30ח ד ר מ צ ב 31 מורים נגד גזענות גזענות, לא בבית ספרנו מורים ירושלמים לא חיכו להנחיות מגבוה .גילויי הגזענות של חודשי הקיץ הוציאו אותם מהבית למרות החופש הגדול" :חשוב לחשוף את התלמידים לעמדות שונות ולחנך אותם לנקוט עמדה ולפעול" צילומים :רפי קוץ הצעדה המשותפת בפארק המסילה" .אוויר לנשימה" נאוה דקל " לאור האירועים האחרונים והאווירה המתלהמת ברחובות ירושלים ,אנו, מנהלי בתי הספר התיכוניים בעיר ירושלים ,יהודים וערבים ,חילוניים ודתיים ,נשים וגברים ,מבקשים להעביר מסר אחיד וחד־משמעי :אין מקום להסתה נגד האחר; אין מקום לפגיעה ברכוש; ויותר מכול — אין מקום לפגיעה בחיי אדם או בגופו .כל אחד מאתנו יפעל למיגור התופעות הללו בבית ספרו ,וכולנו יחד נתגייס לפעילות ברחבי העיר כולה. אנו מקווים שבזכות שיתוף הפעולה הירושלמי ,החוצה את כל המגזרים ,נוכל להרבות אחווה ,שלום ורעות במדינת ישראל כולה". על עצומה זו ,יוזמה של כמה מנהלי בתי ספר תיכון בירושלים ,חתמו שישים מנהלות ומנהלים של בתי ספר בעיר. העצומה לא הייתה המעשה היחיד של הדהחינוך אוגוסט 2014 מחנכים ירושלמים .בירושלים ,מוקד רותח במיוחד של קונפליקט יהודי־ערבי ,התקיימו מפגשים לא מעטים של אנשי חינוך שחשבו ותכננו כיצד להתמודד עם הגזענות הבוטה של הנוער ,שנחשפה באירועים שקדמו למערכה/מלחמה בעזה ובמהלכה .בית הספר "הדו־לשוני" בירושלים היה פעיל במיוחד. הוא ארגן צעדות שקטות לאורך פארק המסילה ,והשתתפו בהן מאות מבוגרים ,בני נוער וילדים — יהודים וערבים. מקובל לחשוב שמנהלים ומורים היוצאים לחופשת הקיץ נושמים לרווחה ומתנתקים מעבודתם החינוכית .מקובל גם לחשוב שמנהלים ומורים — גם בשנת הלימודים — מתרחקים מ"פוליטיקה" ומאירועים חברתיים המתרחשים מחוץ לבית הספר .אולם מנהלים ומורים מגלים מעורבות בתהליכים המתרחשים מחוץ לבית ספרם ,בעיקר בעתות משבר .האירועים הקשים שהחלו עם חטיפתם של שלושת הנערים היהודים בגוש עציון ורצח הנער הפלסטיני בירושלים הניעו יוזמות של מנהלים ומורים .הם לא המתינו להכוונה ולהוראות של משרד החינוך ,המאחר להגיב. ההתנגשויות האלימות בין צעירים יהודים לערבים בבירה הוציאו אותם ל"רחוב"; אנשי חינוך הרגישו שאינם יכולים לשתוק וגם לא להמתין לתחילת שנת הלימודים. "אנחנו חייבות וחייבים לחשוב איך שוברים את חומת הגזענות ,לא רק כלפי ערבים" ,אמרה רוני חזון־וייס ,חברת הנהגה בתנועת המורים ומחנכת בבית הספר "גבעת גונן" בתחילת מפגש של אנשי חינוך שהתקיים ביוזמת תנועת דרור־ישראל ,תנועת המורים ו"המעורר" .למפגש הגיעו כשישים מחנכים ומחנכות שביקשו לדון עם עמיתיהם בדילמה הקשה :איך מתמודדים עם הגזענות ההולכת ומקצינה בקרב בני הנוער. המצוקה ,הרצון להתעודד ולחשוב יחד על דרכים להתמודדות היו משותפים לאנשי החינוך הוותיקים והצעירים העובדים במסגרות חינוכיות שונות .אריאל לוי ,מנהל המנהל הפדגוגי במשרד החינוך ,לשעבר מנהל ִ בית ספר תיכון בשכונת גילה בירושלים ,ייצג את משרד החינוך .הוא הביע את הערכתו הגדולה למורים שהגיעו באמצע החופשה כדי לדון בשאלה איך לפתוח את שנת הלימודים על רקע האלימות הגזענית שקדמה למלחמה בדרום וליוותה אותה .המשתתפים הסכימו שהמפגש הזה הוא רק תחילתו של תהליך חשיבה משותף והחליטו להמשיך במפגשים שיעסקו בנושא. • • • אנשי חינוך גם יזמו מפגשים של מורים, הורים ותלמידים בבתי הספר שלהם. "כשראיתי את התגובות של בני נוער על רצח שלושת הנערים וכשנודע לי על הרצח של הנער הפלסטיני ,אמרתי למנהלת שלנו שאנחנו חייבים לעשות משהו" ,אומר ליאור גוטמן־עידו ,מחנך ומורה להיסטוריה ואזרחות בבית הספר "בויאר" בירושלים" .אמרתי שחייבים לאפשר לנוער להוציא את מה שיש להם בבטן ולא מתאים שיהיה עכשיו חופש .באותם ימים קיבלתי משתי תלמידות שלי שעולות לכיתה י"ב הודעות ארוכות בווטסאפ שהיה בהן ייאוש וחוסר תקווה. בכלל ,בווטסאפ הכיתתי היה ויכוח בין דעות לאומניות לבין דעות מתונות יותר ואמרתי לעצמי שאי אפשר לחכות .הפצנו הודעה לכל בתי הספר בירושלים על מפגש בבית הספר בערב". ההזמנה של מורי "בויאר" קראה למורים ולתלמידים בעיר לבוא ולקיים שיח של "חשיבה וכאב" — לחשוב איך מתמודדים עם המצב ולבטא רגשות. ההיענות להזמנה ,לדבריו של גוטמן־עידו, לא הייתה מספקת .הגיעו 15אנשי חינוך ו35- תלמידים" ,אבל השיחה הייתה משמעותית וחשובה" ,הוא אומר" .רצינו לעורר שיח על היחס לאחר .מומיק נבו ,אחד המחנכים שלנו, הכין קטעי מקורות יהודיים על היחס לגר .היה מקום לכל אחד מהמשתתפים לאוורר רגשות בנוגע לאירועים .האווירה הייתה חיובית, אולי יותר מדי ,כי הייתה הסכמה .הייתי רוצה שיבואו גם בני נוער שיש להם דעות קיצוניות יותר ויתקיים בינינו שיח .בשנה הבאה אנחנו ניתן מקום גדול לסוגיות האלה ונפגיש את בני הנוער שלנו עם חבר'ה ערבים בני גילם. אני חושב שכמחנכים יש לנו יכולת להשפיע על הדעות הקיצוניות של בני הנוער". • • • גם התיכון "ליד האוניברסיטה" הזמין את המורים ,התלמידים וההורים לשיחה על המצב" .קיימנו שיחה פתוחה סביב הזעזוע מגילויי השנאה והגזענות" ,אומר ד"ר גלעד אמיר ,מנהל בית הספר" .ההיענות של המורים הייתה גבוהה יחסית .תלמידים והורים נענו פחות .הייתה הבעה של סלידה מהשנאה והגזענות ועלו רעיונות איך להעמיק את העבודה במקצועות הרלוונטיים; איך להעמיק את הידע על תולדות הסכסוך ולעסוק ביתר אוגוסט 2014 הדהחינוך 32ח ד ר מ צ ב יסודיות בנושאים של סובלנות וכבוד לזולת". אתם משחקים ב"פוליטיקה" .זה לא מסוכן? "מבחינתי אין בכלל בעיה כזאת .בית הספר צריך לעסוק בפוליטיקה ובאקטואליה. גינוי של גילויי שנאה ותוקפנות ודיון על כבוד האדם הם לא עניין של ימין או שמאל. בבית הספר שלנו אנחנו מאוד עסוקים בפוליטיקה מתוך הצגת ריבוי העמדות הלגיטימיות .חשוב לחשוף את התלמידים לעמדות שונות ולחנך אותם לנקוט עמדה ולפעול .בית הספר שלנו אינו מקום סטרילי. אנחנו מעודדים את המורים להביא אליו סוגיות שנויות במחלוקת". • • • בית ספר לא "סטרילי" בהצהרה הוא בית הספר "הדו־לשוני" ,שבו לומדים במשותף תלמידים יהודים וערבים .כאן לא הסתפקו במפגש חד־פעמי אלא יזמו פעילויות גם במהלך החופש הגדול .שני מנהליו ,נאדיה כנאנה ואריק ספורטה ,מציינים כי השנה, ללא קשר לאירועים האחרונים ,עלה הצורך ברענון השיח על השותפות בין יהודים לערבים .זה היה גם הנושא שנקבע מראש למפגש הסיכום של שנת הלימודים .התאריך, שנקבע מראש ,נפל על הרצח של מוחמד אבו חד'יר. ספורטה" :שאלנו את עצמנו איך חיים בתוך המציאות המורכבת הזאת .הרי הנטייה הראשונה כשרע היא להסתגר בקבוצת השייכות ,אבל זה לא מה שאנחנו מאמינים בו". כנאנה" :חיפשנו את האמירה שלנו בשיח המתלהם שסביבנו .זה מסובך כי בזמן כזה הכי נוח להתבצר בצד שלי .אבל אנחנו בחרנו בשותפות ואנחנו צריכים למצוא את הדרך הנכונה יותר לעשות זאת .במפגש שלנו עלה הצורך להזמין את הקהילה — מורים, תלמידים ,הורים ובוגרים .היה לנו חשוב להיות אקטיביים ולפעול בדרך שבה אנחנו מאמינים .מאז הרצח ועד המפגש הזה התחלתי מורים נגד גזענות את הבוקר עם אריק בדמעות של תסכול על ההידרדרות הזאת .השאלה שלי הייתה מה האחריות שלנו כאנשים מובילים בחברה, וזה מינף אותנו לעשייה .היה לנו ברור שכדי לשמור על השפיות במציאות הזאת ,אנחנו חייבים לעשות משהו .כאנשי חינוך יש לנו תפקיד לא פחות חשוב מראש ממשלה או קצין בצבא .אנשי החינוך הם אלו שחייבים להוביל ולהשפיע על המציאות". ספורטה" :למפגש שקבענו הגיעו כשישים אנשים מהקהילה שלנו ומחוץ לה .עלו כל מיני רעיונות ויוזמות .אחת היוזמות הייתה הצעדה לאורך פארק המסילה פעמיים בשבוע. בערב הראשון הגיעו 400אנשים — משפחות, בוגרים ,מורים ועוד אנשים שבחרו להעביר מסר של שותפות .צעדנו ,בלי דגלים ובלי הדהחינוך שלטים .הצעדות האלה יימשכו בזמן הקרוב". כנאנה" :הצעדה הייתה אוויר לנשימה. באותו לילה ישנתי לראשונה אחרי כמה ימים שבהם לא הצלחתי לישון .הבנתי שאנחנו, אנשי החינוך ,יכולים וחייבים להשפיע על מה שנעשה מחוץ לבתי הספר שלנו". ספורטה" :נכון .כאשר בית הספר יוצא החוצה מתחילה העבודה החינוכית הכי משמעותית שלו .הילדים משתתפים אתנו באקטיביזם חברתי ומתחנכים". כנאנה" :האקטיביזם הזה עוזר לנו לפחות לשמור על שפיות". אריק ספורטה • • • גם במכון "כרם" להכשרת מורים סדנאות והשתלמויות להתמודדות עם גזענות ב 9-באוגוסט אמר שר החינוך בוועדת החינוך של הכנסת כי שנת הלימודים הבאה תוקדש לטיפול בנגע הגזענות ולשיח עם התלמידים על סובלנות וקבלת האחר .בשנת 2014הגדיל משרד החינוך במידה ניכרת את התקציב למפגשי הידברות בין כל חלקי האוכלוסייה ,והתקציב עומד על 4.5מיליון ש"ח. יחד עם גופים חיצוניים שונים העוסקים בזכויות אדם מקיים המשרד כבר כמה שנים סדנאות והשתלמויות בנושא ההתמודדות עם גזענות .המטה לחינוך אזרחי במזכירות הפדגוגית של משרד החינוך ושפ"י (השירות הפסיכולוגי) מציעים השתלמויות ותכניות למורים בשיתוף גופים דוגמת מט"ח ומדרשת אדם לדמוקרטיה ולשלום .גם האגודה לזכויות האזרח מציעה מערך של פעילויות והשתלמויות לאנשי חינוך. דוגמה לפעילות ייחודית שצמחה בחופשה האחרון היא "חמ"ל השפיות" ,שהקים גילי רומן ,מורה ומחנך בכפר הירוק" .החמ"ל הוא למעשה מוקד שבו אנחנו מרכזים מענה סובלני לתגובות מתלהמות וגזעניות ברשת" ,מסביר רומן" .המיזם החל במהלך מבצע צוק איתן במפגשים פיזיים של תלמידים בכפר הירוק אשר איתרו תגובות לא הולמות ודפים אלימים ברשת ,בעיקר בפייסבוק ,ונתנו עליהם מענה או דיווח .הרעיון הוא לתת גב אחד לשני ולהרגיש שיש לך כוח לתת 'קונטרה' מתונה להתלהמות .במקביל נפתחו קבוצה ודף בפייסבוק שדרכם התלמידים מנהלים את הקשר והפעילות מחוץ למפגש הפיזי ,מקבלים דיווחים ונותנים משימות .החמ"ל מנוהל היום על ידי התלמידים והם מובילים אותו בהנחייתי". החמ"ל אינו של תלמידים בלבד — בתחילת אוגוסט הם לימדו קבוצת פנסיונרים להשתתף בפעילות. ד"ר גלעד אמיר" :בית הספר צריך לעסוק בפוליטיקה ובאקטואליה .גינוי של גילויי שנאה ותוקפנות ודיון על כבוד האדם הם לא עניין של ימין או שמאל" אוגוסט 2014 מיקרו ומקרו בטיפול בגזענות ליאור גוטמן-עידו" :בווטסאפ הכיתתי היה ויכוח בין דעות לאומניות לבין דעות מתונות יותר ואמרתי לעצמי שאי אפשר לחכות" נאדיה כנאנה 33 אדר כהן ,מפמ"ר אזרחות לשעבר ששר החינוך הקודם פיטר בתירוצים שונים, ניסח נייר עמדה קצר ששלח גם לשר החינוך הנוכחי ובו הצעות להתמודדות עם תופעות של גזענות במערכת החינוך .כהן" :אני כותב את הדברים שלהלן מתוך תחושה קשה ,המקננת בי כבר זמן רב ,כי איננו עושים די בנושא אקוטי לחיינו בארץ הזאת .אירועים חמורים שהתרחשו בארץ בשנים החולפות (וחלקם ממש בשבועות האחרונים) ,כמו גם נתונים ומחקרים ארוכי טווח ,משקפים וחושפים בפנינו שוב ושוב עובדות מדאיגות על היקף העמדות הגזעניות בחברה שלנו". מה עושים? "ברמת המיקרו יש פרקטיקות שמורים יכולים לאמץ כדי להתמודד עם עמדות, מחרידות לעתים ,של התלמידים .אמנם אין מתכון אחד להצלחה אבל יש שיטות ודרכים להתמודדות שצריך להתאים לאוכלוסייה ולאופיו של בית הספר והמורה. חשוב שמורים יקיימו מפגשים והשתלמויות שיציגו דרכים להתמודדות .ידע תאורטי עשוי לעזור ,אבל העבודה החינוכית המשמעותית היא סדנאית .חשוב לחלוק חוויות ,לנתח מקרים ודרכי תגובה אפשריות. "ברמת המקרו צריכה להיות רוח גבית של כלל המערכת .שיהיה ברור שחשוב לעסוק בנושא לא רק כתגובה לאירועים הקשים אלא לאורך זמן .האירועים האלה מהווים עבורנו תזכורת עד כמה חשוב לעסוק בנושא לעומק .לצערי הצורך קיים בקרב המורים אבל ברמה המערכתית נעשה מעט מאוד .יש מעט קורסים והשתלמויות שעוסקים בנושא .חשוב שנושאים אזרחיים יהיו מובנים גם בהכשרת מורים. "חשוב להדגיש את החיבור ההכרחי בין אנשי חינוך העוסקים בתכנים לבין אנשי חינוך העוסקים בהיבטים הרגשיים .ההתמודדות צריכה להיעשות הן בצד הקוגניטיבי והן בצד הרגשי .בבתי הספר צריך להיות חיבור בין מורות ומורים לבין היועצות .במטה חשוב שיהיה חיבור בין שפ"י (השירות הפסיכולוגי) לבין המזכירות הפדגוגית". במסמך שכתב כהן הוא קורא לפנות מידית לפעולה מעשית בנושא ומציע כמה דרכי פעולה ,שעיקרן: הכללה ברורה של תכנית מערכתית בנושא "התמודדות עם עמדות קיצוניות וגזעניות" בתכנית העבודה ובתכנית התקציבית של המשרד ויחידותיו. הכללת הנושא ,באופן מובחן ומובהק ,בתהליכי הכשרה והתפתחות מקצועית של פרחי הוראה ,מורים ומנהלים. שילוב התייחסות לנושא במדדי האקלים במיצ"ב ובקריטריונים לתקצוב דיפרנציאלי. המשך אמירות ברורות ו"רוח גבית" של ראשי המערכת בנושא. גלעד אמיר יזמו מרצות לחינוך ולהוראה מפגש חשיבה והתייעצות .גם כאן העלו המרצות והסטודנטים את החששות שיש להם מפני התבטאויות קיצוניות של התלמידים .מעבר לאוורור רגשות של המשתתפים התמקד השיח בכלים להתמודדות חינוכית נכונה עם תופעות של גזענות מחוץ לבית הספר ובתוכו ובשאלות על תפקידם של אנשי חינוך בהתמודדות עם המתחים החברתיים ועם עמדות קיצוניות של בני נוער. יעל פולברמכר ,שהנחתה את המפגש, ציינה בין השאר כי בעבודה בכיתה חשוב לבחור במטרה ממוקדת ,ללמוד לטפח אמפתיה לרגשות שאותן אמירות גזעניות נאדיה כנאנה" :חיפשנו את האמירה שלנו בשיח המתלהם שסביבנו .זה מסובך כי בזמן כזה הכי נוח להתבצר בצד שלי .אבל אנחנו בחרנו בשותפות ואנחנו צריכים למצוא את הדרך הנכונה יותר לעשות זאת" נובעות מהם ולאפשר לתלמידים להביע את עמדותיהם ,גם אם הן מרגיזות ,ובלבד שהדיבור נעשה באופן מכבד .היא הדגישה כי יש לזכור שמדובר בעבודה לטווח רחוק ושגם המפגש הזה הוא רק תחילתו של תהליך. המציאות החברתית המתוחה גרמה למורות ולמורים בעיר ליזום ולקבל על עצמם אחריות ולא להמתין להנחיות שיגיעו מפקידי משרד החינוך ,אלא לעשות מעשה — לחשוב ,להציע תכניות ,ליזום הפגנות .לפני יותר ממאה שנה אמר דוד ילין לבוגרי הסמינר למורים בירושלים" :המורה ,מורה הדרך ,הוא הקדמה .עליו כבר על פי שמו ותעודתו סמל ִ ללכת לפני האחרים ולהורותם הדרך ,עליו להיות למשל לאחרים (נאום לבוגרי הסמינר, .)1907 אוגוסט 2014 הדהחינוך
© Copyright 2024