הכתובה כמקור – סיכום שני המפגשים סמסטר ב תשעה משה טויטו
| משה טויטו |
www.BIUFRIENDS.co.il
בר אילן חברים
מפגש ראשון
מקור ראשון :מדוע נישואים -הסבר לנישואים
סוציולוגית חקרה את הנישואין ביהדות " למה מתחתנים?" הבאיה 5סיבות ואז פנתה לנישואים ביהדות .יהדות
מושפחת ממזרח ומערב.
במזרח הייתה פוליגמיה (נישואין למספר אנשים) במערב נישואין לגבי וגבר אחד היהדות הושפעה משניהם.
הלכה אחרונה בזמן לתמלמוד הירושלמי והבבלי .תושב"ע תורה שבע"פ נכתבה ב 200לפנה"ס שישה סדרי
משנה .נכתב התלמוד הירושלמי -ספר פירושים למשתנה .ע"י חכמי ישראל בישראל( 370לספירה).
בבל המרכז היהודי היה יותר מפותח ומשגשג -פירוש של המשנה – ע"י הרבי ישראל בבבל.
מזרח זה בבל ,מערב זה ישראל,
תקופת האמוראים.
תקופת הגאונים.
תקופת הראשונים( 700לספירה).
תקופת האחרונים( 1600לספירה לערך).
בא"י לפי תלמוד ירושלמי -נישואים פולימרים מותרים בתנאי שהאישה מסכימה שהבעל יתחתן עם עוד אישה.
לפי הבבלי לא חייב את הסכמת האישה לכך(כדי שהבעל יתחתן עם עוד אישה).
הסיבה לנישואים עם עוד אישה – עקרות של האישה הראשונה או מחלתה(.לפי ההלכה)
*בתורה 9מקרים של נישואים ל 2-נשים (חוץ ממלכים שינשאו מסיבות של דיפלומטיה וכו)
ארצות המזרח התיכון הושפעו מהירושלמים ,לעומתם רבני ספרד (ארץ ספרד).
הושפעה מהבבלי ועד ימי הביניים לא ביקשו את אישור האישה הראשונה.
זאת עד תקופת ימי הביניים מאה ה.11-
בארצות אשכנז תקנה חדשה -אסור להתחתן אישה שנייה (החל מהמאה ה )--חרם דרבני גירושם -בארצות ספרד
לא קיבלו את התקנה (התחתנו עם אישה שנייה) אשכנזים לא מתחתנים על אישה שנייה ובאצרות המזרח כן.
שנתיים לאחר קום המדינה הוחלט שאין נישואים לאישה שנייה .יהדות המזרח קיבלו תקנה זו .עפ"י התקנה אם
כעבור 10שנים אין ילדים לבני הזוג הם יכולים להתגרש.
בתקופה עתיקה החתן היה משלם לאבי הכלה מוהר(מוהר -סוג של סכום כסף ששילם החתן לאבי הכלה כדי
להינשא לה) כדי לקבל אותה .עם השנים אין מוהר הוא הלך ושונה לצורה של כתובה .בתקופת השמנה ההלכה
מתחילה להשתנות .לחתנים אין כסף למוהר(ישנן נשים שעלו יותר= כלומר יקרות יותר) .ערך הכתובה היה 200
זוז לבתולה ו 100זוז לאלמנה/גרושה.
2סיבות לכתובה:
היה תנאי שמעון בן שטח שתיקן את הכתובה מ 2סיבות:
.1אחרי שראה שחתנים לא משיגים את הכסף לקנות מוהר לאבי הכלה.
.2הכתובה בעצם דחתה ומנעה גירושים חפוזים של בני הזוג.
*בכתובה הכסף והרכוש לא מתקבל מיידית ,אלא מבטיחים אותו לאישה במקרה של גירושין או מות של הגבר.
| משה טויטו |
(לעומת מוהר שניתן מיידית בחתונה) .רק הכתובה גם מגנה על האישה מכך שגבר ישחרר ויסלק את האישה
מבייתו כיוון שפעם יכל לשחרר אותה מיידת ללא עיקובים כלשהם.
מקור רביעי -תפיסת של הנישואים( באלבוס מס – 4חובה)
במחקרו שואל לשם מה נישאים ,בודק את הנורמות שנהגו בעבר ,עמדות ורעיונות.
מגיע למסקנה למה מתחתנים ביהדות?
.1בגלל פרייה ורביה(הבאת ילדים).
.2נישואים במסגרת לגיטימציה רתיעל הייצר המיני( הנישואים מצילים אותנו מן החטא מצילת מזנות)
. 3הנישורים כמכשיר באמונה בה' ,מימוש התוכנית האלוקית .ה' ברא זכר ונקבה "זכר ונקבה ברא אותם" -רק
כאשר בנאדם נשוי זהו בנאדם שלם(לא נשוי בנאדם לא שלם).
.4לא טוב האדם להיות לבדו -הבדידות דבר שלילי.
מקור מספר :5נשואין ונשואות יסוד בחברה היהודית בעת העתיקה.
מאירה בר אילן.
המעבר ממוהר וכתובה.
שואל 3שאלות:
. 1מדוע התשנה מחיר הנישואים מתשלום לאבי הכלה(מוהר) לתשלום לאישה עצמה(כתובה)? נותן סיבות
היסטוריות ,סביבתיות וכו.
.2מדוע השתנתנה ההתחייבות הממונית מהתחייבות בע"פ(מוהר) להתחייבות כבתב(כתובה)?
. 3מדוע השתנה תשלום המידי (מוהר) לשתלום דחוי אם בכלל(כתובה? אם לא מתגרשים או שהיא לא אלמנה אין
תשלום.
נדוניה -מה שאבי הכלה מביא לכלה לבני בזוג( גם כסף וגם רכוש).
המוהר -מעמד של האישה מאוד גבוהה -משלמים עליה באופן מידי. כתובה -ערך הכלה קצת יורד כי לא משלמים עליה כאן ועכשיו אם בכלל.נדוניה -עוד יותר ירידת ערך הכלה ,האב משלם כסף כדי שייקחו וינשאו את העלה.שתי סיבות עיקריות לנדוניה:
. 1האב רוצה שירבו קופתים על ביתו ולכם נותן לה נדוניה ,ככלי שהיא גבוהה ייקפצו יותר.
.2ירושה לבת -דרך להעניק לה ירושה.
מקור מספר -7חקירת הנישואים.
שרמר.
הבחנה בין מקחר היסטורי לסוציולוגי ומחדש את המחקר של נישואין ביהדות לא על סמך היהדות ,דת אלא על
סמך סוציולוגיה .לומד על הנישואין בכלים של מדעי החברה.
מצא 3גישות ו 3זרמים במחקר ההיסטורי של המשפחה.
.1הדמוגרפי -גיל הנישואין ,משך הנישואין.
.2סנטימנטלי -נחקור את הערכים ,הרגשות בנישואים ,מטרת הנישואין והיחסים בין בני הזוג.
.3כלכלי -נחקור את היסודות הממיניים שבנישואין – ירושה וכו.
לפי מה שרווח ומקובל ולא לפי ההלכה.
מקור מספר – 8קידושים ונישואים.
הקדמה -בקשר בין בני הזוג:
שלב ראשון -שידוכין(אירוסין) -כלומר היכרות של 2המשפחות ,קביעת מועד החתונה ,כמה כל צד מביא ,מה
קורה במידה ומתגרשים וכו.
שלב שני-אירוסין/קידושין – בשלב זה הקשר מתהדק זהו מעמד החופה.
שלב שלישי -היום גם תחת החופה השלב השני והשלישי כיום שניהם במעמד החופה.
| משה טויטו |
בשלב הראשון לא צריך בט אם הם נפרדים.
בעבר הטקס של האירוסין והנישואין היו בנפרד (בהפרש של שנה בערך).
האירוסין -קבלת הטבעת "היר את מקודשת לי" ובמעמדם של שני עדים .מרגע בו היא מקודת לי היא אסורה על
כולם .וכן אסורה עליו (עדיין לא התייחדה איתו) רק בשלב הנישואין אותרה ההתיחדות -בברכת הנישואין מותירים
לבעל את הנשואה לו ואוסרים עליו את המאורסת.
מקור מספר : 9כללים בנישואים.
ברשבסקי
10חובות של גבר לאישה.
4חובות לש האישה לגבר.
3חובות של הגבר לאישה הם מדין תורה.
.1מזונות(שארה)
.2לבוש(כסותה)
.3להיות איתה חיי אישות( חיי אישות העונתה)
7חובות של הגבר לאישה הם מדין חכמים.
.1רפואתה.
.2פדמה.
.3קבורתה.
.4מזונות.
כתובת בנים זכרים :לפי דין תורה בנים יורשים ובנות לא במקרה שהאישה מתה לפני הגבר היאושה כתובהוהנדוניה שלה הולכים לילדים שלה(במידה ונישאו פעם שנייה ,דברים אלו לא יחולקו לילדים מהאישה השנייה) וכך
נמנע מחששות של אבי הכלה לתת נתוניה.
4זכויות הבעל וחובת האישה:
.1מעשה ידיה -לבשל לכבס ועוד.
.2מצאתה -אם היא מוצאת מציאה לתת לבעל (למשל מצאה כסף).
.3פירות נרסיה לבעל -שכר דירה שלה לזוגיות/נישואין.
.4ירושתה -הבעל יירש את אשתו לאחר מותה וכשהוא מת ילדיהם.
מקור מספר – 10בנישואים בימים הקדומים.
המעגלים של נישואין גדלו.
תחילה התחתנו במעגל המשפחה הקרוב או בתוך השבט.
לאחר מכן בט"ו באב הותרו שבטים להינשא אלו באלו .בספר שופטים זה הותר.
אח"כ הנישואים התאחבו לא התוך השבט אלא יש להתחתן עם משפחה מיוחסת ? דיינים ,כהנים וכו.
יותר מאוחר המעגל התרחב למשפחות שמיוחסות מבחינת כשרות( שאין ממזרים בעיקר) יש להסתכל על אילן
היוחסין שלה.
יותר מאוחר ,להתחתן עם משפחות שמחוברת מבחינה התורה.
*ממזר -ילד שנולד מקשר אסור -אישה נשואה מגבר אחר /גילוי עריות.
מקור מספר :11שיטות נישואין במקרא.
משפחה רגילה מסורתית הינה מנוגומית (כתוב בתהילים) כלומר אישה אחת .במחקר זה נמצא חידוש :לפני
קבלת התורה נישואין יכלו להתרחש גם בין אחים שאינם מאותו אבא" .ולך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך"
מולדתך -מולדת בית האם ,מבית אביך -מולדת חות.
בקבלת התורה ישנה אזהרה מפורשת :יחסי מין אסורים גם מאחיותך מאותה האמא וגם אחיותך מאותו
האבא"(.גם אחותך ממולדת בית וגם ממולדת חוץ לא תגלה ערוותן").
| משה טויטו |
מקור מספר -12קידושי כסף
האישה נקנת ב 3דרכים :כסף ,שטר בביאה וקונה את עצמה או בגט או במית הבעל (הבעל מת).
הקידוש הוא בעצם קניית אישה.
מקור מספר :13קישוי ביאה.
נוי בויאר.
טוען שאין כזה דבר קידושי ביאה -יוצא נגד המשנה ומפריך טענה זט.
*קידושי ביאה -גבר מתייחס עם אישה ולכן היא מקודשת לו.
הוא טוען שיש רק 2דרכים לקנות אישה -בשטר או בכסף והביאה היא השלמת הנישואין אך לא דרך לקנות אותה.
מקור מספר :14מהות מוהר.
גם פה חוקר שמפריך את דעות הקדומות שוב נוי בואר.
מוהר לפי הדעות כסף הניתן לאבי הכלה מהחתן .
לטענתו זה תשלום עבור הכלה על בתוליה ,הכסף ניתן לכלה ולא לאבי החתן.
הוא טוין זאת לפי פסוק בתורה ,היכו שמופיע השור מוהר.
לפי סיפור שגבר מפתה בחורה ושוכב איתה -לוקח בתוליה ואם אביה לא יסכים יתן זה כסף עבור בתוליה.
מה שהוא רוצה לומר לנו שהמוהר הוא השורש לכתובה.
סיפור אונס -גבר האונס בחורה ,מחוייב להתחתן איתה על המפתה מוטלים שתי עושנים חליפיים נישואים או קנס.
על האונס מוטלים שתי עושנים חליפיים נישואים וקנס.
* הוא טוען שהמוהר זה על הבתולין( )50רק בתולה רווקה זכאית למוהר הבתולין .מכאן למדים שעיקר הכתובה
200זוז לבתולה (רווקה) מדין תורה ואח"כ חכמים תיקנו שגם אלמנה וגם גרושה יקבלו 100זוז .בסוף מאמרו
ניתן למצוא גם דעות נגד.
| משה טויטו |
מפגש שני:
מספר מקור :15קדמות התכובה.
מקורה של הכתובה לא מישראל ומן התורה .שטר הקידושים הוא מן התורה .הגירושין גם כן מהתורה ומזה הסיקו
חכמים שהיה שטר קידושין .יש צורך בשטר אסמכתא כתובה ,קידושים נלמד מהתורה ,מקור יהודה ,לעומת זאת
כתובתה נלמדה מהסביבה :חוקי חמורבי הבבלים ,בבל הייתה מולדת המסחר ותעודת המסחריות.
הכתובה הייתה תיכון למוהר ,התשלום ניתן כאשר ואם יהיו גירושים .תשלום המוהר הגבוהה( 200זוז) הקשה על
חתנים והם הזדקנו .ישנה עילה כ לכלית להעברה ממוהר לכתובה .וכן גם עילה מסורתית ,בכדי שלא יהיה קלה
בעיניו לגרש אותה.
מספר מקור" 16 :בעלות הכתובה וצורתה"
הכתובה נראת כעין חוזה .חובות הבעל ,הסכום של סכום הכתובה ,תוספת כתובה ,שמות ותאריכים .תוספת
כתובה כמנהג המקום והמדינה.
סכום הנדוניה שהכלה מביאה(כלים ,זהב ,תכשיטים) מחברים את סכום החפצים +הכסף ויש סכום כולל של
הנדוניה .במקרה של גירושין היא מקבלת את הסכום הכתובה +סכום הנדוניה.
תוספת נדוניה וכמובן חתימות.
השאלה הנשאלת במאמר :בד"כ חוזה נמסר לשני הצדדים ,הכתובה נכתבת בעזרת אחד ונמסרת לאם הכלה.
העותק נמסר לכלה ,ונשמר בבית הכלה.
מי כותב את הכתובה?
מי מקנה את התובה?
מי קונה את הכתובה?
לפי מסורת ארץ ישראל ,סוף תקופת התלמוד הירושלמי 370לספירה .ולפי התלמוד הבבלי ,סיים כתיבה
התלמוד הבבלי.
לפי המסורת הירושלמית האבא הוא כותב הכתובה ומעניק את הכתובה לחתן.
לפי המוסרת הבבלית החתן הוא המוכר והקונה היא הכלה.
לאורך השנים המסורת הבבלית היא זו שהתקלה למעשה .כתוב בכתובה ":בתך מקודשת לי ,מאורסת לי"...
האישה זקוקה יותר מהאיש להגנה מפני פגיעה בזכויותיה והכתובה מקנה לה את הגנה זו.
מתקופת ימי הביינים ועד היום הכתובה מייצגת את העדים ,מכיוון שביהדות עפ"י 2או 3עדים יקום דבר .הכתובה
כתובה בצורה של לפי עיני העדים .התוקף ניתן לכתובה על ידי העדים .בכתובה יש הקדמות ותיאוריםץ התאריך
המקובל היום הוא לפי התאריך העברי .בארצות המערב כתבו תאריך עברי (ספירה מהברגוד) ,בארצות המזרח
הם מונים את השנים לפי מניין השטרות ,מניין למלכי סוריה לפי בית העלובקי .מהמאה ה ,15ארצות המזרח,
מזכירות את מניין הבריאה.
תמיד סיום הכתובה יהיה סיום בנוסח קבוע" :והכל שריר וברור ואמות ויציב ונכון וקיים".
בסיום הציטוט הזה בעדים חותמים בכדי שלא יוסיפו דברים לכתובה.
מקור :19הנדוניה.
זה בעצם רכוש אבי הכלה נותן לביתו שנשאה לאיש .לדוגמא רחל ולאה כנדוניה מביאות גם את השפחות.
רואים את עניין הנדוניה בעמים עתיקים ,והתחיל כחלקת הבת בירושה .ביהדות לא קיבלו נחלה אלא נדוניה.
.1תחליף לירושת הבת.
.2כדי שיירבו "קופצים על ביתו".
כיום ישנו סכום כתובה כולל ,והוא מורכב מ:
*עיקר כתובה.
*תוספת כתובה.
*נדוניה.
*תוספת נדוניה.
| משה טויטו |
הנדוניה כוללת בתוכה:
.1נכסיי צאן ברזל.
.2נכסיי מילוג.
צאן ברזל :נכסים המוכנסים ע"י האישה לנישואים ,במקרה של גירושים היא מקבלת את הסכום בחזרה.נכיס מילוג :אלו נכסים שאינם כוללים בסכום שהבעל מקבל על עצמו .הם לא מוזכרים בכתובה .לדוגמא :כאשרהאישה היא בעלים של דירה" .פירות הנכסים" כגין שכירות הם לבעל.
אין מכסה לנדוניה .ההגבלה הגיע מכיןן שהחכמים ,בגלל שאבות פגעו בירושת הבנים ,כאשר הגזימו בגובהה
הנדוניה ולכן יש "עישור נכסים".
מקור מספר " :20התשתית הממונית של הנישואין"
האם מוהר ונדוניה הם עיסקאות נישואים הפוכות? התשובה היא לא!
מוהר מהחתן אל משפחת הכלה לרוב אביה.
נדוניה למלה עצמה (מאת אביה).
תפקידי הנדוניה:
.1ירושה.
.2להתחרות על בני זוג מתאימים.
. 3להגן על האישה מפני גירושין ולסייע לבת בקימה ובנסיון למצוא בן זוג שני.
.4תשומה לייצרתו וביסוסו של התא המשפחתי החדש.
מעיין נוסחא :ככל שמקומו של הנדודניה התחזק ,התחייבותו העצמית בכתובה של הבעל הצטמצם .למעשה עליית
מעמדה של הנדוניה ,התרחש במקביל ,לירידת סכום הכתובה.
אנו לומדים מכך שקיומו של מוהר משקף תפיסה של ביקוש לנשים נצד גברים ,וקיומה של נדוניה משקפת תפיסה
של ביקוש לגברים מצד נשים 2 .סוגי תשלום הללו לא יכולים להיות בתפיסה אחת.
מאמר 5חשוב!
שוב ישנה הבחנה בין בבל לירושלים.
בבל :הנדוניה מוזכרת בסכומים עצומים ,ובמקביל ישנה הצטמצמום של התחייבויות הבעל.בא"י :אדם יתן לבנו ולבתו אותו הסכום.יותר מאוחר בתקופת הגאונים (בערך 700לספירה עד 1000לספירה) מוסד הנדוניה גם התחזק ,עד כדי כך
שהגאונים החלו להגביל את הסכומים .הגבילו את אבי הכלה "עשור נכסים" .אבות השאירו את בניהם ללא כסף.
לסיכום :במקורות השמנה של האמוראים והתנאים ,אין הלכה מחייבת בקשר לגובהה הנדוניה .לעומת בתקופת
הגאונים שיש התחזקות הנדוניה" ,עשור נכסים".
מקור :21בא נא אל שפחתי
חקר הפולגמיה בחברה היהודית ,שרה אמנו שהייתה עקרה אמרה זאת לאברהם( .על הגר) .המאמר מלמד
שהיהדות מושפעת מהחוקים של החברה הסובבת .תקופת המקראה מושפחת מהמשפט המזרחי הקדום.
היהדות מושפעת מהסביבה .אחת התכליות של הנישואים היא הולדת ילדים ,כאשר אין ילדים ישנם 3אופציות:
אימוץ ,גירושין ,נישואים פוליגמיים( על מנת לפתור בעיית עקרות) .סיפור המקרא הושפע מחומר שמחוץ למקרא,
בנושא הגירושים רואים כיצד חכמי ישראל לומדים מהסביבה .ההלכה אומרת יחכה 10שנים ואז אפשר להתגרש.
לפי "אפלטון" אפלטון מחייב להתגרש לאחר 10שנים בכדי לקיים את מצוות "פרו ורבו" .אנו רואים שההלכה
התלמודית מושפעת מהעולם ההלניסטי ומתקדמת עם צורכי הזמן.
מקור :22ריבוי נשים בישראל.
לפי דין תורה אין איסור על האיש לשאת יותר מאישה אחת .אבל ישנם 9מקרים במקרא של נישואים פולגמיים,
וברובם מדובר בגלל עקרות .המחבר מזכיר שבארצות הנוצריות אסור לשאת אישה שנייה בכלל " חרם דרבינו
| משה טויטו |
גרשים" 2תקנות:
.1לא לשאת אישה שנייה על ראשונה.
.2לא לבקש את אישתי בעל כרחה.
כאן שוב רואים את השפעות הסביבה מהנצרות.
בארצות המזרח ,העניין הזה בא כתנאי בכתובה .ובפעמיים מסויימות זה לפי מנהג המקום או תקנה הקהילה .אם
אין תנאי ספיציפי בכתובה ,הולכים לפי מנהג המקום.
הסיבות למוניגמיה.
.1קטטה.
.2עיגון הנשואה.
.3סכנה של ריבוי ממזרים בישראל.
למה הבעל רוצה לשאת אישה שנייה?
.1עקרות הראשונה(השכיחה ביותר).
.2מחלת האישה.
.3חובתו לייבם.
*ייבום -זה כאשר אדם מת בלי להשאיר ילדים ,אלמנתו מתייבמת עם גיסה.
*חליצה -טקס כשעושים שלא רוצים ייבום ,לאחר זה היא מותרת לכולם קוראיה לה "חלוצה בכתובה.
כיום אין "ייבום" יש רק "חליצה".
מקור :23חכם כדרבנו גרשים ונישואי כפל בספר .3
עוסק בחבל ארץ ארגוניה בצפון מזרח ספרד:
ספרד נמצאת הין ארצות הנצרות והאיסלם .היהדות מושפעת השפעה כפולה .כל התקופה עד ( 1942ימיי
הביינים) ספק הייתה מבולבלת .למלך ניתנה האפשרות להחליט אם גבר ישא אישה שנייה או לא .כי המלך היה
נוצרי .אם היו נותנים לו שוחד הוא היה מאשר נישואיים שניים .כי מבחינת המלך אין איסור אמיתי להינשא לאישה
שנייה .הרב החזאי "קרשקשי" מנהיג הקהילה שהתחתן עם אישה שנייה.
מקור :25חקר גניזת קהיר.
בבית כנסת במצריים בפוסטט ,העיר העתיקה של קהיר ,בעליית גג נמצא אוצר ,שנמש בזכות מזג האוויר היבש
מ 882כאשר נבנה בית הכנסת עד המאה ה .19-יש שם הרבה ספרי הלכה ,שאלות ותשובות ("שוטים") ,שטרות,
כתובות ,גטים מתקופת הגאונים עד תקופת האחרונים.
נמצא ב 1986כל הכתובים שנמצאו יצרו מהפיכה בהיסטורית שבטי ישראל ובכלל.
70%מהכתובים נמצאים באוניברסיטת קיימברידג'.
החוקר (מרדכי פרידמן) גילה שם את עניין ריבוי הנשים בתקופת ימי הבניים הוא רואה למה גברים יתחתנו עם
כמה נשים ומונה את הסיבות:
*עבר ממדינה למדינה.
*חיי בשתי מדינות.
*עקרות.
*אשת נעריו הזקינה.
*ייבום.
*נוכלות.
*להשביא תאותם.
החוקר מגלה שרוב הנשים העדיפו את המינומגיה .הוא ראה זאת לפי התנאי בכתובה של לשאת אישה שנייה.
מה שמופיע בכתבים מציג מקרים ספציפיים .יש בערך 70מקרים שחלק מהם ההסכמים עם הראשונה ,או השנייה
,או מחזיר גרושתו 70 ....מקרים של נישואים שניים.
ומציג זאת שבעצם במידה ואין בעיה בין בני הזוג ,זה לא עלה על הכתב.
| משה טויטו |
מקור " :27מעמדה של האישה"
ריבלין חוקר מעמדה של האישה בעקבות מחקר של פרידן .ריבלין אומר שהצפיסה המקובלת בקרב החוקרים
שחוקרים נישואים ביהדות מפגישה את חוסר השוויון בין האישה לאישה ביהדות .אבל מחקריו של פרידמן מגלים
ההיפך ,מתוך חשיפת הכתובות הבארץ ישראליות מגלים מספרים דברים:
.1יש שיוויון ביחס בני הזוג לדוגמא:
"אישי אתה" ולא רק "אישתי את"
. 2הגירושים יכולים להעשות ביוזמת האישה ( .לפי המשנה האישה מתגרשת לרצונה ושלא לרצונה האיש מגרש
לרוצונו).
*אישה מורדת -לא חייה את חיי אשות עם בעלה .בעייניה למצערה לה -...עד שהבעל יתייאש ויתגרש זו מאיים
עלי -לא רוצה להיות עם בעלה.
*אישה מורדת לא מקב לת כתובה אלא רק נדוניה בגירושין מדיניים אילו יכולה האישה להבהיא לגירושים מטעמה.
*פסוקא דביטא -כאשר הגבר מקריא פסוקים מסיומים כהליך לפני נתינת הגט.
זה קשור לגרושים ביוזמת האישה ולכפיית הגט על הבעל עצם זה שהיא מקריאה פסוקים אלה ,הבעל מייפה את
כוחו של הסופר לכתוב את הגט ולבית הדין למנות שליח .זה סוג של הצהרת הבעל על גרושיו.
*בית שמאי -ההלכה המקובלת מחמירים.
*בית הלל -מנגישים את ההלכה למציאות.
הלכות המשתנה לפי בית הילל מאחר ולא רצו להרחיק את העם.
* עניין "עגונה" – בעניין עגונה מספיק עד אחד עד ה ,אפשר גם גוי עד .ההלכה באה לקראת האישה.
מקור 28סדריי הנישואים בגלות ישמעאל (ארצות האיסלם)
ההבדלים בין ארצות האיסלם לארצות אשכנז .ארצות אשכנז הושפעו מהסביבה בדברים שונים :נדודניה,
שידוכין...
בארצות האסלם טקס הקידושין והנישואין הופרד בתקופת זמן (כשנה).
מקור :30נישואין ומנהגי נישואין בספרות ותקופת הגאונים.
איחוד נישואין וגירושין.
אבות שקידשו את בנותיהן על דעת עצמן.
ממתי מקדשים בטבעת?
בתקופת התלמוד א"י קידשו בטבעת.
בתקופת התלמוד בבל לא קידשו בטבעת.
בתקופת הגאונים כל עם ישראל קידש בטבעת.
מקור " :32הכתובה – סודותיה ההלכתיים והשתלשלותה".
מאמר מסכם.
כל ( )7החיובים של העבל לאיש בוטלי בתקופת הגאונים.
נוספו חיובים חדשים כמו "לא לקחת אישה נוספת"(בארצות המזרח) ,ובארצות אשכנז ייחרם דרבינו גרשם"
דת משה ויהדות -נשים שלא מקבלות את זכות שכום הכתובה .המשנה מפרשת:
דת משה – מי שעוברת על דין תורה.
דת יהודית -התנהגות הגונה.
מקור :34שימוש מוטיבים נוצריים
כתובות במאה ה 18ביהודת איטליה .היו מקושטות במוטיבים נוצריים .תמונות מהמיתולוגיה היוונית .תמונות של
אלג וריות .מפני השפעת הסביבה .התמונות הועתקו ממקורות נוצריים וחילוניים .לעיתים התמונות היו קשורות
ולעיתים רבות לא ( אסתר המלכה אם שם הכלה אסתר) .מצאו תמונה עם כלכלב ונשים עירומות אחד הרבנים
| משה טויטו |
אסר זאת.
*צלוחית מיוליקה מצויירת :מהמאה ה 15ואילן .אספות צלוחיות איילה ,סימן יוקרה ,ומראים אותם לראווה.
היהודים היו מעטרים את הכתובת בדומה לעיטורי הצלחות.
למעשה הכתובות המעוטרות היו ה"פיאטי -דפומפא" של היהדות (= צלמות ההתנגדות).
© Copyright 2024