בהנחיית עו"ד ארז שניאורסון ועופר נוריאל | כתבה :לילך גביש ,מערכת עדיף גבולות גזרה בתי המשפט רואים בסוכן הביטוח אחראי במידה הולכת וגוברת לרשלנות כלפי המבוטח ,זאת כאשר חברות הביטוח מבדלות עצמן ממנו וממעטות לייצגו כשלוח מטעמן | רב שיח :אחריות סוכן הביטוח 1 2 3 4 5 6 משתתפים: עו"ד ארז שניאורסון ,מומחה בתחום ביטוחי חבויות; ראש משרד עורכי הדין שניאורסון ושות' עו"ד אסתי קוך ,מומחית בביטוח ונזיקין; בעלים ושותפה במשרד בן-חיים ,קוך עו"ד רינה אגולסקי ,מומחית בנזיקין ובדיני ביטוח; שותפה במשרד גרוס אורעד שלימוף ושות' עו"ד ליאת הר טוב ,מנהלת בקבוצת האודן ישראל ויועצת בתחום הביטוח הסביבתי עו"ד אורי אורלנד ,מומחה בתחום ביטוחי חבויות; אורי אורלנד משרד יועצים לניהול סיכונים אריאל מונין ,סמנכ"ל סוכנות "אל-עד"; יו"ר ועדת אלמנטר בלשכת סוכני הביטוח פ 16 סיקת בתי המשפט בשנתיים האחרונות מציגה מגמה של החמרה בכל הנוגע לאחריות המיוחסת לסוכן הביטוח בתביעות ביטוח .שאלת אחריות הסוכן בצל הפסיקה עמדה במרכזו של פאנל מקצועי שערכנו בניסיון להבין מהם גבולות האחריות וכיצד מושפעים מהם סוכן הביטוח והצדדים המעורבים. "אחריות הסוכן הינה בתחום הרשלנות ,ויש לבחון אותה בהתאם לדיני הנזיקין" ,מסביר עו"ד ארז שניאורסון ,שציין כי התביעות המוגשות נגד סוכנים בגין רשלנות לכאורה כוללות ספקטרום רחב של נושאים ,בהם הפניית תשומת לב המבוטח לחריגים בפוליסה ,מתן כיסוי ביטוחי למרות היעדר אמצעי מיגון, תשלום ביטוח חובה וידיעת הסוכן כאשר מדובר בטענה של חברת הביטוח אודות הפרת חובת גילוי מצד המבוטח. והייצוג הוא נפרד .לדעתי זה גורם נזק .החזית בין סוכן הביטוח לחברת הביטוח לא פעם משרתת את התביעה". אריאל מונין ,יו"ר הוועדה לביטוח כללי בלשכת סוכני הביטוח וסמנכ"ל סוכנות הביטוח "אל-עד" ,שותף אף הוא לתחושה לפיה גוברת מידת האחריות הנופלת כיום על כתפי הסוכנים ,לעומת הגישה בה נקטו חברות הביטוח בעבר ,לפיה הסוכן הוא שלוחן והרשלנות נתפסה כמשותפת בהעברת המידע בחיתום" .בזמנו החברות היו מייצגות בבית המשפט גם את הסוכן ,כיום המצב שונה. החברות לעיתים ממהרות להטיל האחריות על הסוכן ולא מאחדות חזית משותפת בתביעות ,וכיוון שעורך הדין של החברה לעיתים כלל לא מדבר עם משרד הסוכן ,לא אחת מתגלות טעויות בכתב ההגנה של החברה ובעצם שהרשלנות דווקא הייתה אצל מחלקת החיתום". האם בעקבות שינוי המגמה מוגשות תביעות רבות יותר נגד סוכנים והאם חל שינוי בסוגי התביעות המוגשות? "אין באפשרותי להעיד על הנתונים הסטטיסטיים ,אולם אין ספק שהכמות מתרבה ובתביעות רבות מצורף סוכן הביטוח כנתבע נוסף ,ללא כל צורך" ,אומרת עו"ד אסתי קוך ,מומחית בביטוח ונזיקין ,אשר משרדה מייצג חברות ביטוח בתחום האחריות המקצועית" .עיקר הנושאים בגינם נתבעים סוכני הביטוח נוגע להפרת תנאי המיגון על ידי המבוטח ,אובדני כושר עבודה והפרת חובת הגילוי .כיום ,כיוון שהתביעות מתרבות ,חברות הביטוח כבר לא הולכות יד ביד עם סוכן הביטוח ונעזרות בו במסגרת קו ההגנה, האם הפסיקה עצמה היא זו שהביאה למצב של ריבוי תביעות נגד סוכני ביטוח ,כמצב שנכפה על חברות הביטוח ,מפאת דרישת התביעה? "עצתי היא שנקודת המוצא לדיון תהיה פסק דין סלוצקי"( ,ראו הרחבה על פסקי הדין) ציין עו"ד אורי אורלנד ,בעל משרד יועצים לניהול סיכונים" .פסק הדין נוגע רק באופן עקיף בסוגיית אחריות סוכן הביטוח .ככל שחברת הביטוח חשופה יותר לחבות כלפי המבוטח, כך גם סוכן הביטוח חשוף יותר ,עקב נטיית מערכת המשפט לצדק חלוקתי .בפועל ,נותנים למבוטח התובע תגמולי ביטוח חבל -אם לא חברת הביטוח תשלם תגמולי ביטוח ,תבע את הסוכן". | גיליון | 42פברואר 2014 אורלנד ציין כי על מערך ביטוח להוות איזון בין רמות מתקבלות על הדעת של סיכון ופרמיה ,וכי נשאלת השאלה עד כמה בתי המשפט מבינים זאת" .התפיסה הכללית של בתי המשפט היא שיש לשלם למבוטח את נזקו ,ומכאן שאם חברת הביטוח פטורה, אז על הסוכן לשאת בנזק .אני נוהג לומר לעובדי חברת הייעוץ שלי שמדי יום יש לכל לקוח שלנו עילת תביעה נגדנו .הדבר נכון לגבינו כפי שהוא נכון לכל סוכן ביטוח ולכל יועץ ביטוח אחר. השאלה היא עד כמה מערכת המשפט תדע לאזן בין הדברים". "מצב הסוכנים ילך ויחמיר" "הערכתי היא שמצב הסוכנים ילך ויחמיר לעניין אחריותם המקצועית" ,אמר אורלנד" .מאז חקיקת חוק חוזה הביטוח אנו רואים סקלה רחבה של פסקי דין של בית המשפט העליון – החל בפסק דין "מולרם" ,שהוא ,בלשון המעטה ,בעייתי ,המשך בפסק דין "מוריאנו" ,בפסק דין "נווה גן" ופסק דין "בנק צפון אמריקה" ,וכלה בפסק דין "סלוצקי" שהוא בכיוון הפוך ל"מולרם" ומקצין לטובה את זכויות המבוטחים .בשנים הבאות נראה בפסיקה יותר ויותר את גישת "סלוצקי" .הדבר בהכרח יגביר את חשיפת סוכני הביטוח לאחריות". "פסק הדין מולרם מנותק מההתנהלות בפועל של שוק הביטוח" ,ציינה עו"ד רינה אגולסקי ,מומחית בנזיקין ובדיני ביטוח ,שותפה במשרד גרוס אורעד שלימוף ושות'" .אני לא מסכימה שסלוצקי הוא פסק דין קיצוני .לדעתי הוא נכון מבחינה משפטית ,אך הצדדים לא היו צריכים להביא את בית המשפט למצב הזה בכלל .זה תיק ליטיגציה שנעשתה בו הסחת דעת של הדיון לכיוון אחר לחלוטין .כל הדיון בפסק הדין של השלום לא היה בנושא האחריות המקצועית ולמעשה הרדימו את הסוכן והחברה .במחוזי לא התייחסו לנושא של סעיף 18 – רק כהערה .עורך הדין של התובע הסיט את הדיון למקום אחר ואז זה הגיע בפסק הדין והשופטים התמקדו בנושא התנאי הנוסף שקיים בחוק ,ומאחר וזו חובת חברת הביטוח ,הכריעו לטובת המבוטח". "כולנו ידענו שגם ביחס לסעיפים 21 ,7ו 18-בחוק חוזה ביטוח צריך להביא תצהיר חתם או חוות דעת במסגרת ניהול התיק .כל עו"ד מתחיל שעוסק בליטיגציה יודע שחייבים להביא נתונים חיתומיים ,אלו מושכלות יסוד". עו"ד שניאורסון ציין כי יתכן והעניין נובע מהעובדה שחברות הביטוח והמבוטחים עוד לא הפנימו שאין תנאים מוקדמים ושבית המשפט בוחן את תנאי הפוליסה וחריגיה לא על פי הכותרת שחברת הביטוח נתנה להם ,אלא על פי מהותם ,כאשר לרובם מתייחס בית המשפט כאמצעים שנועדו להקלת הסיכון של המבטח ,להבדיל מתנאי מוקדם. "יש הרבה שופטים בשלום שחוזרים על המנטרה של 'הטענות לא עולות בצורה נכונה' וזה נוח לעורכי הדין של חברות הביטוח כשזה קורה" ,ציינה עו"ד אגולסקי" .הייחוד של פסק דין סלוצקי הוא בהטלת הזרקור על נושא התנאים בהם המבטח יכול ליהנות מהתרופות בגין אי נקיטת אמצעים להקלת הסיכון .עד סלוצקי זה היה סוד גלוי ,שלא הופץ ברבים .איפה שהיה נחוץ הרדימו אותו .לא כל עורכי הדין של המבוטחים ידעו לטעון למגבלות של התרופות של המבטח .כעת לא ניתן עוד להתעלם מהעניין". "תביעות רבות מוגשות כאשר מי שכתב אותן אינו מודע לקיומו או לאופן יישומו של סעיף 18לחוק חוזה הביטוח" ,ציין שניאורסון. "למרות כל מה שאמרתי ,פסק הדין לא חידש במישור האקדמי ,אך בשוק הביטוח זה כמו פצצה" ,ציינה עו"ד אגולסקי. "על מנת להתמודד עם השינוי מחלקת התביעות חייבת להיות מחוברת למחלקת החיתום בתדירות יומיומית .אי אפשר להוציא היום מכתב עמדה בלי להתייעץ עם החיתום .כיום חברות הביטוח בשלב היערכות לכך .זה מחייב שינוי במנגנון התביעות -לקבל מדי שנה את הנתונים החיתומיים והחיתום יצטרך לעבוד לפי קריטריונים .החברות יצטרכו להפנים זאת .זה מונע מחברות ביטוח לעשות משא ומתן פרטני ,כי אחר כך ההסכמות עוברות בדיקה יחסית לכל שוק הביטוח" ,אמרה וציינה כדוגמה מבוטחים שלא הסכימו למגן ורוכשים את הפוליסה באותה פרמיה. "לסוכנויות קטנות אין שום צ'אנס" "אחידות במיגון יכולה להתקיים רק בעולם של ביטוחי פרט, לא במסחרי" ,טענה עו"ד ליאת הר-טוב ,מנהלת בקבוצת האודן ישראל ויועצת בתחום הביטוח הסביבתי .כסמנכ"ל לשעבר באגף ביטוח מסחרי ב -AIGישראל ציינה" :כמי שישבה בצד של המבטח ,שנים ניסינו להטיף שאי אפשר שהחיתום לא יהיה בקשר עם התביעות .התפיסה היתה שאף תביעה לא תנוהל בלי שידענו מה עבר לחיתום בראש .בעקבות התשובות של החיתום בחרנו קו לניהול הההגנה .בחברות הגדולות זה לא היה מתבצע, מעבירים את התיק לעו"ד שמתחיל לנהל את התיק". "כשעברתי לצד של הסוכנים גיליתי תביעות שהתנהלו בלי להחליף מידע עם הסוכן .קרה יותר מפעם אחת שעצרתי את העו"ד .פה היו קראשים גדולים .חוץ מאיילון ו ,AIG-אף אחד לא מוכר ביטוח אחריות מקצועית לסוכנים .הסוכנים הגדולים קונים בלונדון ולסוכנויות הקטנות אין שום צ'אנס". "זה עניין של הדרך לנהל תיק" ,התייחסה לדבריה עו"ד אגולסקי" .כשאתה מייצג חברה או מבוטח אתה מנסה להביא את הסוכן לצד שלך". "הבעיה היא כאשר סוכן הביטוח מוסר אינפורמציה לעו"ד המייצג את חברת הביטוח ולבסוף החברה משתמשת במידע נגדו במסגרת הודעה לצד שלישי ,שמוגשת נגדו על ידי עורך הדין שלה" ,אמרה עו"ד קוך" .זה לא אוטומטי ,אבל אנו עדים לכך פעמים רבות". האם הסוכן צריך להיעזר ביועץ משפטי? "גם הסוכנים היום צריכים להבין איך מטפלים בתביעות", השיבה עו"ד הר-טוב וציינה כי אין להם מספיק ידע" .במקרה של תביעה ,סוכנים קטנים יצטרכו להתייעץ מה נכון להם ומה לא". "מדובר בבעיה" ,ציין עו"ד שניאורסון" .כעו"ד שמייצג מבוטח, הוא אומר לי 'הסוכן ידע ואמר לי שלא צריך ביטוח נוסף' ,ובסופו של דבר אני הולך לסוכן ואומר לו 'נכון שידעת?' פברואר | 2014גיליון 17 | 42 עו"ד אורי אורלנד ,פועל בתחום הביטוח משנת .1971בעלים של חברה לייעוץ בתחום הביטוח הכללי .משמש כיועץ ביטוח לחברות ,ארגונים ומשרדי ממשלה. כיהן בתפקידים בכירים בחברות ביטוח עו"ד אסתי קוך ,בעלים ושותפה במשרד בן-חיים ,קוך ,שהוקם בשנת .2001 עו"ד ומגשרת .עורכת דין משנת .1990 מומחית בביטוח ונזיקין -תחום עיסוק משרדה ,המונה 5עורכי דין שכירים בנוסף לשותפים .המשרד מייצג תובעים בתביעות נזיקיות וביטוחיות מגוונות (רכוש וגוף) וכן מייצג חברות ביטוח בתחום אחריות מקצועית האם לפני שהסוכן ישיב בהגינות עליו להתייעץ? "אנחנו לא רוצים שאף סוכן לא יגיד את האמת ,אבל יש הרבה יותר תחומים אפורים" ,השיבה עו"ד הר-טוב" .הסוכן צריך לדעת הרבה יותר ולתעד הרבה יותר .אני אומרת לסוכנים 'נכון שזה קשה, אבל צריך להתעסק הרבה יותר עם טפסים' .זה מגן עליהם". "לא תמיד זה מגן" ,טענה עו"ד קוך" .למשל בהצהרות בריאות הלקוח אומר 'אמרתי לסוכן בעל פה' .אין גבול ליצירתיות". "מילות המפתח הן תיעוד ובקרה .אין לסוכנים מספיק בקרה", טענה עו"ד הר-טוב" .לדוגמה בביטוחי חובה -סוכנים אינם יודעים אם הפוליסה חודשה ואין להם את המידע האם התשלום בוצע או לא .במקרה שעסקתי בתביעה בביטוח חובה ,רבע שעה אחרי התאונה הפוליסה שולמה .במהלך ההכנות לתביעה לא היה לנו את הידע הזה -מתי שולמה הפוליסה ,ורק בשלב מאוחר יותר העניין התגלה". נושא האחריות המקצועית של סוכן הביטוח הציף בדיון את הצורך בבקיאותו של הסוכן ברמה המשפטית .עו"ד אורלנד שאל האם על סוכן הביטוח לפעול גם כעורך דין והוסיף כי "יש לבצע הבחנה ברורה בין סוכני ביטוח לעורכי דין .חשוב שהלשכה תדאג להבחנה זו באופן שהתחום בו הסוכן רשאי לטפל יצומצם .סוכן ביטוח הלובש בעל כורחו את גלימת עורך הדין אינו מרוויח מכך אריאל מונין ,דור שלישי בענף הביטוח ,החל את דרכו בעולם הביטוח כאשר הצטרף לפני 20שנה לסוכנות הביטוח הירושלמית "אל-עד" ,אשר הוקמה על ידי אביו מרדכי לפני 50שנה .משמש כסמנכ"ל הסוכנות, הפועלת בכל ענפי הביטוח .הסוכנות ביצעה בשנים האחרונות מספר רכישות של תיקי ביטוח מובילים באזור ירושלים .לאחרונה התמנה לתפקיד יו״ר הוועדה האלמנטרית בלשכת סוכני הביטוח דבר ,למעט ביטול זמן וחשיפה לחבות". "עלינו להיזהר כאשר הלקוחות מעבירים אלינו חוזים עסקיים ומבקשים שנסביר להם מה כוונת המשורר" ,טען מונין" .שהלקוח יפנה את החוזה לעורך הדין שלו ,ואנו כשנתבקש לערוך ביטוח, נעשה זאת בצורה הנכונה". "תגבילו עצמכם .עליכם לומר 'החוק אוסר עלי .נקודה'" ,אמר עו"ד אורלנד. עו"ד שניאורסון הרחיב את הדיון לנושא שיתוף הפעולה בין סוכן ביטוח ליועץ ביטוח. עו"ד אסתי קוך" :למבטחת יש חובה לפקח על הסוכן ,שהוא השלוח שלה ולא יצור עצמאי .אנו עדים לכך שלא אחת היא מנסה להטיל חובות על הסוכן .יש לקוח שמבקש כיסוי מסוים ,הסוכן מתייעץ עם חתם ,מוסר לו נתונים ,נשלח סוקר ,והכיסוי ניתן .אם דקה לאחר מכן קורה מקרה ביטוח עם חריג מנסים להפיל זאת על הסוכן" 18 | גיליון | 42פברואר 2014 עו"ד ארז שניאורסון ,ראש משרד עורכי הדין שניאורסון ושות' .מומחה בתחום ביטוחי חבויות ,עוסק בייצוג מבוטחים מול חברות ביטוח בתביעות רכוש וגוף. חבר ועדת נזיקין של לשכת עורכי הדין, בעל טור קבוע ב"עדיף" ומרצה בפורומים שונים ,דיין בבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין ומגשר בתיקי ביטוח סבוכים עו"ד רינה אגולסקי ,מומחית בנזיקין ובדיני ביטוח ובעלת ניסיון נרחב בליטיגציה בתחומים אלה .שותפה במשרד גרוס אורעד שלימוף ושות', במסגרתו היא עוסקת גם במתן ייעוץ בתחום הביטוח הישראלי עבור מבטחים וסוכני ביטוח מאנגליה ,אירופה וארה"ב. התמחתה אצל השופטת דבורה ברלינר וכן אצל עו"ד חיים קליר ,שם המשיכה לעבוד כעורכת דין ושותפה עד שנת 2008 עו"ד ליאת הר-טוב ,יועצת בתחום הביטוח ומנהלת בקבוצת האודן ישראל .לשעבר סמנכ"ל ביטוח מסחרי בחברת AIGישראל ומנכ"ל סוכנות "בטח" מקבוצת כלל .מרצה בתחומי הביטוח ויועצת ללקוחות שונים עם התמחות בביטוח סביבתי ובינלאומי ומנכ"ל סוכנות "בטח" מקבוצת כלל מה יגיד הסוכן למבוטח? 'לך ליועץ ותאמר לי מה צריך?' "בחוזים מורכבים ,כן" .השיבה עו"ד הר-טוב" .תפקידם של סוכני הביטוח הוא להסביר את הסיכונים ולהציע את הכיסוי המתאים לכל נושא ונושא" ,אמר מונין. "שאלת השאלות היא איזה ביטוח צריך לעשות כאשר העסקה כבר בסיומה ,זאת בשונה ממצב של ניהול משא ומתן לפני חתימת הסכם" ,ציינה עו"ד הר-טוב" .יהיה נכון לומר ללקוח 'תבקש מעורך הדין שלך לבדוק את החוזה' .הלקוח מנסה לחסוך את זה ואז נשארת שאלת האחריות". האם לשכת סוכני הביטוח מדריכה את הסוכנים כיצד להתמודד עם תביעות? "אין ספק שבעקבות הפסיקות האחרונות ,אחת המשימות של הלשכה היא להמשיך ולהעביר את המסר לסוכנים שגם בענף האלמנטר יש להמשיך ולהתמקצע" ,השיב מונין ,שהתמנה לאחרונה לתפקיד יו"ר הוועדה האלמנטרית בלשכת סוכני הביטוח" .כל תהליך הטיפול בחיתום אמור להיות הרבה יותר קפדני .כמו כן על חברות הביטוח לקיים הדרכות ספציפיות לנושא .בביטוחי חיים הרגולציה כפתה שיטת עבודה ,באלמנטר מוטל על הלשכה ועל החברות להרים את הכפפה". "בעבר השקיעו יותר בהדרכות ,כיום פחות .בחברות הגדולות נסגרו מחלקות הדרכה" ,ציינה עו"ד הר-טוב. עו"ד שניאורסון ציין כי דרך נוספת היא לקרוא פסיקה מתומצתת ולהתעדכן. איך גורמים לסוכנים לעשות זאת? "זה גם תפקיד המבטחת .יש לה אינטרס לעשות זאת -בטווח עו"ד אורי אורלנד" :ועד העובדים של סוכני הביטוח הוא לשכת סוכני ביטוח. מדוע הלשכה לא תאמר 'עד כאן ,לא ניתן שחברת ביטוח תתבע לדין סוכן ביטוח חבר הלשכה ללא התייעצות עם הלשכה?' .הדבר עשוי לעצור את ההחמרה בחשיפת הסוכנים לחבות וגם יסייע ללשכה לצרף סוכנים לשורותיה" פברואר | 2014גיליון 19 | 42 הארוך זה יצמצם תביעות" ,ציינה עו"ד קוך" .כשבחברות יבינו שיש סנכרון ביניהם לבין הסוכן ,הן יבינו את הסיכון ,וזה יוכל לעזור". "הסוכן הוא שלוח חברת הביטוח ולא יצור עצמאי" "בנושא חבויות הסוכנים אינם מבינים" ,טען עו"ד שניאורסון מניסיונו בשטח" .למשל ,לסוכן ביטוח אין את היכולת להתמודד עם ביטוחי תמ"א .38הם אינם מבטלים חריג של נזק ישיר מתכנון לקוי ,לא מסתכלים מסביב לבניין ,ומוציאים פוליסות פגומות". מונין השיב כי תקשורת נכונה מול הלקוח ומול החתם בחברת הביטוח חשובה ,מאחר וכי מכיוון שהסוכן עומד בקו הראשון מול הלקוח ,מוטלת עליו החובה להבין מהי כוונת הלקוח ,מה הוא באמת רצה לבטח ,ואז חשוב להעביר את המסר הזה במדויק לחתם ולוודא ביצוע" .חשוב מאד לא לסכם את הדברים בעל פה, אלא רק בכתב" ,ציין. פרשת "מולרם" "נדרשת קביעה מפורשת בחוזה הביטוח ,בטרם תיווצר חובת שיפוי בגין נזק תוצאתי" ב 28.6.2011-ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין חברת מולרם, אשר מייצרת מכונות תעשייתיות ומכרה לחברת חופית מכונה שהינה חלק ממערך הייצור של חופית .זרוע של המכונה נשברה ,ולאחר אירוע זה ,הן חופית והן מולרם ,דאגו לתקן את פוליסות הביטוח שלהן מתוך כוונה לקבל כיסוי ביטוחי למקרים מסוג זה .בהמשך ,זרועות נוספות של המכונה נשברו ,וגרמו לחופית לנזקים אשר שולמו על ידי מבטחת חופית ,חברת ביטוח חקלאי. ביטוח חקלאי וחופית ,הגישו תביעה נגד מולרם ,יצרנית המכונה ,בגין הנזקים שנגרמו ,הן עלויות תיקון המכונה והן נזקים עקיפים של אובדן רווחים .עילית, אשר ביטחה את מולרם בביטוח חבות המוצר ,סירבה לשלם את תביעת חופית, ומכאן ההליך המשפטי שהגיע עד בית המשפט העליון .בכל הנוגע לנזק הישיר למכונה ,בית המשפט העליון חייב את עילית בתשלום ,נוכח הוראות מפורשות של הפוליסה .אולם ,וכאן היתה הפתעת פסק הדין ,בית המשפט פטר את עילית מתשלום רכיב הנזק התוצאתי בתביעת חופית מול מולרם ,תוך קביעה לפיה "נדרשת קביעה מפורשת בחוזה הביטוח ,בטרם תיווצר חובת שיפוי בגין נזק תוצאתי" .בית המשפט הגיע למסקנה זו מכיוון שקבע שעסקינן בעילת תביעה במסגרת חוק חוזה הביטוח ,הגם שלדעת העוסקים בענף ,תביעת ניזוק כאשר המזיק מחזיק בפוליסת אחריות ,הינה תביעה שסכומיה מתבררים בהתאם לדיני הנזיקין. (בע"א 1228/08מולרם מערכות נ' ביטוח חקלאי) בעקבות הפסיקה האחרונה אחריות הסוכן גדלה .האם הסוכנים מרגישים זאת? "זה תהליך ואני מאמין שכל סוכן ירגיש זאת ,ועל כן יש להגביר את ההתמקצעות והתיאום מול החברות" ,אמר מונין. "אני סבורה שכן .אנחנו הופכים את הסוכן ליותר מתגונן", טענה עו"ד קוך" .למבטחת יש חובה לפקח על הסוכן ,שהוא השלוח שלה ולא יצור עצמאי .המבטחת צריכה למשל לוודא קיום מיגונים ואנו עדים לכך שלא אחת היא מנסה להטיל חובות אלה על הסוכן .יש לקוח שמבקש כיסוי מסוים ,הסוכן מתייעץ עם חתם ,מוסר לו נתונים ,נשלח סוקר ,והכיסוי ניתן .אם דקה לאחר מכן קורה מקרה ביטוח עם חריג מנסים להפיל זאת על הסוכן .מעבר למקצועיות שנדרשת מהסוכן ,מצבו המשפטי מורכב ,אבל עדיין המבטחת אחראית". "אם בעבר הסוכן היה יכול לסמוך על חברת הביטוח שתגן עליו, לאחרונה המגמה היא שהחברות פחות ופחות עושות זאת" ,ציינה עו"ד הר-טוב" .חברת הביטוח אומרת 'למה שרק אני אשלם זאת? יש עוד מבטח' -לסוכן שמבוטח בביטוח אחריות מקצועית". "עורכי הדין ימליצו לצרף גם את הסוכן לכתב התביעה" האם סוכן ביטוח יכול לומר 'יש לי ביטוח ,אני אדיש'? "בעולם המסחרי הוא עשוי למצוא את עצמו בלי ביטוח אחרי תביעה אחת או שתיים" ,ציינה עו"ד הר-טוב ועו"ד אגולסקי הוסיפה" :קשה מאוד להטיל את האשמה על הסוכן .המבוטח רוצה שהוא ירגיש אליו קרבה .אם הוא יתבע אותו ,אז שיתוף הפעולה ביניהם יגמר .יהיה קשה מאוד למצוא שהסוכן חרג מההרשאה". "רוב הלקוחות לא ירצו לתבוע את הסוכן שהם מכירים וסומכים עליו ,אלא את החברה" ,טען מונין" .אך עורכי הדין ימליצו לצרף גם אותו לכתב התביעה על מנת להגביר הלחץ .ברור שגם אנחנו כסוכנים רוכשים ביטוח מקצועי ,אך ממש לא היינו רוצים להפעיל אותו ,ולבטח אנחנו לא אדישים ,כי אנו רוצים לשמור על השם הטוב שיצרנו במרוצת השנים". "היום הסוכן נותן את הניירת ,כשלחברה אין בקרה מספקת", ציינה עו"ד קוך" .למשל ,הפוליסה רצה 11חודשים ואין אישור מיגון .עד שמגיעה הודעת צד שלישי לסוכן 'היית צריך להביא את האישור' .על מי מוטלת חובה זו -על הסוכן או על החברה? התביעה נגד הסוכן היא משנית לתביעה נגד המבטחת .קורה שסוכן ביטוח טועה .המלחמה של סוכן הביטוח צריכה להיות שרשלנות ,גם אם הייתה ,היא לא בהכרח חריגה מהרשאה". עו"ד אורלנד ציין כי לאחרונה פורסם פסק דין בנושא שיעבוד עו"ד ליאת הר-טוב" :שאלת השאלות היא איזה ביטוח צריך לעשות כאשר העסקה כבר בסיומה ,זאת בשונה ממצב של ניהול משא ומתן לפני חתימת הסכם .יהיה נכון לומר ללקוח 'תבקש מעורך הדין שלך לבדוק את החוזה' .הלקוח מנסה לחסוך את זה ואז נשארת שאלת האחריות" 20 | גיליון | 42פברואר 2014 תגמולי ביטוח למשאית שבוטחה על ידי הפניקס ונגנבה (ראה מאמר עו"ד שחר גולדרינג בעמ' " .)68פסק הדין עניינו שעבוד רכוש ,אך מבין השיטין עולה עניין אחר -הפניקס ביקשה להטיל אחריות על סוכן הביטוח ,עקב אי עמידת המבוטח בתנאי זה או אחר -וחברת כלל ,המבטחת את הסוכן בביטוח אחריות מקצועית ,הסכימה לשאת ברוב הנזק .ספק אם בעבר ראינו הסכמות קיצוניות כאלו בענייני תנאים לפוליסה" ,ציין. "ועד העובדים של סוכני הביטוח הוא לשכת סוכני ביטוח" "הדרך הנכונה למיתון חשיפת הסוכנים לחבות היא באמצעות לשכת סוכני ביטוח" ,טען עו"ד אורלנד" .אנו נמצאים כיום בטרנד של התארגנות עובדי חברות הביטוח" .ועד העובדים" של סוכני הביטוח הוא לשכת סוכני ביטוח .אל לה ללשכה לקנות פופקורן, לשבת ביציע ולצפות בהצגה .מדוע הלשכה לא תאמר 'עד כאן, פרשת בנק צפון אמריקה "מעשי המעילה נחשפו רק לאחר תום תקופת הביטוח ופוליסת הביטוח אכן דרשה גילוי בתקופת הביטוח ,כי אז אין עצה ואין תבונה ואין תרופה" כשנה לאחר מכן ,ב ,28.8.2012-ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בנושא הבנק ,שהיה מבוטח בפוליסת ביטוח אשר כללה כיסוי ביטוחי למעילות ,ומועד סיום תקופת הביטוח היה .7.8.1985מספר ימים לאחר תום תקופת הביטוח ,העלתה בדיקה של בנק ישראל ,חשדות לאי סדרים ומעילות על ידי דירקטורים של הבנק ,שאין חולק על כך שבוצעו בתוך תקופת הביטוח .חברת הביטוח סירבה לפצות את הבנק בגין נזקיו ,בטענה שהפוליסה על בסיס מועד גילוי ( ,)Discoveryועל כן ,רק מעשה מעילה שהתגלה בתוך תקופת הביטוח ,יכוסה על ידי חברת הביטוח .הפרשה התגלגלה עד לבית המשפט העליון ,אשר קבע שאת פרשנות הפוליסה יש לקבוע ,תחילה ,בהתאם ללשונה המילולית ,ואם זו אינה ברורה ,ממשיכים לאומד דעתם של הצדדים ,תכלית הפוליסה וכיו"ב .מכיוון שבפוליסה המדוברת הסעיף נוסח בדייקנות שאינה מצריכה פרשנות מחוץ לטקסט, פטר בית המשפט את חברת הביטוח מתשלום" .אם לרוע מזלו של הבנק, מעשי המעילה ...נחשפו רק לאחר תום תקופת הביטוח ופוליסת הביטוח אכן דרשה גילוי בתקופת הביטוח ,כי אז אין עצה ואין תבונה ואין תרופה". (בע"א 7267/07כונס הנכסים הרשמי נ' אשורנס ג'נרל דה פרנס). לא ניתן שחברת ביטוח תתבע לדין סוכן ביטוח חבר הלשכה ללא התייעצות עם הלשכה?' ו'לא ניתן למבטח "לשאוב מידע" מסוכן הביטוח ולאחר מכן לתבוע אותו על אחריותו המקצועית' .הדבר עשוי לעצור את ההחמרה בחשיפת הסוכנים לחבות .הדבר גם יסייע ללשכה ,שהחברות בה אינה חובה ,היות ויינתן לה ערך מוסף נוסף ,דבר שיגביר את הצטרפות הסוכנים לשורותיה". מונין אמר כי זוהי בדיוק מטרת הלשכה -לשים את כובד משקלה כבית לסוכן" .גם מבחינת תביעות משפטיות ועזרה מול חברות הביטוח ,אשר מגישות תביעות צד ג' כנגד הסוכנים .יחד עם זאת ,בל נשכח כי על הסוכן לעמוד בסטנדרט מקצועי גבוה", ציין. נושא נוסף שעלה בדיון הוא הצורך להגיש תביעה בבית משפט על מנת לעצור התיישנות .עו"ד שניאורסון ציין כי בכל מסמך שמוציאה חברת ביטוח מופיעה המילה "תביעה" ,אשר מבלבלת את המבוטח שלדידו הגיש את תביעתו" .הרשלנות של חברת הביטוח היא שמראש הגדירה בטפסים את המילה תביעה" ,אמר. איך הסוכנים מתמודדים עם נושא זה? "גם החוק מדבר על כך" ,ציינה עו"ד אגולסקי ועו"ד אורלנד הרחיב" :נלך צעד אחד אחורנית .עלינו לשאול האם בכלל יש צורך בדין ספציפי להתיישנות תביעת ביטוח? נניח הנחה ,שאינה מקובלת עלי ,כי בעבר לא היה ניתן לשמור מידע ומסמכים תקופה ארוכה .היום אנחנו בשנת .2014העולם ושמירת מידע ומסמכים ,עשו כברת דרך ארוכה .אזכיר כי בעבר ,לפני חוק חוזה הביטוח ,היה מצורף לפוליסות ביטוח "חוזה נפרד" שקיצר את תקופת ההתיישנות לשנה ,ומבחינת חברות הביטוח ,תקופת ההתיישנות המקוצרת שבחוק היא בגדר החמרה .כיום אין סיבה לקיום תקופת התיישנות מיוחדת לתביעות ביטוח". "אם פניתי לסוכן ,אפילו שבועיים לפני ההתיישנות ,לא תמיד הוא מודע למגבלה" ,ציינה עו"ד קוך" .בכל מקרה הסוכן צריך להבין בנושאים מהותיים .הכל במידה -זו מילת הקסם לכל דבר". "נושא ההתיישנות אינו ברור תמיד אף לעורכי דין ,בין היתר עקב פסיקה לא עקבית" ,ציין עו"ד אורלנד" .ביטול דיני ההתיישנות המיוחדים לביטוח יצמצם מאד את החשיפה של הסוכנים לחבות בגין זאת ואולי אף יאיין אותה". "כמעט כל דבר שהוא טוב לחברת הביטוח ,רע לסוכן" עו"ד שניאורסון ציין כי המשמעות של חוק חוזה הביטוח וחוזר יישוב תביעות ,אשר מתייחס רק למספר סוגים ספציפיים של עו"ד רינה אגולסקי" :מחלקת התביעות חייבת להיות מחוברת למחלקת החיתום בתדירות יומיומית .זה מחייב שינוי במנגנון התביעות -לקבל כל שנה את הנתונים החיתומיים והחיתום יצטרך לעבוד לפי קריטריונים .זה מונע מחברות ביטוח לעשות משא ומתן פרטני ,כי אחר כך ההסכמות עוברות בדיקה יחסית לכל שוק הביטוח" 22 | גיליון | 42פברואר2014 פוליסות ,הינה שבכל יתר ענפי הביטוח אין על חברת הביטוח חובה להודיע למבוטח מתי תחול התיישנות על תביעתו. "לעניין הפסיקה בבית המשפט העליון ,יש וזוכה המבוטח ויש וזוכה חברת הביטוח ,אך קיימת רק מרוויחה אחת -חברת הביטוח" ,אמר עו"ד אורלנד" .דוגמא לכך היא פסק דין "מוריאנו" בו זכה המבוטח ,אך המרוויחות הגדולות ממנו הן חברות הביטוח". עוד לעניין חוסר הבהירות לגבי תחילת מועד ההתיישנות ציין עו"ד שניאורסון כי חוזר יישוב תביעות מעניק לחברות הביטוח יותר זמן לדון בתביעה ,לדבריו" :בניגוד מוחלט לחוק" .עו"ד פרשת סלוצקי תנאי מוקדם יש לפרש על פי מהותו ,ולא על פי הכותרת שנתנה לו חברת הביטוח חלפה שנה נוספת ,וב ,15.9.2013-ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין סלוצקי ,אשר רכש פוליסת ביטוח לתכולת דירתו מחברת הביטוח חתמי לוידס. ב 1.3.2004-התרחשה פריצה בדירתו של סלוצקי ונגנבו תכשיטים .חברת הביטוח סירבה לפצות את סלוצקי ,בטענה שעל פי תנאי הפוליסה ,התכשיטים צריכים היו להישמר בכספת ואילו בענייננו ,התכשיטים נגנבו כשהיו מחוץ לכספת שכלל לא נפרצה .סלוצקי הגיש תביעה לבית המשפט ,וזו הגיעה עד לבית המשפט העליון. בית המשפט דן בטענת חברת הביטוח ,לפיה שמירת התכשיטים בכספת נעולה הינה תנאי מוקדם לכיסוי ביטוחי לתכשיטים ,וקבע ,שתנאי מוקדם יש לפרש על פי מהותו ,ולא על פי הכותרת שנתנה לו חברת הביטוח .העליון קבע שמדובר בתנאי שהינו "אמצעי להקלת סיכונו של המבטח" ,ואשר אם לא התקיים ,הרי שבהתאם לחוק חוזה הביטוח ,וכל עוד לא מדובר בכוונת מרמה מצד המבוטח, הרי שעל חברת הביטוח לשלם את החלק היחסי מתוך סכום הנזק ,בהתאם ליחס שבין סכומי הפרמיות ,בהתאם להוראת סעיף 18לחוק חוזה הביטוח .בתיק זה חברת הביטוח לא הביאה ראיות לסכום הפרמיה שהייתה גובה אילו נתבקשה לבטח תכשיטים מחוץ לכספת ,ובהתאם ,העליון חייב את חתמי לוידס לשלם את מלוא סכום הנזק. פסק הדין בעניין סלוצקי ממחיש את הדרך הארוכה שהלך בית המשפט העליון בשנה האחרונה ,בפרשנות פוליסה לטובת המבוטח .פרשנות לטובת המבוטח, בהכרח מגבירה את הסיכון אליו חשופים סוכני הביטוח .בין אם בתביעות ישירות של מבוטחים ,ובין אם בהודעות צד ג' שמוגשות על ידי חברות ביטוח ,שכידוע מעדיפות לחלוק עם אחרים את חובת התשלום שלהן. (ברע"א 3260/10חתמי לוידס נ' אליהו סלוצקי) סקירת שלושת פסקי הדין מולרם; בנק צפון אמריקה; וסלוצקי נכתבה על ידי עו"ד ארז שניאורסון אגולסקי טענה כי החוק אמורפי בנושא המועדים" ,כי לא תמיד ברור מתי מתחילה ספירת 30הימים 'מעת קבלת כל המסמכים'". "סוכני הביטוח נפגעים מהחוזר" ,טען עו"ד אורלנד" .החברות ערוכות לו ומצד שני הסוכן ,הנמצא בין הפטיש לסדן ,מוצא עצמו חשוף לחבות .בהכללה ניתן לומר שכמעט כל דבר שהוא טוב לחברת הביטוח ,רע לסוכן הביטוח". עו"ד הר-טוב העלתה את חוזר השירות ,אשר לדבריה עולות ממנו שאלות כבדות משקל האם הוא טוב או רע לסוכנים .מונין ציין כי זו רק תחילת דרכו של חוזר השירות וכי "על פניו נראה שרמת השירות שמקבל הלקוח מהסוכן איננה הבעיה .רוב הסוכנים כבר שנים נמצאים 24/7בשביל הלקוח ,ואם יש בעיית תגובה ,לרוב היא כי לא התקבלה תשובה מהשמאי או מחברת הביטוח .נקווה שהחברות יפנימו שככל שניתן שירות מהיר יותר ללקוח הוא ייתפס כטוב יותר" ,ציין. עו"ד שניאורסון טען כי בשני החוזרים -שירות ויישוב תביעות, חסרות סנקציות" .על מנת להגיע לתביעה יש צורך להראות מהו הנזק האמיתי" ,ציין. "המסר שאני מעבירה לסוכן הוא איך אתה מנחה את המבוטח לאור הפסיקה החדשה" ,אמרה עו"ד אגולסקי" .גם אחרי קריאת סלוצקי ,יש להמשיך ולומר למבוטחים לא לזלזל בתנאי ביטוח". "כמי שהיתה בשני המקומות ,בצד הסוכנים ובצד המבטחים, אני יותר פסימית" ,אמרה עו"ד הר-טוב" .הייתי רוצה שהחברות ייקחו את הסוכן יחד איתן ובתביעות גדולות החברה לא תחפש את "הכיס" .על סוכנים לעבוד בצורה מקצועית ולבצע בקרות. הם לא צריכים להיות עו"ד ,אבל לעבוד כמוהו .בראש ובראשונה עליהם לדאוג לעצמם .הסוכנויות הגדולות נערכות לזה ואני מודאגת מהסוכן הקטן ,שאין לו את אותן היכולות .לדעתי הרבה מהפסיקות רחוקות מהסוכנים". לשאלתו של עו"ד שניאורסון -האם הסוכנים מסוגלים להתאים את גבולות האחריות בפוליסות האחריות המקצועית שלהם ,לאופי הפעולות שהם מבוטחים לגביה ,השיב מונין כי הפסיקה החדשה שמה זרקור שהלשכה צריכה לאמץ ,וכי עליה להעלות את מקצועיות הסוכן בנושא האחריות ובחשיבות התיעוד במהלך החיתום" .וכמובן לעודדו להתאים את פוליסת האחריות המקצועית שערכה הלשכה ,ולהתאימה לסוג פעילותו וגודלו" ,הוסיף. "המגמה שנראה בעתיד היא שהמבוטח יטען' -אני לא מבין בביטוח ,או שאתה הסוכן תשפה אותי או שחברת הביטוח תעשה זאת'" ,אמר עו"ד אורלנד ועו"ד שניאורסון סיכם בשאלה כיצד הדיון תורם בסופו של דבר לשטח והאם הלשכה יכולה להפיק את הלקחים ולתת את המידע הדרוש לסוכנים. אריאל מונין" :כיוון שהסוכן עומד בקו הראשון מול הלקוח ,מוטלת עליו החובה להבין מהי כוונת הלקוח ,מה הוא באמת רצה לבטח ,ואז החשוב הוא להעביר את המסר הזה במדויק לחתם ולוודא ביצוע .חשוב מאד לא לסכם את הדברים בעל פה ,אלא רק בכתב" 24 | גיליון | 42פברואר2014
© Copyright 2024