‫בס"ד‬ ‫פרשת בשלח – הרב ברוך רוזנבלום שנת תשע"ה‪.‬‬ ‫אנחנו היינו רוצים להביא ראיות‪ ,‬לדברי המגן אברהם‪ ,‬שעיקר יציאת‬ ‫מצרים‪ ,‬היא קריעת ים סוף‪ ,‬ולא כפי שהחתם סופר מביא ‪ ,‬שעיקר‬ ‫את‪ ‬מֵ אֶ ֶרץ ִמ ְצ ַריִ ם‪ ...‬אלא אדרבא ואדרבא‪,‬‬ ‫יציאת מצרים‪ ,‬היא יוֹם צֶ ְ‬ ‫צודק המגן אברהם‪ ,‬שעיקר יציאת מצרים ‪ ,‬הוא הקטע שקשור‬ ‫לקריעת ים סוף‪ ...‬ותכב אנחנו נוכיח את זה‪ ,‬מדברי ירושלמי ומדברי‬ ‫מדרשים ‪ ...‬ולאחר מכן‪ ,‬ננסה להסביר מזה‪ ,‬כמה וכמה יסודות‬ ‫ביציאת מצרים‪...‬‬ ‫פרשת השבוע שנקרא בע"ה בשבת זו‪ ,‬פרשת בשלח שנת תשע"ה‪ .‬היא‬ ‫הפרשה שעוסקת בקריעת ים סוף‪ ...‬עם ישראל יוצא ממצרים‪...‬‬ ‫השבת נקראת בפי כולם "שבת שירה"‪ ,‬על שם שירת הים שנקרא‬ ‫בע"ה בשבת זו‪ ...‬שירת הים‪ ,‬אלו פסוקים שאנחנו אומרים בכל יום‪...‬‬ ‫וחז"ל אומרים‪ ,‬כך מופיע בזוהר הקדוש‪ ,‬מובא גם בספר חרדים‪,‬‬ ‫שאדם שאומר שירת הים בשמחה‪ ,‬נמחלים לו כל עוונותיו‪ ...‬כך‬ ‫מביא גם המשנה ברורה‪.‬‬ ‫היינו רוצים לעמוד על נקודה אחת בס"ד‪ ,‬שקשורה לשירת הים‪...‬‬ ‫ותחילת הדברים‪ ,‬בדברי המגן אברהם‪ ...‬נקרא את הדברים בפנים‪:‬‬ ‫אומר הירושלמי ‪ ...‬פסוקים שנקרא בע"ה בהפטרת השבוע‪ ,‬פסוקים‬ ‫הקשורים לשירת דבורה‪ ...‬מופיעה שם הפסוק הבא }שופטים ה‪ ,‬ב{‬ ‫בִּ ְפרֹעַ ְפּ ָרעוֹת בְּ יִ ְשׂ ָראֵ ל בְּ ִה ְתנַדֵּ ב עָ ם בָּ רֲ כוּ ה'‬ ‫אומר המגן אברהם }או"ח סימן ס"ז‪ ,‬א{ ‪ -‬ואיתא בש''ס דף י''ג ע''ב‬ ‫שאם אמר הלכה שמוזכר בה יציאת מצרים יצא‪ .‬וכ' המ''א ונראה‬ ‫לי דכל שכן‪ ,‬אם אמר שירת הים דיצא‪.‬‬ ‫אומר הירושלמי ‪ -‬בְּ ִה ְתנַדֵּ ב עָ ם כשהקב"ה עושה להם ניסים‪ ,‬הם‬ ‫אומרים שירה‪...‬‬ ‫אומר המגן אברהם‪ ,‬אם אדם אומר הלכה‪ ,‬ויש בה מענייני יציאת‬ ‫מצרים ‪ ...‬כמו ריבית‪ ,‬ציצית ‪ ,‬תולעים‪ ,‬תפילין‪ ...‬יצא ידי חובת לְ מַ עַ ן‬ ‫את‪ ‬מֵ אֶ ֶרץ ִמצְ ַריִ ם כָּ ל יְ מֵ י חַ יֶּ י‪ ...‬אעפ"י שבשירת‬ ‫ִתּזְ כּוֹר אֶ ת יוֹם צֶ ְ‬ ‫הים‪ ,‬לא מוזכר‪ ,‬ולו במילה אחת‪ ,‬ענין יציאת מצרים‪...‬‬ ‫ולכן החידוש הגדול הוא‪ ,‬שאדם שאומר שירת הים‪ ,‬יצא ידי חובה‪,‬‬ ‫את‪ ‬מֵ אֶ ֶרץ ִמצְ ַריִ ם כָּ ל‬ ‫למה שנצטווינו בתורה לְ מַ עַ ן ִתּזְ כּוֹר אֶ ת יוֹם צֶ ְ‬ ‫יְ מֵ י חַ יֶּ י‪.‬‬ ‫שואל קרבן העדה שם – למה לא אמרו שירה‪ ,‬ביום שיצאו בני ישראל‬ ‫ממצרים‪ ...‬יכלו לומר שירה בט"ו בניסן ? למה המתינו עם השירה‪,‬‬ ‫עד יום כ"א בניסן ?‬ ‫אומר הירושלמי תשובה – משום שהיא תחילת גאולתן ‪ .‬יום ט"ו‬ ‫בניסן‪ ,‬זה לא סיום הגאולה‪ ,‬אלא תחילת הגאולה‪.‬‬ ‫אומר קרבן העדה – ביום ט"ו בחודש ניסן‪ ,‬היה תחילת גאולתן ‪ ,‬ולא‬ ‫היתה גמר הגאולה ‪ .‬הגאולה הסתיימה‪ ,‬בזמן שעברו את הים‪,‬‬ ‫והמצרים טבעו בתוכו‪.‬‬ ‫החתם סופר‪ ,‬הן בהגהותיו על השולחן הערוך‪ ,‬והן בשו"ת חתם סופר‬ ‫}או"ח‪ ,‬סימן ט"ו{ שואל ‪ -‬לא ידעתי מאיפה לקח את זה המגן אברהם‬ ‫את‪‬‬ ‫‪ ,‬שכל האומר שירת הים‪ ,‬יצא ידי חובת לְ מַ עַ ן ִתּזְ כּוֹר אֶ ת יוֹם צֶ ְ‬ ‫מֵ אֶ ֶרץ ִמצְ ַריִ ם כָּ ל יְ מֵ י חַ יֶּ י‪ ..‬למה ?‬ ‫את‪ ‬מֵ אֶ ֶרץ ִמצְ ַריִ ם כָּ ל‬ ‫כיון שהתורה מקפידה לְ מַ עַ ן ִתּזְ כּוֹר אֶ ת יוֹם צֶ ְ‬ ‫יְ מֵ י חַ יֶּ י‪ ... ‬ולא קריעת ים סוף ‪.‬‬ ‫קריעת ים סוף‪ ,‬זו לא יציאת מצרים‪ ...‬קריעת ים סוף‪ ,‬זה מה שבא‬ ‫לאחר יציאת מצרים‪ ...‬שבוע לאחר יציאת מצרים‪ ,‬היתה קריעת ים‬ ‫סוף‪ ...‬איך אתה יוצא ידי חובה‪ ,‬באמירת שירת הים‪ ,‬ב ‪ -‬לְ מַ עַ ן ִתּזְ כּוֹר‬ ‫את‪ ‬מֵ אֶ ֶרץ ִמצְ ַריִ ם כָּ ל יְ מֵ י חַ יֶּ י‪? ‬‬ ‫אֶ ת יוֹם צֶ ְ‬ ‫זו השאלה ששואל החתם סופר‪ ,‬על דברי המגן אברהם‪.‬‬ ‫אומר הפני משה )מבאר נוסף על הירושלמי( – שלא נגאלו לגמרי‪ ,‬עד‬ ‫ששקעו המצרים בים‪ ,‬כדכתיב }שמות יד‪ ,‬ל{ וַיּו ַֹשׁע ה' בַּ יּוֹם ַההוּא אֶ ת‬ ‫יִ ְשׂ ָראֵ ל ִמיַּ ד ִמצְ ָריִ ם ‪ -‬הישועה מיד מצרים‪ ,‬היתה בקריעת ים סוף‪.‬‬ ‫אם ככה‪ ,‬שואל הירושלמי – ולמה לא אמרו שירה‪ ,‬ביום יציאת‬ ‫ישראל ממצרים ?‬ ‫ואומר – אין לך על מה לומר שירה‪ ,‬ביציאת מצרים‪ ,‬כיון שהיא עדין‬ ‫לא הושלמה‪ ...‬מתי היא הושלמה ?‬ ‫וַיּו ַֹשׁע ה' בַּ יּוֹם הַ הוּא הכוונה לקריעת ים סוף‪.‬‬ ‫עד כאן דברי הירושלמי‪...‬‬ ‫אם כן‪ ,‬יש לנו ראיה מדברי הירושלמי‪ ,‬שסיומה של גאולת מצרים‪,‬‬ ‫היתה בים סוף‪.‬‬ ‫חותנו של החתם הסופר‪ ,‬ר' עקיבא איגר‪ ,‬בהגהות לשולחן ערוך‪,‬‬ ‫כותב ראיה לדברי חתנו‪ ,‬וכך הוא כותב – חתני הגאון ר' משה סופר‬ ‫נרו יאיר אב"ד דקהילה קדושה פלשבורג השיג על דברי המגן‬ ‫את‪‬‬ ‫אברהם‪ ,‬שאפשר לצאת ידי חובה‪ ,‬בענין לְ מַ עַ ן ִתּזְ כּוֹר אֶ ת יוֹם צֶ ְ‬ ‫מֵ אֶ ֶרץ ִמצְ ַריִ ם ‪ ,‬גם באמירת אז ישיר ‪ ,‬כי רחמנא קפיד ‪ ...‬לְ מַ עַ ן ִתּזְ כּוֹר‬ ‫את‪ ‬מֵ אֶ ֶרץ ִמצְ ַריִ ם התורה הקפידה לזכור את יום צאתך‬ ‫אֶ ת יוֹם צֶ ְ‬ ‫מארץ מצרים‪...‬‬ ‫את‪ ‬מֵ אֶ ֶרץ ִמצְ ַריִ ם‪.‬‬ ‫קריעת ים סוף‪ ,‬איננה יום צֶ ְ‬ ‫לעניות דעתי‪ ,‬תורת אמת בפיו של משה – צודק החתם סופר‪ ,‬בהשגה‬ ‫שהיתה לו על דברי המגן אברהם‪ ,‬למה ?‬ ‫נביא ראיות נוספות‪ ,‬מדברי רבותינו הראשונים והאחרונים‪ ,‬שגם הם‬ ‫סוברים‪ ,‬שעיקר יציאת מצרים ‪ ,‬זו קריעת ים סוף‪...‬‬ ‫בואו נראה לראשונה‪ ,‬את דברי רבינו בחיי ‪ ,‬שהבאנו לפני שבועיים‬ ‫אתי‪,‬‬ ‫בשיעורים‪ ,‬בפרשת וארא‪ ...‬בענין ארבעה לשונות של גאולה וְ הוֹצֵ ִ‬ ‫וְ ִהצַּ לְ ִתּי‪ ,‬וְ גָאַלְ ִתּי‪ ,‬וְ ל ַָק ְח ִתּי‪ ...‬מחלק אותם רבינו בחיי לתאריכים ‪:‬‬ ‫אומר הגאון ר' עקיבא איגר – כיון שיש ראיה לדברי החתם סופר ‪,‬‬ ‫מדברי המדרש }שמות רבה‪ ,‬פרשה כב‪ ,‬אות ג {‪:‬‬ ‫ָשׁנוּ ַרבּוֹתֵ ינוּ הַ קּו ֵֹרא אֶ ת ְשׁמַ ע צָ ִרי‪ ‬לְ הַ זְ כִּ יר ְק ִריעַ ת יַם סוּף וּמַ כַּ ת‬ ‫ירין אוֹתוֹ‪ ,‬אֲ בָ ל ִאם ‪‬א‬ ‫בְּ כו ִֹרים בֶּ אֱ ֶמת וְ יַצִּ יב‪ ,‬וְ ִאם ‪‬א ִהזְ כִּ יר אֵ ין מַ חֲ זִ ִ‬ ‫ירין אוֹתוֹ‪ֶ ,‬שׁנֶּאֱ ַמר )דברים טז‪ ,‬ג(‪ :‬לְ מַ עַ ן‬ ‫ִהזְ כִּ יר יְ צִ יאַת ִמצְ ַריִ ם מַ חֲ זִ ִ‬ ‫את‪ ‬מֵ אֶ ֶרץ ִמצְ ַריִ ם ‪.‬‬ ‫ִתּזְ כֹּר אֶ ת יוֹם צֵ ְ‬ ‫אתי אֶ ְתכֶ ם ִמ ַתּחַ ת ִסבְ ‪‬ת ִמצְ ַריִ ם היה בראש השנה‪...‬‬ ‫}שמות ו‪ ,‬ו{ וְ הוֹצֵ ִ‬ ‫כדברי הגמרא }מסכת ראש השנה יא‪ ,‬א{ ‪ -‬בר''ה בטלה עבודה‬ ‫מאבותינו במצרים‪.‬‬ ‫שם אומרת הגמרא‪ ,‬ששישה וחצי חודשים‪ ,‬לפני שיצאו עם ישראל‬ ‫אתי אֶ ְתכֶ ם ִמ ַתּחַ ת ִסבְ ‪‬ת‬ ‫ממצרים‪ ,‬פסקה העבודה ‪ ...‬יוצא‪ ,‬ש ‪ -‬וְ הוֹצֵ ִ‬ ‫ִמצְ ַריִ ם ‪ ,‬היה כבר בא' בתשרי‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬אומר ר' עקיבא איגר‪ ,‬צודק חתני שאומר‪ ,‬שאדם שלא הזכיר‬ ‫יציאת מצרים ‪ ,‬אלא אמר את קריעת ים סוף‪ ,‬לא יצא ידי חובה‪ ,‬כי‬ ‫את‪ ‬מֵ אֶ ֶרץ ִמצְ ַריִ ם‪.‬‬ ‫עיקר הענין הוא יוֹם צֶ ְ‬ ‫אלו הדברים שמביא ר' עקיבא איגר‪ ,‬לאור דברי החתם סופר‪,‬‬ ‫בהגהותיו על המגן אברהם‪.‬‬ ‫וְ ִהצַּ לְ ִתּי‪ ,‬אומר רבינו בחיי – זו מכת בכורות‪ ...‬בשעה שפרעה צעק‬ ‫"אתם משוחררים‪ ...‬צאו לדרך‪ – "...‬זה השלב הבא‪.‬‬ ‫וְ גָאַלְ ִתּי ‪ ,‬זה השלב האחרון של קריעת ים סוף‪ ,‬שלא נאמרה גאולה‪,‬‬ ‫אלא עד לאחר שהמצרים טבעו בים‪ ...‬למה ?‬ ‫‪1‬‬ ‫כָּ ל יְ מֵ י חַ יֶּ י‪...‬‬ ‫החתם סופר חולק עליו‪ ,‬ואומר – לא‪ ...‬בקריעת ים סוף‪ ,‬אתה לא‬ ‫את‪ ‬מֵ אֶ ֶרץ ִמ ְצ ַריִ ם‪ ...‬ור'‬ ‫את‪ ...‬כי זה לא יוֹם צֶ ְ‬ ‫מקיים בזה אֶ ת יוֹם צֶ ְ‬ ‫עקיבא איגר‪ ,‬מוכיח זאת עפ"י ראיה מדברי מדרש‪...‬‬ ‫הבאנו פה את דברי רוב המפרשים‪ ,‬ובראשם הירושלמי שאומר‪,‬‬ ‫שתחילת היציאה היתה ביום ט"ו בניסן‪ ,‬אבל הגמר לא היה‪ ,‬אלא עד‬ ‫קריעת ים סוף‪ ,‬ולכן לא אמרו שירה‪...‬‬ ‫הבאנו את דברי הראשונים והאחרונים שסוברים‪ ,‬שעד קריעת ים‬ ‫סוף‪ ,‬בני ישראל היו כעין 'עבדים בורחים' ‪ ,‬שהרגישו את פחד האדון‬ ‫שלהם ‪,‬שזה היה פרעה‪...‬‬ ‫אומר רבינו בחיי – וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים"‬ ‫)שמות ו‪ ,‬ו(‪" :‬וזהו רמז לקריעת ים‪-‬סוף‪ ,‬שאז נחשבו גאולים‪ ,‬כי‬ ‫העבד היוצא מתחת יד האדון הקשה אשר מרר את חייו בכמה מיני‬ ‫שעבודים והוצרך לשלחו מאיתו ולעשותו בן‪-‬חורין‪ ,‬על כורחו עוד‬ ‫העבד ירא ומתפחד‪ ,‬פן ירדוף אדוניו אחריו‪ ,‬ואין הגאולה שלימה‬ ‫אצל העבד‪ ,‬עד שיתברר במיתת האדון‪ ,‬וזהו שלא תמצא לשון גאולה‬ ‫ביציאת מצרים‪ ,‬רק אחר אובדן המצריים‪ ,‬שנאמר }יד‪ ,‬כז{ וַיְ נַעֵ ר ה'‬ ‫אֶ ת ִמצְ ַריִ ם בְּ תוֹ‪ ‬הַ יָּ ם‪ ...‬וסמיך ליה }ל{ וַיּו ַֹשׁע ה' בַּ יּוֹם ַההוּא אֶ ת‬ ‫יִ ְשׂ ָראֵ ל ִמיַּ ד ִמצְ ָריִ ם‪ ...‬כי אז נחשבו גאולים ונושעים‪ ,‬ואז הייתה‬ ‫הישועה שלימה‪ ,‬כי כל זמן שלא מת האדון‪ ,‬לא היו נחים מיראתם‬ ‫ופחדם ‪ ,‬שמא ירדוף אחריהם‪ ,‬לכן לא נושעו‪ ,‬עד אחר שנטבעו‬ ‫המצרים במים‪.‬‬ ‫אנחנו רוצים לבסס את דבר‪ ,‬ממקור נוסף‪ ,‬שהגאון מוילנה לומד‬ ‫מדברי גמרא‪:‬‬ ‫הגמרא מופיעה במסכת ברכות }ט‪ ,‬א{ ומסתימת }ט‪ ,‬ב{‪...‬‬ ‫אומר לנו רבינו בחיי‪ ,‬שאדם שמשחרר עבד מרצונו‪ ,‬אז העבד לא‬ ‫מפחד ממנו יותר‪ ...‬אבל כשכפו על האדון לשחרר את העבד‪ ,‬שלא‬ ‫מרצונו‪ ...‬אז העבד תמיד מפחד‪ ,‬שמא האדון יתפוס אותו שוב פעם‬ ‫בחזרה‪ ...‬ולכן אומר רבינו בחיי‪ ,‬שגאולת ישראל לא היתה שלמה‪ ,‬עד‬ ‫שטבעו המצרים במים‪.‬‬ ‫אומרת הגמרא }מסכת ברכות ט‪ ,‬א‪-‬ב{ ‪} -‬שמות יא‪-‬ב{ דבר נא באזני‬ ‫העם וגו' אמרי דבי ר' ינאי ‪ .‬אין נא אלא לשון בקשה אמר ליה‬ ‫הקב''ה למשה בבקשה ממך לך ואמור להם לישראל בבקשה מכם‬ ‫שאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב שלא יאמר אותו צדיק }בראשית‬ ‫טו‪-‬יג{ ועבדום וענו אותם קיים בהם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא‬ ‫קיים בהם אמרו לו ולואי שנצא בעצמנו משל לאדם שהיה חבוש‬ ‫בבית האסורים והיו אומרים לו בני אדם מוציאין אותך למחר מבית‬ ‫האסורין ונותנין לך ממון הרבה ואומר להם בבקשה מכם הוציאוני‬ ‫היום ואיני מבקש כלום‪.‬‬ ‫אומר הספורנו ‪ -‬ויושע ה' ביום ההוא את ישראל‪ .‬במיתת‬ ‫המסתוללים בם לשעבדם נשארו הם בני חורין‪ ,‬כי עד עת מותם היו‬ ‫ישראל כעבדים בורחים‪.‬‬ ‫מתי שראו עם ישראל את המצרים מתים‪ ,‬אז הגיע הגאולה‪...‬כי לפני‬ ‫זה‪ ,‬היו ישראל בבחינה של עבדים שברחו‪ .‬כך כותב רבינו עובדיה‬ ‫עד כאן דברי הגמרא‪ ,‬ותכב ניכנס לדברי הגאון מוילנה בספרו }קול‬ ‫אליהו{‪ ...‬אבל דבר ראשון‪ ,‬בואו נעבור לדברי הגמרא‪:‬‬ ‫ספורנו‪.‬‬ ‫אותם דברים‪ ,‬כותב האבן‪-‬עזרא ‪ -‬ויושע‪ .‬עתה היו ישראל נושעים‬ ‫מיד מצרים כי עד עתה היה עליהם פחד המלך וכתוב כי המצריים‬ ‫טבעו בים‪ .‬והים לא השליכם אל היבשה‪ .‬כי כן כתוב תבלעמו ארץ‪.‬‬ ‫על כן פי' וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים‪ .‬שהיו ישראל על‬ ‫שפת הים‪ .‬וראו מצרים מת כאשר טבע‪.‬‬ ‫השאלה הראשונה שכל אחד שואל את עצמו – צריכים לשכנע בני‬ ‫אדם‪ ,‬כדי שיקחו כסף ?!‬ ‫מעטים הם האנשים שצריך לשכנע אותם‪ ,‬כדי לקחת כסף‪ ...‬רובם‬ ‫ירוצו בשמחה ‪ ...‬למה צריך לומר דבר נא באזני העם וגו' כל אחד‬ ‫היה רץ בשמחה‪ ,‬כדי לקחת את הממון הזה !‬ ‫האור‪-‬החיים הקדוש כותב ‪ -‬ביום ההוא‪ .‬פירוש ביום ההוא היתה‬ ‫התשועה ולא קודם הגם שיצאו ממצרים לא היו בוטחים בעצמן‬ ‫מהם‪.‬‬ ‫כותב הרי"פ }עין יעקב{ – הסיבה שהיה צריך להתחנן לפני בני‬ ‫ישראל‪ ,‬כדי שיקחו את הכסף‪ ,‬כי עם ישראל פחד לבקש מהמצרים ‪.‬‬ ‫אתה מדבר פה אחרי עשר מכות שקבלו המצרים‪ ....‬דופק היהודי על‬ ‫דלת המצרי "תעשה טובה‪ ,‬תן לי כמה כלי כסף‪ ...‬כמה תכשיטים‬ ‫עבור האישה‪ ...‬אנחנו יוצאים לשלושה ימים להקריב קרבנות ‪"...‬‬ ‫המצרים יכלו לתת להם מכות‪ ,‬או להעניש אותם‪ ,‬על זה שהם‬ ‫מעיזים לדפוק על הדלת ולבקש מהם דברים‪ ,‬אחרי עשרת המכות‪...‬‬ ‫לכן היה צריך לבקש מעם ישראל‪ ,‬שלא יפחדו‪ ...‬שייגשו ויקחו }יב‪,‬‬ ‫לו{ וַה' נָתַ ן אֶ ת חֵ ן הָ עָ ם בְּ עֵ ינֵי ִמ ְצ ַריִ ם וַיַּ ְשׁ ִאלוּם וַיְ נַצְּ לוּ אֶ ת ִמצְ ָריִ ם‪...‬‬ ‫אם כן‪ ,‬עפ"י הדברים שהקראנו עד עכשיו‪ ...‬אמנם הגאולה היתה‬ ‫ביום ט"ו בניסן‪ ,‬זו היתה יציאת מצרים‪ ,‬אבל זה ודאי לא ניגמר‪ ...‬כל‬ ‫זמן שלא ראו את המצרים טובעים בתוך המים‪ ,‬עם ישראל לא‬ ‫הרגיש בביטחון‪.‬‬ ‫נוסיף רק עוד נדבך אחד‪ ...‬את דברי הש"ך על התורה ‪ -‬ויושע ה'‬ ‫ביום ההוא את ישראל‪ .‬כשראו את מצרים מת‪ ,‬אז החזיקו לבם‬ ‫ועצמם להיות נושעים‪ ,‬כי העבד שברח מרבו ‪ ,‬כל עוד שרבו חי ‪ ,‬הוא‬ ‫מחזיק עצמו‪ ,‬כי אפשר שיבוא אחריו‪ ,‬וכשמת רבו קרא עצמו בן‬ ‫חורין‪ ,‬ולזה אמר ִמיַּ ד ִמצְ ָריִ ם‪ ,‬מידם ממש‪ ,‬שכל עוד שהם בחיים‪ ,‬היו‬ ‫כבושים תחת ידם בכל מקום שילכו ‪ ,‬ובפרט שהיו מצרים שולטים על‬ ‫כל העולם ‪.‬‬ ‫הקב"ה נתן את חן העם בעיני המצרים‪ ,‬עד שדוד המלך מציין את זה‬ ‫בתהילים‪ ,‬שנאמר }תהילים פד‪ ,‬יב{ חֵ ן וְ כָ בוֹד יִ ֵתּן ה' ‪‬א יִ ְמנַע‪-‬טוֹב‬ ‫ֽ ַלהֹלְ כִ ים בְּ תָ ִֽמים‪.‬‬ ‫אם ככה‪ ,‬למדנו מכאן את היסוד הגדול ‪ ,‬שהקב"ה נתן את חנו בעיני‬ ‫המצרים‪ ...‬ובגלל הפחד גדול שהיה לכם ישראל‪ ,‬לדפוק על דלתות‬ ‫המצרים ולבקש כלי כסף וכלי זהב‪ ...‬לכן היתה בקשה של הקב"ה‬ ‫דבר נא באזני העם וגו' שלא יפחדו ‪...‬‬ ‫בא המבי"ט ואומר דבר נוסף ‪ ,‬ומוכיח ראיה נפלאה מדברי פסוק‪:‬‬ ‫אַראֶ נּוּ נִ ְפלָאוֹת‪ ...‬למה כתוב‬ ‫את‪ ‬מֵ אֶ ֶרץ ִמ ְצ ָריִ ם ְ‬ ‫}מיכה ז‪ ,‬טו{ כִּ ימֵ י צֵ ְ‬ ‫את‪ ‬מֵ אֶ ֶרץ ִמצְ ָריִ ם ? והלא יצאו ביום אחד?‬ ‫כִּ ימֵ י צֵ ְ‬ ‫הערה נוספת שאומרים רבותינו‪ ,‬למה היה צריך לבקש את זה ?‬ ‫אומר המבי"ט – שלא היתה יציאתם גמורה‪ ,‬עד לאחר קריעת ים‬ ‫סוף‪.‬‬ ‫זאת אומרת‪ ,‬שיציאת מצרים נמשכה על פני שבעה ימים‪ ...‬ולכן‪,‬‬ ‫את‪ ‬מֵ אֶ ֶרץ ִמצְ ָריִ ם – זה לא נמשך על פני יום‬ ‫אומר המבי"ט כִּ ימֵ י צֵ ְ‬ ‫אחד‪ ...‬ענין יציאת מצרים‪ ,‬נמשך על פני שבעה ימים‪.‬‬ ‫מסיבה פשוטה מאוד – עם ישראל פחד מניסיון העושר ‪ ,‬שהוא הרבה‬ ‫יותר קשה‪ ,‬מניסיון העוני‪...‬‬ ‫כי בדרך כלל‪ ,‬בניסיון העושר‪ ,‬מגיעים למה שנאמר }דברים לב‪ ,‬טו{‬ ‫וַיִּ ְשׁמַ ן יְ שֻׁ רוּן וַיִּ בְ עָ ט ָשׁמַ נְ ָתּ עָ בִ יתָ כָּ ִשׂיתָ וַיִּ טֹּשׁ אֱ לו ַֹה עָ ָשׂהוּ וַיְ נַבֵּ ל צוּר‬ ‫יְ שֻׁ עָ ֽתוֹ ‪ ...‬לכן עם ישראל העדיפו לוותר על ניסיון העשירות‪" ...‬לא‬ ‫רוצים כסף וזהב"‬ ‫אם נסכם את מה שהבאנו עד עכשיו‪...‬‬ ‫הבאנו את דברי המגן אברהם שאומר‪ ,‬שיוצאים באמירת קריעת ים‬ ‫את‪ ‬מֵ אֶ ֶרץ ִמצְ ַריִ ם‬ ‫סוף ‪ ,‬ומקיימים את הפסוק לְ מַ עַ ן ִתּזְ כּוֹר אֶ ת יוֹם צֶ ְ‬ ‫‪2‬‬ ‫אבל אברהם אבינו‪ ,‬הובטח לו }בראשית טו‪ ,‬יד{ וְ גַם אֶ ת הַ גּוֹי אֲ ֶשׁר‬ ‫ַי ֲעבֹדוּ ָדּן אָנֹכִ י וְ אַחֲ ֵרי ֵכן יֵצְ אוּ ִבּ ְרכֻשׁ גָּדוֹל ‪ ...‬עם ישראל לא רצה‬ ‫לקחת‪ ,‬כי לא רצה להתנסות בניסיון העושר‪ ...‬אבל היות ואברהם‬ ‫אבינו‪ ,‬נתנסה בשני הניסיונות האלה‪ ,‬גם בניסיון העוני וגם בניסיון‬ ‫העושר‪...‬‬ ‫וּמבֵּ ית אָבִ י‪ ‬אֶ ל‬ ‫וּממּוֹל ְַד ְתּ‪ִ ‬‬ ‫אַרצְ ‪ִ ‬‬ ‫כשאברהם אבינו קיים בו לֶ‪ ‬לְ ‪ ‬מֵ ְ‬ ‫אַראֶ ָךּ ‪ ...‬לא היה לו שום דבר‪ ...‬הוא ירד למצרים‪...‬‬ ‫אָרץ אֲ ֶשׁר ְ‬ ‫הָ ֶ‬ ‫השאיר חובות בכל הבתי מלון שעבר בהם על הדרך‪ ,‬כי לא היה לו‬ ‫במה לשלם‪....‬‬ ‫אבל בחזרתו ממצרים‪} ....‬בראשית יג‪ ,‬ב{ וְ אַבְ ָרם כָּ בֵ ד ְמאֹד בַּ ִמּ ְקנֶה‬ ‫בַּ כֶּ ֶסף וּבַ זּ ָָהב‪ ...‬מהמתנות שנתן פרעה לאברהם אבינו‪ ,‬הוא התעשר‪...‬‬ ‫חזר בחזרה לאותם מקומות שהשאיר בהם חוב‪ ,‬ופרע את הקפותיו‪.‬‬ ‫יוצא‪ ,‬שאברהם אבינו התנסה קודם‪ ,‬בניסיון העוני‪ ,‬ולאחר מכן‪,‬‬ ‫בניסיון העושר‪.‬‬ ‫בא הגאון מוילנה }קול אליהו‪ ,‬פרשת בֹא‪ .‬פנינים משולחן הגר"א{ ואומר‬ ‫– בפסוק דבר נא באזני העם וישאלו וגו' – איתא בגמרא ברכות )דף‬ ‫ט' ע"א( אין נא אלא לשון בקשה א"ל הקב"ה למשה בבקשה ממך‬ ‫לך אמור להם לישראל בבקשה מכם שאלו ממצרים כלי כסף וכלי‬ ‫זהב כדי שלא יאמר אותו צדיק )אברהם( ועבדום וענו אותם קיים‬ ‫בהם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם‪ ,‬אמרו לו הלואי‬ ‫שנצא בעצמנו‪ ,‬משל לאדם שהיה חבוש בבית האסורים והיו‬ ‫אומרים לו בני אדם מוציאים אותך למחר ונותנים לך ממון הרבה‪,‬‬ ‫אמר להם הוציאוני היום ואיני מבקש כלום וכו' ע"ש‪ ,‬ולכאורה הוא‬ ‫תמוה מאוד מה זה שצריך לבקש מישראל שישאלו וכי לתחבולות‬ ‫הוא צריך להעמיד דבריו‪ ,‬ועוד תמוה מה שאמר שלא יאמר אותו‬ ‫צדיק וכו' והא אף אם לא יאמר ג"כ צריך לקיים הבטחתו‪ ,‬וגם‬ ‫המשל שמביא לכאורה אינו דומה להנמשל‪ ,‬דהלא אם היו אומרים‬ ‫לאדם שמוציאים אותו מיד ונותנים לו ממון הרבה אז לא היה מבעט‬ ‫בממון כלום‪ ,‬והרי כאן הי' שאמר להם שישאלו ממצרים כלי כסף‬ ‫וכלי זהב ולהוציאם מיד‪ ,‬א"כ אין המשל דומה להנמשל‪ .‬אמנם י"ל‬ ‫כי האמת הוא שהגאולה שלמה לא היתה רק על ים סוף ששם נדונו‬ ‫על המים כנגד מה שעשו לישראל כל הבן הילוד וגו'‪ ,‬כי הגזירה לא‬ ‫היתה רק לענוי ולעבדות כמאה"כ אני קצפתי מעט והם עזרו לרעה‪,‬‬ ‫וזהו שאמר הקב"ה וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי )בראשית טו‪.‬‬ ‫יד(‪ ,‬פי' אם יעשו יותר ממה שנגזר על ישראל‪ .‬וזהו שאמר יתרו כי‬ ‫בדבר אשר זדו עליהם )שמות יח‪ .‬יא(‪ ,‬פי' שעשו לישראל יותר ממה‬ ‫שנגזר עליהם מפני זדון לבם‪ ,‬ולכן אמר לישראל שישאלו ממצרים‬ ‫כלי כסף וכלי זהב רק בשביל אברהם שיחשוב שהיציאה ממצרים‬ ‫הוא הגאולה השלימה‪ ,‬ויאמר ואח"כ יצאו ברכוש גדול לא קיים‬ ‫בהם‪ ,‬אבל לפי האמת הגאולה שלימה והרכוש יהיה על ים סוף‪ ,‬ולכן‬ ‫אמרו ישראל הלואי שנצא בעצמנו ואין אנו רוצים לא הרכוש ולא‬ ‫הפחד והצרות מרדיפת פרעה‪ ,‬ועתה המשל דומה להנמשל כי הם‬ ‫רצו שתהי' הגאולה שלימה תיכף ביציאתם ממצרים‪) .‬תלמידו ובן‬ ‫אחיו בעבודת הגרשוני על שה"ש(‪.‬‬ ‫אומר הקב"ה למשה רבינו – }יא‪ ,‬ב{ ַדּבֶּ ר נָא בְּ אָזְ נֵי הָ עָ ם וְ יִ ְשׁאֲ לוּ ִאישׁ‬ ‫מֵ אֵ ת ֵרעֵ הוּ וְ ִא ָשּׁה מֵ אֵ ת ְרעוּתָ הּ כְּ לֵי כֶ ֶסף וּכְ לֵי ז ָָהב ‪ ...‬אני לא יכל לומר‬ ‫לאברהם אבינו‪ ,‬שעם ישראל לא רצה לקחת כסף‪ ,‬כי הוא פחד‬ ‫מניסיון העושר‪ ...‬גם לו היה את ניסיון העושר‪ ,‬והוא עמד בזה‪.‬‬ ‫אומרים רבותינו – משה רבינו ניצל את זה‪ ,‬בשלב מאוחר יותר ‪...‬‬ ‫כשהגיע חטא העגל‪ ,‬נאמר בחז"ל }מסכת ברכות לב‪ ,‬א{ ‪ -‬אמר משה‬ ‫לפני הקב''ה רבונו של עולם בשביל כסף וזהב שהשפעת להם‬ ‫לישראל עד שאמרו די הוא גרם שעשו את העגל‪...‬‬ ‫יוצא‪ ,‬שנתינת הכסף הזאת‪ ,‬היא זו שהביאה את עם ישראל לבסוף‪,‬‬ ‫לעשות את חטא העגל‪.‬‬ ‫משה רבינו מבקש מחילה מהקב"ה‪ ,‬על מעשה חטא העגל‪ ...‬מה הוא‬ ‫אומר ?‬ ‫}שמות לב‪ ,‬לב{ וְ עַ ָתּה ִאם ִתּ ָשּׂא חַ ָטּאתָ ם וְ ִאם אַיִ ן ְמחֵ נִ י נָא ִמ ִסּ ְפ ְר‪‬‬ ‫אֲ ֶשׁר כָּ תָ ְב ָתּ – הזכיר משה רבינו לקב"ה‪ ,‬את אותו נא שהוא ביקש ‪,‬‬ ‫ביציאת מצרים ‪ַ -‬דּבֶּ ר נָא בְּ אָזְ נֵי הָ עָ ם‪ ...‬התחננתי לפניהם שיקחו‬ ‫כסף‪ ...‬תראה מה שיצא מה‪ -‬נָא הזה‪ ...‬הוא שהביא את חטא העגל !‬ ‫בא הנציב מוולוז'ין‪ ,‬ואומר דבר נפלא ‪ ...‬מה היה מונח כאן‪ ,‬בגאולה‬ ‫ממצרים‪ ,‬שהיתה מחולקת לשתים‪...‬‬ ‫היה שלב ראשון‪ ,‬בט"ו בחודש ניסן – מכת בכורות ויציאת בני ישראל‬ ‫מארץ מצרים‪ ...‬והשלב הבא‪ ,‬בקריעת ים סוף‪.‬‬ ‫אם ככה‪ ,‬אומר משה רבינו – ריבונו של עולם‪ ,‬תזכור את מה‬ ‫שביקשת אז ‪ַ ...‬דּבֶּ ר נָא‪ ...‬ולכן ְמחֵ נִ י נָא ‪ ...‬תוריד את ה‪ -‬נָא הזה ‪...‬‬ ‫כי אם לא הייתי מתחנן בפניהם‪ ,‬לא היה להם כסף וזהב‪ ,‬ואז לא היו‬ ‫מגיעים למצב כזה‪ ,‬לעשות את חטא העגל‪ ...‬אז תתחשב בענין הזה‪,‬‬ ‫שהכסף וזהב שהשפעת עליהם‪ ,‬הוא זה שהביא את חטא העגל‪...‬‬ ‫אומר הנציב מוולוז'ין – ביום ט"ו‪ ,‬לא שחררו המצרים את בני‬ ‫ישראל ‪ ,‬משום שהמצרים היו בטוחים שעם ישראל יוצא לשלושה‬ ‫ימים‪ ,‬וחוזר בחזרה‪...‬‬ ‫אם עם ישראל יוצא לשלושה ימים וחוזר בחזרה‪ ,‬למה צריך לשחרר‬ ‫אותו ?!‬ ‫תשובה נוספת שאומרים רבותינו סביב הענין הזה‪ ...‬שבקשתו של‬ ‫משה רבינו‪ ,‬למה שהקב"ה אמר לו‪ ,‬שלא יאמר אותו צדיק ‪ ...‬משום‬ ‫שביזת מצרים היתה בזכותו של אברהם אבינו ‪ ...‬ביזת הים‪ ,‬היתה‬ ‫בזכותו של יוסף הצדיק‪ ...‬כך כתוב ‪.‬‬ ‫את כל אוצרות פרעה‪ ,‬שהוא הוציא כדי לרדוף אחרי בני ישראל‪ ,‬זה‬ ‫לא היה באוצרות מצרים‪ ,‬אלא זה היה באוצרות שיוסף הגריל‬ ‫למצרים‪ ,‬בעקבות פתרון החלומות ‪....‬‬ ‫אז זכות ביזת הים‪ ,‬שהיתה גדולה יותר מביזת מצרים‪ ,‬היתה בזכותו‬ ‫של יוסף‪ ,‬לכן הדגש שאמר הקב"ה ‪ -‬זה נכון שבים הם יקבלו יותר ‪...‬‬ ‫כמו שנאמר בחז"ל‪ ,‬שביזת מצרים‪ ,‬היתה כנקודות שלכסף ‪ ...‬מול‬ ‫ביזת הים‪ ,‬שהיתה כתורי זהב‪...‬‬ ‫אם כל זה‪ ,‬אמר הקב"ה לאברהם אבינו – שלא יאמר אותו צדיק‬ ‫"ריבונו של עולם‪ ,‬הבטחת לי שביזת מצרים תהיה בזכותי ולא‬ ‫בזכות יוסף"‬ ‫אם ככה‪ ,‬אומר הנציב מוולוז'ין – אין לך טעם לשחרר אותם‪ ...‬עבד‪,‬‬ ‫אתה משחרר אותו‪ ,‬כשאתה מתכוון לשלוח אותו לחופשי ‪ ...‬אבל אם‬ ‫אתה מתכוון לשחררו רק לשלושה ימים‪ ,‬אין לך טעם לשחררו ‪....‬‬ ‫אלה הדברים שאומר הנציב מוולוז'ין ‪ ,‬ואם כך אנחנו מציבים דבר‬ ‫נפלא ביותר ‪:‬‬ ‫בא הספר שאילת יעקב‪ ...‬היה חתנו של המהר"ם שיק ‪ ,‬קראו לו ר'‬ ‫יעקב סגל פרגר ‪ ...‬כותב הספר שאילת יעקב‪ ,‬להסביר את דברי המגן‬ ‫אברהם‪ ,‬שאכן קריעת ים סוף‪ ,‬היא הסיומת של יציאת מצרים‪,‬‬ ‫ואפשר לצאת באמירת אָז י ִָשׁיר מ ֶֹשׁה‪ ,‬ולקיים בזה את המצוה של‬ ‫את‪ ‬מֵ אֶ ֶרץ ִמצְ ַריִ ם ‪...‬‬ ‫לְ מַ עַ ן ִתּזְ כּוֹר אֶ ת יוֹם צֶ ְ‬ ‫כותב השאילת יעקב – איתא בתורה הקדושה וַיּו ַֹשׁע ה' בַּ יּוֹם הַ הוּא‬ ‫אֶ ת יִ ְשׂ ָראֵ ל ִמיַּ ד ִמצְ ָריִ ם‪ ...‬וגם כתיב וַיַּ ְרא יִ ְשׂ ָראֵ ל אֶ ת הַ יָּ ד הַ גְּ ֹדלָה‬ ‫אֲ ֶשׁר עָ ָשׂה ה' ְבּ ִמצְ ַריִ ם ‪ ,‬דמשמע‪ ,‬דעד כאן לא ראו את הַ יָּ ד הַ גְּ ֹדלָה ‪,‬‬ ‫וגם העם לא האמינו ?‬ ‫לכן הדגש שלא יאמר אותו צדיק ַועֲבָ דוּם וְ עִ נּוּ אֹתָ ם קיים בהם ‪...‬‬ ‫וְ אַחֲ ֵרי כֵן יֵצְ אוּ בִּ ְרכֻשׁ גָּדוֹל‪ ...‬לא קיים בהם ‪ ,‬משום שההבטחה שהם‬ ‫יצאו ברכוש גדול‪ ,‬היתה בזכותי ‪ ...‬אם הם יוצאים עם תורי זהב‪ ,‬זה‬ ‫בזכות יוסף הצדיק‪...‬‬ ‫לכן הדגש הוא ‪ ,‬שלא יאמר אותו צדיק ‪ ,‬על החלק הראשון של‬ ‫הביזה‪ ,‬שקשורה לענין יציאת מצרים‪...‬‬ ‫מסביר השאילת יעקב – והנה ביציאת מצרים בט"ו לחודש ניסן‪,‬‬ ‫היתה רק נתינת רשות לצאת למדבר‪ ,‬לעבוד את ה'‪ .‬זה היה לזמן‬ ‫מוגבל‪ ,,‬והיו המצרים חושבים שישובו אחרי הזמן המגבל‪ ,‬וכשלא‬ ‫‪3‬‬ ‫אומר הגאון מוילנה – אלא‪ ,‬לפי שבקריעת ים סוף‪ ,‬היו יותר מכות‪,‬‬ ‫מאשר היו ביציאת מצרים ‪ ...‬לכן הקדים את ענין קריעת ים סוף‪,‬‬ ‫לפני ענין יציאת מצרים‪.‬‬ ‫רצו לחזור‪ ,‬רצו אנשי המלחמה ששלח פרעה עמהן לכופם‪ ,‬וגם פרעה‬ ‫צווח "מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו" ‪ ...‬ואָמַ ר א ֹויֵב‬ ‫אֶ ְרדֹּף אַ ִשּׂיג‪ ...‬ארדוף אחריהם ואשיגם‪.‬‬ ‫אם ככה‪ ,‬אם שחררתם אותם‪ ,‬בשביל מה אתם רצים אחריהם ?‬ ‫אלא‪ ,‬משום ששחררו אותם רק לשלושה ימים‪ ,‬זאת היתה הסיבה‬ ‫שרצו אחריהם ‪...‬‬ ‫ובאמת‪ ,‬כותב השאילת יעקב‪ ,‬גם ישראל יראו מאוד‪ ,‬ומובן שהיציאה‬ ‫מארץ מצרים לא היתה גאולה שלמה‪ ,‬כי אילו היה פרעה וחילו‪ ,‬היו‬ ‫כופים אותם לשוב‪ ,‬היה רע ומר גורלם ‪ ,‬יותר מימי קדם‪.‬‬ ‫אימתי יקצו מן הבהלה והפחד ? שמת שרה של מצרים ופרעה וחילו‬ ‫נאבדו‪ ,‬ולכן כתיב וַיּו ַֹשׁע ה' בַּ יּוֹם ַההוּא ‪ ,‬וגם כשראו את שרו של‬ ‫מצרים מת וַיַּ ְרא יִ ְשׂ ָראֵ ל אֶ ת הַ יָּ ד ַהגְּ ֹדלָה יותר ממה שנודע להם‬ ‫את‪ ‬מֵ אֶ ֶרץ‬ ‫במצרים ‪ ,‬לכן כתבה התורה לְ מַ עַ ן ִתּזְ כּוֹר אֶ ת יוֹם צֶ ְ‬ ‫ִמצְ ַריִ ם‪ ...‬הכוונה לקריעת ים סוף‪ ,‬כי זו הסיומת של יציאת מצרים ‪.‬‬ ‫אם אלה הדברים‪ ,‬למדנו כאן יסוד נפלא ביותר‪ ...‬לפי כל הדברים‬ ‫שהבאנו עד כה יוצא‪ ,‬שיציאת מצרים היתה‪ ,‬רק לאחר שהסתיימו‬ ‫כלל המכות ‪.‬‬ ‫אם אלה הדברים בס"ד‪ ,‬נוכל ללכת לשלב הבא‪ ,‬לשאלה‬ ‫המתבקשת‪ ...‬לשאלתו של השאילת יעקב‪ ,‬וקדם לו הנציב מוולוז'ין‪,‬‬ ‫שיציאת מצרים לא היתה מושלמת‪ ,‬ביום ט"ו בניסן ‪ ...‬מדוע ?‬ ‫משום שהמצרים לא שיחררו אותם מתחת ידם‪ ...‬למה לא שיחררו‬ ‫אותם ?‬ ‫משום שרק פרעה‪ ,‬אומר הנציב‪ ,‬אמר "הרי אתם ברשותכם ‪ ,‬הרי‬ ‫אתם בני חורין"‪ ...‬המצרים עצמם ידעו‪ ,‬שעם ישראל יוצא לשלושה‬ ‫ימים‪ ,‬וחוזר בחזרה‪ ...‬פירוש הדבר‪ ,‬שיציאת מצרים היתה בתרמית‬ ‫ובהונאה ‪ ,‬למה ?‬ ‫משום כשלקחו את התכשיטים מהמצרים ‪ ,‬מה הם אמרו ?‬ ‫תנו לנו תכשיטים‪ ,‬כי אנחנו הולכים להקריב קרבנות במדבר" ‪ ...‬אם‬ ‫הולכים להקריב קרבנות במדבר‪ ,‬יוצאים לשלושה ימים‪ ,‬וחוזרים‬ ‫בחזרה‪ ...‬פירוש הדבר‪ ,‬שבעוד שבוע‪ ,‬אתה מחזיר את התכשיטים‬ ‫בחזרה !‬ ‫כל מצרי ידע‪ ,‬שכל מה שהוא השאיל ליהודי‪ ,‬הוא אמור לקבל את זה‬ ‫בחזרה בעוד שבוע‪...‬‬ ‫דבר אחרון‪ ,‬אומר השאילת יעקב‪:‬‬ ‫בֹא ואראה לך‪ ,‬שמכות מצרים היו חלק קטן‪ ,‬לעומת מה שהיה על‬ ‫הים ‪...‬‬ ‫ַרבִּ י יוֹסֵ י הַ גְּ לִ ילִ י אוֹמֵ ר‪ִ :‬מנַּיִ ן אַ ָתּה אוֹמֵ ר ֶשׁלָקוּ ַה ִמּצְ ִרים בְּ ִמצְ ַרים‬ ‫עֶ ֶשׂר מַ כּוֹת וְ עַ ל הַ יָם לָקוּ חֲ ִמ ִשּׁים ַמכּוֹת? ְבּ ִמצְ ַרים ַמה הוּא אוֹמֵ ר?‬ ‫‪‬הים ִהוא‪ ,‬וְ עַ ל הַ יָּ ם ַמה הוּא‬ ‫ֹאמרוּ ַהחַ ְרטֻ ִמּים אֶ ל פַּ ְרעֹה‪ :‬אֶ ְצבַּ ע אֱ ִ‬ ‫ַוי ְ‬ ‫יראוּ‬ ‫הוָה ְבּ ִמצְ ַרים‪ ,‬וַיִ ְ‬ ‫אוֹמֵ ר? וַיַּ ְרא יִ ְשׂ ָראֵ ל אֶ ת הַ יָד הַ גְּ ֹדלָה אֲ ֶשׁר עָ ָשׂה יְ ֹ‬ ‫משׁה עַ בְ דוֹ‪ .‬כַּ ָמה לָקוּ בְ אֶ ְצבַּ ע? עֶ ֶשׂר‬ ‫וּב ֶ‬ ‫הוָה ְ‬ ‫הוָה‪ ,‬וַיַּ אֲ ִמינוּ בַּ יְ ֹ‬ ‫הָ עָ ם אֶ ת יְ ֹ‬ ‫מַ כּוֹת‪ .‬אֱ מוֹר מֵ עַ ָתּה‪ְ « :‬בּ ִמצְ ַרים לָקוּ עֶ ֶשׂר ַמכּוֹת וְ עַ ל הַ יָּ ם לָקוּ חֲ ִמ ִשּׁים‬ ‫מַ כּוֹת‪.‬‬ ‫ַרבִּ י אֱ לִ יעֶ זֲר אוֹמֵ ר‪ִ :‬מנַּיִ ן ֶשׁכָּ ל מַ כָּ ה וּמַ כָּ ה ֶשׁהֵ בִ יא ַה ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ‪ ‬הוּא‬ ‫אַרבַּ ע מַ כּוֹת? ֶשׁנֶּאֱ מַ ר‪ :‬יְ ַשׁלַּח בָּ ם חֲ רוֹן‬ ‫עַ ל הַ ִמּצְ ִרים בְּ ִמ ְצ ַריִ ם הָ יְ תָ ה ֶשׁל ְ‬ ‫אַ פּוֹ‪ ,‬עֶ בְ ָרה ָוזַעַ ם וְ צָ ָרה‪ִ ,‬מ ְשׁלַחַ ת ַמלְ אֲ ֵכי ָרעִ ים‪ .‬עֶ בְ ָרה ‪ -‬אַחַ ת‪ָ ,‬וזַעַ ם ‪-‬‬ ‫אַרבַּ ע‪ .‬אֱ מוֹר מֵ עַ ָתּה ‪:‬‬ ‫ְשׁ ַתּיִ ם‪ְִ ,‬וצָ ָרה ‪ָ -‬שׁלשׁ‪ִ ,‬מ ְשׁלַחַ ת מַ לְ אֲ ֵכי ָרעִ ים ‪ְ -‬‬ ‫אַרבָּ עִ ים מַ כּוֹת וְ עַ ל הַ יָּ ם לָקוּ ָמאתַ יִ ם מַ כּוֹת‪.‬‬ ‫בְּ ִמצְ ַרים לָקוּ ְ‬ ‫ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר‪ִ :‬מנַּיִ ן ֶשׁכָּ ל מַ כָּ ה ומַ כָּ ה שהֵ בִ יא ַה ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ‪ ‬הוּא על‬ ‫הַ ִמּצְ ִרים ְבּ ִמצְ ַרים הָ יְ ָתה ֶשׁל חָ מֵ שׁ מַ כּוֹת? ֶשׁנֶּאֱ ַמר‪ :‬יְ ַשׁלַּח בָּ ם חֲ רוֹן‬ ‫אַ פּוֹ‪ ,‬עֶ בְ ָרה ָוזַעַ ם וְ צַ ָרה‪ִ ,‬מ ְשׁלַחַ ת ַמלְ אֲ ֵכי ָרעִ ים‪ .‬חֲ רוֹן אַ פּוֹ‪ -‬אַחַ ת‪ ,‬עֶ בְ ָרה‬ ‫אַרבַּ ע‪ִ ,‬מ ְשׁלַחַ ת מַ לְ אֲ ֵכי ָרעִ ים ‪ -‬חָ מֵ שׁ‪.‬‬ ‫ ְשׁ ַתּיִ ם‪ָ ,‬וזַעַ ם ‪ָ -‬שׁלושׁ‪ ,‬וְ צָ ָרה ‪ְ -‬‬‫אֱ מוֹר מֵ עַ ָתּה ‪ :‬בְּ ִמצְ ַרים לָקוּ חֲ ִמ ִשּׁים מַ כּוֹת וְ עַ ל הַ יָּ ם לָקוּ חֲ ִמ ִשּׁים‬ ‫וּמָ אתַ יִ ם מַ כּוֹת‪.‬‬ ‫נשאלת השאלה – אם ככה יוצא‪ ,‬שבשעה שעם ישראל לקח את‬ ‫התכשיטים מארץ מצרים ‪ ,‬הוא עשה כאן מעשה של השאלה‪ ,‬ולא‬ ‫החזיר את זה‪ ...‬עשו כאן מעשה של תרמית והונאה ‪ ...‬איך יצאת‬ ‫ממצרים דרך הונאה‪ ,‬שהונאת את המצרים ???‬ ‫אני מקריא את דברי האבן עזרא ‪:‬‬ ‫כשהקב"ה נגלה למשה רבינו בסנה‪ ,‬ומבקש ממנו ללכת ולגאול את‬ ‫ישראל‪ ...‬מה הוא אמר לו לומר לפרעה ???‬ ‫הוא לא אמר לפרעה – תשמע‪ ,‬אנחנו יוצאים ממצרים‪ ...‬עד עכשיו‬ ‫עבדת אותם‪ ...‬נגמרה העבודה‪ ,‬הולכים הביתה‪ ...‬מה הוא אמר לו ???‬ ‫אומרת התורה }ג‪ ,‬יח{ וּבָ אתָ אַ ָתּה וְ זִ ְקנֵי יִ ְשׂ ָראֵ ל אֶ ל‪-‬מֶ לֶ‪ִ ‬מ ְצ ַריִ ם‬ ‫וַאֲ מַ ְר ֶתּם אֵ לָיו ה' אֱ ‪‬הֵ י ֽ ָהעִ בְ ִריִּ ים נִ ְק ָרה עָ לֵינוּ וְ עַ ָתּה ֽ ֵנלֲכָ ה‪-‬נָּא ֶדּ ֶר‪‬‬ ‫‪‬הינוּ‪.‬‬ ‫‪‬שׁת י ִָמים בַּ ִמּ ְדבָּ ר וְ נִ זְ בְּ חָ ה ֽ ַלה' אֱ ֽ ֵ‬ ‫ְשׁ ֶ‬ ‫אומר משה רבינו לפרעה – אנחנו הולכים לשלושה ימים‪ ,‬לזבוח‬ ‫קרבנות !‬ ‫אומר השאילת יעקב – מזה שאתה רואה‪ ,‬שיש ריבוי כזה גדול של‬ ‫מכות ‪ ,‬בקריעת ים סוף‪ ,‬אז אתה מבין שעיקר יציאת מצרים‪ ,‬נמצאת‬ ‫בים סוף‪ ,‬ולא במצרים עצמה‪.‬‬ ‫אלו הדברים שאומר הספר שאילת יעקב‪ ,‬להוכיח את דברי המגן‬ ‫אברהם‪ ,‬שאפשר לצאת ידי חובה‪ ,‬באמירת שירת הים‪ ,‬את החובה‬ ‫את‪ ‬מֵ אֶ ֶרץ ִמ ְצ ַריִ ם כָּ ל יְ מֵ י חַ יֶּ י‪.‬‬ ‫של לְ מַ עַ ן ִתּזְ כּוֹר אֶ ת יוֹם צֶ ְ‬ ‫מה אומר משה רבינו במכת ארבה ?‬ ‫}י‪ ,‬יא{ לְ כוּ נָא הַ גְּ בָ ִרים וְ עִ בְ דוּ אֶ ת ה' כִּ י אֹתָ הּ אַ ֶתּם ְמבַ ְק ִשׁים ‪ ...‬אמר‬ ‫פרעה ‪ ,‬אתם רוצים להקריב קרבנות ?! תלכו אתם הגברים‪...‬‬ ‫תשאירו פה את הנשים והילדים !‬ ‫אמר משה רבינו – בשום פנים ואופן לא ! למה ?‬ ‫}ט{ ַויֹּאמֶ ר מ ֶֹשׁה בִּ נְ עָ ֵרינוּ וּבִ זְ ֵקנֵינוּ ֵנלֵ‪ ‬בְּ בָ נֵינוּ וּבִ בְ נוֹתֵ נוּ בְּ צֹאנֵנוּ‬ ‫וּבִ בְ ָק ֵרנוּ ֵנלֵ‪ ‬כִּ י חַ ג ה' לָנוּ‪ ...‬על מה הדיונים עם פרעה ?? אין דיונים‬ ‫על שחרור קבוע‪ ...‬מדברים על הליכה לשלושה ימים‪ ,‬להקריב‬ ‫קרבנות ולחזור בחזרה‪...‬‬ ‫בא הגאון מוילנה ומוסיף על זה ידיעה נפלאה ‪:‬‬ ‫}דברים ג‪ ,‬כד{ ה' אלהים אַ ָתּה הַ ִחלּוֹתָ לְ הַ ְראוֹת אֶ ת עַ בְ ְדּ‪ ‬אֶ ת גּ ְָדלְ ‪‬‬ ‫ֲשׂי‪‬‬ ‫ֲשׂה כְ ַמע ֶ‬ ‫אָרץ אֲ ֶשׁר ַיע ֶ‬ ‫וְ אֶ ת י ְָד‪ ‬הַ חֲ ז ָָקה אֲ ֶשׁר ִמי אֵ ל בַּ ָשּׁ ַמיִ ם וּבָ ֶ‬ ‫וְ כִ גְ בוּרֹתֶ ‪.‬‬ ‫אומרים חז"ל ‪ -‬אֶ ת גּ ְָדלְ ‪ ‬זו קריעת ים סוף וְ אֶ ת י ְָד‪ ‬הַ חֲ ז ָָקה זו‬ ‫יציאת מצרים‪.‬‬ ‫אֶ ת גּ ְָדלְ ‪ ‬זו קריעת ים סוף‪ ,‬שנאמר וַיַּ ְרא יִ ְשׂ ָראֵ ל אֶ ת הַ יָּ ד הַ גְּ ֹדלָה‬ ‫אֲ ֶשׁר עָ ָשׂה ה' ְבּ ִמצְ ַריִ ם ‪ ...‬וְ אֶ ת י ְָד‪ ‬הַ חֲ ז ָָקה זו יציאת מצרים ‪ ,‬שנאמר‬ ‫חזֶק יָד הוֹצִ יאָנוּ ה' ִמ ִמּצְ ֽ ָריִ ם‪.‬‬ ‫}יג‪ ,‬טז{ כִּ י בְּ ֹ‬ ‫אם ההליכה היא לשלושה ימים‪ ,‬כדי להקריב קרבנות ולחזור ‪ ,‬יוצא‬ ‫שההשאלה של הכלים‪ ,‬היתה לשלושה ימים בלבד‪ ....‬אז בעוד שבוע‪,‬‬ ‫המצרים אמורים לקבל את התכשיטים בחזרה‪ ...‬איך אנחנו יוצאים‬ ‫ממצרים בצורה כזאת של רמאות ?!‬ ‫וכי קשה לקב"ה להגיד לפרעה "תם זמנך‪ ...‬אנחנו יוצאים עכשיו‪...‬‬ ‫לא נשארים כאן אפילו עוד רגע‪ ...‬תנו לנו את התכשיטים‪ ...‬אנחנו‬ ‫הולכים הביתה" ‪ ...‬למה זה צריך להיעשות במעשה של תרמית ?‬ ‫שואל הגאון מוילנה – ולמה הקדים קריעת ים סוף ‪ ,‬ליציאת מצרים‬ ‫?‬ ‫היה צריך להיות כתוב ‪ ,‬קודם כל וְ אֶ ת י ְָד‪ ‬הַ חֲ ז ָָקה‪ ,‬ואח"כ אֶ ת‬ ‫גּ ְָדלְ ‪ ...‬זה הסדר הנכון !‬ ‫אני מקריא שלושה מקורות ‪ ...‬לפני שנגיע לתשובתו של הר"ן ‪ ,‬שהוא‬ ‫עיקר הדברים‪:‬‬ ‫‪4‬‬ ‫העם וישאלו איש מאת רעהו וגו' כלי כסף וכלי זהב"‪ .‬וזה באמת‬ ‫יראה ענין זר או תמוה מאד‪ ,‬שאף על פי שאנשי מצרים היו חייבים‬ ‫להם שכרן שנשתעבדו בהם כמו שאמרו בסנהדרין )צא א(‪ ,‬לא היו‬ ‫ראוים לבא עליהם בעקבה ובדרכים של אנשי רמיה וכל שכן אחר‬ ‫שיד ה' יתברך תקיפה וחזקה עליהם‪ ,‬למה הוצרכו לעשות כן?! וכל‬ ‫אלו הדברים מתמיהין בעצמם‪ ,‬וראוי שיפול ספק מצידן לישראל‬ ‫בנבואתו של משה‪.‬‬ ‫אבל היתר אלו שני הקשרים‪ ,‬הוא דבר אחד‪ ,‬ה' יתברך‪ ,‬כיוון שרצה‬ ‫לדון כל המצריים בדבר אשר זדו על ישראל‪ ,‬כמאמר יתרו )שמות יח‬ ‫יא(‪ ":‬עתה ידעתי כי גדול ה' וגו' כי בדבר אשר זדו עליהם"‪ ,‬ורצה‬ ‫להביאם בעניין שהם בבחירתם יכנסו במים וימותו שמה‪ .‬לפיכך לא‬ ‫רצה השם יתברך שיאמר משה לפרעה הענין כאשר הוא‪ ,‬אלא‬ ‫שיאמר שהם הולכים דרך שלשת ימים לזבוח‪ ,‬שכאשר יגידו לו‬ ‫אחר כך‪ ":‬כי ברח העם"‪ ,‬יחשוב פרעה שכל מה שעשה משה רבינו‬ ‫עליו השלום‪ ,‬לא בא מאת השם יתברך‪ ,‬אבל נעשה בעקבה וברמיה‪,‬‬ ‫כי לולא כן‪ ,‬למה יגנוב לבבו לאמר שאינם הולכים רק לזבוח?!‬ ‫ולזאת הסיבה עצמה צוה‪ ":‬וישאלו איש מאת רעהו" ‪,‬צוה שיבואו‬ ‫בעקבה‪ ,‬ולא ישאלו למה‪ .‬וכאשר הוגד למלך מצרים ולעמו שישראל‬ ‫בורחים‪ ,‬אין ספק שחשדום באנשי דמים ומרמה‪ ,‬וכל זה הניעם בלי‬ ‫ספק לרודפם‪ .‬וכוונת כל אלו הדברים‪ ,‬היתה נעלמת מישראל‪ ,‬ואולי‬ ‫גם ממשה‪ .‬ולסיבת כל זה היה ראוי שיספקו ישראל בשליחותו של‬ ‫משה‪ ,‬אף על פי שהאמינו בו בתחילה‪ .‬והוא שרמז ואמר )שמות יד‬ ‫לא(‪ ":‬וירא ישראל את היד הגדולה וגו'"‪ ,‬כלומר‪ :‬אז הכירו שכל מה‬ ‫שהיו מופלאים ממנו תחילה ומסתפקים בו‪ ,‬לא היה‪ ,‬רק לסבב‬ ‫שמצריים עצמם יכנסו בים"‪.‬‬ ‫וּמגּ ַָרת בֵּ יתָ הּ‬ ‫אומרת התורה }שמות ג‪ ,‬כב{ וְ ָשׁאֲ לָה ִא ָשּׁה ִמ ְשּׁכֶ נְ ָתּהּ ִ‬ ‫וּשׂמָ ‪‬ת וְ ַשׂ ְמ ֶתּם עַ ל בְּ נֵיכֶ ם וְ עַ ל בְּ נֹתֵ יכֶ ם וְ נִ צַּ לְ ֶתּם‬ ‫כְּ לֵי כֶ ֶסף וּכְ לֵי זָהָ ב ְ‬ ‫אֶ ת ִמצְ ָריִ ם‪.‬‬ ‫אומר האבן עזרא על הפסוק ‪ -‬ויש מתאוננים ואומרים כי אבותינו‬ ‫גנבים היו ואלה הלא יראו כי מצוה עליונה היתה ואין טעם לשאול‬ ‫למה כי השם ברא הכל והוא נתן עושר למי שירצה ויקחנו מידו‬ ‫ויתננו לאחר‪ .‬ואין זה רע כי הכל שלו הוא‪.‬‬ ‫האמת היא‪ ,‬שזה מה שכתוב גם ברש"י הראשון בתורה ‪ -‬שאם‬ ‫יאמרו אמות העולם לישראל לסטים אתם‪ ,‬שכבשתם ארצות שבעה‬ ‫גוים‪ ,‬הם אומרים להם כל הארץ של הקדוש ברוך הוא היא‪ ,‬הוא‬ ‫בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו‪ ,‬ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם‬ ‫ונתנה לנו‪.‬‬ ‫בא רבינו בחיי ואומר – חס ושלום‪ ,‬שיתיר הקב"ה לגנוב דעת‬ ‫הבריות‪ ,‬שישאלו מהם כלי כסף וכלי זהב ולא ישיבו להם‪ .‬אבל לשון‬ ‫שאלה‪ ,‬הוא לשון מתנה‪.‬‬ ‫אותו דבר הרשב"ם אומר ‪ -‬וְ ָשׁאֲ לָה ִא ָשּׁה ִמ ְשּׁכֶ נְ ָתּהּ במתנה גמורה‬ ‫בחנותה ‪ ,‬כמו שנאמר }תהילים ב‪ ,‬ח{ ְשׁאַל ִממֶּ נִּ י וְ אֶ ְתּנָה גוֹיִ ם נַחֲ לָתֶ ‪‬‬ ‫אַפסֵ י‪ָ ֽ -‬א ֶרץ‪.‬‬ ‫וַאֲ חֻ זּ ְָת‪ְ ‬‬ ‫בא אור‪-‬החיים הקדוש‪ ,‬ושואל שאלה עצומה‪:‬‬ ‫הוא אומר‪ ,‬אני לא מבין מה הולך כאן‪ ,‬בכל הסוגיה הזאת של יציאת‬ ‫מצרים‪ ...‬הרי למצרים היה אמון מוחלט בבני ישראל‪ ,‬בשעה שנתנו‬ ‫להם את התכשיטים‪ ..‬למה ?‬ ‫כי במכת חושך‪ ,‬היהודים הסתובבו בין הבתים‪ ,‬וידעו איפה כל הזהב‬ ‫והרכוש שלהם נמצא‪...‬‬ ‫אומר לנו הר"ן‪ ,‬שכל זה נעשה במעשה תרמית‪ ,‬כדי שיבואו למים‪,‬‬ ‫ויקבלו את עונשם !‬ ‫כל התהיות שהיו לעם ישראל‪ ,‬היה רק עד לים סוף‪ ...‬הגיעו לים סוף‬ ‫‪ ...‬הבינו‪ ,‬איך זה שהם בורחים‪ ,‬בלי להחזיר בחזרה‪ ...‬וַיַּ אֲ ִמינוּ בַּ ה'‬ ‫משׁה עַ בְ דּוֹ‪ ...‬עכשיו הבינו למה הקב"ה עשה את זה‪ ...‬כדי למשוך‬ ‫וּבְ ֶ‬ ‫את המצרים החוצה‪ ,‬כדי שיכנסו לתוך המים‪.‬‬ ‫שואל אור‪-‬החיים הקדוש – וכי יש בעיה‪ ,‬שעם ישראל יצא ויקח את‬ ‫מה שמגיע לו ?‬ ‫בא הגאון מוילנה ושואל ‪ -‬ולמה לעשות את זה ? אי אפשר לעשות‬ ‫את זה‪ ,‬בלי מעשה תרמית ?‬ ‫יוצא שכל מעשה "ההונאה" הזה היה‪ ,‬כדי שירדפו אחרי בני‬ ‫ישראל‪ ...‬ואלו הדברים שכותב רש"י במפורש‪:‬‬ ‫ויהפך‪ .‬נהפך ממה שהיה‪ ,‬שהרי אמר להם )שמות יב לא( קומו צאו‬ ‫מתוך עמי‪ ,‬ונהפך לבב עבדיו‪ ,‬שהרי לשעבר היו אומרים לו )שם י ז(‬ ‫עד מתי יהיה זה לנו למוקש‪ ,‬ועכשיו נהפכו לרדוף אחריהם בשביל‬ ‫ממונם שהשאילום‪.‬‬ ‫ואומר תשובה נפלאה }פנינים משולחן הגר"א ‪ ,‬פרשת בֹא{ – מה זה‬ ‫שלא יאמר אותו צדיק ?‬ ‫אך יש לבאר‪ ,‬שהקב"ה שילם לו בזה‪ ,‬במידה כנגד מידה‪ .‬ד'בתחילת‬ ‫העבודה שהתחילו לשעבד את ישראל ‪ ,‬עשה הכל ברמאות‪ ,‬שנאמר‬ ‫בפרך ‪,‬אל תקרי בפרך‪ ,‬אלא בפה‪-‬רך ‪ .‬ובתחילה הלך גם פרעה‬ ‫לעבודה‪ ,‬ואם מלך עובד כל שכן עבדיו‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬היה משלם בכסף‬ ‫על מלאכתם ‪ ,‬ועבדו ועשו הרבה לבנים יותר מהראוי לעשות ‪ ,‬ולאחר‬ ‫מכן אמר‪ ,‬רבותי עבדתם ? עכשיו תעשו בלי כסף ‪ .‬ורמאות גדולה‬ ‫יותר‪ ,‬מה שעשה עם היולדות ‪ ,‬שאמר להן כָּ ל הַ בֵּ ן הַ יִּ לּוֹד הַ יְ א ָֹרה‬ ‫ַתּ ְשׁלִ יכֻהוּ‪ ,‬ואמר להן‪ ,‬עשו עצמכן כאילו באונס אתן עושות ותשליכו‬ ‫ליאור‪ ,‬ואחרי שיבואו לדון לפני דין זה‪ ,‬אני אצדיק אתכן ‪ .‬ולכן אמר‪,‬‬ ‫אעשה לכן דבר‪ ,‬שלא יבואו אליכן בטענות ‪ .‬אמר להם‪ ,‬בואו וראו‬ ‫כיצד הורגים את הילדים‪...‬ברגע שהילד מוציא את הראש‪ ,‬תחנקו‬ ‫אותו לפני שימצא בכי התינוקות ‪ .‬זכר פניו למטה ונקבה פניה‬ ‫למעלה‪ ,‬וכך תדעו איך להרוג אותם ‪ ,‬מיד כשהוא יצא ‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬נהג הקב"ה‪ ,‬להבדיל אלף אלפי הבדלות ‪ ,‬נגד כל דבר‬ ‫שברמאות ‪ .‬שבתחילה נצטוו לשאול בני ישראל מהמצרים‪ ,‬כלי כסף‪,‬‬ ‫וכלי זהב ‪ ,‬ואחר כך נאמר להם‪ ,‬לבל ישיבו להם את הכלים ‪.‬‬ ‫אחרי זה אמר משה לפרעה נלכה נא דרך שלשת ימים ‪,‬כדי שיהיה‬ ‫פרעה רודף אחריהם ‪ ,‬וכדי שיבוא אל תוך הים‪ ...‬וכשבאו לים‪ ,‬ראו‬ ‫יבשה ‪ ,‬גם זה מעשה רמאות‪ ,‬כדי להכניס אותם בתוך המים‪.‬‬ ‫למה לעשות את כל זה‪ ,‬בדרך של רמאות והונאה ? שאלתו של האור‪-‬‬ ‫החיים הקדוש‪...‬‬ ‫בא הר"ן בדרשותיו }דרשות הר"ן פרק יא{ ושואל את כל השאלות‬ ‫האלה‪ ...‬ועונה תשובה מאוד מעניינת‪:‬‬ ‫לא משה ולא בני ישראל ידעו‪ ,‬שהמעשה‪ ,‬של לקחת בהשאלה‬ ‫מהמצרים ‪ ,‬זה מעשה הונאה‪ ...‬הם עשו את זה בתמימות ‪ ,‬כיון‬ ‫שמשה רבינו ביקש זאת‪ ,‬בציוויו של הקב"ה‪.‬‬ ‫הם לא היו מודעים כלל ‪ ,‬שהם עושים מעשה הונאה‪ ...‬הם עשו ‪ ,‬כי‬ ‫כך משה אמר !‬ ‫עד כדי כך‪ ,‬שעפ"י זה מסביר הר"ן‪ ,‬למה כתוב }יא‪ ,‬ב{ ַדּבֶּ ר נָא בְּ אָזְ נֵי‬ ‫עוּתהּ כְּ לֵי כֶ ֶסף וּכְ לֵי זָהָ ב‬ ‫הָ עָ ם וְ יִ ְשׁאֲ לוּ ִאישׁ מֵ אֵ ת ֵרעֵ הוּ וְ ִא ָשּׁה מֵ אֵ ת ְר ָ‬ ‫למה נאמר ַדּבֶּ ר נָא ?‬ ‫אומר הר"ן }דרוש י"א{ – מאי טעמא לגנוב דעתו של פרעה כלל‪,‬‬ ‫שיאמרו לו‪ ":‬ועתה נלכה נא דרך שלשת ימים"‪ ,‬והנה זה דרך‬ ‫העבדים שאין ידם תקיפה‪ ,‬שרוצים לברוח‪ ,‬ומתנכלים על אדוניהם‬ ‫לברוח‪ ,‬ולמה משה ואהרן שהיו שלוחי ה'‪ ,‬לא יאמרו אל פרעה ביד‬ ‫רמה‪ ,‬שהגיע קיצם של ישראל ליגאל‪ ,‬ושלא ישתעבד בהם עוד‪ ,‬היד‬ ‫ה' תקצר מהכניע לבו של פרעה להודות הדבר גם כי יאמרו אליו‬ ‫בפירוש?! וזה באמת עניין‪ ,‬שראוי שיסתפקו ממנו ישראל בשלמותו‬ ‫של משה‪ .‬ועוד נשאר לנו מקום ספק גדול‪ ,‬באמרו‪ ":‬דבר נא באזני‬ ‫אומר הגאון מוילנה – השיב הקב"ה לפרעה‪ ,‬על כל מעשי הרמאות‬ ‫שהוא עשה‪ ,‬השיב לו במידה כנגד מידה‪.‬‬ ‫אָמרוּ‬ ‫בא המדרש עצמו‪ ,‬ואומר דבר נפלא }שמות רבה‪ ,‬פרשה כב‪ ,‬א{ ‪ְ -‬‬ ‫בּוֹאוּ וְ נָבוֹא ֲעלֵיהֶ ן בְּ חָ כְ מָ ה‪ ,‬וְ נִ ְראֶ ה הֵ יאַ ‪ ‬אֲ נ ְַחנוּ ְמ ַשׁעְ ְבּ ִדין עַ ל יִ ְשׂ ָראֵ ל‬ ‫‪5‬‬ ‫אומר הספר מעין גנים יסוד נפלא – יציאת מצרים היתה מחולקת‬ ‫לשניים‪ .‬היתה יציאת מצרים בט"ו לחודש ניסן‪ ...‬אז יצאו בני‬ ‫ישראל ממצרים‪ .‬בני ישראל שוחררו‪ ...‬אמר להם פרעה – הרי אתם‬ ‫משוחררים‪ ...‬אבל הנפש של עם ישראל‪ ,‬נשארה במצרים‪ .‬הגוף יצא‬ ‫החוצה‪ ,‬אבל הנפש נשארה בפנים‪ ...‬למה ?‬ ‫כיון שהמצרים‪ ,‬לא רק שפגעו בגופם של בני ישראל‪...‬‬ ‫אחד המפרשים אומר‪ ,‬את מה שהזכרנו בשבוע שעבר על הפסוק }שיר‬ ‫השירים ח‪ ,‬ה{ ַתּחַ ת ַה ַתּפּוּחַ עו ַֹר ְר ִתּי‪ – ‬שתפחו ממוגלה פצעיהם של‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫אבל היתה גם פציעה נפשית – עשו עבודת האנשים על הנשים‪,‬‬ ‫ועבודת הנשים על האנשים‪ ...‬לתת לאדם לעשות עבודה של נשים‪ ,‬או‬ ‫שלא לצורך ‪ ,‬שוברת את נפשו של האדם !‬ ‫המצרים פגעו‪ ,‬לא רק בגופם של עם ישראל‪ ,‬אלא גם בנפשם ‪...‬‬ ‫יהן יָכוֹל לְ הָ בִ יא עָ לֵינוּ בְּ או ָֹתהּ ִמ ָדּה‪ִ ,‬אם נְ דוּנֵם‬ ‫בְּ ָדבָ ר ֶשׁ‪‬א יְ הֵ א אֱ ‪‬הֵ ֶ‬ ‫בַּ חֶ ֶרב‪ ,‬יָכוֹל הוּא לְ הָ בִ יא עָ לֵינוּ חֶ ֶרב‪ ,‬וְ ִאם בָּ אֵ שׁ‪ ,‬יָכוֹל הוּא לְ הָ בִ יא עָ לֵינוּ‬ ‫אֵ שׁ‪ ,‬יו ְֹדעִ ין אָנוּ ֶשׁנִּ ְשׁבַּ ע ֶשׁאֵ ינוֹ מֵ בִ יא ַמבּוּל לָעוֹלָם‪ ,‬אֶ לָּא בּוֹאוּ וְ נָדוּנֵם‬ ‫בַּ מַּ יִ ם ֶשׁאֵ ינוֹ יָכוֹל לְ הָ בִ יא אוֹתָ ם עָ לֵינוּ‪ .‬אָמַ ר לָהֶ ם הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ‪ ‬הוּא‬ ‫ֱשׂה לָכֶ ם‪,‬‬ ‫ְר ָשׁעִ ים כְּ בָ ר נִ ְשׁבַּ עְ ִתּי ֶשׁאֵ ינִ י מֵ בִ יא מַ בּוּל לָעוֹלָם אֲ בָ ל ָמה אֶ ע ֶ‬ ‫אֲ נִ י מֵ בִ יא אֶ ְתכֶ ם לַמַּ בּוּל וְ כָ ל אֶ חָ ד וְ אֶ חָ ד אֲ נִ י גו ְֹררוֹ לְ מַ בּוּלוֹ‪ ,‬וְ הוּא ֶשׁ ָדּוִ ד‬ ‫אוֹמֵ ר )תהלים סג‪ ,‬יא(‪ :‬יַגִּ ירֻ הוּ עַ ל יְ דֵ י חָ ֶרב ְמנָת ֻשׁעָ לִ ים יִ ְהיוּ‪ ,‬אֵ לּוּ‬ ‫הַ ִמּצְ ִריִּ ים הָ ְר ָשׁעִ ים ֶשׁגְּ ָר ָרן הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ‪ ‬הוּא לְ חַ ְרבּוֹ ֶשׁל יָם‪ .‬מַ הוּ ְמנָת‬ ‫אָמר הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ‪ ‬הוּא הַ ַמּכָּ ה הַ זּוֹ ְתּהֵ א ְמתֻ ֶקּנֶת לָהֶ ם‬ ‫שֻׁ עָ לִ ים יִ ְהיוּ‪ַ ,‬‬ ‫לַשּׁוּעָ לִ ים ֶשׁ ְשּׁ ָמ ָרן ַה ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ‪ ‬הוּא וְ ‪‬א הֵ בִ יא ֲעלֵיהֶ ן י' מַ כּוֹת‪ ,‬וְ ָשׁם‬ ‫מֵ תוּ‪.‬‬ ‫יוצא‪ ,‬הענישו הקב"ה במידה כנגד מידה‪ ,‬שמידתו אמת‪ ,‬וחותמו אמת‬ ‫‪ ,‬והוא אמת‪ ,‬ואין דרכו חס וחלילה משהו‪ ,‬ששונה ממידת האמת ‪...‬‬ ‫לכן אומר הגאון מוילנה ‪ ,‬נהג הקב"ה עם פרעה‪ ,‬באותו מעשה‬ ‫תרמית‪.‬‬ ‫רבותי‪ ,‬מי שמכיר משפחות של ניצולי שואה יודע‪ ,‬שהרבה אנשים‬ ‫יצאו מהשואה‪ ...‬אבל השואה לא יצאה מהם‪.‬‬ ‫הייתי רוצה ללכת לשלב האחרון ‪ ...‬שגם אם נאמר אותו מאה שנה‪,‬‬ ‫אולי לא נשים לב‪ ...‬אבל הערה נפלאה שמצאתי בספר מעין גנים ‪:‬‬ ‫אם עם ישראל היה יוצא ממצרים מבחינת גוף‪ ,‬והנפש שלהם היתה‬ ‫נשארת פצועה ‪ ,‬מה היה עוזר לך יציאת מצרים ?‬ ‫שואל הספר מעין גנים – למה אנחנו אומרים בקידוש זֵכֶ ר לִ יצִ יאַת‬ ‫ִמצְ ָריִ ם ?‬ ‫המצרים אף פעם לא יצאו ממצרים‪ ...‬הם נשארו שם‪ ...‬היינו צריכים‬ ‫לומר זֵכֶ ר לִ יצִ יאַת בני ישראל ממצרים !‬ ‫אומר הספר מעין גנים – אנחנו לא מאזכרים את הענין‪ ,‬שיצאו בני‬ ‫ישראל ממצרים ‪ ...‬אנחנו מאזכרים את יציאת מצרים מעם ישראל‪...‬‬ ‫שמבחינת הגוף שלהם‪ ,‬ודאי שהוא יצא בט"ו בחודש ניסן‪ ...‬אבל‬ ‫הנפש שלהם‪ ,‬נשארה במצרים!‬ ‫התשובה נפלאה עוד יותר‪:‬‬ ‫מתי הנפש נהיתה בריאה ??‬ ‫כאשר ראו את אותם רודים שרדו בהם ‪ ,‬טובעים בתוך המים ‪ ,‬אז‬ ‫נרפאה הנפש שלהם‪...‬‬ ‫בפרשת בֹא‪ ,‬מביאה התורה שני פסוקים ‪ ,‬עם שינויים קלים ביותר‪,‬‬ ‫והתורה לכאורה‪ ,‬חוזרת עליהם פעמיים‪ ...‬נקרא את הפסוקים בפנים‬ ‫‪:‬‬ ‫לכן עפ"י זה תבין טוב מאוד – אומר לנו המגן אברהם ‪ ,‬אתה יכל‬ ‫את‪‬‬ ‫לומר קריעת ים סוף‪ ,‬ולצאת ידי חובה‪ ,‬של לְ מַ עַ ן ִתּזְ כּוֹר אֶ ת יוֹם צֶ ְ‬ ‫את‪ ‬מֵ אֶ ֶרץ‪ ,‬אמנם מתבטא‪ ,‬שאתה‬ ‫מֵ אֶ ֶרץ ִמצְ ַריִ ם כָּ ל יְ מֵ י חַ יֶּ י‪ ...‬אז צֶ ְ‬ ‫יצאת מארץ מצרים‪ ...‬אבל ישנה מעלה יותר גדולה – שמצרים יצאה‬ ‫מתוכך !‬ ‫אומרת התורה }יב‪ ,‬מא{ וַיְ ִהי בְּ עֶ צֶ ם הַ יּוֹם הַ זֶּה ֽ ָיצְ אוּ כָּ ל‪-‬צִ בְ אוֹת ה'‬ ‫מֵ אֶ ֶרץ ִמצְ ֽ ָריִ ם‪ ...‬וכמה פסוקים אח"כ }נא{ וַיְ ִהי בְּ עֶ צֶ ם הַ יּוֹם הַ זֶּה‬ ‫הוֹצִ יא ה' אֶ ת‪-‬בְּ נֵי יִ ְשׂ ָראֵ ל מֵ אֶ ֶרץ ִמצְ ַריִ ם עַ ל‪-‬צִ בְ א ֽ ָֹתם‬ ‫אותו פסוק‪ ,‬חוזר על עצמו פעמיים‪...‬‬ ‫אז נכון שיש במפרשים שאומרים‪ ,‬שיצאו שני צבאות – צבא ישראל‬ ‫שיצא ‪ ,‬והמלאכים יצאו‪ ...‬גם פמליה של מעלה‪ ,‬גם היא עזבה את‬ ‫מצרים‪...‬‬ ‫עפ"י זה רבותי‪ ,‬אפשר להבין טוב מאוד ‪ ,‬מה כתוב בירושלמי‪:‬‬ ‫בגמרא במסכת פסחים כתוב‪ ,‬שבשעה שהמצרים נכנסו לתוך הים‪,‬‬ ‫עם ישראל לא האמינו‪ ,‬שהמצרים טבעו בתוך הים‪ ...‬אמרו – כְּ ֵשׁם‬ ‫אָמר לוֹ הַ ָקּדוֹשׁ‬ ‫ֶשׁעָ לִ ינוּ ִמן הַ יָּ ם ִמצַּ ד זֶה‪ ,‬כָּ ‪ ‬עוֹלִ ין ִמצְ ַריִ ם ִמצַּ ד אַחֵ ר‪ַ .‬‬ ‫בָּ רוּ‪ ‬הוּא לְ ָשׂרוֹ ֶשׁל יָם‪ְ :‬פּ‪‬ט או ָֹתם לַיַּ בָּ ָשׁה‪ .‬אָמַ ר לְ פָ נָיו‪ִ :‬רבּוֹנוֹ ֶשׁל‬ ‫עוֹלָם‪ ,‬כְּ לוּם יֵשׁ עֶ בֶ ד )*( ֶשׁנּוֹתֵ ן לוֹ ַרבּוֹ פַ ְרנ ָָסה לְ תוֹ‪ִ ‬פּיו וְ חוֹזֵר וְ נו ְֹטלוֹ‬ ‫אָמר לְ פָ נָיו‪:‬‬ ‫ִממֶּ נּוּ‪ .‬אֲ מַ ר לֵיהּ‪ :‬אֲ נִ י נוֹתֵ ן לְ ‪ ‬עַ ד אֶ חָ ד וּמֶ חֱ צָ ה ֶשׁבָּ הֶ ם‪ַ .‬‬ ‫ִרבּוֹנוֹ ֶשׁל עוֹלָם‪ ,‬כְּ לוּם יֵשׁ עֶ בֶ ד ֶשׁתּוֹבֵ עַ אֶ ת ַרבּוֹ? אֲ מַ ר לֵיהּ‪ :‬נַחַ ל ִקישׁוֹן‬ ‫יְ הֵ א עָ ֵרב בְּ ָדבָ ר זֶה‪ִ .‬מיָּ ד פָּ לַט אוֹתָ ם לַיַּ בָּ ָשׁה וּבָ אוּ יִ ְשׂ ָראֵ ל וְ ָראוּ אוֹתָ ם‪.‬‬ ‫ל־שׂפַ ת הַ יָּ ם'' )שמות‬ ‫ת־מצְ ַריִ ם מֵ ת עַ ְ‬ ‫וְ הַ יְ נוּ ִדּכְ ִתיב‪'' :‬וַיַּ ְרא יִ ְשׂ ָראֵ ל אֶ ִ‬ ‫יד‪ ,‬ל(‪.‬‬ ‫הערה נוספת‪ ,‬שלא קשורה לשיעור היום‪ ,‬אבל אולי אפשר להסביר‬ ‫עם זה דבר נוסף על הדרך‪:‬‬ ‫אָרץ אֲ ֶשׁר‬ ‫וּמבֵּ ית אָבִ י‪ ‬אֶ ל הָ ֶ‬ ‫וּממּוֹל ְַד ְתּ‪ִ ‬‬ ‫אַרצְ ‪ִ ‬‬ ‫כתוב בפסוק לֶ‪ ‬לְ ‪ ‬מֵ ְ‬ ‫אַראֶ ָךּ ‪...‬‬ ‫ְ‬ ‫שואל הספר מעין גנים – למה נאמר לֶ‪ ‬לְ ‪ ? ‬היה צריך לומר לְ ‪‬‬ ‫אַרצְ ‪ ... ‬וחוץ מזה‪ ,‬הסדר הוא הפוך‪ .‬קודם יוצאים מבית האבא‪...‬‬ ‫מֵ ְ‬ ‫מהמולדת‪ ...‬ורק אז‪ ,‬יוצאים מהמולדת‪ ...‬מה הענין כאן ?‬ ‫ל־שׂפַ ת‬ ‫ת־מצְ ַריִ ם מֵ ת עַ ְ‬ ‫אומר הילקוט שמעוני – נאמר וַיַּ ְרא יִ ְשׂ ָראֵ ל אֶ ִ‬ ‫ל־שׂפַ ת ַהיָּ ם‪ ...‬מכאן אתה למד שהם פרפרו‪,‬‬ ‫הַ יָּ ם ‪ ...‬לא נאמר מתים עַ ְ‬ ‫ולא מתו לגמרי‪.‬‬ ‫זאת השאלה‪ ,‬ואני רוצים להסביר את הדברים בצורה קצרה ‪:‬‬ ‫שלמה המלך‪ ,‬אומר בספר משלי }יח‪ ,‬יד{ רוּחַ ִאישׁ יְ כַ לְ כֵּל מַ חֲ לֵהוּ‬ ‫וְ רוּחַ נְ כֵאָה ִמי יִ ָשּׂאֶ נָּה‪.‬‬ ‫פירוש הדבר – האדם מחולק מגוף ונפש ‪ .‬גופו של האדם צריך להיות‬ ‫בריא‪ ,‬וכך גם נפשו‪...‬‬ ‫אומר לנו שלמה המלך – אם‪ ,‬לא עלינו ולא על אף אחד מישראל ‪,‬‬ ‫גופו של האדם חלה‪ ,‬אבל הנפש שלו בריאה‪ ,‬יש אפשרות לאדם לצאת‬ ‫מהמחלה‪.‬‬ ‫רוּחַ ִאישׁ יְ כַ לְ כֵּל ַמחֲ לֵהוּ אם האדם עצמו‪ ,‬יש לו תכונות נפשיות‬ ‫בריאות ‪ ,‬הוא יכבוש את מחלתו‪ ...‬אבל‪ ,‬אומר לנו שלמה המלך וְ רוּחַ‬ ‫נְ כֵאָה ִמי יִ ָשּׂאֶ נָּה אם אדם‪ ,‬יש לו גוף בריא ונפש פצועה‪ ,‬הגוף הבריא‬ ‫לא יסייע ביד הנפש הפצועה ‪ ,‬לצאת מהמחלה‪.‬‬ ‫עוד אומר המדרש – היה כל אחד נותן אל כלבו ‪ ,‬ואומר לאותו כלב‬ ‫"הנה זה‪ ,‬היד שלו היא שנתנה לי מכות‪ ...‬אכל אותה" ‪ ...‬והיה הכלב‬ ‫מכלה את ידו‪" ...‬הרגל הזאת בעטה בי‪ ...‬נשך אותה" ‪ ...‬והיה הכלב‬ ‫נושך אותה‪...‬‬ ‫נשאלת השאלה – בשביל מה צריך לעשות את הפעולות האלה ?‬ ‫אני חושב‪ ...‬שאם מדברים על גאולת נפש‪ ,‬של בן‪-‬אדם‪ ...‬הנפש של‬ ‫הבן‪-‬אדם נשארת פצועה‪ ,‬עד שהוא לא רואה‪ ,‬שהוא נוקם את‬ ‫הנקמה‪...‬‬ ‫‪6‬‬ ‫אומר רש"י במקום על הפסוק }תהילים קי‪ ,‬ו{ ‪ -‬מלא גויות‪ .‬אסיפת‬ ‫פגרים‪ ,‬מלא לשון אסיפה כמו )ירמיה י''ד( קראו אחריך מלא‪ ,‬אשר‬ ‫יקרא עליו מלא רועים )ישעיה ל''א(‪ ,‬והיכן דן מלא גויות את מצרים‬ ‫על שפת הים )שמות ט''ו(‪.‬‬ ‫אנחנו ‪ ,‬בני עדות אשכנז‪ ,‬אומרים לפני תפילת מוסף של שבת קודש‪,‬‬ ‫נוסח של אב הרחמים‪:‬‬ ‫ֲצוּמים הוּא יִ ְפקוֹד בְּ ַרחֲ ִמים‬ ‫אַב הָ ַרחֲ ִמים שׁוֹכֵן ְמרו ִֹמים‪ְ .‬בּ ַרחֲ ָמיו הָ ע ִ‬ ‫ימים‪ְ .‬ק ִהלּוֹת הַ קּ ֶֹדשׁ ֶשׁמָּ ְסרוּ נ ְַפ ָשׁם עַ ל‬ ‫ידים וְ הַ יְ ָשׁ ִרים וְ ַה ְתּ ִמ ִ‬ ‫הַ חֲ ִס ִ‬ ‫ימים בְּ חַ יֵּ יהֶ ם וּבְ מוֹתָ ם ‪‬א נִ ְפ ָרדוּ‪.‬‬ ‫ְקדֻ ַשּׁת הַ ֵשּׁם‪ .‬הַ נֶּאֱ הָ בִ ים וְ הַ נְּ עִ ִ‬ ‫צוּרם‪ .‬יִ זְ כְּ ֵרם‬ ‫ִמנְּ ָשׁ ִרים ַקלּוּ וּמֵ אֲ ָריוֹת גָּבֵ רוּ ַלעֲשׂוֹת ְרצוֹן קוֹנָם וְ חֵ פֶ ץ ָ‬ ‫יקי עוֹלָם‪ .‬וְ יִ נְ קוֹם לְ עֵ ינֵינוּ נִ ְקמַ ת ַדּם עֲבָ ָדיו‬ ‫אֱ ‪‬הֵ ינוּ לְ טוֹבָ ה עִ ם ְשׁאָר צַ ִדּ ֵ‬ ‫‪‬הים‪ .‬הַ ְרנִ ינוּ גוֹיִ ם עַ מּוֹ כִּ י ַדם‬ ‫משׁה ִאישׁ הָ אֱ ִ‬ ‫הַ ָשּׁפוּ‪ .‬כַּ כָּ תוּב בְּ תו ַֹרת ֶ‬ ‫אַד ָמתוֹ עַ מּוֹ‪ :‬וְ עַ ל יְ דֵ י עֲבָ ֶדי‪‬‬ ‫עֲבָ ָדיו יִ קּוֹם וְ נ ָָקם י ִָשׁיב לְ צָ ָריו וְ כִ פֶּ ר ְ‬ ‫וּבכִ ְתבֵ י‬ ‫שׁכֵן ְבּצִ יּוֹן‪ְ :‬‬ ‫יתי ַוה' ֹ‬ ‫יתי ָדּ ָמם ‪‬א נִ ֵקּ ִ‬ ‫יאים כָּ תוּב לֵאמֹר‪ .‬וְ נִ ֵקּ ִ‬ ‫הַ נְּ בִ ִ‬ ‫ֹאמרוּ הַ גּוֹיִ ם אַ יֵּ ה אֱ ‪‬הֵ יהֶ ם‪ .‬יִ וּ ַָדע בַּ גּוֹיִ ם לְ עֵ ינֵינוּ‬ ‫הַ קּ ֶֹדשׁ נֶאֱ ַמר ל ָָמּה י ְ‬ ‫נִ ְקמַ ת ַדּם עֲבָ ֶדי‪ַ ‬ה ָשּׁפוּ‪ :‬וְ אוֹמֵ ר‪ ,‬כִּ י דו ֵֹרשׁ ָדּ ִמים אוֹתָ ם זָכָ ר ‪‬א ָשׁכַ ח‬ ‫צַ ע ֲַקת ֲענָוִ ים‪ :‬וְ אוֹמֵ ר‪ ,‬י ִָדין בַּ גּוֹיִ ם ָמלֵא גְ וִ יּוֹת מָ חַ ץ רֹאשׁ עַ ל אֶ ֶרץ ַרבָּ ה‪.‬‬ ‫ִמנַּחַ ל בַּ ֶדּ ֶר‪ ‬יִ ְשׁ ֶתּה עַ ל ֵכּן י ִָרים רֹאשׁ‬ ‫יוצא‪ ,‬שליציאת מצרים ישנם שתי חלקים – החלק הראשון‪ ,‬הוא‬ ‫יציאת הגוף ממצרים‪ .‬והחלק השני‪ ,‬הוא יציאת הנפש של המצרים‬ ‫מתוך בני ישראל‪.‬‬ ‫לכן בחג הפסח‪ ,‬אנחנו מזכירים את שתי הדברים האלה גם יחד ‪...‬‬ ‫בשעה שאנחנו מבקשים מהקב"ה‪ ,‬שאת הגאולה השלמה‪ ,‬שנשיר‬ ‫בפניו שיר חדש‪ ...‬נודה לו על גאולתנו ועל פדות נפשנו ‪ ...‬גאולתנו זה‬ ‫אחד‪ ...‬ופדות נפשנו זה שתים‪.‬‬ ‫יזכנו הקב"ה‪ ,‬שנזכה בקרוב לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן ואמן !!!‬ ‫נתרם להצלחת אהרון דב דניאל שיינברגר‬ ‫ובני משפחתו הי"ו‬ ‫‪7‬‬