‫לוי דהן | הכתובה כמקור היסטורי – גב' חגית עמרני‬ ‫‪www.biufriends.co.il‬‬ ‫יא הכתובה היום – סיכום הכתובה‪ ,‬ביאור הכתובה ונוסחיה‬ ‫ביאור הכתובה ונוסחיה (אמת ליעקב‪ :‬הלכות חופה וקידושין לכל עדות ישראל‪ ,‬עמוד קנא‪-‬קסד)‬ ‫(‪ 223-230‬בחוברת)‬ ‫קצ"ה תוכן הכתובה – חז"ל תקנו (כלומר קבעו תקנה) שכל מי שנושא אישה מתחייב לה‬ ‫בשטר כתובה בסכום מסוים‪ 200 .‬זוז (מטבע קדמוני‪ ,‬יש מספר סברות וקביעות לערכו של זוז‬ ‫אחד) במידה והיא בתולה‪ .‬ו – ‪ 100‬זוז במידה והיא לא בתולה‪ ,‬אלמנה‪ ,‬או גרושה‪ .‬תקנה זו‬ ‫נועדה להבטיח כלכלית את האישה שבמידה וחס וחלילה הבעל יתגרש מימנה או ימות חס‬ ‫וחלילה היא תגבה את מה שמגיע לה – הכתובה‪ .‬מלבד תקנה זו של חז"ל נהגו החתנים‬ ‫להוסיף שיעור מסוים לסכום הנ"ל‪ .‬בשורה תחתונה הסכום הקבוע אותו תקנו חז"ל נקרא "עיקר‬ ‫הכתובה"‪ ,‬והתוספת שנהגו החתנים להוסיף נקרת "תוספת הכתובה"‪ .‬חז"ל קבעו את תקנה‬ ‫זו ("עיקר הכתובה") מהסיבה "שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה – לגרשה" לדבריהם‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫ליצור מעין רשת ביטחון בנישואין שמצד אחד האישה תרגיש בטוחה ולא באי ודאות‪ ,‬ומצד שני‬ ‫שהגבר יהיה יותר מיושב ורציני ביחסו לאישה ולנישואין‪ .‬ובסופו של דבר הנישואין שלהם יהיו‬ ‫יותר מיושבים ויציבים‪.‬‬ ‫מחויבויות הבעל כלפי אשתו בכתובה – ישנם עשרה דברים שחייב הבעל לאשתו (על‬ ‫פי שולחן ערוך)‪ ,‬מתוכם שלושה נזכרים בכתובה והם‪ :‬מזונות(לא מדובר במזונות של גרושין‬ ‫של ימינו)‪ ,‬תלבושתה (בגדים וכו')‪ ,‬ועונתה(יחסי אישות)‪ .‬על שלושת אלו מתחייב החתן‬ ‫בכתובה‪ .‬שאר הדברים בהם חייב החתן הם ולא מופיעים בכתובה‪ :‬עיקר כתובה‪ ,‬רפואתה‪,‬‬ ‫פדיונה (מהשבי)‪ ,‬קבורתה‪ ,‬נזונת מנכסיו אחרי מותו‪ ,‬בנותיו ניזונות מנכסיו עד שיתארסו‪ ,‬בניה‬ ‫הזכרים יורשים את כתובתה‪.‬‬ ‫יש מנהגים מסוימים להוסיף לכתובה את סעיף "הנדוניא"‪ .‬כלומר‪ ,‬את הרכוש שהכלה‬ ‫מביאה איתה שהיה שלה או שאביה נתן לה לנישואין‪.‬‬ ‫בכתובה המנוסחת על פי מנהג ספרד (לא ספרדים אלא מי שמוצאם מספרד עצמה טרם‬ ‫הגירוש)‪ ,‬ישנם עוד מספר סעיפים אותם מחייבים את החתן והם‪:‬‬ ‫א‪ .‬שלא יקדש(יתחתן) אישה אחרת‪ ,‬רק ברשות בית הדין‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לא למכור שום רכוש השייך לה אלא רק עם קבלת אישורה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬לא ישכנע אותה לוותר על שום חיוב או תנאי בכתובה לא על חלק וכמובן לא על הכול‪.‬‬ ‫ד‪ .‬לא יצא מהארץ ישראל ללא רשותה והסכמתה‪.‬‬ ‫לוי דהן | הכתובה כמקור היסטורי – גב' חגית עמרני‬ ‫‪www.biufriends.co.il‬‬ ‫יש להבין שהאישה נחשבת נשואה במידה והתקיימה חופה וקידושין לפי ההלכה‪ .‬אפילו‬ ‫אם לא נכנסה או ניתנה כתובה‪ .‬אך כמובן שהוראת חז"ל היא להתחייב לנישואין במסמך‬ ‫(הכתובה) כדי ליישב דעתה וביטחונה של האישה בנישואין‪.‬‬ ‫קצ"ו קצ"ז ביאור הכתובה ונוסחיה – בפרקים אלו מובא נוסח הכתובה של עדות שונות‬ ‫ומנהגים שונים בארמית ויש פירוש לכל קטע (לא משהו שאפשר לסכם)‪.‬‬ ‫קצ"ח כתובה נוסח ספרד במקום כתובה נוסח אשכנז – במידה ונוצר מצב שאין לחתן מעדות‬ ‫אשכנז כתובה כנוסח אשכנז‪ .‬מותר לו לקחת כתובה מנוסח ספרד למרות שלא כתוב בכתובה‬ ‫זו את המילה "דאורתיא" (מהתורה) במשפט "דחזי ליכי מדאורתיא" כלומר‪ ,‬ואתן לך את מוהר‬ ‫הבתולות (מאתיים זוזים שמגיעים לך מין התורה)‪ .‬זאת אומרת שאפילו שבן עדות אשכנז‬ ‫שהשתמש בכתובה של בני עדות ספרד ולא נכתבה בה המילה "דאורתיא" תחשב לו כאילו כן‬ ‫נכתבה המילה‪ ,‬בתנאי שבמקום הריק ירשמו את הסכום באופן הבא‪" :‬נוסח אשכנז מאתים‬ ‫זקוקים"‪ .‬מנגד כתובה של אשכנז לא כשרה לספרדים‪.‬‬ ‫קצ"ט ביאור הכתובה לחתן – זה שעורך את החופה והקידושין (כיום הרב)‪ ,‬צריך לבאר היטב‬ ‫את כל תוכן הכתובה לחתן‪ .‬שהרי מדובר בהתחייבות (חוזה) שהחתן מתחייב עליו‪ .‬מבחינה‬ ‫ביאורית קיימים שני קשיים מרכזיים בכתובה‪.‬‬ ‫א‪ .‬שפתה הכתובה בארמית בחלקה‪ ,‬שפה שידועה רק לתלמידי חכמים‪ .‬כמובן שכאשר‬ ‫אנו חותמים על חוזה אנחנו רוצים שהוא יהיה בשפתנו‪ .‬ולכן טוב שעורך הכתובה‬ ‫יתרגם אותה לשפתו של החתן שחותם עליה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מלבד השפה של הכתובה התוכן עצמו לא תמיד מובן‪ .‬למשל כמה זה ‪ 200‬זוז?‪,‬‬ ‫מאתים זקוקים?‪ ,‬ומה זה קנין מטלטלי אגב מקרקעי‪ .‬וכו'‪ .‬את כל אלו רצוי שעורך‬ ‫החופה והקידושין להסביר לחתן כמובן לפני החתונה והחתימה‪.‬‬