‫| מאת דורית זילברמן־גינזבורג‬ ‫סיפור‬ ‫הצלחה‬ ‫לכולנו יש בראש "סיפור"‪,‬‬ ‫שאנחנו הגיבורים (או‬ ‫הקורבנות) שלו‪ .‬אם נשנה‬ ‫את הסיפור‪ ,‬נוכל לשנות את‬ ‫חיינו‪ .‬כאן תלמדו איך לעשות‬ ‫זאת‪ ,‬ב־‪ 12‬שיעורים פשוטים‬ ‫ש י ע ו ר מ ס ' ‪ :1 0‬מ י ל י ם ח מ ו ת ‪ ,‬מ י ל י ם ק ר ו ת‬ ‫‪g‬‬ ‫צריך ללכת עד "חיים ומוות ביד הלשון" כדי לדעת שהד־‬ ‫רך בה אדם מספר סיפור יכולה לקרב אותו להצלחה – או‬ ‫להרחיק אותו ממנה‪ .‬וכשאני אומרת "מספר סיפור"‪ ,‬הכ־‬ ‫וונה לכל תלונה‪ /‬טענה‪ /‬בקשה שאדם מעלה‪.‬‬ ‫ניקח דוגמה פשוטה‪ ,‬כגון דו"ח לרכב‪ .‬כל דו"ח כתוב אפשר לשלם‪ ,‬ואפ־‬ ‫שר גם לערער עליו בכתב‪ .‬אני סומכת על‬ ‫כישרון הכתיבה שלי‪ ,‬ותמיד מנסה לבטל‬ ‫דו"חות‪ .‬גם זה סיפור שאני מספרת‪ ,‬וחשוב‬ ‫איך אני מספרת אותו‪.‬‬ ‫את הטיעונים צריך להעלות בשפה‬ ‫רשמית‪ ,‬אבל אני משתדלת להוסיף נ"ב‬ ‫לא רשמי‪ .‬למשל‪ ,‬במכתב הרשמי אכתוב‬ ‫שאיחרתי בעשר דקות להגיע אל המכו־‬ ‫נית‪ ,‬שתוקף הפתק המשולם פג ושהפקח‬ ‫הגיע לפניי‪ ,‬וכולי וכולי‪ .‬אבל אז אני שמה‬ ‫לב שהתאריך הוא תאריך הולדתי‪ .‬בנ"ב‬ ‫אני כותבת‪" :‬נשיא המדינה נוהג לחנון‬ ‫עבריינים לא פעם ביום הולדתם‪ ,‬לא כל‬ ‫שכן אני‪ ,‬ועל איחור של עשר דקות"‪ .‬הפ־‬ ‫קיד ההמום מבטל את הדו"ח מיד‪.‬‬ ‫הטיפ‪ :‬בסוף טקסט קר מאוד ורשמי‪,‬‬ ‫כתבו משפט אחד חם‪ .‬זה תמיד עובד‪.‬‬ ‫מילים חמות צריך לדעת לבחור‪ :‬פועל‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬תמיד חם יותר משם הפעולה; תיאור‬ ‫חם יותר משם התואר‪ .‬פעולה שמחוברת‬ ‫לאדם חמה יותר מתיאור פעולה שאינה‬ ‫מחוברת לנושא‪ .‬המשפט‪" :‬היא עסקה‬ ‫במניעת הגעתי הביתה" מורכב ממילים‬ ‫קרות‪ .‬לעומת זאת‪" ,‬היא מנעה ממני לבוא‬ ‫הביתה" – מורכב ממילים חמות‪" .‬מניעת"‬ ‫זה מופשט‪" .‬היא מנעה ממני" זה מוחשי‪,‬‬ ‫ולכן מי שקורא מצייר בעיני רוחו את הת־‬ ‫מונה‪ .‬את מה שקרה באמת‪.‬‬ ‫"וזה מפצה על שאבד בעבורי החלום" – קר‪" .‬וזה מפצה על החלום‬ ‫שאבד לי" – חם‪ .‬להכניס מילה "משרדית" רשמית כמו בעבורי – זה קר‬ ‫ומרחיק‪ .‬החלום שלי או החלום שאבד לי – חם ומקרב‪.‬‬ ‫מעתה אמור‪ :‬יש כתיבה תמה‪ ,‬ויש כתיבה חמה‪.‬‬ ‫הדוגמה הקיצונית ביותר היא כתביו של הסופר פרנץ קפקא‪ .‬קפקא‬ ‫למד משפטים ועבד כשמאי בחברת ביטוח‪ .‬במסגרת תפקידו יצא למ־‬ ‫קומות בהם אירעו אסונות ברכוש ובנפש‪ ,‬והיה עליו לכתוב דו"ח "יבש‬ ‫וקר" על הדברים הטראגיים והעצובים ביותר בחיי אדם‪ .‬מקצועו הוביל‬ ‫לא‬ ‫אותו לפתח בראשית המאה העשרים סגנון חדש‪ ,‬סגנון קר ומנוכר‪ .‬בכך‬ ‫הדגים את מצבו הקיומי של האדם המודרני‪ .‬בספרו "המשפט" הדגים את‬ ‫הביורוקרטיה כמבוך כה סבוך‪ ,‬שבאופן קומי אפשר לתארו כמו הטלפו־‬ ‫נים המנתבים‪ .‬תארו לכם את זה כך‪" :‬כאן בית חולים שלום‪ .‬אם ידועה‬ ‫מספר השלוחה‪ ,‬הקש כעת‪ .‬אם נפצעת אנושות בתאונת דרכים‪ ,‬הקש ‪ .1‬אם‬ ‫לקית בהתקף לב‪ ,‬הקש ‪ ,"2‬וכולי‪ .‬ניכור‬ ‫מוחלט‪.‬‬ ‫קפקא פיתח אמנם סגנון מאופק ומ־‬ ‫נוכר; אבל במכתבי האהבה שלו כולו‬ ‫רגשות לוהטים‪ .‬כשקראתי את הספרים‬ ‫שלו אמרתי‪ ,‬מעניין‪ ,‬אבל עם אחד כזה‬ ‫לא הייתי רוצה קשר אישי‪ .‬כשקראתי את‬ ‫מכתבי האהבה שלו אמרתי‪ ,‬הלוואי שהיה‬ ‫לי מאהב כזה‪ .‬כאילו שני אנשים שונים‪.‬‬ ‫מאז קפקא עברו מאה שנה‪ ,‬והסגנון‬ ‫הספרותי המאופק והמנוכר התחלף בט־‬ ‫רנד המושפע מהטלנובלות‪ ,‬מאופרות‬ ‫הסבון ומהרומנים הרומנטיים‪ .‬בפרסומות‬ ‫לספרים תשמעו היום בשפע את הפועל‬ ‫"לטלטל" ו"לרגש"‪ .‬ספר שאינו מטלטל‬ ‫ואינו מרגש לא עשה את העבודה‪ .‬ככה‬ ‫זה גם בחיים‪ .‬המילים החמות השתלטו‪.‬‬ ‫לגעת בלב יותר חשוב מלהפעיל את‬ ‫השכל‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬הטיפ שלי להצלחה בקבלה‬ ‫לעבודה‪ ,‬בשיחה עם חברת הטלפונים‪,‬‬ ‫בכתיבת קורות חיים‪ ,‬בערעור על דו"ח‬ ‫תנועה‪ ,‬במכתב תלונה על גביית יתר‬ ‫– הוא השילוב‪ .‬במכתב רשמי שמקובל‬ ‫לכתוב באופן ענייני וקר‪ ,‬שלבו פתאום‬ ‫איזה משפט חם‪ ,‬אישי ורגשי‪ .‬גם בראיון‬ ‫עבודה‪ ,‬שמקובל להיות בו ענייניים‬ ‫מאוד‪ ,‬שלבו משהו קטן ואישי‪ .‬בחרו במי־‬ ‫לים מקרבות ולא במילים מופשטות ומרוחקות‪ .‬זה כמו כפתור ווליום במ־‬ ‫ערכת המוסיקה שלכם‪ :‬אתם שולטים בגובה הקור או החום‪ ,‬על ידי בחירת‬ ‫המילים שלכם‪.‬‬ ‫היו מודעים למילים שאתם בוחרים‪ ,‬בהתאם למטרות שלכם‪ .‬שלבו‬ ‫מילים חמות גם בפנייה הכי פורמלית‪ .‬מילים חמות בהחלט יעזרו לכם‬ ‫להשיג את המטרה‪8 .‬‬ ‫סדנה‬ ‫לעזרה עצמית‬ ‫באמצעות כתיבה‬ ‫דורית זילברמן־גינזבורג היא סופרת ומנטורית לכתיבה‬ ‫"דפים אלה יגלו אם אני איהפך לגיבור של סיפור חיי‪ ,‬או שאת התפקיד הזה ימלא מישהו אחר" (צ'ארלס דיקנס‪" ,‬דייוויד קופרפילד")‬ ‫‪9.7.2012‬‬ ‫‪135‬‬