‫מגוונים‬
‫העיתון הקהילתי של רמת השרון‬
‫מגוונים‪24‬‬
‫מרץ ‪ 2015‬אדר‪-‬ניסן תשע"ה גיליון מס'‬
‫נובמבר ‪ 2013‬כסלו תשע"ד גיליון מס' ‪20‬‬
‫‪4‬‬
‫החוט המשולש‬
‫מאת שרה זאבי‬
‫‪8‬‬
‫ת‬
‫פסגת המצוינו ֿ‬
‫מאת נעמי קוריאנסקי‬
‫‪9‬‬
‫לקנות דירה‬
‫או לגור בשכירות‬
‫מאת ד"ר רחל שינין‬
‫"אם ילד בן חמש יכול לשלוט בסוס‬
‫השוקל ‪ 500‬קילו הוא יכול להתגבר‬
‫על הכל"‪ ,‬מנשה חבה‪ ,‬מדריך רכיבה‬
‫בחוות הסוסים טוסקנה‪ ,‬מסביר על‬
‫מהות הרכיבה הטיפולית‪.‬‬
‫מאת נעמי קוריאנסקי‬
‫מאת צילה דגון‬
‫עמוד ‪2-3‬‬
‫צילום אורנה כהן‬
‫טעם של פעם‬
‫עמוד ‪5‬‬
‫סיפורה של יעל ארליכמן‪,‬‬
‫תושבת ואמנית מוערכת‬
‫שהגיעה לקריירה מרשימה‬
‫ובינלאומית‪.‬‬
‫מאת אביבה דניאלי‬
‫מאת צילה דגון‬
‫צילום מהספר‪ :‬אורנה כהן‬
‫עמוד ‪7‬‬
‫פרויקט מיוחד של קהילת ראשית ורשת מגוונים‬
‫תושבי רמת השרון קיבלו השנה קופסאות למשלוחי מנות‬
‫שאותם העבירו הלאה בפורים‪.‬‬
‫אחד המנהגים היפים של חג הפורים הוא משלוח מנות‪.‬‬
‫השנה‪ ,‬בפורים‪ ,‬רשת מגוונים וקהילת ראשית‪ ,‬יצאו‬
‫בפרויקט קהילתי משותף של הכנת משלוחי מנות‬
‫"העבר את זה הלאה"‪ .‬במסגרת הפרויקט‪ ,‬תושבי רמת‬
‫השרון קיבלו לביתם קופסא מהודרת מתנה‪ ,‬שהיא הבסיס‬
‫למשלוח מנות‪ ,‬כל משפחה מילאה את המשלוח בדברים‬
‫שכיף לקבל‪ ,‬והעניקה אותו לשכנים‪ /‬חברים‪ /‬בני משפחה‬
‫וכו'‪ .‬כאשר הרעיון המרכזי הוא לקיים את מצוות משלוח‬
‫המנות בפורים ולהעביר הלאה את המתוק והשמחה‪.‬‬
‫הקופסאות חולקו בשבוע שלפני פורים על ידי מתנדבים‬
‫צילום נעמי קוריאנסקי‬
‫"נוגעת בריקמה האנושית"‬
‫זיכרונות וגעגועים לטעמים‬
‫ולריחות של המטבח התורכי‪,‬‬
‫הביאו את לינדה סגול‪ ,‬תושבת‬
‫רמת השרון‪ ,‬לאסוף את כל מתכוני‬
‫המשפחה לספר בישול שמשמר את‬
‫המורשת‪.‬‬
‫עמוד ‪6‬‬
‫מאת שרה זאבי‬
‫"גב זקוף ואני אלוף"‬
‫בית "מלינוב" לא הכול נדל"ן‬
‫גלגולו של בית "מלינוב"‪,‬‬
‫מבית מגורים‪ ,‬לפיסת נדל"ן‬
‫היסטורית והיום הוא נכס‬
‫תרבותי חברתי המעניק עניין‬
‫וחיים לאוכלוסיית הגמלאים‬
‫של רמת השרון‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫מסע של הישרדות‬
‫שעברו בין בתי התושבים‪.‬‬
‫גם בצהרוני מגוונים חולקו קופסאות לילדים‪ ,‬כדי‬
‫לחשוף אותם לערך הנתינה בחג הפורים‪.‬‬
‫ניצן אביב‪ ,‬מנכ"ל מגוונים‪" :‬מגוונים תמיד שואפים‬
‫ליצירת חיבורים טובים יותר בקהילה וליצירת קהילה‬
‫מגובשת ותורמת ברמת השרון‪ .‬על בסיס התפיסה הזאת‬
‫מבוססת כל הפעילות שלנו בעיר‪ .‬גם בחג הפורים‬
‫שאפנו להטמיע את הרעיון הזה ולאור זאת חברנו‬
‫לקהילת "ראשית" על מנת לעודד נתינה ואכפתיות בין‬
‫אנשים ומשפחות בקהילה"‪.‬‬
‫צילום‪ -‬יולה‪ -‬עיצוב גרפי‬
‫‪2‬‬
‫מגוונים‪/‬העיתון הקהילתי של רמת השרון‬
‫דבר המערכת‬
‫קוראים יקרים‪,‬‬
‫חג הפסח בפתח ואתו האביב‪ .‬פריחה בכל מקום‬
‫והקיץ כבר מסתמן לו באופק‪ .‬חג הפסח הוא‬
‫הזדמנות נפלאה לניקיון והתחדשות‪ ,‬למחשבות‬
‫על חירות ויצירתיות וחשוב מכל התכנסות‬
‫כעם‪ ,‬כקהילה‪ ,‬כמשפחה‪ .‬בעיתון מגוונים‬
‫הנוכחי‪ ,‬איגדנו את הערכים האלו במקבץ‬
‫כתבות על אנשים ייחודיים בעירנו‪ ,‬מוסדות‬
‫מעניינים ועוד שלל סיפורים‪ ,‬טיפים וסיקורים‬
‫על מה שמעניין אותנו‪ ,‬תושבי רמת השרון‪.‬‬
‫אנחנו חיים בעיר הזו‪ ,‬מסתובבים בה ומבקרים‬
‫במוסדותיה‪ ,‬אך לא תמיד יודעים מה עומד‬
‫מאחורי אותם מוסדות שנמצאים ממש מתחת‬
‫לאף ולבית‪ .‬צילה דגון ביקרה בבית מלינוב‪,‬‬
‫ושמעה על ההיסטוריה המרתקת והייחודית‬
‫של המבנה המשמש בית מפגשם התרבותי‬
‫של גמלאי רמת השרון‪ .‬שרה זאבי קיבלה‬
‫הצצה לתהליך ההקמה ולפעילות של בית‬
‫הכנסת "דרכי נועם"‪ ,‬בית הכנסת הרפורמי‬
‫היחיד ברמת השרון‪ ,‬וגילינו גם מרכז‬
‫חדש לפיתוח מצויינות המעניק שיעורים‬
‫פרטיים לילדים ונוער באווירה פסטורלית‪.‬‬
‫סיפור יציאת מצרים מלמד את כולנו על‬
‫חשיבות החירות בחיינו וכמה היא אינה‬
‫מובנת מאליה‪ .‬בחוות הרכיבה טוסקנה‪ ,‬קיבלה‬
‫נעמי קוריאנסקי הצצה לסיפורי הישרדות‬
‫יום יומיים של אנשים עם קשת מוגבלויות‬
‫ובעיות‪ ,‬שבעזרת רכיבה טיפולית על סוסים‬
‫קיבלו חופש ודרור ליכולות שלהם‪ .‬שרה זאבי‬
‫נפגשה עם מרטי דותן‪ ,‬תושבת ותיקה וניצולת‬
‫שואה‪ ,‬שמספרת את סיפור ההישרדות מעורר‬
‫ההשראה שלה‪ .‬לקראת יום השואה‪ ,‬נספר לכם‬
‫גם על דרך ייחודית לציין את היום הזה באווירה‬
‫אחרת‪ ,‬המאפשרת להקשיב‪ ,‬לחשוב ולהשתתף‪.‬‬
‫העיתון הנוכחי מאגד בחובו סיפורים של‬
‫נשים מיוחדות‪ ,‬שסיפור חייהן הביא אותן‬
‫ליצירה‪ .‬אביבה דניאלי פגשה את היוצרת‬
‫והפסלת יעל ארליכמן‪ ,‬שמספרת כיצד פיסלה‬
‫מתוך תחביב והנאה עד לאובדן‪ ,‬שהעניק‬
‫לעבודותיה משמעות אחרת לגמרי‪ .‬צילה‬
‫דגון פגשה את לינדה סגול‪ ,‬תושבת העיר‪,‬‬
‫שלקחה את הגעגועים והזיכרונות מהטעמים‬
‫של בית ילדותה ויצרה ספר מתכונים‬
‫מהמטבח התורכי‪ .‬לאה לדובסקי פגשה את‬
‫רחלי מנדלוביץ‪ ,‬שמסעות ילדותה הובילו‬
‫אותה ליצור סטודיו לריקוד מיוחד במינו‪,‬‬
‫המשלב ביחד עם הריקודים גם נימוסים‪.‬‬
‫אנו מזמינים אתכם לכתוב ולספר לנו על‬
‫הדברים היפים הקורים בעיר ומאחלים לכם חג‬
‫אביב שמח‪ ,‬מלא בריאות‪ ,‬אושר והתחדשות‪.‬‬
‫שלכם‪,‬‬
‫מערכת מגוונים‪.‬‬
‫מגוונים‬
‫העיתון הקהילתי של רמת השרון‬
‫רכזת מערכת‪ :‬ניצה ערמון‬
‫מערכת‪ :‬צילה דגון‪ ,‬שרה זאבי‪ ,‬אביבה‬
‫דניאלי‪ ,‬אדוה שלו‪ ,‬ניצה ערמון‪ ,‬עינב‬
‫לייבה‪ ,‬נועה שורניק‪ ,‬נעמי קוריאנסקי‪,‬‬
‫לאה לדובסקי‪.‬‬
‫משתתפים‪ :‬נחמה ורון‪ ,‬ד"ר מיכל קירשנר‪,‬‬
‫יובל חמצני‪ ,‬אהובה גביש‪ ,‬אורנה כהן‪ ,‬עדי‬
‫גולדבלט‪.‬‬
‫עיצוב גרפי‪ :‬דפוס אקסטרה פרינט בע"מ‬
‫בהפקת מגוונים ‪ -‬מרכזים רב תחומיים‬
‫ובשיתוף תושבים‪.‬‬
‫טל‪ ,03-7600100 :‬פקס‪03-7600106 :‬‬
‫‪www.migvanim.com‬‬
‫לתגובות‪[email protected] :‬‬
‫מרץ ‪ 2015‬אדר‪-‬ניסן תשע"ה גיליון מס' ‪24‬‬
‫בית "מלינוב"‬
‫לא הכול נדל"ן‬
‫גלגוליו של בית "מלינוב"‪ ,‬מבית מגורים‪ ,‬לפיסת נדל"ן היסטורית‬
‫והיום נכס תרבותי וחברתי‪ ,‬המעניק עניין וחיים לאוכלוסיית‬
‫הגמלאים של רמת השרון‪.‬‬
‫ב‬
‫מאת צילה דגון‬
‫בשדרות ביאליק‪ ,‬בצידם הצפוני‪ ,‬על‬
‫אחד מהמגרשים הגדולים‪ ,‬בשדרה‬
‫המרכזית של רמת השרון‪ ,‬כשהוא צופה‬
‫על גינת נוי מטופחת‪ ,‬ממוקם "בית‬
‫מלינוב"‪ .‬זהו בית מפגשם התרבותי‬
‫והחברתי של גמלאי רמת השרון‪ ,‬אשר‬
‫נבנה על יסודות בית משפחת מלינוב‪,‬‬
‫שתרמו את ביתם בשנות ה‪ 50 -‬לצרכי‬
‫הקהילה‪ .‬הבית‪ ,‬שנותר בשיממונו שנים‬
‫רבות מאז שנתרם‪ ,‬הפך לפני שלושים‬
‫שנה לבית שוקק חיים‪ ,‬לתושביה‬
‫המבוגרים של העיר‪ ,‬בכל שעות‬
‫היום והערב ובמשך כל ימות השבוע‪.‬‬
‫אליעזר מאירוביץ‪ ,‬מראשוני התושבים‪,‬‬
‫מספר מעט מזיכרונותיו על בני משפחת‬
‫מלינוב‪ ,‬שהיו שכניו הסמוכים‪" :‬לאחר‬
‫קום המדינה רכש מר מלינוב מילדי‬
‫משפחת רוטנברג‪ ,‬שכנינו‪ ,‬שהיו בין‬
‫חמש המשפחות הראשונות שהתיישבו‬
‫ברמת השרון בראשית שנת ‪,1920‬‬
‫את נחלתם כ – ‪ 5‬דונם‪ ,‬שהשתרעו‬
‫מהשדרה ועד רחוב המחתרת‪ ,‬כשהחלק‬
‫מרח' כ"ט בנובמבר עד המחתרת‬
‫הופקע להקמת פארק‪" .‬בני משפחת‬
‫מלינוב הגיעו לרמת השרון בשנות‬
‫החמישים מתל אביב‪ ,‬שם אימצו מוסד‬
‫לילדים בעלי מוגבלויות‪ ,‬בו תמכו רבות‬
‫צילום‪ :‬אורנה כהן‬
‫כשהם עצמם היו חשוכי ילדים‪ .‬כשבאו‬
‫להתגורר כאן היו כבר אנשים מבוגרים‪.‬‬
‫כשכנים הם היו אנשים סגורים‪ .‬השטח‬
‫היה גדור ומגודר והם לא היו מעורים‬
‫בחיי הקהילה‪ .‬הקשר היחיד שנוצר היה‬
‫עם ליאוניד מלינוב‪ ,‬בערוב ימיו‪ .‬כשהוא‬
‫הידוע (בחלקה‪ ...‬ועליו בנוי בית בן‬
‫שתי קומות בשטח שיפוט המועצה‬
‫וברצון מלינוב‬
‫ו ה ו א י ל‬
‫להעביר למועצה את הרכוש הנ"ל‬
‫כעיזבון והמועצה מסכימה לקבלו‬
‫הוסכם והוצהר בין הצדדים כדלקמן‪:‬‬
‫הבית עמד מיותם עד שנת ‪ 1985‬ומשנחתם הסכם הפעלתו‬
‫ע"י עמותת "ביתנו"‪ ,‬הפך למקום מפגשם של גמלאי רמת‬
‫השרון ובא לתת מענה לצורכיהם בשעות הפנאי בתחומי‬
‫העשרה מגוונים של תרבות ואומנות לצד חוגי יצירה‪ ,‬חשיבה‬
‫ופעילות גופנית‪ ,‬טיולים ונופשונים בארץ ובחו"ל‪.‬‬
‫כבר חולה‪ ,‬ביקש מראש המועצה דאז‪,‬‬
‫לחתום בדחיפות על הסכם להעברת‬
‫נחלתו לטובת הרשות המקומית‬
‫וליעדו למטרות תרבות וחינוך‪.‬‬
‫"צריך למהר" הוא אמר‪" ,‬כי‬
‫רק ממני תקבלו את הנכס"‪.‬‬
‫וכך נכתב בהסכם שנערך ברמת‬
‫השרון בחודש פברואר ‪1955‬‬
‫ליאוניד‪:‬‬
‫של‬
‫פטירתו‬
‫שנת‬
‫"‪ ...‬ה ו א י ל ומלינוב הינו בעל המגרש‬
‫‪....‬מטרת רישום הרכוש הנ"ל על‬
‫שם המועצה הוא הפיכת הרכוש‬
‫הנ"ל לרכוש ציבורי אשר ישמש‬
‫למטרות תרבותיות וחינוכיות"‪....‬‬
‫ביום העצמאות של אותה שנה נפטר‬
‫אליהו (ליאוניד) מלינוב‪ ,‬כשבבית נותרה‬
‫אלמנתו ציפורה (פנייה)‪ .‬לימים הצטרף‬
‫אליה בן זוג שהיה "הידוע בציבור" שלה‬
‫ולאחר מותה‪ ,‬כדי לשחרר את הבית‬
‫וליעדו למטרות ציבור‪ ,‬כאמור בצוואה‪,‬‬
‫העיתון הקהילתי של רמת השרון‪ /‬מגוונים ‪3‬‬
‫מרץ ‪ 2015‬אדר‪-‬ניסן תשע"ה גיליון מס' ‪24‬‬
‫קיבלה על עצמה המועצה המקומית‬
‫להעביר את בן הזוג לדיור מוגן בכפר‬
‫שמריהו ולממן את החזקתו שם‪.‬‬
‫יהודה יואל‪ ,‬שהיה אז ילד צעיר‬
‫כשאביו שימש‪ ,‬בימים ההם‪ ,‬בין השאר‪,‬‬
‫כשליח ציבור בחברת קדישא‪ ,‬מספר‬
‫מזיכרונותיו דאז‪" :‬אבא היה מודע‬
‫למצב בריאותו הקשה של מר מלינוב‬
‫וידע כי ימיו ספורים ויש להיערך לכך‪.‬‬
‫מלינוב היה איש גדול מאד וכבד גוף‪.‬‬
‫היה ברור כי אלונקת בד רגילה הנישאת‬
‫ידנית ע"י ‪ 4‬אנשים‪ ,‬לא תאפשר העברת‬
‫והובלת נפטר שכזה ויש להכין עגלה‬
‫מיוחדת אותה יובילו זוג פרדות לבית‬
‫העלמין‪ .‬אבא בנה עגלה מיוחדת עבורו‪,‬‬
‫אצל הנפח בהרצלייה ועגלה זו שימשה‬
‫מאז את חברת קדישא"‪.‬‬
‫אילנה דן‪ ,‬יו"ר עמותת "ביתנו" בבית‬
‫מלינוב מספרת‪" :‬הבית עמד בשיממונו‬
‫עד שנת ‪ 1985‬ומשנחתם הסכם הפעלתו‬
‫ע"י עמותת "ביתנו"‪ ,‬הפך למקום‬
‫מפגשם של גמלאי רמת השרון ובא לתת‬
‫מענה לצורכיהם בשעות הפנאי בתחומי‬
‫העשרה מגוונים של תרבות ואומנות לצד‬
‫חוגי יצירה‪ ,‬חשיבה ופעילות גופנית‪,‬‬
‫טיולים ונופשונים בארץ ובחו"ל‪.‬‬
‫הבית מופעל על ידי ‪ 80‬מתנדבים‬
‫בעלי יכולות וניסיון רב לצד נכונות‬
‫ורצון מבורך של עשייה התנדבותית‪.‬‬
‫הבית מעניק סביבה חברתית ומתאים‬
‫את תוכניותיו לגילם ולצורכיהם‬
‫של בני הגיל השלישי‪ ,‬לצד פתיחות‬
‫וחדשנות בתחומי עניין נוספים"‪.‬‬
‫העמותה מפעילה שלוש מכללות‪,‬‬
‫בניהולם של מתנדבי הבית‪ ,‬ביניהן‪,‬‬
‫"המכללה הרב תחומית" הפועלת‬
‫תחת שרביטה של שולה פסקין‪ ,‬מיום‬
‫היווסדה‪ .‬שולה (שולמית) פסקין לבית‬
‫גלוסשניידר‪ ,‬ילידת רמת השרון‪ ,‬פעילה‬
‫ציבורית וחברת הנהלת בית מלינוב‪.‬‬
‫שולה‪" :‬אגודת "ביתנו"‪ ,‬שחיפשה מקום‬
‫להפעיל את גמלאי רמת השרון‪ ,‬ראתה‬
‫בבית מלינוב מקום טבעי למטרה זו‪,‬‬
‫כשהיא שמה לה למטרה למלא תוכן‬
‫תרבותי וחינוכי ולהעניק לאזרחיה‬
‫הוותיקים מקום מפגש ועניין‪ .‬בית‬
‫משפ' מלינוב שופץ והורחב לטובת‬
‫בית לגמלאי רמת השרון וכיום‬
‫מעניק המקום שירותי תרבות מגוונים‬
‫לכאלף וחמש מאות משתתפים‪.‬‬
‫אפילו בית קפה תרבותי פועל בגינת‬
‫המקום‪ ,‬אחת לשבוע‪ ,‬בחודשי הקיץ‪.‬‬
‫וכך מספרת לנו שולה על משפ' מלינוב‪:‬‬
‫"אני לא יודעת הרבה על המשפחה‪.‬‬
‫משפחת מלינוב חייתה ללא לילדים‪,‬‬
‫ביתם היה סגור ומסוגר‪ .‬הם דיברו רוסית‬
‫בבית והייתה להם חזות של רוסים מימי‬
‫היו פוגשים במבוגר‪ ,‬תמיד וזאת‬
‫על אף הזמנים הקשים‪ ,‬זכו בתגובה‬
‫מאירת פנים ובשמחה קבלו סוכרייה‪,‬‬
‫שהייתה מצויה בכיסם עבורם‪ .‬לא כן‬
‫היה הדבר עם בני משפחת מלינוב‪.‬‬
‫קצת פחדנו מהאחר‪ ,‬השונה והמוזר‪.‬‬
‫על הנחלה שנרכשה עמד צריף מגורים‬
‫ופרדס נטוע סביב‪ .‬אך הצריף נהרס‬
‫ועל יסודותיו החלו לבנות את ביתם‪,‬‬
‫בית מידות שלא היה כשכמותו אז‪ ,‬בן‬
‫שתי קומות‪ .‬הם הותירו חלק מהפרדס‬
‫והוסיפו בוסתן של עצי פרי‪ ,‬שלא‬
‫היו מוכרים שכאלה באותם ימים"‪.‬‬
‫הגב' טובה קליין מספרת על זיכרונות‬
‫מאותם הימים (ציטוט מתוך כתבה‬
‫שהתפרסמה בעיתון העמותה)‪..." :‬‬
‫אחד מתלמידי החוג לאידיש‪ ,‬שחלה במהלך השנה ואושפז‬
‫בבית חולים‪ ,‬מקפיד ליטול את החופשה מבית החולים באותו‬
‫יום בו מתקיים החוג‪ ,‬לבוא עם המטפל שלו על כיסא גלגלים‪,‬‬
‫להשתתף בהנאה‪ ,‬לאגור כוח ולחזור למחלקה בה הוא‬
‫מאושפז‪ .‬אותן שעות אחר הצהריים‪ ,‬אחת לשבוע‪ ,‬הן עבורו‬
‫האינפוזיה האמיתית‪.‬‬
‫הצאר‪ .‬הייתי כבת ‪ ,10‬שייכת לחבורת‬
‫ילדי רמת השרון‪ .‬המצב הכלכלי הקשה‬
‫והקשיים שליוו את התושבים בהקמת‬
‫היישוב הביאו לביטויי עזרה הדדית‬
‫ביניהם‪ ,‬שהשפיעה גם על הילדים‪.‬‬
‫ופתאום מגיע זוג בלי ילדים‪ ,‬שלא‬
‫הרגיש‪ ,‬כמדומני‪ ,‬כל כך שייך ואנחנו‬
‫הילדים היינו מלאי סקרנות‪ ,‬מי הם‬
‫האנשים הזרים והמוזרים הללו‪ .‬ניסינו‬
‫להציץ דרך שלבי התריס‪ .‬אפילו שדי‬
‫פחדנו להתקרב‪ ,‬אזרנו אומץ אבל לא‬
‫ראינו שום דבר‪ ,‬הכול היה סגור ומסוגר‪.‬‬
‫באותם ימים נהוג היה‪ ,‬שכאשר ילדים‬
‫ליאוניד מלינוב שאף למלא את הרחבה‬
‫המצויה לפני הבית בעצים‪ .‬בעלי‪,‬‬
‫יצחק‪ ,‬שעסק בהובלות‪ ,‬נתבקש ע"י‬
‫מר מלינוב לדאוג לעצים‪ ,‬עצי הפרי ‪-‬‬
‫מנגו‪ ,‬קלמנטינות‪ ,‬אשכוליות‪ ,‬אגוזים‬
‫ואבוקדו‪ ,‬שהובאו מגן ליטווינסקי (כיום‬
‫תל‪-‬השומר) ונשתלו ברחבה שלפני‬
‫הבית‪ .‬כשהעצים החלו להניב פרי‪,‬‬
‫הייתי אני הראשונה שאכלתי מהם‪ .‬כך‬
‫הפכתי להיות בת‪-‬בית בבית מלינוב‪"...‬‬
‫מקסי ארז‪ ,‬תושבת רמת השרון מזה‬
‫‪ 50‬שנה‪ ,‬מתנדבת בעמותת "ביתנו"‬
‫ונושאת בתפקיד רכזת החוגים‪" :‬זו‬
‫עבודה במשרה מלאה‪ ,‬כמו לנהל בית‬
‫ספר‪ ,‬אלא שהתלמידים לא בני שבע‪,‬‬
‫אלא בני שבעים ורוצים ללמוד‪"...‬‬
‫וכך אומרת מקסי על פועלו של הבית‬
‫למען הגמלאים‪" :‬בית מלינוב מיועד‬
‫לגמלאים‪ ,‬שהגיעו לגיל השלישי‪,‬‬
‫כל המחויבויות האחרות מאחוריהם‬
‫ועכשיו הם מחפשים מה לעשות עם‬
‫זמנם הפנוי"‪.‬‬
‫ומקסי מוסיפה "אני רואה בפעילויות‬
‫הבית מענה לצרכים השונים של‬
‫התושבים לפי זמנם‪ ,‬יכולתם ועניינם‪.‬‬
‫יש הנהנים לשבת בהרצאות ולשמוע‬
‫דברים‪ ,‬שעד כה לא נחשפו אליהם כי‬
‫היו עסוקים בעבודה‪-‬פרנסה וטיפוח‬
‫חיי המשפחה ועתה‪ ,‬כשעיתותיהם‬
‫בידם‪ ,‬הם יכולים לבחור נושא‬
‫ופעילות כראות עיניהם‪ ,‬מתוך שפע‬
‫הפעילויות שהמקום מאפשר ולברור‬
‫את הנכון והמתאים להם‪ ,‬מפעילות‬
‫אינטלקטואלית מעשירה וממגוון חוגים‬
‫בתחומי תרבות‪ ,‬יצירה‪ ,‬תנועה‪ ,‬מוסיקה‬
‫ועוד‪ ,‬לצד מפגשים חברתיים מספקים‬
‫ומלאי רגש ותוכן"‪ .‬ויש לה גם סיפור‬
‫מרגש על אחד מתלמידי החוג לאידיש‬
‫(שמו שמור)‪ ,‬שחלה במהלך השנה‬
‫ואושפז בבית חולים‪ ,‬עבר טיפולים‬
‫וניתוחים ובמשך כל אותו הזמן נשמר‬
‫הקשר בינו ובין באי החוג‪ .‬התלמיד‬
‫החולה זכאי לצאת אחת לשבוע‬
‫לחופשה בת מספר שעות הביתה והוא‬
‫מקפיד ליטול את החופשה באותו יום בו‬
‫מתקיים החוג‪ ,‬לבוא עם המטפל שלו על‬
‫כסא גלגלים‪ ,‬להשתתף בהנאה‪ ,‬לאגור‬
‫כוח ולחזור למחלקה בה הוא מאושפז‪.‬‬
‫אותן שעות אחר הצהריים‪ ,‬אחת לשבוע‪,‬‬
‫הן עבורו האינפוזיה האמיתית"‪.‬‬
‫כך הפכה פיסת נדל"ן היסטורית לנכס‬
‫תרבותי‪ ,‬המעניק עניין וחיים ש"לא‬
‫יסולאו בפז"‪.‬‬
‫"הכוח החזק ביותר בחיינו הוא הכוח‬
‫שגורם לגוף ולמוח לעבוד יחד בהרמוניה"‬
‫החיים שלנו הם תוצאה ישירה של המחשבות‬
‫שלנו‪.‬‬
‫המוח שלנו הוא אינסופי‪ ,‬יש לו יכולת‬
‫מופלאה ללמוד דברים חדשים ולהשפיע‬
‫על חיינו מיד‪ .‬כשאנו חיים באופן שגוי‪ ,‬אנו‬
‫גורמים לתאים שלנו להתנוון‪ ,‬מצבי רוחנו‬
‫משתנים‪ ,‬לחץ הדם אינו יציב‪ .‬למה אנחנו צריכים‬
‫את זה? הרי כולנו רוצים להיות מאושרים!‬
‫זאת המטרה של כולנו‪ .‬לחיות בשלום עם גופנו‪.‬‬
‫לשם כך אנו צריכים לשנות בראש ובראשונה‬
‫את החשיבה שלנו‪ ,‬אנו צריכים "לתכנת" את תת‬
‫המודע שלנו מחדש‪.‬‬
‫בראש ובראשונה‪ ,‬נשנה את הרגלי המוח ע"י תכנות‬
‫מחדש של תת המודע‪ .‬נתכנת את המוח שלנו‬
‫לאהוב ספורט ונפסיק אחת ולתמיד עם התירוצים‪:‬‬
‫"אני עצלן"‪" ,‬שונא להתעמל"‪" ,‬אין זמן"‬
‫"אין כוח" וכו'‪ ...‬נתחיל לחשוב חיובי‪:‬‬
‫"יש לי זמן וכוח לפעילות גופנית"‬
‫"אני אוהב להתאמן ועוד יותר אוהב את גופי"‪.‬‬
‫נגדיר מטרות‪ ,‬הן לטווח הקצר‪ ,‬והן לטווח הארוך‪:‬‬
‫"בשבועיים הקרובים אני לא מוותר‬
‫שצריך"‪.‬‬
‫כמו‬
‫ומתאמן‬
‫לעצמי‬
‫"בשנה הקרובה אני משיל ממשקלי מס' קילוגרמים‬
‫עודפים"‪.‬‬
‫אם נתכנת מחדש את מוחנו ‪ ‬להתאמן‪ ,‬לאכול‬
‫נכון‪ ,‬לאהוב את עצמנו‪ ,‬אנו נחיה חיים בריאים‬
‫ומאושרים‪.‬‬
‫זכרו‪ :‬אין דבר העומד בפני הרצון!‬
‫המלצה לתרגיל מתיחה לגב ולזרועות‪:‬‬
‫אופן הביצוע‪ - ‬עמידת שש‪ ,‬שקע עם הגוף‬
‫לאחור כך שהישבן יגע בעקבים והחזה מונח‬
‫על הירכיים מלפנים‪ ,‬הידיים לפנים‪ ,‬והראש‬
‫בין הידיים‪ .‬במצב זה לחץ עם הזרועות‪ ,‬את‬
‫הגו כלפי הרצפה ולאחור‪ ,‬מבלי להזיז את‬
‫כפות הידיים מהרצפה‪ .‬לחץ אחורה עד אשר‬
‫תחוש במתח הגובר בזרועות‪ ,‬בכתפיים ובגב‪ ..‬‬
‫‪ ‬‬
‫באדיבות עידן צפדיה ‪ -‬מאמן כושר אישי ובעל‬
‫סטודיו לאימוני ‪ trx‬לנשים ברמה"ש‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫מגוונים‪/‬העיתון הקהילתי של רמת השרון‬
‫מרץ ‪ 2015‬אדר‪-‬ניסן תשע"ה גיליון מס' ‪24‬‬
‫החוט המשולש‬
‫יהדות‪ ,‬דרכי נועם וקידמה ‪ -‬לא יקרע‪.‬‬
‫בית כנסת המתיר נסיעה בשבת‪ ,‬נשים וגברים יושבים יחדיו ללא כל הפרדה‪ ,‬נשים מוסמכות לרבנות‪,‬‬
‫רשאיות לנהל תפילה‪ ,‬לעלות לתורה‪ ,‬לעטות טלית ואם תרצנה אף כיפה‪ .‬כלי נגינה‪ ,‬פיוטים מסורתיים‬
‫ולצדם שירים ישראלים‪ ,‬קטעי הגות‪ ,‬פעילות תרבותית ופתיחות לקדמה‪ ,‬זה מה ששם תמצא‪.‬‬
‫ארכה שמונה שנים‪ ,‬אך המלאכה טרם תמה‪ .‬בגלל חוק‬
‫הנגישות אין אנו רשאים להשתמש בקומה השנייה כי אין‬
‫מעלית‪ ,‬זאת בגין קשיי מימון (בקומה ב' יש כיתות גדולות‬
‫וספריה)‪ .‬אולם בית הכנסת יכול להכיל כ‪ 300 -‬איש‪ ,‬השנה‬
‫בתפילת קול נדרי ונעילה בית הכנסת היה מלא"‪.‬‬
‫אילנה‪" :‬אנו מקיימים בר‪/‬בת מצוות לבודדים ואף לכיתות‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬ערכנו טקסי בת מצווה כיתתיות לבנות בית הספר‬
‫האנתרופוסופי בגבעתיים והכפר הירוק‪ .‬הבנות למדו‬
‫ארבעה שעורים עם הרב‪ ,‬לאחר מכן עלו לתורה בטקס‬
‫כיתתי ובנוכחות המשפחות‪ .‬הטקס נחוג בשבת ובשבועות"‪.‬‬
‫ר‬
‫צילום‪ :‬שרה זאבי‬
‫מאת שרה זאבי‬
‫רחוב יבנה מפריד בין רמת השרון להרצליה‪ .‬אם תצעד‬
‫לאורכו לעבר תע"ש‪ ,‬תבחין במבנה ייחודי עליו כתוב‬
‫"דרכי נועם" ובין הכיתוב מתנוססת מנורת שבעת הקנים‪.‬‬
‫מהו המבנה שכה שונה מהווילות סביבו?‬
‫זה בית הכנסת הרפורמי האחד והיחיד ברמת השרון‪.‬‬
‫היהדות הרפורמית מכונה בארץ "יהדות מתקדמת"‬
‫ראשיתה בשלהי המאה ה ‪ 18 -‬בארצות הגרמניות בעקבות‬
‫האמנציפציה‪ .‬כיום מקובלת מאד בארה"ב ואף באירופה‪.‬‬
‫אילנה דותן‪ ,‬תושבת רמת השרון‪ ,‬סא"ל במיל' ואם‬
‫לשלושה מספרת‪" :‬לפני כעשרים שנה חיפשתי מקום‬
‫לחגוג בר מצווה לבני הבכור‪ .‬עברנו בין בתי כנסת‬
‫והגענו לטקס בר מצווה‪ ,‬שנערך באולם הקונסרבטוריון‬
‫הסמוך לבית ספר אוסישקין‪ .‬בני אמר מייד שהוא רוצה‬
‫כזה טקס‪ .‬אנחנו‪ ,‬משפחה חילונית טיפוסית וזרמנו עם‬
‫רצון הבן‪ .‬כך התוודענו לבית הכנסת "דרכי נועם"‪.‬‬
‫בני נכנס לקבוצת למידה של בני‪/‬בנות מצווה של הרב יורם‬
‫מזור ואף ביקש שנבוא לתפילות בימי שישי‪ .‬מה לא עושים‬
‫למען הילד?! לאחר שעלה לתורה הוסיף וביקש ממני להיות‬
‫פעילה בבית הכנסת‪ .‬תחילה הייתי גזברית ובתום שנה‬
‫קבלתי את תפקיד יושבת ראש בית הכנסת‪ ,‬תפקיד אותו אני‬
‫עושה בהתנדבות מזה ‪ 19‬שנים ובעלי יואב מסייע בעדי"‪.‬‬
‫ברנדה אלון‪ ,‬השייכת לדור המייסדים‪ ,‬ואילנה מספרות‪:‬‬
‫"לאחר שבית הכנסת פעל זמן קצר בקונסרבטוריון‪ ,‬עברנו‬
‫לתיכון רוטברג‪ .‬תמיד רצינו משכן משלנו אך לא קלה‬
‫הייתה דרכנו‪ .‬רק לאחר מאבק של ‪ 18‬שנים‪ ,‬בסיוע עו"ד‬
‫רגב והשופט דב לוין ז"ל‪ ,‬פסק בית המשפט העליון‪ ,‬כי אנו‬
‫זכאים לכך ואף קיבלנו מקום נאות שעליו הוקם המבנה‬
‫הנוכחי"‪.‬‬
‫כיצד הצלחתם להקים בית כנסת כה יפה?‬
‫אילנה‪" :‬פרט למגרש שקיבלנו‪ ,‬אין אנו מתוקצבים מכספי‬
‫ציבור‪ .‬בית הכנסת נחנך לפני כשנה‪ .‬המימון היה פרטי‬
‫מכספי תרומות החברים ובעיקר תורם מחו"ל‪ ,‬שנתן את‬
‫רוב הכסף‪ .‬המשפחה ביקשה להישאר בעילום שם‪ .‬הבנייה‬
‫ברנדה אלון מספרת‪" :‬עליתי ארצה ב‪ 1977-‬מארה"ב‪.‬‬
‫במקצועי אני מוסיקאית‪ ,‬אבובנית‪ ,‬ניגנתי בתזמורות‪,‬‬
‫בתיאטרון‪ ,‬בהקלטות טלוויזיה ורדיו ועוד‪ .‬בארה"ב‬
‫פעלתי בבית הכנסת "טמפל עמנואל" מהתנועה ליהדות‬
‫מתקדמת‪ .‬כשעלינו לארץ לרמת השרון חיפשנו בית כנסת‬
‫דומה‪ .‬היחיד הקרוב היה ברמת אביב והצטרפנו לשם‪.‬‬
‫הכרנו זוגות וביניהם הזוג רביד‪ .‬בשנת ‪ 1979‬פנה אלי משה‬
‫רביד והציע לפעול להקמת בית כנסת כזה ברמת השרון‪.‬‬
‫משה פנה למרכז התנועה בירושלים וקיבל את ברכת הדרך‬
‫וסיוע מהרב אשר הירש‪ ,‬ראש התנועה דאז‪ .‬ערכנו מפגש‬
‫בקאנטרי‪ ,‬הגיעו תושבים שהתענינו וכעבור פגישות נוספות‬
‫לקרדיף בוולס בחגים וחיפשנו בית כנסת‪.‬‬
‫היחיד שהיה‪ ,‬היה רפורמי ואליו הלכנו‪ .‬שנינו הופתענו‬
‫מעוצמת החוויה הרגשית שעברנו‪ .‬אמרתי לאשתי‪,‬‬
‫למה בארץ אני לא יכול להרגיש כך בבית הכנסת?‬
‫בשנת ‪ 1999‬ראיתי מודעה בעיתון‪ ,‬שקראה לצעירים לבוא‬
‫ולקחת חלק בהנהגת התנועה ליהדות מתקדמת ובהובלתה‪.‬‬
‫הגעתי לירושלים‪ ,‬נפגשתי עם פרופ' יהוידע עמיר‪ ,‬ראש‬
‫התוכנית הישראלית‪ .‬הוא שאל אותי מה למדתי ועניתי‪,‬‬
‫רפואת שינים ב אוניברסיטת תל אביב ותשובתו הייתה‪ ,‬אנו‬
‫דורשים לפחות תואר שני באחד ממדעי היהדות כדי לקבל‬
‫אותך ללימודים אצלנו‪ .‬תלמד‪ ,‬תשוב ואז נדבר וכך עשיתי"‪.‬‬
‫ד"ר אלי לוין‪ ,‬רופא שינים‪ ,‬נשוי ‪ 3 +‬התקבל לאוניברסיטת‬
‫תל אביב ולמד לתואר ראשון ולתואר שני בחוג היסטוריה‬
‫של עם ישראל‪ ,‬סיים בהצטיינות ורק אז החל ללמוד‬
‫לרבנות בירושלים‪.‬‬
‫"למדתי חמש שנים בהיברו יוניון קולג‪ ,‬סיימתי בהצטיינות‬
‫ומזה שנתיים אני משמש כרב הקהילה ברמת השרון"‪.‬‬
‫הרב לוין‪ ,‬מי החברים בקהילה כיום?‬
‫"כמובן דור המייסדים וחברים נוספים שהצטרפו במהלך‬
‫השנים‪ .‬יש משפחות שנחשפו אלינו לאחר שילדיהם למדו‬
‫בחוג לבר‪/‬בת מצווה והחליטו להצטרף אף הם וזאת לצורך‬
‫העמקת ההסתכלות על הזהות היהודית ורצון למסגרת‬
‫לכולם סידורים זהים‪ ,‬כל המשפחה יושבת ביחד‪ .‬רוב התפילות הן כמו‬
‫אצל האורתודוכסים‪ .‬בין התפילות משולבים קטעי הגות של בובר‬
‫ואחרים‪ ,‬שירים של זלדה‪ ,‬לאה גולדברג וכדומה‪ ,‬קטעים מרוממי רוח‬
‫התחלנו את הפעילות במושבה בשנת ‪ 1980‬בחגים"‪.‬‬
‫ברנדה נבחרה ליו"ר הוועד ב‪ 1981 -‬והרב‬
‫הידוע יורם מזור הנהיג את הקהילה שנים רבות‪.‬‬
‫ברנדה‪" :‬אני זוכרת את הבר מצווה הראשון של משפחת‬
‫רונאל‪ ,‬שנערכה בשבת בבוקר והרב יורם מזור הגיע לאחר ליל‬
‫שימורים כי אשתו עדנה ילדה בת‪ .‬אני זוכרת את ספר התורה‬
‫הראשון‪ ,‬שנתרם על ידי זוג חברים‪ .‬הייתה שמחה גדולה‪.‬‬
‫במהלך השנים יצרנו קשר של בתי כנסת תאומים עם "בית‬
‫כנסת סולל" מעיירה סמוכה לטורנטו ‪ -‬קנדה‪ ,‬הם עזרו‬
‫לנו בתרומות ותמיכה נפשית‪ ,‬ביקרו ואף טיילו עימנו‪.‬‬
‫מזה שנתיים נמצא עימנו הרב דר' אלי לוין‪ ,‬כיום מנהיג‬
‫הקהילה"‪.‬‬
‫הרב לוין‪ ,‬מה מייחד את התפילה בבית הכנסת?‬
‫"לכולם סידורים זהים‪ ,‬כל המשפחה יושבת ביחד‪ .‬רוב‬
‫התפילות הן כמו אצל האורתודוכסים‪ .‬בין התפילות‬
‫משולבים קטעי הגות של בובר ואחרים‪ ,‬שירים של זלדה‪,‬‬
‫לאה גולדברג וכדומה‪ ,‬קטעים מרוממי רוח‪ .‬הורדנו‬
‫משפטים כגון‪ :‬ברוך שלא עשני אישה‪ ,‬שפוך חמתך על‬
‫הגויים ועוד‪ .‬בכל יום שישי בתום התפילה שרים שיר עברי"‪.‬‬
‫מי אתה הרב לוין ואיך הגעת עד הלום?‬
‫"לפני שנים נסעתי עם אשתי וילדי הקטנים לחו"ל‪ .‬הגענו‬
‫וקשר לציון חגים ומועדים וטקסים שונים במעגל החיים‪.‬‬
‫יש חוגי בר‪/‬בת מצווה ‪ 8 -‬מפגשים בהם לומדים מה זה‬
‫להיות יהודי‪ ,‬איך אני מבטא את יהדותי‪ ,‬מה זו תפילה לאדם‬
‫חילוני וכו'‪ .‬כמובן ההפטרה‪ ,‬המפטיר‪ ,‬תפילות נוספות וכיצד‬
‫להניח תפילין‪ .‬בקיצור‪ ,‬לימוד עם תוכן ובאווירה אחרת‪.‬‬
‫יש בממוצע ‪ 8‬טקסי בר‪/‬בת מצווה בחודש‪ .‬בכל טקס יש‬
‫אורחים רבים וכך אנו מגיעים לסביבות ‪ 800‬איש‪ ,‬המגיעים‬
‫אלינו בהקשר זה כל חודש‪.‬‬
‫בנוסף מתקיימות פעילויות תרבותיות כהרצאות‪ ,‬קונצרטים‪,‬‬
‫חוג תנ"ך‪ ,‬טיולים‪ ,‬סדר ט"ו בשבט ועוד"‪.‬‬
‫לאה פייט‪ ,‬מנהלת תחום תרבות יהודית‪-‬ישראלית‬
‫במגוונים מוסיפה‪" :‬בערב יום העצמאות התקיים ערב‬
‫עצמאות אלטרנטיבי בשיתוף עם היחידה להתחדשות‬
‫יהודית ברשת מגוונים לקהל שאינו צורך את הפעילות‬
‫המתרחשת בבמות בחוצות העיר‪ .‬הערב תוכנן ע"י פעילים‬
‫בתחום תרבות וזהות יהודית ישראלית במגוונים ונציגי‬
‫קהילת דרכי נועם‪ ,‬סביב תוכן המשלב בין סיפורים של‬
‫וותיקי העיר ושירי ארץ ישראל"‪.‬‬
‫הרב לוין‪" :‬אני מנסה לקרב את הקהל לרעיון‪ ,‬שאנחנו‬
‫אחראים וריבונים על הזהות היהודית שלנו ועל איך‬
‫שניישם אותה במשפחתנו וקהילתנו"‪.‬‬
‫מרץ ‪ 2015‬אדר‪-‬ניסן תשע"ה גיליון מס' ‪24‬‬
‫העיתון הקהילתי של רמת השרון‪ /‬מגוונים ‪5‬‬
‫"גב זקוף ואני אלוף"‬
‫"אם ילד בן חמש יכול לשלוט בסוס השוקל ‪ 500‬ק"ג הוא יכול להתגבר על הכל"‪,‬‬
‫מנשה חבה‪ ,‬מדריך רכיבה בחוות הסוסים טוסקנה‪ ,‬מסביר על מהות הרכיבה הטיפולית‪.‬‬
‫ג‬
‫צילום‪ :‬נעמי קוריאנסקי‬
‫מאת נעמי קוריאנסקי‬
‫"גב זקוף ואני אלוף" "קום שב‪ ,‬שב קום‪ ,‬שב ישר‬
‫ולא עקום"‪ ,‬מלוה אותי קולם של המדריך מנשה חבה‬
‫והרוכב הצעיר‪ ,‬שמדקלמים בקול‪ ,‬בעוד הרוכב דוהר‬
‫קלות על נלה הסוסה ומנשה אוחז ברצועה ארוכה‬
‫קשורה לצווארה‪ .‬בהמשך הביקור התברר לי‪ ,‬שהחרוזים‬
‫הקליטים הם אחד מהאמצעים המקוריים של מנשה‪,‬‬
‫המדריך הטיפולי‪ ,‬לעודד את הרוכבים לרכיבה נכונה‪.‬‬
‫כשנכנסים לחוות הרכיבה טוסקנה ישר מבחינים באורוות‬
‫הסוסים הגדולה והמטופחת ולידה מגודרים שטחי רכיבה‬
‫עם מתקני מכשולים‪ ,‬המיועדים לאתגר את הרוכבים‬
‫למיניהם‪.‬‬
‫אני מתקרבת לזירות האימון המגודרות‪ ,‬במטרה לתהות‬
‫על קנקנו של ספורט הרכיבה ופוגשת את אמא של מירב‪,‬‬
‫(כל השמות בכתבה בדויים) המתבוננת בבתה הרוכבת‬
‫על הסוס בביטחון רב ומנווטת אותו מסביב לזירה‪" .‬מירב‬
‫בת אחת עשרה‪ ,‬תמיד סבלה מפחד גבהים" מספרת‬
‫האם‪" ,‬ומכיוון שהיא אוהבת בעלי חיים‪ ,‬חשבנו שיהיה‬
‫נכון להביא אותה לכאן‪ .‬היא כבר רוכבת ‪ 3‬שנים ומאוד‬
‫נהנית‪ .‬זה כמובן לא היה קל‪ ,‬נדרשה הרבה סבלנות ואמון‬
‫במדריך אבל לבסוף הצלחנו‪ .‬כיום אין כל זכר לבעיה"‪.‬‬
‫איתי‪ ,‬ילד בן חמש‪ ,‬שאובחן כילד בעל קושי גרפי‬
‫מוטורי‪ ,‬קשיים בארגון וקושי מנטלי בוויסות חושי רוכב‬
‫גם הוא בחווה‪ .‬ההורים החליטו על טיפול מוקדם כדי‬
‫ממכתבי תודה‪" .‬כל ילד הוא סיפור בפני עצמו‪ .‬כל ילד‬
‫צריך התייחסות אחרת‪ ,‬חנוך לנער על פי דרכו‪ ,‬אך הכלל‬
‫העיקרי הוא לאהוב את הילד ולקבל אותו כמו שהוא"‪.‬‬
‫לגישה הלימודית יש השפעה על המוטיבציה‪ .‬השעורים‬
‫מתנהלים תוך כדי משחק‪ .‬אני עוקבת במהלך שעור‬
‫אחרי גד‪ ,‬נער אימפולסיבי‪ ,‬המתקשה לשלוט בתגובותיו‬
‫ומרבה להתפרץ‪ .‬השיעור מתחיל בצעידה קלה עם הסוס‪.‬‬
‫בהמשך מציב מנשה אתגרים לגד‪ .‬הוא מציב בזירה‬
‫קובייה וגד צריך להוביל את הסוס ולגרום לו להפוך‬
‫אותה‪ .‬אז מוביל גד את סוסו כדי שיפיל ברגליו קונוסים‬
‫בהתאם למספר שעלה בקובייה‪ .‬כך הוא לומד לשלוט‬
‫בסוסו ולשלוט בעצמו‪ .‬השיעור מסתיים בדהירה קלה‬
‫כאשר גד והמדריך מדקלמים יחד‪" :‬רוצי‪ ,‬רוצי‪ ,‬רוצי‪ ,‬רוץ‪,‬‬
‫אל תעשי פרצוף חמוץ‪ ,‬אל תמצאי שום תרוץ"‪ ,‬בתום‬
‫השיעור גד יורד מהסוס עייף מהמאמץ אך מחייך ומרוצה‪.‬‬
‫שמושכת‬
‫הטיפולית‬
‫מה יש ברכיבה‬
‫אליה ילדים ומבוגרים? "רכיבה טיפולית היא טיפול‬
‫מדהים"‪ .‬פעולת המוביל מטפחת תקשורת חיובית של‬
‫דאגה‪ ,‬מסירות‪ ,‬אחריות ונתינה ‪ -‬התנהגויות אותן מאמץ‬
‫המטופל לחיי החברה שלו‪ .‬גיל מחבק את הסוס‪ ,‬מעתיר‬
‫עליו חום ואהבה ומקבל את התמורה בכך שהסוס נענה לו‪.‬‬
‫הסוס‪ ,‬כאמצעי טיפולי‪ ,‬מופיע כבר בימי תרבות יוון‪.‬‬
‫פוקרטס בספרו‪ ,‬מקדיש פרק שלם לנושא זה‪ ,‬אך את‬
‫המודעות והדחיפה העיקרית לרכיבה הטיפולית נתנה‬
‫בחורה משותקת ממחלת הפוליו‪ ,‬בשם ליז הרטל‪,‬‬
‫שהשתתפה באולימפיאדת הלסינקי ואף זכתה במדליית‬
‫כסף בתחרות הגרנד פרי של הדרסאז'*‪.‬‬
‫ניצחונה התקבל כפלא ויצר הד עולמי‪ .‬כך נולד‬
‫תחום טיפולי חדש‪ -‬היפותרפיה (היפו‪ -‬סוס ביוונית)‪.‬‬
‫לצד הרכיבה הטיפולית מתקיימת הרכיבה הספורטיבית‪.‬‬
‫הלימוד אינו מיועד לרכיבת פנאי‪ ,‬הרוכבים לומדים‬
‫ומתאמנים לתחרויות ספורט‪ ,‬הכוללות קפיצות מעל‬
‫מכשולים ורכיבה אומנותית‪ .‬הרכיבה הספורטיבית‬
‫מסביר נדב פאוסט‪ ,‬המאמן‪ ,‬מכילה את כל האלמנטים‬
‫הרכיבה הספורטיבית מכילה את כל האלמנטים שיש בספורט‪ :‬מחויבות‪,‬‬
‫דיוק‪ ,‬מאמץ פיזי ומנטלי ויכולת להתמודד עם קושי‪ .‬ספורט זה נמנה על‬
‫הספורט האינדיבידואלי‪ ,‬בו רוכש הרוכב מיומנויות של שליטה ותקשורת‪.‬‬
‫בבעלי מוגבלויות פיזיות ונפשיות‪ ,‬קלות וקשות כאחד‪.‬‬
‫הסוס הוא כלי‪ ,‬שמקבל את כולם יחד עם המנוע‪,‬‬
‫שהוא המאמן" מנשה מסביר‪" :‬הרכיבה הטיפולית‬
‫נותנת מענה למגוון רחב של בעיות‪ .‬ברמה הרגשית‬
‫מטופלים אלה הסובלים מחוסר בטחון‪ ,‬בעיות של ארגון‬
‫וסדר‪ ,‬קשיי תקשורת‪ ,‬בעיות של קשב וריכוז והיפר‬
‫אקטיביות‪ .‬ברמה הפיזית הרכיבה נותנת פתרון לבעיות‬
‫כמו נכויות‪ ,‬שיתוק מוחין ואוטיזם ברמות השונות"‪.‬‬
‫"למה דווקא סוס?"‬
‫לסוס יש מספר יתרונות בולטים‪ ,‬המקנים לו את‬
‫הזכות‪ .‬הרכיבה על הסוס מאתגרת את כל חלקי הגוף‪,‬‬
‫הרוכב חייב להקפיד על ישיבה יציבה ומאוזנת‪ .‬תוך‬
‫כדי רכיבה הוא רוכש מיומנויות של קואורדינציה‬
‫בעבודת הגפיים‪ .‬הסוס הוא בעל חי רב חושי‪ ,‬המגורה‬
‫מכל דבר ולכן מאלץ את הרוכב להיות קשוב לסוס‪,‬‬
‫לחדד את חושיו ולהיות בריכוז מלא‪ .‬שיטת הטיפול‬
‫שיש בספורט‪ :‬מחויבות‪ ,‬דיוק‪ ,‬מאמץ פיזי ומנטלי ויכולת‬
‫להתמודד עם קושי‪ .‬שלא כמו ספורט הכדורסל או‬
‫כדורגל‪ ,‬סוג ספורט זה נמנה על הספורט האינדיבידואלי‪,‬‬
‫בו רוכש הרוכב מיומנויות של שליטה ותקשורת‪.‬‬
‫וכמו שאמר גורג' אליוט " חביבה עלי חברת בעלי החיים‪,‬‬
‫הם אינם שואלים שאלות ואינם מעבירים ביקורת"‪.‬‬
‫*דרסאז' ‪ -‬ענף של רכיבה אמנותית‪ ,‬בה הרוכב‬
‫נדרש להפגין שליטה בסוס‪ ,‬הבאה לידי ביטוי בהצגה‬
‫וירטואוזית של תנועות טבעיות של הסוס‪ .‬צירוף של‬
‫התנועות ומעבר נכון ביניהן יוצרים ריקוד אומנותי‬
‫אליו שואפים מאמני הסוסים להגיע (ויקיפדיה)‪.‬‬
‫הרכיבה על הסוס מאתגרת את כל חלקי הגוף‪ ,‬שרירי היציבה‪ ,‬קואורדינציה‪,‬‬
‫הרוכב צריך להיות קשוב לסוס‪ ,‬ובריכוז מלא‪ .‬תנועת הסוס זהה להליכה אנושית‬
‫וזה מה שנותן לבעלי המוגבלויות את תחושת ההליכה‪.‬‬
‫למנוע בעיות בעתיד‪ .‬איתי רוכב כשנה וכבר מבצע‬
‫תרגילי רוכב מיומן‪ ,‬מתהפך על כסאו תוך כדי רכיבה‬
‫ומגלה שליטה ובטחון ברוכבו גם הוא על נלה הסוסה‪.‬‬
‫בקצה השני במקצה הגילאים‪ ,‬נמצאת שירה‪ ,‬רופאה‬
‫במקצועה‪ ,‬בת ‪ 64‬שבאה לטפל בפחדים וחרדות‪" ,‬זה‬
‫מרחב אחר של טיפול" היא מסבירה‪" .‬זו דרך אחרת‪ ,‬לא‬
‫בחדר סגור עם הרופא אלא טיפול ללא כימיה‪ ,‬חצי שעה‬
‫של כיף ועשייה בחיק הטבע‪ ,‬טיפול בבעיות האישיות‬
‫ללא העיסוק בהם וכך ניתן לשכוח מהן"‪.‬‬
‫"הסיפורים רבים מספור" מסביר מנשה חבה‪ ,‬המדריך‬
‫הטיפולי של החווה ומצביע על קלסרים עבי קרס הקורסים‬
‫באמצעות הסוס היא טיפול באווירה של כיף במרחב‬
‫ובאוויר הצח‪ .‬תנועת הסוס זהה להליכה אנושית וזה‬
‫מה שנותן לבעלי המוגבלויות את תחושת ההליכה‪.‬‬
‫הטיפול באמצעות הסוס הוא לא רק על ידי הרכיבה‬
‫עצמה‪.‬‬
‫בתחום זה המטופל הוא גם מה שנקרא בשפת הרכיבה‬
‫הטיפולית "המוביל"‪ ,‬כלומר "המטופל לוקח חלק‬
‫בטיפול בסוס"‪ .‬אפרת‪ ,‬אמא של גיל‪ ,‬ילד בן ‪ 5‬הרוכב‬
‫בחוה‪ ,‬מספרת‪" :‬למרות גילו הצעיר‪ ,‬לוקח גיל חלק‬
‫בדאגה לצרכיו‪ ,‬ניקיונו והאכלתו של סוסו‪ .‬ילד בן‬
‫חמש כמעט מרים את רגלו של הסוס ומטפל בפרסה‪ ,‬זה‬
‫צילום‪ :‬נעמי קוריאנסקי‬
‫‪6‬‬
‫מגוונים‪/‬העיתון הקהילתי של רמת השרון‬
‫מרץ ‪ 2015‬אדר‪-‬ניסן תשע"ה גיליון מס' ‪24‬‬
‫מרץ ‪ 2015‬אדר‪-‬ניסן תשע"ה גיליון מס' ‪24‬‬
‫טעם של פעם‬
‫נוגעת ברקמה‬
‫האנושית‬
‫זיכרונות וגעגועים לטעמים ולריחות של המטבח התורכי‪ ,‬הביאו את לינדה‬
‫סגול‪ ,‬תושבת רמת השרון‪ ,‬לאסוף את כל מתכוני המשפחה לספר בישול‬
‫שמשמר את המורשת‪.‬‬
‫מאת צילה דגון‬
‫הנדבך המשמעותי בעיצוב אישיותו של האדם נובע‬
‫מפרק חייו הראשוני וכל אסופת זיכרונות‪ ,‬מאז‪ ,‬משמשים‬
‫כאוצר גנוז ואישי עבור כל אחד מאתנו‪ .‬הראשית‪,‬‬
‫הילדות‪ ,‬בית ההורים‪ ,‬הם המקורות מהם שאבנו ולשם‬
‫אנו חוזרים בניסיון לשמר‪ ,‬להתרפק‪ ,‬לאסוף כוח‬
‫לבנות‪ ,‬להיבנות ולהמשיך להנחיל את אותה המורשת‪.‬‬
‫לינדה סגול‪ ,‬תושבת רמת השרון‪ ,‬ילידת איזמיר‪ ,‬בישלה‬
‫וחלמה‪ .‬שנים אספה מתוך געגועים לבני משפחתה את‬
‫המתכונים שבישלה‪ ,‬שם‪ ,‬בבית אימה לצד סבתה‪ ,‬אותם‬
‫מתכונים שהמשיכה לבשל כאן בארץ‪ .‬הריחות‪ ,‬המראות‪,‬‬
‫הטעמים ליוו אותה כל הדרך עד להגשמת החלום‪,‬‬
‫הוצאתו לאור של ספר הבישול ‪" -‬השולחן של לינדה"‪.‬‬
‫פנינה קולינרית‪ ,‬המאפשרת הצצה למטבח התורכי‬
‫איזמירי‪ .‬פשטות ההסברים‪ ,‬ליד המתכונים והתצלומים‬
‫המרהיבים והאסטטיים של השולחנות הערוכים לימי‬
‫חול‪ ,‬חג ומועד‪ ,‬מגרים את החושים ומתעורר הרצון‬
‫לנסות‪ .‬הספר ערוך פרקים‪ ,‬שכל אחד מהם מבטא שולחן‬
‫ייחודי כמו חגי ישראל‪ ,‬שולחן מוסיקה‪ ,‬חברות‪ ,‬שולחן‬
‫צרפתי או איטלקי‪ ,‬פיקניק‪ ,‬ילדים ועוד‪ ,‬כל אחד יוכל‬
‫למצוא בספר את השולחן המיועד והמיוחד בדיוק עבורו‪.‬‬
‫מבין כותלי ביתה המטופח ברמת השרון‪ ,‬ניכרת אהבתה‬
‫הרבה לאירוח וכיבוד‪ .‬שולחנות אוכל ניצבים בחדרים‬
‫השונים ובמרפסות‪ ,‬המשמשים לארוחות על פי סגנון‬
‫האירוח ועונות השנה‪.‬‬
‫מה הבאת משם? "ספגתי ולמדתי מאימא את החשיבות של‬
‫האירוח וסידור השולחן‪ ,‬שהיה מאד חשוב‪ ,‬לא פחות מהאוכל‬
‫עצמו‪ .‬ביום יום אכלנו בד"כ מאכלים מקטניות‪ ,‬שנחשבו‬
‫למאכל עממי ולא עלו על שלחן החג או שולחן שבת‪.‬‬
‫כל ארוחה של שבת וחג היא "חגיגה" המורכבת ממספר‬
‫מנות‪ .‬ממנת פתיחה ועד קינוח‪ ,‬כשהמנה הראשונה‬
‫היא תמיד דג או פשטידה‪ ,‬מנה עיקרית בשר ‪ -‬ירקות‬
‫ותוספת אורז או פסטה ואחרי הקינוח בל נשכח חלילה‬
‫את הקפה המסורתי‪ ,‬שהוא בעצם 'דיי פולחני' בתור‬
‫עיסוק סביב הכנתו‪ .‬בני המשפחה הקרובה היו מתכנסים‬
‫יחד לארוחת יום שישי אבל בימי החגים היו מתכנסים‬
‫כל בני המשפחה המורחבת לארוחה משותפת"‪.‬‬
‫הספר מכיל מתכונים למאכלי חול וחג תוך הקפדה על דיוק‬
‫ופשטות‪.‬‬
‫"כשכתבתי את הספר‪ ,‬המטרה הייתה להנציח את‬
‫המאכלים של סבתא ובאמצעותם להיזכר בה‪ .‬כל חומרי‬
‫הגלם‪ ,‬המשמשים להכנת המאכלים‪ ,‬הם בסיסיים ומצויים‬
‫בכל מזווה של בית‪ .‬ברמה העקרונית במטבח שלי אני‬
‫משתמשת רק במלח‪ ,‬פלפל וקינמון ואם יש במטבח קמח‪,‬‬
‫ביצים‪ ,‬סוכר וחלב אפשר להכין תפריט נהדר‪ .‬הרטבים‬
‫"תמיד אהבתי לבשל ולערוך שולחן נאה‪ ,‬וכך יצא‬
‫שהזיכרונות והגעגועים הביאו אותי לאסוף את אותם מתכוני‬
‫משפחה אהובים ולקבץ אותם בספר למען שימור המורשת‪.‬‬
‫האסטטיקה מאד חשובה בעריכת שולחן‪ .‬על כל שולחן‬
‫חגיגי ואירוע מיוחד מרגישים את נגיעת היד שלי והכול‬
‫באהבה‪ .‬כך נכתב גם הספר‪ .‬השימוש בכלים המסורתיים‬
‫הוא חלק מעריכת השולחן‪ .‬אחד הכלים החשובים נקרא‬
‫'ק'וצררה (בלדינו)‪ ,‬שזה מחזיק כפיות כסוף‪ .‬זה כלי מאד‬
‫משמעותי ליהודי איזמיר ומשתמשים בו בחגים ובשמחות‪.‬‬
‫במרכזו חלל‪ ,‬כל אורח נוטל כפית או מזלג‪ ,‬אוסף בו‬
‫ממתק מסוכר ומחזיר את הכפית למרכז הכלי‪ .‬בראש‬
‫השנה אוכלים 'דולסה' שזה מתוק‪ .‬כל הקיץ אוספים פירות‬
‫טריים‪ ,‬משמשים‪ ,‬אגסים וטובלים אותם בסירופ מתוק‪,‬‬
‫זהו ממתק המוגש בעת חגים ושמחות כמו שבארץ אוכלים‬
‫תפוח בדבש‪ .‬מרקחות הכנתי מפרי החושחש‪ ,‬כמו שמכינים‬
‫מפומלה בארץ"‪.‬‬
‫"בבית דברנו 'לדינו' והיה לי חשוב ששמות המאכלים‬
‫בספר ישמרו בשמם המקורי‪ ,‬בשפת ה'לדינו'‪ .‬למשל‪,‬‬
‫העגבניות הממולאות מופיעות בשמם בשפת הלדינו‬
‫'טומאט ריינאדו' ‪ -‬מאכל לראש השנה‪ ,‬שזה אומר 'עגבנייה‬
‫מלכותית'‪ .‬אני מרגישה אסירת תודה להורי‪ ,‬ששמרו את‬
‫השפה והנחילו לנו‪ ,‬הילדים‪ .‬כך מצאתי עצמי בעלת חוב‬
‫לשימור השפה באמצעות שמות המאכלים‪ ,‬שכולם כתובים‬
‫בספר 'בלדינו'‪ .‬זה ספר אוכל תורכי ראשון‪ ,‬שיוצא בשפה‬
‫העברית‪ .‬מתוך אהבתי למאכלים בכלל יש בספר גם‬
‫מתכונים לבישול צרפתי ואיטלקי‪ ,‬אותם אימצתי במטבחי‬
‫ברבות השנים מתוך התנסות וטעימות"‪.‬‬
‫האם הספר נמצא למכירה בחנויות הספרים?‬
‫"את הספרים הענקתי ללשכת 'בני ‪ -‬ברית'‪ ,‬שחבריה‬
‫הם יוצאי תורכיה‪ .‬כספי המכירות מהספרים הם תרומה‬
‫לעמותה והספר מצוי גם בספריה הציבורית להשאלה"‪.‬‬
‫מה דעתך על המטבח הישראלי ‪ -‬מזרחי?‬
‫ואיזה טעם יש לפלפל ולחומוס בתורכיה?‬
‫"לא הכרתי את המאכלים האלה בתורכיה‪ .‬זה לא היה קיים‬
‫בזמני‪ ,‬לא ברחוב ולא בבית‪ .‬את הטחינה היו אוכלים בימי‬
‫החורף‪ ,‬בערב‪ ,‬מתובלת בסוכר שעשוי מתמרים‪ ,‬שאותו אין‬
‫להשיג היום בארץ‪ .‬זה מאכל שנקרא 'פק‪-‬מס' טהן שזה‬
‫טחינה עם הסוכר‪ ,‬שמורחים על טוסט‪ .‬אצלנו הטחינה הייתה‬
‫שייכת למאכלים מתוקים ולא לדברים מלוחים וחריפים"‪.‬‬
‫הקהילה היהודית באיזמיר הייתה אחת הקהילות הגדולות‬
‫פתוח" הראשון ברמת‪-‬השרון‪ .‬באירוע הזה‬
‫נמכרו כל הפסלים ויצירות‬
‫האמנות שבתצוגה והוזמנו רבים אחרים‪.‬‬
‫היה זה בעלה‪ ,‬יענק'לה ז"ל‪ ,‬שזיהה את‬
‫הכישרון המיוחד האצור באשתו ומיהר‬
‫לתמוך בה במסירות ובנאמנות אין קץ‬
‫לאורך כל הדרך‪ .‬הוא היה איש המפתח‪,‬‬
‫שעסק בארגון התערוכות שלה בארץ‬
‫ובעולם והסדיר את משלוח פסלי הברונזה‬
‫הכבדים‪ ,‬שלעתים הגיעו למשקל של טונה‬
‫ואף יותר‪ ,‬ליעדים בעולם‪ .‬כשהוא נפטר‬
‫באופן בלתי צפוי לאחר מחלה קשה‪ ,‬לפני‬
‫פחות משלוש שנים‪ ,‬זו הייתה אבדה כבדה‪.‬‬
‫מה קורה היום עם היהודים באיזמיר?‬
‫"לדעתי רוב הצעירים היהודים שנותרו‪ ,‬רוצים לעזוב‪ .‬בעלי‬
‫היכולת מביניהם‪ ,‬מהגרים לארצות הברית"‪ .‬אולם‪ ,‬מגיעים‬
‫גם עולים מתורכיה ארצה ופה ושם גם אלינו‪ ,‬לרמת השרון‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬שני מתכונים מתוך ספרה של לינדה‪-‬מתכונים‬
‫עם "טעם של פעם"‪ .‬הכול טעים להפליא ומזמין את‬
‫הקורא לנסות ולהתנסות‪ ,‬לטעום ולרצות עוד‪ .‬אז בתאבון‬
‫ובהצלחה‪.‬‬
‫מתכונים מתוך הספר‬
‫בורקס דה איגו (תאנים ממולאות)‬
‫בט"ו בשבט היינו ממל‬
‫אים תאנים מיובשות באגוזים‪ ,‬מעין‬
‫גרסה שונה לבורקס‬
‫הטורקי‪ .‬מעדן מיוחד ליהודי איזמיר‪,‬‬
‫ת‬
‫אשר בסביבתה יש אנים רבות‪.‬‬
‫החומרים‪:‬‬
‫‪ 20‬תאנים יבשות שלמות‬
‫‪ 150‬גרם אגוזי מלך‪ ,‬שבורים גס‬
‫‪ 3\4‬כוס מים‬
‫‪ 1\3‬כוס סוכר‬
‫‪ 1‬כפית קינמון‬
‫תבנית "פיירקס" בקוטר ‪ 25‬ס"מ‬
‫אופן הכנה‪:‬‬
‫‪ .1‬משרים‬
‫את‬
‫הת‬
‫אנים‬
‫ב‬
‫מים‬
‫פושרים למשך שעתיים‪ ,‬מסננים‪.‬‬
‫‪ .2‬מחממים תנור ל‪ 180-‬מעלות צ'‪.‬‬
‫‪ .3‬חוצים כל‬
‫תאנה לאורך צידה האחד (מהגבעול‬
‫ומטה) וממל‬
‫אים‬
‫את‬
‫תוכנה באגוזים‪ .‬מהדקים את‬
‫שולי הצד‬
‫הפ‬
‫תוח‬
‫ה‬
‫יטב‬
‫לשם‬
‫סגירת התאנה‪ .‬מניחים בתבנית‪.‬‬
‫‪ .4‬מערב‬
‫בים‬
‫מים‬
‫עם‬
‫ס‬
‫וכר‬
‫וקינ‬
‫מון‪,‬‬
‫ויוצקים על התאנים‪.‬‬
‫‪ .5‬או‬
‫פים‬
‫ב‬
‫תנור‬
‫‪ 45-60‬ד‬
‫קות עד שהן נעשות זהובות‪ .‬מצננים‬
‫ומגישים קר‪.‬‬
‫עוגת פסח‬
‫טורט ע‬
‫שיר‬
‫בני‬
‫חוח תפו‬
‫זים‪ ,‬המבוסס על אגוזים טחונים וקמח‬
‫מצה‪.‬‬
‫חומרים‪:‬‬
‫‪ 6‬ביצים‬
‫‪ 1‬כוס סוכר‬
‫‪ 1‬כוס קמח מצה‬
‫קליפה מגוררת מתפוז אחד‬
‫מיץ מתפוז אחד‬
‫‪ 1‬כוס אגוזי מלך‪ ,‬קצוצים דק‬
‫‪ 1‬כוס שמן‬
‫תבנית קפי‬
‫צית‬
‫בק‬
‫וטר‬
‫‪26‬‬
‫ס‬
‫"מ‪.‬‬
‫משומנת‪.‬‬
‫אופן הכנה‪:‬‬
‫‪ .1‬מחממים‬
‫תנור‬
‫ל‪ 18 -‬מעלות צ‪.‬‬
‫‪ .2‬מקצי‬
‫פים‬
‫את‬
‫הבי‬
‫צים‬
‫והסוכר כ‪ 5 -‬דקות במהירות גבוהה‬
‫לקבלת קציפה נוקשה‪.‬‬
‫‪ .3‬מורידים את מהירות‬
‫הערבול ומוסיפים בהדרגה את קמת‬
‫המצה‪ ,‬קליפת התפוז‪ ,‬ה‬
‫מיץ והשמן ומערבלים היטב‪ .‬לבסוף‬
‫מוסיפים את האגוזים‪.‬‬
‫‪ .4‬מעבירים לתבנית‬
‫משו‬
‫מנת‬
‫ואופים כ‪ 45-‬דקות‪ ,‬עד שקיסם‬
‫הננעץ‬
‫בעוגה יוצא יבש עם פירורים לחים‪.‬‬
‫כ‬
‫צילום‪ :‬יולה‪ -‬עיצוב גרפי‬
‫מאת אביבה דניאלי‬
‫"כולנו רקמה אנושית אחת חיה ואם‬
‫אחד מאתנו הולך מעמנו משהו מת‬
‫בנו ומשהו נישאר אתו" (מוטי המר)‪.‬‬
‫יעל ארליכמן הגיעה לתערוכת הביאנלה‬
‫לאמנות עכשווית בפירנצה ללא הארנק‬
‫שלה ולא‪ ,‬היא לא שכחה אותו במקום‬
‫כלשהו‪ ,‬פשוט כייסו אותה ברכבת בדרכה‬
‫לביאנלה‪ ,‬שבה הציגה מעבודותיה‪ .‬זו‬
‫דרכה של ארליכמן לקפל בתוך סיפור‬
‫מחויך ובנאלי את הסיפור האמיתי של‬
‫ההכרה הבינלאומית‪ ,‬לה היא זוכה בעשייה‬
‫האמנותית שלה כפסלת מוערכת‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬קיבלה את ההודעה הבהולה‬
‫בטלפון הנייד שלה מן העמית האיראני‬
‫בתערוכה‪ ,‬המאיץ בה לעלות לבימת‬
‫הביאנלה כדי לקבל את פרס הנשיא על שם‬
‫"לורנצו אל מגניפיקו"‪ ,‬בעוד היא עצמה‬
‫עושה דרכה ברכבת מפירנצה כדי להספיק‬
‫להגיע לרומא מבעוד יום‪ ,‬כי לא עלה על‬
‫דעתה כלל שהיא עשויה לזכות בפרס‬
‫כלשהו‪.‬‬
‫ארליכמן ציירה ופיסלה במשך כל השנים‬
‫להנאתה בלבד‪ ,‬שום דבר לא הכין אותה‪,‬‬
‫לדבריה‪ ,‬להיותה אמנית מוערכת ומבוקשת‬
‫בארץ ובעולם‪ .‬היא מתעקשת להבהיר‪,‬‬
‫שהכל התחיל באקראי ובאופן בלתי מתוכנן‪,‬‬
‫כשיום אחד‪ ,‬לפני כשתיים‪-‬עשרה שנים‪,‬‬
‫התבקשה להשתתף בתערוכת "סטודיו‬
‫"יענק'לה היה הכח המניע שלי"‪ ,‬אומרת‬
‫ארליכמן בעיניים דומעות‪" .‬כשהוא נפטר‬
‫הרגשתי שמשהו בי מת יחד אתו"‪ .‬פסל‬
‫אחד ויחיד‪ ,‬המונח על אחד המדפים בסלון‬
‫הבית המרווח‪ ,‬מגלם את תחושת האבל‬
‫שלה‪ ,‬שחתמה את הפרק הזה בחייה‪ .‬מכאן‬
‫ואילך‪ ,‬לאיטה אך בביטחון‪ ,‬צמחה לה שוב‬
‫שמחת החיים ואהבת האדם שבה‪ ,‬שהניעה‬
‫את היצירה שלה מאז ומתמיד‪.‬‬
‫ארליכמן‪ ,‬ילידת קיבוץ גבעת‪-‬ברנר‪ ,‬חוותה‬
‫נופים אנושיים ותרבותיים שונים במהלך‬
‫עולם שלם של דמויות המציגות גלריה‬
‫צבעונית מאותה "רקמה אנושית"‪ ,‬הנותנת‬
‫ביטוי לאהבת האדם הטבועה בה ולרב‪-‬‬
‫גווניותו ולשונותו של העולם בו אנו חיים‪.‬‬
‫במשך השנים‪ ,‬השתלמה ארליכמן במכון‬
‫אבני בתל‪-‬אביב ובמדרשה לאמנות ברמת‬
‫השרון‪ .‬שנים ציירה ולמדה אצל האמנית‬
‫אסתר פרץ ארד‪ ,‬אמו של המעצב הבינלאומי‬
‫רון ארד‪ .‬את הפיסול למדה בסטודיו של‬
‫הפסלת מרים חורי מרמת‪-‬השרון‪ .‬היא‬
‫מפסלת בחומרים שונים‪ ,‬חימר‪ ,‬שעווה וגבס‬
‫ויוצקת אותם בברונזה‪ .‬ארליכמן יוצקת את‬
‫פסליה בבית היציקה בבית‪-‬נקופה והיא‬
‫מעורבת אישית בכל שלב ושלב של תהליכי‬
‫הייצור‪ .‬בית היציקה מהווה עבורה בית שני‬
‫וגם שם היא מצליחה להטביע את חותמה‬
‫האישי ולשמח את סביבתה באישיותה‬
‫המלבבת‪ .‬בסופו של התהליך‪ ,‬זוכה כל פסל‬
‫לשם אנושי‪ ,‬שהיא מעניקה לו והוא מצטרף‬
‫אחר כבוד למשפחה‪.‬‬
‫עבודותיה של ארליכמן מוצגות בארץ‬
‫ובעולם‪ ,‬בגלריות ובבתים פרטיים‪ .‬יצירות‬
‫שלה נרכשו על ידי אספנים פרטיים ומוסדות‬
‫ציבור‪ .‬פסלים שלה מוצגים במקומות שונים‬
‫בארץ‪ .‬הפסל "שורשים" מוצב בגן הבוטאני‬
‫עבודותיה של ארליכמן מוצגות בארץ ובעולם‪ .‬יצירות שלה‬
‫נרכשו על ידי אספנים פרטיים ומוסדות ציבור‪ .‬פסלים שלה‬
‫מוצגים במקומות שונים בארץ‪ .‬הפסל "שורשים" מוצב בגן‬
‫הבוטאני באוניברסיטת תל‪-‬אביב והפסל "נולדו בדרך" מוצב במלון‬
‫"בראשית" במכתש רמון‪.‬‬
‫חייה‪ .‬כך התפתחה אצלה‪ ,‬לצד האהבה לטבע‬
‫ולמראות נוף‪ ,‬גם יכולת בחינה של הנוף‬
‫האנושי סביב לה‪ .‬מאז היא נוסעת בעולם‬
‫ופוגשת אנשים מתרבויות שונות‪ ,‬שחולקים‬
‫מן הסתם‪ ,‬את אותם הרגשות והתחושות‪,‬‬
‫המשותפים לכל בני המין האנושי באשר הם‪.‬‬
‫יהיה זה כרך גדול ושוקק חיים על המולת‬
‫הרחוב ושאון בתי‪-‬הקפה ההומים שבו‪ ,‬או‬
‫כפר נידח המערסל בעצלתיים את שווקיו‬
‫הססגוניים‪ ,‬כך או כך ארליכמן מתנהלת‬
‫בקרבם‪ ,‬סופגת בעוצמה את המראות ואת‬
‫ניחוחות המקום ומתבוננת בפסיפס האנושי‬
‫החולף על פניה‪ ,‬או כפי שהיא מגדירה זאת‬
‫"נוגעת ברקמה האנושית"‪.‬‬
‫אחר כך מגיעים אותם רגעי החסד‪ ,‬שהיא‬
‫ניחנה בהם‪ ,‬כשהיא נוטלת מאותה נקודת‬
‫זמן של השהיה איתם את כל הרשמים‬
‫מן החוויה ויוצקת אותם ברגישות לתוך‬
‫הפסלים שלה‪ ,‬הפורשים בפני המתבונן‬
‫באוניברסיטת תל‪-‬אביב והפסל "נולדו‬
‫בדרך" מוצב במלון "בראשית" במכתש‬
‫רמון‪ .‬ביתה של ארליכמן ברחוב הגדודים‪,‬‬
‫מהווה אף הוא גלריה ופתוח למבקרים בכל‬
‫ימות השנה ובסופי השבוע של "סטודיו‬
‫פתוח"‪ ,‬המתקיים דרך קבע ברמת‪-‬השרון‬
‫ואשר מועדיו מתפרסמים ברבים‪.‬‬
‫ורדה שטיינלאוף‪ ,‬אוצרת מוזיאון תל‪-‬אביב‪,‬‬
‫כתבה בין היתר‪" :‬עבודות הפיסול של יעל‬
‫ארליכמן מאזכרות את דבריו של מרסל‬
‫פרוסט‪" :‬כל שלא היינו צריכים לפענחו‪,‬‬
‫להבהירו על ידי המאמץ האישי שלנו‪ ,‬כל‬
‫שהיה ברור לפנינו‪ ,‬אינו שלנו‪...‬לא בא‬
‫מאתנו אלא זה‪ ,‬שאנו מוציאים מן האפלה‬
‫המצויה בנו והבלתי ידועה לאחרים"‪.‬‬
‫המעוניינים להתרשם מעבודותיה של‬
‫ארליכמן מוזמנים להיכנס לאתר האינטרנט‪:‬‬
‫‪.wwwerlichmanyael.com‬‬
‫קוראי הספריה המרכזית‬
‫בבית יד לבנים ממליצים‬
‫כראמל‬
‫מאירה ברנע‪-‬גולדברג‪.‬‬
‫שלושה אחים מאד שונים קיבלו‬
‫בירושה שלוש טבעות קסם מדוד‬
‫עשיר ומסתורי‪ .‬יחד עם הטבעות מגיע‬
‫חתול‪ ,‬הכי מופלא שפגשתם‪ ,‬קוראים לו‬
‫כראמל‪.‬‬
‫ביחד הם עוזרים ליתומה חמודה‬
‫ופטפטנית מאד שבורחת מבית‬
‫היתומים‪ ,‬מתגברים על מנהלת משק‬
‫הבית הערמומית ובתה שמנסות‬
‫להשתלט על האחוזה המפוארת ורכוש‬
‫רב שהוריש להם הדוד‪.‬‬
‫הספר מלא הומור ומלווה באיורים‬
‫בסגנון קומיקס המוסיפים לסיפור‬
‫הכתוב‪.‬‬
‫לכל אוהבי ההרפתקאות ואוהבי‬
‫החתולים‪.‬‬
‫ממליצה‪ :‬עדי גולדבלט‬
‫למבוגרים‬
‫"נולדתי בטבריה בשנת ‪ ,1950‬בת למשפחת סטרוגו‬
‫ממוצא תורכי‪ ,‬מאיזמיר"‪ .‬מספרת לינדה "הוריי הגיעו‬
‫לטבריה‪ ,‬כעולים חדשים מתורכיה‪ ,‬לאחר קום המדינה‪.‬‬
‫הימים היו קשים‪ .‬אבא היה שוטר במשטרת טבריה‪ ,‬זה‬
‫העיסוק שנמצא עבורו‪ ,‬אך משלא הצליחו להשתלב כאן‬
‫הם חזרו‪ ,‬לאחר לידתי‪ ,‬לתורכיה ושוב לאיזמיר אל חיק‬
‫משפחתם שנותרה שם‪ .‬אבא חזר לעבוד במקצועו כרואה‬
‫חשבון ואל ה'ביחד' הזה של משפחה‪ ,‬הורים‪ ,‬דודים‬
‫ובני קהילה מוכרים‪ ,‬שהיה מאד חסר להם כאן בישראל‪.‬‬
‫החיים בשכנות קרובה לבני דת אחרת לא הפריעו לשני‬
‫הצדדים‪ .‬היה כבוד הדדי זה לזה‪ .‬כבוד ועזרה‪ .‬בימי חג‬
‫שלהם או שלנו‪ ,‬האמהות היו מבשלות יחד לקראת החג"‪.‬‬
‫בדרך כלל מלימון ולא צריך לקנות משהו מיוחד"‪.‬‬
‫מתי עלית ארצה ?‬
‫"בגיל עשרים ושלוש‪ ,‬בתום לימודי‪ .‬הורי היו מאד קפדניים‬
‫ושמרנים‪ ,‬התחלתי להילחץ מזה וחיפשתי את החופש‪ .‬היה‬
‫אז חשש גדול מקרבה יתרה בין המוסלמים והיהודים‪ .‬לא‬
‫הייתה אז פתיחות‪ .‬לכן‪ ,‬החלטתי לעזוב את תורכיה ולעלות‬
‫ארצה‪ .‬שמעתי רבות על הארץ וכאן הלכתי לאולפן‪ ,‬הכרתי‬
‫את בעלי והקמנו משפחה‪ ,‬שאני מאד גאה בה ובאמצעות‬
‫הספר אני רוצה להנציח ולהוריש לילדי ולנכדי את הריחות‬
‫והטעמים של ימי ילדותי בבית הורי‪ .‬יש בי געגועים לעבר‪,‬‬
‫למשפחה ולאורח החיים של פעם‪ .‬בביתי באיזמיר גרנו‬
‫בבנין בן ארבע דירות ובהן התגוררו ארבע משפחות‪ ,‬שלוש‬
‫יהודיות ואחת תורכית‪ .‬הדלתות מעולם לא נסגרו בין‬
‫הבתים‪ .‬היינו כמו משפחה‪ .‬בשעת שמחה התגייסו כולם‬
‫להכנות‪ ,‬הכול היה ידידותי וחברי‪ ,‬לעומת היום כשאני‬
‫פוגשת במקרה שכן אומרים רק שלום וזהו"‪.‬‬
‫והחשובות באימפריה העותומאנית‪ ,‬כשבאמצע המאה‬
‫ה‪ 19 -‬שכנו בעיר כ‪ 40,000 -‬יהודים‪ .‬בראשית המאה‬
‫ה‪ ,17-‬עם עליית חשיבותה המסחרית של איזמיר‪,‬‬
‫החלה להתבסס הקהילה היהודית בעיר‪ ,‬שרובה היה‬
‫מצאצאי גולי ספרד‪ ,‬אשר רבים מהם הגיעו מסלוניקי או‬
‫מאיסטנבול‪ .‬לאחר קום המדינה עלו ארצה כ‪10.000 -‬‬
‫מבני הקהילה‪ .‬כיום מונה הקהילה כ‪ 2.000 -‬בני אדם‪.‬‬
‫תערוכה קטנה שהתקיימה במקרה בסטודיו ברמת השרון‪ ,‬הובילה את‬
‫יעל ארליכמן לקריירה מרשימה כאמנית מוערכת בכל העולם‪.‬‬
‫בספריה‬
‫לילדים‬
‫ה‬
‫צילום‪:‬אורנה כהן‬
‫העיתון הקהילתי של רמת השרון‪ /‬מגוונים ‪7‬‬
‫המיילדת מוונציה‬
‫רוברטה ריץ'‪ ,‬הוצאת כנרת‬
‫רומן היסטורי‪ .‬הגטו האיטלקי של ונציה‬
‫בימי הביניים בזמן המגיפה השחורה‪.‬‬
‫חנה היא מיילדת יהודיה‪ ,‬הנאלצת‬
‫ליילד רוזנת‪ ,‬נוצריה המתקשה בלידה‬
‫למרות איסור הכנסייה והתנגדותו‬
‫החריפה של רב הקהילה‪ .‬איזק‪ ,‬בעלה‬
‫של חנה‪ ,‬סוחר השבוי בידי מסדר‬
‫האבירים של מלטה‪ ,‬הדורשים כופר‬
‫גבוה בעבור שחרורו‪ ,‬מחכה לפדותו‪.‬‬
‫חנה יודעת שבמעשה הזה היא מסכנת‬
‫את הקהילה כולה בפעולת תגמול מצד‬
‫הנוצרים אך היא זקוקה לסכום הגבוה‬
‫כדי להציל את בעלה‪ .‬היא מיילדת את‬
‫הרוזנת ומצילה את יורשו של הרוזן‪,‬‬
‫בכך מסכנת את עצמה ואת חירותו של‬
‫בעלה ומתחילה את המסע שלה למלטה‪.‬‬
‫הספר מצליח להעביר את ריחות תעלות‬
‫ונציה של ימי המגיפה‪ ,‬את המראות‬
‫הקשים‪ ,‬את הזלזול באדם השונה‪ .‬אבל‬
‫יחד עם זה את האנושיות הטמונה בכל‬
‫אחת מהדמויות שחנה ואיזק פוגשים‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫מגוונים‪/‬העיתון הקהילתי של רמת השרון‬
‫מרץ ‪ 2015‬אדר‪-‬ניסן תשע"ה גיליון מס' ‪24‬‬
‫פסגת המצוינות‬
‫מרכז חדש ברמת השרון לוקח את עולם השיעורים הפרטיים צעד קדימה ומעניק לתלמידים‬
‫עזרה בלימודים על ידי מורים מקצועיים באווירה פסטורלית‪.‬‬
‫נתפרנס?" התלוננה אחת האמהות‪ .‬ויש גם‬
‫חלוקת עבודה‪" .‬שאלות קשות במתמטיקה‬
‫‪/‬פיזיקה‪ /‬כימיה זה אבא‪ ,‬שאלות קשות‬
‫בספרות‪/‬תנך‪/‬הבעה זה אמא‪ "....‬כך‬
‫תארה ג‪ .‬בשיחה עם חברה בפייסבוק‪.‬‬
‫המעורבות הפעילה של ההורים בתחום‬
‫שעורי הבית היא יותר בכתות הנמוכות‪.‬‬
‫בשלב זה של הלימודים ההורים יכולים‬
‫יותר לעזור ברמת הידע והמעורבות יורדת‬
‫בהדרגה‪ .‬עם הגיעו של התלמיד לחטיבת‬
‫הביניים ולתיכון‪ ,‬אז גדל הנטל הכלכלי‬
‫הבא לידי ביטוי בשעורים פרטיים‪.‬‬
‫צילום‪ :‬נעמי קוריאנסקי‬
‫י‬
‫מאת נעמי קוריאנסקי‬
‫"ישבתי בבית‪ ,‬כססתי ציפורניים‪ ,‬הייתי‬
‫חרדה‪ ,‬הרגשתי שזה הולך להגיע ולנחות‬
‫עלי‪ ,‬ואז זה הגיע‪ ,‬אני מודה שקצת‬
‫התגריתי בגורל ומיוזמתי נכנסתי למייל‬
‫שלי‪ ,‬מה לעשות אני בחורה סקרנית‪,‬‬
‫בתחילה הייתה שם כותרת צבעונית תמימה‬
‫אבל לבסוף הופיעו האותיות הקטנות‪,‬‬
‫מה זה אתם שואלים??? ובכן שוב הגיע‬
‫מייל עם שעורי בית מהגננת של עומרי‪.‬‬
‫אני שוקלת להתפטר מעבודתי ולהקדיש‬
‫את חיי לשעורי בית מהגן‪ ,‬לא זכור לי‬
‫דברים כאלו בימיי בגן‪ ,‬או שמא אני לא‬
‫זוכרת?! טוב עוד לילה קשה יעבור עלי‪,‬‬
‫אני מרגישה איך הלחץ משתלט עלי ואני‬
‫מתחילה לקרוס מרוב המטלות לגן‪ ,‬מה‬
‫יהיה כשהוא יגיע לבית ספר‪ ,‬אני יודעת‬
‫שזאת רק ההתחלה וילך ויהיה יותר קשה"‪.‬‬
‫"לא נעים לי כבר עכשיו להכניס אותך‬
‫ללחץ ולאתגר אותך"‪ ,‬עונה לה חברתה‬
‫אבל כשעומרי יהיה בכיתה ז'‪ ,‬המצב יהיה‬
‫הרבה יותר מסובך‪ ,‬כי יש לעשות עבודת‬
‫שורשים ומי שצריכה ללכת לראיין את סבא‬
‫וסבתא ולכתוב את העבודה היא ‪ ..‬אמא!!‪".‬‬
‫כך מתארת ק‪ .‬בהומור את תחושותיה‬
‫ולמעשה גם את תחושותיהם של הורים‬
‫רבים אחרים בנושא שעורי הבית‪.‬‬
‫בתקופה שאמצעי התקשורת כה נגישים‬
‫והאתרים החברתיים מעלים כל נושא לדיון‪,‬‬
‫נושא שעורי בית עולה כאחד הנושאים‬
‫המרכזיים המעסיקים מאוד את ההורים‪.‬‬
‫שעורי הבית שהוכנסו למערכת החינוך‬
‫במאה ה‪ ,18-‬כפי שמציין הפילוסוף‬
‫מישל פוקו‪ ,‬כגורם שעשוי לתרום להישגי‬
‫התלמיד‪ ,‬הם נושא שנוי במחלוקת‪ ,‬ולמרות‬
‫הדעות בעד ונגד‪ ,‬עדיין הם מהווים‬
‫גורם משמעותי בתהליך הלימודים של‬
‫התלמידים‪ .‬אין עוררין על העובדה‪ ,‬שיש‬
‫להם השפעה על המערכת המשולשת‬
‫הורים‪ ,‬מורים‪ ,‬תלמידים‪ .‬השפעה זו‬
‫מקבלת ביטוי בשיחות המתנהלות בין‬
‫ההורים באתרים למיניהם‪ .‬ההורים הרואים‬
‫חשיבות רבה בקדום ילדיהם‪ ,‬מתייחסים‬
‫ברצינות למטלות שמטילה מערכת החינוך‬
‫ומשתדלים שיבוצעו כהלכה‪ .‬בדיקת שעורי‬
‫מערכת החינוך רואה בלימודים את תחום‬
‫אחריותם של התלמידים‪ ,‬ולשעורי הבית‬
‫יתרון חשוב בחינוך הילדים ללקיחת‬
‫אחריות‪ .‬מעורבותם הפעילה של ההורים‪,‬‬
‫כמו בהכנת עבודות‪ ,‬מעבירה את המסר‪,‬‬
‫שהאחריות על הכנת שעורי בית היא שלהם‬
‫ומסירה את האחריות מהתלמידים‪ .‬זו אחת‬
‫הדוגמאות‪ ,‬שבעטיה קבלו ההורים את‬
‫התואר "הורי הליקופטר" או התואר שניתן‬
‫להורים לאחרונה‪" :‬הורי מכסחת דשא"‪,‬‬
‫הורים המסירים כל מכשול בדרכו של‬
‫ילדם‪ ,‬כמו התערבותם בהכנת שעורי בית‪.‬‬
‫הורים המונעים מילדם כל התמודדות עם‬
‫קשיים ופוגעים בכושר עמידותו בחיים‪.‬‬
‫מספרת אחת המורות‪" ,‬בכיתתי אובחן‬
‫תלמיד‪ ,‬שבכל פעם שנשאל שאלה קבל‬
‫עוויתות בגופו מלחץ שמא יטעה‪ .‬בשיחה‬
‫עם ההורים התברר‪ ,‬שאביו הממונה על‬
‫בדיקת שעורי הבית‪ ,‬עושה זאת בדקדקנות‬
‫מרבית ולעיתים אף כועס כשמגלה שמגלה‬
‫טעות‪ .‬ההורה אכן הסביר שהוא רואה‬
‫חשיבות רבה בהצטיינותו של בנו כאמצעי‬
‫חשוב להצלחתו בחיים‪.‬‬
‫המורה וההורים שקיומו של המרכז‬
‫"פסגה‪ -‬המרכז לפיתוח המצוינות" הובא‬
‫לידיעתם‪ ,‬קידמו את המקום בברכה‬
‫פסגה ‪ -‬המרכז לפיתוח המצוינות‪ ,‬מאפשר לכל תלמיד‪,‬‬
‫תמורת תשלום בעלות של פחות משני שעורים פרטיים‬
‫לחודש‪ ,‬לקבל שרותי לימוד והעשרה מתי שירצה‪ ,‬וכן‬
‫להכין שעורי בית בהשגחת מורה מקצועי‪.‬‬
‫הבית‪ ,‬הכנת הילד למבחן‪ ,‬כמו גם לעזור‬
‫בקשיים שהתעוררו בחומר הנלמד‪ ,‬מכבידה‬
‫מאוד על ההורים‪ .‬הם נאלצים לעשות זאת‬
‫לאחר יום עבודה מתיש‪ ,‬בשעות הערב‪,‬‬
‫בנוסף למטלות נוספות‪ .‬במרוץ למצוינות‬
‫מקפידים ההורים להעניק לילדיהם גם‬
‫העשרה ספורטיבית ואינטלקטואלית‬
‫ובסוף יום הלימודים מתחיל סבב החוגים‪.‬‬
‫"גם לעזור בהכנת עבודה מורכבת לביה"ס‬
‫וגם הלו״ז‪ ,‬חסרה הגמישות בהגשתה‪ .‬מתי‬
‫כפתרון מעולה לתלמידים הן בהכנת‬
‫שעורי בית והן בקידומם למצוינות‬
‫והחשוב מכל‪ ,‬כגורם התורם להפגת המתח‬
‫ומחזיר‬
‫במערכת היחסים משפחתית‬
‫את האחריות על הלימודים לתלמיד‪.‬‬
‫הקמפוס פסגה ‪ -‬המרכז לפיתוח המצוינות‪,‬‬
‫הוקם השנה ברחוב הנוער‪ ,‬ביוזמתו של‬
‫שרון אביטוב ובניהולה של נורית צ'רני‬
‫המנהלת הפדגוגית‪ .‬המרכז מעניק לתלמידי‬
‫רמת השרון שרותי ידע והעשרה על ידי‬
‫מיטב המורים (מורים מקצועיים‪ ,‬שחלקם‬
‫מלמד בבתי הספר ברמת השרון‪.‬‬
‫(כמובן שישנה הקפדה שלא ילמדו את‬
‫תלמידיהם) במקום המאובטח במצלמות‬
‫אבטחה‪ ,‬יש מבנה ובו מספר חדרי לימוד‬
‫והוא מוקף ברחבת דשא ועצי ירק המקנים‬
‫למקום סביבה פסטורלית נעימה‪ .‬בביקורי‬
‫במקום ביום שישי בצהרים‪ ,‬שלושה מתוך‬
‫חדרי הלימוד היו תפוסים‪ .‬באחת למדה‬
‫קבוצת תלמידי כיתה ז' מתמטיקה לבחינה‪,‬‬
‫בחדר השני ישבה קבוצת תלמידים‬
‫ולמדה אזרחות ובשלישית למדו מורשת‪.‬‬
‫בניגוד לשיעורים הפרטיים ‪ -‬תעשיה‬
‫המגלגלת כמאה מיליון דולר בשנה‪,‬‬
‫הניתנים פעם בשבוע במקצוע יחיד ועלותם‬
‫יקרה‪ ,‬פסגה ‪ -‬המרכז לפיתוח המצוינות‪,‬‬
‫מאפשר לכל תלמיד‪ ,‬תמורת תשלום בעלות‬
‫של פחות משני שעורים פרטיים לחודש‪,‬‬
‫לקבל שרותי לימוד והעשרה מתי שירצה‪,‬‬
‫וכן להכין שעורי בית בהשגחת מורה‬
‫מקצועי‪ .‬ניתן גם לשלם תשלום חד פעמי‪,‬‬
‫שהוא בעלות נמוכה מאוד‪ ,‬עבור שעור‬
‫אחד הנמשך שעתיים‪.‬‬
‫הלימודים נערכים בקבוצות קטנות של‬
‫חמישה עד שישה תלמידים‪" .‬ובכלל"‬
‫העיד אחד התלמידים שבא ללמוד אזרחות‬
‫"הרבה יותר נעים ללמוד עם חברים"‪,‬‬
‫"אני מרגישה שמאוד התקדמתי"‪ ,‬הוסיפה‬
‫אחריו תלמידה שבאה ללמוד מתמטיקה‪,‬‬
‫"הציונים שלי מאוד השתפרו" תשובות‬
‫כגון אלה התקבלו מכל התלמידים שנשאלו‬
‫על תרומתו של המרכז ללימודיהם‪.‬‬
‫המקום‪ ,‬שזו שנתו הראשונה הולך וצובר‬
‫צובר תאוצה‪ .‬יותר ויותר תלמידים‬
‫מתוספים לרשימת המנויים‪ ,‬וכמו שאמרה‬
‫נורית "אנחנו כבר נערכים לעזור לתלמידים‬
‫לקראת בחינות המגן והבגרויות"‪.‬‬
‫כשמדברים עם שרון אביטוב יוזם הפרויקט‬
‫על פסגה‪ ,‬עיניו בורקות והוא כולו מתלהב‬
‫מכך שחזונו להקים "בית" כלשונו לאנשי‬
‫רמת השרון קרם עור וגידים‪ .‬ברוב גאווה‬
‫לקח אותי לסיבוב במבנה‪ ,‬כשהוא מפרט‬
‫באוזני את תכניותיו לעתיד המקום‪.‬‬
‫בחזונו רואה שרון את המקום מאוכלס‬
‫בתלמידים מכל הגילאים‪ ,‬הבאים לפסגה‬
‫לא רק ללמוד‪ .‬במקום מתוכננת פינת קפה‬
‫ושתיה קרה‪ ,‬כדי שהתלמידים ומבוגרים‬
‫יוכלו לשבת ולקיים במרכז מפגשים‬
‫חברתיים באווירה נעימה וירוקה‪ .‬בסיורנו‪,‬‬
‫מצביע שרון על שני עצי זית עתיקים‬
‫שהביא במיוחד למקום‪ ,‬מאחר ועצי הזית‬
‫מסמלים כדבריו יותר מכל את השורשיות‬
‫הישראלית ציונית‪ ,‬וזהו מהות העניין אומר‬
‫שרון "לדאוג לחינוכו ותרבותו של הנוער‬
‫הישראלי בבית ‪ -‬פסגה"‪.‬‬
‫"פסגה ‪ -‬המרכז לפיתוח המצוינות" היא‬
‫עוד יוזמה פרטית של אדם שאיכפת לו‪.‬‬
‫העיתון הקהילתי של רמת השרון‪ /‬מגוונים ‪9‬‬
‫מרץ ‪ 2015‬אדר‪-‬ניסן תשע"ה גיליון מס' ‪24‬‬
‫ה‬
‫לקנות דירה היום או לגור‬
‫בינתיים בשכירות‬
‫המחיר הגבוה של דירות הופך למטריד‬
‫יותר ויותר והינו אחד הנושאים החמים‬
‫בשיח הציבורי ובתקשורת‪ .‬אמנם קובעי‬
‫מדיניות צופים השכם וערב בבלימה‬
‫של המחירים ואף ירידה‪ ,‬אולם תחושת‬
‫הציבור היא כי למרות ההבטחות‪,‬‬
‫מחירי דירות בישראל לא ירדו‪ .‬בעיקר‬
‫כי "האוצר לא יוותר על הכנסות"‪.‬‬
‫המחירים הגבוהים של היום הינם‪ ,‬למעשה‪,‬‬
‫מס כבד ביותר‪ ,‬המוטל ברובו על הדור‬
‫הצעיר‪ ,‬באופן פרדוקסלי ‪ -‬על ידי הוריו‪,‬‬
‫למשך שנים רבות‪ .‬אם רוצים להעמיד את‬
‫הסוגית מימון התקציב לדיון‪ ,‬יש לבחון את‬
‫יתרונות וחסרונות מס זה לעומת כל מס אחר‪.‬‬
‫את חוסר ההיגיון הכלכלי שבמחירי‬
‫הדירות הנוכחיים אפשר לראות באמצעות‬
‫השוואתם לשכר‪ .‬כך‪ ,‬בסוף שנות ה‪'80-‬‬
‫עמד מחירה של דירה ממוצעת בישראל‬
‫על כ‪ 70-‬חודשי שכר‪ .‬עם העלייה‬
‫מארצות חבר העמים לשעבר‪ ,‬עלה המחיר‬
‫לכ‪ 95-‬חודשי שכר והתייצב שם למשך‬
‫כמעט שני עשורים‪ ,‬ואילו היום מחירה של‬
‫דירה ממוצעת בישראל עומד על כ‪140-‬‬
‫חודשי שכר‪ ,‬כ‪ 1.33 -‬מיליון שקל‪ .‬בכל‬
‫קנה מידה‪ ,‬וגם בהשוואה בינלאומית‪ ,‬זהו‬
‫מחיר בלתי הגיוני בעליל‪ ,‬שאין מאחוריו‬
‫כל סיבה כלכלית אמיתית‪.‬‬
‫אם המחיר הריאלי ירד בכל זאת‪ ,‬בחזרה‬
‫לפחות מ‪ 100-‬חודשי שכר (וגם אז נהיה‬
‫בין היקרים ביותר בקרב מדינות המערב)‪,‬‬
‫המשמעות תהיה ירידת מחירים ריאלית של‬
‫כ‪ .30%-‬בתרחיש כזה יגיע מחירה של דירה‬
‫ממוצעת במחירים של היום לכ‪ 930 -‬אלף‬
‫שקל‪ .‬ההפרש בין קנייה היום לבין קנייה‬
‫במחיר כזה יכול להעניק למשפחה ריהוט‬
‫קומפלט לדירה החדשה‪ ,‬וגם מכונית חדשה‪.‬‬
‫טוב יותר משיחה של אריאלה‪ ,‬לא?‬
‫בשש השנים האחרונות עלו אמנם מחירי‬
‫דירות בארץ בכ‪ 50%-‬ריאלית (בניכוי‬
‫האינפלציה)‪ ,‬אולם לא תמיד המחירים‬
‫עלו‪ .‬במהלך ‪ 17‬שנים (!) מתוך ‪ 40‬השנים‬
‫האחרונות‪ ,‬למעלה מ‪ 40%-‬מהזמן הכולל‪,‬‬
‫מחירי דירות הריאליים ירדו‪ :‬כך היה בין‬
‫השנים ‪ '74‬ל ‪ ,'77‬בין ‪ '85‬ל‪ '87 -‬ובין ‪ '98‬לבין‬
‫‪ .2007‬לפיכך אנו מעריכים‪ ,‬כי כאשר היצע‬
‫יתרחב מ‪ 40-‬ל‪ 60-‬אלף דירות חדשות כל‬
‫שנה‪ ,‬המחירים ירדו‪ .‬בהיצע גדול גם הפגיעה‬
‫בתקציב‬
‫צפויה‬
‫להיות מתונה יחסית‪ ,‬כי על הירידה במחיר‬
‫יפצה מספר גדול יותר של עסקאות‪ .‬אנו‬
‫תקווה‪ ,‬כי זה יהיה הדגל החברתי של‬
‫הממשלה הבאה‪.‬‬
‫על אף המחירים הגבוהים‪ ,‬יש הסבורים‪,‬‬
‫כי "עדיף לשלם משכנתא במקום לזרוק‬
‫כסף על שכר דירה"‪ ,‬אולם זה לא בהכרח‬
‫נכון‪ .‬ננסה להדגים במספרים שני מצבים‪:‬‬
‫האחד‪ ,‬קנייה היום של דירה למגורים‬
‫בשווי ‪ 1.33‬מיליון שקלים; השני‪ ,‬מגורים‬
‫בשכירות תוך המתנה לירידת המחירים‬
‫וקנייה של דירה בשווי ‪ 930‬אלפי‬
‫שקלים בתום ירידת המחירים‪ .‬התקופה‬
‫שתבחן הינה כ‪ 18-‬שנה‪ ,‬שהיא תקופת‬
‫המשכנתא על פי הנתונים לשנת ‪:2014‬‬
‫בקנייה היום ובמימון ע"י משכנתא‬
‫בהיקף של ‪ 60%‬מערך הדירה‪ ,‬צריך‬
‫עדיין זוג צעיר הון עצמי של כ‪530-‬‬
‫אלף שקל‪ ,‬מספר מבהיל כשלעצמו‪.‬‬
‫בריבית שנתית של ‪( 2.8%‬נתוני‬
‫ההחזר החודשי לבנק‬
‫‪,)2014‬‬
‫יעמוד על כ‪ 4,600-‬שקלים בחודש‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬שוב על פי נתוני ‪ ,2014‬יש לזוג‬
‫אפשרות לשכור דירה בכ‪ 3,700-‬שקלים‬
‫לחודש‪.‬‬
‫אם נניח כי הירידה במחיר תהיה‬
‫הדרגתית‪ ,‬ותמשך אפילו ‪ 7‬שנים‪,‬‬
‫מגורים בשכ"ד יחסכו לזוג כ‪900-‬‬
‫שקלים לחודש‪ .‬את הכסף‪ ,‬יחד עם‬
‫ההון העצמי‪ ,‬הזוג יכול להשקיע‬
‫בדומה להשקעה של כספי הפנסיה‪.‬‬
‫גם אם התשואה הריאלית על‬
‫הכסף ב‪ 7-‬השנים הקרובות תהיה‬
‫אפס‪ ,‬הסכום שיעמוד לרשותו בתום‬
‫התקופה יהיה כ‪ 610-‬אלף שקל כ‪65%-‬‬
‫ממחיר דירה לאחר ירידת המחירים‪.‬‬
‫הזוג ייקח משכנתא רק בגובה ‪ 35%‬מערך‬
‫הדירה וזאת לתקופה של ‪ 11‬השנים‪ ,‬כדי‬
‫להשלים את תקופת ההשוואה‪.‬‬
‫למרות שהריבית תהיה כנראה כבר הרבה‬
‫יותר גבוהה‪ ,‬בגלל שתידרש משכנתא‬
‫בהיקף נמוך יותר‪ ,‬ההחזר החודשי‬
‫לבנק יעמוד רק על כ‪ 3,000-‬שקלים‪.‬‬
‫בגלל עליית הריבית‪ ,‬גם ההחזר החודשי‬
‫של זוג שקנה דירה בתחילת התקופה‬
‫יעלה וצפוי לעמוד על ‪ 5,100‬שקלים‪.‬‬
‫כך‪ ,‬במהלך ‪ 18‬שנה‪ ,‬זוג שיקנה דירה‬
‫עתה ישלם כל חודש ב‪ 7-‬שנים הקרובות‬
‫‪ 4,600‬שקלים ו‪ 11-‬שנים ‪ 5,100‬שקלים‪,‬‬
‫תשבץ היגיון קל מס' ‪7‬‬
‫ויגור בדירה משלו כל התקופה‪ .‬מנגד‪ ,‬זוג‬
‫שיגור בשנים הקרובות בשכירות ישלם‬
‫כל חודש במהלך השכירות ‪ 3,700‬שקלים‬
‫וכהחזר משכנתא‪ ,‬בשנים בהם כבר יגור‬
‫בדירתו‪ ,‬כ‪ 3,000-‬שקלים‪ .‬נכון‪ ,‬לא תמיד‬
‫נוח לגור בארץ בשכירות‪ ,‬אך ההפרש‬
‫המצטבר העצום ‪ 400‬אלף שקל בקירוב ‪-‬‬
‫מחייב מחשבה‪ .‬מובן שמול שתי החלטות‬
‫הקצה אלה‪ ,‬ישנו מרחב גדול של אפשרויות‬
‫החלטה‪.‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬אם מצאתם את דירת חלומותיכם‬
‫ואינכם יכולים להתאפק‪ ,‬העדיפו משכנתא‬
‫לתקופה ארוכה‪ .‬אם התקופה קצרה‪ ,‬ההחזר‬
‫החודשי גבוה יותר (גם אם הריבית נמוכה‬
‫יותר)‪ .‬ההבדל בין משכנתא בגובה של‬
‫כ‪ 800-‬אלף ‪ 60%( ₪‬מערך דירה של ‪1.33‬‬
‫מיליון ‪ ,)₪‬שנלקחה לתקופה של ‪ 10‬שנים‪,‬‬
‫לבין משכנתא דומה‪ ,‬שנלקחה ל‪ 20-‬שנה ‪-‬‬
‫יכול להגיע ליותר מ‪ ₪ 3000-‬לחודש (!)‪.‬‬
‫הארכת משך התקופה אינה לשווא‪.‬‬
‫ההפרש בהחזר החודשי יכול להכריע‪,‬‬
‫על פני עשור שלם‪ ,‬את רמת החיים‬
‫שלכם ‪ -‬אם תצאו לחופשה‪ ,‬איזה חוגים‬
‫יקבלו הילדים‪ ,‬האם תחליפו את הרכב‪,‬‬
‫כמה יכביד עליכם טיפול שיניים וכד'‪.‬‬
‫ד"ר רחל שיינין היא מנכל"ית מודלים‬
‫שוקי הון בע"מ‪ ,‬חברה לניהול נכסים‬
‫פיננסיים‪ ,‬אשר הינה בעלים גם של מודלים‬
‫קרנות נאמנות בע"מ‪ ,‬חברה לניהול קרנות‪.‬‬
‫אין לראות בכתבה זו תחליף לשיקול דעתו‬
‫העצמאית של הקורא‪ ,‬או הזמנה לבצע‬
‫השקעות או עסקאות כלשהן‪ .‬במידע עלולות‬
‫ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק‪.‬‬
‫ד"ר רחל שיינין‪ ,‬מנכ"לית מודלים‬
‫שוקי הון‪[email protected] ,‬‬
‫מאת עו"ד יובל חמצני‬
‫מאוזן‪:‬‬
‫‪ .1‬דיל במשק נשמע כקניית בית מפואר (‪ .6 ;)5,4‬אדם מבן‪-‬שמן ? (‪ .7 ;)2‬סיוט של משחק (‪;)4‬‬
‫‪ .9‬מפלגה ברצינות ? (‪ .11 ;)2‬אטם לא בכוונה (‪ .12 ;)3‬הושת עליו פיקוח בפקודת הכתר (‪.13 ;)5‬‬
‫גיורת ידועה בקשר (‪ .14 ;)3‬משכן אינדיאני מעורות וגומי ? (‪ .16 ;)5‬שי ביישוב על ההר (עפ"י‬
‫אתי גולן)(‪ .18 ;)3‬נע וחוזר תקיף (‪.19 ;)2‬קצין‪ ,‬שים ידך על המחבל ! (עפ"י מימי אילן)(‪.20 ;)4‬‬
‫‪.‬‬
‫דורס נקודת ציון (‪ .22 ;)2‬מאמן ישראלי על גשרון יפני (‪.)5,4‬‬
‫מאונך‪:‬‬
‫‪ . 1‬סופר מלא עיטורי גבורה ? (‪ .2 ;)3,4‬אשף חוזר בהליקופטר (עפ"י רוני גרוס)(‪+8( .3 ;)4‬‬
‫מאונך) ניתח כלי נשק קדום (‪ .4 ;)4‬מוכנות לשבות (עפ"י מימי אילן)(‪ .5 ;)5‬להאיץ מישהו לא‬
‫מוכר בלשון זכר (עפ"י רוני גרוס)(‪ .8 ;)4‬ראה ‪ 3‬מאונך ; ‪ .10‬קנאת הסיניות דקות מבט? (‪;)3,4‬‬
‫‪ .12‬פקודה מספקת לתענית (‪.13 ;)3‬לא גשמי יחזור וישמיע קולות (‪ .15 ;)5‬החורש שלי ושל‬
‫אהוד הפרשן (‪ .16 ;)4‬מסביר על הסירה (‪ .17 ;)4‬תווית ששמים כשחוזרים לקיבוץ (‪ .21 ;)2‬מסך‬
‫בהצגה (‪.)2‬‬
‫‪10‬‬
‫מגוונים‪/‬העיתון הקהילתי של רמת השרון‬
‫‪4x4‬‬
‫כמה פעילות גופנית‬
‫צריך הכלב?‬
‫טעות נפוצה של בעלי כלבים הינה שאם‬
‫יש חצר הכלב יכול לרוץ שם‪ .‬אך הם שכחו‬
‫שאחד המניעים החזקים לפעילות הינה‬
‫האינטראקציה החברתית איתם‪ .‬הכלב לא‬
‫ירוץ ויקיף את הגינה לבדו‪.‬‬
‫מרץ ‪ 2015‬אדר‪-‬ניסן תשע"ה גיליון מס' ‪24‬‬
‫מסע של‬
‫הישרדות‬
‫מאת ד"ר מיכל קירשנר*‬
‫כלבים נולדו כדי לעבוד ‪-‬‬
‫לצוד‪ ,‬להביא וכדומה‪ .‬כיום‬
‫העבודה העיקרית של רובם‬
‫הינה להיות כלב לוויה‪ ,‬או במילים אחרות‬
‫לחמם את הכורסא לפני שהבעלים מגיעים‪...‬‬
‫אולם הצורך לפעילות עדיין קיים‪ .‬ברגע שאנו‬
‫לא מפנים מקום לצורך זה אנו יוצרים תסכול‪,‬‬
‫אשר במהרה יוביל לבעיות התנהגות שונות‪.‬‬
‫מרץ ‪ 2015‬אדר‪-‬ניסן תשע"ה גיליון מס' ‪24‬‬
‫וסוביבור‪ .‬במחנה היה גם וועד יהודי והם‬
‫הרכיבו את רשימת המשולחים‪ .‬סה"כ‬
‫שולחו משם ב‪ 1944 - 1942 -‬יותר‬
‫מ‪ 102,000 -‬יהודים וחזרו רק ‪.5,000‬‬
‫"ביוני ‪ 1943‬נלקחנו ל"ווסטר בורק"‪.‬‬
‫ידענו שזה לא טוב אבל לא ידענו מה‬
‫בדיוק מתרחש‪ .‬הוריי ואחותי עבדו‪.‬‬
‫גרנו בצריף‪ ,‬לכל אחד היה דרגש‪3 ,‬‬
‫קומות של דרגשים‪ ,‬כ ‪ 150 -‬אנשים‬
‫בצריף‪ ,‬אולי אפילו יותר‪ .‬בכל יום‬
‫שני בערב היה מתח כי פרסמו את‬
‫רשימת הנשלחים למחרת לאושוויץ‪.‬‬
‫אני הייתי בת ‪ ,14‬שבעה חודשים הייתי‬
‫עם המשפחה ב"ווסטר בורק"‪ .‬היו לנו‬
‫קשרים עם מישהו מהוועד היהודי וכך‬
‫אפשרו להורים "לבחור" בין אושוויץ‬
‫לברגן בלזן‪.‬‬
‫מרטי דותן‪ ,‬תושבת רמת השרון‪ ,‬מתנדבת פעילה ובעלת‬
‫אות יקירת העיר‪ ,‬חוזרת לתקופת ילדותה בהולנד בזמן‬
‫מלחמת העולם השנייה ולסיפור ההישרדות האישי שלה‪.‬‬
‫אז עכשיו כשמתחיל להתחמם זהו בדיוק הזמן‬
‫להוציא את האף של הכלב ושלנו החוצה‪.‬‬
‫למה חשובה פעילות הגופנית של הכלב?‬
‫בריאותית נפשית קשר עם הבעלים מניעת‬
‫בעיות התנהגות‪.‬‬
‫דגשים לפעילות ספורטיבית עם הכלב‪:‬‬
‫מצב בריאותי ‪ -‬חשוב להתייעץ עם וטרינר‬
‫לפני שתבחרו איזו פעילות גופנית תעשו‬
‫(ריצה‪ ,‬אופניים‪ ,‬ספורט כלבני וכ"ו)‪.‬‬
‫גיל הכלב‪ -‬גור (עד גיל שנה בערך)‪ ,‬כלב‬
‫מבוגר ( מעל גיל ‪.) 7‬‬
‫גורים עוד לא השלימו את בניית מסת‬
‫השריר שלהם‪ ,‬ומערכות הגוף עדין נבנות‬
‫ועדינות‪ ,‬צריך לתת זמן לשרירים ולמפרקים‬
‫להיבנות בין האימונים‪ .‬כמו כן לגורים‬
‫גם יכולת ריכוז נמוכה‪ ,‬לכן לגורים בד"כ‬
‫מומלצת פעילות קצרה עם הרבה הפסקות‪.‬‬
‫צילום‪ :‬פרטי‬
‫גודל הכלב‪ -‬לדוגמא כשהכלב קטן יותר הוא‬
‫צריך להספיק יותר צעדים‪ ,‬מאשר כלב גדול‬
‫לכן יתעייף יותר‪ .‬כלב גדול מאד לרוב יהיה‬
‫מסורבל ולא יתאים לפעילות של קפיצות‪.‬‬
‫לתת‬
‫להקפיד‬
‫חשובות‪:‬‬
‫נקודות‬
‫לכלב אוכל לאחר הפעילות הגופנית‬
‫כלבים אינם מזיעים לכן לוקח להם זמן רב‬
‫יותר לצנן את עצמם‪.‬‬
‫לעיתים המדרכה חמה‪.‬‬
‫כלבים כהים מתחמים מהר יותר‪.‬‬
‫לכלבים אין נעלים‪ ,‬בדקו שכפות הרגליים‬
‫שלהם אינן נפצעות‪ .‬פעילות מנטאלית גם‬
‫מעייפת את הכלב (‪ 30‬דק פעילות פיזית = ‪10‬‬
‫דק פעילות מנטאלית)‬
‫והנקודה הכי חשובה‪ -‬לא לשכוח ליהנות‪.‬‬
‫*הכותבת היא ד"ר לביולוגיה ומאלפת כלבים‬
‫לשאלות‪:‬‬
‫‪www.Mixdogs.Area.Co.il‬‬
‫אימא בחרה בברגן בלזן משיקולי‬
‫מיקום גיאוגרפי‪ ,‬גם אז עוד היו לנו‬
‫אשליות שדברים יסתדרו‪ .‬בברגן בלזן‬
‫היו מספר מחנות מופרדים ע"י גדרות‬
‫תיל‪ .‬הנוף היה מוכר‪ -‬צריפים‪ ,‬דרגשים‪,‬‬
‫צפיפות‪ ,‬רעב‪ ,‬מחלות וחורף קר מאד‪.‬‬
‫אני עסקתי בניקיון וטיפול בילדים‪ .‬יום‬
‫אחד אבי יצא בבוקר למקום הריכוז‪,‬‬
‫היכן שיוצאים לעבודה‪ .‬היה קור אימים‬
‫והוא הלך קצת כדי להתחמם ועל‬
‫כך ספג מכות רצח מהקאפו‪ .‬אירוע‬
‫זה שבר את אבא ומאז הלך ודעך‪,‬‬
‫איבד את הרצון לחיות וניפטר‪ .‬היו‬
‫הרבה מקרי מוות ממחלות ומרעב"‪.‬‬
‫מה החזיק אותך בתקופה הקשה הזו?‬
‫"אני חושבת שהדת והאמונה והקשר‬
‫בין הנוער הציוני במחנה‪ .‬אני זוכרת‬
‫שיום אחד קראה לי חברה לבוא לגדר‬
‫התיל‪ ,‬שם פגשתי את חברתי מהעבר‪,‬‬
‫אנה פרנק‪ .‬אנה ואחותה מרגוט היו בנות‬
‫הגיל שלי ושל אחותי‪ .‬המשפחות הכירו‪,‬‬
‫התראינו בשבתות ובשעורי העברית‪.‬‬
‫נזכרתי שיום אחד אבא‪ ,‬בעבר‪ ,‬אמר‬
‫שמשפחת אוטו פרנק ברחו לבלגיה‬
‫ואף "שלחו" משם גלויה‪ .‬על כן מאד‬
‫הופתעתי לפגוש את אנה שסיפרה כיצד‬
‫התחבאו ואמרה שהמצב הבריאותי של‬
‫אחותה ואמה לא טוב‪ .‬בשנת ‪1945‬‬
‫הגרמנים לקחו אותנו מברגן בלזן‬
‫ל"צלה"‪ .‬הלכנו לשם שמונה ק"מ‬
‫והוכנסנו לרכבת‪ .‬שלחו אותנו למקום‬
‫שלא הייתה בו נפש חיה‪ .‬פתאום ראינו‬
‫חיילים רוסים שאמרו‪ ,‬יש פה כפר קטן‬
‫תסתדרו לבד‪.‬‬
‫היינו רעבים וחלשים‪ ,‬אימא שקלה ‪30‬‬
‫ק"ג‪ .‬כעבור מספר שבועות נכנסו לכפר‬
‫חיילים אמריקאים‪ .‬לבסוף‪ ,‬בעזרת הצלב‬
‫האדום‪ ,‬חזרנו להולנד ולאמסטרדם"‪.‬‬
‫מה הוביל להחלטה שלך להגיע לארץ?‬
‫לאחר שהתאוששנו מהשנים הקשות‪,‬‬
‫אמא שלי החליטה להישאר בהולנד‪,‬‬
‫אחותי עברה לקנדה‪ ,‬ואני רציתי‬
‫להגשים את החלום הציוני ולהגיע‬
‫לפלשתינה‪ .‬כשהייתי בת ‪ 18‬בשנת‬
‫‪ 1947‬הגעתי לארץ בעלייה ב' באונייה‬
‫אקסודוס‪ .‬הדרך לארץ לא הייתה קלה‪,‬‬
‫הגענו לחיפה והבריטים העבירו אותנו‬
‫לאוניות ליברטי‪ .‬שטנו לצרפת ומשם‬
‫דרך גיברלטר‪ ,‬להמבורג בגרמניה‪.‬‬
‫הורידו אותנו בכוח ונשלחנו למחנה ברגן‬
‫בלזן‪ ,‬שהפך למחנה "שארית הפליטה"‪.‬‬
‫קיבלנו מסמכים מזויפים ומשם לצרפת‪,‬‬
‫למרסי ובאונייה טרנסלבניה עלינו‬
‫לארץ‪ .‬ירדנו בחיפה ישר למשוריינים‪,‬‬
‫דרך ואדי מילק לקבוצת שרון‪ .‬בשנותי‬
‫בארץ התגוררתי במספר מקומות ובין‬
‫השאר ‪ 25‬שנים באילת‪ .‬מזה ‪ 27‬שנים‬
‫אני תושבת רמת השרון‪ .‬לא היה לי‬
‫אף קרוב בארץ ורוב בני המשפחה של‬
‫הורי נספו בשואה‪ .‬הקמתי משפחה ואני‬
‫שמחה ומאושרת בחלקי‪ ,‬רק שהאמונה‬
‫באל כבר לא מה שהייתה"‪.‬‬
‫גם השנה זוכרים‬
‫אבל אחרת‪ .‬זיכרון בסלון‪...‬‬
‫כלב מבוגר‪ -‬כמובן שכלב מבוגר זקוק‬
‫לפחות פעילות‪ ,‬אך אל לנו לשכוח‬
‫כי כלבים פעילים עד יומם האחרון‪.‬‬
‫גזע הכלב‪ -‬לכל גזע יש את מאפיין הפעילות‬
‫שלו‪ :‬לרוץ‪ ,‬לקפוץ‪ ,‬למשוך‪ ,‬לחפש‪ ,‬להביא‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬כלבי צייד בנויים לריצות קצרות‬
‫ומהירות‪ ,‬ריצות ארוכות יכולות לפגוע‬
‫במפרקים‪.‬‬
‫העיתון הקהילתי של רמת השרון‪ /‬מגוונים ‪11‬‬
‫נ‬
‫ז‬
‫צילום‪ :‬פרטי‬
‫מאת שרה זאבי‬
‫"נולדתי בשנת ‪ 1929‬באמסטרדם‪ ,‬היינו‬
‫משפחה קטנה של ארבע נפשות‪ .‬אבי‬
‫עבד בבית חרושת לייצור ביליארד שהיה‬
‫שייך למשפחה‪ ,‬אימי נשארה איתי ועם‬
‫אחותי‪ ,‬אלזה בבית‪ .‬אני זוכרת כאשר‬
‫הייתי בת ארבע‪ ,‬החלו להגיע לביתנו‬
‫בני משפחה ומכרים שברחו מגרמניה‪,‬‬
‫וישנו אצלנו בעליית הגג‪ .‬אמא שלי‬
‫תמיד אמרה בביטחון שהיטלר לא ייכנס‬
‫להולנד כי גם במלחמת העולם הראשונה‬
‫זה לא קרה"‪ .‬מספרת מרטי דותן‪ ,‬בת ‪,85‬‬
‫תושבת רמת השרון‪ ,‬נשואה לבוב‪ ,‬אמא‪,‬‬
‫סבתא וסבתא רבא‪ ,‬ומתנדבת פעילה‬
‫ונמרצת בעיר‪ .‬מרטי נזכרת בשנות‬
‫ילדותה בהולנד‪ ,‬לחיים במשפחה קטנה‬
‫וחמה‪ ,‬לריח העץ שהיה עולה מבית‬
‫החרושת שביתם היה מעליו‪ ,‬והביטחון‬
‫והשקט שסבבו את החיים הפשוטים‪.‬‬
‫מתי הכל השתנה?‬
‫"ב‪ 1939-‬הגרמנים נכנסו לפולין והיטלר‬
‫נחל הצלחה בכיבושיו‪ ,‬ושנה לאחר מכן‬
‫הכוחות הגרמנים הגיעו להולנד‪ .‬הייתי‬
‫אז ילדה בת אחת עשרה‪ ,‬למדתי בבית‬
‫ספר בשיטת מונטסורי ומאוד נהניתי‬
‫מהלימודים‪ .‬פעמיים בשבוע הלכתי‬
‫אחר הצהריים ללימודי דת בבית הכנסת‬
‫הרפורמי בעיר‪ ,‬שהוריי היו בין מייסדיו‪.‬‬
‫אני זוכרת היטב את ימי הכיבוש"‪.‬‬
‫הולנד נכבשה בחמישה ימים‪ ,‬באותה‬
‫תקופה היו בהולנד ‪ 150,000‬יהודים‪,‬‬
‫‪ 80,000‬מהם באמסטרדם‪.‬‬
‫לאחר הכיבוש‪ ,‬הגרמנים הטילו המון‬
‫הגבלות וצווים על היהודים‪ .‬אסרו עליהם‬
‫להיות מחוץ לבית בשעות הערב והלילה‪,‬‬
‫שעות הקניות הוגבלו לשעתיים ביום‪,‬‬
‫חייבו אותם למסור זהב‪ ,‬אסרו עליהם‬
‫לנסוע ברכבת‪ ,‬להיפגש או להתארח אצל‬
‫גויים והגבילו אותם לחיות מסכום של ‪250‬‬
‫גולדן בחודש‪ ,‬שהיה סכום מועט מאוד‪.‬‬
‫"ההגבלות עלינו היו קשות ואילצו אותנו‬
‫להתמודד עם המון שינויים‪ .‬הייתי צריכה‬
‫ללכת ברגל לבית הספר במשך שעה‪,‬‬
‫בגשם ובשלג‪ .‬לבית הספר‪ ,‬בו למדו גם‬
‫גויים‪ ,‬נכנסנו מהשער האחורי כאשר על‬
‫דש הבגד היה מודבק הטלאי הצהוב‪ .‬אבל‬
‫זה היה רק התקדים למה שבא אחר כך"‪.‬‬
‫כאשר דותן מתייחסת למה שקרה אחר‬
‫כך‪ ,‬היא מתכוונת לתקופת המלחמה‪ .‬מעט‬
‫לפני פרוץ המלחמה הוקם במזרח הולנד‬
‫מחנה פליטים "ווסטר בורק" אליו נשלחו‬
‫יהודים שנמלטו מגרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ביולי ‪ 1942‬הפך המחנה באופן רשמי ל‬
‫"מחנה מעבר" בניהול גרמני‪ .‬האסירים‬
‫נשלחו ברכבות מזרחה‪ ,‬בד"כ לאושוויץ‬
‫מפגש זיכרון בסלון ‪2014‬‬
‫זיכרון בסלון התחיל בערב אחד‪ ,‬בסלון‬
‫אחד לפני חמש שנים‪ ,‬מתוך תחושה‬
‫שהזיקה שלנו לטקסי יום הזיכרון ביום‬
‫השואה הולכת ונחלשת משנה לשנה וכי‬
‫לרבים מאתנו אין דרך טובה להתחבר‬
‫ליום הזה‪ ,‬לעסוק בו‪ ,‬להזכר ולחשוב‪.‬‬
‫בין הטקסים הפורמליים לבריחה לטובת‬
‫צפייה בסדרות יום הזיכרון בסלון‪.‬‬
‫"זיכרון בסלון" זו השנה החמישית‪ ,‬הולך‬
‫והופך לתופעה חברתית בהיקפים גדולים‪.‬‬
‫בכל שנה מצטרפים עוד ועוד אנשים‬
‫ובוחרים לציין את ערב יום השואה בסלון‬
‫ביתם‪ ,‬באופן אינטימי הכולל שיחת עדות‬
‫עם שורדי שואה‪ ,‬פעילות אמנותית‪ ,‬ודיון‬
‫פתוח ומשמעותי בין כלל המשתתפים‪.‬‬
‫זיכרון בסלון מגיע לדור חדש ומאפשר‬
‫שיח מעמיק על השואה ועל השלכותיה‬
‫השונות בעבר‪ ,‬בהווה ובעתיד‪ ,‬שיח לא‬
‫פורמלי חוצה גבולות תרבותיים או‬
‫פוליטיים על הזיכרון והקשר לישראל‬
‫בשנת ‪ .2015‬גם השנה במקביל‬
‫לטקסים הממלכתיים יציינו את ערב‬
‫יום השואה בסלונים רבים ברחבי‬
‫הארץ ובעולם בצורה קצת אחרת‪.‬‬
‫זיכרון בסלון מציע אלטרנטיבה‬
‫משמעותית לכל מי שמחפש דרך אחרת‬
‫לציון יום השואה‪ ,‬להתחבר‪ ,‬להקשיב‬
‫ולשתף‪.‬‬
‫לפרטים נוספים אודות האפשרות‬
‫לארח ולהתארח‪ ,‬כנסו לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪w w w . z i k a r o n b a s a l o n . c o . i l1‬‬
‫ברמת השרון זו השנה השנייה שהמרכז‬
‫העירוני להתנדבות מארגן את המפגשים‪.‬‬
‫לפרטים נוספים והצטרפות כמארחים או‬
‫מתארחים‬
‫צרו קשר‪03-7600147 ,03-7600109 :‬‬
‫או בדוא"ל‪:‬‬
‫‪h i t nadvout@migvanim . com‬‬
‫‪12‬‬
‫מגוונים‪/‬העיתון הקהילתי של רמת השרון‬
‫מרץ ‪ 2015‬אדר‪-‬ניסן תשע"ה גיליון מס' ‪24‬‬
‫ריקודים ונימוסים‬
‫רחלי‬
‫כ‬
‫מאת לאה לדובסקי‬
‫כאשר אנחנו יוצאים עם ילדינו המקסימים‬
‫למסעדה‪ ,‬או מתארחים אצל קרובים‪,‬‬
‫בלתי אפשרי לפעמים‪ ,‬ליהנות מארוחה‬
‫תרבותית‪ .‬הילדים לא נשארים לשבת עד‬
‫תום הארוחה‪ ,‬מתרוצצים‪ ,‬צועקים‪ ,‬אוכלים‬
‫עם הידיים ולא משתמשים בסכין ובמזלג‪.‬‬
‫את האתגר הזה‪ ,‬לקחה על עצמה‬
‫רחלי מנדלוביץ‪ ,‬שמנהלת סטודיו‬
‫למחול וריקודים סלונים במגוונים‬
‫קרית הצעירים ומשלבת בו גם הקניית‬
‫נימוסים והליכות‪ ,‬כמו גם ייעוצי תדמית‪.‬‬
‫הסתקרנתי מאד לקראת הראיון עם האישה‪,‬‬
‫שלקחה על עצמה את המשימה הלא פשוטה‪,‬‬
‫לחולל שינוי בגישה הנונשלנטית והסלחנית‬
‫כלפי ילדינו ולהפוך אותם למעט אירופאים‪.‬‬
‫נפגשתי עם רחלי ומאד התרשמתי‬
‫שלה‪.‬‬
‫ומהמקצועיות‬
‫מהגישה‬
‫במגוונים‬
‫שנמצא‬
‫הגעתי לסטודיו‬
‫"קרית הצעירים"‪ .‬כשנכנסתי לסטודיו‬
‫לא האמנתי למראה עיני ומיד דמיינתי‬
‫נשים בשמלות מפוארות רוקדות‬
‫עם גברים הדורים לצלילי שטראוס‪.‬‬
‫הסטודיו מרווח‪ ,‬מואר‪ ,‬מרוהט בטעם‬
‫משובח בסגנון אקלקטי המשלב ריהוט‬
‫מודרני עם ריהוט בסגנון הוינטג'‪ .‬במקום‬
‫וילונות לבנים‪ ,‬המעטרים את הקירות‪,‬‬
‫כורסאות מזמינות‪ ,‬מנורות עתיקות‪,‬‬
‫פטפון עתיק ועל המזנון מוצג כינור‬
‫ובתוכו כלי פורצלן עדינים‪.‬‬
‫יפיפה‬
‫כל היופי הזה משרה אווירה קסומה‪,‬‬
‫מזמינה ומכובדת‪ ,‬אשר מכניסה את המבקר‬
‫לאווירה שונה‪ ,‬המשרה שלווה ויופי‪.‬‬
‫שאלתי את רחלי מאיפה הרעיון‪ ,‬היוזמה‬
‫והמקוריות הזו ונחשפתי לסיפור חיים‬
‫מרתק של אישה צעירה ודעתנית‪.‬‬
‫רחלי נולדה ברחובות וכבר בגיל ‪5‬‬
‫נחשפה לריקוד הבלט‪ .‬כשהייתה כבת‬
‫עשר הוריה יצאו לשליחות בארגנטינה‪.‬‬
‫"זה לא פשוט וקל לעקור ילדים מסביבתם‬
‫המוכרת ללא ידיעה מה מצפה להם‬
‫במקום החדש וללא ידיעת השפה‪.‬‬
‫אך ההורים שידרו אמון בילדיהם‬
‫להשתלב"‪.‬‬
‫ביכולתנו‬
‫והאמינו‬
‫ואכן רחלי למדה בבית ספר אמריקאי עם‬
‫עוד ילדי דיפלומטים‪ ,‬ותוך מספר חודשים‬
‫דיברה אנגלית וספרדית והתמודדה עם‬
‫חבורת ילדים שהייתה גם עוינת לפעמים‪.‬‬
‫כאשר הוזמנה למסיבות בת מצווה‬
‫וחברתיים‬
‫דיפלומטיים‬
‫ולאירועים‬
‫שונים‪ ,‬נחשפה רחלי לקודי התנהגות‬
‫שונים מאלה שהיו נהוגים בארץ‪.‬‬
‫מסיבות בת מצווה הצריכו לבוש פורמאלי‬
‫מכובד‪ ,‬ישיבה סביב שולחנות‪ ,‬נימוסי‬
‫שולחן נאותים‪ ,‬שימוש נכון בסכין ומזלג‪,‬‬
‫שימוש בכוסות מיוחדות לשתייה ועוד‬
‫כללי התנהגות המונהגים בסביבה כזו‪.‬‬
‫רחלי הפנימה את כל הנימוסים ומצאה‬
‫שהם מוסיפים יופי ותרבות לחייה‪.‬‬
‫בכל התקופה הזו לא עזבה רחלי את אהבתה‬
‫הילדות בארגנטינה‪ ,‬לימודי הבלט‬
‫והחשיפה לתרבות ולמנהגים זרים‪,‬‬
‫הביאו את רחלי מנדלוביץ להקים‬
‫ברמת השרון בית ספר לריקודים‬
‫המשלב נימוסים והליכות‪.‬‬
‫לריקוד‪.‬‬
‫כאשר חזרו לארץ‪ ,‬שילבה רחלי לימודים‬
‫אקדמאיים יחד עם הוראה של ריקודים‬
‫סלוניים‪ .‬לסטודיו הגיעו גברים ונשים‪,‬‬
‫שרצו ללמוד לרקוד וכמו כן חתנים וכלות‪,‬‬
‫שתרגלו את ריקוד החתונה המיוחד להם‪.‬‬
‫לאחר השתלמויות בארץ ובחו"ל‬
‫קבלה תואר נוסף כיועצת תדמית‬
‫והחלה ללמד ילדים ומבוגרים ריקודים‬
‫סלוניים יחד עם יעוץ תדמיתי‪.‬‬
‫בסטודיו‬
‫ניתנים‬
‫השיעורים‬
‫היפיפה במגוונים קרית הצעירים‪,‬‬
‫שהוא יחיד וייחודי באזור השרון‪.‬‬
‫השיעורים מיועדים לבנים ובנות מגיל ‪5-18‬‬
‫בחלוקה לקבוצות גיל תואמות וללימוד מגוון‬
‫ריקודים כגון‪ :‬ואלס‪ ,‬מרנגה‪ ,‬סווינג ועוד‪.‬‬
‫כל שיעור מתחיל בשיחת קבלת פנים תוך‬
‫שאלתי את רחלי כיצד היא מקנה לרקדנים‬
‫הצעירים נימוסי שולחן והיא סיפרה‪,‬‬
‫שהיא מלמדת אותם את הכללים תוך‬
‫כדי ארוחה מודרכת עם כלי פורצלן‬
‫הדורים‪ .‬הילדים לומדים שימוש נכון‬
‫בסכו"ם‪ ,‬ישיבה נכונה ליד השולחן ‪ -‬מתי‬
‫מתיישבים ומתי קמים‪ .‬כמו כן‪ ,‬התנהלות‬
‫לפי הקודים האופיניים לכל אירוע‪.‬‬
‫הדרכה זו מכינה אותם להתנהגות מנומסת‬
‫ותרבותית במקומות ציבוריים כגון‪ :‬מסעדות‪,‬‬
‫אירועים משפחתיים וכמובן לנסיעות לחוץ‬
‫לארץ‪ ,‬מה שמאפשר לילדים לעבור תהליך‬
‫של רכישת מיומנויות והרגלים לכל החיים‪.‬‬
‫במקום מתקיימים גם שיעורי ריקוד‬
‫למבוגרים‪ :‬זוגות טרום נישואין‪ ,‬שיחד עם‬
‫צעדי ריקוד החתונה‪ ,‬לומדים גם כיצד‬
‫הסטודיו מעוצב בסגנון מודרני מעורב עם וינטג'‪ .‬וילונות לבנים‬
‫המעטרים את הקירות‪ ,‬כורסאות מזמינות‪ ,‬מנורות עתיקות‪ ,‬פטיפון‬
‫עתיק ועל המזנון מוצג כינור יפיפה ובתוכו כלי פורצלן עדינים‪ .‬כל‬
‫היופי הזה משרה אווירה קסומה‪.‬‬
‫נתינת תשומת לב אישית לכל ילד‪ .‬לאחר‬
‫מכן נכנסים לעבודה עם הגוף בשילוב‬
‫מוסיקה מתאימה‪ ,‬תוך שימת דגש על‬
‫תרגילים ליציבה נכונה‪ ,‬הליכה וישיבה‬
‫נכונה‪ ,‬בין השאר עם ספר על הראש‪.‬‬
‫במהלך השיעור רחלי משתדלת‪ ,‬לדבריה‪,‬‬
‫לתת תשומת לב לכל ילד בנפרד‪ ,‬תוך עידוד‬
‫ותמיכה ללא ביקורת וללא תחרות‪ ,‬אלא‬
‫ממקום של הקניית ביטחון אישי והעצמה‪.‬‬
‫בזמן הריקוד‪ ,‬שמהווה מפגש בין שני‬
‫אנשים בקרבה גופנית‪ ,‬רחלי מקפידה‬
‫להקנות הרגלי שמירה על המרחב האישי‬
‫של כל אחד ואחת‪ ,‬הגיינה אישית וגם‬
‫שמירת גבולות ונועם הליכות‪ ,‬תוך השמת‬
‫דגש על היחד ועל ההקשבה ההדדית‪.‬‬
‫להתנהל מול האורחים‪ .‬הכלה מקבלת גם‬
‫ייעוץ תדמיתי כיצד לשדר אלגנטיות וחן‪,‬‬
‫גם תוך כדי צעידה על עקבים גבוהים‪.‬‬
‫שאלתי את רחלי כיצד נוכל ליהנות‬
‫מהסטודיו גם אנו כאנשים מבוגרים והיא‬
‫סיפרה‪ ,‬שנוסף ללימוד ריקודים‪ ,‬נערכים‬
‫במקום גם מפגשי נשים סביב שולחן‬
‫והרצאה על דימוי עצמי ותדמית אישית‪.‬‬
‫במקום נערכות גם מסיבות יום הולדת או‬
‫מסיבות רווקות בדרך מיוחדת וייחודית וגם‬
‫סדנאות שפונות למגזר העסקי כמו לפרטי‪.‬‬
‫השילוב בין ריקודים סלוניים ונימוסים קיים‬
‫במקומות שונים בעולם והוא שילוב מנצח‪.‬‬