‫אני לדודי ודודי לי‬ ‫על זוגיות‪ ,‬אהבה והסכמים‬ ‫גיליון מיוחד לחודש אלול‬ ‫אני לדודי ודודי לי‬ ‫גיליון מיוחד לחודש אלול‬ ‫עֹוׂשה לְ עַ צְ מֹו‪]...[ ,‬‬ ‫ָא ָדם ַחי ּבָ עֹולָ ם ֶשאֹותֹו הּוא ֶ‬ ‫ּובַ ַּק ִיץ הּוא יֹוצֵ א ֶאל ִמחּוץ לְ עַ צְ מֹו‬ ‫ּובַ ְּס ָתיו הּוא חֹוזֵר ֲחז ָָרה לְ עַ צְ מֹו‬ ‫רֹואה ֶמה עָ ָׂשה לְ עַ צְ מֹו‬ ‫וְ ֶ‬ ‫ּבַ ַּק ִיץ ַּומה לא עָ ָׂשה לְ עַ צְ מֹו‬ ‫ַמבְ ִחין ּבֵ ין זֶה לְ זֶה ֵּומבִ ין לְ עַ צְ מֹו‪.‬‬ ‫נתן זך‬ ‫עומדות רגלינו בשעריה של שנה חדשה‪ ,‬המקפלת בתוכה אתגרים חדשים ותקוות‪ ,‬ומנופפות לשלום לשנה‬ ‫שסימנו 'אני לדודי ודודי לי'‪ ,‬אנו מבקשות‬ ‫החולפת שמעוררת בנו חשבונות נפש רגישים‪ .‬את גיליון חודש אלול‪ָ ,‬‬ ‫להקדיש לתיקון המעגל הזוגי ולקידום יחסים בריאים ותקינים בין בני זוג‪ ,‬המושתתים על ערכי כבוד ואהבה‪,‬‬ ‫אחווה ורעות‪.‬‬ ‫גיליון זה מוקדש לאוהבים‪ ,‬לזוגות לפני חתונה‪ ,‬להוריהם ולחבריהם‪ ,‬המבקשים לחזק את הביטחון הזוגי‬ ‫שלהם ושל הסובבים אותם‪ ,‬בין היתר‪ ,‬באמצעות חתימה על הסכם קדם‪-‬נישואין‪.‬‬ ‫אנו מאחלות שתהא שנה זו שנה של עשייה פורייה‪ ,‬של יצירה ואיכות‪ ,‬התפתחות ושגשוג‪ .‬שנה של הגשמת‬ ‫חלומות‪ ,‬של ניסים גדולים ויומיומיים‪ ,‬שנה של מעוף‪ ,‬של התחדשות כוחות‪ ,‬של אהבה ושוויון ביחסים‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫בשורות טובות ושנה טובה‪,‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪2‬‬ ‫שלכם‪,‬‬ ‫גילי זיוון ואפרת רחלי מאירי‬ ‫ֶׁש ֶבר ַּת ַחת ֶׁש ֶבר ‪ /‬אביגיל אנטמן‬ ‫אֹותי‬ ‫אֹותָך וְ ִ‬ ‫ְמנ ַָּסה לְ הָ בִ ין ְ‬ ‫הַ ֶּׁשבֶ ר ֶׁשּלְ ָך ִמ ַּת ַחת לַ ֶּׁשבֶ ר ֶׁשּלִ י‬ ‫עֵ ינְ ָך ַּת ַחת עֵ ינִ י‬ ‫הַ ֵּׁשן ֶׁשּלְ ָך ִמ ַּת ַחת לַ ֵּׁשן ֶׁשּלִ י‬ ‫ַא ָּתה‪ַ ,‬אף ּפַ עַ ם לֹא ּבַ ָּמקֹום הַ ּנָכֹון‪.‬‬ ‫ֲאנִ י ָּת ִמיד לֹא ְראּויָה‪.‬‬ ‫הַ ּכְ ֵאבִ ים ֶׁשּלָ נּו ִחּבְ רּו ּבֵ ינֵינּו‪.‬‬ ‫ּפֹוחד‪,‬‬ ‫ָא ַמ ְר ָּת לִ י‪ֲ :‬אנִ י ֵ‬ ‫אֹותָך‪.‬‬ ‫וַ ֲאנִ י ִראׁשֹונָה ִחּבַ קְ ִּתי ְ‬ ‫הַ ַּמּבָ ט ֶׁשּלְ ָך‪ֲ ,‬אהּובִ י‪ ,‬הּוא הַ ְר ֵחק ִמּכָ אן‬ ‫הַ ְר ֵחק ִמ ֶּמּנִי‪.‬‬ ‫ְמ ַחּפֵ ׂש ִחּבּוק ֶׁשּלֹא ִּת ְמצָ א לְ עֹולָ ם‪.‬‬ ‫חֹוקה‬ ‫ֵאינִ י ּפִ ְסּגָ ה ְר ָ‬ ‫ֲאנִ י ּכָ אן וְ עַ כְ ָׁשו‬ ‫עַ ל ּכָ ל ִׁשּנַי ְּוׁשבָ ַרי וְ עֵ ינַי‬ ‫הַ ְּמ ַחּפְ ׂשֹות ֶאת ִׁשּנֶיָך‪ְׁ ,‬שבָ ֶריָך‪ ,‬וְ עֵ ינֶיָך‪.‬‬ ‫אביגיל אנטמן היא מחנכת בתיכון המסורתי בירושלים‪ ,‬מנחת סדנאות כתיבה‪-‬יוצרת וכותבת טור שבועי באיגרת 'קולך' בשנת‬ ‫תשע"ב‬ ‫ע‬ ‫קשר של אהבה‬ ‫דוד בן זזון‬ ‫ל פי רוב‪ ,‬כשאנשים נשאלים 'מהו הקשר הזוגי האידאלי בעיניך?'‪ ,‬הם עונים‪ :‬קשר של אהבה‪ ,‬חום‪,‬‬ ‫התרגשות ושמחה גדולה‪ .‬כשאדם דתי חושב על נישואין ועל ברית זוגית‪ ,‬הוא צריך להוסיף גם את‬ ‫ממד האחריות‪ .‬הגמרא מספרת ששמעון בן שטח‪ ,‬מראשוני התנאים‪ ,‬היה ממתקני תקנת הכתובה‪.‬‬ ‫המשמעות של תקנה קדומה זו‪ ,‬ששורשיה נמצאים בתורה‪ ,‬היא שקשר זוגי מתאפיין באחריות המוטלת על כל‬ ‫אחד מבני הזוג לדאוג לרעהו‪ ,‬גם במקרה שהזוגיות תיפסק‪ ,‬מכל סיבה שהיא‪.‬‬ ‫'תקנת הכתובה' היא אחת התקנות המדהימות בחוכמתן ובאנושיותן‪ .‬ביסודה היא נועדה להגן על הנשים‬ ‫ולמנוע מגברים קלי‪-‬דעת לגרש את נשותיהם ברגע של כעס או חולשה‪ .‬הכתובה מחייבת את הבעל המגרש‬ ‫לשלם תשלום הגון ‪ -‬מאתיים זוז (סכום שבתקופת חז"ל היה בו כדי לפרנס אדם במשך שנה תמימה)‪ .‬השוט‬ ‫הכספי גרם לאותם גברים להקדיש מחשבה נוספת בטרם יגרשו את נשותיהם‪ ,‬ומנע מהם לפעול בפזיזות‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫לאותן נשים שכן גורשו‪ ,‬סייעה הכתובה בסעד הממשי שהיא נתנה להן בצאתן מבית הבעל‪ ,‬ואפשרה להן קיום‬ ‫בכבוד בתקופה שאחרי הגירושין‪.‬‬ ‫'חרם רבינו גרשם' אסר על גברים לגרש נשים בעל כורחן‪ ,‬אלא בהסכמתן‪ ,‬ובכך הוא למעשה הוביל לכך‬ ‫שתקנת הכתובה התמסמסה‪ .‬מרגע שנוצר הצורך ברצון שני הצדדים בגירושין‪ ,‬בשילוב גישות הפסיקה הנמנעות‬ ‫מלהכריח גבר לגרש את אשתו ושואפות שהגט יינתן מרצונו הטוב בלבד – הפכה הכתובה למסמך שאין בו‬ ‫שימוש ברוב המקרים‪ ,‬שכן בכל ויכוח בין הצדדים‪ ,‬יכול כל צד לסרב לגט עד שתתמלא דרישתו הכספית או‬ ‫דרישות אחרות‪ ,‬וממילא ‪ -‬מה שנרשם בעת הנישואין בכתובה‪ ,‬הופך בעת הגירושין לחסר משמעות‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות התעוררו כמה יוזמות לניסוח הסכמי קדם הנישואין במטרה למלא את הצורך שנוצר‪,‬‬ ‫בעקבות חוסר היכולת להשתמש בכתובה‪ .‬ריבוי הגירושין בחברה בת‪-‬ימינו מדגיש את הצורך בהסדר ראוי‬ ‫ומכובד בין הצדדים‪ ,‬גם כאשר הגירושין מוצדקים בעיני אחד מהצדדים או שניהם‪ ,‬משום שהם תמיד כרוכים‬ ‫בסבל‪ ,‬בעוגמת נפש וכאב‪ ,‬ובקשיי הסתגלות למצב החדש‪ .‬אם בעבר הכתובה הייתה מסמך שנועד להסדיר‪,‬‬ ‫כבר במעמד הכלולות‪ ,‬את סיום הנישואין באופן חד‪ ,‬ברור ומכובד‪ ,‬הרי שכיום אין מסמך דומה שעליו חותמים‬ ‫בני הזוג כשהם בשלב האהבה וההתקשרות‪ ,‬ולכן זוגות רבים מוצאים את עצמם נאבקים במשך שנים בבתי‬ ‫משפט על חלוקת הממון ועל הסדרים שונים ואינם יכולים להשתקם ולפתוח דף חדש בחייהם‪.‬‬ ‫אחד מהסכמי קדם‪-‬הנישואין שהייתה לי הזכות להיות שותף‬ ‫ברור לי שהכתובה שתיקנו‬ ‫ביצירתו‪ ,‬יחד עם הרב אלישיב קנוהל וטו"ר רחל לב‪-‬מור‪ ,‬הוא‬ ‫חז"ל נועדה לתקן מציאות‬ ‫ה'הסכם לכבוד הדדי'‪ ,‬שקיבל לאורך כל הדרך ליווי מקבוצה‬ ‫מייעצת שצמחה מתוך פעילות משותפת עם ארגון 'קולך' ‪-‬‬ ‫לא רצויה‪ ,‬ולכן אין לי‬ ‫דיינים‪ ,‬רבנים‪ ,‬משפטנים‪ ,‬וטוענות רבניות‪.‬‬ ‫ספק שהם לא היו נשארים‬ ‫הרעיון היסודי העומד מאחורי כל ההסכמים הוא‪ ,‬שבתוך‬ ‫אדישים למציאות ימינו‪.‬‬ ‫ההלכה היהודית מצוי גם הפתרון‪ .‬ההסכם נבנה בהשראת‬ ‫הכתובה‪ ,‬דהיינו‪ ,‬דאגה מראש‪ ,‬כבר בשלב הנישואין‪ ,‬להסכם‬ ‫שיאפשר במקרה של פירוק הזוגיות‪ ,‬גירושין מכבדים והגונים‪ .‬במסמך זה הם מקבלים על עצמם‪ ,‬במקרה שחס‬ ‫ושלום הם יצטרכו להיפרד‪ ,‬מסלול מוסכם ביניהם להסדרת הסוגיות המשמעותיות הנוגעות לגירושין‪ .‬בכך הם‬ ‫מבטאים לקיחת אחריות ודאגה זה לזה‪ ,‬ודואגים לצמצם ככל האפשר מחלוקות עתידיות מיותרות שדורשות‬ ‫משאבים של כסף וזמן‪ ,‬וגורמות כאב ועוגמת נפש‪ .‬דווקא בשעה שבני הזוג אוהבים זה את זה‪ ,‬הם מבטאים‬ ‫דרך ההסכם את האחריות שהם לוקחים על הקשר הזוגי שאליו הם נכנסים‪.‬‬ ‫במהלך השנים פגשתי זוגות שהיו בהליכי גירושין‪ ,‬ובמקרים רבים‪ ,‬ייתכן שאילו הם היו חותמים מראש על‬ ‫ה'הסכם לכבוד הדדי'‪ ,‬הם היו יכולים לחסוך מעצמם הרבה כאב‪ ,‬כסף ועוגמת נפש – שכן חלק גדול מהנושאים‬ ‫שעליהם הם התכתשו בבית הדין ובבית המשפט יכול היה לבוא לידי פתרון הולם באמצעות הסכם שנחתם מראש‪.‬‬ ‫ההסכם מטפל בשתי חזיתות בו‪-‬זמנית‪ :‬האחת‪ ,‬בנתינת הגט ובצמצום תופעת סרבנות הגט‪ .‬הוא משית‬ ‫תשלום של דמי מזונות מוגברים על הצד המסרב לתת גט‪ ,‬שוט כלכלי שאינו משתלם לסרבן‪ .‬החזית האחרת‬ ‫היא טיפול מראש בסוגיית חלוקת הממון ודרך הוגנת לחלוקת הרכוש העתידי של בני הזוג‪ .‬ההסכם שוויוני‬ ‫ויכול להועיל גם במקרים שבהם האישה היא סרבנית הגט‪ .‬לדיינים אין כלים לאכוף גט‪ ,‬לא על האישה ולא‬ ‫על הבעל ‪ -‬להסכם יש‪ .‬הוא נותן כוח בידי הדיינים להביא לסיומם מקרים הנסחבים על פני שנים‪ .‬מעבר לכך‪,‬‬ ‫ההסכם מפנה את בני הזוג לטיפול מקצועי בשיקום הזוגיות בטרם תתקבל החלטה סופית‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫האווירה העולה מתוך ההסכם היא אווירה של כבוד הדדי בין בני הזוג‪ .‬הוא מקנה להם הבנה בסיסית‬ ‫שהקשר תלוי בשניהם‪ ,‬לטוב ולמוטב‪ .‬ברור לי שהכתובה שתיקנו חז"ל נועדה לתקן מציאות לא רצויה‪ ,‬ולכן‬ ‫אין לי ספק שהם לא היו נשארים אדישים למציאות ימינו‪ .‬לא לחינם קבעו חכמים כי תלמידי חכמים מרבים‬ ‫שלום בעולם‪ .‬לאורך הדורות‪ ,‬ניסו חכמי ישראל להוביל למצב של שלום בין בני אדם‪ ,‬ומעל לכול‪ ,‬בין איש‬ ‫לאשתו‪ .‬יותר מכול אני מתפלל לפני מי שאמר שיימחה שמו על המים‪ ,‬שאת ההסכם יחתמו‪ ,‬ישימו בכספת‪,‬‬ ‫ויחיו באהבה באחווה‪ ,‬באושר ובכבוד הדדי‪.‬‬ ‫הרב דוד בן זזון‪ ,‬מיוצרי ה'הסכם לכבוד הדדי'‪ ,‬לשעבר רב קיבוץ עין צורים‪ ,‬מגשר בהסמכתו ומהשנה הבאה ‪ -‬מלווה (ראש‬ ‫השלוחה) של גרעין יונתן בקיבוץ עלומים‬ ‫מתחתנים‪ .‬בוחרים דרך‬ ‫ג‬ ‫למה כדאי לכל זוג לדעת מהו הסכם קדם‪-‬נישואין‪ ,‬ולמה כדאי עוד יותר לחתום עליו?‬ ‫רותי פויכטונגר‬ ‫בר ואשה נפגשים‪ ,‬טוב להם ביחד‪ ,‬הם רוצים להתחתן‪ .‬זוהי החלטה משמחת וחשובה‪.‬‬ ‫לקראת החתונה הם עסוקים בהכנות רבות וצריכים לקבל החלטות חשובות – לבחור מקום‪ ,‬לתאם רב‪,‬‬ ‫לחפש קייטרינג‪ ,‬לקנות טבעת‪ ,‬לבחור מוזיקה‪ ,‬להזמין צלם‪ ,‬לקנות בגדים‪ ,‬למצוא בית וריהוט בסיסי‪ ,‬ועוד‬ ‫המון בחירות קטנות וגדולות‪ ,‬מרגשות ומלחיצות כאחת‪.‬‬ ‫האם הם מוצאים גם זמן לחשוב על משמעות הטקס? האם הם מבינים איזו זוגיות הוא מסמל ואילו השלכות‬ ‫משפטיות תהיינה לו?‬ ‫בכתובה היהודית שעליה חותמים החתן והעדים (אך לא הכלה) לפני החופה או במהלכה‪ ,‬כתוב כך (בתרגום‬ ‫לעברית)‪:‬‬ ‫ואני אעבוד ואכבד אותך‪ ,‬ואזון אותך‪ ,‬ואפרנס אותך‪,‬‬ ‫בעיה זו איננה רלוונטית דווקא‬ ‫כדרכם של גברים יהודים שהם עובדים ומכבדים וזנים‬ ‫לזוגות דתיים או לזוגות שנישאו‬ ‫ומפרנסים את נשותיהם באמת‪.‬‬ ‫ברבנות‪]...[ .‬‬ ‫מהי משמעות העובדה שרק הגבר חותם על‬ ‫לפיכך‪ ,‬חתימה על הסכם קדם‪-‬‬ ‫הכתובה? האם התפיסה שהיא משקפת‪ ,‬שהגבר הוא‬ ‫המפרנס את אשתו ודואג לה ולא להפך‪ ,‬תואמת את‬ ‫נישואין מומלצת לכל זוג יהודי‬ ‫האופן שבו זוגות בימינו רואים את חייהם המשותפים‬ ‫שנרשם כנשוי בישראל‪.‬‬ ‫העתידיים?‬ ‫בעבור זוגות רבים‪ ,‬הכתובה איננה משקפת את‬ ‫התפיסות‪ ,‬הערכים והשאיפות ביחס לזוגיות שהם מבקשים לבנות‪ .‬כמו הטקס כולו שבו הגבר הוא הפעיל‪,‬‬ ‫המקדש‪ ,‬והאשה היא הפסיבית והמתקדשת לו – כך גם הכתובה מבטאת את חוסר הסימטרייה שבנישואין‪.‬‬ ‫האם אפשר לייצר יותר סימטרייה גם במסגרת נישואין דתיים?‬ ‫על כך באים לענות הסכמי קדם‪-‬הנישואין השונים המכוננים קשר שוויוני יותר‪ ,‬ואני מקווה שרק מסיבה זו‬ ‫‪5‬‬ ‫ירצו זוגות לחתום עליהם‪ .‬הסכם זה מהווה חלופה שוויונית לכתובה המסורתית מבחינה מהותית‪ ,‬ואף מוסיף‬ ‫עליה מבחינה פרוצדורלית‪ .‬כלומר‪ ,‬ההסכם אינו מעקר את טקס החופה האורתודוקסי ומאפשר להותיר על‪-‬כנם‬ ‫את כל הרכיבים הקיימים בקידושין כדת משה וישראל מבלי לוותר עליהם‪.‬‬ ‫אבל זו איננה הסיבה היחידה לחתום על הסכמי קדם‪-‬נישואין‪ .‬הסיבה המהותית יותר היא‪ ,‬שההסכמים‬ ‫מונעים מהגברים להשתמש לרעה בכוח שנותנת להם ההלכה היהודית‪ ,‬בהיותם לא רק המקדשים בנישואין‪,‬‬ ‫אלא גם אלו היכולים בלעדית לפרק אותם ולתת גט‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬לא בית דין הוא המגרש את האשה‪ ,‬אלא‬ ‫רק הגבר‪ ,‬ורק מרצונו הטוב‪.‬‬ ‫הסיפור של ענבל (שם בדוי)‪ ,‬שפרסמתי לפני כחמש שנים ב'דעות' (גיליון ‪ ,)31‬ממחיש את הבעיה‪:‬‬ ‫ענבל חיה חיים רגילים‪ .‬היא קמה כל יום ומתארגנת עם ילדיה ליציאה מהבית‪ ,‬יוצאת לעבודתה‪,‬‬ ‫אוספת את הילדים בסוף יום העבודה ומבלה איתם את שארית היום‪ .‬לבד היא קמה אל ילדיה בלילות‪,‬‬ ‫לבד מתמודדת עם מחלותיהם‪ .‬מעטים ממכריה יודעים שבמקביל לשגרה‪ ,‬כבר יותר מחמש שנים‬ ‫ענבל מנסה לקבל גט‪ .‬בשנים האלה הספיקה ענבל להיפרד‪ ,‬להגיע להסדרי ראייה ומזונות בבית‬ ‫המשפט לענייני משפחה ולפתוח תיק גירושין ברבנות‪ .‬אבל את הגט המיוחל היא לא השיגה‪.‬‬ ‫לצערי הרב‪ ,‬סיפורה של ענבל לא הגיע עדיין לסיומו‪ ,‬ומאז חלפו חמש שנים נוספות‪ .‬כבר עשר שנים שענבל‬ ‫מחכה ומתחננת לגט‪ ,‬אינה יכולה לשקם את חייה ולהינשא לגבר אחר‪ ,‬ואין לה מוצא‪.‬‬ ‫כמוה יש במדינת ישראל נשים רבות שחייהן נעצרו והן ממתינות לנס שיתיר אותן מכבלי הנישואין‪ .‬הן‬ ‫תלויות לחלוטין ברצונו של הגבר שלו הן נשואות‪ ,‬ובית הדין אינו מעז לכפות את הגט‪ ,‬מחשש לגט מעושה‪.‬‬ ‫הסכמי קדם‪-‬הנישואין יכולים להקל מאוד על מצב עגום זה בסנקציות שהם מפעילים על הגבר הסרבן‪.‬‬ ‫וחשוב להוסיף‪ ,‬בעיה זו איננה רלוונטית דווקא לזוגות דתיים או לזוגות שנישאו ברבנות‪ .‬מכיוון שבישראל אין‬ ‫אופציה של נישואין אזרחיים‪ ,‬לא קיימת גם אפשרות לגירושין אזרחיים‪ ,‬וכל זוג יהודי שמתגרש‪ ,‬גם אם התחתן‬ ‫בקפריסין‪ ,‬צריך לעבור ברבנות‪ .‬לפיכך‪ ,‬חתימה על הסכם קדם‪-‬נישואין מומלצת לכל זוג יהודי שנרשם כנשוי‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫המודל של יהדות ארצות הברית‪ ,‬שבו החתימה על הסכמי קדם‪-‬נישואין מקובלת ורווחת מאוד‪ ,‬יכול לשמש‬ ‫השראה גם בארץ‪ .‬הניסיון שהצטבר שם במצבים שבהם זוגות שחתמו על ההסכם פירקו את נישואיהם‪ ,‬מלמד‬ ‫כי ההסכמים אכן מועילים ואפקטיביים במצבי משבר ומפחיתים משמעותית את אחוז סרבנות הגט‪.‬‬ ‫ד"ר רותי פויכטונגר מתגוררת בהושעיה‪ .‬חברת הנהלת 'קולך'‪ ,‬מנהלת האתר של 'קולך' וכותבת את האיגרת השבועית‬ ‫‪6‬‬ ‫החסמים העומדים בפני זוגות בחתימת ה'הסכם לכבוד הדדי'‬ ‫ה‬ ‫בני לאו‬ ‫מגע שלי עם ה'הסכם לכבוד הדדי' בא ממפגש עם זוגות המצויים בשלבים שונים טרם חתונתם‪ .‬אין לי‬ ‫השכלה משפטית המאפשרת לי לשפוט את טיבו של כל אחד מהנוסחים של הסכמי טרום הנישואין‬ ‫השונים‪ ,‬אני סומך בשקט ובבטחה על עבודתם המאומצת והדייקנית של טו"ר רחל לבמור‪ ,‬הרב אלישיב‬ ‫קנוהל והרב דוד בן זזון‪ ,‬ומפנה כל זוג לחתום על ה'הסכם לכבוד הדדי'‪.‬‬ ‫בשורות הבאות אני מבקש להציג בפניכם את התגובות השגורות של זוג דתי‪-‬מודרני להצעתי זו‪.‬‬ ‫חסם ראשון‪' :‬לי זה לא יקרה'‬ ‫כל זוג ואופן ההתקשרות המיוחד לו‪ .‬אינו דומה זוג למשנהו; אך לכולם משותפת ההתרגשות העצומה והכמיהה‬ ‫הגדולה להגיע ל'יום הגדול' שבו הם יעמדו יחד תחת החופה‪.‬‬ ‫חלק מתהליך הכנת זוגות לקראת נישואין כולל את הצורך להעביר אותם מהתמקדות בחוויית החופה‬ ‫להתמקדות ב'סתם יום של חול'‪ .‬להעמיק איתם את ההבנה בדבר השונות בין בני אדם‪ ,‬ללמד אותם את חוכמת‬ ‫ההתפייסות שצריכה לבוא בכריכה אחת עם המחלוקות והקטטות הקטנות‪ .‬בשלב מתקדם בשיחה‪ ,‬אני מגיע‬ ‫אל 'ההסכם'‪ .‬לא קל לשוחח עם זוג מאוהב על הצורך לפקוח עיניים ולצְ ּפות את כל נתיבי החיים שלפניהם‪ .‬גם‬ ‫אם הם מבינים ויודעים שאחוז הגירושין בארץ גבוה למדי‪ ,‬התודעה הדומיננטית והמשתלטת שלהם היא 'לי‬ ‫זה לא יקרה'‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬גם אם הם יודעים שתהליכי גירושין נוטים להיות מאבקי כוח מכוערים‪ ,‬ומסכימים‬ ‫שאפשר למנוע זאת במסמך פשוט המוסכם מראש ‪ -‬הם סומכים על הרקע התרבותי שלהם ועל כוח אהבתם‬ ‫שיעמדו להם גם בעת כזאת‪.‬‬ ‫בשלב זה מתפצלים הזוגות לשתי דרכים‪ :‬חלק גדול מהם הודף את הרעיון בנחרצות מנומסת ואומר 'אין‬ ‫צורך'; חלק קטן יותר‪ ,‬בדרך כלל כזה שבא עם מודעות לנושא מהבית או מהמדרשה (ופחות מהישיבה)‪ ,‬מסכים‬ ‫לשוחח בנושא‪ ,‬אך מדגיש בעיקר את תרומתם של ההסכמים הללו לחברה‪ .‬בעצם‪ ,‬החתימה אינה בעבורם‬ ‫שהרי ברור כי 'לנו זה לא יקרה'‪ ,‬אך בכל זאת יש טעם לחתום כדי לשנות את המציאות החברתית כולה‪ .‬זוהי‬ ‫תרומתו הצנועה של הזוג האוהב לתיקון עוולות‪ ,‬והחתימה שלהם על המסמך תקדם מעט את השתרשותו‬ ‫החשובה של ההסכם כמסמך סטנדרטי ונורמטיבי‪.‬‬ ‫עבור אותו מיעוט המוכן להיכנס לשיחה זו‪ ,‬מועיל הטיעון הזה לעבור את החסם הראשון‪ .‬הזוג נפרד מהרב‬ ‫כשהוא מצויד באינפורמציה על נוהלי החתימה ובלבו מוטיבציה ותחושת שליחות לחתום על ההסכם‪.‬‬ ‫חסם שני‪ :‬לכל חתן יש רב‬ ‫לצורך הסיפור נתאר את בני הזוג‪ :‬הכלה היא בוגרת מדרשה המעודדת את חתימת ההסכם; החתן בוגר מכינה‬ ‫קדם צבאית‪ ,‬קצין מוכשר ומוערך על סף שחרור‪ .‬כחלק מההכנה לנישואין הולך החתן לשוחח עם אחד הר"מים‬ ‫במכינה שבה למד‪ .‬הוא מספר לרב על השיחה עמי ועל הרעיון לחתום על ההסכם‪ ,‬ונתקל לא פעם בתגובה‬ ‫מזלזלת‪' :‬תוציא לכלתך מהראש את כל השטויות האלה של "הרפורמים"'‪ .‬בעיני לא מעט רבנים‪ ,‬דין ה'הסכם‬ ‫‪7‬‬ ‫לכבוד הדדי' הוא כדין 'שירה חדשה'‪ ,‬וכדינם של כל השינויים שמאיימות בנות ישראל לחולל בעולמה של‬ ‫תורה‪ .‬הפסילה היא מוחלטת וגורפת‪ ,‬ללא שום ניסיון לקרוא את הפרטים‪ ,‬להבין את המשמעות החברתית‬ ‫והציבורית של ההסכם‪ ,‬ולהכיר במציאות שאותה הוא מנסה לתקן‪ .‬גם הטענה שכל רבני הסתדרות הרבנים‬ ‫בארצות הברית מחויבים להחתים את הזוגות המתחתנים אצלם על הסכמים דומים‪ ,‬אינה משנה מאומה‪' .‬גם‬ ‫הם נגועים ברפורמה'‪ .‬החתן הנבוך מתקשר לכלה ומספר לה על שיחתו עם הרב‪ .‬לרוב יהיה זה סוף המהלך‪.‬‬ ‫במקרים מעטים יותר תתעקש הכלה ותשכנע אותו בכל זאת לחתום על ההסכם‪ ,‬והוא יסכים‪ ,‬ולו רק כדי‬ ‫לרצותּה‪.‬‬ ‫חסם שלישי‪ :‬לכל משפחה יש עורך דין‬ ‫בני הזוג מגיעים לביקור בבית ההורים‪ .‬יושבים סביב השולחן ומספרים על הפגישה עמי‪ ,‬ומזכירים כבדרך אגב‬ ‫את המלצתי לחתום על ההסכם‪ .‬כזכור‪ ,‬מדובר על אותו מיעוט של זוגות‪ ,‬ששמעו על ההסכם כבר בבית או‬ ‫במדרשה‪ .‬כאן שוב מתפצלת הדרך לשני סוגי משפחות‪ :‬משפחה אחת מעודדת את המהלך כי היא פעילה‬ ‫בקולך‪ /‬נאמני תו"ע‪ /‬הקבה"ד‪ /‬מימד (כל התשובות נכונות‪ ;)...‬משפחה אחרת שומעת על ההסכם ומתמלאת‬ ‫כעס ורצון להגן על הילד בכל מחיר‪ :‬מה פתאום מחתימים את הבן שלי על שטר דרקוני שיהפוך ביום מן‬ ‫הימים למסחטת כסף? לא יקום ולא יהיה! בשלב הזה נכנס לתמונה עורך דין חבר של המשפחה‪ ,‬אשר לוקח‬ ‫את המסמך (כן‪ ,‬זה שעמלו עליו ושעברו עליו כל כך הרבה עיניים משפטיות מקצועיות) ו"קורע אותו לגזרים"‪.‬‬ ‫הוא מחזיר להורים ההמומים את המסמך כשהוא מנוקד בעשרות הערות משפטיות ההופכות אותו לכלי שאין‬ ‫חפץ בו‪ .‬המשפחה נעמדת בכל הכוח מול בנה היקר ומבהירה לו – 'לא משנה מה יהיה‪ ,‬אתה על המסמך הזה‬ ‫לא חותם!'‪.‬‬ ‫וכמו קודם גם כאן – חלק ניכר מהזוגות מוותר ואומר 'לא כדאי להוסיף רעל ומתח לפני החתונה‪ .‬גם כך‬ ‫המפגש בין שתי המשפחות הוא קשה ומלחיץ'; חלק קטן יותר (קטן בהרבה) נכנס למלחמת עולם‪ ,‬והופך את‬ ‫המאבק על הנושא לקריטי ועקרוני‪ .‬כבר חוויתי כמה משברים בין משפחות על רקע סיפור החתימה על ההסכם‪.‬‬ ‫חתונות עמדו על סף ביטול רק בגלל זה‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫כמו בהרבה מאוד נושאים‪ ,‬גם כאן הכול מתחיל בחינוך‪.‬‬ ‫גם אם 'ניצחנו' את הרבנות‪,‬‬ ‫כדי לקדם את חשיבות ה'הסכם לכבוד הדדי'‪ ,‬יש לפעול‬ ‫במערכות רחבות יותר ולא להסתפק במהלך הפורמלי‪-‬‬ ‫ורשמי הנישואין חויבו לקבל את‬ ‫משפטי בלבד‪ .‬גם אם 'ניצחנו' את הרבנות‪ ,‬ורשמי הנישואין‬ ‫ההסכם כמסמך משפטי‪ ,‬עדיין‬ ‫חויבו לקבל את ההסכם כמסמך משפטי‪ ,‬עדיין לא שברנו‬ ‫לא שברנו את חומת ההתנגדות‬ ‫את חומת ההתנגדות הצומחת מן הקרקע של הציבור‪ .‬על‬ ‫הצומחת מן הקרקע של הציבור‪.‬‬ ‫פי רוב זוהי איננה התנגדות עניינית אלא התנגדות הקשורה‬ ‫למאבקים תרבותיים גדולים בהרבה‪ ,‬התנגדות הנובעת‬ ‫מהחשד הבסיסי של הממסד הדתי‪-‬לאומי כלפי תרבות המערב בכלל‪ ,‬ההשכלה‪ ,‬השינויים במעמד האשה‪,‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ועוד שורה של נושאים המבדילים בבירור בין אוכלוסיות שונות בתוך הציונות הדתית‪ .‬זהו מאבק תרבותי כולל‬ ‫המשפיע על כל צעד בחיים הפרטיים והציבוריים שלנו‪ .‬והלוואי שנוכל להגיע להצלחה ולמימוש יעדים באופן‬ ‫שישפיע שפע טוב על מעגלים רחבים בחברה הישראלית‪.‬‬ ‫הרב ד"ר בני לאו הוא רב קהילת רמב"ן בשכונת קטמון בירושלים‪ ,‬ראש בית המדרש לצדק חברתי ומראשי בית המדרש בבית‬ ‫מורשה‪ .‬בין ספריו‪' :‬ממרן עד מרן'‪ ,‬סדרת 'חכמים' (א‪-‬ד); 'ירמיהו ‪ -‬גורלו של חוזה' ועוד‬ ‫ב‬ ‫מדרש מסורבת‬ ‫רבקה לוביץ‬ ‫אותו היום השיבה להם אחת ממסורבות הגט כל תשובות שבעולם‪ ,‬ולא קיבלו הימנה‪.‬‬ ‫אמרה להם לחכמים‪ :‬תנו לי גִ טי ואצא‪.‬‬ ‫אמרו לה‪ :‬האיש מגרש‪ ,‬ואין האיש מגרש אלא לרצונו‪.‬‬ ‫אמרה להם‪ :‬כפוהו לגט‪ ,‬שהרי 'מּכין אותו עד שיאמר רוצה אני'‪.‬‬ ‫אמרו לה‪ :‬אין אנו יכולים לכופו‪ ,‬שמא נמצא זה גט מעושה‪ ,‬ונמצאת אשת איש יוצאה לשוק וילדיה ממזרים‪.‬‬ ‫באותה שעה נעקר החרוב ממקומו מאה אמה‪ .‬ראו חכמים ולא השגיחו בדבר‪.‬‬ ‫אמרה להם‪ :‬אם כך‪ ,‬הריני אלמנה חיה‪.‬‬ ‫אמרו לה‪ :‬כבר נאמר 'טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו'‪.‬‬ ‫אמרה להם‪ :‬אבל כך וכך עשה לי בעלי‪ ,‬והוא מאוס עלי‪ ,‬ואיני כשבויה להיבעל לׂשנוי לי‪.‬‬ ‫אמרו לה‪ :‬מי אנו שנשים ראשינו בין הרים גדולים‪ ,‬ויש לחוש לרא"ש‪.‬‬ ‫באותה שעה חזרו אמת המים לאחוריהם‪ ,‬ולא השגיחו בדבר‪.‬‬ ‫קידושי‪ ,‬שעשה לי דבר שלא כהוגן‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫אמרה להם‪ :‬הפקיעו‬ ‫אמרו לה‪ :‬אין לנו סמכות‪.‬‬ ‫קידושי בטענת 'מקח טעות' ‪ -‬שלּו ידעתי שכך וכך יעשה לי‪ ,‬לא הייתי מתרצית להינשא לו‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫אמרה להם‪ :‬בטלו‬ ‫אמרו לה‪ :‬אין אנו יכולים‪.‬‬ ‫באותה שעה היטו כותלי בית המדרש ליפול‪ ,‬והמה מטים והולכים‪.‬‬ ‫אמרה להם‪ :‬בית דין ‪ -‬אביהם של יתומים הוא‪ ,‬וכי אין אני יתומה וגלמודה?‬ ‫אמרו לה‪ :‬אין זו טענה‪ ,‬ואין אנו שומעים טענותייך כלל‪ .‬שמא ביקש ממך דבר ולא נתת לו?‬ ‫אמרה להם‪ :‬אכן‪ ,‬הִ רבה עליי תנאים לגט‪ ,‬ואיני יכולה לעמוד בהם‪.‬‬ ‫יצתה בת קול ואמרה‪ :‬מה לכם אצל אשה זו שבעלה מאוס עליה‪ ,‬ואינה צריכה ליתן לו דבר בשביל שתקבל‬ ‫את גטה‪.‬‬ ‫אמרו חכמים‪ :‬לא בשמים היא‪ .‬ואין אנו משגיחים בבת קול‪.‬‬ ‫באותה שעה היה בוכה הקדוש ברוך הוא ואומר‪ :‬ניצחוני בניי‪ ,‬ניצחוני בניי‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫*‬ ‫המדרש התפרסם לראשונה בגיליון פרשת השבוע של קולך‪( 77 ,‬שבט תשס"ד); ולאחר מכן בתוך נחמה וינגרטן‪-‬מינץ ותמר‬ ‫ביאלה (עורכות)‪ ,‬דרשוני‪ :‬מדרשי נשים‪ ,‬תל אביב ‪ ,2009‬עמ' ‪.185-184‬‬ ‫באותו היום השיבה – על פי בבלי‪ ,‬בבא מציעא נט עמוד ב‪' :‬באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו‬ ‫הימנו‪ .‬אמר להם‪ :‬אם הלכה כמותי ‪ -‬חרוב זה יוכיח‪ .‬נעקר חרוב ממקומו מאה אמה‪ ,‬ואמרי לה‪ :‬ארבע מאות אמה‪ :‬אמרו לו‪ :‬אין‬ ‫מביאין ראיה מן החרוב‪ .‬חזר ואמר להם‪ :‬אם הלכה כמותי ‪ -‬אמת המים יוכיחו‪ .‬חזרו אמת המים לאחוריהם‪ .‬אמרו לו‪ :‬אין מביאין‬ ‫ראיה מאמת המים‪ .‬חזר ואמר להם‪ :‬אם הלכה כמותי ‪ -‬כותלי בית המדרש יוכיחו‪ .‬הטו כותלי בית המדרש ליפול‪ .‬גער בהם רבי יהושע‪,‬‬ ‫אמר להם‪ :‬אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה ‪ -‬אתם מה טיבכם? לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע‪ ,‬ולא זקפו מפני‬ ‫כבודו של רבי אליעזר‪ ,‬ועדין מטין ועומדין‪ .‬חזר ואמר להם‪ :‬אם הלכה כמותי ‪ -‬מן השמים יוכיחו‪ .‬יצאתה בת קול ואמרה‪ :‬מה לכם‬ ‫אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום! עמד רבי יהושע על רגליו ואמר‪' :‬לא בשמים היא'‪ - .‬מאי לא בשמים היא? ‪ -‬אמר רבי‬ ‫ירמיה‪ :‬שכבר נתנה תורה מהר סיני‪ ,‬אין אנו משגיחין בבת קול‪ ,‬שכבר כתבת בהר סיני בתורה 'אחרי רבים להטת'‪ - .‬אשכחיה רבי נתן‬ ‫לאליהו‪ ,‬אמר ליה‪ :‬מאי עביד קודשא בריך הוא בההיא שעתא? ‪ -‬אמר ליה‪ :‬קא חייך ואמר נצחוני בני‪ ,‬נצחוני בני'‪.‬‬ ‫מגרש אלא לרצונו ‪ -‬בבלי‪ ,‬גיטין מט עמוד ב‪ .‬מכין אותו עד שיאמר – בבלי‪ ,‬בבא בתרא מח עמוד א‪ .‬טב למיתב טן דו‬ ‫– בבלי‪ ,‬כתובות עה עמוד א‪ .‬כשבויה להבעל לשנוי לי – רמב"ם הלכות אישות פרק יד הלכה ח‪ .‬הרמב"ם פסק שבטענת 'מאיס‬ ‫עלי' כופין על הבעל לתת גט לאשתו‪ .‬דעה זו של הרמב"ם לא התקבלה להלכה‪ .‬לרא"ש ‪ -‬הרא"ש היה המתנגד הראשי לרמב"ם‪,‬‬ ‫אחת מטענותיו של הרא"ש כלל מ"ג אות ו' "וכיון דאיכא פלוגתא דרבוותא‪ ,‬למה נכניס ראשינו בין הרים גדולים לעשות גט מעושה‬ ‫שלא כדין להתיר אשת איש‪ .‬ועוד כי בעוונותינו בנות ישראל הן פרוצות בזמן הזה‪ ,‬ואיכא למיחש שמא נתנה עיניה באחר‪ ,‬וכל המעשה‬ ‫בטענה זו מרבה ממזרים בישראל"‪ .‬ועוד בשו"ת הרא"ש כלל מ"ג‪ ,‬אות ח'‪' :‬בנות ישראל בדור הזה שחצניות הן‪ ,‬אם תוכל האשה‬ ‫להפקיע עצמה מתחת בעלה‪ ,‬באמרה לא בעינא ליה‪ ,‬לא הנחת בת לאברהם אבינו יושבת תחת בעלה‪ .‬ויתנו עיניהם באחר וימרדו‬ ‫בבעליהן‪ .‬על כן טוב להרחיק הכפייה‪ .‬ויותר התימה הגדול על הרמב"ם ז"ל שכתב‪ ...‬ומה נתינת טעם לכוף את האיש לגרש ולהתיר‬ ‫אשת איש‪ ,‬לא תבעל לו‪ ,‬ותוצרר אלמנות חיות כל ימיה‪ ,‬הלא אינה מצווה על פריה ורביה‪ .‬וכי בשביל שהיא הולכת אחרי שרירות‬ ‫לבה ונתנה עיניה באחר‪ ,‬וחפצה בו יותר מבעל נעוריה‪ ,‬נשלים תאוותה ונכוף האיש‪ ,‬שהוא אוהב אשת נעוריו‪ ,‬שיגרשנה?' דבר שלא‬ ‫כהוגן ‪ -‬הצעה לחידוש השימוש בכוח ההפקעה הוצעה על ידי הרב ריסקין‪ ,‬תחומין‪ ,‬כ"ב ותגובתו בתחומין‪ ,‬כ"ג‪ .‬אין לנו סמכות‬ ‫ ראו תגובתו של הרב זלמן נחמיה גולדברג בתחומין כ"ג‪ .‬תגובתו מבטאת דעת הרוב המוחלט מבין הדיינים‪ .‬לא הייתי מתרצית‬‫להנשא לו ‪ -‬גישת הרב רקמן מארה"ב לבטל קידושין בטענת 'מקח טעות'‪ .‬הסבר לשיטתו אצל טובה כהן (עורכת)‪ ,‬האשה ביהדות‪,‬‬ ‫סדרת דיונים מס' ‪ ,usan Aranoff, Two Views of Women/Two Views of Marriage ,4-5‬הוצאת המרכז לחקר האשה‬ ‫ביהדות ע"ש פניה גטספלד הלר‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬אלול תש"ס‪ .‬ולא נתת לו ‪ -‬מהרשד"ם שו"ת אבן העזר ס' מ"א‪.‬‬ ‫טו"ר רבקה לוביץ היא חברת קיבוץ ניר עציון‪ ,‬טוענת רבנית בהסמכתה (לשעבר טוענת רבנית במרכז צדק לנשים)‪ ,‬בעלת טור שבועי‬ ‫באתר יהדות ב‪ .ynet-‬חברה בקולך‪ .‬חיברה אוסף מדרשים מודרניים הכתובים מנקודת מבט נשית‪.‬‬ ‫מ‬ ‫'אסור לאדם לקדש אישה עד שיראנה' (קידושין מא)‬ ‫בתיה כהנא‪-‬דרור‬ ‫ערכת היחסים שבבסיס הקידושין עשויה להיות מושתתת על ראיית פני הזולת‪ ,‬האחר ‪ -‬במרכזה פני‬ ‫האישה ופני האיש המביטים זו בזה וזה בזו‪ .‬על פי הפילוסוף היהודי‪-‬צרפתי עמנואל לוינס‪ ,‬מערכת‬ ‫יחסים המושתתת על ראיית פני הזולת‪ ,‬היא זו שמייצרת את המפגש החי עמו‪ ,‬מפגש שמתוכו נולדת‬ ‫האחריות ההדדית; ובנישואין‪ ,‬מתוכו נולדת גם קדושת הקידושין‪.‬‬ ‫על פי לוינס‪ ,‬יש שתי דרכים שבהן יכול אדם לפגוש את זולתו‪ :‬האחת‪ ,‬דרך כיבושו והכלתו אל תוך המוכר‬ ‫‪10‬‬ ‫והזהה לו עצמו – בכך מספק אדם את שאיפתו להשתלט על העולם‪ ,‬לנסות לשעבד את הזולת ואולי אפילו‬ ‫'לרצוח' אותו‪ ,‬כלומר לאיין אותו‪.‬‬ ‫באחרותו ובנפרדותו והשארתו‬ ‫הדרך האחרת היא דרך של עמידה פנים מול פנים עם הזולת‪ ,‬הבחנה ֵ‬ ‫באחרותו זו‪ .‬כלומר‪ ,‬מפגש שמכיר בזכותו של הזולת לקיום שונה‪ ,‬הנובע מתוך שונותו המהותית (ולענייננו –‬ ‫השונות המהותית בין גבר ואישה)‪ .‬ההכרה בכך שלעולם לא ניתן יהיה לנכֵ ס את הזולת באמת‪ ,‬היא זו המביאה‬ ‫לעמדה מוסרית בזכותו של השונה לקיום שווה‪ .‬מכאן‪ ,‬על פי לוינס‪ ,‬קצרה הדרך להולדת תחושת האחריות‪.‬‬ ‫לוינס סובר שלא רק שהאדם צריך להימנע מלכבוש את האחר‪ ,‬אלא שיחסו הבסיסי של האדם לעולם הסובב‬ ‫אותו צריך להיות יחס של אחריות‪.‬‬ ‫לעתים קרובות‪ ,‬הכניסה לנישואין ולמיסוד הזוגיות מייצרת ציפייה של כל אחד מהצדדים להפוך את רעהו‬ ‫למוכר ולדומה לו‪ ,‬לשנות אותו כך שיוכל לזהות בו את עצמו ולאהבו‪ .‬פעולה זו היא אמנם 'כיבוש' רך‪ ,‬אך עדיין‬ ‫היא 'כיבוש' של האחר וכינוסו לתוך ה'אני' הזהה והמוכר‪ .‬טקס הקידושין המסורתי עשוי לחדד מגמה זו‪ ,‬אם‬ ‫באמצעות יצירת הקניין הכרוך בקידושין ואם באמצעות החיובים הנובעים מן הכתובה‪.‬‬ ‫חתימה על הסכמי קדם‪-‬נישואין מאפשרת לבני הזוג לבנות את נישואיהם בדרך השנייה שעליה מצביע לוינס‪,‬‬ ‫דרך שאיננה ׳כיבוש׳ הזולת אלא ראייתו הנפרדת ולקיחת אחריות הדדית שתכונן את חיי הנישואין לכל אורכם‪.‬‬ ‫ההסדר שמציע הסכם קדם‪-‬הנישואין מגדיר מחדש את הברית הנרקמת בין בני הזוג‪ ,‬ברית שאינה מושתתת‬ ‫על יחסי קניין או כיבוש‪ .‬בני הזוג מקבלים על עצמם מראש‪ ,‬מתוך אכפתיות לשלום כל אחד מהם‪ ,‬את ליבת‬ ‫ההסכם ‪ -‬סנקציה למזונות מוגדלים – ומתחייבים זה בפני זה שלא לכבול אחד את רעהו לנישואין בניגוד‬ ‫לרצונו‪ ,‬ושלא לסרב לשחררו מהם בעת הצורך‪.‬‬ ‫כל אחד מהם מתחייב מרצונו החופשי לקבל‬ ‫חתימה על הסכמי קדם‪-‬נישואין‬ ‫עונש כספי עתידי במידה ויגרום נזק לאחר‪ .‬הנה‬ ‫מאפשרת לבני הזוג לבנות את‬ ‫התחייבות טוטלית הנולדת מתוך אחריות טוטלית‬ ‫נישואיהם בדרך השנייה שעליה מצביע כלפי הזולת‪.‬‬ ‫ה׳הסכם לכבוד הדדי׳ הנחתם בין בני הזוג‬ ‫לוינס‪ ,‬דרך שאיננה ׳כיבוש׳ הזולת‬ ‫טרם הקידושין‪ ,‬מהווה אפוא כלי לתיקון השאיפה‬ ‫אלא ראייתו הנפרדת ולקיחת אחריות‬ ‫הפנימית לכיבוש הזולת ומייצר מפגש מסוג אחר‬ ‫בין בני הזוג‪.‬‬ ‫הדדית שתכונן את חיי הנישואין‬ ‫האחוזים הנמוכים של זוגות צעירים הבוחרים‬ ‫לכל אורכם‪.‬‬ ‫לחתום על הסכמי קדם‪-‬נישואין‪ ,‬מעידים כי עדיין‬ ‫קיימת רתיעה לעשות זאת‪ .‬הסיבות השכיחות הן‪,‬‬ ‫החשש לפגום בקדושת הנישואין וברומנטיקה של פריחת הזוגיות‪ ,‬כמו גם החשש לפתוח דיון בעניינים שאינם‬ ‫נוחים לשיחה בשעה שהאהבה בשיאה – אפשרות של פרידה ופירוק הנישואין‪.‬‬ ‫התייחסות להסכמי קדם‪-‬נישואין כמבטאים מפגש של ׳פנים בפנים׳ נוסח לוינס‪ ,‬וכמכוננים זוגיות המבוססת‬ ‫על אחריות ועל כבוד הדדי בקשר הזוגי‪ ,‬יכולה להפיג חששות אלו ולדרבן זוגות נוספים לקבל על עצמם לחתום‬ ‫על הסכמים אלה‪ ,‬ובכך לבטא ביתר‪-‬שאת את אהבתם זה לזה‪ ,‬שתלווה אותם למשך כל חייהם המשותפים‪.‬‬ ‫עו״ד בתיה כהנא‪-‬דרור היא מנהלת ארגון ׳מבוי סתום׳ למען נשים מסורבות גט‬ ‫‪11‬‬ ‫הסכם ושטר לנישואין בצדק ובהגינות‬ ‫׳מרכז צדק לנשים׳ מציע לאמץ את מודל ׳קידושין על תנאי׳ כדרך לפתרון בעיית העגינות‬ ‫ב‬ ‫סוזן וייס‬ ‫שנת ‪ 2007‬ניסחתי‪ ,‬יחד עם טו״ר רבקה לוביץ׳‪ ,‬הסכם טרום‪-‬נישואין מיוחד בשם ׳הסכם ושטר‬ ‫לנישואין בצדק ובהגינות׳ (׳ההסכם והשטר׳)‪ .‬ביקשנו לנסח את ׳ההסכם והשטר׳ כך שיציע פתרון‬ ‫כולל לבעיית העגינות וסרבנות הגט‪ ,‬ולא יסתפק במתן תמריץ כספי בלבד למתן גט‪ ,‬כפי שעושים רוב‬ ‫הסכמי קדם‪-‬הנישואין הקיימים‪.‬‬ ‫׳ההסכם והשטר׳ בניסוחו הסופי‪ ,‬ייחודי בכך שהוא מתייחס גם לרבדים שנותרו בלתי פתורים בהסכמים‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫פשטות‬ ‫כל הסכם טרום‪-‬נישואין שנועד למנוע בעיות של עגינות וסרבנות גט‪ ,‬חייב להיות נגיש‪ ,‬קצר ומובן לקהל הרחב‪,‬‬ ‫כדי להיות אפקטיבי‪ .‬ניסוחים סבוכים עלולים לבלבל ולהרתיע את החותמים‪ ,‬הנמצאים בלאו הכי בתקופה‬ ‫עמוסה ולחוצה בחייהם‪ .‬׳ההסכם והשטר׳ נוסח במתכוון באופן פשוט‪ ,‬ישיר וקצר‪:‬‬ ‫חלקו הראשון (סעיפים ‪ )3–1‬הוא ׳ההסכם׳ הכולל את ההתחייבות המשפטית‪-‬אזרחית וההדדית של‬ ‫הצדדים לתשלום מזונות מוגדלים במקרה של פירוד ארוך‪ .‬זהו תמריץ כספי למתן גט‪ ,‬המוכר גם מהסכמים‬ ‫אחרים‪ .‬סעיפים אלו גם קובעים אפשרות לחלוקת הרכוש עוד לפני מתן הגט‪ ,‬כדי למנוע מצב שעיכובים במתן‬ ‫הגט יעכבו את חלוקת הרכוש המשותף‪.‬‬ ‫חלקו השני (סעיף ‪ )4‬הוא ׳השטר׳ ההלכתי שנועד לאפשר את סיום הנישואין במצבים שבהם התמריץ‬ ‫הכספי אינו מהווה פתרון‪.‬‬ ‫סוגיית העגינות‬ ‫מרבית ההסכמים למניעת סרבנות גט מבוססים על יצירת תמריץ כספי שיגרום לצד המסרב להסכים לתת גט –‬ ‫וזאת על ידי קביעת מזונות מוגדלים שעליו לשלם עד מתן הגט‪ .‬אך מה קורה כאשר הבעל נעדר‪ ,‬שרוי בתרדמת‪,‬‬ ‫או אינו כשיר נפשית? ומה עושים במצב השכיח למדי‪ ,‬שבו הצד הסרבן שקוע בחובות או הבריח נכסים‪ ,‬ועל‬ ‫כן לא ניתן לגבות ממנו את המזונות המוגדלים? בכל המקרים הללו‪ ,‬התמריץ הכספי אינו פותר את הבעיה‪.‬‬ ‫על כך בא לענות ׳השטר׳‪ .‬הוא נועד לאפשר את סיום הנישואין במצבים שבהם אין נכונות או אין יכולת לתת‬ ‫גט‪ .‬השטר מבוסס על ׳מסמך שלושת החלקים׳ שניסח הרב מייקל ברויד בארצות הברית והוא כולל‪:‬‬ ‫א‪ .‬תנאי בקידושין (סעיף ‪ - )4.1‬הקידושין נעשים בתנאי שהנישואין יהיו בטלים לאחר פירוד של ‪ 18‬חודשים‬ ‫ותביעת גירושין‪ .‬זאת ללא צורך במתן גט‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫ב‪ .‬הרשאה הפקעת הקידושין (סעיף ‪ - )4.2‬הרשאה לבית דין להפקיע את הנישואין ולהכריז כי בני הזוג אינם‬ ‫נשואים עוד‪ ,‬כפי שעושים רוב בתי המשפט בכל העולם‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הרשאה לשליחות בגט (סעיף ‪ – )4.3‬אפשרות למנות שליח למתן גט‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬כולל השטר גם תנאי לפיו הנישואין בטלים במקרה שהבעל נפטר בטרם נולדו לו בנים – ובכך נמנע‬ ‫מהאישה הצורך לעבור את טקס ׳החליצה׳ התלוי‪ ,‬כמו הגט‪ ,‬ברצון הצד השני‪.‬‬ ‫סוגיית הסמכות‬ ‫ב׳מרכז צדק לנשים׳ אנו ממליצות לבני הזוג להסכים מראש‪ ,‬שכל סכסוך עתידי ביניהם‪ ,‬ככל שחס וחלילה‬ ‫יעלה‪ ,‬יוכרע בבית המשפט האזרחי (בישראל‪ :‬בית משפט לענייני משפחה) – וכך קבענו בסעיף ‪ 3‬ל׳הסכם‬ ‫והשטר׳‪ .‬קביעת סמכות השיפוט מראש‪ ,‬מונעת את ׳מירוץ הסמכויות׳ המאפיין רבים מסכסוכי הגירושין בארץ‪,‬‬ ‫מירוץ שבו כל אחד מהצדדים מנסה להשיג‬ ‫יתרון טקטי לפי הערכאה שבחר‪.‬‬ ‫מרבית ההסכמים למניעת סרבנות גט‬ ‫קבענו את הסמכות לבית המשפט‬ ‫מבוססים על יצירת תמריץ כספי שיגרום‬ ‫דווקא‪ ,‬בשל ניסיוננו בפישוט וייעול ההליך‪.‬‬ ‫לצערנו‪ ,‬בית הדין הרבני אינו תמיד ׳ידידותי׳‬ ‫לצד המסרב להסכים לתת גט [‪]...‬‬ ‫למתדיינים‪ .‬לא ברור אילו הלכות משמשות‬ ‫אך מה קורה כאשר הבעל נעדר‪ ,‬שרוי‬ ‫כבסיס לפסיקה‪ ,‬יש קשיים בעצם ניהול‬ ‫בתרדמת‪ ,‬או אינו כשיר נפשית? [‪]...‬‬ ‫ההליך‪ ,‬כגון הצגת ראיות וקבילותן‪ ,‬והכללים‬ ‫על כך בא לענות ׳השטר׳‪.‬‬ ‫המנחים את הפסיקה הרבנית אינם תמיד‬ ‫עומדים בקנה אחד עם הציפיות של בני ימינו‪.‬‬ ‫כך למשל‪ ,‬אחת הבעיות הקשות הנוגעות‬ ‫לסרבנות גט היא‪ ,‬שחלק מבתי הדין אימצו גישה הלכתית המאפשרת לבעל להציב תנאים בתמורה להסכמתו‬ ‫ליתן גט (הידועה כגישת המהרשד״ם והמהרי״ק)‪ ,‬דבר שיש בו להעמיק את הסכסוך ואת תופעת הסחטנות‪.‬‬ ‫לדעתנו‪ ,‬עדיף שהצדדים ינהלו את ההתדיינות שלהם בפני ערכאה אזרחית הכפופה לחוקים האזרחיים של‬ ‫המדינה‪ ,‬ויותירו לבית הדין את הסמכות לדון בגט בלבד‪ .‬רוב ההסכמים האחרים המיועדים לתת מענה לבעיית‬ ‫סרבנות הגט‪ ,‬אינם מתייחסים בצורה מפורשת לסוגיית הסמכות‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬׳ההסכם‪-‬והשטר׳ הוא מסמך הנותן לזוגות כלים נוספים להתמודדות עם התופעה הקשה של סרבנות‬ ‫גט‪ .‬לשמחתנו‪ ,‬אף שהוא עדיין לא קיבל אישור רשמי של רבני בית הדין‪ ,‬אנו מזהות עלייה בתמיכה מצד גורמים‬ ‫משפטיים והלכתיים ברעיון של הסכמים כדוגמתו הכוללים ׳תנאי בקידושין׳‪.‬‬ ‫עו״ד סוזן וייס היא מנהלת מרכז ׳צדק לנשים׳‬ ‫‪13‬‬ ‫ֲה ֵרי ַא ְּת ְמס ֶֹר ֶבת ‪ /‬רמית אלון‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת ְמס ֶֹרבֶ ת‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת ּבְ ַחגְ וֵ י הַ ֶּסלַ ע‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת ּבְ ֵס ֶתר הַ ַּמ ְד ֵרגָ ה‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת מּובֶ לֶ ת‬ ‫ַא ְּת הַ ּנ ְִס ֶּת ֶרת‬ ‫נּוקה‬ ‫ֲח ָ‬ ‫לּואה ּבְ ִסּיּוט‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת ּכְ ָ‬ ‫ַא ְּת צֵ ל לְ לֹא ּגּוף‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת ֲחבּויָה ֵמעֵ ין ּכֹל‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת ַח ְס ַרת הַ ּקֹול‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת ְמ ַאּבֶ ֶדת עַ צְ ֵמְך‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת ְּד ָמעֹות עַ ל הַ ּכַ ר‬ ‫ּפֹורצֶ ת ּגְ בּולֹות‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת ֶ‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת ַמפְ ִר ַיׁשת הַ ַחּלָ ה‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת ּבַ ְּתפִ ּלָ ה‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת יֹונ ִָתי ַּת ָּמ ִתי‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת הַ ֶח ְמלָ ה‬ ‫גּורת הַ ִּסינָר‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת ֲח ַ‬ ‫ַמפְ ִר ָידה ּבֵ ין ָחלָ ב לְ בָ ָׂשר‬ ‫ַמּבִ ָיטה ֶאל הָ אֹפֶ ק‬ ‫נֹודדֹות‬ ‫ּפֹורים ְ‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת צִ ִ‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת הַ ַּמּבָ ט הַ ֻּמ ְרּכָ ן‬ ‫ּבּוׁשה‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת הַ ָ‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת ִחּפּוׂש הַ ָּמ ָחר‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת עֹוד לַ יְלָ ה ַקר‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת נ ֶָח ָמה‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת הָ ִא ָּׁשה הַ ַח ָּמה‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת ִּתקְ וָ ה‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת ֲאהּובָ ה‬ ‫ַא ְּת לַ ּפִ יד לֶ הָ בָ ה‬ ‫קֹולֵ ְך עֶ ְרוָ ה‬ ‫ִּדגְ לֵ ְך ַאהֲ בָ ה‬ ‫ּכְ פֶ לַ ח הָ ִרּמֹון ַר ָּק ֵתְך‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת עֶ ְרּגָ ה לְ טֹוב‬ ‫חֹוחים‬ ‫ׁשֹוׁשּנָה ּבֵ ין ִ‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת ַ‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת רֹוצָ ה לֶ ֱאהֹב‬ ‫ּכֹוח‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת הַ ַ‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת ַמ ַּׁשק ּכְ נָפַ יִם‬ ‫ּבֹוח ֶרת לִ בְ ר ַֹח‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת ֶ‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת ּכִ נְ בִ ָיאה‬ ‫סּורה ּבְ בִ ָיאה‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת ֲא ָ‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת צְ עָ ָקה לַ ָּׁש ַמיִם‬ ‫ַא ְּת ְּד ָמעֹות ּכַ ַּמיִם‬ ‫קֹומ ֵתְך ָּד ְמ ָתה לְ ָת ָמר‬ ‫ָ‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת ְׁשח ָֹרה וְ נָאוָ ה‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת הַ ְּמ ַחּכָ ה‬ ‫ַא ְּת ְמקֹור הַ ַחּיִ ים‬ ‫הַ ּנ ְֶח ֶׁש ֶקת‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת ְמנ ֶַּׁש ֶקת‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת ּומּום ֵאין ּבָ ְך‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת ֵמינִ ַיקת הַ ָּׁש ַדיִם‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת חֹובֶ ֶקת ּבְ רְֹך‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת ֵאם‬ ‫ּכֹורעַ ת לָ לֶ ֶדת‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת ַ‬ ‫ַא ְּת ֲא ָד ָמה‬ ‫ַמנְ ּבִ ַיטת ַחּיִ ים‬ ‫ּומֹוסיפָ ה‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת ּכַ ּלְ בָ נָה ִמ ְת ַח ֶּד ֶׁשת ִ‬ ‫הֲ ֵרי ַא ְּת ֻמ ֶּת ֶרת לְ כָ ל ָא ָדם‬ ‫רמית אלון הייתה מסורבת גט במשך חמש שנים ויוצגה על ידי ׳מבוי סתום׳‪ .‬אנו מודות לה על הרשות לצטט‬ ‫קטעים משירּה‬ ‫‪14‬‬ ‫מה עושים? למי פונים?‬ ‫לפניכם כתובות של אתרים המספקים מידע בנושא הסכמי קדם‪-‬נישואין‬ ‫על דרכים שונות לנישואין שוויוניים‪ ,‬כמו ה׳הסכם לכבוד הדדי׳‪ ,‬או ׳תנאי בקידושין׳‪,‬‬ ‫ראו באתר ׳בוחרים דרך׳‪http://www.hatuna.org.il :‬‬ ‫האתר הוקם על ידי קואליציית עיקר – הקואליציה הבינלאומית לזכויות העגונה‬ ‫ומסורבת הגט ‪http://icar.org.il/home-hebrew.html‬‬ ‫דוא״ל‪ [email protected] :‬טל׳ ‪ 02 6721401‬‬ ‫לנוסחים שונים של הסכמי קדם‪-‬נישואין ולקבלת עזרה‪ ,‬ראו גם באתרים הבאים‪:‬‬ ‫׳מרכז צדק לנשים׳‪/https://sites.google.com/site/cwjhebrew :‬‬ ‫׳קולך ‪ -‬פורום נשים דתיות׳‪www.kolech.com :‬‬ ‫׳מבוי סתום ‪ -‬הארגון למען זכויות העגונה ומסורבות הגט׳‪www.mavoisatum.org :‬‬ ‫לעדכונים מ׳קולך׳ ומידע אודות פרסומים בעתיד הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו‬ ‫באתר קולך‪www.kolech.com :‬‬ ‫‪15‬‬