ברלין – 2013עדנה ודן פיינרו מ שהו מוזר קורא בברלין .לא שנה רא שונה ולא שנה שנייה. הפסטיבל פונה במודע – ק שה להאמין שאחרי כל מה שנכתב עליו – לכיוון שאולי יוליך אותו למ שבר מוחלט ואולי יפתח את הדלת בפני מה שמצטייר כעתיד הפסטיבלים בעתיד .ואם זה לא מוצא חן בעיני הביקורת ,זאת בהחלט הבעיה שלה .שיילכו לחפ ש להם את סרטי האיכות שלהם במקום אחר ,או שיסתפקו במזער שמציעים להם ,ואם לא יהיו סרטי איכות ,גם זה לא נורא .פסטיבל צריך להיות ברא ש ורא שונה ,לדעת קברניטי ברלין )ולא רק ברלין( חגיגה שמ שמחת את כל תו שבי העיר, שהם המממנים אותו מכספם ולכן זכאים לתמורה מלאה .רצוי להציג סרטים רבים ככל האפ שר ,שיהיה מ שהו לכל טעם – במסגרת כזאת ,אפ שר לה שחיל גם כמה סרטי איכות – את הסרטים חובה להציג בכל רחבי העיר ,וכ שמדובר בעיר כמו ברלין ,זה אומר הרבה סרטים בהרבה בתי קולנוע .אם י ש מי שמתלונן על איכות ממוצעת ירודה ,סותמים לו את הפה עם המספרים ,ומסבירים לו ש 300,000-קוני כרטיסים אינם יכולים לטעות והם וודאי צודקים יותר מקומץ מבקרי קולנוע .חוץ מזה ,כא שר למעלה מת שעים אחוז מן הכרטיסים המוצעים למכירה נחטפים ב שקיקה ,מי צריך לת קן ,ל שפר או לבחור טוב יותר? אז מה אם סרטים כמו "לילה פורי" של פיאה מארה או "רכבת לילה לליסבון" של בילה אוגוסט אינם ראוים להצגה ב שום מסגרת פרט ל שעות הלילה המאוחרות בערו צי כבלים דלי תקציב ,כל זמן שהם זוכים לת שואות רמות של קהל קוני הכרטיסים בברלין ,הכל בסדר .לא של ה קהל המחפ ש בפסטיבל סרטים מ שהו שונה מן הדיאטה ה שגרתית שלו ,אלא אותו קהל של קוני כרטיסים המאמין כי כל סרט שמוצג בפסטיבל הוא בבחינת חוויה ,ע צם הנוכחות בהצגת סרט כזה היא בבחינת הי שג ,ולא מ שנה אם י ש כמה מפונקים שמתלוננים .רוח הסקירה שתמצאו כאן מציגה כמובן את דעתם של המפונקים ,במלים אחרות ,דעת הביקורת .באיזו מידה יצביע הקהל באותה הרוח ,ב זאת אפ שר יהיה להיווכח אם וכא שר הסרטים אלה יעלו על בדי הארץ .אם בכלל יעלו .עד אז ,הנה הצצה מוקדמת. חיים ארוכים ומאו שרים – A Long and Happy Life במאי :בוריס חלבניקוב – Boris Khlebnikov לכאורה ,סרט מבטיח .חלב ניקוב ,יחד עם במאי רוסי אחר ב שם אלכסי פופוגרבסקי ,הקימו לעצמם חברת סרטים בדיוק לפ ני 10ש נים ,חברה שאמצה לעצמה את שם סרטם העלילתי המ שותף הרא שון ,קוקטבל )לפ ני כן ,הם ע שו יחד גם סרט תיעודי אחד( .מאז הם חדלו לביים בצוותא אבל הם ממ שיכים לעבוד תחת ה מטריה של אותה החברה .חיים ארוכים ומאושרים צריך להיות החלק ה שלי שי בטרילוגיה המציגה את החיים ברוסיה המודרנית ,והדימיון בין ה נו שא שבו עוסק חלב ניקוב לבין ה סרט החד ש של גאס ואן סא נט אדמה מובטחת )ראו בהמ שך( דומה עד ש ניתן לח שוב כי רדיפת הבצע שמ נשלת אנשים פשוטים ו הגונים מחלקת האדמה עליה היו רוצים להקים לעצמם חיים בריאים ,ארוכים ומאו שרים ,אינה שו נה במהותה במזרח ובמערב .הפילוסופיה המ שותפת של ש ני הבמאים מצדדת ב ש ני המקרים בעולם ירוק ויפה יותר ו הם בוחלים באותה המידה בספסרים וב שיטות ה נפסדות שלה ם ל נצל תמימות ו מצוקה של הזולת .וב ש ני המקרים ,נופלים הבמאים ,גם הרוסי וגם האמריקאי ,במלכודת התיפייפות ה נפש ועם כל החיבה לכוו נות שלהם ,התוצאות עילגות למדי ,ב מקרה הטוב. חלב ניקוב פותח את הסרט במראה פסטורלי מעורר התפעלות .נהר גוע ש זורם בין יע רות ו שדות מוריקים ,ולצדו של ה נהר בתים קט נים וציוריים ,שרידים של קולחוז י שן ,מין תמו נה לירית מ שובבת נפ ש שמזכירה דימויים של חלקת אלוהים הקט נה .באחד הבתים שלצד ה נהר מתגורר לו סא שה )אלכס נדר יאטסנקו( מי שנחשב לרוח החיה של המקום הזה ,צעיר ש הבטיח לאיכרים חיים טובים, אסף סביבו את ה שטחים עליהם הם יו שבים ומהם הם עתידים להוציא פר נסה מכובדת ,רחוק מן הזיהום הפיזי והמוסרי של הכרך הגדול .אבל כבר מן התמו נות הרא שו נות מסתבר שספסרי הקרקעות מצאו יעוד מ שתלם יותר לקרקע ,מציעים לו ולכל אלה שבאו למקום בעקבותיו ,לעזוב תמורת סכום בזוי ,ואם לא יסכימו ,ייצאו מכל העסק בלי פרוטה שחוקה אחת .עלילת הסרט ב נויה סביב הדילמה המוסרית של סא שה שהוא במקרה או שלא במקרה גם יהודי .מצד אחד ,הפיתוי שמוצע לו לצאת מכל העסק בלי להי נזק ומולו הרצון לעמוד לצד האיכרים המבק שים להי שאר על אדמתם ,עד ל שלב שהם מבי נים כי רק בכוחות עצמם אין להם שום סיכוי להחזיק מעמד .סא שה מניח למצפון ל גבור על חו ש ההי שרדות הטבעי ,הוא מעורר כמובן אהדה מלאה אצל הצופים בעיקר מ שום שברור מעבר לכל ספק כי מדובר ב גיבור טרגי שי שלם בחייו על מסירות ה נפ ש האצילית שלו .חבל שחלב ניקוב לא הצליח לטוות מארג דרמטי ע שיר יות ר ומעבר לסימפטיה הגדולה שהוא רוח ש לרוב הדמויות )לא לספסרי הקרקעות כמובן( ,ק שה לומר שהוא מוצא בהם ע ניין רב .י ש כאן הרבה צילו מי נוף פיוטיים ,אבל העריכה מ שרכת רגליה בלי שום סיבה ,סצנות נמ שכות ללא צורך ,ה שיא הדרמטי צץ מ שום מקום ,ובסופו של דבר ,למרות שהסרט נמשך 77דקות בלבד ,נ ראה שמחצית הזמן הייתה מספיקה כדי לומר את כל מה שי ש בו. קאמי קלודל Camille Claudel 1915 – 1915 במאי :ברונו דימון – Bruno Dumont מרחק ש נות אור מן המלודרמה ההיסטרית בכיכובם של איזבל אדג'א ני וג'ראר דפארדיה מ ש נת ,1988סרטו של ברו נו דימון הוא יצירה סגפנית שמזכירה יותר מכל את סרטיו של רובר ברסון הנערץ עליו .סרט חמור סבר ,בלתי מתפ שר וקאמרי באופיו ,על כמה ימים בחייה של הפסלת קאמי קלודל, אחותו הגדולה של המחזאי פול קלודל ומי שהייתה ח ניכתו ובת זוגו של הפסל הצרפתי הגדול אוגוסט רודן .אחרי ש נים ארוכות של חיים משותפים ואחרי שהרתה לו והפילה ) היו שסברו כי הייתה א חראית להפלה( ,עברה לסטודיו מ שלה ,זכתה ל שבחים רבים על עבודותי ה אבל החלה עד מהרה להת נהג בצורה תמוהה ,נעלמה מן הבית לתקופות ארוכות ,הרסה במו ידיה את הפסלים שעשתה ובסופו של דבר החליטה מ שפחתה לא שפזה במוסד לחולי נפ ש .הסרט של דימון מת נהל במהלך כמה ימים, ב סתיו המאוחר של ש נת ,1915ש נתיים אחרי שאושפזה לרא שונה ,כ שהיא נתונה במ נזר שליד העיר אבי ניון ,סובלת מהתקפות פר נויה ,משוכנעת שהיא קרבן ל התעללות נקמ נית של אוגוסט רודן ו מחכה בקוצר רוח לביקור אחיה ,שכך היא מקווה ,יעזור לה לה שתחרר מן המוסד הסגור .לדעת הרופאים ו גם לדעת לא מעט ממכריה וידידיה ,היה כ נראה בסיס לפרנויה שלה ,אם לא בע ניין בן זוגה ל שעבר וודאי לגבי מ שפחתה ,כי לא הייתה שום סיבה נראית לעין מדוע לא תוכל לה שתלב מחד ש בחברה בתוך מסגרת חברתית נורמלית .רק בגלל ההת נגדות העיקשת של אמה ו של אחיה ,שאמ נם ביקר אותה לעתים רחוקות אבל נהג בחברה ,לדבר עליה בל שון עבר ,היא נ שארה כלואה במוסד הסגור עד ליום מותה ,ב ש נת .1943 ב סרט של דימון ,לצד ז'ולייט בי נו ש בתפקיד הרא שי )הפעם הרא שו נה שהוא מ שתמ ש ב שחק נית מקצועית ולא ב שחק נים חובבים( ,מופיעים אחיות נזירות שהן אכן עובדות ו מטפלות בפועל בחולים המאו שפזים במ נזר ,והחולים עצמם ,שבעי ני המצלמה של דימון מזכירים לא פעם את הדמויות מן הציורים של היירו נימוס בו ש .על ידם נראית קאמי קלודל כמי שי ש לה בעיות נפ שיות רבות מכל הסוגים ,אבל בסך הכל אי שה שפויה ,עד כמה שאדם נורמלי יכול להיחשב שפוי ,שהרי כמעט כל אחד סובל מהפרעות כאלה ואחרות מבלי שיגיע לבית מו שגעים .עצם בחירתה של בי נו ש לתפקיד והופעתה המי נימליסטית בו ,מק שה להשלים עם הסברה שהאשפוז שלה אכן חיו ני ,ו רק מא ש שת את דעת הרופאים בע ניין הזה .מה שכ נראה מ שך את דימון במיוחד ל נו שא ,הייתה האפ שרות לעסוק בסוגיות כמו מ שמעות הטירוף ,מעמדו של א מן שסותמים את פיו ומו נעים ממנו אפשרות ליצור בטענה כי אי נו אחראי למע שיו ,חזון התקווה שאין לה שום יסוד )התמו נה האחרו נה של בי נו ש המחייכת במ שהו שבין השלמה ,עצב וזיק של תקווה ,למרות הכל ,היא עדות קורעת לב לכך( ו ה שימוש באמונה ודת כדי להסביר לעצמו תופעות ש הן מעבר לבי נתו .שלוש פגי שות מרכזיות בסרט ,האחת בין קאמי לרופא שמ נסה להרגיע אותה ,ה ש ניה בי נה לבין אחיה ,מחזאי שרוח הכ נסייה הקתולית שורה בכל יצירתו ,שמסביר לקאמי שגורלה נקבע מגבוה ושנבצר מבן תמותה רגיל להבין את הסיבות לכך )טיעון נוסח ספר איוב( .המפג ש ה שלי שי ,לקראת סוף הסרט ,הוא בין פול קלודל לבין הרופא של קאמי, כא שר המלצות הרופא להחזיר את אחותו לחיים תקי נים נופלות על אוז ניים אטומות .ה מצלמה של דימון מאופקת ,צופה מן הצד ואי נה מתערבת .הפער העצום בין המראה של קאמי לבין שאר המאו שפזים ,שהיה וודאי הופך נושא לקריקטורה אצל אחרים ,הוא מלא חמלה ,הקדרות האפורה של חומות המ נזר העתיק ,המזדרו נות והחדרים החשוכים ,האור הכהה של חודש נובמבר ו מראה העצים הערומים ,מחזקים עוד יותר את האווירה והופעתה של בי נוש ,שמעבירה דמות טרגית במינימום של אמצעים ,כל אלה מתחברים לסרט המאתגר והיותר מע ניין שהוצג ה ש נה בברלין. לצלם את אבא – Capturing Dad במאי :ריוטה נאקאנו – Ryota Nakano סרט רא שון באורך מלא של במאי יפ ני ב שם ריוטה נאקא נו .סרט קטן ,צ נוע ,בלתי מתיימר ול מרות זאת מפוקח ומ שעשע לכל אורכו .כל מה שע שה נאקאנו עד היום ,זה כמה סרטים קצרים שגם הם, כמו לצלם את אבא ,עוסקים בע נייני משפחה .לכאורה כמעט שאפ שר היה לכ נות את סרטו החד ש קומדיה מקברית ,כי היא נסבה ברובה על מוות ,במרכזה עומדת לווייה ,אבל נאקא נו מתייחס לכל ברוח טובה כל כך ו מפגין חיבה כל כך גלויה לכל דמויותיו )פרט אולי לאחת( שאי אפ שר שלא לצאת מחייך מן הסרט הזה .גם העובדה שהוא מ שתמש בסגנון מתומצת וענייני ) הסרט נמשך רק 73דקות( עובד לטובתו .ברגע הרא שון נדמה שמדובר בסיפורה של גרו שה ה מתב שרת שבעלה ,א שר נט ש אותה לפ ני 14ש נים ,נוטה למות ממחלת הסרטן .האי שה ,בלי להסס ,מחליטה מיד ל שגר את שתי ב נותיה ,אחת בת 20ועובדת כמאחרת יום בבית מרזח ,ה ש נייה בת 17ועדיין תלמידת תיכון ,אל ביתו של האב ,כדי לראות אותו בפעם האחרו נה .לא מ שום שהיא מתרג שת כל כך ממצבו הק שה, להיפך ,כל מה שהיא מבק שת מן הב נות זה לצלם את האב הגוסס ולהביא לה את התמו נה כדי שתוכל "לצחוק לו בפ נים". מכאן והלאה זה מעין סרט מסעות שבמרכזו שתי הב נות .עד שהן מגיעות לביתו של האב ,עם כמ ה עיכובים קט נים ) שום אירועים גדולים אינם קורים פה ,זה סרט שב נוי כולו מפרטים( האב כבר אי נו בין החיים .במקום הן פוג שות את אחיו ,את גיסתו ) שמוטרדת מגורל הירו שה יותר מע ניין הלוויה( ובעיקר את אחיהן החור ג ,זאטוט בן 7בלבד שגו נב בלי בו שה כל סצ נה שבה הוא מופיע .אם כי לא צריך לזלזל ב שתי האחיות הגדולות שעל קיומן לא ידע ,שתי הן תוססות ,מלאות חיים וחביבות להפליא .הסרט כולו מצולם ביום קיץ שטוף אור וב נופים פסטורליים מרהיבים ,חלקו מתרחש על שפת נהר ,שתי ה נערות ,הבכירה מעשית יותר ,הצעירה רגשנית יותר ,מתעמתות כל הזמן כפי שרק אחיות יודעות לע שות .האם נראית כל הזמן בתמו נה ,כי הרי ל שם כך הומצאו הטלפונים הניידים – אבל היא לא פחות שובבה מן הב נות שלה ,הורה מודר ני מן הסוג שכל ילד היה מאחל לעצמו .הרחק מן המהומה של הכרך הגדול ,הסרט טומן בחובו כמה המצאות על גבול הסוריאליזם ,שאחת מהן קשורה לחיבה הרבה שהאחות הצעירה רוח שת ל מאכל דגי הטו נה .לכאורה סרט אידיאלי לבילוי מ שפחתי, אלא שלא ברור אם מ שפחות נסערות ו נזעמות יותר מאלה שבסרט – למ של אותן מ שפחות שמככבות בתק שורת הי שראלית ,הן בחד שות והן בפיקציה הטלוויזיו נית – מסוגלות עדיין ליה נות מזה. עמדת הבן – The Child's Pose – Pozitia Copilului במאי :קלין פטר נצר – Calin Peter Netzer זה הסרט שזכה לדוב הזהב ,לאו דווקא מ שום שהוא מו שלם ,אלא בזכות מעלותיו היחסיות בה שוואה לסרטים האחרים בתחרות .ה נו שא וודאי מוכר לכל מי שהתברך באם יהודיה שתלט נית ש רואה לעצמה חובה להתערב בחיים של כל מי ש נמצא סביבה ,בעיקר בחיי ב נה היחיד .לא בא בח שבון שהוא י נהל את חייו כפי שהוא רוצה משום שהיא מיטיבה לדעת ממ נו מה טוב לו ומה רע לו וגם אם הוא מעצבן ומעליב אותה בגסות ,אוי לו למי שיעז ל נגוע בו .בסרט של נצר האם אי נה יהודיה אלא רומ ניה ,אבל זה לא מ ש נה ,כי אמא היא אמא בכל מקום ובכל שפה בעולם .במקר ה הזה היא שייכת למעמד הע שירים החדשים ברומניה הפוסט -קומו ניסטית ,א שת רופא שמן הסתם גובה סכומי עתק במטבע זר .היא לבו שה בוולגריות בזבז נית ומדברת בקול רם מדי וב שפה בוטה מדי ,היא שו נאת בלב ו נפ ש את האי שה שחיה עם הבן שלה ,כי היא גוזלת מן האמא את חיבתו אבל היא מוכ נה לבלוע את הקללות האיומות ביותר שהוא מטיח בה ,איומות עד כדי כך ש היו גורמות גם לבריון הק שוח ביותר להסמיק מרוב מבו שה .אבל מה לע שות ,זה הבן שלה .וכא שר הוא דורס ילד למוות ,האם מייד מתגייסת והופכת עולמות ,מ נסה להשפיע על עדים ,להפעיל לחץ על המ שטרה ,שהרי "הילד המסכן" לא ידע מה שע שה ,הוא עובר טראומה ק שה ,בעצם הוא קרבן לא פחות מן הילד שדרס .העובדה ש" הילד" המסכן ,גבר מגודל ,מזוקן ,חמוץ סבר והולך בטל ,עד כמה שאפ שר להבין מן העלילה ,אי נו רוצה כלל שהיא תתערב בע ניי ניו .גם כא שר במהלך הסרט ,האם מגלה עוד כמה העובדות לא מחמיאות נוספות על "הילד" ,לא מ ש נה דבר .היא תמ שיך לגו נן עליו בכל נימי נפ שה ,עד לסצ נה האחרו נה בסרט ,שבה היא מבקרת בבית הוריו של הקרבן התאו נה והעימות שם מהווה את ה שיא של הסרט. לומי ניצה גיאורגיו – מי שהייתה האחות שליוותה את מר לאזארסקו במסע הלילי המאקברי שלו והופיעה בכמה תפקידי מ ש נה מ שמעותיים בסרטיו של מיכאל הא נקה – זוכה סוף כל סוף לתפקיד רא שי בסרט ו היא נכ נסת לתוכו כרוח סערה ,ב מפגן וירטואוזי שאי נו נח אף לרגע אחד .לכאורה א שת חברה א נוכית שרואה הכל רק מן הזווית הפרטית שלה ואי נה מוכ נה ל ה שלים עם מציאות אחרת. המסירות שלה לב נה היא בלתי מסויגת ,אין דבר שלא תע שה למע נו ו היא לא תיתן לעובדות לבלבל אותה או להסיט אותה מדרכה .בעולם שבו היא חיה ,כל דבר נפתר בכסף או בפרוטקציה ,או בעזרת ה ש ניים גם יחד .ה דיוקן המפחיד ,המרגיז אבל בסופו של דבר גם נוגע ללב ,שוודאי יזכיר לצופים רבים נ שים שהכירו בעצמם ,מבוסס ,לדברי הבמאי ,על דמות אמו שלו .ואם י ש מי שסבור כי אמא כזאת היא מעין מפלצת אוכלת ילדיה ,כדאי אולי להבהיר שבסרט הזה ,הבן הסרבן והכמעט אוטיסטי ,הוא הרבה יותר קרוב לדמות המפלצת .ובכל זאת ,י ש ש ני דברים מרכזיים בסרט ש מפריעים מאד. הרא שון ,והוא בולט כבר מסצ נת הפתיחה ,היא ההחלטה שהמצלמה לא רק תוחזק כל הזמן ביד, אלא שלא תחדל לרגע אחד ל נוע ,למעלה ,למטה ,ימי נה ,שמאלה ,ל צורך ו שלא לצורך ,עד כדי כך שיהיו וודאי צופים שיתלוננו על סחרחורת .הדבר השני ,הוא צרור הקללות והביטויים בהם מ שתמ ש הבן כלפי אמו .למי שדובר רומ נית ,זה יי שמע נורא ,שפת א שפתות לכל דבר ו גם אם צריך היה להעביר לצופה את מידת ה שי נאה התהומית שהבן רוח ש לאם היורדת כל הזמן לחייו ,זה עובר לא מעט את גבול הטעם הטוב .למרבה המזל ,רוב הצופים אי נם דוברים רומ נית ,התרגום לא יע שה אף פעם צדק ל צבעו ניות הבהמית של ה שפה ולכן הדבר כ נראה יפריע להם הרבה פחות. מעגלים – Circles – Krugovi במאי :סרג'אן גולובוביץ – Srdan Golubovic מעגל הקסמי ם ה שטני של החטא ועו נ שו ,ממ שיך לרדוף את חצי האי הבלק ני ללא הפסק גם היום, כמעט ש ני ע שורים אחרי סופה הרשמי של המלחמה העקובה מדם ששמה קץ ל מדינה ש נודעה פעם ב שם יוגוסלביה .בסרט של גולובוביץ ',החטא עצמו הוא כבר בן ,20תחילתו נפרסת בפתיחת הסרט ו שיאו המחריד בא רק בסוף .בין ש ני הפלא שבקים האלה ,מרחף הצל הכבד של אותם הדברים שקרו אז וממ שיך לרדוף את אלה ש שרדו את המלחמה עד עצם היום הזה ,כי עיקר העלילה מתרח שת היום ולא בעבר .הסרט מבוסס על פר שה שהתרח שה בבוס ניה ,ב ש נת .1993חייל סרבי מ נע מ שלו שה חברים לנשק לע שות שפטים בבעל קיוסק מוסלמי .ה שלו שה ,נזעמים על שלא ה ניחו להם לטפל במוסלמי כפי שבא לה ם ,ה ניחו לבעל הקיוסק להימלט ובמקום זאת הת נפלו על זה שהפריע להם ,למרות שהיה חבר ל נשק ולב ש אותם המדים ,והיכו בו עד צאת נ שמתו .במ שפט ש נערך להם לאחר מכן ,יצאו ה שלו ש ה בעו נ שים קלים יחסית – קראו לזה קטטה עם תוצאות טרגיות – ואחרי תקופות מעצר קצרות הם הוחזרו אל החזית .גולובוביץ חוזר לכל ה נפ שות הפועלות אחרי 14ש נים ובודק מה קורה איתם .אביו של מארקו ,החייל ש נהרג בידי חבריו ,מסתגר בתוך שתיקה זועמת ומ נסה להתגבר על האבל האי שי הכבד בב ניית כ נסיה על רא ש גבעה ,שיחזור מדויק לכ נסייה עתיקה בלב העיר שפו נתה למט רות מ שתלמות יותר .ידידו של מארקו ,נבוישה ,שהיה עד ל התעללות והרצח, הוא רופא מ נתח בבלגרד .המוסלמי שחייו ניצלו ב של ההתערבות של מארקו ,עבר ל גור בעיר שדה בגרמ ניה ו ני שא לאי שה גרמ ניה .מה יקרה ,שואל הסרט ,אם אחד מ שלו שת הרוצחים ייפגע היום בתאו נת דרכים ק שה והמ נתח נבוישה שלא סלח לו מעולם על מע שיו ,יהיה היחיד שיוכל להציל את חייו? ומה יקרה אם ארוסתו של מארקו ,ש ני שאה בי נתיים לאחר ,תבק ש מחסה מהאריס ,שהחוב המוסרי מחייב אותו לע שות הכל למע נה? ו שוב מה יהיה ,א ם הבן של אחד מן ה שלו שה יבק ש לעזור לאביו של מארקו בב ניית הכ נסייה על רא ש הגבעה? כל זה עו שה מן הסתם רו שם מלאכותי למדי ,ב ניית מ שוואה עלילתית שתפקידה לדון פעם נוספת באחראיות לפ שעי המלחמה ומה הדרך ה נכו נה לסגור ח שבו נות מבלי לפתוח במלחמה חד שה .אין ספק שזה בסיס הסרט .אבל מעבר ל מרכיבים היב שים של העלילה ,גולובוביץ הצליח ליצור דמויות אמיתיות ותלת ממדיות ,נמ נע ממסרים צדק ניים ו דן בדילמות א נו שיות אמיתיות בלי לע שות הרבה ה נחות .הסרט קיבל כבבר פרס בפסטיבל סא נדנס עוד לפ ני שהגיע לברלין ואין ספק שהיה ראוי לכך, הן ב של הבימוי ה שקול של גולובוביץ )לפ ני ש נים הוא זכה לפרס בפסטיבל הסטוד נטים בתל אביב ( והן ב של צוות שחק נים שלמרות הפיתויים שב דרך ,אי נם עו שים צעד אחד מוגזם או מופרך ואולי מ שום שהדמויות שהם מגלמים מוכרות להם היטב מתוך הת נסות אי שית .בולטים בי ניהם אלכס נדר ברצ'ק ,המתמודד עם הכאב האילם והמופ נם של האב ה שקול ,לאון לוצ'ב בתפקיד האריס ,שלמרות החרדה ,אי נו מהסס לסייע לבת זוגו של מי ש הציל את חייו ,או בוריס איסקוביץ ,החולה הא נו ש ש שוכב היום על ער ש דווי ,אבל מסרב בעק ש נות ל שאת באחראיות לפ שעי העבר שביצע .ולבסוף, ק ש ה שלא להרהר בכך כי למלחמת הבלק נים י ש כמה הקבלות כואבות מאד ,קרובות אלי נו יותר, ולדמויות של גולובוביץ בסרט הזה י ש אחים ל נ שק גם במלחמות אחרות. וילונות מוגפים – Closed Curtain במאי :ג'אפר פנאהי – Jaffer Panahi ג'אפר פ נאהי נידון לכאורה לתקופת מאסר ארוכה והוא נמצא בכלא האייתולות .כך לפחות נוצר הרו שם מן הדיווחים הלוהטים בתקשורת המוסיפים גם שנאסר עליו בתכלית האיסור לע שות סרטים, וגם זאת לתקופה ארוכה מאד .האמת קצת שו נה .ג'אפר פ נאהי ,בלי שו ם ספק קוץ מטריד מאד בעקבו של האסלאם האירא ני ,אי נו בכלא אלא בביתו שבטהרן .וא שר לאיסור שחל עליו לע שות סרטים ,ה נה כבר סרטו השני )שמו של הקודם היה זה לא סרט ( שהוא עו שה מאז נידון ל שתיקה .כך שהעובדות כ נראה הרבה יותר מורכבות מכפי ש התקשורת יודעת ,או רוצה לדעת .כמו בסרט הקודם, גם הפעם ,העלילה כולה מתרח שת במקום סגור אחד – אלא שהפעם זאת כבר אי נ נה דירתו הפרטית של פ נאהי אלא וילה מפוארת ומעוצבת להפליא ,על שפת הים .ומי שמתמצא קצת בגיאוגרפיה יודע שאין ים בטהרן ומכאן מסתבר שפ נאהי צריך היה לצאת מן הבית כדי לע שות את הסרט .בתחילת הסרט רואים גבר ב ש נות החמי שים לחייו ,קרח וממו שקף ,מלווה בכלב קטן ,מגיע מכיוון החוף אל הבית .מסתבר שזה סופר ותסריטאי )קמבוזיה פרטובי( הוא בא אל המקום המבודד הזה לא רק כדי שיוכל לכתוב באין מפריע ,אלא בעיקר כדי להציל את כלבו מזעם האסלאם האירא ני שקבע כי כלבים הם חיות לא נקיות ועל כן צריך לה שמיד את כולם .לכן ,הוא מגיף מיד את כל התריסים ,סוגר את כל הוילו נות ,מכסה כל פתח שדרכו אפ שר להציץ פ נימה לתוך הבית ו נועל את כל הדלתות ,לפ ני שהוא מתחיל לכתוב. ה שקט מופרע ע"י זוג צעירים ש נמלטו ממסיבה על החוף .המ שטרה פ שטה עליהם ו הכ ניסה את חבריהם לכלא והם מבק שים מחסה בתוך הווילה .ה צעיר נעלם ע ד מהרה ,אבל בת זוגו )מרים מוגאדאם( נ שארת במקום כדי לה טריד את הסופר ,להציק למצפונו ,דורשת שיפסיק להסתתר ויכריז על דעותיו בקול רם ,לפתוח וילו נות ,להתמודד עם המציאות במקום להתחבא מפ ניה ,ולא ח שוב מה המחיר .ב שלב מסוים היא צועדת י שר אל תוך גלי הים בכוו נה להתאבד ,אולי רמז למה שצפוי גם למארח שלה ,אם יי שמע לעצותיה .ב שלב מסוים נכ נס פ נאהי עצמו לתמו נה ,ואז כבר אין ספק ש הסופר והנערה הם למע שה חלקי נפ שו החצויה ל שתיים ,מחצית א חת זהירה ומבק שת להסתתר מזעם ה שלטון ו ה מחצית השנייה ש מחפשת התמודדות חזיתית ,ח שיפה מלאה ויהיה זה אפילו במחיר התאבדות אפ שרית )גם הוא נכ נס למים ,כפי ש נהגה ה נערה קודם לכן ,אבל אף אחד מהם אי נו מ שלים את התאבדותו ( .בסך הכל ,זה מ של על הדילמה שקורעת נפשו של א מן במדי נה טוטליטרית שבה שלטון מופרך כופה חוקים חסרי שחר וסותם פיות המת נגדים .לולא ה שאלות המתעוררות סביב מידת סתימת הפיות ,כ שמדובר בפ נאהי עצמו ,היה הרבה יותר קל לקבל את המטפורה כפי שהיא. ק שה לדעת מה יקר ה לו בעתיד )בי נתיים הוא נמצא בבית עד שיתברר הערעור שהגיש על פסק הדין( אבל מה שברור הוא שכל המגבלות החלות עליו הצרו במידה רבה את האופקים בסרטיו – הוא עוסק היום בעיקר ב מצב האי שי בו הוא נתון. קור – Cold - Soguk במאי :אוגור יוצ'ל – Ugur Yucel תחילה אפ שר לח שוד שמדובר סרט נוסף ב נוסח הקול נוע התורכי החד ש ,מצולם להפליא ,איטי להחריד ,תמו נה קודרת ומדכאת של חברה המסרבת לע שות את הצעד המכריע ולהיכ נס לעידן המודר ני ואולי גם מ של על היחסים בין עדות ועמים ה שוהים זה לצד זה בתוך המדי נה רחבת הידיים הזאת .ככל ש העלילה הולכת ומתפתחת ,מסתבר שאמ נם כל הסממ נים האלה קיימים ,אבל הם מתבזבזים בתסריט ש שואל את ה שראתו מהרבה מקורות מוצלחים יותר ומוביל סיפור שמתיימר להיות בעל ה שלכות פוליטיות וחברתיות מרחיקות לכת ,במסלול המוכר וה נדוש משהו של המלודרמה התורכית עם הסוף ה טרגי .המקום והזמן בו מתרח ש הסיפור ,העיר קארס שבצפון מזרח המדי נה, קרוב ל גבול עם ארמ ניה וגרוזיה ,אזור צבאי מובהק בו פזורים לרוב מחסומים כדי לבוק את זהות העוברים במקום .הזמן הוא ב שיא החורף ,מזכיר מיד את שלג של אורהאן פאמוק ,והעובדה שהעיר מ נותקת מ שאר חלקי המדינה בכל פעם שי ש סופת שלג ,גם היא מזכירה את אותו המקור וה ה שראה. למראה בתי המרזח בעיר ,רבים וודאי יזכרו חלק האחרון של אקלימים של נורי בילגה ג'לאן .המפג ש עם יצא ניות שמעבר לגבול גם הוא אי נו זר ,הוא מופיע ב -סתיו של אוזגאן אלפר ,גם אם שם הוא מוצג מזווית שו נה לחלוטין .וכמו בסרט ב שם עובש שיצא לאור לפ ני פחות מ ש נה וזכה לפרס הבקורת בפסטיבל ו נציה ,גם כאן הגיבור מועסק בחברת הרכבות התורכית ובאותו התפקיד ,בדיקת מצב המסילות בכל ימות ה ש נה. אבל שלא כמו בכל ה דוגמאות הללו ,גם אם הסרט של אוגור יוצ'ל מתחיל במקום מבטיח ,הוא מתדרדר עד מהרה ל שגרה צפוי ה ו חסרת דימיון .עובד הרכבת ב שם באלאביי ,אי ש מכובד ה מקובל על הבריות מסתובב לו עגום ומדוכא ,בתוך העיר הקודרת והאפורה ,בין הררי ה שלג שמכסים את פסי הרכבת שהוא בודק מדי יום .הבעה אחת קבועה על פ ניו ואין בה אפילו זיק של שמחת חיים .זה עתה ה שתחרר מאי שפוז ארוך ומסתו רי בבית חולים )היתכן שהסיבה הייתה נפ שית? בסרט אין ת שובה( .ביום חתו נת אחיו הוא מוזמן ע"י חברים לבלות את הלילה במועדון היחיד שפתוח במקום וגבר כמוהו שכבודו במקומו מו נח לא יכול לסרב ,למרות שאי נו ניראה נלהב במיוחד ואף על פי שא שתו ההרה עומדת ללדת בכל רגע ,מזכירה לו שוב ו שוב שהוא נתון בטיפול תרופתי .אבל הגורל מכה בו במועדון ,הוא פוג ש שם באירי נה ,אחת מ שלו ש אחיות רוסיות שתפקידן לה נעים את הזמן ללקוחות .מאחר שלא ידע אף פעם אי שה אחרת מלבד רעיתו ,בלאביי המום ו נופל ב שבי קסמה של הרוסיה ,מתאהב בה ,וע ד מהרה מחליט שלא בא בח שבון לה ניח לה ,כפי שהיא מתכוו נת ,לעזוב תוך כמה ימי ם את קארס ול שוב למולדת ,שם מחכה לה אהובה מזה כבר הימים .לצד ת שוקת האהבה המסעירה של באלאביי ,עוקב התסריט במקביל גם אחרי אחיו הצעיר ,גברבר שחצן ומתרברב, שמסתבר כאימפוטנט שאינו מסוגל ל מלא את ה חוב ה הקדו שה של חתן לכלתו ,ומאחר שלא יסכים אף פעם להודות במגבלותיו שלו ,הוא כמובן מא שים את האי שה שאי נה מצליחה לעורר את גבריותו הרפויה ,ומתחיל לפרק עליה את תסכוליו האלימים.לסיפורים כאלה ,בסרט תורכי ,יכול להיות רק סוף רע ,ואכן ,רוב הדמויות מוצאות את מותן לפ ני שהסרט מגיע לקיצו .החורף מקדיר עוד יותר את העלילה ,העיר ה נצורה בתוך השלג שעוטף אותה מכל הצדדים ותחושת המח נק בתוכה ,ומעל הכל, הפרימיטיביות של הגבר התורכי ,מ שולבת במסורת ואמונות האסלאם שהנחילו לו ,יוצרים יחד תמונה שחורה וחד ממדית של עולם ח שוך וחסר י שע .מה ש נותר ,הם ערבות ה שלג האי נסופיות סביב קארס ,והן באמת מראה מרהיב בזכות עצמו. אפיזודה בחייו של אוסף גרוטאות – Episode in the Life of an Iron Picker במאי :דניס טנוביץ' – Danis Tanovic הבמאי הבוס ני דא ניס ט נוביץ' ,שזכה לפ ני תריסר ש נים לפרס אוסקר )וגם לפרס בפסטיבל קאן( על סרטו העלילתי הרא שון שטח הפקר ) ( No Man's Land – 2001כמעט ש חוזר ל שור שים ולקול נוע התיעודי של סרטיו המוקדמים .אמ נם סרטו מבוים מהתחלה ועד הסוף אבל הוא ניראה כמו סרט תעודה על כל פרטיו .אכן ,זה שיחזור מדויק של פר שי ה אמיתית ,כא שר גיבורי התקרית עצמה הם ש התבק שו לגלם את עצמם .זה הסיפור של נזיף מוז'יץ' ,צוע ני מעיירה עלובה ומרופטת ,ובת זוגו, ס נאדה ,ש חוזרים מול המצלמה על מה שקרה להם בפועל לפ ני זמן לא רב .המצלמה היד נית של ט נוביץ' הולכת אחריהם ,מתבו נ נת מן הצ ד ,מסרבת ליטול חלק במתרח ש אלא כא שר מדובר בהדג שת העליבות של הסביבה בתוכה חיים ה שניים עם שתי ב נותיהם הקט נות ,בזוהמה והטי נופת שמסובבים אותם ,מזבלת ע נק מכוסה בפיח וע נ ני עשן ממפעלי התעשייה שמעבר לכביש .קצת תמוה שבפסטיבל מצאו ל נכון לבחור במוז'יץ' כ שחקן הטוב ביותר ,ולו רק מ שום ש האי ש אי נו מ שחק אלא חוזר פעם נוספת בדיוק על אותם הדברים שע שה לפ ני זמן קצר ,וצוות שופטים שברא שו עומד במאי כמו וו נג קאר וואי צריך לדעת את ההבדל בין מי שמגלם את עצמו ב טבעיות מול המצלמה ,ל שחקן שיוצר דמות י ש מאין. וא שר לפר שה עצמה .מוז'יץ' ,מ חוסר עבודה שמתפר נס מאיסוף גרוטאות ברזל ,בעיקר מפירוק מכו ניות י ש נות שאותן הוא מוצא על אם הדרך ,ומכירת חלקי המתכת למגר ש הגרוטאות הקרוב, תמורת מעות אחדות ,מתגורר במב נה מט ל נפול ,כמו כל שכ ניו בעיירה,שחיים כמוהו מן היד אל הפה וי ש בי ניהם מין אחווה א נושית שמוצאים בדרך כלל רק אצל מחוסרי כל שיודעים היטב כי אם לא יעזרו זה לזה ,לא יהיה מי שיעזור להם .מן העובדה שלבת זוגו של מוז'יץ' ,ס נאדה ,שם מ שפחה שו נה מ שלו ,מותר לה ניח שהשניים אי נם נשואים כדת ודין ומן הסתם אי נם ר שומים לא בביטוח לאומי ולא ב שום מר שם תו שבים מסודר אחר .ל מרות זאת ה ם מצליחים ל שרוד איכ שהו ,מן היד אל הפה ,יחד עם שתי ב נותיהן הקו נדסיות ,גם א ם זה בקו שי רב .מוז'יץ' ,ב ניגוד לתדמית שהתק שורת נוהגת לא פעם לק שור לצוע נים ,אי נו אלים ואי נו מ נסה אפילו פעם אחת להתקומם מול הת נאים הבלתי א נו שיים שבהם הוא נתון .בקיצור ,לא גיבו ר סט נדרטי .חייהם היו וודאי נמ שכים בחוסר כל עוד זמן רב ,אבל ס נאדה ,בהריון מתקדם ,נאלצת להפיל ובתי החולים מסרבים לבצע את הגרידה המתבק שת אחרי ההפלה ,עד שלא תמציא תעודת ביטוח בריאות ,שכמובן אין לה .כל התח נו נים והבק שות של מוז'יץ' נתקלים בקיר אטום של בירוקרטיה נוק שה ,רופאים ובתי חולים טורקים בפ ניו את הדלת .כא שר בסופו של דבר נמצא פתרון ,אחרי ש ה ש ניים הו שפלו עד עפר וס נאדה כבר מ שלימה עם העובדה ש נגזר די נה ,מדובר במעשה תרמית שהכל סוגרים את העי ניים ומשלימים אתו ,כי זאת הדרך היחידה ל שרוד .הבמאי ט נוביץ' ניסה ב שלב מסוים להיכ נס לחיים הפוליטיים בבוס ניה כדי למ נוע את רדיפת הבצע המטורפת שבא ה אחרי מלחמה עקובה מדם למען הצדק חברתי שכביכול ניצח .הוא אמ נם ה ניח לפוליטיק ה וחזר לקול נוע ,אבל הסרט שלו הוא אצבע מא שימה שמציגה לעי ני כל את מ שא המפלגה שהוא רצה לה נהיג. גלוריה – Gloria במאי :סבסטיאן לליו – Sebastian Lelio ה נה הסרט ש היה חביב הקהל בברלין ,אחד מאותם מקרים נדירים שבהם רוב הצופים ורוב המבקרים מסכימים פה אחד ל שבח .זה סיפורה של גלוריה )פאולי נה גרסיה ,שזכתה בפרס המ שחק ה נ שי( ,ג רושה בסוף שנות החמישים לחייה ,שמחליטה לתת לעצמה הזדמ נות ש נייה אחרי שבעלה עוזב אותה .ילדיה מבוגרים ועזבו מזמן את הבית ,הק שר שלה אתם הוא יחסית על הצד הטוב ביותר, אבל היא אי נה מוכ נה ב שום פ נים ואופן ל הקב ר לה שלים עם הסגר בתוך דירתה הקטנה .להיפך ,היא יוצאת מדי ערב לבלות במסיבות רווקים ,ל שתות ול שיר ,ועו שה זאת ב נחי שות ,תוך כדי אמו נה שכך תמצא לעצמה בן זוג ראוי וכל האכזבות התכופות שהיא נוחלת בדרך ,אי נן מרפות את ידיה .יצר החיים תוסס בתוכה ,היא מתמידה בחיפו שיה ,עד שהיא מוצאת קצין ימיה בדימוס ב שם רודולפו )סרחיו פר ננדז( ,מבוגר ממנה בכמה שנים ,ש ניראה בדיוק כמו הגבר האידיאלי אותו היא מחפ שת. הוא גרו ש ,גם לו י ש צאצאים מבוגרים ,הוא בעל נימסין והת נהגות למופת ,בקיצור ,מציאה.אבל אז מסתבר כי הע ניי נים אי נם פ שוטים כל כך .כי גם אם הוא אי נו מעו ניין במיוחד להתערב בחיי ילדיו ,הם אי נם מוכ נים לה ניח לו ל נפ שו .הם חיים אצל אמם ו מת נהגים כ טפילים לכל דבר ,דוחפים את אפם ו מטרידים ללא הרף את אביהם ,בכל זמן ובכל הזדמ נות ש ניראית לה ם .והוא ,אב מסור ,הוא אי נו מעז לטרוק להם את הטלפון בפרצוף .אז איך יכול ה לצמוח זוגיות ראויה ל שמה בת נאים שכאלה? סבסטיאן לליו ,במאי צ'יליא ני ש שלו שת סרטיו הקודמים )המשפחה הקדושה ,חג המולד ,שנת הנמר ( היו כולם על הגבול שבין ריאליזם פיוטי ל מטפורה סוריאלי סטית ,החליט הפעם על גי שה י שירה ,פ שוטה ובלתי מתיימרת .הוא מספר סיפור שמוכר כמעט לכל אחד מן הצופים ,אם לא מ ניסיון אי שי אז וודאי מתוך סיפורים ו שמועות מן הסביבה הקרובה ,טרגי -קומדיה שכל צחוק בה מעורב אם לא בדמע אז לפחות בא נחה ,מ שלב תקוות צ נועות ואכזבות מרגיזות ,ובעיקר דואג לב נות דמות של אי שה שמסרבת להיכ נע ,למרות כל המהמורות שצצות בדרכה .אם לליו מצליח לעבור את מסלול המכ שולים הזה ,בלי לגלו ש לטלה -נובלה חבוטה אפילו פעם אחת ,זה בעיקר הודות להופעה המזהירה של גרסיה ,שאינה יורדת מן הבד אפילו לסצ נה אחת ,ומגלמת להפליא את דמות האי שה שלמרות כל מה שעברה בחיים ,עדיין מתעקשת להאמין שתוכל למצוא לעצמה קצת חום וחיבה כפי שמגיע לה. זהב – Gold במאי :תומס ארסלן – Thomas Arslan מערבון על מחפ שי זהב שעלילתו מתרח שת בצפון מערב ק נדה .זה הסרט האחד והיחיד שייצג את גרמ ניה בתחרות של ברלין .2013מוזר? בלי שום ספק .ראוי? כ נראה שלא .אמ נם כל הדמויות בסרט הן גרמ ניות ,מהגרים שהגיעו זה מקרוב )או קצת יותר רחוק( ליב שת החד שה ומחפ שים דרך להתע שר במ הירות .הם כמהים כל כך לזהב המובטח שרובם מכרו את כל הרכו ש שהיה להם ,רק כדי לה שתתף במסע מופלא של אלפי קילומטרים ,בו יחצו את היב שת האמריקאית ,כדי להגיע ל נהר קלו נדייק ,שם ,כך נאמר להם ,אפ שר ל שלוף את ה מתכת היקרה מן המים ,ביד בלתי מזוי נת .מי שמארגן את המסע ,גם הוא גרמ ני שמעמיד פ נים כאילו הוא מכיר את ה שטח ויודע את הדרך אבל עד מהרה יסתבר שאי נו אלא רמאי רברבן .לצידו אוסף של טיפוסים א שר שילמו לו הון קטן כ די שיביא אותם אל האו שר והעו שר המובטחים ,אבל הם נו שרים בזה אחר זה ,במהלך מסע ארוך ומפרך ש נועד כמובן מראש לכישלון .זה גם מה שקורה ל סרט עצמו ,שנכשל בכל מה שמערבון צריך לע שות. גם נוכחותה של מי שנחשבת היום ל שחק נית המובילה בקול נוע הגרמ ני ,ני נה הוס ,אי נה מצליחה להוציא את ה שיירה האומללה מן הבוץ שבו היא נתקעת שוב ו שוב. קודם כל ,מערבון צריך לדעת איך מ נצלים את ה נופים הפראיים שבתוכם הוא מתרח ש ,לא רק לקי שו ט הרקע אלא כחלק בלתי נפרד מן הדרמה .חוץ מזה ,סרט מסעות מן הסוג הזה זקוק ל דמויות ע שירות ומורכבות הרבה יותר מכפי שהתסריט של ארסלן מצליח ל ספק .כל ס רט מסע ב נוי מכל הפרטים הקט נים המרכיבים אותו לאורך הדרך ,אבל מה לע שות שבסרט הזה אין אפילו תקרית אחת ראויה לציון במהלך 45הדקות הרא שונות שלו ,וההמ שך אי נו הרבה יותר מלבב .הבימוי הוא כל כך מסורבל ש הקהל המשועמם בברלין פרץ בצחוק כא שר באחד מ שלבי הסרט ,אחרי ש רגלה של אחת הדמויות נתקלת ב מלכודת דובים ,מסתבר ש הדרך היחידה להציל את חייו של הקרבן היא לקטוע את הרגל ש נפגעה ק שה .אז מה עו שים כאן? אחרי ש מראים בפירוט את הרגל מרוט שת ,מ ניפים מסור כדי לחתוך אותה לפ ני ש ג נגר נה תתפ שט בכל הגוף .כל זה מוכר וידוע ממערבו נים אחרים .אלא שבמקום לזעזע ,הביצוע של הסצנה הוא גמלוני כל כך שבמקום התרגשות היא עוררה עליצות ,וודאי שלא התגובה המתאימה ב נסיבות האלה .אפילו ה שופטים ,ש מתוך ה נימוס ,נוהגים תמיד להע ניק לפחות פרס נחמה קטן לסרט של המדי נה המארחת ,התעל מו לחלוטין מן הסרט הזה .ואילו המבקרים ,שה שם קלו נדייק מייד מעורר בהם זיכרו נות של הבהלה לזהב ,נזכרו שוב בערגה ובהערצה רבה ,בדמותו הגאו נית של צ'רלי צ'פלין. הרב אמן – The Grandmaster במאי :וונג קאר וואי – Wong Kar Wai במקור ,שם הסרט היה "המאסטרים הגדולים" ,כי הוא ביק ש לעסוק בסדרה של רבי אמן בתורת הלחימה הידועה במערב ב שם הכולל קו נג פו .ה רקע לעימותים וה התמודדויות בי ניהם היה ח שוב לא פחות ,כי דובר בתולדות סין מאמצע ש נות ה שלו שים ועד לאמצע ש נות הארבעים ,תקופה סוערת במיוחד שכללה את הפלי שה היפ נית האכזרית והעקובה מדם ,הקמת סין הלאומ נית עם הקואמינט נג בה נהגת צ'ן קאי צ'ק והמהפכה האדומה של מאו א שר סילקה בסופו של דבר את הג נרליסימו אל האי טאיוון ,ל הסתופף תחת המטריה של אמריקה .זאת הייתה הכוו נה המקורית של הפרויקט .אבל ההפקה נמ שכה שנים ,העריכה הייתה אי נסופית וחלקים גדולים מן החומר המצולם נ שאר על רצפת חדר העריכה .התוצאה ,כמה מ רבי הא מן נעלמו לטובת לרב א מן אחד בלבד ש נ שאר במוקד .הסרט זכה להצלחה גדולה בסין ,עד כדי כך ש הכל ציפו כי הפתיחה בברלין ת היה אירוע שאין ש ני לו .ואם זה לא ממ ש קרה ,כ נראה שהמערב ו ה מזרח לא רואים קול נוע באותם העי ניים .הגרסה שהוצגה בברלין הייתה אמ נם קצרה במקצת מזו שהוצגה בסין – כ נראה מתוך הכ נה לכך שהמערב לא יוכל לעכל את כל מה שהבי נו הסי נים .אבל זה לא בדיוק עזר .כמה מ נומסים הרבו לדבר על היופי עוצר ה נ שימה של התמונות .ואין ספק שהם צודקים כי הסרט הוא באמת מדהים מבחי נה חזותית .אבל גם הם נזהרו שלא להזכיר את מב נה העלילתי המפוצל ,ה שבור ו הרופף של העלילה ,את ההתייחסות ה שטחית לפרטים ההיסטוריים של התקופה ,ש הצטמצמו בעיקר לכותרות בין פרק לפרק ,ול ד מויות, אחת מהן מרכזית ,שמופיעות מ שום מקום ו נעלמת ל שום מקום ,בלי הסבר ראוי או מובן. בקווים כלליים ,הסרט מציג עימות פסגה בין הקו נג פו בצפון סין לאלה המקובלות בדרום .נציגת הקו נג פו הצפו ני היא גו נג אר )ז'א נג ז'יאי( שלמדה מאביה הרב א מן את סודות תורת " 64הידיים", מצד ש ני ניצב איפ מאן )טו ני ליונג( ,מאמין א דוק בתורת "ווי נג צ'ון" .ה ש ניים האלה יתקוטטו במהלך ע שרים ה שנים הבאות על ההגמו ניה ,כא שר בסופו של דבר ,איפ מאן עובר להו נג קו נג ו מייסד שם אסכולת "ווי נג צ'ון" שתלמידה המ הולל ביותר היה כוכב הקול נוע האגדי ברוס לי .לצד גו נג אר ואיפ מאן ,צריך להזכיר גם את "התער" ,דמות מסתורית הדוגלת בתורת "באי ז'י" ,דמות ש ג ם אם היה לה פעם תפקי ד בסרט ,הוא נפל קרבן למספרי העורך ולא נותר ממ נה שום דבר מובן .ההתמודדויות בין כל הדמויות האלה ציוריות מאד ,בלטים מורכבים ומסובכים עליהם חתום יואן וו פי נג )מי שהיה אחראי לכוריאוגרפיה האווירית ב -נמר ,דרקון ( .ה נופים ,שינויי העו נות ,התפאורות ה שו נות ,במיוחד העיצוב של מועדון "דרקון הזהב" שבו מתרח ש חלק נכבד מן החלק הרא שון שבסרט ,הכל לעילא ולעילא .אבל סודות לחימת הקו נג פו וה שימו ש ב שיטה אחת כ נגד שיטה אחרת ,שהם בעצם עיקר הסרט ,ברורים רק לאותם מתי מעט שי ש להם דוקטורט בע ניין .שאר הצופים אמורים להתפעל ממראה העי ניים מבלי שי נסו להבין מה בדיוק ה ם רואים .א שר לכיבו ש היפ ני ,צ'אן קאי צ'ק או המהפכה הקומו ניסטית ,כל זה נרמז אי -שם ברקע ,כאילו מדובר בדברים מוב נים מאליהם שאין צורך להבהיר יותר .כותרות מקפיצות את העלילה מתקופה אחת לבאה אחריה ,אבל זה פחות ח שוב מן העימות הגורלי בין שיטות קו נג פו שונות ובלתי ברורות ,שמעלותיהן וחסרונותיהן אפופות כולן באותה מידה של מסתורין. ג'ין – Jin במאי :רהא ארדם – Reha Erdem סרט פיוטי מופלא ש נפל קרבן לבולימיה הברלי נאית שבולעת כל כך הרבה עד שאי נה יודעת מה ש נדחס בתוכה .רהא ארדם הוא אחד הב מאים המובילים בתורכיה היום ,וכדאי הי ה לח שוב פעמיים לפ ני שמ שלבים את סרטו החדש ב מסגרת של "סרטי נוער" ,ולו רק מ שום שה נוער י שתעמם ,שעה שהקריירה של ה סרט תסבול ,כי מצד אחד הוא הוצג בפסטיבל ,מצד ש ני ,אי ש לא שם ליבו אליו. למרבה המזל ,חלק מן העיתו נות ה מקצועית בכל זאת צפתה בו ,למ רות ה שיבוץ התמוה ,ועם קצת מזל עוד יזכה להצגות בהרבה פסטיבלים נוספים .העלילה מתרח שת בדרום מזרח תורכיה )למרות שלא צולם שם( ,האזור הגובל עם סוריה ועיראק ,אותו חלק ארץ ש הוא שדה הקטל שבו מתנגש צבא התורכי עם המורדים הכור דים .הסיפור מי נימליסטי להפליא ,נערה ב שם ג'ין עוזבת קבוצת מורדים המסתתרים בין נקיקי סלע ב הרים ויוצאת למסע ארוך ומתיש לכיוון לא ברור ,שב סופו היא תמצא את עצמה שוב באותם ההרים .בין לבין ,היא עוברת כברת דרך ארוכה מאד ,כ שהיא רוב הזמן לבד ה בתוך נופים פראיים ,מסתדרת להפליא עם הטבע ועם כל החיות בו ,אבל הרב ה פחות טוב עם ב ני האדם המעטים ש נקלעים בדרכה .יריות שבאות מ שום מקום ומכוו נות ל שום מקום אי נן פוסקות בחלקים רבים של הסרט ,מסוקים ומטוסים חגים באוויר מדי פעם ,וה נערה הבודדה ממשיכה לרוץ בין המהמורות והפצצות ,מפלסת דרכה מבעד לצוקי סלע עצומים ,הולכת לאורך שבילי ם צרים מעל תהומות על צלע ההר ,מסתתרת בתוך מערות ומתג נבת דרך יערות ,ב מסע שאין לו בעצם סוף. אם מבק שים לבדוק את הפן הפוליטי של הסרט ,ברור שמדובר כאן ב מאבק הכורדים להגדרה עצמית מול הצבא התורכי הרודף אותם בכל מקום .גם אם אין כאן שום רמז מפור ש לאידיאלוגיה או לפוליטיקה ,ברור שהכורדים הם קרב נות ,המצור ש הטיל עליהם הצבא התורכי מונע כל אפ שרות של פתרון בדרכי שלום ,ובסופו של דבר מאל צים כל מי שהיה פעם מורד להמ שיך ולאחוז ב נ שק ולהילחם, כי אין לו שום אופציה אחרת .אבל מעבר למלחמת האזרחים ,ארדם מוטרד מן הדרך שבה האדם מתעלל בעולם שבתוכו הוא חי ומאבד בהדרגה את הדימוי הא נושי שלו .החברים של ג'ין בסרט הזה, אי נם ב ני האדם אלא חיות הבר שהיא פוג שת .הסרט כולו מצולם ב ,long shots-שבהם נבלעת ג'ין בתוך ה נוף שהיא חולפת דרכו ו הופכת לחלק בלתי נפרד ממ נו ,כשהכאפייה האדומה שלראשה ) מעין התגלמות של כיפה אדומה במאבק הי שרדות ,לאו דווקא מול הזאב אלא מול הציידים ( מבצבצת ככתם קטן ש נע אי שם בתוך נופי הטבע רחבי הידיים ,יריע ה עצומה שהיא אי נה אלא פסיק קטן בתוכ ה .למרות ש הסרט נמ שך למעלה מ שעתיים ) 122דקות( ,אין בו רגע מ שעמם אחד ,הצופה מרותק מן הדרך שבה ג'ין ה שתקנית מפלסת דרכה במסע מכ שולים מרתק ,בתוך מציאות עוי נת רק כא שר א נ שים מופיעים סביבה .בחירת אתרי הצילום היא מלאכת מח שבת בפ ני עצמה והסיום ,שבו מבכה ארדם את מה שב ני האדם מעוללים לעצמם ולטבע ,שלמרות הרו שם הרא שו ני ,הפוליטיקה היא החלק הפחות ח שוב בו. לילה פורי – Layla Fourie במאית :פיה מארה – Pia Marais פיה מארה ,ילידת דרום אפריקה ,ע שתה שני סרטים בגרמ ניה ו ש ניהם זכו לת גובות חיוביות .עכ שיו היא חוזרת הביתה לסרטה ה שלי שי באורך מלא ,אבל התגובות צו נ נות ה רב ה יותר .מעין מותחן פסיכולוגי על רקע ה חבר ה ה דרום אפריקאית בעידן פוסט -אפרטהייד ,זה אחד מאותם הסרטים שבהם שום דבר לא מתפתח טבעית ולאף דמות אין זכות קיום מ של עצמה .הכל קורה מ שום שהבמאית והתסריט רוצים שזה יקרה ,זה לא הגיו ני וזה לא סביר וגרוע מכל ,ז ה אפילו לא מות ח כי לאף אחד לא איכפת מה יקרה לגיבו רה הרא שית לילה פורי )ה שחק נית ה שחורה ריי נה קמפבל( או לב נה הקטן ש נסרך אחריה כאילו רק כדי לסבך לה את החיים ול ספק תירוצים לתפ ניות בעלילת ה סרט. לילה פורי היא אם חד -הורית מיוהנסבורג מובטלת ש נ שלחת ללמוד להפעיל פוליגרף )מכו נת אמת( לפר נסתה .כבוגרת צעירה ,היא נ שלחת לעיר שדה כדי לעזור בבדיקת מועמדים המבק שים ל התקבל לעבודה באחד המרכולים במקום .פורי מעמיסה את ב נה ואת מטלטליה למכו נית הישנה שלה ,יוצאת ל נהיגה ארוכה ,ובאמצע ה דרך ל שם ,היא נתקלת במכו נית אחרת שבאה מולה ,נהוגה בפראות. ה נהג נהרג ,היא מאבדת את הע שתונות ,דוחפת את המכו נית לתהו ם ומ שליכה את הגוויה למזבלה שעל האם דרך .למחרת היום ,רדופה ברג שי א שמה ,היא מתחילה בבדיקות הפוליגרף ש מתפקידה לערוך וכאן מתחיל הבלגן בתסריט .אחד ה נבח נים ,כפי שיסתבר מאוחר יותר ,הוא ב נו של קרבן התאו נה .קצת אחרי זה ,היא מוסרת את המכו נית שלה לתיקון כדי ל ט שט ש את עקבות התאו נה .אז מופיע מ שום מקום ב נו של הקרבן ,הוא מזמין אותה להצטרף אליו והוא יסיע אותה הביתה ,אבל במקום לקחת אותה העירה הוא מוביל אותה לבית המבודד על גבעה רחוקה ,שם מתגוררת אמו המוזרה ,שתוהה כל הזמן לאן נעלם בעלה .הוא ממ שיך לכפות את עצמו הלאה ,שוב ו שוב ,באכזריות אין קץ ,לפורי כמעט מסתבכת ב רומן עם עם הבן של מי שה שליכה לזבל ,הבן הקטן שלה בורח ,בכל פעם שהיא מרגיזה אותו ,לבית על הגבעה שם נמצאת אלמ נת הקרבן שלה ,וכך הלאה .יכול להיות שי ש כאן דיון ביחסים בין לב נים )הקרבן ,ב נו ורעיתו( לבין ה שחורים )לילה פורי( ומבט על ה נוף הלא מחמיא של אפריקה היום ,אבל למי זה איכפת כא שר הסיפור המוביל כל כך חסר טעם. לאבד את הרא ש Lose Your Head - במאים :סטפאן ווסטרוולה ,פטריק שוקמן – Stefan Westerwelle, Patrick Schuckmann הסרט הוא גרמ ני ,הוא דובר א נגלית והוא אחת הדוגמאות היותר בוטות לכך שיש סרטים א שר עדיף היה אילו לא הגיעו אף פעם לפסטיבלים .מותר גם רצוי לפסול אותם ב שלב מוקדם ,גם אם הם נוברים ב נו שאים אפ נתיים כביכול כמו מועדו ני הג'ז וב חיי הלילה של ברלין .העלילה מבוססת על מקרה שקרה לפ ני כארבע ש נים כא שר צעיר מפורטוגל ה גיע לעיר ,בלע בצימאון את כל התע נוגות המותרים והאסורים שהציע לו ,נעלם מבלי לה שאיר עקבות וגופתו נמצאה רק כמה חוד שים לאחר מכן אבל עד עצם היום הזה לא ברו ר מה גרם למותו .בגרסה הקול נועית הועתקה ארץ המוצא מפורטוגל לספרד ,ועלילה מאולתרת מ נסה לתאר את מעלליו במהלך כמה הימים בה ם הוא שרד בעיר .הריאליזם המגו שם לובש בהדרגה דמות של חלום מסומם ,שמוביל ל סוף שאפשר לפר ש כסוף מר או כהתג שמות מו שלמת של החופ ש המוחלט והתחברות לאין סוף. הגרסה הקול נועית מספרת על לואיס הצעיר ,ספרדי שרב עם חברו האי נטימי ב מדריד מ שום שהוא לא היה מוכן ל ה ניח את לימודי הארכיטקטורה למען דברים מרתקים יותר .לואיז עולה למטוס ו נוסע לברלין כ שהוא נחו ש בדעתו לאבד שם את הרא ש ,לע שות כל מה שלא העז לע שות בבית ול נקו ם בחבר שלא התמסר לו בלב ו נפ ש .רק נגעה רגלו באדמה המובטחת של עיר החטאים ברלין )כך מבק ש הסרט להציג את בירתה החדשה -ישנה של גרמ ניה( והוא כבר מוצא את עצמו במועדון לילה רוע ש וגועש ,רוקד עם ביריונית גבוהה ממ נו ברא ש ,עטורת פיה כחולה .הוא נו שם מלוא ריאותיו כל מה שמציעים לו ש ניראה כמו קוקאין מצוי אבל יכול להיות גם כל דבר אחר המ שווק בצורת אבקה לב נה .וזאת רק ההתחלה ,בהמ שך הוא עתיד לפגו ש כל מי ני טיפוסים מלבבים כמו ביריון אוקראי ני ב שם ויקטור שהוא אולי אחראי ואולי לא לכך שיווני צעיר ב שם דימי טרי נעלם ,אבל יכול ל היות שהוא לא נעלם בכלל .לואיז וויקטור מבלים ליל אהבה סוער ומתועד בפירוט ע"י המצלמה אבל למרות הליטופים והחדירות ,קשה ללואיז ,למחרת היום ,לתת אמון מלא באהובו החד ש ,והוא בורח רק כדי ליפול לזרועות אחותו של דימי טרי ה נעלם ולהתגייס יחד אתה בחיפו ש אחרי אחיה .כך זה נמ שך הלאה ,ואולי לא ,שהרי יתכן כי הכל אי נו אלא טריפ מטורף ש התחיל ברגע שהוא נ שם פ נימה את אותה אבקה לב נה ח שודה במועדון הלילה ,בתחילת הסרט .ואולי זאת בכל האמת ,כי בסופו של דבר, אחרי שהוא נכ נס לאזור דמדומים סהרורי ,הוא לומד שרק מי שהוא להאמין אמו נה עיוורת באהבה יכול להמריא למי שורים נעלים יותר .ואולי זה בכלל מ שהו ש נ שגב מבי נתו של צופה רגיל ורק באמצעות האבקה הלב נה ההיא אפ שר לרדת לסוף דעתם של צמד הבמאים. בית ר שות ה שידור – La Maison de la Radio במאי :ניקולא פיליבר – Nicholas Philibert ניקולא פיליבר אחראי לאחד הסרטים התיעודיים המרתקים ביותר של ה ש נים האחרו נות ,פעלים למתחילים ) ,( 2002סיפורו של מורה כפרי צרפתי והילדים שתחת השגחתו .הסרט זכה לפרסים בכל רחבי העולם ,ו מאז נח שב פיליבר לאחד הדוקומטנאריסטים המובילים בעולם .לכן אין זה פלא שסרטו החד ש ,המוקדש למחלקת הרדיו של ר שות ה שידור הממלכתית הצרפתית ,עורר ע ניין רב בברלין. נו שא ע שיר שאפשר לתקוף מהמון זוויות ופותח דיו נים כמעט בכל אפסקט של התק שורת ויחסיה עם החיים הפוליטיים ,האמ נותיים והציבוריים ,שהרי הרדיו הצרפתי עוסק בכולם .מכל האופציות האפ שריות שעמדו בפ ניו ,בחר פיליבר לג שת אל ה נו שא בדרך ה שי גרתית ביותר – יום אחד בחיי תח נת הרדיו הממלכתית ,החל מ שעות הבוקר המוקדמות ,דרך כל שידורי היום ועד לתכ ניות הלילה, כדי לסיים ב מהדורת החד שות של הבוקר למחרת .הוא עובר ממחלקה אחת ל ש נייה ,מהדרכה לחד שות ,מ שידורי תרבות להקלטות מוסיקה ,מספריית הדיסקים לתכ ניות מוסיקה רציפה ,תכ ניות רכילות ותוכ ניות עיון ,חוזר מדי פעם כדי לבדוק מה קרה בכמה מן המקומות שבהם ביקר קודם לכן וממ שיך הלאה. למי שאי נו יודע מה זה רדיו ומה האפ שרויות העצומות הטמו נות בו ,זה בסך הכל טיול נעים ,מבדר וצבעו ני שבו אפ שר לראות איך מרכיבים עורכי )במקרה זה עורכות( ה חד שות מהדורות שבהן הצבע גובר על הע ניין ,איך מראיי נים סלבריטאי כזה או אחר ,איך מקליטים מקהלה רבת מ שתתפים או זמרת בליווי הרכב קא מרי ,איך מ שדרים ספורט וכן הלאה .אבל פיליבר אי נו מ נסה ,באף אחת מן התח נות הרבות בהן הוא נעצר ,להעמיק קצת יותר ,לבדוק באמת מה מתרח ש מאחורי הקלעים ומה באמת מהות העבו דה שעושים ברדיו .לא מזכירים כאן ניסיו נות ולחצים של פוליטיקאים )ואין תח נת רדיו ממלכתית אחת שבהן אין כאלה( ,לא בודקים מה יכולה טכ ניקה לע שות כדי להע שיר את חווית ה שידור או אולי ל שפץ את ה שגיאות האפ שריות בה ,לא מסבירים את שיטות עריכת הקול שמסוגלות לעתים ל ש נות מן הקצה אל הקצה את כוו נות המדבר בלי לסלף אפילו מילה אחת מדבריו .פיליבר לא שואל את עצמו מה בדיוק צריך לע שות כדי שמקהלה החוזרת על תפקידה בסימפו ניה שמי נית של מאהלר תי שמע הכי טוב שאפ שר .אם מי שהו רוצה לדעת בדיוק עד כמה גדולה ההח מצה של פיליבר, די להק שיב לקטע קטן מן הראיון ש נכלל בסרט עם התסריטאי הצרפתי הגדול ז'אן -קלוד קארייר .הוא מסביר איך הטיל על ה סטודנטים שלו משימה – ל שחזר למיקרופון את אחת הפואמות של המ שורר הצרפתי הגדול בואלו ,המתארת את פריז במאה ה .17-אבל ,כ שהם עו שים זאת אסור להם ל שכוח שריצוף הרחובות של פריס באותה התקופה היה שו נה ,שהבתים היו ב נויים חומרים שו נים ולכן ה חזירו קול בצור אחרת מקירות מודר ניים ,ש החומר של הבגדים שלב שו אז היה אחר ו צורת הדיבור לא הייתה דומה לזו של ימי נו ,ולכל הדברים האלה י ש ביטוי אקוסטי שצריך ל מצוא ב שיחזור .זאת דוגמא אחת ל מה שהרדיו יכול לע שות וזה מה שפיליבר לא ניסה אפילו להראות וחבל. אופרה ערומה – Naked Opera במאית :אנגלה קריסטליב – Angela Christlieb לכאורה זה סרט תיעודי על אחד ,מרק רולי נגר שמו ,אי ש נמוך קומה ועגלגל ,שעובד במ שרה חלקית כ סגן מ נהל כוח אדם בחברה לוכס נבורגית ,הוא מכור עד כדי כך לאופרה של מוצארט דון ג'ובאני שאי נו מוכן להחמיץ שום הזדמ נות לראות העלאה חד שה בבית אופרה אירופי כל שהו .הוא חי לבד ואי נו נ שוי ,אי נו חייב הוא אי נו דין וחשבון לאי ש ,ומאחר שהוא חולה במחלה סופנית שעלולה ל שים קץ לחייו בכל רגע ,אין שום סיבה שלא ירשה לעצמו את הלוק סוס הזה .כל סוף שבוע ביקור בבית אופ רה אחר .למע שה ,נראה שמדובר לא בסרט תיעודי אלא במה ש נהוג לכ נות בעגה מקצועית mockumentaryכלומר "תיעודי כביכול" ובמקר ה הזה אי נו מבק ש להציג דמות אקסצ נטרית חריגה אלא דיון כמעט פילוסופי בטעם החיים .מצד אחד ,מדוב ר באי ש שהתברך ביכולת כלכלית שמרשה לו לה שיג כל מה שחו שקת נפ שו .ק שה להעלות על הדעת שכיר במ שרה חלקית שיכול לחיות כך ממ שכורת ,ולו גם ממ שכורת גבוהה ,כפי שחי מר רולי נגר ,ה מתגורר בבתי המלון היקרים ביותר באירופה ,לוגם רק את היי נות היקרים ביותר ,אוכל רק במסעדות יוקרה ומבטיח לעצמו ,תמורת ת שלום מלא ,חברה גברית מן הסוג המ שובח ביותר שעולם הגייז יכול להציע .מיותר לומר שלכל אורך הסרט לא רואים אותו יו שב אפילו פעם אחת במ שרד ועוסק במלאכת היום שממנה הוא מ שתכר כביכול .מצד ש ני ,מדובר באי ש שחולה במחלת עצמות ק שה ,הע צמות מתפוררות כאילו מעצמן, בצילומי הר נטגן שהוא מציג ללא היסוס לפ ני המצלמה אפ שר לראות כיצד הוא מחובר כולו יחד בברגים ויתדות ,וכא שר הופיע למסיבות העית נאים בברלין ,הוא נאלץ להי שען על חברו ה נוכחי הן בעלייה והן בירידה מן המדרגות המובילות לקדמת הבמה. בין אם זה סיפור אמיתי או דיון פילוסופי ,התוצאה היא מ שעשת בעיקר בזכות מזגו של רולי נגר עצמו וחו ש ההומור שבו המאקברי והסרקסטי מ שתלבים יחד ב סדרה של הערות צי ניות שבהן הוא לועג באותה ה נאה הן על עצמו והן על הזולת .הוא מאוהב ב -דון ג'ובאני ולא ב שום אופרה אחרת והוא מכיר את היצירה של מוצארט על בוריה )במסיבת העתונאים הוא טען שהוא דווקא מסתדר לא פחות טוב עם כל הגרסאות ה שו נות של פאוסט ( ,הוא רואה עצמו מעין דון ג'ובא ני הצועד בגאון אל סופו הוודאי ולכן אי נו מוכן לוותר על שום תע נוג בדרך .אין איסט ניס בעולם שיוכל להתחרות אתו ,בין אם הוא מדבר על צבע הקירות ב -פאלאצו גריטי המפואר בוו נציה )"ירוק ארסי"( ,מתפעל מ"דויד מחזיק ברא שו של גוליית" של קאראוואג'יו ,סוקר בסיפוק את ה נתו ני ם של אהובו ,כוכב הפור נו ג'ורדן פוקס )אם כי רולי נגר אי נו מר שה למצלמה אף פעם להיכ נס לחדר המיטות( ,שותה גלו נים של שמפ ניה במחיר אלפי דולרים לבקבוק ,או מאזין בה נאה למו צארט האהוב עליו )הבמאית מ שלבת קטעים מתוך דון ג'ובאני של ג'וזף לוזי( .מדי פעם הוא גם נכ נס לעימותים ע ם הבמאית עצמה ,שהופכת למרות )?( רצו נה ל חלק מן הסרט וכך מזכיר בקריצה את מגבלותיו הדוקומנטאריות של סרט דוקומ נטארי .אולי י ש הרבה מאחיזת העי ניים בכל הסיפור הזה ,אבל אין ספק שמדובר בסרט צבעו ני מאד ומ שע שע מאד .אורח חייו של מרק רולי נגר בסרט מעורר וודאי קי נאה אבל מול המחלה ממ נה הוא סובל, המוצגת בפרוטרות מול המצלמה ,מתעוררת ה שאלה הקלאסית :איזה מחיר ראוי ל שלם עבור כל ה נאות העולם הזה. רכבת לילה לליסבון – Night Train to Lisbon במאי :בילה אוגוסט – Bille August פעם נהגו לה שתמש בכינוי "יורופודינג" כדי לתאר סרטים מן הסוג הזה .מעין דייסה מורכבת על בסיס תקציבי מכל הקר נות באירופה ,כל מדי נה מ שתתפת בליהוק או בצוות ההפקה .התוצאה היא בדרך כלל חלטורה חסרת זהות ש נמכרת בזכות שמות ה שחקנים ,חיה על בד הקול נוע ימים ספורים בלבד ומגיעה מהר לערוצי הכבלים בטלוויזיה ,שם היא מ שודרת ב שעות הלילה המאוחרות מאד .במקרה הזה ,אספו מא נגליה את ג'רמי איירו נס ,טום קורטניי ו גם את קריסטפור לי בן ה ,91-הוסיפו להם את ל נה אולין ה שוודית ,ברונו גנץ השוויצרי ,מרטינה גדק ואוגוסט דיהל הגרמ נים ,גם שארלוט רמפלי נג )בריטית -צרפתית( מ שתתפת בחגיגה ,שלא לדבר על כמה שחק נים פורטוגזים שבלעדיהם אי -אפשר, שהרי העלילה מתרחשת ,בחלקה הגדול ,בליסבון .הסרט צולם ברובו בגרמ ניה ועל המלאכה מ נצח במאי ד ני שהיה פעם מבטיח ,בילה אוגוסט )פלה הכובש ( .אי נגמר ברגמן הפקיד בידייו ,מ שום מה תסריט אוטוביוגרפי )כוונות טובות ( 1991 -וזאת הייתה הפעם האחרו נה שאפ שר היה לומר מ שהו טוב על עבודתו .העובדה שבמקרה זה מבוסס התסריט על מותחן פילוסופי מצליח של פסקל מרסיה, אודות שוויצרי ש חוקר שפות עתיקות ומגיע לליסבון כדי להתחקות על עקבותיו של רופא פרוטוגזי שחי בתקופת ה שלטון של הרודן א נטו ניו סלאזר. החוקר ,שעוסק בהוראה ,מגדיר את עצמו כאדם מ שעמם ,וק שה לחלוק עליו ,למראה מ שחקו של ג'רמי איירו נס בתפקיד הזה .הוא מפליג בציטוטים מן היומן של אותו רופא מ נוח ,המספר על אהבה מ שול שת על רקע המחתרת הא נטי פא שיסטית תחת מ שטר סלאזר .כל זה ,כ רקע היסטורי ל סיפור המ ש ני ,על הק שר בי נו לבין רופא ה מתבגרת ,שעוזרת לו להוציא את העבר לאור .מה שמצית את די מיו נו של החוקר האפרורי ושולח אותו בדרך לפורטוגל ,הוא מעיל שה שאירה אחריה א שה צעירה שעמדה להתאבד בקפיצה מעל ג שר בעיר ברן .הוא הצליח למ נוע את קפיצתה ברגע האחרון אבל המעיל נ שאר בידיו .האי שה המסתורית נעלמה אבל בכיס ה מעיל נמצא כרטיס נסיעה ברכבת לילה לליסבון .אימפולסיבית ,הוא עולה ל רכבת ,ובדרך הוא קורא את הספר שגם אותו מצא במעיל ודחף א דיר מתעורר בו לח שוף את סודו של מחבר הספר .למ שמע המ שפטים שהוא מצטט מן הספר .גם ה שחק נים כ נראה לא שוכנעו מן ה רצינות ו העו מק ה מוטלים בספק של הספר -יומן הזה ,וחוסר ה נוחות שלהם בתוך דמויותיהם עובר ישירות לצופים באולם .איירונס שמעולם לא היה שחקן גמי ש במיוחד נראה פאתטי .שרלוט רמפלי נג ,כאחותו הקפואה של הרופא שחיבר את ספר ההגות המפוקפק, נראית כמומיי ה מהלכת ,בעוד מרטי נה גדק ,שחק נית מר שימה ומע ניי נת בדרך כלל ,נאבקת כאן בחוסר ההגיון המוחלט של ה דיאלוג דל המ שמעות בי נה לבין איירו נס האבוד .סצי נת בדיקת עי ניים שגדק עורכת לאיירו נס הופכת בהצלחה למעמד קומי שלא במתכוון. הבת של אף אחד – Nobody's Daughter, Haewon במאי :הונג סאנגסו Hong Sangsoo - הו נג סא נגסו ,הבמאי הצרפתי ביותר שי ש לקוריאה ,קד עוד קידה עמוקה למסורת הגל החד ש בצרפת .אבל מה לע שות שבאיחור של חמישים ש נה ,זה ניראה קצת טרח ני ומעייף .הפעם ,מדובר בסיפור התבגרות של סטודנטית צעירה לקול נוע ב שם האיוון ,שניהלה בעבר רומן עם המרצה של ה, במאי קול נוע בדימוס .בתחילת הסרט נפרדת הסטוד נטית מאמה ,שעוברת ל גו ר אצל ב נה ,בק נדה ומכאן כ נראה נובע גם שם הסרט ,כי בפעם הרא שונה בחייה ,חייבת האיוון ליטול אחראיות מלאה על עצמה ועל גורלה ,כי אין אף אחד אחר שיוכל לתמוך בה ,להדריך אותה ולתת לה עצות .הצעירה שאוהבת מאד ספרים )איך אפ שר להעריץ את הגל החד ש ולא להיות מכורה לספרות?( ,מתק שה מדי פעם להבחין בין המציאות לחלומות שהיא חולמת )היא נרדמת לא פעם על ה שולחן ,ב שעת קריאה(, חלומות ש הם אולי בבואה של רצו נותיה הכמוסים ואולי סתם פ נטזיות של בריחה מן המציאות .הסרט מוג ש בצורת קטעי יומן שהיא מ נהלת )עוד קריצה לגל החד ש( שגם בו מותר כל הזמן לח שוד שהמציאות מתיי שרת מדי פעם עם החלום.. הו נג ,ש נצמד בלהט ל סיג נון הקול נועי שהפך לאופ נה בת נועה הקול נועית החביבה עליו ,מחקה בהצלחה רבה את הקלילות של ה מצלמה היד נית המרחפת סביב הדמויות ,הוא מרבה להראות את גיבוריו מבלים ב שתייה ובסעודות מ שותפות ,הוא מדגיש את ההססנות שמקשה על דמויותיו להחליט בכל נו שא שהוא ,בעיקר כ שמדובר בעתידם .עיקר העלילה מבוסס על ה ניסיון של האיוון למצוא נחמה בחיק מאהבה ל שעבר ,אליו היא פו נה אחרי שאמה עוזבת את סיאול .הרומן המגהק בין ה שניים נבחן מבעד לעי ניהם של חבריה ללימודים ,שאינם מחבבים אותה במיוחד ,ו גם בעי ני חברה וותיקה ,דיילת אוויר שחיה מזה שבע ש נים במצב שבין חתו נה לפרידה עם מבקר קול נוע )כמובן( הססן .במהלך הסרט פורצות כמה מריבות בין האיוון למהבה )ל שעבר?( ה מסתיימות בפרידות דרמ טיות ,שאחריהן פורץ הגבר בדמעות ,שעה שהאייוון רואה את עצמה עו שה עוד צעד אחד לקראת עצמאות אמוציו נלית .הכל כאן מרפרף ,בלתי מחייב ,חוזר על עצמו מדי פעם ,ניראה יותר כ ניסוי כלים של במאי חד ש ,בה ב שעה שמדובר בבמאי שעבר את גיל החמי שים שמנסה נוא שות להבין ול שחזר את צורת החיים של הדור שבא אחריו. יוצאת לדרך – On my way – Elle s'en va במאית :עמנואל ברקו – Emmanuelle Bercot הגיל ה שלי שי תופס היום נפח בקול נוע .לא רק מ שום ש -אהבה של הא נקה זכה בכל הפרסים האפ שריים ,אלא מ שום שבמהלך ה ש נה האחרו נה יצא לאור גל שלם של סרטים שגיבוריהם ב ני ש שים ומעלה .עצם העובדה שגם היפהפייה הצוננת והמעוצבת ביותר של הקול נוע הצרפתי ,קתרין ד נב ,שלא הייתה מוכ נה מעולם להיראות פחות ממ טופחת למ שעי ,קבלה על עצמה את דין הזמן והת נועה ו נרתמה לתפקיד של סבתא שאינה מסתדרת ,לא עם ב ני גילה ולא עם ה נכד המר דן שלה. אמ נם עלילת הסרט צפוייה מרא ש ואין בה שום תפ נית שלא שימ שה כבר לפחות תריסר סרטים אחרים קודם לכן ,אבל מה זה כבר מ ש נה .הסרט צולם בימי הקיץ ,במסע ש נפר ש על פ ני מחצית המפה של צרפת ,ה שמש תמיד זורחת בחיבה רבה ,ה שדות והעיירות שעוברים בדרך ,מאירות פ נים בכל הזדמ נות ,וגם הדמויות הק שוחות יותר ,לכאורה ,מתרככות ומתחברות יחד באידיליה נעימה ובלתי מחייבת שעתידה ככל ה ניראה ל שבור שיאי קופות בצרפת ובכל מדי נה דוברת צרפתית. בטי ) ד נב ( ,אלמ נה טרודה בעלת מסעדה שדה קטנה בבריטא ני ,שהב נק מאיים לעקל ,חיה יחד עם אמה ) ניסיון זהיר לרמוז שד נב אמ נם מבוגרת אבל עוד לא הגיעה לתח נה האחרו נה( .בעלה הבוגד ני הלך לעולצמו אחרי שעצם נתקעה בגרו נו ,אבל לא צריך להסיק מזה מסק נות מרחיקות לכת ,היא אי נה קרבן ב שום פ נים ואופן ,כי מי שטיפל בבעל הגוסס היה באותו זמן המאהב שלה .בקיצור, פלו נטר צרפתי מקובל .מ שבר הגיל פורץ אצל בטי כא שר מסתבר לה שמאהבה ה נוכחי ז נח אותה לטובת אי שה צעירה ממ נה ב שנים רבות .זועמת ,כעוסה ,נעלבת ,בטי זקוקה באמצע היום לסיגריה כדי להירגע ,היא יוצאת לק נות חפיסה ,וזו התחלה של מסע ארוך ה נמ שך לאורך הסרט כולו .כי ביום שבתון ח נויות הטבק סגורות בעיר הקטנה שלה ,ואז היא מתיי שבת ליד ההגה ו נודדת בכל הסביבה, במצוד אחרי הסיגריה ה נכספת ,עד שתגיע בסוף הסרט ,לבית המחותן שלה ,אותו לא הכירה קודם לכן .בדרך היא מבלה לילה עם גבר צעיר ממ נה שמציין למחרת בבוקר ש היא וודאי הייתה פעם יפה מאד ,לא בדיוק מחמאה לאי שה במ שב ר שננטשה על ידי מאהבה .היא נאלצת להו שיט עזרה לבתה המרד נית וליטול אחראיות על נכדה בן ה ) 12-נמט שיפמן ,ב נה של הבמאית( ,זאטוט קו נדסי ומפו נק שמסרב ל שמוע בקולה ומכ ניס אותה שוב ושוב למצבים מביכים .לסרט הזה ,ד נב מוותרת על איפור ועל מלתחה מסוג ננת ,אינה פוחדת להיראות בגילה האמיתי )ה ש נה תהיה בת ( 70מיוא שת וחסרת או נים ,הכל בהומור שעוזר להחזיק את כל הסרט יחד .צרפו לה כמה נופים מרהיבים וכמה שחק נים חובבים )ברקו מעדיפה להימ נע בסרטיה משחקנים מקצועיים( ,והרי לכם סרט תפור על הצגה יומית בלתי -מחייבת .וי ש בו לפחות סצ נה אחת ,בה ק שי ש מ נסה לגלגל ,באצבעותיו הארתריטיות ,סיגריה לד נב ,שלא תי שכח במהרה. גן העדן – תיקווה – Paradise – Hope במאי :אולריך זיידל – Ulrich Seidl הפרק ה שלי שי בטרילוגיה של הבמאי האוסטרי אולריך זיידל נועד לה שלים את הגרסה האוסטרית שלו ל"קומדיה הא נושית" ,ב נוסח שנות ה .2000-כמו ב ש ני הפרקים הקודמים ,ג ם הפעם ,שם הפרק מטעה במקצת ,כי אם בחלק הרא שון של הטרילוגיה ,אהבה ,לא דובר על אהבה אלא על מין בת שלום כתחליף לאהבה ,ואם החלק ה ש ני,אמונה ,עסק בפולח ני הדת ולא ממ ש באמו נה ,ה חלק ה שלי שי, תיקווה ,מחפ ש בתוך ההזיות הרומ נטיות של נערה בת 13את היסוד למו שג הכולל והרחב הרבה יותר ,שמתחייב מ שם הסרט .למי שאי נו מכיר את זיידל ואת הטרילוגיה צריך לומר ש גיבורת הפרק הרא שון ,טרזה ,גרו שה בריאת ב שר ב שנות החמישים לחייה ,יוצאת לחופשה בק ניה ,להגשים ,גם אם באיחור ,את חלומותיה הרומ נטיים .לפ ני שהיא יוצאת היא מפקידה את בתה המתבגרת בידי אחות ה. הפרק ה ש ני מוקדש לאותה אחות ,א נ ה מאריה ,נוצרייה אדוקה ואובססיבית שמע נה את ב שרה מול דימויי הצלוב והולכת מבית לבית כדי ל שכ נע את הכופרים שיחזרו בת שובה ,וכ שהיא חוזרת הביתה היא מ נהלת מלחמת חורמה מול בעלה המוסלמי ה נכ ה ,ממ נו היא רוצה להיפטר .הפרק ה שלי שי מוקד ש לבת של טרזה ,מלא ני ,ילדה שמ נמ נה אי נה מ שה מן הספה ומק שק שת כל היום בסלולאר. מלא ני נ שלחת לקייטנה קייץ כדי שתוריד שם ,בחברת עוד כמה ב ני גילה ה נמצאים במצב פיזי דומה ל שלה ,כמה מן הקילוגרמים המיותרים שהיא נו שאת על גופה .חלק גדול מן הסרט מוקד ש למע שי הקו נדס הבלתי נמ נעים לגילאים האלה ,שיחות הרכילות בי ניהם ,מסיבות הלילה הסודיות ,רוח המרד נות המתו נה – הרי מדובר ב נוער אוסטרי מחו נך – ובמקביל ,ב שי גרת התרגילים והדיאטות שמוכתבים על ידי הקייט נה ואי נם עוזרים לאי ש .תוך כדי כך ,מתאהבת מלא ני ברופא הקייט נה, המבוגר ממ נה בארבעים שנה או יותר ומ נס ה ,בדרכה הילדותית ,הבייש נית והתמימה ,לפתות אותו. לא שהוא ממ ש מת נגד ,אבל הפחד עו שה את שלו ו מו נע ממ נו להיע נות לה עד הסוף. שפת הקול נוע של זיידל כבר מוכרת היום היטב .עלילה מי נימליסטית ,ש נועדה לחבר בין המצבים הדרמטיים שהוא יוצר ומניח ל שחקניו לפתח בעצמם כ שהוא מ שקיף עליהם מן הצד ,המצלמה אי נה זזה ,או כמעט שלא ,ה שחק נים לא מקצועיים כי זה צריך להיראות טבעי וספו נט ני ככל האפ שר ,לכן הם אלה שקובעים בכל שלב את שפת הגוף ואת הדיאלוגים ,ה שוטים הארוכים מאפשרים ל הם לפתח את הסצ נה ל שיא הדרמטי הרצוי )אם זה לא קורה ,זיידל מצלם עוד פעם( .סך הכל ,זה ניראה כמעט כמו סרט תיעודי שמ נציח מצבים נתו נים ,מהם ניתן להסיק מסק נות בלתי מתפ שרות ,סרקסטיות וצו ננות על החברה המערבית בכלל והאוסטרית בפרט ,על כל המעוות והפגום שבה .בסרטים קודמים הוא ח שף בה נאה אכזרית וקרוב לפור נוגרפית את כל מה שדוחה וחול ני בסביבתו ,הפעם ,נדמה כאילו הוא התרכך מע ט ,י ש מידה של סלח נות בדרך ואפילו חמלה )תכו נה שזיידל נזהר מפ ניה( בדרך ש הוא מציג גיבוריו הצעירים .אם כי די לראות את הדרך שבה הוא מראה את החבורה המגו שמת הזאת מקפ צת לפי הוראות ה מדריך או תלויה על מכ שירי התעמלות כגושי ב שר באטליז ,כדי להב חין שהוא לא הפך חס וחלילה מעריץ של מין הא נו שי .כסאטירה על מח נות קיץ ,על הערכים החי נוכיים המפוקפקים שבהם ועל ילדים שאי נם מודעים למגבלות של עצמם ,הסרט של זיידל מ שיג את מטרותיו ,אבל אם צריך בו דיון אמיתי על המו שג ש שמו "תיקווה" ,י ש כאן יומרה שאין לה כיסוי. פאול באולס – דרך הכלוב תמיד פתוחה – Paul Bowles – The Cage Door is Always Open במאי :דניאל יאנג – Daniel Young גם מי שאי נו מתע ניין במיוחד בתרומה האי נטלקטואלית של סופרים אמריקאי ם בגלות ,וודאי נתקל ב שמו של פאול בואלס ,מי שכתב את ,Sheltering Skyהרומן שגרסתו הקול נועית ,בבימוי בר נרדו ברטולוצ'י ,הוצגה בארץ תחת ה שם שמיים מגינים מעל .צריך לומר שסיפורו של זוג א מריקאי במ שבר שבא לצפון אפריקה כדי למצוא שם מזור ל ני שואיהם .וכל מה שקורה להם שם ,מאפיין במידה רבה את הן את חייו והן את כתביו של באולס ,סופר הומוסקסואלי שחי חלק גדול מחייו בט נג'יר ,יחד עם א שתו )בעלת נטיות מיניות דומות( ג'יין ,שלדעת אחדים אפילו עולה עליו בכ שרו נה הספרותי .באמריקה נחשב באולס ליוצר בעל ה שפעה לא מבוטלת ובתחילת ש נות החמי שים ,כמעט כל אחד מן הסופרים הוק נטרוברסאליים שם ,שלא מצאו את מקומם בבית ,מויליאם בורוז ועד לז'אק קרואק ואלן גי נסברג ,עלו אליו לרגל כדי לבלות זמן מה בחסותו. הסרט של ד ניאל יא נג הוא תוצאה של מחקר ממושך ,הוא מביא ראיו נות עם רבים ממכיריו ו מוקירי ו של באולס ,בין אם אלה ראיו נות שהוקלטו לסרט )כמו סדרת הפגי שות עם הסופר האמריקאי גור וידאל או עם במאי הקול נוע בר נרדו ברטולוצ'י( או מפג שיים קודמים עם סופרים שאינם עוד בין החיים )למ של ויליאם בורוז( .התוצאה היא שיר הלל לבאולס וליצירתו ,תיעוד מפורט של מערכת היחסים הסוערת שלו ע ם רעיתו ולא מעט פרטים על מערכת היחסים שבי נה לבין ה נ שים ה שו נות בחייה, לצידם ,גם כ מה סצ נות נבחרות מתוך הסרט של ברטולוצ'י ,בו הופיעו ג'ון מלקוביץ' ודברה וינגר .אבל בסיכומו של דבר מדובר בעבודה אקדמית טרחנית למדי ,עיקר ה רא שים מדברים ,שבסופה מתקבל הרו שם שבאולס הוא סופר הרבה יותר ח שוב ומשמעותי מכפי שהיה באמת .אין ספק שעדת מעריציו המו שבעים ,וי ש כאלה בכל מקום בעולם ,יקבלו את הסרט בהתלהבות רבה ,אבל ק שה לה ניח שבעקבות הסרט ,יתווספו לבאולס מעריצים נוספים. אדמה מובטחת – Promised Land במאי :גאס ואן סנט – Gus van Sant בבליל הסרטים שעשה עד היום גאס ואן ס נט ,ש הפרופיל שלהם נע בין מקורי ומרתק לתמוה ומשונה, הסרט הזה לא יתפוס מקום בצמרת .הסיפור ה שגרתי ,לקוח מכתבה עיתו נאית שעובד ה לתסריט על ידי ש ני ה שחק נים הרא שיים ,מאט דיימון וג'ון קראסי נסקי ו הוא נו שא בחובו את כל ערכי הציו נות האמריקאית הצדק נית ,שלמרבה הצער ,אי נה מתגשמת אלא בסרטים .מדובר במצליחן צעיר ,סטיב בטלר )דיימון( שנשלח על ידי חברת הא נרגיה הגדולה שהמעסיקה אותו ב ניו יורק ,בליווי אסיסטנטית נמרצת ב שם סו )פרננס מקדורמ נד( ,לעיירה אמריקאית במערב התיכון ,כדי ל שכ נע את התו שבים למכור לחברה זכויות חפירה מתחת לאדמותיהם .מסתבר שמתחת לעיירה יש מרבצים גדולים של גז טבעי אבל מובן שאסור ל גלות לתו שבים מה הערך האמיתי של הגז הזה ,לפ ני שיחתמו על החוזה, ו הס מלהזכיר את ה נזקים שחפירות מן הסוג הזה עלולות לעולל לטבע ,שמא מצפו נם של התו שבים יתעורר ו הם יסרבו למכור .סטיב ,שכבר הת נסה במבצעים דומים וה שלים אותם בהצלחה ,נתקל הפעם במורה שמתחיל ל שאול כל מי ני שאלות מביכות שלסטיב אין עליהם ת שובות ,למקום מגיע גם פעיל של ארגון אקולוגי )קרסינסקי( שחושף כל מי ני נזקים איומים שנגרמו במקומות אחרים בעקבות קידוחי הגז,סטיב המסכן מתבלבל ואי נו יודע איך יוצאי ם מן הסבך ,התסריט מפליג בכל מי ני תרגילים של הפוך על הפוך ,וכד שהקהל לא י שתעמם יותר מדי ,מוסיפים לדייסה גם מורה חי נ נית בבית הספר העממי ,שמביאה אתה גם את הזווית הרומ נטית. בקיצור ,זה עוד סרט על האדם הק טן ש נרמס תחת ההון הגדול ,אבן פי נה ב מיתוס האמריקאי שבו גמדים מביסים ע נקים וגאס ואן ס נט אי נו מנסה אפילו להכ ניס ממד מקורי או שו נה מן ה שגרה בתוך כל המע שייה הזאת .אם דויד יכול לגוליית בת נ"ך ,למה שסטיב באטלר לא יע שה אותו דבר לחברה שמגלגלת מיליארדים בוול סטריט ,אם לא במציאות ,לפחות בסרט .העלילה כולה ב נוייה על מ ניפולציות ,הדמויות תפורות לפי מידה ,כולל סיפור האהבה שבו האו שר מ נצח ,כי העו שר ,כידוע לכולם ,אי נו חיו ני לגיבורים בקול נוע .ל סרט כזה אין צורך בגאס ואן ס נט ,כל מדריך תיירים הוליוודי יע שה מלאכה לא פחות טובה ולא יותר מ שכ נעת. הנזירה – The Nun – La Religieuse במאי :גיום ניקלו – Guillaume Nicloux ה שערוריות הבלתי פוסקות הק שורות בממסד הכנסייה הקתולית ,כ נראה עודדו מ שקיעים צרפתים, בלגים וגרמ נים ל חזור ולדו ש ב נו שא שהיה כבר בכותרות ,כא שר סרטו של ז'אק ריווט ,המבוסס על אותו רומן של ד ני דידרו ,יצא לאור ב .1966-אבל מה שגרם אז להתרג שות ע שוי להתקבל היום כבעיטה נוספת ביוקרה של ממסד שהוא בין כה וכה בצרות .הרומן של דידרו אודות נערה ב שם סוזן סימו נן שאולצה על ידי הוריה להיכ נס למ נזר כדי לכפר על חטאי הם ) היא נולדה מחוץ למסגרת ה ני שואין ( ונתקלת ,בזו אחר זו ,באם מ נזר מחמירה שמתנהגת כמו רס"ר מ שמעת שירד מן הפסים ובאם מ נזר אחרת ,לסבית שמתק שה ל שלוט ביצריה עד כדי כך שמאבדת את שפיותה ו שמה קץ לחייה .הדימוים המחרידים האלה של חיים במנזר ,נכתבו בסוף המאה ה 18-כיומן אי שי של צעירה ש נמלטה מן המ נזר ו שלחה אותו במכתב המופ נה לאי ש אצולה רם מעלה ,מתוך תיקווה שהוא יו שיט לה עזרה ויחזיר לה את עצמאותה .דידרו פרסם את הרומן הזה בהמ שכים ורק אחרי מותו ,הוא יצא לאור בצורת ספר. ז'אק ריווט הפך את הרומן לסרט ,אחרי שקודם לכן הוא הוצג על הבמה ,תחת שרביטו של ז'אן -לוק גודאר ועם בת זוגו גודאר באותו זמן ,א נה קארי נה בתפקיד הרא שי .כבר ב שלבים המוק ד מים נתקל ריווט בהת נגדות נחרצת של הכ נסייה ובעיקר של כל הגברות הכבודות שקיבלו במסגרת הזאת את חי נוכן )בי ניהן גם א שתו של ה נ שיא דה -גול( .למרות זאת ,הוא צילם את הסרט ,עיבוד נאמן לספר, קארי נה שוב הופיעה בתפקיד הרא שי ,אבל כ שיצא לאור ,קמה מהומה גדולה סביבו ורק אחרי כמה ש נים טובות הוא הותר להצגה בציבור ,עם הגבלה לב ני 18ומעלה .גיום ניקלו ,במאי הגרסה החד שה ,שמתמחה לרוב בסרטי מתח ומסתורין ,דבק באותה הזהירות שאפיי נה גם את העיבוד של ריווט ,אבל מאחר שהוא יודע על איזה צד מרוחה פרוסת הלחם שלו ,הוא בחר באיזבל הופר לתפקיד אם המ נזר הלסבית ובמרטי נה גדק )החיים של אחרים ( כא מה החוטאת של סוזאן סימו נן הכופה על בת ה להיכ נס למ נזר .אמ נם להופר ול גדק תפקידים קט נים יחסית ,אבל הן אלה שימכרו את הסרט בצרפת ובגרמ ניה .בתפקיד הרא שי ,שחקנית בלגית הצעירה בשם פולין אטיאן ,שע שויה עוד להפוך לכוכבת ,בזכות ההופעה הזאת .אבל גם היא לא תוכל לעצור מבעד לפיהוקים החבוים שילוו חלקים נכבדים מסרט המתימר ל ח שוף סודות שיצאו כבר מזמן לאור .היום לא יימצא אפילו מי שיקים שערורייה סביבו ,כי הותיקן עסוק ב נו שאים מטרידים הרבה יותר. רוק בקסבה – Rock the Casbah במאי :יריב הורוביץ – Yariv Horowitz מעבר ל שם הלהיט של להקת קלאש ,י ש כאן גם אולי מ שהו מן הרעיון הכללי של אותו להיט – קסבה מתקוממת נגד הוראותיו של השליט העריץ וממ שיכה ל שמוע מוסיקת רוק למרות איומיו .הה שראה באה מהקסבה ב שכם ,המקום אליו נ שלח הבמאי יריב הורוביץ ב ש נת ,1989כא שר שירת כצלם ביחידת ההסרטה של צה"ל .עלילת הסרט שצולם ע שרים ש נה יותר מאוחר ,מתרח שת בסופו של דבר ,לא ב שכם אלא במח נ ה פליטים ברצועת עזה ולכן אין בו קסבה .אבל הרי לא זה הע ניין בסרט, אלא העובדה שמדובר כאן בחבורה של ילדים ב ני ,18-20רק אתמול תלמידי תיכון ,שלוב שים לפתע מדים ו צריכים להתעמת עם אוכלוסיה אזרחית עוי נת בלי שיהיה להם מו שג או הכ נה נפ שית כל שהי כדי להתמודד עם המצב .במהלך סיור בסמטאות מח נה הפלי טים שאטי ,נהרג אחד מ חיילי כיתת סיור למוות ,אחרי שמכו נת כביסה מו נחתת על רא שו מ גג אחד הבתים .תגובת צה"ל מיידית .כל כיתת הסיור נ שלחת לאותו הגג ,עליו הם מצווים להקים נקודת תצפית שממ נה יעקבו אחרי כל פעולות ה שבאב למטה .לא ח שוב מה דעתם של בעלי הבית הערבים שיודעים כי אם הם יר שו לחיילים י שראליים ל החזיק ב גג ,הם ייח שבו מייד לבוגדים בעיני ב ני עמם ,גם לא ח שובה העובדה שי ש להם אי שור מן הממ של המקומי שצריך ל שחרר אותם מן הצרה הזאת .כיתת הסיור תי שאר על הגג ,קצין ק שוח יבוא לפקח מדי פעם על מע שיהם ויכפה על ארבעת החיילים ל שתף פעולה בי ניהם ,למרות שכל אחד מהם רואה את העימות בין י שראל לערבים ואת מהות תפקידו של צה"ל במקום מזווית שו נה ,מן הימין הקיצוני צמא הדם ועד ל שוחרי ה שלום שאינם מבי נים מה הם עו שים במקום ומדוע. כתמו נ ה המתעדת מצב בלתי נסבל ,סרטו של הורוביץ ממלא בהחלט את המטרה שהציב לעצמו .הוא חוזר ומציג את אותם הדברים שראו כבר פעמים רבות בסרטים דוקומנטאריים ,שמעו וראו בטלוויזיה וקראו עליהם בפירוט רב בעיתו נות .אין כאן שום דבר יותר מקומם מ -חמש מצלמות שבורות ,כ די לה שתמ ש בדוגמא מן הזמן האחרון .עם זאת ,י ש כאן ביקורת גלויה וחריפה נגד הדרך בה מיי שמים בצבא את מדי ניות ממשלת י שראל .אבל מעבר ל הצהרה פוליטית ברורה ובוטה ,חסרה בסרט עלילה שתחבר את כל האירועים יחד ,אין בו דמויות מגוב שות די הצורך אלא סמלים להעברת מסרים, ובאיז שהו מקום ,לקראת האמצע ,נדמה שמיצה כבר את כל מה שרצה לומר .בתיאורי ה ,העובדה ש ה סרט אי נו מוביל ל שום מקום ,היא מ של שהנמ של לו הוא אותה המדי ניות המ שתקפת מן הסרט, שאי נה משתנה ,אי נה מתחדשת ואי נה מובילה ל שום מקום .הסצנות הבודדות ,כל אחת בפ ני עצמה, מבוימות בריאליזם אמין ,אבל בסופו של דבר ,נדמה שהורוביץ מתבונן ב מצב מבע ד לעיניים של כתב טלוויזיה מדווח על המתרח ש ,יותר מאשר במאי קול נוע שמנסה להבין אותו .עם זאת ,לא ק שה להבין מדוע זכה בפרס של אירגו ני ה שלום בברלין. מ שפחה מטוקיו – Tokyo Family במאי :יוז'י ימאדה – Yoji Yamada לפ ני ש שים שנה עשה הבמאי היפני הגדול יאסוז'ירו אוזו סרט ב שם סיפור טוקיו ,ש נחשב מאז לאחת מיצירות המופת של הספרות הקולנועית בכל הזמ נים .ע שור לאחר מכן ,הלך אוזו לעולמו .ה ש נה ,כדי ל ציין את ש ני האירועים גם יחד ,הוציאה חברת שושיקו ,אותה חברה שבה ע שה אוזו את סרטו, גרסה מעודכ נת של אותו הסרט ,והמלאכה הופקדה בידי אחד הבמאים המצליחים והיוקרתיים ביותר של יפן ב ש נים האחרונות ,יוז'י ימאדה .הוא כבר בן ,82מאחוריו סדרת סרטי הקול נוע הארוכה ביותר בעולם ) 48סרטים באורך מלא שבכולם מככבת דמות ב שם טורה -סאן( ,ובעבר הקרוב יותר היה אח ראי לטרילוגיית סמוראים )סמוראי הדמדומים ,הלהב הנסתר ,אהבה וכבוד ( שגם היא זכתה לתגובות חיוביות מאד .בקיצור ,קול נוען ,אבל שום דבר שאפ שר להעמיד ליד אוזו .וה נה בא הסרט הזה כדי להוכיח קבל עם ועדה עד כמה גדול המרחק בין ה ש ניים .העלילה הועברה לימים אלה ,הציוד שעמד לר שות ימאדה מ שוכלל יותר ,במקום שחור -לבן בסרט המקורי י ש עכ שיו צבע ,עדכו ני התקופה כמו הצו נאמי ,אסון פוקושימה ,רכבות אולטרה מהירות וגורדי שחקים ,כל אלה הקי שוטים המאפיי נים את המעצמה הכגלכלית המ שג שגת ,נוספו ל טוקיו הי ש נה של אוזו ,שב 1953-הייתה ב שלבי שיקום רא שונים אחרי התבוסה במלחמת העולם ה ש נייה .ובכל זאת ,כל מה שיוצא לימאדה מכל המאמץ הזה ,הוא מלודרמה שגרתית .מי שראה את אוזו ,וודאי יתהה ב שביל מה זה טוב. העלילה נ שארה כמעט ללא שי נוי ,אפילו חלק מן הדיאלוגים הוא זהה .זהו סיפור על זוג הורים ק שי שים בגמלאות שמגיע מן הפ רובי נציה לבירה כדי לבקר את צאצאיהם המבוגרים ומגלים עד מהרה שלילדים יש אולי רצון טוב אבל כל אחד עסוק מדי בע ניי ניו מכדי להקדיש זמן להורים ה שייכים לעידן אחר .י ש אמ נם כמה שי נויי ם קלים יחסית – בסרט המקורי ,היחידה שהבי נה לרוחם של זוג הק שי שים בסרט הייתה אלמ נת ב נם ש נפל במלחמה .בסרט ה ש ני ,מאחר המלחמה כבר רחוקה, באה במקומה ארוסתו של בן זקו נים .אבל לא זה מה שפוגם בעבודה של ימאדה ,אלא הדרך שבה צילם את הסרט והדריך את ה שחקנים .לאן נעלמה אותה עמדה בטוחה ומדויקת של המצלמה ,ממנה התבו נן אוזו בב ני המ שפחה ,היכן העיצוב המופלא של דמויות שאפשר היה להבין ל נפ שם גם כא שר נהגו שלא כ שורה אלה עם אלה ,מה קרה לכל אותם הדברים הק ט נים שאפשר היה להבין מאחורי כל שורת דיאלוג בסרט ומאחורי כל ת נועה של ה שחק נים ,מדוע חסרה העמדה המיוחדת שבה הציב אוזו את ה שחק נים שלו מול המצלמה? איפה אפ שר למצוא היום שחקן קול נוע יפ ני ש מתקרב לצ'י שו ריאו ,ה שחקן החביב על אוזו ,שעליו הוא הטיל את תפקיד אבי המ שפחה בסרט הישן? כל מי שחושב כי די בתסריט כדי לע שות סרט )וקר נות קול נוע רבות בעולם פועלות לפי העקרון הזה( ,שיילך לראות את סיפור טוקיו ואחר כך את משפחה בטוקיו ויבין מה ההבדל. נוער – Youth במאי :תום שובל – Tom Shoval אחרי התמו נה האכזרית וה נוראה של ב ני הטובים )והוריהם המ שג שגים( ברמת ה שרון ,כפי שהיא מ שתקפת ב -שש פעמים של יהו נתן גורפינקל ,ה נה תמו נה מקביל ה ,מאופקת ומופ נמת יותר של ב ני ה מעמד הבי נוני הנמוך )והוריהם הפושטים את הרגל( שחיים ברמת גן .ש ני אחים ,אחד שרק עכ שיו התגייס ל שירות הצבאי ,הש ני עדיין תלמיד תיכון קרוב לגיל גיוס ,מ נסים בדרך מ שלהם להציל את מ שפחתם מקריסה כלכלית בלתי -נמנעת .שניהם שבויים בפ נטזיות בוסר של ב ני נעורים ,שספגו מלוא החופן א שליות מן העולם המ שתקף בסדרות ותכ ניות טלוויזיה .הם סבורים שהם יודעים איך עובד העולם ,הם מתבו נ נים בסלחנות מזלזלת בהוריה ם שאינם מסוגלים לדאוג לעצמם ול משפחתם כראוי, האב המובטל הוא שלומיאל חסר תקווה ,האם התמימה שמ נסה להסתיר את הבו שות ולהציל את כבוד המ שפחה אבל אין לה מו שג איך עו שים את זה .מול אוזלת היד של ההורים ,חייבים שני האחים, יקי ו שאול ,ל נקוט יוזמה מ שלהם .מאחר והעלילה בנויה בצורה שמובילה בכל פעם את הצופים לכיוון מסוים ואחר כך עו שה תפ נית בלתי צפויה לכיוון שו נה ,מן הראוי לא לספר כאן פרטים רבים מדי על מה שמתרחש בתוך הסיפור עצמו אלא להצביע על כי שרון שבו מצליח טום שובל לעורר ציפיות ,תוך שימו ש נבון ומפוקח במצלמה וב שחק נים שלו ,ולהוסיף בכל פעם נדבח חד ש לזווית שממ נה הוא מתבו נן במתרח ש. ש ני תאומים ,איתן ודויד קו ניו ,שמגלמים את התפקידים הרא שיים ) שזאת הופעתם הרא שו נה ואולי גם האחרו נה בסרט קולנוע ( לוב שים א ר שת קודרת וחסרת מ נוחה מהתחלת הסרט ועד סופו ,אבל ככל שהעלילה מתקדמת ,היחס העוין שמועררת הת נהגות ם המוזרה ,הולכת ומ שת נה בהדרג ה ,גם אם ק שה לומר שיש איז שהו שלב בו הם הופכים לגיבורים .האם ) שירילי ד שא( אולי נראית מטרידה ומ נד נדת ,אבל גם אם היא נ שארת כזאת עד הסוף ,היחס של הצופה אליה י שת נה ואילו האב )מ שה איבגי( ,שמוצג תחילה כקריקטורה של טפיל חסר תק נה ושוגה בא שליות שווא ,הופך בסופו של דבר לדמות טרגית של ממ ש .כל זה במסגרת עלילה תכליתית ,מוצגת באמצעי הפקה חסכו ניי ם וביעילות רבה ,כא שר גם ה שלומיאליות המכוו נת של הדמויות בסרט ומע שיהן המפורכים לכאורה ,שע שוים להתפר ש כטעויות של בימוי ותסריט ,י ש להן סיבות ה נעוצות היטב במציאות שהם מבק שים לתאר.
© Copyright 2024