‫ אורט ספיר ירוחם‬,'‫כתה יב‬ [email protected] ‫קישור לנושא הקודם‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫ראינו כי במסורת היהודית ישנו מתח ממשי בין הזוגיות כעניין של שותפות‬ ‫ושוויון‪ ,‬לבין עניין המבוסס על היררכיה ושליטה‪ .‬כעת‪ ,‬נראה את הויכוח‬ ‫על שאלת הנישואין בזוגיות‪ ,‬כפי שבאה לידי ביטוי במחשבת ישראל‪.‬‬ ‫מאז ומעולם היה הקשר בין מוסד הנישואין לבין זוגיות עניין הנמצא בסימן‬ ‫שאלה‪ ,‬בין היתר בשל ההשפעות של התרבות הזרה על התרבות היהודית‬ ‫והרצון של חכמי היהדות להבדיל ביניהן משום שראו את מוסד הנישואין‬ ‫בדרך שונה‪.‬‬ ‫מוסד הנישואין עצמו קשור לשאלות משפטיות‪ ,‬הלכתיות‪ ,‬חברתיות ואף‬ ‫פוליטיות‪ ,‬ומושפע מהתפתחויות היסטוריות‪ .‬עם זאת‪ ,‬הבסיס למוסד‬ ‫הנישואין הוא האהבה והקשר בין בני הזוג‪ ,‬כפי שנוכל לראות כאן‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בשבחי הנישואין‪ -‬תלמוד בבלי מסכת יבמות (עמ' ‪)102‬‬ ‫‪ ‬מבחינת חז"ל‪ ,‬הזוגיות תמיד הייתה עניין משובח וראוי והקמת משפחה‬ ‫נחשבה לאחת המצוות החשובות בתורה‪ .‬עם זאת‪ ,‬הם היו מודעים לקושי‬ ‫הגדול במציאת זוגיות מתאימה לחיים‪ ,‬בחיים המשותפים לאורך זמן‬ ‫ולמשברים הפוקדים את הזוגיות והנישואין‪.‬‬ ‫‪ ‬במדרש ממסכת יבמות מופיעות כמה אמירות ברורות לגבי זוגיות‪:‬‬ ‫‪ ‬ראשית‪ ,‬הקביעה הברורה של רב נחמן‪ ,‬לפיה אסור לאדם להיות ללא אישה‪,‬‬ ‫גם אם כבר הוליד כמה ילדים‪ .‬לכך מצטרפת הקביעה של ר' תנחום‪ ,‬לפיה‬ ‫אדם שאין לו אישה אין לו שמחה‪ ,‬ברכה וטובה בחיים‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬אמרו גם‬ ‫שמי שאין לו אישה אין מי שיגן עליו ('ללא חומה') ואין לו שלום‪ .‬עד כדי כך‬ ‫שקובע ר' אלעזר כי אדם שאיננו אישה‪ ,‬איננו נחשב אדם (בדומה לקביעה‬ ‫של חז"ל במצגת הקודמת)‪.‬‬ ‫‪ ‬כל הנ"ל מבססים את ההנחה שחז"ל רואים בזוגיות משותפת לא רק ערך‬ ‫לאדם ומקור לחיים בריאים ותקינים‪ ,‬אלא גם את מהות החיים עצמה‪ -‬להפוך‬ ‫לאדם באמצעות הזוגיות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫השוואה בין העמדות בטקסט‬ ‫‪‬‬ ‫הדובר‬ ‫תיאורי הזוגיות‬ ‫המשותף לתארים בקבוצה‬ ‫ר' תנחום‬ ‫מקור לשמחה‪ ,‬לברכה‪,‬‬ ‫לטובה‬ ‫איכות החיים בזיקה למצב‬ ‫הנפשי ולתפקוד הבית‬ ‫מסורת ארץ ישראל (מערבא)‬ ‫מקור לחכמה (תורה)‬ ‫ולביטחון (חומה)‬ ‫תכונות נפשיות של האדם‬ ‫הפרטי‬ ‫רבא בר עולא‬ ‫מקור לשלום‬ ‫ר' אלעזר‬ ‫מה שהופך את האדם לאדם‬ ‫שלם‬ ‫שאלות חשיבה‪:‬‬ ‫‪ ‬אלו דימויים שונים עולים לזוגיות מטקסט זה? מה לדעתכם זה משקף?‬ ‫‪ ‬מה הקשר שבין זוגיות ונישואין לבין תורה‪ ,‬חכמה‪ ,‬שלום וכו'?‬ ‫‪ ‬מה ניתן ללמוד מקטע זה על היחס של חז"ל לנשים? ועל היחס לנשים‬ ‫בתקופתם?‬ ‫‪ ‬מדוע חז"ל מפליגים כ"כ בשבחה של הזוגיות והנישואין? האם זה מסיבות דתיות‬ ‫או לא?‬ ‫‪ ‬האם יש גם אפשרות שהזוגיות והנישואין יגרמו לדברים הפוכים? למשל‪ ,‬סבל‬ ‫ומרירות? כיצד?‬ ‫‪‬‬ ‫מדרש מסכת יבמות‪' :‬עזר' או כנגדו'? (עמ' ‪)104‬‬ ‫‪ ‬מכל הדימויים בקטע הקודם עולה תמונה אידיאלית של זוגיות‪ ,‬לפיה היא המפתח‬ ‫לשמחה ולאושר בחיים‪ .‬אולם‪ ,‬אפשר למצוא אצל חז"ל גם תמונה מורכבת וקשה‬ ‫יותר בעניין זה‪:‬‬ ‫‪ ‬במדרש ממסכת יבמות‪ ,‬ישנו פירוש של ר' אלעזר (אותו אחד מהמדרש הקודם)‬ ‫לפסוק‪" :‬לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו"‪ .‬לדעתו‪ ,‬משמעות המושג‬ ‫'עזר כנגדו' היא כפולה‪ :‬מצד אחד‪ ,‬חיובית ומועילה (עזר) ומצד שני‪ ,‬שלילית‬ ‫ומזיקה (כנגדו)‪ .‬מכאן אנו יכולים ללמוד כי חז"ל רואים בנישואין לא רק מקור‬ ‫לשמחה‪ ,‬בריאות‪ ,‬רווחה וכד' אלא גם מקור לסבל‪ ,‬לתסכול ולבדידות‪ .‬מדוע?‬ ‫‪ ‬נישואין הוא מוסד המבוסס על מחויבות‪ ,‬הבאה לידי ביטוי בשיקולים משפטיים‬ ‫(בני הזוג חותמים על חוזה המסדיר את היחסים ביניהם)‪ ,‬כלכליים (הם חולקים‬ ‫יחדיו רכוש ומנהלים משק בית משותף)‪ ,‬חברתיים (הם שייכים למעמד חברתי‬ ‫מסוים ורוצים להישאר בו) וחינוכיים (מגדלים ומחנכים יחדיו ילדים בד"כ)‪.‬‬ ‫מדובר ב‪'-‬חבילה' שקשה מאוד לפרק‪ ,‬ולא בכדי‪ :‬מטרת הנישואין היא לחבר בין‬ ‫בני זוג מתוך אמונה כי הקשר ביניהם הוא דבר קדוש וחיוני‪...‬‬ ‫‪‬‬ ‫המשך‪...‬‬ ‫‪ ‬עם זאת‪ ,‬כגודל האחריות והמחויבות‪ ,‬כך גם גודל הסיכון והמשקל שבני הזוג‬ ‫לוקחים על עצמם‪ :‬הם אחראים לפרנסתו‪ ,‬בריאותו ואיכות חייו של השני‪ ,‬והדבר‬ ‫יוצר תלות חזקה שפוגמת פעמים רבות ביכולת של האדם להחליט על עצמו‬ ‫בעצמו ומאלצת אותו להתחשב כל הזמן באחר‪ ,‬גם אם הדבר אינו נראה לו‪.‬‬ ‫מאחר ולבני אדם יש אגו‪ ,‬וקשה להם לוותר על עצמאותם‪ ,‬פעמים רבות הזוגיות‬ ‫והנישואין עולים על שרטון‪ ,‬שנובע מקשיי התקשורת והציפיות השונות בין בני‬ ‫הזוג‪.‬‬ ‫‪ ‬לכן‪ ,‬הקושי הגדול בזוגיות הוא איך 'לאחד הפכים'‪ ,‬כלומר להתגבר ולגשר על‬ ‫השוני שקיים בין בני הזוג בצורה שתבנה מערכת יחסים יציבה וטובה‪ ,‬ולא‬ ‫תהווה מתכון לתסכול‪ ,‬מרירות והרס‪ .‬רעיון זה בא לידי ביטוי גם במדרש של רבי‬ ‫עקיבא על הדמיון במלים 'איש' ו‪'-‬אישה' (עמ' ‪:)104‬‬ ‫‪" ‬דרש רבי עקיבא‪ :‬איש ואישה‪ ,‬אם זכו‪ -‬שכינה ביניהם‪.‬‬ ‫אם לא זכו‪ -‬אש אוכלתם"‬ ‫‪‬‬ ‫הברית החדשה‪ :‬שלילת הנישואין והגירושין (עמ'‬ ‫‪)106-105‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬היהדות‪ ,‬כמובן‪ ,‬לא הייתה היחידה שעסקה בסוגיית הנישואין והזוגיות‪ .‬כך‬ ‫גם בברית החדשה‪ ,‬שקרובה מאוד לחז"ל מבחינה היסטורית (תקופת בית‬ ‫שני וחכמי המשנה)‪ .‬שם אנו מוצאים יחס אמביוולנטי (דו משמעי) לזוגיות‬ ‫ולנישואין‪ ,‬המבטא גם קולות שנשמעו בעולם היהודי באותה תקופה‪ :‬מצד‬ ‫אחד‪ ,‬הנישואין נתפשים כברית מקודשת שהאל עצמו חיבר‪ ,‬ולכן אין לנתק‬ ‫אותה‪ ,‬ומצד שני היא מעודדת לנזירות‪ ,‬להתגברות על היצר המיני‬ ‫ולהתמסרות לאלוהים‪.‬‬ ‫‪ ‬בשני הקטעים מהברית החדשה שנראה כאן‪ ,‬ישו מבטא יחס מורכב לזוגיות‬ ‫ונישואים‪ :‬בקטע הראשון (מתי יט') ישו מדבר בשבחה של הזוגיות‪ ,‬ורואה‬ ‫בנישואין קשר מקודש שנוצר בידי האל ולכן אסור לפרק אותו‪ .‬לדעתו‪,‬‬ ‫הסיבה המוצדקת היחידה לפירוק הזוגיות (כלומר‪ ,‬גירוש של האישה בידי‬ ‫באיש) הוא זנות של האישה‪ ,‬ומי שעושה זאת מסיבות אחרות נחשב נואף‪.‬‬ ‫לטענתו‪ ,‬רק מי שיכול להתנזר ממין (סריס) רצוי לו לוותר על הזוגיות‪.‬‬ ‫המשך‪...‬‬ ‫‪ ‬בקטע השני‪ ,‬מהאיגרת אל הקורינתיים‪ ,‬ישו מסביר כי אם מישהו כבר רווק או‬ ‫אלמן‪ ,‬עדיף לו שיישאר כך (כמו ישו עצמו)‪ ,‬אך רק במידה והוא מסוגל לכבוש‬ ‫את יצרו‪ .‬אם לא‪ ,‬עדיף להתחתן מאשר להתמלא בתאווה מינית בלתי ממומשת‪.‬‬ ‫אם אדם עוד לא התחתן‪ ,‬עדיף שלא יעשה זאת‪ ,‬אך אם כבר התחתן‪ ,‬עדיף שלא‬ ‫יתגרש‪.‬‬ ‫‪ ‬מצד אחד‪ ,‬ישו מעדיף את הפרישות והנזירות‪ ,‬שבהן האדם מקדיש את עצמו לאל‬ ‫במקום לדברים הארציים‪ .‬זהו גם האידיאל הדתי‪ -‬להתמסר לאל בלי דברים‬ ‫שמפריעים ומסיחים את הדעת‪ .‬מצד שני‪ ,‬עדיף שאדם יתחתן מאשר שלא יתחתן‬ ‫אם איננו יכול להתמסר לאל‪ .‬כך‪ ,‬שלפי קטע זה‪ ,‬האידיאל הדתי הוא כמובן‬ ‫להתנזר‪ ,‬אך מי שלא מסוגל לעשות זאת בשל הקושי לשלוט על יצרו צריך‬ ‫לבחור בנישואין בתור 'ברירת מחדל'‪.‬‬ ‫‪ ‬ההבדל בני שני הקטעים מראה שלפי הברית החדשה‪ ,‬גם נישואין וגם גירושים‬ ‫אינם דבר ראוי ורצוי‪ ,‬אך גירושים חמורים ביותר מנישואים מאחר והנישואים‬ ‫רצויים בפני האל‪ ,‬בעוד שהגירושים לא‪ .‬אבל בכל מקרה‪ ,‬הנישואים לא נתפשים‬ ‫כאן כדבר אידיאלי ורצוי מלכתחילה‪ ,‬אלא רק בדיעבד‪...‬‬ ‫‪‬‬ ‫קפלאנוס‪ :‬האהבה הורסת את הנישואין? (עמ' ‪)108‬‬ ‫‪ ‬בניגוד לעמדה של חז"ל (וגם של הברית החדשה) לפיה הנישואין הם דבר‬ ‫רצוי ואף הכרחי במובן מסוים‪ ,‬וכי אי אפשר לקיים זוגיות המבוססת על‬ ‫אהבה לאורך זמן ללא המחויבות של חיי הנישואין‪ ,‬ישנן גם עמדות‬ ‫אחרות‪ ,‬במיוחד בתקופה המודרנית של ימינו אך לא רק‪ .‬עמדות אלו‬ ‫רואות בנישואין דבר מיותר‪ ,‬שלא תורם לאהבה ואף פוגם בה‪.‬‬ ‫‪ ‬אנדריאס קפלאנוס‪ ,‬משכיל איטלקי מן המאה ה‪ ,12-‬מתאר את האהבה‬ ‫כסבל שנולד כתוצאה מהתבוננות מוגזמת ביופיו של המין האחר‪ ,‬שכן‬ ‫היופי החיצוני הוא לדעתו מקור האהבה היחיד‪ .‬את האהבה הוא מגדיר כ‪-‬‬ ‫"תשוקה יתרה לזכות בחשאי בחיבוק תאווה חטוף" אשר הגשמתה דורשת‬ ‫מיסוד של הקשר‪ ,‬אך למטרות מיניות בלבד‪ .‬לטענתו‪ ,‬אהבה במלוא‬ ‫עוצמתה יכולה להתקיים רק בשכבות חברתיות גבוהות (אצולה)‪ ,‬שכן‬ ‫שכן היא מבוססת על תכונות שרק להם יש‪ :‬ענווה‪ ,‬נימוסים‪ ,‬התמסרות‬ ‫וקנאה כמעט דתית לבן הזוג‪ .‬זוהי מעין 'דת אהבה'‪ ,‬שמנוגדת לדת‬ ‫הממוסדת ויכולה להתקיים רק מחוץ לחיי הנישואין‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫המשך‪...‬‬ ‫‪ ‬מכאן‪ ,‬שלדעת קפלאנוס יש קשר בין מוסד הנישואין לדת הממוסדת‪ ,‬שהיא‬ ‫הרי זו שמצווה על הנישואין ומפקחת על תקינותם (עד היום במדינות‬ ‫רבות‪ ,‬כולל בישראל‪ ,‬לדת יש מונופול על הנישואין והגירושים‪ ,‬ואם אנשי‬ ‫הדת אינם מאפשרים אחד מהשניים הם לא יכולים להתבצע‪.‬‬ ‫‪ ‬המסר של קפלאנוס הוא שאהבה רומנטית לא יכולה להתקיים במסגרת‬ ‫הנישואין‪ ,‬שכן אלו 'חונקים' את התשוקה המינית ומטילים עליה מגבלות‬ ‫'המסרסות' את האהבה החופשית ומונעות ממנה להתרחש‪ .‬דבר זה עומד‬ ‫בניגוד גמור לדברי חז"ל‪ ,‬הרואים בנישואין את הדרך היחידה בה ניתן‬ ‫לשמר וליצור אהבה לאורך זמן‪...‬‬ ‫‪‬‬ ‫ג'ובראן חליל ג'ובראן‪ :‬אל תכבלו את האהבה! (עמ'‬ ‫‪)109‬‬ ‫‪ ‬בספרו הידוע 'הנביא'‪ ,‬מתאר ג'ובראן את ההבדל הגדול שבין אהבה‬ ‫רומנטית‪ ,‬המבוססת על משיכה ותשוקה טבעית בין בני אדם‪ ,‬לבין הנישואין‬ ‫שהם מוסד חברתי המנוגד לרעיון המרכזי של האהבה וכובל אותה למצב‬ ‫של מחויבות ההורסת את הספונטניות של הקשר הרומנטי‪ .‬טענה זו דומה‬ ‫לטענה שנשמעת היום‪ ,‬לפיה המתכון היחיד לחיים מאושרים הוא להישאר‬ ‫רווק נצחי‪ ,‬וכי המחויבות של הנישואין היא בזבוז זמן‪ ,‬הרגל מגונה הנובע‬ ‫מקיבעון מחשבתי או לחץ חברתי ובעיקר מתכון בטוח להרס הרומנטיקה‬ ‫והתשוקה בחיים‪ ,‬שהופכים אותם לספונטניים‪ ,‬יפים ומלאי הרפתקאות‪...‬‬ ‫‪ ‬אם פעם החלום של אנשים היה להזדקן ביחד‪ ,‬אולי היום החלום של חלק‬ ‫מהאנשים הוא להישאר צעיר ויפה לנצח‪ ,‬חופשי ומאושר מדאגות ומרדות‬ ‫היומיום ומהכבלים שהזוגיות מטילה עלינו‪ .‬לכך יש להוסיף טענות‬ ‫שהזוגיות אפילו מנוגדת לטבע האדם‪ ,‬שאין בע"ח בטבע השורדים חיים‬ ‫שלמים עם אותו בן זוג‪ ,‬שבני אדם אינם מונוגמיים מטבעם וכו'‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שאלה להגשה‪:‬‬ ‫‪ ‬א‪ .‬תארו והסבירו את היחס של חז"ל למוסד הנישואין כבסיס לזוגיות‪ ,‬ואת‬ ‫היתרונות שהוא מביא (לפי התלמוד הבבלי במסכת יבמות)‪ .‬כיצד מתארת‬ ‫כל אחת מהגישות שם את היתרונות והמטרות של הזוגיות‪ ,‬ומה המשותף‬ ‫ביניהן?‬ ‫‪ ‬ב‪ .‬הסבירו מדוע לפי חז"ל‪ ,‬יש גם קושי בחיי זוגיות ונישואין‪ .‬השתמשו‬ ‫לשם כך במדרש של רבי עקיבא (תלמוד בבלי מסכת סוטה) והסבירו את‬ ‫הפרשנות שלו לביטוי 'עזר כנגדו'‪.‬‬ ‫‪ ‬ג‪ .‬תארו את ההבדל שבין היחס לזוגיות ולנישואין ביהדות לבין הברית‬ ‫החדשה‪ ,‬כפי שהדבר מופיע בקטעים מהבשורה על פי מתי והאיגרת אל‬ ‫הקורינתיים‪ .‬על איזה הבדל מהותי הדבר מעיד לדעתכם? נמקו והביאו‬ ‫ציטוטים רלבנטיים מן הקטעים‪.‬‬ ‫‪ ‬שאלת בונוס‪ :‬הסבירו את ההבדל בין היחס לזוגיות ביהדות לבין אחד‬ ‫מההוגים שלמדנו‪ :‬קפלאנוס וג'ובראן חליל ג'ובראן‬ ‫‪‬‬