‫מגזין המרכז הרפואי זיו‬
‫‪9‬‬
‫אנחנו והפקולטה‬
‫גיליון מספר ‪ 1‬ינואר ‪2012‬‬
‫המרכז הרפואי ובית הספר‬
‫לרפואה בצפת‬
‫לב שקט‬
‫הקמה‬
‫המרכז לבריאות הילד‬
‫יוצא לדרך‬
‫‪13‬‬
‫‪15‬‬
‫דימות וחידושים נוספים‬
‫במחלקה הקרדיולוגית‬
‫‪18‬‬
‫עובדים מצטיינים‬
‫שבעה עובדים‬
‫וצוות אחד‬
‫‪20‬‬
‫היכן שהכל מתחיל‬
‫מחלקת היולדות זכתה‬
‫לחידוש פנים‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 1‬ינואר ‪2012‬‬
‫‪1‬‬
‫בית הורים “סוכת שלום‪-‬נוף צפת”‬
‫✿ צוות מקצועי ומסור של רופאים‪ ,‬אחיות‪ ,‬מטפלים‪ ,‬דיאטנית ועובדים סוציאליים‬
‫✿ טיפול באוכלוסיית הקשישים בכל התפקודים‪ :‬תשושים‪ ,‬סיעודיים ותשושי נפש‬
‫✿ מזון ביתי בהכנה במקום‪ ,‬כשר‬
‫✿ תעסוקה‪ ,‬תרבות ופעילות חברתית לרווחת הקשיש וחדר פיזיותרפיה מאובזר‬
‫✿ סיוע בהשגת אישורים לקבלת מימון ממשרדי הבריאות והרווחה‬
‫✿ יחס אישי ותומך באווירה משפחתית‪ ,‬תוך שמירת קשר עם המשפחה‬
‫בפיקוח משרדי הבריאות והרווחה‬
‫מחלהקותתחחדיד‬
‫שנ !ו‬
‫שות ומ‬
‫רווחות‬
‫בהנהלת‬
‫בשנתיים רשת “נוף”‬
‫האחרונות‬
‫“נוף” ‪ -‬רשת בתי ההורים המובילה בצפון מפעילה תשעה בתי הורים‬
‫אל תתלבטו‪ ,‬צרו קשר ובואו להתרשמות ללא התחייבות‬
‫ע‬
‫ו‬
‫ט‬
‫פ‬
‫י‬
‫ם‬
‫ב‬
‫כ‬
‫בוד ואהבה‬
‫‪l tarbut-print.co.il l‬‬
‫מנהל קישרי לקוחות ‪ -‬יצחק (צאלי) צלאל ‪050-3130002 1-800-700-429 ,‬‬
‫המגוון הגדול ביותר של פתרונות‬
‫עם צוות מקצועי ויחס אישי ותומך‪ ,‬לצרכי הגיל השלישי‬
‫‪2‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 1‬ינואר ‪2012‬‬
‫תוכן‬
‫העניינים‬
‫חדשות‬
‫מכשיר פיברו‪-‬סקאן‬
‫חדש ביחידת הכבד‬
‫עמ' ‪4‬‬
‫מחקר‬
‫אחיות בתפקיד ניהולי‬
‫נתונות לסיכון לבבי‬
‫עמ' ‪6‬‬
‫אקדמיה‬
‫אנחנו והפקולטה‬
‫לרפואה‬
‫עמ' ‪9‬‬
‫לב שקט‬
‫דימות לסיוע‬
‫באיתור מוקדם‬
‫של מחלות לב‬
‫עמ' ‪15‬‬
‫עובדים‬
‫העובדים ואנשי הצוות‬
‫המצטיינים לשנת ‪2010‬‬
‫עמ' ‪18‬‬
‫ראיון‬
‫מנהל מחלקת נשים ויולדות‬
‫בשיחה מרתקת‬
‫עמ' ‪20‬‬
‫לעובדי המרכז הרפואי זיו וקהל הקוראים כולו‬
‫שלום רב‪,‬‬
‫מו"ל הוצאה גלילית‬
‫המרכז הרפואי זיו‪ ,‬צפת ‪13100‬‬
‫טל‪ 04-6828190:‬פקס‪04-6828802:‬‬
‫עורך חיים בלוצר‬
‫כתיבה אורנה ריין‬
‫שיווק ופרסום מרב גרינוולד‬
‫יועצת לעריכה לשונית מירב גרץ רונן‬
‫מערכת ד"ר וניה וולך‪-‬מנע‪ ,‬ד"ר ענבר‬
‫בן שחר‪ ,‬נדים חדיד‪ ,‬פנינה בוחניק‪,‬‬
‫חנה ביקל‪ ,‬משרד תקשורות‬
‫צילום חנה ביקל‪ ,‬סימון חדאד‬
‫לפרסום בעיתון צרו קשר עם משרד‬
‫השיווק במרכז הרפואי ‪050-8434011‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫המגזין מוגש כשירות לציבור‪ ,‬אין‬
‫המערכת אחראית על תוכן המודעות‬
‫וסגנונן‪ .‬תוכן המודעות באחריות‬
‫המפרסמים בלבד ואין בפרסומן משום‬
‫המלצה של המרכז הרפואי זיו‪.‬‬
‫אנו שמחים לחדש את הוצאת עיתון המרכז‬
‫הרפואי בפורמט מורחב ומחודש‪ ,‬בשמו החדש‪.‬‬
‫מטרת "מגזיו" להביא לידיעתכם חידושים‪,‬‬
‫התפתחויות ומגמות המתממשים בעבודת המרכז‬
‫הרפואי‪ ,‬כמו גם לבטא את רוחו המיוחדת של‬
‫המרכז ולהעניק לעובדיו כלי ביטוי‪.‬‬
‫אני מזמין אתכם‪ ,‬הקוראים‪ ,‬ליצור קשר עם חברי‬
‫המערכת‪ ,‬להציע כתבות מפרי עטכם או נושאים‬
‫לסיקור‪.‬‬
‫כמרכז רפואי מתקדם וכבית חולים אוניברסיטאי‪,‬‬
‫אנו מכוונים למצוינות ושואפים לקידום הידע‪,‬‬
‫האיכות‪ ,‬המחקר ורמת הטיפול הקליני‪ .‬בשנה‬
‫החולפת פנו כ‪ 75,000-‬תושבים למחלקה‬
‫לרפואה דחופה‪ ,‬אושפזו יותר מ‪ 26,300-‬איש‬
‫ואלפי אזרחים טופלו במרפאות החוץ ובמכונים‬
‫השונים‪ 3,348 .‬תינוקות נולדו בחדרי הלידה שלנו‬
‫במהלך שנת ‪.2011‬‬
‫לצד אלה‪ ,‬נראים ונשמעים במלוא עוזם הדי‬
‫פיתוח רחב במתחם המרכז הרפואי – במרכז‬
‫לבריאות הילד ההולך ונבנה; בחדרי הניתוח‬
‫והמכון הגסטרואנטרולוגי שהכשרתם בקומת‬
‫הקרקע קרבה לסיום; במכון הרדיו‪-‬תרפי שבנייתו‬
‫תחל בקרוב ובמגדלי ההוראה שייבנו בצמוד‬
‫למבנה הראשי על ידי אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬
‫כל אלה‪ ,‬יחד עם שיתוף הפעולה המתהדק‬
‫עם הפקולטה החדשה לרפואה בצפת ועם‬
‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן בכלל‪ ,‬מצעידים אותנו‬
‫קדימה ומחזקים את מעמדנו כמרכז רפואי‬
‫חדשני ומוביל בצפון‪.‬‬
‫בשמי ובשם הנהלת המרכז הרפואי אני מאחל‬
‫לקוראי העיתון שנה אזרחית מוצלחת ופורייה‪,‬‬
‫שנה של התפתחות‪ ,‬שיפור וצמיחה‪.‬‬
‫‬
‫ד"ר אוסקר אמבון‪,‬‬
‫מנהל המרכז הרפואי‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 1‬ינואר ‪2012‬‬
‫‪3‬‬
‫חידושים‬
‫פיברו‪-‬סקאן שני בארץ ביחידת הכבד‬
‫>> המכשיר החדשני מזהה ומעריך התפתחות צלקות בכבד בתוך עשר דקות‬
‫ועשוי להחליף את בדיקת הביופסיה המסורתית‬
‫פיברו‪-‬סקאן‪ ,‬מכשיר חדשני לזיהוי‬
‫והערכת התפתחות צלקות בכבד‬
‫(פיברוזיס)‪ ,‬נכנס לפעולה ביחידת‬
‫הכבד במרכז הרפואי זיו בצפת‪.‬‬
‫המכשיר‪ ,‬שפותח בשנים האחרונות‪ ,‬עשוי‬
‫להחליף את בדיקת הביופסיה ששימשה עד‬
‫כה להערכת אלסטיות הכבד‪ .‬הפיברו‪-‬סקאן‬
‫קובע את מידת הפיברוזיס לפי דגימת מידת‬
‫האלסטיות של הרקמה‪ .‬זהו מכשיר שני‬
‫המופעל בישראל‪ ,‬ומעתה יוכלו תושבי הצפון‬
‫לעבור קרוב לביתם את הבדיקה החשובה‪.‬‬
‫ד’’ר אנייס דז’ברה‪ ,‬רופאה בכירה ביחידת‬
‫הכבד‪ ,‬עברה ‪ -‬טרם קליטת המכשיר במרכז‬
‫הרפואי ‪ -‬השתלמות מיוחדת באוניברסיטת‬
‫ליל בצרפת‪ ,‬שם התמחתה בהפעלתו‬
‫ובביצוע הבדיקה‪.‬‬
‫פיברו‪-‬סקאנינג היא בדיקה בשיטת האולטרה‬
‫סאונד‪ ,‬האורכת כעשר דקות ואינה מלווה‬
‫בכאבים‪ .‬הבדיקה מחליפה‪ ,‬במקרים‬
‫מסויימים‪ ,‬את ביופסיית הכבד שהיא תהליך‬
‫חודרני ויקר‪ .‬ד"ר עאסי נימר העומד בראש‬
‫יחידת הכבד במרכז הרפואי זיו‪ ,‬מציין‪:‬‬
‫"הבדיקה מיועדת לחולים עם הפרעות‬
‫באנזימי הכבד‪ ,‬הגדלה של הכבד‪ ,‬או כאבים‬
‫לא מוסברים בבטן העליונה הימנית‪.‬‬
‫חולים הסובלים ממחלת כבד כרונית‬
‫מפתחים בשלב ראשון דלקת בכבד‪,‬‬
‫ההופכת בחלק מהם עם השנים‬
‫לפיברוזיס (צלקת)‪ .‬עם הופעת‬
‫הפיברוזיס מועד החולה להחמרת‬
‫התהליך הצלקתי עד כדי הופעת שחמת‬
‫הכבד על סיבוכיה"‪ .‬הבדיקה מקובלת‬
‫ברחבי העולם ונמצאת בשימוש בצרפת‪,‬‬
‫ארה"ב גרמניה‪ ,‬קנדה ואנגליה‪.‬‬
‫ד"ר דז'ברה וד"ר נימר עם נציגי החברה הרפואית‪ ,‬מכשיר הפיברו‪-‬סקאן ונציגת התורמים‪ ,‬שרה כהן‬
‫מעקף תריסריון לטיפול בהשמנת יתר חולנית‬
‫החל מחודש דצמבר ‪ 2011‬מבוצע‬
‫במחלקה הכירורגית במרכז הרפואי‬
‫זיו ניתוח בריאטרי לטיפול בהשמנת‬
‫יתר חולנית בשיטת מעקף תריסריון‪ ,‬הידוע‬
‫כבעל יעילות גבוהה לטיפול בתופעה ומביא‬
‫לשיפור מרבי במחלות הנלוות‪.‬‬
‫הניתוח‪ ,‬הידוע במורכבותו‪ ,‬בוצע לראשונה‬
‫על ידי ד”ר וג’די ספדי‪ ,‬ד”ר איגור דשקובסקי‬
‫וד”ר אולג יפרמוב מהמחלקה הכירורגית‪ ,‬ד”ר‬
‫אלכסנדר איזקסון‪ ,‬מנהל מחלקת ההרדמה‬
‫יחד עם ד”ר גיא צ’רנייבסקי‪ ,‬וד”ר גדעון‬
‫סרוקה‪ ,‬סגן מנהל המחלקה הכירורגית בבית‬
‫החולים בני ציון בחיפה‪.‬‬
‫הניתוח שבוצע בשיטת הלפרוסקופיה (ניתוח‬
‫זעיר פולשני) ארך שלוש וחצי שעות‪.‬‬
‫מנהל המחלקה הכירורגית והמרפאה‬
‫להשמנת יתר במרכז הרפואי זיו‪ ,‬ד”ר איגור‬
‫‪4‬‬
‫וקסמן‪ ,‬אומר כי ההשפעה על המטבוליזם‬
‫ותפקוד מערכת העיכול בעקבות ניתוח‬
‫מעקף תריסריון אפקטיבית יותר‪ ,‬ביחס‬
‫לניתוחים בריאטרים אחרים‪“ ,‬עם זאת‪ ,‬זהו‬
‫ניתוח מורכב‪ ,‬המצריך מיומנות גבוהה"‪.‬‬
‫נדרשות גם מיומנויות מתקדמות בתחום‬
‫ההרדמה‪“ :‬בשל ממדי המנותחים בניתוחים‬
‫מסוג זה‪ ,‬אנו נזקקים לשני מרדימים ויותר‬
‫ויש חשיבות רבה לעזרתו של הצוות‬
‫הסיעודי”‪ ,‬אומר ד”ר איזקסון‪.‬‬
‫“מעבר למאמצים בהזזת החולה לתנוחה‬
‫מתאימה במהלך הניתוח ופתיחת האוויר‪,‬‬
‫שהינם קשים בגלל מסת השומן‪ ,‬אנו נדרשים‬
‫לשליטה מלאה ורציפה בגישה אל נתיבי‬
‫האוויר וכלי הדם‪ ,‬כדי למנוע בעיות הנשמה‪,‬‬
‫ולהבטיח יציבות לחץ דם ודופק”‪.‬‬
‫ד”ר איזקסון מוסיף כי בניתוחים מסוג זה יש‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 1‬ינואר ‪2012‬‬
‫צורך להעיר את המנותח מיד עם סיום‬
‫הניתוח ולהחזירו לנשימה עצמאית‪“ ,‬זהו‬
‫תהליך ממושך שלעתים אורך יותר מהניתוח‬
‫עצמו”‪.‬‬
‫במרפאה להשמנת יתר במרכז הרפואי זיו‬
‫בוצעו בשנה האחרונה ‪ 155‬ניתוחים‬
‫בריאטרים מסוגים שונים‪“ .‬השמנת היתר‬
‫הופכת למגיפה עולמית‪ ,‬וקיימת עלייה ברורה‬
‫בפניות למרפאה ועלייה במספר הניתוחים‬
‫הבריאטרים המבוצעים אצלנו”‪ ,‬אומר ד”ר‬
‫וקסמן‪.‬‬
‫“לחלק מן המטופלים זהו הפתרון היחיד‬
‫שיציל את חייהם‪ ,‬שכן הניתוחים הבריאטרים‬
‫תורמים גם לריפוי של מחלות רקע הנגרמות‬
‫כתוצאה מההשמנה‪ ,‬כמו יתר לחץ דם‪,‬‬
‫סוכרת ודום נשימה בשינה”‪ ,‬מוסיף ד"ר‬
‫וקסמן‪.‬‬
‫ניתוחי מפרקים מורכבים ‪ -‬טכנולוגיות חדשות‬
‫>> ניתוחי החלפה חוזרת‬
‫של מפרקים נערכו במחלקה‬
‫האורתופדית‪ .‬לאחרונה‪ ,‬הוכנסו‬
‫חליפות ניתוח חדישות בעלות מסכת‬
‫ראש סגורה‪ ,‬המעניקה סטריליות‬
‫מרבית והגנה מפני זיהומים‪ ,‬במיוחד‬
‫בניתוחים הכוללים חיתוך עצם‬
‫במחלקה האורתופדית של המרכז‬
‫הרפואי זיו נערכו לאחרונה שני ניתוחים‬
‫מורכבים להחלפה חוזרת של מפרקים‪.‬‬
‫הניתוחים נוהלו על ידי ד”ר דוד רותם‪ ,‬רופא‬
‫בכיר במחלקה‪ ,‬בשיתוף עם פרופ’ מיכאל סודרי‪,‬‬
‫יו”ר המערך האורתופדי בבית החולים רמב”ם‪.‬‬
‫הניתוח הראשון נערך במטופל בן ‪ 57‬שנזקק‬
‫להחלפה חוזרת של מפרק הברך‪ ,‬לאחר שעבר‬
‫לפני ‪ 18‬שנים החלפה של המפרק‪ .‬עקב‬
‫התרופפות המשתל הישן ומחסור גדול בעצם‬
‫באזור המנותח‪ ,‬השתמשו הרופאים בשתל עצם‬
‫ובמשתל מיוחד המחזיק את העצם בצורה יציבה ביותר‪.‬‬
‫ניתוח שני נערך במטופלת בת ‪ ,58‬שנזקקה להחלפת מפרק ירך‬
‫מזוהם כרונית‪ .‬הניתוח כלל שני שלבים‪ .‬בשלב הראשון‪ ,‬שנערך לפני‬
‫כמה חודשים‪ ,‬בוצע ניקיון יסודי של הרקמה הרכה והעצם המזוהמת‬
‫באזור המנותח‪ ,‬והושאר‪ ‬משתל מיוחד המשחרר אנטיביוטיקה לאזור‬
‫מפרק הירך‪ ,‬כדי לנקותו מזיהומים‪ .‬בשלב השני‪ ,‬שנערך לאחרונה‪,‬‬
‫הוסר המשתל הזמני ובמקומו הוכנס מפרק ירך חדש תוך שימוש‬
‫בשתל עצם מבנק עצמות‪.‬‬
‫בניתוחי שחזור המפרקים הכניס מנהל המחלקה חליפות ניתוח‬
‫חדישות בעלות מסכת ראש סגורה‪ ,‬המעניקה סטריליות מרבית‬
‫והגנה מפני זיהומים‪ ,‬במיוחד בניתוחים הכוללים חיתוך עצם‪.‬‬
‫לדברי ד”ר רותם‪ ,‬שיפור הטיפול במצבים מורכבים של החלפות‬
‫חוזרות של מפרקי ירך וברך‪ ,‬הוא התפתחות חשובה ביותר‪ ,‬המציבה‬
‫את המרכז הרפואי זיו בחזית הקדמה הטכנולוגית‪.‬‬
‫ד”ר רותם‪ ,‬שהצטרף אשתקד לצוות המחלקה האורתופדית‪ ,‬הקים את‬
‫היחידה להחלפה ולשחזור מפרקים לאחר שהתמחה בהחלפת‬
‫מפרקים במלבורן‪ ,‬אוסטרליה‪ ,‬אצל פרופ’ ניל ברגמן‪ ,‬שהוא אחד‬
‫המומחים המובילים בעולם בתחום‪.‬‬
‫מנהל המחלקה האורתופדית במרכז הרפואי‪ ,‬ד”ר אלכסנדר לרנר‪,‬‬
‫אומר כי שני הניתוחים שבוצעו לאחרונה הם שלב נוסף בהתקדמות‬
‫הטיפול המודרני להחלפת מפרקים במחלקה‪ .‬הם באים בהמשך‬
‫לניתוחים מתקדמים שבוצעו בחודשים האחרונים‪ ,‬כגון ניתוח‬
‫להחלפת מפרק ברך באמצעות ניווט טרום ניתוחי‪“ .‬רופאי המחלקה‬
‫האורתופדית מקפידים להתעדכן בשיטות הטיפול המתקדמות‬
‫בעולם‪ ,‬ולהכיר את כל הציוד והמכשור הרפואי החדש‪ .‬אנו עושים‬
‫זאת על מנת להעניק למטופלים את הטיפול הטוב ביותר שניתן”‪,‬‬
‫אומר ד”ר לרנר‪.‬‬
‫ניתוחים בהדמייה‪ :‬מכשור מתקדם ביחידה לרדיולוגיה פולשנית‬
‫>> מכשיר הדמייה חדש‬
‫מקצר את מהירות הטיפול‬
‫ונותן מענה מהיר במקרים‬
‫שבהם מרכיב הזמן הוא קריטי‬
‫מכשור רפואי מתקדם ביחידה‬
‫החדשה לרדיולוגיה פולשנית במרכז‬
‫הרפואי זיו‪ ,‬מונע את הצורך בהעברת‬
‫מטופלים שנפגעו בצפון למרכזים רפואיים‬
‫שונים בארץ (כפי שהיה בעבר‪ ,‬במיוחד‬
‫במלחמת לבנון השנייה)‪ .‬המכשור המציל‬
‫חיים מאפשר לבטל ולקצר פרוצדורות‬
‫כירורגיות שלהן נזקקו בעבר‪.‬‬
‫לדברי ד"ר אלכסנדר אלטשולר‪ ,‬מנהל ומקים‬
‫היחידה‪ ,‬הרדיולוגיה הפולשנית מאפשרת‬
‫לבצע ניתוחים באמצעות טכנולוגיית הדמיה‬
‫רנטגנית‪ CT ,‬ואולטרה‪-‬סאונד‪ ,‬ובכך להגיש‬
‫טיפול מהיר במקרים שבעבר נחשבו לקשים‬
‫ביותר‪ ,‬עם מינימום סיכונים וסיבוכים‪.‬‬
‫"טיפול במפרצת באבי העורקים למשל‪ ,‬היה‬
‫מצריך בעבר ניתוח מסובך שארך ‪ 8-6‬שעות‬
‫והיה כרוך בחתך רציני ביותר והתמודדות עם‬
‫כל ההשלכות של הטיפול הכירורגי"‪ ,‬אומר‬
‫ד"ר אלטשולר‪" .‬בעוד שהיום מבוצע הטיפול‬
‫בשעה וחצי – שעתיים‪ ,‬ללא צורך בהתערבות‬
‫כירורגית‪ ,‬כשלמחרת החולה משוחרר לביתו‪.‬‬
‫גם דימומים ברחם אצל נשים לאחר לידה‪,‬‬
‫שבעבר הסתיימו לעיתים בכריתת רחם‪,‬‬
‫מטופלים כיום ברדיולוגיה פולשנית ונפתרים‬
‫יחסית בקלות וללא צורך בכריתה"‪.‬‬
‫ד"ר אלטשולר מבהיר כי מקצוע הרדיולוגיה‬
‫הפולשנית הוא רב‪-‬תחומי ונוגע כמעט בכל‬
‫תחומי הרפואה‪ .‬צוות היחידה נותן מענה‬
‫לצרכי רוב מחלקות המרכז הרפואי‪ ,‬ועבודת‬
‫היחידה מבוססת ברובה על מקרים של‬
‫רפואה דחופה (תאונות דרכים‪ ,‬תאונות עבודה‪,‬‬
‫פיגועים‪ ,‬מקרי אלימות ועוד)‪ .‬המענה המהיר‬
‫חוסך את הצורך בניתוח ומאפשר להציל חיים‬
‫במקרים שבהם זמן הוא קריטי‪.‬‬
‫עוד מוסיף ד"ר אלטשולר כי בשנה הראשונה‬
‫לפעילותה של היחידה טופלו בה כ‪500-‬‬
‫מקרים מכל הסוגים‪" ,‬ועוד היד נטויה‪.‬‬
‫במקרים רבים‪ ,‬מאפשר המכשור המתקדם‬
‫להימנע מניתוח ומהסכנות הכרוכות בו‪ ,‬וכן‬
‫מאפשר לרופא המטפל לזהות דימומים‬
‫פנימיים‪ ,‬לחדור אל כלי הדם הפגוע בצורה‬
‫פשוטה ולסתום אותו ללא צורך בניתוח"‪.‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 1‬ינואר ‪2012‬‬
‫‪5‬‬
‫מחקרים‬
‫סימנים מוקדמים לרעלת ההריון‬
‫>> מחקר חדש משותף ליחידה הנפרולוגית ומחלקת נשים‪-‬יולדות חיפש סימנים מוקדמים‬
‫להתפתחות רעלת הריונית עוד לפני שתסמיני המחלה פורצים‬
‫מחקר משותף ליחידה הנפרולוגית‬
‫ומחלקת נשים‪-‬יולדות‪ ,‬במרכז‬
‫הרפואי זיו‪ ,‬נערך לאחרונה בראשותו‬
‫של מנהל היחידה הנפרולוגית‪ ,‬ד"ר רפאל גרי‪.‬‬
‫המחקר חיפש סימנים מוקדמים להתפתחות‬
‫רעלת הריונית עוד לפני שתסמיני המחלה‬
‫פורצים‪ .‬לדברי ד"ר גרי נבדקו שני סימנים‪:‬‬
‫רמות החומצה האּורית בדם ובשתן‪ ,‬וחלבון‬
‫המופרש על ידי השלייה (שמו הניסיוני‪:‬‬
‫חלבון שלייתי מספר ‪" .)13‬בהיריון רגיל‬
‫נמצאת החומצה האּורית בדם ברמות נמוכות‪,‬‬
‫אך רמתה עולה באופן משמעותי בזמן רעלת‪.‬‬
‫אנו הראינו כי כבר בשליש האמצעי להיריון‪,‬‬
‫סביב השבועות ‪ 24-22‬ועוד לפני הופעת‬
‫סימני הרעלת‪ ,‬עולה רמתה בדם רק אצל‬
‫נשים שיסבלו בהמשך ההיריון מרעלת‬
‫הריונית‪ ,‬וזאת בגלל ירידה בהפרשה‬
‫הכלייתית"‪ ,‬אומר ד"ר גרי‪.‬‬
‫חלבון מספר ‪ ,13‬המוכר לחוקרים רק שנים‬
‫מעטות‪ ,‬מופרש על ידי השלייה הבריאה‬
‫בכמות מסוימת וניתן למדידה בדם האם‪.‬‬
‫"מחקרנו הראה שאצל נשים הרות ללא סימני‬
‫מחלה‪ ,‬אך שייפתחו בהמשך רעלת‪ ,‬יורדת‬
‫רמתו בדם באופן משמעותי כבר בשליש‬
‫האמצעי של ההיריון‪ ,‬זמן רב לפני הופעת‬
‫תסמיני הרעלת"‪ ,‬אומר ד"ר גרי‪ ,‬ומוסיף כי‬
‫"שני הגורמים הללו – רמת החומצה האּורית‬
‫והחלבון מספר ‪ ,13‬עשויים לעזור בזיהוין‬
‫ואיתורן של נשים הנמצאות בקבוצת סיכון‪,‬‬
‫ולהעניק להן את ההשגחה הנחוצה והטיפול‬
‫המתאים"‪.‬‬
‫ד"ר גרי מציין כי בשלב זה מוקדם עדיין‬
‫לקבוע את ודאותם המוחלטת של הנתונים‬
‫ואת מידת השימוש האפשרי בהם לניבוי‬
‫השתייכות לקבוצת סיכון‪" .‬מחקרים נוספים‬
‫על מספר גדול יותר של נחקרות עשויים‬
‫לחזק את ממצאינו‪ ,‬ולהביא לתחילת שימוש‬
‫מעשי בנגזרותיהם"‪ ,‬מסכם ד"ר גרי‪ ,‬ומציין כי‬
‫במחקרים נוספים ברחבי העולם הושגו‬
‫ממצאים דומים‪ .‬המחקר המשותף זכה בפרס‬
‫ראשון מתוך עשרה מחקרים שהוצגו בכינוס‬
‫השנתי של החברה לרפואת האם והעובר של‬
‫האיגוד הישראלי לגניקולוגיה ומיילדות‪.‬‬
‫אחיות בתפקיד ניהולי נתונות לסיכון לבבי‬
‫>> לחץ בעבודת אחיות בתפקיד‬
‫ניהולי משפיע על גורמי הסיכון‬
‫למחלות קרדיו‪-‬וסקולריות‬
‫מחקרן של ציפי אברהם‪,M.A. RN ,‬‬
‫מהמחלקה לטיפול נמרץ לב ורחל מוריה‪,‬‬
‫‪ ,M.A. RN‬מנהלת הסיעוד במרכז‬
‫הרפואי זיו‪ ,‬בדק את הקשר בין תפקיד ניהולי‬
‫לבין גורמי סיכון למחלות קרדיו‪-‬וסקולריות‬
‫בקרב אחיות‪ .‬לדברי החוקרות ‪ -‬מחקרים רבים‬
‫תיארו את הקשר בין מצבי לחץ במקום העבודה‬
‫לשינוי בבריאותם של בעלי תפקידים ניהוליים‪,‬‬
‫ונמצא כי מתח כתוצאה מתפקיד קשור‬
‫להתפתחות יתר לחץ דם ומהווה גורם מנבא‬
‫סיכון לתחלואה ותמותה ממחלות קרדיו‪-‬‬
‫וסקולריות‪ .‬לחץ במקצוע האחיות נקשר למצבים‬
‫כמו בעיות עם אנשי צוות‪ ,‬קונפליקטים ושינויים‬
‫החלים בהקשר למקצוע‪.‬‬
‫מחקר החתך שביצעו אברהם ומוריה כלל ‪200‬‬
‫אחים ואחיות מכל המחלקות בשני מרכזים‬
‫רפואיים בצפון הארץ ‪ 81.5% -‬מהם נשים בגילאי‬
‫‪6‬‬
‫‪ ,62-40‬ו‪ 32%-‬מתוכם בעלי תפקיד ניהולי‪.‬‬
‫"נמצאו הבדלים מובהקים ברמת הלחץ בין‬
‫אחיות בעלות תפקיד ניהולי לאחיות שאינן‬
‫בתפקיד כזה"‪ ,‬אומרות החוקרות‪" .‬כן ניכר הבדל‬
‫מובהק בשיעור גורמי הסיכון למחלות קרדיו‪-‬‬
‫וסקולריות בקרב אחיות בעלות תפקיד ניהולי‪,‬‬
‫לעומת מי שאינן בתפקיד כזה ‪ 56.5% -‬לעומת‬
‫‪ 43.4%‬בהתאמה‪ .‬בניתוח חד‪-‬משתני נמצא גם‬
‫קשר ישר בין גיל‪ ,‬רמת הלחץ בעבודה וגורמי‬
‫סיכון למחלות לב"‪.‬‬
‫מסקנת המחקר הייתה שיש קשר ישר בין תפקיד‬
‫ניהולי לבין גורמי סיכון למחלות קרדיו‪-‬‬
‫וסקולריות בקרב אוכלוסיית האחיות‪" .‬הנחתנו‬
‫היא כי גילוי מוקדם של מוקדי לחץ והפעלת‬
‫תכנית התערבות להפחתת רמת הלחץ בעבודה‬
‫בקרב אחיות‪ ,‬בעיקר בקרב בעלות תפקיד‪,‬‬
‫יצמצמו את הסיכון להיארעות מחלות קרדיו‪-‬‬
‫וסקולריות בעתיד‪ .‬לפיכך‪ ,‬אנו ממליצות לשקול‬
‫הכנסת תכניות הדרכה בנושאים אלה כחלק‬
‫מתכנית העבודה של האחיות"‪ ,‬סיכמו החוקרות‪.‬‬
‫המחקר הוצג בכינוס הבין‪-‬לאומי השישי לטיפול‬
‫נמרץ לב שהיה בתל אביב בשנת ‪.2010‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 1‬ינואר ‪2012‬‬
‫* עד גיל ‪ 65‬החזר סל בגובה ‪ ** ₪ 880‬הנחות נוספות לבעלי ביטוחים משלימים גם לחברים ביתר קופות החולים ***ההחזרים דרך משרד הבריאות‪.‬‬
‫פשוט‬
‫לשמוע טוב‬
‫חברת שטיינר הוקמה בשנת ‪ 1949‬במטרה‬
‫לשפר את איכות החיים של אנשים‬
‫המתמודדים עם לקויות שמיעה‪ .‬החברה‬
‫מספקת פתרונות בהתאמה אישית –‬
‫מכשירי שמיעה‪ ,‬אביזרי עזר‪ ,‬שתלי שבלול‬
‫ועוד‪ .‬החל מבדיקת השמיעה‪ ,‬דרך הייעוץ‪,‬‬
‫התאמת המכשיר וכלה בליווי לאורך זמן –‬
‫לחברת שטיינר חשוב שלכל לקוח יותאם‬
‫הפתרון המתאים ביותר עבורו‪.‬‬
‫הנחות‬
‫והחזרים‬
‫מדהימים!‬
‫למבוגרים מגיל ‪ 65‬ומעלה‬
‫*‬
‫‪24% + 1075 +3000‬‬
‫חדש!‬
‫בנוסף!‬
‫החזר סל לכל מכשיר‬
‫*‬
‫(‪ 6000‬ש"ח החזר לזוג מכשירים)‬
‫ובנוסף!‬
‫הנחה לכל מכשיר‬
‫**‬
‫לחברי קופ"ח כללית מושלם‬
‫הנחה ממחיר מחירון‬
‫**‬
‫לחברי קופ"ח כללית מושלם‬
‫החזרים נוספים לבעלי ביטוחים משלימים של כל קופות החולים‬
‫לשרותכם ‪ 85‬מכוני שמיעה מדן ועד אילת‬
‫לקביעת תור וייעוץ ללא תשלום‬
‫‪1-700-500-315‬‬
‫לילדים עד גיל ‪18‬‬
‫***‬
‫‪6000 8000‬‬
‫חדש!‬
‫החזר על מערכת ‪FM‬‬
‫חדש!‬
‫החזר על מכשיר שמיעה‬
‫קרית שמונה שד' תל חי ‪ ,77‬טל‪ | 04-6944999 .‬צפת ויצמן ‪ ,4‬טל‪ | 04-6826767 .‬טבריה טרומפלדור ‪ ,40‬טל‪04-6790900 .‬‬
‫כרמיאל הגפן ‪ ,13‬טל‪ | 04-9080320 .‬נהריה הרצל ‪ ,64‬טל‪www.steiner.co.il [email protected] 04-8511211 .‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 1‬ינואר ‪2012‬‬
‫‪7‬‬
‫אקדמיה‬
‫אנחנו והפקולטה לרפואה‬
‫בשנת ‪ 2009‬החליטה הממשלה להקים פקולטה חדשה לרפואה בישראל‪,‬‬
‫בצפת‪ .‬בשנת ‪ 2010‬העניקה המועצה להשכלה גבוהה לאוניברסיטת‬
‫בר‪-‬אילן את החסות האקדמית על הפקולטה‪ ,‬ובנובמבר האחרון נפתחו‬
‫הלימודים במבנה הראשוני הגדול והיפה שנבנה במתחם בית החולים‬
‫הישן בלב העיר‪ .‬בשני מסלולים לומדים ‪ 130‬סטודנטים‪ ,‬מספר גבוה‬
‫בהשוואה למחזורים בפקולטות ותיקות לרפואה בארץ‪.‬‬
‫המסלול המרכזי ללימודי רפואה דומה בהיקפו בצורתו למסלול של‬
‫אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬ומטרתו לאפשר לבוגרי תואר ראשון בביולוגיה‬
‫לסיים לימודי רפואה תוך ארבע שנים ולקבל תואר ‪ .MD‬בפקולטות‬
‫אחרות בארץ המסלול הרגיל נמשך שש שנים ופתוח לבעלי בגרות‬
‫מלאה וציון פסיכומטרי מתאים‪.‬‬
‫המסלול התלת‪-‬שנתי מיועד לסטודנטים שלומדים במסלול שש‪-‬שנתי‬
‫בחו"ל (בדרך כלל במדינות אירופה המזרחית‪ ,‬איטליה וירדן)‪ ,‬סיימו‬
‫לפחות שלוש שנים של לימודי מדע קליני‪ ,‬ורוצים להשלים את‬
‫הפרקטיקה בארץ‪ ,‬בעברית‪ .‬מסלול זה ייפתח רק בשנתיים הראשונות‪.‬‬
‫הפקולטה לרפואה בצפת מעניקה לתלמידיה במסלול התלת‪-‬שנתי‬
‫שלושה יתרונות מרכזיים‪ :‬אפשרות ללימוד פרקטיקה רפואית בשפה‬
‫העברית; הכשרת סטודנטים במחלקות בתי החולים כבר בשנה‬
‫הראשונה ללימודיהם בארץ‪ ,‬וחשיפת בתי חולים בפני הסטודנטים כבר‬
‫מהשנה הראשונה של פעילות הפקולטה; העמדת בוגרים ראשונים תוך‬
‫שלוש שנים – מחצית מהזמן הנדרש בכל פקולטה אחרת‪ ,‬מה שעשוי‬
‫לסייע לפתרון המחסור ברופאים בארץ‪.‬‬
‫הסטודנטים שהחלו ללמוד השנה בצפת מתאפיינים במוטיבציה וברמה‬
‫אקדמית גבוהות‪ ,‬ושמחו על ההזמנות (שתחזור רק בשנתיים הקרובות)‬
‫לשוב לארץ ולסיים כאן את לימודיהם‪ .‬אלו אנשים בוגרים ורציניים‪,‬‬
‫המעוניינים לתרום לחברה ולמדינה‪ .‬גם הסטודנטים במסלול הארבע‪-‬‬
‫שנתי הם בעלי מוטיבציה ובגרות רבה‪.‬‬
‫הצוות הרפואי שלנו משתלב במוסד החדש בכמה רמות‪ :‬אני חבר‬
‫בהנהלת הפקולטה כסגן דיקן ואחראי על המסלול הארבע‪-‬שנתי; רופאים‬
‫רבים נבחרו כחונכים לסטודנטים; כמה רופאים משמשים כראשי ועדות‬
‫מרכזיות‪ ,‬ואחרים התווספו כראשי חוג וכמרצים‪ .‬עם הקורסים הייחודיים‬
‫הנלמדים רק במרכז הרפואי זיו נמנה הקורס באנטומיה‪ ,‬שלשם הוראתו‬
‫נבנה בבית החולים מתקן ייחודי‪ .‬רופאינו מובילים גם קורסים אחרים‬
‫כמו פתולוגיה‪ ,‬ביו‪-‬אנרגטיקה וטראומה‪.‬‬
‫צוות המנחים והמרצים בקורסים הארבע‬
‫שנתיים (שדות קליניים) מלמד גם בקורסים‬
‫של המסלול התלת‪-‬שנתי‪ ,‬למשל בקורס יק"ר‬
‫(יסודות הקליניקה הרפואית)‪ .‬מושג החונך‬
‫ייחודי לפקולטה בצפת‪ ,‬והוא נלקח מהחינוך‬
‫הרפואי המתקדם בעולם‪ .‬ההנחה העומדת‬
‫בבסיסו היא שסטודנטים בעלי מוטיבציה‬
‫וערכים אתיים גבוהים עלולים "להישבר"‬
‫במהלך לימודיהם במסלול הקלאסי לרפואה‪,‬‬
‫והם זקוקים למנטור אישי שישמש להם‬
‫דוגמה לחיקוי וילווה את כניסתם לתחום‬
‫הקליני‪ .‬כל סטודנט שובץ גם לפרויקט‬
‫בקהילה‪ ,‬והוא מלווה חולה כרוני במשך‬
‫ארבע שנים‪ ,‬כדי שיבין את משמעות המחלה‬
‫מההיבט של החולה ומשפחתו‪ .‬בפרויקט זה‬
‫כותב כל סטודנט יומן רפלקטיבי הכולל רגשות וחוויות אישיות‪ ,‬והיומן‬
‫נבדק ומוערך על ידי המרצים‪.‬‬
‫בצד הניהולי גויסה מתאמת אקדמית במרכז הרפואי‪ ,‬שתפקידה‬
‫לתאם בין בית החולים על כל חלקיו (הנהלה‪ ,‬צוות רפואי‪ ,‬לוגיסטיקה‪,‬‬
‫אדמיניסטרציה וכו’)‪ ,‬לבין הפקולטה‪ .‬המתאמת דואגת גם לצרכי‬
‫הסטודנטים העובדים במרכז הרפואי ולקליטתם כאן‪ ,‬מה שמאפשר‬
‫קבלת משוב מעודכן על שירותינו‪ .‬מנהל המרכז הרפואי‪ ,‬ד"ר אוסקר‬
‫אמבון‪ ,‬הוא מעמודי התווך של תכנון הפקולטה‪ ,‬והיה חבר בוועדה‬
‫לבדיקת הפערים בין המרכז לפריפריה ובוועדה לתכנון השדרוג של‬
‫מערכת הבריאות הציבורית‪ .‬ד"ר וניה וולך‪-‬מנע‪ ,‬סגניתו של ד"ר אמבון‪,‬‬
‫מונתה לסגנית שנייה עם אחריות על האקדמיה והלימודים בבית החולים‪,‬‬
‫והדבר מעיד על המגמה הטובה של מעורבותנו בפקולטה‪ ,‬ולהיפך‪.‬‬
‫פתיחת הפקולטה הביאה גם לשדרוג בית החולים‪ ,‬למשל בפיתוח המכון‬
‫האונקולוגי‪ ,‬בתחום הרדיותרפיה‪ ,‬בבניית אגף חדש לרפואת ילדים‪,‬‬
‫בהקמת מגדלי הוראה ומעבדות מחקר‪ ,‬ועוד‪ .‬בתחום פיתוח הסגל‬
‫הרפואי הוקצו תקנים חדשים להוראה ומחקר ושודרגו תנאי העבודה‪.‬‬
‫ד"ר אנתוני לודר‪ ,‬מנהל מחלקת הילדים במרכז הרפואי זיו‪ ,‬הוא סגן‬
‫דיקן הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר‪-‬אילן בצפת‬
‫המבדיל בין חושך לאור‬
‫>> תופעת הנקודות השחורות או הגופים הצפים המופיעים בשדה הראייה שכיחה בעיקר בקרב בני ‪50‬‬
‫ומעלה‪ ,‬במעבר בין חושך לאור‬
‫תלונה נפוצה שבה נתקלים רופאי העיניים היא על הופעת‬
‫גופים צפים או נקודות שחורות בשדה הראייה‪ ,‬בקרב בני ‪50‬‬
‫ומעלה הסובלים מקוצר ראייה‪ .‬התופעה נגרמת בשל ירידת‬
‫איכותה של הזגוגית – הנוזל הצמיגי הממלא את תוכן העין‪ .‬עם העלייה‬
‫בגיל הופך הנוזל למימי‪ ,‬ובעקבות כך חלה התמוטטות של הזגוגית‬
‫פנימה‪ .‬למרות שלנוזל הזגוגית אין קשר אנטומי לרשתית‪ ,‬גורמת קרבתו‬
‫אלה להידבקויות‪ ,‬בעיקר בחלק הקדמי של הזגוגית‪ ,‬ליד עצב הראייה‬
‫ובקרבת כלי הדם של הרשתית‪ .‬כשהזגוגית מתמוטטת נוצרת משיכה‬
‫של הרשתית באזור ההידבקויות‪ ,‬ולפעמים ניתקת טיפה מיקרוסקופית‬
‫של דם או רקמה ומתחילה לצוף בזגוגית‪ .‬טיפות אלה הן הגופים הצפים‪,‬‬
‫המורגשים בעיקר במעבר בין אור וחושך או בעת היקיצה משינה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 1‬ינואר ‪2012‬‬
‫עיקר דרגתנו הוא מהתרחשות של היפרדות הרשתית ממקומה בשל‬
‫כך‪ ,‬תופעה שתיקונה דורש ניתוח או “ריתוך” של שולי הקרע בלייזר‪.‬‬
‫אם אין קרעים ברשתית מתבצע מעקב תכוף אחר החולה‪ ,‬ואם מצבו‬
‫מחמיר ננקטת פרוצדורה כירורגית‪ .‬ללא החמרה תיעלם עכירות‬
‫העדשה בתוך כשנה‪-‬שנתיים‪ ,‬והחולה מסתגל אליה אט אט וממשיך‬
‫בשגרת חייו‪.‬‬
‫המפתח להתמודדות עם גופים צפים או נקודות שחורות בשדה‬
‫הראייה‪ ,‬שאינם מתוקנים בניתוח‪ ,‬הוא סבלנות‪ .‬נדרשות גם ערנות רבה‬
‫של המטופל ומודעות למצבו‪.‬‬
‫ד”ר יוסי פיקל‪ ,‬מנהל מחלקת העיניים‪ ,‬המרכז הרפואי זיו‬
‫התנ"ך של האורתופדיה‬
‫>> ספר חדש מהווה מדריך מקיף‬
‫לפציעות מלחמתיות קשות בגפיים‬
‫ספרם המשותף של ד"ר אלכסנדר לרנר‪ ,‬מנהל‬
‫המחלקה האורתופדית במרכז הרפואי זיו‬
‫ופרופ’ מיכאל סודרי‪ ,‬יו"ר המערך האורתופדי‬
‫ומנהל מחלקה אורתופדית א’ בבית החולים רמב"ם‪,‬‬
‫"‪"Armed Conflict Injuries to the Extremities‬‬
‫ראה אור בהוצאת שפרינגר הגרמנית‪ .‬שני המחברים‪,‬‬
‫שלהם ניסיון רב‪-‬שנים בטיפול בחיילי צה"ל שנפגעו‬
‫בגזרה הצפונית של ישראל ובנפגעי פיגועים‪ ,‬איגדו‬
‫בספר שיטות ומחקרים חשובים בתחום הטיפול‬
‫בפציעות גפיים קשות במלחמה המודרנית ובפעולות‬
‫טרור‪ ,‬וכן מאמרים מקצועיים‪ ,‬הצגת מקרים קשים‬
‫וטכניקות טיפול חדשות של רופאים מצבאות ארצות‬
‫הברית‪ ,‬טורקיה ורומניה‪ .‬הספר מהווה מדריך מהותי‪,‬‬
‫מקצועי וחדשני‪ ,‬לטיפול בפציעות קשות ומלחמתיות‬
‫בגפיים‪ ,‬ומיועד לרופאים אורתופדים וטראומטולוגים‪.‬‬
‫בין נושאי הספר ניתן למצוא פרקים על תהליך הטיפול‬
‫בנפגעי גפיים‪ ,‬ארגון‪ ,‬הרדמה‪ ,‬פציעות מעיכה‪ ,‬טיפול‬
‫בכלי דם‪ ,‬פלסטיקה‪ ,‬זיהומים‪ ,‬טיפולים אורתופדים‪,‬‬
‫טיפול בכאב ועוד‪ .‬הספר זכה לכינוי "התנ"ך של‬
‫האורתופדיה המודרנית" והוכרז כחובה בקהילת‬
‫האורתופדים בעולם‪.‬‬
‫בעקבות צאתו לאור של הספר‪ ,‬וביוזמת מחבריו‪ ,‬נערך‬
‫בבית החולים רמב"ם כנס גדול של מומחי אורתופדיה‬
‫בנושא הטיפול בפציעות גפיים קשות במלחמה‬
‫המודרנית ובפעולות טרור‪ .‬עשרות רופאים ומומחי‬
‫אורתופדיה מבתי חולים בארץ‪ ,‬רופאי צה"ל‪ ,‬משטרת‬
‫ישראל‪ ,‬מג"ב ורופאים מכוחות האו"ם‪ ,‬השתתפו בכנס‪.‬‬
‫"המציאות החדשה‬
‫שינתה את אופי‬
‫פגיעות הגפיים הקשות‪,‬‬
‫ובעקבות זאת פותחו‬
‫שיטות חדשות לטיפול‬
‫המורכב‪ ,‬במטרה‬
‫להבטיח את שיקומם‬
‫היעיל והאיכותי ביותר‬
‫של הפצועים"‪ ,‬אומר‬
‫ד"ר לרנר‪ .‬הוא מציין כי‬
‫השתתפות הרופאים‬
‫הצבאיים בכנס חשובה‬
‫ביותר‪" ,‬הם הראשונים‬
‫המגיעים לנפגעים‬
‫בשדה הקרב וראוי‬
‫שיהיו מעודכנים‬
‫בכל שיטות הטיפול‬
‫המתקדמות"‪.‬‬
‫בכנס נסקרו כל שלבי הטיפול בנפגעי טראומה קשה‬
‫בגפיים והוצגו שיטות טיפול חדשות מתוך הספר‬
‫החדש‪ .‬כן הוצגו בו מחקרים חדשים בנושאי פציעות‬
‫טראומה קשה בגפיים‪ ,‬האופייניות למלחמות ופעולות‬
‫טרור‪ .‬ההרצאות עסקו בשיטות חדשות לטיפול‬
‫אורתופדי בפצועי טראומה‪ ,‬בבעיות של רקמות רכות‬
‫ובזיהומים בעקבות טראומה‪ ,‬ובשיטות חדשניות לתיקון‬
‫וטיפול בעצמות מרוסקות‪.‬‬
‫אנדוסקופיה בקפסולה ‪-‬‬
‫היסטוריה קטנה‪,‬‬
‫גאווה ישראלית גדולה‬
‫>> במרפאה הגסטרואנטרולוגית‬
‫של המרכז הרפואי זיו נעזרים‬
‫באבחונים המושגים באמצעות‬
‫מצלמה זעירה‬
‫המסע במסתרי מערכת העיכול האנושית הוא מסע במערכת מורכבת‬
‫לאין שיעור החשופה לתחלואים לא‪-‬פשוטים‪ .‬עד לשנים האחרונות‬
‫עמדו לרשותנו שתי שיטות עיקריות לבדיקת מערכת העיכול‪:‬‬
‫האנדוסקופ ‪ -‬צינור שבתוכו סיב אופטי המוכנס דרך הפה ומנווט על ידי‬
‫הרופא הבודק‪ ,‬באמצעותו אפשר לגלות אי‪-‬סדרים‪ ,‬גידולים ומחלות קיבה‪,‬‬
‫והקולונוסקופ ‪ -‬גם הוא סיב אופטי המוכנס מפי הטבעת‪ ,‬לבדיקת המעי הגס‪.‬‬
‫בשנים האחרונות פותח גם מכשיר בשם אנתרוסקופ לבדיקת המעי הדק‪,‬‬
‫הדומה לאנדוסקופ אך ארוך ממנו‪ ,‬ושבעזרתו אפשר לבדוק חלק גדול מהמעי‬
‫הדק‪ .‬אמצעי אבחון נוספים כללו בעיקר בדיקות ‪ ,CT‬צילומי רנטגן ואף בדיקות‬
‫ניתוחיות פולשניות‪.‬‬
‫כאן נכנס לפעולה המוח היהודי‪ .‬ד”ר גבי עידן עסק ברפא"ל בפיתוח טיל מונחה‪-‬‬
‫מצלמה וחיפש שימושים רפואיים להמצאתו‪ .‬כשנודע לו שאין פתרון מספק‬
‫להדמיה של המעי הדק‪ ,‬החליט לרתום את הידע לפיתוח טכנולוגיה מתאימה‪.‬‬
‫מחקר היתכנות מוצלח שביצע ד”ר גבריאל מרון הביא להקמת חברת ‪Given‬‬
‫‪ ,Imaging‬מפתחת מצלמת הקפסולה האנדוסקופית ‪.PILLCAM‬‬
‫הקפסולה האנדוסקופית‪ ,‬שגודלה ‪ 11x26‬מ”מ בלבד‪ ,‬נבלעת על ידי הנבדק‬
‫ומצלמת את המעיים לכל אורכם באמצעות מצלמה זעירה ומקור אור ממוקד‪.‬‬
‫בעזרת משדר זעיר מועבר רצף התצלומים לחגורת חיישנים המוצמדים לדופן‬
‫הבטן‪ ,‬ומשם למחשב המעבד אותם לסרט וידאו רצוף המפוענח על ידי רופא‬
‫גסטרואנטרולוג‪ .‬המצלמה הזעירה מסוגלת לצלם במשך תשע שעות‪ ,‬והיא נעה‬
‫במעיים בעזרת תנועת הפריסטלטיקה הטבעית שלהם‪.‬‬
‫הבדיקה מוצעת היום לחולים הסובלים מאנמיה שמקורה לא מאובחן; לחולים‬
‫במחלת קרוהן או במחלות כרוניות אחרות; במקרים של תסמונת‬
‫פוליפוזיס משפחתית; לבירור ממצאים לא‪-‬תקינים בבדיקת‬
‫‪ ;CT‬במקרה של חשד לפגיעה תרופתית במעי‬
‫הדק; לבירור במחלת צליאק שאינה מגיבה‬
‫לדיאטה ללא גלוטן; לחולי קוליטיס לא‬
‫ברור וכן כסיוע באבחון של גידולים‬
‫סרטניים במעי הדק‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2007‬הוכללה אנדוסקופיה‬
‫באמצעות קפסולת מצלמה בסל‬
‫הבריאות בישראל‪ ,‬ואושרה ככלי‬
‫לאבחון דימום במערכת העיכול‬
‫ממקור לא ידוע ובחשד למחלת קרוהן‪.‬‬
‫כמו כל תהליך רפואי‪ ,‬גם האנדוסקופיה‬
‫באמצעות קפסולה אינה קופאת על שמריה‪.‬‬
‫בעקבות הצלחתה הגדולה של הטכנולוגיה‬
‫הציגה חברת ‪ Given Imaging‬לאחרונה‬
‫קפסולת מצלמה חדשה‪ ,‬המיועדת בעיקר למעי הגס‪ ,‬בעלת שדה ראייה משופר‬
‫ויכולת צילום של ‪ 35‬תמונות בשנייה‪ .‬קפסולה זו אמורה לספק מידע רב יותר‬
‫על פתולוגיות במעי הגס‪ ,‬ולאפשר שימושים נוספים בעתיד‪.‬‬
‫עד כה‪ ,‬נבדקו יותר ממיליון אנשים בארץ ובעולם בטכנולוגית האנדוסקופיה‬
‫באמצעות קפסולה‪ .‬אנו‪ ,‬במרכז הרפואי זיו‪ ,‬עדיין איננו משתמשים בקפסולת‬
‫המצלמה‪ ,‬אך נעזרים ביתרונותיה‪.‬‬
‫ד”ר ולדימיר מיש‪ ,‬מנהל המכון הגסטרואנטרולוגי במרכז הרפואי‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 1‬ינואר ‪2012‬‬
‫‪9‬‬
‫תפקידים‬
‫מינויים חדשים במרכז הרפואי זיו‬
‫במהלך השנה החולפת‪ ,‬מונו כמה אנשי צוות‬
‫לתפקידים בכירים בסקטורים השונים במרכז‬
‫הרפואי זיו‪ .‬מגמת השיפור של השירות הרפואי‬
‫והמנהלי לתושבי הצפון מקבלת ביטוי‪ ,‬בין‬
‫השאר‪ ,‬בהצטרפותם של רופאים בכירים‪ ,‬בעלי‬
‫ניסיון עשיר והתמחויות במקצועות מגוונים‪ ,‬וכן‬
‫במינויים של אנשי צוות לתפקידים בכירים‪,‬‬
‫אחרי שנים רבות של התנסות ועבודה במרכז‬
‫הסקטור הסיעודי‬
‫לבנה עגני ‪ -‬מנהלת הסיכונים של המרכז הרפואי‬
‫זיו‪ .‬לבנה‪ ,‬תושבת מטולה‪ ,‬נשואה‪ ,‬אם לשלושה‬
‫וסבתא גאה לנכדה‪ ,‬היא אחות הכותבת דוקטורט‬
‫על מעורבותן של אחיות מתרבויות שונות בתחום‬
‫תרומת האיברים‪ .‬היא בוגרת בית הספר לסיעוד‬
‫בצפת‪ ,‬הייתה אחות בקהילה והקימה את המעון‬
‫השיקומי במרכז להתפתחות הילד שליד בית‬
‫החולים זיו‪ .‬לאחר מכן מילאה תפקידים שונים בבית הספר לסיעוד של‬
‫המרכז הרפואי‪ ,‬ובשנים האחרונות הייתה בו סגנית המנהלת‪.‬‬
‫הסקטור הפרה‪-‬רפואי‬
‫הסקטור הרפואי‬
‫ד"ר וניה וולך‪-‬מנע ‪ -‬סגנית מנהל המרכז הרפואי‪.‬‬
‫וניה‪ ,‬תושבת מכמנים‪ ,‬נשואה ואם לשלושה‪ ,‬נולדה‬
‫בקיבוץ אור‪-‬הנר‪ .‬בשירותה הצבאי הייתה קצינת‬
‫מרגמות‪ ,‬עוזרת לקצין מבצעים בצנחנים ועוזרת‬
‫לקצינת החינוך החיילית של חיל הים‪ .‬למדה‬
‫רפואה בהדסה והתמחתה בגניקולוגיה ובמיילדות‬
‫בבית החולים קפלן‪ .‬לפני מינויה עבדה במרכז‬
‫הרפואי הדסה‪ ,‬ניהלה את חדר הלידה במרכז הרפואי ברזילי ושימשה‬
‫כגניקולוגית מחוזית של קופת חולים מאוחדת במחוז יהודה והדרום‪ .‬כן‬
‫עבדה בהתנדבות בבתי חולים בהודו ובאפריקה‪.‬‬
‫ד"ר טל סלומון ‪ -‬מנהל היחידה לכירורגיית כלי דם‪.‬‬
‫טל למד רפואה בטכניון והתמחה בכירורגיה במרכז‬
‫הרפואי העמק ובכירורגיית כלי דם במרכז הרפואי‬
‫כרמל‪ .‬לפני מינויו עבד כרופא בכיר במחלקה‬
‫לכירורגיית כלי דם במרכז הרפואי כרמל‪.‬‬
‫ד"ר גיא צ’רניאבסקי ‪ -‬מנהל יחידת ההתעוררות‪.‬‬
‫גיא‪ ,‬נשוי ואב לשניים‪ ,‬למד רפואה ברוסיה ואחרי‬
‫שירות כרופא צבאי בצה"ל התמחה בהרדמה‬
‫במרכז הרפואי זיו‪ .‬לפני מינויו היה רופא בכיר‬
‫במחלקת ההרדמה במרכז הרפואי פוריה‪.‬‬
‫בית הספר לסיעוד‬
‫ד"ר חנה צפריר ‪ -‬מנהלת בית הספר לסיעוד שליד‬
‫המרכז הרפואי זיו‪ .‬חנה‪ ,‬תושבת כרכום‪ ,‬נשואה‪,‬‬
‫אם לשתיים וסבתא גאה לנכדה‪ ,‬היא אחות וד"ר‬
‫למידענות‪ ,‬בוגרת בית הספר לסיעוד ליד בית‬
‫החולים קפלן‪ .‬הייתה אחות בקהילה ואחות מיון‬
‫במרכז הרפואי זיו‪ .‬משנת ‪ 1989‬מילאה תפקידים‬
‫שונים בבית הספר לסיעוד שליד המרכז הרפואי‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 1‬ינואר ‪2012‬‬
‫יניב בן שושן ‪ -‬מנהל השירות הסוציאלי של המרכז‬
‫הרפואי‪ .‬יניב‪ ,‬תושב ראש פינה‪ ,‬נשוי ואב לשלושה‪,‬‬
‫סיים תואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית‬
‫באוניברסיטת תל אביב ולמד טיפול משפחתי‪ .‬היה‬
‫אחראי על מרפאת בריאות הנפש לילדים ולנוער‬
‫של המרכז הרפואי זיו‪ ,‬ושימש כמטפל משפחתי‬
‫בהוספיס לחולים סופניים בראש פינה‪.‬‬
‫סקטור המנהל והמשק‬
‫ליאור עוזר מנהלת משאבי האנוש של המרכז‬
‫הרפואי‪ .‬ליאור‪ ,‬תושבת צפת‪ ,‬נשואה ואם לשלושה‪,‬‬
‫ניהלה לפני מינויה את מדור פרישה ורווחה באגף‬
‫משאבי האנוש של המרכז הרפואי‪.‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 1‬ינואר ‪2012‬‬
‫‪11‬‬
‫ילדים‬
‫לעמוד על הרגליים‬
‫>> ההארט ווקר הגיע לפני עשר שנים מאנגליה הישר אל המרכז הרפואי זיו‬
‫בצפת‪ ,‬וכיום משמש כ‪ 200-‬ילדים בכל רחבי הארץ‬
‫קליניקת הארט ווקר במרכז‬
‫להתפתחות הילד של המרכז הרפואי‬
‫זיו בצפת‪ ,‬הינה המקום היחיד בארץ‬
‫המורשה להתאים מכשירי הארט ווקר לילדים‬
‫עם שיתוק מוחין קשה ומגבלות דומות‪ .‬מדובר‬
‫במכשיר שיקומי להליכה המותאם אישית‬
‫לכל ילד ומאפשר לו לעמוד בצורה זקופה‬
‫ולחוות הליכה ללא תמיכת ידיים‪ .‬ההארט‬
‫ווקר הגיע לפני עשר שנים מאנגליה הישר אל‬
‫המרכז הרפואי זיו וכיום משמש כ‪ 200-‬ילדים‬
‫בכל רחבי הארץ‪ .‬המערכת מתאימה לילדים‬
‫מגיל שנתיים וחצי ועד לגובה ‪ 160‬ס"מ‪ ,‬כאשר‬
‫המבוגר ביותר המשתמש בה כיום הוא בן ‪.21‬‬
‫צוות הפיזיותרפיסטיות והאורטוטיסטית‬
‫בקליניקה שבמרכז הרפואי זיו‪ ,‬עבר‬
‫השתלמות והוכשר על ידי מפתח המכשיר‪,‬‬
‫דיויד הארט‪ ,‬במרפאתו שבאנגליה‪ .‬עם‬
‫השלמת ההכשרה המקצועית קיבלו חברי‬
‫הצוות הסמכה בלעדית‪ ,‬להתאים את מערכות‬
‫ההארט ווקר לילדים הזקוקים לכך בישראל‪.‬‬
‫לפני שנתיים אושר מימון המכשור על ידי‬
‫משרד הבריאות ובכך תמו שמונה שנים‬
‫שבהן נאלצו המשפחות להשיג את המימון‬
‫בעצמן‪ .‬באופן טבעי עלה מאז הביקוש‬
‫למכשיר וכיום זוכים כ‪ 40-‬ילדים לאישור‬
‫המשרד לרכישה ושימוש במכשיר בשנה‪.‬‬
‫מדי שנה מתקיים במרכז הרפואי זיו מפגש‬
‫שנתי של ילדי ההארט ווקר‪ ,‬המאורגן על‬
‫ידי צוות המלווה את המשפחות גם לאחר‬
‫התאמת המכשיר לילדים‪.‬‬
‫מטבח טיפולי במכון להתפתחות הילד‬
‫>> תכנון המבנה משקף מגוון רחב של צרכים‬
‫פרס לבית הספר זיו‬
‫>> בית הספר המיוחד הפועל‬
‫במחלקה הפסיכיאטרית לילדים‬
‫ונוער זכה בפרס על פועלו היחודי‬
‫בית הספר המיוחד “זיו”‪ ,‬הפועל במסגרת המחלקה‬
‫הפסיכיאטרית לילד ולנוער‪ ,‬זכה בפרס החינוך של‬
‫מחוז הצפון לשנת הלימודים תשע”ב‪ ,‬מטעם משרד‬
‫החינוך‪ .‬ועדת הפרס ציינה כי בית הספר פועל על‬
‫פי מודל ייחודי‪ ,‬ושיבחה את שיתוף הפעולה הנדיר‬
‫והמוצלח בין מערכת חינוכית למערכת רפואית‪,‬‬
‫לטובת התלמיד החולה‪.‬‬
‫בית הספר זיו הוא בית‪-‬ספר לחינוך מיוחד‪ ,‬המשרת‬
‫ילדים ובני נוער המאושפזים ומטופלים במרכז הרפואי‬
‫זיו ובשלוחותיו‪ .‬לבית הספר ארבעה אגפים‪ :‬בית‬
‫ספר תיכון למאושפזים במחלקה הסגורה לבריאות‬
‫הנפש או במחלקה הפתוחה באשפוז יום; בית‪-‬ספר‬
‫תיכון למאושפזים ביחידה להפרעות אכילה; כיתות‬
‫לימוד בבית החולים הכללי לילדים מאושפזים; מערך‬
‫חינוכי‪-‬טיפולי חדשני לנוער בסיכון‪ ,‬שמטרתו למנוע‬
‫נשירה מבתי הספר הרגילים‪ .‬נוגה בן ששון‪ ,‬מנהלת‬
‫בית הספר‪ ,‬מציינת כי הצלחתו היא תוצאה של עבודה‬
‫קשה של צוות מקצועי ומיומן‪ ,‬הזוכה לתמיכה מלאה‬
‫של המרכז הרפואי זיו‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫בטקס חגיגי במכון להתפתחות הילד שבמרכז הרפואי זיו נחנך מטבח טיפולי‬
‫המותאם לעבודה עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים‪ .‬בטקס השתתפו בני משפחת‬
‫שלומות מקיבוץ ברעם‪ ,‬תורמי המטבח‪ ,‬נציגי עמותת יד ביד‪ ,‬נציגי איל"ן‪ ,‬נציגי אגודת‬
‫שוחרי בית החולים‪ ,‬הנהלת המרכז הרפואי זיו‪ ,‬צוות המכון להתפתחות הילד ומוזמנים‬
‫נוספים שעזרו ותרמו להקמתו של המטבח‪.‬‬
‫המטבח הטיפולי בנוי כמטבח ביתי המותאם לילדים בגובהו ובנגישותו‪ .‬העבודה‬
‫במטבח תורמת לעצמאותם וביטחונם העצמי של המטופלים והוא בנוי כך שגם ילדים‬
‫עם מוגבלויות‪ ,‬הנעזרים בכיסא גלגלים‪ ,‬יוכלו להגיע לכל הפונקציות ולהפעילן בקלות‬
‫ובבטיחות‪.‬‬
‫יפעת אלקסלי‪ ,‬מרפאה בעיסוק במכון להתפתחות הילד‪ ,‬האחראית על המטבח‬
‫הטיפולי‪ ,‬עברה במשך שנה הכשרה מיוחדת לטיפול באמצעות בישול בבית החולים‬
‫הדסה הר הצופים‪" .‬אנו מאפשרים לילדים להתנסות במגוון הפעילויות שיש במטבח‪,‬‬
‫גם אלו שהן מעט יותר מסובכות‪ ,‬הכל בפיקוח כמובן"‪ ,‬אומרת אלקסלי‪" .‬החופש שאנו‬
‫מעניקים לילדים בהתנהלות עצמאית במטבח‪ ,‬מקנה להם ביטחון עצמי שמשליך על‬
‫תחושת המסוגלות והעצמאות שלהם‪ ,‬וזה הישג עצום"‪.‬‬
‫המטבח כולל למשל כיריים חשמליות‪ ,‬הפועלות בשיטת האינדוקציה ומכבות את עצמן‬
‫מידית אם לא מונח עליהן סיר המותאם במיוחד אליהן‪.‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 1‬ינואר ‪2012‬‬
‫בית חולים ממוגן לילדים ‪" -‬מרכז בריאות הילד"‬
‫יוקם במרכז הרפואי זיו בצפת בהשקעה של ‪ 83‬מיליון שקלים‬
‫>> ביצוע שלב א' בפרויקט ענק להקמת בית חולים ראשון‬
‫בפריפריה לילדים בהשקעה של ‪ 83‬מיליון ‪ -‬יצא לדרכו‪ .‬סיום‬
‫הבנייה מתוכנן בעוד כשלוש שנים ‪‬אורנה ריין‬
‫פרויקט מרכז בריאות הילד במרכז הרפואי זיו‬
‫יצא לדרך‪ .‬זהו בית החולים הראשון לילדים‬
‫המוקם בפריפריה‪ ,‬בהשקעה של ‪ 83‬מיליון‬
‫שקלים‪ .‬ביצוע השלב הראשון בפרויקט הבנייה‬
‫החל לפני זמן קצר וסיום בנייתו מתוכנן לעוד‬
‫כשלוש שנים‪.‬‬
‫"אנו שואפים להשוות בין תנאי הרפואה בצפון‬
‫הרחוק לאלה המוענקים במרכז הארץ‪ ,‬ומרכז‬
‫ייעודי לילדים הוא תנאי בסיסי לכך"‪ ,‬אומר‬
‫מנהל המרכז הרפואי‪ ,‬ד"ר אוסקר אמבון‪" .‬אנו‬
‫שמחים מאוד עם תחילתן של עבודות הבנייה‬
‫ומוקירים את מאמצי משרד הבריאות להשתתף‬
‫עמנו בשינוי מצב הרפואה בפריפריה ולעבור‬
‫מחזון למעשה"‪.‬‬
‫מרכז בריאות הילד החדש ישתרע על פני‬
‫‪ 6,000‬מ"ר בארבעה מפלסים‪ ,‬ממוגנים כולם‪,‬‬
‫ויכלול תחת קורת גג אחת את כל השירותים‬
‫הרפואיים לילדים‪ .‬הקמתו של הבניין המודרני‬
‫והממוגן הינה פרי תכנון ארוך וגיוס משאבים‬
‫שלהם שותפות המדינה‪ ,‬הנהלת המרכז‬
‫הרפואי זיו ואגודת שוחרי בית החולים‪.‬‬
‫הפרויקט עתיד לשנות בצורה מהותית את‬
‫מפת הרפואה בצפון‪ ,‬ולהציע לראשונה מרחב‬
‫אשפוז וטיפול ממוגן לילדים שימנע את הצורך‬
‫בנסיעות לבתי חולים במרכז הארץ‪ .‬לדברי ד"ר‬
‫אמבון יעניק בית החולים לאוכלוסיית הגליל‬
‫ורמת הגולן שירותי רפואת ילדים בסטנדרטים‬
‫הגבוהים ביותר‪.‬‬
‫במה שונים השירותים הרפואיים הניתנים‬
‫היום‪ ,‬לילדים‪ ,‬מאלה הצפויים במרכז החדש?‬
‫ד"ר אמבון‪" :‬מחלקת הילדים הקיימת במרכז‬
‫הרפואי זיו מעניקה מענה לבעיות הרפואיות‬
‫השונות ולשמחתנו פועלים בה רופאים‬
‫מצוינים‪ .‬אך לעיתים‪ ,‬כאשר קיימות בעיות‬
‫רפואיות מורכבות במיוחד‪ ,‬אנחנו נאלצים‬
‫להעביר את המטופלים למרכזים רפואיים‬
‫שבהם קיימים בתי חולים מתמחים לילדים‪.‬‬
‫המרכז לבריאות הילד יתן שרותים כמו בדיקות‬
‫במכשור המתקדם בעולם וטיפול מומחים‬
‫לבריאות הילד‪ ,‬וכן טיפולים לבעיות מורכבות‬
‫להן נדרשים מומחים רבים"‪.‬‬
‫ד"ר אמבון מוסיף כי בית החולים לילדים יהיה‬
‫מרכז מצוינות שישתלב במערכת ההוראה של‬
‫הפקולטה החדשה לרפואה בצפת ויאפשר‬
‫התמחות סטודנטים לרפואה בשטחי התמחות‬
‫רחבים יותר ברפואת ילדים‪.‬‬
‫הבניין החדש‪ ,‬שבנייתו החלה בצמוד למבנה‬
‫המרכזי של המרכז הרפואי‪ ,‬יהיה בן ארבע‬
‫קומות‪" .‬מדובר במבנה חדשני למדי‪ ,‬המשתלב‬
‫בטבע‪ ,‬בעל תנופה דינמית הבאה לידי ביטוי‬
‫בחלוקה למאסות שכאילו מרחפות באוויר"‪,‬‬
‫אומר האדריכל גיל ועדיה ממשרד האדריכלים‬
‫וינשטיין‪-‬ועדיה‪ ,‬האחראים לתכנון האדריכלי‪.‬‬
‫"הבניין בנוי בטופוגרפיה תלולה‪ ,‬בעל שלוש‬
‫קומות צמודות לצלע ההר‪ ,‬כאשר הקומה‬
‫הרביעית מרחפת על עמודים מעל הכביש‬
‫ההיקפי של בית החולים‪ .‬בקומה זו חודר הטבע‬
‫למבנה וכן ממוקמת בו גינה פנימית‪ .‬חדרי‬
‫האשפוז פונים לנוף המרשים ולגינה‪ .‬כל קומה‬
‫מוצלת בחזיתה על ידי מערכת שוברי שמש‬
‫אנכיים מבטון‪ ,‬בעוד חזית הקומה שתחתיה‬
‫שקופה לגמרי"‪ ,‬מתאר ועדיה‪.‬‬
‫מיגון לעת חירום‬
‫הבניין ימוגן על פי דרישות פיקוד העורף‬
‫ותקנים נוקשים לשעת חירום‪ .‬בעת מלחמה‬
‫או חירום‪ ,‬חלילה‪ ,‬יועברו מרפאות הילדים‬
‫ומחלקת הילדים לקומה השלישית‪ ,‬קומה‬
‫ממוגנת לחלוטין שתוסב לקומת אשפוז חירום‪.‬‬
‫הקומה הטכנית בה נמצאות תשתיות המבנה‬
‫תהיה אף היא ממוגנת לחלוטין וכך גם מחלקות‬
‫המיון וטיפול נמרץ ילדים‪.‬‬
‫מנהלו האדמיניסטרטיבי של המרכז הרפואי‬
‫זיו‪ ,‬מאיר חמוז‪ ,‬אומר‪ ,‬כי בנייתו של בית חולים‬
‫ממוגן ייעודי לילדים חשובה במיוחד לאור‬
‫האיומים מצפון והניסיון המר ממלחמת לבנון‬
‫השנייה‪ ,‬בה עבד הצוות הרפואי תחת אש‪.‬‬
‫עם מעבר מחלקות הילדים למרכז החדש‪,‬‬
‫ישמש השטח שיתפנה להקלת מצוקת‬
‫האשפוז במחלקות בית החולים האחרות‪.‬‬
‫בשלב ב’ של הפרויקט מתוכננת הקמת מחלקה‬
‫פסיכיאטרית לילדים ונוער ובית ספר מיוחד‬
‫שיכלול גם אולם ספורט‪ ,‬שטחי משחק וגינות‪.‬‬
‫מיון‪ ,‬אשפוז‪ ,‬מרפאות‬
‫>> תכנון המבנה משקף מגוון רחב של צרכים‬
‫קומת הכניסה תהווה את הקומה‬
‫העליונה במבנה ותכיל את מיון‬
‫הילדים‪ ,‬מחלקת הילדים‪ ,‬טיפול‬
‫נמרץ ילדים‪ ,‬כיתות לימוד לילדים וחדרי‬
‫רופאים‪.‬‬
‫ביחידה לטיפול נמרץ ילדים‪ ,‬בה עומדת‬
‫התפוסה הממוצעת על ‪ 97%‬מתחילת שנת‬
‫‪ ,2011‬יותקנו ארבע מיטות אשפוז לעומת‬
‫שתיים כיום‪ .‬ביחידה יותקנו מכשור חדיש‬
‫להנשמה והרדמה‪ ,‬מערכת ניטור חדישה‪,‬‬
‫מכשירי אולטרה‪-‬סאונד ודיאליזה משוכללים‪,‬‬
‫מיטות מתקדמות ועוד‪.‬‬
‫בחדר המיון לילדים המטפל בכ‪14,000-‬‬
‫פונים בשנה‪ ,‬יותקנו שבע עמדות טיפול‬
‫לעומת חמש הקיימות כיום‪.‬‬
‫במחלקת האשפוז המספקת ‪ 10,000‬ימי‬
‫אשפוז בשנה‪ ,‬יהיו ‪ 16‬חדרים עם ‪ 31‬מיטות‪.‬‬
‫בקומה השנייה של המרכז ימוקמו כלל‬
‫מרפאות הילדים השונות‪ ,‬המטפלות כיום‬
‫בכ‪ 24,000-‬ילדים בשנה‪ ,‬אודיטוריום לכנסים‬
‫והרצאות‪ ,‬שישתרע גם על פני הקומה‬
‫השלישית‪ ,‬משרדים ואגף לאשפוז חירום‪.‬‬
‫לקומה השלישית יהיו תפקידים משולבים‪:‬‬
‫בשגרה תכיל הקומה את חלקו התחתון של‬
‫האודיטוריום‪ ,‬אך היא תוכננה כך שבשעת‬
‫חירום תהפוך כולה לקומת אשפוז עם ‪100‬‬
‫מיטות‪.‬‬
‫הקומה התחתונה היא קומה טכנית‪ ,‬בה ירוכזו‬
‫מערכות החשמל והמיזוג ושאר השירותים‬
‫הטכניים לבניין‪.‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 1‬ינואר ‪2012‬‬
‫‪13‬‬
‫חברת אדמונית החורש‬
‫שירותי רווחה וסיעוד בע״מ‬
‫شركة ادمونيت هحورش‬
‫لخدمات التمريض والرفاه م‪0‬ض‬
‫خدمات التمريض‬
‫بعد سنوات عطاء يصل المرء إلى مرحله يحتاج فيها لخدمات تمريضية وخاصة بالمهام الحياتية‬
‫أألساسيه كاألكل‪،‬الشرب‪،‬الكساء واالستحمام وغير ذلك‪.‬‬
‫شركة ادمونيت هحورش (אדמונית החורש בע״מ) تقدم الخدمات التمريضية على أعلى‬
‫المستويات والتي تناسب احتياجات المسن كما أنها ترعى المسن اجتماعيا وتمريضيا وتزيد من‬
‫عدد ساعات الخدمة التمريضية وفق الحاجة ‪.‬‬
‫الطاقم المهني في شركة ادمونيت هحورش (אדמונית החורש בע״מ) جاهز دائما لتقديم‬
‫الخدمات التمريضية على وجه السرعة وعلى أعلى المستويات المهنية بالتنسيق مع مؤسسة التأمين‬
‫الوطني وأقسام الخدمات االجتماعية في مكان سكنى المسن ‪.‬‬
‫شركه ادمونيت هحورش (אדמונית החורש בע״מ) على أتم االستعداد لتقديم الخدمات التمريضية‬
‫بشكل طارئ (טרום סיעוד) لذوي االستحقاق اللذين لم تنتهي إجراءات استحقاقهم في مؤسسة‬
‫التامين الوطني ‪.‬‬
‫شعارنا في شركة ادمونيت هحورش (אדמונית החורש בע״מ) للخدمات أالجتماعيه والتمريضية‬
‫هو”منكم واليكم ووجدنا كي نخدمكم” والمطلوب منك أيها المسن فقط رفع سماعة الهاتف واالتصال‬
‫بنا والباقي علينا ‪.‬‬
‫أرقام الهواتف ‪:‬‬
‫فرع مسـعده ‪04-6985313 :‬‬
‫فرع بيت جن ‪04-9803161 :‬‬
‫موكد ارتسى ‪1700504334 :‬‬
‫סניף בית ג'אן ‪04-9803161 :‬‬
‫מוקד ארצי ‪1-700-504334 :‬‬
‫‪30.12.2012‬‬
‫‪30.12.2012‬‬
‫‪14‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 1‬ינואר ‪2012‬‬
‫לב‬
‫שקט‬
‫שלושים שנה חלפו מאז הגיע‬
‫פרופסור אלון מרמור למרכז‬
‫הרפואי ע”ש רבקה זיו בצפת‬
‫והחל בהקמתה של המחלקה‬
‫הקרדיולוגית‪ ,‬אותה הוא מנהל‬
‫מאז‪ .‬בהסתכלות על הישגי בית‬
‫החולים בתחום הקרדיולוגיה‬
‫במשך שלושה עשורים אלה‪,‬‬
‫קשה שלא להתפעל מהדרך‬
‫הארוכה שעברה המחלקה‬
‫בראשותו‪‬אורנה ריין‬
‫האח האחראי על הלב שלכם‪ ,‬שלמה דדון‬
‫שלושים שנה חלפו מאז הגיע פרופסור אלון מרמור למרכז הרפואי ע”ש רבקה זיו בצפת‬
‫והחל בהקמתה של המחלקה הקרדיולוגית‪ ,‬אותה הוא מנהל מאז‪ .‬בהסתכלות על הישגי‬
‫בית החולים בתחום הקרדיולוגיה במשך שלושה עשורים‪ ,‬קשה שלא להתפעל מהדרך‬
‫הארוכה שעברה המחלקה בראשותו‪“ .‬הקמתי את המחלקה מאפס”‪ ,‬אומר פרופ’ מרמור‪,‬‬
‫“כשבאתי לפה בשנת ‪ ,1981‬לא היה כאן כלום וכבוגר תל השומר ראיתי אתגר בהקמת‬
‫מחלקה קרדיולוגית בגליל”‪ .‬זה התחיל ביחידה לטיפול נמרץ שהיו בה ארבע מיטות‬
‫ואמצעים מוגבלים למדי‪ .‬היום‪ ,‬יש במערך הקרדיולוגי של המרכז הרפואי ‪ 18‬מיטות‪,‬‬
‫יחידה לטיפול נמרץ‪ ,‬יחידת צנתורים‪ ,‬יחידת ביניים‪ ,‬אגף לטיפולים לא‪-‬פולשניים‬
‫ואגף מחקרי‪“ .‬חשוב לי מאוד שהמחלקה הקרדיולוגית בגליל תהיה ברמה הגבוהה‬
‫שאפשר‪ ,‬ולא תיפול מבתי החולים הגדולים במרכז הארץ”‪ ,‬מבהיר פרופ’ מרמור‪ ,‬שיחד‬
‫עם הנהלת המרכז הרפואי שם לעצמו למטרה את פיתוח מכלול השירותים הרפואיים‬
‫בתחום הקרדיולוגיה בעבור תושבי הגליל‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬הנתונים מראים כי למעט ניתוחי לב‪ ,‬ניתן למצוא במרכז הרפואי זיו מגוון רחב של‬
‫שירותים טיפוליים ומניעתיים המוצעים לתושבי הגליל‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬ביחידת הצנתורים‬
‫של בית החולים מתבצעים מדי שנה בין ‪ 800‬ל‪ 1000-‬צנתורים בחולים הסובלים מתעוקת‬
‫חזה או אחרי התקף לב‪ .‬ביחידת הביניים מאושפזים כ‪ 500-‬חולים בשנה‪ ,‬מתוכם כ‪70%-‬‬
‫מגיעים עם התקפי לב חריפים ועוברים צנתור ביחידה לטיפול נמרץ‪“ .‬ככל שפותחים‬
‫מהר יותר את הסתימה בעורק הראשי‪ ,‬מקטינים את הנזק לשריר לב”‪ ,‬מסביר פרופ’‬
‫מרמור‪“ ,‬ולכן במשך כל שעות היממה יש צוות בכוננות שיכול לבצע את הצנתור ולהציל‬
‫בכך חיי אדם”‪ .‬במרפאות החוץ של המחלקה‪ ,‬הנותנות טיפול אמבולטורי ומבצעות‬
‫מעקב אחר חולים שאושפזו במחלקה‪ ,‬נרשמו כ‪ 1800-‬ביקורים בשנה החולפת‪ .‬בין‬
‫הטיפולים הניתנים במערך הקרדיולוגי של בית החולים כל סוגי הצנתורים‪ ,‬כולל צנתור‬
‫עם השתלת תומכן (סטנט)‪ .‬באגף הלא‪-‬פולשני מבצעים אולטרה‪-‬סאונד של הלב (אקו‬
‫דופלר)‪ ,‬מיפויי לב וכן בדיקת ‪ CT‬קרדיאלי‪ ,‬צנתור וירטואלי עוד‪.‬‬
‫בפרספקטיבה לאחור‪ ,‬אל עבר ‪ 30‬השנים שחלפו מאז הגיע לצפת‪ ,‬קובע פרופ’ מרמור‪:‬‬
‫“הייתה מהפכה בקרדיולוגיה בשנים האלו ואין מה להשוות‪ ,‬כמובן‪ ,‬בין מה שהיה למה‬
‫שיש היום”‪ .‬אך היתרון האמיתי של המערך הקרדיולוגי הוא הצוות הרפואי שהתגבש‬
‫במהלך השנים‪“ .‬יש כאן צוות רופאים באיכות מאד גבוהה עם ידע מקצועי מצוין‪.‬‬
‫לאחרונה הצטרפו אלינו ד”ר גולדברג‪ ,‬מנהל יחידת הצנתורים שלמד בקנדה‪ ,‬וכן ד”ר‬
‫פקר‪ ,‬מומחה להפרעות קצב שפתח את המעבדה לאלקטרו‪-‬פיזיולוגיה‪ ,‬בה צורבים‬
‫הפרעות קצב ומשתילים קוצבי לב מתקדמים”‪.‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 1‬ינואר ‪2012‬‬
‫‪15‬‬
‫צוות הרופאים של המחלקה הקרדיולוגית כולל שישה‬
‫מומחים וחמישה מתמחים‪ .‬בין המומחים גם ד”ר רוברטו‬
‫קליין‪ ,‬מצנתר בכיר‪ ,‬ד”ר אירנה נורטין‪ ,‬רופאה בכירה‬
‫אשר סיימה התמחות במחלקה וד”ר סלים דבאח‪,‬‬
‫אקו‪-‬קרדיוגרפיסט‪ .‬לצידם עובד צוות מיומן של אחים‬
‫ואחיות‪ ,‬בראשות האח הוותיק שלמה דדון‪.‬‬
‫במסגרת המהפכה שהתחוללה בתחום הקרדיולוגיה‬
‫בעשורים האחרונים‪ ,‬נפתחו‬
‫ערוצים מתקדמים לטיפול‬
‫בבעיות לב‪“ .‬בעוד שבשנות‬
‫השבעים נפטר כל חולה שלישי‬
‫שלקה בהתקף לב‪ ,‬אחרי שנכנס‬
‫הטיפול הנמרץ ירד שיעור‬
‫התמותה מהתקפי לב ל‪.16%-‬‬
‫עם הכנסת הטרומבוליזה (המסת‬
‫קרישים) חלה ירידה בתמותה‬
‫של עד ל‪ ,10%-‬ועם כניסת‬
‫טכנולוגיות הצנתורים ופתיחת‬
‫העורקים על ידי השתלת‬
‫תומכן ירדה התמותה ל‪.”6%-‬‬
‫כשהגיע פרופ’ מרמור למרכז‬
‫הרפואי זיו‪ ,‬בשנות השמונים‬
‫היצע התשובות לבעיות לב‬
‫היה מצומצם למדי‪“ .‬השינוי‬
‫הדרמטי הוא באפשרויות שיש‬
‫לנו לתת היום לחולים‪ ,‬ומאד‬
‫חשוב שהצלחנו להביא לכאן‬
‫קרדיולוגיה מתקדמת”‪ ,‬אומר‬
‫פרופסור אלון מרמור‪ ,‬ראש המחלקה הקרדיולוגית‬
‫מנהל המערך הקרדיולוגי‪.‬‬
‫מה עומד על סדר יומה של‬
‫הרפואה הקרדיולוגית?‬
‫פרופ’ מרמור‪“ :‬נושא מעניין כיום הוא הדמיה ווירטואלית‪,‬‬
‫המאפשרת לגלות אם יש היצרויות בעורקי הלב ומה‬
‫מידתן הרבה לפני שאירוע קורה‪ .‬המגמה היום היא‬
‫לאבחן בטכנולוגיות לא‪-‬פולשניות‪ .‬כמו כן יש התפתחות‬
‫דימות הלב‬
‫בתחום פתיחת העורקים באמצעות תרופות המונעות‬
‫היסגרות מחדש שלהם‪ ,‬ושימוש בסוגי תומכנים שונים‪.‬‬
‫מתאפשר בזכות‬
‫אנחנו רואים התקדמות גם בתחום של השתלת תאי עובר‬
‫ההתפתחות‬
‫במקום תאים של שריר הלב‪ ,‬אבל זה נמצא עדין בתהליכי‬
‫ניסויים קליניים”‪.‬‬
‫של מכשיר‬
‫השיחה עם פרופסור מרמור פותחת צוהר לא רק‬
‫הסי‪-‬טי‪ ,‬שנעשה‬
‫לעבר‪ ,‬אלא גם להווה ולעתיד‪ ,‬והוא חושף אגב כך את‬
‫מהיר יותר‬
‫המכשיר שעל פיתוחו הוא שוקד בימים אלה‪“ .‬אחד‬
‫התחומים שמאד מעניין אותי‪ ,‬ושאני מפתח מכשיר‬
‫ויותר‪ .‬הסי‪-‬טי‬
‫בעבורו‪ ,‬הוא גילוי מוקדם של התקפי לב”‪ ,‬הוא מגלה‪.‬‬
‫שברשותנו‬
‫“מדובר במכשיר שיכול לגלות בצורה לא‪-‬פולשנית את‬
‫הסימנים הראשונים להתקף לב‪ ,‬כך שכאשר מתרחש‬
‫סורק את הלב‬
‫אירוע של כאב בחזה‪ ,‬ניתן לאבחן האם זהו התקף לב‬
‫ונותן תמונה‬
‫ולהקטין את הזמן שלוקח להגיע לבית החולים‪ .‬למכשיר‬
‫יש קולטנים המאפשרים לזהות את מקור הכאב במצוקת‬
‫של ‪ 64‬פרוסות‪,‬‬
‫הלב‪ ,‬להבדיל מכאב בחזה שאינו מעיד כי הלב במצוקה”‪.‬‬
‫המאפשרת‬
‫מכשיר כזה יאפשר את קיצור הזמן להתערבות במקרה‬
‫לראות את עורקי‬
‫של התקפי לב‪ ,‬בהתאם למגמות המתפתחות בתחום‬
‫הקרדיולוגיה‪.‬‬
‫הלב באיכות‬
‫מה נעשה בתחום האבחון המוקדם של מחלות לב?‬
‫וברזולוציה‬
‫פרופ’ מרמור‪“ :‬למניעה יש תפקיד גדול מאד‪ ,‬ובשנים‬
‫האחרונות נעשה מאמץ אדיר להרגיל את האנשים‬
‫מצוינות‪ .‬כך‬
‫להתנהגות נכונה בריאותית‪ .‬אנחנו מבצעים בדיקה‬
‫רואים את‬
‫יחסית פשוטה היכולה לחזות אם לנבדק יש נטייה לחלות‬
‫בלבו‪ .‬מדובר בדימות לב – סי‪-‬טי של הלב”‪.‬‬
‫ההיצרויות של‬
‫מה הוא דימות הלב?‬
‫העורקים וגם את‬
‫פרופ’ מרמור‪“ :‬דימות הלב מתאפשר בזכות ההתפתחות‬
‫שקיעת הסידן‬
‫של מכשיר הסי‪-‬טי‪ ,‬שנעשה מהיר יותר ויותר‪ .‬הסי‪-‬טי‬
‫שברשותנו סורק את הלב ונותן תמונה של ‪ 64‬פרוסות‪,‬‬
‫המאפשרת לראות את עורקי הלב באיכות וברזולוציה‬
‫מצוינות‪ .‬כך רואים את ההיצרויות של העורקים וגם את‬
‫שקיעת הסידן‪ .‬זה מאפשר לראות את עורקי הלב באיכות‬
‫‪16‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 1‬ינואר ‪2012‬‬
‫וברזולוציה מצוינות‪ .‬כך אנחנו רואים את ההיצרויות של‬
‫העורקים וגם את שקיעת הסידן שמחוץ להם”‪.‬‬
‫כיצד תורם הדימות לניבוי סיכויי המחלה של הנבדק?‬
‫פרופ’ מרמור‪“ :‬סידן אינו שוקע סתם‪ .‬תהליך המחלה‬
‫מתחיל עם שקיעת הסידן מחוץ לעורק ואחר כך‬
‫מתקדם להיצרות בתוך העורק‪ .‬תרומתה המיוחדת של‬
‫הבדיקה הזו היא שאני יכול לנבא בסבירות גבוהה אם‬
‫הנבדק מיועד להתקף לב‪ ,‬כמו גם לשלול את האפשרות‬
‫הזו‪ .‬ניתן לדעת אם לאדם יש‪ ,‬או אין‪ ,‬נטייה למחלה הזו‪.‬‬
‫במידה שאין לו נטייה ‪ -‬קרוב לוודאי שגם בעוד ‪ 50‬שנה‬
‫לא תהיה”‪.‬‬
‫לדברי פרופ’ מרמור ‪ -‬הגורם הדומיננטי למחלות לב הוא‬
‫הגנטי‪“ ,‬ואין דרך לגלות את זה בשום שיטה אחרת‪ .‬אתה‬
‫יכול לראות אצל מישהו תוצאות שמראות את כל גורמי‬
‫הסיכון‪ ,‬אך אם אין לו שקיעת סידן ‪ -‬הוא לא יחלה”‪,‬‬
‫הוא קובע נחרצות‪“ .‬תוצאת הבדיקה היא תוספת חזקה‬
‫יותר מכל שאר גורמי הסיכון‪ .‬באמצעות התוצאות אנחנו‬
‫יכולים להגיד לאדם אם יש או אין לו נטייה למחלה”‪.‬‬
‫בשלב זה של השיחה עם פרופ’ מרמור‪ ,‬הגיע לבדיקת‬
‫סי‪-‬טי לב אחד הקולגות מהמרכז הרפואי ‪ -‬מנהל מחלקת‬
‫העיניים‪ ,‬ד”ר יוסי פיקל‪ ,‬המבצע את הבדיקה כדי לברר‬
‫האם יש לו נטייה למחלת לב‪“ .‬שני הורי סבלו ממחלות‬
‫קרדיאליות‪ ,‬אני בקבוצת סיכון וגם עישנתי בעבר”‪,‬‬
‫מסביר ד”ר פיקל את הסיבה לפנייתו‪ .‬בעוד ד”ר פיקל‬
‫מתכונן לבדיקה בחדר ההכנה‪ ,‬מציין הפרופסור כי “רופא‬
‫שמוטרד ממיחושים בחזה הוא קליינט קלאסי‪ .‬אין לו‬
‫מספיק הוכחות למחלה רצינית שמצריכה צנתור‪ ,‬אך‬
‫הוא מוטרד‪ .‬לפעמים גם אם אין תלונות אבל יש נטייה‬
‫משפחתית‪ ,‬ניתן באמצעות הבדיקה לאשש או לשלול את‬
‫סיכוייו לחלות”‪.‬‬
‫מה הם אחוזי ההצלחה בניבוי המחלה על בסיס דימות‬
‫הלב?‬
‫פרופ’ מרמור‪“ :‬יכולת השלילה של המכונה היא ‪ 99‬עד‬
‫‪ 100‬אחוז‪ .‬לגבי ניבוי מחלה ‪ -‬זה ‪ 80%‬לעומת הצנתור‬
‫שנחשב ל‪ .100%‬היתרון שלנו הוא שאנחנו הקרדיולוגים‬
‫עושים את בדיקת הסי‪-‬טי ולא הרדיולוגים‪ .‬אני מקבל‬
‫את הנתונים ישירות ממכשיר הסי‪-‬טי אל המחשב שלי‪,‬‬
‫ומנתח את התוצאות בזמן אמת‪ .‬במקרים מסוימים‬
‫ובמידת הצורך אני מבצע גם צנתור כדי להצליב את‬
‫המידע ולדעת את התמונה המלאה”‪.‬‬
‫הפציינט ד”ר פיקל מפשיל את שרוולו בעוד הקרדיולוגית‪,‬‬
‫ד”ר עולא עבד אל כרים והטכנאית נרקיס ניג’ם‪ ,‬מבצעות‬
‫תהליך הכנה הכולל בדיקת אק”ג‪ ,‬נטילת כדור להורדת‬
‫הדופק ובדיקת מעקב על רמת הדופק‪ ,‬ולאחר מכן החדרת‬
‫צינורית שדרכה יוזרם יוד‬
‫שיצבע את עורקי הלב לצורך‬
‫הבדיקה‪ .‬ההכנה הראשונית‬
‫הסתיימה וזה הזמן לעבור אל‬
‫מכון הרנטגן‪ .‬ד”ר עולא מלווה‬
‫את החולה שלה ונשארת ליד‬
‫חלון הבקרה עד סיומה של‬
‫הבדיקה‪ .‬בחדר הסי‪-‬טי מנחה‬
‫הטכנאי את ד”ר פיקל כיצד‬
‫לנהוג בעת הבדיקה‪ ,‬ומחבר‬
‫את צינורית היוד למזרק‬
‫הממוחשב שישלוט בזרימת‬
‫היוד לדם‪ .‬החולה הממושמע‬
‫נשכב על גבו‪ ,‬זרועותיו‬
‫מונחות מעל ראשו כשהוא‬
‫מוסע לתוך מנהרת הסי‪-‬טי‪.‬‬
‫כל הצוות הרפואי צופה בד"ר‬
‫פיקל מחלון הבקרה‪ ,‬בעוד‬
‫טכנאי הרנטגן והקרדיולוגית ד"ר פיקל טרום בדיקה‬
‫מזינים את הנתונים למחשב‪,‬‬
‫בוחנים ללא יוד אם יש‬
‫הסתיידויות‪ ,‬ואז מזרימים את החומר המתפשט וצובע‬
‫את עורקיו‪“ .‬לא לנשום עכשיו”‪ ,‬קורא הטכנאי במיקרופון‬
‫צילומים‪ :‬חיים בלוצר‬
‫דימות לב‪ .‬הדמייה וירטואלית מאפשרת לגלות היצרויות בעורקים בשלב מוקדם‬
‫אל תוך חדר הסי‪-‬טי‪ ,‬וד”ר פיקל עוצר את נשימתו‪.‬‬
‫כעבור ‪ 20‬שניות הבדיקה מסתיימת‪ .‬על מסכי המחשב‬
‫מוצגים חתכים של הלב והעורקים‪ ,‬והנתונים כבר עברו‬
‫אל מנהל המחלקה‪ .‬ד”ר פיקל מתארגן לסיום הבדיקה‬
‫ויוצא מחויך‪“ .‬נמנמתי שם‪ ,‬הרגשתי טיפה חום בגוף‬
‫ומר בפה”‪ ,‬הוא עונה לטכנאי ששואל איך היה‪“ .‬זה כמו‬
‫נישואים‪ ,‬מתחיל חם ונגמר מר”‪ ,‬צוחק ד”ר פיקל‪.‬‬
‫בדיקת הסי‪-‬טי של הלב מתגלה כפשוטה יחסית וקצרה‬
‫מאד‪ .‬מסתבר שתהליך ההכנה אורך יותר מהבדיקה‬
‫עצמה‪ .‬זוהי דרך לניצול מכשיר שקיים בבית החולים‬
‫כבר חמש שנים‪“ .‬עד היום ביצענו כ– ‪ 1,500‬בדיקות‬
‫כאן”‪ ,‬אומר פרופ’ מרמור‪“ .‬זוהי בדיקה פרטית אך אנחנו‬
‫מבצעים אותה בעלות נמוכה מבמקומות אחרים בארץ”‪.‬‬
‫כשהוא מתבקש לנקוב במחיר הוא לא מהסס‪“ :‬במכונים‬
‫במרכז הארץ הבדיקה עולה ‪ 3,000‬שקלים‪ ,‬ואצלנו רק‬
‫‪ .”900‬העלות הנמוכה מושכת גם חולים ממרכז הארץ‬
‫לבוא לצפת לביצוע הבדיקה‪.‬‬
‫תנופת הפיתוח של המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי‬
‫זיו‪ ,‬כפי שמתאר אותה פרופ’ מרמור‪ ,‬נתמכת לא‪-‬מעט‬
‫על ידי אגף המחקר‪“ .‬יש לנו שם בינלאומי ופונים אלינו‬
‫מחברות התרופות הגדולות לבצע מחקרים בעבורם‪ .‬זו‬
‫הכנסה גדולה לבית החולים‪ ,‬כשני מיליון שקלים לשנה‪,‬‬
‫ואנחנו כבר ‪ 10‬שנים בתוך זה”‪ .‬אגף המחקר עובד היום‬
‫על מחקרים עם יותר מעשר חברות בו‪-‬זמנית‪“ ,‬ויחד עם‬
‫זאת אנחנו עורכים גם מחקרים יזומים משלנו בתחום‬
‫הסי‪-‬טי הקרדיאלי”‪ ,‬אומר מרמור‪“ .‬בין השאר אנחנו‬
‫בודקים את הקשר בין השמנת יתר ושומנים בדם לבין‬
‫הימצאות רבדים טרשתיים ‪ -‬היצרויות”‪.‬‬
‫עם פתיחת הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר‪ -‬אילן‬
‫בצפת‪ ,‬מונה פרופ’ מרמור‪ ,‬שעד עכשיו לימד בטכניון‪,‬‬
‫לעמוד בראש החוג לקרדיולוגיה‪ .‬בכך הפכה המחלקה‬
‫שהוא מנהל לאקדמית‪“ .‬אנחנו מתחילים לקבל סטודנטים‬
‫למחלקה שתשתתף בהוראה בכל הרמות”‪ ,‬הוא אומר‪,‬‬
‫ומציין את הערך המוסף שמביאה הפקולטה למחלקה‪:‬‬
‫“התרומה היא בכך שאנחנו מתעדכנים‪ ,‬לומדים ומלמדים‬
‫שיטות חדשות‪ ,‬ויש סטימולציה אקדמית מאד פורייה”‪.‬‬
‫המחלקה הקרדיולוגית מוכרת להתמחות רופאים כבר‬
‫למעלה מעשר שנים‪ ,‬אך כפי שמתאר העומד בראשה‬
‫ רוחות חדשות נושבות עכשיו‪“ .‬קרה כאן משהו‬‫מדהים כשהקימו את הפקולטה לרפואה‪ .‬לא חלמתי‬
‫שזה יקרה‪ .‬הייתה לי תקווה שיהיה שדרוג של האזור‪,‬‬
‫אבל לא תיארתי לעצמי שזה יקרה‪ ,‬והדבר נותן תקווה‬
‫גדולה‪ .‬בתחום הבאת רופאים לאזור שלנו‪ ,‬כמו גם בתחום‬
‫המחקר ומעבדות המחקר‪ ,‬וכמובן ביכולת של האזור‬
‫שלנו לקלוט אנשים‪ ,‬זה ייתן תנופה גדולה‪ .‬העתיד נראה‬
‫מבטיח‪ ,‬והפקולטה תשים את צפת על המפה”‪.‬‬
‫לצד ההתלהבות והתקווה מציין פרופ’ מרמור כי האתגר‬
‫המידי‪ ,‬בכל זאת‪ ,‬הוא המחסור החמור ברופאים מתמחים‪:‬‬
‫“אם אני מתעלם מהפקולטה לרפואה‪ ,‬התחזית לא כל‬
‫כך אופטימית‪ .‬נושא כוח האדם הוא כבד מאד‪ ,‬כי אני‬
‫לא רואה באופק אף מתמחה בתחום שלנו‪ .‬קשה מאוד‬
‫למצוא בוגרים בארץ”‪ .‬באותה נשימה הוא מנחם את‬
‫עצמו‪“ :‬כל זה הולך להשתנות עם הפקולטה‪ ,‬אלא שזה‬
‫ייקח כארבע שנים”‪.‬‬
‫מה מתוכנן במערך הקרדיולוגי בעתיד?‬
‫פרופ’ מרמור‪“ :‬בימים אלה אנחנו מתעתדים לפתוח מרכז‬
‫שיקום לחולי לב‪ .‬מומחה ממרכז רפואי גדול בתל אביב‬
‫מכין יחד איתי תכנית שיקומית הכוללת פעילות גופנית‬
‫מודרגת עם דיאטנית‪ ,‬פסיכולוג ומומחה להתעמלות‪.‬‬
‫אנחנו מתכוונים לפתוח את המרכז בקרוב לחולים אחרי‬
‫התקפי לב וניתוחי לב‪ .‬זה יהיה כאן‪ ,‬בנוף המקסים של‬
‫הגליל‪ .‬בשלב הראשון נתחיל עם חולים שלנו‪ ,‬ואחר כך‬
‫נפתח את המרכז לחולים מבחוץ‪ .‬כך יוכלו גם חולים‬
‫מהמרכז להשתקם בצפת”‪.‬‬
‫כעבור ‪20‬‬
‫שניות הבדיקה‬
‫מסתיימת‪ .‬על‬
‫מסכי המחשב‬
‫מוצגים חתכי‬
‫הלב והעורקים‪,‬‬
‫והנתונים עברו‬
‫אל מנהל‬
‫המחלקה‪ .‬ד”ר‬
‫פיקל מתארגן‬
‫לסיום הבדיקה‬
‫ויוצא מחויך‪.‬‬
‫“נמנמתי שם‪,‬‬
‫הרגשתי טיפה‬
‫חום בגוף ומר‬
‫בפה‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 1‬ינואר ‪2012‬‬
‫‪17‬‬
‫שירות‬
‫פרסי מצויינות לעובדים‬
‫מאת אסתי מוטעי‪ ,‬עוזרת למנהל האדמיניסטרטיבי‬
‫>> בטקס חגיגי שהתקיים בערב ראש השנה‬
‫תשע"ב‪ ,‬הוענקו פרסי מצוינות מטעם משרד‬
‫הבריאות לשמונה עובדים במרכז הרפואי זיו >>‬
‫הפרס‪ ,‬שמעניק מדי שנה משרד הבריאות‬
‫לעובדים מכל בתי החולים בארץ‪ ,‬נועד לעודד‬
‫מצוינות בשירות הרפואי הציבורי >> בין הזוכים‬
‫לשנת ‪ - 2010‬רופאים‪ ,‬אחיות ואנשי צוות‬
‫מנהלי‪ .‬פרס קבוצתי ניתן לצוות עובדי המעון‬
‫במרכז להתפתחות הילד‬
‫בשנת ‪ - 2010‬תשע”א זכו בפרסי ההצטיינות של משרד הבריאות במרכז‬
‫הרפואי זיו העובדים הבאים‪:‬‬
‫פרס מנכ”ל ‪ -‬ד”ר סיליה קוזקוב‪ ,‬מנהלת המרכז להתפתחות הילד‪.‬‬
‫עובד מצטיין – מר מנחם מוטעי‪ ,‬אחראי מעקב פרויקטים בינוי ותשתיות‪,‬‬
‫מחלקת ההחזקה‪.‬‬
‫פרס המשרד ‪ -‬ד”ר חוסיין שחאדה‪ ,‬סגן מנהל המחלקה האורתופדית‪.‬‬
‫פרס המשרד ‪ -‬גב’ טלי וקסלר‪ ,‬אחות מוסמכת במחלקה פנימית ב’‪.‬‬
‫פרס המשרד ‪ -‬מר אליאס סאדר‪ ,‬עובד המעבדה ההמטולוגית ובנק הדם‪.‬‬
‫פרס המשרד ‪ -‬גב’ ורד פרג’ון‪ ,‬אחות מעשית במחלקת נשים‪.‬‬
‫פרס המשרד ‪ -‬גב’ יפה יוסף‪ ,‬סגנית מנהל מחלקת המשק‪.‬‬
‫פרס המשרד לצוות מצטיין – צוות מעון היום השיקומי‪ ,‬המרכז‬
‫להתפתחות הילד‪.‬‬
‫לקראת ראש השנה הוזמנו העובדים הצטיינים‬
‫להענקת תעודות‪ ,‬מדליות ומענק כספי על ידי‬
‫מנהל המרכז הרפואי‪ ,‬המנהל האדמיניסטרטיבי‬
‫ומנהלת הסיעוד‪ .‬העובדים שנבחרו על ידי‬
‫הוועדה המשרדית (פרס מנכ”ל ועובד מצטיין)‬
‫הוזמנו לטקס המשרדי ואוזכרו בחוברת פרסי‬
‫ההוקרה שהפיק משרד הבריאות‪.‬‬
‫המרכז הרפואי זיו מברך את העובדים הזוכים‬
‫על הישגיהם ועל תרומתם לקידום המצוינות‬
‫הארגונית‪.‬‬
‫ד”ר סיליה קוז'קוב‬
‫טקס חלוקת פרסי העובד המצטיין‬
‫סקטור רפואי‬
‫מדי שנה נבחרים במרכז הרפואי זיו עובדים וצוותים‪ ,‬הזוכים בפרסי‬
‫הצטיינות בשירות המדינה על הישגים מיוחדים‪ .‬תהליך בחירתם נועד‬
‫לבטא את ההוקרה וההערכה של שירות המדינה אליהם‪ ,‬ולהניע מצוינות‬
‫בשירות‪.‬‬
‫התהליך כולל מספר שלבים‪ ,‬ותחילתו במינוי ועדה הפונה למנהלי‬
‫המחלקות השונות ומיידעת אותם על פתיחת ההליך‪ .‬מנהלי המחלקות‬
‫מעבירים לוועדה במועד שנקבע את מועמדותם של עובדים וצוותים‬
‫שלדעתם ראויים לפרס‪ .‬המשכו של התהליך בבדיקת זכאות הנעשית‬
‫יחד עם המחלקה למשאבי אנוש‪ ,‬וטפסי מועמדים העונים לקריטריונים‬
‫מועברים לדיון במליאת הוועדה‪.‬‬
‫חשוב לציין כי בתום הדיון‪ ,‬המתבסס על המלצות הממונים ועל העשייה‬
‫של המועמדים‪ ,‬הוועדה מדרגת את כל המועמדים לפי סולם ההערכה‪,‬‬
‫בהתאם לרמת הישגיהם והצטיינותם‪ ,‬ומעבירה את המלצותיה להנהלת‬
‫בית החולים לדיון ואישור סופי‪ .‬תהליך זה‪ ,‬שנמשך כשנה‪ ,‬מסתיים‬
‫כשמתפרסמת רשימת העובדים המצטיינים‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 1‬ינואר ‪2012‬‬
‫מר מנחם מוטעי‬
‫ד”ר חוסיין שחאדה‬
‫גב' טלי וקסלר‬
‫מר אליאס סאדר‬
‫גב' ורד פרג'ון‬
‫גב' יפה יוסף‬
‫נעים להכיר‬
‫צוות המכון ההמטולוגי‬
‫ליאורה אלוני נשואה‬
‫‪ 6 +‬ילדים‪ 5 ,‬נכדים‪,‬‬
‫מתגוררת בשמיר‪.‬‬
‫אוהבת פרחים וטיפוח‬
‫גינה‪ .‬אחות במרפאה‬
‫ומטפלת בית בהוספיס‬
‫שלהבת מעתוק‬
‫נשואה‪ ,‬מתגוררת‬
‫בצפת‪ ,‬אוהבת‬
‫אתגרים וימי כיף‬
‫מהנים‪ .‬מזכירה‬
‫רפואית‬
‫סימה אבינועם‬
‫רווקה‪ ,‬מתגוררת‬
‫בצפת‪ ,‬תחביבים‪:‬‬
‫מחשב‪ .‬בת‬
‫שירות לאומי‬
‫תמר יהודה‬
‫רווקה‪ ,‬מתגוררת‬
‫בצפת‪ ,‬תחביבים‪:‬‬
‫קריאה ופתירת‬
‫תשבצים‪ .‬מזכירה‬
‫יהודית חורי נשואה‬
‫‪ 3 +‬ילדים‪ 2 ,‬נכדים‪,‬‬
‫מתגוררת בצפת‬
‫ואומרים שהיא‬
‫אופה בחסד‪ .‬אחות‬
‫במרפאה‬
‫השירות ההמטולוגי נוסד בסוף שנות השישים‪ ,‬כבנק דם‪ ,‬מעבדה‬
‫המטולוגית צנועה ומרפאה קטנה‪ .‬מסוף שנות השמונים נעזרה‬
‫היחידה במכון ההמטולוגי של בית החולים רמב”ם‪ .‬מאמצע‬
‫שנות ה‪ '90-‬גדלה המרפאה ההמטולוגית והחלה לטפל גם בחולים‬
‫המטו‪-‬אונקולוגיים‪ .‬משנת ‪ 2000‬ואילך החלו גידול ניכר במספר החולים‬
‫ועלייה במורכבות הטיפולים‪ ,‬הנמשכת עד היום‪ .‬ב‪ 2011-‬טופלו במכון‬
‫כ‪ 3,500-‬חולים‪.‬‬
‫לאחרונה‪ ,‬קיבל המכון ההמטולוגי את אישור המועצה המדעית של‬
‫ההסתדרות הרפואית להסמיך מומחים בהמטולוגיה‪ .‬המכון‪ ,‬השוכן בקומת‬
‫כנס אזורי לרפואת הפה והלסתות‬
‫‪ 70‬רופאי שיניים מקהילות הגליל‪ ,‬הגולן ואף ממרכז הארץ‪ ,‬לקחו חלק‬
‫ביום עיון שערכה היחידה לכירורגיית הפה והלסתות במרכז הרפואי‬
‫זיו‪ ,‬תחת הכותרת‪The First Galilee and Golan Heights :‬‬
‫‪.Educational Conference on Oral and Dental Science‬‬
‫מנהל היחידה לכירורגיית הפה והלסתות‪ ,‬ד”ר אלחנדרו רויזנטול אומר‪:‬‬
‫“אני שמח שהצלחנו להביא לאזורנו מרצים וחברות מובילות בתחום‬
‫רפואת הפה והלסת‪ ,‬ואני מבטיח שנערוך ימי עיון וכנסים נוספים לאור‬
‫ההצלחה והביקוש בקרב רופאי השיניים בקהילה”‪.‬‬
‫ד”ר נג’יב דאלי‬
‫נשוי ‪ ,4 +‬מתגורר‬
‫בכפר יאסיף‪.‬‬
‫מנהל המכון‬
‫ההמטולוגי ובנק‬
‫הדם‬
‫ד”ר מרט קשליקוב‬
‫נשוי ‪ ,3 +‬מתגורר‬
‫בכרמיאל‪ ,‬נהנה‬
‫מקריאה ובעיקר ‪-‬‬
‫ספורט‪ .‬רופא בכיר‬
‫במרפאה‬
‫לא בתצלום‪ :‬רופא‬
‫הבית ד"ר חליל‬
‫טרביה‪ ,‬העובדת‬
‫הסוציאלית‬
‫טטיאנה גלייסר‬
‫הקרקע של מבנה האשפוז‪ ,‬גם שופץ בהשקעה גדולה ועתה הוא מרווח‪,‬‬
‫חדיש ומסביר פנים אף יותר מבעבר‪ .‬הצוות מטפל כעת בעת ובעונה‬
‫אחת בשניים‪-‬עשר חולים באשפוז יום‪ ,‬ומקדיש זמן רב יותר לחולים‬
‫המטו‪-‬אונקולוגיים‪ ,‬המבקרים במכון בתדירות גבוהה‪ .‬תנופת ההתפתחות‬
‫של המכון המטולוגי נמשכת‪ ,‬ולא ירחק היום שבו לא יצטרכו תושבי‬
‫האזור לנסוע מרחק רב לקבלת טיפולים מורכבים בבתי חולים אחרים‪.‬‬
‫לצד הצוות עובדים במסירות מנהל המעבדה ההמטולוגית‪ ,‬מר מוסה‬
‫עאוני‪ ,‬ועובדי המעבדה סוהא ארשיד‪ ,‬אורה גרברג‪ ,‬אליאס סאדר‪ ,‬רוזליה‬
‫לאורי‪ ,‬לודמילה גרבר וגילה לוין‪.‬‬
‫בין משתתפי הכנס היו ד”ר סאלח פרחאת‪ ,‬יו"ר עמותת רופאי השיניים‬
‫הדרוזיים וד”ר מוחמד דלאשה‪ ,‬יו"ר עמותת רופאי השיניים הערביים‬
‫בישראל‪ .‬ד”ר אופיר פרומוביץ‪ ,‬מרצה בינלאומי ומפתח שתלים‬
‫דנטליים‪ ,‬הרצה בנושא חידושים וטכניקות מתקדמות בהשתלות‪.‬‬
‫מרצים נוספים היו רופאי היחידה לכירורגיית הפה והלסתות במרכז‬
‫הרפואי זיו‪ .‬מנהל היחידה‪ ,‬ד”ר רויזנטול‪ ,‬הרצה על קבלת תוצאות‬
‫אסתטיות אופטימליות במקרים של שיקום קדמי על גבי שתלים‬
‫דנטליים‪ ,‬ד”ר דניאל לזמס הרצה על אוסטאונקרוזיס של הלסתות על‬
‫רקע טיפול בביספוספונטים‪ ,‬וד”ר דלית פורת בן‪-‬עמי הציגה מקרים‬
‫מעניינים ברפואת הפה ואף הנחתה דיון בנושא‪ .‬מר סרג’ גולדשטיין‪,‬‬
‫מנכ”ל והמייסד של חברת דנטל‪-‬מאסטר‪ ,‬הרצה על בניית תכנית‬
‫טיפול בתלת‪-‬מימד כאמצעי שיווק למרפאה‪.‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 1‬ינואר ‪2012‬‬
‫‪19‬‬
‫חזרה אל ההתחלה‬
‫הקומה הרביעית‬
‫המחודשת‬
‫במרומי בניין‬
‫האשפוז‪ ,‬והשלט‬
‫הגדול של קרן‬
‫לגסי הריטג’‬
‫המתנוסס‬
‫בחזיתו‪ ,‬אינם‬
‫משאירים מקום‬
‫לספק‪ :‬מדובר‬
‫במחלקה חדשה‬
‫וחדישה‪ ,‬עדכנית‬
‫ומפנקת‬
‫‪‬אורנה ריין‬
‫‪20‬‬
‫החיידק שתקף את ד"ר ענבר בן‪-‬שחר בעת שעשה את‬
‫הסטאז’ במחלקת נשים‪-‬יולדות של בית החולים בצפת‪,‬‬
‫לפני ‪ 25‬שנים‪ ,‬לא עזב אותו עד שחזר‪ ,‬לפני קצת למעלה‬
‫משנה‪ ,‬למרכז הרפואי זיו והפעם כמנהל המחלקה‪.‬‬
‫"כשהייתי כאן בסטאז’ אמרתי לידידתי‪ ,‬ד"ר וולך‪-‬מנע‪,‬‬
‫היום סגנית מנהל המרכז הרפואי זיו‪ ,‬שעוד אחזור לכאן"‪,‬‬
‫הוא פותח את השיחה בווידוי אישי‪.‬‬
‫בן‪-‬שחר‪ ,‬מומחה במיילדות וגניקולוגיה‪ ,‬שימש במשך‬
‫עשרים שנה כרופא בכיר בבית החולים הדסה הר הצופים‪,‬‬
‫ומאז שנת ‪ 2003‬היה אחראי על התחום הגניקולוגי‪-‬‬
‫אונקולוגי‪" .‬גדלתי בהדסה‪ .‬כל חיי המקצועיים התגבשו‬
‫שם‪ ,‬אבל תמיד חשבתי שהדבר הנכון לעשות הוא‬
‫להשלים את ההכשרה המקצועית ולהגיע לפריפריה"‪,‬‬
‫משתף המנהל החדש של מערך הנשים והיולדות בדרך‬
‫בה בחר‪ .‬ד"ר בן ‪-‬שחר מוסיף כי מי שהיה בעבורו מודל‬
‫לתפיסה זו היה ד"ר מתי אורן‪ ,‬מנהל המחלקה הכירורגית‬
‫לשעבר‪ ,‬שעבר מבית החולים רמב"ם לבית החולים‬
‫בצפת‪ ,‬כי "ככה זה צריך להיות!"‪ .‬וכך‪ ,‬לפני כשנה‪,‬‬
‫עבר ד"ר בן‪-‬שחר עם משפחתו לצפון‪ ,‬והחליף את ד"ר‬
‫שפרה זהר‪ ,‬המנהלת הותיקה של המחלקה‪ .‬המעבר‬
‫וההתמקמות ביישוב תמרת מתאימים גם לאשתו‪,‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 1‬ינואר ‪2012‬‬
‫המשמשת כפרקליטה‪" .‬תמיד רצינו לעבור לגליל‪ ,‬ועכשיו‬
‫זה הסתדר לכולנו"‪ ,‬הוא מספר‪.‬‬
‫הריאיון עם מנהלו החדש של מערך השירותים‬
‫הגינקולוגים במרכז הרפואי זיו‪ ,‬עוסק בשינויים ארגוניים‬
‫ובהתחדשות של היחידות השונות במערך‪" .‬כשהגעתי‬
‫לכאן‪ ,‬עשינו מספר שינויים במבנה המחלקה ועברנו‬
‫לעבוד לפי חלוקה לתחומים שונים בגניקולוגיה‬
‫ומיילדות"‪ ,‬מספר ד"ר בן‪-‬שחר‪" .‬בראש כל תחום עומד‬
‫רופא בכיר‪ ,‬וכך יצרנו מבנה של מחלקה המכסה את כל‬
‫הצרכים של הנשים באזור"‪.‬‬
‫מה הם הנושאים בהם אתה מטפל מאז כניסתך לתפקיד?‬
‫ד"ר בן‪-‬שחר‪" :‬המטרה הראשונה שלי ‪ -‬שיפור השירות‬
‫ואיכות הטיפול‪ ,‬המטרה השנייה ‪ -‬קליטת כוח אדם‬
‫חדש‪ ,‬כולל מתמחים ורופאים בכירים‪ .‬תחום נוסף שבו‬
‫אנחנו פועלים הוא הרחבת קשת השירותים שמעניקה‬
‫המחלקה ופתיחת מרפאות מקצועיות חדשות‪ .‬על הפרק‪,‬‬
‫גם שילוב של רופאי המחלקה במרפאות האזוריות של‬
‫קופות החולים‪ ,‬כדי להעביר חלק מהשירותים שהמרכז‬
‫הרפואי נותן אל הקהילה‪ .‬הנושא החמישי הוא השתלבות‬
‫המחלקה בפקולטה החדשה לרפואה של אוניברסיטת‬
‫בר‪-‬אילן‪ ,‬שהביטוי שלה‪ ,‬מעבר להדרכת הסטודנטים‪,‬‬
‫לדברי מנהל המחלקה‪ ,‬זהו המשך של מגמת העלייה בעשר השנים‬
‫יהיה שילובם במרכזי בריאות האישה בקהילה"‪.‬‬
‫האתגר המרכזי‪ ,‬לדברי ד"ר בן‪-‬שחר‪ ,‬היה כרוך בשינוי התפיסתי שעברה האחרונות‪" :‬בשנת ‪ 2000‬היו כאן כ‪ 2,500 -‬לידות‪ ,‬בשנת ‪3,268 2010‬‬
‫המחלקה‪ ,‬מ"מחלקה בבית‪-‬חולים פריפריאלי למחלקה בבית‪-‬חולים ובשנת ‪ 2011‬כ‪ 3,400-‬לידות"‪.‬‬
‫אוניברסיטאי שנותן את כל השירותים ברמה הגבוהה ביותר‪ ,‬כפי כיצד בוחרת יולדת עתידית באיזה בית‪-‬חולים תלד?‬
‫ד"ר בן‪-‬שחר‪" :‬אחד הגורמים המשפיעים על החלטתה של היולדת הוא‬
‫שניתנים במרכז הארץ וברחבי העולם"‪.‬‬
‫חמשת הנושאים שעל סדר יומו של ד"ר בן‪-‬שחר נוגעים‪ ,‬רובם ככולם‪ ,‬המסורת‪ .‬כלומר‪ ,‬כיצד נהגו אמה‪ ,‬אחותה ונשים קרובות נוספות שהיא‬
‫לאיוש נכון של הצוות המקצועי‪ ,‬וזהו המפתח לעמידה ביעדים שהציב מכירה‪ .‬הדבר השני היום‪ ,‬בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות‪ ,‬הוא‬
‫לעצמו כמנהל המערך הגניקולוגי‪" .‬מדובר בקליטה של רופאים התרשמות מקריאת חוויות של נשים אחרות שילדו במוסד רפואי"‪.‬‬
‫ד"ר בן‪-‬שחר מגלה כי‬
‫צעירים ורופאים מומחים‬
‫למחלקת היולדות של‬
‫ושילובם במחלקה‪ ,‬תוך‬
‫המרכז הרפואי זיו יש עוד‬
‫יצירת שירותים חדשים‬
‫אפיון יוצא דופן בקנה‬
‫לאוכלוסייה"‪ ,‬הוא מבהיר‪.‬‬
‫מידה ארצי‪" :‬יש פה מסורת‬
‫"קלטנו שתי רופאות‬
‫מעניינת"‪ ,‬הוא מציין‪" .‬אנו‬
‫חדשות‪ :‬ד"ר נעמה מרקוס‪,‬‬
‫יודעים שברוב בתי החולים‬
‫שבאה מבית החולים‬
‫בארץ כ‪ 80%-‬מהיולדות‬
‫סורוקה אחרי שעברה‬
‫נעזרות בזריקת אפידורל‬
‫הכשרה של שנתיים‬
‫בלידה ראשונה‪ .‬כאן מצאנו‬
‫בשימוש ברשתות בניתוחים‬
‫כי בקרב נשים יהודיות‬
‫וגינליים בצרפת‪ ,‬והיא‬
‫רק כ‪ 50% -‬יולדות עם‬
‫אחראית היום על היחידה‬
‫אפידורל‪ .‬שיעור הנשים‬
‫לשירות אורו‪-‬גניקולוגי"‪,‬‬
‫הדרוזיות הנעזרות בזריקה‬
‫מספר ד"ר בן‪-‬שחר על‬
‫עומד על ‪ ,40%‬ואילו יותר‬
‫ה"רכש" החדש שאפשר‬
‫מהמוסלמיות‬
‫מ‪70%-‬‬
‫את פתיחת מרפאת האורו‪-‬‬
‫אינן משתמשות כלל‬
‫גניקולוגיה ורצפת האגן‪.‬‬
‫באפידורל"‪.‬‬
‫"רופאה נוספת‪ ,‬שבאה‬
‫ההסבר לכך נעוץ בהבדלי‬
‫מאוניברסיטת קולומביה‬
‫תרבות‪ ,‬אך זו תופעה‬
‫טליה‬
‫ד"ר‬
‫בארה"ב‪,‬‬
‫חיובית‪ ,‬מדגיש ד"ר‬
‫רוזנצוויג‪ ,‬הצטרפה לצוות‬
‫בן‪-‬שחר‪ ,‬ומציין שמחקר‬
‫המיילדות וההיריון בסיכון‬
‫על השימוש באפידורל מצא‬
‫גבוה‪ ,‬לצדו של ד"ר מיכאל‬
‫כי משכך הכאבים מאריך את משך הלידה ואף גורם‬
‫ברוסילוב הוותיק‪ ,‬האחראי על התחום"‪.‬‬
‫ליותר ניתוחים קיסריים ולידות מכשירים‪" .‬דווקא כאן‪,‬‬
‫גיוס רופאים בעלי התמחויות שונות‪ ,‬לצד רכישת‬
‫במחלקה שלנו‪ ,‬הנגישות לאופציה של לידה טבעית‬
‫מכשירים חדישים ומתקדמים‪ ,‬מרחיבים את מגוון‬
‫במחלקה‬
‫והשימוש המופחת במשככי כאבים מביאים לתוצאות‬
‫השירותים שנותנת המחלקה‪" .‬פתחנו מחדש את‬
‫מיילודתיות משופרות‪ .‬זה דורש‪ ,‬כמובן‪ ,‬מהמיילדות‬
‫מרפאת הנשים‪ ,‬הכוללת כעת גם מרפאה אנדוסקופית‬
‫שלנו‪ ,‬הנגישות‬
‫עבודה קשה והשקעה גדולה יותר‪ ,‬אך הן גם מאמינות‬
‫שבה אפשר לבצע אבחון וזיהוי מדויק של תופעות‬
‫לאופציה של‬
‫יותר בשיטה הטבעית"‪ ,‬הוא מסביר את התופעה‪.‬‬
‫גניקולוגיות ללא צורך בהרדמה וניתוח כפי שהיה‬
‫לידה טבעית‬
‫נעמה זיו‪ ,‬האחות האחראית בחדרי הלידה‪ ,‬מחזקת‬
‫נהוג בעבר"‪ ,‬אומר ד"ר בן שחר‪ .‬הוא עצמו עומד גם‬
‫את דברי ד"ר בן‪-‬שחר ואומרת כי במרכז הרפואי זיו‬
‫בראש המרפאה הגניקולוגית‪-‬אונקולוגית‪ ,‬התחום‬
‫והשימוש‬
‫מעודדים נשים לתכנן לידה טבעית‪" .‬אנחנו מזמינים‬
‫שבו התמחה בבית החולים על שם ג’יימס בקולומבוס‪,‬‬
‫המופחת‬
‫את היולדות ובני זוגן להיפגש עם הצוות הרפואי‬
‫אוהיו‪.‬‬
‫ולתכנן ביחד את הלידה הצפויה‪ ,‬כדי לאפשר חוויה‬
‫התהליך של שיפור השירות ואיכות הטיפול החל‬
‫במשככי‬
‫חיובית על פי העדפותיהם"‪ ,‬מספרת זיו‪" .‬לאחר‬
‫עוד בימיה של ד"ר שפרה זהר‪ ,‬מנהלת המחלקה‬
‫כאבים מביאים‬
‫הלידה נהנות היולדות משיטת "הביות הגמיש"‪ ,‬שבה‬
‫הקודמת‪ ,‬ובמסגרתו עברו מחלקת היולדות של בית‬
‫הן בוחרות האם לטפל בעצמן בתינוק לאורך היממה‪,‬‬
‫החולים וחדרי הלידה שדרוג רציני‪ .‬הקומה הרביעית‬
‫לתוצאות‬
‫או רק לכמה שעות במהלכה"‪ .‬גם התנאים הפיזיים‬
‫המחודשת במרומי בניין האשפוז‪ ,‬והשלט הגדול של‬
‫מיילודתיות‬
‫של המחלקה המשופצת מעניקים תחושה של‬
‫קרן לגסי הריטג’ המתנוסס בחזיתו‪ ,‬אינם משאירים‬
‫משופרות‪ .‬זה‬
‫אינטימיות ופרטיות לזוג‪ .‬ד"ר בן‪-‬שחר מקיש על אחת‬
‫מקום לספק‪ :‬מדובר במחלקה חדשה וחדישה‪,‬‬
‫מדלתות חדרי הלידה הפרטיים‪ ,‬שבו נמצא כרגע זוג‬
‫עדכנית ומפנקת‪ .‬כשד"ר בן‪-‬שחר מוביל אותי אל‬
‫דורש‪ ,‬כמובן‪,‬‬
‫צעיר ממושב באצבע הגליל‪ .‬הוא מבקש את רשותם‬
‫אולם הקבלה מאיר העיניים שבפתח חדרי הלידה‪,‬‬
‫מהמיילדות‬
‫להיכנס‪ ,‬שואל לשלומם ומתעניין בהתפתחות הלידה‪.‬‬
‫קשה שלא להתרשם מהאווירה הנעימה השורה בו‪.‬‬
‫בחדר המרווח יש מיטה זוגית‪ ,‬ג’קוזי גדול וריהוט‬
‫צוות האחיות של משמרת אחר הצהרים יושב מאחורי‬
‫עבודה קשה‬
‫פונקציונלי ‪ -‬ממש סוויטה בבית‪-‬מלון‪ .‬הזוג‪ ,‬שבחר‬
‫הדלפק‪ ,‬ומסביב דממה לא‪-‬אופיינית‪ .‬חיוכיהן הרחבים‬
‫והשקעה גדולה‬
‫ללדת בלידה טבעית במים‪ ,‬ממתין לרגע המיוחל‪,‬‬
‫מקבלים את פנינו‪" .‬זה ממש רגע לא‪-‬שגרתי"‪ ,‬אומר‬
‫ומנהל המחלקה נפרד‪ ,‬מאחל הצלחה ומוביל אותי‬
‫ד"ר בן‪-‬שחר‪ ,‬מדריך הסיור‪ ,‬והן מסכימות אתו‪" :‬לא‬
‫יותר‪ ,‬אך הן גם‬
‫אל מסדרון המעבר הפרטי המשקיף אל הנוף עוצר‬
‫ברור איך זה קרה‪ .‬יש לנו רגע של שקט לכוס קפה‪,‬‬
‫מאמינות יותר‬
‫הנשימה של הרי הגליל והכנרת‪" .‬איפה עוד יש ליולדת‬
‫אבל הערב עוד ארוך"‪.‬‬
‫בשיטה הטבעית‬
‫נוף כזה?" הוא מתרגש‪.‬‬
‫מה מייחד היום את מחלקת היולדות בצפת?‬
‫מה הן התכניות לעתיד של המחלקה?‬
‫ד"ר בן‪-‬שחר‪" :‬בחדרי הלידה הוכנסו פרוטוקולים‬
‫ד"ר בן‪-‬שחר‪" :‬העמקת המחקר ושילוב רופאי המחלקה‬
‫חדשים לטיפול‪ ,‬במקביל לעידוד אוכלוסיות מאזורים‬
‫במחקרים שיבוצעו בפקולטה החדשה לרפואה של‬
‫מרוחקים לבוא לללדת אצלנו‪ .‬אנחנו מאפשרים‬
‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן בצפת‪ .‬גם היום אנחנו מקיימים‬
‫לנשים לבחור את צורת הלידה‪ ,‬ויש כאן שני חדרי‬
‫פעילות אקדמית ומחקרית קבועה‪ ,‬כולל הצגת ספרות‬
‫לידה טבעית שהם מהיחידים בבית‪-‬חולים ציבורי‬
‫מקצועית בישיבות צוות שבועיות‪ ,‬וערכנו שני מחקרים‪ ,‬שאחד מהם‬
‫בארץ‪ ,‬ואינם מחייבים תשלום"‪.‬‬
‫מגוון האפשרויות ללידה העומד בפני הזוגות הצעירים במרכז הרפואי יוצג בכינוס הארצי לגניקולוגיה ומיילדות"‪.‬‬
‫המשך בעמוד הבא‬
‫זיו הביא לעלייה משמעותית במספר הלידות בו בשנה וחצי האחרונות‪.‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 1‬ינואר ‪2012‬‬
‫‪21‬‬
‫חזרה אל ההתחלה‬
‫(המשך מהעמוד הקודם)‬
‫אנחנו מאפשרים‬
‫לנשים לבחור‬
‫את צורת‬
‫הלידה‪ ,‬ויש‬
‫כאן שני חדרי‬
‫לידה טבעית‬
‫שהם מהיחידים‬
‫בבית‪-‬חולים‬
‫ציבורי בארץ‪,‬‬
‫ואינם מחייבים‬
‫תשלום‬
‫המחקר שעליו מדבר ד"ר בן‪-‬שחר זכה בפרס ראשון מתוך עשרה‬
‫מחקרים שהוצגו בכינוס השנתי של החברה לרפואת האם והעובר של‬
‫האיגוד הישראלי לגניקולוגיה ומיילדות‪.‬‬
‫המחקר בוצע על ידי ד"ר ליאוניד סירוטינסקי במסגרת עבודת מדעי הייסוד‬
‫בהתמחות‪ ,‬בהדרכת ד"ר רפאל גרי מיחידת הנפרולוגיה‪ ,‬עדי נוב‪-‬שרעבי‬
‫מאגף המחקר וד"ר בן‪-‬שחר‪ .‬לדברי מנהל מחלקת הנשים והיולדות‪ ,‬בדק‬
‫המחקר משתנים שונים במהלך ההיריון‪ ,‬כולל סמן חדש בשם חלבון‬
‫תורמים צעירים‬
‫מדי שנה נערכת בקיבוץ מחניים התרמה גדולה‬
‫למען חולי סרטן‪ ,‬כחלק ממסורת של התנדבות‬
‫ותרומה לקהילה‪ .‬השנה הוקדשה התרומה‬
‫לרכישת ציוד‪ ‬רפואי חיוני‪ ‬למחלקה ההמטו‪-‬אונקולוגית‬
‫במרכז הרפואי זיו‪ ,‬בה מטופלים חולי סרטן הדם‬
‫ומחלות דם נוספות‪.‬‬
‫חברי הקיבוץ‪ ,‬ובראשם קבוצת הנעורים ובמיוחד‬
‫הנערים והנערות העולים למצוות‪ ,‬ארגנו בזאר גדול‬
‫וגייסו עסקים מקומיים ורשתות צפוניות‪ ,‬שנענו‬
‫בשמחה ותרמו ברוחב לב להצלחת האירוע‪.‬‬
‫התרומה היפה שנאספה‪ ,‬בסך ‪ 10,000‬שקלים‪ ,‬נמסרה‬
‫למחלקה על ידי הנערים והנערות שביקרו במרכז‬
‫הרפואי זיו‪ .‬הם נפגשו עם סגן מנהל המרכז הרפואי‪,‬‬
‫ד”ר קלין שפירא ועם מנהל המחלקה ההמטולוגית‪,‬‬
‫ד”ר נג’יב דאלי‪“ .‬אני מודה לכם מקרב לב בשמי‬
‫ובשם המטופלים במחלקה על התרומה הנכבדה‬
‫ועל ההתגייסות והמאמץ הרב שהושקעו”‪ ,‬אמר ד”ר‬
‫דאלי‪ .‬הוא הציג בפני התורמים הצעירים את פעילות‬
‫המחלקה ואת חשיבותה למטופלים תושבי הצפון‪ .‬ד”ר‬
‫דאלי סיפר כי עד שהוקמה המחלקה במרכז הרפואי‬
‫זיו נאלצו המטופלים לנסוע שעות ארוכות לבתי חולים‬
‫מרוחקים במרכז הארץ‪ ,‬דבר שהקשה עליהם מאוד‪.‬‬
‫ד”ר שפירא הודה אף הוא לכל מי שנטל חלק‬
‫בהתגייסות המבורכת‪ ,‬ואמר‪“ :‬כולי תקווה שנמשיך‬
‫ליהנות מהמסורת הנפלאה של חברי מחניים למען חולי‬
‫הסרטן"‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 1‬ינואר ‪2012‬‬
‫שלייתי מספר ‪ .)13PP( 13‬עשרות נשים מאזור הצפון‪ ,‬שנמצאו במעקב‬
‫החל מהשבוע ה‪ 23-‬להריונן ועד ללידה‪ ,‬השתתפו בו‪ .‬למרות שלא ניתן‬
‫עדיין לקבוע מהו הסיכון המדויק של אישה לפתח רעלת היריון‪ ,‬מראות‬
‫תוצאות המחקר כי אפשר כבר באמצע ההיריון לאפיין קבוצת נשים‬
‫הנמצאת בסיכון יתר לפתח את התופעה בסוף הריונן‪" .‬הכוונה היא‬
‫להרחיב את המחקר כדי לבסס את התוצאות שהתקבלו‪ ,‬ובעתיד לבצע‬
‫את הבדיקה במסגרת הבדיקות המוצעות על ידי המרכז הרפואי זיו"‪.‬‬
‫המלצה‬
‫צעד קטן בסופר ‪ -‬צעד גדול לבריאות‬
‫>> כמה עצות שיסייעו לכם לשמור על האיזון הבריא‬
‫בין מדפי הסופרמרקט‬
‫בעבר הרחוק היה האדם הקדמון משוטט בג’ונגל‪,‬‬
‫אורב לציד או מלקט צמחים למאכל‪ ,‬דרוך וערני‬
‫לסביבתו‪ .‬היום‪ ,‬אנחנו קוראים לזה – קניות‬
‫בסופר‪ .‬אנו נעים בין מחלקות המזון‪ ,‬מנסים לאתר‬
‫בחושינו החדים את המוצרים המשתלמים ונזהרים‬
‫ממלכודות בצורת מבצעים מיותרים לכיס‪.‬‬
‫היום הכל יותר נוח‪ ,‬אבל לפעמים יש תחושה‬
‫שדווקא שפע המוצרים והגירויים מקשה עלינו‬
‫להביא הביתה את ה”ציד” המיטבי לנו ולמשפחתנו‪.‬‬
‫לפניכם כמה הצעות שיסייעו בידיכם בפעם הבאה‬
‫שתיכנסו ליער הקופונים‪:‬‬
‫ קניות עושים רעננים ושבעים‪.‬‬‫ חשוב להכין רשימת קניות ולהשתדל ללכת על‬‫פיה בלבד‪.‬‬
‫ אם רשימת הקניות קצרה מאוד עדיף להשתמש‬‫בסלסילת יד‪.‬‬
‫ילדים‪ :‬מצד אחד‪ ,‬הם עשויים להסיח את תשומת‬
‫ליבנו‪ ,‬אך מצד שני‪ ,‬צירופם לקניות עשוי להיות‬
‫חוויה חינוכית מהנה‪ .‬אם יצאתם עם הילדים לקניות‪,‬‬
‫מומלץ להגדיר להם מראש שבאפשרותם לבחור‬
‫צ’ופר אחד (לאו דווקא אוכל)‪.‬‬
‫הטבלה הבאה מתאימה למרבית הציבור‪ .‬עם זאת‬
‫חשוב לציין‪ ,‬כי לכל אדם התזונה המתאימה לגילו‪,‬‬
‫למצבו הבריאותי‪ ,‬לרמת פעילותו וכן הלאה‪ .‬לכן‬
‫כדאי להתייעץ עם רופא או דיאטנית לגבי התזונה‬
‫שתיטיב עמכם ועם משפחתכם‪.‬‬
‫כדאי לקנות ‬
‫‪ ‬ירקות ופירות טריים ומגוונים‬
‫‪ ‬דגנים מלאים – לחם מלא‪ ,‬קוואקר‪ ,‬אורז מלא‪,‬‬
‫קמח מלא‪ ,‬כוסמת‪ ,‬קינואה‪ ,‬דגני בוקר המכילים‬
‫כמות סיבים גבוהה ועוד‬
‫‪ ‬בשרים ועופות טריים – חלקים דלי שומן‬
‫‪ ‬מוצרי חלב דלי שומן – גבינות עד ‪ 5%‬ומוצרי‬
‫חלב עד ‪3%‬‬
‫‪ ‬קטניות – עדשים‪ ,‬פול‪ ,‬גרגירי חומוס ועוד‬
‫‪ ‬אגוזים וגרעינים לא קלויים וללא תוספת מלח‬
‫‪ ‬טחינה גולמית‬
‫‪ ‬שמן זית או קנולה‬
‫‪ ‬תבלינים מגוונים‬
‫‪ ‬שתייה – מים‪ ,‬סודה‪ ,‬תה וחליטות צמחים‬
‫‪ ‬חטיפים – פופקורן (ללא חמאה ומלח)‪,‬‬
‫מסטיקים‪ ,‬פריכיות‪ ,‬קרקרים מלאים‬
‫מושגים נפוצים‬
‫מופחת ‪ -‬המוצר מכיל ‪ 2/3‬מהמרכיב הנידון לעומת‬
‫המזון המקביל התקני‪.‬‬
‫דל‪-‬קלוריות ‪ -‬המוצר מכיל עד ‪ 40‬קלוריות ב‪100-‬‬
‫גרם מזון‪ ,‬או עד ‪ 20‬קלוריות ב‪ 100-‬מ”ל משקה‪.‬‬
‫דל‪-‬שומן – המוצר מכיל עד ‪ 2‬גר’ שומן ל‪ 100-‬גרם‬
‫מזון‪.‬‬
‫דל‪-‬מלח‪/‬נתרן – המוצר מכיל עד ‪ 100‬מ”ג נתרן‬
‫ל‪ 100-‬גרם מזון‪.‬‬
‫‪ ‬ליאור חדשי‪,‬‬
‫דיאטנית מוסמכת‬
‫של מחלקות טיפול‬
‫נמרץ כלללי‪,‬‬
‫דיאליזה ומרפאות‬
‫פרה‪-‬דיאליזה‬
‫חשוב לקרוא את תווית המזון‪ ,‬ולשים לב‪:‬‬
‫רשימת הרכיבים‪ :‬ככל שהרכיב נמצא בתחילת‬
‫הרשימה כך יש יותר ממנו באותו המוצר‪ .‬כך‬
‫לדוגמא‪ ,‬מומלץ להימנע ממוצר שבין הרכיבים‬
‫הראשונים שלו רשום הסוכר‪.‬‬
‫טבלת ההרכב התזונתי‪ :‬כדאי לשים לב מה משקל‬
‫המוצר בפועל‪ ,‬כיוון שבדרך כלל הטבלה מתייחסת‬
‫ל‪ 100-‬גר’ מוצר‪ .‬עדיפים מוצרים המכילים פחות‬
‫שומן רווי ונתרן (מלח)‪.‬‬
‫לא כדאי לקנות‬
‫‪ ‬שימורי ירקות‬
‫‪ ‬קמח לבן ומוצריו (מאפים מבצק עלים‪ ,‬לחם לבן‬
‫ועוד)‬
‫‪ ‬בשרים ועופות ‪ -‬חלקים עתירי שומן‪ ,‬איברים‬
‫פנימיים‪ ,‬בשרים מעובדים (נקניקים‪ ,‬המבורגרים)‬
‫‪ ‬מוצרי חלב מעל ‪ 5%‬שומן – גבינות שונות‪ ,‬חמאה‬
‫ומרגרינה (אלא אם מכילה פחות מ‪ 1%-‬שומן‬
‫טראנס)‬
‫‪ ‬חטיפים מלוחים‪ ,‬פיצוחים עם‬
‫תוספת מלח‬
‫‪ ‬סלטים ורטבים קנויים‬
‫‪ ‬שתייה מתוקה (כולל דיאט) – מיצים‪,‬‬
‫תוססים‪ ,‬שוקו ועוד‬
‫‪ ‬חטיפים מתוקים (כולל חטיפי אנרגיה)‬
‫‪ ‬גלידות‬
‫שפע‬
‫המוצרים‬
‫והגירויים‬
‫מקשה‬
‫עלינו‬
‫להביא‬
‫הביתה‬
‫את ה”ציד”‬
‫המיטבי לנו‬
‫ולמשפחתנו‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 1‬ינואר ‪2012‬‬
‫‪23‬‬
‫סוכרת‬
‫נעורים‬
‫מבצע סבתא‬
‫>> יום הדרכה לסבים ונכדיהם הסוכרתיים‬
‫יום הדרכה ייחודי נערך במרכז בריינין‬
‫לסוכרת נעורים שבמרכז הרפואי‬
‫זיו‪ .‬הפעם הוזמנו למרכז הסבים‬
‫והסבתות יחד עם נכדיהם הסוכרתיים‪.‬‬
‫המשתתפים שהגיעו מרחבי הגליל ואף‬
‫מאזורים מרוחקים יותר‪ ,‬לקחו חלק במגוון‬
‫פעילויות הנוגעות לקשר בינם לבין הנכדים‬
‫חולי הסוכרת‪“ .‬היום הזה נועד להעניק הנחיה‬
‫ותמיכה אישית לסבים והסבתות שיש להם‬
‫חלק ניכר בחיי היום‪-‬יום של הילדים‪ ,‬במיוחד‬
‫בחופשות”‪ ,‬אומרת ד”ר אורנה דלי‪-‬גוטפריד‪,‬‬
‫מנהלת מרכז בריינין לסוכרת נעורים‪“ .‬חשוב‬
‫שהילדים הסוכרתיים יוכלו‪ ,‬כמו כל ילד אחר‪,‬‬
‫ליהנות מהאפשרות להתארח בחיק הסבים‬
‫והסבתות שלהם‪ ,‬כדי לחזק את הקשר איתם‬
‫ולאפשר להורים תקופת הפוגה”‪.‬‬
‫בהתאם לגישה המערכתית של המרכז‪,‬‬
‫המכירה בחשיבות התגייסותה של המשפחה‬
‫כולה להתמודדות עם הקושי‪ ,‬בנה הצוות יום‬
‫הדרכה לסבים והסבתות‪ ,‬שנועד לענות על‬
‫שאלותיהם ולהפיג את חששותיהם הנוגעים‬
‫לטיפול בנכדיהם הסוכרתיים‪ .‬לדברי ד"ר‬
‫דלי‪-‬גוטפריד‪ ,‬ההתמודדות עם ילד סוכרתי‬
‫היא אתגר לא פשוט‪“ .‬ילדים סוכרתיים‬
‫סובלים לעיתים גם מקשיים פיזיים ורגשיים‬
‫המצריכים הבנה מעמיקה שלהם‬
‫על ידי בני המשפחה‪ ,‬בנוסף‬
‫להתמודדות היום‪-‬יומית עם‬
‫השלכות המחלה”‪ .‬מרינה קרוטר‪,‬‬
‫סבתה של גלי המטופלת במרכז‪,‬‬
‫השתתפה ביום ההדרכה ואמרה‬
‫כי פעמים רבות מתעוררות‬
‫אצלה שאלות כמו “מה‬
‫עושים כשמשאבת האינסולין‬
‫מתקלקלת? מה לעשות כשהנכדה‬
‫אצלי ויש מקרה חירום? מה יקרה אם חס‬
‫וחלילה אשתמש לא נכון במשאבה או במזרק‬
‫ואגרום נזק לילדה?”‬
‫הסבים והסבתות השתתפו בהרצאות‪,‬‬
‫סדנאות וקבוצות דיון הקשורות כולן‬
‫להתמודדות עם ילד חולה סוכרת ‪ -‬היבטים‬
‫רגשיים‪ ,‬תזונה לסוכרתיים ומצבי חירום‪.‬‬
‫גולת הכותרת הייתה סדנא בהנחיית השף‬
‫יראון בלאו‪ ,‬שהוא גם דיאטן‪ ,‬בה למדו‬
‫על בישול בריא‪ ,‬קיבלו הסבר על ספירת‬
‫פחמימות וערך תזונתי של מזון ונהנו‬
‫מהדגמה של בישול ארוחת ראש השנה‬
‫העומדת בכללי הבריאות לסוכרתיים‪.‬‬
‫במקביל לפעילויות לסבים ולסבתות‪,‬‬
‫נערכו גם פעילויות תיאטרון ויצירה לנכדים‬
‫הסוכרתיים‪ ,‬שעסקו במצבם הרגשי בעת‬
‫הבילוי אצל הסבים‪ ,‬בהנחיית פסיכולוג‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית וליצן רפואי‪.‬‬
‫בין המשתתפים הייתה גם כוכי וייס‪ ,‬שעשתה‬
‫את כל הדרך מפתח‪-‬תקווה כדי להגיע ליום‬
‫ההדרכה במרכז שבו מטופלת נכדתה זיו‪.‬‬
‫וייס סיפרה כי המפגש עם הסבים והסבתות‬
‫מכל רחבי הארץ ועם צוות המרפאה תרם‬
‫רבות להרגשת הביטחון שלה‪“ .‬הטיפול‬
‫במרכז בריינין הוא הרבה יותר מטיפול‬
‫בנכדים הסוכרתיים‪ .‬גם המשפחה מקבלת‬
‫תמיכה והסבר‪ ,‬ואפילו הסבים יכולים ליהנות‬
‫מקשר רציף עם צוות המרפאה” אומרת וייס‪.‬‬
‫“אפשר להתקשר לד”ר אורנה בכל שעה והיא‬
‫מעניקה תמיכה ועונה על כל שאלה בסבלנות‬
‫ובמקצועיות רבה”‪.‬‬
‫רכיבה טיפולית לחולי סוכרת נעורים‬
‫טיפול ייחודי באמצעות רכיבה על סוסים‪ ,‬הוצג‬
‫ביום מיוחד שערך מרכז בריינין לסוכרת נעורים‬
‫שבמרכז הרפואי זיו‪ ,‬בחסות האגודה לסוכרת‬
‫נעורים‪.‬‬
‫ארבעים ילדים סוכרתיים ובני משפחותיהם השתתפו‬
‫במפגש שנערך בחוות הסוסים ורד הגליל‪ .‬מטרתו של‬
‫היום‪ ,‬שהתקיים לראשונה בארץ‪ ,‬הייתה לחשוף את‬
‫חשיבות הרכיבה הטיפולית לסוכרתיים‪.‬‬
‫גיל וצלר ורפאל בכר‪ ,‬מטפלים ברכיבה ובעצמם‬
‫סוכרתיים‪ ,‬שארגנו את האירוע‪ ,‬אומרים‪" :‬רכיבה‬
‫טיפולית בהדרכתו של מטפל שגם הוא סוכרתי‪ ,‬מציעה‬
‫טיפול לא שגרתי ודרך להתמודדות שונה‪ ,‬מרתקת‬
‫ומעמיקה‪ .‬זוהי דרך נפלאה לקידום הצמיחה האישית‬
‫של הילדים הסוכרתיים‪ ,‬משום שזו פעילות גופנית וגם‬
‫כלי להעצמה ולהעמקת המודעות העצמית שלהם"‪.‬‬
‫מנהלת מרכז בריינין לסוכרת נעורים‪ ,‬ד"ר אורנה‬
‫דלי‪-‬גוטפריד‪ ,‬אומרת‪" :‬ההתמודדות המורכבת עם‬
‫המחלה עלולה להוביל לקשיים פיזיים ורגשיים רבים‪.‬‬
‫ניסיונו האישי של המטפל בהתמודדות עם הסוכרת‪,‬‬
‫ובתיווך בין עולם הסוכרת לעולם הסוסים‪ ,‬מאפשר‬
‫לילדים לקבל ליווי‪ ,‬הנחיה ותמיכה אישית‪ ,‬תוך הבנה‬
‫מעמיקה של הקשיים איתם הם מתמודדים"‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 1‬ינואר ‪2012‬‬
‫זווית‬
‫אישית‬
‫ילדי ראש פינה למען חדר המיון‬
‫>> במסגרת "יום מעשים טובים" יזמו תלמידי בית‬
‫הספר וילקומיץ יריד במושבה וגייסו ‪ 3,000‬שקלים‬
‫במסגרת "יום מעשים טובים"‬
‫יזמו תלמידי בית הספר‬
‫וילקומיץ בראש פינה‪ ,‬יחד עם‬
‫נערים מתנועת הנוער העובד והלומד‬
‫ומתנדבות מהקהילה‪ ,‬יריד יד‪-‬שנייה‬
‫במושבה‪ ,‬למען המרכז הרפואי זיו‪ .‬ביריד‬
‫נמכר מגוון פריטים בסכום של ‪3,000‬‬
‫שקלים‪ ,‬שנמסרו לחדר המיון‪.‬‬
‫סגן מנהל המרכז הרפואי‪ ,‬ד”ר קלין‬
‫שפירא‪ ,‬תושב ראש פינה בעצמו‪ ,‬מנהל‬
‫חדר המיון‪ ,‬ד”ר עאמר חוסיין ונציג‬
‫עמותת שוחרי ביה”ח קיבלו את פניהם‬
‫של היזמים הצעירים‪.‬‬
‫בטקס ההוקרה השתתפו נציגות מועצת‬
‫התלמידים של ביה”ס וילקומיץ‪ ,‬דבורה‬
‫פרידמן‪ ,‬מנהלת חנות יד‪-‬שנייה בראש‬
‫פינה ודבורי פריד‪-‬טובול‪ ,‬רכזת מציל"ה‬
‫בראש פינה ומארגנת "יום מעשים‬
‫טובים"‪.‬‬
‫ד”ר שפירא חיזק את ידם של‬
‫המתנדבים ואמר כי התרומה תשמש‬
‫לקניית ציוד רפואי מציל חיים‪.‬‬
‫ד”ר עאמר הוסיף‪“ :‬מרגש לראות את‬
‫הדור הצעיר שעושה ותורם למען מטרה‬
‫כה חשובה‪ .‬אני שמח שהם יודעים‬
‫שלתושבי הצפון יש מענה רפואי סביב‬
‫השעון‪ ,‬ומביעים את תודתם במחווה יפה‬
‫ומרגשת כזו"‪.‬‬
‫משלחת קרן היסוד מהולנד‬
‫משלחת קרן היסוד מהולנד‪ ,‬שתרמה להקמת המרכז החדש להפרעות אכילה‬
‫במחלקה הפסיכיאטרית לילד ולנוער‪ ,‬ביקרה במרכז הרפואי זיו‪ .‬המשלחת‪,‬‬
‫מטעם ארגון ה‪ Collective Israel Actie -‬של הקהילה היהודית בהולנד‪,‬‬
‫ביקרה במרכז להפרעות אכילה לנוער‪ ,‬המופעל על פי מודל חדש ומתקדם בניהולו‬
‫של ד”ר איציק וורגפט‪.‬‬
‫מנהל המרכז הרפואי‪ ,‬ד”ר אוסקר אמבון‪ ,‬הודה לחברי המשלחת על התמיכה ועל‬
‫תרומתם להקמת המרכז להפרעות אכילה ולבניית הגן הטיפולי במקום‪ .‬לראשי‬
‫המשלחת הוענקו צילומים מתערוכת אמנות‪ ,‬פרי יצירתם של בני הנוער המטופלים‬
‫במרכז‪.‬‬
‫טל בר‪-‬לב‪ ,‬נציגת קרן היסוד בהולנד‪ ,‬מספרת כי הארגון משקיע רבות בתחום של‬
‫ילדים ונוער בסיכון בפריפריה‪ ,‬ושיתוף הפעולה עם המרכז הרפואי זיו הוא מוצלח‬
‫במיוחד‪“ .‬נהדר לראות כיצד התרומות הופכות לתוצאות בשטח‪ .‬המרכז להפרעות‬
‫אכילה הוא מקום נפלא לנערים ולנערות‪ ,‬המטופלים בו ובגן הטיפולי הייחודי”‪.‬‬
‫בעיני הזורע‬
‫מחלקת ההחזקה‬
‫כבר עשרים ושלוש שנים אני עובד כאיש החזקה‬
‫במחלקת ההחזקה של המרכז הרפואי זיו‪ ,‬המונה‬
‫היום כ‪ 30-‬עובדים‪ .‬כמי שנמצא בצומת חשוב של‬
‫השירות לאנשי הצוות ולחולים‪ ,‬יש לי הזדמנויות רבות‬
‫לראות את בית החולים מזוויות שונות‪.‬‬
‫אני פוגש את אנשי הצוות במחלקות השונות‪ ,‬רואה‬
‫את החולים‪ ,‬מסתובב במסדרונות ובמעליות וגם‬
‫בחדרי המדרגות‪ .‬מפעם לפעם אביא כאן סיפור של‬
‫מחלקה או יחידה מנקודת מבט קצת אחרת‪.‬‬
‫◆ ◆ ◆‬
‫הפעם ‪ -‬עם צאתו לראשונה של עיתוננו במתכונת‬
‫מחודשת ‪ -‬אני חש רצון וחובה לכתוב על המחלקה‬
‫הקרובה לליבי‪ ,‬מחלקת ההחזקה והיחידות הטכניות‬
‫של המרכז הרפואי‪ .‬למחלקה שלנו ויחידותיה השונות‬
‫יש חלק חשוב בשיפור מחלקות בית החולים וקידומן‬
‫בשנים האחרונות‪ .‬המחלקה מבצעת עבודות שיפוץ‬
‫שונות ופעולות התקנה ברחבי המרכז הרפואי‪ ,‬על פי‬
‫תוכנית שנתית ובהתאם לצרכים מידיים‪ .‬הצוות שלנו‬
‫עושה זאת במקצועיות ובמסירות‪ ,‬והעובדים נענים‬
‫לכל הפניות המגיעות אליהם ומבצעים תיקוני תקלות‬
‫ועבודות שונות‪.‬‬
‫המחלקה יושבת בקומת המרתף של הבניין הראשי‪,‬‬
‫והיא נדבך חשוב במערכת המורכבת של המרכז‬
‫הרפואי‪ ,‬בכך שהיא משפרת בהתמדה את תנאי‬
‫העבודה של כל עובדיו ואת תנאי האשפוז בו‪ .‬אנחנו‬
‫משתדלים לחסוך בהוצאות באמצעות הקפדה על‬
‫עבודה עצמית במידת האפשר‪ .‬בזכותנו נחסך כסף‬
‫רב‪ ,‬המופנה לבנייה חדשה‪ ,‬לשיפוץ מחלקות ולרכישת‬
‫ציוד חיוני‪.‬‬
‫בשנים האחרונות חל שיפור ניכר במראה המרכז‬
‫הרפואי וברמת התחזוקה בו‪ ,‬לרווחת המטופלים‪,‬‬
‫העובדים והמבקרים‪.‬‬
‫לעובדי ההחזקה יש‬
‫חלק חשוב בכך‪ ,‬ואני‬
‫מאחל לכולנו המשך‬
‫עבודה פורה ומספקת‪.‬‬
‫מוטי זורע‪,‬‬
‫עובד מחלקת ההחזקה‬
‫במרכז הרפואי זיו‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 1‬ינואר ‪2012‬‬
‫‪25‬‬
‫קהילה‬
‫בית הספר‬
‫לסיעוד‬
‫יום הורות באצבע הגליל‬
‫מהשנה הבאה‪:‬‬
‫יוכפל מספר התלמידים‬
‫>> במסגרת העמקת הקשר עם הקהילות‪ ,‬נענה המרכז‬
‫הרפואי זיו ליוזמת מרכז צעירים והון אנושי אצבע הגליל‪,‬‬
‫וביחד עם סניף סופר פארם בקרית שמונה ערך יום הורות‬
‫צעירה באצבע הגליל‪ .‬עשרות הורים צעירים וזוגות לפני‬
‫לידה השתתפו ביום החוויתי והמעשיר‬
‫עשרות הורים צעירים וזוגות‬
‫לפני לידה השתתפו ביום החוויתי‬
‫שנערך במרכז צעירים והון אנושי‬
‫אצבע הגליל שבקריית שמונה‪ .‬המרכז‬
‫הרפואי זיו רואה חשיבות רבה בהדרכה‬
‫ובליווי של אוכלוסיית ההורים הצעירה‪,‬‬
‫ועל כן לקח חלק פעיל בבניית יום ההורות‪.‬‬
‫המפגש נפתח בדברי ברכה של ד”ר וניה‬
‫וולך‪-‬מנע‪ ,‬סגנית מנהל המרכז הרפואי‪,‬‬
‫כרמלה גרבינר‪ ,‬מנהלת מרכז הצעירים‬
‫וגילה יעקבי‪ ,‬אחראית מעורבות חברתית‬
‫ותרבות הפנאי במרכז הצעירים‪.‬‬
‫במסגרת היום האזינו ההורים להרצאה‬
‫על חום ודרכי הטיפול בו מפי ד”ר מיכאל‬
‫הררי ממחלקת הילדים של המרכז‬
‫הרפואי‪ ,‬ונהנו ממגוון הרצאות מפי אנשי‬
‫מקצוע מהאזור בנושאים כגון תזונה‬
‫בריאה לילדים‪ ,‬זוגיות לאחר לידה‪ ,‬הצבת‬
‫גבולות לפעוטות‪ ,‬הידרותרפיה לפעוטות‪,‬‬
‫ריפוי בעיסוק ועוד‪ .‬ממונה החינוך‬
‫וההדרכה במרכז רפואי זיו‪ ,‬נדים חדיד‪,‬‬
‫העביר סדנת עזרה ראשונה לפעוטות‪,‬‬
‫שזכתה להיענות רבה מצד המשתתפים‪.‬‬
‫ההורים הצעירים קיבלו הדרכה כיצד‬
‫להתמודד עם מצבי חירום‪ ,‬וכן הוצבו‬
‫עמדות לבדיקת סוכר‪ ,‬לחץ דם ועיניים‪,‬‬
‫על ידי אנשי המרכז הרפואי‪ .‬במקום הוצב‬
‫גם דוכן ייעוץ של רוקח‪ ,‬כשירות מטעם‬
‫סניף סופר פארם בקניון נחמיה‪.‬‬
‫“מרכז הצעירים שם לעצמו למטרה‬
‫לפעול ולקדם את ההורות הצעירה‬
‫באצבע הגליל בתחומי פעילות מגוונים‬
‫כגון בריאות‪ ,‬זוגיות לפני ולאחר לידה‪,‬‬
‫קשר הורה‪-‬ילד‪ ,‬משפחה ומשפחתיות‬
‫צעירה”‪ ,‬אמרה גילה יעקובי‪.‬‬
‫מנהלת השיווק במרכז הרפואי זיו‪ ,‬מרב‬
‫גרינוולד אומרת‪" :‬המרכז רואה חשיבות‬
‫רבה בהדרכה ובליווי אוכלוסיית ההורים‬
‫הצעירה‪ .‬שיתוף הפעולה שלנו עם מרכז‬
‫הצעירים יימשך‪ ,‬ובעתיד צפויים להתקיים‬
‫ימי עיון נוספים‪ ,‬בהם יוכלו ההורים להכיר‬
‫רופאים ושירותים חדשים"‪.‬‬
‫בית הספר לסיעוד מונה השנה כמאתיים‬
‫סטודנטים‪ ,‬בעיקר מאזור הגליל‪ .‬יש בו‬
‫שני מסלולי לימוד עיקריים‪ :‬מסלול גנרי‬
‫לתעודת אח מוסמך ומסלול להסבת אקדמאים‬
‫לתעודת אח מוסמך‪ .‬במסלול הסבת אקדמאים‬
‫לומדים בעלי תואר ראשון ושני מתחומים כמו‬
‫הנדסה‪ ,‬חינוך‪ ,‬רפואה ומדעי החברה‪ .‬עד כה היה‬
‫משך הלימודים בשני המסלולים שנתיים וחצי‪ ,‬מה‬
‫שאפשר לבוגרי המסלול הגנרי לפנות מיד ללימודי‬
‫השלמה לתואר ולקבל תואר אקדמי בתוך שנה‬
‫וחצי נוספות‪ .‬בנוסף למסלולי הלימוד מקיים בית‬
‫הספר גם קורסים והשתלמויות לאחים ואחיות‪,‬‬
‫ביניהם הדרכה קלינית‪ ,‬מחנכי סוכרת וטיפול בחולה‬
‫המורכב‪ .‬בשנה הנוכחית אנו מרחיבים את היריעה‬
‫ומציעים קורסים חדשים ואטרקטיביים‪.‬‬
‫ההכשרה בבית הספר לסיעוד משלבת לימודים‬
‫עיוניים והתנסות מעשית‪ .‬הסטודנטים מתנסים לא‬
‫רק במרכז הרפואי זיו אלא גם בבתי החולים נהריה‪,‬‬
‫פוריה ומזרע‪ ,‬ובמרפאות בקהילה‪ .‬ההתנסויות‬
‫חשובות כיוון שהן חושפות את הסטודנטים למצבי‬
‫אמת קליניים‪ ,‬המאפשרים יישום והפנמה של‬
‫החומר העיוני‪ .‬בנוסף‪ ,‬ההתנסות בסביבה אמתית‬
‫מציגה בפניהם ערכי עבודה‪ ,‬תקשורת טיפולית‪,‬‬
‫פעולה בצוות רב‪-‬מקצועי ועוד‪ .‬כמו שנאמר‪“ :‬מה‬
‫שאני שומע – אני שוכח‪ ,‬מה שאני רואה ‪ -‬אני זוכר‪,‬‬
‫ומה שאני עושה ‪ -‬אני מבין”‪.‬‬
‫הנהלת המרכז הרפואי נותנת לנו גב ותמיכה וכך‬
‫גם האחיות האחראיות‪ ,‬המדריכים הקליניים והצוות‬
‫הסיעודי והרפואי‪ ,‬העושים אתנו במלאכת הכשרת‬
‫הסטודנטים‪ .‬צוות בית הספר הוא קטן אך יעיל‬
‫ואיכותי‪ ,‬ואני שמחה וגאה לעמוד בראשו‪ .‬לצדנו‬
‫עובדים גם מרצים נפלאים ממקצועות הרפואה‬
‫והסיעוד‪.‬‬
‫לאחרונה‪ ,‬בעקבות המחסור החמור באחיות‪ ,‬ביקש‬
‫משרד הבריאות מבית הספר לפתוח שתי כיתות‬
‫נוספות להכשרה מוגברת של אחים ואחיות‪ .‬על פי‬
‫ההסכם שנחתם‪ ,‬אנו נפתח בשנת ‪ 2012‬שתי כיתות‬
‫נוספות‪ ,‬במסלול הגנרי ובמסלול להסבת אקדמאים‪,‬‬
‫שיכפילו את מספר הלומדים לכ‪.400-‬‬
‫על פי התכנית החדשה של משרד הבריאות‪ ,‬תקוצר‬
‫תקופת הלימודים משנתיים וחצי לשנתיים‪ ,‬שבסיומן‬
‫ לאחר שיעמדו בבחינות הרישוי ‪ -‬יוכלו הבוגרים‬‫להתחיל לעבוד‪.‬‬
‫מדי שנה נדרשת תוספת של ‪ 2000‬אחיות חדשות‬
‫במערכת הבריאות בארץ‪ ,‬כדי להתאימה לגודל‬
‫האוכלוסייה‪ .‬על כל אלף אזרחים מועסקות בארץ‬
‫‪ 4.8‬אחיות‪ ,‬בעוד שהממוצע במדינות ה‪OECD-‬‬
‫עומד על ‪ 8.4‬אחיות לאלף אזרחים‪.‬‬
‫ד”ר חנה צפריר‪ ,‬מנהלת בית הספר לסיעוד‬
‫במרכז הרפואי זיו‬
‫‪26‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 1‬ינואר ‪2012‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 1‬ינואר ‪2012‬‬
‫‪27‬‬
‫חדש‬
‫ובלעדי‬
‫בצפון‬
‫בדיקת פיברו‪-‬סקאן‬
‫ביחידת הכבד של המרכז הרפואי זיו‬
‫הבדיקה מומלצת למבוגרים וילדים עם הפרעה באנזימי הכבד‪ ,‬לחולים‬
‫ונשאים של הפטיטיס ‪ C‬והפטיטיס ‪ ,B‬לסובלים מכבד שומני (‪)NAFLD‬‬
‫ולחולים עם שחמת הכבד‬
‫בדיקה מהירה (‪ 20‬דקות בלבד) ולא חודרנית‬
‫מידת דיוק מצוינת בהשוואה לבדיקת הביופסיה‬
‫קבלת התוצאות ואבחון בסיום הבדיקה‬
‫‪28‬‬
‫מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר ‪ | 1‬ינואר ‪2012‬‬
‫קבוצה יוצרת ‪ .‬שער הגולן‬
‫לפרטים נוספים ולהזמנת תורים‬
‫אנא התקשרו לטלפונים‬
‫‪04-6828445, 04-6828188‬‬
‫או בקרו באתר המרכז הרפואי זיו‬
‫בכתובת ‪www.ziv.org.il :‬‬