Cannes 2012 קאן
הגשם והשיפוט – קאן 2012 עדנה ודן פיינרו שני דברים הותירו את ר שמם יותר מכל על קאן ב שנה הזאת. מצד אחד -הג שם שירד כמעט ללא הפסק ,עד כדי כך שאפילו וותיקי הפסטיבל אינם זוכרים שנה רטובה שכזאת .מצד שני - ה שיפוט .על חלוקת הפרסים בפסטיבל היוקרתי ביותר בעולם י ש בדרך כלל חילוקי דעות וזה מתקבל על הדעת. ק שה להגיע לעמק ה שווה כ שכל כך הרבה חכמים נדחקים לתוך מקום כה קטן כמו עיירת הקייט הזאת ,וכל אחד סבור שהוא יודע טוב יותר מכל האחרים מה ראוי לפרס ומה לא .אלא שהפעם ניראה כי ה שופטים באמת הגזימו וכא שר נאני מורטי הופיע בסוף הפסטיבל והצהיר ,במסיבת עתונאים ,שאף לא פרס אחד חולק פה אחד ,זה כבר יכול ללמד שהרבה גילויי ידידות לא היו בין ה שופטים הפעם .אמנם אי ש לא ערער ממ ש על מתן דקל הזהב ל"אהבה" של מיכאל האנקה ,שניחן בכל הנתונים ש"דקל זהב" מורכב ממנו – שחקנים מכובדים בהופעה יוצאת דופן ,נו שא מרג ש ו שליטה מו שלמת ב שפת הקולנוע .אבל לבד מהפרס הזה ,ק שה היה למצוא עוד אחד שלא הרים גבות ,שלא לדבר על סערות ומטחי לעג. הפרס ה שני בח שיבותו ,המכונה "פרס מיוחד של חבר ה שופטים" נפל לידיו של במאי איטלקי, מתיאו גארונה ,זה שהר שים כל כך בסרטו הקודם" ,עמורה" .אלא שסרטו החד ש" ,ריאליטי" מעין ניסיון לרקוח פרודיה על אופנת תכניות הריאליטי בטלוויזיה ,תוך שימו ש בכלים של הקומדיה האיטלקית הי שנה והטובה ,ע שה עוול לכל הנוגעים בדבר ,פרט לריאליטי הטלוויזיוני שממ שיך כמובן ל שג שג ולפרוח ,כי אי -אפ שר לע שות פרודיה על בדיחה .מי שכן נפגע היה הבמאי גארונה עצמו שזכה להרבה עלבונות ,מורטי שנח שד מיד כי רצה לפדות חובות לקולנוע האיטלקי וכל שאר ה שופטים שהניחו לו לע שות זאת באין מפריע .ואפ שר להמ שיך כך הלאה .על הסרט של קארלוס רייגאדס אמרו ,במקרה הטוב ,שאינו מובן ,אז איך אפ שר לתת להזיה ניסיונית מרו שלת שכזאת פרס הבימוי? "מע שר למלאכים" של קן לואץ' הגיע לפסטיבל רק מ שום שכל סרט של לואץ' חייב להגיע ל שם ,אז מה היה כל כך דחוף לתת לו פרס זוטר של חבר ה שופטים ,כאילו ח ש שו להניח לו שיילך הביתה בידיים ריקות? היו שכעסו על הסרט של כריסטיאן מונג'ו "מעבר לגבעות" ,היו גם רבים שמאד העריכו אותו ,לכן פרס על התסריט הוא או פחות מדי או יותר מדי עבורו .דווקא על פרסי המ שחק לא היו הרבה ויכוחים ,אולי מ שום שהתקנון מנע מן ה שניים הראויים ביותר לפרסים ,ז'אן -לואי טרינטיניאן ועמונאלה ריבה ,מלקבל אותם .הם הופיעו בסרט שקיבל את "דקל הזהב" וסרט כזה אינו יכול לקבל פרסים נוספים .עם זאת ,למרות כל ההסתייגויות ולמרות טענות רבות אחרות שכמותן נ שמעות מדי שנה ,אפ שר בפירו ש לקבוע שהפסטיבל הזה היה מעל הממוצע .נכון ,מותר ל שאול מדוע סרט כמו "איבוד ע שתונות" של יואכים לאפוס ,או "לא" של פבלו לראין ,נעדרו מן התחרות אבל מה איכפת לו למי שבא לפסטיבל ,כא שר שני הסרטים זוכים להצגה מכובדת בהחלט וגם לביקורת מעודדת. ועוד שינוי אחד שכדאי להזכיר במיוחד ה שנה .מסגרת המ שנה " שבועיים של הבמאים" ,שאיגוד הבמאים הצרפתי פורס עליה את החסות ,היוותה פעם גורם מתסיס ומדרבן ו שימ שה כסמן הקדמי של הקולנוע בפסטיבל .ב שנים האחרונות היא עברה מ שבר רציני מלווה בסכסוכים פנימיים שלא עזרו הרבה .ה שנה ,עם מנהל חד ש ,אדואר ווינטרופ ,חזרה להיות גורם של ממ ש במפה של קאן ומי יודע ,אולי תתפוס שוב את מקום המפתח שהייתה לה פעם .ולסיום – נזכיר שני סרטים י שראליים שהוצגו בפסטיבל ,אולי לא במרכז ,אבל בכל זאת על הבמה המכובדת ביותר של הקולנוע העולמי" .המ שגיחים" של מני יעי ש נכלל ב שבוע הביקורת" ,רסן" של אתי ציקו היה אחד הסרטים הקצרים שהתחרו במסגרת הסינפונדסיון. חלודה ועצמות – Rust and Bones במאי :ז'אק אודיאר – Jacques Audiard ז'אק אודיאר נח שב בעי ני רבים לתקווה הגדולה של הקול נוע הצרפתי .הוא הגיע לקאן כמועמד בטוח לאחד הפרסים המרכזיים וחזר הביתה בידיים ריקות .ולא במקרה. אמ נם ,כמו בסרטיו הקודמים ,אודיאר ממשיך לעסוק בא נ שי שוליים וסרטו האחרון" ,ה נביא" ,על מלחמות שליטה בין אסירים בבתי כלא בצרפת ,באמת עורר ס נסציה בפסטיבל קודם בקאן .מה שהוא ביק ש לע שות הפעם ניראה בהחלט נועז ויוצא דופן על ה נייר ,אבל עם כל הכבוד לרעיון ,התוצאה לא מ שכ נעת פעם .הרעיון הוא מפגש בין שני סוגים של נכות ה ניצבים זה מול זה .מצד אחד ,עלי ,אחד ש נושא את חותמת המפסידן ה נצחי ,נווד חסר בית שלפתע פתאם צריך לטפל בב נו בן ה 5-שהוא בקו שי מכיר ,אחרי שא שתו עזבה אותו .מצד ש ני ,סטפא ני ,יפ הפייה מפו נקת בת טובים שמבלה עד אובדן חו שים בדיסקוטקים ועובדת ביום כמאמ נת לווית ני אורקה באקווריאום הע נק של מארסי .הם נפג שים כא שר עלי יורד מן הצפון לחוף הים תיכון ,אל אחותו ובעלה כדי למצוא שם קורת גג .עלי עובד כ שומר סף במועדון לילה ובסוף לילה אחד הוא מחזיר את סטפא ני ,שתויה ומסוממת ואי נה עוד במצב של י שיבה מאחורי ההגה ,אל ביתה .שום דבר לא יותר מזה .רק מחליפים מספרי טלפון. במקום להתאהב או להתעלס או להסתבך זה עם זה מיד ,כל אחד מן ה ש ניים הולך לדרכו .עלי, בעידוד חבר לעבודה שמ שמ ש לו כאמרגן ,מ שתתף בקרבות היאבקות בלתי חוקיים כדי לה שלים לעצמו את ההכ נסה החודשית ,סטפאני ממשיכה לעבו ד ביום ולבלות בלילה עד שהיא נפגעת בתאונת עבודה וה רופאים נאלצים לקטוע את שתי רגליה .ב שיא של דיכאון ויאו ש ,היא נזכרת בו ו מצלצלת אליו ,הוא בא לבקר ,מגלה חיבה והב נה של אח גדול ,מציע לעזור לה כמו לידיד ש נפגע .הוא מסייע לה לחזור ל שגרה של חיים ,מוציא אותה החוצה ,סוחב אותה על הגב כ שצריך ,מעודד אותה לה שתקם ולתרגל את התותבים שבעזרתם תוכל ל נוע בכוחות עצמ ה .הידידות מתהדקת עד כדי כך ש היא נוטלת על עצמה את תפקיד האמרגן .בי נתיים הכל אפלטו ני .עד ל רגע שזה כמובן מפסיק להיות אפלטו ני .היא רוצה לחזור לתפקד מי נית .עלי מציע את שירותיו .לגביו ,זאת הג שת עזרה לחברה בתהליך ה שיקום שלה ,עבו ר סטפא ני זה אולי מתחיל כך אבל לא ל מ שך זמן רב .לצופים, לעומת זאת ,ברור מן הרגע הרא שון שזה מה שיקרה והם כבר מאבדים את הסבל נות עד שזה קורה. עלי אי נו מודע ל שינוי שחל כתוצאה מן ה שלב החד ש ביחסים ,סטפא ני אי נה יכולה ל שאת את חוסר ההתחייבות שלו כלפיה .הקרע הבלתי נמ נע מגיע ומכאן והלאה הסרט הול ך ומתדרדר ומחפש לעצמו מפלט .מאריון קוטיאר אמ נם מר שימה בתפקיד סטפא ני על כל שלביו .מתיאס ש נארטס אולי אי נו ניראה כמי ש שורשיו בצפון אפריקה כפי ששמו מרמז ,אבל כל עוד התס ריט עומד על רגליו ,אי -אפ שר לבוא אליו בטע נות .אבל כא שר עוברות למעל ה מ שעתיים והדמות עדיין מחפ שת את עצמה ,זה מתחיל בכל זאת לעייף. ממלכת הלבנה העולה – Moonrise Kingdom במאי :וס אנדרסון – Wes Anderson מי שהו יצטרך לע שות פעם מחקר ולהסביר את קסמו המיוחד של וס א נדרסון ו של הסרטים שהוא עו שה .מצד אחד ,י ש לו מעריצים בלי סוף ועוב דה היא ש הפסטיבל סבר שהצגת סרטו החד ש בפתיחה ,הוא הי שג עצום .מצד ש ני ,רבים תוהים מזה ש ני ם מה סודן של קומ דיות שאי נן מצחיקות כל כך ,מלאות ב דמויות חריגות ומוזרות בעיות הרבה עם במ שפחתן ,שעו שות את הדברים ה מ שונים ביותר, ברצי נות הגמורה ביותר. באופן מפתיע ,דווקא אגדת הילדים הזאת – ק שה להגדיר אחרת את "ממלכת הלב נה העולה" – ע שויה לתק שר לא רק עם המעריצים הקבועים של הבמאי אלא גם עם קהל רחב ומגוון יותר שלא היה מכור לו עד היום .אולי מ שום שההומור כאן סהרורי פחות וגלוי יותר לעין ,לא תלו ש כמו זה של "רכבת לדרג'ילי נג" או "עמוק ב מים" .העלילה ,ש נכתבה ע"י א נדרסון יחד עם ב נו של קופולה ,רומן ,מתרח שת באי הממוקם בתעלה הבריטית )הסרט צולם דווקא בארה"ב( ב ש נת .1965זה אי קטן ,שלוו ומסודר למראית עין ,ובמרכזו מח נה קיץ לצופים צעירים .ש ני גיבורי הסיפור הם סם ,יתום קצת מוזר ,בן ,12שמבלה את חופ שת הקיץ במח נה ,וילדה בגילו ,סוזי ,בת לזוג שמתגורר בקצה ה ש ני של האי .הכל מוג ש בצורה שמזכירה תחקיר טלוויזיו ני ,מובל על ידי מספר ) שחקן האופי הוותיק בוב באלאבן( שאפילו מראיין מדי פעם את הדמויות המ שתתפות בעלילה .הסרט נפתח בהקלטה של "מדריך לתזמורת לב ני ה נעורים" של בריטן ,ובה מסביר לאו נרד בר נ שטיין את ה שימוש של המלחין בכלי התזמורת ,זאת כדי להבטיח שהצופים אכן מודעים למטרתו של א נדרסון – שעור ולקחיו לב ני ה נעורים ואולי גם שעור ב שימו ש ב שחק נים ובמוטיבים דרמטיים בתוך הסרט. סם וסוזי ה נק שרים זה לזו באהבת ילדות תמימה ,נעלמי ם להם והאי כולו יוצא לחפ ש אותם .ב רא ש צועד מפק ד המ שטרה המקומית )ברוס וויליס( ,לצידו המדריך ה שלומיאל של מחנה הצופים )אדוארד נורטון( ,מרחוק מפקח רא ש שבט הצופים )הארווי קייטל( כא שר גם הוריה של סוזי )ביל מאריי ופ רא נסס מקדו רמנד( אי נם יושבים בצד .עד מהרה מסתבר ש המשפחה האומנת ש סם נמסר לידיה, בדיוק הודיעה לר שויות שהיא מוכנה לוותר עליו .לא שי ש להם מ שהו נגדו ,אבל בלעדיו יהיה יותר נוח. ואילו סוזי ,מוטרדת מן ההת נהלות של הוריה המ נוכרים .סם וסוזי מתכ נ נים לברוח יחד ולהסתתר בחוף נידח של האי ,כדי להקים לעצמם מח נה קיץ מ שלהם ,אולי לקראת חיים מ שותפים בעתיד .תוך כדי החיפו שים ,התמו נה האידילית של המקום מ שת נה ,לא כדי לגלות מ ש הו מסעיר או מחריד או דוחה המסתתרים מאחוריה ,אלא כ די להציג חברה מן הסוג שכולם מכירים; ילדים שמתעללים קצת בילדים אחרים ,הורים שמנהלים רומנים זהירים וזעירים מן ה צד ,מבוגרים שאין להם הרבה מו שג מה צריך לע שות בסמכויות שהעניקו להם ,וכן הלאה .הכל ברוח טובה ,מאד סימפטי ,אין אפילו ר שע מו שלם אחד לרפואה ,אפ שר לבלות שעתיים נעימות עם החבורה הזאת ולצאת בלי שום נזק נפ שי מן הע ניין ,אבל גם בלי שום ערך מוסף שהוא. אחרי הקרב – After the Battle במאי :יוסרי נסראללה – Yousri Nasrallah ב שעת כתיבתן של שורות אלה עתידה של מצרים עדיין לוטה בערפל ,גם אחרי ש ניצחון האחים המוסלמים הוכרז כר שמי ו מהומות נוספות בכיכר העיר נמ נעו ,לפחות לעת עתה .ק שה לדעת עד כמה יוסרי נסראללה ,כיום בכיר במאי מצ רים ,ומי שנודע בדעותיו הליברליות ,מאו שר מן הבחירות. בכל מקרה ,מה שהתאמץ להעביר בסרט שלו ,זאת תמו נת מצב ב מולדתו אחרי האירועים א שר זעזעו אותה לאחרו נה ולקראת מה שיבוא בהמ שך .מצד אחד ,אפ שר לחו ש את ה חדווה וה סיפוק על כך שהעם המצרי הצליח להפיל משטר בלתי נסבל ,מ צד שני חוסר הוודאות לגבי העתיד מטריד יותר מאי -פעם .ק שה לאתר מי הוא מי ומה הוא מה, הרצון העצום של רבים לע שות דברים ,מלווה בהרבה מאד תמימות אידיאליסטית שלא תמיד מגובה בעובדות החיים. הדברים האל ה, כל שבאים לידי ביטוי בסרט, יוצרים את ההרג שה ש הוא אי נו יותר מתמו נ ה רגעית וזמ נית ,צריך להמתין ,בי נתיים ,לפ ני שמגיעים לפרספקטיבה ,שממ נה ניתן יהיה להסיק מסק נות כל שהן. הרומן בין גרו שה נאה שהיא גם א שת פרסום מצליחה ,לבין פר ש מובטל המתגורר ב שכונת עוני לרגלי הפירמידות ,מתחיל יום אחרי "קרב הגמלים" ) 2לפבואר ,( 2011שבו חבורות של רוכבי גמלים וסוסים ,כ 150-במספר ,פ שטו על המפגי נים בכיכר תחריר .ההת נג שות בי ניהם הפכה מהר מאד לאלימה ביותר ,הכל הועבר ב שידור חי בטלוויזיה ,ותוך זמן קצר הסתבר שהפר שים היו כולם שכירי חרב של המ שטרה החשאית ,א נשים מרודים וחסרי כל שהיו מוכ נים לע שות הכל תמורת ת שלום .ועוד הסתבר שהם חטפו הרבה יותר מכות מכפי שחילקו .בהמ שך להפג נה הזאת נוצר הק שר בין רים )מו נה שלאבי( ,התגלמות של מצרים המודר נית ,לבין מחמוד )באסם סמרא( ,הפר ש המובטל מן הפרברים .במי שור המיידי ,מדובר בעימות בין מצרים נוסח המערב ,מ שוחררת ומתקדמת ,ומולה המסורת האסלמית הרובצת בכל כובד מ שקלה על רוב נבער מדעת ,ש נכנע מבלי לפצות פה לתכתיבי הדת ועוד יותר מזה למסורת שבה גדל .ה רומן עצמו ניראה קצת מצוץ מן האצבע ו נועד מן הסתם ל ספק רקע ל דיון באירועים ולא בגיבורים .ה שילוב של חומר תיעודי רב מסייע ל העביר לא רק את ה התרג שות אלא גם את הבלבול ,המ שתקפים היטב בסרט .אין פלא ש ה רקע מ שכ נע יותר ,בסופו של דבר ,מן הסיפור עצמו .עם זאת ,י ש כאן כמה דמויות יוצאות דופן ,למ של א שתו של מחמוד ,פטמה ) נאהד אל סבאי ,נצר ל שושלת של שחקנים( ,בת המעמד ה נמוך ביותר ,ש מוכ נה להר שות לבעלה הכל ,גם רומן עם אי שה אחרת ,אם זה יציל את המ שפחה .ועוד יותר מפתיעה החומה הע נקית שב נתה ממשלת מצרים סביב שכו נת העו ני ,נאזלת אל סמאן ,שלרגלי הפירמידות ,כדי ל שכ נע את הע ניים להסתלק מ שם ולפ נות מקום לאתר תיירות מפואר ויקר .א נח נו לא לבד. מסתורין – Mystery במאי :לו יה – Lou Ye לו יה הוא במאי ש מעצבן את ממ שלת סין בקביעות .כבר פעמיים הטילו עליו עו נ ש הרחקה מן האולפ נים :פעם מ שום שלא הגי ש את סרטו " נהר סוז'ו" ) ( 2000ל צ נזורה לפ ני ש שלח אותו לפסטיבלים בעולם ,פעם ש נייה ,ברעש הרבה יותר גדול ,אחרי "ארמון הקיץ" ) ( 2006שהוצג בקאן בלי ר שות וכלל לא רק ביקורת מרגיזה על מה שקרה במהומות הסטוד נטים בכיכר טיא נא נמן בסוף המאה הקוד מת ,אלא גם סצ נות התעלסות סוערות מן הסוג שהקול נוע הסי ני מסרב להכיר בקיומן. כדי לעקוף את האיסור מן הבית ,לו יה חי אמ נם באירופה אבל ממ שיך לע שות סרטים על סין במימון מן היב שת הי שנה ,שם אוהבים מאד את כל מי שעושה צרות לאחרים .הפעם לא מדובר בסיפור נועז או מהפכ ני במיוחד .כפי שה שם רומז ,זאת תעלומת רצח מסתורי ,נערה נהרגת בתאו נת דרכים וה שוטר החוקר מסרב להאמין שזו תאו נה מקרית .אם י ש ל שלטונות סין על מה להלין הפעם ,זה על הדימוי החברתי המו שחת ה נו דף ריח קפיטליסטי מת נוון ,ש מצטייר מן הסרט הזה. שתי נ שים יו שבות זו לצד זו בבית קפה אופ נתי .ממ ש כמו בפריז או וי נה .אחת מספרת על הצרות שי ש לה בבית עם הבעל ,ה ש נייה מבחינה מעבר לרחוב בבעלה שלה ,ה נכנס לבית מלון עם אלמו נית צעירה ,למטרות שאי נן מוטלות ספק .זמן קצר לאחר מכן ,אותה הצעירה האלמו נית מדדה ,בג ש ם שוטף ,על כבי ש מהיר ו מפותל מחוץ לעיר .בן טובים ע שיר ומפו נק ש ממזמז את חברתו ,מתחרה בו זמ נית עם ידיד במכו נית שנייה ,ו נוהג במהירות מופרזת ,מבחין ב נערה מאוחר מדי ותוצאות התאו נה מפקח קטל ניות. המ שטרה שמגיע למקום סבור שי ש כאן הרבה יותר מא שר סתם נהיגה ר של נית בגילופין .הוא מתחיל לחפור וחו שף סיפור על אי ש עסקים העסק את שמ נהל שהקים בכספי א שתו, לעצמו מקיים אבל במקביל ,מ שפחה שנייה. אם לא די בכך ,י ש לו גם מאהבת צעירה .אמ נם הפתלתלה העלילה שמחליפה כל הזמן נקודות מבט אי נה בדיוק סבירה או מרתקת ,וכך גם הדמויות ,מה שמעניין בעיקר זאת כמובן התמונה החברתית של סין החד שה והמתב ר ג נת במהירות מסחררת ,ותוך אימוץ זריז של כל האספקטים ה שליליים הק שורים לתהליך הזה. זוהמה בגן עדן – Polluting Paradise במאי :פאטי אקין – Fatih Akin הסכ נה שאורבת להרבה אתרים בתורכיה ,ולא רק שם ,היא פועל יוצא בלתי נמ נע של מודר ניזציה ה צורכת כל הזמן יותר א נרגיה ובמקביל יוצרת הרבה יותר זבל מכל הסוגים .דוגמה מוח שית לכך באה לידי ביטוי בסרט של פא טי אקין, תעודה ,שצילם במהלך חמ ש שנים בהם ניסו ב ני כפר קטן בצפון תורכיה, על חוף הים ה שחור, למ נוע את הקמת ה של מזבלה ע נקית שהר שויות בא נקרה גזרו למקמה בפאתי הכפר .אקין אמ נם יליד המבורג אבל סבו הוא מאותו האזור וכא שר נודע לו הדבר הוא התגייס מיד למאבק כ נגד ההחלטה .ב שלב רא שון האמין כי עצם העובדה שבמאי בעל מו ניטין בינלאומי מתערב בפרשה ,עשויה לרפות את ידי הר שויות .לא דובים ולא יער .העבודות להקמת אגמי החמצון נמ שכו למרות המחאות וההפג נות ו ה טענות של רא שי הכפר ,בכל פעם נ שלפו דו"חות מדעיים שונים כדי להסביר שבעצם אין כאן שום סכ נה או פגיעה בסביבה ,אבל התמו נות שרואה המצלמה של אקין מעידות כמובן אחרת. הסביבה ,כפי שהיא מוצגת בסרט ה מוכ רת וודאי לטיילים שהגיעו שם ,אכן מזכירה גן עדן .טבע פראי מופלא ואדיר בעוצמתו ,הרים שמגיעים עד אל תוך מי הי ם ,מכוסים יערות עד ,בקיצור ,עוצר נ שימה. ההרס ה שיטתי של הטבע המתנהל במקום גם הוא אי נו מוטל בספק והמבוכה המלווה בגמגומים של המ ה נ דסים המנסים להצדיק את פועלם ,יחד עם ההת נ שאות החלקלקה של הפולטיקאים שמגיעים למקום מדי פעם כדי להרגיע את הרוחות ולהפריח הב טחות שלא יקויימו לעולם ,גם היא אי נה מוטלת בספק .עם זאת ,חבל שאקין לא התרכז יותר ב נו שא עצמו ולא נכ נס יותר לעומקו ,ובמקום זאת הוא בחר לחז ר אחרי אהדת הצופים באמצעות התפעלות מיפי ה נוף ו מן ה חביבות העסיסית של התו שבים ,הכל בתוספת הרבה צבע מקומי ,עד כדי כך שבאיז שהו מקום ,מתג נב ח שד של מעין ה שלמה עם המצב כמו שהוא .בין כה וכה כל ה נדרים של הר שויות ש ה מזבלה תוזז מ שם תוך שלו ש ש נים ,אי נם אמי נים ,לא באוז ני הצופים ואפילו לא במצלמה של אקין .עריכה קפד נית יותר וגי שה תוקפ נית יותר היו וודאי עוזרים .גם ע צם העובדה שאקין לא היה תמיד במקום – הוא הספיק לה שלים כמה סרטים אחרים בתקופה הזאת – י ש לה ה שפעה בסופו של דבר. גן עדן :אהבה – Paradise: Love במאי :אולריך זיידל – Ulrich Seidl זהו ה חלק רא שון בפרויקט רחב ידיים של הבמאי האוסטרי ב מ חלוקת, ה ש נוי שצ ריך להכיל שלו ש גרסאות מ שלו ל גן העדן ,כפי שהוא ניראה בעי ניהן של נ שים שלו ש שתי אוסטריות, אחיות והבת של אחת מהן .הפרקים י שאו את ה שמות "אהבה"" ,תיקווה" ו"אמו נה" ,שמזכירים ביחד שם של מחזה ש נכתב על ידי בן ארצו של זיידל ,אודון פון הורוואת ) ( Odon von Horvathלפ ני 80ש נה .כל אחד מ שלו שת הסרטים של זיידל ,כי מדובר בסרטים באורך מלא ,מתרכז בדמות נ שית אחת מתוך ה שלו ש ש מרכיבות תא מ שפחתי קטן בעיירה אוסטרית נידחת .בפרק "אהבה" ,מדובר בטרזה בת החמי שים, שמפקידה את בתה המתבגרת בידי אחותה ,לפ ני שהיא יוצאת לבלות חופ שת קיץ בחופי ק ניה ולחפ ש שם לא רק מ נוחה אלא גם אהבה ,ולא מ ש נה אם צריך ל שלם עבורה. אי שה אוסטרית בריאת ב שר שעובדת בכל ימות ה ש נה כמ שגיחה במוסד למפגרים )תמו נת הפתיחה של הסרט ממחי שה את תפקידיה ( ,טרזה יוצאת לאפריקה בחברת ידידה שעבר ה כבר את החוויה ויודעת עליה הכל .מן הרגע שרגלן דורכת ביב שת ה שחורה ,הן מוקפות המו ני גברים ש מצטופפים סביבן ,מציעים להן כל מי ני צעצועים פולקלוריסטיים וב מקביל גם את שירותי המין שהם מוכ נים ל הע ניק להן ללא תמורה )כך הם מצהירים ,ב המ שך יסתבר אחרת ( .מערכת היחסים של טרזה עם כמה מהם מוצגת ,כ צפוי אצל זיידל ,בכל מערומיה ,תרתי מ שמע .הוא אי נו מרפה גם ברגעים המביכים או האי נטימיים ביותר שבין האורחת מאירופה למאהביה השחורים ,מציב את המצלמה שלו כמו אותו זבוב מפורסם ש נדבק אל הקיר ורואה הכל מבלי להתערב .זה גם סג נון הבימוי שהוא כופה על עצמו .הוא מסביר ל שחק נים מה הוא מצפה מהם ,ואז מ ניח להם לפתח את כל הסצ נה כאילו הם עצמם הי נם הדמויות שהם מגלמים ,ומתערב רק כא שר ניראה לו שהם לא הבי נו את המסר ש העביר להם או ש הסרט ע שוי לפ נות לכיוון שונה מזה שהוא התכוון אליו .מי שמודע ל שפת הקולנוע של זיידל לא יוכל להתלו נן ,גם אם המראות חורגים מן האסתטיקה של ירחו ני האופ נה .האחרים ,מן הסתם, יעדיפו לראות סרט אחר ,כי אצל זיידל כוכבים ואין עלילה במובן המקובל של המילה .זאת תמו נת מצב .דרך אגב ,ה נו שא טופל ב דרך קו נב נציו נלית יותר על ידי הבמאי הצרפתי לורן קא נטה בסרטו "אהבה בים הדרומי". ריאליטי – Reality במאי :מטאו גארונה – Matteo Garrone גארו נה ק נה את עולמו עם סרטו קודם" ,עמורה" ,שצייר תמו נה קודרת ומפחידה של מציאות החיים ב נפולי בצילה של המאפיה .הפעם התקבל אוטומטית לתחרות של הפ ס טיבל ,ו היו נ שמות רעות שידעו לספר על כך ש נא ני מורטי החליט עוד לפ ני תחילת הפסטיבל שה סרט חייב לקבל פרס ויהי מה. אם זה אכן כך ,הוא בחר בסרט הלא נכון .גארו נה התכוון הפעם ,מן הסתם ,לחזור לסג נון הקומדיה האיטלקית הי ש נה של שנות ה ש שים ,שידעה לדבר על המצב החברתי והכלכלי במדי נה ובו זמ נית הצחיקה את הצופים עד דמעות ,בעזרת גלריה של טיפוסים ססגוניים מגולמים בידי שחק נים גאו נים )גאסמן ,מאסטרויא ני ,סורדי ,טו ניאצי ,מ נפרדי ועוד( .אלה הטיבו לעצב קריקטורות ריאליסטיות במיוחד של האיטלקי הממוצע .גארונה מבקש לצייר תמונה סרקסטית ו נוקבת לא פחות של החברה היום, האיטלקית הטירוף ובמרכזה שמתפתח סביב תוכ ניות הריאליטי שצומחות שם כמו פטריות אחרי ג שם רעיל )בדיוק כמו אצל נו(. הכל טוב ויפה ,אלא שבמקום ה חיבה העמוקה לגיבורים על כל הפגמים שלהם ,שנשבה בסרטים האיטלקים הקלאסיים, כא שר במאים כמו די נו ריזי ומא ריו מו ניצ'לי ראו עצמם חלק בלתי נפרד מאותה החברה אליה שייכים גם גיבורי הם ,גארונה מתבו נן בכל הדמויות שלו מלמעלה ,כעל יצורים נחותים ופרימיטיביים שאולי אפילו ראוים למה שקורה להם. הסרט נפתח בפרודייית ע נק של חתו נה מפוארת בטעם זול המת נהלת בטירה שכורה רחבת ידיים, שבה הכל ,התפאורה ,התלבו שות ,החיוכים והחיבוקים ,מדיפים ריח מזויף .עד כאן ,וידיאו -קליפ סרקסטי שוודאי ימצא דרכו ליו -טיוב .מכאן והלאה ,הריגושים מתחילים להחוויר .לוצ'אנו ,אחד מגיבורי החתו נה והדמות המרכזית בסרט הוא מוכר דגים ב שוק של נפולי המשלים את הכ נסתו ב מעשי מרמה קט נים על ח שבו נם של שכניו הערמומיים פחות ממ נו .במו שגים נפוליט נים לפיהם החוק הוא בגדר המלצה ולא כפייה ,הוא מסתדר להפליא .עד שביום בהיר אחד הוא מגלה שה טלוויזיה מחפ שת מועמדים מתאימים שי שתתפו ב"אח הגדול" .לוצ'א נו ,שיודע היטב כי זאת ה דרך המהירה ביותר למעמד של סלבריטי ,שהרי כל מי שהיה ב"אח הגדול" הוא אי שיות ציבורית נדר שת ו חי כמו מלך, מוכן להקריב הכל כדי לעבור את המבח נים הקודמים לבחירה הסופית של המ שתתפים .הלעג הגלוי כלפי כל האומללים שמתרוצצים כאילו א ש אחזה בי שב נם ,כדי לתפוס מקום ולזכות ל 15-דקות התהילה שא נ די וארהול הבטיח לכולם )בדיוק כמו אצל נו( ,הולך ומתע צם ככל שהעלילה מתקדמת וה סוף הרע אי נו יכול אלא להגביר את ההרג שה שזה בדיוק מה שמגיע ל שוטים שאי נם מבי נים איך עובדים עליהם .אותו הדבר אפ שר לומר גם על מי שיילך לראות את הסרט. עלייה – Alyiah במאי :אלי ויירמן – Eli Wajerman למרות ה שם הציו ני של הסרט וה נו שא שמוביל את הגיבור מהת נהלות מפוקפקת בגולה הצרפתית הדוויה לעליי ה אל ארץ הקוד ש ,לא הסוכ נות היהודית ולא מ שרד העליי ה ירוו כאן הרבה נחת .כי אם החלום הציו ני הת נדף כבר מזמן בקול נוע הי שראלי ,הרי הסרט הזה שהוא צרפתי בכל מאת הא חוזים ,מציג תמו נה של עליי ה לי שראל ב נוסח שהיה מתאים פעם להגירה לאמריקה או לאוסטרליה .מדובר כאן ב ניסיון להתחיל הכל מאפס במקום חד ש אחרי כי שלון בארץ המולדת .שום רעיון נ שגב או אידיאל להתג שמות לאומית אי נו מסתתר מאחורי זה .לא מחמיא ולא מעודד אבל צריך ל הודות במציאות ,שהרי זה הקוו המאפיין חלק גדול מן העליי ה לי שראל כבר הרבה ש נים .כ שלא רואים עתיד בתוך מציאות אחת ,מחפ שים מפלט במציאות אחרת ,בתיקווה שהיא שו נה או מסבירת פ נים יותר. אלכס ,גיבור הסרט ,הוא בחור יהודי בן ,27מתפר נס מחלוקת סמים ללקוחות ב ני טובים שמזמי נים את המ נות אצלו בטלפון .לא ממ ש חוקי או מכובד ,ואין בזה עתיד .אלכס היה מוכן לפרו ש בין רגע אילו מצא מ שהו טוב יותר אבל בי נתיים הוא צריך כסף לא רק ב שביל עצמו,אלא גם לא חיו הגדול, יצחק ,פרזיט שמ נצל חוב מוסרי ישן כדי ל סחוט מזומ נים בכל הזדמ נות .העובדה שהוא סוחר סמים זוטר אי נה מפריע ה לו להיות שותף פעיל בחיק מ שפחה יהודית חמה ואוהדת שמבלה יחד בחתו נות ומועדים ,שם הוא שומע שבן דודו מתכוון לפתוח עסק חדש ,מסעדה בתל אביב .עלייה לארץ נ שמעת לו כפתרון טוב לבעיות שלו ,הוא עובר את תהליכי ההכ נה ב שגרירות י שראל ומק שיב שם בלי הרבה ע ניין ל הרצאות של פעיל הסוכ נות .אמ נם הוא אוהב את פריז אבל ה נטל המוסרי של אחיו נמאס עליו, עם אביו הוא אי נו מסתדר במיוחד ,אבל כדי ל נסוע לי שראל הוא זקוק לכסף שאין לו .בדרך לא דרך וגם לא מ שכ נעת במיוחד ,הוא מ שיג את ההון הקטן ש נדר ש ממ נו ,הדרכון מוכן בין רגע והוא מגיע, ב שוטים האחרונים של הסרט ,לתל אביב ולמציאות חד שה וזרה לו לחלוטין ,הרג שה שהמצלמה אכן מצליחה להעביר היטב .הוא לא בדיוק מ נ שק את עפר הארץ וגם לא ברור מה יקרה אם עסקי המסעד נות שלו – אולי יע שה ירידה מאוחר יותר חזרה לצרפת ואולי לדרום אמריקה .אבל זה כבר נו שא לסרט אחר .מע ניין שמרכיב אחד ,בעל מ שקל נכבד בעליה האחרו נה מ צרפת ,הלא הם החיכוכים הצורמים עם הקהילה הערבית בצרפת ,אי נו מוזכר כלל. עוד לא ראיתם שום דבר – You ain't seen nothin' yet במאי :אלן רנה – Alain Resnais אם מי שהו צריך להתביי ש שהסרט הזה לא זכה ב שום פרס בפסטיבל קאן האחרון זה וודאי לא הבמאי אלן ר נה .בגיל 90הוא ממ שיך לעשות מה שהוא יודע טוב מכל ,לביים סרטים שהם תרגילים אי נטלקטואליים מבריקים ,כל אחד בפ ני עצמו ,הם ה מהווים אתגרים של ממש לכל מי שאוהב קול נוע וגורמים ה נאה צרופה לאלה שמוכנים ומסוגלים לעקוב אחרי מה שהוא מבקש לומר .כבר ש נים שרנה מפגין את אהבתו הגדולה לתיאטרון ול שחקנים המופיעים בו ,ול נו שאים כמו הזמן העובר ומה שהוא מעולל לב ני האדם .אם בעבר הביא אל הבד מחזות נ שכחים כמו "אהבה עד מוות" ו"מלו" של ה נרי בר נ שטיין ,ש נכתבו בין מלחמת העולם הרא שו נה ל ש נייה וזכו אז להצלחה גדולה ,הפעם הוא חזר למחזאי צרפתי אחר ,מוכר הרבה יותר ,ז'אן א נואי ,ולגרסה שלו למיתוס של אורפיאוס ואאורידיקה. למחזה המקורי של א נוי" ,אאורידיקה" ,חיבר ר נה מרכיבים מ ש ני מחזות נוספים" ,א נטואן היקר" שמספק את עלילת המסגרת לסרט שלו ,ו"התסריט" שממ נו לקח גם מן העקיצות המקצועיות שאפ שר למצוא בתוך הסרט .אבל התלכיד הסופי הוא בלי שום ספק אלן ר נה על טהרתו ,ואם י ש סרט אח ר שאפ שר להיזכר בו בהזדמ נות ה סרט זה הזאת, ה מוקדם ו המהולל של "א שתקד ר נה, במריא נבד". תריסר שחק ני ם מקבלים קריאת טלפון מסוכן הבית של מחזאי פופולרי ,עמו נה גו לעבוד לעתים קרובות .המחזאי ,כך אומרים להם ,נהרג בתאו נה טפ שית ,אבל לפ ני ש נספה ,ה שאיר צוואה ובה ביק ש מן ה שחק נים האלה ,שהיו גם חבריו ,להתקבץ יחד באחוזתו ול צפות בסרט וידיאו של להקת תיאטרון צעירה שביקשה ממנו רשות ל העלות את מחזהו הי שן "אאורידיקה" .מאחר שכל אח ד מן המוזמ נים ה שתתף בעבר באחת מן ההפקות של המחזה ומכיר אותו היטב ,הם מתבק שים לראות מה עו שים הצעירים ולהביע את דעתם .וזה בדיוק מה שקורה בסרט .הם יו שבים בסלון של האחוזה וצופים בסרט הוידיאו .אלא שתוך כדי צפייה ,ה שחק נים הוותיקים האלה נסחפי ם לתוך התפקידים שאותם גילמו פעם .ההצגה בסרט הוידיאו מעוררת הדים של זיכרו נות אצל הצופים היו שבים בסלון ,שגולשים בהדרגה לתוך תפקידי העבר ,גרסאות שו נות של אותו טקסט ו של אותה הדמות מתעמתות זו עם זו ,עד שהסלון וההצגה הופכות כמעט ,אבל אף פעם לא לגמרי ,למק שה אחת .הה שוואה בין מציאות לדימיון ,בין פר ש נות של דור אחד למ ש נהו ,בין תפקיד בתיאטרון לבין הוויה בחיים ,וכמובן בין הדרכים שבהן מבין כל אחד את הטקסט של א נואי ,יוצרים תמו נה מורכבת בעלת שכבות רבות ,העוסקת לא רק ב מיתוס של "אהבה ו מוות" ,אלא גם בכל מי ני שאלות שבדרך כלל לא נוהגים לשאול בקו נטקסט זה .למ של ,מה היה קורה אילו אורפיאוס היה שולף את אהובתו מן הגיה נו ם ונושא אותה לאי שה ,האם אהבתם הייתה מחזיקה מעמד מול ה שיגרה של חיי זוגיות רגילים. במחזה של א נואי ,אורפיאוס הוא ב נו של סוכן נוסע העוזר לאביו בעבודתו ,אאורידיקה היא שחק נית צעירה בלהקת תיאטרון נודדת המנוהלת ע"י אמה ה שתלטנית ,ה ש ניים נפג שים במז נון מעופ ש של תח נת רכבת והמציאות האפורה סביבם היא מרכיב חיו ני בדרמה כולה .כך גם אי שיות ם הפול ש נית של ההורים והעבר הפרטי של כל אחד מן ה נאהבים .לא בדיוק אידיאל ורוד של אהבה מו שלמת. מה שח שוב לא פחות מן הדרך שבה מעמיד ר נה את כל זה ,היא להקת ה שחק נים המופלאה שחוזרת ומופיעה בבל סרטיו האחרו נים ,כמו סבין אזמה ,פייר ארדיטי ,ל מברט וילסון ,אן קו נסיני ,א ני דופריי או מתיה אמלריק ,בצירוף כמה תוספות מכובדות לא פחות כמו מי של פיקולי או א נדז'יי סוורין ) שחקן פול ני שהרבה להופיע בס רטיו של א נדז'יי ואידה ,והיום הוא חבר קבוע בתיאטרון הלאומי של צרפת, הקומדי פר נסז ( .הדרך שבה הם משתלבים יחד ו השליטה המוחלטת שלהם בתפקידים מר שימה עד כדי כך שק שה להבחין היכן נגמר ה שחקן ואיפה מתחילה הדמות .חוויה קול נועית ואי נטלקטואלית שכדאי מאד להתב שם בה. מעבר לגבעות – Beyond the Hills במאי :כריסטיאן מונג'ו – Cristian Mungiu כריסטיאן מו נג'ו ,שכבר זכה לפ ני שלו ש ש נים לדקל הזהב על "ארבעה חוד שים ,שלו שה שבועות ויומיים" ,חוזר ל נוסחא של שתי ידידות ב נפש וגבר שטני ש ניצב מולן ,אבל זה בערך כל הק שר שבין סרטו הקודם לסרט החדש .המקום ,האווירה ובעיקר התקופה ,הכל שונה ,ועד כמה שהסרט הקודם היה פסימי ו שחור ,הסרט הזה עוד עולה עליו .העובדה שפר שה כמו זו שהסעירה את רומ ניה לפ ני שבע ש נים בלבד ומ שוחזרת בסרט ,יכולה להתרח ש בימים אלה באיז שהו מקום באירופה ,מטרידה בפ ני עצמה .אבל מה שמעיק עוד יותר זה שלמרות הקיצוניות של המעשים ה נראים על הבד ,אין כאן אף אחד שפועל מתוך רוע לב או כוו נת זדון ,כולם חו שבים שהם עו שים הכי טוב שאפ שר לע שות. מע שה ב שתי חברות מילדות ,אלי נה ווויקיצה ,שגדלו יחד באותו בית יתומים וחילקו אפילו את אותה המיטה )רמז שיכול להיות בעל מ שמעות רבה( .עם הגיען לגיל בגרות ,נמסרה אלי נה למ שפחה אומ נת בחלק אחד של רומ ניה ואילו וויקיצה מ גיעה בסופו של דבר למ נזר מבודד בצפון המדי נה. ב שלב מסוים ,אחרי שעזבה את המ שפחה האומנת ונסעה למלצר בגרמניה ,אלי נה שבה לביקור קצר ברומ ניה כדי לחפ ש את חברתה ב נפ ש ולקחת אותה ,אליה ,לגרמ ניה .אבל וויקיצה מצאה לעצמה בי נתיים אהבה חד שה ו חזקה מזאת שק שרה אותה לאלי נה ,הלא היא האמו נה באלוהים ,אותה גילתה ב מ נזר .היא אי נה ש שה כלל ל נסוע לגרמניה ,מבק שת קודם כל לחזור למ נזר ,ל דבר עם הכומר שם ,ל שאול עצה ור שות, להיפרד מחברותיה ומי יודע ,אולי לא ל נסוע בכלל. אלי נה מצטרפת אליה וממתי נה בקוצר רוח שכל ההליכים האלה יו שלמו וככל שה שהות במ נזר מתארכת ,הסבל נות של אלי נה מתפוגגת .היא אי נה יכולה להבין את וויקיצה ואת שגרת החיים במ נזר ,היא הופכת ל מטרד שמתמרד ללא הרף .אחרי התפרצות ח ריפה במיוחד צריך לקחת אותה לבית חולים ,שם היא מקבלת כדורי הרגעה ,אבל אחרי לילה אחד ,נ שלחת חזרה למ נזר .הרופאים טוע נים שהפתרון היחיד להיסטריה שממ נה היא סובלת ,זה מ נוחה ו שקט .אבל זה לא עוזר ,ותוך זמן קצר היא שוב מאבדת שליטה ומ שתוללת עד כדי כך שאב המ נזר מאמין שהוא מזהה דיבוק ש נכ נ ס בה ולא מ ניח לה. ה נזירות סביבו מ שכ נעות אותו ,לא שהוא זקוק להרב ה עידוד,לפתוח ב הליך של גירוש שדים .להבדיל מאותו "מגר ש ה שדים" שבו לי נדה בליי ר סיבבה את הרא ש ,בעזרת א נ שי האפקטים המיוחדים360 , מעלות סביב צירו ,תוך פליטת ניבולי פה ציוריים וקול ניים גם יחד ,הפעם מ דובר בטקס חמור סבר המ נוהל בידי כומר ה מאמין כי הוא צריך לייסר את את האומללה ש נפלה תחת ה שפעת ה שטן ,עד שא שמדאי יתרצה וייצא ממ נה .כא שר נדמה שזה כמעט קורה ,גופה של אלי נה ת שו ש עד כדי כך שצריך להחזיר אותה לבית חולים ,שם לא נותר אלא לקבוע את מותה. הטיפול של מו נג'ו ב נושא פ שוט וישיר ,בלי ס נס ציות ,קפד ני ומאופק .הסרט נמ שך שעתיים וחצי כי הוא מת נהל בקצב איטי ואי נו מדלג על שום שלב בתהליך המוביל למות ה נערה .ההיצמדות למציאות נ שמרת עד הפרטים הקטנים ביותר ,אפילו המבטא המיוחד של האזור שוודאי יצלצל מוזר באוז ני מי שאי נו דובר רו מנית ,כל מאמץ נע שה כדי להדגי ש את האות נטיות של הרקע בו מת נהלת העלילה. רבים הי שוו את עבודתו של אולג מוטו ,הצלם הבכיר בקול נוע הרומני ,לזו של סרטי א נגלופולוס ,שתי ה שחק ניות ,קריסטי נה פלוטור )אלי נה( וקוסמי נה סטאטאר )וויקיצה( ,מרתקות ,כל אחת בדרכה, וראויות בהחלט לפרס המ שחק שהוענק להם .הבימוי של מו נג'ו היה ראוי לפרס לא פחות מן התסריט שעליו הוע נק לו הפרס בקאן. המ שגיחים – God's Neighbors במאי :מני יעי ש – Meni Yaesh מ ני יעי ש יודע להעמיד את המצלמה ואת ה שחקנים במקום המתאים ,מיטיב להדריך אותם ,שומר על הקצב ה נכון לכל האו רך הסרט שלו ,וזה לא רק ע ניין של עריכה אלא גם של ת נועה בתוך הפריים ומול המצלמה .הוא כ נראה גם מכיר היטב את החומר שבו הוא עוסק ולןכן התמו נה שהוא מעלה על הבד נראית אמיתית על כך .שלו שה חברים בלב ו נפ ש ,אבי ,קובי וי ניב ,תודרכו ביחידות "עלית" של צה"ל להכות ערבים ב שטחים הכבו שים ומ שה שתחררו וחזרו הביתה ,לבת ים ,הם ממ שיכים להכות בלי אבח נה גם יהודים וגם ערבים ,הכל למען ה שם ,ישתבח שמו .לכאורה ,הם רואים את עצמם כיהודים מאמי נים ואוי לו למי שאי נו מאמין כמוהם .למעשה ,הם מעין גרסה עירונית ל נוער הגבעות המאוס לא פחות מהם .הם הולכים כל הזמן לרב לא ב של האמו נה המפעמת בהם אלא מ שום ש הם אוהבים ל שמוע סיפורים ומאחר שהרב הוא אחד מחסידי ברסלב ,יש לו הרבה סיפורים לסבר את אוז נם .עוד יותר מן הסיפורים ,מה שי ש לו להציע לחבורה הזאת ,זה פולחן. כמו שהאי נקוויזיציה וכל מע שי התועבה שלה הסתתרו מאחו רי הב שורה של אהבה האדם שביק ש להפיץ י שו ה נוצרי ,כך גם החבורה הזאת מ שתוללת באלימות בהמית גסה ,כאילו על מ נת להגן על יראת שמיים ברוח רבי נחמן .האמו נה זה ע ניין אבסטרקטי ,מסובך ,פולח נים זה כמו דגל שאפ שר לה ניף ,סיבה לה נחית צדק בכוח האגרוף .הם אומ נו להרביץ והם אוהבים להרביץ וככל שהם מרביצים יותר הם מרגי שים חזקים יותר וצודקים יותר ,שולטים יותר במצב ,עושים לכאורה מלאכת קוד ש אבל למע שה מספקים את יצר האלימות שבתוכם .המ שבר מופיע יחד עם מירי ,נערה חד שה ב שכו נה ,שאי נה לבו שה בצ ניעות ו שומו שמיים ,גם לא מגיעה לבית הכ נסת .זאת התגרות בלתי נסבלת בפולחן הקוד ש שהם לקחו על עצמם להכתיב ,וה שלי שיה מתגייסת מיד לפעולה .אבל מה לע שות שאחד מהם ,דווקא המ נהיג ,אבי ,נופל בקסמה של ה נערה ואי נו מוכן לפגוע בה .שותפיו המומים ולא מבי נים מה קורה פה" .ה ש טן" בפתח ,ו החבר הטוב שלהם נסוג בביי ש נות? עד כאן ,הכל פחות או יותר ברור .גם התופעה ,גם ההת נהגות ,גם הסממ נים הרא שו נים של רומ נטיקה ,ש חבורת המ שגיחים כ נראה לא הת נסתה בהם עד אותו הרגע .מכאן והלאה זה ברור פחות .כי יעי ש מ נסה להסביר שבאמצעות הק שר שלו עם מירי ,יצליח אבי למצוא את דרכו לאלוהים. זו אחיזה באיל נות קצת גבוהים מדי ,כי לא את הדרך לאלוהים הוא מ חפ ש ,אין כאן מקום לגילוי מיסתי כפי שהסרט מ נסה לרמוז ,כל מה שאבי רוצה זה ק שר א נו שי חם וקרוב יותר מכל מה שהיה לו לפ ני כן ,בקיצור ,אהבת אי שה .אם הסרט צריך ללמד שהדרך לאלוהים עוברת דרך אהבת אי שה, מדובר בתפיסה דתית אפ שרית שראוי לדון בה ,אבל במי שור אחר .לסירוגין ,אולי זאת דרך עקיפין לומר שהביריו נות היא בסך הכל ביטוי לחוסר בגרות ומן הרגע ש"המ שגיחים" יהפכו לבעלי בתים מיו שבים בדעתם ,יבוא הקץ לה שתוללות .זה מה שקורה לאבי בסוף הסרט ,מחר יגיע תורם של קובי וי ניב ללכת בדרכו .האמ נם? מסק נה קצת פזיזה שלא תמיד מוצאת לה סימוכין במציאות .חוץ מזה, מע ניין לציין שגם אם הרב נים אי נם אלה ש שולחים את גיבורי הסרט הזה להטיל חתית ם על ה שכו נה, הם גם לא מתאמצים לרסן אותם .וזה נו שא ה מעורר הרהורים נוגים בפ ני עצמו. לא – No במאי :פבלו לראין – Pablo Larrain ש ני סרטיו הקודמים של פבלו לראין" ,טו ני מא נרו" ו"פוסט מורטם" ,שזכו ל שבחים רבים בעולם ,עסקו בעלייתו ל שלטון של הרודן אוגוסטו פינושט ובאורח ה חיים שהשליט בצ'ילה ב שנים .1973-1990ש ני הסרטים ציירו תמו נה קודרת של אותם הימים ו שניהם ,איכ שהו ,רמזו שהצ'יליאנים עצמם א חראים לא מעט לכל מה שעוללו להם .הם העדיפו את ה נוחות הפרטית על הצדק החברתי עד כדי כך שכמעט אפ שר היה לומר כי זכו למה ש ה גיע להם .הסרט החד ש ,להבדיל מ ש ני הקודמים ,מגדיר את עצמו כקומדיה והוא עוסק במ שאל העם ש נערך בצ'ילה בשנת ,1988כתוצאה מלחץ בי נלאומי כבד ,מ שאל שבו התבק שו האזרחים להצביע בעד או נגד מ שטרו של פינושט 15 ,ש נה אחרי עלייתו ל שלטון .פתק עם המילה "כן" בקלפי ,פירו שו תמיכה במ שטר הקיים" ,לא" הוא ביטוי לרצון הבוחרים ללכת לבחירות כלליות ודמוקרטיות .מפלגות ה שמאל ,שלא האמי נו כי י ש בכוחן ל הפיל את המ נג נון המ שומן ו ה דרקו ני של פינושט ,בק שו ל נצל את ההזדמ נות כדי למ נף נימוקים אידאולוגיים שיראו לפחות כי גם אם הם אי נם מ נצחים ,הם לפחות צודקים .ל שם כך ,הם פ נו לפרסומאי צעיר ומצליח ב שם ר נה סאבדרה והציעו לו ל נהל את מסע התעמולה לטובת ה"לא". סאבדרה הסכים בת נאי שית נו לו יד חופ שית .מ נהיגי ה שמאל קיבלו את הגזירה בחוסר רצון וכא שר יצא המסע לדרך ,עמדו נסערים ורוגזים ,בעיקר מ שום את ה שליך סאבדרה האידיאולוגיה לפח ,ובמקומה ה שתמ ש באותן שיטות לקי דום המקובלות ב שיווק מכירות יוגורט ,מכו נות כביסה או שמפו ל שיער .פ נייה לאי נטרס האי שי של הבוחר ולא ל ה שקפות העולם שבהם הוא מאמין או לא ,אם י ש לו בכלל ה שקפות כאלה. הפוליטיקאים ה שמאלנים המזועזעים היו מוכ נים לעלות על בריקדות ולפטר את סאבדרה אבל מ שאלי דעת הקהל מ נעו זאת בעדם .הם הוכיחו שה שיטה של סאבדרה עובדת ,אחוזי התומכים ב"לא" עלו בצורה מ שמעותית ,עד כדי כך ש גם א נ שי פי נו שט המודאגים ,פ נו לאותה חברת פרסום ו שכרו את שירותי מ נהלו של סאבדרה .כך יצא ששני מקצועני פרסום חסרי כל ע ניין בפוליטיקה ,התחרו זה בזה על לב הבוחרים שמן הסתם ,גם הם לא התע ניינו כל כך בפוליטיקה .ואם פי נו שה הפסיד בסופו של דבר ,זה לא רק מ שום ש העם מאס בו ,אלא רק מפ ני שהתעק ש על שמר נות יתר ודר ש להראות את פרצופו יותר מדי פעמים בתק שורת .העלילה מבוססת על עובדות היסטוריות ועל מחזה ב שם "מ שאל העם" של א נטו ניו סקארמטה .הרבה מאד חומר תיעודי שולב בתוך הסרט ו הבמאי לראין התעק ש, מ שום כך ,לצלם גם את העלילה שלו באותן המ צלמות ששימשו אז את הטלוויזיה ,וכך לה שיג תוצאה סופית הומוג נית .אמ נם גאל גרסיה בר נאל ,כוכב אהוד מאד באמריקה הלטי נית ,מ גלם את תפקיד סאבדרה ,כך שזוהר קול נועי בכל זאת חדר פ נימה לעלילה ,אבל המסק נה הסופית מעוררת תהיות שבדרך כלל לא מדברים עליהן .הרי לכם בחירות פחות או יותר חופ שיות ודמוקרטיות )זה כבר נס בפ ני עצמו( המת נהלות במדי נה שסבלה ק שות תחת מ שטר רוד נות צבאית במ שך תקופה ארוכה. סביר היה לה ניח שבת נאים כאלה ,רק מו שגים כמו "חירות"" ,חופ ש ביטוי"" ,סילוק ממ שלת דיכוי" יכריעו את התוצאה .לא דובים ולא יער .מי שקובע מה יח שוב הציבור ,אל ה א נ שי מכירות שבעזרתם קוקה קולה עדיין חזקה מפפסי קולה .אז מי אמר שהציבור יודע מה הוא רוצה? נעלמים מן העין – The Invisibles במאי :סבסטיאן ליפ שיץ – Sebastian Lifshitz הרעיון לע שות את הסרט הזה ,לפי עדותו האי שית של הבמאי נבע מ שתי סיבות שהן אחת :הוא חצה את ש נת הארבעים לחייו )הוא היום בן ( 44והוא הומו סק סואל .ככזה ע ניין אותו במיוחד ,לדבריו האם ב ני קהילתו מאויימים על ידי גילם המתקדם והאם הזדק נות אצל ב ני זוג מאותו מין מ ש נה את התייחסותם לאהבה ,לאו שר ולסקס .אך כאן מסתיימת ההתערבות האי שית של ליפ שיץ ,במאי המחלק את עבודתו בין סרטי תעודה )"קליר ד ני ,עוברת אורח" ( 1995לסרטי עלילה )"בדרך דרומה" ,( 2009כי בסרט זה קיימת ידו המכוו נת כ שהיא נעלמת מהעין .ליפשיץ מעדיף שהדמויות י שחקו את עצמן ו שהוא יי שאר מאחורי הקלעים אף שזהו סרט אי שי ביותר. במ שך ארבע ש נים חרש ליפ שיץ את צרפת ובחר בזוגות ,חד מי ניים שנולדו בין שתי מלחמות העולם. כולם מעל שבעים ,מתקרבים או חוצים את ש נות השמונים ,וההיסטוריה שלהם מקבילה להיסטוריה של צרפת .חלק מהם אף היו פעילים בת נועות מחאה למי ניהם ,ת נועות למען שחרור הא שה ,למען החוקיות של הפלות מלאכותיות ,ל מען זכויות הפרט .ה שם ,כך מתברר מהתחקיר החברתי -מי ני הזה שמתאפיין ברא ש ובלב פתוח ובאהבה אין קץ למין הא נו שי בכלל ,בא מן העובדה ,שהומוסק סואלים ק שי שים מעדיפים לחיות נאמ נים בפרטיות, לעצמם ,ובתוך קהילה מצומצמת ולכן מבחי נה חברתית הם נעלמים מן העין .לא שהם ,חלילה, נבוכים בגלל נטיותיהם שחיי המי ניות אלא החברה שלהם ,החיזורים וההיכרויות מצטמצמים בעיקר בת שומת לב זוגם לב ני מירבית ובסיפוק בחיי הזוגיות שלהם מזה ש נים רבות .והגיבורים של ליפשיץ שמחים בחלקם ,גברים ו נ שים שמצאו דרך לאהבה ואו שר והיום ,יותר מא שר בימי נעוריהם הם מלאי סיפוק ועליצות .גדולתו של ליפ שיץ ,רא שית בבחירת הדמויות המוליכות אות נו אל נופים מגוונים ו שו נים בצרפת ,חלקם כפריים וחלקם עירו ניים ,במחוזות שונים כ שהבחירה מלאה צבעו ניות ,גם בסיפורים של הדמויות וגם ברקע. ליפ שיץ מצלם את גיבוריו בסביבה הטבעית שלהם אם זה רועה צאן שמדבר אל הכב שים שלו כאל חיות מחמד ,ומספר על יחסי הזוגיות ה שו נים שהיו לו בחייו בהומור ובגילוי לב מפתיעים ,זוג נ שים, בעבר ממ נהיגות ת נועת הגייז בפריז ש ניחנו ב שמחת חיים וברצון להתגנדר ולהתעלס שקשה למצוא אצל צעירות מהן בהרבה ,או זוג ק שי שים המרשים הצצה לתו ך זכרו נותיהם הפרטיים ,כשהאחד מעיד על עצמו שהוא שתקן ובן זוגו ,שמצהיר בעליזות שהוא הפטפטן ,וכך הם מ שלימים זה את זה, ואמ נם כך זה גם נראה ו נ שמע .אם כי הסרט סובל מאריכות יתר ,כ שעתיים ,י ש בו רוך ,א נו שיות מופלגת והרפתק נות מ שע שעת המ שכיחים את ה שעון. המרדף – The Hunt במאי :תומאס וינטרברג – Thomas Vinterberg תומאס וי נטרברג ,הבמאי הד ני שהתחיל את דרכו בפסטיבל הסטוד נטים בתל אביב וכב ש את עולמו עם סרטו הארוך הרא שון" ,חגיגה" ,חוזר אחרי כמה ש נות שפל כדי לע שות את מה שהוא יודע כ נראה טוב יותר מכל דבר אחר .סרטו החד ש הוא שוב ,כמו "חגיגה" ,תמו נה של ה חברה הד נית ה שבע ה והמאד מרוצה מעצמה שאי נה מתחילה אפילו לח שוד עד כמה היא אטומה ומוגבלת ,שלא נבזית ,.עלילת לומר הסרט מ שחזרת פר שה אמיתית ומביכה שאכן קרתה בד נמרק .וי נטרברג מביים אותה בסמכותיות והדרך שבה הוא מציג את הדמויות הרא שיות רומזת כי אין לו הרבה הערכה או סימפטיה לב ני עמו ולצביעות המוסרית שמאחוריה הם אוהבים להסתתר בצדק נות מופג נת. לוקאס ,מורה מובטל בעיירת שדה ,שזה עתה הת גר ש ,מתקבל לעבוד ה בגן הילדים ,עד שימצא לעצמו תעסוקה הולמת יותר .כמו בכל חברה קט נה וסגורה ,כולם מכירים את כולם מזה ש נים ,הרי גדלו זה לצד זה ,ולכאורה הם החברים הטובים ביותר בעולם .הם יוצאים יחד לצייד ,מבלים יחד בערבים ,שותים ו שרים ,לא פעם עד ל שעות הלילה המאוחרות .הכל מת נהל על מי מ נוחות עד שילדה קט נה בעלת מבט תמים לכאורה המעלה זיכרו נות של "הזרע הרע" ,מספרת להוריה שלוקאס ניסה לע שות בה מע שה מגו נה .היא לא בדיוק מבי נה מה זה ,רק חוזרת על מלים ש שמעה את א חיה המבוגר אומר .כל מה שהיא רוצה זה להת נקם בדוד החביב עליה ,אחרי שהעז לגעור בה .אבל ההורי ם סבורים שהיא אומרת את האמת" .ילדים לא מ שקרים" ,זאת המ נטרה עליה מבוססת כל העלילה .ה שמועה פו שטת בין רגע בעיירה ,כולם מאמי נים שלוקאס הוא עבריין מין .הוא מפוטר מן העבודה ,נתבע לדין ,מ נודה מכל מסגרת חברתית והופך לאויב העם המוצהר שכל חבריו הטובים בוחלים ב נוכחותו ,אי ש אי נו מוכן להק שיב לו ודי נו נחרץ עוד לפ ני שמי שהו התחיל בכלל לחקור ברצי נות את הפר שה .בסופו של דבר ,כא שר מסתבר שהילדה אכן פי נטזה ,הוא חוזר כביכול להיות אחד מן החברה ,אבל רק כביכול ,כי ע נ נה כבד ה מעיב ה עכ שיו על כולם ,הכפר עצמו נבוך על ש נידה את האי ש מהר כל כך והיה וודאי שמח אילו הסתבר לו שהוא בכל זאת עבריין ואילו לוקאס ,גם שיצא זכאי ,יודע שבעי ני אחרים ימשיך להיות ח שוד ,כל העת .התסריט אמ נם שטוח ו שקוף מדי ,המ נטרה שכולם מאמי נים בה היא כמובן שטות כי הרי כל הילדים מ שקרים כל הזמן ,זה חלק מן הבילוי האהוב עליהם ,אבל הבימוי של וי נטרברג מעניק ל סרט הרבה עוצמה והמשחק של כל הצוות ,וברא שם מאדס מיקלסן )הזכור כ נבל מ"קיז נו רויאל"( מ שובח. אהבה – Amour במאי :מיכאל האנקה – Michael Haneke עוד לפ ני הפסטיבל ,ברור היה ש מיכאל הא נקה הוא המועמד המוביל לדקל הזהב ,ובמהלך הפסטיבל הסברה הפכה לוודאות .הבמאי האוסטרי שעובד כבר ש נים ארוכות בצרפת ,ע שה הפעם פ נייה חדה והחליט ,ל שם שי נוי ,לגלות חיבה אמיתית ל ש ני גיבורי הסרט שלו ,אולי מ שום שראה ב הם – אם לקחת ברצי נות את דבריו כא שר קיבל את הפרס – מעין ה שלכה עתידית של חיי הזוגיות שלו הע שויים להגיע ביום מן הי מים למצב דומה .העלילה היא פ שוטה מבכל סרטיו הקודמים ,עו סקת בזוג ק שי שים ב שנות השמונים לחייהם ,בגילומם של ז'אן -לואי טרי נטיניאן ועמנואלה ריבה .ש ניהם מורים למוסיקה ל שעבר ,ב ני המעמד הבי נו ני הגבוה ,מתגוררים בדירה נאה בפריז ו נה נים זה בחברת זו, ב שיגרה של זיק נה רגועה ,מסודרת ,חסרת דאגות .יום אחד ,האי שה חוטפת שבץ שממ נו לא תתאו ש ש עוד ,ו מערכת היחסים המו שלמת שהייתה קיימת בין ה ש ניים עומדת במבחן ק שה. במקום ליטול את ההיבט הקר והצי ני יותר ,שאפיין את הא נקה בכמה סרטים קודמים ,הוא מעדיף הפעם לה שתתף בתוך המתפתחת טרגדיה בהדרגה לקראת סוף ידוע מרא ש )בכל מקרה, הסרט מתחיל אחרי מותה של האי שה( .הבעל הולך ומסתגר עם א שתו בתוך דירת ם ,מרחיק בכוו נה את שאר העולם ,כאילו מבק ש להתבודד עם רעיתו ב שעות הק שות ביותר של חייה ,אפילו לבת ם )איזבל הופר בתפקיד מ ש נה( אין מקום בתוך מערכת היחסים האי נטימית הזאת ,ההולכת ו נסגרת והופכת למעין פולחן קורע לב ומח ניק שהחיים מ נודים ממ נו בהדרגה .הסרט מת נהל כמעט כולו בדירה של הזוג ומתרכז רוב הזמן ב שתי הדמויות המרכזיות ,הבעל וא שתו .כאן צריך לומר שבזכות טרי נטיניאן וריבה ,מקבלות הדמויות עומק ,מ שמעות ואיכות א נושית נדירה ואילולא החוקים של פסטיבל קאן ,שאי נם מאפ שרים מתן פרסים נוספים לסרט שזוכה בדקל הזהב ,י ש לה ניח ש ה שניים היו זוכים בפרסים מ שלהם .עוצמתו של הסרט הקאמרי הזה ,המ שמעות המיוחדת שי ש לזמן שחולף ,ה שימוש בתאורה ההולכת וכהה בתוך הדירה ,האבק שעומד באוויר ,כל רגע וכל תגובה ש נרשמת ,מצביעים שוב על העובדה שהאנקה הוא אחד הבמאים הגדולים ביותר שיש לקול נוע היום. בניכר – In Another Country במאי :הונג סאנסו – Hong Sangsoo הבמאי הקוריא ני הקרוב ביותר ברוחו לגל החד ש הצרפתי ,הוציא מתחת ידיו עוד מחווה לחבורת "מחברות הקול נוע" .מדובר ב שלושה סיפורים שנראים כמ ווריאציות על נו שא אחד ,ובמרכז שלו שתן עומדת איזבל הופר המבקרת בעיר קייט על שפת הים ,ב שם מוהא נג .מכאן כמובן גם שם הסרט ,כי ב שלו שת הסיפורים היא אורחת במקום זר לה .י ש גם מסגרת עלילתית שמ חברת את שלו שת הסיפורים יחד – אם ובתה מסתתרות במוהא נג מן ה נו שים שרודפים אחריהן .הבת ,סטוד נטית לקול נוע ,מ שתעממת ומחליטה לכתוב תסריט לסרט שיתרחש במקום .בסופו של דבר היא יוצאת לא עם סיפור אחד אלא עם שלו שה .ה שחק ניות שמגלמות את האם והבת בסיפור המסגרת חוזרות בהמ שך להופיע בתפקידי מ שנה בתוך כל אחד מן הסיפורים עצמם ,השחקנים ש מופיעים לצד איזבל הופר גם הם חוזרים מסיפור לסיפור ,ההרג שה הכללית היא של תרגיל מ שע שע וקליל ,הזד מ נות לקול נוע לסטוד נטים ולמרצים שלהם ל נתח את ה נו שא והוו ריא ציות של הו נג סא נגסו. בסיפור הרא שון ,איזבל היא אורחת של במאי קול נוע קוריא ני וא שתו ההרה והק נאית מאד; בסיפור ה ש ני ,היא רעייתו של אי ש עסקים שבאה לעייירת הקייט להיפג ש עם מאהבה הקוריא ני, כמובן גם הוא במאי קול נוע; בסיפור ה שלישי ,היא א שתו של אי ש עסקים שבעלה נט ש לטובת מזכירה צעירה יותר והיא באה למוהא נג יחד עם ידידתה ,מרצה לספרות קוריא נית ,כדי להירגע ופוג שת שם את הבמאי ואת א שתו ההרה מן הסיפור הרא שון .שלו שת הפרקים ממוקמים באותו בית הארחה ,ב שלו שתם איזבל יוצאת לתור בסביבה ,עוברת באותם הרחובות ,פוג שת את אותם הא נ שים ,מגיעה לחוף הים ומתע ניינת היכן נמצא המגדלור שהוא מעין אטרקציה מקומית ,מ נהלת פלירט עם מציל בחוף הים שכי שוריו האינטלקטואליים מוגבלים למדי ,בקיצור שלו ש אפ שרויות שו נות לב נות את אותו הסיפור סביב אותם עוג נים קבועים ולהגיע לתוצאות דומות .כל ה שותפים במבצע נהנו מן הסתם לבלות יחד, ק שה לומר שהסרט יותיר אחריו רושם עז או ייזכר בעתיד לבוא ,אבל במסגרת תחרות מחמירת פ נים כפי שהיתה ה ש נה בקאן ,זה היה מ שב רוח מרגיע. כאילו מאוהב – Like Someone in Love במאי :עבאס קיארוסטמי – Abbas Kiarostami ק שה לדעת מה ה ניע את עבאס קיארוסטמי ל נסוע עד יפן כדי לע שות את הסרט הזה ,מלבד עצם העובדה שכ נראה ק שה לו היום לע שות סרטים במולדתו .ה נו שא ,במקרה הזה ,וודאי לא היה מקבל את אי שור האייתולות והסוף הפתוח היה בוודאי מט ריד אותם מאד .אבל האמת היא שגם אם מבק שים להתייחס לסרט כאל הגיג פילוסופי על מצב החברה היום ,הכוו נה הסופית שלו לא ברורה דיה .המפג ש בין נערת טלפון צעירה מוטרדת מעיסוקה אבל לא עד כדי כך שתע שה מ שהו אחר, לבין פרופסור ק שי ש ו נ שוא פ נים ,המ שתמ ש מדי פעם ב שירותי מין, יכול להתפר ש כמפגש בין ש ני קצוות חברתיים, בגיל ,במעמד ,בה שכלה ובתפיסת העולם .מצד אחד ,נערה שאי נה שולטת לא בעצמה ולא בגורלה ואי נה יודעת אפילו מה היא רוצה ,מצד ש ני אדם ש נדמה כאילו הוא יודע הכל ,מבין הכל ,הוא ב שליטה מלאה בכל מה שהוא עו שה ,רגוע ו שליו ו שום דבר אי נו יכול לזעזע אותו .לתוך התמו נה נכ נס גורם שלי שי ,מוסכ ניק צעיר ועצב ני שמאוהב ב צעירה ,אבל אין לו מו שג במה היא עוסקת .ב שלב רא שון הוא מאמין שהפרופסור הק שי ש הוא אביה אבל כא שר מסתבר לו ל שם מה היא בלתה את הלילה בדירתו ,הוא מתפוצץ מרחוב זעם, מבק ש לפרוץ לדירתו ה מטופחת של הזקן ...ואז לפתע ,הסרט נגמר. מי שאוהב לקרוא בין ה שורות ,יכול לראות ב נערה ,שכבר בסצ נה הרא שו נה מ נסה לס רב למ שימה שהסרסור שלה מ טיל עליה ,מעין סמל של קרבן חברתי מ נוצל מ שום הבורות ,חוסר הי שע וחוסר הביטחון שלה .היא בת כפר שהתפתתה לעבור לעיר הגדולה ולא ידעה מה מצפה לה שם .ברור למדי שאין לה ברירה אחרת מא שר לע שות מה שהיא עו שה ולמלא את הוראות המעסיק שלה .לעומתה, הזקן המכובד והחביב כל כך ,אי ש א שכולות ,מתרגם מ שפות זרות ,חי בתוך עולם הרוח ,סביבו מדפים עמוסי ספרים ,בארונו מ שקאות חריפים מן המובחרים והמ שובחים בעולם ,הוא יודע את כל הגי נונים והנימוסין והוא מבק ש ,כ שהיא מגיעה אליו הביתה ,ליצור מעין א שלייה של עידון חברתי, א שליה שבה הוא אי ש העולם הגדול ,מעין שארל בואייה או מוריס שבליה ,המ חזר אחרי נערה צעי ר ה ,כא שר ,למען האמת י ש בו ,למרות כל אחיזת העי ניים ,קצת מן הא שמאי הזקן ,ש מת נ שא ביחסו לא נ שים צעירים יותר ,שנראים חסרי או נים בעיניו .בסופו של דבר הוא חו שף את עצמו לסכ נה של אלימות שמולה הוא זה שעומד חסר או נים .כל זה בהחלט סביר ,זה נמצא בסרט ,אבל רוב הצופים ירצו לא רק להכיר את נתו ני הפתיחה של ה נפ שות ,אלא גם לדעת לאן הם מובילים .ואת זה קיארוסטמי מעדיף ל שמור לעצמו ,או אולי לסרט הבא. הפיל הלבן – Elefante Blanco במאי :פבלו טראפרו – Pablo Trapero הפיל הלבן בסרט של פבלו טרפארו אי נו חיה מיתולוגית אלא מב נה גדול ומגושם ,שמוקם בלב שכונת עו ני בפרברי בוא נוס איירס .ביום מן הימים זה צריך י היה להיות בית חולים גדול אלא שבי נתיים הוא רק שלד ע נק שהעבודות עליו מת נהלות בעצלתיים ,אם וכא שר הן בכלל מת נהלות .חוליאן ,הכומר הקתולי של הקהילה ,מפעיל את כל הק שרים שיש לו ,הן בעולם הפוליטיקה והן בעולם הכ נסייה ,כדי לקדם את הפרויקט שהוא חיו ני במיוחד לב ני המקו ם ,כ שהוא נעזר בכומר צעיר נוסף ,ניקולאס, שסוחב אתו זיכרו נות של מע שי זוועה שבהם חזה ,כא שר א נ שי כ נופיות פרה -צבאיות שו נות הת נפלו על הכפריים שבי ניהם שהה במ שך ש נים ארוכות .ש ני הכמרים צריכים להתמודד לא רק עם ה שחיתות המימסדית שבולמת את המ שך העבודות על הבית המיוע ד ,אלא גם עם עולם הפ שע ה שולט בפרברים וע ם סוחרי הסמים שם .אם לא די בכך ,חוליאן חולה במחלה ממארת שמאיימת ל שים קץ ל חייו בכל רגע ,ואילו אמו נתו של ניקולאס מעורערת מן היסוד אחרי כל החוויות שהת נסה בהן. טראפרו ,כיום אחד הבולטים הבמאים בקול נוע הארג נטי ני ומן ה נצי גים המובילים שלה בעולם ,פותח יריעה כה רחבה ,הכוללת מרכיבים רבים כל כך ,עד שהטיפול בכל ה נו שאים בהם הוא ל געת הופך מבק ש למבלבל בהדרגה יותר מדי ומבולבל. דמויות ,יותר מדי חצים ה נורים ליותר מדי כיוונים, תמו נות עמוסות לעייפה בהרבה פרטים שחלקם מאבדים מ שמעות בתוך הצפיפות הכללית .אין ספק שהתחו שה הכללית אות נטית מאד ו מ שחק ם של ריקארדו דארין )מן השחקנים העסוקים והמצליחים באמריקה הלאטינית( בתפקיד חוליאן ,וג'רמי ר ניה )שמזוהה לא מעט עם האחים דארדן( ה מ גלם את הכומר ה שני ,מ שכ נע מאד .הרומן של ניקולאס ,במחצית השנייה של ה סרט ,עם עובדת סוציאלית אתאיסטית ,ודאי יטריד לא מעט את הכ נסייה הקתולית ,אבל טראפרו מתייחס אליו כאל תופעה בלתי נמ נעת במציאות ובלחצים בהם חיים ה ש ניים. מע שר למלאכים – Angel's Share במאי :קן לואץ' – Ken Loach אילו היה מי שהו אחר ,ולא קן לואץ' ,חתום על הסרט הזה ,קרוב לוודאי שהוא לא היה מגיע בכלל לפסטיבל ואין שום ספק שלא היה זוכה ל שום פרס .קומדיה קט נה ,חביבה ולא מזיקה במיוחד על בחור בעל עבר פלילי שמ שתחרר מן הכלא לעבודות ציבור ,אבל מצליח לסדר את כולם בזכות אפו הרגי ש ,שניחן בחוש אבחנה מיוחד לז ני ויסקי נדירים .בא נ גליה נהגו פעם לע שות קומדיות מן הסוג הזה ב שיטת הסרט ה נע ,אבל כ שקן לואץ' עו שה אותם ,זה מקבל מעין הילה של הצהרה פוליטית רבת מ שמעות .מיד מדגי שים את העובדה שי ש כאן בעיות חברתיות שיקום עבריי נים – צעירים ,מ שבר כלכלי מאחר בזה. וכיוצא שמדובר בקומדיה ,וזה כידוע זן נדיר אצל לוא ץ', הסוף הוא בכל זאת טוב, אבל בערבון מוגבל. רובי ,צעיר בעל עבר פרוע למדי ,נידון לעבודות ציבור בדיוק כא שר חברתו קורסת ללדת את ב נם .הוא מתג נב לבית החולי ם כדי לראות את הצאצא ולהי שבע שיע שה הכל כדי לזכות אותו בעתיד טוב יותר מזה ש נפל בחלקו .באותה הזדמ נות הוא גם חוטף מכות נאמ נות מב ני מ שפחתה של ה נערה ,שאינם מרוצים מן ה שידו ך שמצאה לעצמה ומאיימים לפרק לו את העצמות אם י שוב לראות אותה .העתיד נראה עגום אלא שלמזלו של רובי ,העובד הסוציאלי הממו נה על עבודות הציבור שלו הוא חובב ויסקי ,שבעזרתו מסתבר לרובי שי ש לו כ שרון מיוחד לאבחן בין הסוגים ה שו נים של המ שקה הסקוטי המובחר ,ואז ,בעזרת כמה שותפים לעבודות הציבוריות ,הוא מצליח ל הוציא מתוך חבית נדירה באיכות תכולתה ,כמה בקבוקי ויסקי מ שובח ויקר מציאות ולמזוג במקו מ ם ,לאותה החבית ,סתם ויסקי פ שוט ,שהרי ההדיוטות ,גם אלה עם הרבה כסף ,לא יודעים מה ההבדל ,אם אין מדבקה על הבקבוק שתאמר להם מה י ש בפ נים .מאחר שהכל נעשה בקריצה שובבה ושום דבר אי נו רצי ני באמת ,הסרט ע שוי להיות הצלחה מסחרית אבל וודאי לא ייר שם כאחד מ שיאי היצירה של הבמאי הבריטי. להרוג אותם ברכות – Killing them softly במאי :אנדריו דומיניק – Andrew Dominik זה היה צריך להיות סרט ג נגסטרים קודר ועמוס פעולה ,ממש סרט אפל ,אבל מה שיצא ממ נו בסופו של דבר זאת סא טירה שחורה על המ שבר הכלכלי בעולם ,שי ש בה מדי פעם בפעם אלימות ,אפילו לא מעטה ,אבל זה רק קי שוט למטאפורה חברתית יומר נית הרבה יותר .א נדריו דומי ניק ,הבמאי האוסטרלי שכבר לקח בעבר ז'א נר והעמיד אותו על הרא ש )" הת נק שות הפחדן רוברט פורד בג'סי ג'יימס"( עו שה זאת שוב בעיבוד לספר ש נכתב ב ש נת 1974אבל עודכן למציאות של הימים אלה. ואכן ,הסרט מתחיל ,עוד לפ ני שברור מה ה נו שא, ב נאום של נ שיא ארה"ב, ברק אובמה ,המב שר על תכ ניות העתיד שלו א שר יצילו את האומה מן המ שבר הכלכלי בו היא והלאה, נתו נה.מכאן והת נק שויות חיסולים בעולם הפ שע מת נהלים במקביל הזמן כל ולב שורות להצהרות כדי זאת פוליטיות; להדגי ש שהפוליטיקה ועולם הפ שע אי נם שו נים זה מזה ,הם הולכים יד ביד ,ש ניהם רצח ניים וקטל ניי ם בדרכם שלהם ,חסרי מצפון וחסרי מעצורים ,העיקר שאיש לא יעז לפגוע באי נטרסים שלהם. ה שידורים המלווים ,כמו קו נטראפו נקט ביצירה מוסיקלית ,את העלילה ,אי נם מותירים ספק ב נידון. במבוא לסרט ,ש ני זרוקים מסוממים נ של חים ל שדוד מאורת קלפים לא חוקית .מכאן והלאה מתפתחת עלילה צי נית שבה קברניטי העולם התחתון ,שאינם מופיעים אף פעם בעצמם אלא אומרים את ה דברים באמצעות הפרקליט שלהם ,מחליטים להגן על האי נ טרסים שלהם .פגיעה במועדו ני הימורים היא פגיעה בהכ נסותיהם ולכן צריך להע ני ש את מי שיזם את המע שה ,ואם מע ני שים בדרך כמה ח שודים נוספים שאינם קשורים לע ניין ,זה רק לטובה .כך יידעו כל המהמרים שיש מי ששומר על הסדר ואפ שר ל המ שיך ולבקר בבתי ההימורים למי ניהם ול הפסיד ממון ליד שולחן הקלפים בלי לח שו ש שמישהו יפרוץ לפתע ,עם אקדח שלוף ,ויפריע להם בעבודת הקוד ש .ב התאם לכך ,הפרקליט )ריצ'רד ג' נקינס( פונה לקבלן החיסולים )בראד פיט( ומסביר לו מה צריך לע שות ,ואילו הקבלן מזמן מחסל מקצועי )ג'יימס ג נדולפיני( ,אולי עייף ומזדקן אבל עדיין קטל ני ,ומעביר אליו את המ שימה .כי זאת על הצופה לדעת ,הקבלן הזה הוא נ שמה עדי נה ואי נו יכול לפגוע בעצמו בכל אחד .אבל ,כפי שמסתבר בהמ שך ,הרגי שות הזאת היא בערבון מוגבל וכא שר הפרקליט אי נו מרוצה ,הקבלן אי נו נרתע מללכלך בעצמו את הידיים .כל זה ,כא שר שידורי החד שות ברקע מזכירים שממ שלות נוהגות בדיוק כמו ג נגסטרים ומחסלות אויבים ,אמיתיים ומדומים ,כדי להגן על האי נטרסים שלהן .אבירי הדמוקרטיה לא יאהבו את זה. למען האהבה – For love's sake במאי :טאק שי מיאיקה – Takeshi Miike אחרי " 13המרצחים" ו"מותו של סמוראי" היה חשש שמא טאק שי מיאיקה ,הילד הרע של הקול נוע היפ ני ,מ שתלב בזרם המרכזי והופך להיות במאי מכובד לכל דבר .כל המלעיזים מקבלים את ת שובת ם בסרטו החד ש ,שאמ נם מוצג כ"סרט מוסיקלי" אבל י ש בו מ נת אלימות ,דם ,חבטות וכוריאוגרפיה אקרובטית של לחימה מזרחית ,שאי נם נופלים מן המי נון הקבוע ה מקובל בסרטיו. הסרט מבוסס כמובן )איך לא ,אצל מיאיקה( על מ נגה שממ נה נולדו כבר סדרת טלוויזיה אחת ועוד שלו שה סרטים באורך מלא ,זאת כדי להסביר את הפופולריות של ה נו שא ביפן .העלילה כולה מתרח שת בתחילת ש נות ה שבעים ,הגיבורים הם כולם תלמידי גימ נסיה ,והתקופה מאפ שרת למיאיקה לה שתמ ש בתפאורה ותאורה שמעוררים נוסטלגיה לתקופה שלא הצטיי נה דווקא בחו ש האסתטי שלה. גיבורת הסרט היא תיכו ניסטית צעירה ,בת טובים ותל מידה מצטיי נת ,שמתאהבת בפרחח ק שוח שצלקת גדולה חוצה את מצחו .היא מוכ נה לע שות הכל למע נו ,בה שפעת הוריה הוא מתקבל לבית ה ספר היוקרתי שבו היא לומדת ,אבל בזכות אגרופיו וחוצפתו הוא נזרק מ שם עד מה רה ,ו נ שלח למוסד אלים ומפוקפק בפרברים .ה נערה אי נה מתיא שת ,הולכת אחריו ומקריבה הכל למע נו .הוא מרביץ לכ נופיות של ב נים וגם לכ נופיות של ב נות, שהן אלימות לא פחות )אולי אפילו יותר( ,עוד שתי נערות מתאהבות בו בדרך אבל אחרי למעלה מ שעתיי ם ,כל זה מגיע לסוף הטוב .באמצע ,גם אם אין הקפדה ית רה על העלילה עצמה ,י ש הרבה מאד אק שן מכל הסוגים ,כא שר המחולות דומים לא פעם למכות ולהיפך .מעריציו של מיאיקה וודאי י שבעו נחת וי נ שמו לרווחה ,ה נה הוא חזר להיות מיאיקה הי שן והטוב .חסידי הקול נוע המוסיקלי ייאלצו כ נראה לחפ ש פורקן במקום אחר. אובדן ע שתונות – A perdre la raison במאי :יואכים לאפוס – Joachim Lafosse לדעת רבים ,הסרט הזה צריך היה להיות בתחרות ולא במסגרת המ ש נה "מבט מסויים" .יואכים לאפוס הוא במאי בלגי צעיר שהתחיל לעשות סרטים לפ ני עשור בלבד אבל כל מה שע שה מאז ,חריג, יוצא דופן ורב עוצמה .בסרטו החד ש ,הסוף הרע ידוע מרא ש .הסרט מתחיל באם ה שוכבת בבית חולים ובארבע ה ארו נות מתים של ארבעת ילדיה ,ש נ שלחים למרוקו .זה סוף לפלא שבק ארוך המספר על ני שואיה של האי שה הצעירה ,מוריאל ,לגבר ב שם מוניר ,יליד מרוקו ,שאומץ עוד בילדותו על ידי רופא בלגי .הרופא ,מבוגר ממ נו ב שנים רבות ,לכאורה אי ש רחב לב ותומך ,מציע לזוג הצעיר לגור בביתו אחרי ני שואיהם ,הוא מעסיק את הבן המאומץ ,ש נכ של במבח נים האקדמיים ,כמזכירו הפרטי .בקיצור ,הוא הופך למצ נט שמממן אותם ,וככל שמספר הילדים שמביא הזוג לעולם גדל ,כך גם גדלה התלות שלהם ברופא .מוריאל הייתה רוצה בית מ שלה ,אבל הת נאים הכלכליים והחוב המוסרי שחייב הזוג לרופא ,אי נם מתירים לה לע שות צעד נועז כזה. בעלה אי נו מוכן להק שיב לתחי נותיה ,הוא עסוק מדי בע ניי ני המ שפחה מוריאל נח נקת שלו. ב הדרגה בתוך עולם שאי נה יכולה ל שאת יותר ואף אין בכוחה ל ש נותו,, עולם שבו כל תפקידה ללדת ילדים ,ל שרת את הבעל במטבח ובמיטה ולסתום את הפה בכל הזדמ נות אחרת .בסוף, באקט של ייאו ש ,היא עו שה את המע שה ה נורא והורגת את ארבעת ילדיה. הסרט ,שמזכיר לא מעט את האחים דארדן ,מתבסס על פר שיה אמיתית שלאפוס עיבד כך שהיא נוגעת בעת ובעו נה אחת לא רק במעמד האי שה ,אלא גם במ שבר היחסים בין המהגרים שמבק שים ל שמור על זהותם לבין מאמציהם האירופים ,שגם במקרים הטובים ביותר מתייחסים אליהם כאל חיות מחמד .המעלה הגדולה של לאפוס היא היכולת שלו להבין ול גלות אמפתיה כלפי כל הצדדים ולהוביל את הסרט שלו לכיוון של טרגדיה אמיתית .הוא נזהר מקביעת עמדה ,אין לו גיבורים ואין לו נבלים ,כל אחת מן הדמויות היא ש ני הדברים גם יחד .למען הדיוק ,אפ שר להבין את הת נהגות הרופא המזדקן שמאמץ לו בן זקו נים )ואולי יותר מזה ,הי חסים בין ה שניים אף פעם אי נם נח שפים עד הסוף( ואי נו מוכן לוותר עליו ,ואפ שר להבין גם את המרוקאי הצעיר שאומץ וה נטל על הכבוד העצמי שלו בא לי די ביטוי בהת נהגותו .אבל יותר מכל אפ שר להבין את ה נ שים ,וברא שן את מוריאל ,תמיד קרב נות שאי נן שולטות בגורלן ,ואינן מסוגלות אפילו להסביר את עצמן במלים .אמילי דקאן ,שזכתה בגיל 16לפרס בקאן על הופעתה ב"רוזטה" של האחים דארדן ,חוזרת כאן ,ע שרים שנה מאוחר יותר, לתפקיד שאילו היה הסרט מוצג בתחרות הר שמית ,היה מזכה אותה בפרס נוסף. – מנועים קדו שים Holy Motors במאי :לאוס קאראקס – Leos Carax לאוס קראקס לא ע שה סרט עלילתי באורך שלם מאז .1999אפילו הצרפתים הסלח נים שמוכ נים לקבל כמעט כל דבר ב שם הא מ נות, נבהלו אחרי "פולה איקס " וכל ניסיון שע שה מאז ,נפל למים עוד לפ ני שהגיע ל שלב ה הפקה .ק שה ל דעת אם הסרט החד ש ,שהופק ב שיתוף פעולה גרמ ני צרפתי ,ישנה את מעמדו בתע שייה ,אבל אין ספק שבין כל הסרטים המוזרים שהוצגו ה שנה בפסטיבל ,הוא ראוי לתפוס את המקום הרא שון .אם כי ,להבדיל ממוזרויות אחרות ,זה ס רט שגם אם לא מבי נים בו מאומה ,אי -אפ שר להתעלם מזה שהוא מ שע שע ,מרע נן ומפתיע ,לכל אורכו .מעין סדרה של חלומות סוריאליסטיים ש נית נים לפר ש נויות רבות כמספר הצופים בו .ניתן להיאחז בכמה רמזים המפוזרים לאורכו ,כמו הכתובת "ברוכים הבאים לאתר האי נטר נט שלי" ה ר שומה על מצב ה בבית הקברות "פר לא שז" בפריז ,או פליטת פה של קאראקס במסיבת עיתו נאים בה הסביר שכל מי שחי באי ש שמו קול נוע ,יכול ליה נות מבית הקברות רחב הידיים ולבקר שם את המצבות החביבות עליו .אבל גם זה לא בדיוק מסביר את כל מה שאפ שר למצוא בסרט, הסצ נה הראשונה היא מחווה שקופ ה לבו ניואל .גבר י שן במיטתו ,כ שהוא קם ממ נה מסתבר ש הגבר הוא קאראקס עצמו .הוא יוצא את חדר ה שי נה וה נה הוא מוצא את עצמו בתוך קול נוע מלא עד אפס מקום שבו מציגים את " ההמון" של קי נג וידור .זוכרים את "סוד הקסם הבורג ני" וגיבוריו המוצאים את עצמם לפתע על בימת תיאטרון? זהו ,א נח נו בתוך חלום סוריאליסטי ,ליתר דיוק סדרה של חלומות, וכך צריך להתיייחס לכל מה שיבוא בהמ שך .וההמשך הוא מעקב אחרי גיבור ב שם אוסקר )בגילומו של ה שחקן החביב על קאראקס ,ד ניס לאבאן(; באפיזודה הרא שו נה הוא מופיע כאי ש עסקים אמיד שיוצא ב שעות הבוקר מן הווילה שלו ב שכונת יוקרה .אחרי שנשק לילדים ולאישה ,לקראת יום עבודה שגרתי .בחוץ ממתי נה לו לימוזי נה ארוכה ומפוארת ו נהגת ,אי שה גבוהה ,בלו נדית כבר לא צעירה אבל מאד מטופחת )ה שחקנית אדית סקוב( א שר עתידה להיות מעין מ נ הלת הטכס לכל אורך הסרט. בתוך הלימוזי נה מסתבר לאדון אוסקר ש נועדו לו ת שע פגי שות במהלך היום .ואילו לצופה מתחוור שי ש לו שם ,בתוך הלימוזי נה ,ארון מלא תלבו שות ותחפו שות שבאמצעותן הוא עומד להחליף זהות בכל פגי שה .ואז באות הפגי שות .באחת מהן יהפוך אוסקר לקבצ נית ,מבקשת נדבות על אחד מג שרי פריז; באחרת הוא ילב ש מעטה עתיד ני לצורך התעלסות וירטואלית בחלל עם אי שה הממתי נה לו במעין אולפן וידיאו; אחר כך הוא יהיה מעין התגלמות של ה גיבן מ נוטר דאם החוטף דוגמ נית יפהפייה אל מאורה במעמקי בית קברות נסתר; הוא ייכ נס למכו נית י ש נה כדי להיות פועל ה שב הביתה למ שפחתו בסוף יום מפרך; בדרך הוא מת נק ש בחייו של ספסר )שאינו אלא הוא עצמו( הסועד בבית קפה לאורך ה שא נז אליזה; אחר כך הוא פוג ש במי שמעסיק אותו )מי של פיקולי( ,מבלה כמה דקות עם חברה וותיקה שגם היא נוסעת בלימוזי נה למלא תפקידים שונים ש נקבעו לה מרא ש ובסוף הוא חוזר הביתה; ה נהגת ש ניהלה את יומן הפגי שות שלו מחזירה את הלימוזי נה ל מוסך ה נקרא ,HOLY MOTORSואז בא סיום מפתיע שלא כדאי לגלות מרא ש אבל כדאי בהחלט ל המתין לו .אם תרצו ,כדברי אחד הפר ש נים ,זאת אלגוריה על חייו של אדם וכל התפקידים שהוא מגלם אי נם אלא קידה לכל סוגי הקול נוע שקאראקס אוהב ,עם קריצות עין לכל הכיוו נים האפ שריים.תוכלו להמציא פר ש נויות נוספות ,שכולן יהיו נכונות באותה המידה .על דבר אחד אי ש לא יעז לערע ר :הצילום בסרט הוא רמה בפ ני עצמה. אני ואת – Io e te במאי :ברנרדו ברטולוצ'י – Bernardo Bertolucci אחרי ש נים ת שע כ שהוא "החולמים", מרותק לכיסא גלגלים ב של בעיות גב ,בר נרדו ברטולוצ'י חוזר לביים, וממ שיך שוב במאמציו להבין את ה דור הצעיר, שהוא רוח ש לו ,מן הסתם ,אהדה רבה .אם כי ק שה לו להסביר מדוע. הפעם מדובר ב סרט קאמרי המתרח ש כמעט כולו במרתף של בית דירות מפואר .במרכזו של הסרט ,נער בן 14שאי נו מסתדר עם הוריו בפרט ועם העולם בכלל .במקום לצאת לטיול עם כיתתו ,הוא מחליט לה סתתר במ שך שבוע במרתף המשפחתי ,כא שר אחותו למחצה ,ב שנות הע שרים המוקדמות ,פול שת למעוזו ומפרה את הבדידות המזהרת שחיפ ש לעצמו .שבוע זה נועד ,להרחיב את האופקים של כל אחד מן ה ש ניים ,ל נתץ את חומת הרחמים העצמיים שכל אחד מהם מסתגר בה ,ולהעמיד אותם על רגליהם, לקראת העתיד .למרבה הצער ,כא שר מסתיים ה שבוע ,פו נה כל אחד מן ה ש נים לדרכו .ק שה לומר שהם החכימו ,הבי נו או שינו את היחס שלהם לעולם החיצון .לגבי הצופה הם היו ו נ שארים תעלומה, בסופו של הסרט כמו ברא שיתו. לור נצו ,ה נער ,ש החיים בגילו נראים לו כמו מטלה שאי -אפ שר ואין טעם לעמוד בה ,מסתגר בתוך עולם פרטי מ שלו המאוכלס במוסיקה שאי נו חדל ל שמוע באוז ניות ,בחוברות "קומיקס" ,וב צעצוע מחמד ,נחיל נמלים נייד בתוך ארגז זכוכית ,מעין אקוואריום שבו ה נמלים תפסו את מקום הדגים. הטיול ה ש נתי הוא תי רוץ טוב להיעלם מעי ני כולם ולהסתתר באין מפריע במרתף שהוא מלא חפצים, לא רק מעברה של מ שפחתו אלא גם של ק שי שה אצילה ש ממ נה רכ שו הוריו את הבית .את שלוות היום הרא שון מפרה אחותו למחצה ,בת לאי שתו הרא שו נה של אביו ,צעירה זרוקה ו מסוממת, ה מבק שת מסתור מפ ני הרודפים אחריה אבל בו זמ נית גם זקוקה בדחיפות למ נת הסם הבאה שתחזיק אותה על הרגליים .היא מאיימת על לור נצו שת גלה את מחבואו אם לא יתן לה להצטרף אליו, ואחר כך מצליח ה ל שכנע אותו שייצא החוצה כדי להשיג לה סמים .במהלך הזמן שהם עוב רים יחד הם לומדים לפחות דבר אחד :שי ש בעולם עוד אומללים חו ץ מהם .לורנצו מגלה כמה דברים שלא ידע על מ שפחתו ,ולבסוף ,בתום ה שבוע ,כל אחד מן ה ש ניים הולך לדרכו .שירו של דייויד בואי space odditiesמלווה את כל ה שליש האחרון של הסרט ו ממחיש את היחס של ברטולוצ'י לגיבוריו ,ש נראים בעי ניו לא מעט כחיזרים מ שו נים .האתגר ש נד מה היה כאילו יתן לסרט ייחוד מ שלו ,עלילה שלמה המתרח שת בתוך מרחב סגור ומסוגר )משהו נוסח "ללא מוצא" של סארטר( מופר בשלבים מוקדמים למדי אבל הבימוי ,גם אם קו נב נציונלי ,מטופח ,כך גם הצילום ,אבל אף אחד מ ש ני השחקנים הצעירים אי נו מצליח להפיח רוח חיים של ממש בדמות שלו .העלילה כפויה למדי ומ ניפולטיבית ובסוף הסרט, מתגעגעים ל"אסטרטגיה של העכבי ש". אור בקצה המנהרה – Post Tenebras Lux במאי :קרלוס רייגאדאס – Carlos Reygadas מאחר שכ נראה גם בקאן נוהגים לפצות במאים על פרסים שלא קיבלו ב ש נים קודמות ,אפ שר לה ניח שקארלוס רייגאדאס זכה בפרס הבימוי בזכות "אור דומם" ,סרטו המסוגנן למופת ,מלפ ני כמה ש נים. כי מלבד ה שימו ש ב שפה זרה ל שם הסרט )בפעם הקודמת זה היה ניב של מהגרים הול נדים ב מכסיקו ,הפעם מדובר בלאטי נית( ,אין שום דבר מ שותף בין ש ני הסרטים האלה .לעומת הבימוי של הסרט הקפד ני גם הפעם הקודם, מעריציו של רייגאדאס מודים שמדובר באסופה פרועה של רעיו נות לא מגוב שים ,מעין זרם תודעה ויזואלי שמ שליך על הבד דימויים והזיות מכל הסוגים אבל אי נו מצליח לעצב להם צורה כל שהי .מתוך שברי ה רמזים ה מסו ננים לאורך הסרט ,אפ שר לה ניח כי מדובר במפגש בין משפחה עירו נית בעלת אמצעים שמחליטה לעבור ולגור בחיק הטבע וקו נה שם אחוזה רחבת ידיים ,לבין הכפריים ,ב ני המקום ,ע ניים מרודים וחסרי כל .מצד אחד ,עולם תרבותי ומסודר ובעל הרבה אמצעים ,עולם של חוק ו של מוסר ,ומולו עולם שלי שי ואולי אפילו פחות מזה ,פרוע ,עו שה דין לעצמו ,עולם שבו חוק ה הישרדות דוחה את כל החוקים האחרים. ההת נג שות בין ה ש ניים יכולה להסתיים רק באלימות. אפ שר כמובן ל שחק עם המ שמעות של שם הסרט )בתרגום לעברית "אור אחרי האפלה" (. הפרוטסטנטים של קאלווין השתמשו ב נוסחא הזאת כסיסמא ,וכך גם זרמים פרוטסט נטיי ם נוספים במהלך ה היסטוריה .מזה אפ שר היה אולי להסיק שמדובר כאן גם בעימות בין העולם הקפיטליסטי הפרוטסט נטי לבין האוכלוסיה ה נבערת מדעת של מכסיקו ,כולה ,כידוע ,קתולית .אבל מעבר להתפלספות התיאורטית ,אין לכך שום בסיס של ממש בתוך הסרט עצמו .הסבר אחר שהוצע הוא כי מדובר בסרט אי שי מאד של רייגאדאס המנסה לפע נח את הדימויים הרודפים אותו בתוך הח שיכה, והסרט הוא אמצעי לעבור תקופת מ שבר ולצאת מן האפלה אל האור .את האפלה אפ שר למצוא בסרט ,את האור שאחרי ,עוד לא .וכמובן אפ שר תמיד להצהיר שהסרט אולי אי נו מובן אבל עוצמת המראות היא זו שסוחפת ,או לפחות צריכה לסחוף ,את הצופה .מעטים הם אלה ש נסחפו בפסטיבל קאן וכ נראה שלא רבים אחרים ממתי נים לחוויה בחוץ. מיס לאבלי – Miss Lovely במאי :א שים א שוואליה – Ashim Ashuwalia את הסרט הזה הציגו בקאן כב שורה חד שה לקול נוע ההודי ,שו נה מן ההפקות הבוליוודיות הממוסחרות ו הזוהרות וגם מן הסרטי ם היומרניים מבריחי הקהל המיועדים לפסטיבלים וסי נמטקים. זאת האופציה שתמלא את החלל הריק בין ה ש ניים .עם כל הרצון הטוב ,אחרי צפייה בו ,המרץ התוסס )למ של "לגאן"( של בוליווד נוצץ ו מבדר הרבה יותר וסרטי האיכות ,נוסח סטיאג'יט ריי, ימ שיכו להיות ה נציגים המכובדים ביותר של הודו בפסטיבלים .א שר ל"מיס לאבלי" ,זהו מוצר ירוד במיוחד ,ש נע שה כ נראה בתקציב זעום ,והוא מ נסה ל שלב בלי הצלחה טיפה של זוהר וטיפה של איכות אלא ש הכול מהול ביותר מדי מי אפסיים .סיפורם של ש ני אחים ,אחד מהם יצרן של סרטי זבל ,ה ש ני שה תמים )ואולי גם קצת מפגר( שעוז ר לצידו בלי להבין ממ ש מה הוא עו שה ,צריך לספק את הרקע למסע בתוך העולם המו שחת של תעשיית סרטי ה שוליים ,שבה מתבוססים כל אלה שאי נם מצליחים בתחומים אחרים. ב מרכז ,כמובן ,מ שולש אהבה .אח אחד מתאהב ב נערה שהיתה כבר פילג שו של האח ה שני ,במקביל י ש ניסיון לגנוב כסף מן העולם התחתון שמממן את ההפקות של האחים .החוק סוגר להם את העסק, האח התמים נוטל על עצמו את האחראיות למע שים שלא ע שה ,מבלי להבין שאי ש לא יכיר לו תודה על כך ו שאהבת נפשו תאבד לו לעד .הצופה שיכול ל נחש הכל בלי שום מאמץ ,חייב להמתין עד לסופו של הסרט )רק שעתיים( ,כדי ל ראות את האסיר מ שתחרר מן הכלא ,מבין סוף כל סוף מה עולל לעצמו ו נוקם את נקמתו .ערימת הקלי שאות העייפה שמסתייימת במעמד זה ,אי נה מגיעה אפילו לרמה של אילתור והעליבות החזותית זועקת מכל פריים ,כא שר המגבלות התקציביות אי נן יכולות להצדק את חוסר הדימיון של מי שעשה את ה סרט .מע ניין שלמרות העיסוק בקול נוע מפוקפק ואסור להצגה ,מלא בזימה ופו ר נוגרפי ה ,אין כאן אפילו תמו נה אחת שלא הייתה עוברת צ נזורה לדרדקים. כ נראה שה חריגה הקטנה ביותר מן החוקים הדרקו ניים המוטלים על הצגת סרטים בהודו ,הפחידה יותר מדי את עו שי הסרט הזה ,שסיכוייו ,אם בכלל .הם רק ב שוק המקומי. בערפל – In the Fog במאי :סרגיי לוזניצה – Sergei Loznitsa שובו של הבמאי האוקראי ני לתחרות בקאן ,לווה בח ש שות כבדים .סרטו הרא שון ,My Joy ,היה כל דבר חוץ מא שר שמח .סיפור מסויט וסבוך שהוביל למסקנה ש הדרך היחידה ל שרוד במציאות שאותה מכיר לוז ניצה ,כלומר זאת של אוקראי נה ,היא להיות נבל ,מרו שע ,חסר עקרונות וא נוכי ,בדיוק כמו כל העולם סביב ך .סך הכל ,הרהור קודר גם על אוקראי נה וגם על הטבע הא נו שי בכללו ,שלהבדיל מסרטי האימים ,נראה מאד אמיתי וריאלי .הפעם ,גם אם המסר אי נו אופטימי יותר והטרגדיה מצהירה על טיבה כבר מן הרגע הרא שון ,שבו תולים ה נאצים ארבעה פרטיז נים בכיכר של כפר נידח, המב נה הדרמטי הוא הרבה יותר סולידי, עוד אי נן הדמויות שרירותיות ובסופו של דבר מתקבלת מעין טרגדיה יוו נית שבה אין דרך להימלט מן הגורל ב חיים ,הטומ נים לאדם מלכודת אחת אחרי ה ש נייה. העלילה מתרח שת בחורף ,1942בפאתי כפר קטן ה נתון תחת הכיבו ש ה נאצי .כל הסרט נע סביב שלו ש דמויות .סושייניה )ולדמיר סווירסקי( נח שד בבגידה ,אין לו שום דרך להוכיח את חפותו ,הוא מתגורר בעבי היער ,עם א שתו וב נו הקטן וממתין לעונש שלא מגיע לו .בורוב )ולאד אבא שין( הצטרף לפ רטיז נים אחרי סכסוך עם שכן שהעליב אותו וכדי להימ נע מ נקמת דם .וויטיק )סרגי קולסוב( הוא אבטיפוס האפארצ'יק ,אי ש המפלגה ובירוקרט צר אופק וחסר כל אי שיות מ שלו .בורוב ווויטיק נ שלחים להוציא להורג את הבוגד ,שלדעתם מסר כמה מחבריו לידי הכוב ש הגרמ ני .בסדרה של פל שבקים ארוכים ,כל אחד מהם מוקד ש לאחת הדמויות ,נח שפת אי שיותו של כל אחד מהם לעומק ואילו מערכת היחסים בי ניהם מ שת נה בקטעים שמעבירים מפל שבק אחד למ ש נהו .הצילום הוא כמעט ,אבל לא לגמרי שחור -לבן ,הקצב איטי ומדוד ,החורף האפרורי והיער המו שלג מדגי שים עוד יותר את האווירה המיו חדת ,והמשחק של כל ה שלושה ,בעיקר זה של ולדימיר סווירסקי ,הוא מאופק ומרתק. קוסמופוליס – Cosmopolis במאי :דייוויד קרוננברג – David Cronenberg האם י ש עוד מי שזוכר איך דייוויד קרו נ נברג הקפיא את הדם בעורקי הצופים שהלכו לראות סרטים כמו "הזבוב" או "תאומי המריבה"? כל אותן הפלגות פרועות לעולם שמתחיל כביכול במציאות ומגיע לידי טירוף וזוועות? אז ת שכחו מזה ,אותו דייוויד קרו ננברג כ נראה התברגן ,הסתדר בחיים וסרטים כמו " שיטה מסוכ נת" מסבירים שהוא היום במאי כבד רא ש ומכובד שעוסק ,תוך ח שיבות עצמית, ב נו שאים שברומו של עולם .לראיה ,אחד הסרטים היותר מיותרים שהוצגו בפסטיבל .אמ נם ,עיבוד ליצירה של סופר צמרת אמריקאי ,דום דה לילו ,אבל סיפור ש נכתב ב ,2003-דיבר על ב שורת מותו של הקפיטליזם של ש נת 2000ו ניראה היום מיושן ומ שומש במיוחד .יכול להיות שהאתגר הטכני הוא שמ שך את קרו ננברג .סרט שלם שמתרח ש כמעט כולו בתוך לימוזי נה מבהיק ה .זאת ועוד .האתגר של סרט שעלילתו ב ניו יורק ,והוא מצולם כולו בטורו נטו הם צילומי העי ר ניו יורק ה מ שתקפים דרך חלו נות הלימוזי נה ,הכל כדי לחסוך בהוצאות ההפקה. הסרט כולו צריך להיות מ של .מיליארדר שט רם מלאו לו ,30אחד שיודע בדיוק איך ומתי לה שקיע גם כ שזה מ נוגד לכל החוקים והכללים ,מחליט בוקר אחד שהוא רוצה לחצות את העיר ניו יורק בלימוזינה שלו ,שהיא אחד מ ש ני המקומות המועדפים עליו בחיי ם )ה ש ני הוא דירת הגג שלו( כדי ל ה גיע לספר הפרטי שלו .בדרך הוא זוכה לביקור של אי שתו ל שעבר ,של הסוכ נת שלו שמספקת לו גם שירותי מין ,לעוד אורחים קרואים ולא קרואים ה מגיעים ל שם, נתקעת הלימוזי נה בת נועה ב של שיירת ה נ שיא ואחר כך ב של לוויייה לא צפויה .בתוך כך עי ני הצופים הולכות ו נעצמות מרוב שיעמום כ שהמיליארדר השחצן מתיישב בכיסא הספר ,ואם הן נפקחות לרגע ,זה כא שר מי שהו מ נסה להתנקש בחייו .אבל ברגע שהוא כבר עומד פ נים אל פ נים מול המת נק ש והשניים שוקעים בדיון מחאה נוסח תיאטרון כיס אמריקאי על היחס בין עובד ומעביד ואי - ה צדק שחייבים לשים לו קץ ,ה שיממון מ שתלט שוב ונמשך עד הסוף המר .רוברט פאטיסון אי נו מבין מה רוצים ממ נו בתפקיד הרא שי ואחרי שגומרים לכעוס על חוסר הכי שרון שלו ,עוברים לרחם עליו ש נאלץ להתמודד עם התפקיד הזה. תרז דסקיירו – Therese Desqueyroux במאי :קלוד מילר – Claude Miller זהו סרטו האחרון של הבמאי הצרפתי קלוד מילר ,שהלך לעולמו ארבעה ימים בלבד לפני הצגת הבכורה .התסריט הוא עיבוד לרומן המפורסם של פרנסואה מוריאק שיצא לאור ב ,1925-והיה כבר לסרט בבימוי ג'ורג' פראנז'י לפני חמישים שנה בדיוק .הספר עורר בזמנו מהומה רבה, בעיקר משום ההעזה של הסיפור אודות אישה שמבקשת בורגנית להרעיל את בעלה שאינו תובע אותה לדין כדי להגן על כבוד המשפחה אבל מוצא דרך אחרת להעניש את בת זוגו המרדנית .הרומן עצמו זכה להמוני פרשנויות בתחום המוסרי ,הדתי, החברתי והפוליטי גם יחד והשפעתו ניכרת בכל הקולנוע והספרות הצרפתית שבאה אחריו" .חצויה לשתיים" של שאברול הוא במידה ר בה פראפראזה על הנושא הזה ,ורבים טוענים עד עצם היום הזה ששאברול היה הבמאי האידיאלי לטיפול באחת כמו תרז דסקיירו ,בדיוק כפי שטיפל באחותה הגדולה ,מאדם בובארי .קלוד מילר ,שבחר פן פסיכולוגי - חברתי כדי להתמודד עם הנושא ,מיטיב להציג את העולם של בעלי האחוזות והכרמים באזור בורדו ,מעין אצולה כפרית בלי התארים אבל עם המעמד ,באירוניה מאופקת אבל ברורה לחלוטין .זו חברה ה בוחנת את ערך עצמה לפי מספר הדונמים שברשותה ועצי הלבנה בחורשותיה .היא מתבשמת בתוך בורות מגונדרת וחוסר עניין מוחלט בכל מה שאינו נוגע לה אישית .בקנטקסט הזה ,מתפרש המעשה של תרז כמרד נגד העולם שבתוכו היא חיה ,ולהבדיל מקודמיו ,כולל מוריאק עצמו שהיה קאתולי מאמין וסבר כי הגיבורה שלו היא חוטאת וראויה לעונש ,קלוד מילר לא רק מבין אותה אבל בסופו של דבר אף מוציא אותה זכאית בדין סקרנית ומבקשת להרחיב את אופקיה ,תרז הצעירה ממתינה דווקא בכיליון עיניים ליום החתונה, מתוך אמונה שזאת תפתח בפניה עולם חדש וחופשי יותר ,משוחרר מן המשטר המשפחתי שבו היא נתונה .אלא שכבר בירח הדבש ניצב בפניה המבחן הראשון .גיסתה ,אחות בעלה ,שהיא גם חברתה הטובה ביותר ,מבקשת להינשא לשכן עשיר אבל יהודי ,דבר שמשפחה קאתולית מכו בדת אינה מוכנה כלל לשמוע .ע ל תרז להביע את דעתה ולהשפיע על גיסתה ומרגע זה והלאה ,בעיקר אחרי שגם היא מכירה את הש כן היהודי שמסמל רוח של חופש מוסרי ומחשבתי שאינו כבול לשום מוסכמות ,היא מתחילה להרגיש בנטל ובמחנק של החברה בתוכה היא חיה, כאשר בעלה ההיפוכונדר ,לא איש רע ,סתם בורגני צר אופקים ומשעמם ,נוטל מנה מוגזמת של גלולות המכילות ארסניק .היא מתפתה להכפיל לו את המנות עד שרופא המשפחה מגלה את התחבולה ,מציל את האיש שמצבו התדרדר חמורות ,ודורש שהאחראית למעשה תועמד לדין. הבעל מעדיף לכבס את הכביסה המלוכלכת בבית ,מסרב ללכת לבית המשפט ,במקום זאת גוזר על תרז בידוד בבית הכפרי של המשפחה ,אוסר עליה לראות את בתה ,ורק כאשר ההכנות לחתונה משפחתית דורשות זאת ,הוא מסכים לבטל את הגזירה .היכולת של מילר להתמודד עם הסביבה החברתית שבתוכה מתנהלת העלילה ועם הדמויות שבמרכזה ,מבלי לזלזל גם באלה שראויים לכך ,היא מרשימה .יכול להיות שמוריאק לא היה משלים עם מידת ההבנה שהוא מגלה כלפי תרז ,וגם לא עם הנכונות של הבעל ,ברגע האחרון ,ל קבל את המניעים שלה ,גם אם אינו מבין אותם .אולי זה חלק מן השינוי שחל בחברה ,מאז ימי מוריאק ועד לימינו אנו. טעם הכסף – The taste of money במאי :אים סאנגסו – Im Sangsoo המקום היחידי שמתאים לסרט כזה ,בפסטיבל קאן ,הוא שוק הסרטים .אמת ,אים סא נגסו זכה להרבה שבחים לפ ני שנתיים ,כ שהציג את גרסתו החד שה וה נוצצת ל"עוזרת הבית" ,סרט קוריא ני קלאסי מ ש נת .1960אבל כל מה שיש להציע לאותו אים סט נגסו בפעם הזאת, זה או סף של תפאורות מר שימות ,גדולות מן החיים ,ברוח ז'ור נאלים לעיצוב פ נים ,מחסן תלבו שות ,רובן ע שויות מבדים מבריקים ,שנלקחו אופ נה מ שבועו ני המחולקים חי נם בתח נות רכבת .לתוך המסגרת הזאת, המלאכותית שעוצבה כ נראה על ידי מי שהו שהעלילה לא הטרידה אותו ,שתל אים סא נגסו סיפור שמתיימר להיות סאטירה חברתית נו שכת אבל מעבר לזה ש היא נושכת ,וגם בוטה וגס ה ,ק שה למצוא בה התייחסויות נבו נות לחברה כ שלהי ,החורגות ממסגרת טורי רכילות ס נס ציו ניים .יתכן שבקוריאה ימצאו בסרט רמזים לפר שיות ו שערוריות מקומיות ,מחוץ לקוריאה זה מתקבל כאוסף של ה שמצות המופ נות לאף -אחד ומ שו ם כך סרות טעם ומ שעממות ,בקיצור סרט מיותר לחלוטין. אם י ש מי שבכל זאת רוצה לדעת במה המדובר :מ שפחה ע שירה ורבת עוצמה – י ש רמזים לפיהם אפ שר להבין שמדובר באותם המשפחה שכיכבה ב"עוזרת הבית" – מ נוהלת על ידי אב ק שי ש וס נילי בטיפולה של עוזרת סי נית גברת נית ,בתו המזדק נת )אותה שחק נית ,יון יאוז'ו נג ,שגילמה את עוזרת הבית המבוגרת בסרט הקודם( ,שהיא מכ שפה רעה הזוללת כל מי ש נקלע בדרכה ,ו שני צאצאיה ,בת גרו שה ושתקנית ובן שמבזבז ב מרץ את הירו שה שלא קיבל עדיין .עוד שתי דמויות מפתח בתמו נה: בעלה של המכ שפה ,נבל לא מובטל בזכות עצמו ,שותף פעיל בכל מע שי התרמית וה נבלה שהמ שפחה מעורבת בהם ,שב שלב מסוים מתאהב במ שרתת הפיליפי נית ובורח אתה מן הבית, ו העוזר הצעיר שמעמיד פ נים ,לפחות בהתחלה ,כאילו הוא י שר והגון ,עד שהוא נאלץ לספק שירותי מין למכ שפה וזה פוגע ב שלמותו ה נפ שית .המרקחה של כל אל ה יחד רוקחים מכילה כמות בלתי נדלית של נבזויות ,מע שי תרמית והונאה ,עבירות וחטאים מכל הסוגים ,אבל עצם העובדה שהצופה נ שאר אדי ש לכל אורך הקר נבל הזה ,מצביע על אי -הצלחתו להיות רלוו נטי ולו לרגע. בוץ – Mud במאי :ג'ף ניקולס – Jeff Nichols לפ ני ש נה הציג ג'ף ניקולס ,במסגרת שבוע הביקורת ,את סרטו השני "תפוס מחסה" והדעה הכללית הייתה שגאון אמריקאי חד ש נח שף לעולם .ה ש נה הוא כבר היה בתחרות ה מרכזית של הפסטיבל ,אבל סרטו החד ש "בוץ" נפל איכ שהו הכיסאות כל בין ולמרות האפ שריים שה דעה הכללית הייתה חיובית ,הוא נ שכח כמעט מייד לטובת ס רטים ס נ סציו ניים יותר .אמרו עליו שהוא סרט לילדים )לא מדויק ,ש ני הגיבורים הם אמ נם ילדים אבל ה נו שא אי נו מתאים תמיד לקטי נים( שאי נו נוצץ מספיק )למרות שהיו בו כמה כוכבים מוכרים ,בי ניהם מאתיו מקונאהי ,ריז ויתרספון ,מייקל שאנון או המחזאי סם שפארד( ,שאין בו מספיק אק שן )זה נכון ש הרצח היחיד קורה זמן רב לפ ני תחילת העלילה( שזאת הפקה צ נועה מדי לסרט אמריקאי )למרות שגדות המיסיסיפי והתעלות שלידן ,שם צולם הסרט ,מספקים רקע פוטוג ני מאד( ,בקיצור הוא חסר את ההוד וההדר שמתק שר בדרך כלל עם התחרות .עם זאת ,אי אפ שר להתכח ש לעובדה ש ניקולס הוא במאי מוכ שר שמיטיב לעבוד עם ה שחק נים ,ל נ צל את ה נתו נים הטבעיים של האתר בו הוא מצלם את הסרט ולבחור את ה נופים שבתוכם מתרח שת העלילה .יש מי שכינה את הסרט ,במידה רבה של צדק ,שילוב בין מארק טוויין ל" מות הזמיר" ,שילוב מוצלח בין הומור ,מתח ,מבט חברתי מפוקח ומ סתורין .העובדה שהוא עוסק באחד מכיסי העו ני ה שחונים יותר של אמריקה ות נאי החיים של הם ,אחד ה נו שאים שעוברים כחוט ה ש ני לאורך כל הסרט ,מ שייכת את "בו ץ" לקטגוריה של סרטים כמו Winter Boneשל דבורה גר ניק ,דיוקן של אמריקה האחרת שלא מרבים לדבר עליה או להראות אותה בס רטים .בקיצור ,ממ ש סרט למבוגרים גם אם במרכזו ש ני נערים. ש ני חברים ,אליס וטייבון ,ב ני ,14המתגוררים על גדות המיסיסיפי ,מגלים נווד שמסתתר מן הרודפים אחריו ומתגייסים לעזרתו כדי להחזיר אליו את אהובתו שממתי נה לו במוטל קרוב .במקביל לסיפור המרכזי הזה ,שבמהלכו מתבר ר כי סיפור האהבה ה חזק מ מוות הוא פחות מו שלם מכפי ש נדמה במבט רא שון ,ניקולס פורש עלילות מ שנה חשובות לא פ חות .אחת מהן נוגעת למ שבר בנישואי הוריו של אליס ,האם קצה בחייה הק שים על ספי נת ה נהר ומבק שת לעבור העירה ואילו האב דבק באורח החיים ש ניהלו עד אז .עלילה ש נייה עו סקת ב שכן המסתורי ש שירת פעם ביחידה סודית של הביון האמריקאי .ואילו מרכיב שלי שי הוא סיפור אהבתו ואכזבתו הרא שו נה של אליס .ניקולס מחבר את הכל יחד למק שה אחת ,כל הדמויות שלו מטופלות בת שומת לב ואמפתיה רבה ,למרות שהן רחוקות מלהיות מו שלמות הוא אי נו מקל רא ש באף אחת מ הן והתוצאה היא סרט נוגע ללב ומרג ש מהסו ג שהקול נוע האמריקאי העצמאי מוציא מדי פעם ,וחבל שלא לעתים קרובות יותר. עריכה סופית – Final cut במאי :גיוארגי פאלפי – Gyorgy Palfi הרעיון מזכיר מאד את אותו מיצג בריטי ב שם "ה שעון" שהוצג גם בי שראל .זהו סרט שמורכב כולו מקטעים של סרטים אחרים .פאלפי ,במאי הו נגרי רב תו שיה, לקח לידיים את ה מב נה היסודי המקובל ביותר של הסרט ההוליוודי ,הלא היא "גבר פוג ש אי שה ,גבר מחזר אחרי האי שה, הגבר והאי שה רבים ו נפרדי ם ,הגבר והאי שה חוזרים ומ שלימים ,הגבר והאי שה מתחת נים וחיים באו שר ועו שר עד סוף כל הימים" .אלפי סרטים אי נם אלא וריאציות על ה נו שא הזה ופאלפי החליט שבמקום לקחת שחק נים ,לכתוב תסריט ,לב נות תפאורות ולהכין תלבו שות ,ובכלל להסתבך בהפקה ,עדיף להיכ נס י שר לחדר העריכה עם כמה מאות סרטים י ש נים ש נע שו כבר ולהרכיב באמצעותם קטעים מתוכם את כל העלילה הזאת .בסופו של דבר ,לא מ ש נה בדיוק מי בדיוק הגיבור ומי הגיבורה ,הם בסך הכל פו נצקיות שממלאות תפקיד בתוך פולחן ידוע מרא ש .מה זה כבר מ ש נה אם בלמו נדו מחזר אחרי ג'ין סיברג ב"עד כלות ה נ שימה" ואחר כך האמפרי בוגארט נפרד מאינגריד ברגמן ב"קזבל נקה", זה בסופו של דבר אותו הסיפור ,חלק מאותה נוסחת בסיס יסודית וזה מה שח שוב .ואם ב מהלך 90 דקות שבהן נמ שך הסרט ,אפ שר לטייל בצורה כזאת לאורך ולרוחב של כל תולדות הקול נוע ,מה רע בכך? פאלפי מתחיל עם "אוו ט ר" ולפ ני שמספיקים למצמץ הוא כבר ב"קאובוי של חצות"" ,צ'יי נטאון"" ,זמנים מודר ניים" "חמי ם וטעים"" ,הרומן שלי עם א נ ני"" ,היו זמ נים במערב" " ,ני נוצ'קה"" ,קזבל נקה", "הדירה"" ,ספרות זולה" וזה עוד לפ ני שחלפו חמ ש הדקות הרא שו נות .כ ש הוא נזקק ל סרטים מוסיקליים ב שלבי החיזור של ה גיבור והגיבורה האמבלמטיים ,תמצאו כמובן את ריטה הייוורת שרה ב"מיים" ,את ג'ין קלי ב" שיר א שיר בג שם" או את טראבולטה ב" שגעון המוסיקה" ,אם מדובר במלחמה ,כי הגיבור הערטילאי הזה גם מתגייס לחזית ,זה יהיה ביקור ב"אפוקליפסה עכ שיו" וב" שבילי תהילה" ,קטעי הסרטים מחוברים בלי שום הסבר אבל אפ שר ל נח ש מהר מאד מה הכוו נה ולא מ ש נה א ם המת נשקת על הבד היא או דרי הפבורן או ג'ולייטה מאסי נה וא ם מי שמחבק אותה הוא מרלון ברא נדו או מרצ'לו מסטרויא ני ,כולם או כמעט כולם נמצאים בסרט הזה ומתחלפים זה בזה במהירות מסחררת .זה יכול ל שמ ש כחידון קול נוע נהדר ,אבל כבילוי בפ ני עצמו זה מחזיק מעמד חצי שעה אולי קצת יותר ,אבל אחרי זה ,גם חובב סרטים מו שבע ייצא מות ש מן החוויה .ככה זה כ שאוכלים יותר מדי שוקולד במכה אחת.
© Copyright 2024