‫טורונטו ‪ – 2014‬עדנה ודן פיינרו‬ ‫ה שיבה לאיתקה – ‪Return to Ithaca‬‬ ‫במאי‪ :‬לורן קאנטה – ‪Laurent Cantet‬‬ ‫לורן קא נטה היה אחד מ שבעה במאים שהשתתפו לפ ני שנתיים בהפקת סרט ב שם " שבעה ימים‬ ‫בהווא נה"‪ ,‬הכיר באותה הזדמ נות מקרוב את האווירה ואת הא נ שים במקום‪ ,‬וכך נולד בו הרצון‬ ‫לע שות סרט שלם שמוקדש לבני האי הזה ולמה שעבר עליהם בחמי שים השנים האחרונות‪ .‬התוצאה‬ ‫היא מפג ש בין חמישה חברים שמתחיל בערב ומסתיים ב שעות הבוקר הקטנות‪ .‬כל הסרט כולו‬ ‫מתרח ש על גג של דירה‪ ,‬לא רחוק מחוף האוקיא נוס המ שתקף כל הזמן באופק‪ .‬העקרו נות‬ ‫המקוד שים של התיאטרון הקלאסי כמו אחדות הזמן והמקום‪ ,‬מתקיימים כאן במלואם‪ ,‬לכאורה אפשר‬ ‫להתייחס לסרט כאל תיאטרון מצולם אבל לא כן הוא‪ ,‬כי המצלמה כל הזמן עובדת‪ ,‬נעה ממקום‬ ‫למקום‪ ,‬מחלקת את הדמויות לקבוצות‪ ,‬מתרכזת פעם בזה ופעם באחר‪ ,‬ומע ניקה ל שפע הדיאלוגים –‬ ‫כולם בספרדית – עומק שבמת תיאטרון אולי לא הייתה מ שכילה לח שוף‪ .‬השחקנים‪ ,‬כולם ב ני קובה‪,‬‬ ‫מן הצמרת של הקול נוע והתיאטרון שם‪ ,‬מזדהים עם התפקידים שלהם עד כדי כך שאפ שר כמעט‬ ‫לח שוד שהם מגלמים את עצמם‪ ,‬אם כי מדובר בתסריט כתוב ע"י קא נט ה יחד עם הסופר הקוב ני‬ ‫לאו נרדו פאדורה‪ .‬גאוותו של קא נטה לא רק על כך שהסרט צולם כולו בהוואנה‪ ,‬למרות התמונה‬ ‫הקודרת שמצטיירת בסרט בכל מה שק שור למ שטר בקובה‪ ,‬אלא גם על ההזמ נה שקיבל מפסטיבל‬ ‫הווא נה הקרוב‪ ,‬להציג את הסרט בסוף ה שנה האזרחית‪.‬‬ ‫בין חמ שת הדמויות‪ ,‬אמדאו‪ ,‬מחזאי מצליח שיצא לסיבוב הופעות בעולם‪ ,‬לפ ני ‪ 16‬ש נים‪ ,‬ע ם הצגה‬ ‫שכתב‪ ,‬ולא חזר מאז הביתה‪ ,‬למרות שה שאיר אחריו בת זוג חולה במחלה ממא רת‪ ,‬ש נפטרה‬ ‫בי נתיים‪ ,‬בהעדרו‪ .‬הוא הגיע לביקור קצר‪),‬שאולי יימשך יותר מן המתוכנן(‪ ,‬כדי לפגוש את ידידיו‪,‬‬ ‫רופאת שי ניים שנאלצת לקבל מת נות מלקוחותיה כדי שתוכל להתקיים בכבוד‪ ,‬צייר שכל ה שראתו‬ ‫יב שה תחת עין הצ נזורה‪ ,‬סופר שהפך לספסר ב שוק ה שחור ומהנדס שמתפרנס מעבודת כפיים‪.‬‬ ‫כולם שמחים לקראת הבן האובד‪ ,‬יחד עם זאת הם מתק שים להסתיר את הק נאה‪ ,‬המעורבת בטינה‬ ‫והרבה ביקורת על ש נמלט מן ה מבח נים הקשים ששברו אותם‪ .‬פעם היו כולם שותפים נלהבים‬ ‫ל מהפכ ה שהבטיחה עולם חדש ו נפלא והיו מוכנים להקריב ככל שיידרש כדי שהחלום יתגשם‪ .‬עם‬ ‫נפילת האימפריה הסובייטית‪ ,‬נגוז החלום‪ ,‬רוד נות העם הפכה לרודנות תרתי מ שמע‪ ,‬הזוהר נעלם‬ ‫מקצה הע נן הקודר‪ ,‬ובחיי כל אחד מ חמ שת הדמויות בסרט‪ ,‬זה ש נמלט ואלה שנשארו‪ ,‬נותרו צלקות‬ ‫שהזמן מסרב להגליד‪ .‬אבל למרות עוגמת ה נפ ש‪ ,‬את החיו ניות הקובנית המפורסמת אי אפ שר לדכא‪.‬‬ ‫‪ 1001‬גרם – ‪1001 Gram‬‬ ‫במאי‪ :‬בנט האמר – ‪Bent Hamer‬‬ ‫את הסרט הזה צריך לראות ב ניחותא‪ ,‬לא להזדרז או לאבד סבל נות ברגעים הראשונים‪ .‬כי ה נושא‪,‬‬ ‫כ נס בי נלאומי על קביעת המידה המדויקת והסטנדרטית למשקל של קילוגרם אחד‪ ,‬אי נו נראה‬ ‫המפתה ביותר ממבט רא שון‪ .‬ואילו הגיבורה‪ ,‬מרי‪ ,‬נאה ככל שתהיה‪ ,‬עם הבעתה חמורת הסבר‪ ,‬חייה‬ ‫המסודרים עד הפרט הקטן ביותר ועיסוקיה שנראים לכאורה מ שעממים להחריד‪ ,‬אי נה מושכת‬ ‫במיוחד‪ .‬אבל חכו רגע‪ ,‬זאת רק קביעת ה רקע‪ .‬כי בהמ שך‪ ,‬הדמות הזאת ש נראית כהתגלמות‬ ‫הבירוקרטיה‪ ,‬נאלצת למלא את מקום אביה ול נוסע לפריס כדי לייצג את המכון ה נורווגי‪ ,‬בכ נס‬ ‫הבי נלאומי שידון בהגדרתו המדויקת של הקילוגרם‪ .‬ומשם והלאה מתפתחת סדרה של סיבוכים‬ ‫קט נים‪ ,‬כאלה שקורים בחיים של כול נו‪ ,‬המלמדים את מרי שיתר דיוק אי נו בהכרח ברכה‪ ,‬וקצת‬ ‫מהומה ובלגן יכולים לתת לחיים טעם שלא ידעה כמותו עד אז‪ .‬הקצב המדוד והמסודר של הסרט‪,‬‬ ‫ממ ש כמו החיים המסודרים והמאורגנים יפה כל כך בארצות סק נדינביה‪ ,‬מוביל לאט ובהדרגה‬ ‫למסק נה שגם המונחים האבסולוטיים ביותר של משקל‪ ,‬גובה או זמן‪ ,‬אי נם מספיקים כדי להע ניק‬ ‫מ שמעות של ממש לחיים‪ ,‬ואת ה נשמה של האדם אי ‪-‬אפ שר למדוד ב מאז ניים‪ .‬אן דאהל תורפ‪,‬‬ ‫בתפקיד הרא שי‪ ,‬היא לא רק שחק נית מרשימה בהופעתה החיצונית אלא גם בדרך שבה היא מפתחת‬ ‫את הדמות של מרי מקרחון צפו ני יבש וחסר חוש הומור‪ ,‬דרך תהליך של מבוכה וחוסר בטחון‬ ‫המלווים את פגי שתה עם אירועים שאינם צפויים מראש ועד לפריחת דמות חדשה‪ ,‬חמה וזוהרת‪ ,‬כפי‬ ‫שהיא נראית בסצנות האחרונות‪ .‬הסרט נבחר לייצג את נורבגיה בתחרות פרסי האוסקר ‪.2015‬‬ ‫מי שאי נו מכיר עד היום את ב נט האמר‪ ,‬וזה אפ ש רי בהחלט כי אף אחד מסרטיו לא הופץ בארץ‪,‬‬ ‫מדובר בבמאי בן ‪ 58‬ש נולד בעיר סא נדפיורד שבנורבגיה‪ .‬תחילה הלך ללמוד מ שפטים אבל אחרי‬ ‫ש נתיים פרש מן הלימודים ועבר להיות קפטן בספי נת מפרשים‪ .‬בגיל ‪ 30‬חזר ליב שה‪ ,‬נסע‬ ‫ל שטוקהולם‪ ,‬שם נרשם ללימודי קולנוע‪ .‬שבע שנים מאוחר יותר התגלה סרטו הראשון בקאן‪ ,‬קומדיה‬ ‫קט נה וצ נועה ב שם "ביצים" )‪ ( 1993‬שעתיד ה היית ה‪ ,‬בהמשך אותה ה שנה לזכות בפרסים רבים בכל‬ ‫רחבי העולם‪ .‬מאז הפך האמר‪ ,‬בזכות חו ש הומור מיוחד ויוצא דופן‪ ,‬כ שרון ל סטירה מעורבת בהרבה‬ ‫מאד אהבת אדם‪ ,‬על גיבורים חריגים שמנסים איכ שהו להסתדר עם המציאות סביבם‪ ,‬לדמות מוכרת‬ ‫ואהודה בפסטיבלים בי נלאומיים‪ .‬בין סרטיו‪" :‬סיפורי מטבח" )‪ ,( 2003‬פאק ‪-‬טוטום )‪" ,(2005‬או'הורטן"‬ ‫)‪ (2008‬ו"סיפורי חג המולד" )‪.( 2010‬‬ ‫החברה החד שה – ‪The New Girlfriend‬‬ ‫במאי‪ :‬פרנסואה אוזון – ‪Francois Ozon‬‬ ‫זה בדיוק המר שם שהביא תמיד הצלחה מסחרית לקול נוע הצרפתי‪ .‬מעין תערובת של רכילות על‬ ‫גבול הפרוורסיה אבל לא ממ ש חורג מגבולות הטעם הטוב‪ ,‬מלא וגדוש רמיזות סקס אבל בלי גסויות‬ ‫של ממ ש‪ ,‬עם שחקנים מוכרים ומצליחים ובעיקר נראים טוב ולבו שים היטב‪ .‬מאחר שהבמאי הוא‬ ‫פר נסואה אוזון‪ ,‬שידוע כמקצוען המיטיב להעמיד את שחקניו מול המצלמה וניחן בהרבה הומור‪ ,‬סביר‬ ‫לה ניח שהסרט יעשה קריירה בכל א שר יוצג‪ ,‬גם אם ק שה לומר שעל זה תיב נה אי ‪-‬פעם תהילתו של‬ ‫במאי שמסוגל‪ ,‬מן הסתם‪ ,‬להרבה יותר מזה‪ .‬במרכז הסיפור‪ ,‬הפעם‪ ,‬שתי ידידות נפש מגיל ילדות‪,‬‬ ‫לורה ולק ר‪ ,‬ש נישאות בזו אחר זו ל ש ני גברים צעירים ומקסימים‪ ,‬בקיצור‪ ,‬סוג הסיפור שכל שבועוני‬ ‫ה נ שים אוהבים לספר‪ .‬אבל בטרם לורה מספיקה ליה נות מן התי נוק שזה עתה ילדה‪ ,‬היא נופלת‬ ‫למ שכב‪ ,‬מחלתה סופ נית ולפ ני שהיא נפרדת מן העולם הזה‪ ,‬היא מ שביעה את ידידתה שתדאג‬ ‫לתי נוק כאילו היה שלה‪ .‬מכאן והלאה‪ ,‬אפ שר כמובן לח שוד שקלר‪ ,‬עדיין ללא ילדים‪ ,‬תגיע מדי יום‬ ‫לבית הידידה המ נוחה ומכאן יצמח סיפור לוה ט עם האלמן החדש‪.‬‬ ‫זה כמעט קורה‪ ,‬אבל לא כפי שמצפים‪ .‬כי מיד אחרי מותה של לורה‪ ,‬קלר )א נאיס דמוסטיה( אי נה‬ ‫מסוגלת ל שוב ולבקר בבית חברתה‪ ,‬אבל כ שהיא מ שתכ נעת בסופו של דבר ומגיעה ל שם‪ ,‬היא‬ ‫פותחת את הדלת‪ ,‬שלא הייתה נעולה‪ ,‬ומגלה את בעלה של לורה‪ ,‬דויד )רומן דוריס(‪ ,‬לבו ש באחת‬ ‫ה שמלות של א שתו‪ ,‬יושב בכורסא שבסלון ומניק את התי נוק מבקבוק‪ .‬קלר מזועזעת‪ ,‬עומדת לברוח‬ ‫מן המקום‪ ,‬אבל דויד עוצר בעדה‪ ,‬מתוודה בדמעות שהוא בעצם תמיד אהב ללבו ש בגדי נשים אבל‬ ‫כל עוד היה נ שוי לא הרגי ש בכך צורך‪ ,‬עכשוו שזוגתו אי ננה‪ ,‬הוא מר גיש קרוב אליה יותר בתוך‬ ‫הבגדים שלה‪ .‬מכאן והלאה‪ ,‬לא יפה לספר את ההמ שך‪ ,‬כי הרי הסרט כולו מבוסס על כך שיספק‬ ‫תפ ניות שאי נן צפויות מראש‪ .‬מה שאפשר לספר זה שדוריס אי נו נראה כמו גברת למרות כל‬ ‫המחלצות‪ ,‬שכולם חיים בשכונת יוקרה מעוצבת להפליא‪ ,‬שכולם נוסעים במכוניות אפ נתיות מן המודל‬ ‫האחרון ו שדויד אוהב מאד לצאת לק ניות בלבו ש אי שה ולפ נק את עצמו במוצרים שלא תמצאו אף פעם‬ ‫במרכול שבפי נה‪ .‬הידידות בין קלר ודויד הולכת ומתהדקת‪ ,‬וכל מי שרוצה לדעת יותר ב נידון יצטרך‬ ‫ללכת ולראות את הסרט‪ .‬יכול בהחלט להיות שדברים מן הסוג הזה קורים רק בקול נוע‪ ,‬אבל אין בכך‬ ‫שום רע‪ .‬האם לא ל שם כך הולכים ב שבת לראות סרט?‬ ‫הזדמנות שנייה – ‪A Second Chance‬‬ ‫במאית‪ :‬סוזנה ביר – ‪Susanne Bier‬‬ ‫סוז נה ביר‪ ,‬במאית ד נית שלמדה באוניברסיטה העברית והייתה אפילו סדרנית בסינמטק ירושלים‬ ‫לפ ני שהייתה מועמדת לפרס אוסקר )"בעולם טוב יותר"(‪ ,‬היא עובדת חרוצה מא ד‪ ,‬עו שה הרבה‬ ‫סרטים מכל הסוגים‪ ,‬חלקם מע ניינים באמת‪ ,‬אחרים מסחריים באמת‪ ,‬ועוד כאלה שאי נם לא בדיוק‬ ‫טובים ולא מסחריים‪ ,‬כמו הסרט הזה‪ .‬זה מתחיל בעלילה שק שה להאמין לה‪ ,‬בדילמה שאינה דילמה‬ ‫ובמב נה דרמטי לקוי שצולע מהתחלה ועד הסוף‪ ,‬תוך כדי שימוש בכל מי ני קלי שאות מוכרות‬ ‫ה שאולות מאין ספור סרטי ז'א נר‪ .‬הגיבור נאה למראה‪ ,‬ק שוח ו נמרץ‪ ,‬רעייתו היא בלו נדית יפיפייה‬ ‫אבל סובלת מ מ שברים ק שים שרודפים אותה מאז יל דה את תי נוקה הרא שון‪ ,‬ה נבל הוא בריון שמכה‬ ‫את בת זוגו מכות נמרצות‪ ,‬ולכן קל להלבי ש עליו גם פ שעים שלא ביצע‪ ,‬ויש ברקע גם בל ש וותיק‬ ‫יותר‪ ,‬ש שותה יותר מדי‪ ,‬גרוש מאשתו‪ ,‬כמעט ומסולק מן המ שטרה‪ ,‬אבל בסופו של דבר נ שאר בל ש‬ ‫ב נפ שו והוא זה שיצליח לפע נח את התעלומה שאינה תעלומה לצופה‪.‬‬ ‫בל ש וותיק ב שם א נדריאס פורץ לדירתו של טריסטן‪ ,‬פו שע מועד ו נרקומן חסר תק נה שזה עתה‬ ‫ה שתחרר מן הכלא‪ ,‬כא שר זה מ שתולל ומכה בת זוגו‪ ,‬יצא נית ב שם סאנה‪ ,‬שעה שתינוקם שוכב‬ ‫בצואתו‪ ,‬בין כל החפצים הזרוקים לכל הכיוו נים בחדר ההפוך שבו הם גרים‪ .‬חזרה אצלו בבית‪,‬‬ ‫א נ דריאס מוצא את זוגתו שבורה והיסטרית‪ ,‬כי תי נוקם אינם חדל לבכות‪ .‬כמה ימים לאחר מכן‪,‬‬ ‫ההיסטריה מגיעה ל שיא‪ :‬ב נו הקטן של השוטר מת מיתת ע ריסה‪ ,‬א שתו מאיימת להתאבד אם לא‬ ‫יע שה מ שהו‪ ,‬ואז מה שהוא עו שה‪ ,‬זה לקחת את התי נוק המת לדירתו של הפו שע ה נרקומן‪ ,‬לה שאיר‬ ‫אותו שם ולקחת במקומו את התינוק החי של טריסטן‪ .‬מה שקורה בהמשך הוא שטריסטן נחשד‬ ‫שהוא א שם במות התי נוק שלו‪ ,‬איש אי נו ורצה להאמין לו למרות כל הכח שותיו‪ ,‬א נדריאס מ נסה לחיות‬ ‫עם החטא שע שה‪ ,‬א שתו )השחקנית ה נורבגית מריה בונבי( מתמוטטת בין כה וכה‪ ,‬הבל ש ה שתוי‬ ‫ש נמצא כל הזמן ברקע נכ נס לע ניינים ובסופו של דבר‪ ,‬הצדק‪ ,‬אם זה באמת צדק‪ ,‬יוחזר על כ נו‪.‬‬ ‫הדילמה עליה דובר קודם היא האם מוסרי לה שאיר תי נוק בידי זוג שאי נו מסוגל לטפל בו במקום‬ ‫להעביר אותו לזוג הורים אוהבים‪ ,‬כמובן שאי נה קיימת במקרה זה‪ .‬רא שית‪ ,‬מ שום שהדבר נעשה‬ ‫בסתר‪ ,‬ש נית מ שום שאחד מב ני הזוג האוהבים כביכול‪ ,‬איבד לחלוטין את ה שליטה על עצמו‪ .‬כל‬ ‫הע ניין הזוי‪ ,‬עטוף בריאליזם בוטה ומכוער וגם המראה "הכוכבי" של ה שחקנים הראשיים אי נו מציל‬ ‫את המצב‪.‬‬ ‫שלטון היופי – ‪An Eye for Beauty‬‬ ‫במאי‪ :‬דניס ארקן – ‪Denys Arcand‬‬ ‫מאחר שד ניס ארקן הוא אחד הבמאים היותר צי ניים ו היותר ביקורתיים של הקולנוע הקנדי‪ ,‬אין מ נוס‬ ‫מלח שוד שלמרות הצהרתו כי זה סרטו הרומנטי הראשון‪ ,‬מדובר בסופו של דבר בקריקטורה מסוגננת‬ ‫ה שמה ללעג את האידיאלים כפי שהם מצטיירים מ שבועוני הרכילות ואופרות הסבון הטלוויזיו ניות‪.‬‬ ‫אחרת‪ ,‬צריך לומר שזה אחד הדברים היותר שדופים ומלאכותיים שעשה ארקן מימיו‪ ,‬ולא יתכן‬ ‫שבמאי א שר חתם על סרטים כמו " שיחות מלוכלכות" ו"שיחות נפש" יסתבך בפרויקט שכזה‪ .‬הדבר‬ ‫היחיד שאפ שר לומר לזכותו הוא ש שם הסרט תואם להפליא את תוכ נו – הכול יפה ומעוצב עד הפרט‬ ‫האחרון‪ ,‬הא נ שים‪ ,‬לבו שים או מתעלסים בעירום‪ ,‬יפים‪ ,‬הבניינים‪ ,‬מבחוץ ובמפנים מסוגננים ‪ ,‬ה נופים‪,‬‬ ‫המזון שאוכלים והמ שקאות ששותים‪ ,‬מדרוני הסקי‪ ,‬מגרשי הטניס ‪ -‬כל ירחון מבריק יכול להתק נא‬ ‫בכל אחת ואחת מן התמו נות שבסרט הזה‪ ,‬וכול ארכיטקט או עורך דין צעיר ומצועצע המכבד את‬ ‫עצמו‪ ,‬היה מאחל לעצמו חיים דוגמת אלה של גיבורי הסרט‪ ,‬ששום דבר אי נו יכול לפגום בוורדרדות‬ ‫שבאו שרם‪.‬‬ ‫זה הולך כך‪ .‬לוק‪ ,‬ארכיטקט ק נדי שנראה כמו דוגמן של הוגו בוס‪ ,‬בא לפריס כדי לקבל פרס על‬ ‫גאו ניותו‪ .‬אחרי הטקס‪ ,‬אי שה ממושקפת מברכת אותו ל שלום ומזכירה לו שהכירו פעם‪ .‬כאן מת חיל‬ ‫פל שבק ש נמשך כל הסרט ובו אותו ארכיטקט‪ ,‬כמה ש נים קודם לכן‪ ,‬מגיע מן הווילה המופלאה שלו‬ ‫בכפר אל העיר הגדולה טורונטו‪ ,‬לישיבה על הע נקת פרס כל שהו‪ .‬מזכירה מלבבת מלטפת את רגלו‪,‬‬ ‫מחזרת בביי ש נות החלטית‪ ,‬מודיעה לו שהיא רוצה לבלות את הלילה יחד ומספרת לו שהיא עומדת‬ ‫להתגר ש מבעלה‪ .‬בקיצור הצעה שאי ‪-‬אפשר לסרב לה‪ .‬בהמ שך הוא י שכב אתה לילה אחד נוסף‪ ,‬אבל‬ ‫בין לבין‪ ,‬הוא ירכב על סוסים‪ ,‬י שחק טניס‪ ,‬יחליק על מגר ש ההוקי‪ ,‬יע שה אהבה עם א שתו הבלו נדית‬ ‫המ שגעת‪ ,‬יטפל בה בערבון מוגבל כא שר היא תעבור התקפי חרדה בדרכה לצאת מן הארון‬ ‫ולהתחבר ל חברה טובה‪ ,‬יספיק לע שות עוד קפיצה אחת במיטה עם אותה מזכירה ביי ש נית נמרצת‪,‬‬ ‫ועד שיגיע חזרה להתחלת הסרט בפריס‪ ,‬יספיק למצוא לעצמו גם אי שה חדשה‪ .‬בקיצור‪ ,‬זה סיפור‬ ‫אהבה מו שלם בין קן ובארבי‪ ,‬עטוף ב נופים הפוטוגניים ביותר של צפון אמריקה‪ ,‬שדוף בלי בו שה אבל‬ ‫בהחלט נעים לראות את התמו נות‪.‬‬ ‫חלום ליל קיץ – ‪A Midsummer Night's Dream‬‬ ‫במאית‪ :‬ג'ולי טיימור – ‪Julie Taymor‬‬ ‫ג'ולי טיימור התפרסמה כבמאית אופרה ותיאטרון הרבה לפ ני הגיעה לקול נוע‪ .‬העיבוד הבימתי שלה‬ ‫ל"מלך האריות" של דיס ני היה לס נסציה בניו יורק‪ ,‬הצלחת היוקרה הראשונה שלה בקול נוע הייתה‬ ‫"טיטוס א נדרוניקוס" לפי שקספיר הביוגרפיה של פרידה קאהלו בבימויה )"פרידה"( זכתה ל ש ני פרסי‬ ‫אוסקר‪ ,‬ואילו הפ נטזיה "סביב לעולם" ש צולמה בכל רחבי תבל וה שתמשה ב ‪ 30-‬מ שירי הביטלס כדי‬ ‫להעביר מסר א נטי ‪-‬מלחמתי‪ ,‬עוררה הדים רבים‪ .‬אבל עיקר ת שומת הלב שלה ממ שיך להיות הבמה‪,‬‬ ‫ואחר כי שלון גרסת התיאטרון שלה ל"ספיידרמן"‪ ,‬היא חזרה לעצמה וקצרה שבחים אין ספור עבור‬ ‫העיבוד המיוחד הזה של "חלום ליל קיץ" שהועלה תחילה בברוקלין ומשם נדד לכל בירות העולם‪.‬‬ ‫הסרט‪ ,‬ש נמשך כאורך ההצגה עצמה‪ ,‬כלומר ‪ 144‬דקות‪ ,‬צולם על הבמה‪ ,‬אבל להבדיל מכול המחזות‬ ‫והאופרות שמ שד רים היום ב טלוויזיה‪ ,‬המצלמות הוכנסו לתוך הבמה‪ ,‬וה שחקנים מודעים לעובדה‬ ‫שאי נם פו נים ל שורה אחרונה ביציע אלא לעד שה שניצבת מטר מהם‪ .‬הרושם המתקבל הוא אמנם של‬ ‫הצגה אבל הקסם הפ שוט של האפקטים המיוחדים שאינם מיוצרים באמצעים דיגיטאליים‪ ,‬משולב עם‬ ‫הופעה של שחק נים המסוגלים ל שלוט בטקסט של שקספיר ולהגיש אותו כאילו מדובר ב שפת יום יום‪,‬‬ ‫יוצרים תחו שה מופלאה של חוויה חיה‪ ,‬אמתית ומרגשת‪ ,‬דווקא משום שהיא מעבירה את כל‬ ‫ההתלהבות‪ ,‬החיו ניות ושמחת החיים של המשתתפים בהצגה‪ ,‬שבה הופיעו על במה ש ניצבה במרכז‬ ‫האולם‪ ,‬עם קהל שיושב מסביב וכמעט ונוגע ב שחקנים‪.‬‬ ‫אם י ש מי שאי נו מכיר עדיין את העלילה‪ ,‬מדובר בלילה הקסום‪ ,‬הקצר ביותר של ה שנה‪ ,‬אותו לילה‬ ‫שבו תסיאוס‪ ,‬מלך אתו נה עומד ל שאת לאי שה את היפוליטה‪ ,‬מלכת האמזו נות שהביס במלחמה‪.‬‬ ‫בלילה שלפ ני החתונה‪ ,‬שני זוגות צעירים מתחברים ונפרדים‪ ,‬רבים ומשלימים‪ ,‬הכול מ שום שמלך‬ ‫רוחות היער‪ ,‬אוברון‪ ,‬מ שתמש בקסמים כדי ל נקום בזוגתו‪ ,‬המלכה טיט ניה‪ .‬את כל הסיבוכים רוקח‬ ‫פאק‪ ,‬הרוח הקו נדס שבשירות אוברון‪ ,‬שטועה בין אוהבים ו שונאים‪ .‬אם לא די בכך‪ ,‬י ש במחזה גם‬ ‫להקת תיאטרון חובבים שצריכ ה להעלות הצגה בחתו נה המלכותית‪ .‬כל צוות ה שחקנים שעמד לרשות‬ ‫טיימור‪ ,‬גם שרובם הגדול אי נו מוכר כלל מחוץ לעולם התיאטרון‪ ,‬הוא באמת מופלא וק שה להצביע על‬ ‫טובים יותר או פחות‪ .‬בכל זאת‪ ,‬אי ‪-‬אפ שר שלא להזכיר את הסמכותיות של דויד היירווד המגלם את‬ ‫אוברון‪ ,‬את יופיה הזוהר וכמעט שקוף של טי נה ב נקו כטיטניה‪ ,‬ומעל כולם את קתרין הא נטר‪,‬‬ ‫אקרובטית‪ ,‬שחק נית בחסד ודמות שלא מן העולם הזה‪ ,‬המגלמת את פאק‪.‬‬ ‫העלמה יוליה – ‪Miss Julie‬‬ ‫במאית‪ :‬ליב אולמן – ‪Liv Ullmann‬‬ ‫המחזה של אוגוסט סטרינדברג שעורר סערה בסוף המאה ה ‪ 19-‬והיה מאז נכס צאן ברזל ברפרטואר‬ ‫התיאטרון העולמי‪ ,‬זוכה כאן לעיבוד‪ ,‬שיפוץ ומסע תיקו נים לא מחמיא באחראיות מי שצריכה הייתה‬ ‫לכאורה ל היות אמו נה במיוחד למקור‪ ,‬בהיותה סקנדינבית‪ ,‬א שת תיאטרון ושחקנית שמכירה היטב‬ ‫את החומר‪ .‬סטרי נדברג כתב דרמה קאמרית‪ ,‬המתרחשת כולה במטבח של אחוזה שוודית רחבת‬ ‫ידיים‪ ,‬במהלך ליל אמצע הקיץ )כן‪ ,‬אותו ליל קיץ שמדובר בו גם אצל שקספיר(‪ ,‬כא שר מן החוץ‬ ‫בוקעים קולות החוגגים בחגיגה עממית‪ ,‬אבל במטבח לוהטת ההת נגשות בין שתי דמויות מרכזיות‪:‬‬ ‫מצד אחד‪ ,‬רב ה מ שרתים של הטירה‪ ,‬מצד שני בתו של בעל הבית‪ .‬כל אחד מהם סגור ו נעול בתוך‬ ‫העולם שלו‪ ,‬ש ניהם מנסים לפרוץ החוצה מן הכלוב הפרטי שלהם ולהישען על ה שני כדי לה שיג את‬ ‫מטרתו‪ .‬הפער במעמדות החברתיים‪ ,‬המתח המיני ו המעצורים הפסיכולוגיים שפועלים בכיוונים‬ ‫הפוכים אצל כל אחד מהם‪ ,‬מביאים לידי מאבק מר‪ ,‬תחילה סמוי ואחר כך נח שף בהדרגה בכל‬ ‫חריפותו‪ ,‬כא שר ג'ון ה שרת ויוליה בת האצילים‪ ,‬מחליפים בי ניהם עמדות כוח‪ ,‬שעה שהטבחית‪,‬‬ ‫קריסטי נה‪ ,‬ארוסתו של ג'ון והיחידה ש היא שלמה עם מקומה ומעמדה ב חברה בה היא חיה‪ ,‬צופה‬ ‫חסרת י שע מן הצד‪.‬‬ ‫אין זה מקרה שסטרינדברג סגר את הדמויות שלו במטבח‪ ,‬שהרי מטרתו הייתה ליצור סיר לחץ שאין‬ ‫ממ נו מפלט‪ .‬אולמן‪ ,‬מ שום מה‪ ,‬החליטה לוותר דווקא על תכו נת המפתח הזאת בדרמה‪ ,‬היא נוהגת‬ ‫כאילו היה זה עיבוד של מחזה שגרתי מן התיאטרון המסחרי‪ ,‬שלפי צווי האופנה ההוליוודית‪ ,‬צריך‬ ‫קודם כל לפתוח‪ .‬בסרט יכולים להראות יותר מתפאורה אחת‪ ,‬אז אין סיבה שהמצלמה והדמויות לא‬ ‫יטיילו בתוך הטירה‪ ,‬בעיקר במסדרונות ובחדרים בהם מתגוררים השרתים‪ ,‬אבל לא רק שם‪ ,‬ואפילו‬ ‫יצאו החוצה אל הגן‪ ,‬שם מתרח שת אחת מסצנות המפת ח תחת עץ מרשים במיוחד )ראה את‬ ‫התמו נה למעלה(‪ .‬התוצאה היא שהמתח שצריך להצטבר במרחב סגור מתפוגג‪ ,‬והצופה מוזמן‬ ‫להתר שם מדברים שאינם לע ניין‪ ,‬כא שר המצלמה של מיכאיל קריצ'מן‪ ,‬צלמו המדהים של א נדרי‬ ‫צביאגי נצב )"השיבה"‪" ,‬לוויתן"( מסיט ה את ת שומת הלב מן הדמויות אל הסביבה העוטפת אותם‪.‬‬ ‫א שר לדמויות עצמן‪ :‬ג'סיקה צ'סטיין )יוליה( נראית כ שבר כלי כבר מן הרגע הרא שון ואין לה הרבה לאן‬ ‫לרדת מ שם‪ .‬א שר לקולין פארל‪ ,‬שמירת מעמדו ככוכב ח שובה לו יותר מן הדמות שהוא מגלם ומכאן‬ ‫שהמפגש בי ניהם מאבד את עיקר הע ניין שיכול להיות בו‪.‬‬ ‫מ שחק החיקוים – ‪Imitation Game‬‬ ‫במאי‪ :‬מורטן טילדום – ‪Morten Tyldum‬‬ ‫ק שה לדעת איזה שם ימציאו לסרט הזה בי שראל‪ ,‬כא שר יופץ כאן במהלך ה שנה הבאה‪ .‬כי אין צל של‬ ‫ספק שיופץ ו שיזכה להצלחה מסחרית מכובדת מאד‪ .‬זה סרטו ה שלישי מורטן טילדום‪ ,‬הרא שון שהוא‬ ‫עו שה מחוץ למולדתו‪ ,‬נורבגיה‪ ,‬אבל כבר מן הסרט הרא שון ברור היה שהוא נועד לקריירה הוליוודית‬ ‫זוהרת‪ .‬הפעם‪ ,‬אמ נם‪ ,‬עצר באמצע הדרך‪ ,‬אבל כבר ב שפה הא נגלית‪ ,‬כדי לטפל במותחן שכבר נעשה‬ ‫פעם בעבר )"א ניגמה" של מייקל אפטד(‪ ,‬אבל הטיפול הוא מ שופ שף ו נקי כל כך‪ ,‬המב נה מדויק‬ ‫ומקצועי כל כך‪ ,‬והסצ נות עו נות ב נאמנות רבה כל כך לכל הציפיות‪ ,‬שאין ספק‪ ,‬לא בהצלחת הסרט‬ ‫ולא בהמ שך דרכו של הבמאי‪ .‬ב נדיקט קומברבאך‪ ,‬בהופעה שמן הסתם תביא לו מועמדות לאוסקר‪,‬‬ ‫מגלם את אלן טורי נג‪ ,‬גאון מתימטיקה שהתגייס בגיל ‪ 27‬ליחידה סודית של הביון הבריטי‪ ,‬שתפקידה‬ ‫היה לפע נח את הקוד הסודי שבאמצעותו מתקשר הצבא הנאצי במלחמת העולם השנייה‪ .‬הוא הצליח‬ ‫למרות הפרעות ההת נהגות שלו והתנגשויותיו עם הסמכויות לא רק להיות הממו נה על המבצע כולו‬ ‫אלא גם לפתור את התעלומה‪ ,‬ש נראתה כבלתי אפ שרית לפצוח ולתת בידי ב נות ברית כלי חיו ני‬ ‫ביותר ל ניצחון‪.‬‬ ‫טילדום‪ ,‬נאמן בכל הפרטים לקלסיקה של הצגת הסיפור‪ ,‬הכתבת הקצב ה נכון והבימוי המתאים‪,‬‬ ‫מוביל את הסרט בזריזות רבה‪ ,‬קדימה ואחורה בתוך הזמן‪ ,‬כדי להבהיר לא רק את תהליך הפתרון‬ ‫של התעלומה עצמה‪ ,‬אלא גם את האופי המיוחד במי נו של מי שפתר אותה‪ .‬הסרט מתחיל ב שנת‬ ‫‪ ) 1952‬ש נתיים לפ ני שטורינג שם קץ לחייו בגיל ‪ .(41‬באותו זמן התגורר בחדר מעופ ש‪ ,‬שקוע כולו‬ ‫בפיתוח טורים מתמטיים שעתידים היו ל שאת את שמו‪ ,‬בודד ומתפר נס בקושי כי ללמד אי נו יכול‪,‬‬ ‫אחרי שי שב בכלא בעוון "פגיעה בצ ניעות הציבור"‪ ,‬או במלים אחרות‪ ,‬בהומוסקסואליות‪ ,‬שהייתה‬ ‫באותו הזמן עבירה פלילית בא נגליה‪ .‬מראיין מטעם שירות הביון הבריטי מ שוחח אתו והסרט חוזר‬ ‫אחור נית לימים ה שחורים ביותר של הבליץ על לו נ דון‪ ,‬כא שר טורינג‪ ,‬שנראה ומתנהג כמי שסובל‬ ‫מסי נדרום אספברגר בכל מה שק שור ליחסים שהוא מ נהל עם העולם סביבו‪ .‬בדרך שבה מציג טילדום‬ ‫את הסיפור‪ ,‬אין לצופה ספק שמדובר במי שעולה בכישוריו על כל שאר חבריו לצוות‪ ,‬כולם מדע נים‬ ‫ש נשלפו מן האקדמיה כדי להתמודד עם חידת הא ניגמה )כפי שכונה הקוד הנאצי(‪ .‬טילדום מיטיב‬ ‫למצות את כל המתח והעימותים האי שיים בתסריט של אלן ברוק‪ ,‬מוסיף את האווירה הקודרת של‬ ‫לונדון תחת הפצצות‪ ,‬הכול בליטו ש מדויק של מקצוען אמתי‪ .‬אז מי צריך עוד?‬ ‫נמרים – ‪Tigers‬‬ ‫במאי‪ :‬דניס טנוביץ' ‪Danis Tanovic -‬‬ ‫פר שה אמתית ומקוממת שמוכיחה שוב עד כמה יכול הכסף לכופף את הצדק ומה קורה לפרט‬ ‫שמ נסה לעמוד בדרכן של חברות העל הרב ‪-‬לאומיות‪ .‬הסיפור התרחש בפקיסטן‪ ,‬הגיבור‪ ,‬איאן‪ ,‬הוא‬ ‫סוכן של חברה מקומית המייצרת מזון לתי נוקות אבל מתק שה למצוא לקוחות שיסכימו לרכוש ממנו‬ ‫מוצרים‪ ,‬מ שום שחברות הענק המערביות )הסרט מזכיר ברמיזה את נסטלה(‪ ,‬לא רק מכבירות‬ ‫בפרסום ויחסי ציבור‪ ,‬אלא פ שוט משחדות רופאים‪ ,‬אחיות ורוקחים כדי שימליצו רק על הסחורה‬ ‫שלהם‪ .‬כא שר עובר איאן לעבוד אצל אחת החברות הללו‪ ,‬כל הדלתות אכן נפתחות בפ ניו‪ ,‬בעיקר‬ ‫ב של התקציבים ה שמנים שמעמידים לר שותו מעבידיו כדי לק נות את נאמ נות לקוחותיו‪ .‬אבל עד‬ ‫מהרה מסתבר לאיאן כי המוצרים שהוא מוכר בחדווה רבה‪ ,‬הם רעילים ברגע שמוהלים אותם במים‬ ‫לא מזוקקים‪ ,‬ואלה בדרך כלל המים שבהם מ שתמשות משפחות עניות בעולם השלישי‪ .‬התינוקות‬ ‫נתקפים בדיז נטריה ומתים בזה אחר זה‪ .‬איאן נרע ש ומתפטר‪ ,‬פונה לארגון הבריאות העולמי‪,‬‬ ‫ה שערורייה פורצת כצפוי ומכאן והלאה הסרט עוקב אחרי מה שקורה לאדם שרוצה להיות ישר בתוך‬ ‫ממסד המו שתת על שחיתות ושוחד‪ .‬דרך אגב‪ ,‬מ נהלי החברות שמשווקות מזון לתי נוקות מן הסוג‬ ‫הזה אי נם חו ששים להודות שהמצב ידוע להם לא שורו אבל כדבריהם‪" ,‬האחראיות שלנו מוגבלת‬ ‫למוצר עצמו שאין בו דופי בת נאים אופטימליים‪ ,‬איכות המים אי נה בתחום האחראיות שלנו אלא של‬ ‫כל מדי נה בפ ני עצמה"‪.‬‬ ‫ד ניס ט נוביץ'‪ ,‬שזכה לפרס אוסקר על סרטו הרא שון‪" ,‬שטח הפקר"‪ ,‬מנסה כבר שבע שנים לע שות‬ ‫את הסרט הזה‪ ,‬למרות שמדובר ב שערורייה המתרחשת רחוק מביתו שבסראייבו‪ .‬בפקיסטן‪ ,‬כמה‬ ‫שזה לא מפתיע‪ ,‬לא מיהרו לעזור לו‪ ,‬מ שום שהמדינה עצמה נושאת בחלק לא מבוטל מן הא שמה‪.‬‬ ‫החברות ש נושאות באחראיות ע שו כמיטב יכולתן כדי למ נוע את ההפקה‪ ,‬שצולמה בסופו של דבר‬ ‫בהודו כ שט נוביץ' מ שתמש בסגנון ישיר ובוטה נוסח הדוקו ‪-‬דרמה הבריטית כדי לספר את הסיפור כפי‬ ‫שהוא‪ .‬העלילה מתחילה במ שרד לונדוני שבו מבקשים לע שות סרט תיעודי על הפרשה‪ ,‬וכל הלבטים‬ ‫שעוברים על א נ שים באותו מ שרד‪ ,‬וודאי זהים למה שעבר על ט נוביץ' עצמו‪ .‬לתפקיד הרא שי הוא‬ ‫בחר את אחד מכוכבי בוליווד‪ ,‬אמראן הא שמי‪ ,‬בין המ שתתפים האחרים גם נערת בונד ל שעבר‪ ,‬מרים‬ ‫ד'אבו‪ ,‬המגלמת את נציגת ארגון הבריאות העולמי שמנסה לעזור‪.‬‬ ‫מיראז' – ‪Mirage‬‬ ‫במאי‪ :‬סאבולץ היידו – ‪Szabolcs Hajdu‬‬ ‫מערבון מודר ני שמשתמש בערבות של מזרח הו נגריה‪ ,‬קרוב לגבול הרומ ני‪ ,‬כדי לספר סיפור שמזכיר‬ ‫במידה רבה את " שיין" אבל בסג נון הרבה יותר יובשני וללא אותן הכוו נות ההומניסטיות שציינו לפ ני‬ ‫הרבה ש נים את סרטו הקלסי של ג'ורג' סטיבנס‪ .‬גם כאן י ש זר שמגיע מ שום מקום‪ ,‬גם כאן הוא מגיע‬ ‫לידי עימות עם הכ נופיה ה שולטת במקום וגם כאן ה שיא הוא קרב היריות בי נו לבין כל הר שעים הרבים‬ ‫שסובבים אותו‪ .‬אלא שבמקרה של היידו‪ ,‬הכוונה היא לצייר תמונה קודרת של מצב הע ניינים‬ ‫בהו נגריה‪ ,‬לפי ה נראה בעי ניו‪ .‬והתמונה אינה סימפטית‪ ,‬שלא לומר יותר‪ ,‬כי היי דו מצייר שחיתות‪,‬‬ ‫נבזות‪ ,‬גזע נות ורדיפת בצע המרוכזים כולם‪ ,‬בכפיפה אחת‪ ,‬בתוך אותה חווה מבודדת באמצע שום‬ ‫מקום‪ ,‬בה מתרח שת רוב עלילת הסרט‪.‬‬ ‫מתוך מהלך הסרט צריך להבין‪ ,‬למרות שהדברים אי נם נאמרים אף פעם במפור ש‪ ,‬שמדובר ב שחקן‬ ‫רכ ש שחור בקבוצת כדורגל הו נגרית‪ ,‬שמכר כ נראה משחק‪ ,‬קיבל הרבה כסף‪ ,‬הסתבך עם העולם‬ ‫התחתון ו נמלט על נפ שו‪ ,‬כ שהוא מוצא מפלט בחווה מרוחקת‪ ,‬אי ‪-‬שם בא חת הערבות שמזכירות מאד‬ ‫את אלה שבמערב הפרוע‪ .‬הגיבור‪ ,‬אותו מגלם ה שחקן‪ ,‬יליד חוף ה שנהב‪ ,‬איסאק דה ב נקולה‪,‬‬ ‫מתהלך ללא שם‪ ,‬מגלה שה חווה המסתורית אליה הוא אמור להגיע נמצאת בקצה של מסילת רכבת‬ ‫שאי ש אי נו משתמש בה‪ ,‬וכא שר הוא מגיע ל שם בסופו של דבר‪ ,‬מסתבר לו שכ נופיית בריונים רומנית‬ ‫)אפ שר לזהות לפי ה שפה שבה הם מדברים( השתלטה על החווה‪ ,‬שכל העובדים בה הם או קלגסים‬ ‫רכובים על סוסים ומ נבלים את הפה‪ ,‬או עבדים שאי נם מעזים לעמוד על זכויותיה ם‪ .‬מ נהיג הכ נופיה‬ ‫הפך את היור שת שצריכה להיות בעלת המקום ל שפחת המין שלו‪ ,‬ועל ה שחקן ל שעבר להשתלב בין‬ ‫מכתיבי שלטון הבריונות‪ .‬מכאן והלאה מתפתח העימות הצפוי שמגיע ל שיא בקרב יריות נוסח או‪.‬‬ ‫קיי‪ .‬קוראל‪ ,‬לא ק שה ל נחש שהסרט צריך ל שמש מעין אלגוריה למשטר ה נוכחי היום בהו נגריה‪,‬‬ ‫אלגוריה לא מחמיאה וסרקסטית‪ ,‬הצילומים והאווירה הם מופתיים אבל מצד שני‪ ,‬הדמויות אי נן יותר‬ ‫מסמלי קרטון דקים שאינם עומדים בזכות עצמם והעלילה מו נהגת אך ורק ע"י הרצון של הבמאי ‪-‬‬ ‫תסריטאי להעביר את המסרים הפוליטיים שמטרידים אותו‪ .‬מכאן‪ ,‬שצופים בעלי תודעה פוליטית‪,‬‬ ‫ימצאו הרבה יותר ע ניין מסתם צופים שמחפשים סרט על דמויות ועלילה מגובשים בזכות עצמם‪.‬‬ ‫פניקס – ‪Phoenix‬‬ ‫במאי‪ :‬כריסטיאן פצולד – ‪Christian Petzold‬‬ ‫סרט קודר‪ ,‬שאי נו נותן מ נוח‪ ,‬מזכיר מאד ברעיון הכללי את "ורטיגו" של היצ'קוק ובתזה שהוא מעלה‪,‬‬ ‫את "הדירה" של אר נון גולדפינגר‪ .‬העלילה מתרחשת בברלין ההרוסה שלאחר מלחמת העולם‬ ‫ה ש נייה‪ ,‬במרכזה ניצולת מחנה ריכוז ש נחשבה כבר למתה‪ ,‬ומי שהיה פעם בעלה‪ ,‬לפ ני פרוץ‬ ‫המלחמה‪ .‬היא מוחזרת לחיים‪ ,‬כ שפ ניה וגופה ה רוסים לגמרי‪ ,‬בזכות אי שה שהתחקתה על עקבותיה‬ ‫ומ נסה ל שקם אותה‪ .‬אחרי סדרת ניתוחים שהעמידו אותה פחות או יותר על הרגליים‪ ,‬וב נו מחדש את‬ ‫פ ניה‪ ,‬היא נוסעת חזרה לברלין‪ ,‬כ שרא שה עדיין מכוסה בתחבושות‪ ,‬כדי לחפ ש את הבעל שהמלחמה‬ ‫הפרידה בי ני הם‪ .‬כל הערותיה של המלווה‪ ,‬המסבירה לה שהבעל הוא זה שמ סר אותה בידי ה נאצים‪,‬‬ ‫אי נן מ שכ נעות אותה‪ ,‬היא חייבת למצוא את אהבת חייה‪ .‬מ שהיא מוצאת אותו‪ ,‬הוא אי נו מזהה בה‬ ‫את א שתו ל שעבר‪ ,‬אבל דמיון כל שהו בין ה שתיים מעלה בו את הרעיון ל שכ נע את הזרה הזאת‪ ,‬שלא‬ ‫זיהתה את עצמה‪ ,‬לגלם את דמות א שתו ) שלדעתו הלכה לעולמה(‪ ,‬כדי לה שתלט על הירושה‬ ‫שמגיעה לה‪.‬‬ ‫מי שיחפ ש השפעות בסרט‪ ,‬ימצא כאן לא רק את עקבותיו של היצ'קוק‪ ,‬שפצולד עצמו מצהיר עליהם‪,‬‬ ‫אלא גם של סרטים רבים אחרים שנעשו אחרי המלחמה‪ ,‬החל מן "המלאך הכחול"‪" ,‬האדם ה שלישי"‬ ‫ועד "‪ "Foreign Affair‬של בילי ויילדר‪ .‬אבל יותר מזה‪ ,‬י ש בסיפור האפל הז ה תמו נה של גרמניה‬ ‫המצטדקת שעור הכבש לא שינה את הזאב שבתוכה‪ ,‬י ש כאן ביטוי לא נוכיות הא נושית שמסרבת‬ ‫להכיר שי ש מי שסבלותיו ובעיותיו ח שובות יותר משלו‪ ,‬ויש כאן‪ ,‬כמו אצל גולדפי נגר‪ ,‬את אותה הזיקה‬ ‫לעבר של הקרבן אל המקרבן‪ ,‬זיקה שבגללה אותה אי שה‪ ,‬מתעק שת להישאר צמודה לאותה‬ ‫הג ר מ ניות שבעצם הביאה לאסונה‪ .‬בסרט‪ ,‬פ ניקס הוא שמו של מועדון לילה מעופ ש אבל יותר מזה‪,‬‬ ‫הוא רומז לעוף החול ש נולד בכל פעם מחד ש מאפרו שלו‪ ,‬אבל בסופו של דבר‪ ,‬הוא עתיד להיכחד‬ ‫שוב ו שוב בכל דור‪ .‬ני נה הוס‪ ,‬שחקנית קבועה אצל פצולד ואחת הכוכבות של התיאטרון הגרמני‪,‬‬ ‫עוצרת נ שימה בתפקיד הרא שי ואילו פצולד‪ ,‬במאי שלא פעם בעבר נא שם ב שכלתנות יתר‪ ,‬מצליח‬ ‫הפעם לרג ש מן הרגע הרא שון‪.‬‬ ‫נטע זר – ‪Foreign Body‬‬ ‫במאי‪ :‬קזי שטוף זאנוסי – ‪Krzysztof Zanussi‬‬ ‫כואב הלב לראות את הסרט הזה‪ ,‬מע שה ידיו של מי שהיה אחד הבמאים המתוחכמים וה שנונים‬ ‫יותר של פולין‪ ,‬ולו רק מ שום שאותה אמו נה קתולית הדוקה‪ ,‬שפעמה בו תמיד‪ ,‬אבל הסתתרה מתחת‬ ‫לפ ני ה שטח‪ ,‬ברבדי הדיון המוסרי של כל סרט‪ ,‬הסירה מעצמה את כל הגלימות ו נותרה‪ ,‬אם לא‬ ‫לגמרי אז כמעט‪ ,‬תעמולה לכ נסיי ה ולרוח ה נושבת בתוכה‪ .‬עיקר עיסוקיו של זא נוסי היו תמיד בתחום‬ ‫האתיקה וסרטיו בדרך כלל עוררו דיו נים מורכבים על מה נכון ומה פסול במערכת היחסים שבין ב ני‬ ‫האדם‪ .‬עם זאת‪ ,‬הוא עיצב את הכול בדמות עולם שהוא עצמו הכיר היטב‪ ,‬אי נטלקטואלים‪,‬‬ ‫דיפלומטים‪ ,‬אמ נים‪ ,‬אנשי מעמד הביניים וההתנצ חות הייתה תמיד בתחום האירועים שמוכרים היטב‬ ‫לכל מי שקרוב לסוג זה של א נ שים‪ .‬תוך כדי כך הוא ידע תמיד לצייר דמויות מרתקות בפ ני עצמן‪,‬‬ ‫שלבטיהם א נושיים ומעניינים לא רק בתיאוריה היב שה‪.‬‬ ‫הפעם ברור כבר מן הרגע הרא שון שמה שזא נוסי מציע‪ ,‬הוא דיון על הדרך המוצלחת ביותר ל שרת‬ ‫את הקב"ה וכמובן‪ ,‬מ שום שמדובר בכ נסייה נוצרית‪ ,‬את ב נו י שוע שקריב עצמו לטובת הא נושות‪.‬‬ ‫הפתיחה מציעה צעיר איטלקי סגפן ומאמין גדול בכל עיקרי הדת בחיים של יום יום‪ .‬הוא מאוהב בכל‬ ‫רמ"ח אבריו בצעירה פול נית‪ ,‬סגפנית עד כחו שה‪ ,‬שהחליטה כי עם כל חיבתה לבחור ה נאה הזה‪ ,‬היא‬ ‫הבטיחה את עצמה‪ ,‬את גופה ואת נ שמתה לכ נסייה הקדושה והיא חוזרת הביתה‪ ,‬שם תצטרף‬ ‫בהקדם למ נזר )מי שראה כבר את ‪",‬אידה" אולי יזהה כמה מן הסממ נים של הח ניכה לקראת נזירות‬ ‫מלאה(‪ .‬החבר מ שוכ נע בקדושת כוונותיה‪ ,‬אבל סבור שהיא ת שרת את ה שמיים לא פחות טוב בתור‬ ‫זוגתו‪ .‬אביה של ה נערה‪ ,‬אי ש עסקים מצליח המייצג את הקפיטליזם הפורח בפולין‪ ,‬מוכן ל ממן כרטיס‬ ‫טיסה לצעיר שיבוא ויסית את הבת מכוו נותיה והוא אכן מגיע לוו רשה‪ ,‬ותוך כדי המת נה לכך שהיא‬ ‫ת ש נה את רצו נה‪ ,‬הוא מצטרף לצוות של חברה שהיא קריקטורה מפלצתית מוגזמת ופרועה של‬ ‫רדיפת הבצע הקפיטליסטית‪ ,‬שבמרכזה שתי נשים שטורפות גברים‪ ,‬עסקים‪ ,‬אחת את ה ש נייה וכל‬ ‫מה שעומד בדרכן‪ .‬האם יעמוד ה שה התם מאיטליה מול הדרקוניות הנוראה הזאת? האם ת שתכ נע‬ ‫הבתולה שהיא עוד לא קדו שה‪ ,‬לוותר על ההתייחדות עם רוח הקוד ש? האם הקומוניסטית המרושעת‬ ‫שגוססת במי טתה‪ ,‬תצליח להכשיל את בתה המ נוולת )אחת מ שתי המפלצות( ולמנוע ממנה קריירה‬ ‫מפוארת? וה שאלה הג דולה מכולם‪ ,‬כמה צופים י שרדו עד סוף את ההרצאה היב שה הזאת על‬ ‫פ שיטת הרגל המוסרית של העולם המודרני ועל החדווה שבאמונה הטהורה‪.‬‬ ‫נד רייפל – ‪Ned Rifle‬‬ ‫במאי‪ :‬האל הארטלי – ‪Hal Hartley‬‬ ‫חסידיו של האל הארטלי י שמחו לקראת הסרט הזה‪ ,‬האחרים יהיו קצת המומים‪ .‬זה פרק אחרון‬ ‫ב טרילוגיה שהתחילה ב ‪ 1997-‬עם "ה נרי פול"‪ ,‬סיפור מוזר ויוצא דופן על פועל ניקיון‪ ,‬סיימון גרים‪,‬‬ ‫מ שורר בעתות פ נאי ‪ ,‬ו סופר‪ ,‬ה נרי פול‪ ,‬שאולי יפרסם את האפוס של המאה‪ .‬בסוף אותו סרט סהרורי‪,‬‬ ‫האפוס אמ נם יוצא לאור‪ ,‬פועל ה ניקיון בכל זאת הופך למ שורר מחתרת‪ ,‬ובן שהוא כבר בן ‪ ,7‬נולד מן‬ ‫הק שר שבין ה נרי לאחותו של סיימון‪ ,‬פיי‪ .‬סרט ההמשך‪" ,‬פיי גרים" יצא ת שע שנים לאחר מכן‪ ,‬ובו‬ ‫פיי‪ ,‬ב שליחות סוכן ה שירות החשאי‪ ,‬שטוען כי ה נרי פול הכ ניס סודות מדינה לתוך היצירה הספרותית‬ ‫שלו‪ ,‬מ נסה למצוא את אבי ב נה‪ .‬הסרט נגמר עם פיי‪ ,‬שעברה את חצי כדור הארץ בחיפושיה‪ ,‬נתונה‬ ‫בכלא‪ ,‬על עברות ביטחו ניות שלא ידעה עליהם כלל שעה שבנה נמסר למ שפחה אומנת‪ .‬עכ שיו‪ ,‬בסרט‬ ‫ה שלי שי‪ ,‬הבן תופס את מרכז הבמה‪ .‬הוא מגלה את זהותו האמתית‪ ,‬עוזב את המ שפחה האומ נת‬ ‫שמ מ נה י נק את אמו נתו הדתית ה נחרצת ויוצא לחסל פעם אחת ולתמיד את אביו‪ ,‬אותו ה נרי פול‪,‬‬ ‫שאחראי לכל האסו נות שקרו במשפחה‪.‬‬ ‫הבן )לייאם אייקן(‪ ,‬שבחר לאמץ לעצמו את ה שם נד רייפל‪ ,‬יוצא מן החוף המזרחי של אמריקה ו מגיע‬ ‫ב נדודיו עד לחוף המערבי‪ ,‬פוג ש בדרך את כל גיבורי הסרטים הקודמים‪ ,‬בין אם זאת אמו שהיא עדיין‬ ‫בכלא )פרקר פוזי(‪ ,‬דודו שהוא עדיין זרוק כ שהיה )ג'יימס אורב ניאק( ובסופו של דבר גם את אביו‬ ‫)תומאס ג'יי רייאן(‪ ,‬כולם מגולמים שוב ע"י נאמניו הקבועים של הארטלי מ שלושת הסרטים )זה כולל‬ ‫את אייקן ש היה באמת בן ‪ 7‬ב"ה נרי פול"(‪ .‬אל הצוות מצטרפת דמות חדשה‪ ,‬סוזן‪ ,‬דוקטורנטית‬ ‫שמכי נה עבודה על הרומן של ה נרי פול‪ .‬היא נדבקת ל נד כמו עלוקה מן הרגע הרא שון ואי נה מ ניחה לו‬ ‫ל נ שום עד סוף הסרט‪ .‬לבושה בעיקר במסקרה שחורה ובגרביים שחלקם העליון תמיד חשוף‪,‬‬ ‫מ שקיפה על העולם בזוג עי ניים ע נקיות קרועות לרווחה‪ ,‬התגלמות של סקסיות דקדנטית שמסתירה‬ ‫הרבה יותר מ שהיא חו שפת )ו היא חושפת הרבה(‪ ,‬אין ספק שהיא הדמות שכולם יזכרו בסוף הסרט‬ ‫הזה‪ .‬א שר להארטלי‪ ,‬הוא באמת במאי ה נאמן לעצמו‪ ,‬שמתמיד בסגנון סטירי צונן‪ ,‬מאופק‪ ,‬במב נה‬ ‫סיפורי שאין בו כלל צורך בהיגיון‪ ,‬ובלעג על רבות מאו שיות הבסיס של החברה האמריקאית‪ .‬פגישה‬ ‫מ שפחתית לפי מיטב המסורת‪ ,‬מי שאהב את סרטיו הקודמים‪ ,‬של הארטלי לא יהיה אדי ש גם הפעם‪.‬‬ ‫עדן – ‪Eden‬‬ ‫במאית‪ :‬מיה האנסן ‪-‬לאב – ‪Mia Hansen-Love‬‬ ‫ת נאי רא שון כדי ליה נות מן הסרט הזה‪ ,‬הוא התמצאות בז'א נרים ה שו נים של מוסיקת הדיסקוטקים‬ ‫בצרפת‪ .‬ללא התמצאות מן הסוג הזה‪ ,‬כל שיוצג בפ ניכם בס ר ט הארוך הזה‪ ,‬והוא באמת ארוך‬ ‫) שעתיים ועשר דקות(‪ ,‬הוא חלק מן ההיסטוריה של מוסיקת הפופ האלקטרונית ב צרפת בשנים שבין‬ ‫‪ 1992‬ועד ‪ .2007‬מיה הא נסן ‪-‬לאב ) שהיא רעייתו של הבמאי אוליביה אסייאס(‪ ,‬כתבה את התסריט‬ ‫יחד עם אחיה‪ ,‬סוון‪ ,‬שבן דמותו הוא למע שה אחד' משני גיבורי הסרט‪ ,‬וכל מה שקורה מול המצלמה‪,‬‬ ‫לקוח מתוך חוויות אי שיות שלו לאורך השנים האלה‪ .‬ההיכרות האי שית של הבמאית עם הדמויות‬ ‫עצמן‪ ,‬אותן היא פג שה בבית באמצעות אחיה‪ ,‬והקרבה שלה ל נושא‪ ,‬מובנים מאליהם‪ ,‬וזה כמובן עוזר‬ ‫ליצירת אווירה אות נטית יותר‪ ,‬ולהרבה מאד פכים קט נים שמלווים את הסיפור )אחד מהם הוא הרגע‬ ‫שבו ש ניים מכוכבי הרוק הצרפתי אינם מורשים להיכנס לדיסקוטק משום שהם אי נם לבושים לפי‬ ‫דרי שות "הטכס"(‪ .‬עם זאת‪ ,‬הקרבה ל נו שא כ נראה ה שפיע לא מעט על המב נה הדרמטי של העלילה‪.‬‬ ‫הרבה מאד דברים נראים מוב נים מאליהם למי שחי אותם ולפי כך לא תמיד ההסברים המלווים את‬ ‫האירועים מספיקים‪ ,‬ודאי לא למי שזר לאותה תקופת רוק צרפתי או למה ש נהוג היה לכ נות "המגע‬ ‫הצרפתי" במוסיקת הריקודים האלקטרונית‪.‬‬ ‫בכל מקרה‪ ,‬הה שוואה‪ ,‬שנע שתה יותר מפעם במהלך הפסטיבל‪ ,‬בין הסרט הזה לבין "בתוך לאוין‬ ‫דייוויס" של האחים קואן‪ .‬אכן‪ ,‬ב ש ני המקרים מדובר בעלייתו ודעיכתו של סגנון מוסיקלי פופולרי‪ ,‬אבל‬ ‫ה נסן ‪-‬לוב‪ ,‬אולי מ שום שהיא מדברת על א נ שים שהיא מכירה‪ ,‬אי נה מעזה לצייר תמו נה תלת ממדית‬ ‫של ממ ש‪ ,‬אי נה קולטת את מלוא ה שפעת המוסיקה הזאת ו נ שארת קצת בחוץ‪ ,‬כמשקיפה מן הצד‬ ‫)כפי שכ נראה הייתה במציאות(‪ .‬רבות דובר על שלוש השנים שחלפו עד שנמצא המפיקים שנטלו על‬ ‫עצמם את האחראיות לרכי שת זכויות המוסיקה )מי שאחראי להצלחת המבצע היו בסופו של דבר‬ ‫האחים הא נסן ‪-‬לאב( אבל בעולם שבו האופ נות המוסיקליות מתחלפות זו בזו במהירות מסחררת כל‬ ‫כך‪ ,‬אין זה וודאי כלל וכלל שההבדלים בין האחד ל שני יהיו ברורים די הצורך לצופים שאינם מעורים‬ ‫ב נו שא‪ .‬אכן‪ ,‬עבורם‪ ,‬הסרט יהיה משהו נוסח יומן מדפיו של תקליטן המספר על עוללות הקריירה שלו‬ ‫במהלך ‪ 15‬ש נים‪ ,‬דפים שלכולם י ש חשיבות שווה‪ ,‬מה עוד שהמסר העובר מן הצד האישי של‬ ‫הסיפורים ביומן הזה‪ ,‬הוא מוכר עד שדוף‪ :‬אמן‪ ,‬ולא חו שב מה הא מ נות שלו ומה חשיבותה‪ ,‬נדרש‬ ‫בסופו של דבר לבחור בין אהבה ל שליחות‪ ,‬ובדרך כלל ה שליחות היא זו שמ נצחת‪ ,‬אחרת אי ש לא‬ ‫היה מגלה שמדובר בא מן‪.‬‬ ‫לגמור – ‪Little Death‬‬ ‫במאי‪ :‬ג 'ו ש לאוסון – ‪Josh Lawson‬‬ ‫למי שאי נו מזהה את מ שמעות שמו של הסרט שבאנגלית‪ ,‬צריך לומר שהצ רפתים המציאו בזמ נו שם‬ ‫תואר מ נומ ס לאורגזם וקראו לא "המוות הקטן"‪ .‬מכאן שם סרטו של השחקן האוסטרלי ג'וש לאוסון‬ ‫) שגם מופיע בו באחד האפיזודות(‪ ,‬על הדרכים ה שונות‪ ,‬המשונות והמוזרות שבהם זוגות רגילים‬ ‫לחלוטין‪ ,‬מ נסים למצות את יחסי המין שלהם עד תומ ם‪ .‬הסרט מורכב מסדרה של מערכונים בהם‬ ‫נוטלים חלק חמי שה זוגות רגילים בהחלט‪ ,‬לא יפים במיוח ד ולא מבריקים במיוחד‪ ,‬אבל כולם נאלצים‬ ‫להתמודד עם ה נטיות המיניות הקצת מוזרות שיש אצל כל אחד מב ני הזוג‪ .‬ה נה כמה דוגמאות‬ ‫לסטיות הקט נות האלה‪ .‬אצל הזוג הרא שון )שבו לאוסון עצמו מגלם את הגבר(‪ ,‬לאי שה יש בעיה‪ ,‬היא‬ ‫חולמת שיא נסו אותה ומה לא יע שה בעל אוהב כדי לספק את חלומותיה הרטובים‪ .‬בזוג אחר‪ ,‬הבעל‬ ‫מבק ש‪ ,‬לפי עצת פסיכיאטר‪ ,‬לרע נן את יחסיו עם א שתו בכך שהוא יגלם בכל פעם דמות אחרת והוא‬ ‫עובד כל כך ק שה על התפקידים שלו שאפילו סטניסלבסקי לא היה מוצא בו דופי‪ ,‬רק א שתו אי נה‬ ‫שבעת רצון‪ .‬אי שה אחרת שאינה יכול להגיע לסיפוק מיני עד שאינה רואה את בעלה מזיל דמעה‪,‬‬ ‫ובעל שאי נו נהנה מיחסי המין עם א שתו אלא כא שר היה י שנה‪ ,‬כי בהיותה ערה‪ ,‬ל שונה החדה‬ ‫והארסית הורסת כל סיכוי להתקרבות‪ ,‬מי נית או אחרת‪ .‬כל הזוגות האלה מתגוררים ב שכונה מכובדת‬ ‫ומטופחת‪ ,‬מין רמת ה שרון של סידני‪ ,‬וכל אחד מהם זוכה לביקורו המ נומס להפליא של אי ש על סף‬ ‫הזק נה‪ ,‬שמגיע עם חבילת עוגיות ביד ומסביר שהוא ה שכן החדש ו שבית המשפט חייב אותו להודיע‬ ‫לכל מי שגר סביבו‪ ,‬כי ה שתחרר זה עתה מן הכלא שם י שב בעוון עבירות מין‪.‬‬ ‫אבל המערכון המצחיק והמשעשע ביותר הוא זה שמת נהל בשירות מענה טלפוני המשרת א נשים‬ ‫בעלי ק שיי שמיעה‪ .‬כן‪ ,‬בדיוק אותם הא נ שים שלטובתם מוסיפים את שפת הסימ נים בכל מהדרות‬ ‫חד שות‪ .‬גם לא נ שים האלה י ש צרכים שחורגים מתחום הכותרת הראשית בעיתון‪ ,‬ובמערכון של‬ ‫לאוסון‪ ,‬אחד הקליי נטים משתמש בסקייפ כדי להגיע לטלפנית צעירה‪ ,‬שגם היא שולטת ב שפת‬ ‫הסימ נים אבל גם מדברת‪ ,‬אם כי במידה מסוימת של היסוס‪ .‬מה שהוא רוצה זה להתק שר ל שירות‬ ‫של שיחות פור נו‪ ,‬שהטלפנית תעביר לגברת שמן הצד השני של הקו את כל דרי שותיו של הלקוח‬ ‫החר ש ‪-‬אילם‪ ,‬ואחר כך יתאר ב שפת סימ נים‪ ,‬את כל מה שאותה גברת מדמיינת לעצמה שהיא עושה‬ ‫ללקוח שלה‪ .‬התרגום של השיחה הזאת מדיבור ל שפת סימ נים וחזרה היא ללא ספק ה שיא של‬ ‫הסרט‪ ,‬לא במקרה החליט לאוסון ל שים אותה בסוף‪ ,‬כי כל הצופים‪ ,‬גם אלה שעד אותו רגע היו‬ ‫סבורים אולי שמדובר כאן באוסף בדיחה לא תמיד מוצלחות באותה המידה‪ ,‬ייצאו מן הקול נוע עם‬ ‫חיוך רחב על ה שפתיים‪.‬‬ ‫‪Y+X‬‬ ‫במאי‪ :‬מורגן מאתיוס – ‪Morgan Matthews‬‬ ‫סרט בריטי ע שוי לפי מר שם‪ ,‬נקי‪ ,‬מאוורר‪ ,‬בלי דופי‪ ,‬מסוג הסרטים שנוהגים להמליץ למתבגרים‬ ‫צעירים כדי לעודד את רוחם וליצור בהם ח שק להתמיד בלימודים ולהאמין שהצלחה בתחרות בהחלט‬ ‫ח שובה אבל היא לא הכול בחיים‪ .‬הגיבור הוא נתן‪ ,‬נער בעל נטיות אוטיסטיות שאינו מתק שר עם ב ני‬ ‫גילו ומתע ניין רק במתימטיקה‪ ,‬בעידודו המלא של אב תומך‪ .‬אבל כא שר האב נהר ג בתאו נת דרכים‪,‬‬ ‫נראה שילד הולך ו מ סתגר בתוך עצמו ומסרב לתק שר עם אמו המסורה‪ ,‬שמוכנה לע שות הכול עבורו‪.‬‬ ‫למרבה המזל‪ ,‬הוא זוכה למורה שהיה פעם גאון במתימטיקה‪ ,‬מזהה את הכי שרון של הילד ומעודד‬ ‫אותו‪ ,‬אבל ב מקביל נאבק עם מחלת הטר שת ה נפוצה ממנה הוא סובל‪ .‬בתמיכתו של המורה ובסיוע‬ ‫אם שעומדת לצדו למרות הת נהגותו המרתיעה‪ ,‬מגיע ה נער לתחרות הלאומית של איגוד המתימטיקה‬ ‫הבי נלאומי‪ ,‬וזוכה שם במקום נכבד ו נכלל ב נבחרת הבריטית שנשלחת לטייוואן‪ .‬שם הוא יזכה להכיר‬ ‫גאו נית סי נית בת גילו‪ ,‬ובאולימפיאדת המתימטיקה שנערכת מאוחר יותר בקמברידג' היא תתארח‬ ‫בביתו ובין ה ש ניים תיווצר מערכת יחסים יפה וצנועה להפליא‪ ,‬כפי שראוי לסרט מן הסוג הזה‪.‬‬ ‫הבמאי מורגן מאתיוס שעשה בעבר סרט תיעודי על ה נושא‪ ,‬הצליח כאן לחרוג מעבר למוגבלויות של‬ ‫סרטים חי נוכיים מן הסוג שאינם מגיעים לקהל הרחב‪ .‬גם אם יהיה זה מוגזם לה שוות אותו לסרטים‬ ‫כמו " נפלאות התבו נה"‪ ,‬שהרי היריעה הרבה יותר צנועה‪ ,‬י ש כאן אוסף של טיפוסים שקל מאד לחבב‬ ‫ולעקוב אחריהם‪ ,‬בין אם זה אסא באטרפילד‪ ,‬שמגלם את גיבור הסרט בשלבים שבהם הוא כבר נער‬ ‫מתבגר‪ ,‬סאלי הוקי נס כאמו‪ ,‬רייפ ספול‪ ,‬כמורה שמד רבן אותו לדרך ו נקשר לאם מעבר לעזרה‬ ‫המ שותפת שנתן זקוק לה‪ ,‬ואפילו אדי מארסאן‪ ,‬המספק נימה של הומור מבורך בתפקיד מ נהל‬ ‫המ שלחת הבריטית לאליפות‪ .‬כרגיל‪ ,‬בסרטים שכאלה‪ ,‬העימות הגדול הוא שוב בין ה שליחות של‬ ‫המתחרה‪ ,‬שרוצה בכל מאדו ל נצח‪ ,‬לבין נטיות הנפש שסוחבות לא פעם לכיוון ההפוך‪ .‬אבל בעידן זה‬ ‫של שפע סרטים על ח ניכים וחונכים מכל הסוגים‪ ,‬מורגן מאתיוס מצליח ל שמור על עמדה טובה בין‬ ‫הרא שו נים ברשימה‪.‬‬ ‫חברים עד הסוף – ‪Breakup Buddies‬‬ ‫במאי‪ :‬נינג האו – ‪Ning Hao‬‬ ‫ני נג האו‪ ,‬במאי סי ני מ צליח‪ ,‬משך ת שומת לב בעולם כא שר סרטו " שטח הפקר"‪ ,‬שייצג אמ נם את סין‬ ‫בפסטיבל ברלין‪ ,‬נתקל בק שיים והפצתו המסחרית בבית נדחתה שש פעמים‪ ,‬כא שר בכל פעם הוא‬ ‫נאלץ ל שוב לחדר עריכה כדי לרצות את הצ נזורה שלא הסכימה לא שר את הדרך בה הוצגו החוק‬ ‫ו שומריו בתוך אותו מותחן סטירי שחור‪ ,‬שרבים השוו לאחים קואן‪ .‬לכ שיצא בסופו של דבר אל‬ ‫האקר נים‪ ,‬היה " שטח הפקר" להיט מסחרי גדול‪ ,‬אי שור נוסף למעמדו של הבמאי כמי שמבין היטב‬ ‫לרוח צופי הקול נוע ב ני ארצו‪ .‬דבר דומה אפ שר לומר גם על "חברים עד הסוף"‪ ,‬אחד הלהיטים‬ ‫המובילים של הקיץ האחרון בסין‪ .‬שוב‪ ,‬גם כאן מדוב ר בסרט מסעות‪ ,‬נינג האו מ שתמש פעם נוספת‬ ‫ב ש ני הכוכבים החביבים עליו‪ ,‬הוא נג בו ו שו ז'א נג‪ ,‬אבל מומ נט המתח והביקורת החברתית נעלם‬ ‫לחלוטין‪ ,‬כל מה ש נותר הוא אוסף של אפיזודות מבוימות בהתלהבות היסטרית‪ ,‬על ש ני חברים‬ ‫שאמורים להוביל תפאורה ואביזרים להפקת סרט על פ ני מרחק של ‪ 3000‬קמ' וכל מה שקורה להם‬ ‫בדרך‪.‬‬ ‫אחד מן ה ש ניים היה פעם זמר‪ ,‬אחד מ שיריו שבר שיאי קופה‪ ,‬אבל בי נתיים נשכח וכוכבו דעך‪.‬‬ ‫העוב דה שא שתו עזבה אותו אי נה נות נת לו מ נוחה‪ ,‬למרות שעברו שנים מאז שהסתלקה הוא ממ שיך‬ ‫לה שתולל לזכר שמה וידידו הטוב מציע לו את המסע המופלא הז ה מקצה אחד ל ש ני של סין‪ ,‬כדי‬ ‫להסיח את דעתו ובעיקר כדי להוכיח לו שי ש עוד נ שים רבות בעולם ובכל מקום שיעצרו מובטחת לו‬ ‫הרפתקה שת שכיח ממנו את א שתו ל שעבר‪ .‬צוות של חצי תריסר תסריטאים ומי יודע כמה עורכים‬ ‫יצרו ביחד מעין א נדרלמוסיה שנדמה כאילו אי ש לא טרח לחבר כראוי לפ ני ההפצה‪ .‬כל אפיזו דה היא‬ ‫פרק נפרד בפ ני עצמו‪ ,‬בכל אחת מהן מסתבכים ה ש ניים במצבים שמהם הם ניצלים רק ברגע‬ ‫האחרון‪ ,‬מעריצה נלהבת של הזמר ה נשכח משתלבת גם היא במהלך האירועים הסוערים‪ ,‬ולמען‬ ‫האמת‪ ,‬רק מי שדובר סינית‪ ,‬או ליתר דיוק‪ ,‬מי ש שולט היטב במנדרינית‪ ,‬יוכל להבין את סוד ההצלחה‬ ‫של הסרט‪ .‬צופים שצריכים לקרוא כל הזמן כותרות‪ ,‬ע שויים לצאת לא רק ת שו שים אלא גם תמהים‬ ‫מה בדיוק כל כך מצחיק ומקורי או מע ניין במה שקורה כאן‪ .‬לזה כ נראה מתכוו נים כא שר מדברים על‬ ‫טעם ועל ריח‪.‬‬ ‫דיוק אוף בורגונדי – ‪The Duke of Burgundy‬‬ ‫במאי‪ :‬פיטר סטריקלנד – ‪Peter Strickland‬‬ ‫תאמי נו אל לא‪ ,‬גם אם זה נ שמע מופרך לחלוטין‪ ,‬הסרט הזה הוא מחווה ל"קלסיקה" של סרטי הפורנו‬ ‫והסאדו ‪-‬מאזוכיזם של ש נות הששים והשבעים‪ .‬מדוע במאים כמו ג'ס פרנקו או טי נטו בראס ראויים‬ ‫למחווה‪ ,‬לא ברור כל כך‪ ,‬ועוד פחות ברור מדוע החליט הבמאי הבריטי פיטר סטריקלנד‪ ,‬שחי‬ ‫בהו נגריה‪ ,‬להשקיע כל כך הרבה מאמץ בפרטים הקטנים ביותר ובעיצוב המדויק ביותר‪ ,‬שצריכים‬ ‫ל שחזר סרטים שלא הצטיינו בזמ נו בדיוק או בהקפדה על פרטים קט נים‪ .‬התוצאה נראית כמו אותם‬ ‫הסרטים שתחנות ה שידור הפחות מכובדות באירופה היו משדרים ב שעות הלילה הקטנת‪ ,‬העלילה‬ ‫אי נה קיימת והכל מועבר ברמזים‪ ,‬שהביקורת העולמית חיבקה בהתלהבות המעידה אולי שקמצוץ של‬ ‫פרוורסיה הוא בדיוק התבלין שמעיר מתרדמתם את המקצוענים המשועממים שרואים יותר מדי‬ ‫סרטים דומי ם אחד ל שני‪.‬‬ ‫שתי חוקרות של חרקים נדירים )הסרט נקרא על שם אחד החרקים האלה( שכרו בית באיז שהו‬ ‫מקום‪ ,‬לא ח שוב איפה‪ ,‬וילה עטופה ב צ מ חייה עבה ובה הן מתגוררות לבדן‪ .‬תוך כדי חזרות אי נסופיות‬ ‫על אותם תסריטי הת נהגות ביחסים ביניהן‪ ,‬אפ שר להבין עד מהרה כי מדובר ברומן וותיק בין שתי‬ ‫נ שים שמשתעשעות בגילום תפקידים שהן נוטלות עצמן‪ ,‬אחת מהן היא עוזרת בית שמגיע לווילה‬ ‫רכובה על אופ ניים ו שום דבר שהיא עושה אי נו מ שביע את רצון גברתה‪ ,‬המטילה עליה בכל פעם‬ ‫עו נ שים מעונשים שונים‪ .‬ב נוסף לכך‪ ,‬שתיהן משתתפות באותו כ נס של חוקרות החרקים )כולן נשים(‪,‬‬ ‫שבהן מלוות ההרצאות היבשות בכל מי ני הדגמות‪ ,‬הן של תמו נות והן של קולות החרקים )עבודת‬ ‫מחקר מר שימה באמת של סטריקלנד(‪ ,‬ככל ש הסרט מתקדם וחוזר כביכול על עצמו לומדים קצת‬ ‫יותר על מערכת היחסים בין שתי הדמויות המרכזיות‪ ,‬שמקבלת עומק נוסף ומעידה על כך שמדובר‬ ‫ב שלב שאחריה הפרוורסיה‪ ,‬כא שר כל האמצעים השגרתיים כבר מוצו ועכשוו הן מ נסות בכל פעם‬ ‫לגלות מ שהו חד ש במשחקים שביניהן‪ .‬הכול טוב ויפה‪ ,‬למי שמתע ניין ב נושאים האלה זה אולי אפילו‬ ‫מרתק‪ ,‬אבל מי שאי נו רגיש למעגל הסטיות שהסרט מצייר )יכול להיות שגם חקר החרקים הוא‬ ‫סטייה( ע שוי לשאול את עצמו‪ ,‬תוך זמן קצר‪ ,‬מה הטעם שי ש בכל זה‪.‬‬ ‫כל עוד לא הזדקנו – ‪While we're young‬‬ ‫במאי‪ :‬נועם באומבך – ‪Noam Baumbach‬‬ ‫נועם באומבך הוא‪ ,‬בעי ני רבים‪ ,‬מעין גלגול חדש של וודי אלן‪ ,‬מ שקיף אירוני ומפוקח על ב ני דורו‬ ‫העירו ניים‪ ,‬אי נטלקטואלים )או פסבדו( ובדרך כלל יהודים‪ ,‬שמנפק סאטי רות שנונות בכל אחד‬ ‫מסרטיו‪ .‬במקרה הספציפי הזה‪ ,‬המחמאות הן אולי מוגזמות‪ .‬שרידי וודי אלן המפוזרים לכל אורכו‬ ‫אי נם עוזרים הרבה‪ ,‬כי גם אם אלן אי נו עוד באופ נה כפי שהיה פעם‪ ,‬הרי זכר סרטים כמו "בעלים‬ ‫ו נ שים" או "פ שעים ועבירות קלות" נעים ומספק יותר מן החיקוי הזה‪ ,‬שהוא אולי חביב ומפוקח במידה‬ ‫כל שהי‪ ,‬אבל בסופו של דבר מתקבל כמאולץ וכפוי‪ ,‬רק מ שו ם שבאומבך מגזים יתר על המידה‬ ‫בלחיצה על כפתור ההומור‪ .‬בן סטילר‪ ,‬שהופיע כבר בסרט אחד של באומבך )"גרינברג"(‪ ,‬הוא זה‬ ‫ש נוטל על עצמו של התפקיד שאלן בדרך כלל היה מגלם‪ ,‬במאי סרטי תעודה ב שם ג'וש‪ ,‬בן ארבעים‬ ‫פלוס‪ ,‬שעובד כבר שמו נה שנים להשלים את העדות האולטימטיבית של תיאורטיקן קשיש‪ ,‬ומוצא‬ ‫תמיד תירוצים מדוע הוא צריך לצלם עוד קצת ולערוך עוד קצת לפ ני שישלים את יצירתו‪ .‬הבעיה היא‬ ‫שב שנות הארבעים לחייו‪ ,‬גם ה נישואים המאושרים לכאורה מתחילים להעלות קצת עוב ש‪ ,‬וגרוע מכל‪,‬‬ ‫חות נו )אותו מגלם צ'רלס גרודין הוותיק שגונב כל סצ נה שבה הוא מופיע( הוא דוקומנטריסט רב‬ ‫תהילה )מעין פרדריק וייזמן( וזאת סיבה להרבה רג שי נחיתות ותסכול אי נסופיים‪.‬‬ ‫לתוך חייו של ג'ו ש‪ ,‬המסובכים בין כה וכה‪ ,‬נכנס בחור צעיר ב שם ג'יימי )אדם דרייבר‪ ,‬גם הוא מ נאמני‬ ‫באומבך(‪ ,‬שטוען כי הוא מעריץ את ג'ו ש ואת הסרט היחיד שהוא ה שלים פעם בעבר‪ ,‬וכמובן את‬ ‫חות נו המהולל‪ .‬ומ שום שהוא מעריץ אותו כל כך‪ ,‬הוא מתחיל לבק ש ממ נו עצות ול החליף אתו דעות‬ ‫ואחרי לא מעט זמן‪ ,‬ג'ו ש מתחיל להבין שג'יימי המתחנף‪ ,‬סוחט אותו כמו לימון מכל מה שהוא יודע‪,‬‬ ‫מ נצל אותו בכל הזדמ נות ובסופו של דבר מצליח להגשים תוך זמן קצר את כל מה שג'ו ש החמיץ‬ ‫במ שך כל ה ש נים שבהם היה עסוק בלבטיו האי נסופיים‪ .‬מובן שגם הבעיות האינטימיות של שני‬ ‫הזוגות נכ נסות לתוך התמונה‪ ,‬מצד אחד קור נלי )נעמי וואטס(‪ ,‬א שתו של ג'וש שעייפה כבר מל שמוע‬ ‫שוב ו שוב את אות ם הארגומ נטים שבהם הוא מתרץ את חוסר האו נים שלו‪ ,‬והן דרבי‪ ,‬זוגתו של ג'יימי‪,‬‬ ‫המציגה את הגלגול הטרי יותר של אותה קורנליה מימי נעוריה הראשונים‪ .‬בקיצור‪ ,‬זה סרט על עימות‬ ‫בין דורות‪ ,‬זה שהולך ומסרב להשלים עם העובדות‪ ,‬וזה שבא ואין לו שום בעיה לדרוס את הכול‬ ‫בדרכו‪ .‬זה ק צת יותר מדי מובן מאליו ואילו הדמויות‪ ,‬כולן על גבול הגיחוך‪ ,‬מעוררות אולי קצת חמלה‬ ‫או קצת רתיעה‪ ,‬אבל כל זה במבט מלמעלה של מי שחושב את עצמו טוב מהם‪.‬‬ ‫מקהלת נערים – ‪Boy Choir‬‬ ‫במאי‪ :‬פרנסואה ג'יראר – ‪Francois Girard‬‬ ‫עוד סרט לפי מר שם בדוק שקשה להיכ של בו‪ .‬שוב הסיפור של החונך והחניך‪ ,‬שוב הקשיים‬ ‫האובייקטיביים ה ניצבים לפ ני ההצלחה הסופית שחייבת לבוא‪ ,‬אבל הפעם זה גם מ שובץ בכמה‬ ‫כוכבים בעלי שם כמו דסטין הופמן‪ ,‬קייטי בייטס ודברה ווינגר‪ ,‬עם הרבה מאד מוסיקה קולית‬ ‫למקהלות ילדים בר מה גבוהה ביותר ועם במאי ק נדי‪ ,‬פר נסואה ג'יראר‪ ,‬שזכה לתהילת הביקורת‬ ‫בסרט שהקדיש לפסנתרן בן ארצו‪ 32" ,‬סרטים קצרים על גלן גולד" ואחר כך גם רקח להיט‪ ,‬שאולי‬ ‫פחות מקורי‪ ,‬אבל בהחלט ירק לחובבי המוסיקה הקלאסית הקלה יותר‪ ,‬ב שם "הכי נור האדום"‪ .‬עם‬ ‫צוות כזה‪ ,‬ק שה להיכ של וי ש סיכוי סביר שהסרט יהפוך ללהיט‪ ,‬לפחות להצגות יומיות לכל המ שפחה‪,‬‬ ‫בכל מקום בו יוצג‪ .‬והאמת היא שאפילו הופמן‪ ,‬בתפקיד מח נך ק שוח‪ ,‬בייטס‪ ,‬בתור מ נהלת בית ספר‬ ‫אי נטרסנטית וווינגר‪ ,‬כא שה נבונה ורגישה‪ ,‬אין להם מה להתביי ש‪ ,‬זה אולי לא שיא הקריירה של אף‬ ‫אחד מהם‪ ,‬אבל הופעתם בהחלט מכובדת ומכבדת את התפקידים‪.‬‬ ‫הדמות המרכזית בסרט הוא נער טקס ני בן ‪ ,11‬בן לאם חד הורית ש נתקל בהרבה בעיות הת נהגות‬ ‫בבית הספר‪ ,‬עד שהמורה ווינגר מבחינה במעלותיו‪ .‬היא מבק שת מן המ נהל של מקהלת ה נערים‬ ‫האמריקאית )מ שום מה‪ ,‬כל הפרטים הטכ ניים הנוגעים לארגוני ם השונים אי נם בדיוק תיעודיים(‪,‬‬ ‫שייקח את הילד לידיים‪ ,‬ובמקביל‪ ,‬כדי שזה לא יהיה קל במיוחד‪ ,‬אמו של ה נער מתה בתאו נת דרכים‪.‬‬ ‫ואז מופיע האב ש נטש אותו והוא מוכן ל שלם כל סכום שבעולם‪ ,‬רק שיחזיקו את הבן רחוק ממ נו ושלא‬ ‫יעז לקלקל את ני שואיו החדשים‪ .‬המנהלת בייטס מתפתה לתמיכה ה נדיבה ומתגייסת לעזור‪ ,‬אבל אז‬ ‫צצים שני עימותים שעשויים לסבך את הפ ר שה‪ .‬מצד אחד‪ ,‬להופמן יש סגן שמא ד רוצה להעיף אותו‬ ‫מן העבודה ולר שת את מקומו‪ .‬מצד ש ני‪ ,‬במקהלה יש ילד אחר שמאד לא רוצה לוותר על הסולו‬ ‫לטובת הפו שטק מטקסס‪ .‬אבל בסופו של דבר‪ ,‬הכול יבוא על מקומו ב שלום‪" ,‬המ שיח" של הנדל‬ ‫יבוצע כהלכה‪ ,‬ה נער הסופרנו יגיע ל"דו" הגבוה‪ ,‬והצופים ייצאו מן האולם בעי ניים לחות‪ .‬וכולם באו על‬ ‫שכרם הראוי‪.‬‬ ‫איטסי ביטסי – ‪Itsi Bitsi‬‬ ‫במאי‪ :‬אולה כריסטיאן מאדסן – ‪Ole Christian Madsen‬‬ ‫מסע בזמן‪ ,‬חזרה לתחילת ש נות הש שים‪ ,‬לעידן ילדי הפרחים‪ ,‬היפיז ותרבות הסמים כ שהייתה‬ ‫באיבה‪ ,‬הפעם בגרסה הד נית‪ .‬הסרט מבוסס על חייו של אייק סקאלו‪ ,‬אייקון של המחאה החברתית‬ ‫המוקדמת שפרצה בדנמרק של אותם ה שנים‪ ,‬ומי שהיה המנהיג המיתולוגי של להקת רוק כבד ב שם‬ ‫"‪) "Steppenwolves‬לא לבלבל עם הלהקה האמריקאית ‪ Steppenwolf‬שקמה באותם ה שנים בחוף‬ ‫המערבי של ארה"ב( שהוציאה לאור בסך הכול תקליט אחד )ב שם ‪ ( HIP‬לפ ני שאייק פרש כדי לחפ ש‬ ‫את עצמו בערבות הודו ופקיסטן ו שם הוא שם קץ לחייו‪ ,‬כשהוא משאיר אחריו מכתב המא שר שיד‬ ‫זרה לא הייתה במע ש‪ .‬הסרט מבוסס במידה רבה על ספר ב שם "מכתבים לחברה"‪ ,‬אותו פרס מה‬ ‫חברתו של אייק‪ ,‬איבן ראסמוסן‪ ,‬כ ‪ 25-‬שנים אחרי מותו‪ ,‬ובו קובץ כל המכתבים שהוא כתב לה מכל‬ ‫פי נות העולם‪ ,‬כא שר פס הכול מ שובץ ב שלל ציטטות מספר השירים שפורסמו גם ה ם אחרי מותו‪ ,‬ע"י‬ ‫אחותו הצעירה ממ נו‪.‬‬ ‫לכאורה‪ ,‬נדמה כאילו הכוו נה הייתה לפרוס כאן יריעה רחבה המתארת את כל רוח התקופה‪ .‬למע שה‪,‬‬ ‫הרבה יותר מדויק לומר שרוח התקופה היא בעיקרה רקע‪ ,‬העיקר הוא רומן אהבה סוער בין ש ני‬ ‫צעירים שנפגשים במקרה בכלא‪ ,‬א חרי שהמשטרה תפסה את ש ניהם מדביקים כרזות מחאה באמצע‬ ‫הלילה‪ ,‬ב ניגוד להוראת החוק‪ .‬המפגש המקרי הזה מתפתח למעין סופת רג שות שדוהרת בעקבות‬ ‫ש ני ה נאהבים‪ ,‬אליהם מתווספת מדי פעם גם צלע שלישית‪ ,‬גבר נוסף שמתחרה עם אייק על ליבה‬ ‫של איבן‪ .‬הסערה נו שבת במלוא המרץ מד נמרק‪ ,‬דרך ספרד‪ ,‬צפון אפריקה‪ ,‬המזרח התיכון‪ ,‬חזרה‬ ‫לד נמרק ומ שם לאזורי הגבול שבין הודו לפקיסטן‪ .‬אייק מאוהב באיבן‪ ,‬היא אוהבת אותו אבל במידה‬ ‫של ערבון מוגבל‪ ,‬הרפתקאותיהם המ שותפות מ שלבות בתוכן מפג ני סקס נלהבים ואפילו אקרובטיים‪,‬‬ ‫עם ת שוקת נדודים בלתי נלאית אליה מתלווה הזיקה לסמים קלים ו שמתפתחת להתמכרות גם‬ ‫לס מים ק שים יותר‪ ,‬הזוג מסתבך בפר שיית הפלה שמסתיימת לא טוב ובסופו של דבר‪ ,‬זה נגמר‬ ‫בפרידה ידועה מרא ש‪ ,‬כי הסרט כולו אי נו אלא פל שבק ארוך אחד ש מתחיל מן הסוף‪ ,‬כא שר אייק כבר‬ ‫בתוך מדבר שממה בצפון הודו‪ ,‬ומש ם חוזר לפגי שה הרא שונה בינו לבין איבן‪ ,‬חמ ש שנים קודם לכן‪.‬‬ ‫קריי נות רקע מלווה את העלילה לכל אורכה‪ ,‬מורכבת בעיקרה מפרקים שכדברי המחבר‪ ,‬הם "חלקים‬ ‫מתוך רומן שלא יו שלם אף פעם"‪ .‬א שר ליומרה של מאדסן להתמודד גם עם הפילוסופיה והמחאה‬ ‫החברתית של אותו הדור‪ ,‬מחאה שצריכה להיות חלק בלתי נפרד מסערות ה נפש של הגיבורים‬ ‫והחברה שבתוכה הם מסתובבים‪ ,‬נדמה שהתוצאה היא רפ רוף יותר מא שר דיון ב נו שא‪ ..‬אבל בסופו‬ ‫של דבר‪ ,‬לא מעט בזכות הופעה מ שכ נעת במיוח ד של שחקן צעיר ב שם יואכים פילסטרופ בתפקיד‬ ‫הרא שי‪ ,‬מחזיק הסרט מעמד‪ ,‬אם לא כהגיג על עידן שחלף עם הזמן שאת עקבותיו עדיין אפ שר לחו ש‬ ‫באווירה‪ ,‬אז לפחות כסיפור אהבה טרגי שלא מוסיקה‪ ,‬לא שירה‪ ,‬לא סמים ולא מסעות יכלו לו‪.‬‬