מגזיו 4 - ינואר 2014
מגזין המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר 4ינואר 2014 תוספת תקציב מאיץ קווי ומכשיר MRI חירום בפגים טראומת מלחמה ניתוחים מורכבים המרכז הרפואי זיו 2014 ינואר | 4 מספר גיליון | זיו הרפואי המרכז בחזית הסיוע מגזיו | עיתון במומים מולדים 1 ההומניטרי נאמנות פיתוח שרותים לקשיש -צפת מכיל מידע חשוב ! ההורים שלנו בידים טובות... כל פתרונות הטיפול בקשיש במקום אחד "...אל תשליכני לעת זיקנה".. Савьоним מרכז יום לקשיש "סביונים" 1 מסגרת חצי יומית אוירה משפחתית חמה ותומכת הסעות +ליווי צמוד ארוחות ברמה גבוהה פקוח רפואי מכון פיזיותרפיה פעילות תרבות וחברה מקלחות עם עזרה צמודה מצוי זכויות וטיפול ע"י עובדת סוציאלית במרכז גם מחלקה שמורה לתשושי נפש צוות מסור ,ותיק ומקצועי! Центр дневного пребывания Савьоним Программа рассчитана на пол дня 04-6970240 04-6920254 Теплая домашняя атмосфера 6826004 077-4342531 , 077-5645275 питание Подвозка и сопровождение - Высококачественное Медицинский надзор - Кабинет физиотерапии 052-5679383 Культурные мероприятия 04-6880266 Душевая с сопровождением Максимальное использование полагающихся прав с помощью соц. работника А также – закрытое отделение для тех, кто страдает душевными расстройствами. !Опытный и доброжелательный персонал עמותת סיעוד "סביונים" בבית מטפלים/ות מוסמכים ומנוסים עובדים זרים לסיעוד בבית יעוץ מקצועי חינם בנושאי סיעוד ורווחה טפול בבית ומיצוי זכויות לניצולי שואה. סיוע צמוד להגשת תביעות לחוק סיעוד השגחה בבתי חולים טלפונים тел. 04-692-0254 Услуги по уходу на дому Савьоним Опытные и подготовленные работники Иностранные работники для ухода на дому Бесплатные профессиональные консультации Максимальное использование полагающихся прав для жертв Катастрофы Помощь и сопровождение в подаче документов Наблюдение в больнице Услуги предоставляются жителям Цфата и населенных пунктов Верхней Галилеи | Тел. 077-564-5275 | 077-434-2531 054-786-6104 כתובת :קורצ'אק ) 1בית גדעון לשעבר( מרכז יום :טל | 04-6920254 -פקס 04-6970240 - סיעוד בבית | 077-4342531 , 077-5645275 :פקס6826004 : סלולרי052-5679383 : מועדונים לגימלאים ברחבי העיר 04-6880266 : ממשו את זכויות הוריכם מהמוסד לביטוח לאומי... נאמנות פיתוח שירותים לקשיש -מרכז יום לקשיש סביונים השירות ניתן בצפת וביישובי מרום הגליל שרותי כביסה | ארוחות חמות לבית | שירותי מספרה וטיפוח | קהילה תומכת עירונית | בתים חמים | "קפה אירופה" לניצולי שואה 2 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 4ינואר 2014 תוכן העניינים חדשות תקן הסמכה החל תהליך קבלת תקן הסמכה (אקרדיטציה) ,כחלק ממדיניות משרד הבריאות עמ' 5 מחקר גן חדש מחקר גנטי שערך ד"ר עאדל שלאעטה חשף גן האחראי לתסמונת השמנת יתר מורבידית עמ' 8 רופאים מנהלי מחלקות ד"ר חלבי הוא מנהל המחלקה הקרדיולוגית החדש ,פרופ' אריק שינוול מונה לנהל את המחלקה לטיפול מיוחד ביילוד עמ' 12 ראיון המטפל הפצוע מנהל השירות לעבודה סוציאלית על העבודה עם המטופלים ממלחמת האזרחים בסוריה עמ' 17 שלום רב לכם, מחלקה יום בחיי צוות על המשמרת עם טיפול נמרץ כללי עמ' 21 קהילה כנס היריון כ 120-יולדות השתתפו בכנס בנושא היריון ולידה בהיכל התרבות בכרמיאל עמ' 23 לפרסום בעיתון :משרד השיווק במרכז הרפואי זיו 050-8434011 [email protected] מסונף לפקולטה לרפואה של אונ' בר-אילן בצפת עורך חיים בלוצר כתיבה אורנה ריין הפקה ושיווק מרב גרינוולד מערכת ד"ר וניה וולך-מנע ,פנינה בוחניק ,חנה ביקל ,משרד תקשורות עריכת לשון הילה שביט צילום סימון חדד ,חנה ביקל עיצוב סטודיו פנדה מו"ל הוצאה גלילית כתובת :המרכז הרפואי זיו ,צפת 13100 טל' 04-6828190 :פקס04-6828444 : המגזין מוגש כשירות לציבור ,אין המערכת אחראית על תוכן המודעות וסגנונן .תוכן המודעות באחריות המפרסמים בלבד ואין בפרסומן משום המלצה של המרכז הרפואי זיו. גיליון מספר ארבע של "מגזיו" הפותח את שנת ,2014מביא את הסיפור יוצא הדופן של הטיפול בפצועי מלחמת האזרחים בסוריה. מחודש פברואר 2013 התארגנו לתת לאזרחים הסורים המובאים אלינו על־ידי צה"ל ,והם עם מורכבות פציעות ומסובכות ,טיפול איכותי וראוי הן בהיבט הרפואי והן בהיבט הסוציאלי .אני גאה בצוותים הרפואיים והסיעודיים שלנו אשר לוקחים על עצמם במסירות עצומה את עבודת הסיוע לפצועים ועושים זאת במקצועיות רבה ,הדבר אינו פשוט כלל ועיקר. פעולתנו כמרכז טראומה אזורי מוכיחה את עצמה והחשיפה הבינלאומית שזכינו לה בכלי התקשורת ובביקורים של שגרירים זרים חיזקה את ההכרה בעבודתנו המקצועית .מעל למאתיים פצועים טופלו כאן תוך שילוב ושיתוף בין כל המערכות והמחלקות. בשתי הכתבות המרכזיות בגיליון זה תוכלו לקרוא על עבודתם המסורה של הרופאים ,של אנשי הצוות הסיעודי ושל השירות הסוציאלי של בית החולים. אני גאה לעמוד בראש מערכת המעניקה שירות רפואי לאדם באשר הוא .עלות הטיפול והאשפוז אינה מבוטלת ואנחנו נמצאים בקשר רציף עם הגורמים הממשלתיים והצבאיים בנוגע לכיסוי העלויות .לצד זה אנו פועלים לגיוס תרומות ,ונוכחנו לדעת שאנחנו לא לבד בנשיאה בנטל הטיפול בפצועים .בחודשים האחרונים אנחנו עדים לתרומות שונות של אנשים וקהילות מהארץ ומחו"ל .תרומות אלו מסייעות לנו ברכישת ציוד ומכשור רפואי לחדרי הניתוח והטיפול הנמרץ ובמתן מענה לצורכיהם של החולים. נושא חשוב נוסף על סדר יומו של המרכז הרפואי זיו הוא כניסתנו לתהליך קבלת תקן הסמכה במטרה לשפר את איכות השירות ואת בטיחות המטופל. ללא ספק ,שיתוף פעולה של כלל עובדי בית החולים יביא להצלחת התהליך ולקידום המצוינות שלנו כמרכז רפואי. אני רוצה לברך את המצטרפים החדשים למשפחת זיו ,ביניהם גם מנהלי מחלקות חדשים .במגזיו שבידיכם תוכלו לקרוא עוד על הנעשה בפקולטה לרפואה ,על כמה ניתוחים חדשניים שבוצעו אצלנו וכן להציץ אל סדר יומם של הצוותים השונים. מאחל לכם קריאה מהנה. שלכם, ד"ר אוסקר אמבון מנהל המרכז הרפואי זיו מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 4ינואר 2014 3 חדשות בשורה לתושבי הצפון: משרד הבריאות יממן מאיץ קווי ומכשיר MRI >> שר האוצר ושרת הבריאות הודיעו על העברת סכום של 24מיליון שקלים לטובת רכישת מכשיר MRIלמכון הקרנות לטיפול בחולי סרטן בשורה משמחת למרכז הרפואי זיו ,אשר יקבל תוספת תקציבית לרכישת מכשיר ,MRIומכשיר מאיץ קווי למכון ההקרנות לטיפול בחולי סרטן .שר האוצר יאיר לפיד ושרת הבריאות יעל גרמן סיירו במרכז הרפואי זיו ואף קיימו מסיבת עיתונאים שבה הודיעו כי רכישת המכשירים למכון ההקרנות תתאפשר עקב החלטה על חיזוק מערכת הבריאות הציבורית ,בעזרת תוספת תקציב של 570מיליון שקלים ,שחלקו מיועד לתשתית ולטכנולוגיה. במסיבת העיתונאים שהתקיימה במרכז הרפואי זיו ,ימים אחדים לפני תום שנת ,2013לקחו חלק גם מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' יוסי גמזו ,מנהל המרכז הרפואי זיו ד"ר אוסקר אמבון וראש העיר צפת אילן שוחט .שר האוצר ושרת הבריאות הודיעו להנהלת המרכז הרפואי זיו כי יועבר סכום של 24מיליון שקלים לטובת מכון ההקרנות לטיפול בחולי סרטן ,שעד כה נאלצו לנסוע להקרנות בבתי חולים מרוחקים. 4 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 4ינואר 2014 "פתיחת מכון הקרנות לחולי סרטן הוא אירוע מכונן" ,אמר מנהל המרכז הרפואי זיו ,דר' אוסקר אמבון ,אשר בירך על ההחלטה במסיבת העיתונאים" .אני מודה למנכ"ל משרד הבריאות ,שנתן לנו רוח גבית לאורך כל הדרך ולשרה גרמן" .ד"ר אמבון הוסיף כי היה שותף לוועדה שבדקה את הפערים בין המרכז לפריפריה; "יש לחזק תחומים נוספים כמו בתי ספר ,כבישים ,ומפעלי תעשייה אשר יעודדו אוכלוסייה איכותית להגיע לגליל ולהשתקע בו ,ובכלל זה -רופאים ואנשי צוות רפואי" ,אמר. שר האוצר ,לפיד ,התייחס בדבריו לסוגיית השירות הרפואי בפריפריה" ,בתי החולים בפריפריה נותנים טיפול להיקף רחב של תושבים בפרישה גיאוגרפית משמעותית" ,אמר לפיד" ,לכן חשוב כל כך להציב את המרכז הרפואי זיו ,כמו גם בתי חולים נוספים בפריפריה ,בחזית הציוד והמכשור הרפואי". שרת הבריאות ,יעל גרמן ,הדגישה את הצורך בצמצום פערים, "תושבי צפת לא צריכים לנסוע לחיפה ואף למרכז הארץ כדי לקבל שירותי בריאות" ,אמרה השרה" ,אחד מעמודי האש במשרד הבריאות הוא צמצום פערים .משום כך ,ניהלנו בשבועות האחרונים ,שר האוצר ואני ,משא ומתן על תקציבים כדי להעניק למערכת הבריאות את התקציבים שמגיעים לה ,בדגש על הפריפריה ,שצפת היא מסמליה". בסיור שערכה שרת הבריאות עם מנהל המרכז הרפואי זיו ,נפגשה השרה עם פרופ' זידאן ,מנהל המכון האונקולוגי .השרה אף ביקרה במחלקת הילדים ,שם מאושפזים חמישה ילדים סורים פצועים. השרה הודתה לצוות הרפואי במרכז הרפואי זיו על העבודה המקצועית והמסורה לאורך כל השנה וציינה לטובה את הטיפול ההומניטרי בפצועים. המרכז הרפואי זיו מצטרף לתהליך ההסמכה >> לאחרונה התווסף המרכז הרפואי זיו לרשימת בתי החולים הממשלתיים שנכנסו לתהליך קבלת תקן הסמכה (אקרדיטציה) ,כחלק ממדיניות משרד הבריאות לקידום מצוינות ואיכות לאחרונה התווסף המרכז הרפואי זיו לרשימת בתי החולים הממשלתיים שנכנסו לתהליך קבלת תקן הסמכה (אקרדיטציה) ,כחלק ממדיניות משרד הבריאות לקידום מצוינות ואיכות בבריאות .תכנית ההסמכה בבית החולים מבוססת על מודל בינלאומי של סטנדרטים לאיכות ויעדי בטיחות המטופל והיא מוטמעת בשיתוף עם JCIןJoint Commission - - Internationalארגון המבצע את מבדקי ההסמכה ברחבי העולם, בתהליך בחינה חיצוני ואובייקטיבי. במהלך תהליך ההסמכה שיארך כשלוש שנים ייבחנו בבית החולים שלושה־עשר נושאים שונים :נגישות לטיפול והמשכיות טיפול, זכויות המטופל ומשפחתו ,הערכת המטופל ,הטיפול במטופל ,ניהול הטיפול התרופתי ,כירורגיה והרדמה ,הדרכת המטופל ומשפחתו, שיפור איכות ובטיחות המטופל ,מניעה ובקרת זיהומים ,ניהול, מנהיגות ואסטרטגיה ,ניהול מתקני ביה"ח ובטיחותם ,השכלה וכישורי עובדים ,ניהול המידע. המרכז הרפואי זיו שמח וגאה להצטרף לתהליך ,ורואה בנושא האיכות ערך מרכזי בעשייה המקצועית .ערך זה משלב קביעת הנחיות מקצועיות וסטנדרטים מקצועיים ,הובלה ועמידה בקדמת הטיפול הרפואי והטכנולוגיה והכשרת דור העתיד של הרפואה ומקצועות הבריאות ,תוך הבטחת איכות הטיפול ובטיחות המטופל. מובילי התהליך בבית החולים צופים כי כניסה לתכנית ההסמכה תשפר ישירות גם את מצב המטופלים ,שהם חלק בלתי נפרד מהתהליך .המטופלים יזכו לקבל טיפול בטוח ואיכותי תוך הקפדה על סביבת טיפול בטוחה ,צמצום טעויות בהעברת מסרים בין הצוות למטופל ומתן תרופות מבוקר ומלווה בהסברים. המבדק הראשון עומד להתקיים בחודש פברואר הקרוב ,במהלכו ייבחן המצב הנוכחי במרכז הרפואי .כמה מבדקים נוספים יתקיימו בהמשך התהליך ובסופם יוחלט אם להעניק למרכזנו את תקן ההסמכה. נחנכה מרפאה לבריאות הנפש בגיל הרך >> מגוון רחב של בעיות מניע הורים לבקש עזרה בתחום בריאות הנפש של התינוק: בעיות אכילה והפרעות שינה ,הפרעות התנהגות ובעיות התפתחות -הן רק חלק מהן בטקס מרשים שבו השתתפו עובדי המחלקה לבריאות הנפש, הנהלת המרכז הרפואי זיו ואורחים רבים ,נחנכה בקיץ המרפאה לבריאות הנפש בגיל הרך .המרפאה מתמחה בבריאותם הנפשית של תינוקות ,של פעוטות ושל ילדים צעירים בגילאים 6-0וכן בבני משפחתם. לדברי מנהלת היחידה לבריאות הנפש בגיל הרך ,ד"ר בלה מירוצ'ניק, מגוון הבעיות המניעות הורים לקבלת עזרה בתחום בריאות הנפש של התינוק הוא רחב ,החל מבעיות אכילה והפרעות שינה והמשך בהפרעות התנהגות ,בעיות התפתחות ,בעיות רפואיות ועוד .נוסף על אלה ,קיימת השפעה הדדית של התפקיד ההורי המתפתח על התינוק ולהפך -קשיים המתגלים אצל התינוק עלולים להשפיע על התפתחות ההורות" .מובן שהתלות ההדדית בין ההורים לתינוק מביאה לכך שהטיפול להורים ולתינוק יהיה משולב" ,אומרת ד"ר מירוצ'ניק" ,ככל שנזהה את הבעיה מוקדם יותר וניתן לה מענה ,כך ייטב הן להורים והן לתינוק". לידת תינוק מזמנת ,לעתים ,מצוקות רגשיות הבאות לידי ביטוי בדרכים שונות בתוך המשפחה ,הן להורים והן לילדים .הצוות במרפאת הגיל הרך מתמחה בזיהוי ,באיתור ובהתערבות טיפולית בבעיות אלו ,והגישה הטיפולית המנחה הנה התייחסות לילד הצעיר במסגרת משפחתו וסביבתו הטבעית. מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 4ינואר 2014 5 חידושים ניתוחי אינקובטור בתינוקות בעלי מומים מולדים >> ביחידה החדשה לכירורגיית ילדים ערכו לאחרונה שלושה ניתוחים מורכבים שבעבר לא ניתן היה לבצעם במרכז הרפואי זיו שישה חודשים מאז הקמת היחידה החדשה לכירורגיית ילדים במרכז הרפואי זיו בניהולה של ד"ר לילי לונסקי היערי ולצד ניתוחים בתינוקות ,ילדים ובני נוער המבוצעים על בסיס קבוע ,בוצעו ביחידה שלושה ניתוחי חירום. הניתוחים המורכבים נערכו לתינוקות שנולדו עם מומים מולדים נדירים .בעבר לא ניתן היה לבצעם במרכז הרפואי זיו והורי התינוקות נדרשו להעבירם במהירות לניתוח בבית חולים מרוחק" .מומים מולדים בתינוקות דורשים זיהוי מהיר וטיפול מיידי" ,אומרת ד"ר היערי" ,זאת על מנת למנוע התדרדרות המצב לכדי סכנה לתינוק והתפתחות של בעיות רפואיות נוספות". ניתוחי החירום התקיימו תוך שהתינוקות נמצאים בתוך אינקובטור מיוחד ,שעוצב כך שקירותיו נפתחים לצורך פעולות הניתוח ,אך מאפשרים שמירה על חום גופם של הפגים לאורך הניתוח .מנהלת היחידה שהובילה את שלושת הניתוחים אומרת כי המומים אשר נמצאו בתינוקות ונותחו לאחרונה נחשבים לנדירים יחסית ושכיחותם היא אחת לכל חמשת אלפים לידות. ניתוח אחד בוצע בתינוקת שמשקלה היה 2ק"ג בלבד ,שבגופה גילו הרופאים מום מולד של אטמות הוושט (צינור הבליעה) וחיבור בינה לבין קנה הנשימה ,פגם שאינו מאפשר לאכול .בניתוח הופרדה הוושט מקנה הנשימה וחוברה מחדש בצורתה האנטומית התקינה לקיבה ,על מנת לאפשר פעילות תקינה של מערכת העיכול. ניתוח נוסף בוצע בפגית במשקל 1ק"ג ,אשר פיתחה דלקת של המעי ,ונדרשה התערבות כירורגית מיידית כי עקב הדלקת נוצרו היצרויות במעי הגס ובמעי הדק של הפגית. בניתוח הסירו הרופאים את הקטעים המוצרים מן המעי הדק והגס וחיברו מחדש את חלקי המעי הבריאים .הפגית עדיין נמצאת בטיפול במחלקה לטיפול מיוחד ביילוד (פגיה). הניתוח הנדיר השלישי שבוצע לאחרונה ביחידה בתינוקת במשקל 2ק"ג שנולדה עם מום מולד של אטמות המעי הדק ,ובו חלק מהמעי הדק שלא התפתח גורם לחסימת מעיים .במהלך הניתוח גילו הרופאים כי 90% מהמעי הדק של התינוקת לא התפתח דיו ולא אפשר פעולה תקינה של מערכת העיכול .הרופאים נאלצו לכרות את חלק המעי שאינו מפותח וחיברו מחדש את החלק הבריא שנותר למעי הגס .התינוקת שוחררה לביתה ,כשהיא אוכלת ומקבלת הזנה משלימה דרך הווריד. הטיפול ביילוד או בפג בעל מום מולד מורכב מתבצע ביחידה לטיפול מיוחד ביילוד. היחידה ,בניהולו של פרופ' אריק שינוול, שודרגה רבות לאחרונה והוכנסו אליה מכשור וציוד חדישים הדרושים כדי להעניק טיפול נמרץ מרבי למטופלים. פתיחתה של היחידה לכירורגיית ילדים מאפשרת ביצועם של ניתוחים כגון אלה באופן מיידי ,עם גילוי המום ובמתכונת חירום" .זהו שירות חשוב ונחוץ לכל ילדי הצפון וכמובן להוריהם ואני שמחה כי ביכולתנו להעניקו כאן ברמה הגבוהה ביותר וקרוב לבית" ,אומרת ד"ר לונסקי היערי. הסרת גידול בחלחולת ללא חתך ניתוח זעיר פולשני להסרה של גידול פוליפואידי פרה־סרטני בחלחולת ללא צורך בחתך ,בוצע לראשונה במחלקה הכירורגית במרכז הרפואי זיו .זהו ניתוח חדשני שכמותו בוצעו רק ניתוחים ספורים בארץ ובעולם ,ובו הוסר גידול מפתח פי־הטבעת ללא צורך בחתך .המנתחים, מנהל המחלקה לכירורגיה ד"ר איגור וקסמן וד"ר איגור דשקובסקי ,כירורג בכיר במחלקה ,השתמשו בכלי ניתוח לפרוסקופיים ובמצלמה זעירה ,שהוחדרו לחלחולת המנותח ,בניתוח שארך רק 35דקות, לעומת כשעתיים בטכניקה הרגילה. המנותח ,תושב הצפון בן ,65אובחן עם גידול ממאיר מקומי בשלב התחלתי בחלחולת (רקטום) בגודל 3.5 ס"מ .כדי למנוע התפתחות והתפשטות נדרשה התערבות כירורגית מיידית להסרת הגידול ולאחריה ,שוחרר המנותח לביתו כעבור התאוששות של 24שעות בלבד. 6 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 4ינואר 2014 לדברי ד"ר איגור וקסמן ,הניתוח החדשני מעניק אופציה נוספת למטופלים להליך טיפולי המאפשר התאוששות קלה וחזרה מהירה לשגרה" ,הניתוח ,שאינו מבוצע בכל בתי החולים בארץ ,מאפשר הסרת גידולים במינימום טראומה לגוף ,וההתאוששות קלה ללא תופעות לוואי" .לטכנולוגיה החדישה שבה השתמשו הכירורגים של המרכז הרפואי זיו בניתוח האמור יתרונות נוספים ביחס לשני סוגי הניתוחים שהיו קיימים עד כה :המכשור המשמש לניתוח הנו עדין וקל לשימוש ,אינו גורם לכאבים ולטראומה לגוף ,המצלמה הלפרוסקופית מאפשרת ויזואליה טובה יותר של האזור המנותח ,ההתאוששות מן הניתוח מהירה ביותר ואין תופעות לוואי כגון בעיה בתפקוד סוגרי פי־הטבעת, הנגרמות לעתים בניתוחים הישנים .על־אף זאת ,הניתוח החדש אינו מתאים לכל אחד ותלוי בסוג הגידול ובגודלו וכן במצבו הבריאותי של המנותח. בריאות עובדים :סקר עישון ושינויים בתפריט >> המרכז הרפואי זיו רואה חשיבות רבה בקידום בריאות בקרב עובדיו ,זאת בהתאם למדיניות משרד הבריאות קידום בריאות בקרב העובדים הנו חלק מהיעדים שהציב מנכ"ל משרד הבריאות ,פרופ' רוני גמזו לכל בתי החולים והמרכזים הרפואיים הממשלתיים. הנהלת המרכז הרפואי זיו מחויבת לתהליך ורואה בחשיבות רבה את קידום בריאותם של עובדיה .המפקחת הקלינית והממונה על ההדרכה ,גב' דליה טדגי ,מונתה על־ידי ההנהלה כממונה על תחום קידום הבריאות בזיו .במסגרת זו השתתפה הגב' טדגי בקורס שערך משרד הבריאות "מובילי קידום בריאות בבתי החולים הממשלתיים" .בפגישה של הממונה על קידום הבריאות עם מנהל המרכז הרפואי זיו ,ד"ר אוסקר אמבון ,הוחלט על מינוי ועדה מוסדית לתחום הנ"ל ,שתכלול רופאים ,אחיות ,דיאטנית ,פיזיותרפיסט ואת נציגת השיווק .הוועדה בחרה שלושה תחומים לתכנית העבודה השנתית במסגרת קידום הבריאות בקרב העובדים :מניעת עישון וגמילה ממנו ,תזונה נבונה ופעילות גופנית. משאבת אינסולין אלחוטית ראשונה בעולם >> ללא צינורית ,עם שלט חכם - מערכת האומניפוד נכנסה לשימוש הילדים ובני הנוער חולי הסוכרת מרחבי הגליל, המטופלים על־ידי ד"ר אורנה דלי גוטפריד וצוותה במרכז בריינין לסוכרת נעורים ,הם הראשונים בישראל להתחבר למערכת אומניפוד חדשה -משאבת האינסולין האלחוטית היחידה בעולם. הגרסה החדשה של האומניפוד כוללת משאבת אינסולין בעלת הפוד הקטן ביותר בעולם ,בעלת שלט-רחוק חכם ומגוון של טכנולוגיות חדשות .מדובר במשאבת האינסולין הראשונה בעולם הפועלת באופן אלחוטי וללא צינורית .המכשיר החדש והמשוכלל אושר על־ידי מנהל התרופות האמריקני ( )FDAומשרד הבריאות בישראל ,והושק בארץ על־ידי חברת "גפן מדיקל" .לדברי מנהלת המרכז לסוכרת נעורים ואנדוקרינולוגיה לילדים ,ד"ר אורנה דלי גוטפריד, המערכת פשוטה לתפעול ,ידידותית ודיסקרטית ללא צינורית ,דבר המאפשר נוחות מרבית בהתנהלות היום יומית .המכשיר כולל שלט חכם אשר כולל גם מד סוכר מובנה .החדרת הקנולה נעשית באופן אוטומטי ,בלי מחט ,כאב או זריקות וכך מקלה את תהליך החיבור ומצמצמת טעויות" .זהו פשוט חלום" ,היא מוסיפה. עידית ברום מקיבוץ יראון ,שהגיעה להשקה עם בנה, אדם ,חולה סוכרת נעורים בן שלוש שנים ושלושה חודשים ,אמרה" :עצם העובדה שהמכשיר קטן וקל מאפשרת לחבר אותו באזורים נוספים ולא רק בירך. בגוף קטן של ילד אין מרחבי גוף ולשים לו את המכשיר כל פעם באותו מקום גורם לפצעים וצלקות .לכן עבורי מאוד משמעותי גודלו הזעיר של המכשיר". "כחלק מפעילות הוועדה ערכנו סקר עישון וגמילה בקרב כל העובדים ,ולאחר מכן פתחנו בעבורם סדנה לגמילה מעישון בחינם" ,אומרת הגב' טדגי. כמו כן מתוכנן שינוי תפריט האוכל במרכז הרפואי .נוסף על כך ,ייערך יום לקידום בריאות העובדים שבמהלכו יוצבו עמדות לבדיקת לחץ דם וסוכר ,יערכו הרצאות בנושאים שונים "ועוד הזרוע נטויה", מבטיחה הממונה על התחום. חדש :רנטגן דיגיטלי מופחת־קרינה מכשיר רנטגן חדש ודיגיטלי ראשון מסוגו בישראל הוכנס לשימוש במרכז הרפואי זיו .מעבר להיות מכשיר הרנטגן החדש מסוג DXמדויק יותר באבחון ובעל קרינה מופחתת ,הכנסתו לפעולה מאפשרת יעילות רבה יותר ומתן שירות משופר ,מאחר שמשך הצילום קצר יותר באופן משמעותי .הצילומים מועברים ישירות למחשב ולארכיון ואף ניתנים למטופל על גבי דיסק במידת הצורך; אין יותר שימוש בלוחות צילום. מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 4ינואר 2014 7 מחקרים גן חדש CEP19גורם להשמנת יתר >> במחקר שנערך על־ידי ד"ר עאדל שלאעטה התגלה גן האחראי לתסמונת ״השמנת יתר מורבידית״ בעכברים ובבני־אדם עבודת מחקר בנושא השמנת יתר -מטרד בריאותי מדאיג בוצעה על־ידי מנהל המכון הגנטי במרכז הרפואיזיו ,ד"ר עאדל שלאעטה ,והתפרסמה לאחרונה במגזין הרפואי .AJHG - American Journal of Human Genetics נהוג להשתמש באסטרטגיות מחקר שונות במטרה לגלות ולזהות את הבסיס הגנטי הפגום במסלולים וברשתות ויסות משק האנרגיה בגוף. במחקר של ד"ר שלאעטה התגלה גן האחראי למופע הקליני הספציפי של תסמונת ״השמנת יתר מורבידית״ באדם ובעכבר. עבודת המחקר מתארת את התסמונת במשפחה גדולה שבה המחלה מועברת בתורשה אוטוזומלית רציסיבית .החולים שנחקרו מילאו אחר קריטריוני התסמונת המטבולית (שילוב של השמנה ,סוכרת או עמידות לאינסולין ,יתר לחץ דם ,דיסלפדמיה -עלייה ברמת טריגלצירידים וירידה ברמת ליפופרוטואין מסוג" .)HDL איתרנו משפחה גדולה ממוצא ערבי מצפון הארץ עם סיפור עשיר של נישואי קרובים" ,סיפר ד"ר שלאעטה" ,מעל ל 12-בני משפחה שהציגו השמנת יתר מורבידית במשקל שנע בין 120ל 180-ק׳׳ג" .ד"ר שלאעטה מוסיף, "השתמשנו בשיטת מיפוי הומוזיגוטי על־ידי שימוש במרקרים פולימורפיים מסוג מיקרוסטיליטים והצלחנו למפות את המחלה לאזור הממוקם בקצה של זרוע ארוכה של כרומוזום .)3q29( 3קראנו לאזור הזה,)Morbid Obesity-1 Locus) MO-1 ובעבודה מאומצת של ריצוף הגנים בלוקוס שהגדרנו ,הצלחנו לזהות את הגן CEP19 עם מוטציית עצירה ."Stop codon כל החולים במשפחה נמצאו הומוזיגוטיים למוטציה. במטרה ללמוד על הגן ועל הפונקציה ,ייצרו החוקרים זן חדש של עכבר שבו שותק הגן" ,CEP19 העכבר הראה סימני מחלה המדמים את הממצאים באדם" ,אמר ד"ר שלאעטה" ,הוא נהיה שמן ,הראה הפרעה במשק הגלוקוז ועמידות לאינסולין .בכך הוכחנו כי איבוד הפונקציה של הגן הציליארי מביא להשמנת יתר". ד"ר שלאעטה ציין כי הגילויים פותחים אפיק מחקרי חדש להבנת מנגנוני השמנת היתר עם פוטנציאל עתידי לפיתוח טיפול תרופתי בהשמנה ובתת-תזונה" .אנו מאמינים כי המחקרים שאנו עושים ואשר יתבצעו בעתיד בתחום הגן שגילינו יתרמו רבות להבנת מנגנון הפעולה והמסלול הביולוגי שבו הוא עובד" ,סיכם באופטימיות" ,הדבר יכול להוסיף עוד גנים המעורבים במשק האנרגיה בגוף ,כאשר מוטציה בכל אחד מהגנים עלולה לגרום להשמנת יתר וסוכרת". סיעוד רב־תרבותי משנה את גישות הטיפול בבתי החולים בישראל מאמר בנושא הסיעוד הרב־תרבותי שבכתיבתו השתתפה אחות חדר טיפול נמרץ במרכז הרפואי זיו ,עינב ראש ,התפרסם לאחרונה במגזין רפואי רומני Revista de Asistenţă Socială, anul XII, .3 ,1-6מטרת המאמר היא להעלות את המודעות בקרב הצוותים הסיעודיים בנוגע להבדלים ולפערים תרבותיים ,ובכך להפוך אותם לבעלי ידע על אודות ההעדפות התרבותיות של המטופלים. "השונות התרבותית ההולכת וגדלה עם השנים במדינת ישראל ,למעשה מחייבת את נותני הטיפול בשירותי הבריאות לתקשר ביעילות עם מטופלים ומשפחותיהם המשתייכים לתרבויות השונות" ,אומרת עינב ראש ,מחברת המאמר ,שטוענת כי תיאוריות בתחום הסיעוד הרב־תרבותי מציעות כלים יעילים המסייעים בדרך כלל לצוות הסיעודי במתן טיפול הולם תרבותי" .הצוות הסיעודי מקיים קשר אינטימי ביותר עם המטופלים, 8 ועל מנת שיוכל להעניק להם טיפול הוליסטי ופרטני המתבסס על צורכיהם התרבותיים חשוב מאוד שידע יותר על הרקעהתרבותי שלהם". לדברי המחברת ,בישראל עולה הצורך באחים ואחיות בעלי כשירות תרבותית ,בעלי יכולת לכבד את תרבותו של האחר על אף השתייכותו לתרבות אחרת ,וכן צורך בצוותים בעלי מסוגלות לתקשר באופן יעיל עם מטופלים ומשפחותיהם הבאים מתרבויות שונות .העלייה המסתמנת בצוותים מיומנים לרב־תרבותיות הינה תוצאה של ההתפתחות המתמשכת בשירותי הבריאות ,שינויים טכנולוגיים ,ריבוי מהגרים ,עולים חדשים ואילוצים חברתיים ותרבותיים נוספים שנוצרו במהלך השנים האחרונות" .מעל לכול עומדת רמת שביעות הרצון של המטופלים ומשפחותיהם מהטיפול הסיעודי" ,מציינת ראש ומוסיפה שהגברת היענות המטופל לטיפול ,לצד העלאת איכות הטיפול הסיעודי מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 4ינואר 2014 דרך שיפור מיומנויות ודרך שילוב ערכיו התרבותיים של המטופל בתכנון הטיפול הסיעודי ,באים לידי ביטוי לבסוף בהעלאת הרמה המקצועית של האחיות. "לאחרונה חל שינוי משמעותי באופן שבו תפקיד האחות נתפס ,ובהיקף תפקידיה הלכה למעשה", מסכמת ראש, "כיום אחיות מסוגלות לטפל במטופלים ומשפחותיהם דרך ההקשר התרבותי שלהם. לצורך כך הן זקוקות לכלים שיאפשרו להן להעריך ולזהות פערים תרבותיים ,ועל־ידי כך לקבל החלטות באשר לתכנון והתאמת הטיפול הסיעודי". כנסים כנס בינלאומי :מועד השראת לידה בסיבוכי היריון >> בכנס הוצגו היבטים רפואיים והחלטות רפואיות ,חלקם שנויים במחלוקת ,לגבי מועד ואופן היילוד ,בין אם בלידה רגילה או בניתוח קיסרי יזום כנס בינלאומי בנושא תזמון מועד היילוד במצבים שונים של סיבוכי היריון ,התקיים בחודש אוקטובר באולם הפקולטה לרפואה בצפת ,ביוזמת מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי זיו בצפת ובחסות "החברה לרפואת האם והעובר" .מטרת הכנס הייתה לבחון את מועד היילוד במצבים של סיבוכי היריון שונים ואת תוצאות ההריונות הללו על פי שבוע ההיריון בלידה . בכינוס נכחו כ 70-איש ,מרצים ומומחים רבים בתחום הגינקולוגיה, מכמה אוניברסיטאות ובתי חולים בארץ ובעולם .בין המומחים המובילים בתחומם מבתי החולים השונים בארץ אשר נתנו הרצאות במהלך הכנס היו :פרופ' יריב יוגב ,פרופ' אייל סיון ,פרופ' אריאל מני, פרופ' יעקב בר ,פרופ' יצחק בליקשטיין ,פרופ' עידו שולט ,ד"ר יורי פרליץ וד"ר עוז גביש .בין האורחים מחו"ל היו פרופ' קתרין ספונג, מנהלת אגף מחקר במכון הלאומי לבריאות הילד של ארצות הברית ופרופ' סטיבן וורסוף ,מנהל אגף מיילדות והיריון בסיכון ,הפקולטה לרפואה נורפלק וירגי'ניה ארה"ב. בכינוס הוצגו היבטים רפואיים והחלטות רפואיות לגבי מועד ואופן היילוד ,בין אם בלידה רגילה או בניתוח קיסרי יזום .חלק מהנושאים שנויים במחלוקת ,אך עם זאת זימן הכנס אפשרות להחלפת דעות בין המומחים .בין הנושאים שנידונו :מועד יילוד בהריונות המסובכים ביתר לחץ דם הריוני ,בעיות קרישיות יתר והריונות תאומים .כמו כן נבחן נושא ההכנה לניתוח קיסרי יזום במצבי שלייה הנעוצה ברחם, המסכנים את היולדת באיבוד דם משמעותי העלול להוביל לכריתת רחם .דיון סוער התקיים בשאלה האם ביולדת עם חשד למקרוזומיה (עובר מעל 4000גר') במועד הצפוי ללידה ,יש מקום להפעיל לידה בצורה יזומה על מנת למנוע סיבוכי לידה בעוברים גדולים כגון פרע כתף ,לידות מכשרניות וכדומה .הוצגו עבודות בעד ונגד והתנהל דיון מעניין המציג גישות שונות לנושא גם במרכזים הגדולים. עוד בכנס ,התקיים דיון בנוגע להיבטים ולסיכונים בניתוח קיסרי לבקשת יולדת ,ללא התוויה רפואית מתאימה .נטען כי שיעור בקשות היולדות לבצע ניתוח קיסרי אינו בעליה בשנים האחרונות .גובשה הסכמה חלקית שיש חשיבות לתכנון המשפחה העתידי ,כלומר יש הבדל בין אישה בת 43לאחר עשרות טיפולי פוריות בהיריון ראשון המבקשת לסיימו בניתוח ,לבין יולדת בת 20בהיריון ראשון המעוניינת במשפחה מורחבת אך חוששת מלידה .סוכם כי חשוב לדון בכל מקרה לגופו ולהחליט בהתאם. כנס גלאוקומה משותף למרכז הרפואי זיו ולבית החולים רמב"ם >> רופאי מחלקות העיניים מהווים פורום המאפשר העברת מידע ושיתוף פעולה בין־מחלקתי רופאי מחלקות העיניים של המרכז הרפואי זיו ושל בית החולים רמב"ם, השתתפו בכנס בין מחלקתי בנושא מחלת הגלאוקומה .הכנס הנו פרי יוזמה משותפת של מנהלי מחלקות העיניים בשני בתי החולים ,ד"ר יוסי פיקל מהמרכז הרפואי זיו ופרופ' איתן בלומנטל מרמב"ם ,שתחום עיסוקו המרכזי הנו מחלת הגלאוקומה. בכנס הוצגו מקרים קליניים קשים של מחלת הגלאוקומה ונערך דיון מקצועי משותף על אפשרויות טיפול שונות וניתוחי גלאוקומה. "חשיבות מפגשים מסוג זה הינה עצומה מפני שהם מאפשרים העברת מידע וסיעור מוחות לגבי מצבים קליניים שבהם אנו נתקלים ביום-יום" ,אמר ד"ר פיקל" ,אין ספק, כי המשתתפים הפיקו תועלת רבה מהכנס, בעיקר הרופאים הצעירים יותר אשר נחשפו לתהליכים ולשיקוליהם של הרופאים הבכירים ,בכל מקרה ומקרה". מארגני הכנס ציינו היבט חיובי נוסף והוא יצירת הזדמנויות שבהן ניתן להתבטא ולהתלבט בפורום של רופאים בעלי תחום משותף וניסיון רב .בדברי הסיכום הדגיש פרופ' איתן בלומנטל את חשיבות יצירת תהליך שיתוף פעולה בין מחלקתי ואת היתרונות הגלומים בו לשתי המחלקות ובעיקר לבריאותו של ציבור המטופלים .לצד השיתוף בידע בנושאים מקצועיים נוצר גם תהליך למידה מבורך ,המשפר את השירות. הכנס שהתקיים במרכז הרפואי זיו, והשתתפו בו רופאים בכירים ומתמחים משתי המחלקות ,נחל הצלחה גדולה ובסופו הביעו מנהלי המחלקות את תקוותם שזו היא פתיחתה של מסורת מבורכת של מפגשים בין מחלקתיים נוספים. מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 4ינואר 2014 9 פרה- רפואי צוות מעבדה המטולוגית ובנק הדם /מאחורי השמות המעבדה ההמטולוגית ובנק הדם הם חלק מהמערך ההמטולוגי במרכז הרפואי זיו ,שבראשו עומד ד"ר דלי נגי'ב. בנק הדם אחראי להספקת דם ומרכיבי דם לכל החולים המאושפזים, וכן לחולים האונקולוגים וההמטולוגים .מדי חודש מספק בנק הדם כ 400-מנות של מוצרי דם ומבצע כ 900-בדיקות לזיהוי סוג דם ונוגדנים .המעבדה ההמטולוגית מתמקדת בנושאים המטולוגיים שונים כגון ספירות דם ,קרישה ואפיון תאים .מדי חודש מתקבלות במעבדה כ 10,000-דגימות לספירות דם ולבדיקות נלוות וכ3,000- בדיקות .PT/PTT בתמונה ,מימין לשמאל: רוזליה לאורי ,מרכזת תחום קרישה .בת ,64גרושה פלוס שניים ומתגוררת בכרמיאל .מרגישה סיפוק מכך שבזכות אבחון התוצאות הרופא יכול להעניק טיפול מדויק יותר למטופל. סוהא ארשיד ,אחראית בנק הדם .בת ,60מתגוררת בכפר ראמה, נשואה פלוס ארבעה וסבתא לשלושה נכדים .סוהא אוהבת מאוד לבשל ,לצאת לטיולים ולסרטים ובעיקר לטפל בנכדים. רנא עג'מי ,עובדת מעבדה .תושבת מג'דל שאמס ,בת ,36נשואה ואימא לשניים .בשעות הפנאי ,אחרי העבודה והטיפול בילדים ,נהנית לקרוא ספר טוב. ויקטוריה ברודסקי ,עובדת מעבדה .בת ,45נשואה ואימא לשניים, חיה בכרמיאל ואוהבת עבודות יד ,רקמה ועיצוב הבית. ד"ר יפעת צבעוני ,מנהלת מעבדה המטולוגית ובנק הדם .בת ,47 ממצפה גילון ,נשואה ואימא לשלושה .הגיעה לפני כחצי שנה 10 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 4ינואר 2014 מהסקטור הפרטי ואוהבת את היכולת לשנות ,להשפיע ולקדם תהליכים .אוהבת רכיבה על אופניים ,צלילה וסקי. אליאס סאדר ,מרכז תחום ציטולוגיה .אליאס נשוי ואב לארבעה, הוא בן 55ומתגורר בגוש חלב .תחביבו בשעות הפנאי – טיולים. חנא מוראני ,עובד מעבדה מכפר סמיע .חנא בן ,32נשוי פלוס שלושה .חובב כדורגל -לשחק וגם לצפות. אינה אברוטין ,עובדת מעבדה .מתגוררת בנצרת עילית .היא בת ,34 נשואה ואימא לילדה .תחביביה הם טיולים ,שחייה וקריאה. בתיה אשל ,מרכזת תחום אפיון תאים .בתיה בת 50ומתגוררת בצפת. אוהבת לרקוד ונהנית מתפירה. ענבל קאופמן ,מזכירת המעבדה .מתגוררת בצפת ,בת ,26נשואה ואימא לילדה אחת .ענבל אוהבת לאפות ולבלות עם המשפחה. אילנה ממן ,מזכירה רפואית .מתגוררת בצפת ,בת ,53נשואה פלוס שלושה וסבתא לשבעה נכדים .אילנה חובבת מוזיקה וריקוד. לא בתצלום :עדי בן נס ,עובדת מעבדה .מתגוררת בראש פינה, נשואה ואימא לשלושה .חאזם עטאללה ,תורן חוץ במעבדה .חאזם מכפר יאסיף ,רווק בן ,27אוהב את לשחק כדורגל ולצפות במשחקים. עולא סלאלחה ,תורנית חוץ במעבדה .בת ,26נשואה ומתגוררת בבית ג'אן .אוהבת לקרוא ספרי דרמה .סברין נפאע ,תורנית חוץ במעבדה .בת 24מבית ג'אן ,נשואה פלוס ילדה .אוהבת לשמוע מוזיקה ולהכין עוגיות .רובא חורי ,תורנית חוץ במעבדה .רובא בת ,24 נשואה ,מתגוררת בכפר עילבון .אוהבת לשמוע מוזיקה. קורס נאמני שפה :חלקו של המתרגם בטיפול בקורס שפותח כמענה לחוזר מנכ"ל משרד הבריאות בנושא הנגשה לשונית ,השתתפו אנשי צוות ממרכזי בריאות שונים בארץ ומלשכות בריאות ,ביניהם גם נציגות מכובדת מהמרכז הרפואי זיו .הקורס הייחודי פותח עבור עובדים במוסדות בריאות ובקהילה ,אשר שולטים בשפה זרה בנוסף לעברית ועתידים לשמש מתרגמים במוסדות הבריאות שבהם הם עובדים. הקורס התמקד בעקרונות ובהתנהלות אתית בעת ביצוע תרגום בהקשר בריאותי וכן בעקרונות תקשורת עם מטופלים ,תוך שימת דגש על חלקו של המתרגם ביישום טיפול הולם תרבותית. בקרב משתתפי הקורס ,דוברי השפות השונות היה רוב לדוברי ערבית ,אך היו גם כמה דוברי רוסית ,נציגה אחת דוברת אמהרית ,דוברת אנגלית ונציגה אחת דוברת צ'רקסית. בסיום הקורס הוטלה על המשתתפים המטלה ליישם במקומות העבודה שלהם ,על פי צוירכי המערכת ,את העקרונות שרכשו במהלך הקורס. 100בוגרים הוסמכו לאחים ואחיות בשנת 2013 >> מספר שיא בכל הזמנים ועליה של 67%ביחס לשנה שעברה במספר הבוגרים שהוסמכו לאחים ואחיות בבית הספר לסיעוד .מגמת העליה צפוייה להימשך גם השנה מספר שיא בכל הזמנים ועליה של 67%ביחס לשנה שעברה במספר הבוגרים שהוסמכו לאחים ואחיות בשנת 2013בבית הספר לסיעוד שבמרכז הרפואי זיו. בטקס סיום מרשים הוענקו תעודות סיום ל 28-בוגרים במסלול הסבת אקדמאים, שהצטרפו ל 72-בוגרים שסיימו לימודיהם במהלך שנת .2013בכך מגיע מספר הבוגרים השנה ל.100- מנהלת בית הספר ,ד"ר חנה צפריר ,בירכה את הבוגרים ואמרה כי צוות בית הספר כולו סומך עליהם ,היא ציטטה את דברי הנשיא שמעון פרס ואמרה כי הם ידעו "למצות את המאחד ולכבד את המייחד" .ד"ר צפריר התייחסה בדבריה לגאוות הצוות כולו על הדגש המיוחד הניתן בלימודים לסיעוד מותאם תרבותית .תעודת הוקרה על הצטיינות אקדמית וחברתית הוענקה לבוגרת עפרה דודאי מכרמיאל .כמיטב המסורת של בית הספר לסיעוד הונחה טקס הסיום על־ידי שני בוגרים ,אברהם אלמליח וסאמי חיגאזי. השנה לומדים בבית הספר לסיעוד 235סטודנטים בשני מסלולים מסלול גנרי ומסלול להסבתאקדמאים .בין הלומדים65 , סטודנטים חדשים במסלול הכשרה בן שנתיים וחצי לתואר "אח מוסמך" ,בניהולה של סמדר אלון, מורה בכירה בבית הספר. החל משנת 2012הוכפלה כמות הסטודנטים בבית הספר לסיעוד, כחלק ממאמץ משותף עם משרד הבריאות לפתור את המחסור החמור באחים ואחיות במוסדות הבריאות בארץ .העלייה המשמעותית במספר בוגרי בית הספר לסיעוד במרכז הרפואי זיו ,המסיימים לימודיהם ומוסמכים לאחים ואחיות ,צפויה להימשך גם בשנת ,2014שבה עתידים לסיים את לימודיהם 120בוגרים. מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 4ינואר 2014 11 פרסונל רופאים מנהלים חדשים למחלקה לטיפול מיוחד ביילוד ולמחלקה הקרדיולוגית >> מנהל המרכז הרפואי" :אני שמח על הצטרפותם של הרופאים הבכירים לצוות ויודע מהיכרותי עמם ,כי מדובר ברופאים מצויינים שיובילו את המחלקות להישגים" פרופ' אריק שיינוול ,מומחה ברפואת ילדים ונאונטולוגיה (רפואת פגים ויילודים) נבחר לנהל את המחלקה לטיפול מיוחד ביילוד (פגייה) ויחליף את ד"ר עמנואל גוטפריד שפרש לגמלאות .נוסף על ניהול המחלקה ,ישתלב פרופ' שיינוול בצוות המרצים בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת בר־אילן בצפת. "פרופ' שיינוול מצטרף לרשימה מכובדת של רופאים העובדים במרכז הרפואי זיו ורואים בו את ביתם המקצועי" ,אמר מנהל המרכז הרפואי זיו ,ד"ר אוסקר אמבון, "העבודה במחלקה פרופ' שיינוול לטיפול מיוחד ביילוד מצריכה מסירות מוחלטת לתינוקות הרכים ולהוריהם ,מקצועיות ורגישות סביב השעון .אני מאחל לפרופסור שיינוול ולצוות המחלקה הצלחה רבה ,ובטוח כי התינוקות וההורים יזכו לשירות הטוב ביותר". פרופ' שיינוול ,רופא מזה 34שנה ,למד רפואה באוניברסיטת גלזגו ובבית החולים King’s Collegeבלונדון ,התמחה ברפואת ילדים בבית החולים סורוקה בבאר שבע ועבר תת-התמחות בנאונטולוגיה (רפואת פגים ויילודים) באוניברסיטה לרפואה ברוצ'סטר ,ניו-יורק. טרם הגעתו למרכז הרפואי זיו ניהל פרופ' שיינוול את המחלקה לטיפול נמרץ ביילוד בבית החולים קפלן ברחובות .כמו כן שימש מרצה לרפואת ילדים בבתי הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב ,וכן בבתי הספר לרפואה באוניברסיטת דנדי בסקוטלנד ואוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית .כיום הוא ממשיך לעסוק במחקר לקידום בריאות הפגים ומנהל מחקרים ברשת בתי חולים בארץ ובחו"ל. ד"ר מג'די חלבי ,מומחה ברפואה פנימית וקרדיולוגיה מבית החולים רמב"ם בחיפה, נבחר לנהל את מחלקת קרדיולוגיה במרכז הרפואי זיו .ד"ר חלבי מחליף את פרופ' אלון מינויים חדשים במרכז הרפואי ברכות הצלחה לאנשי הצוות שמונו לתפקידים חדשים רופאים ד"ר איזקסון לידיה ,מנהלת מחלקה פסיכיאטרית. ד"ר פורטנוב יגאל ,מנהל שירות יילודים. ד"ר מרקוס בראון נעמה ,מנהלת שירות אורוגינקולוגיה. ד"ר סלים דבאח ,מנהל שירות קרדיולוגיה בלתי פולשנית. ד"ר מג'די חלבי ,מנהל מחלקת קרדיולוגיה. ד"ר צבעוני יפעת ,מנהלת מעבדה המטולוגית. ד"ר מילרד יעקוב ,מנהל מעבדה ביוכימית. ד"ר חגי רכניצר ,מנהל מעבדה מיקרוביולוגית. צוות סיעודי ומנהלה גב' אזולאי כרמלה ,אחות מחלקה ,אורולוגיה. גב' טדגי דליה ,מפקחת קלינית. גב' דידון מיכל ,אחות מחלקה ,דיאליזה. גב' סבו גבריאלה ,ס.אחות אחראית ,חדר לידה . 12 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 4ינואר 2014 מרמור שפרש לגמלאות .ד"ר חלבי ,בוגר בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל־אביב והתמחה ברפואה פנימית, קרדיולוגיה וצנתורים בבית החולים רמב"ם בחיפה ,יצטרף לצוות המרצים בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ד"ר חלבי בר־אילן בצפת. "אני שמח על הצטרפותו של ד"ר חלבי לצוות ויודע מהיכרותי עמו ,כי מדובר ברופא מצוין שיוביל את המחלקה להישגים ולמצוינות קלינית ואקדמית" ,אמר מנהל המרכז הרפואי זיו ,ד"ר אוסקר אמבון" ,אני מאחל לד"ר חלבי הצלחה רבה בתפקידו החדש". תודה והערכה לאנשי הצוות הפורשים רופאים ד"ר קוזקוב סליה ,מנהלת המכון להתפתחות הילד ד"ר מזרוחין אלכסנדר ,מנהל מחלקה פסיכיאטרית ד"ר קוריטני אדוארד ,מנהל יחידה לאורולוגיה פולשנית פרופ' מרמור אלון ,מנהל מחלקה קרדיולוגית ד"ר פליישמן גריגורי ,מנהל יחידה להרדמה מילדותית צוות סיעודי ומנהלה מר דדון שלמה ,אחראי טיפול נמרץ לב גב' עזרי שרה ,אחראית יחידת דיאליזה גב' יפה בן שאנן ,סגנית מנהלת המטבח מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 4ינואר 2014 13 מגזין טראומת מלחמה מרכז הטראומה האזורי קלט בשנה האחרונה קורבנות רבים של מלחמת האזרחים המשתוללת בסוריה ,כמו גם פצועי תאונות ומקרים נוספים של מטופלים מהמדינה שסועת הקרבות אורנה ריין נדמה כי מאז ומתמיד ניצב המרכז הרפואי זיו בחזית הטיפול בנפגעי מלחמות ואירועים ביטחוניים ,על גבולה הצפוני של מדינת ישראל. המחלקה הכירורגית של בית החולים הוקמה עוד טרום ימי המנדט הבריטי על־ידי המנהל דאז ד"ר גרשון גרי .בבית החולים שנחנך בצפת בשנת ,1910נותחו חלוצי המושבות ופצועי הקרבות מרחבי הגליל, ואף השומר המיתולוגי יוסף טרומפלדור היה בין אלה שטופלו בנקודת הטיפול הקדמית שהקים ד"ר גרי במטולה .מאז זרמו מים רבים בירדן, חדרי הניתוח והטיפול הנמרץ קלטו אלפים רבים של פצועי מלחמה ונפגעי טרור ,אזרחים וחיילים ,מתש"ח ועד למלחמת לבנון השנייה. אף אחד לא ציפה למבול החדש של פצועי מלחמה מסוריה ,שהגיעו למרכז הרפואי זיו בחודשים האחרונים .לצד ההפתעה והאתגר הניצב בפני הצוותים הרפואיים לנוכח מצבם של הפצועים ומאפייני הפציעות המיוחדים ,ניכרת התגייסות הומאנית ורגישות רבה של כל הנוגעים בדבר" .לאורך כל השנים ,על רקע איומים ביטחוניים ,ישנם נחשולים של עלייה בפעילות הטראומה בבית החולים" ,אומר סגן מנהל המחלקה הכירורגית ומנהל יחידת הטראומה ,ד"ר עמרם הדרי .בהיותו בין הרופאים הוותיקים ,הוא מציין כי אחד הנחשולים הגדולים במיוחד שעמם התמודד בית החולים הייתה מלחמת לבנון השנייה ,שבה טופלו 14 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 4ינואר 2014 מעל ל 1,500-פצועים .לדבריו מה שאיפשר אז את מתן הטיפול ההולם לאלפי הפצועים שהגיעו ,הייתה פתיחתו של חדר המיון המחודש והמשודרג והוספת חדר הטראומה לצדו. במערך הטראומה הלאומי של מדינת ישראל ,נמנה המרכז הרפואי זיו על אחד מ– 13המרכזים האזוריים לטראומה ,לצד ארבעה מרכזי- על במרכז הארץ ובדרומה .כשמתבוננים על הנתונים שהצטברו בפעילות המרכז הרפואי על מחלקותיו ויחידותיו השונות מאז חודש פברואר האחרון ,מתקבלת תמונה של פעילות אינטנסיבית ורצופה בטיפול בטראומה .אין עוררין על כך כי מה שקורה בשנה האחרונה במרכז הרפואי זיו ,בעקבות נחשול הפצועים המגיעים מסוריה ,מעצים את היותו מרכז טראומה אזורי ,תרתי משמע. "בגל הראשון בפברואר הגיעו שבעה פצועים בבת אחת וכולם נזקקו לניתוחים" ,נזכר ד"ר הדרי" ,עבור כל מרכז טראומה זהו מצב מאוד רציני ,אבל הם קיבלו את הטיפול ואף אחד לא עשה מזה עניין ,יש כאן רוח מיוחדת" .הפיכתו של מרכז הטראומה האזורי בזיו למרכז המטפל גם בפצועי מלחמת האזרחים בסוריה ,חייבה את הצוותים הרפואיים להתייחס לסוגיות שונות הנובעות מעצם הטיפול בפציינטים שמגיעים ממדינת אויב ,דוברי ערבית בלבד ,זרים לתרבות הישראלית, נפגעי טראומה מתמשכת ואנשים שאיבדו את ביתם ופעמים רבות אף את בני משפחתם. פציעות רב מערכתיות למעלה מ 220-נפגעים ממלחמת האזרחים בסוריה הגיעו למרכז הרפואי זיו עד כה ,מרביתם פצועי מלחמה ומיעוטם נפגעי תאונות דרכים .בין הפצועים ישנם נשים, ילדים וגברים צעירים ,ברובם" .כולם מגיעים עם פציעות רב מערכתיות ,בטן ,חזה ,כלי דם ,פצעים נרחבים ופצעים פתוחים הדורשים שתלי עור" ,מפרט מנהל המחלקה הכירורגית ,ד"ר איגור וקסמן" ,הטיפול הרב תחומי כולל שיתוף של מספר מחלקות ויחידות ,ביניהן אורתופדיה, המחלקה לרפואה דחופה ,מחלקת ילדים ,טיפול נמרץ ילדים ,הרדמה ,אורולוגיה ,כירורגיית כלי דם ,רנטגן, טיפול נמרץ ,עיניים ,אא"ג וכמובן כל הצוות הסיעודי". מדובר בטיפול מורכב ופעמים רבות אף בכמה ניתוחים לפצוע אחד. בניגוד למצבי מלחמה שמכירים רופאי בית החולים ובהם רוב הפצועים המגיעים הם פצועים קל ובינוני ורק 10% הם פצועים קשה ,הרי שמה שמאפיין את הפצועים הסורים הוא כי כל אלה המגיעים למרכז הרפואי זיו, כולם פצועים מדרגת בינוני ומעלה" .חלק מהפצועים הם כאלה שנפגעו בשטח וקיבלו עזרה ראשונה בסוריה או בנקודת הטיפול של צה"ל על קו הגבול" ,מבהיר ד"ר הדרי .ביניהם גם כאלה שקיבלו טיפול יותר מתקדם, כולל ניתוחים ,בסוריה ,אך מהלך ההחלמה לא התרחש כצפוי והם מגיעים לזיו" .אנחנו יודעים שבאזורי הקרבות התרסקה המערכת הרפואית והיא לא מתפקדת ,עקב פגיעה מכוונת בצוותים הרפואיים" ,הוא מוסיף . בין המקרים הקלים יותר ,לדברי מנהל יחידת הטראומה, נחשבים אלה שבסכנה לאיבוד גפה או פגיעות ברקמות הרכות .המקרים הקשים יותר הם אלה הזקוקים לשורה ארוכה של ניתוחים מורכבים ,אשפוז ביחידה לטיפול נמרץ ,עירויי דם ועוד .הגישה הטיפולית שלפיה עובדים היא בקרת נזקים" ,אנחנו עושים ניתוחים לדאמג' קונטרול או הצלת חיים או הצלת איברים למניעת נכות חמורה",מסביר ד"ר הדרי .בגישה זו יש צורך פעמים רבות בניתוחים חוזרים ואשפוז ממושך. רצף טיפולי אחד האתגרים הגדולים הניצבים בפני הרופאים קשור ברצף הטיפולי -מצד אחד הם מקבלים את הפצועים ללא כל מידע מוקדם על הטיפול שניתן להם טרם הגעתם לבית החולים ,מנגד גם כאשר משתחרר פצוע לא ברור כיצד יימשך תהליך השיקום וההחלמה שלו ,לכשיחזור, למה שנשאר מביתו ,בסוריה. בהיעדר רקע רפואי או חיסוני של הפצוע ,אינפורמציה מוגבלת ותקשורת לקויה עם הפצועים המגיעים פעמים רבות בהלם ,מחוסרי הכרה ומובן שאינם דוברי עברית, נאלצים הרופאים להתמודד עם מצבים מורכבים למדי. עליהם לבחור מענים רפואיים הולמים מבלי שיש להם מידע אלמנטרי על נסיבות הפציעה ,מה היה מנגנון החבלה ,האם היה זה פיצוץ במקום פתוח או סגור. פעמים רבות עקב טיפול מוקדם ושגוי שנעשה טרם הגעת הפצועים לבית החולים נתקלים הרופאים בפצעי טראומה מזוהמים כתוצאה מכך שנתפרו ולא הושארו במצב של סגירה ראשונית או בניתוחים שנכשלו. "הייתה לנו הפתעה גמורה" ,מספר מנהל המחלקה לרפואה דחופה ד"ר עאמר חוסיין" ,כשלראשונה הגיע פצוע עם מכתב רפואי מודפס מבית החולים של צה"ל שעל הגבול ואפילו עם תמונה של הפצוע" .לרופאי בית החולים אין קשר אל הרופאים בשטח הישראלי" ,בדרך כלל אני מקבל הודעה מהצבא שיש פצוע בדרך ,מתי צפויה הגעתו ותיאור ראשוני של הפגיעה" ,אומר מנהל חדר המיון שאחראי על היערכות חדר המיון לקראת קליטת הפצועים" .אנחנו בעומס רב ,כאילו שאנחנו עצמנו במלחמה ,כל יום שמגיעים בו פצועים אתה מרגיש שאתה חלק מהמלחמה הזו". ד"ר חוסיין היה כאן גם בתקופת מלחמת לבנון השנייה והוא מנוסה היטב במצבי טראומה ,אך מציין את ההבדל הגדול בין פציעות האזרחים הסורים לבין פציעות האזרחים הישראלים שנפגעו מהקטיושות באזור הצפון בשנת .2006פציעות האזרחים הסורים הן בעיקר תוצאה של הפגזות והתמוטטות מבנים ,כמו גם פיצוצים וירי. "תמיד עצוב לראות אזרחים וילדים שנפגעים במלחמה. אני לא מסתכל על מוצא הפצוע ,כך שמבחינתי כרופא, אני יודע לטפל בכולם ,בלי קשר לשום גורם חיצוני", אומר ד"ר חוסיין. עם קבלת ההודעה על הגעת הפצועים מופעל בבית החולים נוהל פצוע קשה" ,אנחנו מעבירים אותו ליחידת הטראומה .מכיוון שזה מצב מסכן חיים חייבים לטפל ולאבחן מהר ולכן כל האנשים החיוניים צריכים להיות שם בפנים" ,מפרט ד"ר חוסיין את תהליך קליטת הפצועים" ,הגישה לטראומה היא שנעשה אבחון ראשוני על־ידי רופא כירורג שמנהל את האירוע והוא זה שמחליט מי הרופאים האחרים שיעזרו" .ביחידה לטיפול נמרץ כללי שבניהולו של ד"ר יצחק קויפמן מספר המיטות מוגבל" ,כרגע אין לי קושי לטפל בחולים שאני מקבל, ללא שום קשר למקור שלהם ,מי שמגיע מטופל" ,מבטא מנהל היחידה את האתגר הטמון בקבלת החלטות במצב של אירועי עומס רפואי. בצוות המחלקה לרפואה דחופה ישנו תמיד לפחות דובר ערבית אחד כדי להקל על התקשורת עם הפצועים. במידת הצורך מצטרף לעזרתם גם העובד הסוציאלי דובר הערבית ,פארס .לדברי ד"ר חוסיין זמן שהיית פצוע בחדר המיון הוא בממוצע כשעתיים ,והשאיפה היא להגשת טיפול מהיר וקבלת החלטות זריזה בנוגע להמשך הטיפול. מאפיינים ייחודיים "כשאני מקבל הודעה מהמיון כי הגיע פצוע לביה"ח עם פגיעה בכלי הדם ,בנוסף לפציעות האחרות שלו ,אני מתייצב שם" ,אומר מנהל היחידה לכלי דם ,ד"ר טל סלומון .ד"ר סלומון מומחה לתחום הטראומה" ,גדלתי בביה"ח כרמל במחלקה לכלי דם שהיא מאוד מתקדמת, עבדתי שש שנים בבית־חולים העמק וטיפלתי במקרי טראומה רבים ,אבל שום דבר ממה שלמדתי בכירורגיית כלי דם ,לא דומה למה שראיתי בשמונת החודשים האחרונים כאן". כאחד מאנשי הצוות הלוקחים חלק בטיפול בפצועים הקשים הוא מציין" ,אם אני מסתכל על פצועים במדינת ישראל ,נפגעי תאונות דרכים ,חיילים וכדומה ,זמן ההגעה לטיפול רפואי הוא מאוד קצר" ,מאיר ד"ר סלומון נקודת מבט נוספת על המצב" ,בעוד שהסורים שמגיעים אלינו באים באיחור של יומיים-שלושה מזמן הפציעה .העיכוב הזה גורם לכך שהפציעות מקבלות זיהומים וזה מוסיף נדבך קשה לטיפול בהם" .ד"ר סלומון מתאר את הפצועים המגיעים ממצב של מלחמה המתמשכת כבר למעלה משנתיים" ,הם באים במצב שאנחנו לא רואים כאן בדרך כלל ,רזים ,שדופים ועם בעיות תזונה קשות". לדבריו ,אף־על־פי שרוב הפצועים הם אנשים צעירים, רמת התזונה הנמוכה מפריעה לתהליך ריפוי הפצעים, "צריך גוף חזק כדי להתגבר על החיידקים" ,הוא אומר. ד"ר סלומון הוא בעצם יחידה של רופא אחד ,כירורג כלי הדם היחיד העובד בבית החולים .מבחינתו המשמעות העיקרית של הדבר היא האחראיות המוטלת עליו והבדידות בתפקיד" ,טיפלתי בשמונה פצועים עם פגיעות בכלי דם ובזמן שהם היו מאושפזים כאן ,הייתי בעצם בכוננות סביב השעון". לצד האחריות הגדולה שהוא נושא על כתפיו מתאר ד"ר למעלה מ 220-נפגעים ממלחמת האזרחים בסוריה הגיעו למרכז הרפואי זיו עד כה, מרביתם פצועי מלחמה ומיעוטם נפגעי תאונות דרכים .בין הפצועים ישנם נשים, ילדים וגברים צעירים סוגיית מוצאם של הפצועים אינה רלוונטית, כולם פציינטים במידה שווה, "הדבר שאנחנו עושים הוא הכי אנושי ,זה נותן הרגשת סיפוק שאנחנו יכולים לעשות משהו למען האנושות ולהתעלם מכל ההיבטים הפוליטיים, הדתיים, המקיפים אותנו פה במזרח התיכון" מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 4ינואר 2014 15 הקושי הגדול עבור פרופ' לרנר והרופאים האחרים הוא הטיפול בילדים; למחלקה האורתופדית הגיעו בשנה האחרונה כמה ילדים בעלי פגיעות קשות ביותר" ,ילדים עם פגיעות כאלה שמקובל ברוב המקומות בעולם לקטוע את האיבר ,אך אנחנו ניסינו לעשות הכול כדי לשמור על הגפיים" 16 סלומון את הצד החיובי בעבודת הצוות" ,יש כאן שיתוף פעולה מופלא ביני לבין האורתופדים" .שיתוף פעולה מקצועי שבלעדיו לא ניתן היה לטפל בפצועים ,לדבריו, "זה מצריך צוותים שעובדים אחד עם השני ואחד במקביל לשני ,תוך כדי ביצוע ניתוח ,גם אם ברגיל הם לא עובדים יחד .שיתוף הפעולה הייחודי הזה אפשר לפצועים הסורים לקבל את הטיפול המיטבי". רופא נוסף שמתפקד כרופא יחיד אך בשיתופי פעולה, הנו ד"ר שוקרי קסיס ,הפלסטיקאי היחיד בבית החולים. "אני חייב להיות זמין בכל רגע" ,אומר ד"ר קסיס שעל כתפיו מונחת האחריות לטיפול בפציעות הרקמות הרכות, ומוסיף כי בקרב למעלה מחמישים הפצועים שטיפל בהם עד כה ,הוא נתקל בפציעות נדירות וקשות של חוסר עור וחוסר רקמות ,בעיקר מכוויות" .מדובר בסוג של פצעים עם נמק של רקמה ,וחוסר רקמה ,המחייבים הכנת הפצע לקראת סגירתו תוך שימוש בחומרי חבישה מיוחדים ובמכשיר .VACכולם מגיעים בסופו של דבר להשתלת עור מהגוף עצמו". ד"ר קסיס רגיל לפגוש אנשים במצבי טראומה; פעמיים בשנה הוא נוסע להתנדב במדינות עולם שלישי כדי לנתח ילדים ,אך כשהוא רואה את שני הילדים הסוריים הפצועים בני 12ו 15-שהגיעו לבית החולים לבו נצבט, "הם לא יודעים אפילו מה עלה בגורל הוריהם". פצועי גפיים אחת המחלקות המעורבות מאוד בטיפול בפצועים היא המחלקה האורתופדית בניהולו של פרופ' אלכסנדר לרנר .באמתחתו של פרופ' לרנר שני ספרים שכתב בנושא פציעות מלחמה והניסיון שצבר בתחום זה הוא מאוד משמעותי. הטיפול המקובל ברחבי העולם בטראומה במצבי מלחמה, הוא של שלבים ,שבהם עובר הפצוע מתחנה לתחנה ומקבל טיפול מתמשך על־ידי רופאים שונים .במקרה זה יתרונה של ישראל הוא בגודלה הגיאוגרפי המאפשר פינוי במסוקים של חיילים פצועים היישר אל בית החולים המודרני .נתון זה מאפשר לתת טיפול ראשוני ברמה טובה ולתכנן את שלבי הטיפול ברצף על־ידי מנגנון ה.Damage Control- במקרה של הפצועים המגיעים מסוריה ,מן הסתם לא ממש מתקיים היתרון של המרחק הקצר אל בית החולים והמצב דומה יותר למה שקורה בעולם .עם זאת ,לדברי פרופ' לרנר ,תכנון הטיפול בשלבים הוא קריטי במיוחד במצב של פציעות מורכבות כמו אלה של הסורים" ,אלו הן בדרך כלל פגיעות מולטי-טראומה ,זה לא נגמר ביד אחת או רגל אחת ,רובם פגועים במספר גפיים" ,הוא אומר. הפצועים מגיעים פעמים רבות לאחר דימום ממושך ,או עם זיהומים ופציעות רב מערכתיות ,מה שמסבך עוד מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 4ינואר 2014 יותר את מתן הטיפול .פציעות הגפיים שבהן טיפלו פרופ' לרנר וצוות הרופאים במחלקה האורתופדית מסובכות למדי ועיקר המאמץ הופנה להצלת איברים מקטיעה. ניתן לומר כי הנקודה הכואבת ביותר בהקשר זה היא העובדה כי אין שום ביטחונות לכך שהפצועים יחזרו לביתם ויקבלו את המשך הטיפול הרצוי" .בדרך כלל טיפול בפצועי מלחמה הוא שלבי וממושך ,ולפעמים נדרשים לעשות ניתוחים נוספים מאוחר יותר" ,מסביר פרופ' לרנר" ,פה אנחנו עושים הצלת גפיים ומנסים לעשות זאת בזמן קצר ,יחסית". ברור כי הפצועים שחוזרים לסוריה לא יזכו ברוב המקרים בהמשך טיפול ,ורופאי המחלקה האורתופדית מודעים לכך כי מכשירי העזר שנוסעים עם הפצועים לסוריה, לא יחזרו לבית החולים" .מערכות הקיבוע החיצוני הן בחלקן רב שימושיות וחלקן מודולריות" ,אומר פרופ' לרנר" ,אלה מכשירים רב שימושיים ,אבל במקרה הזה הם חד פעמיים והדבר מגדיל את הצורך בגיוס תרומות כדי לרכוש מכשירים נוספים". הקושי הגדול עבור פרופ' לרנר והרופאים האחרים הוא הטיפול בילדים; למחלקה האורתופדית הגיעו בשנה האחרונה כמה ילדים בעלי פגיעות קשות ביותר" ,ילדים עם פגיעות כאלה שמקובל ברוב המקומות בעולם לקטוע את האיבר ,אך אנחנו ניסינו לעשות הכול כדי לשמור על הגפיים שלהם וברוב המקרים אף הצלחנו להציל גפיים בסיכון". עומס פיזי ורגשי כמעט כל מנהלי המחלקות והיחידות הלוקחים חלק פעיל ומרכזי בטיפול בפצועים הסורים העלו את נושא הנטל הנוסף על הצוותים הרפואיים ,אך לא נשמעה נימת טרוניה אלא בעיקר התייחסות לכך שהיקף העבודה והאחריות גדל ,והחשש הוא משחיקת הצוותים .פרופ' לרנר עשה אבחנה בין מצבי טראומה בעתות מלחמה לבין המצב הנוכחי .שלא כמו עם חיילים ישראלים פצועים ,שפעמים רבות מגיעים לקבלת הטיפול הראשוני במרכז הרפואי זיו ואחר כך עוברים לבית חולים הקרוב יותר לבית מגוריהם ,הרי שהפצועים הסורים נשארים למשך כל שלבי הטיפול בבית החולים .הדבר יוצר, לדבריו ,מצב של עומס מתמשך המתווסף לעבודת היום-יום הרגילה של הצוותים .מנהל המחלקה הכירורגית, ד"ר וקסמן ,מדגיש כי עיקר המאמץ נופל על כתפי הצוות הסיעודי במחלקה ,היות שפצועים רבים מרותקים למיטתם במשך זמן רב ולעתים נדרשים כמה אחים כדי לרחוץ אותם ולטפל בהם. מעבר לעומס הפיזי האובייקטיבי עקב העלאת נפח הפעילות במחלקות ישנו גם היבט הלחץ הרגשי של כל הצוותים במפגש הישיר עם הפציעות הקשות ובמיוחד עם הילדים הפגועים והבודדים" .אנחנו חייבים להיות גם המשפחה וגם הרופא בשבילם" ,מוסיף ד"ר קסיס, "להיות מאוד רגישים למצבם ולהוות מענה חברתי ולא רק מענה רפואי" .נראה כי בקרב הצוותים הרפואיים, כמו גם בין הקהל המאושפז בבית החולים ,אף אחד לא יכול להישאר אדיש למצב; אחדים מעלים תהיות לגבי חלוקת המשאבים ומצב העומס שנוצר בבית החולים. ד"ר חוסיין ,מציין כי הוא דווקא מרגיש בקרב הקהל הפונה לחדר המיון גאווה על כך שאנחנו מטפלים בפצועים מסוריה" ,אומרים לנו כל הכבוד .אף כי בשבילנו זה רגיל ,אסור לקבל טפיחות על השכם על טיפול בפצוע זה או אחר". מבחינת הרופאים ,סוגיית מוצאם של הפצועים אינה רלוונטית ,כולם פציינטים במידה שווה" ,הדבר שאנחנו עושים הוא הכי אנושי ,זה נותן הרגשת סיפוק שאנחנו יכולים לעשות משהו למען האנושות ולהתעלם מכל ההיבטים הפוליטיים ,הדתיים ,המקיפים אותנו פה במזרח התיכון" ,מסכם ד"ר קסיס וד"ר הדרי מוסיף שזו רק טיפה בים ,לאור היקף הנפגעים בסוריה. מגזין המטפל הפצוע השירות הסוציאלי מתמודד עם צרכים מורכבים שנובעים מפערים שונים ,אך גם עם אתגר בסיסי הנובע ממגע בנפש הפצועה והקשר המתהווה עם המטופליםאורנה ריין ה פגישה עם מנהל השירות לעבודה הסוציאלית במרכז הרפואי זיו ,עו"ס יניב בן-שושן ועם עובד סוציאלי המגלם בשנה האחרונה תפקיד מרכזי בליווי הפצועים הסורים, פארס ,נפתחה באופן מפתיע בסיפור מהמיתולוגיה היוונית על הקנטאור כירון ,חצי- אדם חצי-סוס שנפגע ברגלו מחץ מורעל שנשלח בטעות לכיוונו מצד הראקליס .מכיוון שהאלים העניקו לכירון את מתת האלמוות, נותרו לו הברירות לחיות לנצח עם כאבים נוראים, או לחפש לעצמו מוות ,ולפיכך החליף מקומות עם פרומתיאוס ,שנדון למוות על שגנב מהאלים את האש .כירון מייצג את ארכיטיפ "המטפל הפצוע" היונגיאנית ,לפיו רק זה שידע את עוצמת הכאב של פצעו ,היה יכול לשחרר את פרומתיאוס התקוע ביהירותו ועקשנותו" .יונג דיבר על כך שמטפל צריך להיות מחובר לפצעים של עצמו, לקשיים שלו ,רק מטפל שיודע מה חולשותיו, מגבלותיו ופצעיו ,יכול לעזור למטופל שלו", מבהיר עו"ס יניב. במקרה של הטיפול הפסיכו־סוציאלי בפצועים הסורים במרכז הרפואי זיו ,מדובר בשני "מטפלים פצועים" ,יניב בן-שושן שהוא בן דור שני לשואה ולקוי שמיעה ממלחמת לבנון הראשונה ופארס ,שביקש לא לציין את שם משפחתו ,בן לעדה המארונית ,מעקורי בירעם שהתייתם מאביו בגיל צעיר" .מי שירה לכיווני את שני פגזי האר-פי-ג'י ,שפספסו לי את הראש, היה מן הסתם ,חייל סורי" ,אומר יניב ומבהיר כי ממקום הסיעוד הזה ,כל אחד מהם עובד בגישתו הטיפולית. המעטפת שזוכים לה הפצועים מסוריה כוללת היבטים רפואיים ורגשיים כאחד .אזרחים פצועים, נפגעי טראומה ממושכת ,ילדים קטועי איברים, הורים מלווים שלעתים פצועים אף הם ,צעירים בעלי פגיעות וכוויות קשות ,כל אלה מאושפזים במחלקות השונות של בית החולים בחדרים נפרדים ותחת שמירה צמודה של חיילי צה"ל. אחד האתגרים הראשונים שניצבו בפני צוות השירות הסוציאלי היה שפת הדיבור ,כדי לתקשר עם הפצועים .בן-שושן מינה את העובד הסוציאלי הטרי ,פארס שאך זה השלים לימודים במכללה האקדמית תל־חי ,אחד משני דוברי הערבית בצוות ,ללוות את הפצועים. "משלב שאני מקבל הודעה מהביטחון שיש פצוע סורי בדרך לבית החולים ,אני מתחיל להכין את עצמי ,מדמיין איזו פציעה אני אראה, איך ייראו הפנים ומתחיל לגלגל מחשבות ,שהן תמיד קשות .כל פעם כזאת נדמה לי שהיום יהיה הבום הגדול" ,אומר פארס .כשמגיע אמבולנס צבאי עם פצוע ,הוא מתייצב בכניסה לחדר המיון ונכנס לפעולה שמתמשכת עד שחרור הפצוע. "אם הפצוע בהכרה ,אני מציג את עצמי ונותן לו אינפורמציה ראשונית לגבי הפעולות הרפואיות שעומדים לעשות לו" .לצד הצוות הרפואי עושה פארס את ההכנה הרגשית של הפצועים לקראת הבדיקות השונות והטיפולים, דואג להרגיע את החששות והפחדים" .אצלנו השלב הזה נקרא אוריינטציה" ,מסביר בן-שושן, "הדבר הראשון שעושים לנפגעי טראומה זה אוריינטציה במקום ובזמן". פארס אוסף את מידע על הפגיעה ,הנסיבות, אילו טיפולים ניתנו אם בכלל ,היכן התחבא המטופל ומתי הכול קרה .למחרת הוא בא שוב ומבסס אמון" .רובם לא מדברים איתי מיד" ,הוא אומר" ,ביום הראשון אני מביא חבילה עם חפצים אישיים -מסרק ,מברשת-שיניים ,שוקולד ומה שצריך למילוי הצרכים הבסיסיים שלהם". עם הזמן המטופלים הוותיקים כבר מעדכנים את החדשים על האיש שמטפל בהם ,דבר שעוזר להם להיפתח .הם מספרים לו על הגעגועים ,מדברים על חוסר וודאות לגבי גורל המשפחה" ,יש כאלה שאיתם אני נכנס להתערבות מקצועית בשיחות אישיות עמוקות", הוא אומר" ,אם הצוות מדווח שפצוע בוכה או בדיכאון ,או שהחייל השומר מדוח שהוא שמע פצוע שבכה ,אני יוצא איתו החוצה לאוויר הצח. רוב אלה שסובלים מדיכאון ,זה מכך שאין אף אחד שבא לבקר או להוציא אותם מהחדר". דיכאון תגובתי מופיע עקב משבר-מחלה המלווה בהרבה אי־ודאות ואובדן שליטה" .צריך לזכור שלפני שהם נפצעו הם נחשפו למצב טראומתי מתמשך .הם חווים מצבים של אי־ בטחון ,אי־ודאות ומצוקה פיזית גופנית עקב הפציעה" ,אומר בן-שושן .לכך מתווסף קושי מנטלי של אשפוז בישראל" :דווקא פה ,בבית חולים בארץ זרה ,שהיא גם ארץ אויב ,כשהם תלושים מהבית ,הם מתחילים לראשונה לעכל את הטראומות שלהם" ,הוא אומר. האדם שמאחורי הפצוע לא נוכל לפרסם כאן את שמות המטופלים מכיוון שהדבר עשוי לסכנן את בטחון הפצועים המקבלים סיוע רפואי בישראל ,אך מקרים רבים ממחישים את המצב הסבוך .הקשרים שיוצר פארס עם המטופלים חשפו אותו בפני עולם תרבותי ,משפחתי ואישי .לדבריו ,רוב המטופלים מגיעים מרקע סוציואקונומי ירוד" ,נראה שהם חיים כמו לפני 70שנה ,במיוחד במה שקשור לנישואין ולתפקידי הגבר והאישה". הוא מספר על רגישות מיוחדת הנדרשת ממנו כשזה נוגע לנשים פצועות" .אימא של ס' השאירה תינוקת יונקת בבית וסבלה מכאבים נוראיים בחזה .היא אישה צעירה ,אימא לשישה ילדים ,שהתביישה ולא נפתחה בהתחלה. הפעלתי עובדת סוציאלית שתדבר איתה ,עם הזמן נשברה הזכוכית בינינו ונפתח חלון" ,הוא אומר בהקלה. במקרה אחר ,אגרה אשה בעת האשפוז חפצים שונים ,כולל בגדים ,מברשות שיניים ועוד" .אנחנו מכירים את החיבור בין תופעת האגירה למצבי טראומה" ,מציין בן-שושן ",היא הייתה אספנית כרונית ,ביקשה מכל מי שעבר לידה שיביאו לה דברים והסתירה הכול מתחת לשמיכה" .בן-שושן שעבד במשך 11שנים בקריית שמונה ,ראה דור מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 4ינואר 2014 17 המשך אחרי דור של אזרחים נפגעי טראומה" :ההיאחזות בחפצים מוחשיים מקלה על האדם שנחשף לטראומה ממושכת" ,הוא מבהיר. פארס מספר בכאב על אחד הפצועים שהיה מורדם כמעט שבועיים בטיפול נמרץ כללי, "כשהעירו אותו ,הוא נזכר שבזמן הפציעה נהרגו אשתו ובנו והחל לבכות בלי הפסקה" .ביחד עם הצוות במחלקה הכירורגית ליווה פארס את הפצוע בתהליך האבל על בני משפחתו" .השגנו ספר קוראן ,אבל הסתבר שלא ניתן להכניסו בגלל חשש מזיהום ,אז הבאנו אח מוסלמי שיתפלל איתו לזכר אשתו והבן .שכנתו לכפר שהייתה מאושפזת בישרה לו בסופו של דבר כי בנו ניצל". ילדים פצועים פארס ,אבא לילד קטן בעצמו ,לא יכול להישאר אדיש למראה ילדים פצועים המגיעים מעת לעת" .זה בהחלט נוגע בי .ילד שבא פצוע זה לא מרשלנות של ההורים -זה רשלנות של העם" .הוא מתחבר אל הילדים ,דואג להם לממתקים ולמשחקים ,ומלווה אותם לניתוחים וטיפולים .הוא מספר על נער בן 14שהגיע עם פציעה קשה בזרוע מפגז שפגע בטרקטור עליו נסע כשחילק מים לאנשי הכפר" ,שאלתי אותו אם לא הייתה מלחמה ,מה היית עושה?" .הנער סיפר לו על השגרה שלפני המלחמה ,קטיף הטבק בשעות המוקדמות של הבוקר ,עבודה בשדות חיטה של המשפחה ,משחקי כדורגל ובניית עפיפונים .פארס מקשיב לילד ונזכר בילדותו ובמעשי השובבות הפעלתנים שלו ושל חבריו. "הוא נגע בי מאוד .למדתי שהוא פיתח תלות קשה בי ,והבנתי שגם אני נקשרתי אליו .צילמתי אותו וכל הזמן חיפשתי בתמונה מה מחבר בינינו כל־כך" ,הוא מספר תוך שהוא מחפש אחר התמונה במכשיר הנייד .כמי שאיבד את אביו בנעוריו הוא מתחבר לילד שהגיע ללא הורים. "התקשרו אלי שהוא בוכה ורוצה את ההורים שלו ,זה היה ביום שישי החופשי שלי ,לא החתמתי כרטיס ולא הודעתי אפילו ליניב ,עליתי לבית החולים וראיתי שהוא בוכה וקשה לו מאוד" ,הוא נזכר" ,האחות חיבקה אותו מאחור, ואני עמדתי מולו ודיברתי" .באחת ,חש פארס הזדהות מלאה עם תחושתו של הילד" ,הוא נער בדיוק בגיל שאני הייתי כשאיבדתי את אבא שלי ,לא זכיתי לדמות תומכת של אבי בגיל ההתבגרות ,הייתה לי רק את הדמות המחבקת מאחור ,האימא". ילדה אחרת אליה נקשרה נפשו של העובד הסוציאלי הייתה ס' ,שנאלצה להתמודד עם פגיעה קשה ביותר בשתי הרגליים ושהתה במרכז הרפואי זמן ממושך" .כבר מחדר טראומה 18 ליוויתי אותה ואת אימא שלה שהגיעה כמלווה", הוא מספר" ,כל הזמן עדכנתי את האימא שחיכתה בחוץ והתפתח בינינו קשר הדוק". התקשורת עם ס' לא הייתה מילולית" ,זה היה יותר קשר של מבטים ,אני הייתי מדבר אל האמא וס' הייתה מסתכלת עלי ומזילה דמעה. נלחמתי בשבילה ,הרגשתי שאני חייב להשיג תורם לפרוטזה שלה". לאחר ניתוח מסובך ונדיר הצליח פרופ' לרנר מנהל המחלקה האורתופדית להציל רגל אחת, אך את השנייה נאלץ לקטוע .פארס מצא תורם לפרוטזה וביום שס' עמדה על רגליה והצליחה ללכת לאורך פרוזדור המחלקה האורתופדית, נעמדו כל החולים והמבקרים ומחאו לה כפיים, מראה שנשאר חקוק בלבם של כל הרופאים ואנשי הצוות הסיעודי .כשעלתה ס' לאמבולנס כדי לחזור לסוריה ,המשיכה להסתכל לפארס במבט חודר לתוך העיניים והוא נפרד ממנה ללא מילים. לעזרתו של פארס והצוות הרפואי מגיע למחלקות ,פעמיים בשבוע ,ד"ר ריקו ,בשמו המקצועי ,המשמש כליצן רפואי .האינטראקציה הראשונה שלו עם הפצועים ,ילדים כמבוגרים, נעשית ללא מילים" ,אני מדבר אתם בשפת הליצנים ,כדי לדעת איך לדבר אתם ואם בכלל הם רוצים קשר" ,אומר ג'וני חביס מנצרת, שהתחיל לעבוד כליצן רפואי במרכז הרפואי זיו לפני מספר חודשים .הוא פותח בנגינה, במימיקה ובפנטומימה ,אבל רק אחרי שהוא מתחיל לדבר אתם בערבית ,הם מעלים חיוך ונרגעים" .הרבה פעמים הילדים שמגיעים לא יודעים כלום על ההורים שלהם ,הם מגיעים בהלם ,קטועי איברים ,הם בוכים כשאני נכנס", אומר הליצן" ,אני רוצה להיות חבר שלהם ,לא המטפל ,הם אוהבים את זה ,אני כמו המשפחה מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 4ינואר 2014 שלהם" .הוא מגיע פעמיים בשבוע עם תיק מלא הפתעות ,לפעמים אפילו מאכלים מהבית כדי לתת להם הרגשה טובה .ומה עם קצת צחוק? "ילדים בריאים יודעים שליצן בא להצחיק אותם. כאן ,הם רואים את הליצן וצריך קודם כל להיות חבר שלהם ואחר כך ליצן רפואי" .אבל עם זאת, מדי פעם הוא גם מצליח להוציא חיוך ואפילו לגרום להם לצחוק. מיסוד מענה מערכתי צוות השירות לעבודה סוציאלית בראשותו של עו"ס יניב בן-שושן ,מונה עוד שמונה עובדים סוציאליים ,אך הנטל על הטיפול בפצועי מלחמת האזרחים הסורית מתנקז בעיקרו על כתפיו של פארס בעל הנפש הרגישה והאופטימיות הבלתי נלאית .הגישה האנושית שלו מדבקת וכראייה לכך ניתן לראות את פעילות ההתרמה למען הפצועים שמתרכזת אצלו. "יש לו ממש חנות יד ראשונה בבית החולים", אומר עו"ס בן -שושן" ,בחדר שהוקצה לכך אנחנו אוספים את התרומות שמתקבלות מאנשים פרטיים ,קיבוצים וארגונים שונים שתורמים ציוד אישי ,בגדים ,מוצרי היגיינה ומשחקים לילדים" .פארס אחראי על הסדר במחסן וחלוקת החפצים לפצועים הנזקקים לכך .בתחילת הדרך אפילו אנשי הצוות הסיעודי התנדבו ותרמו לפצועים הסורים. הרבה תרומות נעשות בסתר ,אך בידי מנהלת קשרי חוץ של המרכז הרפואי זיו לינדה פוטרמן, קיימת רשימה מכובדת של גופים ואנשים מהארץ ומחו"ל שהתגייסו לסייע עד כה ,אם בתרומת משאבים פיזיים ,כולל ציוד רפואי דרוש ,ואם על־ידי תרומות כספיות .סוגיית כיסוי העלויות של המבצע ההומאני הזה טרם קיבלה מענה סופי ולעת עתה כל תרומה שמגיעה לבית החולים היא כמו אוויר לנשימה. בחודש נובמבר אישרה הנהלת המרכז הרפואי זיו מספר צעדים למיסוד השירות הפסיכו־ סוציאלי הניתן לפצועים לצד התחשבות במטפלים עצמם" .אנו שותפים במספר יוזמות שתכליתן תמיכה בצוות הרפואי והסיעודי המטפלים בפצועים הסוריים" ,אומר עו"ס בן- שושן ומתייחס להתמודדות עם שחיקת העובדים עצמם .משרתו של עו"ס פארס הוגדלה והוחל בגיוס סטודנטים לתואר שני בעו"ס מהמכללה האקדמית תל-חי וכן סטודנטים לתואר ראשון בעו"ס ממכללת צפת ,כדי לסייע במתן תמיכה לילדים הסוריים .לצד אלה התקיים דיון מערכתי במענה ביה"ח לפניות התקשורת, כולל סוגיות אתיות שונות והחל קידום תהליך של סיוע למסייעים ()helping the helpers בשיתוף עם מרכז "משאבים". מהרגע הראשון ידעת שתמיד תעניקי לה את הטוב ביותר. מטרנה לתת את הטוב ביותר לתינוקך תחליפי החלב של מטרנה מכילים את כל הרכיבים הדרושים להתפתחות תינוקך בכל שלב .תחליפי החלב של מטרנה מכילים: ( LC-PUFAממשפחת אומגה 3ו ,)6-במינון האפקטיבי והגבוה ביותר שמן עשיר בבטאפלמיטט רכיב BIOפרוביוטי GOSנוקליאוטידים. מטרנה לצידך בכל שלב ושלב כדי לעשות את הטוב ביותר למען התפתחות תינוקך. | www.materna.co.il | www.mymaterna.co.il לתשומת לב -חלב אם הוא המזון הטוב ביותר לתינוקך. מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 4ינואר 2014 19 שירות פנים חדשות/סטאז'רים אבי שריב רמאל מאהדי אבי שריב ,בן 31ומתגורר במושב אלמגור .במקור הוא ממושב שילת ,למד באוניברסיטה העברית בירושלים והוא סטאז'ר במחלקת ילדים .תחביביו הם ספורט ,טיולים ,טבע ,ספרים ובישול. "למרות שזה בית חולים פריפריאלי וקטן ,היחס האישי בין הצוות הרפואי לסיעודי ולמטופלים מחפה ונותן יתרון גדול" ,אומר הרופא הצעיר ומפרגן למרכז הרפואי זיו" ,זה מקום מעולה לסטאז' ,הצוות הרפואי והסיעודי נהדר ,אנשים חמים שכיף לעבוד עמם .יש מנטורים טובים ואווירה טובה". האם תרצה להמשיך לעבוד במרכז הרפואי זיו? "במידה ואשאר לגור בצפון -אז בהחלט כן". רמאל מאהדי ,בן 29מהכפר ירכא ,למד רפואה בגרמניה והוא סטאז'ר במחלקה פנימית ב' .תחביביו הם כדורסל ,בישול וקריאה. "אני מופתע לטובה מהרמה של בית חולים פריפריאלי .היתרון בסטאז' פה הוא הנגישות והקשר עם צוות המומחים והרופאים הבכירים במהלך הסטאז' ,דבר שבטח אין בבתי חולים במרכז, וזה עוזר מאוד". האם תמשיך לעבוד במרכז הרפואי זיו? "כרגע אני מתלבט אם להישאר בישראל או לחזור לגרמניה. במידה ואשאר בארץ ,אשקול בחיוב לעבוד פה". 20 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 4ינואר 2014 פעולת צוות יום בחיי טיפול נמרץ כללי 09:00 העברת מטופל לבדיקת CT 10:45 רופאים בהתייעצות בעמדת טיפול 12:30 תדרוך נוסף של הצוות הסיעודי על-ידי האח האחראי 14:00 בדיקת מצב המטופלים במערכת הבקרה המרכזית 15:00 חילופים .משמרת בוקר מעבירה מידע למשמרת ערב 08:30 ישיבת בוקר של הצוות המטפל ,הרצאה בנושא רפואי מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 4ינואר 2014 21 שירות עובדים וצוותים בעלי הישגים מיוחדים >> תהליך בחירת עובדים וצוותים בעלי הישגים מיוחדים מתקיים מדי שנה על־ידי ועדה שממונה לשם כך על־ידי מנהל המרכז הרפואי ,ד"ר אוסקר אמבון .הוועדה דנה במועמדים שהומלצו על־ידי הממונים מהמחלקות השונות ובהתאם לקריטריונים ולהנחיות שנקבעו על־ידי נציבות שירות המדינה .הפרסים נועדו לבטא את ההוקרה ואת ההערכה של שירות המדינה לעובדים ולצוותים בבית החולים ,כמו גם להניע למצוינות בשירות .בגמר התהליך ובמסגרת טקס הרמת כוסית לראש־השנה הוענקו לעובדים המצטיינים תעודות ,מדליות ומענק כספי על־ידי מנהל המרכז הרפואי ,המנהל האדמיניסטרטיבי ומנהלת הסיעוד. מאת :אסתי מוטעי ,עוזרת למנהל האדמיניסטרטיבי ומרכזת הוועדה לבחירת העובדים המצטיינים פרס העובד המצטיין הוענק לגב' רבקה תשובה ,מנהלת המערך המשולב קבלת חולים ,מרפאות חוץ ומיון. פרס המשרד הוענק לרופא אחד ולשש עובדות הצוות הסיעודי: ד"ר ויטלי וקסלר ,רופא ,היחידה הנוירולוגית גב' מזל בר ,אחות אחראית ,מחלקה פנימית -גריאטריה גב' המתיאז הייב ,אחות מוסמכת ,מחלקת יילודים גב' מירב דנינו ,רנטגנאית בכירה ,מכון דימות גב' ליאת בן חיים ,ראש צוות קבלת חולים ,משרד קבלת חולים גב' עינת טל ,מזכירת מכון א' ,מכון הלב גב' מירי זוהר ,רכזת נושא הדרכה והטמעה ,יחידת מחשב פרס המשרד לצוות הוענק השנה לצוות רישום טראומה ורישום רפואי :גב' שלומית דהן ,סגנית בכירה למנהל רשומות ומידע ,גב' וופא מנסור ,סגנית מנהל רשומות ומידע רפואי א' וגב' מירב קדוש, פקידת קבלת חולים. ברכות לעובדים הזוכים על הישגיהם ועל תרומתם לקידום המצוינות הארגונית במרכז הרפואי זיו. גב' רבקה תשובה ד"ר ויטלי וקסלר גב' מזל בר גב' המתיאז הייב גב' מירב דנינו גב' עינת טל גב' מירי זוהר גב' מירב קדוש גב' שלומית דהן גב' מנסור וופא 22 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 4ינואר 2014 גב' ליאת בן חיים קהילה כנס היריון ולידה בכרמיאל 120נשים הרות מאזור כרמיאל והסביבה ובני זוגן ,השתתפו בכנס היריון ולידה שנערך בהיכל התרבות בכרמיאל ביוזמת מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי זיו .את הכנס כיבד בנוכחותו ראש העיר כרמיאל עדי אלדר שבירך את צוות המרכז הרפואי על היוזמה וציין לטובה את שיתוף הפעולה עם עיריית כרמיאל. ד"ר ענבר בן-שחר ,מנהל מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי זיו אומר כי הוא שמח על ההיענות היפה של נשות כרמיאל והאזור שהגיעו לכנס ,נפגשו עם הצוות הבכיר של אגף היולדות של המחלקה ,שמעו על האופציות העומדות לרשותן במהלך ההיריון והלידה, התעניינו ושאלו שאלות לקראת הלידה הצפויה. "מטרת הכינוס הייתה לענות על השאלות של היולדות ובני משפחותיהן לקראת הלידה ,אשר הינה תהליך מרגש אך גם תמיד מלא חששות. הצוות הרפואי ענה למשפחות על השאלות והפיג את החששות .נוסף על כך הצגנו בפני היולדות את השינויים שחלו בהיבט כוח האדם, השירותים הרפואיים והמבניים והחידושים במחלקת נשים ויולדות". "מחלקת היולדות במרכז הרפואי זיו מעניקה ליולדות תנאים ברמה הגבוהה ביותר ,כולל חדרי לידה חדשים שכוללים שני חדרי לידה טבעית -ללא עלות -וצוות מקצועי ומיומן המעניק יחס אישי וחם וכן מחלקת יולדות ששינתה פניה לחלוטין". "הקרבה הפיזית לעיר כרמיאל וכן השירותים המצוינים שהמחלקה מעניקה הופכים את הלידה במרכז הרפואי זיו לאופציית הבחירה והברירה הטבעית ליולדות מכרמיאל והסביבה. אני מודה לעיריית כרמיאל ולצוות מרכז הצעירים של כרמיאל על שיתוף הפעולה ההדוק בארגון הכנס" ,הוסיף ד"ר בן-שחר. מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 4ינואר 2014 23 הזווית האישית בדיקות חינם לאבחון מוקדם של הפטיטיס >> מדי שנה ביום המודעות הבינלאומי מקיימת יחידת הכבד במרכז הרפואי פעילות הסברתית לרגל יום ההפטיטיס הבינלאומי (דלקת כבד נגיפית) פתח המרכז הרפואי זיו את שעריו לקהל הרחב ,שהוזמן לבצע בדיקות דם לאבחון המחלה ללא עלות ובעילום שם .פעילות יום המודעות הבינלאומי למחלת ההפטיטיס התקיימה בשיתוף עם חברת יאנסן ואגודת חולי הצהבת. הפטיטיס הוא הגורם מספר אחד להשתלות כבד, סרטן הכבד ושחמת הכבד" .זיהוי מוקדם של הפטיטיס הנו חשוב ביותר" ,אמר מנהל יחידת הכבד פרופ' עאסי נימר" ,בדיקת דם פשוטה מגלה האם הנבדק הוא נשא של המחלה או לא, ויכולה למנוע סבל רב בעתיד". מדי שנה ביום המודעות הבינלאומי למחלת ההפטיטיס ,מקיימת יחידת הכבד במרכז הרפואי זיו פעילות הסברתית בבית החולים ובקהילות השונות ,לצורך העלאת המודעות למחלה .כמו כן מקימת המחלקה מחקר ,הרצאות ופעילות אקדמית נרחבת בתחום מחלות הכבד ,בכללן הפטיטיס Bוהפטיטיס ,Cכבד שומני ,שחמת הכבד ,גושים בכבד ועוד" .יחידת הכבד מבצעת בדיקות וטיפולים למחלות כבד שונות וכן מעניקה שירותים ייחודיים ביותר כמו בדיקת פיברוסקאן" אמר פרופ' נימר" ,ביחידה מתקיימים טיפולים וניתוחים מתקדמים בכבד ,ברמה בינלאומית, עבור תושבי הצפון". 24 בעיני הזורע >> במהלך השנה הוכנסו שינויים וחידושים לעבודתם השוטפת של עובדי מחלקת האספקה הסטרילית מאת :מוטי זורע במהלך השנה האחרונה התרשמתי משינויים וחידושים רבים שהוכנסו לעבודתם השוטפת של עובדי מחלקת האספקה הסטרילית .במחלקה עובדים 14איש ואליהם מצטרפים צוות מתנדבים שהוכשר אף הוא לעבודה חשובה זו. עובדי אספקה סטרילית מהווים מעין מחסום למניעת זיהומים ,הן בין המטופלים לבין עצמן והן בינם לבין הצוות המטפל .העובדים המנוסים אחראים לאיסוף הציוד המזוהם לאחר שימוש ,הם דואגים לניקוי ,לעיקור ולחיטוי הציוד המשומש ולאספקת ציוד סטרילי הנדרש לחדרי ניתוח ולמחלקות השונות. מחלקת אספקה סטרילית עובדת על פי תכנית של ארגון "תנועה במחלקה", הכוללת את כל הדרישות תוך התחשבות באילוצים .עבור כל מחלקות בית החולים נבנה דף הזמנה ייעודי המכיל את כל הפריטים שכל מחלקה זקוקה להם ,כולל תקן מחלקתי .הציוד מסופק על־ידי עובדי אספקה .הוכנסו דפי מעקב אחר העברת ציוד לחדר ניתוח ונעשו פעולות לקיצור ההמתנה ושיפור שיטות העבודה. מנהלת המחלקה יצאה לקורס בינלאומי למשך שבועיים בגרמניה על מנת לרכוש ידע עדכני ולהעבירו לחברי הצוות .נוסף על כך ,שלושה אנשי צוות עברו קורס הניתן לעובדי אספקה על־ידי משרד הבריאות .עובדי המחלקה נמצאים בתהליך מתמיד של התמקצעות ,הם עברו הדרכה על ביצוע תהליכי בקרה ,תהליכי עבודה והתייעלותם ,והתווסף שילוט על מנת להקל על הצוות בדרך של ניהול ויזואלי. חשוב לציין שתהליך הלימוד הנו מתמשך כיוון שזהו תהליך שיפור מתמיד. כפי שנהוג בסקטור הסיעודי כך גם באספקה ,הוכנסה שיטת הפקדה שמביאה בחשבון צורכי המחלקה ואת הידע והכישורים של העובד ,הפועלת על גישה של רוטציה על מנת לשמר עניין ומוטיבציה בעבודה .המחלקה משתמשת במתודולוגיית – S5שיטה המסייעת להפחית בזבוז ולהשיג תוצאות תפעול עקביות יותר באמצעות סביבת עבודה מסודרת .בכל תחנה מתבצעת כתיבת נהלים עבור הפעילות ,כולל הסבר מפורט עבור כל פריט ופריט עם טופסי מעקב ותרשימי זרימה .נעשה מעקב אחר ציוד הנמצא במיון חירום אשר מאפשר מעקב אחר תאריכי התפוגה של כל פריט ופריט וניצול נכון של הציוד. לאחרונה הוזמנו שלוש עמדות עבודה תוצרת בלגיה ,העונות על הצרכים המחלקתיים ומאפשרות אחסון של הפריטים ההכרחיים תוך מיזעור כמות התנועות. מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 4ינואר 2014 קהילה יום עיון" :בריאות ואיכות חיים בזקנה" >> קשישים ,מתנדבים ואנשי שירות קיבלו מידע על שירותים חיוניים וצפו בפאנל מומחים מנהל מחלקת עיניים ,ד"ר יוסף פיקל ,הגיע לבצע בדיקות עיניים לתלמידי בית הספר שחפים ,שלגביהם היה חשש כי הם בעלי לקות ראייה .בעקבות הממצאים הופנו מספר תלמידים להמשך בירור במרכז הרפואי .הבדיקה התאפשרה כחלק מקשר עמוק ושיתוף פעולה בין בית הספר ומנהלו ,ישי אדלר ,למחלקות במרכז הרפואי זיו .בחודש פברואר תתקיים פגישה בין צוות שחפים וצוות מחלקת עיניים ,כדי לגבש תכנית פעולה רב שנתית ,במסגרתה תתקיים פעם בשנה בדיקת עיניים לכלל התלמידים בבית הספר. הפתעה ציפתה למשתתפי תכנית השיקום במכון החדש לשיקום לב במרכז הרפואי זיו – שלושה מסכי פלזמה משוכללים שנתרמו למכון על ידי רפי ובריינדי שרייבר מצפת, הוצבו מול ההליכונים .רפי הנו פנסיונר של יחידת המחשבים במרכז הרפואי זיו בצפת ואת מסכי הפלזמה תרמו בני הזוג לזכר הרב דוד והרבנית שרה וכטפוגל. לרגל חודש הקשיש הבינלאומי קיים המרכז הרפואי זיו יום עיון פתוח לקהל הרחב בנושא בריאות ואיכות חיים בזקנה. קרוב ל 70-איש ,תושבי האזור ,קשישים ,מתנדבים ואנשי שירותים בקהילה הגיעו ליום העיון ופגשו את מיטב אנשי המקצוע והמומחים מקרב בית החולים וגופים חיצונים המטפלים באוכלוסייה המבוגרת בקהילה. יום העיון ,שמטרתו הייתה להעלות לסדר היום הציבורי את נושא רווחת הקשיש והדאגה לצרכיו, נערך ביוזמת השירות הסוציאלי ובהובלתן של העובדות הסוציאליות מצוות המרכז הרפואי זיו, יסמין קנצריורק ומירי כהן .בהיות המרכז הרפואי זיו מוצב כמערכת ראשונית המובילה בידע בתחום הטיפול בזקן ובמשפחתו באזור ,מרוכזים בו שירותים שונים למגוון האוכלוסייה הרב תרבותית הקשישה בצפת ובסביבתה. תכני יום העיון שילבו ידע קליני של המחלקה הגריאטרית עם טיפול רב־מקצועי של השירות לעבודה סוציאלית וכן שירותים נוספים שמעניק המרכז ,כמו גם גופים חיצוניים באזור. במהלך היום קיבלו המשתתפים מידע על שירותים חיוניים לקשיש בקהילה וכן התקיים פאנל מומחים בהנחייתו של מנהל השירות לעבודה סוציאלית ,עו"ס יניב בן-שושן .הפאנל היה פתוח לשאלות ותשובות מהקהל והשתתפו בו מנהלת מחלקת גריאטריה ד"ר יוליה וסרמן, האחות האחראית במחלקת גריאטריה גב' מזל בר, עו"ס המחלקה הגריאטרית לידיה שלונסקי ,עו"ס מגדנה מיימון מנהלת הייעוץ לקשיש במוסד לביטוח לאומי סניף צפת ,ועו"ס בני אלגד מנהל השירותים הקהילתיים לזקן באגף הרווחה בעיריית צפת" .הקהל השתתף באופן פעיל על־ידי העלאת שאלות וגם רעיונות בפני אנשי הפאנל", אמר בן-שושן שציין כי ההיענות הייתה יפה והאנשים שהגיעו קיבלו מענה לשאלות הקשורות בטיפול בבן משפחה חולה וקשיש" .מטרתנו הייתה לקדם אורח חיים בריא ,להעניק עצות לשיפור איכות החיים של האוכלוסייה המבוגרת, לעודד עצמאות של האדם הזקן ,להפחית תלות בזולת ולקדם זקנה פעילה ככל שניתן" ,הוסיף בן-שושן שסיכם בחיוב את היום. מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 4ינואר 2014 25 אקדמיה מחויבות חברתית ומעורבות קהילתית כחלק מתכנית הלימודים בפקולטה >> אחת מהמטרות בהקמת הפקולטה היא לצמצם פערים בנתוני בריאות בין הפריפריה למרכז בדרכים שונות ,אחת מהן היא מעורבות סטודנטים בקהילות שבהן הם חיים ועובדים מאת :פרופ' אנתוני לודר ,מנהל מחלקת הילדים במרכז הרפואי זיו ,וסגן דיקן הפקולטה לרפואה בחודש אוקטובר החלה שנת הלימודים השלישית בפקולטה. במסלול הארבע־שנתי נקלטו 70סטודנטים ובמסלול התלת־שנתי נקלטו 54סטודנטים .הסטודנטים במסלול התלת־שנתי שכבר סיימו שנתיים בסבבים קליניים ,נבחנו בבחינות הגמר הארציות בתחום הפסיכיאטריה והגינקולוגיה המיילדותית. הציונים בבחינות היו גבוהים מאוד וניתן להתגאות כי הסטודנטים שבפקולטה הצליחו להגיע להישגים שווי ערך לסטודנטים הלומדים באוניברסיטה העברית בירושלים .השנה ,לראשונה ,סטודנטים מהמסלול הארבע-שנתי החלו בהתנסות קלינית בבתי החולים בצפון, הם סיימו סבבים במחלקות הפנימיות ,ובחודש אוקטובר החלו בסבבים במחלקות לרפואת ילדים ,כירורגיה ,נשים ,נוירולוגיה ופסיכיאטריה. בין שלושת העקרונות המנחים שחרתה על דגלה הפקולטה לרפואה, לצד חדשנות ומצוינות בהוראה קלינית ומצוינות במחקר ,נמצא נושא המחויבות החברתית .נושא זה היה בין הנימוקים המרכזיים ששכנעו את ממשלת ישראל להעדיף את אוניברסיטת בר־אילן כנותנת החסות לפקולטה ,ואף למקמה בצפת. ידוע בזירה הציבורית כי קיימים פערים בפריפריה לעומת המרכז בכל הקשור לנתונים בבריאות ,ופערים אילו אף זכו לביטוי בשביתת הרופאים ובבחירות לכנסת .אחת מהמטרות בהקמת הפקולטה היא לצמצם פערים אילו בדרכים שונות ,אחת מאותן דרכים היא מעורבות סטודנטים בקהילות שבהן הם חיים ועובדים .כחלק מתכנית הלימודים הוכנס קורס "בריאות הציבור המעשית" ,במסגרתו הסטודנטים מתחברים עם מוסדות בריאות בקהילה כגון :בתי אבות, גני ילדים של החינוך המיוחד ,מוסדות לעיוור ולאוטיזם ועוד. הסטודנטים מתחייבים לעבוד במוסדות אלו בשנה וחצי הראשונות של לימודיהם ,כשהמטרה היא לעזור למוסדות למפות את צרכיהם, לשכור משאבים ולתכנן ביחד תכניות להמשך פיתוח ושיפור .הנתונים מוצגים באירוע תחרותי מיוחד בפקולטה שכולל הענקת פרסים. פעילות זאת מקדשת את הקשר האנושי היום-יומי בין הסטודנטים בפקולטה לאנשים בקהילה ,ומהווה את אחת הדרכים המרכזיות שבהן הפקולטה משפיעה באופן מעשי על בריאות הציבור. בסוף חודש נובמבר 2014יתקיים בפקולטה לרפואה כנס בינלאומי בניהולה של הפרופ' לבריאות הציבור מרי רודולף בנושא "מחוייבות חברתית ובתי ספר לרפואה :חזון וערכים ,פעולה והשפעה" .בכנס ישתתפו מומחים בנושא מבריטניה ומישראל .במסגרת הכנס תוצג השפעתה של המחויבות החברתית במישור הרפואי ,על שיפור האיכות ונגישות הציבור לשירותי בריאות. מינויים ותארים בכירים לרופאי המרכז הרפואי תעודות הערכה למורים ולקורסים מצטיינים פרופ' אלכסנדר לרנר ,פרופסורה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר־אילן. ד"ר איגור וקסמן ,ראש החוג לכירורגיה בפקולטה לרפואה. ד"ר מרסלו דייצ'מן ,חבר המועצה הלאומית לדימות. ד"ר לילי לונסקי היערי ,חברת המועצה הלאומית לבריאות הילד ופדיאטריה. הנהלת הפקולטה לרפואה של בר־אילן החלה במסורת חדשה ותעניק מדי שנה תעודות הערכה למורים וקורסים מצטיינים וכן תעודות למחלקות הוראה מצטיינות .השנה קיבלו תשעה רופאי המרכז הרפואי זיו תעודות הערכה וכן נבחרה מחלקת פסיכיאטריה כמחלקה מצטיינת בניצוחן של ד"ר מיזרוחין וד"ר איזקסון. הרופאים המצטיינים הם: ברכות לסטודנטים שעברו בהצלחה את הבחינה הארצית בתוצאות הבחינות הארציות של אוניברסיטת בר־אילן ,דורגו הסטודנטים של המחלקה לגינקולוגיה ומיילדות של המרכז הרפואי זיו ,במקום השני מבין חמשת הפקולטות לרפואה בארץ .אחוז הנכשלים בבחינה מקרב הסטודנטים של המרכז הרפואי זיו היה הנמוך ביותר ,ומתוכם נכשל רק סטודנט אחד. 26 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 4ינואר 2014 ד"ר אמירה ישראלי (פסיכיאטריה) ד"ר שאטאן צ'ילה (פסיכיאטריה) ד"ר יצקר אורי (פסיכיאטריה) ד"ר מוניר אבו סנינה (נוירולוגיה) ד"ר ספדי וג'די (כירורגיה) ד"ר פקר אלכסיי (קרדיולוגיה) ד"ר יונתן גרוסמן (גריאטריה) ד"ר מיכאל הררי (ילדים) ד"ר נג'יב דלי (המטולוגיה) ספר ביוגרפיה -מתנה מושלמת פגישת היכרות וייעוץ ראשוני -חינם! אורנה 054-6470427 :חיים054-7719807 : [email protected] Glilitbooks.co.il מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 4ינואר 2014 27 28 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 4ינואר 2014
© Copyright 2024