ויחי ל ובישיבה " עציון לתלמידיה בצה ישיבת הר־ עלון
ויחי ט"ז טבת תשע"ז לתגובות: גיליון מספר 1498 [email protected] עלון ישיבת הר־עציון לתלמידיה בצה"ל ובישיבה והיריבות מונחת בצד: ֹתו ֵע ָשו וְ יַעֲ קֹב ָּבנָיו: וַ י ִּּגְ וַע יִּצְ חָ ק וַ י ּ ָָמת וַ יֵּאָ ֶסף אֶ ל ַע ּ ָמיו ז ֵָקן ו ְּשבַ ע י ִָּמים ַוי ְִּּק ְ ּברוּ א ֹ (שם לה ,לט) ִּש ָראֵ ל לָ מוּת" "וַ י ְִּּק ְרבוּ י ְֵמי י ְ (בראשית מז ,כט) פרשת ויחי מתארת את סיום חייו של יעקב .ברגעיו האחרונים ,הוא מכנס את יוסף ואחיו למעמד הברכות .האחים מתאספים יחדיו ומקבלים זה אחר זה את ברכתם .מיד עם סיום טקס הברכות, האחים מוצאים את עצמם צופים יחד בתמונה הבאה: אסֹף ַרגְ לָ יו אֶ ל הַ ִּּמ ּ ָטה וַ י ִּּגְ וַע וַ יֵּאָ סֶ ף אֶ ל ַע ּ ָמיו וַ יְכַ ל יַעֲ קֹב ְלצַ וֹּת אֶ ת ָּבנָיו ַו ֶי ּ ֱ (שם מט ,לג) כל המשפחה צופה יחד במות יעקב אביהם .יעקב עולה למיטתו, מקפל את רגליו ויוצא מן העולם. ~*~ יצחק מול ישמעאל; בן הגבירה הנבחר מול בן השפחה המגורש. ברגע אחד ,שני ההפכים ,שהפכו סמל למאבק הנצחי בין היהודי לאחיו הגוי ,פוגשים את עצמם הולכים זה לצד זה למען מטרה משותפת: ֹתו י ְִּצחָ ק שיבָ ה טוֹ בָ ה ז ֵָקן וְ ָשבֵ ַע ַויֵּאָ ֶסף אֶ ל ַע ּ ָמיוַ :וי ְִּּק ְ ּברוּ א ֹ וַ י ִּּגְ וַע ַוי ּ ָָמת אַ ְב ָרהָ ם ְ ּב ֵ ִּש ָמ ֵעאל ָּבנָיו אֶ ל ְמ ָע ַרת הַ ּ ַמ ְכ ּ ֵפלָ ה אֶ ל ְש ֵדה ֶע ְפרֹן ֶּבן צֹחַ ר הַ ִּח ִּּתי אֲ ֶשר ַעל ּ ְפנֵי וְ י ְ (שם כה ,ח-ט) ַמ ְמ ֵרא: שנים של מתחים ,יריבות ,קנאה וגירוש מתנקזות לרגע נדיר של 'ביחד' .מות אברהם אביהם מאחד אותם ומציב אותם מחדש זה לצד זה .לרגע קטן הם חוזרים להיות אחים. אצל יעקב ועשו המתח כבר גובר .בבטן רבקה מתרוצצים אחים תאומים – איש הציד האדמוני והשעיר מול האיש התם שאוחז בעקבו .היריבות ביניהם מגיעה עד כדי מרמה ,ניצול חולשה ,איומים ורגשות נקם .אך שוב ,במותו של יצחק אביהם ,הסיפור נקטע לרגע יחד שבטי ישראל * רה"י הרב ברוך גיגי שליט"א עם בני ישראל אנו עומדים עתה בפרשת ויחי ,הפרשה האחרונה בחומש בראשית. בפרשה הבאה ,פרשת שמות ,קורא פרעה לבני ישראל "עם בני ישראל" (שמות א ,ט) .ביטוי זה יופיע מיד אחרי הפתיחה לספר שמות ,המתארת את ירידת בני ישראל למצרים .מתי הופכת משפחת יעקב ל'עם'? נראה שזהו תהליך המתרחש החל מהירידה למצרים בפרשת ויגש, ועד לסוף פרשתנו .אולם ,אם נרצה למקד הגדרה זו ,ניתן להצביע על שני מרכיבים שהפכו את משפחת יעקב לעם בני ישראל. בחירתו של יוסף למנהיג לאחר השנים הרבות בהן חי יוסף מחוץ לביתו ,ואביו סבור היה שבנו מת ,מכיר יעקב ביוסף כבכור .את דינו של הבכור אנו מכירים * השיחה נאמרה בליל שבת פרשת ויחי וסוכמה על ידי עמנואל מאייר .סיכום השיחה לא עבר את ביקורת הרב. תיאורי השיער והצבעים העזים מפנים מקום לתיאור נקי ופשוט: "עֵ ָׂשו וְ יַעֲ ֹקב בָׂ נָׂיו " .מות יצחק מאפשר להם להתאחד כבנים ,ולקבור יחד את אביהם. ~*~ אבל כבד נופל על מצרים אחרי מות יעקב .לאחר סיומם של ימי האבל ,יוצאים בני יעקב לקבור את יעקב בארץ ,ועוצרים בדרך בגורן האטד: ויבאו עד גורן האטד ,וכי גורן יש לו לאטד? א"ר אבהו :מלמד ,שהקיפוהו כתרים לארונו של יעקב כגורן זה שמקיפים לו אטד ,שבאו בני עשו ובני (בבלי סוטה יג). ישמעאל ובני קטורה. עשו ,ישמעאל ,קטורה ,יוסף ואחיו – כולם מתאחדים יחד כדי לחלוק כבוד אחרון ולקבור את יעקב .היריבות והמתחים הפנימיים נעלמים; הבנים והאחים חוזרים ומתלכדים יחד. יואב ~*~ בגליון זה מכבד אותנו בנוכחותו מושקו ,שנפרד מידידו – פרופ' יעקב נאמן ,שר המשפטים לשעבר .כמו כן ,הבאנו את דברי רה"י הרב ברוך גיגי על הפיכת משפחת יעקב לעם .הרב גיגי מתאר כיצד התהליך עובר מהנהגת יוסף דרך ברכות יעקב ,ולומד מכך את הצורך להתאחד סביב ריבונו של עולם .אלי בנוק סוקר את דין 'לאו שאין בו מעשה' שנע במתח בין לאו ועשה ,זדון ושוגג ,מלקות וחטאת. נדב כ"ץ מרחיב על הבכורה במשפחת האבות בכלל ובברכת יעקב בפרט ,ומסיק מכך על תפקיד הברכות .את הגליון חותם יחיאל מרצבך בגעגועים לבית המדרש. מפרשת כי־תצא (דברים כא ,יז) ,שבה מפורש שהבכור הוא זה שמקבל פי שנים מאחיו. יוסף הוא זה שמקבל נחלה של שני שבטים – אפרים ומנשה ,והדבר נובע מבחירה מפורשת של יעקב .ואולם ,יש לשים לב :אפרים ומנשה אינם מוגדרים כטובים ביותר ,אלא ניצבים לצדם של ראובן ושמעון: עון י ְִּהיוּ ִּלי ַשה ִּ ּכ ְראוּבֵ ן וְ ִּש ְמ ֹ אֶ ְפ ַריִּם ו ְּמנ ּ ֶ (בראשית מח ,ה) הבחירה ביוסף באה לידי ביטוי פעם נוספת בברכתו של יעקב ליוסף בהמשך הפרשה .ברכה זו ארוכה יותר מברכות שאר האחים ובעלת תכנים מרובים יותר .חז"ל אמנם ניסו לצמצם פער זה ,אך עדיין נראה שברכות יוסף ,לעומת ברכות שאר האחים ,זכו למקום של כבוד. ביטוי שלישי לבחירה ביוסף מופיע בדברי בעל העקידה על פסוק מפרשת וישב: ִּש ָראֵ ל אָ הַ ב אֶ ת ֹיוסֵ ף ִּמ ָּכל ָּבנָיו וְ י ְ (שם לז ,ג) בעל העקידה דן בשאלה הבאה :האם יעקב אוהב את יוסף בלבד ,או שהוא אוהב את כולם ואת יוסף יותר? כאן הדבר בא לידי הכרע: יעקב אוהב את כל בניו ,אלא שאת יוסף יותר משאר בניו. אם כן ,זהו המרכיב הראשון בבחירתו של עם :זיהוי המנהיג, בחירתו וברכתו. ברכות יעקב – תפקיד ומטרה המרכיב השני ההופך את בני יעקב לעם הוא ברכותיו של יעקב .כל ברכה נותנת תפקיד ,ייעוד מיוחד לשבט .לא הרי תפקידו של זבולון עריכה :גלעד פרנקפורטר ,גלעד אליטוב ויואב יוסקוביץ | מערכת :אביתר בן־דוד ,אפרים גולדשטיין ,נעם להמן ואיתן קלימן | הגהה :דניאל הרמן | הפצה :ירון ברלין ,חמי נגה ויואל שיננזון | מהדורה אלקטרונית :אהרן פופקו פנו לראש ממשלת הונגריה הקומוניסטית ,והוא נתן הוראה ישירה לנשיא הקהילה היהודית .במובנים של אז ,זה היה מעשה בלתי י יאמן .לולא השיחה הזאת בוודאי לא היינו משיגים את הספרים, 142ספרי תורה ,שכמעט כולם היו ניתנים לטיפול ולתיקון. בערב ,יעקב נאמן טלפן לארץ .צריך להדגיש ,שתחת השלטון הקומוניסטי היה פיקוח מתמיד על שיחות הטלפון היוצאות והנכנסות ,ובהתחלה הוא לא יכול היה להתקשר ,כי מי שאחראי מטעם השלטון לבדוק את השיחות בשפה העברית לא היה זמין. בסופו של דבר יעקב הצליח להתקשר לבן שלו ,שהיה אז בן שש בערך ,ולמד איתו משניות בטלפון .הוא הסביר לי" :אני הבטחתי לבן שלי שאני לומד איתו משניות כל ערב ,וזה לא משנה שאני בבודפשט" .היום הבן הזה קצין בצה"ל ורופא ,איש שומר מצוות. זוהי גדולתו של האיש. פרידה מפרופ' יעקב נאמן ז"ל מושקו * בשבוע שעבר נפטר פרופ' יעקב נאמן ז"ל ,שר המשפטים והאוצר לשעבר .נאמן היה פרופ' למשפטים ,עו"ד ומשפטן וכיהן כשר בשתי ממשלות נתניהו .מלבד עיסוקיו הציבוריים, נאמן היה חבר קרוב של מושקו וידיד הישיבה .מושקו נפרד מחברו הותיק ומספר אודות עשייתו הציבורית והקשר העמוק עם עולם התורה והישיבה. הקשר לישיבה בקשר לישיבת הר־עציון ,הגעתי אל משרד עורכי הדין שלו ,אחד מהגדולים בארץ ,בבקשה לעצה איך לבנות את הישיבה באופן שלא יחייב בהוצאות מיסוי מיותרות .הוא נתן עצה שחסכה לישיבה מספר מיליונים של שקלים .הוא אף קשר לנו קשרים עם משפחתו של מרקוס כץ .רק לפני חודשיים ישבנו עם הבן של מרקוס כץ ז"ל כאן בישיבה ,עשינו בעשרת ימי תשובה יום עיון לזכר אחיו שנפטר. למעשה ,יעקב נאמן הוא זה שדאג שייתן בתחילה את תרומתו האדיבה .יעקב סייע הן לישיבה ,הן לי באופן אישי בעניינים משפטיים מסובכים שהיו קשורים לעבודת הישיבה ,הן לעבודתי הקשורה לגוש עציון ,ואף סייע לנו למצוא תורמים נכבדים ,שעל ידי מילה טובה שלו קיבלו את ברכת הדרך. אדם ברמה כה גבוהה – שר האוצר ,שר המשפטים ,בעל משרד עורכי דין בכיר בארץ – אבל תמיד היה עניו וצנוע .הוא היה מלווה אותי באופן קבוע עד היציאה ,בידידות נפש וחברות אמיתית .הכול בצנעה ללא פרסומת ,ללא כבוד אישי .זו דמות מופת של אדם בעל מידות ,תורה וענווה במקום אחד ,והידע העצום שלו בצד המשפטי שהביא ליכולות מיוחדות. המפגשים שלי עם יעקב נאמן היו מתוך ידידות עמוקה והיכרות לאורך שנים ,והתקיימו בתחילה בעיקר במישור האישי .לאחר מכן, עם פתיחת המשרד שלו לעורכי־ דין ,קיבלתי את עצותיו הן בענייני עבודה ציבורית שלי – ובהם ישיבת הר עציון – הן בעניינים אחרים שבהם היה מעורב ,בעיקר בנושאים הפוליטיים בארץ .על אף שלא היה איש מפלגה באופן פורמלי ,הוא היה קרוב מאוד אלינו בדעותיו והשקפותיו. הוא היה יהודי שומר תורה ומצוות ,יהודי יקר מאוד מכל בחינה. יהודי שיום־יום למד דף יומי ,גם בתנאים הכי קשים ,ונוסף על עבודתו הציבורית והפרטית השקיע המון בלימוד תורה .הוא חינך את ילדיו להעריך תורה ולהעמיק בלימוד תורה. הצלת 142ספרי תורה מהקהילה בבודפשט גזלת רכוש יהודי אירופה לא מזמן סיפרתי ,שעשינו הסכם עם הקהילה היהודית בבודפשט תחת השלטון הקומוניסטי .ניתנה לנו הבטחה שנקבל מהם ספרי תורה ,ובתמורה נעניק להם תרומה בסך מאה אלף דולר לצורך שיפוץ בית הקברות .לאחר החתימה בארץ עם הנציגים שלהם, קיבלנו הודעה שבה נכתב "תגיעו ביום זה וזה לקחת את הספרים". נסעתי לשם עם עוד חבר אחד. משום מה היה לי חשש; לא ידעתי מה יהיה ,ולכן דיברתי עם יעקב נאמן וביקשתי ממנו שיצטרף לפגישה .הוא אמר לי שהוא נמצא באותו זמן בלונדון, והוא מוכן לבוא 'ספיישל' עבורי לבודפשט .כשהגענו לבודפשט נפגש איתנו סגן נשיא הקהילה היהודית ,שפתאום אמר" :אני מצטער ,אנחנו לא מוכנים לתת לכם את הספרים" .אמרנו לו: "אבל חתמנו כשהייתם בארץ!", והוא ענה לנו שבהסכם היה רשום למטה שהכול טעון אישור מהממשלה הקומוניסטית .אמרנו שהיה ברור לנו שהם לא היו יכולים להגיע מהונגריה הקומוניסטית לישראל בלי אישור הממשלה ,והיינו משוכנעים שיש להם משהו בטוח .הוא אמר" :ככה זה .כרגע אין לנו אישור – וזאת בעיה" .כל זה היה אחרי שהם ניצלו אותנו ,ואנחנו מימנּו באופן מלא את הפגישה המקדימה בארץ – כולל השהות שלהם במלון. יעקב נאמן שמע את הסיפור והציע הצעה ייחודית .הוא טלפן ליהודי בשם מקסוול – מולטי מיליונר מלונדון ,שהיה בזמנו עם השפעה רבה בלונדון ובעולם הרחב .יעקב התקשר אליו בשעה שלוש בצהריים בערך ,והוא ענה לו" :תן לי לטפל בזה ,אל תדאג". אנחנו בינתיים חיכינו במלון ,ובשעה תשע בערב ,אותו סגן נשיא הקהילה מגיע אלינו במצב־רו ח מדוכא" .מה עשיתם לי? גוועאלד, אני אמרתי לכם שהכול בסדר ,ורק צריך אישור שנשיג אותו! למה הלכתם לראש הממשלה?"; מסתבר שיעקב נאמן ,עם חברו האנגלי, ארצה לספר סיפור נוסף לגבי ספרי תורה .בפראג ישנו מוזיאון יהודי ,שהוקם בזמנו על ידי הקהילה היהודית לפני המלחמה, ובשנות המלחמה הייתה לנאצים תוכנית להפוך את המוזיאון היהודי הזה למוזיאון לעם היהודי שהושמד; להראות את מי הם השמידו .הם אספו חפצי קודש למוזיאון מכל קצוות השטחים שהם כבשו באירופה .המוזיאון הזה מכיל למעלה מחמישים אלף מוצגים .אתן דוגמה רק כדי להמחיש את הגודל שלו: ניהלנו שם משא ומתן עם השלטון הקומוניסטי ,ומנהל המוזיאון אמר שבמוזיאון ישראל יש 8פרוכות ,ואילו במוזיאון שלו יש למעלה מאלפיים פרוכות .בחזרה לסיפור ,כשהשלטונות להיות הפסיקו בצ'כוסלובקיה קומוניסטים והחל המאבק על פירוק המדינה לשתי מדינות ,ניהלנו מאבק בקשר לרכוש היהודי שבמוזיאון הזה. במהלך המגעים שלי עם אנשי השלטונות סוכם שנגיע אליהם לסיכום התביעה – להסביר מה אנחנו רוצים מהם .ביקשתי אז מיעקב נאמן להגיע עמי .ישבנו בישיבה עם שר התרבות ושר הדתות שלהם ,אני כנציג היכל שלמה ,יעקב נאמן וראובן מרחב ,שהיה שגריר ישראל טרי בצ'כיה .הישיבה התקיימה באחד הארמונות המפוארים שלהם ,והעלינו את התביעה שלנו. הצ'כים התגוננו שזה לא נכון שיש במוזיאון דברים מכל אירופה, שזהו רכוש של צ'כיה בלבד .בנוסף ,הם הבהירו שהם לא מתכוונים להחזיר את הרכוש הזה .השגריר הישראלי אמר שעכשיו הוא מוריד את הלבוש הדיפלומטי ,וטען מולם בכעס" :הרצחת גם ירשת?! זהו רכוש של היהודים ,לא שלכם ,אתם לא יכולים להשאיר את זה אצלכם!" .יעקב נאמן ישב על ידי ולא ידע מה לעשות – מצד אחד השגריר אמר דבר ים נכונים ,אך מצד שני לא יכול לצאת מדבר כזה כלום .אחת הפקידות השיבה לדברי הפקיד ,וענתה שכמו שבריטניה לקחה עתיקות ממצרים ועכשיו הן שלה ,כך גם הרכוש שבמוזיאון שייך עכשיו לצ'כיה .יעקב נאמן קם והתחיל להסביר" :איך אתם בכלל יכולים להשוות את זה למה שקרה במצרים? זה רכוש של * ראיון ותמלול :אורי שטרן דף קשר ,גיליון 1498 5 את החכמה שלו ,ואת הנכונות שלו לעזור לעם היהודי ולתמוך בו ככל יכולתו. המעלות של יעקב לא היו נפרדות זו מזו .העשייה הציבורית שלו הייתה קשורה בקשר הדוק לאהבת התורה שלו ולנועם הליכותיו. הוא העריץ לימוד תור ה ,ולכן תמיד חיפש מה יכול לעשות למען בית הישיבה .היו שנים שהיה מגיע לישיבה בעשרת ימי תשובה ללמוד ,ואף שתי נכדותיו לומדות במגדל עוז .יעקב היה אדם ירא שמים ,יקר ,איש שניתן לסמוך עליו במאה אחוז ,צנוע ועניו ,עם חכמה יהודית גדולה והערכה עצומה לתורה וללימוד תורה. יהודים שהושמדו על ידי הנאצים .הנאצים שלטו אצלכם שלא על דעתכם ושלא לרצונכם ,ואתם רוצים לנצל את העובדה הזאת?". הוא דיבר בנועם ,מתוך ניסיון להחדיר בהם שיתוף פעולה .לצערי הרב זה לא עזר ,והצ'כים עשו מעשה מנוול מאוד :הם החזירו את כל הרכוש לקהילה היהודית (שהם אינם יהודי המקום ,אלא יהודים שהגיעו מכל מיני מקומות והתיישבו שם במקרה) ,ועכשיו הם טוענים שזהו הרכוש שלהם ולא מוכנים להעביר את זה לארץ .גם בזמן הזה אנחנו ממשיכים להיאבק על הרכוש היהודי שנגזל מיהודים ברחבי אירופה .בשונה מהסיפור הקודם ,הסיפור הזה לא הס תיים בהצלחה .אולם ,גם כאן ראיתי את דרכו הנעימה של יעקב, בברכה ,ולכן מגדיר את אפרים כבכור ,שהוא עתיד לפרות יותר ממנשה. יעקב חותם את שינוי המעמד באמירה ,שגם בעתיד ,כאשר אדם מישראל יברך את בניו ,הוא יזכיר את אפרים לפני מנשה בברכתו: ביטוי הבכורה בברכות יעקב א־ל ִֹּהים ְ ּכאֶ פְ ַריִּם ְש ְמ ָך ֱ ִּש ָראֵ ל לֵ אמֹר י ִּ וַ יְבָ ֲרכֵ ם ַּבי ּוֹ ם הַ הוּא לֵ אמוֹ ר ְ ּב ָך יְבָ ֵר ְך י ְ ַשה: ָשם אֶ ת אֶ פְ ַריִּם ִּל ְפנֵי ְמנ ּ ֶ ַשה ַוי ּ ֶ וְ ִּכ ְמנ ּ ֶ ראובן ויוסף אין ויכוח (לפחות ככל הידוע לי) כי ראובן הוא בכור בניו של יעקב וראש וראשון לשנים עשר שבטי ישראל .אולם ,למרות שיעקב אומר אשית בפירוש כי ראובן הוא הבכור – " ְראּובֵ ן ְבכ ִֹרי ַא ָׂתה כ ִֹחי וְ ֵר ִ אוֹנִ י" (שם מט ,ג) – הוא לא מברך כלל את ראובן ,ואילו הבן הראשון שהכתוב מזכיר כי מקבל ברכה הוא יהודה. אם כן ,נשאלת השאלה מדוע לא מברך יעקב את ראובן בברכת הבכור? החזקוני מסביר שלשון דבריו בהמשך – "י ֶֶתר ְשאֵ ת וְ י ֶֶתר עָׂ ז" – משמעם שהיה ראוי ראובן לקחת חלק יתר בברכתו של יעקב כדין בכור ,אך לא רק ברכת הבכור נשללה ממנו ,אלא גם ברכה בכלל 1 בגלל מעשה הדודאים ומעשה בלהה. למרות עובדת היותו של ראובן הבכור ,יעקב בברכתו ליוסף מתאר אותו כ"קדקד נזיר אחיו" .באמרו כן ,בהקשר ה'ברכתי' ,הוא בעצם מברך את יוסף בברכת הבכור – הברכה הטובה ביותר .הוא אומר: נדב כ"ץ בפרשתנו מסופר על ברכות יעקב לפני מותו לבניו ,ולנכדיו – אפרים ומנשה .אחת העובדות הבולטות בקריאת הפרשה ,היא החלפת הברכות על ידי יעקב .גם בברכתו לאפרים ולמנשה וגם בברכותיו לבניו ,מחליף יעקב את הברכות ומברך בברכת הבכור את הבן (או הנכד) שאינו הבכור .נראה כי יעקב כבר עשה זאת בעבר בברכת יצחק שלקח מעשו ובסיפור קניית הבכורה מעשו ,וכעת הוא ממשיך זאת באופן מגמתי גם עם בניו ונכדיו .מדוע? לפני שנענה על שאלהזו ,נעיין בקצרה בברכות יעקב – גם לבניו ונכדיו וגם בברכה שקיבל הוא עצמו מיצחק – ונסקור בקצרה חלק מדין ירושת * הבכור. הברכות במשפחת יעקב ִּ ּב ְרכֹת אָ ִּב ָ הו ַרי ַעד ּ ַתאֲ וַת ִּ ּג ְבעֹת עוֹ לָ ם ִּּת ְהיֶין ְלרֹאש יוֹ סֵ ף יך ּג ְָברוּ ַעל ִּ ּב ְרכֹת ֹ אפרים ומנשה מנשה הוא הבכור ,ולמרות זאת ,יעקב ,בהשוואתו את ילדי יוסף לראובן ולשמעון (הבכור והילד השני) ,מזכיר את אפרים ראשון – כבכור ,ואת מנשה אחרון: ו ְּל ָק ְדקֹד נְ זִּיר אֶ חָ יו: (שם ,כו) בברכתו ליוסף ,דואג יעקב לציין את כוחה של ברכת הבכור ,ואומר כי ברכתו שלו ,קרי :ברכת הבכור ,הייתה "עד תאות גבעות עולם". רש"י מסביר מדוע: ֶיך הַ נ ֹּולָ ִּדים ְל ָך ְ ּבאֶ ֶרץ ִּמצְ ַריִּם ַעד בּ ִֹּאי אֵ לֶ ָ וְ ַע ּ ָתה ְשנֵי בָ נ ָ יך ִּמ ְצ ַרי ְָמה ִּלי הֵ ם אֶ ְפ ַריִּם עון י ְִּהיוּ ִּלי: ַשה ִּ ּכ ְראוּבֵ ן וְ ִּש ְמ ֹ ו ְּמנ ּ ֶ (שם ,כ) לפי שהברכות שלי גברו עד סוף גבולי גבעות עולם ,שנתן לי ברכה פרוצה בלי (בראשית מח ,ה-ו) מצרים ,מגעת עד ארבע קצות העולם שנאמר ופרצת ימה וקדמה וגו' ,מה שלא יוסף מביא אל יעקב את אפרים ומנשה כדי שיברכם ,ומעמיד אותם כך שיעקב יניח את ימינו על הבכור האמיתי – מנשה ,ואת שמאלו על הצעיר – אפרים .יעקב ,בראותו את כוונתו של יוסף ,מסכל את ידיו ומניח את ימינו על ראש אפרים הצעיר .יוסף מתקן את יעקב, ומנסה להרים את ימין אביו מעל ראש אפרים בטענה כי מנשה הוא הבכור: (רש"י שם) אמר לאברהם אבינו וליצחק. רש"י מסביר ,שהברכות הגדלות בכל דור הן ברכות הבכור ,ומוכיח זאת בהמשך דבריו מהגידול הברור בברכת יעקב לעומת ברכותיהם של שאר האבות .ניתן לומר אם כן ,שלאור הגידול בברכה של יוסף לעומת ברכותיהם של אחיו ,מסתמן שהוא 'הבכור' .גם שאר המפרשים (בלשון זו או אחרת) ,מזכירים כי יוסף גדול מאחיו בנחלה ובברכה ,ולכן למעשה ,בחלוקת הנחלות ,קיבל יוסף נחלה כפולה – אחת עבור אפרים ואחת עבור מנשה. נזכיר רק בקצרה את מעמד קבלת הברכות מיצחק .יעקב מקבל את ברכת הבכור מיצחק בערמה בעזרתה של רבקה אמו ,אף על פי שהוא אינו הבכור ורק 'קנה את הבכורה' מעשיו .נוסח ברכת יצחק גם כן מתאים לברכת בכור: ינו ַעל רֹאש אֶ ְפ ַריִּם וַ י ּ ֵַרע ְ ּב ֵעינָיו וַ י ְִּּתמ ְֹך יַד אָ ִּביו וַ י ּ ְַרא ֹיוסֵ ף ִּ ּכי י ִָּשית אָ ִּביו יַד י ְִּמ ֹ ֹאמר יוֹ ֵסף אֶ ל אָ ִּביו לֹא כֵ ן אָ ִּבי ַשה :וַ י ּ ֶ ְלהָ ִּסיר א ָֹת ּה מֵ ַעל רֹאש אֶ פְ ַריִּם ַעל רֹאש ְמנ ּ ֶ (שם ,יז-יח) ִּ ּכי זֶה הַ ְ ּבכֹר ִּשים י ְִּמינְ ָך ַעל רֹאש ֹו: יעקב מסביר סוף סוף את כוונתו ,ואומר שהוא עושה זאת כיוון שהוא יודע כי אפרים יגדל ויהיה לעם גדול יותר מאחיו הבכור: ֹאמר י ַָד ְע ִּּתי ְבנִּ י י ַָד ְע ִּּתי ּגַם הוּא י ְִּהיֶה ְ ּל ָעם וְ גַם הוּא יִּגְ דָּ ל וְ אוּלָ ם אָ חִּ יו וַ י ְָמאֵ ן אָ ִּביו ַוי ּ ֶ עו יִּהְ יֶה ְמלֹא הַ ג ֹּויִּם: הַ ָּקטֹן יִּגְ דַּ ל ִּמ ּ ֶמ ּנוּ וְ ז ְַר ֹ ִּש ּ ַתחֲווּ ְל ָך ְ ּבנֵי ִּא ּ ֶמ ָך א ְֹר ֶר ָ הוֵה גְ ִּביר ְלאַ חֶ ָ יך יך וְ י ְ ִּש ּ ַתחֲווּ ְל ָך ְלאֻ ִּּמים ֱ י ַַע ְבדו ָּך ַע ִּּמים וְ י ְ ְ אָ רוּר ו ְּמבָ ֲרכֶ ָ (בראשית כז ,כט) יך ָּברוּך: (שם ,יט) יעקב יודע ,כמובן ,כי מנשה הוא הבכור ובוחר לשנות .כל זאת על אף העובדה שהוא בעצמו קנה את הבכורה מעשו כדי לזכות בברכת הבכור ,עובדה שמראה לנו איזו חשיבות מייחס יעקב לבכורה ולברכה בזכות גמורה .הוא נותן לשינוי לעבור בבלי משים ואף מעבר לזה – הוא עושה זאת בעצמו בכוונה .כמו כן ,מנוסח ברכתו של יעקב אנו רואים כי הוא מעניק חשיבות רבה לעניין הבכורה ירושת בכור בפרשת כי תצא ,מוזכר דין ירושת בכור: לו בָ נִּ ים הָ אֲ הוּבָ ה ָשים הָ אַ חַ ת אֲ הוּבָ ה וְ הָ אַ חַ ת ְשנוּאָ ה וְ י ְָלדוּ ֹ ִּ ּכי ִּת ְהיֶין ְל ִּאיש ְש ּ ֵתי נ ִּ ֲשר י ְִּהיֶה כור לַ ּ ְשנִּ יאָ ה :וְ הָ יָה ְ ּב ֹיום הַ נְ ִּחילוֹ אֶ ת ָּבנָיו אֵ ת א ֶ וְ הַ ּ ְשנוּאָ ה וְ הָ יָה הַ ֵּבן הַ ְ ּב ֹ לוֹ ל ֹא יוּכַ ל ְלבַ ּ ֵכר אֶ ת ֶּבן הָ אֲ הוּבָ ה ַעל ּ ְפנֵי בֶ ן הַ ּ ְשנוּאָ ה הַ ְ ּבכֹרּ ִּ :כי אֶ ת הַ ְ ּבכֹר ֶּבן * אין במאמר זה ולו פסיק של ביקורת על מעשיהם של אבותינו ,אלא רק בבחינת "לדבר בם". דף קשר ,גיליון 1498 1עיין פרשת ויצא ,בראשית ל ,יד–יז. 6
© Copyright 2024