‫‪ 30‬ח ד ר מ צ ב‬ ‫‪31‬‬ ‫מורים נגד גזענות‬ ‫גזענות‪,‬‬ ‫לא בבית‬ ‫ספרנו‬ ‫מורים ירושלמים לא חיכו להנחיות מגבוה‪ .‬גילויי‬ ‫הגזענות של חודשי הקיץ הוציאו אותם מהבית‬ ‫למרות החופש הגדול‪" :‬חשוב לחשוף את התלמידים‬ ‫לעמדות שונות ולחנך אותם לנקוט עמדה ולפעול"‬ ‫צילומים‪ :‬רפי קוץ‬ ‫הצעדה המשותפת בפארק המסילה‪" .‬אוויר לנשימה"‬ ‫נאוה דקל‬ ‫"‬ ‫לאור האירועים האחרונים והאווירה‬ ‫המתלהמת ברחובות ירושלים‪ ,‬אנו‪,‬‬ ‫מנהלי בתי הספר‪ ‬התיכוניים בעיר‬ ‫ירושלים‪ ,‬יהודים וערבים‪ ,‬חילוניים‬ ‫ודתיים‪ ,‬נשים וגברים‪ ,‬מבקשים‬ ‫להעביר מסר אחיד וחד־משמעי‪ :‬אין מקום‬ ‫להסתה נגד האחר; אין מקום לפגיעה‬ ‫ברכוש; ויותר מכול — אין מקום לפגיעה‬ ‫בחיי אדם או בגופו‪ .‬כל אחד מאתנו יפעל‬ ‫למיגור התופעות הללו בבית ספרו‪ ,‬וכולנו‬ ‫יחד נתגייס לפעילות ברחבי העיר כולה‪.‬‬ ‫אנו מקווים שבזכות שיתוף הפעולה‬ ‫הירושלמי‪ ,‬החוצה את כל המגזרים‪ ,‬נוכל‬ ‫להרבות אחווה‪ ,‬שלום ורעות במדינת ישראל‬ ‫כולה"‪.‬‬ ‫על עצומה זו‪ ,‬יוזמה של כמה מנהלי בתי‬ ‫ספר תיכון בירושלים‪ ,‬חתמו שישים מנהלות‬ ‫ומנהלים של בתי ספר בעיר‪.‬‬ ‫העצומה לא הייתה המעשה היחיד של‬ ‫הדהחינוך‬ ‫אוגוסט ‪2014‬‬ ‫מחנכים ירושלמים‪ .‬בירושלים‪ ,‬מוקד רותח‬ ‫במיוחד של קונפליקט יהודי־ערבי‪ ,‬התקיימו‬ ‫מפגשים לא מעטים של אנשי חינוך שחשבו‬ ‫ותכננו כיצד להתמודד עם הגזענות הבוטה‬ ‫של הנוער‪ ,‬שנחשפה באירועים שקדמו‬ ‫למערכה‪/‬מלחמה בעזה ובמהלכה‪ .‬בית הספר‬ ‫"הדו־לשוני" בירושלים היה פעיל במיוחד‪.‬‬ ‫הוא ארגן צעדות שקטות לאורך פארק‬ ‫המסילה‪ ,‬והשתתפו בהן מאות מבוגרים‪ ,‬בני‬ ‫נוער וילדים — יהודים וערבים‪.‬‬ ‫מקובל לחשוב שמנהלים ומורים‬ ‫היוצאים לחופשת הקיץ נושמים לרווחה‬ ‫ומתנתקים מעבודתם החינוכית‪ .‬מקובל‬ ‫גם לחשוב שמנהלים ומורים — גם בשנת‬ ‫הלימודים — מתרחקים מ"פוליטיקה"‬ ‫ומאירועים חברתיים המתרחשים מחוץ‬ ‫לבית הספר‪ .‬אולם מנהלים ומורים מגלים‬ ‫מעורבות בתהליכים המתרחשים מחוץ לבית‬ ‫ספרם‪ ,‬בעיקר בעתות משבר‪ .‬האירועים‬ ‫הקשים שהחלו עם חטיפתם של שלושת‬ ‫הנערים היהודים בגוש עציון ורצח הנער‬ ‫הפלסטיני בירושלים הניעו יוזמות של‬ ‫מנהלים ומורים‪ .‬הם לא המתינו להכוונה‬ ‫ולהוראות של משרד החינוך‪ ,‬המאחר להגיב‪.‬‬ ‫ההתנגשויות האלימות בין צעירים יהודים‬ ‫לערבים בבירה הוציאו אותם ל"רחוב"; אנשי‬ ‫חינוך הרגישו שאינם יכולים לשתוק וגם לא‬ ‫להמתין לתחילת שנת הלימודים‪.‬‬ ‫"אנחנו חייבות וחייבים לחשוב איך‬ ‫שוברים את חומת הגזענות‪ ,‬לא רק כלפי‬ ‫ערבים"‪ ,‬אמרה רוני חזון־וייס‪ ,‬חברת הנהגה‬ ‫בתנועת המורים ומחנכת בבית הספר "גבעת‬ ‫גונן" בתחילת מפגש של אנשי חינוך שהתקיים‬ ‫ביוזמת תנועת דרור־ישראל‪ ,‬תנועת המורים‬ ‫ו"המעורר"‪ .‬למפגש הגיעו כשישים מחנכים‬ ‫ומחנכות שביקשו לדון עם עמיתיהם בדילמה‬ ‫הקשה‪ :‬איך מתמודדים עם הגזענות ההולכת‬ ‫ומקצינה בקרב בני הנוער‪.‬‬ ‫המצוקה‪ ,‬הרצון להתעודד ולחשוב‬ ‫יחד על דרכים להתמודדות היו משותפים‬ ‫לאנשי החינוך הוותיקים והצעירים העובדים‬ ‫במסגרות חינוכיות שונות‪ .‬אריאל לוי‪ ,‬מנהל‬ ‫המנהל הפדגוגי במשרד החינוך‪ ,‬לשעבר מנהל‬ ‫ִ‬ ‫בית ספר תיכון בשכונת גילה בירושלים‪ ,‬ייצג‬ ‫את משרד החינוך‪ .‬הוא הביע את הערכתו‬ ‫הגדולה למורים שהגיעו באמצע החופשה כדי‬ ‫לדון בשאלה איך לפתוח את שנת הלימודים‬ ‫על רקע האלימות הגזענית שקדמה למלחמה‬ ‫בדרום וליוותה אותה‪ .‬המשתתפים הסכימו‬ ‫שהמפגש הזה הוא רק תחילתו של תהליך‬ ‫חשיבה משותף והחליטו להמשיך במפגשים‬ ‫שיעסקו בנושא‪.‬‬ ‫• • •‬ ‫אנשי חינוך גם יזמו מפגשים של מורים‪,‬‬ ‫הורים ותלמידים בבתי הספר שלהם‪.‬‬ ‫"כשראיתי את התגובות של בני נוער על‬ ‫רצח שלושת הנערים וכשנודע לי על הרצח‬ ‫של הנער הפלסטיני‪ ,‬אמרתי למנהלת שלנו‬ ‫שאנחנו חייבים לעשות משהו"‪ ,‬אומר ליאור‬ ‫גוטמן־עידו‪ ,‬מחנך ומורה להיסטוריה ואזרחות‬ ‫בבית הספר "בויאר" בירושלים‪" .‬אמרתי‬ ‫שחייבים לאפשר לנוער להוציא את מה‬ ‫שיש להם בבטן ולא מתאים שיהיה עכשיו‬ ‫חופש‪ .‬באותם ימים קיבלתי משתי תלמידות‬ ‫שלי שעולות לכיתה י"ב הודעות ארוכות‬ ‫בווטסאפ שהיה בהן ייאוש וחוסר תקווה‪.‬‬ ‫בכלל‪ ,‬בווטסאפ הכיתתי היה ויכוח בין דעות‬ ‫לאומניות לבין דעות מתונות יותר ואמרתי‬ ‫לעצמי שאי אפשר לחכות‪ .‬הפצנו הודעה לכל‬ ‫בתי הספר בירושלים על מפגש בבית הספר‬ ‫בערב"‪.‬‬ ‫ההזמנה של מורי "בויאר" קראה למורים‬ ‫ולתלמידים בעיר לבוא ולקיים שיח של‬ ‫"חשיבה וכאב" — לחשוב איך מתמודדים עם‬ ‫המצב ולבטא רגשות‪.‬‬ ‫ההיענות להזמנה‪ ,‬לדבריו של גוטמן־עידו‪,‬‬ ‫לא הייתה מספקת‪ .‬הגיעו ‪ 15‬אנשי חינוך ו‪35-‬‬ ‫תלמידים‪" ,‬אבל השיחה הייתה משמעותית‬ ‫וחשובה"‪ ,‬הוא אומר‪" .‬רצינו לעורר שיח על‬ ‫היחס לאחר‪ .‬מומיק נבו‪ ,‬אחד המחנכים שלנו‪,‬‬ ‫הכין קטעי מקורות יהודיים על היחס לגר‪ .‬היה‬ ‫מקום לכל אחד מהמשתתפים לאוורר רגשות‬ ‫בנוגע לאירועים‪ .‬האווירה הייתה חיובית‪,‬‬ ‫אולי יותר מדי‪ ,‬כי הייתה הסכמה‪ .‬הייתי רוצה‬ ‫שיבואו גם בני נוער שיש להם דעות קיצוניות‬ ‫יותר ויתקיים בינינו שיח‪ .‬בשנה הבאה אנחנו‬ ‫ניתן מקום גדול לסוגיות האלה ונפגיש את‬ ‫בני הנוער שלנו עם חבר'ה ערבים בני גילם‪.‬‬ ‫אני חושב שכמחנכים יש לנו יכולת להשפיע‬ ‫על הדעות הקיצוניות של בני הנוער"‪.‬‬ ‫• • •‬ ‫גם התיכון "ליד האוניברסיטה" הזמין‬ ‫את המורים‪ ,‬התלמידים וההורים לשיחה על‬ ‫המצב‪" .‬קיימנו שיחה פתוחה סביב הזעזוע‬ ‫מגילויי השנאה והגזענות"‪ ,‬אומר ד"ר גלעד‬ ‫אמיר‪ ,‬מנהל בית הספר‪" .‬ההיענות של המורים‬ ‫הייתה גבוהה יחסית‪ .‬תלמידים והורים נענו‬ ‫פחות‪ .‬הייתה הבעה של סלידה מהשנאה‬ ‫והגזענות ועלו רעיונות איך להעמיק את‬ ‫העבודה במקצועות הרלוונטיים; איך להעמיק‬ ‫את הידע על תולדות הסכסוך ולעסוק ביתר‬ ‫אוגוסט ‪2014‬‬ ‫הדהחינוך‬ ‫‪ 32‬ח ד ר מ צ ב‬ ‫יסודיות בנושאים של סובלנות וכבוד לזולת"‪.‬‬ ‫אתם משחקים ב"פוליטיקה"‪ .‬זה לא‬ ‫מסוכן?‬ ‫"מבחינתי אין בכלל בעיה כזאת‪ .‬בית‬ ‫הספר צריך לעסוק בפוליטיקה ובאקטואליה‪.‬‬ ‫גינוי של גילויי שנאה ותוקפנות ודיון על‬ ‫כבוד האדם הם לא עניין של ימין או שמאל‪.‬‬ ‫בבית הספר שלנו אנחנו מאוד עסוקים‬ ‫בפוליטיקה מתוך הצגת ריבוי העמדות‬ ‫הלגיטימיות‪ .‬חשוב לחשוף את התלמידים‬ ‫לעמדות שונות ולחנך אותם לנקוט עמדה‬ ‫ולפעול‪ .‬בית הספר שלנו אינו מקום סטרילי‪.‬‬ ‫אנחנו מעודדים את המורים להביא אליו‬ ‫סוגיות שנויות במחלוקת"‪.‬‬ ‫• • •‬ ‫בית ספר לא "סטרילי" בהצהרה הוא בית‬ ‫הספר "הדו־לשוני"‪ ,‬שבו לומדים במשותף‬ ‫תלמידים יהודים וערבים‪ .‬כאן לא הסתפקו‬ ‫במפגש חד־פעמי אלא יזמו פעילויות גם‬ ‫במהלך החופש הגדול‪ .‬שני מנהליו‪ ,‬נאדיה‬ ‫כנאנה ואריק ספורטה‪ ,‬מציינים כי השנה‪,‬‬ ‫ללא קשר לאירועים האחרונים‪ ,‬עלה הצורך‬ ‫ברענון השיח על השותפות בין יהודים‬ ‫לערבים‪ .‬זה היה גם הנושא שנקבע מראש‬ ‫למפגש הסיכום של שנת הלימודים‪ .‬התאריך‪,‬‬ ‫שנקבע מראש‪ ,‬נפל על הרצח של מוחמד אבו‬ ‫חד'יר‪.‬‬ ‫ספורטה‪" :‬שאלנו את עצמנו איך חיים‬ ‫בתוך המציאות המורכבת הזאת‪ .‬הרי הנטייה‬ ‫הראשונה כשרע היא להסתגר בקבוצת‬ ‫השייכות‪ ,‬אבל זה לא מה שאנחנו מאמינים‬ ‫בו"‪.‬‬ ‫כנאנה‪" :‬חיפשנו את האמירה שלנו בשיח‬ ‫המתלהם שסביבנו‪ .‬זה מסובך כי בזמן כזה‬ ‫הכי נוח להתבצר בצד שלי‪ .‬אבל אנחנו בחרנו‬ ‫בשותפות ואנחנו צריכים למצוא את הדרך‬ ‫הנכונה יותר לעשות זאת‪ .‬במפגש שלנו‬ ‫עלה הצורך להזמין את הקהילה — מורים‪,‬‬ ‫תלמידים‪ ,‬הורים ובוגרים‪ .‬היה לנו חשוב‬ ‫להיות אקטיביים ולפעול בדרך שבה אנחנו‬ ‫מאמינים‪ .‬מאז הרצח ועד המפגש הזה התחלתי‬ ‫מורים נגד גזענות‬ ‫את הבוקר עם אריק בדמעות של תסכול על‬ ‫ההידרדרות הזאת‪ .‬השאלה שלי הייתה מה‬ ‫האחריות שלנו כאנשים מובילים בחברה‪,‬‬ ‫וזה מינף אותנו לעשייה‪ .‬היה לנו ברור שכדי‬ ‫לשמור על השפיות במציאות הזאת‪ ,‬אנחנו‬ ‫חייבים לעשות משהו‪ .‬כאנשי חינוך יש לנו‬ ‫תפקיד לא פחות חשוב מראש ממשלה או קצין‬ ‫בצבא‪ .‬אנשי החינוך הם אלו שחייבים להוביל‬ ‫ולהשפיע על המציאות"‪.‬‬ ‫ספורטה‪" :‬למפגש שקבענו הגיעו כשישים‬ ‫אנשים מהקהילה שלנו ומחוץ לה‪ .‬עלו כל‬ ‫מיני רעיונות ויוזמות‪ .‬אחת היוזמות הייתה‬ ‫הצעדה לאורך פארק המסילה פעמיים בשבוע‪.‬‬ ‫בערב הראשון הגיעו ‪ 400‬אנשים — משפחות‪,‬‬ ‫בוגרים‪ ,‬מורים ועוד אנשים שבחרו להעביר‬ ‫מסר של שותפות‪ .‬צעדנו‪ ,‬בלי דגלים ובלי‬ ‫הדהחינוך‬ ‫שלטים‪ .‬הצעדות האלה יימשכו בזמן הקרוב"‪.‬‬ ‫כנאנה‪" :‬הצעדה הייתה אוויר לנשימה‪.‬‬ ‫באותו לילה ישנתי לראשונה אחרי כמה ימים‬ ‫שבהם לא הצלחתי לישון‪ .‬הבנתי שאנחנו‪,‬‬ ‫אנשי החינוך‪ ,‬יכולים וחייבים להשפיע על‬ ‫מה שנעשה מחוץ לבתי הספר שלנו"‪.‬‬ ‫ספורטה‪" :‬נכון‪ .‬כאשר בית הספר יוצא‬ ‫החוצה מתחילה העבודה החינוכית הכי‬ ‫משמעותית שלו‪ .‬הילדים משתתפים אתנו‬ ‫באקטיביזם חברתי ומתחנכים"‪.‬‬ ‫כנאנה‪" :‬האקטיביזם הזה עוזר לנו לפחות‬ ‫לשמור על שפיות"‪.‬‬ ‫אריק ספורטה‬ ‫• • •‬ ‫גם במכון "כרם" להכשרת מורים‬ ‫סדנאות והשתלמויות‬ ‫להתמודדות עם גזענות‬ ‫ב‪ 9-‬באוגוסט אמר שר החינוך בוועדת החינוך של הכנסת כי שנת הלימודים‬ ‫הבאה תוקדש לטיפול בנגע הגזענות ולשיח עם התלמידים על סובלנות וקבלת‬ ‫האחר‪ .‬בשנת ‪ 2014‬הגדיל משרד החינוך במידה ניכרת את התקציב למפגשי‬ ‫הידברות בין כל חלקי האוכלוסייה‪ ,‬והתקציב עומד על ‪ 4.5‬מיליון ש"ח‪.‬‬ ‫יחד עם גופים חיצוניים שונים העוסקים בזכויות אדם מקיים המשרד כבר‬ ‫כמה שנים סדנאות והשתלמויות בנושא ההתמודדות עם גזענות‪ .‬המטה לחינוך‬ ‫אזרחי במזכירות הפדגוגית של משרד החינוך ושפ"י (השירות הפסיכולוגי)‬ ‫מציעים השתלמויות ותכניות למורים בשיתוף גופים דוגמת מט"ח ומדרשת אדם‬ ‫לדמוקרטיה ולשלום‪ .‬גם האגודה לזכויות האזרח מציעה מערך של פעילויות‬ ‫והשתלמויות לאנשי חינוך‪.‬‬ ‫דוגמה לפעילות ייחודית שצמחה בחופשה האחרון היא "חמ"ל השפיות"‪ ,‬שהקים‬ ‫גילי רומן‪ ,‬מורה ומחנך בכפר הירוק‪" .‬החמ"ל הוא למעשה מוקד שבו אנחנו מרכזים‬ ‫מענה סובלני לתגובות מתלהמות וגזעניות ברשת"‪ ,‬מסביר רומן‪" .‬המיזם החל‬ ‫במהלך מבצע צוק איתן במפגשים פיזיים של תלמידים בכפר הירוק אשר איתרו‬ ‫תגובות לא הולמות ודפים אלימים ברשת‪ ,‬בעיקר בפייסבוק‪ ,‬ונתנו עליהם מענה או‬ ‫דיווח‪ .‬הרעיון הוא לתת גב אחד לשני ולהרגיש שיש לך כוח לתת 'קונטרה' מתונה‬ ‫להתלהמות‪ .‬במקביל נפתחו קבוצה ודף בפייסבוק שדרכם התלמידים מנהלים את‬ ‫הקשר והפעילות מחוץ למפגש הפיזי‪ ,‬מקבלים דיווחים ונותנים משימות‪ .‬החמ"ל‬ ‫מנוהל היום על ידי התלמידים והם מובילים אותו בהנחייתי"‪.‬‬ ‫החמ"ל אינו של תלמידים בלבד — בתחילת אוגוסט הם לימדו קבוצת פנסיונרים‬ ‫להשתתף בפעילות‪.‬‬ ‫ד"ר גלעד אמיר‪" :‬בית הספר צריך לעסוק‬ ‫בפוליטיקה ובאקטואליה‪ .‬גינוי של גילויי‬ ‫שנאה ותוקפנות ודיון על כבוד האדם‬ ‫הם לא עניין של ימין או שמאל"‬ ‫אוגוסט ‪2014‬‬ ‫מיקרו ומקרו בטיפול בגזענות‬ ‫ליאור גוטמן‪-‬עידו‪" :‬בווטסאפ‬ ‫הכיתתי היה ויכוח בין דעות‬ ‫לאומניות לבין דעות מתונות יותר‬ ‫ואמרתי לעצמי שאי אפשר לחכות"‬ ‫נאדיה כנאנה‬ ‫‪33‬‬ ‫אדר כהן‪ ,‬מפמ"ר אזרחות לשעבר ששר החינוך הקודם פיטר בתירוצים שונים‪,‬‬ ‫ניסח נייר עמדה קצר ששלח גם לשר החינוך הנוכחי ובו הצעות להתמודדות עם‬ ‫תופעות של גזענות במערכת החינוך‪ .‬כהן‪" :‬אני כותב את הדברים שלהלן מתוך‬ ‫תחושה קשה‪ ,‬המקננת בי כבר זמן רב‪ ,‬כי איננו עושים די בנושא אקוטי לחיינו בארץ‬ ‫הזאת‪ .‬אירועים חמורים שהתרחשו בארץ בשנים החולפות (וחלקם ממש בשבועות‬ ‫האחרונים)‪ ,‬כמו גם נתונים ומחקרים ארוכי טווח‪ ,‬משקפים וחושפים בפנינו שוב‬ ‫ושוב עובדות מדאיגות על היקף העמדות הגזעניות בחברה שלנו"‪.‬‬ ‫מה עושים?‬ ‫"ברמת המיקרו יש פרקטיקות שמורים יכולים לאמץ כדי להתמודד עם עמדות‪,‬‬ ‫מחרידות לעתים‪ ,‬של התלמידים‪ .‬אמנם אין מתכון אחד להצלחה אבל יש שיטות‬ ‫ודרכים להתמודדות שצריך להתאים לאוכלוסייה ולאופיו של בית הספר והמורה‪.‬‬ ‫חשוב שמורים יקיימו מפגשים והשתלמויות שיציגו דרכים להתמודדות‪ .‬ידע‬ ‫תאורטי עשוי לעזור‪ ,‬אבל העבודה החינוכית המשמעותית היא סדנאית‪ .‬חשוב‬ ‫לחלוק חוויות‪ ,‬לנתח מקרים ודרכי תגובה אפשריות‪.‬‬ ‫"ברמת המקרו צריכה להיות רוח גבית של כלל המערכת‪ .‬שיהיה ברור שחשוב‬ ‫לעסוק בנושא לא רק כתגובה לאירועים הקשים אלא לאורך זמן‪ .‬האירועים‬ ‫האלה מהווים עבורנו תזכורת עד כמה חשוב לעסוק בנושא לעומק‪ .‬לצערי הצורך‬ ‫קיים בקרב המורים אבל ברמה המערכתית נעשה מעט מאוד‪ .‬יש מעט קורסים‬ ‫והשתלמויות שעוסקים בנושא‪ .‬חשוב שנושאים אזרחיים יהיו מובנים גם בהכשרת‬ ‫מורים‪.‬‬ ‫"חשוב להדגיש את החיבור ההכרחי בין אנשי חינוך העוסקים בתכנים לבין‬ ‫אנשי חינוך העוסקים בהיבטים הרגשיים‪ .‬ההתמודדות צריכה להיעשות הן בצד‬ ‫הקוגניטיבי והן בצד הרגשי‪ .‬בבתי הספר צריך להיות חיבור בין מורות ומורים לבין‬ ‫היועצות‪ .‬במטה חשוב שיהיה חיבור בין שפ"י (השירות הפסיכולוגי) לבין המזכירות‬ ‫הפדגוגית"‪.‬‬ ‫במסמך שכתב כהן הוא קורא לפנות מידית לפעולה מעשית בנושא ומציע כמה‬ ‫דרכי פעולה‪ ,‬שעיקרן‪:‬‬ ‫הכללה ברורה של תכנית מערכתית בנושא "התמודדות עם עמדות קיצוניות‬ ‫וגזעניות" בתכנית העבודה ובתכנית התקציבית של המשרד ויחידותיו‪.‬‬ ‫הכללת הנושא‪ ,‬באופן מובחן ומובהק‪ ,‬בתהליכי הכשרה והתפתחות מקצועית של‬ ‫פרחי הוראה‪ ,‬מורים ומנהלים‪.‬‬ ‫שילוב התייחסות לנושא במדדי האקלים במיצ"ב ובקריטריונים לתקצוב‬ ‫דיפרנציאלי‪.‬‬ ‫המשך אמירות ברורות ו"רוח גבית" של ראשי המערכת בנושא‪.‬‬ ‫גלעד אמיר‬ ‫יזמו מרצות לחינוך ולהוראה מפגש‬ ‫חשיבה והתייעצות‪ .‬גם כאן העלו המרצות‬ ‫והסטודנטים את החששות שיש להם מפני‬ ‫התבטאויות קיצוניות של התלמידים‪ .‬מעבר‬ ‫לאוורור רגשות של המשתתפים התמקד‬ ‫השיח בכלים להתמודדות חינוכית נכונה‬ ‫עם תופעות של גזענות מחוץ לבית הספר‬ ‫ובתוכו ובשאלות על תפקידם של אנשי‬ ‫חינוך בהתמודדות עם המתחים החברתיים‬ ‫ועם עמדות קיצוניות של בני נוער‪.‬‬ ‫יעל פולברמכר‪ ,‬שהנחתה את המפגש‪,‬‬ ‫ציינה בין השאר כי בעבודה בכיתה חשוב‬ ‫לבחור במטרה ממוקדת‪ ,‬ללמוד לטפח‬ ‫אמפתיה לרגשות שאותן אמירות גזעניות‬ ‫נאדיה כנאנה‪" :‬חיפשנו את האמירה שלנו בשיח‬ ‫המתלהם שסביבנו‪ .‬זה מסובך כי בזמן כזה הכי נוח‬ ‫להתבצר בצד שלי‪ .‬אבל אנחנו בחרנו בשותפות ואנחנו‬ ‫צריכים למצוא את הדרך הנכונה יותר לעשות זאת"‬ ‫נובעות מהם ולאפשר לתלמידים להביע‬ ‫את עמדותיהם‪ ,‬גם אם הן מרגיזות‪ ,‬ובלבד‬ ‫שהדיבור נעשה באופן מכבד‪ .‬היא הדגישה כי‬ ‫יש לזכור שמדובר בעבודה לטווח רחוק ושגם‬ ‫המפגש הזה הוא רק תחילתו של תהליך‪.‬‬ ‫המציאות החברתית המתוחה גרמה‬ ‫למורות ולמורים בעיר ליזום ולקבל על‬ ‫עצמם אחריות ולא להמתין להנחיות שיגיעו‬ ‫מפקידי משרד החינוך‪ ,‬אלא לעשות מעשה —‬ ‫לחשוב‪ ,‬להציע תכניות‪ ,‬ליזום הפגנות‪ .‬לפני‬ ‫יותר ממאה שנה אמר דוד ילין לבוגרי הסמינר‬ ‫למורים בירושלים‪" :‬המורה‪ ,‬מורה הדרך‪ ,‬הוא‬ ‫הקדמה‪ .‬עליו‬ ‫כבר על פי שמו ותעודתו סמל ִ‬ ‫ללכת לפני האחרים ולהורותם הדרך‪ ,‬עליו‬ ‫להיות למשל לאחרים (נאום לבוגרי הסמינר‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪.)1907‬‬ ‫אוגוסט ‪2014‬‬ ‫הדהחינוך‬