פסטיבל ברלין 2015
ברלין – 2015עדנה ודן פיינרו לא רוצים את הלילה – Nobody Wants the Night במאית :איזבל קואי שט – Isabel Coixet בתום הקר נת הסרט הזה ,שפתח את פסטיבל הסרטים בברלין ,2015התבו נ נו כמה מפיצים גרמנים זה בזה ב מ שיכת כתפיים של תימהון מהול בייאוש .לכולם היה ברור שאת ז ה הם לא יציגו בגרמ ניה. מה ה ניע בכל זאת את הפסטיבל לפתוח בו את אחד מאירועי הקול נוע המובילים בעולם? הת שובות אי נן חסרות ,החל מן הרמה הרכילותית הפ שוטה המדברת על הידידות שקושרת את הבמאית הספרדית לבין מ נהל הפסטיבל ,דיטר קוסליק ,ועל ה נאמנות שיש לו לחברים ,גם אם זה פוגע באי נטרס המיקצועי שלו .הסבר סביר יותר הוא ה שיקול הפוליטי שמתלווה להצגה כזאת .זכויות האי שה המקופחות בעולם הקול נוע הן נושא שאינו יורד מסדר היום )ראו הערתה של פטרישיה ארקט שבועיים לאחר מכן ,כא שר התלו ננה בטקס האוסקר על שכר ה נשים במקצוע שלה( ,קוסליק בחר לפתוח בסרט של במאית ,העוסק ב נשים מתחילתו ועד סופו ומעמי ד אותן במבח נים שהיו מיועדים פעם לגברים בלבד – לפחות בקול נוע .אז אם הביקורת אי נה שבעת רצון ,והענף אי נו משתולל מ שמחה ,זאת בעיה שלהם .הוא נקט ביוזמה המתק נת ואי ש אי נו יכול לבוא אליו בטע נות. הצרה היא ,שגם א ם פוליטית אפ שר להסביר את ההחלטה ,ק שה יותר ל שבת באולם הקול נוע ולבלוע אותה כמות שהיא .אחרי כמעט שעתיים שבהם מסתבר שוב כי איזבל קואי שט אי נה נמנית על הבמאים הגדולים ביותר בעולם ,ואחרי שמסתבר כי בת נאים מסוימים הגברת בי נוש יכולה לזייף בלי שום קו שי ,מתחזקת והולכת התחו שה שפסטיבל ברלין ,עם כל ההתפעלות מן הארגון המופתי שלו ו מאמצעי ההפקה העילאיים שהוא מגייס ,עם העובדה שהוא כולל כבר למעלה מ 400-סרטים בתכ נית שלו וטוען שהוא מוכר במהלך 11ימי הפסטיבל לא פחות מ 400,000-כרטיסים ,כ נראה יותר מכל פסטיבל אחר בעולם ,הוא בכל זאת יריד יותר מא שר פסטיבל .יריד מוצלח ,לכל הדעות ,יריד שמ שיג את כל המטרות שהוא מציב לעצמו ,אבל לאו דווקא פסטיבל שמתיימר להניף בכל מחיר את דגל הקול נוע האיכותי ,שבימים אלה אי נו מתנשא גבוה כל כך .אבל על כך אפ שר יהיה עוד להרחיב את ה דיבור בסרטים הבאים. אם ל שוב לסרט הפתיחה ,סיפור רעייתו של חוקר הקוטב הצפוני ,רוברט פירי ,שיצא בתחילת המאה שעברה לגרינלנד כדי להגיע משם לקוטב עצמו .ג'וזפין פירי ,א שת חברה ניו יורקית מפונקת שרגילה לקבל מיד כל מה שהיא מבק שת ,קצה בהמת נה הארוכה ל שוב בעלה ממסעות המחקר שלו והיא יוצאת בעקבותיו ,כא שר הכוו נה המקורית היא להמתין בחוף מבטחים גרינלנדי ,לשובו של הגיבור. אולם כ שמסתבר לה כי הבעל אי נו עומד להגיע בכל רגע ,היא דור שת שיארגנו לה מ שלחת שתצא קדימה ,בעקבותיו ,כדי שייפגשו בדרך .כל הסכ נות והמהמורות שעומדות בפ ני משלחת שכזאת, המפורטים בפ ניה ,אינם מעניינים אותה כלל ,היא רגילה לה שיג את מבוק שה ו"לא" אי נה מילה מקובלת עליה .חלק מן המלווים נוטשים אותה ,חלק אחר נאלץ ל נטוש ואפילו מ שלם בחיים ,אבל היא אי נה נרתעת וממ שיכה הלאה עד שהיא מגיעה לבקתה מבודדת ו רעועה ,בלב ה שממה הלבנה ,עם הלילה הארקטי שעו מ ד לרדת ,שם צריכה הייתה למצוא את מבוק שה אלא שכל מה ש היא מוצאת במקום זאת אי נואיטית צעירה שאינה דוברת מילה אחת בא נגלית ,ובחברתה היא תצטרך לבלות את החוד שים הארוכים של הלילה העומד לרדת עליהן ,כלומר את כל החלק ה ש ני של הסרט .ורק אתה, כי כל אלה שעדיין נותרו לצידה ,ממהרים בדרכם חזרה למקום מבטחים .ואם לא די במה שמכין להן הטבע ,מערכת היחסים בין ה שתיים האלה הולכת להיות הרבה יותר מורכבת מכפי שאפ שר היה לצפות. לזכותם של הגברת קואי שט ושל התסריטאי שלה ,מיגואל בארוס ,צריך לומר שהם אי נם אוהבים לומר חצאי דברים ואי נם חוששים לחזור על עצמם מדי פעם בפעם ,כדי להבטיח שהצופה אכן יבין מה מדברים אליו .העובדה שב שום מקום לא מציינים כי מדובר בפרשה אמתית )אם כי הדמויות הן בהחלט מן החיים( ,מ שחררת את העו שים במלאכה מכל התחייבות שעשויה הייתה להיות להם לריאליזם וכל ח ש ש שעשוי היה להתעורר מפ ני תביעה משפטית של מי מן הצאצאים הנפגעים .לכן הם התירו לעצמם לרוץ קדימה לגבול הקריקטורה והתוצאה בהחלט מצדיקה את המאמצים שלהם. זה מגוחך במלוא מובן המילה – א שת החברה שתוך כדי אהבתה הגדולה הופכת לסמל של מסירות עק ש נית למטרה שאינה נראית לעין )הבעל ה נכסף אי נו זוכה להראות פ ניו על הבד( ,מ שמע לא האי ש אלא הרעיון האבסטרקטי מפעיל את הג נדרנית הפתיה לתוך מבצע חסר שחר וחסר טעם מלכתחילה. לצידה מספק הסרט סוג שונה של אהבת נצח שסופה אינו יכול להיות אלא קטל ני ,אף שגם במקרה הזה ,אי נו מ שכנע יותר ,כי גם מי שאי נו דובר א נגלית אבל מתמצא בת נאי האקלים ה נתו נים בקוטב הצפו ני ,היה מוצא דרך הגיונית יותר להגשים את המבוק ש .למען האמת ,את הסרט הזה אפ שר היה לפטור בכמה מלים בלבד :ארוך מדי ,מוחצן מדי ,מ שחק מוגזם ובימוי מסורבל .כ נראה שהצילומים בקור שמעלות רבות מתחת לאפס היו באמת מבצע יוצא דופן ומסובך במיוחד ,אבל מה שרואים על הבד אי נו חורג ב שום פ נים מסרטי המסע של נשיונל ג'יואגרפיק .אבל סרט הפתיחה ראוי ליותר מזה. . מונית – Taxi במאי :ג'אפר פנאהי – Jafar Panahi זה היה הסרט הרא שון שהוצג בתחרות ובסופו של דבר גם הסר ט שזכה ל"דוב הזהב" ,וכ נראה בצדק .לא שתעלומת הקריירה של הבמאי האירא ני ג'אפר פ נאהי )בתמונה למעלה ,מגלם את התפקיד הרא שי בסרטו( התבהרה לפתע פתאום .כידוע לכולם הוא נ שפט באיראן על חריגה מכל חוקי הצ נזורה וצווי האיסלאם ו נגזר עליו שלא ייע שה עוד ס רטים בעשרים השנים הבאות .מה עוד נגזר עליו ,על כך י ש לא מעט וויכוחים אבל מכל המחאות שאירגן המערב ,צוין שהוא ממתין ,במעצר בית ממו שך מאד לדיון בערעור על פסק דין שצריך היה ל שלוח אותו לכלא .בי נתיים ,כך הוסבר ,הוא אי נו אמור לצאת מדירתו .זה סרטו ה שלישי מאז המ שפט המפורסם ,ובכל פעם נ דמה שהוא נוטל לעצמו חירות נוספת ,שולח את העותק בסודי סו דות למערב ו שם הוא מוצג מיד בפסטיבל בי נלאומי, בהצלחה מובטחת מרא ש .הסברים של ממש לתופעה המוזרה הזאת לא נ מ צאו עדיין ,אבל עם עובדה אחת אי -אפ שר להתווכח .פ נאהי ,המטיל בכל סרט מגבלה פיזית חד שה על עצמו ,אותה הוא מפר בכוו נה ב שוט האחרון ,מצליח לחדד את החו שים הקול נועיים שלו ולתמצת את המצב הפוליטי וה נפ שי הנתון במולדתו בלי שום היסוסים ובאמצעים מצומצמים עד כדי מי נימליזם מכסימלי .איך הוא עו שה זאת ,הלכה למע שה ,וודאי עוד י סופר בעתיד ,בי נתיים אפ שר ליהנות מן התוצאות. כל הסרט החד ש מתרחש במו נית שירות ה נוסעת ב ר חובות טהרן .פ נאהי ע צמו יושב ליד ההגה ,שואל את ה נוסעים לאן פ ניהם מועדות ומסיע אותם בלי לגבות ת שלום .בדרך הוא אוסף גם מכרים ופוג ש חברים ,אבל אי נו נוטש את ההגה עד הרגע האחרון ,כא שר הוא יוצא להחזיר ל נוסעת את הטלפון ה נייד ששכחה ברכבו .גם אם נדמה שהוא נטל לעצמו את התפקיד הרא שי ,במהלך הסרט התפקיד שלו הוא בעיקר להאזין ,הדמות הפסיבית שמולה נחשפת תמונה א נושית שמאחורי החזות האירו נית - הומוריסטית שבה היא מוגשת ,מסתתרים ע ננים קודרים ומאיימים שאין מהם מ נוס .למונית של פ נאהי עולים בזה אחר זה ,ותוך כדי שיחות חולין בין ה נוסעים ,עולים לדיון נושאים קלים וכבדים כאחד ,מן הקלות שבה מוציאים להורג באיראן ועד ל שוק המשגשג של קלטות וידיאו אסורות, מהק ניית תרבות הקול נוע האסלאמי בבתי הספר ועד לגורלה של פרקליטה שרישיונה נפסל מ שום שיצאה להגנת חפים מפ שע אבל היא ממ שיכה לבקר את לקוחותיה מדי יום ולחלק להם פרחים ,כי אין לה נחמה אחרת להציע להם ,ממידת חסד שנמצאת במקומות המפתיעים ביותר ועד לרדיפת בצע המסתתרת מאחורי יללות הייאו ש של אי שה שבעלה נפגע בתאונת דרכים .הביצוע חייב הרבה למורו ורבו של פ נאהי ,עבאס קיארוסטמי .כמו ב"ע שר" של קיארוסטמי ,הסרט מצולם כולו ב שתי מצלמות וידיאו הקבועות על ד ש החלון הקדמי של המונית ,אבל שלא כמו אצל קיארוסטמי ,פ נאהי מפ נה אותם החוצה בהפג נתיות לא רק כדי להזכיר לצופה שמדובר בסרט עלילתי מסוים ולא בתעודה ,אלא כדי להכ ניס גם את מראה הרחוב לתוך התמו נה .והתוצאה אכן מרתקת. הב שורה לפי יהודה – Story of Judas במאי :רבח אמר -זאימ ש – Rabah Ameur-Zaimeche אחת הפר ש נויות הנפוצות בדת ה נוצרית ,לאו דווקא מן האהודות על הגרסאות הר שמיות ,טוענת שיהודה איש קריות היה בעצם הקדוש שבין שליחיו של י שו הנוצרי .מעל ומעב ר לכל מה שהקריבו האחרים ,הוא נעת ר לעטות על עצמו ל נצח את אדרת הבוגד האולטימטיבי ולהטיל על עצמו קלון ,כדי למסור את מורו ורבו לידי הרומאים .שהרי אילולא ע שה זאת ,לא היה י שו נופל לידי הרומאים, ואילולא נפל לידיהם הוא לא היה נצלב ואילולא נצלב לא יכול היה מותו להביא י שועה לכל מאמי ניו ואז מה היה קורה לכל ה נצרות כולה? זאת התיאוריה שלא נכללה כמובן בתוך הברית החד שה ומאמיניה נח שבים עד היום לכופרים .לכאורה ,אפ שר היה להאמין שזה מה שמשך את ת שומת לבו של הבמאי יליד אלג'יר רבח אמר -זאימ ש ,שחוזר לספר את סיפור הב שורה של הנצרות ,מנקודת המבט של יהודה ,אותו הוא מגלם בעצמו .יהודה ,המסור בלב ו נפ ש לישו הנוצרי ,מציל את חייו בסצ נה הראשונה של הסרט ומלווה אותו לכל אורכו ,ה נאמן ,ולמען האמת ,היחיד מבין כל ה שליחים שאפשר לזהות בבירור ולהדביק לו דמות מוגדרת ,דמות שהיא כמובן חיובית עד כדי כך ,שהסרט אי נו מזכיר אפילו את ע ניין הבגידה או ה שוחד שהם חלק בלתי נפרד מן האגדה הק שורה לאי ש ,ועל כן גם אי נו רואה מקום או צורך להסביר אותה. רוחו של פייר פאולו פאזולי ני ו של "הב שורה לפי מתי" שורה על הסרט מתחילתו ועד סופו .ה ניסיון להחיות את התקופה ,את ה נוף שבה מתרחשת העלילה ,את הדתות ה שונות והכוחות הפועלים בתך הדתות האלה ,האי נטרסים שמניעים את היהודים מצד אחד ,את הסוחרים מצד שני ,ואת הרומאים מצדם ,לבלום את האידיאליזם הטהור של י שו ותגובת האנשים הפ שוטים לתופעה שהייתה ני ש גבת מבי נתם .מובן שלכל זה צריכה להיות ה שלכה למה שקורה היום בעולם ,החל מן ה שחיתות השלטת הן בעולם החילו ני והן בדתי ,דרך הפיכת הדת לקרדום כדי לחפור בו והקלות שבה אפ שר להפוך מאבק על צדק להתפרצויות של אלימות מופרכת .כמה מן האספקטים שמעלה הסרט מוכרים מכדי לדון בהן ש נית :הרבנים שמעדיפים לסלק את התחרות הלא רצויה על ה נהגת קהילתם אבל אי נם רוצים ללכלך את ידיהם ומעדיפים לה שאיר את המלאכה לכוב ש הרומאי שהוא שנוא ממילא ,פו נטיוס פילאטוס ,המו של מטעם הקיסרות ,שאינו אוהב את סממ ני המרי האזרחי שק נאות דתית אמתית ע שויה לגרור בעקבותיה ,ומצד שני ,קלגסי הדת שמבקשים להכתיב את דרי שותיהם בכח הזרוע והאגרוף ומעקמים את האף כא שר נאמר להם כי רק מי שלא חטא מעולם ר שאי לה שליך אבן בחוטאים אחרים .האמת היא שכל זה נאמר כבר פעמים רבות ,הסרט אי נו מחדש הרבה ,הוא נראה כתרגיל ססגו ני ובעצם מה שראוי בו ל שבח היא העובדה שבמאי מוסלמי הוא זה שמ שבח את הצדק ה נוצרי. עד נ שימתה האחרונה – Until I lose my breath במאית :אמינה אמל באלג'י – Emine Emel Balci עם כל הכבוד וההערכה למאמץ העצום שמשקיעים הפסטיבלים כדי למצוא כי שרונות חדשים מכל קצוות העולם ,נדמה לפעמים שהם באמת מ גזימים .אמת ,כא שר כל פסטיבל צריך להציג 200סרטים או יותר כדי שייראה מכובד בעיני עצמו ובעיני התעשייה ,קצת ק שה להיות בררן מדי ,ובכל זאת נדמה כי י ש מקרים בהם ח שיפה מוקדמת מדי של במאי מתחיל בפ ני קהל בי נלאומי רחב ע שויה להזיק יותר מא שר להועיל לו .אם כי וודאי יהיו כאלה שיטענו ההיפך – כל זמן שכותבים את ה שם נכון ,איכות הסרט אי נה מ שנה כהוא זה ,היוצר כבר מפורסם ובכל מעמד עולמי ומיד ייכ נס לרשימת אלה שממתי נים בכיליון עיניים לסרטם הבא" .עד נשימתה האחרונה" עשוי להיות מבחן מע ניין ל שתי התיאוריות המ נוגדות הללו .מצד אחד ,אין ספק שעבודת הביכורים של במאית תורכית צעירה ואלמו נית ,נ שען על כוו נות טובות באמת ,דרמה אי נטימית ,קט נה ,דוחפת את הדמויות לגבול האובססיה תוך כדי הצגת מציאות יום ק שה של מעמד נמוך של א נשים ק שי יום .מצד שני ,לא פחות נכון שהסרט חסר חוט שדרה של תסריט שיחזיק את כולו יח ד ,הוא נדבק וחוזר שוב ו שוב על אותן מ ניירות שגם הן הושאלו מסרטים קודמים )בעיקר מ"רוזטה" של האחים דארדן ,אבל לא רק( וגיבוריו הם סקיצות לאבי טיפוס יותר מא שר דמויות בזכות עצמן. סראפ )אסמה מאדרה( היא נערה מתבגרת ,יתומה מאמה ,עובדת בפרך במפעל טקסטיל ,מתגוררת אצל אחותה ה נ שואה וחייבת למסור לידי גיסה מדי שבוע כל אגורה שהיא משתכרת .ואוי לה אם לא תע שה זאת .חלומה האחד והגדול בחיים הוא ל שכ נע את אביה ,נהג מ שאית למרחקים ארוכים, שימצא עבודה בעיר ,י שכור לעצמו דירה והיא תעבור לגור אתו .ל שם כך היא תע שה כל מה שהיא יכולה להרוויח קצת יותר ,מסתירה את ה שכר הזעום שלה ,מוסרת לו את הכסף שחסכה כדי לסייע ב שכר הדירה .אלא שהאב ,שתקן ומכו נס בעצמו ,אי נו שש כל כך לרעיון והוא מעדיף להי שאר ליד ההגה רחוק מן הבת האומללה שלו .סראפ נעולה כל כך על החלום שהיא מת נתקת מכל ק שר א נו שי אחר ומוכ נה להקריב הכול למען חלום שלא יתג שם .הבסיס העלילתי בהחלט ראוי אלא שמן הרגע שהתוכן גלוי ,אין לסרט הרבה מה להוסיף עליו .והמ שחק ,חמור סבר וחד גוני ,אי נו עוזר .חסר חמלה וכבול באבי טיפוס פ שט ניים ,הסרט קופץ ממעמד דרמטי צפוי אחד ל שני עם פסקי זמן ארוכים שבהם סראפ דוהרת ב ר חובות איסט נבול ע ם המצלמה מאחורי גבה ,מזדרזת בעקבותיה ,ב שוטים שהם כמעט זהים ל שוט הפתיחה .כתרגיל מבטיח של בוגר בית ספר לקול נוע ,זה בהחלט ראוי ל שבח. להצגה בפסטיבל ,זה מוקדם מדי. בתולה ב שבועה – Sworn Virgin במאית :לאורה ביספורי – Laura Bispuri איך אפ שר לעמוד בפיתוי של הפקה איטלקית -אלב נית ,ועוד סרט ארוך ראשון של במאית ,כלומר ת שובה מגדרית אידיאלית לכל מי שע שוי לבוא בטע נות על הכללתו במסגרת התחרות הברלינאית. אם תוסיפו על כך את העובדה שמדובר בזהות מי נית ,במ נהגים פולקלוריסטיים עתיקים וב שחקנית האופ נתית ביותר ב של הקול נוע האיטלקי בימים אלה ,אלבה רוהרוואכר ,זה כמעט הימור על בטוח. כמעט מפתיע שלכל החגיגה הזאת לא התלווה גם פרס כל שהו .אבל הפעם ,ה שופטים בכל זאת התאפקו ובצדק .נקודת המוצא של הסרט הוא מ נהג אלב ני עתיק שמאפשר לאישה לוותר על נ שיותה, להי שבע שתישא ר רווקה בתולה כל חיי ה ,ובתמורה אי נה חייבת עוד להסתפק במעמד של אישה בתוך החברה המוסלמית שבה היא חיה ,מפקידים בידיה נשק ,משנים את שמה ל שם גברי ובכך היא פוסקת להיות בת המין החל ש .זה אמ נם מ נהג מקובל רק במקומות נידחים ,אי -שם בהרים המרוחקים מ ריכוזי אוכלוסייה ,אבל מסתבר שהוא עדייו קיים .גיבורת הסרט ,חנה )רוהרוואכר(, ש נולדה בכפר הררי שבו נדמה כי ה שלג אינו פוסק לרדת בכל חוד שי השנה ,ק שורה מאד לאחות ה, לילה ,וקרובה מאד לאביה אבל ככל שהיא מתבגרת ,היא נראית פחות מצודדת מן האחות והיא מתחילה להבין שהעתיד אי נו מבטיח לה שום דבר קוסם יותר מתפקי ד של א שת אי ש נכנעת או עוזרת בית אצל אחרים ,נוטלת על עצמה את שבועת הבתולין ו שמה מ שתנה למארק. מובן שתהליך ההתבגרות מלווה במשברים רבים ,כי הבתולות ב שבועה הן חריגים בתוך החברה הכפרית הזאת .נוסף לכך ,לילה ני שאת ו נוסעת עם בעלה למיל נו ,אביה הולך לעולמו ,ובסופו של דבר גם ח נה/מארק שאין לה עוד מה לחפ ש בכפר ,שמה פ ניה לאיטליה ,כדי למצוא את האחות שאי נה ממתי נה לה כלל .המפג ש המחודש מלווה כמובן במשברים רבים ,כי לילה ומ שפחתה )יש לה בי נתיים ילדים( שייכים למעמד הפועלים ה נמוך ,חנה/מארק חייבת למצוא פר נסה אבל אי נו דוברת את ה שפה והזהות המי נית שלה מסבכת את הע ניינים בתוך חברה שאינה תופסת בדיוק את הדקויות של המצב. עלילת הס רט מתחילה באיז שהו מקום באמצע – ברגע שח נה/מארק עוזבת את הכפר בדרך לאיטליה ומכאן הולך הסיפור ומתפצל בין ההווה מלא המהמורות שמצפה לה שם ,לבין פל שבקים אל העבר שבו נחשפת בהדרגה הפיכתה של נערה מתבגרת מאישה לגבר ,בתוקף מוסכמה חברתית שאין לה שום בסיס הורמונלי או ביולוגי בכלל .ביספורי אי נה מ שתלטת כל כך על המב נה הדרמטי הזה שמאלץ אותה לדלג קדימה ואחורה בזמן ,י ש לה נטייה בולטת למלודרמה שמקבלת משנה תוקף בעזרת הופעתה של רוהרוואכר ,שנראית כל הזמן במ שבר קיומי חמור ,הבעת פ נים דיכאונית ותחושה )צריך לומר מוצדקת( שהיא אי נה רצויה כל כך במקום שבו היא נמצאת ולא ת שתחרר מן המועקה עד שלא תפסיק לכפות את נוכחותה על אחרים .אין ספק שהסרט הזה מציע הרבה נקודות פסיכולוגיות וחברתיות מרתקות ,אבל העטיפה הפולקלוריסטית העבה ,האווירה הקודרת והמש חק החד -גוני של רוב המ שתתפים ,אי נם מעוררים תיאבון גדול לצפות בו. אפרים – Aferim במאי :ראדו ז'ודה – Radu Jude בריאיון שהע ניק הבמאי הרומני ראדו ז'ודה לעיתו נות בארצו ,לפ ני יציאת הסרט לאור ,הוא הסביר שכוו נתו הייתה להוכיח שהבעיות של מולדתו לא התחילו תחת המ שטר הקומוניסטי ,כפי שרבים סוברים היום ,אלא עוד הרבה זמן לפ ני כן .עלילת הסרט מתרח שת במחצית הראשונה של המאה ה - ,19ב חבל הארץ וואלאכיה ,מי שעתידה הייתה ,ב ,1859-אחרי שהתאחדה עם מולדביה הצפונית יותר ,להפוך לרומ ניה המודרנית .שתי הממלכות הקטנות האלה שבין תקופת עצמאות קצרה אחת ל ש נייה עברו טלטלות תחת כיבו ש רוסי מן המזרח ותורכי מן הדרום ,שכל אחד מהם הותיר אחריו מ שהו מן ה שפה ,הרוח ו המנהגים שלהם .הסרט הוא מעין מערבון מזרחי ,סרט מסעות שבמרכזו שוטר כפרי שיוצא רכוב על סוסו ,יחד עם ב נו ,להחזיר הביתה עבד צוע ני שנמלט אחרי שגנב ממנו רכו ש – או כפי שמתברר מאוחר יותר ,נהנה מחסדי אשת אדו ניו ,שבעלה לא סיפק אותה .סוג של רומן פיקרסקי המציג את ה נוף הרומני מלפני כמאתיים שנה ,לא רק כמראה מקום אלא גם בכל מה שק שור ל הלכי הרוח של התקופה .ה הומור בו הולך ומ שחיר ככל ש הסיפור מתקדם לקראת סוף מחריד ובלתי צפוי ,כ ש הסרט מתרכז ביחס הבוטה לצוע נים ,שהבוז וה שנאה המופנית כלפיהם אז אי נה שו נה בהרבה מן היחס שבו הם זוכים היום .אבל מעבר לכך ,י ש מ שהו עמוק ומטריד בגזע נות ה שורשית הפושטת בנוף הפסטורלי ובפיאודליזם הק שה שמתקבל על ידי הכול במידה מפתיעה של ה שלמה .למרבה הפלא ,כל זה מוצג בחיבה לכל ה נפ שות הפועלות ,אפילו ה נבזיות ביותר. מה שחסר אולי לתסריט של ז'ודה הוא מב נה הדוק יותר ,שיותיר פחות מרחב בין אפיזודה אחת ל ש נייה בסרט .לעומת זאת ,העבודה עם ה שחק נים היא מ שכנעת ומדויקת ויש לפחות סצנה אחת בו שוודאי תצוטט עוד הרבה .השוטר ובנו נפגשים בדרך עם נזיר שתוי למחצה ,שגלגלי העגלה שלו התפרקו באמצע שביל עפר .תוך כדי שהם מגישים לו עזרה ,מתפתחת בי ניהם שיחה שהופכת מהר מאד למו נולוג של ה נזיר בעגה עממית עסיסית ,הפגנה בוטה של גזע נות ,חוסר סובלנות ושנאת זרים. זה מצחיק ,סרקסטי ומפחיד בעת ובעו נה אחת .המציאות דאז מתכתבת כל הזמן עם זאת של היום, ודוברי רומ נית יבחינו בלי קו שי בעירוב של שפות כמו תורכית ורוסית לתוך העגה הכפרית הרומנית. שם הסרט עצמו" ,אפרים" ,זו מילה תורכית שפירו שה ,בערך ,הוא "מלאכה טובה" או ב שפת רחוב: "בראבו". המועדון – The Club במאי :פבלו לאריין – Pablo Larrain בית מבודד בעיירת חוף רחוקה על חוף האוקיא נוס ה שקט מ שמש אכסניה לכמרים קתוליים שסרחו. הצ'יליא ני פבלו לאריין שמתמחה בהצגת ראווה של כל תחלואי החברה הצ'יליא נית ,בא שר היא ,הגיע לבסיס המוסרי שמנחה אותה ,הכ נסייה הקדושה .אחרי שהקדיש שני סרטי ם )"טוני מא נרו"" ,פוס ט מורטם"( לבורגנות החולנית של מולדתו ,א שר שיתפה פעולה ,בלי לה ניד עפעף ,ברצח איי נדה וחיסול הדמוקרטיה מתוך אי נטרסים אישיים בלבד ,ואחר כך הביא סטירה נ שכנית ומבריקה בשם "לא" ובה הוכחה חותכת שלא האידיאולוגיה היא זו שמביסה יריבים במאבק על לב העם ,אלא יחצ" נים מיומנים שיודעים איך למכור את הסחורה שלהם .עכ שיו ,הגיע תורה של הכ נסייה הקתולית ולמען האמת, נדמה שבמקרה הזה אין צורך להתאמץ יותר מדי כדי לה שמיץ או לח שוף סאוב שהוא בקו שי נסתר. כל ה שערוריות שליוו את המוסדות השונים של הכנסייה הקדושה בשנים האח רונות ,בין אם מדובר בק נו ניות להשתלטות על העולם או בהטרדת קטי נים ויחסי מין אסורים ,הפך מטבע עובר לסוחר ואין כל צורך להתאמץ כדי ל שכ נע מישהו באמיתות העובדות .הן ידועות לכל .לכן ,הה נחה שחבורת כמרים ו נזירים שכולם נתפסו בקלקלתם ,מוסתרת במקום שכוח אל כדי למ נוע התפרצות סקנדל נוסף ,נראית סבירה בהחלט .העובדה שנזירה בדימוס ,שגם היא אי נה טלית שכולה תכלת ,היא אם הבית שמ שגיחה עליהם ,גם זאת ה נחה סבירה ב נסיבות הקיימות. אחרי פתיחה שבה הוא אי נו מותיר שום ספק לגבי דיירי הבית ,ודרך אגב ,הצילום הכהה ומעורפל מ שהו מצליח לטשטש את תווי הפ נים שלהם עד כדי קו שי לזהות אותם ,לאריין מוסיף דייר נוסף שמגיע עם מ שא כבד של ייסורי מצפון ,וזה כמובן מטריד את ה נוכחים שכבר למדו כבר איכ שהו לחיות עם חטאי העבר .המצב חמור עוד יותר כא שר מיד בעקבות הדייר החדש ומצפונו החורה ,מגיע לעיירה גם הקרבן שבו התעלל ,הומלס סהרורי שנדמה כאילו אי נו מדבר לע ניין אבל הוא ניצב מחוץ לבית הכמרים ומטיח בקולי קולות הא שמות ,מפריע למ נוחת ה שכנים ודוחק את אי ש הדת המתייסר למע שה שלא ייע שה :הוא יוצא החוצה ,שולף אקדח בכוו נה להפחיד את המטרידן הסדרתי ,אבל במקום לירות באווירה ,הוא יורה בעצמו ומתאבד .כאן מתחילות הצרות .הכ נסייה חייבת ל שלוח מפקח מטעמה לחקור איך הגיע אקדח למקום ,מי נתן את ה נ שק למתאבד ,איך מת נהל המוסד כולו, ו הוא מוכן אפילו לפרק את העסק כי הקרבן מבחוץ ממ שיך להטריד עכ שיו ,שנדמה לו כי הוא אכן נגע ב נקודה רגישה .אבל כ מו בכל מהלך פוליטי ,י ש בעד וי ש נגד ובסוף הרי שום דבר אי נו מ שתנה כי כל מוסד ראוי ל שמו יודע עד כמה מסוכן לטלטל את הסירה באמצע הים הסוער .האמת ,כל מה שלאריין אומר מוכר וידוע ,ה שימוש המוגזם שלו בדיאלוגים ארוכים אי נו עוזר למי שאי נו דובר ספרדית ,סגנון הצילום הכהה מק שה להתקש ר לדמויות עצמן ,מה עוד שעיקר העניין ,במקרה הזה ,הוא הסוגיה עצמה ולא הדמויות .במאמר עמדה שמתפרסם בעיתון ,זה יכול לעבוד .בסרט קול נוע ,זה ק שה יותר. יומנה של חדרנית – Journal d'une femme de chambre במאי :בנואה ז'אקו – Benoit Jacquot ק שה להאמין שמישהו המתין בכיליון עיניים לעיבוד נוסף ,שלישי במספר ,של הרומן שכתב אוקטב מי רבו בתחילת המאה ה .20-ז'אן ר נואר ,בסוף הגלות ההוליוודית שלו ,הי ה אחראי לעיבוד הראשון, עם פולט גו דאר בתפקיד הרא שי .לואיס בו ניואל שיתף פעולה לרא שונה עם מי שעתיד היה להיות התסריטאי שלו בכל ש נות חייו האחרונות ,ז'אן -קלוד קא רייר ,לעיבוד נוסף באמצע שנות הששים. הפעם עם ז'אן מורו בתפקיד הרא שי .כל אחד מ ש ני הסרטים האלה נחשב ,ובצדק ,לפ נינה קולנועית, הרא שון ,שהיה בעיקר עיבוד למחזה ש נכתב ע"פ הרומן המקורי וטרח ל שמור אמונים במידה מוגזמת למירבו ,צייר תמו נה מדויקת ,עוקצנית ומפוקחת ביותר של החברה הצרפתית בסוף המאה ה ,19- נח שב לאחד הסרטים הטובים ביותר שהופקו ב שפה הא נגלית ב שנת ,1946והציג גלריה מבריקה של שחק ני אופי מהוליווד כמו בורג'ס מרדית ,ג'ודית א נדרסון ורג'ינלד אוון .השני ,שיצא לאור 18ש נה מאוחר יותר ,נו שא את כל סימ ני ההיכר של בוניואל ,סרקסטי ,פרוע ,ציני ,מבריק ,א נטי דתי וא נטי בורג ני ,עם ז'אן מורו מ שתע שעת מול הסטיות השונות והמשונות של הא נשים המהוגנים לכאורה שסובבים אותה .גם הפעם היה הרומן של מירבו בעיקר בסיס שממנו הפליג הסרט ל מטרות משלו, אבל איזו הפלגה... ב נואה ז'אקו מציע עיבוד מהימן ביותר לרומן .כוו נה ראויה בהחלט ,אלא שהגישה אופיי נית למה שמקובל כעיבוד טלוויזיו ני של ספרים מן המדף ,תוך כדי התעלמות מן העובדה ש נרטיב קולנועי אי נו הולך לפי חוקי הספרות ותמו נה נכונה יכולה לומר כל כך הרבה יותר ממילה בודדת .במרכז הסרט, אחת הכוכבות הצעירות המובילות היום את הקול נוע הצרפתי ,לאה סיידו ,שנראה כאילו מאד לא נוח לה בתפקיד חדר נית לבו שה מחלצות ,שיודעת ,אבל לא תמיד ,להתחבב על הלקוחות ,מעסיקיה, ומערכת היחסים שלה בכמה מן הבתים בהם היא מ שרתת .העלילה מתרכזת בבית כפרי אחד שבו בעל הבית החרמן מ נסה לפתות אותה בסג נון שלומיאלי ואילו רעייתו החמוצה מתעללת בה בכוו נה תחילה ,כי נוכחות אי שה צעירה והרבה יותר נאה ממנה ,אי נה לרוחה .יש בבית גם ג נן ,מן הטיפוס הגברי ,ה שקט ,המופנם ,כזה שכל ה נ שים נופלות אוטומטית לזרועותיו ,אם י ש להן ברירה .י ש גם שכן ,קצין בדימוס ,שאכן נשא לאישה אחת מן העם .במהלך הסרט ,מ שלב ז'אקו פל שבקס הסוקרים את מה שעבר על החדר נית בעבר .בסוף היא נכ נעת לת שוקה העזה ומצטרפת לג נן ,שמסתבר גם כבריון שו נא יהודים וזרים ,ניצן מוקדם לגזע נות הצרפתית באיבה .בכל הסיפור י ש כמובן הרבה חומר גלם לסטירה חברתית נושכת ,אלא שללא דמות אחת מ שכ נעת ועם נטייה כללית להגזמה באפיון של כל אחת מהן ,אין הרבה סיכוי ל שכ נע או אפילו לע ניין. מדוע אני? – ?Why me במאי :טודור ג'ורג'יו – Tudor Giurgiu העלילה מבוססת על פר שה אמתית שהסעירה את רומ ניה לפ ני כתריסר שנים .פרקליט מדינה צעיר ומבטיח התאבד ,לכאורה ללא שום סיבה נראית לעין .החקירה שנפתחה סביב הפרשה לא ה ניב ה הסבר ו התסריט הוא גר סה פיקטיבית ,כ נראה קרובה מאד לאמת ,ומתאר מציאות קפקאית של סיאוב שלטו ני שבה ,מאחורי חזות של חוק וסדר ,חו גגת ה שחיתות .קריסטיאו פא נדורו )אמיליאן אופריאה( בו גר צעיר ומבטיח של הפקולטה למשפטים ,עוד לא ה שלים את הדוקטורט אבל הוא כבר מועסק בפרקליטות המדי נה ,מנהל תיק נגד חבר פרלמנט שנתפס בקלקלתו .ערב ה ניצחון הגדול ,נשלף מן הפר שה ע"י הממונים עליו ,ו נשלח לטפל ב מ שימה המוצגת בפ ניו כאתגר הרבה יותר ק שה ,לכידת עבריין צווארון לבן שמחבל בהכ נסות המדינה .אלא שהקידום לכאורה הופך למלכודת ,מ שום שפא נדורו אמור להפליל את ה נא שם שלא לפי אלא למרות צווי החוק ,ומ שהוא נרתע מלעשות זאת, הוא נח שב לכישלון ואכזבה בעי ני הממסד שממהר להזיז אותו הצידה ,כי א נ שים עם מצפון אי נם לרוחם .האי ש נתקף – ואפ שר להבין זאת – בפרא נויה דוהרת ,הוא חו שד בכ שרים ולא כ שרים כאחד, כולל הא נ שים הקרובים אליו ביותר ובדידותו הולכת ומחמירה .סצנת המפתח בסרט ,בה מסביר לו הפרקליט הרא שי ,במפגש אי שי וידידותי כביכול ,את הצרכים של ה מערכת ואת החובה של כל מי שרוצה להתקדם בחיים להתפשר לפי צווים מלמעלה ,הולך קריסטיאן הביתה וכמה ימים לאחר מכן קופץ מן המרפסת שעל גג הבית .הסצ נה צולמה ,דרך אגב ,במרפסת שבה זה קרה באמת. ג'ורג'יו ,מפיק ,במאי ומ נהל פסטיבל קלוז' המצליח ,עבר בעצמו טראומה דומה כא ש ר מונה ,למשך כ ש נה וחצי ,למנהל הטלוויזיה הרומנית ומצא את עצמו תחת מכב ש לחצים מכל הכיוו נים ,שלא ציפה להם .סרטו הוא במידה רבה ,כ נראה ,גם גירו ש שדים פרטיים ,והאמת היא ,שאם י ש בסרט בעיה, היא נעוצה בריבוי הפרטים הקטנים ביותר ,שמהם מורכבת הפרשה ,פרטים שמחוסר זמן )למרות שאורכו של הסרט 130דקות( ,אין זמן להסביר עד הסוף .גם העובדה שהגיבור האמתי של הסיפור לא היה בדיוק דמות כריזמטית ,עוברת לסרט ויוצרת חיץ מסוים בי נו לבין הצופה .עם זאת ,זה מסוג המקרים שלמרבה הצער מוכרים בכל רחבי העולם )ראה פר שת ניסמן בארגנטינה( ומכאן שוודאי יהדהד בעולם. מר הולמס – Mr. Holmes במאי :ביל קונדון – Bill Condon פרפרזה על אחד ה נושאים החביבים ביותר של הספרות הבריטית ,הלא הוא שרלוק הולמס .כאן, בגילומו של יאן מקלן ) שמחזיק את כל הסרט על כתפיו( הוא מתחיל את דרכו כ שהוא כבר בן ,93 הגוף וגם ה נפ ש מראים סימנים של עייפות החומר אבל הוא עדיין מקווה למצוא איז שהו צמח אקזוטי שי שיב לו את זיכרו נות העבר שהולכים ו נמוגים .הוא חי בבית כפר שכל אחד היה מייחל לעצמו ,מגדל שם דבורים ,כ שהוא מטופל בידי סוכנת בית מסורה )לורה לי ני( ובנה הקטן )מילו פרקר( ,הק שור לי שי ש בידידות אמיצה .מבוסס על ספר ב שם "תעלול קטן של המחשבה" מאת מיץ' קאלין ,החלק הרא שון של הסרט עסוק בהפרחת כל מיני מ נטרות מקובלות סביב הולמס ,בין אם מדובר בכתובתו הלו נדונית ,במצנפת שחבש או ה מקטרת המפורסמת שממנו לא נפרד ,כל זה ,לדבריו ,המצאותיו של ד"ר ואטסון היקר ,שיצא כבר לפ ני הרבה שנים מן התמו נה. הסרט נע על פ ני כמה מסלולים מקבילים ,החל מן ה שגרה של אי ש מבוגר ה נלחם בכל מאדו ל שמור על שפיותו שהייתה פעם סימן ההיכר שלו ,דרך מסעות אל העבר כדי ל שחזר לפחות שתיים מן החקירות הפחות שגרתיות שלו ) שלא נלקחו מקונן דואיל אלא מן הספר של קאלין( ותעלומה אחת עכ שווית הק שורה לטיפול בדבורים ובאלרגיות קטלניות .העלילה מתחילה מיד לאחר מלחמת העולם ה ש נייה ,כא שר הולמס שב מביקור ביפן ,שם קיווה למצוא את צמח הפלא שיעזור לזיכרון הכו של. הרהורי עבר עולים עם דמותו של היפ ני ,אבי המ שפחה שזה עתה ארחה אותו ,ופגי שה בי ניהם ב ש נים שבין שתי מלחמות העולם .ועוד שביב זיכרון ,פר שת מעקב אחרי א שת אי ש שאולי בגדה בבעלה ואולי התכוו נה לרצוח אותו .ובמקביל גם היחסים שלו עם סוכ נת הבית וב נה והרבה הערות חביבות ובלתי מחייבות על הפער שבין הולמס למיתוס שנרקם סביבו .כך למ של ,הוא מבקר בקול נוע כדי לראות את אחת הגרסאות הרבות להרפתקאות של עצמו ,וצופה על הבד ב שחקן ב שם ניקולס ראו שאכן גילם פעם את שרלוק הולמס בסרט בשם "הולמס הצעיר" של בארי לווי נסון .מקלן נהנה כ נראה מאד מן התפקיד הזה ,אולי מצא נקודות מ שותפות רבות עם הדמות שהוא מגלם ,וגם מי שטוען כי זה בסך הכול סרט מן הסוג שנועד להצגה בטלוויזיה ,לא יוכל להתכח ש לו .חוץ מז ה שהיום מציגים את הכול בטלוויזיה ולא רק שם .דרך אגב ,מקלן ו הבמאי ביל קו נדון שיתפו פעולה ב"אלים ומפלצות" ,על חייו של במאי הקול נוע ג'יימס וייל ,שהעלה את פר נקנשטיין לבד הקול נוע. אביר הגביע – Knight of Cups במאי :טרנס מאליק – Terrence Malick עם כל הכבוד וההערכה שצריך לרכוש לבמאי כמו טר נס מאליק ,שהישגי העבר שלו אי נם מוטלים בספק ,נדמה שהוא הולך ומת נתק בהדרגה אבל בהתמדה מן הקהל שהעריץ אותו כל כך .סרטיו הופכים להיות בכל פעם אבסטרקטיים יותר ,מעוצבים ומדהימים באסתטיקה אבל סתומים ובלתי ברורים לחלוטין בכוו נתם ואין פלא שהצופים המומים ,אי נם מבי נים בדיוק מה הוא רוצה מהם ובסופו של דבר מתחילים לפהק בעייפות ורבים מהם פ שוט פור שים הרבה לפ ני הסוף .זה כבר קרה ב"אל הפלא" וזה וודאי יקרה בסרט החד ש ,שממשיך ואפילו מקצין את הגי שה ,באותו הכיוון .הביקורת, ש נעזרה הפעם יותר מן הרגיל בחומרי הפרסום שחולקו לה ,הבי נה שמדובר כ נראה בתסריטאי הוליוודי מצליח )קריסטיאן בייל( שמחפש את עצמו נוא שות ולא ברור כלל אם הוא מוצא מ שהו. במהלך הסרט אפ שר למצוא עקבות של אגדת הבן האובד ו של פר גי נט )המוסיקה של גריג חוזרת שוב ו שוב ברקע ,לצד רפרטאור קלאסי ע שיר( ,מתוך דברים שנאמרים בסרט – מעטים בדיאלוגים ורוב ם בוויס -אובר – מדובר גם באגדה על בן מלך ש נשלח ע"י אביו למצוא פ נינה נדירה אבל שוכח את המ שימה באיז שהו שלב ונשאר לתור בתוך סדום ועמורה המודרניים ,בוהה סביבו אבל בוחר להתחבר רק עם נערות זוהר לבו שות כמה שאפ שר פחות ,להסתובב עם סלבריטאי ם בכל שעות היום והלילה ,לבקר בכול האתרים האופ נתיים של הוליווד )וגם סביבה ,עד לאס וגאס( ,כ שהוא נפגש מדי פעם עם אביו )ברייאן דה ני הוותיק( ,אחיו האחד שהוא עדיין בחיים וזכר אח אחר שהלך לעולמו .מדי פעם הוא מתחבר לבת זוג ,ואז הק שר נפרם .וכמובן אסור לשכוח את "אביר הגביע" ,זה ש נתן את שמו לסרט ,קלף טארוט שמסמל את האביר הצעיר שיוצא לחפש רומנטיקה והרפתקאות ,רכוב על סוס לבן .עיקר הטקסט מועבר ע"י הקול שברקע )הקריין הוא בן קי נגסלי( והכל ארוז בצילומים מדהימים באיכותם )הצלם הוא עמ נואל לובצקי( ,הן במבנה והן בת נועה שלהם ,בהם העולם כולו מתחבר לתפאורה מופלאה אחת ,גי שה שמאפיינת של מאליק כבר מאז "עץ החיים". איך כל זה מתחבר יחד ומדוע צריך צופה ל שבת שעתיים תמימות ולעקוב אחרי ההצגה הזאת ,לא ברור כל כך .הדים מסרטיו הקודמים של מאליק מפוזרים לאורך הדר ך ,אם זה היחסים בין אב לב ניו או תמו נות ילדות מ"עץ החיים" ,או נופים פראיים של היקום במלואו ,אולי רמז למה שצריך להיות סרטו הבא" ,מסע בזמן" .אם מאליק מ נסה להצביע על הריק נות של התעשייה שבתוכה הוא פועל, וי ש בהחלט סימנים לכך ,הוא אי נו מגלה שום דבר חדש ,אלא חוזר על תמו נת ההבל ההוליוודי שאפ שר למצוא קצת יותר מדי ,בכל ערוצי הטלוויזיה המתמחים ב נושא .אם זאת צריכה להיות מסה פילוסופית על מהות החיים המודר ניים ,היא וודאי מעורפלת מכדי להבין למה התכוון המ שורר. 600מייל – 600 Miles במאי :גבריאל ריפ שטיין – Gabriel Ripstein גבריאל ריפ שטיין הוא ב נו של אחד הבמאים המקסיקניים מוכרים ביותר ,ארתורו ריפ שטיין ,ו נכדו של אח ד ה מפיקים שע שו היסטוריה בקול נוע של המדינה .זה סרטו העצמאי הראשון אחרי קריירה מצליחה בעיקר בתפקידי ניהול של חברות סרטים אמריקאיות בשכנה הדרומית ,כולל הפקת למעלה מ 20-סרטים שחברת סוני הפיקה במולדתו .מכאן .ההכרות הקרובה שלו עם סרטי הז'א נר האמריקאיים ,מצד אחד ועם תחו שת המקום והזמן המקסיקנים מצד שני 600" .מייל" הוא במהותו סרט מסעות מ שולב בסרט פשע ,שבמרכזו מערכת היחסים בין שתי דמויות מרכזיות .האחת – נער מקסיק ני שטרם מלאו לו ,20גאה מאד על שקרובי מ שפחה מפקידים בידיו רכב שטח גדול ו נוצץ, באמצעותו הוא אמור להעביר סמים מן העיירה שבה הוא מתגורר אל מעבר לגבול הצפו ני ,כא שר ברור ש שוטרי הגבול קיבלו שוחד בעוד מועד כדי שלא לעצור אותו אם הוא זוכר לומר להם את הסיסמא .הדמות ה שנייה ,איש ר שות הסמים האמריקאית ,עליו מוטלת המ שימה להפיל לאו דווקא את ה נער ,אלא בעיקר את מעסיקיו בפח. העלילה כולה מתרח שת תוך כדי ה נסיעות צפונה ודרומה לגבול ו היא מת נהלת כולה על א ש קט נה מ שום שאף אחת מ שתי הדמויות אי נה יותר מבורג במערכת שמפעילה אותו .אבל תוך כדי המפג ש בי ניהם ,תחילה כא שר המתבגר מאמין שהוא לכד את הסוכן ומתכוון להביא אותו ,כבן ערובה, במת נה לאחד הדודים הרבים שלו ואחר כך כא שר הוא הופך להיות שבוי בידי הסוכן המנוסה יותר, שמסייע לו להיחלץ מן ה נקמה המשפחתית ,מתפתחת מערכת יחסים מרתקת ,בעיקר בזכות ההופעה הבוטחת והמ דויקת של טים רות בתפקיד הסוכן ושל שחקן צעיר ב שם קריסטיאן פרר שעובר מן הארוג נטיות השחצנית של מתבגר שמאמין שליד הגה של מכונית רבת עוצמה ועם אקדח בכיס אין אי ש שיכול לומר לו מה לע שות ומן הסתם אין מי שיודע טוב ממ נו מה צריך לע שות .אבל הביטחון העצמי שלו הולך ואוזל ככל שהעלילה מתקדמת ,הוא מאבד את הע שתו נות אבל מ נסה להעמיד פ נים שהוא עדיין שולט במצב ,כא שר ברור לכל ,גם לו ,שאין זה המקרה .ה נופים הצחיחים שליד הגבול המקסיק ני -האמריקאי ואווירת הדמדומים שמלווה חלק גדול מן הסיפור המתרחש ב שעות הערב או הלילה ,בהחלט מ שכ נעים ,ו גם אם לקראת הסוף ,נאלץ ריפ שטיין להשתמש בכמה מפגני אלימות בוטים יותר ,לפ ני שהוא מ שלים את הסיפור ,זה וודאי לא יפריע לרבים. 45יום – 45 Days במאי :אנדריו הייג – Andrew Haigh דוגמא לסרט ברי טי ע שוי למהדרין ,לפי מיטב המסורת ,בדיוק כפי ש נהגו פעם לחשוב בא נגליה שצריכים להיות .הבסיס ,סיפור ראוי בהחלט ב שם "בארץ אחרת" של דייויד קונסטנטיין ,הבמאי הייג עצמו כתב את התסריט ואת הדיאלוגים ב שקדנות מיומנת ושני שחקנים בריטים השייכים לתור הזהב של ש נות הששים ,טום קורטני ושרלוט רמפלינג ,מופיעים בתפקיד הראשיים .אילו הופק לפ ני 50 ש נה ,אין ספק שזה היה נח שב היום לקלסיקה .היום ,הליכה לפי הספר היא אופ נתית פחות ,צריך מ שהו קצת יותר פרוע ומקורי ,אבל גם כך ,הוא זיכה את ש ני הכוכבים שלו בפרסי המשחק של ברלין וכל מי ש נשאל שם מה היה הסרט המוצלח ביותר בפסטיבל ,הצביע מיד על הסרט הזה .מה אפ שר לבק ש יותר? העלילה מת נהלת על פ ני שבוע אחד בלבד .זוג בגמלאות ,קייט )רמפלי נג( וג'ף )קורטניי( ,עומד לחגוג 45ש נות נישואין שהתנהלו בסך הכול באו שר ועושר .השנים במצב טוב ,בריאותית ונפשית ,הם אוהבים זה את זה ונה נים אחד בחברת ה שני ,אין ע נן שיעיב על המציאות שבתוכה הם החיים עד שלפתע ,תוך כדי ההכ נות לקראת מסיבת יום החתו נה ,כ שהם עסוקים בבחירת מה יע שו ומה יאכלו ואת מי יזמי נו ,מגיע לפתע שדר מן העבר .בקרחון שברי האלפים ,שבשוויצריה ,נמצאה גופתה של אי שה ש נספתה שם לפ ני חמישים שנה ויותר .האישה ,קטיה ,הייתה חברתו של ג'ף ,הם יצאו יחד לטיול בהרים ו שם היא קפחה חייה .לולא זה קרה ,קרוב לוודאי שהיה נושא אותה לאי שה בהמשך. את קייט פג שה ג'ף רק כמה ש נים לאחר מכן ,והיא מעולם לא הייתה מודעת לרומן המוקדם הזה של בעלה עד א שר התקבלה בביתם ההודעה הר שמית על מציאת הגופה .תחילה ,היא מוכ נה לקבל את הסיפור כחלק בלתי נפרד מן החיים ,אחד מאותם הדברים שקרו לפ ני שהשניים הכירו ואין סיבה שתהיה מוטרדת מן הע ניין .אבל היא אי נה יכול ה שלא להבחין כי בעלה מגיב אחרת ,העבר חוזר ואינו נותן לו מ נוחה ,ההרהורים על מה שהיה ומה שיכול היה להיות לולא התאו נה מסיחים את דעתו ,הוא אי נו עוד כתמול של שום ,ותוך כדי המ שך ההכנות לחגיגות 45ש נות נישואין ,נתקע בין ה שניים תריס שאי -אפ שר להתעלם ממנו ,נולדת איזו קי נאה בלתי אפ שרית לאי שה בלתי קיימת מן העבר הרחוק, וה נה ק שר שנד מ ה כאילו אין חזק ואמיץ ממ נו עומד במבחן של עבר שלכאורה אי נו עוד רלוונטי. הודות לבימוי מאופק ומאורגן ומ שחק מופתי של השנים ,מה שעשוי היה להפוך בידיים אחרות למלודרמה רגשנית ועצבנית ,מתקבל כסרט נבון ומפוקח שמתייחס בכבוד רב לא רק לדמויות שלו אלא גם לקהל הצופים. אייזנ שטיין בגואנחטו – Eisenstein in Guanajato במאי :פיטר גרינאווי – Peter Greenaway אילולא היה הבמאי הבריטי המהולל פיטר גרי נאווי ,המתגורר כיום בהולנד ,חתום על הסרט הזה, סביר היה לה ניח שהיו מתייחסים אליו כאל סרט פור נו הומוסקסואלי מפואר .אבל מאחר שגרינאווי לא רק חתום עליו ,אלא מוכן להסביר בפרטי פרטים מה זה בדיוק צריך להיות ,התקבל הסרט בכבוד מלכים בתחרות של הפסטיבל וגם אם אי ש לא ח שב ש מדובר באמת ב שחזור אות נטי לפרק בחייו של במאי הקול נוע הרוסי הגדול ,סרגיי אייז נשטיין ,או בח שיפה מהפכ ני ת של התרבות המקסיק נית, הסכימו הכול שגרינאווי ניחן בדמיון פרוע ופורה ,שההזיות האי נטלקטואליות שלו הן תמיד משעשעות גם אם לא תמיד לע ניין ,וגם אם אין הרבה מן המ שותף בין סרגיי אייז נשטיין ומה שהוא רצה לעשות בקול נוע לבין מה שי ש לגרינאווי לספר כאן ,אפ שר בהחלט ליה נות מן הסרט בת נאי שהרגישות ליחסי מין ,מרהיבים ככל שיהיו ,בין ש ני גברים ,לא יפגעו בחו ש האסתטי של הצופה הפוטנציאלי. צריך לומר שאייז נשטיין ,שנחשב אחרי "ספינת הקרב פוטיומקין" לאחד היוצרים המקוריים ביותר של הראי נוע )הוא נמנה באותם ימים על המת נגדים להוספת הקול לתמו נה( ,הוזמן לארצות הברית ע"י כמה אי נטלקטואלים מן ה שמאל שם ,וברא שם הסופר אפטון סינקלר ,ואחת התכ ניות שבהם ה שתע שע הייתה לביים גרסת קול נוע ל"טרגדיה האמריקאית" של תיאודור דרייזר .הסרט הופק רק לאחר כע שרים שנה ,הבמאי היה ויליאם ויילר והגרסה הקולנועית ידועה ב שם "מקום תחת ה שמש". מהוליווד ירד אייז נ שטיין למקסיקו ,מוקסם מן השילוב שבין הקתוליות הספרדית ותרבות המאיה. החומ ר הרב שצילם שם אבל לא זכה אף פעם לערוך ,מוכר היום תחת ה שם ","Que Viva Mexico כמה וכמה א נ שים ניסו לערוך אותו ולתת לו צורה אבל ספק אם אייז נ שטיין היה חותם על מי מן הגרסאות האלה .גרי נאווי קיבץ יחד כמה מן ה נתונים הידועים סביב ה נסיעה הזאת ,החל מן ה נ טיות המי ניות שמייחסים לאייז נ שטיין ,כולל יחסיו עם המזמי נים האמריקאים ועם ה שלטון הסובייטי בבית, והתוצאה היא מע שה בבמאי סובייטי מתוחכם אי נטלקטואלית אבל תי נוק בע נייני מין ,שמגיע למקסיקו סיטי ,נכ נס לרומן סוער וצבעוני מאד עם גבר נשוי שצריך היה להיות המארח שלו ,מבלה כמעט את כל הזמן בחדר המיטות או סביבו בת נוחות סקסיות שונות כ שהוא מחייך מאוזן לאוזן .הוא שולח את הצלם שלו ,אדוארד טיסה ,ואת התסריטאי ,גריגורי אלכס נדרוב ,לצלם ככל העולה על רוחם ,שעה שהוא מתמסר כולו לתע נוגות עולם המין שזה עתה גילה .מי שירצה ללמוד מ שהו על אייז נ שטיין ,על הקול נוע שעשה או על ביקורו במקסיקו ,יקבל כאן בקו שי מתאבן ,מ שעשע אבל לא בדיוק מזין .כל זה, למרות שהמסך הוא כרגיל אצל גרי נאווי ,מתפצל שוב ושוב לחלקים רבים שבהם ,במקביל לתע נוגות הב שר ,מ שולב הרבה מן החומר שנותר מן התקופה הקצרה שבה שהה איז נ שטיין במקום .אבל לאי נפורמציה ממשית ,מוטב לפ נות למקורות אקדמיים יותר .דרך אגב ,כדי להבהיר את הגי שה ל נו שא .סרטו המפורסם של אייז נשטיין" ,אוקטובר" ,נקרא בא נגלית "עשרת הימים שזעזעו את העולם" .גרי נאווי מצהיר שוב ושוב במהלך הסרט ,כי הפעם מדובר ב"ע שרת הימים שזעזעו את אייז נ שטיין" .הבנתם? חלף עם הכדורים – Gone with the Bullets במאי :ז'יאנג וון – Jiang Wen למרות שמדובר באחת ההפקות היקרות ביותר של ה שנים האחרונות בסין ,קשה לה ניח שהסרט יזכה לצאת מחוץ למתחם האסיאתי .מי שאי נו מתמצא במה שקרה שם בתקופה שבה בא הקץ ל שו שלת קי נג המלכותית ,וה משטר הפך רפובליקני ,לא יצליח לעקוב אחרי מה שמתרחש על הבד. אם לא די בכך ,דוברי סי נית טוע נים שהדיאלוגים עסיסיים ומתוחכמים ,אבל לא כן הכותרות של הסרט בפסטיבל ברלין ,שסיפקו בקו שי רב את האי נפורמציה ה נדרשת מהם .הסיפור האמתי מותה המסתורי של יצא נית צמרת ולכידת האחראי לכך עמד במרכז הסרט העלילתי הרא שון באורך מלא שהופק בסין מ שנת .1921ז'יא נג וון ,אחד הכוכבים הגדולים של הקול נוע באסיה .משתמש בו כדי לטוות מסביבו פרק נוסף המוקד ש להתדרדרות המוסרית ורדיפת הבצע שהשתלטו סין אחרי מלחמת העולם הרא שו נה .הוא עומד להקדיש לכך טרילוגיה ,הפרק הראשון היה סרט הרפתקאות שובר קופות ב שם "מעוף הכדורים" ,מערבון מזרחי מטורף לחלוטין שעלילתו בצפון סין ,בסרט הזה נוסף ה נדבך של הדרום. מא זורי )ז'יא נג וון( הרפתקן מן הצפון ,יורד דרומה לעיר שנחאי העליזה וה שמחה לחפ ש רווחים קלים ,יחד עם ידידו שיא נג פייטאן )קומיקאי סיני מצליח בשם גה יו( .ב נו של גנרל כל יכול שוכר את שירותיהם כדי להשיב את שמו הטוב ,הם מארגנים באמצעות כספו תחרות בי נלאומית לבחירת הפילג ש המושלמת ,אותה מעבירים בשידור חי לכל קצות תבל .הזדמ נות למופע מוסיקלי ע נק מלא ציטוטים א נאכרוניסטיים )בסבי ברקלי ,גרשווין ועו ד( .הזוכה היא פילג ש מהוללת אבל קצת מ שומשת ב שם וא ניאן אי נג שמאוהבת ב מא זורי .אחרי יממת בילוים מטורפת כולל סמים ואלכוהול ,הם יוצאים לדהירה מחוץ לעיר ,המכו נית יורדת מן הכבי ש וכאשר הוא מתעורר ,היא שוכבת ללא רוח חיים ,לצדו. הוא נמלט מן המקום ,המ שטרה רודפת אחריו ,הידיד שאתו ירד מן הצפון והיה בינתיים למפקח המ שטרה איכשהו מסייע לו ובמ שך שנתיים הוא מסתתר ,עד שבתו של אותו ג נרל רב נכסים ועוצמה, שרוצה להיות במאית קול נוע ,מחליטה לע שות סרט על כל הפר שה ומציעה לזורי את התפקיד הרא שי ,עם הבטחה שבסצנת הסיום ,בה צריך להוציא אותו להורג ,הוא יוחלף ע"י כפיל אלמו ני .כל זה מוליד רדיפות אמתיות ורדיפות של סרט בתוך סרט ,בלגן אדיר שאינו תמיד מסודר וסוף שאינו יכול להחליט מה הוא רוצה לומר .סך הכול ,מתי ש יותר מא שר מבדר. ההר הבתול – Virgin Mountain במאי :דגור קארי – Dagur Kari ההר הבתול הוא פוסי )גו נאר יו נסון( ,אי ש גדול מאד ,כבד מאד ,מגו שם מאד ,בתול מאד ,אי -שם ב ש נות ה 40-לחייו .הוא חי עדיין עם אמו ,טוען ופורק מטוסים ב שדה התעופה של רייקיאוויק, ה שע שוע העיקרי בחייו הוא ל שחזר קרבות היסטוריים מפורסמים בסלון ,עם חיילי עופרת ,בחברת אחד ה שכ נים .תחביבו השני הוא לצאת בלילות ,ל שבת ליד הגה הט נדר רב העוצמה שלו ,ל שלוח בק שות ל מוסיקת רוק כבד אל תכ נית "כבק שתך" לילית ברדיו להאזין בסיפוק ל שיר כא שר הוא מ שודר .לבו ש תמיד ברישול ,ביי שן ,נחבא אל הכלים ,מטרה לבדיחות של חבריו לעבודה אותן הוא למד לבלוע בלי להגיב ,י ש לו ידי זהב והוא מסוגל לתקן הכול ,הוא "הילד הקטן" של אימא ,אבל אפילו לטעמה ,הוא צמוד קצת יותר מדי לבית שהרי גם היא רוצה קצת חיים פר טיים משלה .ואכן ,יום אחד כ שהוא שב מן העבודה קצת לפ ני הזמן ,הוא פותח בטעות את דלת המטבח ומגלה שאמו רוכ נת על ה שי ש ומקבלת שירות נאמן ו נמרץ מן החבר התורן שלה .כדי שלא ימשיך להפריע ,חוזר בן זוגה של האם ה שובבה למחרת ומביא לפוסי במת נה מי נוי לקורס של ריקודי קא נטרי ,לא בדיוק תפור על האי ש הגדול אבל אופציה כדי להוציא אותו מן הדירה המ שפחתית .פוסי לא רוצה אבל אימא לוחצת והוא הולך ,כמעט פור ש עוד לפ ני שהוא מתחיל אבל זוכה להכיר בהזדמ נות זאת אי שה צעירה ,סיופן )אילמור קרי סטיא נסדוטיר( והיא מגלה בו ע ניין. מכאן והלאה אפ שר כמעט לח שוד שזה הולך להיות הסיפור הקלאסי על התבגרות מאוחרת ואי שה מ שוחררת ,סיפור אהבה של אמצע החיים ,בו הכול כתוב וידוע מרא ש ואין הרבה מה לחד ש בו .אבל דאגור קארי ,אחד הבמאים היותר מקוריים של איסלנד ,מסרב בעק שנות ללכת בדרכים סלולות מרא ש ,הוא דואג שלסיופן יהיו בעיות לא מבוטלות מ שלה ל מרות המראה החברמני שהיא מציגה ו ב שלב מסוים אותו הר אדם שהוא חסר י שע ביחסיו על שאר ב ני האדם ,מגלה רגישות ותבו נה מופלגים ועצם העובדה שהעלילה נמנעת מן הפתרונות ההוליוודיים החבוטים כדי לבחור אלטרנטיבות אחרות ,ראויה לכל שבח .אין ספק שהסרט כולו לא יכול היה להתקיים ללא גו נאר יו נסון בתפקיד הרא שי ,דווקא מ שום שעיקר תרומתו היא ב נוכחות קול נועית אליה נוסף איפוק מי נימליסטי שמעניק לדמות שלו לא רק אות נטיות אלא גם עומק שק שה לח שוד בו במבט רא שון .מה הפלא שדאגור קארי, שהכיר את יו נסון ,שאינו בדיוק שחקן מקצועי ,לפ ני 20שנה ויותר ומאז לא עבד אתו ,מכריז שמהיום והלאה י שתדל ל שלב אותו בכל סרטיו הבאים. מקהלה – Chorus במאי :פרנסואה דליל – Francois Delisle סרט קודר על נו שא קודר עוד יותר ,שירגש וודאי רבים ובאותה המידה ,יבריח רבים אחרים ,בעיקר אלה שמעדיפים ללכת לקול נוע כדי לה שתעשע ולא כדי להרהר בצדדים העגומים ביותר של החיים. מצולם ב שוחר -לבן ,הסרט פותח בווידוי של גבר שמודה ,אחרי ע שר שנים בכלא ,שחטף ורצח ילד בן ,8קלוז -אפ ארוך ומזעזע של אדם ה נרדף אחרי שדים שאינו יכול ל שלוט בהם גם שהוא מודע לזוועות שהוא חו שף אחרי שתיקה ארוכה כל כך .המ שטרה מודיעה ל הורים שסוף כל סוף י ש הוכחה חותכת למה שקרה ,נמצא המקום שבו נקברה גווייתו של הילד והם מתבק שים לבוא כדי לזהות אותה .מכאן והלאה ,הסרט עובר אל ההורים ,שני ב ני אדם שבורים ,כל אחד בדרכו שלו ,ש נפרדו זמן קצר אחרי שקרתה הטרגדיה ,האם )פא ני מלט( מסתגרת בתוך בדידות של דירה חסרת אופי וחן ,יוצאת מן הבית רק כדי לה שתתף בחזרות ובהופעות של שמיניית זמרים המתמחה במוסיקה פרה -קלאסית, ומתעמתת עם אמה )ג' נבייב בוז'ולד הוותיקה( ,ש נאלצת להסתייע כספית מדי פעם בפעם בבתה. האב נט ש את מו נטריאול ,נחת באחד החופים של מקסיקו ,שם הוא הוא מתקיים מעבודות דחק שמגיעות אליו מדי פעם ,מתמכר לרומנים קצרים ומתמסר ליגון שבא לידי ביטוי בכל הת נהגותו. זימון המ שטרה מאלץ את הזוג להיפג ש שוב ,הוא שב למונטריאול ומתאכסן בדירת אביו ,ו ה מפגשים בי ניהם הופכים להיות למעין תרפיה כואבת ה נמשכת על פ ני כמה ימים ,אותם הימים הדרושים להליכים המ שפטיים המתחייבים .ההאז נה לווידוי הפדופיל ,שמהווה מעין שיא בתהליך הזה ,מלאה וגדו שה בפרטים מחרידים ומסמרי שיער ,מובילה את ה שניים אל אפ שרות שעם הסרת כל ספק לגבי גורלו של ה נער ,יהיו אולי מסוגלים להרים את העי ניים לק ראת עתיד אפ שרי כל שהו ,ממנו שניהם התעלמו ,כל אחד בדרכו ,עד לאותו הרגע .אי -אפ שר לבוא בטע נות לפר נסואה דליל ,שכתב את התסריט ,הפיק וביים את הסרט ,צילם אותו וגם ערך אותו ,כל עוד מ שלימים עם בחירת ה נושא שלו. עם זאת ,התוצאה מתקבלת בסופו של דבר כתרגיל אי נטלקטואלי שבו אדם מבחוץ נכנס לתוך אחת הטרגדיות האי נטימיות ביותר שניתן לחוות והוא מעצב אותה לפי כל העקרו נות והתקדימים הצפויים. מה שחסר כאן ,זה אותו מרכיב בלתי -צפוי שהחיים מכ ניסים לכל אירוע ,אותו מומ נט שמעניק לתזה אקדמית מעוצבת להפליא את רוח החיים שלה .אפ שר להתפעל מן הצילום ומן המשחק ,מן התבו נה שבה הסרט נמנע מלהמציא פתרונות קלים או פ שוטים ,אבל בסופו של דבר הצופה נשאר בחוץ ,כמי שקורא כתבה מפורטת ומזעזעת בעיתון ועובר אחר כך למדור הכלכלי כדי לבדוק את מצב המ ניות שלו. ה שדות י שובו לפרוח – Greenery will bloom again במאי :ארמנו אולמי – Ermanno Olmi תוספת מאוחרת לסדרת הסרטים שהופקו במהלך השנה שעברה לציון 100ש נים מאז פרוץ מלחמת העולם הרא שו נה .הבמאי ,ארמ נו אולמי ,כיום כבר בן ,84היה ו נ שאר אחד היוצרים יוצאי הדופן בקול נוע האיטלקי ,א חד שלכאורה קרוב לזרם ה ניאו -ראליסטי אבל מתעק ש שאינו שייך אליו ,עו שה כמעט את כל הסרטים שלו )מלבד יוצאי דופן מעטים כמו "ה שתיין הקדוש"( עם שחקנים לא מקצועיים ,במ שך תקופה ארוכה מאד הוא לא רק כתב וביים אותם אלא גם צילם אותם .ב ש נים האחרו נות ,ב נו פאביו הוא שהחליף אותו מאחורי המצלמה ,אבל שום דבר מן הה שראה והפיוט של הבמאי הוותיק לא נפגעה ב של כך ,אם כבר ,מותר לומר שסרטיו עוד הרוויחו חזותית מן התמורה. הה שראה לסרט באה מסיפור קצר בשם "הפחד" שנכתב ב 1921-ע"י סופר ב שם פדריקו דה רוברטו שה שתתף בקרבות נגד הצבא האוסטרי בהרי הדולומיטים והעלה בכתב חלק מן הזיכרו נות שלו. אולמי ,שכל חייו ע שה סרטים פ שוטים על א נ שים פ שוטים ,אולי אי נו מספר גדול אבל רק מעטים מסוגלים להתחרות אתו ביצירת אווירה קולנועית ,כ שהוא נעזר ב נוף ,טבע וא נו שי כאחד ,כדי לה שיג את מבוק שו .הסרט מצולם ברובו בלילה ,חלק נכב ד ממ נו בתוך חפירה בהר .ה נוף מסביב מרהיב, עוצר נ שימה ומאיים עד מוות גם יחד .את האויב אין רואים אף פעם אבל ברור שהוא אורב אי -שם, מאחורי גבעה או בתוך היער .צלף מחסל כל מי שמ נסה לצאת מן החפירות ,הפצצות רצופות יותר ומתקרבות יותר בכל פעם לפתח החפירה ,הקלאוסטרופוביה ,זיכרו נות מן הבית ,ייאוש וחרדה ,הכול בלח ש ,כ שקולות ה נפץ האדירים מכסים על הכול וה שקט שבין הפצצה אחת ל שנייה מפחיד עוד יותר. סרט א נטי -מלחמתי מעורר כבוד ,רב עוצמה ופיוטי גם יחד ,גם שבמונחים של היום ,מול הקטל הברברי וה שרירותי שמתנהל בעולם ,נדמה כי מדובר במל חמת אבירים עתיקת יומין כמעט מ נותקת מן המציאות של היום .האמרה העממית הישנה )"המלחמה היא חיה מכוערת שנעה ו נדה ללא הפסק בכל רחבי העולם"( שבה מ שתמש אולמי רומזת שכמעט אין מה לע שות ,זאת קללה מ שמיים ,ו שם הסרט רומז שכא שר ידמו התותחים ,אולי לא יהיו עוד ב ני אדם אבל הטבע י שוב לפרוח. המסע של צ'אסוקה – Chasuke's Journey במאי :סאבו – Sabu הקו נספט בהחלט מעניין .אי -שם ב שמיים ,צבא עצום של תסריטאים יושב יומם ולילה וכותב ,כל אחד ב נפרד ,את תסריט חייו של אחד מב ני הא נוש על פ ני כדור הארץ .בכל תסריט י ש גיבור אחד אבל הרבה מאד דמויות מ ש נה שהוא פוגש במהלך חייו ומכאן שהתסריטים האלה מצטלבים זה בזה, מ שפיעים אחד על ה ש ני והתסריטאים לא פעם מתעמתים זה עם זה ,על גורלה של דמות כזאת או אחרת .על מ נת שהתסריטאים יוכלו לעבוד ללא הפרעה ,י ש להם מגי שי תה ומזון שמספקים להם את צרכיהם מסביב ל שעון וצ'אסוקה ,גיבור הסרט הזה הוא אחד מהם ,עובר מן האחד ל ש ני עם כוס תה ותוך כדי כך גם מציץ בתסריטים תוך כדי כתיבתם .הוא מחבב במיוחד נערה אחת ,ב שם יורי, שמופקדת בידי תסריטאי אחד ו נזעק בתרעומת כא שר תסריטאי אחר ,שאצלו יורי אי נה אלא דמות מ ש נה ,נדרסת למוות בתאו נה טיפשית .מאחר שזה כבר נכתב ועתידה הקרוב של יורי נגזר ,הדרך היחידה להציל את ה נערה היא ל שלוח את צ'אסוקה מן ה שמיים לארץ כדי שימנע ממנה להגיע למקום האסון .יתרו נו של צ'אסוקה הוא עצם העובדה שאינו בן א נו ש ,לכן גורלו אי נו תלוי בתסריטאים והוא יכול ל נוע בחופ שיות. לכאור ה ,כמעט רעיון פילוסופי – התקוממות האדם נגד הגורל שמוכתב לו מרא ש ע"י כוחות שאי נם ב שליטתו .בפועל ,סטירה חברתית שבה סאבו נסחף בזרם הבדיחות והמפגנים המטורפים ולא תמיד טורח להסביר את הבסיס ,שהוא למע שה מורכב מאד ,למ נגנון העלילתי שהוא ב נה .צ'אסוקה נוחת באוקי נאווה ,מקום מגוריו של סאבו עצמו מזה כמה ש נים טובות ,ובדרכו למטרה ,הלא היא יורי שצריכה לסטות מן הדרך שנכתבה לה ,הוא נקלע שם למרדפים מרתוניים בתוך השווקים המקומיים, לתוך תהלוכות מסורתיות וקר נבלים למי ניהם ובאיז שהו מקום נדמה שלא רק ההיגיון הפנימי של הסיפור ,אלא ג ם עצם המטרה שלשמה הוא ירד ארצה ,נשכחת לחלוטין .תופעות על טבעיות מתע רבות בכל פעם שאין מוצא אחר מן הפלו נטרים שבהם הוא מסתבך ,ובסופו של דבר הכול ניראה כמו חגיגה פולקלוריסטית רבת צבעים ,בלתי מרוסנת ודי מעייפת למי שבאמת מצפה לפיתוח של אותו רעיון מבטיח שבו מתחיל ה כל המע שייה. שחפים – Gulls במאית :אלה מז'אבה – Ella Manzheeva מבקרי קול נוע אוהבים מאד מי נימליזם מן הסוג הזה .סרט שעלילתו מתרחשת במקום שלא שמעו עליו קודם לכן ,לפחות אל בקול נוע ,דמויות אקזוטיות ומסתוריות שאינן מת נהגות לפי ה נורמות המקובלות ,הסיפור מועבר ברמיזות ומסתתר מאחורי פ נים חתומות והבעות שצריך כל הזמן לפע נח את מ שמעותן ,כי הדיאלוג מסרב לפרט אותן .העיקר הוא האווירה ,צבע ה שמיים ,מראה הבתים, בחוץ ובפ נים ,המקום ויושביו ,העיצוב של כל פריים ופריים והדגשת כל הפרטים בתוכו ,בקיצור ,מה ש נהוג לכ נות טהרת הקולנוע המתבטא בתמונות ולא בפטפוטים .הצופה מבקר בעולם שונה מכל מה שהכיר קודם לכן .במקרה הזה ,קאלמיקיה ,אזור ברוסיה ש נמצא על שפת הים הקספי ,עדיין בתוך תחומי אירופה אבל המקום היחיד ביב שת שבו הדת השלטת היא הבודהיזם .לתו שבים מראה שמזכיר את ב ני מו נגוליה ,עיניים מלוכסנות ,וזה נכון במיוחד אצל גיבורת הסרט ,אבג ניה מ נדז'אבה, דוגמ נית בעלת מעמד בי נלואמי מכובד ו משום כך ה נכס המסחרי המוביל של הסרט כולו .אמ נם ה שימוש שנעשה בה הוא יותר כב חפץ יקר ערך ,ש נוכחותו משמעותית יותר מן הכי שורים הדרמטיים שלה ,מצל מים אותה מכל הזוויות ,מאירים אותה באמ נות ,היא המוקד בכל תמו נה ו שתיקותיה הארוכות רק עוזרות לה להר שים עוד יותר .הבעתה המל נכולית מתחברת עם אפרוריות ה שמיים ב סוף הסתיו ותחילת החורף ו ההק שרים שיוצרת העריכה מסבירים את סערות ה נפש – וי ש לה כאלה – ש היא מסרבת לח שוף. אלזה )מ נדז'אבה( היא א שתו של דייג שיו צא לים ,למרות האזהרות של סערה מ מ שמשת ובאה ואי נו חוזר .עוד לפ ני שיצא ,אלזה ,ש נחנקה ב נישואין שהתקשתה ל שאת ,במקום קודר ומדכא הן במראה והן בא נ שים ,התכוונה לעזוב הכל ולברוח מ שם .המסורת ,האמונות הטפלות ,כל ה שתיקות הרועמות סביבה ,מדרב נות אותה ,הפחד והחרדה מפני הבלתי ידוע ,מונעים ממנה לע שות זאת .כ שהבעל לא שב ,מופ נים אליה מבטים מא שימים ,האמו נה אומרת ש דייגים חוזרים הביתה רק אם אי שה אוהבת ממתי נה להם .וכא שר מופיעים שחפים ,ברור לכל ש הבעל לא י שוב כי שחפים אי נם אלא נ שמות של דייגים שהלכו לעולמם .אלזה ,עכ שיו אלמ נה ועוד יותר בודדה משהייתה קודם ,חייבת להחליט מה תע שה עם עצמה מכאן והלאה .כל זה מועבר בחסכ נות ובקפד נות אסתטית למופת ,עד כדי כך שלעתים נדמה כי הצורה מרשימה יותר מן התוכן. הקולנוע,.נו שא לדיון ציבורי – Cinema, A Public Affair במאית :טטיאנה ברנדרופ – Tatiana Brandrup במרכז ה סיפור של הסרט התיעודי הזה עומד אחד הא נ שים המסורים ביותר לקול נוע שיש היום בעולם .שמו נאום קליי נמן )כנראה שזה בכל זאת נחום ,אבל הוא מתעק ש לכתוב את שמו דווקא ללא האות הגרו נית( .עוד מן הימים החשוכים של המשטר הסובייטי ,הוא עומד ברא ש ארכיון אייז נ שטיין, טורח ואוסף כל פיסת מידע וכל אי נפורמציה אפ שרית וריכז את הכל בדירתו של מי שהיה אחד מגדולי המעצבים של האמ נות ה שביעית )גם אם לא זה הרו ש ם שהתקבל מן הסרט של פיטר גרינאווי ,ה.מ.(. ב ש נת 1989הוא התמ נה למ נהל הסינמטק במוסקבה והשקיע שם לא פחות מאמצים כדי להביא כל פיסת צלולואיד מן ההיסטוריה הע שירה של הקול נוע הרוסי לאוסף שלו ,אבל לא רק סרטים אלא גם חפצים ,תלבו שות ,תסריטים גמורים וטיוטות עבודה ,בקיצור כל מה שיש לו ק שר כל שהו לקול נוע. האוסף האדיר הזה ,רוכז כולו בקומות העליו נות של ב ניין י שן ומרופט למדי במרכז מוסקבה ,הכ ניסה אליו הייתה דרך כ ניסה אחורית ובלתי מרשימה ,אבל הכל נ שכח ברגע שנכנסו למקדש שלו. המקום ניתן לקליי נמן ע"י איגוד הקולנוענים הרוסי ,בזמ נו אחד האיגודים המקצועיים העשירים ביותר במדי נה .עם ה שינויים במשטר ובשוק הקולנוע ,הת נאים הכלכליים השתנו גם הם ,וכא שר יזמים פרטיים פ נו לאיגוד והציעו להם לק נות את הב ניין הי שן הזה כדי להרוס אותו ולב נות במקומו בית דירות יוקרתי )ה שיטה מוכרת לא רק ברוסיה( ,הם מצאו אוזן ק שבת אצל מי שהיה יו"ר האיגוד, הבמאי ניקיטה מיחאלקוב .ב שנת 2005התב שר קליימן שעו מדים לסגור את הסינמטק שלו אבל שלא ידאג ,הוא יקבל מקום אחר ,אולי פחות מרכזי אבל הרבה יותר מפואר וגדול ,כדי להתמקם בו .מאז מ נ שלים את הסינמטק בהדרגה מכל מה שהיה לו ,הב ניין בו שכן אכן נהרס ושני בתי דירות שערכם נעמד במילו ני דולרים הוקמו במקומו ,מיחאלקוב ממשיך ל טעון שהוא נאבק כל הזמן והובטח לו שהסינמטק יעבור לבית חד ש משלו ,ע נייני הכספים הק שורים למכירה של הבניין הישן והמגרש שהוא עמד עליו מעוררים תמיהה ו שאלות שאיש אינו מוכן לה שיב עליהם )למשל ,איך נמכר רק ב 6-מיליון דולר כ ש שוויו כ 70מליון ,ומה בדיוק נע שה בכסף( .בי נתיים ,ארזו חלק גדול מן האוצרות של הסי נמטק בתוך ארגזים שהופקדו במחסנים ,קליינמן וצוותו מצאו עצמם בביתן נידח של אולפ ני "מוספילם" ,הודות לטוב ליבו של מ נהל האולפ נים ,קארןו שחנזארוב )אורח תדיר בפסטיבל ירושלים(. הר שויות מינו מ נהל חדש והעבירו את קליי נמן ל ה נהלה הציבורית ,עד שהוא וכל צוותו הגישו את התפטרותם לפ ני שנה במחאה .סרטה של בר נדרופ מגולל את המע שייה כולה ,היא מ שתדלת להיות אובייקטיבית ככל האפ שר ,אבל בסופו של דבר ,אין מ נוס מן המסקנה שקבלנים והמזומנים שלהם מ שכ נעים יותר מכל שיקול תרבותי. כא שר חלמנו – As we were dreaming במאי :אנדריאס דרזן – Andreas Dresen במקור ,זה רב מכר של סופר ב שם קלמנס מאייר על ההלם וההתפרקות חברתית שליוותה את איחוד ש ני חלקיה של גר מניה ב .1989-העלילה מלווה חבורת נערים שבתחילת הסרט בשנות העשרה המוקדמות שלהם ,חיים בעיר לייפציג ,אז מזרח גרמ ניה ,ו חשים שכל המחסומים שניצבו בפניהם נעלמו במחי יד ,שהכל אפ שרי ואין דבר שלא יוכלו לה שיג ,הם מנסים את כל הסמים שנופלים לידיהם ברחוב ,גו נבים פה ו שם מכונית ל שם שעשוע ,רצים ממאורת לילה אחת ל ש נייה ,מ נסים לפתוח, בחורבה י ש נה ,דיסקוטק מ שלהם שמתחסל אחרי ביקור של ניאו -נאצים גלוחי ראש .אבל מה שהם עו שים ,יותר מכל דבר אחר הוא להפליג בחלומות ,אחד מהם כבר מכין עצמו לקריירה של מתאגרף, אחר מ שוכ נע שיצליח לכבו ש את ליבה של ה נערה היפה ביותר בעיר .אין ספק ,רגע מכו נן בתולדות גרמ ניה המודרנית ,שמכיל בתוכו לא מעט מן הבעיות שעדיין ניצבים בפניהם עד עצם היום הזה .דרזן הוא לכאורה האי ש האידיאלי לביים סרט כזה ,הוא נולד לא רחוק מלייפציג ,הוא כמעט בן גילם של גיבורי סרטו )הוא נולד ב ,( 1963-והוא נעזר בתסריטאי וותיק עמו עבד בחלק גדול מסרטיו ,וולפגאנג קולהאסה. אלא שאי -שם ,בדרך מן הרומן המצליח לבין הסרט ,אותה תחו שה של שבירת מוסכמות ,פריצת מחיצות ,סחרור מול מה שנראה לכאורה כחופש ללא מצרים שבו מותר לעשות הכל או כמעט הכל, והרצון להת נסות בכל דבר אפ שרי ,כל זה נפרט פה לסדרה של עלילות ואפיזודות שבסופו של דבר, במבט של היום ,ניראות אי -שם בין צפוי לחסר ייחוד .יכול מאד להיות שעבור קהל גרמני ,הצגת אספקט מסוים של פרק היסטורי הזכור עדיין לכולם יהיה בעל מ שמעות הרבה יותר גדולה מאשר לצופים במקומות אחרים בעולם ,שיראו כאן עוד סיפור על בעיות של נוע ר מתבגר ומתפרע ,מן הסוג שראו כבר פעמים רבות בעבר ולא כל כך שו נה או מע ניין יותר מן האחרים .מה שיכול היה להיות מע ניין יותר ,סיפורה של חברה גרמנית נוקשה ל החריד ,טוטליטרית באופייה ,המתמוטטת ברקע, נ שאר בסופו של דבר רק כרקע )כך למ של ,המ נהל הסמכותי ומטיל האימה של תחילת הסרט ,גומר כצבע אחרי פ שיטת הרגל של המ שטר הקומוניסטי( .דרזן ,שכאמור מכיר היטב את המקום ואת הרקע ,ה שיג מן הצלם שלו ,מיכאל האמון ,מראה המ שחזר בקפד נות את דיוקן העיר באותה התקופה ,והתוצאה היא תמו נה של מקום שאיש לא היה שמח לבקר בו היום. סינדרלה – Cinderella במאי :קנת בראנה – Kenneth Branagh אין כמו אולפ ני דיס ני במיקסום הרכוש שלהם" .סינדרלה" הוא כמובן אחד הסרטים המצוירים המצליחים ביותר שלהם ומאז ,1950כא שר יצא לאור ,בו הוסיפו וק שטו את האגדה של שארל פרו בהמו ני יצורים חמודים נוספים שמתגייסים לעזרתה של לכלוכית המסכ נה ,הם לא מפסיקים לחלוב את ספקית החלב ה נדיבה הזאת .הפעם ,הם הפקידו אותה בידיו של במאי בריטי יוקרתי ,ק נת ברא נה ,שעוסק בדרך כלל באגדות שקספיריות יותר ,במקום גרסה מצוירת נוספת )מה החכמה ,היום כולם מציירים( הם חזרו ל שחק נים ולדמויות חיות ,גייסו תפאורן גאון ,ד נטה פרטי ,ומלבישה מזהירה לא פחות ,ס נדי פאואל ,ב חרו בפי נצטה אם חורגת עסיסית מעוטרת בפרסים ,קייט בל נשט ,הניחו מולה כוכבת צעירה ורע ננה ,לילי ג'יימס ,שמופיעה בסדרת טלוויזיה שוברת שיאים" ,דאו נטאון אבי", לתפקיד המלך שלפו מתוך צמרת התיאטרון הבריטי את דרק ג'קובי ,שהיה פעם המדריך הרוחני של הבמאי ברא נה כ שלא היה עדיין במאי ,וכדי שאי ש לא יבוא בטע נות על סילוף מקורות מקוד שים ,הם ציי נו שהתסריט נכתב בהשראת עיבודים קודמים של אולפ ני דיסני והאגדה של שארל פרו ,כך אפ שר היה לחזור ול שלב שוב את הציפורים הכחולות ואת העכברים החביבים .הכל בעזרת קסמי תע שיית האפקטים המיוחדים .אפ שר גם להוסיף שיש גם לטאות שהופכות ל שרתים ואווז ש נוהג את הכרכרה. הכל תפור למהדרין והתוצאה אי נה יכולה להעיז שלא להיות להיט מן הרגע הרא שון .יותר או פחות גדול מן הגרסאות האחרות ,זה כמובן תלוי בהרבה דברים )למ של ,אלו סרטים נוספים ייצאו ל שוק באותו ה שבוע( .אבל הצלח ה וודאי שתהיה .הצילום אינו פחות ממופלא ,ה שחקנים מוכרים את הסחורה שלהם בדיוק במידת ההגזמה ההולמת לאגדות ילדים מן הסוג הזה ,הזוהר נ שפך כמים, ומע ניין ,כל זה מצולם על פילם ,בעד שות סינמסקופ מן הדור הקודם ,כאילו מסע אחור נית בתוך הזמן, לא רק בסיפור אלא גם בע שייה עצמה .עד גבול מסוים ,כמובן ,לא צריך לדאוג ,הדלעת הופכת לכרכרה בעזרת כל ה שכלולים האחרונים של התע שייה .מה שיאמרו המבקרים ,במקרה הזה ,הוא חסר ח שיבות ,כי תערובת מ שוכללת כזאת של מתיקות )ג'יימס( וטאבסקו )בלנשט( ,עם כל הגי נוני ם שיקסימו את הילדים מבלי להרגיז את ההורים ,זה הרכב מ נצח.
© Copyright 2024