ביאור הכתובה ונוסחיה אמת לעקב הלכות חופה וקידושין לכל עדות ישראל

‫לוי דהן | הכתובה כמקור היסטורי – גב' חגית עמרני‬
‫‪www.biufriends.co.il‬‬
‫יא הכתובה היום – סיכום הכתובה‪ ,‬ביאור הכתובה ונוסחיה‬
‫ביאור הכתובה ונוסחיה (אמת ליעקב‪ :‬הלכות חופה וקידושין לכל עדות ישראל‪ ,‬עמוד קנא‪-‬קסד)‬
‫(‪ 223-230‬בחוברת)‬
‫קצ"ה תוכן הכתובה – חז"ל תקנו (כלומר קבעו תקנה) שכל מי שנושא אישה מתחייב לה‬
‫בשטר כתובה בסכום מסוים‪ 200 .‬זוז (מטבע קדמוני‪ ,‬יש מספר סברות וקביעות לערכו של זוז‬
‫אחד) במידה והיא בתולה‪ .‬ו – ‪ 100‬זוז במידה והיא לא בתולה‪ ,‬אלמנה‪ ,‬או גרושה‪ .‬תקנה זו‬
‫נועדה להבטיח כלכלית את האישה שבמידה וחס וחלילה הבעל יתגרש מימנה או ימות חס‬
‫וחלילה היא תגבה את מה שמגיע לה – הכתובה‪ .‬מלבד תקנה זו של חז"ל נהגו החתנים‬
‫להוסיף שיעור מסוים לסכום הנ"ל‪ .‬בשורה תחתונה הסכום הקבוע אותו תקנו חז"ל נקרא "עיקר‬
‫הכתובה"‪ ,‬והתוספת שנהגו החתנים להוסיף נקרת "תוספת הכתובה"‪ .‬חז"ל קבעו את תקנה‬
‫זו ("עיקר הכתובה") מהסיבה "שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה – לגרשה" לדבריהם‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫ליצור מעין רשת ביטחון בנישואין שמצד אחד האישה תרגיש בטוחה ולא באי ודאות‪ ,‬ומצד שני‬
‫שהגבר יהיה יותר מיושב ורציני ביחסו לאישה ולנישואין‪ .‬ובסופו של דבר הנישואין שלהם יהיו‬
‫יותר מיושבים ויציבים‪.‬‬
‫מחויבויות הבעל כלפי אשתו בכתובה – ישנם עשרה דברים שחייב הבעל לאשתו (על‬
‫פי שולחן ערוך)‪ ,‬מתוכם שלושה נזכרים בכתובה והם‪ :‬מזונות(לא מדובר במזונות של גרושין‬
‫של ימינו)‪ ,‬תלבושתה (בגדים וכו')‪ ,‬ועונתה(יחסי אישות)‪ .‬על שלושת אלו מתחייב החתן‬
‫בכתובה‪ .‬שאר הדברים בהם חייב החתן הם ולא מופיעים בכתובה‪ :‬עיקר כתובה‪ ,‬רפואתה‪,‬‬
‫פדיונה (מהשבי)‪ ,‬קבורתה‪ ,‬נזונת מנכסיו אחרי מותו‪ ,‬בנותיו ניזונות מנכסיו עד שיתארסו‪ ,‬בניה‬
‫הזכרים יורשים את כתובתה‪.‬‬
‫יש מנהגים מסוימים להוסיף לכתובה את סעיף "הנדוניא"‪ .‬כלומר‪ ,‬את הרכוש שהכלה‬
‫מביאה איתה שהיה שלה או שאביה נתן לה לנישואין‪.‬‬
‫בכתובה המנוסחת על פי מנהג ספרד (לא ספרדים אלא מי שמוצאם מספרד עצמה טרם‬
‫הגירוש)‪ ,‬ישנם עוד מספר סעיפים אותם מחייבים את החתן והם‪:‬‬
‫א‪ .‬שלא יקדש(יתחתן) אישה אחרת‪ ,‬רק ברשות בית הדין‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא למכור שום רכוש השייך לה אלא רק עם קבלת אישורה‪.‬‬
‫ג‪ .‬לא ישכנע אותה לוותר על שום חיוב או תנאי בכתובה לא על חלק וכמובן לא על הכול‪.‬‬
‫ד‪ .‬לא יצא מהארץ ישראל ללא רשותה והסכמתה‪.‬‬
‫לוי דהן | הכתובה כמקור היסטורי – גב' חגית עמרני‬
‫‪www.biufriends.co.il‬‬
‫יש להבין שהאישה נחשבת נשואה במידה והתקיימה חופה וקידושין לפי ההלכה‪ .‬אפילו‬
‫אם לא נכנסה או ניתנה כתובה‪ .‬אך כמובן שהוראת חז"ל היא להתחייב לנישואין במסמך‬
‫(הכתובה) כדי ליישב דעתה וביטחונה של האישה בנישואין‪.‬‬
‫קצ"ו קצ"ז ביאור הכתובה ונוסחיה – בפרקים אלו מובא נוסח הכתובה של עדות שונות‬
‫ומנהגים שונים בארמית ויש פירוש לכל קטע (לא משהו שאפשר לסכם)‪.‬‬
‫קצ"ח כתובה נוסח ספרד במקום כתובה נוסח אשכנז – במידה ונוצר מצב שאין לחתן מעדות‬
‫אשכנז כתובה כנוסח אשכנז‪ .‬מותר לו לקחת כתובה מנוסח ספרד למרות שלא כתוב בכתובה‬
‫זו את המילה "דאורתיא" (מהתורה) במשפט "דחזי ליכי מדאורתיא" כלומר‪ ,‬ואתן לך את מוהר‬
‫הבתולות (מאתיים זוזים שמגיעים לך מין התורה)‪ .‬זאת אומרת שאפילו שבן עדות אשכנז‬
‫שהשתמש בכתובה של בני עדות ספרד ולא נכתבה בה המילה "דאורתיא" תחשב לו כאילו כן‬
‫נכתבה המילה‪ ,‬בתנאי שבמקום הריק ירשמו את הסכום באופן הבא‪" :‬נוסח אשכנז מאתים‬
‫זקוקים"‪ .‬מנגד כתובה של אשכנז לא כשרה לספרדים‪.‬‬
‫קצ"ט ביאור הכתובה לחתן – זה שעורך את החופה והקידושין (כיום הרב)‪ ,‬צריך לבאר היטב‬
‫את כל תוכן הכתובה לחתן‪ .‬שהרי מדובר בהתחייבות (חוזה) שהחתן מתחייב עליו‪ .‬מבחינה‬
‫ביאורית קיימים שני קשיים מרכזיים בכתובה‪.‬‬
‫א‪ .‬שפתה הכתובה בארמית בחלקה‪ ,‬שפה שידועה רק לתלמידי חכמים‪ .‬כמובן שכאשר‬
‫אנו חותמים על חוזה אנחנו רוצים שהוא יהיה בשפתנו‪ .‬ולכן טוב שעורך הכתובה‬
‫יתרגם אותה לשפתו של החתן שחותם עליה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מלבד השפה של הכתובה התוכן עצמו לא תמיד מובן‪ .‬למשל כמה זה ‪ 200‬זוז?‪,‬‬
‫מאתים זקוקים?‪ ,‬ומה זה קנין מטלטלי אגב מקרקעי‪ .‬וכו'‪ .‬את כל אלו רצוי שעורך‬
‫החופה והקידושין להסביר לחתן כמובן לפני החתונה והחתימה‪.‬‬