יום בחיי מינויים חדשים טקס האוסקר
מגזין המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר 5ספטמבר 2014 טקס האוסקר פרידה מפרופסור אוסקר אמבון יום בחיי מינויים חדשים המחלקה לטיפול מומחים באורטופדיה 2014 ספטמבר | 5 מספר גיליון | זיו הרפואי המרכז מגזיו | עיתון נמרץ בילוד 1 עיניים ובמחלקת תוכן העניינים קוראים יקרים, למעלה מ 21-שנים חלפו מיום כניסתי לתפקיד מנהל המרכז הרפואי זיו ועד היום .תקופה ארוכה ללא ספק שהייתה רוויה באתגרים רבים שנבעו מהצרכים המורכבים והייחודים המשקפים את האוכלוסייה האזרחית המגוונת כל־כך ,כמו גם את מיקומנו הסמוך לגבול. השינויים שחלו במהלך שני העשורים האחרונים בבית החולים ,המינוף והפיתוח שלו ,מעידים יותר מכל על תפיסת העולם המגובשת שהניעה אותם, תפיסה השמה במרכז את צרכיו של קהל המטופלים ,ומנסה להתגבר על תנאי פתיחה בעייתים ,גם אם הם מאתגרים את המערכת. אני גאה שיכולתי להוביל את בית החולים יחד עם שותפים רבים מהסגל המצויין שלו למיצובו הנוכחי ,יש לזכור כי כל מבנה ,מחלקה ויחידה חדשים שהוקמו בבית החולים ,מהווים פרויקט שלם שמתחיל בבחינת הצורך והגדרתו ,תכנון, גיוס משאבים כספיים וכוח אדם לביצוע ,ומסתיים ברגע שהחולה אכן מקבל את השירות הדרוש. אני מסיים את הפרק הכל־כך מרתק בחיי ,בתקווה שתנופת הפיתוח של המרכז הרפואי זיו תלך ותגבר .בהזדמנות זאת אני מבקש לאחל הצלחה למי שיחליף אותי בתפקיד .אני בטוח שיעלה בידיו להוביל את המוסד היקר לי כל־כך לפסגות חדשות. חדשות לראשונה בישראל ניתוח השתלת עצב באמצעות שתל ביולוגי שנתרם על־ידי בנק רקמות אמריקני עמ' 5 התרחבות טיפולים חדשים עם הצטרפות רופאים לצוות והקמת עמ' 8 מרפאות מומחים חדשות כנסים אורטופדיה פרופ׳ לרנר הרצה בכנס בינלאומי בברזיל בנושאי טיפול מודרני בפגיעות גפיים קשות ומסובכות עמ' 10 ראיון שלום לרופא פרידה מפרופ׳ אוסקר אמבון ,מנהל המרכז הרפואי המסיים 21שנים בתפקיד עמ' 14 מגזין צמיחה סגני מנהל בית החולים מדברים על תנופת הפיתוח עמ' 18 וההתחדשות קהילה תמיכה מפגשי תמיכה קבוצתיים ללא עלות המיועדים לחולי טרשת נפוצה עמ' 23 ולבני משפחותיהם בברכה , פרופ' אוסקר אמבון מנהל המרכז הרפואי זיו לפרסום בעיתון :משרד השיווק במרכז הרפואי זיו 050-8434011 [email protected] מסונף לפקולטה לרפואה של אונ' בר-אילן בצפת עורך חיים בלוצר כתיבה אורנה ריין הפקה ושיווק מרב גרינוולד מערכת ד"ר וניה וולך-מנע ,פנינה בוחניק ,חנה ביקל ,משרד תקשורות צילום סימון חדד ,חנה ביקל בשער פרופ׳ אוסקר אמבון צילום שער דרור ארצי עיצוב סטודיו פנדה מו"ל הוצאה גלילית 2 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 5ספטמבר 2014 כתובת :המרכז הרפואי זיו ,צפת 13100 טל' 04-6828190 :פקס04-6828444 : המגזין מוגש כשירות לציבור ,אין המערכת אחראית על תוכן המודעות וסגנונן .תוכן המודעות באחריות המפרסמים בלבד ואין בפרסומן משום המלצה של המרכז הרפואי זיו. חדשות השר סילבן שלום ביקר פצועי מלחמה והצהיר כי יסייע בקידום רכישת מכשור למכון ההקרנות >> השר לפיתוח הנגב והגליל ושר התשתיות הלאומיות ,האנרגיה והמים ,ביקר שניים מפצועי המלחמה בעזה המטופלים במרכז הרפואי זיו .השר חנך את המרכז החדש לשיקום לב והניח אבן פינה למעבדות מחקר השר לפיתוח הנגב והגליל ושר התשתיות הלאומיות ,האנרגיה והמים, סילבן שלום ,ביקר בחודש אוגוסט את פצועי מבצע "צוק איתן" המאושפזים במחלקה האורטופדית ,במרכז הרפואי זיו בצפת. השר ביקר את החייל שלמה גולדהירש מירושלים ,אשר נפצע קשה בידו ,שהתרסקה כאשר נורה במרפקו במהלך היתקלות עם מחבלים בבית חנון בעזה ,באירוע קשה מאוד בו נהרגו ארבעה מחבריו .החייל נותח בבית החולים ברזילי על־ידי פרופ' אלכסנדר לרנר, מנהל מחלקת אורטופדיה במרכז הרפואי זיו ומומחה לפציעות מלחמה קשות ,שהוזמן במיוחד לצורך הניתוח לברזילי .לאחר מכן, ביקש גולדהירש שהמשך הטיפול בו יתבצע במרכז הרפואי זיו על־ידי פרופ' לרנר. השר שלום התעניין אצל פרופ' לרנר על המשך הטיפול בחייל ,הניתוחים והשיקום אותם הוא עדיין צפוי לעבור. גולדהירש סיפר לשר ,כי הוא ביקש מפרופ' לרנר לשחרר אותו לטכס סיום מסלול של פלוגת הנח"ל בו ביקש להשתתף .פרופ' לרנר וסא"ל אורן אביטן מחיל הרפואה החליטו להיענות לבקשת החייל וסייעו לו להגיע לטכס הסיום ,כאשר לאחר מכן חזר מיד להמשך הניתוחים והטיפולים במרכז הרפואי זיו בצפת. בהמשך ביקר השר שלום את רס"ב יוסף גאנם מבית ג'אן ,המאושפז גם הוא במחלקה האורטופדית במרכז הרפואי זיו בצפת .גאנם נפצע באירוע נפילת הפצמ"ר סמוך לקיבוץ בארי במועצה האזורית אשכול ,שבו נהרגו ארבעה חיילים ונפצעו שמונה .רס"ב גאנם, סיפר לשר על שאירע ועל הכאב על חייליו שנהרגו מפגיעת הפצמ"ר .השר שלום לחץ את ידו של רס"ב גאנם בחום ואיחל לו בריאות שלמה. אבן פינה למבנה מעבדות במהלך ביקורו חנך השר את המרכז החדש לשיקום לב במרכז הרפואי זיו והניח אבן פינה למבנה מעבדות מחקר חדש שיוקם במרכז, וישמש לצרכי בית החולים וכן את בית הספר לרפואה בצפת. השר סילבן שלום ,שהגיע עם אנשי משרדו, קיים דיון מקצועי בהשתתפות מנהל המרכז הרפואי ,פרופ' אוסקר אמבון ,ראש העיר צפת אילן שוחט ,נשיא אוניברסיטת בר־אילן הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ , מנכ"ל האוניברסיטה מנחם גרינבלום, מנכ"ל הרשות לפיתוח הגליל שמי כהן, מנכ"לית המשרד לפיתוח הגליל והנגב סיגל שאלתיאל-הלוי ובכירים נוספים .הנושא שנדון היה המשך פיתוח הפקולטה לרפואה בצפת ובתי החולים בצפון .השר הודיע ,כי יעשה כל שביכולתו לקדם אישור לרכישת מכשיר PET-CTעבור מכון ההקרנות המוקם במרכז הרפואי זיו ,שטרם אושרה רכישתו על־ידי משרד הבריאות ,ולקדם טיפול בהזרמת תקציבים נוספים עבור הפקולטה לרפואה. מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 5ספטמבר 2014 3 חדשות דו"ח משרד הבריאות :השהייה בחדר המיון במרכז הרפואי זיו היא הקצרה בארץ >> בעוד שהשהייה הממוצעת בחדרי המיון בארץ עומדת על 3שעות ו 38-דקות, הממוצע במרכז הרפואי זיו עומד על 2.41שעות החולפות מרגע ההגעה לחדר המיון ועד לשחרור הביתה או להעברה למחלקת אשפוז על פי נתוני דו"ח משרד הבריאות עולה, כי השהייה הממוצעת בחדרי המיון בישראל עומדת על 3.38שעות ,כאשר במרכז הרפואי זיו ,השהייה הממוצעת עומדת על 2.41שעות בלבד, מרגע ההגעה למיון ועד השחרור הביתה או העברה למחלקות האשפוז. על פי בדיקת משרד הבריאות, חדר המיון בו זמן השהייה הוא הארוך ביותר הוא בבית החולים הירושלמי שערי צדק, שבו זמן השהייה הממוצע במיון הינו 7.29שעות. עוד עולה מן הדו"ח ,כי מספר הביקורים הגבוה ביותר בחדרי המיון נרשם בשעות הבוקר והצהרים ,בין השעות 10:00-14:00ובשעות אחר הצהריים והערב ,בין השעות .18:00-21:00מספר הביקורים נמוך יחסית ,בשעות הלילה המאוחרות ובשעות הבוקר המוקדמות .שעות העומס הגבוהות ביותר ,בהן מספר הכניסות גבוה ממספר השחרורים ,הן בשעות 07:00-13:00ו.18:00-19:00 - מבין אלו שהגיעו למיון במרכז הרפואי זיו ,אושפזו סך הכל ( 24%לא כולל יולדות) ,כאשר הממוצע הארצי עומד על .27% טיפול ראשוני מהיר מנהל המחלקה לרפואה דחופה במרכז הרפואי זיו ,ד"ר חוסיין עאמר, אמר כי הדו"ח שפרסם משרד הבריאות הינו תעודת כבוד לכל צוות חדר המיון העובד לילות כימים על מנת להעניק לכל הנכנס בשערי המרכז הרפואי זיו את הטיפול הראשוני המהיר והיעיל ביותר" .הדו"ח מוכיח ,כי העבודה הטובה והמסורה של צוות חדר המיון נושאת פרי והמטופלים המגיעים אלינו זוכים לשירות הטוב ביותר .למרות שמחלקת מיון הינה העסוקה ביותר אליה מתנקזות כלל הפניות, לעיתים לחץ העבודה גדול מאוד וקיימות תקופות עם עומס חולים גדול ,כמו בעונת החורף .אנו משתדלים לעשות את הטוב ביותר למען הציבור .המטופל מגיע במצב בריאותי ירוד ותחת לחץ ודאגה ואנו עושים הכל על מנת שכל אחד יקבל יחס חם וטיפול יעיל ומהיר. על תושבי האזור לדעת ,כי אנו משתדלים תמיד לעשות את המיטב עבורם" ,אומר ד"ר עאמר. עוד מוסיף ד"ר עאמר ,כי הוא מחזק את ידיהם של צוות חדר המיון 4 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 5ספטמבר 2014 וגאה בהם מאוד על עבודתם הנאמנה והמקצועית" .אני מעריך מאוד את עבודתם המסורה של כל אחד ואחת מאנשי הצוות במיון ,אותה הם עושים מידי יום תחת קשיים ולחצים ותוך התמודדות עם מצבים בלתי צפויים ,אירועי טראומה ואינטנסיביות רבה .צוות המיון הינו צוות מצוין שאוהב את עבודתו ונאמן למקצוע אותו הם בחרו .ההישגים של המחלקה לרפואה דחופה הינם בעיקר בזכות הצוות המעולה העומד מידי יום מול אתגרים וצולח אותם בצורה מעוררת כבוד" ,אומר ד"ר עאמר. מנהל המרכז הרפואי זיו ,פרופ׳ אוסקר אמבון ,שיבח את צוות חדר המיון על נתוני הדו"ח המחמיאים וציין" :חדר המיון הינו המקום הראשון אליו מגיעים אלו הזקוקים לסיוע רפואי ,הדו"ח של משרד הבריאות מאשר את העבודה הטובה והיעילה הנעשית במיון .חשוב שכל המשתמשים בשירותי המרכז הרפואי זיו ידעו ,כי למרות כל הקשיים הקיימים ברפואה בפריפריה ,אנו עושים את המירב על מנת להעניק להם את השירות הטוב ביותר .חשוב לנו מאוד שאוכלוסיית הצפון המגוונת תזכה לשירותי רפואה ברמה הגבוהה ביותר ועל כן אנו דואגים לשיפור השירות ,הבאתם של מומחים מובילים בארץ בתחומי רפואה שונים ,פתיחתן של מחלקות חדשות והכנסת טיפולים מיוחדים ומתקדמים״. לראשונה בישראל :ניתוח השתלת עצב באמצעות שתל ביולוגי >> תרומת עצב ביולוגי (אלוגרפט) מתורם מנוח הוטסה מבנק רקמות בארצות הברית והושתלה בהצלחה במרכז הרפואי זיו .השיטה מייתרת את הצורך בנטילת עצב בריא ממקום אחר בגופו של המטופל ניתוח השתלת עצב באמצעות שתל-עצב ביולוגי (אלוגרפט) בוצע במרכז הרפואי זיו, לראשונה בישראל .את הניתוח ביצעו ד"ר חיים כצבמן ,מומחה לכירורגיית כף היד במחלקת האורטופדיה, ומנהל המחלקה ,פרופ' אלכסנדר לרנר .שתל העצב שנתרם על־ידי חברת פורטיס ,הוטס לישראל מבנק רקמות בארצות הברית במכולת קירור מיוחדת בטמפרטורה של .C°-70 השימוש בשתל-עצב ביולוגי מייתר את הצורך בנטילת עצב בריא ומתפקד ממקום אחר בגופו של המנותח ומאפשר ניתוח פשוט יחסית ,והפחתה של כאב וצלקות בעקבותיו .עד עתה בוצעו בארץ ניתוחי השתלות עצב באמצעות רקמה עצמית של המנותח ,שנלקחת מחלק אחר בגופו ,בו התחושה והתנועתיות פחות משמעותיים לתפקוד .נטילת עצב בריא ומתפקד מאזור בריא בגוף לצורך השתלה באזור פגוע היא פעולה שיש בצידה סיכון שעלול לגרום למגבלה או לחוסר תחושה באיבר המתפקד, היא מאריכה את משך הניתוח ,ויוצרת פצע פולשני נוסף הזקוק לזמן החלמה שבסופו נותרת צלקת בגופו של המטופל. בהליך החדש נעשה שימוש בשתל-עצב ביולוגי שנוצר מרקמה המתקבלת מתורם ועוברת עיבוד ,בתהליך הנקרא נרב-אלוגרפט ( .)Nerve Allograftהשתל הביולוגי משלים את החלק החסר בעצב הפגום ומאפשר לתאי עצב לגדול לתוכו .לאחר קליטתו הופך השתל לחלק מרקמת העצב של המטופל ומחזיר לאיבר הפגוע את התפקוד התנועתי והחושי החסרים. שתלי-עצב ביולוגיים מסופקים על־ידי בנק רקמות-עצב מארצות הברית .השתלים זכו לכל האישורים הדרושים על־ידי ארגוני הבריאות בארצות הברית ,באירופה ואישורי משרד הבריאות הישראלי. רקמת התרומה לשתל באה ממקטע עצב גדול באורך של 7.5ס"מ שהתקבל מתורם מנוח שנמצא מתאים ,כתרומה הומניטרית של חברת פורטיס. פגיעות במערכת העצבים מהוות בעיה אורטופדית קשה. פרופ' אלכסנדר לרנר סיפר כי הניתוח בוצע במטופל פצוע קרבות מסוריה ,שנפגע באורח קשה בזרועו הימנית שהתרסקה כתוצאה מפיצוץ .הפגיעה יצרה מחסור משמעותי בעצב החשוב לתנועה ולתחושה" .לראשונה בישראל ביצענו השתלת עצב שקיבלנו מבנק עצבים אמריקני .הניתוח הפשוט ,יחסית ,חסך הצורך בניתוח מורכב יותר שגורם לפגיעה באיבר אחר בגוף ותופעות נוספות הכרוכות בו .הניתוח עבר בהצלחה ולאחר תקופת החלמה יוכל הפצוע לשוב ולהזיז את הזרוע הפגועה", סיכם פרופ' לרנר. מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 5ספטמבר 2014 5 חדשות שיתוף פעולה עם עיתון ה״וושינגטון טיימס״: ״שניידר״ בניתוח ב״זיו״ מצילים חיים בעוד שב״שיפא״ מסתירים להסרת גידול בתינוקת מחבלים תינוקת שאובחנה בבית החולים לילדים שניידר -עוד בטרם נולדה -כבעלת גידול מסוג ,Adrenal Neuroblastomaהועברה לניתוח מוצלח ביחידה לכירורגיית ילדים ומתבגרים במרכז הרפואי זיו .הגידול אובחן בעוברה בבדיקת אולטרסאונד שנערכה במחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי זיו .מיד לאחר הלידה נכנסה התינוקת למעקב קבוע במחלקה לדימות .כאשר אובחן כי הגידול הולך וגדל ,הוחלט תוך התייעצות עם רופאי המחלקה האונקולוגית לילדים בבית החולים שניידר להסירו בניתוח. מנהלת היחידה לכירורגיית ילדים ומתבגרים במרכז הרפואי זיו ,ד"ר לילי לונסקי-היערי ,מסבירה כי ברוב המקרים גידולים מולדים מסוג זה נסוגים באופן עצמוני ללא צורך בטיפול ,אך בעשרה אחוז מהמקרים ,הגידולים מתגלים כממאירים ודורשים טיפול כימותרפי והקרנתי בנוסף לניתוח. הניתוח המורכב ארך מעל שעתיים ובוצע על־ ידי ד"ר לילי לונסקי-היערי ,בשיתוף מחלקת הרדמה והיחידה לטיפול נמרץ ילדים .בסיום הניתוח הועברה התינוקת להמשך טיפול ביחידה לטיפול נמרץ ילדים בניהולו של ד"ר יורי וינר ולמעקב והשגחה במחלקת ילדים ושוחררה לביתה לאחר ארבעה ימים. ד"ר לונסקי-היערי“ :ההערכה הטרום ניתוחית בוצעה בתינוקת בבית החולים שניידר לילדים, שם הוחלט כי יש לבצע את הניתוח .המשפחה מתגוררת בגליל ולכן המליצה אונקולוגית הילדים בשניידר לבצע את הניתוח ביחידה לכירורגיית ילדים ומתבגרים במרכז הרפואי זיו ,קרוב לביתם. את המשך הטיפול האונקולוגי הנדרש תעבור התינוקת בבית החולים שניידר וכולנו מאחלים לה בריאות שלמה". היחידה לכירורגיית ילדים במרכז הרפואי זיו משרתת את תושבי הגליל העליון והתחתון ורמת הגולן ונותנת מענה בכירורגיית ילודים וילדים עד גיל .18ביחידה מבוצעים מגוון רחב של ניתוחים ביניהם :ניתוחי חזה ובטן ,ניתוח מומים מולדים, ניתוחי בקע וטמירות אשכים ,ניתוחים לטיפול במחלות במערכת העיכול ,ניתוחים עקב אירועים חבלתיים ,ניתוחים להסרת גידולים ,ניתוחים זעירים פולשניים (לפרוסקופיה) ועוד .במסגרת היחידה פועלת גם מרפאה לייעוץ ואבחון במקרים מורכבים, הכנה טרום ניתוחית והמשך טיפול ומעקב אחרי ילדים שנותחו. 6 >> בעקבות ביקורו במרכז הרפואי באביב פרסם הסנטור האמריקני הרפובליקני טד קרוז טור אוהד במיוחד ״אם ברצונכם לשפוט אומה ,הסתכלו כיצד היא מטפלת באזרחים הפגיעים ביותר שלה .בתי-חולים הם מקום טוב להתחיל ממנו״ .במילים אלו פותח הסנטור הרפובליקני האמריקני מטקסס ,טד קרוז ,את מאמרו בעיתון ה"וושינגטון טיימס" ( 30ביולי). במאמר תיאר הסנטור את ביקורו במרכז הרפואי זיו בצפת שהתקיים במסגרת סיור בישראל באביב ,במהלכו נפגש גם עם ראש ממשלת ישראל ,בנימין נתניהו .במהלך הביקור במרכז הרפואי פגש הסנטור בפצועים הסורים ,שהובאו על־ידי צה"ל ממלחמת האזרחים המטופלים במרכז הרפואי זיו והתרשם עמוקות מהטיפול הרפואי, ההומניטרי והמקצועי הניתן לפצועי מדינת אויב. הסנטור קרוז ערך במאמרו השוואה בין המרכז הרפואי המעניק סיוע הומניטרי ברוחב-לב, לבין בית החולים שיפא בעזה המארח במרתפו את המפקדה המרכזית סנטור קרוז (משמאל) עם פרופ׳ לרנר וד״ר שפירא של החמאס ,ומשתמש ברופאים ובמטופלים כמגן אנושי ,בעוד שטיפול רפואי החיוני להישרדותם של תושבי עזה כלל אינו מעניין את החמאס. קרוז סיפר כי בביקורו במרכז הרפואי זיו ,פגש את העובד הסוציאלי דובר הערבית, פארס עיסא ,שתפקידו להסביר למטופלים הסורים המתעוררים לאחר שהגיעו מחוסרי הכרה ופצועים קשה מהמלחמה -כשהם מוקפים בישראלים -שהם לא נמצאים בגיהינום ,וכי ״על־אף שמלידתם הם חונכו לכך שהישראלים הם השטן בהתגלמותו ,למעשה -עובד צוות רפואי ישראלי קשה מאוד בכדי להציל ולרפא אותם״. לדבריו של הסנטור קרוז ,הסיפור של שני בתי החולים זה בישראל וזה בעזה ,הינו דוגמא להבדל בין ישראל לחמאס:״ חמאס מנצל את המתקנים הרפואיים בעזה כמגן אנושי כדי להשיק פעילות טרור נגד ישראל ,בעוד שישראל משתמשת בבתי החולים שלה על מנת לספק טיפול רפואי חדשני לאנשים שהמטרה המוצהרת של הממשלה שלהם הינה להרוס המדינה היהודית״ .קרוז מסכם את המאמר במילים" :מעשי החמאס הינם פשעי מלחמה .מעשי ישראל הינם אחת המשימות ההומניטריות הגדולות והאלמוניות על פני כדור הארץ". סנטור קרוז עומד לצד הסנטורית הדמוקרטית (ניו־יורק) כריסטן גיליברנד מאחורי החלטת הקונגרס המוקיעה ומכריזה על שימוש של אזרחים כמגן אנושי על־ידי החמאס וארגוני טרור אחרים כהפרה של חוקי זכויות האדם הבינלאומיים. מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 5ספטמבר 2014 שלושה מנהלי מחלקות בצנתור משולב: פתיחת חסימה בעורקים הכליליים והצרות עורק בבית החזה >> מנהל היחידה לכירורגית כלי דם ,ד״ר טל סלומון :״זהו המקרה הראשון במרכז הרפואי בו מבוצעת פתיחת סתימות מרובות בעורקים ,בהשתתפות שלושה מנהלי מחלקות״ תהליך מורכב של צנתור משולב לפתיחת חסימת עורקים כליליים והצרות בעורק התת-בריחי בוצע בהצלחה במרכז הרפואי זיו בגבר בשנות ה 60-לחייו מאחד הישובים בצפון, אשר עבר לפני מספר שנים ניתוח מעקפים בעורקים הכליליים של לבו והגיע לחדר המיון כאשר הוא סובל מאירוע לבבי חריף. בצנתור הכלילי נמצא ,כי הגורם לאירוע הלבבי החוזר הינו חסימה חריפה של עורק כלילי .חסימה זו עברה פתיחה דחופה בצנתור במחלקת קרדיולוגיה על־ידי מנהל המחלקה ,ד"ר מג'די חלבי .במהלך הצנתור זיהו הרופאים היצרות נוספת במוצא העורק התת-בריחי השמאלי המזין את המעקף הישן והוחלט על ביצוע פעולה נוספת בצנתור להרחבת מוצא העורק התת בריחי והנחת תומכן (סטנט) במקום .הפעולה הנוספת בוצעה על־ידי צוות מהיחידה לרדיולוגיה פולשנית בראשותו של ד"ר אלכסנדר אלטשולר והיחידה לכירורגית כלי דם בראשותו של ד"ר טל סלמון .שני הצנתורים המשולבים בוצעו בהצלחה ,הסתימות בעורקיו של המטופל נפתחו והוא שוחרר לביתו במצב טוב. ד"ר טל סלמון ,מנהל היחידה לכירורגית כלי דם מסביר ,כי הצנתור והכנסת התומכן נעשים דרך עורק ביד ובמפשעה בהרדמה מקומית בהכוונת רנטגן ואינם דורשים התאוששות ממושכת" .לאחר שפתחנו את העורקים והנחנו את התומכן ,אין למטופל למעשה שום מגבלה והוא שוחרר לביתו להמשך שגרת חייו .זהו המקרה הראשון במרכז הרפואי זיו בו מבוצעת פתיחה של סתימות מרובות בעורקים, בהשתתפות שלושה מנהלי מחלקות" ,סיפר ד"ר סלומון. מבדק ממוחשב לאבחון הפרעות קשב וריכוז בילדים >> המבדק מדמה את הביצועים בסביבה טבעית באמצעות שילוב מסיחים חזותיים ושמיעתיים המחלקה לבריאות הנפש לילדים ומתבגרים והמכון להתפתחות הילד במרכז הרפואי זיו השיקו מבדק ממוחשב ידידותי לילדים ולהורים ,לאיתור ואבחון בעיות קשב וריכוז שיבוצע כחלק מאבחון מקיף. ד"ר סיליה קוזקוב מהמרכז להתפתחות הילד במרכז הרפואי זיו אומרת ,כי מבדק ה MOXO-הממוחשב ישמש ככלי עזר למבחנים הקליניים: "מדובר בפיתוח טכנולוגי ידידותי ד״ר קוזקוב וצוות המרפאה להפרעות קשב וריכוז למשתמש הנותן תמיכה ,חיזוק מדמה את ביצועי הנבדק בסביבתו הטבעית באמצעות שילוב מסיחים לקשב במרפאה הקליניות הבדיקות ולעיתים הבהרה של ממצאי חזותיים ושמיעתיים ,ומספק תוצאות ברורות ומיידיות המסייעות בעוד יותר. מדויקת אבחנה הבדיקות וריכוז ומאפשר בשילוב כל להתאים את הטיפול הטוב ביותר עבורו. שבמכוני אבחון פרטיים מבוצע המבדק ללא תמיכה של בדיקות זהו מבחן ביצועי ,פשוט וידידותי לשימוש האורך 15דקות לילדים קליניות והתחשבות בהיסטוריה הפרטית והמשפחתית של הנבדקים, צעירים (גילאי )12 – 7ו 18-דקות למתבגרים (גילאי 13ומעלה). הרי שבמרפאה שלנו מהווה המבדק חלק בסדרת בדיקות מקיפה במסגרת המבדק הממוחשב נבחנות יכולות קוגניטיביות המרכיבות מאפשר שמעניקה תמונה כוללת ,ואבחון מיטבי לכל ילד וילדה .הדבר את תחום הקשב .ביצועי הנבדק נבחנים ומוגדרים על פי מרכיבי קשב, התאמה של טיפול על פי הצורך האישי של כל ילד״. תזמון ,היפראקטיביות ואימפולסיביות .הנבדק מקבל פרופיל קשב מבדק ה MOXO-פותח על־ידי חברת נוירוטק הישראלית ונחשב אישי מדויק ,המורכב מכל מרכיב בנפרד ומציג את נקודות החוזק לחדשני ופורץ דרך בתהליך אבחון הפרעת קשב וריכוז .המבדק והחולשה שלו בסביבות שונות ,בהתאם לנורמות גיל ומגדר. מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 5ספטמבר 2014 7 חדשות רופאים חדשים במחלקת העיניים ובאורטופדיה >> טיפולי קרנית ובכללם השתלות יתווספו לטיפולים במחלקת העיניים במרכז הרפואי זיו. במחלקת האורטופדיה יבוצעו מעתה גם ניתוחי כף-יד תהליך ההתחדשות והצמיחה במרכז הרפואי זיו בא לידי ביטוי בהגדלתו של צוות הרופאים והמומחים ובהרחבה של מגוון השירותים הרפואיים המוענקים לתושבי האזור. ד"ר סרג'יו סוצ'אה ,מומחה בניתוחי קטרקט וקרנית הצטרף לצוות הרופאים במחלקת עיניים .ד"ר סוצ'אה התמחה ברפואת עיניים בבית החולים רמב"ם ,שם שימש רופא בכיר במחלקה. ד״ר סוצ'אה אחראי על בדיקות וטיפולי קרנית ,ובכללם השתלות קרנית ,אשר לא בוצעו עד כה כיום במחלקת העיניים במרכז הרפואי זיו. למחלקת אורטופדיה הצטרף ד"ר חיים כצבמן ,מומחה לכירורגיית כף היד שפתח במרכז הרפואי מרפאה לאורטופדיית כף היד ומבצע ניתוחי כף יד במסגרת המחלקה .ד"ר כצבמן התמחה בכירורגיית כף היד במרכז הרפואי שיבא בתל השומר ושימש כרופא בכיר בבית החולים כרמל ובמרכז הרפואי לין בחיפה .ד״ר כצבמן שימש תקופה כרופא אורטופד בכיר במרכז הרפואי לה-פז ד"ר חיים כצבמן ד״ר סרג'יו סוצ'אה בגינאה המשוונית שבמערב אפריקה. הרופאים המומחים" :הנהלת המרכז הרפואי עושה את מירב המאמצים נדבך חשוב נוסף של הצטרפות הרופאים החדשים ,הוא השתלבותם לגייס לשורותינו רופאים מצטיינים בתחומים שונים ,על מנת להרחיב של ד״ר סוצ'אה וד״ר כצבמן בהוראת סטודנטים בפקולטה לרפואה את מגוון הטיפולים לתושבי הצפון ולאפשר לקבלם קרוב לביתם .אני של אוניברסיטת בר־אילן בצפת ,וכן בהדרכת מתמחים ,הצוות סיעודי שמח כי הצלחנו לגייס לשורותינו רופאים כה מוכשרים ,שיקדמו את וסטודנטים במרכז הרפואי זיו. המחלקות אליהם הצטרפו ויעניקו לציבור המטופלים שירות מעולה מנהל המרכז הרפואי זיו ,פרופ׳ אוסקר אמבון ,בירך על קליטת וזמין ,ומאחל להם הצלחה רבה בתפקידם החדש". עובדים :בדיקות ועידוד עלייה במדרגות >> המרכז הרפואי ממשיך לקדם את מדיניות משרד הבריאות בנוגע לקידום בריאות עובדי המגזר הציבורי הנהלת המרכז הרפואי ממשיכה לקדם את העמידה ביעדי משרד הבריאות בנוגע לקידום בריאות העובדים במגזר הציבורי. במסגרת הקמפיין התקיימו לאחרונה סדרת בדיקות מקיפות לכלל הנשים בצוות המרכז הרפואי -כ 250-עובדות במספר -שנבדקו וחלקן אף הופנו להמשך מעקב וטיפול. קמפיין פרסומי חדש המעודד עלייה במדרגות הושק ברחבי בית החולים .הקמפיין נועד לעודד את עובדי המרכז הרפואי למעט בשימוש במעליות ולנצל את המדרגות לשיפור הכושר הגופני ,להורדת לחץ הדם ,הורדת כולסטרול ומשקל. בנוסף נערכים קורסים והכשרות בנושאי בריאות וסדנאות להפגת מתחים עבור עובדי המרכז הרפואי. 8 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 5ספטמבר 2014 דרגות טפסים במת רמת מ ורידים א ל בדם מ לסטרו הכו חידושים ארתרוסקופיה של הכתף והשתלת בלון ביולוגי >> לראשונה בוצע במרכז הרפואי ניתוח במהלכו הוחדר בלון ביולוגי מיוחד שישמש כחוצץ זמני בין הרקמות המסייע לשיקום והחלמת הכתף ניתוח ארתרוסקופיית כתף ,במהלכו החדירו המנתחים בלון ביולוגי מיוחד "אורתו-ספייס" -בוצע לראשונה במחלקה האורטופדית במרכז הרפואי זיו על־ידי הרופאים הבכירים ד"ר וסילי צ'ירימיסין וד"ר נועם רשף .על ביצוע הניתוח פיקח מנהל המחלקה האורטופדית בבית החולים וולפסון ,ד"ר אליהו אדר ,הנמנה על מפתחי ה"אורתו-ספייס". הניתוח המוצלח בוצע בגבר בן ,41פועל בניין מרמת הגולן שסבל מכאבים עזים והגבלה בתפקודו ,כתוצאה מקרעים מאסיביים בגידים בשתי כתפיו ,שמצבם היה כה חמור עד שלא ניתן היה לתקנם .מאחר ולא ניתן היה לנתח את שתי הכתפיים במקביל ,בחרו הרופאים לטפל ראשית בכתף שמאל ,שמצבה היה חמור יותר. במהלך הניתוח ביצעו הרופאים שני חתכים מזעריים שדרכם הוכנסו לכתף מצלמה בעלת סיב אופטי וכן כלי ניתוח .הרופאים ביצעו ניקיון יסודי של רקמה לא תפקודית ולאחר מכן החדירו דרך החתך בלון ביולוגי מיוחד לתוך החלל שנוצר. את הבלון ניפחו במים פיזיולוגים על מנת שישמש כחוצץ בין ראש הזרוע החשוף באזור בו נמצאו הגידים ,לבין העצם. ד"ר נועם רשף הסביר ,כי הבלון ממלא את החלל בכתף למשך מספר חודשים ,כאשר בתקופה זו שריר הכתף לומד לתפקד במקומם של הגידים שנקרעו" .הבלון אותו החדרנו לחלל הכתף עשוי מחומר מתפרק ונספג בגוף לאחר 3-4חודשים .בזמן זה יזדקק המנותח לפיזיותרפיה על מנת לשפר את יכולת התנועה וללמד את שרירי הכתף לעבוד מעט אחרת .זהו ניתוח קצר מאוד עם מינימום סיכונים או נזק לאזור .תהליך החלמה קל יחסית ,ונותן תוצאות מצוינות של הפחתת כאב והגדלת טווח תנועה בכתף". ד"ר רשף הוסיף כי הניתוח מהווה אפשרות לדחיית ניתוח החלפת כתף הפוכה ,הנחשב אפשרות טיפולית אחרונה לפגיעות מסוג זה. מנהל המחלקה האורטופדית ,פרופ׳ אלכסנדר לרנר ,ציין כי המחלקה עושה את המיטב על מנת להצטייד במכשור מתקדם ולהעניק לתושבים שירות וטיפול מתקדמים וטובים כמו במחלקות מובילות בעולם" .המחלקה האורטופדית במרכז הרפואי זיו שואפת לסטנדרטים הגבוהים ביותר הן מבחינת הטיפול והן מבחינת המכשור, הציוד והטכנולוגיה הרפואית. רופאי המחלקה מעודכנים בכלל שיטות הטיפול ומיומנים בשימוש בציוד ובמכשור רפואי חדיש .אנו מרחיבים את מגוון הניתוחים והשירותים במחלקה על מנת להעניק למטופלים שלנו את הטיפול המקצועי הטוב ביותר שניתן". דור חדש של מכשירי תלת-מימד :מדמה תלת-מימד של העורקים הכליליים ומכשיר אקו-לב תלת-מימד במחלקת קרדיולוגיה מכשור הדמייה תלת-מימדית מהדור החדש החל לפעול לאחרונה במחלקת קרדיולוגיה במרכז הרפואי זיו .מכשיר ראשון בישראל לביצוע הדמיה תלת-מימדית בעת צינתור - LUNAWAVEחדשני שעלותו מיליון שקלים, יאפשר לרופאים לקבל מידע צילומי של חתך העורקים לאורכם ורוחבם ,וכן מבט תלת-מימדי ברזולוציה ודיוק גבוהים ביותר. המדמה מייצר צילום תלת-מימדי ברזולוציה גבוהה ,המאפשרת לאתר חסימות בעורקים ולזהות את מידותיהן .על־ידי זיהוי מדויק של החסימה בעורק יכולים הרופאים לתכנן היטב ובצורה מדויקת ביותר את הטיפול והצבת תומכנים (סטנטים) בעורקים חסומים. מכשיר נוסף שהחל לפעול בקיץ במחלקת הקרדיולוגיה במרכז הרפואי זיו הוא אקו־לב משוכלל מהדור החדש שנרכש בעלות של 800 אלף שקלים .המכשיר החדש מסוגל להציג ולעבד הדמיית תלת מימד קרדיאלית מדויקת ביותר ברזולוציה גבוהה ,המסייעת לצוות הרפואי בהערכה ואבחון מדויק של תפקודי הלב ומסתמי הלב וכן התאמת טיפול ברמה הגבוהה ביותר ,בהתאם למצבו הבריאותי והגופני של כל מטופל .בנוסף ,קיימת במכשיר אפשרות לבדיקה דרך וושט המטופל ,אשר מאפשרת דיוק רב באבחון בעיות במסתמי הלב ובירור אירועים של תסחיפים שמקורם בלב .הבדיקה מיועדת לחולים במגוון רחב של מקרים :לאחר התקפי לב ,חולים עם בעיות במסתמי הלב ,חולים עם מחלות בשריר הלב, לצורך בירור תסחיפים למוח ,בחולים לפני או במהלך טיפול כימותרפי ועוד. מנהל המחלקה הקרדיולוגית ,ד"ר מג'די חלבי, אומר כי המכשירים החדשים יאפשרו ביצוע אבחונים וטיפולים ברמה הגבוהה ביותר במחלקה וכי זהו נדבך נוסף בשיפור השירותים הרפואיים לתושבי הצפון" .נוכל לבצע יותר בדיקות ,תוצאותיהן יהיו מדויקות יותר וייתנו לנו את המידע המהימן ביותר" ,הוסיף. מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 5ספטמבר 2014 9 כנסים פרופ׳ לרנר הרצה בכנס בינלאומי בברזיל בנושאי טיפול מודרני בפגיעות גפיים קשות ומסובכות >> הרצאה של מנהל מחלקת האורטופדיה שעסקה במגוון השיטות החדשניות בהן מטופלים פצועי מלחמה מסוריה משכה עניין מקצועי ותקשורתי רב מנהל מחלקת אורטופדיה במרכז הרפואי זיו ,פרופ' אלכסנדר לרנר ,הוזמן להרצות בכנס רפואי בינלאומי ,בנושא טראומה ואורטופדיה מתקדמת שהתקיים בברזיל ,בהשתתפות 700מומחים ורופאים מובילים מרחבי העולם ,מתוקף היותו מומחה בעל שם עולמי לטיפול בפגיעות גפיים קשות ומרצה מבוקש בכנסים בינלאומיים לרפואה אורטופדית. בכנס העביר פרופ' לרנר חמש הרצאות בנושאי טיפול מודרני בפגיעות אורטופדיות קשות ומסובכות כתוצאה מפגיעות מלחמה ופיגועים ,תאונות דרכים ותאונות עבודה, וכן טיפולים חדשים במחלות אורטופדיות. אחת ההרצאות עסקה בטיפול ההומניטרי המוענק בישראל ובמרכז הרפואי זיו בפרט ,לפצועי מלחמת האזרחים בסוריה, במהלכה הציג פרופ' לרנר מגוון שיטות חדשניות בהן מטופלים הפצועים ,לצד התוצאות המצוינות של הטיפולים ומאחוזי ההצלחה הגבוהים בהצלתן של גפיים, שנפגעו קשה מירי ופיצוצים ,מקטיעה. הקהל התרגש למראה תיעוד של טיפול בילדים ופעוטות שרגליהם וידיהם התרסקו כתוצאה מפיצוצים .פרופ' לרנר הסביר כיצד הצליח להציל את גפיהם מקטיעה במקרים רבים ולהחזירם לתפקוד. פרופ' לרנר :״הטיפול בפצועים הסורים מעניין את הקהילה הבינלאומית .סיפרתי לקולגות מכל רחבי העולם על הטיפול הרפואי וההומניטרי המצוין שמדינת ישראל מעניקה לפצועים מסוריה וכן על הטיפול בפצועים מרצועת עזה שניתנו אף בזמן הלחימה בעזה .הרופאים מכל רחבי העולם ואמצעי התקשורת הברזילאים שהשתתפו בכנס ,וראו את הצילומים ושמעו על הטיפול הרפואי וההומניטרי שלנו ,הודו כולם כי צד זה של ישראל אינו מוצג דיו בתקשורת העולמית והביעו את הערכתם הרבה לפעילותנו .כך שמעבר לנושא הרפואי אני רואה בהרצאות אלו שליחות והסברה לאומית לטובת ישראל”, הוסיף פרופ’ לרנר. רופאי היחידה הנוירולוגית הציגו תוצאות מחקריהם בכנס האקדמיה האמריקנית לנוירולוגיה שלושה רופאים מהמרכז הרפואי זיו ,מנהל היחידה הנוירולוגית ,ד"ר ראדי שאהין ,הנוירולוג ,ד"ר מוניר אבו-סנינה ,וראש המעבדה לחקר המוח ביחידה ,ד"ר חן ריידר ,הוזמנו להשתתף בכנס בינלאומי של האקדמיה האמריקנית לנוירולוגיה ( )The American Academy of Neurology, AANאשר התקיים במרכז הכנסים ההיסטורי בפילדלפיה ,ארה"ב. מטרת הכנס ,בו נכחו מעל ל 11-אלף נוירולוגים וחוקרי מוח מארה"ב ומרחבי העולם ,היתה חשיפת הקהילייה הרפואית והמחקרית הבינלאומית בתחומי הנוירולוגיה ומדעי המוח ,אל חידושים פורצי דרך המהווים את חזית המחקר העולמי בחקר הפרעות של תפקודים מוחיים .המשתתפים לקחו חלק בהרצאות, סדנאות קליניות ומחקריות ,בהן הוצגו תוצאות המחקרים הנוירולוגיים העדכניים ביותר ממיטב מרכזי המחקר ,בתי החולים והאוניברסיטאות בעולם. עם שורת החוקרים המכובדת שהציגה מחקרים בתחום הנוירולוגיה הקוגניטיבית וההתנהגותית נמנתה ד"ר חן ריידר ,ראש המעבדה 10 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 5ספטמבר 2014 לחקר המוח ביחידה הנוירולוגית במרכז הרפואי ,אשר הציגה את תוצאות המחקר העדכני שערכה עם ד"ר ראדי שאהין ,בשיתוף פעולה עם ראש מכון המוח לחקר רגשות באוניברסיטת חיפה, פרופ' גל ריכטר לוין ,בתחום חקר תתי סוגים של הפרעת דחק פוסט טראומטית ( .)PTSDבמחקר הוצגה שיטה חדשנית לסיווג דיאגנוסטי של נפגעים פוסט טראומטיים לתתי סוגים באפיון חרדתי ודיכאוני ,על בסיס תפקודי תגובה וביצוע שנמדדו באמצעות סוללת כלים נוירו-קוגניטיבית ממוחשבת שפותחה במיוחד לצורך המחקר. ד"ר ריידר אמרה כי "בניגוד לגישה האבחונית שהייתה נהוגה עד כה ,המתייחסת לנפגעים פוסט טראומטיים כקבוצה אחידה בעלת מאפיינים כלליים הומוגניים ,היכולת לסווג נפגעים הסובלים מהפרעת דחק פוסט טראומטית לתתי קבוצות באפיון חרדתי לעומת דיכאוני ,עשויה לקדם פיתוח רפואה מותאמת אישית באופן ייחודי לכל תת קבוצה בפני עצמה ובכך לשפר את סיכויי ההחלמה". כנס טכנולוגיות וחידושים בביוכימיה קלינית כנס אורטופדיה בינלאומי המרכז הרפואי אירח עשרות מומחים מובילים מהארץ ומחו"ל בתחומי המדע והטכנולוגיה ,העוסקים באבחון רפואי בבתי חולים לכנס שעסק בטכנולוגיות וחידושים בביוכימיה קלינית .בכנס אותו יזם מנהל המעבדה הביוכימית במרכז הרפואי זיו ,ד"ר יעקב מילרד ,השתתפו גם צוותי מעבדות ומנהלים ,מרצים בתחומי המעבדנות הרפואית וסטודנטים בתכניות לימוד רלוונטיות. הכנס נולד כמענה לצורך הולך וגדל בקרב רופאים ,חוקרים ולבורנטים ללמידת טכנולוגיות חדשות ועדכוני מדע הדיאגנוסטיקה בתחום הביוכימיה הקלינית והמכשור האוטומטי במעבדות מחקר .במהלך הכנס התקיימו הרצאות ודיונים במגוון חידושים ופיתוחים טכנולוגיים והוא שימש כפלטפורמה לעדכון ולמידה ישירה ממומחים מובילים מהארץ ומחו"ל בתחום האבחון הרפואי בבתי חולים ובחברות מדע וטכנולוגיה העוסקות בפיתוח מוצרים וטכנולוגיות חדשות. בכנס הוצגה טכנולוגיה חדשנית שהוכנסה לאחרונה לשימוש במעבדה הביוכימית במרכז הרפואי ,המאפשרת לאבחן באמצעות בדיקת דם רגילה האם האדם סובל מהתמכרות לאלכוהול ,ללא קשר לרמת האלכוהול הרגעית בדמו .ד"ר יעקב מילרד אמר כי בעזרת הטכנולוגיה החדשה ניתן יהיה לתמוך באבחונים פסיכולוגיים ובבדיקות מעבדה שונות על מנת לאפשר אבחון מהיר ומדויק של אלכוהוליזם לטובת הענקת טיפול לקראת גמילה ומעקב אחר הצלחת הטיפול. לאור ההדים החיוביים להם זכה הכנס הראשון בתחום ,והביקוש למידע ,מתכננים במרכז הרפואי זיו לקיים כנסים נוספים בנושא בעתיד ,לצורך למידה והתמקצעות בטכנולוגיות והפיתוחים החדשים ביותר בתחום. מומחי אורטופדיה מרחבי העולם השתתפו בכנס האורטופדיה הבינלאומי של המרכז הרפואי זיו בראשות מנהל מחלקת הארתופדיה ,פרופ' אלכסנדר לרנר .בכנס השתתפו ראש מינהל הרפואה של בתי החולים הצבאיים של ארה"ב בעיראק ואפגניסטן ,לוטננט קולונל פלמינג ,רופא הצי הבריטי ד"ר פן-ברוול ,אל"מ טריף בדר ממרכז הרפואה הפיקודי ,רופאים ומומחים לפציעות מלחמה ואורטופדים מובילים מכל העולם .הכנס עסק בטיפול הרפואי המקצועי האורטופדי ,הניתן לפצועי מלחמת האזרחים בסוריה במרכז הרפואי זיו ובבתי חולים נוספים בישראל ובטיפול מודרני בפצועי מלחמה בקונפליקטים מזויינים ברחבי העולם. הרופאים הצבאיים חלקו מניסיונם בטיפול בפצועי מלחמות עיראק ואפגניסטן והציגו חידושים וטיפולים מתקדמים בתחום האורטופדיה והטראומה ,שימוש בחומרים מודרניים לריפוי עצם, טיפולים באמצעות שימוש בתאי גזע ,השתלות מחליפי עצם ,טיפולים תרופתיים חדשים ועוד. בכנס השתתפו גם אחים ואחיות ממחלקות שונות וצוותים פרה-רפואיים כגון :עובדים סוציאליים ופיזיותרפיסטים שהרצו במושבים ייעודיים והעבירו את הניסיון הנרכש במהלך תהליך השיקום במחלקות .בנוסף התקיימו סדנאות התנסות בניתוחים אורטופדיים בשימוש בעצמות מפלסטיק להכשרת רופאים צעירים. טיפולים מתקדמים במחלת הסרטן שיתוף פעולה באיסטנבול שיתוף פעולה ראשון בין החברות הישראלית והטורקית לאורוגינקולוגיה, התקיים באיסטנבול במסגרת כנס בינלאומי משותף .ההחלטה לקיום הכנס התקבלה בעת ביקורו של יו"ר החברה הטורקית לאורוגינקולוגיה ,פרופ' אקין סיבסליאוגולו ( )Akin Sivasliogluבסדנה לניתוחי רצפת האגן במרכז הרפואי זיו, שערכה מנהלת השירות לאורוגינקולוגיה במרכז הרפואי ,ד"ר נעמה מרקוס ,אשר גם עמדה בראש הצוות המארגן של הכנס בטורקיה .בכנס השתתפו 200רופאים מכל רחבי העולם ,בהם אורחים ומרצים מרוסיה ,בריטניה ומצרים ,וכן 28רופאים מישראל. "הכנס יהווה בסיס להמשך שיתוף פעולה פורה בין שתי החברות לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן ,החלפת מידע ושיתוף במחקרים ,טיפולים וניתוחים חדשים" אמרה ד"ר מרקוס .בעקבות הצלחת הכנס הוחלט בוועד של החברה הישראלית והחברה הטורקית לאורוגינקולוגיה לקיים כנס משותף נוסף בשנה הבאה בישראל .בתמונה :פרופ' מנחם נוימן מבית החולים בנהריה ,ד"ר נעמה מרקוס ופרופ' אקין סיבסליאוגולו. גילויים חדשים בתחום חקר הסרטן הוצגו בכנס בינלאומי ביזמת המכון האונקולוגי במרכז הרפואי זיו ,בניהולו של פרופ' ג'מאל זידאן .הכנס עסק בנושא תרופות ביולוגיות ,המהוות את עתיד הטיפול בסרטן ,בהשתתפות מנהלי מכוני מחקר בעולם, מומחים לחקר הסרטן ורופאים אונקולוגיים מכל העולם . בכנס התקיימו 40הרצאות ודיונים סביב מכלול המחקרים האחרונים והטיפולים החדשניים בתחום בעזרת תרופות ממוקדות ,המכוונות לפגיעה במולקולות ייחודיות לתאי הגידול הסרטני .כמו כן נדונו שיתופי פעולה בין מכונים לחקר הסרטן ומרכזים רפואיים בעולם .חברות תרופות ישראליות ובינלאומיות הציגו תרופות ומחקרים חדשים. בין משתתפי הכנס חוקרים מובילים בעולם :מנהל המכון לחקר הסרטן באוניברסיטת מיאמי בארה''ב ,פרופ' ג'וזף רוזנבלט ,פרופ' ג'ונתן לדרמן מהמרכז לחקר הסרטן בלונדון ,מנהל המחלקה לבקרה ביולוגית במכון וייצמן ,פרופ' יוסי ירדן ,ופרופ' בידארד פרונקויס קלמנט ממכון קיורי בצרפת. מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 5ספטמבר 2014 11 פרסונל רופאים לאחר 22שנים פורשת מנהלת הסיעוד ,רחל מוריה >> במהלך תקופת ניהולה התפתח וגדל סקטור הסיעוד במקביל להתפתחותו של בית החולים, ולהתפתחות ענף הסיעוד ברפואה הציבורית ומצבת כח האדם הסיעודי הכפילה את עצמה המרכז הרפואי זיו נפרד מרחל מוריה שהתחילה את עבודתה במרכז הרפואי זיו בשנת 1969ומילאה מגוון תפקידים במשך 45שנים .רחל החלה לעבוד בקמפוס בית החולים הישן בצפת, ובמלחמת יום הכיפורים עברה למרכז הרפואי החדש .היא התחילה כאחות מעשית במחלקת אורטופדיה וכשסיימה את לימודיה כאחות מוסמכת עברה לתפקיד של אחראית מחלקות כירורגיה ,אורולוגיה ואורטופדיה. כמו כן שימשה בתקופה זו כמרכזת נושא חינוך תוך-שירות ,והיתה סגנית מנהלת הסיעוד בבית החולים .לאחר שהשלימה את התואר השני בסיעוד ,מונתה רחל לתפקיד מנהלת הסיעוד ,בו כיהנה במשך 22שנים. במהלך תקופת ניהולה ,במקביל להתפתחותו של בית החולים ולהתפתחות ענף הסיעוד ברפואה הציבורית ,התפתח וגדל סקטור הסיעוד .פתיחת מחלקות ויחידות חדשות הצריכה הכשרת כוח אדם מתאים ,משימה שהעסיקה את רחל לכל אורך התקופה .בפרק זמן זה הכפילה את עצמה מצבת כח האדם בתחום הסיעוד .רחל השקיעה רבות בגיוס כוח אדם איכותי ,אחיות מוסמכות ואקדמאיות שהוכשרו בקורסים נוספים שהותאמו לצרכי בית החולים. כפועל יוצא ,למעלה מ 50%מכוח האדם הסיעודי מוכשר כיום בטיפולים מורכבים במחלקות השונות :טיפול נמרץ כללי, לב וביניים ,ילדים ופגים ,אונקולוגיה והמטואונקולוגיה ,מרפאת סוכרת נעורים, מחלקה לרפואה דחופה וטראומה ,דיאליזה, פסיכיאטריה לילד ולנוער ,הפרעות אכילה, וניהול סיכונים. האחיות הוכשרו במסגרות חת"ש בבית החולים ויצאו להשתלמויות רבות בכדי שיוכלו לתת מענה למחלקות וליחידות החדשות .עם הזמן הפכו המחלקות לשדה קליני עבור תלמידים בקורסים גנריים ואקדמיים ולהתמחות של אחיות מרחבי הארץ בקורסים על בסיסיים .אחיות רבות השתלבו בהוראה בבית הספר לסיעוד במרכז הרפואי זיו והן מכשירות כיום את דור העתיד בתחום הסיעוד. רחל" :אני גאה בהישגים אליהם הגענו ב22- השנים שניהלתי את תחום הסיעוד .בהיותי חברת הנהלת בית החולים הייתי שותפה להחלטות רבות שהביאו להתפתחות בית החולים וצמיחת תחום הסיעוד ,ואני מודה למשרד הבריאות ולהנהלה שהעניקו לי את הזכות לנהל את תחום הסיעוד .אני כבר מתגעגעת לאווירה ולייחודיות שיש בבית החולים שלנו .אני מקווה כי המרכז הרפואי ימשיך בתנופה ובמגמת השיפור והשדרוג. אסיים בברכת שנה טובה ,שנה של פריחה, צמיחה ,שקט ושלום". תודה והערכה לאנשי הצוות הפורשים וברכות על מינויים מינויי רופאים דר' היימן רייס אוסנת ,מנהלת מכון ממוגרפיה דר' ליידרמן איליה ,סגן מנהל מחלקה בכיר פסיכיאטריה ד" ר קרופיק דנה ,מנהלת מיון ילדים פרישת רופאים דר' דורון אבי ,רופא מלר"ד דר' וקסלר ויטלי ,רופא נוירולוגיה דר' בלנט אנה ,רופאה יועצת אלרגיה מינויי אחיות ביתן אריה ,מנהל סיעוד מוצניק דבורה ,מתאמת תחום אקרדיטציה ראש עינב ,מרכזת תחום ניהול סיכונים 12 פרישת אחיות מוריה רחל ,אחות ראשית מרצנקובסקי תמרה ,אחות פסיכיאטריה זיו נעמה ,אחות אחראית חדר לידה ללוש ורה ,אחראית מחלקה טיפול מיוחד ביילוד סידיק גיטה ,אחות סגנית מחלקת נשים בן הרוש חפציבה ,אחות מרפאות פרבר מלכה ,אחות חדר ניתוח מינויים בסקטור מינהל ומשק מרגול דינה ,מהנדסת ייצור אברבנאל הדסה ,מנהלת מטבח לנגנס דוד ,יועץ משפטי אלימלך אסף ,סגן מנהל אפסנאות סאדר יוסף ,מנהל יחידת פתולוגיה צ׳יצק סמואל ,אחראי תחום CT מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 5ספטמבר 2014 פורשים בסקטור מינהל ומשק יתאח מאיר ,טבח שרגוצקי זויה ,עובדת משק חדד רחל ,עובדת משק פיטוסי פולט ,עוזר לטבח פורשים בסקטור פרה-רפואי שליאכטר מתיתיהו ,פסיכולוג נהור קוגן נעמי ,מרפאה בעיסוק מאחורי השמות חדר תרופות /צוות בית המרקחת בית המרקחת במרכז הרפואי אחראי על אספקת כל התרופות למאושפזים ולחולים במחלקות המרכז הרפואי .בית המרקחת הוא שותף פעיל בכל המחקרים שמתקיימים במרכז הרפואי ,וגם מדריך בכל שנה מתמחים ברוקחות שסיימו את לימודיהם בארץ ובחו"ל. בית המרקחת פועל בשיטות עבודה מתקדמות ,כולל שיטות אחסון חדישות והזמנת תרופות ממוחשבת .לאחרונה החל בית המרקחת לעבוד עם מסופונים אלקטרוניים ,המייעלים את העבודה ומונעים טעויות בניפוק תרופות . בתמונה ,מימין לשמאל -בשורה הקדמית: אולגה גולדברג ,רוקחת אחראית אונקולוגיה ,בת ,46נשואה1+ ומתגוררת בכרמיאל .אוהבת ספורט ,לטייל בטבע ולרקוד .אולגה מספרת כי“ :העבודה לימדה אותי להעריך את החיים ואת החשיבות של השמחה והאושר“. נורית גייגר ,מזכירה ,בת ,64נשואה 4+ילדים ו 6-נכדים ,מתגוררת בצפת .היא אוהבת ריקודי-עם ,מלאכות-יד וקריאת ספרים ,ומאוד “אוהבת את העניין בעבודה ואת רכישת הידע”. סמירה אבו ג’בל שקיר ,רוקחת ,נשואה ,1+מתגוררת במג’דל שאמס, אוהבת ריקודים וספורט .סמירה“ :אני אוהבת את תחום העבודה ונהנית לעבוד עם הצוות המדהים בבית המרקחת”. מרינה וינר ,רוקחת אחראית ,בת 54נשואה ,3+מתגוררת בכרמיאל. היא אוהבת לעסוק בספורט ,מוסיקה ואומנות .״אני נהנית מאוד מתחום העיסוק שלי״ ,אומרת מרינה. מימין לשמאל -בשורה האחורית: טארק חוסיין ,רוקח ,בן 29רווק ,מתגורר בראמה .הוא אוהב מחשבים, נהנה מהעיסוק המקצועי ובעיקר מ״הצוות המדהים שעובד איתי״, אומר טארק. זוהיר פארג’ ,מנהל בית המרקחת ,בן 56נשוי ,4+מתגורר בראמה .הוא אוהב לטייל בטבע ,ונהנה מהאחריות שכרוכה בתחום הרוקחות. זהרה נסראללה ,סגן מנהל בית המרקחת ,בן ,50נשוי 2+ומתגורר בג’יש .אוהב לטייל בטבע ,לקרוא ,וגם כותב שירה .זהרה אוהב את הדינמיות וההתפתחות המקצועית בתחום העיסוק. לא בתצלום :כנרת אברו ,מזכירה ,בת ,37נשואה ,4+מתגוררת בחצור הגלילית .היא אוהבת לעסוק באומנות ,״נהנית מהעניין ורכישת הידע בתחום״. ד"ר דנה קרופיק נבחרה לניהול מיון ילדים ד"ר דנה קרופיק ,מומחית ברפואה דחופה בילדים ,נבחרה לנהל את מיון הילדים במרכז הרפואי .ד"ר קרופיק תשתלב גם בצוות המרצים בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת בר־אילן בצפת. היא בוגרת בית ספר לרפואה בטכניון ,התמחתה ברפואת ילדים בבית החולים לילדים ע"ש ספרא בתל השומר ,ביצעה פוסט־דוקטורט באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה ,ארה"ב ,ועם שובה לארץ התמחתה ברפואה דחופה בילדים בבית החולים רמב"ם בחיפה. ד״ר קרופיק תתמקד בנושאי :מצבים דחופים (כגון החייאה) ,ניהול כאב וחרדה ,מודעות וזיהוי של התעללות בילדים ,הרעלות וטראומה. עם פתיחת המרכז לרפואת הילד ,המוקם בימים אלו, יזכו ילדי הצפון לטיפול רפואי ברמה גבוהה ביותר מידי צוות רפואי מצויין ובתנאים מותאמים לילדים ,בגישה השמה דגש על עבודת צוות ושיתוף מומחים רבים בטיפול בילד .ד"ר קרופיק" :המרכז יאפשר חיזוק הקשר עם הקהילה וגורמי רפואה מחוץ לבית החולים -שיתוף פעולה חשוב ביותר -באמצעות הדרכות וימי עיון״. מנהל המרכז הרפואי זיו ,פרופ׳ אוסקר אמבון ,ברך על הבחירה ,וציין כי הינה רופאה מוכשרת שתקדם את מיון הילדים ואת תחום רפואת הילדים במרכז הרפואי. מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 5ספטמבר 2014 13 מגזין סוף קדנציה לאחר 21שנות הובלה נפרד המרכז הרפואי ממנהלו ,שמסיים תקופת ניהול ארוכה ופורה .תחת שרביטו של פרופ׳ אוסקר אמבון שינה בית החולים את פניו מקצה לקצה ⋅ ראיון פרידה אישי ומיוחד ⋅ אורנה ריין צילום :דרור ארצי נדיר למצוא במקומותינו מוסד ציבורי שנהנה מ 21-שנים יציבות ברצף הניהולי ,לא כל שכן כשמדובר במרכז רפואי המעניק מגוון של שירותים לאוכלוסייה גדולה ורבגונית הרחק מטבור הארץ .במשך קדנציה בת שני עשורים עשה המרכז הרפואי זיו כברת דרך ארוכה רבת התפתחויות תחת שרביטו של פרופ' אוסקר אמבון .האתגרים המורכבים איתם נאלץ בית החולים להתמודד לאורך השנים ,משקפים את צרכי הקהילות השונות בגליל ,כמו גם את המצב הביטחוני על גבול הצפון .מתוך אותם קשיים אוביקטיביים צמחו במהלך השנים מנופי פיתוח וצמיחה ,רשימה ארוכה של שירותים רפואיים ויחידות חדשות שהוקמו בתקופה זו ,ממחישה את הפרויקטים שנעשו כדי לשפר ולמטב את המענים שנותן המרכז. כהונתו של פרופ' אמבון נחתמת בקבלת מינוי פרופסורה ,מינוי ראשון של מנהל בית־חולים בארץ לפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר־אילן. אין ספק כי תרומתו הישירה והמשמעותית של אמבון להקמת ולתפעול הפקולטה לרפואה בצפת בחסות אוניברסיטת בר־אילן הוסיפה לכך. בדרכו הענווה מקבל פרופ' אמבון את הברכות ,המגיעות מכל עבר .לא בקלות הוא נעתר לקיים ריאיון ל״מגזיו״ ומבטא את הסתייגותו מאור הזרקור שמופנה אליו .הוא מעדיף להתמקד במטופלים ,בצוות הרפואי והמנהלי ,בקולגות ובמערך השירותים של המרכז. רופא צבאי פרופ' אוסקר אמבון עלה ארצה מבואנוס-איירס כרופא צעיר וציוני שמונה חודשים לפני פרוץ מלחמת יום־כיפור .התחנה הראשונה ,בה התוודע להוויה הישראלית המורכבת ,הייתה באולפן לעברית בו שהה במשך חצי שנה .בשבועות הראשונים לשהייתו שם הכיר את רבקה, 14 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 5ספטמבר 2014 סטודנטית שעבדה במשרד .השניים נישאו ועברו להתגורר בגבעתיים, הוא התחיל לעבוד כסטאז'ר בבית החולים מאיר בכפר־סבא" .בזמן מלחמת יום הכיפורים גייסו את רוב הרופאים בבית החולים ,נשארנו כמה סטאז'רים וחילקו אותנו למשמרות בין המחלקות" ,נזכר" ,נותרנו רק מנהל המחלקה ואני ,וכיסינו את כל המשמרות .העברית שלי עוד לא הייתה משהו ,הייתי לוקח עיתון עולים-חדשים מנוקד ומנסה להבין את המילים הקשורות במלחמה בעזרת מילון". בקיץ 1974התחיל את ההתמחות באורולוגיה וכשסיים ,נקרא לשרת בצבא שנה וחצי בתנאי קבע" .בזמן מבצע ליטני בשנת 1978נשלחתי לפיקוד צפון" ,הוא נזכר בתהליך החיול המזורז וצוחק" ,ביום שישי נתנו לי מדים ,שאלו אותי איזו כומתה אני רוצה ,ולקחתי שחורה עם רקע אדום של חיל שריון ,לא היה אפילו מי שיכין לי דסקית" .הפיקוד שלח אותו לבית חולים אזרחי שהצבא ניהל בעיירה תיבנין שבלבנון ,ואחר־כך למוצב הר דוב" ,הם היו צריכים כירורג ואני עשיתי התמחות בכירורגיה במסגרת התמחותי באורולוגיה" .חלק גדול מהשירות עשה אמבון בבית החולים זיו כרופא צבאי במחלקה האורולוגית אצל ד"ר סזבון. פתק גורלי את ההתמחות באורולוגיה השלים בבי"ח מאיר בכפר־סבא ,שם נולד הבן הבכור ,ליאור ,ולאחר מכן שבה משפחת אמבון לצפון .מנהל מחלקת האורולוגיה ,ד"ר סזבון ,הציע לאמבון להיות רופא בכיר ובהמשך סגן מנהל המחלקה .בכך נפתח פרק חיים של עבודה בבית החוליםהצפוני .בשנת 1988יצא לאנגליה כסגנו של מנהל בית החולים ,ד"ר גבי דיקשטיין ,להשתלמות בטיפול באבני כליות ,במימון מלגת קרן לואיס .משפחת אמבון שכללה כעת גם את התאומים שירי ונדב עברה להתגורר בלונדון במשך חצי שנה ,במהלך חודשים אלו התחלפו מנהלי בית החולים וד"ר גבי כנען ז"ל מונה לתפקיד. "כשחזרנו לארץ ,נגשתי להנהלה והתפטרתי מתפקיד סגן־מנהל בית החולים .המשכתי כסגן מנהל האורולוגיה ,וקיבלתי על עצמי להקים יחידה לאבני כליות" .הייתה זו תקופה של חוסר יציבות בניהול המוסד הרפואי והיחסים בינו לבין המנהל החדש לא היו כמו עם קודמו .אף שאמבון מצא כי הוא נמשך לתפקידי ניהול ,הוא התרחק וחזר להתמקד בתחום התמחותו הרפואי. באחד הצמתים המשמעותיים של דרכו המקצועית נקרתה בפניו הזדמנות אשר שינתה את מהלך חייו" .יום אחד קרא לי ד"ר כנען לבוא איתו לדיון תקציבים במשרד הבריאות בירושלים ,זה לא היה מובן מאליו .הוא התנצל שהרחיק אותי מההנהלה וביקש שאחזור לעניינים", משחזר פרופ' אמבון" ,אמרתי לו שאם זה לטובת ביה"ח -אבוא איתו .בסיום הדיון הוא הראה לי פתק שקיבל מסמנכ"ל התקציבים של המשרד ,בו נשאל אם יש לו מועמד מטעם בית החולים לשלוח לאוניברסיטת הרווארד ללימודי מנהל ציבורי .אמרתי ׳אני מתאים׳ ". מה שהוביל בסופו של דבר למינויו לתפקיד מנהל בית החולים היה אותו פתק קטן" .הכול היה צירוף מקרים ,בזכות זה שהייתי בדיון קיבלתי מלגה ללמוד בהרווארד" .הוא יצא לשנת לימודים בתכנית היוקרתית במסגרת בית הספר לממשל על־שם ג'ון פ .קנדי בהארווארד. התכנית הייחודית של בית הספר היוקרתי לממשל נועדה להכשיר אנשי רפואה ורווחה מהארץ ומרחבי המזרח התיכון ,יהודים וערבים. "זכיתי להשתתף בסדנאות ולחוות בהארוורד על בשרי ,כיצד קשר בין אנשי מקצוע יכול לקרב ולתרום להבנה של צד אחד את השני". משפחת אמבון עברה להתגורר בבירת מדינת מסצ׳וסטס ,ונהנתה ממה שהעיר הצפונית והעשירה הזאת יודעת לתת ,מחיי התרבות שלה, כמו גם מקשר עם הקהילה היהודית המקומית ,ומתפקיד הסברתי שנכפה מכורח הנסיבות שהתחייבו מכך שבמזרח-התיכון פרצה באותה עת מלחמת המפרץ הראשונה. היה ברור לו כי אחרי הלימודים ירצה לנהל מוסד רפואי ,וכך לצד תואר שני במנהל ציבורי ,בחר להתמחות בניהול בתי-חולים ,בהתאם לתפיסה שהתגבשה בקרבו כי מנהל בית-חולים צריך להיות רופא ,אך גם בעל ידע וכלים ניהוליים מתאימים. כמו מנצח בתזמורת בשנת 1993זכה פרופ' אמבון במכרז על תפקיד מנהל המרכז הרפואי זיו ויצא לדרך חדשה .ירושתו היתה תחלופה מהירה של מנהלים וחוסר יציבות .אחרי שעבר חפיפה קצרצרה על־ידי ממלא מקום מנהל בית החולים דאז ,ד"ר לב-אל ,נדרש אמבון לבצע פעולות מיידיות לייצוב המערכת" .המצב היה קשה מאוד והיה צריך לבנות מחדש אמון בקרב החולים ,בין אנשי הצוות ,אל מול קופות החולים ,ולפעול לקידומו של בית החולים שנשאר מאחור ,בזמן שאחרים התקדמו" ,נזכר פרופ' אמבון באותם ימים ראשונים וקשים. כשהוא מתבקש לסכם את השנים בתפקיד ,הוא מצהיר כי "רבקה היא ההיסטוריונית במשפחה ,אני -ממש לא .אני לא מסוגל להסתכל אחורה .אני חי את הרגע וממשיך הלאה" .אך הוא מיטיב לתאר את מורכבויות הניהול" :אתה צריך להיות שר הבריאות ,שר החוץ ,שר הפנים ,שר האוצר ,ושר התקשורת" ,הוא אומר" ,התפקיד דורש קבלת עשרות החלטות ביום ,חלק מהן בנאליות וחלק כבדות משקל". "המשאב המרכזי בניהול בית-חולים״ ,הוא מפרט ,״זה כוח אדם, וצריך לנהל כוח אדם הטרוגני מאוד :רופאים ,אחיות ,צוות סיעודי, אנשי מנהל ומשק ,מרקעים תרבותיים שונים ומגוונים" .הוא מתייחס לאתגר בעבודה מול ארגוני עובדים" ,להבדיל מחברה פרטית ,יש כאן הסכמים עם הסתדרויות שונות שמכתיבים גובה שכר ותנאים .מכיוון שאלה נתונים קבועים וקשיחים ,הדבר דורש ממך להיות יצירתי וגמיש כדי להשיג את מטרות הארגון". לדבריו ,עבודה עם אנשי הצוותים השונים מחייבת ליצור תשתית של אמון" ,למנהל אין כלים לכפות מדיניות באופן קטגורי ולא תמיד העובד מודע לכך" ,הוא מסביר" ,לכן כשאתה רוצה שעובדים יעשו משהו ,צריך למצוא דרך נכונה להביא אותם למקום הזה ,להשתמש בכלים של פיתוח גאוות יחידה ,של הנעת עובדים ושל תקשורת בינאישית טובה". מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 5ספטמבר 2014 15 המשך ניכר שהוא אוהב את העבודה עם בני האדם ,אוהב לראות את הסגל של בית החולים הולך וגדל ,ונהנה לדעת שהוא מצליח להעניק להם את הכלים הדרושים לעשות את עבודתם על הצד הטוב ביותר" .אני מתמודד עם האנשים ,לא פועל באופן אוטומטי וחשוב לי שלא יהיה מירמור" ,אומר פרופ' אמבון" ,כמו אבא להרבה ילדים שצריך לראות מה הצרכים של כל אחד ,או כמו מנצח בתזמורת שנותן להם את הכלים ומנחה את הנגנים להפיק את המנגינה הכי יפה ובתאום ביניהם". היבט לא פחות מורכב הוא הניהול הכלכלי של מערך רפואי אזורי בעל תקציבי ענק" .לא צריך להיות רואה חשבון ,אבל כאחראי על התקציב ,אתה צריך לדעת לקרוא דוחות כספיים ובאמצעותם לנתח מצבים ולהציע פתרונות .בסופו של דבר ,הקטע הכלכלי והתקציבי הוא המכריע .המוטו שלי במצבים של דילמות הקשורות בתקציבים הוא :׳מה טוב לחולה -בסופו של דבר -לפני העובד ,לפני משרד האוצר או משרד הבריאות?׳ ,וכאן יש יתרון בכך שאני רופא ואני מחויב קודם כל לחולה". גיוס המשאבים לפיתוח בית החולים הוא תחום נוסף שהוא אתגר קבוע .בנוסף לתקציבים שמעבירה הממשלה" ,בכל בית חולים יש צורך בגיוס כספים מתורמים וקרנות" ,הוא מציין" ,אבל השאלה היא איך גורמים לאותם גופים שיתרמו דווקא לבית החולים הזה ולא לאחר?" לפחות שני תחומים עברו שינוי משמעותי במהלך השנים .התחום הראשון הוא הייעוץ המשפטי" :בשנים הראשונות אנשי הצוות היו פונים אלי והייתי צריך לתת מענה בכל מה שקשור לחוקים ותקנות .כיום יש לבית החולים יועץ משפטי״ .התחום השני הוא העבודה עם התקשורת בצפון ובארץ בכלל. "צריך לדעת איך עושים את זה ,במיוחד במצבי משבר .היום יש למרכז הרפואי יועצים בתחום יחסי הציבור ובתחום השיווק .לא יוצאת הודעה לתקשורת מבלי שאני עובר עליה ,כי בסופו של דבר זה צריך לתת דגשים ואת הטון שלי" ,הוא מוסיף .פרופ' אמבון אינו אחד שנרתע מהתמודדות עם משברים ,לאמיתו של דבר ,זהו תחום שדווקא מרתק אותו" ,אני נהנה מניתוח מצבים כדי למצוא את הפתרון בדרך נכונה ,זו כנראה תכונה טבעית שיש לי וגם רכשתי בהרווארד כלים לכך" .בעצם הוא אנליטיקן שאוהב את ההתמודדות האינטלקטואלית בניתוח סיטואציה משברית או אחרת" ,הדברים הם לא שקופים ,צריך לבחון איך זה התחיל ,מה באמת רוצים לעשות ,מי האדם בעל היכולת במערכת ,זה דורש עיבוד מידע וניתוח מצב לפני פתרון". 16 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 5ספטמבר 2014 רפואה בפריפריה מיקומו הגיאוגרפי של המרכז הרפואי זיו בפריפריה הצפונית מכתיב את האתגר הראשי שעמו התמודדה הנהלת בית החולים תחת שרביטו של אמבון .זיו הוא מרכז הטראומה האזורי של גזרת הגבול עם סוריה ולבנון וככזה טיפל בעשרות השנים האחרונות באלפי פצועי ונפגעי אירועים בטחוניים ,מבצעים ומלחמות. מפאת ריחוק המרכז הרפואי ממרכז הארץ נמנעים רופאים מלהעתיק את מקום מגוריהם כדי לעבוד בצפת .וגם במאבק הממושך על מיקומה של הפקולטה לרפואה ניתן לזכור כמה השפיעה הגיאוגרפיה .אך מעבר לאלה ,בעבור פרופ' אמבון המטרה המרכזית לאורך כל הדרך היא לאפשר לתושבי הגליל לקבל את השירותים הרפואיים הטובים ביותר ,למרות היותם בפריפריה" .כיוון שאני מאמין שהחולה צריך לקבל שירותים רפואיים פה" ,הוא אומר" ,עמדתי בראש וועדה של סגירת פערים בין המרכז לפריפריה בנושא בתי חולים" ,המסקנה שלו כי צריך לפתח בבית החולים שבצפת כמה שיותר שירותים רפואיים. אמבון רואה בכל מבנה או מחלקה חדשים שהוקמו בבית החולים, פרויקט עצמאי .כל יוזמה או מאבק לפתיחת שירות חדש ,או רכישת מכשיר רפואי חדשני ,הם תהליכים מורכבים שמתחילים בבחינת הצורך והגדרתו ,המסתיימים רק כאשר החולים אכן מקבלים את השירות הנדרש .הוא מתייחס למכון ההקרנות שהקמתו עומדת לקראת סיום, "זהו אמנם מבנה פיזי ,אך גם הרבה יותר מכך ,פרויקט שלם הכולל מבנה ומכשירים מתאימים .הפרוייקט משפיע מאד בהיבט כוח האדם המקצועי שעובד בו -על מהות השירותים שיקבלו החולים וכמובן זה גם דורש גיוס תקציבי ענק". הקמת מכון ההקרנות היא תוצאה של תהליך שהתחיל כמאבק מהשטח ,מתוך האוכלוסיה ,ובאמצעות התקשורת המקומית" .זהו אירוע מכונן ,החולים והמשפחות דרשו שיהיה כאן מכון הקרנות ואנחנו הלכנו עם זה עד הסוף" ,הוא מתגאה .בממסד הרפואי מקובל היה שמכוני הקרנות יפעלו רק בבית חולים גדולים (״בתי-חולים־על״ כפי שהם מוגדרים על־ידי משרד הבריאות) ,כאלה יש שישה ברחבי הארץ ,הקרוב ביותר נמצא ברמב"ם בחיפה .פרופ' אמבון שהבין את הצורך האמיתי של חולי הסרטן ,הרים את הכפפה ויצא למהלך עם סגן שר הבריאות, הרב ליצמן ,כשהיה עוד יו"ר ועדת הכספים של הכנסת" .היה לנו מזל פרופ׳ אמבון" :כיוון שהילדים שלי כבר יצאו מהבית ,אני כבר מכיר את השלב הזה, הוא צריך לצאת לעצמאות ואני לא אמשיך להשתתף בתכנון עתידו של בית החולים ,אלא מקווה שימשיך ויתפתח כמו ילד שהגיע לבגרות, בלעדיי" שהרב ליצמן שהכיר את הנושא ,נכנס למשרד הבריאות ותמך בפרויקט כי ידע שזהו אכן צורך בוער של האוכלוסייה שלנו" ,מספר פרופ' אמבון בסיפוק" ,המרכז הולך ונבנה ובקרוב יתחיל לעבוד .זהו שינוי מהותי לחולי סרטן לא יצטרכו לנסוע עוד לרמב"ם מרחבי הגליל". על הצירוף של שירותים מיוחדים הניתנים רק בבתי חולים־על עם הפקולטה לרפואה הצמודה לבית החולים ,אומר אמבון כי ״זה פשוט שינוי מהותי עבור האוכלוסייה ,כי כתוצאה מזה שיש לנו שירותים מיוחדים ,מסתכלים עלינו אחרת ,זה מושך כוח אדם איכותי וגם משפר את המוניטין" .הוא מציין כי חל שינוי היום ביחס הרופאים המתמודדים על מכרזים לתפקידים בצפת" ,הם באים מכל הארץ ורואים בנו מקום ששווה בשבילו לעזוב את הדסה ,תל השומר ,או בילינסון". הקמת הפקולטה לרפואה תרמה לא מעט לשיפור התדמית של המרכז הרפואי" ,מנהלי בתי החולים של האזור חלמו הרבה שנים על הפקולטה, ידענו שתהיה לכך השפעה על בריאות האוכלוסייה .התמהיל הדמוגרפי והאספקטים השונים כמו גיוס קל יותר של רופאים וחוקרים ,או עצם העובדה שכרופא צריך להתאמץ יותר כאשר אתה מלמד וזה משפר את הרמה והאיכות של השירות -הם יתרונות שאי־אפשר שלא להכיר בהם". אין דילמות באחד מימיו הראשונים של מבצע "צוק איתן" ,תמונות ההרס והנפגעים שהגיעו מעזה היו קשות מנשוא ,התראות צבע אדום על ההפגזות בדרום ובמרכז הארץ המשיכו להתקבל כל הזמן .ובמקביל, כמו במהלך השנה האחרונה ,המשיכו להגיע לאשפוז במרכז הרפואי זיו ,פצועים ממלחמת האזרחים בסוריה. קשה להתעלם מהמצב המורכב בו נמצאת המדינה והחברה הישראלית ולא לשאול את בוגר התכנית היוקרתית בהרווארד המפגישה יהודים וערבים ,על דעתו בנוגע למצב הפוליטי באזורנו" .השקפת העולם האישית שלי היא הומניסטית ,למדתי כי הקונפליקט בינינו לבין הערבים קשה מאד במיוחד כשעוברים מהמישור הבין אישי לפוליטי" .כשחזרו בוגרי המחזור שלו לארץ עם תום התכנית בהרווארד ,הם ניסו ליזום כנס משותף בעקבה ,כנס של יהודים וערבים בנושא איכות ברפואה" ,הכול כבר היה מוכן ,אבל בדקה התשעים הכנס התבטל בגלל הצד השני", הוא מתאר בצער .האכזבה הזו חזרה על עצמה בכנס נוסף שאמבון ניסה להוביל בשיתוף ברית הערים הידידות צפת וליל שבצרפת ועיריית שכם .יום לפני קיומו בוטל הכנס על־ידי שכם" .זה מאד קשה ,כמו מים ושמן" ,הוא אומר" ,אצלנו אין בעיה לתאם עם משרד הבריאות קיומו של כנס כזה ,אצלם גם אם בית החולים אמר כן ,ההנהגה הפוליטית ,קרוב לוודאי בגלל פחד ,היא זו שמכריעה" .לדבריו מה שמכביד על קיומו של הדיאלוג הישיר והבלתי אמצעי בין היהודים לערבים זו הפוליטיקה ברובד הגבוה .ובנוגע לעזה? "עזה זו טרגדיה נוראית ,שוב זה המשטר שגרם לזה" ,עונה בזהירות. זה הרגע לברר את עמדתו של מנהל בית החולים גם ביחס לטיפול הניתן במרכז הרפואי זיו לפצועים הסוריים ,אך פרופ' אמבון מתחיל בכלל מהתייחסות לנושא דו-הקיום בישראל" ,ישראלי שאינו מתגורר בגליל -בכלל לא מכיר את האוכלוסייה הערבית ,וזו אחת הבעיות שלו", אומר פרופ' אמבון שהפך לתושב הגליל כבר מזמן" ,הערבי הוא המלצר שלו ,אולי ,אבל בבית־חולים גלילי אלה האנשים שעובדים אתך :רופאים, אחיות ואנשי צוות". גישתו לנושא הקונפליקט עם הערבים היא לא דבר שצמח היום" ,זה שהסכמתי להשתתף בתוכנית הזו בהרווארד מעיד על כך שיש בי פתיחות לשמוע את הצד שלהם .כדי להבין קונפליקט אתה צריך להיות מסוגל להבין מה כואב לצד השני" .והוא ממשיך לגבי הטיפול בפצועים מסוריה, "אני חושב שהאויבים שלנו הם המשטרים ולא האנשים .הפצועים ,בסופו של דבר ,הם אנשים כמונו שנפגעים במלחמת אזרחים אכזרית וטראגית מאד" .אחת השאלות המציקות לרבים בצוות ובכלל היא שאלת התקצוב שהרי מדובר במיליונים .החלטת הממשלה שהתקבלה בסוף השנה היא כי כיסוי ההוצאות יתחלק בין שלושה משרדים ,האוצר ,הבריאות והביטחון" .כרגע דיברתי עם מנהלת הכספים שלנו" ,הוא מעדכן" ,עד כה רק משרד הבריאות לא העביר את חלקו .אבל אנחנו כמובן נמשיך לטפל ואני מקווה שאם יהיה גרעון תקציבי הוא יתקבל בהבנה" .המנדט שלו כמנהל הוא לשמור על איזון תקציבי בסוף השנה" ,אך אני לא יכול להגיד לצבא שלא יעבירו יותר סורים" .הסוגיה שנויה במחלוקת ,בקרב הציבור הישראלי ואף בין מסדרונות בית החולים אותו הוא מנהל ,אך פרופ' אמבון נחוש בעמדתו" ,חשובים לי הערכים שלי ,כרופא וכאחד שמאמין בערך החיים של כל אדם ואדם ,אני מאד גאה בכך שאנחנו יכולים לתת להם סיוע ,גם מבלי לצפות להדדיות מהצד השני". דרך חדשה המנהל שמאחוריו יותר משני עשורים בתפקיד יצר במהלך השנים תשתית ניהולית ומקצועית ששינתה את פני בית החולים" ,אני מאד גאה שיכולתי יחד עם הסגל להביא את בית החולים למקום אחר". כשהוא נשאל איך הוא רואה את עתיד בית החולים ,הוא עורך הקבלה לתפקיד האב" ,כיוון שהילדים שלי כבר יצאו מהבית ,אני כבר מכיר את השלב הזה ,הוא צריך לצאת לעצמאות ואני לא אמשיך להשתתף בתכנון עתידו של בית החולים ,אלא מקווה שימשיך ויתפתח כמו ילד שהגיע לבגרות ,בלעדיי" .ללא ספק הוא יוצא באמצע העשייה ,כשמספר פרויקטים שיזם והתחיל בביצועם ,טרם הושלמו" ,אני מרגיש שיכולתי לתרום עוד" ,הוא אומר ונימה דקה של פספוס נשמעת בדבריו אך אין בכך כדי לקלקל את תחושת הסיפוק בסופו של תפקיד" ,אני מאד גאה שהייתי פה בתקופה הזו". מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 5ספטמבר 2014 17 מגזין פני השינוי הדמויות הבכירות בהנהלת המרכז הרפואי זיו מספרות למגזיו על התהליכים המרכיבים את פני השינוי שעובר המרכז הרפואי בצמיחה ובדרך אל המצויינות אורנה ריין ה שינויים שחלו במהלך שני העשורים האחרונים במרכז הרפואי הצפוני של המדינה ,מעידים יותר מכל על תהליך צמיחה מתמשך שמאחוריו עומדת תפיסת עולם מגובשת .גישה מקצועית של הנהלה השמה את צרכי הקהל הגלילי במרכז ,ומנסה להתגבר על המכשולים שבדרך ועל תנאי פתיחה אובייקטיבים המאתגרים את המערכת .ניהול מרכז רפואי אזורי אינו מתרחש בחלל ריק והאנשים המקיפים את המנהל בתפקידיהם השונים ,מהווים חלק ממערך שלם של מעגלי עשייה ותמיכה ,שותפים להתלבטויות ולוקחים חלק בתהליכי קבלת ההחלטות. השותפים המרכזיים בצוות ההנהלה שליוו את פרופ׳ אוסקר אמבון במשך תקופת כהונתו ,הם המנהל האדמיניסטרטיבי מאיר כהן-חמוז וסגניו ,ד"ר קלין שפירא וד״ר וניה וולך .כשהם נדרשים לסכם את העבודה לצד המנהל ,הם מציגים נקודות מבט משלימות זו לזו. המנהל האדמיניסטרטיבי הוותיק ,מאיר כהן-חמוז: "המוטו שלנו כל השנים הוא להיות בית חולים שמסוגל לספק מגוון שירותים רפואיים ברמה גבוהה ,בזמינות ובאיכות ,למירב האוכלוסייה ולמנוע טרטור של אנשים מהגליל למרכזים רפואיים רחוקים". ד"ר שפירא מדגיש ,כי עבודת ניהול בית החולים נעשית על־ידי צוות שלם ולא כמהלך של אדם בודד ,כדבריו .הוא מבקש לציין לצד הסגנים והמנהל האדמיניסטרטיבי ,גם את מנהל הסיעוד ,מר אריה ביתן" .זהו הצוות המוביל שמנסה לאתר ולעלות על בעיות ולמצוא את הפתרונות הנכונים ,אך האחריות הכוללת היא של מנהל בית החולים והוא זה שצריך לראות שהכול נעשה נכון .הוא כמו מפקד בצבא" ,מנסח ד"ר שפירא" ,הוא הקובע וזה שלוקח אחריות והחוכמה היא שהוא צריך למצוא דרך נכונה לתפעל את המערכת עם מנהלי המחלקות ,ללא כלים של "ענישה" ,הוא צריך לרתום את האנשים לעשייה נכונה .זו אמנות ואת זה יודע פרופ' אמבון לעשות". סגנית המנהל ,ד"ר וניה וולך ,הצטרפה לצוות ההנהלה של המרכז הרפואי זיו לפני פחות מארבע שנים ,אך על אף התקופה הקצרה ,יחסית ,שחלפה מאז ,היו אלה שנים מאד אינטנסיביות של עבודה לצדו של פרופ' אוסקר אמבון והיא הייתה בין השותפים המרכזיים שלו ביישום תהליכי השינוי והשיפור של בית החולים" ,תקופה של הרבה מאד צמיחה והתחדשות", אומרת ד"ר וולך" ,אלה פירות שהבשילו אחרי עבודה מאד קשה ורבת שנים של פרופ' אמבון וצוות בית החולים". ידו בכל ויד-כל בו כשמתבקש כהן-חמוז לתאר את תפקיד המנהל האדמיניסטרטיבי הוא עונה בתמציתיות" ,ידו בכל ויד כל בו" ,ומסכם את התחומים עליהם הוא אחראי" :כל מה שכלול במילה לוגיסטיקה 22 ,מחלקות שונות שנמצאות 18 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 5ספטמבר 2014 תחת אחריותי וקרוב לאלף וארבע מאות עובדים שמעסיק היום המרכז הרפואי זיו". ספר על העבודה לצדו של פרופ' אמבון כמנהל. כהן-חמוז" :אנחנו כמעט בני זוג ,רוב התחומים שמנהל בית החולים עוסק בהם משליכים על הצד האדמיניסטרטיבי .כמעט לכל החלטה ,למעט מינויים אקדמיים ,יש השלכה על האדמיניסטרציה שצריכה לתרגם את זה למשימה ולהוציא את זה לפועל .העבודה שלנו מאד צמודה ,למרות שלכל אחד מאתנו יש עיסוקים רבים נוספים .מבחינת סגנון הניהול שלו ,הוא מנהל משתף ,שלא רק יושב במשרדו ומקבל החלטות אלא אוהב להתייעץ ,קשוב לנעשה ולקורה מסביב .בסופו של דבר ,כמי שעומד בראש המערכת, הוא זה שמקבל את ההחלטות וזהו תפקידו .גם אם זה נראה שהוא לא מנהל מוחצן ההחלטות מתקבלות בצורה שקולה ,הוא לא מנהל מתלהם ,הוא מנסה 'להגיע להבנות עם בעל המועדון ולא לשרוף את המועדון'". מההיבט האדמניסטרטיבי ,מהם ההישגים הבולטים של המרכז הרפואי בתקופת ניהולו של פרופ' אמבון? כהן-חמוז" :ההישג האדיר של פרופ' אמבון הוא בכך שידע להביא לבית חולים אזורי אלמנטים השייכים לבית חולים-על ,גם אם כלכלית זה לא תמיד עניין גדול .מכון ההקרנות ,מכשיר Pet CTהנמצא בתהליך אישור ,או MRI שבתהליך בנייה ,אלו קפיצות מדרגה בשבילנו .נעשו כאן שינויים משמעותיים בהרבה תחומים ,נוספו שירותים שלא חלמנו שיהיו בבית חולים אזורי ורשימת היחידות והשירותים החדשים ארוכה .זה שינה את פני בית החולים מהקצה לקצה .בפרספקטיבה ארוכת טווח זו ממש מהפכה". מה הם האתגרים המרכזיים שעמדו בפניכם במהלך התקופה? כהן-חמוז" :האזור שלנו דליל באוכלוסיה והמצב הסוציואקונומי של לקוחותינו הוא בינוני ומטה ,לצערי .נקודות הקושי מתחילות תמיד במגבלות התקציב .אנחנו בית חולים לא גדול וזה יוצר בעייתיות באישור תקציבים מיוחדים ,כי צריכה להיות מאסה קריטית בכל תחום .למשל, כדי לרכוש מכשיר צריכה להיות מאסה קריטית של בדיקות כדי שתהיה הצדקה כלכלית לעלויות". אילו שינויים חלו בצורת הניהול של בית החולים? כהן-חמוז" :ביחס ישיר להתפתחויות בבית החולים ,הורחבו תחומי האחריות וגדלו הסמכויות של ההנהלה .חלק גדול מהסמכויות שהיו בידי נציבות המדינה ומשרד הבריאות הואצלו אלינו והפכנו ליחידת סמך .זה כמובן גרם לתוספת תחומי עיסוק ועומס של תחומי אחריות נוספים על בעלי התפקידים .למשל ,פעם אישור דרגה לעובד היה עובר מפה דרך משרד הבריאות והנציבות ,היום הסמכויות נמצאות אצלנו, כמובן על פי כל הכללים והנהלים של הנציבות". כיצד השתנתה תפיסת הניהול של בית החולים? כהן-חמוז" :בית החולים עבר לפעול כיחידה עסקית על־פי תקציב מוגדר עם צפי הכנסות מסודר אל מול מעקב אחר הוצאות .אחת המשימות הגדולות שלנו היא לחפש מקורות הכנסה נוספים כדי לאפשר יותר רמות חופש פעולה לבית החולים לפעול .מגוון השירותים שניתן פה הוא גדול מאד ומשקף תפיסה שלנו ובעיקר של פרופ' אמבון לספק את מירב השירותים לקהל המטופלים .סגירת שירות או צמצומו תאושר רק במצב קריטי ממש .ישנם שירותים שהכלכלנית שלנו הייתה ממליצה לסגור, אבל פרופ' אמבון לא מוכן לתת יד לזה ,אני שומע אותו מתבטא הרבה פעמים בנושא ,מבחינתו לסגירת שירות או צמצומו ישנה משמעות מעבר לפן הכלכלי ,הכיוון שלו הוא ההפך :תמשיכו". אחת הדרכים להגדלת הכנסות בית החולים ,לדבריו של כהן-חמוז היא בהקמתו של תאגיד הבריאות בבית החולים לפני מספר שנים" .לא רבים מודעים לכך ,אולי ,אך המשמעות היא שלצד בית החולים פועל מפעל קטן שמחזיק היום כ 200-עובדים עם מחזור של קרוב ל 50-מיליון שקלים" ,אומר כהן-חמוז המשמש גם כמנכ"ל התאגיד לצדו של פרופ' אמבון אשר בתוקף תפקידו כמנהל המרכז הרפואי ,משמש כיו"ר התאגיד" .הדבר הוסיף לשנינו עוד תחומי אחריות כמובן ,פרופ' אמבון אחראי על התמונה הכללית ,ואנוכי מנהל גם את קרן המחקרים ורואה את חלוקת המשאבים הכוללת". כיצד תורם תאגיד הבריאות לקידום בית החולים? כהן-חמוז" :הדבר אפשר לנו לעשות קפיצת דרך גדולה. באמצעותו הצלחנו לקדם תחומים ונושאים בתחומי כוח-האדם ,הצטיידות ובינוי .התאגיד מפעיל מערכות אחרי שעות העבודה הרגילות ,חדרי ניתוח ,בדיקות סי.טי ,.ממוגרפיה ,מכון הלב ,איזטופים ,ועוד ,הפועלים מול קופות החולים .הכסף שנכנס דרך תאגיד הבריאות מיועד לשכר העובדים שעוסקים בזה ,לרכישת ציוד מתוחכם ותורם לקיצור תורים .אנו מבצעים פעילות בהיקף ניכר בשעות שלאחר שעות העבודה". כיצד השתנה המרכז הרפואי בשנים הללו בהיבט הפיזי של פיתוח תשתיות ומבנים? כהן-חמוז" :לפני שפרופ' אמבון נכנס לתפקיד ,היו בניין האשפוז ובית הספר לסיעוד .בכיר במשרד הבריאות אמר לי בשנת 1992שאין סיכוי שיבנה כאן משהו נוסף .מאז אנחנו בתנופת בינוי עצומה; המבנה המשמעותי הראשון שבנינו מחוץ לחומות היה בניין האפסנאות .לאחר מכן נבנו מבנה יחידת האונקולוגיה ומבנה סוכרת נעורים ואגף המחקר לצד המבנה המרכזי .במבנה המיון החדש שנבנה לפני מספר שנים הגדלנו את מספר העמדות באולם המיון משבע לעשרים ,הוספנו אולם טראומה וחדרי הלם ובידוד ,וקלטנו יחידות שונות כמו מכון הדיאליזה. האזור הזה הוא היחיד שממוגן למלחמה ומצבי חירום והצוות מתפקד שם ללא חשש .כרגע נמצאים פרויקטים נוספים בבנייה :בית הילד ,מכון רדיו תרפיה ,מכון MRIובמבנה האשפוז המרכז מוקם מגדל לחיזוק נגד רעידות אדמה". מהן תכניות הפיתוח והבנייה לזמן הקרוב? כהן-חמוז" :אנחנו אמורים לבנות בבניין האשפוז חמישה עוגנים לחיזוק נגד רעידות אדמה .כל עוגן הוא מגדל שיורד שלוש קומות מתחת לאדמה ונקשר למבנה הראשי .התכנית היא לנצל את המגדלים החדשים שיוקמו לטובת שירותים וצרכים יומיומיים .שני המגדלים הראשונים ישמשו ככיתות לימוד לפקולטה לרפואה ,במגדל השלישי יהיו חדרי סגל ,והמגדל הרביעי מיועד להרחבת הפגייה .בנוסף לכך נמצאים בשלבי תכנון מתקדמים ,אגפי מחקר ומעבדות בתמיכת אוניברסיטת בר־אילן". באגף הפסיכיאטרי שנמצא מחוץ למתחם המרכז הרפואי ,בתוך העיר צפת ,שופצו לאחרונה שתי מחלקות האשפוז ,אך לדברי כהן-חמוז נדרשת שם עבודה רצינית נוספת .האגף הגריאטרי הנמצא גם הוא במבנה ,הוקצה לטובת הפקולטה לרפואה ותקוותו של כהן-חמוז היא כי בסופו של דבר -במקום לבנות מבנה פקולטה חדש ,כמתוכנן -יוסב גם הקומפלקס הפסיכיאטרי לטובת הפקולטה ,ובצמוד למרכז בריאות הילד במתחם בית החולים ,ייבנה מרכז בריאות הנפש לילדים ולנוער. "אני מקווה שנצליח בכך ושמשרד האוצר והאוניברסיטה יראו את היתרונות שבהצעה זו". הפרי שהבשיל הגעתה למרכז הרפואי והצטרפותה של ד"ר וניה וולך להנהלה היתה צעד הממחיש הלכה למעשה את גיוס הרופאים ואנשי המקצוע האיכותיים לשורות הסגל של המרכז הרפואי" .מצד אחד פרופ' אמבון הנחה אותי באופן צמוד ויומיומי בנוגע למערכת הבריאות בכלל והמרכז הרפואי זיו בפרט" ,היא אומרת" ,ומצד שני הוא איפשר לי טווח רחב של פעילות וחופש פעולה מבלי שמנע ממני להתעסק בנושאים שהעליתי ,העבודה נעשתה בשיתוף פעולה מלא ,ביחסים גלויים וחמים", מספרת וניה על עבודתה לצד מנהל בית החולים. עבור מי שחלומה הוא להוביל תהליכי שינוי בבית חולים פריפריאלי ,היה זה שיעור מצוין שקיבלה ממורה מעולה" ,פרופ' אמבון הוא בן אדם מאוד נוח ,לבבי וגמיש בגישתו ,אינו מהסס להאציל סמכויות לאחרים", מציינת בהערכה" ,בדרך הזו הוא גם תמך ביוזמות חדשות שהצגתי בפניו בנוגע לניהול בית החולים". אילו יוזמות חדשות יזמת בבית החולים? ד"ר וולך" :אחד הנושאים התובעניים ביותר הוא תחום גיוס התרומות עבור בית החולים .הצעתי שנכניס בעל מקצוע שיהיה אחראי על ניהול קשרי החוץ עבור בית החולים ויקדיש לכך את מלוא הזמן .היום יש עובדת במשרה מלאה המנהלת את קשרי החוץ ומתווכת בין הגופים והארגונים השונים התומכים במרכז הרפואי זיו וכן מקשרת בין תורמים פוטנציאליים". איזה תהליכי שינוי מצאת כשהגעת לכאן? ד"ר וולך" :נפלה בחלקי הזדמנות מאוד גדולה להגיע למרכז הרפואי זיו בסמוך להקמתה של הפקולטה לרפואה ,ולהיות שותפה להשלמתם של תהליכים .כמו למשל הקמת מכון ההקרנות ,הקמת בית הילד ,מכון המחקר ,שיקום לב ,קרדיולוגית ילדים ,ממוגרפיה ועוד ,אלו פירות שהבשילו אחרי עבודה קשה ורבת שנים של פרופ' אמבון ובית החולים". ואילו זרעים חדשים לשינוי נזרעו בתקופה האחרונה? ד"ר וולך" :אחד התחומים החדשים שנכנסנו אליהם הוא נושא האיכות והסמכת בית החולים .התנענו תהליך שאני אחראית עליו ,הנוגע בכל תחומי הפעילות ,והובלנו אותו בצורה ייחודית .האנשים עברו הכשרה של ניהול פרויקטים והכול נעשה דרך תוכנת ניהול פרויקט תוך ביצוע מעקב אחר תפוקות כל המחלקות והיחידות בבית החולים ,מחדרי הניתוח ועד מחלקת השיווק". מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 5ספטמבר 2014 19 מה הקו המנחה בבחירת אנשי המקצוע החדשים? ד"ר וולך" :אנחנו לא מתפשרים על איכות ומקצועיות של רופאים שמתקבלים לעבודה במרכז הרפואי זיו .גויסו בשנים האחרונות מספר רב של מנהלי יחידות ומחלקות ,מומחים שהם בעלי יכולת גבוהה שכל מרכז רפואי היה שמח מאוד לקלוט אותם אליו". מהם הגורמים שמושכים רופאים לבוא לכאן? ד"ר וולך" :אני חושבת שהגורם הראשון הוא העובדה שהם עדים לתהליך התפתחות וצמיחה משמעותי .אתנו מזמינים אותם לבוא ולהיות שותפים לצמיחה הזו .הדבר נוגע במיוחד לאנשים שהם לא לגמרי צעירים במערכת, אלא דווקא בעלי ניסיון ,שהתפכחו מהמחשבה שעשייה נרשמת דרך שמו של מותג בית חולים כזה או אחר .הם רואים שאצלנו אפשר לתרום לתהליך אמיתי ולהיות שותפים פעילים בו .הגורם השני זו הפקולטה הפותחת בפני הרופאים הזדמנויות .החוכמה הגדולה היתה לגייס את הרופאים הראשונים ואז זה כבר התפשט הלאה ,מפה לאוזן ,וקל יותר למשוך כיום רופאים ומומחים בכירים לכאן". ד"ר וולך הגיעה למרכז הרפואי זיו מתוך אותם מניעים של הצטרפות לעשייה שמחוללת שינוי בבית חולים פריפריאלי והיא רואה בכך שליחות .כשהיא מתבקשת לציין האם קיים הבדל בין הרופאים שפגשה בפריפריה לבין אלה שהכירה במרכז ,היא משבחת את עבודת הרופאים הוותיקים והמנוסים שפגשה" ,כאן זוהי הרפואה האמיתית ,עם גישה ישירה של החולה לרופא ,ואמפטיה בולטת יותר בהשוואה לרופאים במרכזים גדולים ברחבי הארץ" .היא רואה בגיוס רופאים חדשים וטובים סוג של שליחות" ,אנחנו מתבססים על כוח אדם טוב שקיים בבית החולים כבר שנים וחלקו אף צמח פה ,ומוסיפים אליו אנשים טובים. דווקא כשמדובר בבית חולים קהילתי ואינטימי כמו זה ,אני מאמינה שהאימפקט שלך על המקום הוא הכי גדול". שינוי תדמיתי דרכם המשותפת של פרופ' אמבון והסגן ,ד"ר שפירא, החלה במסדרונות בית החולים בשנת .1978שני המתמחים הצעירים שהגיעו לצפון עם משפחותיהם התגוררו במגורי צוות בית החולים בשכונת איביקור שעל הר כנען" ,למרות שהיה מקום מבודד וסגור הייתה אווירה טובה ,יתרונות של קיבוץ בלי החסרונות״ ,הוא מספר .נוצר גרעין קשה של רופאים שגידלו יחד את הילדים .יחד הם התמחו במחלקה האורולוגית אצל ד"ר סזבון ,במחלקה ששררה בה אווירה משפחתית" .היינו חבורה של מתמחים שתומכים ונותנים כתף ,שם גם נוצרו יחסי חברות בינינו". מה היו הנושאים הראשונים אתם התמודדתם בניהול בית החולים? "מיד עם תחילת תפקידינו עשינו סקר שביעות רצון והתברר לנו שמי שחווה אשפוז בבית החולים זיו ,הוא בעל דעה יותר טובה מאשר מי שרק שמע על בית החולים .כלומר השם שיצא לבית החולים לא היה מוצדק ,וידענו את זה בליבנו פנימה .היינו צריכים לעשות שינוי במודעות של ציבור המטופלים". אחת המשימות הראשונות הייתה איתור רופאים טובים שיבואו לעבוד במרכז הרפואי הצפוני" .רצינו לתת את המיטב לאנשים המטופלים, התקשינו להביא אנשי מקצוע טובים .הם צריכים היו להיות אז או אידאליסטים או מועמדים לטיפול פסיכיאטרי" ,מוסיף ד"ר שפירא בקריצה .סגל הרופאים של המרכז הרפואי זיו היה ,כמו גם היום, כאלה המגיעים ממקומות אחרים בארץ ,העוברים להתגורר יחד עם משפחותיהם בצפון ,המשמעות היא ,לדברי ד"ר שפירא שצריך לדאוג גם לפרנסה ותעסוקה הולמת לבני הזוג ,למערכות חינוך טובות לילדים וגם להבטיח חיי תרבות ,ובילוי שעות הפנאי" ,איך מאפשרים את זה לאנשים שבאים מהמרכז ולהם זה נראה טריוויאלי ,בעוד שבגליל אתה צריך לחפש את כל אלה" .לשמחתו ולשמחת כל הנוגעים בדבר ,הסגל 20 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 5ספטמבר 2014 הרפואי ,המנהלי ,הסיעודי וכמובן המטופלים מהגליל ,המצב השתנה בשנתיים האחרונות" ,אני חושב שיש לפקולטה השפעה על כך". מה עשיתם כדי לשנות את יחס המטופלים לבית החולים? "עשינו מהלכים שונים כדי לקרב את בית החולים לאוכלוסייה ולתת את התחושה שבית החולים הוא מקום שאפשר לסמוך עליו ,זה לא קורה בזבנג וגמרנו, אלא בצעדים קטנים .יצאנו לקהילה ולמרפאות קופ"ח ארגנו כנסים ליולדות ,ימי בריאות בקהילה ,כולל בכפרים הערביים .יזמנו מפגשים עם האוכלוסיה הדתית ויצרנו קשרים עם קהילות חרדיות כדי ללמוד צרכים ולהתאים אמצעים טכנולוגיים בבית החולים כך שיעמדו בדרישות הכשרות ושמירת השבת". כיצד עוד פעלתם לשינוי התדמית? "אחד המהלכים הנוספים שעשינו ,הבאנו לכאן את הרב פירר מספר פעמים הסתובבנו אתו בין מנהלי המחלקות כדי שיכיר את הרופאים ואת השירותים שאנחנו נותנים פה .הוא בא לארבע שעות ונשאר שמונה .הוא גאון צנוע ושקט מאד ,שולט בחומר בצורה מעמיקה ,שואל את הרופאים שאלות קשות ודן עימם בסוגיות רפואיות.הביקור נתן ביטחון לאנשים שהתייעצו אתו לגבי טיפול זה או אחר אצלנו .עכשיו אנחנו מתכננים ,בתקופה הקרובה להזמינו שישוב ושינחה התושבים כאן לצרוך את שירותינו". "בכל מקום שיש עבודה יש גם טעויות ושגיאות" ,אומר ד"ר שפירא ומציין את הקושי בשמירה על תדמית חיובית ,כאשר ברגעי משבר צריך להתמודד עם כותרות לא מחמיאות בעיתונים ,לצד התנהלות המרכז הרפואי במלחמות ובעת מבצעים צבאיים" .היו תקופות ארוכות של אי־שקט ביטחוני ,השיא היה במלחמת לבנון השנייה.עד אז בדרך כלל טיפלנו בחיילים שהגיעו מעבר לקו ,מדרום לבנון ,אבל כ1,500- הפצועים בהם טיפלנו בשנת 2006היו אזרחים ולא חיילים ברובם". אקדמיזציה ומחקר מנהל הסיעוד החדש ,אריה ביתן ,עבד במשך 33שנים במגוון תפקידים לצידו של פרופ׳ אמבון .הוא היה אח אחראי בחדר ניתוח, יו”ר ועד האחים והאחיות בבית החולים ,ויזם את הקמת העמותה הארצית לחדרי ניתוח שמאגדת ומרכזת את נושא הנהלים והסטנדרטים בחדרי הניתוח בארץ. ביתן מספר כי לאורך השנים תחום הניתוחים עבר התפתחות וכמות הניתוחים כמעט שילשה את עצמה לכ־ 8000ניתוחים הנערכים כיום מדי שנה .ביתן יזם את פרויקט שירות הרפואה הנוסף (שר״ן) המאפשר לנתח גם בשעות אחה”צ ולקצר את התורים הארוכים .״תמיכתו ועידודו של פרופ׳ אמבון ,איפשרו את קיומו של הפרוייקט המוצלח״ ,אומר ביתן. אריה מספר כי כשפרופ׳ אמבון עוד ניתח מטופלים ,הוא עבד לצידו כאח בחדר ניתוח .״כבר אז היה ניתן להבחין באישיותו המיוחדת ,בדרך בה תמיד שיתף את הצוות הסיעודי ונתן במה לדעות השונות״ ,הוא נזכר .״השינוי המרכזי בתחום הסיעוד שהתרחש בבית החולים הוא המעבר לאקדמיזציה בתחום הסיעוד .מרבית האחיות הן כיום אחיות אקדמאיות ,והוכשרו גם בקורסים על־בסיסיים כגון קורסי טראומה ,טיפול נמרץ ,טיפול מיוחד בילוד ועוד .פרופ’ אמבון נתן יד חופשית בנושא למנהלת הסיעוד הפורשת, רחל מוריה ,שיזמה את נושא ההכשרות האקדמאיות בתחום הסיעוד, מתוך ראייה רחבה של שידרוג המשאב הסיעודי שיוביל להעלאת רמת המקצועיות והשירות״. כמנהל הסיעוד ,ביתן מתכוון להקים מערך פיקוח בתחום שיגשר על הפער בין הנהלת הסיעוד לאחיות האחראיות והאחיות בשטח ,במטרה להטמיע נהלים ודרישות מקצועיות .בכוונתו להמשיך ולחזק את המגמה בתחום ההכשרה המקצועית של אחים ואחיות במסגרת קורסים על־ בסיסיים ,ימי עיון מרוכזים ,וכנסים ארציים בתחומי הסיעוד ,וכמו כן להגדיל את התקציבים למחקר בתחום הסיעודי. פעולת צוות יום בחיי טיפול נמרץ ביילוד 08:00 קבלת משמרת .דיון קליני של הצוות הרפואי והסיעודי 12:00 התייעצות רופאים לגבי טיפול מורכב בחולה 13:30 חיבור תמיסת ההזנה 09:00 ביקור רופא .קבלת תדריך להמשך טיפול 13:00 15:00 הכנות .הכנת תמיסת הזנת TPNלפג החלפת משמרת בוקר מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 5ספטמבר 2014 21 סטאז׳רים פנים חדשות /מאוניברסיטת תל־אביב לזיו מירב אלוביץ׳ הדס רובין מירב אלוביץ׳ ( )31למדה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל־אביב .בחייה הפרטיים היא אוהבת ספורט אתגריה ותחביבים כגון צניחה חופשית ובאנג׳י ,ומתגוררת בקיבוץ פרוד. מירב מסיימת סטאז׳ במחלקת הילדים ורוצה להתמחות במחלקה זו .היא מתרשמת לטובה מכך שהיא מוצאת רצון לשיפור מתמיד .״בית החולים נמצא במגמת עלייה שמתבטאת בכוח האדם החדש ,בכניסתם של האקדמיה ותכנים לימודיים, וכן בהבאת מתמחים נוספים למחלקות בית החולים״ ,אומרת מירב. היא רואה בית טוב במרכז הרפואי ההולך ומתפתח ,״זה הזמן להגיע ולהשתלב פה״ ,היא מוסיפה. הדס רובין ( ,)34למדה בתכנית הארבע-שנתית בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל־אביב .היא צוללת כתחביב ,אוהבת לקרוא ספרים ו״לבלות בטבע עם בעלי והילד״. הדס רוצה להתמחות ברפואת נשים באחד מבתי החולים בצפון וכרגע היא מתמחה בטיפול נמרץ ביילוד .התרשמותה מהמרכז הרפואי זיו היא כי זהו ״בית חולים קטן ונחמד״ ,כדבריה, ״באווירה ביתית .והסטאז׳ הוא מעניין״ ,היא מוסיפה .לשאלה אם היתה ממשיכה לעבוד במרכז הרפואי ,היא משיבה כי היא בהחלט שוקלת את האפשרות. 22 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 5ספטמבר 2014 קהילה התמונה הגדולה מנחה הטלוויזיה האוסטרלי הפופולרי ,אנדרו גינסבורג, הצפין לביקור במרכז הרפואי זיו בצפת ,בכדי להתרשם מהטיפול ההומניטרי המסור המוענק לפצועי מלחמת האזרחים בסוריה ,עליו שמע וקרא בתקשורת הבינלאומית. גינסבורג ,שהיה נשוי בעבר לדוגמנית והשחקנית נועה תשבי, הגיע לישראל במסגרת צילומי תכנית הטלוויזיה .The Big Picture הפצועים הסורים איתם נפגש ביקשו מהמגיש הפופולארי כי ישתמש בקשריו ,כדי לחשוף בפני העולם כולו את המצב הקשה בסוריה ,כמו גם את הטיפול ההומניטרי לו הם זוכים בארץ. במהלך הביקור נפגש גינסבורג עם מנהל המרכז הרפואי ,פרופ׳ אוסקר אמבון ,ועם רופאים ואנשי צוות רפואי ,שסיפרו לו על הטיפול במאות פצועי מלחמת האזרחים ,ביניהם נשים וילדים, שטופלו במרכז .גינסבורג הודה לצוותים הרפואיים בחום ואמר, כי הוא נפעם מהטיפול המסור בפצועים ,ומהתגובות החיוביות של המטופלים לכך כי הם מקבלים את הסיוע הרפואי ממדינת ישראל. הצלחה לסדרת מפגשי תמיכה קבוצתיים לחולי טרשת נפוצה ולבני משפחותיהם המרפאה לטרשת נפוצה במרכז הרפואי זיו בניהולו של ד"ר ראדי שאהין ערכה סדרה מוצלחת של מפגשי תמיכה לחולי טרשת נפוצה .המרפאה מטפלת בעשרות חולים מרחבי הצפון, המגיעים לביקורת מדי שלושה חודשים בממוצע ולעיתים נדרשים לאשפוז ביחידה הנוירולוגית לצורך המשך טיפול .הצוות הרב-מקצועי ביחידה פועל בגישה מערכתית ומתוך הכרה ,כי על מנת לסייע בהתמודדות מוצלחת עם אתגר וקושי יש חשיבות רבה גם למרכיב החינוך לאורח חיים פעיל, ולהתגייסות המערכות הפורמאליות והבלתי פורמאליות שסביב המטופלים. קבוצות תמיכה והדרכה הנן אמצעי חשוב ליצירת קשר חשוב בין החולים במחלה, התורם להיענות לטיפול הן מבחינה רפואית והן מבחינה אישית ורגשית .היחידה לטרשת נפוצה יזמה סדרת מפגשי תמיכה קבוצתיים המיועדים לחולים ולבני משפחתם שנערכו ללא עלויות למשתתפים. מפגשי התמיכה הקבוצתיים התקיימו אחת לחודש באולם ההרצאות של המרכז הרפואי זיו ,בהנחיית האחות הראשית ביחידה ,מלכה מנסור והעובדת הסוציאלית ,יסמין קנציורק. כל מפגש הוקדש לנושא רלוונטי בהתמודדות עם המחלה ובמהלכו תינתן הרצאה של מומחים בתחום שלאחריה התקיים דיון פתוח בהשתתפות הקהל. המפגש הראשון כלל היכרות והרצאה על עדכונים וחידושים בטיפול בטרשת נפוצה מפי ד"ר ראדי שאהין ,מנהל מחלקת נוירולוגיה והמרפאה לטרשת נפוצה ,המפגש השני עסק בנושא מיצוי זכויות בביטוח הלאומי בהשתתפות מנהלת מחלקת ועדות לנכות כללית ומחלקת גמלת שירותים מיוחדים בסניף טבריה של הביטוח הלאומי ,עידת אבנעיים .המפגש השלישי עסק בנושא אורח חיים פעיל ופעילות גופנית בטרשת נפוצה בהנחיית צוות הפיזיותרפיסטים והריפוי בעיסוק של המרכז הרפואי וכן של מדריכת יוגה ופילאטיס לחולים כרוניים. המפגש האחרון עסק בנושא התמודדות זוגית ומשפחתית עם מחלה כרונית וכלל הרצאה של מנהל השירות לעבודה סוציאלית במרכז הרפואי זיו והמטפל המשפחתי ,יניב בן שושן. טרשת נפוצה הינה מחלה כרונית של מערכת העצבים ,שבה פוגעת מערכת החיסון בתאי העצב .הפגיעה יכולה להתרחש במוח ,בעמוד השדרה ובאברי הגוף .למחלה מגוון תסמינים, ביניהם ראייה מטושטשת ,קשיים בהליכה, סחרחורות וניוון שרירים .חולים רבים חיים עם המחלה שנים רבות ,אך במקרים החמורים יותר המחלה גורמת לפגיעה בתנועה ואף לנכות. מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 5ספטמבר 2014 23 קהילה כדורסלניות צעירות במרכז לסוכרת נעורים בנות קבוצת הכדורסל הפועל גליל עליון גילאי 14-16לקחו הפוגה מהאימונים המפרכים והגיעו למרכז הרפואי זיו להנעים את זמנם של המטופלים במרכז לסוכרת נעורים. לשחקניות הכדורסל הצטרף גם מנהל הקבוצה גלעד ארמון ומאמן הקבוצה איתמר דיוויס ,שיזם את הפעילות עם אמירה שתיל ,אם הקבוצה. הכדורסלניות הצעירות העמידו סל נייד ברחבת המרכז לסוכרת נעורים ושיחקו עם הילדים והנערים המטופלים. בנוסף ,שתיים מבנות הקבוצה ,אושרי שתיל מקיבוץ הגושרים והדס ברש מיסוד המעלה ,הגיעו מצוידות כל אחת בצ'לו וניגנו להנאתם של המטופלים. היה אליפות! בדיקות עיניים לילדי ״שחפים״ ביקור ״המערכת״ העיתונאית מיקי חיימוביץ' וצוות תכנית הטלוויזיה "המערכת" הגיעו ליום צילומים במחלקת נפרולוגיה במרכז הרפואי זיו ,לצורך עריכת תכנית שתעסוק בתרומת והשתלת איברים בישראל .חיימוביץ' ראיינה מטופל הממתין להשתלת כליה במחלקה ,את מנהל מחלקת נפרולוגיה, ד"ר רפאל גרי ,ואת האחות לואיזה .חיימוביץ׳ אמרה כי התרשמה מאוד מהטיפול המסור של צוות המחלקה בחולי הדיאליזה, ואיחלה לצוות הנפרולוגיה הצלחה בעבודתם .חיימוביץ׳ נפרדה מכולם בחיוכה הרחב והמקסים שנתן המון כוחות להמשך. 24 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 5ספטמבר 2014 במסגרת יוזמה משותפת של מחלקת עיניים במרכז הרפואי זיו ובית הספר ״שחפים״ של המועצה האזורית מבואות חרמון, המטפל בילדים עם צרכים מיוחדים ,ערך מנהל מחלקת עיניים במרכז הרפואי ,ד"ר יוסי פיקל ,בדיקה לתלמידים בעלי לקות ראייה. במהלך היום ערך ד"ר פיקל בהתנדבות בדיקות ראיה ל 23-תלמידים מבית הספר ,בעקבותיהן הופנו חלק מהילדים להמשך בירור רפואי במחלקת עיניים . מנהל בית הספר ,ישי אדלר ,ערך לד"ר פיקל סיור היכרות בבית הספר במהלכו דנו בהמשך קיום הקשר ושיתוף הפעולה" .הקשרים בין המרכז הרפואי לבין הקהילה חשובים ביותר״ ,אמר ד״ר פיקל. ״אנו עושים את מירב המאמצים להעניק לתושבי האזור שירות רפואי טוב ביותר ,כולל יציאה למקומות שונים וביצוע בדיקות רפואיות לאוכלוסיות שונות מכל המגזרים ,בבתי ספר ומתנ"סים .מחלקת עיניים במרכז הרפואי זיו מתכוונת לקיים פורום הדרכה והתייעצות קבוע בינינו לבין בית הספר ולתמוך בו לאורך כל השנה על פי הנדרש". מנהל בית הספר ,ישי אדלר ,הוסיף כי "שירות זה ,בו מגיעים מהמרכז הרפואי זיו אל בית הספר ומבצעים בדיקות שונות לתלמידים מסייע באופן משמעותי להורי התלמידים שלא צריכים להגיע במיוחד באופן עצמאי לבדיקות בבית החולים .כאשר הבדיקות מבוצעות במקום מוכר ומלוות על־ידי הצוות הקבוע ,שיתוף הפעולה של התלמידים עולה וכך התוצאות משקפות בצורה מיטבית את המצב הרפואי האמיתי של התלמיד .החיבור הקהילתי בין בית הספר למרכז הרפואי זיו תורם לשני הצדדים ומגביר את הקשר והשותפות בין הורי התלמידים לבית החולים” . עוד הוסיף אדלר כי בחודש פברואר תתקיים פגישה בין צוות מבית הספר וצוות ממחלקת עיניים ,על מנת לגבש תכנית פעולה רב-שנתית, במסגרתה תתקיים פעם בשנה בדיקת עיניים לכלל התלמידים. ״בנוסף ,אנו מתכוונים לקדם שתופי פעולה נוספים עם בית החולים, אשר יעלו בישיבת העבודה הקרובה" ,אמר אדלר. הזווית האישית בעיני הזורע >> בעזרת צוות של כמעט מאה איש ואישה שומרת מחלקת המשק על ניקיון המרכז הרפואי ומספקת לו שרותי תברואה מאת :מוטי זורע חלון לנפש בצל המלחמה בדרום ,בעקבותיה התמודדו אזרחים וחיילים רבים עם פוסט־ טראומה ,פתח הסטודיו לאמנות ביחידה לבריאות הנפש במרכז הרפואי זיו ,תערוכת יצירות של מטופלים הסובלים מפוסט־טראומה ומסכיזופרניה. תערוכת "חלון לנפש" ,המספקת הצצה לעולמם הפנימי של המטופלים מתמודדי הנפש דרך יצירות האמנות ,נפתחה בחודש אוגוסט ומוצגת במרכז הקהילתי בראש פינה עד ה 22-בספטמבר. סטודיו "הגשר לקשר" ביחידה לבריאות הנפש במרכז הרפואי עוסק בטיפול באמצעות אומנויות ומהווה מודל ייחודי בארץ לתהליך שיקומי הדוגל בביטוי מטאפורי באמצעות יצירה ,כגשר לחוויה הפנימית ,המתקשה לקבל ביטוי חיצוני. מטרת התערוכה ,המציגה ציורים ועבודות בתלת מימד ,הינה לאפשר לצופים לקחת חלק "בחלון לנפש" של המטופלים ,המשתפים את עולמם הפנימי עם הצופים, מקרבים וחושפים ,באמצעות היצירה האומנותית את הפחדים והכאבים .המטופלים לומדים ומפתחים יכולת ביטוי מטאפורי-אומנותי ,לוקחים אחריות על עולמם, צועדים לקראת עצמאות רחבה יותר ובזכות כך משפרים את איכות חייהם ואת הקשר עם סביבתם. מנהלת הסטודיו לאומנות במרכז הרפואי זיו ויוזמת התערוכה ,הפסיכולוגית הקלינית ברוריה שיפרון" :שפת האמנות מאפשרת גשר בין העולם הפנימי והחיצוני .העבודה נעשית בגובה העיניים ,תוך פתיחות רבה .המטופלים כותבים ביומן אישי את המטרה האישית בכל יום ולאחר מכן יוצר כל מטופל עבודת אומנות". נפש בריאה בגוף בריא מחלקת המשק פעילה 24שעות ביממה .בכל ימות השנה אחראית המחלקה על מתן שירותי ניקיון ותברואה שוטפים לכל היחידות והמחלקות בבית החולים, אחראית לאספקת מוצרי היגיינה (נייר טואלט ,נייר ניגוב ידיים ,סבון) וכן אחראית על שירותי ההדברה של בית החולים .בנוסף לתחום הניקיון מחלקת המשק לוקחת חלק פעיל וחשוב בארגון כנסים ואירועים המתקיימים בבית החולים. מנהל המחלקה מר רונן כהן והסגנים -גב' אסתר ביסמוט ,גב' יפה יוסף גב' מרגלית פלס ומר דוד חמו -מנהלים צוות של 46אנשים שהם עובדי משרד הבריאות ועוד כ 50-אנשים המועסקים על־ ידי קבלני כוח אדם. זוהי המחלקה הגדולה ביותר בסקטור מנהל ומשק, ועבודתה המרובה אף זכתה להוקרה ושבחים במהלך השנים במסגרת תחרויות נקיון וטיפוח ארציות בין בתי החולים הממשלתיים בארץ. רונן כהן מציין ,כי “הקו שמנחה את הצוות במחלקתו הוא מתן שירות מקצועי ואיכותי לכלל המאושפזים ,וצוות בית החולים בכל הסקטורים. חשיבות הניקיון והקפדה על היגיינה במקום המכיל חולים וקהל רב היא הכרחית וחשובה ואנו עושים את מירב המאמצים כדי לשמור על רמה גבוהה של ניקיון״. מנהל מחלקת עיניים במרכז הרפואי זיו ,ד"ר יוסי פיקל ,השתתף בריצה למרחק 10קילומטרים במסגרת מרתון תל-אביב ,יחד עם אשתו ובנו ,שניהם מתנדבים ומדריכים בתנועת הנוער לילדים עם צרכים מיוחדים "כנפיים של קרמבו" .ד"ר פיקל סיפר כי בתו ,הגר ,אחראית סניף "כנפיים של קרמבו" בשכונת קריית אליעזר בחיפה ,גייסה אותו ואת המשפחה כולה להשתתף בריצה ,לצורך העלאת המודעות לתנועה ועידוד יצירת סניפים נוספים ברחבי הארץ. "התחלתי לרוץ לפני חודש ולהתאמן לקראת המרתון .לרוץ למען מטרה חשובה נותן מוטיבציה רבה .בצפת כיום אין סניף של התנועה וילדי האזור נוסעים לקריית שמונה על מנת להשתתף בפעילויות ,אם נצליח לקדם אפילו במעט פתיחת סניף גם בצפת אז כבר עשינו טוב" ,אמר ד"ר פיקל. כמידי שנה ,השתתף גם מנהל יחידת כלי דם במרכז הרפואי ,ד"ר טל סלומון ,בריצת חצי המרתון. מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 5ספטמבר 2014 25 קהילה שבוע מרוכז של ניתוחי שקדים לילדים >> ד״ר פיטר גילבי :״התורים ארוכים וההמתנה יכולה לארוך מספר חודשים .על מנת להקל על המטופלים שלנו ,החלטנו לקיים שבוע ניתוחים מרוכז שבמהלכו ניתחנו כ 30-ילדים״ עקב העומס הרב וזמני ההמתנה הארוכים לניתוחים בכל בתי החולים בארץ ,שלעיתים יכולים להימשך חודשים ארוכים ,החליטה הנהלת המרכז הרפואי ליזום שבוע ניתוחי שקדים מרוכז בחודש יוני. מנהל מחלקת אף אוזן גרון במרכז הרפואי זיו ,ד"ר פיטר גילב :אומר כי ניתוחי שקדים לילדים הינה בעיה נקודתית כואבת בכל הארץ .״בדרך כלל התורים ארוכים וההמתנה יכולה לארוך מספר חודשים .על מנת להקל על המטופלים שלנו ,החלטנו לקיים שבוע ניתוחים מרוכז שבמהלכו ניתחנו כ 30-ילדים, כאשר במקרה רגיל היה לוקח לבצע את כל הניתוחים האלו מספר חודשים״ .במהלך שבוע הניתוחים נדרש בית החולים להיערכות מיוחדת מבחינת תגבור חדרי הניתוח ושעות הניתוח ,וכן הכנת מחלקת הילדים לקליטה של הילדים שנותחו. ניתוח כריתת שקדים הינו אחד הנפוצים ביותר בקרב ילדים ומדי שנה מבוצעים בישראל אלפי ניתוחים .זהו הליך כירורגי בו מסירים מהגרון את השקדים והוא נחשב לאחד הניתוחים השכיחים בילדות .הניתוח מבוצע במרבית המקרים עקב שקדים מוגדלים החוסמים את מעבר האוויר או דלקות שקדים חוזרות. שקדים גדולים עשויים לגרום לתסמונת דום נשימה בשינה ,שהינה תופעה עם השלכות בריאותיות לטווח ארוך .הניתוח מטפל בתסמונת ,מאפשר מעבר אוויר תקין ומשפר את איכות החיים של הילדים. הצלחה לכנס הריון ולידה 100נשים הרות ובני זוגן מאזור כרמיאל והסביבה וגם מאזורים מרוחקים יותר כגון חיפה ,קריות ונצרת עילית ,השתתפו בכנס הריון ולידה שנערך באודיטוריום עיריית כרמיאל ,ביזמת מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי זיו .בכנס האזינו המשתתפים למגוון הרצאות בנושא הריון ולידה שהועברו על־ידי צוות בכיר הכולל רופאים ואחיות מאגף המיילדות במחלקת נשים ויולדות של המרכז הרפואי זיו. מנהל מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי זיו ,ד"ר עינבר בן-שחר ,אמר כי הנשים הרבות שהגיעו לכנס ,נפגשו עם הצוות הבכיר של אגף היולדות של המחלקה ,שמעו על האופציות העומדות לרשותן במהלך ההיריון והלידה ,התעניינו ושאלו שאלות לקראת הלידה הצפויה. "מטרת הכינוס הייתה לענות על השאלות של היולדות ובני משפחותיהן ,לקראת הלידה ,אשר הינה תהליך מרגש אך גם תמיד מלא חששות .הצגנו בפני היולדות שינויים שחלו בכוח האדם ,בשירותים הרפואיים והמבניים ואת החידושים במחלקת נשים ויולדות .המחלקה שלנו מעניקה תנאים ברמה הגבוהה ביותר כולל חדרי לידה חדשים שכוללים שני חדרי לידה טבעית וצוות מקצועי ומיומן המעניק יחס אישי וחם וכן מחלקת יולדות ששינתה פניה לחלוטין .הקרבה הפיזית לכרמיאל וכן השירותים המצוינים שהמחלקה מעניקה הופכים את הלידה במרכז הרפואי זיו לאופציית הבחירה והברירה הטבעית ליולדות מהסביבה .אני מודה לעיריית כרמיאל ולצוות מרכז הצעירים של כרמיאל על שיתוף הפעולה ההדוק בארגון הכנס" ,אמר ד"ר בן-שחר. בשנים האחרונות חל גידול של כ 50%-במספר היולדות המגיעות למרכז הרפואי זיו ,זאת הודות לבנייתם של חדרי הלידה החדשים ,שיפוץ מחלקת היולדות והצטרפות אנשי צוות רפואי חדשים ומוכשרים. 26 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 5ספטמבר 2014 הכנה להורות מפגש הדרכה לזוגות צעירים ,שזה עתה הפכו להורים, התקיים במרכז הרפואי זיו ,ביזמת סוהילה גאנם ,מיילדת בכירה בחדרי הלידה ומרכזת קורס ההכנה ללידה .למפגש הגיעו אימהות לאחר לידה ראשונה ובני זוגן ,שהשתתפו גם בקורס הכנה ללידה במרכז הרפואי זיו ,אך הפעם הם הגיעו להדרכה עם התינוקות הטריים. המפגש החל בשיחה על חווית הלידה ודיון פתוח בסוגיות בגידול התינוקות וחיי המשפחה החדשה .בהמשך נערכה הדרכה בנושא עיסוי תינוקות ושיטות טבעיות להקלה על כאבים ובעיות שכיחות כגון גזים ,כאבי שיניים וכד'. אחות אחראית חדרי הלידה במרכז הרפואי זיו ,מירה אלי :״ לאחרונה הוספנו אפשרות לצרף ליולדות בניתוחים קיסרים אלקטיביים מלווה אותו היולדת יכולה לבחור .שירות חדש נוסף אותו אנומעניקים הינו יום הדרכה לקראת ניתוח קיסרי שיכלול פגישה עם המרדים ,עם הרופא המנתח ,סיור במחלקות ופגישה עם המיילדות. לאחר הלידה אנו מציעים המשך הקשר איתנו בקורסים של הכנה והדרכה להורים הצעירים״. אקדמיה חידוש פרוייקט שיתוף פעולה אקדמי עם רופאים יהודים מחו״ל >> “שותפות ביחד” של הסוכנות היהודית חוזרת לפעול בפרוייקטים חדשים שמקרבים בין קהילות צפת-חצור וראש־פינה לקהילת פאלם ביץ׳ באמצעות חיזוק הקשר עם רופאים יהודים והגברת שיתופי פעולה אקדמיים מאת :פרופ' אנתוני לודר ,מנהל מחלקת הילדים במרכז הרפואי זיו ,וסגן דיקן הפקולטה לרפואה לאחרונה התחדשה פעילותו של פרוייקט לשיתוף פעולה אקדמי עם רופאים יהודים מחו”ל ,בשילוב עם פרוייקט קהילתי בשם “שותפות ביחד” של הסוכנות היהודית .במסגרת תוכנית זאת מקיימים המרכז הרפואי זיו ורשויות הערים צפת ,חצור וראש־ פינה (צח”ר) -שותפות עם הקהילה היהודית והפדרציה היהודית שנמצאות בפאלם ביץ’ שבפלורידה. ראשיתו של הפרוייקט בביקור בקהילת פאלם ביץ׳ בשנת 1997 שערכתי ביחד עם מנהל המרכז הרפואי זיו ,פרופ’ אוסקר אמבון במטרה לקדם את הפרוייקט החשוב .לאחר מספר שנים שבהן הפרויקט לא היה פעיל ,נסעתי במאי 2014שוב לפאלם ביץ׳ ,הפעם יחד עם מרכזת אזורית של הפרוייקט שותפות ביחד מטעם הסוכנות היהודית ,הגב’ איריס מידן ,ויו”ר וועדת ההיגוי האזורית וחוקר בכיר בפקולטה לרפואה בצפת ,פרופ’ איציק חביב ,במטרה לנסות ולהחיות את הפרוייקט ולשלב בו ממדים אקדמאיים חדשים. במהלך השנים שחלפו ,חלה התפתחות אקדמית בפאלם ביץ’ ונפתחו בה שני מוסדות מחקר בעל מוניטין עולמי -מכון מקס פלאנק בפלורידה למדעי המוח ומכון המחקר סקריפס .ביקרנו במוסדות האמריקאים הללו וכן בבתי חולים מובילים בפאלם ביץ’ :בית החולים סנט מרי ,המרכז הרפואי VAלמשוחררי צבא ,בית החולים גוד-סמרטן ובמוסדות ומרפאות נוספים ,.כמו גם עם אנשי מפתח בקהילה הרפואית באזור .כתוצאה מהמפגשים הוקמה בפדרציה היהודית של פאלם ביץ’ ועדת רופאים שמהווה הישג חשוב לקהילות האזור המבקשת לקדם ולשתף רופאים ציבוריים יהודים בחיים הקהילה. היבט של שיתוף הפעולה מתקיים עם הפקולטה לרפואה באוניברסיטת מיאמי המקבלת סטודנטים מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר־אילן בצפת לסבבים קליניים במוסדות הבריאות של פאלם ביץ׳. לאחרונה נעשו מספר נסיונות שהוכיחו את חשיבות הפרוייקט ותרומתו .רופא הנשים הבכיר מאוניברסיטת ווסט ווריג’יניה ,ד”ר סטיבן וורסוף ,הגיע מספר פעמים למחלקת נשים במרכז הרפואי זיו ותרם רבות לסטודנטים שהתלמדו באותה העת במחלקה מנסיונו הרב,.רופא ילדים אנגלי ,ד”ר מרווין ג’סוון ,הגיע מלונדון למחלקת ילדים ושהה שם מספר חודשיםף במהלכם תרם רבות לסבבי הלימוד לסטודנטים הנערכים במחלקה. מומחה בכירורגיה ,פרופ’ ביל שכטר ,הגיע למרכז הרפואי וסייע רבות בפעילות קלינית ואקדמית בבית החולים ואף שימש כממלא מקום למנהל המחלקה הכירוגית במהלך החודשים האחרונים. פירות נוספים של הפרוייקט ניתן לראות במרכז הרפואי זיו .בימים אלו בודק פרופ’ חביב מספר רעיונות לפרוייקטים מחקריים בשיתוף רופאים מפאלם-ביץ׳ לבין מדענים ורופאים מהמרכז הרפואי זיו. כמו כן הוחלט כי רופאים אמריקניים יגיעו לשהות במרכז הרפואי זיו לפרקי זמן שונים ,על מנת לסייע ולתרום לחינוך הסטודנטים .בימים אלה נקבע ביקור של המומחה לנוירורדיולוגיה ,דר’ דיוויד פאוול. בעיניי נראה הפרוייקט מאוד מבטיח כי הוא גורם להיווצרות של קשרים אישיים בינינו לבין העמיתים האמריקאים ,קשרים שכאלה יכולים להחזיק לאורך זמן ולהוביל לקשרי עבודה הדוקים. אנו שואפים לקיים בשנה הבאה כנס בינלאומי שייערך בצפת ויוקדש לתרומה של היהדות והפילוסופיה היהודית לטיפול בפערים חברתיים ברפואה ,ובו צפויים להשתתף עמיתנו וחברינו מהשותפות וכן רופאים יהודים נוספים מחו”ל. המרצה המצטיין מנהל המכון הפתולוגי במרכז הרפואי זיו ,דר' סרג'יו שוולב ,הוזמן להרצות בנושא חידושים בבדיקות פתולוגיות ביום עיון של רופאי קהילה באזור הצפון. ד"ר שוולב ,שזכה בתואר המרצה המצטיין בסקר שנערך בקרב הסטודנטים לרפואה בטכניון ,העביר כהרגלו ,גם הפעם הרצאה מרתקת וזכה לתגובות נלהבות מצד קהל המאזינים. מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 5ספטמבר 2014 27 28 7 050-6263767 | 04-6662384 www.ziv.org.il 28 04-6864111 28 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גיליון מספר | 5ספטמבר 2014 052-4820360 | 0 www.ziv.org.il
© Copyright 2024