‫א‪.‬מ נ' א‪.‬מ‬
‫תמש (טב') ‪34393-80-38‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה בטבריה‬
‫תמ"ש ‪ 34393-80-38‬א‪.‬מ‪ .‬נ' א‪.‬מ‪.‬‬
‫בפני‬
‫כב' השופט אסף זגורי‬
‫התובע‪:‬‬
‫א‪.‬מ‪.‬‬
‫באמצעות ב"כ עו"ד אילן ועקנין‬
‫נגד‬
‫הנתבעת‪:‬‬
‫א‪.‬מ‪.‬‬
‫באמצעות עו"ד מרסי ווינר ו‪/‬או אריה גורי‬
‫בעניין הקטינים‪:‬‬
‫‪ .3‬נ‪.‬מ‪( .‬קטין – יליד ‪)94/4/3440‬‬
‫‪ .9‬מ‪.‬מ‪( .‬קטינה – ילידת ‪)30/33/9883‬‬
‫מיני‪-‬רציו‪:‬‬
‫* ביהמ"ש פסק כי המשמורת על שני הקטינים תהיה אצל האב‪ .‬הצדדים נחלקו לגבי המשמורת על‬
‫הקטינה‪ .‬הפרמטרים המרכזיים שנבחנו לצורך ההכרעה הם‪ :‬מסוגלותם‪ ,‬תפקודם וזמינותם ההורית‬
‫המוכחת של הצדדים; הקשר של הקטינה ע ם כל אחד מההורים; החשש מפני פגיעה בקשר של הקטינה‬
‫עם האם במקרה שבו הקטינה תהא במשמורת האב; עיקרון אי הפרדת הילדים זו מזה‪ .‬בנוסף ובין היתר‪,‬‬
‫ביהמ"ש הרחיב לעניין תיאוריית ההתקשרות המשמשת אחד האדנים המרכזיים לבחינת פתרונות ראויים‬
‫לילדים שהוריהם מתגרשים‪.‬‬
‫* משפחה – משמורת קטינים – טובת הילד‬
‫* משפחה – משמורת קטינים – קביעתה‬
‫‪.‬‬
‫תביעה למשמורת קטינים (בן בן ‪ 11‬ובת בת ‪ ) 8‬שהגיש התובע (להלן ‪" :‬האב") כנגד הנתבעת (להלן ‪:‬‬
‫"האם")‪ .‬רקע‪ :‬האב והאם בני עדות שונות; האב חסר דת האם יהודיה‪ .‬השניים נישאו בנישואין אזרחיים‬
‫באוקראינה ועלו לישראל ב‪ . 1991 -‬דרכם המשותפת של הצדדים הסתיימה לפני כשנה ומחצה‪ ,‬אך הם‬
‫המשיכו לגור יחדיו עד להכרעה בעניין המשמורת (ללא כל שיתוף לרבות בעניין גידול הילדים)‪ .‬במהלך‬
‫תקופה זו נותק הקשר לחלוטין בין הבן הבכור‪ ,‬לבין אמו ואין חולק‪ ,‬כי הוא יישאר במשמורתו‪ .‬הבת‬
‫קשורה וקרובה לשני הוריה ובענין משמורתה קיימת מחלוקת עזה בין ההורים‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ביהמ"ש לענייני משפחה פסק כי המשמורת על שני הקטינים תהיה בידי האב‪ ,‬מהטעמים הבאים‪:‬‬
‫טובת הילד הינו עקרון העל המנחה את בתי המשפט בעת קבלת החלטות הקשורות ליחסי הורים וילדים‪,‬‬
‫לרבות ענייני משמורת קטינים‪ ,‬כאשר המדובר בעקרון עצמאי ובודד‪ .‬כל תביעה בענייני משמורת של‬
‫קטינים מצריכה את ביהמ" ש לקבוע את הפרמטרים הרלבנטיים לקביעת "טובת הקטינים" בנסיבות‬
‫המקרה שלפניו‪ .‬טובת הקטין נקבעת על יסוד אירועי העבר ונלמדת בעיקרה מתוך חוות דעתם של‬
‫‪1‬‬
‫א‪.‬מ נ' א‪.‬מ‬
‫תמש (טב') ‪34393-80-38‬‬
‫מומחים אשר יש להם יכולת לבחון המקרה בעין מקצועית והם אוביקטיביים בהשוואה להוריו של‬
‫הקטין‪.‬‬
‫כאשר ביהמ" ש נדרש לקבוע את משמורתם של הילדים אצל מי מההורים הוא מחוייב ליתן דעתו‬
‫ליכולותיהם של שני ההורים שלפניו לספק את הצרכים של ילדיהם הקטינים‪ .‬המדובר על היכולת לספק‬
‫את הצרכים הפיזיים (דיו ר‪ ,‬תזונה‪ ,‬בריאות‪ ,‬תנאים חומריים וזמינות)‪ ,‬צרכים נפשיים (קוגניטיביים‬
‫ורגשיים) וצרכים חברתיים (חינוכיים‪ ,‬נורמטיביים‪ ,‬ערכיים ומוסריים)‪ .‬בכל מקרה משקלם של הצרכים‬
‫משתנה לפי הנסיבות הפרטניות של המקרה‪ .‬בכל סכסוך שכזה יש לתור לא רק אחר ההורה בעל היכולות‬
‫האישיותיות הגבוהות יותר‪ ,‬אלא על ההורה בעל היכולות המותאמות יותר ביחס לקטין נשוא המחלוקת‪.‬‬
‫לילד יש צורך בשני הוריו ולכן‪ ,‬מכוח עיקרון העל של טובת הילד‪ ,‬יש לו זכות לקשר עם שניהם‪ .‬לכן‪,‬‬
‫כשמדובר בהליך גירושין‪ ,‬מחובתה של המערכת המקצועית המסייעת להורים‪ ,‬לאפשר לילד לממש קשר‬
‫ז ה‪ ,‬מבלי לתת מעמד מועדף להורה אחד על פני ההורה האחר‪ .‬עצם קיומו של צורך משפטי מערכתי‬
‫לקבוע משמורת יחידנית אצל מי מההורים‪ ,‬עלול לקרב מצבי סיכון אצל הילד‪ .‬לכן‪ ,‬אתגרה של ההכרעה‬
‫השיפוטית בדבר המשמורת היחידנית היא להבטיח קשר קרוב בין ההורה שאינו משמורן לבין ילדו‬
‫הקטין‪.‬‬
‫בנסיבות המשפחה דנן לא ניתן לדבר על הסדר של משמורת משותפת לאור התנגדותם של ההורים ושעה‬
‫שניסיון העבר הקרוב הוכיח שהדבר למעשה אינו אפשרי בשלב זה‪ .‬לכן‪ ,‬אין מנוס מהכרעה בדבר‬
‫משמורת יחידנית תוך בחינת מידת התאמת יכולות ההורים לספק את צרכי הקטינה לרבות יכולתו של כל‬
‫אחד לשמר קשר בין הקטינה לבין ההורה האחר‪.‬‬
‫הפרמטרים המרכזיים שנבחנו במסגרת התאמת יכולות ההורים ואישיותם לצרכיה של הקטינה הם‪:‬‬
‫מסוגלותם‪ ,‬תפקודם וזמינותם ההורית המוכחת של הצדדים; הקשר של הקטינה עם כל אחד מההורים;‬
‫החשש מפני פגיעה בקשר של הקטינה עם האם במקרה שבו הקטינה תהא במשמורת האב; עיקרון אי‬
‫הפרדת הילדים זו מזה‪ .‬פרמטרים אלו מצאו ביטוי חלקי בתסקיר וביטוי משלים בעדות העו"ס לסדרי דין‬
‫ובחינתם הובילה למסקנה כי טובת הקטינה להיות במשמורת האב‪.‬‬
‫האב אינו רק הורה משמורן ראוי יותר ביחס לקטינה‪ ,‬הוא גם אפוטרופוס איכותי יותר‪ .‬הוא מקריב יותר‬
‫מעצמו למען ילדיו‪ .‬הוא משקיע בהם מכספו‪ ,‬זמנו ומרצו‪ .‬הוא מעורב בחיי החינוך שלהם ומאפשר מיצוי‬
‫הפוטנציאל הלימודי שלהם‪ .‬הוא מרחיב אופקיהם באמצעות טיולים‪ ,‬סיורים ושהות משותפת בשעות‬
‫הפנאי‪ .‬הוא זמין‪ ,‬נגיש ופתוח הרבה יותר לטיפול והדרכה הורית מאשר האם‪ .‬הוא נכון רפלקטיבי‬
‫וקואופרטיבי יותר מאשר האם‪ .‬ביהמ"ש הרחיב לעניין תיאוריית ההתקשרות המשמשת אחד האדנים‬
‫המרכזיים לבחינת פתרונות ראויים לילדים שהוריהם מתגרשים‪ ,‬בוחנת את סוגיית זמינותו של ההורה‬
‫עבור הקטין‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬הוכח חד משמעית כי לאב זמינות ויציבות גבוהה הרבה יותר עבור ילדיו לעומת‬
‫האם‪ .‬כן לא ניתן להתעלם כי הבן יתגורר בכל מקרה עם האב במשמורתו ובין האחים קשר חם שאף הוא‬
‫מהווה פרמטר וטעם המצדיק אי פירוד ואיחוד ביניהם בעת משברית זו של פירוד פיסי בין ההורים‪ .‬לאם‬
‫קשר חם ואוהב עם בתה הקטינה‪ .‬על קשר ז ה ניתן‪ ,‬צריך ואפשר להגן ולטפח‪ ,‬גם אם המשמורת תיקבע‬
‫באופן בלעדי אצל האב‪ .‬בהתאם להמלצת העו"ס‪ ,‬נקבעו הסדרי ראיה‪ ,‬לפיהם תפגש האם עם הקטינה‬
‫שלוש פעמים בשבוע ובכל סוף שבוע שני לביקור כולל לינה‪.‬‬
‫כן נאסר על האם לקחת הקטינה לביקורים בכנסיה‪ ,‬אלא אם כן הדבר נעשה בתיאום ובהסכמה בכתב של‬
‫האב‪( .‬במסגרת בחינת התאמתה של האם לשמש כמשמורנית ציין ביהמ"ש כי לקיחת הקטינה למפגשים‬
‫בכנסיה‪ ,‬בזמן שהקטינה מתחנכת בבית ספר יהודי דתי מלמדת על בלבול וחוסר ארגון מצד האם במקרה‬
‫הטוב ועל חוסר מודעות או הבנה באשר לטובת חינוך בתה במקרה הגרוע)‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫א‪.‬מ נ' א‪.‬מ‬
‫תמש (טב') ‪34393-80-38‬‬
‫פסק דין‬
‫פתח דבר‪:‬‬
‫בני זוג ולהם ‪ 2‬ילדים בגילאים ‪ 33‬ו‪ 0-‬הגיעו לקץ דרכם המשותפת לפני כשנה ומחצה‪ ,‬אך הם‬
‫המשיכו לגור יחדיו עד להכרעה בעניין משמורת ילדיהם הקטינים‪ .‬במהלך תקופה זו נותק הקשר‬
‫לחלוטין בין הבן הבכור‪ ,‬נ‪.‬מ‪ ,.‬לבין אמו ואין חולק‪ ,‬כי הוא יישאר במשמורתו‪ .‬הבת הקטנה‪ ,‬מ‪.‬מ‪,.‬‬
‫קשורה וקרובה לשני הוריה ובענין משמורתה קיימת מחלוקת עזה בין ההורים‪ .‬במחלוקת זו עלי‬
‫להכריע כעת‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫הרקע הרלבנטי‪:‬‬
‫‪.3‬‬
‫התביעה שלפניי היא תביעה למשמורת קטינים אותה הגיש התובע (להלן ‪" :‬האב") כנגד‬
‫הנתבעת (להלן ‪" :‬האם") ביום ‪ .23/0/2838‬יצוין‪ ,‬כי האם מצדה הגישה שתי תביעות‪:‬‬
‫מזונות אישה וקטינים (תמ"ש ‪[ )34509-80-38‬פורסם בנבו] ותביעה רכושית לאיזון משאבים‬
‫(תמ"ש ‪ .)34031-80-38‬מסיבות שלא הובררו לבית המשפט לא הגישה האם תביעה‬
‫למשמורת הקטינים‪ ,‬הגם שעולה מהחומר שבתיק‪ ,‬כי עם פרוץ הסכסוך הודיע האב‪ ,‬כי‬
‫ייאבק על משמורתם‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫האב והאם בני עדות שונות ; האב חסר דת והאם הינה יהודיה והם נישאו בנישואין‬
‫אזרחיים ביום ‪ 2/4/3445‬באוקראינה ועלו לישראל בחודש דצמבר ‪ .3440‬כתוצאה‬
‫מנישואיהם נולדו להם ‪ 2‬ילדים משותפים‪ :‬נ‪.‬מ‪ .‬יליד ‪ 24/84/3440‬כיום בן ‪ 33‬שנים ומ‪.‬מ‪.‬‬
‫ילידת ‪ 35/33/2883‬כיום בת ‪ 0‬שנים (להלן‪" :‬הקטינים")‪ .‬האב ללא כל קרובי משפחה‬
‫בישראל ואילו לאם הורים שמתגוררים בסמיכות לה ואח שהיא אינה בקשר עמו‪.‬‬
‫יחסי הצדדים ידעו תמורות לא מעטות‪ ,‬כאשר נראה כי המשבר האחרון ביחסים הוא גם‬
‫"שירת הברבור" של נישואין אלו‪ .‬משבר זה פרץ בסוף שנת ‪ ,2884‬עת אושפזה האם במרכז‬
‫לבריאות הנפש ע"ש "אלמוני" בשל התמכרותה לאלכוהול ושתייתה המופרזת‪ .‬שני הצדדים‬
‫מתארים תקופה זו כנקודת השבר הקריטית ביחסיהם‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫ביום ‪ 0/32/2884‬אושפזה האם במחלקה סגורה בבית החולים לעיל וזאת לתקופה של‬
‫כחודש ימים עד ליום ‪ 3/3/2838‬עת שוחררה לשיקום בביתה‪ .‬אין חולק‪ ,‬כי האב והוריה של‬
‫האם הם שטיפלו בקטינים בעת זו‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫כחודש מאוחר יותר הודיע האב‪ ,‬כי ברצונו להתגרש ולהיאבק על משמורת הקטינים ולאחר‬
‫מספר חודשים ספורים הוגשו התביעות השונות‪.‬‬
‫‪.0‬‬
‫למרות הקרע החמור ביחסי הצדדים‪ ,‬הם המשיכו להתגורר תחת קורת גג אחת תקופה של‬
‫מעל שנה מאז הגשת התביעות‪ ,‬כאשר שניהם ממתינים בכיליון עיניים להכרעה שיפוטית‬
‫בעניין משמורתם של ילדיהם הקטינים‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫א‪.‬מ נ' א‪.‬מ‬
‫תמש (טב') ‪34393-80-38‬‬
‫‪.1‬‬
‫זה המקום להדגיש‪ ,‬כי בית המשפט ראה לנכון להזמין תסקיר סעד ובו המלצות לעניין‬
‫המשמורת ‪ ,‬כבר בדיון הראשון שנערך בתיק זה ביום ‪ ,31/38/2838‬כאשר העו"ס לסדרי דין‬
‫מעיריית פלונית הייתה אמורה להגיש תסקירה עד ליום ‪.31/32/2838‬‬
‫‪.0‬‬
‫העו"ס לסדרי דין לא הגישה התסקיר במועד ובית המשפט הביע דאגתו לשלום הקטינים‬
‫מהקרע המתמשך בין ההורים ומהעובדה שלא הונחו בפניו המלצות לעניין המשמורת‪,‬‬
‫כאשר המשפחה ממשיכה להתגורר תחת אחת‪ .‬בלית ברירה‪ ,‬קבע בית המשפט דיון במעמד‬
‫הצדדים והעו"ס לסדרי דין ליום ‪ 30/3/2838‬אליו הייתה אמורה גם העו"ס להתייצב כדי‬
‫לנמק הטעם לאי הגשת התסקיר במועד (ראה החלטה מיום ‪.)3/2/2833‬‬
‫‪.4‬‬
‫ביום ‪ 0/3/2838‬הודיעה העו"ס לסדרי דין‪ ,‬כי עקב העומס בו נתונות העו"ס במחלקתה‬
‫ורשימת ההמתנה הארוכה לא עלה בידה להכין התסקיר‪ ,‬אך היא תתעדף הטיפול בתיק‬
‫בהתאם להנחיות בית המשפט‪ .‬עם זאת‪ ,‬גם במסגרת הודעה זו לא נקבה העו"ס לסדרי דין‬
‫במועד החזוי או בצפי מוערך להגשת התסקיר‪.‬‬
‫‪.38‬‬
‫עמדתה זו של העו"ס לסדרי דין לא הפיסה את דעת בית המשפט אשר שב והביע החשש‬
‫לשלום הקטינים עקב היעדר טיפול ראוי של גורמי הרווחה ביישום החלטותיו השיפוטיות‪.‬‬
‫מצב דברים זה‪ ,‬בו לא היה ידוע מתי יוגש תסקיר סעד וכאשר חלפו לא פחות מ‪ 5-‬חודשים‬
‫מאז שזה הוזמן‪ ,‬הביא את בית המשפט להציע לצדדים למנות מומחה פרטי מתחום‬
‫הפסיכודיגאנוסטיקה ו‪/‬או העבודה הסוציאלית אשר יערוך חוות דעת בתשלום בעניין‬
‫משמורת הקטינים (ראה החלטתי מיום ‪.)1/3/2833‬‬
‫‪.33‬‬
‫שני הצדדים הודיעו אמנם‪ ,‬כי אין להם התנגדות למינוי מומחה חיצוני‪ ,‬ברם ביקשו להטיל‬
‫עלות שכר טרחתו במלואה על הצד שכנגד (האם בשל השתכרותה הנמוכה והאב בשל חיובו‬
‫במזונות זמניים)‪ .‬במצב דברים זה ובהיעדר יכולת כלכלית מטעם הצדדים לממן חוות דעת‬
‫של מומחה חיצוני כאמור‪ ,‬נמנע בית המשפט ממינוי מומחה כאמור יום ‪ ,33/3/2838‬כי‬
‫ימתין לתסקיר הסעד‪.‬‬
‫‪.32‬‬
‫ביום ‪ 3/0/2833‬התקבלה בבית המשפט הודעת העו"ס לסדרי דין‪ ,‬כי נדרשות בדיקות‬
‫משלימות עם בני משפחתה של האם ובכפוף לביצוען של אלו יוגש התסקיר‪.‬‬
‫‪.33‬‬
‫ביום ‪ ,25/38/2833‬כשנה לאחר שהוזמן תסקיר הסעד‪ ,‬הוא הוגש לתיק בית המשפט ונשלח‬
‫לצדדים במישרין‪ .‬בו ביום קבעתי התיק לדיון ל‪ 1/33/2833-‬לשם שמיעת עמדות הצדדים‬
‫ביחס לתסקיר והמלצותיו‪.‬‬
‫‪.39‬‬
‫בדיון שנערך ביום ‪ 1/33/2833‬הביע ב"כ האם התנגדותו הנחרצת להמלצות התסקיר‬
‫ולקביעותיו ועתר למינוי מומחה חיצוני מטעם בית המשפט (לאחר שפניית בית המשפט‬
‫למינוי מומחה כאמור נדחתה על ידי שולחתו מטעמים כלכליים‪ ,‬כשמונה חודשים קודם‬
‫‪4‬‬
‫א‪.‬מ נ' א‪.‬מ‬
‫תמש (טב') ‪34393-80-38‬‬
‫לכן)‪ .‬משלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמות ועל מנת לשקול יתר עתירותיו של ב"כ האם‬
‫ולאור חלוף הזמן הרב מאז הוגשה התביעה‪ ,‬קבעתי התיק לדיון הוכחות מיידי לשבוע לאחר‬
‫מכן (‪ ,)35/33/2833‬במעמד העו"ס לסדרי דין‪.‬‬
‫‪.35‬‬
‫ביום ‪ 35/33/2833‬העידה העו"ס לסדרי דין והשיבה לשאלות ב"כ הצדדים ושאלות בית‬
‫המשפט‪ .‬ב"כ הצדדים ויתרו על חקירות בעלי הדין וכעת‪ ,‬משהוגשו סיכומי הצדדים הגיעה‬
‫כעת שעת ההכרעה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫טענות האב‪:‬‬
‫‪.30‬‬
‫על פי האמור בכתב התביעה ובסיכומי ב"כ האב‪ ,‬יש לקבוע את משמורת שני ילדיו הקטינים‬
‫אצלו מטעמים אלה‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫טובת הקטינים מחייבת לטענתו‪ ,‬כי ישהו במשמורתו הואיל והאחרונים קשורים‬
‫וכרוכים אחר אביהם אשר מטפל בהם במסירות אין קץ‪ ,‬מהווה עבורם דמות יציבה ונמצא‬
‫בקשר ישיר עם גורמי החינוך‪.‬‬
‫האם מנגד‪ ,‬חסרת מסוגלות הורית‪ ,‬נוטשת את הקטינים לימים שלמים וזאת מבלי הודעה‬
‫לכתב‬
‫‪3-2‬‬
‫מראש ואינה יכולה להוות כתובת ראויה להחזקת הקטינים (ראה סעיפים‬
‫התביעה וכן ראה סעיף ‪ 3‬לסיכומי האב)‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫עוד בעניין היעדר מסוגלותה ההורית של האם טען האב‪ ,‬כי לאור התמכרותה לאלכוהול‪,‬‬
‫משמורת הקטינים בידיה תעמיד הקטינים בסכנה מיידית (ראה סעיף ‪ 2‬לסיכומים וכן‬
‫סעיפים ‪ 3-9‬לכתב התביעה)‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫האב ציין‪ ,‬כי האם שוחררה מאשפוז של חודש שלם במוסד הרפואי "אלמוני" לצורך גמילה‬
‫מאלכוהול‪ .‬האב אף ציטט מתוך מכתב השחרור‪:‬‬
‫ב‪.‬‬
‫"הנ"ל התקבלה לאשפוז לצורך גמילה מאלכוהול‪ ,‬ידוע על שימוש‬
‫באלכוהול במהלך שנים רבות ‪ ...‬הפרעות התנהגותיות תחת השפעת‬
‫אלכוהול" ראה סעיף ‪ 9‬לכתב התביעה)‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫האב הוסיף‪ ,‬כי האם למעשה ניהלה את חייה כרצונה ובנפרד מהילדים בכל המישורים‪:‬‬
‫הכלכלי‪ ,‬האישי‪ ,‬המקצועי והחברתי כאשר נהגה ללון לילות שלמים מחוץ לבית המשפחה‪,‬‬
‫נהגה לשתות לשוכרה ולהתרועע עם זרים (ראה סעיף ‪ 0‬לכתב התביעה)‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫עוד הוסיף האב‪ ,‬כי האם לוקחת הקטינה מ‪.‬מ‪ .‬למפגשי הכת המשיחית אליה היא משתייכת‬
‫בה בעת שהקטינה לומדת בבית ספר יהודי דתי‪ ,‬דבר אשר עלול ליצור אצל הקטינה בלבול‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫א‪.‬מ נ' א‪.‬מ‬
‫תמש (טב') ‪34393-80-38‬‬
‫ז‪.‬‬
‫האב תיאר שורה של מקרים בהם התנהגה האם כלפי הקטינים ביחס מבזה‪ ,‬כך למשל‬
‫כאשר נטלה מבנם הקטין את דמי הכיס בכוח על מנת לרכוש אלכוהול (ראה סעיף ‪ 92‬לכתב‬
‫התביעה)‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫האב סיכם‪ ,‬כי רצון הקטינים הוא להיות במשמורתו ולגדול במחיצתו (ראה סעיף ‪ 32‬לכתב‬
‫התביעה)‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫טענות האם‪:‬‬
‫‪.31‬‬
‫בעוד שבמסגרת כתב ההגנה טענה האם‪ ,‬כי על שני הקטינים להיות במשמורתה‪ ,‬הרי לאור‬
‫ממצאיו הברורים של התסקיר בכל הנוגע לנתק ולכעס של הקטין כלפיה‪ ,‬היא לא חלקה על‬
‫כך כי הבן נ‪.‬מ‪ .‬יישאר במשמורתו של האב‪ ,‬כאשר אין אף בנמצא כל אפשרות אחרת‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬היא סבורה‪ ,‬כי מדובר בפרי הסתה פרועה של האב כנגדה (ראה עמ' ‪ 3‬ש' ‪4-38‬‬
‫לפרוטוקול)‪.‬‬
‫‪.30‬‬
‫האם סבורה בהקשר זה‪ ,‬כי האב מסית הילדים כנגדה תוך ניצול ציני של תמימותם וגילם‬
‫הרך והדבר מקצין עד כדי ניכור הורי‪ .‬הדבר מחריף עד כדי כך שלשיטת האם‪ ,‬במידה‬
‫והקטינה מ‪.‬מ‪ .‬תהיה במשמורתו של האב קיים חשש ממשי לפגיעה בה ולפגיעה בקשר שלה‬
‫עמה (ראה סעיף ‪ 32‬לכתב ההגנה וכן סעיפים ‪ 30 ,33‬לסיכומים)‪.‬‬
‫‪.34‬‬
‫האם הוסיפה מספר טענות נוספות המצדיקות לשיטתה קביעת משמורתה של הקטינה מ‪.‬מ‪.‬‬
‫בחיקה‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫לעניין התמכרותה לאלכוהול‪ ,‬ציינה האם‪ ,‬כי נגמלה בהצלחה מתלות זו‪ ,‬בעקבות טיפול‬
‫אשר עברה במסגרת אשפוז ומאז גמילה זו היא לא שותה כל משקה אלכוהולי (ראה סעיף‬
‫‪ 38‬לכתב התביעה וכן סעיף ‪ 25‬לסיכומי הנתבעת)‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫לדבריה‪ ,‬האב הוא זה שאיננו מסוגל להיות המשמורן הואיל והאב בעצמו אלכוהוליסט אשר‬
‫חשף הקטינים לשימוש באלכוהול וכאשר הוא שתוי הוא נוהג לגדפה לעיני הקטינים (ראה‬
‫סעיף ‪ 4‬לכתב ההגנה)‪ .‬עוד מוסיפה האם‪ ,‬כי התנהגות האב חולנית ובאה לידי ביטוי‬
‫בהטמנת מכשירי האזנה והקלטה בבית (ראה סעיף ‪ 30‬לכתב ההגנה)‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫האם סבורה שיש לה קשר הדוק יותר עם הקטינה מ‪.‬מ‪ .‬ולפיכך‪ ,‬היא סבורה שאימוץ‬
‫המלצות התסקיר יפגע בקטינה פגיעה קשה (ראה סעיף ‪ 30‬לסיכומים)‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫א‪.‬מ נ' א‪.‬מ‬
‫תמש (טב') ‪34393-80-38‬‬
‫ד‪.‬‬
‫בשולי סיכומיה עתרה האם להורות על משמורת משותפת זמנית ולחילופין‪ ,‬כי משמורת‬
‫הקטינה מ‪.‬מ‪ .‬תהיה בידה‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫קביעת הפרמטרים המנחים לעניין טובת הקטינים שבפניי‪:‬‬
‫‪.28‬‬
‫כל תביעה בענייני משמורת של קטינים מצריכה את בית המשפט לקבוע את הפרמטרים‬
‫הרלבנטיים לקביעת "טובת הקטינים" בנסיבות המקרה שלפניו (ראה‪ :‬בג"צ ‪ 5221/41‬דויד‬
‫נ' בית הדין הרבני הגדול‪ ,‬פ"ד נה(‪ ,953 ,)3‬בעמ' ‪.))3440( 908-902‬‬
‫כך גם נקבע בבע"מ ‪ 38808/81‬פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] (‪:)2/38/2880‬‬
‫‪.23‬‬
‫"‪...‬המונח טובת הילד הינו מושג רחב ועמום‪ ,‬אשר עשוי לקבל משמעויות‬
‫ופירושים שונים בהקשרים שונים‪ ,‬בהתאם למצב העובדתי בכל מקרה‬
‫ומקרה ובתי המשפט נדרשים לצקת לתוכו תוכן בהתאם למקרה העומד‬
‫להכרעתם"‪.‬‬
‫‪.22‬‬
‫ועוד נאמר‪ ,‬כי טובת הילד הינו עקרון העל המנחה את בתי המשפט בעת קבלת החלטות‬
‫הקשורות ליחסי הורים וילדים‪ ,‬לרבות ענייני משמורת קטינים‪ ,‬כאשר המדובר בעקרון‬
‫עצמאי ובודד‪.‬‬
‫"עיקרון העל המנחה בעת קבלת החלטות הנוגעות למשמורתם ולמקום‬
‫מגוריהם של ילדים‪ ,‬כמו גם בכל מקרה אחר שעניינו יחסי הורים‬
‫וילדים‪ ,‬הינו טובת הילד‪ ,‬כאשר עיקרון זה מחייב הן את הוריו של הילד‬
‫[סעיפים ‪ 35‬ו‪ 31-‬לחוק הכשרות] והן את בית‪-‬המשפט [סעיף ‪ 25‬לחוק‬
‫הכשרות] [ראו‪ :‬רע"א ‪ 9515/88‬פלונית נ' אלמוני‪ ,‬פ"ד נה(‪;)2883( 323 )2‬‬
‫בע"מ ‪ 4350/89‬הנ"ל; בע"מ ‪ 21/80‬הנ"ל; דוח הועדה לבחינת עקרונות‬
‫יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה (חלק כללי‪ ,‬תשס"ד) ‪;321‬‬
‫סעיף ‪ 3‬לאמנה בדבר זכויות הילד‪ ,‬כ"א ‪( 223 ,)33(3830‬נעשתה ביום‬
‫‪ ,28.33.04‬נכנסה לתוקף ביום ‪ ,2.4.48‬נחתמה על ידי ישראל ביום ‪3.1.48‬‬
‫ונכנסה לתוקף‪ ,‬לאחר אשרורה (‪ )9.0.43‬ביום ‪ .]2.33.43‬עיקרון זה הוא‬
‫העיקרון העצמאי המנחה הבודד בכל הנוגע למשמורת ילדים וקביעת‬
‫מקום מגוריהם‪ ,‬כאשר אין לצידו שיקולים עצמאים אחרים"‪( .‬ההדגשה‬
‫שלי א‪.‬ז‪ ,.‬ראה בע"מ ‪ 38808/81‬לעיל בפסקה ‪.)20‬‬
‫‪.23‬‬
‫באשר לשאלה כיצד תיקבע טובת הקטין‪ ,‬נקבע בפסיקה‪ ,‬כי בית המשפט נדרש לחזות את‬
‫שעתיד להתרחש בעולמו של הקטין על יסוד אירועי העבר‪:‬‬
‫"אם לא די בכך‪ ,‬הרי שההכרעה בדבר טובתו הקונקרטית של הקטין‬
‫דורשת מבית המשפט לחזות את שעתיד להתרחש בעולמו של ילד‪ ,‬על סמך‬
‫אירועי העבר‪ .‬מיומנויות "נבואיות" אלה אינן ממיומנויותיו הטבעיות של‬
‫בית משפט זה אשר לרוב מתבקש להכריע בסכסוכים הנובעים מאירועי‬
‫‪7‬‬
‫א‪.‬מ נ' א‪.‬מ‬
‫תמש (טב') ‪34393-80-38‬‬
‫העבר(בע"מ ‪ 21/80‬פלוני נ' פלונית‪[ ,‬פורסם בנבו] (‪ ,)3/5/2880‬פסקה‬
‫‪)33‬‬
‫‪.29‬‬
‫וכן נקבע‪ ,‬כי טובת הקטינים נלמדת בעיקרה מתוך חוות דעתם של מומחים אשר יש להם‬
‫יכולת לבחון המקרה בעין מקצועית והם אוביקטיביים בהשוואה להוריו של הקטין (רע"א‬
‫‪ 9515/88‬פלונית נ' אלמוני‪ ,‬פ"ד נה(‪ ,323 )2‬בעמ' ‪ ; )2883( 333‬בג"צ ‪ 9230/83‬לוי נ' בית הדין‬
‫הרבני הגדול בירושלים‪ ,‬פ"ד נח(‪.))2883( 900 ,903 )3‬‬
‫ככלל‪ ,‬לאור חשיבותן הגדולה של חוות דעתם של מומחים במקרים כגון אלה‪ ,‬נוטים בתי‬
‫המשפט לאמץ את הממצאים שאותם קבעו המומחים בחוות דעתם ואת מסקנותיהם של‬
‫המומחים הנגזרות מממצאים אלו‪ .‬ואולם‪ ,‬יתכנו מקרים בהם אין מנוס מהכרעה המנוגדת‬
‫לאמור בחוות הדעת‪ ,‬כאשר קיימות ראיות בעלות משקל מהותי המצדיקות זאת (רע"א‬
‫‪ 9151/88‬הנ"ל‪ ,‬עמ' ‪ ,333‬בע"מ ‪ 38808/81‬פלונית נ' פלוני‪[ ,‬פורסם בנבו]‪.))82/38/2880 ,‬‬
‫‪.25‬‬
‫כאשר בית המשפט נדרש לקבוע את משמורתם של הילדים אצל מי מההורים הוא מחוייב‬
‫ליתן דעתו ליכולותיהם של שני ההורים שלפניו לספק את הצרכים של ילדיהם הקטינים‪.‬‬
‫המדובר על היכולת לספק את הצרכים הפיזיים (דיור‪ ,‬תזונה‪ ,‬בריאות‪ ,‬תנאים חומריים‬
‫וזמינות)‪ ,‬צרכים נפשיים (קוגניטיביים ורגשיים) וצרכים חברתיים (חינוכיים‪ ,‬נורמטיביים‪,‬‬
‫ערכיים ומוסריים)‪ .‬בכל מקרה משקלם של הצרכים משתנה לפי הנסיבות הפרטניות של‬
‫המקרה‪ .‬בכל סכסוך שכזה יש לתור לא רק אחר ההורה בעל היכולות האישיותיות הגבוהות‬
‫יותר‪ ,‬אלא על ההורה בעל היכולות המותאמות יותר ביחס לקטין נשוא המחלוקת‪.‬‬
‫‪.20‬‬
‫הגישה המחקרית הרווחת כיום בתחום פסיכולוגיית הילדים רואה בתיאוריית ההתקשרות‬
‫כתיאורייה מובילה ומתאימה במיוחד לקביעת הסדרי הורות במקרים של גירושין ופרידה‬
‫(ראה‪ :‬פרופ' אבי שגיא שוורץ ודר' תרצה יואלס‪" ,‬אימא‪ ,‬אבא‪ ,‬ומה איתי‪ ,‬אני זקוק‬
‫לשניכם" ‪ :‬עובדות‪ ,‬מיתוסים ותקוות"‪ ,‬נספח ה' לדו"ח ועדת שניט פורסם באתר משרד‬
‫המשפטים (‪http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/F8171E9C-03DE-4FF5-9439-‬‬
‫‪.)13AEC429BD2E/10149/dochShnit3.pdf‬‬
‫‪.21‬‬
‫בבסיס תיאוריית "ההתקשרות" עומדת התובנה‪ ,‬שלכל ילד ישנה נטייה מולדת‬
‫ואוניברסאלית להתקשר אל כל מי שזמין לו באופן קבוע ושדואג לצרכיו הבסיסיים‪.‬‬
‫ההתקשרות בין הפעוט להורה המטפל מבוססת על עצם היותו של ההורה זמין עבורו‪ .‬רק‬
‫במקרים נדירים לא מתפתחת התקשרות ומצבים קשים אלה נצפים בעיקר בקרב יתומים‬
‫שמושמים בבתי יתומים ללא דמויות טיפול יציבות וקבועות‪ .‬כיום ברור לכל שהילד יוצר‬
‫התקשרות גם לאב וגם לאם באופן בלתי תלוי זה בזה‪ .‬אם שניהם נוכחים בחייו‪ ,‬הוא‬
‫מקיים שתי התקשרויות במקביל‪ ,‬ושתיהן חשובות להתפתחותו‪ .‬במילים פשוטות‪ ,‬הילד‬
‫זקוק לקשר מתמיד עם שני הוריו‪ ,‬ופגיעה בקשר זה עשויה להֹפכו לילד בסיכון‪ .‬ככל שהקשר‬
‫עם אחד מן ההורים משתבש מוקדם יותר בחייו של הילד כך דרגת הסיכון גבוהה יותר‪.‬‬
‫‪.20‬‬
‫במקום אחר הוגדר הדבר כך‪:‬‬
‫‪8‬‬
‫א‪.‬מ נ' א‪.‬מ‬
‫תמש (טב') ‪34393-80-38‬‬
‫"תהליך של יצירת קשר עם דמות מטפל ראשונית‪ ,‬המהווה דגם לפיתוח‬
‫מערכת ייצוגים פנימיים לגבי קשרי אני ‪ -‬אחר לאורך החיים‪ .‬כאשר‬
‫ההיקשרות הראשונית היא מסוג בטוח‪ ,‬נוצר בסיס מאפשר ליצירת‬
‫מערכות יחסים בטוחים בהמשך‪ .‬כאשר ההיקשרות הראשונית אינה‬
‫אופטימלית ‪ -‬מסוג חרד או נמנע ‪ -‬נוצר גורם מעכב או פוגע ביצירת‬
‫קשרים חיוביים אחרים" (ד"ר יוכי בן‪-‬נון בביקורת על ספרו של ‪Peter‬‬
‫‪ ,Founagy‬שיחות יח (‪( )2‬מארס ‪ ,)2889‬עמ' ‪.)283‬‬
‫‪.24‬‬
‫לא מדובר‪ ,‬איפוא‪ ,‬בסתם קשר שנוצר בין ילד לבין הדמויות המטפלות בו ואף לא רק בקשר‬
‫רגשי עמוק (שיכול להיות גם קשר לא בריא)‪ ,‬אלא בקשר רגשי המקנה לילד תחושת בטחון‬
‫המהווה מפתח ליצירת מערכות יחסים בטוחות בהמשך חייו (ע"מ (ת"א) ‪ 9/89‬פלונית‬
‫ופלוני נ' פלוני ופלונית‪ ,‬ההורים הביולוגים [פורסם בנבו] (‪.))38/32/2889‬‬
‫‪.38‬‬
‫גם אם יש מחלוקת בין פסיכולוגים התפתחותיים בדבר התהליכים שבבסיס היווצרותה של‬
‫ההתקשרות‪ ,‬הרי שאין מחלוקת כי התאוריה‪ ,‬שפותחה על ידי ‪ Bowlby‬במחצית המאה‬
‫הקודמת‪ ,‬שלוותה בתצפיות ובמחקרים במשך שנים רבות‪ ,‬קידמה מחקר ענף על אודות‬
‫ילדים במצבי אובדן ופרידה (ראו‪ :‬וכן אליצור‪ ,‬טיאנו ואח'‪ ,‬פרקים נבחרים בפסיכיאטריה‪,‬‬
‫הוצאת פפירוס (‪ 23 ,)3401‬וכן ראה מאמרם של יואלס ושוורץ לעיל)‪.‬‬
‫‪.33‬‬
‫נסכם דברים אלה באומרנו‪ ,‬כי לילד יש צורך בשני הוריו ולכן‪ ,‬מכוח עיקרון העל של טובת‬
‫הילד‪ ,‬יש לו זכות לקשר עם שניהם‪ .‬לכן‪ ,‬כשמדובר בהליך גירושין‪ ,‬מחובתה של המערכת‬
‫המקצועית המסייעת להורים‪ ,‬לאפשר לילד לממש קשר זה‪ ,‬מבלי לתת מעמד מועדף להורה‬
‫אחד על פני ההורה האחר‪.‬‬
‫‪.32‬‬
‫לכאורה‪ ,‬במתן ההעדפה שכזו המערכת המקצועית בעצם מקדמת מצבי סיכון אצל הילד‬
‫ואיננה מסייעת בקידום התפתחות רגשית תקינה של הילד‪ .‬ניתן לומר איפוא‪ ,‬כי עצם קיומו‬
‫של צורך משפטי מערכתי לקבוע משמורת יחידנית אצל מי מההורים‪ ,‬עלול לקרב מצבי‬
‫סיכון אצל הילד‪ .‬אתגרה של ההכרעה השיפוטית בדבר המשמורת היחידנית היא איפוא‬
‫להבטיח קשר קרוב בין ההורה שאינו משמורן לבין ילדו הקטין‪ .‬אתגר זה ניצב לנגד עיני‬
‫בבחינת כל אחת מהחלופות שבפניי‪.‬‬
‫‪.33‬‬
‫זה המקום לציין ולהגיש‪ ,‬כי בנסיבות המקרה שבפניי‪ ,‬שני הצדדים מתנגדים לכל הסדר או‬
‫מודל של הורות או משמורת משותפת והתנגדותם זו בלטה הן במסגרת ההתנהלות בפני‬
‫העו"ס לסדרי דין בעת הכנת התסקיר והן בבית המשפט‪ .‬אמירת האם בסיכומיה‪ ,‬כי היא‬
‫נכונה כעת להסדר של משמורת משותפת‪ ,‬הינה אמירה בעלמא שאינה מתיישבת עם‬
‫התנהלות הורית בת מעלה שנה שבמהלכה ההורים התגוררו תחת אותה קורת גג‪ ,‬אך‬
‫‪9‬‬
‫א‪.‬מ נ' א‪.‬מ‬
‫תמש (טב') ‪34393-80-38‬‬
‫למעשה גידלו ילדיהם בנפרד זו מזה ללא כל שיתוף‪ ,‬ללא כל היוועצות וללא כל יכולת לטפל‬
‫יחד ובמשותף בסוגיות הנוגעות לילדיהם‪.‬‬
‫יש לציין כי תחילה נומקה ההתנגדות של האם למשמורת משותפת בטענה‪ ,‬כי הדבר יגרום‬
‫לקטינה בלבול‪ .‬טיעון זה נעלם מסיכומיה‪ ,‬עת הובן כי כי הבן נ‪.‬מ‪ .‬ישהה בבעלות במשמורת‬
‫האב‪.‬‬
‫‪.39‬‬
‫במצב דברים זה‪ ,‬ועם כל הכאב על הקטינה מ‪.‬מ‪ ,.‬אין מנוס מהכרעה בדבר משמורת‬
‫יחידנית תוך בחינת מידת התאמת יכולות ההורים לספק את צרכיה לרבות יכולתו של כל‬
‫אחד לשמר קשר בין הקטינה לבין ההורה האחר‪ .‬לא ראיתי כיצד כפייה של הסדר הורות או‬
‫משמורת משותפת יוכל לצלוח את המציאות ואת האנטגוניזם ההדדי‪ ,‬חוסר האמון של‬
‫ההורים זה בזו ושעה שלאחר שנה שלמה של מגורים תחת קורת גג אחת לא הניבה ולו גרעין‬
‫של פוטנציאל להורות משותפת‪ .‬ההורות במקרה שלפניי‪ ,‬היא "הורות נפרדת" לחלוטין‪,‬‬
‫למרבה הצער‪.‬‬
‫‪.35‬‬
‫בנסיבות המקרה שבפניי סבורני‪ ,‬כי אלו הפרמטרים המרכזיים שיש לבחון במסגרת‬
‫התאמת יכולות ההורים ואישיותתם לצרכיה של הקטינה‪:‬‬
‫מסוגלותם‪ ,‬תפקודם וזמינותם ההורית המוכחת של הצדדים‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫הקשר של הקטינה עם כל אחד מההורים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫החשש מפני פגיעה בקשר של הקטינה עם האם במקרה שבו הקטינה תהא‬
‫ג‪.‬‬
‫במשמורת האב‪.‬‬
‫עיקרון אי הפרדת הילדים זו מזה‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫סבורני‪ ,‬כי בתסקיר הסעד ובעדותה של העו"ס לסדרי דין קיים מענה ראוי לשאלות אלו‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫ממצאי תסקיר הסעד ועדות העו"ס לסדרי דין‪:‬‬
‫‪.30‬‬
‫התסקיר שבפניי נערך על ידי העו"ס לסדרי דין גב' ח‪.‬י‪ .‬מעיריית פלונית שהיא בעלת ניסיון‬
‫רב בעריכת והגשת תסקירים בענייני משמורת של קטינים‪ .‬בנוסף לתסקיר‪ ,‬ניצבת לפתחנו‬
‫עדותה המפורטת של עורכת התסקיר ותשובותיה לשאלות השונות שהופנו אליה על ידי‬
‫הצדדים בית המשפט‪.‬‬
‫‪.31‬‬
‫את דברי פקידת הסעד בתסקיר זה ראוי להביא כלשונן‪:‬‬
‫"לפנינו זוג הורים הנמצאים בסכסוך זוגי מתמשך‪ .‬לשניים שני ילדים‬
‫קטינים‪ .‬לאם רקע של אלכוהוליזם‪ ,‬אם כי טוענת שכיום האב שותה ואף‬
‫נוהג בשכרות‪ .‬לאם שני הורים המסייעים בגידול הילדים‪ .‬הסבתא (אמה‬
‫של האם) סירבה לפגוש אותנו‪ ,‬טענה כי אינה רוצה להיות שותפה‬
‫לסכסוך‪ ,‬אך הקפידה לומר את המשפט "אמא זו אמא"‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫א‪.‬מ נ' א‪.‬מ‬
‫תמש (טב') ‪34393-80-38‬‬
‫הסב (אביה של האם) הגיע למחלקתנו בעזרת חתנו וסיפר כי האב ראוי‬
‫יותר לגדל את הילדים‪ .‬לדבריו‪ ,‬הוא אדם העובד בצורה מסודרת‬
‫הכנסותיו גבוהות יותר‪ ,‬הוא בעל יכולות טובות יותר‪ ...‬ברור כי כיום‪,‬‬
‫המצב בבית קשה לכל בני המשפחה ובמיוחד לילדים‪.‬‬
‫בין האב והבן יש קואליציה נגד האם‪ .‬האם גם יודעת כי גם אביה נגדה‬
‫(לדבריה‪ ,‬כל חייה היה כך)‪ .‬הילדה מרגישה כי היא חצויה בין שני‬
‫ההורים‪ .‬כאשר נעשה ניסיון לשוחח עמה מיד פרצה בבכי‪ .‬לאור מערכת‬
‫היחסים הקשה בין ההורים ובין האם לבן‪ ,‬הרי ברור שבמצב כזה‪,‬‬
‫המשמורת על הבן תהיה לאב‪.‬‬
‫ההורים חלוקים בדעותיהם בעניין המשמורת על הילדה‪ ,‬ואף אנו‬
‫התלבטנו רבות בסוגיה זו‪ .‬מחד‪ ,‬אנו רואים ילדה הנהנית משני הורים‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬יש לאם קושי אמיתי בגידול הילדה‪ .‬האם יוצאת מוקדם בבוקר‬
‫לעבודה (בשעה ‪ )5:38‬ואין מי שיישאר עם הילדה עד צאתה לבית ספר‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ברור לנו כי האם מנסה לרצות את הילדה ולנהוג על פי רצונותיה‪.‬‬
‫האם חוששת‪ ,‬כי האב יסית את הבת נגדה וינתק אותה ממנה ולכן דורשת‬
‫אותה למשמורתה‪ .‬נוסף ועולה בפנינו עקרון אי הפרדה בין האחים‪ .‬אם‬
‫ניתן משמורת על הילדה לאם‪ ,‬הרי שהפרדנו בין שני אחים‪ .‬אנו נוכחנו‬
‫בדאגה הכנה של האח לאחותו‪ .‬לאור החשש שייגרם נתק בין האם לילדה‬
‫המלצת העו"ס המחוזית לסדרי דין הינה לתת משמורת משותפת לשני‬
‫ההורים עם לינה של פעמיים בשבוע אצל האם‪ .‬שני ההורים מתנגדים‬
‫לחלוטין למשמורת משותפת המחייבת הסכמה ותקשורת מינימאלית בין‬
‫הצדדים‪ .‬לאור המצב נמליץ על‪:‬‬
‫משמורת על שני הילדים לאב‪.‬‬
‫הסדרי ראיה‪ :‬שלוש פעמים בשבוע הילדה תהיה עם האם מהשעה שהאם‬
‫חוזרת מהעבודה ועד השעה ‪.28:88‬‬
‫אחת לשבועיים הילדה תלון בבית האם מיום שישי אחר שעות בי"ס ועד‬
‫מוצ"ש בשעה ‪.28:88‬‬
‫על האב מוטלת האחריות לשמירת הקשר בין האם והילדה על מנת שלא‬
‫ייווצר מצב של נתק כפי שקורה היום בין האם לבן‪".....‬‬
‫‪.30‬‬
‫אומר כבר כעת‪ ,‬כי אני שותף לעמדת ב"כ האם‪ ,‬כי התסקיר לכשעצמו אינו מהווה מסמך‬
‫שניתן לבסס עליו פסק דין לקביעת משמורת הקטינה אצל אביה‪ .‬ייתכן ובתסקיר מובלעות‬
‫כל הנחות המוצא הנורמטיביות שהובאו לעיל במסגרת פריטת טובת הילדים לפרטים‪ ,‬אך‬
‫שומה היה להבהיר ולהבליט כל אחד מהנתונים והפרמטרים הרלבנטיים‪ ,‬את המסקנה‬
‫לגביו ואת תרומתה לגיבוש ההמלצה הסופית‪.‬‬
‫‪.34‬‬
‫כאשר קוראים את התסקיר‪ ,‬ניכר כי שני שיקולים מרכזיים הביאו העו"ס למסקנתה ‪:‬‬
‫האחד היה שיקול האיחוד בין האחים והשני‪ ,‬העובדה שהאם יוצאת מוקדם לעבודה ועל כן‬
‫תתקשה לגדל הקטינה‪ .‬שיקולים אלה‪ ,‬אין בהם די כדי להיענות לעתירת האב לקבוע את‬
‫‪11‬‬
‫א‪.‬מ נ' א‪.‬מ‬
‫תמש (טב') ‪34393-80-38‬‬
‫משמורתה של הקטינה מ‪.‬מ‪ .‬אצלו‪ .‬נדרשים הסברים מפורטים ומבוססים הרבה יותר‬
‫אודות היכולות והליקויים ההוריים של הצדדים‪.‬‬
‫‪.98‬‬
‫יחד עם זאת ובניגוד לעמדת ב"כ האם‪ ,‬סבורני‪ ,‬כי הסברים אלה נמסרו במסגרת עדותה של‬
‫העו"ס לסדרי דין והם מעוגנים גם במסמכים ובנסיבות עליהן אין חולק כפי שאבאר‪.‬‬
‫‪.93‬‬
‫במסגרת הדיון ציינה העו"ס לסדרי דין במספר הזדמנויות‪ ,‬כי האב מספק את כלל צורכי‬
‫הקטינים‪ ,‬נמצא בקשר רציף עם הגורמים המחנכים ולפיכך הוא הדמות ההורית‬
‫הדומיננטית‪ .‬דברים אלה לא נצפו או נאמרו ביחס לאם‪ .‬לשם המחשת התרשמות העו"ס‬
‫אצטט עדותה בעניין זה‪:‬‬
‫"ראיתי שהאב מטפל בילדים ומספק להם את הצרכים‪ ,‬הילדים‬
‫מתפקדים טוב במסגרות‪ ,‬ויש חוות דעת טובות מאוד‪ .‬לאבא יש תמיכה‬
‫של ההורים של האימא והכיוון היה להמליץ על משמורת לאבא" (ראה‬
‫עמ' ‪ 33‬שורות ‪ 33-33‬לפרוטוקול )‪.‬‬
‫ובהמשך‪:‬‬
‫"התרשמתי מהקשר של האב והבת שיש חום ואהבה‪ .‬היא יושבת עליו‪,‬‬
‫מתרפקת עליו וישנה קירבה פיזית" (ראה עמ' ‪ 33‬שורות ‪28-23‬‬
‫לפרוטוקול)‪.‬‬
‫ועוד היא העידה‪:‬‬
‫"הוא רואה צרכים של הילדים ודואג להם‪ ,‬מה שלא ראיתי אצל האם‪ ,‬וגם‬
‫העניין שלא להפריד בין הילדים" (עמ' ‪ 35‬שורות ‪ 35-31‬לפרוטוקול)‬
‫ופעם נוספת‪:‬‬
‫"כמו שאני רואה את התמונה היום‪ ,‬אני רואה את האבא משקיע יותר‬
‫מאשר האימא‪ ,‬ובגלל זה‪ ,‬זה היה השיקול העיקרי לכך שאם אין משמורת‬
‫משותפת‪ ,‬אז האב יהיה משמורן של שני הילדים" (עמ' ‪ 30‬שורות ‪.)3-2‬‬
‫ולבסוף‪:‬‬
‫"אני ראיתי שהאב מגלה רצינות‪ ,‬אכפתיות‪ ,‬עם החששות של הסתות נגד‬
‫האמא‪ ,‬ראיתי באמת את הדאגה לילדים ואת ההקדשה מזמנו לילדים‬
‫יותר מאשר האמא‪( ".‬עמ' ‪ 30‬שורות ‪ 0-38‬לפרוטוקול וכן ראה בעמ'‬
‫‪ 23‬שורות ‪ 23-29‬ובעמ' ‪ 23‬שורות ‪ 9-0‬לפרוטוקול)‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫א‪.‬מ נ' א‪.‬מ‬
‫תמש (טב') ‪34393-80-38‬‬
‫‪.92‬‬
‫העו"ס לסדרי דין אף ציינה‪ ,‬כי במשך כל התקופה בה שהתה האם במוסד לגמילה ועוד‬
‫קודם לכן‪ ,‬האב הוא זה אשר טיפל בקטינים במסירות אין קץ (עמ' ‪ 23‬שורה ‪ 9‬לפרוטוקול)‪.‬‬
‫עדות זו‪ ,‬עליה אין חולק‪ ,‬חשובה היא במאוד‪ ,‬שעה שהיא מלמדת על חוויות העבר של‬
‫ההורים עם הקטינים ועל יכולת מוכחת של האב להחזיק ולגדל את שני הילדים בגפו‬
‫כאשר האם אינה נוכחת‪ .‬אין עדות דומה כלל ביחס לאם‪ .‬אם ניסיון העבר יכול להוות‬
‫אינדיקציה לעתיד‪ ,‬הרי שהעובדה שהאב כבר החזיק בגפו‪ ,‬לפני כשנה‪ ,‬בשני הקטינים גם‬
‫יחד תקופה רצופה של מעל חודש ימים ודאג לכל מחסורם היא סימן ליכולת לעשות כן‬
‫בעתיד‪.‬‬
‫‪.93‬‬
‫ב"כ האם טענה בסיכומיה‪ ,‬כי המלצות וממצאי העו"ס לוקים בחסר בשל התעלמותה‬
‫מהחשש לניכור הורי שעלול להיגרם בשל היעדר יכולתו של האב (לטענתה) להפריד בין‬
‫הסכסוך לבין צרכי הקטינים וכן בשל הסתמכות יתר על עדיפות אמצעיו ויכולותיו‬
‫הכלכליות על פני האם‪ ,‬בעוד שמדובר לשיטתה בשיקול פסול‪.‬‬
‫‪.99‬‬
‫אינני סבור שיש די בטענות אלה כדי להשמיט הבסיס תחת המלצות העו"ס לסדרי דין‪.‬‬
‫‪.99.3‬‬
‫ראשית‪ ,‬אין פסול ופגם בכך שהאב משקיע מאמצעיו הכספיים בילדים ובטיפוחם‪ .‬זאת‬
‫ועוד‪ ,‬לאור החלטת המזונות הזמניים שניתנה לפני כשנה‪ ,‬הרי שמצבם הכלכלי השוטף של‬
‫ההורים כמעט והתאזן‪ .‬אין כל אינדיקציה להשקעה כלשהי של האם בקטינה‪ .‬האם אינה‬
‫מעורבת בבתי הספר‪ .‬אינה דואגת להלביש ולהכין הקטינה בבוקר לבית הספר‪ .‬מנגד‪,‬‬
‫תרומת האב בהקשר זה היא מכרעת‪ .‬האב לוקח את ילדיו לטיולים‪ ,‬סיורים ומעבר‬
‫להשקעות הכרוכות באמצעים כספיים‪ ,‬הוא משקיע זמן‪ ,‬מרץ‪ ,‬אהבה ומשאבים אחרים‬
‫בילדיו‪.‬‬
‫‪.99.2‬‬
‫שנית‪ ,‬גם אם קיימים ליקויים בהתנהלות האב‪ ,‬בכך שיידע הקטינה במועד הדיון או לא‬
‫היסה את הקטין כאשר זה כינה את האם "משוגעת" בנוכחותו‪ ,‬התרשמות העו"ס לסדרי‬
‫דין ובית המשפט היא‪ ,‬כי "יש עם מי לעבוד"‪ ,‬כי האב פנוי וזמין להדרכה‪ ,‬כי הוא נכון לקבל‬
‫סמכות העו"ס ו‪/‬או גורמי טיפול אחרים ולא מדובר במי שפועל מתוך רוע צרוף ו‪/‬או במכוון‬
‫כנגד טובת הילדים‪.‬‬
‫‪.99.3‬‬
‫העו"ס התרשמה בפירוש‪ ,‬כי לאב יכולת להפריד בין הצרכים שלו לבין הסכסוך ולבין צרכי‬
‫הקטינים להיות בקשר עם אמם (עמ' ‪ 4‬שורה ‪ .)33‬זאת ועוד‪ ,‬כאשר נשאלה הע"ס לסדרי דין‬
‫האם יש לה אינדיקציה למעורבות האב בהסתת הקטין כנגד אמו היא השיבה באופן חד‬
‫משמעי ‪" :‬לא" (עמ' ‪ 0‬שורה ‪.)20‬‬
‫‪11‬‬
‫א‪.‬מ נ' א‪.‬מ‬
‫תמש (טב') ‪34393-80-38‬‬
‫‪.99.9‬‬
‫אני שותף לדעה זו ובהקשר זה מבהיר‪ ,‬כי העובדה שהקטינה אינה מצויה בניכור הורי‪ ,‬חרף‬
‫סכסוך משמורת מר בן שנה מלמדת אף היא שאין מדובר באב שמבקש להסית הקטינים‬
‫כנגד אמם‪ .‬עובדה זו מתיישבת טוב יותר עם הסברה‪ ,‬כי ייתכן שהקטין היה עד‬
‫להתנהלויות קשות ביותר מצדה של האם (כגון ניסיון התאבדות באמצעות סכין כפי שדיווח‬
‫לעו"ס) ולאור גילו המתבגר והבנתו הטובה יותר את המתרחש בסביבתו‪ ,‬התקשה להשלים‬
‫עם התנהלות זו של האם‪.‬‬
‫‪.99.5‬‬
‫אל כל אלה יש לצרף העדויות שהובאו בפניי והמעידים על נסיונות של האב לשתף את האם‬
‫בבילויים ופעילויות משותפות עם הקטינים במהלך השנה האחרונה – נסיונות שהאם‬
‫דחתה‪ .‬נסיונות אלה מלמדים על כך כי האב‪ ,‬חרף הסכסוך הזוגי‪ ,‬רואה חשיבות במעורבות‬
‫האם בחייהם של הקטינים‪.‬‬
‫‪.95‬‬
‫במצב דברים זה בו האם עצמה טוענת בסיכומיה‪ ,‬כי לאב מסוגלות הורית תקינה (סעיף ‪0‬‬
‫לסיכומיה)‪ ,‬מתבקשת שאלת בחינת תפקודה ויכולותיה ההוריות ובפרט בדבר מידת‬
‫התאמתה להוות משמורנית יחידה לקטינה מ‪.‬מ‪ ..‬העובדה שמדובר באם שאושפזה במרכז‬
‫לבריאות הנפש במחלקה סגורה לתקופה רצופה בת חודש ימים וזאת אך לפני כשנתיים‪ ,‬יש‬
‫בה כדי להעלות סימני שאלה אודות אישיותה‪ ,‬יכולת התמודדותה עם מצבי לחץ ועם תלות‬
‫באלכוהול ולא כל שכן ביחס למסוגלותה ההורית‪ .‬כן סודק הדבר את חובת הזמינות‬
‫הנדרשת מהורה כלפי ילדו‪ ,‬ובייחוד הורה שמתפקד כמשמורן יחידני‪.‬‬
‫‪.90‬‬
‫בהקשר זה‪ ,‬החיסרון שנעוץ בעובדה שתסקיר הסעד הוגש כעבור שנה מאז שהוזמן על ידי‬
‫בית המשפט הופך ל'יתרון'‪ ,‬במובן זה שניתנה אפשרות לעו"ס לסדרי דין לבחון את תפקודה‬
‫של האם על פני ציר הזמן ולהיווכח‪ ,‬האם אכן יש לה יכולות‪ ,‬זמינות ותפקוד הורי המותאם‬
‫לילדיה הקטינים ובפרט לקטינה מ‪.‬מ‪..‬‬
‫‪.91‬‬
‫מבחן ציר הזמן מלמד על מגרעות העולות על יתרונות בתפקוד ההורי של האם‪:‬‬
‫‪.91.3‬‬
‫האם לא גילתה יוזמה‪ ,‬לא ערכה שינוי בשעות העבודה ו‪/‬או באורחות חייה ונותרה פסיבית‬
‫ביותר מבחינת נוכחותה בחיי הקטינים (עמ' ‪ 39‬שורות ‪ .)21-38‬היא לא לקחה חלק בטיולים‬
‫של הקטינים‪ ,‬בבילוי בשעות הפנאי שלהם (עמ' ‪ 22‬שורות ‪ )33-39‬ודחתה נסיונות האב‬
‫לערבה בפעילויות אלו‪ ,‬עירוב שיכול היה לקרב אותה לבנה הקטין וללמד על יכולת הקרבה‬
‫גדולה יותר מצדה לטובת ילדיה הקטינים‪.‬‬
‫‪.91.2‬‬
‫האם לא לקחה חלק בטיפול חרף הסיכון שקיים תמיד‪ ,‬כי שימושה ותלותה באלכוהול‬
‫תפרוץ מחדש וחרף בקשת שירותי הרווחה כי תיקח חלק בטיפול כאמור (עמוד ‪ 23‬שורות ‪9-‬‬
‫‪.)0‬‬
‫‪14‬‬
‫א‪.‬מ נ' א‪.‬מ‬
‫תמש (טב') ‪34393-80-38‬‬
‫‪.91.3‬‬
‫הדיווחים שהובאו מפי הקטין בפני העו"ס‪ ,‬על כך שהאם החזיקה בסכין וניסתה להתאבד‬
‫והוא לקח הסכין ממנה הם דיווחים מבהילים ביותר‪ .‬לשיטת העו"ס‪ ,‬זה "נשמע כאירוע‬
‫אותנטי ולא כהמצאה שלו" (עמ' ‪ 4‬שורה ‪.)0‬‬
‫‪.91.9‬‬
‫האם לא עשתה דבר להתקרב אל בנה הקטין ו‪/‬או לגשר על הפערים עמו‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬הנתק‬
‫בינה לבין הקטין נוצר בשנה שבה האם מתגוררת עם הקטין תחת קורת גג אחת‪ .‬שנה שלמה‬
‫הייתה לאם לפחות לבקש סיוע וכלים משירותי הרווחה כיצד להתמודד עם בנה הקטין ולא‬
‫הובאה כל ראיה‪ ,‬כי היא עשתה ניסיון לעשות דבר מה‪.‬‬
‫‪.91.5‬‬
‫חולשת ונסיונה לרצות את הקטינה נתפסו על ידי העו"ס בתצפית שנערכה כהמשך ישיר‬
‫לאישיותה החלשה והדבר מעורר סימני שאלה בדבר יכולתה להציב גבולות ברורים לקטינה‬
‫ולשמש הורה סמכותי עבורה וזאת נוכח גילה של הקטינה‪.‬‬
‫‪.91.0‬‬
‫האם אף לא הצליחה לגייס את הוריה לעזרתה ונראה‪ ,‬כי אף הם ניצבים לצדו של האב (עמ'‬
‫‪ 33‬שורה ‪ ,32‬עמ' ‪ 22‬שורה ‪ ,20‬עמ' ‪ 29‬שורה ‪ ..)3‬היא לא הייתה ערה שנוכחותה העקבית‬
‫בכנסיה נוצרית או משיחית (הדבר לא הוברר מדבריה עד תום)‪ ,‬יחד עם הקטינה הלומדת‬
‫בבית ספר יהודי דתי עלולה להסב בלבול או נזק לקטינה (עמ' ‪ 39‬שורות ‪.)24-38 ,1-30‬‬
‫‪.91.1‬‬
‫דומה‪ ,‬כי אחת האינדיקציות היותר ברורות לאי התאמתה של האם לשמש משמורנית‬
‫לקטינה‪ ,‬הינה היעדר תוכנית ברורה כיצד לעשות כן‪ .‬זה מתחיל בשאלה מי ייקח הקטינה‬
‫לבית הספר כאשר האם יוצאת לעבודתה לפני השעה ‪ 0‬בבוקר‪ ,‬זה ממשיך בהיעדר תוכנית‬
‫ברורה לעניין החזקת הקטינה והטיפול בה בחיי היום‪-‬יום (עמ' ‪ 34‬שורה ‪ ,)9‬וזה מסתיים‬
‫למעשה בהיעדר כל נכונות לערוך התבוננות פנימית כדי לעמוד על הליקויים באישיותה‬
‫ובהתנהגותה מתוך ניסיון לתקנם בעתיד‪ .‬הוסף על כך העובדה שלאם אין כל מענה כיצד‬
‫יתקיים הקשר בינה לבין הקטין ובין הקטינה לבין אחיה באם היא תהיה משמורנית‬
‫יחידנית של מ‪.‬מ‪ .‬ותמצא‪ ,‬כי קביעת משמורתה של הקטינה מ‪.‬מ‪ .‬בחיקה לא תיטיב עמה‬
‫בהכרח‪.‬‬
‫‪.90‬‬
‫למעלה מכך‪ ,‬בדיון אשר התקיים בפניי ביום ‪ 81/33/2833‬ציינה האם‪ ,‬כי היא משתתפת‬
‫נמצאת מזה ‪ 31‬שנים בכנסייה שנקראת "*****" וכי היא לוקחת את הקטינה מ‪.‬מ‪.‬‬
‫למפגשים הללו בו בזמן שהקטינה מתחנכת בבית ספר יהודי דתי (ראה עמ' ‪ 3‬שורות ‪25-20‬‬
‫לפרוטוקול)‪.‬‬
‫‪.94‬‬
‫בחקירתה העו"ס לסדרי דין היא ציינה‪ ,‬כי יש עם העניין בעייתיות וכי האם מתעלמת מכך‬
‫שהדבר עלול לבלבל הקטינה וליצור אצלה קונפליקט (ראה עדות העו"ס בעמ' ‪ 39‬שורות ‪39-‬‬
‫‪ 30‬לפרוטוקול מיום ‪ 35/33/2833‬וכן עדותה בעמ' ‪ 23‬שורות ‪ .)28-23‬הדבר מלמד על‬
‫התנהלות בלתי אחראית בלשון המעטה בכל הנוגע למצבה החינוכי והרוחני של הקטינה‪ .‬גם‬
‫כאן האם שמה את צרכיה שלה לפני צרכי הקטינה ולמעשה כשלה בבחינת צרכיה של בתה‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫א‪.‬מ נ' א‪.‬מ‬
‫תמש (טב') ‪34393-80-38‬‬
‫כאשר נדרש בית המשפט לבחון מידת התאמת ההורים לספק לילדיהם צרכיהם החינוכיים‬
‫והערכיים יש קושי לראות כיצד התנהלות האם בתקופה האחרונה וחשיפת הקטינה‬
‫להשתתפותה באותה כנסייה מתיישבת עם טובתה של הקטינה המתחנכת בבית ספר יהודי‬
‫דתי‪.‬‬
‫‪.58‬‬
‫התנהלות כוללת זו מלמדת על בלבול וחוסר ארגון מצד האם במקרה הטוב ועל חוסר‬
‫מודעות או הבנה באשר לטובת חינוך בתה במקרה הגרוע‪.‬‬
‫‪.53‬‬
‫למעלה משנה בני הזוג מתנהלים בבית המשפט בסכסוך משמורת מר‪ ,‬אך האם עשתה מעט‬
‫מאוד‪ ,‬מעט מדי‪ ,‬כדי להראות מדוע היא עשויה להתאים יותר לשמש משמורנית לקטינה‬
‫לעומת האב‪.‬‬
‫‪.52‬‬
‫חשוב לציין‪ ,‬כי אין בכל אלה‪ ,‬כדי לומר שאין לאם תכונות חיוביות ו‪/‬או התאמה כלל‬
‫לשמש כמשמורנית של הקטינה מ‪.‬מ‪ ; .‬בדיווח העו"ס ניכרים החום‪ ,‬האהבה והמחוות‬
‫הקטנות בין אם לבתה הקטנה שהופכות את הקשר ביניהן לכה הדוק ומיוחד‪ .‬האם‬
‫השתדלה להכין עם הקטינה שיעורי בית במקצועות שבהן העברית הייתה פשוטה‪ .‬הקטינה‬
‫נתרמת מנוכחותה בחייה‪ .‬השתיים אף נוהגות לישון באותו חדר שנה שלמה‪ .‬לאור קשר חם‬
‫זה שכלל לא נעלם הימני הופכת ההכרעה בעניין המשמורת של הקטינה כה קשה‪ .‬אך בחום‬
‫ובאהבה בלבד אין די‪ .‬מהורה נדרשת אחריות‪ ,‬הקרבה‪ ,‬ראיית התמונה הכוללת‪ ,‬יכולת‬
‫להציב גבולות ולעמוד בהן‪ ,‬הקצאת משאבים בילדיו‪ ,‬הצבתם בראש סדר עדיפויות‪ .‬זאת‬
‫ועוד‪ ,‬חום ואהבה‪ ,‬התרפקות וקרבה קיימים גם בין האב לבין הקטינה ואינם אך מנת חלקו‬
‫של הקשר בין האם לבין הקטינה‪ .‬בבחינת המשמורת אצל האב‪ ,‬קיימים יתרונות יחסיים‬
‫נוספים כמפורט לעיל המטים הכף לטובת קביעת המשמורת בחזקתו והמחייבים שמירת‬
‫קשר הדוק בין הילדה לבין אמה‪.‬‬
‫‪.53‬‬
‫כך‪ ,‬עיקרון איחוד האחים ואי פיצול המשמורת ביניהם אף הוא רלבנטי לענייננו וביתר‬
‫שאת וסבורני‪ ,‬כי לא בכדי ראתה בכך העו"ס לסדרי דין משום שיקול מפתח שמחזק‬
‫ההמלצה בדבר קביעת המשמורת של הקטינים בידי האב (ראה עמ' ‪ 1‬שורה ‪ ,0‬עמ' ‪ 39‬שורה‬
‫‪ 20‬לפרוטוקול)‪.‬‬
‫‪.59‬‬
‫כאשר על ביהמ"ש להכריע בעניינם של מספר אחים‪ ,‬עליו לשקול את טובתו של כל ילד וילד‬
‫בנפרד‪ ,‬כאשר אחד הפרמטרים הנשקלים הוא החשיבות שיש בהימצאותם יחדיו לבריאות‬
‫הנפשית‪(( WELL BEING -‬בג"צ ‪ 45/02‬רואי נ' רואי פ"ד טז(‪ ,3309 )2‬בעמ' ‪.)3345‬‬
‫‪.55‬‬
‫שיקול זה‪ ,‬אף יכול לשמש כשיקול מכריע‪ ,‬כאשר קיימת מסוגלות הורית שווה וכאשר היא‬
‫איננה שווה על אחת כמה וכמה‪ ,‬שהוא יכול להכריע את הכף‪ .‬ככל שהקשר הנפשי בין‬
‫הילדים הוא חזק יותר והוא נחוץ להם כאויר לנשימה בתהליך גדילתם‪ ,‬כך יגדל משקלו של‬
‫פרמטר זה‪ .‬כאשר ילדים נמצאים במשבר הם עשויים להיזקק יותר לאותה אחוות אחים‬
‫‪11‬‬
‫א‪.‬מ נ' א‪.‬מ‬
‫תמש (טב') ‪34393-80-38‬‬
‫כמקור חיוני לתמיכה ולקשר רגשי חם (עע"מ (מחוזי – ת"א) ‪ 3838/40‬פלונית נ' פלוני‬
‫[פורסם בנבו] (‪.))25/82/3444‬‬
‫‪.50‬‬
‫ניכר בנסיבות‪ ,‬כי קיים קשר הדוק וחם בין הקטינים‪ .‬האח הגדול דואג לאחותו ואף חושש‪,‬‬
‫כי האם תסכן אותה‪ .‬הקטינים גם כך מצויים במשבר מתמשך נוכח הקרע בין ההורים‬
‫המתגוררים עדיין תחת קורת גג אחת‪ .‬הפרדה בין האחים‪ ,‬בנוסף לפרידה פיסית של‬
‫ההורים עלולה להיות מכה אחת יותר מדי עבור מ‪.‬מ‪ .‬הקטינה‪ .‬העו"ס לסדרי דין ציינה‬
‫במספר הזדמנויות נוספות במסגרת עדותה‪ ,‬כי יש חשיבות לאי הפרדת האחים וכי עניין זה‬
‫נלקח בחשבון לצורך המלצתה (ראה עמ' ‪ 39‬שורה ‪ 20‬וגם עמוד ‪ 35‬שורות ‪ .)35-30‬כן ציינה‬
‫פקידת הסעד בתסקירה בעמ' ‪" :0‬אנו נכחנו בדאגה הכנה של האח לאחותו"‪.‬‬
‫‪.51‬‬
‫לאור כל אלה‪ ,‬סבורני כי המלצת העו"ס לפיה האב יהיה המשמורן של שני הקטינים הינה‬
‫ראויה ולא נפל בה פגם‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫‪.50‬‬
‫להורים שבפניי שני ילדים קטינים‪ ,‬כאשר ביחס לקטין נ‪.‬מ‪ ,.‬הם לא חלוקים‪ ,‬כי הוא אמור‬
‫להיות במשמורתו של האב‪ ,‬שעה שהוא מצוי בנתק מוחלט מהאם ומביע רצון חד משמעי‬
‫להתגורר עם אביו‪ .‬המחלוקת התמקדה איפוא בשאלה‪ ,‬מי יחזיק בקטינה מ‪.‬מ‪ ..‬בהקשר זה‬
‫ראינו‪ ,‬כי בנסיבות המשפחה שבפניי לא ניתן לדבר על הסדר של משמורת משותפת לאור‬
‫התנגדותם של ההורים ושעה שניסיון העבר הקרוב הוכיח שהדבר למעשה אינו אפשרי‬
‫בשלב זה‪.‬‬
‫‪.54‬‬
‫ראינו כי לשם מתן מענה ראוי לשאלת המשמורת בקטינה מ‪.‬מ‪ ,.‬יש לבחון את טובתה‪.‬‬
‫טובה זו מורכבת ממספר רב של פרמטרים‪ .‬הפרמטרים מצאו ביטוי חלקי בתסקיר וביטוי‬
‫משלים בעדות העו"ס לסדרי דין‪.‬‬
‫‪.08‬‬
‫כאשר מסתכלים על התמונה הכוללת ומשווים בין יכולותיהם והתאמתם של שני ההורים‬
‫לשמש משמורנים לבתם מ‪.‬מ‪ .‬הקטינה‪ ,‬עולה כי טובת הקטינה מצדיקה שתהא במשמורתו‪.‬‬
‫‪.03‬‬
‫האב אינו רק הורה משמורן ראוי יותר ביחס לקטינה‪ ,‬הוא גם אפוטרופוס איכותי יותר‪.‬‬
‫הוא מקריב יותר מעצ מו למען ילדיו‪ .‬הוא משקיע בהם מכספו‪ ,‬זמנו ומרצו‪ .‬הוא מעורב‬
‫בחיי החינוך שלהם ומאפשר מיצוי הפוטנציאל הלימודי שלהם‪ .‬הוא מרחיב אופקיהם‬
‫באמצעות טיולים‪ ,‬סיורים ושהות משותפת בשעות הפנאי‪ .‬הוא זמין‪ ,‬נגיש ופתוח הרבה‬
‫יותר לטיפול והדרכה הורית מאשר האם‪ .‬הוא נכון רפלקטיבי וקואופרטיבי יותר מאשר‬
‫האם‪ .‬ראינו כי תיאוריית ההתקשרות המשמשת אחד האדנים המרכזיים לבחינת פתרונות‬
‫ראויים לילדים שהוריהם מתגרשים‪ ,‬בוחנת את סוגיית זמינותו של ההורה עבור הקטין‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫א‪.‬מ נ' א‪.‬מ‬
‫תמש (טב') ‪34393-80-38‬‬
‫בהקשר זה‪ ,‬הוכח חד משמעית בפניי‪ ,‬כי לאב זמינות ויציבות גבוהה הרבה יותר עבור ילדיו‬
‫לעומת האם‪.‬‬
‫‪.02‬‬
‫מעבר למידת התאמתו הרבה של האב לשמש כמשמורן‪ ,‬לא ניתן להתעלם מהעובדה‪ ,‬כי הבן‬
‫נ‪.‬מ‪ .‬יתגורר בכל מקרה עם האב במשמורתו ובין האחים נ‪.‬מ‪ .‬ומ‪.‬מ‪ .‬קשר חם שאף הוא‬
‫מהווה פרמטר וטעם המצדיק אי פירוד ואיחוד ביניהם בעת משברית זו של פירוד פיסי בין‬
‫ההורים‪.‬‬
‫‪.03‬‬
‫לאם קשר חם ואוהב עם בתה הקטינה‪ .‬על קשר זה ניתן‪ ,‬צריך ואפשר להגן ולטפח‪ ,‬גם אם‬
‫המשמורת תיקבע באופן בלעדי אצל האב‪ .‬הדבר תלוי בעיקר באם‪ ,‬שעה שהוכח כי האב‬
‫אינו מתנגד לקיומו וטיפוחו של קשר כאמור‪ .‬הדבר יפוקח על ידי אנשי המקצוע כדי‬
‫להבטיח שהקשר לא יפגע‪.‬‬
‫‪.09‬‬
‫אשר על כן‪ ,‬לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים‪ ,‬עיינתי בכתבי הטענות ובתסקיר ולאחר‬
‫חקירת העו"ס לסדרי דין הגעתי לכלל דעה‪ ,‬כי טובתם של שני הקטינים מ‪.‬מ‪ .‬ונ‪.‬מ‪ .‬להיות‬
‫במשמורת אביהם וכך אני קובע‪.‬‬
‫‪.05‬‬
‫החיוב בתשלום מזונות זמניים מבוטל החל מהיום‪.‬‬
‫‪.00‬‬
‫הסדרי הביקורים בין הקטינה לבין האם יתקיימו כדלהלן‪:‬‬
‫בימים א'‪ ,‬ג'‪ ,‬ה' בין השעות ‪ 31:88‬עד ‪.28:88‬‬
‫בכל סוף שבוע שני‪ ,‬ביקור כולל לינה מיום ו' בשעה ‪ 39:88‬ועד למוצאי שבת בשעה ‪.34:88‬‬
‫‪.01‬‬
‫אני אוסר על האם לקחת הקטינה לביקורים בכנסיית "‪ ,"...‬או בכל כנסייה אחרת‪ ,‬אלא אם‬
‫כן הדבר נעשה בתיאום ובהסכמה בכתב של האב‪.‬‬
‫‪.00‬‬
‫אני ממנה בזאת את העו"ס לסדרי דין מהלשכה לשירותים חברתיים‪ ,‬על פי הוראות‬
‫סעיפים ‪ 34‬ו ‪ 00 -‬לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות‪ ,‬התשכ"ב – ‪ ,3402‬לצורך המשך‬
‫טיפול בשינויים המחויבים הסדרי הראייה ובכל מחלוקת שתתגלע בין ההורים בנושא‬
‫המשמורת והאפוטרופסות‪ .‬תוקף המינוי הוא לשנה וחצי מהיום‪.‬‬
‫‪.04‬‬
‫במסגרת ההסמכה רשאית העו"ס לסדרי דין להרחיב הסדרי הביקורים‪ ,‬לצמצם‪ ,‬לקבוע‬
‫הסדרים כוללי לינה גם באמצע השבוע וכן לקבוע את חלוקת הזמן ההורי בתקופת חגים‬
‫וחופשות ממוסדות חינוך‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫א‪.‬מ נ' א‪.‬מ‬
‫תמש (טב') ‪34393-80-38‬‬
‫‪.18‬‬
‫במסגרת ההסמכה תערוך העו"ס לסדרי דין הכנה מתאימה לקטינה לקראת הפירוד הפיסי‬
‫בין ההורים ותקבע האם על ההורים להשתתף בטיפול ו‪/‬או בהדרכה הורית מכל מין וסוג‬
‫לשם הקלה על הסתגלות הקטינה למצב הדברים החדש‪ .‬כן תדריך העו"ס לסדרי דין את‬
‫שני הורים באשר לפעולות ודרכים שיש כדי לקרב בין הקטין נ‪.‬מ‪ .‬לבין האם‪.‬‬
‫‪.13‬‬
‫מיותר לציין שאם העו"ס לסדרי דין במהלך טיפולה בהסדרי ראייה‪ ,‬תדווח כי היא‬
‫מתרשמת שהקטינה מוסתת על ידי האב כנגד האם‪ ,‬תיזום הליך מתאים והעניין יובא בפניי‬
‫ללא דיחוי‪.‬‬
‫‪.12‬‬
‫במידה ויחול שינוי על פי העו"ס לסדרי דין ויועלו טענות הסתה ו‪/‬או ניכור הורי שיתבררו‬
‫כנכונות ויהיה צורך לשוב ולהידרש לשאלה בעניין המשמורת‪ ,‬תוגש תובענה מתאימה לבית‬
‫משפט זה למתן החלטה בעניין‪.‬‬
‫‪.13‬‬
‫אני מחייב את שני ההורים להישמע לכל הנחיות העו"ס לסדרי דין ולשתף פעולה עמה ועם‬
‫כל גורם טיפולי מטעמה בכל עניין ודבר הנוגע לקטינים ובאשר למסרים שיש להעביר להם‪.‬‬
‫‪.19‬‬
‫לפנים משורת הדין ולאור העובדה שלמעט העו"ס לסדרי דין לא נשמעו עדויות נוספות ועל‬
‫מנת שלא יסב הדבר נזק נוסף ליחסי הצדדים‪ ,‬אינני נותן צו להוצאות‪.‬‬
‫המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ולעו"ס לסדרי דין בדואר רשום ובאמצעות הפקס‪.‬‬
‫ניתן היום‪ ,‬כ"ט בכסלו התשע"ב‪ 25 ,‬בדצמבר ‪ ,2833‬בהעדר הצדדים‪.‬‬
‫אסף זגורי‪ ,‬שופט‬
‫‪5324313‬‬
‫‪59010333‬‬
‫חתימה‬
‫אסף זגורי ‪59010333‬‬
‫נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה‬
‫בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה‪ ,‬חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן‬
‫‪19‬‬