‫ונציה ‪ – 2014‬עדנה ודן פיינרו‬ ‫אחד על אחד – ‪One on One‬‬ ‫במאי‪ :‬קים קי ‪-‬דוק ‪Kim Ki-duk -‬‬ ‫זה הסרט הרא שון שהוצג השנה בפסטיבל וו נציה‪ ,‬בחירה מוזרה וכ נראה מקרית אבל בכל זאת‬ ‫מ שמעותית‪ .‬זה רחוק מלהיות סרטו המוצלח ביותר של הבמאי הקוריאני הפורה‪ ,‬ובוודאי שאינו‬ ‫המקומם או המרתיע ביותר‪ ,‬כפי שהיו כמה מסרטיו בעבר‪ .‬אמ נם ניחן במידה הגונה של אלימות‬ ‫והביקורת החב רתית בו תופסת מקום מרכזי לא פחות‪ ,‬אבל נדמה הפעם כי גם הוא עצמו קצת‬ ‫התעייף או התק שה למצוא דרכים חד שות כדי להפתיע או להחריד את צופיו‪ .‬ז ה מסביר כ נראה את‬ ‫העובדה שהסרט לא נכלל בת חרות הר שמית של הפסטיבל‪ ,‬אלא הוצג במסגרת מקבילה בשם "ימי‬ ‫הבמאים" )גרסה ו נציאנית ל"שבועיים של הבמאים" בפסטיבל קאן(‪ ,‬וגם שם מחוץ לתחרות‪ ,‬כי שאר‬ ‫הסרטים לצדו היו של יוצרים צעירים יחסית וחסרי ניסיון‪ .‬קים קי ‪-‬דוק מתחיל הפעם בחבורת בריונים‬ ‫שעוקבת אחרי תלמידת תיכון שצועדת לבדה‪ ,‬ב שעות הערב‪ ,‬ברחוב חשוך‪ ,‬הם מת נפלים עליה‪,‬‬ ‫חוטפים אותה‪ ,‬היא נא נסת ולמחרת מוצאים את גופתה ללא רוח חיים‪ .‬מה בדיוק המ ניע למע שה לא‬ ‫ברור‪ ,‬אבל המ שטרה מגלה שוב‪ ,‬כמעט מוסכמה בסרטי קוריאה‪ ,‬אוזלת יד מוחלטת והא שמים אי נם‬ ‫נלכדים‪.‬‬ ‫כאן נכ נסת לתמו נה חבורה שמכנה את עצמה "הצללים"‪ .‬היא המתחזה מדי פעם כיחידה צבאית‪,‬‬ ‫צוות מ שטרה או כ נופיית עולם תחתון‪" .‬הצללים" צדים את האחראים לכל הפ שעים האלה‪ ,‬שהחוק‬ ‫אי נו מצליח או אי נו רוצה להתעסק אתם‪ ,‬לוכדים אותם ומביאים אותם למרתף עי נויים והם אי נם‬ ‫מ שוחררים עד שאינם מודים בכתב בא שמתם‪ ,‬חותמים על הודאה ו מצביעים בה על מי ש נתן להם את‬ ‫ההוראה לע שות את א שר ע שו‪" .‬הצללים"‪ ,‬כך מסתבר בהמשך‪ ,‬הם חבורה של מתנדבים‪ ,‬כל אחד‬ ‫מהם קרבן לעוולה אחרת של החברה הקוריא נית המודרנית‪ ,‬שהחליטו בדרך הזאת להע ני ש את‬ ‫עבריי נות הצווארון הלבן‪ ,‬זאת שמר שה לעצמה לבצע את הפ שעים הנוראים ביותר מתוך ה נחה‬ ‫שמעמדם החברתי גבוה מכדי שיצטרכו לתת על כך את הדין‪ .‬ככל ש"הצללים" מטפסים מעלה יותר‪,‬‬ ‫בסולם החברתי‪ ,‬בדרך לפסגת פירמידת הרשע‪ ,‬הולכים האמצעים שבהם משתמשים ל שבור את‬ ‫ה שבויים בידיהם ו נעשים קיצוניים יותר‪ ,‬במקביל מתגברים ספקות המתנדבים במוסריות שבמעשים‬ ‫שלהם‪ ,‬עד כדי כך שהם נושרים‪ ,‬בזה אחר זה ומותירים את מ נהיגם בוד ד במערכה הסופית‪ .‬המאבק‬ ‫ה מוסרי בין הרע לרע יותר‪ ,‬האפיי ני לסרטיו של קים‪ ,‬עומד שוב במרכז הע ניינים‪ ,‬בדרך נחשפות בזו‬ ‫אחר זו כל התחלואות של החברה הקוריא נית )דרך אגב‪ ,‬לא ק שה למצוא להן מקבילות גם בחברות‬ ‫אחרות(‪ ,‬אבל גם אם י ש ב סרט ביטוי לזעם עצום‪ ,‬מתבזבזת עוצמת האמירה על יותר מדי דוגמאות‬ ‫של עי נויים‪ ,‬גם שמטרתן להוציא את האמת לאור‪.‬‬ ‫ברדמן – ‪Birdman‬‬ ‫במאי‪ :‬אלחנדרו גונזלז אינאריטו – ‪Alejandro Gonzalez Inarritu‬‬ ‫הוליווד מבק שת להראות ל צופים שגם היא אוהבת ספרות ו מוסיקה ושהיא יודעת לעסוק בתרבות‪,‬‬ ‫למרות כל מה שאומרים עליה‪ .‬התרגיל הצליח‪ ,‬כי רוב המבקרים התפעלו מן הדרך שבה אלח נדרו‬ ‫אי נאריטו מפעיל צרורות של הנוסחאות הקלסיות לטובת סיפור מלודרמטי על שחקנים בלב ו נפש‬ ‫שמוכ נים ל שפוך את דמם על הבמה‪ ,‬כדי ל שכ נע את לקוחותיהם‪ ,‬הצופים‪ .‬גיבור הסרט הוא כוכב גדול‬ ‫ל שעבר‪ ,‬ריגן תומפסון‪ ,‬שזכה לתהילה בתפקיד "ברדמן"‪ ,‬מגיבורי העל של תע שיית החלומות‪ .‬עייף‬ ‫ממעלליו הבלתי אפ שריים וחסר אתגרים מעניינים בקולנוע‪ ,‬הוא מ חליט לחזור לבמות ב רודווי ולהוכיח‬ ‫שהוא באמת שחקן‪ ,‬לא ציפור מעופפת‪ .‬על מ נת ל שוב לבמה‪ ,‬בסרט של אי נאריטו‪ ,‬ריגן תומפסון‬ ‫בו חר סיפור מפורסם של ריימונד קארבר )"על מה א נח נו מדברים כ שאנחנו מדברים על אהבה?" (‬ ‫ומעבד אותו למחזה‪ .‬אבל לא המחזה הוא העיקר אלא ההפקה וכל מה שקורה מאחורי הקלעים‪ .‬ע שו‬ ‫את זה כבר פעמים רבות‪ ,‬אבל זה רחוק מ"חיים כפולים" וגם מ"הכול אודות חוו ה"‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬י ש‬ ‫כאן גימיק אחר‪ .‬מייקל קיטון‪ ,‬מי שהיה "בט מן" בגלגול המודרני של טים בורטון‪ ,‬ומאז עומעם זוהרו‬ ‫עד שכמעט נ שכח‪ ,‬בתפקיד הרא שי‪ .‬הבנתם‪ ,‬השחקן מגלם את עצמו על בד‪.‬‬ ‫ה נה כמה מן הבעיות ש ניצבות בפ ני ריגן תומפסון בהפקה הזאת‪ :‬ה מימון מת נדנד‪ ,‬כוכב ההצגה הוא‬ ‫כריזמטי‪ ,‬מוכ שר‪ ,‬אבל מעצבן‪ ,‬יומר ני וקפריזי )אדוארד נורטון(‪ ,‬ה שחקנית הרא שית לא הופיעה קודם‬ ‫לכן בברודווי ) נעמי וואטס(‪ ,‬שחקנית אחרת )א נדריאה רייזבורו( היא גם פילגשו של הבמאי שבתו‬ ‫הביולוגית היא גם עוזרת הפקה פרובלמטית )אמה סטון(‪ ,‬מבקרת תיאטרון )לי נדזי דא נקן( שונאת‬ ‫אותו ו נ שבעת ל הרוס את הפקתו בכל מחיר‪ ,‬וזה רק על קצה המזלג‪ .‬תוך כדי העבודה על המחזה‪,‬‬ ‫הוא גם מ נהל שיחות סכיזופרניות עם עצמו‪ ,‬מגלה יכולות טלה ‪-‬קינטיות מדהימות‪ ,‬מדמה את עצמו‬ ‫מרחף מעל גורדי ה שחקנים של ניו יורק ממש כמו "ברדמן"‪ ,‬ו גם צריך לחצות בתחתונים את כיכר‬ ‫טיימס בדרך מחדר ההלבשה שלו לבמה‪ .‬לא מ שעמם בכלל‪ ,‬תמיד קורה מ שהו והעצבים ב שיא‪.‬‬ ‫ברקע‪ ,‬סימפו ניות של צ'ייקובסקי ומאהלר‪ ,‬וביניהן רעמי תופים שמשמשים כמעברים מסצנה לסצנה‪.‬‬ ‫צבא שלם עבד על הסרט הזה‪ ,‬כ נראה שכל אחד מן המ שתתפים זרק איזו עצה טובה במהלך‬ ‫ההפקה‪ ,‬כולן התקבלו בברכה‪ ,‬והתוצאה היא שעטנז ע נק‪ ,‬רוע ש ומתנשא‪ ,‬שבעצם אין לו הרבה מה‬ ‫לומר‪.‬‬ ‫שכר התהילה – ‪La Rancon de la Gloire‬‬ ‫במאי‪ :‬קסוויה בובואה – ‪Xavier Beauvois‬‬ ‫רעיון לא מוצלח וביצוע כו של חוברים יחד לאחד הסרטים היותר מביכים שצורפו השנה לתחרות‬ ‫הר שמית של ו נציה‪ .‬ב מקור‪ ,‬פר שייה מגוחכת שרק מעטים עדיין זוכרים‪ .‬ימים אחדים אחרי שצ'רלי‬ ‫צ'פלין נפטר ו נטמן בבית העלמין שבעיירה וורביה‪ ,‬ב שוויץ‪ ,‬נגנב ארו נו ע"י שני מהגרים שדרשו מן‬ ‫המ שפחה כופר גבוה‪ .‬אחרי שבועות של חיפושים‪ ,‬נחשפה זהותם של ה שניים‪ ,‬הארון הוחזר והם‬ ‫נ שלחו לכלא‪ .‬מכאן יצא התסריט האומלל הזה‪ .‬זהותם של ה ש ניים שונתה‪ ,‬פרטי הפרשה שופצו שלא‬ ‫לפגוע‪ ,‬חס וחלילה‪ ,‬במי שהו מן המ שתתפים שהם עדיין בחיים‪ ,‬דרישות משפחת צ'פלין מולאו כראוי‪,‬‬ ‫שלא יתג נב בעלילה איזה רמז לא מחמיא‪ ,‬ובתפקיד ה נבל הציבו קריקטורה של קצין בריטי )פיטר‬ ‫קויוט( שהיה ממונה על ביטחון משפחתו של ה נווד המפורסם‪ .‬כל זה ביחד ה ניב תסריט ש צרי ך‬ ‫כ נראה להתייחס למצבם של מהגרים חסרי פרוטה בארץ שפע ומנסים לחטוף לעצמם נתח בעוגה‪.‬‬ ‫אז ככה‪ :‬עוסמן )רו שדי שם(‪ ,‬יוצא צפון אפריקה חי בקרו נוע עלוב יחד עם בתו הקט נה ומתפרנס‬ ‫מעבודות ניקיון‪ ,‬בדיוק סוג העבודות שהאירופים מעדיפים להפקיד בידי ב ני העולם השלישי‪ .‬עוסמן‬ ‫חייב חוב של כבוד לחבר שהציל את חייו ב צבאי‪ ,‬עבריין זוטר ב שם אדי )ה שחקן הבלגי ב נואה‬ ‫פולבורט(‪ .‬הוא ממתין לו‪ ,‬כ שזה מ שתחרר מן הכלא‪ ,‬ומתחלק אתו במגוריו העלובים‪ ,‬כא שר בתמורה‪,‬‬ ‫אדי יעזור לבתו בלימודי ה שפ ה הצרפתית‪ .‬אדי‪ ,‬כמובן‪ ,‬אי נו חו שב על עבודה אלא על מכה שתע שיר‬ ‫אותו בין לילה‪ ,‬וכא שר הוא צופה ב שידור הלוויה של צ'פלין בטלוויזיה‪ ,‬נופל לו האסימון‪ ,‬הוא מ שכנע‬ ‫את עוסמן ל שתף אתו פעולה בחטיפת ארו נו של המ נוח ואחר כך לבק ש עבורו כופר‪ .‬מכאן מתפתחת‬ ‫עלילה גמלו נית‪ ,‬שבה החו טפים והמשטרה המחפשת אחריהם חסרי ישע ותושייה לכל אורך הדרך‪.‬‬ ‫רק בתו של עוסמן‪ ,‬המתבוננת בתמיהה בכל מה שמתרחש סביבה‪ ,‬נראית איכ שהו שפויה‪ .‬תוספת‬ ‫של קרקס‪ ,‬בחלק ה ש ני של הסרט‪ ,‬מוסיף לליהוק את קיארה מסטרויא ני‪ ,‬אבל כל ק שר בי נו לבין‬ ‫העלילה הוא אפילו לא מקרי‪.‬‬ ‫אלה החוקים – ‪These are the rules‬‬ ‫במאי‪ :‬או גניין סביליצ'ציץ' – ‪Ognjen Svilicic‬‬ ‫סרט קטן וקצר במיוחד )‪ 78‬דקות( שבחלקו הרא שון נראה חסר ע ניין ובחלקו ה שני מסביר את עצמו‬ ‫והופך למחאה אזרחית וחברתית אכזרית‪ ,‬תקפה לא רק בקרואטיה‪ ,‬הארץ שממנה מגיע הסרט‪ ,‬אלא‬ ‫ברוב חלקי העולם‪ .‬במרכז הסרט‪ ,‬זוג בגיל הבי ניים‪ ,‬איוו ומאיה‪ ,‬נציגים נאמנים של המעמד הבינוני‬ ‫ה נמוך‪ .‬הכול אצלם מעיד על מעמדם‪ :‬המראה החיצוני‪ ,‬הדירה‪ ,‬הרהיטים‪ ,‬הע ניינים שמעסיקים אותם‪.‬‬ ‫לזוג י ש בן‪ ,‬תיכו ניסט ממוצע גם הוא‪ ,‬כזה שממעט ל שוחח עם הוריו‪ ,‬מרבה להסתגר בחדרו‪ ,‬חוזר‬ ‫ב שעות הלילה המאוחרות ואי נו חייב הסבר לאי ש‪ .‬הסרט מתחיל עם שובו הביתה של הנער בשעות‬ ‫הבוקר המוקדמות‪ .‬הוא הולך לי שון‪ ,‬נועל את הדלת אחריו‪ ,‬ולא יוצא מן החדר שלו במ שך יומיים‪.‬‬ ‫כא שר ההורים מצליחים בסופו של דבר ל שלוף אותו החוצה‪ ,‬מסתבר שפניו מכוסים בצלקות טריות‪,‬‬ ‫ול שאלותיהם הוא ממציא הסבר סתמי ו משנה נושא‪ .‬כמה ימים לאחר מכן‪ ,‬הוא מאבד את ההכרה‬ ‫בחדר האמבטיה‪ ,‬מובל באמבול נס לבית חולים ו שם מתחילה הפרשה שהסרט עוסק בה‪.‬‬ ‫בבית החולים )כמה שזה מוכר(‪ ,‬ההורים ממתינים שעות לגזר הדין של ה רופאים‪ .‬הם שומרי חוק‪,‬‬ ‫אי נם הופכים שולחנות ואינם מת נפלים על הצוות‪ .‬לבסוף‪ ,‬רופא תורן מסביר שהבן הוכנס לתרדמת‬ ‫יזומה כדי שהגוף יתאו שש מן הפגיעות חמורות‪ .‬הם אי נם מתווכחים‪ ,‬אם הרופא אומר הוא בטח יודע‪.‬‬ ‫כא שר חברה לכיתה באה לבקר את הבן מחוסר ההכרה ומספרת להם ש הוא הוכה באכזריות ע"י‬ ‫אחד התלמידים האחרים‪ ,‬הם מגיבים כמו כל אזרח שומר חוק‪ ,‬הולכים להגי ש תלו נה ב מ שטרה‪,‬‬ ‫מספקים הוכחה‪ ,‬ש הרי המכות צולמו בטלפון נייד‪ ,‬אבל ה שוטרים מבטלים את הע ניין שהרי מדובר‬ ‫בקטי נים ואין טעם לתבוע‪ .‬ו שוב‪ ,‬הזוג מקבל עליו את הדין‪ .‬ערב אחד מצלצל הטלפון‪ ,‬אחות מבית‬ ‫החולים מודיעה שהבן הפסיק ל נשום‪ .‬מותו נקבע עוד לפ ני שהם מגיעים לבית החולים וגופתו‪ ,‬עדיין‬ ‫נו שמת‪ ,‬מועברת לחדר מתים‪ .‬בטון נמוך וללא צעקות‪ ,‬זוג האזרחים המופתיים האלה שאי נם מפירים‬ ‫אף פעם את החוק‪ ,‬מאבדים את היקר להם בעולם‪ .‬וגם כא שר האב המזועזע יוצא בעקבות התלמיד‬ ‫שהכה את ב נו‪ ,‬הוא יי שאר בסופו של דבר אזרח למופת עד הסוף‪ .‬ה טון מי נורי ומזעזע דווקא ב של‬ ‫ה מ שחק ה מופנם ויוצא הדופן של שניים מטובי ה שחקנים בחצי האי הבלק ני‪ ,‬אמיר‬ ‫האדזיהאפיזבגוביץ' ויאס נה זאליצה‪ .‬זה קרה אמ נם בקרואטיה אבל זה יכול לקרות גם בתל אביב‪.‬‬ ‫בלב ה שממה – ‪Loin des Hommes‬‬ ‫במאי‪ :‬דויד אולהופן – ‪David Oelhoffen‬‬ ‫ש ני מקדמי מכירה צריכים לפעול לטובת הסרט הזה‪ .‬הרא שון‪ ,‬התסריט נכתב בהשראת סיפור קצר‬ ‫של הפילוסוף הצרפתי אלבר קאמי ועלילתו מתרח שת באלג'יר‪ ,‬ב ש נת ‪ .1954‬ה שני‪ ,‬ח שוב יותר‬ ‫מבחי נה מסחרית‪ ,‬בתפקיד הרא שי מופיע השחקן האמריקאי )ממוצא סקנדינבי( ויגו מורטנסן‪ .‬על‬ ‫ה נייר זה נראה טוב‪ .‬במציאות‪ ,‬זה קצת שו נה‪ .‬הסיפור של קאמי תופס רק את ע שר הדקות הראשונות‬ ‫של הסרט‪ ,‬מ שם והלאה זה הופך למעין חיקוי לא מ שכ נע של מערבון אמריקאי‪ .‬ואילו מורטנסן‪,‬‬ ‫ש שולט היטב ב שפה הצרפתית )השפה בה מת נהל הסרט( אבל י ש לו מבטא זר שקל לזהות‪,‬‬ ‫מתק שה לגלם מורה צרפתי ובעקיפין גם את ה נוכחות הצרפתית בצפון אפריקה‪ .‬בסרט מ נסים‬ ‫להדביק לו מוצא א נדלו סי‪ ,‬שבגללו הוא זר בעי ני הערבים ב ני המקום וגם בעי ני ה שלטון הצרפתי‪ .‬אבל‬ ‫ההסבר מגיע אחרי שחוסר האמון בדמות כבר נקבע בתודעת הצופה‪.‬‬ ‫קאמי‪ ,‬יליד אלג'יר‪ ,‬ניסה להציג בסיפור שלו פערים שאינם ניתנים לגישור בין שני עולמות שונים‪,‬‬ ‫שהדת‪ ,‬המ נהגים‪ ,‬המסורת ואפילו המראה חיצוני‪ ,‬הכול מפריד ביניהם‪ .‬העלילה מתרחשת כא שר‬ ‫ניצ ני המהפכה האלג'ירית נראים היטב בשטח‪ ,‬היא מת נהלת כולה בבית ספר קטן בקצה העולם‪ ,‬על‬ ‫גבול מדבר סהרה‪ ,‬ובו מורה אחד המלמד את כל הילדים‪ ,‬ב ני כל הגילים‪ ,‬שמגיעים מכל כפרי‬ ‫הסביבה‪ .‬באחד הערבים‪ ,‬מפקידים בידיו אסיר ערבי שרצח בן דוד בקטטת המולות בכפרו ואומרים לו‬ ‫שהוא חייב להביא אותו למחרת לתח נת המ שטרה בעיירה הקרובה‪ .‬המורה‪ ,‬בסיפור של קאמי‪,‬‬ ‫מסרב‪ ,‬ולמחרת‪ ,‬הוא מביא את האי ש לצומת דרכים ואומר לו‪" :‬לך ימי נה ותגיע ל שבטי ה נוודים‬ ‫במדבר שית נו לך מחסה‪ .‬לך שמאלה‪ ,‬תגיע לידי המשטרה הצרפתית‪ " .‬וזהו ‪ .‬בסרט‪ ,‬זאת רק‬ ‫ההתחלה‪ ,‬כי אולהופן שולח את המורה ללוות את האסיר ב מסע הרפתקאות‪ ,‬עם יריות ו שליפות‬ ‫ומפג שים יזומים עם כל הגופים המעורבים במלחמת העצמאות של אלג'יר‪ ,‬בין אם אלה מורדים‬ ‫ש שירתו עד לא מזמן בצבא הצרפתי‪ ,‬או הצבא הצרפתי עצמו שחייב לדכא כל מרד ביד רמה )מזכיר‬ ‫קצת את המצב במחוזותי נו(‪ .‬דימויים רבים לקוחים מן מערבונים הקלאסיים‪ ,‬הערות על המצב‬ ‫הפוליטי מפוזרות ב שפע‪ ,‬מה שחסר זאת התמציתיות המופלאה של קאמי‪ .‬הסיפור מסתיים כא שר‬ ‫המורה חוזר לכיתתו אחרי ש שחרר את האסיר ומגלה שבהעדרו‪ ,‬נכנס מישהו לכיתה וכתב על הלוח‬ ‫בצרפתית מ שובשת‪" :‬אתה מסרת את אחי נו לידי האויב ות שלם על כך ביוקר"‪ .‬נ שמע בדיוק כמו היום‪.‬‬ ‫לבבות רעבים – ‪Hungry Hearts‬‬ ‫במאי‪ :‬סבריו קוסטנצו – ‪Saverio Costanzo‬‬ ‫סרט איטלקי זה שצולם ב ניו יורק ודובר א נגלית מתחילתו ועד סופו‪ ,‬חוזר לעסוק בעולם של אובססיות‬ ‫על גבול ההפרעה ה נפ שית‪ ,‬שסבריו קוסטנצו )"בדידותם של מספרים ראשוניים"( אוהב כ נראה לעסוק‬ ‫בהם‪ .‬הפעם‪ ,‬מדובר באי שה צעירה המשוכנעת שהעולם כולו קו שר ק שר להזיק ולפגוע בוולד ה נמצא‬ ‫בבט נה‪ .‬מצעירה איטלקית חייכנית ושמחה שפוגשת בסצנות הראשונות של הסרט את מי שעתיד‬ ‫להיות בחיר לבה‪ ,‬בתוך חדר ה שירותים של מסעדה סינית )הסצנה המצחיקה ביותר בסרט(‪ ,‬היא‬ ‫הולכת ומתקדרת במהירות ככל שהעלילה נמשכת‪ .‬זה מתחיל כ שהיא עדיין בהריון וזה הולך וזה גובל‬ ‫בטירוף אחרי לידתו של התי נוק‪ .‬היא אי נה מוכ נה להו ציא אותו מן הבית כי האוויר בחוץ מזוהם‪ .‬היא‬ ‫אי נה מאכילה אותו ב שום מזון שבא מקופסה וע שוי להכיל רעלים סמויי ם‪ ,‬היא מו נעת ממנו פרוטאינים‬ ‫ואבות מזון אחרים כי י ש בהם סכ נה‪ ,‬אי נה מרשה ל נגוע בתי נוק‪ ,‬גם לאביו‪ ,‬לפ ני שהוא שוטף היטב‬ ‫את ידיו מסיר את הבגדים שבהם הלך ברחוב‪ ,‬מסתגרת בתוך הדירה הקטנה ומת נתקת מן העולם‪.‬‬ ‫התי נוק‪ ,‬ב של ליקויי התזו נה אי נו גדל כפי שצריך‪ ,‬עד שהבעל‪ ,‬אוהב ככל שיהיה‪ ,‬מתחיל לח שוד‬ ‫שסכ נה אמתית אורבת לב נו והוא מ נסה להוציא אותו מידי האם שדעתה השתבשה עליה בהדרגה‪.‬‬ ‫קוסט נצו‪ ,‬שמשך לרא שונה ת שומת לב בסרט ב שם "פרטי"‪ ,‬על כיתת חיילים י שראלית שמשתלטת על‬ ‫ביתו של מורה ערבי הגדה והופכת אותו‪ ,‬במ שך לילה אחד‪ ,‬למוצב של צה"ל ) הסרט ומוחמד בקרי‬ ‫בתפקיד המורה זכו לפרס בלוקר נו(‪ ,‬חוזר שוב למרחבים הסגורים שחונקים את הדמויות בתוכם‪,‬‬ ‫ומצליח להוציא מ שני השחקנים שלו‪ ,‬אלבה רורוואכר ואדם דרייבר‪ ,‬הופעה משכנעת ביותר‪ .‬הביעה‬ ‫היא שגם התסריט וגם השחקנית‪ ,‬שעליה למע שה עומד או נופל הסרט כולו‪ ,‬מגיעים ל שיאם מוקדם‬ ‫מדי‪ ,‬מרגע מסוים והלאה‪ ,‬נראית רורוואכר במצב של הזיה מתמדת מ נותקת מן המציאות‪ ,‬ואי נה‬ ‫מ שת נה הרבה עד הסוף‪ .‬התסריט‪ ,‬אחרי שהביא אותה למצב פתולוגי שבו רק טיפול רפואי יכול‬ ‫להו שיע‪ ,‬מ נסה למצוא כל מי ני אמתלות כדי לעקוף את הפתרון הזה‪ ,‬עם סצ נות שאולי קורעות לב‬ ‫אבל צפויות מרא ש‪ ,‬כדי להגיע ל נפח של סרט עלילתי שלם‪ .‬יש שניסו להשוות את ה סרט ל"תי נוקה‬ ‫של רוזמרי" אלא שאצל קוסטנצו אין שום ממד שטני ושום תופעה על ‪-‬טבעית שמתערבת במהלך‬ ‫הע ניי נים‪ ,‬הכול ריאליסטי וממשי וחסר פתרון‪ .‬א שר לסיום‪ ,‬הוא מגיע כמכת אגרוף מ שום מקום‪ ,‬בלתי‬ ‫צפוי ו שרירותי‪ ,‬מעיד מן הסתם שהתסריט לא מצא פתרון מוצלח יותר‪.‬‬ ‫צילי – ‪Tsili‬‬ ‫במאי‪ :‬עמוס גיתאי – ‪Amos Gitai‬‬ ‫במקרה הטוב ביותר‪ ,‬הסרט של עמוס גיתאי הוא פרפרזה על הסיפור של אהרון אפלפלד‪ ,‬פרפרזה‬ ‫שהותירה את רוב הצופים בפסטיבל תוהים מה מסתתר מאחורי הרשמים האימפרסיוניסטיים שהעלה‬ ‫גיתאי על הבד‪ .‬יכול להיות שאלה דימויים שצצו בדמיונו של הבמאי לאחר קריאת הסיפור המקורי‪,‬‬ ‫אבל כל דמיון ממ שי בין השניים הוא מקרי בהחלט‪ .‬במקום צילי אחת בת ‪ 12‬אצל אפלפלד‪ ,‬י ש כאן‬ ‫שלו ש‪ ,‬אחת מתבגרת‪ ,‬אחת בוגרת ואחת מבוגרת‪ .‬במקום חורף אוקראי ני שמקפיא את ה נ שמה‪ ,‬יש‬ ‫כאן ג שם שוטף אחד‪ .‬במקום יערות מרכז אירופה‪ ,‬י ש כאן חור שות קוצים מזרח תיכו ניות‪ .‬במקום‬ ‫עלילה‪ ,‬י ש סדרה של שוטים ארוכים עד בלי די‪ ,‬שאי נ ם מתקשרים ז ה לז ה‪ ,‬כא שר הצירוף של כל‬ ‫ה שוטים האלה יחד אמור ליצור אווירה קשה ומדכאה‪ .‬בחלק הרא שון אין כמעט דיאלוגים‪ ,‬אבל אם‬ ‫כבר מדברים‪ ,‬זה באידי ש‪ .‬כל זה ע שוי לעורר אסוציאציות שונות ומשונות‪ ,‬החל מ"ילד הפרא" של‬ ‫טריפו ועד ל"קדמה" של גיתאי עצמו‪ ,‬את אפלפלד ק שה למצוא כאן ו צריך הרבה רצון טוב והערצה‬ ‫עיוורת לבמאי כדי להתייחס לע ניין כולו כאל אמירה מגוב שת אחת‪.‬‬ ‫מי שמאד רוצה‪ ,‬יכול למצוא כאן דיון על אספקט מסוים של ה שואה‪ ,‬מרומז יותר מא שר מפור ש )בין‬ ‫הרמזים‪ ,‬פס קול מורכב מקולות נפץ ומלחמה שמלווה את כל החלק הרא שון ב סרט(‪ ,‬על הח שש‬ ‫והחרדות שמלווים את ה ניצולים שעומדים לעלות ארצה ואת אלה שאי נם רואים במדינה יהודית את‬ ‫הפתרון האמתי שהם מחפ שים‪ ,‬י ש כאן אולי בבואה של שער העליי ה בי שראל‪ ,‬בו באים חלק גדול מן‬ ‫הספקות הללו לי די ביטוי‪ ,‬ועוד כיוצא בזה‪ .‬ה ניסיון של גיתאי לע שות סרט על ה שואה אבל להימ נע‬ ‫מכל שפת הדימויים השחוקה שמלווה לרוב את הז'א נר‪ ,‬ולהמציא מ שהו שונה ואחר ראוי בהחלט‬ ‫להערכה‪ ,‬אלא שהאלטר נטיבה שהוא מציע חסרה את עוצמה והתובנות שנדרשות בטיפול ב נושא‬ ‫שכזה‪ .‬ו שוב‪ ,‬כפי שקורה לא רק אצל גיתאי‪ ,‬נדמה שהשחק נים אכן ממלאים אחרי ההוראות שניתנות‬ ‫להם אבל אי נם מבי נים בדיוק מדוע הם עו שים את מה שהם עו שים או מה בדיוק המ שמעות שהם‬ ‫צריכים להעביר‪ .‬עיקר המאמץ מושקע בת נועת המצלמה ובעיצוב התמונה – צילי בו נה לעצמה‬ ‫מסתור להתחפר בו הדומ ה להפליא לקן של ציפור – קטעי כי נור סולו פראיים וסיום סימפוני רב‬ ‫עוצמה מק שטים את הרקע‪ ,‬אבל כל זה אי נו מתחבר באמת לסרט שעוסק לא ב שואה ולא במה שהיא‬ ‫חוללה ל נפ ש הקרב נות בה‪.‬‬ ‫גבעת החירות – ‪Hill of Freedom‬‬ ‫במאי‪ :‬הונג סאנגסו – ‪Hong Sangsoo‬‬ ‫קודם כל‪ ,‬אין בסרט הזה שום גבעה ו שום מאבק על חירות או מע שי גבורה אחרים‪" .‬גבעת החירות"‬ ‫הוא בסך הכול שם של בר שכו נתי בו מבלים גיבורי הסרט חלק מ שפע זמ נם הפ נוי‪ .‬עוד התחכמות‬ ‫אחת מי ני רבות שהונג סאנגסו‪ ,‬הבמאי שרואה עצמו כגרסה הקוריאנית של אריק רוהמר‪ ,‬מציע בסרט‬ ‫הזה‪ .‬התחכמות אחרת‪ ,‬ש דווקא עובדה יפה‪ ,‬היא להציב גיבור יפ ני שחוזר לבקר בקוריאה אבל אי נו‬ ‫דובר את שפת המקור‪ .‬מ שום כך‪ ,‬הוא מ שתמש ב שפה האנגלית וכולם עו נים לו באותה ה שפה‪ ,‬רעיון‬ ‫מוצלח במיוחד בעולם הקול נוע העכשווי שבו א נגלית נחשבת ל שפת האם של כולם‪ ,‬וכל שאר ה שפות‬ ‫זקוקות לפירו שים ותרגומים‪ .‬עם זאת‪ ,‬התרגיל המרכזי בסרט הוא תרגיל העריכה‪ .‬בסצ נה הראשונה‪,‬‬ ‫מקבלת אי שה צעירה חבילה של מכתבים שנשלחו אליה ע"י מחזר יפ ני בהיעדרה‪ ,‬שמספר לה עד‬ ‫כמה יוצאת אליה נפ שו‪ ,‬עד כמה הוא חו שש שלא תרצה בו וכן מספר את כל ה שתל שלות האירועים‬ ‫שעוברים עליו תוך כדי המת נה ל שובה‪ .‬היא מתרגשת כל כך מן הע ניין שהיא מפילה את המכתבים‬ ‫ואוספת אותם‪ ,‬אבל לא בסדר הכרו נולוגי שבו הגיעו‪ .‬מכאן והלאה‪ ,‬הסרט מת נהל לפי הסדר המשובש‬ ‫החד ש‪ ,‬כלומר שלא פעם דברים קורים לפ ני שהסיבה להם הוצגה על הבד‪ ,‬ועל הצופה להרכיב‬ ‫לעצמו‪ ,‬החל מן הרגע שהוא תופס מה בדיוק קורה בסרט‪ ,‬את הסדר ה נכון‪ ,‬כי למען האמת‪ ,‬ה שיבו ש‬ ‫אי נו מוסיף תוב נות ואי נו מסביר טוב יותר את מה שקורה‪ .‬מה עוד‪ ,‬שאין בכלל צורך להסברים מן‬ ‫הסוג הזה‪.‬‬ ‫העלילה‪ ,‬אילו הוצגה בסדר ה נכון‪ ,‬מספרת על צעיר יפ ני שחוזר לקוריאה לראות צעירה מקומית‪ ,‬עמה‬ ‫עבד במ שך כמה חוד שים במכון להוראת שפות‪ .‬כ שהוא הוא מגלה כי היא יצאה לחופ ש‪ ,‬הוא שוכר‬ ‫חדר באכס ניה קרובה לביתה‪ ,‬מבקר לעתים קרובות בבית המרזח הקרוב )זה ש שמו "גבעת‬ ‫החירות"( ופוגש שם ברמנית חביבה שמטופלת בחבר לא סימפטי במיוחד‪ ,‬מנהל אתה רומן‬ ‫שמסתיים כמובן במיטה‪ ,‬גם אם הוא מביע במכתביו חרט ה על כך‪ .‬כל זה נכלל בתוך המכתבים שהוא‬ ‫שלח לאהובתו‪ ,‬חלק מן התוכן של המכתבים מובא בקריאה בפס הקול‪ ,‬הרוב מומחז במעמדים‬ ‫קאמריים אי נטימיים‪ ,‬כ נהוג אצל הו נג‪ ,‬וב שיחות ארוכות ומפורטות ה נוגעות לא רק לסיפור האהבה‬ ‫שלו אלא גם לאקלים החברתי הכללי בקוריאה‪ ,‬כפי שהוא מ שתקף בעי ניו של יפ ני המבקר שם‪.‬‬ ‫אווירה נעימה וקלת רוח שורה על כל מה שקורה בסרט‪ ,‬מעין סטירה חברתית מ שועשעת שאינה‬ ‫לוקחת את עצמה יותר מדי ברצי נות ואינה מצפה מן הצופים שינהגו אחרת‪ .‬כל הסיפור הזה נמ שך‬ ‫קצת יותר מ שעה‪ ,‬מכ שול רציני להפצה בבתי קול נוע‪ ,‬שם נהוג לדרוש תמורה מלאה יותר לכרטיס‪.‬‬ ‫האקורד האחרון – ‪Le dernier coup de marteau‬‬ ‫במאית‪ :‬אליס דלפורט – ‪Alix Delaporte‬‬ ‫עוד שם מטעה‪ .‬בתרגום י שיר מצרפתית‪ ,‬צריך לומר "מכת הפטיש האחרונה"‪ ,‬רמז למ שהו אלים או‬ ‫לפחות נו שא הקשור בעבודת כפיים‪ .‬לא דובים ולא יער‪ .‬הכוו נה כאן היא לפטי ש שמכה על הפעמונים‬ ‫בתזמורת סימפו נית ובמקרה זה‪ ,‬המכה האחרו נה שהפטיש מכה סימפוניה הששית של מאהלר‪,‬‬ ‫שתופסת מקום נכבד‪ ,‬אם כי לא מרכזי בסרט‪ .‬למרות ה נימה הדרמטית של ה שם‪ ,‬מדובר בסרט‬ ‫סימפטי‪ ,‬אי נטימי ומפוקח שמצולם כולו הרחק מן הבירה הפריזאית‪ ,‬בתוך ובין פרברי העיר מו נפליה‬ ‫שבדרום צרפת‪ .‬בעיקרו מדובר בסרט התבגרות שבמרכזו נער בן ‪ ,14‬ויקטור‪ ,‬שחי יחד עם אמו‪,‬‬ ‫נדיה‪ ,‬בקרו נוע שניצב ליד הכבי ש המוביל לעיר‪ ,‬לצד קרו נוע אחר‪ ,‬של משפחת מהגרים מספרד‪ .‬נדיה‬ ‫שמתפר נסת כמלצרית‪ ,‬עוברת טיפול אינטנסיבי נגד מחלת הסרטן‪ ,‬ומשום כך היא מדרב נת את הבן‬ ‫ל נסוע העירה‪ ,‬דווקא לב ניין בית האופרה‪ ,‬כדי להכיר שם את אביו הביולוגי שלא ראה מעולם‪ ,‬מ נצח‬ ‫ב שם סמואל רובי נסקי‪ ,‬שעומד ל נצח בעוד כמה ימים על תזמורת מו נפלייה בביצוע הסימפוניה של‬ ‫מאהלר‪ .‬ויקטור אי נו מאו שר מן המפגש האפשרי עם ההורה שז נח אותו עוד לפ ני שנולד‪ ,‬והמנצח‬ ‫עצמו‪ ,‬כא שר הוא ניצב בסופו של דבר מול הילד ומ שלים עם העובדה שאכן מדובר בב נו‪ ,‬עדיין לא שש‬ ‫לקראת נער הפרא העצמאי‪ ,‬שמוסיקה קלאסית זרה לו לחלוטין‪.‬‬ ‫היחסים המורכבים שבין האב לבן‪ ,‬כא שר למוסיקה עצמה י ש תפקיד לא מבוטל בע ניין‪ ,‬היחסים בין‬ ‫הבן לאמו שמ נסה להסתיר את מחלתה גם אם לא להתעלם ממ נה‪ ,‬הק שר בי נו לבין ב ני משפחת‬ ‫המהגרים‪ ,‬שם הוא עוזר לילדים ל שלוט ב שפה הצרפתית הזרה להם‪ ,‬כל אלה מוצגי ם בהרבה‬ ‫רגי שות ומבלי לגלוש באף אחד מ שלבי הסרט לתוך המלודרמה הדומעת שכמעט ומתבקשת בכל‬ ‫רגע‪ .‬זה סרטה הארוך ה שני של דלפורט‪ ,‬היא מ שתמשת שוב באותם שני ה שחקנים הראשיים‬ ‫ש שרתו אותה בסרטה הראשון‪ ,‬כא שר פניה השקופים כמעט של קלוטילד הסמה בתפקיד האם‬ ‫מזכירים לא פעם דיוק ני "מאטר קולורוזה" מן הציור הקלאסי‪ ,‬ואילו גרוגרי גארדבואה‪ ,‬מ שחקני‬ ‫התיאטרון המובילים היו בצרפת‪ ,‬מע ניק נפח אמין ומזג עצב ני חסר סבלנות שהולם להפליא מ נצח‬ ‫מצליח שאי נו נהנה במיוחד לעבוד עם תזמורת פרובי נציאלית‪ .‬את ש ניהם מעמיד בצל רומן פול‪ ,‬הנער‬ ‫בתפקיד הרא שי‪ ,‬שמצליח להעביר את נפתולי ההתבגרות‪ ,‬את חרדת ה נטישה‪ ,‬את הצימאון לאהבה‬ ‫ואת המסירות הבלתי מוגבלת שלו לאם החולה‪.‬‬ ‫מצחיקונת שכזאת – ‪She's Funny That Way‬‬ ‫במאי‪ :‬פיטר בוגדנוביץ' – ‪Peter Bogdanovich‬‬ ‫פיטר בוגד נוביץ' מ נסה כאן‪ ,‬ל שוב לימי הזוהר שלפ ני ‪ 42‬ש נים‪ ,‬ולביים שוב קומדיה הוליוודית‬ ‫מטורפת נוסח " מה נשמע דוק"‪ ,‬שהיה להצלחה המסחרית הגדולה ביותר שלו‪ .‬גיבורת סרטו החדש‪,‬‬ ‫אותה "מצחיקונת" שהשם מתייחס אליה‪ ,‬היא איזי )אימוג'ן פוטס(‪ ,‬בת למ שפחה יהודית מכובדת‬ ‫שעוסקת‪ ,‬ללא ידיעת ההו רים‪ ,‬במקצוע העתיק ביותר בעולם‪ .‬היא נערת ליווי‪ ,‬או אם תרצו‪ ,‬יצא נית‪,‬‬ ‫שחולמת להיות‪ ,‬ביום בהיר אחד‪ ,‬כוכבת במה‪ ,‬אבל עד שתגיע ל שם היא מעדיפה פרנסה קלה‬ ‫וב שפע‪ .‬בין לקוחותיה‪ ,‬י ש במאי תיאטרון מצליח‪ ,‬אר נולד )אוון וילסון( שמחפש שחקנית ל הצגה‬ ‫הבא ה‪ .‬אחרי לילה עם איזי הוא מיד מציע לה ‪ 30,000‬דולר כדי שתחדל ל שרת גברים ותתמ סר‬ ‫לקריירה מכובדת יותר‪ .‬איזי‪ ,‬מי ד מאמצת לעצמה את ההצעה ומופיעה למחרת כדי לקבל תפקיד‬ ‫במחזה של הבמאי‪ ,‬שם היא תפגו ש את זוגתו של אר נולד‪ ,‬המופיעה בתפקיד הרא שי‪ ,‬את מאהבה‬ ‫ל שעבר שיהיה מאהבה גם בהצגה‪ ,‬את המחזאי שמתאהב מיד בתגלית החד שה שמופיעה בפ ניו‪.‬‬ ‫ואם לא די בכך‪ ,‬בוגד נוביץ מוסיף לקלחת גם פסיכוא נליסטית )ג'ניפר א ניסטון(‪ ,‬שהיא חברתו לחיים‬ ‫של המחזאי ומטופלת בין היתר גם בלקוח מזדקן ש נמנה עד לפ ני זמן קצר עם לקוחותיה הקבועים‬ ‫והמסורים של איזי‪.‬‬ ‫התסריט הוא בן ‪ 25‬ובוגד נוביץ' התכוון להע ניק את התפקיד הרא שי ללואיז סטראטן‪ ,‬שותפתו‬ ‫לכתיבה‪ ,‬שהייתה אז ארוסתו‪ .‬כמקובל אצלו‪ ,‬י ש כאן קידות לכיוון כמה מגדולי הוליווד‪ ,‬החל מאר נסט‬ ‫לוביץ' ש מ שפט מתוך "קלו ני בראון" )סרטו האחרון( מצוטט שוב ושוב לכל אורך העלילה‪ .‬ועד לאודרי‬ ‫הפבורן ) שהופיע בסרט קודם של בו גדנוביץ' "כולם צחקו"( שמוזכרת מספר כאידיאל ל שחקנית שאיזי‬ ‫הייתה רוצה להידמות לו‪ .‬פוטס‪ ,‬בתפקיד הרא שי‪ ,‬מצליחה איכ שהו ל שמור על מידה של תמימות‬ ‫כוב שת למרות המקצוע שבו היא עוסקת‪ ,‬אוון וילסון‪ ,‬מולה‪ ,‬נראה מפוזר ומלא כוו נות טובות גם אם‬ ‫לא נורא מבריק‪ ,‬ואילו א ניסטון ב מצב של התקפת עצבים מתמדת‪ ,‬גונבת כמעט כל סצ נה שעוברת‬ ‫לידה‪ .‬האמת היא שהז'א נר שבו עוסק כאן בוגד נוביץ'‪ ,‬הקומדיה ההוליוודית הקלאסית ) ‪screwball‬‬ ‫‪ (comedy‬הייתה ב שיאה בימים של הוארד הוקס‪ ,‬מי שניסה להחזיר אותה לחיים לתקופה מסוימת‬ ‫היה וודי אלן ) שבי נתיים גלש לרומנטיק ה( אבל גם כ שאי נה ב שיא‪ ,‬היא עדיין מ שעשעת‪.‬‬ ‫מפלה – ‪The Humbling‬‬ ‫במאי‪ :‬בארי לווינסון – ‪Barry Levinson‬‬ ‫עם כל הכבוד לחבורה מכובדת שכוללת את הסופר פיליפ רות‪ ,‬מחבר ה סיפור המקורי‪ ,‬את‬ ‫התסריטאי באק ה נרי‪ ,‬שעיבוד אותו לסרט‪ ,‬את הבמאי בארי לווי נסון שצילם אותו ב ‪ 20-‬יום באחוזה‬ ‫הפרטית שלו‪ ,‬ואת אל פאצ'י נו בתפקיד הרא שי‪" ,‬המפלה" )כפי שהסרט נקרא בעברית‪ ,‬ולא‬ ‫"הה שפלה" שקרוב יותר לכוו נת השם המקורי(‪ ,‬לא זה הסרט שבזכותם יזכרו את ימי בגרותם של כל‬ ‫הארבעה‪ .‬ברוחו‪ ,‬קרוב הסרט למוצג אמריקאי אחר שעלה בפסטיבל וו נציה‪" ,‬ב רדמן"‪ .‬עד כדי כך‬ ‫קרוב שי ש ב שני הסרטים סצנה אחת ממ ש זהה‪ ,‬שחקן שננעל מחוץ לתיאטרון בדרך מחדר ההלבשה‬ ‫לבמה וצריך לעבור את הרחוב במערומיו‪ .‬אבל לעומת הראוות נות הקול נית מחרישת האוז ניים בסרט‬ ‫של אלח נדרו אי נאריטו‪ ,‬אצל לווי נסון מדובר בסרט אינטימי ו נעול כמעט כולו במרחבים סגורים‪ ,‬ב נוסח‬ ‫במה של תיאטרון‪ ,‬ואין זה פלא‪ ,‬מ שום שהגיבור הוא שוב שחקן תיאטרון במשבר‪ .‬פאצ'ינו מגלם את‬ ‫סיימון דרקסלר‪ ,‬כוכב במה שבגיל ‪ 67‬עובר מ שב ר חמור‪ .‬כבר בסצנה הראשונה‪ ,‬מסתבר שהוא‬ ‫מתק שה להבחין בין מציאות לדמיון‪ ,‬ואם י ש מי שמחמיץ את המסר‪ ,‬זה קורה לו כ שהוא מדקלם על‬ ‫הבמה את המו נולוג על "כל העולם הוא במה" מתוך "כטוב בעי ניכם" של שקספיר‪ .‬ספוג בכל‬ ‫התפקידים שהוא גילם ובכל הטקסטים שהוא הגיש‪ ,‬רווי באלכוהול ובכל מי ני חומרים מעודדים‬ ‫אחרים‪ ,‬מטיל ספק אם הוא עדיין הוא או שמא רק קליפה ריקה המ שחקת תפקיד‪ ,‬הוא נופל מן הבמה‬ ‫באמצע ההצגה‪ ,‬הוא נ שלח לחודש הסתכלות במוסד סגור ואחר כך מגיע לאחוזה שלו בקו נטיקט‪,‬‬ ‫שבה עדיין כל הכבודה שלו ארוזה‪ ,‬מ שום שגם אחרי שנים‪ ,‬הוא עדיין אי נו משוכנע שזה המקום שבו‬ ‫י שתקע‪.‬‬ ‫ה נתו נים מוכרים אבל מעוררי ע ניין והשאלה מה עו שים בהם‪ .‬אלא שמכאן והאלה צריך הסרט‬ ‫ל התמודד עם כמה מהמורות שקשה להתגבר עליהן‪ .‬ראשית‪ ,‬כל מה שטקסט בסיפור כתוב יכול‬ ‫לספר על הגיגיו של הגיבור‪ ,‬צריך בסרט להראות ופאצ'ינו ששולף כאן את כל מגוון העוויות והפוזות‬ ‫ש שימשו אותו במ שך שנים‪ ,‬במפגן של הגזמות שלא פ שוט להאמין להן‪ .‬שנית‪ ,‬לסיפור מצטרפת‬ ‫לסבית צעי רה‪ ,‬שהיה סנדק שלה‪ .‬היא העריצה אותו אד והיום היא מוכ נה ל שלוח את העדפותיה‬ ‫המי ניות לטובת חלום הילדות‪ .‬תרגיל עלילתי שקשה לקבל כ שהוא כתוב בספר‪ ,‬וק שה שבעתיים‬ ‫להתמודד אתו בסרט‪ .‬כל תהליכי ההתדרדרות של ה שחקן הגדול מתקבלים בסופו של דבר כמעין‬ ‫אפוס של רחמים עצמיים שבו שותפים כל העו שים במלאכה‪ ,‬כותבים‪ ,‬ב מאים ו שחקנים‪ ,‬שמגזימים‬ ‫בכוו נה עם התפרקותו של שחקן המאבד את צלמו מרוב דמויות אחרות שעטה על עצמו‪ .‬כל זה‪ ,‬כדי‬ ‫להוכיח שלמרות הכול‪ ,‬כ שרונם עדיין עומד להם בכל מאדו‪ .‬תרצו‪ ,‬תאמי נו‪ ,‬אבל לא בגלל הסרט הזה‪.‬‬ ‫מנגלהורן – ‪Manglehorn‬‬ ‫במאי‪ :‬דייויד גורדון גרין – ‪David Gordon Greene‬‬ ‫שוב פאצ'י נו והוא נראה כאילו לא החליף שום דבר מן החזות שלב ש בסרט של בארי לווינסון‪.‬‬ ‫התפקיד אמ נם שו נה לחלוטין אבל פאצ'י נו נשאר פאצ'י נו‪ ,‬גדול מן החיים ומן התפקידים שמפקידים‬ ‫בידיו‪ .‬מי יודע מה היה קורה אילו שחקן צ נוע ומופנם יותר היה מקבל על עצמו את תפקיד המסגר‬ ‫בעיירה אמריקאית שכוחת אל‪ ,‬שחי כל חייו בתחו שת ההחמצה של אהבה גדולה שברחה ממנו‪ ,‬לפ ני‬ ‫שהוא נישא לסתם אי שה והביא לעולם סתם בן‪ .‬עם שחקן מן הסוג הזה‪ ,‬התוצאה הייתה אולי דרמה‬ ‫קט נה‪ ,‬אי נטימית‪ ,‬פרובי נציאלית‪ ,‬מן הסוג שהביאו לדייוויד גורדון גרין את תהילתו‪ .‬אבל למרבה‬ ‫הצער‪ ,‬פאצ'י נו אי נו שחקן כזה‪ ,‬וכא שר מפקידים בידיו תסריט שמפציץ על כל צעד ו שעל בסמלים רבי‬ ‫מ שמעות‪ ,‬צריך לצפות לדרמה אדירת ממדים‪ ,‬וזה בדיוק מה שאין כאן‪ .‬פאצ'י נו‪ ,‬ה נושא את ה שם‬ ‫מ נגלהורן בסרט הזה‪ ,‬מתמחה במ נעולים ובמפתחות‪ ,‬שימו לב לסמליות(‪ ,‬מין מיז נתרופ שבז לכולם‬ ‫ואי נו נותן אמון באי ש‪ ,‬וחי כולו בזכר אותה האהבה המוחמצת והמכתבים מלאי הרגש והתשוקה שאת‬ ‫כולם קיבל בחזרה‪ ,‬מבלי שאי ש פתח אותם‪.‬‬ ‫מן המפג שים שלו עם לקוחותיו‪ ,‬אפ שר לה ניח שמנגלהורן הוא דווקא אדם חביב‪ ,‬מ שום שהוא שולט‬ ‫במזגו ואי נו חו שף אותו בפ ני אי ש‪ .‬הוא אי נו יכול ל שאת את ב נו‪ ,‬שעסקיו המפוקפקים נושאים רווחים‬ ‫יפים‪ ,‬אבל הוא מסור מאד ל נכדתו הקט נה בת ה שש‪ .‬הוא מתגלה כיורם מוחלט ביחסיו עם ח ניך‬ ‫ל שעבר בקבוצת בייסבול )הרמוני קורין( שמעריץ אותו ומציע לו בילוי חי נם במכון העיסוי שלו‪ ,‬שהוא‬ ‫כמובן בית בו שת‪ .‬הוא מ נהל מדי שבוע דו ‪-‬שיח ידידותי עם פקידת הב נק )הולי הנטר( שבו הוא מפקיד‬ ‫את רווחיו הצ נועים‪ ,‬כ שהנושא הוא חיות המחמד שלהם‪ ,‬ולכאורה היא האדם היחידי שמסוגלת לקיים‬ ‫ק שר אי נטימי יותר עם מ נגלהורן אבל גם לאחר שהיא מ שכנעת אותו בכל מי ני רמזים לצאת ערב אחד‬ ‫יחד‪ ,‬התוצאות מחפירות כצפוי‪ ,‬מ שום שמנגלהורן אי נו מסוגל לה שתחרר מן סיפור האהבה החד צדדי‬ ‫שלא התג ש ם‪ .‬הסוף נשאר פתוח במידה רבה‪ ,‬גם אחרי שהוא מתחיל להיפטר‪ ,‬בזה אחר זה‪ ,‬מכל‬ ‫המטע נים הנוסטלגיים שבתוכם הוא התבצר‪ ,‬אבל‪ ,‬כמו שפאצ'י נו עצמו הודה בפ ני עיתונאי שראיין‬ ‫אותו לפ ני בכורת הסרט‪ ,‬ק שה להבין מה בדיוק עו שים שם כל הדברים שגרין מראה לצופים‪ ,‬כולל‬ ‫פ נטומימאי שמפגין כי שוריו באמצע הרחוב‪ .‬האמריקאים ע דיין סבורים שגרין קול נוען חשוב‪ ,‬אם כך‬ ‫הדב ר‪ ,‬מן הסרט הזה לא ייוו שע‪.‬‬ ‫שלו שה לבבות – ‪3 Coeurs‬‬ ‫במאי‪ :‬בנואה ז'אקו – ‪Benoit Jacquot‬‬ ‫ש ני מכ שולים בדרכו של סרט שהביקורת הצרפתית אוהבת וכל ה שאר‪ ,‬לא כל כך‪ .‬האחד‪ ,‬תסריט‬ ‫שכופה על הצופים מקריות שקצת עוברת את הסבירות המתקבלת על הדעת‪ ,‬ה ש ני‪ ,‬השחקן הבלגי‬ ‫ב נואה פולבור ד‪ ,‬שמקובל היום מאד בקול נוע הצרפתי‪ ,‬אבל לרוב בתפקידים ש נעים בין פרחח מתבגר‬ ‫לקומיקאי במלוא מובן המילה‪ .‬כאן‪ ,‬הוא נדר ש לפתע להיות במוקד מ שולש רומנטי סוער‪ ,‬וכל‬ ‫התבו נה‪ ,‬העדי נות והרגישות שבנואה ז'אקו מ נסה לה שקיע בעבודתו‪ ,‬אי נם עוזרים לו להתגבר על‬ ‫המהמורות שהוא בחר להתמודד איתן‪ .‬מה עוד שגם הליהוק הנשי מעורר בעיה מסוימת‪ .‬אם סביר‬ ‫בהחלט שקתרין ד נב היא אמה של קיארה מסטריואני ) שהרי היא באמת אמה (‪ ,‬גיי נסבורג‪ ,‬בתור‬ ‫בת ה ה ש ניי ה‪ ,‬נראית כמו אסופית שהגיעה בטעות למשפחה‪ .‬הקשר ההדוק בין שלושת הנשים האלה‬ ‫הוא אחד המרכיבים המרכזיים בסרט‪ ,‬ולזכותה של גיי נסבורג צריך לפחות לומר שהיא מצליחה‪,‬‬ ‫במ שחק מאופק ומדוד מאד‪ ,‬להתגבר על הספקות ש נובעים מן המראה החיצוני שלה‪.‬‬ ‫מארק )פולבורד( הוא סוכן מכירות שמחמיץ את הרכבת שהייתה צרירה להחזיר אותו לפריז ו נתקע‬ ‫בעיר שדה אלמו נית‪ .‬במקרה הוא פוג ש ברחוב את סילבי )גיינסבורג(‪ ,‬השניים צועדים כל הלילה‬ ‫ומ שוחחים עד אור הבוקר‪ ,‬לפ ני שהם נפרדים הם קובעים פגישה בפריז לסוף אותו שבוע‪ .‬סילבי‬ ‫מ שוכ נעת שזאת תהיה אהבת חייה‪ ,‬מגיעה לפגי שה אבל מרק‪ ,‬שסובל בהפרעות קצב בלבו )כפי‬ ‫שמתאים לגיבור רומנטי(‪ ,‬נאלץ להתעכב בבית חולים‪ ,‬מאחר לפגי שה‪ ,‬סילבי חוזרת הביתה ו נע נית‬ ‫להזמ נת ארוסה הקודם ו נוסעת אתו אל מעבר לים‪ .‬כמה זמן לאחר מכן‪ ,‬מרק נתקע שוב באותה עיר‬ ‫שדה‪ ,‬פוג ש הפעם את אחותה של סילבי‪ ,‬סופי )מסטרויאני(‪ ,‬מתאהב בה ומן החיזור ה נמרץ הם‬ ‫מגיעים עד מהרה לטכס נישואין‪ .‬כל זאת‪ ,‬מבלי שהאחות ה שנייה תדע מי עומד להיות גיסה‪ .‬בו‬ ‫זמ נית‪ ,‬גם מרק‪ ,‬שמסתובב כל הזמן בביתה של סופי ועורך הכרה לבבית עם אמן של שתי האחיות‪,‬‬ ‫)הגברת ברז'ה(‪ ,‬אי נו יודע כלל מי זאת האחות ה ש נייה‪ ,‬עד שהם נפגשים בטכס הכלולות‪ ,‬אהבתם‬ ‫מתלקחת מחד ש ומעמידה בסכנה את חיי ה נישואים הטריים‪ .‬כל הסיפור הזה מובל במ ניפולציות‪,‬‬ ‫וק שה להאמין שמי מן הצופים ילך שולל אחריהם ויאמין לעלילה כפי שהיא מוצגת‪ .‬עם כל האלג נטיות‬ ‫של הבימוי‪ ,‬ההופעה המהודרת והאירונית של ד נב ומשחקן המסור של גיינסבורג ומסטרויאני‪ ,‬על‬ ‫הסיפור הזה אי נו מתרומם מעל לרמה של מלודרמה מן השורה‪ ,‬לא בדיוק סרט לפסטיבלים‪.‬‬ ‫הלילות הלבנים של אי ש הדואר – ‪The Postman's White Nights‬‬ ‫במאי‪ :‬אנדרי קונצ'לובסקי – ‪Andrey Konchalovsky‬‬ ‫אחרי הקריירה הארוכה‪ ,‬הע שירה ומלאת ה שיאים‪ ,‬עם כמה מפלות באמצע לאיזון האי שיות‪ ,‬מגיע‬ ‫סרטו החד ש של הבמאי הרוסי הוותיק א נדרי קונצ'לובסקי‪ ,‬ובגיל ‪ 77‬נדמה שזה הסרט שקשה יותר‬ ‫מכל להגדיר ולהסביר‪ .‬זה האי ש שעמד להיות פסנתרן במקצועו עד שעבר לקול נוע‪ ,‬ומי שכתב את‬ ‫התסריטים ל שני סרטיו הראשונים של א נדרי טרקובסקי‪ ,‬לפ ני שהתחיל לביים בעצמו‪ .‬הוא ר שם‬ ‫לזכותו עבודות מכל הסוגים‪ ,‬החל מ ריאליזם סוציאליסטי לפי מיטב ה נוסחאות הסובייטיות‪ ,‬אבל עם‬ ‫עוקץ קטן ש נסתר בפינה )"סיפורה של אסיה"‪" ,‬סיבריאד"(‪ ,‬דרך עיבודים למחזות של צ'כוב )"הדוד‬ ‫וא ניה"(‪ ,‬להיטים הוליוודיים מבית האולפ נא של מ נחם גולן )"רכבת לחופש"( שגם דאג לפטר אותו‬ ‫לפ ני סוף הצילומים‪ ,‬בהמשך‪ ,‬מהלהיט האחר )"טאנגו וקאש" (‪ ,‬סרטים תיעודיים שבחלקם הגדול‬ ‫הוקד שו למלחינים הרוסים הגדולים‪ ,‬סדרה מרשימה של אופרות ומחזות שהעלה בתיאטרון‪ ,‬שם הוא‬ ‫מרגי ש לא פחות נוח מא שר על בימת הצילומים‪ ,‬ו הפקת ע נק ב שלושה ממדים של "מפצח האגוזים"‬ ‫שעלת ה ‪ 90‬מיליון דולר ו נכ שלה כי שלון חרוץ בכל מקום שבו הוצג ה‪ .‬במבט ראשון‪ ,‬אפ שר היה לחשוד‬ ‫שגם הסרט הזה נ שען על הקלסיקה הרוסית‪ ,‬כמו רבים מסרטיו הקודמים‪ ,‬כי הרי "לילות לב נים" הוא‬ ‫אחד הסיפורים היותר מעובדים לקולנוע מעיזבו נו של דוסטוייבסקי‪ ,‬אבל לא דובים ולא יער‪ ,‬סרטו‬ ‫החד ש של קו נצ'לובסקי הוא חיה מסוג אחר לגמרי‪.‬‬ ‫אפ שר אולי לראות בו דוקו ‪-‬דרמה‪ ,‬אם כי הסרט אי נו ממש דוקומנטארי והדרמה בו מאופקת‬ ‫ומסתתרת מתחת לפ ני ה שטח‪ .‬אפ שר לראות בו אלגיה לעולם ולאורח חיים שהולכים ונעלמים‬ ‫במהירות‪ .‬ואפ שר לראות בו גם תמו נה נוגה ונוסטלגית של רוסיה שהייתה פעם ועוד מעט לא תהיה‬ ‫עוד‪ .‬לא מ שום שמישהו מתכחש לה או מתעלל בה‪ ,‬פ שוט מ שום שפני העולם משתנים ורק בזכות‬ ‫הקול נוע‪ ,‬מ שהו מן הדפים הקודמים של ספר ההיסטוריה בכל זאת י שמרו לטובת נו‪ ,‬בצבעים‪ ,‬בקולות‬ ‫ובקצב של אז‪ .‬זה אחד מאותם המקומות שהצעירים עוזבים כדי לחפ ש מ שהו מרתק יותר‪ ,‬הזק נים‬ ‫מתים‪ ,‬האוכלוסייה מצטמקת והולכת ואתה כל דרכי העולם שהיו פעם מקובלים עליה‪ .‬הסרט כולו‬ ‫מצולם בצפון רוסיה‪ ,‬באזור ארח נגלסק‪ ,‬ליד אגם רחב ידיים ב שם קנוזארו‪ .‬המקום נבחר משום שזה‬ ‫ביתו של ה שחקן הראשי‪ ,‬אלכסי ט ריאפיצין‪ ,‬שאינו שחקן כלל‪ ,‬אלא דוו ר‪ ,‬כמו בסרט‪ ,‬ש נבחר מבין‬ ‫למעלה מ ‪ 60-‬דוו רים שהציעו את עצמם לקו נצ'לובסקי‪.‬‬ ‫כמו טריאפיצין‪ ,‬שניחן דרך אגב ב נוכחות קול נועית מדהימה‪ ,‬כל‬ ‫המ שתתפים האחרים בסרט גם הם אי נם שחקנים אלא ב ני המקום‪.‬‬ ‫קו נצ'לובסקי יצא לכפר שלהם עם המצלמות הדיגיטאליות שלו‪ ,‬רצה שכולם‬ ‫ירגי שו ב נוח‪ ,‬בבית‪ ,‬הוא לא כתב להם דיאלוגים אלא ביק ש מהם להמציא‬ ‫את מה שהם אומרים בעצמם‪ .‬מה שהוא עשה במקום זה לצלם אווירה‪,‬‬ ‫להראות מקום מ נותק בסוף העולם‪ ,‬שהק שר היחידי בינו לבין מה שקורה‬ ‫בחוץ‪ ,‬זה הדוור )טריאפיצין( שעולה מדי יום על הסירה שלו‪ ,‬חוצה את‬ ‫האגם לעיר הקרובה ומביא מ שם לא רק את הדואר אלא גם מצרכים שבני‬ ‫המקום ביק שו ממ נו‪ ,‬עיתונים שמהם משתקפת מציאות שנראית זרה ולא‬ ‫נוגעת לע ניין בתוך הכפר‪ ,‬מ שהו מן האווירה האחרת‪ ,‬שבני המקום אי נם‬ ‫מודעים לה כלל‪.‬‬ ‫הסרט מצולם בקיץ‪ ,‬התקופה הזוהרת ביותר של ה שנה‪ ,‬והנוף עוצר נשימה בצבעיו החדים והחריפים‪.‬‬ ‫בחורף‪ ,‬זה אחד האזורים הקרים ביותר על פ ני כדור הארץ עם טמפרטורות היורדות הרבה מתחת‬ ‫לאפס‪ .‬היחסים שקושרים את ב ני המקום זה לזה‪ ,‬מעין טולר נטיות מ שפחתית מלאת א נו שיות‬ ‫וסלח נות‪ ,‬מ שתבשת רק פעם אחת‪ ,‬לקראת הסוף‪ ,‬כא שר מי שהו גונב את מ נוע סירתו של הדוור‬ ‫ומאיים בכך ל נתק סופית את הכפר מ שאר העולם‪ .‬הדוור מיואש כל כך עד שהוא שוקל לעזוב בעצמו‬ ‫את המקום אבל בסופו של דבר הוא חוזר לכל מה שכל כך קרוב ויקר לו‪ ,‬גם אחרי שליווה את האישה‬ ‫אחריה חיזר בלי להאמין שי ש לו סיכוי כל שהו‪ ,‬בדרכה לעיר ה שכנה ולעתיד שונה‪ .‬וברקע‪ ,‬למי שלא‬ ‫הבין עדיין‪ ,‬מן הבסיס הצבאי שנמצא לא רחוק מן הכפר‪ ,‬עולה טיל ה שמימה‪ ,‬להזכיר לכל שהעולם‬ ‫באמת מ שת נה‪ .‬הסרט זיכה את קו נצ'לובסקי באריה הכסף‪ ,‬הפרס השני של הפסטיבל‪ ,‬ובעיני רבים‪,‬‬ ‫הייתה זאת עדות לקול נוע הקלאסי‪ ,‬הטוב והי שן‪ ,‬שממשיך עדיין להחזיק מעמד‪ ,‬קצת כמו ב ני הכפר‬ ‫בסרט‪ ,‬מעוררים בי נתיים התפעלות וחיבה אבל מי יודע עוד כמה זמן אפ שר יהיה ליה נות ממה שיש‬ ‫לקול נוע הזה להציע‪.‬‬ ‫אנדר י ק ונצ'לובסקי ב וונציה‬ ‫שכחה באדום – ‪Red Amnesia‬‬ ‫במאי‪ :‬ואנג שיאו שואי – ‪Wang Xiaoshuai‬‬ ‫במאי שהתחיל כמורד והפך במהלך הזמן למעין מ שקיף צמוד להתפתחות המהירה של סין ומה‬ ‫שקורה לתו שבים של המדינה המאוכלסת ביותר בעולם‪ ,‬מבק ש כאן לפעול ב ש ני מישורים מקבילים‪.‬‬ ‫מצד אחד‪ ,‬זה סיפורה של אי שה מבוגרת המתקשה להשלים עם אורח החיים המודרני של עיר גדולה‪,‬‬ ‫עם ההתברג נות של ב נה הבכור וההומוסקסואליות המופגנת של ב נה הצעיר‪ ,‬היא ממשיכה מדי ערב‬ ‫לערוך את ה שולחן לה ולבעלה המ נוח ול נהל עמו‪ ,‬או ליתר דיוק עם תמו נתו התלויה על הקיר ממול‪,‬‬ ‫שיחות ארוכות שבהן היא מביאה את תלו נותיה על עולם ש שכח את העקרו נות המקודשים שהיו לו‬ ‫פעם‪ .‬מצד ש ני‪ ,‬ווא נג‪ ,‬כמו כמה במאים סי נים אחרים בזמן האחרון‪ ,‬עוסק באותם רג שי א שמה‬ ‫ה נובעים עוד מן המהפכה התרבותית ומה שהיא אילצה רבים לע שות‪ ,‬כדי ל שרוד את הת נאים‬ ‫הק שים שבהם נאלצו לחיות‪ .‬החלק הזה של העלילה נב נה כסיפור מתח או ליתר דיוק תעלומה‬ ‫שמתבהרת בהדרגה ומובילה את גיבורת הסרט‪ ,‬מאיז'ואן‪ ,‬אותה מגלמת שחק נית תיאטרון מוערכת‬ ‫ב שם לו ז'ו נג ) שהייתה ראויה לפרס ה שחקנית בפסטיבל אבל לא זכתה בו( ‪ ,‬חזרה אל המקום שבו‬ ‫חייתה יחד עם מ שפחתה באותה תקופה איומה‪.‬‬ ‫החלק היותר מ שכ נע ואמין בסרט הוא כל מה ש נוגע לעימות בין מאיז'ואן והעולם המודר ני‪ ,‬ליחסים‬ ‫בי נה לבין ב נה וכלתה מצד אחד‪ ,‬וב נה ה שני‪ ,‬שהיא מתעק שת להתעלם מהעדפותיו המיניות למרות‬ ‫שהוא אי נה מ נסה כלל להסתיר אותן‪ .‬הק שר שלה עם ה נכדה שבה היא מטפלת כמעט למרות רצון‬ ‫ההורים‪ ,‬והיחס שלה לאמה הק שישה‪ ,‬אותה היא מבקרת מדי יום בבית הזק נים אבל אי נה מוכ נה‬ ‫לקחת אות ה אליה הביתה‪ ,‬גם הם מעידים על שי נויי האקלים החברתי של סין כיום‪ .‬התעלומה‬ ‫מקבלת טיפול מהוסס מ שהו‪ ,‬שפותח דלת לרמזים שהעלילה אי נה ממש מפתחת‪ .‬זה מתחיל‬ ‫באלמו ני שמצלצל למאיז'ואן הביתה‪ ,‬אבל אי נו אומר מילה כ שהיא מרימה את הטלפון‪ .‬זה נמ שך עם‬ ‫אלמו ני שמצלצל בדלת‪ ,‬אבל כ שהיא פותחת אותה‪ ,‬כל מה שהיא מוצאת‪ ,‬זה ערימת זבל ש נשפכה‬ ‫בחדר המדרגות מול דלתה‪ .‬במקביל‪ ,‬דמותו של צעיר ה נכנס לכל מי ני דירות זרות והורס אותן‪ .‬על זה‬ ‫מוביל בסופו של דבר את מאיז'ואן להכיר בחטא הי שן שרובץ עליה‪ .‬בתקופת המהפכה התרבותית‬ ‫נ שלחה יחד עם כל מ שפחתה לעיר ח דשה לעבוד בפרך במפעל מקומי‪ .‬כא שר החל המצב להפשיר‬ ‫וה שלטון הרשה למתי מעט לחזור העירה‪ ,‬היא טרפדה סיכויים של מ שפחה שהייתה זכאית לפרס‬ ‫והסבה לעצמה את ההטבה‪ .‬ועל כך היא מתייסרת עד היום‪ .‬ועמה‪ ,‬כ נראה חלק נכבד מן הסינים‪.‬‬ ‫יונה י שבה על ענף והרהרה במ שמעות הקיום – ‪A Pigeon Sat on a Branch, Reflecting on‬‬ ‫‪Existence‬‬ ‫במאי‪ :‬רוי אנדרסון – ‪Roy Andersson‬‬ ‫שלו ש שנים חיכו מעריציו‪ ,‬לא רבים אבל נאמ נים‪ ,‬של הבמאי ה שבדי רוי א נדרסון‪ ,‬עד שהשלים‬ ‫בקפד נות את החלק ה שלי שי בטרילוגיה האקזיסטנציאלית שלו‪ .‬אחרי " נשים בקומה שנייה" ו"א נו‬ ‫החיים"‪ ,‬שהוצגו שניהם בפסטיבל קאן וזכו להערכה ביקורתית שלא לוותה בהצלחה מסחרית‪ ,‬הנה‬ ‫מגיע סוף כל סוף החלק ה שלי שי והמסיים שמשלים את התמו נה הסרקסטית החביבה על א נדרסון‪.‬‬ ‫גיחוך אבסורדי ששולט בעולם בו א נחנו חיים אבל אין זה מו נע מן האדם בא שר הוא להתייחס‬ ‫ברצי נות תהומית אל עצמו ואל הקיום של נו עלי אדמות‪ .‬הסגנון לא ה שתנה‪ :‬מצלמה שאינה זזה‪ ,‬כל‬ ‫פריי ם מתוכ נן בקפידה‪ ,‬צבעי פסטל דהויים‪ ,‬נטייה ברורה לאפור‪ ,‬העמדה כמו בהצגת מערכונים מול‬ ‫מצלמה שתופסת את מקום הקהל ‪ -‬אף מתייחסים אליה מדי פעם כאל קהל – ואסופה של מערכו נים‬ ‫קצרים‪ ,‬לא תמיד ק שורים מידית זה לזה‪ ,‬אם כי ק שר יכול להופיע מאוחר יותר‪ .‬ההומור יב ש‪ ,‬צו נן‪,‬‬ ‫מוטה אל המקברי‪ ,‬סטירה חברתית שבעייתה העיקרית‪ ,‬אם לומר את האמת‪ ,‬היא שק שה ל שמור‬ ‫במהלך ‪ 39‬מערכו נים שונים על אותה הרמה‪ ,‬אפילו עם קוראים לך רוי א נדרסון‪ ,‬וזה נכון‪ ,‬למרות‬ ‫שהסרט זכה ה ש נה באריה הזהב של וו נציה‪.‬‬ ‫כדי להכ ניס את הצופים שלו לאווירה‪ ,‬בוחר א נדרסון לפתוח ב שלושה מערכונים קצרים שמזכירים לכל‬ ‫את המוות שאורב מאחורי הפי נה‪ .‬אישה במטבח מציעה לבעלה לפתוח את בקבוק היין‪ ,‬הוא מו שך‬ ‫בחולץ הפקקים‪ ,‬מו שך ומוש ך ואז מקבל שבץ ומת‪ .‬בבית חולים‪ ,‬אי שה ק שישה גוססת אבל מסרבת‬ ‫להיפרד מן האר נק שבו כל תכ שיטיה‪ ,‬למרות שבניה המבוגרים גם הם‪ ,‬יודעים שלא תוכל לקחת‬ ‫אותם אתה‪ .‬במערכון ה שלישי‪ ,‬גבר ניגש לדלפק ומזמין בירה וטוג נים‪ ,‬הברמנית מכינה את ההזמ נה‬ ‫אבל הוא נופל ומת והיא רוצה לדעת מה היא תע שה עכ שיו עם המזון וה שתייה‪ .‬מאחר והמנוח כבר‬ ‫שילם היא מציעה למסובים במקום לקבל בירה וטוגנים חינם‪ ,‬ויש מי שנענה להזמ נה‪ .‬זה כדי להיכ נס‬ ‫לאווירה‪ .‬אחרי זה‪ ,‬באים מערכו נים שונים ומשונים‪ ,‬על מורה לפלמ נקו ששמה ידיה על תלמידה‬ ‫החביב‪ ,‬על בר שבו מבקר לפתע המלך שארל ה ‪ 12-‬מן המאה ה ‪ ,17-‬רוכב על סוסו ולבו ש ב שריון‬ ‫מלא ומבק ש ללכת ל שירותים אבל המקום תפוס‪ .‬מלצרית מגישה בתוך בית מרזח ללקוחות‬ ‫ממו שמעים להפליא‪ ,‬ובי ניהם שני סוכנים נוסעים שמוכרים מצב רוח‪ ,‬כך הם טוע נים‪ ,‬וזאת באמצעות‬ ‫קי שוטים מבדרים לדעתם‪ ,‬כמו שיני ערפדים מפלסטיק‪ ,‬מכו נת צחוק או מ סיכה של ליצן עם שן אחת‪.‬‬ ‫האווירה בתמו נות מזכירה קצת את הצייר האמריקאי אדוארד הופר‪ ,‬האבסורד מזכיר את מאגריט‪,‬‬ ‫ובס ך הכול‪ ,‬י ש כאן חו מ ר לקחת הביתה ולעלעל בו לאורך זמן‪.‬‬ ‫סיבאס – ‪Sivas‬‬ ‫במאי‪ :‬קאאן מוז'דצ'י – ‪Kaan Mujdeci‬‬ ‫קאן מוז'דצ'י כבר ע שה סרט תיועדי על קרבות כלבים במולדתו‪ ,‬טורקיה‪ ,‬לפ ני ש ניגש לביים את סרטו‬ ‫העלילתי הרא שון ו נושאו הוא‪ ,‬כמה מפתיע‪ ,‬קרבות כלבים‪ .‬את הסרט צילם בכפר הולדתו‪ ,‬ובסג נון‪,‬‬ ‫נדמה שהוא מנסה ללכת בדרכי מורו ורבו‪ ,‬במאי וותיק ומוכר הרבה יותר‪ ,‬רהא ארדם‪ ,‬מו שפע בעיקר‬ ‫מאחד הסרטים המוקדמים שלו‪" ,‬זמ נים ורוחות"‪ .‬אלא שבמקום הריאליזם הפיוטי של ארדם שעטף‬ ‫את כל סרטו במעטה מיסטי מופלא‪ ,‬מוז'דצ'י מעדיף ריאליזם בוטה וכעוס הרבה יותר‪ ,‬ואילו ה ניסיון‬ ‫והב שלות חסרים בו לכל האורך‪ .‬הציון ל שבח בו זכה הסרט בוו נציה צריך‪ ,‬מן הסתם‪ ,‬להיות בחזקת‬ ‫פרס עידוד לכוו נות יותר מא שר לתוצאה עצמה‪ .‬לעומת ההתפעלות מן הטוב ומן הרע שחיים בכפיפה‬ ‫אחת בעולם שמצייר ארדם ב"זמ נים ורוחות" המתאר סדר יום של חיי כפר קטן בא נטוליה‪ ,‬הסרט של‬ ‫מוז'דצ'י שמת נהל גם הוא‪ ,‬רוב הזמן‪ ,‬בכפר שכזה מציג עולם אפור‪ ,‬קודר ופרימיטיבי‪ ,‬שנעדר כל חן‬ ‫או חדוות חיים‪.‬‬ ‫גיבור הסרט הוא נער בן ‪ ,11‬אסלן‪ ,‬שמ נסה להתחבב על חברתו לכיתה‪ ,‬איי שה‪ ,‬אלא שהיא מעדיפה‬ ‫על פ ניו את ב נו של רא ש הכפר‪ .‬לכן הוא זועם על העולם‪ ,‬רוגז על ב ני מ שפחתו שאינם מקדישים לו‬ ‫ת שומת לב ראויה ו נדמה שאין לו חבר בעולם‪ .‬עד א שר הוא צופה מן הצד בספורט החביב על ב ני‬ ‫הכפר‪ ,‬קרב כלבים‪ ,‬ומאמץ לעצמו כלב רועים גדול שזה עתה הובס ו נ שאר מוטל בשדה כמעט ללא‬ ‫רוח חיים‪ .‬אסלן לוקח את הכלב הביתה‪ ,‬קורא לו ב שם " סיבאס"‪ ,‬מטפל בו ומחזיר אותו לאית נו‪,‬‬ ‫ידידותית אמיצה נקשרת בי ניהם‪ ,‬עד כדי כך אמיצה שהכלב‪ ,‬מן הרגע שהוא עומד על רגליו‪ ,‬חוזר‬ ‫להילחם ומ נצח את כל הכלבים האחרים‪ ,‬אבל רק עם אסלן הקטן נמצא לצדו לדרבן אותו‪ .‬עכ שיו אסלן‬ ‫הוא כבר גיבור הכפר‪ ,‬רא ש העיר וכל הפמליה שלו מסיעים אותו לפאתי העיר הקרובה‪ ,‬שם מביס‬ ‫סיבאס את כל מתחריו‪ ,‬אחרי כל קרב מתווספים על גופו עוד ועוד צלקות ורק לקראת הסוף מתחיל‬ ‫להבין את הפירו ש האמיתי של הידידות בינו לבין הכלב‪ ,‬אבל כל המבוגרים סביבו‪ ,‬ששומעים את‬ ‫ספקותיו‪ ,‬מסבירים לו מיד שאין שום סיבה ל דאוג‪ ,‬בעולם הזה לכל אחד י ש תפקיד‪ ,‬תפקידו של‬ ‫סיבאס הוא להילחם כל עוד כוחו במות ניו ואז ייזרק לפח‪ .‬כל פ שיסט ראוי ל שמו וודאי י סכים‪ .‬חבל‬ ‫שאל הכוו נה הזאת‪ ,‬אליה מוביל הסרט‪ ,‬מובילה דרך חתחתים מצלמה יד נית שמתקשה להתרכז‬ ‫בדמויות‪ ,‬אי נה טורחת לב נות סביבם רקע ברור ואי נה מקדישה להם את ת שומת הלב הראויה‪.‬‬ ‫מיתה טובה – ‪The Farewell Party‬‬ ‫במאים‪ :‬טל גרנית‪ ,‬שרון מימון – ‪Tal Granit, Sharon Maymon‬‬ ‫אחת ההפתעות היותר נעימות של פסטיבל וונציה היה סרט י שראלי זה‪ ,‬ש נקודת המוצא שלו בלתי‬ ‫אפ שרית‪ ,‬אולי אפילו לא מוסרית‪ ,‬ובכל זאת הצליח לזכות לאהדה רבה ולביקורות נלהבות‪ .‬ה נושא‬ ‫הוא המתת חסד‪ ,‬וזה לא מצחיק בכלל‪ .‬הטיפול מצליח איכ שהו ל שלב קומדיית מצבים עם צביטות‬ ‫בלב וז ה עובד‪ ,‬למרות שזה לא כל כך סביר‪ .‬גיבורי הסרט‪ ,‬שוכנים בבית זק נים‪ ,‬ומה שמייחד את‬ ‫כולם )או כמעט כולם( זאת החיבה האמתית והדאגה המ שותפת שקושרת בי ניהם‪ .‬הטון נקבע כבר‬ ‫בסצ נה הראשונה‪ ,‬כא שר אי שה ק שישה מקבלת שיחת טלפון מ"אלהים" המודיע לה שאין כרגע מקום‬ ‫בגן עדן‪ ,‬ולכן תצטרך לסבול עוד קצת את הטיפול שהיא מקבלת בבית הזק נים‪ .‬המתחזה ל"אלהים"‪,‬‬ ‫כפי שהסרט ממהר לגלות‪ ,‬הוא שכ נה של הקשישה‪ ,‬יחזקאל )זאב רווח( שמצלצל אליה מן החדר‬ ‫ה ש ני‪ ,‬מתוך ניסיון לעודד את רוחה‪ .‬יחזקאל ובת זוגו‪ ,‬לב נה הלבבית וה שברירית )לב נה פינקלשטיין(‬ ‫מהווים את מרכז הכובד החברתי של הסרט‪ ,‬הם אלה שמסתבכים בחלקו הראשון עם חברתם‪,‬‬ ‫המתח נ נת בפ ניהם שימצאו דרך לשים קץ לייסורי בעלה ) שמואל וולף(‪ ,‬ה נאבק ב שלבים האחרונים‬ ‫של מחלת הסרטן‪ .‬הם אלה שמגייסים את הווטרינר בפ נסיה )אילן דר(‪ ,‬יחד עמו מפתחים מכ שיר‬ ‫שבאמצעותו יוכל הגוסס לק טול את פתיל חייו במו ידיו‪ ,‬כא שר חברו של רופא החיות‪ ,‬שהוא שוטר‬ ‫ל שעבר )רפי תבור(‪ ,‬שומר על כך שלא יעבור על החוק‪ .‬והכול מת נהל תחת ההסתייגות המוסרית של‬ ‫לב נה‪ ,‬שמזועזעת מכל מה שהם עו שים אבל אי נה יכולה להת נגד‪ ,‬כי מה א נו שי יותר‪ ,‬להאריך סבל‬ ‫של אדם או לה ניח לו שי מות בכבוד?‬ ‫מה שקורה בפעם רא שונה כמעשה חסד לחבר מתייסר‪ ,‬עשוי להפוך לתע שייה‪ ,‬כא שר ה שמועה‬ ‫עוברת‪ ,‬הלקוחות מתדפקים ב שער ואיך אפ שר לסרב להם? עד א שר המועמד הבא בתור הוא אחד‬ ‫מהם‪ ,‬ואז שאלות של מוסר‪ ,‬רג ש ואחראיות מתערבבות אלה באלה‪ ,‬הצחוקים נחנקים בדמעות‬ ‫ולמרות הכול‪ ,‬ועד הסוף‪ ,‬צריך לומר לזכות ש ני התסריטאים ‪-‬במאים ולא פחות מהם לזכות צוות‬ ‫ה שחק נים שהם בחרו‪ ,‬שזה לא גול ש למלודרמה ולא לבדיחה סרת טעם‪ ,‬אלא ממ שיך כך עד הסוף‬ ‫המר והצופים יוצאים מן האולם מחייכים למרות הכול‪ .‬כי בסך הכול‪ ,‬גילו שלהיות זקן זה לא אסון‬ ‫וזאת לא בו שה‪ ,‬במקום לחפ ש בריכות פלא שיחזירו להם את ה נעורים‪ ,‬למצוא דרך למות בכבוד‪.‬‬ ‫יקירי – ‪Dearest‬‬ ‫במאי‪ :‬פיטר צ'אן – ‪Peter Chan‬‬ ‫פיטר צ'אן נח שב כמומחה למלודרמות מסחריות‪ ,‬רומנטיות ואחרות‪ ,‬שמיטיב לפרוט על מיתרי ליבו‬ ‫של הקהל וב מקביל זוכה גם לתמיכה לא מובטלת של הביקורת‪ .‬הפעם ניראה שגם אם הקהל בסין‬ ‫יגיב בחיוב לסרט הזה‪ ,‬הביקורת תתלהב פחות‪ .‬העלילה מבוססת על פר שה אמתית‪ ,‬שהתרח שה בין‬ ‫ה ש נים ‪ 2009‬ו ‪ ,2012-‬ובמרכזה ילד בן ‪ 3‬ש נעלם והחיפושים אחריו‪ .‬אבל התסריט כתוב ע"י ז'א נג ז'י‪,‬‬ ‫מי שמתמחה רוב הזמן באופרות סבון טלוויזיו ניות והרוח הזאת נו שבת כאן לכל אורך הסרט‪ ,‬למעלה‬ ‫מ שעתיים‪ ,‬והופכת סיפור שצריך להיות א נושי ו נוגע ללב‪ ,‬לסוחט דמעות שנמשך יותר מדי זמן ו מה‬ ‫שחמור יותר‪ ,‬מתפזר על הרבה יותר מדי דמויות‪ ,‬כ שמוקד ת שומת הלב קופץ ממקום למקום‪ ,‬ללא‬ ‫הרף‪ .‬אם לא די בכך‪ ,‬פס קול מלא וגדו ש במוסיקה רגשנית שנועדה כאילו לספק מה שהעלילה‬ ‫מתק שה להביא לבד‪ ,‬אי נו חדל להטריד את האוזן מהתחלה ועד הסוף‪ ,‬שלא יהיה לאי ש ספק מה‬ ‫רוצה הסרט לה גיד לצופיו‪.‬‬ ‫הגיבור הרא שון של הסרט הוא הילד‪ ,‬פ נגפנג‪ ,‬בן ‪ ,3‬שהוריו גרושים והוא חי עם אביו‪ ,‬בעל קפה‬ ‫אי נטר נט מאולתר באחר הפרברים של עיר בדרום סין‪ .‬אמו‪ ,‬שאחרי הגירושים נישאה לאי ש עסקים‬ ‫מ שתייכת עכ שיו לבורגנות האמידה‪ ,‬מחזירה את הילד הביתה‪ ,‬אביו עסוק באותו רגע עם לקוחותיו‬ ‫הרע ש נים‪ ,‬הילד הולך ל שחק ברחוב‪ ,‬מזהה את מכו ניתה של האם המתרחקת‪ ,‬רץ אחריה ואז לפתע‬ ‫נעלם‪ .‬זה החלק הרא שון של הפרשה‪ .‬האב והאם שבורים ורצוצים מאשימים אחד את ה ש ני‪,‬‬ ‫המ שטרה אינה יכולה לעזור הרבה‪ ,‬האב מפרסם מודעות ומבטיח פרסים למי שימצא את ילדו‪ ,‬כל‬ ‫מי ני ר מאים מבק שים כסף כדי להמציא את הילד שאין להם‪ ,‬הוא כמעטי מקפח את חייו בחיפו שים‬ ‫ה נוא שים‪ ,‬ובמקביל‪ ,‬נישואיה החדשים של א שתו ב נפרד עולים על שרטון‪ ,‬חטיפת הבן מוטטה גם‬ ‫אותה‪ ,‬ויחד עם האב‪ ,‬הם מצטרפים לקבוצת תמיכה שמורכבת מהורים שילדיהם נעלמו‪ .‬עד כאן‪,‬‬ ‫תמו נה חברתית כמע ט ריאליסטית לחלוטין‪ .‬אבל אז‪ ,‬באורח פלא‪ ,‬אחרי ‪ 3‬ש נים‪ ,‬פ נגפנג נמצא אצל‬ ‫אי שה בכפר קטן ומרגע זה והלאה‪ ,‬אותה אי שה‪ ,‬לי הו נגקין‪ ,‬הופכת למרכז הכובד של הסריט‪ .‬כי‬ ‫מסתבר שהייתה נשואה למי שסחר בילדים למטרות רווח‪ ,‬זה שכ נע אותה שאינה מסוגלת להוליד‬ ‫והביא הביתה ש ני ילדים )אחד מהם פ נגפנג‪ ,‬השני ‪ -‬ילדה באותו הגיל( שלדבריו‪ ,‬נעזבו ע"י הוריהם‪.‬‬ ‫מכאן מסתעפת פר שה חדשה לגמרי‪ ,‬כי בת הכפר התק שרה ק שר אמיץ ל שני הילדים‪ ,‬אי נה רוצה‬ ‫לוותר עליהם ולאחר ש נאלצת לה שלים עם העובדה שפנגפנג מוחזר להוריו הביולוגיים‪ ,‬היא‬ ‫מתעק שת לקבל חזרה לידיה את הילדה‪ ,‬ש נמסרה בי נתיים לבית יתומים‪ .‬ואם זה נ שמע מסובך‪,‬‬ ‫בסרט זה מפותל הרבה יותר‪ .‬אולי הפתרון הטוב ביותר לסרט שכזה הוא באמת חלוקה לפרקים‬ ‫בודדים‪ ,‬שהייתה וודאי עושה סדר בסיפור ע צמו‪ ,‬אבל יותר מזה‪ ,‬הייתה מ נוו טת בצורה יעילה יותר‬ ‫את האהדה של הצופים המתפזרת עכ שיו לכל כיוו ני הרוח‪.‬‬ ‫‪ 99‬בתים – ‪99 Homes‬‬ ‫במאי‪ :‬רמין בהרני – ‪Ramin Bahrani‬‬ ‫החלום האמריקאי הופך לקריקטורה אכזרית בסרט של ש ני מהגרים מאיראן שחיים בארצות הברית‬ ‫כבר כמה ש נים טובות‪ .‬הבמאי‪ ,‬רמין בהרני‪ ,‬הסתפק עד עכ שיו בסרטים צנועים יותר‪ ,‬בממדים‬ ‫שלהם‪ ,‬ואילו התסריטאי‪ ,‬אמיר נדרי‪ ,‬הוא כבר פיגורה מעוררת הערצה ביפן אחרי שעשה שם את‬ ‫"קאט"‪ ,‬סיפור בוטה ואלים במיוחד על מ שוגע לקול נוע שמוכן לעבור את כל העו נשים הפיזיים‬ ‫וה נפ שיים שמוטלים עליו‪ ,‬רק כדי שיוכל להמ שיך ולעשות סרטים‪ ,‬גם אם הסרטים האלה לא היו‬ ‫המוצלחים או המו שלמים ביותר‪ .‬כל אחד מן ה ש ניים כבר הספיק להביע את דעתו על האכזבה‬ ‫הצפויה לכל מי שמאמין בחלום האמריקאי ושיתוף הפעולה הוליד הפעם סרט זועם וכעוס במיוחד‪,‬‬ ‫ב נו שא שזכה פעם‪ ,‬לפ ני ש נים רבות‪ ,‬לטיפול פיוטי יותר אבל לא פחות מ שכ נע ב"סטרושק" של וורנר‬ ‫הרצוג‪ .‬אלא להבדיל מן הסרט ההוא‪ ,‬אצל בהר ני ו נדרי לא מדובר בתמימים הזויים אלא בא נ שים‬ ‫רגילים‪ ,‬קרב נות של שיטות כלכליות נבזיות‪ ,‬שמוצאים את עצמם יום אחד ברחוב מבלי לדעת מדוע‬ ‫זה קורה להם ולאן הם יכולים לפ נות עכ שיו‪.‬‬ ‫ד ניס נאש )א נדריו גארפילד( הוא פועל ב ניין חרוץ שחי עם אמו )לורה דרן( וב נו ) נוחה לומאקס( בחוו ה‬ ‫הקט נה שבה נולד וגדל‪ .‬אלא שבגלל המ שבר הכלכלי באמריקה‪ ,‬הוא פיגר בת שלום המשכנתא ואחרי‬ ‫שלו שה חודשים‪ ,‬הוא ניצב מול ניק קארבר )מייקל שאנון( ספסר קרקעות רודף בצע וחסר מצפון‬ ‫שמופיע במקום יחד עם חבורת ההוצאה לפועל שלו ומודיע להם כי החווה היא רכו שו שלו‪ ,‬הם חייבים‬ ‫לעזוב מיד‪ .‬ה שוטרים במקום‪ ,‬אם ד ניס ובני משפחתו התנגדו‪ ,‬כל רכו שם מושלך לרחוב והם נאלצים‬ ‫להסתלק מן המקום ולמצוא מחסה בבית מלון זול ועלוב‪ ,‬שבו הם נתקלים במפו נים אחרים שסולקו מן‬ ‫הבתים שבהם חיו כל חייהם‪ ,‬בגלל סיבות דומות‪ .‬התסכול וה שנאה מבעבעים אצל כולם‪ ,‬אבל‬ ‫במקביל‪ ,‬צריך למצוא פר נסה‪ ,‬וכא שר שום דבר לא נמצא‪ ,‬נאלץ ד ניס לבק ש עבודה מאותו קארבר‬ ‫שהיה מקור כל צרותיו‪ .‬ואם בהתחלה הוא מתביי ש ואי נו מספר שהוא עצמו מפנה אומללים מבתיהם‪,‬‬ ‫במ הלך הזמן‪ ,‬בהדרכתו ה נאמ נה של קארבר‪ ,‬הוא מ נהל חבורת מפ נים‪ ,‬סמל ל ניצחון המוחץ של‬ ‫הקפיטליזם הדורסני ה נבזי והתבוסה המוחלטת של החלום האמריקאי שמבטיח שכר והצלחה‬ ‫תמורת יו שר והגינות‪.‬‬ ‫החתך – ‪The Cut‬‬ ‫במאי‪ :‬פטי אקין ‪Fatih Akin -‬‬ ‫פטי אקין הוא אמ נם יליד העיר המבורג אבל בן למהגרים טורקים וטורקי בכל רמת אבריו‪ ,‬כפי‬ ‫שהסרטים שעשה והנושאים שבהם הוא בחר יכולים להעיד‪ .‬עד כמה אי נו מחבב את עמדות הממסד‬ ‫במולדת הוריו אפ שר כבר היה להבין מסרטים קודמים‪ ,‬אבל הפעם הוא פ שוט ביק ש לקרוא עליהם‬ ‫תיגר בסרט על נו שא שנחשב לאסור‪ ,‬שם‪ .‬אם ת שאלו את הממ שלה בא נקרה‪ ,‬רצח העם הארמני‬ ‫במהלך מלחמת העולם הרא שו נה הוא בדיה שהומצאה ע"י שונאי טורקיה‪ ,‬ולא מ ש נה שהעולם כולו‬ ‫יודע שמדובר באחד הכתמים המכוערים ביותר של המאה הקודמת‪ .‬משום כך‪ ,‬החלטת אקין לע שות‬ ‫סרט ב נידון נראית לא רק כהתגרות מכוו נת אלא יותר מזה‪ ,‬כאתגר של ממ ש‪ ,‬אחרי הכי שלון של שתי‬ ‫הפקות ע נק אחרו נות שניסו להתמודד עם ה נושא‪" ,‬ארארט" של אטום אגויאן ו"חוות העפרונים" של‬ ‫האחים טביא ני‪ .‬הרא שון ניסה לעשות זאת במבט לאחור‪ ,‬ה ש ני בגישה חזיתית אבל אף אחד מן‬ ‫ה ש ניים הצליח לקלוע למטרה‪ .‬לרשימה אפ שר להוסיף עכ שיו גם את סרטו של אקין‪ ,‬הפקתו הגדולה‬ ‫והיומר נית ביותר‪ ,‬מין סאגה היסטורית שנראית לעתים כמן מערבון‪ ,‬סיפור שמתחיל אמ נם ב ‪1915-‬‬ ‫בכפר שליד הגבול בין טורקיה לסוריה ומסתיים אי ‪-‬שם בערבות צפון דאקוטה כמה שנים לאחר מכן‪.‬‬ ‫בתסריט‪ ,‬ש נכתב יחד עם האמריקאי מרדיק מרטין‪ ,‬כל הארמ נים דוברים א נגלית‪ ,‬מן הסתם ב של‬ ‫שיקולים מסחריים‪ ,‬והסיפור נראה כמו אוסף של תקריות שגם אם התרחשו במציאות‪ ,‬הודבקו יחד‬ ‫בלי הרבה טעם‪ ,‬כא שר בכל פעם שהעלילה מתקרבת למבוי סתום‪ ,‬וזה קורה לעתים קרובות‪ ,‬שולפים‬ ‫מן המגירה קסם שעובד רק בקול נוע‪ ,‬בין אם זה רכבת שמופיעה משום מקום ו מאפשרת לגיבור‬ ‫ל הימלט‪ ,‬סוס ש נדד בערבות ורק חיכה לדמות הרא שית שתעלה על גבו ועוד נסים ו נפלאות שכאלה‪.‬‬ ‫י ש בסרט גם טורקים טובים )בתפקיד אחד מהם מופיע מכרם חורי( לצד כל ה נבלים‪ ,‬י ש בו נופים‬ ‫מרהיבים )חלק גדול מן הסרט צולם במעבר לגבול‪ ,‬בירדן( ויש בו הרבה טיולים בעולם‪ .‬הגיבור‬ ‫הרא שי‪ ,‬ששמו הסמלי עד כאב הוא נצרת‪ ,‬מגולם ע"י טאהר רחים )מ"הנביא" של ז'אק אודיאר(‪,‬‬ ‫מאבד את כל מ שפחתו בטב ח הגדול‪ ,‬הוא ניצל ב נס כא שר זה שצריך היה ל שסף את גרו נו‪ ,‬רק שרט‬ ‫והציל את חייו )מכאן כ נראה שם הסרט(‪ .‬אחרי שנים‪ ,‬הוא מגלה ששתי ב נותיו התאומות נותרו בחיים‬ ‫והוא יוצא לחפ ש אותם‪ ,‬ת חילה במזרח התיכון‪ ,‬אחר כך בקובה ומ שם בכל רחבי ארצות הברית‪ ,‬עובר‬ ‫הרפתקאות שו נות ומשונות שנראות כולן מלאכותיות להחריד עד שהוא מגיע למטרה‪ .‬וכמו בסרטים‪,‬‬ ‫הוא נ שאר צעיר ויפה‪ ,‬בדיוק כמו שהיה בהתחלה‪.‬‬