לקריאה לחץ כאן
א.מ נ' א.מ תמש (טב') 34393-80-38 בית משפט לענייני משפחה בטבריה תמ"ש 34393-80-38א.מ .נ' א.מ. בפני כב' השופט אסף זגורי התובע: א.מ. באמצעות ב"כ עו"ד אילן ועקנין נגד הנתבעת: א.מ. באמצעות עו"ד מרסי ווינר ו/או אריה גורי בעניין הקטינים: .3נ.מ( .קטין – יליד )94/4/3440 .9מ.מ( .קטינה – ילידת )30/33/9883 מיני-רציו: * ביהמ"ש פסק כי המשמורת על שני הקטינים תהיה אצל האב .הצדדים נחלקו לגבי המשמורת על הקטינה .הפרמטרים המרכזיים שנבחנו לצורך ההכרעה הם :מסוגלותם ,תפקודם וזמינותם ההורית המוכחת של הצדדים; הקשר של הקטינה ע ם כל אחד מההורים; החשש מפני פגיעה בקשר של הקטינה עם האם במקרה שבו הקטינה תהא במשמורת האב; עיקרון אי הפרדת הילדים זו מזה .בנוסף ובין היתר, ביהמ"ש הרחיב לעניין תיאוריית ההתקשרות המשמשת אחד האדנים המרכזיים לבחינת פתרונות ראויים לילדים שהוריהם מתגרשים. * משפחה – משמורת קטינים – טובת הילד * משפחה – משמורת קטינים – קביעתה . תביעה למשמורת קטינים (בן בן 11ובת בת ) 8שהגיש התובע (להלן " :האב") כנגד הנתבעת (להלן : "האם") .רקע :האב והאם בני עדות שונות; האב חסר דת האם יהודיה .השניים נישאו בנישואין אזרחיים באוקראינה ועלו לישראל ב . 1991 -דרכם המשותפת של הצדדים הסתיימה לפני כשנה ומחצה ,אך הם המשיכו לגור יחדיו עד להכרעה בעניין המשמורת (ללא כל שיתוף לרבות בעניין גידול הילדים) .במהלך תקופה זו נותק הקשר לחלוטין בין הבן הבכור ,לבין אמו ואין חולק ,כי הוא יישאר במשמורתו .הבת קשורה וקרובה לשני הוריה ובענין משמורתה קיימת מחלוקת עזה בין ההורים. . ביהמ"ש לענייני משפחה פסק כי המשמורת על שני הקטינים תהיה בידי האב ,מהטעמים הבאים: טובת הילד הינו עקרון העל המנחה את בתי המשפט בעת קבלת החלטות הקשורות ליחסי הורים וילדים, לרבות ענייני משמורת קטינים ,כאשר המדובר בעקרון עצמאי ובודד .כל תביעה בענייני משמורת של קטינים מצריכה את ביהמ" ש לקבוע את הפרמטרים הרלבנטיים לקביעת "טובת הקטינים" בנסיבות המקרה שלפניו .טובת הקטין נקבעת על יסוד אירועי העבר ונלמדת בעיקרה מתוך חוות דעתם של 1 א.מ נ' א.מ תמש (טב') 34393-80-38 מומחים אשר יש להם יכולת לבחון המקרה בעין מקצועית והם אוביקטיביים בהשוואה להוריו של הקטין. כאשר ביהמ" ש נדרש לקבוע את משמורתם של הילדים אצל מי מההורים הוא מחוייב ליתן דעתו ליכולותיהם של שני ההורים שלפניו לספק את הצרכים של ילדיהם הקטינים .המדובר על היכולת לספק את הצרכים הפיזיים (דיו ר ,תזונה ,בריאות ,תנאים חומריים וזמינות) ,צרכים נפשיים (קוגניטיביים ורגשיים) וצרכים חברתיים (חינוכיים ,נורמטיביים ,ערכיים ומוסריים) .בכל מקרה משקלם של הצרכים משתנה לפי הנסיבות הפרטניות של המקרה .בכל סכסוך שכזה יש לתור לא רק אחר ההורה בעל היכולות האישיותיות הגבוהות יותר ,אלא על ההורה בעל היכולות המותאמות יותר ביחס לקטין נשוא המחלוקת. לילד יש צורך בשני הוריו ולכן ,מכוח עיקרון העל של טובת הילד ,יש לו זכות לקשר עם שניהם .לכן, כשמדובר בהליך גירושין ,מחובתה של המערכת המקצועית המסייעת להורים ,לאפשר לילד לממש קשר ז ה ,מבלי לתת מעמד מועדף להורה אחד על פני ההורה האחר .עצם קיומו של צורך משפטי מערכתי לקבוע משמורת יחידנית אצל מי מההורים ,עלול לקרב מצבי סיכון אצל הילד .לכן ,אתגרה של ההכרעה השיפוטית בדבר המשמורת היחידנית היא להבטיח קשר קרוב בין ההורה שאינו משמורן לבין ילדו הקטין. בנסיבות המשפחה דנן לא ניתן לדבר על הסדר של משמורת משותפת לאור התנגדותם של ההורים ושעה שניסיון העבר הקרוב הוכיח שהדבר למעשה אינו אפשרי בשלב זה .לכן ,אין מנוס מהכרעה בדבר משמורת יחידנית תוך בחינת מידת התאמת יכולות ההורים לספק את צרכי הקטינה לרבות יכולתו של כל אחד לשמר קשר בין הקטינה לבין ההורה האחר. הפרמטרים המרכזיים שנבחנו במסגרת התאמת יכולות ההורים ואישיותם לצרכיה של הקטינה הם: מסוגלותם ,תפקודם וזמינותם ההורית המוכחת של הצדדים; הקשר של הקטינה עם כל אחד מההורים; החשש מפני פגיעה בקשר של הקטינה עם האם במקרה שבו הקטינה תהא במשמורת האב; עיקרון אי הפרדת הילדים זו מזה .פרמטרים אלו מצאו ביטוי חלקי בתסקיר וביטוי משלים בעדות העו"ס לסדרי דין ובחינתם הובילה למסקנה כי טובת הקטינה להיות במשמורת האב. האב אינו רק הורה משמורן ראוי יותר ביחס לקטינה ,הוא גם אפוטרופוס איכותי יותר .הוא מקריב יותר מעצמו למען ילדיו .הוא משקיע בהם מכספו ,זמנו ומרצו .הוא מעורב בחיי החינוך שלהם ומאפשר מיצוי הפוטנציאל הלימודי שלהם .הוא מרחיב אופקיהם באמצעות טיולים ,סיורים ושהות משותפת בשעות הפנאי .הוא זמין ,נגיש ופתוח הרבה יותר לטיפול והדרכה הורית מאשר האם .הוא נכון רפלקטיבי וקואופרטיבי יותר מאשר האם .ביהמ"ש הרחיב לעניין תיאוריית ההתקשרות המשמשת אחד האדנים המרכזיים לבחינת פתרונות ראויים לילדים שהוריהם מתגרשים ,בוחנת את סוגיית זמינותו של ההורה עבור הקטין .בהקשר זה ,הוכח חד משמעית כי לאב זמינות ויציבות גבוהה הרבה יותר עבור ילדיו לעומת האם .כן לא ניתן להתעלם כי הבן יתגורר בכל מקרה עם האב במשמורתו ובין האחים קשר חם שאף הוא מהווה פרמטר וטעם המצדיק אי פירוד ואיחוד ביניהם בעת משברית זו של פירוד פיסי בין ההורים .לאם קשר חם ואוהב עם בתה הקטינה .על קשר ז ה ניתן ,צריך ואפשר להגן ולטפח ,גם אם המשמורת תיקבע באופן בלעדי אצל האב .בהתאם להמלצת העו"ס ,נקבעו הסדרי ראיה ,לפיהם תפגש האם עם הקטינה שלוש פעמים בשבוע ובכל סוף שבוע שני לביקור כולל לינה. כן נאסר על האם לקחת הקטינה לביקורים בכנסיה ,אלא אם כן הדבר נעשה בתיאום ובהסכמה בכתב של האב( .במסגרת בחינת התאמתה של האם לשמש כמשמורנית ציין ביהמ"ש כי לקיחת הקטינה למפגשים בכנסיה ,בזמן שהקטינה מתחנכת בבית ספר יהודי דתי מלמדת על בלבול וחוסר ארגון מצד האם במקרה הטוב ועל חוסר מודעות או הבנה באשר לטובת חינוך בתה במקרה הגרוע). 2 א.מ נ' א.מ תמש (טב') 34393-80-38 פסק דין פתח דבר: בני זוג ולהם 2ילדים בגילאים 33ו 0-הגיעו לקץ דרכם המשותפת לפני כשנה ומחצה ,אך הם המשיכו לגור יחדיו עד להכרעה בעניין משמורת ילדיהם הקטינים .במהלך תקופה זו נותק הקשר לחלוטין בין הבן הבכור ,נ.מ ,.לבין אמו ואין חולק ,כי הוא יישאר במשמורתו .הבת הקטנה ,מ.מ,. קשורה וקרובה לשני הוריה ובענין משמורתה קיימת מחלוקת עזה בין ההורים .במחלוקת זו עלי להכריע כעת. א. הרקע הרלבנטי: .3 התביעה שלפניי היא תביעה למשמורת קטינים אותה הגיש התובע (להלן " :האב") כנגד הנתבעת (להלן " :האם") ביום .23/0/2838יצוין ,כי האם מצדה הגישה שתי תביעות: מזונות אישה וקטינים (תמ"ש [ )34509-80-38פורסם בנבו] ותביעה רכושית לאיזון משאבים (תמ"ש .)34031-80-38מסיבות שלא הובררו לבית המשפט לא הגישה האם תביעה למשמורת הקטינים ,הגם שעולה מהחומר שבתיק ,כי עם פרוץ הסכסוך הודיע האב ,כי ייאבק על משמורתם. .2 .3 האב והאם בני עדות שונות ; האב חסר דת והאם הינה יהודיה והם נישאו בנישואין אזרחיים ביום 2/4/3445באוקראינה ועלו לישראל בחודש דצמבר .3440כתוצאה מנישואיהם נולדו להם 2ילדים משותפים :נ.מ .יליד 24/84/3440כיום בן 33שנים ומ.מ. ילידת 35/33/2883כיום בת 0שנים (להלן" :הקטינים") .האב ללא כל קרובי משפחה בישראל ואילו לאם הורים שמתגוררים בסמיכות לה ואח שהיא אינה בקשר עמו. יחסי הצדדים ידעו תמורות לא מעטות ,כאשר נראה כי המשבר האחרון ביחסים הוא גם "שירת הברבור" של נישואין אלו .משבר זה פרץ בסוף שנת ,2884עת אושפזה האם במרכז לבריאות הנפש ע"ש "אלמוני" בשל התמכרותה לאלכוהול ושתייתה המופרזת .שני הצדדים מתארים תקופה זו כנקודת השבר הקריטית ביחסיהם. .9 ביום 0/32/2884אושפזה האם במחלקה סגורה בבית החולים לעיל וזאת לתקופה של כחודש ימים עד ליום 3/3/2838עת שוחררה לשיקום בביתה .אין חולק ,כי האב והוריה של האם הם שטיפלו בקטינים בעת זו. .5 כחודש מאוחר יותר הודיע האב ,כי ברצונו להתגרש ולהיאבק על משמורת הקטינים ולאחר מספר חודשים ספורים הוגשו התביעות השונות. .0 למרות הקרע החמור ביחסי הצדדים ,הם המשיכו להתגורר תחת קורת גג אחת תקופה של מעל שנה מאז הגשת התביעות ,כאשר שניהם ממתינים בכיליון עיניים להכרעה שיפוטית בעניין משמורתם של ילדיהם הקטינים. 1 א.מ נ' א.מ תמש (טב') 34393-80-38 .1 זה המקום להדגיש ,כי בית המשפט ראה לנכון להזמין תסקיר סעד ובו המלצות לעניין המשמורת ,כבר בדיון הראשון שנערך בתיק זה ביום ,31/38/2838כאשר העו"ס לסדרי דין מעיריית פלונית הייתה אמורה להגיש תסקירה עד ליום .31/32/2838 .0 העו"ס לסדרי דין לא הגישה התסקיר במועד ובית המשפט הביע דאגתו לשלום הקטינים מהקרע המתמשך בין ההורים ומהעובדה שלא הונחו בפניו המלצות לעניין המשמורת, כאשר המשפחה ממשיכה להתגורר תחת אחת .בלית ברירה ,קבע בית המשפט דיון במעמד הצדדים והעו"ס לסדרי דין ליום 30/3/2838אליו הייתה אמורה גם העו"ס להתייצב כדי לנמק הטעם לאי הגשת התסקיר במועד (ראה החלטה מיום .)3/2/2833 .4 ביום 0/3/2838הודיעה העו"ס לסדרי דין ,כי עקב העומס בו נתונות העו"ס במחלקתה ורשימת ההמתנה הארוכה לא עלה בידה להכין התסקיר ,אך היא תתעדף הטיפול בתיק בהתאם להנחיות בית המשפט .עם זאת ,גם במסגרת הודעה זו לא נקבה העו"ס לסדרי דין במועד החזוי או בצפי מוערך להגשת התסקיר. .38 עמדתה זו של העו"ס לסדרי דין לא הפיסה את דעת בית המשפט אשר שב והביע החשש לשלום הקטינים עקב היעדר טיפול ראוי של גורמי הרווחה ביישום החלטותיו השיפוטיות. מצב דברים זה ,בו לא היה ידוע מתי יוגש תסקיר סעד וכאשר חלפו לא פחות מ 5-חודשים מאז שזה הוזמן ,הביא את בית המשפט להציע לצדדים למנות מומחה פרטי מתחום הפסיכודיגאנוסטיקה ו/או העבודה הסוציאלית אשר יערוך חוות דעת בתשלום בעניין משמורת הקטינים (ראה החלטתי מיום .)1/3/2833 .33 שני הצדדים הודיעו אמנם ,כי אין להם התנגדות למינוי מומחה חיצוני ,ברם ביקשו להטיל עלות שכר טרחתו במלואה על הצד שכנגד (האם בשל השתכרותה הנמוכה והאב בשל חיובו במזונות זמניים) .במצב דברים זה ובהיעדר יכולת כלכלית מטעם הצדדים לממן חוות דעת של מומחה חיצוני כאמור ,נמנע בית המשפט ממינוי מומחה כאמור יום ,33/3/2838כי ימתין לתסקיר הסעד. .32 ביום 3/0/2833התקבלה בבית המשפט הודעת העו"ס לסדרי דין ,כי נדרשות בדיקות משלימות עם בני משפחתה של האם ובכפוף לביצוען של אלו יוגש התסקיר. .33 ביום ,25/38/2833כשנה לאחר שהוזמן תסקיר הסעד ,הוא הוגש לתיק בית המשפט ונשלח לצדדים במישרין .בו ביום קבעתי התיק לדיון ל 1/33/2833-לשם שמיעת עמדות הצדדים ביחס לתסקיר והמלצותיו. .39 בדיון שנערך ביום 1/33/2833הביע ב"כ האם התנגדותו הנחרצת להמלצות התסקיר ולקביעותיו ועתר למינוי מומחה חיצוני מטעם בית המשפט (לאחר שפניית בית המשפט למינוי מומחה כאמור נדחתה על ידי שולחתו מטעמים כלכליים ,כשמונה חודשים קודם 4 א.מ נ' א.מ תמש (טב') 34393-80-38 לכן) .משלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמות ועל מנת לשקול יתר עתירותיו של ב"כ האם ולאור חלוף הזמן הרב מאז הוגשה התביעה ,קבעתי התיק לדיון הוכחות מיידי לשבוע לאחר מכן ( ,)35/33/2833במעמד העו"ס לסדרי דין. .35 ביום 35/33/2833העידה העו"ס לסדרי דין והשיבה לשאלות ב"כ הצדדים ושאלות בית המשפט .ב"כ הצדדים ויתרו על חקירות בעלי הדין וכעת ,משהוגשו סיכומי הצדדים הגיעה כעת שעת ההכרעה. ג. טענות האב: .30 על פי האמור בכתב התביעה ובסיכומי ב"כ האב ,יש לקבוע את משמורת שני ילדיו הקטינים אצלו מטעמים אלה: א. טובת הקטינים מחייבת לטענתו ,כי ישהו במשמורתו הואיל והאחרונים קשורים וכרוכים אחר אביהם אשר מטפל בהם במסירות אין קץ ,מהווה עבורם דמות יציבה ונמצא בקשר ישיר עם גורמי החינוך. האם מנגד ,חסרת מסוגלות הורית ,נוטשת את הקטינים לימים שלמים וזאת מבלי הודעה לכתב 3-2 מראש ואינה יכולה להוות כתובת ראויה להחזקת הקטינים (ראה סעיפים התביעה וכן ראה סעיף 3לסיכומי האב). ג. עוד בעניין היעדר מסוגלותה ההורית של האם טען האב ,כי לאור התמכרותה לאלכוהול, משמורת הקטינים בידיה תעמיד הקטינים בסכנה מיידית (ראה סעיף 2לסיכומים וכן סעיפים 3-9לכתב התביעה). ד. האב ציין ,כי האם שוחררה מאשפוז של חודש שלם במוסד הרפואי "אלמוני" לצורך גמילה מאלכוהול .האב אף ציטט מתוך מכתב השחרור: ב. "הנ"ל התקבלה לאשפוז לצורך גמילה מאלכוהול ,ידוע על שימוש באלכוהול במהלך שנים רבות ...הפרעות התנהגותיות תחת השפעת אלכוהול" ראה סעיף 9לכתב התביעה). ה. האב הוסיף ,כי האם למעשה ניהלה את חייה כרצונה ובנפרד מהילדים בכל המישורים: הכלכלי ,האישי ,המקצועי והחברתי כאשר נהגה ללון לילות שלמים מחוץ לבית המשפחה, נהגה לשתות לשוכרה ולהתרועע עם זרים (ראה סעיף 0לכתב התביעה). ו. עוד הוסיף האב ,כי האם לוקחת הקטינה מ.מ .למפגשי הכת המשיחית אליה היא משתייכת בה בעת שהקטינה לומדת בבית ספר יהודי דתי ,דבר אשר עלול ליצור אצל הקטינה בלבול. 5 א.מ נ' א.מ תמש (טב') 34393-80-38 ז. האב תיאר שורה של מקרים בהם התנהגה האם כלפי הקטינים ביחס מבזה ,כך למשל כאשר נטלה מבנם הקטין את דמי הכיס בכוח על מנת לרכוש אלכוהול (ראה סעיף 92לכתב התביעה). ח. האב סיכם ,כי רצון הקטינים הוא להיות במשמורתו ולגדול במחיצתו (ראה סעיף 32לכתב התביעה). ד. טענות האם: .31 בעוד שבמסגרת כתב ההגנה טענה האם ,כי על שני הקטינים להיות במשמורתה ,הרי לאור ממצאיו הברורים של התסקיר בכל הנוגע לנתק ולכעס של הקטין כלפיה ,היא לא חלקה על כך כי הבן נ.מ .יישאר במשמורתו של האב ,כאשר אין אף בנמצא כל אפשרות אחרת .עם זאת ,היא סבורה ,כי מדובר בפרי הסתה פרועה של האב כנגדה (ראה עמ' 3ש' 4-38 לפרוטוקול). .30 האם סבורה בהקשר זה ,כי האב מסית הילדים כנגדה תוך ניצול ציני של תמימותם וגילם הרך והדבר מקצין עד כדי ניכור הורי .הדבר מחריף עד כדי כך שלשיטת האם ,במידה והקטינה מ.מ .תהיה במשמורתו של האב קיים חשש ממשי לפגיעה בה ולפגיעה בקשר שלה עמה (ראה סעיף 32לכתב ההגנה וכן סעיפים 30 ,33לסיכומים). .34 האם הוסיפה מספר טענות נוספות המצדיקות לשיטתה קביעת משמורתה של הקטינה מ.מ. בחיקה: א. לעניין התמכרותה לאלכוהול ,ציינה האם ,כי נגמלה בהצלחה מתלות זו ,בעקבות טיפול אשר עברה במסגרת אשפוז ומאז גמילה זו היא לא שותה כל משקה אלכוהולי (ראה סעיף 38לכתב התביעה וכן סעיף 25לסיכומי הנתבעת). ב. לדבריה ,האב הוא זה שאיננו מסוגל להיות המשמורן הואיל והאב בעצמו אלכוהוליסט אשר חשף הקטינים לשימוש באלכוהול וכאשר הוא שתוי הוא נוהג לגדפה לעיני הקטינים (ראה סעיף 4לכתב ההגנה) .עוד מוסיפה האם ,כי התנהגות האב חולנית ובאה לידי ביטוי בהטמנת מכשירי האזנה והקלטה בבית (ראה סעיף 30לכתב ההגנה). ג. האם סבורה שיש לה קשר הדוק יותר עם הקטינה מ.מ .ולפיכך ,היא סבורה שאימוץ המלצות התסקיר יפגע בקטינה פגיעה קשה (ראה סעיף 30לסיכומים). 1 א.מ נ' א.מ תמש (טב') 34393-80-38 ד. בשולי סיכומיה עתרה האם להורות על משמורת משותפת זמנית ולחילופין ,כי משמורת הקטינה מ.מ .תהיה בידה. ה. קביעת הפרמטרים המנחים לעניין טובת הקטינים שבפניי: .28 כל תביעה בענייני משמורת של קטינים מצריכה את בית המשפט לקבוע את הפרמטרים הרלבנטיים לקביעת "טובת הקטינים" בנסיבות המקרה שלפניו (ראה :בג"צ 5221/41דויד נ' בית הדין הרבני הגדול ,פ"ד נה( ,953 ,)3בעמ' .))3440( 908-902 כך גם נקבע בבע"מ 38808/81פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] (:)2/38/2880 .23 "...המונח טובת הילד הינו מושג רחב ועמום ,אשר עשוי לקבל משמעויות ופירושים שונים בהקשרים שונים ,בהתאם למצב העובדתי בכל מקרה ומקרה ובתי המשפט נדרשים לצקת לתוכו תוכן בהתאם למקרה העומד להכרעתם". .22 ועוד נאמר ,כי טובת הילד הינו עקרון העל המנחה את בתי המשפט בעת קבלת החלטות הקשורות ליחסי הורים וילדים ,לרבות ענייני משמורת קטינים ,כאשר המדובר בעקרון עצמאי ובודד. "עיקרון העל המנחה בעת קבלת החלטות הנוגעות למשמורתם ולמקום מגוריהם של ילדים ,כמו גם בכל מקרה אחר שעניינו יחסי הורים וילדים ,הינו טובת הילד ,כאשר עיקרון זה מחייב הן את הוריו של הילד [סעיפים 35ו 31-לחוק הכשרות] והן את בית-המשפט [סעיף 25לחוק הכשרות] [ראו :רע"א 9515/88פלונית נ' אלמוני ,פ"ד נה(;)2883( 323 )2 בע"מ 4350/89הנ"ל; בע"מ 21/80הנ"ל; דוח הועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה (חלק כללי ,תשס"ד) ;321 סעיף 3לאמנה בדבר זכויות הילד ,כ"א ( 223 ,)33(3830נעשתה ביום ,28.33.04נכנסה לתוקף ביום ,2.4.48נחתמה על ידי ישראל ביום 3.1.48 ונכנסה לתוקף ,לאחר אשרורה ( )9.0.43ביום .]2.33.43עיקרון זה הוא העיקרון העצמאי המנחה הבודד בכל הנוגע למשמורת ילדים וקביעת מקום מגוריהם ,כאשר אין לצידו שיקולים עצמאים אחרים"( .ההדגשה שלי א.ז ,.ראה בע"מ 38808/81לעיל בפסקה .)20 .23 באשר לשאלה כיצד תיקבע טובת הקטין ,נקבע בפסיקה ,כי בית המשפט נדרש לחזות את שעתיד להתרחש בעולמו של הקטין על יסוד אירועי העבר: "אם לא די בכך ,הרי שההכרעה בדבר טובתו הקונקרטית של הקטין דורשת מבית המשפט לחזות את שעתיד להתרחש בעולמו של ילד ,על סמך אירועי העבר .מיומנויות "נבואיות" אלה אינן ממיומנויותיו הטבעיות של בית משפט זה אשר לרוב מתבקש להכריע בסכסוכים הנובעים מאירועי 7 א.מ נ' א.מ תמש (טב') 34393-80-38 העבר(בע"מ 21/80פלוני נ' פלונית[ ,פורסם בנבו] ( ,)3/5/2880פסקה )33 .29 וכן נקבע ,כי טובת הקטינים נלמדת בעיקרה מתוך חוות דעתם של מומחים אשר יש להם יכולת לבחון המקרה בעין מקצועית והם אוביקטיביים בהשוואה להוריו של הקטין (רע"א 9515/88פלונית נ' אלמוני ,פ"ד נה( ,323 )2בעמ' ; )2883( 333בג"צ 9230/83לוי נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים ,פ"ד נח(.))2883( 900 ,903 )3 ככלל ,לאור חשיבותן הגדולה של חוות דעתם של מומחים במקרים כגון אלה ,נוטים בתי המשפט לאמץ את הממצאים שאותם קבעו המומחים בחוות דעתם ואת מסקנותיהם של המומחים הנגזרות מממצאים אלו .ואולם ,יתכנו מקרים בהם אין מנוס מהכרעה המנוגדת לאמור בחוות הדעת ,כאשר קיימות ראיות בעלות משקל מהותי המצדיקות זאת (רע"א 9151/88הנ"ל ,עמ' ,333בע"מ 38808/81פלונית נ' פלוני[ ,פורסם בנבו].))82/38/2880 , .25 כאשר בית המשפט נדרש לקבוע את משמורתם של הילדים אצל מי מההורים הוא מחוייב ליתן דעתו ליכולותיהם של שני ההורים שלפניו לספק את הצרכים של ילדיהם הקטינים. המדובר על היכולת לספק את הצרכים הפיזיים (דיור ,תזונה ,בריאות ,תנאים חומריים וזמינות) ,צרכים נפשיים (קוגניטיביים ורגשיים) וצרכים חברתיים (חינוכיים ,נורמטיביים, ערכיים ומוסריים) .בכל מקרה משקלם של הצרכים משתנה לפי הנסיבות הפרטניות של המקרה .בכל סכסוך שכזה יש לתור לא רק אחר ההורה בעל היכולות האישיותיות הגבוהות יותר ,אלא על ההורה בעל היכולות המותאמות יותר ביחס לקטין נשוא המחלוקת. .20 הגישה המחקרית הרווחת כיום בתחום פסיכולוגיית הילדים רואה בתיאוריית ההתקשרות כתיאורייה מובילה ומתאימה במיוחד לקביעת הסדרי הורות במקרים של גירושין ופרידה (ראה :פרופ' אבי שגיא שוורץ ודר' תרצה יואלס" ,אימא ,אבא ,ומה איתי ,אני זקוק לשניכם" :עובדות ,מיתוסים ותקוות" ,נספח ה' לדו"ח ועדת שניט פורסם באתר משרד המשפטים (http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/F8171E9C-03DE-4FF5-9439- .)13AEC429BD2E/10149/dochShnit3.pdf .21 בבסיס תיאוריית "ההתקשרות" עומדת התובנה ,שלכל ילד ישנה נטייה מולדת ואוניברסאלית להתקשר אל כל מי שזמין לו באופן קבוע ושדואג לצרכיו הבסיסיים. ההתקשרות בין הפעוט להורה המטפל מבוססת על עצם היותו של ההורה זמין עבורו .רק במקרים נדירים לא מתפתחת התקשרות ומצבים קשים אלה נצפים בעיקר בקרב יתומים שמושמים בבתי יתומים ללא דמויות טיפול יציבות וקבועות .כיום ברור לכל שהילד יוצר התקשרות גם לאב וגם לאם באופן בלתי תלוי זה בזה .אם שניהם נוכחים בחייו ,הוא מקיים שתי התקשרויות במקביל ,ושתיהן חשובות להתפתחותו .במילים פשוטות ,הילד זקוק לקשר מתמיד עם שני הוריו ,ופגיעה בקשר זה עשויה להֹפכו לילד בסיכון .ככל שהקשר עם אחד מן ההורים משתבש מוקדם יותר בחייו של הילד כך דרגת הסיכון גבוהה יותר. .20 במקום אחר הוגדר הדבר כך: 8 א.מ נ' א.מ תמש (טב') 34393-80-38 "תהליך של יצירת קשר עם דמות מטפל ראשונית ,המהווה דגם לפיתוח מערכת ייצוגים פנימיים לגבי קשרי אני -אחר לאורך החיים .כאשר ההיקשרות הראשונית היא מסוג בטוח ,נוצר בסיס מאפשר ליצירת מערכות יחסים בטוחים בהמשך .כאשר ההיקשרות הראשונית אינה אופטימלית -מסוג חרד או נמנע -נוצר גורם מעכב או פוגע ביצירת קשרים חיוביים אחרים" (ד"ר יוכי בן-נון בביקורת על ספרו של Peter ,Founagyשיחות יח (( )2מארס ,)2889עמ' .)283 .24 לא מדובר ,איפוא ,בסתם קשר שנוצר בין ילד לבין הדמויות המטפלות בו ואף לא רק בקשר רגשי עמוק (שיכול להיות גם קשר לא בריא) ,אלא בקשר רגשי המקנה לילד תחושת בטחון המהווה מפתח ליצירת מערכות יחסים בטוחות בהמשך חייו (ע"מ (ת"א) 9/89פלונית ופלוני נ' פלוני ופלונית ,ההורים הביולוגים [פורסם בנבו] (.))38/32/2889 .38 גם אם יש מחלוקת בין פסיכולוגים התפתחותיים בדבר התהליכים שבבסיס היווצרותה של ההתקשרות ,הרי שאין מחלוקת כי התאוריה ,שפותחה על ידי Bowlbyבמחצית המאה הקודמת ,שלוותה בתצפיות ובמחקרים במשך שנים רבות ,קידמה מחקר ענף על אודות ילדים במצבי אובדן ופרידה (ראו :וכן אליצור ,טיאנו ואח' ,פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, הוצאת פפירוס ( 23 ,)3401וכן ראה מאמרם של יואלס ושוורץ לעיל). .33 נסכם דברים אלה באומרנו ,כי לילד יש צורך בשני הוריו ולכן ,מכוח עיקרון העל של טובת הילד ,יש לו זכות לקשר עם שניהם .לכן ,כשמדובר בהליך גירושין ,מחובתה של המערכת המקצועית המסייעת להורים ,לאפשר לילד לממש קשר זה ,מבלי לתת מעמד מועדף להורה אחד על פני ההורה האחר. .32 לכאורה ,במתן ההעדפה שכזו המערכת המקצועית בעצם מקדמת מצבי סיכון אצל הילד ואיננה מסייעת בקידום התפתחות רגשית תקינה של הילד .ניתן לומר איפוא ,כי עצם קיומו של צורך משפטי מערכתי לקבוע משמורת יחידנית אצל מי מההורים ,עלול לקרב מצבי סיכון אצל הילד .אתגרה של ההכרעה השיפוטית בדבר המשמורת היחידנית היא איפוא להבטיח קשר קרוב בין ההורה שאינו משמורן לבין ילדו הקטין .אתגר זה ניצב לנגד עיני בבחינת כל אחת מהחלופות שבפניי. .33 זה המקום לציין ולהגיש ,כי בנסיבות המקרה שבפניי ,שני הצדדים מתנגדים לכל הסדר או מודל של הורות או משמורת משותפת והתנגדותם זו בלטה הן במסגרת ההתנהלות בפני העו"ס לסדרי דין בעת הכנת התסקיר והן בבית המשפט .אמירת האם בסיכומיה ,כי היא נכונה כעת להסדר של משמורת משותפת ,הינה אמירה בעלמא שאינה מתיישבת עם התנהלות הורית בת מעלה שנה שבמהלכה ההורים התגוררו תחת אותה קורת גג ,אך 9 א.מ נ' א.מ תמש (טב') 34393-80-38 למעשה גידלו ילדיהם בנפרד זו מזה ללא כל שיתוף ,ללא כל היוועצות וללא כל יכולת לטפל יחד ובמשותף בסוגיות הנוגעות לילדיהם. יש לציין כי תחילה נומקה ההתנגדות של האם למשמורת משותפת בטענה ,כי הדבר יגרום לקטינה בלבול .טיעון זה נעלם מסיכומיה ,עת הובן כי כי הבן נ.מ .ישהה בבעלות במשמורת האב. .39 במצב דברים זה ,ועם כל הכאב על הקטינה מ.מ ,.אין מנוס מהכרעה בדבר משמורת יחידנית תוך בחינת מידת התאמת יכולות ההורים לספק את צרכיה לרבות יכולתו של כל אחד לשמר קשר בין הקטינה לבין ההורה האחר .לא ראיתי כיצד כפייה של הסדר הורות או משמורת משותפת יוכל לצלוח את המציאות ואת האנטגוניזם ההדדי ,חוסר האמון של ההורים זה בזו ושעה שלאחר שנה שלמה של מגורים תחת קורת גג אחת לא הניבה ולו גרעין של פוטנציאל להורות משותפת .ההורות במקרה שלפניי ,היא "הורות נפרדת" לחלוטין, למרבה הצער. .35 בנסיבות המקרה שבפניי סבורני ,כי אלו הפרמטרים המרכזיים שיש לבחון במסגרת התאמת יכולות ההורים ואישיותתם לצרכיה של הקטינה: מסוגלותם ,תפקודם וזמינותם ההורית המוכחת של הצדדים. א. הקשר של הקטינה עם כל אחד מההורים. ב. החשש מפני פגיעה בקשר של הקטינה עם האם במקרה שבו הקטינה תהא ג. במשמורת האב. עיקרון אי הפרדת הילדים זו מזה. ד. סבורני ,כי בתסקיר הסעד ובעדותה של העו"ס לסדרי דין קיים מענה ראוי לשאלות אלו. ו. ממצאי תסקיר הסעד ועדות העו"ס לסדרי דין: .30 התסקיר שבפניי נערך על ידי העו"ס לסדרי דין גב' ח.י .מעיריית פלונית שהיא בעלת ניסיון רב בעריכת והגשת תסקירים בענייני משמורת של קטינים .בנוסף לתסקיר ,ניצבת לפתחנו עדותה המפורטת של עורכת התסקיר ותשובותיה לשאלות השונות שהופנו אליה על ידי הצדדים בית המשפט. .31 את דברי פקידת הסעד בתסקיר זה ראוי להביא כלשונן: "לפנינו זוג הורים הנמצאים בסכסוך זוגי מתמשך .לשניים שני ילדים קטינים .לאם רקע של אלכוהוליזם ,אם כי טוענת שכיום האב שותה ואף נוהג בשכרות .לאם שני הורים המסייעים בגידול הילדים .הסבתא (אמה של האם) סירבה לפגוש אותנו ,טענה כי אינה רוצה להיות שותפה לסכסוך ,אך הקפידה לומר את המשפט "אמא זו אמא". 11 א.מ נ' א.מ תמש (טב') 34393-80-38 הסב (אביה של האם) הגיע למחלקתנו בעזרת חתנו וסיפר כי האב ראוי יותר לגדל את הילדים .לדבריו ,הוא אדם העובד בצורה מסודרת הכנסותיו גבוהות יותר ,הוא בעל יכולות טובות יותר ...ברור כי כיום, המצב בבית קשה לכל בני המשפחה ובמיוחד לילדים. בין האב והבן יש קואליציה נגד האם .האם גם יודעת כי גם אביה נגדה (לדבריה ,כל חייה היה כך) .הילדה מרגישה כי היא חצויה בין שני ההורים .כאשר נעשה ניסיון לשוחח עמה מיד פרצה בבכי .לאור מערכת היחסים הקשה בין ההורים ובין האם לבן ,הרי ברור שבמצב כזה, המשמורת על הבן תהיה לאב. ההורים חלוקים בדעותיהם בעניין המשמורת על הילדה ,ואף אנו התלבטנו רבות בסוגיה זו .מחד ,אנו רואים ילדה הנהנית משני הורים. מאידך ,יש לאם קושי אמיתי בגידול הילדה .האם יוצאת מוקדם בבוקר לעבודה (בשעה )5:38ואין מי שיישאר עם הילדה עד צאתה לבית ספר. כמו כן ,ברור לנו כי האם מנסה לרצות את הילדה ולנהוג על פי רצונותיה. האם חוששת ,כי האב יסית את הבת נגדה וינתק אותה ממנה ולכן דורשת אותה למשמורתה .נוסף ועולה בפנינו עקרון אי הפרדה בין האחים .אם ניתן משמורת על הילדה לאם ,הרי שהפרדנו בין שני אחים .אנו נוכחנו בדאגה הכנה של האח לאחותו .לאור החשש שייגרם נתק בין האם לילדה המלצת העו"ס המחוזית לסדרי דין הינה לתת משמורת משותפת לשני ההורים עם לינה של פעמיים בשבוע אצל האם .שני ההורים מתנגדים לחלוטין למשמורת משותפת המחייבת הסכמה ותקשורת מינימאלית בין הצדדים .לאור המצב נמליץ על: משמורת על שני הילדים לאב. הסדרי ראיה :שלוש פעמים בשבוע הילדה תהיה עם האם מהשעה שהאם חוזרת מהעבודה ועד השעה .28:88 אחת לשבועיים הילדה תלון בבית האם מיום שישי אחר שעות בי"ס ועד מוצ"ש בשעה .28:88 על האב מוטלת האחריות לשמירת הקשר בין האם והילדה על מנת שלא ייווצר מצב של נתק כפי שקורה היום בין האם לבן"..... .30 אומר כבר כעת ,כי אני שותף לעמדת ב"כ האם ,כי התסקיר לכשעצמו אינו מהווה מסמך שניתן לבסס עליו פסק דין לקביעת משמורת הקטינה אצל אביה .ייתכן ובתסקיר מובלעות כל הנחות המוצא הנורמטיביות שהובאו לעיל במסגרת פריטת טובת הילדים לפרטים ,אך שומה היה להבהיר ולהבליט כל אחד מהנתונים והפרמטרים הרלבנטיים ,את המסקנה לגביו ואת תרומתה לגיבוש ההמלצה הסופית. .34 כאשר קוראים את התסקיר ,ניכר כי שני שיקולים מרכזיים הביאו העו"ס למסקנתה : האחד היה שיקול האיחוד בין האחים והשני ,העובדה שהאם יוצאת מוקדם לעבודה ועל כן תתקשה לגדל הקטינה .שיקולים אלה ,אין בהם די כדי להיענות לעתירת האב לקבוע את 11 א.מ נ' א.מ תמש (טב') 34393-80-38 משמורתה של הקטינה מ.מ .אצלו .נדרשים הסברים מפורטים ומבוססים הרבה יותר אודות היכולות והליקויים ההוריים של הצדדים. .98 יחד עם זאת ובניגוד לעמדת ב"כ האם ,סבורני ,כי הסברים אלה נמסרו במסגרת עדותה של העו"ס לסדרי דין והם מעוגנים גם במסמכים ובנסיבות עליהן אין חולק כפי שאבאר. .93 במסגרת הדיון ציינה העו"ס לסדרי דין במספר הזדמנויות ,כי האב מספק את כלל צורכי הקטינים ,נמצא בקשר רציף עם הגורמים המחנכים ולפיכך הוא הדמות ההורית הדומיננטית .דברים אלה לא נצפו או נאמרו ביחס לאם .לשם המחשת התרשמות העו"ס אצטט עדותה בעניין זה: "ראיתי שהאב מטפל בילדים ומספק להם את הצרכים ,הילדים מתפקדים טוב במסגרות ,ויש חוות דעת טובות מאוד .לאבא יש תמיכה של ההורים של האימא והכיוון היה להמליץ על משמורת לאבא" (ראה עמ' 33שורות 33-33לפרוטוקול ). ובהמשך: "התרשמתי מהקשר של האב והבת שיש חום ואהבה .היא יושבת עליו, מתרפקת עליו וישנה קירבה פיזית" (ראה עמ' 33שורות 28-23 לפרוטוקול). ועוד היא העידה: "הוא רואה צרכים של הילדים ודואג להם ,מה שלא ראיתי אצל האם ,וגם העניין שלא להפריד בין הילדים" (עמ' 35שורות 35-31לפרוטוקול) ופעם נוספת: "כמו שאני רואה את התמונה היום ,אני רואה את האבא משקיע יותר מאשר האימא ,ובגלל זה ,זה היה השיקול העיקרי לכך שאם אין משמורת משותפת ,אז האב יהיה משמורן של שני הילדים" (עמ' 30שורות .)3-2 ולבסוף: "אני ראיתי שהאב מגלה רצינות ,אכפתיות ,עם החששות של הסתות נגד האמא ,ראיתי באמת את הדאגה לילדים ואת ההקדשה מזמנו לילדים יותר מאשר האמא( ".עמ' 30שורות 0-38לפרוטוקול וכן ראה בעמ' 23שורות 23-29ובעמ' 23שורות 9-0לפרוטוקול). 12 א.מ נ' א.מ תמש (טב') 34393-80-38 .92 העו"ס לסדרי דין אף ציינה ,כי במשך כל התקופה בה שהתה האם במוסד לגמילה ועוד קודם לכן ,האב הוא זה אשר טיפל בקטינים במסירות אין קץ (עמ' 23שורה 9לפרוטוקול). עדות זו ,עליה אין חולק ,חשובה היא במאוד ,שעה שהיא מלמדת על חוויות העבר של ההורים עם הקטינים ועל יכולת מוכחת של האב להחזיק ולגדל את שני הילדים בגפו כאשר האם אינה נוכחת .אין עדות דומה כלל ביחס לאם .אם ניסיון העבר יכול להוות אינדיקציה לעתיד ,הרי שהעובדה שהאב כבר החזיק בגפו ,לפני כשנה ,בשני הקטינים גם יחד תקופה רצופה של מעל חודש ימים ודאג לכל מחסורם היא סימן ליכולת לעשות כן בעתיד. .93 ב"כ האם טענה בסיכומיה ,כי המלצות וממצאי העו"ס לוקים בחסר בשל התעלמותה מהחשש לניכור הורי שעלול להיגרם בשל היעדר יכולתו של האב (לטענתה) להפריד בין הסכסוך לבין צרכי הקטינים וכן בשל הסתמכות יתר על עדיפות אמצעיו ויכולותיו הכלכליות על פני האם ,בעוד שמדובר לשיטתה בשיקול פסול. .99 אינני סבור שיש די בטענות אלה כדי להשמיט הבסיס תחת המלצות העו"ס לסדרי דין. .99.3 ראשית ,אין פסול ופגם בכך שהאב משקיע מאמצעיו הכספיים בילדים ובטיפוחם .זאת ועוד ,לאור החלטת המזונות הזמניים שניתנה לפני כשנה ,הרי שמצבם הכלכלי השוטף של ההורים כמעט והתאזן .אין כל אינדיקציה להשקעה כלשהי של האם בקטינה .האם אינה מעורבת בבתי הספר .אינה דואגת להלביש ולהכין הקטינה בבוקר לבית הספר .מנגד, תרומת האב בהקשר זה היא מכרעת .האב לוקח את ילדיו לטיולים ,סיורים ומעבר להשקעות הכרוכות באמצעים כספיים ,הוא משקיע זמן ,מרץ ,אהבה ומשאבים אחרים בילדיו. .99.2 שנית ,גם אם קיימים ליקויים בהתנהלות האב ,בכך שיידע הקטינה במועד הדיון או לא היסה את הקטין כאשר זה כינה את האם "משוגעת" בנוכחותו ,התרשמות העו"ס לסדרי דין ובית המשפט היא ,כי "יש עם מי לעבוד" ,כי האב פנוי וזמין להדרכה ,כי הוא נכון לקבל סמכות העו"ס ו/או גורמי טיפול אחרים ולא מדובר במי שפועל מתוך רוע צרוף ו/או במכוון כנגד טובת הילדים. .99.3 העו"ס התרשמה בפירוש ,כי לאב יכולת להפריד בין הצרכים שלו לבין הסכסוך ולבין צרכי הקטינים להיות בקשר עם אמם (עמ' 4שורה .)33זאת ועוד ,כאשר נשאלה הע"ס לסדרי דין האם יש לה אינדיקציה למעורבות האב בהסתת הקטין כנגד אמו היא השיבה באופן חד משמעי " :לא" (עמ' 0שורה .)20 11 א.מ נ' א.מ תמש (טב') 34393-80-38 .99.9 אני שותף לדעה זו ובהקשר זה מבהיר ,כי העובדה שהקטינה אינה מצויה בניכור הורי ,חרף סכסוך משמורת מר בן שנה מלמדת אף היא שאין מדובר באב שמבקש להסית הקטינים כנגד אמם .עובדה זו מתיישבת טוב יותר עם הסברה ,כי ייתכן שהקטין היה עד להתנהלויות קשות ביותר מצדה של האם (כגון ניסיון התאבדות באמצעות סכין כפי שדיווח לעו"ס) ולאור גילו המתבגר והבנתו הטובה יותר את המתרחש בסביבתו ,התקשה להשלים עם התנהלות זו של האם. .99.5 אל כל אלה יש לצרף העדויות שהובאו בפניי והמעידים על נסיונות של האב לשתף את האם בבילויים ופעילויות משותפות עם הקטינים במהלך השנה האחרונה – נסיונות שהאם דחתה .נסיונות אלה מלמדים על כך כי האב ,חרף הסכסוך הזוגי ,רואה חשיבות במעורבות האם בחייהם של הקטינים. .95 במצב דברים זה בו האם עצמה טוענת בסיכומיה ,כי לאב מסוגלות הורית תקינה (סעיף 0 לסיכומיה) ,מתבקשת שאלת בחינת תפקודה ויכולותיה ההוריות ובפרט בדבר מידת התאמתה להוות משמורנית יחידה לקטינה מ.מ ..העובדה שמדובר באם שאושפזה במרכז לבריאות הנפש במחלקה סגורה לתקופה רצופה בת חודש ימים וזאת אך לפני כשנתיים ,יש בה כדי להעלות סימני שאלה אודות אישיותה ,יכולת התמודדותה עם מצבי לחץ ועם תלות באלכוהול ולא כל שכן ביחס למסוגלותה ההורית .כן סודק הדבר את חובת הזמינות הנדרשת מהורה כלפי ילדו ,ובייחוד הורה שמתפקד כמשמורן יחידני. .90 בהקשר זה ,החיסרון שנעוץ בעובדה שתסקיר הסעד הוגש כעבור שנה מאז שהוזמן על ידי בית המשפט הופך ל'יתרון' ,במובן זה שניתנה אפשרות לעו"ס לסדרי דין לבחון את תפקודה של האם על פני ציר הזמן ולהיווכח ,האם אכן יש לה יכולות ,זמינות ותפקוד הורי המותאם לילדיה הקטינים ובפרט לקטינה מ.מ.. .91 מבחן ציר הזמן מלמד על מגרעות העולות על יתרונות בתפקוד ההורי של האם: .91.3 האם לא גילתה יוזמה ,לא ערכה שינוי בשעות העבודה ו/או באורחות חייה ונותרה פסיבית ביותר מבחינת נוכחותה בחיי הקטינים (עמ' 39שורות .)21-38היא לא לקחה חלק בטיולים של הקטינים ,בבילוי בשעות הפנאי שלהם (עמ' 22שורות )33-39ודחתה נסיונות האב לערבה בפעילויות אלו ,עירוב שיכול היה לקרב אותה לבנה הקטין וללמד על יכולת הקרבה גדולה יותר מצדה לטובת ילדיה הקטינים. .91.2 האם לא לקחה חלק בטיפול חרף הסיכון שקיים תמיד ,כי שימושה ותלותה באלכוהול תפרוץ מחדש וחרף בקשת שירותי הרווחה כי תיקח חלק בטיפול כאמור (עמוד 23שורות 9- .)0 14 א.מ נ' א.מ תמש (טב') 34393-80-38 .91.3 הדיווחים שהובאו מפי הקטין בפני העו"ס ,על כך שהאם החזיקה בסכין וניסתה להתאבד והוא לקח הסכין ממנה הם דיווחים מבהילים ביותר .לשיטת העו"ס ,זה "נשמע כאירוע אותנטי ולא כהמצאה שלו" (עמ' 4שורה .)0 .91.9 האם לא עשתה דבר להתקרב אל בנה הקטין ו/או לגשר על הפערים עמו .זאת ועוד ,הנתק בינה לבין הקטין נוצר בשנה שבה האם מתגוררת עם הקטין תחת קורת גג אחת .שנה שלמה הייתה לאם לפחות לבקש סיוע וכלים משירותי הרווחה כיצד להתמודד עם בנה הקטין ולא הובאה כל ראיה ,כי היא עשתה ניסיון לעשות דבר מה. .91.5 חולשת ונסיונה לרצות את הקטינה נתפסו על ידי העו"ס בתצפית שנערכה כהמשך ישיר לאישיותה החלשה והדבר מעורר סימני שאלה בדבר יכולתה להציב גבולות ברורים לקטינה ולשמש הורה סמכותי עבורה וזאת נוכח גילה של הקטינה. .91.0 האם אף לא הצליחה לגייס את הוריה לעזרתה ונראה ,כי אף הם ניצבים לצדו של האב (עמ' 33שורה ,32עמ' 22שורה ,20עמ' 29שורה ..)3היא לא הייתה ערה שנוכחותה העקבית בכנסיה נוצרית או משיחית (הדבר לא הוברר מדבריה עד תום) ,יחד עם הקטינה הלומדת בבית ספר יהודי דתי עלולה להסב בלבול או נזק לקטינה (עמ' 39שורות .)24-38 ,1-30 .91.1 דומה ,כי אחת האינדיקציות היותר ברורות לאי התאמתה של האם לשמש משמורנית לקטינה ,הינה היעדר תוכנית ברורה כיצד לעשות כן .זה מתחיל בשאלה מי ייקח הקטינה לבית הספר כאשר האם יוצאת לעבודתה לפני השעה 0בבוקר ,זה ממשיך בהיעדר תוכנית ברורה לעניין החזקת הקטינה והטיפול בה בחיי היום-יום (עמ' 34שורה ,)9וזה מסתיים למעשה בהיעדר כל נכונות לערוך התבוננות פנימית כדי לעמוד על הליקויים באישיותה ובהתנהגותה מתוך ניסיון לתקנם בעתיד .הוסף על כך העובדה שלאם אין כל מענה כיצד יתקיים הקשר בינה לבין הקטין ובין הקטינה לבין אחיה באם היא תהיה משמורנית יחידנית של מ.מ .ותמצא ,כי קביעת משמורתה של הקטינה מ.מ .בחיקה לא תיטיב עמה בהכרח. .90 למעלה מכך ,בדיון אשר התקיים בפניי ביום 81/33/2833ציינה האם ,כי היא משתתפת נמצאת מזה 31שנים בכנסייה שנקראת "*****" וכי היא לוקחת את הקטינה מ.מ. למפגשים הללו בו בזמן שהקטינה מתחנכת בבית ספר יהודי דתי (ראה עמ' 3שורות 25-20 לפרוטוקול). .94 בחקירתה העו"ס לסדרי דין היא ציינה ,כי יש עם העניין בעייתיות וכי האם מתעלמת מכך שהדבר עלול לבלבל הקטינה וליצור אצלה קונפליקט (ראה עדות העו"ס בעמ' 39שורות 39- 30לפרוטוקול מיום 35/33/2833וכן עדותה בעמ' 23שורות .)28-23הדבר מלמד על התנהלות בלתי אחראית בלשון המעטה בכל הנוגע למצבה החינוכי והרוחני של הקטינה .גם כאן האם שמה את צרכיה שלה לפני צרכי הקטינה ולמעשה כשלה בבחינת צרכיה של בתה. 15 א.מ נ' א.מ תמש (טב') 34393-80-38 כאשר נדרש בית המשפט לבחון מידת התאמת ההורים לספק לילדיהם צרכיהם החינוכיים והערכיים יש קושי לראות כיצד התנהלות האם בתקופה האחרונה וחשיפת הקטינה להשתתפותה באותה כנסייה מתיישבת עם טובתה של הקטינה המתחנכת בבית ספר יהודי דתי. .58 התנהלות כוללת זו מלמדת על בלבול וחוסר ארגון מצד האם במקרה הטוב ועל חוסר מודעות או הבנה באשר לטובת חינוך בתה במקרה הגרוע. .53 למעלה משנה בני הזוג מתנהלים בבית המשפט בסכסוך משמורת מר ,אך האם עשתה מעט מאוד ,מעט מדי ,כדי להראות מדוע היא עשויה להתאים יותר לשמש משמורנית לקטינה לעומת האב. .52 חשוב לציין ,כי אין בכל אלה ,כדי לומר שאין לאם תכונות חיוביות ו/או התאמה כלל לשמש כמשמורנית של הקטינה מ.מ ; .בדיווח העו"ס ניכרים החום ,האהבה והמחוות הקטנות בין אם לבתה הקטנה שהופכות את הקשר ביניהן לכה הדוק ומיוחד .האם השתדלה להכין עם הקטינה שיעורי בית במקצועות שבהן העברית הייתה פשוטה .הקטינה נתרמת מנוכחותה בחייה .השתיים אף נוהגות לישון באותו חדר שנה שלמה .לאור קשר חם זה שכלל לא נעלם הימני הופכת ההכרעה בעניין המשמורת של הקטינה כה קשה .אך בחום ובאהבה בלבד אין די .מהורה נדרשת אחריות ,הקרבה ,ראיית התמונה הכוללת ,יכולת להציב גבולות ולעמוד בהן ,הקצאת משאבים בילדיו ,הצבתם בראש סדר עדיפויות .זאת ועוד ,חום ואהבה ,התרפקות וקרבה קיימים גם בין האב לבין הקטינה ואינם אך מנת חלקו של הקשר בין האם לבין הקטינה .בבחינת המשמורת אצל האב ,קיימים יתרונות יחסיים נוספים כמפורט לעיל המטים הכף לטובת קביעת המשמורת בחזקתו והמחייבים שמירת קשר הדוק בין הילדה לבין אמה. .53 כך ,עיקרון איחוד האחים ואי פיצול המשמורת ביניהם אף הוא רלבנטי לענייננו וביתר שאת וסבורני ,כי לא בכדי ראתה בכך העו"ס לסדרי דין משום שיקול מפתח שמחזק ההמלצה בדבר קביעת המשמורת של הקטינים בידי האב (ראה עמ' 1שורה ,0עמ' 39שורה 20לפרוטוקול). .59 כאשר על ביהמ"ש להכריע בעניינם של מספר אחים ,עליו לשקול את טובתו של כל ילד וילד בנפרד ,כאשר אחד הפרמטרים הנשקלים הוא החשיבות שיש בהימצאותם יחדיו לבריאות הנפשית(( WELL BEING -בג"צ 45/02רואי נ' רואי פ"ד טז( ,3309 )2בעמ' .)3345 .55 שיקול זה ,אף יכול לשמש כשיקול מכריע ,כאשר קיימת מסוגלות הורית שווה וכאשר היא איננה שווה על אחת כמה וכמה ,שהוא יכול להכריע את הכף .ככל שהקשר הנפשי בין הילדים הוא חזק יותר והוא נחוץ להם כאויר לנשימה בתהליך גדילתם ,כך יגדל משקלו של פרמטר זה .כאשר ילדים נמצאים במשבר הם עשויים להיזקק יותר לאותה אחוות אחים 11 א.מ נ' א.מ תמש (טב') 34393-80-38 כמקור חיוני לתמיכה ולקשר רגשי חם (עע"מ (מחוזי – ת"א) 3838/40פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] (.))25/82/3444 .50 ניכר בנסיבות ,כי קיים קשר הדוק וחם בין הקטינים .האח הגדול דואג לאחותו ואף חושש, כי האם תסכן אותה .הקטינים גם כך מצויים במשבר מתמשך נוכח הקרע בין ההורים המתגוררים עדיין תחת קורת גג אחת .הפרדה בין האחים ,בנוסף לפרידה פיסית של ההורים עלולה להיות מכה אחת יותר מדי עבור מ.מ .הקטינה .העו"ס לסדרי דין ציינה במספר הזדמנויות נוספות במסגרת עדותה ,כי יש חשיבות לאי הפרדת האחים וכי עניין זה נלקח בחשבון לצורך המלצתה (ראה עמ' 39שורה 20וגם עמוד 35שורות .)35-30כן ציינה פקידת הסעד בתסקירה בעמ' " :0אנו נכחנו בדאגה הכנה של האח לאחותו". .51 לאור כל אלה ,סבורני כי המלצת העו"ס לפיה האב יהיה המשמורן של שני הקטינים הינה ראויה ולא נפל בה פגם. ז. סיכום: .50 להורים שבפניי שני ילדים קטינים ,כאשר ביחס לקטין נ.מ ,.הם לא חלוקים ,כי הוא אמור להיות במשמורתו של האב ,שעה שהוא מצוי בנתק מוחלט מהאם ומביע רצון חד משמעי להתגורר עם אביו .המחלוקת התמקדה איפוא בשאלה ,מי יחזיק בקטינה מ.מ ..בהקשר זה ראינו ,כי בנסיבות המשפחה שבפניי לא ניתן לדבר על הסדר של משמורת משותפת לאור התנגדותם של ההורים ושעה שניסיון העבר הקרוב הוכיח שהדבר למעשה אינו אפשרי בשלב זה. .54 ראינו כי לשם מתן מענה ראוי לשאלת המשמורת בקטינה מ.מ ,.יש לבחון את טובתה. טובה זו מורכבת ממספר רב של פרמטרים .הפרמטרים מצאו ביטוי חלקי בתסקיר וביטוי משלים בעדות העו"ס לסדרי דין. .08 כאשר מסתכלים על התמונה הכוללת ומשווים בין יכולותיהם והתאמתם של שני ההורים לשמש משמורנים לבתם מ.מ .הקטינה ,עולה כי טובת הקטינה מצדיקה שתהא במשמורתו. .03 האב אינו רק הורה משמורן ראוי יותר ביחס לקטינה ,הוא גם אפוטרופוס איכותי יותר. הוא מקריב יותר מעצ מו למען ילדיו .הוא משקיע בהם מכספו ,זמנו ומרצו .הוא מעורב בחיי החינוך שלהם ומאפשר מיצוי הפוטנציאל הלימודי שלהם .הוא מרחיב אופקיהם באמצעות טיולים ,סיורים ושהות משותפת בשעות הפנאי .הוא זמין ,נגיש ופתוח הרבה יותר לטיפול והדרכה הורית מאשר האם .הוא נכון רפלקטיבי וקואופרטיבי יותר מאשר האם .ראינו כי תיאוריית ההתקשרות המשמשת אחד האדנים המרכזיים לבחינת פתרונות ראויים לילדים שהוריהם מתגרשים ,בוחנת את סוגיית זמינותו של ההורה עבור הקטין. 17 א.מ נ' א.מ תמש (טב') 34393-80-38 בהקשר זה ,הוכח חד משמעית בפניי ,כי לאב זמינות ויציבות גבוהה הרבה יותר עבור ילדיו לעומת האם. .02 מעבר למידת התאמתו הרבה של האב לשמש כמשמורן ,לא ניתן להתעלם מהעובדה ,כי הבן נ.מ .יתגורר בכל מקרה עם האב במשמורתו ובין האחים נ.מ .ומ.מ .קשר חם שאף הוא מהווה פרמטר וטעם המצדיק אי פירוד ואיחוד ביניהם בעת משברית זו של פירוד פיסי בין ההורים. .03 לאם קשר חם ואוהב עם בתה הקטינה .על קשר זה ניתן ,צריך ואפשר להגן ולטפח ,גם אם המשמורת תיקבע באופן בלעדי אצל האב .הדבר תלוי בעיקר באם ,שעה שהוכח כי האב אינו מתנגד לקיומו וטיפוחו של קשר כאמור .הדבר יפוקח על ידי אנשי המקצוע כדי להבטיח שהקשר לא יפגע. .09 אשר על כן ,לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים ,עיינתי בכתבי הטענות ובתסקיר ולאחר חקירת העו"ס לסדרי דין הגעתי לכלל דעה ,כי טובתם של שני הקטינים מ.מ .ונ.מ .להיות במשמורת אביהם וכך אני קובע. .05 החיוב בתשלום מזונות זמניים מבוטל החל מהיום. .00 הסדרי הביקורים בין הקטינה לבין האם יתקיימו כדלהלן: בימים א' ,ג' ,ה' בין השעות 31:88עד .28:88 בכל סוף שבוע שני ,ביקור כולל לינה מיום ו' בשעה 39:88ועד למוצאי שבת בשעה .34:88 .01 אני אוסר על האם לקחת הקטינה לביקורים בכנסיית " ,"...או בכל כנסייה אחרת ,אלא אם כן הדבר נעשה בתיאום ובהסכמה בכתב של האב. .00 אני ממנה בזאת את העו"ס לסדרי דין מהלשכה לשירותים חברתיים ,על פי הוראות סעיפים 34ו 00 -לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ,התשכ"ב – ,3402לצורך המשך טיפול בשינויים המחויבים הסדרי הראייה ובכל מחלוקת שתתגלע בין ההורים בנושא המשמורת והאפוטרופסות .תוקף המינוי הוא לשנה וחצי מהיום. .04 במסגרת ההסמכה רשאית העו"ס לסדרי דין להרחיב הסדרי הביקורים ,לצמצם ,לקבוע הסדרים כוללי לינה גם באמצע השבוע וכן לקבוע את חלוקת הזמן ההורי בתקופת חגים וחופשות ממוסדות חינוך. 18 א.מ נ' א.מ תמש (טב') 34393-80-38 .18 במסגרת ההסמכה תערוך העו"ס לסדרי דין הכנה מתאימה לקטינה לקראת הפירוד הפיסי בין ההורים ותקבע האם על ההורים להשתתף בטיפול ו/או בהדרכה הורית מכל מין וסוג לשם הקלה על הסתגלות הקטינה למצב הדברים החדש .כן תדריך העו"ס לסדרי דין את שני הורים באשר לפעולות ודרכים שיש כדי לקרב בין הקטין נ.מ .לבין האם. .13 מיותר לציין שאם העו"ס לסדרי דין במהלך טיפולה בהסדרי ראייה ,תדווח כי היא מתרשמת שהקטינה מוסתת על ידי האב כנגד האם ,תיזום הליך מתאים והעניין יובא בפניי ללא דיחוי. .12 במידה ויחול שינוי על פי העו"ס לסדרי דין ויועלו טענות הסתה ו/או ניכור הורי שיתבררו כנכונות ויהיה צורך לשוב ולהידרש לשאלה בעניין המשמורת ,תוגש תובענה מתאימה לבית משפט זה למתן החלטה בעניין. .13 אני מחייב את שני ההורים להישמע לכל הנחיות העו"ס לסדרי דין ולשתף פעולה עמה ועם כל גורם טיפולי מטעמה בכל עניין ודבר הנוגע לקטינים ובאשר למסרים שיש להעביר להם. .19 לפנים משורת הדין ולאור העובדה שלמעט העו"ס לסדרי דין לא נשמעו עדויות נוספות ועל מנת שלא יסב הדבר נזק נוסף ליחסי הצדדים ,אינני נותן צו להוצאות. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ולעו"ס לסדרי דין בדואר רשום ובאמצעות הפקס. ניתן היום ,כ"ט בכסלו התשע"ב 25 ,בדצמבר ,2833בהעדר הצדדים. אסף זגורי ,שופט 5324313 59010333 חתימה אסף זגורי 59010333 נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה ,חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן 19
© Copyright 2024