שמן משחת קדש | שלמה בר דוד מולכו ב

‫ב‬
‫שפן‬
‫ן״אואמ״כ כאשר נימול כורתים העורלה‬
‫‪0‬היא ומסתלקת משם קליפת נגה ואז‬
‫יורדים החסייס ומתפשטים שםבמקימס‬
‫בלית וג״ה ללא כוי ליש י וליש כי קולס‬
‫שנימול י אביהם כב יכול גס למעלה לא‬
‫דייתה עדין כריתת העורלה לסלק את קלי'‬
‫גגה החופפת על היס‪1‬ד הקלוש ואם כןלא‬
‫היה גילוי חסייס נו״ק ללא כלי להאיר‬
‫במלכות והמדברת עם אברהם אז היתה‬
‫לרגאתתאה שהיאהנוקהא בהיותה בבחיי‬
‫הידרגיןעלאין שלים הלק רליא לת היו‬
‫מאיריס בה כי הרי לא נתגלו החסדים והיו‬
‫התומיס עדין כי<ן יאתגזר־מיל הנצניס‬
‫כראו באר־ןאילין לרגין התאין לאפיקת‬
‫ואתקינת האי לרגא תתאה הבונה כיון‬
‫שנימול אנלכס כי אז גס למעלה הוכרתה‬
‫הקלי' לנגה ומיי מתגליןהחסל מייהנצני'‬
‫‪..‬שילס לקדל׳א מלשבש׳מ׳רשנ״יפיבראשי'‬
‫כמ׳הנצניס ב• הנצני' הסליק דליא הנמשכל‬
‫וידוע כי ח&דיס אלו אשר‬
‫לו מהגינה •‬
‫אנו עסוקים בהם הס החסדים הנמשכים‬
‫ללא מצר הכינה כי חםייס אלו הס אשר‬
‫נהם בחיי ההתפשטות בלא אז נראו כארץ‬
‫שנתגלו והאירו ככוקבא ה נ ל א י ז ומדקאמר‬
‫כ א י ז סתס רמז לנו כי הארת הכצנים‬
‫באר ץ‪.‬היא בכל בחיי הארץ שהם דרגיןתתאין‬
‫שהם עולמות בי״ע שהמלכות היא המוציאס‬
‫והמסקנס ולטעם שהאי לרגאתתאהשהיא‬
‫מיקבא הנקיאר־ן היא המוציאס והמתקנס‬
‫לכן נקראים אר־ן כי הם עולם הנו קנא‬
‫ותכונה כי הארת הנצנים‬
‫וחייליה •‬
‫שהם הי חיי לז״א אשי מאירים בנוק׳ האירו‬
‫גס כן בעולמות בי״ע שהם חיילי הנוק'‪• .‬‬
‫א״ע עת הזמיר הגיע איליןענפוי לערלה‬
‫כלומר כ• זמיר לשון כריתה כמו לא תזמור‬
‫והוא עכין כריתת העורלה שאמרנו ובהג־ע‬
‫א״ע וקול‬
‫טת הזמיר‪.‬נראו הנצנים י‬
‫‪1,‬‬
‫התור נשמע נארצנ? לא קול מ פ י ק מ ק ע א‬
‫ו‬
‫‪..‬י‬
‫קרש‬
‫בשחת‬
‫פנימאה לכלא וההוא קול נשמע ודא קול‬
‫לנ‪/‬י מלה למללא ועב״ל להשלימו כבונה‬
‫עמ״שכע״ח ש* פנימיות וחיצוניות פייר וליו‬
‫כי ב׳ בחיי פרצופים יש ללא חצין ופנימי‬
‫הא מצל אימא והוא משם נ״ןוילס החיצוני*‬
‫והכי הוא מצר אכא והוא מן ישם מיה‬
‫ו ליס הפנימיות וכהמשך פרצוף זה הפנימי‬
‫לז״א נמשך גם אל הנוקכא פרצוף הפנימי‬
‫שלה משם ללה וחוזרין ליבפ ומזדווגיןכי‬
‫קודם המשך נהם פרצופם ה פ נ י מ י ם י י ל ^‬
‫היו עומרים אליא ועל כן חסר מהם הזווג‬
‫כי איןזווגאלא פ״בפ ופרצוף זה הפנימי‬
‫יז״א נקי קול והפרצוף הפנימי דנוקנא נקי‬
‫ד מ י כלש • לש יא קול שהלא הפרצוף‬
‫ללא הנק קו ל ינפיק מההוא פנימאהדכלא‬
‫הוא אגא שליס הפנימיות וממנו נמ‪:‬ך‬
‫פרצוף‪/‬ה הפנימי ללא וההוא קול נשמע‬
‫הוא לשון זווג כמו השמיעי ל• * והכונה‬
‫כיבכוא זה הקול •שמציאות אל השמיעה‬
‫שלים ה‪/‬ווגכי קול ;ה גורס שיחזרו ליון‬
‫פ״בפ ואז נעשה הזווג ודא קול דגזר מלה‬
‫למללאכל<מר כ• בבוא זה הקול גס מלה‬
‫שהיא הנוקכא גזר למללא כי נמשך לה ג״כ‬
‫הפרצוף הפנימי שלה הנק׳ דכ;ר ועניד לה‬
‫לנוקל שלימו כי קולס היתה נסול יונת אלס‬
‫כמ״ששס‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫גמא לשיעור הכתוב ונקיי'‬
‫‪11^*0‬‬
‫עודכינודעמכ״מ כי חצוניל‬
‫העליון הוא היורד ו נ ע ל פנימיות ‪ £‬התחתון‬
‫שלמטה ממנו וכן החיצוניות לז״א לאצילות‬
‫יורד להעשות פנימיות בבי״פ בליש בע״ח‬
‫ז ש הנצניס שהם הבחי‬
‫לאנ״ךליח •‬
‫ללא הנמשכות לו מצד אימא נראו האירו‬
‫כארץ שהיא הנוקכא כאשר עת הזמיר הגיע‬
‫שהוא כריתת העורלה כי אז אורותילמגולם‬
‫)מאיריס באיזמשאייכקולס שהיו סתומים‬
‫ובחיי אלו של הנצני' שהם הנחי דליא שמצר‬
‫אימא שק״ס החיצוניות נראו כ א י ז סתם‬
‫דהייןו‬
‫ב‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫כ פ<י‬
‫שיר‬
‫דהיינו בבל כחיי הארז שהם ג״כ עולמות‬
‫בי״ע כמ״ש כי חיצוניות העליון מושפ‪/‬־נעשה‬
‫פנימיות אל מה שלמעה ממנו י אמנם‬
‫*‪£‬ול התור שה״ס הפרצוף הפנימי הנל\ קול‬
‫אשי נמשך מהת״ור אותילחור״ה שליס אכא‬
‫הנקי ת!רה כנודע זה כשמע בארצנו שהם• בי‬
‫מעלות נשמט ובארצנו כנגי מה שבבחינת‬
‫הגננים נאמר ניאו בארץ המעלה האי כי‬
‫בבח•' הנצניס שסיים חיצוניו' אינו י ק ; ר א ו‬
‫שהוא הארה לבר ולא זווג אמנם בקול התיר‬
‫שסודו פנימיל הוא נשמע שליס זווג הנעשה‬
‫בזמן בואו • המעלה ה ל כי שם ההארה‬
‫היא בארץ סתם שהם ג״כ עולמות כלמ‬
‫אשר מנחי' החיצוניות מושפע ויורד אבל‬
‫באן השפע המושפע הוא בארצנו הקא שהיא‬
‫המקבא ארץ שלנו כי אינה יורדת בעולמות‬
‫הבחיי הפנימית שלה כדי שתקרא ארץ ואין‬
‫שפע זה שהוא הפנימיות •ויל להתלבש‬
‫בעולמן כי אם ל׳קא בארצנו כימהסיצוניל‬
‫בע‪?:‬יל ילכ מוחין לכלע אמנם מהפכימי־ות‬
‫לא נעשה להם מוחין רק אל הנוקבא לבד ״‬
‫‪,‬‬
‫השירים‬
‫ע‬
‫כי מאותה הבחינה דקול שילצז הפנימיות‬
‫אשי ספרה בשבח המגיע ל) גס אליה דוקא‬
‫נמשכיס בחינת המוחין משס וירך ימן כ•‬
‫י״ת לנצניסנ״ראו ו ל א י ן הואי הב״ן לימון‬
‫האמור •כי נצניס הנז' סויס חיצוניויהנמשן‬
‫מ‪:‬ס ביין ומצד הבינה וזהו הליןשהוא לשון‬
‫בינה וגס רומז אל השם לין גס קבין הוא‬
‫ל לין הי ה״ם הביני כנורע וב״ן הוא מל שס‬
‫לין גס י״תג״יא״ו ליאר״ץהואלין שהוא‬
‫שסב״ןוליתציוגי״א״ילארל׳י •• וילוע כ•‬
‫שמות אלו הס בנוקבא וגס הס כעול*געשיה‬
‫לרמיז בי בחי׳ רנצני׳שסולס חיצוניוימתפשט‬
‫והנה גם‬
‫מהנזקבא עד עולס העשית ״‬
‫י ל ל ב מ י י ש ובילקוט אמיו וקול יתור זה‬
‫משה ואולי רמזו נלשוניהזהב למ״ששםבליח‬
‫הגלל בי פרצוף זה הפנימי נקי משה מלגאו‬
‫ע״ש ב ליו ״ וגלב כא הרמז כי אם תמלא‬
‫תיבת תור בזה ליי) ל׳ו ר״יש המילוי לבל‬
‫יעלה שמ״ב ועם גי אותיות ל ו ד הפשונומן‬
‫גיימלה ולפי שבחינתו מלגאו לכןגםעיקר‬
‫עור‬
‫מספרו הוא מלגאו לתיבת ל׳ור •‬
‫כקב שם נ כלח כי פרצוף זה הפנימי נקר‬
‫יקרי( ולכן בא הרמי כי תיבת ללור מלא כזה‬
‫ילין ליו ר״יש עס הגי אותיות גי' תתקס״י‬
‫כמספר תיבות ישר״א ל מלי־ה מלזגא״נ‬
‫והנה במבנו כי פרצוף זה הפנימי נמשך‬
‫ללא מצל אבא ואבא יי־וע שנקי חכמה ולבן‬
‫<א הרמז כיוק״ולהליורע־ם החי אותיות‬
‫ו ל התיבות והכולל גייתשלירכמסל תיבות‬
‫פרציוף הפייי״מימחכמ״ה גס וק״ול התו״ר‬
‫עם הלאותיוי והכולל הם בגייתשלירכפספ*‬
‫תינוי הלא הפרציוף הפניליי מין אב״א‬
‫‪,‬‬
‫האמו' פ' זה הוא ליכ דברי‬
‫)ב( ן ל ‪* £‬‬
‫הנזקבא אשר היא מספרת מה‬
‫שאמר לה לולה כיהזלן וסובב עלמה שהיא‬
‫ספרה בשבחו בפס<ק קול מדי על בחינת‬
‫פרצוף זה הפנימי ובפסוק לומה דגלי על‬
‫בחיי החס י ים ועל זה ענה חדי כ׳ שם •מלבר‬
‫על כחי׳ אלו הנז' כמש״ל ״ ועוד אמר לה‬
‫סע ם לקימתת כי הנה הסתו עבר כי‬
‫נתבשלו הייניןוהקלי'ועוד אמי לההנצנים‬
‫כן כי כאשר נתבטלו הלינין !הקלי כי עת‬
‫הזמיר הגיע כ׳ כבל נכרתת הקלי' אז הנצגי'‬
‫נראו בארץ כי כבר נתגלו החסלי׳ אשר היא‬
‫ספרה בשבחם בפסוק חמה דורי וגס על מה‬
‫שספרה בשבת הפרצוף הפנימי שלו הנקי‬
‫קיל בפשזק קול חדי אמי לה וקול התור‬
‫נשמע בארצנו לתת שמחק בלב ס נאומיו לה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫<‪0‬‬
‫י‬
‫א)‬
‫יאמר הנצכיס נראו באר׳ן‬
‫בהקייסכלש בשי הפסוקים‬
‫ל וירא ובלי״תל חקת בדרוש עמוןומואב‬
‫ולל בקיצור הנה נת״א בל ההפלה ני בתחל•‬
‫נכנסים לתוך ז״א ו ' פ ר ק י ן דגליי דאימ״א‬
‫ועיין‬
‫ג‬
‫ב‬
‫שמן‬
‫משחת‬
‫ומי*! אז נק' ;״א ג ן ויק ואן מתגלין הארת‬
‫הי גנוחת ומתפשטות נגופא ד<יא אע׳יפי‬
‫שעיין לא נכנסו ג׳פרקין קדמאיןשלנה״י‬
‫יאימא וממקומס מאירים הגמרות ויורדות‬
‫תוךז״א וכנר הודעתיך נ י לאה ורחל נעשי'‬
‫נתינת פרצופיהם ע״י הגמרות ונמצא נ י‬
‫גהתפשט הגמרות תוך ן״א תכף נעש־פרצו'‬
‫לאהאחוריראשו נמקוס המכוסה על החןת‬
‫וכאשר אחייב מתפשטות הגמרוייותר למסה‬
‫מהחזה נמקום המגולה נעשה פ ר נ ו ף רחל‬
‫ולהיותכי המוחין למצד אבא עדין לא נכנסו‬
‫ונולע כי הס מבטלים את‬
‫חוךז״א ״‬
‫הקלי שלא יתאחזו בז׳יא ולכן כל זמן שלא‬
‫ירלו נז״א הנה הקליימתאחזויבאותיהגבלח‬
‫כי שס מקום אחיזתם כעלע כ ל • ואחייב‬
‫נכנסין בז״א ג' פרקין קלמאין לנה״י לאימא‬
‫ניחלעס ג״פ תתאין ינה״י של אבא ואן‬
‫החסיייהסתוך היעת למצלאימא ומתצשנגי'‬
‫נז״א לצורך בנין פרצופו משא״כ בגבורות‬
‫ודע כי מ״ש‬
‫שהם לצורך לאה ורחל •‬
‫שהגנורותמתפשטות תחלהנז״א א ג ו רק‬
‫הארתם בלבל היא אשר ירלה בז״א טרם‬
‫מחסלים אמנם הגבורות עצמם ושרשם אשר‬
‫נלעתי‪/‬״אבלרימצלאימא אשר אלו הס‬
‫•ןצריכוילירר למטת על רחל לצורך פרצופה‬
‫כי מתם נעשית עליךלא ירלו כי מה שירדו‬
‫אמנם הגבורות‬
‫הוא הארתם לבל •‬
‫עצמם הנקי שורש אינסיוילות עדין למטה‬
‫י ע ן כי׳ מפחדי ם שלא יתאחזו היקליי גס בה‪0‬‬
‫ואע״סי כי כבר‬
‫שהם״ גבורות תקיפין •‬
‫נכנסו גי פרקיןתתאין של נה״י לאבאעס‬
‫כל ןה לא יספיקו רק למנוע אחיזתיכחסל״‬
‫אבל לא יספיקו למנעם מלהתאחז בשרשי‬
‫הגבורות עצימכו כי שם עיקר אחיזתם *‬
‫ולכן לא ירדו גם הס • ולכן כיון שאינם‬
‫רוצות לירד למטהי על רחל מפחי זה־ לכן‬
‫אינם נכנסות כלל מון ן״א ונשאלות צל‬
‫עצ ראשו למעלה על אשר יכנסו גס ‪3‬ל‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫קדש‬
‫הפרקיןקימאיןשל אכא כ׳ אז ישתלשו‬
‫פרק־ן תתאין שלא אנא למטה על ככול‬
‫רחל ואן יהיה בהם כ‪ 0‬לנטל אחיזת‬
‫הקלי' משם והנה שישי אלו הגמיות הס‬
‫מזניחות לירד על )מטה לתקן איו‬
‫•ש לכס‬
‫ואמנס‬
‫פרצוף יחל *‬
‫ועל כן מת‬
‫פחי לירד כנן׳‬
‫עושים הנה אלו הה' כנורות של יסוי‬
‫אימא מתחברות עם הה גבורות שנעזור‬
‫לאבא ואלו העשר גבורות הס חן‪/‬רות‬
‫ועולות ממטה למעלה ע י מקום או״אי‬
‫מזול מייןוגורמייזווגביאלאןא״יומוליי׳‬
‫הי חישליס מצל אנא והי נמרית מצל אימא‬
‫והנה הס עשרה אחיות ונעשים לינבורומ‬
‫שהם עשרה הראשונות ורישומן שהניחו‬
‫למטה טרם על<תם הרי עשרים ועשרה‬
‫החלשות הרי שלשים וללס לצורך רחל •‬
‫והנה עתהביווגזה הפי אשר כוללו עשרה‬
‫גנגרות אחרות נתחביו עם הראשונות‬
‫ונתמתקו ונתכסמו על ייס • ולכן אין‬
‫עתה פחי להם פן יתאח‪/‬ו נהם הקלי׳‬
‫נרלתםלמטה כרחל וע״יכן יורלות ׳חל‬
‫פלס למטה על רחל תוך ז״א ומתקנים‬
‫ומנים פרצוף רחל ע״ב • י נמצא קיצור‬
‫הענין נ י נתחלה כשנכנסים הו״ק למיח״ן‬
‫לאימא בז״א אין יורד לרחל רק הארת‬
‫הגמרות וכלי שירד לרחל שורש עטרא‬
‫לגבורות צריךהזהגשיזלווגאבא עם אימא‬
‫ועל ילי ות ׳וילות שורשי הגבורות לרחל‬
‫לכנות את פרצופה • והנה זמירות נקי‬
‫הגמרות כמ״ש בלי״ת ישעיה ע״פ מכנף‬
‫הארץ זמירות שמענו * כי הארץ יונקת‬
‫מגמרות לשמאלא והיינו זמירות ע״ש •‬
‫עול נק*יס מ״ש בשי תכונות ל") לר״ה כי‬
‫בכל מקום שנמצא בתורה שתי אותיות כיו‬
‫בס״ת כגוןאלהינו אבותינו וכיוצא בזה הם‬
‫כת״ גבורותוכנז' נכונתויהי נועם למ ש‬
‫וכןבכןנת' העמידה א ראלהינו הוא רומן‬
‫על‬
‫ל‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫יי‬
‫כ‬
‫‪<3‬י‬
‫השירים‬
‫שיר‬
‫על העערא דגנוחת עיש‬
‫והנה אמרנו לעיל כ• הנצנים ליס לק‬
‫דלא הנמשכות אליו מהנ״נה •‬
‫וכאן הכוניעלהלק ד נ ל י דא״מאהנכנסו'‬
‫בלא כי או עדין נקי ז״אנן ן״ק ״ לש‬
‫הנצנים שהס הלק דנ״הי דאימא הנכנסות‬
‫בז״א נראו בארץ כי מה שגרמו בארץ שהיא‬
‫הנול הוא נחייהארה לבל כי כאשר נכנסו‬
‫בלא ירדה הארת ה ל גבורות ונראו‬
‫שהאירו בארץ ‪ .‬ולכן לראן לארץ ר״תב״ן‬
‫ונודע כי עטרא לגבורות סודה שס לין‬
‫ובהכנס הנצניסשי׳ם הו״ק ינה״י לאימא‬
‫מה שעשה השם נ״ ן שליס ההיגבורויהוא‬
‫כי נראו הארתם לבל בארץ שהיא הנוקבא‬
‫אמנם כאשר עת הזמיר הגיע יהיינו כי‬
‫הגיע העת של הזמיר הי זמיר שליס ה ל‬
‫גבוהת שהגיע העת לירי שרשם ננוק'‬
‫ולא הארתם לבל רק הי זמיר ש ליס החמשה‬
‫גבורות עצמם כיי לבנות פרצופה זה הנא‬
‫גלי וקול התור נשמע כי ליי קלל שלים‬
‫ה ל גכני<ת שסולם ל הוילת גימטרייק״ל‬
‫לקול העומליס צלעלראשז״א אשר ליס‬
‫ך לקול ועל ילס התלר אותיות תלרה י‬
‫ש ליס אנא כמלל מלשון הזוהר נשמע לשון‬
‫זווג כזיווג" כ• עלו הגבורות בסגל‬
‫מיין וגורמים שנזדווג אבא עם אימא‬
‫ולכן גס נתיצת הליור נרמזה אימא כנולע‬
‫נ י כאימא יש ל שמות אהי״ה ל דיולין ואי‬
‫לאללייןואחד יהתי״ן אשר ליס הלכושין‬
‫למוחין ללא ו ל שמות האלו עולין תרי״ו‬
‫כנודע מכול בשככללז וכן תיבתהתלר עם‬
‫האותיות והכולל עולהתריייו וכאשר הליור‬
‫שילש אלא נשמע שנעל הזזוג ביניהם ע״י‬
‫קול שליס ה ל גבורות אשר עלו בסול לין‬
‫נגרמו זווגס ואז בארצנו בארץ שהיא הנוקי‬
‫ליו שהיא עטרא לגכוחת ירדה על מקום‬
‫הארץ שהיא הנוק׳ לבנות פרצופה כי עתה‬
‫אין פלד מ א ח י ז ת י ' א י ] שטן ואין פגע‬
‫ר ע ננקשר זה אל פסיק בי הנה הסמו ע נ י‬
‫שס״ישנו אותו על ביטול אחיזת הקלי ולכן‬
‫נאמר זה אחריו שהוא עני; אי מהענינים‬
‫הגוימי' בישול אחיזת הקליפה * !דרך‬
‫רמז עליש ב י"! דר״ה כי הפעם שאותיות‬
‫ל ו יומו אל הגבורות הוא כי הגנויות‬
‫סולם הם ה' אותיות מנצנלך שהם בגי'פ ר‬
‫ואס תחלקם לה חלקים שהם ה״ג יהיה כל‬
‫חלקם מהם נ״ו כי ה' פעמים נ״ו הס נגימ‬
‫מנצפ״ך כוי ע״ש ן‬
‫ולכן נא הרמז בי ר״תויקול לתור לשמע‬
‫הס אותיות ולין שהם אותיות ה'‬
‫נ״ו כלומר הי פעמיםנ״ו שהס נ ג י מ ל ל י י‬
‫של ס העטרא לגבורות לרמוז כי זווג זה‬
‫נעשה נליללןדעערא לגכוחת שהם ליפ‬
‫נ״נ ולתוקו״ל התלר נשנלעהם אותיות‬
‫לר״ע לרמוז כי זווגזההואלדחויאת הרע‬
‫שהיא הקליפה גם לר״ע הוא גי' ש׳ לרמוז‬
‫כי ליי הזווג הזה נעשו שלשים גבורות ובל‬
‫אחת כלולה מעשר הם בגי' ל וכליש שס‬
‫הרבז״לכי לפעם זה נק זווג זה של או״א‬
‫אילי! שהוא ליה גי־ ש׳ של לי גבורות‬
‫כל אחת כלולה מעשר ועל ילס ניחה הרע‬
‫הרמוז באותיות לריע שהיא הקלי' וכליש‬
‫שס ולל כי אש יצאה מחשבון א״ש הלי‬
‫גבורות יצאה מחשבון ממחשבה עלאה משם‬
‫יצאו הגבורות הנקי א״ש והס יריו לינות‬
‫כןיחוןהיא רחל ואחר שנכנסו כה ובנו אותה‬
‫אז יצאה להבה מהאש ואכלה וקרסה ער‬
‫‪1‬‬
‫יי‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫מואב שהסהקלייכלעיש‬
‫ירמוז עת הזמיר הגיע אל‬
‫^‬
‫)י(‬
‫בחיי ירידת החסייס כלא‬
‫כמליל ונקיים כי זמרה היא ג״כ מצל החסד‬
‫כמ״ש ב ל לין וחכי אממי בתיקוניןיכ״ח‬
‫ע״א רביעאה במזמור ולא אי הו דרופא‬
‫ימינא כז ע״ש וכתבנו לעיל כי כאשר נכנסו‬
‫בן״א קג״פ קלמא״ן ‪.‬רגליי לאימא יחל ע^‬
‫מגייס‬
‫א‬
‫יח‬
‫י‬
‫‪ . 3‬שפ׳ן‬
‫קדש‬
‫גשחת‬
‫האיה מלה• לא^מא ומנה״י לז״א צ‪1‬צמו‬
‫‪ .‬ק ל פ מאאץיצה״י ‪£‬ל אבא אז מתפכסץ‬
‫ונכנשי מלובשים בתוכם כתוך הנוק וכמו‬
‫החסדים בלא וארלכ נע^ה הזוונ לאו״אי‬
‫ליי מ" ן רגמיות כרי להמשיך הגבורות ‪ ,‬שהלא יש כ ו כחי' חס־יס סזומיס שהוא ע י‬
‫החזה כי מד שס הניע סיום מסך יהוי‬
‫‪£3‬רשס\יחל לבצותפרצופה •־ל&הנצניס‬
‫לאימא וג^שס ולמעה נתגלו החסייס בתוכו‬
‫שהם הלק ילה* דאזמא באשר נכנסו ב‪*/‬א‬
‫כן העצין כאן בגוקבא כי הניתק אשי לקחו‬
‫או נבראו בארץ האית הגבורל האירו בנזק׳‬
‫הגבורות ‪$‬מהם מן היסוד ללא אשי שם היו‬
‫ו א ל ל עת הזמיר הי זצףר שליס הל חסלו'‬
‫‪.‬ומשם יצאו ונכנסו אל הרעת שכה ואותו‬
‫<;גיע‪,‬עת‪ 0‬להתפקע בלא שהוא כא‪*#‬‬
‫הנרל של יסוד לז״״א מתפשיוןיך קו האמצעי‬
‫גגנסו הל<‪ $‬קימא‪-‬יןחנ״הי לאימא• יחי מ^ז‬
‫של הנוקבא ולהיות היסוד ללא שהוא זכר‬
‫הג״פ תתא״ן ינרלי לאבא כי או מתפשגוין‬
‫והוא אח ך ולכן הוא מתפל ככל קו האמצעי‬
‫החסלים כלא ואליכ וקול ההיי נשכזע‬
‫עיסינס כת״תשל הנוקבא ולכן נמצא כי‬
‫ש׳לס הןזוג לא״וא׳ ליי הלין לגבורות כלי‬
‫בלא ״ש בו מגולין ליש החאי שמלת ונ*‬
‫*־המשיך את הגבולות עצמם וארלכ באג^גו‬
‫חסייס שלמים דלה אכל בנוקבא אין גילוי‬
‫באלץ ניו כי נמשכו• הגבורות על מקו‪0‬‬
‫‪.‬רק לכ הגבורות שנתפ&עו בלה שלה בלבד‬
‫הנוק' לבמת פרצגלוהנה כין למה שפירשנו‬
‫והנה כמו שהחסייס מגדילי; את‬
‫•כוי י‬
‫עת הזמיר על עתיייית הגביייתבין למה‬
‫לא על הכתר שלו כן הגבורות הגלילית את‬
‫שפירשנו עחנ הזמיר על עת יריית החסלי '‬
‫׳הנזק' והנה אנו צריכים להגדיל את הכתר‬
‫בלא ‪0‬כל ליתן טוב עעס על מה שקראם‬
‫שבה ולכן ח ו צ י } שאלו הבי גמרות י ל ה‬
‫אל החלג כאן בכנוי זמיר וה‪1‬א כי כדרך‬
‫שירלי עד היסוד שנה שכאשר חוזרות לעלות‬
‫מראשון פירשנו זמיי לשון כריתת כמו לא‬
‫יתקבצו שתיהס ויעלו דרך קו האמצעי בלבד‬
‫תזמ<ר והעונה על כריתת הקל‪,‬י' ללחוסה‬
‫ער שיעלו על הכתר ויגדילוה כוי • ורע‬
‫מהקחשת והנה ליי ירידת הגבורות כמק‬
‫כי עיקר הסיוע והע‪/‬יאל ההמצאה כןאת‬
‫הז יצאה להבה מהיזש שהס הכמחתואכלה‬
‫שיתקבצו יחד ויעלו דרך קו האמצעי הלא‬
‫ושיפה ער מואב ‪.‬שהם הקלי' כמלל וכן‬
‫ע״י היסול לאבא אשר מתפשט תוך ז״א והוא‬
‫בירידת החסרים בלא שהוא כאשר כבר‬
‫בחיי •סזי הזכר והוא ארוך ע י היסול ללא‬
‫}כנסזבלא הג״פתתאין דנליי לאבא אשר‬
‫‪,‬והוא מנוון מ ג ל קו האמצעי של הנוקבא‬
‫הם מחין את הקלי' מלהתאסז בחסדים‬
‫ומאיר כת ומכח ההארה ההיא מקבץ אותם‬
‫גמש״ל ״ ניןצא כי ירידת החו״ג הןז גורמי'‬
‫הגבורות יחי כקו האמצעי שלה ועגלין דרך‬
‫גריתה ולחיה אל הקל״ מן הקדושה * ולכן‬
‫שם ע י הכתר שבה כי הוא הגורם קבוץ‬
‫קרא את החלג בשם זמיר אשר הוא שם כולל‬
‫האורות הגבורות שבנזקבא לעלות דרך קו‬
‫גס אל בריתת הקל״ לרמוז כי בעת ירידת‬
‫ולס ה* בחכמה יסד ארץ בי‬
‫האמצעי‬
‫הזמיר שליס החלג נעשה ;כליי שהוא כריתי‬
‫עיי'יסוד אבא ת־יקןויסל אתהנוקבא היא‬
‫הקלי' ליחות אותת מעל הקחשה‬
‫וכבר כתבנו כי‬
‫הארץ עכ״ל בקיצור •‬
‫הגצניס ה״ס הלק וכאן הכינה על הכללי‬
‫א ל יאמר הנצגים ניאו בארץ‬
‫)ה(‬
‫שהס מכלל הלק • וכן רלל במדרש אמרו‬
‫ב לקדים גלש •בעייח שיתי'‬
‫הנצני׳ זה משה ואהרן וכן ג״כתרלהמתרגס‬
‫הנוק' ליה כי כשיצאו האודות מהלא להבל‬
‫וילועהי משה ואהרן ה״ס לה לן״א וגס ילוע‬
‫בננק' ׳צאוהםונרתקס עסקס שקק כ ^ '‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫‪1‬‬
‫‪#‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪#‬‬
‫׳‬
‫׳‬
‫•‬
‫י‬
‫י‬
‫״‬
‫׳‬
‫׳‬
‫פי ‪ .‬שיר‬
‫כ‬
‫כי משה הוא פנים ייסוד אימיקס״א ואחוריי‬
‫ייסוד אבא קפ״ל גי' משה !אהרן הוא‬
‫אחוריים הפשוטים והמלאים ייסוי אבא‬
‫כלב קליד גי' אהלין ובחיי אלו מתפשטים‬
‫נמצא כי משה‬
‫על תוך היסוד יז״א •‬
‫ואהרן שהם הנצניס הס כללות נילי ללא וכן‬
‫המלז לל על מי הזוהר פ׳ ויקרא ל ל גלב‬
‫פירש הנצניס על הגילי לז״א ע״ש * ולכן‬
‫נא הימז על נכון כי הנצנים גי' רמ״ה *‬
‫והנה נצ״ח הלל יסלל גי' רכלגועס ל‬
‫כוללים ל של היסוד ואי של הלה כי לכתי'‬
‫א' נחשני' כנולע גיי־רללה כמספר הנצני״ם‬
‫לש הנצניס שליס נילי ללא נראו שהאירו‬
‫בארץ שהיא המקנא כי הארות נילי ללא‬
‫נעשו נרתק אל האורגת דמקבא להתלבש‬
‫נתןכס ונכנסו בה וכאשר עת הזמיר שהם‬
‫הגבורות הגיע עתה לעלות מלמטה למעלה‬
‫להגדילה אז זה נעשה כלי וקול התיור שהוא‬
‫אבא אותיות תלדה שליסיסול ראבא הנקי‬
‫תורה המתפשט כתוך לא הנקי קול על ידו‬
‫כשמע בארצנו נשמע לשון אסיפה וקבוץ כמו‬
‫וישמע שאול את העם בארצנו בארץ ל ו‬
‫בארץ שהיא המקנא לו הם הגבורל כמליל‬
‫והנוגה כייכל• הארת היסוד ראכא הנרמז‬
‫נוקול התיור נשמע נעשה קמץ כבחיי ל ו‬
‫שהם הגמרות אשר בארץ שהיא הנוקבא כי‬
‫ע״י ההארה ליסוד אבא נתקבצו הגבורות‬
‫אשר •בגוקכא כלי לעלות לרן קו האמצעי‬
‫שלה כלי להגדיל אותה עד הכתר שלה •‬
‫‪,‬‬
‫יאמי הנצניס נראו בארץ‬
‫א‪1‬‬
‫)‪0‬‬
‫כי הנה נודע כי אין נחי'‬
‫הזויג הקיוש נעשה ?(א ליי עליית מיין דנוק'‬
‫והלין הס מנחי הרכלח ניצוצוימה שמתברר‬
‫ועולה כלי כשמות הצדיקים שמעלי; אותס‬
‫הנירורין ביסוד של המקנא והיא מעלת‬
‫׳אותם כשוי מלן נכח הלגנורותאשר ביסול‬
‫שלה שניתנו בת בנח* חהא לשניק כה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫עב‬
‫‪ -‬השירים‬
‫כעלה כביאה קימאה ולפעמים כמו בשבת‬
‫איןהללןהם מבחי'הבירורים כי אין בירור‬
‫בשבת אמנם הס מהגמרות חישות י והכה‬
‫דלל ירשו הנצטס על הצדיקים אשר בכל‬
‫דורויור עיין במלרש ובילקוט וכן הירש‬
‫הראב״ע ז״להנצנים הצדיקים ובזוהר פ‬
‫ויקרא ל י ע״ב אייר שמעין הנצנ־ס איכון‬
‫נטיטן יעקרן קב״ה ושתיל לון באוןרא אחרא‬
‫ו ל ע ל ן הכוכה‬
‫ואתרביאו כו׳ עיש *‬
‫י ס י ע ן ליס הל מלכים הי&שמים לעקרן‬
‫קנייה ה״מ הבכירה שנשכרו ונעקרו ממקומי‬
‫ע ו י א מ ר שם‬
‫ושתיל ליןילס התיקון •‬
‫וקול התור מאן הגא קול ו‪.‬מודייא תייר‬
‫עלאה דא‪/‬יווג עמה כד כנה שלמה כי ת‬
‫מקישא כוי גהכונה על לא *;שזיווג עם‬
‫לשהנצנים שליסהז״ מלכים‬
‫הנזקבא •‬
‫הבחיישנבארימכס למסה כאשר נראו כארץ‬
‫שהיא המקנא כי עלז בה כסוד מיין ונתיאו‬
‫שם או הנצניסשהס כצדיק‪/‬ס כאשר נראו‬
‫כארץ שהיא הנוקנא כי עלו נר״ן שלהס בה‬
‫בסוד מיין ונתיאו ש ם א ז ע ת מ מ י י שהם‬
‫הגבורות אשר ביסוד המקנא י‪:‬גיע לעלות‬
‫גליהרלןואז וקול התור שה!‪.‬א ל א נשמע‬
‫גזיווגנארצנו שהיא הנוקביא ‪.‬כי כיוןשיש‬
‫עליית מ ן דנוקבא נעשה כהי הןווג ואומרו‬
‫בארצנו לרמגז ללש כי לפעמים נמ״ש כי‬
‫כשבת הלין הם מהגב ורות ‪.‬הדשות ולא‬
‫מ זכירןרין ו כ נ ר אליל כי ל ו רומ* ‪#‬ל הגבל‬
‫וזהו וקול התור שהוא לא נשגןע נזדווג‬
‫בארצנו בארץלו בארץ שהיא הגו קב!‪. 8‬ללי‬
‫ל ו שהם הגבורות ה דשות אשר היא מעלת‬
‫אותם כסוי מ"! ושיעור‪ .‬הכתוב ‪?.‬י וקול‬
‫התור נשמע נדרש לכנין ולאחריו והוא כך‬
‫כ* לפעמים הנמים שמהם בהי' הבירוךין‬
‫כאשר נראו בארץ כי טלו שס כסוי לין אז‬
‫עת הזמיר שהס הגבורות אשד כבקייהחןוא‬
‫שכיסוי הנוק'הגיע לתעלות את הבירןרין‬
‫בסוד נלןןאז וקול התור ‪$6‬א לא נשמע‬
‫נזדווג‬
‫ג‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬י‬
‫כ י‬
‫ח‬
‫‪,‬‬
‫ב‬
‫כ מחת‪.‬‬
‫שמן‬
‫כזיווג עמה ומין אלו הס מצד הנירורין ועל‬
‫*דה נעשה הזווגאמנס לפעמי' כמונשנת‬
‫שאי} אז מ״ן מהניחרין אן וקול התור שהוא‬
‫לא נשמע נזלווג בארצנו כארץ ל ו נארץ‬
‫שהיא הנוקבא ג ל י ל ו שהם הגבורן׳כיהמ״ן‬
‫אשר היא מעלה הם מהגבולות חלשות •‬
‫יאמר מצנים נראו בארץ‬
‫או‬
‫)‪0‬‬
‫נהקייס נלש נש׳ הבונות‬
‫לרוש א' יחןרת עמיית כי כתחלת אנו‬
‫אומרים את העמידה נלחש לפי שרחל היתה‬
‫ע י י ן למטה נמקוס נילי ללא אשר שם יש‬
‫פחי ואחיזה אל החיצונים והקליפות כמו‬
‫שמצינו לרשב״י גלה נס״ה מגזים מאל נענין‬
‫המשמיע קולו נתסלתושהקלי' הם אוחזות‬
‫בתפלתו יען היא כמקום תחתון כנז' אבל‬
‫עתה בעלותה אל מקום חלת ללא א ] שם‬
‫אחיזה ופחד מהקלי' ולכן אומרים אותה‬
‫בקול רם גלב ונשי הפסוקים שמואל כתנ‬
‫בי המוחין ללא הס מצי נילי לאבא ומצל‬
‫גילי לאימא וני נחי אלו הס נתזך ל א‬
‫ובתוכם מלונשין המוחין הנל זמתכסיינהם‬
‫עד מקל החזה ללא ומשם ואילך הם מתגל״ן‬
‫והנה אלו המוחין בהיותם למעלה מהחזה‬
‫דז״א הס נחי' הוי״ות דגלכ סייג ממש כנזלע‬
‫כי אנא הוא הוי״ה לע״נ ואימא הוי״ה מ ל ג‬
‫אנל מהחזה ולמטה אינם א״ואי ממש רק‬
‫הארות נמשנות מהם ולכן הס ננחייהמילויי'‬
‫שלהם כלכל שתם כלו ול״ז כנולע כוי ע״ש‬
‫למינו מכאן בי כאשר הנזק' עמילתה נמקו׳‬
‫הנה״י ההארה אשר היא מקבלת מהמוחין‬
‫ממשכין מא״ואי אל לא היא מנחינת‬
‫ממילויים לנל כי זו היא ההארה אשר יש שם‬
‫בגילי מנחייהמזחין אמנס בעלותה על חלת‬
‫דז״א אשרשס היא נחי' ההו״״ות דע״נ סייג‬
‫שהם עצמות המוחין גס היא מקבלת שם אז‬
‫מהע״נ סייג דא״וא ‪ .‬והנה אמייל כי התלר‬
‫די״ס א ל א אותיות תורי! ג‪ 0‬אמרנו כי קתלר‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫קרש‬
‫רומז על אימא כנח לשמות אהי״ה מלאי‬
‫נמצא כי החור רימז אל אוא״״שניהמושם‬
‫כזוהר פ וירא יצ״ז אממ עמ הזמיר הגיע‬
‫לאתתקן תיןונא לחשבחן^זמרא קמיה‬
‫קנייה וכן כס כראשית לף ט״ל עת הזמיר‬
‫הגיע רני חייא אמר הא כרין מפא זימנא‬
‫י ג‪ 0‬שם נל׳ף אי ע״נ הנצניס‬
‫לשנחא‬
‫אילין אינוןאבהן כל • וכן כתיקוניןלף‬
‫קכלל הנצניס אלין אכהן • וידוע כי אכהן‬
‫ז״ש הנצנס שילס חגית‬
‫הס חגית ••‬
‫כאשר נראו נארץ שהיא הנוק כי עלתה‬
‫כנגיס ונראו עמה אז עת הזמיר הגיע‬
‫כליןמסא‪-‬זמנא לשנחא כי עתה אין פחל‬
‫מכקלייבהרמתקול משא״כ קולס בהיותה‬
‫נניליששם הכל נלחש מפני הפחד ועול‬
‫כי נהיותה כנילי לא היחה מקבלת רק‬
‫מהארת המוחין ש׳ איא״י שתם נחינזת‬
‫המילואים של ע״נ וסייג בלבד אמנם עתה‬
‫נעלותה עד חלית וקלל שהוא כמספר ע״ב‬
‫ס״גע״ה של התור שה״ס אלאי נשמי נקבץ‬
‫נארצנו‪.‬שהיא הנוקיכימקנליהארה משמות‬
‫ע״נ חייג ממש‬
‫‪1‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪,‬‬
‫!‬
‫‪,‬‬
‫א ל ירמוז וקול התור עמ״ש עול‬
‫נח(‬
‫שם נשמו‪ !:‬חייל ואחר כך‬
‫נחזרת ולי אנו מעלין אותה על חג״ת‬
‫ומרוב האור אשר שס ננקעים הג״ר ע״י‬
‫ויעבור וי״ג מדלת ואז נתקן פרצוף לאה‬
‫ו ב ל ב לויעכזר כתנ כי ויעבור הוא‪/‬זזוג‬
‫לאה וישראל ואחייב נמשכת חלק שארית‬
‫שנזדווג‬
‫העפה למעה ניסור ללא אחר‬
‫כלאה ומיסוד ללא מאירה נ י ע ת דיעקנ‬
‫המכוון כנגדו ממש ונמשכת הארתה שם‬
‫ואח״כ מהיעת דיעקנ יו־רדת ט י יסודו‬
‫ומזלוזג עס רחל בעת ל א • ובסי מ״ן‬
‫כתנ ילורגי' מילוי ארלינהמית הפשוט‬
‫•‬
‫ישארכמניןרלת והוא בחיי לאה ע״ש‬
‫!נלחל זה מכונת החרוסת חיס חיית ע״ש •‬
‫ל־ש‬
‫ב‬
‫פי‬
‫השירים‬
‫שיר‬
‫לס מצנים שהם חלת ניאו כארץ שהיא ואמי לי קומי לך כוי שהוא כי כיון שג©‬
‫•הנןק שעלתה כנגדם ואז עת הזמיר הגיע האנדים דחלת הס מ;?ליס יכולה ה א‬
‫ואן ג״כ וקול לעלות עד שם ולכן קומי לך להעשזה בת‬
‫שאין פחי בהרמת הקול‬
‫לאנדהם יצחק ויעקכ שילס חלת כ כלש‬
‫שמא לא עם התלר שהיא לאה נשמע‬
‫‪ .‬ועור אמרת נשסדויהשאתרילה‬
‫נזדווג כי בעלותה עד חלת מרבו האורשס‬
‫אשר שם נבקעים הלר ונתקן פרצוף לאה כיהצה השתו עכר * שהוא ביב!<ל אחיזת‬
‫ונזלגנגז״א עמת ואח״כ נשמע בארצנו גס הקלי' והוא בליש כי כעלותה עד חלת אין‬
‫בן שהיא רחל כי שארית העפה יורדת על פחד מהקל״ כי נתבטלה אחי‪/‬ת ועתה עצ‬
‫היכןויי ליעקב ומזדווג עם רחל ותיבת נשמע זה ןאת אומרת כשם דודה שאמר לה‬
‫קאי לפניו ולאחוריו * ןלרך רמז כי ר״ת הנצנים כל כלומר כי כאשר היא נחי זו‬
‫•ןקללהתלר נש״מע הוא וה״ן וע"ה גימ" כי הנצנים שהם חלת נראו בארץ שהוא‬
‫ס״ב כמספר זולג ללא״הגם נשנלעגימל המק' כי עלתה עד שם א; עת הזמי״ הגיע‬
‫)לס כמספר הלווג דיעק״נ ורח״ל עם הל לארמיקלא ולשבח' כי הרי אין פחדמהקלי•‬
‫כי כבר נתבטלה אחיזתם וגם וקול החור‬
‫תינות •‬
‫כוי • כי היא מקבלת מהכלב ם׳יג ממש‬
‫אלו הנ'הדרכים נקשר פסוק הנרמזים כמספר קלל שהם עצמות המוחין‬
‫ול‪*£‬‬
‫זה עס הפסוקים הקוימים־כי של אלאי הרמוזים נתינת התלר כמש״ל *‬
‫הנה כפסוק לומה לויי היא סיפיה נשנח וגס אז נעשה הזנוג וק<ל התור שכס ל א‬
‫דודה נבחי' החסדים שלו כי לפעמים הס ולאה ואחייך נעשה ה זווג שלה עם יעקב‬
‫כןלס ממלים כמו כזמן חזית העמידה • הרמוז ננשמע נארצנו ודוק א נ קמיה‬
‫לקנייה‬
‫כמ׳׳ש שם ועל זה אמרה אחר כך ענה רולי‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫מ‬
‫התאנה‬
‫‪ * ; -‬׳ ד‬
‫^‬
‫הנה‬
‫‪£3‬‬
‫ח נ ט ה פניה ו ה נ & נ י ם כ מ ר ר נחנו ר י ח קוםי‬
‫י ד י י‬
‫•דיי •‬
‫;•־;־״־י‬
‫; •ד־י‬
‫‪-‬דן‬
‫ל ג י רעיתי יפתי ולכי ר־יך *‬
‫ד ; י ;יי י ת־ו־ד•‬
‫כע״חל הירח פ״ג כתב ‪ .‬כי‬
‫נתחילה נהיות הבוק* אנ״א‬
‫נמשכו המוחין נה וניתנו לה ה ל גבורות‬
‫וכל זה ע״י ל א כ• היו עונרין מאחורי לא‬
‫ולחוץ אליה כל ואח״כ ננסירה נכנסים‬
‫הנה"* של אימא עם המוחין נראש הנוקכא‬
‫מאחוריו ואז לוקחת ה ל גנו רות ליי אימא‬
‫ואלו המנצנלך שלוקחת עתה ליי הנינה הס‬
‫גמרות ממותקיתיאבל אותם שלוקחת מתחי‬
‫וכנר‬
‫כליז״א הם יינין גמורים *‬
‫•דעת כי הנה״י ראימא אשר בכס ניתנים‬
‫‪,‬‬
‫המימי! של;״א הם ל שמות אהי״היאחל‬
‫; י זו י‬
‫—‬
‫ן ‪.‬‬
‫* ל ו ל‪,‬׳‬
‫ליודין בנצח קילא ואי באלפי׳ין כהוד קרלב‬
‫וא בההלן ביסלד קג״א ושלשלתסהם בגי‬
‫תלה ועתה שקבלה המוחין פעם שמח לי•‬
‫הכינה אז קכלהלכהארה מהלבושין שלה‬
‫שהם לשמות אל • ה שהם גי' תלה עג״צ־‬
‫והנה תלה ליה ג י מ ל‬
‫כקיצור •‬
‫תאנ״ה בי בן הנוקיכקבלתה ל‪!:‬מות אהי״ה‬
‫הנז מהבינה נקי תאלה בליש כ קפי לין‬
‫ובלי״תל עקב ליש • ו ב ל הפסיקיישמו׳ו‬
‫כתב כי ענין התיקון הוא להמשיך המוחין‬
‫אל לא ואח״כ לבנות את המלכות בפול‬
‫‪1‬‬
‫״‬
‫‪1‬‬
‫פרצוף באחור ואליך לקחזיר אותה הליפ‬
‫מהחזה‬
‫א‬
‫ב‬
‫שמן‬
‫משחת‬
‫מהחזה ולמטה זכמושנת״א בשער התפילה‬
‫כי בתפילת שחיית ללחש אני מתקנים את‬
‫רחל באחור ובפנים ב נ ל י ללא ואחר כך‬
‫נח‪/‬רה אנחנו מעלים אותה עד חלת‬
‫ומחב האור אשר שם נבקעים גם ל ר ואו‬
‫נתקן הפרצוף דלאה נו* • ו ל ש ר ל ל ראויה‬
‫הימה בת שבע ללוד אלא שאכלה פגה ר״ל‬
‫שלקחה קוים תיקונה י והענץ הוא כי‬
‫המוחין ללא הם מצל נילי שלאבא ומצד‬
‫גלי׳ לאימא וכי בחיי אלו הס בתיך לא‬
‫וכתוכס מתלבשים המוחין הנז' ו מ ת כ נ ס‬
‫בהם ע י מקיסהחזה שללא ומשם ואילך‬
‫מם ממגלי' • והנה אלו המוחין בהיותי‬
‫למעלה מהחזה ללא הס בחיי הויות לע״ב‬
‫סייג ממש בנויע כי אבא הוא הוי״ה ‪ .‬מ ל ב‬
‫ואימא הוי״ה לליג אבל מהחזה ולמלאינס‬
‫אוא״י ממש רק האיות נמשכות מהם ולכן‬
‫הס בבחיי המילוייס שלהם בלבל שהם ליו‬
‫והנה לול‬
‫ול״ז כנודע ו ל בכיי פ״ג ״‬
‫המלך גלה כיון שתיקן למטה בבחי' הליג‬
‫מנז' המאיר גיחל הנקי ל תתאה חשב‬
‫ליקסה וטעה שאכלה פגייה ליל פ״ג ל בגל‬
‫והיה לו להמתין על שיתקן גס את לאה‬
‫העליונה אשר שס מאיריס הכלב ליג ולא‬
‫מילוייהס שהם ל״ג כנז' כוי ליש ובלהכונל‬
‫נקילוש ליל שנת כמכ כי הגפן הוא כמסל‬
‫ע״ב ליג עס ל כוללים שלהם וליה לל‬
‫כבוא לכונת הכתוב כי לעיל‬
‫‪1^0‬תה‬
‫פירשנו הנצנים נראו באר״ן‬
‫הי כאשר עולה הנו קי על חלת ללא אז‬
‫וקול התור נשמע בארצנו כיי מקנלת המק'‬
‫אז מתנלנ ו ל ג שהם המוחין ממש יאוא״י‬
‫ועתה בא לפיש א^ך היא זה הענין גמה‬
‫היה מקודם לש התאנה ל שהיא הנוקב׳‬
‫כאשר נקרא תאנה ש זוא כאשר קבלה מהל‬
‫שמות אהי״ה מלאין לגילי י לאימא כי אז‬
‫נקרא תאלה?מספר הגי שמות אקין הצל‬
‫פרש‬
‫ע" ה ‪ .‬וכבר בתכנו כי ג׳ שמות אה״״מ‬
‫הנ‪ /‬היא לוקחת אותס כאשר נכנסו כה‬
‫נילי לאימא נהיותה נאחזר כי א; הוא‬
‫התחלת תיקונה ו‪/‬הו חנטה כלומר כי כאשר‬
‫נקרי נשס תאנה או חנטה כי אז התחלת‬
‫וחניסת תיקונה כי אז גלי אשר נכנסו נה‬
‫נילי של אימא נתקנה נכח״' פרצוף א ל א *‬
‫נמצא נ י‬
‫כי זהו התחלת התיקון שלת•‬
‫החניפה שלה היא כאשר נקי תאנה שהוא‬
‫כאשר ננגסו נה גליי לאימא ולקחה גס‬
‫ולש‬
‫מהלבישין העןלין כמספר תאנה‬
‫או ירמוז חנפה כ ליש‬
‫התאנה הנפה •‬
‫הרליע זלילה שהוא לשין מתוק והכא נמי‬
‫כאשי נקיא תאנה שהוא נהכנש נה גליי‬
‫לא־מא חנטה כי נמתקה כי אז ליי אימא‬
‫קללה ההיגכוריס ממותקות משא״כ אותס‬
‫שקנלה כתחילה על ידי לא כי היו ליניס‬
‫גמורים י ולכן נא הרמז כי תיבת חנגלה‬
‫הוא כמספר הנינה לרמוז כי כחיי החניפה‬
‫שלה נ י ן אם הנא לשין מתוק נ י ן אס הוא‬
‫על התחלת תקונה הכל הוא על ירי הבינ״ה‬
‫ואחר שהתאגה חנטה שהוא שנתקנה ננח*‬
‫פרצוף לאחור אז פגיה כי חזרה פנ״פ‬
‫ונתקנה ננחי'פרצוף כנגלנה״י • וזהו‬
‫פגיה כי הנה נולע כי לאותיות י״ה מישס‬
‫גס‬
‫הוי״ה הכוללת כלהאצ״יילס אוליי‬
‫נולע כ י ב ׳ אותיויי״ה מהשם ה ו *״ה הבולל'‬
‫בל עולם האצי הם בבחי' ע״נ סייג כי אות‬
‫< היא כניד אכא והוא שס גלב ואות ל‬
‫היא בנגל אימא והיא שם ליג ״ וזהו‬
‫פגלהנלג י״ה שהם העילויים לליכ וליג‬
‫שהם אלא י הנק׳ י״ה והמלוייס שלהם הם‬
‫ליו ל״ז העולין ליג כלומר פ״ג מילה וכבר‬
‫כתבנו לעיל כ׳ כאשר נעשית פרצוף פב״פ‬
‫כנגל נליי לז״א ההארה אשר היא מקבלת‬
‫מן המוחין היא לין הליג י שהם מספר‬
‫המילוייס לל׳ב סיג שהם נקי י״ה וזהו פגיה‬
‫שקיא נחי' תיקונה נבח״ פרצו ף פכ׳יפ מן‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫‪,‬‬
‫כ‬
‫־‬
‫החן?‬
‫כ‬
‫פי׳‬
‫שיר‬
‫למטה אחר שבבר נתקנה בנחיי‬
‫החזה‬
‫פרצוף באחור הרמוז במה שאמר התאנה‬
‫ואמנם כל זה שקבלה כאשר‬
‫חנטה •‬
‫נתקנהככחייפרצוף פ״בפ מןהחזתולמסה‬
‫לגבי הע״ב סייג עצמם אינו רק הארה‬
‫נלבל כי עצמות הכלב סייג הוא מהחזה‬
‫וכבר כתבנו כי הגולן הוא‬
‫ולמעלה״‬
‫כמספר נלכ •וסייג • ולש והגפנים סמלר‬
‫כלומר כי כל זה לגבי הגפנים שהסהע״ב‬
‫מ״ג העול• ן הגפן אינו אלא בבחי' סמור‬
‫שהוא התחל! הפרי ו ע י י ן אינו עצמותו'‬
‫כי הרי נתנו ריח כי מה שנתנו הגסניס‬
‫שהםהנלנ סיג מן מחוה ולמטה אינו אלא‬
‫כמי ריח שהוא הארה כלבל ולא עצמות‬
‫נמצא עתה הוליע לנו התחתלת תיקונה‬
‫שהוא בהיותה באחור אשי לש התאנה‬
‫חנטה ואח״כ תיקונה פ ל ס מהחזה ולמטה‬
‫אשר אז ההארה אשר היא מקבלת היא‬
‫ממילויים של כלב סייג העולין פ״ג • וזהו‬
‫פ ג י ; נ ו ׳ ובקול הת;ר הודיע לנו שנעלותת‬
‫על חלת היא מקבלת מהכלב סייג ממש‬
‫• וכבר כתבנו‬
‫הנרמזים במזכר קלל‬
‫לעיל כי כל זה הולך וסיכב על פסוק ענה‬
‫לולי • לפי דרך הראשגן אשר פירשנו שם‬
‫שאמרה כי לולה אמר לה קומי לך לעלות‬
‫עד חלת הנרמזים כרעיתי יפת• כמ״ש‬
‫רז״ל בתי של אברהם אלינו כל ממה שעד‬
‫עתה ולכי לך כיימהשיש לך הוא כחי' ולכי‬
‫שהם נחי״ הנה״* אשר בהס היא בחייההליכ'‬
‫ואתעימלת שם קימי להיות רעתי בתו של‬
‫אברהם כל לעלות עד חלת ועתה אמירתה‬
‫כפסוק זה קומי לך רעיתי יפ־זי ולכי לך‬
‫אינו נאחר לה מחיש עוד הפעם רק זה‬
‫הנא ס! ף אותת העניה והאמירה בלומר כי‬
‫לטעם כי כאשר הנצניס שהם חלת ניאו‬
‫בארץ שהיא הגוקנא כיעלתס על חלת‬
‫ואז וקיל התור נשמע כוי שהיא מקבלת‬
‫‪*,‬איהמקנלגס״גממשססשאיןכן קילס‬
‫ער‬
‫השירים‬
‫בבחינת התאנה חנטה פגיהשהזא עמייתה‬
‫פ״בפ מן החזה ולמשה בי מהאחת אשר‬
‫שם לגב״ הכלב סייג שהם בה הגפנים שהם‬
‫מהחזה )למעליהם במי סמירשהוא התחל•‬
‫הפד• ולא עצמותו בי מת שנתנו הגלגנלג‬
‫אינו אלא ריח שלהם בלבי שהוא הארתם‬
‫בלבל ולא עצמותם • לשעם זה הוא מה‬
‫שאמר לי רולי קומי לך להיות רעיתי יפתי‬
‫בתו של אברהם כוי שהיא לעלות על חלת‬
‫ממה; שהיית בכחי' ולכי שהם במקום הנילי‬
‫כי כאשר אני עולה עד חג״תאני מקבלת‬
‫מעצמויהמוחין ‪:‬הס ע״ב סיג משלכ בנולי‬
‫שקוא הארתם לבד •‬
‫‪,,‬‬
‫יאמר הגפנים סמירנתנו דית‬
‫)ב( א }‬
‫נ הקלים מ״ש בללתפרשת‬
‫עקב כי גפן רומז למילוי דישמומ עסנלב‬
‫גי'קכ״ח ולי אותיות־ השורש והכולל כמנין‬
‫גפן והם המוחין הנכנסין בלא מחב״ל‬
‫?תה‪ 0‬נותן הלא)מלכות אבל יש מלרגות‬
‫כנתינתם אליה כשהיא למסה ממנו נותכם‬
‫לה באופן אחד וכאשר היא בגילי באופן‬
‫אחר משגב מן הראשון וכשהיא עול׳ בחלת‬
‫ביותררקותוכשהיא עולה להיות עסרה על‬
‫ראשו אז לו קחת ב&וה וארלל לעייל צדיקים‬
‫יושבים ועעחתיה בראשיהם ודע כי בשבת‬
‫כאשר עולה;״א באו״איאינו עולה כי אם‬
‫הפנמיות והלבוש נשאר למטה ואז היא‬
‫עולה למעלה כנגד הפנימיות שלו ונמצא‬
‫שהיא עטרה על ראשו של הלבוש שלו הנשאר‬
‫במקומו למטה ואז היא לוקחת אלו המילוי׳‬
‫שזה אליו ע״כ • לס התאנה שהיא הנוק•‬
‫חנטה פגיה כי כבר נתקנה בבחי' אחור‬
‫ופנים כנגד נה״י ללא במלל והגפנים‬
‫לשון רבים שהם בחיי המוחין של המדרגות‬
‫העליונות שהם מוחין של חלת ומוחין‬
‫בבחי' עלותה בכינה שא; שוה אליו כבר הם‬
‫נכח׳‪ ,‬סמלר נתנו‪.‬ריח כלומר כמו הפרי‬
‫כא‪£‬י‬
‫ג‬
‫‪,‬‬
‫כ‬
‫משחת‬
‫שמן‬
‫‪ 4‬א ש י מתחיל לצאת ולהתגגצץ כן בחינתי‬
‫! ‪ :‬מ ש י ן ככר הם ‪.‬מממ־צצין וייחם נודף‬
‫ואין ציין״כי אס התעוררות‪ ,‬מלמטה ולכן‬
‫קו?ני ל ן וכליש יזיל זיזי גרמיך ועל ייי‬
‫התעוררות שלך תהיה נבחי* יעיתי יפתי‬
‫כי תעלה עד הנינה ותקח המוחין בשוה‬
‫אלי כי א‪ 1‬ננחי' זאת תקיא רעת* נ נ ח י‬
‫א״וא יעייילא מתפישן משא״כ עתה נכח׳‬
‫היות ולכי ל ן שמה שיש לך הוא כחיי ולכי‬
‫שהוא עומיך כנהייי שכהס כחי ההליכה‬
‫ברגלים אשר ננחי' זאת אין את נקי יעיתי‬
‫ולכן ?ימי לך התעוררי לעלות עד נחינת‬
‫היותך נקלאת כשם רעיתי כאמה כן נתה‬
‫יאמר התאנה חנטה פניה‬
‫א}‬
‫)ג(‬
‫כי הנה י ר ו ע ע נ י ן מיעוט‬
‫הלננישנאמר לה לכי ומעטי את עצמך והוא‬
‫ייייתה לני״ע והנה עיקר ירידתה לבריאה‬
‫יציר עשי? הוא כ י י לנדר ניצוצות‬
‫הקלושה מתוך הקלי' ומעלה אותם כסוד מיין‬
‫ואמנם נם הצדיקים ע״י נר״ן שלהם פועלים‬
‫פעולה זו של נ י מ י הניצוצות כנודע מסול‬
‫נפילת אפים כי אחי אשי האדם נעמייה‬
‫עלהעלהאצי' מפיל עצמו משם כדי לנרר‬
‫ולהעלות מיין כמ״ש נש הכינות ייבלנפלת‬
‫אפים וזיל כי הנה עתה אנחנו נתפלת מ״י‬
‫*!ומלים נעולס האצי' ושם אנו נבללים‬
‫וכוללים‪ ,‬את עצמנו תוך נוק' דו״א רחל ואנו‬
‫עבדיה ואצו נניה מעלי; לצרכה אלו המ״ן‬
‫ואנחנו מפילים עצמנו מלמעלה מעוליהאצי'‬
‫אשר עתה אנו שם ויורדים על למטה נסון*‬
‫עולס העשיה כדי ל נ י ר הניצוצות מעולמות‬
‫כליע ולהעלותם נתיך יסוד נוקכא דאצילל‬
‫והנה בשמות‬
‫כסיל מיין כוי ע״ש •‬
‫רכה פט״ו אמרו התאנה חנטה פגיה אלו‬
‫הצדיקים והישרים והגפנים סמדר נתנו ריח‬
‫אלוהבנוניים שעשו תשונה מכאן ואילן‬
‫קומי לך רעיתי יפתי ולפי לך ע״כ י ולפי‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ע״שקנונה‬
‫מבוארת נ י הל‬
‫י י י ותה‬
‫אל‬
‫קרש‬
‫העולמות הןא כדי לעשות מלאכת ה ג י ת י‬
‫וכיין שהתאנה כל והגפנים כל שהם הצייקי׳‬
‫והישרים וכעלי תשוכה נמצאו <לכ הס ע י‬
‫מעשיהם הטובים יבררו הניצוצות ויעלו‬
‫אותס כסיל מיין יזהו נתנו ריח כי כל ריח‬
‫ליס עליית מיין וא״כ אין צורך לך לירד אל‬
‫העולמות לגדר ולכן מכאן ואילך קומי לך‬
‫רעיתי יפתי להיות תמיד באצי כיבאצילל‬
‫הוא נחייקימה כמקים הנפילה והירידה‬
‫והמיעוט אשר נאמ' לך ולכי שהיא מה שנאמ‬
‫לך לכי ומעטי עתה שככר יש צדיקים קומי‬
‫והיותר פשוט ונכון הוא כי הנה מה שנאמר‬
‫לה לכי ומעטי את עצמך הוא שחזרילהיות‬
‫נקודה תחת היסוד והנה הצדיקים על ילי‬
‫תפלתם ומעשיהם הטוני' ממשיכים המוחין‬
‫לז״ון ומעלים אותה למקומה וכונין אותה‬
‫וזהו קימה אליה ממה‬
‫פרצוף שלם •‬
‫שנתמעטה וירדה נקויה תחת היסול וזהו‬
‫התאנה כל שהס הצדיקים כי כיון שיש‬
‫צדיקי' מבאן ואילך קומי לך ממה שנאמר לך‬
‫ולכי שהוא מה שנאמר אליה לכי ומעטי את‬
‫עצמך להיות בבחי' נקודת בי הרי יש‬
‫צדיקים והס מקימים אותך ובונים אותך‬
‫פרצוף שלכז הפך המיעוט אשי היה לך •‬
‫ולפי זה פסיק זה סובב על פסוק ענה מלי‬
‫כל כי זהו סוף אותה הפניה והאמירה לפי‬
‫הלרןהאחרון אשר פירשנו שם כי היא אמי*‬
‫כי דורה אמי לה קומי כמקום מה‬
‫שנאמי לך ‪.‬ולכי שהוא מה שנאמר‬
‫לה לכי ומעטי את עצמך ועתה הוא‬
‫הטעם אל אותה הענייה והאפייה כי כיון‬
‫שהתאכתחנסת פגיה שהם הצליקייוהישיים‬
‫טל‪.‬כן הוא מה שאמר לי דודי קומי לך במקל‬
‫ולבי לך כי הצדיקים הס יקימו איתי ויעשו‬
‫ויבנו אות• פרצוף שלם הפך המיעוט *‬
‫זי‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫עור‬
‫ירמוז קומי לך ונזה ייתן טעם‬
‫אל הקריזנתינ כי הנהסוןר;‬
‫הוא‬
‫ל‬
‫ב‬
‫‪<3‬י‬
‫שיר‬
‫השוע••‬
‫הוא קומי לך והכתיב הוא קומי לכי והמכין‬
‫כי הנה לעיל ב ל ענה דודי פירשנו כדרך‬
‫אחל עניןנקודה הפנימית ושהיא נקי רעיה‬
‫ושגס׳ אליה נאמר לכי ומעטי את עצמך‬
‫ונתמעטה הפנימית ויריה למקום החיצונה‬
‫והחיצונה יריה למטה מהיסוד וגם שנקולה‬
‫זו הפנימית נקי נקודת יי י ובזה פירשנו‬
‫שאמרה‪.‬נקודה החיצונה ענה לולי וו?מר ל"<‬
‫שהיא נקנלההפנ״מישנק' *'קומילך רעיתי‬
‫יפתי ממה שנאמר לך ולכי שהוא מה שנאמר‬
‫לה לכי ומעטי את עצמך ״ נפתה בפסוק‬
‫זה הנא כטעם אל אותה האמירה כז הנה‬
‫א מ מ ו כ י כאשר נתמעטה הפנימית ירלה‬
‫למקום החיוני והחיצונה ירדה תחת היסוד‬
‫כילכלאחתמהם נאמר לכי ומעטי את‬
‫עצמך ומינה כי כאשר נתקנה החיצונה‬
‫נבח׳' פרצוף שלם כי חזרה למקומה אז גס‬
‫הפנימית עולה למקומה הראשון ונת קמה‬
‫ז״ש התאנה כוי שהם לנרי מלכו׳החיצונה כי‬
‫כיון שיש הצליקיס לכן הוא ליש לי לויי‬
‫קומי לך רעיתי ממה שנאמר לך ולכי שהוא‬
‫המיעוגו כי הצדיקים יקימו אותי ויעשו‬
‫אותיבבחי' פרצוף שלם הפך המיעוט וזה‬
‫הוא בכחי' הקרי קומי לך וזה עצמו הוא‬
‫הטעימה שעל דורי ואמי לי ל<״ נקוד'‬
‫הפניל\ קומי ל״ך וזה! הכתינ קומי לליי‬
‫בלומר לך י' ק<מי לך י'נקודה הפנימית‬
‫‪,‬שאת נקי רעיתי מהנחי' שנאמר לך ולכי‬
‫שהוא לכי ומעטי׳ את עצמך כלל כי הטעם‬
‫למה שאמרתי ענה רולי ואמר לי לעצמי‬
‫‪.‬קימי וכן מה שענה יולי זאמר ל שהיא‬
‫נקולה הפנימייקומי לך הוא כי כיוןשהתאנ'‬
‫חנטה ׳פגיה שהם הצליקים והס מקימים‬
‫אותי למקומי לכן אמר לי קומי לך ולזה‬
‫הטעם עצמו אמר לנקודה״ הפנימית ?ומי‬
‫ל ל י לך <' רעיתי יפתי ממהשנאמילך ולכי‬
‫בי כיון שהצדיקים מקימים אותי למקימי‬
‫‪,,,‬‬
‫הראשון בבחי' פרצוף שלם הפך המיעוס‬
‫עת‬
‫אז גס נחינת הנקודה הפנימית שניזמעסה‬
‫ויריק•אל מקימי פתה קמה למל ומה הא'הפן‬
‫המיעוט כיון‪,:‬״?נ־ פליתי‬
‫יאמר המאנה סנטה פנית‬
‫אל‬
‫)ר(‬
‫קרונלזה נהקיייילשנמליש‬
‫התאנה חנטה פגיה אלו סלי הבכורים‬
‫והגפניס סמלר נתנו ריח‪1‬ו הנסבים ע״כ‬
‫ובונתס אפשר בהקד״ס ליש כס טוב הארץ‬
‫שליי הבכורים היו מעלין הבירוריןמנכויל‬
‫שהם י מלכין קלמאין שמלכו בארץ איוס מין‬
‫לנוקכא דלה כיי לקנל ממנו פרי חד־ש‬
‫שהוא מנחה חדשה * ולש ראשית בכורי‬
‫אימתך ר״ל המבחר והראשית של בכורים‬
‫שמתו בארץ ארוס וזהו אימתך יייקא צרייך‬
‫להעלות לירושלים כיי להביא אותס בית ה‬
‫אלה״ך שהיא יסוד דנוקבא בעת שהיא בסיד‬
‫אחורי יז״א אזי נכנסים מלי יא״ואי בהונה‬
‫בסור ויכן ה' אלהי‪ 9‬את הצלע ״ ולש‬
‫ביתלאלהיך שאז היא ביתלא״ואי הנקי ה‬
‫אלהיך פרי שיוכלו לבא א גל כ פב״פ כויעייש‬
‫וליש ז״ל כי הבכורים על ידם מעל״{ מ ן‬
‫מהמלכים ביסוד הנול בהיותה באחורי‬
‫לא אחרי המח״לייבהמכ״ת ונשיקת עפרות‬
‫רגליו לא דק שהרי הבכורים היו מעלי]‬
‫נבכר כתבנו‬
‫ישראל בזמן נלימק‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫יי‬
‫־ לעיל נפסוק לריח שמניך משם הרב זלילה‬
‫שבזמן שבית המקיש קייס תמיד היו ל י ן‬
‫־פנ״״פיולאיפסיק‪-‬זמגייהןנלא היו מסלקיין‬
‫המוחיןמהס ואי דחיקיה ליה• למרב ליל‬
‫' מ״שהלאלהיך היה יכול לפרשו על ל א‬
‫הנקרא כן בכל התורה כולה • וזהו תניא‬
‫בית שהיא הנזק' של ל אלה י ן שהנח לא‬
‫איך שיהיה למדנו מדבריו כי ליי הבאלו‬
‫הבכורים היו מעליןלין מהכרגריס למלנין‬
‫קימאין בי להם רומזים הבכורים ועיין‬
‫והנה סל נקרא היסוד‬
‫י‬
‫כ ל לין‬
‫דנוקליגםנסך נקי הלין יי^נסךולנןנפן‬
‫גי״‬
‫יק‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫ב‬
‫שמן‬
‫‪3‬שחת‪ .‬מרש‬
‫שאומר ז״א אל הנקודה הפנימית כי ביון‬
‫שהתאנהשהיא בחיי מלכות החיצונה כ ב י‬
‫חנטה פגיה שהיא המין מן הכיורים ימלכ* |‬
‫•קדמאץ י‬
‫וגם הגפנים סלנדר לזילס מיין מהגמרות‬
‫חדשיתצתנו ריח לעלות כסוד כלןומכיון‬
‫שהיא מוכנת לעלות כלן זה הוראה כי כבר‬
‫חזרה להקימה בבחי' פרצוף שלם ונתגילה‬
‫מהמיטוע ומן הירידה שהיה לה א כ גם את‬
‫שהיה לך בחי' המיעוט וירית למקומה עתה‬‫קומי לכ״י לך <' נקודה הפנימית לפלות‬
‫למקומך שאת רעיתי יפתי מאותת הבחינה‬
‫שנאמר לך ולכי ודוק אלק לקב״ה‬
‫סוי ה ל גבורות עיין ב ל י ל ן •‬
‫והכה ידוע כי יש ל מ י נ י מ ‪ /‬א ' מהכדורים‬
‫ואחת מהל גבורות חדשות א‪£‬ר היא‬
‫מעלת בסוד מיין גס כל ריח ילס עליית‬
‫‪.‬לש‬
‫י‬
‫מ״ן כמש״ל בפי לריק שמניך‬
‫התאנה חנטה פגיה התאנה‬
‫שהיא הנול חנטה פגיה אלי סלי‬
‫הבכורים כי כבר היסוד שלה הנקרא סל‬
‫הוא מלאקהבכוריסשהם הברוריןלמלכין‬
‫קיהאיןאשר עלו בו בסיד ליןוהגפנייהמרר‬
‫שמהם נאים הנסכים פילס המ״ן של ה ל‬
‫נכויות חרסית נתנו ריח כי ככר הם מוכני'‬
‫ושיעור הכתוב‬
‫י‬
‫לעלות נסור לין‬
‫יונתי ב ח נ ף‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫ה ס ^ ב ס ח ך ה פ ר ך נ ה ליראעי א ת מ ר א י ך נד׳^ם‪/‬גנ א ר ד‬
‫כ ב ר כתבנו לעיל הקימה זו כי‬
‫הנח‬
‫יש נחי נקויה הפנימי'של מלכו‬
‫ונחזור עתה ׳לכתו נ הצריך לענינ״נו ממ״ש‬
‫שס כ ל ל ישב״י ל בראשית מ ר' חזקיה‬
‫ולל ולעי כי נקודה זו הפנימית שזה‪ .‬לת״ת‬
‫מ‪10‬ש לא הוא גלול ממכה ולא היא גלולה‬
‫ממנו ולפיכך קראה אחותי יעלתי יונתי‬
‫חמתי תאומתי כוי ליש • הנה למדנו מבאן‬
‫כי כנוי יונתי שייך לנקודה הפנימית ‪• ,‬‬
‫ולעשס ואמנם השנית שהיא מלכויהחיצונה‬
‫י‬
‫יצאה מאחוריו מנין תרץ לרועץ כוי‬
‫ואמנם ת״ת שהיא מלבר עם שישנה זו‬
‫הפנימית שוין ועליה' אמה א״א לשני מלכי'‬
‫להשתמש ב בתי אחל כי כלם‪ .‬מים ער שנאמר‬
‫להלכי־ומעטיאת עצמך להתלבש בגופא‬
‫והיא המלכותהחיצונ' שיצאהמאחוייו מבין‬
‫היי למינו כי‬
‫לזיין ליועין כיי ליש •‬
‫נקודה הפנימית •ידה להתלבש בחיצונה‬
‫ןןלכ שם כמאמר הנצנימ כי כאשר נתמעטה‬
‫עול‬
‫הפנימית יריהלמקום סחיצוכק י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫כתב שלבי בהיותה למעלה בחיק ח י ה‬
‫ישראל סבא אז נקיאת פה וכחי' זו זכה‬
‫משה לה ולשה פה אל פת אדנר בו ונקי‬
‫כינה בחיי זי העליוניבי בעלה עולה נחכמ'‬
‫נסור ישראל עלה במחשבה והיא בכינה‬
‫הנקי פומא ולפיכך נקי כינה בהיותה בחיק‬
‫אימא • ולזה אילל כי משה זכה לבינה‬
‫‪.‬בי זכה למלכות בהיומילממלה בבינה כסיד‬
‫פה י עול כתב שם כי הנחי' העליונה‬
‫היא נחי' <' ונקי סלע והב חיי התחתונה‬
‫ןכנר כתבצו‬
‫החיצונה נקי סלע כוי ע״ש *‬
‫לעיל מ״ש נגלה ל חיצוניות ופנימיות ליל‬
‫*ליו כי נחייזו הפנימית היא פרצוף הפנימי‬
‫הנמשך מהשם ליה והוא מצל אבא והוא‬
‫נקי פרצוף הרוח ונקי דבור ובחי׳ החיצונה‬
‫היא פרצוף החיצון הנמשך משס לין והיא‬
‫מצד אימא וכאשר אין בה רק חיצוניות בי‬
‫אז עימדת אב״א צקי •יונת אלם ע״ש • עול‬
‫כתב שם כשי מירשכיי כי בכחי' החיצונה‬
‫יש בה חוור וסומק כי שם ניכרים הגוונים‬
‫מראי!‬
‫ני•‬
‫ב‬
‫שיר‬
‫מראה אוים ומראה לובן אמנם בבחינה‬
‫העליונה אינם נכריס הגוונים כוי ע״ש •‬
‫ובתיקונים לצ״י ע״ב אמרו יושב בסתר‬
‫•‬
‫עליון לא אימא לאיה• סתר בוי ע״ש‬
‫מעתה ננוא לכונת הכתיב שהם לברי לא‬
‫האומר יונתי שהיא הנקודה הפנימית שלך‬
‫הנקי יונתי לפעמים אתה בחגוי השלע שהוא‬
‫כאשר היא בבחי' המיעוע כי אז יורדת‬
‫למקום החיצונה הנק סלע ולפעמים כאשר‬
‫היא שלימה שנגדלה הפך המעוע אז את‬
‫בסתר המלרגה כלומד במדרגת סתר שהיא‬
‫אימא הנקי סתי כי עולה עד הבינ‪/‬צקדאת‬
‫ונזה אתי שפיר‬
‫כשמת כאמה כן בתה •‬
‫דהו״לל בחגויהסלע ונסתר המדרגה אלא‬
‫כ י גל אחת היא בחיי בפני עצמת ובזמן‬
‫כפרד כי כאשר היא ננחייאחת אינה באחרת‬
‫כי הס נחי הפכיות כי אחת היא בנהי' ומן‬
‫י‬
‫המיעוע ואחת היא בבחי זמן השלימית‬
‫אמנם כין הכי יבין הכי ביוןשאהנתעולם‬
‫אהבתיך על כן אנישואל ממך שתעשה עמי‬
‫לפי נס־ הזמן דהיינו כי כאשד את בחגוי‬
‫הסלע שם לפחית הראיני את מראיך כי שם‬
‫כיכרים המו נין מראה לובן ומראה אודם‬
‫ושם לא יש השמעת קול כי שם הוא מקום‬
‫י‬
‫החיצוניות כנמי' אב״א ונקי יונת אלם‬
‫וכאשר את בנחי' סתר המדרג׳שהוא כמקום‬
‫הניצז שס השמעיני את קולך כי שם נקי‬
‫פומא במש״ה פה אל פה א י נ ר נ ו ושם אין‬
‫*!גוונים־‪-‬כיכרים ליונ ההעלם י ונזה אתי‬
‫שפי׳ג״ב רהו״לל הראיני את מראי' והקמעיני‬
‫את קולךאלא כ• כל אחת היא נחי'כפני‬
‫עצמה כ׳ בנח׳יתראת המראה לא יש השמעת‬
‫קול ובמקום שיש השמעת קול לא יש היאת‬
‫המראה וא״ת נשלמא נמקוס שיש השמעת‬
‫קו ‪ $‬שלא יש הראת המראה שהוא הכר הגו ונין‬
‫אתי שפר כי ליונ ההעל' שם אין היכר אל‬
‫הגזונין אנל במקום הלאת המראה למסת‬
‫)מ• לא יש השמעת קול שקרי שתי!(‪ ,‬נמשכות‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫השיחם‬
‫?]‪1‬‬
‫ממקום אחז בי הנה'הפעם שיש הסמעמ‬
‫קול למעלה הוא להיותה כמקום הביני הנקי‬
‫מה וגס בהיותה למעה במקום החיצוני הר•‬
‫גם בחי ןו נמשכת מצר הבעה כי ממנה‬
‫החיצוניות על זה אמר כי קולך ערב כלומר‬
‫כי בכחי קולך עוד אחרת היתה שם כי קולף‬
‫ערב אותיות ע״נ ר' ע׳יב שה״ס אבא הנק‬
‫שסע״נ וממנו נמשך פרצוף הפנימי הרמו!‬
‫באות ר׳ ר״וח וכאשר נמשך לך זה הפרצוף‬
‫בא אליך הדבור כי ק פרצוף זה נקי רבוד‬
‫ו לכן כאשר אתה בסתר המדרג' במקום הכינ‬
‫כי זה מורה כי אין אתה ננחיי המיעוע רק‬
‫בבחינת כשלימות כי ככר אתה שלימה בבתי*‬
‫זה הפרצוף אז שס השמעיני את‪,‬קולך מה‬
‫שאין כן ומראיך כאשי אתה בבחי' ומראיך‬
‫שחוא למעה במקום היכרהגוונין שם הוא‬
‫נאו״ה אשי ע״ה הוא בג* סיג מול הבינה‬
‫הנקי שם ‪'#‬ג כי שם לא יש כי אס כחינרן‬
‫הבינה לבד כי היי אתה בבחינת המיעונ!‬
‫וחסר ממך שלימות פרצוף הדבוי ‪,‬המושל‬
‫מאבא ולכןשם הראיני אתמראיךלבל י •‬
‫והנה לא פורש בדברי הייז״ל כאשר נממעע•‬
‫נקודה הפנימית מההיהנחיישיעויהמיעו'‬
‫שלה ואס בעיני הי יכשר אפשל לומר שהוא‬
‫כמו שיעור החיצונה כי באשר נתמעעיחזיה‬
‫לבח׳ נקויה אחת כלולה מעשר כמ ש נע״ת‬
‫שי מיעופהייחפ״נ • ואס כניה הלנרי'‬
‫אפשר כי ^ זה ירמז הקרי וכתיב כי הקרי‬
‫הוא ומראך נאוה והכתיב הוא ומראזך‪< .‬‬
‫יתירה לרמוז האמור כי כאשר היא בבחינת‬
‫ומראך שהוא למעה במקוס הכר הגוונים‬
‫אז היא בבחי' <י נקודה כל;לת מ״‬
‫או אפשר והוא הנכון כמ׳יש בשס הרב ז״ל‬
‫כי נקודה זו היא בבחי' *' ולבן באאות*'‬
‫יתירה לרמוז כי הנקודה הפנימית כאשר‬
‫היא למפה אינה היא עצמה בחיי המיאה‬
‫שהוא הגוונים רק שהיא נתלבשה במקום‬
‫ן‪$‬כר הגחניןולכן קושמה אות *' יתירה שה״ס‬
‫גקולה‬
‫ג‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪#‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ן‬
‫‪1‬‬
‫שמן‬
‫־ ‪3‬‬
‫משחת‬
‫נקו^ה הפצימית תוך תיבת ומראין *היא‬
‫י מ ז אל מקום הכר הגוונים לרמוז כי שם‬
‫והנה אמרנו כי הראיני את‬
‫גתלכשה י‬
‫מראין הוא ננחי״ היותה למסה כמקום‬
‫הסיצולאשר נחי ;! החיצונה גמשלמאימא‬
‫ולכןנא הלמזכיריית ה״ראיני א״תמ״ראיך‬
‫הוא האיים גס אותיות אליה סור הכינ׳לרמוז‬
‫כי ו^חי' זו אשר נ א היכר המוני! מציה‬
‫עול אמרנו כי כי קולך ע ר נ‬
‫נמשכה ״‬
‫הואכאשר נשלמה ננחינת הפרצוף הפנימי‬
‫הנמשך מצי אנא ולכןכא הרמז כינלת‬
‫ה״י קול״ך ער״נ הוא גי* ל נ סול ל״כ נתינות‬
‫׳חכמה אשר הס נאכא גס ר״תגלי ק״ולך‬
‫ו ל ר נ גי'ק״ץ לרמוז מ״ש שפ נ י נקודה ; ו‬
‫*שלממאהנק' צלע נג>'לן הימין‬
‫נחי* זווג הקלוש ללון צריך לה ות בחשאי‬
‫כלי שלא תהיה אחיזה חיו אל הקלי‬
‫וכליש כזוהר תרומה לף קל״ר כלה כל זמן‬
‫רנעאן לאעלא לה לגכי מלנא לחיוא‬
‫לשמ<שא אצטריך נלחישו נרזא נגיי ללא‬
‫ישתכח נרגלי צעלאה רמז לםגןרא נישא‬
‫ונע״חללין‬
‫ולא>תלבק נהלה כוי ע״ש •‬
‫נ ל נ כ ת נ כי אין הזכר העליון מתעורר‬
‫לזווג עד שהנוק' העליונה תתקשט ותבין‬
‫עצמה אל הזווג ותמצא חן נעיניו ואז הוא‬
‫מתעורר להזדווג עמה שאס לא כן הנה‬
‫היא עסוק למעלה לקכל שפע תמיד ולינלן‬
‫משס מאמו ואינו רוצה לתת מהשפעתו‬
‫לזולתו עד אשר הכלה העליונ תעדיה כליה‬
‫ותתקכטעצמה ואז ׳זלווג עמה וישפיע‬
‫נת ונודע כי קישוטי הכלה העליונה הם‬
‫נשמות התחתונים של הצדיקיס העולין כה‬
‫ננחי מ״ן והס גורמים לה זווג העליון‬
‫גלכ • ונזוהר אולמ לליא אר״י נ ח מ י‬
‫הסלע איליןילח כוי נסתר המדרגה איל? ן‬
‫ח״ח הצנועים רנהון חסילים רחלי לקליה‬
‫לשנינתא לא אעלי מנייהו לעלמין כדין‬
‫ק ל ה מתנע נגינייהו לכ״י ואמר הראיני‬
‫אתמראיך השמעני את קולךכי קולךערנ‬
‫לליתקלא משתמע לעילא אלא קלאראינון‬
‫למתעסקי נאורייתאכויוההוא קלא סליק‬
‫ונקע כל אימן רק״עין עד רסליק קמיה‬
‫קנייה כדיןכתינ כיקולד ערנ ומראך נאוה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬ז‬
‫יאמר יונתי בחגוי הסלע‬
‫<ג(‬
‫כי הנה יונה נקריהטפה זרעית‬
‫‪$‬בנה כיונה לכלש כלי״ת יונה ועיין כספר‬
‫ליין * והנה כמו שיסוד הזער נקרא חי כן‬
‫ילולןהנוק'נקי חי כמ״ש כש הבונות ליו‬
‫דק״שובע״חל הירח פ״ג כתב כ• בתחלה‬
‫נמשכו המוחין בנוק' ונתנו לה הילג ע״י‬
‫ו"א<י המעוברים מאחוריו ולחו״ן אליה‬
‫ונרשמו אז ביסודה דלת א׳ וציר אי והמ״ן‬
‫שהם סנצפ״ך כי כלאלוהדלת והציר והלין‬
‫הם <לכ אותיות ‪1‬ה׳ למנצלין ואחר כך‬
‫גנסירה שנכנסין נליי לאימא עם המוחין‬
‫לתוכה לוקחת פעסב׳אותםז״ך אותיות‬
‫התורה ואז יש לה לצירים וכ ילתות ובי‬
‫מנצס״ן ו ה ל ללתוא הס צורת ‪ '0‬סתומה‬
‫שילש הכלי שמקבל בתובנ הטלבעת הזווג‬
‫ובתוך הכלי הזה הנעשה מהלב אתוון‬
‫שאם צפזלות ישבוהנלן שהסהמנצפ״ך‬
‫כפולותכן״ ינלש •כאופן כי ביסודהנוק‬
‫•ש ל פעמים הלך אותיות • והנה סלע‬
‫כתכ כ ל לין כ׳ כןנק' רחל כשהיא גדולה‬
‫!קנקיווע בי‬
‫•‬
‫ונאהכפניס ע״ש‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫!‬
‫ז‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫קרש‬
‫כוי ע״ש‬
‫כבוא לכונת הכתוב שהם‬
‫‪1/0‬תה‬
‫לנרי לא האומר אל הכלה‬
‫יונת שהיא הטפה זרעית לננהניונה שלי‬
‫כדי שינתן בבחי' מזווג נחמי הסלע שה״ס‬
‫היסזל מ ו ל כי הנה בחמי הם אותיות‬
‫כג״ו ח״י וזהו בחמי הסלע כליו ח״י‬
‫של הסלע שתכונה בתוך יסגי הכוק'‬
‫הנר\ סלע כאשר היא גדולה ובאה בפנים‬
‫׳שאז היא ראויה אל הזווג י וכבר כתפנו‬
‫כ•‬
‫ל‬
‫י ־‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫כ ‪8‬י• שיו‬
‫כי גם יכןוד הנוק' נקיללי גס ירמוז נ הגוי‬
‫אל יסגל לנו ק' כי הנה הגלי בגי' כי ז‬
‫ובחגויר״ל ב חגוי כלומר נ״פ כ״ז וככר‬
‫כתננו כי ביסוד לנוקב א •ש נ‬
‫פעמייהכ״ז אותיות אשר מהם עשיית הכלי‬
‫ובחייהילן • והנה י ל ו ע כ י גויפתהזווג‬
‫נמשכת מן הדעת • והנה יולתי הוא‬
‫כמספר במלת• ולש יונתי'שהיא בחי'‬
‫הפפה אשר נ י ע ת שלי כיי שימשך בבחי'‬
‫הזווג בהלני שה״ ס היסוי של הסלע שהיא‬
‫המק' ציץ־ שיהיה בסתר המדרגה בהסתר‬
‫בחשאי נלחישו ונרזא כלי שלא יהיה אחיל‬
‫אל הקל•׳ חייו גס ירמוז בסתר המדרגה‬
‫ככלש נזו' שהם הת״ח החסיליס העוסקים‬
‫והבונה יונת״ שילס הספה‬
‫כמורה •‬
‫אשרנדעתשלי כדי שינתן נחגיי הסלע‬
‫שילס יסוד הנוק' נבח׳' הזווג הוא נסתר‬
‫המלרגה עם סתי המדרגה שהם הילח‬
‫העומקים נתזרה שהם יגרמו הזווג ולכן‬
‫אס את צריכה לןת הראיני את מראיך אס‬
‫ולכן נא‬
‫את מקוששת נקשועין שלך •‬
‫הרמז כי ר ת מלת רלראני איית ללראיך‬
‫הוא בגי'תגלו כמספר קשועי״ןע״ה אשר‬
‫ק‪:‬שופין אלו הסנמצאיינך מצרהשמעיני‬
‫את קו לך שהוא קול הת״ח העוסקים נתורה‬
‫כי כאשר קולך ערנ מהעוסקים נתורה אז‬
‫ומיא״ך נאוה כי הס עילין בך בסול*מ"ן‬
‫ומיפיס ומקשסים אותך ואז שאתה מקישה"‬
‫כמ״ש‬
‫ומראך נאוה תמצא חן בעיני‬
‫הראנ״ע לל נאוה תאוה לעינים ואתעורר‬
‫להשפיע בך נבחייהזווג משא״ב נחסחן‬
‫קול הצדיקים העוסקים כתורה כי אז אין‬
‫את מקישעת גנחי' הקשיפיןשלך ואז אין‬
‫אני מתעורר כלי להשפיע בך כנחי' הזווג‬
‫כי אני עסוק לקבל ולינק מלמעלה ממני‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬י‬
‫)ג(‬
‫ן^ן‬
‫יאמר יונתי נחמי הסלע‬
‫יימון }(ל קגוק״ בבתי;‬
‫השירים‬
‫יען‬
‫עליות שלה כי תנה נודע כי הנוק' כתחילין‬
‫היא כבריאה ואח״כ עולה נאצי' כאחורי‬
‫הניליאשרשםמקום קבוע שלה ואחר כך‬
‫כעמידה כלחש היא חןןרת <לבה כנגר נילי‬
‫ללאואח״כ נח‪/‬רה היא העולה נגד חלת‬
‫וככר כתבנו למעלהכססוק‬
‫ללא •‬
‫מצנים כי כאשר היא כנגד נה״י ללא אן‬
‫הכל כלחישוכי ש‪ 0‬יש כחד מאחיזת הקלי'‬
‫חייו וע״כ צריך לומר העמידה כלחש •י‬
‫אמנם נעלותה כמקום חלית ללא שם אין‬
‫פחד מאחיזת הקלי* ועל כןאומרייהעמייה‬
‫כקול רם • והנה סלע נקי המק׳ כמש״ל‪.‬‬
‫וסלע נקי מפסל׳ון דבריא׳ שהוא מלכיש לה‬
‫כמ״ש כסי מיין ועיין כשער הססזקיס פ‬
‫נלקע״פושים כסלע קנך גס בסתר נקרו{‬
‫מלכות דאצייככלש נסי מיין י זהו חרמן‬
‫יונת• שהיא הנולומלש מוהר אח״מ דס״א‬
‫יונתי דא כ״י כתחליהיא כחגויהסלע שהוא‬
‫כבריאה אשר שם מהכןרו״ןהנק' סלע ואחר‬
‫כך היא עולת נסתר המדרגה שהוא‬
‫נאצי' נמקומה הנקי מזר שעלתה לאותה‬
‫המדרגה ומקגס קביעות׳ נאצי' באחורי‬
‫הנרלי ולכן בעלותה נאצי" למדרגת סתר‪.‬‬
‫שהיא נחי' שלה היא באחור כי שס הוא‬
‫מקום הקבוע שלה • ולכן נא הרמז כי‬
‫ר״ת וס״ת לסתר ולמדרגה הזא נרה״ה‪,‬‬
‫ועם ח ל אותיות הוא נמספראחלר עיה‬
‫*‬
‫וכהיותה שס אינם נראים פנים נפנים‬
‫ולכן אומר ׳לה הראיני את מראיך בנ* מר‬
‫חזור פ״בפ והראיני אתמראיךוזהיזזדת*‬
‫פנ״פ כנגד נילי ושם לא יש השי;עת קול‬
‫ולכן עלי עד חלת‬
‫כיאסהכלנלחישו‬
‫והשמעני את קולך כי שס אין פחד להרים‬
‫קול ואל תיסקאלעתיך כי כמו שבהיותך‬
‫כ נחי הראיני את מראיך שהוא כנגד נילי‬
‫לא יש נחי' השמעיני את קולך כן בהיותך‬
‫כבחי׳ השמיעני את קולך ש^;‪1‬א כ נ ל י ח ל‬
‫כ**‬
‫‪£‬א תהיה הנחיירהראיניאת מיאיך‬
‫אלרנא‬
‫א‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫מ‬
‫ב‬
‫משחת־ קרעו‬
‫שמן‬
‫אשי היא מקבלת מטצמותז וגם אם מחצי‬
‫*וייצא שם היה א* מיאיר צ|ת‪ $‬אגל‬
‫*אשי אתה בצח*'זז כי קולו כניב שהיא‬
‫כנגד חלית אן ומיאיך נאוה יזתי מהנחי'‬
‫'שהיתה לך קולם באשי היית כנגדי נה״י‬
‫וכמש״ל נ פ י מ צ נ י ם כי בהייתה נ נ ל י י היא‬
‫מקבלי* מהמילו״ים לבי יע״ב ו&״ג שי‪.‬ם‬
‫״איי המוחיישל אוא״י אמנ׳בעלותיעד יזג״א‬
‫דיא מקבלי מהע״נ ש״ג ממש שהם עצמויו‬
‫י‪.‬מוחיןיאוא״י וכצ• ההאיה אשי אתה‬
‫*‬
‫מקבלת כך‪ .‬מאיריס ‪9‬ניך ביתי שי(ת‬
‫•בא הימן על גבון כי צאו״ה ע״ה בגייס״נ‬
‫יש״ג יאמא אשי היא‬
‫לימין על עצמית‬
‫מקבלת ואית י •תייה יתיבת ימיאיך שהיא‬
‫הכתיב רומן על אנא ששייו אות י ישס‬
‫גו״״הוגםאל שםע״ב ליווין הנמשך ממנו‬
‫*י־ןחזי לנו• שעליבש‬
‫׳יי ‪•5‬‬
‫יי!‬
‫יי? ־‬
‫‪8‬‬
‫ש^ליבש‬
‫י־־י־*‬
‫‪,‬‬
‫נע״ח ש' השמות כתב כי כאשר‬
‫הנח‬
‫נתמעעה הירח נ ו ל יז״א‬
‫יאצי' ונעריה והיתה ראש לשעלים שה‪0‬‬
‫נני״ע ירדו השלשייבליםשלה וגתלבבו נבי״ע‬
‫ונעשו נשמה לכם וכ״כ בתחילת ספר עולת‬
‫המיל כי אחר אשר חסא איה״ר אז כל עי‬
‫כחינותיי ירח אל הקלייר״ל כי כלי הפנימי‬
‫היה נשמת הבריאה והכלי כאמצעי נשמת‬
‫היצירה והכלי החיצון נשמת העשיה ו א ן‬
‫הקלי' יכי״ע יונקים משם ממנה * וזהו‬
‫גלות השכינה וירייה זו היא בלילו'ועיקר‬
‫הירייה היא לברר הניצוצותמהמלבי' אשר‬
‫שםיכבי״ע כי הס מצררים ומלקשייבירוריס‬
‫מ ה ם ובבקר חוזרים לעליתעם מה שביררו‬
‫ועולין מעולם לעולם ע י אימא לאצילות‬
‫ונתקניסכו' עש״ב ובס׳ מיין כתב כי שעלים‬
‫נ ק י א הקלי' ע ״ ש ג ס נ ו ל ע כי כרם נקרא‬
‫והנה ילועיכיהז' מלכים הס‬
‫הנול•‬
‫ו״פאלםכגיישע״נ נהם כלס כתי ו י נ ץ‬
‫‪1‬‬
‫אות י יתייה י ה כ ת ע של זמיאין ע ם‬
‫תיצת נאו״ה •היה ע״ב היי כי צסיבו<ו‬
‫ו מ י א י ן נאוה שם נימזו עצמות המוחי!‬
‫דאי״אי שהס הע״ב ס״ג אשי היא מקבלת‬
‫מהם בעלותה ע י חג״ת ויען פי המוחין‬
‫יאבא באים מלובשים תוך הנה"• יאימא‬
‫>ג‪ 0‬בי עיקר קבלתה ותיקוני הוא מהמוחין‬
‫זאימא לכן השם נן"ג שהוא המוחין למצי‬
‫אימא בא מפויש בכתוב בתיבת נ א ר ה‬
‫במספריכי כןכמןח־ן הס ממלין א מ נ ס ה ב ס‬
‫*ג״ב שליש המוחין יאבא שהם מןתיי'צא‬
‫בשתי‪ .‬ובילח באות * יתייה יהבתינ׳‬
‫יתיגיו ומראיך ויוק •• אי ציחא קמיע‬
‫יקנ״ה‬
‫כטניממסגליבמ‬
‫־‬
‫כימיכש‬
‫‪•:‬ז־ •‬
‫‪ : * :‬׳‬
‫וגבורות כמיכל ןה בע״ח ש' הרפיה • והנה‬
‫שפיו ע״ה בג•' ש•״! כמספר כימנ״ו‬
‫ג‪ 0‬ילועע״ש נכונות ר״ה בי כל מקוישנמצא‬
‫נ' אותיות צייו בס״ת הם יין וגבורה והרמז‬
‫בכאן בכימנו עלהז״פ א י ם שהם השבעת‬
‫מלכים שכלם בחיי יין וגמרות גם לנו נגיי‬
‫אלה״יס ס ו י ה נ ו ל הנהי אלהים‬
‫״‬
‫ד*׳‬
‫‪-‬‬
‫נכא לכוכלן הכתוב במת‬
‫‪^0‬תה‬
‫שניקיק כפל שעלים שעלים‬
‫וגם למה כשעלים הב אמר קעניםמשא״כ‬
‫בראשון אמנם הענין כ• הנה כתבנו ב פ ס ו ק‬
‫יונתי בחמי הסלע כי ה נ ו ל י ו ר י ת כבריא‬
‫ועל;ת אומרת עתה אחזו לנו שועלי'כלומר‬
‫כ• אם תאמר מה לבר את התבן כי מלכות‬
‫לאצילות ת ר י לבריאה אשר שם הקליפה‬
‫ויונקין ממנה ונאחזים בת • על זה אמר‬
‫אחזו לנו שועליסכלומר לא מבעיאכבריאת‬
‫^גל אצא אפילו ביצירה נעשית אחזו לנו‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫שהוון‬
‫ב פ<׳ שיר‬
‫!‪1‬אי‪ $‬ניאטיייאלהיה אוי הצולןיאחזו צושו‬
‫א ח י ז מ נ ת שעלים שסם ב^ע < ‪1‬לכ{<א‬
‫ה י מ ז כי שעלים ע״ההואבמשפר עי״לם‬
‫הכ׳יר״וי ‪ .‬ו ב נ ר נ ו י ע כי מ ב י י א ה ולמטה‬
‫נ ק י א עולם הפירוד ובלס אחזו בה בי היא‬
‫נעשית ראש לשעלים שהם בי״ע ויירה‬
‫ונתלבש' בתוכם אע״פ בי בייתה שם שעלים‬
‫שהם הקלי'כי כןשעליי׳ם ע״ה גי' המי״ת‬
‫שהיא הקל* דיגא ימותא ושעלים אלו אינם‬
‫גללי שעל*‪ 0‬היאשינים כי אותם הראשונים‬
‫‪ 6‬ה ם ב א י ' נ י ״ ע הסקיושה גאלו הס הקלי‬
‫ולכן הס קטציס נבמ״ש חייל על עשו שנאמר‬
‫הנה קטן נתתיך נגויים זכייתה שם אע״ם‬
‫שאלו השעלים קטנים שהם הקליעה כ ס‬
‫מיזכליס כימים שיונקין ונאחויס בבחינות‬
‫של המלכות לאצי׳ אשי ייוו בכל עילם‬
‫ועולם מבי״עאשי בל בחי'ממנה אשי בכל‬
‫ע ו ל ם מבי"** נקיכיםולבן אמיכימייוהם‬
‫צאחזייויזצקייממנ׳וא׳׳ב למי‪• .‬ןייי׳בחינותי'‬
‫שם בכי״ע עב״ז השעה צריהה לבך כי‬
‫הרי וכימנו שליש הזי מלכים ז״פ איס בגי'‬
‫בימנ״ו היא נכחיישמדר שהוא הפרי ק ו י ם‬
‫בישולו שהוא בלתי תיקון כן הנצוצות של‬
‫המלכים ה ס בלתי תיקון כי הס מעייבים‬
‫‪ 06‬כקלייוצריך לברים ולתקנם ולכן צ י י נ ה‬
‫היא לירי למטה בעולמז* י ״ אשר הוא‬
‫מקום עמית המלכים מעת השכייהולכיר‬
‫אותם משםולעלגתסעד אימא יאצילו*‬
‫לתקן איתם • ועזי ל י ן ימ; כי שעלים‬
‫קטנים הס בגי' תינ״ט כמשפי תיבות כ״ח‬
‫הק״ליפות לרמוז כי בחם נלמה אל שעלים‬
‫קטנים‬
‫יאמר אחזו לנו שעלים כי‬
‫אל‬
‫)ב(‬
‫נ ו י ע כי קייס עשיית יחוי‬
‫העליון צייך לשבי את הקלי' זלהשייאיתה‬
‫מעל הקיושה וכמ״ש בזוהר יזיין ב׳ תביאו‬
‫לראות פני כי תבואו לראות מבעי ליה מאי‬
‫לי&ומ אצא כצ אינו; א נ פ ץ ד מ ל נ א ?ומירי!‬
‫‪,‬‬
‫נ‬
‫ע‬
‫עוז‬
‫השיחם‬
‫‪5‬עי‪1‬קא לכיור אש‪1‬כא ובל א י מ ן יייעין‬
‫ליחיא שמא קיישאכיקא י א ו ת מ ב ק ע י ן כ ל‬
‫איכון כותלי חשוכא ואנפין דמלכא אתחזו!‬
‫ונהרין לכולא ב ו י ו כ י י ן כ ת י נ ליאות פ נ י‬
‫כויע׳־ש • והכיאיתא בשיהכונותי״א‬
‫כי צריל להעלומ הטולנןומ‬
‫וגי יתפלה‬
‫מלמטה ומקשיים ומאחזי© איו העזל‪$‬‬
‫התחתון בעולם שלמג‪4‬לה‪5‬ןגזנו‪,‬עי שנצמאי'‬
‫כל העולמות קשויים ייוי ב ע ו ל ם האצילו?‬
‫בעת שמתפללים תפלת ח״י בעמידה ואן‬
‫נעשה שם הזווג הצנליון כוי ״ ובי״גגמה‬
‫ו מ ה ביאשונה צ י י ן ל ת ק ן א י נ ע ע ו ל מ ו ו ן‬
‫אבי״ע ע״ימצוימעשיוישאנחנו עישיילמטה‬
‫בעולם הזה וכינת התיקון ה‪/‬ה ה*א לתקנמ‬
‫במקומם עצמם שהקל אשי סביבותיהם‬
‫שנאחזו כהס בלילה יתפייו מהם ע ת ה כ ל‬
‫ו הנה ע״י המעשה נתקניס העילמויבמינןונל‬
‫ונשתלקו מהם הקלייכדי שאח״ב ע״י ה י ב ו ר‬
‫של התפלה נוכל לעלות עולם בעולם ולקשר‬
‫ולהעלותם יחי כויע״ש • והצייהיביןןן‬
‫ע״ה פייש אח‪/‬ולשון צווי כמו אהבו ו‪$‬ין‬
‫הי והענין לכו שמיו את ה כ י ס מן השעלים‬
‫כוי ע״ש‬
‫נבא אל הכונה בי א ח י ו&ך‬
‫‪[?)^0‬־!‬
‫בפשוק יונתי ב ח מ י י מ ן‬
‫עלייתה באצי׳ וגס ימן עשיית הזווג ע"״‬
‫מיין לנשמות הצריקייצוה עתה אל הצריקל‬
‫כי כיי שתהיה הטליהוהזווג ציין בתחילה‬
‫להסיי את הקלי'מעל הקלושה ‪ •".‬וו״ש‬
‫אחזו לנו שעלים אחזו את השפלים ממה‬
‫שהם שגיב לנו שהיא הקרישה שתאחזו אותם‬
‫להפרידם משם משלנו או נמש״ל כי‪ .‬לנ״ן‬
‫כמשבר אלהים שהיא הניק' וזהו אחזו אין‬
‫השעלים שהם הקלי' ממה שנדבקו בלגו‬
‫שזיאהנוק' כאשי היתה שם למטה ומש‪:‬יו‬
‫איתס ממנה שתהא שמויה מהם ע״י‪ .‬שמרו‬
‫את הכרם מן השעליס ‪1‬אע״השהס‪.‬שעליפ‪,‬‬
‫קסנים עייל קטן נתתין בגויס בזוי אתה‬
‫‪,,‬‬
‫‪3‬‬
‫משחת‬
‫שמן‬
‫מאל ואינם נחשבים לכלום יעים כל זה הס‬
‫מחבלייכרמייכינאחןייבקלושיויונקיםמבח*‬
‫הכרמיישהס בחיניהמלכוישיורלו׳בכל עולם‬
‫ועוליוע״כ צריילאחוז בס ולהסירמשס וא‪1‬‬
‫כאשי יוסח הקלי״ מעל הקלושה אז וכרמנו‬
‫שהיא הנוקכא מלכות לאצי' היא סמיר‬
‫כמ*ש המתרגם כוססטכוייוע כי כל ריח‬
‫וכשם הואבבחי' מייןכמ״שמוהר״חו!"לקה‬
‫כזוהר תרומה קל״ג ע״ב הובאו לבריו ש‪0‬‬
‫*ס׳ מ״מ ותכונת כי אז כאשר הוסח הקליי‬
‫מע‪ $‬הקיושה אז נכללין העולמות יחל על‬
‫האצי* ואז כימנו שהיא הכול מעלה מיין‬
‫ו מ ז ו ג הקרוש נעשה כאצי‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ירמוז וכרמנו סמיר כי‬
‫^]ל‬
‫)ג(‬
‫הנה כתלנו כי כל מקום‬
‫אשר כתוב ליו כסיית רומז על הגבורות והנה‬
‫י ר ו ע כ י ק ו י ם כחי׳הזמגלא יש בנגל רק‬
‫עטיא לגבירות ועל ילי הזונג לוקחת גס‬
‫י‬
‫?‪$3$‬‬
‫‪$‬‬
‫קדש‬
‫טטיא יחסיים וכאשר היא מקבלת את‬
‫החסייס נבחי ה ש ג היא לוקהתם־ עם‬
‫לבושיהם שהם ריבוע אהי״ה העולה מייל‬
‫כע״ש כלוה נש תכונות ל״א יפסח ו י י ו ע‬
‫כיהלחםליס והה גבורות מגיס עשי‬
‫הוי״ות העולים ס״רכמ״ש הרבז״לההע״פ‬
‫וירא ל בי ס״ר לראות ועם השם אה״״ה‬
‫כרבוע העולה מייל הכל כמספר סמל׳יר •‬
‫וז״ש וכרממ סמדר כלנמי כ• כלי שיהיא‬
‫בחינת הזווגצריך שנתחלה תפרילו את‬
‫הקלי'מעל הקיושה ואו וכרמלו סמלר כי‬
‫מה שבתחילה לא היה בכרס שהיא כנוק*‬
‫רק נ״ו שה״סעערא לגבורות לבל כי לכן‬
‫קראה ברמנו ולא אמרנו והכרס עמה נעשה‬
‫סמדר כי •ש כת החסדים והגבורות העולה‬
‫ס׳ ר ועס נחי 'הלביש •העולה מ״י נעשה‬
‫סמל״רכי כאשר הוסח הקלי' נעשה‪ .‬הזו ונ‬
‫ולןקחת גם את החסרים ודוק א• ניחיקמיה‬
‫לקכ״ה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫!‬
‫‪,‬‬
‫יולי ‪ £‬י יאני ל‪ 1‬הוי^ד‪ ,‬ב‪:‬ש‪#1‬ניכ‪ £‬ז‬
‫אחר שבפסוק יונתי אמר החתן‬
‫דגה‬
‫לכלתו שציין שתתקשט בבחיי‬
‫עליית מ״ן משמות הצליקי־ כלי שיתן לעתו‬
‫עליה ובפסוק אחזו לנו צו ה אל הצליקיס‬
‫היכלי שיהיה בחינת הזווג הקלוש צייך‬
‫שכתהלת יאחזו ויסירו את הקליפ' מעל‬
‫הקלושה עתה גס הכלה בישרה אל הצייקי'‬
‫כי כאתר יעשו ככה להפריד ולהסיר את‬
‫הקלי' מהקחשת ולאי שתהיה הבחי' כי לולי‬
‫לי‪ ,‬ואני לו כי יהיה בחיי הזווג בינינו כי‬
‫הואיקיהרועה במרעה וטיול הזווגעס‬
‫אתס צליקים הנמשליס לשושניס כמ״ש‬
‫המתרגם גובריןצייקיאילמין בעובליהון‬
‫לורלא וכן פירש הראב״ע ע״ה כשושנים‬
‫הם הצליקיס כי אתם ע״י מע״*ט שלכם‬
‫ת*לו נשמותיכם כבןול מ"! )אז על ייי!‪2‬‬
‫ירייה לולי רועה במרעה וטיול בחיי הזיוג‬
‫ושיפוי הגתוכ כן כי כאשר‬
‫בשבתכם״‬
‫חעשו כאמור להסיר הקל^ מהקיושה ויא־י‬
‫ועתה מפר‪3‬מ‬
‫שיהיה רולי לי ואני לו •‬
‫מה היא הבחיישל לולי לי ומה היא הנחי'‬
‫של ואני לו נעל זה אמרה הרעה בשושנים‬
‫כלומר לדי לי החעה כי הוא מ‪/‬לווג עמ*‬
‫ומשפיע לי ואני לו בשושנים כי אני מעורר‬
‫לו בשושנים עם השושנים שכס הצליקיס׳‬
‫בי נשמותיהם עולות בי בס<ר מיין ומקשעין‬
‫אותי וע״י אני מע;רר אותו‬
‫‪,‬‬
‫יאמר מ י י ‪ ,‬לי בהקדיס‬
‫אל‬
‫)בז‬
‫מ״ש בזוהר פי ויחי ורמייה‬
‫ע״א ובי ת״חככל אתר רכורא ריין> בתר‬
‫נוקב' ואתער}גבה רחימזתאוהכא אשכחנא‬
‫להיא‬
‫י ־‬
‫״‬
‫״‬
‫ב‬
‫‪*3‬‬
‫שיר‬
‫השירים‬
‫יהיא אתערת רחימותא וריפה אבתריה‬
‫ואורחיילעלמא ילית שבחא מ ו ל למריף‬
‫כמריה ליבורא אלא מלא סתימא ה״א כוי‬
‫ע י סוף הלשון וליל ת״חאתערותאדרחימו‬
‫דכנסת ישראל לגב• קב״ה נשמתהון לצליקי'‬
‫לתתא מתערין לה בגין לאינון אתיין‬
‫מסערא ימלכא מספרא דדכורא ואתערותא‬
‫יאמטילנוקבא מספרא דדכורא ואתעי‬
‫רחימותיאשתבח רדכוריאתעיתביבו ורחימו'‬
‫לנול\וכרין נולאתקשרת כרחימותא לגכי‬
‫דכורא כהאיגיונא תיאובתא לנוקב למשיי‬
‫מיין תתאין לקבל מיין עלאין לאו איהו‬
‫*‬
‫אלא בנשמתהון רצדיקייא בו עש״ב‬
‫והיונה מבוארת בי אנו מאין כי התעוררו'‬
‫הזווג בא מצי הנול ווה נראה שאינו דרך‬
‫צינעות כי לאו הב• אורחא לארעא ומשני‬
‫כי נשמות הצייקים הבאיס מצי הזכר הם‬
‫המעוררים אותה ואחר כך היא מעוררת‬
‫אותו ״ נמצא גי לעולם אתעמתא אתייא‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫והנה אמרנו כי‬
‫י‬
‫‪ ,‬מספרא לדכורא‬
‫שזמנים הס הצייקי' * ובפסוק יונתיבחגוי‬
‫פירשנו כי מלה אמר לה הראיני את‬
‫ מלאיך כו׳כי צריכה היא לעןרר אותו שאם‬‫לא כן היא עסוק לקבל ו לינק ממה שלמעלה‬
‫ממנו ולכן צריכה היא לעורר אותו וא״כ‬
‫קשי' מה שהקשו בזוהר ללאו הכי אורחא‬
‫יארעישתהי׳ היא מעוררת אותו ע״ז אמרה‬
‫לולי לי כלומר ת״עו נאמנה כי רולי לי הוא‬
‫המעור״לי ואח״כ אני מעוררי לו כי אע״פי‬
‫שלפי הראות נראה כי אני מעוררת אותו אין‬
‫ה ל ב ר כ ן ב י הרי הרעה כשושנים שהם‬
‫הצדיקים נמ״ש וכיון שכל הרעוא כמרמה‬
‫והטיול שה״ס בהי הזווג הוא בשושנים‬
‫עם שושני' שהם הצייקיס בי נשמות שלהם‬
‫הם העולות נ י ב ס ז ר מ ״ ן ומעוררות אותי‬
‫והנשמות‪-‬הס באים מצדו נמצא ני לויי לי‬
‫מעןרר לי בתחילה ואח״כ אני מעוררת‬
‫עט‬
‫אלי יאמר י ו י י ל י כ י הנה ידוע‬
‫)ג(‬
‫כי יש הפרש בין זווג‬
‫התחתון לזווג יגשיקיןנמ״ש נע״ח שי מ״ן‬
‫פ״ט ובשער הפסוקים סידרא‪-‬וו״ל הנה‬
‫כזויג התחתון הגופני שהוא •סול ביסוד *‬
‫הנה הזכר נותן היפה דנןרא ביסוד הנול‬
‫והמק' נותנת טיפה נ ו ל כיסוד שלה עצמה‬
‫ושם נוצרת הנשמה משתי טיפות האלו אבל‬
‫כזווג רוחני לנשיקין יש נשיקות כפולות בי‬
‫כמו שהוכר נושק לנוקבא ונותן בה בפיה‬
‫רוחא ללכורא גם נוקביינושקת אותו ונוחל‬
‫בו כפיו רוחא נוקנל( כו ע״ש ״ נמצא‬
‫כי בבחי זווגהנשיקין הזכר נותן ומקבל‬
‫והטל מקבלת ונותנת משא״ככזחג תחתון‬
‫כי הנול מקבלת מהזכר אמנם הזכר אינו‬
‫מקכלמהנ״קנא והנה שושנים רומז לזווג‬
‫הנשיקיןנמ״ש בזוהר ויחי רב א ע א וז״ל‬
‫בתרלאתלבקת ביה במלכא באינון נש קין‬
‫אקרי שושנה בגין לכתיב שפתותיו שושנים‬
‫כו ע״ש י ז״ש דורי לי נותן לי ואני‬
‫לו ואני ג״כ נןתנת לו נאית כי הרי כלל‬
‫הוא בילינו שהגזל תמילהיא מקבלימהזכי‬
‫כי זהו הטעם על מה שהיא בחיינול ‪#‬‬
‫אמנם שהזכר מקבל מ מ ו ל זה איך אפשר‬
‫כי הרי הזכר אינו רק בכחי' משפיע וא״כ‬
‫איך אמרתי ואני נותנת לו לזהאמייהרע*‬
‫בשושנים כלומר כי זה היא בבחייבאשר‬
‫הוא רעה בש־שנ״ס שה״ס זווג הנשיקין כי‬
‫ולפי כי כוווג‬
‫שם גם הוא מקבל ממני‬
‫הנשיקין מתחיל הוכר לנשקה בתחיל' מלית‬
‫נע״ח שי מ״ן פייה לכן גס היא הקיימ' אותו‬
‫ואמרה לולי לי‬
‫!‬
‫‪,‬‬
‫ך‬
‫יי‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪$‬ז נמצא כי לעולס תתילת הקתעוררות‬
‫יאמר יורי ל• קרוב לזה‬
‫א ו‬
‫ני(‬
‫בהקלים מ״ש בשי מ‬
‫רשב״י בראשית בנוסחא הב* על מאמר‬
‫רניחזקיה בפי' המאמר של ויהי הנז״ל‬
‫כתו לאתלכקת כאינון נשיקין כוי כתב וז ‪£‬‬
‫וטעמין‬
‫א‬
‫‪,‬‬
‫יי‬
‫קמץ‬
‫ג‬
‫נ‬
‫‪1‬צועמ^ י*ןי‪$‬תא יאיהי יינא ואיה* יחמ*‬
‫!כאשיאתיכקת ביה כאמנון נשיקיןייחא‬
‫גיוחא נקטא מיניה יחמי ואהייעלסהנ*‬
‫‪0‬ימ^ וחמי כשושנה ואיהו נקים מיצה צמי‬
‫יינא יאיהו שימקואתהיילמהויחווי יסומ*‬
‫צצוישנה והייצו ג&י‪/‬יתיו *שני״ תיין והיינו‬
‫שפתותיו נצח והוי איהי אתקשימ בהוד‬
‫ואיהו אתקשי ננצח כו ע * ! * וכוצת‬
‫‪0‬ון> הלשין לומי כי שישני‪ 9‬ת‪*1‬ן ‪6‬לו ושלה‬
‫כי נכללה היא ממנו והיא ממנהונצושו‬
‫‪ 18‬שנים תיין;"ש לידי לי לימה לי כי יש נו‬
‫כחיי י י ן כמיני ואני לו יומה לו כי יש נ י‬
‫בחי י ח מ ם כמוהו וא״ת כ• היי ידוע כי‬
‫<^זכי הוא כת יחמים והיוק' היא גא*צ'‬
‫זין וא״כ באיזה מציאות הגא האמוי״ לזה‬
‫אמרה הרעה כשישנים שהם סוי זווג של‬
‫<שיקין ב• אז כזמג זי; שושנים מיין כי‬
‫הוא נכלל כב ח׳ י היין ממני ואני נכללת‬
‫נבח•' היחמיס ממנו נמצא כי נבחייסוי‬
‫ןא הזווג י ו י ׳ הוא יומה לי יכליצ חווי‬
‫וסומק בי נכלל ממני יאני יזמה לוני‬
‫•‬
‫נכלל בי סומק וחווי כמיהו גנזי‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,,‬‬
‫יאמי ח י י לי נהקיים‬
‫או‬
‫)ה(‬
‫מ״ש כשי הכינות י״ו יפסח‬
‫וו״לכקיציי ה'אחיינה שכשם נקיא לחם‬
‫עוני בחסיון הלבנה כשאין •סוד העליון‬
‫מקבל שפע נקיא עני והיא נקי לחם עני‬
‫כל״א כי אם הלחם אשר הוא אוכל כוי *‬
‫והנה הה'יש לה כ'ציורים אם סיי ר״) *‬
‫ואם שיי ך ״ י כי כאשר תקכלמת״ת שה״ס‬
‫וכאשי תקכל מיסיי‬
‫) יצט־יי בה סוי‬
‫נ‪3‬י השפעתמת״ת אז היא לחם עני ויצטייר‬
‫<ה סוי ך״י • וזמ״ש י״י אכלו‪,‬אבהתנא‬
‫צארעא למצרים • ולפי שסוייסוי הוא ל״ל‬
‫‪1‬כןאנו אומרים כל לכסין ייתי ויכול כל‬
‫לצריך ייתי ויפסח לומר שהיסוד העליון‬
‫דייל‬
‫שהיה עניוועכ ללחס)צו( קיר‪ .‬מקב} מת״וו‬
‫ייתיעתהויכן* ויויווג עם מלכות גאו*‬
‫מסה היויית מן המוח כסוי חום בשדיה‬
‫שהוא ת״יו כשוי היעת וכאש' יתעויי בייין‬
‫קו יש אל הזווג יקיימוהנשיקין כסוי‬
‫הפה העליון ב‪8‬וי צ״ה ס״ח •ווה! **ת•‬
‫!יפסח עיב •״ נמצא כ• כאשד הזווג‬
‫הוא כשוי ך ץ >ש ג״כ זיוכ של נשיקין מה‬
‫שא״כ כאשי גחייהזייג הוא כשזיד״< כ*‬
‫ש‪ 0‬חסי הזיוג של נשיקין וילופ כי ה*ווג‬
‫משיקין הוא מעולה כמעלה גדולה •יתד‬
‫מזווג התחתון בי;יוגי של גשיקין הוא‬
‫יוחנ• יומא נינחא ‪ .‬זהו שאמיה י ר י *‬
‫ליכלימי ידיו י״׳ שהם כלוי' הבי זויגים‬
‫ישצס לי כי לפעתיס נעשה הזיוג בצחמין‬
‫דייו שהוא בהשפעת הת״ת שה״ס ל ולפעמי'‬
‫נעשה הזווג בבחי' י״י שהוא מן היסוי ל ג י‬
‫בלי שפע הת״ת סול הל• אמנם ואני ל״ו‬
‫לליכלומימה שאני תאבה ורונה הוא בחי•‬
‫מזווג בשפע הל שהיא נבח•' י״ו כי שם‬
‫היעה בשושנים כי יש מיעה בשושנים‬
‫׳שה״ס זווג המ־קיןשפתיתיו שישנים משא״כ‬
‫כש;‪1‬וג בבחייי״י‬
‫לאפשר‬
‫כי לזה •ימוז מיז״ל נמייש‬
‫יוד׳ לי ואני לו הוא אמי לי‬
‫אל יחסי המזג שנאמר שייך אגן הסהי >‪1‬‬
‫יחסי המזג ואני אמיתי לו את הוא יחמי‬
‫טנא לא לחשי טבזתך לעולם כמי״א ה*‬
‫כי הנה י י ו ע‬
‫י ו ע י לא אחשי ע״כ ״‬
‫כ י ס ו י הזווג הוא חבניהחסייםשל הזכר‬
‫עם הגבייות של הנוקכא כי• למזג הגבויו•‬
‫של הנוקבא עם חסיי ה‪/‬כי • ז״ש הוא‬
‫אמר ל׳ אל יחסר המזנ שה״ס הזויג כלומר‬
‫אל יחסי הזזיג ויהיה באופן שיהיה אם‬
‫ג בחי׳ י״ו ואם בבחינת י״י וזהו יו״יי לי‬
‫צלימי שיהיה ל* הזזזג אם בבחינת י״י ואם‬
‫בבחינת י״י ב* לעולם אצ יחסר ויהיה אפי״‬
‫ננחינ* ל״י ואני אמיתי את הוא יחח•‬
‫ג‬
‫טנא‬
‫ב‬
‫שיר‬
‫‪<8‬י‬
‫י‬
‫יי‬
‫השירים‬
‫ף‬
‫ונעשים ״סוי ‪6‬׳ למקנא ובהק מזיווג היסמי‬
‫‪0‬לא אהובי הסובלא לחסיםפותך לעולם‬
‫בי מסיי •היה הזוונ כבחיצעסבומן שיהיה‬
‫השפע מ ס ן יוקא שהוא בבחינת י״ו שהוא‬
‫משפעת קלי או את ימת• ענא כמו נתמיה‬
‫צלומי אם את אהובי הטונ ונשכיל זה אתה‬
‫אומי לי אל יחסי המזג באופן שיהיה ואפי' ג* עתה הוא נח גת ת״ת אלא שמא ״סוי‬
‫נ ג ה שהיה מתמילכ יסוד ו ? ן הזוונעם י‪10‬‬
‫כנסיכת ד״י ן וקן לאהנתך אותי שלא אהיה‬
‫הוא ציסוי שלה עצמה כהידב בלא^שגסעס‬
‫חסיה מה‪/‬זוג וא״ב הוא שאתה אהוני העוב‬
‫ואתה אוהביו אמי נשוב א״כ ז‪ 1‬יחסי מ מ ת ן *יסוד שלק הוא היסוד של הפינה כס״שפמ׳‬
‫יוקא לעולם שתמיי •היה השפע מסך כי הנוגות י״פ י ו ׳ ע נ ו י כי לאה היא אחזייים‬
‫שנפלו מן אימא עלאהולכן אין ב!‪4‬במינס‬
‫תמיי יהיה הזווגככחינת ליו שהוא השפעת‬
‫היסוי שכה לכזיוינ עם ׳שיא^ולצן צי״*ס‬
‫הלי שהוא הת״מ הנח* שלך המיייא ה יגעי‬
‫אימא עלאה לימן ל ? צגחזגיו‪ ,‬הלואק אין‬
‫לא אחסי כנוייכי סתם הוי״ה היא כת״יו‬
‫היסוי שכה ע‪ 0‬המ״ן אשי פתוכו כ‪#‬שתויווג‬
‫ותמי' לא אחס' מהנח הואי! שיהיה הוא‬
‫עם ישיא ל כוי <‪ $"1‬״ ולכן האחת איענה‬
‫זוקאיועי חהוואני לו כלומיואנ• אמיתי‬
‫יחל והאמת שגואה לאח י והפס מיי מ{‬
‫לו ל ך הקא הוא מה כאני י‪1‬צה‪0‬מייבי‬
‫‪3‬יסול כמ״ש בלי״ת ע״פ לכה יולי וק פ ז ו ג י‬
‫תמיי יהיה בבחינת ך"ל‬
‫כלקקפ״טע״א אמיי ע י י*וס)> צייקא‬
‫׳אמי יולי לי כי‪.‬קייס מ״ש‬
‫א‪1‬‬
‫)ו(‬
‫מע׳םליה יאיהו יודנאמן הה׳׳יכיזן הטופ‬
‫בע״ח שי יחל ולאה ס״כ ולש״‬
‫הולך ל מ י ׳ למשי־ם נס אני גלנקויממיסוי‬
‫הפסוקים ק' ויצאו‪/‬״ל כקיצוי ונכאי ענין‬
‫‪,‬‬
‫זזזג ו״א עם לאה כי כשלמא עם יחל שהיא ייחל מקים כניסת ׳סוי ה^יכ&שכש׳מ‬
‫ישכ׳יז פ׳ כיאשית מ׳ ו ה ח < נקויה גק' אפ*‬
‫למטה מזיווג עמה י ס ד כיסוד אבל עם‬
‫ו כ ל תחמה מ׳ זאג׳ תסלחי ע׳׳ש גםשושד•‬
‫לאה איך היאמויווג וכזוהי אנןיווייא‬
‫הי כ• שנואה לאה מהכא יסנ• ב י נש נקי לאה ויחל כמ׳׳ש כלי״ת ש׳*‪.‬ש ‪4‬ס יועס‬
‫כשושנים נקי ז״א י!עה !מזיווג‪ ,‬ט© לאס‬
‫עדיין יאימיה וכיאויו שצייךשנוייעך ענין‬
‫ויחל שושנת הכקי ושושנת הקרב כמ"*פןן‬
‫״סוי ילאהועצין י ס ו י י ז ״ א י מ ז י ו ^ י ם י ח י‬
‫מה עניינם ״ הנה היסוי יא׳מא מתפשנז מ״ן והכי איתא כתיקונים זע׳׳א חיועמ‬
‫בשושנים יא עמזיא ל א מ צ ע י ו ‪/‬״ש לוי•‬
‫ע י החזה יז״א כ נ ו י ע והנה גס ימיי לאת‬
‫ל• שהם י ג י י י ח ל מלנזת שמיסשכיצמעחיגו‬
‫הוא ג״ב כאחוי׳ ז״א מכוון כנגיו ועתה‬
‫גבאי כחינת היסוי מ מ י ז ו ג עם יסיי ילאה האומיתאותה הנח״'של ז״א הצק* יויי‬
‫נמכ״א בענין הגילות שהיק ז״א מן ן״ק שהוא היסזי העיקייחוא לי ואני שהוא‬
‫נקיית יסור שלי שהיא של עצמית׳ הוא לו‬
‫והחלת שלו גתעלו ונעשו חכ״ל והנה״י נעשו‬
‫חלת היי בי היסוד נעשה ת״ת א״כנמצא לתזיווג עמו כי כמו שהנחי׳ של *סוי •שלו‬
‫בעצם שהוא ׳סילהעיקייהוא ליפןהיסזי‬
‫עתה יש שם כחזה גיכחינזת של יסולויו‬
‫שלי נעצם שהוא של עצמות׳ הוא לו ואע״סי‬
‫נמקוס א׳ והם יסוי יאימא ייסוי ילאה‬
‫שהוא היזעה כשושנים שתים ששוים אפ•‬
‫כאנ‪/‬ר תחזזי עם ז״א פ״בפ להזיווג צי ויסוי‪,‬‬
‫ולאה כי הוא יועת ימזלווג עם שנינו עג״ן‬
‫דז״א שהוא נקיעתה ת״ת כנז' ונמצא כי ימול‬
‫ותן ההסיש גיוצ אשי ימ‪/‬ת׳ כי מ?* ‪5‬ןסזא‬
‫אימא ויסוד לצאי‪ .‬מזחפיי‪ 0‬יחי מגיוןס‬
‫הקיר‬
‫*‬
‫•ל‬
‫זו־*א עצמו מ ק י ת״ת במ״ל * ולצו ס מ א‬
‫י ס נ י ב י נ ש ע ר י ץ לאימ״ה על״ין ‪980‬‬
‫כפשיפו ע״כ ״ מצא כ• המוג עם יח‪5‬‬
‫הוא ב ׳סוי מעש יסוי העיקרי משא!זכ בלאה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪,‬‬
‫?‬
‫יי‬
‫־ י‬
‫•י‬
‫־‬
‫‪-‬‬
‫יי "־‬
‫‪ - .‬ו ‪.‬י•‬
‫ב‬
‫שמן‬
‫משחת‬
‫היסוי נ ‪ 5 5 0‬שהוא היסוי העיקרי הוא לי כי‬
‫הוא אשי מזיווג עמי משא״כ יסודהמןלווג‬
‫• ס ל א ה ב י היא יסוד נ כ ח ולא נ ע צ ם כי‬
‫יויי ע ת ה הוא בבחינת ת״ת ו כ ן ואני שליש‬
‫בחינת נ?וית היסיי שלי שהיא של עצמות׳‬
‫ממש הוא לו כיי להזריויעמו משא״כ נלאיכי‬
‫מיסוי שלה המזיווג עמו אינו של עצמותה‬
‫לני בי אס גהלוא' מאימא ואינו נחשנ שהוא‬
‫יסוד שלה‬
‫שלזה ירמוז מ' מירש שוחר‬
‫טוב הובא נילקוט וויי לי‬
‫‪3‬וא ל• לאח מייתנך כאח לי ואני לו לאחות‬
‫• ת ח י לי אחותי הרועה בשושנים אין שרניטו‬
‫של הקנ״ה משמש ו נ א אלא נ נ נ י אים שלהם‬
‫י ן נשושנים א״יאלעזי לבעל הנית שיש לו‬
‫נ י פ י ו ת על מי הוא מטריח על אזלשטורח'‬
‫י פ ה ג ך אין הקנ״ה מטייח אלא הצדיקים‬
‫שנאמי ה' צייק יבחן ע״כ • והכינה כי‬
‫א ה הנאמר כאן הוא טל היסולכמ״שין״ל‬
‫ע״פ חי יתנך כאח זה •יסף וכן כזוהי וישב‬
‫ד ק ל י י מי יתנך כ א ח לי יא יוסף ל ג נ ה‬
‫ישבינתא וייוע כי יי סף ה״ס היסוד יז״א‬
‫וז״ש הוא לי לאח שהוא היסוי והביא דאיה‬
‫מפסיק מי יתנך כאח לי הנירש על יוסף‬
‫שה״ס היסיי ואני שה״ש נקוית הישיר שצי‬
‫לו לאחות פתחי לי אחותי דקאמר פתחי‬
‫שה״ס פתיחת נקוי' ציון לקבל ליוסףוקראה‬
‫אחותי היועה בשושנים אין שרביטו שלים‬
‫היסוישיבייו נשיי זיישט המלך לאשתי את‬
‫שיני<‪ 1‬כמ״ש נסי מ ין של הקליה שהוא ז״א‬
‫משמש ו נ א לשין תשמיש וביאה אלא נבנ*‬
‫אדם שלנם יךכשושניס שהכינה טל הצליק׳'‬
‫במ״ש י' אלעזי אח״כ זימז לנס י ך הוא‬
‫לימון על יחל שזיא יינא יפייא משא״כ‬
‫לאה שהיא דינא קשיא יהכונה על הצדיקים‪.‬‬
‫הגוימיס זווג יחל ״ ועתה מניא המשצ‬
‫גפיש מ נ ת ז לנעל הבית שהוא ז״א שהוא‬
‫נעצשצ הכית שקףא וןנוקנא נגןולאיןגימ‬
‫‪1‬א‪5‬שר‬
‫מרש‬
‫אלא אשה שיש לו שתי פרות ה״מ לאה ור‪50‬‬
‫אשר כל אחת מהן יש לה פייר למספר‬
‫מנצל׳ך שה״ס ה ל י ג מ ר ו ת בישיישלהןולכן‬
‫קראן פרות על מי הוא מטויח נסור טרחת‬
‫החוג על אותה שנ‪<1‬רחת יפה כלוישטורחתה‬
‫יפה וגאה עליו יותר מן האחרת והיארסל‬
‫האחת אהזבה יזהו רמז אומרו יפה כי‬
‫י ח ל נקייפתתואר משא״ב לאה כך איןהב״ה‬
‫שהוא;"א מטריח כנןולהזמג אלא הצדיק*‬
‫שהם צדיקי'שלמטה המעוררי' את הצייקי'‬
‫שלמעל' שהם צייק יציק מ ס ף וננימיןשהם‬
‫נקי צייקיס נ ע צ ם יותר מן הצדי׳העליונים‬
‫שהם נ כ ח שנאמר ל צייק ינ‪0‬ן נ י רחל‬
‫נקראת אכן בחן כמ״ש נשי מיין והי שהוא‬
‫;"א צייק שליש ״שור העיקרי ׳בהן מזווכ‬
‫אותו ע ם אכן בחן ש‪/‬ה הנאהב אצלו‬
‫‪,‬‬
‫יאמר לויי לי ע ם ההקלמה‬
‫)ז( א‪1‬‬
‫ישי מ׳ רשנ״י פ' נראשית‬
‫אשי כ נ י ג ת נ נ ו ה בפסוקים הקוימי והעגין‬
‫נ י שם כ ת נ כי ב״י יומו; לצלע שהיא נקולת‬
‫<׳ והיא כלת משה בי כמו שיש י ע ת מלגאו‬
‫נשוי משה וישראל ות״ת מ ל נ י כסוד יעקב‬
‫כן יש כלת משה מלגאו והיא ליי ומלכות‬
‫מלבר בשיי שכינה והיא וחל אשת י ט ק נ‬
‫ושיעור הכתונ כך כשושנה גין‬
‫כוי ״‬
‫החוחים שהיא שושנה התחתונה ביין רעיתי‬
‫ויעני‬
‫שהיא שישנה העליונה כיי ״‬
‫נקייה זו שורי לת״יז ממש לא הוא גחל ממנה‬
‫ולא היא גדולה ממנו ולפיכן קראה ודחיתי‬
‫רעית״ונתי תמתי תאומתי י ואמנם השניה‬
‫יצאת מאחוריו מבין תיין לוןע״ןכו' ״‬
‫ואמנם אע״פי שהיא שוה לת״ת אינה שיה‬
‫ליעת כיי אלא ת״ת שהיא מלכד טס שושנה‬
‫זו הפנימית שי { ועליהם אמרי א״א לנ'‬
‫מלכים שהם ת״ת ונקייה זו הפנימיילהשתמש‬
‫ונמאמד הנצניס כתכ‬
‫ככתר א' כוי י•‬
‫ג• כמו שנקזייהפגימית שוה לת״תכןהתלננ׳‬
‫‪4‬‬
‫‪,‬‬
‫הח־צוט!‬
‫ב ‪ *3‬שיר‬
‫השירס‬
‫‪1‬‬
‫והחיצונה שויה לת״ת שנמ״ת כוי ע״שב ״‬
‫ו ה נ ה נ ו י ע כי כמו שהז״א בכללותו נקי לי‬
‫* ן ת״ת׳הפיטי שלו נקי לי כמ״ש בכ״מ ל ץ‬
‫והנה אנכי‬
‫יוו״ין •חמן על ת״ת)*סול •‬
‫גק' הנקויה הפנינעת למלכות אמנם אני נקי‬
‫‪,‬בחי' החיצונה שלה ליש מלכות התחתונה‬
‫רחל יולי שהואז״א בכחי' ת״ת מלצר כי הוא‬
‫ייול לבי ה כ ה י נ י ן לפנימית כין לחיצונה‬
‫‪3‬א‬
‫שיה ל״י ל*' שהיאנקויה לפנימית מ ק י‬
‫‪,‬נקיית <• ואני שאני כחיי החי‪.‬צונהשיהל"ו‬
‫ללי שהוא הת״ת שלו הנקי ‪ '1‬וא״ת מי הוא‬
‫יויי האמור ומי היא ה* ומי היא אני לוה‬
‫אמרה הרועה כשישנים אותו הרועה היינן!‬
‫שהיא ז״אשהוא רועה נ נ ' שושנים העליונה‬‫והתחתונה שהם הנקויה הפנימית והחיצונה‬
‫ודוק אנ״ק יקכ״ה‬
‫‪,‬‬
‫ער ע**‪£‬יח הי‪1‬ס ונסו הצללים פיב דמה לך רווי ל*בי אילעפר יאייליט‬
‫— —‬
‫* •י‬
‫;־י‬
‫י י ן יי ׳‬
‫•‬
‫! ג *"‬
‫'‬
‫•‬
‫ע? הד• בתר ו‬
‫•‬
‫‪1‬‬
‫•‬
‫ן‬
‫<^‬
‫• יל‪-‬׳ד •‬
‫‪1‬‬
‫‪-‬‬
‫הנח‬
‫ז•״ ד ז‬
‫בשי הכינות י״ה לק״ש כאב‬
‫ו‪/‬״ל בקיצור הנה ברבת אהבת‬
‫עולם ליש היכל אהבה וה״ש החיבוק והיכל‬
‫הרצון ה״ס הנישוק והוא כ ב ר כ ת אמת ויציכ‬
‫וככר נ נ י ע כ י אין נישוק אלא אתיבקותא‬
‫י י ו ח א בריחא י א״א זה אלא‪.‬עי שירי ז״א‬
‫שבאצייאל ר\בל הרצון רכריאה ונס הוא‬
‫אינו יכול לירי ע י שיחיסף בו ב ח מ ן י ו ח‬
‫א״יאי י ל ן אנומיחדיס אתא״ואי בשמגג‬
‫ישראל כוי ואז מאיריס בז״ין בחי'המוחין‬
‫ואו הוא יורי למטה כוי וכדי פעמים אמת‬
‫הראשונים יויייןהו״ק שלוומתלנשין בשית‬
‫היכלין של היכל הרצוןואח״כ בעזייאכיתינו‬
‫ה״ש ייייית ר ׳ היכלי כחני׳ייהקה״ק לממה‬
‫בהיכל הרצון ובי" פ אמת •ורלין ומתלבשין‬
‫שם היי ראשונות יז״א‪ .‬ראצי׳ והרי נשלמו‬
‫י״ח ח״אגתוך‪:‬היכל הרצין הכולל‬
‫ליכלל‬
‫שית היכלין ונם נכללין נ ו ג״כ ך ׳ היכלית‬
‫אשי בהיכל קה״ק כיי ע״ש ובזוהר וישלח‬
‫?ע״ח ע״א ר נ י אלעזר ודני יצחק היו אןלי‬
‫באורחא ומטא זמנא יקי׳ש ו ק ם ר״א וקיא‬
‫ק״ש וצלי צלותיה לנתר אייל ר״י והא תנ־נן‬
‫י ע י לא יפ‪1‬ק בר נש לאורחא אהעי ליה‬
‫לנעלא רשו משאריה ולצלי צלזתיה א״ל נגין‬
‫כ‬
‫י* ג ^ נ א ל א ‪$‬הזמן׳ <<ותא זל‪ 6‬קט‪£‬‬
‫ר‬
‫זמנא ל<ש השתא ישמשא נהיר צלינא בל‬
‫ובי אתא צפרי על כ ע ן לא הוה עינא לצלי‬
‫צלותא בנין יההיא שעתא יקירותא י צ פ ד א‬
‫אשתכח אתתא משתעיא עם בעלה ואינון‬
‫גי‪/‬א כחיא נו׳ ונג״כ לא בעי ליה לבייכ‬
‫למסשק חלייהי יתתחנרן בחיא זלאעלו>‬
‫מלה אחיא כינ״הו והשתי ינהיר שמשא היא‬
‫^ י י ן צלותא לצלאה לכתיב יראוך ע ם שמש‬
‫־נוהועסשמש לנערא נהורא ישמשא ב ה ק‬
‫ילאנהרא לה יהא יראה בהי• שמשא א^טריך‬
‫ןלא לאפישא לון פוי ע״ש * והגונה נמ*ש‬
‫ני״נ לק״ש כענין תכלת מתיקין כי ע!׳•‬
‫ק״ש שע״ה באין המוחין בחצית הלילי‪ .‬ו § ן‬
‫היא זווג י י ע ק נ ולאה כל חצית ה‪5‬ילה‪.‬קל‬
‫אוי הבקר ויש עול;ווג דןעקב ןלאה בסוי‬
‫אילת השחר שאז מתחיל היום להאיר ונמ^ן‬
‫כי •המוחין שבאו כחצות הלילה אינזז‬
‫משתלקין ע י אןזרהיות ‪,‬יום כ י ו ר בי‪ .‬ב ע מ‬
‫אילת השחר עריןלאנשמלקו כמיחיןזאה״כ‬
‫ססתלק׳ן המוחין וצריך לקרות קיש לההןגד‬
‫המוחין כיי ש׳ןיווגויאח״כ־׳עקב ורחל וכ^ין‬
‫שאזמייס ק"ש של הבקר קולם הנץ החמת‬
‫אין טורח להחזיר המוחין כי במעה‪ .‬ש)א‬
‫עבר רק ר ג ע קטןשנשתלקו וזהי הנ!עס‪,‬ש?יו‬
‫‪3‬ותיקי[ גומרין א י ת ק ע ם ^ נ ־ ן החמהוע״י‬
‫י‬
‫<‬
‫א‬
‫;‬
‫‪3‬‬
‫ת‬
‫פ שחת‬
‫שמן‬
‫י‬
‫נ { לא היו צריכים לקרות הק״ש ני פעמים‬
‫‪ 1‬פ י שהמוחין שכאן אחר חצות לילה במעש‬
‫‪:‬שמס ח וייס מעצמם ובאשר אומרים הקיש‪.‬‬
‫אן כאין מוחין אחרים ח־שים מעוליימאותם‬
‫שי\ו נחצות לילה לחוג היום ייעקנ ורחל‬
‫ונזה מונן הלשון קל הזוהר‬
‫וכוי ע״ש ״‬
‫ולכן לא קרא ר אלעזר הק״ש רק פעם אי‬
‫לפישזתפללכותיק״ן *׳נמצא קיצורו של‬
‫ד נ ר כי בחצות הלילה נמשנין המוחין בז״א‬
‫עייי ק״ש שע״ה‪ ,‬ומתקיימים מ על היות‬
‫היום נ ת ר ואח״ כ מסתלקים ואח״כ נ מ ׳ ן‬
‫החמה מעט קורס נמשכין המוחין חלש־ם‬
‫של מיי! היום גז״א ונכקם יורדים ה ס‬
‫״שלו כחי פעמים אמת בהיכלות הבריאה‬
‫‪$‬נחי זווג הנשיקיןעס הכוק' ואח־כ עולין‬
‫גאצ״״והנה הרי נתר נקי ההיכלות ינריאה‬
‫מורירפירול כי כנריאה לאו איהו וגרמוהי‬
‫‪(1‬ל כהון כמיש נס״ מיין ונמהר שמות‬
‫אר״ש אין חיה נעולס עושה כמו הצנ•‬
‫או כעבר האילים כזמן שהוא נורח הולך‬
‫מעה מעה ומחזיר את יאשו למקום שיצא‬
‫ממנו ולעולם חמיי הוא מחזיר את ראשו‬
‫לאחוריו ונו׳ ע״ש • והנהרשייי ז״לפירש‬
‫גגי שיפוח היום על השמש על שיתפשע‬
‫השמש • מעתהננא לכוית הכתוב כי הגה‬
‫גפסוק יונתי נ ח מ י אמר לה שהיא ננריאה‬
‫!שתעלה נאצי* ונפסוק אח‪/‬ו לנו צוה אל‬
‫והצדיקים כי כיי שתעלה אל האצי' צריך‬
‫י שבמחלה יפרידו את הקלי' מהקדושה וגם‬
‫היא ציוןמנשרת את הצדיקים כי כאשר‬
‫יעשו ככה ודא• כי חל״ לי ואני לו ויהיה‬
‫הזווג נינינו • וצגתה הפכה פגיה כלפ•‬
‫* דולה לומר לו כ* קודם עלותה נאצי' נזמן‬
‫היותה נ נ ר י א ? מועל עליו להוריד מנחיגל‬
‫אל הבייאה להילת שס עמה ‪1‬ירידה זו תהיה‬
‫ככח המוחין חישיס שיקבל טס הנין החמה‬
‫* ‪3‬יאותס של הלילה כנר נסתלקו וזהו שאמר'‬
‫‪,‬‬
‫!‬
‫‪,‬״‬
‫!‬
‫י עדמיפוח היןסמר<ןן( השמש נ}א עד‬
‫קדש‬
‫צכלל צ* אם בעוד שיפוח יהיינו מעל! ק ו ל‬
‫הנין החמה ו ל ק קיאו בשם יום ולא שמא‬
‫לימון בי הוא יוס והשמש מתחיל להכין‬
‫שאז ונסו הצללים שהם בחיי המוחין של‬
‫הלילה שנסתלקו כבי וקיא אותם צללים ב•‬
‫ידוע שהמוחין של חצות לילה הנמשכין עיי‬
‫ק״ש שע״ההם מ‪1‬חין ייניקה שתם נחי'ו״ק‬
‫צה״י וחלת שיי״ס נפש וי\ח וגס בחיי המוחי‬
‫לגדלות הנמשכיןאז הם בחי' לק ימוחין‬
‫שהם נה״י וחלת שבחינתם ג״כ היא נפ‪6‬‬
‫ורוח יבש׳ הפסוקים כתנ על הסיק זה בי‬
‫בי צללים הס אחי לנפש ואחי לרוח אך‬
‫לנשמה יש לה בחי' אחית הנקי צלם זבו'‬
‫ע״ש • ולכן כיון שכונתה היא על בחיי‬
‫המוחין של הלילה שנשזלקו שבחינתם הם‬
‫נפש ורוח לכן אמרה ינסו הצללים וכיון‬
‫שכבר נסתלקו בחיי המוחין של הלילה כי‬
‫השעה ראויה להמשך המוחין שלמית יוס‬
‫לכן סב פעם אחרת להיות נהחינת המוחין‬
‫כמו שהיית מקורס ואז כאשר ׳ומשנו המוחץ‬
‫אז נכחם ימה לך מ ז י לצבי או לע״הא‬
‫על היי נתר שהם ההיכלות דנייאה שורי‬
‫דפירודא כי כמו שהצבי והאיל יוצא מעט‬
‫מעם ממקומו ותמיר דעתו על מקימז כן‬
‫אתה נכח המוחין אשר תקבל צריך שתוריד‬
‫מנחינותיך מעה מעה ספירה אחר ספירה‬
‫כי נ ך הס יורדות ביו' פטמים אמת ואינם‬
‫יורדות נבת אחת ותרו מעה מעה ממקומך‬
‫על הרי נתר שהס היכלות יבריאה ולא‬
‫שתהא הירייה להשאר שם נבריאה רק זה‬
‫ל כ כמו הצני והאיל כי תמיד יעחו על‬
‫המקום אשר יצא ממנו כן אתה תחזוילאצי‬
‫וכמ״ש נזוהר ת*ומה לן>קל"ח ע״נאילותי‬
‫מה איל וצנ׳ נשעתא לאזלי ומרחקי מ י י‬
‫אהלרן לתהנא אתר ישנקי אוף קנ״ה כוי‬
‫ע״ש והכאנמי רכותה כי תכף תחזור לאצי'‬
‫למקוס אשר יצאת משם רק שלפי שעה תרל‬
‫שמ? להץמ עלן־)לזאיראלי כי• שגם אנ•‬
‫‪,‬‬
‫נ‬
‫•אן‬
‫כ פ״*•‪ .‬שיר‬
‫אובל לעלו' לאצ״י‬
‫יאמר ע י שיפוח קרוב‬
‫א?‬
‫)צ(‬
‫אל האמור ‪:‬צהקייס מ״ש‬
‫שם י״ח יק״ש • וז״ל גקיצןר הנה עתה‬
‫יושבת המלבות בהיכל הרצון של עולם‬
‫ה נ י י א ה ושם הם סול הנישיקיןכו' ולבן‬
‫מכאן היא התחלת הארת המלכות להתחיל‬
‫להעסית פרצוף שלם בכאןשע״י כן תוכל‬
‫לעלות אל עולם האצייואם לא הקיימת‬
‫להעשית כאן בהינל הרצון כחי' פרצוף‬
‫שלס לא היה לה שם מציאות כלל לעלות ?‪1‬‬
‫׳עולם האצי' נוי ״ ונמצא עתה אנו צריכין‬
‫להמשיך לה הארה מן המוחין עלאין יז״א‬
‫שנמשכו עיי הק״ש כיי שתעשה שם פרצוף‬
‫ותיכלאח״כ לעלות אל האצילות ולכן אנו‬
‫מורייין עתה אלו ה ה א ח ת שהם חיפעמיס‬
‫אמת שהם ענין י' מוחין שהם יישמית יה"ו‬
‫ויילנוש־ס שלהם שהם יי שמות אהי״ה ואנו‬
‫מוריי׳ ן אלו ההארית מלמעלה מז״א והם‬
‫הדי אל לאה דתיי אלרחל כייאמנ׳בתחלת‬
‫בלחי הארות אלו נמשכית אל יעקב כלם‬
‫ואחייב מחציים מצאת לאת ומחציים יוצאת‬
‫!נעשית רחל בו׳ ונמצא ב׳ ע״י הארות של‬
‫ח' פ־!מים אמת נתקנתרחל ונעשית פרצי ף‬
‫שלם אב״אעס יעקב ואת״כ חוזית להיית‬
‫עמו פב״פ כאן למטה בבריאה ואח״כ עילי‬
‫והנה צבי נקרי‬
‫•‬
‫גאצייכו' עש״ב‬
‫ן״א כת״ש בזוהר בראשית ימ״ט יאיהו צבי‬
‫בוי ע״ש ובם׳ מיין או נקרי המלכות כמ״ש‬
‫‪* .‬סי מ״מ בשם מיהרח״ו ז״להה ע״מהזוהי‬
‫ד ק י א אי אויעאליו כמאן לפקיד לאחרא‬
‫נ״נ או גי׳ ‪ '1‬היא הניק' שביעית ע״כ ונ״כ‬
‫נ ס י מיין גם ה נ ו ל נקיא ע פ י כמ״ש שם‬
‫בזוהר בראשית איהי עופר ובן נקי איל‬
‫כמ״ש בזוהר אח״מ לסייח כאיל תערוג יא‬
‫יהגה יוזע ב• אע״פי‬
‫כ״י נוי ע״ש *‬
‫שהמלכות ׳ורלת בנריאה עכ״ז נחינתה‬
‫?שאות נאצי' ו צ ס י ע נ ע ו ו מ צ התעלס עי‬
‫השיחם‬
‫פ‪3‬‬
‫הכתר שלה היא נאצי' והס"ס נוהמוכות ש‪03‬‬
‫ה ס היוררותננריאה והס העולות נאצי׳‬
‫ע״י התפילה ועתה הצח•'אשר נאצי' היא‬
‫ה מ י נ ר ת על תיקון ה נ ח י נ ה ש ל ה א ש י‬
‫נ נ ר י א ה כיי שתוכל לעלות לאצייולהתחבי‬
‫עמי‪ .‬שם כאצילות ולכן אחר א ש ר כ ה ס ו ס‬
‫יונת• נחגוי נאמר שהיא נ נ י י א ה ושתעלה‬
‫נאצי' ובפסוק אחזו לנו נצטוו הצרקיס‬
‫שיאחזו ויסירו את הקליימהקלוש' גלי שתה*‬
‫מציאות העליה והזווג וגס היא א מ ר ה‬
‫בפסוק לויי לי כי כאשר יעשו ככה ולא•‬
‫ועתה‬
‫כ• לזרי לי שיגימו גחי' הזווג‬
‫אמייה ת א מ י כלפי לולה יעקכ לומד לו כ •‬
‫כ י י שתהיה מציאות עליית בחינתה אשר‬
‫כנריאה אל האצייתינר תלוי נ ו כי צ י י ן‬
‫שייי למטה בבריאה להיות שם אצלה כל•‬
‫לתקנה שם בנחיי פרצוף גמוי כלי שעיי‬
‫וז״ש‬
‫זה תוכל לטלית אח״נ באצילות *‬
‫על שיפוח היום בי נ ב י השפה ראויה‬
‫להמשך המוחין של מית היום במש״ל ואו‬
‫כ נ ר נסו הצללים שהם המוחין של הלילה‬
‫שנסתלקו וכיון שנסתלקו המוחין של הלילה‬
‫השעה ראויה שנמשכין של היום‪,‬ולכן ס ג‬
‫פ ע ס אחית כלומי כי נמו שבלילה היה לך‬
‫הזוונ עם לאה וזה היה לפי שנמשכו בך‬
‫המוחין כי אין זווג בלי המשכת מוחין כ ן‬
‫עתה שנסתלקו המוחין של הלילה ונמשכו‬
‫המוחין של היום סב פ ע ם אחית ימה לך‬
‫לצבי שהוא ז״א כי כמי שבז״א נמשכין הי*‬
‫מוחין ע ס היי לבושין כן י מ ה לך אליו‬
‫שיימשכו לך אותם התאדות של המוחין‬
‫וכלבושץ כיי שעל ייי כן תתקן את לאה‬
‫וגס‬
‫הרמיזה נר״ת אייו לעפייר ה״אילים‬
‫את לחל הנקי או לע‪5‬׳ר האילים אשי שתיהן‬
‫ע<מי‪1‬ת ע ל היי בתי ט!יי לפרויא היכלו'‬
‫הבייאה כי גם אתה ת י ל שמה כיי לתקנם‬
‫כי נ ס בזה ימת לך לצבי שהיא ז״א שיוריות‬
‫?"ס שלו ק‪ 0‬כמש׳יל נגס אתה תרד שם לתקנ״‬
‫כל?‬
‫ג‬
‫ב שמן נ‬
‫* י י שעי׳יכ יעלוינאצי•‬
‫יאמי ס ב ימה לך א י י‬
‫א‪1‬‬
‫<‪6‬‬
‫לצבי ק י ו נ לזה נ ה ק ל י ם‬
‫*!?מ עידשס ב מ נ ת תהלו' לאלנגליוןזהענין‬
‫ה ו א בקיצוי להמשיך הארת יסוי אנא י י ך‬
‫‪1‬קז האמ^עי־עי היסוי יליא ו להמשיך ה א י‬
‫• י ^ נ ‪ .‬י י ס ו י יו״א ליעקנ וללאה וליחל‬
‫‪ $‬ה ח ו י י • *נם י ע ק נ ה ״ נ פ ולזוזגם זווג‬
‫זגשיקין י ו ח א נ י ו ח א וכל זה הוא למטה‬
‫‪1‬נגייאי‪ 1‬ואח״כעולין לאציי• והנה צני‬
‫‪ ,‬נ ק י י היסול לן״א צבי לצליק נ ס נולעיכי‬
‫דמות נקי הנוק' ז״ש סכ כלומי כמו שננחיי'‬
‫המוחץ של הלילה היה לך נחייהזווגעם‬
‫ה מ ק ' שלן המש״לכ• מחצות הלילה ע ל‬
‫א ח י היות היום ב י ו י ה י ה ה‪/‬יוג יעקב‬
‫*‪ •1‬לאה ק ע ת ה א ש י ״ נ ס ת ל ק ו המוחין של‬
‫‪,‬הלילה ונמשכו המוחין של היום ס נ פ ע ם‬
‫א ח י ת לויי ימה לך תעשה לך נחייהימית‬
‫שהיא הנוקנ' להזדווג עמה וזה הוא לצני‬
‫* ל ו מ ר לסיבת צנ׳ שהוא היסו י ל‪/‬״א נ ב ח‬
‫'האימו הנמשכת לך ממנו תחזיר ותעשה‬
‫ני״ת אייו‬
‫״הזווג בין ע ם לאה היהוזה‬
‫לעפ״יה״אילים בין עם יקל הנקרא או‬
‫! ה פ י האילים וא״ת והלוא ביזם בשחרית‬
‫;לא יש זווג ליעקב רק ט ס רחל ולא ט ס‬
‫לאה‪ .‬ואין אמרנו שיהיה בחי' הזווג נ ס‬
‫ימם לאה על זה אמרה על הרי בתר‬
‫ג ל מ נ י כימאשאנימיכרימזווג י י ע ק ב ג ם‬
‫מ ק לאה הוא על הרי בתר שהם היכלו'‬
‫ד נ י י א ה ב י שם יש זווג אל יעקב גס ע ם‬
‫לאה א נ ל אהינ בי בעלותם באצילות אין‬
‫נווג ליעקב רק ע ם יחל וממה שאמי נתחי'‬
‫לצבי לא היה היבר מוכן בי הבונה היתה‬
‫על הזוונ הנעשה נכריאה נ י הרי ג ס נזווג‬
‫•עקב ורחל הנעשה אח״כ נאצי' היא נ כ ח‬
‫מ ה שמקנל י ע ק נ מן הי שיי יז״א כמ״ש‬
‫נשי הכומיו־ נ מ ן ג י ו שים שלזס ע״ש ולכן‬
‫‪,‬‬
‫א ס י ה ע ל היי נ ת ר לואר שמנתה על הןווג‬
‫הראשון הנעשה נ ב י י א ה‬
‫' • ל ו ע ה בל אלו התמשכות שאמרנו וימזנו‬
‫נג' פירושים אלו על פ ס י ק‬
‫זה בין יריית הייס ין״א כפימש לאי נ ץ‬
‫הנמשכו׳ מהיימוחין והיי לבושיךפחיפעמינז‪,‬‬
‫אמתכיפייהביביןהמשכיהאיוייסווח״א כפי‬
‫זה כלס ה ס כלי לתקנה כי• לעשית הןוונ‬
‫ינשיקין שס בנריאה כמו שתראה שס נשי‬
‫ה כ ו מ ת ולבן לסי הפייוש שפירשנו ע״פ‬
‫ח ל י ל • על נסי' זוזי הנשיקין ש״ך אומיה‬
‫׳עתה פשוק זה לומר נ• לאנאצילות לכי‬
‫הוא שישצד נחייזויג הנשיקץני ‪ 04‬בבריא‬
‫ק ו ל ס עלייתה נאצי'ישנו נ כ ח כל החשמן‬
‫התאיות האלו ״‬
‫‪1‬‬
‫י א מ י ע י שיפוח׳ ה י ו ם ‪.‬‬
‫•יאן‬
‫)י(‬
‫־ נ ה ק י י ס מ״ש כספר עולת‬
‫תמיי י״ט כי אחר התפלה מסלקיןהמוחין‬
‫הזיון זנשאי נ ה ס הרשימו של המוחין‬
‫והישימו מעמ׳י אותם נמלת גיולתס וכל‬
‫זה הוא כיוס אמנם משתחשן היגס ונעשה‬
‫לילה אז אפילי א ת ו הרשימו מסתלק מזוין‬
‫אחר תפילת ערב־ת • אמנם כאשר המי חין‬
‫מסתלקין נל״לה מז״אהוא אחר תפלת‬
‫ערבית אבל מוחין מיקי נסתלקו משחשכה‬
‫וחזרה אנ״א ועייין מוחין של ז״א ה ס‬
‫במקומם נתפלת ע י נ י ת להזיווג עם לאה‬
‫ואחר ת פ ל ערנית מסתלק׳] גם מן הז״א‬
‫ע ו י נ ת נ ש ם ובשעי‬
‫״‬
‫כויע״שנ‬
‫הכינות י״א י ע ר נ י ת כ י ברכת השכיכנו‬
‫היא נהיכל קה״ק מיקי י נ ר י א ה והוא‬
‫הנקר' מעתו שלשלמה אשך שה נעשה הזווג‬
‫של תפלי^ערבית וכאן היא סול השכיבה‬
‫ע ל המטה שה״ס הזווג נוי יהנה ע ת ה 'ירי‬
‫ז״א נהיכל הזה ושם מזיווג ע ם הנוקיאגל‬
‫י ע כי ניום הזיוג הוא ן״א עצמו ״ אמנם‬
‫מתק כ ל י ל ‪ 9‬א י ן מ ו ו ג ר ק מ נ ח י י י י י ס ו ו‬
‫ת‬
‫י‬
‫לני)‬
‫שיד‬
‫ב ‪<3‬י‬
‫השירים‬
‫‪8‬ג‬
‫לביו שיורי בהיכל הזה והוא לביו מזדווג‬
‫ע מ ה כ״יעש״ב י והנה כבר אמרנו כי‬
‫צבי נקרא היסוד י‪/‬יא ודמות נקרא הנוקי‬
‫ו מ ו כ י ויקרא די״גאמרו ע י שיפוח היזם‬
‫ער ילא ינשוף יומא לנפקא כוי * ז״ש‬
‫ע י ש י ק ו ח היום כי לגבי זייא שהרשימו‬
‫שלו מ ס ז ל ק אחר תפילת ע י ב י מ הכונת‬
‫ק ו י ם שיפיח היים כלומר אותה הבחי' של‬
‫היום שהיא ינסו הצללים שה״ס הישימו‬
‫של בחי' המוחין של היום כי לכן קרא אותו‬
‫צללים כ ׳ בחי׳המ!חין עצמם נקי צלם ״‬
‫אמנם בחינת הרשימו הוא במו צל לגבי‬
‫המוחין צי אינו המוחין עצמם רק הרשימו‬
‫שלהס ותכלית הבונה קיל' שיסתלק הרשימו‬
‫של בחי'המוחין של היזם י‬
‫יימוז סב ימה לך יוד•‬
‫ו ע ז י יפןרש ) ה ( ^ ] ל ר‬
‫ע י שיפוח היום לגבי לירה שתרשימו של‬
‫אל מ״ש שם בספר עיילו‬
‫בחי' המוחין של היום שלה הוא מסתלק‬
‫בכונס ?!יביתבי בשחיית היא העולה מן‬
‫משחשכה בעוד שיפוח היום ונח&ך ב׳ א?‬
‫הבריאה אל האצי׳ והיא מעוררת התשוקה‬
‫ונסי ׳־‪.‬צללס שהוא הרשימו שלבחייהמוחין‬
‫אך בעיבית הוא יורי בבריאה והוא מעורר‬
‫שלה שמסתלק או הוא זמן תפלת‪ .‬ערבית‬
‫את התשוקה ?‪'1‬טיש * ז״ש ער שיפוח‬
‫אז סב ימה לך דורי לצבי ש־‪".‬ס היסוי‬
‫היוםכויכלימר שנסתלק הרשימו ונעשה‬
‫ס ג לויי לעשות לך בחיי ימות שהיא בחיי‬
‫לילה סב ימת לך יולי כלומר אתה ח י י‬
‫ניק' להזדווג עמה • וזהו‪,‬דמה לך תזווג‬
‫צריך שתכןיבב לבקש לך בחיי ימות שהיא‬
‫לך לצבי שהיא כיסיי ע ס או לעפר האילי'‬
‫הניק' קי התעוררות התשוקה צריך שיהיה‬
‫שהיא הנוקי‪ ,‬על הרי בתר •שהם ההיכלות‬
‫מצדך כלי לזווג לצבי שהיא היסוד ע ם או‬
‫יבריאה כי שס ירר הי&וד להזיווג ע מ ס‬
‫לעפר האילים שיי״ס הנוק' וא״ת והרי כלצ‬
‫כלילה בהייתה היא מימית ש‪ 0‬ולפי שהזיונ‬
‫^לןל הוא ביינו כ׳ ההתעוררות תמיד הוא‬
‫הואבהקה״ק שהוא היכל העליז ן אשרי‬
‫קצי הנוקבא מלמטה ז לזה‬
‫בהיכלות לכן לא אמיה בהי'אצא על הרי‬
‫אמיר‪ .‬על היי בתי כ•‬
‫‪ .‬י‬
‫שהןא העליון ש^הרי‬
‫ןגלילה הזווג הוא בהיכלו'‬
‫הבריא' כי הוא היורד‬
‫לעילפיישיו ססוק דודי לי‬
‫וד‪1‬נה‬
‫<‪4‬ל הרי בתר וכיון‬
‫שהוא היןרר שם‬
‫שאמרה שיש להבי בחיי זווגיס‬
‫היא קמעירר‬
‫אם ב ח י ' א שהוא בהשפעת הת״ת ואס‬
‫את התקיק'‬
‫בחי' י״י שהיא זווג היסוד בלי השפעת‬
‫ודוק א?"ק‬
‫הת״ת ולכן יש ש״כית עתה אל פ זה שהוא‬
‫דקב״ה •‬
‫! י"* ' ' י^ '! י״י‬
‫ל*יש הזיוג‬
‫ידוע הוא שה״ס זווגז״וןואין צ י י ן פירוש‬
‫וככר אמייל כי כיוס הזווג הגא עם ז"א‬
‫עצמו וזהו כחיי ל״ו וכלילה ה‪/‬מג מבחינת‬
‫היסוי לביו וזהו בחי׳ י״י נמצא שבין היום‬
‫והליל' נשלייול״יזהו הרמז סב פ ע ם אחריו‬
‫דמה לך תזווג לך בחיי ימות שהיא הנוקבא‬
‫כי כמו שביום היה בחינת הזווג כן ע ת ה‬
‫משחשכ' סב פ ע ם אחרת לעשות אותו כי מ ה‬
‫נשלם חיילי כי הרי הזווג של עתה לצבי‬
‫שה״ס היסול עם או לעפר האילים שהיא‬
‫הנוק' אשר זווג זה הוא בחיי ז״• ועם הזווג‬
‫של היום שהוא כסתם זווג שהם ‪"/‬וןש??א‬
‫כחיי ‪"1‬ו נשלם לוי"׳‬
‫‪4‬‬
‫‪,‬‬
‫כ‬
‫ל כ ח י‬
‫ז ו ג‬
‫ח‬
‫‪:‬‬
‫• י‬
‫יי•‪.‬־•־״׳‪-‬‬
‫‪..‬־״׳;‬
‫בא‬
‫* •‬
‫•‬
‫‪,‬‬
‫‪.,‬״‪1‬׳ ‪..‬־‪ :.:‬ג‪..-‬׳‬
‫א‬
‫ר*?‬
‫נ‬
‫על‬
‫יממן' משחת •קרעו‬
‫ם ע פ נ י בלילור‪-‬ז בק‪#‬ו‪ </‬את ויאהבה נפשי ‪3‬ק‪0‬ך‪.‬יו ו^א‬
‫מ*אותיו ו ןאקומה נא ואםיבנהןןג״ר ן‪#‬ו?ןי‪ 0‬זנךרןצת אנ^טי"*•‬
‫את שאהגה נ פ ^ ב^^היו ולא^נאסיי י‬
‫י‬
‫‪#71 >?4><-4‬‬
‫ואן' הקלי' יני״ע ‪-‬וצקץ משים ממנה •וזהו‬
‫גלית השנינה גו* ומה שאמרנו שנעשים‬
‫נשמהנבי״ע אינו אלא בלילות כוי ע״ש •‬
‫עול־ נקיים כ• עיר רומז אל העשיה ב•‬
‫עיר אותיות יער וכן נקרא העשיה יער‬
‫נסור פ ר ימנצפ״ן גי יע״ר גמ״ש נע״ח‬
‫ועיי; נספר מ״ן‬
‫שעי כשאהכנוי פ״ל‬
‫בשוקיםונרחוצות הס רמז ליצירה ובריאת‬
‫כי הנה רן״ל נמירש אמת נשוקייונרחזנו‬
‫נכרכים ובמדינות והנה כרך נקרא יצ־יס‬
‫כמ*ש ב־‪ '0‬מ״ן מיינה רומז אל הבינהיכמ״ש‬
‫נש״ הפסוקים איכה וידוע כי בריאה הוא‬
‫נ י ן ו י הנינה כסוי אימא מקכנא כ כרגןייא‬
‫שהיא הבריאה גס רחולותיומז אל הבינה‬
‫נסנלרח‪1‬נותהנהר כמ"שנע"‪0‬ש העק<ו•*‬
‫*‬
‫י‬
‫פ ל •־‬
‫י ‪ ,‬מוהר תזרי‪ 1$‬ימ*ב ריאלע‪/‬ר‬
‫אמי על משכבי כלילות צמשנב*‬
‫מ נ ע י ליה מהו על משכני אלא כ״י אמרה‬
‫נןמיהקב״ה ובפאת מיניה על גלותא כנין‬
‫יהיא •מבא בין שאר ע מ ץ עם בצהא‬
‫ושכינת לעפרא ועל יהיא שכינת כארעא‬
‫ו(‪1‬זרא מהן אנא אמרה על משכני בעינא‬
‫דכאיבנא בגלותאוע״י בקשתי א ז שאהבה‬
‫נפשי לאפקא לי מיניה נקשת״ו ולא מצאתיו‬
‫דלאו'אגרחיהלאזיו^א כי אלא בהיכליה‬
‫נגיכ • והעני]כ• ר*א הוקשה לו •צי אס‬
‫גול משכבי הואכפקועו על מעמי למה בקש״‬
‫* ו מ ו ע ל משבנה במשכנה להיינו מטתה‬
‫היה לה לבקשו ולא עליו • ועולמה שיין‬
‫לשון כקשה במשכב באילו היה נסתר שם‬
‫ובקשת אותו ולא מצאו להול'ל שלא היה‬
‫במשכנה ועול כפל הבקשה בקשתיו יהו״לל‬
‫‪ ^ 3‬ח ך ! נבא למנת כ' כתונייהנאיס‬
‫בקשתי את שאהבה נפשי ולא מצאתיו• ועל‬
‫כאחי־כי פסוק הנ מפרש‬
‫‪1‬ה אמר כי ע | משכבי אין המנה על‬
‫משתי כפשוקו ומשםץנןג״כ כפל הנקשה את הקודם ימו מגא ןהלרמפיש* כי הנה‬
‫רק על ׳משכבי הכוני? על עני; משכב• בתחלה אמיה על משכני כלילות כלומר‬
‫בגלותשניבת )עפיא בקשיו• לשון תחינה על מנין מקום משכני כלילות על זה נקשתי‬
‫ובקשה מאת שאהבהנפשי להוציא את עצמי את שאהבה נפשי • כלומר נקשתי מאת‬
‫משם כי בהיותי שם נקשתיו לו; לאזיווגא שאהבה נפשי והטעם שבקשתי ממנו על‬
‫עמי ולא מצאתיו ללא! אורחיה לאזלווגא עניןשכינתי הוא כי בהיותי בנח* אותה‬
‫י ‪ ,‬השנינה בקשתי) את עצמו לאזחוגא עמי‬
‫בי אלא נהכליה ולא במקלם משכבי‬
‫לנא אל כוגתען נקרים מ*ש נספר ; שם ולא מצאתיו ללאו אורחיה לאזיווגא י‬
‫וכרי‬
‫עולת תמיר י״וכי אחר חעאאד״הראז כל עמי אלא בהיבליה נמצא כי לברה סתם‬
‫נ‪ '1‬בחי'המלכות ירו< אל הקלי׳ ר״ל כי כלי ולא פרשה מהו נחי' משכנה ומה הוא‬
‫הפנימי היה נשמת הבריאה וכלי האמצעי אשרשאלה׳מאת שאהנה' נפשה על ענין‬
‫ועל זה אמרה אקומה נא‬
‫ג ש מ ת ז י צ י מ ן ו נ } החיצון נשמת קעשיה משכבה *‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫י!‬
‫ז‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫נ‬
‫כלומר‬
‫ג‬
‫פ*‬
‫השירים‬
‫שיר‬
‫ג ! ו מ י מה שבקשתי מאת שאהבה נפשי‬
‫שהיא ז א הוא כי אקומה נא מאותה הבחי'‬
‫אשר ואסובבה ב ע י ר שהיא עשיה בשוקיס‬
‫שהיא יצירה וברחובות שהיא הבריאה כ י‬
‫הבחינה שלי היא יורלת ומסבכת בעולמות‬
‫ועל זה הוא מה‬
‫מאלו זאני שוככת שם י•‬
‫•‬
‫•ואבקשה את שאהבה נפשי לקום *יל׳ם‬
‫וכאלו תאמר אבקשה את שאהבה ^כשי‬
‫ב* אקוללה נא מאותה הנחי אשר אסובב‬
‫בעיר בשוקיס וברחובות שהם עולמות‬
‫ב י״ע אשי אני שוכבת שס אשר זו היא‬
‫בהיימשככ׳ בלילות שאמרתי ו כ י ו ן שפירשתי‬
‫ממילא יובן מה‬
‫מה היא בחי המשכב י‬
‫שאמרת• כי בהיותי במקום המשכב הזה‬
‫בקשתיו את עצמו לאזחוגא עמי ולא‬
‫מצאתיו ילאו אורחיה‪ -‬לאזלווגא בי אלא‬
‫זנהיכליה שהוא אצילות לא בביייע • ולכן‬
‫אבקשה ממנו אקימה נא לעלות באצילות‬
‫מאותה הבחינה אשר אני שוכבת כעולמות‬
‫ביי־ע•‬
‫|׳‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫שם בזוהר א״ע י״י אמר על‬
‫) ר נ ה‬
‫משכבי בלילות אמרה כ״י על‬
‫משכבי אתיעמנא קמיה ליהא מזדווג עמי‬
‫למפלי‪ .‬ליולברכא לי בחיל) שליס להכ• מציגן‬
‫מזוג גא למלכא כליי כמה צדיקים ירחי‬
‫יר<מת אחסנתי קדישא וכמה ביכאן משתכייי‬
‫והבונה כמ״שמזהרח״ו ז״ל‬
‫נעלמאע״כ ״‬
‫שם כי ל״י ביאר נ• משכבי אינו על כגלות‬
‫אמנם על‪:‬ה‪/‬חג ולא מצאתיו להיותי בגלות י‬
‫והייני חפצה במשכב ההוא להשפיע בעולם‬
‫נשמות הצדיקים ימזווגא למלכא עכ״ל *‬
‫ולפי מה שפירשנו לעיל פסוק ע ל שיפוח‬
‫קיום *פורש הענין בטוב טעם כי הנה לעיל‬
‫פיישנו סכ דמה לך לןדי על הזזוג הנעשה‬
‫בלילה מהיסוד לביו היורד בהיכל קה״ק‬
‫דבייא״ומ‪/‬יווג עם הגוקבא ש‪ 0‬בסול אביא‬
‫והנה כאשר הזווג הוא מהיסוד לביו הוא‬
‫לחיל ומזו] ואינן לבידי גשמות כמ״ש ה מ ל ה‬
‫פר‬
‫•‬
‫‪.‬‬
‫•‬
‫י‬
‫•י‬
‫״‬
‫״‬
‫*‬
‫ליל בהגהות בונות פ ס ח ע ל ט נ י ן ה י ב צ י ו ו‬
‫ליי שהוא ןווג ייסוד לבדו ע״ש וגס למה‬
‫שכתב בס* הכוכות בהשכיבנו ג י מ ז ו ו ג ; ה‬
‫יוצאות נשמות בני ארס עכ״ו איכס מעולות‬
‫לפי שאין מתגלה אור התיית בי לכן נ א מ ו‬
‫לע״ההזווג קולם חצות לילה כמ״ששםללה‬
‫שאין כן כאשי הזוונ ה* א עם ז״א כי יוצאות‬
‫מאותו הזווג נשמות הצדיקים כנודע ו נ י ר ש‬
‫רבי יצחק מזווגא למלכא בכ״״י כמה צריקיי‬
‫העתה נבוא אל הפונה כ>‬
‫ייתי כו •‬
‫אחרי אומרה סב למה לך לויי לצבי כיל‬
‫שהוא בחיי הזווג ייסור ל^לו הנעשה בליל?‬
‫על הרי בתר כי הוא יורד בהיכל קהי'נן‬
‫לבריאה ומזלוזג ע‪ 0‬הנוקנא שם ‪ 1 :‬א ו ‪$ £‬‬
‫עתה על משכני בלילות בלומר על בחינת‬
‫זווגי גנזי הנעשה כלילות נקשת• את׳׳שאהב*‬
‫נפשיכמ״ש רבי יצחק אתרעמנא קמיה כ?‬
‫כבחינת זה הזווג נ?שתיו לו ולא מצאתיו כ י‬
‫אינו ‪ 31110‬ההוא י ק מן יייסול לבלו ושאהב'‬
‫נפשי לחהשפיע נ ו ואני חפצה שיהיה הזיוב‬
‫עמו כהשפעתו למזווגא למלכאעצמו יוצאו*‬
‫גשמית הצדיקים משאי״כ כ^שר הוחג הוא‬
‫מהיסוד לבדו והנה כל זה הוא לטעם היותי‬
‫למעה כבריאה ואין ירכי להזדווג ע מ ד י ל ן‬
‫בהיכליה שהוא באני' ולכן אקומה נא כ ל‬
‫והעכיןכיהנה ילוצגכיכל מילין ימקיהס)‬
‫בישיבה וכלמיליןליכורא הם בעמיללצןוסו‬
‫ע ו מ י על רגליו וגולע כי עולמות בי״ע הם‬
‫עולמות הכזקבא כי הס צבאותיה והילותיה‬
‫ועולם האצילות הוא עלמא ייכורא ו ל? ן‬
‫בעולמות בי״עהוא בחי* ישיבה לגבי האצל‪'.‬‬
‫שהוא עולם הזכר בי שם הוא ב ע מ י ל נ ק י מ ה‬
‫ו ג ן מצאתי בם הל־קוהין שכתב כי כשהיא‬
‫באכילותשם בעמידה וכשיורלת לעולמות‬
‫והנה ביחול ארח !‬
‫ני״ע שם יש ישיבה *‬
‫בנקיק כ פ ואסובב* בת׳כי ואסוב״בה הוא‬
‫כמספר יה״וה ושם כ״; עס ל אותיות‬
‫!ן ]‬
‫הפשוטות שהוא יחול‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪-‬‬
‫שמן‬
‫ג‬
‫פשחח‬
‫ו״וןדשאתומינא בלויכי ניוןשלהיזמי בנריא'‬
‫‪$‬א מצאתי‪',‬את שאמנה נמשי לאןיווג עמי‬
‫שם לכן אקומ' גא כבחינת עולם האצילות‬
‫^אשלי הזא ניזייק״מה ואני שסננחינת קימה‬
‫ו א ע ל ה שם בי לכ[ כיי ל י מ ה שכינת נקשתי‪.‬‬
‫היא לעלות לאצילות לכן א ח י ה אקומה צא‬
‫נלשין קימ׳ז ולא אמיה אצא נא כוי ואז‬
‫נעלות״ נאצילות ז א ס ו נ ״ נ ה יהיה לי נחי'‬
‫י‬
‫י‬
‫״‬
‫‪.‬‬
‫ין‬
‫מצאיניהעזומךיס הסבבים‬
‫פרש‬
‫היחוי ה י מ מ כמססר זאסינ״ני‪ .‬שהוא לןןי*‬
‫ש‪ 0‬נ״ן שהוא הנ‪0‬יגה שלי עס שס הזי״ה‬
‫שהוא הבחינה שלו כ׳ שם יהיה לי נ ח י נ ת‬
‫הזווג ע ז ז מ מ ש נ* אם תאמי כי נעיר‬
‫נשוקים וניחגנוחד־שהס עולעות התחזוניס‬
‫אנקשה את שאהבה נפשי שאנקש אומו שם‬
‫כצר אמיתי כי בקשתיו ולא מצאתיו אפילו‬
‫בנריאה ןכ״ש למטה ולכן אקומה נא נאצי!‬
‫)?ןקאנין״י‬
‫ב ^ ד א ת י ט א ה ן ה נפעזי ךא״תס!‬
‫‪)*#‬ברת< מהם ער ?עמצאתי את שאחכה נפ׳טי אחזתי״ו ול‪ <4‬ארפנו•‬
‫עד ^הביאתיו א ל בית אם׳ ואל־חריר רורתי ״‬
‫שומרים נקי המלאכים במ״ש‬
‫הגת‬
‫בזוהר לך לך לן> פי ע נ ד‬
‫נןנ*ה ירושלים לעילא ואיגון חומות לתמן‬
‫אית עלייהו מויין מ ט ר י תרע* לאינזןחזמז'‬
‫ל פ ת ע על חומותיך ייושליס הפקית׳שומרי׳‬
‫ומיכאל כהנא י נ א עילאה מכל אינון נטרי‬
‫ה י ע י כני ע״ש• ‪ 04‬שזמי׳ם נ ל הי״כ נקר‬
‫אשרננר׳יאה כה״ש נשי מ' ישנ"׳ מי ר נ י‬
‫הזקיה כ י הב‪0‬י' התתתונה של מלכויעומית‬
‫וגל ״"ב ב ק ר והים עליהם מלמעלה זה‪0‬‬
‫בימות העלי! השומייס את הסיי הפרי‬
‫מנסנייוהעלין מנחרן ב׳ הם בעוליהבריא׳‬
‫והיא נ ע ז ל ם האצילות בוי ע״שנ • והנה‬
‫ע י ר <<ן'היכלות הבריאה כמ״ש בזוהר פ'‬
‫פקולי רנ״ז על אינו; היכלין לעילא כל הד‬
‫ו ח י אקרי עירבו' ע״ש שמיבי בהיכלות‬
‫הבריאה י• זהנהיייע מכונת העימייהבי‬
‫הנוקכא כעלותה מבריאה לאצילויבהתיזלח‬
‫עלייתה היא באחורי הישיוי ין״א יאצילות‬
‫ואת״כ עולה באחורי;"א במ״ת ואח״כ עולין‬
‫ביזוי מיין אל א״זאי)מרמים הזוזג שלהם‬
‫וממשיכי] המוחין לז״וןואח״כמזיווגין ליון‬
‫נט״ח ש'‬
‫וקגק חרר נ ל היכןזל יגוקבא‬
‫‪.‬‬
‫‪.,‬‬
‫ונס ידוע‬
‫ת י ׳ מ ו ק י פ ״ כ כלל טו״כ י‬
‫ב י ש ס ניסזל הוא מקום הוי!ן של האשה‬
‫ובאשי‪"/‬זן היו נסו י העינוי נתון אימא‬
‫היו שם נמקיס הישיישל אימא ״ מעתי>‬
‫ככוא לכוניג נ ' בתוניס הנא־ס כאחי נ י‬
‫אחי אומיה מקולס כ׳ מ מ ן היות נעילמזת‬
‫התהתוגיס לא• מצאה את שאהבה נפשה‬
‫אימרתעתהכילא מבעיא כעולמות •צייא‬
‫ועשיה שאינו ננמצא שס כי אס אפיי כאשי‬
‫מצאוני השומרים שהם המלאכים או הייג‬
‫נ ק י השנה •ס בעיר שהיא כבריאה שגקיעיי‬
‫לסינת ההיכלות אשר ש‪ 0‬אשר ג ל א׳ ואיוד‬
‫נקי עיר שאלתי מהם את שאהנ׳ נפשי ואיתי‬
‫בלומר אם קבלתם הארה ממנו והם לא‬
‫השיבו לה כי א ץ משינין על כוי כ׳ ביון‬
‫שהיא למשה חסר הןווגלמעלי ומאי; יקבלו‬
‫הס הארה ויותר נכון כ׳ השומייס הס הי״ב‬
‫נקר שהם כןונכיס נעיר שי;יא הנזק' הנקי‬
‫עיר לנויע והס סובנים אויוהכימויהע&ין‬
‫מנחו׳ן לשמור אות׳ כאשר היא נראש הבריא'‬
‫שתזא בסוף האצי' ואס אל! אשי הס נר‪.‬אש‬
‫ה ר י א ה לא ראוהו את שאהבה נפשק ביית‬
‫הבחינה שלמטה מתם • והבונה ב׳ אחר‬
‫‪1‬‬
‫כ‬
‫י‬
‫אחיה‬
‫ג ‪•*3‬־ שיר‬
‫פי•‬
‫־השירש‬
‫אומיה מקוים כי בעולם הבריאה לא מצאה‬
‫את שאהבה נפשה אומרת עתה כי לא מבעי'‬
‫יאמי מצאוני השמיים‬
‫^‬
‫בכללות עולם הבריאה שלא מצאו כי אם )נ^'‬
‫בהקייס ללש בשי מיושב •‬
‫אפילו כאשר מצאוני הגומרים שהם הי״ב‬
‫פ כראשית מ ר' חזקיה ניסחא ל כ י הג•‬
‫בקר ־העומדים כראש עזלם הבריאה אשר‬
‫מנצכלך נמשכץ מרנינה למטה ממלכות‬
‫ישם הוא סוף האצילות שאלתי מהם את‬
‫לשומרה ולהכניע הקלי' וליוביטה כסוד‬
‫שאהבה נפשי ראיתם ולא השיבוני מפני‬
‫שלא ראוהו אמנם במעט שעניתי מהם מאת צעקה הנערה ואץ מושיע לה ו לפיכך נקי ה‬
‫אלו ישועות שמא תאמר הרי אמרו נס״ה‬
‫השומרים האלו העומייס בראש הבריאה‬
‫גשם בריהירב ספרא כי ישועה מימעא‬
‫הכף עליתי באצילות עד שמצאתי שם את‬
‫והכריח כן מן הפסוק שאומיהושיעה ימינך‬
‫שאהבה נפשי !אחזתיו׳ כי נתאחזת• בסוד‬
‫לענני והיאך אנו אומרים שהה׳ גבורות נק‬
‫ה״סוי שלו הנק* ר וזהו אחזתיו אחזתי ך‬
‫ישועות י ע כי אין ה גבורות אלו מושיעים‬
‫שהוא היסוד ונרמז זה גס כן כמה שאמרה‬
‫את הגעיהאלא בהתחברעמהס הי חסדים־־‬
‫כמעט כי הרי הי״פ בקר הם ניאש הבריאה‬
‫עליונים ואז יקראו ה גבורות אלי ישועוון‬
‫ועלייתה הראשונה באצילות היא באחורי‬
‫נוי וכאשר געשו ה גבורות אלו למעה מן‬
‫היסוד דלאשהיאספירה אחרונה שללא‬
‫המלכות והוציאתס אימא עילאה מנקויון‬
‫נמצא כי ממקום הי״ב בקר אשי הם בראש‬
‫ציון שבמלכות שהיו בה ה גבורות כ ן‬
‫הבריא* עד מקים עלייתה כיסוד דלא שהוא‬
‫נמשכו הי חסדים עליונים שביסוד שנאצי*‬
‫ס!ף האצילות הוא שיעור‪.‬מקום מועט י‬
‫ונבראו למעה בבריאה כנגד הי גבורות אלו‬
‫וזהו כמטט כל‪1‬מי כשיעור מקום מועט היה‬
‫למתקס ‪<1‬מ"ש אןר דאתבר* כינתפשבו הי‬
‫ממה שעברתי מהם מאת השומרים עד‬
‫חשיים אלו שליס אור וירדו למעה כבריאה‬
‫שמצאתי את שאהבה נפשי כי תכף אחזתיו‬
‫וכאשר ראה המאציל העליון הרשעים שיהנו‬
‫אחזתי לי שהזא היסוד שלו ולא בשביל‬
‫באוד זה גנזו למעלה באצילות וכלל אותן‬
‫שאחזתי ש‪ 0‬ביסוד נשארתי שם בי אם ולא‬
‫בברית העליז[ שנאצילות הנכנס במלכנו*‬
‫איפנו לא נתת• לו רפיון כמ״שרש״י ל ל ב י‬
‫כנקודת ציון שכה׳ומוציא בה' זרע קיש‬
‫אחזתיג״כ כ״אי בהמותיו דהיינו מד אחור•‬
‫ויע לפי שנגנז אור זה*‬
‫מהמזח העליון י‬
‫הילת שלו עד שסוף דבר שהגאותיו ׳‪ 1‬בית‬
‫למעלת לצדיקים לייקא לצדיק)ציקלפיבך‬
‫אמי שהיא הבינה בבית החיצון שלה שהוא‬
‫יצא הלין הקשה כי לא נחמתקו הה' גבורוון‬
‫המלכות שלה ‪1‬מש‪ 0‬ואל חדל של׳ס בחינת‬
‫דלמטהבל חסדים כי מנזותכףלמעלס‬
‫היסוד• שלה אשי• ‪ 0 :‬הורתי שהוא מקום‬
‫במקומם באצילות ונשארו הי גמרות קשים‬
‫ההריון שלייבי שם הייתי בעיבוי ושם באותו‬
‫ולכן צריך להעלות כוס של־מ־כה למעלת‬
‫מקום הבאותיו כדי לעלזת שםללן ביחד כי‬
‫מ ל גבורות אלו ולהדביקו בה חסלים‬
‫כן הוא הסיר בי אנחנו מעלין את הצוקגא‬
‫עליונים כדי שיתמתקו ויתבסמו הדינים *‬
‫טד לא ואחייב אנחנו מעלין את שניהם בסוד‬
‫ולפי זה יהיה למלת המלכות ל גח׳ ארו‬
‫מ״ן כיסוד של הבינה וכיוןשעלינו שם בסוד‬
‫בחי היותה באצי' למעלי ואם כחיי תחתיתה‬
‫מ"ן גרמצו סול הזווג של א״ואי ומסור זווגם‬
‫גמשכין בחי המוחין אלינו וכיון שנמשכין היבוק כ ל גמרות בסול הבריאה ו ה ב ח י ן‬
‫התחתונה הזו שבפ שנבריאה הסמוכה אל‬
‫המוחין אלינו או מצאתי את שאהבה גפש*‬
‫הי‪,‬׳‬
‫ן(‬
‫ב• אזמזלווגעמי‬
‫‪1,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ג‬
‫משחת‬
‫שסן‬
‫ה ל גבורות תקיא כוס של ברכה בוי עי״שנ‬
‫נמצא קיצורו של לבר כי אימא הוציאה ל‬
‫גבורות למנוה נבריאיכיי לשמויאת ימלכו'‬
‫מהקלי' אמנם שמירתם אותת הנא כאשר הם‬
‫גתמתקו ע״י החסייס ובתחלה יררוהחסיי'‬
‫למטה בבריאה כרי למתק את הגבורות ולא‬
‫ממתיקו אותם כי תכף חזרו ונגנזו צמקומס‬
‫ניםזל יאצי)ג^ביי ליתנם במלכות בבח '‬
‫מזווג ולכן צריך להעלות הכוס של ברכה‬
‫שהיא בחינת המלכות אשר ירדה אל הבריאה‬
‫למעלה מ׳הה' גבורות באצילות ולהיביקה‬
‫כ ל חסדים אשר ניסור ביחעתהזווג כ י י‬
‫שאח״כ יתמתקו הנכויות אשר בבריאה ע״י‬
‫התסליס שקכליהמלכות ואז שנמתקו הגנורו‬
‫יהיו שומריס אותה כי אז הס נקי ישועות‬
‫כמש״ל • והנה נומגכי רוחא ישביקבה‬
‫כעלה בניקכא בביאה קלמאה ה״ס ה‬
‫כבורות ונק נפשה של הנוקבא ותמיל חשקם‬
‫ותשובתם ואהבתם היא לקבל את החסדים‬
‫!אהבה ליס החסל כנויע בסול־ ואהבת‬
‫מעתה נבוא אלכונת הכתובים‬
‫חסד •‬
‫ונדקדק כי הירך הוא כי הבא למצוא לחבירו‬
‫וזו ההולך למצוא את חנירו הבא או ההולך‬
‫שהוא המוצא את האחר הוא המרבי שהרי‬
‫הואהחצה למצוא אותו ואס כן כיון שהיא‬
‫*(ומרת מצאוני השומרים הוא שהשומרי״באו‬
‫למצוא אותהוא״כהם היה להם לדבר על‬
‫מה באו למצוא אותה ולא שמלבי היא ואס‬
‫היא המיבי' א״כ הו״לל מצאתי את השומיי*‬
‫אמנם הכונה כ• השומרים הם הגבורות‬
‫שבמינו שהם שומיי״אותה ומצאוני השיגוני‬
‫כמו ומצא ייו * והעביןכי אנה לעיל פ‬
‫אקימה נאפיישנו אותו ללפת יבי יצחק‬
‫שפ׳יש על משכבי על הזהג כי אקומה נא‬
‫הוא לעלות מהבריאה אל האצילות ועל זה‪.‬‬
‫אומרת עתה מצאוני השומרים כלומר כי‬
‫בהיותי בראש הבריאה קוים עלותי אלהאצ״ן‬
‫מצאוני מקיגוני השומרים שהם ה ל *נוחת‬
‫?‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫קרש‬
‫אשר הוציאה אימא בלי לשמור אותי מהקלי‬
‫והוציאה אותם למטה בבריא' וזהו השיבני‬
‫בעיי שהיא הבריאה הנקי עירכמש״לוהם‬
‫סוכנים אותה כי הרי ל גבורות אלו הם ר\‬
‫עלץ תקיפץ והעלי! סובבים את הפרי‬
‫לשומרו והכא כמי סובבים אותה לשומרה‬
‫בהיותה ב ע י י שהיא הבריאה או כי הם‬
‫סובבים אותה הנק ע י י וכאשר מצאו והשיגו‬
‫אותההואשבאו לשמור אותה אשי זו היא‬
‫פעולתם ולכן אע״פי שתם מצאוה א ץ להם‬
‫מה ליבי אליה אמנם היא שאלה אותם‬
‫מכיון שבאו לשמור אותה אם כבר נתחברו‬
‫עם הה׳ הסייס ונתמתקו כי אז י ג י ל ץ לשמו‬
‫אותה שמירה מעליא משא״כ אס לא נתחברו‬
‫עם המסיים כי אז אינם יכולץ לשמור‬
‫אותה וז״ש את שאהבת נפשי ראיתם כלומר‬
‫את שאהבה נפשי שהוא ההוא רוחא ישביק‬
‫בי בעלי שהם הה׳ גבורות שנק׳ נפשי יתמיל‬
‫נפשי אוהבת את האהבה שהם החסליייאית'‬
‫אס אתם יאיתם את החסדים אשר הוא מה‬
‫שנפשי אוהבת ונתחביו עמ‪:‬ס ומתקואתכס‬
‫ולכן ג״ב אמרה ראיתם לשון ראיה שהיא‬
‫חסיכמ״ש בלי״ת לחשהעקירה* ואם‬
‫נתמתקתס עסהחסליס אז יבולים אתם‬
‫לעשות השמיר׳ אמנם הגבורות לא השיבו לה‬
‫לבר כי הריהחשיים כאשי י י י ו *בריאה‬
‫תכף עלו ונגנזו ביסוד יאצי' ולאמתקואת‬
‫הגבורות ולכן כיון שלא כמעה תשובתם‬
‫הדבר מובן שלא )מתקו וע״כ תכך עלחה‬
‫אל האצילות להתלנק עם החסיייאשר ניסו‬
‫בבחי הזווג בלי למתק את הגבורות גם‬
‫אותם שהם למשה בבריא ו‪/‬״ש כמעישעכרתי‬
‫מהלו והעניןכ״ מובן היבר כי ה ל גבורות‬
‫•‬
‫אלו שהם למטה בבריאה וגם בחי המלכות ׳‬
‫אשר שם בבריאה הבל הוא בראש עולם‬
‫הבריאה כמש״ל כי ב בחי׳ יש למלת המלכו'‬
‫אם בחי היותה באצילות למעלה ואס בחי‬
‫תחתיתי* הלבוק בה גבורות בסול הבריאק‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫נ פ׳‬
‫‪1‬‬
‫השירים‬
‫שיר‬
‫‪2‬ו‬
‫ולכן הכיס של ברכה שליש נתינתה אשי‬
‫בבריאה תכף אשר אנו מעליןאותז למעלה‬
‫מהה' גבורות נלבק בה׳ חשליס אשר בישיר‬
‫נמצ־א־‪-‬כי ממקום עמייתה בראש הבריאה אל‬
‫מקום עמידת החשי״ס שהוא בישול יז״א‬
‫יאצ׳ היא שיעור מקום מועט י ח״ש נמעט‬
‫ירמוז ואל חיר הורת•‬
‫א‪1‬‬
‫)ג(‬
‫כלומר בשיעור מקום מועט היה ממה‬
‫טל בהי' הקשיים אשי‬
‫שעברתי מהם מאת השומרים שהם הגנורות‬
‫היא מקנ לם מיסיל יז״א ניסוי שלה והוא כי‬
‫עלישמצאת׳ את שא הנה נפשי שהם החשלי'‬
‫בתחילה אמרז אהזתיו ולא פירשה מה‬
‫כ׳ תבף אחזתיו א<זזתי ן״שהזא היסו ׳אשר‬
‫מיתה אופן האחיזה ופתה מפרשת כי‬
‫ש‪ 0‬החסלי׳ולא ארפנו לא נתתי לזרסיוןבי‬
‫האחיזה היא מה שנכנין אל חדר הורתי‬
‫אדרבא התעוררתי אותו כלי לקנל ממנו‬
‫שה״ש נקוית ציין שלה והשעיע בה אוו‬
‫החסיייעי שתבאותיו שהנאות׳ אותה ההארי‬
‫החשייס • ושיעור הכתוב הוא כך כ•‬
‫שהם החסיים שקבלתי מלי שהוא היטזל אל‬
‫תכף אחזתי ל‪-‬סיי הישיי אשר שם החסדים‬
‫גית אמי שהיא הבריאה כ׳ אימא מקננא‬
‫ולא נתתי ל< רפיין ע י שהנאות׳ אותה‬
‫נברסייא שהיא הבריאה שהיא בית שלה כדי‬
‫ההארה של הלשהואהיסולאל נית אס;•‬
‫למתק את הגבורות אשר ש‪ 0‬אשר גס הם‬
‫שהוא עולם הבריאיכלי למתק א ת ' מ נ ז מ י‬
‫נמשכות מבית אמי שהרי הגבודזיהב נמשכו'‬
‫אשר שם אשר גם הס נמשכות מנית אמ•‬
‫מצי אימא וניתנות בנקודת היסוד שלי וזהו‬
‫והיאך היתה אחיזתי נ ו לזה אמרה ואל‬
‫ואל חדר הורתי אל חרד שליש ה׳שיל הורתי חלר הורתי כלומר כי ‪ 1‬שהוא היסזי נכנ‪5‬ן‬
‫במקזיההרייןשלי ומשי מחור הורתי הוציאת'‬
‫אל היד הורתי שהוא נקוייציון שלי והשפיע‬
‫אימא למטה בבייא' ועל כן הכיאותי אותה‬
‫שם את החסדים ואני המשכתי הארתס אל‬
‫ההארה‪5‬להחשליסאלביתאמי שהואפי‪5‬ס‬
‫הנריאה למתק את הגבורות ו מ ק אנ״נן‬
‫ה נ ר א ה בדי למתק את הגבורות אשר שם‬
‫לקנייה״‬
‫אשר הס נמשכות מנית אמי שהיא הביגה ‪1‬‬
‫‪0‬יר הורתי שליש כקולי ציון שליזמשםניתמי‬
‫כבריאה כי משם הוציאתם אימא למס*‬
‫בנריאה‬
‫‪,‬‬
‫דוהבעתי אתכס בנ‪1‬ת ירושתם בזנגאזת א‪ 5‬באילות השרה ׳ א פ ׳‬
‫•ן ״;*‬
‫‪,‬‬
‫״ ‪.‬‬
‫!‬
‫* ? י*‬
‫;י‬
‫יי־־־ ״‬
‫־ ‪ :‬יי*‬
‫־* יי־*‬
‫‪ :‬־ז‬
‫ת‪/‬גירי ואס־ תעוררי את* האהבה ער ‪#‬תחבץו ‪,‬‬
‫•‬
‫‪,‬‬
‫פשגק זה כבר פירשנו אותו‬
‫למעלה ואותם הפיחשי״הנאמרי'‬
‫שם הם * י מ ס כאן ג כ ו א ץ המנה שהשבי‬
‫אלבנות ירושלים שהם העלמות שיר או‬
‫גשמות הצליקים שבועת חלשה כי כבר הס‬
‫מושבעים ועזמדיס בשבועה זו ממש רק‬
‫הכובה התראה איני כמזהיר אלא כמ‪/‬ביר‬
‫פ י כבר השבעתי אתפס בו״זהכרח ההתראה‬
‫עיןק קןא הסעס ה היין שנפסוק עד‬
‫‪,‬‬
‫ז|‬
‫‪,‬‬
‫שיפוח היום אמרה כי בתייהי״ס ין״א צ י י ד‬
‫שיריו נבריאה להיות עמה שם וכן הנחמה‬
‫ליעקב צריך שירה ש© בנריאה במ״ש שם‬
‫ואח״כ בפסוקי עצ משכבי כוי מתרעמת‬
‫היא ומצעעריכיממןה־ותה למעה בבריאה‬
‫חסי הזווג עם לולה נאי״כ אפשר שיעלה‬
‫על לעתס בראותם הנחי׳ ללא או ליעקכ‬
‫בעולם הבריאה לעורר בח״ הזווג שם בל•‬
‫<ר!פ ק יצןנה • ןעצ כן כלי שלא יבואו ליי•‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ג‬
‫עעות‬
‫נ‬
‫שפן‬
‫טשחח‬
‫טעות צזה עשתה להם התראה שישובו‬
‫ויוכרו את השבועה אשר השביעה אותם‬
‫שלא ימוררז הזווג רק באציי כמו שפירשנו‬
‫שם או שאם יעוררו שם לא‪ ,‬יעוררו רק את‬
‫! ו ו ג הנשיקין הנעשה שם כמו שפירשנו שם‬
‫‪1‬‬
‫אפשר לפרש נ י כאן היא‬
‫או‬
‫)?(‬
‫שבועה חלשה לפי הפירוש‬
‫‪#‬‬
‫ה נ י ה ש ר סיישמטיס מצאוני השומרים‬
‫שהם הגבורות היורילבכריאה לשמור אותה‬
‫והנה שם כתבנו כי נתחילה מדין• בבריאה‬
‫" ה ל גבורות ואחייב ירלוהלחסלי'בבריאה‬
‫כלי למתק את הגבורות וכשראה המאציל‬
‫ל ע ל י ו ן את הרשעים שיהנו מאגר זה תכף‬
‫גנזו למעלה באצילות ביסול ולא נמתקו‬
‫הגבורות על אשר עולה המלכות‪,‬באצילות‬
‫ומקבלת את החסדים ואח״כ נמתקי׳הגבורו•‬
‫עוד כתבנו שם כי אין הגבורות אלו שומרים‬
‫'את המלכות‪,‬רק כאשר בתחלה מתמתקות‬
‫טםהחסלים ואם כןיעלת על לעת בנות‬
‫ירושלים שהם הצדיקים כי כאשר יראו את‬
‫הגנורנת נלתי מיתוק כי אז אינם יכיליס‬
‫לשמור את המלכות לעורר ולהמשיך את‬
‫החסליםאשר גנוזים נ י ס ו ל י ל א לאצילות‬
‫קרש‬
‫בבריאה כיי למתק את כמויות קוד•‬
‫עלית המלכות כוזצייכלי שיוכלו לשמור את‬
‫המלכות ולא זו מיתה רצון המאציל כי•‬
‫שלא יהנו הרשעים וע״כ השביע אותם בהל‬
‫המלכותשנאצי' כמש״ל • ולש השבעתי‬
‫אתכם בנות ירושלים שהם הצדיקים‪! .‬נמת‬
‫היא השטעה בצבאות שהם נה״י כמנלל •‬
‫ומה היא השנועיכיכאשראו שהיא המלכל‬
‫כמש״ל היא באילות השיה שהיא הבי י ה‬
‫כמשיל ועל״ןלאעלתה באצייוגם באילות‬
‫‪.‬הוא רומז אל הגבורות שהוא לשון'תוקף‬
‫כמו ואת איל• האיץ וכנלש מוהר אמןי‬
‫לצ״עאילו ליצחק תוקפיה ליצחק שהס‬
‫הגבורות והימן כי כאשר או שהיא המלכות‬
‫היא כבריאה כ• ע י י ן הגבורות בתוקפם!‬
‫בלתי מיתוק אם תעירו ואם תעוררו‪ .‬אין‬
‫אהבה שהם החסדים להמשיכם מהיסוד‬
‫יאצייאל הבריאה כלי שימתקו את הגבורות‬
‫כי אין זה רצון •המאציל כלישלאיהנו‬
‫הרשעים על שתחפין על שתהיה המלמת‬
‫בהי' חפ־ן שהוא אצילות ממלל כי אז‬
‫יתמתקו הגבירות אחי שהמלכות תקבל‬
‫החסיים למעלה ויוק אי ניחא קמית‬
‫לקב״ת‬
‫םיז‪<4‬ת עולה מיךהםיבר נתיטדית;ןען מקטית מרולב^י ?כל‬
‫‪• ,‬‬
‫" ' ״ ' *?*ו‪/‬רובל •‬
‫***** י‬
‫‪ :‬י‬
‫נזוהר פקןלי לן> רל״חע״ב‬
‫הנח‬
‫אר״ש כתיב אלם ובהמה תושיע‬
‫ה״עולת סליקווקשירו יב״יי לעילאוליבוקא‬
‫דילה כגו עלמא לאתי למהוי כולא חל ובגין‬
‫כך אקרי עולה קיש קישיס ובגין כ ן אקרי‬
‫עולה דסלקאואתעעיא למהוי כולא חל‬
‫בקישורא חיא בחית ובגין יסלקא לעילא‬
‫לנגילא כתיב זאת תורת רןא לכלן כחלא‬
‫ז‬
‫מיה קנעתנ ותורה שנע״ס ד!ע)צק לסלקא‪.‬‬
‫גו עלמאיאתי לאתקשיא נמיה כל ־‪-‬והאי‬
‫חזרה שבע״פ לא סלקא בחביבותא אלא‬
‫כד אתער שנורא יצפון דכתיב שמאלו תחת‬
‫לראשי וימינו תחבקני וכלי; איהי סלקא‬
‫ואתחכרת‬
‫בחכיכותא ואתעהרת בימיני(‬
‫באמצעיתא ואתנהיר כולא מרזא לק״הק‬
‫ויא מגו רזא דאי־ס ברעו רכהנא ובשייתא‬
‫ללואיוכצלותילישראלכל ונליפ אתתיית‬
‫עולה רוח ממש ולבתר‪ .‬מחא לבהמת‪,‬‬
‫מסתפק•‬
‫' ל‬
‫פי‬
‫ג‬
‫י י השירים‬
‫שיר‬
‫מסתפקי זאתזנו לאתקשיא רוח אוחיא‬
‫לאיהוגו מסאבו מאיטןתרביןושמנוניןכמה‬
‫יאמר בליכ עולה ק״הק כל ושם בם* מ״מ‬
‫הביא פירוש נמהךח״ו לל על זה המאמר ‪.‬‬
‫וכללית פירושו בקיצור הוא כי גלי העולה‬
‫עול‪ £‬עי נקודות המלכות; מן הבריאה‬
‫ומתקשרת עם ל א כלבפ ואחד כך עולין‬
‫שניהם ליסורהבינה בשוד כלןוע״יכ מלכות‬
‫עולה ע י הבינה כי שניהם עולין ליסול‬
‫הביני‪ .‬בסול מ״ן כד• לקבל מוחין חלשים‬
‫אמנם כל זה הוא ני בתחלה אושיע מלנא‬
‫לרועיה לה נסור שילל סור גבורה ללא‬
‫ואחי כ ן *ימינו תחבקני סול׳ חסל ללא‬
‫ואתחברת ב א מ י ת י סול ת״ת דלא גאח״כ‬
‫עולי! שניהם ליסול הבינה בסול מ״ןוע״י‬
‫כן מלכות עולה על הכינה ולס מי זאת‬
‫עלה פי' פעולת העולה היא לקדר מי‬
‫וזאת וזה היה ע״״י רעותא יכהל סול ה חסי‬
‫ושירותא לליגאי‪:‬ןןד הגבורה וצלותאיישר'‬
‫סול הילת ולא מגו רזא יאים אבל אח״צ‬
‫ע״י הקרנת הבהמה היה פעולה אחרת כ•‬
‫היו נביייס הניצוצות שבלעת הקלי וזה‬
‫היה עולה גלי הקיבת החלבים והעולה‬
‫היה כולה כליל ולא היה בה כיצרן לחיצוני•‬
‫עוינקליםכ•‬
‫״‬
‫גלב כללות ע ר י ו‬
‫מ י נ ד נקי הקלי כנויע נל׳מ וכלי״ת גלפ‬
‫זה נתב כ* מור הוא גבורה לבונה חסל מכל‬
‫אבקת רוכל ת״ת' ויסוד ע״ש‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ם ^ ת ל ו ‪ ,‬בבוא אל כונת הכתוב כ•‬
‫אחי שבפסוקים הקוימיס‬
‫נאמרה עלית המלכות נשוי מ״ןמן יבריאה‬
‫על יסול הכינה לאצילות כמ״ש ואל חלד‬
‫הורתי אמי עתה יבר אחל מהיכריס‬
‫המרמים עלייתישם ואין היא אופן עלייתה‬
‫לש מי זאת עולה כלומר פעולת העו^היא‬
‫לחבר מי וזאת מי שהיא הנינה וזאת קהיא‬
‫‪1‬‬
‫וגעלב‪1‬תשקימ‪$‬נני״אהעולק על הגיג?‬
‫פז‬
‫נליהעולהועוי המולה אהדת הימה כה‬
‫בעולה כי מן המרבי שולס הקלי״ יבייים‬
‫ניצוצות הק״ישה ועולי]בירך ישיכתימיל‬
‫עשן ועי *תימייתעדן של החלבים הנקעי•'‬
‫ועזי׳• תפיש אופן ע ציית המלכות להתחמ*‬
‫עם‪.‬הבינה ועל ןהאמר מקטייכי בתחלהי‬
‫נקשרתהתלכות במור שהוא גכויה כשוי‬
‫שמאלו תחת לראשי ואחר כך ולבונה םוי‬
‫החשד בסוד וימינו תחבקני ואחר כך מכל‬
‫אבקת רוכל סור הת״תואתחכייכאמצעייל‬
‫נמכיון שנקשרה כחג״ת דז״א פב״פ אז עולי<*‬
‫;וניהס ן ו"ן בסול מ״ן אל הביצה ונתחברו מ•‬
‫בזאת כ* כ‪1‬לתה ואת מלכות ע י מ• שהיין‬
‫בינת ואףנלפישגם ז'א עולה לא הוצרך‬
‫להזכיר עלייתו כי כיון שאמי עליית המלכל‬
‫ממילא נודע כי גס לא עולה כי הרי י ד ע‬
‫הוא שאין המלכות עולה לכיה בסול מ״ן‬
‫אל הבינה כי אס עם ל א ו ע ס ב״־ןנרמזזן‬
‫עליית! י ר ן רמז במשפר תיבות מייזאיין"‬
‫גי׳ חת] סוי הז״אח״ תן הקלוש•‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫יאמר מ• זאת עולה כ*‬
‫אל‬
‫)ב(‬
‫הנה נויע מכונת התפלה‬
‫כי נתחליאנו מתקנים את העולמלכמקומ‪6‬‬
‫למעה גלי המעשה ואח״כנלילבור התפל?*‬
‫אנו ממלין אותם מדרגה אחר מדרגת ובסי•‬
‫ע״ת דייו כתב כי בלילה יוילי{ הבלע*׳‬
‫הפנימיים אמצעי׳'ח׳כונייס י ז ל ן יאצילו‪.‬־!‬
‫בבי״ע והם מבררים בירגיים מהמלכים‬
‫אשר בכל עולם ועולם מגי עי למות ני״גג‬
‫ובבקר חוזייילעלות עם מה שכיריו ועולין‬
‫מעולם לעולם ברי בחי היש בתפלת שחר״"‬
‫ועולין הבייויין למשי בסוד הימלךוןהע"* י‬
‫בלים חיצוניים חלין ש רלו שם בלילה‬
‫ןאח״כ בברוך שאמר עולין הנייויי׳ייצירת‬
‫ע״י הכלים של זו״ן האמצעיים וכן עולין‬
‫מעולם לעולם עי העמידה ואז כל אלו הל‬
‫גלים דןלןעוליןבאצי' עס הבדויים אש<‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫א‬
‫גנ‬
‫ביררו‬
‫ג‬
‫שמן‬
‫משחת‬
‫ג י י ר ו בלם ע י אימא עילאה כ ס ו י ל ל ן‬
‫קצתם בשמע וקצתם בעמידה ואז נתקנים‬
‫שש בעיבוי הנינה ואחייב ניתנים מתוקנים‬
‫כסוי מוחין ללון כעמידה בו ע״ש‬
‫והנה י י ו ע בי באשר נכנסין המוחין בלון‬
‫כגללים ונתקניי פרצופיהן ואז הנולעומרת‬
‫פב״פ מהחזה שלו )למעה כמל נילי כלו‬
‫ובזוהר בראשית י״י‬
‫כבח׳י פיצוףשלס‬
‫אמיו הו מן המיני איה• עולה כמה לאת‬
‫נ!מי ומיביך נאוה בההוא מ י נ י ילחישו‬
‫'גשפוון איהי עולה נ ו י מ ן המיבר ויאי‬
‫ונההיא‪.‬מלה יפ*מא איהי סלקת ועאלת‬
‫והנה‬
‫•‬
‫ג י ן גרפי אימא כוי ע״ש‬
‫בולע כי תמי כליל מלון וככלש בזוהר בא‬
‫*ל"! ע״נ ולל ובגין לא איהי תמר לכ״ון‬
‫דלא סליק רא בלא יא ממר כר״א כתימיל‬
‫עשן מה עשן סליק חווי ואונם אוף קבא‬
‫הרי שפירש כתימיית‬
‫בולא בליל בה כוי‬
‫האמור בכתוב על כללות לכ״ון גם תמר‬
‫‪ 4‬י ' ב העמיס ש״ך ליניס שילס ניצוצות‬
‫הל מלכים דמיתו נכלש מלח ש״ רפיח פיה‬
‫ובזוהר צנ לכ״ח נלבבי״מ אמר ועשן‬
‫לסליק מפומייהו במל• דאורייתא איהו‬
‫יעשן התערבה למסירין לה ומעריכין לה‬
‫‪$‬גבי בעלה כל• וכתב שם המלזזלהייה‬
‫!;ובאן דבריו שם בסי מ״מ ולל ועשן לסליק‬
‫מפומייהו הוא הבל פיהם העולה ובוקע‬
‫רקיעים ועולה ביושר כעמוד העשן אשר‬
‫‪$‬א נצחו החח וללס נלן שמתעלים ‪.‬בנח‬
‫השכינקהשרויה על לומדי התורה כו״ע״ש •‬
‫למינו מיבריו כי עשן רומו אל עלית כלן‬
‫! כ ן משמע מס מ״ן ע״ש ונתימונ׳ן להיין‬
‫גלב אמרו מי זאת עולה מן י‪#‬בר זאת‬
‫סלקא במי מקערת מר ולבונה תרי ירכי‬
‫קשועמפל אנקת רוכל לא צליק ראיהוכליל‬
‫כולא‬
‫‪ !*\£\]/0.‬נבוא אל בונת הכתוב כי‬
‫אחר שנפשוקיס הקודמים‬
‫ז‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫קרש‬
‫נאמר עלייתה מעולמות נ י״ע ע י היסוד‬
‫לבינה לאצי מפרש עתה הכתוב מי הוא‬
‫הגורס עלייתה ומה תועלת נמשך מעלייתה‬
‫שס • ולש מי זאת במי שהיא הנ<נה ‪/‬את‬
‫שהיא המלכות עולה ואיך היא עולה שם‬
‫לזה‬
‫כי הרי היא בעולמות למעה *‬
‫אמר מן המ״בר כלומר מכת הדבור של‬
‫התפלה איהי סלקת ׳עאלתנץ גלפי אימא‬
‫שלית יסול לאימא בי כן גלפ׳ הוא תיגוס‬
‫כנף וכנף נקי היקוד דנו ל בסול ולא יגלה‬
‫כנן> אביו !עיי; בקי מ״ן ועלייה ‪/‬ו אע״פ‬
‫שאין אנו מזכירים כ״א את המלכות עליז‬
‫היא כתימרות תמר לבליל לב״וןכי היי גם‬
‫הבחינות ללא עולי! עמה ‪.‬ביחל כי כל‬
‫הכלים י ל י ן שהיו בבי״ע כלס עולי; ביסוד‬
‫הבינה ועל זה‪ .‬אמי בתימיות לשין רבים‬
‫בי הרי הס לבתי'כלים פנימיים אמצעיים‬
‫חיצוניים ובכל נחי ובחי מהם טוליןיז״ון‬
‫ביחרכי בתחילהענלץ הכלים החיצוניים‬
‫מעשיה והם ללו} ביחד ואללכ עולין הם‬
‫וגם הכלים אשר ביצירה שהם האמצעיים‬
‫והם לזלן ביתד וכן עי״ז כלים הפנימיים‬
‫מבריאה והס דלו! ביקי‪.‬נמצא שהם תימרו‬
‫•‬
‫י נ י ס כללות יינ״ון לכל בחי ובחיי‬
‫והנה אמרנו כי הכלים י ל ו ן כאשר היו‬
‫למתה בבייעביררו מניח׳ המלכים אשר‬
‫שם בעזלמלב״יע ומעלי! אותם הבירורין‬
‫עמהסזבחי׳ המלכים סוים ש ך ניצוצין‬
‫ותס ב״פ שייך אם להיותם לעין נהיינין‬
‫ממיר הם כפולים ועם‪ .‬כי הם שייך י ל א‬
‫ושייך מוין' כי כמי שיש ז* מלבים בלא כן‬
‫יש ז* מלכים בנוק' ובי פעמים ש״ך גימע'‬
‫תמייר‪ .‬ועל כן אמר כלשון תימרל לרמוז‬
‫אל הברורים של המלניס אשר סודם ב״פ‬
‫ש״ן העןלין תגלי אשר הם מבררים ומעלין‬
‫עמהםוגם בבחייזויצדק אומרו הימיות‬
‫לשון רבים כי כיפ‪:‬לך הס בלא וב״פש״ך‬
‫הס בנול ככלש בפ״ס ש׳ רפ״ח ליה •‬
‫נמצא‬
‫ב‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫״‬
‫‪ 2‬פ<׳‬
‫ו‪/‬שיחס‬
‫שיר‬
‫‪0‬ח‬
‫יששאלתים י גס המלבר אומיברע©‬
‫*מצא נ״ באומח כתימרות שם ומיין הבג״‬
‫־ י‪/‬״ון וגם הניחרים אשר ביורי מהמלכים האותיות והכולל הוא מ ל ריבוע אלהי״ם‬
‫ונ״א אזתיל לפשוט ומלא ומלאלמלא ל‪£‬הים‬
‫אשר כולם עולין ע י הבינה ‪1‬אן בעלייתם‬
‫כנל כל זה בסיכלין י וילועכיכאשי זו"}‬
‫וו״ש עשן‬
‫ש‪ 0‬הס כסיל מיין אל הבינה •‬
‫הס כסגל אב״א הס לינץ נבחי שם אלהיס‬
‫היומן אל ממיין כלומר כ• מה שעלו שם‬
‫בי לכ| אז גקי הרים כי כל הר ‪,‬הוא מספר‬
‫מ * כנח׳' עשן שה״ס מיין ואז בהיותם שם‬
‫רי‪*5‬ע אלתיס והי אותיותיו וכאשר השני‬
‫נגינןול הבילה הם נתקנים וניתנים מתוקני'‬
‫אחוריהסנלבקיסזב״ו נקרי הרים כמ״שן‬
‫בסיד מ‪01‬ין לזו״ן וע"י נגללין הפרצופים‬
‫ו ל ק בא הרמז כי ר״ת וס״ת‬
‫ל ז שס •‬
‫שלהם ואן עומית הגוק'פ״בפ פרצוף שלם‬
‫הימיבר' הוא ה״ר נמצא כי מרבד שהיא‬
‫מהחזה שלו ולמטה כנגד הנה״י שלו וז״ש‬
‫כבקי היינין לאלה״יסוביעועו רומז על‬
‫מקעית כלומר‪ .‬מקשרת מר ולבונה שלים‬
‫נ״ה מכל אבקת יובל שהינן הינןוי כלומר וו״ןבהיותס עומייס כסולאב״א • וכבר‬
‫כ• על״תה שם ביסוי הכינה הוא כלי כתבנו למעלה כי תימרות ה״ס הי*נין וגם‬
‫עשן הוא בסול הדין כמ״ש באי״ר ע״פ עלה‬
‫להיות אחייך מקשית בנגל הנ״הי שלו ומה‬
‫שלא נזכר בחי' ז״א כאשר נעשה התיקון‪,‬בי עשן באפו ובן בי״מ פינחס לף רכ״ל ע ש‬
‫הוא במבייש בי אס היא נתקנה בייש הוא בי ליש מי שתיא ‪.‬הבינה מהבטן שלה ולמעה‬
‫ד‪,‬יי הוא מקבל כל כמוחיןתחלה ואחר ב ן שהיית להי שלה זאת עזלה כלומר בזאת‬
‫עלה ומליש בזוהר בראשית ל״ימיזאת‬
‫היא נתקנת עיי כנניע‬
‫כללא דתרין עלמין כוי מיואתחבר״בזאת‬
‫׳איןר מי זאת עולה קייב ולפי לרכנו מי שה״ס הבינה בבחי" צה״י‬
‫אל‬
‫)ג(‬
‫אל האמור בהקלים ״ כי שלה בזאז שהיא המלכות עולת שנכנסת‬
‫הנה ״לוע כ״ בתחלה עומלין זו״ן אב״א בתוכה ועי״כ מן המדבר כתימרות עש!‬
‫ואח״כעולים ומסתלק [ הגה"• של אימא נעשית מקערת מר כל כלומי כימה שתיתת‬
‫מתון ן״א ונכנסים ננוק' ונוגים פוצ‪1‬פה המלכות מן בחיי המלבר שה״ס אב״א ש>**כ‪5‬‬
‫גסוי ויב{ היאלהים את הצלע ואז נעשית‪ ,‬בחיי דינין הרמחים ל כ במיבר כתימרות‬
‫בחינת הנשירה נחן‪/‬יח פינפונעש׳יכיצוף עשן שהס בפי' הדינין עתת כאשר נכנסו‬
‫הנה״י של אימא בתוכה גורמים שתהיה‬
‫שלם מהחזה ולמשה שלו כ מ י הנה" שלו‬
‫בבחי' מקטרת מקשרת כנגל הנה״י של ז״א‬
‫*בשער מ'לשב"* פ ' בראשית מאמר שאו‬
‫מחם עיניכם כתב ב* מ• נקי )"ק הכינה הגל מר ולבונה שה״סהנו״הומבל אבקת‬
‫*בלי״ת פי חיי שיס כתבכימן הב׳טןזלמטה רוכלשה״ס היסול כי חורה פב״פ כנגל‬
‫נה*י לליא כי ע״י כניסת הנה״י לאימא‬
‫וירוע‬
‫דבינה נקי מי מבטן מי כוי עש״ב‬
‫בתוכה נתקן פרצופה וננסרה ־מאחוריו‬
‫כ ׳ הן הבטן ולמעה ה״ס נה״י שהם מכלל‬
‫וחזרה פב״פ בבחי' פרצוף שלם מהחזה‬
‫הו"ק • והנה מלבר נקיאמורייס ‪.‬יז״ון‬
‫לז״א ולמעה בנגל הנה״ישל;״א‬
‫במ״ש כשי המצות פי היומי‪ .‬ינלי״ת מלבי•‬
‫*‬
‫ג י מ מ ן המשכן היז ז"<[ אכייא לכן המשכן‬
‫‪ .‬געשה במלבי חוב ישמס כי הוא בנח*‬
‫*אמר כתימרות משן שהוא‬
‫או‬
‫)ד(‬
‫האחוריים גם מלבר הוא בחי״ ליגין ןע״ה‬
‫בבחי׳ רחמים וכמ״ש בזוהר‬
‫קמזת ד״ו ע״נאלם מקדינקרבנו לאש שתןא‬
‫גי' ל׳ ריבוע ‪(5‬צקיס ןקס מ״ג וו‪ .‬אןתיות‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫י‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫א‪1‬נם‬
‫נ‬
‫שנגן‬
‫כ‬
‫איוט *ויק הלם סביב למ‪/‬ל‪.‬א שהזא איז‪6‬‬
‫מליו י*ליןיאי<ם מוצקין אותו ועולה העשן‬
‫כלו לגן ואן האיום נהפך ללבן נהפך מדת‬
‫הרי כ* עשן‬
‫גלין נ מ י ת יוזמים ע״כ •‬
‫• י מ ח לר&נדס״ולפ׳ין 'שיעיר הכתוב כ ן מ•‬
‫שהיי! ‪$‬בינ‪$‬בצח״י כליי שלה נמש׳יל בןאיו‬
‫שהיא ׳היבבות צ‪1‬ולה וכמ״ש בתיקוני ן יע'‪£‬ו‬
‫*‪ ^ | 6 *41*^*1‬מ ‪ 1‬ד מ י ז ^ א ת ע ל ה •‬
‫ולפי־ ליצנו הפונה שנכנסים נליי לאימא‬
‫כתוכי* לנסור אותה מאחוריו ועי״ן מן‬
‫המיבינעשית בתחל^בתמיית עשן ואח״כ‬
‫מ ק ט ר ת מ י נוי כלומר ל׳ מה שהיתההמק'‬
‫מן בחיי המיבר שליס אנ״א וגם בחי* לינץ‬
‫נעשית עתה כתחלה כתימרות עשן שה״ס‬
‫י ח מ י ם והכונה כמ״ש בע״ח שי הירח פ״ג כ י‬
‫כתחלה צהיותח כסוי אבייא לוקחת הה'‬
‫גבורות‪0‬״• ן״אירך אחוריו והס נקי־״חשל*‬
‫והם יין גמור ואח״כ באשר נכנסין הנה"״‬
‫יאימא בתוכה לבתי' הנשייה• לוקחת פ ע ם‬
‫ב הה גבורות ע״י אימא והס נקי ציון וי‪0.‬‬
‫רחמים־ כוי ע״ש • נמצא כי מה שי‪.‬יתה‬
‫קולנו כניסת כה"' לאימא בתוכה בבחינת‬
‫דינץ הנימןיס במיבר עתה שנכנסו בתוכה‬
‫נעשית כתימרות עשן שהוא בחינת רחמים‬
‫ויותר נכון עמש״ל לשין ה‪/‬והו לה' בא‬
‫כתימרות עשן מת עשן כליל חוזר זאןכס‬
‫או}> הכא כולא כליל בה כיי שפירש כת׳מיו'‬
‫עשן צול שכוללת יין וילומיס • ולפי ררכנו‬
‫כ ׳ ק ו י ם שנכנסו כליי לאימא בתוכה לא היה‬
‫נה יקבחייהגביינת שקבלה מן״א שי‪.‬ס בחיי‬
‫יין מ מ י נמצא כי אן היתה בבחינת היינין‬
‫לבי הנימזיס כמיבר אבל עתה שנכנסים‬
‫גה״י לאימא בתוכי ולוקחת י‪.‬ה' גמרות פעם‬
‫בי והס בחיי י ח מ י ס נמצא שנעשייכתימיות‬
‫עשן שכוללת לין ויחמים וגס כימהשהיתה‬
‫ק י י ם בבח־' ה מ י נ י 'שהייס אנ״א עתה‬
‫שנכנסו הנה״ישל אימא בתובהגורמיישתהיה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫כבתי׳ מקנוית מקשית ?נגד נ ן י י ד‪/‬יא הנקי‬
‫מר ולמנה מכל אבקת רוכל כי ח‪/‬רה פ״צפ‬
‫כ ע ל גליי ל‪/‬״א כי ע״י שנכגסי הגה״י גל‬
‫אימא בתוכה נתקןונגלל פרצופה וכנסיה‬
‫מתחורי ‪/‬״א* וחורה פ״בפ כנגל נילי לן״א‬
‫בנחינת פרצוף שלם‬
‫<‬
‫ו‬
‫•‬
‫יאנלמי ןאחעלהיותרפ&זנ*‬
‫א?‬
‫)ה(‬
‫עם לשוןהר״מלפיצושכחנמ‬
‫לעיל מייל ומצוה לאורייתא דמקיימין לה‬
‫רננן חורה נו׳ והגיח נ ו •ומם ולילה ‪1‬עישן‬
‫לסליק מפומייהו נמלי לאורייתא איה! ע‪£‬ן‬
‫המעיכה למסירין לה ומעייבין לה לגני‬
‫בעלה כ ן ונתנקם הימי׳‪/ /‬״ל ועשן לסליק‬
‫מפומייהו הוא הכל־ פיהם העגלה ) נ ו ? ע‬
‫רקיע• ועילה כיושר נעמול ה ע ‪ :‬ן שלו! נצחנ‬
‫הרוח וה״ס מ״ןשמתעלי נכח השגעיהשיו•‬
‫על לומלי התורה שמסירי] איתה נינריהם‬
‫ומעריכיןאותה כה־שכלתעיונם שתעלילגבי‬
‫בעלה להמשיך אור שפע כוי ע״ש ״ ובס‬
‫מין כתב אבקת רוכל נקי החמיים שהם‬
‫יוצאים מן היסוד הנקי רוכל הממיר‪ .‬עם‬
‫תנשיעי נשים צאה ורחל ולכן אר‪/‬״ל רוכל‬
‫וכבר כתבמ לעיל‬
‫י‬
‫ןה יוסף עכיל‬
‫מהזוהר פ* בראשית כי‪.‬מן המדבר הוא לגזון‬
‫לבור בההוא מדבי ללחישו בשפןון איה*‬
‫עולה והנה בפסוקים הקולעים נאמי ;כי‬
‫הנוקבא עלתה מעולמות בי״ע אל עולם‬
‫האצילו' ומקבלת המסיים ועל;ה כא החת]‬
‫לספר נשבח כלתו מי הוא הגורם עלייתה‬
‫או שהם לנרי המשורר המפרש מי הוא הגור'‬
‫עלייתה וליש מי ‪/‬את עולת כלגמר אם תרצה‬
‫לדעת ע״י מי ‪/‬את שהיא המלכות עולה מי‬
‫הוא הגורם עלייתה תיע שהוא מן ה מ י נ י‬
‫מכחהלמישל העוסקים בתורי‪ .‬כי אותו'‬
‫הבל פיהם עולה ובוקע רקיעים ועזליביוש*‬
‫כתימרות עשן המערכה שלא נצח! החח י *‬
‫וה״סמ״ן שמתעלים נכח השכינה השררה‬
‫עליקס שמסיריס אותה נלנריהם ו מ ע ו י י ן‬
‫אני*?‬
‫ל‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫!‬
‫ג‬
‫שיר‬
‫פ׳‬
‫‪1‬‬
‫‪#‬ותה שתעלה לגני נעלה להמשיך אור שפע‬
‫וזהו מקערת מר ולמנה כלומר שהם גורמים‬
‫שתהיה מקערת מקושרת כליה ׳שלרוע״י זה‬
‫אז מקבלת מכל שהוא היסול אנקתי ר<‪2‬ל‬
‫ש?ם החסלי‪ 0‬היוצאים ממנו הנקי רוכל‬
‫המחזיר עם תכשיעינשילז‬
‫כתננו בשם התיקונים כי מר‬
‫‪1‬ךגך!‬
‫ולמנה מכל אנקתמכלסוים‬
‫נה״י וכשם הלי״ת שיר השירים בתכנו כ•‬
‫ס\דם חלית והכי איתא כזוהר פייישלח קע״נ‬
‫ע״נ ע״ש ובזוהר פי משפעים קי״ז ע״א אתרו‬
‫מקעיה מר לא כתר ולבונה לא חכמה מכל‬
‫אנקת יוכל יא נינה ע״ש ״ נמצא כ מר‬
‫‪,‬‬
‫השיחם‬
‫מי*‬
‫ולבונה מכל אבקת רוכל הם שמות וכגויים‬
‫כוללי' נליי חלית־כח׳יב * וידוע כ• הכול‬
‫לפעמים היא נכללת עי בנגד״ גליי יז״ת‬
‫ולפעמים על כנגל חלית לז״א ולפעמים טלי‬
‫כנגיכח״ב יז״א ולכןאמי כנוייי^ו הכוללים‬
‫כליי חלית בח״ב לומרכ* עיי יבויהעוסקי‬
‫בתורה שמתירים אותה ניבייהס ומעייכין‬
‫אותת שתעלה לגני נעלת לפעמים •גלילו‬
‫ויעלו אותה ע י כ נ ג ל הנה״• שלו הנקי מר‬
‫ולבונה מכל אנקת רוכל ולפעמים ׳גיילו‬
‫ויעלו אותה ע י כנגל חלית שלו אשר נם ה<*‬
‫נקי כן ולפעמי' •גלילו ויעלו אותהעיכנגי‬
‫כחייב שלו כי גס הס נקי כן הכללפיעיןק‬
‫התגרה ודוק אנק״ל‬
‫‪1‬‬
‫דנה םטת‪ 1‬׳שלמלטח ‪#‬ע<ם נ^רים סביב <^ז מנציי י&ראל ו בסים‬
‫אחזי חרב מלמד• בלחםה•א״ע חדכו על ירכו‪?0‬חר גלילות ‪1‬‬
‫בשי הפונות דיה יק״ש כתב ‪5*71‬‬
‫ה^ד‪,‬‬
‫עני ן מ״ש נס ה ז ו ‪ .‬י לשיםריוח‬
‫נין הינקיס ושהם ?{' אתוון יאית בליש‬
‫יעלייהו אתמר ששים גבנרי' סניב לה הענין‬
‫הוא כ׳ ז״וןהס לניק״ם יחד זהנזהאכ״א‬
‫־ ונודע בי הנשייה שלהם היא‪ .‬ע״י החסליס‬
‫הנמשכים מ״א והכה המסיים יורדים בו‬
‫עתה בק״ש ואז מתחילין להפיל איש מעל‬
‫אתיו קצתוביתןריגח בין רבקיהםואחי כך‬
‫ב י י ג ת אמת אז נגמרין להפיל לגמרי •‬
‫ונלעי׳ל כ• שמעתי ממורי דל כי ענין היותם‬
‫ס* אתוון הוא כסוי‪.‬היותי• לבוק' בל קלמתיו‬
‫וכל קצת כלול מעשר הס סיבסוי ס גבויים‬
‫וזהצויק לעניננו כי‬
‫מניב להע״כ •‬
‫הנה לעיל פירשנו פ' מי זאתעלה בי הנה"•‬
‫לאימא הם‪.‬נפנס״ן במקנא לנסוי אותה ״‬
‫וזהו מ״שנל הנוגות ואח״כ בברכת אבות‬
‫אז נגמיין להפיל לגמרי כי שם בברכת אבל‬
‫הוא שנכנסין הנליי ראימא כנוקכא לנס!ר‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫!(ות? ממננ ן עזת כפסיק ן ק נא צעימ ח ז‬
‫צורך יש אל הנשייה ועל זה אמי כי הצזיף‬
‫הוא כי הנה מעתו שהיא הנוקבא שלשלמה‬
‫שהוא ז״א ס גבוייס שליס ו־׳ק כל אי כלולה‬
‫מי" סנינ לה מגנורי ישיז^שהזא ז״א כי הויגן‬
‫שלו הם מלובק־ס כה ועל כן צריבה הנשירה‬
‫להפיייה ממנו כדי שמחזור פ״בפ‬
‫•ימו! קרוב אל האמור כי‬
‫אל‬
‫)נ(‬
‫הנה נויע כי הניק'בהץתה‬
‫אחורי ז״א מתחיל פרצופה מאח״וייי הוזמן‬
‫לז״א ולמעה נמצא כי •ש מלא למעל ממנה‬
‫וי ספייותשלימות כ ל ב יח״גוכבח״יהנס יי‬
‫אע״פי שפרציף המקנא מתחיל מאחורי‬
‫החזה יז״א ולמהיעליז צייך לככןור ולהמשיך‬
‫אליה גם האחוריים של הלםפירותעל״הןון‬
‫יז״א מכתר שלו ולמעה כמ״ש נ‪ '£‬הבונות‬
‫ירושי ר״ה בסול הנשירה ע״ש ״ והכה וי‬
‫ספירות כל אחת כלולה מי׳ הס ס* ג‪ $‬ידוע‬
‫כי מן החזה ולמעלהלזיאנקיישח‪ 1‬ומוהר‬
‫ממות;‪ 1*7‬־ע׳יא אמרן הנק נוגות* יא איה*‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫א‬
‫שכינתא‬
‫‪3‬‬
‫שמן‬
‫משחת‬
‫‪0‬כינתא שלשלמה מלכא ישלמא ליליה וסייש‬
‫‪ 08‬מיהרנו ןיל הובאו דבריו ב ל ל מ מלכא‬
‫לשלמא ליליה ליכ ליתשהיסוישלו ב• גוף‬
‫וברית חשבינן חל ליכ * נמצא כי הנה‬
‫משתו שלשלמי הכמה היא על הנוקישמתחל‬
‫מן ה ל ת יז״א שלים החזה ח״א • והנה‬
‫ג׳״ר&נו בפימי ואת עלה שהגליי דאימא הם‬
‫נכנסין בנוקבא לנסוראותה ו ״ י ו ע כ י ע נ ץ‬
‫*הנסיר״הוא להמשיך אל הנוק׳ בחיי האחורי•'‬
‫‪:‬של ז״אשהם ייניס אליה ונשאר הוא חסל‬
‫נהיא דין ז״ש הנה משתו‪.‬שלשלמה כלומר ב^‬
‫גגכין הנסירה שזכרנו אט״פי כי הנה משמו‬
‫שלשלמה כי הנה משתגשהיא הנןקנא מתחל'‬
‫מהליתח״א ולמםת הנק׳ שלמתוא״כ תבין‬
‫היה&חיריים לז״א שלוקחת נבח•' הנסירה‬
‫הם ממקום עמייתה ולמשה אינו פן כי‬
‫אע״פישהיא מתחלת מלית שלו ולמש'על ?‬
‫שי גבירים סייכ לה מגמרי ישראל כי גס‬
‫*‪:‬יא לוקחת האחוריים של הל ספירות כ ל ב‬
‫דח״ג כל א'כלולה מעשר הם לוהסגפורי'‬
‫ג י הם אחוריים ששולם ריבי; וגבורות והם‬
‫מגמריישיאלכי הס האחורי;ם לבח״ב לליג‬
‫שהם‪,‬מהחזה ולמעלה הנקי ישראל * ונזה‬
‫מייקיק השילו• כ׳ נתחלה אמר שלשלמה‬
‫ואח״ב אמר ישראל כי שלמה הוא על הלת‬
‫ןדז״א כי משם מקום התחלת נחי* פרצופה‬
‫ואחייב אמר ישראל שהוא מהלת ולמעלה‬
‫יאשר גם משם נמשכים האחוריים אליה •‬
‫בזוהר אלימ ד ס ע״א ר״ש‬
‫והנלן־‬
‫פתח הנה משתו לא כורסי‬
‫״קיא ימלנא לכתיב ביה נשח נה לב נעלה‬
‫שלשלמה מלכא ישלמא לנולאליליה הוא ס׳‬
‫כמרים ס מ נ לה יאתאחין בםטיאה מלינא‬
‫קשיא כל וכתנ שם מוהרליו ז־ל נהגהה פי*‬
‫בי להיות משה זו עם ל גבויים סניב לה‬
‫לשומרת מן החיצונים שלא יננסו אל הקדש‬
‫כיזתהזאמפחר בלילות לכן השח בה לב‬
‫נעלה שצא יתקרבו אליה החיצונים ע״פ‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ח‬
‫‪,‬קרש‬
‫וכסי מ״מ כתב כשם מוהילו ז״ל יא נויסי‬
‫יקרא נ״ב להיורלת בבריאת ונעשית כסא‬
‫לאצילות יכתיב ביה בשח בה לב בעלת ל ב‬
‫שלאיתאהזו בה החיצונים כי היאמהאצי'‬
‫ל גבויים נ״ב ה* גבויית המזפששים מ״ק‬
‫וצעשיס בה ס׳ והס ת׳ עלץ תקיסין כל ע״ש‬
‫ועכץ הי ע ל ץ תקיעץ פירש אותו הרבז׳״ל ש‬
‫מ רשנ״י מי ר' חוקיה כי אימא עילאת‬
‫הוציאה ה גבוהת למעה מן המלבלבהיול‬
‫בבריאה לשומרה ולהכניע את הקליפות‬
‫ולהושיע והיגבורות אלו נ ל ל ע ל י ן תקיפי!‬
‫כל ע״שב • נמצא כי לכי שעמים בשח בה‬
‫לנבעלת שלא יתאחזוכה החיצונים נ‪1‬עס‬
‫האי כי היאמהאצילות ושעם הבי כי ה ל‬
‫גבויים שהם ה ל ג ה' עלין תקיפץ שומרים‬
‫אימה ולפי מה שפירשנו בפירוש הראש‪1‬ן‬
‫ע״פ‪ ,‬מי ‪1‬את עולה יצדק לפי החמור בשם‬
‫מוהרלו ?"ל אומרו עתה הנה מעתו בי הנה‬
‫שם פירשנו מי זאלז עולה כי ע״י העולות‬
‫עולת הימלכות מהבריאה אל האצילות ויקשה‬
‫על זה כי איך המלכות מרדת אל הבריאה‬
‫כ׳ בריתה שס חייו יתאחזו בה החיצונים‬
‫ועל זה בא כמתי׳ן הנ׳ שעמים האמורים‬
‫על בשח בה לב בעלה האי הנה מטתו‬
‫שלשלמה כלומר כי הנה היא משתו שלשלמהי‬
‫שהיאננקבא ח״יא לאצילות הנקי שלמה י‬
‫כמלל בפסוקי* הקוימים וכיון שהיא מאצי•‪-‬‬
‫אין פחישיתאחזו בה החיצונים כי לשעם‬
‫וה בשה בה לב בעלה שלא יתאסזו בה‬
‫וטול שעם נ ' כ י לגבורים שליס ה ל נ מ ר ל‬
‫ל ע ל י ן ת ק י פ י י ו נ ע ש י ס ב ה ל ה ס סביב לס‬
‫לשומרה ולהיסיעת כי הם בופיןאתהקליפל‬
‫לבל יאחזו כה כי לשעם זהל׳כ בשח בת‬
‫כל‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫שם נ ל ל רשי״י הנליל כתב‬
‫לד‪/‬ט־‪/‬‬
‫עוד כי גבורות אלו נ ל ישועות‬
‫כ• הם מושיעים את הנערה לבל ימשול ז י‬
‫בת ?ל והגה כיס של ברכה צריך להגביהו‬
‫בל‬
‫כ‬
‫‪3‬‬
‫פי׳‬
‫שיר‬
‫‪ 3‬ל גבורות אלו להעלותם אל שורשם אל‬
‫מקום היין המשמח למתקם והס הס הי‬
‫אצבעות היי הימנית למתקס ניןול הימין‬
‫ולהעלותם אל שורשם ויתמתקו בסוי הימין‬
‫שנה ויהיו יין המשמח ולא יין המשכר מצל‬
‫הגבורה החזקהולפישכוס גייאלהיםאשר‬
‫ממנו נמשכו הי גבורות אלו לפיכך נקרא‬
‫כוס ישועות וכיס שלכרכהבהינקם בימין‬
‫נמצ־בו למיין כי‬
‫•‬
‫גהתמתק ע״כ‬
‫ה גנורותאלו המגשעים את הנול מהקלי'‬
‫הוא כאשר הס נאחןי'בשורשם שהיא הכיל‬
‫כי תמיל צריך להעלותם שיהיו אחוזות‬
‫בשורשם כ• אז נ ל ישועות ומושיעים אותה‬
‫<להקלי והנה חרנ היא מצר הכינה כי כן‬
‫?סייג שהוא ר ע ו ע ל ל ג שכנעת ומ״ר שהוא‬
‫ריבוע אהי״ה שנמנה שניהם גימורי* חר״״ב‬
‫כ ל ש נלי״מ תהליס ל כ חמר חרבך *‬
‫ו א ן כלם אחזי חרב• לא״ל למל״ל אוחזי‬
‫חרנ וכמושיקלקשםנלי״ח הגז*‪ .‬אלא‬
‫שהמנה שהם נאחזים נחרנ והכונהלומר‬
‫הי זה שאמרנו ל גמריסשהס ההיגנוחת‬
‫סביב לה לשומיה^והקלי' צריך שיהיו כלס‬
‫אח‪/‬י חיב שהיא נחי' ?בינה שהיא שרשם‬
‫כ ׳ לכן נ א ל כ הרמז כיר״ת ולתא׳חזי‬
‫זןירב' גי' ל׳א כמספר שם אהי״ה שבנינה‬
‫ותמיר צריך שיהיו נאחזים בשוישס ומכת‬
‫׳זהיהיומלמיי מלחמת להלחם עם הקלי'‬
‫כלי להושיע את הנול הא למה זה לומה‬
‫לאישה־ולך חרנו על ירכו מפתל בלילות‬
‫ציבכחהחרכאשרעמואינו מפחי לילך‬
‫אפילו כלילות כי עושה מלחמה עסהחרב‬
‫שלו וכלש המתרגם כגבר יחרנא חגורה‬
‫על ירכיה ונג״כלא לחליןממזיקיא ועלני‬
‫לאזלין בליליא כן הה גמרות כאשר הס‬
‫נאחזים נחרנ העליון מכח החרנ שהוא‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫שורשם הםע^לס מלחמה‬
‫ב ל ח ש׳ מוחין לקענות ל ג‬
‫‪0^111‬‬
‫פי'פסוק הנה מעתו זאעת״ק‬
‫?‬
‫השירים‬
‫לשונו כי על פ י דרכו והקדמותיו נרמון‬
‫איזה רמזים בפי כלס אחזי חרב ״ והכה‬
‫שם כתוב כי המוחי; דקחנות הס ל שמית‬
‫אלהיס וכל אתי יש נ ו ל ך צ י ר ו פ י י ו נ ר י ל ל‬
‫אל הגרון הס מתמעעין ל ל ך לבי א ל ה‬
‫ברית המוחין לקענות אל היתול לדא או‬
‫מתמפעין ואין שס רק חציים שהם סי ו ל ס‬
‫הנה מפתו שלשלמה ס־ בכורים סביב לה‬
‫ל^׳ אלו הס ם'אלהים מצי הגבורות ונקרא‬
‫לגיבורים וככר יועת איך המלכות היא‬
‫אחורי ז״א כנגד נה״י והלגשלה ניעת שלס‬
‫הם כנגלהיסוי יז א נמצא כיהלגבוריס‬
‫אלו הס כנגד מעתו שלשלמה והס מגמרי‬
‫ישראל ממש שהוא ז״א ד‪.‬כר\ ישראל ולא‬
‫יעקב והס גנוריס מסערא ליכורא ולא‬
‫מסעיא ימלומשס הס שומרים מעתשלמה‬
‫•‬
‫שהיא הנול ומאירים בה ל י כ‬
‫ולעי"} עור רמז כתיבת ישראל עם ל ש‬
‫שם וליל ו י ע כיהאלהים היורדים ל היסוד‬
‫אינם רק מגי מוחין כ׳ ההתפשסות למוחין‬
‫לקענות טיק לז״א הס נשארים במקומם כוי‬
‫ע״ש״ וזהו הרמו בתיבת ישראל שהוא‬
‫אותיות ל״י יא״ש לומר כי אלו ה ל גבורים‬
‫היורדים ליסוד הס מגמרי ל״י רא״ש שהם‬
‫בחייגימוחין שבראש יואיל מבחייהתקשסד‬
‫המוחי! בל׳ק •‬
‫‪,‬י‬
‫כתב שם כי א ל כ ניחין‬
‫יותר ונכנסין ברישא מ ו ל‬
‫ושם מתמעעין חציים ונשארים לי ואחי כך‬
‫יורייןאליסוד הנוקב' ומתעיבין עם הה‬
‫גמרות אשר שם ביסוד שלה ואז שם הם‬
‫חציים שהיו מתחלה בראש ןאינס ד ק ל ו‬
‫ו ל ס י ה כלש במ״א שהיסוד נ ל י״ה כל•‬
‫עול כ ת נ ש ס ו נ ל הפסוק•'פ וישב בדרוש‬
‫השרים כי כאשר יורלין המוחין לקענות על‬
‫היסוד י‪/‬״א הס עימיים שם על שיזיווג‬
‫ן״א בנוק' ויוצאים מהעןול וניתנים בבת•;‬
‫עפת‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫י‬
‫ג‬
‫משחת‬
‫שמן‬
‫עפת ?‪<1‬ג*יסז‪9‬הנ‪1‬ל כוי ע״ש‬
‫גי ולאי כ• זהו בח״ הל שנשארו‬
‫‪$1‬י״ן‬
‫גיסו ?הר*י הליכבד גילחו וניתנו ברישא‬
‫ומש? ?חמןגשו וידיו ביסולה וכיון‬
‫י נ ו ל אינו בבחינת זווג‬
‫מג?^נן הלי‬
‫^ מ נ י ^ ן ב ‪ :‬ס ו ? ה כבחי' זווג הם הל‬
‫מ ‪ = $‬י ‪ $‬אשד נש‪$‬רו ביסוד כגלליל‬
‫נהגה חר‪ $‬נקראת המקל כנויע בלימ‬
‫גזולראישנקרא היסולרן״אכלש במנת‬
‫הורים איש ליעהו וכיב בס ל ן והכי^איתא‬
‫^‪/‬והר תרומה ק ל ״ ל ל י ב אישכל״א איש‬
‫צי^ק לא איהו צ ליק מאריה לביתא כוילש‬
‫‪ ? ,‬ל י ן רמז כי איש עם הגי אותיות גי קל״י‬
‫שהוא ש‪,‬ם הי‪-‬סול ובל״ח ל ח״וג ל ב כלל‬
‫•״כ גמכ ג י בלעת ה נ ו ל יש הי גמרות גי*‬
‫נךלוהל*{ הס יזריות כיסויה ואחי כך‬
‫כשמ‪/‬לוזגיןנותן בה הזכר גס ה ל ל יחסיי'‬
‫ומתחברים עם ליק אשר ביסי ישלה י והנה‬
‫ק' וק״לכמניןיי״ךכיהיסויניחן בין שני‬
‫ר*ירכים ע״כ וכ״כ ביחוי געביה נא כאיצך‬
‫יימי ה‪|5‬וכבים ע״ש נמצא כי בעת הזווג‬
‫י ל י ן נקיא יסזלהנוקכא י י ך כי אז היא‬
‫מקבלת הק״ל דחסלים •‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫(‬
‫‪*101/0‬‬
‫נבוא למנת קכתוב כלם‬
‫אחזי חרב שנימובחיייחיית‬
‫וייייתהאלהיס ימוחין יקענות אל ה נ ו ל‬
‫ונלקמ{כי תיבת כלס אין לו שייכות דכיו]‬
‫ש א מ י ל ג ב י ר י ס כוי הול• ל והם אחזי חרב‬
‫אלא‪ .‬כי תיבת כלס הוא לרמוז ירייתס אל‬
‫מ מ ק ל כי אז מתמעעין ונעשים ל• • כי הנה‬
‫כל״ם הוא כגי ל ולי לרמוז כי מהל הנז'‬
‫הלי הם אחוי חרב שיורדים ונאחזים בחרב‬
‫שהיא הנול וכן אחזי עם י אותיות גי'‬
‫לי לומר בי מכלם ליס ׳המי כמספר אחזי‬
‫הוא שיוריין בחרב שהייהנול וכן ר ת כלם‬
‫א ״ ח ז י ל י כ ע״הגיישלשים לרמוז אל האמור‬
‫וקנה אליכ הןז יוןדיס אל יסוד‪ .‬לג‪+‬קנא‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬י‬
‫ק‪1‬ש‬
‫כמספר י*ה ‪91‬‬
‫ומתמעסיס )נשארים‬
‫נרמז כתיבות מלמיי מלחמת כי הנה ר־ית‬
‫הם מ״מ כמספר • ל ו י ולל! הם י״ה ואמצ ע‬
‫תיבות ל ל י ללי**' עם הל אותיות‪ .‬הס‬
‫כמספר נקלה ע״ה לרמוז כי ברירתם אל‬
‫יסיר הנקלה מתמעעין למסכר י״ה‬
‫ואחייב נבחי הזווג נותן היסוד דז״א בבה״*‬
‫נדפתהזווג הלי האתרים אשי נשארו ב‪1‬‬
‫ביסוד הנזק' • זייש איש חרבו על ירכו‬
‫כ ל ו ל איש ש ל ס היסול לז״א משפיע ונותן‬
‫לחרבו שהיא ה מ ל חרב ו שהוא ז״א * כי‬
‫ה נ ו ל נ ל חרב גלו כמלה חרב לה'מלאה‬
‫כוי ומה שנותן בה נימז בתיבת ל ל ר״ת‬
‫ל ו י ׳ ל ' שהם הלי האחרים אשר נשארו בו‬
‫ובאיזה מקום ובאיזהזמ; מתנם אליה על‬
‫;ה אמר ירכו שליס היסוד שלה מקר• ירך‬
‫כ• או‬
‫בזמן שמזלווג עמה ל שהוא זיא‬
‫היסוד שלה נקרא ירך כי אז משפיע בה‬
‫הל׳חשהס ל ל וגיס ל שביטלה כמספר‬
‫ע י ן ואז נותן נ ה היסוד נם יווהס הלאשר‬
‫נשארו בו ואם תאמר העיקרא למללשהזא‬
‫והעעמכז•‬
‫הס בבורים שהם סביב לה‬
‫לשמויאת מטת שלמה שהיא הנולמה צ‪,‬ירך‬
‫אל השמירה על זה אמי מפחל בלילות‬
‫ו ב ל ש בזוהר אח״מ ל ם מפחל בלילות הא‬
‫אוקמוה מפחדה יגהינם שהיא הקל ' שלא‬
‫ימאח‪/‬ובת‬
‫;‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫ירמוז ע ל ש בבמת ל ג ן‬
‫^]וך‬
‫)‪0‬‬
‫שלה ב• הנה בלש שליה‬
‫אנו אומרי' פסוקים אלו והמכה ביי להסלי'‬
‫בחי• חיסרון וי חפירות עליונות שננוקבא‬
‫כל אחד כלולה מעשר הם ננ־מח' ל ןה״גן‬
‫ה ל ג מ י ־ ס עצמם שכלם יחי;׳נמיות ע״ש‬
‫בל״ה וזה ל * מבתינו שאנו צריכין לתקן‬
‫אברי הנולבס<ל ל בבורים כמו שתקנת‬
‫ר ל ח אברי כלמרא נ ר ל ח תימת ללש •‬
‫אנו מכובים ב ל ש שליה בסול חרב‬
‫טוו‬
‫‪1‬‬
‫כפיות‬
‫ג‬
‫פי׳‬
‫השירים‬
‫שיר‬
‫פפיות שהוא שס ל ן שבנול אשרבהצעייר‬
‫כלהייהה״יןשבדבל ציוריה שהם י״י י״ו‬
‫גי ווי״ןתעלה בל אות הי גימעדיילנוהב'‬
‫ההי״ין האי הס ל פ מ״נ ו ל ה גי' ל ה •‬
‫ובןהביההי״ן אחרונות הס גי* ל ה הרי‬
‫וזהו פפיזת • ולכן‬
‫שני פעמים ל ה *‬
‫נקרא השם ל ן חרנ פפיות וליי זה חרב‬
‫פפיות נעשה מלחמה עם הקליפה להשמיד‬
‫להרוג ולאבל את בל הגופים הפמאים של‬
‫הקליפה • עול אנו מכונים בלש שע ה‬
‫להמשיך מיסוד יז״א ליסוד מ ו ל ע״ב קל״ם‬
‫צזהוא בגימעריייי״ו לעשות אותה כלי וגם‬
‫להמשיך הארה מהרי״ו העליון לאימא שהם‬
‫ג׳ סמלת ע״ב שהם גי' חרנ״ואל ג' מוחין‬
‫למק ואל יסור שלה ו ל י ההארה הנמשכת‬
‫מהחרב הכ‪ 7‬ג״כ להשמיל להרוג ולאנלאת‬
‫כל הגופים הפמאיס של הקליפה ככורע נ״ז‬
‫מכונת לש שע״ה ע ל ב ונע״ח ל לין ל י‬
‫נתנ כי בכל פעםש־שזווג בז״לצריךביאה‬
‫ראשונה לעשות אותה כלי מפני כי בכל‬
‫צילה מסתלק מסנה ההוא רוחא קימאה‬
‫ליתיב בה בעלה לעשותה כלי ופעם הדבר‬
‫כי הכלי החיצון דתלכות מתלבש נעשיה‬
‫ויורד ש‪ 0‬ומוכרח ש;ם תהיה סתול כתולה‬
‫ואיש לא ילעה מכחי החיצוני שלא יתאחזו‬
‫בה ותיעץלג״ע סתימיןובפיע בלילה כוי‬
‫עלב ־ ‪.‬‬
‫זי‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫נבוא אל הכונה הנה מפתו‬
‫ם^יצה‬
‫שהיא הנול שלשלמה שהוא‬
‫ז״א ל גנורים סביב לה שצריך להשלים הוי‬
‫סכימת שלה כל אחת בלולה מעשר וזה‬
‫נמשך אליהמגבורי ישראל מכה וסיבת‬
‫הגבורים שהס הצייקים של ישרי! אשר נכח‬
‫כונזם הס משלימים ומתקנים ‪.‬איבריה‬
‫בכונת הלש שע״ת ואז באותו זמן •אלו‬
‫הצייקים הס כלם אח‪/‬יחרב כי נאחזים‬
‫בחרב פפיות שהואשם ביין אשר בנוק׳ כי‬
‫גן סתם חרנ ליש שם ביין ?לש כספר ל ן‬
‫עא‬
‫ועל כן נא הרמז כ״ ל ת כלי״ם• אחן״י חרייב‬
‫הס ני״ם שה״ס הבוק' הנקרא י״ס והם בג״‬
‫ביין לרמגז אל החרב כפיות ששורו שס כיין‬
‫אחיזתם נחרב הנו הס מלמדי‬
‫ובכח‬
‫מלחמה להלחם עס הקליפה להשמיד להיוכ‬
‫את כל הגופים העמאים של הקליפה ולבן‬
‫מ ל ל י י מ ל ח ל ה ע ם האותיות והבולל הם‬
‫בגי' רנ״ח כמספר רומ״ח עם לי אותיות‬
‫‪ .‬כנולע כי בלששע״ה יש מלחמת ב מ ל ו !‬
‫בסול מגןאס יראה ורומח גם מלמרי מלחל‬
‫ע״ה גיירמ׳יח לרמח אל הלש אשר בה רמ״ח‬
‫׳ תיבות אשר בעת קריאתי היא שעת המלחמ‬
‫כ׳ אז איש חרכו על ירכו כל אימכנבויים‬
‫מבוץ להמשיך חיב״ו שהוא גימ' יי״ו ע״ב‬
‫קלים על ירכו שליס יסול הנול לעשותה‬
‫כליףלוע בי הכלי שבישול הנול ה״ס ‪0‬‬
‫סתומה במו שאנו מכוונייאותו בלש שליה‬
‫ב א ו ת ‪ 0‬ל ל ע ו ל • ועל ולכן בא הרמז כי‬
‫ר״ת ו ל ת א״יש ח רבו ע״ל י״רכו הס ב ג י ל‬
‫תל״א כמספר תיבות הו*א ‪ 0‬סו״ר הכלייי‬
‫ביסרל הנקלה גם רגלא רי״ו הס בגימל‬
‫ל ל א כמדע כי הרי״ו ל ס הרוחא לשניקן‬
‫בגווה לעשותה כלי ו א ל כ כל א י מהגבוריי‬
‫מבוץ להמשיך ל ר ב ו שהם סול הארת‬
‫היי״ו העלי! ן יג'שמות ל ב שבישול לאימא‬
‫על ירבו שליש יסוד הנול ?ליי הארה זו‬
‫הס מכונים להשמיד להרוג ולאבל את כל‬
‫הגופ״יהעוזאיישל הקלי״ימיש •רבו כנודע כי‬
‫כל הצדיקים הם מושישיס ביסוד הנוקבא‬
‫כי הרוחא ליהיבבה בעלה הוא שורש לכלם‬
‫נמצא שהוא שלכל אחר ואןןדוא״ת בשלל‬
‫המלחמה אשר עזשין בכל לילה ניחא אב‪3‬‬
‫הבונה להמשיך הרי״ו בכל לילה‬
‫לעש‪1‬תה כלי למאי כי הרי נביאה האי של‬
‫בריאת העולם כבר נתן בה הרוחא מעשיי‬
‫כל• על זה אמר מפחי בלילות כי מפחד‬
‫הקלי' בלילות שהיא יורדת לעשיה ביישלא‬
‫יאחןן בה חוזרת לבתי' כתולה שמסתלן‬
‫הכלי‬
‫‪43‬‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬ז‬
‫ג‬
‫שמן‬
‫משחת‬
‫י!נל• א־וצא ועל כן צ י י ן להושיבו אליה‬
‫מחי‪ {:‬נבל ל י ל ח ‪ 1‬ל י ל ה כ י ל ב ן אמר גלילות‬
‫ל^ון רב*‪ 0‬ולא צלילה‬
‫‪"*)#£^1‬‬
‫!ואל ׳ה ייממ מר׳יזל צילקוס‬
‫כלם אחןי חרב רוממות‬
‫‪ 5‬ל צגיזציזהינ צפיית נ י י ם מלמיי מלחמה‬
‫צ‪1‬ל כ{ יאמר נס&יצןלחמות הי איש חרבו‬
‫*‬
‫<גל ירכו לעשיית נהס מ‪£‬פצו כתיצ עייב‬
‫נ• ע ‪ 0‬האמור כוצא‪ 8‬מ נ י א י ת בי נ א ו‬
‫‪$‬למינו כ* היזיכ הצאמר צכתונ הוא אותו‬
‫ד‪.‬חינ פפיות העליע שסויו שס נ׳׳ןשננוק'‬
‫אשי נ צ מ ד ו הוא ח י נ פיפיות נ י על כןהמ‬
‫מלמיי מלחמה מכח ספר מלחמות הישהיא‬
‫הצוק' כ&״ש צ‪11‬הי נשלח יג״ו מאי כ ס פ י‬
‫אתר אית ליה לקנייה יאק' ס פ י רכל חילין‬
‫ו ג נ ז ר ן י ע נ י קנ״ה צההיא כןפר תליין כוי‬
‫יאיקו נ{ופא י י י ג י ן ־ ועל כן י״ת בספ״י‬
‫ללילסמות הי נגי׳נ״ןוגםא־שחי״הו שליגן‬
‫האית הרי״ו העליון אשר ממשבי; נ י ס ו י‬
‫ה‪$‬וי(' הנקרא י י נ ו <א׳ מכין כל ;ה לעשית‬
‫צה‪ $‬בקלי' מ‪£‬פט כתלנ ותאכל כל ןכר למו‬
‫ודוק אני["י‬
‫אנןריון עשי‪ .‬לו המ^ך ^ ן ל ^ מ ^ י‬
‫כס‪ 4‬רפידתו" והב‬
‫;‬
‫‪?£‬נ‪.*3‬‬
‫ך^ך!‬
‫‪$‬‬
‫•העלם י‬
‫גומל חסיים ־צוו פ ייכתב כי עתה‬
‫צכלסיס ג צ תתאין מ ל י למצד אבא נחג״ת‬
‫יז־יא וע״י ג״פ תתאין אלו שיח׳גת לו״א הים‬
‫המאירים וישבח בנ״הי לאימא אשר הם‬
‫כבר במקומם למעה ו״וצאין להאיר ולעסו'‬
‫כי מוחין אל רחל כי כבר הודעתיך כי רחל‬
‫נעשית מג״הי לאימא אבל אע״פ שכבר‬
‫נכנסו בתחלה כל גליי דאימא אינם יוצאי'‬
‫אל רחל עי שנכנסים נה״י' לאבא ולש הי‬
‫כחכמה יסי ארןע״כ ועיין בכלח שירחל‬
‫נלאה פיו בייוש הנגעים ושם כ ל ח שער‬
‫הירח ביחש אייע ל ח כתב שהנוקבא היא‬
‫ניבניתונתקנת פרצופה מ ל חסייס ובי‬
‫שלישים המגולים שיש כתלה דלא ומן ה ל‬
‫*בורו שיש כיסוי י ל א ‪,‬״ אתנס החסדים‬
‫‪ ,‬אעם מגי־ילין רק בכח״בשלה ושאר הגרלת‬
‫‪ .‬הנול מהיעת שלה ולמעה הם נגיליס ל י‬
‫הגבוח' וכוי עש״ב ובזוהר ויקהל יקצ״ז‬
‫גלב בל קיימא שעתא ירעותא קמי קב״ה‬
‫ליחלא רתיכא עצאון ברתיכאתתאהכלין‬
‫ך לא נפיק‬
‫‪,‬‬
‫ה<^נון ! ‪#‬פויר*ו עשר*‪,‬‬
‫מ מ ב ו י *יייןיגפן תונו• רזג*ף אהבו־־‪ .‬מגנור־ת‬
‫נש״ הכונו' ל״כ לעמילהבכונת‬
‫״‬
‫קרש‬
‫^‬
‫‪4‬‬
‫נפיק מההוא אתי עלאה לאקרישמיס כ ל‬
‫ומאי קאמר קחו מאתכם תרימה אתקינו‬
‫כולכון לסלקאעלייכו ולמי‪0‬ל עלייכו יקרא‬
‫לכרםייא קיייסא לסלקא לעילא כוי לסלקא‬
‫לההיא תרומיי‪/‬א לכרסייא קייללאתחברא‬
‫ננעלה להא מעחניתא לא אמחןייא למימי‬
‫לנעלה אלא נ א ע ו ן בתולת! עולימתהא‬
‫לייתון עמה־ומינרן לה על למהאת לבעלה‬
‫וכל כך למה למימי לאיגחנרא בכעלה כל‬
‫נייכ לנו איליך איכון ארבע משריין עלאין‬
‫לנכללא יילהויןכל שאר משריין יניאה‬
‫וכתב נסי‬
‫לסלקא לה לגני כעלה •‬
‫מ״מ נשם מוהרח״ז ו״להה בי י״נ הם נושאי‬
‫הכסא שהיא מלכות שהיא כסא עליהם ו ל‬
‫משריין הס איגמ״ן שהם העיקר מהי״ב‬
‫והשאר נכללין בהם והם מעלין אותה לגבי‬
‫נעלה כלי להזדווג וכבר ילוע מ״ש כ‪/‬והי‬
‫ויחי מ ל ה ל׳א ועי ב ל ח ככל אתר לבורא‬
‫רדיף בתר נ ו ל נאתער לגבה רחימותיוהכא‬
‫אשכחנא להיא"אתערת רחימותא ורדפה‬
‫אנתריה ואורחיה לעלמא דלית שבתא לנול‬
‫למרי‪9‬‬
‫נ‬
‫ג‬
‫שיר‬
‫פי‬
‫‪1‬‬
‫למרדן* בתריה ללכוראאלאמלה סתימא‬
‫היא כוי ליס הלשון לחאתערותא לרחימו‬
‫יב״י לגביקב״הנשמתהון יצייקיי' לתתא‬
‫גותערין לה י‪.‬גין לאיטן אתיין מספרא‬
‫מולכא מסערא ילבורא ואתעיותא לא‬
‫?ועי לנזקי מסטיא ייכורא ואתער לתימות'‬
‫אשתכח ייכורא אתער חביבו ורחימ<תא‬
‫לנוק וכיין נולאתקשרת ברחימותא לגבי‬
‫לכורא כהאי גוונא תיאובתאינוק' למשדי‬
‫מייןתתאין לקבל מיין עילאי! לאו איהו‬
‫והנה‬
‫אלא בנשמתהון יצייקייא ע״כ י‬
‫אפריון היא מלכות גמ״ש ב ל הפסוקים‬
‫‪,‬וכלי״תאיכה כי אימא חתאההיא בסול‬
‫אפריון •־ והכי איתא בזוהר תתמה קליז‬
‫ע״א אפריון יא היכלא ילתתא כויע״ש ושם‬
‫‪ ,‬ר מ ז כי אס תמלא תיבתאפריו]כזהאל״ןו‬
‫פייה י״יש ״"וי ו״ו נו״ן יעלה המילוי לבל‬
‫כמספר מלבות ע״ה המלך שלמה לחייל‬
‫מלך שהשלים שלו ובזוהר ג״כ אמרו מלכא‬
‫ישלמא ליליה ובהקימת לי״ת ביחש המקוה‬
‫כתב מלך שהשלום שלו היא בינה כי מלך‬
‫נ{תס היא מלכות ומלכא לשלמא ליליההיא‬
‫בינהעליונ' כוי ע״ש עצי נקרא נייה כ ל ש‬
‫ודרך רמז בי עצ י בגי‬
‫י‬
‫כסי מיין‬
‫נצ״ח והלל ע״ה לבנון נקרא אבא גנורע‬
‫מכ״מ ובזוהר האזינו רצ״ז ל א מאי לבנון‬
‫דא עין וימע כי עלן נקרא אבא ובן בזוהר‬
‫שמות ל״אליכאתי מלבטןמההוא עילונא‬
‫עילאה וכתב שם מוהרס״ו זל״תה • חלימה‬
‫עיין ב ל מ״מ עמוליס נקרא ב״ה כמ״ש כשי‬
‫מאמרי לשלי׳ פי־פקולי־מ' על עלמויובזוהר‬
‫בל מ כסף כקרא החסדים זהב נלהגבויות‬
‫כנויע בכ״מ גם בנות ירושלים כבר כתבנו‬
‫בפסוקים הקולמים משס הזוהר ויחי לף‬
‫ר ל ב כי הם נשמות הצליקים‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬י‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪£)]?0‬ך‬
‫ז‬
‫נבוא למנת הכתובייאפריו;‬
‫מלס‬
‫מלקות משהחלו עשה‬
‫השירים‬
‫עב‬
‫אותו או עשת לד שהוא ז״א המלך שלמה סלו‬
‫שהשלום שלו שהיא כינה והבונה בי אימא‬
‫תיקנה את המלכות שהיא אפייי! לד שהוא‬
‫ז״א כיי שתויווג עמו וכמללכי צל תיקון‬
‫והל הוא מנה״י לאימא • אמנסאע״פ כי‬
‫אימא היא המתקנת עליו אין אורות אימא‬
‫יוצאין לתקן אותה אס לא מעצי הלננון‬
‫כי‬
‫מכה עצי הלבנון שללם נה״י לאכא‬
‫כאשר נכנסין ה נ ל י יאבא בז״א אז מכחם‬
‫יכולים אורות צליי לאימא לצאת ולהאיר‬
‫ולתקן את הנולואע״פ שאמרנו צי‪.‬עצי הם‬
‫נ״ה • ולפי לברי הרב זל״הה הס ה נ ל י‬
‫לאבא הנה גס היסול בכלל בתיבת עצי‬
‫כי גס היסוי נקרא עץ כלש בזוהר תצוה‬
‫ק ל ו ליב היר לאצליק כוי ובגין כך‬
‫עץהלראיהו עץ לכל היורא יגופא ביה‬
‫תלייא ולא איהו עץ עושה פרי וליכ בספר‬
‫מיין ועול נרמז היסולבמלת עצי ב י א ס‬
‫תמלא תיבת עצי כזה עי"; צי״י יו״ד המלוי‬
‫לבל עילה בגייפ״ר כמספר יסרי עם היי‬
‫אוידו־נמלכיעצי הס ניה והוא ל צ צמ‪,‬ספ‬
‫נצ״ח והלל עם הכולל ובמילוי הלילל‬
‫בתיבת עצי נרמז היסוי כי כן היסול הוא‬
‫בלול בין נצח והוד נמצא כי עצי כולל נליי‬
‫ועתה מפרש איך היה הירקון של בחינת‬
‫אפייוןשהיא הניל לזה אמר ׳עמודיו עשה‬
‫כסף כי הנה אמרנו כי בנין ותיקון פרצוף‬
‫הנול הוא מלחסליס וליש למנייה לז״א‬
‫המגולים ומהה' גבורות אשר ביסול לז״א‬
‫כי כחייב שלה נגרלים על ייי;החסיי'ומהיע‬
‫שלה ולמשה ע*יי הגבורות וזהו עמוייו עשה‬
‫עמויי ף שליס נ״ה יז״א הנקרא ל וגם ך‬
‫רומז אל תית לזי׳אכי גס הוא נקרא ן ׳‬
‫כנולענמצא עמגיין רומז אל תנ״ה לז״א‬
‫עשה כסף עשה אותם כבחינת כסף שהם‬
‫החסייס אשר בהם הס ממלים ולכן בא‬
‫הרמז ע‪• 5‬צכו‪-‬ן כי עשייה ע״ה הוא כמספר‬
‫י‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫תיבות ר‪.‬לה סו״רחסלילס מגולי״ם ועל‬
‫ילם‬
‫ג‬
‫ג• שמן נ !*חת‬
‫״ים משה צ ל ף תיקן כ ל נ ינוקיהרמיזיס‬
‫ככסף כי אות כ ׳ ה י א כ ל ר ו ל ף הס בגי'‬
‫רעייתו זהנ‬
‫?"מ כמספר חכלה גילה‬
‫יפילהו שלש התפשעות היסוי ללא רפילת‬
‫‪'1‬שהוא היסולהנקריןיזהב כי שם יוריות‬
‫הגמרות הנקרא זהנ ועל ילם נתקן רפילת‬
‫ל שהוא התפשעות לק לנוקנא ליי זהכ‬
‫שלש הגבורות אשר ביסול מרכנו ארגמ״ן‬
‫הס המלכים אשר היא רמבת עליהם והם‬
‫מעלין אותה לאתחנרא ננעלה כ ל ש לעיל‬
‫בלומר כי כל זה התיקון אשר עשתיהבינה‬
‫אלהנזקבא הוא בלי שתהיה חככת על‬
‫אממ״ן ויעלו אותה לאתחנרא ננעלה כי‬
‫!י•! לתועלת כעלי וגס כי תוכו רצוףאהנה‬
‫בלומר כי אפריון האמור שקיא הנוקכא‬
‫•נהיו! שנתקן תוכו רצוף מחמימזי אש גחלי‬
‫התאוה כל בך על שהוא מעורר אה אהנה‬
‫שלש הזזונ וא״ת ואיך היא מעוררת סוד‬
‫הזווג והרי לאו אורחיה לעלמא הבי ללית‬
‫שבחא לנוקנא לתייף בתריה ללכורא וכמו‬
‫שהקשו כזוהר ויחי • לזת נאכמתר״ן‬
‫מננות ירושלים שהם נשמות הצדיקים כלל‬
‫כ י זה שהיא מעוררת‪.‬את א הנה שהם סול‬
‫מזווג הוא מצל נשמות הצדיקים העולים‬
‫בתוכה נסגל לין והם נאים מסער' ללכנרא‬
‫נמצא כי ההתעוררות הוא מצדו‬
‫והנה‬
‫כזוהר פישת תרומת דקכ״ז ל א‬
‫פתח ר״ש ואמר אפריון עשת לו‬
‫בו״ אפריוןלא היכלדלתתא • פי' מלכות‬
‫בגוונא להיכלא עלאה ‪ -‬פי' נינה כי כמו‬
‫שהכינה היא היכל לאנא כן המלכות היא‬
‫היכל ללא • וקנייה פי' לא • קרא ליה‬
‫גנתא לעין וכתנ שם מוהחלו לל ל ב יסור‬
‫לנוקנא • לאיהו נסע ליה להנאתא וכסופא‬
‫ייליה י פי' ננחינת הזווג • לאשמעשעא‬
‫כיהגואינון נשמתיןדצדיקייא לתמן כולהו‬
‫קיימי ורשימין י פ״'נ׳ נשמות קצדקיעולין‬
‫קרש‬
‫שס בסול לין כוי ואימן יהני זגטלייהני‬
‫ריחאפיי• מין‪ -.‬מאינוןמונלץלכשיאן‬
‫למשתדלינהו בהאי עלמא • פיחשכי כלי‬
‫מעשים המכים שלהק ממלין היין נניקבא‬
‫ונעלי מההוא ריחא דאשיןאר ביה בגנתא •‬
‫כיחש שהצדיקים לוקחים הארה מהמייל‬
‫אשר ביתנין ניסור הנוקבא כל״א כריח שלה‬
‫אשר נרכן הי• פירוש כריח שיה שהיא חנוק'‬
‫אשר נרכו ר\ שהוא לא שנותן נה מייל •‬
‫עשה לו המלן שלמה לו לגרמיה ואי תימא‬
‫הא נשמחין לצליקייא משהעשען ניה נאת‬
‫אמרת עשה לו הכי הוא ולאי בגין יהאי‬
‫אפריוןוכל־אימן נשמתין יצריקייא כלהו‬
‫קיימי לאשתעמעא בהנ קנייה• פירוש כי‬
‫אעיקרא מה שעלו הנשמות שס הוא כלי‬
‫שישתעשע קב״ה שהוא לא כי ד‪ 0‬ע‪1‬ל!ת‬
‫שם להעלות מיין ועל יל• זה נא השעשוע‬
‫שליש מחג נמצא כי אפרץןשילמ הנ‪?1‬נא‬
‫והנשמות אשי עלו שם הכל כיי שישתעשע‬
‫קנ״ה נמצא שאפריון עשאו לו לעצמו דוקא‬
‫אלא שאח״כ ג‪ 0‬הנשמות משתעשעות מהאר‬
‫ה ל י שמקבלות מכיון שהם הגורמי' ירילרס‬
‫כמלךשלמה מלכא לשלמא ייליה ולא אי הו‬
‫מלכא עילאה • פירוש לא • המלך‪.‬סתם לא‬
‫מצכאמשיחא • פירוש מלכות ולש יא עלמא‬
‫ליכורא ולא עלמא לנ‪1‬קנא * מעצי הלבנון‬
‫אימן אילני{ מ‪1‬יען ועקר לון ק ל ה ושתיל‬
‫לון נאתראחרא • פיחש הםהו״ק שכתחלה‬
‫נשבלו ונעקרו ממקומם נאח׳יכ נתקנו ונשתכ'‬
‫מקומם כנודע כ• נתחלה היו זו ל ג זו‬
‫ואחייב נתקנו נסור קוים וידוע כי תירןנס‬
‫היה ליי שם ל ה החיש גס •רוע כי הנחי'‬
‫ל ל ה החלש הם נמשכין ללא מצי אנא‬
‫ולש ואילין‬
‫ואבא נקילנמן כמלל •‬
‫אקרוןאר‪/‬י לנכון כל״א ארזי לנכון אשר‬
‫נפע פי' כי אריי לגמן נקרא הספירות‬
‫לאכאכליש נספר לין והלק דלא כיון‬
‫ק?תק?ו ע ) ידם נ ל על שמס • ולא‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫אתנני‬
‫ג פי•‬
‫ר!ש״רים‬
‫שיר‬
‫איזמי האי אפיריון ולאאשתבלל אלא נהו‬
‫ציי שאחר אשרנתיןמ הו*ק' ז׳יאהם תקעו‬
‫את המלכות שה״ס'אפריןן מ ו ל ע כי כל‬
‫תיקון הנגקבא הוא מתלהי של ז־ א • ולפי‬
‫האמור שיעור הכתוב כך אפריון שהוא‬
‫״בחינת המקבא עשה לו תיקנו לו לעצמו‬
‫המלך שלמה שהוא ‪"/‬א שתיק! את המקנא‬
‫כלי שתהיה לוי לעצמו וממה היתה תיקונו‬
‫של אסריון לזה אמר מעצי'הלכנו! מצי‬
‫הלק ללא שצתקנו על ייי הלבנון שהוא‬
‫אכא מצל שסמ״ה החלש ולכן ר״ת מיעצי‬
‫הלנמןהוא צלה ומהם תיק! אתאפריון •‬
‫ובזה נבוא לפרש עמוליו'עשה כסף כל כי‬
‫בא לפרש בפרטית איך היהנחייהתיקוןשל‬
‫אפייון ומה הוא עני! עשה לו שעשת אותו‬
‫לעצמו ״ וז״ש עמוליו עשה כיןףי ריש‬
‫ללקיקלהול״ל עמולי*עסאם כסףכי עשה‬
‫כסף משמע כי כלי עמוליו עשה כסף ולא‬
‫שעשה את העמוליס כסף אלא שתכונה‬
‫היא כי גל• עמול*! שהם תלה שלו כמש״ל‬
‫עשי‪ .‬כסף שתיקן כח״צ יבוק* הרמ?זי נכסף‬
‫כמש״ל ז‪1‬א'כי כנה אותם כלבון כסף לרמוז‬
‫כי התיקון שמתקני'תלה לז״א נכח״נ למק'‬
‫הוא נכח נחיניהחסדי המגולי' אשר נהם‬
‫הנקינםף גבן ע״י רפילתזזהב שילס רפילי‬
‫ן המפשעות היסול הנקרא)* א‪£‬ר נ ו זהב‬
‫‪,‬שהם' הגממיתיקון לפיל ל־ שהוא התםשפל‬
‫הלקימקנא ע"? זהנ שהם הגמרות כי על‬
‫י י ‪ 0‬נתקנין הלק שלה כמש״ל מרכבו‬
‫ארגכל! שהם המלאכים אשר היא ר*כנת‬
‫עליהם ומעלי! אותה לאתחברא בבעלה‬
‫נס)י הוווג אשר זהו האמור בתחלה עשה‬
‫לו שעשאו לעצמו להיו' נתוכו להכנס בתוכו‬
‫נשוי הזווג • ולש תוכו והטעם רצוף‬
‫אהבה כלומר כ• הוא רצוף אהיה ולכן‬
‫עשאו לעצמו ליכנס כתוכו להנאתי ובסיפא‬
‫ליליה לאשתעשעא ניה אשר זהו לניית‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫האהנק ןא״ת ואיך אמרת שעשאו לן לעצמו‬
‫עג‬
‫והלוא גם נשמות הצדיקים עולו' שם ביסול‬
‫המקנא שער המלך ומלש זה השער לה‬
‫צדיקים ינואו נו וגם הס משתעשעות שם‬
‫וכמו שהקשו מוהר * ועל זה נא כמתי־ן‬
‫מי הזוהר ולש מבמת ירושלים כלומר כי‬
‫־העיקר השעשוע שלוהוא סכנות ירושלים‬
‫שהם כשמות הצדיקים בי הם עולות שם‬
‫ניסור המקנא לעורר מ"; ועל ידי זה נ א‬
‫השעשוע שלו סוי הזווג• נמצא שגס מה‬
‫שעולי! נשמות הצדיקים שס הוא כדי‬
‫שישתעשע הוא עס האפר*!! אשר עשת ל‪1‬‬
‫לעצמו המלך שלמת אלא נ י גם נשמות‬
‫הצדיקים כיון שהם הגורמים השעשוע‬
‫אליו הכה שכרם אתם להשתעשע גס הם‬
‫שם מתארת המייל אשר משפיע המלך שלמה‬
‫נאפיריון שהיא המקנא •‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫פי הלנריס האלה אפשר לפרש‬
‫מאמי הפסיקתא הונאה כילקום‬
‫י‬
‫ל״א אסריון עשה לו זו בריאת עולם מעצי‬
‫הלבנון זה בית המקיש כל״א אל אלהים ה‬
‫לנר ו״קיא א י ז מציון מכלל יופי עמוייו‬
‫עשה כסף אלו ההרים שהם עומדים על‬
‫האר־ןצעמולים רפייתו זהב זה הרקיע‬
‫שהואעללושל עולם מיכנו ארגמ״ן *ת‬
‫כסא הכבוי תוכו רצוף אהגה אלו האנית‬
‫י״אאלו‬
‫שנאמר זרע אביהם אוהבי־•‬
‫כפש!ת הצדיקים וכן הוא אומר להנחיל‬
‫כי ראו* להבין כי‬
‫״‬
‫אוהבי •ש ע״כ‬
‫כיון שאפריון ירשוהו על רמז בריא* העולם‬
‫א״כ מה שייכות‪,‬יש לומר מעצי הלבנון יה‬
‫'בית המקלש למשמע כי בריאתי העולם‬
‫היתה מהבית המקיש ועניאומיו אחר כך‬
‫עמודיו עשת כסף אלו ההרים כ‪ !1‬שחזד‬
‫ללרשת בריאת העולם ואם כן למה הפסיק‬
‫בנתייס בנה״מק ועור אומרו אח״כ מרכבו‬
‫ארגמן זה כסא הכבוי למשמ' שכסאיהכבןל‬
‫ננרא אחר בריאת העולם ו ז ז אינו‬
‫ע*‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫שמן‬
‫נ‬
‫משחת‬
‫צי כסא הכמל נברא מקודם ומלש בזוהר‬
‫צי ללל ע״ש גס להבין מה שייכות יש אל‬
‫האבות עם בריאת העולם • גם יש ללקלק‬
‫אומרו אלו נפשות הצדיקים להללל אלו‬
‫הצדיקים אמנם גלפ דרכנו יובן הכל על‬
‫נבון שאין כונתם לל על בריאת עולם‬
‫זה התחתון רק לצל עלאה בריאת עולם‬
‫העליון מלכות הנקרא עילק כנולע מ ל מ‬
‫כסיל מן העולם ועל העולם • וכשער מ'‬
‫ישב״י מי שאו מרום עיניכם על כלש רבי‬
‫ואלעזל שתיקה לילי בבא מקישא לעילא‬
‫ובנא מק ישא לתתא כתב בנא מקדשי לעילא‬
‫היא בינה מקיש עליוןבהתלבשיבתיח בלק‬
‫כוי ל ש ג‪ 0‬הרים נקר הלק ללא בלש‬
‫כלי״ת לדוש המקילה רקיע נקיא היסוד‬
‫כ ל ש בשער הכינות לרו ש ללערכית ובלימ‬
‫גס ירוע כי כסא הוא הבריאה בראש‬
‫עולם הבריאה כ ק ל י שבה כלש בל הכו נוי‬
‫ריש שער הקיישין ומלאכים אלו הנרמזים‬
‫בארגלן סולםש© להעלות את המלבות‬
‫כמש״ל ‪5‬שם הזוהר ויקהל‬
‫נבוא לכונת החלת המאמר‬
‫ן א ל ב נפרש ס י ו ל אפריון‬
‫ןה בריאת עולם כי אהייון האמור הבונה‬
‫היא על תיקון המלכות הנקרא עולם כאשר‬
‫נתקנה בתחלת בריאת העולם ועל ירי מה‬
‫היתה תיקונה על זה אמר מעצי הלבנון זה‬
‫בית המקיש שלם התפשטות אימא בתוך‬
‫ל א שנעשה הלא כמו בחיי בית אל בחינת‬
‫מקיש שהיא אימא ימכח זה נברא העולם‬
‫שהיא המלכות כמ״סל הי כל תיקון וכנין‬
‫המלכות הוא מבחינת האורזת של אימא‬
‫*ובתוך‪.‬לא * והנה ילוע כי נאשר אימא‬
‫נכנסת בתוך לא היםול שלה מסתיים בחזה‬
‫ד ל א כ י ל ס ע ס ז ה שס באחורי לא מכוון‬
‫‪,‬‬
‫‪*101*0‬‬
‫במקו* אשר נסתיים בפני לא חיסול דאימא‬
‫מתחיל הנניןשל הנוקבא כי משם ולמטה‬
‫האורות מגולים נ'ייימן החלג כיסוי ללא‬
‫קרש‬
‫ואחיות האורות וויצאות אל רחל י י ן‬
‫והנה יופי הוא‬
‫שם מאחורי החזה ללא‬
‫מצלהחסלים כ ל ש בשער הבומת ידוש‬
‫שינו• התפלות וגש הפסוקים ובלי״תלפ‬
‫מציון מכלל •ופי ע״ש ובלי״ת ויצא כתב‬
‫כי רחל היא •פת מראה מצד הגמרות‬
‫שמאיריןכה כו ע״ש הרי כי יופי הואג״ה‬
‫מצי הגבורות ז ש כלא אל אלהים הי יבר‬
‫ויקרא ארץ מציון מכלל יופי כלומר כי‬
‫כאשר הגיע התפשטות המקיש שהיא אימא‬
‫עד אל שהוא חשל אלהיס גמרה ל ל ת‬
‫ש<לס חולת י ר א אשר שם מסתיים היםול‬
‫של אימא אז י נ ר ויקרא ארץ אז היה שס‬
‫גילוי האורות נמו הדבור המגלה לברים‬
‫הסתומים ויקרא איץ כי משם מתחיל בנין‬
‫קריאת הנוןבאוזה היה ע״י מציון שה״מ‬
‫היסוד מכלל יופי שהוא כלול מן החו״גכי‬
‫סיוס היסוד לאימא בחזה גורס יריית‬
‫החלג כיסוי ואליכ חוזרות האורות לצאת‬
‫מאחורי החזה כנגי המקויאשר סס נסתיים‬
‫היסוד של אימא ימצא כי כללות תקון‬
‫המלכות שהיא אפרי! ן הלא מצל אימא‬
‫שגתפשםה בלא וגם שנסתיים היסול‬
‫שלה בחזה ללא ועתה מפרש התיקון‬
‫איך היה ולש עמוליועשה כסף אלו ההרים‬
‫כוי כי הנה ילוע כי כל בנין המלכות הוא‬
‫מנילי ללא כי קו ימין חלין שלה הם כעשי'‬
‫מנצח ללא וקו שמאל בג״ה שלה הס נעשים‬
‫מהול ללא וי״ת שלה מיסול ללא ולפי‬
‫שהרים נקי כלהלקלכןאמרשהה עומיים‬
‫על הארץ כעמודייכלגמרביהרים האמורי'‬
‫ברמז עמודיו הם אותם שהם עומיים אשר‬
‫בהם בחיי העמידה שהם הלה בהייהרגליס‬
‫והס עומרים על האיץ שהיא הנולכעמולי י‬
‫כי כן מעמול הנצח געד‪.‬הקו ימין שלה‬
‫ומעמול ההול נעשה קו שמאל שלה ונמצא‬
‫כי גלי נ״ה ללא נתקנו בפר&וימלןובג״ה‬
‫לנ!? הנקרא אפריןן ויען כ• שם בלה‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫יו‬
‫‪1‬‬
‫ב‬
‫החסדים‬
‫ג‬
‫פי׳‬
‫שיר‬
‫החסדים ממל״ לכן אמר עשה כסףרפייתז‬
‫זהנ זה הרקיע שלח היסוד ילא אשר שם‬
‫יוררית הגמרות הנל זהנ וממנו נעשה‬
‫היעתוהילת שנת וייוע נ י היעתהוא‬
‫נימת הלק וגס הלת הוא כללות הלק וכל‬
‫‪,‬הגללתהניקנא הוא כלי ההיגנוחת שליה‬
‫המיסהמגלילי! אתהאילן והס עולות‬
‫!מגלילות על הכתר שנה מלש ננלח שער‬
‫מיקי ן הניקבא ל ה א״כ נמצא שהיסוד ללא‬
‫עס הה'גניחת אשר נו אשר ממניניתנין‬
‫כרעת של המלכות הוא המתקן כללות‬
‫המלכות ולש שהוא עללו של עולם שהיא‬
‫המלכות כי כמו שהרקיע עושה צל על‬
‫כללות העולם כן היתול מתקן כללו' המלכןי‬
‫נמצא כי גלי נילי ללא נתקנו נפרעות כל‬
‫הנחי' של המלכות ואנלפשנתחלה פירשנו‬
‫מציוןתכלליופיעל שהיסורכלול מהחלג‬
‫היןרלות שם וכאן אין אנו מזכיריןרקאת‬
‫הגמרות אשר נו יל‪1‬ע הוא כי יחי׳החסיי'‬
‫אל היסוד הוא כלי למתק את הגב ו י ל קולי‬
‫נתינתם אל הנול נמצא כי העיקר מהיסוד‬
‫לנחי' הנול אינו אלא הגנורות אשר הם נ ו‬
‫מרכבו ארמלן זה כסא הכבוד לומי כי‬
‫מלאכים אלו הרמוזים נאיגמ״ן אשר הס‬
‫מרכבה למלכות לא שהם באציירק מבחינת‬
‫כסא הכנול שהוא ראש הבריאה כי שס‬
‫מקומם תוכו רצוףאהנה אלו האמת •‬
‫העני! ע ל ש נע״ח שער הארות לון פרק‬
‫ל ובשער הירח פרק שליש• על כלש‬
‫בזוהר וילך נארחפרוה שיים כי ברחם‬
‫הנןקנא נרשמו כל הל קוין שהם חג״ת וזה‬
‫נמשךאליהמאורות העליונים שהם חגית של‬
‫ולס חפרוה שרים שילה‬
‫*‬
‫אימא‬
‫יסוד שנה המעלה ל ן הנקרא באר והוא‬
‫עשוי בחפירה ולא טלם כיסוי הזבד רק‬
‫בחפירה שקוע כדי לקכלשם עיפת הזרע‬
‫בתוכו ינטשה ע י השרים וה<דיב״ם שהם‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫‪*).‬אגנת ‪1‬י מהידס העלץנים שהם חלת‬
‫ער‬
‫השירים‬
‫נעשה ו‪/‬הו סול מקיש איני כוננו ידיך פי‬
‫הכוננות של המלכות הנה נכי! יסוד שלז‬
‫שהוא עיקר כוננותה נעשה על ייי הילמו‬
‫העליונים חלת לאימא ועליהם נ א ל כרוה‬
‫ולש‬
‫נייני העם אילין אכהן כוי ע״ש י‬
‫ב&מךבי‬
‫תוכו רצוף אהבה אלו האמת‬
‫כלי שיהיה היסול שלה שקוע ביי לקבל‬
‫בתוכו ולש תוכו נעשה רצוף אהבה כלומר‬
‫נעשה רצוף ס י ו ר כ כ ל ש ר ל י ל ל י כ י כסיר‬
‫ונתקן כלי אהגה שהם האמת חגית לאימא‬
‫כי הם אשר כוננו אותו שיהיה סיור להיות‬
‫בתיי באר וענין ;כירת הכתונ עתה עכי]‬
‫תיקון היסוי רכוקבא הוא מניין שה‪/‬ביר‬
‫תיקון ובנין הספירות שלה ליי לא * וילוע‬
‫כי היסולשלהאיןל! ליסמך בלא כי כבר‬
‫היסול ללא נסתיים בת״ת שלה כ ל ש שם‬
‫בש הירח על כ; הזכיר עתה תיקון יסויה‬
‫על ילי האבות חלת לאימא כי נזה נשלם‬
‫האפריון •‬
‫‪,‬‬
‫אמנם‬
‫הי״א לא ס״ל הבי והעני!‬
‫טנלש שם ב הלח שיהארל‬
‫ל ו ן ולל והנה אחר שנתקן כל תיקון זה‬
‫ניסוי סבת שהוא החפירה והכריה הנןי‬
‫אחר זה נכנסין בה גייר שהם המוחי! שלה‬
‫הנעש־ן מגילי ללא כנויע ואלו נרמזו‬
‫כאומרו במחוקק יא יסוד במשעמתם יא‬
‫ל ה ואז היא ראויה להזלווג עמו ל נ ס בל‬
‫נמצא כי אחר התיקו! ייסול שלה ע״י אימא‬
‫היא נתקנתבקבלת המוחי; שלה גלי ל א‬
‫וללכ כיו! שבכאן הכתיב במהשאמרמעצי‬
‫הלבנון הזכיר התיקון שלה כלי אימא ואחר‬
‫כך אמר עמוליו כו שהוא התיקון שלה ע״י‬
‫לא א״כ אין הסברא נותנת לומר בי מ״ש‬
‫תיקון‬
‫עתה תוכו רצוף אהבה הוא בחי׳‬
‫חיסור שלה על ילי אימא כי במה שהזכיר‬
‫תחילה בחייהתיקון שלה ע ״ אימא באומרו‬
‫מעצי הלבנון שם נכלל כל בחי׳ התיקון‬
‫מצה ועל היסוד שלה ל י י אימא וכ! כאשר‬
‫אח"?‬
‫ג‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫?חח ?•רש‬
‫‪8‬ולה הןביר תיקוני ליי כ ל י ללא שם נכלל‬
‫ב\ תיקונה עד המוחין שנה כי ה נ ל י ללא‬
‫הם המתקדם אותה והס הנעשים לה נסוד‬
‫מוחין על שתקיה ראוי' אל הזווג ולכן תוכו‬
‫דצגף אהבה הגא רמז אל לנר הגורס אל‬
‫הזונ‪, 4‬אשר זהו מה שחסר עתה בי נ נ ר‬
‫היא ראויה אל הזווג ועל כן אמראלו נפשות‬
‫הציידים שהם עולות נתוכו נתיך היסוד‬
‫שלה נסור לין וגורמים שיהיה רצוף אהנה‬
‫בי רצוף לשו; גחלים ככלשהראנ״ט ללהה‬
‫וממינת העולין כתוכו שהס הנפשות הוא‬
‫רצוף מחמימות גחלי אש האהכה והנתונ‬
‫עצמו מפרש מפני מי הוא רצוף ואמר‬
‫מננות ירושלים שהם נפשות הצדיקים‬
‫) נ ( ‪ -‬א ו יאמר אפריון‪.‬עשת לו המלך‬
‫שלמה כי מדני בזמן בית המקדש‬
‫ג י הנה ידוע כי נזמן נילמקעלו ל ו ן‬
‫נמקום אוא״י ולא היה פירוד ניניהם כי‬
‫תמיר היו פנ״פ ולא פסיק זווגייהו כ ל ש‬
‫כ ל עולת תמיד ל״ח והנה עליית לא נאבא‬
‫יש כה נחינות כי לפעמים עולין הג״ר שלו‬
‫כנ״הי לאבא והו״תשלו שהם חלת נה״י‬
‫נשארים במקום חללחלתשלו כמו נלחש‬
‫לשחרית לשבת ולפעמים עולין ח ל ד חגית‬
‫שלו נ ח ל ת נ ל י ש ל אבאונ"י;י שלו נשארים‬
‫כמקום החלל שלו כמו נחזר׳ שחרית ישנת‬
‫ולפעמ‪:‬ם כל י״ס שלו־ עולות נ * ל של‬
‫אכא כמו נמוסף שנת וכאשר אנו אומרים‬
‫ג י מ מ ן י כ ל מ ק עלו ל ו ן נמקוסאלאי הוא‬
‫ככחייזוכמו מוסף שנת כי לא עלה נל‬
‫גחי' פרצוף שלו נמקים אנא יהנ‪4‬ק' עלתה‬
‫כמקום אימא ותמיל היו ננחי' זו אפילו‬
‫כימי החול כ ל ש נע״ח שי מעוע הירח ל נ‬
‫גלשונפ״ג נמהיורא נתרא ודיקהישנשכי‬
‫שם נ י נ מ ו ס ף שנת של עתה זלן הס נח׳׳‬
‫הל ללינפ ונפ״נ כתנ כי נזמן נילמק אפיי‬
‫גחול היו כנסי הו׳ ר ל נ פ י נמציןבי‬
‫י‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫מוסף שנת של עתה הוא כמו ימי החו‪5‬‬
‫לנזמן בילמק • וכבר כתבנו כי ב‪,‬ת)םף‬
‫שנת של עתהעולין זו״ן נמק‪,‬גםאו"אי<דכ‬
‫גס נימי החול יזמן בילמק תמיד היו זו״ן‬
‫נמקים אלאי • והנה אפריון כתב נסי מיין‬
‫כי כן נקי אלא׳ עלאין ו ל ק ק ל ד ק ל א‬
‫עס ני כוללין גי* אפריון כ• קפ״ר אחוריים‬
‫לנלנ דאנא ן ק ל א פנים לאהיייה לאימא‬
‫ומוהר ניאשית לנ״ע ע א אמיו עסה לו‬
‫לגרמיה שהבונה לעצמו שהוא טצמו נטשה‬
‫נח• אפריון והנה לבנון נקי אבא עלאה‬
‫ל״נ נתינות חכמה וכלן נ ל אימא עלאה {'‬
‫שערי בינה כ ל ש בסי מ"! • נמצא כי לבנון‬
‫הוא שם בולל לאו״אי ועיין ב ל ח שי רחל‬
‫ולאה פ״ג מ״ש‪.‬שם מןס מוהר״חו זל״הה •‬
‫והנה אנא סויג שם כלב והוא נגי* חסד‬
‫וחסד הוא כסף ע״ד שכתב נע״ח ש'א״א‬
‫פ״ה בסולת שקל כסף ע״ש • נמצא כי‬
‫כסף רומז אל אנא וכן משמט מ ל ש שם‬
‫מוהרח״ו לל בשי רחל ולאה פ״ג זהב נקראת‬
‫אימא כ ל ש בשי מי ר ‪ 5‬ל י סוף מ הנצנים‬
‫שזהב נלאימא טלאה וכן ככ״מ רפייתו פי*‬
‫רש"׳ לל משכנו וילוט כ׳ משכנ נקי הניקבא‬
‫והנה למלל נשם ס׳ ל } כי אפריוןנלא״יאי‬
‫לפי ל ש ר ל י לל כי אפריון הוא חופה ׳ש‬
‫סמך לדבריו ‪ .‬מ ל ש בעיית ש* מיין פ״א כי‬
‫לנריאתאי״הרהעלו א״ואי את ל ו ן בהיכל‬
‫שלהס וזה ההיכל לא״ואי היה בחיי החופה‬
‫של ל ו ן חתן וכלה כוי ע״ש כי אף שטלייה זו‬
‫היתה לנח׳'זווג א ל א נקוע מיהאכישייך‬
‫מטתהננוא‬
‫להקרא חופה אל א״ואי •‬
‫לכובת הכתוב אשריו; עשה לו המלך שלמה כי‬
‫נזמ; ב״המק כי אז נאתר שיר השירים המלך‬
‫שלמה שהוא לא עשה לו לגימיה לטצמו‬
‫נחייאפריון כי איהו גופיה נעשה בחינת‬
‫אפריוןומי הוא נחי'זה אפריוןכי הרי גס‬
‫הנוקנא כ ל אפריוןכמלל לזה אמרמטצי‬
‫הצננוןשהם א״ואי הגל לננון כי המלך‬
‫יו‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ל‬
‫שלמה‬
‫ג‬
‫־ השירים‬
‫שיר‬
‫• שלמה נתעלה ונעשה •בנח•' אפריון שלס‬
‫א״וא• כי עלה למקומם ולפי שיש נחיישונות‬
‫כעליית ז״א בלואי כמלל לכך מפרש עתה‬
‫באיזו כחיי היתה העלייה של־ אוחו זמןוגס‬
‫לומר כי בעלייתו שם לא שהוא לביו עלה כי‬
‫גס המקנא עלתה בעלייתו של נעל • כי‬
‫כזהג״כ יוכן למה בפסוק נקוים אמרמטתו‬
‫שלשלמה ובפסוק זה אמר המלך שלמה ל ש‬
‫עמוייו עשה כסף כלומר כי זה שאמרנו כי‬
‫נעשה בחי אפריון דהיינו שעלה במקום‬
‫ליואי עלייה זו היתה כבמי' כי אפייעמודיו‬
‫ישלש נ״ה שלו שהם סיום פרצופו עשה כסף‬
‫שלס אבא כי עלה כל פרצופו כמקום אבא‬
‫ואז רפידתו משכבו שה״ס הנוקכא זהב סוד‬
‫אימא כי גס היא עלתה במקום אימא כי‬
‫זהו הנרמז באומרינו‪.‬המלך שלמת לרמוזאל‬
‫ז״ון כי המלך סוי הנוקנא ושלמה ל ס זיא‬
‫כי י שניהם נעשו לחייאפריוןכי עלו במקום‬
‫א״ואי וגס נרמז עלייתה בר ח ו ל ת ל ל מ ה‬
‫מ״עצי ללכגון נ י ר״ת הוא שלה ו ל ח ינ״ה‬
‫כמסער אי״כ• סור הנוקגא והמנה כי בבחי'‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬ז‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫נעת הזווג אגצ ב‪/‬מן כ״המק מתמיד הס‬
‫באחיותא ולא מתפרשן אין צודך ׳‪ 1‬המלאכי'‬
‫שיעלו אותה כי כנר ה״א עלתה והמיר הי‪-‬א‬
‫יושבת נחיק יורה רק כי במקיכ מ י נ נ ו‬
‫ארגמן מה שצריך עתה הוא תיכו‪.‬רציף‬
‫אהנהמננות ירושלים י יי־ענין עמ״ש גש״‬
‫מ חייל קמא על מאמר היר בחצר הנידו‬
‫שלא מדעתו אס צריך להעלות לו שכר או ל<ן‬
‫הפוכה כי ישני מיני ‪/‬ווגיסבחצר שהיא‬
‫מדת המלכות אם זווג בזמן שכ‪/‬מקקיעז‬
‫וזה זווג גמור נעשה ליי ת'ת ויסוד שהם ב‬
‫ליין חברים זה עם זה או זווג שנזמן הגלו"‬
‫שנעשה ע״י יסוד לניו שלא מיעתו פיישלא‬
‫מיעת )י שהוא ת'ת כי זווג שנזמן הגלויהוא‬
‫מזרע היסוד הככנס במלכות שהיא חצר‬
‫ומצמיח ע״ןכל פרי אשר ‪ /‬י ע ו נו והזיע‬
‫עצמו חוזר ונופל ליזר״ן העליונה וחוזר‬
‫וצומה מעצמו וזה כמשך מצי היסוד כד״א‬
‫אור זרוע לצדיק יייקא ומנע״ל אס צרזך‬
‫להעלות לו שנר או לא פירוש אם צריך‬
‫המעוררות מהתחתז כים ממעשה של הצדיק׳‬
‫ונשמות הצדיקים יוגמת מיין יסלקין לקבל‬
‫ל ד בזיוג כגמור שמיעת חכייו יהיינר‬
‫ת״ת ויסוד או דילמא אין צריךאלהתעוררות‬
‫התחתונים לזווג זה אלא נעשה מאליו‬
‫ואפסיקא הלכתאלאיןצייך להעלו' לו שכר‬
‫ומיהו י‪ .‬ני מילי נ י צ י ילא קיימא לאגדא‬
‫דהיינו כזמן שאין בייל מק קייס שאין נשמות‬
‫הצדיקים מועילות לזו ו ג גמור אכל בזמן‬
‫י שלהמק קיים יקיימא לאגרא על ייי שנר‬
‫מצות הצייקיס וע״י נשמות הצדיקים ואין‬
‫ספק כי אז לא ינצר זווג זה כי אע״פי‬
‫שנעל הגינה יכנס הוא עצמו כגינת! לזרוע‬
‫מנתו נידו מ״מ לפעמים יפולהזרע מאליו‬
‫נגינה העליונה ותצמיח ־‪/‬רועיה וצריך‬
‫התעוררות התחתונים אף לזווג זה והטעם‬
‫הוא כיניישר הגינה העליונה תמצא כעל‬
‫הגיגהזורע לא תשים לנ לזרעים הנופלים‬
‫לקצמיחם אם לא ע"״ התעוררות התחתון׳‬
‫י‬
‫משאל‬
‫א‬
‫גי‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ .‬זו שנעשה המלך שלמה שהוא ‪/‬״״א בבחינת‬
‫אפייוןשהס א׳יואי‪-‬שלה •נ״ה שלס הנול‬
‫נ י גב היא עלתה שם ונעשית בבחייאפריון‬
‫ויען כי בהיותם כבחי' זו יאפריין לא‬
‫נתבאי כפרטית מקום עמידת ו״א ומקום‬
‫עמידת הנוקבא לכן פרע א‪1‬תס כאומרו‬
‫עמו *יו עשה כסף כלומר כי עליית‪/‬״א היא‬
‫בעקום אנא הרמוז נכסףרפייהוזהנ ל ו ל‬
‫כי עלית המקנא היא במקום אימא הנק‬
‫‪/‬הב ויען נ י נהייתם ש‪ 0‬הם תמיי באחיות‬
‫ונחשבים לבחי'אחת לכן נאמר עשה לו בל‬
‫יחיי ומינה כי מה שעי עתה מרננו א ר ג ל ן‬
‫שהם המלאכים שהיי מעליןאותהלאתחניא‬
‫בבעלה עתה אין צויך להם כי כאשר אינו‬
‫בזמן ב״נ מק שהיה פרור ניןז״ון היה צריך‬
‫אל ארגמ״ן שהם* יפלו אותה לגבי בעלה‬
‫ער!‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫שמן‬
‫ג‬
‫משחת‬
‫^ןא״כ ממן שאין ב 'המק קייס כ• אחר שאין‬
‫כעל הגינה זורעה כראוי היא משתוקקת‬
‫להצמיח זרעים ומעזצם תשוקתה מצמחת‬
‫הזרעייהנופליימאלילואיניצריכילהתעוררו'‬
‫התחמו' ועול כי בזמןשאין בעל הגיל זורע‬
‫גינתו נמצא לה שהואהיסוז‪/‬יכהנהשצומח׳'‬
‫זרעיו וןה שהוא הולת איבו חסר אבל בחצר‬
‫לקיימא לאגרא שהוא מ מ ן שב״המק קיים‬
‫ובא לזרוע בעל הגינה בגיכתו ובמקל שזורע‬
‫ןרעיות המשובחים מוצא זרעיס אחרים‬
‫כאותו מקים שכופלים מאליהם שם ואי אפשר‬
‫ל נ זרעונים לעלות מחל אם לא על ילי‬
‫התעוררות רב של התתתינים כי אס לא בן‬
‫ימצא שזה נהנה יסיר <זה חסר ת״ת שאעו‬
‫מצמיח׳את זרעיו לפי שיש זרעים אחרים‬
‫שקדמו להם במקומם ע״כ • נמצא שבזמן‬
‫שב״המק קיים צריך להעלות מיין אפי* לבחי'‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫הזלוג לאור זרוע כלי שהכינה תשים לב‬
‫קרש‬
‫להצמיחס וצריך התעוררות כל‪ 1‬ש‪ 5‬נעצלוי*‬
‫הצדיקים ב״ב רב כדי שיספיקו לני בחיגות‬
‫הזווגיס זווג גמור וזווג יאור זרו ע • וידוע‬
‫כי זווג זה דאור זרוע הוא כי הרוה' יפכיק‬
‫בגווה שהואמצד היסוד הוא מזיווג עמת‬
‫מינה וכה כי בבר הוא נתון כתי ך יסויהנוק'‬
‫לש תוכו רצוף אהבה כוי כלומר כי במקום‬
‫מרכבו ארגמן אשר זה מורה לזמן הפרוד‬
‫מה שאייכ עתה כי תמיי לא מתפרשאן ובעל‬
‫הגינה זורע את גינתו וגלכ מה שצריך עתה‬
‫הוון כ״כ רבוי עליייכלןכיי שאפייאוחו הזווג‬
‫ררוחא דשמק בנווה אשר כבר הוא תוכו של‬
‫רפידתו שהיא הנוקבא כי אפילו בחיי תוכו‬
‫יהיה רצוף אהבה מלי בנות יחשליס שהם‬
‫בשמות הצריקיס שה‪ 0‬יעלו מיין אפילו לבח '‬
‫זווג זה וזהו ע״י רבוי מין לנשמות הצדיקים‬
‫כלי שיעלו ביחד הב׳זרעונים של הביזווג־ם‬
‫כיון שתמיר לא מתפרשןולוק אנ׳ק לקנ״ה‬
‫‪1‬‬
‫זנ^ינה וראינה בנות ‪1<2‬ן במלך ׳^למר; בעטרה‪.‬שעטררר לו אס‪1‬‬
‫בי‪1‬ס חתנתווייום שמחת לנ‪!1‬‬
‫‪1‬‬
‫־ י י‬
‫;‬
‫נע״ח שיהארותלוןכלבכתב‬
‫ה ב! ד!‬
‫שבעת הזתגללון איך מתרחקים‬
‫הקליפות משם כעת ההיא והענין כי אין‬
‫הקלי׳ הולךמשסרקע״י מרמה ותחבולה‬
‫שעזשין לה שמכריזין שינואו כל פמליא של‬
‫מעלה לראות בכבול המלך והנה הקלי' הנקי‬
‫מלך זקן וכסיל לא •חפרן לראות בכבודו של‬
‫מלך ןאירבא הולך מלעתו ותתרחק משם‬
‫ו נ ץ כך‪.‬ובין כך מזלווגין המלך והמלכה נ י‬
‫אלמלא ילעשכ‪1‬נתס להזלוזג לא היה הולך‬
‫משם כיי לקחת חלקו מן השסע ההוא משפ‬
‫וזו היא המרמה שמרמי־ן אותו כיי ע״ש והכי‬
‫איתא ב‪/‬והר תרומה קל״ד ע״א בשעתיראיהי‬
‫אתת כעולימתהא ובעאת לאתפרש מספרא‬
‫;‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫אקיא לא אתת אלא ?מאן לאולמנת למחמ׳‬
‫•‬
‫^‪9**£*:‬‬
‫יי‬
‫ביקרי למלכא ולא יתיר והכימכחי ליזימנון‬
‫למחמי ביקרא למלכא כר״א צאיכה וראינה‬
‫בנות ציון במלך שלמה פוקו למחמי ביקרא‬
‫למלכא כדין ססרא אחרא לח ניחא ליה‬
‫למחמי ואתפיש מינה כיוןלאתת כל אינו]‬
‫שמשהא עיילין לה לחיפה בהיי מלכא עלאת‬
‫בלח״שו ברזא יאלמלא לאו הכי לא יתפוש‬
‫*‬
‫מינה ההוא סע״א ויתערבכ חיווולגלכ‬
‫ואפשר עול לכלל ליתן סעם איך כלי הכרוז‬
‫מתפיש הסנלא והענין כנודע כיא״ואיהם‬
‫רוחין את החיצונים והנה הכרוז הוא מצד‬
‫ולוא׳ בי לכן בלוז גי ע״כ קס א שמות א״ויי‬
‫כמ״ש בסי מ ן ולבן כלי הכרזז שהוא נמו‬
‫הארה היוצאתמא״ואימחית ונתרחק הקלי‬
‫והנה כתבנו לעיל בפסוק אחזו לנו כי כלי‬
‫לעשות‬
‫ב‬
‫‪,‬‬
‫יז‬
‫מ‬
‫‪1‬‬
‫פ<׳‬
‫נ‬
‫שיר‬
‫‪$‬עשות הןווג דולן צריך במחלה לעשות‬
‫תיקון כדי להסיר ו להפריד הקלי' מהקדושה‬
‫ואת״כ יעשה הזווג כי על כן אנחנו בכל‬
‫יוס קודם התפלה‪.‬ששם נעשה הזווג עישין‬
‫מעשה המצות כיי להסייאת הקלי ו לכן אחר‬
‫שאמיכיהמלך שלמה שהו׳ ל א עשה לו אפריון‬
‫שתיקן את הנוקנא לכיסיפא‪.‬ייליה כי הוא‬
‫רצוף אהבה להיות בתוכו בבסי' הזווגוכ״ז‬
‫מבנות ירושלים מצל נשמות הצייקים שהם‬
‫מעליןכלן אמרענין הכרוז צאינת וראינה‬
‫כוי ללמי את הצל־יקייכי כאשר יכונו להעלל‬
‫גלןכלי לגרוס הזווג ללון צריך שמקור׳יעשו‬
‫תיקון כלי להפריד את הקלי' וכלי כן יוכלו‬
‫לעשות הזוויג אח״כ בקדושה כלוגמא של‬
‫מעלה אשר נעת שצריך שיהיה סיד הזנוג‬
‫הקלוש הכרוז יוצא ואומי צאינה וראיניננות‬
‫ציון כוי כלי להפריד הקלי ו‪:‬מוזה צריך‬
‫שיעשו גס הס‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫עי‬
‫השירים‬
‫להעלות נר״ן שלן כנח׳ מיין ני‪10‬י המקנא‬
‫הוא מקבל הארה מהחסרים היורדים בנח•'‬
‫ללי בעת הזווגומקבלין גר״ן שלו הארה זו‬
‫נהייתם שס נישול הנוקכאכלש •י והנה‬
‫ייושליס היא נחי' לין אמנם ציון הוא נח״‬
‫רחמים וככלשבסוףהאלר״ז ציון וירושלים‬
‫תרץ לרגין איכון חל רחמי וחל לינא ציון‬
‫לנתיב ציון במשפה תפלה ירושלים לכתיב‬
‫ציק ילין בה וב״כ בכלח ש הירח פ״ג כי‬
‫ירושלים הוא ננחייהגבורו' כלת* מתוק וציון‬
‫הוא בבחינת גניחת ממותקות ולכן ציון‬
‫הוא רחמים וירושלים הוא ל ץ כוי ע״ש •‬
‫שמחה היא מצי הרלח ‪.‬נמ־ש‬
‫והכה‬
‫מוהרח״נזלליה על מ״ש בזוהר‬
‫שלח לך קס״ה ע״א עבלו את הי בשמהה‬
‫נ״נ מצדהחסייס ללכורא ע״ש בספר מ״מ‬
‫ל״נ נקרא המלכות מלש כל״ית בראשית‬
‫ע״פויעש אלהים את הרקיע לנ מלך כוי‬
‫ו נ פ וירא ע״ס והעלו לנכם ע״ש‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫יאמר צאינה וראינה בנות‬
‫אן‬
‫)ב(‬
‫ציון כיהנה בתנחותא הובא‬
‫כילקוסאמיו ננית ציון נניס המצוייכיס‬
‫במצית ובמעשים עונים כוי נמצא כי ננות‬
‫ציון הכונס על הצדיקים וא״כ ראוי להנץ‬
‫ללמה בפסוק הקודם קרא אל הצדיקים בנות‬
‫ירושלים ועזה קרא אותם נמת ציון •‬
‫גם להבין תיכת״צאינת כמי שהית במקום‬
‫והעני] כי‬
‫אחי ויוצא אל מקום אחר ״‬
‫הנה ידוע כי היסוד של אימא ילס היעיילא‬
‫אשר בו תרץ עעריןעםרא דחסליס וענןרא‬
‫דננורות וכתהלהלאנוחן לנוקבא עערא‬
‫לגנורות לתיקון פרצופה ואח״נ יורדות‬
‫גבוהת אלו כיסוד הנו קנא ונעת הזו ו ג היא‬
‫מעלה אותם נסוד יל] ואז הוא נותן לה גם‬
‫את עשרא לחסדים ננסי' מ״י אשי לס‬
‫הזווג הקלוש לחנר חסיי הזכר עם גנורות‬
‫הנוקנא ומתמתקין גטרותיה ובשי הבונות‬
‫בלרושי נפילה אפיס נתנ כי מ״ שזוכה‬
‫‪ ~\£)\?0‬נבוא לכונת הכתוב כי הכה‬
‫נשמות הצדיקייהמהעולל‬
‫ביסוד המקנא כסול מיין ושם לא יש כי אם•‬
‫גבורות והס‪/‬לעלות נסול מיין•• ןלכן או^‪/‬גמ־‬
‫יתכן שיקראו הנשמות נכות ירושלים שהוא‬
‫בחינת לין גבורויבלימתיק כי עי״ןלא קבלו‬
‫מתוק החסליםאמנס כאשר ירלו המייל־ שהס‬
‫המסיים ונמתקו הגבורות שבנוקבא וגם‬
‫הנר״ן־של הצדיקים מקבלים הארה מהמייל‬
‫לחסייס יתכן לקרותם בנות ציון שהוא‬
‫בחינת רחמים גמרות ממותקות ‪,‬ועל כ ן‬
‫בתפלה שהוא בזמן עלייתם כלן קראם‬
‫בנות ירושלים ועתה אומר צאינה וראינה‬
‫כלומר צאינה מאותה הבמי' שהייתינקיאית‬
‫כנות ירושלים וראינה כלומי ותקבלו הארה‬
‫זע״י זהתקראו בנות ציון בחינת רחמים •‬
‫ועתה מפרש כאיזה מקום יקבלו‪ ,‬ההארה‬
‫ועל;ה אמר‬
‫ומת היא ההארה שיקבלו •‬
‫במלך‬
‫ג‬
‫ג‬
‫שמן‬
‫כ מחוז‬
‫* מ ל ו שלמהישהוא לא שם תראו תקבלו‬
‫׳הארה •וההארה אשר תקבלו ממנו היא‬
‫י * ע מ י שעפרה לו אמו שהיא נינה שחיסול‬
‫^ש&ה מאיל&יהיעמ שלו ובתוכו הם ה ל‬
‫<<*<‪1‬ייןד<ל*ג שעצ!רה לו)אתם תקבלו הארה‬
‫* פ ט ר ה זייקא לשון יחיד ולא עפרות לשון‬
‫י ב י ס כי היא העערא אחתדחסלים כי זו‬
‫־*יא מ?שה‪1‬א משפיע בבחייהזווג נסוד‬
‫< י ולטפס זה לענ״ן קבלתם ההארה‬
‫אמר וראינה לשון ראיה כי יאיה היא ננרוי'‬
‫החסלכלשבלי״ת נליוש העלןילה וגס‬
‫י י א י ה ©א־ לשון הארה כמ״ס ב‪/‬והר מקץ‬
‫קצ״ט ע״א אז ראה יהא שמשא באשגחותא‬
‫ייליהכהאתנהיר כוי ‪-‬שהמנה כאילו אמר‬
‫אז האירה כי ע״ישראה האירה ולכן אמר‬
‫*ראינה שתקבלו הארה מבחיי הראיה סול‬
‫!החסלואליכ פירש כי חסל ‪1‬ה הוא העערא‬
‫׳זחסלים אשר במלו שלמה שהיא לא ולא‬
‫מפני שאמרתיבמלךישלמהתבינוכיהכונה‬
‫היא לעלות אליו ממש ביי לקבל ההארה רק‬
‫הפוני היא ביום חתונתו ביזם שאתם מרמי'‬‫*זתונתושהוא כחיי הזווג־שלו כי אז וביום‬
‫כלומר כאותו יום היא שמחת לנו שהיא‬
‫הנוקבא שלו לביו שהוא לא־ כ׳ אן •ש לה‬
‫שמחה מצל החסייס הנקי שמחה אשר‬
‫קבלה אז גם אתם אןר אתם שס ביסול‬
‫המקבא להעלות ל ן תקבלו שם הארת‬
‫החסיים ואז וקורא לכס שם כנות ציון‬
‫בחיי רחמנים גבורות ממיתקות כי כנר‬
‫?נמתקז הגנורותאשרשם עיי החנןליםוגס‬
‫אתם קבלתם הארה מהס כיון שאאס גרמתי‬
‫‪,‬‬
‫יאמר צאינה וראינה בנות‬
‫‪1‬נ( י י א }‬
‫ציון כהקייילשכשיהכונו'‬
‫י״ו ללש כי הכפשין והיוחין של הצליקים‬
‫הם מ״ן וליל ללון כו־ כמנ״א כיחול של כ״י‬
‫י מ ו ר י ל ל עצ ענין •השתעחנת על קברי‬
‫?*ויקים והענין הוא כ ל & ־ נ ל יילק ‪$‬י‬
‫קרש‬
‫יחול העליון לח ונ הוא שם היי״ה לחכמה‬
‫ושם איהי״ה בנינה ונהיזחניס יחל כזה‬
‫יאההליהה הוא זווג העליון נהשס המיכרס‬
‫הוא שם ע״ב ליולי״ן וזה נעשה ל י נשמת‬
‫הצייק העולה בבינה שהיא מ״ן לבינה•••‬
‫ואמנם תלם הם שם הוי״ה כת״ת ושם אל״ני‬
‫במ ובהתחנרם יחי יהיה יאהרלנהי והשם‬
‫המחנריהוא ש ס ל ה וזה הוא נ ע ל ע״״י רוח‬
‫ישל הציייונפששל הציייהוא ל ן לילה כוי נ י‬
‫הרוח מת״תל‪/‬ווגס והנפש ממלכוילהעלוימין‬
‫כוי כי השם כלה הואהמזהגת״וםגלירוח‬
‫הצליק ושס ביין רוא המטלה ל ן גלי נפש‬
‫של הצליין הנאה ממלכות כוי ע״ש • ויומה‬
‫לזה כתב ב ל ח ל ש לי אב״״ע ונש מגלגולי'‬
‫הקימה ח״י כ׳ מי שיזכה לחח מן׳ היסוד‬
‫ייזאציי יהיה נ ל איש כאלהיס־ •*עלה‬
‫דמערוניתא כי כמו שיש צל״ק שעולה בכ&ל‬
‫ל ן במלכות לאצי' כן יש צייק שעולת‬
‫כשוי מייל נימול לאצי' וכוי ע״ש • והנה‬
‫•יוה מכ״מכיצ״וןנלה״סודשללא ולפי‬
‫זת יתכן כי בנות ירושליינק בחיי הצדיקים‬
‫המעוררים מ״ןשלמלבות הנקי ירושלים או‬
‫בחי הנפשות שלהס ובנית ציון נ ל בחיי‬
‫הצדיקים המעוררים ל ל של יסזל יז״א‬
‫הנקי ציין כגון הרוחות שלהם או מי שיזכה‬
‫לרוח ליסוד לאצי' ו ב ל ח ש ' ח ל ג כלל י״ב‬
‫כתב כי בלעת לז״א יש בוה״ח וה״ג והם‬
‫עשר הוילח כמגץ כי ליר לראות כי משם‬
‫נמשכת ב פעמים ליין ראיה אל העינים‬
‫היושבים ממש כנגל הלפת וכוי ע״ש‪,‬הרי‬
‫מפורש נ י הראיה ה־יא בבחייהלעת וכל״ית‬
‫כתנ על פסוק זה נ י בעשרה שעשרה לו‬
‫אמו ילס תתרין עשריןליעת וכיום חתונתו‬
‫רמז ליי מוחין הרמוזים נמלתחתניזו מ ל ש‬
‫שם ו א ל כ נכנסים אלו לי מוחין בלהי‬
‫לאימא ״ וזהג״כ נרמז כאותיות כי״יס‬
‫למחת ל״בו ר״ת ללש פי אימא לוכשת‪.‬‬
‫אןתס ב נ ל י שלה לתתס ללא ע״כ ־• ו נ ל‬
‫יי‬
‫§‬
‫‪,‬‬
‫(‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ד‬
‫נ‪1‬לת‬
‫ג‬
‫‪9‬יי‬
‫השירים‬
‫שיר‬
‫מגלח כתנ כי אחר שנכללו החלג יחל תוך‬
‫'סיל לאימא• נמצא שנכללו ני בעטרה אחת‬
‫לכן נקט בלשון •חיי ע״כ • מעתה ננוא‬
‫לכונת הכתונכי אחר שהזכיר כפסוק הקול‬
‫את ננות ירושלים שהם נחי הצדיקים‬
‫המעוררים את המ״ן הזכיר עתה את נ מ ת‬
‫ציון שהם בחי הצדיקים העולים כיסול‬
‫לעורר מייל והנה ילוע כ‪.‬י קוים הז!זג פנימי'‬
‫היסוד עולה ע י היעת כיילהוריל משם‬
‫נטשה כמ״ש בע״ח שי שבירת הכלים פ״ג י‬
‫ואפשר כי גם בחי הצליקיס העולין ניקוי‬
‫ביי לעורר רלד יעלו עם היסוד עיהלעת‬
‫ואם יהיה שתם לא יעלו מ״מ כיון שהם‬
‫גוימיס אל התעוררות של היסוד להוריד‬
‫כלל וגלי שהיסוד יוריי ללי צריך שיצא‬
‫ממקומו לעלות על היעת נחקנ נאילו הס‬
‫עצמם יוצאים ממקומם אשר הוא ניסני‬
‫ועולות עד הדעת כיון שהם הגורמים • ל ש‬
‫צאינה וראינה נ מ ת ציון כי נמת צ־ון שהם‬
‫נח״יהצליקיס העולין ניסול לעורר מייד‬
‫צאינה ממקום היותכם למטה ניסוי ולכן‬
‫צאינה בגי״ קלו כמספר יוסף סוד היסוד‬
‫וראינה שתעלו למקוס הראיה כל• להוריד‬
‫הללי ומפני שגם נקולת היק*ל דנוקנא נקי‬
‫ציון לכן אמר במלך שלמה כלומר ב• צי‪#‬‬
‫הנז הוא אותו אשר נמלך שלמה שהוא לא‬
‫בחי' כיסיי שלו • ועתה מפיש מה הוא‬
‫מקום הראיה אשר יעלו שם ולש כעטיה‬
‫שעטרה לו אמו כיוס חתונתו ־נעטיה שילס‬
‫הדעת שעטרה לו אמו שהיא הנינה ניוס‬
‫ש־‪.‬משינה לו המוחין הרמוזים נמלח חתונתו‬
‫שם הוא מקום הראיה אשי תעלו כנות ציין‬
‫כלי להוריד טפת המייל • ואס תאמר אם‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫נעטרה הואהיעתא״כ למה אמר נעערה‬
‫לשה יחיל והלא הלעת הוא הרין פטרין וא״כ‬
‫הללל בעטרות לזה אמר ו"ני‪ 91‬ש״מריח־ליכו‬
‫י״ת לביש כלומר שכבר אימא לבש אותם הנ'‬
‫עטרי!‬
‫כיסוד שלה ןנכ)לו שם יחל נמצא‬
‫עז‬
‫ב• נכללו שתיהן כעטיה אחמ‬
‫יאמי צא״גה ויאיגה נ י י ד‬
‫אל‬
‫)ו(‬
‫ימן נתקיים מ״ש נזוה־ר‬
‫משפטים לק״א מאן לאח׳ על אפיה נהלמא‬
‫יצפה לנינה בוי וכתנ שם מוהרולו ליל ה מ‬
‫בהגהה נ• כאשר האלם נכנס בשנת י״י‬
‫ישלו נפש ממלנו'ונקראת אמו וכשהוא חאה‬
‫נחלום שנא על אמו יורה נ י ;כה למעלה‬
‫יתירה לנפשמעלמא ילכורא ננקיבןלקנ״ה‬
‫ואן הנא גיול מאמו כי הוא משפיע נה ועתה‬
‫אשר עלה לעלמא ללכורא יזכה לבילרוגמין‬
‫הזכר העליון ת״ת והיתול שהם בני הבינה‬
‫העליונים ולהיותו ג‪ 0‬הוא משם זונה לנעה‬
‫כוי ע״ש • ובזוהר חלש בראשית לגל! ע״ד‬
‫צאינה וראינה כל אייר פינחס זכאי[ אתון‬
‫צליקייא למחמי בזיוא יקירא עלאה למלנא‬
‫קיישא ישלמא כלא ליליה ובאי‪/‬ה זכזתא‬
‫נשכיל עטרה שבטיה לו אמו בייל ההוא‬
‫כתרא לאכתמ ליה צליקייא נמלייאורייתין‬
‫אייר אכ&ו אמו אומו ואיזהו אום של הקכ״ו*‬
‫אלו הס הצליקיס שהם אום הייועה לן‬
‫כיוס חתנתוחתנות לא ממאן הוא אמר ר נ י‬
‫פינחס מההוא אום חתנתו של אומו אום‬
‫שלו מהו חתנתו ביומא לכשרן למעגל פיקןדי‬
‫׳אורייתא דההוא חחותא ד־גליקייא ואימתי‬
‫כשרן אייר יצחק מתליסי שנין ולעילא לההל‬
‫יומא חובתאעל צייקייא למעבד חיוותא‬
‫ללכא כיומא יסליק לחופה ונפגין ההוא‬
‫זכותא עתיל הקב״ה לאתער־להו ילאעברא‬
‫כרוזא קלמיהון נחלווא צאינה ורא כה בנות‬
‫ציון פ״כ • למינו מכאן כ• ניום חהנתו קאי‬
‫אל נמת ציון שהם הצייקים כאשר נכנסו‬
‫לשנת ״"ל לש צאינה וראינה נ י תצאו לק ל‬
‫הארה נמת ציון שהם היצריקיס כאחוזים‬
‫כציון שהוא היסוד ובאיזה ציזן אותי אשר‬
‫נמלך שלמה שהוא לא כי כיון שאתם נאחזתי‬
‫כציון שהוא ‪#‬למא ללכ<רא‪.‬תקבליאותה‬
‫נ‬
‫א‬
‫וןק&רו•‬
‫נ שחת‬
‫שמן‬
‫‪1‬‬
‫ההארה ומה היא ההארה נעערה שעערה‬
‫לו אמו שהיא נינה כי במו שהוא מקנל ממנה‬
‫־ גם אתם אשר אחזתם בו תזכו לבינה וכל זה‬
‫האמור הוא כיוס חתנתו של כל אחי ואחד‬
‫מבנות ציו! שהוא כאשר נכנס לשנת הי״ר‬
‫שהוא יום שמחה לבו כמש״ל מהלח כי כא‪8‬ר‬
‫בכנס לשנת הי״ישאז כנר יש לו נפש מן‬
‫המלכות אז אח״כ יוכל להיות מבמת ציון‬
‫עלמא ליכורא לעלות שם זאז יזכה לנינה‬
‫מה שאין כן קולם כניסת לשנת הי״י שעיין‬
‫אין לו נפש מהמלכות לא יוכל לעלות אל‬
‫עלמא ירכורא ני זה השער לה'‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫יאמר צאינה וראיני בהקיי׳‬
‫א}‬
‫)ה(‬
‫י ע ^ נ ^ ע ג ‪ /‬א מיש בשי תכונות לשבת כי‬
‫במוסף בלחש שעלתה המקיאבנרלי דא״ואי‬
‫נקי אשת חיל עפרת בעלה יליס כלש דלל כי‬
‫בגלהב צדיקי' יושבים ועטרותיהם כראשית‬
‫‪5‬פי כי כבר ביארנו לעיל בח‪/‬רת עמילה‬
‫דשחרית כי לעולם בכל בחי׳ עליית לנר‬
‫קלושה אין הרושם הא" מסתלק משם ונמצא‬
‫כ׳ יושם האי של לאנשארשסתמיל ועתה‬
‫שעלתה אל עי‪-‬לנ שילס א״וא• נקרא בן‬
‫‪ ,‬והנלהב ונמצאת היא עתה עטרה למעלה‬
‫בראשו של צדק שהוא לא בבחינת מקומו‬
‫*כימי החול כי גס עתה כ^אר שם הרושם‬
‫״שלו כל גלש י והכת רלל נמלרש אמרו‬
‫״ע״פ־ןה משל למלך שהיה לו בת לא זז‬
‫**מחבבה על שקראה כינו לא זזמחנבהעד‬
‫שקראה אחותו לא זז מחבבה על שןיאת אמ<‬
‫כמל״א בעטיה שעטרת לו אמו ופירש אותו‬
‫שם בשי הבובות במנחת שבת כי בהיותה‬
‫אצלושוין בקומתם נקי אחותו וכשמזלווגת‬
‫עמו נקי אשתו וכשעלתה בג״ת לאימא שהוא‬
‫‪ .‬במוסף בלחש אז נקי עטרת בעלה ואז נק‬
‫אמו וער״ז עולה כל קומת אימא עלאה‬
‫בחזרת מוסף ובמנחת עולה באבא כל ע״ש‬
‫צמלנן מכאן נ י קאשר המק עולה כמקום‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫קרש‬
‫לאימא נקי עערת נעלה על הרשימו דו״א‬
‫הנשאר נמקומו האי ואן נייק אמו ונזל ויקרא‬
‫ל״ג ע״נ ללח ביומא דאתקם משכנא לתתא‬
‫נהייוא יומא אתקם משכנא אחרא לעילא‬
‫כוי * באתי לגני לא גן עין ללעיליאחותי‬
‫כלה לא נכסיו ישראל לבההוא יומא אזיווגו‬
‫זווגיןבבולא א‪/‬לווגו זווגיןבההוא גן עין‬
‫)כתב ש‪ 0‬המלז לל הננאו לבריו‬
‫כל •‬
‫נסי מ״מ וווגין נההואגן עדן ירצה שנתעלו‬
‫לון*^מקום א״ואי ושם נ‪/‬לווגו וזה היה‬
‫השינוי המופלא של אותו ר״ח שהרי נסתם‬
‫ר״ח הוא ומג יעקנ ורסל נ נ ל קומת לא‬
‫)אותו המס היה של ישראל ורחל במקום‬
‫א״ואי לוגמת ; ו ו ג של מוסף שבת בל ע״ש *‬
‫וכניבחבנו לעיל באפריון בי בזמן של ב״קמק‬
‫היו ז״ון במקום א״ואי אפילו בימי החול‬
‫נמצא כי אותו יום ראש חלש ניסן של הקמת‬
‫המשנן הושוה לימי החול של זמןב״המקכי‬
‫עלו לון במקום א״ואי • והנה דלל במדרש‬
‫וכן בבמדבר רבה פ׳ י״ב אמרו ר״א ביום‬
‫חתנתו זה אהל מועד וביום שמחת לבו זה‬
‫נית העולמים ומנין לאהל מלעל שחיתונין‬
‫היו דכתינניזסכלת משה להקייאתהמשנן‬
‫כלת כתינ ניומא דעאלת נלתא לגננא ע״כ‬
‫ועם האמור מפורש כי יוס הקמת המשכן‬
‫שהית בר״ח גיסן וזמן נ״המק שקולין הם‬
‫ושניהם שוין לעונה כי נתעלו לון נמקוס‬
‫א״נאי ככל • מעתה נבוא לכונתהכתוכ‬
‫כ• הנה כתבנו לעיל כי פסוק אפריון מדבר‬
‫בזמןב״המק שאז נתעלו ל ו ן במקום אייןאי‬
‫עוד כתננו שם כי מלך שלמה שהוא מלך‬
‫שהשלום שלו כמ״ש רלל היא הבינה הנק כן‬
‫לש צאינה וראינה נמת ציון שה ס הצדיקים‬
‫במלך שלמה שהיא הבינה • וא׳ ת ומי הוא‬
‫שיכול לראות ולהשיג בנינה כי הרי לא מצ׳מ‬
‫רק רבן של נביאים ממלה שנאמר עליו‬
‫שזכה לבינה וא״כ איך אני אומד צאינה‬
‫וראינה כל שהוא ננינה לזה אמר בעפרה‬
‫‪1‬‬
‫שעטרה‬
‫ג‬
‫פיי‬
‫שיר‬
‫שעטרה לו אמז כלומר שאין הבונה לראות‬
‫בנינה רק הבונה שתראו נפערה שהיא‬
‫הנוק' שנקי כן‪.‬כזמן שעטרת לו שנעשית‬
‫עטרת בעלת על הרשימו שלו הנשא' כמקומו‬
‫הראשון וז״ש שעטרה לו לן׳ שהוא ז״א‬
‫כעלה כי לטעם זה קראת אמו כשעלתה‬
‫כמקום אימא וזהו האמור כמלך שלמה‬
‫שהיא בינה כי הנונה נמה שיש נמלך שלמת‬
‫שהיא המלבות שעלתה במקום הבינה ועתה‬
‫מפרש באיזה זמן הוא שעלתה המלכות‬
‫כמקום הבינה ונק עטיתבעלה ואמו על‬
‫ןה אמל ביום חתונתו שהוא יום הקמת‬
‫המשכן וביום שמחת לנו שהוא בזמן כת״מק‬
‫כמש״ל בי באותם הזמנים עלתה במקום‬
‫הבינה ואז קורא לה שמות אלו עטרת בעלה‬
‫ואמוואע״סי שגם בכל השבתות וי״טנקיכן‬
‫כי עולה למקום הנינה עכ״ז ליותר חיוש‬
‫לאהזכיררקב׳ הזמנים המי כי שםנקי'כ]‬
‫אפילו בימי החול‬
‫‪,‬‬
‫שזו תהיה בונת הזוי בסבא‬
‫וא‪£1‬שר‬
‫למשפט־ם ליק ע״ב פתס‬
‫ואמר צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה‬
‫כ ל וני מאן יכיל למחמי במלך שלמה להוא‬
‫עלכא לשלמא לילית והא סתיס הוא מכל‬
‫חילי מרומים ללעילא גההוא אתל לטין לא‬
‫ראתה אלהיס זולתך ואת אמרת צחינה‬
‫וראינה בנות ציון במלך שלמה • ותו להא‬
‫כבול דיליה כלהו מלאכי עלאי שאלי ואמרי‬
‫איה מקום כבודו אלא מהיאמרצאינה‬
‫וראינה בנות ציון נמלך שלמה בעטרה כתיב‬
‫ולא כתיב ונעטרה יכל מאן לחמי ההוא‬
‫עטרא חמי נעם מלכא לשלמא ייליישעטרת‬
‫לו אמו הא תנינןקיילה בת קרי לה אחות‬
‫קרי לה אם וכלא איהו ןכלא הוי * בי‬
‫לכאורה צ״ל נ* למה שהקשה ותו יהא כ נ ו י‬
‫‪.‬ליליה כל שתבונה שאס על המלכות שואלי'‬
‫המלאכים שאינם יזלעיס מקומה איו • א״כ‬
‫ג‬
‫השירים‬
‫צח‬
‫כ״ש שאינם מדפיס נמלך שלמה נמצא פ•‬
‫לסי האמת המלאכים אינם מדעים מקומה‬
‫של מלכות וא״כ מאי משני שהבונה היא‬
‫צא״נה וראינה בעטרה שהיא המלכות כי שם‬
‫יכולים לראות והלא כבר אמרנו שגם עצ‬
‫המלכות אינם יולעיס איה מקום כבודה *‬
‫ואס לפי הפיח ץ הוא שהצדיקים יכוליןלראו‬
‫את המלכות אבל המלאכים לא וכמ״ש כס*‬
‫מ״מ ע״ש א״כ מעיקרא מה אסיק אדעתיה‬
‫להקשות מן״המלאנים יותר טוב היה שלא‬
‫וגס להנץ דמה הוקשה‬
‫להקשות כלל •‬
‫לו בנמלה שעטרה לו אמו שהניא התוספתא‬
‫הא חניכןקרילה כת כוי * אמנםנלכלד‬
‫כי לםימש״ל יפורש בטוב טעם כי הסנא‬
‫ס״ל נ י מלך שלמה האמור נכתונ הוא על‬
‫הנינה מלך שהשלום שלו וע״ז הקשה מאן‬
‫יכיל למחמי במלך שלמה להוא מלנ דשלמא‬
‫לילית שהיא הבינה והא סתיס הוא כ ל‬
‫בההוא אתר לעץ לא ראתה בוי כי פסוק‬
‫זה נירש בזוהר בכ״מ על הבינה ואת‬
‫אמרת צאינה וראינה כל ותו לכנזל ריליה‬
‫כולהו מלאכי כל הכוני; כי הנה נתב בס״‬
‫כלן כי המלכות בקבלתה מהכינה נקרא‬
‫כבול יבשי הבונות במוסף שבת כתב כי‬
‫בחזרה עלתה המלכות שתי עליות חלה‬
‫חב״ל של אימא בפעם איותמשא״כ כשום‬
‫זמן מהזמנים לכן שואלים המלאכים וכלם‬
‫תמהים ואומרים איה מקום כבוח כלומר‬
‫איך אפשר שהמל' דילגה למקום שלשה‬
‫אמ<עיות ואיך עתה פתע פתאום הזרה‬
‫לעלות בג״ר ותמהים ואומרים איה מקום‬
‫כבות כי הם חושבים שאינה יבולה לעלות‬
‫רק עלייה אחת שהיא בגי אמצעיות וכיון‬
‫שנסתלקה משם אינם יודעים מהנעשה‬
‫בה כי אינה עולה בלעתס שעלתה‬
‫נמצא בי בהמת‬
‫*‬
‫עלייתכיכלכ‬
‫המלכות בג״ר של המנה אין המלאנ״יכוליי‬
‫לראותה )ללב אס נהיות המלכות הנק׳כמל‬
‫מצד‬
‫דליה כי נק״כנןד‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫שמן‬
‫משחת‬
‫* י * הנינה ‪ 0*1‬כי נבלותה בא מא אז‬
‫גמלכותמלכשת את אימא ור״י קארי למאמ‬
‫מגביותי מ ל ש כסי מין וא״כ כבור דיליא‬
‫שהיא המלכות בהיותה בג״רשל הבינה אין‬
‫המלאכים יכולים לראותה כ״ש בבינה עצמה‬
‫שאינם יכולים לראות זא״כ איך אומר צאינה‬
‫וראינה בנות ציון במלך שלמה שהיא בינה‬
‫‪0‬ת‪ 0‬ומשני אלא כמלך שלמה בעטרה כתיב־‬
‫ולא כתיכ ובמטרה כל כלומר שאין הבונה‬
‫שהראיה היא כמלך שלמה ממש שהיא הבינה‬
‫^ ש ם מ א ן יכיל למהמי רק הכונההיא‬
‫כמלכות כאשד עלתה במקום הבינה שהיא‬
‫המלך שלמה כי אז המלכות נקי עטרה כמש״ל‬
‫ו ל כ ן לא אמד כמלך שלמה ובעשרה שהיה‬
‫משמע בבינה ובמלכות י ק במלך שלמה‬
‫בעטרה שהבונה בעטרה שהיא מלכות שנקי‬
‫עטרה בעלותה‪,‬כמלך שלמה שהיא הבינה‬
‫שם צאינה וראינה וכל אחל כפי כדרגתו כי‬
‫המלאכים יכולין לראותה בהיותה בנה״י‬
‫!חג״ת של אימא ולא בהיותה כג״ד של אימא‬
‫והצדיקים אפשר שיראו אותה בם בהיותה‬
‫כג״רשלהבעה אבל במלך שלמה ממש שהיא‬
‫הבינה אין שם שוס ראיה אלא כיוןשהמלכות‬
‫*לתה במקים כמלך שלמה שהיא הבינה‬
‫הרואה במלכות באילו רואה במלך שלמה‬
‫ולש חמי נעם מלכא‬
‫שהיא הבינה י‬
‫ישלמא דיליה ודייק תיבת נעם כנויע בי‬
‫• נעם מצד הבינה ״ ועתה הוקשה לו בי‬
‫מה שנקי עטרה ניחא כ י צ ן מצינו בבתוב‬
‫אשת חיל עט^ת בעלה אבל הכא חזינן‬
‫שקראה אמו שאמר שעטרה לו אמו ולא‬
‫‪ :‬ה * יננ שהמלכות ג ל אמו ללא רק הבינה‬
‫נ ל אמו ללא ו ל כ כיון שאמר אמו שהיא‬
‫הבינה גס בעטרה הוא על הבינה ואס כן‬
‫מלרא קישיא ^ליויתא היכי קאמר צאינה‬
‫וראינה בכינה ומשניכי גס המלכוינעלותה‬
‫ואבינה כ׳ אז הוא שנל עטיה אז נקי ל׳כ‬
‫אמו • ולש שעטרה לואמזהאתכינןקדי‬
‫ק‪1‬ש‬
‫לה בת כוי כלומר בי אם לפי האמור יקשת‬
‫לן כי אם בעשרי היא"מלכות היכי קאמי‬
‫שעשרה לו אמו ותריץ הא תנינן קרי לה‬
‫אס כי המלכות קראה לא אמו וזהו כאשר‬
‫עלתה במקום אמו שהיא הבינה ואז באותו‬
‫זמןולכהוא שנקי עשרה כי )עשית עשרת‬
‫על בחינת הרשימו שלו הנשאר במקומו‬
‫הראשון ושיעור הכתיב כמלל' בעשרה‬
‫שהיא מלכות שנקרא כן בזמן שעטרה לו‬
‫ללא שנעשית עשרת בעלה ואז נ כ קראת‬
‫אמו נמצא כי בזמן שנק* עשרה הוא שנק‬
‫אמו כי הכל הוא כזמן אחי וזהו שסיים‬
‫לשין כפול וכלא איהו וכלא הוי כי ל ש‬
‫וכלא איהו הוא על האמור כי מה שנקרא‬
‫עטרה ואמו הכל הוא בחיי א ומה שקראה‬
‫בת ואחות ואס כלא הוי כלו כלהו איתניהו‬
‫לפי בחי עמייתה עם לא כמש״ל‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫יאמר *אינה וראינה כנות‬
‫) ו ( אל־‬
‫ציון קרוב אל האמור כי‬
‫הגה כתב בשי הכינות כסעודת• שחרית של‬
‫שבת כי כל‪,‬העליות אשר אנו אומריישעולץ‬
‫ל ו ן מוכרח הוא בי בעלותם ל ו ן למעלה נס‬
‫שאר העולמות של בי״ע אשר תחתיה' עילי'‬
‫אחריהם כפי סיר עליית זו״ן כוי ע״ש *‬
‫ויריע כי בעלות ליון במקו'אוא״י אז עול‪6‬‬
‫הבריאה הוא עולה במקום הלא דאצילגת‬
‫וכמימי‬
‫כ ל ש בשי הבונות בלרושיי״ט‬
‫כתב ביננותציוןנליהל היכלות יבריאה‬
‫וכ״כ ב ל לייח״א פיה בכינוי שיר השיר•״‬
‫לש צאינה וראינה בינות צ׳ין שהם ׳השבעה‬
‫היכלות לבריאה צאינה ממקום היותכם‬
‫למטת שהוא במקום שהיה עולם הבריאה‬
‫)ראינה ותקבלו הארה במלך שלמהשהוא‬
‫לא כי תעלו שם במקום שהיה המלך שלמה‬
‫נעולס האצי' וזהו באשר בעטרה שהיא‬
‫המלכות שנקרא עטרה בזמן שעטרה לו‬
‫שנטשי' עטרת בעלה על הרשימו שלו הנשאר‬
‫במקומו‬
‫ד‬
‫נ‬
‫ני‬
‫‪1‬‬
‫שיר‬
‫כמקומו הראשון ואז גיכ• נקי אמו כי עלתה‬
‫למקוס הבעה או אתם תעלו במלך שלמה‬
‫שהוא לא במקומו ממש כי כאשר המלכות‬
‫עולה במקום הבינה אז‪,‬עולם הבריאה‬
‫עולה במקום לא יאצ״י • נמצא שיצא‬
‫ממקומו ועלה אל מקום אחר וזהו צאיבה‬
‫ובעלות עולם הבריאה במקזם לא לאצי'‬
‫מקבל הארה מן הרשימו שלו הנשאר שם בי‬
‫עולם הבריאה מלבישו וזהו וראינה בלגמי‬
‫ותקכלו הארה במלך שלמה שהוא לא וכל‬
‫זה כאשר המי עולה למקוס הבינה • ו ז י ו‬
‫בעטיה שעטרה לו אמו ובאיזה זמן הנא‬
‫שהמלכות עלתה למקום הנינה לזה אמר‬
‫כיוס חתונתו כאהל מועל שהוא י״ח ניסן‬
‫יום הקמת המשכן וביוס שמחת לבו בזמן‬
‫בהילקשאז בזמנים אלו עלתה המלכות‬
‫כמקום הביכה במש״ל ומה שלא הזכיר שבחו'‬
‫וי״ט הוא כמלל ליותר חיושכי בזמנים‬
‫האלו היתה העלייה באופן זה אפילו‬
‫נימות ההול‬
‫א ל יאמר צאינת וראינה‪ .‬נ י מ ה‬
‫^‪01‬‬
‫נולעניהפרש גלול ישכב חיי‬
‫המוחין ללא כאשר מקבל אותם למטה‬
‫במקומו לכאשר מקבלם כמקום אלאי כאשר‬
‫הוא עלה שם וכמ״ש פלי הבונות בלרושי‬
‫י״טולל כי אגלה• שאנו אומרים כי״לא עלה‬
‫כל המייגלעי שורשם מקום אלאי עצמו‬
‫אל תחשוב כ י כפ״ז אינו צריך אל המוחין‬
‫הכאץ לו מנחי נילי יאלאי כי לעולם הוא‬
‫צריך אל טלילאלאישיהיו לו נסוד מוחין‬
‫נ י נמו שהלא עולה עליות אלו גס אלאי‬
‫עולין העליות ההם כפי סיד מספר עליות‬
‫הלא העולה אחריהם כי צריכים הם לתת‬
‫ולעולם הנילי‬
‫י מקום לשיעלה שם לא‬
‫מזלאי הם*חי'מוחץאל לא ואץ חילוק‬
‫אלא שבימי החול אז הנה״י יאלאי מעשים‬
‫י מוחי; אל ‪ 7‬א ה© מכתי' התתתונה ובשבת‬
‫י‬
‫עט‬
‫השירים‬
‫נמצא‬
‫הס מבחינה עליונה כל עלש •‬
‫כי בעלות ז א במקויאלאי כי אז גס אלאי‬
‫עלו אס כן ה טלי יאלאי אשי הס נטשץ‬
‫מוחי! ללא כס כיזב״ד יאו״א• הראשונים‬
‫שהם המוקץ שלהם שעי שס עלי• לא ולוקח‬
‫המוחין שלו במקום המוחין יאו״א• וזה‬
‫מעלה גלולה אל המוחץ ללא כ׳ לקזזם‬
‫במקום המוחיןלאו״אי כי כמעט הס נחשנץ‬
‫כמו המוחין עצמסיאוא״יוכמ״ש בללה ש‬
‫מוחין ללא פייה כי כאשי עולי! ‪ ! 0‬ל מ ק ו מ י‬
‫אלאי עצמס כו ע״ש • והנה עטרה‬
‫נקי‪-‬המוחין כדמשמע בזוהר אחיימ ל ל א‬
‫גלב ולל כדין נסקין מבועין ונחלץומעטרי‬
‫לכןקלישא בבל אינו; נתרץ כלץ כתיב‬
‫וכן בזוהר צו‬
‫בעטרה שעטרה לו אמו •‬
‫ל״ר נלבוניתרו <לל ע״א כ ל ש לקמן‪• .‬‬
‫עול נקלים כי נולפכי בינהנקרא עלמא‬
‫ללכורא בי לכן בכ מ מיבר טל הבינה‬
‫כמו ושמים לאזכובעינמ‬
‫בלשון זכר‬
‫הנאמר על הבינה ולא אמר בעיניה וכן מ*ש‬
‫ו״לאין התורה מתקיימת אלא כמי שהיא‬
‫הביכה שממית עצמו עלייולא אמר שממית'‬
‫ז״ש־ צ אינה וראינה‬
‫עצמה וזה פשוט •‬
‫בנות ציון שהם הצליקיסבמלך שלמה שהוא‬
‫ל א כלומר במעליהמלך שלמה ומהו ימעלה‬
‫כי בעטרה שהם מיל המוחין שלן הס עתה‬
‫במקום וכבחיי המוחין שעטרה לו לעצמו‬
‫אמו שהיא הבינה כי חיבתלוקאי אל‬
‫׳הבינה והמוחץ של המלך שלמה הם במקל‬
‫המוחין של הבינה עצמה וגילה מעלתם‬
‫שכמעט הס כבחייהמוחץשעטילה לעצמי‬
‫הבינה עצמה שהיא אמו ובאיזה זמן הוא‬
‫זה ביום חתונתו זה אהל מועל יום ריח‬
‫ניסן של הקמת המשכן וביום שמחת לבו זה‬
‫בה״מקכי בזמנים חלו עלה לא במקום‬
‫אוא״י ואפילו בימות החול שהוא יותר חימש‬
‫משכתוי״ט כמלל ומה שלא הזכיר רק את‬
‫אמו‪,‬אגלפ פלא עלה באבא הטעם כנגלע‬
‫שהמוחין‬
‫כס‬
‫א‬
‫יי‬
‫(‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫וי‬
‫נ‬
‫שמן‬
‫נ‬
‫‪5‬זממחק לו״אלמצלאבא באיה מלובש*©‬
‫‪1‬ןוך נה״י לאימא והמוחין לאימא הלז מ ג ל י '‬
‫ו ע נ י כי ת מ י י כל בחיי המוחין אשי מקבל‬
‫>"א ה‪ 0‬על ילייששו״מ ו כ ס נקיי בינה‬
‫הכלליתנמ״ש בע״חשי מוחין לז״א פייה •‬
‫•‬
‫נמצא ב• באומיו אמו נכלל גם אבא‬
‫שאלוה יימזז מיהווס*‬
‫‪1‬יא‪£‬‬
‫יתיג לליל ע״א אמי י״ש‬
‫בההואומנא לקכילו •שיאלאויייתא יובלי‬
‫י א א ע ט י בעטי)• לקב״ה כמלכא לאתעמי‬
‫‪3‬י‪.‬ו חיליה לכתיב צא*נה ויאינה בנות ציון‬
‫במלך שלמה נעשית שעי‪1‬ית לו אמו מא‪$‬‬
‫אמו לא יובלאדובלא א ת ע ט י ב ח ח ו א‬
‫ביח״מו בשליהי יכתיב אס הפנים שמחה‬
‫כי‬
‫מאן אס הכניס אי״ש דא יובלא ע״ג‪.‬‬
‫לכאורה הא• לקאתי אעטי בעטיזי לקב״ה‬
‫תיבת נ ע ט י ו י אם שהוא שפת י ת י כ י כ״וץ‬
‫שאמי א ע ט י ולא• שהיא־ בעטיו* ומוי‬
‫דהול״ל בעטיין זכמ״שבזוזיאק״מהנז״יל‬
‫ומעטר• לב ן קיישא בבל אינק כ ת י ק ‪ 1‬הסא‬
‫נהי ינויתה הוי‪/‬יל בעטיין שהכוני שהמשיב'‬
‫המ!הקלן"אכ• בעטחי משמע שהעטיות‬
‫י‪.‬ס שלה עצמה שיים המוחין שלה של אלפי‬
‫עצמה אמנם לפי מה שאמרנו מלוקיק כי‬
‫בעלות ו״א במקו'אז״אי הוא לוקח המיתין‬
‫שלו במקום שהיו המוחין לאו״׳אי ונחשב לו‬
‫כאילו לקח ־המוחין עצמס של או״א? וילוע‬
‫כי כיוס מתן ת ו י ה שלה ז״א כתקום‪ .‬או״א•‬
‫ואפילו על א י י ן ונמצא כי לקח המוחץ‬
‫שלי במקום שהיו המוחק של אוא״י ונחשב‬
‫לי כאיל! לקח המוחין לאי״אי עצמם וע״ב‬
‫א מ י בעטיוי שהכונה כ מ ו ח ק של אימא‬
‫עצמה‬
‫‪ ! 1 0 ^ 1 1‬לזה יפויש ב י י ן אפשי מ א מ י‬
‫הזו ה י אמור לצ״ה ע״ב ליל‬
‫שמוריס כוי וכדין מתעטרי קת! זבלה‬
‫בעטיו• יאימא עלאה פו יידוע כי * ‪) 4‬‬
‫פיסח עולקזו״ן ע י אוא־׳י ולכן אמי בעטיו•‬
‫שהם המוחין שלהם עצמם ימס שלא‪ .‬הזכיי‬
‫בביהלשונויהנזייקאת אימא ולא את אבא‬
‫אע״ס ש<*קבל בזמנים הצו'גס את המוחי•‬
‫ימצי א נ א כ ב י כתב שס מוהיח״ו *״להה‬
‫הובאו י ב י י ו בסי מ״מ ש‪ 0‬בסי ‪6‬מוי ו‪/‬ייל‬
‫נ״ב ט‪* 0‬ןיוישכליל פסח?בנשק בל המוחק‬
‫לאו״אי עליז בבחייי״ט עצמו אינו ר ק‬
‫ס ו י חשל לאימא כי הי״ט עצמו באימא‬
‫והשבת באבא״ ולבן לא א מ י י ק ב ע ט מ י‬
‫ואימא עלאהעכ״ל* •דומה לזה ׳תור־ן על‬
‫המאמיליתיו כי ג‪ 0,‬שבועות הוא י״ט *‬
‫ועולנלע״ל טעם * ואפשר כזו היא מ ט ן‬
‫מוהיחייו ג״כ והוא בי כיין שבי״ט המוחין‬
‫לו״אדמצד אבא באיס בלתי הלג‪-‬ישיס דנה״י‬
‫לאבא י ק ה מ ו ח ק עצמם לבל נכנסין נתעי‬
‫נה״י יאימא נמ״ש כלר<שי •"ט וכיון שז״א‬
‫אימ •בול לקבל למוחין אס לא יהיו מלובשי'‬
‫וני״טלא ישרק‪.‬י‪.‬לבושק לג״הי יא־מא *‬
‫נמצא שכל המוחק נקרא ע״ש אימא גי‬
‫הל<א א‪ 0‬לא היו הלבוש׳[ לנה״י־ לאימא‪.‬לא‬
‫היה ע ו ל ז״א לקבלם ולכן אנןר נ ט ט ח י‬
‫לאימא מלאה‬
‫‪,‬‬
‫לעניינינו כי לפי האמור יגיה‬
‫לנחז^ר‬
‫ש־טוי הכתוב כמו שאמרנו צאינה ויאיצה‬
‫ב מ ת ציון כהלן שלמה שהוא ז״א ב ע ט י ה‬
‫ש׳זס המוחין שלו שהם כבחייאותם המוחין‬
‫שעטרה לו לעצמו אמו שהיא הביני וצלקו‬
‫יחייו׳עם מ ו ה י י נ י י יז״ל שאמיו נ י ו ס‬
‫חתונתו זה מתן תזיישימזנ לזה ומה שס‪1‬י‪.‬ם‬
‫זייבלאאתעטיכחיוואייחימז בשלימו ״‬
‫׳*‪:‬בונה כי כיין שז״א עלה ‪.‬עי מקנם ‪-‬הבע?‬
‫א? גס אימא עלתה •ותי למעלה כמש״ל‪.‬‬
‫ואז נ ת ע ט י ה מהמוחין שקבלהממקו' יו‪;.‬ר‬
‫עליון וננגלחב״ל שהם המוחין שקכלה אמר‬
‫ל לשונות בחלהא כ ע ל מוח הלעת שבן‬
‫נ‬
‫החסייס‬
‫‪4‬‬
‫פ*‬
‫שיר‬
‫‪3‬חסי*ם הנקי שמחה וביחימו בנגל הבינה‬
‫כי בינה נקיי יחימו בסול בלחילו ורחיים‬
‫וגשלימו בנגל מוח החכמה כי בה נשלם‬
‫הכל כלם בחכמה עשית‬
‫יאמי צאינה ו י א י נ ה *‬
‫אן‬
‫)ח(‬
‫בהק י• ם מ״ש נע״חש'‬
‫מיעוט היוחפ״א ובי ב׳'ז׳ בחינות יש אל‬
‫המלכות והבחינה הוי היא שתהיה בלולה‬
‫כמותי שיעי י קומתה פ״בפ )תקבל האויות‬
‫של הה' ראשונות שבו בהיותה היא למעלת‬
‫עמהם ״ ואמנם עיין היא אינה מקבלת‬
‫אורותיה ג‪1‬א נאמצעניז״א והכתר שבו יהיה‬
‫גלול מ ב ת י ה כי הוא יותר גבוה למעלה‬
‫מבתיה כוי והנחי' הזי היא שתהיה גם בן‬
‫היא משמשת נ כ ת י אחי כמותי ומקבלת‬
‫א‪1‬י<תיה מאימא עצמה שלא ע״י ו״א ימיון‬
‫לאו״אי בוי ע״ש זבס״נ כתב בי ב‪0‬ינה זאת‬
‫הזי לא ה• תה כך מעולם ע ל לעת״ל ע״ש‪.‬‬
‫נלע״י לבאי ה ע ט ן עמ״ש שם נ ע ״ ח ש ע י‬
‫שכירת הכלים פ״ב מ״ל ובזה תבין מ״ש נ י‬
‫באשי ‪/‬ויין שוין בקומ!( יחל פב״פ אז הנה״י‬
‫לאו״אי י‪.‬ם מיהיןיז״א והבה״י יישס״ומהם‬
‫מוחין לטקבאוא‪:‬ו י*‪0‬שויס כקומתם •מי‬
‫מ ״ נ נ י לכאייהיש להבין כי ב חינה זו לא‬
‫נאמרה נשים מקום ואפילו בשבת ואליבא‬
‫ה פ ן מזה משמע ממ״ש שם בע״ח שעימומין‬
‫לז״א פ״הח״לכ׳ ד‪ '.‬בחימת נרג״חי דו״־א‬
‫לפעמים לוקח כלס‪-‬־ע"* הנינה הכללות שהם‬
‫?שסז״ת ולפעמים עולה ייתי ולוקח ממקום‬
‫החכמה הכללית שהם חו״ב עלאיןולפעמיי‬
‫עולה ולוקח ממקום הכתי הכללית שי‪1.‬א‬
‫א״א ‪1‬נוק' אמנם לע כ״ לעילם א״א ; ף ק ח ס‬
‫אלא ע״י ישויות בי הי• הם עליונים ממנו‬
‫כוי וסיים שם אמגס אינם מאבלים הארה‬
‫•והמוחין שלהם‪ ,‬אלא ע״י יששו״ת •שגס ©ם‬
‫ה י י כי אפילו‪-‬בקחתו ז״א‬
‫טלו כוי ע״ש ״‬
‫!‪.‬מוחין למצד אייר שהוא >במ‪3‬סע ל ע ו ו‬
‫ק‬
‫־ השיחם‪--‬‬
‫שהיא העליה היומי עליןנה עיי כ ל ז ק א י ‪$‬‬
‫לוקח המוחין שלו אלאע״י י&סו״ת ואס ל ן‬
‫מה שכתב בשי שניית הכלים באיזה ן‪$‬ן‬
‫הוא אלא מ ו כ י ח כי מנייאי* אעולם ו ע י‬
‫עתה לוקח ז״א מוחותיו ע‪-‬ייישסו״תכיעיל‬
‫עתה אין זו״ן שוין בקומתם כ • בתיו גגו^‬
‫מבתיה והיא מקבלת אויותיה על ייו‪• ,.‬‬
‫אמנםלעתי*שימיוז״וןממש שוין בקוממ&י‬
‫אזייהית הבחינה שכתב שעי שביית ה*לי‪>5‬‬
‫כ• הנהי * לאו״אי נעשים מוחין לו״א והג״ה•‬
‫דישסויייוגעשין מוחין אל ה נ י ק ב א מ מ נ ו ה‬
‫שלייק שס שכתב ואז ה ס שויןבקומיום יח*‬
‫זמ״ש בע״ח שאז מקבלת אוייות״ה ע ל יל*‬
‫אימא הכוגהע״י *!וסליתהגוןיכיניוהעלליי‬
‫הו! ל׳ כסי מ״ש חייל ש״צ ס ?‬
‫ומצאתי‬
‫ון״ל בי בתחלה לוקידהו״‪-‬א המואץ מלובשים‬
‫בנה"׳ יישס״ות־ ועילה כ״כלקחיכל אחוייה'‬
‫גמורים ומיחין לניקייז״איהם האיו'נמשכ*ן‬
‫מתוך ז״א ובפעמים כשהן״א פנ״פ ע ם נוק'‬
‫שהיא יחל שוין בקומתם או לו^חת הנו<ן‬
‫המוחין‪.‬של ת שלא ע"׳ ז״א נ ע ל * א&זננ*‬
‫לוקי>תממש ע מ י ת י ה מלובש•;} בימך נ ה *‬
‫לישש״ות ולפעמים בל א ח ו י י ה ס ש‪4‬מ‪-0‬לימ‬
‫ב׳עלהלו^ח מוחותיו ע״י כתלבשמ^י ־מין‬
‫אחוריים העליונים לאו״אי וא*‪ 1‬הסי בי‬
‫‪,‬המאויויהגלול•' לא הזא גלהל גי&ל גלא*><*‬
‫גיולימממ ואיני צריכים זל״זהלל^וצ‪-‬הי•‬
‫מפויש ב• באשיהנןקיאינימקבליאוייתיןע**‬
‫*"א היא כאשי הנה״ילישםו״תינעשייןמוח*!‬
‫אל^ה כי אז שוה אליו מןלש‪ ,‬ולא הו<‪ #‬גליל‬
‫ממנה ואין היא צייכה^מממ כלל *ם?נ‬
‫לומי כי זה איגו אלא כאשי היא בב׳חיכת‬
‫הז׳ י ל ע ת ל כ׳ או הנא שלא תה*ה ה*‪#‬‬
‫מקבלת אוייתיה ע״י ז״א ושלא יהיה י‬
‫בייל ממנה כ* •ישתוו גס כ נ ח הכתיים‬
‫שלהם משאייב מבריאת העולם ועי עתהיצ*‬
‫לא עלתה י ק על הבחי' הו׳ אשי גם בבין*‬
‫זנ היא‪ :‬מקבלת א ו ת ת י ה •עיי רא‪<:‬ם הו‪$‬‬
‫ג ייל‬
‫ג‬
‫‪,‬‬
‫‪, ,‬‬
‫*‬
‫משחת‬
‫שמן‬
‫‪*,‬יולממגה צי כתרו' למעלה מכתרה במש׳יל‬
‫מהע״ח אמנם בבחי' הזי שהוא תכללהגילול‬
‫שלה וגסבבחיי הכתר שלה י הוא שמקבלת‬
‫‪.‬״ייותיה מאימא עצמה שלא ע״י ז״א ואם‬
‫‪ .‬ג ן אז הוא שנעשין הנהייי יישסו״ת מי חין‬
‫אליה ממש כי אז אין היא צריבה לז״א כלל‬
‫ו א מ ם הנה"' יאוא״י עלאיןנעשיז מוחיז‬
‫ל י א כמייש כמ״ש ובע־יח שער שבירת הבלים‬
‫גרור הוא כ׳ בהיות נחייזו‬
‫‪18111‬‬
‫לעייל ל א א ת ה נ ו ק ב א לבי הוא‬
‫המעלה נ בחיי המוחין שלה כי גם אל ז״א‬
‫נ י ל ה מעלת בחי' המוחין שלו שמקבלם ע״י‬
‫נה״י יאןייאי עלאין ב• הפיש גיוליש בינם‬
‫לנין ני‪ .‬י לישסו״ת כילוע ה ה פ י ס שיש בין‬
‫נ י ל ו ת הראשון שאנו מכנין אותם המוחין‬
‫יישסנ״ת לגללות במשאנו מננ*ן אותם‬
‫‪ ,‬המוחין לנה״ילאו״איעלאין‬
‫••‬
‫נבוא לבינת הכתוב כ• יז״ל‬
‫ט^חוין‬
‫כילקוט אמיו בי‪1‬ם חתונת!‬
‫אלו ימי המשיח שנמשל הקב״ה כחתן כמשוש‬
‫ה ת ן ע ל כ ל ה ע ״ כ ״ ז״שצאינת וראינה‬
‫ב נ ו ת ציון שהם הצליקים במלך שלמה ‪.‬‬
‫במעלות המלך שלמה שהוא ז״א יא• תימא‬
‫מאן יכיל למחמי במלך שלמה כמו שהקשו‬
‫בזוהי לזה א מ י ב ע ט י ה כי היאיה היא‬
‫כ ע ט י ה שהיא מלכות וממה שתיאו במעלת‬
‫העטרהשהיא מלכות תבינו מעלת המלך‬
‫שלמה שהוא ז״א ומה היא מעלת העטי'‬
‫• לזה א מ י שעטיה לו אמו כלומי שעטרה‬
‫את ה ע ט י ה עצמה שהיא מלכות לו י "‬
‫בשבילו אמו שהיא מ י נ י כלומי כי מה שעי‬
‫עתה הימה המלכות מתמטית במוחין שלה‬
‫׳טל ילי ז״א עתה אמי לז״א שהיא הבינה‬
‫ע ט י ה אותה לו בשבילו כי ה ע ט י ה שהיא‬
‫מלכות קבלה המי חין שלה ע״י‬
‫אימא כי אם שעטרה לי קאי אל המלך‬
‫שלמה היל ־ל שעטית? אמו כאש״ה אשייסיתו‬
‫״‬
‫; י‬
‫אתו אלא שהכונס היא שעטיה אותה איו‬
‫נ*‪:‬‬
‫קרש‬
‫ה ע ע י ס עצמה לי בשבילו ‪!:‬הואי היה‬
‫שיעטרנה ועתה ע ט י ה אנחה‬
‫צריך‬
‫כ*‬
‫בשבילו עמי שהיא הכינה י י ־‬
‫קבלה׳ המוחין ע"׳ הבינה שלא ע״יז״א ״‬
‫•כיון שנויע מעלת המלכות כ• קבלה‬
‫המוחין שלה ע״יבינה עצמה שתכונה ‪,‬כי‬
‫הכה"׳ לישסי״ת נעשין מוחין אליה מינה‬
‫*‬
‫נודע מעלת המלך שלמה שהיא הז״א‬
‫כי‪.‬מ‪1‬ביו‪ 1‬שהנה״י יאוא״י עלאין נעשין‬
‫מוחין אליו נ י הרי הנה״י יישלןז״ת שהמיל‬
‫היו ב ח המוחין שלי כבר נכנסו ינעשז‬
‫מוחין אל המק' וא״כ מוכרח שהנליי של‬
‫״‬
‫אוא״יעלאיןיהיו בחיי המוחין שלו‬
‫וזי היא בחיי מעלה גחלה אל ה‪/‬״א נבחי׳‬
‫המוחין שלוקח אותם ננה״י לאו״אי עילאין‬
‫כי הפיש גיול יש בבחינת לקיחה זו אל‬
‫נחי׳ הלקיחה אשר היתה מקורס וכמש״ל •‬
‫ועתה מפרש באיזה זמן היאבח׳נ׳המעלה‬
‫הזאת לז״א ביים חתונתו אלו ימי המשיח‬
‫כי אז באותו‬
‫•‬
‫כמש״ל ב ג ס רן״ל‬
‫יוס הוא שמחת לכו שהיא הנוק'הנקרא לב‬
‫לבו לב ‪ '1‬שהוא ז״א בי אז גדלה שמחתת‬
‫כ• נשתוית אלז״א בעלה להיות נ ס היא‬
‫משמשת בכ״א כמות! לטעם כי היא מקבצי‬
‫*־‪.‬מוחין שלה ע״י נה"׳ יישסו״ת שנכנסין‬
‫בה ולא ע״י ז״א בינגיל׳ כמוהו שוה בשזה‬
‫ואז גם אל הז״א יגיע המעל' לקבל המוחין‬
‫שלו עיי ני‪ •".‬יאוא"׳ עילאין הנבסין בו כי‬
‫וירך‬
‫גילה מעלתם מהבחי' שהיו קויס‬
‫רמז כי חתונת״ו בגי' תתש״י כמספר ת״‬
‫ה״ם ׳מי״ת המשי״ח שיתגלה ב״ב אמן •״ ־ ־‬
‫‪,,‬‬
‫‪,‬‬
‫)א‪£‬שר‬
‫שאל זה רמ׳‪ 1‬רז״ל במאמר‬
‫האמור עם ש נ י ק ל ק ע ל מ ה‬
‫שאמרו שנמשל הקב״ה כחתן וכי נימייהמשי'‬
‫הוא שנמשל הקב״ה שהיא ז״א כחתן והלא‬
‫מעת האצי' לזי״ן נמשלו בסול חתן וכלה‬
‫ומקרא מלא הוא יהןא כחתן כני גמה הוא‬
‫החי לוש‬
‫ל‬
‫פי‬
‫ג‬
‫שיר‬
‫י השירים‬
‫‪0‬חייישוהמלה אל ימות המשיח אלא שרמזו‬
‫אל האמור שנימות המש^ק תהיה הנוקנא‬
‫‪ .‬משמשת נכתר אי כמותו וז״ש שנמשל הקיבה‬
‫שהיא המלכות כחתן ;ןהוא !"א כי נמשלה‬
‫•כשתיית אליו להיות גס היא משמשת *נכתר‬
‫אחל כמותו וזהו כמשוש חתן על כלה כלומ'‬
‫כמי אותו המשוש אשר היה אל החתן שהוא‬
‫ן״״א כן על כלה תהיה <ימזת המשיח כן על‬
‫כלה שהיא המלכות שתהיה ׳שוה אליו וגם‬
‫היא משמשת נכתר א כמותו ודוק אלקל‬
‫לפי מה שאמרנו את ;ה ק״ל מ״ש‬
‫א ך‬
‫נע״ק ש׳ מיעונ! הירח ל׳א‬
‫י‬
‫כתהילת הפרק מייל ותכלית הגידול שלה‬
‫הוא שיהיה בה כל ה״״ס־שלה ותהיה היא‬
‫עס ז״א פ ל פ שוה עמו לגמרי וישתמשו שני‬
‫המלכים בנתר אחל שהוא מה שקעיגה‬
‫הלנל ככזלע * והענין הוא גי כורע כ׳ מן‬
‫הת׳׳ת לאימא נעשה כתר ח״א וכאקר היא‬
‫תעלה על ש‪ 0‬ויהיה כתרה בהיתקל אימא‬
‫כמוהו יהיה כתריהם שוין ויהיו לאחד בי‬
‫ליה• ו כקיית״ת של אימא מהוא ספירה אחת‬
‫ואז לא תצטרך היא לקבל הארתה ע״י זי־א‬
‫אלא יהיו ל מקכליס הארתם מאימא‪ .‬בל‬
‫אחל ע״י עצמו ולא יצטרכו*;ה ל‪/‬ה ויהיו‬
‫מים• במציאותם צלחיון אליאי ליבנ!‬
‫כהדא גפקין וכחלא שריין וזהו תכלית‬
‫הגידול שצה ואז בלהעולמו מתוקנין‬
‫בתכלית התיקון ע״כ י‬
‫‪,‬‬
‫כי לפי מה ש&מרמ ־ מסי‬
‫ןלן&ה‬
‫הל מוין‬
‫• ־מ״ש כי כאשר‬
‫י‬
‫ואינם צריכים זה לזה שהוא כאשר ה&היי‬
‫דאויאיעלאין כככס״ן נסוד המוחין צז״א‬
‫ו מ ו ל י ךשס״ות כנכסי[ בסול המוקין&גוק'‬
‫א״כ כאשד הלהי לאו״א׳ עלאץ ככנסיןכסול‬
‫המוחין בז״א אז המיית שלהם נעשה‪:‬בקי‬
‫הכתר זז*א וכן כאשר הלהי של ישס״ות‬
‫־נמסץ נסזל ממקי! גמל־‪ :‬אז קווימ‬
‫‪1‬‬
‫יי&וינן"נעשה כתר דנוקיןא״ב נמצאשלכלאי‬
‫יש לו כתר שלם מבחינות נפילות וא״כ היגי‬
‫י‪?.‬אמר כי שניהם משתמשים בכתר אחל שהוא‬
‫הת״ת דאימא שהיא ספירה א ונע״ה נתד‬
‫לשניכם והלוא בל אחל יש לו נחר שלם ולא‬
‫מספירה אחי כיזיא מת״ת יאו״אי עלאין‬
‫וכוק' מת״ת לישס״ות • וע״קדהיכי קאמר‬
‫כי שניהם מקבלים הארתם מאימא כ״א ע״י‬
‫עצמו למשמע שקבלת האגר הוא ממקום אי‬
‫אלא שכל א‪0‬ל מקנל לעצמו והלוא לפי‬
‫האמור לעיל כל אחי מקבל ממקוני כסיד‬
‫מחבירוכיז״א מקבלמכה״י דאו״אי טלאי]‬
‫>והג‪1‬קי מקבלת מלהי<יש''סות וכי(י‪$‬ו תאמר‬
‫כי ז״א מקנל מחכמה הכללית זגהיא בחיי‬
‫אנא והנקנ' מקבל מנינה כללית שהיא בחיל‬
‫אימא ןאפשי לומר ע״צ המחק כמה שמקיק‬
‫כלשון הס* מ ש כי כאשר ה‪/‬כיי לקיחת‬
‫המוחין מישס״ות בין בז״אנין כנוקי הזכיר‬
‫אותם ב ל חלוקות אחת כנח• הלה•‬
‫דיש״סות ואחת בנקי' כל אחוריהם שלמים‬
‫אמכם כשה‪/‬כיר לקיחת המוחין ל‪/‬״א מאג״אי‬
‫עלאין לא אמר רק קליקה אחת שאמר וז״א‬
‫לזקק מומותיו ע״י התלנשזתםתוך מאחוריי‬
‫העליונים לאו״א׳ משמע לןג״ס״ות לוקחי]‬
‫זו״ןכל נקיי פרצופיהם בכחי׳ ה מ ו ח י ן ‪.‬‬
‫נאו״אי אינו לוקח ז״א רק במי‬
‫אמנם‬
‫הלה י דאדאי נבח׳ המוחין ולפן‬
‫לא אמר רק נו!־•׳ אחתשהכונה על ר ל ה י‬
‫שלייס הנקי אחוריים סתם ואע״פי שאמר‬
‫האחוריים העליונים אין הבונה על האחור״‬
‫העליונים ממש דאו״אי שהוא כל בחינת‬
‫אחוריכס רק הבונה בי האחוריים יאו״א•‬
‫נקי‪ .‬עליונים לגני האחור״״ ס לישמ״ות שכס‬
‫תחתונים מהם כי אס מה שאמי העליונים‬
‫הוא כפשוטו א*כ למה לא הזכיר החלה הת‬
‫לקיחת ז״א הלהי ‪.‬שלהם כמו שהןגירם‬
‫ניס״ות * והנה ״לוע כ׳ *מסו"ת הס מתחילין‬
‫מי*חזהלאוא"י עלאין ולמטה וא״פאפשר‬
‫‪,‬‬
‫ז‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫כי‬
‫‪2© 1‬ן‪5 >:‬שחת ‪.‬קדש‬
‫גי לגא^י־ תנה״י יישסייית נכנלןין באיי מויןין‬
‫בגוק' א‪"0‬כ היא ליקחל! פל סרצי^י״שסוי״ת‬
‫א״כ כבי עלתה ־ע‪ 1‬התיית לאימא עלא*‪:‬‬
‫אשי 'משם מתאי לין •‪6‬או"ת ונימלא צ• הת״ת‬
‫‪ ,‬של אימא נעשה כתיאליא כימו שא‪#‬ו נעש׳ה‬
‫‪ 3‬ת י יז־׳א בי הצת״י יא״ואי עלאיןנעשו‬
‫^ ח י ן א ל י ו והת״ת ניעשיה הבתר שלו כ* שיעור‬
‫הנ״ה* יא־ויא׳ עלאיןהייא כשיעור בל פרצ־וצ׳י‬
‫יקס״ית נמצא צי מהת״ת של אימא לע&ה‬
‫אכתר לש׳ציהם ושניהם מקבלים י האיית‪/‬ז‬
‫מאימא אלי( שביל אחי מקבל ע״י עצמו י•‬
‫ולפי מ״ש שס בשי מ״ש ני אז לא הויא ‪1‬יול‬
‫ממני ולא היא גלולה ממנו נ י יהא ב*המאו>יוי‬
‫המול* ם‪ .‬הדיבר האמזיג־ מוציא מצי ע‪6‬א‪1‬‬
‫< ׳ א‪ 0‬ב‪'0‬ז*ד( לוקח כלפרצוכיא״ואיא״כ‬
‫‪ $‬י ו הוא שהוא אינו גמל ממנה והלאיא״ואי‬
‫;האעליו^ימשש״ות ‪1‬אס ז״א לל(‪ 0‬כל פירושי‬
‫*א״ואי הרי היא למעלה ממנא ׳ואינם ‪$‬י*ם‬
‫כק ימיתם אמנם אס אין ז״א ל)קחיקהצ״אי‬
‫יא״ואל עלאין אז יהיו שג ס בקומתם ‪15‬לא‬
‫* י כל זה נייל רוחק כי הרי לפימ״ש בע*ח‪'£‬‬
‫^נירת הכלים ו כ ] בשי ה א ו מ ו ת ני‪.‬נ(|?ן־‬
‫‪"1‬א לוקח הנ״הי יא״ואי־־עילא־ן וה־נוקילוקחיו‬
‫יהנ״הי ייששייית אז הם‪/‬שיין בקוממ?ז והייי‬
‫ד‪,‬נ׳'הי יא״יא* עלאיןהצי מליונלס מהנ״&י‬
‫דיס״ית כי הי• צל פרציפ׳ יס״ימ הם כשע‪'1‬‬
‫הנהיי יא״ואי עלאין וא״ב שיעד קומת הבוק'‬
‫הוא ע י החזה לישויות ושיעור קומת׳ ז*א‬
‫הוא ע י החזהיא״וא׳ עלאין ואיךהםשויס‬
‫בקומתן בקיציי שלא י ׳ ־ ^ ' לישצ ולהשוויו‬
‫לש\נות אלו של היכ ז״יל ימי *‪"$‬ש עם מצ‬
‫שכתב בע״ח שי מיעוצז היימ פ״א ופ״ב‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫!‬
‫•••' י‬
‫וכעת צ‪"$‬צ‪ 1‬־ ־‬
‫‪£‬באב ע״מהיז(׳‬
‫• להימ׳ץ‬
‫פ י ת ז י י ע יא״וע״א כיומוי‬
‫ישלמה מלצא קיימא שיי?יא באשלאיתא‬
‫•אתחכם שלמה על כל בני עלמא כיי שהכינצ‬
‫ה״ס התעלות יחלבפל ק)מת ז״א שא; היזן‬
‫זר‪.‬איח<‬
‫מלבשת ליס״ות זהז״א מ ^ י ‪ 6‬א״וא ע*אין‬
‫ולכן אתחכם שידוע בלא היה בן מימי• עז לס‬
‫ומה‬
‫צו'ע״ש ביס׳ מ״מ חייב י^ע״נ ע״א *‬
‫לפי מש״ל עין *־ואה כ׳ י נ י י ו אחיי‪.‬המחילה‬
‫מנ־ת ימז <‪3‬ה‪ 1‬י ב י י היב ז׳להה כי מ ה‬
‫יאמינו ־ממ׳ימ״ש * י כאשי היא אינה מקבלת‬
‫איריות•' ‪#‬ל * י ו זני׳ איינה צייכה אליו אז הוא‬
‫שהצה״י יייסו״א 'נעשיס מ׳יחיי אליה ןהנה״י‬
‫*א״וא• עלאין צעשין מ!חיךלדא ״ י י כ צ י‬
‫כתביצו מהעייח כ* כחי' זו שאינה צריכה‬
‫אליו היא נחי׳ הזי שלאהיחה‪-‬מענלס ע י‬
‫לעת״ל‪-‬משא״כ ביימ׳ שלמה כ׳ לא עלה? י ק‬
‫בבחי' 'הוי כמו שמיא ככל הגבהות מביימת‬
‫העולם ו ע י עתה אלא שבימי שלאה היתה‬
‫בנח׳ ^וי־אפ‪-‬לו בימות החיל אבל לעולם‬
‫מקבלת אויותי־מ״י ז׳יא צ* ז״א מקבל המוחין‬
‫חמי* ע״י ישס״וח כמש״ל"משי המוזזין ואבייה‬
‫׳הואנויזן ילה חלקה וא״כ ־אין כתב הוא ליל‬
‫שהיא מלבשיאת ישס״ות כי א‪ 0‬כיבריו היאה‬
‫היא מקבלת אורותיה שלא ע"׳ ז״א ולא מפני‬
‫שאנו אימרי' שהיא עילה בבינה הוא שמלבש'‬
‫אמ ישס״ות י י { שז״א עולה במקום אנזא‬
‫'והניק' במקום אימא או ‪";5‬א עילה במקום‬
‫'יקיא והנוק' במקוים תבונה כי הרי ישס״ית‬
‫צ ב י עלי במקום א״ואי ו‪/‬״ון עלו במקומ‪-‬ם‬
‫׳ואחייב ישא״זת עלו במקום אריך ועלו ז״ין‬
‫ממקומם שהיא מקום א״וא• וכמ״ש כל זה‬
‫בע״הש׳ המוח‪ ;:‬פ״ה כתבתי אותו לעיל‬
‫;‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫בקיצויוצ״ע‬
‫אמת ב* כאשיניקיק כלשון השי‬
‫ך‪$‬‬
‫מ״ש הנה הוא קשה ההבבת‪.‬מצר‬
‫י‬
‫עלמל כי הנה מע״ש ואז הס שני המאויייו‬
‫הג‪1‬וליס לא הוא ג׳ינל ממנה ז לא היא גלו׳ל‪-‬ף‬
‫מצללי ואינם צריכים זה לןיה כ ללי דברים ‪$‬‬
‫הס‪ :‬ג׳ הכיחיות ‪5‬׳ בחי' זי אינה יק לעת״ל‬
‫שהיא בחיי הזי כי׳ הנה ידוע כי קוים קטיזב‬
‫הלבקה היי ז״ון ב' רמאויות הנחלים מ י‬
‫צנלני‪3‬י משתמשים בבתי אחד ‪1‬ע"ז‪.‬קעימ‬
‫הלבנה‪.‬‬
‫ב‬
‫קב‬
‫הלבנה ואמרה א״א לבי' לולב ים להשתמש‬
‫בכתר ־אחי ונתמעטה‬
‫י‬
‫ו ב כ י כתבנו לעיל *לשין‪:‬הע״מש' מיעים‬
‫הףיח ‪£‬כתפ‪,‬כ• •מכ‪4‬ת הבייול שלה שהיא‬
‫ב^למזיהוא שיהיה‪:‬בה בלהי״מ של*־‪ .‬ותהיה‬
‫עםיליאפיבפ־שוכעמו לגמרי וישתמשו ני‬
‫'גמלביוז צבת‪ 1‬אחי שהוקמה שקערגה‬
‫"הלבנה כנודע כיי ע״ש ־‪ .‬הרי מבואר בי‬
‫"תכלית הגייול שלה שהוא בחי' הזי הוא‬
‫לחזור לאותה הבחינה שהיתה קידיהקטרוג‬
‫'להיותם ‪ '3‬מלבים‪ .‬משתמשים בכתר אחזי‬
‫ואןקודם הקטרוג היזבכחי' ב' המאורות‬
‫הגלולים וכיון שכתב כאן כ׳ באשר י‪.‬נ‪:‬ק'‬
‫מקבלת מז‪0‬ותי' ע"' ישס״ותיז״אע״י אזא״י‬
‫עלאין ‪3‬׳ אז הם ב׳ המאורות הגווילים אייה‬
‫׳והו לעת״ל שתהיה היא בבס־' הנ;"‬
‫לפי מה שפרשתי לקמין •ע׳׳פ‬
‫א‪£1‬נ‪0‬‬
‫־ לא ידעתי בויזה הלשוןשל‬
‫הע״ח‪ ,‬אינו הכרח משם לומר בןיאן ההכרח‬
‫ממ״ששם הלשין של שער‬
‫זה ייניח‬
‫הפונות בר״ח עש״ב ש‪:‬תב שבזמן אצילית‬
‫ליין היו ב' המאותת הגחלים שנין בקומתן‬
‫יממש עד הכתר שלו • ובן ממ״ש כאן‬
‫לאהזאגיול ממצה כוי זהג״כ אינו רק‬
‫לעת״ל שתהיה כתרה‪.‬שיה עם הכתיר שלו‬
‫מה שאין כן ע י עתה בבחי' הוישהכתר שלו‬
‫למעלה מכתר שלה והרי הוא גייל ממנא‬
‫וכן מייש ואינם צריכים זה לזה כלל זה ג״כ‬
‫היבו רק לעת״ל שאו היא תקביל אורותיה‬
‫ע״י אימא שלא ע י ז״א משא״כ ע י עתה‬
‫בבחי" הזי שהיא מקבלת אורותייבאמצעו'‬
‫ז״א כמש״ל הר• אלו •ג׳ היכראיות בי מ״ש‬
‫שהניק' מקבלת אורותיה ע״י ׳שסו״ת יז״א‬
‫ע״י או״איעלאין אינייק לעמ״ל •‬
‫אמנם ממ״ש קי ייו לפעמים כשה‪/‬״א פב״פ‪.‬‬
‫עם נוק' שהיא רחל שיין בקומת׳‬
‫א; לןקחתהנןק' המוחין שלה שלא ע״ייו״ז(‬
‫בעלה אמנםלוקחת ממת מץוא<יה מלוגשין‬
‫נתון הנ״ה׳ לישסייית כו • הגהיממ״ש‬
‫ולפעמים מבואו• יוצא כי בחינה ויו‪• .‬שנס‬
‫בזמנים אלו או בזמנים‪ ,‬שעברו לפעמים‬
‫כפעם בפעם'ואם נ ן פלייג ייליה אליליה‬
‫כמ״ש אח״כ 'ואז הס ב" המאורומ הג׳דולים‬
‫כוי כי זה ליא היה ע י י ן רק מה״ה לעת״ל‬
‫כמו שהוכחנו וגס כ׳ לא •יענו פעמים ‪$‬‬
‫*‬
‫באיזה זמנים הם וכעת צל״ע י • ‪, • : ,‬‬
‫‪,‬‬
‫והנה‬
‫אחר החיפוש מצאיך במעי‬
‫הלומת של הליל״? י״ב שכתב‬
‫'נענין היורמיטא‪ .‬שבמג ג׳י אחי שנ<מ‪* 11‬‬
‫המוחין תוך ז״א‪ ,‬מלונשין תוך גה״י לחכי<*|‬
‫ועל •יה נגדל ז״אאז •אותן המנ**״|‪^,‬זני*‬
‫לההתלק ממנו ונשאר •שן ואחר כ ך מ ב ש ו‬
‫׳מאחוריו תוך לאה ורחל ונעשות קיצ‪$1‬‬
‫אחי ונניןרה וחזריפ״בפ להזדווג ט ^ ו א " <‬
‫כיין שנשתלקו המוחי! ממנו וניתנו אלהט'‬
‫חיך הוא מזיווג עמה ״ והעני[ הוא‪5.‬י‬
‫אותם המוחץ הראשונים שהיולו ‪1$‬ל יי*‬
‫הגרי״י של התבונה הס הם שנסתלקו;•ממנו‬
‫וניתנו אל הנזק'ואמנם אז עלה ?וא‪,‬׳!זתו‬
‫למטלה ונכנסו בז מו חין אהריס חלשל^תו‬
‫מעיליס והם מנה״י יאו״אי עלאץ מ ק ר א‬
‫חי״בוגמצאשע"״ היוימי‪-‬מא משיב ‪.‬מ‪$‬ל‪9‬‬
‫יתירה יכאשר מזדווג עמה הוא גבן!‬
‫המוחין הסישי' היותר עליונים‪ ,‬עייב לשו?ן‬
‫בקיצור עש״ב • הרי משמעיכייגחע!^‬
‫אמנםלןגלזן‬
‫זו נעשית בכל לילה ״‬
‫ביור כ׳ א״א שזו היא הבחי'עצמה שהוזכר*‬
‫בסימ״ש חרא כי אין היעח סי‪ £4‬שנזמן‬
‫היותר גרוע שהון( הלילה תהיה לה‪.‬מפלה‬
‫מ להיותה נכח׳' ב׳ההאורית הגלזלייושאין‬
‫יהיא גליל ממנה מה שלא נמצא‪,‬בה‪,‬מןנלה‬
‫זו אפילי בשבת שהוא הזמן היותיג‪,‬גיול{‬
‫ועוד‪,‬כ* שס הסיןיח־ן של‪¥‬א‬
‫ומובחר‬
‫עצמו שנמשלו אליו ואח״כ מסתלקין מממ‬
‫נניתנין‬
‫ג‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫משחת‬
‫מיחנין אליה בהשאלה לפי שעה י אמנם‬
‫ונםימ״ש מלבינבחיימוחגתיק ממש שנמשכין‬
‫‪$‬ה לשמה מלובשים בנה״י יישסו״ת במבואי‬
‫ועור בי שם בלחש הלילה היואת‬
‫שם•‬
‫ג ם ויאה כי כ ל ו ה הוא לעני! הזויה ע‪0‬‬
‫גאה אשי לוקחת בהלואה הבלים ליתל‬
‫ג י י להתגדל ב ב ל א ו י ך ו״א ‪ .‬ובסימ״ש‬
‫כפייושא אתמי כשז״א פ״בפ ע ם נוקבא‬
‫ולכןמכל אלו‬
‫ישהיאיחלשוי!בקומתם•‬
‫•הפעמים נ ל ע ״ י כ ׳ אין זו הנחי' הנו* כסי‬
‫מ״ש‬
‫עלה על יעתי לומר כי בחי•‬
‫‪1*1^1‬‬
‫זו תהיה בי״ח במ״ש בשיהכוננת‬
‫י • •‬
‫*חני כמוסף עולה יחל בבתי‪.‬יז״א ואז ה ס‬
‫וין בקומתם ז״א מ ק י א ישואל ע ם י ח ל‬
‫ואז מורווגים י ח י שניהם כוי ובסוף כתב‬
‫אבל בי״ח הסבי ה מ א ו ת ת הגלולים שיין‬
‫ב ב ת י אחל ואע״פשלא עלתה על אזאיי‬
‫י?( כלשיעזי קימת ו״א שהוא במוסף י״ח‬
‫ע ל י ו איננה טפלה אליו ומקבלת חנק׳עייי‬
‫היי מביאי בי במיסף‬
‫יעצמה ע י כ •‬
‫י״ח ז״ון הם כ' המאויות הגמלים שיין‬
‫בקומתן ממש בכתי אחי ואיני ציינה אליו‬
‫שאלו הס הבחי' שאמי בסימ״ש ועל זה היא‬
‫מ״ש שם ולפעמים בשהז״א הוא פב״פ ע ם‬
‫נוקביה שהיא יחל שיין בקומתם כוי •‬
‫ואע״פ שצבאויה קשת דא״כ זו היא בחינת‬
‫הזי שכתבנו לעיל מהע״ח שיה ) זו״ן שוין‬
‫כקזמתןמשתמשין בכתר אחי ישם כתב כי‬
‫כחיי וו לא היתה ע י ״ ן ע ז לעת״ל שתהיה‬
‫וא״כ אין נעשית נחי' זו בכל י״ח ליתא‬
‫‪,‬‬
‫ךנך^פהר^ת*‬
‫ועךיפה‬
‫עיניך‬
‫פרע*‬
‫בי נחי' זו הגעשית ני״ח הוא נהיות' וז״ן‬
‫במקימס למטה שזה אינו מקומם האמיתי‬
‫חייו; אמנם בחי׳ הזיאשי עתירה להיגת היא‬
‫בהיות זו״ן במקומם האמיתי‪.‬שהוא במקום‬
‫אי״איאו במקום אריך כנולע*מליושחעא‬
‫אי״הי כמו שהבחי' הוי נעשית עתה בבל‬
‫שבת במוסף היא בהיות זו״ן במקום או״אי‬
‫כנויע וא״כ •שהפרש גיולבין בחייהי״יז‬
‫אל הבח״יהז' העתייה לאיות וזה פשוט *‬
‫אך מה שצ״ל לפי מה שאמרנו הוא ראם כן‬
‫צריך לומר כ׳ במזסף דר״ח מקבל הז״א‬
‫המוחין שלו מלבשיןבנ״הי יאו״אי עלא״ן‬
‫והבוק' מקבלת המוחי! שלה ע״י יסי״ת כי‬
‫ב בחיי זו מיבי גסי מ יק במש׳יל‪ .‬ולא ב ן‬
‫משמע ב ע״ח שי המוחין פיט שכתבשםוזייל‬
‫אך כר״ח במיסף הם לוקחין אחור ופטם‬
‫דנתי ייסו״ת ואז יכולין להזדווג ז״א ברחל‬
‫שאין ז‪1‬ז‪ .‬מזדווגים יק בהיותם שיין כקומת'‬
‫ע״ב • היי מביאי ב• במוסף שבי״ח‬
‫המוחי! שמקבלין שניהם ‪"•/‬ן הם מכתי‬
‫לישסי״ת וא״כ אי אפשי לומי שמ״ש בעי‬
‫מ״ש מ י ב י בבחי' זי של י״ח שהרי בס יירש‬
‫מ י ב י כאשיז״א לוקח המוחין שלי על י י י‬
‫אן״א׳ עלאין והבוק' לוקחת המוחין שלה‬
‫ע״י ישםי״ת וצ״ע י‬
‫זנקזןר לענין מה שכאב הימ״ז ז״ל בטעם‬
‫שנתחכם שלמה המע״המכלבגי‬
‫העולם כי לעייל אפשי כיהטע' הוא מכיון‬
‫שבזמנו העלה את הנוק' ותמיד היתה כיא‬
‫בבחי' הוי שהיא עלייתה פב״פ ע י חכמה‬
‫לז״א ותמי י היא מקבלת הארה משם לכן‬
‫הנה שכרו להתחכם הנא על הבל ורוק •‬
‫ל מ ס מ ב * ר ‪ .‬ל ג ס ת ך ש‪#‬רןי ב ע י י '‬
‫ד׳עזים •עןנל<טו• מהר ‪ 4‬ל ? ו‬
‫•די‪• -.‬‬
‫ף‪^/‬ך!‬
‫״‬
‫תחילת פסוק זה בבי לעיל‬
‫ביישנו אותו בדרכים שוגים ושם‬
‫־‬
‫'~״‬
‫״‬
‫־־‬
‫‪:‬‬
‫‪—..‬‬
‫הוכחנו מיציי ה י נ ו״להה כי היופי נמשך‬
‫מצד ה ח ס ד ם ועול מצאתי להימ״ז זל״קה‬
‫‪ ,‬ך ובאו‬
‫ל‬
‫" ־ ־ י‬
‫י‬
‫פיי‬
‫נ‬
‫שיר‬
‫השיחם‬
‫הובאו ל ב י י ו בסי מ״מ ח״ב וקליל ע״ב כ•‬
‫‪3‬אשר מגעתהנוקבא עי;‪/1‬גמס שלו שמשם‬
‫הארת הפנים והיופי־כמש״ה חכמת אלם‬
‫והנה בחכמה יש הוי״י‪.‬‬
‫•‬
‫תאיר סטו‬
‫בניקוי סתח נאור פנימי ןאה״״ה כפתח‬
‫•‬
‫באור מקיף ושניהם גי' יפ״ה ע״כ‬
‫נבונת! מבוארת כי אותיות ה ל שמות עם‬
‫*קולותיהם עולין כמספר יפ״ה וכאשר‬
‫היא עולה ע ל שם ומקבלת הארה מהם‬
‫נ ק י א יפה ובשער מרוייל ברכות בחב ככר‬
‫‪9‬ומ‪1‬תין ענין אומרם ז״לעגין נשים י ע ת ן‬
‫קלה ו!הו נ ה י ו ' מ ק י י ר א מאחוריו'אמנם‬
‫אז הברכה שמקבל ז״א‬
‫בהיותם פ״בפ‬
‫מאימא עלאה הנקרא ברכה לצורןניקב•‬
‫אז אין הביכה ההיא קלה אמנם •שיבה‬
‫דעת שלם נו'נמצא בי בתתו לה כל הברכה‬
‫וההארה ה‪/‬את אז אינה ברכה קלה אלא‬
‫וילוע כ י‬
‫דעת שלם נותן בה כ ל ע״ש •‬
‫ירש בכל מקים כי הגוקבא לעתה ק״ל •‬
‫הבונה היא שאין בלעת שלה רק הי גבןרית‬
‫שהס ה' הוי״ות ג ׳ ק״ל וא״ב בחזיתה פב״פ‬
‫אשר לעתה שלם הוא שכולל חו״ג כי בחזית‬
‫פ״בפ נותן לה גס את החסדים בנודע‬
‫ונשלם לעתה ואם זה ה ל כ י הוא בקבלתה‬
‫הברכה הזאת בהיות הנו?" למטה במקומה‬
‫כ״ש ‪1‬ק"ו בזמן בית המקיש בי אן הנוקבא‬
‫וגלתה במקום אימא כי בולאי לעתה שלם‬
‫תמיל כי כבר בפסוקים ה ב ל מ י ם כתבנו בי‬
‫בזמןבה״מק עלוזו״ן כמקום או״אי ו ת י י ר‬
‫לא פ ס י ק ז ו ו ג י י ה ו ר י ע י ס ללא מתפרשאןגס‬
‫•חע־מלימ כי פ י ט ם גק'החו״גבי ה חסל•‬
‫הם הי הוי״ות ג י עי״ן והי גבורות ה הוי״ות‬
‫הס בגי' עי״ן ובמירש אמרו אייר אבהו‬
‫מ ב ע י לצמתך גראין מצומלין והס מ ח י ח י ן‬
‫וכוי לשון ע י ב י הוא אי בעי למימר ארוח‬
‫והכונה‬
‫ז‬
‫ה<א אומי מכער לי ע״כ‬
‫מבעל לצמתך ריוח היה במקום קבוצ״ך‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫וגמ״‪ $‬מויןי״ש י ע ר ^ י ה ק וצחתן הנא לשי!‬
‫־קג‬
‫צמצום נמ״ש יש״יזל״הה והיה • י ו ע בי כל‬
‫צמצום והנהלה הוא מצר הגמרות וכל‬
‫התפשטות וכמהה הוא מצר החסדים כמייש‬
‫בע״ח שי רפ"‪ 0‬פייה וילי״ת ריש פ* תוליויו‬
‫ובע״ח ש* חו״ג נסור האי בלקאימ״יא' כיןן‬
‫ע ו ד נקלים מייש נש״ הבונות‬
‫דרוס דוח •‬
‫ל״ה לציצית ובע״ח ש א״א פ״ה מ״ק וז״ל‬
‫כתיב וינוע אשל כ נ א י שבע שאברהם שלים‬
‫מימי החסד גורמים להצמיח השערות של‬
‫הראש שהם‪-‬ימיון אשלים ואילנות ויש ל מ י נ י‬
‫שערות שסימנם אש״יל אל״וס נגנלשחנ״ר‬
‫גז״אלב״ן בא״א ו ב ו ע״ש • עול כתב שס‬
‫נל״ב לצ״ציתכי השערות הס יוצא•[ מהלע'‬
‫הכולל חו״גובס' מיין ע ר ך ק ו צ י ן כ ת ב כי‬
‫שער אותיות עשר כולל ה״ח ו ה״ג ע״ש *‬
‫ואפשר שזו היא בונת הןוהי ויי(ירמ"א ט כ‬
‫תו שערא כמה לכתיב מי ימלל גבורות ד‪.‬‬
‫הליל עצמו משערות ראשי ונתיב מסיי הי‬
‫כי לא תמכו וכן* שהבונה לומר כי השטרות‬
‫חס יוצאין מהיעת הבולל חו״ג ועל כן הביא‬
‫ב׳ פסוקים אחל על הגמרות ואקל ע ל‬
‫עול כתב שם כע״ה ס״ה‪ .‬כ י‬
‫החסליס •‬
‫שערות רישא של;"א יש שם שורש הקל״ישהס‬
‫אוחזות כשערות השחורות שלו אך שערות‬
‫יישא^נוקי הם שורש הליכים והס אלומות‬
‫ובו* ‪,‬ובזוהר פ ' ו י ח י רי״זע״א אמרו על לא‬
‫מריע לא רישא למאריה ו ע י לא גליש‬
‫למטרוניתא ו ב ו וכוי וכתנ גסי מ*!‪ -‬באות‬
‫ל גלח יישא למאריה )למטרוניתא ענינו כ•‬
‫שורש הקל״י נאחזים נשערית י ן מ נ ז ת יז״א‬
‫ושורש היינין תמיד בשערות המלכות וצריך‬
‫מע״ט להעבירם משם וזה במין גלינלן‬
‫ותגלחת להעביר כח החיצונים מש‪ 0‬גזייס‬
‫גילוחהלוייס שהם דינים ע׳״כ • והכי איו‪/‬א‬
‫־בזוהר ת‪/‬ריע דמ״הע״בתנא מן בוצינו!‬
‫מתגלסין‬
‫ניצוצין‬
‫שכ״ה‬
‫לקידימתא‬
‫ומתאחין כחדא מסטרא לגמרה דאקרון‬
‫גבורות ומתלכין כהלאואתטבימ חד וכל‬
‫עיילי}‬
‫א‬
‫‪)9‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫יי‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫נ •ע‪8‬ך משחיז‪ .‬קרש‬
‫י איליןנגופא אקר* איש וכמנ‪5‬יי מוה״יויו‬
‫*ל״הת קיא לצוק׳ נשם איש ות״ח ביישא‬
‫דהאי איש גוצינא יקיייצותא ובגין כן‬
‫גולגלתא די־שא יהאי סומקאכולאכהויא‬
‫ושעייסומק• בגו סומקי וגתב שם מוה״יאו‬
‫ול״הה מכאן משמע ו א י י ך בנוקי וילת ראשן‬
‫כ א מ מ ן דאילו בליא הם שחורגת • ותליין‬
‫חינ״ה צתייןתתאי[ ילתתאימתעיין דיצין‬
‫בעלמא ו כ י א?‪#‬ב‪ 1‬מיניה שעיא ואתגליש‬
‫מחסל ^לאהאתבסם כולא פי' מבח החלומי״‬
‫שנמעכים לז״א מתבטל יניקת הקליההשעדו‬
‫ע״ש בסי מ״מ והגה עיזים מורה על נחי'‬
‫‪,‬הייניס כימשמע כזוהי תצוה יףקל״הןןוף‬
‫ע״א ע*ש וכזוהי תי!מה לקל״ט ע״א עזים‬
‫י א גבויאן וכוי ושמם מוכיח לשון תוקף‬
‫י ועזות וכנה בהחלת ס׳ הכןנות ייישן יפסח‬
‫גתב שאין ישות לגלח הבעיות בזמן העומר‬
‫במתו ל י י אלף תלמילי ר• עקיבא שהייה‬
‫יירש באלו השמיות תלי תליי של הלכות‬
‫שמשם שויש נשמתו והעומי עשייית האיפה‬
‫שהוא הפיאה הנז* שעולה אלהים שהוא‬
‫מיתי היין השולט כזה הזמן שנהם ן* שעריי‬
‫של כינה ושי ישם הוא מהגמרות השפיות‬
‫־לןה״סאור החוזר ובשי הבונות בטנין לייג‬
‫לעומר כתב כי יטעם שפסקו תלמידי י נ י‬
‫עקיבא מלמות בל״ג לעומר הוא כי נל״ג‬
‫לעומר מתגלה שם אבלנו״ם והי אותיות שם‬
‫יוה ל ס הי גבורות לגדלות לאימא עלאה‬
‫‪1‬שס זה נחלק לל נחיצות אותיות אמצעיות‬
‫'והס כל״ט הםבגי' ליל והם מתחלפות נ ל‬
‫אותיות לליי מאלהים ו ל אותיות א ם אינם‬
‫מתחלפות ונמצא כי נחלק לב מימת איים‬
‫לילכ׳ לאותיות ג״ל ביון בהק מתחלפות‬
‫נעשים רחמים משא״כ ב ל אותיות א״ם וז״ס‬
‫מ״ש יעקב אע״הער הגל ־הזה רמז אל שם‬
‫נ‪,‬נז' שהוא בכיי ע״יו איתיות המל)חלפות בו‬
‫הס בגייג״ל ובהגלות נגלות השם הזה ביום‬
‫ל״ג לעומי שה״ס האותיות המתחלפות בז‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫שהוא יומי וחמים אז פשקו מלמות ?! פ •‬
‫ה י י כי השם הזה מ י ס מיתיק אל הייני! שצ‬
‫השמיות כ* בהתגלותו פסקו מלצוות חהו‬
‫‪0‬מו גלישה אצ ה‪6‬עיוח פ י שבמעצ‪ 1‬היין‬
‫היה נותן להנןתסי בל״ג לעימי אם לא היה‬
‫המנה‪ .‬האחי י ב ה ע מ י מי ן ו ט ״ ז בסיהחיי‬
‫וליכ בס מיין גלע״י היינו שם אכיצדםעיי‬
‫*אותיות הצותחלפותג״ל הייצו גלעל ע׳״כ •‬
‫ופתה‬
‫גם הי נק הניצה כמ״ש צס׳י&״ין *‬
‫*בוא אל הנא״י כוציו הכתונ כי הצי אממו‬
‫כי נזמן בית המקיש עלו ז״ון נמקים א״וא•‬
‫והצוקבא היסה ננחי' ה ו כי •מיל קמ‪#‬ת‬
‫פ״נ־צ ע י אכמה יזי״א חוגייאו תייי ריטין‬
‫*״שהחתן השלם בשנח‬
‫ילאמתפישן •‬
‫כלתו הנך יפה יעית• עתה אשי את נכחי‬
‫רעיתי שעלית במקום הכינה ו ע י החכמת‬
‫שלי הנך יפה כחמידו' ק מ צ ר כיאתמקכל‬
‫ממצי המסיים בתתייות כי כיון שאת יעית•‬
‫י י ע י ן לא מתפישן ותייי לא פסיק זווגייהו‬
‫הן מ ל י עלייתך ע י החכמה שלי ומקנלת‬
‫יאויותיה מההוי״ה והאהיייה כניקור פתח‬
‫אשר הס עולין כמספייה״ה ו ל ק קוי' לך שם‬
‫יפה ועוד פיתו סף בך יופי אחר כזמן הזה‬
‫שאי*ה י ע י ת י כ י ה נ ך יפה עיניך יונים כי‬
‫דעתך שלם ג ל ע י נ י ם עי״ן א יהי חסיים‬
‫וע״ץ א יהי גגויות ותמיי נמצאו נ ן הבי‬
‫עינים של חיוג ליפת כמו היוציס ללא‬
‫מתפישן מבן זהגייהו כן ל ע ז ן שלם מ ו ג‬
‫הח״וגהן מצי עלייתך בנינה כי ננחינה‬
‫זו את צק רעיתי כמו רעיה עלאה אימא‬
‫כאמה כן כתת והן כיון שאת רעית• י ע ץ‬
‫ללא מתפישן תמיד נמצאין כ ן המסיים‬
‫‪11‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫ודעתך שלם ועיי זה מ נ ע י לצמתך רוח היה‬
‫במקום ק מ צ י ן כ י מה שעי עתה לא היה‬
‫ניעת שלך רקגמיות אשי מצים נא ה ק נ ו ן‬
‫והצמצום וההגבלה כי כן הוא הטנע של‬
‫הנמיו עתה אשי יש ביעת שלך כס החסיי•‬
‫המיל מרווח הוא מצל החשליס אשר מהם‬
‫‪,‬‬
‫נ‬
‫צא‬
‫שיר‬
‫ג ‪<3‬י‬
‫בא ההתפגמות וההיוהה "ל‪, 1‬עבעס של‬
‫נמצא כי ג^מקום צמחן ‪$8‬וא‬
‫המסיים י‬
‫הצמצו שלך היה מנעל ייוח היה שם ימכח‬
‫זה שערן צומח כי מכה מימי הימסיי‪-‬אשי‬
‫ביעתשלן צומחים השממה ו י ם י ו צ א י ן מ ן‬
‫היעתהבולל ח״וג כי לכן כ ע י אויחיוח עשי‬
‫להויות שהם יןצאי! מן היעת הכולל עשר‬
‫ל ו ג ולכן עתה שיעתך שלם שערך צמח ורבו‬
‫נמו רבו כעדר העזים אשד י ב ו י השטרות‬
‫הוא יומי אלהאשה וכמ״ש יז״ל לערבא^ה‬
‫כוי ואיתימא מה השבח הזה ומה טעס יש‬
‫גו מאחי שהדביייוע כי השמיות שכיאש‬
‫הם שויש• הדינים ועול •גיל התימא על‬
‫הימות שבחיבו״ים כעיר העזים כי מתיך‬
‫שבחן אתה צא לילי גנותן כיבאומיך כעדר‬
‫העזים שסימ״זבחי' השער!* היותם שוישי‬
‫הימין כי כן עזים הס בחי הימים לזה‬
‫אמי שגלשו מהר גלעי ^לומיאעייפשמן־תי‬
‫אותם כעדר העזים שתם בחי לינץ על ‪/‬‬
‫ככר גלשו כ י ^ נ ר היה בחיי גלישה מכה ה י‬‫גלמי שהיא בבחי' שם אנדט״םהימוז •‬
‫בגל״עי אשר חי אותיות אשי כשם וה ליס‬
‫חמש* גמרות יגילות לאימא מלאה ומכיון‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫שאתה עלית במקום אימא עלאה מאותה‬
‫שעה״ אשר קכלת קאימ שם אניט״ם הנרמז‬
‫בגלעד‪.‬אשר שם זה סויו הוא ליג של גילות‬
‫לאימא ועורם מיתוק אל ת ייני ן של השעיית‬
‫בברנגלשו השעיית כ• נמתקו בחיי הימין‬
‫ולחוקיו עתה שאתה מקנליגם את המס**•‬
‫!‪:‬מ״־ש בווהרואתגלישמחסיעלאהאתבסס‬
‫כלא ומכיון שנגלשו שממי מהם אחיזת‬
‫•‬
‫הדמים היי ה‪ 0‬סמבמ״ים ועימרים‬
‫לפימ הזוהר הנז״ל שאמי כי‬
‫‪7‬ך‪/‬ין*ן‬
‫מנוצמא יקיליניתי יןצאיןשליה‬
‫י מ י ן ונכנסין בנוקבא ואח״כ אמי תא חזי‬
‫ברישא להאי איש מצמא לקילמותיובל״פ‬
‫‪4‬ןלגלמא ייישא להאי סומ?א כלא גןןילא‬
‫‪1‬‬
‫י‪1?6‬יי‬
‫קר‬
‫השירים‬
‫זמין‬
‫סומקי כיי ^ויןק^י * ה ! * " *‬
‫ולכן‬
‫יו}<{ין השערות או ;מת&ימי!‬
‫בא הרסו עלגני‪ 1‬מי י״ת גו״^גדך ג׳יע^ר‬
‫ה״סדס י‪.‬ו‪ (1‬של'‪ 3‬גם י‪<.‬ת ?ו* לירוז‬
‫לרמיז מ*"ל כ* השעי! ץ צ א י ן ^ ל ע מ גמלל‬
‫וזי״גו^י״ם היא מילז ל‪,‬ע‪0‬י ונוי״וה יחייןנ‬
‫מ ע ת כמ״ש בליית גי"? ‪£‬י*ז ה&ד&זלמה‬
‫גס שגלשו ע״ה ג•' שמיש ? ‪ .‬מ י י ש נ ן‬
‫‪,‬ולפיירנמ יימוז כי ייו*‪,1‬כי שמש י\גח אל‬
‫הש״ך ייגין וה‪,‬יי<ץה‪ 0‬כפולין! בייפ שיין‬
‫גי' ‪3‬ס"ש ‪1‬גי' תמי נח״ש ה ^ ז ‪6‬י יג^יח‬
‫ניצוצץ\ג‪*1‬ה אשי נמת?י נמיןו' סמ״ש וממטיר‬
‫נאמי שגלשו להייות ‪0‬קוי' המיתו*; כי ב‪0‬״•‬
‫הדינין בנ‪1‬צמ‪ 0‬נגלשו מי‪$‬י‪.‬ה וגי^ <(ב‪ £‬מ ו •‬
‫‪.‬ניה ניגא ווהו שג״לשו כי ב?׳ י‪.‬ת<ינעשה‬
‫שג״לשו ״ ש י כתב ש‪ 0‬בל•"* גי יי*ן‬
‫שג״לשז מ״הי ל׳לעד היא גש"‪ 0‬כמספר ט״ה‬
‫ולפי ל\נ^‪**.‬וו‬
‫קס״א מ" ה ס״ה ע״כ ״‬
‫כ• הנה כל זה המימזק היא לס&ס ‪$‬י ‪#‬לו‬
‫ז"‪1‬ן בינקיס א״וא* י ויריע בי עיג קנ^א‬
‫הם שקית של א״ואי ימ״ה ס״ה הס ש מ י ת ת ן‬
‫וזהו ימ; הר״ת לומר כי המיתיק היא לטעס‬
‫עליית מ״ה ס״ה שהס א ן לע״כ קמ‪,*:‬שי*‪0‬‬
‫א־יןא•‬
‫‪4$‬י‪0‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫)ב(‬
‫יאמי ע״ר אייי ‪,‬ש‪5‬יר‪^.‬ו‬
‫אל‬
‫ל יל ס י ק י א ש י ז ‪ .‬י מ ו‬
‫יפה ומתה ננאר סיפיייקיא על‪.‬א‪.‬ותו‪.‬ה‪,‬ייו‬
‫ונקדים שייוע שהשטרות •זצא״ן נסול ‪ $ .‬ר‬
‫הנעסין ל;*‬
‫חחי מפנימיית היאש אשי‬
‫י " ' '׳"ל י' מנעי'׳ מנימי©‬
‫"‬
‫וין״ל נמייש אמיו מנעד לצמתן ^ ל י ל‬
‫כלומר שהכתוב‪.‬אומי |זו‬
‫מנעי לצמתך‬
‫ויןצ״לוו ותנה לטיל פירשנו שיחה! מס‪2‬י‬
‫נשנה כלתו ואזמר לה הנך יפה שקלכמ‬
‫המסיים המגולים לנ״השהאירו בך מקיים‬
‫כשהייתה עומדת בנגדס כ‪? 0‬לי_פין ‪#‬ויןן‬
‫ולכן מ ך יפה מהאותס אמ?ס ב;מ! י<;ה‬
‫ע‬
‫כ ס‬
‫‪,‬‬
‫נ ג‬
‫מ‬
‫ח ; נ ה‬
‫ש‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫ג‬
‫שמן‬
‫משחת‬
‫‪,‬‬
‫שאיו יעייו״ שנהאל״בבחי הזווגתמילי‬
‫* ע י פ ה בעצימ כח הה׳יח שאני נותן לךעל‬
‫ש כ ש ה ו א היופי שלך מצי'שאע״פי טינ־ך‬
‫שהם בחי• היינין שבך שהם עי סנהליין‬
‫זייגים הטליוניינתלבנו ביונים שהם לבנים‬
‫*מס״< שוס ימרה גולל מיתוקם שנתהפכו‬
‫ואליל טל הדבר היוצא מבעל‬
‫לרחמים‬
‫לצמתך מ ב פ נ י ם לצמתך שהוא פנימיות‬
‫הראש קשס המוחין שהס מבפנים לצמתך‬
‫והיבר היוצא מבפנים לצמתך היא שערך‬
‫‪ 0‬השעיית מפנימיות הואש ששם המוחין‬
‫יוצא״ן ו ה כ ו נ ס ואציל טל בחיי‬
‫הס‬
‫שטיך היוצאין מהראש שאף ע״פ׳ שהם‬
‫כ ע י י ה ט ז י ם ש ה ס בחיי הל״ינין ושערות שלך‬
‫ה ם שרשי הלינין אצ״ל שכבר נמתקו שהרי‬
‫השערות כבר גלשו מ ה י גלעד 'כי משעה‬
‫פרש‬
‫שעלית נמקים אימאזקנלתה האיה מ ה י‬
‫שהיא ה נ י נ ה מנח* גלעד שה״סישם‬
‫אכיה״ס שיי״ס ה״ג לגילית יאימא כ נ ד היה‬
‫גלישה נשעיית ונמתקי הלינין ‪.‬ןהגמיוי*‬
‫את מקבלת תחלה אמנם עתה שקבלת גס‬
‫החסרים נמתקו גם הזינין של עיניו ונעשו‬
‫ביונים לבנים רחמים ימצא נ י באשר ז(ני‬
‫משבח את עיניך שנעשו •ונים לנניירחמ״‬
‫שזהו מצל החסרים אצ״ל על השערי שכנר‬
‫נמתקו שמיתוק השערות ב נ ר נעשה מקו רם‬
‫ט״י ה ג מ ר ו ת אשר לקחת מתחלה קולס‬
‫החשליס כ נ ו י ע שתחלה לוקחת ק ג נ ו מ ת‬
‫לתיקון סרצנפה זאח״כ הוא ניתן להגקאת‬
‫הה' חסלים בכחייה‪/‬וזג כנודע מכ״מ ?מק‬
‫י‬
‫אנ״ק לקב״ה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫<טימך מ ן י ר רלןזנזבות ^ ל י ־ כ!ן דיחצה ‪$‬בלס מתאיפ‪1‬ת ו&בלה‬
‫באירת נשא‪ .‬לף קל״ו וקל״ז בנח׳‬
‫הנח‬
‫מיניז״א אמרו עינו• לרישא‬
‫משתנים משאר טיניןכיי ואחתחן נ ח ל חוזר*‬
‫ז־עינא ט נ א הליל ריחצות בחלב מאי בחלנ‬
‫נ ח מ ר א י ל ע י ל א קלמאה זנההיא שעחא‬
‫הקןתפח אשגחותא לרחמי בזי עינוי‪ ,‬כל‬
‫‪ ,‬אתפקחן אתחזון שפירין כהני יונים נסימק‬
‫‪:‬ואונם וירוק חויר לאאתגלי אלא בזמנא‬
‫יאסתכל בטינא טנא ומסינחאן בל אינון‬
‫גזוניןבההוא חזיר ו נ י ף קל״ז וכל אתגלי‬
‫הווךא ואסתחי עינא כל איכון גוונין לא‬
‫מ&תכחין ומשתקעין לתתא ‪ #‬אתימי‪ ,‬נ ר‬
‫ההואחוירא לנהיר מ עתיק יזס^ניי**‪'*-‬ן‬
‫מיניה בל איכון ללהתא ^*ליצ^ר^קו^כל‬
‫מאריהון לשזמקא ואיכמ‪3*^;11‬ו‪ 1‬־^יזומין‬
‫גחלא הה״י שניך כ ע י ר היךצינית שעלו מן‬
‫הרחצה שכלם מתאימות מאי מ‪ 1‬הרחצה‬
‫?ניןהוא אגןחןת?( יעיגא קיי^א עלאה ק?לם‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫?‬
‫מתאימות ממערבן לא ביא ואתדבקן לא‬
‫ברא ימה לאמי שניך כ ע י ר הקצינות ואת‬
‫אמרת שכלם מחאימזת כלימר חזזרא יילהון‬
‫בההוא חזורא לעיני] כל אסוזן בהי‪1.‬א‬
‫חזזיתא לעינא עלאה ע״כ‬
‫;ה הלשון קשה הקבנה‬
‫ולע״לן‬
‫למאי אירייא שינים‪ .‬אצל‬
‫עיצים לקאמי הליל שיניך כעלר וכוי ‪1‬א‪0‬‬
‫הכינה להביא ראיה ממ״ששעלו מן הרוזצה‬
‫ללמוד שיש בחיי רחיצה כבר התחלה הניא‬
‫‪.‬פסיק רוחצית כחלב ימאי אילמיה להאי‬
‫קרא מהאי קרא ועול כי אדרבא איתו‬
‫פסיק מלבר נעינים לו״א' טצמו כמ״ש‬
‫עיניו כיינים ע ל אפיקי מים רייוצית בחלב‬
‫זא״כ מה יאיה מביא מפסיק שיניך שלא‬
‫נזכר בי עיניס וכן להבין מ״ש ומה יאמר‬
‫שיניך בעלר הקצזנית )את אמית‪ .‬שכלם‬
‫מתא״מזת מה היאכונת הקושיא‬
‫ונלע״ל‬
‫י‬
‫ד‬
‫פ<י‬
‫שיר‬
‫השיחם‬
‫הייסב בעיני י\ שאפשי שהכוני‬
‫ונלע״י‬
‫היא להביא יאיה בי כאשר‬
‫נגלה הלובן לאייך וניחצו עיני ז א אותם‬
‫המונ״ןיהומקא ואוכמא שהיו בעיני ז״א‬
‫אינם משתבחים אשי דבי זה אינו נלמד‬
‫מפסוק יוחצות בחלב ובמו שנבאי והענין‬
‫כי הנה מאי לסליק מיניה אמי ובגין בך‬
‫אסתלקו כל מאייהון לסומקא ןאוכמא‬
‫לאינון תאומיןועל זה אמר גה״י שיניך‬
‫כ ע י ר הקצובות כי עלר הקצובות י ם‬
‫סומקא ואוכנל לאינון תאומין כי הנה ע״די‬
‫ע״ה הוא כמספר סומק״א אובמ״א ותיבת‬
‫הקצובות פירושו שוות נמו תאומים שהם‬
‫שויס וכאילו אמר הפסוק שיניך כסומקא‬
‫אובמא קתאומ״יאשר בחי׳ הגוונין התאומי'‬
‫האלו הם בעינים ל‪/‬״א הרי נמצא כי דימה‬
‫הכתוב השינים אל המינים יז׳״א כי הכתוב‬
‫מיכר בגווני המינים לז״א שעלו מן הרחצה‬
‫כי לכאורה יש ללקלק בפשע הכתוב כי הנה‬
‫השכח ש‪ 5‬עדר הקצובות שהוא שעלו מן‬
‫הרחצה הבונה היא שהם נלחצות וכמ״ש‬
‫רש״י זל״הה וא״כ העיקר חסר מן הספר‬
‫כי באומרו שעל! מן הרחצה אינו הכרח‬
‫דיך משל‬
‫שניחצו כי אפשר שלא נרחצו‬
‫‪.‬א‪ 0‬תאמר פלוני ׳צא מן המרחץ אינו הכיח‬
‫שניח־ן ואפשישלא ניח׳ן נא״כהו״ללשעלו‬
‫רחוצות כי זה הוא עיקר השכח וכן ליוא‬
‫למ־לתא בי עדר הקצובות הוא המוני! של‬
‫עיני ז״א הו״לל שעלו רחוצות •וא״כ למה אמר‬
‫מן הרחצה יזה עצמו הוא מ״ש מאי מ}‬
‫היחצהכלומי להו״לל רחוצות וחיק סההו'‬
‫אסהוהא רעינא קי־שא עלאה כלל כי אמר‬
‫מן הרחצה בה״א היליעה לומישהוימאותה‬
‫הרחיצה העליונה לעין לאי־ ך ואם כיה אוי‬
‫רחוצות לא היינו יו רעים מהיכן כיתה‬
‫הרחיצה ולכן גא הרמז כי תיבת י‪.‬ו חצייה‬
‫עולה כמספר הע״״ןהע״ליון עסהניתיבות‬
‫זז‬
‫לימון כיקיח׳צק גמ??ת מ! המין העליון‬
‫קח‬
‫וכיון שידענו כ• מה שאמר מן הרחצה ה)א‬
‫להודיע שהיא הרחיצה העליונה אס כ ן ע ל‬
‫בייחין לומר בי תיבת שעלו כי שנסתלקו‬
‫כי אם הרחיצה נמשכת מלמעלה אין שייך‬
‫לזמי שעלו מן היחצת למשמע שהיחיציהיא‬
‫למסה והם עלו ממנה אלא שכונת געלו מן‬
‫הרחצה שנסתלקו מכח הרחצה העליונה בי‬
‫הגוונין דעדר הקצובות שהס סומקיואזכמא‬
‫נסתלקו מכח הרחצה ולכן כדי ללממו זה‬
‫שנסתלקו לא אמר שעלו רחוצות כי אז היה‬
‫מובן כי הגווניןסומקא ואוכמא עלו יחוצל‬
‫אבל סוף סוף הס המונים טצמס שעלו ז‪1‬א‬
‫סניחצו אמנם עתה שאמי שעלו מן הרחצה‬
‫ולא הזכיר שנרחצז הוא להויותכי לא בא‬
‫הכתוב ללמינו שגדחצו י ק כא ללמינו‬
‫הבעולה היוצאת מן ברחיצה שזהו העיקר‬
‫כי נסתלקו מכח הרחיצה וזה לא היה נלמד‬
‫מהשוק רוחצות בחלב כי שם לא נאמר רק‬
‫רוחצו ואפשר שגרחצו ועדיין נשארו הגזונין‬
‫אמנס מפסוק זה שאמר שעלו מן היחצה‬
‫נלמד שנסתלקו מכח היחיציהגןוני! יסומל\‬
‫ואוכמא ואינס משתכח״ן אשר זהו המבוקש‬
‫ללמוד מפסוק זה ועל כן כדי לרמוז האמור‬
‫כי מה שיוצ״ללמוי מפסוק זה הוא שנסתלקו‬
‫הגוונין על כן אמי עתה עינא קד׳שיעלאה‬
‫מה שעל עתה כאשר הזכיר עינא לא אמר‬
‫תיבת עלאה לומר כי כיין שאני אומר לך‬
‫תיבת עלאהבין תבין את אשר לבניך כי‬
‫כיון שהרחיצה היא מלמעלה א‪ 0‬כן תיבת‬
‫שעלו אין לה הכנה ועל כיחיך לומר כי‬
‫פייוש שעלו הוא שנסתלקו הסומק'ואונמא‬
‫י ואמם משתכחין‬
‫‪,‬‬
‫שכלם מתאימות מחעיבן לא‬
‫בלא ואדבקן לא בלא כלומר‬
‫כיביוןשהגוונין״יסומקא ואוכמא נסתלקו‬
‫כ• נהפך הבל ללבן נמצא שכל רגוונין‬
‫;תעינו)נדבקו יחל והנה ־לפי פשמהכתזג‬
‫ג־‬
‫א‬
‫ו ‪,‬שטן כ ‪£‬יחח‬
‫קרש י‬
‫ממש כלכנונית העינים כאשי ניחצו וזהו‬
‫שכלם מתאימות שתת בנהייכלכנונייושיעור‬
‫הכתונ שהחתן משכ‪ 0‬לגלתו ההוא אמי לה‬
‫שניך הס לכנים כעדר הקצוכוישהם ה מוג ץ‬
‫לסזמקא ואוכמא של העיכיס של״ שעלו מן‬
‫הרחצ' שנסתלק! מכח בחיי הרחצ״ה העליונ'‬
‫של הע״ין הע״ליון של אייך ואז נתלבמ ואין‬
‫*מיסיון לנד על ששניךהס לבני‪0‬סתס יק‬
‫הימץןהוא ש‪:‬לם בין השניים שלךיביןעיד‬
‫הקצינות שלי הס מתאימות תואמות שנות‬
‫בבחינת הלבנונית שלהם כי הלבנוני׳של שניך‬
‫היא ממש כלצנונייהעינים שלי כאשר ניחצו‬
‫ועל כן ושכלה אשר השכול הגא מזרה על‬
‫כחיי יי! אין בהםמכיון שהם לכנים מויה‬
‫*‬
‫שהם בבחינת רחמים גמורים‬
‫לשבחים מ ן ' בכתיב כלם מם על עדר‬
‫מקציבות השבח האח״ שעלו מן היחצה‬
‫דיל שבלם מתאימות הגיושכלהא׳( בהם‬
‫‪"01 .‬כ תיכת שכלם הוא שפת יתי יהא בהם‬
‫‪?.‬א עסקינן ו הילל שעלו מן הרחציתתא״מות‬
‫!שכלה אץ כהם'והימיון הנא כי כמו עדר‬
‫*הקצובות שעלו מ; הרחצה מתאימויושכלה‬
‫אין‪.‬כה© כן שניך הס מתאימות ושיכלה אין‬
‫בהם ו&״כ מוכרח מ״לא קאמר הכי רק‬
‫הפשיק בתיבת שבלס שאמר שכלם מתאימו'‬
‫!הוא דקאי אל השניים ואל ע י ר הקצופות‬
‫‪6‬י*מה א!תם בתחילה ותכונה שניך ה‪0‬‬
‫בעדר הקצובות שעלו מן הרחצה כי זהו‬
‫הדמיון וע'יז'הש‪:‬לם בין השניים וביין עי־ר‬
‫הקצגבות‪ .‬מתאימות ‪.‬כן׳ נא״נ משמע כי כשם‬
‫שמיר הקצובות עלו מן היחצה בך שניך כי‬
‫היי זהו תימיוןאשי יימת אותם וא״כק'‬
‫זה אפשר לסיש יותר פשוש מ־ש‬
‫))*‪$‬י‬
‫<י נחי* רחיצה לא מצעו יק ב ע י י הקצו בוי‬
‫ומה דאמר שינך כעדר הקצובות‬
‫שיים בחי' העי ני ס כמש״ה רוחצות בחלב‬
‫'ואת אמית שכלם מתאימות שהוקשה לו בי‬
‫י(ממו בשניים היכן מציגו שיש בהם בחינת‬‫כיו! שאמר שיניך כעדר הקצובות הרי השוה‬
‫‪1‬חיצה • ת״ש ומה ייאמר שג־ך נ ע ל ך‬
‫אותם וא כ לא צ״לתיבת שכלם בנראה שהוא‬
‫מקצובות שנראה שהשוה אות‪ 9‬ואת אמית‬
‫ליבות השואה אחרת יתו״לל שיניך כעדר‬
‫‪£‬כלס מתאימות יאיהוה קאי על עלר‬
‫הקצובות שעלו מן הרחצה מתאימות וכן הם‬
‫הקצומ' לא הו״לל שכלם שהוא מיותיומלקאמ‬
‫שיניך ובאומרו שנלס משמע ש<*יא השואה‬
‫שכלם‪ ..‬מוכיח לקאי אל השניים ואל עדל‬
‫אחרת נוספת על הראשונה ומשני חוורא‬
‫לקצובות שהשוה אותם מתחלה שאמי שניך‬
‫ליליהון כהתנא סזורא יעינין וכוי כלומר כי‬
‫בעיר הקצובות שעלו מן הרחצה ועל זה‬
‫ההשואת הראשונה היא לומר שהשיניים ג ס‬
‫אמר שכלם כין השניים ובין ע י ר הקצובות‬
‫לבנ־ם כמו הפיכים שהם גם בן לבנים‬
‫מתאימיתמניוןשעלו מן הרחצה וא״כקשס‬
‫אגל השואה ודמיון זה אינו רק לשהשעיים‬
‫היכן מצינו רחיצה בשניים ומשני כלומר‬
‫הס לכנים וחיבת שי‪.‬לם;־הוא להוסיף השואה‬
‫קוורא רילהון כההוא חוויא לעינין כל‬
‫אחית כי" הלבנונית של הש׳ניס היא ממש‬
‫אסחן כההןא ח!ויתא לעינא עלאת כלומי‬
‫כמו הלבנוניישל העינים ואין הלמיון על‬
‫א *‪*.‬ב כי תיבת שכלם קאי אל השניים ואל‬
‫י‬
‫שהם לבנים לבל‬
‫עייר הקצובות אגל איןפזנמתלמ־זןלומר‬
‫‪8‬כר‪-0‬יס' השניים כמו העעים רק כמת‬
‫א ל יאמר שיניך בעדר הקצובות‬
‫)ב(‬
‫המדון על הפעולה היוצאת מן הרחיצה כי‬
‫ב הקייס מ״ש בסי מ״ששייה‬
‫כשםשהעינלם מתלבנים מכח הרחיצה כך‬
‫חייב פ״ו ולבן שיניים מחלב כי לבנונית של‬
‫*גיך הס לגנים ו בלבנונית של שניך הנא‬
‫השניים והיותם לבנים הם מצד מלנ היניקי‬
‫א‪6‬ר‬
‫כ‬
‫‪,‬‬
‫י‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫שיר ‪-‬‬
‫ד פ<־‬
‫אשי ע״י צמחו •ל״כ השיכים הרמוזים בתיבת‬
‫וללין והוא כנגי מוח החכמה וכנגד מוח‬
‫הכינה הוא ן• של ולבן להורות כי נם מזח‬
‫הבינה נתקן בןישעריס שלה וכנגי מ!ח‬
‫הי עת הוא לישצ ולבן ״ נמצא‪,‬כי ג'מוחין‬
‫של ז״א הרמוזים נמלח ולין אשר הוראת‬
‫חיקונס הוא צמיחת השיניים נעשה עייי‬
‫מזלב מהו ולכן שנים מחלב ע״כ־ ־ • למינו‬
‫מכאן כי צמיחת השיכים ולבנו‪3‬ית'ה‪7‬אמנח‬
‫החלב של היניקה ואע״פי שהאמור הוא על‬
‫ז״א אין ספק בי דוגמתו הוא במק כי הרי‬
‫גם בנזקי יש בה בחיי היניקה מאימא זנמייש‬
‫בע״ח שי רפ״ח פ׳״ז כי הבת יונקת כ״ר מישים‬
‫בפגי עצמה וכן בסי גליש בלרושי חנוק' דף‬
‫ג* כתב כי גם עתה ע״י היניקה שיונקת‬
‫מחלב האם צריך שיגללו שניהם ;יין ן זכו'‬
‫יע״ש ‪ .‬ונשי הבונות ל״ה לעמידת כתנ הנה‬
‫ל״ב שיני ס הם כי ה״ס ל'נ נתיבות חנמס‬
‫שתם השייך ייניןוהם י״ו שינייי לקעלהוי״ו‬
‫‪,‬׳שיטם למטה !נרמזים באות א ‪8‬ל איייני‬
‫בהיותך מחלק הוישבנתיים לבי ודין וכוי •‬
‫ואמנם על ילי טחינת השיכים הס מפררי'‬
‫ומיקיקי‪ 6‬היינין וממתקים אות‬
‫קרינתי איך הצ״כשיני״נרמזי׳באות א של‬
‫אלג״י ונשאר ממנו אותיות יין להזיות כי‬
‫כאן הסלשוישיהלינין שלם החניכיים‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫•והם מתמתקיןע״י השיניס וכויע״יש‬
‫והנה הילזצה הוא מכחיי החלב כמ״קל‬
‫מ הזוהר רוחצות בחלב והכי י**תא‬
‫בזוהר משפעים קליב ע״ב נהיר ^ק חוויא‬
‫ליליה ולייעא באימא ואתמלייא מחלכא‬
‫וינקת להני ואסתחן כלהו עיינין נההוא‬
‫חלבאלאימז יאתנגיי ונפיק תייר הה*י‬
‫*־וחצ* בחלב‪ .‬בחלילאימייגגיי תליר ולא פסי'‬
‫וכוי הרי תבואר כי הרחיצה נמשכת מחלנ‬
‫היניקי ובשי יהיייקביחוי •מ למול׳רי אר‪/‬״ין‬
‫‪/‬ללי ה כתב שיניך כעדר הקצובות ר״ת שליה‬
‫והס ש״ן ניצוצי]הבאין הלמעלהאצ ‪"/‬א‬
‫קו‬
‫השיחם‬
‫ואחייב באים לנוק בבתי שבה וכן ס*ח הם‬
‫כהי והגה סויש״ך ניצוצין אלו בננקי ה״כן‬
‫ה׳שמותאדנ׳ייוכויע״ש‬
‫ליכנו יימוז הי״ת שכ״ה אל מש״ל‬
‫ולפי‬
‫כי השיכים הס ל״ב נסויל״כ‬
‫נתיבות חכמה סה״ס השייך יינים • ובצר‬
‫כתבנו נפסוק הקודם כי ההגבלה והקצנה‬
‫היא מצי הליני! והגבורות • והנה חייל‬
‫כמדרש דישו הקצומת מילין קציבן לשון‬
‫קצבת ן״ש שיניך כעלי הקצובות לשון קצבה‬
‫אשי הקצבת מורה על היינין והגכויזי!‬
‫נמצא הי לפי היאות שיניך מצד עצמותם‬
‫הס כעיר הקצובות שה״ס הייני־ן הנותנים‬
‫קצבהוצכןהם קצוגות ל״ב שינים בקצב ה‬
‫־והפעם להיותם נמשכים מהל ב נתיבות‬
‫חנמהשה״ס הש״״ך היינין הנרמזים בר״ת‬
‫שינ״״״יך כעליהקייצובו'שליה הרי כי הקצביה‬
‫של המסקר שלהם מורה עליהם היו^ם‬
‫בכחיילינים • אמנם כיו! שעלו מן הרחצה‬
‫כלומר כיון שאני רואה שעלו שגדל) י‪?$‬ני‪1‬י‬
‫מן הרחצה‪ -‬של החלב של אימא כי צמיחתם‬
‫מנח חלכ היניקה כי לכן‪ .‬הם לככלסי א״ה‬
‫ודאי שהוא ש‪:‬לס מתאימות תמימולדבבחן'‬
‫הרחמים כי כ} מורהמון הלובןשבהיסלבחיי‬
‫מרימים• ושבל״ה שהוא אותיותולשליהשה״מ‬
‫השליה דינין אין בהם אין דין פועל בהם כ•‬
‫אם יחמיםכי אדרבא ‪0‬ם מפרדי! ומלקיק׳?]‬
‫‪#1‬‬
‫ז‬
‫ה‬
‫את הדינים וממתקים אותם־‬
‫־*‬
‫‪,‬‬
‫?‬
‫ז‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫אחר כותבי זה רא*תי מיש בשי‬
‫לחנה‬
‫הפסוקים ויש איזה ימו למס‬
‫שכתבנו ודל ר״תשל ש״ניך כ״עלר ה״קצובמן‬
‫היא שליה והס שליה ליניס הנולע•‪/‬אצלנו‬
‫וכס כשניים שכם גמרות וכל אלו השליה‬
‫דינין י‪ 0.‬מתבררין כמחשב'שהוא אבא כנו‬
‫כזוהי פקולי זליס משת שהוא כחיי לשמות‬
‫אחוריים יהוי״ה ליול״ין לאבא שי‪.‬וא קליל‬
‫ופניי לאה״יה ליוויןשבאימא שהוא קס״א‬
‫‪1‬‬
‫ר‬
‫שמן‬
‫משחת‬
‫וני גגי' מש״ה ולבן נרמז נר״יו שייטלו מיין‬
‫ה״יחצי הוא משה לרמוז כי ע״י משה נרחציי‬
‫ומתלבנים ומתביייס עב״ל י וטול נלע״ל‬
‫כי י״פ נרמז נפסוק זה שם משה האחל‬
‫ע״קצוכות שייטלו מ״ןהביש״עלי מ״ן ה״רחצה‬
‫מגי׳נלין ה״רחצה ש״כלס היי היירחצה ש״כלס‬
‫נאפשר שירמוז למ״ש נזזהר‬
‫מ״יואזמות ״‬
‫ג ל ? י״טע״א רמונאאתפלגנפילוג״ןארבע‬
‫וקיימא פתיחא לאתחזאה זגהא שכייה זגין‬
‫*ספרא יא וכן לכל סטרא וסטראכויע״ש‬
‫ו ב נ י כתנ נע״ח ת' רפ״ח פייה ונס׳ מ״ש‬
‫ש״ה ח״נ פ״נ כ״ הכוני‪ .‬היא על השליה‬
‫זיצין שה״ס פעמוני זהנ הגנורה והס נל'‬
‫קצוות הכינה ע״ש ולכןכייןשהס לייפ שליה‬
‫‪$‬כן נרמזו ל״פ משה קהנא גמנררס‬
‫בחוט השני שפתותיך‬
‫קרש‬
‫עול אפשר שירמוז! למ״ש שם נעיח ונסימ״ה‬
‫ג• שייך לינץ הסנז״א והס כפ!ל ס כ׳ לכן‬
‫נקי שמ״ש ע״ש שמ״ש ניצוצות אלו שנו‬
‫וכנגיס נ״פ שייך לגנוקנא והס נגיי וןמ״ר‬
‫הרי‬
‫״‬
‫ז לכן הנוקי נקיי תמ״ר כוי ע״ש‬
‫נמצא היות בז״יןלי׳ס ש״ך^ע״כ נרמזו ל״פ‬
‫משה כי ע"׳ ניחגיס ומתלבנים ומתגררים‬
‫עול נלע״לרמז מ״שהע״ח‬
‫כל הלי *‬
‫שי ח״וגמ״ק ני ה'מוצאות הפה הס׳כמל‬
‫ה״ג מנצפ״ך ומוצא לשניים הוא‪ .‬זסשי״ז‬
‫וה״ס מ׳ דמנצפ״ך כי המי סתומה היא ת״ר‬
‫ו צייר מ׳ שהיא נ״ו עולה תינ״ז ע״ה כמספר‬
‫זסשי״־ן ע״ש ולכן ס״ת‪-‬כעל״ר הקצגנויית‬
‫שעל״ו מיין הוא תרנ״ז לרמוז נשניי׳שורשיהס‬
‫ממצאיהם ורוק אנ״ק לקנייה‬
‫י‬
‫לםרנרך נאוה פ^פלח רימון ךג‪,‬הך •‪183‬־‬
‫*‪5‬‬
‫גס נססי' זה נרמז בריית בייחוס‬
‫ד&ףין‬
‫ק״שני ש״פתזתיך שבייה שה״ס‬
‫השב״ה יינין הנרמזים נפסיקים הקזלמים‬
‫ואפשר כי ירמוז למ״ש שם נש׳ הכינות ל״ה‬
‫יעמייה ונכונות השופר כי אחר אשר השייך‬
‫?ינים נמתקיס כשניים נמתקין ע ו י נהייתם‬
‫יוצאין •ותר ל י ז שהם נחי' השפתיס והוא‬
‫נויתוק יותי ׳כי בשפתיים הם אותיותנימ״ף‬
‫שהוא כמססי ל' מיליייישל יי הויו״ת עשמ״נ‬
‫כוי ע״ש״‪ .‬ולכן גס בשפ‪;.‬יס נרמזו הש״ן‬
‫•‬
‫ייניס לפעם בי שם נמתקין יותר‬
‫ובזה נבין לקלוק קל השינוי שיש נין רמז‬
‫השליה לינין בפסוקים הקילמייאל רמיזתם‬
‫בפסיק זה כי שם נןכר היכר תחלה שערך‬
‫שניך ואחייב הלמיון כעלר הטזיס כעלי‬
‫הקצובות וכאן נפסיק זה הזכיר הלמיון‬
‫מחלה בחוט השני ואח״כ הזכיר היבר‬
‫מפתזידך ני קנה יוןע גי הליניןהסש״ך‬
‫ח‬
‫שהס קיפ י י ן גי׳ ש״ך זמיתוקם י‪.‬ס להמשיך‬
‫להס ה׳ אל״פין לשמיתאהי׳יה אשר כניצה‪.‬‬
‫ולחנרס עמהס ונעשיס ה״ס אל״ני והלה‬
‫כשערות ובשיניס שהם עצמם באים מהש״ך‬
‫הייניס על כן גרמז נהס הש״ך ניזגר שטייר‬
‫כע״לר שי״נין נ ע ל י כי הם עצמם נחי׳‬
‫השייך ואחייך נתחברה ה ל עמת‪ 6‬שהיא‬
‫נחי' מיתיקם ״ אמנס השפתים שאינם כאיס‬
‫מנחי׳ השייך * אמנס אלרנא הס ממתקים‬
‫את השייך לכן לא נרמז נהם הש״ן כיושר‬
‫כי אין עצמותם מהש״ךוכח׳ המיתזק שה״ס‬
‫הה'נכנס באמצע השייך להורות כי מהם‬
‫לא נמשך רק מיתוק י‪.‬ש"ך והארתם נכנסת‬
‫נתוך השייך זממתקס‬
‫‪,‬‬
‫נע״ח ש׳ חו״ג פ״נ מ״ק כתנ כי‬
‫להנח‬
‫ה' מוצאות הסה ר‪ 0,‬ככני ה״ג‬
‫מנצ״פך ונו"מ]> שהוא ה!נא השפתיס הוא‬
‫בנגל‬
‫ל‬
‫ד‬
‫פי׳ זציר‬
‫קז‬
‫השירים‬
‫ג נ ג י פי ימנצ״פך והוא ב מ י ח ס י שנננזרו״ גזיניןימינאושמאלי?‪1 .‬בן קפמזמיך הם‬
‫ולכן בא הרמז בי אם תצרף פ׳ בומ״ן* בחינת ח ס י שבגבורות ינליל תיין גויגי‬
‫‪\0‬ר שנמי״ות עם י״ו אותיו' שנהם ו ה ט ל ל ימינא ו שמא לא כי על כן נימז במספר‬
‫יעלו אל״ף יי"! ב מ ס פ י שפת״ותין ובשעי שסתיתיך שורשיהם ומוצאיהם ובחינתם של‬
‫מי ישב״י על מאמי הזהי יפי תיומה ק״לס השפתים במש״ל ו מ נ ח זיי גט ן וחדביזך‬
‫ע״א ותולעת שני כתינ שני וכתיב שנים גאוה כי ה י מ ר היוצא מהם אימ גבחימנ‬
‫כתב ‪ 05‬צ* מציאות החסי נקי יוחס יומא מוקף ויין י ק נאוה כי גס מ י נ ו י הוא מ מ ה‬
‫לשפתיס כי‪,‬הי• י כ ו י ע ס האותיות עול*‬
‫דכלהו יכליל לכולהו יומין בי הזאמתפשש‬
‫׳ "ן יי'ו הוא כמספיגבו״יה‬
‫‪.‬״ יי‬
‫יהי ספייות אשי למעה ממנה<כו'‬
‫ואמנם יש בזה קצת קושיא בי ה י י כ ח ס ל וגם הוא במספר ארי״האשר הוא בחסד‬
‫הוא לוכן ואיך קיאו תולעת שני שהויאוים הרי כי היבור ג״כ בליל מתיין גווני{ ימינא‬
‫אך הענין הוא במהשנולע בי פניאריה ושמאלא כמז השפתיס ועל כן היא נאוה ‪-‬‬
‫וכיי לרמוז זה לא אמר נאוה בלשון נ ק נ ק‬
‫הוא בימין שהוא בחסי והנה ארי״ה הוא‬
‫מהם •וצא‬
‫בגי״ גבזי׳יה •י אמנם הענין הוא לתורות להזיות על בי השפמים אשל‬
‫ו כ ו י אע״פי שהם שלה יש בהם ג״כ בחינת‬
‫הכלל הנולע כ׳ החסל כלול בגבו ר׳ והגבור'‬
‫הזכר שהיא חסי שהי• הס חסישנגבוווון‬
‫בחסי ונמצא כי בחסד עצמו יש גבורה‬
‫ונמצא כ* הוא כלול מתרין גוונין ימינא ולכן מ ע י ך לשנן נ ק נ ה ונאוה לשון זכר‬
‫ונלע־ י שיש ימז לזה שלא ׳י אמי נאות‬
‫ו שמאל א ונמצא כ* מה שקראו תולעת שני‬
‫ט ו ה י ו י ס י ימ״ו ע״ב נפתלי אילם יי‬
‫הוא אל בחינת הגבורה הבלולה כי שהוא‬
‫שלושת הנותן אמרי שסר הה״י ו מ י נ י ך‬
‫והכונת‬
‫אריה גי' גבורה כפז* ע״כ •‬
‫גאות ע״ש ימשמע שהימ׳ון היא טל מה‬
‫כאילי תאמר גבירה שבחסי וקרוב לזה‬
‫שלא אמר נאוה כמו שלא אמרהנותנייהכ•‬
‫בתב נגלי״ת ישעיה ע״ס אם יהייחסאיבס‬
‫בשנים כי תולעת שניהם ההסלים כנזכר‬
‫הו״לל‬
‫בזוהר תיותהקל״ט תולעת שני י א מיכאל‬
‫לזה הוא בפלח הרמון רקתך‬
‫שרכם שהוא ירקיב ויכלה כל השייישל אייה‬
‫מ נ ע י לצמתך והעניןכי י‪.‬נ<ז‬
‫ו י מ ע כי מיכאל הוא בחסי ואע״ג רתילעת‬
‫אחרו בתיקינין לקמ״ה ע״נ אנפוי ימטיוני'‬
‫שני הוא ארים שהוא גבורה על החסיים‬
‫אינון מ״ט אנפין טהיי נהיין בשושנה ‪,‬חוור‬
‫דאימא קאמי שתיו ג ב ו מ ת לאבא שנאו‬
‫ויןימק נשלין ממינא ושמאלא ומאיליןתליו‬
‫ביסוי של אימא ונעשו כאן הסלים לאימא‬
‫גוונין יאנפין תליין שבעין ותרין אנסין‬
‫וזה! אם ••היו חטאיכם כשנים שהם בחסיינז‬
‫בחשונן חש״י וגהון יר״ו אזתין בחושבן‬
‫ביי‪.‬ע״ש • )יש החתן הנעים בשבח כלתו‬
‫גמי״ה • הרי מפורש בי אנפין למעיל‬
‫הנעימה כחוט השני שפתותיך כי כמו יווה‬
‫בלילן מתיין גזונין חו‪1‬ר יסומק ימינא‬
‫השני שעם היותו איום הרומז על בחינת‬
‫ושמאלא והכל נרמז כט״נ שהוא חס״י ורי״ו‬
‫הגבורה עכ״ז יהוא נחי' ח ס י אלא שהוא‬
‫שהוא גב״גיה בחסי עצמי ינש'הכ)נו־י"ה‬
‫גנירהשיחסיים או חסליס שהיו גנזיות בן‬
‫לציצית ובע״ח ש־ א״א פייה מ״קבחבויטע‬
‫ביומה הגי שפתותיך נ י אע״פ׳ שהם‬
‫אשל בנאר שנע כי אביהם שה״ס מימי‬
‫איומים אשר זה מורה שהם מבחייהגבורות‬
‫ההסי גורמים להצמיח השערות של הראש‬
‫ענייו •אלמימויוס המו השני י?ציל מתיי;‬
‫שהם למיון אשלים)אילנות ויש ג' מיני שעי!‬
‫סימנה‬
‫גז‬
‫‪0‬‬
‫כ‬
‫י‬
‫}‬
‫כ מ‬
‫ש‬
‫ג ס‬
‫מ‬
‫‪1‬י‬
‫‪1‬‬
‫לרומה‬
‫‪,‬‬
‫שמן‬
‫ר‬
‫טשחת־‬
‫אימצס אש״ל אייחס ב<וקי שיהוי ען"א‪..‬ל״צן‬
‫באייך וכוי ועוי כתב שם ני״ב לציצית פי‬
‫•השעיןתהס‪-‬ינצאין מן היצת הכולל א״וג‬
‫וליוע כי השערו׳הם יוצאין מן המוחין אשי‬
‫^ ( ‪ :‬ב ס נ מ י ו ה ר א ש והגה חיל כמי• מבעי לצמאי‬
‫שהוא כמו זו ואצ״ל זו וא״צל מבער לצמתן‬
‫ודש״״יז״ל פירי יקתן הוא גובה הפנים אצל‬‫העיני ימוני‪.‬דאפי והם יומיילבלחהציימון‬
‫שהוא אדום כוי מבער מבפנים כוי •ע״ש •‬
‫•ולש‪ .‬כפלח הימון יקתך כי כמו פלח הימון‬
‫שהוא איום אבל נועה ללוכן כן היא יקחך‬
‫שהוא גובה הפנים שלך בי אע״פי שהם‬
‫איומות המויה על בחי' לין וגבויה פס‬
‫בל וה הס כלילן חיי) מ ו ן י ן מיוי וסומק‬
‫ימינא נשמאלא כי לבן מהם תליין ע״ב‬
‫אנפין בחושבן חס״ד ובהס •יי״ו אתוון‬
‫בםושבןבבוי״ה *אצ'‪8$*.#‬י לצמתך שכס‬
‫בח* השערות היוצאים הבפנים לצמתך‬
‫מהם המוחין אקר הס פנימיות הראש אשי‬
‫מהסיוצאין ב‪0‬״' הבערות כיאע״ס שהם‬
‫איומות המויק על בחי' יין וגבורה עליו‬
‫הס כולל׳ןתריןגווני;ימינאידמאלא שהיי‬
‫מהרעת אשר הגא כולל חו״ג הם יוצאים‬
‫ועיקר צמיחתם היא מכה מעך המסיים‬
‫ובירא• שהם בוללים ימינאיששאלא כי הרי‬
‫צמיחתם שהיא תכח החסליס הוא ימינא‬
‫והגוון שלהם שהוא איום הנא שמאלא‬
‫והכיאיתאבתיקגנ״ן י ף ק נ ״ י ע״אשעיא‬
‫אוכמאמסעיא ישכינתאכו מלגאו יילה‬
‫גוון חווי כוי ע״ש‪ .‬היי לבליל{ ת י י גווני•‬
‫נמצא שהשפה• ‪ 0‬והיבוי והפנים והשערות‬
‫כלםשוין לעזבה יכלילן ימיגא ושמאלא •‬
‫וליך יכחיקת״ך גיי תש״ך כמספר‪ .‬הו״א‬
‫למיויןפנ״״ך בסומק״א ובמווי״א • וז״ש‬
‫כפלח הרמון הו״א רמיו״ןפט״ךנסומק״א‬
‫ובחווי״א‬
‫)ב(‬
‫יאמר כחוע השני ‪-‬ןפתויני'‬
‫;‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫בהקיים מ״ש בשימ ישב׳יי‬
‫‪1‬‬
‫ה'בראשית מ' י‪/‬חןקיק נתיואהלבקיו‬
‫קרש‬
‫גמגכאנגאימן כשיקי! אתקייאי שושנה בגי!‬
‫יכתיב שפתותיו שבשנים כוי ונ‪1‬עמ ימילתא‬
‫יאיה• לינאואיהו יחמיוכל אתיכקת ביה‬
‫באינו! נשיקיןיוחאכיוחא נקעא מיניה‬
‫יחמיואהיית למהוי סומק והווי כשישנה‬
‫ואיהו נקיה מינה יינא גאתהיי למהזי חווי‬
‫וסומק כשושנה והיינו שפתותיו שושני׳ תיין‬
‫נמצא כי בחינת זווג‬
‫•‬
‫כו ע״ש‬
‫־הלש״קין מ ש י ן שפתותיה יכל״לן סומק‬
‫• והנה ידוע כי הזיוג נקיא‬
‫־ומחי‬
‫בלשון דבור ראוה מלבית ועיקרו הוא‬
‫בוווג הגשיקין נמ״ש בע״״ה שעי י מיין על‬
‫מ*ש יז״ל כל י כ ו י ולבוד שיצא מפי הקב״׳ה‬
‫ע״ש מוזג הזה ינשיקין הוא בכח״יהסרצופ׳'‬
‫הפנימיים לוו״ן הנקי הרצוף היוה אשי‬
‫בחינת הפרצוף הפניתי יז׳יא נקיא קול‬
‫ופרצוף הצנימיינוקבא נקרא יבור נמ״ש‬
‫בע״חשעי פנימיות וחצוניות ליו והנה‬
‫חגנו השני כקרא היכל הרצון ת״ת ושם הס‬
‫סוי הנשיקץכמ״ש בזוהר כראשית ל ף מ ״ י‬
‫ובפקויי לףרנ״גוהנה ילועכיהת״תנולל‬
‫חסי וגבורה רחמיס ויין • ז״ש החתן‬
‫בשבח כלתו כחוט השני שבתותיך כי כמו‬
‫חיע השני שה״סהת״ת הכולל י י ן ורחמים‬
‫כן הס שפתותיך שעם היותם אדומים שה״מ‬
‫הלין הם בוללים רחמים ובאיזה;מן הוא‬
‫כלומר‬
‫שנעשים כן כאשר ו מ ע ר ך נאוה‬
‫באשי נעשה הוחג הנאוה של מיביך כ•‬
‫ה״ס זווג הנשיקין הנקי״ ל מ י ובפינו שהוא‬
‫בבקי' מלבין שהוא הפרצוף הפנימי שלך‬
‫הנקיא י מ י אשי בו הוא וחג הנשיקין אז‬
‫נעשין שפתותיך כחוב! השני שכוללים י י ן‬
‫ורחמים כי אתה לוקחת ממני הרחמים *‬
‫היב זל״הה לקיק בלשוגז‬
‫לשון הזהב שכתב תחלה 'איה•‬
‫נקסא מיניה יחמי ןאה״כ כתב ואיהו נק״ע‬
‫מינה רינא והמכין כמ״ש בע״ח שעי מיין‬
‫סו‪ $‬פ״ט בבחי זווג הנשיקין הוא מתחי<‬
‫י‬
‫י‬
‫להנח‬
‫‪,‬‬
‫ב‬
‫•מילק‬
‫ד פי׳‬
‫ש*ר‬
‫מהילה ״לנשק אותה זאל׳כ היא מצשקתאותו‬
‫?לכן כיוןגזהו־א התחיל בתחלהלגשק אותת‬
‫נמצא שהיא נקטא מיניה רחמי תהלה זאחי‬
‫דך כאשר היא נושק א‪4‬ת‪ 1‬איהו נקיט מינה‬
‫ועל כן נתחלת אמי כחוט‬
‫דינא *‬
‫השג• שפתותיך כי זה נעשה נמהלה כי הוא‬
‫׳נושק אותהזמכחזה נעשו השפמים‪ -‬שלה‬
‫כחוט השני כי היי נקפא מיניה יחמי ואח‬
‫ב ן אמר ומלבין שהם ׳סול •בנן״' הנשיקה‬
‫שנושקת אותו מכח פרצופה הפנימי הנקי‬
‫דבור והוא כאוהבי תיבת נאו״ה עם בי‬
‫כוללים הוא בגי' יי״ן לרמוז לא י הו נקיט‬
‫מעה לינא •״ וכן כרמז בתיבות כ״חוט‬
‫ליגגישי^פתותיך מה שהשפת״ס שלה הס‬
‫בוללים דין ויחמיםכי הי״מ שלהם הוא‬
‫שליהולימהוא נ‪1‬י"ך ביי ליל ו י ח ע בי‬
‫שליה הס בהי הליני ס וליל הוא בחינת‬
‫יחמי* על ניבה‬
‫*בא הימז׳על גב־ון כי בחינת הדין ניימ‬
‫כל״ת אשי זהו מה שיש לה מעצמות'‬
‫מתחלה ונהי' הרחמים נרמז בס״ת בי זה‬
‫גמצאאצלהאליכ בסוףץכמ״ש הרב־ זליהת‬
‫למהיי סומק והווי סומק ביאש •וחווד‬
‫בסוף * ־גםאם מציף מספר שליה וט״־ל‬
‫*עלו למספר שס״י ועם הגי תיבות והכולל‬
‫יעלו בגי' שליח כמספר יי״ן ודחמ״ים י• •‬
‫‪1‬עזד שם ימ״ז ולן־ זמספר י׳ת ול׳ת כ־ה״ומ‬
‫ה*שנילפתותיך ז״מיביך נ״אגה^״י תהיה‬
‫ועם ליה איתנות שנהם גי' ע״ימ ־‪:‬כמספר‬
‫'׳גשיק״יה ‪#‬ס הי אותיות לרמוז כי ע ל זווג‬
‫**שיקיןמיביאשר אז נעשות הבחייהאלו ״‬
‫שזז ה א כינת יז״ל בילקוס‬
‫לא&שד‬
‫י*א כחוט השני שפתותיך‬
‫והכניסתו של משהלמשכן שנא״ וישמע את‬
‫הקול ימיני אליו לבך נאמר ומלבין נאוה‬
‫< כ כי לכאורה אייל מי משכה למי שאם‬
‫שכקליה משגה למשה באשד נכנס למשכן י‬
‫ע י י משק לא דגר כלום עזי למגה •‪•119‬׳!‬
‫‪1‬‬
‫ז‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫קח‬
‫חשלע‬
‫ויצורו רק הוא שומע ונמשלה דשמע א•‬
‫הקול ואי״כ מה ראיה הניאו הפשוק ן ה‬
‫ואדרבא היא לסתור ואם משה הוא המשגת‬
‫את הקול ו ה י ג ו י ששמע מהקב״ה א״כ מ ה‬
‫־הלשון אומית ;ה כניסתו של משה למשכן‬
‫דהזל״ל זה הקזל ששמע משה • וגם ל ה נ ץ‬
‫סיום המאמר לכך נאמיומיברך נאוה כ*‬
‫לכאגיה הוא שפת יתר כי היי לא חידושו‬
‫אמנם ע׳יט דרכנו‬
‫שוס לישה אחרת‬
‫יוכן מקדים ליש שם כע ‪ 0‬כי זה הפרצון*‬
‫הפנימי יז״א הנקיקולנקיאג״כ משה‪,‬כסוי‬
‫משה מלגאו גס י רוט כי משכן נקרא הנו‪£‬י‬
‫וכן גק* ליכאמוהנה אמרנו כי הוא מנשק‬
‫אותה וע״י זה נקטא מיניה רחמי ״ וזהו‬
‫מ״ש כחוט השני שפתותיך ואחי כ ן היא‬
‫מנשקת אותו וזהומ״שה ומדברך נאוה ז‪/‬ג;‬
‫עצמו היא כונת יז״ל ה ס אמיו כחוש‬
‫השט שפתותיך זה כניסתו של משה שה*ע‬
‫הפרצוף הפנימי יז״א אשר נעשה נ< זווג‬
‫הנשיקיןמה שנכנס ממנו למשכן ^היאגנו'‬
‫׳ביזה נעשה שבהחלת ול׳יזה נטש• כ ח ו ם‬
‫השני שפתותיך שנאמר וישמע אמ הקול‬
‫מדבר אליו* כי לכאורה ;ל כי תינה און‬
‫אך למותר להול״ל וישמע הקול ובן"מיג•‬
‫מדברדהול״ל מיביאלא שהכינה כינתחיל׳‬
‫" " שהיא הנזק' הקול שהן•‬
‫דשמע את‬
‫הפר לוי הפנימי ח״א כי היא קבלה ממנו‬
‫ט״י כי נשמעה אליי כמו השמיעי לי לשון‬
‫זווג ואחייב •מיצי אליו כי לא נאמר מ י נ י‬
‫המי שימושית ו ה ל לבושה‬
‫י ק מימי כי‬
‫כמקום חוסי אגמן'*כאילו אמי מן ל נ ר‬
‫והבונה כי אחי אשי היא קבלה ממנו "״‬
‫כאשר נשק אותה אחר כך מן לבר שהוא‬
‫בחינתה מהפרצוף הפנימי י ׳"״" הנקרא‬
‫לבור נתנה אליו בי היא נושל איתוונקי<‪1‬‬
‫מינה לינא ונמליה ומדברך נאוה • וזהו‬
‫מה ש;{ ימו לכך נאמר ומיכרך נאוה בלוק'‬
‫כי כנגד מ״שהכתוגמיביאליי שהוא עצ‬
‫בקי‬
‫ג‬
‫״‬
‫|!‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫שמן‬
‫ד‬
‫‪,‬‬
‫משחח‬
‫נא״ ‪ .‬מ ו ק ׳ הוא הגאמר כאן ימלגיך נאות‬
‫וצי* להורות כי כונמם לומי שהפסוימיגיי'‬
‫}ביהנקיישלו ושלה כ• בח‪<1‬ז השני שפתותיך‬
‫היא מ ג ר וישמע את הקול וומיברך נאוה‬
‫‪10‬א כנגד מלבר אליו לכך סיימו לנךנא&ר‬
‫ואיכי^ נאוה לומר שהיא נה׳יאחית זאינה‬
‫מנימי' הי(סורה בתחילת המקיא בי אם אין‬
‫בכאן י ק בחי׳ אחת כנראה ל&י הפשט כי‬
‫'*ין כאן י ק ירשה אחת א"* מלבד כ ׳ מייש‬
‫! כ ן נ א מ י ומיביך נאוה י ב י י ם אלו הים‬
‫•תו״י נפי״ש כ׳ לא חלשו בם שום ירשה‬
‫* ח י ת כ מ ש ״ ל ‪ .‬קן‪/‬ר‪ .‬ע י י י ל א ה ז ה להו‬
‫*מצ&ק הכתיב חציו בתחילה וחצי? נסין*‬
‫י ? הול״לכחוט השני שפתיתיןומל^רך נאוה‬
‫וה נגיסתו של משה למשכן ב? * אמנם ע״פ‬
‫ייאלמילבייהם מתקדק״ השוקלות במשקל‬
‫^הב כי נ כ ו נ ה מכונת לכונתס אמרו תחלה‬
‫גחונו השני שפתותיך וסיימו לפך נאמו‬
‫ומדניךשהסביבח״'‬
‫‪,‬‬
‫הארת הפניימהיעתיאשהיד‬
‫ו‪"1‬ו‪3‬ה‬
‫כאנפיןכמ‪-‬ש נ ס פ ר מ״ן והבי‬
‫מיתאנלי״ת פ' אמור כייוש)לקחתי לכס‬
‫צי ה י ע ת הוא כולל בי פנים חי״ג פני הזכר‬
‫*פני הנקבה ולזה תיין מפיחין הס תיקון‬
‫א ח י מ״״ג תקזני ליקנא שכולל ז״פ סייג שהם‬
‫גי' א״מת ומיליאס ;"פ ל״ז ג׳יי סייר בייפ‬
‫נן״לשהסעשי הויו״ת יה״ח זה״ג * ואצו‬
‫*ואיריס בפנים מהלעת כ ל ע״ש • ובזוהר‬
‫‪0‬קזיי ינ״ג ע״ב אמרן כי גשיק יא ליא‬
‫מ י ן אקיי עת רצון בגין להא כ י י ן שלימו‬
‫אשתכחוכל אנפיןנהירין ונלע״י כיאפשי‬
‫שהכוני‪ .‬היא עמ״ש נש׳ הכונות במנחישביו‬
‫ע ת רצון <י עת הוא נ' איתיית אחרונות‬
‫של תיכתיעת^מב״א ט׳ ג‪/‬נחי' כלים יש‬
‫ככל ספירה‪1‬ספירה והגה ג' בחינות אשר‬
‫ג י ע ע מ ז ל י ז ״ א ‪ -‬ה ם עולים בגייכמנ!! ע״ת‬
‫ו א ס תתבר ט ס ז ‪ 0‬קנשמ^ן שנתזמז ממיא‬
‫?!ועז‬
‫וי‬
‫הוי״ה אחת פשוטה בלי גקוי;והיא צ&למ‬
‫המלכות דש בה י' אותיות היי מכל בניי‬
‫י ‪ #‬ת ואנו מתפללים שג‪ 0‬היא תקבל י‪.‬איה‬
‫מהארת הרצון העליון ותקרא גם היאטין‬
‫רצו; כויע״ש‪.‬היי למינו כי עתנקיהמלכזפ‬
‫נבחיירעתשלה ונשימ' ישנ״י ס' חימיה‬
‫מיואני תפלתי כתב כ׳ עת היא המלכות‬
‫ורצון נקוית ציון כאשי יתגלה בה הרצון‬
‫שהוא חסד עלאה דיך פי האמה שהיא פי‬
‫הישיר הי רצון הוא ה ח ס י אי‪ 0‬ציוןעצילה‬
‫כוי ע״ש הרי למדנו כי רצון היא בנחינת‬
‫מחסלים זייךע כי נזזוג הנשיקין הזייא‬
‫משפיע בנזקי מ״י והמ״י י \ ס החסדייכמשייל‬
‫בפ׳ ישקני עש״נ ונלי״ת פי תצא ׳ הינ לא‬
‫שתיתאה והגה בקנלת הקשיים אז יעתה‬
‫שלם בח״זג ואן היעת שלה יתכן לקיו' אותו‬
‫עת רצון כי עת שהוא ה י ע מ ‪.‬שלה קבל‬
‫הרצין שה״ס החסייס ונקרא עת רצון ואז‬
‫נקרא המלכות נ כ ח י ׳ ה י ט ת שלה עת רצון‬
‫כדוגמת הזווג התחתון כי בקבלתה נקיית‬
‫ליון שלה הרצון שהוא החסר נקיא המלטי‬
‫ע ת י צ ו ן ז ״ ש כ י נ ש י ק י א ל י א כדין אקדי‬
‫עת ׳יצק והכועס בגין יהא כיין שלידו‬
‫אשתכח כי נשלם דעת שלה הנקיא עת ע״י‬
‫שקבל הרצין שה״ם החסייס על ירי זווג‬
‫הנשיקין ולכן נקיי עת רצון ואן וכלאנפין‬
‫גהירין כ• מה שעי עתה הפנים לז״א אשי‬
‫יש ב ל ע ת שלו חו״ג ודעת אסהיי נאנפין‬
‫היומאירין מציהחסלים ג״כ הנקרא איר‬
‫אמני בנזקי שלא היו בה רק גבירות לא מיו‬
‫מאירין בפניה החסדים רק הגניייות אשר‬
‫זהו מק שיש בלעת שלה אמנם עתה שע״י‬
‫הנשיוןןין נשלם י ע ת ה ג ס ב ח ס י • בל א נ פ ץ‬
‫נהירין כי גס פניהניקבא נהייין מצי‬
‫החשיים ג״כ הנקי' אזר כי היי היעת שלה‬
‫שלם זאסי״יי באנפין שלה‬
‫נבוא אל כזנח הכתוב ‪.‬‬
‫כפלח הרמון רקתך‬
‫שאומר‬
‫ל‬
‫‪,‬‬
‫ד ‪<3‬־‬
‫שיר‬
‫נקרא פ ן אחד א״ב נמצא כי הנוקבא כהי‬
‫יש לה פן אחדמנחייעצמותה שהוא נבח״‬
‫הגמרות אשי יש כה ועמה אשר קבלה גם‬
‫את בחסדים נמצא כ• לא ניתוםףלה י ק‬
‫פין אחר ועל ייו נעשה כפלח הרמון וע״כ‬
‫אמר בלשון יחיד שהוא הניתיסף כה שהוא‬
‫הגורם להיותה כפלח הרמון • ועל כן בא‬
‫הרען על נכון כי רקת״ן בג* ת ל ך ועס‬
‫ב' כולל״סשל **שני פנים •אשר בשתיהם‬
‫מאירים החסיי׳ הוא כמספר תשכ״ב כמספי‬
‫חיבות מאיי״י׳ס פנ״״ךמצ״י החסיי״ם‪• .‬‬
‫וזהו כפלח הרימון מא״״ריס פ״נין מצ״ל‬
‫החסי״ם כי נמלי רק ת ך נרמז הפן לחסל״‬
‫שהוא הניתוםף והגנים‬
‫שאול לה כי כאשר כחוש השני שפתותיך בו‬
‫ש ה״ס הזווג לנשיקין אז •בפליהרמון וקהן‬
‫שהם הפנים שלך הס כפלח הרמון שהוא‬
‫איום ונוטה ללנן כן הם הפני׳שלךשמאירי‬
‫בהם החסיים שהם לובן והגבורות שהם‬
‫או ים מה־ שמקוים לא היו מאירין בהם רק‬
‫הגבורות והפעם כי הם מאירין מבעד‬
‫לצמתך מבפנים למקום צמתך שהיא הראש‬
‫שכה השערות ובפנימ״וי הראש הס המוחין‬
‫אסר מכללם הוא קלעת ומאירים ‪,‬בפניך‬
‫כבחי׳ הלעת וכיון שליי הזזוג מ ש ק י ן‬
‫נשלם הדעת גם נחסלים לכן מאיריס בניך‬
‫גסבחסיים כי היעתאסהיל *אנפיןשלך‬
‫כמלל בפיהנך יפה כשם‬
‫אן‪.‬‬
‫)ג(‬
‫רז׳׳ל בי מבעל לשון הדוחה‬
‫יאמי כחוש השני קיוב‬
‫אל־‬
‫)י(‬
‫ייוח היה במקום קבוציך והרווחה היא‬
‫אל האמור בי הנה כתב בס‬
‫‪.‬מצל החסדים וצמצום מצי הגנורו'כמלל‬
‫מ״ן כי חונן השג* גקיהיסוידבוקכיןג״ה וכן‬
‫ע״ש וז״ש מבעל לצמתך כלוי השעם אשי‬
‫משמע בשי הגלגולים הקימה ליובענין רחב‬
‫בזיווג הנשיקיןבסלח הרמון רקתך שמאירין‬
‫ע״ש וייוע בי בחיי הזווג נעשה ע*י הלהי‬
‫בניך נס מצל החשיים מה שלא ה״ומאירין‬
‫בי השפה נשחנת בנו״ה ומשה יורדת יזל‬
‫מקולי הוא כי מבעל דדה קיתילצמתך שהוא‬
‫היסוד ונעשה הזווגז״ש כחוש השני של׳ ס‬
‫לשזן צמצום כמ״שרש״יי;זיל ובמקום שהיה‬
‫היסוד לבוק עם נ״ה אשר בס נעשה הזווג‬
‫צמתך שלי ס הגכורו׳אשר מהס בא הצמצום‬
‫כן שפתותיך נעשה בס הזולג וזהו בבחיי‬
‫והקצבה כי כן שבעם וזהו בלעת שלך אשר‬
‫ומלכרך נאוה שהוא הפרצוף הפנימי שלך‬
‫שם מקיס הגבורות עתהע״י זווג הנשיקין‬
‫שנק י ב ז י אשי בו נעשה הזווג משיקין‬
‫ריוח היה שם מצרי החסדים אשר קבלת‬
‫ונש!ם‪ .‬יעתך כי כן שבע המסליישמתפשעי' ׳הנקי ג״כ דבור אשר הזווגהזה הוא הנעל‬
‫יומרו יחיס וכיון שנשלם יעתך גם בבחינת 'בשפתותיך ואפשר שאל זה ירמוז מ ש‬
‫בתיקו נין קליהע״ב פימא ביתא דמלכא‬
‫*החסדים‪ .‬לבן מאיריס פניך נס מצד החסד״‬
‫ובה לשון למודים דאיהז צדיק ועל״יהו‬
‫^ כי מגת אסהיי באנסיךוממנו־ מאירים‬
‫אתמר כחוש השני־שפתותיך ומלבדך נאוה‬
‫הפנים •‬
‫באורייתא ע״ב והפניןכי ליה נקי למולי‬
‫ה' בליש בזוהר לאחיה ל א ע״א ולשון נק‬
‫להמתיק אומרו רקתך‬
‫היסויכיבלקו אמצעיגק ־ לשון נמ ש ב ל‬
‫בלשון יחיל כ״ הרי הפנים‬
‫מ״ן נמצא כי לשון למודים הוא היסוד ב ץ‬
‫'קם שנים והולייל בלשון רבים יקתיךכליש‬
‫נ״ה וכן *;שפתים הס ג״ה שנפה ולשון ה״ס‬
‫שפתותייוהעניןכי הנה כתבנו לעיל מהלי״ת‬
‫היסוד שנפה בליש בשי מ״ רשלי בראשית‬
‫ג י קלעת ה‪1‬א בולל ל פנים חו״יג פני הזכר‬
‫מ מאי‪ .‬אלה והשמתי• שהס הלה שביסה מ י‬
‫וקני הנקבי• סו'גסצ‪ $‬כי מסויג כל אחד‬
‫ליכ‬
‫א‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫‪#‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬י‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬א‪3‬שר‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ד‬
‫שכ׳ז‬
‫משחת‬
‫•ג״צ ל^י• ל כמ״ש ציויקיצ [ קמייגע״צ‬
‫'ל&זי• ה׳ מיין שעיון נמצא כי הלשין שהוא‬
‫ה׳ סו י שנפה נק<*א לשון למורי© שת‪0‬‬
‫השפתיס שיז״ס נ״ה ו נקיא ג׳יכ למי י י ה ? ש‬
‫ובה שהיא נפה לשון למזריס דאיהו צדיק‬
‫כי גם נפת שה!א השפתי© שת‪ 0‬ל ה‬
‫ונקרא למורי ה' יש בה הל׳שון שליש העןי*‬
‫ונעשה לשו] למורים כה! הצה״י דגופיא‬
‫‪4‬‬
‫ק‬
‫׳*עלייה)• אאמר כחוש‪ .‬השני שהי *! ־הצלי•‬
‫לגופא כ[ ה * שפתותיך שהוא כללות הפה‬
‫ע * הלשון נליי ולכןגמדניך נאוה נ א ו י י ל‬
‫‪#‬הוא לא הנקי תורה כי נעשה הוחג נהם‬
‫עמו נכת ' הזווג ינשיקיןהפקלינורכמו‬
‫שנעשה למעקע״י הונו השנינה ׳ יגופא‬
‫כולס ?•״*‪ 0‬לשונה ודוק אלק יקב״ה‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,1‬‬
‫‪4‬‬
‫נמנדלןויד *וארך נמ־י ל מ ^ ת אלף חמגן תליי ןן^יו נל ‪#‬לט<‬
‫הגמדי ‪* 0‬‬
‫־* י‬
‫*‪1‬‬
‫מ י ל יזמן לנתי׳‪-‬המ^כות כי‬
‫כן מכלל מספרו א י ל י וי״נ‬
‫אותיות של הכליל*• כ ללש כל״״ת משלי מ ל‬
‫בוליח ליס מי״דל ע ו ובזוהר ל ף גש ליש‬
‫; י ל נ א מ י ו כמגיל יוד לא ירושלים ילעילא‬
‫•‬
‫לגמינ ניה מגדל עזשס ה'‬
‫ו י י ו ע כי •חשליס נקיימלכות למלכות ולבן‬
‫יציק להקרא מ;יל כי כן הכלי• אמצעי‬
‫שלה הוא שס א י ל י והכלי הפנימי הוא‪*/.‬‬
‫א ל ף דלת מיין י ל י בליש כע״ה ל הסמו*‬
‫ליד הרי כי במספר שם מגיל נרמזו השני‬
‫כלים שלה ואם תמלא תיבת מגלל כזה לים‬
‫גילי ל יל*ת לליי •עלה נגיי תמלא כשם‬
‫ושונ‪.‬מצאתי‬
‫•‬
‫הכלי הפנימי שלה‬
‫לבר* אלת שלכהלליז זלילה שם על מי‬
‫הזוהרליש ב ל מ״מ ע ו י א מ י ו בזוהר הי‬
‫לך לך ויבן מגדל בתוכו מהו מגיל כמ״י‬
‫מגיל עז שם ה' נו י ר ו ן צליק ונשגנ נ ו‬
‫ייו־ן צילק ולו{ ‪ •/‬וגס יקנ חצנ נ ו יא‬
‫ח ל ל לצלק כל״א פתחו• לי שעלי צדק מאי‬
‫משל יכל נךישיאל דאת*זי עאלנתיוייהו‬
‫וזכי לתחוייתו כיי ע״ש! היי מבואר‬
‫כי מגדל נקרא יסול לנוקנא ז ב ן פ י י נ ס ל‬
‫ולכן שם י ל י ז כי אם תמצא‬
‫מ מ ליש*‬
‫מינת מגיל במיציי הנדלףכזהנלס נל‪¥‬‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫‪ $‬א**‬
‫געלל י ר י מ״םלמ״י ל*'ית לליל תי״ו למ״י‬
‫לים דלית יעלה מילוי המלוי לכי אלף רלח‬
‫והנה הכלי האמצעי ייסוד דנוקניהגא שם‬
‫והכלי הפנימי הוא ‪£‬ס שיי ‪ .‬מלא •‬
‫שלי והכל‬
‫שי " ן י ל ״ ת י ל י כמיש בע״ת‪ .‬שט וידוע בי‬
‫כיסוד הנזק' יש ה" גבורות ימיין וה״ג הס‬
‫ה הוי״ות גי׳ ק'ל׳ואם תצרף מספר שם‬
‫שלי ומספר מילואו שי״ן י ל ת < י שהם‬
‫ה נ שמות דל כל״ם אמצעי גפנימי ליסוד‬
‫שלהועודקי׳ל לליגיללין שבו עולה הכל‬
‫אלף י ל ה כמספר מילוי המילוי יתיבת‬
‫מכלל הי• כי כמגיל ע מ ו היסוי שלה עס‬
‫הלין אשינו ונאהרימו‪.‬עלהסדיכיתיבת‬
‫מגיל מתסנימו כלי אמצעי ימלכות שלה‬
‫שהוא יותר חיצון ובמילוי שהוא יותיפינימי‬
‫נימז הכלי הפנימי שלה ובמילוי המילו•‬
‫שהוא יותר יסתר ופנימ< נרמזו ה ל כליס‬
‫ליסוי שלה עם הלין שהס פנימיים יותר‬
‫נמצא כי מגיל נקרי יסוד ומלכות יבוק •‬
‫אמפס ע״קרהימיבפסד[ וההוא על יסוי‬
‫מיקי ולכן אמי כמכדלמד • יהענין‬
‫עמ״ש בל מ' ישב״י ל תרומה מאמר ואני‬
‫תפילתי שיוי אחי‪/‬תו כנקודת ציון לנוקבא‬
‫המנסה על יכןור הזכר בסוד אליך הסיתי‬
‫?ן' נלש • נמצאתי מ^לל דוד הכונס‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫כ‬
‫עצ‬
‫ע‪5‬יף‬
‫|ל‬
‫על נקודת צ י ו ן י נ ו ק ב א * ויליקרליי לל‬
‫כמגלל יול הוא מצולת צינןולכןשס לניד‬
‫והעכין כמ ש‬
‫נאמר כאן מלא באות *•‬
‫בלית ל האונאה ליל ב< בשנימול אנדרם‬
‫אתגלייא* שהיא ראש פי האמה שה<'‬
‫ההיא היא בתייהחסייק העליונים הנקי‬
‫אברהם כי חסלגי' ע ב י י ו י י ״ ן כ י כל י•‬
‫היא בחסי וצורת י־אתגלייא בפתח האהל‬
‫שהוא פי האמה שצורתה י ' שהיא עערת‬
‫שכיסוי כי היסוד עצמו ה״ס ף ארוכה‬
‫והעעיה צוית <״ כוי ג‪"4‬ש * נמצא שאות *׳‬
‫יומזת לעמית יסול הזכר ולהה״ח המתגלי‬
‫שסוילוע שעערת יסיי הזכר הוא הנכנס‬
‫גנקוית ציון יכול ומשפיע שם את הלח‬
‫ולכן הושמה הי' כתוך ח י י לימיז כי מגיל‬
‫לויי הנאמר באן הוא אומו המקזס הפיפי‬
‫אשיכיויל הרומז ל כ אל כללותהנילאשי‬
‫שם נכנס ה*' שסולה עערת יסול של הזכר‬
‫ומשפ ע שם את הלח שסול' ל ל <'שנמקל‬
‫הוה סו א נקודת צי‪4‬ן לנוקל ששם אחי‪/‬ת‬
‫לודכפיגוית וכן דויד מלא דלת‪ .‬ל ו י ל ל‬
‫דלת עולה נגימעיי' תליק כמספר תיכנת‬
‫הי״אהכק״ולת ציו״ןדנוקליא בדקדוק‬
‫ח‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ק•‬
‫משיחה‬
‫הגל פינת וגס שמעיו? המור? ל*הה ‪$‬אופ|‬
‫אאי והוא כי החכמה עצמה הוא החיך‬
‫והגרון היא הנינה והלשון הוא המכריע‬
‫בנתיס והוא הדעת שנין החכמה לנינה‬
‫שהוא ברית הלשון והוא דוגמת נרימ המען״‬
‫שהוא היסוד הימיות זווג התחתון ו ^ ש ו ן‬
‫הוא היסוד ‪1‬מזןוג;וגג עליון י ‪1‬ה*ה‬
‫גולע כי אותיויןאהגלההם נ ג ח ן גג״ב ק‬
‫נתיך כי החכמה• עערא יחסי והבילע&יא‬
‫לגבורה נאותיוילי^ק הס סוד ל׳ח שנהיר‬
‫שהוא סכמה ואוי‪/‬ילאמנלה הס ילג שלגרון‬
‫והנה'הגיון היא‬
‫‪.‬‬
‫שהוא הפינה כל‬
‫נקודת ציין שבבינה וש*ילג אחנלה״וע•‬
‫זת שאמיו לא יחלקו;(ו השמועית&שמעאי‬
‫ממולי* זל״הה כי התלב מתפשטיס ללס‬
‫כ״א מהם ויאש״המ למעלת במוחין ואולם‬
‫מסתיימין בפ? •ש* קו‪/‬י ן כה הסיוייחפמה‬
‫וגרון כח הסיום לנינה שהיא נקולת ‪ 4‬ץ ן‬
‫שבת והלשון הוא היסוד של החיך הממש״ך‬
‫ליחגיליק ואז קוא בסוד מ ״ י ה י ן י ד ם‬
‫מהחיךאל ה ג ר ו ן ו ל גמרות אתע חבס*י‬
‫לין העולים מן הגרון אל החיך כלעלש •‬
‫היי למ״נו מכאן בי ה צו א ר שהוא הגיון‬
‫שתוא הבינה הוא בבח׳ מלבות וליהנקו*‬
‫ציון אשר בנינה והבה‪ .‬זולג זהימשיקין‬
‫הנעשה בג״ר חליי הוא נעשה בכל לרצון*‬
‫ופרצוף ג‪ 0‬בחלל דפיצו‪.‬ף המקנא‬
‫שס ליס ובשי הפסוקים ל וירא נמצא' פ!י‬
‫כמו מגיל יויל שהיא בבחי׳המלכנת ועיקרו‬
‫בכקגית ציון שנה אשר שם נע^ה הזווג פ ן‬
‫‪,‬צוארך שהוא הגדוןהוא נבחי‪-‬נת מלכו<‬
‫ועיקרו בנקוית ציין אשר שם ל כ נעשה‬
‫‪9‬זהג הענ״ן כמ״ש ש‪ 0‬בשער הפסוקים פ*‬
‫היין מוחן חיוג ללא הס זכר ונקלכימיון‬
‫איליי וסיום החבל הוא החיךוסילהביכמ‬
‫היא הגריןושניהם מזיווגיסעל יייהדטמ‬
‫שהוא הלשון ואז החכמה נותן עפתדכורא‬
‫ור&ינ? עפת ג ו ל ןל‪1.‬ס‪.‬תרין רוחץ והבלי•‬
‫ןנכצל*‪0‬‬
‫ב‬
‫ץ‬
‫״י‬
‫‪1‬‬
‫‪ 0‬הנת צואר נקרא‬
‫עלארך‬
‫הבינה שככל פרצוף‬
‫י‬
‫בליש בספר מ ן והצואר הוא הגרון אשר‬
‫גס סולו בבינה של הפרצוף ?<ך\ שככ&ר‬
‫‪ .‬והענין נ י הנה כתב גליחי שקר מ״ן ל לר‬
‫בביאור זווג תנשיקיןכי כל ספירה כלולה‬
‫מעשר והנה החכמת יש בה י״ס זמתפשעו י‬
‫כלם ברישא לחול\יהיסוי שלה הוא החיך‬
‫והמלכות שלה הוא הבלון ואמנם גרון זה‬
‫נקיאבינס בערך שאר ה^וף כנורע בי‬
‫תחללו הגוף מןזסי וללב נ^ינס הראש שהוא‬
‫הגיון נקיא בינה והוא המלכות והנקבה‬
‫של ״החכמת ומזדווג החכמה ממת בסול‬
‫ההין שי*ןא היסול עס הגיון שהן‪ £‬קע‪$‬גול‪1‬‬
‫ח‬
‫‪1‬‬
‫שמן‬
‫‪1‬‬
‫כ ושחת‪ /‬קרש‬
‫ונכללים ונעשים חל רזחא שהוא תולדת‬
‫הזוג ההוא ו ע ל ז מזדווגים ליו ג לנזקנא‬
‫נסה ויוצאים משם תלין חחין ונכללין‬
‫ונעשים ק ד רוחאשהוא תולדת הזוזג ההוא‬
‫ואלו התרין רוחין ליליה ולילה הס בחינת‬
‫הנשיקין כי כשחוזרים זלן ונושקין זה לזה‬
‫הוא זווג שלישי שמזיווג פה ללא בפה‬
‫זנוקביה ו ל א מוציא מפיו ההוא מחא‬
‫דגשי?ה ייליה הכולל מתרין מחין כנזיוהס‬
‫נלד והנוקבא מוציאה מפיה ההוא רוחא‬
‫דנשיקא דילה הבולל מתרין מהין והס מ״ן‬
‫בוינלש ולבן אחר שתחתן בפסוק הקודם‬
‫בחוט משני שפתותיך שבח אותה כנח* זווג‬
‫הנשיקין כמש״לאומי לה עתה כמגדל לדד‬
‫צוארך לרמה אלית השתי בחינות הן הזווג‬
‫הנעשה בה עצמה מינה ובה בחלל שלה הן‬
‫הזיווג הנעל עמו בנחייהנשיקין דפיו בפיה‬
‫הנרמז בפסיק בחוס השני שפתותיך לומר‬
‫‪5‬ה כי השבח המגיע להבבחייזווגיהנשיקין‬
‫אינו לשפתותיה בלבד כיאםגםלצוארה •‬
‫והעניןכיהנה נודע כ לפעמים נעשה‬
‫ה ז ו ו ג נ נ ו ל מינהונה בסוד ההוא מחא‬
‫ישביק בעלה בנקודת ציון שבה ילש כמגלל‬
‫ד\ר צוארך כי כמו מגיל י<י שה״ס נקולת‬
‫ציון שבך אשר שם נעשה הזיוג מינך ובך בן‬
‫צואיךשילס נקודת ציון שבבינה שלך שם‬
‫נעשה הזווג מינך ובך כי מזיווג עמת‬
‫החכמה שלך וכמו שמגדל חד שהוא נקיית‬
‫* י ו ! מעלה נלן לבחינת הזווג כן צוו(רך‬
‫*וענה נלןאלהזווג הןנזווגשעס החכמת‬
‫‪1#‬ל הן בזווג אשר בינימ הנרמז בכחוס‬
‫גשנ• שפתותיך ו ל ט כמו שמגלל מ י מקבל‬
‫ה ל חסליף ו ל י י גלי קןווגכן צגארך שלח‬
‫גקולתציון אשר בבינה שלי; היא מקבלת‬
‫‪ .‬מ ׳ ד ה ל חסייםומתלותקו*הלגיורות אשר‬
‫בה על ייי החסיים כמוממתמתקין הה'‬
‫ננורות אשי במגלל ח י ל י י תחסלי' כי הרי‬
‫הגבורות ?ס עומלומשס ננקולעיון לגופא‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫ובנקויח ציוןשל הנינה שהוא הצואי ‪051‬‬
‫נמקומות אלו ניתנים החסלים ליי ה;יונ‬
‫וממתקות את הגבולות אשר שם נמצא כי‬
‫נזווג הנשיקיןנמז שכשפתיישלה נקעו מיניי‬
‫יחמי כן צואיה לוקחת ממני את הילח‬
‫לליל כמלל‬
‫* בנלי לתלפץת‬
‫העניין‬
‫הליש‬
‫י‬
‫בכלח ונשי הפשוקים הכלל כי כמו שבזמג‬
‫התחתון הראשון מכלם שהוא ביאה ראשונה‬
‫לעשותה כלי נתבאי שייניח נה ההוא מחא‬
‫לעשותה כלי לצורך הזמגים האחרימ כן‬
‫בזווג הנשיקין הראשונים שהיו כעולם•‬
‫כאשר נאצלו ז ל ן ונןלווגו יחל נבחנת‬
‫הנשיקיןנתן ה‪/‬כר מיסוד שלו העליוןשהוא‬
‫הלשון שכפ־ו ההוא רוחא לנשיקה לתוךיסוי‬
‫שלה העליון הניתן נפי הנקנה ושם נשאר‬
‫תמיד לעולם כסוד רוחא לשכיק בה בעלה‬
‫נאנתתיה בניאה קימאה כ שם הוא כחיי‬
‫היסיל של מוח הכינה לנוקנא וילס הגחן‬
‫שלה וזה נעשה מחא לילה עצמה לנוקנ'‬
‫וחיותה שלה כשלש^ראשונות שכה וכל שאר‬
‫רוחיןהנמשכין אחר כך נסור נשיקיןמאז‬
‫והלאיכלם הם נקי מיין לנשיקין לילה ומהם‬
‫נוצרי© הנשמות ומתלבשים נההוא מחא‬
‫לשנק נה נעלהננשיקין הראשונים ועליז‬
‫הוא בפיהזכרכי הנש •קין החלשים הס‬
‫ל י י שהם נחי' הנשמות ומתלבשין בההוא‬
‫מחא יאשיואר ניה מן הנישיקין קלמאין‬
‫והכל הוא ממש ע״ל מה שנתכאר נזווג‬
‫התחתון ליסויניסול כלכ • !בתיקו נין‬
‫קנלה ליב אמרו בנוי לתלפיות לח‬
‫צליק תל שהכל פונים נו פיות ליליה‬
‫תלין גביאי קשיכן נמצא כ׳ תלפיות‬
‫ליס כילי והוא מכוון לעכינינו פי הלשון‬
‫הוא היסוד המשפיע על ידי פיות׳•שלו שלם‬
‫השקתים אשר ג ל ל ה והנשיקין הס על ילי‬
‫השפתי•‬
‫ו‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫ר‬
‫שיר‬
‫‪,‬י‬
‫מ פ ת י ם ולכן אחר שאמי־ כמגדל;י)ל שה״א‬
‫נקזלת ציון שלה שהוא מעליה מיין כן צוארך‬
‫‪ :‬ו ל ס נקיות ציין שנכ‪-‬יניי' שמעלה מיין אמר‬
‫כנוי לתלפיות כלומר כי א״ת נשלמא היסול‬
‫הת'חי*‪1‬ךשמעל<מ"ן הוא נ כ ח ההוא רזחא‬
‫לשציקנה בעלה בניאה קלמאה לעשותה‬
‫כל• כי נכחו היא על״ינ ה מ י ן כ נ ו י ע א נ ל‬
‫הצואר שהוא גלולת ציין שבגינה נאיוה‬
‫כ ח הוא מעלה את המ״ן * לזה אמר כנוי‬
‫לתלפיות כלומר כי במו שהיסול התחתון‬
‫נ כ נ ה ונתקן ונעשה כלי עי״י יסוד התחתון‬
‫של הזכר כןנקילתציון יסולאשר בנינה‬
‫הוא בנוי נתקןונעש' כלי וכן בגו"• נ מ ס פ י‬
‫ב״ו ל ל י לתלפיות ע"׳ תלפיות שה״ס הלשון‬
‫יסוי שבפה הנקי תל הניתן נ ה הרוח' ע״י‬
‫פיות שלו שהם השפתים שבפה אשר נ ס הס‬
‫הנשיקיןועל ירי נשיקתם נ ו ת ן נ ה היוחא‬
‫זעזשהאותה כלי ו נ ג ח ו היא מעלה מ״ן‬
‫״‬
‫מאז והלאה לוגמת היסזר התחתין‬
‫ולרך ימז תלפיו״ת גימטרייתתקלי'כמספר‬
‫תיבות הי״סול והשפת״יס וכן כמספר הב״ל‬
‫רוח״א קימא״ה לנש״יקין• גס א ס תמלא‬
‫תיבת תלפיו״ת כ;ה תיו למייל פייה י״ול‬
‫ו״ות״ז יעלה אל״ף ושלשה נ מ ס פ י תעזו!‬
‫ני^יתהלשו״ן‬
‫אלמ המג?‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫*!!׳עליו‬
‫קיא׳‬
‫השירים‬
‫האי הוא כי ב ל ר יש הגנה והצלה מן הקלי'‬
‫שאין להם שום אחיזהבהם ו ע ו ר כ י תדגים‬
‫ח<‪ 0‬מ ג ן ו מ ג נ א והעצץ ני ב ל ר אין אל‬
‫הקלי' אחיזה וגגחנם ה ס נאה‪/‬ים שם ע״כ •‬
‫ולכן אחרשאמרנכוי לתלפיות כי ה צ ו א י‬
‫שהוא הגרון נקודת ציון שנבינה שלה י ג נ ה‬
‫ונעשה כלי על ירי הרזחא קימאה לנשיקין‬
‫ו כ נ י כתה נו כי זה‬
‫ליהינ נ ה נעלה ‪.‬‬
‫היוחא הוא חיות אל הגיר שלה ולכן אומר‬
‫עתה אלף המגן תלוי עליו כלומר אלף שהוא‬
‫ה ל י המגן אשר נ ה ם הגנה והצלה מהקלי'‬
‫תלוי עצי! על ן ה הווחא קדמאה לנשיקין‬
‫כי הוא החיות של אלף המגן שהם ה ל ר כ•‬
‫ני תלוי חיזמיוהוא דוגמת המגלל ייוי שה״ס‬
‫נקוית ציון לגופא כי הרזחא קדמאה ריהיכ‬
‫ני‪ .‬כעלה בניאה קלמאיז לעשותה כלי הוא‬
‫חיותה ונפשה כמ״ש נשי הפסוקים מ ז י נ •‬
‫עליז נאמר ויהי כצאת נפשט ובגז ; ה‬
‫‪ .‬ו י ר ך רמז כ׳ י״ח וס״אאל״ף‬
‫נכ״מ‬
‫ה״מגן ת״לני ע״ליו הוא נני' ת י פ ״ ב ו ע ס הדי‬
‫תינזת והכולל בגי' תרכ״ז כמספר תימין‬
‫חיו״ת ל י גם מספר תרכ״נ לר״ת וס״ת‬
‫ע ם היי תיבות הס נגי' תרכ״ו כ מ ס פ ר‬
‫חכמ״ה זני״נה ודע״ת גס מספר אל״ףהמל]‬
‫ת״לגי עייליו ע״ה הוא תשע״ב •נמשפיכ״תר‬
‫וחכמייה ונינ״ה לימיזכ׳ אלף המגן אשר‬
‫הוא תלגי ע׳ץ הרזחיכי הוא חיזתלהם הלו*‬
‫שלה שהם כחייב או חבייד‬
‫‪,‬‬
‫הענין כ י‬
‫‪.‬‬
‫•‬
‫י‬
‫אלף נקי בינה כמ״שיז״ל אלף בינה ״ גס‬
‫שלע• הגגוייקי המ־רש״י‬
‫כל*‬
‫אלף נ מ נ מ ה ואאלפ״ן־ ׳חכמה ״ גס אלף‬
‫;"ל פי'שלשי אשפתות•‬
‫נ כ ת ר כ• אם תמלא תיבת אלף כזה * אל״ף‬
‫שנותנים נ ה ם חצים ע״ע ״ נמצא כי שללו•‬
‫למ ל פ״ה גי׳ אי׳יל ר׳יסשגד הכתר ״ כ מיש‬
‫ה)א כלי ולנוש אל החצים ״ ^ ו ה ג ל‬
‫נסי ^") וכן נעייח שיהנת״א פ"; נ ת נ אלף‬
‫כי‪1‬בנו לע*ל כי זהיהרוחא ישגיק בת פעל<*‬
‫כתר שהוא ראשו; והיא או!‪ 1‬ראשיצה של‬
‫הנשיקין קלמאין נעשה לנושים אל שאר‬
‫נמצא ב• אלף רימז א‪$‬‬
‫הא^נ ע״ש‪.‬‬
‫הר! חין הנמשכין אח״כ נס<ל י נשיקין שה"־<ן‬
‫הגיראשיניתגבש' הכינות ל נ לעמיר׳ במלך‬
‫מיין ו מ ז ם נוצר•' הנשמ!ת וירוע כל בחינת‬
‫ע ח ר !מושיט ומגן כתה כי אז נגללין ג״י‬
‫מ"( ^ נחי' גמרות יי• ״ וז״ש כל של<‪*4‬‬
‫שנמלנות‪?1‬נגד;ק אמנייס ומג! לנ׳טעמי‪0‬‬
‫‪,‬‬
‫כת‬
‫א‬
‫הגטייס‬
‫ד‬
‫משחת‬
‫שמן‬
‫מרש‬
‫ו‬
‫‪,‬‬
‫הגי העולמית האחרים עמו כמ״ש שהוא‬
‫‪53‬נייי‪ 0‬לומר ‪3‬י זה היוחא שהוא החיות‬
‫נחי' היעת וכולל עמו חסי וגופיה לכן‬
‫ילר׳ממנו נעשה בל שלטי ‪3‬ל לבושי ב• כן‬
‫הזכייו נשם תאייתייסיןנמ״ש עלמיקימא'‬
‫שלט"• היא במספ״לן־יש״י ע״ה של הגבירים‬
‫כוי וסליק לאלף אלפין ויביא דמון מארי‬
‫שהם הגבירות הטבלות בסול מיין ומהם‬
‫תריסין ״ והעג״ן קיא כי תריס הזאהרגיס‬
‫מציי‪!0‬הגשמות ונקראים גגו ריס שנוצרו‬
‫של מגן שהוא נגי' ג״פ אייל הכלולים נזה‬
‫מהגבורות וג״ז הוא י‪1‬גמת מגיל מ י שת״ס‬
‫העילס והיותי כמספר אלף היאכמש״ל כי‬
‫נקוית ציויןדגופ' כ׳ גס שםהרוחא ישביק‬
‫שם אלהים להלין בייבועו עולה אלף ודע‬
‫בה בעלה נביאה קימ&ה שהס הגבןיות‬
‫כ׳ ג" עולמית אלו •הס מתפשט ! למטה ־ני‬
‫הראשונות ממנו נעשה לבוש אל הנשמו' *‬
‫עי לס הראשון הוא מתפשט בהיכל הגבירה‬
‫דבייאה שה‪1‬א היכל הזכות ועולם הב׳‬
‫יאמי אלף המגן תלוי עליו‬
‫)ב( א ל‬
‫מתפשט כהיכל הןכות שבעולם היצייייעולם‬
‫נהקייס מ״ש בפי' האל״ר‬
‫הג* מתפא! בהיכל הזנית דעשיה • ואעיפי‬
‫בירוש ג׳ עלמין והענ־ן בקיצור בי הגבייה‬
‫שביארנו כי אלי המלכים הםנעתיקא כ ב י‬
‫יעתיק היא מתלבשת במ״ס ראייא והגבייה‬
‫ביארנו כ׳ בחיי אלו המלכים היו בא״א‬
‫נקיאלהים ואם תיבע שס אלה״ים יהה״ין‬
‫•‬
‫עולה אלףועלכןנקיאלףעלמיןנמצא כי ו בא״יאי ונן״ין והיי הם י' מיני מלכים‬
‫זו הגבייה לעתיק ס<יהאלף עלמין והיא י והנה כאשר •צאו ג' אלה המלכים במחלה‬
‫שנרש כל הליני! יהגבייית ומכאן מתפשטץ‬
‫נתהוו בגבורה י נ י י א ה !בגבורה ייצייה‬
‫הייניס והגבוח* ע״ס כל הלרגין אמנם אלו‬
‫‪.‬ו בגמרה לעשיה)כשיצאו כנגלס הגיעו למו'‬
‫האלף עלמין שה© גבורות אינם ניכרים‬
‫הנז' שב;' מלכי א״ואי גס הס יריו אל ג'‬
‫היותם ייניס על אשר ממפשטין למטיבליקנ'‬
‫מירגית הנז׳ בבי״ע ונעשו מלביש אל גי‬
‫יאדיך ישם הס מתגלים מה שהיי סתומים‬
‫מלכי' היאשונייראיין וכןאיתסתגיראשונ׳‬
‫למעלה גי מוחא כי הייקנא הזי יצאה‬
‫שבמלכי ז״א יידו שם אל ג' מירגות הנן'‬
‫ממיחא יאריך וזמ״ש באי״ר ומהאי ייקנא‬
‫ונעשו מלביש אל גי מלכי'האי יא״יא י וכן‬
‫אשתמויע כל מה להוי ברישא מאלף עלמין‬
‫אותם הג״י לנוקכא לז״א י י מ שס אל גי‬
‫דחיוימין בעזקילנייא שה״ס היי מוחיןיאריך‬
‫מירגויהנ;' ונעש! מלבוש אל גי היאשונייוז״א‬
‫נהנה מ״ס לא״א כלול מי״ס ובריתו להתפ^נו‬
‫וכל‪ 0‬הם •חי בגי המייגות הנז' אלא שגי‬
‫גליקנא הנה הראשונה המתגל׳'היא ספירת‬
‫אלו נעשים לנושים אל ‪4‬׳ אחיים שבתוכם‬
‫המלכות והיא המוציאה תחלה התיקון הא‬
‫ע״י‪ .‬הנז' זה לפנים מ‪/‬ה ע״כ • היי למינן‬
‫לייקנאהנק' א י י ל כ נ ו י ע ובזה התיקו[ האי‬
‫מבאן כי עולם היאשין סולו אלף על היזמ‬
‫הנק‪,‬אייל שיצא מן המלכות יצאו נ' עולמות‬
‫ש‪1‬ישי אלה״ים דהה״•] בייבוע כעולה אלף‬
‫הנזיל שהם השישים של הגי מלכים בלע‬
‫ונקי מ ל ז ע‪ 5‬היותו כולל ג״פ א׳יל אי שלו וני‬
‫זיובב יחשס אשי עתה נתקנו אלו הגיעולמו'‬
‫מהב' עולמית וע׳לין נכי' מג״ן וא׳יכ שייך‬
‫ויצאועסזו המלכות ולהיות כ י ן ? התיקון‬
‫אליו להקיא שם אלף המגן וב״ב מסי מיין‬
‫נקי אייל נמצא שכל עולם מהם נקי אייל •‬
‫שאלה״יס להה״ין ב י י נ ו ע טולה אלף וה״נן‬
‫נא״במוגיח הוא שיהיו ג״פ אייל נזה התיקון‬
‫אלף המגן כי שם אייל שליי בבריאה כזלל ני‬
‫האי יגם בעילם‪-‬האימה״ג עולמות י ש נ ו‬
‫אייל אחרים בו ו ל פ אייל גי' מ ל ן והראשון‬
‫אלףע״ה • ומנתו ממאות עם ייאמנו•‬
‫ל כ ג״פ א״ל לה׳ שהנא כולל את עצמו ו&יו‬
‫‪041‬‬
‫ב‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫פי׳‬
‫ד‬
‫שיר‬
‫קיב‬
‫השירים‬
‫וגס ממ״ש היבז״ל במקומות אחרים כי‬
‫ש ל ם זה הראשוןנלא״ל שי״י ובמילואו‬
‫אל״ף למ״י ש״ין דל״ת י ר י הוא בגי' אל״ף‬
‫;*ין ופי' במי רוח לוד בפי' האדיר ובשי הבונות‬
‫נס למינו‬
‫ליב לעמילה בהאל הגדול •‬
‫ג י כל אלו הבחי'הם דינין וגבורות וגם כי‬
‫בחיי אלו המיוצאות מכל קרצוף ופרצוף‬
‫ומתפשטין בהיכלי הזכות שהם ספייהגבורה‬
‫זבי״ע ומלבישי׳זת לזה עדשהבחייהאחרונו'‬
‫שיוצאות שהסמהגוקבא ה‪ 0‬מלבישין את‬
‫בלם יבס' רוח דוד כתב שזה שאמרנו שירלו‬
‫הוא בעת התיקון אחד תיקון בינה יא״א‬
‫אז היו שם מלכים אלו וכן אחר בינה דא״וא‬
‫ועל כן החתן‬
‫ולז״א נמוקבא ע״ש י‬
‫בהיותו מספר בשבח צואר כלת! ה״ס בינתה‬
‫יאמר כמגדל דוד בהקיים‬
‫או‬
‫)נ(‬
‫הזבי׳אתזה אשר גילויו וירידתו הוא תלוי‬
‫מה שנודע מירושי הנוקיכ•‬
‫בתיקון הבינה שלה י וז״שאלף המגן תלוי‬
‫מהנה״י דן״א נעש״ן מוח״ןאליה ומהחגןל‬
‫עליו כי אלף המגן שה״סעולם הא* הנקי‬
‫מצח יז״א נעשה מוה חכמה שלה זמהחסל‬
‫אלף להעם היותו אלהים דהליין בריבוע‬
‫דהוד לז״אנפשה מ!‪ 0‬כינה שלה ומהתי‬
‫וגם על היותו כל א ל שד״י אשר במילואו‬
‫גבורות אשר ביסוד ח״א נמקה מוח הדעין‬
‫עולה אלף ונקי מגן על שהוא כולל ל שמ^ו‬
‫שלה ובלי״ת ובשי הפסוקים תהלים כתב‬
‫אייל גי' מלן שס א״ל אחל שלו ובי של הב•‬
‫ע״פ מציון מכלל יופי כבר הויעתין כ״‬
‫עולמות האמרים תלוי גילויו וירילמו' למטה‬
‫הי•{ מוחין ח״גב דרחל נולבא דז״א געשי•‬
‫עליו על תיקון הצואר שי״ס הבינה שלה כי‬
‫מתרין חסליס המגולין ימתפשעיס בליה‬
‫כאשר נתקנה הבינה שלה אז מתגלים הגי‬
‫לז״א •־ האמנם דע נ י אין זה נעשה רק‬
‫עולמות ויורדים בבי״ע ואע״פי שלא הזכיר‬
‫עד שנכללים כל הה הסלים ביסוד לזייא י‬
‫רק אמ העולם הראשון הדבר מונן מאליו‬
‫וליש מציון כאשר ציוןנקימכלל יופי כי נבללו‬
‫שהם ג' כיי היי מה שנל מגן הול‪ .‬לעעם‬
‫נוכל הה'הסלים אזמשס הופיע והאיר‬
‫שהוא כולל את הבי האחרים ואז כאשי‬
‫אל הנזק'הנקי אלהיס לתקןנהתייןמוחין‬
‫גיזקנה הבינה שלה ונתגלו הגי עולמיימהס‬
‫שלה מהב' חסייס לנ״ה אחר רדתם שם ואן‬
‫נעשה כל שלעיהגנורים כל לבושי הנבוריס היה יכולת להיתסשנו בה ונתקנו נה נימוחין*‬
‫שהם הארת העולמות שיריו מא״א ומא״ואי פיכ ובל•'ת כראשי' ונח בתכ ויה• שירה חממ‬
‫ומן״א כי כלם הם בחיי לינין וגכוי‪1‬ת והגי ואלף פיישיר הי שהם החסדים כשהם נשיי‬
‫האיות עולאות היורדיםמהבוקבא מלבישים שהוא החשד שם הס חמשה והוא יומא יכלהו'‬
‫על כלס דיועהוא^כי עיקר התיקון הוא ושם כולם מקובצים ומשם הס ממפשעין‬
‫הלבשת האור כיי שיוכל התחתון לסובלו ולכן הס חמשת • ואלף כשמתקבצייכיסוי‬
‫נמצא ש&הארומאשר הם יורלות מהנוקכא ונעשים בלס בחיי אחת וזהו ואלף שנכללים‬
‫אל עולמות ביייע• הוא תיקונם כי על ילי‬
‫כלס באלף אחל כל ע*ש * ובילקופאמיו־‬
‫ל״א‬
‫ג‬
‫ון^חת קנגקנא אשי ‪ 90‬מאימים על כל‬
‫ההאיות העליונות אשר ירדו שם נבי״ע‬
‫יכ ולין כ י״ע לקבל את המארות העליונות‬
‫זזיינ תיקון לבי״ע כי בהארות האלו הס‬
‫אשי מנהיגות את בי ע מו״ש שם בד״ב‬
‫לעמילה נמצא בי בתיקון הבינת של הנול‬
‫תלוי תיקון עולמות בי״ע חהו השבח אליה‬
‫והנה כתבנו לעיל כי הסעס שהעול' הראשון‬
‫‪0‬לל את הכי העולמות האחרים הוא ע‪6‬‬
‫היותו בחי' היעת שכולל חסד וגבורה ולכן‬
‫בא הרמז כ* י״ת ה״מגן ת״לוי ע״ליו קוא‬
‫חע״ה בגי* דע״ת מיה גם אם תמלא תיבין‬
‫שלטי כזה ש״״ן למידעי״ת •ו ד הוא בגי‬
‫תתס״ל כמספי לבו״שי בהיכ״לי הזב״ות הס‬
‫הכולל‬
‫ח‬
‫‪,‬י‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ר‬
‫שמן‬
‫כ צחת‬
‫ייא אלף המג]תלוי עליו ;ה היה אברהם‬
‫שנאמילו אנכי מגן לך ע״כ ״ וידוע מכ״מ‬
‫ג י א ב י מ י ה״ס הה' חסייס ומכוון דברי‬
‫המאמר אל׳מ״ש ב ‪ ,‬אלף סולו כאשר הה'‬
‫הסלים מתקבצים ביסוי ואלף המגן ה ט נ ה‬
‫א‪ $‬נקי ה? סול ממה שמיוקנז בו המגן‬
‫שהוא אביהמ שסם הה' חסרים המתקבצים‬
‫וגו • ומס כתבנו לעין! כי מגדל י י י ה״ס‬
‫•שול ימקבא וצוארך הוא בינתה ותלפיזת‬
‫;"ש כמגדל דור‬
‫‪"0‬ס נהי׳י כמ״ש בת"׳ ״‬
‫<וארך כמו מגלל ח י ‪,‬שת״ס היסוד שלך‬
‫‪ :‬מ נ ו הוא ע״י החסיים אשר הוא אין פו‬
‫י ק ה נ ב ו ח מ ומקבל המשיי׳ למתק ך‪.‬גט יות‬
‫שבו אשר;הו תיקונו בן צנאיך שהוא הבינה‬
‫שלך תיקינו ע"• החסיייולא הוציך להזכיר‬
‫את החכמה כי הוא במבייש כי החכמה היא‬
‫גלולה‪ ,‬מ ה ב ע ה והיא קו ימין ותיקון ובגין‬
‫‪1‬ה הוא בנוי לתל היי״ת תל שה״ס היסוד‬
‫ופיות הםהנ״הכי הנה״י דז״א נעשה מוחין‬
‫אליה נגמקן ע ז צואריי שה״ס•ביגה שלה שהוא‬
‫סיו‪ 0‬הראש אשי ניאש <יתנין המוחין י‬
‫וא״סבשלמא מה שמכר נ״ה בבנין הבינה‬
‫אט״פי שאינויק ע״י ההייא״ש כיון שנייה‬
‫מ ס הרין פלג• גופא וכחד השיבי ותיקון‬
‫ג ע ת ה ׳ הוא ע״י ה ף ס י דהודאבלהיסול‬
‫בתיקון נ ע ת ק מאן דכי שמיה ב? היי היסור‬
‫הוא‪ .‬מתקן מיעתה ולמטה ואם כ; למה‬
‫‪*?9‬ייו בתיקון ב ע ת ה לזה אמי אלף המגן‬
‫מלוי עליו כלומר בי תיקון בינתה תלוי על‬
‫היפןזר שיהיה בבחיי אלף המגן שיוכלל בו‬
‫המגן שהוא אברהם שה״ס ההיחסריישיתקבצו‬
‫ומכללו‪-‬כלס בו שאז‪.‬נקי צבחייאלף אחי כמו‬
‫שמתקבצים בו כ ל שלטי הגבוריישהס הגבורו'‬
‫כ ן יתקבצו‪,‬בו בל הה' חסדים שא; נקי אלף‬
‫המג^וא; כאשי' נכללים‪,‬בו בלהת' חםדייאו‬
‫*ש יכולת אל החשיים ינ״ה לצאת ולהתפשס‬
‫ולעשות המוחין אליה עדצוארהשה״ס בחי•‬
‫הגיג? שלה נתצו{ כי וןעיקר תלוי נימול‬
‫קדש ״‬
‫שיהיה כ נ ח • אלף ‪6‬מגן־‪1‬על כן ה ח צ י‬
‫ננחי'תיקון בעתה‬
‫‪,‬‬
‫יאמי כמגדל מ ד כי הנה‬
‫נו( א ו‬
‫ידוע נ י הנה״• י‪/‬״א נצנסין‬
‫ננוקבא בסיי מוחין והנצח מתלבש בקו‬
‫ימי! שלה וההוד בקו שמאל שלה ו ה י ס ו י ב ק ו‬
‫אמצעי שלה ו כחייב שלהנתקנייע״י הח&ימז‬
‫דתנ״ה ד;"א ומהיעת שלה ולמטה נתקן ע״י‬
‫הגבורויאשר נ י ס ו י יז״א כי הנה הדעת שלה‬
‫אינו ביאשירק בשליש האיית^׳ת שלה שהוא‬
‫תחת סיום הציאי שלה מרש בפי׳ הא״ז‬
‫ב ס ז י הי‪"1‬י של הקשי לתפילין שיל •י ע״ש‬
‫והיסוד של ׳"א בהכנסויבייך קו' האמצעי‬
‫שלה ומניע על שבמתקן ה י ע ת שלה עם‬
‫הה' גמירות אשי ביושורשםהואנשאישס‬
‫בדעת שלה והארתם מתפשטות ימתקנית את‬
‫הו״ק שלה ובסי מיין כתב תל •סול שככלהס‬
‫פוניס לו יהיא כולל בו ה״ג ולכןה״פ אלה״יס‬
‫גי׳ ת״ל זמצדהחסייםת׳ד׳יויי״ןלע״כ ל'‬
‫הוייה וי׳ אזתיותע״ב י * נמצא שהיסוד נקי‬
‫ת״ל בין מצי החסייס ובין מצי הגבויומ‬
‫גם פייה ע״ה ג•' אלהיס במ״ש בלי״ת פיכמית‬
‫מי שם פה לאים ‪1‬ע״ין בסימ״ן • גס מגדל‬
‫נקי היסוד לן״איכמ״שבשיוהססיקיס וישב‬
‫וירך רמז כי מגדל ע ם הדי איתיית היא‬
‫כמספר יסוי ע״ה וןהובחי' מגיל הנזיכאן‬
‫ולבן נכתב יוי״י מלא יו׳׳י נמש״ל כיהי׳ה״ס‬
‫טיפת הססייס ולכן הישמה א ו ת ביוד‬
‫לומי כי מ ג ד ל ; ה הוא המכניס ה*' שה״מ‬
‫הה' חסדים ‪3‬גלוד שה״ס הננק' ויייסוי י;"א‬
‫הוא המבניסס בה ״ נמצא כי מגיל יוד‬
‫ה״ס היסוי יז״א והנה ‪ 0‬ל ע בי היסיי יז״א‬
‫כאשר נכנס בקו האמצעי שלה הוא נכנס‬
‫דרך ראשה וכדי להתפשט ביעת שלה אשר‬
‫הוא בשליש האי דת״ת שלה צייך שיעבור‬
‫דיך צי ארה המגיע ע י שליש האי ית״ת שלה‬
‫ון״ש נמגל‪ $‬לול צוארך כלומר נאשר מגד<‬
‫‪, ,‬‬
‫־ " •‬
‫י‬
‫•~‬
‫•‬
‫ל‬
‫לול‬
‫‪3‬י־‬
‫ר‬
‫שיר‬
‫דמטירים‬
‫י ו ד שה״ס היסוד דז״א מגיע ע י צוארן‬
‫ועובר דרך שם אז משם ולמטה הוא כנוי‬
‫לתלפיות לתל שה״ם היסוד בבחייהליגוכל‬
‫גבורה היאאלהיסאשר הוא כמספר ס״ה‬
‫ע״הוהי גבורות שהם ה שמות אלה״ם הס‬
‫ה״פ פיית והס פיות רבות וזהו לתל פיות‬
‫לתל שי• ים היסוד נבחי' הפיות שהם הגבורל‬
‫הנק׳ אלהיס והי שמות אלהיס בג•' ילל ועל‬
‫ירם הוא הבנין והתיקון מהצואר ולמטה‬
‫‪,‬‬
‫;^י‬
‫;‪1‬‬
‫יו‪.‬‬
‫וזהסוא הטעם שלא אמיתי לתל סתס שהוא‬
‫היסוד בי היי אלף המגן שליש הי‪ ,‬הסלים‬
‫תליי עליו של היסוד וגס על שמם נקי ת‪5‬‬
‫כמו שנקרא תל מצד כל שלטי הגכויים שהם‬
‫הגבורות וא״כאס הייתי אומר כנוי לתצ‬
‫סתם היה אפשר להבין כי רבניןמהצןאר‬
‫ולמטה הוא ע״י החסליי ולכן אמרתי לתלפיל‬
‫להודיע שהוא מצד הגבורות ולוקאי נייק‬
‫יקב״ה‬
‫‪,‬‬
‫?‪05‬־ שר*ך כשני <‪1‬פףם ךצא‪1‬מי זנמ‪.‬היז‪#‬ים כשוענןם‬
‫* כשי הפסוקים פי בהעלותך‬
‫ר‪.‬נ\*ן‬
‫נענין אליל ומילד כתנ כי‬
‫הנה הנקנה נקי אלהיס ובל אמצעיות שנה‬
‫יש שם אלהיס כאופן זה כי שתי אותיות אל‬
‫מאלהיס הס נצל ימי! נסזל חסל אייל כל‬
‫היום ואז נעשה אלדד ובי אותיות י״סמאלהי'‬
‫הולכיסבצ•‪}:‬מאל ונעשים מילד נ ס ו ל נ י נ '‬
‫שהיא שמאלית זנק ‪ .‬מי שהה חמשיס שערי‬
‫בינה עוד יש אות היאמצעית שפין אייל וכין‬
‫מ״י מאלהיס והיא בחינת צכור החלב העומד‬
‫באמצע שתי הלדיס ומתפשט לכאן ולכאן‬
‫כוי י 'והנה נודע כי החלב הנמשך לצד‬
‫ימין הוא‪.‬יותר ממותק נ ס ו י החסד מחלנ‬
‫הנמשך לצי שמאל וא״כ בי מיני חלב״צייכומ‬
‫להק יא נאות הי הכל כל ע״ש • נמצא כי‬
‫הב׳ שלים נעשות מנחי' שם אתל שלאלהיס‬
‫ז״ש שני שייך א עייפי שהם שנים עליז הס‬
‫כשני עפייס תאומי צב״ה מכיון ששתיהם‬
‫לא נעשו רק משם אחל של אלהים הס שוות‬
‫כאילו הם׳ אחז ואע״פי שהם נעשות מיחיי‬
‫שםאלה״יסשהו־א לין עלי! היועייכשזשנים‬
‫כי השפע אשר הס רועים ומשפיעים אינו‪.‬‬
‫בבחינת יין לבד רק בבחינת שושנים שהוא‬
‫כללות רחמים גדין במש״למשם הרב ז״ל בפ‬
‫בחוט השני כי בן הס ב'מיני חלב והאחד‬
‫‪$‬מצד ימין הוא בבחינת החסד והרחמים‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫הסי אל ‪ <0‬היוס ולין ומן הימןוןקמומ‬
‫הל כלים דחסי דנוקנא הם החיצון אייל‬
‫האמצעי אלי ף אל״ףלמ״לגי רצ״ן הפנימי‬
‫אל״ףלמ״י גיי־קפ״יושמומ־ל כלים דגבןרת‬
‫מ ו ל י הס החיצון אכדט״ס גייע״ל האמצעי‬
‫אלה״יס הפנימי יה;"ה כניקור אלה״יס כמ״ת‬
‫נע״ח ש* השמות פייר ואס תצרף מספר ו'‬
‫שמות אלו מלוג שלה יעלו למספר תרצ״ז‬
‫כמספר תינות שלי של״יך ע ם ה נ תינוי*‬
‫והכולל לרמוז בי השלים הס נמשכיןמחסי‬
‫וגבורה שלה גם ל שמות דל כלים ית״מ‬
‫רנוק הס החיצון השתפ״א האמצעי‬
‫צכאות הפנימי אלהי© דיו״לין כמ״ש בע״ח‬
‫ושלשתם הס בגי' אלףיתקפ״ה ועט אות‬
‫ה׳ לאלהיס שהוא צנור החלב אשר שם ועם‬
‫מספי ני מיני חלכ היוצאים ממנה הס‬
‫נכי' אלףתר׳יע וידוע כי החלב היא בחיי‬
‫הלם אשי נהפך להלנ וכהצתיף משפר‬
‫שלי״ם עם המספר האמיר עולה הבל‬
‫למספי אלף תשי״ד כמספר ב׳ פעמים‬
‫עפיי״םתאו״מי וזהו כשני עפריםיכלומי‬
‫כשני פעמים עפי״יס תא״ומי •• נמצא כי‬
‫נתיבות שגי שייך שס ימ״ז והיין מספר מקו•‬
‫המשכת השדים ונתיבזיכשט׳עפיים תאומי‬
‫נרמ; מקיס החלב והצינור וני מיני‬
‫חלנ ושרשם גם אלל״ל ומי״רר‬
‫גי ק״ג ועם אות הי של אלהים א^ר‬
‫באסצממ‬
‫‪£‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ר‬
‫נשחת‬
‫*‪6‬ל>צע‪ 0‬הואנג•' ק״ח במ&צ' צבי״ה ע״ה‬
‫בסר׳ית צ״ביה ה״רע׳ם בשושנים גייצ״ז‬
‫במספי א ל י״י מי״לר ום״ת הוא בגי צייה‬
‫?‪.‬מספר אלהים לימי‪ /‬אל גלש כיאע״פי‪.‬‬
‫שהסמכחי׳ שםאלהיס המורה לין עליז‬
‫ה‪ 0‬כלולים מיחמים כמו השושנ״םכגהל‬
‫אלל־׳ל‬
‫•נ‪/‬והרע ‪.‬צקוייי;"ג ע*א‬
‫ן‪ :‬היכל אהבה שהוא נחסי‬
‫י נ ר י א ה אמיו ניזא להיכלא לא כתיב שני‬
‫?{דיך כשני עפייםכו' בגין ינהיכלא יא‬
‫דהוא רוחילאמין וההיא חיו ותא אפיק־תיין‬
‫צהליין כלילן לא בלא מתקשין ל א נ י א‬
‫ןאקרון אייל ש״די אילין אקרון שד׳ • ‪1‬א״צ‬
‫ילתתא פי' * מ‪:‬יכל הזכות שיזוא בנויה‬
‫יבריאה * מתחכרן יא נלא ואעיל לא כלא‬
‫ואקיי אייל שליי בגין ינפקמכללא לאיצון‬
‫שיים והא״ איל אי^ז נצ״*ל מאתי יא כל‬
‫איכון רחמיןלקיימי לאתזנא ההוא תיכלא‬
‫ילתתא לאקיי זלות טל שמא להאי׳יוחא‬
‫יצדק לכל אינו ן‬
‫דניה יקאמין הא•‬
‫חתא׳ין ולכל אימן הינלין ועייל אקיי שי״י‬
‫בכין למספקא מוונא‪ .‬לכולהו התא* במה‬
‫דאיהו מקנלא מסטרא לימינא‪ .‬כו ע"ש‬
‫ופגי! זה הוא מכוון לענינינו למ״ש בפסוק‬
‫•!קודם אלף המגן תלוי עליו כ* האיות ה ל‬
‫עולמות מ ו ל יוילות בהיכלי הזכות לני״ע‬
‫והאי שהוא אייל שליי יורי כהיכל הזכות‬
‫דנרי^ה וכל האיות אלו הם בחינת גבורות‬
‫וייניןכמש״ל מלז א‪1‬מר לה עתה שני שייך‬
‫בלומר כ• אע״פשאמיתיאלף המגן תלוי‬
‫עליושיוריותההארותנהיכל הזכות והס‬
‫כל שלטי הגמדים שהם‪:‬נחי' ליניןוגנורות‬
‫עליז לא שהם שם כנחי' לין גמור שהרי שם‬
‫נמקום יריית אלף המגן שם הסשנישליך‬
‫היוצאות מהיכל אכנה ההוא חסי והס‬
‫כשנ• עפרים תאומי צכיה בי תם נכללים‬
‫‪,‬‬
‫*הנח‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ז‬
‫‪4‬‬
‫עם היכל הזכות אשר מס )התחנראןדא‬
‫כרש‬
‫בלא ואצגיל לא בלא ער שכס נקראים ‪663‬‬
‫אחד שהוא אייל שי״י נעל כן ר‪.‬ם הח^ים‬
‫לאשכים בןהם כגללים נחי* לין ורחמים ? י‬
‫אפילו היכל הזכות שהוא בנחי' הגבורה‬
‫גוא לוקח מהיכל אהצהכלאימן וחמים‬
‫יקיימי מ י‬
‫לבילמלט‬
‫אמר נשם המכילתיל״א‬
‫‪£‬ני שייך אלו ללוחות‬
‫ועליהם עשרת היכרות חמש על לוח זה‬
‫וכל• לבא‬
‫*‬
‫וחמש על לוהזתע״כ‬
‫אל כונתינו נקליס מ״ש נשי המצות פר‪£‬א‬
‫תרומה כי אהרן ה״ס יסוד אנא ונתונו בי‬
‫לנחות ‪£‬הסתריןל‪:‬כ‪1‬יי; לדעת הי חשייס‬
‫והי גבורות שהם עכית הלניות והם הס‬
‫חמשה חומשי תורה כל חומש כלול מחו‪/‬‬
‫נו* ע״ש • ובליית תהליס ע״פטובלי‬
‫קורת פיך כתב כי ב‪1‬ווג הנשמןין נוצ‪1‬לין‬
‫הנוקנאמפה דז״אהחרגלמצי אבא ע״ש‬
‫וכבר כתבנו לעיל כפסול[ אני ללולי ובפ!‬
‫קחוס השני כי שושני־ רומז אל *ווג הצשיקין‬
‫נסול שפתותיו שושנים וזהו בזווג הנשיקי]‬
‫לניןז״וןכי אז איה• נקטא מיניה רחמי‬
‫זאיהו נקעא מינה לינא ונעשים שפתותיה‬
‫גבחי' שושנים דכליל חווי וסומק לאבןווו;‬
‫הנש ?׳! לחליל של הפרצוף עצמו ועל כ ן‬
‫•‬
‫אחי שבפסוקים הקודמים כחוט השני‬
‫כמגיללוד מ דביבזהגהגשיקין אומר‬
‫לה עתה שני שייך שה*ס הבי לנחות ‪ .‬מ י י ן‬
‫עטריןדחו״ג ללעת למצר אבא עתה הם‬
‫נחשביןשלךשאת מקבלת אותם והס שוות‬
‫כשני עפריס תאומי צניה בי כל עטרא‬
‫היא כוללת ה ‪.‬ושתיהן נכללות יחד בחמשה‬
‫חומשי תניה כל חימש<לולמחו"ג וכל זה‬
‫הוא בכחינת זווג הנשיקין הנז בפיהקוימים‬
‫ומפני ששם היה הדבור בבי הבחינות הןווג‬
‫גנשיקיןהן גזווג הנשיקין של החב״ל של‬
‫ההרצוף עצמו הן בנהי' זווג הנשיקיןלבין‬
‫וין‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ד‬
‫פי‬
‫השירים‬
‫שיר‬
‫ז‬
‫‪7‬ו"ן נ נ ' פרצופיהם לק הירש עמה כי זה‬
‫אשר מקנלת החו״גדמצד' אכא הנימזויפפ‬
‫שייך הוו( דוקא כזווגהנשיק‪.‬ין אשר בניןזם‬
‫ולש הרועים כשושנים כלומר כי כל האמור‬
‫הוא כאשיהשכתיס שלנו הם נכחייהיועי‬
‫שה״סהזווג בשושנים שהם הנשיקין כי אז‬
‫‪,‬‬
‫ק י י‬
‫פזווג זה אשר ניננו הוא שה‪3‬פתי<> יקישוש^י'‬
‫דכלילן חמי *•סומק ואז אתה מקנלהחלי‪1‬נ‬
‫דמצל אכא מהשאיןכןנזמג הנישיקין^ל‬
‫הפרצוף עצמו שלך ודוק אי ניחאקמיה‬
‫וקנייה י־‬
‫ער ערפוח‪-‬חיום‪ .‬ונסו הצללים א&י ל י א ^ ה ר ה פ ו ר ־ י א ^ גבעת־‬
‫הלבונה י‬
‫ה י המור נקיא היסוי למק'‬
‫ך^ןין‬
‫שהחסיהנק' מור יורד שם כמ״ש‬
‫נסי מ״ן וכן גבעת הלגונה נקיא היסוד‬
‫לנוקבא וכן גכע״ה גי' יסול י״ה א י ל י‬
‫כת״ש נספר מין * ומי!* תב‪$‬ל יו ז ת ק‬
‫ג הקייס מ״ש חייל נמירש ד״יא הר המור זה‬
‫אנרהםואלגנעת הלנונה והיצמקע פ‬
‫! י י ו ע מ‪":‬מ כי אנרהסליס הה' חסלים‬
‫ויצחק ליס הה״גצורות גס ידוע כי החסיי'‬
‫ה״ם המ״י והמורות ה״ס המ״ן ו לכן נבחי'‬
‫קנלתה את החסרים ימ״ר נקר׳היסוי שיה‬
‫הר המור ע״ש המור שליס החסדים וננח׳'‬
‫עלייתה מ״ןמהגנורות נקי גנעא הלכונת‬
‫תנלין אל האמור ממה שתרגם‬
‫ומצאתי‬
‫המתרגם ננעת הלנול כריח קטורת נופמין‬
‫כי כל ריח ונושם ה״ס מיין ככלש‬
‫וידוע‬
‫נשם מלהרה״ו זלה״ה על פסוק לריח שמניך‬
‫טונים ע״ש וגם קטורת סו יו מיין סממנים‬
‫הנבררים מן הוויצוניס נמ״ש נסי מיין הרי‬
‫כ י ג נ ע ז הלנננת שייך להקיא יסוד של‬
‫המקנא ננחינת היותו מעלה מיין או מצד‬
‫הגבורות ס‪ 1‬ד יצחק א ו מ ן הפירורים סור‬
‫הקמורה וידוע כי אין זווג אם לא ימשכו‬
‫המוחין כתחילה ונהמשכמ המוחין כי אז‬
‫נעשה הזוונ מה שנעשה תחילה הוא הזווג‬
‫ינשינךן יאחר כך נעשה נחי זווג התחתון‬
‫ליסוד וכן כדומה הוא נכל יוסכינק״ש‬
‫ומשכין המוחין ונאמת דצינשהואהיהצ•‬
‫ף‬
‫ו‬
‫‪$ $ $ $‬‬
‫הרצוןה״א הנשיקין וכן ישננסי' הנשי?*!‬
‫ננשמללו כמ״ש נש הכוטת ד״ה מקילו!‬
‫אפים ואחר כל כעמייה ה״ס הזווג • והנה‬
‫מחילת פסוק זה כ נ ר פירשנו אותו לעי?‬
‫נ א ו ר ן והמכין כקיצור הוא כ י ע ל שיהוק‬
‫״‬
‫החמה‬
‫היום פ יש״י ז״ל שימנו‬
‫ולפי ירכנו פירשנו שס ע י ולא ע י גגל‪£‬‬
‫והעכין כי עם הנץ החמה ומע<! מולק‬
‫המו נד ן שכאו נחצות הלילה‬
‫ממתלקין‬
‫ונמשכים המוחין של היום אשר ז״נןהוותקין‬
‫שהיו גומריןאותהעםהנ־ן החמה וזהו על‬
‫ק״פוח היום שהוא מעה קולס הנין ־החמה‬
‫כי אז נמשכין המוחין של מית היו' ואז כ נ ד‬
‫נסי הצללים שהם המוחין אשר נאן נחצווו‬
‫עול‬
‫•‬
‫הלילה שנסתלקו כוי עש״נ‬
‫נקיים מ ש נסי מ ן הלינה כנוי אל הזוזג‬
‫הולך על •הדרך ישני מןק'נרגל מנזיכין‬
‫‪1‬‬
‫‪, ,‬‬
‫‪,‬י‬
‫שהוא יסול ע׳ כ‬
‫נכוא אל כוכת־ימ כי הנמ‬
‫‪!*!^0‬‬
‫פירשנו פסוקים הקולמיס |‬
‫כחוט השני• כמגדל לוי• שני שייך • ע צ‬
‫זווגהנישיקין אשרמינר קחתן קם הכלת‬
‫ועל כן אומר לה עתה ע י שיפוח היום בלו*‬
‫כי כל מהשינרתי ע י עתה מנחינת זווגי‬
‫הנשיק״ן הוא הנעשית נתחלה על שימח‬
‫היום שאז נמשכו המוחין של מלת היום ואז‬
‫כנר נסו הצללים שהם המיתי! למות לילה‬
‫ש^נונמתצקו ומכונה כי נניאת המוחין‬
‫הנע;ד‪.‬‬
‫ג‬
‫ד * שמן‬
‫כ ‪2‬חת‬
‫הנעשה נתחלה הוא הזווג דנשיקין כמו‬
‫שהוא נרומהנכצ יוס כ• ע י שיפוח היום‬
‫שנמשכו נק״ש המוחין ימי׳ יוס ואחייב ה״ס‬
‫הנשיקץ ננשכ״מלו ונאמין‪,‬ויציב כ׳ זהו‬
‫הנעשה נתחצה כן נכאן בל מה שאמיתי‬
‫מנמי׳זזוג הישיק ; הוא נתחלה נביאת‬
‫המוחין ואחייב אלך ל• נסול הזיג הנקי‬
‫בלשון הליכה ובאילו אמי א;‪1‬זג צי אל הר‬
‫המיי שה"ס היסוד שלך כיאזבנחיי ה‪/‬מג‬
‫יקיא הי המיי שאני משפיע נו את החשד׳'‬
‫למ״י הנק׳ מוי וכל זה הוא ואל גבעת‬
‫הנכונה כי צייך שאתה מקוים ח ע ו ו י‬
‫ותעלה מיין כנח׳ היסוד שלך הנקיא גבעת‬
‫הלבונה נכחי' הייתז מעלה המ״ן ה! מנחי'‬
‫הגנויותהןמנח•' הנייוייס כי אם אין‬
‫התעוייות עליית מ״ןנתחלה אין יייית‬
‫המ״ן כנודע ואותושצ ואל היא כמו ל‬
‫ה כ נ י כלומי כי זה שאמית׳ שאשפיע בך‬
‫החסריס של מ״י יזוא עס שכבי מקורס‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫קרש‬
‫והנה בביני?‬
‫״‬
‫גויס הזמג באו״אי‬
‫יש שלשה שמות אהי״ה למליין גימט' קס״א‬
‫יאלפ׳״ן גי" קמי ג יההי״ן גי' קנ״א ושלשתם‬
‫גי' תנ״ה וע״ה גי׳ תנ״ו כ מס ער ה״ר המו״ר‬
‫ז״ששאמד החת{ לכלתו לכשר אותה כי‬
‫עליו מוטל לתקנה ולהגייל את פרצופה‬
‫יז״שעי שיפוח היום שאז יוחשבו ב׳ המוחי;‬
‫של מ־תהינם וכבי נסי הצלליס שהם בחיי‬
‫המ<חין של הלילה שנסתלקו וכיו! שנחשבן‬
‫נ־ המוחי‪ /‬ימית היום א; אלך ל׳ אל הר‬
‫ממגר החמז נמספמ אל אימא כי אעלה‬
‫שס נסיי מ״ן לעורר ולגרוס ה;זוג שצ‬
‫איא״י הנרמז׳' בהר המור ומזיוגס להמשיך‬
‫המוחין אליך כ י י לבנות ולתקן את כל‬
‫הפרצוף שלך עד)אל גנטת הלבונה שהוא‬
‫נחי'היסוד שלך אשי‪.‬עי שס הוא סיזס‬
‫הפרצוף שלך נ י המוחין מתסשטין בכל‬
‫הגיף ע י סיומו כדי לננות ולת?] ולהגדיל‬
‫אותו *‬
‫ת ע י י י אתת אל גבעת הלבונה‬
‫י&מי אלן לי ׳( הי המור‪.‬‬
‫אל‬
‫)ב(‬
‫•אמי אלך לי אל הר •־•‬
‫או‬
‫)ג(‬
‫נהקליםס״שנשערהכזנזת‪.‬‬
‫נ הקרים מיש <ש' המנות‬
‫ל״ג לעמידה והעני! • נקצור כי בק״ש‬
‫בנונת שים ש^ים‪:‬׳ אי אפשר ליטקילה‪/‬יזוג‬
‫ונתחצ׳נרכת אמת נמשניןהמוחי; ונכנסין‬
‫עם רחל אם לא ע״י מה שמקבל מן״א *‬
‫בז״א ואח״כ נמלת באהבימזתלקין המוחין‬
‫ולכן צריך שכל תיקין תפילתנו תהית בן״א‬
‫מממ ועילת נסור מיין באימא לעשות הזווג‬
‫עצמי כיי שממנו ימשך וירי שפע אל‬
‫נאז״איכלי להמשיך המוחין ליחל וכיון‬
‫יעקב להזדווג עם יחל• כי הנה בתוליו‬
‫שהמוחין הס נשכיל יחל עולה ז״א לביו‬
‫הכל נכנסין המוחי; ביישא לז״א ואחי כך‬
‫נסילמ׳״ןוע״י זה ‪.‬נאלןנץ המוחין לרחצ‬
‫נשים שלום יויית טפת החסייס ממוחין‬
‫ונכנסיןימיופשטין בה ונתקן כל סיצופה‬
‫יז״א למטת ע י פי היסוד דז״א )משם יוצאי־ג‬
‫ע י היסוד בה אשי שט היא סי!ם פרצופה‬
‫וניתנו' נ י ע ת ייטקב ומשס •‪1‬יית אל פ*‬
‫ובילקוצז אמה אלך ל• אל ה י המור'וה י‪.‬יה‬
‫היסוישלן ונותנת אל יחל נ סוי טיפת‬
‫וב‪"4‬ת פי‬
‫*‬
‫‪0‬ניהס ושיה ע״כ‬
‫מ״ל כויע״ש ובלי״תל' העקירה בתנ כי הר‬
‫תולדות ע״פ ויהי יצחק בן ארבעים שנה‬
‫המיר ה״ס היסוד יז״א !ובז כ י ת ה כספי‬
‫בתב כי אביתם ושרה נקראייארא״י ״ וכ״כ‬
‫ח׳׳ן הר המור‪ ,‬נקיא היסוי חיץ( חס ר‪ .‬שיייא‬
‫נס׳ מיין נמצא כ׳ היייירמון אל אז״אי ״‬
‫בפום אמה ע״כ ו ה נ ה ה״ס טיפיהחסיים‬
‫ימז כ׳ ידוע בי עצית ז״א‬
‫ודיר‬
‫כמ״שכע״חש' האונאה פ״י ובכ״מז״ש ע י‬
‫נס)ל מ"! תוא ניסיל הני;<ן ןע״י ן ה ? ) א‬
‫;ןיפןח י*ץס קאן ׳ומשכו ני המוחין של מדין‬
‫י‬
‫‪,,‬‬
‫ר‬
‫היום‬
‫ד פ<׳‬
‫שיר‬
‫‪ 01*9‬ז כ נ י נסו הצלליצז שהם המוחין של‬
‫הלילה שנסתלקו זכיין שנמשכו המוחין של‬
‫ה י ו ו נ י אלך לי הי לכאיייתינת לי מיות'‬
‫י אלא העונה ל* שהיא טיסת החסרים וזהו‬
‫אלך ל‪1‬שהזא עיסת החסדים אל הר המור‬
‫‪!:‬ה״ס הישיר כ• אז נ ק י א היסזל הר המיר‬
‫?אזל חסל ישיייא נ פ ו ס אמה כי ער שם‬
‫־היא ירידת טיפת החסלייעד פי היסוד נד•‬
‫להנתן נ י ע ת דיעקנ המכוון כצגיו כ י י‬
‫שאח״כ ייעקנ ישפיע איתה אל י ח ל ‪ .‬נ ס ו ר‬
‫<ופתמ"י בנח•' היסוד שלי‪ .‬הנקרא גינטת‬
‫הלבונה וזהו ואל גבעת הלבונה אשי שס‬
‫היא סוף חניית החסי^ס‬
‫‪,‬‬
‫אינא ניניץין נ י ן הפירושים‬
‫ל׳רינר!‬
‫האלו האמידים כי לסי'האי‬
‫*־‪.‬י המור הוא טל יסיר רניק׳ולה׳׳ האחרון‬
‫ואפשר‬
‫ה י האור <?זא על יסוד רן״א ״‬
‫שזו היא נונת מ׳ יז״להיבאה כילקוט וז״ל‬
‫ה י המיי פליגי נ ה י נ ׳ לוי נ י חמא י י נ י‬
‫‪ ,‬המא ב י ימינא חי א מ י ה י שיירה עליו‬
‫‪ .‬הויאה לישראל ותי א מ י ה י שיירה עליו‬
‫מייאה לאיסית י נ ׳ ינאי א מ י על שם נירא‬
‫וי״ח ו^גדזל א מ י על‬
‫אלהיש ממקישך‬
‫שס כי מציון אצא תורה ע״כ ‪ * .‬׳כיי הנה‬
‫ק י ל א מ י ה י ש י י י ה עליז הזיאה לישיאל‬
‫ס״לכס־חשהאיכי ה י המזר ה״ס יסוד‬
‫דנוקי כ ^ י ע כי כל השפע זההארישמקנל׳י‬
‫ישראל הצל ה‪1‬א ע ׳׳ הנוק' ודרך י ס ר ה‬
‫היא נ א כי ירך שים היא הכניסה אל האצי'‬
‫והיציאה של השפע כיי ע״ז המקים נאמר זה‬
‫הכער לה'בי משם הוא הגילוי וההוראה‬
‫של הכיל וחל י א מ י ה י ש י י י ה ע ל י ו מוראה‬
‫לאימות ס״ל כהיייש האהיון בי הר המור‬
‫*ה״ס הייסייין״א וייייכי עד שס מתפשט ויויי‬
‫היסוי של אנא ואבא היא מחיאת החיצוני'‬
‫וזהו מויאה לאומות שהם הח־צוניס בי‬
‫כין^ז ?סיהק ייאיה להתאחן ינק מ שה ? י‬
‫‪,‬‬
‫השירים‬
‫קטל‬
‫הארתו דוחה אותס יי' ׳נאיי״ס״ל בשנירס‬
‫עכ״זס״ל‬
‫כי כן״ל נמ״ישהיא לשיןמויא‬
‫כמ״י שהר המזל ה״ס יסול דנוק' כי גס שס‬
‫שייך נהי' מורא כמש״ה נויא ‪ \ 4‬ה ‪ 4‬נ ק י נ ן‬
‫נורא אלהים שהיא הנזק' הנקרא אלהיס‬
‫ממקלשך שלימי יסוד של י‪.‬נ!ק' הנקי מקיש‬
‫כמ״ש הרג זלה״ה ע״פ מי|יש איני כוננו‬
‫יייך זנח״' המורא שלה ומוזה בבחי׳היסוי‬
‫שלה הרמוז נמקישך נ י הכה מקדשך בגי'‬
‫תס״ר כמספר ת ל ה )עול גו׳ יתיים והטי‬
‫היתיייס הוא רומז על נחי' היסוי שלה‬
‫שהיא ספי' הנוי שלה וגם ח מ י על ל א ו ת י ו ת‬
‫ישס ביין אשר כיסיי שלה הן בנח•' המ״ן‬
‫הן נבחי'הכלי כנודע ו ה ח ל ה י‪.‬ס מ ס כ י גי‬
‫ייויי״ן יאלס״ין יההי׳ין *‬
‫שמוי! אתי״ה *‬
‫הנסשכין להקנאימא לעשות החיתיים ביס! ר‬
‫שלה לבל‪,‬׳חאחזו החיצונים נ י ס ו י שלה‬
‫י נמיין אשיי בתוכי שהם בחינת נבורותכי‬
‫גם אימא לוחה את החיצונים כנז' כל זה‬
‫כאורך נע״ח ש׳ הירח ק״ג הרי כי נורא‬
‫אלהים שהיא הנוקבא והמריא שלה מיו(‬
‫^סולשלה הנקרא מקיש ורמיזה נהקישך‬
‫כיי ליי ה ת ל ה אשי שס מת״ראיס‪.‬ה‪0‬יצוניי‬
‫להתאחזנטיהיתריינמספר מקדשך היומזי*‬
‫על היסוד של< שהיא ספירה הגוי שלה ו ג ס‬
‫ע‪ 3‬ע׳ ׳אותיות לשם ב״ן שה״ס הכלי והמן‬
‫אשר נתוכו ולכן נ ל ה י ס י י שלה ד‪.‬ר המור‬
‫א‪£‬ר ג‪ 0‬ש‪ 0‬י מ ח ה המירא^ולה שיזססוי‬
‫התנ״ה למצד אימא כי כן ה״י המו״ר עולה‬
‫נגי' תנ״ה ע״ה ויי ח״א הגייל לז״ל' ג״כ‬
‫כשניהם כי ס״ל כמ״י שהוא לשין הוראה‬
‫ועכ״ז ק״ל נמ״ר כ׳ הר המיר ה״ס היסוד‬
‫קל ז״א כ• ע י שם מתפשט היסיד של'אבין‬
‫הנקי תירה לשין הוראה וגילי׳ על שם צי‬
‫מציין תצא תירה כמ״ש שם נ־לי״ת ירוש‬
‫העקידה כי מציין שה׳יס יסיד דאמ־ תצא‬
‫תורה שה״ס *סי י י א ג א כ* יסוי אימא‬
‫מסתייס בחזה לן״א ומשם •)צאהתויישין״ק‬
‫א‬
‫נע‬
‫יסוד‬
‫ד‬
‫שמן‬
‫משחת‬
‫־יאזייאגאומ*פשטעז היסוד לז״א ולכן‬
‫צקראיסודדזייא הר המור וגרמן זה ג״כ‬
‫כתיב־ז מו״ר ב• א‪ 0‬תמלא תינת מ״ור כזה‬
‫מ״םוי־״ורי״ש יעלה נגי' נרי״ת היומן על‬
‫•סויהזכר וגם יעלה כמספר תנר״ה ע״ה‬
‫גזל*ס יסוד אכא הנקי תורה וכאילו תאמר‬
‫הל הנרי״מ ה״ר התור׳הולוק‬
‫קרש‬
‫נשמות הצליק״יהעולין ניסילה ננחימ״ן‬
‫הסכ״ניכול כמושגחריןעל ז״א שיזינוג‬
‫עמה שהרי בלא הס לא היה מתעורר רק‬
‫היה עסוק לקנל מלמעלה ולאהיה רוצה‬
‫לתת מהשפעתו לזולתו והצדיקים גורמין‬
‫שיתעורר ויח! מהשפעתו אל הנוקנא וזה‬
‫ז״ש יינ״ל‬
‫נעלותס נימולה ננחיימ"! י‬
‫מקוס שהצדיקים מורץ מתוכה של הנוקב‬
‫גזעולין שם באותו חקוס שהוא יסוייומורין‬
‫הקישוגוין שלה וגוזרין על הקכ״ה שהוא ז״א‬
‫עמה‬
‫שיזמוג עמה והוא פושהשמזחןג‬
‫משא״כ קויס עלותסוהראותס שם שלא היה‬
‫מתעורר ולהשפיע‪-‬גזולמו ועל יום מתעורר‬
‫)משפיע וזה נ״נ יכול כמו שגוןרין עליו‬
‫‪1‬‬
‫אמרו ש‪ 0‬רינ״ל אומר מקום‬
‫^]לר‬
‫שהצדיקים מורי] מתוכה וגוןיין‬
‫הנה‬
‫י‬
‫טל הקנ״ה והוא עושה ע״כ‬
‫פונתו עצ הר המור שה״ם יסול לנוקיוהענין‬
‫נהקדים מ״ש נעי־ח ש מ"] פ־יכ וז׳יל‪ .‬הנה‬
‫אין הזכר העליון מתעורר לזווג על‬
‫שהנקכה העליונ׳ תתקשט ותכין עצמילזווג‬
‫ותמצא אןנעיטו ואז מתעורר הוא להןלווג‬
‫עמהשאל״כ הכה הוא עסוק למעלה לקנל‬
‫שפע תמיר ולעק משס מאמו ואינו רוצילתת‬
‫מהשפעתו לןולתו על אשר הכלה העליונ׳‬
‫מעלה צליה ותתקשכו עלמי ואן יזלוג עמה‬
‫וישפיע נה ונולע כי קישוטי הכלה העליונ'‬
‫הם נשמות התחנונים של הצדיקים העולין‬
‫בה ננהיימ״ן והס גורמין לה זווג העליון‬
‫נמצא שקישושי הכלה שהס‬
‫•‬
‫ע״כ‬
‫״‬
‫א״ש ל״א על שם שקהרח הסמים‬
‫‪]/‬וך‬
‫הרנה כתוכו אלך לי אל‬
‫הר המור והכופה מנואר״עמש״ל שהקפרת‬
‫סויו מיין סממנים הנכרר״ס מהחיצונים‬
‫וידוע שוה הוא ניסור הנוקיששס עוליןהמ״ן‬
‫מהנירוריםהננררים )ז״ש שקפרת הסמים‬
‫שהםהמ״ןהרכה כתוכו שהם נתיר יסוי‬
‫המקנא ועל זה נקי היסור שלה הר המור‬
‫ומק אנק״ל •‬
‫כלך יפה רעייתי• ומום ‪1‬איז בך‬
‫נשימ׳ ישנ״יניאשית מ י י ב י‬
‫הנח‬
‫חזקיה כתב בי בי נחי יש אל‬
‫המלכנת האחת היא נקודה הפנימית שבה‬
‫הנקי' כלת משהוכ״יונקייטיהכאמה כן‬
‫נתה שתמיר היא באחדות' ניןיוות׳כמו אימי‬
‫עלאה ובנקיי׳ זו הפנימי' יצדק בה י״ני‬
‫ואימא עלאה הוציאה י"ג תיבין שה״מ י״ג‪.‬‬
‫איחיות ראלהי״ס במילוי לשמוינקויה וו‬
‫הפנימית לבל ישאבי ממנה הקלי' ?ו'ע״ש•‬
‫וכבר כחננו לעיל בכ״מ פי היופי נמשך‬
‫מצל ואסלים‪1‬י‪.‬נר‪ .‬מ!‪ 0‬היא גגי' אלקי״ם‬
‫‪,‬‬
‫וזה מורה על יניקת הקיציני ם במ״ש בססי‬
‫מיין כי בהתפשטות הגבורות והליניןלמצוה‬
‫בעולמות יונקין המיצונים מהםכנז בלי״ת‬
‫חקת טל אשי אין בה מום ע״ש ״ אמנס‬
‫בנקודה זו הפנימית לא שיין זה שהיי שמורה‬
‫היא ע״י הי״ג אותיות לאלהיס שהובאה‬
‫אימא עלאה ואין החיצוני• יונקי! ממנה‬
‫ו ע י י שבחינתה היא באצילות לבי ואין לה‬
‫התייחסית עם הלינין והגבויית המתפשטות‬
‫בעולמות יכמ״שהימ״ז‪"/‬ל חקת יק״פכי״ב‬
‫אהחשישנינא למטרוניתא ע״ש בספי מ״מ‬
‫יש‬
‫ב‬
‫ד‬
‫פ* עגיר‬
‫חשירים‬
‫**ש החתן בשנח הרעיה שלו כלך יפה רעיתי‬
‫ביון שאת ננחינת רעיתי שזה מורה שתמיד‬
‫אנחנו נאחיותא רעי; ללא מתשרשן כלך‬
‫יפה שתמיד את מקנלת החסלים ממני‬
‫שמצלם נמשך היופי ואע״פישיש בך נחינת‬
‫דין והיה אפשר לוי שיש מממ יניקה לחיצוני‬
‫וז״ו ומום שהוא רמז יניקת החיצונים אין‬
‫י בך כי אין לך התיחסו' עם היינין והגנורו‬
‫המתפשטות למעה נעולמות שמהם יניקת‬
‫החיצוניס אנל נחינותיך הס כאצילות‪ .‬לא‬
‫יגורך רע ועוד שאת שכלו רה מצד הי״ג‬
‫אותיות דאלהיס נמילוי שהוציאה אימא‬
‫לבל ישאנל הקליפות ממך וזה רמוז נמ״ש‬
‫ומ״ום אין נ ך כלומר שאלה״יס פשוט העולה‬
‫מ״וס הרומז ליני<;ת החיצונים אין כל שמה‬
‫שיש נך הוא אלה״ים מלא אשר שם זה‬
‫אינו עולה מו*ם הרומז ביניקת החיצונים‬
‫אדרבא הוא דוחה את החיצונים‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫יאמ' כלך יפת רעיתי עמ״מ‬
‫^‬
‫נש״ ה מ נ ו ע י ' שינוי התפלות‬
‫בביאור מ׳ היסנא ומשפטים עול״מתא‬
‫שפירתא ולית לה ע״נין כי הוא מלנר‬
‫ברחל‪-‬נוקב א ר<׳א כי היא נקי עולימתא‬
‫מפירתאכמש״ה ור‪0‬ל הימה יפת תא‪ 5‬נ*פת‬
‫מראת אכל לית לה עיני] לפי ששיעויקימתה‬
‫הוא מהחזה ולמטה ל<׳‪ 6‬ו א י ך כנגדה נהי‬
‫המינים דו״א כלי להמשיך מהם אליה נחי‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪• -‬‬
‫•;•ג• ­י­‬
‫קטז‬
‫המינים ג״פ אבל לאה יש לה־מיניםימןוי‬
‫ועיני לאה רכות לפי שמקום לאה הוא‬
‫למעלה נמקו ס יישא דז״א אשרש?? •שכחי‬
‫‪.‬המ״ניסזמשם הולכת האיתס ונמשכת נלאה‬
‫אשר היא כנגדם ובורא ויוצר נה נחינמ‬
‫המינים ולא נרחל ולכן ייחס הכתוב המיני‬
‫בלאה כמש״ה ועיני לאה רכות • אמנם‬
‫ברחל הזכיר היופי כמ ש ורחל הימה יפו!‬
‫האר ויפת מראה ולא נלאה והםעם שלא‬
‫הזכיייופ• נלאה <אא לפי שלאה היא למעלי‬
‫נמקים כסוי האורות אכל רחל היא למטה‬
‫מהחזה אשר ש‪ 0‬אורית גילוי החסרים נתיך‬
‫ז״א כנודע ששס נסתיים יסוד של א״מא‬
‫המלביש ומכסה אמ החסדים ואז האורוין‬
‫ההם המגולים מאירים נה ומיפים אותה‬
‫מ״ב י והנה היכר מונן כי זה דלי<*‬
‫מעין ברחל אינו רק נהיוהה מהחזה יז״א‬
‫ו&מטה שאינה עומית כנגיעיני ז״א אמנם‬
‫בהיות ז‪"1‬ן שוי; נקומתם במו נ ז ק ב־המק‬
‫שתמיר היו ז״וןפ״כפ מין בקימתםודאי שיש‬
‫לרחל גס בחינת המינים שהרי עמידתה‬
‫עיני ז״א ז ש החתן נשבח כלתו‬
‫כנגד‬
‫כלך יפה רעיתי עתה שאת בבחיגת רעית•‬
‫שוה אלי פ״נפ כלך יפה ואפילו שגס מקומו‬
‫׳היית יפה השכח של עתה הוא ומום א י | נ ל‬
‫כי מקודם היית עולימתא שפירמא גלית לה‬
‫עיני; אמנם עתה אמהעןלימתא שפירתא‬
‫ואית לך עיני! וזהו כלך יפה ןדןק אנק׳יר *‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫זי‬
‫‪,‬י‬
‫ה אז־ןי מ<ךבנ‪1‬ן תנואי ת ע ו ף מרןאעז אטנה מו**‪,-#‬‬
‫;^רןחרנ‪11‬ןנ*ט<צ‪1‬ת ^ ת מ ה ן ר י ‪ ,‬נ פ ו ן ס •י *‬
‫מ י ת י שמית י״כ ע״ב אר״ש האי‬
‫ך‪,‬נך‪,‬‬
‫קרא על חא ייחייא למהימנות'‬
‫אתמר אתי מלבנין צלה קיל אמר לרכיר‬
‫אתי בגין יהא קיל אתי לדבזר ימלברלה‬
‫בהייה למהז* כחלא בלא פירזלא כלל‪ ,‬בזי‬
‫ע״ל אתי מלבני;כלה)גו׳ יעקיא יתחייהז‬
‫ן‪88‬ג‪#‬‬
‫•י‪.‬‬
‫י‬
‫מלבנין קא את״] תשורי מראש אמנה‪ -‬דא‬
‫איהו גרוןימתמן נפלא מחא לאשלמ' בזלא‬
‫‪.‬מיןא ילבניןסתיס וגניומראש שניר והרמון‬
‫לא איה*‪ .‬לישנא רישא ואמצעיתא ימהתכא‬
‫ליבזר ממענית אריות אלין אימן שניים‬
‫מהווי נמייס אלין איגין שפיין שלימו‬
‫ג‬
‫ואנוסים‬
‫משחת‬
‫* * מ ל י ס ג ה ו י נ ו י ע ״ נ • זצלע״להכונה‬
‫זגיסב בעיגי הי בי מהימצותא ה״סז״ון כ*‬
‫ג • ס‪1‬י האמונה זתמ־י ככל מקום ומקום‬
‫וז״ש על יזא ליחויא‬
‫‪!4‬ויש• מיוחד ״‬
‫זימהימנותא כלומר ע ל קול יחוד ז״ון אשד‬
‫הס האמינה*ואין ה כ י נ ה ע ל קוד יחוד זי וגם‬
‫י א על י מ י ש‪1‬ישס יובצ*ר*ןמפיש עתה •‬
‫י ק מ ש ה ו ס ‪1‬״א אמר ל י מ י שהיא הנזק' אתי‬
‫* ט מ י א י ו י הוא השורש שלך ביחידיהטעס‬
‫ש‪/‬״א הוא המיבר זה ולא הנזקלא אע״פי‬
‫ש מ ו ק כ א ה י א בחינת הדבור הוא בגין יקול‬
‫אתי ל י ב נ י ומרנר לה בהייה בלומר כ•‬
‫ד ג ז י לניקנא נ א מצי ז״א ונמ״ש נז^הי‬
‫גיאמית לין ע ״ א כ י הוא ה מ י נ ר ופיויסא‬
‫דיליה למהו* בחרא כלא פירווא כוי ועייל‬
‫מ י א ה מ י ב ר ואומר אתי מלבנון כלה וגוי •‬
‫מ נ ק י א ל׳תיוייהו מלבנון קיא אחיין ה מ נ ה‬
‫'‪3‬״ לננון ינקי אבא ובטפת אבא היו בלולין‬
‫ו״יןנסוד ד י ימילוי •ו״י ר<רי כי שורשם‬
‫מיומי *נ‪ '£‬נפי' ‪ £‬י י השירים להרמב״ןז״ל‬
‫אכוננ איני מלבנון כלה א מ י הבכור אתי‬
‫*׳יווה ניו^ןי ההוייות מעמיקות זהנסתיזת‬
‫ב ח כ מ ה ״;תשירי מראש אמנה יא איהו גרון‬
‫•יונו' י י מ ת אל מ״ש כע״ח ש׳ אח״ס ב י ה ה נ ל‬
‫משי ג ג מ ן ש ל א״ק בהיות ההבל בגרון ה״ס‬
‫ק ו ל וכשיוצא מן הפה ה״ס יצור בחיתוך‬
‫אותיות והקול הוא נעשה נשמה לז״א והלב ו י‬
‫ז״ש יא‬
‫• נ ‪ #‬ה נשמה למלכות צו' ע״ש •‬
‫איהו גיוןשה״ס הגיון של א״ק ימתמן נפקא‬
‫י ו מ א הוא ההבל היוצא משם לאשלמא כלא‬
‫ה ס ו״זן קמשם שויש נשננתס ומפני כ ׳ ג ח ן‬
‫ס ת א ה ו א י נ י נ ה לכן סיישכי ניוןהנז׳הוא‬
‫מ י ז א דלננין סתים וגניו שה״ס‪:‬לבנון ליבן‬
‫העליון יא״ק‪,‬שהוא סתים ו ג נ ח ‪ ,‬ה י י כ• גנו‬
‫בכאן שויקם מיוחל נבחי' ההבל יגיזן של‬
‫א״ק מראש שניי זחימוןראלישנא בזי ירמוז‬
‫אלמ׳יש נע״ה ש׳ הוללת או״אי ‪0‬״א כי‬
‫ג‪/‬ווג קנעשק צפה ל א י י ל } ה ‪ /‬י ע ת עיפיו‬
‫;‬
‫‪1‬‬
‫ז‬
‫נ־ןוש‬
‫ן") ן הנה הח״מ דארין •ש לה עסמ״נ ו ע י ק י‬
‫מה ששמשו כאן הוא השם ע״ב !שמשה כאת‬
‫הטפה לעולם ואח׳״כ משם מ״ה וביין שעם‬
‫שורש זייוןכו‪/‬ע״ש ״• ויינע כי זווג;ה יתיר‬
‫ו ג ח ן י א י ץ נעשה ע״י הלשון ככליש בישימ״ן‬
‫פיייי ״ ז;"ש יא היא לישנא שה״ם הלשון‬
‫יאריך המזווג חיך וגחן שלי אשר משם שירש‬
‫ז״ון מיוחל ג״כמחיים י א י י ך ‪ . .‬ה מ ע נ ו ת‬
‫אריות אלין שנים נוי הכינה כי זהשאמינו‬
‫שהנוקיבל( שורשה ג׳׳כ מאכל היוצא מן הגיון‬
‫שלא״קאינו רק נאשר ההבל‪-‬נא נ מ ל י ם‬
‫השניים והשפתיישלס היביי בחתיך האתי?•‬
‫אז נעשה נשמה אל המלכות וזהו מה שסי•‬
‫שלימו דאשתליס בהו דבור ו ל ק כנהלז״זן‬
‫בתחלת דנייו בכינו• קול ויבור • לימין‬
‫שבינתו לכיש על שורש העליון של נשמתם‬
‫'מקול ויגור העליז] היוצ י מההבל של ה ג י ו ן‬
‫מעתה נבוא לש<טויהכתזכ‬
‫של א״ק י‬
‫כי החתן •חיי ומיוחד מספר נשבח כלתו‬
‫המייחלת עמו באמור לה הלוא שישינו‬
‫מייחל תמיד ממקום ומקור אחד אתי‬
‫מ ל נ נ ז ן כ ל ה את• כלה מיוחל השיש שלך‬
‫מלבנון שהוא אבא כי שם נמצינו והיינו‬
‫מייחיים בטיפת' אבא נ ם ו י ו״י למילוי •ו״ר‬
‫ועול ״ אתי מלבנין תביא״ אתי תבוא*‬
‫מלבני! סיכ לובן העליון גם משם מקים‬
‫גבוה ונעלם שיישינו נדוחי והיא תשורי‬
‫מראש אמנה סול הגרון שלא״ק ההבל אשי‬
‫יוצא משם הוא שייש מיוחי לנח ' נשמתנו‬
‫כי הס מישישי' שם ויש שייכות לקריא לא״ק‬
‫יאשאמנה כנודע כיא״ק‪ ,‬סודו נמר"מל‬
‫כללות כל העולמית וכאילו ת א מ י רישא‬
‫ימהימנותיא וגד דיך מוז אם תמלא תיבת‬
‫אמנה כזה אל״ף מ ״ ס א ן ה ״ א •טלה בגי‬
‫ש״ג במסצי הנ״ל הגיו״ן טס הבי תיבית‬
‫והגיון הנה היא סיום הראש‪ .‬יחלו מיאש‬
‫אמנה גם י״ת וס״ת מיואיש א מנ'ה הוא‬
‫נ' גוללים הוא גי' שמינז‬
‫^יישימ״ו‬
‫כמספר‬
‫ל‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫פי ‪,‬סיר‬
‫ד‬
‫השירים‬
‫־־מןיןפי קויל דנויר לרמוז את ק״ול וינו״ר‬
‫היוצאים מראש אמנתשלא הגרון יאי׳קחהו‬
‫תשורי מראש אמנה ועוד מיוחל שרשינו מראש‬
‫שניר*וחרמון מוי הלשון אשר נפה של אריך‬
‫המזווג חך וגרון שלו אשר משם שרשינו‬
‫מהמ״ה ונ״ן יח״ס שלו אמנם מ״ש תשורי‬
‫מראש אמנה שהשרש שלך הוא מהנל הגרון‬
‫של א״ק אינו רק ממענות אריות מהררי‬
‫נמרים שה״ס השניים והשעתים כי בבוא‬
‫ההבל‪.‬מם אשר שם חיתוך האותיות נשוד‬
‫י ולגבי מ״ש‬
‫ה ע ו ר שם הוא השרש שלך‬
‫השרש אשר באריך יתבאר ממענות אריות‬
‫כי ארי״ה הוא בגי גיכ״ק וו(חע"ה כמ״ש‬
‫נסי מיין • וילוע כי מזווג לחך וגרון שויו‬
‫הוא ג י ל ק ו־אחע״ה כי ג י ל ק סגדו מ״ר‬
‫היורדים מ{ החך ו א חע״ה הס מ ן העולות‬
‫מהגרון כמיש נשי מיין פייר ע״שנ י ולכן‬
‫אחר שאמר מראש שניר וחרמון שליס הלשון‬
‫פירש מת הלשון* אומ״רת• ועל זה אמר‬
‫מממנות אריות סור גיל״ק ואהע״ה דחך‬
‫‪1‬‬
‫יי‬
‫וגרון כי הלשון היא המסווג אותם‬
‫יאמר אתי מלבנון כלה‬
‫<נ( אל־‬
‫נאופןאהר ונבאר מ הזו‬
‫תחלה בדרך אפשר ואח״כ כבוא לשיעור‬
‫הכתוב * ונקדיםמ״שונע״ח ש המקולים‬
‫פייה נ י א״א לדון להזדווג על שיקבלו הצלם‬
‫יחיה ו׳יחע כי מוחין אלו נמשכ״ן לז״וןמצד‬
‫אכא ואלו הם פרצופין הפנימיים דז״ון‬
‫הנמשכים מצר אנא נמ״ש שם בשי חיצוניות‬
‫ופנימיות פ״ו ופרצופי; קנימיים אלו דז״ון‬
‫נקרא קול ודבור כמ ש שזז י• ז״ש רשליי‬
‫ע״ה האי קרא על חא ליחולא למהימנותא‬
‫אתמר כלומר שהכתונ מינר על ס‪1‬ל זווג‬
‫ז״ון הנקי מהימנותא ומהיכן נמשך למסכה‬
‫אל הזווגאתי־מלננוןכלה קול־אמרלינור‬
‫אתי כי כדי לרמוז כי הזווג שלהם תלוי‬
‫בביאת הפרצופים הפנימיים שלהם הנק‬
‫קול ולכור לכן קראם עתה ^לז״ון נשם קול‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬ז‬
‫‪1‬‬
‫ןדנור צרמו‪$ /‬י הגומנ מדבד‪$‬אמר ‪"/‬ון כ נ י ־י‬
‫קיו‬
‫הס ראויים אל הזחג כי כנר כשלמל מצי‬
‫הפרצופים הפנימיים שלהם ןאן קול שה) א‬
‫ז״א אתי ללנור שהיא המקנא וחיכר לה‬
‫נהליה כי פיוסאדיליה הוא למהוי כחיא‬
‫נלא פירודא כלומר להןיוונ עמה להא שניהי‬
‫ז״ון אחיות גמור ילית קולי כלא דנורגל*<ז‬
‫לכור נלא קול כלומר נ י כינן שככר קפלו‬
‫הפרצופים הפנימיים שהס קול ו י נ ו ר אי‬
‫אפשר להיות ניניהם פיחל חייו כמו שאי‬
‫אפשר לקול כלא לניר ולא ל י ט ר נלא קול •‬
‫אתימלנמ; כלה יעקיא לתחייה? מלכנו!‬
‫קא אתיין כלומייעקיא לחרוייהושהם ה נ‬
‫הרצופים רקול ולנור מלננון שהוא אכא קין‬
‫אתיין כי משם נמשכים • או אהשר כי‬
‫ודני* יעיקרא קאי אל הנ פרצופייותרוייהו‬
‫קאי אל ן״ון • !תכונה כי העיקר של זיון‬
‫שהם אלו הנ' פרצופים שה© העיקר שלהם‬
‫מלבנון שהוא אנא קא אתיין כי משם נמש ד‬
‫להם ואו הס ראויים אל ה‪/‬וונ ומולהגים‬
‫נמצא כי מכה הלבנון שהוא אנא נמשך להם‬
‫ואמנם עולנמנ׳ך‬
‫מציאות כ‪ 0‬הזו ו ג *‬
‫להם התעוררות אל הזווגממקןייותרעליון‬
‫שהוא א י י ן * וז״ש תשורי מראש אמנה לא‬
‫איהו גרון י והעניןעמ״שנע״ח ש״ אריך‬
‫פי׳ינ וז״ל בקיצור לע נ י נפה לאריך יש בו‬
‫קיצוניות ופנימיות והפנימיות הוא שם סיב‬
‫שהוא פנימיולג חחאשכפהזה ובהתחברו‬
‫נשם אהי״הנסוד זווג •היה בג•'ליה ע'ה‬
‫והם נחי'זכר ונקנה שנתוך י״ס של הפה‬
‫והס ‪0‬ך הזכר והגרון נקנה ואז יוצאים שאו•‬
‫הלינ אותיות מזווג זה כי אחע״ההםמ״ן‬
‫־ לנוקנא שהוא נגרו! גי' ליד וגיליק אות״וין‬
‫החך מ״ל ומתחנריס יוזל אחעי׳ה ו*ןינ׳ ־ק‬
‫ואז יוצאות תחלה אותיר הלשון ‪.‬שהם־יעלנ״ת‬
‫שהוא בחינת הי עת ‪,‬הנקיא לשון ראליכ‬
‫יוצאים אותיות השניים שהם זסשייי־ן‬
‫ואחר כך •וצאים‬
‫והם ה״ג מנצפיך‬
‫אותיות המפתים שהם יותר חיצו<יי©‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫י‬
‫‪.‬א‬
‫וי•©‬
‫ר‬
‫שמן‬
‫טשחת‬
‫| י ‪ 0‬ממ״ןו ואלו הגי מוצאות של הלשון‬
‫והשניים והשפתי' הס גי שמות יה״ו ששלשתס‬
‫גמנין ש״ג נמו השויש שממנו יצאו שהוא‬
‫פ נ מ י ו ת י ו ח א של ה פ ה מ ש א י נחי'אחרת‬
‫בתיך הפה והשאי ייצא לחיין ‪ :‬נ ס ו י ה נ ל‬
‫היוצא מהפה לאייך והוא אוי המקיף והיי‬
‫נ י מ ז השזיש של הפה בפגים שהיא סייג‬
‫ושם אהי״ה יאח״כ חוליית היוצאים והס ג'‬
‫*ה״נ שהם ש״ג וכ״נ אותיות העולים ג״כ‬
‫‪"0‬ה ״ ועול יש בחי' פ ה חיצונית והוא‬
‫אחזייים ימ״ה העולין ק״ל תסיר מהם מ״ה‬
‫ישאיפ״ה ואז יוצאים אותם התיליו'וההבל‬
‫שהוא הפה ער בחייזאת של פה החיצונית י‬
‫והנה כחוטים של אייך נ‪ 9‬הפנימיות שבו‬
‫הוא בגי' סייג כמנין הו״טם‬
‫והחיצוניות הה גישמיתאהי״הבגייחו״טס‬
‫ו י אהי״ה אלן הס יוצאים מני אל״סין שיש‬
‫במילוי מ״ה לאלפייין שה!א הפה של אייך‬
‫כנז״ל ומשם נמשכין למעלה ונעשים נח׳'‬
‫חיצוניות נחוטם והנה מאלו הבי בחי‬
‫דחי טס ו פ ה של אייך ׳ מ א י ן מהם נהי'‬
‫ה נ ל י ם ואויות מקיפין וגמשכית האיתס‬
‫ע ל זייוןכמ״פנ״היאויזת דחנטס נמשכים‬
‫ט י ה פ ה זשס מתלנשים תיך אויות ה פ ה‬
‫ונעשים א ו מ ת ה פ ה ג נ ח ׳ מקיף •אל‬
‫אייית זחוטם ומלנישים אותם וכוי *‬
‫מאלו האייית נמשכין האיות‬
‫והנה‬
‫ע י אוא״י וז״ון ביי ל ע ו י י ם אל‬
‫הןוזנ ובו' עש״ב ״ איך נפרטים האירית‬
‫ג ז ״ ו ן נ מ צ א נ י הנ‪-‬ץ כ ה שנמשן כחיי הזווג‬
‫אלזו״ן מצד אכא נמשך לקם^ס מאריך‬
‫להתחלת זאת ההמשכה היא מהגיון של‬
‫אייך כ׳ הוא המעלה מיין אל החיך שה״ם‬
‫ח״ס של אייך ומקנל ממנו מ״י י• ליש תשורי‬
‫מראש אמנה יא איהו גרון הוא הגיון של‬
‫אריך המעלה מיין ימתמן נבקארנוזא‬
‫לאשלהא נלא נ י אחר שהגרון מקבל המייל‬
‫מהחי ך משם ייצא הריח שה״ס ‪.‬ההבלים‬
‫נ‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫?לא ‪"2‬ק שלימות ןי<‪ •1‬כל הן״ג‬
‫קרש‬
‫אותיות גם כי משם נמשכין הכלים ‪3‬או"אי‬
‫וזז״ן לעוררם לשלימית יי‪/‬ווג שלכם ועתה‬
‫מס יש מהיכן גמשך הרוחא היוצא מן הגיון‬
‫ולזה אמי מ ח א ילבנין מתים וגניז שה״ס‬
‫ח״ס של אייך הנקי לננזן נ ע צ ם ששם הוא‬
‫לובן האמיתי ולפי בי ג‪ 0‬א נ א נקי לבנון‬
‫כמש״ל לכן א מ י כאן סתיס וגגיזשהוא‬
‫הח״ס בי היי נקי סתימאה והוא גניז יותר‬
‫מלבנין סתם שהיא בהי׳ אבא מיאש שניי‬
‫וחרמון יא איהי לישנא נמ״שלכי כאשי‬
‫נתחברו אחע״ה זג״ינק שה״ס ההיך והגיון‬
‫תחלה תם יוצאות האות יות של הלשון שקם‬
‫יטלנ״ת ‪1‬מ ש יישא ואמצעיתא ימחתכא‬
‫ל ד מ י הכונה היא כ• הלשון היא אחוזה‬
‫נ ח י ך אשי שס הוא נזיוס הה״ס הנקי יישא‬
‫והלשין הנא נחי' ה י ע ת אשי הוא באמצע‬
‫החו״נ שהם החיך והגוון והוא המזווגם‬
‫ויוצאים האותיות אשי נ ה ם חיתוך הי‪3‬וי‬
‫ממעונות אייות אלין איכון שניים במש״ל־‬
‫כי אח״כיוצאין אותיו' השניים שה‪ 0‬זשס״יז‬
‫מ ה י י י נ מ י י ם אלין איכון שפוון כמש״ל כי‬
‫אחייב יוצאות אותיות השפתים שתם מ"מ‪$‬‬
‫שלימו יאשתלים בהו י נ ו י הכונה כ׳ עתה‬
‫נשלמו הכ״נ אותיות אשי נ ה ם הדכוי וכמ״ש‬
‫מוהי״חו זל״הה שס הובאו דבריו נסי מ״מ‬
‫וז״ללאשתליס בהו לבור • נ ״ נ נ מ י ג א ״ ת‬
‫בייש טי״ג גי' כ״ב אותוזן והיינו יאשתלים‬
‫ב ה ו י ב ו ר ע ״ כ • ואחייב נמשכים משם‬
‫ההבלים עד זו״ן לעוררם אלהזווג כמ״ש‬
‫בתחלה דמתמןנפקא ח ח א לאשלמא כלא‬
‫ומה שלא הזביי נחי' הסוטס אשי גם‬
‫משם נמשך הארה אל זו״ן לעוררם אל הזווג‬
‫ה ט ע ם הוא כי הלוא אורות החומס• ה ם‬
‫נאיםמלונשים תוך אזיות הפה ואינה‬
‫צגלים ״ ו ע ו ד נ י אפילו מה שהוא מגולת‬
‫מהחוטם שהוא החיצוניות נטשה מהג'‬
‫אלפי״ן דשם מיה אשי נח־צזניות ה פ ה‬
‫?מצא שהכל נכלל ננתי' ה פ ה ממתין‬
‫גניי! י‬
‫ג ‪.‬‬
‫י‬
‫ד‬
‫שיר‬
‫פי׳‬
‫נבוא לשיעור הכתוב ונקיים עוימ״ששס‬
‫ג ז ו ל י״י ע״ב ר' אנא אמר אתי מלבנון כלה‬
‫וכי מלבנון אתת והלוא ללבנון עולה וכו‬
‫וכתב שם נס* מ״מ נשם מותר״חו זל״הה‬
‫וזיל נ״כ פירוש שהרי משמע שמיבי ת״ת‬
‫אלמלכותנעת פיוס לזווג ואז היא למעת‬
‫א״כ ללנכןן מנעי ליה שאז׳ עול ין ע י אכא‬
‫הנקי לבנון עי״ב‬
‫נבוא אל הבונה כי הנה החתן‬
‫מעתה‬
‫ת״ת ישראל מפייס לכלתו ואומר‬
‫י לה •אתי מלבנון בלהוא״תלמה אמרתי אתי‬
‫מלבנון והו״לל אתי ללבנון אשר שם הוא‬
‫מקום הוווגהקיוש שלנו •לזה אמר‪ ,‬אתי‬
‫מלבנון תבואי כלומיכי אין כוניוי על מקו ס‬
‫־הזווגשלמ רק ןכונתי על הכורם את‬
‫הזווג שלנו שהוא אנא הנק לכנון כי ע״י‬
‫קבלת״נן הפרצופים הפנ מיי שלנו הנמשכי'‬
‫מצד אבא הנקרא לבנון נעשה קדושת‬
‫מזווג שלנו כי גם אתה נשלמת מצדו וזהו‬
‫אמי מלבניןתבוא• בלומר אתי תיואיבבחי'‬
‫ביאת המג מלבנון מצרוכח לגנון* ועל‬
‫כן לא אמרלו׳ ללבנון וא״תוהמיקראלמה‬
‫אמרה בל&ון הזה כפל ה מנין ומיילל אתי‬
‫מלבנון תבואי כלה לזה אמר תשורי מראש‬
‫אמנה כלומר כי מנתי לרמוז לך בי ל בחיי‬
‫‪$‬בנין הם המרמים אל בחינת הזווג שלנו‬
‫אשר גם אתה מקבלת מתם זהס האי לבנון‬
‫סתם שהוא אנא והשני לננון המליון שהוא‬
‫<*"ס סל אריך אשר תשורי תקנלי תקרובת‬
‫ממנו כמ״ש שם נזוהר מראש המנה שלים‬
‫הגחן דאריך אשר שם משפיע לבנון העליון‬
‫מת״ס הח״ס שלו ומשם יו צאין תחלה אותיות‬
‫הלשון וזהו מיאש שנ־ר וחרמון כי מיאש‬
‫הגונה מתחלה כלומרי^תחלה מתגלים שניר‬
‫וחרמון הרומזים על או תיות הלשון ואליך‬
‫ממעונות אריות שהם אותיות השני ס ואחר‬
‫כך מהררי נמרים שהם אותיות השפמים‬
‫ןאח"? נמשך משם ג‪ 0‬לי ג‪ 0‬לך ) ? ; ט ו ו ח י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫קיח‬
‫השיחם‬
‫הזווגולכן כפלת<הלשון לימון‪1.‬ן כי ל‬
‫נח•״ לגנון הס הגורהי' אל מזווג‪.‬שלנו אשר‬
‫גס אתה תקבלי מהם האחי אתי מלכנון‬
‫כלת שהוא על בחינת אבא והכיאתי מלבנון‬
‫תבואי שהוא בחיי אריך הנפרע בתשור•‬
‫מראש אמנת כו ובזה אפשר לתת סעס‬
‫למה עתה קראה כלה נ י כלה משמע שלא‬
‫נעת החוג רק מוכנת וראויה אלהזזוג ג *‬
‫למת במחלה אמר אתי מלבנון כלה ואחי‬
‫כך אתי מלבנון תבואיולא להפך •אמ?ם‬
‫ע״ס האמור אפשר כי הכס שז״ון כבר קבלו‬
‫המוחין ימצד אנא שתם תשרצופייהפנימיי'‬
‫שלהם ע ל ז עדיין צריכים הם לקנל‬
‫מתהאיות של אריך כיי להתעורר אל הזוזנ‬
‫ולכן בלבנון שהוא הרמז על סוי אבא אמר‬
‫כלת כי עדיין לא נעשה ה‪/‬מג יק שהיא‬
‫מובנת וראויה אלהזווג וזהו אתי מלכנו|‬
‫כלת אתי אתת נחיי כלת מוכנת וראויה אל‬
‫הזווג מלבנון מצי הלבנון שהויאנא ונלננון‬
‫השני שהוא על נחיכיאריך אמי תנואי לשון‬
‫ביאת וזוונ־כי כנר נא ההתעוררות מצל‬
‫אריך ונעשה הזווג וזהו אתיתנואי ננחיי‬
‫מכח לננון שהוא‬
‫ניאה וזווג מלנבון‬
‫אריך הנפרס כ תשורי מראש אמנה ונו* ועל‬
‫כן הזכיר© נסיר זת כי בן הוא הסיי‬
‫נמחלת הכנה שיהיו ראויים אל הזווג‬
‫ואתיב הזווג ונא תרמז על ככוןלמ״ש כי‬
‫אתי מלבנין תבואי קאי על אריך כי כןי״ון‬
‫את״י 'מלב״נון ליטאי הגא א״מת וייוע מ״ש‬
‫בזוהר אמת תלייא נעתיקא רכן נרמז נ״רין‬
‫תשו״רי מי״אש אמ׳ינת אמ״ת ע ו י יש ראו‬
‫מממנות אריות שתם על נחיל מוצא השני•‬
‫שהוא וסשר״ץ עמזי׳ל משם הרב;׳ לתת שהם‬
‫נ ס ו ר ת גבורות והכת גנורה הוא נגימס‬
‫רי״ו וכןארי״ה הוא נגי' י א ואייייוון‬
‫הם רבים ת' גנורות גם אר׳ייוי! בגי' הרי"!‬
‫כמספר גבורו״ת ועל מ״ש כי שפיר וחרמון‬
‫ה״ס א‪1‬ת*‪1‬ת הלשון לטצנ״ת׳ היוצאים תחלה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫נ‬
‫שם‬
‫‪:‬‬
‫ד ‪ .‬שמן‬
‫משחת‬
‫קרש‬
‫ל?וונו מכאן כי א נ א נקי שייותא‬
‫ע״ש•‬
‫שסי״מז זהיןמספרבישני״ריחימו״ן‬
‫כי כן נקי ראשית כי ממנו התחלת וראשית‬
‫\עשיה אותיותהק הם תמ״פ כ מ ס פ י תיבות‬
‫האצילות כ• אריך נחשנ מעולמות א״ס‬
‫לש״גןלטלנ״ת ט״ה ומהרי• נמרים שהס‬
‫נלכןאנא נקי א‪:‬תה כי נ ו מתחיל יאש וגילו•‬
‫השפמים כ נ ר כתב מוהיהייו ז״להה שם ‪.‬‬
‫האבילות וכזוהי שמית י״כ ע״א אמרו מיאש‬
‫מהי״יי נמי״יס הוא כ מ ס פ ר שפת״י ע ם‬
‫מלי אנת״ות והבו ל< ה ו נ א ו לבייו שם בשי ‪.‬אמנה מראשיתה לעאלו נמהימנזתא עלאה‬
‫ץקרי שפירשו מראש לשון ראשית ואמנה לשין‬
‫מ״מ•‬
‫ולפי לרבנו •תכן לפרשו‬
‫מהימנזתא •‬
‫על אנא שהיא נ ק י א ראשית ישיריתא‬
‫יאמי אתי מלבנון כלה כי‬
‫א‪1‬‬
‫)‪(4‬‬
‫דמהימנותאשליס האצילות והנה נתחלה‬
‫הנה לבנין נק״אי׳וא׳ בסול‬
‫מקבל ז״א כל נחי'המוחין חלקו ו חלק קניקי‬
‫'‪"1‬נ נתינות חכמה לאבא ו ל ו ן שערי נ י נ ה‬
‫של איימא יחיניי שניהם הוא לבנו׳׳ן עיין ואח״כ נתקנת הנוקבא טל ידו בי הוא * ת ן‬
‫לה הגי מוחין חנ״י * וז״ש לה החתן אתי‬
‫נ ס פ ר ‪ ,‬מ״ן ובשי מ' רשנ"׳ פ' ןיקיא מ'‬
‫נ א ת ׳ לגני בחב הבלה היא רחל נזקיאמיתי' מלבנין גלה בלומר ‪-‬במחיל' ע"• מת שיש‬
‫"זז״א ונקי כלה כי היא נחי' הוי״ה של כין אתי מלבנון שלים א״ואי המוחין אשר אני‬
‫וע״י גי מוחין הניתנין בה נעשים ל ה ג׳ מ ק נ ל מהס והם אתי כלה כלוי נעשית אתה‬
‫כל״הע״כ • והנה ילגלג כי א* אפשר לז״ון כלה כי כ נ ר יש נ ך שם ביין ןעס הגי מיחין‬
‫*הזיווג א ס לא שיקנלו המוחין תחלי ועיקר אשר אני נותן נ ך הרי כלת !•רוע בי עיקר‬
‫‪/£1‬מב לז״יןמלו׳ בקבלתי המוחין דמצי אבא תיקון הניקבא הוא עיי׳ המוחין שצ אימא‬
‫כמש״יל כי אין זווג ה ע ק י י לז״ון נעשה על ולכן נ א הרמז כי ר״ת אייתי מילבנון כ״לה‬
‫שיקבלו הצלם של חיה שהה המוחין‪.‬ימצי הוא אמ״ך יס״ת י ל ה כמשפי אדג״י שליש‬
‫אבא וגם לזוע ב* קוים זווג התחתון צייך הנוקבאשרומז לה החתן ב׳ אע״פ׳ שאמרתי‬
‫שיקיים אליו זווג של הנשיקין ומולו הוא אתי מלבניין שנמשכים בי המוחין של א״ואי‬
‫גיצמיווגים חנ״י של הזבי שה״נן החך ־הנקיא לבנין עליז ע י ק י התיקון שלך שנקי‬
‫והגיון שסוים ח״זנ ע״י מלשון שה״ס ה י ע א *דייני בחינת נוקבא להקיא כלה הוא מצי‬
‫?{הגיון מעלה מיין שה״ס אותיות אחע״ה אמ״ך שהיא הבינה כי מצל החי חין שלה‬
‫והחך משפיט מ״ר שה״ס אותיותגיב״ק ופן אשי ב׳ אנימשפיע נ ך ה נ י מ י ח י ן ונט־שית‬
‫מזיוזגי' חנ״ל של הניקנא ואחי אשי <זח*ג‪ 1‬כליה ואחי׳כ אתי מלבנון תבואי בי ע״י מיי‬
‫חנ״ל ללא מיניה וביה יינן ׳חב״ד יניקבא שיש אתי מלננין שלייז המזח־ן אשי קבלתי‬
‫מא״יאיתכ״נאיננח־נת ביאי‪.‬זזזוג כי כיון‬
‫אח״כ נעשה זווג הנשיקין רז״ון נ נ ח ־ נ ת‬
‫י השסתים שילהןז כ מ נ ו א י כל זה נ א י י ך לעיל שכני נמשכו המוחין־ונתקן פיצוף שלך השעי‬
‫כפי ישקני ע״ש • והנהשייותא נקי א נ א יאגייה אל הזווג כי כן־הוא הסיר כ• כאשי‬
‫נמשכו המוחין בת־חלה נתקנת הנוק' ואח׳יכ‬
‫‪3‬מ*ש נאי״ז וו״ל •ומהאי ע ל ; א ק י י שייותא‬
‫ז נ ע ת י ק א לא אקיי ולא הוי שייותא וסימל' ׳נעשה י^ווגואמנ״ציל זה אשי אמיתי שנעש׳‬
‫ה‪/‬יוג הוא באשי תשויימראש אמני‪ .‬תשליי‬
‫ונכין ללא הוי כיה שייותא ו מיומא ״‬
‫לא אקר׳ אתה בגין לאוןכס״א ולא אתגל״א ׳תקבלי תקרונתא כמ״ש שם בזוהר מיאש‬
‫אמנה שה״מ אבא הנקרא שיריתא ייאש‬
‫ואקרי היא ומאגר ישירותא אשתכס אקרי‬
‫האצילות שיחתא למהימניתא כ• (נאשר‬
‫‪ ,‬א ת ה וא?יי אב לכתיב עי אמה אבינו גוי‬
‫כ‬
‫‪,‬‬
‫ל‬
‫תקבלי‬
‫ד‬
‫שיר‬
‫פי־‬
‫השירים‬
‫מקבלי גס המוחין למצד אבא הנקרא חיה‬
‫אז נעשה הזיוג כ מ ל ל בי אין הזווג העיקרי‬
‫יז״ון נמשה ע ד אשר יקבלו הצלם דחיה •‬
‫והכונהכי אע״פי שלצורך תיקון ה פ ר צ ו ף‬
‫שלך י י לך במה שקבלת ה מ ו ח ץ י מ צ י אימא‬
‫ע ל ז לנהי' זזוגהמיקיי שלנו צ י י ן שתקבלי‬
‫ג‪ 0‬המוחין י מ צ ד א ב א צלם לחיה ולכן שם‬
‫ימ״ז ו ל ן מספר אמנ״ה כמספר חבמ״ה‬
‫חי״ה וזהו מראש אמנ״ה מראש אשר סולו‬
‫והנה יש נקרא החכמה‬
‫הכמ״ה חיי־ה‬
‫בסוד יש מאין עיין בס״ מיין וכן נקרא אתה‬
‫ב מ ל ל ולכן בא הרמז ביר״ת וס״ת ל ש‪1‬ל•‬
‫מ״רא״ש אימנ״ה הוא צ י ר ו ף תיבות מי״ש‬
‫את״ה כלומר כי זו הכהיי שאני אומר תשורי‬
‫מראש אמנה הוא מאותה הבחי׳ הנקרא י״ש‬
‫ונקרא אליה שהוא אכא כי הא בהא חליא‬
‫כי לפעם שנקי ייש שהוא בחיימגוליימשליכ‬
‫אריך שהוא נסתר נקי אין וכן ^טעס שנקי‬
‫אתה שגס הוא בחיי מגולית משא״כ אריך‬
‫שהוא נעלם נקי הוא לכן אני קורא אותו‬
‫ראש אמדה כלומר ש״ריתא דמהימנותא ב י‬
‫ועוי‬
‫ממנו ראש והתחלת גילוי האצילות‬
‫בא הרמז על נכון כי מר״אש אמ׳״נה הוא בג•‬
‫מרל״ז כמספר תיבות המו ח״ין ל ל צל״״ם‬
‫?חי״ה ע״ה וזהו תשורי מרא״ש אמנ״התשזרי‬
‫תקבלי המוח״יןש״ל צל׳ים דחי״ה הנרמזים‬
‫במספר מיא׳יש אמנ״ה גס אם תמלא תיבת‬
‫חכמיה כזה חי״ת כ״ף מ״ם ה״י •עלה‬
‫למספר תרי״ג ו ע ם מספר חי״ה שהוא ל ג‬
‫יעלו למספד תרל״ו ‪1‬מ״ה גי* תרל״ז כמספר‬
‫‪#‬‬
‫ז‬
‫‪1‬‬
‫לבנתני ארזתי נלד! לבבתני באחר‬
‫*‬
‫•‬
‫•‬
‫י‬
‫•‬
‫כיי לנוא אל כזנתינו נ ק י י מ״ש‬
‫נש״ש שנת י ף פ״ח א״י שמואל‬
‫מ י נחמני אייר יונת;מ"י לנבמני אחת׳ כלת‬
‫לנבתני נאחת מעיניך נתחלה נ א י מעיניך‬
‫לכשתעש׳ נשתי עיניך ע״ב וגייסת הילקוס‬
‫‪,‬‬
‫קיפ*‬
‫נ ם י ״ מ ליסויר‬
‫ורכות מיא״ש אמני״ה־•‬
‫לייאש א״מנה הוא אמ״ח ועם הל אוידות‬
‫הוא נגי' מלית כמסכי חי״ה מלא נ ז ה‬
‫ח"*ת י״ו י ל א ואז כאשי קבלת המזמין‬
‫למצד אכא אז חבואי נכח• ביאה וזזנג‬
‫ואמנם קוים זה צ י י ן שתחלה'יקיים זווג‬
‫הנשיקין וז״ש מיאש שנ׳ר וחרמון מיאש כלו״‬
‫מתחלה שניי וחרמון שלס הלשון העושה‬
‫בחינת הזווג מממנות אריות שליס החך‬
‫והגרון אבר וווגם הוא כסוי ג י ל ק אחע״ה‬
‫העולים כמספר איי״ה כ מ ל ‪ $‬ואריות מיפו״‬
‫רכים שנים ש ל ס הזווג הנעשה ע*י הלש! ן‬
‫בחך וגרון י י י י ה אשר שס ג י ל ק ואחמ״ה‬
‫המוליןאריה והזווגהנמשה ע״י לשונה כחף‬
‫ואחע״ה‬
‫וגרון לידה אשר שם ג י ל ק‬
‫העולים אריה ולכן גס שניר וחרמון הס בניי‬
‫בבחינת ה ל לשונות דידיה ודידה ואח״כ‬
‫מהררי נמרים שליס השפמים כיאחר אשר‬
‫נוינומ ח ל ד דידיה ונזדווגו ח ל ד לידה א ן‬
‫הוא זווג הנשיקיןדז״ון ע״י השפמים שלכם‬
‫ואחר אשר נעשה זווג זה מראש מתחלה ו‪11‬‬
‫אתי מלבנון תבואי שליס זווג התחתון ובא‬
‫הרמז כי דניר וחרמון בגי' תתע״ב עם הב״‬
‫תיכות כמספר נשיקו״ת עם הוי אותיות וזהו‬
‫מראש שטר וחרמון כלומר מראש מהחלה‬
‫גשיייקות ו עוד נ א ^רמן כי שניר וחרמוןהיא‬
‫בחינת הלשון והלשון ליס ה ד ע ת ה מ ו ו ו ג ל ו ב‬
‫ןלכןשניר וחרמזןעם הלתיגו״כמספיהללו!‬
‫הלע״תויוק אנ״ק לקלה‬
‫‪1‬‬
‫ט‪:#‬ניך‬
‫^חר ענקמצולנלרז^תז‬
‫‪:‬‬
‫ליל מהו בתחלה ומהו לבשתעשי בי אם‬
‫מעיקרא יש לה שתי מינים א״כמתחליבשתי‬
‫מינים ואם מתקלה אין לה רק עין אי מהו‬
‫הטשיה שצריך להעשומ כה כיי שתהייבשתי‬
‫ונלע״ר הבונה עמ״ש הרב ז"<‬
‫מינים •‬
‫ד‬
‫נ שחתי •קרש‬
‫שמן‬
‫*מ״שהןזכא י&שפצ!•*<‪1‬ולימחא שצ*רתא‬
‫שהמצ^עלהג‪1‬קנאשא*ן‬
‫וליתלהעע״ן‬
‫לה תרץ עייגין יק עין אחישל היגנורות‬
‫‪6‬ה‪ 0‬ה• הולינאג^ע^ןכז י ע ת ה ג ך ל ע ט ר א‬
‫מ ב ו ר ו ת ל נ י וגש )*חייל ב י צ ו ^ נ א נ וזי‪-‬ל‬
‫ב ב י הודעתיך ענין אומים נשים יצגתן קלה‬
‫יזה הוא בהיות נוקבא יז"א מאחוריו •‬
‫אמנם בהינאהע״בצאז הברקה ‪6‬ללקבל ז״א‬
‫מאימא מלאה לצורך צו קב א א•] הברכה‬
‫ההיא קלה אמנם יש כ ה י ע ת שלם ואן אין‬
‫יגנתה קלה כבתחלה לפי שיש לה מוחי)‬
‫נמצא הי בהיותה‬
‫•‬
‫גמוריםבלע״ש‬
‫בחתלה באחור י פ ת ה ק״ל ולכן אין בה רק‬
‫עיין אחדיגבלרות אמנם בחזרתה פ״בפ כי‬
‫י^ז נעשית פרצוף שלם אן דעתה שלם ואז יש‬
‫ל ה ב עינים אי יחידים ואי י ג כ ו ח ת י ז״ש‬
‫נתחלהשהוא כשהיא באחןר באחת מעיניך‬
‫כ• אז אין כה רקעי״ן אחר לה* כבורות י ע ת‬
‫ק״ל * אמנם לכשתעשי פרצוף שלם ותבוא‬
‫פ׳׳יפ בשתי עינ׳ם שאז לעתה שלם ויש לה‬
‫•‬
‫כ' עינים א׳ יחשייס )אי דגבויות‬
‫מעתה נבוא לשיעור הכתוב בי הנה רש •‬
‫ו״ל פ״ לבבתנ* משכת את לבי אליך ••ונשי‬
‫דכזנות במנחת שבת כתב כי בהיות הנוקבא‬
‫אצלו שניםבקומתס כקרי אחותו וכשמזלווג‬
‫עמו רק' אשתו צו׳ ע״ש * ז*ש החתן ת״ון‬
‫•שראללכלתו לבבתנימשכת את לבי אליך‬
‫נאשר אתה בבחי' אחתי כלה שוה אלי ולעתך‬
‫שלם כמ<ני ולא אוכל להפרל ממך ולכן בא‬
‫הרמז כ י א ל ת י כ ל ״ ה הוא בג״ י ע ת נ ס ת ם‬
‫ד ע ת הוא דעת שלם וזה במכל שכןכגירסת‬
‫הילקוע בי הרי לבבתני כם מקולם‬
‫כשלא היה לך כי א ס אחת מעיניך שהוא‬
‫כאשר היית ‪.‬עימית באחורי ודעך ק ל לבי‬
‫קשור עמך להאיר אליך וליש עתה שאתה‬
‫< ב פ עמי שלבבתצי • ועל פי האמור‬
‫כי ב א ח י מעיניך הוא על בחינת העפרא‬
‫זגבןרנת נאמר ע‪1‬נ סעןם על הקר וכתיב‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫כ• הכיויצ הוא ב א ח י יקא• ע‪ $‬ה ע ץ "י‬
‫אמצס כיון שעיקי העין האמוי כאן הוא עלי‬
‫עשיא מ נ ו י ו ת אשי אייה נחיצתצוק' ל ב ן‬
‫הקר• הוא באחת לשין צוקבא • ועול צועס‬
‫•ותר נכון עמ״שנע״ח שי תיקון המק' פיינ‬
‫כ• תיין עצןייין ידעת יו״א הםח״וג ניזיועו'‬
‫שלאייך ושס כירא׳ שבי הס זכייס אלא‬
‫שנעויס מתפשנו׳' בזכר צקי זכרים ו נ י י ת ס‬
‫להתפשגו משם בגוף הנקבה אז הם ינק‬
‫ויריע כי תולה‬
‫נקבות בוי ע״ש •‬
‫שבפת' ה״א ה*"א ותרה שב״עס הסו״ר הציקי‬
‫וכיון שנאחי מעיניך האמור כאן סולו הוא‬
‫על הענןרא לגבירות על כן הכתינ שהוא‬
‫תירה שנכתב שה״ס ז*א הוא באחר מעיניך‬
‫לשין זכר כי בן הגבורות נהיית׳ נ ו הס צק!‬
‫זכרים והקרי שהוא תירה שבע״פ שילש הצוק'‬
‫הוא באחת מעיניך לשי ן צוקי ני כן הגבירות‬
‫ בהיותם בה ה ס נקי נקבו׳ ועתה מפרש ע״י‬‫מ• היה נמשך לה אותו עין א ח י של ה י \‬
‫גבורות וז״ש ב א ח ר ע צ ק מציריציך והענין‬
‫כמש״ל נ פ ס י ק כמגדל ח ל ציוארך כי הנה"•‬
‫יז״א נעשים מוחין אלהיוקבא והיסול של‬
‫ז״א נכנס בקו האמצעי שלה והוא נכנס ררך‬
‫יאשה ו כ י ׳ להתסשש כמנת שלה אשי מקומו‪.‬‬
‫הוא בשליש האי רת״ת שלה צריך שיעביר‬
‫י י ך צואיה המשתים בשליש הא! לת״ת‪,‬של?‬
‫ובתוך זה היסוד הם ה ל נבזיות אשי ה״ס‬
‫היעת שלה שה״ס תע״ין אי רה״ג יזהו ב א ח י‬
‫ענק מצויוניך כלותי נאיתו התנשייהמיוחי‬
‫התלוי ו ע י נ י ריך ציאיישה״ס היסוד שםנתי]‬
‫העין א' דגבויותועל ירו הם נמשכות אליך‬
‫ובא הרמז על נכוןכי אס תמלא תיבת ענ״ק‬
‫עי״ן ני״ן קז״ף המילוי ל נ י יעלה ר״ב ו ע ם‬
‫וי איתיות המילוי יעלת י״ח ב מ ס פ י צרי״ין‬
‫ע ם היי אותיות סור צייק יסיר עולם וכן‬
‫צי״יק יס״ול עול׳יס ע״ה גי' תל׳יא כמספר‬
‫עי״ן נו״ן קו"ן> ע ם הפי אותיות ה י י כי‬
‫ע נ ק רומז על הישיר‬
‫או‬
‫ג‬
‫ד פ<״‬
‫השירים‬
‫שיר‬
‫יאמי לנבתנ• כ ה קייס מ״ש‬
‫אל‬
‫)ב(‬
‫בע״חשימ״ן פ״בוז״להנה‬
‫אין הזכר העליון מתעירר לזייג ע י שהנקנ'‬
‫העליונה תתקשט יתכיןעצמה לזווג ותמצי‬
‫חן נע״ניו ואזהואמתעויי להזדווג עמת‬
‫שיאם לא כן הנה היא עסוק למעלה לקנל‬
‫שפע תץיי ולינקמשס מאמ* ואינו רוצה‬
‫לתת מהשפעתו לזולתי ע י אשי הכליהעליוגי‬
‫תעלה כליי; ותתקשט עצמה ואז יזיווג עמה‬
‫וישפיע נה ונזיע כי קישוטי הכליהעליזנ'‬
‫הס נשמות התחתונים של הצייקיס העולין‬
‫בה נבחינת מיין והם גיימין להזווג העליון‬
‫והנה המתיגס תיגס לכבתנ•‬
‫ע״כ •‬
‫* א ח י מעיניך קניע על ליח לני חינת‬
‫ןוקי יי כינך לי היא צייקא נ ח י מ ן‪ ,‬רנני‬
‫נמצא כי נאחל‬
‫נןנהירין כוי ע״ש ״‬
‫מעיניך הכינה על צדיק אחי ורש״י ז״לפי'‬
‫נאחת מעיניך הרנה יוגמות טונות שניך‬
‫לולא היתה ניך אלא אחת מהס הייתי‬
‫מחבבך בייתי יכל שכן נכלם וכן נאחל‬
‫ענק מיציחניך באחד מרבייי מנקי קישיטיך‬
‫הס תכשיטי מצית שישי‪ 1:‬מצויינץ בהם ע״כ‬
‫ז״שהחזן לכלתו לבבתניאחתי כלהלבבתני‬
‫משכת את לני אליך אחוד כ ל ה ב י אני‬
‫ע ^ ק הייתי ל‪£‬בל שפע מלמעלה תמיר‬
‫ו ל ה מ ש כ ת את לני אחריך לתת יטתי‬
‫עציך להשפיע‪ ,‬אלין צי מצאת חן בעיני ע״י‬
‫הקישוטין שלך ולכן שם' ימין זייץ ממ^יר‬
‫לננת״נ׳ ע״ה תצ״ה כמספר נקיצז״וסין צננז‬
‫החי אותיות וזה אשר אמרתי לננאני לוא‬
‫אפי׳ כאחי מעיניך שהוא צדיק איחל א^ר‬
‫עולה נ ך נסור מיין כי קניע על לוח לני‬
‫חינת זוטר יי נינך י י הוא צייקא ודיצןא‬
‫אומרו לי נינך שעולה בתוכה נס‪1‬ד מ"]‬
‫אשר זה הצליק הוא אחי מנקי שהוא קישיונו‬
‫אחו שלךמצורוציך כי ירכה של אשה למצוין‬
‫קישוטיה נצוארה ואפי' נצליקא* העיצה‬
‫נתוכך נסיי מיין שהוא קישוט אהל לננתני‬
‫וכל שכן כאשר עמך כלס צייקים כי אן‬
‫קישוטיך הס רכים כי וראי שלכנתני ו נ א‬
‫הרמז על נכון כמש״ל כי אס תמלה תינין‬
‫ענק כזה עי״ן ני״ןקי״ףיעלם המילוי ללי‬
‫נגי' ר״נ ועם ז' איתיות המילוי נג׳ ר״ח‬
‫כמספר ציי״ק עס היי אותיות לרמי; ‪*3‬‬
‫הצל״יק הוא הענקשהיא הקישוט של הכלה‬
‫ועול נוכל לפרש כאחי ענק ע" י שפירש‬
‫רש״י ז״ל שהוא על המצות צי ירויע‬
‫כ׳ עליית המ״ן של הצדיקים הוא על ייי•‬
‫עשיתס המצות וזהו כאחי מעיניך שהוא‬
‫אפילו ע"׳ צדיק אחי ונאחל טנק שה‪1‬א‬
‫על ידי עשותו אפילו מצוה אחת והל ש^ן‬
‫כאשי יהיו צייקיס רניס וניים מצות יי‬
‫חבילות חבילות בי ויא׳ הוא לננאנ•‬
‫ולוקאנ״קיק״נה‬
‫‪1‬‬
‫ד‬
‫מי‪£‬־ יעו ‪1‬ריך אן^י‪/‬כלר‪ .‬בה־ טבו !דיך׳ מ‪.‬י*ן‪ .‬ורירו ע ט נ י ן מכל‪-‬‬
‫‪^ 8 8 9 8‬‬
‫־ ׳בשטים!‬
‫־‬
‫הנה‬
‫נפסיק הקולם נ י‬
‫כתבנו‬
‫‪ .‬נשמות הצויקיס הס הקישיטין‬
‫של הכלה ‪ .‬המקשטין אותה נעליתס בה‬
‫נסיר מ״ן והנה יש נחינת צייקים העולים‬
‫בסיר מייד ניסוי יז״א כמ״ש נע״ח סיף ש'‬
‫לריש אבי״ע ינש' קגלגיל 'הקדמה ‪"0‬׳ שמי‬
‫מיוכה)קיות בו מח מיהיל לאציל! ־ יוץו!‬
‫‪,‬‬
‫נקיא אישהאלהיס בעלה למטרוניתא בי‬
‫כמי שיש צל־ק שעולה בסוי מיין כמלכומ‬
‫יאצי׳ כן יש צדיק שעולה בסיי מ״י ניסור‬
‫יאצ׳ליתכייעישבב' המקומות ואפלכצרייז‬
‫אחר לבר יהיה מציאיתזה לעלות בסוד מיין‬
‫כמלכיתינסיי מ״י ניסידכי נפש הצויק‬
‫תע)ה כסיל מיין נמלכרירוחו של זה הצליק‬
‫עצמו‬
‫ג‬
‫ד‬
‫שמן‬
‫משחת‬
‫עצמו יעלה נשיי מ״י ניסוי נמ״ש נגעי‬
‫הכוני׳י״ו יק״ש זנשייה״ק ניחול ההשתטחו'‬
‫ע ל ק נ י י ה צ ל י ק י ס ע״ש והדבר נ י י י בי‬
‫המזייזין המ״ל גילה מעלתם מן העולין‬
‫ב ס ו י ה ״ ן כ י גלולה היא מעלת המ״י מ ן‬
‫ממיין וכן בניימים גילה מ<*לתם וידוע כי‬
‫*‪1‬ונ נ ק י א היסוי יין ה״ס המ״ן שמן נ ק י א‬
‫הטיפה היויימ מהמוח שסולה מ״ל נשמים‬
‫ה״ס המ״ן ג״כ כמו שכנר הוזכרו נניייס‬
‫אלו נ פ ס ו ק י ס הקיימים ופירשנו אותי איש‬
‫על מקומו‬
‫ג נ א אל בונות הבתונ כי‬
‫•^תח‬
‫הנה החתן‪ ,‬הקיז ש א ח י‬
‫לאוהיו אל הכלה הנעימה לננתני משבת‬
‫א ת לני אחייך יזה ע"*• הצדיקים המקשטים‬
‫כי נתן יעתו עליה‬
‫אווןהבי* להייית‬
‫נ י צ י נ ו ה ט י נ כ׳ מ צ א ה ח ן נ ע י נ י י התחיל‬
‫ל ס פ ר נ ש נ ח ה נ א מ י י לה מה יפו ח י י ך‬
‫אחותי הלה כמה •פו אותך דיין שהם הצלי'‬
‫ג ח נ י נ י ס שלך אחתי כלהאיתם אשי ‪09‬‬
‫ב ך אחותי כ ל ה נ י ה ס העולים נ ך נ ס י י‬
‫מ״ןומקשטין ומיפיס איתך ועכ״ז מה טינו‬
‫מ״י‬
‫יוליך שהם הצדיקים ה ע י ל י ן נ ס ו ו‬
‫ליסיל הנקיא ט י נ כי הם עצמם ‪.‬נעשים‬
‫ג נ ח י נ ת היסיר הנקרא טוב ותיבין‪ ,‬מ״ה‬
‫האמור כאן ירמוז אל שם מ״ה יאלפי״ן‬
‫‪ .‬כמ״ש שנז בשי רה״ק כי שם מ״ה לאלפי״ן‬
‫הוא המזויגת״ת ומלכות ע ל ‪ .‬י ד י רוקו של‬
‫וזהו מ״ה טינו לוריך‬
‫•‬
‫צדיק ע״ש‬
‫גלומרכ? השסמ״ה פועל פעולתו שהוא‬
‫נחי' מזווג כאש טובו יוליך שהם הצדיק׳'‬
‫שעלו ביסיל הנקרא טיב כסוי קרוח שלהס‬
‫כ* אלו גללה מעלתם מהקודמים ואע״פי‬
‫מהכל מ״ןשה״ס המ״ן נ י אם אין עליית‬
‫מיין תחלה אין יריית למ״ר וא״כ היה אפשר‬
‫לומר כ ׳ נין הצייקים העולין נסיי מיין‬
‫?נין קצייקיה העולין כהזי מייל ש?ולי;י‪0.‬‬
‫‪1‬‬
‫קרש י‬
‫שוי! לשינה כיון י ה א נ ה א ת ל י א ‪ .‬לזה‬
‫אחיוייח שמניךמכל כשמים כלוחי א־ן‬
‫ה י נ י ק כי הייזייח שמניך שה״ם המייל‬
‫טיפות הנמשכות מהמוח כיי להנתן אליך‬
‫הס חשובות מכל כשמיס שה״ס המ״ן‬
‫הנמצאות בך ומניין שהמ״ל הם השובו'‬
‫במעלה‪ .‬יומי מהמ״ן וראי הוא כי אותם‬
‫המילין נסור מ״י יגירמין •יייתם גללה‬
‫מעלתם מן העולין לגייס עליית המין‬
‫יאמי מה יפו יוייך״ב*‬
‫אל־‬
‫)ב(‬
‫הנה כתבנו לעיל נפי‬
‫אתי מלבנין כי אי אפשי לזו״ן להזיווג‬
‫בזווג גמיי עי שיקבלו המוחין דבחי'חיה‬
‫הנמשכיס להס מצי אנא במ״ש בע״ח שעי‬
‫־־מעקי יי ס פ״ה גס נודע כ• נתינת מוחין‬
‫אלו הם פרצופים הפנימיים יז״ון שהם‬
‫נמשכין לכס מאבא ו הס מבחינת ש‪ 0‬מ״ה‬
‫כמ״שבע״ח שעי חיצוניות ופנימיות פ״י‬
‫ופ״י עש״ב ונשעי הבונות י״נ דסמייה‬
‫נבונת קונה הכל כתנ שיסיי אנא מתפשט‬
‫עי היסיייז״א והנה הימוי של אנא הוא‬
‫הוי״ה נמילוי יזיין נגי' חם״ר ובלו הוא‬
‫מתפשט ויוצא אל יעקנ חיץ מחשנון ט״זנ‬
‫ילא אתפשט ונשאי גנוז תיך היסיי יזייא •־‬
‫והנה אם חסייחשבין הליל מן ע״נ ישאי‬
‫נגי'טו״נ והיי נמצא איך האייותשהס‬
‫כמספר הכיל ניתנים ליעקב והשאר• הס‬
‫בגי' ט״יב והס נניזיס לצויקיס שהם צדיק‬
‫ז צ יק י״ל לצייךזזוג ז״א הנקיאישראל‬
‫עס יחל כ׳ אזיש זווג מבמ*יחי"ג לאויאי‬
‫יזהו הטעס שנת״א כי הזייג של ז״א שהוא‬
‫ישיאל עס יחל היא זווג עליזןמאד ואינו‬
‫נעשה רק ביוס השנת במ״ש במקומו ע״ש י‬
‫זנלע״ל ב׳ מ״ש כי אז יש זווג מבחי' חי״ג‬
‫יאוא״י אפשר שהבונה היא כ׳ גייע בי‬
‫סיר הזיוגהוא כי הנוקב מעלה׳ הה׳גבוח'‬
‫נ&ור ס"! והזכר משפיע הה'הסליפ בסול‬
‫מ״ל‬
‫י‬
‫ר‬
‫פי‬
‫‪,‬‬
‫שיר‬
‫י‬
‫מ״ר וכ״יןשהזווג הוא של ישראל ורחל שאז‬
‫ו״א שהיא ישראל משפיע בה מ״י מהחסייס‬
‫של א נ א ימהחסייס של אימא יציין שגם‬
‫היא תעלה מ״ןמהגנזיית אשי‪,‬קינלה‬
‫ומהגנויות אשי‬
‫מאימא קוים קנסייה‬
‫?יכלה מאנא נזמן הנסייה כמ״ש נע״ח‬
‫‪,‬וז״ס‬
‫״‬
‫שעי מוחין יז״א פ״ט ע״ש‬
‫‪1‬ווג מנחי' או״ג י א נ א יאימא בי מזיווגין‬
‫החו״ג של א נ א ומזיייגין החו״כ של אימא‬
‫והנה ״ן נקיא ההיגבויות‬
‫בנל״י י‬
‫לסי י מיין גם נשמים כ ב י כתבנו לעיל‬
‫‪£‬סיל‪ 0‬מיין ו ה ם ג״כ מבחי' הגבייזת כי‬
‫הי• נוווג יזיון הנעשה בשבת עסקינן כי‬
‫א ז ה מ ״ ן ק י א מ ה ג ט י י ת קישית לא‬
‫ממנייייין כי אין ב י י י י בשבת כנזלע גס‬
‫שמן נקיא ה פ פ ה י מ ״ י הנמשכת מן המוח‬
‫ו ז ה מ צ י החסדים ע י י ן ב ס י מ ״ ן ‪ .‬גס שמן‬
‫נק׳ המוחין ימצי אבא כסוי שמן וקמוי'‬
‫י ש מ ח ל נ ג ס י י ח םייו עליית מיין כמ״ש‬
‫מיי״יח״יז״ל על מ״ש נ ז ו ה י תיומהקל״ג‬
‫ע״נ סלק׳ן ייחין כי בל י י ח יבשם הוא‬
‫מיין כוי הינ אוי דנייו נסי מ״מ שס ע״ש •‬
‫נ נ ז א ל מ נ ת הכתוב * כי הנה‬
‫מעתה‬
‫יש"׳ ז״ל פייש מה יפו י ו י י ן בל‬
‫מקים שהראי' ל׳ שם ח נ ה יפה הוא נעיני‬
‫ז״ש החתן השלם לכלתו השלימה מ״ה יפו‬
‫לזיין אחתי כלה כלימי בי כאשי נמשכו‬
‫כי אז אנו יאזיים‬
‫הנחינה שצ שם מי״ה‬
‫לזווג א ‪ /‬י פ ז י ו י י ן ב ל מ ה שאתה מראה‬
‫לי חבה יפה הוא בעיני כי השעה הראויה‬
‫ל ה ר א י ת ח נ ה ו נ ב ח י י ז א ת ש א ת שלימה פי‬
‫ל כ ן נ ק י א ת כ ל ‪ -‬ה המירה על שם נ״ן שלן‬
‫ע ס הגי מוחין אשר נמשכי לך הכל גיממ'‬
‫כצ״ה בסש״ל בפסיק אתי מנלנון כלה נשם‬
‫ה י נ זל״הה ינקיאת ג״כ אחת• והעניןכמ״ש‬
‫בזוהר פ' אמיר ל״ק ע״ב רבי אבא שלח‬
‫ליה לריש אמי אימתי זזוגא לכנסת ימיא}‬
‫השירים‬
‫קכא‬
‫נמלכאקיישא שלח ליה ונס אמנס אחתי‬
‫ג ת אני היא אף לאי נ ת אמי ותה* ל׳ ־ לאשת‬
‫בויא״ל רבי חייא לרבי אבא מאי קאמ' אמר‬
‫ויאילאיזווגא ימלכא נמפייניתא אלא‬
‫נזשנא לנהרא מאבא מילאה ו כ י אתנהרא‬
‫מיניה קיינן לה קיש יהא מבי אימא מ‪1‬לא‪/‬׳־‪<.‬‬
‫וכיין מזיהגיכחלא כוי כיין אחותי בת‬
‫אכי היא א ן לא בת אמי י ה א מכי אבא‬
‫שהא לא ולא מכי אימא ועל יא ותהי לי‬
‫בזמנא לא‬
‫לאשה לאזיווגא בחדא‬
‫ולא בזמנא אחיא בזמנא למולא מבי‬
‫אנא ולא בזתנא דנגלאמבי אימאכו׳ ‪.‬‬
‫ולפי מש״ל מביאות כונת הזוהר בי אין‬
‫זווג יוז״ן קנקיאמלבא קיישא!בנשי ׳שר‪£‬‬
‫וכן נ ק י א מלכא ימנוויניתינעשה אלא בזמן‬
‫שמקבל ז״א המוחין ימצי אכא ןגס ה;!ר\‬
‫מקבלת הלקה על • י ו וה״ס הפרצופים‬
‫הפנימיים שלתס מבתי' השם מ״ה ב׳ בתפלה‬
‫שמקבלים הפיצו פיס לחיצונייות שלהם‬
‫משם ב״ן והם מצי אימא אין‪ 05‬זווג גמיי‬
‫אמנם כאשי מקבלים‬
‫י ק כסוי אב"א‬
‫הפיצופים הפנימיים שלהם מהשסמ״ה זהס‬
‫מצי אכא אז ה ס מזיווגים זווג גמור ו א ן‬
‫מ ה שלא‬
‫קנתה שם חדש להקיא אחותו‬
‫היתה נקיאת קוים להא מ נ י אכא נמלא‬
‫ובלי להבין‬
‫שמא יא ולא מבי א ׳ מ א ‪.‬‬
‫למה מגי אבא נמלא שמא יא להקרא אחתנ‬
‫בי לבאייה ‪ /‬ה‬
‫ולא מבי אימא נ י ק י ק‬
‫םותימש״ל בפסוק לב בתני משס הרנ ז״ל‬
‫כי נהיות הנוקנא אצלו שנים ניקמתם נ ^‬
‫אחותו וכשמזיווגת עמו נקרא אשתו הרי‬
‫משמע כי אחותו נקרא שלא נ ע ת הזוזג •‬
‫ומלשין הזוהר נראה להפך אמנם א י ן ה י ב ר‬
‫כ ן כ׳ אררנא לשין הזוהר הוא ס י ו ע ל י כ י י‬
‫הרב ז״להה כי הר• הכתיכ אמר וגס אמנם‬
‫א ח ת י נ ת אבי היא א ן ל א נ ת אמי יתהיל׳‬
‫לאשה משמעתי לטעם הייתה אחותי נ ת‬
‫אני ו דהיינו שיקנלה היא גס‪ .‬סן המוחין‬
‫למצי‬
‫א‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫•קדש‬
‫משחת ־‬
‫‪'1‬‬
‫ד• שמן‬
‫׳ימ*י אנ? על ה! ומה• לי לאן*^״ נמצא‬
‫‪5‬ולעתשתי*חנקי' אאותו‬
‫אשתו כ׳י>זא)מד!נקיאיןקזי<( הן‪1‬זנ ואש׳‪/‬ו‬
‫ו ב ע צ מ ו הואמ״ש‬
‫*קראת צעת >ןזויזג‬
‫בזוהיגזייןאחותיבת אב• ה־?{ אך לא גת‬
‫'׳ממ״‪1-.‬הא מכי אכא שמא יא יצא מכי אימא‬
‫*על •לא ותהיל*‪ .‬לאשה לאזיינגא נחיא ״‬
‫זנלנהי ביי כיכין הנתיב י יצמי שציננו ציי‬
‫‪..‬‬
‫•*הית‪.£‬לו‪1‬אשה‪:‬‬
‫‪0‬ע‪.‬ם'ה*ותה‪#‬חות*‬
‫‪1‬ז"ש ועל ד־א ואהי לי ל א שה נמצא כ׳ נ ע‬
‫א*י‪*5.‬ן• איחותנ על •ן אינה' א&תו כמש״צ‬
‫נ שם‪,‬היב !'"לתה ואחותו'לא נקראת אלא‬
‫‪*,‬לצי אביא כי הנה כאשי לא קבלו ז״ון‬
‫י ק המזיח־ן ישם י״ן כ"‪ .‬הס מצי אימא‬
‫׳‪*5‬יין י הם כשוי •אנייא וא״כ אז לא נקרא‬
‫?זח תו בי אחיין! ׳איינה נקרא יקי בהיותה‬
‫ז(צלי‪,‬שו;ם כקימתם ‪,‬אמנם באשי קללו‬
‫המוחין לגס מ״השהס מצל אנא אז חי‪/‬יין‬
‫שיים בקומתם ואז ניקיייאת איזתז‬
‫ג י היא אצלו'שדן בקימתס נמצא כיי'מצי‬
‫יזלא שמא לא להקראיאחיתיולא מצלאימא‬
‫‪;8‬זה גורם שתהיה אשתו כ• בתחילה צי׳יך‬
‫זשזהיהגיולהכמוהו ואח״כ ׳ ד י י ג עה׳ז‬
‫<מ*ש גע״ח שעי מוחין דז״א פייט צי א*‬
‫איסשיר־להזדווג ז״א נניקבא אלא'״‪3‬הץ‪0$‬‬
‫קוק נשוה לגמי׳ 'כמוהו‪..‬וזה שאמיצי בי‬
‫בהיות נזוי‪-‬ן המוחין ישס נ"‪:‬ן מצי אימא‪,‬‬
‫ש הס טליןבסויאב״א ובשמקבלין המוחין‬
‫דשס מ״מ שהם מצי אנא הם חי ז יין פ״בפ‬
‫הביאי נ א נ י ן בע״ח שטי חיצוניויופצימיל‬
‫!‬
‫ח‬
‫נמצא בי שא‬
‫״‬
‫ע״ז!•ע״ו זז' עיש‬
‫אחות ‪ $‬תקרא המ׳יק מצי אכא בקכלתה‬
‫המוחין לשם מ״ה אבאי‪ 0‬מצמ ולכן כאן‬
‫‪5‬מלבי החתן מ מ ן קכלתא המוחץ דשס‬
‫מיג סכו‬
‫גליי‪" ,‬קיא א‪1‬ת? אמת* ״‬
‫ליייך מיין'צילומי ע״י שנמשנו המוחין‬
‫׳^שס מ״ח י>‪5‬י י י י ן צג־ין יייךישהס המעות‬
‫אשי את מעורי' ׳מצי יי" ן שהסההיגבייות‬
‫ימ״ן עונו כ• נמתקז הגלויות צ״י התמיי'‬
‫הנקיא טיב זזה' ע"* המ׳זי*׳! ישם מ״מ כי‬
‫להמשכי נעשה הזמו‪ .‬אשר ס יו הוא מתוק‬
‫הוזםי־ייז‬
‫הגבורות‬
‫ו אמי בלשון מנו‬
‫הגבויות ע״י הח‪:‬ס־יס‬
‫לימח כי אז נותן‪.‬לי‪ .‬ג‪3‬ז הט״יב אויוידמצי‬
‫אכא אשר היו גנוזין בישיר שלי י וכבר‬
‫כתבנו נדי לאשי הזז י ג מ א יזייין ממש •ש‬
‫זווג מנחי׳ זז*<ג לאזא״י ואם כן צריכה‬
‫חליקנא להעלות עיין ; מ ה מ י י ת יאוא ׳‬
‫כיי לקבל מתחסדים יאו״א•״ וז״ש וריק‬
‫שמציךמנל בשמים כלומי וריח שה״ס המלן‬
‫אשר אתה מעל •ז כלי'שתקנל שמניךמ‪-‬יעוט‬
‫יביס שנים שהם החיפויימ״י‪.‬מצד ההנןז׳‬
‫היצקיא שמן וגם מצי אתרח־ן' יאבא הנקי‬
‫שאן צריך שאותו הייחשא״ס המ״ן ימיה'‬
‫מכל בשמים מכל בחי' הנשמים שה״סהמ״ן‬
‫הנמצאות עמך מכלם צייך להעלות מיין‪.‬‬
‫שהם בין מיין מהנטיות ש< אימא ובין מ ץ‬
‫מהגמרות של אנא כי בל מ*ינת ו מ מ ת‬
‫סוזיצז מיין הנקרא בשמים ירוק‪.‬אי נ חא‬
‫קמיר‪ ,‬דקב״ה ״‬
‫‪1,‬‬
‫‪,‬‬
‫;‬
‫נפת ת‪ ?:‬יעיז' ש ן ^ ת י ן ׳ נ ^ ה ' ‪ 8^1‬וחלב תח־ת ל^זוצך וליה ^לכגתןך‬
‫<!סיקזה יפה גייש על ־ סיי‬
‫‪*1311‬‬
‫זיוג‪-‬הנשיקין יהעני! בהקי• מ״ש‬
‫‪ 1?$!$‬שעי מיין פיט יבשי הפסיק ים׳ מימת‬
‫‪2‬י‪1‬אי*')בקיצודלע<כי• ‪£‬יוןז‪,‬שי‪/.‬ל)ו‪4‬ן‪,‬זי"‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫זיוג תחתון מפגי דיסוד ניסור מקדים להם‬
‫זווג מחני דצשיקין והיא זייגעליון שעושה‬
‫בתוך י;פה עצמו ככויע כי תיין מזחי״ן‬
‫מוי״גלן־יא ? ס ‪/‬כן״ןבדמ׳ון א‪"1‬א> עצגזס‬
‫והם‬
‫ב‬
‫ד‬
‫שיר‬
‫פ•׳‬
‫השידמ‬
‫?גס מ מ ס מ ״ ן ע י ימיום ־היאש ששם הוא‬
‫•מסת י^א״יו&יגם ה^כמה מ ‪ #‬החיך וסיום‬
‫הד‪ .‬נ י הנא <‪#‬י*ן ו׳‪5‬ג*ה‪0‬ימ‪/‬לז*גין ש‪ 3‬ט"•‬
‫׳־< לשו ן שת*־א־‪ 5‬מוי המהיימ*נ*צס ומחבלי‬
‫לנורא‬
‫זמיו;מו ־ז אז •החכמה כ׳יזן ס פ ה‬
‫) ה נ ע ה עסה <ויץוהס;־תיין יוח״ןזהנלי‬
‫ייונ^ל״ן וגעש•! ‪.‬חל רוחא‪,‬שהוא תוללת‬
‫׳הזווג ההוא וטריז מןלוינין ‪0‬ו״כ מ ו ל ב פ ה‬
‫שבה ויוצא•! משל תלין רוחין ונכללין‬‫ונטש״[ חד רומא שהוא תולדת הזווג ההוא‬
‫?‪.‬אלו התרץ רוהץ ייליה ולילה ־הם־־נ&״מ‬
‫לגגשיקיןגי כ ש ח י ן ר י ן א ן ומשקין• זה לזה‬
‫הוא !ותשלי&ישמז׳הגץ פה ״‪ .‬׳א נ פ ה מ ל‬
‫מ‪1‬״אמוצ‪:‬א<מדוההוא מהא משיקיליל**!‬
‫הכלול מ^לין ד ו מ ^ ^ ם מ ״ ל י נ ו ק ב ^ ^ צ י‬
‫׳בפיח ‪;..‬ההוא‪:‬רומא‪.‬לנשיקה לילה הכלול‬
‫•מתרץ •יומין כנו!‪.‬והס נ ‪ $‬בויואה״ב געשש‬
‫<^‪1‬ו‪ 4‬התחתקהמהני דימוי בימוי ! ^ גמ‬
‫יגע׳?*‪:‬ה‪.‬מ*ג התיכון *‪ 8‬פעם אחית הזוז*‬
‫משיקין כ י י לחבר*<זי ?ווגיויסני ‪:‬ומפני‬
‫־וייוע כי זול? ז ה לכמיקין‬
‫‪ $‬ל עשינ ־•‬
‫׳הוא כשיד פרצגצים תפנימ^ם דז״ון כירש‬
‫בע״ח ^'•ודצונייא^פנימיות‪-‬פייו • • אמ־נס‬‫יו‪#‬ו>ג •המתתו‪ !.‬ל י מ י י־ ב?שגי‪:‬הוא גבחיצת‬
‫׳מכצים‪-‬שהפב^חינת ל?וש אליהפינימייות‬
‫^ם‪.‬כי ^ ! ו ג י נ ש י ק ץ ה ו א בקרצ־ג^ המב״ל‬
‫^ ו א ד ‪ .‬פ ‪ 0‬מ י \‪\\1‬ג התחתון הנא •־בפרצוף‬
‫? מ א ׳הס״צו ן ‪<.‬גויע פרצויףג הי‬
‫•*ל־בק‪*:‬לי?*דצזפי חג״׳מ ו<זנ"י נ נ ; כ ר כל‬
‫נ ^ ^ ^ ר צ ‪ :‬פ ? ; " ז ן ל נ ״ והגה( ז נ ק‬
‫׳‪)0‬א‪.‬ב^ך‪ ,‬מ מ י ן כמ״ש בשי המגזמ ליל‬
‫יי‪,‬פ‪3‬ןש‪ .‬אמנם תלנ ס א שוי רחמים ננןו ד‬
‫^ ח צ ג ת בחלב ונה מיין‪<.‬יין‪.‬יץ כתב ט‬
‫י‪0‬לב<ס‪<.‬ל ט ש *‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫?‬
‫‪1‬‬
‫?‬
‫ו;‬
‫ז‬
‫!|‬
‫ננ׳זא ל כ ו נ ת ^ ב ת ע כי אתר‬
‫*מעתה‬
‫שבסי^ק מקוים ‪:‬מיבר החתן‬
‫* נ ת • ה‪1‬מן א^ר נ ג מ נ י ן הגלוחיןישס מ״ה‬
‫‪,‬‬
‫קככ‬
‫גולייס בפרצופים הפנימיים‪,‬שלהסי עאה‬
‫משבה לכלמו בב׳ח•' ן נ נ ג ג ע ל ו ע ןיחןוני‬
‫ינש^לן הנעשיבה א ב י ןווג מ ‪$‬ל‪;1‬צ‪,‬ביאת‬
‫ח״ש ימת מ‪$‬פגה‬
‫בפרצופים הפנ״מיי' •‬
‫שפתותיך בלה פי מנה לפיו! ה^ר״<ות*)ן‬
‫פי״ך <ש*קה *הכמה שאמלי ל ג ;ב* צו(‪5‬י‬
‫׳נמשכו ה ^ י צ ז פ י ס ^ ס נ י מ ^ ה י ש ^ מ ^ ‪! 8‬‬
‫ג ממלה נ < ת י^וך פ ״ י ן ^ ^ ש י ן ה שה!א‬
‫ההוא חי(א מש״קה! ‪*•.‬פא ממוג הקב ?‬
‫שלך והוא ב * ו ן הפה‪-‬שילך • ו ל ג ן ב ^ ה מ ן‬
‫ג״כ כי ר״ת צ־פתמ״שסכהש״סתומין *‪$1‬‬
‫משפר ש ש ״ ן מ ו ^ י לז״חא י<ס*‪!8‬ץ ;עסי‬
‫האותיות ־גיפ ד״ח ״יז״ספכה• ש״פת^מיך*^‬
‫ית ש כמסצי הרוח״א ר ל ש י ק ״ ה ע ם * ^ * ‪' 1‬‬
‫!תכונה כינתמלהגפ״א שהוא גא^י; ע י ן‬
‫הוא*יוהא לנ&יקהואחר כ^‪6‬ומויה‪^\1‬‬
‫••ימיקי‪-‬ה אשי נימון פ י ן המלח; ‪5‬רלמ‬
‫*הי<=הנ^ש*פתזתיך הוא נוהןו ד י ו ש ג ‪ $‬ז ת ^‬
‫בלה בשיי־ מ י ן כאשר נטשה הוות של‬
‫נשיקיןבינמ כנוי כי הזווג‪.‬הג‪5‬י^ץכאשי‬
‫היא נישקת אומו בשפתות״ה ג^הנת הזןן‬
‫לו־ לרך שפתותיה מהמחא משיקה‪:,‬ןבןןגך‬
‫ציה ׳לתוך פיו כי ‪7‬ווכ י מ י ? י ן ;קיןא"‬
‫כפול כ נ ו ד ע ?אע״פ שקראתי איו‪/‬היון^‬
‫צפת יאשר פירושו י נ ש והיבש ה י א נ ה י ן ל ו‬
‫‪1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1‬‬
‫״‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫•זיין עכ"; לנש ו הל כ תחת לשונך' ב*‬
‫לשי<ך שה‪5‬א הגרו] שלך י ״ש־ בז ייגש שהוא‬
‫בח״' ד ן ב נ ה י ' המ״ן' א ו י מ ז ר העו‪$‬ה מ‪$‬‬
‫הגי!] רגם חלבסה״ס ע ר היודיייהקנאה‬
‫־שלך המשפיע טפת י י י א 'ש־הזא וקמים‬
‫אל‪(/‬שלי‪.‬ב* ייי• שאל* משפיע מ*ר‪,‬מה<ץח‪/‬‬
‫ליליוייתה ממלה אינ היוחא שיך ב ^ ד ‪ ,‬מ ן‬
‫אורמזי־שה״כןדין קראתי א<י<‪ 1‬לבש‪,‬אנל י‬
‫חלב‪:‬ז^ מומי*‬
‫*לגני ר י י ן הוא כלול ג׳ב‬
‫״‬
‫נ‬
‫״‬
‫מייד היולי*© מהחלב ‪0‬לן‬
‫ועוד י <פרש לנש וחלב *ח^לסוג•‪? :‬גב•‬
‫נוהשהיא מקבלת ל;מ?*‪ ':.:‬ינפו;‬
‫‪5‬‬
‫ד שמן‬
‫משחת‬
‫‪$ ,‬מלה י נ ת וחלב מ״ן ומיי ינש מצרה <חלנ‬
‫; הצלו ואחי אשי נעשה זווג העליוןינשיקין‬
‫אז וייחשלמיתיך נעשיהזווג התחתון בנחי׳‬
‫שלמויוין שהם הבלים יחיצוניות או ננח•'‬
‫פרצוף הני״הי שגם היא ‪0‬צוניו אשי הכלים‬
‫!הא״ציניות ה ס בנח•' לבושים אל הפנימיות‬
‫א ש י נ ו סויהנשיקין מהו וריחשלמיתין כ•‬
‫א ח ו אשי נטשה הוווג עליון ינשיקין אתה‬
‫מעלה ריח שה״ס מיין כמש״ל לזווג הנעשה‬
‫נגשלמותין שה״מ זווג תחתון ואוג״ב אתה‬
‫תעלה מ״ןבייח לבנון במו אותו הריח שה״ס‬
‫*״!אשי העלית בזווג נשיקיןהראשונים של‬
‫ק ו י ם זווג תחתון מתוללת;וזג לננון שליס‬
‫מו״ב י י י ך ׳הנרמזים נ ת י נ ת לננון נ ס ו י‬
‫לי״נ נתינות חכמה ון' שעי• נינה כן נ ע ת‬
‫ייח שלמותיך שה״נן עליית מיין לזווג תחתון‬
‫*ייגה את לעלות היין פ ע ם אחרת לזווג‬
‫ושיקי!הנעשינעת זווג התחתון כיי ל ח נ ו‬
‫יחיהזזזג ח ח נ ״ ע ס הגזפנ•‬
‫!‬
‫יומוז וויח שלמותן‬
‫עוך*‬
‫)נ(‬
‫למ״ש כע״ח שער נלין סי״י‬
‫‪1‬ז"ל גקיצוי הנה נוי)נ שאין לן ט פ ג שיוירת‬
‫מלמעלה מ״ר שאין עפיים סלקין כנגיה‬
‫מ״ן והענין שהלא נ ו י ע שכייאת העולם‬
‫* היה ט״י שם ע״נ הנרמז מניאשית ע י נישל‬
‫גוהווזהו ע פ ה י י כ ו י א א מ נ ם ס י פ ת ה נ ו ל‬
‫גיא נ פעמי* מ״נ כלולה מכי עפות שהן‬
‫׳<גת״)ת‪ .‬אחע״ה כמנין פ״י נ״פ מ״נ שהם‬
‫צ נ ח ן שהוא נ י נ ה נוקנא • והגה גם בזוזג‬
‫התחתון הם נ ס י ו הזה * וזמ״ש‪ .‬נ זו ה י‬
‫ניאשית ל״א וכמה יייזקנא י נ י י ת א ז י י ע‬
‫ג פ ״ נ זווגין ב ו והאייך שסוהעניןנקיצוי‬
‫בי הספה נמשכת מזי קצוות הזכר ובל אי‬
‫בלולה מו״ק הם נגיי מ״נ ואין לן עפה‬
‫שהיא יויית מלמעלה שאין כנגיה עולים‬
‫הפיים ואלו ה ס מ״ב זווגין ובו' עש״נ ז״ש‬
‫נייח שצמויויך שה״ס קמין אשי אתה מעלה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫קרש‬
‫‪,‬‬
‫נ ב ח ׳ שלחתיך שהגז הבלים כנח* ; ח ג‬
‫התחתון הוא כריח לננון ב* נ מ ו הריח‬
‫שליש המ״ן אשי כ זווג לביין שגס ח״וב‬
‫שניאש אשי נחי' המ״ן אשר אמי‪ .‬מעלה שס‬
‫הס כפו לים נסור אהע״ה אשך לגרון ‪|3‬‬
‫נחי׳ המ״ן אשר נשלהוחיך שהם סול זווג‬
‫התחתון הם כשןליס נ ס י י מ״נ זזוגים ״‬
‫• י מ ח וריח שאמתין•‬
‫)ג( ^ ! ו ך‬
‫יומר‪ .‬אל האמיר טמ״ש‬
‫‪.‬עוישםוז״ל ג* הגה נודע שיששס מ״כ‬
‫נאצי' נשם מ״נ בבריאה ו‪3‬ם מ״נ ניצירה‬
‫?נמצ' עתה שיימוז ג״כ אל ענ׳ן זה נ ׳ נ מ ו‬
‫שהוכר נעצמו ע ס המק' הכל נאצי' ה״ס‬
‫מ״בזווגין בו‪/‬כן הענין שבל האצל נעשה‬
‫פרצוף א' ל נ ח ז כ י נ ע ר ן ה נ ר י א ה והיציי'‬
‫‪.‬שהם טלמא לנוקי ואן המ״נ לאצילות י‪.‬ם‬
‫נ‪1‬זל מ״נ אזתיותישס הוי״ה ועולין נ נ ג ח‬
‫ני‪ .‬מ״נ אחרים שה״ס נ' עיפין ינוקיבפולץ‬
‫והס מ״נןוונים מ״נ לנריאה ומ״ג^יציר'‬
‫וז״שכמה יייוי^נא י נ י י מ כוי ע״ש והנה‬
‫•רוע הוא כי עולמות ני״ע שהס עולמות‬
‫'הנוקנא ה ס נ נ ח י נ ת לנישיס אליה • *"ת‬
‫וריח שלמותץישהס נ י י א ה ויצירה שהס‬
‫נחיגת לנושים שלך הריח שהם הוי המ״ן‬
‫העולה מהם הוא כריח לבנון שהוא חו״נ‬
‫שניאש בי כמו שהריח שה״ם מיין המולה‬
‫ננחי'זווג לננין שליש חוייב שניאש הוי(‬
‫כפול נסול א״ע״ה שבגרו ן כן ה י י ה שליס‬
‫מיין העולה משלמותיך שה׳יס נ י י א ה ויציר'‬
‫הוא ב פ ו ל מ ״ נ לנריאהזמ״נ דיצייהמ'^‬
‫‪.‬ז ‪ 1.1‬ג׳ י ויען י ק א ע ס י ק נ ע נ י ן ה ז ו ו ג ל נ ש ק ץ‬
‫אשי‪,‬שס ה ל נ י ילוע כי המין אשר;שסהס‬
‫בפולים נשויאחע״ה שנגרו[ לכן הזכיר‬
‫עתה וריח שלמוחין הבי רמזים ׳‪ 11‬שנרמזו‬
‫להזליט כי גס ננחי׳ התחתונה ה ס •המ״ן‬
‫בפוליס •‬
‫עוד‬
‫ר‬
‫ד‬
‫פ* שיר‬
‫השירים‬
‫‪1‬‬
‫ירמוז ןריח שלמימין‬
‫עור‬
‫<י(‬
‫כריח לבנון בי הנה‬
‫כתבנו כפסוק הקולםבי אין הזווג י י ז ז ן‬
‫נטשק'טל אשר יהיו שדם בקומתם ואינו‬
‫רק כ‪£‬נת ו י ו ו ט כי זווג יז^ןהנטשה ביום‬
‫שטולין זו״ן במקום אוא 'י‬
‫השנת הוא‬
‫ומזיגוגיןשס ועליית זויןבמקל אליאי היא‬
‫כי הטצמלשלהס נשאיבמקימיוהכליישלהם‬
‫הםהטולייומלבישי״אלהטצמלאראי אשר גם‬
‫הכלים שלאוא״י טלו אל מהשלמעלימהס‬
‫וכלי ליא עולין ומלבשיס את עצמות אבא‬
‫וכלי הנזק' עילין ומלבשי! את טצמות‬
‫אימא ומזיווגין שם ואח״כ במנחת שבת‬
‫‪#‬ולת ז־א במקום ייקנא יאריך וכלי הנוק'‬
‫עיליןומלבש׳] את עצמות אנ*ן נמצא כ י‬
‫בזמן הזווג שלה עם ד א שהוא נילשבת אן‬
‫היאמלבשזאתעצמנת או״אי כמבואר כל‬
‫האמור בשי הבונות נלחשי השבת עש״ב •‬
‫וידוע כי אואייי נקרילננון‬
‫י‬
‫נבוא אל הנוגה בי אחר שבפסוק‬
‫מעמה‬
‫הקורס יבר החתן עם הכלה על‬
‫זנןן ה;ות הזו ו ג ביניהם ממש כי לכן א מ י‬
‫‪£‬ה וריח שמנין מכל בשמים שהוא משפיט‬
‫בה מהחסייס יאו״אי ושגס היא צריכה‬
‫קינ‬
‫להעלות מ") מהגמרות שקיבלה מאואייי •‬
‫ונם״ וה ספד נשבח זווג הנשיקין הנעשה‬
‫או כניהיאשר כצ ןה אינו רק כיום השכין‬
‫ולגן‬
‫נ י אז הוא הזמן היות מ ז ו ג ניניה©‬
‫בא הרמו כ• ס״ת ינ״ש וחל״כ תח'‪ #‬הוא‪-‬‬
‫שבת לרמוז בי כל האמור ה וא ב*וס השבי*‬
‫לכן‬
‫כ י אז הוא הןווג שלהם יוו״ן ממש ‪.‬‬
‫מסהר טתה בשבח אחר הנמצא כה אז‬
‫כיוס השבת והוא אומרו לה ור‪.‬י‪0‬שלמיתון‬
‫בריח לבנון כי אז באותו יוסריחשלמותיך‬
‫שהם הלבושים בחיי הבלים שלך הם מריחיי‬
‫כריח לבנון שהם אוא״י כי הרי הם׳ טולין‬
‫ומלבישים את טצמות של אוא״י ולכן הס‬
‫מריחים כמותם ונרמז זה גס כן בתיבין‬
‫שלמות״יך כי הנה שס ימ״ן וה״^מ׳ספ' תת*ו‬
‫כמספר תיבות כ״ליך בשב״ת ה׳יו טי ה •‬
‫וזהו וריח שלמזתיך כלומר וריח ב ל י י ן‬
‫בשב״תהי״ו כריח לבנון שהסאו״אי גם‬
‫נרמז באותיות שלמותי״ך כי יש כס אותיות‬
‫צ י ר ו ף תיבת < ס ואותיות צירוף תיבת‬
‫כלי״ם נשארו אותיות ש״תוטס ני כוללים‬
‫הס אותיות ש״בת לרמוז כי שלמות״יןהאמוי‬
‫ב א ן הס הכל״״ם שלה נ י ד ם ש״בת שהם‬
‫כרית לבנון שהם אוא״י <ג‪1‬ק אי ניחא‬
‫•‬
‫קמיה לקניית‬
‫•גןמ*יל ^ ת ז < ל ה נ ^ נ ^ ל מ ^ ן ח ת ט י‬
‫נ ו מ ג ‪ ,‬כ י מ י ק ג א ‪,‬קוי? ‪,‬ה‪/‬מג‬
‫ה *ה‬
‫היא ננזוי בתולה לבל ימשול‬
‫ז י נ מ ע י ן חתו ס‪.‬נאשר בחמותי' הס מ ר י ו ת‬
‫ב ב ^ ע ו ב ס ר ע ה כ ל י החיצון ^ ה המתלנש‬
‫כע<ל העשיה‪,‬כי לכןמוצילא שתהיה סתומה‬
‫‪ ,‬ונעולה‪ :‬כסוד כיגללה ואיש לא‪ ,‬ידעה כח״ש‬
‫בע״ח שימ״ןספ״יע״ש וה?ה קוים הזווג‬
‫ככל קכלה מאחור• ל״אבעלה כ״ג אותיות‬
‫אותיות‬
‫ןגישמומ‬
‫‪.‬ומנצפ׳ן‬
‫י‬
‫הביב‬
‫ביסולס ונעשו כה ציר אסידל ־' אחת והה‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬מד‪1‬תק<צםן ו!‪ 0‬קמ '] ןאח״ן ננסח!‬
‫‪,‬‬
‫ון;רה‪.‬וקיבלה ע״י הנה״י יאימא שנכנסו בת‬
‫לנמרה נ״ב אותילומנצס״ך אחרות ונרשמו‬
‫הכ״ב אותיות‪:‬כיסויה ונעשה בה ציד א״‬
‫ן ך ' אחת ומנצפיךהמ״ן נעתהנהחנרן ה ל‬
‫ילתות וגעשי ‪ '0‬שתועי• שהם ס ו י הכל•‬
‫המ<ןיל בתוכו את הולל ובתוך הכלי ה?ה‬
‫נתונים המ״ן שה״ס הה' אותיות מנצפ״ן‬
‫ואז בהיותה בסוי מי סתומה נקי גן נטול‬
‫ואח״כ ע ו י נעשה בהחותםמה״ג אהי״ה‬
‫דנה״•‬
‫יאימא קס״א‬
‫לא‬
‫קל־ג קנ״א החולין‬
‫חותם‬
‫ד שמן‬
‫משחת‬
‫חותם מ מ ס י ן נ ה ותועלת ‪/‬ה החותם הוא‬
‫לבל יתאחזו החיצונים ביסודה בגבורות‬
‫^אשי שס כמבואר כל זה בע״ח שי הירח סייג‬
‫עש כ ע ז י נקיים מ״ש בשי הבונות במנחת‬
‫שבת כי מי בהיותה שותלז״א נקרא אחותו‬
‫!כשמיזיווגת עמו נקרא אשתו בלט״שמשמט‬
‫כ י הנוקנא שלא בעת הזווג יהיינו קוים‬
‫הזווג יצדק בה כנוי אחותו וכמש״ל באורך‬
‫בפסוק מה יפו דוייך אחתי כלה ע״ש זבש‬
‫<ל ישב״י פי כראשית כמאמר האותילבאות‬
‫י ש כתב שהבעל עושה כלי לאשה ומכלה‬
‫נעשה כלי כסוי יסוד הנכנס ב ה ' צ ו י ת *•‬
‫ז ע י י א ע״כ הרי מבואר כישס כלה יצדק‬
‫גנוקיקודס הזוונ יהיינו בהיותה נ ס ו ד‬
‫כתולה שעדין לא נטשי; בה בלי ע״י כניסת‬
‫ובמילשא״ר פינחס גן‬
‫יייסוי ב ה •‬
‫נעוצאלו הבתולות גל נעול אלו הבעולות‬
‫ט כ הי• מצאנו רמז ביברי רז״ל כי ג ן‬
‫ן נעול מדבר על בחינת בתולה וגל נעול על‬
‫בחינת בעגלת •‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬י‬
‫נבוא לכונת הכתונ כי‬
‫מ ^ ר ז ה‬
‫החתןמשכחלבלתוהנאמל‬
‫ואומר לה ג ן נעול אחות• בלה כלומיכאשי‬
‫את נ סול אחתי שהוא ק ו ל הזמג‪.‬ואן יצדק‬
‫לך שם כלה לשעם כי ‪#‬ד*ן לא נכנס היסוי‬
‫•‬
‫נ ך לעשותן כלי אואת נ ס ו ל ג ן נעול‬
‫‪ ' 0‬סתומה בתולה ואיש לא ימלמהחצוני י‬
‫ו ל ו כ• אוגלח פתחה לבטלה והיא נאמנת‬
‫כברית אלוף נעוריה ולרמוז כי על נלןינת‬
‫•סול שלה מלבר לכן בא הרמז כי ס״ת לין‬
‫נע״ןל הוא ליל כ מ ס פ י יסור גס נטליל גיי‬
‫נ י ל ן שליס יס!י שלה הנקי ציון בנודע גם‬
‫גוד״כי ימלשל ה נ ו ק ' נ ק י נ א ר ו ל כ ן ג ן נ ע ו ל‬
‫ג״' עיר במספר הכ״אר ט״ה גם אם תמלא‬
‫תיבתנט״ול כזה נו״ן טי״ן וי״ג למ״י יעלה‬
‫כמספר שכ״ב לרמוז כי מקום זה הוא תל‪4‬ל‬
‫והנה שנינה‬
‫; ן פ י ב ת ה ‪ ; /‬י שהוא כיסוי‬
‫קרש‬
‫סויה בחיי הוות שאן הזכי נוהן נגוקןןגא‬
‫הטפה כלולהמהכינ אותיות ו כ כ ל ש נ ז ו מ י‬
‫ויצא דף ק נ ״ ו ל י ב נ ס ת מהו ישכב אלא‬
‫שכיבה נ כ ל אתר הקונא ינוקילגכי ל נ ו ר א‬
‫לאטלא בה ציויא יאתווןכלהוודא איהו‬
‫ישכב יש כ״ב ב ל ע״ש ובשפל המנוס י ״ י‬
‫לציצית ו כ ן יציק הימז בכאן לימון כ*‬
‫נעל׳ל שאיים הי סו י שלה נתקן ונעשה צלי‬
‫ט • הכ״ב אותיות הנלמזיס ל שכ״נ וכאילו‬
‫תאמי ש״ם כ״ג ״ ע ו י ו מ ן כ י יכלול ליחיל‬
‫נע״ולמלאכאמוי‬
‫הס נגיישכ״בכמסהי‬
‫גס אס תמלא‪ :‬לין נט׳יול כזה גימ״ל נו״ן‬
‫נלין עי״ן ו״״ו למיל המילוי ל נ ל י ע ל ה נ ד ״ כ‬
‫ו ע ס ב ' בוללים יעלה לבי תיבות יעלה של״י‬
‫לינלוז כי גן נעול האמור ה״ס יס!ל למק‬
‫מ ק י א שי"• נ מ ל ט • ונא הרמ ז על‬
‫נכון שיין לעינינו כ י מ ה שנקיא גן נעול‬
‫הוא מכח הצירים והדלתות אשי נעשו בה‬
‫נגח* ‪ '0‬סתומה כמש״ל וזה עצמו הוא‬
‫הםעם שצקרא היסוישלה שס שליי ונמ״ש‬
‫שס בשי הירח וז״ל בקיצור אמנם מ ן הב״כ‬
‫אותיות נטש״ ס הילתית שברחמה נ י הילת‬
‫כי ה '‬
‫י ובי ו ו י י ן נ ז ה ך‬
‫צורתה‬
‫היא ב א מ צ ע ומחנית הכי י ווי״ן ואמצס‬
‫הילתוחשברחמה ה״סזאת הילת שביארנו‬
‫ו ה י שבין ב' ה! ו •"ן ליס צ י י הילת שכל‬
‫הילת סובבת עליו כי אין קיום לאותם הב״‬
‫וזי״ןאלא באותה ה<' שהוא ה צ י י שעליו‬
‫סובבים ב׳ הוו׳ ין וצי״י הנא נגי' שי שהוא‬
‫ג״ קי ין שיש באות ש' כי ברחמה נישמו כל‬
‫הגי קוין שהס חג״תווהנמשן אליה מאמת‬
‫העליונים שהס חלית צ ו י ת ש שחוקקין בה‬
‫נחותמן שהוא צורת ש״ ככל גז׳יס והיה שיי‬
‫בצריך א״ת בצריך אלא בצירך בי היסוד‬
‫נקיא שליי שהוא ש י״י ונטשה על יד•‬
‫הצירים שבו ועל שמס נקרא שד"• כי הצי״ר‬
‫גי' שי ישל״יול״י הוא אותיר י״ל פ״י כי מן‬
‫מילים העליונים שהם חג״ת מהם נעשה‬
‫זז‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫שם‬
‫ד ני׳‬
‫שיר‬
‫שם שי״י שהוא ש י״ל כויעש״כ • הרי כ י‬
‫סיבת וטעם שנקרא ג ן נעול נ י מ ז כמספר‬
‫<ןילוי גן נעול שהוא שליי לרמוז כי מצח‬
‫הצירים והילתות אשי נעשו כה מ ן היי^ס‬
‫העליוניסנקרא גן נעול ו לפעם זה עצמו‬
‫נקי שיי ולימוז >ני י צ ר זה לא נעשה‬
‫מטצמותה בי אס מהארות הנמשכות בתוכה‬
‫ל כ ן נ ל מ ז צ נ ח י י ה מ ל ו י ל ר מ ו ל כ י מ נ ח מה‬
‫שנתמלאה היא מנחי' האלות העליונים‬
‫הרמוזות בש״רי נעשית היא גן נעול ונחור‬
‫לענין כי החתן מספר בשבחה כי היא ג ן‬
‫נטול ואין לזליס אתה ואי תימא כי זה‬
‫השבח לה נאה בהיותה כס! ל בתולה אבל‬
‫א ח י הזזוג שהיא בסגל נעולה ופתחה‬
‫פתוח חיישינן ח״נ שמא יהיה אחיזה אל החיי‬
‫כגבולות ל״מן אשל שם • לזה א מ י ג ל‬
‫נטולמטיןחתים כלומל כי אפילו כאשי‬
‫אתהבסול בעולה גל נעול שאותו הנעול‬
‫‪ £‬ל ס היסוד שלךשהיה נעול נתגל' ונפתה‬
‫ע ל י ז מעין חהוס מעיין שליס המ״ן העולין‬
‫כמו המעין כמ״ש בשעד הגלגולים הקימה‬
‫כ״ה ו ה ״ ס ה ל גבולות במש״ל אין בהם‬
‫אחיזה אל החיצונים כי הוא חתוס על י י י‬
‫חותס של אימא סוד הגישמותאהיה מלאי״ם‬
‫הטוליןחתו״ם אותיות ח״וחס ואימא היא‬
‫דוחה את החיצונים כ נ ו י ט ז ע ל כן אין שען‬
‫ו א י ן פגע ל ע ו ה ז ל ה ק ל ב יומת ובל ימשול‬
‫ן ל במעין חת״ום כי&ם הןא ח‪"1‬מת זתחג״ם‬
‫ואט״פ שהלב ן״להה שם פי' מ ע י ן חתום‬
‫ע ל זמן היותה נ נ מ ' } ‪ £‬׳ סתומה למשמע‬
‫כ י גן נעול וגל נעול הכל הוא בבחינת!מן‬
‫אחל ולפי דרכנו אינו כן ע ל ז ע׳ ^פנייס‬
‫לתולה ומה גס בי כהל ימזגו סילש׳ רלל‬
‫כ י ג ן נעול מ י נ י על הבתולות וגל נעול‬
‫השירים‬
‫בתולה‬
‫יכלאאסתיסכיהס״ישהיאצסוי‬
‫ואסמים כיסויה הה״ג ימנצפ״ך שה״ס המ״ן‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫י‬
‫מ י נ י על הבעולות‬
‫י‬
‫ישי סמך לרבלנו טמ״ש כזוהי פי‬
‫וטול‬
‫בלאשית ל״ב טייב כתיב גן נ ע ו ל‬
‫אחותי כלת גל נעול מ ע י ] חתום ג ן נעול‬
‫קבו‬
‫לכלא אתכליל כיה •פי'שנכלל ונרשיכיסמה‬
‫הארת הכ״ג אותיות • גל נעול לההוא‬
‫נהר נגיל ונפיק ועייל כיה ‪ .‬פי' כשהיא‬
‫כסוי כעולה שנכח•' הזווג ההוא נהר שה״מ‬
‫היסוי י ר א עייל כיה כיסויה שהוא נעול‬
‫ו מ ו פ י ע כה <‪1‬יפת המסיים שממשיך מן‬
‫היטת •וכליל ולא אפיק כוי קאי לגן נעול‬
‫כמג תנא והדר מפרש כלומר כי כתחילה‬
‫היא כסוי גן נעול וכליל ולא אפיק כו״טי‬
‫לא תא סעיא לןרוס סוד ה ח סלי ם על • י י‬
‫היסוד כסוד גן נעול כילות צפו! סול ^‬
‫הגטחתמקלשי מייא יספלא ל ל ח ם סוי‬
‫החסדים אקיש תקפיה כוי‬
‫י‬
‫האמול אפשל שזו תהיה כונת‬
‫הזו הל שמות ל״ג ע״א גן נעול‬
‫)?\?‪£‬י‬
‫לא כנסת ישלאל שהיא ג ן ) ע ו ל ל ו ך י א ל ע ז י‬
‫מה הגן הזה צייד לשמגר לעדוי ולהשקות‬
‫ולזנןור כך כנסת ישראל צריבי לעדור ולשמו'‬
‫ולהשקות כ! בי רנה אמרנו כי‪ .‬נקרא ג ן‬
‫נעול כאשר היאבסול ‪ 0‬ס ת ו מ ה כ י נ ע ש ה‬
‫הכ״כ אותיות‬
‫כלי היסוי שלה ע״י ליס‬
‫והמנצפ״ך הם המ*ן ואז נעשה ג״כ החומס‬
‫מהל שמות אה״״ה למלבושי נה"• לאימא‬
‫אכד זה הוא ננח׳י המלכות שגה •ו*ש י א‬
‫‪,‬‬
‫כ" שהיא גן נעול והג‪1‬עם לא״ר אלטזר מה‬
‫הנן הזה כ ו י כ ך ל י י ש ה י א הנוקגא צריבה‬
‫לעלול ה״ס עשית כלי היסוי שלה ע״י הג״ס‬
‫ל ב אותיות שהוא בסול חפירה בסו* ב א ר‬
‫‪9‬‬
‫חפרוה שלים כנוי שם ל י י ליס החלתם‬
‫שהוא גכ בבחייהמלכות של* אשר הוא עשוי‬
‫לשמירה כי עיי זר• נעשה חותם כתוך חותם‬
‫ג‬
‫ש מ‬
‫א כ נחי' היסוד שנה ואי כ נ ח י ה מ ל כ ו ד ת‬
‫‪,‬‬
‫ולהשקות ה״ס הה״ג מלצפ״ך שהם מ ן נסול‬
‫גמלות גשמים כי נ מ ו שמי הגשמים על ?לי‬
‫י&קאתס מגלילי) את האילן כ ך ג מ ח ת‬
‫א‬
‫־ י י י־‬
‫י‬
‫‪4‬‬
‫ושמים‬
‫שמן‬
‫משחת‬
‫‪ 0 * ) * 1‬אלו ג * מגיילין את מ ו ק ב א ב נ ו י ע‬
‫צ• צל ז&מלין ה מ ק נ א היא ע״י ה!גבזיות‬
‫ויאגדלהה היא בחינת ה‪£:‬קאת‪ 0‬ולטעם נ ח‬
‫‪6‬לו נקי ב*י גן נעול ושעם שהזכיר להשקג׳‬
‫שליצן *סיני* כה הגבזרויראחר לשמור ב•‬
‫‪$‬צאח*י‪$‬קויס לשמור הו״לל‪ .‬להשקות ב• הי•‬
‫* א * • פיתמ כת יןכ״פ הכ״כ אזתיו' לעקות‬
‫*לי ״?״סוי שכה אשר זהז לעיור כמש״ל‬
‫צ!‪11‬נו נ י ‪ ,‬הה״ג מנצס״ן דמיין אשר זהו להשקוי‬
‫ואח״צ צנ^שה החותם אשר זהו לשמור הטעס‬
‫‪19‬א כ י א ל ו ה נ נ ו ר ן י ו אשר כיסור שכה ה ס‬
‫גללז‪ 6‬הננורניו ואח״כ בללו ת צלליתנכנש‬
‫צמלמישבה ג״כ כצויע ועל כן כתתלהאמר‬
‫ל ע י ו י ולשמור שהוא עשיית היזותמויבכוו׳'‬
‫היסוי ובצח*' המי שכה זאח״ב אאר לכשקי'‬
‫כלילכלול גס כללות מ כ ו ר ו ת שנמלנותה‬
‫‪, ,‬‬
‫והנה‬
‫י״ת ג״ן נ״עול א״חתי לילה‬
‫הוא גי' עיר אפשר ירמיז ס י י‬
‫ממי האמור כזוהר פ' פנח&רצ״ו ע״כ‬
‫וז״ל צמח ר״ש ואמר שמע ישראל ה׳ אלהינו‬
‫* ' א ח י ע ׳ י ב ר ב א ייאון>הכיוסימנא יא‬
‫ע״י היימ יכחי' ע י הי כ בם אשתאיו אתוי‪1‬‬
‫‪6‬״מ כל פתוחה מ״ט לא שתימא כגין למי‬
‫׳קיוימאמלכיעילא• מיפתזח' מלימתאה אתיו ן‬
‫יאחינץ אשתארו א״ח כ נ ו י א ל ה י ם הסתר‬
‫יני ע״כ זה^וננהו עמ״ש בתיקוני! זיין ע״כ‬
‫י ו מ ה הצעדה באה איל המלך נערה ולאי‬
‫נ א ה ^צ ה&לך יאישלא •ייעל אלא כעלה‬
‫ו כ מ ה י י נ ע י ב היא באת נ ע י ל ב ת ו ל ה ויאי‬
‫הב• צאי ב נ ק ר היא שכה נערה נתוצה זבה‬
‫ע י ב ובקר פעמים קייין לישראל בעלה‬
‫ו ס ה י י ן עלה ללא חליפת ליה היא וכנתא‬
‫נ א ח י ש ובליל ישראל אמייןככל יומא שמע‬
‫ישראל ה" אלהיצז ה**נ‪1‬י שמ״ע אח״^&״ם‬
‫א״ח עיייאיח נשיר לה ב‪4‬יז לאח לצרה‬
‫ולפי ־וה מ״ש מ ו י ה ל ל‬
‫יולי בויי^ג ״‬
‫*״גו ימו* עי ר\ נ כ ה יעי' נכס ע‪<7‬כם‬
‫קרש‬
‫ו מ ק • ו‪1‬פי לרבנו ה מ נ ה ב י פ י ן ו ק ה ק ן י ס‬
‫צפת תטפנה שפתותיך היא כסיל ןווג י‪??.‬׳‬
‫כמש״צ הקילס אל זווג התחתי] יינןןד אשר‬
‫סויו בפסוק ז ה המי^י כסוליסיל הצזקבא‬
‫כמ״ש ימלבא ט ע ם בתולה טעיק ועל‪.‬זה‬
‫אימי ג״ן נ״עיל א״חתי ביילה י״ת גגי' ע״ל‬
‫וס״ת ג•־ צ״ה <ע"ה גי' צייו כמספר א״ל‬
‫איצ׳יי אשר בעשיה כ מ ד ע כי עיקר ע ‪ 0‬ס‬
‫להיותה נ סו י גתו ל ה יזו א על יריית כלי‬
‫החיצון שלה בעשיה כמ״ש בע״ח שי מיין סו ף‬
‫ס ״ י כ י ש ס ת ו ק ף ורמי החיצונים ואם ק‬
‫עיקר הטיות הוא על ׳רילתה שם ח הו רמז‬
‫הס"ת<י כןהעשיר‪ .‬היא סו}> היי העולמות‬
‫ובזה ציקו ייז״ל שירשו נ ס ס י ק זה עצין‬
‫עיות אמר הקנייה שמי מעיי עלי^ס שלא‬
‫נטמאו במצרים וןה נוינ טעם לנןה שקראה‬
‫עתה אחתי לרמו; אל האחיה של אחדיזחי‬
‫האמור בשמ״ע אח״ר‬
‫‪,‬‬
‫להואיל‬
‫אתא ליין האי מאמר רז״ל‬
‫נימא ביה מלתא כ י י ך‬
‫אפשר ה י ס נ בעיני הי וז*ל כיל<{גנ‪ 1‬ל״א גן‬
‫נעול וגל נעול שתי כיאות ובן הוא אימר‬
‫ששם עלו שננ‪1‬י‪ 0‬שכס׳ יה אמר הקב״ה שתי‬
‫מעילעצי^ס שלא נטמאו כמצרים בזנות כיי‬
‫והנה כזוהר ויחי ימ״נ ע״אאמרו י״א ב^ית‬
‫ירושלים אלין תריסר שכס׳ןכו' ואלין אקיין‬
‫כנות׳רושלס ‪.‬בגין לקיימא ע ל ״ ה ו ו א י נ י ן‬
‫סהיינןהמתא למלכא על כנסת ישו^י‪.‬ה"ל‬
‫שבטי יה ע מ ת לישראל להודות לשם < ‪ 9‬״ כ‬
‫הרי מפגיש כי השבסיגז הם מעילים על כ״י־‬
‫והוא על ירך עלית ישראל האמיר כלשון‬
‫'התיק‪$‬כ*ן הנ״ל וזהי שגט׳ •ה שהס השבטים‬
‫נותנים עלות לישראל שהוא ז״א ו הוא המלכא‬
‫שאסרו מוהר־ להזיות לשם הי‪.‬שת״מיממ?*‬
‫הנקי שם ה'‪.‬כנו דע כי בינן&הי‪-‬א עימילת‬
‫עליהם תמיי כעל מקום שהיא נעילנןות‬
‫התתתוגיס נצא ;‪/‬ה יוס ממון • י ה י ה •‬
‫י‬
‫מעד•‬
‫ד פ<׳‬
‫שיר‬
‫אמנם לכאויה נראה‬
‫מעיים טליה •‬
‫כ• ה *והי טס מ׳ יז״ל הס חלוקים שלפי‬
‫לברי הזוהר• נראם גונת הכתוב שהשבפים‬
‫הס מג‪4‬ייס עליה הנקי שס ולפי ירשת רן״ל‬
‫כיאה כי בונת הכתוב היא שהשכינה מעייה‬
‫עליהם וכליש שמי מעיי עליהם אמנם אלו‬
‫‪1‬אלו י נ ר י אלהים חיים עולות כקנה אחי‬
‫כי העיקר כיכרי הזוהר כי הס המעיים‬
‫והעכין כי הנה בתחלה אמרו‬
‫עליה •‬
‫גן נעול וגל נעול ב' כיאות רומז למיס‬
‫בזוהר חקת ק״פט״ב וז״ל אשר לא ע״ע‬
‫על היינו דכתיב בתולת ישראל בתולה ואיש‬
‫לא ייעה ט״כ ״ כי טל האמור בפסוק‬
‫הכונה על הקלי' וייעת מ״ש חייל ט ! בתולת‬
‫ואיש לא ״יטה וכן ירשו במירש חזית על‬
‫גן נעול וגל נעול ע״ש • וכבר כתבנו‬
‫בלמעלה כי י״תג״ן‪ -‬נ״עול אס״תי כל״הגי'‬
‫ע ל וא״ת טיות נאמנה אל האחת כי‬
‫י נחזזמ״המטיי עלייאשר ע״כ לא נרמז בפי‬
‫י ק ל ע א ע‪1‬י באחת אבל באחרת מאן מ ע י י‬
‫עז״א וכליא ששם עלוישבנ‪1‬יס שבעי יה בלוי‬
‫כ ׳ גס הס מעיייס עיות לישראל והנה‬
‫כיון ש;ס מעירים י־*)א מ*כרח שהם צייקיי‬
‫גמוריס עהויים שא״לכ הרי מפנה ערוכה‬
‫שנינו נמסכת בכורות החשויעל היברלא‬
‫• ז״ש אמר הקב״ה‬
‫דנו ילא מעייו‬
‫שהוא )יא שמי שהיא השכינה הנל שמו כנולי‬
‫מעיי עליהס שלא ננ!מאו במצרים בזנות‬
‫כי י ע ח ת שהסמעייים על שמי זה מעיר‬
‫עליהם‪.‬שלא ננומאו בזנות נהי יכפר בעיי‬
‫אס שגיתי‬
‫א ו יאמר גן נעול אתתי בלה‬
‫)ב(‬
‫נתקיים מ״ש בע״חש' לין‬
‫ליי שפל זווג וזווג שיש בין באימא ‪.‬בי(‬
‫כנוקבא יז״א צרין תחלה לזווגם זווג אי‬
‫לעשנה בה בחי* כלי ואלינ זווג ב׳ כ י י‬
‫להתעבר נ להוליד ממש בחיי הנשמות וזה‬
‫הכלי ליס הווחא ושבין כה נעלה נניאה‬
‫י‬
‫א‬
‫השירים‬
‫קנה‬
‫ראשונה לעשות אותה כלי וביי‬
‫כתב שם נפי*; וסייח כי זה החחא‬
‫עור‬
‫סורו הואשם לין יהה״ין וטלייו‬
‫עולין הלין כי המ״ן הם הנכויות החישות‬
‫אשי נאות ככל פעם והרוחא הוא הגנורות‬
‫הראשונות ועל ירם שלים הרוחא עולין‬
‫כסיל לין ה ל גבורות החרשות ונלתו אינם‬
‫יכולות לעלות וכוי עש״כ‬
‫זההרוחא ישביק נה בעלהגק•‬
‫ומה‬
‫ג״ן ל י שם לין ע* ה כמ״ש‬
‫מוהי״חו זל״הה ומצאת כי תלרשנו לקמן‬
‫‪ .‬כפסוק עויי צפון‪.‬עגי נקיי' כי גלי הים נקי‬
‫הגנורות אשר ‪.‬בלללננת מצי שם לין שנה‬
‫כמ״ש נסי מ״ן •י ו נ כ י צויע כי כל הגנורית‬
‫אשר במלכות ני! בחינת החרשות נ ץ הישנות‬
‫סוים לין אמנם יותר יציק לקחתם גלים‬
‫בכיוון אל החישו'כ! המה עולות כסוי מיין‬
‫כמו הגלים העגלות^אחת לקראת חברתה‬
‫והנה כל ב ח י ^ י ן ליסבחינת עליית מ״ן‬
‫כמו המעינזת הנובעות מלמעה מהתהום‬
‫למעלה כמ״ש ב ל הגלגולים • וכל בחינת‬
‫הגבורות האלו הס שמורות מן החיבונייע״י‬
‫החותם של אימא כמש״ל • מעתה נבוא‬
‫לכונת הכתוב שהחתן הוא האומר לכלתו‬
‫גן נעול אחת״ כלה כלומר כאשר אתה בנח״'‬
‫אחתי כלה אשר זה מ ו י שעדין לא היה בחי'‬
‫זווג ואפילו הראשון כי לכןמןיכלהאשישס‬
‫זה מורת שעדין לא נכנס היסוי סוי <י‬
‫ןעיראכך לעשות אימן‪ .‬כלי אניעושזאוחך‬
‫כסוי גן נעול כ• אנינותןלך הג״ן שלים‬
‫הרוחאאשיסויו הואשם לין ומלה ג•• לין‬
‫בנעו״ל שהוא גי צי״ון של׳ס הישגי שלך‬
‫לעשות אותן כלי ואן אתה נק גן נעגל ולכן‬
‫שם ימ״ז והיין מספר כי ג״ן נע״נל עס הל‬
‫אותיות גי' רליו כמספר ייח״א לרמוז כי‬
‫נהנתן בה היוח״א נקי ג״ן נע״ול ולנן גס‬
‫י״מג״ןנ״עול הוא ג״ן לרמזז כ• נהנתן ב ן‬
‫הרוחא שנק גן הימין ני״ת ג"! נ״עול נ ק י *‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫*‪1‬‬
‫משחת‬
‫ו‬
‫* ן צעו‪ $‬ו א* צ&שי כ נ י צי*>ן ‪3‬ן* ‪3‬מ*זא *‪•"4‬‬
‫*ה משם והלאה בזווג הנ' אתה לכחי כ‪5‬‬
‫**מל‪ ,‬מעין כי גל סיי״ס הגבורות גלי הים‬
‫אשי בנעיל שליס היסוי שלך הם נעשו‪£‬‬
‫כסגי מעין נובע מלזתא לעילא נאור עליית‬
‫לין מתתאלע*לא כץקזים ה*ותנךהחאא‬
‫לא קיי־ן יכולת להעלות ל י ן * אמנם כת*ן‬
‫שאזטכסוי גן כעול שה״ס הדו?^ ‪1‬בנ‪1‬ו‪1‬‬
‫מבתיייז^ג היאשיןאןעל ייו אתה מעלה‬
‫א ז הגל־ שהם הלנויות אשי בנעול ‪£‬ה"ס‬
‫יגיםול שלך כסוי מיין כמו המעין הנונמ‬
‫מ!תא לעיל*! ולכן נא הימז כי י״ת ליל‬
‫לעול אייעין הם אותיוי‪ 1‬מג״ן לימח כי‬
‫מ ל שהם‬
‫מכחג״ןשליס היוי‪(1‬נעשה‬
‫ד גניי ו ת מעי]צונע מתתא ואל יינללבכן‬
‫מפחי החיצונים שמא ח״ו יתאחזדכגנזיות‬
‫**אלו שהריהיסיישלך הוא חת*ום ע ל י י י‬
‫וזות״ם אימא והיא יגחה אי‪ 1‬החיצונים משם‬
‫ואל ימשול ז י נקיית‬
‫‪,‬‬
‫ס ‪ £‬י ליצרינו ממ׳ ש בזוהר זיח*‬
‫)*ש‬
‫רליט ע״ב תו נת צלים כיכתיל‬
‫גל לעיל וכ[! אמון גלים וממעין כלהו נפקן‬
‫מעלמא יאתי וכנסת ישראל איהי בת גליא‬
‫ותכונה כי גליס הס הגנוחין‬
‫ע״כ •‬
‫כמש״ל ולבן קרא אותם ממעין כי הם‬
‫צובעותמלמשהלמעלה נ ס ו י נ ל ן ו נ ו י ע כ י‬
‫הגמרות שרשם הם מן הבינה הנקי עלמא‬
‫דאתי ומשם ?משבות • ויייק תינת כלתו‬
‫לימוז על בל בחי״ הגבאות בין כחייהישנות‬
‫נ י ן בחינת החי‪:‬ות כי כלם נמשכוימן הבינה‬
‫^נקרא עלמא יאתי אל המלכות הנק׳ כנסת‬
‫ישראל ושלכן כנסת ישראל שהיא המלכות‬
‫גי\ נ ת גלים כלומר כת^יאהמלכלתאשר‬
‫בת<כה\הס מתקנמתיחי כל הגלים שהם‬
‫הגמרות ולכן נקי גל נעול כי הגל שהם‬
‫הגמרות יחי אספובבחי הנעול שלה שהוא‬
‫ס ו י יייסוי שלה ונעשות שם מעין נזבצ‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫מרש‬
‫נאי לדסח״פ מיי עלייתי א״ן‬
‫<‬
‫א)‪£‬נ‪0‬‬
‫ג ו ו נ י נחיס׳יג ע*‪ 6‬אמיו‬
‫נת גל*סכיכתינ גלנעול‬
‫גלים א^וןצהורין כוי זכוצתם לשיש גלים‬
‫על בחיי הל>סיי‪ 6‬כג ודע כי נ הו י י ן נקיא*!‬
‫החסייס כסו?‪ -‬ת״פ אוי י״ום־‪1‬א‪£‬ון וכצלש״ל‬
‫ע״פסלחיך פ י י ס נ‪"1£‬הוא"כ יהיה שיעוד‬
‫הכתוכ כך כי החתן אומי אל הכלה בתחלת‬
‫בהיותך כנח• אחת• כלה א<י עושה אותך‬
‫נן*ע‪1‬ל שה״ס היוחא ישביק בגווה נזויג‬
‫ראשון לעשות אותה כלי ו ע זהמשם ואילך‬
‫בזווג ני א ד נותן לך כחיי החסלים נס<י‬
‫‪0‬פה זיעית לעינוי ולהזליה כי כ נ י •ש ל ן‬
‫כלי בית קמל העפה וז״ש גל נעול מעי[‬
‫כיגל שה״ס החסייס אני נותנםלן ננעול‬
‫‪,‬‬
‫״י‬
‫שה״&היסוי שלן נוהו ע״ימעיןשלים המין‬
‫שהם הגמרות שהם נונעות כמעין נ ו נ ע‬
‫כ• ע״י עליית ימיין שים הימיות ה״ס‬
‫*יריית המ״י שליס החאיים כנו־יע מכ״מ‬
‫אשי כל זה כיןעליית הלין כין צתינתנן‬
‫החסיים הכל תלוי כמת שלתחלר^אניעזשה‬
‫אותך גן נעול כמש׳״ל וכל זה הוא חתזיכסוי‬
‫החותם כמ^״ל‬
‫אמיונןנעולאחתיכלה‬
‫וביללןוט‬
‫זה התויה שנעולה ע ל‬
‫יי‬
‫שנא משה ופתחה תורת חכם מקוי ח*י‪0‬‬
‫ע כ י כי לכאויה א״ל ימה הלשון אומרת‬
‫שנעולה ע י שנאי משה ופתחה ימשמע פ•‬
‫התויה כ נ י ניתנה לנו מקוד' ‪£‬א שנעולה‬
‫כלומר שלא היינו •ו יעים פירושה ע ל שנא‬
‫משה ופתחה להיינו שפירש אותה לנו והלא‬
‫עיקר נתינת התורה לא היה כי אס ע**‬
‫מיע״ה אלא כונתם נ ל י ן נסתר יימח‬
‫למש״ל נבחי' היוחא יסנ^ק בגווה כזוונ‬
‫האי ונקדים עזי כי זה החחא דיהינז״א‬
‫בנוקבא שורש? היא מיסוי אנא‬
‫״‬
‫כ‬
‫חסרים‬
‫ד פי•‬
‫•השר*‬
‫עייר‬
‫^יי״ם ניס^ יאימא ‪5‬שזל יוחא יסב>?ן‬
‫קבו‪.‬‬
‫כיסויו ופתחה כע?ה אותה כ ל י ‪ .‬ג‬
‫ונכר כתבנו לעיל כי כל עליית צו׳^למק‬
‫הוא ע״י זה הכלי סוד הרוחא ושורשו מיםור‬
‫אבא הנקרא תורה ווהו חוית חכם מקור‬
‫חייס כלומד נ י ע״י תורת חכם שהם קוי‬
‫יתוו אבא הנקרא תורה וחכמה מקו' ‪,‬חיים‬
‫בלומי נעשית הנוקנא מקור מ ב ע מלמטה‬
‫למעלה שוי עליית הלין מתתא ל ע י ל א י ״‬
‫הרוחיבאר מים חים אשר שורשו מתוייחבמ‬
‫‪£••91‬‬
‫ימול אבא חכמה לאבלות‬
‫תיבת חיים כי ירמוז לליש הרב וללהה‬
‫בלימ בי זההיוחא ה״מ נפש הנוק׳ וחץת‬
‫בלה נמצא כי ע״י הורת חכם נמשכי אליה‬
‫חיים וגם נעשית מקור נובע ודוק אי ניחל!‬
‫קמיציקליה״‬
‫‪3‬נמה זא^צ אל‪ 1‬ה ל ‪1‬זסליס עם ה ל‬
‫נכויות סביחוי דאימא נעשים נחיכת יעת‬
‫יו״אומשם נמשך ליסור יז״אויהיב המחא‬
‫בנוקגא וזאת ההקימה תמצאנה בארוכה‬
‫נ‪ '3‬מעין גנים ב" ה נמלא בי שורש‬
‫‪\8$‬‬
‫היוחא הוא מיסוי אבא היעשה לעתי‪/‬״א‬
‫והנה נויע כי משה סויז הוא ישוי לאבא‬
‫שביעת יזי״א גם תורה מ \ היסוד יאנא‬
‫גס הנוק' גק' תורה צסוי תורה שנע״פז״ש‬
‫ג^ נטול זה התורה שה ס הנוקבא חייה‬
‫שבליפ שנעולה כי קולסליהיכ בההרוח'‬
‫^זהג הראשון לעשול כלי היא נטגלכ בסוד‬
‫בתולה עד שבא משה שליש הדעת לז״א‬
‫הנעשהמיסול אנא שמשם נמשךהיוחא‬
‫‪1‬‬
‫ח‬
‫י‬
‫קיחיך פךךם רמ‪1‬ניס‪<:‬ס פרי מנדים בפחם עם־־ נרדים * *****‬
‫נויעבילןוים הזוווג יזו״ןלא‬
‫הנח‬
‫יש בטל י ק עפרא לגבורות‬
‫^ ע ״ י ש‪:‬׳'א מעלה לין נעשה הזיווג־ ומקבלת‬
‫גס את העפיא להסלים בבחיי מ*ל אשר‬
‫ז״ס זווג העליון לחני חסדי‪ ,‬הזכר טס‬
‫הגבורות שנמק'ונמצאים אז כמק'מיין‬
‫* ; ותנהיימונ׳ נקרי‬
‫טטרין יחו״ג‬
‫ה ל עערין יחוייג כמ״שיבלל׳ן ו ב ל ליי‬
‫ו הזנה י ליל נמל רש‬
‫כבמי שיר השירים‬
‫‪£‬מיוש‪1‬אין פ י י ס ממנים שלוחין‪ .‬ט‪#‬יי‬
‫•‬
‫לקנייה לעשותך פ י י ס רמוניס לעליל‬
‫ואי* ה זה הבאר • וכתכ שם מהר״ש‬
‫יפה זל*הה יליפ ליי שלחו י ך עתיד ל‬
‫לעשותך פייס דמונים ומהרש לשלוח ך‬
‫היינו הבאי לשלוחין שם למים על לרך‬
‫ולפי דרכנו‬
‫•‬
‫ושולח מיס בוי ע״ש‬
‫יפורש בסתר המדרגה כי ניולע כי באי‬
‫ה״ס יסול מ ו ל אשי קןונו הלין ושולח‬
‫וכבר‬
‫מים ה • טליייז הלין של הצאי‬
‫כתבנו כ׳ טיייזההיאיינ&בליגס איוהחסלי‬
‫‪,‬‬
‫‪1,‬‬
‫‪,‬‬
‫ו‪/‬קן־ אמי מ ז נ ק החת] הקלוש )^תנ מאחי‬
‫אשי בפסוק הקודם גן נעול ההוא אמי‬
‫ייי‬
‫שהוא העושה אותה כלי ‪ .‬ע ל‬
‫היוחא לשביק בגווה בזהג הראשון וש&שע‬
‫והלאה היא יכולה להפלות מ״ן־ביילקבצ‬
‫אזמר לה עתה שלידך‬
‫טיפת החסייס‬
‫פ י י ס ימוכיס בלומר ליי שלוםיך גזהילו‬
‫עליית ליןמתכאי שלך שאתה שולח על‬
‫ימנעשית פריסרמונים שלים ב' טטרין‬
‫יחו״ג בי מה שטי עתה לא היה רק עטר*‬
‫אימטחיקולס הזזוג עתה ליי שאתה מעלה‬
‫לין טתילאני לעשותך פ ר י ו ז ירמוני©‬
‫להשפיכך ג‪ 0‬עטיייחסיי״בסזי לייונעס״'‬
‫פריס הכולל ל רמונים ל עסיי]יחו"כ‬
‫וייוע פי פריס נקרא הנוקמ* מצד‬
‫הל׳כ שסולם ה אותיות צלצצליך העולות‬
‫כגי׳^ליר' הרומזות בליר יפריס כליש בש״‬
‫מחייל תגי^הכמאמרל נכנסו לפריס •‬
‫•‬
‫ועתה ע״י הססייס נעשיתי רימונים‪.‬‬
‫שלזה ירמוז' מ״ש בזוהד‬
‫לאפשר‬
‫לנח לסיג ע״אפמחרב•‬
‫•וסי‬
‫‪,‬‬
‫ג‬
‫ד‬
‫שמן‬
‫נ שחת‬
‫יו*• ואמי צהלי קולך כת גלים מ ‪ ,‬האי‬
‫![יאעצ כנס ז ישיאל אתמי צהלי קולך‬
‫גי|־ גלים ציתיה לאביהם אבינו הכי‬
‫אוקמוהכת גלים כיכתיב גל נעיל גלים‬
‫איכון נהוייןדמתבנשיואזלי ועאלין לגמה‬
‫ומליץ לה פלכתיב שלחיך פייס ימונים‬
‫והפונה כי כתחלה אמר כי‬
‫•־**<־• ״‬
‫ג״ישהיא הנוקינקיכת כי היא ברתיתשל‬
‫א‪£‬יהס אבינו בסול כת היתה לאנרה' ובכל‬
‫שמי* סוי הנוקישסויה שם ביין גימשר״יבבל‬
‫ועול אמי כי זאת הבת נק גלים כלכתיב‬
‫*‪ 5‬נעול ואחי כך סייש ה ע נ י ן כ י ט ע ס‬
‫קייאתה כת אברהם *‪4‬לים הכל ל^י אחל‬
‫החסיים שויש אביהם בעל‬
‫גי גלים‬
‫גחסי וז״ש איכון נהוייןכ• הסןיים גק‬
‫!!ויכסוי הפי אור ליוה ראשון ימעשה‬
‫ניאשית למזבנשים בחסי הראשון‪:‬שורש‬
‫אברהם יומא יאזיל עם כלהו ואזלי כל הה׳‬
‫ק‪4‬מת עי שבא כללותם אל ה״סוי ועל ייו‬
‫קאלין בגווה בנוקיומליין לה שעי עתה‬
‫לא היה כה רק הליגועתה נתמלאה גם‬
‫ע״יקחסיים ביכתיבשלחיך פ י י ס דמונים‬
‫גי על ייי שלחיךשליס עליית לין נעשית‬
‫גייס דמונים שהיא כונסת בתובהגם את‬
‫העטדא דחסייס ועל בן נקיא כת גליס‬
‫*לומד כת החס ד ם סליס אביהם כי הוא‬
‫המתקן אותת נמבסם גבויותיה בסוד‬
‫!הזכןבחסי כ ס א ע ו י אפשילפישכי כל‬
‫האמודיהיה בונת ל ש ביתיה יאביהס‬
‫ושאי הלשון שאמי ב ז גליס כוי הוא כמו‬
‫דכי אחר ב• לפי ליש ברתיה יאביהס היא‬
‫הכונת* בת אביהם שהם סוי החסיים‬
‫המזככים אות ז ומבסלנים גבורותית ולפי‬
‫מיבר האחר הכונה היא כי הנוקבא נקרא‬
‫כת גלים כלומר בת שהיא הנוקבא אשר‬
‫גתוכה נכנסים הגלים שהם סוי החסדים‬
‫פרי מגייס הכונה כי‬
‫^‪0‬‬
‫א י‬‫נויע כי עליית לין מ ו ק‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫היא ע״י נשמות הצייקיס‬
‫י‬
‫והנון•‬
‫קדש‬
‫כזוהר נא ל״וט״באמיו ויאכל פירי מגי״ן‬
‫אלין קרביי! יאתקייבו קמיה מנשמתהוו‬
‫והבוכה עלנשמית‬
‫•‬
‫לצליקייא‬
‫הצייקים תעול״ן נסור מיין והם נק פרי‬
‫מגדיו וכןהעניןכאן כי פרי מגדים הם‬
‫כשמו‪ #‬הצדיקים וכן משמע אמה ש •זינם‬
‫המתרגם וילין בנין בן צייקין כותהין ו‪*/‬ש י‬
‫לה זה שאמרתי לך כי ליי שלחוץ־ שלס‬
‫עלית מיין אתה נעשית‪ .‬פ י י ס דמונים' היא‬
‫טס סיי מגייס שהם נשמות הצייקים אשד‬
‫הס הס המעוררים א ז המין שלך ועל •ים‬
‫הוא בחיי שליחיך שהוא בחי׳ עלית המין‬
‫י שלך ואז על ירי זה ישפע השפע לך של‬
‫המ י שלי שהם החשיייונעשית אתה פריס‬
‫רמונים שהם הבי ע ע י ץ י חרג‬
‫עם נרייס הבוכה‬
‫‪0*133‬‬
‫כי הנה לעיל כפסוק‬
‫ע י שהמלך במסבו כתבנו כי נ ר ר י נ ל י ס ו י‬
‫לז״א וכן נקי יסוי דמקבא הנה כי כן נדרינו‬
‫מיעוט י נ י ס שנים ה״ס בי הגסויות דןו״ן‬
‫והנה רז״ל לישו ן פ י י ם לשון כפרה ולקמן‬
‫ו ב ז ו ז י ויגש י״‪1‬‬
‫י‬
‫נביא המאמר‬
‫ע״כ אמרו בי ר ע ו ל אשזכח וקשוריאתעער‬
‫כחדא כייןתדין עלמיןמזקשרן בחרא בוי‬
‫עלמא עלאה ועלמא תתאת עבה יחליו‬
‫רוא ימלא רציון ימתמבין *חיא כליןטכרו‬
‫יחייו בגין רכל ודוב ץ רעלמא לאאתעברן‬
‫לאתבפיא ט י ימתחנין כחיא יכתי' ו ע ו נ י‬
‫על פשע ועיי עירו יחייו עכרו אינין‬
‫חנכין אזכפרו יהא כיין כל אנפיןנהירין‬
‫למינו‬
‫•‬
‫וכל חובין אתעברו ע״כ •‬
‫מכאן כי בעת הרצון יזווגא ימלנא כי‬
‫בעת הרצון יזווגא דמ‪$‬כא גמסיוניל שליס‬
‫החיין עלמין הנז' מתכפרים בל העונות •‬
‫וז״ש כפרים שפירושו כפית העונות טס‬
‫נרדים שלים להישוהת יז״ין כי נהתחבי'‬
‫בנח מזווג מזכפרים כל העונות • ושיעור‬
‫ואכתוב כך שלחיך שיז*ס העלית ה״ן שה״ס‬
‫הון״יג‬
‫ל‬
‫‪,‬‬
‫ז‪,‬‬
‫‪,,‬‬
‫ר‬
‫‪£‬יי‬
‫שיר‬
‫גה*ג הרמוזות בפייר יפדי*ס*גל‪,‬זים נטשי•‬
‫פרדס דמונים של״ס ה ל ע&רין לחיוג ווה‬
‫הוא עם פרי מגי*ם שלים נשמות הצ ליקי‬
‫אשר הס ה מ ע ו י י ן סוד המ״ןישלך ואז ליי‬
‫^זה כפרים שהוא לשון כפר< מתכפרים כל‬
‫העונות טס נדלים עם בחייזווג לתיסניו‬
‫שלנו מ ק י א נ י י י ס יתיעוס יביס שנים כיין‬
‫נתכ^יו הקונות‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫)‪ ,?11‬ע*מו א פ ל שהיא בונת יז״ל בילקו‬
‫וז״ל י״א פלחיך פרים זה הקטרת‬
‫כפיים עס נרייס שהיה כסיה להם שנאמר‬
‫ויתן את הקטית ויכפי והבונה כי הקטית‬
‫‪.‬סולו עלית מ״ן וכבר כתבנו כי שלחיך‬
‫׳^מייס הגונה ליי הלין ‪ -‬וליש זה הקטרת‬
‫שתכונה עלית לין וכיין שיש עלית מ״ן‬
‫נעשה סול הזווגוכיין שנעכה סוי הזווג‬
‫מתכפרים העונות וז״ס כפרים עם נרדים‬
‫שהיה נפרה עליהם שנאל ויתן את הקפל‬
‫סול הלין ויכפר‬
‫‪,‬‬
‫למה שפירש״י ז״ל שלחיך יפורש‬
‫לג‪0‬‬
‫הכתו׳ ע״י האמור כי הנה פי'‬
‫שלחיך אי״ן יבשת קרוייה בית ־השלחין‬
‫ושיה בית‬
‫וצייך להשקיתה תמיד‬
‫הבעל יפה הימנה וכאן קילס יבש שלחין‬
‫הרי הם מלאים בל טוב בפריס רמוני' בו‬
‫וכבר כתבנו בי קוים הזוזג‬
‫״‬
‫עיש‬
‫אין בנוקבא רק גבורות והגכויות והדינין‬
‫טבעם חם אשר זה גימז נתינת שלחיך‬
‫•‬
‫כי י״ת ולית^הזא ליד סוד ו*ש"ך רינין‬
‫ואותיות האמצטייות כמסס רחיים שהוא‬
‫ט נ ע הליניןוהגבולות והחום גורם יובש*‬
‫נמצא בי היותה בבחי' בית השלחץ המודה‬
‫טל בחינת יבש הוא מצי הגבורות ״ ליש‬
‫‪.‬שלחיך שהוא נחי'היבש שלך הנמשך מ<ד‬
‫הגיורות אשר נ ך כיי שיהיה בכחינת פילס‬
‫ומונים ‪.‬מלא‪:‬ם כ ל מ ר נ ס ו י ההםייס‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫השירי©‬
‫קב!‬
‫םיכלליסבנחינתדמונים הוא טס פרי‬
‫מ*יי‪ $‬סול נשמות הצייקיס שיעלו נ ך‬
‫בבחיימ״ןוט״יזהנטש׳ *‪,‬זוונואני מדקה‬
‫איתך ממימי החסלי' *יורייס נבח נת מ״י‬
‫ואן נטלגס כן הפריס שמתכפריןהעזנןין‬
‫עם גרליס ע״י שנולווגו היס׳דות שלנו‬
‫הנקרא״ינידיס‬
‫ירצה עם פרי מגדים‬
‫^?וך‬
‫)ב(‬
‫כפרים עס נרדים‬
‫<י הנה נודע כי ה ל גבורות הס העולות‬
‫ו ה ל חסלים‬
‫בסול מ״ן וסודם שם ל ן‬
‫״*ייית בסול ל י י וסוים שס ליה• ועליית‬
‫לין לגבורות הס נקי מיין הישות • ועגי יש‬
‫נח* לין ישנות מ נ י ח י י המלכים מהניצוצו'‬
‫שנפלו בזמן שביית הכלי' כ נ ד ע והמונחת‬
‫הס החלשות נם נגיע כי עלית הלין דין‬
‫וכבר כתבנו‬
‫•‬
‫גרליא לירידי הליל‬
‫בפסוקים הקודמים בשם מהרח״ו זללה כי‬
‫כל כחיי ריח ובשם הוא לין י ו ב ל לין כתכ‬
‫פר״יהוא ג י ל מנצליך עס עשרה כוללים‬
‫לנמלנת כיעלילס הפרית גרביה בעז^ח‬
‫והיה מגלי״ם גייליז כמנןפ'‬
‫‪.‬‬
‫ע״כ‬
‫מ״הולין לח‪ 1‬גוז"ש עססרי שלס ה ל כ‬
‫העולות בסול לין נעשה בר מגלים כי ע י‬
‫עתה לא היה בך יק הפרי שליס הלה‬
‫ששולם שסנ״ן לכל‪,‬ועם זה הפרי שעלס‬
‫כסוי ל { ידלו הליל שהסהחסייס ש ס ו ^‬
‫ש‪ 0‬ליה ונעלבך מגל״ים גיילית ו ל ן לחוי^‬
‫אמנ‪0‬כ‪ $‬זה הוא לין חלשות מהגמרות‬
‫חלשות הכאות ועולות בסיי לין ו ע ו ל‬
‫יש הך לין כפרים עם נרדיס שהם־מיפ•‬
‫בשמים שכלםבחי׳ לן‪.‬מבירורי ייפלכ־יס‬
‫ולקי זה‬
‫כאשר יפורטו בפסל שאחריו *‬
‫יהיה שיעור הכתוב ניע ך קילונן כמ^וש"*‬
‫ז״ל שאומר להשלחיך שהוא נתינת היבש‬
‫שלך הנמשך החום הטבעי של היינץ‬
‫והגבורות אשר נ ך א י מ א הם המימ״ס‬
‫שתהיה‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫יד שמן‬
‫משחת‬
‫קדש‬
‫"‪4‬‬
‫וס״ת ש״לח״״ו שיין שהס גנח* * צ י י ם‬
‫ע ם נ י י י ם ‪ 0 6‬ס מיצי נשמים שכלם מ״ן‬
‫מנידוי• המלכיס והס כ ס ו י יינים )יןזים‬
‫שם נ ״ ן ג ם ע ל י ל ם נ ע מ פ נ ך מ ג י ״ י ס כי‬
‫ע"* שאתה מעלה איתס מ״ן נמשכים נ ף‬
‫החסלים ונעשים מגלים נ ״ ן ל נ י י ו י י ס זמ״ת‬
‫לחסליםולוקאנ״קל‬
‫‪,‬‬
‫‪6‬תהייז נ צ א י י ^ י י ס ימוגים ננחייהחאל׳'‬
‫כי הי• ע ‪ $‬פ י י שליש הלי* הגזרמויתינש‬
‫שלך על **ס נעשה בל מגל*״ם שהם א״ה‬
‫‪1‬ב"ן יחו״ג בי עיי• שה‪ 0‬עולזת נשוי מיין‬
‫נמשכים בך המ״י תסייס וצעשה כך‬
‫הגיי״ס מ״ה ו ב ״ ן ל ח ו י ׳ ג ה ב ו ב ב ח י י ה ^ ח '‬
‫החלשות וגם נבחי' הייניןהנינחיס ני״ת‬
‫נךך ינךנוס^ה ן‪#‬מון *ס‪..‬ןנל ‪ #‬ג י לב‪;1‬ה ‪£‬ר ואהלות ?ס פל‬
‫ראש*‬
‫יד‬
‫בשטים*‬
‫־ מ• ״‪.‬‬
‫עתה נ פ ס ו ק ןה מפיצו צג*י]‬
‫ך|}ח‬
‫כ פ י י ם עם נילי© מ א ש י י ם‬
‫נפלןזק הקו לס שאמינו שהיימה&״ןהעולין‬
‫מבירויי המלכים מי ה‪ 0‬נכח•' מ ז י ויייע‬
‫*ג״ש ה י נ ז״להה בכ״מ בי בעת ‪£‬ביית‬
‫הכלים נפלו עמהם ניצוצ<ת הקלושה והם‬
‫מלובשות בתוך הקלי' כסול פרצוף א ח י‬
‫כ ע ל טשי ספירות ואוי א ח י מקיף ו ס ו י ם‬
‫•"א שמני ה ק ט י ת ומהם אנו מבררים בבל‬
‫יוס ויום ומעלים אותם כסוי ימיין ופימ *"א‬
‫סימנים אלו כ' סייים להם אחר נמק^א‬
‫ואחל ניו״ל ח ס ס י מ ם ציי כ ת י צקוין‬
‫י&זל חלבנה מלכות לבונה א ו י מקיף מ ו י‬
‫חסל קציעה ג ב ו י ה שנלת נ י ר ת״ת פ ר כ ס‬
‫נ צ ח קשט הכמה קלופה נינה קנמין ה ו י‬
‫וזהו הסיר לתנו י נ ק אמנם ס ל י המקיא‬
‫מ א באופן א ח י כי סמי' י‪.‬יאמן היהת״י!‬
‫ונצח נטף ה ו י שחלת י ס ו י חלכנת מלכות‬
‫סמים השני כ נ י ב ח״וג לבונה אוי מקיף‬
‫באן אשי א מ מסוקים במקיא נ א‬
‫ולכן‬
‫ה ס ל י ק י ו נ לסלי המקרי בי הנה ניר הוא‬
‫ת״ת ב י כ ה נצח קנה ימול כי כן קנה נקי‬
‫י״יסוי כמ״ש בלי״ת וישלוו ע״פ אלה אלופי‬
‫וגנן' ניחגי נ ע ב י ה נא קנמון הוי ע ס ‪9‬ל‬
‫לאתרי מלכות ו ג ס כי קיא‬
‫גונחת בוןיבווו‬
‫עיים בייל אותיות ת״לו ואות ע' כי היא‬
‫השביעית אל הו״קוכלאחת בלולה מעשי‬
‫ה ס ע ' ו י ד א כוללת את כלס וכאילו ת א מ י‬
‫מל״ך הזי שהיא מלכות עצי לבונה הם‬
‫כח״נ והאור מקיף כ* הלנונה שהוא האיר‬
‫מקיף שויה וחונה עלבח״נ ולכן נקי כחייב‬
‫עצים שלו״‪-‬מסליס אליו כלויעצ• ?ל הלנוגה‬
‫שהיא שויה עליהם״ מוי חשד * ואהלות‬
‫גבויה ״ בנליש נשי נשמת לןד ובל אלו ה ם‬
‫"מימית כ פ י י ם ע ‪ 0‬נרייס הנאמר׳' נ פ ס ו ק‬
‫וגקויל נהם העולוי נשוי מיין ע ם ליל שה״ס‬
‫הל׳ג כל אחת בלולה מעשי גי' כ״ל י וה״ס‬
‫לגבורות חישות העולות כסוי מין והם נקי‬
‫יאשי כ ש מ ‪ -‬ס ^ הנה כ שימים ליס כל לימן‬
‫כי כל בשם שויו מ״ן אמנם המ״ן החישית‬
‫שהם מהגנויית החלשות נקי יאשי של כ‪$‬‬
‫הנשמים כי ה ס מ ו נ ח ת ת וחשובות מכל‬
‫וליפ יש״י‬
‫הבשמים שה״ס כל נחייהמ״ן‬
‫‪"/‬ל בפי כי תשא ע״פ בשמים יאש חשוהיס‬
‫ובןהענין נ כ א ן נ מ צ א נ י בה' זה ביאר‬
‫כ פ י י ם ע ‪ 0‬נילים וגםכימש״ל י‪1‬ם פ י י‬
‫שהוא על הנכויות החלשות לימינו עתה כי‬
‫הסבחייהמ״ן המיבחיות והחשובות י ו ת י‬
‫מנחי' ממ״ן של הנירויים ודוק אי ניחא‬
‫קמיה לקנייה‬
‫‪$‬‬
‫*‬
‫מעינ‬
‫קנח‬
‫השירים‬
‫ד ‪3‬יי שיר‬
‫קןען ^פיס ויאר&יפ חיים ונמלים מ? לבני! ״ ^ ‪3 * 8‬‬
‫נובעת מים חיים זנלא הוא אינה ״עולה‬
‫נע״ ה שעי ת״ןפ״י כתב ב* באשי‬
‫הנה‬
‫להעלות מיין וכן אבא ג י ס זה עצמו למלכו'‬
‫אצ א מזיווג ע&יאימא ביאה‬
‫אס מצד כי הבלי הנפשה בה הוא • מ מ ה‬
‫יאשונ' השפיע ב ה היזחא ישבי? בה בעלה‬
‫שקבל ז״א מאימא ואימא קבלתו מאבא וע״י‬
‫לעשותה בלי וזה‪ .‬היוחא הוא נמשך מהיעת‬
‫זה נעשית ה נ ו ק נ א באי נ ו ב ע מיס חיים‬
‫שלאבא שהוא שסע״ב למילוי יויי״ןולעת‬
‫א ם מצל המ״ן עצמם שקבלה מאבא שהם‬
‫זה של אבא נמשך מן היעת העליון הקועןז‬
‫השם ב״ן במילוי המילוי והשםאלנ״י ב י י נ ו '‬
‫ע ל א נ א ואימא והוא אןל ה׳״ג וזה נמשך‬
‫ו ה מ מעין מ י ס צקי' היסוי של אכא שהוא‬
‫כ ו ג״כ מגמל הח' העליון ממנו שיש מ ל‬
‫משקה לבי גנים לגן העליונה שהיא אימא‬
‫הויי״ת ליול״ין ויאשית כל אלה ההמשכות‬
‫ומשתלשל ונכנס כתוך היסיל יו״א ומשקה‬
‫מ א מהלעת העליון יעתיק הבקיא דיל״א‬
‫לזג[ התחתונה מלכות במיש נלי״ת תישי*‬
‫אשי היטת ההזא גנוז נין גולגלתא ומוחא‬
‫ביאש״תונח ״ מעתה נבוא‪.‬לכונת הכתוב‬
‫של אייך והנה משם נמשך ל י ע ת אבא‬
‫כ י א ח י שבפסוק נן נעול נ א מ י שנותן בת‬
‫׳ממייגה ל מ י מ ה זמהיעת של אבא נמשך‬
‫ע ל ה י ס ו י ש ל ו ומשם יוצא ונכנס נ י ס ו י ־ ^ ת ה י ו ה א מ פ י ש עמה מהיכן נמשך ‪!:‬ויש‬
‫היוחא ״ ח״ש מעין גנים שה״ס היסוי‬
‫דאימא •בביאה יאשונה ו ע ל ייו געשית כלי‬
‫לאבא המשקה לב׳ גזנים הוא מ ו ר ס לכצ‬
‫מ מ צ א כי בחינת הכלי הזה שהנחיל אבא‬
‫אחת מהב' גנים להיותו בנהי' נ א י מי©‬
‫לאימא נ ק י א אוייא יכייאשה״ס ה' הסלים‬
‫חיים כמ״ש כי היסוי לאבא שביק באימי!‬
‫ואשא דכייא ה״ס ל ג ב ו י י ת שניסוי של אימא‬
‫היוחא ונעשית כלי ועל ילו נ ו ב ע ימים‬
‫ו ה ס המ״ן עצמן • והנה מאלו הבי נחי'‬
‫חיים שתם המ״ן ומשם נמשך לז״א ומזדווכ‬
‫שיש בישי י לאימא' נעשה מוח הלעתח״א‬
‫ע© הגוקכא ושביק ב ה היוחא ונעשית כל•‬
‫כיי וז״א ממשיך סמנו אל המק' שלו לעשות‬
‫באי נובט מים חיים סול המ״ןזגם בפיטות‬
‫* ג ה ב ל י ג ס היא ?מתנו אליה מיסוי שלו‬
‫מנח•׳ המ״ןאשי כיסול שלה אשי קבלה‬
‫״‬
‫^שוישלכ לעשותה כלי כוי ע״שנ‬
‫ו י י ו ע כי המ״ן ה״ס י‪.‬‬
‫מצל אבא •‬
‫ע ו ל נקלים מ״ש שם פ י ק י״א כלל י‪ '.‬ונש׳‬
‫גנויות אלממצש״ך גי׳ פ״ד לכן נ א הימן‬
‫מפסוקים משלי ע״פ ה' בחכמה י מ י א י ן נ י‬
‫על נכון כי ס״מ נא״י מ״״ם חיי״ם הוא‬
‫שם ב י ן כ ס י ל מ המילוי יוישת הנוקימאנא‬
‫נימטי׳יא פ״י ויען כ י יו ר ע כ• כל אחת‬
‫להיות לה מ״ן מנחי' ש ם נ ״ ן ו ג ס *יושת‬
‫מה״ג אלו כלוליז מעשי נ ס ו ר נש״נ לכן‬
‫ממנו ש‪ 0‬׳איליי בייבזע וגס ז ה הוא נחינת‬
‫י״ת בא״י מ״יס חיי״ם גי׳ ן׳‬
‫ו הנה •מיע‬
‫מ"; שלה ניסולה ע״ש •‬
‫צטנין כ׳ א נ א היא הגזים אצ‬
‫ונחזור‬
‫בי כל נ ח י נ ת עליית מיין לנזקנא הוא ע״י‬
‫ה נ ׳ נ א י ו ת להיותם נונעיס‬
‫•מכלישליס היוחא ישניק נ מ ז ק הנזיובאשי‬
‫מים חיים ע״י היוחא ישניק נאימא כמ״ש‬
‫היא מעלה מיין או נקי ע&י מ ב צ מים חיים‬
‫ועתה מהיש הכתוב מהיכן נמשך שיש‬
‫כ נ ו י ע מסול ב״ייך א״פקייי״וחיי״תנ״אי‬
‫זה היוחא לאבא לזה א מ י ונוזלים שליש‬
‫נמצא ביה״סילשל אבא הוא גזים ליסול‬
‫נ י המזלות נ ז צ י ו נ ק ה חי וי״ג אשי משם‬
‫‪3‬ל אימא להיותו ננחינ' נ א י מים חייס כי‬
‫נמשך ונא ה ח ח א אל אבא והנחלים עצמס‬
‫מ י י ‪13‬א זןעןשת אומי! ?לי ן(שר עצ ״רו‬
‫מתם‬
‫ג‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫י‬
‫פ ‪8‬חת‬
‫ז• •שמן‬
‫*‪ (£8‬המזלויו מ ! ת ם ממוך ל ה ם יקבלו‬
‫׳אותו מן לבנון שליס לעת יעתיק לובן‬
‫?עליון כ י שם הכל ‪•.‬ימין •מחשוף הלבן‬
‫אמרנו כי זה היויזא נמשך ‪0‬גמזל‬
‫‪1‬מיי‬
‫החי נוצר אגר ישבו ל הויו״ת‬
‫מליין‪.‬ועל כן גם זה היגחא כליל מגי‬
‫ממות ע״ב שהםבגיייי״ונכמ״ש שם וז״ל‬
‫ו ה נ ה ההוא י ו ח א הוא כלול‪,‬מגי שמות של‬
‫ןג״כלירייןוהם בגי׳ יי״נ *אלו הג׳שמות‬
‫?נותן כה בניאס יאשונה שטוליןי״יוהס‬
‫<חי' הכלי אשי ב ה וכוי עש״ב • ועיין‬
‫גש׳ מכונות ל״ח יק״ש שעל המטה איך אנו‬
‫המשילם גי שמות ע״נ לאבא ואח־׳כ י(בא‬
‫נ ו ח נ ס לאימא לעשותה ‪ .‬כ ל י ! מ צ א השיש‬
‫נ‪,‬״• יי") ו ג ס מ ח ״ א ג ׳ ' יי״ו ע׳יהלכן י״ת‬
‫ומי* ונ״וזלים מ"! ל״ננין הוא בגי־ יי־יו‪.‬‬
‫;‬
‫)אפשר‬
‫שאל ז ת יימוזמיישבת׳'‬
‫י״י ושכינתא איהי ארעא‬
‫‪?.‬ניה גילין וצמחין אילנין יעלה אתמי‬
‫צמח צייק יאיהו עץ סי• אילנא י ב א‬
‫! ת ק י ף ע מ ו ל א לאמצעיתא עשבין ולשאין‬
‫י א מ ו ן תלמייי חכמיס סתמן צמח?ן כגן‬
‫גגין לאיהי אייייתא לנעי‪-‬יפ ומאןאשקי‬
‫ורבי כ ה אלנין ועשנץ וישאיןמעין גנים‬
‫ד א י ה י ס כ מ ה יאשית כל •נכויי כל ומאין‬
‫‪ ,‬נ פ ק א מעייצא למייא מנית ה׳ הה״י ומעיין‬
‫יצא‪.‬מגגית‪.,‬ה׳ ןבגין לא •יאשית נבוך׳‬
‫אימתך ת נ י א בית הי אלהיך עיי כ‬
‫כ י כתחלה א מ י כי בנוק' בה‬
‫‪1‬קעג!ן‬
‫צומחין הנשמות מבח מה‬
‫ממקנלת מן היסוד ממה שהיסיי מקבל‬
‫מז״א ואח״כ אמי ומאן אשקי ויב׳ וכוי‬
‫כלומי מי הוא הגורם לשתהיה לה כח‬
‫להצמיתם גלהגלילם עלי מ״ש בע״ח ש'‬
‫ה י י ח ל ׳ ג וזיל ״ ואמנם מאין יש כח באשה‬
‫י• לקבל אותה טפה כיח?" שלה ושתעבבנה‬
‫מם‪,‬שלאתסגלותצא לחיז !‪.‬היאך ‪,‬תז;ל‬
‫קרש‬
‫‪1‬‬
‫**"י !מסלולי ‪ #‬י ‪ 8‬ל ?‬
‫א מ י מעיין גנים ואימי חכמיו‬
‫וע״ו‬
‫כלומי ״ע״יי&וי&בא ןמיןימעין‬
‫גנים השסיגמשך הי*חא ב מ ק ' ונעשית כלי‬
‫ואז ע״י הכלי יכולה ‪-‬אח״־כ כזו*ג <כ'‬
‫לכוללה לקבל את ‪ ?900-‬ו;לצ״יה ו כ ל י‬
‫לימוז כי מ״ש מעין *״נים ל א מ י ‪ .‬ח כ מ ה‬
‫הבונה על ?סול אבא הביא הפסוק!יא‪8‬ית‬
‫בלבכזיינ‪,‬ל נ י יאשיחנקיאבא וכל־ה״מ‬
‫היסויוב‪5‬ויי יי‪-‬מוז טלי‪.‬י‪1‬ר‪.‬א אשי הוא‬
‫ניתןנביא‪-‬א' כ ב נ י י ה שה‪ 0‬הפייהיאשין‬
‫וגם • נימז עשית הבלי *היוחא שהוא‬
‫ע י ק י גמי •עשית הכלי בתי&ת^גנייויי‪ ,‬כי‬
‫הנה התחלת עשית הכל״ הוא ע י י מג״כ‬
‫אותיו' הניתנין‪.‬אליה‪ .‬ונישמין ונוזוזמין‬
‫כיסוי שלה ומהם נעשה ההל״ במ״ש שם*ש*‬
‫ה י י ח ואח״כ עיי הרוחא כסויו ו י י ו כ מ י ע‬
‫הניתן בה נ נ י א ה יאשונה <נגמי תיקון‬
‫<כל• וזהו בכ״ויי אותיות ב־ך י״יו כ•‬
‫ב״ך ה״ס הכ״נ אותיות ה נ ת נ י ן אליה‬
‫בתחלה ויי״ו ה״מ היוהא הניח; בר‪ .‬בביאה‬
‫קימאה ומבי בחינות אלו נטשה !נגמי‬
‫הכלי וכלי שלא נבין ?מן אבאניתןיאל‬
‫הנוקבא‬
‫א מ י ומאין נהקא מעייגא ימייא‬
‫לזה‬
‫שה״ס היש! ל של אכא מהיכן יוצא‬
‫כלי להמשך ממנו אל •המק' ואמי מבית‬
‫ה' שהיא הבינה• הליל ומעיין שיי״מ ׳סול‬
‫אבאיוצא‪.‬מבית היסהיא הבינה הנקי פית‬
‫ה׳ שהוא אבא ויורי מאבא ומאימא לז״א‬
‫וממנו אל המק' זכמ״ש שם בפירוש התיקו'‬
‫ג"נ‪8‬י' פסוק ראשית בכיו*‬
‫וזהו‬
‫אימתך ‪.‬כי מראשית שהזא‬
‫אבא נ כ ו י י אימתך שליס הנוק' מה שניתן‬
‫אליה בתחלה נביאה יאשינישהוא ה מ ח א‬
‫הביא בית הי אלהיך^משביהו אל בית ל‬
‫שהיא הבינה ביוחלה ואח״כמשס אל בית‬
‫הי^להיי&סיא ‪,‬הנוק׳‪.‬הנקי בית להיש&וא‬
‫ז־ *‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫ד‬
‫פ׳‬
‫‪1‬‬
‫שיר‬
‫השירים׳‬
‫קנט‬
‫ץ״א • וכלי לרמון כי גית י\ האמור כאן‬
‫כמ״ש במחלה מעין יא חכמה והנח״'‬
‫קאי גס אל הנוקי לז״א לכן לא אמר בית הי‬
‫שהשהיינו הרוקי כמש״ל דממזל י‪.‬י ג נמ^ך‬
‫סתסיק בית ה׳ אלה־ך כי כן נקי ן ף ן <‬
‫הרורא לאנא ולנהר אי^ע גן שאבא יגיע‬
‫אלהיךגגסכי ביהבאות נאמרו כאן אחת‬
‫הרוחא נגן שה״ס יסול לא״מא ואע״פי‬
‫בפירוש תביא ואחת בי״ת ת״ביא כ״ית‬
‫שאבא הוא המנוע אמ כגן שהיא אימא‬
‫ילץי^ א״להיך שהוא ת״ביא ולא אמר לבית‬
‫אמר אנ‪1‬ע כיון ששורש החמא נמשך ממנו‬
‫והס המפורשת כנגד המשכת הרוחא אל‬
‫הוה ליה באילן היא הנוטע את הגן־ואתינ•‬
‫הבינה ושל י״תכנגל המשכתו משם אל‬
‫אילנא כלומר שאמר שנעשית אימא כל•‬
‫הנוקבא‬
‫בניאה קלמאה יהיה הןןןג הב* דהולדוג‬
‫מלו חין לזו״ןויגלל האילן שי־‪.‬ס זו"; כי‬
‫עול אפשר כי המשכתו אל הבינה נימו‬
‫יומשכו המוחין נהם ועל כן לא אמר‬
‫במ״ש אדמתך ולא ארצך כי עיקר‬
‫)לנתר אטע אילנא כגינ^א כמייש כהחלה‬
‫שס אלמ״ההוא בבינה בסוד נמ״ב כמ״ש‬
‫לנטעא אילני{ בגנתאכי הס כ נח• כ*‬
‫בש המצות ובלי״ת פי חקת• ושיעור הכתוב‬
‫בהחלה צריך לנטוע את הגן בעצמו שהיא‬
‫כך ראשית שליס אנאמשס תמשיך בכורי‬
‫אימא לעשותה כלי ואח״כ מ ז ו ג ג* להגדיל‬
‫שליסמה שמתן בתקלה־ בביאה ראשונה‬
‫את האילן ולכן בתחלה הזכיר מעיין וכלשון‬
‫שליס הרוחא אל אימחך ‪5‬ה״ס רבעה הנקי‬
‫יחיל ואח״כ נניס ובלשון רני‪ 0‬ולא ג״ין‬
‫אלמה ןאקייכ מש‪ 0‬תביא בית הי אלהיך‬
‫סלרים דאורייתא כלומר כי גניס שניס היכן‬
‫תניא בית שהיא הנוק לז״א להמשיך הרוחא‬
‫בינהוליא כ• בא^ר נתקנת הנינה ה נ ל ג ״ ן‬
‫אליה ע׳יי מקשחזווג הי אלהיך שהסזו״ן‬
‫אח״כ ינא התיקון לןי׳א כי הא בהא תליא‬
‫כי ע י מעיין אי שהוא אבא‬
‫נמצא‬
‫אפשר שאל;ה ירמוז מ״ש בתיי‬
‫ל^•‬
‫נ״ןוז״ילורזא למלתא מטין גנים גתקנץ ביגכיס שהם נינה ז‪"1‬א וטעס שנק•‬
‫באר מים חייס ונוזלים מן לבנון מעין ו״א ג״ןמפני שליס התורה שהיא כוללת ג׳ ן‬
‫סלרים וז״ש ויא ג״ן סיריי דאורייתא וטטס‬
‫דא חכמה כתר איהו אמון מופלא דבעא‬
‫;ה עצמו שייך ג״ג באימא להקרא ג‪ 0‬היא‬
‫לנבעא אלנין יכמתא אסתכל בכל מתא‬
‫גןלזההטעסכי דרי עיקר התורה היא‬
‫ולא אשכח חמן מבועא למייא מה עבל‬
‫באבא המשפיע באימא נמצא כ• גס היא‬
‫אמר אפיק מעין ולבתי אטע גן ואתרכי‬
‫כוללת לין םלריכ של התורה בי מקכלס‬
‫אילנא ובג״ד מטין מיס כקלמיתאאדכיר‬
‫מאבא נז״שוכמה לאיה ג״ן לתתא שה‪1‬א‬
‫מעין ולכתר גניס• ולא ג״ן סיריס לאוריית‬
‫*‬
‫ז״אכךאית גן לעילא שהיא אימא‬
‫וכמה לאית גן לתתא הכי אית גן לעילא‬
‫כן אמר גניס ולכי זה אקשר לפרש‬
‫ועל‬
‫וכוי ״ ותכונה כי כתר שהוא אריך כעא‬
‫שיטור הכתוב כך מעין שהוא אגא‬
‫לנטעא אילני! ״שהם הנחי' דזו״ן בגנתא‬
‫מתקן לב גנים שה‪ 0‬הבינה וז״א ואין‬
‫שהיא אימא אסתכל בכל גנתא שהיא אימא‬
‫תיקונה נעשה בכעס א׳ ובבת א* כי אס‬
‫ולא אשכח המן מבזעא דמ״א כלומר‬
‫כתחילה באר מיס שהוא ה‪/‬וזג הראשון של‬
‫שעייין־־א^מא לא נעשית כלי ולא היה בה‬
‫אבא לעשות כלי לאימא שתהיה בנה•‬
‫מנועא למייא שליס עליית נלין הנוכעין‬
‫באר מיס שתוכל לעלות מ ן באר מיס‬
‫מלמטה וא״כ א״א להיות בחייזווג להוללה‬
‫נובעיס נזהו תיקון של הגן האחי! שהיא‬
‫מה מניד אמר אסיק מעין‪ .‬שקז‪ $‬אבא‬
‫‪,‬ז‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫״‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫יי‬
‫‪-‬‬
‫י‬
‫‪1‬׳ שטן‬
‫נ שחת‬
‫י * נ ״ ‪ 1‬א ו‪6‬ח"ב ‪/‬וזג ביל^ליי*המוחין ה‪1‬ק'‬
‫* ״ " ם ל‪'7‬א אשר זהו תיקון הגן הב שהוא‬
‫<‪1‬ה‬
‫ר א להמשיך לו המוחין הנק ח••© וכל ׳‬
‫ונחלים מן לכנון שנמשך מהמזלות של אייך‬
‫שהוא נחי׳ לובן העליון‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪1,‬‬
‫קרש‬
‫היא יכולה להעלות מ״ן ונעשית בא‪ 1‬מים‬
‫מ••גז־וז־ש גנאי מיס איים יכתיב ו י כ י ו‬
‫‪-.‬והתנין כמייש‬
‫כס עני• יצחק באי וגוי‬
‫היח״ו ן־ל בלי״ת פ תגליות עני] כריית‬
‫צאיות הלל‪ 4‬הס סוי ע נ י י יצחק שהם‬
‫הגנויותשל איסאיהחופיים כלי מיין כנזק‬
‫לעשותה כלי ולזה מ * משתיל יצחק כ״כ‬
‫בחפירה ‪/‬את כוי ע״ש • ומט אד הייני‬
‫שהגצוחתשצותן רא ^גכוקנא לעשותה כלי‬
‫• * ‪ 0‬מ נ ו י ו ת אשי ר א קבל מאימא ‪1‬לימו‪1‬‬
‫וה כי גבורות אלוהיו ניסור יאימא שנד‬
‫הבאר שלה כסוי מיין ונעתקו משם ובאו‬
‫׳־ניסור המקנא לחפ! ר כאי שתיין חפיית‬
‫כלי מ ן כנוקבא לעשותה כלי הכיא הפשוק‬
‫ו• עתק משם שהוא ״צחק שוד הנמח'לאימא‬
‫שנעתק משס מהכאד דאימא סוי היסוד‬
‫שלידויחפוינאי אחרת שליש היסוד דנוק‬
‫כי י י י ו שם ו ח פ י ו ה ב א י כ ה * ופנה‬
‫‪ :‬אמרנו כ• כמחלה מ ד ו ו ג י ן א״ואי ואח״כ‬
‫*משפיעיןח״וג המי ל‪/‬״א * ‪'"1‬ש ונחלים מן‬
‫׳לבנון לאינון מתעטיין לע״ילא כלומר‪:‬כי‬
‫לכגון שליש א״ואי מזל״וג׳ן למעלה נתחלת‬
‫וסלקין ניישא רמלכא שאח״כ נכנסין נ יישא‬
‫ל*׳‪ #‬רכמיבכי גלול מעל שמיס חסדך כי‬
‫המסיים נספעיס לז״א מלמעלה ממנו ו א ף‬
‫הי גס בגבורות נשפעים לראמלמעליממנו‬
‫עב׳ז לא הזכיי הכתוב יק את החשדישהס‬
‫העיקר אצל ז״א א ש י נ ו הס נשארים ומה‬‫שיזכיר את כחי׳ הזווג של א״ואי כלשון‬
‫מתעטיץ הוא לימה כי כחיי ‪/‬את נמשכת‬
‫״לא״ואי מהמולותאשי הם חופפים־ עליהם‬
‫ומקיפים להם ווי<ו יאינין מתטטיין כי הס‬
‫עוקפים מהמזלות ומקבלים מהם ‪1‬ע"י זה‬
‫א״ע מן לבנין מממן‬
‫הס מזדווגים •‬
‫נפקיןלכינה עתהמפישלננון על אנא כי‬
‫משם יוצאין החסיים וניתנים אל הנינה‬
‫נסוד היוחא לשכיק נגווה ואחייב מהבעה‬
‫טי״י)אתמשן )כל;וויי! שהס‪.‬הקצו!ת י ר א‬
‫ו*פל‬
‫‪ .‬ב‬
‫ז‬
‫‪1‬‬
‫פ י לרכצו אפשר לפרש מ' כזוהי‬
‫!‪]/‬ל‬
‫פ• האזינו יצ"חע*אורל‪1‬כתיכ‬
‫!ןצגין‪-‬נניס• לא ה<א השמים באי מיס ח״ס‬
‫דכתיכ ויכרו שם מנדי יצחק לכתיב ייעחק‬
‫•משם ויחפור כאי אחית וגוי וצולים מן‬
‫•‪$‬כנון יאינוןמתטטרין לעילא יםלקיןכיישא‬
‫*מלנא דנתינ כי גיול מעל שמים חסיך‬
‫מן לבנון מתמן נפקין לבינה ונגיד וא‪<1‬מ‪3‬ך‬
‫‪5‬כל ‪/‬ויין עד דןגיין אימן מנועין ונחתין‬
‫לאתננסא לאתי דאקייימא יבא יכתיב כל‬
‫;ד‪.‬נחל*‪* 0‬ולבים אל הים וכתיב הביטו אל‬
‫* ו י חיצנתס וגו לנתר כתיב גןכעול אחתי‬
‫בלה וגוי ומכאןנפיקי תולדות לכלא יפתזב‬
‫* ה נ י א ם ב ל ביאם ממס כאביהם על׳ל *‬
‫•תכונה כי הנה אמרנו כי אימא השפיע‬
‫כז״א היוחא ישב יק נ ה אכא וליס ה״ס‬
‫יוה״ג אשי נעשו בחיי היעת דז״אואח״כ‬
‫‪1‬״א כותןהיוחא ננוקבא לעשות אותת כלי‬
‫וה*ס הה״ג וא״כ נשארו הה ח ב‪'7‬א > וה?ת‬
‫ןןורם זה אמיו ש‪ 0‬כזוהי כאבירים?ה״פו‬
‫משמים למתמן הייין לאתפשסא * והכי?ה‬
‫הבואית כי‪.‬אביהם לים הה' תסיים וגס‬
‫ה״ס חסי י ר א והה חסדים וותפשטץ בז־א‬
‫ומתחילין להתפשט מחסי שנו כ* ‪£‬ס הוא‬
‫•ז סי היאשוןהנקיא יומם יומאיאזילעם‬
‫‪3‬להו <ש מטין גנים יא קוא השמים כלו*‬
‫‪ *3‬מעין גנים שמאסתי הראשון המשפיע‬
‫וזהי חסייס לה' מיסשהם‪,‬ה‪.‬ק*‪)1‬ת כמ! ס‬
‫ננסי מיין זה הוא נבח׳ השמים *הוא‪.‬ז א אשי‬
‫מנשאיים החסדים כתתלה קוים‪ .‬הזווג‬
‫דהוצלה אמכם׳ ה ל גנו יו ת נותכס אל• הנוק‬
‫‪/‬ה‬
‫כביאה קדתאה כלי לעשות? כלי‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫!ז‬
‫‪,‬‬
‫שיר‬
‫ד פי•‬
‫י‪3‬פל נגילואממשך הוא ל י מ ז ז כיכתחלת‬
‫מ י ד מ ן הכיני‪ .‬נבח* היעת י ר א ואח״ב‬
‫מהדעת יז״א אל הקצוות עד דכנליןאינון‬
‫מ כ ו ע י ן ה״ס הנכויות שסודם מ״ן המבעית‬
‫•מתתא לעילא ונחתין לאתכנסאבאזי י א ק י י‬
‫ימא י ב א של ס הנזק' כי בה יורלל הגבורות‬
‫עודאפשי‬
‫בסול יוחאלשכיק בגווה •‬
‫לפיש בי ליש ונוזלים מן לבנון דאינון‬
‫מתעטיין לעילא קאי אל המזלות בעצמן כי‬
‫הם מ ז י ו ז ג י ן מ ז ל הח' עם מזל הי׳יג ולכן‬
‫א מ י מ מ ע ט י י ן כנודע כי הדיקנא ה״מ א ו י‬
‫מ ק י ף וגם שהם מקיפין אל א״ואי כמש״ל‬
‫זזהו פ י י ו ש זנוזליס האמוי בפסוק שהבונה‬
‫ע ל זווג המולות הנוזלים ואשי שמויוונין‬
‫י המזלות משפיעים הגי שמות ע״ב לאנא אשי‬
‫זגס אלד הל שמות מ״ב אשי משפיעיןלאבא‬
‫ב י מ מ כתיבת ונזצים כי אס תמלא תיבת‬
‫וגז״ליס כזה ליו מ״ן ז״ין למ׳״ד יו״י מ״ם‬
‫המילוי ל נ י יעלה גיייי״ו כ מ ס ב י הל שמות‬
‫*‪"1‬כ אשי הס ממולאים בנוזלים שגס המזלל‬
‫ולש וסלקין‬
‫ומשפיעים אותס לאבא •‬
‫כיישא למלגא שהוא אנא ולכן לא אמי לשון‬
‫כניסה לרמוז כי המזלות אינס נכנסייכאבא‬
‫כמו שנמסיןהבה״י לאראיבליא י ק חופפים‬
‫ע ל י ו * זכדי לימגז כיהגישמות ע״ב סודס‬
‫ק ' מ נ ד י ם הביא הפסוק כי נ מ ל מעל שמיס‬
‫מ ס י ך ל־יממ כי זה החסד נמשך מלמעלה‬
‫‪1‬ו״א הנק; שמים שהם המזלות ו א ״ ע פ י‬
‫עאו״אי ה‪ 0‬למעלה <ל';א ע ל ; הס מכושים‬
‫מחת המוללהי המזללחופפים עליהם נמלא‬
‫שמה שלמעלה מ״זא הס המזלות ו‪/‬הו פ י ח ש‬
‫מזל״ם האמו' בכתזכ ועתי מ פ י ' הלש הכתוב‬
‫מ ן לבנון על אבא כי אחי שקכל אכא מן‬
‫* מ ז ל ו ת מתמן מן אנא כפקין לנינה כל ע י‬
‫שגשפעיס הגבזיות למלבל כצהנמלי' הולכים‬
‫אל הים שהיא המק• נמצא כי תחלת ה ג נ ו י ל‬
‫^ י ו נ י ס ו י הבינה ולבסוף נמשכו כיסודהנוק'‬
‫׳ * * ל מ ח מ * ועל זק הביא תפנןוק סביעו‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫השירים‬
‫‪ ,‬קל‬
‫א ! יצור חצבתם כי צור נקיהישיי לאימא‬
‫גמ״ש כשי הפסוקים תהלים ע״פ הןהכת‬
‫צ ו ר ומשם נחצבות ויוצאות ה‪4‬כו*ות‪4‬צוי‬
‫ה״ס שס אלהיס שה״ס גבורות ולבשל *וילות‬
‫ה ג מ ר ו ת כיסוד הגו קב א כ ס ו י כ י ו ס א מהו‬
‫סיום הפסוק ואל מקבת בור נקיתם ־*ה״ס‬
‫ישיר הנלקכא שבתחליהיהנבח•'־בויואח״כ‬
‫ע*י היו ת א שלי ס הה' גבורות הנז־נעשתכה‬
‫הבדיה שלית חפיימ הבאי **שיח הכליאה)‬
‫נוקיתס ונעשית באר מהו ששייםיולכתיכמיב‬
‫גן נעול אחת״ כלה ו ג ל <הענץ כמשי^כיגן‬
‫נעןל ליס ה י ו ח י מ ק ״ ל ן הניתן נמ‪1‬ול‪ #.‬ס‬
‫•שוי שלה וכאשר ניתן בה היוחא אז ינק‬
‫גן נעול וזה הוא כמו באימים חיים קנאמי‬
‫בפסוק זה נמצא כי כאשר נעשית בבחינת‬
‫ב א י מיס חיים אן נקיג־ן <ע*ל זז״ש׳ ל*תי‬
‫כתיב גן נעול שאין הכונה ש א ח י פ ס ו ? מ ע ץ‬
‫ג נ ם הוא כתוב פסוק גן‪ .‬נ ע ו ל כ י ה י י י פ ס ו ק‬
‫^ כעול הוא כתוב קולם פסוק •מפיןמים‬
‫אלא הכמה היא ״כי א ח י אשי נעשית בבחי'‬
‫ב א י מיס ת * ם הנימז ליכ כפסוק זואל‬
‫מקכת נוקרתסאז הואמהמכתווגנ!ן<עול‬
‫כי כאשי נעשית כלי עי״יהרוקא ה נ ל כ ת ס ל‬
‫מעין גנים אז נקראת מה שגתוב ק• פעול‬
‫ואחר שנעשית כצי כ‪/‬וגג ה י א מ ; אן נעשה‬
‫הזי ו ג הב׳ יסוצדה והיא מקבצת * פ ת‬
‫החס״יס כמו שפרש בסיוס הפשוק ג‪5‬‬
‫נעגל כי אז הוא קבלתה נ‪1‬פת •החסרים‬
‫כדי להוציא תוליות כי הנוק בקבלתה‬
‫המסיים יוצאין ממנה תזליות שהם‬
‫ומכאןכפיקו‬
‫ולש‬
‫הנשמות כ מ ד ע‬
‫חוליות לכולא שהוא מיסוד המלבו* בכח‬
‫החסליםאשי קבלה ולש דכתיכ נהכואס‬
‫ב ל נראם שליש הנזק* הנקי ה* ב ל כ י א ם‬
‫ממש כאביהם של״ס ליה ח&ןיים• ‪075‬חם‬
‫בראם המק את התוללוזולפי והשיעור‬
‫הכתוב לפי מה שפירשנו כי מ־זעערין הוא‬
‫‪0‬ל בחיי הזווג לאו״אי הוא כך כי מ ע י ן גנים‬
‫שה ס‬
‫‪4‬‬
‫‪,‬י‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫שמן‬
‫ד‬
‫משחת‬
‫שה״ם אה חשייס הנשארים כז״א נ א י מים‬
‫סיים שה״א ה ל גכויל הנמשכו' לנוקיועושו‬
‫אותה באי מים חיים כל בחי אלו הס נוזלי׳‬
‫ונמשכים מן לבנון שליסזווג לאראיהנק‬
‫לבנוןכימשם נמשכו ולפי ליש נ י מתעסיין‬
‫?אי אל זווג המזלות א״כ ונוזלים קאי‬
‫לזווג המזלות אשי משם השיש לעשות‬
‫מעין גנים ו ב א י מים סייס מרי סול הזולג‬
‫שלהם שהם משפעים אל אבא הנק לבנון‬
‫ומן לבנון שהוא אבא נמשבין לבינה על‬
‫שבאים אח״כ ממנה הסתיים ל‪/‬״אוהגבגרו'‬
‫לנוק' וט״כ אחי שכפ ג] נעול אמר שנותן‬
‫לה את היוחא הנקי ג״ן ובגל נעול שנות]‬
‫‪3‬ה נס את החסליס פייש עתה נפ* זה‬
‫מהיכן נמשך שישם ומה הוא בחי׳ החחא‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫והיאך נמשך משרשו‬
‫אפשי לפרש מאמי הזוהר פ‬
‫‪?71/1‬‬
‫מוליות ק‪5‬יס ע״כ וז׳יל‬
‫פתח ואמי מעין גנים באי מים* חיים‬
‫ונוזלים מן לבנון מעין גנים י א אביהם‬
‫באר מים חיים לא יצחק ומלים מן לנכון‬
‫דא יעקב• באימים חיים דא יצחק היינו‬
‫דכת״ב וישב יצחק עס באי לחי מ א י‬
‫ומאי באי דא שבינתא • לחי יא חי העולמי'‬
‫צי!ק הי העולמים ו־לית לאפישא לון‬
‫ח* הוא כתיין פלמים חי לעילא דאיהו‬
‫עלמא עילאי‪ .‬תי לגב• עלמא תתאה ו עלמי‬
‫תתאת כגיניה קיימא ונהרא וכל ע״ש‬
‫נמ״ש כי מעין גנים ליס הה‬
‫ומכונה‬
‫‪ ,‬ח סייס הנשארים כז״א‬
‫םהיוסא אשי נתן אבא לאימא ואימא‬
‫השציע אותו לז״א ״‪.‬וז^ דא אברהם כי‬
‫אניהס ליסהליח • באי מים חיים דא‬
‫•‬
‫יצחק ה״ס הה" גבומיג הנק יצחק‬
‫הניתנות אל הנוק' בסול מחא לשביק‬
‫כמוה ועל ייס נעשית באי מיס חיים •‬
‫ה י מ י ו ת אלו הס נמשכות‬
‫והנה‬
‫מהכינק והיסאפשי להבין כי‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫קדש‬
‫מן הנינה ממש נמשמיג אל המוכרת• שלא׳‬
‫ע״י ז״א * לוה אמר ונזציםמן לכנון י א‬
‫יעקנ שהוא ז״א הנק‪ ,‬יעקנ כי הוא‬
‫מקבלם מן לבטן פליס אן״אי ואח׳״כ נזליס‬
‫על •יו וזהו וכזליס כי לכאורה אותה)•*‬
‫יתירה יהו״לל מעין גטס באר מים ידים‬
‫נןל־ס מ] לבנין אלא שהכוכה כי ע׳יי ל־‬
‫שלית ןיא ד דשם הו •' ה ב״הוהוא נקי‬
‫יעקב נולים נחי' אלו ממת שהוא קבל מן‬
‫לבני! ש‪:‬ל ס אז״אי‬
‫מפרש מ״ש באי מים קיים לא‬
‫ועתה‬
‫יצחק כי לכאורה משמע כי יצמק‬
‫הוא נחי הבאי וזה איאפשיכי אלרכה‬
‫יצחק הוא היה חופי אתהכאיות במנואי‬
‫בפסוקים ולא שיהיה הוא נחי׳ הבאר‬
‫וז״ש ב א י מים חיים לא יצחק היינו‬
‫יכתיב וישב יצחק עם כאדלח* רואי כלוי־‬
‫כי מ״ש באר מיס ח‪-‬זיס לא יצחק אין‬
‫הכובה כי יצחק הוא הבאר רק כמ&׳ה‬
‫וישב יצחק עס באי וישנ ייצחק שהם‬
‫ה ג מ י י ת פ ס נ ^ ר הלומי נ י אי וזהו המים‬
‫חיים הנז'בפסוק אשי הס נ ב א י •־‬
‫ועתה מפרש מי הוא הבאי ומה היא כחי '‬
‫הנכויות ת ?(•ו אשי נבאי" יא שכינתא לח‪-‬י‪-‬‬
‫דא הי העולמי צדיק סי העולמי' כלומנ כי‬
‫נאייועץי מי נמשכים הבאי ולש ומאי באיי׳‬
‫ה״ס השנינה ובבתי היסו ל שלה אשי הוא‬
‫באי נובע ושם הם ס‪1‬ד הכבויות ננחי' למי־‬
‫שליס היוחאלסכיק בגווה הנק חי כי הוא‬
‫נמשך מן היסוד‪,‬עליון צייק חי העולמים‬
‫וגם הוא נקי חי כמוהו צליק תחתון כמ״ש‬
‫בשי המנות א דק״ש ו והו הכפל לח• לא‬
‫חי העולמים צדיק חי העולמים כי תי‬
‫העולמים הוא על בחי היוחא דבגוזה‬
‫הנקי חי וצדיק חי העולמים הוא על יסרל‬
‫לז״א שעל ידו נמשך היוסא כי להעם זה‬
‫נק גס הוא חי כמוהל וא״ב שיעור הכתוב‬
‫כך וישכ יצחק שליס תגבורות עם •כאר‬
‫שליס‬
‫ר‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫<‬
‫ך ‪ 21‬׳‬
‫‪,‬‬
‫שיר‬
‫קרא ״‬
‫השירים‬
‫‪5‬ןל‪ £‬ו י הנול\ לחי לבתי' א• ^היסהרוח‬
‫מלימ שארק •שואל נקיהנוקי‬
‫הנק ח• ב* נבו רות אלו ל״ס היוחא‬
‫ולש זיוי־ תורה שהמנה על הורה כנע״פ‬
‫לשמק בגווה ה נ ל ח י והטעם כי הוא נמשך‬
‫שליס הליג יאימא הנקי תורה שנע״ס‬
‫ע״י לחי רואי ע״י שנתראת כה החי העליון‬
‫שלאי־ז ישראל שהיא הלוק שגנויות אלו‬
‫בןליס יסול דז״א וכמ״ש שם יותר למעלה‬
‫הם נה ונחי' זו נקי באר מיס חיים‬
‫אשם התיגוס שתרגם למלאך קיימא אתחזי‬
‫נבוא לבאר מאמי הזוהר‬
‫ו‪]/0‬לזר!‬
‫‪:‬עלה שהוא מלאן הבריא שהוא היסוי‬
‫פ בלק ר״א ע״כ וז״צ‬
‫אתאזי עלה ונתנן אליה ולכן גס הנא גק‬
‫פתח י״פ ואמי מעין גנים באד מיס חייס‬
‫חי כמוהו • והנהץנע כי זה הךוחא‬
‫וצו'באר מיס‪ :‬חיים הבי אוקימנא כלא‬
‫‪ .‬אינו מתפרש תמיי מהנוקיכי אפילו בזמן‬
‫נכנסת ישראל קאמר א י הי מעין גנימ‬
‫הגלות הם ביחולא והוא מזיווג עמה הנול*‬
‫מאן נניס חמש גנים אית ליה לקנייה י ר א‬
‫בסול אור זרוע לצדיק וכסוי טוב שכן‬
‫משתעשע בהו נמעיינא חרא עלווייהודקא‬
‫קרוב מאח רחוק ולש מית לאתפישא לון‬
‫אשק• לון ורו• לון טמיר וגניז וכלצו ע נ י י ן‬
‫שתמיר‪ .‬הרוחא והבאר הס כיחודא ומ״ש‬
‫פרין ואיבין גנתאחיא אית למתא מנייה!‬
‫ח י הוא בתרי ן עלמין חי לעילא לא*הו‬
‫וההוא גנתא נשיר סחרא מכל סטיין‬
‫עלמאעלאה חי לגני עלמא תתאה הוא‬
‫יעלחא חחות האי ננתא אית גנין אחיכין‬
‫לפרש הטעם שנ^ חי העולמים בלשון רבי‬
‫עכדץאיכיןלזנייהו והאיגצתא אתהפך‬
‫וגלו אמר כי זה הרוחא כהיותו לעילא‬
‫והוי מעין לאשקי לון באר מיס חיימ‬
‫בעלמא עלאה של ס היסוד ללא היה נקי‬
‫בל אצטייך הוי מעין נבל אצטדיך‬
‫חי וגס נהיוחו למטה ביסוד הנוק נקי חי‬
‫הוי נאר מהנין האי להאי לא לכי‬
‫שהרי הואנמשךמהחי העליון ונסכי הוא‬
‫כל אתמשגן מייא מאילייהולכלשאנ״ן‬
‫עושה פעולות החי העליון שהיי הוא‬
‫מייא לאשקאה ופוליס מן לכמן מאי‬
‫מזתוג עמה כמו החי העליון ומאיי אליה‬
‫נוזלים אלין נוזלים אהדרו למעין כד נ נ ע ץ‬
‫ולש ״ נעלמאתתאה שהיאהנוק' בגיניה‬
‫מיין ונמלים טיפין מלעילא אילין נ מ ר‬
‫‪.‬קיימא ונהיא ולזה נקי חי העולמים כי‬
‫אילין מיין מתקן מפשא א‪/‬לא אנהיייהו‬
‫הוא נקי חי בבי עולמות עליון ותחתון‬
‫כ ן אינוןחמש מקורין מפקין מן לנכון‬
‫איתענילו נוזליס נהאי מעין וכוי ע״כ‬
‫בליך אפשר עח״ש נסי ח״י‬
‫והבונה‬
‫שאל זה ירמו; מי״זל הובא‬
‫בכנו• ש״י השירים ובס״ איין‬
‫בילקוט ולל באי מים‬
‫כי מעיין נניס נקי חסד הראשון המשקה‬
‫חיים זו תגיה של איץ •שיאל שלנאויה‬
‫לה' נניס שהם הקצוות ע״כ ‪ .‬והנה נתחלת‬
‫•"ל נכי התויה של אי״ן ישיאל היא חיים‬
‫ושל חוצה לאי ז אינה איים והלא התויה ׳אמר כ* בין באר מים חיים ונין מעין‬
‫מיס הכל הוא כליי שהיא המק׳ ואחיכ‬
‫בכל מקים שהיא היא חייםבמליה עק‬
‫מפרש העניןנאמרלגניןאיתליה לק״בון‬
‫חיים היא כי חיים הס אלא שכונתם לימנז‬
‫ליס ה ל קצוות רז״א ומעיינא ח״א‬
‫י א מ ו י כזוהי באימים חייס יא יצחק‬
‫עלווייהוליס חסר הראשון לקאאשקי לון‬
‫ואמינו שהבונה על הגבוינת דאמא‬
‫כי ע״י חסי האי ממכשטיןהת חסיי‪6‬‬
‫הנמשכות ביסוד הנוק' והנה אלג לאימא‬
‫שסורסמיסבה־ קצוות כנלש בש הכונוון‬
‫נ ? תורה שנע״ה בק״ש נסי מ"! ‪ .‬ויווע‬
‫ליי רספיו‬
‫א‬
‫צנ‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪#‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫!‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫‪,‬‬
‫לא‪0‬שר‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫םשחת‬
‫משל( וכפל ורו׳ לון צימיי ו מ י ‪ ,‬״רמוז‬
‫‪1‬מ׳'ש נע׳ ח שי ח״וג כלל ז׳ כי בחון הבקי'‬‫*חסי האי המתפשט ומתלבש תון הה'‬
‫•*(צמת מתלב׳ בהסהעיליז״אזבתיך גימל‬
‫* ! ״ א מ ת ל ב ש ת פלאה כימייז הבילח״א‬
‫־ מאימא נפ׳קת וגמצא שבל היז&דה הגמשכ׳‬
‫מאימי* אל הו״קהוא ע״י משי זה אשר הוא‬
‫"*תפשע ומתלבש במוכס ומקבלים הארתם‬
‫־‬
‫על •דו ע״כ י‬
‫ולבן כגגי י‪,‬ה' חסל ס ה מתפשטים *‪1‬ל‬
‫ייז אמר יאשק׳י •לו^וכננד ההאמת‬
‫‪8‬ל אימא המתפשטות על •דו אמר ודו י לון‬
‫‪1‬לכןאמדג׳ב טמיר ומיז‪.‬כ• הדיההארות‬
‫•יאימא הם מחזת תד‪,‬ן התפשטות הבינה‬
‫ *־ז"י> והתפשטות הבינה יז״א חזך התפשט‪'1‬‬‫‪,‬הסר האי ״ נמצא כי מעין נקי ‪<0‬ןי האי‬
‫*יד<ע כ׳ חסי הא׳ נקי יומם ולכן בא הרמז‬
‫־‪3‬י ח״סי יימ״ס עם כ' ב<לל‪:‬ס עולין‬
‫׳במספר רןעי״ן * זהנה״חע מ״ש הרב‪/,‬״ל‬
‫•בכ״מ כי ט פת הקשיים א מ־ מזריע הןהד‬
‫בס‪1‬דמ"י אינה נמשכת ממוק היעת עצמו‬
‫י ק מאותו ההתפשטות של הי״ח המתפשעין‬
‫בו׳יק ועיין בשי מיין פייט ופ״יד ובנ׳ידןש‬
‫<־י כתב עמ״ש בזוהר איז״מ לסיא כיין‬
‫‪ :‬הוא אשתעשע גההוא עימגא זתסנזקא‬
‫‪:‬גןע‪£‬וע זה הוא לצויךהזווגלהוציא‪ .‬מ'!י‬
‫בלמעלה למשה כשסשיש שעשוע‪,‬גנתתות‬
‫ג צ ריקים התחתונים למיין כן צריך‬
‫שעשוע להתענג ולהוציא מ״יעכ״ל‬
‫נתחלה הי מ י ן אית ליה‪.‬לק״כה‬
‫‪1‬ז״ש‬
‫שהוא ז״א יקא משתעשע בקז כ״‬
‫ך‪.‬רי השעשוע של הזווגשה״ס הורית המ״י‬
‫‪8‬הם סוד טיפת החשיים הזי* ממס כזי‬
‫•מינתפכטות החסייס שבהם ה״ס הטפה של‬
‫י וז״ש עתה ובלהז;עכיין פירין‬
‫מ״י‬
‫ואינין שהרי•מכלס יורי טפת החסרים סוד‬
‫המ״ד אשר הם עושין הפייותהס משמות‬
‫גנתא <זדא אימ לתתא מנייהי ?"ס הנןק״‬
‫!‬
‫‪,‬‬
‫מרש‬
‫‪.‬הנקי ‪ \3‬וההוא מתא נ ט י י סחרא מכל‬
‫סטיין יעלמא ירחה למיש בכזנת קי׳ש‪-‬של‬
‫;אתר הטמייה ־שנעת >הזויג נעש׳‪,‬ם עולמ‪1‬ל*‬
‫ני״פ כומ־ין כנפים החופפים זלנכסין בסזי‬
‫תמית האי‬
‫א;ןהסהי לכסות• את הקיש‬
‫־‪-‬מתאשיייא׳תגינ{' ^ ? ז מ ״ ן אחמין ה״ס‬
‫עכיץ‬
‫• עולמות ני־ע ?והס׳תס? מילאצי׳‬
‫• אינין ל‪/‬גייהו <?ויע שנשמות מבריאה‬
‫ז ח הין מיצירה וממין מעשיי‪. .‬שהבייאה‬
‫שהיא נשוי הביל םשס הנשמו' שהס מהביל‬
‫!היצירה שהיא נשו‪.‬י ז״א משם היוח׳ן שהם‬
‫מז״א •יהעשיה שהיא בסוד הנו ק י מש ס‬
‫מסשיןשהןזמהנוק׳ <מצא כ׳ כ״א עשה‬
‫והי(׳ מתא שהיא הנוק'‬
‫פ־ר׳ למינו‬
‫אתהפך זהו* מעין‪,‬יאשק׳ ל ו ן ‪ ,‬כ י מגלה‬
‫שהיתה בחייניק המקבלפנהפכיתונטשיי‬
‫בחי' מעין שהוא בחיי זכר המשפיע ימשפיע‬
‫לבי״ע יכמ״ש בכוכי! שבתאל ‪-‬איון שנעשית‬
‫איון שהזא זכי המשפעת לבי״ע נמצא ‪ .‬נ י‬
‫מ ע י ן מ י ס נ ק י חס‪,‬ד האי שמשקה לה' מ י ס‬
‫‪,‬שהם הקצוות ו ק הניק‪/‬נק מעין מ י ס‬
‫באי מים ק*יס‬
‫*]משקה לעולמותבי״ע‬
‫כל אצטייך הוי מעי\ וכר אצטדיך קו*‬
‫‪^3‬ר שכאשי ה מ ל משפעת לביייעגק מעין‬
‫*כאשר היא מעלה מיין נקי באר נמצאני‬
‫בין מעין מיס ובין באר מים חייס הכל‬
‫נאמר על הנו? שזהו מ״ש בתחלה כלא בכ"״‬
‫אתמר * ושאל ?נה בין האי ל׳האי כלומר‬
‫כ י ב י ן ה מ ט י ן ו ב ץ הבאר קם מ‪-‬בעין‪.‬מיס‬
‫זא״כ למה כבה עלית מיין תקיא כאד‬
‫‪,‬זבנחי' השפעתה לבי״ע תקרא מעין והלא‬
‫גם המעין׳נובעת מיס כמו הבאי ותיר־ן‬
‫לא למי כ י אתמקכון מ\יא< מאלייהו לכד‬
‫שאבין מייא לאשקאה כלומד כי כשלסא‬
‫המעיןאע״סי שהיא נובעת עכ״ז גס המזם‬
‫נמשכים מאביהם שזה מורה שהיא משפעת‬
‫ג׳יב אבל הבאר תמייצריך לשאוב מקנגו‬
‫ך‪.‬פיס מלמטה למעלה הלי (‪5‬שתומ כ י ן ה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,,‬‬
‫ד ‪?3‬״‬
‫השירנ*‬
‫שיד‬
‫מורה כי תמיל הוא מעלה‪.‬מלמטה למעלה‬
‫יוזהועלית מיין יוקא ולכן פצחי' זו יוקא‬
‫‪*:‬קי פאר אצל המעין אפ״פי שהיא מ נ ע ת‬
‫מלמטה המורה על עלית מ ן ע כ י ז יש נת‬
‫‪,‬כ״כ צי המים נמשכים מאליהכ כ׳ זה מורה‬
‫על שהיא משפעת לזולתה נירך‪-‬התפשטות‬
‫ו ל כ ן נ נ ח י ז< שהי א משפעת לני״ע תקרא‬
‫מ ע י ן ולא כאד אנל אה •כ'כי ננח• ‪-‬עליית‬
‫וגזליםימן ‪,‬לננוןימאי‬
‫מ״ןנק' מעין •‬
‫גולים כלומר כי לכאורה משמע כי נזליס‬
‫קא־ למעין גטס ו ל נ א ר מים ‪.‬וא״כ מא•‬
‫גזלים כי הרי ׳נזילה היא י ו ק א מלמעלה‬
‫למטת ופעולה זו היא הפך פעולת המעין‬
‫זהכאר שהם נוכעיסולאנזליםותירז אלץ‬
‫כזליםאהליו למעין כל נ נ ע י ן מיין וכזליס‬
‫ע י פ י ן מלעילא כלימר כי נולים קא׳ אל הה‬
‫‪,‬קצוות וכמ״ש אח״כ הנמשל והנזליס שחס‬
‫י<?ה' קצוות חוזיים אל המעין שהיא הנרקי‬
‫כד ג נ ע י ן מיין הלומי יכן^שד המעין היא‬
‫* כ נ ח י י מ ע ־ י ן נ ו נ ע מ ס שהוא כחיי עלית‬
‫־מ״ן אז *ה־ קצוות נ מ ל ץ טיפין;מלעילא‬
‫וזהו‬
‫ןוהזא הנוקנא‬
‫!השפיע כמעין‬
‫‪,‬מעיין מתיקן ?נפ‪$‬א שהיא המק' א‪/‬לת‬
‫א נ ת י י י ה ו וזהו הנמשלישאתר כך א י מ ן‬
‫ז(מ< מקריין שהם הה־ קצוות ע‪:‬ס החסיזם‬
‫ש‪3‬תוכם קנפקוימן לנכון שהם א‪"1‬אימל׳>ס‬
‫;משפעים ניהאי מעין שהיא הנוק' ^זנלעי״ל‬
‫כוגת הזוהר היטנ כ^יני הי‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ע‬
‫‪,‬לפי ד ר ך זה נכא לשיש ר‬
‫• ^ י ז ה‬
‫הכתו נ מ ע י | גנים נ א ר‬
‫מ י ס חיים כל<מר כ מ ו ‪ .‬מ ע י [ גנים שהוא‬
‫‪,‬העסי האי שמשקה אל הגגיסשהם הקצוות‬
‫כן־ ה י א נ א ר מים חיים שה״ס יסוד ה מ ק '‬
‫כ* הוא גק' מעין מ י ם כי הוא חכפיע אל‬
‫הגנים‪ .‬שהם עולמות נ ^ ע ו א ־ ת ו ה ר י זה‬
‫‪,‬מיתי י סתר ן כי היא נקי כאר מיס חויס‬
‫א ן ר ״ן? מורה כי ה‪1‬א מעלה מ׳ ; כי מלא‬
‫‪1‬‬
‫קלב‬
‫הבאר תמיר מימיו הס מלי;<‪1‬ה למעלה‬
‫•א״כ •איך ינקי מ ע י ן ‪ .‬מ י ס שמשפיע ‪-‬לני״ע‬
‫לזה אמר ונזליס מן לבנון כלנמר‪,‬אדלבה‬
‫היא הניתנת הי לטעס״שנק' באל מיס סייס‬
‫שהוא מפניישהוא מעלי לן׳ין‪/.‬ה ג!רמ שימיה‬
‫ממין מ י ם כ• •ע״ייהעילית מ״ן לבאדמ״ס‬
‫״ ר ם כי ומליס ה הי קצוות ממד‪ .‬שוקבלו‬
‫מן לבניןשה״ס;או״אי‪ ,‬ואז‪,‬ע׳אכשפלג׳אשר‬
‫מקבל מתם נעשה מעין מ י ס שמשציע‬
‫ממלום‬
‫לעז למות בי"*‪,1‬הנק־ מיס• אני בי‬
‫היא ד ת כ נ י כלומר שמה כאמינו שהבאר‬
‫נעשה תעין ג נ ם הואכאשדי‪..‬כ‪*:‬י‪1*/‬לע‪4‬הה'‬
‫קצוות ממת שקבלו מלבנוןשליסאו״אי‬
‫ט ת ה ל פ י האמיר פ׳ סחי' <אר‬
‫נמצא‬
‫מ'ח היא עליונה מבתי' מ ע י ן גנים ^הרי‬
‫באר מ״ח הוא כשמעלה מ"; •נאצי' אך נ ח י‬
‫מעין מ י ם ה! א כשמשפיע‪-‬לני״ע •י י ו ע ו י‬
‫שבחי' נארמייח הואהגויסלבחיימטיןגנ״י‬
‫שעי ׳ שמעלה מיין שהוא <‪0‬י׳ •מ?י לל״ח‬
‫מקבל השפע מהמלים ‪-‬מעסה מעין מ י ס‬
‫נמצא כאילו מעין •מים •מקבל ימג‪$‬ד ידח‬
‫ואפשר‪:‬שןו היא כונס מ׳ הז״ח ניאשייו‬
‫ה״ו ע״ג וזיל‬
‫ואמר מעין מ י ס וגו• קראה‬
‫פתח‬
‫מעיין מ י ם ו א חד כך באל ויאחר‬
‫בך נו‪/‬ליס בהייא פסוקא אית לאסתכלא‬
‫יהא מעיןאתמשיך מבייא ונירא מן <ןל*ם‬
‫מגולים מהלבנון למניע יכלהו סתאללו‬
‫והכינה‬
‫לא מן דא ודא מן יא ע״פ י•‬
‫כמ״ש שהוקשה לי שקראה מעין זה ?)ויה‬
‫על שהיא משפיע לבי״ע ואחר כ ך קראה‬
‫באישזה מורה מל שהיא מעלה מ״זמתתא‬
‫לעילא וזהו הסך מעין שהוא ממילא לתתא‬
‫וזהו‬
‫ואחר כך נןליס שהיא מעילא לתתא‬
‫הפך מבאר שהוא מתתא לעילא ותריץ שכל‬
‫הבחי' איתנהו והאחת נמשכת מחבירתה ״‬
‫יז״קיהא מ ע י ן אתמשיך מנארכלומישמה‬
‫מנעמיה מ ע י ] שהשפעת לני״ע היא נמשך‬
‫מנת‬
‫נ‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ד‬
‫שמן‬
‫פעוהת‬
‫מ נ ח הבאי כי מ נ ח שהבאי מעל מיין נמשך‬
‫השפע אליה והיא נעשית אחר כך מעין‬
‫שמשסעת ואם כן נמצא שמה שהבאר עשה‬
‫אותה מעין הוא מכה מה שהבאר קבל‬
‫מנזליםשהס הקצוות נמצא שהבאר שנמשך‬
‫מן נמלים שהם הקצ״ס • וז״ש ובירא‬
‫מנוזלים ומה שהנוזלים עושים את הבאר‬
‫שיעשה אותה מעין היא מבח מה שהנזליס‬
‫קבלו מן לבנין שה״מ אוא״י ״ וז״ש ובולים‬
‫‪,‬‬
‫קרש‬
‫מן ל מ ו ן נמצא שכל ה נ ח ל נאצלו וגמ‪5‬זנו‬
‫אה* מחברתה ובלם קשירות זי בזו הנ"; ״‬
‫ונמצא לסי זה שמטין מ י ס הנז' נכתיב‬
‫ושימור הכתוב‬
‫אינו אלא על הנו קנא‬
‫כ ך מעין גנים שהיא הניקישמשפעת לב׳י״ע‬
‫הוא מ כ ח נ א ר מיס חיים שמעלהמ״ןונח‬
‫ה ב א י מ' ח הוא מכה הנזליס שהם הקציות‬
‫שמשפיע• נ ו וכח מ ז ל י ם הוא מ נ ח שקבלו‬
‫מן לבנון שהם אוא״י ויו ק אי ׳ניחא קמ״ה‬
‫‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫י‬
‫־‬
‫׳‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ד‬
‫דרי‬
‫עיי* זנ‪08‬לב^י תימן הפיחי ננייזלו בשטע יבא דודי לגנו וי*‬
‫ז‬
‫‪.‬‬
‫*‬
‫•‬
‫‪#‬‬
‫*זד ‪#‬‬
‫״ו •‬
‫*‬
‫״•‬
‫כזוהר ה' חקת קפ״ג ע״נ ר״ש‬
‫הנה‬
‫אמר רוח ימ״א דא היא רות‬
‫מ^יש ינשב בקימיתיבד״א הפיחי מיילבתר‬
‫וזלין מייא למלייא לה הה״י ישב מ ח ו יזלו‬
‫מים ישב רוחו בקדמיתא ולבתב יזלו מים‬
‫ט י וכתב שם מהרח״ו ול״הק הובאו דבריו‬
‫ש‪ 0‬בסי מ״מוז״לדנשב בקימיתא‬
‫נ״ב‬
‫י ו ח א ימבק בגווה מעלה מיין הגבורות‬
‫גתחילה • הפיחי גני נ״נ ג״ן בגי' בין‬
‫עית והוא רוחא ישבק בגויה ‪ .‬נזלין‬
‫מיא נ״נ חסרים זיכורא * למלייא לה נ״ב‬
‫*סוי דייה ״ ישב רוחו בקימיתא צ״ב‬
‫׳אין לתמוה היאך אמר רוחו ימשמע‪ .‬דקאי‬
‫ע ל הדכייא ולעיל אמינו שהם מ״ן דמלכות‬
‫ילאקשק מידי כי הרי ההעלאה היא ע״י‬
‫הרוחא ישבק בגווה ואס כן רוהא ידנירא‬
‫׳למיני מיבריו‬
‫*‬
‫ממש הוא ע ל י י‬
‫שתים האחת כי ההוא ח ח א ישבק בגווה‬
‫נ ק ר א ג״ןוהנ' כי אע״סשהרוחאצברהוא‬
‫בנוקב' היא *קיא על ש‪ 0‬היכורא עוד כתב‬
‫מהרח״ו ז״להה עמ״ש בזוהר פרשי תרומה‬
‫קל״גע״ב סלקין ריחיןנ״נ כל ריח ובשם‬
‫‪ ,‬הוא מיין כטעס יזלו בשמיו רצתיכ גבי‬
‫הפיחי גני ע״כ הוכא‪ 1‬דבריו שם בסי מ״מ‬
‫* י ב י י ז מ נ ז א ו י ס ע ל מק״ל מקמז ג׳ הפיחי‬
‫•"יי‬
‫*‬
‫יי יד‬
‫יך‬
‫י•‬
‫י—‬
‫*‬
‫גני ליס הרוהא ישבנן בגווה והבשמים‬
‫אשר בו ה״ס המ״ן והנה דודי נקרא היסוד‬
‫•כמ''ש‪.‬בל*״תש<ש ע ״ פ ל נ ה דודי•'‪1' .‬סצ•‬
‫איתא בזוהר בלק קפ״ט ע״א ע י ליוסף‬
‫צייקא טעים ליה יאיהו יוד נאמן הה״ר‬
‫כיין הטוב הולך ליויי למשריס כויע״ש •‬
‫ונש׳ הכונויל״ו דק״ש נתב כי הרויןא הניתן‬
‫בנוקנא נמשך אליה מן היסיי יז״א כי לכן‬
‫נ ק י א גס הוא צדיק תחתון כמי העליון בוי‬
‫ע״ש גס נ ו י ע בי אכילה נקיא הזווג אללה‬
‫ומחתה פיה וכזי' בא ל״ז ע״א אמין ויאבל‪.‬‬
‫כרי מגיץ אילץ קרבני{ יאיתקריביו קמיה‬
‫והבונה על‬
‫•‬
‫מנשמתהון דצידיקיא‬
‫נשמות הצדיקים העילות כסיד מיין כ י ס י י‬
‫הנוקבא והזכר משתעזט בהס והנה ידוע‬
‫ב׳ גי‪ ,‬נחי' יש יבחין האי הוא הכלי אשר‬
‫כתובו נתונות המ״ן וזה הכלי נעשה עי*‬
‫הרוחא ישניק נ ע ל ה נגזוה בביאה קדקאה‬
‫נחי' הבירוא המ״ןיעצמןשהס הבירורים‬
‫א! הגבורות בחי׳ הגי הוא המהא אשר הוא‬
‫המעלה את המ״ן צי אי! המ״ן יכולות‬
‫לע^ות עצמס אלא ע״י היוחא ככז' כל זה‬
‫בע״חשעי מ״ןעש״בגס ׳ ו י ע נ י אס אין‬
‫עליית מיין בתחילת אין יריית המ״י וכמו‬
‫ששייס שם ב‪/‬והר חקתוז״ל ועד לא נשיב‬
‫‪<1‬א*‬
‫י‬
‫ד‬
‫שיר‬
‫פי׳‬
‫השירים‬
‫האי ח ח א לא נזליןמייאמאי קמל״ן י ב ע י‬
‫בכלא לאסערא מלא וכתב מזהרח״זןזלה״ה‬
‫נ״ב אתעחתא ימ״ן ילתתא •‪ .‬נ ע ו ב י א‬
‫או במלא והבא ע י לרוחא לא נשיב לא‬
‫•‬
‫נןלין מיא לגביה מ;הוא רוח ע״כ‬
‫ומנת צפון הוא השמאל ס ו י ה ג נ ו י ו ת‬
‫וכנודע כי רוח צפונית ה״ס הה'‬
‫־‬
‫גיורותשניסול הנוקביכמ״ש נשימ״ן וכח״ש‬
‫מיהרח״זז״להה עמ״ש בזוהר ויקיא ליה‬
‫ע״א וכי א ת ע ר איילתא קי ישא ברוח צפון‬
‫נחתא נ״כ רוח צפון ה ל נ ב י ח ת המעוררות‪.‬‬
‫נחצות ע״כ הינאו דבריו שם כ ס פ ר מ״מ‬
‫•‬
‫חיסן הוא י ח ס ימיין סוי החסליס‬
‫‪/‬‬
‫'‬
‫'‬
‫י‬
‫•‬
‫'‬
‫‪,‬‬
‫'‬
‫"‪1‬‬
‫"‬
‫ננןאאלכונתהכת^שהס לברי‬
‫מעתה‬
‫‪ .‬החתן הקלוש כי אחל;בינפסוי\‬
‫הקוימים גן כעול כוי מעיין גנים אמר‬
‫אליה כי הוא שביק בה את הרוחא לעשות‬
‫כ^יועיייזה היא געשית נאר מים חיי*‬
‫שהיא יכולה להעלות מ״ן אומר לה עתה‬
‫עורי צפון שיזעזרר את הגבורות להעלות‬
‫מ י ן ו א ז ע ״ י ז ה ונ״ואי־אות^ת יב״ואו תימן‬
‫סוד החשיים ימ״דכי אם אין עליית מ״ן‬
‫ז*כ)יות עחילהאין יריית מייל להסלים‬
‫וא״ששאמי נצפו; ע ו י י ובתימן בואי ולא‬
‫להקו * י והוא ע‪4‬לרך מ׳‪.‬ש ח״ל נמייש‬
‫עורי צפון ובואי תימן מסייע ליה ל ל יוסי‬
‫כרחנינאראמר עולות הקרינו נכי נח‬
‫עורי צפון זה העולהשהיתה נשחעת כצפון‬
‫ומכו עורי;לכר שהיה ישן ונתעורר ובואי‬
‫תימן אלו שלמ!ם שהיו נשחנרם בליל ומהו‬
‫ובואי לבי של תיושפ״כ ‪ 4‬והכי נמ• לס״‬
‫לרבנו כי בצפון שה״ס הגבורות אמר עגוי‬
‫כיהגנויות כ נ י הס‪ ,‬שם ‪3‬יסול ינוקבא‬
‫אלא שהם ישנות וצריך לעוררם להעלותם‬
‫בסול מיין אמנס ב תזמן שה״ס החסרים אמר‬
‫ונואי לכי של חיוש כי כחסדים אינם‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫ז‬
‫י‬
‫'‬
‫"""" י‬
‫י ‪-‬‬
‫קרג‬
‫עימיזיןי ניסול הזיר רק צריך שיבואו‬
‫מחיי כי צריך שי;יווגו הג״ר חנ״י ימזוונס‬
‫יוצא טפת החסיים )•ירית אל היסוד או‬
‫שמהזפשפות החסי׳ נקלוו׳ ימשך כלליתס‬
‫אל היסוד ועתה מפרש היאך הוא התעוררו‬
‫הצפון שליש הגנירית ימיין על זה אמר‬
‫הפיחי גני שליצןהרוחא ישביקנגווה הנקי‬
‫גן וקרא אותו גני נ• הרי הרוחא הוא ממנו‬
‫ונתנו אליה ע״ליישנ רוחוכמש״ל וע״י נשיב*‬
‫החהא יזלו בשמיו שליש המ״ן הנקי נשמיס‬
‫כי ע"• הרוחא הוא עלייתם ולכן אע״פי‬
‫שהחוזא הוא לנר אחד יהמ״ןהוא יבר אוזר‬
‫קיא את המין בשמיו ולא אמר גשמים כיו[‬
‫שעלית תלויה נ ו הר״ הס באילו נמשכי ממנו‬
‫ואן כאשר הבשמים ניןליס שה״ס עלית המ״ן‬
‫אז יבא דודי שלי ס היסוי ביאה ממש לגנו‬
‫שליס הריחא הנמשך ממנו אשר הוא העושה‬
‫אותה כלי ושס תיא בכניסת היסוד ויאכל‬
‫ויזדווג וישתעשע שס עס נסמיתי הצייקיס‬
‫הנקי פרי מגדיו העילוישס בסיד מיין ג״כ‬
‫רמז כי עו־ירי בגי׳ פי״נ יה״ם ה״ג‬
‫וירך‬
‫ועס הה אותיות‬
‫מנצפ״ך העולים פ״ר‬
‫‪ 5‬ו ל ל הבל הוא גי' פ״רו וכמ״ש בשער‬
‫הבונות ד״ידציצית נס אס תמלא מלת‬
‫צפון בזה יצל״• פייה וי׳יו מיין המילוי לבל‬
‫בגי' כ״ז כמספר אלהי״ס ע״ה וייוע כי‬
‫הגבורות הס ב‪0‬״; בס אלהיס גם אמרנו‬
‫בי תימן ה״ס הה' הסייס והנה ההיחסיים‬
‫מעשר הס‬
‫כלאחד כלילה מעשר ועשר‬
‫במספר תייק ניןור ע ז החיים מהלך תייק‬
‫שנה וגס ני דע בי הס נמשכים מהנתן*‬
‫יקיז לאריך נכת״ף גי' תייק כנודע מסול‬
‫האלף לך שלמה ולכן תימן גי' תייק גס אס‬
‫תמלא תיבת תימן תי״ו יו״דמ״ס ני״ן •עלה‬
‫המילון קכ״בוטס זי אותיות המילוי והכולל‬
‫וידוע כי הר י‬
‫הכל בגימיוריא ק״ל‬
‫)הנה‬
‫ל י ' י גי' ליל ״‬
‫חסדים ס‬
‫אמרנו כיזה החחאה״ס שם ב״ז ועל כל‬
‫‪; ,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ןה‬
‫י‬
‫ז י ס‬
‫ה‬
‫ת‬
‫א‬
‫נא‬
‫בשחר*‬
‫נ א הרמז בי ר״מ וס״ת לפ*י>׳* ג״ני' ׳'זליו‬
‫ ***‪*..‬א‪!^ *<4^^2~ .‬י*‪>*/ .*••4 '^*•*.‬‬‫זה ברומא‬
‫‪;3‬ש<ג•'‪ /‬ב‪5‬גשפי נין גם *זיע קי‬
‫‪ , ^ 1 0 .‬ר י ״ ו כ נ ב י א י נ ב ו נ ת ^כצן״לי יק!ש‬
‫ולכן‬
‫מעל המ|(ל זכמש״ל בפי מעין גנים‬
‫‪.‬בא הרמז כי אם‪ .‬תמלא תיבת לכי גימיל‬
‫‪.‬ני ] יויי יהיה בגי' ר*צ‪ 1‬ז ע ס ‪ '1‬אותיזמ‪.‬‬
‫גנגילג׳ יעלה רי״ו וכן גס כן^וולה תיבת‬
‫י‬
‫יוחי׳א נגיה‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪#‬‬
‫‪-‬‬
‫־־•‬
‫י‬
‫י‬
‫א<‪5‬שרכי ס ו י י צסון ‪1‬בו‪.‬אי‬
‫)‪0‬‬
‫תימן‪ .‬הפיחי גני יזלו בשמיו‬
‫‪ 63‬לנרי החתן וינא דוד• לגנו ויאכל פר*‬
‫יןנריו היא תשי בת הכול!* ובמ״ש ממ״ש רן״ל‬
‫במירשיבא רול• לגנו אייר י‪1‬ח*ן לימי־חך‬
‫התירה ירך א ר ז שלא ית*ה החתן־צכנא‬
‫לחיפה ע י שגתןלוהכלה רשות מהלטעס‬
‫והעני‪ :‬כ• איאי‬
‫• י א מ י • לנמ עכ״ל ״‬
‫שהחתן ההוא אמר לה שתעורר לעלות מיין‬
‫הרותא אף היא תשיב אמריה‪ .‬כי גזרת*‬
‫גוליה חובה וכבר היא מ ו כ נ ת ו מ ז י מ נ ת ו א ם‬
‫ק י נ א ת י ׳ שליש הישיר לגנו שהיא שליו‬
‫ויאכל ויזדווג וישתעשע שם‪..‬עגד נשלו?!‬
‫הצליקיס הנקיפדי מנייו העילומשס צתי‪1‬‬
‫• הג״ן‪ .‬כסיל מ"‪-1‬ג׳י‪0‬‬
‫־‬
‫י‬
‫‪$‬‬
‫יאמר לפרש בל הפי ש**‬
‫)ג(‬
‫"לנרי ההל‪,‬ה‪ .‬והענין‬
‫בי ה נ ה נ ו ל ע כי בל חום הנא מצי הגבוי־{‬
‫ו ה ס המעןררותסוי חמימותהזווג וכמ׳?ן‬
‫מהרח״ו זלליה עלמ״ש מ י ה ר סישת בל*[‬
‫ד ף קס״ו ע״ב וברית קיישא אתער בחמש‬
‫וזצבעןנ״כ תכף שהאצבעות‪ .‬נזגעין״פמיל׳‬
‫מתעורר אל הזיווג'כ* הה' ג בז ח ת האלו‬
‫מעוררים את הזויג בגמל ח־מוס הא)?‬
‫ר״צסינ* ע ל י י הובאו דני*י• ‪5£‬ז‪ .‬לספר מיינן‬
‫בייתי‬
‫ע״ש וזה עצמו נימז בפשוק‪ ,‬ואת‬
‫אקים את יצחק ע ס יצחק כ נ ו י ע כ׳ יצחק‬
‫‪,‬‬
‫*״סהלגטרגתןל״ל וי*י‪.‬ע"י הי‪.‬תעוריו'‬
‫קיש‬
‫•‬
‫הזה של ה ג ב ו מ ת גמשכיס וכא*‪0‬י אמיי‬
‫ז״ש הכלה אל‬
‫שליס טיסת ה ל השיים‬
‫יו יה *‪ •111‬לפז! שזז״ התעוררות )זימים‬
‫הגבורות אש הצפו*• אל הזוזג ואז על י י י‬
‫יזה וט״אי ידמןליז־ס םזי היזסיינו יחי^י‬
‫*ומשבי ויבו״אוכימה שנוגע לעצמי לעשוי‬
‫‪5‬ןי‪.‬וא בהי' עלייה מ ^ כ‪3‬ר אגיי מ ט ו י ח !‬
‫היוחא שלי ואומי־ ליד הפיחי גנ• שיי נשיבית‬
‫והתעוררוזל רוחי נ ק י א גן כי* שעל *ד*‬
‫הנשיכה •זלי גשמיו שה'ס ימיין העולות על‬
‫ידן ואם כ ן כיין שאני מ ס ו ר י ת מ״ן יבא‬
‫לויי סת״ס היסוד לגנו שהיא של‪ 1‬כי נמשך‬
‫ממני אלי־ ויאכל איי הזווג וישתעשע ט ס‬
‫נשמות־ הצדיקים הנקרא פריימגריז העולות‬
‫שס בתוך הגן נגןזד מ״ן ג״כ‬
‫שירמידפרי מגדיו‬
‫)י(‬
‫למיישבזוהר ד ח י רמ׳ייה‬
‫ת״וזנכל אמר דכזדא ר י י ף נ ח ר נ י ק נ א‬
‫ואןןער לגנה רחינמתא יתכאאשכחני רהיא‬
‫אהעדת רחימיתא* וריפה אבתריה ואורות'‬
‫•יטלהא דלית שבחא לניוקביא למרי ף בתריה‬
‫דדמרא כוי עד סוף הלשין‪ .‬שתירין תיח‬
‫א^ע‪1‬זתא‪,‬יי‪0‬י<לו יננסתישיאל לגניקפייה‬
‫נ ס מ ת ה י ן י צ י י ק ״ א לתתא מתערין לה נגין‬
‫לאיניןימסערא ימלכא ואמערותא יא־מאי‬
‫ל נוקבא־ מסטרא ירכירא אשתגח לדכודא‬
‫א^ער ח ג י נ ו ירחימותא לנוקבא ו׳‬
‫נזקבא אתקשרת נרחימותא לגבי‬
‫בהא* ביונא־ תיא! בתא לזנזקנא' למשי*‬
‫תתאין לקבל מיין עלאין לאו איהו‬
‫ננשמ־זלין דצי׳יקיייא עי׳ב הכא נמ• לנוות'‬
‫כי א ס תקשה היאך‪.‬יזיא א!מית עויי־לפון‬
‫ושהיא גס בן שתעלה מיין ויבוא מ י י בי‬
‫לפי היאות לאו הבי אורחיה יעלמא אל‬
‫תתמה אל החפץ כייפרימגלי! שהם נשמי^ו‬
‫וזצוי^יס שהם ממ״יו ל ו ג ו ו א העילות כה‬
‫־ גס! ל‬
‫ב*‬
‫•־‬
‫ז‬
‫‪:‬‬
‫ד‬
‫שיו*‬
‫פ*‬
‫עאוי מיין י‪.‬נז המעוררות אותה נמצא נ י‬
‫הכל ממנו‬
‫*י‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫•אמי ע ו י י צפון כי הנה‬
‫^‬
‫)ה(‬
‫בזוהרפ' באדן׳ לץ עייב‬
‫׳אללי! נסעתא דקב״ה אתער בגנתא דעין‬
‫לאשתעשעא עם צדנךיא כרוזאנפיק וקרי‬
‫עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו‬
‫בשמיו יבא יו די לגנו ויאכל פרי הלגליו מאי‬
‫ויאבל פרי מגייו איליןקיבנין לאתקרינו‬
‫קאיה מנשמתהון יצייק״א האי נפלגית‬
‫ליליאניייבש' המנות י״י לתיקון הלילה‬
‫‪3‬ת‪ 5‬בי נהרגה מקומית נ‪/‬והר נתנאר כי‬
‫אחר חצות לילה משתעשע הקיז ש נ״ה‬
‫בנשמתהו ן של ׳צדיקים שנעה״ז העיסקיס‬
‫נחצית הלילה זנימ״ש היושבת כנניס חבירי'״‬
‫ונמנות‬
‫מקשיבים לקולך השמיעיני‬
‫אחרים בזוהר משמע צי נחצות לילה י‪.‬וא‬
‫ןמךזואג עליון דזו״ן ונמקו ם אחר משמע‬
‫ביי זה הזיוגדבחצות הלילה היא זיוג'עליון‬
‫ד^א״י ולסיבה זו הוא סזיס ונעלם ונעשה‬
‫אתחתוגיס‬
‫מעצמו שלא על ״׳יי ינעשיי‬
‫ותפלת© זהריהםיישלשה״בקיאץת^ חלזקיס‬
‫ושלשתם הס׳ אנית בי בבחינת רחל אשי‬
‫י י י א למטה'כבקיאה ואיןל< זווג עא‬
‫בעלה ליא אמרו שהם משתעשפיס עם•‬
‫ג־שמןתיהם של הצדיקים ושימעי־קיל עתקס‬
‫גת‪1‬רה גמ‪-‬ות הליל׳ וביבחי־לאה שנלןייזגיע־ם‬
‫*עקב אמדו כי זו״ןמזייוגים בחצי' לילה‬
‫ונס וה נקיא שעשוע הנשיות בי הוא עניין‬
‫^ליית הנשמות של הצייקיא ׳בשיי מיין‬
‫^ ולהיות בי‬
‫אל לאה והזכר משתעשע‬
‫׳עקנולאיז אלו האס‪ 1‬ד אאחוי״ם עצמא‬
‫של אז״אי למב״א לכן גק! עלמא לאתכשייא‬
‫לכן הזניחה! ׳בש&זייגאי״אי אבל איננו‬
‫נהנה‬
‫אלא של לאת ויעקב בנז' ע״כ •‬
‫צפון נקרא אימא קו שמאל ירום נל‪ 4‬אנא‬
‫?וי •עין עיין נסי נלין יבש׳מ׳ ו&נ"״ ע׳‬
‫;‬
‫•‬
‫קלד‬
‫השרים‬
‫<יקיאמ' נאתי לגני כתנ כי גני נקי‪ :‬לאה‬
‫נ י שם ליגהוא כגינה ולאה המימי*‬
‫ממלכות של הכינה נקיא ג!נ• המויןש©‬
‫ס״גע־־ש‬
‫י‬
‫ו‬
‫•‪ .‬י‬
‫‪^0‬ו‪£‬ח‬
‫ננא;לכוגת המוובג־וזאא‬
‫מיגר כמוני ש ל ס צ נ ז ן ^ ^‬
‫והוא תנאי ואלי מפרש‪ .‬כי החבילהא?ןי‬
‫עזרי צפון שה״ס‪ ,‬אימא שתתעוייד למ*לוי!‬
‫מיין‪ ,‬לנהי' הזוזכ ובואי ת^ימן הוא * י ‪ $‬ו‬
‫איל אנא שיזלויג ע‪$‬ה י‪/‬ה‪ 4‬ז‪5‬ואיי לשון‬
‫כיאה מאש ואחי כך מפיש כי• מ!ש טי*•‬
‫צפון שליש אימא יכ‪4‬אי ת׳מ^שה*‪ 0‬אכא‬
‫לא שתכונה ה*א על בחי' זזוג• או״אי מקש‬
‫רק כי עוייצפוןהכונה היא הס׳** נ*•‬
‫שהיא בחינת לאה הנמשכת ממלוויו ‪$‬ל‬
‫אימא כי לכן <נ(' ג<י שהוא כמנץ‪/‬שס׳סיןנ‬
‫שהיא כחיי השש של אימא זע׳יי סמןינ^ו‬
‫יולי בשמיו שהם סגר ממיין הנק! נשמיינ**‬
‫לעשות הזזוגמלש‪-‬וביאי מימן הטני‪ -.‬היא‬
‫בי יביא ייי* שהוא יעקב הנמשך מאחוזי״'‬
‫של אנא לגנן שליא לאה ן יאכל וין&ויג‪:‬‬
‫וישתעשע; עם נשמות הצדיקיס הגיו ©די‬
‫נוגד יו‪.‬היעילות נשוי מיין כיסיי של•־ לאה *‬
‫וכלי להוריותכ* נ‪0‬י'יעקכ זלאה‪:‬אלו>ד‪*,‬ן‬
‫סוד כאי' האחוריים עצמם שלי א)א״‪:‬י־ ל^ן‬
‫בתיחלה כנה בחינת הזונג אל אוא״י שיעז‬
‫עיי* צפי ן ובוא• תימן'יאחר כןפיויש כ״‬
‫הכינה היא על יעקנ ילאה הגמשכים מ?ס‬
‫כמי שהזכירה! בזוהר בשם זויג של אי״אי‬
‫ואינו אלא של יעקב ו לאה י ואפשר ש‪3</‬‬
‫עצמו היא בונת הייי״י • ומ״ש במקל*‬
‫נשעתא יקוישא ליה אתערבגנתא לעדן‬
‫לאשתעשעא עס צ יי ק• יא נוכל לפישו• ט׳ל‬
‫רחל שהיא ׳וריח בבריאה הנקרא גן ט י ן‬
‫אשר עליה נאמר היושבת בנצי ומשתעשע•'‬
‫בנשימות הצדיקים שבע״הז ריעיסקיינתויי?‬
‫בחיצזא ל'<|ה כי כאשר ־ ממרת בחיי י ח ל‬
‫לירל‬
‫ג‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫פשרות‬
‫* י י צ נ י י א ה שהוא בעת חצות לילה אז‬
‫באצילות הזווג ליעקב‬
‫געשה למעלה‬
‫ולאה ולכן יוצא הכרוז עורי צפון ובאי‬
‫יוימ! שהס שיי הזוזג של יעקב ולאה • וגס‬
‫נ ו צ ל לפישוכי צשעתא יקב״ה הוא יעקב‬
‫אתער בגנתא י מ י ן היא לאה כי היסוד‬
‫וגס בי לאה היא‬
‫ז?ןקבא נקרא גן ע י ן‬
‫נמשכת מאימא הנקי גן ע י ן לאשתעשעא‬
‫י מ ‪ • $‬י י ק י א ה״ס שעשוע גזווג הנעשה‪ .‬ע״י‬
‫נשמות הצליקייהעולין בקול מיין ביסוד של‬
‫יענין הכרגז אפשר שהם מור‬
‫•‬
‫נאה‬
‫הי(יות שלאו״אי היוצאות אל יעקב ולאה‬
‫ל ע נ י י ם לבחי' הזווג צי כן כרו״ז הוא גי'‬
‫ט״כ קש׳יאשה״סאוייאיוכמ־יש נ ס מיין בי‬
‫וירך רמז בי אס‬
‫ג י ו ו מציאי״א• ״‬
‫ממלא תיבת לאייה בזה למ״י' אל"ל> ה״י יעלה‬
‫גגי' י ׳ ו ע ם החי אותיות והכולל הוא ר־יט‬
‫‪1‬נן אם תמלא תיבת גני* גימ״ל נו״ןיןיל‬
‫בינייי״טהריכ׳ גלי• רומז ללאה וע״פי‬
‫האמור •ונעמו יברי י ז ל במייש ו כ ת נ א י‬
‫ויקרא לי״א עורי צפו ן זו העולה הנשחט׳‬
‫בצפון כי לכאורה במה קרבנו' היו שחיטתן‬
‫בצפון וכמו שנשנו בפרק איזהו מזקמן‬
‫‪1‬א"<‪ $‬לאה אמרו זו העולה * אמנם כ נ ר‬
‫יאמינו‪.‬כי עורי צפון הכינה טל בחיילאה *‬
‫ו מ ס קיבן עולה הוא בלאה כמ״ש בשער‬
‫הבונות בכונת ‪ '0‬התמיר ולכן כיון שעור•‬
‫צפון הוא נתינת לאה ע״כ אמרו זו העולה‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫)ו(‬
‫—‬
‫יאמר עור• צפון הוא‬
‫א ל‬
‫׳*^מ״שבעייח שי מ״ן‪.‬פ״י וגשי‬
‫‪4‬‬
‫ו ה ע נ י ן ה ו א כ י כחצות לילה אז מ‪/‬דמגין‬
‫אי״איבסיי ביאה ק י מ א ה לעשותה כל*‬
‫ו מ ב ח ז ה ה ז ו ז ג נמשךכחהזיוג יזו״ן א ח י‬
‫חצות לילה בשוד ביאה קדמאה לעשות'‬
‫כלי כי אימא עלאה מנחיל ה י ו ח א שלה אל‬
‫ד א וה״שחסייס וגבורות ברע׳ ת״א נאחר‬
‫כך נותן ז״א את הגבורות וה״ש שסביין‬
‫בניק' בביאה קלמאה לעשותה כלי וכמש״ל‬
‫ואחר כך‬
‫באורך בפי מעין גנים ע״ש י‬
‫ביוסיש ;‪1‬וג עליון‪ .‬נאו״איוןווג תחתון‬
‫בז״ין בסוד ביאה בי להוליד ולהתעבר ע״ש‬
‫באורך ' י ‪.... . .‬‬
‫כתבנו לעיל כי בל עלית מיין הם‬
‫והנה‬
‫על ידי זה היוחאואז על ירי זה‬
‫נמשכים המ״י להגליד ולהתעבר ‪;1‬ה הרומי‬
‫נ ק ר א ג ן כ מ ש ״ ל ‪ .‬וגס אימא נקרא צפון‬
‫כימצלאמנם לדוס נקרא דא כנודע משול‪.‬‬
‫ובאילו לקין לרומית כוי ע״ש וגס כ ת ב מ‬
‫כי וה הפסוק מלבר כחצות לילה *"ש עור•‬
‫צפון שהיא אימא שתתעורר להנחיל את‬
‫הרוסא לז״אהנק' דיים וזהו ובואי תימן;‬
‫שיבוא !‪.‬־לתימן ואז הפיחי גגי שה״ס החת;‬
‫שלי הנקרא גן שתנשב ותשפיע אותו לי‬
‫לעשות‪.‬אותי כלי ואז כאשי יש בי הרו הא‬
‫כי געשית כלי היימז גם כן בתיבת גני כי‬
‫כן כל״י ע ם הגי אותיות הוא כ מ ס פ ר גנייי‬
‫אן על ידי הרוחא הוא ע ל י ז המ״ן וזייו‬
‫יזלו בשמיי שה״ס הלין העןלין על ידו ואז‬
‫על ידי עלית המ״ן יבא יולי ביאה ממש‬
‫לגנו שהוא שלו כמש״ל ויאכל ויזיווג ואז על‬
‫״י• זה הזוזג מתהו׳ם פ י • מכייו שה׳ינ*‬
‫נשמות הצדיקים בי זיוג זה היא להוליד‬
‫ולהעבר לעשות‪ .‬פר? מהמ״י י ח ס י י ם אשי‬
‫אני מקבלת כי כיין שמקי ‪ 01‬ניחן בי־הריהי‬
‫ונעשית• כלי על ידי החחא עז לין המ*"ן‬
‫ויורדים המ״ר ואני יכולה לקבלם כבחיניז‬
‫הכלי הנעשה בי ולצייר את הולי שהה‬
‫• )לרך רמז אס תמלא ת י ל‬
‫קנשמומ‬
‫קרי ־‬
‫ל‬
‫;‬
‫הצומת י״ח דלויקון הלילה בי בתחילי כל‬
‫ווזג בין אבא ע ם אימא נין;"א ע ם נוקבא‬
‫צ י ץ שבתחלה יעשו בהם נחי'בלי בביאה‬
‫יאש‪1‬נה באיי אין האשה כורתת נרית אלא‬
‫‪5‬מ*ש<‪1‬שאה בלי יאחר בך הס מזמגייפעס‬
‫בי; להוליי ולהתעבר והנה הזזוג הנעשה‬
‫גלילה אינינו לצורך עיעזר וסוללה ממש •‬
‫הרש‬
‫ד‬
‫פ׳ •ימיר‬
‫השץייס‬
‫‪1‬‬
‫פי״י מגלי"! כזה‪ .‬פ״ה י״יש •ויי *"ם נימ״ל‬
‫ל ד ת •ויל וי״ו המילוי לבי יעלה כמספר‬
‫•ותקיא וכןעוליןמסכי תיבות הנ״ה הים‬
‫גשמו״ת לרמוז כי פרי מגזיו הנה הם בחי‬
‫הנשמות ומק‪• .‬‬
‫בילקוט הניא משם הפסיקתא‬
‫עורי צפון ובואי תימן מכאן‬
‫אתה אומר שהצדיקים לעתיר לבוא אינם‬
‫צייכים לא אפיסמון ולא כל מיני בשמים‬
‫אלא רוח צפונית מרככת וזוחלת לפניהם‬
‫כל מיני סמני גן ע י ן ע״כ • ואפשר כי‬
‫כונתם לרמוז מ״ש בס מיש ש״ב ‪*0‬ג פ״ט כי‬
‫כל צורך עליית מין לנשמות הצליקיםיהיה‬
‫* ע י שיבוא המשיח ב״הבבי״א כיאזנגקבא‬
‫לז״א תתעורר מעצמה לקטלות המ״ן בלי‬
‫סיוע נשמות הצדיקים רק ע״י מה‪ .‬שימשך‬
‫לה הארתהחטם העליון לאריך ע״כובש׳‬
‫י״הק ביחוי החוטם מ מ א י הענין יותי‬
‫חייל כי מן החוטם לאריך נמשך חיות גלול‬
‫לז״וןכי מחי נוקבא ימינא נפיק מחא לז״א‬
‫לעןררו אל הזחג ומנקב שמאלי נפיק רוחא‬
‫לנוקבא לעוררת גס היא אלהזווג אמנם‬
‫התעוררות הזה עייר הנ; יהי׳ז למקילטת״ל‬
‫‪!:‬תתעורר מעצמה ע״יההוא רוחא ינקב‬
‫שמאל• אבל עתה צריך אל התעוררלנשמות‬
‫הצייקים אליה ע״כ ושורש ענין זה הוא‬
‫ממ״ש באל*י חד רוחא נפיק לו״״א לאתערא‬
‫ליה כננתא יעדן שמנקב ימין לחוטמיראייך‬
‫יוצא חת אחל לז״א כלי לעוררו שיזלווג עס‬
‫נוקבא הנקי גנתא ד ע י ן ולכן אמר נפיק‬
‫לשון הוה בי זה יוצא אפיי עתה • ומההוא‬
‫נול^כאאתער ונפיק רוחא ממוחא סת״מאה‬
‫וזמין לאשראה על מלכא משיחא כ• מהנקב‬
‫השמאל דחום לאריך יוצא רוח משם נימשך‬
‫ממוחאסתימאה לאריך ויוצא מנקב שמאל‬
‫לחזטם לאריך על פיק תחתון להוי של‬
‫אריך אשר שם מקים המלכות הנקימלכא‬
‫גזשיהא ושניה עליה ועשם להשיהנן כע״ה‬
‫‪,‬‬
‫והגה‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫קדח‬
‫ית״ש ומזה היוחא תתעורר ד‪.‬נור\ להטילן‬
‫מ״ן שלא ע״י התחתונים ע״ש כפירושי הא ל״י‬
‫והנה צפון נק הגבורה וגס קו שמאל ה* א‬
‫צפון וע״ניתכן נדרך אפשר לקרוא לזה‬
‫החמלנקצ שמאל רוח צפונית כי הרי הוא‬
‫נמשך ממוחא סתימאה יאריך אשר נ ו‬
‫מלובשת גמרה לעחיק מ ו י ע ונס בי נמשך‬
‫ויוציירך נקנ השמאלי לחוטמיוגם כ• נמשך‬
‫על פרק תחתון להוי לאריך שהיא קו שמאלי‬
‫וגס לרך רמז כי צפזנ״ית בגייתרל״ו כמספר‬
‫תימת מנק״נ השמא׳יל יחוייטם ע״ה וזרו‬
‫רוח צפו״נית כלומר רוח צפו״נית כלומר‬
‫רוח מנק״ב השמ״אל דחוט״ם וככר כתננן‬
‫לעיל כי בשמיס ה״ס מיין העולים על ירי‬
‫נשמות הצלילים ז״שמכאן אתהאוישהצלנק׳‬
‫שה״ס היסודות לליון צדיק עליון וציייחחחזן‬
‫לעת״ל שי‪.‬וא ננ־את משיחנו בב״״א אינם‬
‫צריכים כל מיני כשמים שהיכן המ״ן אשר‬
‫נברריסועולין ע״י נשמות הצייקיס בלי‬
‫לעוררם אל הזווג הלא רוח צפונית ‪5‬י\ גן‬
‫החח הנמשך מנקב שמאל לח‪01‬ס מלריך‬
‫מרככת וזוחלת לפניהם כל מיני המגי ג ן‬
‫עלן שה״ס המ״ן לנוקיי הנקי גן עי; כ• השס‬
‫ימשך ויבוא אליה התעוררות להעלות מ״ין‬
‫ויזלווגוהצייקים שהם הימיות • ואומת‬
‫בפירוש‬
‫למ״ש ש‪0‬‬
‫מרככת ירמוז‬
‫האל״י כי נ‪/‬מן הזה אינו כפ*ק רק לזיין*‬
‫לכד כי הגבורות שלו יכולות להתבסם עשה‬
‫אבל גבורו״המלנויאינן יכולוילהתבכןס כתה‬
‫על לעתיי בזמ\ מלכא משיוזא ואז י ב י ן‬
‫רוחא דחייגס אליה נמצא כי לעתיד אשר‬
‫ימשך רוהא לחיי גם א* *מלצויאז מחכסמוי‬
‫נטיותיה וזהו רמז מרככת לשון ביסוס ‪33‬‬
‫הגבורות הקשות ונעשות רכות ?;וחלת הוא‬
‫רמז המשכת הרוחא ממגירגה אל מירגה‬
‫ונפרש עתה שיעור הכתוב‬
‫כאמור *‬
‫עי״ז שהם לביי מלכו׳ שמים כי נפשה לשא׳־ול‬
‫הגיע עורי צפון שיתעורר אותו הרוח וגק*‬
‫מתאלי‬
‫לל‬
‫*‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫שמן‬
‫כשהת‬
‫‪8‬מאל* לחוטס של אריך וימשך אליה ולבן‬
‫* א הימוכי צפייון גי׳ י א כמספר חיבת‬
‫נ<קב"א יחוט״ם ובואי תימן קול הי^ין שיבא‬
‫וימשך לן״א החח מקב ימין לדוטס לאריך‬
‫מנרמזגפ כן במלת תימן ג״בביאם תמלא‬
‫מלת תימן כזה תיייו יו‪-‬י מ״ס מ״ן יעלה בג•‬
‫י חיכייב אןת־ות־מת״י שהוא אריך • וגס‬
‫גמסכר תעית רוחימי״ן קוטיים דארי״ך‬
‫ומפרשת עתה תועלת אלו הרוחות מהו‬
‫•ןלבן־כנגי ע ו י י צפון שהוא הרוח שמאל‬
‫אמרה הפיחי גני שה׳ ס היסוד שלה הנק* גן‬
‫‪:‬ןילןטויי מצלו להעלוי• מ ן ט״י נשיהויהחתא‬
‫כה וזהו יןלונשמיו ל ס המ״ן ולב; לא אמל‬
‫יזלובשתייכי בשמיו תם שלו מוקישל עצמות‬
‫מנן• שקוא מעצמותו תעלה מ״ןאמנסיבשמי'‬
‫‪ 0‬ז ‪ 0‬הוא כל מיני מ"! ואפי'העולות מלמטה‬
‫ע"״ גשמות הצדיקים וכאן שאלתה שתהיה‬
‫שלו יוקא ולא על ידי גשמית הצדיקים‬
‫שלמעה ולכן אמרה בשמיו ובמד ובואי‬
‫תימן שהוא הרוח הימני הנמשך לז׳״א אמרה‬
‫״בא יורי כלו מ י כי על ידי זה יתעורר ויבא‬
‫לולי שהוא ו״א לגנו שהוא הנחי' שלה ואמרי‬
‫לגנו בלשון נסתר לרך צנ־עית כאילו אינה‬
‫מיברת בעיה‪-.-‬ויאכל וי‪/‬דווג לכל זה הוא‬
‫'מבח פרי‪ .‬מגל״יו כי מגי‪-‬״יו הוא בג• חגט״מ‬
‫ומכה הפרי היוצא מהחוטס שה״ס‪ .‬הבי‬
‫‪1‬‬
‫י!‬
‫‪1‬‬
‫^‬
‫ה‬
‫‪!8‬‬
‫קרש‬
‫י‪1‬חין יהיה התמוייות יימוג ש‪$‬י וגס שלו‬
‫ולא על יייהתעוריות מןמותהצדיקי׳ ויען‬
‫בי המעזייות על״ת המ"‪ 1‬יד‪.1‬שיהיה‬
‫תח‪5‬ה על כן אסרה עורי צפון החילה שהוא‬
‫להתעוררות המ״ןואקי כך ו מ א י תימן‬
‫ופןהקיחי נגיואח״כ יבא יולי‬
‫אי אםשי‪ ..‬כי יבא מרי לגנו הוא על בחי*‬
‫י הזמן של עתה שהוא על ירי נשמות הצייקיי‬
‫המעלים את המ״ן כי הנה ה• א• שואלת ע ו י י‬
‫צפון שיתעורי היוחא שמאלי לחוטי ובואי‬
‫• ח מ ן על הין ת הימני ועל בחינת תועלת‬
‫הי!‪ 0‬הימני לא הוצרכה לפרש למה יבוא‬
‫כי נו רע כי תמוי ואפ־ייפזה״ז הוא נמשך ובא‬
‫כדי לעורר לז א ל ה‪/‬וו ג אמניעל עודי צפון‬
‫בהוא על הרוח שמאלי שעדין לא בא כלל‬
‫הוצרכה לפרש שאלתה ילמה יתעןיי אותו‬
‫החח ולמי ימשךועז״א הפיחי גני יז״ב כלומ'‬
‫כי אותו החח ימשיאליה ער שינשוגהגןשלה‬
‫שה״ס היסוי שלהועל ייי זה יזלו בשמיו‬
‫שה״ס עליית מיין וכל עציל!‪ .‬הח״ן תהיה‬
‫מכח המשכת זה הרוח משא״כ עתה בזמן‬
‫הזה כי כאש •בא דודי שהואז״א לגנו ויאכל‬
‫ויזדווג הוא על ירי פ י י מ ג י י ו שהםנשמ*‬
‫הצייקים המעמיס מ״ןיומרמים הוווג ולכן‬
‫אני שואלת מה שיהיה לעתיד בי התעוררות‬
‫המ־יןשלי תהיה מצי אותו הרוח יחוטס‬
‫לאריך ולוק אנק״ל •‬
‫ח‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬אתילגני ארזתי בלה *לןריתי ס‪1‬רי ; ס ־ בשמי אכלת*'^‪1‬־רי ע‪0‬׳‬
‫ד|ימ< שתית׳ ץני ןןה‪ 5‬חלבי אכלו‪-‬ן^יהש ^זתי ו‪#‬נרי"ויוחס ו‬
‫ני״מ פ ויקרא ל״י ע׳א אמר‬
‫‪*^11‬‬
‫אייתי מויי טס בשמי נוףוניית‬
‫יערי עם לבשי שוקא ימינא עס שמאלא‬
‫•נ• עם חלבי לרועא שמאלא בימינא ע״כ *‬
‫והנה נ ז י ע כי קודם כל בחינת זווג עולה‬
‫•כימיות הי סול על הלעת ומעןררזווג חו״ב‬
‫וביאוש ועל ילי זה ממשיל העיפה שלנו‬
‫‪,‬‬
‫••הי חסלים ומתפשטין בחל״ת ניה ואחר ב ן‬
‫כללותם יניד אל היסויונותנס אל הנוקגי‬
‫בסול הזווגנב&יימ״י גם נודע כי רעים נקי‬
‫אוא״י ללא מתפישןזמליס גקיא‪.‬ז״וןלזממן‬
‫יליען בליש בזוהר ויקרא וכמו שאג•א•‬
‫לכללות האצילות נקרא רעיי ללא ממפישן‬
‫נ;ק‪1‬״נ לגל פ<?‪1.5‬ף ג ב‪.‬מל!שגשיהפסוקי•‬
‫עושת‬
‫‪1‬י‬
‫ה פ•׳‬
‫שד‬
‫‪ 0‬י ש ' ו י ר א ״ י ג ם י י ו ע כ• גוףנקרא הת״ת‬
‫ב פ י ט ז ת ו ג ס כ ל הו״ק בכללות נקרא גוף‬
‫‪.‬לגני ה ל י ש ה ס בחי* הראש‬
‫גבא ל מ נ ת הכתוב כי הוא‬
‫•^‪1‬הה‬
‫קלל‬
‫השיר •‬
‫‪,‬‬
‫* וטע‪3‬‬
‫ואחי בך כללותם אל היאיל‬
‫שמקיים הנ״הלח״גאפנישגצ״א החאדיה‬
‫הם ממלים ויש להם מעלה יתיי מהחםדי'‬
‫לח" ג שהםמכוסיט ולל!עם זה כצ"‪ £‬אל|ר‬
‫‪,‬‬
‫אכלתי ונח״ג אמר ש^ת• כי כ&בילה היא‬
‫תשובת השושבין הקדוש‬
‫יותר מורגשת נ^השאייוטייכבגייה&הח^י‬
‫ובשורתו העיפה אל כלתו ההוא אמר לה‬
‫מגולים ויש ב ה ס י ז ת י המשה ^גשגה א מ י‬
‫ע ל מ ה ששאלת יבא יויי לגנו פיברך כ ן‬
‫אנלתי אמנס בח״נ אשי ההס״לים מכוסיס‬
‫יהיה באתי לשון ביאה ובל הראוי לנילה‬
‫ואין בהם הרגשה ו השגה א מ י ש ת ^ שהוא‬
‫אין גילה מעכבתו לגני ה״ס הרוח' הנמשך‬
‫יותר לקות יהטע‪ $‬שבלה הקייס הנצח אל‬
‫ממני אליך עושה אותך כלי ושם ה״א בחינת‬
‫ההוי ובח״ג הקיים הנבלרת אל ה ח ס י‬
‫הביאה שליאחתי כלה וקראה אי(תי כי‬
‫היסול נקרא אחכמשי״ה מי יתנך ׳כאח לי * י א מכיון אהקלים הצרה להיו‪$‬שס החיך'‬
‫ממלים‪:.‬אם כן בה*נ*ר|ההגל שהיא קו שמ‪1‬‬
‫ואמרו כזוהר וישב קליל ע״א מי <תנך כאח‬
‫הקייס את הנבורט&יא" ל*ןל שצןאל •‬
‫דא ״וסף לגבה דשכינתא ומעיון שהיסוד‬
‫ונחזור אל העניןנמ^צא בי על •לי ט ^ י ת‬
‫גיא האח היא אחותו וגם קרא‪-‬אותה כלה‬
‫היסוד המשיך השפ?! לקצוות ואייל והיו^ך‬
‫כמ״ש בש״מ' רשב״י פ״ בראשית לך* האותיו'‬
‫על ירי עלייתי לקצ*?י זפיאיד לשפ^קנלא‬
‫אות ש' ה נ ע ל עושה כלי לאשה ומכלינעשית‬
‫כלי בסוד יסור הנכנס בה צורת *' זעירא ‪ ,‬אכלו יעים כלומ' צי ‪ 13‬ידי ע‪1‬ייאי גרמתי‬
‫האכילה סויד הזווגלרעיםהעליונייח״וב‬
‫ז״ש לה באתי ל מ י ס ו ד‬
‫*‬
‫כויב״ש‬
‫נמ‪£‬א השפע׳ משם‬
‫שבראש ועל־ילי זה‬
‫״ ה מ ח א העושה אותך כלי ממה שהית בהי*‬
‫ולמעה מזו‪1‬גיאעליז‪-‬ן־ ‪5‬כל הקצוות לי רוק‬
‫כלה וזהו יביאה אשי באתי אל״ הנן היא‬
‫העליונה בינה שבריאה נ ו ט ל ת ה ^ מסול‬
‫שאריתי מורי שליס הגוף בכללותובפרכות‬
‫הזולג ומורידהלמהה ע ד ה י ס ו ד כ ^ ש צש׳‬
‫שלקעתי כי ה כ כ ע ע ם נשמי על •לי בשמי‬
‫מיין פיי״ר ומצתה שתו ישכרו י ן י י י ‪ 1‬ס ו י‬
‫שיוא הנחי'יפגימ־ות שלי העולה למעלה‬
‫ט‪ $‬ילי שחני‬
‫ו״ון׳בז^וג התחתון הנעשה‬
‫כימי אורדזחר מלמטה למעלה כמו ריח‬
‫‪ .‬ד ר ך רמו‬
‫השושבין המזווג אתכם׳‬
‫מנשה העולה מלמטה למעלה׳ נבח״* מיין‬
‫כי רי׳ת וס״א ביאתי * גני* בג• ביין סול‬
‫*על ידי זה לקטתי שפע לנוף נפרעות‬
‫היוחא שהוא ש‪$‬ב ן כמש״לושאי האות'‪1‬ת‬
‫בחינת הת״תוליערי ודנשי סול נצח והוי‬
‫אתלינ ע״ה הס בגי חנייה סוי שלזשהשמות‬
‫ןליינז וחלבי מיי חסל ג נ ז י ה ואחי אשי‬
‫אהי״ה קס״א קמ״ג קציא העול״ס ת ל ה‬
‫־ ליקטתי השפע ופרטתי בחי״גת ליה הוא נןה‬
‫חות״ם שבייסוד המקבא אשר שם היא‬
‫ב ב א ‪ #‬י ל ג נ י כ י אחי ;נתפשט השפע של‬
‫כניסת הינןוי‬
‫החסלים בחג״ת כ״ה נמשך׳ אלי מהם כללות‬
‫של‪/‬ה ירמוז מ״ש'־שם' בז‪'1‬‬
‫החסדים ואבי נותנםאליך וטעם שהקרים‬
‫ויקרא ל״י א מ י ייבי יצחק‬
‫את הת״תמפנ* שהויקו המצע• וירך ט היא‬
‫לא אזי־ווגי קב״הבכ״יאלא בזמנא לאילי(‬
‫עלית וירילת היסוד ועורכי החיית הוא‬
‫ש*ת מהיווןמשק•! לנחליללא פסקע״כ *‬
‫׳ הולל את כל הו״ק כי כלס נאחזיימ ןעוי כי‬
‫והן אמת כי פשטות מיש משקיו מחליהוא‬
‫ליךחומ השיישה״ס ההיית•יור״־‪:‬העפ‪:‬ומתעש• •‬
‫י‪.‬כבתי' הה' חסליס בקצוות‪ .‬מ<‪1‬סל ע י הוי ־ עלייסול לאימא ‪ ,‬אמצס לפי דרכנו נ‪1‬נ‪5‬‬
‫לפרשו‬
‫נ‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫)אפשל‬
‫שמן‬
‫ה‬
‫כ *חח‬
‫‪ $‬פ י ש ו נ פ י ט ו ת על יגזוי י נ י נ ה לל׳א שהיא‬
‫מקנליו הסיכה מחכמת זיא ומשפיעה אל‬
‫הוי״נן ט י צואה אל היסוד ון״ש לא אןלווגי‬
‫?כ״ה ג ל ״ שהם *‪1‬״ן נ ב ח ׳ זווגס התחתון‬
‫אלא מ מ ג א יאיליןשית שהם הו״ק אתיו! ן‬
‫משקיו ינחלא הלומי שציין שיקיים זווג‬
‫המוחין חו״ב ח״א ביי שעל ירי וה יתמלאו‬
‫הו״ק שפע מיסוי כינה יז״א שקיו לנחלא‬
‫*‪ 1‬ועל ייי ןהינולין להוייזג למטה מ ח ג‬
‫התחתון‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫קרש‬
‫‪,‬‬
‫בשה־ חיןכנן כלזהנאוין־ נשפי ה כ ו ‪$ $‬‬
‫י״כ דעמ׳לה ע״ש‬
‫והצה כתננז לעיל כי ננ"• כני ס ‪ /‬ס ו י‬
‫הנינה שהיא שהי ס"* ז״ש נאמי‬
‫לגני שהם י נ י י החתן נ״אהאומי לכלתו‬
‫נאתי לגני סוד הכינה כנקיא״גן וגסשהיא‬
‫נןנל שם סייג העילה גני באתי שס אני‬
‫בלי‬
‫לבלי נכח* נלין לצו ו כ ך אחתיכלה‬
‫לתקן אותך וקיא איתה אחתי כמ״ש בכונמ‬
‫מנחי! שנת נ י ג הייתה אצלו שזין נקומתס‬
‫נ ק י א אחתו ונשמזלווגח טמונק״אשתז בוי‬
‫נמצא כי אחותו נקייכאשי‬
‫״‬
‫ע״ש‬
‫היאשוה אליו)אין ניניהס בחינת י הזווג‬
‫והכא נמי כאשי נ כ נ ס נה המוחין נתחי*‬
‫י‪.‬יא נגללחבכלש־עוי קומתן״א ונידנת‬
‫הןווג אין ניניהם כי היי י‪)/.‬יג יהיה ע ס‬
‫י ע ק נ וקיאה כלה כמ״ששס נשי מ׳ ישכ״י‬
‫גי היא בתייהזי״ח דההיןשהוא נטמע' נ"]‬
‫ועל ילי ג מוחין אלו הניתנין כה נעשה‬
‫נ״ה שהם כגיי כל״ה והבא נמי לכזוהה ״‬
‫נמצא כי נאת״ לגני שהיא הנינה כ נ ח מ ת‬
‫מיין לצזיכך לתקןא‪1‬תך על יי• המוחין‬
‫הנמשכין אליך נ ׳ על ידס את נקיא' אמתי‬
‫כלה ותלע לך כי עלייתי ש‪ 0‬אינה י ק‬
‫לצויכך כי היי עלייתי שס היא כאשי כ נ י‬
‫איית• מויי שהוא היחסי ע ם נשמי שהיא‬
‫הנצח כי חסל עלה ינעש׳ חכמה ונצח עלה‬
‫ונעשה חסי וכן אכלתי י ע י ׳ שהיא גבייה‬
‫ע ס לנשי שהוא ה מ ל כי ג נ ז י ה עלה ונעש'‬
‫נ י נ ה והול עלה ינעשה ג נ נ ו ת יכן שתית*‬
‫״ נ ׳ שהוא הילת ע ס חלבי שהוא היסוד כ•‬
‫ת״ת עלה ונעשה דעת ייס!ז עלה ינטשה‬
‫ת״ת אשי זה היא כאשר אני כ נ ו קבלתי‬
‫המוחין של* לגילית כי אז היא עלייה זו‬
‫ואס כן עלייה ןו אשי‬
‫וכנינשלממי אני‬
‫עליתי נ ב ע ה אינה אלא לצורנך להמשיך‬
‫נח־נת המוחין אליך כי כעליית׳ שם כסוד‬
‫מ״ן גרמת•;זיג או״איוןהו אכלו י ע י ס ג •‬
‫אעיצה‬
‫ז‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫יאמי גאיו׳ לגני בי מ ה‬
‫א ו‬
‫<״‪0‬‬
‫!‪ 01‬ני״מ סי ויקיא א מ י‬
‫ע ז י חייתי מוי* יא ח ס י ליגא י א כ י ה ס‬
‫*‪ (91‬נשמי יא נצח י י ג א יאהין ןאינון‬
‫דיוטא ימינא כ י י כ א ימינא אכלתי יעיי‬
‫י א * מ י ה פ ח י יצחק ע ם יכש* הוי י י ג א‬
‫ללול והיינו ייועישמאלא עם ייכא שמאל‬
‫שתיו!״ יעי עם חלבי גוף וכיית יעקכ ע ם‬
‫•וגמה ע״כ וכתנ שס נשטי מ' ישב"• אלו‬
‫גשית סטיין ייליה הנו חג^ת נל׳י ואחי כ ך‬
‫גזמן הגדלות עלז אלו השית סטיין ונעשו‬
‫מ בבחינת קב״י חג״הואלו השית סעיין‬
‫שנתטלוכנןיהם סול אייתי מויי עם נשמי‬
‫וגוי כוי ט״ש ״ והנה יין ע היא מכונת‬
‫העמידה ב* באלה* אכיהס אלהי יצחק‬
‫ואלה• ״עקנהייסהגילוי • לז^יא ועליית‬
‫*‪1‬ג״ת להעשותחב״ר ועליית הנה״ילהעשות‬
‫יזג״תואחי כך נמלת נ א ה נ ה מסתלקין‬
‫המוחין מ‪/‬״א ועולי; כסיל מיין כלי לעשית‬
‫ןווגשל אוא*״ כלי להיליי מוחין אחיים‬
‫<יחל לביהןולח המוחין היאשוניס שניתנו‬
‫ל‪/‬״א וממשכין מוחין אלו ליחל והיא נתקל‬
‫ו נ ג י ל ת נ כ ל שיטוי קימת ז־יא וחיוית פנ״פ‬
‫ואחי כך נשים שלוס געשה הדווג של •עקב‬
‫ט ס יחל * יאמנס כיון שהמשכת מוחין אלו‬
‫אינם י ק ליחל לכלה ל כ ן א י ן צ י י ך לז״ין‬
‫לעלות שני׳זם ננןזי מיין י ק ו״א לבלו טולין‬
‫‪,‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫יזעירש‬
‫^ שיי‬
‫ורעיה נ ק ר א או״אי ללא‬
‫איבילה נקי‬
‫מתפישן כ מ ל ע וכמ״ש ש* בזוהר ויקרא‬
‫ואז על יליי זזזגם הולידו כחיני‪ 1‬המוחין‬
‫ונמשכו איליו ועלליים נתקנינ ואית ראויה‬
‫אל הזווג ו א ם כ ן מעתהשיויושכיולולים‬
‫‪.‬שהם יעקב ויחל אינ<‪4‬יתאבין י א ללא ולו•‬
‫•ושתכחין יד^דאקיון ו ו י י ס כמ״מ שם בזזה״‬
‫שיהיה הזווג כ נ י כ ס ומכוון׳ ד י ן זה‪,‬שהוא‬
‫חשובת החתןאל הירך־היישפיישגו בפסוק‬
‫ע י י • צפון; כי היא שאלה שימשך לה הרואי‬
‫ישכיק ב*וזה כיי שאחי כךיבא־ יולי‬
‫למי ויאכל ס י י מגדיו שיהיה בחינת הזוזג‬
‫ה נ דהו לידיו הגשמות כמש״לוטלזה נ א ה‬
‫חשינת החתן לומר לה כ* לאי יי בכחיכיו‬
‫גמשכת היגחא־ לבל ביי זזיהיה אחר כ ן‬
‫מזווג כבידהו ליה כי עזד אחית היתר‪.‬שם‬
‫שציין היא לעשומ כשבילה ל ת ק מ שתהיה‬
‫ראויה אל הזייג לכוללה והיא באתי לגני‬
‫שצ י*ך הו א למלות בסוד מ״ן אל הבינה‬
‫ל ג י ו ס זמ‪ £‬אל אואייי כלישיזלידו המוחין‬
‫אליה ויימשכו כה ותתקן ואז שתו ישברו‬
‫יו י ים שיהיה מזווג להולדה ע ‪ 0‬יעקב •‬
‫‪,‬‬
‫י קל*‬
‫לחופת* שה״ס הבינה מ ק י א חופה יז״א‬
‫והוא למקים שהיה עיקיי מתחלה שהוא‬
‫במקזיה״םול של אימא אשי ש‪ 0‬היה מקום‬
‫ע י ק י ו מתחילה ולבן ק י א ה שלו ל מ י שס‬
‫היה הביאה שלי להעלות מ״ן‬
‫א ז י יאמי באתי }גני בי הגה ידוע‬
‫)ג(‬
‫כי ז״א מזדווג עם לאה ו י ח |‬
‫והוווג עם• יחל הוא ב נ ח ׳ היסוד העיקר*‬
‫והזווג ע ‪ 0‬לאת הוא נ נ ח י ' היסוד האף‬
‫כאשי היה ז״א נ ם י י ויק ואחייב בגילויו‬
‫נתחלקו הפיקין ונ" ש ח ס י עלו ינעש‪1‬‬
‫חכמה ואחייב עלה שליש הנצח ו נ ת ח נ י‬
‫ע ס שליש׳ ה ח ס י ונעשה ח ס י ו כ ן בקי שמאל‬
‫ג נ ז י ה והוד וכן נ ק י האמצעי כי נ״ש הת״ין‬
‫עלו ונעשו דעת ושליש הישזי עלה והוו!‬
‫ג ת ח נ י ע ם שליש הת״ת ונעשה ת״ה ובנח״•‬
‫זו ליסזל אשי בת״ת הוא מזיווג ע ‪ 0‬לאה‬
‫כ מ ד ע מכ״מ והנה שם נשי מ' יש״בי הנן״ל‬
‫ב ת נ ו;"לככי ׳לעת כי שס סייג הוא בכיני!‬
‫וזו לאה הנעשית ממלכות של ה כ מ ה נקי‬
‫גליי כמנין סם ס״ג ״ ונמצא כיז״א היא‬
‫הא! מיי כ אתי לגני שהיא לאה הנז'הנפשי‬
‫ממלכי ת סל הכינה ומאמי ז ? נא מ י אל‬
‫אח‪ *0‬בליה והיא יחל ניק' האמיתית לז״ין‬
‫וכוי ע״ש‬
‫באתילגמ שהם‪1‬כייז"‪ $‬האומי‬
‫ז״ש‬
‫ליחל שהיא אחתי כליז‪3-‬אתי לגני‬
‫שהיא לאה ואייתי בי בשלמי? <‪:‬־מך •ויכל‬
‫להיות בחינת הזווג כי יש ‪.‬שס כחי' היסוד‬
‫ואין זווג י ק כיסוד אבל עםי לאין א י ן‬
‫א מ י ־ להיות מזווג ב י ה י י היא מסמ״מין‬
‫כמקום החזה שליי ואין שסי כחיי יסויל היוין‬
‫בחיי הזחג וא״כ א י ן אני אימי נ־איןי לגג•‬
‫לשין כיאה ע‪1‬זה א מ י אייתי הויי וכל כליי‬
‫ת י ע כ׳ בזמן ה ג י ל מ שלי איית• מיי• ש<וא‬
‫החסל ע ם נשמי שהוא הנצח כי מהנצא עליז‬
‫ו נ ת ח נ י ע ס החסל ונעשה חשד וכן אנלי‪/‬י‬
‫יועי‬
‫א‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫שאל זה ייממ מאא' י‪/‬״ל‬
‫לא‪8‬ישד‬
‫נמויש א מיי יימנחם חתניה‬
‫ייצייאלעזי נ ר אכונא בשם יזני שמעון‬
‫ג י נ י י י ס נ א באתי׳ לגן א י ן מ י נ כאן אלת‬
‫לגני לגנוני * פי* לחופתי • למקיא‬
‫שהיה עיקיי מתחלה ע״צ כי הגה נ ז י ע נ •‬
‫חופה נקיא א״מא וז״א חתן יזצא מאזפתו‬
‫במ״ש כמי מ״ןזייויע בי עיקייהן״א ותיקימי‬
‫הוא בתיך אימא שהי* כתחילת )?אצילות‬
‫שוזבתון אימא היו בחינותיו ואחר כ ן‬
‫ג נ ח י נ י ן התיקון ש‪ $‬היה העצור שלו תוך‬
‫א־מא ו כ ן נ נ א י ' העיבור ביימוחין‪.‬יגילו‬
‫היא ת י ו אימא נמצא נ ׳ עיקרי‪ .‬מתאליהוא‬
‫ת י ן א י מ א ז״ש כאתי לגן סתם א־ן כתינ‬
‫‪3‬אן כי גן ס>‪ 01‬ה״נן קנןקיאלא לגניקתכננ׳‬
‫‪,‬‬
‫;‬
‫ז‬
‫משחת‬
‫ה׳ שטן‬
‫•ער• שה‪1‬א הגנוריעס דבשי שהוא ההוד כי‬
‫מן ההול עלה‪-‬ונתחלע‪ 0‬הגנו ריונעשיגנור'‬
‫;‪.‬והן שהית• ייני שהוא הלית עס חלבי שהוא‬
‫היסויבימן היסוד עלה ונתחבר עם הח״מ‬
‫ונטשה ת״ת הרי כי ״ש שם כת״ת בחי יס!ל‬
‫וא״ב אינו מן התימא על היות מציאות ‪*3‬‬
‫גחל!הגיס אשר האחד הוא בנהי' אכלו‬
‫דעיס שהם ישראל ולאה במקום החזה והבי‬
‫דוא שתו ושכרו דודים שהם ישראל ורחל‬
‫מקי ישראל ולאה רעים לגבי ישראל ורחל‬
‫שהם דולים מפני כי ישר ולאה •ש לכס זווג‬
‫כיפ בכל יוס אי כויטבור ואי כמנחה נמצא‬
‫שאיי ביניהם ל׳כ פירוד משא״כ ישראל ורחל‬
‫שאין זווג ניניהם רק משבת לשכת כנודע‬
‫ועוד כי לאה היא נמשכת ממ ‪,‬לאימא‬
‫ואימא נקי רעיה וכאמה כן כתה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫יאמר כאת• לגני נהקליס‬
‫אל‬
‫גד(‬
‫מ״ש כזוהר פינחס רכ״ו וליל‬
‫מלכא יכול נקדמיתא ולבתר יינלון עביגי‬
‫בה״רכאה• לגני אחתי כלה ארית מורי עם‬
‫נשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם‬
‫מלבי אכלתי יערי רא צלותא למיו‪5‬נ עם‬
‫דבשי דא ק״ש וכו שתיתי ייני לא צלותא‬
‫דמעומל מטיבו ליינא עלאה לאתנטר ולא‬
‫כשלוש ברכות ראשונות עם חלבי אינון‬
‫שלשה ברכות אחרונות נאתכלילן אילין‬
‫נאיל״ן ע״יכ מיכלא ימלכא לבתר דאכל‬
‫הלכא אכלו ריעיס לעילא שתו ושכרו לתל‬
‫ל מתא ע״כ‬
‫‪,‬‬
‫וכתב שםמוה״דהו זל׳הה הובאו לנריו‬
‫שם נסי מ״מ •באתילגני• נ״נ‬
‫•ביאה ממש כי האכילה נשפעת מהיסוד •‬
‫דא צל<תא ומיושב • נ״נ עולם הבריאה •‬
‫ולא בשלוש נרכות • נ׳ ב גייר חליל לז א‪• .-.‬‬
‫עס‪,‬חלבי גי ברכות אחרונות ‪ .‬נ״כ טיפות‬
‫היסווהגכנסין נלר\נל\‪0‬לנ‬
‫ף‬
‫קרש‬
‫י‬
‫והגה ידוע כי נאהבת עי לגז אנו מעלין‬
‫מיין מהיכל אהנה לבריאה )לכן‬
‫שם אנו קוריןקיישכיעל ייי טלית מ״ן אלו‬
‫נכנסין כלא כחיי הו״ק למוחין לגדלות‬
‫וא״חכ בגי נרכויראשונות נשלמי' כל נחיל‬
‫המוחין ליכנס כלא ננס נתקנת בחיי הנוק'‬
‫ע י כחיי תינוק ואח״״כ כשלשכךכותאחרונל‬
‫נע^ה סודהזזוג כשיט שלוס • והנה מ ו י‬
‫ה״ס החסדים וכמ״ש רליל מור ןה אברהם‬
‫ניסויו הי הסייס כשמים הם כסוי ‪$‬נמת‬
‫אלהיםמל׳ש כליית ונש׳ המצמן פ'השא‬
‫וידוע כי אלהים ליס גנויותגס כי ככר‬
‫נתכנו כי כשמיס ליסהכלין והמ״ן תמיר‬
‫ה‪ 0‬כס! ד הגמרות‬
‫נכא אל כ‪1‬נת הכתונ שהגא‬
‫מעתה‬
‫חשוכת החתן‪ ,‬על שאלת‬
‫הכלה לפ• הדרן הכי שפירשנו כפי עורי‬
‫צפון שיעורר את הגמרות שלו שמהם‬
‫נמשך התעוררות חוס הזווג פדישע״י זה‬
‫ונואיתימןשליס טיפת החסדים ימ״י־כ•‬
‫ככר אני מעלה מין ויבא חיי לגנו וכו‬
‫ועל זה אומר לה עתה כאתי לגני כיאה‬
‫ממש לגנישליס הרוסא העושמ אותך כל״‬
‫ממהץה״ת כלה והוא שלי שם נאתי ואריתי‬
‫מורי שליה טיפז החסייס לקטתי אותו‬
‫עס נשמי שה״ס הגנורותשלי המטורות חום‬
‫הזווג וע״יוה נמשכים התסליס כמו שאמרת‬
‫הוא כאשר אכלתי יערי עס לנשי‬
‫מה‬
‫שליס הללי; העולים מהיכל אהבה דה ריאה‬
‫ועייזהגמשכו נ י ן״ק• למ<חין לגילוין‬
‫כ ל ש ואה״כ שתיתי ייני נ ג כרכות ראשונו׳‬
‫כי א; נשלמו ליכצס כי כל תשלום המוחין‬
‫)נתקנו חכ״ל שלי וגס אתה‪,‬כתקנת עד‬
‫היות כחי׳ החיבוק ואח״כ עם חלבי שה״ס‬
‫הל כרכות אחרונות שהם כנגי לחי וננללין‬
‫ןה כזה על שכא השפע הנקי חלכ סול‬
‫החיןליס אל היסוד נשים שלום ואז נעשה‬
‫}!ז! גג ןאן הוא מה שאמרתי כאתי לגני ואן‬
‫כיון‬
‫ב‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫שיר‬
‫ח‬
‫ביןןסנטשה הזוזג מן השפע ממשפטיושפ‬
‫למטה ואכלו ריעיס לעילא סול או״אי‬
‫לבריאה שתו ושכרולתתא סוד זו״ןינריא'‬
‫אן אכלו רטיס לעילא ליס עולמות ב י״ע‬
‫שתו ושכרו חלים לתתא הם ישראל ואע״ג‬
‫כי שתיתי ייני אמרו כזוהר מטיבו דיינא‬
‫עלאה שהיא אימא וז*א בגיר לוקח גס‬
‫מוסיןלאבא ב נ ד נגדע שבאין מל׳ובש״ן תזן‬
‫אימא ועל כן לא הזכיר רק אימא וגם כי‬
‫<מחין אלו הם ליש״סות כ נ ו ל ע ו ר ס נ ק '‬
‫בינה הכללית שהיא בטי' אימא‬
‫‪,‬‬
‫יאמי באיר לגני כ׳י הנה‬
‫אל‬
‫<ה(‬
‫גו דע כ• בלא נמשכים‬
‫גמוחין דאו״אי וא‪"0‬כ ע״י נתקנים יעקב‬
‫ורחל כי מן החזה לז*א ולמטה יוצאות‬
‫בהארות למצד מוחין של אבא וימתקנין את‬
‫•עקב ויוצאות ההאיומ של המוחין של‬
‫*אימא ומתקנות את יחל וכל זה כאשר ככר‬
‫‪0‬זיהד‪0‬ל פ ל פ כ־מ׳׳ש בשי הבונות ד״ב של‬
‫ייטרדרה־וליל בכונת באהבה בי כאשר רחל‬
‫׳חזרה כל׳פעםל׳א אין לה מקום לעמול‬
‫?(ס ני עומי ש‪ 0‬יעקב וצריך שיתהפך‬
‫‪1‬יצדל אח עצמו כדי לתת מלזם אל מזל‬
‫‪ 01‬היא *אז עומליס יעקב־ עם יקל פ״בפ‬
‫ויעקב מציל את עצמו וע‪5‬מל כצד ימין‬
‫‪¥‬ל א ויחל מצלדתעצמה בצל שמאל לליא‬
‫ונודע שיעקנ נמשך •מהארת י־מל־ אנא‬
‫*‪:‬מתפשט ־מחוז •?ליא כ‪-‬נגד החזה ווחל‬
‫^מהאי׳ת יסוד אימא היוצאת גם היא לחוץ‬
‫ונמצא כי עתה יב׳ יסודות של או״אי‬
‫הגנוזים תון לא מאירים שניהם דרך יטניס‬
‫ללא ואז מן־היסול לאימא אשי ממנו‬
‫יוצאות הנבורות הם בו<^ ומתקנים את‬
‫ייחל •׳וה״‪-‬נאל‪ .‬דאג א מאיר ובונה ומתקן‬
‫יל י טקכ ונמצא בי יעקב ורחל שניהס‬
‫ע *מיי ם זה עםזה פנ״פ יחי מהחזה לליא‬
‫‪.‬׳ולמטה •עקב בצד זמין זז א ויה* כצד‬
‫;‬
‫י‬
‫״‬
‫־־*מ״חס‬
‫קלח‬
‫דמאל^מצאכי עמה אקר!תהפכו יע?ב‬
‫יעקב‬
‫נ פ נ י ם • נמצא‬
‫ורחל פנים‬
‫בנגד קז הנצח ללא ורחל ב מ ד קו ההוי‬
‫לפי שהזכר יונק מן הימין לעולם ו מ ק נ ה‬
‫יונקת מן השמאל לעולס ולים ליש בתיי‬
‫איהו כנצח ואיה• כהוד ר״ל איהו יעקב‬
‫עומלבצצח לל׳אואיהייחל עומית בהול‬
‫לז״א זכו׳ ע״ש ואיוב כשיסש‪$‬ו‪ 0‬מהן ז״א‬
‫טיפת ה‪0‬סליס מיסודו; בדעת ליעקב ומשם‬
‫יורדת ניסויו זמזזחגעם רחל וכל!ה‬
‫נלחש פי אז הזווג ליעקב ע ס יהל ה‪0‬‬
‫בנ*ה לליא ואח״כ בחןיה עולין יעקכ‬
‫ורחל נח״גלז״א וחוזר ונטשה דוגמא מת‬
‫ש*עשה נלחש ומזיווגיס יעקב וייזל מ ד ג‬
‫דליא והנה כ נ י כלובגז לעיל נשם הי״מ^כי‬
‫אכלת• יער• עסלכשי הס ייכא יכדנא‬
‫ב ידכא ‪5‬מאלא ובזוהר פינחס לך רמ״א‬
‫אמרו אכלתי •ערי •עם לנשי לא יעקב‬
‫ברחל ו לפי ההק למה שכ ת כנו שניי המאמר י*‬
‫עיולין הקנה אחד בי הרי יעץב כ‪1<6‬‬‫ורחל בהול והנה ידוע כי כאשר נכנסין‬
‫בליא המוס׳! של או״אי תשלום ההתפשטות‬
‫שלהם הוא כי היסוד דאימא מסתייס‬
‫כחזה ללא והיסוד‪£‬ל אבא מתפשט ע ד‬
‫היסוד דל א ומשם מהחזהדז״א ז למטת‬
‫‪.‬יו צא*ת^איות יסודות ׳האלו ומתקנים און‬
‫יעקב ויחל במש״ל יומה בתכנו לעיל מ ם‬
‫הריימ כי ׳מודיעם כ‪:‬־קי *‪:‬ם ו ו ן וניגון‬
‫ומהשסנמאמי‬
‫•‬
‫שהםת״תויסול‬
‫•ה־זוהי!יקרא ל״ג באמי למ* מצאתי כתוב‬
‫מ־ ליה נשם ‪-‬הרב זל״ההול׳לנאתי למי ‪7‬א‬
‫! ן ערן ללעיל כי אימא נקיא גן ואנא ע ל ן‬
‫וזהו באתי למי כי הלא המתן הוא עולה‬
‫•‬
‫ומקבל מוהיןשל אוא*י שהם ל ע כז‬
‫נבוא אל בונת הכהונ כי‬
‫‪1)£$0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪#‬‬
‫‪4‬‬
‫‪,‬‬
‫הממן הוא מכשר לאחותו‬
‫הכלה ואומי לה באתי לגני אחתי כלה‬
‫גב* עליתי לגן עלן העליז! שהס איה״•‬
‫וקבלה•‬
‫‪4‬‬
‫פשחוז‬
‫שמן‬
‫גמייזין נשלימייו מ י שאייתי‬
‫וקבליוי‬
‫שגקטתי הבחייהשייכות־אלמוי^עם בשמי‬
‫ג‪1‬הם גון(‪.‬ז&גיתיוו״ת׳ו־יסוי שלי פי הפח״י‬
‫הש״יצנמ להתפשט שסהם־היסויוישל אואיי‬
‫‪ £‬ימ* י א י נ ^ נסתיים פחזס של• שהוא‬
‫!;תלתניזייהנוף־והיסוד של אפא־צתפשט‬
‫מי‪,‬מסיי־ שלי שמא־ הפיית אשי זיו הוא‬
‫חשמס התמשטות־המוחזןפ^ואז טל •י*זה‬
‫‪6‬כלי‪1‬י יטיי טמיפשי שהם״ יי‪0‬א׳ ימיגא‬
‫ג י י נ א שמאלא קהס ג״ה והפוגה כמ׳ ש פזו‬
‫ציממלא יעל ויחל ב* ״טק* ננצח ויחל‬
‫מ ו י ת ״ א כ י ט ל ייי שנמשכו המוחין פ״‬
‫יוצאות האיות היסודות ש‪ 4‬או״אי מהחזה‬
‫תלי ולמטה ששם‪ ,‬מתגלין ה א ח ת ומתקנין‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫איו יעקב ויחל׳‪1‬אח"ךמפח־המ‪1‬חיןשצמשכו‬
‫נ ו א ? משפיע טיפת החסדים פיעח ייעקב‬
‫נמש* יויית ליסויו זמזיווני ע ‪ 0‬וקל‪. .‬‬
‫‪1‬ו‪,‬הו אבליןז ‪0‬י אכילה ה״ס הזוז* ‪1‬כמ‪"6‬ל‬
‫*טעגשסתוהיח״ן זלליה פאתי לגני ביאה‬
‫המש בי האכילה נשפע!וימן‪:‬ה*םוי ע״ש*‬
‫•?'?וגס פכאן כי כאשי קבלתי המוחין‬
‫•!כלתי גימי*' זווג ליעקב העומר בימיי‬
‫צוול הנצח שלי ט ס י ח ל השמימי כיבשי‬
‫מ י ה מ י שלי זוזו היא הבשורה אל‬
‫אחימוי הכלי! שיהיה ל * הזז׳וגי‬
‫עסו‪ .‬יטקב כאשי־ כ ב י היא' ‪2‬פל‬
‫המוחין כ י ה כ ל תלוי בו וה‪0‬ל מנשר ממנו‬
‫‪!£1‬ן‪,1‬שהכל הוא נמשך ממנו ואפילו טיפת‬
‫*!חסי^ם שגוחן יעקב לרחלי פכח*גת הזווכ‬
‫היאנמשכ' מיסוי יז״איליעתליעקבימשם‬
‫י ו ג י ת לזיסייו וגותנ^אל יחל־ פגחי'הזזוג‬
‫? !אט״^שהאוג הוא י י ע ק פ פרח‪ $‬א מ י‬
‫אכלת• נא*לו היאהמזיווכ׳ כ* היי ממנו‬
‫ואמנם בל האמור‬
‫*!משכה טיפתהזווג‬
‫•!וא פ פ ח ל י ט ר י ע ם י ל מ י ש ה ם נ״ה פהיות‬
‫•טקפ ור^לפג״ה•שלי ואמנם אחי פך טזליז‬
‫כח״ג יזייא בחזיה ומקבלי! פ ט ם אחרת‬
‫•מ׳יאכס*ש?גלו *׳‪.‬׳ו&ג*״* מ ״ א ו מ ו מ ג י‬
‫|‬
‫‪11‬‬
‫קד©‬
‫שם בח״גיז״אייזנקרא יינייטזז ח^פיו^ו‬
‫שתיתי •יני ע‪0‬׳ חלפי שהם חי* שלי פ* גצי‬
‫שם אנז גזים הזיוגליעקב ויחל־ בטומיגו‬
‫פמקום ייני וח‪1‬פי י ווו• היא בשוויה אצ‬
‫הכלהג״כפמשייל ״ ואךכיון מ<‪1‬שההמנג‬
‫דיפקפ ויחל אז מזווג© •ו‪3‬א׳הש‪£‬נו‬
‫לעולמות התחתונים וכגו״ש כזומי ויקיא‬
‫אכלו י ע י ם שתו ושכיר י‪1‬ייי כל איצון״יל*!'‬
‫הקימה מ׳ שכתבנו מ״ש ככויית‬
‫ף ‪0 $‬‬
‫נ ס ו י א י ה ו ב נ ג ‪ #‬ואיה>באזד‬
‫מ י א ן הואי ס*י מושבם ש‪ $‬יעקנ* ורחל‬
‫בהיותם בנ״ה דן״א אפשר שיובן מי ה ז י ה י‬
‫‪ 05‬בפי מ ס ס ין> ימ״חיע״א * • ח י גלויי‬
‫ע ם בשמי אכלי ואתי‪$.‬י כיקא יאות לא‬
‫ירועא ימינא ב‪-‬יירנא שמאלא' אהל'ת*י?!רי‬
‫ע ם יבשי י א יעקב ב י ח ל ד ‪ $‬אכילה צ י ק א‬
‫יאות שתיתי ייני עם חליפי'לא לריעא׳שמ‪1‬‬
‫כירכא ימינא הא בול<ו לרגין עלאין‬
‫יאתהני בהו מ ל נ א קי״שא נקימיתא ו יא‬
‫מ׳יגלא ליליה והנאה ליליה בו׳ עיין שם‬
‫לכאורה היא תמוה וקשהההכיה‬
‫כי‬
‫וכבר פסי מ״מ פייש אותו ע״ש כי׳ לבל‬
‫מ פ ל שפירש* לא נולע מהו הכיונה אכלתי‬
‫יערי עיש לבשי יא יעקב בוחל וגס כי‬
‫הכוציאיות שכתב אינם מתיישבים לדרשת‬
‫הווהי־ באשר יראה קרואה שצי י א<‪5‬גם‬
‫לפי אהקימיישכתבצו אהשר שיוכן כי הצס‬
‫באשר נצייר ס י ר עמיית יעקב בנצח יז״א‬
‫ויחל כהוי יז״א ושיט •עקב ורחל טו&ייי‬
‫פ״בפ כי יעקב צ י י אוו צצמו כ מ ו קו‬
‫הנצח יז״א ויחל צייה את עילוי‪ .‬ב * ג י ק ו‬
‫ההול יז״א אשי כ ן *בא חס לי ורוע ימיןייאל‬
‫בהול יז״א וזהו אריתי מורי ע ס בשמי יא‬
‫לרוננא ימינא פייפא' שמא לא שהוא ;רוע‬
‫ימין לרחל כהו י ייו״א ובי&קפ י‪.‬ט וווי כנגד‬
‫הנצח יבאיהזיועשמאל ליעקב בנצח יז״א‬
‫וזהו שתיתי ייני ט׳ם אלפי י א לייפישמזמ‬
‫נייכי* ימי&א ‪ 14111:‬זיזע שמאל ייט<[‪3‬‬
‫ג;צ‪0‬‬
‫י‬
‫;‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫השרים‬
‫שיר‬
‫‪*9‬‬
‫כנצח ירא והשתא א ש מ ש אכלתי יערי‬
‫עם יבשי יא יעקב ברחל בלומר כ* בחי‬
‫זו היא יםצאית ביעקב ורחל כאשר ה‪0‬‬
‫עימיי'בנ״ה ירא אמנם ־לצי האמור אכתי‬
‫פשיגכן להבין למה־ הושם אכלתן• יערי‬
‫טס יכשי שהוא היאז טל •עקב ורחל‬
‫ביןאייתי מירי עס בשמי שהוא ירועיימינא‬
‫כירכאשמאלא לשתיתי ייני עם חלכי שהוא‬
‫יחעא שמאלא בירכא •מינאי' כי לכאורה‬
‫בתחלה הוצ״ל אריתי מורי עס בשמי שתיתי‬
‫ייני עם חלכי שהם רמז הזרועות והירכים‬
‫ואחר כך יאמר אכלתי •ערי עס יכשי‬
‫שהוא הרמז על יעקב ויחל לרמוז בי בחיי‬
‫מציאות זה האופן הבה הוא ביטקג ורחל‬
‫אמנם אפשר שהוא לכלול בי פייושי' וכמו‬
‫שנבאר כי הגה לפי מ״שכמצאכי הדיוטא‬
‫•ימינא והלרועא שמאלאשאמי הם טל חסל‬
‫לרחל ועל גבורה דיעקב והירכא שמאלא‬
‫והירכא ימעא הס על הוד ונצח ללא •‬
‫ועוד נוכל לפרש־כיהיחעיימיינא והדיועא‬
‫שמילא שאמד הס על ה״ג לליא והייכא‬
‫ש‪3‬אלא והירכא ימינא הס על הוד דיטקכ‪.‬‬
‫ועל נצח לרחלוכמו שנבאר וכל• לבלול הלי‬
‫פ יושי' הומו בציו אכלתי'יערי טס יבשי‬
‫•שכי*אהרמועל יעקכ־ויאל• קוים שאמי‬
‫״שיוויתי ייני עס חלבי והעגין כי אחר כך‬
‫טוליךעקכ זרחלבה״ג לליא כמו בחזרת‬
‫הטמייה יעקב בחסל לרא ורחל כגבורה‬
‫ללא כי כל הרצוף ינ‪1‬לצ טולה לחסל ין״א‬
‫ומצלי את עצאז ע״י שהויה עומי בנצה‬
‫ירא וכל פרצוף ראלעולה בג‪3‬ורה יליא‬
‫ומציאת את עצמה ע״ד סהיתה טומית‬
‫בהול ללא נמצ׳כי בהיותו עומד כל היצן•‬
‫׳•עקב׳ בססי לרא מהיליום'הפרצוף שלו‬
‫שהם בחיי הלה שלו מהשיש כנגד החסי‬
‫יליא הוא בה• ההול שלו שהרי כבר צלל‬
‫אמ עצמוינמצא כי אקשיישזזא זרוע ימין‬
‫יירא מצןתיים עד •כס*׳ היווד ייעקבווק*‬
‫ה‬
‫(י‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫קלט‬
‫אריתי מודיעם לשמי דא ליועא־ ימינ^‬
‫בירכאשמאלא שהואידיועא' ימיכא י ; ^‬
‫בירכאשמא׳לא ליעקב כי טי בס מסתייג‬
‫הדרועא'־•ימינא דליא כי כדי לכורזת שנצ‬
‫פרצוף של יטקכ רזא כחסד ד‪/‬״א לכן לא‬
‫הזכיר רק ההוד ליעקב נ מ צ א כ י כ ת י מ ^‬
‫אלו של דיוטא ימינא בירכא שמאלא נוכל‬
‫לפרש ני פ י ו ל א מ ת ״ ם כ י ל המציאיו?*‬
‫ישנס ז הם הפירוש האי על רחל והכי ע ‪3‬‬
‫יעקכ כי ככחי' היותם ע‪1‬מל׳' יטקב ורחל‬
‫בנייה יז״א יפורש על רחל שהוא דרועג?‬
‫ימיכא לרחל כירכא שמאלא לליא יבבחינלן‬
‫היותם עומלי' יעקב נימלגח״ג רל א יפו‬
‫על יעקב שהוא ררוטא ימינא ירא בי דכאי‬
‫שמאלא ייטקב כ• על שם מסתיים הלרועא‬
‫ימיכא יליא וכיון בל המציאיזתאלו ישנמ‬
‫באמת לכן תכף אמר אכלתי יער• ט<י‬
‫לבשי שהוא הרמז על יעקב ורחל לומר כ י‬
‫מציאות זה מורי ע ‪ 0‬כשמי ייועא ימינו!‬
‫בירכא שמאלאמנכל לסישו כ ‪ 1‬טל •טקיג‬
‫כין על רחל כי ב •שנס ולרמוז וה שינה‬
‫הכתזכ להזכיירמז •עקב• ורחל שלא כמקו״ה©‬
‫כי אס ל למינו כי מציאות זה הוא ביטק•‬
‫ורחל היה להזכירם אחר שחיתי י ע י‬
‫חלבי כי במחילה ישלים המציאות ואחרי‬
‫בך •פוש במי הוא זה המציאות אכל־ במ‪£‬‬
‫ששינה רמז לנו כי כבחי' הא* שהיא מידיי‬
‫עס־בשמייישכהל מציאיותאיעל יעקל‬
‫ואחד על רחל וממילא יובן ציי׳שניה' ישננ>‬
‫גס כ! כשאיתי יינ• עם חליכי כ*'ככחיני|‬
‫היותם טזמרים יעקב ורחל׳ כלה י ל י *‬
‫יפורש דרוטא שמאלא בירכא •ממאי* ע ‪5‬‬
‫יעקב שהוא יחטא שמאלא ליטיקכ ל י כ ז ^‬
‫ימינא לראיובבחיי־"היותם טומיים ׳יעקל‬
‫ורחל יא"* לז״א יפורש ע ל רחל ש*־‪.‬וז*‬
‫דיועא שמאלא לליא כירכא ימינא;יליחל כ*‬
‫על שם מסתיים' היחטא שח&לא ירא •כ*־‬
‫הרי כהיותו עומל כל פיצוףי־ייחל ה נ כ ^‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫י‬
‫? ‪ 1‬ס‬
‫לי*‬
‫ה‬
‫ירא‬
‫ח‬
‫ס‪\8‬‬
‫בשחת‬
‫מהסיוי הציצוף שלה שהם הגיה שלה‬
‫ימה שיש כ ג ג י ג נ ז ר ה יז*א הוא ה‪5‬צח שלה‬
‫?והרי‪ .‬כ נ י ‪ .‬צ י י ה את ע צ מ ה נמצא כי‬
‫?ןייז‪£‬א שמאלא יז״א מסתיים ע י הנצח‬
‫צולה כי כיי להורות שבל פרצוף י ח ל הוא‬
‫<צנ*וית ח״א לכן לא ה ז כ י י רק נצח י י א ל‬
‫• ל פ י שעיקר הזווגים הנעשים כמקומות‬
‫וגאלו ינ״הי והגיית הם ייעקצ ויחל לכן‬
‫ג ה ם א מ י יא אכילת כיקא ׳אוון כלומר‬
‫• י כאן הוא ע י ק י הזווגולגני ז״א שאין‬
‫מזווג עמו אגל הכל ימשך על ירו א&י‬
‫שבל ה ה א ח ת‬
‫•(יוהגי מ״ק שהיא כמה‬
‫*יושנים אליו ונלשין מושאל צקיא אכילה‬
‫ייליה ע״כ לא אמר כ י ק א יאות ״ ושיעור‬
‫מ כ ת י נ של׳א אומי ב א ז ׳ לנצי ג״ע העליון‬
‫שלי^אז״אי וקבלתי המוחין ע י שעל ייי‬
‫•ה נעשה אייתי מורי ע ס נשמי שנא‬
‫מחשי נ ה י י שזה היא ב נ ח י י ה ח ס י ש ל ך ע ה‬
‫ו*היי של• כי כ נ י אני מחזיר אותן ‪.‬פב״פ‬
‫ן‪1‬נ•‬
‫י ‪ #‬נ ה ו ל ב י ‪ #‬ר קוק*‬
‫‪$‬ן‪£‬״‬
‫י‬
‫קרש‬
‫ט ם י ט ק נ לנחיי הוווגילא את ש‪1‬ך ב ל ג י‬
‫אני יימז נ מ ה שאמית* אייתי ימיי ט ם‬
‫נשמי שהוא החסי שלן נ ה י י שלי שאת?‬
‫טימית נ ה ו י שלי כי אס כזנתי טל אכלת•‬
‫יטיי ט ס ונשי שהיא לימיו ע מ ן נס איו‬
‫י ט ק נ נ א ה שאמיתי מויי ט ס נשמי כי‬
‫החמי שלי יהיה ע מ תהיי י י ט ק נ כי אצי‬
‫מעלת אתכם ער ח״ג שלי יא* געשה נ&יי‬
‫זז שיהיה האנןי שלי נ ה ו י י י ע ק ב ואו מנאי'‬
‫ש^ך צעש שתיתי ייני ע‪ 0‬חלני שהוא הגנו'‬
‫שלי ננצח שלך וביין שאצי מהזיי אתכם‬
‫פנ״פ במקומות האלו מעתה אכלו יעי©‬
‫שתו ושכרו לודים שיהיה כזוונ בניכם כי‬
‫זהו ה&ניקש אצלי לגיוס ה׳וונ שלכם בי‬
‫צחשנכזמג שלי נ נ י מ ; במה שאמי' נהז כיי‬
‫אתכם אכלתי שתיתי ולכן גס אתם אכלו‬
‫ושתו כי ה נ פ ל הוא כ מ י ני הזהגים וליק‬
‫אנ״ק יקב׳־ה‬
‫י‬
‫ד י ר י רו&ןק פ ת ח י‬
‫ל י ן&התי ר‪^.‬יתי • י ‪ 0 3‬י‬
‫ת ם ת < ‪ #‬ד ( * ‪ 0‬׳ נם?יא ט ל ‪ #‬ז נ ת • כ ס י ם ז ' ל ן ל ח י י‬
‫נשי הכינות י׳^ יתיקון יולילה‬
‫דזנה‬
‫כת׳טנ־ן השעי ותיוימיט יז״א‬
‫ג י א גי נ ע ת השינה שלו טולה נשמתו שהם‬
‫ס ו ל המוחין שלו למעלה‪,‬באימא עלאה‬
‫‪$‬היות שם נסוימיין כיי לזווג את או״אי‬
‫כ י י שמהזווגההו* יימשכו גמסי^ לצוין‬
‫נ י ל יו״א י א מ נ ם יש בנא ן טנ*] אי והלא‬
‫צ• הנה<לפעמ• ע ל ז זי׳אלניו ולפעמים‬
‫עולץס שניהם ההלל הוא שלעולם א״ן שוס‬
‫מין עולין לצוין טצמס י ק לצייך זילתס‬
‫נלכ^כשזו״ן צייכים שניהם לקנל מיחיןאו‬
‫בי צייכין לעלות נשיי מ״ן ז״א כשביל נוק'‬
‫ומת‬
‫״‬
‫ונזקי בשניל ז״א כוי ע״ש‬
‫• י מ נ ג ׳ כאשי )משכין המ‪1‬חין נ‪/‬נ״ן א‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫^ ' *‬
‫ג^שההזמגמשא״כ ק ו י ם • גם ייוט בי‬
‫ה‪0‬יפה ישייר הנותן ה ז נ י כעת הזווגה יא‬
‫נחג״ת ג״ה אשי‬
‫מהתסשטות החסיים‬
‫כללנוןם נ א אל היסוי וניתנו אל ה נ ז ק נ א‬
‫פ ס י י ייזוולכמ״ש נע״ח שית״ן <י*י זבכ״מ‬
‫ג׳ם ט י ט כי א ס אין נחי״ עליית מיין א ץ‬
‫נחייייייתהמ״ר *והנה יטיל הוא כמספר‬
‫י״וי ה״א ואייו כי הוא יומז על ג' מוחין‬
‫חנ״י גם הוא כמיןפי ט״ל אותיות י י '‬
‫שמות ע״נ ס״ג מ״ה נ״ן אשי שמית האלו‬
‫ה״ס המוחין ובשי הפסיקים פ* חקת כתב‬
‫טיל ה״ס תיין עטיין לחו״נ הגקיא רע*‬
‫לז״אונתיקוניןלק״ו א פ י ו קוצותי אילין‬
‫יםיסי‬
‫שיוו ?צייתיאינין ל כ ו ׳ ע״ש ״‬
‫כ״ימ״י ן״ל שקוא גש‪\ 0‬יר)‪ 9‬ג י גשם ס ו ‪$‬‬
‫ה‬
‫‪ "'8‬ש‪4‬־‬
‫ל י צ ג מ י ו מ גסזי נ ב י ח ת ג שמיס והגנויות‬
‫הי יס מיין מ ו ד ע לילה נקיא חנוק'‬
‫נביא אל כונת הכתוב כי‬
‫‪?)?)\? 0‬‬
‫<‪$‬יאתשינתהכלה עלמ*ש‬
‫ג *מתן צאתי מנ* ופירשנו שם נ ל י ן‬
‫הביכי החתן אמר לבלתי באתי לגני עליתי‬
‫אל הכיני בסול מין לצורכן־ אחיו• כלה כיי‬
‫•שיימשכו בחי׳ המוח*! אל״ך וטל זה ב א ה‬
‫משינתהאלא שלאיברה לנובח אלא נ ס ת י‬
‫מ־ך צניעות ו כ ט ל * ולעעס זה גם כן לא‬
‫הזכירה את פעולתה אשר היא עושה אליו‬
‫י ק היוצא מפעולתה כי פעולתה אליו היא‬
‫שגורמת המשכיהמיחין אליו והיוצימפעול^'‬
‫הוא הזווג כי ט״י ביאת המזחין בעש*‬
‫הזזוג משא״כ קוים וכאשר יש נחי' הזווג‬
‫משם נאי״ה כ׳ כ נ י נמשכו המוחין וז״ש‬
‫אנ* ישגה כ ל ו מ י כ י כמי שהוא עולה נ ס ו י‬
‫ימיין אל הנינה לצורכי ועליית המ״ן היא כי‬
‫מסתלק הפנימיות והרוחניות שלו ממנו‬
‫ועילה אל ישיר הנינה נ ס י י מ״ן אשי‬
‫ה ד ל ק ו ת זה נקרא שינת במו כן אני ישנה‬
‫כ י מסתלק ממני הפנימיות והרוחניות של*‬
‫^ועוליי אל יסוי הבינה נשיי מיין ולני‬
‫ט״ר כי לבי שהיאכבתי' מפנימיית‬
‫עלה‬
‫!הרוחניות שלי הוא ט י כי‬
‫״‬
‫* ס ו י הביצה ומעי י י ‪ •5‬מ״ן‬
‫‪:‬ומזה נמשך כי קול מ י י י ו פ ק כ׳ עלייתי‬
‫וכאשר‬
‫מ פ ג ו י מ ת המשכת המיחין אליו‬
‫ונמשכו המוחין אליו אן השמה יאויה אל‬
‫מ ו ו ג הקיו' שלנו ולבן קול דולי י ו פ ק‬
‫פתסילי כי&יוסא ייליההוא א ח ת י י ע י ת י‬
‫׳*ונתי תמתי שיאשי נתלא^״ל שהם סוי‬
‫* מ ד י י ן אשי ניאשי כי כ ב י <משכו ויעת•‬
‫טלא נשלם וגס קוצותי שה״ס חג״ת ג״ה כ ב י‬
‫*ש כס התפשטות החסייס כי• שימשן‬
‫כללותם אל היסיי בבחי״טיפת מיי ומה‬
‫ש צ י ד היא יסיסי לילה שי‪".‬ס הגבויות‬
‫*שע״ילס״ן שלו שתעצ' גי• שע״ין אמעיט ל ו‬
‫‪1‬‬
‫השירים‬
‫קם‬
‫א מ ה מ ״ י וו"שצתח* ל״ כלומר שמניים ‪•1‬‬
‫נחי' פתיח' כ• ע״י שאתה תעלה מיין מניו©‬
‫פתיחת המקוישל• להשקיע את המ״ד ו ס ע •‬
‫שקיאה עתה אחתי יעיתי יונתי תמת•‬
‫אפשר שימין כ״ הנה <ויע שקוים הזוונ‬
‫ה״ס נח•' ה ח י מ ק יהזא מתחיל מהימין כ •‬
‫אע״פ שהכתוב א מ י שמאלו תחת ליא‪£‬ןי מ '‬
‫כ נ י כתב ה י נ ו״להה תיילזה כיילטולס‬
‫ההתעוררות מתחיל מהימין• כ• כ ן ^ י ב י ן‬
‫א נ נ ת ה י א נ ס ו י התסייא״שיס לללכיימינא‬
‫לקנלא למטרוניתא ואתת ג ב ו י הוא בסול‬
‫הגמייזשםהיא בחינת שמאלו תחיו לראש״‬
‫ו א ח ר כ ך נ א ת ה קיוששהזא נ ס י י ה ת ״ ת א ו ‪,‬‬
‫היא וימימ תחבקני הימין מיזבקיימחנית‬
‫•‬
‫ע ם מ פ א ייליה קו האמצע* ת״ת שנו‬
‫והנה בתי׳ לק״ה אמרו כ ל מ ח א ל פ י ן‬
‫במייא יאיהי לימינא אתמר נ*פ קול דול•‬
‫יופק פתחי ליאחתי ו כ י ' י פ י ק לשסאלא‬
‫ראיהו אשא אתמי נ י ה יטיתי משחיהו‬
‫יעמו יא יאמצעיתא יונתי תמתי ה י י כ •‬
‫הכנז״ם אלי ימנזים לחג״ת אשי‪ ,‬ב ס ממ‪1‬ן‬
‫החנוק קול• הזווג)ט"ב הזכייס •‬
‫‪.‬‬
‫שאלזה י י מ ת מאמייו״ל‬
‫כילקוט שיאש׳ נמלא <ז‪5‬‬
‫א ף שמים נטפו קוצית׳ יסים׳ לילה גזו‬
‫נע״פ האמון•‬
‫עבים נטפו נ ד ס ע ״ כ י‬
‫כונתס מנוארת לימי כ״ טל היא ההשפעה‬
‫ימ״י מנחי׳ מוחין יו״א הנקיא שמים ‪ 1‬ו מ ‪.‬‬
‫א ף שמים נטפי ויסיסי לילה הי‪6‬י סוי המ״ן‬
‫של גכזיות מיקי‪',‬שהגבייית מ ק י * ע נ י ס‬
‫כמ״ש נלי״ת־תהלים ט״פהמקיה נ מ י ס •‬
‫ועיין ב סי מיין יז״ש גם מנים שה״ס הגנויווו‬
‫כספו מיםמ״ן‬
‫אפשי שאין הכתוב מ י ב ר‬
‫אן‬
‫)נ(‬
‫ב נ ח ׳ ה‪/‬ווג יק<בנ*זיגיו‬
‫המשכת המוחין ו י י מ ח למ״ש בשי הכינוי!‬
‫כי כאשר‪,‬ויין צ י י כ י ס שניהם לקבל המוחין‬
‫אז שניהם עולין בסוד מ״ןואן כיין שיישעע‬
‫)אפשר‬
‫‪,‬‬
‫• י ‪.‬‬
‫•‬
‫*‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬גא­‬
‫שמן‬
‫ה‪,‬‬
‫משחת‬
‫נ א לש^המ מוכיח הוא^שיןהיה הנקבה‬
‫קה^א^ה‪^/‬נ‪ ,^.‬היא‪ -‬מקבלת‪ ,‬המוחין‬
‫של^ט!ן*גע^וכ^ןץש?איתת כמש‪3‬ת לה‬
‫ע ל ' י י ׳ א?א^שתר<ר<שוה;פהוהו ואינה‬
‫מ ן ל ‪ $‬כמי^רןקו?לת‪"(.‬א<ו'‪:‬ע?ש וידוע‬
‫מ צ ג י כא?י;הפו‪?.‬׳ ימןבל<‪4‬המוחץ על יד*‬
‫' *א^א^עי‪-‬י גר^ שלו המ&יס לה מוחין‬
‫בי ס ו שס^ממפששין המוחין מ״א ושם‬
‫בצה‪ ,‬לו״א הם החסליס מגולזס וביסוד הם‬
‫התגבורות והס נעשין מוחין אליה ן״ש‬
‫א ט ישגה בי נסתלק הפנימיות והרוחניות‬
‫בלעלות מ״ןכיסוד הבינהוע״יזה ולבי‬
‫שהןאליא ‪ , -‬וכמ״שרז״ל ולב• עלהקכ״ה‬
‫י ? מ י ב צ ו י ל פ ב י ותלקיעי בי נמשפיןכל‬
‫המוס־ן אלץ ־ ןקו‪:‬אמתעויד‪,‬מבסי? השינה‬
‫נ‪?5‬ון שהנוריות‪ .‬שלו שהןא מהי שנמשכו‬
‫הא• יאליו בא‪-‬מצל ה^כה שלישהיא מה‬
‫שטעיתי‪ ,‬כקול מ*]כיסול הבינה אם כן גס‬
‫ק ‪ , $‬המוהיןשלי‪:‬ה‪ 9‬בוולבןקול לודידוכק‬
‫*תח? לי לקבלהמןחץשלןהכרמזלבאח^י‬
‫יממיתממז^י‪ -‬אתתי כנגל הכנוס‬
‫שלו?גמש?ה אמור לחכמה אחתי אמ רעית•‬
‫מו&ןנעמשלה״בי כינה נקרא‪,‬רעיה של‬
‫מ כ ו ו נ ת י בנגד דעת שלה בי כןיונ״תי‬
‫ע״ה ^וא״ כמספר לעת ע * הל אותיות‬
‫ובהזכייו את הלעת שלה קרא א‪1‬תהי תמתי‬
‫בווירוס שהלעת שלהה״סה‪/‬גבויות אשד‬
‫המי^נויות״אלו^‪/‬החסדיבג משאלייכ^א‬
‫^^^‪.‬מיסיב<ר‪#‬כשע<ז ההקימות‬
‫<קמש^?עת כי הבי עפריןדחוייג נולדים‬
‫• ולכן קרא‬
‫ווסו^ס‪90‬נ‪9‬ץ{‪.‬זןדן‪-‬ע״מי‬
‫א ו ^ ן נ ן ה ‪ :‬וןסתייוייישו רז״ל תמתי כשני‬
‫תאומים והטעם שאנ״אומ< לך פתחי ל•‬
‫הוא שיא^שה‪/‬ס חבי י׳שלינת}ו‪1‬פל שהם‬
‫סול המוחין ובבךנתפשעו בקוצותי שה״ס‬
‫נה"? סיו© הקצוותשל* יסיסי לילה סיפות‬
‫המוחין •שהם חלק של לילה םול־המק״־ הני\‬
‫לילה כ ; שם כנה״י שלי הס חלקי המוח•;‬
‫שלן ‪:‬ןצקרא'צ<הנעל כןהתנן׳ לי לקבל‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫‪4‬‬
‫קרש‬
‫‪<$0‬ן‪ :‬המוחין ׳שלך־ שהםיבקגצזמ״י כי על ילי‬
‫•‬
‫‪$‬ריך שתקבל אותם׳‬
‫א ל יאמר אני ישנה כמקיים מ^ש‬
‫)ג(‬
‫כע״ח ש' חיצוניות ופנימיות‬
‫ס״דופ״ין כי נ־ בהי' יטסץ יש לולן־ חיצון‬
‫ופנימי החיצון הוא משם בין ואז הם‬
‫עומרים אב״יא והוא נמשך מצי הבינה‬
‫והפנימי הוא משם מ ה ממשך מצל אבא‬
‫ןאן הס‪ .‬פב״פ וכי גופים אלו הפנימים נקי‬
‫קול ויטריע־ש • ׳ונש המקולים כתב‬
‫כי אין הזווג לליוןנעש' עד שיקבלו המוחין‬
‫מהחכמה שליס צלס רחיה כי זה הוא‬
‫בחי פנים ע״ש‬
‫ג'‪:‬בח׳ יש מ ו ז ג והם חבוק נשינךן‬
‫נהנה‬
‫זווג‪ -‬וכתכ שע״ח שי מ״ןמוף כי‪6‬־‬
‫כי לעולם הנקבה היא מתעוררת תחילה‬
‫והתעברות הן ה הוא כעת החנוק ש^וא‬
‫קולם כחיי הנשיקה והוווג־ ועל כן אז‬
‫בתחלה הנוקבא קיימת לחבק את הוכר‬
‫ואת״כ‪ .‬הזכר מחנק את הנוקב' ואח״כ בא*‬
‫בחלהמויקיןואו כיין שכבי הנוקב א לימה‪.‬‬
‫ההתעוררות בענץ־ החבוק כנן' אז אי^‬
‫הנקבה־־מתעויית תתלה רק *זכר• הוא‬
‫‪1‬‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫מתחיל־ את הנ^קין התחלה ואא״כ היא‬
‫תשקיאנתו וכוי ע״ש‬
‫בי מיד זווג הנשיקיןהוא בג״ד‬
‫וידוע‬
‫־ חכ״ד של הפרצוף שהם מודנוגינו‬
‫מאליהם ואח״כ נעשה׳ בחי הנשיקין דן! *‬
‫אשי שם ה‪1‬א שה‪/‬נדמ^חיל לנשיאה בתקלה‬
‫בי אין צורך שתתעורדהיא תחלה ואח״צ‬
‫נעשה זווג התחתון דיסוד כיסיי ואן שם‬
‫צייך שהניקבא *תתעורר כהחלה להעלות‬
‫מיין כנומג מב״כ! גכמ״של בפסוק עור*‬
‫צפזן כסוד ישב רוחויזלו מיס פ' ש וכב^'‬
‫כתבנג לעיל כי סיפת החזרים שהזכר מוריי‬
‫במור מייד ככ‪0‬י' זווג־הוןחתון ליסוד ביסול‬
‫איכה נמשכת ממוח הדעת עצמו רק מאותו‬
‫התפשטת של ה ל מסיים המתהשמיס כויון‬
‫אנצ‬
‫‪1,‬‬
‫‪4‬‬
‫י‬
‫ה‬
‫שיר‬
‫^‬
‫השרש‬
‫'אצל כזויג העליון משיקין הוא מה״ג‬
‫עליונות וכמ״ש שם בשי מלן‪ .‬פייט ובתיקוני!‬
‫יק") אמרו אני ישנה ולבי ער אני ישנה‬
‫מר^ימאי לאתיחק מני ולבי ע י כל‬
‫אתייא לגבי וכוי ע״ש‬
‫נבאלגונת הכתיב אני ישנה‬
‫מעתה|‬
‫מריחמאי לאתרחק מני כי זה‬
‫הוא מצד העדר המוחין כי אז הס נמול‬
‫אכ א ולבי ער כד אתייא לגבי כי זה הוא‬
‫כאשר נמשכו המוחין האמנם העיקר הוא‬
‫באשר קול דודי דופק אותו הפרצוף של‬
‫לויי הנקי קול כאשר הוא בא ודופק כי‬
‫הוא פרצוף הפני* שלו הנמשך משם מ״ה כי‬
‫נמשך אז ג״כ הפרצוף הפני שלי הרמוז ליכ‬
‫;!נתיבות יו״לי דו״פק שהם בג• ר״״ל ועם‬
‫ה נ תיבות בג*' ר״׳״ו כמנןפרדב״ור עם‬
‫הייהותיותואז אנו ח;זרין פ*כפ ואמרה‬
‫בלשון דופק להורות מקום המשכת פרצוף‬
‫זה הנקי קול שהוא מאבא כיהנה דופק‬
‫ייוא אותיוץיפק״י * וידוע כי שם ע״כ‬
‫הוא באבא והאחורים שלו הוא פק״י גם‬
‫ידוע כי אחוריים של העליון נעקה פנים‬
‫אל התחתון וזהו ך‪.‬שלים ז״א מושך אליו‬
‫פרצוף זה הנקי קול מפקיי של ס מו־טינ‬
‫לאבא וזהו‪:‬קול לדלי דופק פרצוף קול של‬
‫לול׳‪..‬שסודו ך הנמשך אליומבק״ד שהוא‬
‫אבא וכאשר אנו חוזיי! פ״בפ אז השטה‬
‫ראויה אל הזווג ולכן ק‪1‬ל לויי דופק ואומר‬
‫לי פתחילישה״ס פתיחת זרועותיה לקבלו‬
‫ולחבקוע•ל‪ .‬שאמרו בזוהר לתרומהקס״ו‬
‫נג״ב איהי פתחת לגבייתו תרין דרועין‬
‫לילה • וכתב שם כס מ״מ משסמוה״רחו‬
‫זל״הה וז״ל ל ב ל״ס אנהנך אל בית אמי‬
‫תלמדני כי היאחובקתו ומנהיגתו מאחוריו‬
‫אליה ע״כ והבא נמי לכוזתה פתחי לי‬
‫שנפתח זרועותיה לחבקו כי צריך שבח״‬
‫החימק יתחיל ממנה ואח״כ פיוסא ליליה‬
‫ואומר לה אחתי יעיתי {נתי המתי בי עתןן‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫קמא‬
‫הם פ״בפ שיין בקומתם ולכן ?יגל הקפ!מה‬
‫שלה אשר בנגל הנעה שלו קראה אחתי‬
‫כסוד אמורלחכמה אחת׳ את וכנגד הביל‬
‫שלה אשר כנגר חכמה שלו קרא אותה‬
‫רעיתי כי תמיר הכינה נקרא רעיה של‬
‫החכמה ‪,‬ככל הרש ו נ מ ל לעת שלה‬
‫אשר בנגד דעת שלו קראה יונתי •‬
‫נמצא בי טעם קריאת א חתי רעיתי מנתי‬
‫הוא על היותם פ״בפ שנים כקומתס‬
‫תמתי ואמרו דליל כמדרש תמתי‬
‫וזהו‬
‫תאומתי כ״כ יכול לא אלי גלול ממנה‬
‫ולא היא גדולה ממני נמצא כי תמתי הוא‬
‫נתינת טפס למה שקראה אחתי רעיתי‬
‫יונתי‬
‫•‬
‫אפשר כי הטעם ג וא כי אשד‬
‫)ל( ‪<$‬ן‬
‫שהיא מחבק< אותו חוזר הוא ומחבקה‬
‫והחיבוק הוא בכחי' חלית כמש״ל וכתבנ!‬
‫ג״כ לעיך כשם התיקוגין כי אחתי רעיתי‬
‫יונתי חמתי הס בבחינת חלית ולכן אחר‬
‫שאמר לה פתחי לי שה״ס פתיחת זרועותיה‬
‫לחבקו כי צריכ׳ היא״להתעויר תחלה קראת‬
‫אחיד רעיתי יונתיתמתי שהם כבחי׳ חליי*;‬
‫לרמוז שהוא חתר ומחיקה בבחי׳ ייג״ח בי‬
‫בם הוא בחיי מזל החבוק‬
‫והנה אח״כ ה״ס זווג הנשיקין אשר בעית״‪,‬‬
‫ואז אין צורך שתתעורר היא תחלה‬
‫רק הוא מתעןר' תקלה ונושק אותה אך לזווג‬
‫התחתון הנפשי אחר הנשקין צריך ליכ שהיא‬
‫תתעורר תחלה להעלות מ״ןנמצא כי בבחי •‬
‫החבוק והזהג צריך שהיא תעורר תהילה‬
‫אמנם בבחיי הנשיקין אין צורך שתעורר‬
‫היא תחלה רק הוא מעורר ומתחיל אפ‬
‫הנשיקין וזהו שראשי נמלא טל כלומר לכק*‬
‫החבוק פמחי לי ביאתה צרי' שתפתיומתח*'‬
‫לעורר ליכילבחי״הנשיקין הנעשה בראשי‬
‫שה״ס הלר חכ״י וזהו שראש• ‪ -‬כלומר‬
‫שלבחינת ראשי כבר נמלא טל מאליו פי‬
‫געשיהזמג כל׳רחב״ל שלי ונמלא טל שליינן‬
‫השפע‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪3‬שחו*‬
‫‪ .‬ע ‪ 8‬ן‬
‫‪1‬ן‬
‫גאולי‬
‫?‪!#‬ןצ*‪* 1‬נהג״י חנייך אש‪1‬‬
‫;*ו״י היא ואיו גי' *״ל ־• ויידז־ע־ כי השפע‬
‫•‪$1‬מ!פ*נמזוו*‪ :‬הנשיקין יח״בד של ה פ י צ ו י‬
‫*‪1‬צמ‪1‬הצה הדא בפה של הפרצוף עצמו‬
‫!לכן בא היצ׳נז כי נצל״לא !טייל הוא ג מ ^ י‬
‫‪:‬מיצוא י‪.‬ע"ה‪5‬לל"א וזהו שיאשי נמ״לא ט׳־ל‬
‫בלומי שלנ‪1‬ז*'‪1‬אשי שליה י‪.‬יזב"י מלי כ ב י‬
‫׳*פ״ה‪-‬מל״א המה שנעלוה ג!גז‪ <:‬שה״א ‪11‬ת‬
‫ה‪6‬י?*‪> 1‬כ*ין‪,‬שה‪^^"8‬׳א ‪.‬מאליו בלתי‬
‫מתעזייותשל} נ מ כ א ש י נעשה אח׳!נ;‪06‬‬
‫* ח י ' זווג הצשי^ אשי כנ׳נו אין צו‪1‬ן שאתי‬
‫מצוייי תיזלה כהו התצוק י ק אצ׳ אצנויו‬
‫ידזילה לצשיקין אל‪?5‬אנצי(יי קצוותי ש ל ‪#‬‬
‫הז״ק אשי אש‪$‬י צא‪!5‬כת הצופה יא״י צזיוג‬
‫מתחתון אז שם צריך ישיש* לילה שתייה‬
‫‪*.‬־‪.‬איין יגצויות ש‪4‬ך תחל? כי צ י י נ ה את‬
‫ליזתעורר להעלות מ"| תאלהגאז בצאיכ'‬
‫י החבוק י‬
‫;‬
‫‪.‬‬
‫; י‬
‫׳ ־‬
‫‪.‬׳‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫׳‬
‫י‬
‫י‬
‫*אמר אצי ישצה צהקייס מ״ש‬
‫‪1‬ה(‬
‫בשי הכונומל״ד ומפלי; כי‬
‫ב לילמנןמלקין מז יון הישינוו‪ .‬מל המ‪61‬ין ש־ל‬
‫היום שהיו כהם אמנם יש חילוק בין‪ *,‬א‬
‫‪ $‬נ ו ק ‪ 7‬הישימו לז״א מסתלק ועולה על‬
‫ראשו אכל רשימו של מוחין מ מ ן נשאר‬
‫ןנון ז״איממש תוך החזה שלו אשר שם נתון‬
‫"‪1‬בו של ז״א ומשם יוצאה הארה אל חנו*{‬
‫ו ב כ ר ילעת כי כל התאיות שמאיר ז״א אל‬
‫גוקי כלס הס על״ן ונמצא‪..‬כליוגי‪ .‬נ ו ק כ א‬
‫לא הפסידה כמוהו וכוי ע־ש‬
‫כתג‪.‬שם‪,‬וכדמשי תיקון הלילה גי‬
‫עוד‬
‫בחצות לילה הראשונה עד חצות‬
‫*ורדת הנקודה עצמית לרחל כבריא וה'!טס‬
‫שלהשכאולה בסוד ת ו ס פ ת לוקחתם לאה‬
‫•*ע ״ כן נכללת לאה אקר חצות לילה בכל‬
‫אורך ז״א כלז ע א ל ו הט״ס שלוקחת מרתל‬
‫ומזדווג* לאה ע ם יעקב כ פ נ י ם לז״א בכל‬
‫ןןןרך <א כי גם יעל^ מתגלל נ כ ) אמ־ן‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,,‬‬
‫מ‪:‬‬
‫קרש‬
‫י•‬
‫‪,‬׳־א ולטעצזזהכיובשסלייוש שימי ל ת ל ‪' $‬‬
‫•ונש‪ -.‬מ ישגיץ סי צא כי ליל היא לאה בזמן‬
‫חצית ל׳ילה‪/‬היאשוצה ב* אן אינק מתפ‪:‬צ‪1‬לן‬
‫בצגים י<"‪ 5‬אלא ע י ה ‪ 0‬ז ה ומזיווגת ע ס‬
‫*ע׳ץצ <א‪.¥‬היא יין א נ ל א מ י חציי*ה*א‬
‫צןתפשצ!ת‪--‬לאצ‪1‬ה <גי מיןיצז י ח ל הנקי ‪'0‬‬
‫אמימה• ואז יש כ? יומי יחמי© ו ל ק צ*{‬
‫ל*לה פה״ ימייהוא* היא כאילו היא ממש‬
‫נחי' יחל ו ל ק א; נממקין הליצץ וכוי ע״ש‬
‫והצה *יזע כ יעק^לאה י ה מבקייאחוייגז‬
‫של אוא״׳י שנצלו צזמן השנייה ומהם געשו‬
‫פרצופי יצ‪1‬קצ ולאה‪1 -‬ייו*‪ 1‬כ* אליא׳י י‪©,‬‬
‫תא* ד באחייתא צאחיה ונקייעים ״ וגלי״ת‬
‫ע י השיייגזכתצ משינוט״ח ‪ 0‬קול יולי‬
‫יופק הוא זווג יעקב ע‪ 0‬לאה יצעשיבחצות‬
‫צ ^ א ' •<••! ע י ! יסיר‬
‫ואו הקיב״י‪.‬‬
‫?נוק'ואומי פתחי ל׳ ע״כ‬
‫‪,‬‬
‫!‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫*• ‪,1.‬‬
‫‪5‬טא לנוצת הכתוב צי ‪16‬מית‬
‫פ^תח‬
‫המק' יחל אני •שצה כ י‬
‫‪.‬‬
‫׳‬
‫צלילה צשחלקז י‪.‬מ>חין ממנה וג‪ 0‬הישיאו‬
‫‪£‬להמוחי! זללן אני •שנה כ י מ י נ י ס ו י ה‬
‫הוא השתלקיתהמוחין ו ה א י ת ס * א מ נ ם‬
‫‪,‬עכ"*ולבי ע י ולבי שקוא בחינת הישימו‬
‫שנסתלק ממני ומומי במקו' הלב י!"א *וא‬
‫עיוצגאיי משס אלי ובחצות הלילה שיצר‬
‫• מתפשגו•' המוחין בכל פיצוף לאה ונחיזביו‬
‫אליה הט״ש יתמןפת שלי ונתאיבה בבל‬
‫שיעזי קימת ן״א דג‪ 0‬יעקב מקבל המוחין‬
‫‪.‬־בחצוי* ומתניל בכל קיממ ז״א נאזקול לוי•‬
‫דופק קול יולי שהוא יעקב ו ק י א ו י ו י ה כ י‬
‫‪.‬היי כיוןז־מיא סזיווגת שמו י ו פ ק כפתאי‬
‫בי היי לפי‬
‫נן ע י ן ׳סול לנזקכא םתס‬
‫האמתזה־היםול אשי יעקב דופק להןרזוג‬
‫בו‪ .‬הוא של יחל ב׳ ה י י הוא מליטש ‪^ 5‬‬
‫ו*לא שעתה נקיא על ש‪ 0‬לאה שהיי י‪.‬ןא‬
‫אצלה בהלואת ‪1‬א‪1‬מ׳פתחי ל• אחת׳ יעיתי‬
‫יןנווי הממי בי בנגל הנחי' של עצמו' לאה‬
‫ה‬
‫ש י ר‬
‫נ י ־‬
‫י?ףשי שה״ס טיסיא ה&ס י מ י י בבאיצ*‬
‫ליזה שהוא יהמי‪ 13‬הומקוס יח‪ .1‬ד‪.‬גןן'‬
‫לילה כ• עד שס נתגיל יגפו‪5‬ו‪,‬ף‬
‫זןלןי ושם מל!‬
‫וג‪ 0‬הפרצוף‬
‫ש‪4‬‬
‫נעשה הוזויג ואינו גלח * *׳ל שהיא‬
‫בהי־ דין כמי הזווג יחצות גילי‪ .‬היאשנבס‬
‫שהוא ע י הל‪#‬ה י ק גבחיציא לילה נלקן‬
‫צת&י לאיוקאנ׳יסי^ב־ייז‬
‫קיאה אמיזי יעית׳ כי הרי גני?*' לאה היא‬
‫׳מאחוייי&ישל אימא כי תאיו ר״יא באחיות‬
‫זאדזוי‪ 01* .‬אבאונקיא יעיה ש‪ #‬ויעקב‬
‫עואמבחי' האומרייםשל אנא ו כ מ י הע״ש‬
‫דריול שנתחביו אל לא*ל יזיא אותה יונתי‬
‫ממ*י כ׳ כן י מ ל י ק י א י<צה יזמיה‪{:‬יא שי‬
‫גמלא ש״לכי ב ב י קבלמי הלוחין ותגדלו‬
‫זנתאיבו קוצזתי ש‪$‬ס הדק שלי והס מלאי׳‬
‫‪,‬‬
‫‪8‬־שטתי את כתנת• אימנה א י ב ש נ ה רחצתי את ת ל * ' א י צ ‪ 5‬ה‬
‫•ד ‪ ; -‬י‬
‫<‬
‫ץ ז ־ ן • *• ־ך‪1‬־ד‬
‫׳**־יי• ״ד‬
‫ד?נה‬
‫לעיל גפי אנ• ישנה כדרך הל‬
‫כתכנו כי כי בחי״ גופים‬
‫‪ #‬לז״ון ח‪$‬ון ופנימי וכשיש להם *;גוף‬
‫;החצוןהס עימדים כנחייאב״א וכשכא‬
‫‪£‬הם הגוף הפנימי הס הוזי• סכ״פ ונטש'‬
‫מזווג ועיצ׳פיצז אלו נקרא קול וינור ולכן‬
‫אכ‪$‬רה׳ כי העיקר הוא כאשר בא פרצוף‬
‫־יקלל ‪£‬ל יודה ה׳י או נא אליה גס כן צ י צ ו ף‬
‫* ב ו ר שלה י עוד כתכ שם כשער חצונינת‬
‫־ופנימית כידזגג כ' גופות אלו הפנימיים‬
‫ןקנש קין רותא ליות כ* בערך החיצוני)‬
‫בק הפנימיות נשיקין רוחא כר^חאצ* *גז‬
‫'ימייה הוא חח כל ע״ש וכשער מצוצות י׳ה‬
‫׳־יגפי! אפיס כתב כ* מודגשיקיןהתסתזנינז‬
‫זוהם בתיית ומלכות רומא כרוחא הוא‬
‫ו&עלמות י הגז ן* העליון ונישול הנתלים בו‬
‫•והם" ה<{ל•*' כד* שית ינקו אז רוחא ברוחא‬
‫ולא יהיה מעכב לאס מי ע״ש נמצא כי‬
‫כיא&ריצע&ת צזווג כגופים הפנימיים רןו*ן‬
‫זןנערך החמניות ג ל נשייקין יוקא כרוחא‬
‫אז הוה ל הו כאילו נפשטומהגוצ<‪.1‬חצ*ניי•‬
‫זזללם ומתנפל מהם אחיזת הקליפה צי‬
‫אחיזתם אינו רק'בחיצוניות והנה כמצתי‬
‫אואכמ&פי עשית שמות אלקים עס^שרה‬
‫בוללים כמ״ש במסי מיין וידוע כי בחינת‬
‫* * נ י מ י ן * הוא צנח<ת שס ה‪1‬י״‪9‬וב‪9‬ימו‬
‫‪1‬‬
‫;‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫־׳!‬
‫—‬
‫;‬
‫•‬
‫*‬
‫—‬
‫;‬
‫• *‬
‫—‬
‫•*־;•י• •‬
‫אחיצוניות הוא בלחיי שס אלהיס אסכ‪1‬‬
‫נמציכ• כתל שהיא כ נחי ש מ ו ת ! ‪ 1‬ת * * ^‬
‫החיצו' והנה נודיכי כחי המוסלאיצס מ ו ץ‬
‫זנאימיות רק נכל פטם הס באים ומסתלקת‬
‫זח‪1‬ןריאוכאי‪0‬ומסלקיןועל בן אמר שנע‬
‫גקויס אמרה כ• העיקר הוא כבוא הפיצל‬
‫דנןול של דודה צי א? נמשך אל*הג‪) $ 9‬‬
‫פרצוף לגור נ^לה שה״ס פרצופים הקנימיל‬
‫שלהם וחוןדיספני׳בפניס ואז נעשההוווג‬
‫ניניהם והנה זווג;ה הוא ב ב ח י ^ ג ו מ ^‬
‫שנקרארוחא ביוחא כערך החיצוכי^ אמר‬
‫אן נחינת החצנניות הוא כמי באינו סמו‬
‫הנה כאשי אח‪-‬ך‬
‫•‬
‫שנצשפו ממנו‬
‫משיןלקין המוחין שה״מ הפנימיות וחווי ©‬
‫להתלנ‪ £‬נכחינת החיצוניל היא מתרעמ*‬
‫ואומרת פשסתי את כתנתישהוא בחינת‬
‫החצוניות פשפתיאתו נבוא המוחין יפני׳‬
‫שליס הפרצוף הפנימי ״ועתה שנתתלקו‬
‫המוחין איכבה אלנשנה בי צריכה אני‬
‫לחץור לכהי' החצוניות ועוד רעה ח*לה‪-‬כי‬
‫אז בבוא הפנימילרחצתי אתיגלימאוזחת‬
‫יהקלי־כי צאשר מתעל׳ החצזניות^תפפלןן‬
‫הצתל•‪ /‬בו שהם הקלייועתהשחןרתילבחי'‬
‫החצוניות חוזרת כס כן אחיזת הקלי' במלי‬
‫ואיככה אטנפם אחר שככר רחצתי א‪1‬תם‬
‫ןע״כ היש׳והטובהוא שלא יסתלקו המוחי;‬
‫או‬
‫*עזלם •‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫משחיז ‪3‬וש‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫אפשר כי ייוע כי הנזק‬
‫אן‬
‫}ג?‬
‫היא יודית לעולמות כי״ע‬
‫ג ס ו י רגליה יורדות כוי בדי ל נ י ר ניצוצות‬
‫הקדושה וליל כלים שלה הם היורדיילעולמו‬
‫גי״ט למלאכת הבירור ועולמות ב •"ע הס‬
‫לבושים אליה כי היי ב ת ו כ ם מתלבשים הצי‬
‫בלים שלה ואחר כ ן היא טולה לאצילות‬
‫פ ס הל* כלים שלה ואחר בךחיןית ע ו י לייי‬
‫ולהתלבש בעולמות בי״ע שהם לבושיה נעל‬
‫ג ן באשי כ נ ר עלתה באציי ופששה את‬
‫לבושיה שהם עולמות כי״ע וצריכה עוד‬
‫‪,‬‬
‫לירי לעולמות כי״ע וללבוש למשיה מ*‪5‬‬
‫מתיעמיואו' פשטתי את כתנת׳ כ ב עלייך‬
‫נאצי' זפקטתיאת כתני!' שהם הלגושים‬
‫יבי״ע ועתה צריכה אני לחזיל ולירד‬
‫ולהלביש כתנת* זאיככה אלבשנצ יאחר‬
‫שפשטתי אותה וגם כי בעלותי באצילות‬
‫יחצתי את יגל* מאחיזת הקליפה יעתה‬
‫שצריכה אני לחזוי ולירד הם מתענפיםנ‬
‫ואיככה אנונפס א ח י שכבי רחצתי אות©‬
‫וינק אנ״ק יקב״ה‬
‫•י‬
‫ו‬
‫!"זנה‬
‫גזיע מירזשי מ ו ק ' בי ה מ ל‬
‫מתחלת מאסודי החזה דז״א‬
‫‪ .‬ו ה & ע ס הוא כי ט י החוה י ר א‬
‫מסתיים היסוי של אימא ומשם ולמפת‬
‫ה ם האורות מגולים ולבן יצאת ממקום‬
‫שנסתיים היסוי יאימא ב‪/‬״א כ י פ ל ת ק ו נ ה‬
‫הוא ט"* מהאחת של אימא וכל תיקון ובנין‬
‫כרצופה הוא ע״י ה ל נכויות של אימא‬
‫;(נן״אכ* הגההה׳ גמרות י ו י י ו ת ' מ י ס ו י‬
‫*אימא א ל \ * י יל׳א ונמתקין שם ע ם‬
‫•‪.‬חסדים שיריו שם ביסוד ד״זא קייס‬
‫הגבורות ואחר אשר צמתקו ה ג מ ר ו ת הם‬
‫עגלות מלמטה מן היסוי ד;״א בסול אור‬
‫מוזר ואך פנימיות גוף יויאיעי" אחורי‬
‫מהזה ח״אושם נוקכין ויוצאין לחוזנאחו*‬
‫*חוסי ין״אעל ראש המקבא וא‪ ^1‬נכפפין‬
‫דורדין ונכנסים חיך הנוקב' מלמעלה מן‬
‫הכתר שלה ע י למטה בסיום‪ ,‬הגיף ‪7‬יך‬
‫כ פ י פ ת קומה ו ) ה ע ם זה היא נקרא * ק כ ה‬
‫הי היא בחינת ל ומקכלת אויזתיה דרך‬
‫נק״כ עש״ב וכאד״י קמ״א ט״כ אמרו תאנא‬
‫‪3‬אי תפאיון כ ‪ $‬ל ביחתי וכליל נדיצא‬
‫ואתפשטרחמי כיכורא ו א ת ע ב י ונקזב‬
‫לסער אחרא;ותקין מעזי מ ו ק נ א ואתתקמ‬
‫מטהא כספרא ידינא ע״כ הרי מ מ א י ‪ 6‬י‬
‫המעיים של מ ו ק ' הס בתי' דיניך והדינים‬
‫והני‪ .‬ידוע כי הבי‬
‫צריכים מיתוק *‬
‫ידים אשי בכל אחת מהם •ש ' ל אצבעות‬
‫הס בסול ל חסלים ו ל נ כ ו י ו ת בי היל‬
‫ימיןהיא•בסוי היחסיים והיי שמאל ה ס‬
‫בסורה'גבורות ו כ ב י כתבנו ב ל הקויתים‬
‫כ מ ה פ ע מ י ס כי יו די נקיא היסוי יו׳יא‬
‫ולכן בא הימז עצ נכון בכאן כי ס״ת יו״יי‬
‫של״ח הוא ח״י וידועכי היסוד נקיא ח״י‬
‫גס י״ת דו״רי של״ח •"יו הוא דש״י שהוא‬
‫צירון* אחי מוי צירופי שס ש״יי •י וידוע‬
‫כ י היסוד נקיא שדיי;"ש יולי שה״ס ה י ס ו י‬
‫ח״א‪.‬שלח ייי שהיא יד אחת ש‪ £‬נ כ ו י ו ת‬
‫שהיא יי ו י שהוא ז״א ה״י אחת שלו וסתם‬
‫יד מסטיא לגבורה כמספר י״ג אותיות‬
‫מילייאלליים ע״ה כמ״ש בסי יאיר נתיב‬
‫והבא היא היד •של ה ל ג כ י י ו י י שהוא‬
‫הייסוד שלח אותה מלמטה שהיתה' כתוכו‬
‫למעלה מן החיי שהוא הנקב אשר באחורי‬
‫והנה‬
‫הח‪/‬הכי דיך שם שלח אותה אלי‬
‫כתבנו נ י טעם יציאת הננק' נאחייי הח‪/‬ה‬
‫הוא כי ש‪ 0‬בחזה יז״א מסתיים היסוי‬
‫?ל אימא ובשי הפסוקים תהלים ט ל פ פ ג ?‬
‫מ‬
‫^‬
‫ה‬
‫השירים‬
‫שיר‬
‫הן הכה צ ד י כתב נ י היסוד;{}אימא גק'‬
‫ולכן‬
‫אלי\ם דההי״ן ג״י רצ״ה ע״ש *‬
‫נא הרמז נכא} כי י״מ מןית מין־המ״י‬
‫הוא בגי רצייה כמכין האלהי׳ס יהה״יןאשי‬
‫כיסוי של אימא לימון כ* מקום החוד‬
‫הזה הוא כמקים אשי משתייה כפנייהיסור‬
‫של אימא שהוא כמקום החזהדו״א ונחזור‬
‫לעניןבי הנה יד זו היא ג נ ו מ פ ו מ ע י‬
‫גם כן נתקנו מצדהייצץ •י ועל כן המו‬
‫עליו המו טל מה שנשאר עליו שהם מור‬
‫החסדים שנשארו נ ו כי המו נ י ן היד שהינן‬
‫ה ל ג נין מעי שהם מצר הדיניןלקכל ממנו‬
‫‪,‬‬
‫ממג‬
‫את החיןדי' כדי למתק את הגנו מ ת ונם א<ן‬
‫הייניןועלכןהמז עליו זמ״ש באי״ר כ•‬
‫מעהא• אתתקנו בסכירא דיינא אפשר כי‬
‫הםעם הוא בליש בעיית ש תיקון‪ :‬הנוקנ*‬
‫ל ו נ י ה ל גמרות יצאו מיייסוד של ז״לז‬
‫ונכנסו בדעת שלה המנוון כנגד ה• שוי של‬
‫ז״א ואחר כך נשאר שיש הגבורות נ ד ע *‬
‫שלה ונשנה הטי שצ י״כ שכיס דגדליח שלת‬
‫כתפשפו הארות הגמרות דרך קו האמצע•‬
‫עד ה ל ת שנה כו* ע״ש וידוע כי המעיים‬
‫הסננחייהגוף שהוא ר ל ת ו ח ק א י נ״ק‬
‫דקלה‬
‫י‬
‫המיל ‪ 01^1‬יפוזרו לר‪1‬ר! דרי נטפו מור ואצבעות• מור ע‪1‬בר ע ל‬
‫;‪ ^36££9‬י‬
‫בפות רך‪.‬כבעולו‬
‫‪..‬‬
‫כתב כ ל ח ש׳ מ ין פלי וכש'‬
‫ף‪,‬יך‪/‬‬
‫הכונזת ל״י לתיקון הלילה כענין‬
‫בייךאפקיד רוחי כי ה ל ידים של אימא‬
‫שיהס ה׳ אצנעות ביד ימין ו ל א צ ב ע ו ת‬
‫ניר סמאל הס נעשים כלי ניסוי למק*‬
‫להיות לה כתוכס עני] המין‪ .‬ואלו ל מ ל‬
‫אוזיות מנצלך כפולות‪ ,‬ואלו נמשכים לפ‬
‫משסנו׳יכו הנמשך משם אהי*ה שבבינה‬
‫שי•!‪.‬ה כמכין ידייך ושם הוא עלית ה ל ן כדי‬
‫לקפל מבעלה מייד שלסיהחתלים ותתמלא‬
‫מהעי ונוי ע״ש נכנה ידוע כי היסוד של אנא‬
‫‪.‬מזפשט נ ז ״ א ע י היסוד שגו ולכן כאשד‬
‫ןי״א מזדווג בנוק נס היסוד ‪.‬לאבא‪-‬אשר‬
‫בתוך יסוד דז״א הנא נכנס תוך היתול דנוק•‬
‫במ״ש כשי הבונות‪ .‬ד״ב דעמידהבקולהכל‬
‫והנה יחע כי כאשר נעש' ה‪/‬ווגתיו]‪.‬אלכ‬
‫הננקבא היא משפעת אציהעולמות מהשל‬
‫שקילה ו ב ל ש כסוף האד״רז האימטרונית'‬
‫בד אתחכרת עם מלכא כל עלמין מתכרכן‬
‫ואשתנחו נחדוותא דכולא וידוע כי חמזתא‬
‫שפירושו שמחה היא נסוד החסרים כ ל ש‬
‫בזוהר נארא יןי״ע ע א ל ק לך אנןל״בשעח;‬
‫!‬
‫״‬
‫לחמך ומה שהיא מקנלת הוא החסרים‬
‫ומהם משפעת לעולמות ולכן כס בחיוול‬
‫והנה מור נקי החסיי' ונמ״ש רז״להוי זה‬
‫אביהם וסגדו חסדים כנודע גס מור עובד‬
‫נקרא היסוד של אנא כפות המנעול כקרא‬
‫ב הדלתות שכפתה יסוד המקנא כלש בס‬
‫ל ן אני נקרא נקודת היסוד דנוק' כ ל ש‬
‫הרכ ןל״הה‪ .‬בכי״מ ובשי הכוטת ד״ג דתיקון‬
‫הלילה כתב כ• יד נקרא יסוד למק' לטעס‬
‫שכתבנו לעיל שהכה הוא נתקן על יד•‬
‫הידים דאימא שנהם ה אצכעות שהם סגר‬
‫ה־ גבורות‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬י‬
‫כבוא לנונת הכתוב כי אחד‬
‫‪/0‬ןר‪1‬ה‬
‫שנפסוק לויי שלח ירו‬
‫‪,‬‬
‫אמרה כי דודה שלח אליה את ההיגבורו•‬
‫לכנין ולתיקון פרצופי‪ .‬ולכן המו מעיה‬
‫עליו לקבל־ און החסדים ממנו‪ .‬כדי למתק‬
‫גנורותיה אומרת עתה מה שעשתה כי•‬
‫לקבל את התפייס ל ש קמתי אני לפתרן‬
‫לדודי כי לבאזיה תיבת אני הוא שפת יתד‬
‫מכיון שאמרה קמתי אלא שנוכתה לועו*‬
‫קסת*‬
‫א‬
‫ל)‬
‫ח‬
‫משח^ קרש‬
‫שטן‬
‫קמתי אני בבחינת נקולתהיסול שלי הנקי‬
‫חני נתעוררתי להעלות מיין כי ידוע כי‬
‫מהנבויות אשר קנלה כללותם הס יורדות‬
‫אל היסוד שלה והיא מעלה אותם בסול‬
‫מ״ן וזהו קמתי נתעוררתי ננחי' אני שהוא‬
‫לקורת הסול שלי אשר שם ירדו כללות‬
‫הנבות' שקבלתי נתעוררתי להעלותיבקוי‬
‫מיין כדי לפתוח ללולי לפתוח המקור של‬
‫חדי לגרום הפתיחה אליו שישפיע לי‬
‫ילד שהם ההשדיס כי אס אין עליית מ״ן‬
‫אין ירידת מ״ר נמצא שאני גורמת‬
‫הפתיחה‬
‫שלו‬
‫ואמרה‬
‫בלשו! קימה‬
‫קמתי לרמוז כי ההתעוררות‪ :‬שלה הוא‬
‫מצד הגבורות הרמוזות במספר קמתץ כי‬
‫הנה הה'גבורות כל אתל כל? לה מעשר הם‬
‫ן' במספר אותיות מ״י לקמתי וכל אחל‬
‫כלולה עשי מעשר כמספר אותיות ת״ק‬
‫דקמתי וגס כי גבורות אלו העולות כמספ'‬
‫מ״ק רקמתי הס נמשכות מהכינה הנקי מ׳ •‬
‫דקמתיי ולרמז בי• גמרות אלו נמשכו לה‬
‫דרך נקב שבאחורי החזה ללא כמש״ל שלח‬
‫ירז מן החור כא הרמז כי אס תמלא תיבת‬
‫קמת • ק״וף מ״ס ת״יויו״י יעלה המילוי‬
‫‪,‬‬
‫‪,,‬‬
‫לנר כמספר נק״ב נמצא כי כתיכת קמתי‬
‫כרמז מיןפדהגבו רות ושרשם ומקום מוצאם‬
‫ולכן אמרה קמתי לרמזז כי מצד הגבורו‬
‫הוא קמיתה שהוא ההתעורל שלה להעלל‬
‫מין לפתוח למדה וגם להורות כי עניןזה‬
‫הואנעול‪ $‬האצייכי הנה נודע כי עולם‬
‫האצי' הוא עולם הזכר ועולמות ני״ע הס‬
‫וידוע כי כל מילין‬
‫‪.‬‬
‫עולמות הנוק'‬
‫דנוק' הס נישיכה וכל מילין לדכורא הס‬
‫בעמידה שהיא קימה לקום עומד על רגליו‬
‫וכן מצאתי כס׳ ליקוטין שכתב בי כשהיא‬
‫נאצי' שם כעמידה ונשיורל לעולמות כ״יע‬
‫ש‪ 0‬יש ישיבה ע״כ‬
‫זלכן אמרה קמתי לומר כי אפילו שאני‬
‫כנח׳' בוק״ שנתינת? ׳שינק‬
‫‪,‬‬
‫עכ״ז התעודות זה היא בצח״• קימה בי‬
‫הוא נענלס האצי' וע״י התעוררות זה‬
‫קנלתי ממנו ה ח ס ל י ס ע ל כ י וידי נטפו‬
‫מר וירי שה״ס היסוד שלי הנעשה בלי ע״י‬
‫היליס לאימא נטפו והשפיעו מ ו י שך\ש‬
‫החסדים לעולמות התחתונים והנה אמרנו‬
‫כי ידים אלו נמשכו לה משם ב ר נ י שבביני‬
‫ולכן דליי עם הל אותיות הוא במספר שם‬
‫נו״כו ואם יתחנר שם כו״כו ע״ש אהי״ה שהוי‬
‫שורשו והכולל יעלו כמספר ר״תני״רי נטפו‬
‫נודע כי היסוד דפוק׳ נעשה ג"כ‬
‫והנה‬
‫בלי ע״י ע״ב קלים שהם הזי״ה‬
‫פשוטה בריבוע גי ע״ב והוי״ה דהר\ן‬
‫בריבוע גי'קד״ס שמקבלת מז״א וב״ גי' רי׳ו‬
‫ולכן בא הרמו כ ס״ת ויליי נטפ״ו מו״ר הוא‬
‫רי״ו לרמוז כי כמקום אשר נעשית כלי הוא‬
‫שהיא מקכלת החסדים ומשם היא משפעת‬
‫לעולמות התחתונים ולכן ר ית ויד׳״י נטפ״ו‬
‫מו״יהוא ונ׳יסכמספרא״לאדנ״יוכבינודע‬
‫נ י שם זה הגא כעולם הטשיה לרמוז כי‬
‫‪ ,‬השפעתה נמשך והגיע עד עולם העשיה שבו‬
‫אייל אינ״י ואצנעותי שהס הל׳ג דמיין שהם‬
‫כפולות כנודע קבלו שפע החםייס ג״כוגס‬
‫מכחיימור עכר שהיין היסו של אכא אשר הוא‬
‫ג״כככנסביולכןכא הרמז כימו״רעב״ר‬
‫הוא בגי תקי״ח כמספר הו״א סי״כהיסו״י‬
‫ש״ל א״בא עם האותיו והכולל ולא מפני אשר‬
‫אמרתי ידי ואצבעות* תטעמ ותבין נ י ה‪1‬‬
‫יליואצכטותיממש אשר הס כבתי הגיףשצי‬
‫כי א‪ 0‬ידי ואצגעותי האמורים הס אותם‬
‫אשר על כפות המנעול שלי שהם כחי׳ ב‬
‫הדלתות אשר כפתח היסוד שלי ועל הסמוך‬
‫מכפניק ה״ס ידי ואצבעותי הנן שהם ידים‬
‫לאימא וה״ג רת״ן‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫האמור פי מור עובר ה״ס היסוד‬
‫ל^״י‬
‫לאכא אפשר שזה יהיה רמז מ‬
‫יו"< גי לקונו ואצבעו מור עובר ליהכן ענד‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫גנזו‬
‫ה פ<׳‬
‫•השיחם‬
‫שיר‬
‫זנ‪$‬זוהקכ"ה ׳לצדיקים לכתיב על ?פות‬
‫המנעול ל ב והענין בתקדים ל ש בשי‬
‫מכונות ד״ב דעמירה בכונת קונה הכלולל‬
‫גב" נודע כיבהייהאלשקדם לעולם שאד״זל‬
‫גנה הוא כחי* היסול לאבא אשד היהמאיד‬
‫מסון> העול'ועד סוס<שהוא<פי ר^סל ל א‬
‫ויוצי הארתו מפי סימל אור גדולמאדול‪0‬ב‬
‫גנזו הקלה לצדיקים י״ל בתור היתול הנקי‬
‫ושם הוא מתלבשת ונגגז בתוך היסוד‬
‫ההוא ל א ושם נ ל ב ס ו ד אור ןרוע לצדיק‬
‫ואומרם שהיה מאיר מסוף העולם ועל‬
‫סופו ל ל כי הוא מתפשט <מתגלה ב־ו־יק‬
‫דן״א הנק עולם ו א ל כ בגבו תוך היסוד‬
‫והענין כ* היסוד הואשם‬
‫ללא וכוי •‬
‫ל ב כמנין חסל ולה אורות *ומנו <<ס‬
‫יוצאין ליעקב וטנ״נ אורות נשארו גנוזים‬
‫מוך היסוד ללא והס גנוזים לצדיק״ס שהם‬
‫צדיק וצדק ליל לצורך זווג ז״א הנקי ישר‪(:‬‬
‫עםרחל ונמצא כזוזג ההוא נכנסין ברחל‬
‫גי יס)י)ת ־י&וי לאבא ויסזד דאימא‬
‫*ויסוד ל א המלביש את שניהם בתוגו‬
‫יוכל ל ש ומבואר הדבר כי ל ש יסוד ראימא‬
‫לאו דוקא כי הד*<;יסודשל אימא מסתיים‬
‫*גחזת ללא שהוא נ ג ק נ י י ו א ע ו ארוך‪,‬כמו‬
‫היסוד לאבא אלא הכ*נה על הלבוש היוצא‬
‫מהילוד לאימא להלביש את היסוד של אנא‬
‫כמבואר ביחש ארון וכפרת נמצא כי עיקר‬
‫מה שנצגס ניסולשל רחל ייזא ה ל י‪-‬סולות‬
‫?‬
‫‪1‬‬
‫יסוד דאבא ויסוד דלא ©מלבישו‪• .‬־‬
‫נכא לכוצת ו ל ל כי הנה אמרנו‬
‫*לעתה‬
‫כ* מור עבר צק היסוד ד אנא‬
‫? ל ו י הוקשה להם למה נקי מיר עבר כי‬
‫להיכן עכר ואמרו מ ז י הליבה לצךקיסבי‬
‫היה יןצא ועובר הארתו מפי היסוד ל א‬
‫*אור גלול ועבר משם ונגנז בימוד דלא וגס‬
‫‪:‬שהוא עובר בלק ל א ן א ל כ נגנז תוך‬
‫היסוד ללא זממה שאנו ינאין שנגנז תוך‬
‫>היס‪1‬ל ל א יד^נילקיכ; עכר שקול נ< ק‬
‫‪,‬‬
‫קטר‬
‫ת״א זא״ת אם הה שנגנז הוא תיו היסזל‬
‫ל ך א ל כ מ ה הלשון אומרת לצדיקים לשון‬
‫דכים וע״‪/‬א לכתיב על כפות המנעול כלן״‬
‫שאחד שנגנז תוך היסוד לז״א הוא עובר על‬
‫כפות המנעול שה״ס כי דלתותשכפתחיסזד‬
‫ל מ ל ונבנס ביסוד דנוק הנקי צדק וזהו‬
‫לצדיקים יצדיק וצדק ואז ל‪0‬עס זה עצמו‬
‫<ק ג״כעור ע נ י שעונד דרך כפות המנעול‬
‫להכנס תון־ היסוד לצוק•‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫אפשר ‪ 0‬ל ש לכתיב ע‪3‬‬
‫<ב(‬
‫כפות המג עול הוא לרמוז‬
‫•טעסאחר למה שנקי ־היסוד לאבא מור‬
‫עבר והוא כ ל ש נכונת פורים בי כ*מן‬
‫הדורמיטא ץ ל א נכנסין הל״הי זא״זאי‬
‫בנוקז בהיות א ל א כדי לתקנה בסוד ויכן‬
‫ל א לה ״ם את הצלע דא או אי זהבה בהיות״‬
‫׳תוך ליא אז היסוד דאבא היה כשלם וניסור‬
‫ללא ולא היה יוצא מחוז ליסוד כללאך‬
‫עתה בהיותם תוך הנול אשר יייסול שלה‬
‫כוקביי קצר מיכדח שהיסוד לאבאימפ‪6‬ש‬
‫ויצא מחיז ליסוד ה מ ל ולחו? ותתגאה‬
‫אהרתו בגילוי גמור לגמרי והיא הארה‬
‫גמלה פד׳מאד והיא זודש נשמת מדרכי‬
‫־שהןא ל ר •דלי תרגום מר לדור צק נקי מד‬
‫פ ו נ י והענין הוא כי ההארה הגדולה ההיא‬
‫ה*א מור לרורזך ונקיי בתכלית העוברו!‬
‫מפי היסודדנוק ולחוץ ו ז ל פ ואצגעוווי‬
‫ממי עובר ע״כ ז״ש להיכן עבר כלל שלמה‬
‫נקי מורטבר להיכן עבר ואמרו ה ל ב ה‬
‫גנזו לצדיקים כלשל ועוד שהכתוב עצמו‬
‫כבר פירש להיכן עכר דכתיבעלכהות‬
‫המנעול שלס הבי דלתות שבפתח יסוד‬
‫המק'ודרך שס עובר בי היסוד של ה נ ו ל‬
‫הוא נוקב״ קצר והיסוד של אבא שמא‬
‫ארוך עכר על כפות המנעול ומתגלה‬
‫^‬
‫‪ :‬מסח‪.‬ליס! ל הנול‬
‫!י‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫ג‬
‫או‬