ונציה – 2014עדנה ודן פיינרו אחד על אחד – One on One במאי :קים קי -דוק Kim Ki-duk - זה הסרט הרא שון שהוצג השנה בפסטיבל וו נציה ,בחירה מוזרה וכ נראה מקרית אבל בכל זאת מ שמעותית .זה רחוק מלהיות סרטו המוצלח ביותר של הבמאי הקוריאני הפורה ,ובוודאי שאינו המקומם או המרתיע ביותר ,כפי שהיו כמה מסרטיו בעבר .אמ נם ניחן במידה הגונה של אלימות והביקורת החב רתית בו תופסת מקום מרכזי לא פחות ,אבל נדמה הפעם כי גם הוא עצמו קצת התעייף או התק שה למצוא דרכים חד שות כדי להפתיע או להחריד את צופיו .ז ה מסביר כ נראה את העובדה שהסרט לא נכלל בת חרות הר שמית של הפסטיבל ,אלא הוצג במסגרת מקבילה בשם "ימי הבמאים" )גרסה ו נציאנית ל"שבועיים של הבמאים" בפסטיבל קאן( ,וגם שם מחוץ לתחרות ,כי שאר הסרטים לצדו היו של יוצרים צעירים יחסית וחסרי ניסיון .קים קי -דוק מתחיל הפעם בחבורת בריונים שעוקבת אחרי תלמידת תיכון שצועדת לבדה ,ב שעות הערב ,ברחוב חשוך ,הם מת נפלים עליה, חוטפים אותה ,היא נא נסת ולמחרת מוצאים את גופתה ללא רוח חיים .מה בדיוק המ ניע למע שה לא ברור ,אבל המ שטרה מגלה שוב ,כמעט מוסכמה בסרטי קוריאה ,אוזלת יד מוחלטת והא שמים אי נם נלכדים. כאן נכ נסת לתמו נה חבורה שמכנה את עצמה "הצללים" .היא המתחזה מדי פעם כיחידה צבאית, צוות מ שטרה או כ נופיית עולם תחתון" .הצללים" צדים את האחראים לכל הפ שעים האלה ,שהחוק אי נו מצליח או אי נו רוצה להתעסק אתם ,לוכדים אותם ומביאים אותם למרתף עי נויים והם אי נם מ שוחררים עד שאינם מודים בכתב בא שמתם ,חותמים על הודאה ו מצביעים בה על מי ש נתן להם את ההוראה לע שות את א שר ע שו" .הצללים" ,כך מסתבר בהמשך ,הם חבורה של מתנדבים ,כל אחד מהם קרבן לעוולה אחרת של החברה הקוריא נית המודרנית ,שהחליטו בדרך הזאת להע ני ש את עבריי נות הצווארון הלבן ,זאת שמר שה לעצמה לבצע את הפ שעים הנוראים ביותר מתוך ה נחה שמעמדם החברתי גבוה מכדי שיצטרכו לתת על כך את הדין .ככל ש"הצללים" מטפסים מעלה יותר, בסולם החברתי ,בדרך לפסגת פירמידת הרשע ,הולכים האמצעים שבהם משתמשים ל שבור את ה שבויים בידיהם ו נעשים קיצוניים יותר ,במקביל מתגברים ספקות המתנדבים במוסריות שבמעשים שלהם ,עד כדי כך שהם נושרים ,בזה אחר זה ומותירים את מ נהיגם בוד ד במערכה הסופית .המאבק ה מוסרי בין הרע לרע יותר ,האפיי ני לסרטיו של קים ,עומד שוב במרכז הע ניינים ,בדרך נחשפות בזו אחר זו כל התחלואות של החברה הקוריא נית )דרך אגב ,לא ק שה למצוא להן מקבילות גם בחברות אחרות( ,אבל גם אם י ש ב סרט ביטוי לזעם עצום ,מתבזבזת עוצמת האמירה על יותר מדי דוגמאות של עי נויים ,גם שמטרתן להוציא את האמת לאור. ברדמן – Birdman במאי :אלחנדרו גונזלז אינאריטו – Alejandro Gonzalez Inarritu הוליווד מבק שת להראות ל צופים שגם היא אוהבת ספרות ו מוסיקה ושהיא יודעת לעסוק בתרבות, למרות כל מה שאומרים עליה .התרגיל הצליח ,כי רוב המבקרים התפעלו מן הדרך שבה אלח נדרו אי נאריטו מפעיל צרורות של הנוסחאות הקלסיות לטובת סיפור מלודרמטי על שחקנים בלב ו נפש שמוכ נים ל שפוך את דמם על הבמה ,כדי ל שכ נע את לקוחותיהם ,הצופים .גיבור הסרט הוא כוכב גדול ל שעבר ,ריגן תומפסון ,שזכה לתהילה בתפקיד "ברדמן" ,מגיבורי העל של תע שיית החלומות .עייף ממעלליו הבלתי אפ שריים וחסר אתגרים מעניינים בקולנוע ,הוא מ חליט לחזור לבמות ב רודווי ולהוכיח שהוא באמת שחקן ,לא ציפור מעופפת .על מ נת ל שוב לבמה ,בסרט של אי נאריטו ,ריגן תומפסון בו חר סיפור מפורסם של ריימונד קארבר )"על מה א נח נו מדברים כ שאנחנו מדברים על אהבה?" ( ומעבד אותו למחזה .אבל לא המחזה הוא העיקר אלא ההפקה וכל מה שקורה מאחורי הקלעים .ע שו את זה כבר פעמים רבות ,אבל זה רחוק מ"חיים כפולים" וגם מ"הכול אודות חוו ה" .לעומת זאת ,י ש כאן גימיק אחר .מייקל קיטון ,מי שהיה "בט מן" בגלגול המודרני של טים בורטון ,ומאז עומעם זוהרו עד שכמעט נ שכח ,בתפקיד הרא שי .הבנתם ,השחקן מגלם את עצמו על בד. ה נה כמה מן הבעיות ש ניצבות בפ ני ריגן תומפסון בהפקה הזאת :ה מימון מת נדנד ,כוכב ההצגה הוא כריזמטי ,מוכ שר ,אבל מעצבן ,יומר ני וקפריזי )אדוארד נורטון( ,ה שחקנית הרא שית לא הופיעה קודם לכן בברודווי ) נעמי וואטס( ,שחקנית אחרת )א נדריאה רייזבורו( היא גם פילגשו של הבמאי שבתו הביולוגית היא גם עוזרת הפקה פרובלמטית )אמה סטון( ,מבקרת תיאטרון )לי נדזי דא נקן( שונאת אותו ו נ שבעת ל הרוס את הפקתו בכל מחיר ,וזה רק על קצה המזלג .תוך כדי העבודה על המחזה, הוא גם מ נהל שיחות סכיזופרניות עם עצמו ,מגלה יכולות טלה -קינטיות מדהימות ,מדמה את עצמו מרחף מעל גורדי ה שחקנים של ניו יורק ממש כמו "ברדמן" ,ו גם צריך לחצות בתחתונים את כיכר טיימס בדרך מחדר ההלבשה שלו לבמה .לא מ שעמם בכלל ,תמיד קורה מ שהו והעצבים ב שיא. ברקע ,סימפו ניות של צ'ייקובסקי ומאהלר ,וביניהן רעמי תופים שמשמשים כמעברים מסצנה לסצנה. צבא שלם עבד על הסרט הזה ,כ נראה שכל אחד מן המ שתתפים זרק איזו עצה טובה במהלך ההפקה ,כולן התקבלו בברכה ,והתוצאה היא שעטנז ע נק ,רוע ש ומתנשא ,שבעצם אין לו הרבה מה לומר. שכר התהילה – La Rancon de la Gloire במאי :קסוויה בובואה – Xavier Beauvois רעיון לא מוצלח וביצוע כו של חוברים יחד לאחד הסרטים היותר מביכים שצורפו השנה לתחרות הר שמית של ו נציה .ב מקור ,פר שייה מגוחכת שרק מעטים עדיין זוכרים .ימים אחדים אחרי שצ'רלי צ'פלין נפטר ו נטמן בבית העלמין שבעיירה וורביה ,ב שוויץ ,נגנב ארו נו ע"י שני מהגרים שדרשו מן המ שפחה כופר גבוה .אחרי שבועות של חיפושים ,נחשפה זהותם של ה שניים ,הארון הוחזר והם נ שלחו לכלא .מכאן יצא התסריט האומלל הזה .זהותם של ה ש ניים שונתה ,פרטי הפרשה שופצו שלא לפגוע ,חס וחלילה ,במי שהו מן המ שתתפים שהם עדיין בחיים ,דרישות משפחת צ'פלין מולאו כראוי, שלא יתג נב בעלילה איזה רמז לא מחמיא ,ובתפקיד ה נבל הציבו קריקטורה של קצין בריטי )פיטר קויוט( שהיה ממונה על ביטחון משפחתו של ה נווד המפורסם .כל זה ביחד ה ניב תסריט ש צרי ך כ נראה להתייחס למצבם של מהגרים חסרי פרוטה בארץ שפע ומנסים לחטוף לעצמם נתח בעוגה. אז ככה :עוסמן )רו שדי שם( ,יוצא צפון אפריקה חי בקרו נוע עלוב יחד עם בתו הקט נה ומתפרנס מעבודות ניקיון ,בדיוק סוג העבודות שהאירופים מעדיפים להפקיד בידי ב ני העולם השלישי .עוסמן חייב חוב של כבוד לחבר שהציל את חייו ב צבאי ,עבריין זוטר ב שם אדי )ה שחקן הבלגי ב נואה פולבורט( .הוא ממתין לו ,כ שזה מ שתחרר מן הכלא ,ומתחלק אתו במגוריו העלובים ,כא שר בתמורה, אדי יעזור לבתו בלימודי ה שפ ה הצרפתית .אדי ,כמובן ,אי נו חו שב על עבודה אלא על מכה שתע שיר אותו בין לילה ,וכא שר הוא צופה ב שידור הלוויה של צ'פלין בטלוויזיה ,נופל לו האסימון ,הוא מ שכנע את עוסמן ל שתף אתו פעולה בחטיפת ארו נו של המ נוח ואחר כך לבק ש עבורו כופר .מכאן מתפתחת עלילה גמלו נית ,שבה החו טפים והמשטרה המחפשת אחריהם חסרי ישע ותושייה לכל אורך הדרך. רק בתו של עוסמן ,המתבוננת בתמיהה בכל מה שמתרחש סביבה ,נראית איכ שהו שפויה .תוספת של קרקס ,בחלק ה ש ני של הסרט ,מוסיף לליהוק את קיארה מסטרויא ני ,אבל כל ק שר בי נו לבין העלילה הוא אפילו לא מקרי. אלה החוקים – These are the rules במאי :או גניין סביליצ'ציץ' – Ognjen Svilicic סרט קטן וקצר במיוחד ) 78דקות( שבחלקו הרא שון נראה חסר ע ניין ובחלקו ה שני מסביר את עצמו והופך למחאה אזרחית וחברתית אכזרית ,תקפה לא רק בקרואטיה ,הארץ שממנה מגיע הסרט ,אלא ברוב חלקי העולם .במרכז הסרט ,זוג בגיל הבי ניים ,איוו ומאיה ,נציגים נאמנים של המעמד הבינוני ה נמוך .הכול אצלם מעיד על מעמדם :המראה החיצוני ,הדירה ,הרהיטים ,הע ניינים שמעסיקים אותם. לזוג י ש בן ,תיכו ניסט ממוצע גם הוא ,כזה שממעט ל שוחח עם הוריו ,מרבה להסתגר בחדרו ,חוזר ב שעות הלילה המאוחרות ואי נו חייב הסבר לאי ש .הסרט מתחיל עם שובו הביתה של הנער בשעות הבוקר המוקדמות .הוא הולך לי שון ,נועל את הדלת אחריו ,ולא יוצא מן החדר שלו במ שך יומיים. כא שר ההורים מצליחים בסופו של דבר ל שלוף אותו החוצה ,מסתבר שפניו מכוסים בצלקות טריות, ול שאלותיהם הוא ממציא הסבר סתמי ו משנה נושא .כמה ימים לאחר מכן ,הוא מאבד את ההכרה בחדר האמבטיה ,מובל באמבול נס לבית חולים ו שם מתחילה הפרשה שהסרט עוסק בה. בבית החולים )כמה שזה מוכר( ,ההורים ממתינים שעות לגזר הדין של ה רופאים .הם שומרי חוק, אי נם הופכים שולחנות ואינם מת נפלים על הצוות .לבסוף ,רופא תורן מסביר שהבן הוכנס לתרדמת יזומה כדי שהגוף יתאו שש מן הפגיעות חמורות .הם אי נם מתווכחים ,אם הרופא אומר הוא בטח יודע. כא שר חברה לכיתה באה לבקר את הבן מחוסר ההכרה ומספרת להם ש הוא הוכה באכזריות ע"י אחד התלמידים האחרים ,הם מגיבים כמו כל אזרח שומר חוק ,הולכים להגי ש תלו נה ב מ שטרה, מספקים הוכחה ,ש הרי המכות צולמו בטלפון נייד ,אבל ה שוטרים מבטלים את הע ניין שהרי מדובר בקטי נים ואין טעם לתבוע .ו שוב ,הזוג מקבל עליו את הדין .ערב אחד מצלצל הטלפון ,אחות מבית החולים מודיעה שהבן הפסיק ל נשום .מותו נקבע עוד לפ ני שהם מגיעים לבית החולים וגופתו ,עדיין נו שמת ,מועברת לחדר מתים .בטון נמוך וללא צעקות ,זוג האזרחים המופתיים האלה שאי נם מפירים אף פעם את החוק ,מאבדים את היקר להם בעולם .וגם כא שר האב המזועזע יוצא בעקבות התלמיד שהכה את ב נו ,הוא יי שאר בסופו של דבר אזרח למופת עד הסוף .ה טון מי נורי ומזעזע דווקא ב של ה מ שחק ה מופנם ויוצא הדופן של שניים מטובי ה שחקנים בחצי האי הבלק ני ,אמיר האדזיהאפיזבגוביץ' ויאס נה זאליצה .זה קרה אמ נם בקרואטיה אבל זה יכול לקרות גם בתל אביב. בלב ה שממה – Loin des Hommes במאי :דויד אולהופן – David Oelhoffen ש ני מקדמי מכירה צריכים לפעול לטובת הסרט הזה .הרא שון ,התסריט נכתב בהשראת סיפור קצר של הפילוסוף הצרפתי אלבר קאמי ועלילתו מתרח שת באלג'יר ,ב ש נת .1954ה שני ,ח שוב יותר מבחי נה מסחרית ,בתפקיד הרא שי מופיע השחקן האמריקאי )ממוצא סקנדינבי( ויגו מורטנסן .על ה נייר זה נראה טוב .במציאות ,זה קצת שו נה .הסיפור של קאמי תופס רק את ע שר הדקות הראשונות של הסרט ,מ שם והלאה זה הופך למעין חיקוי לא מ שכ נע של מערבון אמריקאי .ואילו מורטנסן, ש שולט היטב ב שפה הצרפתית )השפה בה מת נהל הסרט( אבל י ש לו מבטא זר שקל לזהות, מתק שה לגלם מורה צרפתי ובעקיפין גם את ה נוכחות הצרפתית בצפון אפריקה .בסרט מ נסים להדביק לו מוצא א נדלו סי ,שבגללו הוא זר בעי ני הערבים ב ני המקום וגם בעי ני ה שלטון הצרפתי .אבל ההסבר מגיע אחרי שחוסר האמון בדמות כבר נקבע בתודעת הצופה. קאמי ,יליד אלג'יר ,ניסה להציג בסיפור שלו פערים שאינם ניתנים לגישור בין שני עולמות שונים, שהדת ,המ נהגים ,המסורת ואפילו המראה חיצוני ,הכול מפריד ביניהם .העלילה מתרחשת כא שר ניצ ני המהפכה האלג'ירית נראים היטב בשטח ,היא מת נהלת כולה בבית ספר קטן בקצה העולם ,על גבול מדבר סהרה ,ובו מורה אחד המלמד את כל הילדים ,ב ני כל הגילים ,שמגיעים מכל כפרי הסביבה .באחד הערבים ,מפקידים בידיו אסיר ערבי שרצח בן דוד בקטטת המולות בכפרו ואומרים לו שהוא חייב להביא אותו למחרת לתח נת המ שטרה בעיירה הקרובה .המורה ,בסיפור של קאמי, מסרב ,ולמחרת ,הוא מביא את האי ש לצומת דרכים ואומר לו" :לך ימי נה ותגיע ל שבטי ה נוודים במדבר שית נו לך מחסה .לך שמאלה ,תגיע לידי המשטרה הצרפתית " .וזהו .בסרט ,זאת רק ההתחלה ,כי אולהופן שולח את המורה ללוות את האסיר ב מסע הרפתקאות ,עם יריות ו שליפות ומפג שים יזומים עם כל הגופים המעורבים במלחמת העצמאות של אלג'יר ,בין אם אלה מורדים ש שירתו עד לא מזמן בצבא הצרפתי ,או הצבא הצרפתי עצמו שחייב לדכא כל מרד ביד רמה )מזכיר קצת את המצב במחוזותי נו( .דימויים רבים לקוחים מן מערבונים הקלאסיים ,הערות על המצב הפוליטי מפוזרות ב שפע ,מה שחסר זאת התמציתיות המופלאה של קאמי .הסיפור מסתיים כא שר המורה חוזר לכיתתו אחרי ש שחרר את האסיר ומגלה שבהעדרו ,נכנס מישהו לכיתה וכתב על הלוח בצרפתית מ שובשת" :אתה מסרת את אחי נו לידי האויב ות שלם על כך ביוקר" .נ שמע בדיוק כמו היום. לבבות רעבים – Hungry Hearts במאי :סבריו קוסטנצו – Saverio Costanzo סרט איטלקי זה שצולם ב ניו יורק ודובר א נגלית מתחילתו ועד סופו ,חוזר לעסוק בעולם של אובססיות על גבול ההפרעה ה נפ שית ,שסבריו קוסטנצו )"בדידותם של מספרים ראשוניים"( אוהב כ נראה לעסוק בהם .הפעם ,מדובר באי שה צעירה המשוכנעת שהעולם כולו קו שר ק שר להזיק ולפגוע בוולד ה נמצא בבט נה .מצעירה איטלקית חייכנית ושמחה שפוגשת בסצנות הראשונות של הסרט את מי שעתיד להיות בחיר לבה ,בתוך חדר ה שירותים של מסעדה סינית )הסצנה המצחיקה ביותר בסרט( ,היא הולכת ומתקדרת במהירות ככל שהעלילה נמשכת .זה מתחיל כ שהיא עדיין בהריון וזה הולך וזה גובל בטירוף אחרי לידתו של התי נוק .היא אי נה מוכ נה להו ציא אותו מן הבית כי האוויר בחוץ מזוהם .היא אי נה מאכילה אותו ב שום מזון שבא מקופסה וע שוי להכיל רעלים סמויי ם ,היא מו נעת ממנו פרוטאינים ואבות מזון אחרים כי י ש בהם סכ נה ,אי נה מרשה ל נגוע בתי נוק ,גם לאביו ,לפ ני שהוא שוטף היטב את ידיו מסיר את הבגדים שבהם הלך ברחוב ,מסתגרת בתוך הדירה הקטנה ומת נתקת מן העולם. התי נוק ,ב של ליקויי התזו נה אי נו גדל כפי שצריך ,עד שהבעל ,אוהב ככל שיהיה ,מתחיל לח שוד שסכ נה אמתית אורבת לב נו והוא מ נסה להוציא אותו מידי האם שדעתה השתבשה עליה בהדרגה. קוסט נצו ,שמשך לרא שונה ת שומת לב בסרט ב שם "פרטי" ,על כיתת חיילים י שראלית שמשתלטת על ביתו של מורה ערבי הגדה והופכת אותו ,במ שך לילה אחד ,למוצב של צה"ל ) הסרט ומוחמד בקרי בתפקיד המורה זכו לפרס בלוקר נו( ,חוזר שוב למרחבים הסגורים שחונקים את הדמויות בתוכם, ומצליח להוציא מ שני השחקנים שלו ,אלבה רורוואכר ואדם דרייבר ,הופעה משכנעת ביותר .הביעה היא שגם התסריט וגם השחקנית ,שעליה למע שה עומד או נופל הסרט כולו ,מגיעים ל שיאם מוקדם מדי ,מרגע מסוים והלאה ,נראית רורוואכר במצב של הזיה מתמדת מ נותקת מן המציאות ,ואי נה מ שת נה הרבה עד הסוף .התסריט ,אחרי שהביא אותה למצב פתולוגי שבו רק טיפול רפואי יכול להו שיע ,מ נסה למצוא כל מי ני אמתלות כדי לעקוף את הפתרון הזה ,עם סצ נות שאולי קורעות לב אבל צפויות מרא ש ,כדי להגיע ל נפח של סרט עלילתי שלם .יש שניסו להשוות את ה סרט ל"תי נוקה של רוזמרי" אלא שאצל קוסטנצו אין שום ממד שטני ושום תופעה על -טבעית שמתערבת במהלך הע ניי נים ,הכול ריאליסטי וממשי וחסר פתרון .א שר לסיום ,הוא מגיע כמכת אגרוף מ שום מקום ,בלתי צפוי ו שרירותי ,מעיד מן הסתם שהתסריט לא מצא פתרון מוצלח יותר. צילי – Tsili במאי :עמוס גיתאי – Amos Gitai במקרה הטוב ביותר ,הסרט של עמוס גיתאי הוא פרפרזה על הסיפור של אהרון אפלפלד ,פרפרזה שהותירה את רוב הצופים בפסטיבל תוהים מה מסתתר מאחורי הרשמים האימפרסיוניסטיים שהעלה גיתאי על הבד .יכול להיות שאלה דימויים שצצו בדמיונו של הבמאי לאחר קריאת הסיפור המקורי, אבל כל דמיון ממ שי בין השניים הוא מקרי בהחלט .במקום צילי אחת בת 12אצל אפלפלד ,י ש כאן שלו ש ,אחת מתבגרת ,אחת בוגרת ואחת מבוגרת .במקום חורף אוקראי ני שמקפיא את ה נ שמה ,יש כאן ג שם שוטף אחד .במקום יערות מרכז אירופה ,י ש כאן חור שות קוצים מזרח תיכו ניות .במקום עלילה ,י ש סדרה של שוטים ארוכים עד בלי די ,שאי נ ם מתקשרים ז ה לז ה ,כא שר הצירוף של כל ה שוטים האלה יחד אמור ליצור אווירה קשה ומדכאה .בחלק הרא שון אין כמעט דיאלוגים ,אבל אם כבר מדברים ,זה באידי ש .כל זה ע שוי לעורר אסוציאציות שונות ומשונות ,החל מ"ילד הפרא" של טריפו ועד ל"קדמה" של גיתאי עצמו ,את אפלפלד ק שה למצוא כאן ו צריך הרבה רצון טוב והערצה עיוורת לבמאי כדי להתייחס לע ניין כולו כאל אמירה מגוב שת אחת. מי שמאד רוצה ,יכול למצוא כאן דיון על אספקט מסוים של ה שואה ,מרומז יותר מא שר מפור ש )בין הרמזים ,פס קול מורכב מקולות נפץ ומלחמה שמלווה את כל החלק הרא שון ב סרט( ,על הח שש והחרדות שמלווים את ה ניצולים שעומדים לעלות ארצה ואת אלה שאי נם רואים במדינה יהודית את הפתרון האמתי שהם מחפ שים ,י ש כאן אולי בבואה של שער העליי ה בי שראל ,בו באים חלק גדול מן הספקות הללו לי די ביטוי ,ועוד כיוצא בזה .ה ניסיון של גיתאי לע שות סרט על ה שואה אבל להימ נע מכל שפת הדימויים השחוקה שמלווה לרוב את הז'א נר ,ולהמציא מ שהו שונה ואחר ראוי בהחלט להערכה ,אלא שהאלטר נטיבה שהוא מציע חסרה את עוצמה והתובנות שנדרשות בטיפול ב נושא שכזה .ו שוב ,כפי שקורה לא רק אצל גיתאי ,נדמה שהשחק נים אכן ממלאים אחרי ההוראות שניתנות להם אבל אי נם מבי נים בדיוק מדוע הם עו שים את מה שהם עו שים או מה בדיוק המ שמעות שהם צריכים להעביר .עיקר המאמץ מושקע בת נועת המצלמה ובעיצוב התמונה – צילי בו נה לעצמה מסתור להתחפר בו הדומ ה להפליא לקן של ציפור – קטעי כי נור סולו פראיים וסיום סימפוני רב עוצמה מק שטים את הרקע ,אבל כל זה אי נו מתחבר באמת לסרט שעוסק לא ב שואה ולא במה שהיא חוללה ל נפ ש הקרב נות בה. גבעת החירות – Hill of Freedom במאי :הונג סאנגסו – Hong Sangsoo קודם כל ,אין בסרט הזה שום גבעה ו שום מאבק על חירות או מע שי גבורה אחרים" .גבעת החירות" הוא בסך הכול שם של בר שכו נתי בו מבלים גיבורי הסרט חלק מ שפע זמ נם הפ נוי .עוד התחכמות אחת מי ני רבות שהונג סאנגסו ,הבמאי שרואה עצמו כגרסה הקוריאנית של אריק רוהמר ,מציע בסרט הזה .התחכמות אחרת ,ש דווקא עובדה יפה ,היא להציב גיבור יפ ני שחוזר לבקר בקוריאה אבל אי נו דובר את שפת המקור .מ שום כך ,הוא מ שתמש ב שפה האנגלית וכולם עו נים לו באותה ה שפה ,רעיון מוצלח במיוחד בעולם הקול נוע העכשווי שבו א נגלית נחשבת ל שפת האם של כולם ,וכל שאר ה שפות זקוקות לפירו שים ותרגומים .עם זאת ,התרגיל המרכזי בסרט הוא תרגיל העריכה .בסצ נה הראשונה, מקבלת אי שה צעירה חבילה של מכתבים שנשלחו אליה ע"י מחזר יפ ני בהיעדרה ,שמספר לה עד כמה יוצאת אליה נפ שו ,עד כמה הוא חו שש שלא תרצה בו וכן מספר את כל ה שתל שלות האירועים שעוברים עליו תוך כדי המת נה ל שובה .היא מתרגשת כל כך מן הע ניין שהיא מפילה את המכתבים ואוספת אותם ,אבל לא בסדר הכרו נולוגי שבו הגיעו .מכאן והלאה ,הסרט מת נהל לפי הסדר המשובש החד ש ,כלומר שלא פעם דברים קורים לפ ני שהסיבה להם הוצגה על הבד ,ועל הצופה להרכיב לעצמו ,החל מן הרגע שהוא תופס מה בדיוק קורה בסרט ,את הסדר ה נכון ,כי למען האמת ,ה שיבו ש אי נו מוסיף תוב נות ואי נו מסביר טוב יותר את מה שקורה .מה עוד ,שאין בכלל צורך להסברים מן הסוג הזה. העלילה ,אילו הוצגה בסדר ה נכון ,מספרת על צעיר יפ ני שחוזר לקוריאה לראות צעירה מקומית ,עמה עבד במ שך כמה חוד שים במכון להוראת שפות .כ שהוא הוא מגלה כי היא יצאה לחופ ש ,הוא שוכר חדר באכס ניה קרובה לביתה ,מבקר לעתים קרובות בבית המרזח הקרוב )זה ש שמו "גבעת החירות"( ופוגש שם ברמנית חביבה שמטופלת בחבר לא סימפטי במיוחד ,מנהל אתה רומן שמסתיים כמובן במיטה ,גם אם הוא מביע במכתביו חרט ה על כך .כל זה נכלל בתוך המכתבים שהוא שלח לאהובתו ,חלק מן התוכן של המכתבים מובא בקריאה בפס הקול ,הרוב מומחז במעמדים קאמריים אי נטימיים ,כ נהוג אצל הו נג ,וב שיחות ארוכות ומפורטות ה נוגעות לא רק לסיפור האהבה שלו אלא גם לאקלים החברתי הכללי בקוריאה ,כפי שהוא מ שתקף בעי ניו של יפ ני המבקר שם. אווירה נעימה וקלת רוח שורה על כל מה שקורה בסרט ,מעין סטירה חברתית מ שועשעת שאינה לוקחת את עצמה יותר מדי ברצי נות ואינה מצפה מן הצופים שינהגו אחרת .כל הסיפור הזה נמ שך קצת יותר מ שעה ,מכ שול רציני להפצה בבתי קול נוע ,שם נהוג לדרוש תמורה מלאה יותר לכרטיס. האקורד האחרון – Le dernier coup de marteau במאית :אליס דלפורט – Alix Delaporte עוד שם מטעה .בתרגום י שיר מצרפתית ,צריך לומר "מכת הפטיש האחרונה" ,רמז למ שהו אלים או לפחות נו שא הקשור בעבודת כפיים .לא דובים ולא יער .הכוו נה כאן היא לפטי ש שמכה על הפעמונים בתזמורת סימפו נית ובמקרה זה ,המכה האחרו נה שהפטיש מכה סימפוניה הששית של מאהלר, שתופסת מקום נכבד ,אם כי לא מרכזי בסרט .למרות ה נימה הדרמטית של ה שם ,מדובר בסרט סימפטי ,אי נטימי ומפוקח שמצולם כולו הרחק מן הבירה הפריזאית ,בתוך ובין פרברי העיר מו נפליה שבדרום צרפת .בעיקרו מדובר בסרט התבגרות שבמרכזו נער בן ,14ויקטור ,שחי יחד עם אמו, נדיה ,בקרו נוע שניצב ליד הכבי ש המוביל לעיר ,לצד קרו נוע אחר ,של משפחת מהגרים מספרד .נדיה שמתפר נסת כמלצרית ,עוברת טיפול אינטנסיבי נגד מחלת הסרטן ,ומשום כך היא מדרב נת את הבן ל נסוע העירה ,דווקא לב ניין בית האופרה ,כדי להכיר שם את אביו הביולוגי שלא ראה מעולם ,מ נצח ב שם סמואל רובי נסקי ,שעומד ל נצח בעוד כמה ימים על תזמורת מו נפלייה בביצוע הסימפוניה של מאהלר .ויקטור אי נו מאו שר מן המפגש האפשרי עם ההורה שז נח אותו עוד לפ ני שנולד ,והמנצח עצמו ,כא שר הוא ניצב בסופו של דבר מול הילד ומ שלים עם העובדה שאכן מדובר בב נו ,עדיין לא שש לקראת נער הפרא העצמאי ,שמוסיקה קלאסית זרה לו לחלוטין. היחסים המורכבים שבין האב לבן ,כא שר למוסיקה עצמה י ש תפקיד לא מבוטל בע ניין ,היחסים בין הבן לאמו שמ נסה להסתיר את מחלתה גם אם לא להתעלם ממ נה ,הק שר בי נו לבין ב ני משפחת המהגרים ,שם הוא עוזר לילדים ל שלוט ב שפה הצרפתית הזרה להם ,כל אלה מוצגי ם בהרבה רגי שות ומבלי לגלוש באף אחד מ שלבי הסרט לתוך המלודרמה הדומעת שכמעט ומתבקשת בכל רגע .זה סרטה הארוך ה שני של דלפורט ,היא מ שתמשת שוב באותם שני ה שחקנים הראשיים ש שרתו אותה בסרטה הראשון ,כא שר פניה השקופים כמעט של קלוטילד הסמה בתפקיד האם מזכירים לא פעם דיוק ני "מאטר קולורוזה" מן הציור הקלאסי ,ואילו גרוגרי גארדבואה ,מ שחקני התיאטרון המובילים היו בצרפת ,מע ניק נפח אמין ומזג עצב ני חסר סבלנות שהולם להפליא מ נצח מצליח שאי נו נהנה במיוחד לעבוד עם תזמורת פרובי נציאלית .את ש ניהם מעמיד בצל רומן פול ,הנער בתפקיד הרא שי ,שמצליח להעביר את נפתולי ההתבגרות ,את חרדת ה נטישה ,את הצימאון לאהבה ואת המסירות הבלתי מוגבלת שלו לאם החולה. מצחיקונת שכזאת – She's Funny That Way במאי :פיטר בוגדנוביץ' – Peter Bogdanovich פיטר בוגד נוביץ' מ נסה כאן ,ל שוב לימי הזוהר שלפ ני 42ש נים ,ולביים שוב קומדיה הוליוודית מטורפת נוסח " מה נשמע דוק" ,שהיה להצלחה המסחרית הגדולה ביותר שלו .גיבורת סרטו החדש, אותה "מצחיקונת" שהשם מתייחס אליה ,היא איזי )אימוג'ן פוטס( ,בת למ שפחה יהודית מכובדת שעוסקת ,ללא ידיעת ההו רים ,במקצוע העתיק ביותר בעולם .היא נערת ליווי ,או אם תרצו ,יצא נית, שחולמת להיות ,ביום בהיר אחד ,כוכבת במה ,אבל עד שתגיע ל שם היא מעדיפה פרנסה קלה וב שפע .בין לקוחותיה ,י ש במאי תיאטרון מצליח ,אר נולד )אוון וילסון( שמחפש שחקנית ל הצגה הבא ה .אחרי לילה עם איזי הוא מיד מציע לה 30,000דולר כדי שתחדל ל שרת גברים ותתמ סר לקריירה מכובדת יותר .איזי ,מי ד מאמצת לעצמה את ההצעה ומופיעה למחרת כדי לקבל תפקיד במחזה של הבמאי ,שם היא תפגו ש את זוגתו של אר נולד ,המופיעה בתפקיד הרא שי ,את מאהבה ל שעבר שיהיה מאהבה גם בהצגה ,את המחזאי שמתאהב מיד בתגלית החד שה שמופיעה בפ ניו. ואם לא די בכך ,בוגד נוביץ מוסיף לקלחת גם פסיכוא נליסטית )ג'ניפר א ניסטון( ,שהיא חברתו לחיים של המחזאי ומטופלת בין היתר גם בלקוח מזדקן ש נמנה עד לפ ני זמן קצר עם לקוחותיה הקבועים והמסורים של איזי. התסריט הוא בן 25ובוגד נוביץ' התכוון להע ניק את התפקיד הרא שי ללואיז סטראטן ,שותפתו לכתיבה ,שהייתה אז ארוסתו .כמקובל אצלו ,י ש כאן קידות לכיוון כמה מגדולי הוליווד ,החל מאר נסט לוביץ' ש מ שפט מתוך "קלו ני בראון" )סרטו האחרון( מצוטט שוב ושוב לכל אורך העלילה .ועד לאודרי הפבורן ) שהופיע בסרט קודם של בו גדנוביץ' "כולם צחקו"( שמוזכרת מספר כאידיאל ל שחקנית שאיזי הייתה רוצה להידמות לו .פוטס ,בתפקיד הרא שי ,מצליחה איכ שהו ל שמור על מידה של תמימות כוב שת למרות המקצוע שבו היא עוסקת ,אוון וילסון ,מולה ,נראה מפוזר ומלא כוו נות טובות גם אם לא נורא מבריק ,ואילו א ניסטון ב מצב של התקפת עצבים מתמדת ,גונבת כמעט כל סצ נה שעוברת לידה .האמת היא שהז'א נר שבו עוסק כאן בוגד נוביץ' ,הקומדיה ההוליוודית הקלאסית ) screwball (comedyהייתה ב שיאה בימים של הוארד הוקס ,מי שניסה להחזיר אותה לחיים לתקופה מסוימת היה וודי אלן ) שבי נתיים גלש לרומנטיק ה( אבל גם כ שאי נה ב שיא ,היא עדיין מ שעשעת. מפלה – The Humbling במאי :בארי לווינסון – Barry Levinson עם כל הכבוד לחבורה מכובדת שכוללת את הסופר פיליפ רות ,מחבר ה סיפור המקורי ,את התסריטאי באק ה נרי ,שעיבוד אותו לסרט ,את הבמאי בארי לווי נסון שצילם אותו ב 20-יום באחוזה הפרטית שלו ,ואת אל פאצ'י נו בתפקיד הרא שי" ,המפלה" )כפי שהסרט נקרא בעברית ,ולא "הה שפלה" שקרוב יותר לכוו נת השם המקורי( ,לא זה הסרט שבזכותם יזכרו את ימי בגרותם של כל הארבעה .ברוחו ,קרוב הסרט למוצג אמריקאי אחר שעלה בפסטיבל וו נציה" ,ב רדמן" .עד כדי כך קרוב שי ש ב שני הסרטים סצנה אחת ממ ש זהה ,שחקן שננעל מחוץ לתיאטרון בדרך מחדר ההלבשה לבמה וצריך לעבור את הרחוב במערומיו .אבל לעומת הראוות נות הקול נית מחרישת האוז ניים בסרט של אלח נדרו אי נאריטו ,אצל לווי נסון מדובר בסרט אינטימי ו נעול כמעט כולו במרחבים סגורים ,ב נוסח במה של תיאטרון ,ואין זה פלא ,מ שום שהגיבור הוא שוב שחקן תיאטרון במשבר .פאצ'ינו מגלם את סיימון דרקסלר ,כוכב במה שבגיל 67עובר מ שב ר חמור .כבר בסצנה הראשונה ,מסתבר שהוא מתק שה להבחין בין מציאות לדמיון ,ואם י ש מי שמחמיץ את המסר ,זה קורה לו כ שהוא מדקלם על הבמה את המו נולוג על "כל העולם הוא במה" מתוך "כטוב בעי ניכם" של שקספיר .ספוג בכל התפקידים שהוא גילם ובכל הטקסטים שהוא הגיש ,רווי באלכוהול ובכל מי ני חומרים מעודדים אחרים ,מטיל ספק אם הוא עדיין הוא או שמא רק קליפה ריקה המ שחקת תפקיד ,הוא נופל מן הבמה באמצע ההצגה ,הוא נ שלח לחודש הסתכלות במוסד סגור ואחר כך מגיע לאחוזה שלו בקו נטיקט, שבה עדיין כל הכבודה שלו ארוזה ,מ שום שגם אחרי שנים ,הוא עדיין אי נו משוכנע שזה המקום שבו י שתקע. ה נתו נים מוכרים אבל מעוררי ע ניין והשאלה מה עו שים בהם .אלא שמכאן והאלה צריך הסרט ל התמודד עם כמה מהמורות שקשה להתגבר עליהן .ראשית ,כל מה שטקסט בסיפור כתוב יכול לספר על הגיגיו של הגיבור ,צריך בסרט להראות ופאצ'ינו ששולף כאן את כל מגוון העוויות והפוזות ש שימשו אותו במ שך שנים ,במפגן של הגזמות שלא פ שוט להאמין להן .שנית ,לסיפור מצטרפת לסבית צעי רה ,שהיה סנדק שלה .היא העריצה אותו אד והיום היא מוכ נה ל שלוח את העדפותיה המי ניות לטובת חלום הילדות .תרגיל עלילתי שקשה לקבל כ שהוא כתוב בספר ,וק שה שבעתיים להתמודד אתו בסרט .כל תהליכי ההתדרדרות של ה שחקן הגדול מתקבלים בסופו של דבר כמעין אפוס של רחמים עצמיים שבו שותפים כל העו שים במלאכה ,כותבים ,ב מאים ו שחקנים ,שמגזימים בכוו נה עם התפרקותו של שחקן המאבד את צלמו מרוב דמויות אחרות שעטה על עצמו .כל זה ,כדי להוכיח שלמרות הכול ,כ שרונם עדיין עומד להם בכל מאדו .תרצו ,תאמי נו ,אבל לא בגלל הסרט הזה. מנגלהורן – Manglehorn במאי :דייויד גורדון גרין – David Gordon Greene שוב פאצ'י נו והוא נראה כאילו לא החליף שום דבר מן החזות שלב ש בסרט של בארי לווינסון. התפקיד אמ נם שו נה לחלוטין אבל פאצ'י נו נשאר פאצ'י נו ,גדול מן החיים ומן התפקידים שמפקידים בידיו .מי יודע מה היה קורה אילו שחקן צ נוע ומופנם יותר היה מקבל על עצמו את תפקיד המסגר בעיירה אמריקאית שכוחת אל ,שחי כל חייו בתחו שת ההחמצה של אהבה גדולה שברחה ממנו ,לפ ני שהוא נישא לסתם אי שה והביא לעולם סתם בן .עם שחקן מן הסוג הזה ,התוצאה הייתה אולי דרמה קט נה ,אי נטימית ,פרובי נציאלית ,מן הסוג שהביאו לדייוויד גורדון גרין את תהילתו .אבל למרבה הצער ,פאצ'י נו אי נו שחקן כזה ,וכא שר מפקידים בידיו תסריט שמפציץ על כל צעד ו שעל בסמלים רבי מ שמעות ,צריך לצפות לדרמה אדירת ממדים ,וזה בדיוק מה שאין כאן .פאצ'י נו ,ה נושא את ה שם מ נגלהורן בסרט הזה ,מתמחה במ נעולים ובמפתחות ,שימו לב לסמליות( ,מין מיז נתרופ שבז לכולם ואי נו נותן אמון באי ש ,וחי כולו בזכר אותה האהבה המוחמצת והמכתבים מלאי הרגש והתשוקה שאת כולם קיבל בחזרה ,מבלי שאי ש פתח אותם. מן המפג שים שלו עם לקוחותיו ,אפ שר לה ניח שמנגלהורן הוא דווקא אדם חביב ,מ שום שהוא שולט במזגו ואי נו חו שף אותו בפ ני אי ש .הוא אי נו יכול ל שאת את ב נו ,שעסקיו המפוקפקים נושאים רווחים יפים ,אבל הוא מסור מאד ל נכדתו הקט נה בת ה שש .הוא מתגלה כיורם מוחלט ביחסיו עם ח ניך ל שעבר בקבוצת בייסבול )הרמוני קורין( שמעריץ אותו ומציע לו בילוי חי נם במכון העיסוי שלו ,שהוא כמובן בית בו שת .הוא מ נהל מדי שבוע דו -שיח ידידותי עם פקידת הב נק )הולי הנטר( שבו הוא מפקיד את רווחיו הצ נועים ,כ שהנושא הוא חיות המחמד שלהם ,ולכאורה היא האדם היחידי שמסוגלת לקיים ק שר אי נטימי יותר עם מ נגלהורן אבל גם לאחר שהיא מ שכנעת אותו בכל מי ני רמזים לצאת ערב אחד יחד ,התוצאות מחפירות כצפוי ,מ שום שמנגלהורן אי נו מסוגל לה שתחרר מן סיפור האהבה החד צדדי שלא התג ש ם .הסוף נשאר פתוח במידה רבה ,גם אחרי שהוא מתחיל להיפטר ,בזה אחר זה ,מכל המטע נים הנוסטלגיים שבתוכם הוא התבצר ,אבל ,כמו שפאצ'י נו עצמו הודה בפ ני עיתונאי שראיין אותו לפ ני בכורת הסרט ,ק שה להבין מה בדיוק עו שים שם כל הדברים שגרין מראה לצופים ,כולל פ נטומימאי שמפגין כי שוריו באמצע הרחוב .האמריקאים ע דיין סבורים שגרין קול נוען חשוב ,אם כך הדב ר ,מן הסרט הזה לא ייוו שע. שלו שה לבבות – 3 Coeurs במאי :בנואה ז'אקו – Benoit Jacquot ש ני מכ שולים בדרכו של סרט שהביקורת הצרפתית אוהבת וכל ה שאר ,לא כל כך .האחד ,תסריט שכופה על הצופים מקריות שקצת עוברת את הסבירות המתקבלת על הדעת ,ה ש ני ,השחקן הבלגי ב נואה פולבור ד ,שמקובל היום מאד בקול נוע הצרפתי ,אבל לרוב בתפקידים ש נעים בין פרחח מתבגר לקומיקאי במלוא מובן המילה .כאן ,הוא נדר ש לפתע להיות במוקד מ שולש רומנטי סוער ,וכל התבו נה ,העדי נות והרגישות שבנואה ז'אקו מ נסה לה שקיע בעבודתו ,אי נם עוזרים לו להתגבר על המהמורות שהוא בחר להתמודד איתן .מה עוד שגם הליהוק הנשי מעורר בעיה מסוימת .אם סביר בהחלט שקתרין ד נב היא אמה של קיארה מסטריואני ) שהרי היא באמת אמה ( ,גיי נסבורג ,בתור בת ה ה ש ניי ה ,נראית כמו אסופית שהגיעה בטעות למשפחה .הקשר ההדוק בין שלושת הנשים האלה הוא אחד המרכיבים המרכזיים בסרט ,ולזכותה של גיי נסבורג צריך לפחות לומר שהיא מצליחה, במ שחק מאופק ומדוד מאד ,להתגבר על הספקות ש נובעים מן המראה החיצוני שלה. מארק )פולבורד( הוא סוכן מכירות שמחמיץ את הרכבת שהייתה צרירה להחזיר אותו לפריז ו נתקע בעיר שדה אלמו נית .במקרה הוא פוג ש ברחוב את סילבי )גיינסבורג( ,השניים צועדים כל הלילה ומ שוחחים עד אור הבוקר ,לפ ני שהם נפרדים הם קובעים פגישה בפריז לסוף אותו שבוע .סילבי מ שוכ נעת שזאת תהיה אהבת חייה ,מגיעה לפגי שה אבל מרק ,שסובל בהפרעות קצב בלבו )כפי שמתאים לגיבור רומנטי( ,נאלץ להתעכב בבית חולים ,מאחר לפגי שה ,סילבי חוזרת הביתה ו נע נית להזמ נת ארוסה הקודם ו נוסעת אתו אל מעבר לים .כמה זמן לאחר מכן ,מרק נתקע שוב באותה עיר שדה ,פוג ש הפעם את אחותה של סילבי ,סופי )מסטרויאני( ,מתאהב בה ומן החיזור ה נמרץ הם מגיעים עד מהרה לטכס נישואין .כל זאת ,מבלי שהאחות ה שנייה תדע מי עומד להיות גיסה .בו זמ נית ,גם מרק ,שמסתובב כל הזמן בביתה של סופי ועורך הכרה לבבית עם אמן של שתי האחיות, )הגברת ברז'ה( ,אי נו יודע כלל מי זאת האחות ה ש נייה ,עד שהם נפגשים בטכס הכלולות ,אהבתם מתלקחת מחד ש ומעמידה בסכנה את חיי ה נישואים הטריים .כל הסיפור הזה מובל במ ניפולציות, וק שה להאמין שמי מן הצופים ילך שולל אחריהם ויאמין לעלילה כפי שהיא מוצגת .עם כל האלג נטיות של הבימוי ,ההופעה המהודרת והאירונית של ד נב ומשחקן המסור של גיינסבורג ומסטרויאני ,על הסיפור הזה אי נו מתרומם מעל לרמה של מלודרמה מן השורה ,לא בדיוק סרט לפסטיבלים. הלילות הלבנים של אי ש הדואר – The Postman's White Nights במאי :אנדרי קונצ'לובסקי – Andrey Konchalovsky אחרי הקריירה הארוכה ,הע שירה ומלאת ה שיאים ,עם כמה מפלות באמצע לאיזון האי שיות ,מגיע סרטו החד ש של הבמאי הרוסי הוותיק א נדרי קונצ'לובסקי ,ובגיל 77נדמה שזה הסרט שקשה יותר מכל להגדיר ולהסביר .זה האי ש שעמד להיות פסנתרן במקצועו עד שעבר לקול נוע ,ומי שכתב את התסריטים ל שני סרטיו הראשונים של א נדרי טרקובסקי ,לפ ני שהתחיל לביים בעצמו .הוא ר שם לזכותו עבודות מכל הסוגים ,החל מ ריאליזם סוציאליסטי לפי מיטב ה נוסחאות הסובייטיות ,אבל עם עוקץ קטן ש נסתר בפינה )"סיפורה של אסיה"" ,סיבריאד"( ,דרך עיבודים למחזות של צ'כוב )"הדוד וא ניה"( ,להיטים הוליוודיים מבית האולפ נא של מ נחם גולן )"רכבת לחופש"( שגם דאג לפטר אותו לפ ני סוף הצילומים ,בהמשך ,מהלהיט האחר )"טאנגו וקאש" ( ,סרטים תיעודיים שבחלקם הגדול הוקד שו למלחינים הרוסים הגדולים ,סדרה מרשימה של אופרות ומחזות שהעלה בתיאטרון ,שם הוא מרגי ש לא פחות נוח מא שר על בימת הצילומים ,ו הפקת ע נק ב שלושה ממדים של "מפצח האגוזים" שעלת ה 90מיליון דולר ו נכ שלה כי שלון חרוץ בכל מקום שבו הוצג ה .במבט ראשון ,אפ שר היה לחשוד שגם הסרט הזה נ שען על הקלסיקה הרוסית ,כמו רבים מסרטיו הקודמים ,כי הרי "לילות לב נים" הוא אחד הסיפורים היותר מעובדים לקולנוע מעיזבו נו של דוסטוייבסקי ,אבל לא דובים ולא יער ,סרטו החד ש של קו נצ'לובסקי הוא חיה מסוג אחר לגמרי. אפ שר אולי לראות בו דוקו -דרמה ,אם כי הסרט אי נו ממש דוקומנטארי והדרמה בו מאופקת ומסתתרת מתחת לפ ני ה שטח .אפ שר לראות בו אלגיה לעולם ולאורח חיים שהולכים ונעלמים במהירות .ואפ שר לראות בו גם תמו נה נוגה ונוסטלגית של רוסיה שהייתה פעם ועוד מעט לא תהיה עוד .לא מ שום שמישהו מתכחש לה או מתעלל בה ,פ שוט מ שום שפני העולם משתנים ורק בזכות הקול נוע ,מ שהו מן הדפים הקודמים של ספר ההיסטוריה בכל זאת י שמרו לטובת נו ,בצבעים ,בקולות ובקצב של אז .זה אחד מאותם המקומות שהצעירים עוזבים כדי לחפ ש מ שהו מרתק יותר ,הזק נים מתים ,האוכלוסייה מצטמקת והולכת ואתה כל דרכי העולם שהיו פעם מקובלים עליה .הסרט כולו מצולם בצפון רוסיה ,באזור ארח נגלסק ,ליד אגם רחב ידיים ב שם קנוזארו .המקום נבחר משום שזה ביתו של ה שחקן הראשי ,אלכסי ט ריאפיצין ,שאינו שחקן כלל ,אלא דוו ר ,כמו בסרט ,ש נבחר מבין למעלה מ 60-דוו רים שהציעו את עצמם לקו נצ'לובסקי. כמו טריאפיצין ,שניחן דרך אגב ב נוכחות קול נועית מדהימה ,כל המ שתתפים האחרים בסרט גם הם אי נם שחקנים אלא ב ני המקום. קו נצ'לובסקי יצא לכפר שלהם עם המצלמות הדיגיטאליות שלו ,רצה שכולם ירגי שו ב נוח ,בבית ,הוא לא כתב להם דיאלוגים אלא ביק ש מהם להמציא את מה שהם אומרים בעצמם .מה שהוא עשה במקום זה לצלם אווירה, להראות מקום מ נותק בסוף העולם ,שהק שר היחידי בינו לבין מה שקורה בחוץ ,זה הדוור )טריאפיצין( שעולה מדי יום על הסירה שלו ,חוצה את האגם לעיר הקרובה ומביא מ שם לא רק את הדואר אלא גם מצרכים שבני המקום ביק שו ממ נו ,עיתונים שמהם משתקפת מציאות שנראית זרה ולא נוגעת לע ניין בתוך הכפר ,מ שהו מן האווירה האחרת ,שבני המקום אי נם מודעים לה כלל. הסרט מצולם בקיץ ,התקופה הזוהרת ביותר של ה שנה ,והנוף עוצר נשימה בצבעיו החדים והחריפים. בחורף ,זה אחד האזורים הקרים ביותר על פ ני כדור הארץ עם טמפרטורות היורדות הרבה מתחת לאפס .היחסים שקושרים את ב ני המקום זה לזה ,מעין טולר נטיות מ שפחתית מלאת א נו שיות וסלח נות ,מ שתבשת רק פעם אחת ,לקראת הסוף ,כא שר מי שהו גונב את מ נוע סירתו של הדוור ומאיים בכך ל נתק סופית את הכפר מ שאר העולם .הדוור מיואש כל כך עד שהוא שוקל לעזוב בעצמו את המקום אבל בסופו של דבר הוא חוזר לכל מה שכל כך קרוב ויקר לו ,גם אחרי שליווה את האישה אחריה חיזר בלי להאמין שי ש לו סיכוי כל שהו ,בדרכה לעיר ה שכנה ולעתיד שונה .וברקע ,למי שלא הבין עדיין ,מן הבסיס הצבאי שנמצא לא רחוק מן הכפר ,עולה טיל ה שמימה ,להזכיר לכל שהעולם באמת מ שת נה .הסרט זיכה את קו נצ'לובסקי באריה הכסף ,הפרס השני של הפסטיבל ,ובעיני רבים, הייתה זאת עדות לקול נוע הקלאסי ,הטוב והי שן ,שממשיך עדיין להחזיק מעמד ,קצת כמו ב ני הכפר בסרט ,מעוררים בי נתיים התפעלות וחיבה אבל מי יודע עוד כמה זמן אפ שר יהיה ליה נות ממה שיש לקול נוע הזה להציע. אנדר י ק ונצ'לובסקי ב וונציה שכחה באדום – Red Amnesia במאי :ואנג שיאו שואי – Wang Xiaoshuai במאי שהתחיל כמורד והפך במהלך הזמן למעין מ שקיף צמוד להתפתחות המהירה של סין ומה שקורה לתו שבים של המדינה המאוכלסת ביותר בעולם ,מבק ש כאן לפעול ב ש ני מישורים מקבילים. מצד אחד ,זה סיפורה של אי שה מבוגרת המתקשה להשלים עם אורח החיים המודרני של עיר גדולה, עם ההתברג נות של ב נה הבכור וההומוסקסואליות המופגנת של ב נה הצעיר ,היא ממשיכה מדי ערב לערוך את ה שולחן לה ולבעלה המ נוח ול נהל עמו ,או ליתר דיוק עם תמו נתו התלויה על הקיר ממול, שיחות ארוכות שבהן היא מביאה את תלו נותיה על עולם ש שכח את העקרו נות המקודשים שהיו לו פעם .מצד ש ני ,ווא נג ,כמו כמה במאים סי נים אחרים בזמן האחרון ,עוסק באותם רג שי א שמה ה נובעים עוד מן המהפכה התרבותית ומה שהיא אילצה רבים לע שות ,כדי ל שרוד את הת נאים הק שים שבהם נאלצו לחיות .החלק הזה של העלילה נב נה כסיפור מתח או ליתר דיוק תעלומה שמתבהרת בהדרגה ומובילה את גיבורת הסרט ,מאיז'ואן ,אותה מגלמת שחק נית תיאטרון מוערכת ב שם לו ז'ו נג ) שהייתה ראויה לפרס ה שחקנית בפסטיבל אבל לא זכתה בו( ,חזרה אל המקום שבו חייתה יחד עם מ שפחתה באותה תקופה איומה. החלק היותר מ שכ נע ואמין בסרט הוא כל מה ש נוגע לעימות בין מאיז'ואן והעולם המודר ני ,ליחסים בי נה לבין ב נה וכלתה מצד אחד ,וב נה ה שני ,שהיא מתעק שת להתעלם מהעדפותיו המיניות למרות שהוא אי נה מ נסה כלל להסתיר אותן .הק שר שלה עם ה נכדה שבה היא מטפלת כמעט למרות רצון ההורים ,והיחס שלה לאמה הק שישה ,אותה היא מבקרת מדי יום בבית הזק נים אבל אי נה מוכ נה לקחת אות ה אליה הביתה ,גם הם מעידים על שי נויי האקלים החברתי של סין כיום .התעלומה מקבלת טיפול מהוסס מ שהו ,שפותח דלת לרמזים שהעלילה אי נה ממש מפתחת .זה מתחיל באלמו ני שמצלצל למאיז'ואן הביתה ,אבל אי נו אומר מילה כ שהיא מרימה את הטלפון .זה נמ שך עם אלמו ני שמצלצל בדלת ,אבל כ שהיא פותחת אותה ,כל מה שהיא מוצאת ,זה ערימת זבל ש נשפכה בחדר המדרגות מול דלתה .במקביל ,דמותו של צעיר ה נכנס לכל מי ני דירות זרות והורס אותן .על זה מוביל בסופו של דבר את מאיז'ואן להכיר בחטא הי שן שרובץ עליה .בתקופת המהפכה התרבותית נ שלחה יחד עם כל מ שפחתה לעיר ח דשה לעבוד בפרך במפעל מקומי .כא שר החל המצב להפשיר וה שלטון הרשה למתי מעט לחזור העירה ,היא טרפדה סיכויים של מ שפחה שהייתה זכאית לפרס והסבה לעצמה את ההטבה .ועל כך היא מתייסרת עד היום .ועמה ,כ נראה חלק נכבד מן הסינים. יונה י שבה על ענף והרהרה במ שמעות הקיום – A Pigeon Sat on a Branch, Reflecting on Existence במאי :רוי אנדרסון – Roy Andersson שלו ש שנים חיכו מעריציו ,לא רבים אבל נאמ נים ,של הבמאי ה שבדי רוי א נדרסון ,עד שהשלים בקפד נות את החלק ה שלי שי בטרילוגיה האקזיסטנציאלית שלו .אחרי " נשים בקומה שנייה" ו"א נו החיים" ,שהוצגו שניהם בפסטיבל קאן וזכו להערכה ביקורתית שלא לוותה בהצלחה מסחרית ,הנה מגיע סוף כל סוף החלק ה שלי שי והמסיים שמשלים את התמו נה הסרקסטית החביבה על א נדרסון. גיחוך אבסורדי ששולט בעולם בו א נחנו חיים אבל אין זה מו נע מן האדם בא שר הוא להתייחס ברצי נות תהומית אל עצמו ואל הקיום של נו עלי אדמות .הסגנון לא ה שתנה :מצלמה שאינה זזה ,כל פריי ם מתוכ נן בקפידה ,צבעי פסטל דהויים ,נטייה ברורה לאפור ,העמדה כמו בהצגת מערכונים מול מצלמה שתופסת את מקום הקהל -אף מתייחסים אליה מדי פעם כאל קהל – ואסופה של מערכו נים קצרים ,לא תמיד ק שורים מידית זה לזה ,אם כי ק שר יכול להופיע מאוחר יותר .ההומור יב ש ,צו נן, מוטה אל המקברי ,סטירה חברתית שבעייתה העיקרית ,אם לומר את האמת ,היא שק שה ל שמור במהלך 39מערכו נים שונים על אותה הרמה ,אפילו עם קוראים לך רוי א נדרסון ,וזה נכון ,למרות שהסרט זכה ה ש נה באריה הזהב של וו נציה. כדי להכ ניס את הצופים שלו לאווירה ,בוחר א נדרסון לפתוח ב שלושה מערכונים קצרים שמזכירים לכל את המוות שאורב מאחורי הפי נה .אישה במטבח מציעה לבעלה לפתוח את בקבוק היין ,הוא מו שך בחולץ הפקקים ,מו שך ומוש ך ואז מקבל שבץ ומת .בבית חולים ,אי שה ק שישה גוססת אבל מסרבת להיפרד מן האר נק שבו כל תכ שיטיה ,למרות שבניה המבוגרים גם הם ,יודעים שלא תוכל לקחת אותם אתה .במערכון ה שלישי ,גבר ניגש לדלפק ומזמין בירה וטוג נים ,הברמנית מכינה את ההזמ נה אבל הוא נופל ומת והיא רוצה לדעת מה היא תע שה עכ שיו עם המזון וה שתייה .מאחר והמנוח כבר שילם היא מציעה למסובים במקום לקבל בירה וטוגנים חינם ,ויש מי שנענה להזמ נה .זה כדי להיכ נס לאווירה .אחרי זה ,באים מערכו נים שונים ומשונים ,על מורה לפלמ נקו ששמה ידיה על תלמידה החביב ,על בר שבו מבקר לפתע המלך שארל ה 12-מן המאה ה ,17-רוכב על סוסו ולבו ש ב שריון מלא ומבק ש ללכת ל שירותים אבל המקום תפוס .מלצרית מגישה בתוך בית מרזח ללקוחות ממו שמעים להפליא ,ובי ניהם שני סוכנים נוסעים שמוכרים מצב רוח ,כך הם טוע נים ,וזאת באמצעות קי שוטים מבדרים לדעתם ,כמו שיני ערפדים מפלסטיק ,מכו נת צחוק או מ סיכה של ליצן עם שן אחת. האווירה בתמו נות מזכירה קצת את הצייר האמריקאי אדוארד הופר ,האבסורד מזכיר את מאגריט, ובס ך הכול ,י ש כאן חו מ ר לקחת הביתה ולעלעל בו לאורך זמן. סיבאס – Sivas במאי :קאאן מוז'דצ'י – Kaan Mujdeci קאן מוז'דצ'י כבר ע שה סרט תיועדי על קרבות כלבים במולדתו ,טורקיה ,לפ ני ש ניגש לביים את סרטו העלילתי הרא שון ו נושאו הוא ,כמה מפתיע ,קרבות כלבים .את הסרט צילם בכפר הולדתו ,ובסג נון, נדמה שהוא מנסה ללכת בדרכי מורו ורבו ,במאי וותיק ומוכר הרבה יותר ,רהא ארדם ,מו שפע בעיקר מאחד הסרטים המוקדמים שלו" ,זמ נים ורוחות" .אלא שבמקום הריאליזם הפיוטי של ארדם שעטף את כל סרטו במעטה מיסטי מופלא ,מוז'דצ'י מעדיף ריאליזם בוטה וכעוס הרבה יותר ,ואילו ה ניסיון והב שלות חסרים בו לכל האורך .הציון ל שבח בו זכה הסרט בוו נציה צריך ,מן הסתם ,להיות בחזקת פרס עידוד לכוו נות יותר מא שר לתוצאה עצמה .לעומת ההתפעלות מן הטוב ומן הרע שחיים בכפיפה אחת בעולם שמצייר ארדם ב"זמ נים ורוחות" המתאר סדר יום של חיי כפר קטן בא נטוליה ,הסרט של מוז'דצ'י שמת נהל גם הוא ,רוב הזמן ,בכפר שכזה מציג עולם אפור ,קודר ופרימיטיבי ,שנעדר כל חן או חדוות חיים. גיבור הסרט הוא נער בן ,11אסלן ,שמ נסה להתחבב על חברתו לכיתה ,איי שה ,אלא שהיא מעדיפה על פ ניו את ב נו של רא ש הכפר .לכן הוא זועם על העולם ,רוגז על ב ני מ שפחתו שאינם מקדישים לו ת שומת לב ראויה ו נדמה שאין לו חבר בעולם .עד א שר הוא צופה מן הצד בספורט החביב על ב ני הכפר ,קרב כלבים ,ומאמץ לעצמו כלב רועים גדול שזה עתה הובס ו נ שאר מוטל בשדה כמעט ללא רוח חיים .אסלן לוקח את הכלב הביתה ,קורא לו ב שם " סיבאס" ,מטפל בו ומחזיר אותו לאית נו, ידידותית אמיצה נקשרת בי ניהם ,עד כדי כך אמיצה שהכלב ,מן הרגע שהוא עומד על רגליו ,חוזר להילחם ומ נצח את כל הכלבים האחרים ,אבל רק עם אסלן הקטן נמצא לצדו לדרבן אותו .עכ שיו אסלן הוא כבר גיבור הכפר ,רא ש העיר וכל הפמליה שלו מסיעים אותו לפאתי העיר הקרובה ,שם מביס סיבאס את כל מתחריו ,אחרי כל קרב מתווספים על גופו עוד ועוד צלקות ורק לקראת הסוף מתחיל להבין את הפירו ש האמיתי של הידידות בינו לבין הכלב ,אבל כל המבוגרים סביבו ,ששומעים את ספקותיו ,מסבירים לו מיד שאין שום סיבה ל דאוג ,בעולם הזה לכל אחד י ש תפקיד ,תפקידו של סיבאס הוא להילחם כל עוד כוחו במות ניו ואז ייזרק לפח .כל פ שיסט ראוי ל שמו וודאי י סכים .חבל שאל הכוו נה הזאת ,אליה מוביל הסרט ,מובילה דרך חתחתים מצלמה יד נית שמתקשה להתרכז בדמויות ,אי נה טורחת לב נות סביבם רקע ברור ואי נה מקדישה להם את ת שומת הלב הראויה. מיתה טובה – The Farewell Party במאים :טל גרנית ,שרון מימון – Tal Granit, Sharon Maymon אחת ההפתעות היותר נעימות של פסטיבל וונציה היה סרט י שראלי זה ,ש נקודת המוצא שלו בלתי אפ שרית ,אולי אפילו לא מוסרית ,ובכל זאת הצליח לזכות לאהדה רבה ולביקורות נלהבות .ה נושא הוא המתת חסד ,וזה לא מצחיק בכלל .הטיפול מצליח איכ שהו ל שלב קומדיית מצבים עם צביטות בלב וז ה עובד ,למרות שזה לא כל כך סביר .גיבורי הסרט ,שוכנים בבית זק נים ,ומה שמייחד את כולם )או כמעט כולם( זאת החיבה האמתית והדאגה המ שותפת שקושרת בי ניהם .הטון נקבע כבר בסצ נה הראשונה ,כא שר אי שה ק שישה מקבלת שיחת טלפון מ"אלהים" המודיע לה שאין כרגע מקום בגן עדן ,ולכן תצטרך לסבול עוד קצת את הטיפול שהיא מקבלת בבית הזק נים .המתחזה ל"אלהים", כפי שהסרט ממהר לגלות ,הוא שכ נה של הקשישה ,יחזקאל )זאב רווח( שמצלצל אליה מן החדר ה ש ני ,מתוך ניסיון לעודד את רוחה .יחזקאל ובת זוגו ,לב נה הלבבית וה שברירית )לב נה פינקלשטיין( מהווים את מרכז הכובד החברתי של הסרט ,הם אלה שמסתבכים בחלקו הראשון עם חברתם, המתח נ נת בפ ניהם שימצאו דרך לשים קץ לייסורי בעלה ) שמואל וולף( ,ה נאבק ב שלבים האחרונים של מחלת הסרטן .הם אלה שמגייסים את הווטרינר בפ נסיה )אילן דר( ,יחד עמו מפתחים מכ שיר שבאמצעותו יוכל הגוסס לק טול את פתיל חייו במו ידיו ,כא שר חברו של רופא החיות ,שהוא שוטר ל שעבר )רפי תבור( ,שומר על כך שלא יעבור על החוק .והכול מת נהל תחת ההסתייגות המוסרית של לב נה ,שמזועזעת מכל מה שהם עו שים אבל אי נה יכולה להת נגד ,כי מה א נו שי יותר ,להאריך סבל של אדם או לה ניח לו שי מות בכבוד? מה שקורה בפעם רא שונה כמעשה חסד לחבר מתייסר ,עשוי להפוך לתע שייה ,כא שר ה שמועה עוברת ,הלקוחות מתדפקים ב שער ואיך אפ שר לסרב להם? עד א שר המועמד הבא בתור הוא אחד מהם ,ואז שאלות של מוסר ,רג ש ואחראיות מתערבבות אלה באלה ,הצחוקים נחנקים בדמעות ולמרות הכול ,ועד הסוף ,צריך לומר לזכות ש ני התסריטאים -במאים ולא פחות מהם לזכות צוות ה שחק נים שהם בחרו ,שזה לא גול ש למלודרמה ולא לבדיחה סרת טעם ,אלא ממ שיך כך עד הסוף המר והצופים יוצאים מן האולם מחייכים למרות הכול .כי בסך הכול ,גילו שלהיות זקן זה לא אסון וזאת לא בו שה ,במקום לחפ ש בריכות פלא שיחזירו להם את ה נעורים ,למצוא דרך למות בכבוד. יקירי – Dearest במאי :פיטר צ'אן – Peter Chan פיטר צ'אן נח שב כמומחה למלודרמות מסחריות ,רומנטיות ואחרות ,שמיטיב לפרוט על מיתרי ליבו של הקהל וב מקביל זוכה גם לתמיכה לא מובטלת של הביקורת .הפעם ניראה שגם אם הקהל בסין יגיב בחיוב לסרט הזה ,הביקורת תתלהב פחות .העלילה מבוססת על פר שה אמתית ,שהתרח שה בין ה ש נים 2009ו ,2012-ובמרכזה ילד בן 3ש נעלם והחיפושים אחריו .אבל התסריט כתוב ע"י ז'א נג ז'י, מי שמתמחה רוב הזמן באופרות סבון טלוויזיו ניות והרוח הזאת נו שבת כאן לכל אורך הסרט ,למעלה מ שעתיים ,והופכת סיפור שצריך להיות א נושי ו נוגע ללב ,לסוחט דמעות שנמשך יותר מדי זמן ו מה שחמור יותר ,מתפזר על הרבה יותר מדי דמויות ,כ שמוקד ת שומת הלב קופץ ממקום למקום ,ללא הרף .אם לא די בכך ,פס קול מלא וגדו ש במוסיקה רגשנית שנועדה כאילו לספק מה שהעלילה מתק שה להביא לבד ,אי נו חדל להטריד את האוזן מהתחלה ועד הסוף ,שלא יהיה לאי ש ספק מה רוצה הסרט לה גיד לצופיו. הגיבור הרא שון של הסרט הוא הילד ,פ נגפנג ,בן ,3שהוריו גרושים והוא חי עם אביו ,בעל קפה אי נטר נט מאולתר באחר הפרברים של עיר בדרום סין .אמו ,שאחרי הגירושים נישאה לאי ש עסקים מ שתייכת עכ שיו לבורגנות האמידה ,מחזירה את הילד הביתה ,אביו עסוק באותו רגע עם לקוחותיו הרע ש נים ,הילד הולך ל שחק ברחוב ,מזהה את מכו ניתה של האם המתרחקת ,רץ אחריה ואז לפתע נעלם .זה החלק הרא שון של הפרשה .האב והאם שבורים ורצוצים מאשימים אחד את ה ש ני, המ שטרה אינה יכולה לעזור הרבה ,האב מפרסם מודעות ומבטיח פרסים למי שימצא את ילדו ,כל מי ני ר מאים מבק שים כסף כדי להמציא את הילד שאין להם ,הוא כמעטי מקפח את חייו בחיפו שים ה נוא שים ,ובמקביל ,נישואיה החדשים של א שתו ב נפרד עולים על שרטון ,חטיפת הבן מוטטה גם אותה ,ויחד עם האב ,הם מצטרפים לקבוצת תמיכה שמורכבת מהורים שילדיהם נעלמו .עד כאן, תמו נה חברתית כמע ט ריאליסטית לחלוטין .אבל אז ,באורח פלא ,אחרי 3ש נים ,פ נגפנג נמצא אצל אי שה בכפר קטן ומרגע זה והלאה ,אותה אי שה ,לי הו נגקין ,הופכת למרכז הכובד של הסריט .כי מסתבר שהייתה נשואה למי שסחר בילדים למטרות רווח ,זה שכ נע אותה שאינה מסוגלת להוליד והביא הביתה ש ני ילדים )אחד מהם פ נגפנג ,השני -ילדה באותו הגיל( שלדבריו ,נעזבו ע"י הוריהם. מכאן מסתעפת פר שה חדשה לגמרי ,כי בת הכפר התק שרה ק שר אמיץ ל שני הילדים ,אי נה רוצה לוותר עליהם ולאחר ש נאלצת לה שלים עם העובדה שפנגפנג מוחזר להוריו הביולוגיים ,היא מתעק שת לקבל חזרה לידיה את הילדה ,ש נמסרה בי נתיים לבית יתומים .ואם זה נ שמע מסובך, בסרט זה מפותל הרבה יותר .אולי הפתרון הטוב ביותר לסרט שכזה הוא באמת חלוקה לפרקים בודדים ,שהייתה וודאי עושה סדר בסיפור ע צמו ,אבל יותר מזה ,הייתה מ נוו טת בצורה יעילה יותר את האהדה של הצופים המתפזרת עכ שיו לכל כיוו ני הרוח. 99בתים – 99 Homes במאי :רמין בהרני – Ramin Bahrani החלום האמריקאי הופך לקריקטורה אכזרית בסרט של ש ני מהגרים מאיראן שחיים בארצות הברית כבר כמה ש נים טובות .הבמאי ,רמין בהרני ,הסתפק עד עכ שיו בסרטים צנועים יותר ,בממדים שלהם ,ואילו התסריטאי ,אמיר נדרי ,הוא כבר פיגורה מעוררת הערצה ביפן אחרי שעשה שם את "קאט" ,סיפור בוטה ואלים במיוחד על מ שוגע לקול נוע שמוכן לעבור את כל העו נשים הפיזיים וה נפ שיים שמוטלים עליו ,רק כדי שיוכל להמ שיך ולעשות סרטים ,גם אם הסרטים האלה לא היו המוצלחים או המו שלמים ביותר .כל אחד מן ה ש ניים כבר הספיק להביע את דעתו על האכזבה הצפויה לכל מי שמאמין בחלום האמריקאי ושיתוף הפעולה הוליד הפעם סרט זועם וכעוס במיוחד, ב נו שא שזכה פעם ,לפ ני ש נים רבות ,לטיפול פיוטי יותר אבל לא פחות מ שכ נע ב"סטרושק" של וורנר הרצוג .אלא להבדיל מן הסרט ההוא ,אצל בהר ני ו נדרי לא מדובר בתמימים הזויים אלא בא נ שים רגילים ,קרב נות של שיטות כלכליות נבזיות ,שמוצאים את עצמם יום אחד ברחוב מבלי לדעת מדוע זה קורה להם ולאן הם יכולים לפ נות עכ שיו. ד ניס נאש )א נדריו גארפילד( הוא פועל ב ניין חרוץ שחי עם אמו )לורה דרן( וב נו ) נוחה לומאקס( בחוו ה הקט נה שבה נולד וגדל .אלא שבגלל המ שבר הכלכלי באמריקה ,הוא פיגר בת שלום המשכנתא ואחרי שלו שה חודשים ,הוא ניצב מול ניק קארבר )מייקל שאנון( ספסר קרקעות רודף בצע וחסר מצפון שמופיע במקום יחד עם חבורת ההוצאה לפועל שלו ומודיע להם כי החווה היא רכו שו שלו ,הם חייבים לעזוב מיד .ה שוטרים במקום ,אם ד ניס ובני משפחתו התנגדו ,כל רכו שם מושלך לרחוב והם נאלצים להסתלק מן המקום ולמצוא מחסה בבית מלון זול ועלוב ,שבו הם נתקלים במפו נים אחרים שסולקו מן הבתים שבהם חיו כל חייהם ,בגלל סיבות דומות .התסכול וה שנאה מבעבעים אצל כולם ,אבל במקביל ,צריך למצוא פר נסה ,וכא שר שום דבר לא נמצא ,נאלץ ד ניס לבק ש עבודה מאותו קארבר שהיה מקור כל צרותיו .ואם בהתחלה הוא מתביי ש ואי נו מספר שהוא עצמו מפנה אומללים מבתיהם, במ הלך הזמן ,בהדרכתו ה נאמ נה של קארבר ,הוא מ נהל חבורת מפ נים ,סמל ל ניצחון המוחץ של הקפיטליזם הדורסני ה נבזי והתבוסה המוחלטת של החלום האמריקאי שמבטיח שכר והצלחה תמורת יו שר והגינות. החתך – The Cut במאי :פטי אקין Fatih Akin - פטי אקין הוא אמ נם יליד העיר המבורג אבל בן למהגרים טורקים וטורקי בכל רמת אבריו ,כפי שהסרטים שעשה והנושאים שבהם הוא בחר יכולים להעיד .עד כמה אי נו מחבב את עמדות הממסד במולדת הוריו אפ שר כבר היה להבין מסרטים קודמים ,אבל הפעם הוא פ שוט ביק ש לקרוא עליהם תיגר בסרט על נו שא שנחשב לאסור ,שם .אם ת שאלו את הממ שלה בא נקרה ,רצח העם הארמני במהלך מלחמת העולם הרא שו נה הוא בדיה שהומצאה ע"י שונאי טורקיה ,ולא מ ש נה שהעולם כולו יודע שמדובר באחד הכתמים המכוערים ביותר של המאה הקודמת .משום כך ,החלטת אקין לע שות סרט ב נידון נראית לא רק כהתגרות מכוו נת אלא יותר מזה ,כאתגר של ממ ש ,אחרי הכי שלון של שתי הפקות ע נק אחרו נות שניסו להתמודד עם ה נושא" ,ארארט" של אטום אגויאן ו"חוות העפרונים" של האחים טביא ני .הרא שון ניסה לעשות זאת במבט לאחור ,ה ש ני בגישה חזיתית אבל אף אחד מן ה ש ניים הצליח לקלוע למטרה .לרשימה אפ שר להוסיף עכ שיו גם את סרטו של אקין ,הפקתו הגדולה והיומר נית ביותר ,מין סאגה היסטורית שנראית לעתים כמן מערבון ,סיפור שמתחיל אמ נם ב 1915- בכפר שליד הגבול בין טורקיה לסוריה ומסתיים אי -שם בערבות צפון דאקוטה כמה שנים לאחר מכן. בתסריט ,ש נכתב יחד עם האמריקאי מרדיק מרטין ,כל הארמ נים דוברים א נגלית ,מן הסתם ב של שיקולים מסחריים ,והסיפור נראה כמו אוסף של תקריות שגם אם התרחשו במציאות ,הודבקו יחד בלי הרבה טעם ,כא שר בכל פעם שהעלילה מתקרבת למבוי סתום ,וזה קורה לעתים קרובות ,שולפים מן המגירה קסם שעובד רק בקול נוע ,בין אם זה רכבת שמופיעה משום מקום ו מאפשרת לגיבור ל הימלט ,סוס ש נדד בערבות ורק חיכה לדמות הרא שית שתעלה על גבו ועוד נסים ו נפלאות שכאלה. י ש בסרט גם טורקים טובים )בתפקיד אחד מהם מופיע מכרם חורי( לצד כל ה נבלים ,י ש בו נופים מרהיבים )חלק גדול מן הסרט צולם במעבר לגבול ,בירדן( ויש בו הרבה טיולים בעולם .הגיבור הרא שי ,ששמו הסמלי עד כאב הוא נצרת ,מגולם ע"י טאהר רחים )מ"הנביא" של ז'אק אודיאר(, מאבד את כל מ שפחתו בטב ח הגדול ,הוא ניצל ב נס כא שר זה שצריך היה ל שסף את גרו נו ,רק שרט והציל את חייו )מכאן כ נראה שם הסרט( .אחרי שנים ,הוא מגלה ששתי ב נותיו התאומות נותרו בחיים והוא יוצא לחפ ש אותם ,ת חילה במזרח התיכון ,אחר כך בקובה ומ שם בכל רחבי ארצות הברית ,עובר הרפתקאות שו נות ומשונות שנראות כולן מלאכותיות להחריד עד שהוא מגיע למטרה .וכמו בסרטים, הוא נ שאר צעיר ויפה ,בדיוק כמו שהיה בהתחלה.
© Copyright 2024