‫מורים מתמודדים עם גזענות‬ ‫שיח מקצועי פדגוגי‬ ‫סיכום מהלך שלושה מפגשי למידה‬ ‫פורום המורים והמורות הירושלמים‬ ‫מסכמים‪:‬‬ ‫גיא שוורץ‪ ,‬רני חזון וייס וטל פלבסקי‬ ‫נקודת המוצא‬ ‫• בעקבות אירועי הקיץ‪ ,‬התעורר צורך בקרב מחנכים‬ ‫רבים להיפגש‪ ,‬להציף ולקיים דיון על הגזענות אותה‬ ‫אנו פוגשים בזירות החינוכיות בהן אנו עוסקים‪.‬‬ ‫• התמודדויות עם אמירות גזעניות‪ ,‬אלימות וקיצוניות‬ ‫מעוררות לא פעם חוסר אונים בשל התנגשות חזיתית‬ ‫בין עולם הערכים אותו המורה מנסה להנחיל ובין‬ ‫הדעות המובעות בכיתה‪.‬‬ ‫• עלה צורך לעבד ולחשוב יחדיו כיצד נכנסים לכיתה‬ ‫בתום הקיץ ומתמודדים עם גילויי הגזענות‪ .‬כיצד נוכל‬ ‫ליצור מהלך עומק חינוכי לעבודה עם תלמידינו‪,‬‬ ‫ולתרום ליצירת מציאות חברתית אחרת‪.‬‬ ‫מפגש ראשון‪ -‬הצפת‬ ‫חוויות בהיתקלות‬ ‫ובהתמודדות עם הנושא‬ ‫במרחבי החינוך בהם אנו‬ ‫פועלים‪.‬‬ ‫חלק א'‪ -‬הרצאה של מרים עווד על חשיבות העבודה על‬ ‫זהות וגאווה בתרבות שאיננה אלימה והינה שוחרת שלום‬ ‫עם בני נוער ערביים‪.‬‬ ‫חלק ב'‪ -‬שיח מחנכים‪ -‬עיקרי השיח‪:‬‬ ‫‪ .1‬שיח על תהליכים חברתיים וזיהוי אתגרים‬ ‫‪ .2‬שיח על המקור לגזענות‬ ‫‪ .3‬דוגמאות לדרכים להתמודדות עם גזענות בחינוך‬ ‫‪ .1‬תהליכים חברתיים‬ ‫וזיהוי אתגרים‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫יש תחושה שהכתובת על הקיר כבר הרבה זמן‪.‬‬ ‫ההבדל נעוץ בווליום‪ ,‬באובדן הרסן ואולי בהיקף‪ .‬יש תחושה‬ ‫שכבר לא מדובר רק בנוער שוליים ואנשים כבר לא‬ ‫מתביישים להגיד שהם גזעניים‪.‬‬ ‫השיח מתנהל באופן מתלהם על ידי הקצוות‪ .‬אין רצף‬ ‫זהויות‪ ,‬אלא קולות צעקה של זהויות קיצוניות‪.‬‬ ‫ביטויי האיבה והאלימות אינם נחלתו של מגזר או ציבור‬ ‫מסוים‪ ,‬התופעה קיימת בכל המרחב הציבורי‪.‬‬ ‫צורך לנתח תהליכים חינוכיים שנעשים ולראות מה עובד‬ ‫בהם ומה לא‪ .‬מה בהתמודדות שלנו עד כה דרוש שינוי‪.‬‬ ‫אתגר חינוכי בבניית תהליך ארוך טווח ומשמעותי להתמודד‬ ‫עם התופעה‪.‬‬ ‫‪ .2‬שיח על מקורות לביטויי הגזענות‬ ‫• המקור הוא קודם כל רגשי‪ .‬פחד על רקע המציאות‬ ‫הביטחונית אליה נולדו‪ .‬פחד מהאחר‪.‬‬ ‫• בורות‪.‬‬ ‫• חשופים לשיח מתלהם ושטחי ברשתות דרכן לא מתקיים קשר עין‪ ,‬שצריך‬ ‫להתקיים בדיון על נושאים קשים בין אנשים ולכן מאפשר הקצנה ושיח‬ ‫אלים‪.‬‬ ‫• הם חשופים לתכנים אלימים ברשת והופכים כהים לאלימות‪.‬‬ ‫• דיסוננס בזהות‪.‬‬ ‫• בני נוער נמצאים בגיל בו מפרשים את המציאות בטובים ורעים‪ ,‬שחור‬ ‫ולבן‪.‬‬ ‫• פערים בין קבוצות בחברה שגורמים לחוסר יכולת לנהל שיח‪.‬‬ ‫• נרטיב שהרבה פעמים מועבר להם בתקשורת‪ ,‬במערכת החינוך ובבית‬ ‫שתורם להיעדר ראייה מורכבת וחיזוק שיח של "אנחנו" ו"הם"‪.‬‬ ‫• תלמידים מרגישים שייכות ותחושה של כוח‪ ,‬ערך וצדקת דרך שאליה הם‬ ‫כמהים כאשר הם חלק מקבוצה אלימה וגזענית‪ ,‬ולא נוצרת עבורם‬ ‫אלטרנטיבה מספיק אטרקטיבית‪.‬‬ ‫‪ .3‬דרכי התמודדות‪ -‬על קצה המזלג‬ ‫• לנהל שיח רגשי על הפחדים‪ .‬מתוך הנחה שללא הפחתת החרדה לא‬ ‫ניתן לגעת בנושא כלל‪.‬‬ ‫• איזון בין הצבת גבולות וקווים לשיח לבין הכלה ומתן אפשרויות לביטוי‪.‬‬ ‫• לפתח שפה משותפת לשיח מתוך הבנה ששפה מעצבת תודעה‪.‬‬ ‫לא להשתמש במילה גזענות בתוך מכבסת מילים‪ -‬לראות מתי מקדם‬ ‫להשתמש בה ומתי לא‪.‬‬ ‫• לימוד‪ ,‬פיתוח שיח ביקורתי המבוסס על ידע‪.‬‬ ‫• לתת לשיח לצמוח מהתלמידים‪ :‬שאילת שאלות‪ ,‬חקר‪ ,‬חיזוק יכולתם של‬ ‫תלמידים בעלי קולות שונים להעז להתבטא בכיתה‪.‬‬ ‫• לחפש נקודות שבירה‪ ,‬סדק בעמדות אלימות‪ /‬גזעניות‪ ,‬שיגרמו‬ ‫לתלמידים להעלות שאלות וספקות‪.‬‬ ‫• שימוש בהרחקה‪ -‬דוגמאות לגזענות ואלימות מהעולם ולאט לאט להגיע‬ ‫גם למה מתרחש כאן‪.‬‬ ‫• ביסוס תרבות שיח‪ -‬בכל הקשר לנהל שיח המכיל את האחר‪ ,‬שומר על‬ ‫שפה והתנהלות מכבדת ומבוסס על קשר אישי והכלה‪.‬‬ ‫• דוגמא אישית של המחנכים‪" -‬היה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם"‪-‬‬ ‫צ' ְַּנדַּ ַגנ ְִדי‬ ‫ְדסַּ ַק ַרמְ ַַּ‬ ‫מֹוהַ נ ַַּ‬ ‫‪ .3‬המשך דרכי התמודדות‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫• עבודה על זהות חיובית‪ .‬בהרבה מקרים מי שמתבטא באופן הכי‬ ‫קיצוני זה מי שהחברה דיכאה את זהותו‪ .‬קידום שיח חיובי על‬ ‫זהות; עיבוד נקודות דמיון וממשק עם זהות ערבית‪ .‬פיתוח זהות‬ ‫עשירה‪ .‬ביטחון וגאווה בזהות גורם לכך שזהות של אחר פחות‬ ‫מאיימת עלי‪.‬‬ ‫מפגש עם דמויות מורכבות ולא קיצוניות‪.‬‬ ‫מפגשים משותפים‪ -‬ערבים יהודים‪ ,‬לאורך זמן ולא סביב הסכסוך‪ ,‬אלא סביב‬ ‫פרויקטים חיוביים‪.‬‬ ‫פיתוח שיח נרטיבי וקירוב בין נרטיבים שונים‪.‬‬ ‫דגש על לימוד ערבית לאוכלוסייה היהודית‪ .‬עבודה על שינוי סדר עדיפויות‬ ‫מערכתי בעניין זה‪.‬‬ ‫לצאת מהמקום של לדבר על גזענות‪ -‬מהמקום שהרבה פעמים הוא מכבסת‬ ‫מילים‪ .‬ליצור מצב שבו נדרשים לפעולה‪ /‬מעורבות‪ ,‬או נדרשים להתלבט איך‬ ‫לפעול‪ .‬הרבה פעמים נדמה לנו שרלוונטיות (נניח שהעניין נמצא בכותרות )‬ ‫מספיקה‪ ,‬אבל כדי להביא לשינוי נדרשת התמודדות עם מצב במציאות בו‬ ‫נדרש לפעול‪.‬‬ ‫כך זה‬ ‫נראה‪..‬‬ ‫מפגש שני‪ -‬כיצד מגיבים‬ ‫בזמן אמת לביטויי גזענות?‬ ‫• רובנו מכירים את זה‪ .‬אתם נכנסים לכיתה‪ ,‬סוגרים את הדלת‬ ‫ומתחילים ללמד‪ .‬אזרחות‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬גיאוגרפיה‪ ,‬תנ"ך‪ ,‬ספרות‪..‬‬ ‫לעיתים זו רק שאלה של זמן עד שיגיע הרגע שבו יכריז אחד‬ ‫התלמידים "צריך להרוג את כולם" ‪" ,‬הם לא בני אדם" "אם הייתי‬ ‫יכול הייתי נכנס לבתים שלהם ומעיף אותם מכאן" ‪" ,‬צריך להרוג גם‬ ‫את הילדים שלהם‪ ,‬ממילא הערבושים האלה יגדלו להיות מחבלים"‪,‬‬ ‫" זה רק בגלל כל השמאלנים הבוגדים המאנייקים האלה‪ ,‬שלא‬ ‫נכנסנו בהם עד הסוף – גם את אלה צריך להעיף מפה‪ ,‬מה להעיף‬ ‫מפה‪ ,‬גם אותם צריך להרוג"‪.‬‬ ‫• דיון בסוגיות האלה הופך מרבית הפעמים לבליל של צעקות‬ ‫והתלהמות שאיננו ניתן לשליטה‪ ,‬דיון שמחריף את הנזק החינוכי‪.‬‬ ‫• לעיתים הסיטואציות האלו לא צפויות ואנחנו לא ערוכים לתגובה‪.‬‬ ‫נוצר מצב שבו התגובה שלנו היא ספונטנית ובדיעבד אנחנו חושבים‬ ‫שהיינו צריכים להגיב אחרת‪ .‬מטרת המפגש היתה להגיע‬ ‫לסיטואציה הזו כשהתגובה שלנו לא שלופה מהמותן‪ ,‬אלא נעשית‬ ‫מתוך מחשבה מראש‪.‬‬ ‫מבנה המפגש השני‬ ‫• חלקַּא'‪ַּ-‬שיח מחנכים סביב סיפורי מקרה‪:‬‬ ‫• דוגמא‪ " :‬שעור תרבות ישראל לקראת ט"ו בשבט בכיתה ח'‪ .‬כל תלמיד‬ ‫קיבל שלושה פתקים והתבקש לכתוב על כל אחד מהם דבר אחד שהוא‬ ‫היה רוצה שיקרה‪ .‬המטרה הייתה לבדוק כמה אנחנו מרוכזים בעצמנו‬ ‫ובכאן ועכשיו‪ ,‬לעומת החשיבה על העתיד ועל הסביבה שלנו‪ .‬אספתי את‬ ‫הפתקים והתחלתי לתלות אותם על הלוח‪" .‬שאני אתחתן עם ג'סטין‬ ‫ביבר"‪" ,‬שהמשפחה שלי תהיה בריאה"‪" ,‬שבית"ר תיקח אליפות"‪ .‬ואז זה‬ ‫הגיע‪" :‬שכל הערבים ימותו"‪..‬‬ ‫• חלקַּב'‪"ַּ-‬הכיתה כמיקרוקוסמוס" הרצאה של מרסלו וקסלר‪ ,‬ראש‬ ‫המחלקה לחינוך יסודי והגיל הרך בסמינר הקיבוצים ויועץ פדגוגי של‬ ‫האגודה לזכויות האזרח‪.‬‬ ‫המפגש הציף דילמות חינוכיות ופתח אפשרות לכל‬ ‫מחנך ומחנכת לעבד את התשובות שלו‪/‬ה לדילמות שעלו‪.‬‬ ‫חלק א'‪ -‬דילמות שעלו בשיח מחנכים‬ ‫דילמות ביחס לתגובה בזמן אמת‪ ,‬מה בין הכלה להצבת גבולות לשיח‪:‬‬ ‫• כיצד אנו כמורים מגיבים מתוך מודעות לרגשות שעולים בנו (דחייה‪ ,‬כעס‪ ,‬יאוש)‬ ‫עקב התנגשות בין רגשותינו וערכינו לאלה שמובעים על ידי התלמידים‪ .‬דיון רגשי‬ ‫יכול לתייג את המורה ככזה שאיננו רלבנטי לתלמידים (המורה "שמאלני"‪,)...‬‬ ‫הטפת מוסר יכולה ליצור אנטגוניזם והתרחקות כשהמורה ייתפס כמתנשא‪.‬‬ ‫• מה לעשות עם אמירה כמו "מוות לערבים" בכיתה‪ :‬האם לקטוע את השיעור‬ ‫להתמודד ולפתוח דיון בנושא?האם להשהות את הדיון לזמן בו המורה תהיה‬ ‫בטוחה בניהול הדיון? האם לבטל את האמירה ככזו שאין לה מקום בכיתה?‬ ‫• האם בגלל חשיבות העניין נדרש תמיד לעצור את השיעור או שיש מסר חשוב גם‬ ‫בהתייחסות קצרה תוך התחייבות לכך שיתקיים שיעור מסודר בעניין וחזרה‬ ‫לנושא המתוכנן? (האם באמת נעמוד בהתחייבות הזו? או שמא התלמיד יחוו‬ ‫זאת שוב כהתחמקות שלנו)‪.‬‬ ‫• איך נמנעים ממצב בו דחיית הדיון תיצור תחושה בקרב התלמיד שמזלזלים בו‬ ‫ולחילופין תחושה שהמורה לא באמת מסוגל להתמודד עם טענותיו וכך הדעה‬ ‫שהביע מקבלת חיזוק ולגיטימציה‪.‬‬ ‫• איך מציבים גבול באופן שלא יתפרש אצל התלמיד כדחייה נוספת של עולם‬ ‫הרגשות והערכים שלו? גם כך בית הספר נתפס כמקום שבו למורים יש כוח "על‬ ‫התלמידים" ושבו התלמיד איננו יכול להיות "הוא עצמו"‪.‬‬ ‫המשך חלק א'‪ -‬דילמות שעלו‬ ‫דילמות ביחס להבניית השיח‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫כיצד מבנים שיח שיאזן בין הרצון לאפשר לתלמידים להביע את עצמם‬ ‫ולאפשר לכל אחד להרגיש שיש מקום לעמדותיו ורגשותיו‪ ,‬לבין שימת גבולות‬ ‫לאמירות אלימות ולהסתה?‬ ‫מתוך הכרה במקור רגשי לאמירות גזעניות‪ ,‬כיצד יוצרים שיח רגשי באופן‬ ‫שלא יעמיד את התלמיד במצב חשוף וימנע ממנו להתבטא?‬ ‫כיצד יוצרים שיח אינטלקטואלי – לימודי משמעותי שבאמת משנה משהו‬ ‫בקרב תלמידים? שימוש בעמדות ערכיות "טהורות" ובערכים מופשטים יכול‬ ‫להיתפס כמנותק‪.‬‬ ‫מהי הדרך לתת מקום לתלמידים שאינם חלק מהסחף הכללי ושדעתם שונה‬ ‫אך הם חוששים להביע אותה? האם תמיכה שלנו בהם תחזק או תחליש‬ ‫אותם? כיצד יוצרים דיון המתנהל בין התלמידים ולא בין התלמידים למורה‬ ‫בהקשר של גזענות‪.‬‬ ‫מה מקומה של המורה בשיתוף עמדותיה האישיות בכיתה? פער בין כפיית‬ ‫דעה ובין דיאלוג בין התלמידים למורה‪.‬‬ ‫כיצד מתמודדים עם דיסוננס בין ערכים מהבית והסביבה של התלמיד לבין‬ ‫השיח הערכי שהמורה מנסה לקיים? מה מנדט הפעולה שלנו?‬ ‫המשך חלק א'‪ -‬דילמות שעלו‬ ‫דילמות בראייה מערכתית‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫האם נכון להשקיע במערכי שיעור מכווני התמודדות עם גזענות‪ ,‬או שמא מפגש עם‬ ‫"כותרת" יוצר מלכתחילה התנגדויות ופיתוח עוינות לנושא? ייתכן שעדיף להשקיע‬ ‫בדיאלוגים חינוכיים‪ ,‬שיווצרו מתוך העשייה והשגרה הבית ספרית‪.‬‬ ‫אנו מהווים חלק ממערכת שאחת ממטרותיה במציאות הישראלית היא לקיים חינוך‬ ‫שמעניק תחושה של מחויבות לחברה וקשר עמוק למדינה‪ .‬איך סביב המטרות הללו‬ ‫יוצרים שיח מורכב שאינו מביא לתפיסה של אנחנו והם? איך יוצרים שייכות ומחויבות‬ ‫שאיננה באה על חשבון האחר?‬ ‫לצד חשיבה על סל תגובות בו מורים יכולים להשתמש והבניית דרכים לקיום דיון‬ ‫בנושא‪ ,‬כיצד בונים תהליכים חינוכיים ארוכי טווח להתמודדות עם גזענות כלפי‬ ‫האוכלוסייה הערבית וכלפי אוכלוסיות נוספות‪ .‬כיצד עוסקים בנושא באופן ספירלי‬ ‫ומשלבים את העיסוק בו במקצועות התוכן השונים? כיצד משלבים בין לימוד ודיונים‬ ‫תיאורטיים לפרקטיקה מעורבות ועשייה?‬ ‫כיצד מקיימים שיח משמעותי של מחנכים בתוך בתי הספר על גזענות‪ ,‬מתוך מודעות‬ ‫להבדלים בהשקפות עולם ובזהות חינוכית‪ .‬דרוש ניסוח משותף של מגוון דרכים‬ ‫לטפל בבעיית הגזענות ומציאת חיבור של המורים לדרך החינוכית הנכונה להם‪.‬‬ ‫חלק ב'‪ -‬הכיתה כמיקרוקוסמוס‪ /‬מרסלו וקסלר‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫בירור רגשות לאמירות בכיתה‪.‬‬ ‫למה תלמידים מגיבים כך? מצוקה? פחד?משהו שקרה?‬ ‫לתת מקום לרגשות‪ .‬לא בהכרח לעמדות‪.‬‬ ‫הטיפול ברגשות הוא צעד ראשון בבניית דיאלוג‪ ,‬בכל התמודדות‬ ‫עם סטריאוטיפים‪.‬‬ ‫עבודה רחבה על סטראוטיפים‪ .‬זה לא רק ערבי‪ .‬זה השמן‪,‬‬ ‫ההומו‪ ,‬הילד הדחוי בכיתה‪.‬‬ ‫לא מתעלמים משום אמירה של התלמידות‪/‬ים‪ -‬הכיתה היא‬ ‫המרחב החינוכי בו אנו פועלים‪.‬‬ ‫איזון בין הכלה ואסרטיביות בהצבת גבולות לשיח‪.‬‬ ‫דוגמא לניהול שיח‪ :‬דבר אלי בפרחים – מתן פרח כסימן‬ ‫להקשבה למי שמדבר‪/‬ת‪.‬‬ ‫שיח מכבד עם האמירות מהבית‪ -‬אפשרות להביאן לכיתה לצד‬ ‫תגובה חולקת הנעשית באופן מכבד על ידי המחנך‪.‬‬ ‫למה זה טוב כל הדילמות האלו?‬ ‫• העלאה משותפת של הדילמות בנושא תורמת לפיתוח‬ ‫מודעות של כל מחנך ומחנכת להתלבטויות המנחות אותו‪/‬ה‪.‬‬ ‫• הקשבה לדעות וגישות שונות תורמת לניסוח של סל תגובות‬ ‫ודרכי התמודדות אפשריים‪.‬‬ ‫• נקודת מוצא לעבודה רפלקטיבית על עצמי וגיבוש דרכי‬ ‫התמודדות עצמיות‪.‬‬ ‫וכך זה המשיך‪..‬‬ ‫מבט נוסף על גזענות‬ ‫פורום המורים‪/‬ות הירושלמים‬ ‫מזמין את ציבור המורות‪/‬ים‬ ‫למפגש ראשון וחגיגי לשנת תשע"ה‬ ‫יום שלישי ה‪20:00 ,07.10.14-‬‬ ‫בית ספר רנה קסין‬ ‫לפרטים נוספים‪:‬‬ ‫טל‪0544724948 :‬‬ ‫רני‪0527027794 :‬‬ ‫מה בתוכנית‪:‬‬ ‫‪" -20:00-21:00‬גזענות במערכת החינוך?! דיאגנוזה שגויה גוררת טיפול שגוי"‪.‬‬ ‫שיחה עם עירית הלוי‪ ,‬רכזת פיתוח למידה משמעותית במקצוע מחשבת ישראל‬ ‫בחינוך הממלכתי דתי‪.‬‬ ‫‪" 21:00-22:00‬מי מפחד לסטות מהנושא?" מורים בירושלים‪ -‬אודי גור‪ ,‬תמר ורטה‬ ‫זהבי‪ ,‬אורן טלר ונורית בשן‪ -‬יעבירו סדנאות כיצד לשלב את העיסוק בנושא בתוך‬ ‫תחומי הידע ותוכנית הלימודים‪.‬‬ ‫מפגש זה מהווה מפגש המשך לשני מפגשים קודמים שנערכו בקיץ ועסקו‬ ‫בהתמודדות עם גזענות בכיתה‪.‬‬ ‫‪ 22:30 -22:00‬הרמת כוסית ושיחה על פעילות פורום המורות‪/‬ים לשנה הקרובה‪.‬‬ ‫נשמח לראותכם‪/‬ן‬ ‫מפגש שלישי‬ ‫מבט נוסף על גזענות‪-‬‬ ‫העמקת השיח‬ ‫מטרות ומבנה המפגש‪:‬‬ ‫• אתגור השיח החינוכי על גזענות‪.‬‬ ‫• כיצד לשלב את השיח בתוך מקצועות הלימוד‬ ‫ובעשייה השוטפת בבית הספר‪.‬‬ ‫א‪ .‬אתגור השיח‪ :‬גזענות במערכת החינוך?! דיאגנוזה‬ ‫שגויה גוררת טיפול שגוי‪ /‬עירית הלוי‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫מוטרדת מהשיח של עולם החינוך על גזענות לא פחות מתופעות גזענות‪,‬‬ ‫מבקשת לעמוד על הבעייתיות ולהציע גישה וטיפול חלופיים‪.‬‬ ‫נקודת המוצא‪ :‬לעיתים התגובה למשהו שסותר את עולם הערכים ההומניסטי‬ ‫שלנו נורא קשה‪ .‬לדעתה קשה לנו יותר להכיל עמדה כזו ממורה דתי ששומע‬ ‫תלמיד מביע הרהורי כפירה‪ ,‬וכך אנו מפספסים את מה שעומד מאחורי‬ ‫האמירות של התלמידים ומביאים להתמודדות לא נכונה‪.‬‬ ‫רגשות חזקים שעולים במחנך יכולים להביא לאחד משלושה תסריטים אצל‬ ‫התלמידים‪ .1 :‬הקצנת העמדה ‪ .2‬אדישות‪ /‬השתתקות‪ .3 .‬אימוץ מנטרות‬ ‫אשר התלמיד לא עושה עבודה אישית עליהן ולא באמת מאמין בהן‪.‬‬ ‫מאחורי הרבה מהאמירות הגזעניות שאנו שומעים‪ ,‬עומד משהו אחר שהוא‬ ‫לא גזענות‪ .‬יש להימנע מהשטחת השיח‪.‬‬ ‫יש להימנע מדיכוטומיות‪ -‬או הומניסט או גזען‪.‬‬ ‫השיח ההיסטרי על גזענות לא מתמודד עם הבעיות האמיתיות ואינו‬ ‫פרודקטיבי בעיניה‪.‬‬ ‫המשך חלק א'‪ -‬הצעה לטיפול חינוכי אחר‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫לעבוד על עצמנו להגיב באופן לא שיפוטי ולאפשר ביטוי של עמדות‬ ‫ואמירות שונות בכיתה‪.‬‬ ‫לנהל שיח אינטלקטואלי על אמירות קשות‪ .‬לפרק אותן ולראות מהי‬ ‫העמדה העומדת מאחוריהן‪.‬‬ ‫טיפוח שיח המבוסס על ידע ופיתוח חשיבה ביקורתית‪ .‬סיוע לתלמידים‬ ‫לנסח לעצמם עמדה שנבנית מידע ומחשיבה ביקורתית‪.‬‬ ‫עבודה על יכולת שלנו כמחנכים לחיות עם עמדות אינטילגנטיות‬ ‫המבוססות על ידע ושונות משלנו‪ .‬יכולת לומר שזו לא דעתי אבל אני‬ ‫מכבד את דעתך‪.‬‬ ‫להבחין בין גזענות לבין דברים אחרים כמו‪ :‬פחד ולחץ הנובעים ממצבי‬ ‫מלחמה‪ ,‬פערי תרבות ודת‪ ,‬מתיחות בין אוכלוסיות‪ ,‬דעות פוליטיות‬ ‫לגיטימיות‪.‬‬ ‫ניהול שיח שאינו סביב גזענות יאפשר הבחנה בין אויב לזר ושיח על‬ ‫אהבת הגר‪.‬‬ ‫ניהול שיח הממתן פחד‪ ,‬הבחנה בין פחד אמיתי למדומה‪.‬‬ ‫אלימות נובעת מתסכול לאו דווקא מגזענות‪ .‬לכן אם ברצוננו למנוע‬ ‫אלימות עלינו לטפל בתסכול שיש לקבוצות שונות באוכלוסיה‪.‬‬ ‫חלק ב'‪ -‬סדנאות מורים‪:‬‬ ‫‪ .1‬כיצד ניתן לשלב את ההתמודדות עם גזענות בממשק‬ ‫בין ספרות להיסטוריה‪ /‬אודי גור ותמר ורטה זהבי‪.‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫פתיחה‪ :‬שיר ששרה בילי הולידי ‪ +Strange fruit‬קליפ על התקופה בה הוא‬ ‫נכתב‪ ** .‬הקליפ קשה לצפייה ומיועד למבוגרים‬ ‫‪https://www.youtube.com/watch?v=98CxkS0vzB8‬‬ ‫‪https://www.youtube.com/watch?v=Web007rzSOI‬‬ ‫הצעה להתמודד עם גזענות באמצעות חוויות רגשיות שיצירות ספרותיות‬ ‫יוצרות‪.‬‬ ‫הכרעה של המורה מתי לעבוד עם הרחקה ומתי עם קירוב (למשל לבחור‬ ‫טקסט של סייד קשוע‪ -‬הנוגע בעצבים החשופים של גזענות)‪ .‬אפשר לבחור‬ ‫לעסוק תחילה בגזענות בין מזרחים לאשכנזים (למשל בטקסטים של סמי‬ ‫שיטרית או רונית מטלון)‪.‬‬ ‫מפגש עם האחר דרך ספרות יכול להוות תיווך ומפגש ראשון בהתמודדות עם‬ ‫ההתנגדות והגזענות של כל אחד מאיתנו‪.‬‬ ‫עבודה על יצירות של סופרים ערבים‪ -‬יכול לפרק אמירה גזענית מכלילה‪.‬‬ ‫משל כבשת הרש‪ ,‬חוות החיות‪ -‬עבודה דרך אלגוריות‪ .‬כיצד המורה יכול‬ ‫לסייע לתלמידים להבין משהו דרך אלגוריה‪ ,‬דרך הרחקה‪.‬‬ ‫עבודה דרך יציאה מטקסטים על גזענות כלפי יהודים להסתכלות אוניברסלית‬ ‫(למשל דרך הזהו אדם של פרימו לוי)‪.‬‬ ‫המשך סדנה ‪ -1‬עבודה דרך הזדהות והתבוננות‬ ‫על צדדים חיוביים בהתמודדות עם גזענות‬ ‫הזדהות‪:‬‬ ‫• תמר יוצרת בקרב תלמידים את המהלך שיגרום להם לקשר בין היצירה לחיים‬ ‫האמיתיים בעצמם‪.‬‬ ‫• עבודה על גזענות דרך הזדהות‪ :‬למשל בסיפור על מולו וצגאי שכתבה לילדים‪,‬‬ ‫תמר יוצרת הזדהות בקרב התלמידים עם הדמויות בסיפור‪ .‬התלמידים מייעצים‬ ‫להם מה לעשות ונכנסים לנעליהם‪ .‬בתום הפעילות היא מספרת שפליטים עזרו‬ ‫לה לכתוב את הסיפור וכי הוא מבוסס על סיפורים אמיתיים‪.‬‬ ‫• להזדהות עם דמויות יש המון כוח‪ .‬כך גם למעבר של הזדהות עם צדדים שונים‪-‬‬ ‫לא סתם ילדים משחקים פעם כאינדיאנים ופעם כ‪"-‬קאובויס"‪.‬‬ ‫התמודדויות מעוררות השראה‪:‬‬ ‫• תמר כתבה ביוגרפיות על מנהיגים מהם ניתן ללמוד על מאבקים למען זכויות אדם‬ ‫והערכים בהם האמינו‪.‬‬ ‫• ניתן לקחת טקסט מעורר השראה כמו הנאום המפורסם של מרטין לותר קינג‬ ‫ולעבד אותו עם תלמידים‪.‬‬ ‫הסדנה הראתה חיבור בין היסטוריה וספרות המאפשר עיבוד של אירועים ותופעות‬ ‫חברתיות שקרו וקורים דרך רגש‪.‬‬ ‫סדנה מקבילה‪ -‬עבודה ספירלית על גזענות‬ ‫אורן טלר ונורית בשן‬ ‫• חשיבה משותפת של מורים על התמודדות עם גזענות‬ ‫בבית ספר שבו האמירות הגזעניות הינן יומיומיות‪.‬‬ ‫• כיצד מתחילים‬ ‫להתמודד?‬ ‫• כיצד משנים‬ ‫תרבות?‬ ‫• כיצד משלבים‬ ‫במקצועות השונים‪:‬‬ ‫מדעים‪ ,‬היסטוריה אזרחות?‬ ‫וכך זה נראה‬ ‫בשלבים מתקדמים‪..‬‬ ‫קצת אמירות של מורים על התהליך‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫אני חושב שאפשר למצוא איזון בין גישות שונות שהוצגו‪.‬‬ ‫האתגר הוא איך נמנעים להיות כמו פוליטיקאים‪ -‬המשסעים‬ ‫אוכלוסיות באוכלוסיות‪ -‬איך לא להשתתף במשחק הזה‪ .‬איך‬ ‫יוצרים שפה שהיא יותר מורכבת‪.‬‬ ‫כל פעם במפגשים אני נזכרת כמה משמעותי זה המקום של‬ ‫השיח של המורים‪ -‬הזכיר לי למה אנחנו עושים את מה‬ ‫שאנחנו עושים‪.‬‬ ‫אני חושבת שהיה נכון להביא מישהי שהיא לא בקונצנזוס‬ ‫שלנו ולאתגר את עצמנו קצת‪.‬‬ ‫אני מרגישה שרק התחלנו לגעת בזה‪ ,‬השאלה שהכי מטרידה‬ ‫אותי זה איך אני עושה את זה בתוך בית הספר שלי ופה‬ ‫אני מרגישה שאני צריכה עזרה‪.‬‬ ‫אני יוצא עם הרבה שאלות כמו ספר טוב שאני קורא ואחר‬ ‫כך צריך לעבד‪.‬‬ ‫אני חושב שכדי ליצור שיח נכון בין ילדים צריך ליצור שיח‬ ‫נכון בין מבוגרים‪ -‬ויותר מהכל היה כאן מודלינג לזה‪.‬‬ ‫רוצים ורוצות לקחת חלק?‬ ‫• נפלה בחלקנו הזדמנות מרגשת להכיר אנשי ונשות חינוך מדהימים שהגיעו‬ ‫למפגשים ותרמו מידיעותיהם ומחשבותיהם‪.‬‬ ‫• נשמח להכיר ולמצוא עוד שותפים ושותפות לדרך‪.‬‬ ‫• הזמנה למפגש הבא ולקחת חלק בפעילויות השונות של פורום המורים והמורות‬ ‫הירושלמים תפורסם בקרוב‪.‬‬ ‫• בינתיים ניתן לפנות במייל או בטלפון‪.‬‬ ‫• אנו מודים לכל המורים היקרים על השותפות והקדשת הזמן שאינן מובנות‬ ‫מאליהן‪.‬‬ ‫• לסיום‪ ,‬להלן קישור לתיקיית חומרים על גזענות‪ -‬מוזמנים להוסיף ולהשתמש‪:‬‬ ‫‪https://drive.google.com/?tab=mo&authuser=0#folders/0B4GBLMohOaVJRjJ‬‬ ‫‪UU1E5b0FveE0‬‬ ‫טל פלבסקי‪0544724948 [email protected] :‬‬ ‫רני חזון וייס‪[email protected] :‬‬ ‫גיא שוורץ‪0546220200 [email protected] :‬‬