‫‪38‬‬ ‫מבקר העירייה‬ ‫דו"ח ביקורת – היחידה לטיפול בהתמכרויות ושיקום האסיר‬ ‫‪.1‬‬ ‫רקע כללי‬ ‫‪1.1‬‬ ‫תופעת השימוש בסמים אלכוהול והימורים רווחת כמעט בכל‬ ‫החברות והיא נפוצה בחברה המערבית בעשורים האחרונים‪.‬‬ ‫בעיית ההתמכרויות נוגעת לתחומי חיים רבים ומשפיעה על בריאותו‬ ‫של האדם‪ ,‬על משפחתו‪ ,‬על מיניותו‪ ,‬על תעסוקתו‪ ,‬על מגעיו עם החוק‬ ‫ועל האינטראקציה שלו עם החברה‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬יש להתייחס לבעיה כאל בעיה ביו‪-‬פסיכו‪-‬סוציאלי וכל טיפול‬ ‫חייב להתייחס למרכיבים אלה‪.‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫בישראל‪ ,‬עד סוף שנות ה – ‪ 07‬עיקר הפעילות בתחום זה הייתה‪,‬‬ ‫כמעט בלעדית בידי משטרת ישראל ופעילויות בהיקף מצומצם נעשו‬ ‫ע"י משרד הבריאות‪.‬‬ ‫כאשר הוברר כי המערכת לאכיפת החוק אינה יכולה לתת מענה‬ ‫לתופעה על כל היבטיה‪ ,‬הגיעו למסקנה כי החברה כולה צריכה‬ ‫להפוך לזירת התמודדות וכי יש להכניס לזירה זו אלמנטים של טיפול‬ ‫מניעתי חינוך והסברה‪.‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫היחידה לטיפול בהתמכרויות ושיקום האסיר (להלן – היחידה)‬ ‫פועלת במסגרת אגף הרווחה בעירייה‪.‬‬ ‫מטרת היחידה לעזור למתמכרים להיגמל פיזית – נפשית‪.‬‬ ‫צוות היחידה פועל יחד עם המטופל ומשפחתו על מנת לאפשר את‬ ‫הניתוק מההתמכרויות בה חלה המטופל כדי ליצור את השינוי‬ ‫האישי והמשפחתי אשר יוביל להשתלבות ותפקוד בחברה‪.‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫הביקורת התמקדה בבדיקת מספר נושאים כר"מ‪:‬‬ ‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬ ‫עקרונות הטיפול במתמכרים‪.‬‬ ‫אופן תפקוד היחידה‪.‬‬ ‫תקציב היחידה‬ ‫תקן כח אדם‪.‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫סיור ביחידה‬ ‫היחידה שוכנת ברח' יהודה ‪ 07‬במבנה המיועד להריסה הממוקם בנפרד‬ ‫מאגף הרווחה‪ .‬המבנה כולל חדר המתנה ומזכירות‪ ,‬שתי יחידות שירותים‬ ‫לצוות ולמטופלים ומטבח‪ .‬בנוסף‪ ,‬חדר לרכזת היחידה‪ ,‬חדר לעו"ס וחדר‬ ‫לעובד שיקום האסיר‪.‬‬ ‫במהלך הביקור ביחידה התרשמה הביקורת כי הריהוט בחדרי היחידה סביר‪.‬‬ ‫בחצר מוצב קרוון המשמש לפעילות קבוצתית‪ .‬בקרוון ריהוט מיושן ובחלקו‬ ‫מרופט ושבור‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫עקרונות הטיפול‬ ‫‪3.1‬‬ ‫גורמים מפנים‬ ‫במסגרת היחידה מטופלים מכורים לסמים‪ ,‬אלכוהול‪ ,‬הימורים‬ ‫ושיקום האסיר מגיל ‪ .11‬הפנייה ליחידה יכולה להיעשות על ידי פנייה‬ ‫עצמית או על ידי כל גורם אחר כגון‪ :‬עו"ס משפחה ומיחידות שונות‬ ‫באגף‪ ,‬שרות המבחן‪ ,‬מעסיקים‪ ,‬בני משפחה וקרובים‪.‬‬ ‫‪3.2‬‬ ‫קבלת פונים חדשים‬ ‫פונים חדשים המגיעים ליחידה מתקבלים על ידי מדריכת היחידה‪,‬‬ ‫הקובעת עימם שיחה פרה ‪ -‬אינטייק‪ .‬המדריכה תקבע שיחה – פרה‬ ‫אינטייק‪ ,‬שיחת היכרות ראשונית‪ ,‬בה נבדקת סיבת הפנייה‪ ,‬הסבר‬ ‫אודות היחידה והתהליך הטיפולי ומפורטים כללי ונהלי היחידה‪.‬‬ ‫המדריכה מפנה לרכזת היחידה את הטופס‪ ,‬לשם מינוי עו"ס מטפל‪.‬‬ ‫במידה והפונה משתמש בפועל בסמים ו‪/‬או אלכוהול‪ .‬הנ"ל מופנה‬ ‫לגמילה פיזית במסגרת אישפוזית‪ /‬גמילה אמבולטורית‪.‬‬ ‫ההפניה לאישפוזית נעשית אך ורק באישפוזיות בעלות רישיון של‬ ‫משרד הבריאות‪.‬‬ ‫לאורך שהות המטופל באישפוזית‪ ,‬מדריכת היחידה נמצאת בקשר‬ ‫רציף ועקבי עם המטופל ועם סיום שהותו ממונה לו עו"ס מטפל‬ ‫להמשך התהליך הטיפולי‪.‬‬ ‫מכורים לאלכוהול – מתחילים בתהליך אבחון‪ ,‬בו נבחן הצורך‬ ‫בגמילה אמבולטורית בליווי הרופא או צורך באשפוז‪ .‬במידה ויש‬ ‫צורך באשפוז‪ ,‬המטופל מופנה למסגרות המתאימות‬ ‫‪38‬‬ ‫‪3.3‬‬ ‫סיוע בתשלום עבור טיפול באישפוזית‬ ‫במסגרת היחידה‪ ,‬יש באפשרותנו לסייע בתשלום עבור האישפוזית‪.‬‬ ‫סיוע זה אינו גורף ומועבר ישירות למסגרת‪.‬‬ ‫עלות הטיפול במסגרת האישופזית הינו בסך ‪.₪ 077‬‬ ‫מטופל זכאי לסיוע פעם בשנה‪ ,‬הנו מחויב בהשתתפות עצמית‪ .‬הסיוע‬ ‫יינתן לאחר שנבדק עם המטופל המצב הכלכלי וכן אפשרות לגייס‬ ‫כסף מגורמים נוספים כגון‪ ,‬בני משפחה‪.‬‬ ‫במקרים חריגים המטופל יהיה פטור מהשתתפות‪.‬‬ ‫במידה והפונה הגיע ליחידה לאחר ששהה באישפוזית‪ ,‬ימונה לו עו"ס‬ ‫מטפל במיידית‪ ,‬על ידי רכזת היחידה‪ ,‬בהתאם לבעייתו המוצהרת‬ ‫(אלכוהול‪/‬סמים‪/‬הימורים‪/‬שיקום האסיר)‪.‬‬ ‫במידה והפונה נגמל באופן עצמאי‪ ,‬הוא מתבקש לתת ‪ 1‬בדיקות שתן‬ ‫נקיות מסמים ולאחר מכן ממונה לו עו"ס להמשך התהליך הטיפולי‪.‬‬ ‫‪3.3‬‬ ‫תהליך הטיפול ביחידה‪/‬שלבי הטיפול‬ ‫תהליך הטיפול כפי שמוגדר בהוראות התע"ס והתאמתו ליחידה הינו‬ ‫כדלקמן‪:‬‬ ‫תהליך האבחון – בשיחות הראשונות נפתח תיק למטופל ובו‬ ‫ממולאים הטפסים המתאימים‪ ,‬נחתם חוזה טיפולי ומובהרים לפונה‬ ‫חוקי היחידה ונהליה‪.‬‬ ‫תהליך האבחון – אינטייק‪ ,‬כולל כ ‪ 7 -‬שיחות טיפוליות‪ ,‬מתן בדיקות‬ ‫שתן‪/‬נשיפה וביקור בית ע"פ הצורך‪,‬לאחר מכן‪ ,‬המטופל מופנה לועדת‬ ‫אבחון‪.‬‬ ‫בתהליך האבחון הראשוני של נפגעי אלכוהול מתקיים אבחון רפואי‬ ‫ובו מתבצעת פגישה נפרדת עם רופא היחידה ולפי הצורך בשילוב עם‬ ‫עו"ס נפגעי אלכוהול‪ .‬האבחון כולל הפנייה לבדיקות רפואיות‪ ,‬אבחון‬ ‫מצב גופני ונפשי ובדיקות נשיפה‪.‬‬ ‫טרם קיום האבחון המעמיק‪ ,‬יוחלט האם להפנות הנ"ל לגמילה‬ ‫אמבולטורית (ביתית) עם מעקב רופא היחידה או לחילופין הפנייה‬ ‫לגמילה במסגרת המיועדת לאלכוהוליסטים בלבד‪.‬‬ ‫ועדת אבחון – בתום תהליך האבחון מתכנסת ועדת אבחון הכוללת‬ ‫את המטופל‪ ,‬העו"ס המטפל‪ ,‬הגורם המפנה‪ ,‬מפקחת מחוזית מטעם‬ ‫השרות לטיפול בהתמכרויות‪ ,‬רכזת היחידה ומדריכת היחידה‪.‬‬ ‫בוועדה‬ ‫שנערך‪.‬‬ ‫לאבחון‬ ‫בהתאם‬ ‫טיפולית‬ ‫תוכנית‬ ‫תקבע‬ ‫הועדה דנה ומחליטה על תכנית טיפול ושיקום‪ ,‬המתאימה ביותר‬ ‫למטופל ולמשפחתו‪.‬‬ ‫‪38‬‬ ‫ביצוע התוכנית הטיפולית – העו"ס האחראי על הטיפול בפונה ידאג‪,‬‬ ‫בהתאם להחלטות שנתקבלו בועדת האבחון‪ ,‬לביצוע התוכנית‬ ‫כדלהלן‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫טיפול במסגרת היחידה – תוכנית הכוללת שיחות טיפוליות‬ ‫פרטניות‪ ,‬טיפול קבוצתי‪ ,‬בדיקות שתן‪/‬נשיפה ושיקום‬ ‫תעסוקתי‪ .‬המטופל מוזמן לשיחה טיפולית אחת לשבוע‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬העו"ס והמדריך עוקבים אחר ביצוע בדיקות‬ ‫שתן‪/‬נשיפה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הפונה מוזמן להשתתף לפעילויות‬ ‫המתקיימות ביחידה והמתאימות לו‪ ,‬כגון סדנאות‪ ,‬קבוצות‬ ‫טיפוליות‪ ,‬ציוני חגים וכו'‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫מרכז יום – מרכז יום פועל כיום באשקלון ובבאר שבע‪.‬‬ ‫המטופלים מופנים למסגרות אלו לאחר ועדת קבלה במסגרת‬ ‫ואישור הוועדה‪.‬‬ ‫מרכז היום הנו תוכנית קבוצתית המתקיימת כל יום בין‬ ‫השעות ‪ ,17:77 – 1:77‬למשך ‪ 9 – 0‬חודשים‪ .‬העו"ס המטפל‬ ‫אחראי ליצור קשר עם צוות מרכז היום לקביעת ועדת קבלה‪.‬‬ ‫במידה והמטופל נמצא מתאים בועדת הקבלה על העו"ס‬ ‫המטפל למלא הועדה לאישור המכסה ועם אישורה להפנות‬ ‫את המטופל להתחלת הטיפול‪ .‬במקביל לתהליך במרכז היום‪,‬‬ ‫המטופל מחויב להמשך טיפול ביחידה הכולל שיחות‬ ‫פרטניות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫קהילה טיפולית – תוכנית טיפולית קבוצתית במסגרת סגורה‬ ‫לתקופה של שנה עד שנה וחצי‪ .‬ישנן מספר קהילות טיפוליות‬ ‫בארץ‪.‬‬ ‫העו"ס המטפל מלווה את המטופל בתהליך כניסתו לקהילה‬ ‫הטיפולית‪ ,‬הכולל ביצוע בדיקות רפואיות‪ ,‬כתיבת דו"ח‬ ‫סוציאלי והפנייה לועדת קבלה בקהילה‪ .‬עד לכניסתו של‬ ‫המטופל לקהילה הטיפולית הוא מגיע ליחידה לשיחות‬ ‫פרטניות ולמתן בדיקות שתן‪/‬נשיפה‪.‬‬ ‫מרגע כניסתו לקהילה הטיפולית‪ ,‬הטיפול הפרטני מופסק עד‬ ‫לסיום הטיפול בקהילה‪ .‬העו"ס נמצא בקשר עם צוות הקהילה‬ ‫ומתעדכן לגבי התהליך הטיפולי‪.‬‬ ‫הערכת הטיפול‬ ‫העו"ס המטפל עורך בדיקת מטרות והערכה מחודשת של‬ ‫הטיפול כל שלושה חודשים‪ .‬במידה ועולה צורך בקיום ועדת‬ ‫אבחון נוספת‪ ,‬תתכנס ועדה פנימית של הצוות המטפל‪.‬‬ ‫‪38‬‬ ‫תקופת התאוששות ושיקום‬ ‫בשלב זה הקשר עם היחידה כולל טיפול פרטני‪ ,‬קבוצתי ואף‬ ‫נעשות התערבויות זוגיות ו‪/‬או משפחתיות בהתאם לצורך‪.‬‬ ‫תקופת ההתאוששות‪ ,‬שמה דגש רב יותר על התארגנות‪ ,‬יצירת‬ ‫חיי שגרה ללא הסם‪ ,‬בניית סביבה חברתית מותאמת‪ ,‬יחסים‬ ‫עם בני משפחה וכו'‪ .‬תקופת השיקום‪ ,‬שמה דגש יותר על‬ ‫תפקוד נורמטיבי בחייו ובמסגרות שונות כגון‪ ,‬משפחה‪,‬‬ ‫עבודה‪ ,‬מיומנויות הוריות ועוד‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬התהליך הטיפולי כולל שיקום תעסוקתי‪ .‬כיום‪ ,‬יש‬ ‫ביחידה אחראית תעסוקה מטעם רש"א (רשות שיקום אסיר)‪.‬‬ ‫תפקידה – לאתר ולגייס מעסיקים ולהתאים עבודות‬ ‫למטופלים בהתאם ליכולותיהם‪ .‬במקביל‪ ,‬בטיפול הפרטני וגם‬ ‫בשיחות עם אחראית התעסוקה נעשית עבודה על‪ :‬כתיבת‬ ‫קו"ח‪ ,‬ראיון קבלה‪ ,‬השתלבות במקום עבודה ‪,‬התמודדות‬ ‫בתוך מקום העבודה עם המעסיק ועם קולגות ועוד‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬בשיחות הפרטניות נעשית עבודה על קשיים נוספים‬ ‫שעולים‪ ,‬כגון‪ ,‬דימוי עצמי‪ ,‬קשר עם קולגות‪ ,‬מעבידים ועוד‪.‬‬ ‫במסגרת היחידה מתקיימות קבוצות טיפוליות שונות‬ ‫ומגוונות‪ :‬קבוצת מכורים נקיים‪ ,‬קבוצה להפסקת הימורים‪,‬‬ ‫קבוצת הורות למכורים נקיים ובנות זוגן‪ ,‬קבוצה למכורים‬ ‫בתחילת דרך‪ ,‬קבוצת זוגיות‪ ,‬קבוצת ילדי מכורים ועוד‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬העו"ס המטפל מתערב‪ ,‬בהתאם לצורך‪ ,‬התערבויות‬ ‫טיפוליות עם בני המשפחה‪ ,‬כגון‪ :‬התערבויות זוגיות‪ ,‬ילדים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬כחלק מהטיפול במכור‪ ,‬על העו"ס לזהות ילדים‪ ,‬של‬ ‫המטופלים נפגעי התמכרות‪ ,‬הזקוקים להתערבות טיפולית‬ ‫ולתאם את הטיפול בהם עם עו"ס המשפחה‪.‬‬ ‫הפסקת הטיפול‬ ‫כאשר המטופל אינו עומד בחוזה הטיפולי או שלא התקיים‬ ‫עימו קשר במשך שלושה חודשים‪ ,‬שבהם נעשו ניסיונות חיזור‬ ‫וגיוס‪ ,‬יוחלט על הפסקת טיפול‪.‬‬ ‫על העו"ס המטפל לשלוח למטופל מכתב בו הוא מודיע לו על‬ ‫הפסקת הטיפול במסגרת היחידה ובו תיכתב הסיבה‪.‬‬ ‫במקרים אחרים העו"ס המטפל רשאי להחליט על סיום או‬ ‫הפסקת טיפול ביחידה‪ ,‬בהתייעצות עם רכזת היחידה‪.‬‬ ‫במידה ולא קיים קשר עם היחידה במשך שנה‪ ,‬העו"ס יגנוז‬ ‫את התיק ולאחר ‪ 1‬שנים התיק ייגנז בארכיון של אגף‬ ‫הרווחה‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪3.3‬‬ ‫תיק המטופל‬ ‫עם כניסתו של המטופל לתהליך במסגרת היחידה נפתח לו תיק המנוהל על‬ ‫ידי העו"ס המטפל‪ .‬תחילה על העו"ס למלא נתוני יסוד וטופס הצהרה‪-‬‬ ‫רישום כמטופל במסגרת אגף הרווחה‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬העו"ס המטפל מחתים את‬ ‫המטופל על חוזה טיפולי‪ ,‬ויתור סודיות וטפסים נוספים בהתאם לצורך‪.‬‬ ‫העו"ס המטפל אחראי לעדכן באופן קבוע ורציף אודות התהליך על גבי גיליון‬ ‫טיפול‪ .‬בתיק מתויקים כל המסמכים הנוגעים למטופל – הסכם טיפולי‪,‬‬ ‫סיכום דיון ועדת אבחון‪ ,‬טופס אינטייק‪ ,‬סיוע כלכלי‪ ,‬דו"חות‪ ,‬אבחונים ועוד‪.‬‬ ‫‪3.3‬‬ ‫גבייה ממטופלים‬ ‫כל מטופל מחויב לשלם עבור טיפול במסגרת היחידה סכום של ‪ ₪ 17‬בחודש‪.‬‬ ‫מטופל אשר לא משלם סכום זה אינו זכאי לקבל שרות במסגרת היחידה‪.‬‬ ‫התשלום הנו השתתפות ולקיחת אחריות מצד המטופל‪.‬‬ ‫כל מטופל שמשלם מקבל קבלה‪ ,‬בה מצוין סכום התשלום‪ ,‬החודש וחותמת‬ ‫היחידה‪.‬‬ ‫סכום זה משמש כקופה קטנה ליחידה‪ ,‬עבור צריכת קפה‪ ,‬כלים חד פעמיים‪,‬‬ ‫כיבוד לקבוצות‪ ,‬סדנאות וכדומה‪ .‬כל הוצאה רשומה ומגובה בקבלות‪.‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫שיקום האסיר‬ ‫במסגרת היחידה קיים גם מענה לאסירים משוחררים‪ ,‬עד שנתיים מיום‬ ‫השחרור ובתנאי שריצה מאסר שנמשך חצי שנה‪ .‬אסיר משוחרר זכאי לסיוע‬ ‫ותיווך מול משרד השיכון וביטוח לאומי‪.‬‬ ‫אסירים משוחררים אשר הנם מכורים לסמים‪/‬אלכוהול עוברים את אותו‬ ‫התהליך שהוזכר לעיל‪.‬‬ ‫אסירים שאינם מכורים נקבעת תוכנית טיפולית בהתאם לצורך שעולה‪.‬‬ ‫ישנם אסירים שנמצאים בפיקוח‪ ,‬להם נקבעת תוכנית טיפולית מראש ורכזת‬ ‫רש"א אחראית על התהליך‪ .‬במידה והאסיר לא עומד בתנאים שהוצבו לו על‬ ‫הרכזת לעדכן את ועדת השחרורים ולפי החלטתם ממשיכים בתהליך‪.‬‬ ‫פרויקט פר"ח – חונכות לילדי אסירים מטעם רש"א‪ .‬רכזת רש"א יוצרת‬ ‫קשר עם משפחות האסירים ובודקת את הצורך לחונך שילווה את הילדים‪.‬‬ ‫רכזת רש"א מלווה פרויקט זה לאורך כל השנה – ביקורים בבתי הילדים‪,‬‬ ‫קשר עם המשפחות‪ ,‬קשר עם רכזת הפרויקט‪ ,‬ביקורים בכלא‪.‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫מצבת מטופלים‬ ‫בעת ביצוע הביקורת (אוג' ‪ )1717‬טופלו במסגרת היחידה ‪ 111‬מטופלים‬ ‫ברמות אינטנסיביות שונות‪:‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫*‬ ‫סמים – כ‪ ,07-‬בחלק מהתיקים מנוהל תיק משפחתי‪.‬‬ ‫*‬ ‫נפגעי אלכוהול ובני משפחותיהם – כ‪ 10-‬מטופלים‪ .‬במסגרת טיפול‬ ‫נפגעי אלכוהול הטיפול כולל טיפול בכל בני המשפחה‪.‬‬ ‫*‬ ‫נפגעי הימורים ‪ 1 -‬מטופלים‪.‬‬ ‫*‬ ‫רשות שיקום האסיר – כ‪ 10-‬מטופלים‪.‬‬ ‫*‬ ‫בני נוער – ‪ 1‬מטופלים‪.‬‬ ‫*‬ ‫אחר ‪9 -‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫יצוין כי באוג' ‪( 1779‬שנה ממועד הביקורת) טופלו במסגרת היחידה‬ ‫‪ 70‬מטופלים ברמות שונות‪.‬‬ ‫תקני כ"א‬ ‫‪3.1‬‬ ‫תקנים קיימים‬ ‫א‪ .‬עו"ס נפגעי אלכוהול ומשפחותיהם – תקן משרד ‪177%‬‬ ‫ב‪ .‬עו"ס נפגעי סמים מבוגרים ונוער – תקן משרד ‪177%‬‬ ‫ג‪ .‬עו"ס נפגעי סמים מבוגרים – ‪ 177%‬משרה (‪ 77%‬נפגעי סמים‪ 17% ,‬עו"ס‬ ‫משפחה‪ 17% ,‬נפגעי סמים‪ -‬צבוע) – בפועל משמשת כעו"ס נפגעי סמים‬ ‫וכרכזת היחידה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬עו"ס רכזת שיקום האסיר – ‪ 07%‬מישרה‪ ,‬התקן לא מאוייש מאחר‬ ‫והרשות לשיקום האסיר אינה מעבירה את חלקה בהתאם להסכמים‬ ‫שנחתמו עימה‪.‬‬ ‫ה‪ .‬מדריכה‪ +‬מזכירה – ‪ 177%‬מישרה רשות‪.‬‬ ‫ו‪ .‬עובדת משק ‪ -‬מימון רשות‪.‬‬ ‫ז‪ .‬רופא – נורקולוג ‪ 17% -‬מישרה – מטעם עמותת אפש"ר שווה ערך ‪17‬‬ ‫ש"ש‪.‬‬ ‫ח‪ .‬אחראית תעסוקה – ‪ 17%‬משרה ‪ -‬מטעם רש"א‬ ‫‪3.2‬‬ ‫תקנים חסרים ומשמעותם‬ ‫א‪.‬‬ ‫רכזת היחידה –‬ ‫במסגרת היחידה לא קיים תקן עבור רכזת היחידה‪ ,‬מה שמאלץ‬ ‫שעו"ס תשמש הן כעו"ס פרטנית והן כרכזת יחידה‪ .‬חיבור שני‬ ‫התפקידים פוגם במהלך העבודה וביעילותה‪ .‬שכן שני תפקידים אלו‬ ‫דורשים אחריות רבה‪ ,‬פניות וכן השקעה‪ .‬התמקדות בתפקיד אחד‬ ‫פוגם בדרישות התפקיד השני‪.‬‬ ‫‪89‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫מדריך נוער‬ ‫במסגרת מרכז "מרווה" – מרכז לטיפול‪ ,‬ייעוץ והכוונה לבני נוער‬ ‫המשתמשים בסמים ו‪/‬או אלכוהול קיים חצי תקן של עו"ס בלבד‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך‪ ,‬בני נוער רבים הזקוקים לטיפול כלל לא זוכים לאיתור‬ ‫ופניה לבקשת עזרה‪ .‬ללא איתור וגיוס‪ ,‬בני נוער רבים‪ ,‬שלרוב‬ ‫מתקשים לפנות באופן עצמאי‪ ,‬לא יגיעו לטיפול וכתוצאה מכך‪,‬‬ ‫מצבם עשוי להידרדר‪.‬‬ ‫מדריך הנו דמות משמעותית בתהליך הטיפולי‪ ,‬הוא מהווה מודל‬ ‫חיקוי חיובי עבור בני הנוער והנו משאב חשוב לאיתור‪ ,‬גיוס ייעוץ‪,‬‬ ‫ליווי והכוונה‪.‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫רישיון לניהול מוסד‬ ‫‪0.1‬‬ ‫אחת לשנתיים נדרש אגף הרווחה לקבל משר הרווחה ושירותים‬ ‫חברתיים רישיון לניהול מוסד לטיפול במשתמשים בסמים‪.‬‬ ‫השר אישר חידוש הרישיון לשנתיים נוספות עד לתאריך ‪ 19‬נוב'‬ ‫‪.1711‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫היחידה פועלת ללא היתר כיבוי אש – בשנת ‪ 1771‬נערכה ביקורת‬ ‫ביחידה וניתן מענה לליקויים בתוך מבנה היחידה‪.‬‬ ‫הליקויים שנמצאו באותה ביקורת כיבוי אש שנערכה בשנת ‪1771‬‬ ‫במבנה הקרוון לא תוקנו‪.‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫אבטחת מידע‬ ‫על כל עובדי המחלקות לשירותים חברתיים חלה סודיות בכל הנוגע למידע‬ ‫אשר מגיע אליהם בתוקף תפקידם‪.‬‬ ‫חובה זו כלולה בחוק הגנת הפרטיות‪ ,‬התשמ"א – ‪.1911‬‬ ‫חוזר מנכ"ל ה"משרד" מחייב את היחידות לטיפול בנפגעי סמים‪ ,‬לשמור את‬ ‫תיקי הפונים והמטופלים וכן נתונים אישיים אחרים בארונות או במגירות‬ ‫נעולות במשך יום העבודה ובסיומה‪.‬‬ ‫חוק הגנה על הפרטיות עוסק באיסור פגיעה בפרטיות וקובע סדרי הגנה על‬ ‫הפרטיות במאגרי מידע‪ .‬לחוק נוספו תקנות הנוגעות לעניין תנאי אחסון‬ ‫המידע ושמירתו‪.‬‬ ‫ביחידה מנוהל מאגר מידע ידני של המטופלים‪ :‬לכל מטופל נפתח תיק אישי‬ ‫הכולל את הפרטים האישיים של המטופל‪ ,‬אבחון‪ ,‬התוכנית הטיפולית‪,‬‬ ‫ומהלך הטיפול‪.‬‬ ‫מאליו מובן כי מאגר מידע זה הינו רגיש‪.‬‬ ‫‪89‬‬ ‫מהנימוק של הגנה על הפרטיות לא בדקה הביקורת את אופן ניהול הרישום‬ ‫בתיקי המטופלים‪ ,‬זאת בידיעה שה"משרד" באמצעות המפקחות המחוזיות‬ ‫מקיים פיקוח גם על נושא זה‪ ,‬ובדוחות הפיקוח היוצאים מעת לעת יש גם‬ ‫הערות הנוגעות לסדרי הרישום בתיקים‪.‬‬ ‫הביקורת העלתה כי תיקי המטופלים ביחידה נשמרים בארוניות לא נעולות‬ ‫כנדרש בתקנות‪.‬‬ ‫מומלץ כי אגף הרווחה בתאום עם ה"משרד" ובהסכמתו ישקול ניהול תיקי‬ ‫המטופלים באמצעות מחשב‪ ,‬זאת במידה וקיימת ב"משרד" תוכנה‬ ‫מתאימה‪ .‬במידה והמלצה זו תיושם‪ ,‬יש לרשום את מאגר המידע ולאפשר‬ ‫רק לאנשים מורשים גישה למידע הכלול בו בהתאם לתקנות חוק ההגנה על‬ ‫הפרטיות‪.‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫תקציב היחידה‬ ‫תקציב ‪2212‬‬ ‫(‪)₪‬‬ ‫מס' הסעיף‬ ‫הוצאה‬ ‫הכנסה‬ ‫ביצוע‬ ‫‪2228‬‬ ‫תקציב‬ ‫‪2222‬‬ ‫תקציב‬ ‫משרד‬ ‫סעיף תקציבי‬ ‫סמים אשפוזים‬ ‫עירייה‬ ‫‪110177011‬‬ ‫‪77,777‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪11,177‬‬ ‫‪77,777‬‬ ‫ת‪.‬רשות‬ ‫נטו‬ ‫בדיקות למשתמשים‬ ‫בסמים‬ ‫‪110177111‬‬ ‫‪1,777‬‬ ‫‪1,777‬‬ ‫‪1,777‬‬ ‫‪1,777‬‬ ‫‪1,000‬‬ ‫סמים טיפול בקהילה‬ ‫‪110177111‬‬ ‫‪17,777‬‬ ‫‪17,777‬‬ ‫‪11,077‬‬ ‫‪17,777‬‬ ‫‪17,777‬‬ ‫סיוע למטופלים‬ ‫‪110177110‬‬ ‫‪1,777‬‬ ‫‪1,177‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪7,777‬‬ ‫‪1,777‬‬ ‫מ‪ .‬יום לנוער ‪ -‬סמים‬ ‫סעיף חדש‬ ‫‪11,111‬‬ ‫*‬ ‫הנתונים אינם כוללים שכר עבודה‪.‬‬ ‫*‬ ‫משרד הרווחה משתתף בהוצאות עפ"י סיווג ‪.07%‬‬ ‫*‬ ‫הרשות למלחמה בסמים משתתפת בשכר מתאם בתחום בסך של ‪₪ 177,777‬‬ ‫המועברים לרשות באמצעות תיאום של מחלקת קליטה עירונית מול הרשות‬ ‫למ‪ .‬בסמים הסעיף מתוקצב לשנת ‪ 1717‬בסך ‪ ₪ 117,777‬בספר תקציב‪.‬‬ ‫התקציב רשום תחת סעיפי תקציב באחריות הרווחה‪.‬‬ ‫*‬ ‫השתתפות מטופלים‪ :‬עפ"י הנוהל כל מטופל אשר נקלט לטיפול במסגרת‬ ‫היחידה משלם ‪ 17‬שקלים לחודש‪ ,‬התשלום משמש עבור כיבוד קל לקבוצות‬ ‫ולשירות מטופלי היחידה‪ .‬מנגד מונפקת קבלה ע"י היחידה עבור המטופל‪.‬‬ ‫ריכוז ומעקב אחר תשלומים ע"י רכזת היחידה‪.‬‬ ‫*‬ ‫המשרד מתקצב את הרשות בהתאם לדיווחים חודשיים בסעיפי התקציב‪.‬‬ ‫במידה ונדרשת תוספת בסעיף מסוים מוגשת בקשה למפקח אחראי בתחום‬ ‫והוא לאחר בדיקה ושיקול דעת מקצועי מתגבר את הסעיף בדו"ח תקצוב‬ ‫והתחשבנות של משרד הרווחה‪.‬‬ ‫‪89‬‬ ‫עד מועד ביצוע ביקורת זו זוכתה הרשות בכ‪ 07%-‬מהתקציב עפ"י המשרד‪.‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫נוער מכור לסמים – מרכז "מרווה"‬ ‫קיים חצי תקן עבור טיפול בנוער מכור לסמים‪/‬אלכוהול‪/‬הימורים‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד‪ :‬נערים ונערות בגילאי ‪ ,11 – 11‬המשתמשים באופן קבוע‬ ‫או מכורים לחומרים פסיכו אקטיביים (גילאי ‪ 11 – 11‬נעשה שיקול דעת‬ ‫בהתאם לאפיוני הנער‪/‬ה)‪.‬‬ ‫הטיפול בבני נוער‪ ,‬עד גיל ‪ ,11‬מותנה באישור הורים‪ .‬לעו"ס המטפל מותר‬ ‫לקיים עם הנער‪/‬ה עד ‪ 1‬מפגשים ללא הסכמתם‪.‬‬ ‫שלבי הטיפול‬ ‫‪ .1‬איתור וגיוס של בני נוער‪.‬‬ ‫‪ .1‬אבחון – כל נער‪/‬ה המגיעים לטיפול במרכז מרווה עוברים תהליך של‬ ‫אבחון‪ ,‬הכולל שיחות עימו ועם בני משפחתו‪ .‬לאחר תהליך האבחון‬ ‫נערכת ועדת אבחון‪.‬‬ ‫‪ .1‬ועדת קבלה‪/‬אבחון – מתקיימת בטווח של ‪ 0 – 1‬ח' מיום תחילת הטיפול‪.‬‬ ‫בוועדה משתתפים‪ :‬הנער‪/‬ה‪ ,‬הורים‪ ,‬רכזת היחידה‪ ,‬עו"ס מטפל‪ ,‬מפקחת‬ ‫מחוזית‪ ,‬גורם מפנה ואנשי מקצוע נוספים בהתאם לצורך‪.‬‬ ‫במסגרת הועדה נקבעת התוכנית הטיפולית המתאימה לנער‪/‬ה –‬ ‫האופציות העומדות בפני הוועדה אלו אותן אופציות של המבוגרים‪,‬‬ ‫במסגרות המתאימות לבני נוער – אישפוזיות‪ ,‬מרכז יום וקהילות‪.‬‬ ‫במסגרת מרכז "מרווה"‪ ,‬כיום‪ ,‬כולל שיחות פרטניות‪ ,‬שיחות עם ההורים‬ ‫ושיחות משותפות‪ .‬וכן פעילות קבוצתית‪.‬‬ ‫בדיקות שתן‪/‬נשיפה – במהלך התהליך מתקיימות בדיקות שתן‪/‬נשיפה‬ ‫בהתאם לדרישות העו"ס המטפל ובהסכמת ההורים‪.‬‬ ‫גמילה פיסית – במידה ויש צורך בגמילה פיסית העו"ס המטפל יוצר קשר‬ ‫עם המסגרת הרצויה ומלווה את המטופל לכל אורך התהליך‪.‬‬ ‫‪88‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫מראה חיצוני של מבנה היחידה והקרוון ואבזורם ‪-‬‬ ‫*‬ ‫ראוי לציין כי מבנה היחידה הינו מבנה המיועד להריסה‪.‬‬ ‫מבנה היחידה והחצר – במסגרת היחידה מגיעים מטופלים ובני‬ ‫משפחותיהם‪ ,‬המראה החיצוני משמעותי מאוד והוא יוצר את הרושם‬ ‫הראשוני‪ .‬מקום הנראה טוב ומאובזר בריהוט מתאים מכבד את הנכנסים‬ ‫אליו ומשקף את ההתייחסות לאוכלוסייה‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬יש צורך בשיפור מראה היחידה על ידי אבזור מתאים ובייחוד יש לטפח‬ ‫את חצר היחידה‪.‬‬ ‫באופן כללי‪ ,‬ניתן לומר כי קיים ריהוט יחסית חדש (נרכש לפני מספר שנים)‪.‬‬ ‫היחידה מאובזרת בציוד חשמלי‪ ,‬יחד עם זאת יש מקום לשיפור ואבזור‬ ‫נוסף‪.‬‬ ‫מבנה הקרוון – משמש כמועדון חברתי‪ ,‬בו מתקיימות הקבוצות הטיפוליות‬ ‫ופעילויות למטופלים ולבני משפחתם‪ .‬כיום‪ ,‬הקרוון מוזנח ואינו מכבד‬ ‫(ריצפה‪ ,‬דלת ומשקוף שבורים‪ ,‬נזילות מים ועוד)‪ .‬יש צורך לשפר את התנאים‬ ‫בו ולייצר מרחב נעים‪ ,‬חמים ומזמין‪ .‬לשם כך ראוי הוא כי יימצא מבנה חדש‬ ‫אשר יאובזר בהתאם‪.‬‬ ‫חדר טיפול בבני נוער – חדר זה נמצא במבנה של השירות לנוער וצעירים‪.‬‬ ‫לפני כשלוש שנים חדר זה שופץ‪ ,‬נצבע ורוהט‪ .‬בשל הגשמים ונזילת מים‬ ‫לתוך המבנה‪ ,‬הקירות מתקלפים ונוצר עובש ורטיבות‪ .‬המקום זקוק לזיפות‬ ‫הגג וכן לטיח פנימי‪.‬‬ ‫‪88‬‬ ‫מסקנות והמלצות‬ ‫‪.11‬‬ ‫ביחידה מנוהל מאגר מידע ידני של המטופלים‪ .‬מומלץ כי אגף הרווחה‬ ‫בתאום עם ה"משרד" ובהסכמתו‪ ,‬ישקול ניהול תיק המטופלים‬ ‫באמצעות תוכנות מחשב‪ ,‬זאת במידה ויש ברשות ה"משרד" תוכנה‬ ‫מתאימה לצורך זה‪.‬במידה והמלצה זו תיושם יש לרשום את מאגר‬ ‫המידע‪ ,‬ולאפשר גישה למידע רק לאנשים מורשים בהתאם לחוק ההגנה‬ ‫על הפרטיות‪.‬‬ ‫‪.11‬‬ ‫מומלץ להפיק מידי שנה מסמך שיקיף את כל הפעילות של היחידה‬ ‫מהשנה הקודמת‪ ,‬המסמך יכלול את כל ההיבטים התקציביים‪ ,‬ביצוע‬ ‫מול תכנון וההתחשבנות מול משרד הרווחה‪.‬‬ ‫‪.11‬‬ ‫מומלץ להוסיף קו טלפון‪ .‬הקיים אינו מספק מענה לצרכים‪.‬‬ ‫‪.11‬‬ ‫יש לוודא התקנת מנעולים בארוניות בהם מאוחסנים תיקי המטופלים‪.‬‬ ‫‪.17‬‬ ‫אישור כיבוי אש – יש להשלים בדחיפות תיקון הליקויים שנמצאו‬ ‫בביקורת כיבוי אש במבנה הקרוון על מנת להבטיח את שלום הנוכחים‬ ‫ולקבל אישור תקינות מכיבוי אש‪ ,‬לחילופין הבאת מבנה אחר (יביל)‬ ‫בהקדם חדש‪/‬משופץ המכבד את דייריו במקום הקרוון הרעועה שעלות‬ ‫שיפוצו גבוה‪.‬‬ ‫‪.10‬‬ ‫יש לבחון תוספת שני תקני כח אדם ייעודיים‪ ,‬הצוות הקיים מתקשה‬ ‫לתת מענה הולם ללקוחותיו‪.‬‬ ‫‪.10‬‬ ‫יש לוודא התקנת לחצן‪/‬כפתור מצוקה לאלתר וחיבורו למשטרה ו‪/‬או‬ ‫למוקד אבטחה עפ"י שיקול מנהלת אגף הביטחון‪.‬‬ ‫‪.11‬‬ ‫יש לוודא כי יחידת ההתמכרויות תקבל מענה מקצועי ברור ובכתובים‬ ‫לאן אנשיה מתפנים בעת חרום – מקלט‪ ,‬מרחב מוגן‪ ,‬פתרון אחר‪.‬‬ ‫‪.19‬‬ ‫מומלץ להתקין מזגן בחדר עו"ס לנפגעי אלכוהול‪ ,‬ברי לכולם כי לא ניתן‬ ‫לנהל שיחות טיפוליות במצב הקיים‪ ,‬בנוסף יש לשדרג‪/‬לחדש את‬ ‫המזגנים הקיימים במבנה היחידה ובקרוון ‪.‬‬ ‫‪88‬‬ ‫‪.17‬‬ ‫עומסי חשמל – ליחידה לוח חשמל משותף עם מועדון סמוך‪.‬‬ ‫העומס על מערכת החשמל גורם להפסקות חשמל בתדירות גבוה הפוגעת‬ ‫בפעילות השוטפת‪.‬‬ ‫מומלץ "להגדיל חיבור חשמל" שיאפשר התנהלות תקינה‪.‬‬ ‫‪.11‬‬ ‫מומלץ להשקיע בשיפור חזות חיצונית של היחידה‪ ,‬למראה השפעה רבה‬ ‫להתייחסות ולרצינות המטופלים‪.‬‬ ‫‪88‬‬ ‫סיכום‬ ‫היחידה להתמכרויות מוצבת הרחק מאגף הרווחה (יחידת האם) המקום מבודד‬ ‫יחסית‪.‬‬ ‫ייתכן ומיקומו טוב ונוח ללקוחותיו‪ ,‬אבל מחייב תשומת לב קבועה מצד הממונים‪.‬‬ ‫ביחידה בעת פעילות ישנן מספר עובדות‪ ,‬ישנם מצבים שביחידה נמצאת עובדת‬ ‫אחת גם בשעות אחה"צ‪/‬ערב‪.‬‬ ‫ברי לכולם כי מדובר בעבודה לא שגרתית מול לקוחות שלא תמיד ניתן לצפות את‬ ‫התנהגותם‪.‬‬ ‫הדבר מחייב אמצעי זהירות ואחד מאותם אמצעים הינו לחצן‪/‬כפתור מצוקה‬ ‫המחובר למוקד שייתן מענה מיידי לכל קריאה‪.‬‬ ‫חוסר בתקן רכזת יחידה אינו רלוונטי ולא מעשי‪ .‬היחידה אינה יכולה לתפקד מבלי‬ ‫פונקציה שתרכז את עבודת המטה‪ .‬כך שבפועל עו"ס פרטנית משמשת בנוסף‬ ‫לתפקידה כרכזת היחידה‪.‬‬ ‫התעסקות כפולה זו פוגמת ביעילות שני התפקידים‪.‬‬ ‫התרשמתי כי המנהלת ‪/‬הרכזת בפועל‪ ,‬בעזרת ציוותה הצנוע מתרגמות את עבודתן‬ ‫לשליחות מבורכת ולכן יש לעשות כל מאמץ ולעטוף את צוות היחידה בעזרים‬ ‫הנחוצים כולל תגבור בכח אדם מקצועי על מנת להעצים את עבודתן‪.‬‬ ‫ככל שתצלחנה בעבודתן יינצלו לקוחות נוספים מהרעה החולה בה לקו‪.‬‬