העיתון הקהילתי של רמת השרוןמגוונים
מגוונים העיתון הקהילתי של רמת השרון מגוונים24 מרץ 2015אדר-ניסן תשע"ה גיליון מס' נובמבר 2013כסלו תשע"ד גיליון מס' 20 4 החוט המשולש מאת שרה זאבי 8 ת פסגת המצוינו ֿ מאת נעמי קוריאנסקי 9 לקנות דירה או לגור בשכירות מאת ד"ר רחל שינין "אם ילד בן חמש יכול לשלוט בסוס השוקל 500קילו הוא יכול להתגבר על הכל" ,מנשה חבה ,מדריך רכיבה בחוות הסוסים טוסקנה ,מסביר על מהות הרכיבה הטיפולית. מאת נעמי קוריאנסקי מאת צילה דגון עמוד 2-3 צילום אורנה כהן טעם של פעם עמוד 5 סיפורה של יעל ארליכמן, תושבת ואמנית מוערכת שהגיעה לקריירה מרשימה ובינלאומית. מאת אביבה דניאלי מאת צילה דגון צילום מהספר :אורנה כהן עמוד 7 פרויקט מיוחד של קהילת ראשית ורשת מגוונים תושבי רמת השרון קיבלו השנה קופסאות למשלוחי מנות שאותם העבירו הלאה בפורים. אחד המנהגים היפים של חג הפורים הוא משלוח מנות. השנה ,בפורים ,רשת מגוונים וקהילת ראשית ,יצאו בפרויקט קהילתי משותף של הכנת משלוחי מנות "העבר את זה הלאה" .במסגרת הפרויקט ,תושבי רמת השרון קיבלו לביתם קופסא מהודרת מתנה ,שהיא הבסיס למשלוח מנות ,כל משפחה מילאה את המשלוח בדברים שכיף לקבל ,והעניקה אותו לשכנים /חברים /בני משפחה וכו' .כאשר הרעיון המרכזי הוא לקיים את מצוות משלוח המנות בפורים ולהעביר הלאה את המתוק והשמחה. הקופסאות חולקו בשבוע שלפני פורים על ידי מתנדבים צילום נעמי קוריאנסקי "נוגעת בריקמה האנושית" זיכרונות וגעגועים לטעמים ולריחות של המטבח התורכי, הביאו את לינדה סגול ,תושבת רמת השרון ,לאסוף את כל מתכוני המשפחה לספר בישול שמשמר את המורשת. עמוד 6 מאת שרה זאבי "גב זקוף ואני אלוף" בית "מלינוב" לא הכול נדל"ן גלגולו של בית "מלינוב", מבית מגורים ,לפיסת נדל"ן היסטורית והיום הוא נכס תרבותי חברתי המעניק עניין וחיים לאוכלוסיית הגמלאים של רמת השרון. 10 מסע של הישרדות שעברו בין בתי התושבים. גם בצהרוני מגוונים חולקו קופסאות לילדים ,כדי לחשוף אותם לערך הנתינה בחג הפורים. ניצן אביב ,מנכ"ל מגוונים" :מגוונים תמיד שואפים ליצירת חיבורים טובים יותר בקהילה וליצירת קהילה מגובשת ותורמת ברמת השרון .על בסיס התפיסה הזאת מבוססת כל הפעילות שלנו בעיר .גם בחג הפורים שאפנו להטמיע את הרעיון הזה ולאור זאת חברנו לקהילת "ראשית" על מנת לעודד נתינה ואכפתיות בין אנשים ומשפחות בקהילה". צילום -יולה -עיצוב גרפי 2 מגוונים/העיתון הקהילתי של רמת השרון דבר המערכת קוראים יקרים, חג הפסח בפתח ואתו האביב .פריחה בכל מקום והקיץ כבר מסתמן לו באופק .חג הפסח הוא הזדמנות נפלאה לניקיון והתחדשות ,למחשבות על חירות ויצירתיות וחשוב מכל התכנסות כעם ,כקהילה ,כמשפחה .בעיתון מגוונים הנוכחי ,איגדנו את הערכים האלו במקבץ כתבות על אנשים ייחודיים בעירנו ,מוסדות מעניינים ועוד שלל סיפורים ,טיפים וסיקורים על מה שמעניין אותנו ,תושבי רמת השרון. אנחנו חיים בעיר הזו ,מסתובבים בה ומבקרים במוסדותיה ,אך לא תמיד יודעים מה עומד מאחורי אותם מוסדות שנמצאים ממש מתחת לאף ולבית .צילה דגון ביקרה בבית מלינוב, ושמעה על ההיסטוריה המרתקת והייחודית של המבנה המשמש בית מפגשם התרבותי של גמלאי רמת השרון .שרה זאבי קיבלה הצצה לתהליך ההקמה ולפעילות של בית הכנסת "דרכי נועם" ,בית הכנסת הרפורמי היחיד ברמת השרון ,וגילינו גם מרכז חדש לפיתוח מצויינות המעניק שיעורים פרטיים לילדים ונוער באווירה פסטורלית. סיפור יציאת מצרים מלמד את כולנו על חשיבות החירות בחיינו וכמה היא אינה מובנת מאליה .בחוות הרכיבה טוסקנה ,קיבלה נעמי קוריאנסקי הצצה לסיפורי הישרדות יום יומיים של אנשים עם קשת מוגבלויות ובעיות ,שבעזרת רכיבה טיפולית על סוסים קיבלו חופש ודרור ליכולות שלהם .שרה זאבי נפגשה עם מרטי דותן ,תושבת ותיקה וניצולת שואה ,שמספרת את סיפור ההישרדות מעורר ההשראה שלה .לקראת יום השואה ,נספר לכם גם על דרך ייחודית לציין את היום הזה באווירה אחרת ,המאפשרת להקשיב ,לחשוב ולהשתתף. העיתון הנוכחי מאגד בחובו סיפורים של נשים מיוחדות ,שסיפור חייהן הביא אותן ליצירה .אביבה דניאלי פגשה את היוצרת והפסלת יעל ארליכמן ,שמספרת כיצד פיסלה מתוך תחביב והנאה עד לאובדן ,שהעניק לעבודותיה משמעות אחרת לגמרי .צילה דגון פגשה את לינדה סגול ,תושבת העיר, שלקחה את הגעגועים והזיכרונות מהטעמים של בית ילדותה ויצרה ספר מתכונים מהמטבח התורכי .לאה לדובסקי פגשה את רחלי מנדלוביץ ,שמסעות ילדותה הובילו אותה ליצור סטודיו לריקוד מיוחד במינו, המשלב ביחד עם הריקודים גם נימוסים. אנו מזמינים אתכם לכתוב ולספר לנו על הדברים היפים הקורים בעיר ומאחלים לכם חג אביב שמח ,מלא בריאות ,אושר והתחדשות. שלכם, מערכת מגוונים. מגוונים העיתון הקהילתי של רמת השרון רכזת מערכת :ניצה ערמון מערכת :צילה דגון ,שרה זאבי ,אביבה דניאלי ,אדוה שלו ,ניצה ערמון ,עינב לייבה ,נועה שורניק ,נעמי קוריאנסקי, לאה לדובסקי. משתתפים :נחמה ורון ,ד"ר מיכל קירשנר, יובל חמצני ,אהובה גביש ,אורנה כהן ,עדי גולדבלט. עיצוב גרפי :דפוס אקסטרה פרינט בע"מ בהפקת מגוונים -מרכזים רב תחומיים ובשיתוף תושבים. טל ,03-7600100 :פקס03-7600106 : www.migvanim.com לתגובות[email protected] : מרץ 2015אדר-ניסן תשע"ה גיליון מס' 24 בית "מלינוב" לא הכול נדל"ן גלגוליו של בית "מלינוב" ,מבית מגורים ,לפיסת נדל"ן היסטורית והיום נכס תרבותי וחברתי ,המעניק עניין וחיים לאוכלוסיית הגמלאים של רמת השרון. ב מאת צילה דגון בשדרות ביאליק ,בצידם הצפוני ,על אחד מהמגרשים הגדולים ,בשדרה המרכזית של רמת השרון ,כשהוא צופה על גינת נוי מטופחת ,ממוקם "בית מלינוב" .זהו בית מפגשם התרבותי והחברתי של גמלאי רמת השרון ,אשר נבנה על יסודות בית משפחת מלינוב, שתרמו את ביתם בשנות ה 50 -לצרכי הקהילה .הבית ,שנותר בשיממונו שנים רבות מאז שנתרם ,הפך לפני שלושים שנה לבית שוקק חיים ,לתושביה המבוגרים של העיר ,בכל שעות היום והערב ובמשך כל ימות השבוע. אליעזר מאירוביץ ,מראשוני התושבים, מספר מעט מזיכרונותיו על בני משפחת מלינוב ,שהיו שכניו הסמוכים" :לאחר קום המדינה רכש מר מלינוב מילדי משפחת רוטנברג ,שכנינו ,שהיו בין חמש המשפחות הראשונות שהתיישבו ברמת השרון בראשית שנת ,1920 את נחלתם כ – 5דונם ,שהשתרעו מהשדרה ועד רחוב המחתרת ,כשהחלק מרח' כ"ט בנובמבר עד המחתרת הופקע להקמת פארק" .בני משפחת מלינוב הגיעו לרמת השרון בשנות החמישים מתל אביב ,שם אימצו מוסד לילדים בעלי מוגבלויות ,בו תמכו רבות צילום :אורנה כהן כשהם עצמם היו חשוכי ילדים .כשבאו להתגורר כאן היו כבר אנשים מבוגרים. כשכנים הם היו אנשים סגורים .השטח היה גדור ומגודר והם לא היו מעורים בחיי הקהילה .הקשר היחיד שנוצר היה עם ליאוניד מלינוב ,בערוב ימיו .כשהוא הידוע (בחלקה ...ועליו בנוי בית בן שתי קומות בשטח שיפוט המועצה וברצון מלינוב ו ה ו א י ל להעביר למועצה את הרכוש הנ"ל כעיזבון והמועצה מסכימה לקבלו הוסכם והוצהר בין הצדדים כדלקמן: הבית עמד מיותם עד שנת 1985ומשנחתם הסכם הפעלתו ע"י עמותת "ביתנו" ,הפך למקום מפגשם של גמלאי רמת השרון ובא לתת מענה לצורכיהם בשעות הפנאי בתחומי העשרה מגוונים של תרבות ואומנות לצד חוגי יצירה ,חשיבה ופעילות גופנית ,טיולים ונופשונים בארץ ובחו"ל. כבר חולה ,ביקש מראש המועצה דאז, לחתום בדחיפות על הסכם להעברת נחלתו לטובת הרשות המקומית וליעדו למטרות תרבות וחינוך. "צריך למהר" הוא אמר" ,כי רק ממני תקבלו את הנכס". וכך נכתב בהסכם שנערך ברמת השרון בחודש פברואר 1955 ליאוניד: של פטירתו שנת " ...ה ו א י ל ומלינוב הינו בעל המגרש ....מטרת רישום הרכוש הנ"ל על שם המועצה הוא הפיכת הרכוש הנ"ל לרכוש ציבורי אשר ישמש למטרות תרבותיות וחינוכיות".... ביום העצמאות של אותה שנה נפטר אליהו (ליאוניד) מלינוב ,כשבבית נותרה אלמנתו ציפורה (פנייה) .לימים הצטרף אליה בן זוג שהיה "הידוע בציבור" שלה ולאחר מותה ,כדי לשחרר את הבית וליעדו למטרות ציבור ,כאמור בצוואה, העיתון הקהילתי של רמת השרון /מגוונים 3 מרץ 2015אדר-ניסן תשע"ה גיליון מס' 24 קיבלה על עצמה המועצה המקומית להעביר את בן הזוג לדיור מוגן בכפר שמריהו ולממן את החזקתו שם. יהודה יואל ,שהיה אז ילד צעיר כשאביו שימש ,בימים ההם ,בין השאר, כשליח ציבור בחברת קדישא ,מספר מזיכרונותיו דאז" :אבא היה מודע למצב בריאותו הקשה של מר מלינוב וידע כי ימיו ספורים ויש להיערך לכך. מלינוב היה איש גדול מאד וכבד גוף. היה ברור כי אלונקת בד רגילה הנישאת ידנית ע"י 4אנשים ,לא תאפשר העברת והובלת נפטר שכזה ויש להכין עגלה מיוחדת אותה יובילו זוג פרדות לבית העלמין .אבא בנה עגלה מיוחדת עבורו, אצל הנפח בהרצלייה ועגלה זו שימשה מאז את חברת קדישא". אילנה דן ,יו"ר עמותת "ביתנו" בבית מלינוב מספרת" :הבית עמד בשיממונו עד שנת 1985ומשנחתם הסכם הפעלתו ע"י עמותת "ביתנו" ,הפך למקום מפגשם של גמלאי רמת השרון ובא לתת מענה לצורכיהם בשעות הפנאי בתחומי העשרה מגוונים של תרבות ואומנות לצד חוגי יצירה ,חשיבה ופעילות גופנית, טיולים ונופשונים בארץ ובחו"ל. הבית מופעל על ידי 80מתנדבים בעלי יכולות וניסיון רב לצד נכונות ורצון מבורך של עשייה התנדבותית. הבית מעניק סביבה חברתית ומתאים את תוכניותיו לגילם ולצורכיהם של בני הגיל השלישי ,לצד פתיחות וחדשנות בתחומי עניין נוספים". העמותה מפעילה שלוש מכללות, בניהולם של מתנדבי הבית ,ביניהן, "המכללה הרב תחומית" הפועלת תחת שרביטה של שולה פסקין ,מיום היווסדה .שולה (שולמית) פסקין לבית גלוסשניידר ,ילידת רמת השרון ,פעילה ציבורית וחברת הנהלת בית מלינוב. שולה" :אגודת "ביתנו" ,שחיפשה מקום להפעיל את גמלאי רמת השרון ,ראתה בבית מלינוב מקום טבעי למטרה זו, כשהיא שמה לה למטרה למלא תוכן תרבותי וחינוכי ולהעניק לאזרחיה הוותיקים מקום מפגש ועניין .בית משפ' מלינוב שופץ והורחב לטובת בית לגמלאי רמת השרון וכיום מעניק המקום שירותי תרבות מגוונים לכאלף וחמש מאות משתתפים. אפילו בית קפה תרבותי פועל בגינת המקום ,אחת לשבוע ,בחודשי הקיץ. וכך מספרת לנו שולה על משפ' מלינוב: "אני לא יודעת הרבה על המשפחה. משפחת מלינוב חייתה ללא לילדים, ביתם היה סגור ומסוגר .הם דיברו רוסית בבית והייתה להם חזות של רוסים מימי היו פוגשים במבוגר ,תמיד וזאת על אף הזמנים הקשים ,זכו בתגובה מאירת פנים ובשמחה קבלו סוכרייה, שהייתה מצויה בכיסם עבורם .לא כן היה הדבר עם בני משפחת מלינוב. קצת פחדנו מהאחר ,השונה והמוזר. על הנחלה שנרכשה עמד צריף מגורים ופרדס נטוע סביב .אך הצריף נהרס ועל יסודותיו החלו לבנות את ביתם, בית מידות שלא היה כשכמותו אז ,בן שתי קומות .הם הותירו חלק מהפרדס והוסיפו בוסתן של עצי פרי ,שלא היו מוכרים שכאלה באותם ימים". הגב' טובה קליין מספרת על זיכרונות מאותם הימים (ציטוט מתוך כתבה שהתפרסמה בעיתון העמותה)..." : אחד מתלמידי החוג לאידיש ,שחלה במהלך השנה ואושפז בבית חולים ,מקפיד ליטול את החופשה מבית החולים באותו יום בו מתקיים החוג ,לבוא עם המטפל שלו על כיסא גלגלים, להשתתף בהנאה ,לאגור כוח ולחזור למחלקה בה הוא מאושפז .אותן שעות אחר הצהריים ,אחת לשבוע ,הן עבורו האינפוזיה האמיתית. הצאר .הייתי כבת ,10שייכת לחבורת ילדי רמת השרון .המצב הכלכלי הקשה והקשיים שליוו את התושבים בהקמת היישוב הביאו לביטויי עזרה הדדית ביניהם ,שהשפיעה גם על הילדים. ופתאום מגיע זוג בלי ילדים ,שלא הרגיש ,כמדומני ,כל כך שייך ואנחנו הילדים היינו מלאי סקרנות ,מי הם האנשים הזרים והמוזרים הללו .ניסינו להציץ דרך שלבי התריס .אפילו שדי פחדנו להתקרב ,אזרנו אומץ אבל לא ראינו שום דבר ,הכול היה סגור ומסוגר. באותם ימים נהוג היה ,שכאשר ילדים ליאוניד מלינוב שאף למלא את הרחבה המצויה לפני הבית בעצים .בעלי, יצחק ,שעסק בהובלות ,נתבקש ע"י מר מלינוב לדאוג לעצים ,עצי הפרי - מנגו ,קלמנטינות ,אשכוליות ,אגוזים ואבוקדו ,שהובאו מגן ליטווינסקי (כיום תל-השומר) ונשתלו ברחבה שלפני הבית .כשהעצים החלו להניב פרי, הייתי אני הראשונה שאכלתי מהם .כך הפכתי להיות בת-בית בבית מלינוב"... מקסי ארז ,תושבת רמת השרון מזה 50שנה ,מתנדבת בעמותת "ביתנו" ונושאת בתפקיד רכזת החוגים" :זו עבודה במשרה מלאה ,כמו לנהל בית ספר ,אלא שהתלמידים לא בני שבע, אלא בני שבעים ורוצים ללמוד"... וכך אומרת מקסי על פועלו של הבית למען הגמלאים" :בית מלינוב מיועד לגמלאים ,שהגיעו לגיל השלישי, כל המחויבויות האחרות מאחוריהם ועכשיו הם מחפשים מה לעשות עם זמנם הפנוי". ומקסי מוסיפה "אני רואה בפעילויות הבית מענה לצרכים השונים של התושבים לפי זמנם ,יכולתם ועניינם. יש הנהנים לשבת בהרצאות ולשמוע דברים ,שעד כה לא נחשפו אליהם כי היו עסוקים בעבודה-פרנסה וטיפוח חיי המשפחה ועתה ,כשעיתותיהם בידם ,הם יכולים לבחור נושא ופעילות כראות עיניהם ,מתוך שפע הפעילויות שהמקום מאפשר ולברור את הנכון והמתאים להם ,מפעילות אינטלקטואלית מעשירה וממגוון חוגים בתחומי תרבות ,יצירה ,תנועה ,מוסיקה ועוד ,לצד מפגשים חברתיים מספקים ומלאי רגש ותוכן" .ויש לה גם סיפור מרגש על אחד מתלמידי החוג לאידיש (שמו שמור) ,שחלה במהלך השנה ואושפז בבית חולים ,עבר טיפולים וניתוחים ובמשך כל אותו הזמן נשמר הקשר בינו ובין באי החוג .התלמיד החולה זכאי לצאת אחת לשבוע לחופשה בת מספר שעות הביתה והוא מקפיד ליטול את החופשה באותו יום בו מתקיים החוג ,לבוא עם המטפל שלו על כסא גלגלים ,להשתתף בהנאה ,לאגור כוח ולחזור למחלקה בה הוא מאושפז. אותן שעות אחר הצהריים ,אחת לשבוע, הן עבורו האינפוזיה האמיתית". כך הפכה פיסת נדל"ן היסטורית לנכס תרבותי ,המעניק עניין וחיים ש"לא יסולאו בפז". "הכוח החזק ביותר בחיינו הוא הכוח שגורם לגוף ולמוח לעבוד יחד בהרמוניה" החיים שלנו הם תוצאה ישירה של המחשבות שלנו. המוח שלנו הוא אינסופי ,יש לו יכולת מופלאה ללמוד דברים חדשים ולהשפיע על חיינו מיד .כשאנו חיים באופן שגוי ,אנו גורמים לתאים שלנו להתנוון ,מצבי רוחנו משתנים ,לחץ הדם אינו יציב .למה אנחנו צריכים את זה? הרי כולנו רוצים להיות מאושרים! זאת המטרה של כולנו .לחיות בשלום עם גופנו. לשם כך אנו צריכים לשנות בראש ובראשונה את החשיבה שלנו ,אנו צריכים "לתכנת" את תת המודע שלנו מחדש. בראש ובראשונה ,נשנה את הרגלי המוח ע"י תכנות מחדש של תת המודע .נתכנת את המוח שלנו לאהוב ספורט ונפסיק אחת ולתמיד עם התירוצים: "אני עצלן"" ,שונא להתעמל"" ,אין זמן" "אין כוח" וכו' ...נתחיל לחשוב חיובי: "יש לי זמן וכוח לפעילות גופנית" "אני אוהב להתאמן ועוד יותר אוהב את גופי". נגדיר מטרות ,הן לטווח הקצר ,והן לטווח הארוך: "בשבועיים הקרובים אני לא מוותר שצריך". כמו ומתאמן לעצמי "בשנה הקרובה אני משיל ממשקלי מס' קילוגרמים עודפים". אם נתכנת מחדש את מוחנו להתאמן ,לאכול נכון ,לאהוב את עצמנו ,אנו נחיה חיים בריאים ומאושרים. זכרו :אין דבר העומד בפני הרצון! המלצה לתרגיל מתיחה לגב ולזרועות: אופן הביצוע - עמידת שש ,שקע עם הגוף לאחור כך שהישבן יגע בעקבים והחזה מונח על הירכיים מלפנים ,הידיים לפנים ,והראש בין הידיים .במצב זה לחץ עם הזרועות ,את הגו כלפי הרצפה ולאחור ,מבלי להזיז את כפות הידיים מהרצפה .לחץ אחורה עד אשר תחוש במתח הגובר בזרועות ,בכתפיים ובגב .. באדיבות עידן צפדיה -מאמן כושר אישי ובעל סטודיו לאימוני trxלנשים ברמה"ש. 4 מגוונים/העיתון הקהילתי של רמת השרון מרץ 2015אדר-ניסן תשע"ה גיליון מס' 24 החוט המשולש יהדות ,דרכי נועם וקידמה -לא יקרע. בית כנסת המתיר נסיעה בשבת ,נשים וגברים יושבים יחדיו ללא כל הפרדה ,נשים מוסמכות לרבנות, רשאיות לנהל תפילה ,לעלות לתורה ,לעטות טלית ואם תרצנה אף כיפה .כלי נגינה ,פיוטים מסורתיים ולצדם שירים ישראלים ,קטעי הגות ,פעילות תרבותית ופתיחות לקדמה ,זה מה ששם תמצא. ארכה שמונה שנים ,אך המלאכה טרם תמה .בגלל חוק הנגישות אין אנו רשאים להשתמש בקומה השנייה כי אין מעלית ,זאת בגין קשיי מימון (בקומה ב' יש כיתות גדולות וספריה) .אולם בית הכנסת יכול להכיל כ 300 -איש ,השנה בתפילת קול נדרי ונעילה בית הכנסת היה מלא". אילנה" :אנו מקיימים בר/בת מצוות לבודדים ואף לכיתות. לדוגמא ,ערכנו טקסי בת מצווה כיתתיות לבנות בית הספר האנתרופוסופי בגבעתיים והכפר הירוק .הבנות למדו ארבעה שעורים עם הרב ,לאחר מכן עלו לתורה בטקס כיתתי ובנוכחות המשפחות .הטקס נחוג בשבת ובשבועות". ר צילום :שרה זאבי מאת שרה זאבי רחוב יבנה מפריד בין רמת השרון להרצליה .אם תצעד לאורכו לעבר תע"ש ,תבחין במבנה ייחודי עליו כתוב "דרכי נועם" ובין הכיתוב מתנוססת מנורת שבעת הקנים. מהו המבנה שכה שונה מהווילות סביבו? זה בית הכנסת הרפורמי האחד והיחיד ברמת השרון. היהדות הרפורמית מכונה בארץ "יהדות מתקדמת" ראשיתה בשלהי המאה ה 18 -בארצות הגרמניות בעקבות האמנציפציה .כיום מקובלת מאד בארה"ב ואף באירופה. אילנה דותן ,תושבת רמת השרון ,סא"ל במיל' ואם לשלושה מספרת" :לפני כעשרים שנה חיפשתי מקום לחגוג בר מצווה לבני הבכור .עברנו בין בתי כנסת והגענו לטקס בר מצווה ,שנערך באולם הקונסרבטוריון הסמוך לבית ספר אוסישקין .בני אמר מייד שהוא רוצה כזה טקס .אנחנו ,משפחה חילונית טיפוסית וזרמנו עם רצון הבן .כך התוודענו לבית הכנסת "דרכי נועם". בני נכנס לקבוצת למידה של בני/בנות מצווה של הרב יורם מזור ואף ביקש שנבוא לתפילות בימי שישי .מה לא עושים למען הילד?! לאחר שעלה לתורה הוסיף וביקש ממני להיות פעילה בבית הכנסת .תחילה הייתי גזברית ובתום שנה קבלתי את תפקיד יושבת ראש בית הכנסת ,תפקיד אותו אני עושה בהתנדבות מזה 19שנים ובעלי יואב מסייע בעדי". ברנדה אלון ,השייכת לדור המייסדים ,ואילנה מספרות: "לאחר שבית הכנסת פעל זמן קצר בקונסרבטוריון ,עברנו לתיכון רוטברג .תמיד רצינו משכן משלנו אך לא קלה הייתה דרכנו .רק לאחר מאבק של 18שנים ,בסיוע עו"ד רגב והשופט דב לוין ז"ל ,פסק בית המשפט העליון ,כי אנו זכאים לכך ואף קיבלנו מקום נאות שעליו הוקם המבנה הנוכחי". כיצד הצלחתם להקים בית כנסת כה יפה? אילנה" :פרט למגרש שקיבלנו ,אין אנו מתוקצבים מכספי ציבור .בית הכנסת נחנך לפני כשנה .המימון היה פרטי מכספי תרומות החברים ובעיקר תורם מחו"ל ,שנתן את רוב הכסף .המשפחה ביקשה להישאר בעילום שם .הבנייה ברנדה אלון מספרת" :עליתי ארצה ב 1977-מארה"ב. במקצועי אני מוסיקאית ,אבובנית ,ניגנתי בתזמורות, בתיאטרון ,בהקלטות טלוויזיה ורדיו ועוד .בארה"ב פעלתי בבית הכנסת "טמפל עמנואל" מהתנועה ליהדות מתקדמת .כשעלינו לארץ לרמת השרון חיפשנו בית כנסת דומה .היחיד הקרוב היה ברמת אביב והצטרפנו לשם. הכרנו זוגות וביניהם הזוג רביד .בשנת 1979פנה אלי משה רביד והציע לפעול להקמת בית כנסת כזה ברמת השרון. משה פנה למרכז התנועה בירושלים וקיבל את ברכת הדרך וסיוע מהרב אשר הירש ,ראש התנועה דאז .ערכנו מפגש בקאנטרי ,הגיעו תושבים שהתענינו וכעבור פגישות נוספות לקרדיף בוולס בחגים וחיפשנו בית כנסת. היחיד שהיה ,היה רפורמי ואליו הלכנו .שנינו הופתענו מעוצמת החוויה הרגשית שעברנו .אמרתי לאשתי, למה בארץ אני לא יכול להרגיש כך בבית הכנסת? בשנת 1999ראיתי מודעה בעיתון ,שקראה לצעירים לבוא ולקחת חלק בהנהגת התנועה ליהדות מתקדמת ובהובלתה. הגעתי לירושלים ,נפגשתי עם פרופ' יהוידע עמיר ,ראש התוכנית הישראלית .הוא שאל אותי מה למדתי ועניתי, רפואת שינים ב אוניברסיטת תל אביב ותשובתו הייתה ,אנו דורשים לפחות תואר שני באחד ממדעי היהדות כדי לקבל אותך ללימודים אצלנו .תלמד ,תשוב ואז נדבר וכך עשיתי". ד"ר אלי לוין ,רופא שינים ,נשוי 3 +התקבל לאוניברסיטת תל אביב ולמד לתואר ראשון ולתואר שני בחוג היסטוריה של עם ישראל ,סיים בהצטיינות ורק אז החל ללמוד לרבנות בירושלים. "למדתי חמש שנים בהיברו יוניון קולג ,סיימתי בהצטיינות ומזה שנתיים אני משמש כרב הקהילה ברמת השרון". הרב לוין ,מי החברים בקהילה כיום? "כמובן דור המייסדים וחברים נוספים שהצטרפו במהלך השנים .יש משפחות שנחשפו אלינו לאחר שילדיהם למדו בחוג לבר/בת מצווה והחליטו להצטרף אף הם וזאת לצורך העמקת ההסתכלות על הזהות היהודית ורצון למסגרת לכולם סידורים זהים ,כל המשפחה יושבת ביחד .רוב התפילות הן כמו אצל האורתודוכסים .בין התפילות משולבים קטעי הגות של בובר ואחרים ,שירים של זלדה ,לאה גולדברג וכדומה ,קטעים מרוממי רוח התחלנו את הפעילות במושבה בשנת 1980בחגים". ברנדה נבחרה ליו"ר הוועד ב 1981 -והרב הידוע יורם מזור הנהיג את הקהילה שנים רבות. ברנדה" :אני זוכרת את הבר מצווה הראשון של משפחת רונאל ,שנערכה בשבת בבוקר והרב יורם מזור הגיע לאחר ליל שימורים כי אשתו עדנה ילדה בת .אני זוכרת את ספר התורה הראשון ,שנתרם על ידי זוג חברים .הייתה שמחה גדולה. במהלך השנים יצרנו קשר של בתי כנסת תאומים עם "בית כנסת סולל" מעיירה סמוכה לטורנטו -קנדה ,הם עזרו לנו בתרומות ותמיכה נפשית ,ביקרו ואף טיילו עימנו. מזה שנתיים נמצא עימנו הרב דר' אלי לוין ,כיום מנהיג הקהילה". הרב לוין ,מה מייחד את התפילה בבית הכנסת? "לכולם סידורים זהים ,כל המשפחה יושבת ביחד .רוב התפילות הן כמו אצל האורתודוכסים .בין התפילות משולבים קטעי הגות של בובר ואחרים ,שירים של זלדה, לאה גולדברג וכדומה ,קטעים מרוממי רוח .הורדנו משפטים כגון :ברוך שלא עשני אישה ,שפוך חמתך על הגויים ועוד .בכל יום שישי בתום התפילה שרים שיר עברי". מי אתה הרב לוין ואיך הגעת עד הלום? "לפני שנים נסעתי עם אשתי וילדי הקטנים לחו"ל .הגענו וקשר לציון חגים ומועדים וטקסים שונים במעגל החיים. יש חוגי בר/בת מצווה 8 -מפגשים בהם לומדים מה זה להיות יהודי ,איך אני מבטא את יהדותי ,מה זו תפילה לאדם חילוני וכו' .כמובן ההפטרה ,המפטיר ,תפילות נוספות וכיצד להניח תפילין .בקיצור ,לימוד עם תוכן ובאווירה אחרת. יש בממוצע 8טקסי בר/בת מצווה בחודש .בכל טקס יש אורחים רבים וכך אנו מגיעים לסביבות 800איש ,המגיעים אלינו בהקשר זה כל חודש. בנוסף מתקיימות פעילויות תרבותיות כהרצאות ,קונצרטים, חוג תנ"ך ,טיולים ,סדר ט"ו בשבט ועוד". לאה פייט ,מנהלת תחום תרבות יהודית-ישראלית במגוונים מוסיפה" :בערב יום העצמאות התקיים ערב עצמאות אלטרנטיבי בשיתוף עם היחידה להתחדשות יהודית ברשת מגוונים לקהל שאינו צורך את הפעילות המתרחשת בבמות בחוצות העיר .הערב תוכנן ע"י פעילים בתחום תרבות וזהות יהודית ישראלית במגוונים ונציגי קהילת דרכי נועם ,סביב תוכן המשלב בין סיפורים של וותיקי העיר ושירי ארץ ישראל". הרב לוין" :אני מנסה לקרב את הקהל לרעיון ,שאנחנו אחראים וריבונים על הזהות היהודית שלנו ועל איך שניישם אותה במשפחתנו וקהילתנו". מרץ 2015אדר-ניסן תשע"ה גיליון מס' 24 העיתון הקהילתי של רמת השרון /מגוונים 5 "גב זקוף ואני אלוף" "אם ילד בן חמש יכול לשלוט בסוס השוקל 500ק"ג הוא יכול להתגבר על הכל", מנשה חבה ,מדריך רכיבה בחוות הסוסים טוסקנה ,מסביר על מהות הרכיבה הטיפולית. ג צילום :נעמי קוריאנסקי מאת נעמי קוריאנסקי "גב זקוף ואני אלוף" "קום שב ,שב קום ,שב ישר ולא עקום" ,מלוה אותי קולם של המדריך מנשה חבה והרוכב הצעיר ,שמדקלמים בקול ,בעוד הרוכב דוהר קלות על נלה הסוסה ומנשה אוחז ברצועה ארוכה קשורה לצווארה .בהמשך הביקור התברר לי ,שהחרוזים הקליטים הם אחד מהאמצעים המקוריים של מנשה, המדריך הטיפולי ,לעודד את הרוכבים לרכיבה נכונה. כשנכנסים לחוות הרכיבה טוסקנה ישר מבחינים באורוות הסוסים הגדולה והמטופחת ולידה מגודרים שטחי רכיבה עם מתקני מכשולים ,המיועדים לאתגר את הרוכבים למיניהם. אני מתקרבת לזירות האימון המגודרות ,במטרה לתהות על קנקנו של ספורט הרכיבה ופוגשת את אמא של מירב, (כל השמות בכתבה בדויים) המתבוננת בבתה הרוכבת על הסוס בביטחון רב ומנווטת אותו מסביב לזירה" .מירב בת אחת עשרה ,תמיד סבלה מפחד גבהים" מספרת האם" ,ומכיוון שהיא אוהבת בעלי חיים ,חשבנו שיהיה נכון להביא אותה לכאן .היא כבר רוכבת 3שנים ומאוד נהנית .זה כמובן לא היה קל ,נדרשה הרבה סבלנות ואמון במדריך אבל לבסוף הצלחנו .כיום אין כל זכר לבעיה". איתי ,ילד בן חמש ,שאובחן כילד בעל קושי גרפי מוטורי ,קשיים בארגון וקושי מנטלי בוויסות חושי רוכב גם הוא בחווה .ההורים החליטו על טיפול מוקדם כדי ממכתבי תודה" .כל ילד הוא סיפור בפני עצמו .כל ילד צריך התייחסות אחרת ,חנוך לנער על פי דרכו ,אך הכלל העיקרי הוא לאהוב את הילד ולקבל אותו כמו שהוא". לגישה הלימודית יש השפעה על המוטיבציה .השעורים מתנהלים תוך כדי משחק .אני עוקבת במהלך שעור אחרי גד ,נער אימפולסיבי ,המתקשה לשלוט בתגובותיו ומרבה להתפרץ .השיעור מתחיל בצעידה קלה עם הסוס. בהמשך מציב מנשה אתגרים לגד .הוא מציב בזירה קובייה וגד צריך להוביל את הסוס ולגרום לו להפוך אותה .אז מוביל גד את סוסו כדי שיפיל ברגליו קונוסים בהתאם למספר שעלה בקובייה .כך הוא לומד לשלוט בסוסו ולשלוט בעצמו .השיעור מסתיים בדהירה קלה כאשר גד והמדריך מדקלמים יחד" :רוצי ,רוצי ,רוצי ,רוץ, אל תעשי פרצוף חמוץ ,אל תמצאי שום תרוץ" ,בתום השיעור גד יורד מהסוס עייף מהמאמץ אך מחייך ומרוצה. שמושכת הטיפולית מה יש ברכיבה אליה ילדים ומבוגרים? "רכיבה טיפולית היא טיפול מדהים" .פעולת המוביל מטפחת תקשורת חיובית של דאגה ,מסירות ,אחריות ונתינה -התנהגויות אותן מאמץ המטופל לחיי החברה שלו .גיל מחבק את הסוס ,מעתיר עליו חום ואהבה ומקבל את התמורה בכך שהסוס נענה לו. הסוס ,כאמצעי טיפולי ,מופיע כבר בימי תרבות יוון. פוקרטס בספרו ,מקדיש פרק שלם לנושא זה ,אך את המודעות והדחיפה העיקרית לרכיבה הטיפולית נתנה בחורה משותקת ממחלת הפוליו ,בשם ליז הרטל, שהשתתפה באולימפיאדת הלסינקי ואף זכתה במדליית כסף בתחרות הגרנד פרי של הדרסאז'*. ניצחונה התקבל כפלא ויצר הד עולמי .כך נולד תחום טיפולי חדש -היפותרפיה (היפו -סוס ביוונית). לצד הרכיבה הטיפולית מתקיימת הרכיבה הספורטיבית. הלימוד אינו מיועד לרכיבת פנאי ,הרוכבים לומדים ומתאמנים לתחרויות ספורט ,הכוללות קפיצות מעל מכשולים ורכיבה אומנותית .הרכיבה הספורטיבית מסביר נדב פאוסט ,המאמן ,מכילה את כל האלמנטים הרכיבה הספורטיבית מכילה את כל האלמנטים שיש בספורט :מחויבות, דיוק ,מאמץ פיזי ומנטלי ויכולת להתמודד עם קושי .ספורט זה נמנה על הספורט האינדיבידואלי ,בו רוכש הרוכב מיומנויות של שליטה ותקשורת. בבעלי מוגבלויות פיזיות ונפשיות ,קלות וקשות כאחד. הסוס הוא כלי ,שמקבל את כולם יחד עם המנוע, שהוא המאמן" מנשה מסביר" :הרכיבה הטיפולית נותנת מענה למגוון רחב של בעיות .ברמה הרגשית מטופלים אלה הסובלים מחוסר בטחון ,בעיות של ארגון וסדר ,קשיי תקשורת ,בעיות של קשב וריכוז והיפר אקטיביות .ברמה הפיזית הרכיבה נותנת פתרון לבעיות כמו נכויות ,שיתוק מוחין ואוטיזם ברמות השונות". "למה דווקא סוס?" לסוס יש מספר יתרונות בולטים ,המקנים לו את הזכות .הרכיבה על הסוס מאתגרת את כל חלקי הגוף, הרוכב חייב להקפיד על ישיבה יציבה ומאוזנת .תוך כדי רכיבה הוא רוכש מיומנויות של קואורדינציה בעבודת הגפיים .הסוס הוא בעל חי רב חושי ,המגורה מכל דבר ולכן מאלץ את הרוכב להיות קשוב לסוס, לחדד את חושיו ולהיות בריכוז מלא .שיטת הטיפול שיש בספורט :מחויבות ,דיוק ,מאמץ פיזי ומנטלי ויכולת להתמודד עם קושי .שלא כמו ספורט הכדורסל או כדורגל ,סוג ספורט זה נמנה על הספורט האינדיבידואלי, בו רוכש הרוכב מיומנויות של שליטה ותקשורת. וכמו שאמר גורג' אליוט " חביבה עלי חברת בעלי החיים, הם אינם שואלים שאלות ואינם מעבירים ביקורת". *דרסאז' -ענף של רכיבה אמנותית ,בה הרוכב נדרש להפגין שליטה בסוס ,הבאה לידי ביטוי בהצגה וירטואוזית של תנועות טבעיות של הסוס .צירוף של התנועות ומעבר נכון ביניהן יוצרים ריקוד אומנותי אליו שואפים מאמני הסוסים להגיע (ויקיפדיה). הרכיבה על הסוס מאתגרת את כל חלקי הגוף ,שרירי היציבה ,קואורדינציה, הרוכב צריך להיות קשוב לסוס ,ובריכוז מלא .תנועת הסוס זהה להליכה אנושית וזה מה שנותן לבעלי המוגבלויות את תחושת ההליכה. למנוע בעיות בעתיד .איתי רוכב כשנה וכבר מבצע תרגילי רוכב מיומן ,מתהפך על כסאו תוך כדי רכיבה ומגלה שליטה ובטחון ברוכבו גם הוא על נלה הסוסה. בקצה השני במקצה הגילאים ,נמצאת שירה ,רופאה במקצועה ,בת 64שבאה לטפל בפחדים וחרדות" ,זה מרחב אחר של טיפול" היא מסבירה" .זו דרך אחרת ,לא בחדר סגור עם הרופא אלא טיפול ללא כימיה ,חצי שעה של כיף ועשייה בחיק הטבע ,טיפול בבעיות האישיות ללא העיסוק בהם וכך ניתן לשכוח מהן". "הסיפורים רבים מספור" מסביר מנשה חבה ,המדריך הטיפולי של החווה ומצביע על קלסרים עבי קרס הקורסים באמצעות הסוס היא טיפול באווירה של כיף במרחב ובאוויר הצח .תנועת הסוס זהה להליכה אנושית וזה מה שנותן לבעלי המוגבלויות את תחושת ההליכה. הטיפול באמצעות הסוס הוא לא רק על ידי הרכיבה עצמה. בתחום זה המטופל הוא גם מה שנקרא בשפת הרכיבה הטיפולית "המוביל" ,כלומר "המטופל לוקח חלק בטיפול בסוס" .אפרת ,אמא של גיל ,ילד בן 5הרוכב בחוה ,מספרת" :למרות גילו הצעיר ,לוקח גיל חלק בדאגה לצרכיו ,ניקיונו והאכלתו של סוסו .ילד בן חמש כמעט מרים את רגלו של הסוס ומטפל בפרסה ,זה צילום :נעמי קוריאנסקי 6 מגוונים/העיתון הקהילתי של רמת השרון מרץ 2015אדר-ניסן תשע"ה גיליון מס' 24 מרץ 2015אדר-ניסן תשע"ה גיליון מס' 24 טעם של פעם נוגעת ברקמה האנושית זיכרונות וגעגועים לטעמים ולריחות של המטבח התורכי ,הביאו את לינדה סגול ,תושבת רמת השרון ,לאסוף את כל מתכוני המשפחה לספר בישול שמשמר את המורשת. מאת צילה דגון הנדבך המשמעותי בעיצוב אישיותו של האדם נובע מפרק חייו הראשוני וכל אסופת זיכרונות ,מאז ,משמשים כאוצר גנוז ואישי עבור כל אחד מאתנו .הראשית, הילדות ,בית ההורים ,הם המקורות מהם שאבנו ולשם אנו חוזרים בניסיון לשמר ,להתרפק ,לאסוף כוח לבנות ,להיבנות ולהמשיך להנחיל את אותה המורשת. לינדה סגול ,תושבת רמת השרון ,ילידת איזמיר ,בישלה וחלמה .שנים אספה מתוך געגועים לבני משפחתה את המתכונים שבישלה ,שם ,בבית אימה לצד סבתה ,אותם מתכונים שהמשיכה לבשל כאן בארץ .הריחות ,המראות, הטעמים ליוו אותה כל הדרך עד להגשמת החלום, הוצאתו לאור של ספר הבישול " -השולחן של לינדה". פנינה קולינרית ,המאפשרת הצצה למטבח התורכי איזמירי .פשטות ההסברים ,ליד המתכונים והתצלומים המרהיבים והאסטטיים של השולחנות הערוכים לימי חול ,חג ומועד ,מגרים את החושים ומתעורר הרצון לנסות .הספר ערוך פרקים ,שכל אחד מהם מבטא שולחן ייחודי כמו חגי ישראל ,שולחן מוסיקה ,חברות ,שולחן צרפתי או איטלקי ,פיקניק ,ילדים ועוד ,כל אחד יוכל למצוא בספר את השולחן המיועד והמיוחד בדיוק עבורו. מבין כותלי ביתה המטופח ברמת השרון ,ניכרת אהבתה הרבה לאירוח וכיבוד .שולחנות אוכל ניצבים בחדרים השונים ובמרפסות ,המשמשים לארוחות על פי סגנון האירוח ועונות השנה. מה הבאת משם? "ספגתי ולמדתי מאימא את החשיבות של האירוח וסידור השולחן ,שהיה מאד חשוב ,לא פחות מהאוכל עצמו .ביום יום אכלנו בד"כ מאכלים מקטניות ,שנחשבו למאכל עממי ולא עלו על שלחן החג או שולחן שבת. כל ארוחה של שבת וחג היא "חגיגה" המורכבת ממספר מנות .ממנת פתיחה ועד קינוח ,כשהמנה הראשונה היא תמיד דג או פשטידה ,מנה עיקרית בשר -ירקות ותוספת אורז או פסטה ואחרי הקינוח בל נשכח חלילה את הקפה המסורתי ,שהוא בעצם 'דיי פולחני' בתור עיסוק סביב הכנתו .בני המשפחה הקרובה היו מתכנסים יחד לארוחת יום שישי אבל בימי החגים היו מתכנסים כל בני המשפחה המורחבת לארוחה משותפת". הספר מכיל מתכונים למאכלי חול וחג תוך הקפדה על דיוק ופשטות. "כשכתבתי את הספר ,המטרה הייתה להנציח את המאכלים של סבתא ובאמצעותם להיזכר בה .כל חומרי הגלם ,המשמשים להכנת המאכלים ,הם בסיסיים ומצויים בכל מזווה של בית .ברמה העקרונית במטבח שלי אני משתמשת רק במלח ,פלפל וקינמון ואם יש במטבח קמח, ביצים ,סוכר וחלב אפשר להכין תפריט נהדר .הרטבים "תמיד אהבתי לבשל ולערוך שולחן נאה ,וכך יצא שהזיכרונות והגעגועים הביאו אותי לאסוף את אותם מתכוני משפחה אהובים ולקבץ אותם בספר למען שימור המורשת. האסטטיקה מאד חשובה בעריכת שולחן .על כל שולחן חגיגי ואירוע מיוחד מרגישים את נגיעת היד שלי והכול באהבה .כך נכתב גם הספר .השימוש בכלים המסורתיים הוא חלק מעריכת השולחן .אחד הכלים החשובים נקרא 'ק'וצררה (בלדינו) ,שזה מחזיק כפיות כסוף .זה כלי מאד משמעותי ליהודי איזמיר ומשתמשים בו בחגים ובשמחות. במרכזו חלל ,כל אורח נוטל כפית או מזלג ,אוסף בו ממתק מסוכר ומחזיר את הכפית למרכז הכלי .בראש השנה אוכלים 'דולסה' שזה מתוק .כל הקיץ אוספים פירות טריים ,משמשים ,אגסים וטובלים אותם בסירופ מתוק, זהו ממתק המוגש בעת חגים ושמחות כמו שבארץ אוכלים תפוח בדבש .מרקחות הכנתי מפרי החושחש ,כמו שמכינים מפומלה בארץ". "בבית דברנו 'לדינו' והיה לי חשוב ששמות המאכלים בספר ישמרו בשמם המקורי ,בשפת ה'לדינו' .למשל, העגבניות הממולאות מופיעות בשמם בשפת הלדינו 'טומאט ריינאדו' -מאכל לראש השנה ,שזה אומר 'עגבנייה מלכותית' .אני מרגישה אסירת תודה להורי ,ששמרו את השפה והנחילו לנו ,הילדים .כך מצאתי עצמי בעלת חוב לשימור השפה באמצעות שמות המאכלים ,שכולם כתובים בספר 'בלדינו' .זה ספר אוכל תורכי ראשון ,שיוצא בשפה העברית .מתוך אהבתי למאכלים בכלל יש בספר גם מתכונים לבישול צרפתי ואיטלקי ,אותם אימצתי במטבחי ברבות השנים מתוך התנסות וטעימות". האם הספר נמצא למכירה בחנויות הספרים? "את הספרים הענקתי ללשכת 'בני -ברית' ,שחבריה הם יוצאי תורכיה .כספי המכירות מהספרים הם תרומה לעמותה והספר מצוי גם בספריה הציבורית להשאלה". מה דעתך על המטבח הישראלי -מזרחי? ואיזה טעם יש לפלפל ולחומוס בתורכיה? "לא הכרתי את המאכלים האלה בתורכיה .זה לא היה קיים בזמני ,לא ברחוב ולא בבית .את הטחינה היו אוכלים בימי החורף ,בערב ,מתובלת בסוכר שעשוי מתמרים ,שאותו אין להשיג היום בארץ .זה מאכל שנקרא 'פק-מס' טהן שזה טחינה עם הסוכר ,שמורחים על טוסט .אצלנו הטחינה הייתה שייכת למאכלים מתוקים ולא לדברים מלוחים וחריפים". הקהילה היהודית באיזמיר הייתה אחת הקהילות הגדולות פתוח" הראשון ברמת-השרון .באירוע הזה נמכרו כל הפסלים ויצירות האמנות שבתצוגה והוזמנו רבים אחרים. היה זה בעלה ,יענק'לה ז"ל ,שזיהה את הכישרון המיוחד האצור באשתו ומיהר לתמוך בה במסירות ובנאמנות אין קץ לאורך כל הדרך .הוא היה איש המפתח, שעסק בארגון התערוכות שלה בארץ ובעולם והסדיר את משלוח פסלי הברונזה הכבדים ,שלעתים הגיעו למשקל של טונה ואף יותר ,ליעדים בעולם .כשהוא נפטר באופן בלתי צפוי לאחר מחלה קשה ,לפני פחות משלוש שנים ,זו הייתה אבדה כבדה. מה קורה היום עם היהודים באיזמיר? "לדעתי רוב הצעירים היהודים שנותרו ,רוצים לעזוב .בעלי היכולת מביניהם ,מהגרים לארצות הברית" .אולם ,מגיעים גם עולים מתורכיה ארצה ופה ושם גם אלינו ,לרמת השרון. לסיום ,שני מתכונים מתוך ספרה של לינדה-מתכונים עם "טעם של פעם" .הכול טעים להפליא ומזמין את הקורא לנסות ולהתנסות ,לטעום ולרצות עוד .אז בתאבון ובהצלחה. מתכונים מתוך הספר בורקס דה איגו (תאנים ממולאות) בט"ו בשבט היינו ממל אים תאנים מיובשות באגוזים ,מעין גרסה שונה לבורקס הטורקי .מעדן מיוחד ליהודי איזמיר, ת אשר בסביבתה יש אנים רבות. החומרים: 20תאנים יבשות שלמות 150גרם אגוזי מלך ,שבורים גס 3\4כוס מים 1\3כוס סוכר 1כפית קינמון תבנית "פיירקס" בקוטר 25ס"מ אופן הכנה: .1משרים את הת אנים ב מים פושרים למשך שעתיים ,מסננים. .2מחממים תנור ל 180-מעלות צ'. .3חוצים כל תאנה לאורך צידה האחד (מהגבעול ומטה) וממל אים את תוכנה באגוזים .מהדקים את שולי הצד הפ תוח ה יטב לשם סגירת התאנה .מניחים בתבנית. .4מערב בים מים עם ס וכר וקינ מון, ויוצקים על התאנים. .5או פים ב תנור 45-60ד קות עד שהן נעשות זהובות .מצננים ומגישים קר. עוגת פסח טורט ע שיר בני חוח תפו זים ,המבוסס על אגוזים טחונים וקמח מצה. חומרים: 6ביצים 1כוס סוכר 1כוס קמח מצה קליפה מגוררת מתפוז אחד מיץ מתפוז אחד 1כוס אגוזי מלך ,קצוצים דק 1כוס שמן תבנית קפי צית בק וטר 26 ס "מ. משומנת. אופן הכנה: .1מחממים תנור ל 18 -מעלות צ. .2מקצי פים את הבי צים והסוכר כ 5 -דקות במהירות גבוהה לקבלת קציפה נוקשה. .3מורידים את מהירות הערבול ומוסיפים בהדרגה את קמת המצה ,קליפת התפוז ,ה מיץ והשמן ומערבלים היטב .לבסוף מוסיפים את האגוזים. .4מעבירים לתבנית משו מנת ואופים כ 45-דקות ,עד שקיסם הננעץ בעוגה יוצא יבש עם פירורים לחים. כ צילום :יולה -עיצוב גרפי מאת אביבה דניאלי "כולנו רקמה אנושית אחת חיה ואם אחד מאתנו הולך מעמנו משהו מת בנו ומשהו נישאר אתו" (מוטי המר). יעל ארליכמן הגיעה לתערוכת הביאנלה לאמנות עכשווית בפירנצה ללא הארנק שלה ולא ,היא לא שכחה אותו במקום כלשהו ,פשוט כייסו אותה ברכבת בדרכה לביאנלה ,שבה הציגה מעבודותיה .זו דרכה של ארליכמן לקפל בתוך סיפור מחויך ובנאלי את הסיפור האמיתי של ההכרה הבינלאומית ,לה היא זוכה בעשייה האמנותית שלה כפסלת מוערכת. כך ,למשל ,קיבלה את ההודעה הבהולה בטלפון הנייד שלה מן העמית האיראני בתערוכה ,המאיץ בה לעלות לבימת הביאנלה כדי לקבל את פרס הנשיא על שם "לורנצו אל מגניפיקו" ,בעוד היא עצמה עושה דרכה ברכבת מפירנצה כדי להספיק להגיע לרומא מבעוד יום ,כי לא עלה על דעתה כלל שהיא עשויה לזכות בפרס כלשהו. ארליכמן ציירה ופיסלה במשך כל השנים להנאתה בלבד ,שום דבר לא הכין אותה, לדבריה ,להיותה אמנית מוערכת ומבוקשת בארץ ובעולם .היא מתעקשת להבהיר, שהכל התחיל באקראי ובאופן בלתי מתוכנן, כשיום אחד ,לפני כשתיים-עשרה שנים, התבקשה להשתתף בתערוכת "סטודיו "יענק'לה היה הכח המניע שלי" ,אומרת ארליכמן בעיניים דומעות" .כשהוא נפטר הרגשתי שמשהו בי מת יחד אתו" .פסל אחד ויחיד ,המונח על אחד המדפים בסלון הבית המרווח ,מגלם את תחושת האבל שלה ,שחתמה את הפרק הזה בחייה .מכאן ואילך ,לאיטה אך בביטחון ,צמחה לה שוב שמחת החיים ואהבת האדם שבה ,שהניעה את היצירה שלה מאז ומתמיד. ארליכמן ,ילידת קיבוץ גבעת-ברנר ,חוותה נופים אנושיים ותרבותיים שונים במהלך עולם שלם של דמויות המציגות גלריה צבעונית מאותה "רקמה אנושית" ,הנותנת ביטוי לאהבת האדם הטבועה בה ולרב- גווניותו ולשונותו של העולם בו אנו חיים. במשך השנים ,השתלמה ארליכמן במכון אבני בתל-אביב ובמדרשה לאמנות ברמת השרון .שנים ציירה ולמדה אצל האמנית אסתר פרץ ארד ,אמו של המעצב הבינלאומי רון ארד .את הפיסול למדה בסטודיו של הפסלת מרים חורי מרמת-השרון .היא מפסלת בחומרים שונים ,חימר ,שעווה וגבס ויוצקת אותם בברונזה .ארליכמן יוצקת את פסליה בבית היציקה בבית-נקופה והיא מעורבת אישית בכל שלב ושלב של תהליכי הייצור .בית היציקה מהווה עבורה בית שני וגם שם היא מצליחה להטביע את חותמה האישי ולשמח את סביבתה באישיותה המלבבת .בסופו של התהליך ,זוכה כל פסל לשם אנושי ,שהיא מעניקה לו והוא מצטרף אחר כבוד למשפחה. עבודותיה של ארליכמן מוצגות בארץ ובעולם ,בגלריות ובבתים פרטיים .יצירות שלה נרכשו על ידי אספנים פרטיים ומוסדות ציבור .פסלים שלה מוצגים במקומות שונים בארץ .הפסל "שורשים" מוצב בגן הבוטאני עבודותיה של ארליכמן מוצגות בארץ ובעולם .יצירות שלה נרכשו על ידי אספנים פרטיים ומוסדות ציבור .פסלים שלה מוצגים במקומות שונים בארץ .הפסל "שורשים" מוצב בגן הבוטאני באוניברסיטת תל-אביב והפסל "נולדו בדרך" מוצב במלון "בראשית" במכתש רמון. חייה .כך התפתחה אצלה ,לצד האהבה לטבע ולמראות נוף ,גם יכולת בחינה של הנוף האנושי סביב לה .מאז היא נוסעת בעולם ופוגשת אנשים מתרבויות שונות ,שחולקים מן הסתם ,את אותם הרגשות והתחושות, המשותפים לכל בני המין האנושי באשר הם. יהיה זה כרך גדול ושוקק חיים על המולת הרחוב ושאון בתי-הקפה ההומים שבו ,או כפר נידח המערסל בעצלתיים את שווקיו הססגוניים ,כך או כך ארליכמן מתנהלת בקרבם ,סופגת בעוצמה את המראות ואת ניחוחות המקום ומתבוננת בפסיפס האנושי החולף על פניה ,או כפי שהיא מגדירה זאת "נוגעת ברקמה האנושית". אחר כך מגיעים אותם רגעי החסד ,שהיא ניחנה בהם ,כשהיא נוטלת מאותה נקודת זמן של השהיה איתם את כל הרשמים מן החוויה ויוצקת אותם ברגישות לתוך הפסלים שלה ,הפורשים בפני המתבונן באוניברסיטת תל-אביב והפסל "נולדו בדרך" מוצב במלון "בראשית" במכתש רמון .ביתה של ארליכמן ברחוב הגדודים, מהווה אף הוא גלריה ופתוח למבקרים בכל ימות השנה ובסופי השבוע של "סטודיו פתוח" ,המתקיים דרך קבע ברמת-השרון ואשר מועדיו מתפרסמים ברבים. ורדה שטיינלאוף ,אוצרת מוזיאון תל-אביב, כתבה בין היתר" :עבודות הפיסול של יעל ארליכמן מאזכרות את דבריו של מרסל פרוסט" :כל שלא היינו צריכים לפענחו, להבהירו על ידי המאמץ האישי שלנו ,כל שהיה ברור לפנינו ,אינו שלנו...לא בא מאתנו אלא זה ,שאנו מוציאים מן האפלה המצויה בנו והבלתי ידועה לאחרים". המעוניינים להתרשם מעבודותיה של ארליכמן מוזמנים להיכנס לאתר האינטרנט: .wwwerlichmanyael.com קוראי הספריה המרכזית בבית יד לבנים ממליצים כראמל מאירה ברנע-גולדברג. שלושה אחים מאד שונים קיבלו בירושה שלוש טבעות קסם מדוד עשיר ומסתורי .יחד עם הטבעות מגיע חתול ,הכי מופלא שפגשתם ,קוראים לו כראמל. ביחד הם עוזרים ליתומה חמודה ופטפטנית מאד שבורחת מבית היתומים ,מתגברים על מנהלת משק הבית הערמומית ובתה שמנסות להשתלט על האחוזה המפוארת ורכוש רב שהוריש להם הדוד. הספר מלא הומור ומלווה באיורים בסגנון קומיקס המוסיפים לסיפור הכתוב. לכל אוהבי ההרפתקאות ואוהבי החתולים. ממליצה :עדי גולדבלט למבוגרים "נולדתי בטבריה בשנת ,1950בת למשפחת סטרוגו ממוצא תורכי ,מאיזמיר" .מספרת לינדה "הוריי הגיעו לטבריה ,כעולים חדשים מתורכיה ,לאחר קום המדינה. הימים היו קשים .אבא היה שוטר במשטרת טבריה ,זה העיסוק שנמצא עבורו ,אך משלא הצליחו להשתלב כאן הם חזרו ,לאחר לידתי ,לתורכיה ושוב לאיזמיר אל חיק משפחתם שנותרה שם .אבא חזר לעבוד במקצועו כרואה חשבון ואל ה'ביחד' הזה של משפחה ,הורים ,דודים ובני קהילה מוכרים ,שהיה מאד חסר להם כאן בישראל. החיים בשכנות קרובה לבני דת אחרת לא הפריעו לשני הצדדים .היה כבוד הדדי זה לזה .כבוד ועזרה .בימי חג שלהם או שלנו ,האמהות היו מבשלות יחד לקראת החג". בדרך כלל מלימון ולא צריך לקנות משהו מיוחד". מתי עלית ארצה ? "בגיל עשרים ושלוש ,בתום לימודי .הורי היו מאד קפדניים ושמרנים ,התחלתי להילחץ מזה וחיפשתי את החופש .היה אז חשש גדול מקרבה יתרה בין המוסלמים והיהודים .לא הייתה אז פתיחות .לכן ,החלטתי לעזוב את תורכיה ולעלות ארצה .שמעתי רבות על הארץ וכאן הלכתי לאולפן ,הכרתי את בעלי והקמנו משפחה ,שאני מאד גאה בה ובאמצעות הספר אני רוצה להנציח ולהוריש לילדי ולנכדי את הריחות והטעמים של ימי ילדותי בבית הורי .יש בי געגועים לעבר, למשפחה ולאורח החיים של פעם .בביתי באיזמיר גרנו בבנין בן ארבע דירות ובהן התגוררו ארבע משפחות ,שלוש יהודיות ואחת תורכית .הדלתות מעולם לא נסגרו בין הבתים .היינו כמו משפחה .בשעת שמחה התגייסו כולם להכנות ,הכול היה ידידותי וחברי ,לעומת היום כשאני פוגשת במקרה שכן אומרים רק שלום וזהו". והחשובות באימפריה העותומאנית ,כשבאמצע המאה ה 19 -שכנו בעיר כ 40,000 -יהודים .בראשית המאה ה ,17-עם עליית חשיבותה המסחרית של איזמיר, החלה להתבסס הקהילה היהודית בעיר ,שרובה היה מצאצאי גולי ספרד ,אשר רבים מהם הגיעו מסלוניקי או מאיסטנבול .לאחר קום המדינה עלו ארצה כ10.000 - מבני הקהילה .כיום מונה הקהילה כ 2.000 -בני אדם. תערוכה קטנה שהתקיימה במקרה בסטודיו ברמת השרון ,הובילה את יעל ארליכמן לקריירה מרשימה כאמנית מוערכת בכל העולם. בספריה לילדים ה צילום:אורנה כהן העיתון הקהילתי של רמת השרון /מגוונים 7 המיילדת מוונציה רוברטה ריץ' ,הוצאת כנרת רומן היסטורי .הגטו האיטלקי של ונציה בימי הביניים בזמן המגיפה השחורה. חנה היא מיילדת יהודיה ,הנאלצת ליילד רוזנת ,נוצריה המתקשה בלידה למרות איסור הכנסייה והתנגדותו החריפה של רב הקהילה .איזק ,בעלה של חנה ,סוחר השבוי בידי מסדר האבירים של מלטה ,הדורשים כופר גבוה בעבור שחרורו ,מחכה לפדותו. חנה יודעת שבמעשה הזה היא מסכנת את הקהילה כולה בפעולת תגמול מצד הנוצרים אך היא זקוקה לסכום הגבוה כדי להציל את בעלה .היא מיילדת את הרוזנת ומצילה את יורשו של הרוזן, בכך מסכנת את עצמה ואת חירותו של בעלה ומתחילה את המסע שלה למלטה. הספר מצליח להעביר את ריחות תעלות ונציה של ימי המגיפה ,את המראות הקשים ,את הזלזול באדם השונה .אבל יחד עם זה את האנושיות הטמונה בכל אחת מהדמויות שחנה ואיזק פוגשים. 8 מגוונים/העיתון הקהילתי של רמת השרון מרץ 2015אדר-ניסן תשע"ה גיליון מס' 24 פסגת המצוינות מרכז חדש ברמת השרון לוקח את עולם השיעורים הפרטיים צעד קדימה ומעניק לתלמידים עזרה בלימודים על ידי מורים מקצועיים באווירה פסטורלית. נתפרנס?" התלוננה אחת האמהות .ויש גם חלוקת עבודה" .שאלות קשות במתמטיקה /פיזיקה /כימיה זה אבא ,שאלות קשות בספרות/תנך/הבעה זה אמא "....כך תארה ג .בשיחה עם חברה בפייסבוק. המעורבות הפעילה של ההורים בתחום שעורי הבית היא יותר בכתות הנמוכות. בשלב זה של הלימודים ההורים יכולים יותר לעזור ברמת הידע והמעורבות יורדת בהדרגה .עם הגיעו של התלמיד לחטיבת הביניים ולתיכון ,אז גדל הנטל הכלכלי הבא לידי ביטוי בשעורים פרטיים. צילום :נעמי קוריאנסקי י מאת נעמי קוריאנסקי "ישבתי בבית ,כססתי ציפורניים ,הייתי חרדה ,הרגשתי שזה הולך להגיע ולנחות עלי ,ואז זה הגיע ,אני מודה שקצת התגריתי בגורל ומיוזמתי נכנסתי למייל שלי ,מה לעשות אני בחורה סקרנית, בתחילה הייתה שם כותרת צבעונית תמימה אבל לבסוף הופיעו האותיות הקטנות, מה זה אתם שואלים??? ובכן שוב הגיע מייל עם שעורי בית מהגננת של עומרי. אני שוקלת להתפטר מעבודתי ולהקדיש את חיי לשעורי בית מהגן ,לא זכור לי דברים כאלו בימיי בגן ,או שמא אני לא זוכרת?! טוב עוד לילה קשה יעבור עלי, אני מרגישה איך הלחץ משתלט עלי ואני מתחילה לקרוס מרוב המטלות לגן ,מה יהיה כשהוא יגיע לבית ספר ,אני יודעת שזאת רק ההתחלה וילך ויהיה יותר קשה". "לא נעים לי כבר עכשיו להכניס אותך ללחץ ולאתגר אותך" ,עונה לה חברתה אבל כשעומרי יהיה בכיתה ז' ,המצב יהיה הרבה יותר מסובך ,כי יש לעשות עבודת שורשים ומי שצריכה ללכת לראיין את סבא וסבתא ולכתוב את העבודה היא ..אמא!!". כך מתארת ק .בהומור את תחושותיה ולמעשה גם את תחושותיהם של הורים רבים אחרים בנושא שעורי הבית. בתקופה שאמצעי התקשורת כה נגישים והאתרים החברתיים מעלים כל נושא לדיון, נושא שעורי בית עולה כאחד הנושאים המרכזיים המעסיקים מאוד את ההורים. שעורי הבית שהוכנסו למערכת החינוך במאה ה ,18-כפי שמציין הפילוסוף מישל פוקו ,כגורם שעשוי לתרום להישגי התלמיד ,הם נושא שנוי במחלוקת ,ולמרות הדעות בעד ונגד ,עדיין הם מהווים גורם משמעותי בתהליך הלימודים של התלמידים .אין עוררין על העובדה ,שיש להם השפעה על המערכת המשולשת הורים ,מורים ,תלמידים .השפעה זו מקבלת ביטוי בשיחות המתנהלות בין ההורים באתרים למיניהם .ההורים הרואים חשיבות רבה בקדום ילדיהם ,מתייחסים ברצינות למטלות שמטילה מערכת החינוך ומשתדלים שיבוצעו כהלכה .בדיקת שעורי מערכת החינוך רואה בלימודים את תחום אחריותם של התלמידים ,ולשעורי הבית יתרון חשוב בחינוך הילדים ללקיחת אחריות .מעורבותם הפעילה של ההורים, כמו בהכנת עבודות ,מעבירה את המסר, שהאחריות על הכנת שעורי בית היא שלהם ומסירה את האחריות מהתלמידים .זו אחת הדוגמאות ,שבעטיה קבלו ההורים את התואר "הורי הליקופטר" או התואר שניתן להורים לאחרונה" :הורי מכסחת דשא", הורים המסירים כל מכשול בדרכו של ילדם ,כמו התערבותם בהכנת שעורי בית. הורים המונעים מילדם כל התמודדות עם קשיים ופוגעים בכושר עמידותו בחיים. מספרת אחת המורות" ,בכיתתי אובחן תלמיד ,שבכל פעם שנשאל שאלה קבל עוויתות בגופו מלחץ שמא יטעה .בשיחה עם ההורים התברר ,שאביו הממונה על בדיקת שעורי הבית ,עושה זאת בדקדקנות מרבית ולעיתים אף כועס כשמגלה שמגלה טעות .ההורה אכן הסביר שהוא רואה חשיבות רבה בהצטיינותו של בנו כאמצעי חשוב להצלחתו בחיים. המורה וההורים שקיומו של המרכז "פסגה -המרכז לפיתוח המצוינות" הובא לידיעתם ,קידמו את המקום בברכה פסגה -המרכז לפיתוח המצוינות ,מאפשר לכל תלמיד, תמורת תשלום בעלות של פחות משני שעורים פרטיים לחודש ,לקבל שרותי לימוד והעשרה מתי שירצה ,וכן להכין שעורי בית בהשגחת מורה מקצועי. הבית ,הכנת הילד למבחן ,כמו גם לעזור בקשיים שהתעוררו בחומר הנלמד ,מכבידה מאוד על ההורים .הם נאלצים לעשות זאת לאחר יום עבודה מתיש ,בשעות הערב, בנוסף למטלות נוספות .במרוץ למצוינות מקפידים ההורים להעניק לילדיהם גם העשרה ספורטיבית ואינטלקטואלית ובסוף יום הלימודים מתחיל סבב החוגים. "גם לעזור בהכנת עבודה מורכבת לביה"ס וגם הלו״ז ,חסרה הגמישות בהגשתה .מתי כפתרון מעולה לתלמידים הן בהכנת שעורי בית והן בקידומם למצוינות והחשוב מכל ,כגורם התורם להפגת המתח ומחזיר במערכת היחסים משפחתית את האחריות על הלימודים לתלמיד. הקמפוס פסגה -המרכז לפיתוח המצוינות, הוקם השנה ברחוב הנוער ,ביוזמתו של שרון אביטוב ובניהולה של נורית צ'רני המנהלת הפדגוגית .המרכז מעניק לתלמידי רמת השרון שרותי ידע והעשרה על ידי מיטב המורים (מורים מקצועיים ,שחלקם מלמד בבתי הספר ברמת השרון. (כמובן שישנה הקפדה שלא ילמדו את תלמידיהם) במקום המאובטח במצלמות אבטחה ,יש מבנה ובו מספר חדרי לימוד והוא מוקף ברחבת דשא ועצי ירק המקנים למקום סביבה פסטורלית נעימה .בביקורי במקום ביום שישי בצהרים ,שלושה מתוך חדרי הלימוד היו תפוסים .באחת למדה קבוצת תלמידי כיתה ז' מתמטיקה לבחינה, בחדר השני ישבה קבוצת תלמידים ולמדה אזרחות ובשלישית למדו מורשת. בניגוד לשיעורים הפרטיים -תעשיה המגלגלת כמאה מיליון דולר בשנה, הניתנים פעם בשבוע במקצוע יחיד ועלותם יקרה ,פסגה -המרכז לפיתוח המצוינות, מאפשר לכל תלמיד ,תמורת תשלום בעלות של פחות משני שעורים פרטיים לחודש, לקבל שרותי לימוד והעשרה מתי שירצה, וכן להכין שעורי בית בהשגחת מורה מקצועי .ניתן גם לשלם תשלום חד פעמי, שהוא בעלות נמוכה מאוד ,עבור שעור אחד הנמשך שעתיים. הלימודים נערכים בקבוצות קטנות של חמישה עד שישה תלמידים" .ובכלל" העיד אחד התלמידים שבא ללמוד אזרחות "הרבה יותר נעים ללמוד עם חברים", "אני מרגישה שמאוד התקדמתי" ,הוסיפה אחריו תלמידה שבאה ללמוד מתמטיקה, "הציונים שלי מאוד השתפרו" תשובות כגון אלה התקבלו מכל התלמידים שנשאלו על תרומתו של המרכז ללימודיהם. המקום ,שזו שנתו הראשונה הולך וצובר צובר תאוצה .יותר ויותר תלמידים מתוספים לרשימת המנויים ,וכמו שאמרה נורית "אנחנו כבר נערכים לעזור לתלמידים לקראת בחינות המגן והבגרויות". כשמדברים עם שרון אביטוב יוזם הפרויקט על פסגה ,עיניו בורקות והוא כולו מתלהב מכך שחזונו להקים "בית" כלשונו לאנשי רמת השרון קרם עור וגידים .ברוב גאווה לקח אותי לסיבוב במבנה ,כשהוא מפרט באוזני את תכניותיו לעתיד המקום. בחזונו רואה שרון את המקום מאוכלס בתלמידים מכל הגילאים ,הבאים לפסגה לא רק ללמוד .במקום מתוכננת פינת קפה ושתיה קרה ,כדי שהתלמידים ומבוגרים יוכלו לשבת ולקיים במרכז מפגשים חברתיים באווירה נעימה וירוקה .בסיורנו, מצביע שרון על שני עצי זית עתיקים שהביא במיוחד למקום ,מאחר ועצי הזית מסמלים כדבריו יותר מכל את השורשיות הישראלית ציונית ,וזהו מהות העניין אומר שרון "לדאוג לחינוכו ותרבותו של הנוער הישראלי בבית -פסגה". "פסגה -המרכז לפיתוח המצוינות" היא עוד יוזמה פרטית של אדם שאיכפת לו. העיתון הקהילתי של רמת השרון /מגוונים 9 מרץ 2015אדר-ניסן תשע"ה גיליון מס' 24 ה לקנות דירה היום או לגור בינתיים בשכירות המחיר הגבוה של דירות הופך למטריד יותר ויותר והינו אחד הנושאים החמים בשיח הציבורי ובתקשורת .אמנם קובעי מדיניות צופים השכם וערב בבלימה של המחירים ואף ירידה ,אולם תחושת הציבור היא כי למרות ההבטחות, מחירי דירות בישראל לא ירדו .בעיקר כי "האוצר לא יוותר על הכנסות". המחירים הגבוהים של היום הינם ,למעשה, מס כבד ביותר ,המוטל ברובו על הדור הצעיר ,באופן פרדוקסלי -על ידי הוריו, למשך שנים רבות .אם רוצים להעמיד את הסוגית מימון התקציב לדיון ,יש לבחון את יתרונות וחסרונות מס זה לעומת כל מס אחר. את חוסר ההיגיון הכלכלי שבמחירי הדירות הנוכחיים אפשר לראות באמצעות השוואתם לשכר .כך ,בסוף שנות ה'80- עמד מחירה של דירה ממוצעת בישראל על כ 70-חודשי שכר .עם העלייה מארצות חבר העמים לשעבר ,עלה המחיר לכ 95-חודשי שכר והתייצב שם למשך כמעט שני עשורים ,ואילו היום מחירה של דירה ממוצעת בישראל עומד על כ140- חודשי שכר ,כ 1.33 -מיליון שקל .בכל קנה מידה ,וגם בהשוואה בינלאומית ,זהו מחיר בלתי הגיוני בעליל ,שאין מאחוריו כל סיבה כלכלית אמיתית. אם המחיר הריאלי ירד בכל זאת ,בחזרה לפחות מ 100-חודשי שכר (וגם אז נהיה בין היקרים ביותר בקרב מדינות המערב), המשמעות תהיה ירידת מחירים ריאלית של כ .30%-בתרחיש כזה יגיע מחירה של דירה ממוצעת במחירים של היום לכ 930 -אלף שקל .ההפרש בין קנייה היום לבין קנייה במחיר כזה יכול להעניק למשפחה ריהוט קומפלט לדירה החדשה ,וגם מכונית חדשה. טוב יותר משיחה של אריאלה ,לא? בשש השנים האחרונות עלו אמנם מחירי דירות בארץ בכ 50%-ריאלית (בניכוי האינפלציה) ,אולם לא תמיד המחירים עלו .במהלך 17שנים (!) מתוך 40השנים האחרונות ,למעלה מ 40%-מהזמן הכולל, מחירי דירות הריאליים ירדו :כך היה בין השנים '74ל ,'77בין '85ל '87 -ובין '98לבין .2007לפיכך אנו מעריכים ,כי כאשר היצע יתרחב מ 40-ל 60-אלף דירות חדשות כל שנה ,המחירים ירדו .בהיצע גדול גם הפגיעה בתקציב צפויה להיות מתונה יחסית ,כי על הירידה במחיר יפצה מספר גדול יותר של עסקאות .אנו תקווה ,כי זה יהיה הדגל החברתי של הממשלה הבאה. על אף המחירים הגבוהים ,יש הסבורים, כי "עדיף לשלם משכנתא במקום לזרוק כסף על שכר דירה" ,אולם זה לא בהכרח נכון .ננסה להדגים במספרים שני מצבים: האחד ,קנייה היום של דירה למגורים בשווי 1.33מיליון שקלים; השני ,מגורים בשכירות תוך המתנה לירידת המחירים וקנייה של דירה בשווי 930אלפי שקלים בתום ירידת המחירים .התקופה שתבחן הינה כ 18-שנה ,שהיא תקופת המשכנתא על פי הנתונים לשנת :2014 בקנייה היום ובמימון ע"י משכנתא בהיקף של 60%מערך הדירה ,צריך עדיין זוג צעיר הון עצמי של כ530- אלף שקל ,מספר מבהיל כשלעצמו. בריבית שנתית של ( 2.8%נתוני ההחזר החודשי לבנק ,)2014 יעמוד על כ 4,600-שקלים בחודש. מנגד ,שוב על פי נתוני ,2014יש לזוג אפשרות לשכור דירה בכ 3,700-שקלים לחודש. אם נניח כי הירידה במחיר תהיה הדרגתית ,ותמשך אפילו 7שנים, מגורים בשכ"ד יחסכו לזוג כ900- שקלים לחודש .את הכסף ,יחד עם ההון העצמי ,הזוג יכול להשקיע בדומה להשקעה של כספי הפנסיה. גם אם התשואה הריאלית על הכסף ב 7-השנים הקרובות תהיה אפס ,הסכום שיעמוד לרשותו בתום התקופה יהיה כ 610-אלף שקל כ65%- ממחיר דירה לאחר ירידת המחירים. הזוג ייקח משכנתא רק בגובה 35%מערך הדירה וזאת לתקופה של 11השנים ,כדי להשלים את תקופת ההשוואה. למרות שהריבית תהיה כנראה כבר הרבה יותר גבוהה ,בגלל שתידרש משכנתא בהיקף נמוך יותר ,ההחזר החודשי לבנק יעמוד רק על כ 3,000-שקלים. בגלל עליית הריבית ,גם ההחזר החודשי של זוג שקנה דירה בתחילת התקופה יעלה וצפוי לעמוד על 5,100שקלים. כך ,במהלך 18שנה ,זוג שיקנה דירה עתה ישלם כל חודש ב 7-שנים הקרובות 4,600שקלים ו 11-שנים 5,100שקלים, תשבץ היגיון קל מס' 7 ויגור בדירה משלו כל התקופה .מנגד ,זוג שיגור בשנים הקרובות בשכירות ישלם כל חודש במהלך השכירות 3,700שקלים וכהחזר משכנתא ,בשנים בהם כבר יגור בדירתו ,כ 3,000-שקלים .נכון ,לא תמיד נוח לגור בארץ בשכירות ,אך ההפרש המצטבר העצום 400אלף שקל בקירוב - מחייב מחשבה .מובן שמול שתי החלטות הקצה אלה ,ישנו מרחב גדול של אפשרויות החלטה. בכל מקרה ,אם מצאתם את דירת חלומותיכם ואינכם יכולים להתאפק ,העדיפו משכנתא לתקופה ארוכה .אם התקופה קצרה ,ההחזר החודשי גבוה יותר (גם אם הריבית נמוכה יותר) .ההבדל בין משכנתא בגובה של כ 800-אלף 60%( ₪מערך דירה של 1.33 מיליון ,)₪שנלקחה לתקופה של 10שנים, לבין משכנתא דומה ,שנלקחה ל 20-שנה - יכול להגיע ליותר מ ₪ 3000-לחודש (!). הארכת משך התקופה אינה לשווא. ההפרש בהחזר החודשי יכול להכריע, על פני עשור שלם ,את רמת החיים שלכם -אם תצאו לחופשה ,איזה חוגים יקבלו הילדים ,האם תחליפו את הרכב, כמה יכביד עליכם טיפול שיניים וכד'. ד"ר רחל שיינין היא מנכל"ית מודלים שוקי הון בע"מ ,חברה לניהול נכסים פיננסיים ,אשר הינה בעלים גם של מודלים קרנות נאמנות בע"מ ,חברה לניהול קרנות. אין לראות בכתבה זו תחליף לשיקול דעתו העצמאית של הקורא ,או הזמנה לבצע השקעות או עסקאות כלשהן .במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק. ד"ר רחל שיינין ,מנכ"לית מודלים שוקי הון[email protected] , מאת עו"ד יובל חמצני מאוזן: .1דיל במשק נשמע כקניית בית מפואר ( .6 ;)5,4אדם מבן-שמן ? ( .7 ;)2סיוט של משחק (;)4 .9מפלגה ברצינות ? ( .11 ;)2אטם לא בכוונה ( .12 ;)3הושת עליו פיקוח בפקודת הכתר (.13 ;)5 גיורת ידועה בקשר ( .14 ;)3משכן אינדיאני מעורות וגומי ? ( .16 ;)5שי ביישוב על ההר (עפ"י אתי גולן)( .18 ;)3נע וחוזר תקיף (.19 ;)2קצין ,שים ידך על המחבל ! (עפ"י מימי אילן)(.20 ;)4 . דורס נקודת ציון ( .22 ;)2מאמן ישראלי על גשרון יפני (.)5,4 מאונך: . 1סופר מלא עיטורי גבורה ? ( .2 ;)3,4אשף חוזר בהליקופטר (עפ"י רוני גרוס)(+8( .3 ;)4 מאונך) ניתח כלי נשק קדום ( .4 ;)4מוכנות לשבות (עפ"י מימי אילן)( .5 ;)5להאיץ מישהו לא מוכר בלשון זכר (עפ"י רוני גרוס)( .8 ;)4ראה 3מאונך ; .10קנאת הסיניות דקות מבט? (;)3,4 .12פקודה מספקת לתענית (.13 ;)3לא גשמי יחזור וישמיע קולות ( .15 ;)5החורש שלי ושל אהוד הפרשן ( .16 ;)4מסביר על הסירה ( .17 ;)4תווית ששמים כשחוזרים לקיבוץ ( .21 ;)2מסך בהצגה (.)2 10 מגוונים/העיתון הקהילתי של רמת השרון 4x4 כמה פעילות גופנית צריך הכלב? טעות נפוצה של בעלי כלבים הינה שאם יש חצר הכלב יכול לרוץ שם .אך הם שכחו שאחד המניעים החזקים לפעילות הינה האינטראקציה החברתית איתם .הכלב לא ירוץ ויקיף את הגינה לבדו. מרץ 2015אדר-ניסן תשע"ה גיליון מס' 24 מסע של הישרדות מאת ד"ר מיכל קירשנר* כלבים נולדו כדי לעבוד - לצוד ,להביא וכדומה .כיום העבודה העיקרית של רובם הינה להיות כלב לוויה ,או במילים אחרות לחמם את הכורסא לפני שהבעלים מגיעים... אולם הצורך לפעילות עדיין קיים .ברגע שאנו לא מפנים מקום לצורך זה אנו יוצרים תסכול, אשר במהרה יוביל לבעיות התנהגות שונות. מרץ 2015אדר-ניסן תשע"ה גיליון מס' 24 וסוביבור .במחנה היה גם וועד יהודי והם הרכיבו את רשימת המשולחים .סה"כ שולחו משם ב 1944 - 1942 -יותר מ 102,000 -יהודים וחזרו רק .5,000 "ביוני 1943נלקחנו ל"ווסטר בורק". ידענו שזה לא טוב אבל לא ידענו מה בדיוק מתרחש .הוריי ואחותי עבדו. גרנו בצריף ,לכל אחד היה דרגש3 , קומות של דרגשים ,כ 150 -אנשים בצריף ,אולי אפילו יותר .בכל יום שני בערב היה מתח כי פרסמו את רשימת הנשלחים למחרת לאושוויץ. אני הייתי בת ,14שבעה חודשים הייתי עם המשפחה ב"ווסטר בורק" .היו לנו קשרים עם מישהו מהוועד היהודי וכך אפשרו להורים "לבחור" בין אושוויץ לברגן בלזן. מרטי דותן ,תושבת רמת השרון ,מתנדבת פעילה ובעלת אות יקירת העיר ,חוזרת לתקופת ילדותה בהולנד בזמן מלחמת העולם השנייה ולסיפור ההישרדות האישי שלה. אז עכשיו כשמתחיל להתחמם זהו בדיוק הזמן להוציא את האף של הכלב ושלנו החוצה. למה חשובה פעילות הגופנית של הכלב? בריאותית נפשית קשר עם הבעלים מניעת בעיות התנהגות. דגשים לפעילות ספורטיבית עם הכלב: מצב בריאותי -חשוב להתייעץ עם וטרינר לפני שתבחרו איזו פעילות גופנית תעשו (ריצה ,אופניים ,ספורט כלבני וכ"ו). גיל הכלב -גור (עד גיל שנה בערך) ,כלב מבוגר ( מעל גיל .) 7 גורים עוד לא השלימו את בניית מסת השריר שלהם ,ומערכות הגוף עדין נבנות ועדינות ,צריך לתת זמן לשרירים ולמפרקים להיבנות בין האימונים .כמו כן לגורים גם יכולת ריכוז נמוכה ,לכן לגורים בד"כ מומלצת פעילות קצרה עם הרבה הפסקות. צילום :פרטי גודל הכלב -לדוגמא כשהכלב קטן יותר הוא צריך להספיק יותר צעדים ,מאשר כלב גדול לכן יתעייף יותר .כלב גדול מאד לרוב יהיה מסורבל ולא יתאים לפעילות של קפיצות. לתת להקפיד חשובות: נקודות לכלב אוכל לאחר הפעילות הגופנית כלבים אינם מזיעים לכן לוקח להם זמן רב יותר לצנן את עצמם. לעיתים המדרכה חמה. כלבים כהים מתחמים מהר יותר. לכלבים אין נעלים ,בדקו שכפות הרגליים שלהם אינן נפצעות .פעילות מנטאלית גם מעייפת את הכלב ( 30דק פעילות פיזית = 10 דק פעילות מנטאלית) והנקודה הכי חשובה -לא לשכוח ליהנות. *הכותבת היא ד"ר לביולוגיה ומאלפת כלבים לשאלות: www.Mixdogs.Area.Co.il אימא בחרה בברגן בלזן משיקולי מיקום גיאוגרפי ,גם אז עוד היו לנו אשליות שדברים יסתדרו .בברגן בלזן היו מספר מחנות מופרדים ע"י גדרות תיל .הנוף היה מוכר -צריפים ,דרגשים, צפיפות ,רעב ,מחלות וחורף קר מאד. אני עסקתי בניקיון וטיפול בילדים .יום אחד אבי יצא בבוקר למקום הריכוז, היכן שיוצאים לעבודה .היה קור אימים והוא הלך קצת כדי להתחמם ועל כך ספג מכות רצח מהקאפו .אירוע זה שבר את אבא ומאז הלך ודעך, איבד את הרצון לחיות וניפטר .היו הרבה מקרי מוות ממחלות ומרעב". מה החזיק אותך בתקופה הקשה הזו? "אני חושבת שהדת והאמונה והקשר בין הנוער הציוני במחנה .אני זוכרת שיום אחד קראה לי חברה לבוא לגדר התיל ,שם פגשתי את חברתי מהעבר, אנה פרנק .אנה ואחותה מרגוט היו בנות הגיל שלי ושל אחותי .המשפחות הכירו, התראינו בשבתות ובשעורי העברית. נזכרתי שיום אחד אבא ,בעבר ,אמר שמשפחת אוטו פרנק ברחו לבלגיה ואף "שלחו" משם גלויה .על כן מאד הופתעתי לפגוש את אנה שסיפרה כיצד התחבאו ואמרה שהמצב הבריאותי של אחותה ואמה לא טוב .בשנת 1945 הגרמנים לקחו אותנו מברגן בלזן ל"צלה" .הלכנו לשם שמונה ק"מ והוכנסנו לרכבת .שלחו אותנו למקום שלא הייתה בו נפש חיה .פתאום ראינו חיילים רוסים שאמרו ,יש פה כפר קטן תסתדרו לבד. היינו רעבים וחלשים ,אימא שקלה 30 ק"ג .כעבור מספר שבועות נכנסו לכפר חיילים אמריקאים .לבסוף ,בעזרת הצלב האדום ,חזרנו להולנד ולאמסטרדם". מה הוביל להחלטה שלך להגיע לארץ? לאחר שהתאוששנו מהשנים הקשות, אמא שלי החליטה להישאר בהולנד, אחותי עברה לקנדה ,ואני רציתי להגשים את החלום הציוני ולהגיע לפלשתינה .כשהייתי בת 18בשנת 1947הגעתי לארץ בעלייה ב' באונייה אקסודוס .הדרך לארץ לא הייתה קלה, הגענו לחיפה והבריטים העבירו אותנו לאוניות ליברטי .שטנו לצרפת ומשם דרך גיברלטר ,להמבורג בגרמניה. הורידו אותנו בכוח ונשלחנו למחנה ברגן בלזן ,שהפך למחנה "שארית הפליטה". קיבלנו מסמכים מזויפים ומשם לצרפת, למרסי ובאונייה טרנסלבניה עלינו לארץ .ירדנו בחיפה ישר למשוריינים, דרך ואדי מילק לקבוצת שרון .בשנותי בארץ התגוררתי במספר מקומות ובין השאר 25שנים באילת .מזה 27שנים אני תושבת רמת השרון .לא היה לי אף קרוב בארץ ורוב בני המשפחה של הורי נספו בשואה .הקמתי משפחה ואני שמחה ומאושרת בחלקי ,רק שהאמונה באל כבר לא מה שהייתה". גם השנה זוכרים אבל אחרת .זיכרון בסלון... כלב מבוגר -כמובן שכלב מבוגר זקוק לפחות פעילות ,אך אל לנו לשכוח כי כלבים פעילים עד יומם האחרון. גזע הכלב -לכל גזע יש את מאפיין הפעילות שלו :לרוץ ,לקפוץ ,למשוך ,לחפש ,להביא. לדוגמא :כלבי צייד בנויים לריצות קצרות ומהירות ,ריצות ארוכות יכולות לפגוע במפרקים. העיתון הקהילתי של רמת השרון /מגוונים 11 נ ז צילום :פרטי מאת שרה זאבי "נולדתי בשנת 1929באמסטרדם ,היינו משפחה קטנה של ארבע נפשות .אבי עבד בבית חרושת לייצור ביליארד שהיה שייך למשפחה ,אימי נשארה איתי ועם אחותי ,אלזה בבית .אני זוכרת כאשר הייתי בת ארבע ,החלו להגיע לביתנו בני משפחה ומכרים שברחו מגרמניה, וישנו אצלנו בעליית הגג .אמא שלי תמיד אמרה בביטחון שהיטלר לא ייכנס להולנד כי גם במלחמת העולם הראשונה זה לא קרה" .מספרת מרטי דותן ,בת ,85 תושבת רמת השרון ,נשואה לבוב ,אמא, סבתא וסבתא רבא ,ומתנדבת פעילה ונמרצת בעיר .מרטי נזכרת בשנות ילדותה בהולנד ,לחיים במשפחה קטנה וחמה ,לריח העץ שהיה עולה מבית החרושת שביתם היה מעליו ,והביטחון והשקט שסבבו את החיים הפשוטים. מתי הכל השתנה? "ב 1939-הגרמנים נכנסו לפולין והיטלר נחל הצלחה בכיבושיו ,ושנה לאחר מכן הכוחות הגרמנים הגיעו להולנד .הייתי אז ילדה בת אחת עשרה ,למדתי בבית ספר בשיטת מונטסורי ומאוד נהניתי מהלימודים .פעמיים בשבוע הלכתי אחר הצהריים ללימודי דת בבית הכנסת הרפורמי בעיר ,שהוריי היו בין מייסדיו. אני זוכרת היטב את ימי הכיבוש". הולנד נכבשה בחמישה ימים ,באותה תקופה היו בהולנד 150,000יהודים, 80,000מהם באמסטרדם. לאחר הכיבוש ,הגרמנים הטילו המון הגבלות וצווים על היהודים .אסרו עליהם להיות מחוץ לבית בשעות הערב והלילה, שעות הקניות הוגבלו לשעתיים ביום, חייבו אותם למסור זהב ,אסרו עליהם לנסוע ברכבת ,להיפגש או להתארח אצל גויים והגבילו אותם לחיות מסכום של 250 גולדן בחודש ,שהיה סכום מועט מאוד. "ההגבלות עלינו היו קשות ואילצו אותנו להתמודד עם המון שינויים .הייתי צריכה ללכת ברגל לבית הספר במשך שעה, בגשם ובשלג .לבית הספר ,בו למדו גם גויים ,נכנסנו מהשער האחורי כאשר על דש הבגד היה מודבק הטלאי הצהוב .אבל זה היה רק התקדים למה שבא אחר כך". כאשר דותן מתייחסת למה שקרה אחר כך ,היא מתכוונת לתקופת המלחמה .מעט לפני פרוץ המלחמה הוקם במזרח הולנד מחנה פליטים "ווסטר בורק" אליו נשלחו יהודים שנמלטו מגרמניה הנאצית. ביולי 1942הפך המחנה באופן רשמי ל "מחנה מעבר" בניהול גרמני .האסירים נשלחו ברכבות מזרחה ,בד"כ לאושוויץ מפגש זיכרון בסלון 2014 זיכרון בסלון התחיל בערב אחד ,בסלון אחד לפני חמש שנים ,מתוך תחושה שהזיקה שלנו לטקסי יום הזיכרון ביום השואה הולכת ונחלשת משנה לשנה וכי לרבים מאתנו אין דרך טובה להתחבר ליום הזה ,לעסוק בו ,להזכר ולחשוב. בין הטקסים הפורמליים לבריחה לטובת צפייה בסדרות יום הזיכרון בסלון. "זיכרון בסלון" זו השנה החמישית ,הולך והופך לתופעה חברתית בהיקפים גדולים. בכל שנה מצטרפים עוד ועוד אנשים ובוחרים לציין את ערב יום השואה בסלון ביתם ,באופן אינטימי הכולל שיחת עדות עם שורדי שואה ,פעילות אמנותית ,ודיון פתוח ומשמעותי בין כלל המשתתפים. זיכרון בסלון מגיע לדור חדש ומאפשר שיח מעמיק על השואה ועל השלכותיה השונות בעבר ,בהווה ובעתיד ,שיח לא פורמלי חוצה גבולות תרבותיים או פוליטיים על הזיכרון והקשר לישראל בשנת .2015גם השנה במקביל לטקסים הממלכתיים יציינו את ערב יום השואה בסלונים רבים ברחבי הארץ ובעולם בצורה קצת אחרת. זיכרון בסלון מציע אלטרנטיבה משמעותית לכל מי שמחפש דרך אחרת לציון יום השואה ,להתחבר ,להקשיב ולשתף. לפרטים נוספים אודות האפשרות לארח ולהתארח ,כנסו לאתר שלנו: w w w . z i k a r o n b a s a l o n . c o . i l1 ברמת השרון זו השנה השנייה שהמרכז העירוני להתנדבות מארגן את המפגשים. לפרטים נוספים והצטרפות כמארחים או מתארחים צרו קשר03-7600147 ,03-7600109 : או בדוא"ל: h i t nadvout@migvanim . com 12 מגוונים/העיתון הקהילתי של רמת השרון מרץ 2015אדר-ניסן תשע"ה גיליון מס' 24 ריקודים ונימוסים רחלי כ מאת לאה לדובסקי כאשר אנחנו יוצאים עם ילדינו המקסימים למסעדה ,או מתארחים אצל קרובים, בלתי אפשרי לפעמים ,ליהנות מארוחה תרבותית .הילדים לא נשארים לשבת עד תום הארוחה ,מתרוצצים ,צועקים ,אוכלים עם הידיים ולא משתמשים בסכין ובמזלג. את האתגר הזה ,לקחה על עצמה רחלי מנדלוביץ ,שמנהלת סטודיו למחול וריקודים סלונים במגוונים קרית הצעירים ומשלבת בו גם הקניית נימוסים והליכות ,כמו גם ייעוצי תדמית. הסתקרנתי מאד לקראת הראיון עם האישה, שלקחה על עצמה את המשימה הלא פשוטה, לחולל שינוי בגישה הנונשלנטית והסלחנית כלפי ילדינו ולהפוך אותם למעט אירופאים. נפגשתי עם רחלי ומאד התרשמתי שלה. ומהמקצועיות מהגישה במגוונים שנמצא הגעתי לסטודיו "קרית הצעירים" .כשנכנסתי לסטודיו לא האמנתי למראה עיני ומיד דמיינתי נשים בשמלות מפוארות רוקדות עם גברים הדורים לצלילי שטראוס. הסטודיו מרווח ,מואר ,מרוהט בטעם משובח בסגנון אקלקטי המשלב ריהוט מודרני עם ריהוט בסגנון הוינטג' .במקום וילונות לבנים ,המעטרים את הקירות, כורסאות מזמינות ,מנורות עתיקות, פטפון עתיק ועל המזנון מוצג כינור ובתוכו כלי פורצלן עדינים. יפיפה כל היופי הזה משרה אווירה קסומה, מזמינה ומכובדת ,אשר מכניסה את המבקר לאווירה שונה ,המשרה שלווה ויופי. שאלתי את רחלי מאיפה הרעיון ,היוזמה והמקוריות הזו ונחשפתי לסיפור חיים מרתק של אישה צעירה ודעתנית. רחלי נולדה ברחובות וכבר בגיל 5 נחשפה לריקוד הבלט .כשהייתה כבת עשר הוריה יצאו לשליחות בארגנטינה. "זה לא פשוט וקל לעקור ילדים מסביבתם המוכרת ללא ידיעה מה מצפה להם במקום החדש וללא ידיעת השפה. אך ההורים שידרו אמון בילדיהם להשתלב". ביכולתנו והאמינו ואכן רחלי למדה בבית ספר אמריקאי עם עוד ילדי דיפלומטים ,ותוך מספר חודשים דיברה אנגלית וספרדית והתמודדה עם חבורת ילדים שהייתה גם עוינת לפעמים. כאשר הוזמנה למסיבות בת מצווה וחברתיים דיפלומטיים ולאירועים שונים ,נחשפה רחלי לקודי התנהגות שונים מאלה שהיו נהוגים בארץ. מסיבות בת מצווה הצריכו לבוש פורמאלי מכובד ,ישיבה סביב שולחנות ,נימוסי שולחן נאותים ,שימוש נכון בסכין ומזלג, שימוש בכוסות מיוחדות לשתייה ועוד כללי התנהגות המונהגים בסביבה כזו. רחלי הפנימה את כל הנימוסים ומצאה שהם מוסיפים יופי ותרבות לחייה. בכל התקופה הזו לא עזבה רחלי את אהבתה הילדות בארגנטינה ,לימודי הבלט והחשיפה לתרבות ולמנהגים זרים, הביאו את רחלי מנדלוביץ להקים ברמת השרון בית ספר לריקודים המשלב נימוסים והליכות. לריקוד. כאשר חזרו לארץ ,שילבה רחלי לימודים אקדמאיים יחד עם הוראה של ריקודים סלוניים .לסטודיו הגיעו גברים ונשים, שרצו ללמוד לרקוד וכמו כן חתנים וכלות, שתרגלו את ריקוד החתונה המיוחד להם. לאחר השתלמויות בארץ ובחו"ל קבלה תואר נוסף כיועצת תדמית והחלה ללמד ילדים ומבוגרים ריקודים סלוניים יחד עם יעוץ תדמיתי. בסטודיו ניתנים השיעורים היפיפה במגוונים קרית הצעירים, שהוא יחיד וייחודי באזור השרון. השיעורים מיועדים לבנים ובנות מגיל 5-18 בחלוקה לקבוצות גיל תואמות וללימוד מגוון ריקודים כגון :ואלס ,מרנגה ,סווינג ועוד. כל שיעור מתחיל בשיחת קבלת פנים תוך שאלתי את רחלי כיצד היא מקנה לרקדנים הצעירים נימוסי שולחן והיא סיפרה, שהיא מלמדת אותם את הכללים תוך כדי ארוחה מודרכת עם כלי פורצלן הדורים .הילדים לומדים שימוש נכון בסכו"ם ,ישיבה נכונה ליד השולחן -מתי מתיישבים ומתי קמים .כמו כן ,התנהלות לפי הקודים האופיניים לכל אירוע. הדרכה זו מכינה אותם להתנהגות מנומסת ותרבותית במקומות ציבוריים כגון :מסעדות, אירועים משפחתיים וכמובן לנסיעות לחוץ לארץ ,מה שמאפשר לילדים לעבור תהליך של רכישת מיומנויות והרגלים לכל החיים. במקום מתקיימים גם שיעורי ריקוד למבוגרים :זוגות טרום נישואין ,שיחד עם צעדי ריקוד החתונה ,לומדים גם כיצד הסטודיו מעוצב בסגנון מודרני מעורב עם וינטג' .וילונות לבנים המעטרים את הקירות ,כורסאות מזמינות ,מנורות עתיקות ,פטיפון עתיק ועל המזנון מוצג כינור יפיפה ובתוכו כלי פורצלן עדינים .כל היופי הזה משרה אווירה קסומה. נתינת תשומת לב אישית לכל ילד .לאחר מכן נכנסים לעבודה עם הגוף בשילוב מוסיקה מתאימה ,תוך שימת דגש על תרגילים ליציבה נכונה ,הליכה וישיבה נכונה ,בין השאר עם ספר על הראש. במהלך השיעור רחלי משתדלת ,לדבריה, לתת תשומת לב לכל ילד בנפרד ,תוך עידוד ותמיכה ללא ביקורת וללא תחרות ,אלא ממקום של הקניית ביטחון אישי והעצמה. בזמן הריקוד ,שמהווה מפגש בין שני אנשים בקרבה גופנית ,רחלי מקפידה להקנות הרגלי שמירה על המרחב האישי של כל אחד ואחת ,הגיינה אישית וגם שמירת גבולות ונועם הליכות ,תוך השמת דגש על היחד ועל ההקשבה ההדדית. להתנהל מול האורחים .הכלה מקבלת גם ייעוץ תדמיתי כיצד לשדר אלגנטיות וחן, גם תוך כדי צעידה על עקבים גבוהים. שאלתי את רחלי כיצד נוכל ליהנות מהסטודיו גם אנו כאנשים מבוגרים והיא סיפרה ,שנוסף ללימוד ריקודים ,נערכים במקום גם מפגשי נשים סביב שולחן והרצאה על דימוי עצמי ותדמית אישית. במקום נערכות גם מסיבות יום הולדת או מסיבות רווקות בדרך מיוחדת וייחודית וגם סדנאות שפונות למגזר העסקי כמו לפרטי. השילוב בין ריקודים סלוניים ונימוסים קיים במקומות שונים בעולם והוא שילוב מנצח.
© Copyright 2024