‫מגזין המרכז הרפואי זיו‬
‫גיליון מספר ‪ 2‬ספטמבר ‪2012‬‬
‫פיתוח‬
‫חשש לפגיעה בתקציבי‬
‫הבנייה של המרכז‬
‫לבריאות הילד‬
‫‪5‬‬
‫לא מבוגרים קטנים‬
‫מחלקת הילדים בראייה‬
‫הוליסטית‬
‫‪14‬‬
‫סיעוד‬
‫משמרת ארוכה‬
‫במחלקה פנימית ב'‬
‫‪19‬‬
‫אין קיצורי דרך‬
‫ריאיון עם מנהל‬
‫המחלקה הכירורגית‬
‫‪20‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 2‬ספטמבר ‪2012‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 2‬ספטמבר ‪2012‬‬
‫תוכן‬
‫העניינים‬
‫חדשות‬
‫עשר מכונות חדשות‬
‫ביחידת הדיאליזה‬
‫עמ' ‪4‬‬
‫מחקר‬
‫פרס יוקרתי למחקר‬
‫של פרופ' עמירב‬
‫עמ' ‪6‬‬
‫רופאים‬
‫“אות המופת לרופא"‬
‫לפרופ’ זידאן‬
‫עמ' ‪12‬‬
‫מחלקה‬
‫ניהול הוליסטי‬
‫וליצנות רפואית‬
‫במחלקת הילדים‬
‫עמ' ‪14‬‬
‫סיעוד‬
‫צוות הסיעוד‬
‫של פנימית ב'‬
‫בעין העדשה‬
‫עמ' ‪19‬‬
‫ריאיון‬
‫ריאיון עם מנהל‬
‫המחלקה הכירורגית‬
‫עמ' ‪20‬‬
‫כתובת‪ :‬המרכז הרפואי זיו‪ ,‬צפת ‪13100‬‬
‫טל‪ 04-6828190:‬פקס‪04-6828802:‬‬
‫מסונף לפקולטה לרפואה של אונ' בר‪-‬אילן בצפת‬
‫עורך חיים בלוצר כתיבה אורנה ריין‬
‫שיווק ופרסום מרב גרינוולד‬
‫יועצת לעריכה לשונית מירב גרץ רונן‬
‫מערכת ד"ר וניה וולך‪-‬מנע‪ ,‬ד"ר ענבר‬
‫בן שחר‪ ,‬נדים חדיד‪ ,‬פנינה בוחניק‪ ,‬חנה‬
‫ביקל‪ ,‬משרד תקשורות צילום חנה ביקל‪,‬‬
‫סימון חדאד‪ ,‬יוהנס פלטן עיצוב סטודיו‬
‫פנדה מו"ל הוצאה גלילית‬
‫לפרסום בעיתון‪ :‬משרד השיווק במרכז‬
‫הרפואי זיו ‪050-8434011‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫המגזין מוגש כשירות לציבור‪ ,‬אין המערכת‬
‫אחראית על תוכן המודעות וסגנונן‪ .‬תוכן‬
‫המודעות באחריות המפרסמים בלבד ואין‬
‫בפרסומן משום המלצה של המרכז‬
‫הרפואי זיו‪.‬‬
‫בשעה טובה יוצא לאור גיליונו השני של ”מגזיו”‬
‫ובו מידע על המתפתח ומתחדש במרכז הרפואי‬
‫זיו‪ ,‬כמו גם ראיונות עומק ומידע על כמה‬
‫ממחלקותינו הוותיקות‪.‬‬
‫אין זה סוד כי הקיצוץ האחרון בתקציב הפיתוח‬
‫של משרד הבריאות אינו מבשר טובות למערכת‬
‫הבריאות בישראל ובפרט למרכז הרפואי זיו‪.‬‬
‫הקיצוץ מאיים לעכב בצורה מהותית את פיתוח‬
‫בית החולים והמשך בניית המרכז הממוגן‬
‫לבריאות הילד והמכון לרדיותרפיה‪.‬‬
‫יחד עם אגודת השוחרים אנו עושים מאמצים‬
‫גדולים להבטיח את המשך קיומם של הפרויקטים‬
‫הללו ופרויקטים אחרים‪ ,‬ואנו מייחלים לכך‬
‫שמאמצינו יוכתרו בהצלחה‪.‬‬
‫לצד קושי זה‪ ,‬ולמרות המגבלות שהוא מטיל‬
‫עלינו‪ ,‬נמשכת בעקביות התפתחותו של המרכז‬
‫הרפואי‪ .‬שיפורים רבים הוכנסו למען המבקרים‬
‫והעובדים‪ ,‬ובהם הכשרת מגרש חניה נוסף‪,‬‬
‫העלאת אתר אינטרנט מחודש‪ ,‬הכנסת אינטרנט‬
‫אלחוטי בכל שטחי בית החולים‪ ,‬ועוד‪ .‬בעקבות‬
‫החמרת החוק האוסר על עישון במבני ציבור‪,‬‬
‫נהדק מראשית החודש את האכיפה ברחבי בית‬
‫החולים ונשתדל להבטיח לכולנו אוויר נקי יותר‪.‬‬
‫מחלקותינו מתרחבות ומגוונות את שירותיהן‪ ,‬וכך‬
‫נפתחו‪ ,‬למשל‪ ,‬במחלקה האורטופדית מרפאות‬
‫לרפואת ספורט ולרפואת כתף; במחלקת הנשים‬
‫והיולדות שירות מורחב להיריון בסיכון גבוה;‬
‫במחלקת הדימות יחידה לתהודה מגנטית‪-‬‬
‫‪ ;MRI‬במחלקה הקרדיולוגית מרפאה לשיקום‬
‫לב‪ ,‬ועוד‪ .‬כן נרכש ציוד רפואי חדיש ליחידת‬
‫הדיאליזה‪ ,‬למחלקת ההדמיה‪ ,‬למכון הפתולוגי‬
‫וליחידת הצנתורים‪.‬‬
‫בקרוב תחל בנייתם של חדרי סמינרים לתלמידי‬
‫הפקולטה לרפואה הלומדים בבית החולים‪,‬‬
‫במסגרת של שני “מגדלי כיתות” שיוצמדו‬
‫לצדדים המערבי והמזרחי של מבנה האשפוז‪.‬‬
‫מגדלים אלה גם יתמכו בבניין במקרה של רעידת‬
‫אדמה‪ .‬ואם הזכרתי את הפקולטה לרפואה – אני‬
‫שמח לציין את התפתחותה היפה בשנה החולפת‬
‫ואת שיתוף הפעולה הטוב המתקיים בינה לבין‬
‫המרכז הרפואי זיו‪ .‬מספר הסטודנטים של‬
‫הפקולטה שילמדו במחלקות בית החולים יוכפל‬
‫בשנה הקרובה‪ ,‬ונהיה עדים לנוכחות מוגברת‬
‫שלהם בינינו‪ ,‬לשמחת כולנו‪.‬‬
‫בשמי ובשם הנהלת המרכז הרפואי אני מברך‬
‫אתכם בשנה טובה וגמר חתימה טובה‪.‬‬
‫ד”ר אוסקר אמבון‪,‬‬
‫מנהל המרכז הרפואי‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 2‬ספטמבר ‪2012‬‬
‫‪3‬‬
‫חידושים‬
‫עשר מכונות חדשות ביחידת הדיאליזה‬
‫>> ביחידה הושלם תהליך הצטיידות‪ ,‬במסגרתו הוחלפו כל מכונות הדיאליזה במכונות‬
‫חדישות‬
‫עשר מכונות דיאליזה חדשות‬
‫נרכשו ליחידת הדיאליזה‪ ,‬ובכך‬
‫הושלם תהליך ההצטיידות‬
‫שבמסגרתו הוחלפו כל מכונות‬
‫הדיאליזה ביחידה במכונות מהדור‬
‫החדש‪“ .‬הרכישה היא חלק ממאמצינו‬
‫להעניק למטופלים הסובלים מאי‪-‬‬
‫ספיקת כליות את השירות הטוב ביותר‬
‫שניתן”‪ ,‬אומר מנהל היחידה‪ ,‬ד”ר רפאל‬
‫גרי‪“ .‬המכונות החדשות מאפשרות‬
‫להעניק למטופלי המחלקה טיפול יעיל‬
‫ובטוח יותר‪ ,‬ומצוידות בכל החידושים‬
‫הטכנולוגיים המתקדמים המוכרים‬
‫בארץ ובעולם”‪.‬‬
‫ביחידת הדיאליזה מטופלים באופן‬
‫קבוע ‪ 65‬חולים המגיעים מכל רחבי‬
‫הגליל‪ ,‬רמת הגולן ועמק החולה‪ .‬מכשיר‬
‫הדיאליזה מתחבר למערכת הדם ומעביר את‬
‫הדם דרך מערכת סינון חיצונית‪ ,‬שבנוסף‬
‫מזריקה לתוכו חומרים חיוניים ולאחר מכן‬
‫מחזירה אותו לגוף‪.‬‬
‫“טיפול הדיאליזה‪ ,‬מעבר לחשיבותו‬
‫הקריטית לחולה הכלייתי‪ ,‬הוא למעשה שינוי‬
‫משמעותי בחיי המטופל”‪ ,‬מוסיף ד”ר גרי‪.‬‬
‫“זהו טיפול מייגע ומתיש ולרוב נזקקים‬
‫המטופלים לתמיכה של חבר או בן משפחה”‪.‬‬
‫החולים באים לטיפול ביחידה שלוש פעמים‬
‫בשבוע למשך ארבע שעות‪ ,‬ומתמודדים עם‬
‫תופעות לוואי הקשורות לכשל כלייתי‪,‬‬
‫מחלות רקע וגורמים נוספים‪“ .‬כל אלה‬
‫מקשים על המטופל לא רק מבחינה פיזית‬
‫אלא גם מבחינה רגשית”‪ ,‬מסכם ד”ר גרי‪.‬‬
‫מאוסטרליה ‪ -‬למחלקה האורתופדית‬
‫>> פרופסור ניל ברגמן‪ ,‬מומחה מאוסטרליה‪ ,‬השתתף בניתוחים מסובכים לשחזור‬
‫מפרקי ירך במחלקה האורטופדית‬
‫פרופסור ניל ברגמן ממלבורן‪,‬‬
‫אוסטרליה‪ ,‬הנחשב לאחד המומחים‬
‫המובילים בעולם בתחום החלפה‬
‫ושחזורים מורכבים של מפרקים‪ ,‬הצטרף‬
‫לצוות המנתחים של המחלקה האורטופדית‬
‫בביצוע שני ניתוחים מסובכים לשחזור מפרקי‬
‫ירך‪ .‬פרופ’ ברגמן הוזמן למרכז הרפואי זיו על‬
‫ידי ד”ר דוד רותם‪ ,‬מנהל היחידה לניתוחי‬
‫מפרק ירך‪ ,‬שהתמחה אצלו באוסטרליה‪.‬‬
‫הניתוח הראשון בוצע במטופלת בת ‪75‬‬
‫שסבלה מבעיה במפרק ירך ימין מאז היותה‬
‫ילדה‪ .‬בעבר עברה חמישה ניתוחים במפרק‬
‫בבתי חולים שונים‪ ,‬כשבאחרון – לפני ‪40‬‬
‫שנה ‪ -‬חובר המפרק באופן שלא אפשר לה‬
‫תנועה‪ .‬כעת פירקו הרופאים את החיבור‬
‫הקודם ושיחזרו את המפרק הפגוע‬
‫באמצעות שתלים מיוחדים‪.‬‬
‫הניתוח השני בוצע במטופלת בת ‪74‬‬
‫הסובלת מלידה מחוסר התפתחות של מפרק‬
‫הירך‪ ,‬שגרם לכאבים ולהגבלה בתפקודה‪ .‬גם‬
‫כאן הוחלף המפרק בשתלים מותאמים‪.‬‬
‫מדובר בשני ניתוחים נדירים וקשים‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫המנתחים – ד”ר שחאדה‪ ,‬האח אריה ביתן‪ ,‬ד”ר רותם ופרופ’ ברגמן‬
‫הדורשים מיומנות רבה‪.‬‬
‫לצד פרופ’ ברגמן וד”ר רותם עבד צוות‬
‫מורחב של רופאים מתחומים שונים‪ :‬ד”ר‬
‫חוסיין שחאדה וד”ר אירינה מדניקוב‬
‫מהמחלקה האורטופדית; ד”ר אלכסנדר‬
‫איזקסון‪ ,‬מנהל מחלקת ההרדמה‪ ,‬וד”ר‬
‫ולדימיר פוטילוב מהמחלקה; אחי חדר‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 2‬ספטמבר ‪2012‬‬
‫הניתוח מרינה גרין‪ ,‬עדי אלימלך‪ ,‬אוראל‬
‫ראובן ואילן מאור‪ ,‬ואריה ביתן‪ ,‬האח האחראי‬
‫בחדרי הניתוח‪.‬‬
‫“אני מודה לפרופ’ ברגמן שבא מאוסטרליה‬
‫לסייע‪ ,‬ושמח על ההזדמנות ללמוד מאחד‬
‫המומחים המובילים בעולם בתחומו”‪ ,‬אומר‬
‫ד”ר רותם‪.‬‬
‫חשש מפגיעה בהמשך‬
‫בניית המרכז לבריאות הילד‬
‫>> משרד הבריאות קיצץ ‪ 210‬מיליון שקלים בתקציבו מאז‬
‫‪ ,2009‬והחשש הוא כי הקיצוצים יפגעו‬
‫בהשלמת המרכז לבריאות הילד‬
‫זיו ברשת‬
‫אתר חדש למרכז הרפואי‬
‫>> באתר נמצא מידע מפורט ומעודכן‬
‫על כל אחת מהיחידות והמחלקות‪.‬‬
‫ניתן לחפש רופא מסוים‬
‫ולהתרשם ממגוון החידושים‬
‫והשינויים במרכז הרפואי‬
‫מאת‪ :‬מרב גרינוולד‪ ,‬מנהלת השיווק‬
‫הגזירות הכלכליות החדשות והקיצוץ בתקציבי הפיתוח של משרד‬
‫הבריאות מאיימים על המשך הבנייה של “המרכז לבריאות הילד” האמורה‬
‫להסתיים בעוד כשנתיים‪ ,‬ועל פרויקטים חשובים נוספים‪.‬‬
‫משרד הבריאות מדווח על קיצוץ מצטבר של ‪ 210‬מיליון שקלים בתקציבו מאז‬
‫‪ ,2009‬ולדברי מנהלו האדמיניסטרטיבי של המרכז הרפואי‪ ,‬מאיר חמוז‪ ,‬החשש‬
‫הגדול הוא מפגיעה בהשלמת המרכז לבריאות הילד‪ ,‬שבנייתו החלה לפני יותר‬
‫משנה‪ .‬חלק מהמרכז הוא חלל אשפוז ממוגן ל‪ 100-‬מיטות‪.‬‬
‫חמוז אומר כי על משרד האוצר לבחון את הפרויקטים הקריטיים בגבול הצפון‬
‫ובמרכז הרפואי זיו‪ ,‬המעניק שירותי בריאות לאוכלוסייה רחבה בפריפריה‪.‬‬
‫“הפרויקטים שאושרו הם תוצאה של מסקנות מלחמת לבנון השנייה‪ ,‬בה נמצא‬
‫המרכז הרפואי בסכנה ממשית בשל החוסר במיגון”‪ ,‬מוסיף המנהל‬
‫האדמיניסטרטיבי‪ .‬הוא מציין כי מאמצי משרד הבריאות להקמת הפרויקט הם חלק‬
‫מתכנית המשרד לשינוי מצב הרפואה בפריפריה‪.‬‬
‫בחודש מאי הושק אתר האינטרנט החדש‬
‫והמתקדם של המרכז הרפואי זיו‪ .‬האתר נבנה‬
‫על ידי חברת “דרונט”‪ ,‬שזכתה במכרז מבין‬
‫כמה חברות ותיקות בתחום‪.‬‬
‫האתר כולל מידע מקיף על פעילותו הענפה של‬
‫המרכז הרפואי‪ .‬הוא פונה בצורה מפולחת למגוון גדול‬
‫של מטופלים‪ ,‬ידידים‪ ,‬תורמים וחוקרים‪ ,‬וכן לסגל‬
‫המרכז הרפואי‪ ,‬ליחידות משרד הבריאות‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫הבנייה בעיצומה‪,‬‬
‫אך הקיצוץ בתקציב‬
‫מאיים על ההמשך‬
‫באתר יש מידע מפורט ומעודכן על כל אחת מהיחידות‬
‫והמחלקות‪ ,‬וניתן לחפש בו רופא מסוים ולהתרשם‬
‫ממגוון החידושים והשינויים במרכז הרפואי‪ .‬גם “מגזיו”‬
‫הוכנס לאתר‪ ,‬וניתן לעיין בו בקלות רבה‪.‬‬
‫בשלב הראשון עלה האתר המרכזי בעברית‪ ,‬ובהמשך‬
‫עלו שני תתי אתרים‪ :‬של מחלקת נשים‪-‬יולדות‪ ,‬הפונה‬
‫לאוכלוסייה הנשית ומציג תכנים ועדכונים בנושאי‬
‫היריון ולידה‪ ,‬גניקולוגיה ועוד‪ ,‬ושל מחלקת הילדים‪,‬‬
‫הפונה להורים וכולל מידע נרחב על השירותים‬
‫והטיפולים לילדים ועל הצוות הרפואי במחלקות‬
‫ובמרפאות השונות‪.‬‬
‫בשלב הסופי של הפרויקט יתורגם האתר גם לאנגלית‬
‫ולרוסית‪ ,‬כדי להנגיש את המידע לאוכלוסיות הדוברות‬
‫את השפות הללו‪.‬‬
‫מתוך הבנה שרשתות חברתיות הפכו לחלק בלתי נפרד‬
‫מחיינו‪ ,‬ובדומה לאתרים אחרים‪ ,‬מציע האתר החדש‬
‫לגולש להתחבר לפייסבוק של המרכז הרפואי ולצייץ‬
‫בטוויטר‪ .‬אפשר גם להדפיס את המידע מהאתר או‬
‫לשלוח אותו באימייל‪.‬‬
‫תפעול האתר והזנת התכנים נעשים מדי יום על ידי‬
‫משרד השיווק‪ .‬אתם מוזמנים לפנות אלינו ולעדכן‬
‫אותנו בנושאים רלוונטיים המתאימים לפרסום באתר‪.‬‬
‫כתובתנו‪www.ziv.org.il :‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 2‬ספטמבר ‪2012‬‬
‫‪5‬‬
‫מחקרים‬
‫פרס יוקרתי למחקר של מחלקת הילדים‬
‫>> המחקר העלה כי בתינוקות עד גיל שנה וחצי יש עדיפות למתן תרופות‬
‫דווקא בשאיפה דרך האף ולא דרך הפה‬
‫מחקר של פרופ' ישראל‬
‫האף מפחית את הכמות‬
‫עמירב ממחלקת‬
‫המגיעה לריאות‪ .‬ואולם ‪-‬‬
‫הילדים‪ ,‬שהוצג בכנס‬
‫תינוקות רבים המקבלים טיפול‬
‫בינלאומי לרפואת ריאות בילדים‬
‫בשאיפה מתנגדים להנחת‬
‫שנערך בבנגקוק‪ ,‬תאילנד‪ ,‬זכה‬
‫מסכה על פניהם‪ ,‬והוריהם‬
‫בפרס ראשון מתוך כמאתיים‬
‫מנסים להרגיעם באמצעות‬
‫מחקרים שהוצגו שם‪.‬‬
‫האכלה או מתן מוצץ‪.‬‬
‫ידוע כי היתרונות של מתן‬
‫לרוב התינוק נרגע בעזרת‬
‫תרופות בשאיפה‪ ,‬לעומת בליעת‬
‫המוצץ ומאפשר את הנחת‬
‫נוזל‪ ,‬הם הגעה מהירה לריאות‪,‬‬
‫המסכה‪ ,‬אך בגלל המוצץ שבפיו‬
‫שימוש בכמות קטנה יותר של‬
‫הוא נושם דרך האף‪ ,‬מה‬
‫תרופה והפחתה ניכרת בתופעות פרופ' ישראל עמירב‬
‫שמעורר חשש שהגעת התרופה‬
‫הלוואי‪ .‬בעת מתן תרופות באופן זה מומלץ‬
‫לריאותיו תיפגע‪.‬‬
‫לשאוף אותן דרך הפה ולא דרך האף‪ ,‬מאחר‬
‫פרופ’ עמירב הוא רופא בכיר במחלקת‬
‫שניסויים במבוגרים הראו שמתן תרופה דרך הילדים ומכהן כיו”ר החברה הישראלית‬
‫לאירוסולים ברפואה‪ .‬הוא שותפיו למחקר‬
‫החליטו לבדוק את ההבדל בין שאיפת‬
‫תרופה דרך האף לשאיפה דרך הפה אצל‬
‫תינוקות‪.‬‬
‫הם השתמשו בסריקה ממוחשבת של פני‬
‫תינוקות‪ ,‬ויצרו לפי התצלומים כמה מודלים‬
‫המדמים את דרכי הנשימה בצורה מדויקת‪.‬‬
‫באמצעות המודלים הללו ניתן להדגים‬
‫שאיפת תרופות דרך האף או הפה‪ ,‬ובעזרת‬
‫פילטר נבדקת הכמות המגיעה לריאות בכל‬
‫אחת מהשיטות‪.‬‬
‫להפתעת החוקרים‪ ,‬הסתבר שבתינוקות עד‬
‫גיל שנה וחצי יש עדיפות למתן תרופות‬
‫דווקא בשאיפה דרך האף ולא דרך הפה‪ ,‬כך‬
‫שניתן לטפל בילד גם כשבפיו מוצץ‪.‬‬
‫אפיון תאי‪-‬דם לסיוע בהבחנה של כאבי חזה‬
‫>> מחקר חדש שם לו למטרה לשפר את יכולת ההבחנה בין כאבי חזה‬
‫באמצעות מכשיר המגלה שינויים בתאי הדם‬
‫מאת‪ :‬בתיה אשל‪ ,‬אחראית היחידה לאיפיון תאים במעבדה ההמטולוגית‬
‫מחקר חדש‪ ,‬שתוצאותיו עשויות‬
‫לסייע באבחון מצבם של חולים‬
‫הבאים לחדר המיון עם כאבים בחזה‪,‬‬
‫בוצע לאחרונה על ידי ד”ר טטיאנה לווינס‬
‫מהמחלקה הקרדיולוגית‪ ,‬בתיה אשל‬
‫מהמעבדה ההמטולוגית‪ ,‬עדי שרעבי‪-‬נוב‬
‫מאגף המחקר‪ ,‬פרופ’ אלון מרמור‪ ,‬מנהל‬
‫המחלקה הקרדיולוגית וד”ר נג’יב דאלי‪,‬‬
‫מנהל המכון ההמטולוגי‪.‬‬
‫המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת‬
‫‪Journal of Thrombosis and‬‬
‫‪ Thrombolysis‬תחת השם‬
‫‪Differentiating ischemic from‬‬
‫‪non-ischemic chest pain using‬‬
‫‪white blood cell-surface‬‬
‫‪inflammatory and coagulation‬‬
‫‪.markers‬‬
‫כ‪ 8%-5%-‬מהפונים לחדרי מיון מתלוננים על‬
‫כאבי חזה‪ ,‬והם נחשבים לאחת התלונות‬
‫הנפוצות ביותר‪ .‬כ‪ 60%-50%-‬מהמתלוננים‬
‫מתאשפזים‪ ,‬אך ‪ 70%‬מהם מתגלים לבסוף‬
‫כלא‪-‬סובלים ממצב איסכמי‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫מאידך ‪ -‬חוקרים מעריכים כי רפואת החירום‬
‫מחמיצה כ‪ 6%-2%-‬מהאירועים האיסכמיים‪,‬‬
‫בגלל הקושי באבחנה‪.‬‬
‫קושי זה מביא לאשפוז שגוי של מי שאינם‬
‫סובלים מכאב על רקע איסכמי ‪ ,‬מה שמטיל‬
‫עול כספי מיותר על מערכת הבריאות‪ ,‬בעוד‬
‫ששחרור חולים שמחלתם לא אובחנה עלול‬
‫לסכן את חייהם‪.‬‬
‫משום כך שמנו לנו למטרה להגדיר מדדים‬
‫נוספים לאלה הנמצאים היום בשימוש‪ ,‬כדי‬
‫לשפר את יכולת ההבחנה בין כאבי חזה‬
‫איסכמיים לכאבים לא‪-‬איסכמיים‪.‬‬
‫המחקר בוצע באמצעות מכשיר ה‪-‬‬
‫‪ Flow cytometer‬המגלה שינויים בתאי‬
‫הדם ‪ -‬בכדוריות הלבנות‪ ,‬בשדרים הבין‪-‬‬
‫תאיים ובמערכת הפיברואנליטית‪.‬‬
‫אוכלוסיית המחקר כללה ‪ 74‬פונים לחדר‬
‫המיון של המרכז הרפואי זיו עם תלונות על‬
‫כאבים בחזה‪ ,‬שהועברו ליחידה לטיפול נמרץ‬
‫לב או למחלקות הפנימיות בין ספטמבר‬
‫‪ 2009‬לפברואר ‪.2010‬‬
‫קבוצת המחקר כללה פונים לחדר המיון‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 2‬ספטמבר ‪2012‬‬
‫שלא אושפזו‬
‫כלל‪ ,‬או שאושפזו‬
‫תחת אבחנה של‬
‫בעיה לא‪-‬‬
‫איסכמית‪.‬‬
‫תוצאות המחקר‬
‫חיזקו את‬
‫אמינותם של כמה‬
‫מדדים שצוינו‬
‫בספרות הרפואית‬
‫כמצביעים על‬
‫בתיה אשל‬
‫מצב איסכמי על‬
‫פי בדיקת דם‪ ,‬והעלו מדדים נוספים‬
‫המעידים סטטיסטית על קיומו של מצב כזה‪.‬‬
‫בעתיד הקרוב אנו מתכוונים להמשיך‬
‫בבדיקת הנושא‪ ,‬ולהשתמש הפעם בקבוצת‬
‫ביקורת של אנשים בריאים לחלוטין‪ .‬נתמקד‬
‫במדדים שנמצאו יעילים להבחנה בין כאב‬
‫איסכמי לכאבי מסיבות לא‪-‬איסכמיות‪,‬‬
‫ונשאף להרחיב את יכולתנו לאבחן במהירות‬
‫וביעילות חולים המגיעים למיון עם כאבים‬
‫בחזה‪ ,‬ולמנוע אשפוזים מיותרים‪.‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 2‬ספטמבר ‪2012‬‬
‫‪7‬‬
‫מחקרים‬
‫מחקר חדש בדק את איכות ביצוע סקר השמיעה ביילודים‬
‫>> במסגרת סקר השמיעה נסרקו תיקיהם של למעלה מ‪ 5,000-‬יילודים‪ ,‬שהם כ‪ 94%-‬מהלידות במחלקה‬
‫מאת‪ :‬ד”ר פיטר גילבי‪ ,‬מנהל מחלקת אף‪-‬אוזן‪-‬גרון‬
‫ליקוי שמיעה הוא הליקוי התחושתי‬
‫ברחבי העולם‪ ,‬והחל מחודש מארס ‪2010‬‬
‫השכיח ביותר ביילודים‪ :‬כשלושה‬
‫הוא מתקיים במרכז הרפואי זיו באופן שגרתי‪,‬‬
‫מקרים על כל אלף‬
‫על ידי צוות מכון השמיעה‬
‫לידות‪ .‬ביילודים הנמצאים‬
‫בראשות כרמי קראוס‪ .‬בשלב‬
‫בסיכון גבוה לחירשות‪ ,‬כגון בעלי‬
‫הראשון מתבצעת בדיקת “פלט‬
‫רקע משפחתי של ליקויי‬
‫קוכלארי”‪ ,‬הנותנת מידע על‬
‫שמיעה‪ ,‬השכיחות גבוהה יותר‬
‫תפקוד תאי שיער באוזן‬
‫ומגיעה עד פי שמונה‪ .‬עם זאת‬
‫הפנימית בתגובה לצלילים‪.‬‬
‫ אצל כמחצית מהיילודים‬‫ביילוד שהודגמה אצלו תגובה‬
‫הסובלים מליקויי שמיעה אין‬
‫לא‪-‬תקינה תבוצע גם בדיקה‬
‫גורמי סיכון ידועים מראש‪.‬‬
‫הנקראת “תגובת גזע‪-‬מוח‬
‫ליקוי שמיעה עלול לגרום‬
‫שמיעתי (‪ ,“)ABR‬הנותנת מידע‬
‫לפגיעה משמעותית בהתפתחות‬
‫מהימן על תגובות לצלילים‬
‫השפה ובהתפתחות הרגשית‬
‫מעצב השמע ומגזע המוח‪.‬‬
‫והחברתית של הילד‪ .‬מחקרים‬
‫ביילודים עם גורמי סיכון‬
‫ד"ר פיטר גילבי‬
‫הוכיחו כי גילוי מוקדם שלו הכרחי לביצוע‬
‫לחירשות יבוצעו שתי הבדיקות גם יחד‪.‬‬
‫שיקום שמיעה‪ ,‬שיאפשר התפתחות תקינה‬
‫יילוד שנמצאת אצלו תוצאה לא‪-‬תקינה‬
‫של שפה ודיבור‪ .‬התערבות מוקדמת‪ ,‬בין‬
‫מופנה לרופא המטפל‪ ,‬שידאג לאבחון‬
‫השאר באמצעות מכשירי שמיעה וביצוע‬
‫שמיעה במסגרת קופת החולים‪ .‬במקרים‬
‫ניתוחי שתל השבלול‪ ,‬יכולה למזער נזקים‬
‫חריגים‪ ,‬שבהם יילוד לא נבדק או לא השלים‬
‫של חירשות מולדת‪.‬‬
‫את סקר השמיעה אחרי לידתו‪ ,‬הוא יוזמן‬
‫משרד הבריאות המליץ על בדיקת סקר‬
‫להשלמת הבדיקות בבית החולים בתוך חודש‬
‫שמיעה ביילודים‪ ,‬בדומה למדינות נוספות‬
‫ימים מלידתו‪.‬‬
‫לאחרונה נערך במרכז הרפואי זיו מחקר‬
‫שמטרתו הערכת איכות הביצוע של הסקר‬
‫החדש‪ .‬נסקרו תיקיהם של למעלה מ‪5,000-‬‬
‫יילודים שעברו בדיקות סקר שמיעה‬
‫מתחילתו‪ ,‬ונמצא כי הצלחנו לסקור למעלה‬
‫מ‪ 94%-‬מהיילודים‪ .‬בתכניות דומות בעולם‬
‫יש בעיה של המשך מעקב אחר יילודים‬
‫שאינם עוברים את בדיקת הסקר‪ ,‬ובארה”ב‬
‫רק כמחצית מהם ממשיכים לבדיקות‬
‫מקיפות שיקבעו אם יש להם באמת ליקוי‬
‫שמיעה הדורש טיפול‪ .‬במרכז הרפואי זיו‪,‬‬
‫הודות למאמצים גדולים של צוות הסקר‪,‬‬
‫הצלחנו לבדוק בבדיקות מקיפות יותר‬
‫מ‪ 80%-‬מיילודים אלה‪.‬‬
‫בשנה השנייה של הסקר מצאנו שיעור‬
‫גבוה יותר של יילודים המשתתפים בו‪,‬‬
‫בהשוואה לשנה הראשונה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שיעורי‬
‫המעבר של הבדיקות הולכים ועולים ככל‬
‫שניהול הסקר משתפר‪ .‬התכנית ממשיכה‬
‫להתבצע אצלנו ביעילות גוברת בעיקר‬
‫הודות לצוות המצוין המנהל אותה‪ ,‬מתוך‬
‫מחויבות לגילוי מוקדם של לקויות שמיעה‬
‫ומניעת פגיעה התפתחותית‪.‬‬
‫מחקר בחולי דלקת פרקים עשוי לסייע בפריצת‬
‫דרך בטיפול בניוון מקולרי‬
‫>> במחלקת העיניים נחקרה השפעת תרופת ה"פלקוניל"‪ ,‬הניתנת לחולי דלקת פרקים‪,‬‬
‫על עיבוי חלקה התחתון של הרשתית‬
‫במחלקת העיניים שבראשותו‬
‫של ד”ר יוסי פיקל‪ ,‬נערך בשנה‬
‫האחרונה מחקר שתוצאותיו‬
‫עשויות להביא לפריצת דרך‬
‫בטיפול במחלת הניוון המקולרי‪.‬‬
‫מחלה זו היא הגורם המוביל‬
‫לעיוורון בגיל מבוגר בעולם‬
‫המערבי‪.‬‬
‫המחקר נערך על אוכלוסיה‬
‫שאינה סובלת מהמחלה‪ ,‬והיא‬
‫קבוצת חולים בדלקת פרקים‬
‫המטופלים בתרופה ששמה‬
‫פלקוניל‪ .‬במחקר נמדד עובי‬
‫חלקה התחתון של הרשתית‬
‫אצל חברי קבוצה זו‪ ,‬ונמצא כי‬
‫הוא עבה יותר מזה של‬
‫האוכלוסייה הבריאה‪ .‬מכך‬
‫עולה כי התרופה גורמת‬
‫לעיבוי חלקה התחתון של‬
‫הרשתית‪ ,‬ובכך מונעת‪ ,‬קרוב‬
‫ד"ר יוסי פיקל‬
‫‪8‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 2‬ספטמבר ‪2012‬‬
‫לוודאי‪ ,‬את צמיחת כלי הדם מתחת‬
‫לרשתית‪ ,‬שהיא הגורמת למחלה‪.‬‬
‫המחקר עשה שימוש במכשיר ה‪,OCT-‬‬
‫הממפה את הרשתית ופועל במחלקת‬
‫העיניים במרכז הרפואי זיו‪ .‬הממצאים‬
‫עשויים להיות פריצת דרך בהבנת מחלת‬
‫הניוון המקולרי ובניסיון למנוע אותה‪ ,‬והם‬
‫יתפרסמו בקרוב באחד מהעיתונים‬
‫המובילים בתחום רפואת העיניים‪.‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 2‬ספטמבר ‪2012‬‬
‫‪9‬‬
‫פרא‬
‫רפואי‬
‫השירות לעבודה סוציאלית‬
‫מאת‪ :‬יניב בן שושן‪ ,‬מנהל השירות הסוציאלי‬
‫בשירות עובדים תשעה עו”סים‬
‫ לידיה שלונסקי‪ ,‬חכמיה יאסין‪,‬‬‫מירי כהן‪ ,‬טטיאנה גלייסר‪ ,‬אורלי רייך‪-‬ברי‪,‬‬
‫יסמין קנציורק‪ ,‬רשא סג’יר‪ ,‬יובל אביגד ואני‬
‫ יניב בן‪-‬שושן‪ ,‬ואיתנו מזכירת היחידה‬‫ברכה המאירי‪ .‬להלן סקירה קצרה של‬
‫פעולותינו בימים אלה‪.‬‬
‫פעילות אקדמית‬
‫הדרכת סטודנטים לעבודה סוציאלית‪:‬‬
‫לאחרונה סיימו סטודנטיות לעבודה‬
‫סוציאלית ממכללות צפת ותל‪-‬חי את‬
‫הכשרתן המעשית במסגרת השירות‪ .‬בין‬
‫השאר הן השתתפו בפעילויות ייחודיות שלנו‬
‫כמו סדנה לאחים של ילדים המטופלים‬
‫במכון לסוכרת נעורים‪ ,‬ובהכשרת קבוצה של‬
‫מתנדבים לליווי מאושפזים בודדים‬
‫במחלקות‪.‬‬
‫מחקר‬
‫בקרוב יחל במחלקה לרפואה דחופה מחקר‬
‫משותף עם “המסלול ללחץ וטראומה” של‬
‫החוג לעבודה סוציאלית במכללת תל‪-‬חי‪.‬‬
‫המחקר‪ ,‬שיבדוק את יעילותן של שיטות‬
‫‪10‬‬
‫התערבות טיפוליות במצבי לחץ וחרדה‪,‬‬
‫ילווה על ידי העו”ס מירי כהן‪.‬‬
‫הפקולטה לרפואה‬
‫אנו משתלבים בהדרגה בהכשרת‬
‫הסטודנטים‪ ,‬כולל השתלבות בהוראת הקורס‬
‫“תורת האדם”‪ ,‬הנוגע בהליכים פסיכו‪-‬‬
‫סוציאליים של חולים ובני משפחותיהם‪.‬‬
‫הרצאות לסטודנטים‪ :‬לאחרונה הרצו כמה‬
‫מעובדינו בפני פורומים של סטודנטים‬
‫לסיעוד‪ ,‬למשפטים ולעבודה סוציאלית‬
‫ממכללות צפת ותל‪-‬חי‪.‬‬
‫סדנאות לצוותי מחלקות האשפוז‬
‫אנשי הצוות הנחו סדנאות לצוותי המחלקה‬
‫הגריאטרית והטיפול הנמרץ‪ .‬הוצגו כלים‬
‫להתמודדות יעילה עם מצבי שחיקה‪ ,‬מוות‬
‫ואובדן‪ ,‬ותורגלה תקשורת בין חברי הצוות‬
‫לבין עצמם ובינם לבני משפחה של‬
‫מאושפזים‪.‬‬
‫היכרות ולמידה במסגרות אשפוז גריאטרי‬
‫צוות השירות סייר בחודשים האחרונים‬
‫בארבע מסגרת של אשפוז גריאטרי בצפון‪,‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 2‬ספטמבר ‪2012‬‬
‫להכרת המוסדות שאליהם אנו מפנים‬
‫מאושפזים קשישים בתום אשפוזם‪ .‬הסיורים‬
‫תרמו מאד להבנתנו את התחום וליכולתנו‬
‫לתת מידע אמין לחולים ולבני משפחתם‪.‬‬
‫מעורבות בקהילה‬
‫אנו משתתפים ב”שולחן עגול” באגף הרווחה‬
‫של עיריית צפת‪ ,‬עם נציגים משירותים‬
‫קהילתיים כמו קופות חולים‪ ,‬משטרה‪ ,‬חברות‬
‫סיעוד ועוד‪ ,‬ומגבשים תכנית לטיפול‬
‫במבוגרים ה”נופלים בין הכיסאות” וזקוקים‬
‫לפתרון מערכתי כוללני‪ .‬לאחרונה נפגשנו גם‬
‫עם הצוות המקביל לנו במחוז הצפון של‬
‫שירותי בריאות כללית‪ ,‬לשם הגברת שיתוף‬
‫הפעולה‪.‬‬
‫איתור ומיצוי זכויות של ניצולי שואה‬
‫אנו משתתפים בפרויקט ארצי של החברה‬
‫להשבת נכסים של נספי השואה‪ .‬עו”ס יסמין‬
‫קנציורק מרכזת מטעמנו את הפרויקט‪,‬‬
‫והשתלמה במגוון הזכויות של ניצולי השואה‬
‫בארץ‪ .‬היא פועלת יחד עם שירותי הרווחה‪,‬‬
‫העו”סים בקופות החולים ושירות הייעוץ‬
‫לקשיש במוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫מכון הפיזיותרפיה‬
‫>> בין השרותים החדשים שמעניק המכון‪ :‬שיקום רצפת האגן וטיפול במפרקי הלסת‬
‫במכון הפיזיותרפיה עובדים‬
‫תשעה פיזיותרפיסטים‬
‫מומחים‪ :‬עאיד ימין‪ ,‬מנהל‬
‫המכון‪ ,‬המתמחה גם בדיקור סיני‬
‫וברפואה אלטרנטיבית; זידאן אבדאח‪,‬‬
‫המתמחה בטיפול לימפטי‪ ,‬בעקמת‪,‬‬
‫בשיקום לב וריאות ובפציעות ספורט;‬
‫רוזלין אנדראוס‪ ,‬המתמחה ברצפת‬
‫האגן ובמפרקי הפה והלסת; היבה‬
‫סעד‪ ,‬המתמחה בתחום הווסטיבולרי‬
‫ובדיקור מערבי; לואי אליאס‪,‬‬
‫המתמחה בטיפול לימפטי ובשיקום‬
‫ריאות; באסל חנא‪ ,‬המתמחה בפציעות‬
‫ספורט; וסים חליחל‪ ,‬המתמחה בשיקום לב‬
‫ובקינסיולוגיה; מיכאל לאופר‪ ,‬המתמחה‬
‫בהידרותרפיה‪ ,‬והיבה נסאר‪ ,‬המתמחה‬
‫בשיקום נוירולוגי‪ .‬כל אלה גם מדריכים‬
‫סטודנטים לפיזיותרפיה מאוניברסיטאות‬
‫חיפה‪ ,‬תל אביב‪ ,‬באר שבע ובר אילן‪,‬‬
‫וממכללת צפת‪ ,‬בעזרת צוות מסור של‬
‫מדריכים קליניים‪.‬‬
‫המכון מטפל במגוון של בעיות ומעניק‬
‫שירותים ייחודים‪ ,‬כמו למשל שיקום רצפת‬
‫האגן‪ ,‬שהוא חלק מהשירות האורוגיניקולוגי‬
‫ומיועד לנשים הסובלות מדחיפות במתן שתן‪,‬‬
‫מצניחת אברי האגן ומכאבים כרוניים‪.‬‬
‫הטיפול כולל הדרכה‪ ,‬טיפול התנהגותי‬
‫ושימוש בביופידבק ובגירוי חשמלי‪ .‬אנו‬
‫מטפלים גם במפרק הלסת‪ ,‬באמצעות‬
‫הערכת המפרקים‪ ,‬השרירים ועמוד השדרה‬
‫הצווארי‪ ,‬ובשימוש באלקטרותרפיה‪,‬‬
‫בתרמותרפיה ובטכניקות ידניות‪.‬‬
‫הדיקור הסיני (אקופונקטורה) מטפל במגוון‬
‫של בעיות אורטופדיות בצוואר‪ ,‬בכתפיים‬
‫ובגב התחתון‪ ,‬ובכאב כרוני‪ ,‬ואנו מבצעים‬
‫דיקור על פי הרפואה הסינית והיפנית‪,‬‬
‫דיקור מערבי יבש ודיקור גולגולת‪ .‬אנו‬
‫מטפלים גם בלימפדמה ‪ -‬הצטברות של‬
‫נוזל לימפטי ברקמת העור בגלל אי‪-‬ספיקה‬
‫או תפקוד לקוי של המערכת הלימפטית‪,‬‬
‫בין השאר אחרי ניתוחים‪ ,‬הקרנות וזיהומים‪.‬‬
‫זו מחלה כרונית הניתנת לשליטה‬
‫באמצעות טיפול מתאים‪ ,‬כולל ניקוז לימפטי‬
‫ידני ותחבושות אלסטיות שונות‪.‬‬
‫שיקום וסטיבולרי נועד לסובלים מסחרחורת‬
‫סיבובית (ורטיגו או ‪ )BPPV‬בגלל גירוי‬
‫במערכת הווסטיבולרית שבאוזן הפנימית‪.‬‬
‫בשיקום נפתרות או משתפרות גם בעיות‬
‫במיקוד הראייה המלוות בבחילה‪ ,‬כבדות‬
‫בראש וטשטוש ראייה‪ ,‬והטיפול הפיזיותרפי‬
‫בתופעה הוא המהיר והיעיל ביותר‪.‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 2‬ספטמבר ‪2012‬‬
‫‪11‬‬
‫רופאים‬
‫“אות המופת לרופא” לפרופ’ ג’מאל זידאן‬
‫>> מנהל המכון האונקולוגי פועל להשוואת תנאי הטיפול של חולי סרטן בגליל לתנאי החולים‬
‫במרכז‪ ,‬ולהקמת מכון הקרנות ראשון בצפון‬
‫בטקס חגיגי שנערך במסגרת‬
‫המפגש השנתי של האגודה‬
‫לרפואה ומשפט בישראל‪ ,‬הוענק “אות‬
‫המופת לרופא” לפרופ’ ג’מאל זידאן‪,‬‬
‫מנהל המכון האונקולוגי במרכז הרפואי‬
‫זיו‪.‬‬
‫בנימוקי הוועדה להענקת האות נאמר‪:‬‬
‫“פרופ’ ג’מאל זידאן‪ ,‬מנהל המכון‬
‫האונקולוגי במרכז הרפואי זיו בצפת‪,‬‬
‫משלב בין מומחיותו המקצועית לבין‬
‫מתרחבת מחלקת הנשים‬
‫והיולדות‪ :‬מומחית חדשה‬
‫נקלטה‬
‫מחלקת הנשים והיולדות מרחיבה את‬
‫פעילותה ואת צוות הרופאים‬
‫והמומחים‪ .‬לאחרונה הצטרפה‬
‫למחלקה רופאה בכירה‪ ,‬ד”ר מאיה וולף‪,‬‬
‫מומחית במיילדות וגינקולוגיה‪ .‬ד”ר וולף‬
‫למדה רפואה באוניברסיטת בן גוריון בבאר‬
‫שבע והתמחתה בגינקולוגיה ומיילדות בבית‬
‫החולים אסף הרופא‪ .‬היא עבדה כרופאה‬
‫ד"ר מאיה וולף‬
‫מומחית במחלקה למיילדות וגינקולוגיה‬
‫בבית החולים אסף הרופא‪ ,‬ביחידה להיריון בסיכון‪ ,‬באשפוז יום‪,‬‬
‫במרפאות‪ ‬להיריון בסיכון‪ ‬ובחדרי הלידה‪ .‬כן עבדה במרפאה‬
‫להיריון בסיכון במרכז בריאות האישה במודיעין‪ .‬במרכז הרפואי זיו‬
‫משמשת ד”ר וולף כאחראית על השירות להיריון בסיכון גבוה‪,‬‬
‫וכאחראית על הוראת הסטודנטים לרפואה במחלקת הנשים‬
‫והיולדות‪.‬‬
‫ביחידה להיריון בסיכון גבוה מאושפזות נשים עם סיבוכי היריון‬
‫הדורשים בירור או טיפול בהשגחה‪ .‬הצוות הרפואי והסיעודי של‬
‫המחלקה כולל רופאים מומחים‪ ,‬אחיות‪ ,‬מילדות‪ ,‬עובדת סוציאלית‪,‬‬
‫דיאטנית ויועצת גנטית‪ ,‬העובדים בשיתוף פעולה הדוק עם מכון‬
‫האולטרה‪-‬סאונד המחלקתי‪ ,‬חדרי הלידה‪ ,‬היחידה לטיפול נמרץ‬
‫ביילוד ומומחים מקצועיים שונים‪ .‬ד”ר ענבר בן‪-‬שחר‪ ,‬מנהל‬
‫מחלקת הנשים והיולדות במרכז הרפואי זיו‪ ,‬אומר‪“ :‬הצטרפותה‬
‫של ד”ר וולף היא נדבך נוסף בבניית צוות מתחדש המצעיד את‬
‫המחלקה קדימה”‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 2‬ספטמבר ‪2012‬‬
‫כושרו הייחודי להשרות ביטחון בחולים הסובלים ממחלות קשות‬
‫ביותר‪ ,‬ובבני משפחותיהם‪ .‬בבית חולים פריפריאלי‪ ,‬שבו עלולים לבוא‬
‫לביטוי כל החסרים של מערכת הבריאות‪ ,‬מצליח פרופ’ זידאן לספק‬
‫טיפול רפואי מתקדם ברמה גבוהה”‪.‬‬
‫פרופ’ זידאן מנהל את המכון האונקולוגי במרכז הרפואי זיו מיום‬
‫הקמתו‪ ,‬מזה ‪ 15‬שנים‪ .‬הוא חבר בארגונים מדעיים בארץ ובעולם‪,‬‬
‫במועצה הלאומית לאונקולוגיה בישראל ובאיגודים אונקולוגים‬
‫אקדמיים בארה”ב ובאירופה‪ ,‬ומשמש כראש תחום הוראת‬
‫האונקולוגיה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן בצפת‪.‬‬
‫ברכות‬
‫איחולים לרופאים שעברו לאחרונה‬
‫בחינות התמחות‬
‫בחינות שלב ב’‪:‬‬
‫בחינות שלב א’‪:‬‬
‫ד”ר סימה אבו ג’בל‪ ,‬נשים‪-‬יולדות;‬
‫ד”ר סעד אבו סאלח‪ ,‬נוירולוגיה;‬
‫ד”ר עלא אבו סאלח‪ ,‬נוירולוגיה;‬
‫ד”ר יונס בטחיש‪ ,‬פנימית א’;‬
‫ד”ר וג’יה דראושה‪ ,‬אורטופדיה;‬
‫ד”ר איהב חטיב‪ ,‬קרדיולוגיה;‬
‫ד”ר חליל חליל‪ ,‬אא”ג;‬
‫ד”ר אוצם חסיד‪ ,‬עיניים;‬
‫ד”ר טטיאנה לווינס‪ ,‬קרדיולוגיה;‬
‫ד”ר אירנה מדניקוב‪ ,‬אורטופדיה;‬
‫ד”ר מסעוד מוהנד‪ ,‬עיניים;‬
‫ד”ר ליאוניד סירוטינסקי‪,‬‬
‫נשים‪-‬יולדות‪,‬‬
‫ד”ר יוליה שלומוב‪ ,‬ילדים‪.‬‬
‫ד”ר יונס אבו נאסר‪ ,‬אורולוגיה;‬
‫ד”ר מוניר אבו סנינה‪ ,‬נוירולוגיה;‬
‫ד”ר אילה אורי‪ ,‬פסיכיאטריה לילד‬
‫ולנוער;‬
‫ד”ר טלי ברטלר‪ ,‬פסיכיאטריה‬
‫לילד ולנוער;‬
‫ד”ר פואד ג’ובראן‪ ,‬פנימית ב’;‬
‫ד”ר אנדרי גלושקו‪ ,‬אורולוגית;‬
‫ד”ר יוסף לחוד‪ ,‬פנימית א’;‬
‫ד”ר יאסין עזמי‪ ,‬כירורגיה;‬
‫ד”ר אלכסנדר קוליאדה‪ ,‬כירורגיה;‬
‫ד”ר נטליה קמינצקי‪ ,‬ילדים;‬
‫ד”ר לירון שני‪ ,‬פסיכיאטריה‪.‬‬
‫מינויים חדשים‬
‫ד"ר דוד רותם‪ ,‬מנהל היחידה לכירורגית מפרק הירך‬
‫ד"ר סאהר סרור‪ ,‬מנהל היחידה לתהודה מגנטית‬
‫ד"ר יצחק וורגפט‪ ,‬מנהל היחידה לטיפול בהפרעות אכילה‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 2‬ספטמבר ‪2012‬‬
‫‪13‬‬
‫"ילד הוא לא מבוגר קטן‬
‫אלא אדם"‬
‫מנהל מחלקת הילדים‪ ,‬פרופ' אנתוני לודר‪ ,‬מתמודד עם הורים שמחוברים לגוגל ועם רופאים שמתקשים‬
‫להגיע לעבוד בצפון‪ ,‬ומתעודד מהקמת הפקולטה לרפואה שבפתיחתה הוא רואה אירוע משמעותי‬
‫ה‬
‫‪‬אורנה ריין‬
‫וא לא טירון בשטח‪ ,‬מנהל עשרים שנה את מחלקת הילדים‬
‫במרכז הרפואי זיו‪ .‬שנים רבות של ניסיון ורקע אישי עשיר‬
‫מובילים את הריאיון עם פרופ’ אנתוני לודר אל מחוזות פילוסופיים‬
‫ושיחה פתוחה על עולם הרפואה המודרני‪ .‬הוא נולד בלונדון‪ ,‬שם גם‬
‫למד רפואה‪ .‬את ההתמחות בגנטיקה עשה בארה”ב ואחר כך עבד גם‬
‫בקנדה‪ .‬הוא אוהב לצטט אושיות היסטוריות שעל משנותיהן התחנך‪.‬‬
‫הבייבי שלו‪ ,‬כמובן‪ ,‬היא מחלקת הילדים‪ ,‬במיוחד כשברקע הולך ומוקם‬
‫המרכז לבריאות הילד – בית‪-‬חולים ייעודי לילדים ראשון מסוגו בצפון‪.‬‬
‫לאחרונה‪ ,‬עם קבלת תפקיד סגן דיקן הפקולטה לרפואה בצפת‪ ,‬הוא עסוק‬
‫בחינוך דור העתיד של הרופאים‪“ .‬הסטודנטים הביאו חידוש מוחלט לחיי”‪,‬‬
‫מודה פרופ’ לודר בהתרגשות‪“ .‬הם פתחו לי אופקים חדשים‪ ,‬ומחייבים‬
‫אותי להבין את דור הצעירים‪ .‬במידה רבה זה גורם לי להיות בנאדם אחר”‪.‬‬
‫הוא שמח לדבר על הפקולטה לרפואה בצפת‪ ,‬שפתיחתה היא לדעתו‬
‫אירוע משמעותי לגליל כולו‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 2‬ספטמבר ‪2012‬‬
‫כשהוא נשאל על מערכת הבריאות בפריפריה תשובתו נחרצת‪“ :‬קשה‬
‫למשוך רופאים‪ ,‬אומרים שהפקולטה תשנה את המציאות‪ ,‬זה אולי עוד‬
‫יקרה ‪ -‬אבל עוד לא קרה‪ .‬אמרו שתוצאות שביתת הרופאים‪ ,‬שהשיגה‬
‫בין השאר מענקים לרופאים בפריפריה‪ ,‬יביאו לכאן אנשי מקצוע רבים‪.‬‬
‫גם זה עוד לא קרה”‪ ,‬הוא מוסיף‪.‬‬
‫בין יחידי הסגולה שהצטרפו לסגל הרופאים במחלקה הוא ד”ר מייקל הררי‪,‬‬
‫רופא ילדים שהגיע לזיו מאוסטרליה לפני שנה וחצי‪ ,‬כתושב חוזר‪“ .‬הגעתי‬
‫למחלקה שהמנהל שלה פתוח לשינוים ולרעיונות אחרים”‪ ,‬מספר ד”ר הררי‬
‫בעברית רהוטה במבטא אנגלו‪-‬סקסי‪“ .‬הוא לא מקובע במנהגים ובהרגלים‬
‫ישנים‪ ,‬אלא מוכן להקשיב ולנסות דרכים שונות”‪ .‬הם נפגשו לראשונה‬
‫כשד”ר הררי ביקש לחזור לישראל‪ ,‬וחיפש מקום שבו יוכל ליישם את גישתו‬
‫הייחודית‪ ,‬הרואה ברופא הילדים מומחה רב‪-‬תחומי שאינו עוסק רק בתחום‬
‫מצומצם אחד‪ .‬כששמע על המחלקה בצפת יצר קשר עם פרופ' לודר‬
‫שהזמינו לביתו בראש פינה‪ ,‬שם גילגלו שיחת היכרות על כוס בירה‪.‬‬
‫מהרגע הראשון ידעת‬
‫שתמיד תעניקי לו‬
‫את הטוב ביותר‪.‬‬
‫מטרנה‬
‫הקרובה ביותר בהרכבה לחלב אם‬
‫תחליפי החלב של מטרנה מכילים את כל הרכיבים הדרושים להתפתחות תינוקך בכל‬
‫שלב‪ .‬רק תחליפי החלב של מטרנה מכילים‪) LC-PUFA :‬ממשפחת אומגה ‪ 3‬ו‪,(6-‬‬
‫במינון האפקטיבי והגבוה ביותר להתפתחות הקוגנטיבית ולחדות הראייה שמן עשיר‬
‫בבטאפלמיטט לעיכול קל רכיב ‪ BIO‬שהוכח מחקרית כתורם לחיזוק ההגנה הטבעית‪.‬‬
‫מטרנה לצידך בכל שלב ושלב כדי לעשות את הטוב ביותר למען התפתחות תינוקך‪.‬‬
‫לייעוץ תזונתי ולהזמנת דוגמית‪1-800-32-33-33 :‬‬
‫חפשו אותנו ב‪-‬‬
‫חשוב שתדעי‪ ,‬חלב אם הוא המזון הטוב ביותר עבור תינוקך‪.‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 2‬ספטמבר ‪2012‬‬
‫‪15‬‬
‫פרופ' לודר‪:‬‬
‫אחת הבעיות‬
‫היא שהרגילו את‬
‫החולים לחפש‬
‫מומחים‪ ,‬וזה‬
‫בעצם דבר לא‬
‫נכון‪ .‬המטופל לא‬
‫יודע למי לפנות‬
‫כי הוא לא רופא‪.‬‬
‫צריך שימוש‬
‫מושכל של‬
‫תת‪-‬התמחות על‬
‫ידי הרופא ולא‬
‫על ידי החולה‬
‫ד”ר הררי עבד בבתי חולים במלבורן שבאוסטרליה‪,‬‬
‫באנגליה ובפפואה גינאה החדשה‪ ,‬וכן ביחידה לטיפול‬
‫נמרץ ילדים בהדסה ירושלים‪ .‬יש לו עניין וניסיון רב‬
‫בטיפול בחוסר שליטה בסוגרים אצל ילדים‪ ,‬ובזיו פתח‬
‫מרפאה בתחום זה‪ .‬שני הרופאים מצאו הרבה מן המשותף‬
‫ברקעם החינוכי‪.‬‬
‫“אני בא מבית‪-‬חולים גדול פי ארבע מזיו‪ ,‬שעיקר הרפואה‬
‫נעשה בו על ידי רופאים כלליים”‪ ,‬מספר ד”ר הררי‪.‬‬
‫“המסורת שם היתה שרופאים כלליים ביצעו את רוב‬
‫העבודה‪ ,‬בעוד שבארץ עושים זאת מומחים ספציפיים”‪.‬‬
‫פרופ’ לודר מחזק את הדברים‪ ,‬ומוסיף‪“ :‬זו פילוסופיה‬
‫אנגלו‪-‬סקסית‪ ,‬באנגליה‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬רוב הילדים בקהילה‬
‫אינם מטופלים על ידי רופא ילדים אלא רק על ידי רופא‬
‫משפחה‪ ,‬שנינו באים ממסורת זו”‪.‬‬
‫בשיחתנו המשותפת מסכימים שני הרופאים שדווקא‬
‫במקום קטן כמו בית החולים בצפת‪ ,‬צריך שיהיו רופאי‬
‫ילדים בעלי ידע רב בהרבה תחומים‪“ .‬רופאים עם השקפה‬
‫כללית מודעים הרבה יותר לרב‪-‬תחומיות של מחלות‪.‬‬
‫כשאנו מתמקדים במשהו ספציפי‪ ,‬אנחנו מאבדים את‬
‫הדבר הכי חשוב ביחס שבין רופא לחולה ‪ -‬היחס האישי”‪,‬‬
‫אומר ד”ר הררי‪ .‬פרופ’ לודר מבהיר כי בזיו יש קאדר‬
‫יועצים בתחומים רבים‪ ,‬המקבלים קהל במרפאות החוץ‬
‫של בית החולים‪ ,‬אך מסכים שאי אפשר להחזיק תת‪-‬‬
‫מתמחים ללא גבול‪“ .‬יש כאן ענין פילוסופי‪ :‬ברוב החולים‪,‬‬
‫וברוב הבעיות שלהם‪ ,‬ניתן לטפל בצורה מוצלחת ביותר‬
‫על ידי רופאים בעלי השכלה כללית”‪.‬‬
‫איך זה מסתדר עם הגישה הנפוצה היום של פנייה‬
‫לרופאים מומחים?‬
‫פרופ’ לודר‪“ :‬אחת הבעיות היא שהרגילו את החולים‬
‫לחפש מומחים‪ ,‬וזה בעצם לא נכון‪ .‬המטופל אינו יודע‬
‫למי לפנות כי הוא לא רופא‪ ,‬וצריך שימוש מושכל בתת‪-‬‬
‫התמחויות על ידי הרופא‪ ,‬לא על ידי החולה”‪ .‬הוא מצטט‬
‫מפי סיר וויליאם אוסלר‪ ,‬הנחשב לאבי הרפואה המודרנית‬
‫וחי לפני כמאה וחמישים שנה‪ ,‬משפט‪ ,‬שגם הרמב”ם‬
‫מהדהד בו‪“ :‬זה ציטוט שאני מאד אוהב‪ :‬רופא טוב מטפל‬
‫במחלות אבל רופא מצוין מטפל באדם החולה בהן”‪.‬‬
‫בלב המחלקה‬
‫המנהל הוותיק ממפה בעבורי את המחלקה‪ ,‬המונה‬
‫שלושים מיטות אשפוז‪ ,‬כולל מיון וטיפול נמרץ ילדים‪.‬‬
‫במחלקה עצמה עובדים לצדו שני רופאים בכירים במשרה‬
‫מלאה‪ :‬ד”ר הינו ביאן‪ ,‬סגן מנהל המחלקה‪ ,‬מומחה‬
‫בגסטרואנטרולוגיה ילדים וד”ר מייקל הררי‪ .‬בסגל הרפואי‬
‫גם פרופ’ ישראל עמירב‪ ,‬מומחה למחלות ריאה בילדים‬
‫והתעללות בילדים‪ ,‬ופרופ’ דני מירון‪ ,‬מומחה במחלות‬
‫זיהומיות המצטרף לצוות פעם בשבוע‪ .‬מנהל יחידת טיפול‬
‫נמרץ ילדים הוא ד”ר יורי וינר‪ .‬הצוות הסיעודי הנמרץ‪,‬‬
‫בניהולה של האחות האחראית ריקי סופר‪ ,‬הוא‪ ,‬כמובן‪,‬‬
‫שותף מלא וחשוב ביותר בעבודה השוטפת ובהישגי‬
‫המחלקה‪ .‬פרופ’ לודר מציין כי המחלקה מפעילה גם‬
‫אגף אמבולטורי‪ ,‬כולל מרפאות החוץ ומחלקה לטיפול‬
‫מיוחד בילוד‪ ,‬שד”ר איגור פורטנוב מנהל אותה בפועל‬
‫לצד ד”ר איטה דווידסון וד”ר נטלי קרויגר‪ .‬כן עובדים‬
‫עם המחלקה גם המכון להתפתחות הילד בניהולה של‬
‫ד”ר סליה קוזקוב‪ ,‬המרכז לסוכרת נעורים ואנדוקרינולוגיה‬
‫ילדים בניהולה של ד”ר אורנה גוטפריד‪ ,‬והמחלקה‬
‫הפסיכיאטרית לילד ולנוער בניהול ד”ר אילנה פרבשטיין‪.‬‬
‫במחלקת האשפוז פועל “בית‪-‬ספר זיו” ‪ -‬כיתה באחריות‬
‫בית הספר המיוחד שלצד המלקה הפסיכיאטרית לילד‬
‫ולנוער‪“ .‬יש שם פעילות פדגוגית רחבה של צוות מורים‬
‫באחריות משרד החינוך”‪ ,‬מסביר פרופ’ לודר‪“ .‬בשיתוף‬
‫עם הארגון הארצי ‘קו‪-‬אור’ מתקיים קשר אינטרנטי עם‬
‫כל מחלקות הילדים בבתי החולים בארץ‪ .‬הילדים יכולים‬
‫להחליף ביניהם חוויות ויש להם גישה למידע על‬
‫מחלותיהם ועל הטיפולים שהם מקבלים”‪.‬‬
‫פעילות תומכת נוספת שמציעה מחלקת הילדים היא זו‬
‫של “רופא החלום” – ליצני הרפואה‪“ .‬יש לנו ארבעה‬
‫‘רופאים’ כאלה‪ ,‬ליצני רפואה‪ ,‬ובכל יום נמצא אחד מהם‬
‫במחלקה”‪ ,‬אומר פרופ’ לודר‪ .‬ליצני הרפואה פועלים כבר‬
‫כשבע שנים במחלקת הילדים‪ ,‬דבר ההופך אותה לאחת‬
‫המחלקות המובילות בתחום זה בארץ‪“ .‬יש להם השפעה‬
‫מרפאת ניכרת‪ ,‬והם מהווים נדבך חשוב בטיפול הרפואי‪.‬‬
‫עבודתם הפכה לאחד המרכיבים המרכזיים של המחלקה‬
‫– בסיוע לילד ומשפחתו‪ ,‬בהפחתת חרדה ובהורדת‬
‫השימוש בתרופות נגד כאב‪ .‬בעזרתם הופכת ההכנה‬
‫לניתוח מדבר מפחיד לחוויה משעשעת וקלה”‪.‬‬
‫מה הרקע המקצועי של ליצני הרפואה?‬
‫פרופ’ לודר‪“ :‬הם כולם אמנים ושחקנים‪ ,‬הרוכשים השכלה‬
‫מיוחדת בתחום‪ .‬יש קורסים פורמליים לליצנות רפואית‬
‫באוניברסיטת חיפה‪ ,‬ואפילו מגמה כזו בלימודים לתואר‪-‬‬
‫ראשון בסיעוד‪ .‬גם בפקולטה לרפואה בצפת אנו מכניסים‬
‫עכשיו את לימודי התחום ופועלים לקבל הכרה אקדמית”‪.‬‬
‫קורס נוסף שנכנס לתכנית הלימודים בפקולטה עוסק‬
‫ברפואה בעידן האינטרנט‪“ ,‬זה נושא מרתק”‪ ,‬הוא אומר‬
‫בהתלהבות‪“ .‬פיתחנו קורס ראשון‪ ,‬ייחודי בארץ לתלמידי‬
‫רפואה‪ ,‬בשם ‘ביו‪-‬אינפורמטיקה’‪ .‬הוא מעניק לסטודנט‬
‫את כל הכלים שלהם יזדקק כרופא הפועל בעידן של‬
‫מידע ממוחשב רב ונגיש כל כך”‪.‬‬
‫איזה אתגר ניצב בפני הרופאים לעתיד?‬
‫פרופ’ לודר‪“ :‬כבר היום האתגר הוא בכמה מישורים‪ .‬רופא‬
‫העתיד יצטרך להבין איך להשתמש בשפע המידע‬
‫שהציבור הרחב חשוף אליו‪ ,‬שלעתים הוא מדויק יותר‬
‫מהידע שלו עצמו‪ .‬עליו להשתמש בצורה מושכלת בידע‬
‫טיפול‪-‬נמרץ ילדים‬
‫בלב מחלקת הילדים‪ ,‬מאחורי עמדת האחיות‪ ,‬נמצאת‬
‫היחידה הצעירה לטיפול נמרץ ילדים‪ .‬שלוש מיטות‪,‬‬
‫מתוכן שתיים למונשמים‪ .‬הצוות‪ ,‬בראשות מנהל היחידה‪,‬‬
‫ד”ר יורי וינר‪ ,‬לא עוזב את המקום לרגע‪ .‬מראה הילדים‬
‫במיטות הגדולות‪ ,‬מחוברים למכשירי הנשמה וצינורות‬
‫ומוקפים ברופאים ואחיות ‪ -‬צובט לב‪ .‬לדברי ד”ר וינר‪,‬‬
‫מצבם השברירי של הילדים ומצבם הנפשי של ההורים‪,‬‬
‫מחייבים את העוסקים במלאכה להיות קשובים ועם‬
‫זאת ממוקדים בפעולות הנדרשות לייצוב מצב הילד‬
‫ופעמים רבות גם להצלת חייו‪.‬‬
‫כרופא צבאי טיפל ד”ר וינר בצנחנים שנפצעו בפיצוץ‪,‬‬
‫אז הבין כי זה התחום שלו‪ .‬בין השאר טיפל בפצועי‬
‫הפיגוע בקפה “מקסים” בחיפה‪ .‬את תת‪-‬ההתמחות עשה‬
‫בטיפול נמרץ במרכז הרפואי רמב”ם‪ ,‬וכשנפתחה היחידה‬
‫במרכז הרפואי זיו מונה ד"ר וינר למנהלה‪.‬‬
‫הוא נמצא לצד הילד ברגעים הקריטיים ביותר‪ ,‬מודע‬
‫‪16‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 2‬ספטמבר ‪2012‬‬
‫לכך שחייו תלויים פעמים רבות בהחלטותיו‪“ .‬אני תמיד‬
‫מציג בפני ההורים את כל המידע ואומר להם אלו‬
‫אופציות פתוחות”‪ .‬בטיפול נמרץ צריך קודם כל לזהות‬
‫את המצב”‪ ,‬מסביר ד”ר וינר‪“ ,‬ובבית חולים פריפריאלי‬
‫אתה עומד לבדך מול הילד‪ .‬מצד אחד איש לא מתערב‬
‫בקבלת ההחלטות‪ ,‬אבל לפעמים אתה רוצה שיהיה אתך‬
‫עוד מישהו‪ .‬ברוב המקרים אני משתמש בביקורת‬
‫עצמית”‪ .‬הוא משמש ככונן עשרים וארבע שעות‪ ,‬אך‬
‫בשנה האחרונה הצטרף אליו ד”ר מיכאל הררי‪“ .‬זה עוזר‬
‫לי לקחת קצת אוויר”‪ ,‬הוא אומר‪.‬‬
‫איך אתה מתמודד עם המראות הקשים?‬
‫ד”ר וינר‪“ :‬אני מסתכל על הילד כאבא‪ ,‬אבל מדחיק את‬
‫זה כדי זה לא לפגוע בהחלטות המקצועיות”‪ .‬יש לו‬
‫תקשורת מיוחדת עם הילדים המאושפזים אצלו ביחידה‪,‬‬
‫הוא אומר‪ ,‬ולאו דווקא במילים‪“ .‬בטיפול הנמרץ אני מרגיש‬
‫שהילד נותן לי יד‪ ,‬אני מושך קדימה‪ ,‬ואז הכל מסתדר”‪.‬‬
‫ובכלים שיש לו כדי להתמודד עם המידע שמביא המטופל‪.‬‬
‫עליו להתעדכן כל הזמן‪ ,‬כדי שלא להיות במצב שהיושב‬
‫מולו מביא ידע שאינו מוכר לו”‪.‬‬
‫פרופ’ לודר מנהל שני פורומים באינטרנט בנושא גנטיקה‬
‫ורפואת ילדים‪ ,‬ומציין כי אחד הקשיים הבולטים הוא סינון‬
‫המידע הרב הנגיש באינטרנט‪“ ,‬לכולנו יש ניסיון עם‬
‫מטופלים בעלי אינפורמציה‪ .‬הורים לילדים באים אלינו‬
‫אחרי שעשו סקר רחב‪ ,‬והם יודעים על המחלה‪ ,‬על‬
‫התרופות וגם עלינו הרופאים‪ .‬אבל הצד האפל של‬
‫האינטרנט הוא דיס‪-‬אינפורמציה‪ .‬אחת מהנקודות‬
‫הקלאסיות שבהן זה מתבטא היא חיסונים‪ ,‬נושא טעון‪.‬‬
‫יש המון אתרים המפרסמים דיס‪-‬אינפורמציה בנושא‪,‬‬
‫ולמטופל קשה להבדיל בין עיקר לטפל‪ .‬ההתמודדות עם‬
‫התופעה היא חלק ממחירו של המידע הנגיש”‪.‬‬
‫מה תפקיד הרופא בסיטואציה כזו‪ ,‬שבה יודע המטופל‬
‫כל כך הרבה על מחלתו?‬
‫פרופ’ לודר‪“ :‬עם השנים אנו בונים אסטרטגיות של שיחה‬
‫עם המטופל והבנת המידע שעליו הוא נסמך בהתמודדותו‬
‫עם המחלה‪ .‬פעם היה ברור שהרופא יודע הכל ויכול הכל‪,‬‬
‫והחולה קיבל זאת כמובן מאליו‪ .‬זה בהחלט היה פטרנליזם‪,‬‬
‫ואגב ‪ -‬באנגליה גם היום החולה עדיין לא פותח פה מול‬
‫הרופא”‪.‬‬
‫וכאן אצלנו?‬
‫פרופ’ לודר‪“ :‬בישראל ‪ -‬האופי הלאומי הוא לדבר‪ .‬להביע‬
‫דעה‪ .‬לבדוק‪ .‬החולה המצוי בארץ אינו מקבל שום דבר‬
‫כמובן מאליו‪ ,‬וזה טוב‪ .‬יש לו דעות ושאלות לגיטימיות‪,‬‬
‫המחייבות את הרופא להיות אדם מתקשר ויעיל‪ ,‬נגיש‬
‫וגם מתעדכן”‪.‬‬
‫ניכר כי פרופ’ לודר‪ ,‬על סמך ניסיונו והידע שצבר‪ ,‬מתבונן‬
‫בדברים מכמה נקודות מבט‪ :‬פעם דרך הפריזמה הבריטית‪,‬‬
‫בה גדל התחנך‪ ,‬ופעם דרך הפילטר הישראלי שהוא מכיר‬
‫כבר כשלושים שנה‪ .‬בשנת ‪ 1983‬הוא עלה לארץ עם‬
‫אשתו יהודית ובנם הבכור‪ ,‬והם התמקמו בחיפה‪ .‬כשקיבל‬
‫את ניהול המחלקה לפני עשרים שנה עברו לראש פנה‪.‬‬
‫שני בניו הבוגרים לומדים לתארים מתקדמים (ננו‪-‬‬
‫טכנולוגיה בטכניון‪ ,‬וביולוגיה לקראת רפואה באוניברסיטת‬
‫תל אביב)‪ ,‬והבת הצעירה עומדת לפני גיוס‪ .‬אביהם‪ ,‬שהוא‬
‫גם סבא לשני נכדים‪ ,‬לא מסתיר את גאוותו‪.‬‬
‫כשהוא נשאל לגבי פעילות מחקרית במחלקה‪ ,‬עונה פרופ’‬
‫לודר‪“ :‬זה משהו שאני מאד גאה בו‪ .‬אנחנו מחלקה אקדמית‪,‬‬
‫עם שני פרופסורים‪ ,‬מרצה בכיר ושני מרצים נלווים‪ .‬אין‬
‫הרבה מחלקות בבית החולים המתקרבות לרמה אקדמית‬
‫כזו‪ .‬פרסמנו הרבה מאד מחקרים; רופאי המחלקה זכו‬
‫בפרס בינלאומי למחקר בתחום הזיהומי‪ ,‬וכרגע מנהל‬
‫פרופ’ עמירב מחקר ארצי מוביל‪ ,‬במימון המדען הראשי‬
‫של משרד הבריאות ובתקציב של ‪ 300‬אלף שקלים‪,‬‬
‫בתחום מחלות הריאות והגנטיקה”‪ .‬קידום הנושא האקדמי‬
‫והמחקרי הוא לדעתו מרכזי בפעילות המחלקה‪“ .‬אקדמיה‬
‫משפרת טיפול! כשרופא עוסק במחקר הוא חייב ללמוד‬
‫על השטח בצורה מעמיקה‪ ,‬לכתוב ולהתעמק בספרות‬
‫באופן שבדרך כלל אינו עושה בעבודה היום‪-‬יומית‪ .‬זה‬
‫מחייב אותו להיות מושכל וביקורתי כלפי מה שמקובל‬
‫ברפואה אך לא בהכרח תמיד נכון”‪.‬‬
‫פרופ’ לודר מכהן כבר שש‪-‬עשרה שנים כיו”ר ועדת הלסינקי‬
‫של המרכז הרפואי‪ ,‬המופקדת על האתיקה של המחקר‬
‫הקליני‪ .‬הוועדה מאשרת מחקרים בבני אדם‪ ,‬ופרופ’ לודר‬
‫מדגיש גם את נקודת המבט של החולה המשתתף במחקר‪,‬‬
‫“החולה מקבל רמה שונה של תשומת לב‪ ,‬כי פרוטוקול‬
‫המחקר דורש בדיקות תקופתיות‪ ,‬הרחבת הראייה ותשאול‬
‫מפורט‪ ,‬ובכך משפר את הטיפול”‪ ,‬הוא מסכם‪.‬‬
‫רגע לפני סיום הריאיון ‪ -‬מבט אל העתיד‪ ,‬אל המרכז‬
‫לבריאות הילד ההולך ונבנה במרכז הרפואי זיו‪“ .‬זו עלייה‬
‫בדרגה‪ ,‬בתנאים ובסטנדרט ‪ -‬לחולים וגם לצוות”‪ ,‬קובע‬
‫פרופ’ לודר‪“ .‬הגיע זמן שאוכלוסיית הפריפריה תקבל את‬
‫מה שמקובל במקומות יותר מרכזיים‪ .‬לנו זה מאד חשוב‪.‬‬
‫היום המחלקה נמצאת במבנה הכללי של בית החולים‪,‬‬
‫והילד החולה נבלע בו ו’נשכח’‪ .‬אין מודעות מספקת‬
‫לאישיותו‪ ,‬וצרכיו אינם באים לביטוי”‪ .‬לדבריו‪ ,‬האגף החדש‬
‫ירכז תחת קורת גג אחת את כל השירותים הרפואיים‬
‫לילדים‪ ,‬לצד מחלקת הילדים‪.‬‬
‫עם השלמת כל שלבי הבנייה תעבור לשם גם המחלקה‬
‫הפסיכיאטרית לילד ולנוער‪“ ,‬מה שיאפשר גישה הוליסטית‬
‫לכל צרכי הילדים ויסיע לצוות לעבוד ביחד”‪ .‬משפט‬
‫הסיום מתמצת את יחסו של פרופ’ לודר אל הפציינטים‬
‫שלו‪“ :‬הטיפול בילדים מחייב אותנו ליחס אחר‪ .‬ילד הוא‬
‫לא מבוגר קטן אלא אדם‪ ,‬יצור המתפתח וגדל”‪.‬‬
‫פרופ' לודר‪:‬‬
‫זה משהו שאני‬
‫מאד גאה בו‪.‬‬
‫אנחנו מחלקה‬
‫אקדמית‪ ,‬עם‬
‫שני פרופסורים‪,‬‬
‫מרצה בכיר ושני‬
‫מרצים נלווים‪.‬‬
‫אין הרבה‬
‫מחלקות‬
‫בבית החולים‬
‫המתקרבות‬
‫לרמה אקדמית‬
‫כזו‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 2‬ספטמבר ‪2012‬‬
‫‪17‬‬
‫שירות‬
‫עובדים וצוותים בעלי הישגים מיוחדים‬
‫>> כמדי שנה מינה ד”ר אמבון‪ ,‬מנהל המרכז הרפואי‪ ,‬ועדה לבדיקת מועמדים לקבלת פרסי‬
‫הצטיינות על הישגים מיוחדים בשירות המדינה‪ .‬הוועדה דנה במועמדים שהומלצו על ידי‬
‫הממונים‪ ,‬על בסיס אמות המידה שקבעה נציבות שירות המדינה‪ ,‬ודירגה את המועמדים‬
‫לפרס המנכ”ל‪ ,‬פרס המנהל המצטיין בדרג התיכון‪ ,‬פרס משרד הבריאות‬
‫ופרס המשרד לצוות – על פי רמת הישגיהם והצטיינותם‬
‫מאת‪ :‬אסתי מוטעי‪ ,‬עוזרת למנהל האדמיניסטרטיבי ומרכזת הוועדה לבחירת העובדים מצטיינים‬
‫פרס המנכ”ל ‪ -‬פרופ’ אלון מרמור‪ ,‬מנהל המחלקה הקרדיולוגית‪.‬‬
‫פרס מנהל מצטיין בדרג התיכון ‪ -‬ד”ר יוסף פיקל‪ ,‬מנהל מחלקת‬
‫העיניים‪.‬‬
‫פרס המשרד ‪ -‬ד”ר פיאד עדווי‪ ,‬מנהל היחידה האנדוקרינולוגית‪.‬‬
‫גב’ סיגלית תמם‪ ,‬אחות מוסמכת‪ ,‬מרפאות חוץ ‪ -‬המכון האונקולוגי‪.‬‬
‫גב’ דליה יעקב‪ ,‬אחות מעשית‪ ,‬מחלקת הילדים‪.‬‬
‫מר שחר טקה‪ ,‬אלונקאי‪ ,‬חדרי ניתוח‪.‬‬
‫גב’ בתיה אשל‪ ,‬אחראית איפיון תאים במעבדה ההמטולוגית ובנק הדם‪.‬‬
‫גב’ אהובה מור יוסף‪ ,‬מנהלת ענף בשכת מנהל המרכז הרפואי‪.‬‬
‫גב’ רחל חדד‪ ,‬עובדת משק‪ ,‬מחלקת המשק‪.‬‬
‫פרס המשרד לצוות ‪ -‬צוות עובדי מחלקת המטבח‪ :‬מר בועז ביטון‪,‬‬
‫גב’ פולט פיטוסי‪ ,‬גב’ שושנה דהאן‪ ,‬גב’ שרה אלכסנדר‪ ,‬גב’ מלכה‬
‫אפוטה‪.‬‬
‫בטקס הרמת כוסית לראש השנה תשע”ג יקבלו העובדים תעודות‬
‫ומדליות ממנהל המרכז הרפואי‪ ,‬המנהל האדמיניסטרטיבי ומנהלת‬
‫הסיעוד‪ .‬העובדים מקבלי פרס המנכ”ל ופרס המנהל בדרג התיכון‬
‫יוזמנו בנוסף לטקס המשרדי‪ ,‬ויצוינו בחוברת הוקרה של משרד‬
‫הבריאות‪.‬‬
‫אנו מברכים את העובדים הזוכים על הישגיהם ועל תרומתם לקידום‬
‫המצוינות הארגונית‪.‬‬
‫פרופ' אלון מרמור‬
‫ד"ר יוסף פיקל‬
‫ד”ר פיאד עדווי‬
‫סיגלית תמם‬
‫שחר טקה‬
‫בתיה אשל‬
‫אהובה מור יוסף‬
‫רחל חדד‬
‫דליה יעקב‬
‫פולט פיטוסי‪ ,‬שושנה דהאן‪,‬‬
‫בועז ביטון‪ ,‬שרה אלכסנדר‬
‫ומלכה אפוטה‬
‫‪18‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 2‬ספטמבר ‪2012‬‬
‫‪ 24‬שעות‬
‫יום בחיי צוות הסיעוד‬
‫מחלקה פנימית ב'‬
‫‪07:30‬‬
‫האחות האחראית‪ ,‬ברכה דדון‪,‬‬
‫מתחילה לארגן את היום‬
‫‪09:30‬‬
‫‪12:30‬‬
‫‪07:00‬‬
‫תחילת משמרת האחיות‪ .‬הצוות עורך "טוקסיקה"‪,‬‬
‫ספירת מלאי תרופות‬
‫‪08:00‬‬
‫ישיבת צוות‬
‫טיפול בחולה מונשם‬
‫‪10:30‬‬
‫ביקור רופאים‬
‫חלוקת ארוחת צהריים‬
‫למאושפזים‬
‫‪14:30‬‬
‫החלפת משמרת האחיות‪ .‬העברת‬
‫המחלקה למשמרת הבאה‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 2‬ספטמבר ‪2012‬‬
‫‪19‬‬
‫בלי‬
‫קיצורי‬
‫דרך‬
‫ניתוחי‪-‬הרזיה‪ ,‬רבים מהם ללא פתיחת חלל הבטן‪,‬‬
‫הם תחום הצובר תאוצה במחלקה הכירורגית‪.‬‬
‫הדרישה הולכת וגדלה ומנהל המחלקה‪ ,‬ד"ר וקסמן‪,‬‬
‫מספר כי בשנים האחרונות בוצעו כ‪ 550-‬ניתוחים‬
‫כאלה במחלקה‬
‫‪‬אורנה ריין‬
‫“היום עברו בדיוק ארבע שנים מאז שקיבלתי את ניהול‬
‫המחלקה הכירורגית במרכז הרפואי זיו”‪ ,‬פותח ד”ר איגור‬
‫וקסמן את השיחה‪ ,‬ועובדה זו הופכת את הריאיון לחגיגי‬
‫מהרגיל‪ .‬ב‪ 1-‬באוגוסט ‪ 2008‬הוא עזב את עבודתו בבית‪-‬‬
‫חולים בנהריה לטובת ניהול המחלקה בזיו‪ ,‬כשבאמתחתו‬
‫ניסיון רב‪-‬שנים‪ ,‬התמחות בכירורגיה כללית ואונקולוגית‬
‫והכשרה (‪ )fellowship‬בטראומה בבתי חולים בדאלאס‬
‫ובסן אנתוניו‪“ .‬עליתי בשנת ‪ ,1990‬בן ‪ 34‬ועם שנת ניסיון‬
‫אחת כרופא‪ .‬באנו ישר לנהריה”‪ ,‬מספר ד”ר וקסמן‪ .‬את‬
‫לימודי הרפואה השלים אמנם בברה”מ‪ ,‬אך ככל הרופאים‬
‫העולים נדרש לעבור את המסלול הישראלי להשלמת‬
‫התמחות ומבחנים מקצועיים לפני שהחל לעבוד כרופא‬
‫במערכת הבריאות‪“ .‬עשיתי התמחות שלמה למרות שלא‬
‫היה בכך צורך”‪ ,‬אומר ד”ר וקסמן‪ ,‬שמסירותו למקצוע‬
‫גלויה לעין‪“ .‬הכירורגיה דורשת מרופא הקרבה רבה‪,‬‬
‫וכמתמחה אתה עובד ‪ 24‬שעות‪ .‬לכן גם תקופת ההתמחות‬
‫ארוכה מהרגיל”‪ .‬הוא ומשפחתו‪ ,‬שהתרחבה בינתיים‪,‬‬
‫נשארו בעיר החוף הצפונית והם גרים בה עד היום‪ .‬כרופא‬
‫צעיר החל לעבוד במחלקה הכירורגית בבית החולים‬
‫בנהריה‪ ,‬עד שהחליט להתמודד על ניהול המחלקה בזיו‪.‬‬
‫במחלקה הכירורגית של המרכז הרפואי זיו‪ ,‬תחת ניצוחו‪,‬‬
‫מתבצעים בין ‪ 1,600‬ל‪ 1,800 -‬ניתוחים שונים בשנה‪ .‬ללא‬
‫ספק יש לד”ר וקסמן וצוותו במה להתגאות‪ .‬קיצורי דרך‬
‫‪20‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 2‬ספטמבר ‪2012‬‬
‫הם אינם נוהגים לעשות‪ ,‬אבל וריאציות שונות על קיצורי‬
‫קיבה ומעיים ‪ -‬ועוד איך‪ .‬המחלקה הכירורגית היא אחת‬
‫מהמחלקות הגדולות בבית החולים‪ ,‬וצוותה כולל שמונה‬
‫רופאים מומחים‪ ,‬חמישה מתמחים וצוות סיעודי של‬
‫כעשרים תקנים‪“ .‬לצערי התקינה של האחיות בארץ לא‬
‫השתנתה במשך שלושים שנה‪ .‬הלחץ הוא עצום ומספר‬
‫הניתוחים גדול מאד”‪ ,‬אומר ד”ר וקסמן‪ ,‬ומתאר מצב שבו‬
‫שתי אחיות במשמרת לילה צריכות לטפל ב‪ 35-‬חולים‬
‫לאחר ניתוח‪“ .‬הכירורגיה השתפרה אמנם מאד‪ ,‬וגם איכות‬
‫החיים עלתה‪ ,‬אבל מצד שני כ‪ 40%-‬מהמנותחים הם מעל‬
‫לגיל שבעים‪ .‬הטיפול בהם נעשה הרבה יותר מורכב‪,‬‬
‫ההתאוששות איטית יותר וההשקעה בחולה גדלה”‪ ,‬הוא‬
‫מסביר‪“ .‬צריך לזכור גם שהמרכז הרפואי זיו משמש‬
‫כבית‪-‬חולים חירום ולכן נמצא בכוננות ‪ 24‬שעות ביממה”‪.‬‬
‫במבט לאחור‪ ,‬ארבע שנים מהיום‪ ,‬מה מצאת במחלקה‬
‫הכירורגית בזיו?‬
‫ד”ר וקסמן‪“ :‬קיבלתי מחלקה אטרקטיבית למרות מיקומה‬
‫בפריפריה‪ .‬בית החולים כאן קטן מזה שבנהריה‪ ,‬אבל‬
‫המחלקה הכירורגית היא באותו גודל ומבצעת את אותן‬
‫פעולות ואת אותו מגוון של ניתוחים‪ .‬הכרתי גם את מנהל‬
‫המחלקה הקודם‪ ,‬ד”ר קוזקוב‪ ,‬ואת חלק מהרופאים‪ ,‬שעברו‬
‫לצפת מנהריה”‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬כשהגיע למחלקה היה מלא מרץ וטעון ברעיונות‬
‫לפיתוח‪ ,‬בעיקר בתחום הכירורגיה הבריאטרית ‪ -‬ניתוחי‬
‫ההרזיה‪“ .‬התחום הזה עלה לכותרות בשנים האחרונות‬
‫בגלל השמנת היתר‪ ,‬הידועה כמחלה של המאה ה‪,”21-‬‬
‫הוא אומר‪ ,‬ומדגיש כי כשקיבל את המחלקה מד”ר קוזקוב‬
‫כבר בוצעו בה ניתוחי הרזיה‪ ,‬אך רובם בטכניקת הטבעת‪.‬‬
‫“היום הפסקנו כמעט לגמרי לנתח בטכניקה זו‪ ,‬ואנו‬
‫מבצעים שני סוגים אחרים‪ :‬שרוול קיבה ומעקף קיבה”‪.‬‬
‫תחום הניתוחים הבריאטריים במרכז הרפואי זיו תפס‬
‫אכן תאוצה בשנים האחרונות‪ ,‬וכיום מבוצעים בו לפחות‬
‫‪ 200‬ניתוחי שרוול ומעקף קיבה בשנה‪ ,‬רובם בטכניקה‬
‫לפרוסקופית (ללא פתיחת הבטן) המקצרת את האשפוז‬
‫וההחלמה‪“ .‬התחלנו עם ‪ 80-50‬ניתוחים בשנה”‪ ,‬אומר‬
‫ד”ר וקסמן‪“ ,‬ובארבע השנים האחרונות ביצענו כ‪550-‬‬
‫ניתוחים כאלה והדרישה הולכת וגדלה”‪ .‬נכון לעכשיו‬
‫התור לניתוחי הרזיה במרכז הרפואי זיו מגיע לינואר ‪.2013‬‬
‫“אנחנו לא עומדים בעומס”‪ ,‬מתאר ד”ר וקסמן את המצב‪.‬‬
‫איך נוצר הביקוש לניתוחים בריאטריים?‬
‫ד”ר וקסמן‪“ :‬המחלקה עשתה עבודה רצינית בקהילה‪.‬‬
‫יצאנו לקופות החולים עם סדרת הרצאות על השמנת‬
‫יתר חולנית ועל הטיפול הכירורגי הניתן כאן‪ .‬עברנו בקרית‬
‫שמונה‪ ,‬רמת הגולן‪ ,‬עפולה‪ ,‬נצרת ועוד ישובים‪ ,‬וזה נתן‬
‫לנו דחיפה רצינית בשלוש השנים האחרונות”‪.‬‬
‫לאיזה חולים מתאימים ניתוחים אלה?‬
‫ד”ר וקסמן‪“ :‬יש קריטריונים של משרד הבריאות לחולים‬
‫שלהם מומלץ לעבור את הניתוח‪ .‬הם מבוססים על רמת‬
‫ה‪( BMI-‬אינדקס מסת הגוף) ועל קיומן של מחלות נלוות‪,‬‬
‫כמו יתר לחץ דם‪ ,‬סוכרת‪ ,‬סינדרום מטבולי או הפסקות‬
‫נשימה‪ .‬היום הניתוחים הבריאטריים הם גלגל ההצלה‬
‫של חולי הסוכרת‪ ,‬והם הפתרון העיקרי הידוע לחולי סכרת‬
‫הסובלים מהשמנת יתר חולנית”‪.‬‬
‫נוהל משרד הבריאות לניתוחי הרזיה לילדים ונוער הוא‬
‫מחמיר מאד‪“ .‬לפני שמחליטים על ניתוח צריכים הפונים‬
‫לעבור בדיקות וטיפול ביחידה להפרעות אכילה‪ .‬רק אחרי‬
‫ששם מחליטים שדרוש טיפול הם מופנים אלינו”‪ ,‬מפרט‬
‫ד”ר וקסמן‪ .‬למעשה ‪ -‬מאז שיצא הנוהל הזה לא נותחו‬
‫בזיו ילדים הסובלים מהשמנת יתר חולנית‪.‬‬
‫ד”ר וקסמן מבהיר כי ניתוחי ההרזיה המבוצעים במחלקתו‬
‫אינם למטרות אסתטיות‪ ,‬והדבר משפיע על אופי הפונים‬
‫בהשוואה לבתי חולים פרטיים‪ ,‬שם המנותחים צעירים‬
‫יותר‪ .‬לדבריו‪ ,‬שיעור הסיבוכים בניתוחים אלה עומד על‬
‫‪ 3%‬עד ‪ ,5%‬רובם מדימום או דלף‪ .‬מה שחשוב כדי להתגבר‬
‫עליהם הוא זיהוי מוקדם שלהם‪.‬‬
‫מה נדרש מחולה המעוניין לעבור ניתוח הרזיה?‬
‫ד”ר וקסמן‪“ :‬הטיפול הניתוחי הוא החלק הקטן בעניין‪.‬‬
‫פתחנו מרפאה רב‪-‬תחומית (הפתוחה בימי חמישי)‪ ,‬שבה‬
‫עובדים לצד הרופא הכירורג גם עובדים סוציאליים‪,‬‬
‫מומחים לסוכרת ודיאטנים‪ .‬הרעיון הוא שכל חולה‬
‫המעוניין לטפל בהשמנת יתר יבוא למרפאה‪ .‬הביקור‬
‫הראשון הוא חינם ואין צורך בטופס התחייבות מקופת‬
‫החולים‪ .‬אם החולה נמצא מתאים לניתוח הוא נשלח‬
‫לבדיקות‪ ,‬ומאז אנו מלווים אותו לאורך כל הדרך‪ ,‬משום‬
‫שהמשך המעקב והטיפול לאחר הניתוח חשובים ביותר”‪.‬‬
‫דגש רב מושם על התנהלותו של החולה לאחר הניתוח‪.‬‬
‫האשפוז אמנם קצר ‪ -‬שלושה עד חמישה ימים בממוצע‬
‫ אך ההקפדה על תזונה נכונה ופעילות גופנית היא‬‫קריטית להשגת התוצאות הרצויות‪ .‬לדברי ד”ר וקסמן‬
‫אחוזי ההצלחה של הירידה במשקל לאחר הניתוח הם‬
‫כ‪ 80-60-‬לאורך זמן‪“ ,‬אך לצערנו ‪ 20%-15%‬מהמנותחים‬
‫שבים ועולים במשקל אחרי ארבע שנים‪ .‬לכן לא מספיק‬
‫רק לעבור את הניתוח”‪ .‬מטרת המרפאה הרב‪-‬תחומית‬
‫היא לטפל במכלול המחלות הנלוות של המטופלים‪,‬לפני‬
‫הניתוח ואחריו‪.‬‬
‫עכשיו‪ ,‬כשהתהליך הטיפולי ברור‪ ,‬כמה מילים על‬
‫הניתוחים עצמם‪.‬‬
‫ד”ר וקסמן‪“ :‬ניתוח השרוול הוא חדש יחסית ונעשה‬
‫בלפרוסקופיה‪ .‬אנחנו בונים לחולה קיבה קטנה בצורת‬
‫גליל‪ ,‬הנקרא שרוול‪ .‬נפח הקיבה החדשה (השרוול) נע‪ ‬בין‬
‫‪ 50‬ל‪ 200-‬סמ”ק‪ ,‬וכמות האוכל שיכולה להיכנס אליה‬
‫מוגבלת‪ .‬אנו מוציאים גם את הפונדוס‪ ,‬האחראי על‬
‫התיאבון‪ ,‬וכך יורדת תחושת הרעב‪ .‬ניתוח מעקף הקיבה‬
‫נעשה גם הוא בלפרוסקופיה‪ .‬מנתקים את החלק העליון‬
‫של הקיבה מהחלק התחתון ובונים פאוץ’ קטן‪ ,‬שהוא‬
‫המעקף‪ .‬לא כורתים את הקיבה אלא משאירים אותה‬
‫במקומה‪ ,‬וספיגת המזון מתבצעת לא בקיבה אלא ישירות‬
‫במעי הדק‪ .‬בגלל השינויים ההורמונליים שהוא מחולל‪,‬‬
‫כמו הורדת ההתנגדות של תאי הלבלב לאינסולין‪ ,‬הניתוח‬
‫מתאים במיוחד לחולי סוכרת”‪.‬‬
‫כשנה לאחר הירידה הצפויה במשקל והתייצבות המטופל‪,‬‬
‫ניתן לבצע ניתוחים אסתטיים לתיקון דופן הבטן והסרת‬
‫עודפי העור‪ .‬לצדו של ד”ר וקסמן בניתוחי ההרזיה עובד‬
‫ד”ר איגור דשקובסקי‪“ ,‬ותמיד אחד מאתנו נמצא בחדר‬
‫הניתוח‪ .‬כך אנחנו מלמדים רופאים בכירים ומתמחים‬
‫במחלקה לבצע את הניתוחים”‪ ,‬אומר ד”ר וקסמן‪.‬‬
‫המחלקה‬
‫לצד ניתוחי ההרזיה מבצעת המחלקה הכירורגית מגוון‬
‫רחב של ניתוחים וטיפולים‪ .‬ד”ר וקסמן מונה את חבריו‬
‫בצוות הרופאים הבכיר‪ ,‬החל מסגן מנהל מחלקה ד”ר‬
‫עמרם הדרי‪ ,‬מנהל יחידת הטראומה; ד”ר אלכסנדר‬
‫ברסלבסקי‪ ,‬האחראי על המיון; ד”ר וג’יה כארים‪ ,‬אחד‬
‫הרופאים הוותיקים במחלקה‪ ,‬המתמחה בעיקר בכירורגיה‬
‫של המעי הגס‪ ,‬וד”ר מיכאל וסקוביץ‪ ,‬העובד בעיקר‬
‫בקופת חולים‪ .‬ד”ר מג’די ספאדי מרכז את תחום מחקר‬
‫ועוסק בלימודי הסטודנטים מהפקולטה לרפואה ומבית‬
‫הספר לאחיות‪ ,‬ד”ר ארקדי רפופורט אחראי על טיפול‬
‫בבקעים (שבר)‪ ,‬וד”ר שוקרי קסיס כירורג פלסטי‪“ .‬אנחנו‬
‫אחת מהמחלקות הבודדות בארץ המבצעות ניתוחי בקע‬
‫גדולים בדופן הבטן”‪ ,‬מעיד מנהל המחלקה‪“ .‬מדובר‬
‫בטכניקה שלמדנו בגרמניה‪ ,‬והיא נעשית גם בלפרוסקופיה‬
‫וגם בחיתוך”‪ .‬אחרון הרופאים שהוא מונה הוא גם צעיר‬
‫המומחים‪ ,‬ד”ר אלכסי בוקין‪ .‬כשד”ר וקסמן נשאל איפה‬
‫הרופאות‪ ,‬הוא משיב‪“ :‬לצערי אין נשים בכירורגיה‪ ,‬כי‬
‫המקצוע קשה‪ .‬העבודה במשמרות‪ ,‬ובחדר הניתוח קשה‬
‫מאד מבחינה פיזית”‪ .‬אך בהחלט יש ייצוג הולם לנשים‬
‫במחלקה ‪ -‬צוות האחיות בניצוחה של האחות האחראית‬
‫נסרין מאהלי‪ ,‬וצוותי כוח העזר‪ ,‬עושים לדבריו עבודה‬
‫ראויה לשבח‪ .‬את הערכתו לצוות הסיעודי הוא מביע‬
‫במשפט קצר‪“ :‬מאז שנכנסתי לתפקיד אחיות המחלקה‬
‫עובדות קשה יותר”‪.‬‬
‫המחלקה הכירורגית בזיו מבצעת כ‪ 150-‬ניתוחי שד בשנה‪.‬‬
‫“תחום הכירורגיה האונקולוגית חשוב לנו מאד”‪ ,‬מצהיר‬
‫ד”ר וקסמן‪“ .‬אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם פרופסור‬
‫ג’מאל זיידאן‪ ,‬מנהל המחלקה האונקולוגית‪ .‬ידוע שיש‬
‫באזור אוכלוסייה גדולה במיוחד הסובלת מסרטן השד‪,‬‬
‫ובשנה האחרונה התחלנו להתנסות גם בניתוחים של‬
‫אונקו‪-‬פלסטיקה‪ ,‬כלומר שחזורים לאחר ניתוח סרטן השד”‪.‬‬
‫האתגר העכשווי של הצוות הוא הכשרת דור הרופאים‬
‫העתידי‪“ .‬החל משנת הלימודים הקרובה נכשיר במחלקה‬
‫הרבה סטודנטים‪ ,‬יותר מכל בית‪-‬חולים בצפון המסונף‬
‫לפקולטה לרפואה בצפת”‪ ,‬אומר ד”ר וקסמן‪ .‬מדובר בסבב‬
‫של כחמישים סטודנטים‪ ,‬שיגיעו למחלקה בקבוצות של‬
‫שמונה וילמדו בה במשך שישה שבועות‪ .‬מבחינת צוות‬
‫הרופאים והצוות הסיעודי זה הוא אתגר מרתק‪ ,‬אך הוא‬
‫מעמיס גם מטלות נוספות‪“ .‬אני מקווה שלא נאלץ להקטין‬
‫את מספר הניתוחים כשנתחיל את העבודה עם‬
‫הסטודנטים”‪ ,‬מסכם ד”ר וקסמן‪.‬‬
‫שעת הריאיון תמה‪“ .‬בשלוש בדיוק אני חייב לצאת מפה”‪,‬‬
‫עוקץ מנהל המחלקה בעדינות את הנהלים החדשים לגבי‬
‫שעות העבודה‪ ,‬שהוכנסו בעקבות הסכם העבודה החדש‬
‫של הרופאים‪“ .‬זה בגלל הכרטיס שאני חייב להחתים‪,‬‬
‫אבל ברור שמי שעובד בכירורגיה לא יכול לעבוד ככה”‪.‬‬
‫ד"ר וקסמן‪:‬‬
‫פתחנו מרפאה‬
‫רב‪-‬תחומית‪,‬‬
‫שבה עובדים‬
‫לצד הרופא‬
‫הכירורג‬
‫גם עובדים‬
‫סוציאליים‪,‬‬
‫מומחים לסוכרת‬
‫ודיאטנים‪.‬‬
‫הרעיון הוא שכל‬
‫חולה המעוניין‬
‫לטפל בהשמנת‬
‫יתר יבוא‬
‫למרפאה‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 2‬ספטמבר ‪2012‬‬
‫‪21‬‬
‫קהילה‬
‫שבוע בריאות הפה‬
‫בחודש יוני קיימה היחידה לכירורגיית הפה והלסתות במרכז‬
‫הרפואי‪ ,‬שבוע בריאות הפה במטרה להעלות את המודעות‬
‫לנושא בקרב תושבי הצפון‪ .‬במסגרת היוזמה שבראשה עמדה‬
‫אחראית המרפאה לרפואת הפה‪ ,‬ד”ר דלית פורת בן‪-‬עמי‪ ,‬ביצעו רופאים‬
‫מומחים ברפואת הפה ובכירורגית הפה והלסתות בדיקות חינם לזיהוי‬
‫ולאבחון מוקדם של נגעים ומחלות בחלל הפה‪“ .‬אבחון מוקדם וטיפול‬
‫בזמן יכולים למנוע הידרדרות מצבים פשוטים ולחסוך כאבים‪ ,‬אי נעימות‬
‫וסיבוכים מיותרים‪ .‬לכן המלצנו לתושבים להגיע ולהיבדק על ידי‬
‫המומחים שלנו”‪ ,‬אמרה ד”ר‬
‫פורת בן‪-‬עמי‪.‬‬
‫הבדיקות שנעשו במהלך‬
‫שבוע בריאות הפה לא היו‬
‫פולשנית ולא גרמו לאי‬
‫נוחות וכאב‪ .‬הנבדקים‬
‫שאובחנו אצלם ממצאים‬
‫חריגים או כאלה הדורשים‬
‫המשך בירור הוזמנו לבדיקה‬
‫נוספת וטיפול במרפאה‪.‬‬
‫שנה טובה‬
‫וחג שמח‬
‫מאחל צוות בית הורים נוף צפת ‪ -‬סוכת שלום‬
‫‪1-800-700-429‬‬
‫‪22‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 2‬ספטמבר ‪2012‬‬
‫קידום בריאות‬
‫בקרב סטודנטים‬
‫>> פרויקט בבית הספר לסיעוד מקדם‬
‫אורח חיים בריא בשילוב ערכים‬
‫פדגוגיים אצל הסטודנטים‬
‫בית הספר לסיעוד קיים פרויקט ייחודי לקידום‬
‫אורך חיים בריא בקרב הסטודנטים‪ .‬יום הפעילות‬
‫נפתח בהפנינג בית‪-‬ספרי‪ ,‬ותחת הכותרת “קידום‬
‫הבריאות הוא בלב החינוך" השתתפו כל הסטודנטים‬
‫וחברי צוות ההוראה של בית הספר בשעת אימון כושר‬
‫בסגנון זּומּבה‪.‬‬
‫“המטרה שלנו ליצור מודל בית‪-‬ספרי שיהיה מסגרת‬
‫תומכת המשפיעה על ההשקפה‪ ,‬התפיסה וההתנהגות‬
‫הבריאותית של‬
‫הלומדים”‪ ,‬אומרת‬
‫מנהלת בית הספר‪ ,‬ד”ר‬
‫חנה צפריר‪“ ,‬זאת‬
‫באמצעות הטמעת‬
‫קידום הבריאות‬
‫בלמידה ובעשייה‬
‫הסיעודית‪ ,‬ומתן כלים‬
‫ליישום ושינוי‬
‫ולהובלתו במקומות‬
‫העבודה של‬
‫הסטודנטים בהמשך”‪.‬‬
‫סטודנטים ממחזורי‬
‫הלימוד "גנרי ‪"2013‬‬
‫ו"הסבת אקדמאים‪,"9 ‬‬
‫בניצוחן של המדריכות‬
‫ד”ר חנה צפריר‬
‫טלי אבוטבול‪ ,‬סמדר‬
‫אלון וטובה קירשן יזמו והובילו את הפרויקט במהלכו‬
‫עברו כל הסטודנטים סדנאות שונות בתזונה נכונה‪ ,‬נזקי‬
‫עישון‪ ,‬שימוש באלכוהול וסמים‪ ,‬התמודדות עם אלימות‪,‬‬
‫התמודדות עם מצבי לחץ‪ ,‬נהיגה בטוחה ועוד‪...‬‬
‫בסיכום היום העבירו הסטודנטים לד”ר צפריר נייר עמדה‬
‫עם ממצאי קבוצות העבודה והמלצותיהם לקידום בריאות‬
‫הסטודנטים בבית הספר‪ .‬נייר זה יהווה תשתית לתהליך‬
‫חינוכי המשלב את תחום קידום הבריאות כחלק מהותי‬
‫מההוויה הבית‪-‬ספרית‪.‬‬
‫“הכוונה היא שהערכים שנלמדו יועברו בהמשך למטופלים‬
‫של הסטודנטים‪ ,‬כשאלה יעבדו כאחים ואחיות במוסדות‬
‫בריאות‪ ,‬שונים וכן לעמיתיהם ‪ -‬רופאים‪ ,‬אחיות‪ ,‬צוותים‬
‫פרא‪-‬רפואיים ונוספים”‪ ,‬אומרת ד”ר צפריר ומוסיפה כי‬
‫בית הספר לקח על עצמו להטמיע את נושא הבריאות‬
‫כחלק מתרבות החיים בו‪ ,‬לאפשר לתלמידיו לאמץ‬
‫התנהגויות מקדמות בריאות ולטפח אחריות לבריאות‪.‬‬
‫“פיתוח מדיניות זו יצמיח תרבות מקדמת בריאות ברמות‬
‫שונות ‪ -‬המערך הלימודי‪ ,‬המודעות‪ ,‬הכלים ומיומנויות‬
‫ההתנהגות ברמת הפרט‪ ,‬הצוות הסעודי ומשפחת‬
‫הסטודנט”‪ ,‬מסכמת ד"ר צפריר‪.‬‬
‫לימ‬
‫ו‬
‫ד‬
‫י‬
‫ם‬
‫מ‬
‫ת‬
‫ק‬
‫ד‬
‫מי‬
‫ם‬
‫ב‬
‫מ‬
‫ר‬
‫ח‬
‫ב‬
‫י‬
‫ם‬
‫ה‬
‫י‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ק‬
‫י‬
‫ם‬
‫ש‬
‫ל‬
‫תל‪-‬חי‬
‫“טיפול משפחתי בתל‪-‬חי”‬
‫תכנית לימודים דו שנתית‬
‫להכשרת מטפלים בתחום‬
‫זוגיות ומשפחה‬
‫התכנית מקנה ידע תיאורטי ויישומי בטיפול‬
‫בהתייחסות לתפקוד תקין ולקשיי תפקוד של המשפחה‪.‬‬
‫התכנית מיועדת לאנשי מקצוע בעלי תואר שני טיפולי‬
‫מהמקצועות הבאים‪ :‬עבודה סוציאלית‪ ,‬פסיכיאטריה‪,‬‬
‫רפואת משפחה‪ ,‬פסיכולוגיה‪ ,‬ייעוץ חינוכי ומטפלים‬
‫בהבעה ויצירה‪.‬‬
‫מרצי התכנית הם מדריכים מוסמכים בטיפול‬
‫משפחתי ומומחים בתחומם המשלבים ידע תיאורטי‬
‫נרחב לצד ניסיון קליני עשיר‪.‬‬
‫הלימודים מתקיימים במתכונת של יום שבועי מרוכז‪.‬‬
‫*התכנית מותאמת לקריטריונים של האגודה לטיפול במשפחה‬
‫_לצורך הסמכה כמטפל משפחתי וזוגי‪.‬‬
‫תכנית “חוסן תל‪-‬חי”‬
‫הסמכה לסיוע ראשוני‬
‫במצבי חירום ואסון‬
‫‪* EMHP (Emergency Mental Health‬‬
‫לראשונה בישראל‪ ,‬תכנית תלת שלבית ייחודית המסמיכה‬
‫את משתתפיה בתחום ההתערבות הראשונית הפסיכו‪-‬‬
‫סוציאלית‪ ,‬המבוססת על הידע הנצבר בתחום הלחץ‬
‫והטראומה במכללה האקדמית תל‪-‬חי‪.‬‬
‫במסגרת התכנית יילמדו מודלים וכלים מקצועיים לסיוע מיידי‬
‫ברמת הפרט וסביבתו הקרובה‪ ,‬טיפול בנפגעי חרדה במרכזי‬
‫סיוע וחדרי מיון וטיפול בקרב אוכלוסיות מוכות אסון‪.‬‬
‫תחום ההתערבות הראשונית מקבל בשנים האחרונות‬
‫הכרה ארצית ובינלאומית נרחבת‪ .‬ארגוני הצלה‪ ,‬רשויות‬
‫וגופים אחרים רבים החלו להיעזר באנשי סיוע מתחומי‬
‫הטיפול הרגשי‪/‬נפשי‪.‬‬
‫*התכנית מבוססת על מודל הסמכה בינלאומי‬
‫התקשרו עכשיו לחטיבה ללימודי חוץ‪:‬‬
‫‪1-800-78-08-08‬‬
‫‪www.telhai.ac.il‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 2‬ספטמבר ‪2012‬‬
‫‪23‬‬
‫קהילה‬
‫מסיבת סיום‬
‫בבית הספר המיוחד “זיו”‪ ,‬הפועל‬
‫הספר‪ ,‬ללמוד‪ ,‬ליצור ולהתקדם”‪ ,‬אמרה בן‬
‫כחלק מהמחלקה לבריאות הנפש‬
‫ששון‪.‬‬
‫לנוער במרכז הרפואי זיו‪ ,‬חגגו את‬
‫מסיבת הסיום היא חלק מהפעילות‬
‫טקס סיום שנת הלימודים במסיבה‬
‫החשובה המתקיימת בבית הספר‪,‬‬
‫שמחה‪ ,‬בהשתתפות התלמידים והוריהם‪.‬‬
‫ותוצאה של עבודה קשה ומתמדת של‬
‫נכחו בטקס גם ראש העיר צפת‪ ,‬מר אילן‬
‫צוות מקצועי ומיומן‪“ .‬בזכות עבודה קשה‬
‫שוחט והנהלת המרכז הרפואי‪ ,‬רופאים‪,‬‬
‫וצוות מצוין הפך בית הספר זיו עם‬
‫אחיות‪ ,‬אנשי צוות‪ ,‬הורים ובני משפחה‪.‬‬
‫השנים למקור תמיכה‪ ,‬למידה‪ ,‬שיקום‬
‫בטקס העלו התלמידים מופע מוזיקלי של‬
‫וטיפול עבור בני נוער ומשפחותיהם‪,‬‬
‫שירים שנכתבו והולחנו על ידם‪ ,‬והציגו‬
‫שבשל משברים נפשיים הביאו לכאן את‬
‫תערוכה של עבודות אומנות וכתיבה‬
‫ילדיהם לסיוע‪ .‬אנו כאן כדי לחזקם‬
‫יוצרת‪ .‬כחלק מהאירוע המרגש הפעילו‬
‫ולתמוך בהם‪ ,‬בכדי שיוכלו להתמודד עם‬
‫התלמידים בית קפה מעוצב‪ ,‬בו אירחו‬
‫הקשיים בחיי היום יום ולחזור לשגרת‬
‫חלק מצוות בית הספר המיוחד "זיו"‬
‫את המוזמנים וההורים בשתייה וכיבוד‬
‫חיים ולימודים‪ .‬אנו פועלים כחלק ממערך‬
‫במסיבת סיום שנת הלימודים‬
‫מעשה ידיהם‪.‬‬
‫המרכז הרפואי זיו‪ ,‬התומך בפעילותנו ושותף לתפיסתנו‬
‫ראש העיר צפת‪ ,‬מר אילן שוחט‪ ,‬ציין את‬
‫הרואה את הלמידה והטיפול בילדים ונוער כחלק בלתי‬
‫העשייה המבורכת של בית הספר ואמר לתלמידים‪“ :‬אתם הגיבורים‬
‫נפרד מהמערך הרפואי”‪ ,‬מוסיפה בן ששון‪.‬‬
‫האמיתיים”‪.‬‬
‫בית הספר “זיו” מעניק שירותי חינוך וטיפול לילדים ונוער‬
‫גב’ נגה בן ששון‪ ,‬מנהלת בית הספר‪ ,‬אומרת כי הוא ממשיך לפעול גם המאושפזים ומטופלים במרכז הרפואי זיו‪ .‬אגפי בית הספר פועלים‬
‫בתקופת הקיץ‪ ,‬אך חוגג מסיבת סיום כמו שאר בתי הספר ומעניק‬
‫לצד המחלקה לבריאות הנפש לנוער ולצד הבית לטיפול‪-‬יום‬
‫תעודות לתלמידים‪“ .‬מסיבת הסיום חשובה מאוד לכולנו‪ .‬התלמידים‪,‬‬
‫בהפרעות אכילה‪ ,‬במרפאה הפסיכיאטרית לנוער בפרויקט ייחודי‬
‫בני נוער המאושפזים עקב משבר נפשי‪ ,‬התגייסו והעלו הופעה‬
‫למניעת נשירה‪ ,‬וכן בכיתות לימוד בבית החולים הכללי‪ ,‬בהן לומדים‬
‫נפלאה‪ ,‬שעוררה התלהבות וגאווה בכולנו‪ .‬זו היתה חגיגת כח‪ ,‬יכולת‬
‫ילדים המאושפזים במחלקת הילדים ובמחלקות נוספות‪.‬‬
‫ותקווה‪ ,‬שהעניקה עוצמה לבני הנוער ולהוריהם והפגינה את יכולתם לאחרונה זכה בית הספר “זיו” בפרס החינוך המחוזי לשנת הלימודים‬
‫להתמודד ולהתגבר על הקשיים‪ .‬חשוב מכך ‪ -‬היתה זו הזדמנות‬
‫תשע”ב מטעם משרד החינוך‪ .‬בנימוקיה ציינה ועדת הפרס את שיתוף‬
‫להכיר את ההתמודדות היומיומית של הנוער עם למידה ותפקוד‪,‬‬
‫הפעולה הנדיר והמוצלח בין המערכת החינוכית למערכת הרפואית‪,‬‬
‫ולחזק את הישגם הגדול – לא להיכנע למשבר או למחלה‪ ,‬לבוא לבית הפועלות ביחד לטובת התלמיד החולה‪.‬‬
‫יחידה ‪ 669‬מאמצת את מרכז בריינין לסוכרת נעורים‬
‫יום כיף מיוחד נערך לילדי מרכז בריינין לסוכרת נעורים‬
‫במרכז הרפואי זיו על ידי יחידת החילוץ של חיל האוויר‬
‫הישראלי ‪ .669 -‬לוחמי היחידה הזמינו את הילדים ליום‬
‫ספורט על גדות נהר הירדן בקיבוץ שדה נחמיה‪ .‬הילדים נהנו‬
‫מהפעלות ספורט שונות‪ ,‬משחקי כדור‪ ,‬מרוצי שליחים‪ ,‬מסלולי‬
‫מכשולים שנבנו על ידי לוחמי היחידה ומהפתעות ומתנות שחולקו‬
‫להם‪ .‬חלק משמעותי מחוויית היום היה מפגש בין חיילים מתנדבים‬
‫חולי סוכרת המשרתים ביחידה לבין נערים ונערות חולי סוכרת‬
‫המטופלים במרכז בריינין‪.‬‬
‫ד”ר אורנה דלי‪-‬גוטפריד‪ ,‬מנהלת מרכז בריינין לסוכרת נעורים‬
‫במרכז הרפואי זיו‪ ,‬הודתה בסיומו של היום המיוחד למפקדי‬
‫היחידה והלוחמים‪“ :‬התמודדות עם מחלת הסוכרת היא אתגר‬
‫לא‪-‬פשוט‪ ,‬במיוחד לצעירים‪ ,‬ועלולה להוביל לקשיים פיזיים‬
‫ורגשיים רבים‪ .‬ההשתתפות בפעילויות ספורט של יחידה מובחרת‬
‫בצה”ל מביאה לשיפור הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות מול‬
‫האתגרים‪ ,‬וזהו חלק חשוב מהתמודדות עם מחלת הסוכרת”‪ .‬היא‬
‫הוסיפה‪“ :‬ברצוני להודות גם לאגודה לסוכרת נעורים‪ ,‬שתרומתה‬
‫הייתה בעלת ערך משמעותי לקיומו של יום זה‪ ,‬ולחברת ג’יימס‬
‫ריצ’רדסון‪ ,‬שהעניקה שי נאה לילדים”‪.‬‬
‫סנונית ראשונה מקרב הילדים הסוכרתיים שנפגשו עם חיילי ‪,669‬‬
‫עדי לוזיה ממחניים‪ ,‬חולת סכרת‪ ,‬התנדבה לצה"ל והתקבלה לשרת‬
‫ביחידה‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 2‬ספטמבר ‪2012‬‬
‫הזווית‬
‫האישית‬
‫פרחי רפואה‬
‫זרקור על מחלקת תחבורה‬
‫>> האחות האחראית על שיפור מודעות בני נוער לתחומי‬
‫הבריאות והרפואה מספרת על הפרויקט שבמסגרתו‬
‫התארחו יותר ממאה תלמידים במרכז הרפואי‬
‫מאת‪ :‬דליה טדגי‪ ,‬אחות אחראית‪ ,‬פנימית א'‬
‫לפני כשנה מוניתי על ידי הנהלת המרכז הרפואי לרכז את הטיפול בפרחי הרפואה‪,‬‬
‫פרויקט שהוקם כדי למנף את קשרי בית החולים עם הקהילה ולשפר את מודעותם‬
‫של בני הנוער באזור לתחומי החינוך לבריאות והרפואה‪ .‬במסגרת הפרויקט‬
‫מתארחים במרכז הרפואי בני נוער מבתי ספר שונים‪ ,‬כחלק מתוכנית הלימודים‬
‫שלהם ובשיתוף מרכזי השכבות החינוכיות‪.‬‬
‫בשנה האחרונה אירחנו יותר ממאה תלמידים ממוסדות שונים בצפון‪ ,‬ביניהם‬
‫הישיבה התיכונית מעלות; בית הספר העל‪-‬יסודי משגב; עמותת "קו הזינוק"; עמותת‬
‫"אלגורבאא" בכפר עראבה; בית הספר התיכון בצפת; אולפנת עמית והישיבה‬
‫התיכונית עמית מצפת‪.‬‬
‫האירוח כולל סיורים במחלקות השונות של בית החולים‪ ,‬כמו מחלקת הילדים‪,‬‬
‫המחלקה הכירורגית‪ ,‬בנק הדם‪ ,‬מכון הלב‪ ,‬המרפאה לסוכרת נעורים‪ ,‬המחלקה‬
‫לרפואה דחופה ועוד‪ .‬במסגרת לימודי המדעים‪ ,‬למשל‪ ,‬התקיימו הרצאות בנושא‬
‫סוכרת על ידי מורן ברכה‪ ,‬האחות המרכזת את תחום הסוכרת במחלקת פנימית א'‪,‬‬
‫והדיאטנית רמייה גיריס‪ .‬הילדים סיירו גם במרפאה לסוכרת נעורים וקיבלו תדריך‬
‫מאלף מד"ר אורנה דלי‪-‬גוטפריד‪.‬‬
‫חשוב לציין שבני הנוער מצפת משתתפים גם ב"קדם עתידים" ‪ -‬פרויקט משולב של‬
‫עיריית צפת‪ ,‬הפקולטה לרפואה‪ ,‬משרד החינוך והמרכז הרפואי זיו‪ ,‬שמטרתו לקרב‬
‫ולחשוף בני נוער מצטיינים ובעלי מוטיבציה לעולם הרפואה‪ ,‬תוך שילובם בתחום‬
‫הקליני והמחקרי‪ .‬נערים אלה סיירו גם הם בבית החולים ושמעו הרצאות בפקולטה‬
‫לרפואה מפי ד"ר חוסין אוסמה‪ ,‬מנהל מחלקה פנימית א'‪ ,‬וד"ר זאב ישראלי‬
‫מהמחלקה הקרדיולוגית‪.‬‬
‫אני מבקשת להודות כאן שוב לכל הצוות הנפלא של המרכז הרפואי‪ ,‬שנרתם‬
‫בשמחה לפרויקט ומייצג אותנו בכבוד‪ .‬בזכותם אנו מקבלים מכתבי תודה רבים‪,‬‬
‫ופניות של בתי ספר נוספים המעוניינים להצטרף לפרויקט‪.‬‬
‫מוטי זורע‬
‫הפעם בחרתי לכוון במדורי‬
‫את הזרקור אל מחלקת‬
‫התחבורה של המרכז‬
‫הרפואי‪ ,‬שהוקמה בשנת‬
‫‪ ,1971‬קצת לפני המעבר לאתר הנוכחי של בית‬
‫החולים‪.‬‬
‫מנהל המחלקה הוותיק הוא מוטי סגל‪ ,‬וסגנו הוא‬
‫אריה בן עטייה‪ .‬לצידם עובדים הנהגים אשר‬
‫אלמקייס‪ ,‬פרי בוכריס‪ ,‬אדי ביג’אווי‪ ,‬דני ביטון‪ ,‬יצחק‬
‫ביטון‪ ,‬בני בן שמעון‪ ,‬הרצל חנן‪ ,‬אבי סונגו ומוריס‬
‫קריאף‪ .‬כל אלה מעניקים לנו טיפול אדיב ומקצועי‪,‬‬
‫להנאת כולנו‪ ,‬וראויים מאד שנספר כאן עליהם‪.‬‬
‫למחלקה כמה תפקידים‪ :‬ראשית‪ ,‬היא משרתת ‪60%‬‬
‫מעובדי הסיעוד‪ ,‬אחים ואחיות‪ ,‬המוסעים‬
‫למשמרותיהם סביב השעון‪ .‬ההסעות מבוצעות בכל‬
‫רחבי הגליל העליון והמרכזי‪ ,‬מקרית שמונה ועד‬
‫כרמיאל וגוש שגב‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬מסיעה המחלקה חולים לבתי חולים אחרים‬
‫בארץ‪ ,‬לצורך המשך אשפוז או בדיקות שונות‪.‬‬
‫הסעות אלה נעשות לרוב באמבולנס של בית‬
‫החולים‪ ,‬המופעל על ידי נהגו המקצועי אדי ביג’אווי‪.‬‬
‫משימה שלישית של המחלקה היא הסעת רכבים‬
‫תפעוליים והעברת ציוד רפואי ומשקי‪ ,‬חומרים שונים‬
‫ובדיקות‪ ,‬וכן מזון‪ ,‬ציוד גינון וכדומה‪ ,‬בין האגפים‬
‫השונים של המרכז הרפואי ואל גופים חיצוניים‪.‬‬
‫בתקופת מלחמת לבנון הראשונה והשנייה‪ ,‬ובשאר‬
‫אירועים ביטחוניים שפקדו את האזור‪ ,‬סייעה‬
‫המחלקה מאד בפינוי פצועים וחולים‪ ,‬והנהגים סיכנו‬
‫לא פעם את נפשם תחת מטחי הקטיושות והטילים‪.‬‬
‫על כך זכו להוקרה רבה מצד הנהלת המרכז הרפואי‬
‫ומי שנזקקו לשירותיהם‪.‬‬
‫נהגי המחלקה עובדים במשמרות כל שעות היממה‪,‬‬
‫גם בימי שלג וקור‪ .‬בזמן התראת שלגים מצוידות‬
‫המכוניות בשרשראות שלג‪ ,‬מה שמאפשר להן להגיע‬
‫לכל פינה ולהסיע חולים ועובדים שאינם יכולים‬
‫להגיע בדרך אחרת‪ .‬המחלקה מפעילה כלי רכב‬
‫חדשים ומצוידים היטב‪ ,‬ומשתמשת בתוכנות‬
‫ארגוניות ייעודיות לשיפור התנהלותה‪.‬‬
‫לכל עובדי מחלקת התחבורה – יישר כוח והמשיכו‬
‫לנהוג אותנו בדרכי צפת והצפון‪.‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 2‬ספטמבר ‪2012‬‬
‫‪25‬‬
‫אקדמיה‬
‫הסתיימה שנת הלימודים העיוניים הראשונה‬
‫בפקולטה לרפואה בצפת‬
‫>> החינוך הרפואי בפקולטה בצפת הוא חדשני‪ ,‬ומבוסס על רעיונות מתקדמים המשלבים‬
‫קורסים ארוכים ומודל חונכות בשיטת השוליה‬
‫מאת‪ :‬פרופ' אנתוני לודר‪ ,‬מנהל מחלקת הילדים במרכז הרפואי זיו ‪ ,‬וסגן דיקן הפקולטה לרפואה‬
‫שנת הלימודים העיוניים‬
‫הראשונה בפקולטה‬
‫לרפואה בצפת‬
‫הסתיימה‪ ,‬ואנו עומדים בפני‬
‫פתיחת השנה השנייה‪ .‬מבין כל‬
‫הנושאים הראויים לציון בשנה‬
‫זו‪ ,‬שהייתה מרובת הישגים‪ ,‬אני‬
‫מבקש להתעכב כאן על‬
‫החדשנות הלימודית של‬
‫הפקולטה‪ ,‬שהצלחתה מביאה‬
‫את הצוות החינוכי הבכיר‬
‫לחשוב על יישום מודלים‬
‫חדשים נוספים בתחום זה‪.‬‬
‫החינוך הרפואי בפקולטה בצפת‬
‫הוא חדשני‪ ,‬ומבוסס על רעיונות‬
‫מתקדמים מישראל ומחו”ל‪ .‬כך‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬משתלב הלימוד הקליני‬
‫הדמיית משכן‬
‫באופן אינטגרלי בלימוד‬
‫הקבע של הפקולטה‬
‫התיאורטי‪ ,‬כשהחשיפה לזירה‬
‫הקלינית ולמטופלים נעשית‬
‫כבר בתחילת הלימודים‪.‬‬
‫בפקולטות אחרות בארץ הלימוד הוא תיאורטי בלבד‪ ,‬והשיטה החדשה‬
‫מעוררת שם עניין רב‪.‬‬
‫הסטודנטים בצפת מקיימים ביקורים במכונים‪ ,‬במרפאות ובמחלקות תוך‬
‫כדי לימודיהם‪ ,‬ומתנסים בשטח כבר בשלבים המוקדמים של הלימודים‪.‬‬
‫כחלק מתפיסה זו בנה הצוות החינוכי כמה קורסים ארוכים‪ ,‬לדוגמה‬
‫הקורס הקלאסי “יסודות הקליניקה הרפואית ‪ -‬יק”ר”‪ ,‬האורך ‪ 36‬שבועות‬
‫בשנה הראשונה ו‪ 40-‬שבועות בשנה השנייה‪ .‬הקורס חושף את הסטודנט‬
‫לכל הדרישות המעשיות‪ ,‬האתיות והחוקיות המאפיינות את תפקודו של‬
‫הרופא‪ ,‬לצד הקורסים התיאורטיים הנלמדים בכיתה‪.‬‬
‫עוד דוגמה לשילוב זה היא הקורס “גנטיקה‪ ,‬רבייה‪ ,‬גדילה והתפתחות”‪,‬‬
‫שבו למדו הסטודנטים במקביל לחומר התיאורטי כיצד לקבל‬
‫מהמטופלים אנמנזה משפחתית‪ ,‬גנטית‪ ,‬התפתחותית ומינית‪ .‬הם ביקרו‬
‫במכוני הגנטיקה‪ ,‬ביחידות להתפתחות הילד‪ ,‬במחלקות הנשים ובחדר‬
‫לידה‪ ,‬ותרגלו כישורים אלה באופן מעשי‪ .‬במרכז הרפואי זיו ביקרו‬
‫הסטודנטים במכון להתפתחות הילד ובמחלקת נשים‪-‬יולדות‪ .‬למרות‬
‫ההתארגנות הלוגיסטית הרבה ששילוב זה דורש מסגל ההוראה – הוא‬
‫זוכה בהצלחה רבה מכל הגורמים המעורבים בו‪.‬‬
‫אפיק נוסף לחשיפה הקלינית בשנות הלימוד הוא יוזמה של הסטודנטים‬
‫עצמם‪ ,‬שבאו בזמנם החופשי‪ ,‬בחופשת האביב‪ ,‬לצפות בניתוחים בשיתוף‬
‫מנהלי המחלקות‪ .‬הם ביקשו גם לבוא לחדר המיון בשעות אחר הצהריים‪,‬‬
‫כדי לעזור לרופאים בתשאול ובהתאמת הטיפול המתאים‪.‬‬
‫במקביל ללימודים העיוניים של הסטודנטים במסלול הארבע שנתי‪,‬‬
‫‪26‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 2‬ספטמבר ‪2012‬‬
‫החלה עוד קבוצה גדולה של סטודנטים במסלול התלת‪-‬שנתי לימודים‬
‫קליניים במחלקות אשפוז בבתי החולים בגליל‪ .‬בסוף חודש יוני הם סיימו‬
‫שלושה חודשים של סבבים כאלה במחלקות הפנימיות‪ ,‬והחלו בסדרה‬
‫של סבבים קצרים יותר בתתי התחומים של המחלקות הפנימיות‪ ,‬כמו‬
‫קרדיולוגיה‪ ,‬אונקולוגיה וכו’‪.‬‬
‫מודל חינוכי אחר שנשקל בפקולטה הוא מודל השוליות (שוליה)‪ ,‬הקיים‬
‫בעולם הרפואה עוד מימי קדם ומוחזר כעת לשימוש בהצלחה בכמה‬
‫פקולטות בעולם‪ .‬במודל זה נצמדים הסטודנטים בשנות לימודיהם‬
‫בשטח למטופלים ולא למחלקות ספציפיות‪ ,‬ומלווים אותם בכל מקום‬
‫שבו הם מקבלים טיפול‪ :‬מחלקות האשפוז‪ ,‬מרפאות‪ ,‬חדרי ניתוח ועוד‪ .‬כך‬
‫הסטודנטים עשויים להיחשף לכל תחומי הרפואה‪ ,‬מפתחים קשר אישי‬
‫ואנושי עם המטופל ולומדים כיצד הוא מתמודד עם שלבי המחלה‪.‬‬
‫מחקרים שונים הוכיחו שבזכות השימוש במודל משתפרים ציוני‬
‫הסטודנטים לעומת אלה שעברו התנסות קלינית קלאסית‪ ,‬ושביעות‬
‫הרצון שלהם מהלימודים עולה‪ .‬הסטודנטים ציינו כי עצם הליווי שהם‬
‫נותנים למטופלים והתמיכה בהם‪ ,‬מסייעים להם להיכנס לעורו של‬
‫החולה ולהבין את תחושותיו האנושיות‪ ,‬ובכך “להתחסן” נגד ההיבטים‬
‫השלילים של העבודה במערכת הבריאות‪ ,‬העלולה לגרום לציניות‬
‫ולריחוק בין המטופל למטפל‪ .‬יש לציין שניצן של מודל זה כבר מיושם‬
‫בתכנית החונך (מנטור)‪ ,‬שאחראי עליה ד"ר פיטר גילבי‪.‬‬
‫אנו גאים בהצלחת היוזמות החינוכיות החדשניות‪ ,‬ונערכים להמשיך‬
‫לפתחן ולפרוץ דרכים נוספות בתחום החינוך הרפואי‪.‬‬
‫אַ פּ‬
‫‪UP‬‬
‫כשמדובר בשירותי סיעוד‬
‫מוטב שתבחרו‬
‫אם הגעתם לגיל פרישה‪ ,‬ואתם זקוקים לעזרה וסיוע‪ ,‬חשוב שתכירו את זכותכם‬
‫לגמלת סיעוד‪ .‬כאשר אתם בוחרים בעמותת מטב‪ ,‬תוכלו להיות בטוחים שתקבלו‬
‫את שירותי הסיעוד והסיוע הטובים‪ ,‬האמינים והמקצועיים ביותר‪.‬‬
‫עמותת מטב )עמותה לשירותי טיפול ורווחה ע"ר( מספקת ‪:‬‬
‫שירותי סיעוד לזכאי גמלת סיעוד וללקוחות פרטיים ומוסדיים‬
‫שירותי השגחה אישית למאושפזים בבתי חולים‬
‫השמת עובדים זרים באמצעות חברות מורשות‬
‫יעוץ בנושא פתרונות דיור לגיל השלישי‬
‫אנו מתאימים לכל לקוח את המענה הסיעודי הטוב ביותר‪,‬‬
‫מכשירים ומדריכים את המטפלים הסיעודיים‪ ,‬ומלווים אותם ואתכם‬
‫על ידי צוות מקצועי ומיומן של עובדים סוציאליים ואחיות מוסמכות‪.‬‬
‫סניפים בכל רחבי הארץ‬
‫למעלה מ‪ 25,000 -‬לקוחות‬
‫עמותת מטב‬
‫במקום הראשון‬
‫במדדי איכות ומקצועיות‬
‫בענף הסיעוד‬
‫)עפ"י מכרז‬
‫הביטוח הלאומי ‪(17/6/09‬‬
‫‪ 18,000‬מטפלים סיעודיים‪.‬‬
‫לקבלת שירותי סיעוד מקצועיים‬
‫מטב צפת‪ | 073-243-6800 :‬מטב קרית שמונה‪073-243-6900 :‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 2‬ספטמבר ‪2012‬‬
‫‪27‬‬
‫קרית שמונה‬
‫‪077-8880420‬‬
‫סנטר קרית שמונה‬
‫‪077-8881870‬‬
‫סופר‪-‬פארם לשירותכם!‬
‫טבריה‬
‫‪077-8880710‬‬
‫ביג קרית שמונה‬
‫‪077-8881920‬‬
‫ביג פוריה‬
‫‪077-8881580‬‬
‫סח'נין‬
‫‪077-8881520‬‬
‫עפולה‬
‫‪077-8880430‬‬
‫נצרת‬
‫‪077-8880570‬‬
‫עמק סנטר‬
‫‪077-8881190‬‬
‫ביג נצרת‬
‫‪077-8881590‬‬
‫כרמיאל סנטר‬
‫‪077-8880670‬‬
‫נצרת עלית‬
‫‪077-8881310‬‬
‫כרמיאל קק"ל‬
‫‪077-8881130‬‬
‫שפרעם‬
‫‪077-8881430‬‬
‫מגדל העמק‬
‫‪077-8881240‬‬
‫כפר יאסיף‬
‫‪077-8881340‬‬
‫ביג יוקנעם‬
‫‪077-8881510‬‬
‫אום אל פחם‬
‫‪077-8881290‬‬
‫יש חבר חדש באמבטיה‬
‫סדרת טיפוח התינוקות מבית לייף!‬
‫התינוק שלך הוא הדבר החשוב לך ביותר בעולם והרי אין אושר גדול יותר מלראות‬
‫את הקטנטן צוחק ונהנה‪ .‬מהיום‪ ,‬את יכולה להיות בטוחה שהוא יהנה גם באמבטיה‬
‫ושעורו יישאר רך ועדין עוד הרבה אחרי‪...‬‬
‫סדרת הטיפוח החדשה של לייף‪ ,‬מותאמת במיוחד לתינוקך ומועשרת ברכיבים‬
‫טבעיים לטיפוח ולשמירה על עורו‪.‬‬
‫הסדרה כוללת‪ :‬אל‪-‬סבון‪ ,‬תחליב רחצה ושמפו‪ ,‬שמפו אל‪-‬דמע‪ ,‬תחליב גוף‬
‫ומשחת החתלה טיפולית‪.‬‬
‫הצטרפו אלינו‬
‫בפייסבוק‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 2‬ספטמבר ‪2012‬‬
‫בצפת ‪ /192*264 /‬שלומית‪/‬נטלי ‪2.8 /‬‬
‫‪ / 3062628‬סניפי צפון ‪ /‬עמוד במגזין זיו‬
‫בית שאן‬
‫‪077-8881710‬‬