שמן משחת קדש | שלמה בר דוד מולכו ב
ב
שפן
ן״אואמ״כ כאשר נימול כורתים העורלה
0היא ומסתלקת משם קליפת נגה ואז
יורדים החסייס ומתפשטים שםבמקימס
בלית וג״ה ללא כוי ליש י וליש כי קולס
שנימול י אביהם כב יכול גס למעלה לא
דייתה עדין כריתת העורלה לסלק את קלי'
גגה החופפת על היס1ד הקלוש ואם כןלא
היה גילוי חסייס נו״ק ללא כלי להאיר
במלכות והמדברת עם אברהם אז היתה
לרגאתתאה שהיאהנוקהא בהיותה בבחיי
הידרגיןעלאין שלים הלק רליא לת היו
מאיריס בה כי הרי לא נתגלו החסדים והיו
התומיס עדין כי<ן יאתגזר־מיל הנצניס
כראו באר־ןאילין לרגין התאין לאפיקת
ואתקינת האי לרגא תתאה הבונה כיון
שנימול אנלכס כי אז גס למעלה הוכרתה
הקלי' לנגה ומיי מתגליןהחסל מייהנצני'
..שילס לקדל׳א מלשבש׳מ׳רשנ״יפיבראשי'
כמ׳הנצניס ב• הנצני' הסליק דליא הנמשכל
וידוע כי ח&דיס אלו אשר
לו מהגינה •
אנו עסוקים בהם הס החסדים הנמשכים
ללא מצר הכינה כי חםייס אלו הס אשר
נהם בחיי ההתפשטות בלא אז נראו כארץ
שנתגלו והאירו ככוקבא ה נ ל א י ז ומדקאמר
כ א י ז סתס רמז לנו כי הארת הכצנים
באר ץ.היא בכל בחיי הארץ שהם דרגיןתתאין
שהם עולמות בי״ע שהמלכות היא המוציאס
והמסקנס ולטעם שהאי לרגאתתאהשהיא
מיקבא הנקיאר־ן היא המוציאס והמתקנס
לכן נקראים אר־ן כי הם עולם הנו קנא
ותכונה כי הארת הנצנים
וחייליה •
שהם הי חיי לז״א אשי מאירים בנוק׳ האירו
גס כן בעולמות בי״ע שהם חיילי הנוק'• .
א״ע עת הזמיר הגיע איליןענפוי לערלה
כלומר כ• זמיר לשון כריתה כמו לא תזמור
והוא עכין כריתת העורלה שאמרנו ובהג־ע
א״ע וקול
טת הזמיר.נראו הנצנים י
1,
התור נשמע נארצנ? לא קול מ פ י ק מ ק ע א
ו
..י
קרש
בשחת
פנימאה לכלא וההוא קול נשמע ודא קול
לנ/י מלה למללא ועב״ל להשלימו כבונה
עמ״שכע״ח ש* פנימיות וחיצוניות פייר וליו
כי ב׳ בחיי פרצופים יש ללא חצין ופנימי
הא מצל אימא והוא משם נ״ןוילס החיצוני*
והכי הוא מצר אכא והוא מן ישם מיה
ו ליס הפנימיות וכהמשך פרצוף זה הפנימי
לז״א נמשך גם אל הנוקכא פרצוף הפנימי
שלה משם ללה וחוזרין ליבפ ומזדווגיןכי
קודם המשך נהם פרצופם ה פ נ י מ י ם י י ל ^
היו עומרים אליא ועל כן חסר מהם הזווג
כי איןזווגאלא פ״בפ ופרצוף זה הפנימי
יז״א נקי קול והפרצוף הפנימי דנוקנא נקי
ד מ י כלש • לש יא קול שהלא הפרצוף
ללא הנק קו ל ינפיק מההוא פנימאהדכלא
הוא אגא שליס הפנימיות וממנו נמ:ך
פרצוף/ה הפנימי ללא וההוא קול נשמע
הוא לשון זווג כמו השמיעי ל• * והכונה
כיבכוא זה הקול •שמציאות אל השמיעה
שלים ה/ווגכי קול ;ה גורס שיחזרו ליון
פ״בפ ואז נעשה הזווג ודא קול דגזר מלה
למללאכל<מר כ• בבוא זה הקול גס מלה
שהיא הנוקכא גזר למללא כי נמשך לה ג״כ
הפרצוף הפנימי שלה הנק׳ דכ;ר ועניד לה
לנוקל שלימו כי קולס היתה נסול יונת אלס
כמ״ששס
1
,
גמא לשיעור הכתוב ונקיי'
11^*0
עודכינודעמכ״מ כי חצוניל
העליון הוא היורד ו נ ע ל פנימיות £התחתון
שלמטה ממנו וכן החיצוניות לז״א לאצילות
יורד להעשות פנימיות בבי״פ בליש בע״ח
ז ש הנצניס שהם הבחי
לאנ״ךליח •
ללא הנמשכות לו מצד אימא נראו האירו
כארץ שהיא הנוקכא כאשר עת הזמיר הגיע
שהוא כריתת העורלה כי אז אורותילמגולם
)מאיריס באיזמשאייכקולס שהיו סתומים
ובחיי אלו של הנצני' שהם הנחי דליא שמצר
אימא שק״ס החיצוניות נראו כ א י ז סתם
דהייןו
ב
,
״
,
כ פ<י
שיר
דהיינו בבל כחיי הארז שהם ג״כ עולמות
בי״ע כמ״ש כי חיצוניות העליון מושפ/־נעשה
פנימיות אל מה שלמעה ממנו י אמנם
*£ול התור שה״ס הפרצוף הפנימי הנל\ קול
אשי נמשך מהת״ור אותילחור״ה שליס אכא
הנקי ת!רה כנודע זה כשמע בארצנו שהם• בי
מעלות נשמט ובארצנו כנגי מה שבבחינת
הגננים נאמר ניאו בארץ המעלה האי כי
בבח•' הנצניס שסיים חיצוניו' אינו י ק ; ר א ו
שהוא הארה לבר ולא זווג אמנם בקול התיר
שסודו פנימיל הוא נשמע שליס זווג הנעשה
בזמן בואו • המעלה ה ל כי שם ההארה
היא בארץ סתם שהם ג״כ עולמות כלמ
אשר מנחי' החיצוניות מושפע ויורד אבל
באן השפע המושפע הוא בארצנו הקא שהיא
המקבא ארץ שלנו כי אינה יורדת בעולמות
הבחיי הפנימית שלה כדי שתקרא ארץ ואין
שפע זה שהוא הפנימיות •ויל להתלבש
בעולמן כי אם ל׳קא בארצנו כימהסיצוניל
בע?:יל ילכ מוחין לכלע אמנם מהפכימי־ות
לא נעשה להם מוחין רק אל הנוקבא לבד ״
,
השירים
ע
כי מאותה הבחינה דקול שילצז הפנימיות
אשי ספרה בשבח המגיע ל) גס אליה דוקא
נמשכיס בחינת המוחין משס וירך ימן כ•
י״ת לנצניסנ״ראו ו ל א י ן הואי הב״ן לימון
האמור •כי נצניס הנז' סויס חיצוניויהנמשן
מ:ס ביין ומצד הבינה וזהו הליןשהוא לשון
בינה וגס רומז אל השם לין גס קבין הוא
ל לין הי ה״ם הביני כנורע וב״ן הוא מל שס
לין גס י״תג״יא״ו ליאר״ץהואלין שהוא
שסב״ןוליתציוגי״א״ילארל׳י •• וילוע כ•
שמות אלו הס בנוקבא וגס הס כעול*געשיה
לרמיז בי בחי׳ רנצני׳שסולס חיצוניוימתפשט
והנה גם
מהנזקבא עד עולס העשית ״
י ל ל ב מ י י ש ובילקוט אמיו וקול יתור זה
משה ואולי רמזו נלשוניהזהב למ״ששםבליח
הגלל בי פרצוף זה הפנימי נקי משה מלגאו
ע״ש ב ליו ״ וגלב כא הרמז כי אם תמלא
תיבת תור בזה ליי) ל׳ו ר״יש המילוי לבל
יעלה שמ״ב ועם גי אותיות ל ו ד הפשונומן
גיימלה ולפי שבחינתו מלגאו לכןגםעיקר
עור
מספרו הוא מלגאו לתיבת ל׳ור •
כקב שם נ כלח כי פרצוף זה הפנימי נקר
יקרי( ולכן בא הרמי כי תיבת ללור מלא כזה
ילין ליו ר״יש עס הגי אותיות גי' תתקס״י
כמספר תיבות ישר״א ל מלי־ה מלזגא״נ
והנה במבנו כי פרצוף זה הפנימי נמשך
ללא מצל אבא ואבא יי־וע שנקי חכמה ולבן
<א הרמז כיוק״ולהליורע־ם החי אותיות
ו ל התיבות והכולל גייתשלירכמסל תיבות
פרציוף הפייי״מימחכמ״ה גס וק״ול התו״ר
עם הלאותיוי והכולל הם בגייתשלירכפספ*
תינוי הלא הפרציוף הפניליי מין אב״א
,
האמו' פ' זה הוא ליכ דברי
)ב( ן ל * £
הנזקבא אשר היא מספרת מה
שאמר לה לולה כיהזלן וסובב עלמה שהיא
ספרה בשבחו בפס<ק קול מדי על בחינת
פרצוף זה הפנימי ובפסוק לומה דגלי על
בחיי החס י ים ועל זה ענה חדי כ׳ שם •מלבר
על כחי׳ אלו הנז' כמש״ל ״ ועוד אמר לה
סע ם לקימתת כי הנה הסתו עבר כי
נתבשלו הייניןוהקלי'ועוד אמי לההנצנים
כן כי כאשר נתבטלו הלינין !הקלי כי עת
הזמיר הגיע כ׳ כבל נכרתת הקלי' אז הנצגי'
נראו בארץ כי כבר נתגלו החסלי׳ אשר היא
ספרה בשבחם בפסוק חמה דורי וגס על מה
שספרה בשבת הפרצוף הפנימי שלו הנקי
קיל בפשזק קול חדי אמי לה וקול התור
נשמע בארצנו לתת שמחק בלב ס נאומיו לה
,
,
<0
י
א)
יאמר הנצכיס נראו באר׳ן
בהקייסכלש בשי הפסוקים
ל וירא ובלי״תל חקת בדרוש עמוןומואב
ולל בקיצור הנה נת״א בל ההפלה ני בתחל•
נכנסים לתוך ז״א ו ' פ ר ק י ן דגליי דאימ״א
ועיין
ג
ב
שמן
משחת
ומי*! אז נק' ;״א ג ן ויק ואן מתגלין הארת
הי גנוחת ומתפשטות נגופא ד<יא אע׳יפי
שעיין לא נכנסו ג׳פרקין קדמאיןשלנה״י
יאימא וממקומס מאירים הגמרות ויורדות
תוךז״א וכנר הודעתיך נ י לאה ורחל נעשי'
נתינת פרצופיהם ע״י הגמרות ונמצא נ י
גהתפשט הגמרות תוך ן״א תכף נעש־פרצו'
לאהאחוריראשו נמקוס המכוסה על החןת
וכאשר אחייב מתפשטות הגמרוייותר למסה
מהחזה נמקום המגולה נעשה פ ר נ ו ף רחל
ולהיותכי המוחין למצד אבא עדין לא נכנסו
ונולע כי הס מבטלים את
חוךז״א ״
הקלי שלא יתאחזו בז׳יא ולכן כל זמן שלא
ירלו נז״א הנה הקליימתאחזויבאותיהגבלח
כי שס מקום אחיזתם כעלע כ ל • ואחייב
נכנסין בז״א ג' פרקין קלמאין לנה״י לאימא
ניחלעס ג״פ תתאין ינה״י של אבא ואן
החסיייהסתוך היעת למצלאימא ומתצשנגי'
נז״א לצורך בנין פרצופו משא״כ בגבורות
ודע כי מ״ש
שהם לצורך לאה ורחל •
שהגנורותמתפשטות תחלהנז״א א ג ו רק
הארתם בלבל היא אשר ירלה בז״א טרם
מחסלים אמנם הגבורות עצמם ושרשם אשר
נלעתי/״אבלרימצלאימא אשר אלו הס
•ןצריכוילירר למטת על רחל לצורך פרצופה
כי מתם נעשית עליךלא ירלו כי מה שירדו
אמנם הגבורות
הוא הארתם לבל •
עצמם הנקי שורש אינסיוילות עדין למטה
י ע ן כי׳ מפחדי ם שלא יתאחזו היקליי גס בה0
ואע״סי כי כבר
שהם״ גבורות תקיפין •
נכנסו גי פרקיןתתאין של נה״י לאבאעס
כל ןה לא יספיקו רק למנוע אחיזתיכחסל״
אבל לא יספיקו למנעם מלהתאחז בשרשי
הגבורות עצימכו כי שם עיקר אחיזתם *
ולכן לא ירדו גם הס • ולכן כיון שאינם
רוצות לירד למטהי על רחל מפחי זה־ לכן
אינם נכנסות כלל מון ן״א ונשאלות צל
עצ ראשו למעלה על אשר יכנסו גס 3ל
,
,
,
קדש
הפרקיןקימאיןשל אכא כ׳ אז ישתלשו
פרק־ן תתאין שלא אנא למטה על ככול
רחל ואן יהיה בהם כ 0לנטל אחיזת
הקלי' משם והנה שישי אלו הגמיות הס
מזניחות לירד על )מטה לתקן איו
•ש לכס
ואמנס
פרצוף יחל *
ועל כן מת
פחי לירד כנן׳
עושים הנה אלו הה' כנורות של יסוי
אימא מתחברות עם הה גבורות שנעזור
לאבא ואלו העשר גבורות הס חן/רות
ועולות ממטה למעלה ע י מקום או״אי
מזול מייןוגורמייזווגביאלאןא״יומוליי׳
הי חישליס מצל אנא והי נמרית מצל אימא
והנה הס עשרה אחיות ונעשים לינבורומ
שהם עשרה הראשונות ורישומן שהניחו
למטה טרם על<תם הרי עשרים ועשרה
החלשות הרי שלשים וללס לצורך רחל •
והנה עתהביווגזה הפי אשר כוללו עשרה
גנגרות אחרות נתחביו עם הראשונות
ונתמתקו ונתכסמו על ייס • ולכן אין
עתה פחי להם פן יתאח/ו נהם הקלי׳
נרלתםלמטה כרחל וע״יכן יורלות ׳חל
פלס למטה על רחל תוך ז״א ומתקנים
ומנים פרצוף רחל ע״ב • י נמצא קיצור
הענין נ י נתחלה כשנכנסים הו״ק למיח״ן
לאימא בז״א אין יורד לרחל רק הארת
הגמרות וכלי שירד לרחל שורש עטרא
לגבורות צריךהזהגשיזלווגאבא עם אימא
ועל ילי ות ׳וילות שורשי הגבורות לרחל
לכנות את פרצופה • והנה זמירות נקי
הגמרות כמ״ש בלי״ת ישעיה ע״פ מכנף
הארץ זמירות שמענו * כי הארץ יונקת
מגמרות לשמאלא והיינו זמירות ע״ש •
עול נק*יס מ״ש בשי תכונות ל") לר״ה כי
בכל מקום שנמצא בתורה שתי אותיות כיו
בס״ת כגוןאלהינו אבותינו וכיוצא בזה הם
כת״ גבורותוכנז' נכונתויהי נועם למ ש
וכןבכןנת' העמידה א ראלהינו הוא רומן
על
ל
,
,
1
יי
כ
<3י
השירים
שיר
על העערא דגנוחת עיש
והנה אמרנו לעיל כ• הנצנים ליס לק
דלא הנמשכות אליו מהנ״נה •
וכאן הכוניעלהלק ד נ ל י דא״מאהנכנסו'
בלא כי או עדין נקי ז״אנן ן״ק ״ לש
הנצנים שהס הלק דנ״הי דאימא הנכנסות
בז״א נראו בארץ כי מה שגרמו בארץ שהיא
הנול הוא נחייהארה לבל כי כאשר נכנסו
בלא ירדה הארת ה ל גבורות ונראו
שהאירו בארץ .ולכן לראן לארץ ר״תב״ן
ונודע כי עטרא לגבורות סודה שס לין
ובהכנס הנצניסשי׳ם הו״ק ינה״י לאימא
מה שעשה השם נ״ ן שליס ההיגבורויהוא
כי נראו הארתם לבל בארץ שהיא הנוקבא
אמנם כאשר עת הזמיר הגיע יהיינו כי
הגיע העת של הזמיר הי זמיר שליס ה ל
גבוהת שהגיע העת לירי שרשם ננוק'
ולא הארתם לבל רק הי זמיר ש ליס החמשה
גבורות עצמם כיי לבנות פרצופה זה הנא
גלי וקול התור נשמע כי ליי קלל שלים
ה ל גכני<ת שסולם ל הוילת גימטרייק״ל
לקול העומליס צלעלראשז״א אשר ליס
ך לקול ועל ילס התלר אותיות תלרה י
ש ליס אנא כמלל מלשון הזוהר נשמע לשון
זווג כזיווג" כ• עלו הגבורות בסגל
מיין וגורמים שנזדווג אבא עם אימא
ולכן גס נתיצת הליור נרמזה אימא כנולע
נ י כאימא יש ל שמות אהי״ה ל דיולין ואי
לאללייןואחד יהתי״ן אשר ליס הלכושין
למוחין ללא ו ל שמות האלו עולין תרי״ו
כנודע מכול בשככללז וכן תיבתהתלר עם
האותיות והכולל עולהתריייו וכאשר הליור
שילש אלא נשמע שנעל הזזוג ביניהם ע״י
קול שליס ה ל גבורות אשר עלו בסול לין
נגרמו זווגס ואז בארצנו בארץ שהיא הנוקי
ליו שהיא עטרא לגכוחת ירדה על מקום
הארץ שהיא הנוק׳ לבנות פרצופה כי עתה
אין פלד מ א ח י ז ת י ' א י ] שטן ואין פגע
ר ע ננקשר זה אל פסיק בי הנה הסמו ע נ י
שס״ישנו אותו על ביטול אחיזת הקלי ולכן
נאמר זה אחריו שהוא עני; אי מהענינים
הגוימי' בישול אחיזת הקליפה * !דרך
רמז עליש ב י"! דר״ה כי הפעם שאותיות
ל ו יומו אל הגבורות הוא כי הגנויות
סולם הם ה' אותיות מנצנלך שהם בגי'פ ר
ואס תחלקם לה חלקים שהם ה״ג יהיה כל
חלקם מהם נ״ו כי ה' פעמים נ״ו הס נגימ
מנצפ״ך כוי ע״ש ן
ולכן נא הרמז בי ר״תויקול לתור לשמע
הס אותיות ולין שהם אותיות ה'
נ״ו כלומר הי פעמיםנ״ו שהס נ ג י מ ל ל י י
של ס העטרא לגבורות לרמוז כי זווג זה
נעשה נליללןדעערא לגכוחת שהם ליפ
נ״נ ולתוקו״ל התלר נשנלעהם אותיות
לר״ע לרמוז כי זווגזההואלדחויאת הרע
שהיא הקליפה גם לר״ע הוא גי' ש׳ לרמוז
כי ליי הזווג הזה נעשו שלשים גבורות ובל
אחת כלולה מעשר הם בגי' ל וכליש שס
הרבז״לכי לפעם זה נק זווג זה של או״א
אילי! שהוא ליה גי־ ש׳ של לי גבורות
כל אחת כלולה מעשר ועל ילס ניחה הרע
הרמוז באותיות לריע שהיא הקלי' וכליש
שס ולל כי אש יצאה מחשבון א״ש הלי
גבורות יצאה מחשבון ממחשבה עלאה משם
יצאו הגבורות הנקי א״ש והס יריו לינות
כןיחוןהיא רחל ואחר שנכנסו כה ובנו אותה
אז יצאה להבה מהאש ואכלה וקרסה ער
1
יי
,
י
י
י
מואב שהסהקלייכלעיש
ירמוז עת הזמיר הגיע אל
^
)י(
בחיי ירידת החסייס כלא
כמליל ונקיים כי זמרה היא ג״כ מצל החסד
כמ״ש ב ל לין וחכי אממי בתיקוניןיכ״ח
ע״א רביעאה במזמור ולא אי הו דרופא
ימינא כז ע״ש וכתבנו לעיל כי כאשר נכנסו
בן״א קג״פ קלמא״ן .רגליי לאימא יחל ע^
מגייס
א
יח
י
. 3שפ׳ן
קדש
גשחת
האיה מלה• לא^מא ומנה״י לז״א צ1צמו
.ק ל פ מאאץיצה״י £ל אבא אז מתפכסץ
ונכנשי מלובשים בתוכם כתוך הנוק וכמו
החסדים בלא וארלכ נע^ה הזוונ לאו״אי
ליי מ" ן רגמיות כרי להמשיך הגבורות ,שהלא יש כ ו כחי' חס־יס סזומיס שהוא ע י
החזה כי מד שס הניע סיום מסך יהוי
£3רשס\יחל לבצותפרצופה •־ל&הנצניס
לאימא וג^שס ולמעה נתגלו החסייס בתוכו
שהם הלק ילה* דאזמא באשר נכנסו ב*/א
כן העצין כאן בגוקבא כי הניתק אשי לקחו
או נבראו בארץ האית הגבורל האירו בנזק׳
הגבורות $מהם מן היסוד ללא אשי שם היו
ו א ל ל עת הזמיר הי זצףר שליס הל חסלו'
.ומשם יצאו ונכנסו אל הרעת שכה ואותו
<;גיע,עת 0להתפקע בלא שהוא כא*#
הנרל של יסוד לז״״א מתפשיוןיך קו האמצעי
גגנסו הל< $קימא-יןחנ״הי לאימא• יחי מ^ז
של הנוקבא ולהיות היסוד ללא שהוא זכר
הג״פ תתא״ן ינרלי לאבא כי או מתפשגוין
והוא אח ך ולכן הוא מתפל ככל קו האמצעי
החסלים כלא ואליכ וקול ההיי נשכזע
עיסינס כת״תשל הנוקבא ולכן נמצא כי
ש׳לס הןזוג לא״וא׳ ליי הלין לגבורות כלי
בלא ״ש בו מגולין ליש החאי שמלת ונ*
*־המשיך את הגבולות עצמם וארלכ באג^גו
חסייס שלמים דלה אכל בנוקבא אין גילוי
באלץ ניו כי נמשכו• הגבורות על מקו0
.רק לכ הגבורות שנתפ&עו בלה שלה בלבד
הנוק' לבמת פרצגלוהנה כין למה שפירשנו
והנה כמו שהחסייס מגדילי; את
•כוי י
עת הזמיר על עתיייית הגביייתבין למה
לא על הכתר שלו כן הגבורות הגלילית את
שפירשנו עחנ הזמיר על עת יריית החסלי '
׳הנזק' והנה אנו צריכים להגדיל את הכתר
בלא 0כל ליתן טוב עעס על מה שקראם
שבה ולכן ח ו צ י } שאלו הבי גמרות י ל ה
אל החלג כאן בכנוי זמיר וה1א כי כדרך
שירלי עד היסוד שנה שכאשר חוזרות לעלות
מראשון פירשנו זמיי לשון כריתת כמו לא
יתקבצו שתיהס ויעלו דרך קו האמצעי בלבד
תזמ<ר והעונה על כריתת הקל,י' ללחוסה
ער שיעלו על הכתר ויגדילוה כוי • ורע
מהקחשת והנה ליי ירידת הגבורות כמק
כי עיקר הסיוע והע/יאל ההמצאה כןאת
הז יצאה להבה מהיזש שהס הכמחתואכלה
שיתקבצו יחד ויעלו דרך קו האמצעי הלא
ושיפה ער מואב .שהם הקלי' כמלל וכן
ע״י היסול לאבא אשר מתפשט תוך ז״א והוא
בירידת החסרים בלא שהוא כאשר כבר
בחיי •סזי הזכר והוא ארוך ע י היסול ללא
}כנסזבלא הג״פתתאין דנליי לאבא אשר
,והוא מנוון מ ג ל קו האמצעי של הנוקבא
הם מחין את הקלי' מלהתאסז בחסדים
ומאיר כת ומכח ההארה ההיא מקבץ אותם
גמש״ל ״ ניןצא כי ירידת החו״ג הןז גורמי'
הגבורות יחי כקו האמצעי שלה ועגלין דרך
גריתה ולחיה אל הקל״ מן הקדושה * ולכן
שם ע י הכתר שבה כי הוא הגורם קבוץ
קרא את החלג בשם זמיר אשר הוא שם כולל
האורות הגבורות שבנזקבא לעלות דרך קו
גס אל בריתת הקל״ לרמוז כי בעת ירידת
ולס ה* בחכמה יסד ארץ בי
האמצעי
הזמיר שליס החלג נעשה ;כליי שהוא כריתי
עיי'יסוד אבא ת־יקןויסל אתהנוקבא היא
הקלי' ליחות אותת מעל הקחשה
וכבר כתבנו כי
הארץ עכ״ל בקיצור •
הגצניס ה״ס הלק וכאן הכינה על הכללי
א ל יאמר הנצגים ניאו בארץ
)ה(
שהס מכלל הלק • וכן רלל במדרש אמרו
ב לקדים גלש •בעייח שיתי'
הנצני׳ זה משה ואהרן וכן ג״כתרלהמתרגס
הנוק' ליה כי כשיצאו האודות מהלא להבל
וילועהי משה ואהרן ה״ס לה לן״א וגס ילוע
בננק' ׳צאוהםונרתקס עסקס שקק כ ^ '
,
ו
1
#
,
,
,
#
׳
׳
•
י
י
״
׳
׳
פי .שיר
כ
כי משה הוא פנים ייסוד אימיקס״א ואחוריי
ייסוד אבא קפ״ל גי' משה !אהרן הוא
אחוריים הפשוטים והמלאים ייסוי אבא
כלב קליד גי' אהלין ובחיי אלו מתפשטים
נמצא כי משה
על תוך היסוד יז״א •
ואהרן שהם הנצניס הס כללות נילי ללא וכן
המלז לל על מי הזוהר פ׳ ויקרא ל ל גלב
פירש הנצניס על הגילי לז״א ע״ש * ולכן
נא הימז על נכון כי הנצנים גי' רמ״ה *
והנה נצ״ח הלל יסלל גי' רכלגועס ל
כוללים ל של היסוד ואי של הלה כי לכתי'
א' נחשני' כנולע גיי־רללה כמספר הנצני״ם
לש הנצניס שליס נילי ללא נראו שהאירו
בארץ שהיא המקנא כי הארות נילי ללא
נעשו נרתק אל האורגת דמקבא להתלבש
נתןכס ונכנסו בה וכאשר עת הזמיר שהם
הגבורות הגיע עתה לעלות מלמטה למעלה
להגדילה אז זה נעשה כלי וקול התיור שהוא
אבא אותיות תלדה שליסיסול ראבא הנקי
תורה המתפשט כתוך לא הנקי קול על ידו
כשמע בארצנו נשמע לשון אסיפה וקבוץ כמו
וישמע שאול את העם בארצנו בארץ ל ו
בארץ שהיא המקנא לו הם הגבורל כמליל
והנוגה כייכל• הארת היסוד ראכא הנרמז
נוקול התיור נשמע נעשה קמץ כבחיי ל ו
שהם הגמרות אשר בארץ שהיא הנוקבא כי
ע״י ההארה ליסוד אבא נתקבצו הגבורות
אשר •בגוקכא כלי לעלות לרן קו האמצעי
שלה כלי להגדיל אותה עד הכתר שלה •
,
יאמי הנצניס נראו בארץ
א1
)0
כי הנה נודע כי אין נחי'
הזויג הקיוש נעשה ?(א ליי עליית מיין דנוק'
והלין הס מנחי הרכלח ניצוצוימה שמתברר
ועולה כלי כשמות הצדיקים שמעלי; אותס
הנירורין ביסוד של המקנא והיא מעלת
׳אותם כשוי מלן נכח הלגנורותאשר ביסול
שלה שניתנו בת בנח* חהא לשניק כה
,
,
עב
-השירים
כעלה כביאה קימאה ולפעמים כמו בשבת
איןהללןהם מבחי'הבירורים כי אין בירור
בשבת אמנם הס מהגמרות חישות י והכה
דלל ירשו הנצטס על הצדיקים אשר בכל
דורויור עיין במלרש ובילקוט וכן הירש
הראב״ע ז״להנצנים הצדיקים ובזוהר פ
ויקרא ל י ע״ב אייר שמעין הנצנ־ס איכון
נטיטן יעקרן קב״ה ושתיל לון באוןרא אחרא
ו ל ע ל ן הכוכה
ואתרביאו כו׳ עיש *
י ס י ע ן ליס הל מלכים הי&שמים לעקרן
קנייה ה״מ הבכירה שנשכרו ונעקרו ממקומי
ע ו י א מ ר שם
ושתיל ליןילס התיקון •
וקול התור מאן הגא קול ו.מודייא תייר
עלאה דא/יווג עמה כד כנה שלמה כי ת
מקישא כוי גהכונה על לא *;שזיווג עם
לשהנצנים שליסהז״ מלכים
הנזקבא •
הבחיישנבארימכס למסה כאשר נראו כארץ
שהיא המקנא כי עלז בה כסוד מיין ונתיאו
שם או הנצניסשהס כצדיק/ס כאשר נראו
כארץ שהיא הנוקנא כי עלו נר״ן שלהס בה
בסוד מיין ונתיאו ש ם א ז ע ת מ מ י י שהם
הגבורות אשר ביסוד המקנא י:גיע לעלות
גליהרלןואז וקול התור שה!.א ל א נשמע
גזיווגנארצנו שהיא הנוקביא .כי כיוןשיש
עליית מ ן דנוקבא נעשה כהי הןווג ואומרו
בארצנו לרמגז ללש כי לפעמים נמ״ש כי
כשבת הלין הם מהגב ורות .הדשות ולא
מ זכירןרין ו כ נ ר אליל כי ל ו רומ* #ל הגבל
וזהו וקול התור שהוא לא נשגןע נזדווג
בארצנו בארץלו בארץ שהיא הגו קב!. 8ללי
ל ו שהם הגבורות ה דשות אשר היא מעלת
אותם כסוי מ"! ושיעור .הכתוב ?.י וקול
התור נשמע נדרש לכנין ולאחריו והוא כך
כ* לפעמים הנמים שמהם בהי' הבירוךין
כאשר נראו בארץ כי טלו שס כסוי לין אז
עת הזמיר שהס הגבורות אשד כבקייהחןוא
שכיסוי הנוק'הגיע לתעלות את הבירןרין
בסוד נלןןאז וקול התור $6א לא נשמע
נזדווג
ג
1
,י
כ י
ח
,
ב
כ מחת.
שמן
כזיווג עמה ומין אלו הס מצד הנירורין ועל
*דה נעשה הזווגאמנס לפעמי' כמונשנת
שאי} אז מ״ן מהניחרין אן וקול התור שהוא
לא נשמע נזלווג בארצנו כארץ ל ו נארץ
שהיא הנוקבא ג ל י ל ו שהם הגבורן׳כיהמ״ן
אשר היא מעלה הם מהגבולות חלשות •
יאמר מצנים נראו בארץ
או
)0
נהקייס נלש נש׳ הבונות
לרוש א' יחןרת עמיית כי כתחלת אנו
אומרים את העמידה נלחש לפי שרחל היתה
ע י י ן למטה נמקוס נילי ללא אשר שם יש
פחי ואחיזה אל החיצונים והקליפות כמו
שמצינו לרשב״י גלה נס״ה מגזים מאל נענין
המשמיע קולו נתסלתושהקלי' הם אוחזות
בתפלתו יען היא כמקום תחתון כנז' אבל
עתה בעלותה אל מקום חלת ללא א ] שם
אחיזה ופחד מהקלי' ולכן אומרים אותה
בקול רם גלב ונשי הפסוקים שמואל כתנ
בי המוחין ללא הס מצי נילי לאבא ומצל
גילי לאימא וני נחי אלו הס נתזך ל א
ובתוכם מלונשין המוחין הנל זמתכסיינהם
עד מקל החזה ללא ומשם ואילך הם מתגל״ן
והנה אלו המוחין בהיותם למעלה מהחזה
דז״א הס נחי' הוי״ות דגלכ סייג ממש כנזלע
כי אנא הוא הוי״ה לע״נ ואימא הוי״ה מ ל ג
אנל מהחזה ולמטה אינם א״ואי ממש רק
הארות נמשנות מהם ולכן הס ננחייהמילויי'
שלהם כלכל שתם כלו ול״ז כנולע כוי ע״ש
למינו מכאן בי כאשר הנזק' עמילתה נמקו׳
הנה״י ההארה אשר היא מקבלת מהמוחין
ממשכין מא״ואי אל לא היא מנחינת
ממילויים לנל כי זו היא ההארה אשר יש שם
בגילי מנחייהמזחין אמנס בעלותה על חלת
דז״א אשרשס היא נחי' ההו״״ות דע״נ סייג
שהם עצמות המוחין גס היא מקבלת שם אז
מהע״נ סייג דא״וא .והנה אמייל כי התלר
די״ס א ל א אותיות תורי! ג 0אמרנו כי קתלר
,
,
קרש
רומז על אימא כנח לשמות אהי״ה מלאי
נמצא כי החור רימז אל אוא״״שניהמושם
כזוהר פ וירא יצ״ז אממ עמ הזמיר הגיע
לאתתקן תיןונא לחשבחן^זמרא קמיה
קנייה וכן כס כראשית לף ט״ל עת הזמיר
הגיע רני חייא אמר הא כרין מפא זימנא
י ג 0שם נל׳ף אי ע״נ הנצניס
לשנחא
אילין אינוןאבהן כל • וכן כתיקוניןלף
קכלל הנצניס אלין אכהן • וידוע כי אכהן
ז״ש הנצנס שילס חגית
הס חגית ••
כאשר נראו נארץ שהיא הנוק כי עלתה
כנגיס ונראו עמה אז עת הזמיר הגיע
כליןמסא-זמנא לשנחא כי עתה אין פחל
מכקלייבהרמתקול משא״כ קולס בהיותה
נניליששם הכל נלחש מפני הפחד ועול
כי נהיותה כנילי לא היחה מקבלת רק
מהארת המוחין ש׳ איא״י שתם נחינזת
המילואים של ע״נ וסייג בלבד אמנם עתה
נעלותה עד חלית וקלל שהוא כמספר ע״ב
ס״גע״ה של התור שה״ס אלאי נשמי נקבץ
נארצנו.שהיא הנוקיכימקנליהארה משמות
ע״נ חייג ממש
1
,,
,
!
,
א ל ירמוז וקול התור עמ״ש עול
נח(
שם נשמו !:חייל ואחר כך
נחזרת ולי אנו מעלין אותה על חג״ת
ומרוב האור אשר שס ננקעים הג״ר ע״י
ויעבור וי״ג מדלת ואז נתקן פרצוף לאה
ו ב ל ב לויעכזר כתנ כי ויעבור הוא/זזוג
לאה וישראל ואחייב נמשכת חלק שארית
שנזדווג
העפה למעה ניסור ללא אחר
כלאה ומיסוד ללא מאירה נ י ע ת דיעקנ
המכוון כנגדו ממש ונמשכת הארתה שם
ואח״כ מהיעת דיעקנ יו־רדת ט י יסודו
ומזלוזג עס רחל בעת ל א • ובסי מ״ן
כתנ ילורגי' מילוי ארלינהמית הפשוט
•
ישארכמניןרלת והוא בחיי לאה ע״ש
!נלחל זה מכונת החרוסת חיס חיית ע״ש •
ל־ש
ב
פי
השירים
שיר
לס מצנים שהם חלת ניאו כארץ שהיא ואמי לי קומי לך כוי שהוא כי כיון שג©
•הנןק שעלתה כנגדם ואז עת הזמיר הגיע האנדים דחלת הס מ;?ליס יכולה ה א
ואן ג״כ וקול לעלות עד שם ולכן קומי לך להעשזה בת
שאין פחי בהרמת הקול
לאנדהם יצחק ויעקכ שילס חלת כ כלש
שמא לא עם התלר שהיא לאה נשמע
.ועור אמרת נשסדויהשאתרילה
נזדווג כי בעלותה עד חלת מרבו האורשס
אשר שם נבקעים הלר ונתקן פרצוף לאה כיהצה השתו עכר * שהוא ביב!<ל אחיזת
ונזלגנגז״א עמת ואח״כ נשמע בארצנו גס הקלי' והוא בליש כי כעלותה עד חלת אין
בן שהיא רחל כי שארית העפה יורדת על פחד מהקל״ כי נתבטלה אחי/ת ועתה עצ
היכןויי ליעקב ומזדווג עם רחל ותיבת נשמע זה ןאת אומרת כשם דודה שאמר לה
קאי לפניו ולאחוריו * ןלרך רמז כי ר״ת הנצנים כל כלומר כי כאשר היא נחי זו
•ןקללהתלר נש״מע הוא וה״ן וע"ה גימ" כי הנצנים שהם חלת נראו בארץ שהוא
ס״ב כמספר זולג ללא״הגם נשנלעגימל המק' כי עלתה עד שם א; עת הזמי״ הגיע
)לס כמספר הלווג דיעק״נ ורח״ל עם הל לארמיקלא ולשבח' כי הרי אין פחדמהקלי•
כי כבר נתבטלה אחיזתם וגם וקול החור
תינות •
כוי • כי היא מקבלת מהכלב ם׳יג ממש
אלו הנ'הדרכים נקשר פסוק הנרמזים כמספר קלל שהם עצמות המוחין
ול*£
זה עס הפסוקים הקוימים־כי של אלאי הרמוזים נתינת התלר כמש״ל *
הנה כפסוק לומה לויי היא סיפיה נשנח וגס אז נעשה הזנוג וק<ל התור שכס ל א
דודה נבחי' החסדים שלו כי לפעמים הס ולאה ואחייך נעשה ה זווג שלה עם יעקב
כןלס ממלים כמו כזמן חזית העמידה • הרמוז ננשמע נארצנו ודוק א נ קמיה
לקנייה
כמ׳׳ש שם ועל זה אמרה אחר כך ענה רולי
1
,
1
1
,
מ
התאנה
* ; -׳ ד
^
הנה
£3
ח נ ט ה פניה ו ה נ & נ י ם כ מ ר ר נחנו ר י ח קוםי
י ד י י
•דיי •
;•־;־״־י
; •ד־י
-דן
ל ג י רעיתי יפתי ולכי ר־יך *
ד ; י ;יי י ת־ו־ד•
כע״חל הירח פ״ג כתב .כי
נתחילה נהיות הבוק* אנ״א
נמשכו המוחין נה וניתנו לה ה ל גבורות
וכל זה ע״י ל א כ• היו עונרין מאחורי לא
ולחוץ אליה כל ואח״כ ננסירה נכנסים
הנה"* של אימא עם המוחין נראש הנוקכא
מאחוריו ואז לוקחת ה ל גנו רות ליי אימא
ואלו המנצנלך שלוקחת עתה ליי הנינה הס
גמרות ממותקיתיאבל אותם שלוקחת מתחי
וכנר
כליז״א הם יינין גמורים *
•דעת כי הנה״י ראימא אשר בכס ניתנים
,
המימי! של;״א הם ל שמות אהי״היאחל
; י זו י
—
ן .
* ל ו ל,׳
ליודין בנצח קילא ואי באלפי׳ין כהוד קרלב
וא בההלן ביסלד קג״א ושלשלתסהם בגי
תלה ועתה שקבלה המוחין פעם שמח לי•
הכינה אז קכלהלכהארה מהלבושין שלה
שהם לשמות אל • ה שהם גי' תלה עג״צ־
והנה תלה ליה ג י מ ל
כקיצור •
תאנ״ה בי בן הנוקיכקבלתה ל!:מות אהי״ה
הנז מהבינה נקי תאלה בליש כ קפי לין
ובלי״תל עקב ליש • ו ב ל הפסיקיישמו׳ו
כתב כי ענין התיקון הוא להמשיך המוחין
אל לא ואח״כ לבנות את המלכות בפול
1
״
1
פרצוף באחור ואליך לקחזיר אותה הליפ
מהחזה
א
ב
שמן
משחת
מהחזה ולמטה זכמושנת״א בשער התפילה
כי בתפילת שחיית ללחש אני מתקנים את
רחל באחור ובפנים ב נ ל י ללא ואחר כך
נח/רה אנחנו מעלים אותה עד חלת
ומחב האור אשר שם נבקעים גם ל ר ואו
נתקן הפרצוף דלאה נו* • ו ל ש ר ל ל ראויה
הימה בת שבע ללוד אלא שאכלה פגה ר״ל
שלקחה קוים תיקונה י והענץ הוא כי
המוחין ללא הם מצל נילי שלאבא ומצד
גלי׳ לאימא וכי בחיי אלו הס בתיך לא
וכתוכס מתלבשים המוחין הנז' ו מ ת כ נ ס
בהם ע י מקיסהחזה שללא ומשם ואילך
מם ממגלי' • והנה אלו המוחין בהיותי
למעלה מהחזה ללא הס בחיי הויות לע״ב
סייג ממש בנויע כי אבא הוא הוי״ה .מ ל ב
ואימא הוי״ה לליג אבל מהחזה ולמלאינס
אוא״י ממש רק האיות נמשכות מהם ולכן
הס בבחיי המילוייס שלהם בלבל שהם ליו
והנה לול
ול״ז כנודע ו ל בכיי פ״ג ״
המלך גלה כיון שתיקן למטה בבחי' הליג
מנז' המאיר גיחל הנקי ל תתאה חשב
ליקסה וטעה שאכלה פגייה ליל פ״ג ל בגל
והיה לו להמתין על שיתקן גס את לאה
העליונה אשר שס מאיריס הכלב ליג ולא
מילוייהס שהם ל״ג כנז' כוי ליש ובלהכונל
נקילוש ליל שנת כמכ כי הגפן הוא כמסל
ע״ב ליג עס ל כוללים שלהם וליה לל
כבוא לכונת הכתוב כי לעיל
1^0תה
פירשנו הנצנים נראו באר״ן
הי כאשר עולה הנו קי על חלת ללא אז
וקול התור נשמע בארצנו כיי מקנלת המק'
אז מתנלנ ו ל ג שהם המוחין ממש יאוא״י
ועתה בא לפיש א^ך היא זה הענין גמה
היה מקודם לש התאנה ל שהיא הנוקב׳
כאשר נקרא תאנה ש זוא כאשר קבלה מהל
שמות אהי״ה מלאין לגילי י לאימא כי אז
נקרא תאלה?מספר הגי שמות אקין הצל
פרש
ע" ה .וכבר בתכנו כי ג׳ שמות אה״״מ
הנ /היא לוקחת אותס כאשר נכנסו כה
נילי לאימא נהיותה נאחזר כי א; הוא
התחלת תיקונה ו/הו חנטה כלומר כי כאשר
נקרי נשס תאנה או חנטה כי אז התחלת
וחניסת תיקונה כי אז גלי אשר נכנסו נה
נילי של אימא נתקנה נכח״' פרצוף א ל א *
נמצא נ י
כי זהו התחלת התיקון שלת•
החניפה שלה היא כאשר נקי תאנה שהוא
כאשר ננגסו נה גליי לאימא ולקחה גס
ולש
מהלבישין העןלין כמספר תאנה
או ירמוז חנפה כ ליש
התאנה הנפה •
הרליע זלילה שהוא לשין מתוק והכא נמי
כאשי נקיא תאנה שהוא נהכנש נה גליי
לא־מא חנטה כי נמתקה כי אז ליי אימא
קללה ההיגכוריס ממותקות משא״כ אותס
שקנלה כתחילה על ידי לא כי היו ליניס
גמורים י ולכן נא הרמז כי תיבת חנגלה
הוא כמספר הנינה לרמוז כי כחיי החניפה
שלה נ י ן אם הנא לשין מתוק נ י ן אס הוא
על התחלת תקונה הכל הוא על ירי הבינ״ה
ואחר שהתאגה חנטה שהוא שנתקנה ננח*
פרצוף לאחור אז פגיה כי חזרה פנ״פ
ונתקנה ננחי'פרצוף כנגלנה״י • וזהו
פגיה כי הנה נולע כי לאותיות י״ה מישס
גס
הוי״ה הכוללת כלהאצ״יילס אוליי
נולע כ י ב ׳ אותיויי״ה מהשם ה ו *״ה הבולל'
בל עולם האצי הם בבחי' ע״נ סייג כי אות
< היא כניד אכא והוא שס גלב ואות ל
היא בנגל אימא והיא שם ליג ״ וזהו
פגלהנלג י״ה שהם העילויים לליכ וליג
שהם אלא י הנק׳ י״ה והמלוייס שלהם הם
ליו ל״ז העולין ליג כלומר פ״ג מילה וכבר
כתבנו לעיל כ׳ כאשר נעשית פרצוף פב״פ
כנגל נליי לז״א ההארה אשר היא מקבלת
מן המוחין היא לין הליג י שהם מספר
המילוייס לל׳ב סיג שהם נקי י״ה וזהו פגיה
שקיא נחי' תיקונה נבח״ פרצו ף פכ׳יפ מן
,
,
,
ז
,
כ
־
החן?
כ
פי׳
שיר
למטה אחר שבבר נתקנה בנחיי
החזה
פרצוף באחור הרמוז במה שאמר התאנה
ואמנם כל זה שקבלה כאשר
חנטה •
נתקנהככחייפרצוף פ״בפ מןהחזתולמסה
לגבי הע״ב סייג עצמם אינו רק הארה
נלבל כי עצמות הכלב סייג הוא מהחזה
וכבר כתבנו כי הגולן הוא
ולמעלה״
כמספר נלכ •וסייג • ולש והגפנים סמלר
כלומר כי כל זה לגבי הגפנים שהסהע״ב
מ״ג העול• ן הגפן אינו אלא בבחי' סמור
שהוא התחל! הפרי ו ע י י ן אינו עצמותו'
כי הרי נתנו ריח כי מה שנתנו הגסניס
שהםהנלנ סיג מן מחוה ולמטה אינו אלא
כמי ריח שהוא הארה כלבל ולא עצמות
נמצא עתה הוליע לנו התחתלת תיקונה
שהוא בהיותה באחור אשי לש התאנה
חנטה ואח״כ תיקונה פ ל ס מהחזה ולמטה
אשר אז ההארה אשר היא מקבלת היא
ממילויים של כלב סייג העולין פ״ג • וזהו
פ ג י ; נ ו ׳ ובקול הת;ר הודיע לנו שנעלותת
על חלת היא מקבלת מהכלב סייג ממש
• וכבר כתבנו
הנרמזים במזכר קלל
לעיל כי כל זה הולך וסיכב על פסוק ענה
לולי • לפי דרך הראשגן אשר פירשנו שם
שאמרה כי לולה אמר לה קומי לך לעלות
עד חלת הנרמזים כרעיתי יפת• כמ״ש
רז״ל בתי של אברהם אלינו כל ממה שעד
עתה ולכי לך כיימהשיש לך הוא כחי' ולכי
שהם נחי״ הנה״* אשר בהס היא בחייההליכ'
ואתעימלת שם קימי להיות רעתי בתו של
אברהם כל לעלות עד חלת ועתה אמירתה
כפסוק זה קומי לך רעיתי יפ־זי ולכי לך
אינו נאחר לה מחיש עוד הפעם רק זה
הנא ס! ף אותת העניה והאמירה בלומר כי
לטעם כי כאשר הנצניס שהם חלת ניאו
בארץ שהיא הגוקנא כיעלתס על חלת
ואז וקיל התור נשמע כוי שהיא מקבלת
*,איהמקנלגס״גממשססשאיןכן קילס
ער
השירים
בבחינת התאנה חנטה פגיהשהזא עמייתה
פ״בפ מן החזה ולמשה בי מהאחת אשר
שם לגב״ הכלב סייג שהם בה הגפנים שהם
מהחזה )למעליהם במי סמירשהוא התחל•
הפד• ולא עצמותו בי מת שנתנו הגלגנלג
אינו אלא ריח שלהם בלבי שהוא הארתם
בלבל ולא עצמותם • לשעם זה הוא מה
שאמר לי רולי קומי לך להיות רעיתי יפתי
בתו של אברהם כוי שהיא לעלות על חלת
ממה; שהיית בכחי' ולכי שהם במקום הנילי
כי כאשר אני עולה עד חג״תאני מקבלת
מעצמויהמוחין :הס ע״ב סיג משלכ בנולי
שקוא הארתם לבד •
,,
יאמר הגפנים סמירנתנו דית
)ב( א }
נ הקלים מ״ש בללתפרשת
עקב כי גפן רומז למילוי דישמומ עסנלב
גי'קכ״ח ולי אותיות־ השורש והכולל כמנין
גפן והם המוחין הנכנסין בלא מחב״ל
?תה 0נותן הלא)מלכות אבל יש מלרגות
כנתינתם אליה כשהיא למסה ממנו נותכם
לה באופן אחד וכאשר היא בגילי באופן
אחר משגב מן הראשון וכשהיא עול׳ בחלת
ביותררקותוכשהיא עולה להיות עסרה על
ראשו אז לו קחת ב&וה וארלל לעייל צדיקים
יושבים ועעחתיה בראשיהם ודע כי בשבת
כאשר עולה;״א באו״איאינו עולה כי אם
הפנמיות והלבוש נשאר למטה ואז היא
עולה למעלה כנגד הפנימיות שלו ונמצא
שהיא עטרה על ראשו של הלבוש שלו הנשאר
במקומו למטה ואז היא לוקחת אלו המילוי׳
שזה אליו ע״כ • לס התאנה שהיא הנוק•
חנטה פגיה כי כבר נתקנה בבחי' אחור
ופנים כנגד נה״י ללא במלל והגפנים
לשון רבים שהם בחיי המוחין של המדרגות
העליונות שהם מוחין של חלת ומוחין
בבחי' עלותה בכינה שא; שוה אליו כבר הם
נכח׳ ,סמלר נתנו.ריח כלומר כמו הפרי
כא£י
ג
,
כ
משחת
שמן
4א ש י מתחיל לצאת ולהתגגצץ כן בחינתי
! :מ ש י ן ככר הם .מממ־צצין וייחם נודף
ואין ציין״כי אס התעוררות ,מלמטה ולכן
קו?ני ל ן וכליש יזיל זיזי גרמיך ועל ייי
התעוררות שלך תהיה נבחי* יעיתי יפתי
כי תעלה עד הנינה ותקח המוחין בשוה
אלי כי א 1ננחי' זאת תקיא רעת* נ נ ח י
א״וא יעייילא מתפישן משא״כ עתה נכח׳
היות ולכי ל ן שמה שיש לך הוא כחיי ולכי
שהוא עומיך כנהייי שכהס כחי ההליכה
ברגלים אשר ננחי' זאת אין את נקי יעיתי
ולכן ?ימי לך התעוררי לעלות עד נחינת
היותך נקלאת כשם רעיתי כאמה כן נתה
יאמר התאנה חנטה פניה
א}
)ג(
כי הנה י ר ו ע ע נ י ן מיעוט
הלננישנאמר לה לכי ומעטי את עצמך והוא
ייייתה לני״ע והנה עיקר ירידתה לבריאה
יציר עשי? הוא כ י י לנדר ניצוצות
הקלושה מתוך הקלי' ומעלה אותם כסוד מיין
ואמנם נם הצדיקים ע״י נר״ן שלהם פועלים
פעולה זו של נ י מ י הניצוצות כנודע מסול
נפילת אפים כי אחי אשי האדם נעמייה
עלהעלהאצי' מפיל עצמו משם כדי לנרר
ולהעלות מיין כמ״ש נש הכינות ייבלנפלת
אפים וזיל כי הנה עתה אנחנו נתפלת מ״י
*!ומלים נעולס האצי' ושם אנו נבללים
וכוללים ,את עצמנו תוך נוק' דו״א רחל ואנו
עבדיה ואצו נניה מעלי; לצרכה אלו המ״ן
ואנחנו מפילים עצמנו מלמעלה מעוליהאצי'
אשר עתה אנו שם ויורדים על למטה נסון*
עולס העשיה כדי ל נ י ר הניצוצות מעולמות
כליע ולהעלותם נתיך יסוד נוקכא דאצילל
והנה בשמות
כסיל מיין כוי ע״ש •
רכה פט״ו אמרו התאנה חנטה פגיה אלו
הצדיקים והישרים והגפנים סמדר נתנו ריח
אלוהבנוניים שעשו תשונה מכאן ואילן
קומי לך רעיתי יפתי ולפי לך ע״כ י ולפי
,
,
,
,
,
ע״שקנונה
מבוארת נ י הל
י י י ותה
אל
קרש
העולמות הןא כדי לעשות מלאכת ה ג י ת י
וכיין שהתאנה כל והגפנים כל שהם הצייקי׳
והישרים וכעלי תשוכה נמצאו <לכ הס ע י
מעשיהם הטובים יבררו הניצוצות ויעלו
אותס כסיל מיין יזהו נתנו ריח כי כל ריח
ליס עליית מיין וא״כ אין צורך לך לירד אל
העולמות לגדר ולכן מכאן ואילך קומי לך
רעיתי יפתי להיות תמיד באצי כיבאצילל
הוא נחייקימה כמקים הנפילה והירידה
והמיעוט אשר נאמ' לך ולכי שהיא מה שנאמ
לך לכי ומעטי עתה שככר יש צדיקים קומי
והיותר פשוט ונכון הוא כי הנה מה שנאמר
לה לכי ומעטי את עצמך הוא שחזרילהיות
נקודה תחת היסוד והנה הצדיקים על ילי
תפלתם ומעשיהם הטוני' ממשיכים המוחין
לז״ון ומעלים אותה למקומה וכונין אותה
וזהו קימה אליה ממה
פרצוף שלם •
שנתמעטה וירדה נקויה תחת היסול וזהו
התאנה כל שהס הצדיקים כי כיון שיש
צדיקי' מבאן ואילך קומי לך ממה שנאמר לך
ולכי שהוא מה שנאמר אליה לכי ומעטי את
עצמך להיות בבחי' נקודת בי הרי יש
צדיקים והס מקימים אותך ובונים אותך
פרצוף שלכז הפך המיעוט אשי היה לך •
ולפי זה פסיק זה סובב על פסוק ענה מלי
כל כי זהו סוף אותה הפניה והאמירה לפי
הלרןהאחרון אשר פירשנו שם כי היא אמי*
כי דורה אמי לה קומי כמקום מה
שנאמי לך .ולכי שהוא מה שנאמר
לה לכי ומעטי את עצמך ועתה הוא
הטעם אל אותה הענייה והאפייה כי כיון
שהתאכתחנסת פגיה שהם הצליקייוהישיים
טל.כן הוא מה שאמר לי דודי קומי לך במקל
ולבי לך כי הצדיקים הס יקימו איתי ויעשו
ויבנו אות• פרצוף שלם הפך המיעוט *
זי
,
י
עור
ירמוז קומי לך ונזה ייתן טעם
אל הקריזנתינ כי הנהסוןר;
הוא
ל
ב
<3י
שיר
השוע••
הוא קומי לך והכתיב הוא קומי לכי והמכין
כי הנה לעיל ב ל ענה דודי פירשנו כדרך
אחל עניןנקודה הפנימית ושהיא נקי רעיה
ושגס׳ אליה נאמר לכי ומעטי את עצמך
ונתמעטה הפנימית ויריה למקום החיצונה
והחיצונה יריה למטה מהיסוד וגם שנקולה
זו הפנימית נקי נקודת יי י ובזה פירשנו
שאמרה.נקודה החיצונה ענה לולי וו?מר ל"<
שהיא נקנלההפנ״מישנק' *'קומילך רעיתי
יפתי ממה שנאמר לך ולכי שהוא מה שנאמר
לה לכי ומעטי את עצמך ״ נפתה בפסוק
זה הנא כטעם אל אותה האמירה כז הנה
א מ מ ו כ י כאשר נתמעטה הפנימית ירלה
למקום החיוני והחיצונה ירדה תחת היסוד
כילכלאחתמהם נאמר לכי ומעטי את
עצמך ומינה כי כאשר נתקנה החיצונה
נבח׳' פרצוף שלם כי חזרה למקומה אז גס
הפנימית עולה למקומה הראשון ונת קמה
ז״ש התאנה כוי שהם לנרי מלכו׳החיצונה כי
כיון שיש הצליקיס לכן הוא ליש לי לויי
קומי לך רעיתי ממה שנאמר לך ולכי שהוא
המיעוגו כי הצדיקים יקימו אותי ויעשו
אותיבבחי' פרצוף שלם הפך המיעוט וזה
הוא בכחי' הקרי קומי לך וזה עצמו הוא
הטעימה שעל דורי ואמי לי ל<״ נקוד'
הפניל\ קומי ל״ך וזה! הכתינ קומי לליי
בלומר לך י' ק<מי לך י'נקודה הפנימית
,שאת נקי רעיתי מהנחי' שנאמר לך ולכי
שהוא לכי ומעטי׳ את עצמך כלל כי הטעם
למה שאמרתי ענה רולי ואמר לי לעצמי
.קימי וכן מה שענה יולי זאמר ל שהיא
נקולה הפנימייקומי לך הוא כי כיוןשהתאנ'
חנטה ׳פגיה שהם הצליקים והס מקימים
אותי למקומי לכן אמר לי קומי לך ולזה
הטעם עצמו אמר לנקודה״ הפנימית ?ומי
ל ל י לך <' רעיתי יפתי ממהשנאמילך ולכי
בי כיון שהצדיקים מקימים אותי למקימי
,,,
הראשון בבחי' פרצוף שלם הפך המיעוס
עת
אז גס נחינת הנקודה הפנימית שניזמעסה
ויריק•אל מקימי פתה קמה למל ומה הא'הפן
המיעוט כיון,:״?נ־ פליתי
יאמר המאנה סנטה פנית
אל
)ר(
קרונלזה נהקיייילשנמליש
התאנה חנטה פגיה אלו סלי הבכורים
והגפניס סמלר נתנו ריח1ו הנסבים ע״כ
ובונתס אפשר בהקד״ס ליש כס טוב הארץ
שליי הבכורים היו מעלין הבירוריןמנכויל
שהם י מלכין קלמאין שמלכו בארץ איוס מין
לנוקכא דלה כיי לקנל ממנו פרי חד־ש
שהוא מנחה חדשה * ולש ראשית בכורי
אימתך ר״ל המבחר והראשית של בכורים
שמתו בארץ ארוס וזהו אימתך יייקא צרייך
להעלות לירושלים כיי להביא אותס בית ה
אלה״ך שהיא יסוד דנוקבא בעת שהיא בסיד
אחורי יז״א אזי נכנסים מלי יא״ואי בהונה
בסור ויכן ה' אלהי 9את הצלע ״ ולש
ביתלאלהיך שאז היא ביתלא״ואי הנקי ה
אלהיך פרי שיוכלו לבא א גל כ פב״פ כויעייש
וליש ז״ל כי הבכורים על ידם מעל״{ מ ן
מהמלכים ביסוד הנול בהיותה באחורי
לא אחרי המח״לייבהמכ״ת ונשיקת עפרות
רגליו לא דק שהרי הבכורים היו מעלי]
נבכר כתבנו
ישראל בזמן נלימק
,
,
,
יי
־ לעיל נפסוק לריח שמניך משם הרב זלילה
שבזמן שבית המקיש קייס תמיד היו ל י ן
־פנ״״פיולאיפסיק-זמגייהןנלא היו מסלקיין
המוחיןמהס ואי דחיקיה ליה• למרב ליל
' מ״שהלאלהיך היה יכול לפרשו על ל א
הנקרא כן בכל התורה כולה • וזהו תניא
בית שהיא הנזק' של ל אלה י ן שהנח לא
איך שיהיה למדנו מדבריו כי ליי הבאלו
הבכורים היו מעליןלין מהכרגריס למלנין
קימאין בי להם רומזים הבכורים ועיין
והנה סל נקרא היסוד
י
כ ל לין
דנוקליגםנסך נקי הלין יי^נסךולנןנפן
גי״
יק
א
1
ב
שמן
3שחת .מרש
שאומר ז״א אל הנקודה הפנימית כי ביון
שהתאנהשהיא בחיי מלכות החיצונה כ ב י
חנטה פגיה שהיא המין מן הכיורים ימלכ* |
•קדמאץ י
וגם הגפנים סלנדר לזילס מיין מהגמרות
חדשיתצתנו ריח לעלות כסוד כלןומכיון
שהיא מוכנת לעלות כלן זה הוראה כי כבר
חזרה להקימה בבחי' פרצוף שלם ונתגילה
מהמיטוע ומן הירידה שהיה לה א כ גם את
שהיה לך בחי' המיעוט וירית למקומה עתהקומי לכ״י לך <' נקודה הפנימית לפלות
למקומך שאת רעיתי יפתי מאותת הבחינה
שנאמר לך ולכי ודוק אלק לקב״ה
סוי ה ל גבורות עיין ב ל י ל ן •
והכה ידוע כי יש ל מ י נ י מ /א ' מהכדורים
ואחת מהל גבורות חדשות א£ר היא
מעלת בסוד מיין גס כל ריח ילס עליית
.לש
י
מ״ן כמש״ל בפי לריק שמניך
התאנה חנטה פגיה התאנה
שהיא הנול חנטה פגיה אלי סלי
הבכורים כי כבר היסוד שלה הנקרא סל
הוא מלאקהבכוריסשהם הברוריןלמלכין
קיהאיןאשר עלו בו בסיד ליןוהגפנייהמרר
שמהם נאים הנסכים פילס המ״ן של ה ל
נכויות חרסית נתנו ריח כי ככר הם מוכני'
ושיעור הכתוב
י
לעלות נסור לין
יונתי ב ח נ ף
״
,
ה ס ^ ב ס ח ך ה פ ר ך נ ה ליראעי א ת מ ר א י ך נד׳^ם/גנ א ר ד
כ ב ר כתבנו לעיל הקימה זו כי
הנח
יש נחי נקויה הפנימי'של מלכו
ונחזור עתה ׳לכתו נ הצריך לענינ״נו ממ״ש
שס כ ל ל ישב״י ל בראשית מ ר' חזקיה
ולל ולעי כי נקודה זו הפנימית שזה .לת״ת
מ10ש לא הוא גלול ממכה ולא היא גלולה
ממנו ולפיכך קראה אחותי יעלתי יונתי
חמתי תאומתי כוי ליש • הנה למדנו מבאן
כי כנוי יונתי שייך לנקודה הפנימית • ,
ולעשס ואמנם השנית שהיא מלכויהחיצונה
י
יצאה מאחוריו מנין תרץ לרועץ כוי
ואמנם ת״ת שהיא מלבר עם שישנה זו
הפנימית שוין ועליה' אמה א״א לשני מלכי'
להשתמש ב בתי אחל כי כלם .מים ער שנאמר
להלכי־ומעטיאת עצמך להתלבש בגופא
והיא המלכותהחיצונ' שיצאהמאחוייו מבין
היי למינו כי
לזיין ליועין כיי ליש •
נקודה הפנימית •ידה להתלבש בחיצונה
ןןלכ שם כמאמר הנצנימ כי כאשר נתמעטה
עול
הפנימית יריהלמקום סחיצוכק י
,
,
,
כתב שלבי בהיותה למעלה בחיק ח י ה
ישראל סבא אז נקיאת פה וכחי' זו זכה
משה לה ולשה פה אל פת אדנר בו ונקי
כינה בחיי זי העליוניבי בעלה עולה נחכמ'
נסור ישראל עלה במחשבה והיא בכינה
הנקי פומא ולפיכך נקי כינה בהיותה בחיק
אימא • ולזה אילל כי משה זכה לבינה
.בי זכה למלכות בהיומילממלה בבינה כסיד
פה י עול כתב שם כי הנחי' העליונה
היא נחי' <' ונקי סלע והב חיי התחתונה
ןכנר כתבצו
החיצונה נקי סלע כוי ע״ש *
לעיל מ״ש נגלה ל חיצוניות ופנימיות ליל
*ליו כי נחייזו הפנימית היא פרצוף הפנימי
הנמשך מהשם ליה והוא מצל אבא והוא
נקי פרצוף הרוח ונקי דבור ובחי׳ החיצונה
היא פרצוף החיצון הנמשך משס לין והיא
מצד אימא וכאשר אין בה רק חיצוניות בי
אז עימדת אב״א צקי •יונת אלם ע״ש • עול
כתב שם כשי מירשכיי כי בכחי' החיצונה
יש בה חוור וסומק כי שם ניכרים הגוונים
מראי!
ני•
ב
שיר
מראה אוים ומראה לובן אמנם בבחינה
העליונה אינם נכריס הגוונים כוי ע״ש •
ובתיקונים לצ״י ע״ב אמרו יושב בסתר
•
עליון לא אימא לאיה• סתר בוי ע״ש
מעתה ננוא לכונת הכתיב שהם לברי לא
האומר יונתי שהיא הנקודה הפנימית שלך
הנקי יונתי לפעמים אתה בחגוי השלע שהוא
כאשר היא בבחי' המיעוע כי אז יורדת
למקום החיצונה הנק סלע ולפעמים כאשר
היא שלימה שנגדלה הפך המעוע אז את
בסתר המלרגה כלומד במדרגת סתר שהיא
אימא הנקי סתי כי עולה עד הבינ/צקדאת
ונזה אתי שפיר
כשמת כאמה כן בתה •
דהו״לל בחגויהסלע ונסתר המדרגה אלא
כ י גל אחת היא בחיי בפני עצמת ובזמן
כפרד כי כאשר היא ננחייאחת אינה באחרת
כי הס נחי הפכיות כי אחת היא בנהי' ומן
י
המיעוע ואחת היא בבחי זמן השלימית
אמנם כין הכי יבין הכי ביוןשאהנתעולם
אהבתיך על כן אנישואל ממך שתעשה עמי
לפי נס־ הזמן דהיינו כי כאשד את בחגוי
הסלע שם לפחית הראיני את מראיך כי שם
כיכרים המו נין מראה לובן ומראה אודם
ושם לא יש השמעת קול כי שם הוא מקום
י
החיצוניות כנמי' אב״א ונקי יונת אלם
וכאשר את בנחי' סתר המדרג׳שהוא כמקום
הניצז שס השמעיני את קולך כי שם נקי
פומא במש״ה פה אל פה א י נ ר נ ו ושם אין
*!גוונים־-כיכרים ליונ ההעלם י ונזה אתי
שפי׳ג״ב רהו״לל הראיני את מראי' והקמעיני
את קולךאלא כ• כל אחת היא נחי'כפני
עצמה כ׳ בנח׳יתראת המראה לא יש השמעת
קול ובמקום שיש השמעת קול לא יש היאת
המראה וא״ת נשלמא נמקוס שיש השמעת
קו $שלא יש הראת המראה שהוא הכר הגו ונין
אתי שפר כי ליונ ההעל' שם אין היכר אל
הגזונין אנל במקום הלאת המראה למסת
)מ• לא יש השמעת קול שקרי שתי!( ,נמשכות
,
,
,
,
השיחם
?]1
ממקום אחז בי הנה'הפעם שיש הסמעמ
קול למעלה הוא להיותה כמקום הביני הנקי
מה וגס בהיותה למעה במקום החיצוני הר•
גם בחי ןו נמשכת מצר הבעה כי ממנה
החיצוניות על זה אמר כי קולך ערב כלומר
כי בכחי קולך עוד אחרת היתה שם כי קולף
ערב אותיות ע״נ ר' ע׳יב שה״ס אבא הנק
שסע״נ וממנו נמשך פרצוף הפנימי הרמו!
באות ר׳ ר״וח וכאשר נמשך לך זה הפרצוף
בא אליך הדבור כי ק פרצוף זה נקי רבוד
ו לכן כאשר אתה בסתר המדרג' במקום הכינ
כי זה מורה כי אין אתה ננחיי המיעוע רק
בבחינת כשלימות כי ככר אתה שלימה בבתי*
זה הפרצוף אז שס השמעיני את,קולך מה
שאין כן ומראיך כאשי אתה בבחי' ומראיך
שחוא למעה במקום היכרהגוונין שם הוא
נאו״ה אשי ע״ה הוא בג* סיג מול הבינה
הנקי שם '#ג כי שם לא יש כי אס כחינרן
הבינה לבד כי היי אתה בבחינת המיעונ!
וחסר ממך שלימות פרצוף הדבוי ,המושל
מאבא ולכןשם הראיני אתמראיךלבל י •
והנה לא פורש בדברי הייז״ל כאשר נממעע•
נקודה הפנימית מההיהנחיישיעויהמיעו'
שלה ואס בעיני הי יכשר אפשל לומר שהוא
כמו שיעור החיצונה כי באשר נתמעעיחזיה
לבח׳ נקויה אחת כלולה מעשר כמ ש נע״ת
שי מיעופהייחפ״נ • ואס כניה הלנרי'
אפשר כי ^ זה ירמז הקרי וכתיב כי הקרי
הוא ומראך נאוה והכתיב הוא ומראזך< .
יתירה לרמוז האמור כי כאשר היא בבחינת
ומראך שהוא למעה במקוס הכר הגוונים
אז היא בבחי' <י נקודה כל;לת מ״
או אפשר והוא הנכון כמ׳יש בשס הרב ז״ל
כי נקודה זו היא בבחי' *' ולבן באאות*'
יתירה לרמוז כי הנקודה הפנימית כאשר
היא למפה אינה היא עצמה בחיי המיאה
שהוא הגוונים רק שהיא נתלבשה במקום
ן$כר הגחניןולכן קושמה אות *' יתירה שה״ס
גקולה
ג
1
,
1
#
,
,
ה
ן
1
שמן
־ 3
משחת
נקו^ה הפצימית תוך תיבת ומראין *היא
י מ ז אל מקום הכר הגוונים לרמוז כי שם
והנה אמרנו כי הראיני את
גתלכשה י
מראין הוא ננחי״ היותה למסה כמקום
הסיצולאשר נחי ;! החיצונה גמשלמאימא
ולכןנא הלמזכיריית ה״ראיני א״תמ״ראיך
הוא האיים גס אותיות אליה סור הכינ׳לרמוז
כי ו^חי' זו אשר נ א היכר המוני! מציה
עול אמרנו כי כי קולך ע ר נ
נמשכה ״
הואכאשר נשלמה ננחינת הפרצוף הפנימי
הנמשך מצי אנא ולכןכא הרמז כינלת
ה״י קול״ך ער״נ הוא גי* ל נ סול ל״כ נתינות
׳חכמה אשר הס נאכא גס ר״תגלי ק״ולך
ו ל ר נ גי'ק״ץ לרמוז מ״ש שפ נ י נקודה ; ו
*שלממאהנק' צלע נג>'לן הימין
נחי* זווג הקלוש ללון צריך לה ות בחשאי
כלי שלא תהיה אחיזה חיו אל הקלי
וכליש כזוהר תרומה לף קל״ר כלה כל זמן
רנעאן לאעלא לה לגכי מלנא לחיוא
לשמ<שא אצטריך נלחישו נרזא נגיי ללא
ישתכח נרגלי צעלאה רמז לםגןרא נישא
ונע״חללין
ולא>תלבק נהלה כוי ע״ש •
נ ל נ כ ת נ כי אין הזכר העליון מתעורר
לזווג עד שהנוק' העליונה תתקשט ותבין
עצמה אל הזווג ותמצא חן נעיניו ואז הוא
מתעורר להזדווג עמה שאס לא כן הנה
היא עסוק למעלה לקכל שפע תמיד ולינלן
משס מאמו ואינו רוצה לתת מהשפעתו
לזולתו עד אשר הכלה העליונ תעדיה כליה
ותתקכטעצמה ואז ׳זלווג עמה וישפיע
נת ונודע כי קישוטי הכלה העליונה הם
נשמות התחתונים של הצדיקיס העולין כה
ננחי מ״ן והס גורמים לה זווג העליון
גלכ • ונזוהר אולמ לליא אר״י נ ח מ י
הסלע איליןילח כוי נסתר המדרגה איל? ן
ח״ח הצנועים רנהון חסילים רחלי לקליה
לשנינתא לא אעלי מנייהו לעלמין כדין
ק ל ה מתנע נגינייהו לכ״י ואמר הראיני
אתמראיך השמעני את קולךכי קולךערנ
לליתקלא משתמע לעילא אלא קלאראינון
למתעסקי נאורייתאכויוההוא קלא סליק
ונקע כל אימן רק״עין עד רסליק קמיה
קנייה כדיןכתינ כיקולד ערנ ומראך נאוה
,
,
,ז
יאמר יונתי בחגוי הסלע
<ג(
כי הנה יונה נקריהטפה זרעית
$בנה כיונה לכלש כלי״ת יונה ועיין כספר
ליין * והנה כמו שיסוד הזער נקרא חי כן
ילולןהנוק'נקי חי כמ״ש כש הבונות ליו
דק״שובע״חל הירח פ״ג כתב כ• בתחלה
נמשכו המוחין בנוק' ונתנו לה הילג ע״י
ו"א<י המעוברים מאחוריו ולחו״ן אליה
ונרשמו אז ביסודה דלת א׳ וציר אי והמ״ן
שהם סנצפ״ך כי כלאלוהדלת והציר והלין
הם <לכ אותיות 1ה׳ למנצלין ואחר כך
גנסירה שנכנסין נליי לאימא עם המוחין
לתוכה לוקחת פעסב׳אותםז״ך אותיות
התורה ואז יש לה לצירים וכ ילתות ובי
מנצס״ן ו ה ל ללתוא הס צורת '0סתומה
שילש הכלי שמקבל בתובנ הטלבעת הזווג
ובתוך הכלי הזה הנעשה מהלב אתוון
שאם צפזלות ישבוהנלן שהסהמנצפ״ך
כפולותכן״ ינלש •כאופן כי ביסודהנוק
•ש ל פעמים הלך אותיות • והנה סלע
כתכ כ ל לין כ׳ כןנק' רחל כשהיא גדולה
!קנקיווע בי
•
ונאהכפניס ע״ש
,
,
!
ז
,
1
קרש
כוי ע״ש
כבוא לכונת הכתוב שהם
1/0תה
לנרי לא האומר אל הכלה
יונת שהיא הטפה זרעית לננהניונה שלי
כדי שינתן בבחי' מזווג נחמי הסלע שה״ס
היסזל מ ו ל כי הנה בחמי הם אותיות
כג״ו ח״י וזהו בחמי הסלע כליו ח״י
של הסלע שתכונה בתוך יסגי הכוק'
הנר\ סלע כאשר היא גדולה ובאה בפנים
׳שאז היא ראויה אל הזווג י וכבר כתפנו
כ•
ל
י ־
,
י
כ 8י• שיו
כי גם יכןוד הנוק' נקיללי גס ירמוז נ הגוי
אל יסגל לנו ק' כי הנה הגלי בגי' כי ז
ובחגויר״ל ב חגוי כלומר נ״פ כ״ז וככר
כתננו כי ביסוד לנוקב א •ש נ
פעמייהכ״ז אותיות אשר מהם עשיית הכלי
ובחייהילן • והנה י ל ו ע כ י גויפתהזווג
נמשכת מן הדעת • והנה יולתי הוא
כמספר במלת• ולש יונתי'שהיא בחי'
הפפה אשר נ י ע ת שלי כיי שימשך בבחי'
הזווג בהלני שה״ ס היסוי של הסלע שהיא
המק' ציץ־ שיהיה בסתר המדרגה בהסתר
בחשאי נלחישו ונרזא כלי שלא יהיה אחיל
אל הקל•׳ חייו גס ירמוז בסתר המדרגה
ככלש נזו' שהם הת״ח החסיליס העוסקים
והבונה יונת״ שילס הספה
כמורה •
אשרנדעתשלי כדי שינתן נחגיי הסלע
שילס יסוד הנוק' נבח׳' הזווג הוא נסתר
המלרגה עם סתי המדרגה שהם הילח
העומקים נתזרה שהם יגרמו הזווג ולכן
אס את צריכה לןת הראיני את מראיך אס
ולכן נא
את מקוששת נקשועין שלך •
הרמז כי ר ת מלת רלראני איית ללראיך
הוא בגי'תגלו כמספר קשועי״ןע״ה אשר
ק:שופין אלו הסנמצאיינך מצרהשמעיני
את קו לך שהוא קול הת״ח העוסקים נתורה
כי כאשר קולך ערנ מהעוסקים נתורה אז
ומיא״ך נאוה כי הס עילין בך בסול*מ"ן
ומיפיס ומקשסים אותך ואז שאתה מקישה"
כמ״ש
ומראך נאוה תמצא חן בעיני
הראנ״ע לל נאוה תאוה לעינים ואתעורר
להשפיע בך נבחייהזווג משא״ב נחסחן
קול הצדיקים העוסקים כתורה כי אז אין
את מקישעת גנחי' הקשיפיןשלך ואז אין
אני מתעורר כלי להשפיע בך כנחי' הזווג
כי אני עסוק לקבל ולינק מלמעלה ממני
,
,
,י
)ג(
ן^ן
יאמר יונתי נחמי הסלע
יימון }(ל קגוק״ בבתי;
השירים
יען
עליות שלה כי תנה נודע כי הנוק' כתחילין
היא כבריאה ואח״כ עולה נאצי' כאחורי
הניליאשרשםמקום קבוע שלה ואחר כך
כעמידה כלחש היא חןןרת <לבה כנגר נילי
ללאואח״כ נח/רה היא העולה נגד חלת
וככר כתבנו למעלהכססוק
ללא •
מצנים כי כאשר היא כנגד נה״י ללא אן
הכל כלחישוכי ש 0יש כחד מאחיזת הקלי'
חייו וע״כ צריך לומר העמידה כלחש •י
אמנם נעלותה כמקום חלית ללא שם אין
פחד מאחיזת הקלי* ועל כןאומרייהעמייה
כקול רם • והנה סלע נקי המק׳ כמש״ל.
וסלע נקי מפסל׳ון דבריא׳ שהוא מלכיש לה
כמ״ש כסי מיין ועיין כשער הססזקיס פ
נלקע״פושים כסלע קנך גס בסתר נקרו{
מלכות דאצייככלש נסי מיין י זהו חרמן
יונת• שהיא הנולומלש מוהר אח״מ דס״א
יונתי דא כ״י כתחליהיא כחגויהסלע שהוא
כבריאה אשר שם מהכןרו״ןהנק' סלע ואחר
כך היא עולת נסתר המדרגה שהוא
נאצי' נמקומה הנקי מזר שעלתה לאותה
המדרגה ומקגס קביעות׳ נאצי' באחורי
הנרלי ולכן בעלותה נאצי" למדרגת סתר.
שהיא נחי' שלה היא באחור כי שס הוא
מקום הקבוע שלה • ולכן נא הרמז כי
ר״ת וס״ת לסתר ולמדרגה הזא נרה״ה,
ועם ח ל אותיות הוא נמספראחלר עיה
*
וכהיותה שס אינם נראים פנים נפנים
ולכן אומר ׳לה הראיני את מראיך בנ* מר
חזור פ״בפ והראיני אתמראיךוזהיזזדת*
פנ״פ כנגד נילי ושם לא יש השי;עת קול
ולכן עלי עד חלת
כיאסהכלנלחישו
והשמעני את קולך כי שס אין פחד להרים
קול ואל תיסקאלעתיך כי כמו שבהיותך
כ נחי הראיני את מראיך שהוא כנגד נילי
לא יש נחי' השמעיני את קולך כן בהיותך
כבחי׳ השמיעני את קולך ש^;1א כ נ ל י ח ל
כ**
£א תהיה הנחיירהראיניאת מיאיך
אלרנא
א
,
1
מ
ב
משחת־ קרעו
שמן
אשי היא מקבלת מטצמותז וגם אם מחצי
*וייצא שם היה א* מיאיר צ|ת $אגל
*אשי אתה בצח*'זז כי קולו כניב שהיא
כנגד חלית אן ומיאיך נאוה יזתי מהנחי'
'שהיתה לך קולם באשי היית כנגדי נה״י
וכמש״ל נ פ י מ צ נ י ם כי בהייתה נ נ ל י י היא
מקבלי* מהמילו״ים לבי יע״ב ו&״ג שי.ם
״איי המוחיישל אוא״י אמנ׳בעלותיעד יזג״א
דיא מקבלי מהע״נ ש״ג ממש שהם עצמויו
י.מוחיןיאוא״י וכצ• ההאיה אשי אתה
*
מקבלת כך .מאיריס 9ניך ביתי שי(ת
•בא הימן על גבון כי צאו״ה ע״ה בגייס״נ
יש״ג יאמא אשי היא
לימין על עצמית
מקבלת ואית י •תייה יתיבת ימיאיך שהיא
הכתיב רומן על אנא ששייו אות י ישס
גו״״הוגםאל שםע״ב ליווין הנמשך ממנו
*י־ןחזי לנו• שעליבש
׳יי •5
יי!
יי? ־
8
ש^ליבש
י־־י־*
,
נע״ח ש' השמות כתב כי כאשר
הנח
נתמעעה הירח נ ו ל יז״א
יאצי' ונעריה והיתה ראש לשעלים שה0
נני״ע ירדו השלשייבליםשלה וגתלבבו נבי״ע
ונעשו נשמה לכם וכ״כ בתחילת ספר עולת
המיל כי אחר אשר חסא איה״ר אז כל עי
כחינותיי ירח אל הקלייר״ל כי כלי הפנימי
היה נשמת הבריאה והכלי כאמצעי נשמת
היצירה והכלי החיצון נשמת העשיה ו א ן
הקלי' יכי״ע יונקים משם ממנה * וזהו
גלות השכינה וירייה זו היא בלילו'ועיקר
הירייה היא לברר הניצוצותמהמלבי' אשר
שםיכבי״ע כי הס מצררים ומלקשייבירוריס
מ ה ם ובבקר חוזרים לעליתעם מה שביררו
ועולין מעולם לעולם ע י אימא לאצילות
ונתקניסכו' עש״ב ובס׳ מיין כתב כי שעלים
נ ק י א הקלי' ע ״ ש ג ס נ ו ל ע כי כרם נקרא
והנה ילועיכיהז' מלכים הס
הנול•
ו״פאלםכגיישע״נ נהם כלס כתי ו י נ ץ
1
אות י יתייה י ה כ ת ע של זמיאין ע ם
תיצת נאו״ה •היה ע״ב היי כי צסיבו<ו
ו מ י א י ן נאוה שם נימזו עצמות המוחי!
דאי״אי שהס הע״ב ס״ג אשי היא מקבלת
מהם בעלותה ע י חג״ת ויען פי המוחין
יאבא באים מלובשים תוך הנה"• יאימא
>ג 0בי עיקר קבלתה ותיקוני הוא מהמוחין
זאימא לכן השם נן"ג שהוא המוחין למצי
אימא בא מפויש בכתוב בתיבת נ א ר ה
במספריכי כןכמןח־ן הס ממלין א מ נ ס ה ב ס
*ג״ב שליש המוחין יאבא שהם מןתיי'צא
בשתי .ובילח באות * יתייה יהבתינ׳
יתיגיו ומראיך ויוק •• אי ציחא קמיע
יקנ״ה
כטניממסגליבמ
־
כימיכש
•:ז־ •
: * :׳
וגבורות כמיכל ןה בע״ח ש' הרפיה • והנה
שפיו ע״ה בג•' ש•״! כמספר כימנ״ו
ג 0ילועע״ש נכונות ר״ה בי כל מקוישנמצא
נ' אותיות צייו בס״ת הם יין וגבורה והרמז
בכאן בכימנו עלהז״פ א י ם שהם השבעת
מלכים שכלם בחיי יין וגמרות גם לנו נגיי
אלה״יס ס ו י ה נ ו ל הנהי אלהים
״
ד*׳
-
נכא לכוכלן הכתוב במת
^0תה
שניקיק כפל שעלים שעלים
וגם למה כשעלים הב אמר קעניםמשא״כ
בראשון אמנם הענין כ• הנה כתבנו ב פ ס ו ק
יונתי בחמי הסלע כי ה נ ו ל י ו ר י ת כבריא
ועל;ת אומרת עתה אחזו לנו שועלי'כלומר
כ• אם תאמר מה לבר את התבן כי מלכות
לאצילות ת ר י לבריאה אשר שם הקליפה
ויונקין ממנה ונאחזים בת • על זה אמר
אחזו לנו שועליסכלומר לא מבעיאכבריאת
^גל אצא אפילו ביצירה נעשית אחזו לנו
,
,
5
שהוון
ב פ<׳ שיר
!1אי $ניאטיייאלהיה אוי הצולןיאחזו צושו
א ח י ז מ נ ת שעלים שסם ב^ע < 1לכ{<א
ה י מ ז כי שעלים ע״ההואבמשפר עי״לם
הכ׳יר״וי .ו ב נ ר נ ו י ע כי מ ב י י א ה ולמטה
נ ק י א עולם הפירוד ובלס אחזו בה בי היא
נעשית ראש לשעלים שהם בי״ע ויירה
ונתלבש' בתוכם אע״פ בי בייתה שם שעלים
שהם הקלי'כי כןשעליי׳ם ע״ה גי' המי״ת
שהיא הקל* דיגא ימותא ושעלים אלו אינם
גללי שעל* 0היאשינים כי אותם הראשונים
6ה ם ב א י ' נ י ״ ע הסקיושה גאלו הס הקלי
ולכן הס קטציס נבמ״ש חייל על עשו שנאמר
הנה קטן נתתיך נגויים זכייתה שם אע״ם
שאלו השעלים קטנים שהם הקליעה כ ס
מיזכליס כימים שיונקין ונאחויס בבחינות
של המלכות לאצי׳ אשי ייוו בכל עילם
ועולם מבי״עאשי בל בחי'ממנה אשי בכל
ע ו ל ם מבי"** נקיכיםולבן אמיכימייוהם
צאחזייויזצקייממנ׳וא׳׳ב למי• .ןייי׳בחינותי'
שם בכי״ע עב״ז השעה צריהה לבך כי
הרי וכימנו שליש הזי מלכים ז״פ איס בגי'
בימנ״ו היא נכחיישמדר שהוא הפרי ק ו י ם
בישולו שהוא בלתי תיקון כן הנצוצות של
המלכים ה ס בלתי תיקון כי הס מעייבים
06כקלייוצריך לברים ולתקנם ולכן צ י י נ ה
היא לירי למטה בעולמז* י ״ אשר הוא
מקום עמית המלכים מעת השכייהולכיר
אותם משםולעלגתסעד אימא יאצילו*
לתקן איתם • ועזי ל י ן ימ; כי שעלים
קטנים הס בגי' תינ״ט כמשפי תיבות כ״ח
הק״ליפות לרמוז כי בחם נלמה אל שעלים
קטנים
יאמר אחזו לנו שעלים כי
אל
)ב(
נ ו י ע כי קייס עשיית יחוי
העליון צייך לשבי את הקלי' זלהשייאיתה
מעל הקיושה וכמ״ש בזוהר יזיין ב׳ תביאו
לראות פני כי תבואו לראות מבעי ליה מאי
לי&ומ אצא כצ אינו; א נ פ ץ ד מ ל נ א ?ומירי!
,
נ
ע
עוז
השיחם
5עי1קא לכיור אש1כא ובל א י מ ן יייעין
ליחיא שמא קיישאכיקא י א ו ת מ ב ק ע י ן כ ל
איכון כותלי חשוכא ואנפין דמלכא אתחזו!
ונהרין לכולא ב ו י ו כ י י ן כ ת י נ ליאות פ נ י
כויע׳־ש • והכיאיתא בשיהכונותי״א
כי צריל להעלומ הטולנןומ
וגי יתפלה
מלמטה ומקשיים ומאחזי© איו העזל$
התחתון בעולם שלמג4לה5ןגזנו,עי שנצמאי'
כל העולמות קשויים ייוי ב ע ו ל ם האצילו?
בעת שמתפללים תפלת ח״י בעמידה ואן
נעשה שם הזווג הצנליון כוי ״ ובי״גגמה
ו מ ה ביאשונה צ י י ן ל ת ק ן א י נ ע ע ו ל מ ו ו ן
אבי״ע ע״ימצוימעשיוישאנחנו עישיילמטה
בעולם הזה וכינת התיקון ה/ה ה*א לתקנמ
במקומם עצמם שהקל אשי סביבותיהם
שנאחזו כהס בלילה יתפייו מהם ע ת ה כ ל
ו הנה ע״י המעשה נתקניס העילמויבמינןונל
ונשתלקו מהם הקלייכדי שאח״ב ע״י ה י ב ו ר
של התפלה נוכל לעלות עולם בעולם ולקשר
ולהעלותם יחי כויע״ש • והצייהיביןןן
ע״ה פייש אח/ולשון צווי כמו אהבו ו$ין
הי והענין לכו שמיו את ה כ י ס מן השעלים
כוי ע״ש
נבא אל הכונה בי א ח י ו&ך
[?)^0־!
בפשוק יונתי ב ח מ י י מ ן
עלייתה באצי׳ וגס ימן עשיית הזווג ע"״
מיין לנשמות הצריקייצוה עתה אל הצריקל
כי כיי שתהיה הטליהוהזווג ציין בתחילה
להסיי את הקלי'מעל הקלושה •".וו״ש
אחזו לנו שעלים אחזו את השפלים ממה
שהם שגיב לנו שהיא הקרישה שתאחזו אותם
להפרידם משם משלנו או נמש״ל כי .לנ״ן
כמשבר אלהים שהיא הניק' וזהו אחזו אין
השעלים שהם הקלי' ממה שנדבקו בלגו
שזיאהנוק' כאשי היתה שם למטה ומש:יו
איתס ממנה שתהא שמויה מהם ע״י .שמרו
את הכרם מן השעליס 1אע״השהס.שעליפ,
קסנים עייל קטן נתתין בגויס בזוי אתה
,,
3
משחת
שמן
מאל ואינם נחשבים לכלום יעים כל זה הס
מחבלייכרמייכינאחןייבקלושיויונקיםמבח*
הכרמיישהס בחיניהמלכוישיורלו׳בכל עולם
ועוליוע״כ צריילאחוז בס ולהסירמשס וא1
כאשי יוסח הקלי״ מעל הקלושה אז וכרמנו
שהיא הנוקכא מלכות לאצי' היא סמיר
כמ*ש המתרגם כוססטכוייוע כי כל ריח
וכשם הואבבחי' מייןכמ״שמוהר״חו!"לקה
כזוהר תרומה קל״ג ע״ב הובאו לבריו ש0
*ס׳ מ״מ ותכונת כי אז כאשר הוסח הקליי
מע $הקיושה אז נכללין העולמות יחל על
האצי* ואז כימנו שהיא הכול מעלה מיין
ו מ ז ו ג הקרוש נעשה כאצי
1
,
ירמוז וכרמנו סמיר כי
^]ל
)ג(
הנה כתלנו כי כל מקום
אשר כתוב ליו כסיית רומז על הגבורות והנה
י ר ו ע כ י ק ו י ם כחי׳הזמגלא יש בנגל רק
עטיא לגבירות ועל ילי הזונג לוקחת גס
י
?$3$
$
קדש
טטיא יחסיים וכאשר היא מקבלת את
החסייס נבחי ה ש ג היא לוקהתם־ עם
לבושיהם שהם ריבוע אהי״ה העולה מייל
כע״ש כלוה נש תכונות ל״א יפסח ו י י ו ע
כיהלחםליס והה גבורות מגיס עשי
הוי״ות העולים ס״רכמ״ש הרבז״לההע״פ
וירא ל בי ס״ר לראות ועם השם אה״״ה
כרבוע העולה מייל הכל כמספר סמל׳יר •
וז״ש וכרממ סמדר כלנמי כ• כלי שיהיא
בחינת הזווגצריך שנתחלה תפרילו את
הקלי'מעל הקיושה ואו וכרמלו סמלר כי
מה שבתחילה לא היה בכרס שהיא כנוק*
רק נ״ו שה״סעערא לגבורות לבל כי לכן
קראה ברמנו ולא אמרנו והכרס עמה נעשה
סמדר כי •ש כת החסדים והגבורות העולה
ס׳ ר ועס נחי 'הלביש •העולה מ״י נעשה
סמל״רכי כאשר הוסח הקלי' נעשה .הזו ונ
ולןקחת גם את החסרים ודוק א• ניחיקמיה
לקכ״ה
,
,
,
!
,
יולי £י יאני ל 1הוי^ד ,ב:ש#1ניכ £ז
אחר שבפסוק יונתי אמר החתן
דגה
לכלתו שציין שתתקשט בבחיי
עליית מ״ן משמות הצליקי־ כלי שיתן לעתו
עליה ובפסוק אחזו לנו צו ה אל הצליקיס
היכלי שיהיה בחינת הזווג הקלוש צייך
שכתהלת יאחזו ויסירו את הקליפ' מעל
הקלושה עתה גס הכלה בישרה אל הצייקי'
כי כאתר יעשו ככה להפריד ולהסיר את
הקלי' מהקחשת ולאי שתהיה הבחי' כי לולי
לי ,ואני לו כי יהיה בחיי הזווג בינינו כי
הואיקיהרועה במרעה וטיול הזווגעס
אתס צליקים הנמשליס לשושניס כמ״ש
המתרגם גובריןצייקיאילמין בעובליהון
לורלא וכן פירש הראב״ע ע״ה כשושנים
הם הצליקיס כי אתם ע״י מע״*ט שלכם
ת*לו נשמותיכם כבןול מ"! )אז על ייי!2
ירייה לולי רועה במרעה וטיול בחיי הזיוג
ושיפוי הגתוכ כן כי כאשר
בשבתכם״
חעשו כאמור להסיר הקל^ מהקיושה ויא־י
ועתה מפר3מ
שיהיה רולי לי ואני לו •
מה היא הבחיישל לולי לי ומה היא הנחי'
של ואני לו נעל זה אמרה הרעה בשושנים
כלומר לדי לי החעה כי הוא מ/לווג עמ*
ומשפיע לי ואני לו בשושנים כי אני מעורר
לו בשושנים עם השושנים שכס הצליקיס׳
בי נשמותיהם עולות בי בס<ר מיין ומקשעין
אותי וע״י אני מע;רר אותו
,
יאמר מ י י ,לי בהקדיס
אל
)בז
מ״ש בזוהר פי ויחי ורמייה
ע״א ובי ת״חככל אתר רכורא ריין> בתר
נוקב' ואתער}גבה רחימזתאוהכא אשכחנא
להיא
י ־
״
״
ב
*3
שיר
השירים
יהיא אתערת רחימותא וריפה אבתריה
ואורחיילעלמא ילית שבחא מ ו ל למריף
כמריה ליבורא אלא מלא סתימא ה״א כוי
ע י סוף הלשון וליל ת״חאתערותאדרחימו
דכנסת ישראל לגב• קב״ה נשמתהון לצליקי'
לתתא מתערין לה בגין לאינון אתיין
מסערא ימלכא מספרא דדכורא ואתערותא
יאמטילנוקבא מספרא דדכורא ואתעי
רחימותיאשתבח רדכוריאתעיתביבו ורחימו'
לנול\וכרין נולאתקשרת כרחימותא לגכי
דכורא כהאיגיונא תיאובתא לנוקב למשיי
מיין תתאין לקבל מיין עלאין לאו איהו
*
אלא בנשמתהון רצדיקייא בו עש״ב
והיונה מבוארת בי אנו מאין כי התעוררו'
הזווג בא מצי הנול ווה נראה שאינו דרך
צינעות כי לאו הב• אורחא לארעא ומשני
כי נשמות הצייקים הבאיס מצי הזכר הם
המעוררים אותה ואחר כך היא מעוררת
אותו ״ נמצא גי לעולם אתעמתא אתייא
,
,
והנה אמרנו כי
י
,מספרא לדכורא
שזמנים הס הצייקי' * ובפסוק יונתיבחגוי
פירשנו כי מלה אמר לה הראיני את
מלאיך כו׳כי צריכה היא לעןרר אותו שאםלא כן היא עסוק לקבל ו לינק ממה שלמעלה
ממנו ולכן צריכה היא לעורר אותו וא״כ
קשי' מה שהקשו בזוהר ללאו הכי אורחא
יארעישתהי׳ היא מעוררת אותו ע״ז אמרה
לולי לי כלומר ת״עו נאמנה כי רולי לי הוא
המעור״לי ואח״כ אני מעוררי לו כי אע״פי
שלפי הראות נראה כי אני מעוררת אותו אין
ה ל ב ר כ ן ב י הרי הרעה כשושנים שהם
הצדיקים נמ״ש וכיון שכל הרעוא כמרמה
והטיול שה״ס בהי הזווג הוא בשושנים
עם שושני' שהם הצייקיס בי נשמות שלהם
הם העולות נ י ב ס ז ר מ ״ ן ומעוררות אותי
והנשמות-הס באים מצדו נמצא ני לויי לי
מעןרר לי בתחילה ואח״כ אני מעוררת
עט
אלי יאמר י ו י י ל י כ י הנה ידוע
)ג(
כי יש הפרש בין זווג
התחתון לזווג יגשיקיןנמ״ש נע״ח שי מ״ן
פ״ט ובשער הפסוקים סידרא-וו״ל הנה
כזויג התחתון הגופני שהוא •סול ביסוד *
הנה הזכר נותן היפה דנןרא ביסוד הנול
והמק' נותנת טיפה נ ו ל כיסוד שלה עצמה
ושם נוצרת הנשמה משתי טיפות האלו אבל
כזווג רוחני לנשיקין יש נשיקות כפולות בי
כמו שהוכר נושק לנוקבא ונותן בה בפיה
רוחא ללכורא גם נוקביינושקת אותו ונוחל
בו כפיו רוחא נוקנל( כו ע״ש ״ נמצא
כי בבחי זווגהנשיקין הזכר נותן ומקבל
והטל מקבלת ונותנת משא״ככזחג תחתון
כי הנול מקבלת מהזכר אמנם הזכר אינו
מקכלמהנ״קנא והנה שושנים רומז לזווג
הנשיקיןנמ״ש בזוהר ויחי רב א ע א וז״ל
בתרלאתלבקת ביה במלכא באינון נש קין
אקרי שושנה בגין לכתיב שפתותיו שושנים
כו ע״ש י ז״ש דורי לי נותן לי ואני
לו ואני ג״כ נןתנת לו נאית כי הרי כלל
הוא בילינו שהגזל תמילהיא מקבלימהזכי
כי זהו הטעם על מה שהיא בחיינול #
אמנם שהזכר מקבל מ מ ו ל זה איך אפשר
כי הרי הזכר אינו רק בכחי' משפיע וא״כ
איך אמרתי ואני נותנת לו לזהאמייהרע*
בשושנים כלומר כי זה היא בבחייבאשר
הוא רעה בש־שנ״ס שה״ס זווג הנשיקין כי
ולפי כי כוווג
שם גם הוא מקבל ממני
הנשיקין מתחיל הוכר לנשקה בתחיל' מלית
נע״ח שי מ״ן פייה לכן גס היא הקיימ' אותו
ואמרה לולי לי
!
,
ך
יי
,
,
$ז נמצא כי לעולס תתילת הקתעוררות
יאמר יורי ל• קרוב לזה
א ו
ני(
בהקלים מ״ש בשי מ
רשב״י בראשית בנוסחא הב* על מאמר
רניחזקיה בפי' המאמר של ויהי הנז״ל
כתו לאתלכקת כאינון נשיקין כוי כתב וז £
וטעמין
א
,
יי
קמץ
ג
נ
1צועמ^ י*ןי$תא יאיהי יינא ואיה* יחמ*
!כאשיאתיכקת ביה כאמנון נשיקיןייחא
גיוחא נקטא מיניה יחמי ואהייעלסהנ*
0ימ^ וחמי כשושנה ואיהו נקים מיצה צמי
יינא יאיהו שימקואתהיילמהויחווי יסומ*
צצוישנה והייצו ג&י/יתיו *שני״ תיין והיינו
שפתותיו נצח והוי איהי אתקשימ בהוד
ואיהו אתקשי ננצח כו ע * ! * וכוצת
0ון> הלשין לומי כי שישני 9ת*1ן 6לו ושלה
כי נכללה היא ממנו והיא ממנהונצושו
18שנים תיין;"ש לידי לי לימה לי כי יש נו
כחיי י י ן כמיני ואני לו יומה לו כי יש נ י
בחי י ח מ ם כמוהו וא״ת כ• היי ידוע כי
<^זכי הוא כת יחמים והיוק' היא גא*צ'
זין וא״כ באיזה מציאות הגא האמוי״ לזה
אמרה הרעה כשישנים שהם סוי זווג של
<שיקין ב• אז כזמג זי; שושנים מיין כי
הוא נכלל כב ח׳ י היין ממני ואני נכללת
נבח•' היחמיס ממנו נמצא כי נבחייסוי
ןא הזווג י ו י ׳ הוא יומה לי יכליצ חווי
וסומק בי נכלל ממני יאני יזמה לוני
•
נכלל בי סומק וחווי כמיהו גנזי
,
,
,,
יאמי ח י י לי נהקיים
או
)ה(
מ״ש כשי הכינות י״ו יפסח
וו״לכקיציי ה'אחיינה שכשם נקיא לחם
עוני בחסיון הלבנה כשאין •סוד העליון
מקבל שפע נקיא עני והיא נקי לחם עני
כל״א כי אם הלחם אשר הוא אוכל כוי *
והנה הה'יש לה כ'ציורים אם סיי ר״) *
ואם שיי ך ״ י כי כאשר תקכלמת״ת שה״ס
וכאשי תקכל מיסיי
) יצט־יי בה סוי
נ3י השפעתמת״ת אז היא לחם עני ויצטייר
<ה סוי ך״י • וזמ״ש י״י אכלו,אבהתנא
צארעא למצרים • ולפי שסוייסוי הוא ל״ל
1כןאנו אומרים כל לכסין ייתי ויכול כל
לצריך ייתי ויפסח לומר שהיסוד העליון
דייל
שהיה עניוועכ ללחס)צו( קיר .מקב} מת״וו
ייתיעתהויכן* ויויווג עם מלכות גאו*
מסה היויית מן המוח כסוי חום בשדיה
שהוא ת״יו כשוי היעת וכאש' יתעויי בייין
קו יש אל הזווג יקיימוהנשיקין כסוי
הפה העליון ב8וי צ״ה ס״ח •ווה! **ת•
!יפסח עיב •״ נמצא כ• כאשד הזווג
הוא כשוי ך ץ >ש ג״כ זיוכ של נשיקין מה
שא״כ כאשי גחייהזייג הוא כשזיד״< כ*
ש 0חסי הזיוג של נשיקין וילופ כי ה*ווג
משיקין הוא מעולה כמעלה גדולה •יתד
מזווג התחתון בי;יוגי של גשיקין הוא
יוחנ• יומא נינחא .זהו שאמיה י ר י *
ליכלימי ידיו י״׳ שהם כלוי' הבי זויגים
ישצס לי כי לפעתיס נעשה הזיוג בצחמין
דייו שהוא בהשפעת הת״ת שה״ס ל ולפעמי'
נעשה הזווג בבחי' י״י שהוא מן היסוי ל ג י
בלי שפע הת״ת סול הל• אמנם ואני ל״ו
לליכלומימה שאני תאבה ורונה הוא בחי•
מזווג בשפע הל שהיא נבח•' י״ו כי שם
היעה בשושנים כי יש מיעה בשושנים
׳שה״ס זווג המ־קיןשפתיתיו שישנים משא״כ
כש;1וג בבחייי״י
לאפשר
כי לזה •ימוז מיז״ל נמייש
יוד׳ לי ואני לו הוא אמי לי
אל יחסי המזג שנאמר שייך אגן הסהי >1
יחסי המזג ואני אמיתי לו את הוא יחמי
טנא לא לחשי טבזתך לעולם כמי״א ה*
כי הנה י י ו ע
י ו ע י לא אחשי ע״כ ״
כ י ס ו י הזווג הוא חבניהחסייםשל הזכר
עם הגבייות של הנוקכא כי• למזג הגבויו•
של הנוקבא עם חסיי ה/כי • ז״ש הוא
אמר ל׳ אל יחסר המזנ שה״ס הזויג כלומר
אל יחסי הזזיג ויהיה באופן שיהיה אם
ג בחי׳ י״ו ואם בבחינת י״י וזהו יו״יי לי
צלימי שיהיה ל* הזזזג אם בבחינת י״י ואם
בבחינת י״י ב* לעולם אצ יחסר ויהיה אפי״
ננחינ* ל״י ואני אמיתי את הוא יחח•
ג
טנא
ב
שיר
<8י
י
יי
השירים
ף
ונעשים ״סוי 6׳ למקנא ובהק מזיווג היסמי
0לא אהובי הסובלא לחסיםפותך לעולם
בי מסיי •היה הזוונ כבחיצעסבומן שיהיה
השפע מ ס ן יוקא שהוא בבחינת י״ו שהוא
משפעת קלי או את ימת• ענא כמו נתמיה
צלומי אם את אהובי הטונ ונשכיל זה אתה
אומי לי אל יחסי המזג באופן שיהיה ואפי' ג* עתה הוא נח גת ת״ת אלא שמא ״סוי
נ ג ה שהיה מתמילכ יסוד ו ? ן הזוונעם י10
כנסיכת ד״י ן וקן לאהנתך אותי שלא אהיה
הוא ציסוי שלה עצמה כהידב בלא^שגסעס
חסיה מה/זוג וא״ב הוא שאתה אהוני העוב
ואתה אוהביו אמי נשוב א״כ ז 1יחסי מ מ ת ן *יסוד שלק הוא היסוד של הפינה כס״שפמ׳
יוקא לעולם שתמיי •היה השפע מסך כי הנוגות י״פ י ו ׳ ע נ ו י כי לאה היא אחזייים
שנפלו מן אימא עלאהולכן אין ב!4במינס
תמיי יהיה הזווגככחינת ליו שהוא השפעת
היסוי שכה לכזיוינ עם ׳שיא^ולצן צי״*ס
הלי שהוא הת״מ הנח* שלך המיייא ה יגעי
אימא עלאה לימן ל ? צגחזגיו ,הלואק אין
לא אחסי כנוייכי סתם הוי״ה היא כת״יו
היסוי שכה ע 0המ״ן אשי פתוכו כ#שתויווג
ותמי' לא אחס' מהנח הואי! שיהיה הוא
עם ישיא ל כוי < $"1״ ולכן האחת איענה
זוקאיועי חהוואני לו כלומיואנ• אמיתי
יחל והאמת שגואה לאח י והפס מיי מ{
לו ל ך הקא הוא מה כאני י1צה0מייבי
3יסול כמ״ש בלי״ת ע״פ לכה יולי וק פ ז ו ג י
תמיי יהיה בבחינת ך"ל
כלקקפ״טע״א אמיי ע י י*וס)> צייקא
׳אמי יולי לי כי.קייס מ״ש
א1
)ו(
מע׳םליה יאיהו יודנאמן הה׳׳יכיזן הטופ
בע״ח שי יחל ולאה ס״כ ולש״
הולך ל מ י ׳ למשי־ם נס אני גלנקויממיסוי
הפסוקים ק' ויצאו/״ל כקיצוי ונכאי ענין
,
זזזג ו״א עם לאה כי כשלמא עם יחל שהיא ייחל מקים כניסת ׳סוי ה^יכ&שכש׳מ
ישכ׳יז פ׳ כיאשית מ׳ ו ה ח < נקויה גק' אפ*
למטה מזיווג עמה י ס ד כיסוד אבל עם
ו כ ל תחמה מ׳ זאג׳ תסלחי ע׳׳ש גםשושד•
לאה איך היאמויווג וכזוהי אנןיווייא
הי כ• שנואה לאה מהכא יסנ• ב י נש נקי לאה ויחל כמ׳׳ש כלי״ת ש׳*.ש 4ס יועס
כשושנים נקי ז״א י!עה !מזיווג ,ט© לאס
עדיין יאימיה וכיאויו שצייךשנוייעך ענין
ויחל שושנת הכקי ושושנת הקרב כמ"*פןן
״סוי ילאהועצין י ס ו י י ז ״ א י מ ז י ו ^ י ם י ח י
מה עניינם ״ הנה היסוי יא׳מא מתפשנז מ״ן והכי איתא כתיקונים זע׳׳א חיועמ
בשושנים יא עמזיא ל א מ צ ע י ו /״ש לוי•
ע י החזה יז״א כ נ ו י ע והנה גס ימיי לאת
ל• שהם י ג י י י ח ל מלנזת שמיסשכיצמעחיגו
הוא ג״ב כאחוי׳ ז״א מכוון כנגיו ועתה
גבאי כחינת היסוי מ מ י ז ו ג עם יסיי ילאה האומיתאותה הנח״'של ז״א הצק* יויי
נמכ״א בענין הגילות שהיק ז״א מן ן״ק שהוא היסזי העיקייחוא לי ואני שהוא
נקיית יסור שלי שהיא של עצמית׳ הוא לו
והחלת שלו גתעלו ונעשו חכ״ל והנה״י נעשו
חלת היי בי היסוד נעשה ת״ת א״כנמצא לתזיווג עמו כי כמו שהנחי׳ של *סוי •שלו
בעצם שהוא ׳סילהעיקייהוא ליפןהיסזי
עתה יש שם כחזה גיכחינזת של יסולויו
שלי נעצם שהוא של עצמות׳ הוא לו ואע״סי
נמקוס א׳ והם יסוי יאימא ייסוי ילאה
שהוא היזעה כשושנים שתים ששוים אפ•
כאנ/ר תחזזי עם ז״א פ״בפ להזיווג צי ויסוי,
ולאה כי הוא יועת ימזלווג עם שנינו עג״ן
דז״א שהוא נקיעתה ת״ת כנז' ונמצא כי ימול
ותן ההסיש גיוצ אשי ימ/ת׳ כי מ?* 5ןסזא
אימא ויסוד לצאי .מזחפיי 0יחי מגיוןס
הקיר
*
•ל
זו־*א עצמו מ ק י ת״ת במ״ל * ולצו ס מ א
י ס נ י ב י נ ש ע ר י ץ לאימ״ה על״ין 980
כפשיפו ע״כ ״ מצא כ• המוג עם יח5
הוא ב ׳סוי מעש יסוי העיקרי משא!זכ בלאה
,
,
,,
,
?
יי
־ י
•י
־
-
יי "־
- .ו .י•
ב
שמן
משחת
היסוי נ 5 5 0שהוא היסוי העיקרי הוא לי כי
הוא אשי מזיווג עמי משא״כ יסודהמןלווג
• ס ל א ה ב י היא יסוד נ כ ח ולא נ ע צ ם כי
יויי ע ת ה הוא בבחינת ת״ת ו כ ן ואני שליש
בחינת נ?וית היסיי שלי שהיא של עצמות׳
ממש הוא לו כיי להזריויעמו משא״כ נלאיכי
מיסוי שלה המזיווג עמו אינו של עצמותה
לני בי אס גהלוא' מאימא ואינו נחשנ שהוא
יסוד שלה
שלזה ירמוז מ' מירש שוחר
טוב הובא נילקוט וויי לי
3וא ל• לאח מייתנך כאח לי ואני לו לאחות
• ת ח י לי אחותי הרועה בשושנים אין שרניטו
של הקנ״ה משמש ו נ א אלא נ נ נ י אים שלהם
י ן נשושנים א״יאלעזי לבעל הנית שיש לו
נ י פ י ו ת על מי הוא מטריח על אזלשטורח'
י פ ה ג ך אין הקנ״ה מטייח אלא הצדיקים
שנאמי ה' צייק יבחן ע״כ • והכינה כי
א ה הנאמר כאן הוא טל היסולכמ״שין״ל
ע״פ חי יתנך כאח זה •יסף וכן כזוהי וישב
ד ק ל י י מי יתנך כ א ח לי יא יוסף ל ג נ ה
ישבינתא וייוע כי יי סף ה״ס היסוד יז״א
וז״ש הוא לי לאח שהוא היסוי והביא דאיה
מפסיק מי יתנך כאח לי הנירש על יוסף
שה״ס היסיי ואני שה״ש נקוית הישיר שצי
לו לאחות פתחי לי אחותי דקאמר פתחי
שה״ס פתיחת נקוי' ציון לקבל ליוסףוקראה
אחותי היועה בשושנים אין שרביטו שלים
היסוישיבייו נשיי זיישט המלך לאשתי את
שיני< 1כמ״ש נסי מ ין של הקליה שהוא ז״א
משמש ו נ א לשין תשמיש וביאה אלא נבנ*
אדם שלנם יךכשושניס שהכינה טל הצליק׳'
במ״ש י' אלעזי אח״כ זימז לנס י ך הוא
לימון על יחל שזיא יינא יפייא משא״כ
לאה שהיא דינא קשיא יהכונה על הצדיקים.
הגוימיס זווג יחל ״ ועתה מניא המשצ
גפיש מ נ ת ז לנעל הבית שהוא ז״א שהוא
נעצשצ הכית שקףא וןנוקנא נגןולאיןגימ
1א5שר
מרש
אלא אשה שיש לו שתי פרות ה״מ לאה ור50
אשר כל אחת מהן יש לה פייר למספר
מנצל׳ך שה״ס ה ל י ג מ ר ו ת בישיישלהןולכן
קראן פרות על מי הוא מטויח נסור טרחת
החוג על אותה שנ<1רחת יפה כלוישטורחתה
יפה וגאה עליו יותר מן האחרת והיארסל
האחת אהזבה יזהו רמז אומרו יפה כי
י ח ל נקייפתתואר משא״ב לאה כך איןהב״ה
שהוא;"א מטריח כנןולהזמג אלא הצדיק*
שהם צדיקי'שלמטה המעוררי' את הצייקי'
שלמעל' שהם צייק יציק מ ס ף וננימיןשהם
נקי צייקיס נ ע צ ם יותר מן הצדי׳העליונים
שהם נ כ ח שנאמר ל צייק ינ0ן נ י רחל
נקראת אכן בחן כמ״ש נשי מיין והי שהוא
;"א צייק שליש ״שור העיקרי ׳בהן מזווכ
אותו ע ם אכן בחן ש/ה הנאהב אצלו
,
יאמר לויי לי ע ם ההקלמה
)ז( א1
ישי מ׳ רשנ״י פ' נראשית
אשי כ נ י ג ת נ נ ו ה בפסוקים הקוימי והעגין
נ י שם כ ת נ כי ב״י יומו; לצלע שהיא נקולת
<׳ והיא כלת משה בי כמו שיש י ע ת מלגאו
נשוי משה וישראל ות״ת מ ל נ י כסוד יעקב
כן יש כלת משה מלגאו והיא ליי ומלכות
מלבר בשיי שכינה והיא וחל אשת י ט ק נ
ושיעור הכתונ כך כשושנה גין
כוי ״
החוחים שהיא שושנה התחתונה ביין רעיתי
ויעני
שהיא שישנה העליונה כיי ״
נקייה זו שורי לת״יז ממש לא הוא גחל ממנה
ולא היא גדולה ממנו ולפיכן קראה ודחיתי
רעית״ונתי תמתי תאומתי י ואמנם השניה
יצאת מאחוריו מבין תיין לוןע״ןכו' ״
ואמנם אע״פי שהיא שוה לת״ת אינה שיה
ליעת כיי אלא ת״ת שהיא מלכד טס שושנה
זו הפנימית שי { ועליהם אמרי א״א לנ'
מלכים שהם ת״ת ונקייה זו הפנימיילהשתמש
ונמאמד הנצניס כתכ
ככתר א' כוי י•
ג• כמו שנקזייהפגימית שוה לת״תכןהתלננ׳
4
,
הח־צוט!
ב *3שיר
השירס
1
והחיצונה שויה לת״ת שנמ״ת כוי ע״שב ״
ו ה נ ה נ ו י ע כי כמו שהז״א בכללותו נקי לי
* ן ת״ת׳הפיטי שלו נקי לי כמ״ש בכ״מ ל ץ
והנה אנכי
יוו״ין •חמן על ת״ת)*סול •
גק' הנקויה הפנינעת למלכות אמנם אני נקי
,בחי' החיצונה שלה ליש מלכות התחתונה
רחל יולי שהואז״א בכחי' ת״ת מלצר כי הוא
ייול לבי ה כ ה י נ י ן לפנימית כין לחיצונה
3א
שיה ל״י ל*' שהיאנקויה לפנימית מ ק י
,נקיית <• ואני שאני כחיי החי.צונהשיהל"ו
ללי שהוא הת״ת שלו הנקי '1וא״ת מי הוא
יויי האמור ומי היא ה* ומי היא אני לוה
אמרה הרועה כשישנים אותו הרועה היינן!
שהיא ז״אשהוא רועה נ נ ' שושנים העליונהוהתחתונה שהם הנקויה הפנימית והחיצונה
ודוק אנ״ק יקכ״ה
,
ער ע**£יח הי1ס ונסו הצללים פיב דמה לך רווי ל*בי אילעפר יאייליט
— —
* •י
;־י
י י ן יי ׳
•
! ג *"
'
•
ע? הד• בתר ו
•
1
•
ן
<^
• יל-׳ד •
1
-
הנח
ז•״ ד ז
בשי הכינות י״ה לק״ש כאב
ו/״ל בקיצור הנה ברבת אהבת
עולם ליש היכל אהבה וה״ש החיבוק והיכל
הרצון ה״ס הנישוק והוא כ ב ר כ ת אמת ויציכ
וככר נ נ י ע כ י אין נישוק אלא אתיבקותא
י י ו ח א בריחא י א״א זה אלא.עי שירי ז״א
שבאצייאל ר\בל הרצון רכריאה ונס הוא
אינו יכול לירי ע י שיחיסף בו ב ח מ ן י ו ח
א״יאי י ל ן אנומיחדיס אתא״ואי בשמגג
ישראל כוי ואז מאיריס בז״ין בחי'המוחין
ואו הוא יורי למטה כוי וכדי פעמים אמת
הראשונים יויייןהו״ק שלוומתלנשין בשית
היכלין של היכל הרצוןואח״כ בעזייאכיתינו
ה״ש ייייית ר ׳ היכלי כחני׳ייהקה״ק לממה
בהיכל הרצון ובי" פ אמת •ורלין ומתלבשין
שם היי ראשונות יז״א .ראצי׳ והרי נשלמו
י״ח ח״אגתוך:היכל הרצין הכולל
ליכלל
שית היכלין ונם נכללין נ ו ג״כ ך ׳ היכלית
אשי בהיכל קה״ק כיי ע״ש ובזוהר וישלח
?ע״ח ע״א ר נ י אלעזר ודני יצחק היו אןלי
באורחא ומטא זמנא יקי׳ש ו ק ם ר״א וקיא
ק״ש וצלי צלותיה לנתר אייל ר״י והא תנ־נן
י ע י לא יפ1ק בר נש לאורחא אהעי ליה
לנעלא רשו משאריה ולצלי צלזתיה א״ל נגין
כ
י* ג ^ נ א ל א $הזמן׳ <<ותא זל 6קט£
ר
זמנא ל<ש השתא ישמשא נהיר צלינא בל
ובי אתא צפרי על כ ע ן לא הוה עינא לצלי
צלותא בנין יההיא שעתא יקירותא י צ פ ד א
אשתכח אתתא משתעיא עם בעלה ואינון
גי/א כחיא נו׳ ונג״כ לא בעי ליה לבייכ
למסשק חלייהי יתתחנרן בחיא זלאעלו>
מלה אחיא כינ״הו והשתי ינהיר שמשא היא
^ י י ן צלותא לצלאה לכתיב יראוך ע ם שמש
־נוהועסשמש לנערא נהורא ישמשא ב ה ק
ילאנהרא לה יהא יראה בהי• שמשא א^טריך
ןלא לאפישא לון פוי ע״ש * והגונה נמ*ש
ני״נ לק״ש כענין תכלת מתיקין כי ע!׳•
ק״ש שע״ה באין המוחין בחצית הלילי .ו § ן
היא זווג י י ע ק נ ולאה כל חצית ה5ילה.קל
אוי הבקר ויש עול;ווג דןעקב ןלאה בסוי
אילת השחר שאז מתחיל היום להאיר ונמ^ן
כי •המוחין שבאו כחצות הלילה אינזז
משתלקין ע י אןזרהיות ,יום כ י ו ר בי .ב ע מ
אילת השחר עריןלאנשמלקו כמיחיןזאה״כ
ססתלק׳ן המוחין וצריך לקרות קיש לההןגד
המוחין כיי ש׳ןיווגויאח״כ־׳עקב ורחל וכ^ין
שאזמייס ק"ש של הבקר קולם הנץ החמת
אין טורח להחזיר המוחין כי במעה .ש)א
עבר רק ר ג ע קטןשנשתלקו וזהי הנ!עס,ש?יו
3ותיקי[ גומרין א י ת ק ע ם ^ נ ־ ן החמהוע״י
י
<
א
;
3
ת
פ שחת
שמן
י
נ { לא היו צריכים לקרות הק״ש ני פעמים
1פ י שהמוחין שכאן אחר חצות לילה במעש
:שמס ח וייס מעצמם ובאשר אומרים הקיש.
אן כאין מוחין אחרים ח־שים מעוליימאותם
שי\ו נחצות לילה לחוג היום ייעקנ ורחל
ונזה מונן הלשון קל הזוהר
וכוי ע״ש ״
ולכן לא קרא ר אלעזר הק״ש רק פעם אי
לפישזתפללכותיק״ן *׳נמצא קיצורו של
ד נ ר כי בחצות הלילה נמשנין המוחין בז״א
עייי ק״ש שע״ה ,ומתקיימים מ על היות
היום נ ת ר ואח״ כ מסתלקים ואח״כ נ מ ׳ ן
החמה מעט קורס נמשכין המוחין חלש־ם
של מיי! היום גז״א ונכקם יורדים ה ס
״שלו כחי פעמים אמת בהיכלות הבריאה
$נחי זווג הנשיקיןעס הכוק' ואח־כ עולין
גאצ״״והנה הרי נתר נקי ההיכלות ינריאה
מורירפירול כי כנריאה לאו איהו וגרמוהי
(1ל כהון כמיש נס״ מיין ונמהר שמות
אר״ש אין חיה נעולס עושה כמו הצנ•
או כעבר האילים כזמן שהוא נורח הולך
מעה מעה ומחזיר את יאשו למקום שיצא
ממנו ולעולם חמיי הוא מחזיר את ראשו
לאחוריו ונו׳ ע״ש • והנהרשייי ז״לפירש
גגי שיפוח היום על השמש על שיתפשע
השמש • מעתהננא לכוית הכתוב כי הגה
גפסוק יונתי נ ח מ י אמר לה שהיא ננריאה
!שתעלה נאצי* ונפסוק אח/ו לנו צוה אל
והצדיקים כי כיי שתעלה אל האצי' צריך
י שבמחלה יפרידו את הקלי' מהקדושה וגם
היא ציוןמנשרת את הצדיקים כי כאשר
יעשו ככה ודא• כי חל״ לי ואני לו ויהיה
הזווג נינינו • וצגתה הפכה פגיה כלפ•
* דולה לומר לו כ* קודם עלותה נאצי' נזמן
היותה נ נ ר י א ? מועל עליו להוריד מנחיגל
אל הבייאה להילת שס עמה 1ירידה זו תהיה
ככח המוחין חישיס שיקבל טס הנין החמה
* 3יאותס של הלילה כנר נסתלקו וזהו שאמר'
,
!
,״
!
י עדמיפוח היןסמר<ןן( השמש נ}א עד
קדש
צכלל צ* אם בעוד שיפוח יהיינו מעל! ק ו ל
הנין החמה ו ל ק קיאו בשם יום ולא שמא
לימון בי הוא יוס והשמש מתחיל להכין
שאז ונסו הצללים שהם בחיי המוחין של
הלילה שנסתלקו כבי וקיא אותם צללים ב•
ידוע שהמוחין של חצות לילה הנמשכין עיי
ק״ש שע״ההם מ1חין ייניקה שתם נחי'ו״ק
צה״י וחלת שיי״ס נפש וי\ח וגס בחיי המוחי
לגדלות הנמשכיןאז הם בחי' לק ימוחין
שהם נה״י וחלת שבחינתם ג״כ היא נפ6
ורוח יבש׳ הפסוקים כתנ על הסיק זה בי
בי צללים הס אחי לנפש ואחי לרוח אך
לנשמה יש לה בחי' אחית הנקי צלם זבו'
ע״ש • ולכן כיון שכונתה היא על בחיי
המוחין של הלילה שנשזלקו שבחינתם הם
נפש ורוח לכן אמרה ינסו הצללים וכיון
שכבר נסתלקו בחיי המוחין של הלילה כי
השעה ראויה להמשך המוחין שלמית יוס
לכן סב פעם אחרת להיות נהחינת המוחין
כמו שהיית מקורס ואז כאשר ׳ומשנו המוחץ
אז נכחם ימה לך מ ז י לצבי או לע״הא
על היי נתר שהם ההיכלות דנייאה שורי
דפירודא כי כמו שהצבי והאיל יוצא מעט
מעם ממקומו ותמיר דעתו על מקימז כן
אתה נכח המוחין אשר תקבל צריך שתוריד
מנחינותיך מעה מעה ספירה אחר ספירה
כי נ ך הס יורדות ביו' פטמים אמת ואינם
יורדות נבת אחת ותרו מעה מעה ממקומך
על הרי נתר שהס היכלות יבריאה ולא
שתהא הירייה להשאר שם נבריאה רק זה
ל כ כמו הצני והאיל כי תמיד יעחו על
המקום אשר יצא ממנו כן אתה תחזוילאצי
וכמ״ש נזוהר ת*ומה לן>קל"ח ע״נאילותי
מה איל וצנ׳ נשעתא לאזלי ומרחקי מ י י
אהלרן לתהנא אתר ישנקי אוף קנ״ה כוי
ע״ש והכאנמי רכותה כי תכף תחזור לאצי'
למקוס אשר יצאת משם רק שלפי שעה תרל
שמ? להץמ עלן־)לזאיראלי כי• שגם אנ•
,
נ
•אן
כ פ״*• .שיר
אובל לעלו' לאצ״י
יאמר ע י שיפוח קרוב
א?
)צ(
אל האמור :צהקייס מ״ש
שם י״ח יק״ש • וז״ל גקיצןר הנה עתה
יושבת המלבות בהיכל הרצון של עולם
ה נ י י א ה ושם הם סול הנישיקיןכו' ולבן
מכאן היא התחלת הארת המלכות להתחיל
להעסית פרצוף שלם בכאןשע״י כן תוכל
לעלות אל עולם האצייואם לא הקיימת
להעשית כאן בהינל הרצון כחי' פרצוף
שלס לא היה לה שם מציאות כלל לעלות ?1
׳עולם האצי' נוי ״ ונמצא עתה אנו צריכין
להמשיך לה הארה מן המוחין עלאין יז״א
שנמשכו עיי הק״ש כיי שתעשה שם פרצוף
ותיכלאח״כ לעלות אל האצילות ולכן אנו
מורייין עתה אלו ה ה א ח ת שהם חיפעמיס
אמת שהם ענין י' מוחין שהם יישמית יה"ו
ויילנוש־ס שלהם שהם יי שמות אהי״ה ואנו
מוריי׳ ן אלו ההארית מלמעלה מז״א והם
הדי אל לאה דתיי אלרחל כייאמנ׳בתחלת
בלחי הארות אלו נמשכית אל יעקב כלם
ואחייב מחציים מצאת לאת ומחציים יוצאת
!נעשית רחל בו׳ ונמצא ב׳ ע״י הארות של
ח' פ־!מים אמת נתקנתרחל ונעשית פרצי ף
שלם אב״אעס יעקב ואת״כ חוזית להיית
עמו פב״פ כאן למטה בבריאה ואח״כ עילי
והנה צבי נקרי
•
גאצייכו' עש״ב
ן״א כת״ש בזוהר בראשית ימ״ט יאיהו צבי
בוי ע״ש ובם׳ מיין או נקרי המלכות כמ״ש
* .סי מ״מ בשם מיהרח״ו ז״להה ע״מהזוהי
ד ק י א אי אויעאליו כמאן לפקיד לאחרא
נ״נ או גי׳ '1היא הניק' שביעית ע״כ ונ״כ
נ ס י מיין גם ה נ ו ל נקיא ע פ י כמ״ש שם
בזוהר בראשית איהי עופר ובן נקי איל
כמ״ש בזוהר אח״מ לסייח כאיל תערוג יא
יהגה יוזע ב• אע״פי
כ״י נוי ע״ש *
שהמלכות ׳ורלת בנריאה עכ״ז נחינתה
?שאות נאצי' ו צ ס י ע נ ע ו ו מ צ התעלס עי
השיחם
פ3
הכתר שלה היא נאצי' והס"ס נוהמוכות ש03
ה ס היוררותננריאה והס העולות נאצי׳
ע״י התפילה ועתה הצח•'אשר נאצי' היא
ה מ י נ ר ת על תיקון ה נ ח י נ ה ש ל ה א ש י
נ נ ר י א ה כיי שתוכל לעלות לאצייולהתחבי
עמי .שם כאצילות ולכן אחר א ש ר כ ה ס ו ס
יונת• נחגוי נאמר שהיא נ נ י י א ה ושתעלה
נאצי' ובפסוק אחזו לנו נצטוו הצרקיס
שיאחזו ויסירו את הקליימהקלוש' גלי שתה*
מציאות העליה והזווג וגס היא א מ ר ה
בפסוק לויי לי כי כאשר יעשו ככה ולא•
ועתה
כ• לזרי לי שיגימו גחי' הזווג
אמייה ת א מ י כלפי לולה יעקכ לומד לו כ •
כ י י שתהיה מציאות עליית בחינתה אשר
כנריאה אל האצייתינר תלוי נ ו כי צ י י ן
שייי למטה בבריאה להיות שם אצלה כל•
לתקנה שם בנחיי פרצוף גמוי כלי שעיי
וז״ש
זה תוכל לטלית אח״נ באצילות *
על שיפוח היום בי נ ב י השפה ראויה
להמשך המוחין של מית היום במש״ל ואו
כ נ ר נסו הצללים שהם המוחין של הלילה
שנסתלקו וכיון שנסתלקו המוחין של הלילה
השעה ראויה שנמשכין של היום,ולכן ס ג
פ ע ס אחית כלומי כי נמו שבלילה היה לך
הזוונ עם לאה וזה היה לפי שנמשכו בך
המוחין כי אין זווג בלי המשכת מוחין כ ן
עתה שנסתלקו המוחין של הלילה ונמשכו
המוחין של היום סב פ ע ם אחית ימה לך
לצבי שהוא ז״א כי כמי שבז״א נמשכין הי*
מוחין ע ס היי לבושין כן י מ ה לך אליו
שיימשכו לך אותם התאדות של המוחין
וכלבושץ כיי שעל ייי כן תתקן את לאה
וגס
הרמיזה נר״ת אייו לעפייר ה״אילים
את לחל הנקי או לע5׳ר האילים אשי שתיהן
ע<מי1ת ע ל היי בתי ט!יי לפרויא היכלו'
הבייאה כי גם אתה ת י ל שמה כיי לתקנם
כי נ ס בזה ימת לך לצבי שהיא ז״א שיוריות
?"ס שלו ק 0כמש׳יל נגס אתה תרד שם לתקנ״
כל?
ג
ב שמן נ
* י י שעי׳יכ יעלוינאצי•
יאמי ס ב ימה לך א י י
א1
<6
לצבי ק י ו נ לזה נ ה ק ל י ם
*!?מ עידשס ב מ נ ת תהלו' לאלנגליוןזהענין
ה ו א בקיצוי להמשיך הארת יסוי אנא י י ך
1קז האמ^עי־עי היסוי יליא ו להמשיך ה א י
• י ^ נ .י י ס ו י יו״א ליעקנ וללאה וליחל
$ה ח ו י י • *נם י ע ק נ ה ״ נ פ ולזוזגם זווג
זגשיקין י ו ח א נ י ו ח א וכל זה הוא למטה
1נגייאי 1ואח״כעולין לאציי• והנה צני
,נ ק י י היסול לן״א צבי לצליק נ ס נולעיכי
דמות נקי הנוק' ז״ש סכ כלומי כמו שננחיי'
המוחץ של הלילה היה לך נחייהזווגעם
ה מ ק ' שלן המש״לכ• מחצות הלילה ע ל
א ח י היות היום ב י ו י ה י ה ה/יוג יעקב
* •1לאה ק ע ת ה א ש י ״ נ ס ת ל ק ו המוחין של
,הלילה ונמשכו המוחין של היום ס נ פ ע ם
א ח י ת לויי ימה לך תעשה לך נחייהימית
שהיא הנוקנ' להזדווג עמה וזה הוא לצני
* ל ו מ ר לסיבת צנ׳ שהוא היסו י ל/״א נ ב ח
'האימו הנמשכת לך ממנו תחזיר ותעשה
ני״ת אייו
״הזווג בין ע ם לאה היהוזה
לעפ״יה״אילים בין עם יקל הנקרא או
! ה פ י האילים וא״ת והלוא ביזם בשחרית
;לא יש זווג ליעקב רק ט ס רחל ולא ט ס
לאה .ואין אמרנו שיהיה בחי' הזווג נ ס
ימם לאה על זה אמרה על הרי בתר
ג ל מ נ י כימאשאנימיכרימזווג י י ע ק ב ג ם
מ ק לאה הוא על הרי בתר שהם היכלו'
ד נ י י א ה ב י שם יש זווג אל יעקב גס ע ם
לאה א נ ל אהינ בי בעלותם באצילות אין
נווג ליעקב רק ע ם יחל וממה שאמי נתחי'
לצבי לא היה היבר מוכן בי הבונה היתה
על הזוונ הנעשה נכריאה נ י הרי ג ס נזווג
•עקב ורחל הנעשה אח״כ נאצי' היא נ כ ח
מ ה שמקנל י ע ק נ מן הי שיי יז״א כמ״ש
נשי הכומיו־ נ מ ן ג י ו שים שלזס ע״ש ולכן
,
א ס י ה ע ל היי נ ת ר לואר שמנתה על הןווג
הראשון הנעשה נ ב י י א ה
' • ל ו ע ה בל אלו התמשכות שאמרנו וימזנו
נג' פירושים אלו על פ ס י ק
זה בין יריית הייס ין״א כפימש לאי נ ץ
הנמשכו׳ מהיימוחין והיי לבושיךפחיפעמינז,
אמתכיפייהביביןהמשכיהאיוייסווח״א כפי
זה כלס ה ס כלי לתקנה כי• לעשית הןוונ
ינשיקין שס בנריאה כמו שתראה שס נשי
ה כ ו מ ת ולבן לסי הפייוש שפירשנו ע״פ
ח ל י ל • על נסי' זוזי הנשיקין ש״ך אומיה
׳עתה פשוק זה לומר נ• לאנאצילות לכי
הוא שישצד נחייזויג הנשיקץני 04בבריא
ק ו ל ס עלייתה נאצי'ישנו נ כ ח כל החשמן
התאיות האלו ״
1
י א מ י ע י שיפוח׳ ה י ו ם .
•יאן
)י(
־ נ ה ק י י ס מ״ש כספר עולת
תמיי י״ט כי אחר התפלה מסלקיןהמוחין
הזיון זנשאי נ ה ס הרשימו של המוחין
והישימו מעמ׳י אותם נמלת גיולתס וכל
זה הוא כיוס אמנם משתחשן היגס ונעשה
לילה אז אפילי א ת ו הרשימו מסתלק מזוין
אחר תפילת ערב־ת • אמנם כאשר המי חין
מסתלקין נל״לה מז״אהוא אחר תפלת
ערבית אבל מוחין מיקי נסתלקו משחשכה
וחזרה אנ״א ועייין מוחין של ז״א ה ס
במקומם נתפלת ע י נ י ת להזיווג עם לאה
ואחר ת פ ל ערנית מסתלק׳] גם מן הז״א
ע ו י נ ת נ ש ם ובשעי
״
כויע״שנ
הכינות י״א י ע ר נ י ת כ י ברכת השכיכנו
היא נהיכל קה״ק מיקי י נ ר י א ה והוא
הנקר' מעתו שלשלמה אשך שה נעשה הזווג
של תפלי^ערבית וכאן היא סול השכיבה
ע ל המטה שה״ס הזווג נוי יהנה ע ת ה 'ירי
ז״א נהיכל הזה ושם מזיווג ע ם הנוקיאגל
י ע כי ניום הזיוג הוא ן״א עצמו ״ אמנם
מתק כ ל י ל 9א י ן מ ו ו ג ר ק מ נ ח י י י י י ס ו ו
ת
י
לני)
שיד
ב <3י
השירים
8ג
לביו שיורי בהיכל הזה והוא לביו מזדווג
ע מ ה כ״יעש״ב י והנה כבר אמרנו כי
צבי נקרא היסוד י/יא ודמות נקרא הנוקי
ו מ ו כ י ויקרא די״גאמרו ע י שיפוח היזם
ער ילא ינשוף יומא לנפקא כוי * ז״ש
ע י ש י ק ו ח היום כי לגבי זייא שהרשימו
שלו מ ס ז ל ק אחר תפילת ע י ב י מ הכונת
ק ו י ם שיפיח היים כלומר אותה הבחי' של
היום שהיא ינסו הצללים שה״ס הישימו
של בחי' המוחין של היום כי לכן קרא אותו
צללים כ ׳ בחי׳המ!חין עצמם נקי צלם ״
אמנם בחינת הרשימו הוא במו צל לגבי
המוחין צי אינו המוחין עצמם רק הרשימו
שלהס ותכלית הבונה קיל' שיסתלק הרשימו
של בחי'המוחין של היזם י
יימוז סב ימה לך יוד•
ו ע ז י יפןרש ) ה ( ^ ] ל ר
ע י שיפוח היום לגבי לירה שתרשימו של
אל מ״ש שם בספר עיילו
בחי' המוחין של היום שלה הוא מסתלק
בכונס ?!יביתבי בשחיית היא העולה מן
משחשכה בעוד שיפוח היום ונח&ך ב׳ א?
הבריאה אל האצי׳ והיא מעוררת התשוקה
ונסי ׳־.צללס שהוא הרשימו שלבחייהמוחין
אך בעיבית הוא יורי בבריאה והוא מעורר
שלה שמסתלק או הוא זמן תפלת .ערבית
את התשוקה ?'1טיש * ז״ש ער שיפוח
אז סב ימה לך דורי לצבי ש־".ס היסוי
היוםכויכלימר שנסתלק הרשימו ונעשה
ס ג לויי לעשות לך בחיי ימות שהיא בחיי
לילה סב ימת לך יולי כלומר אתה ח י י
ניק' להזדווג עמה • וזהו,דמה לך תזווג
צריך שתכןיבב לבקש לך בחיי ימות שהיא
לך לצבי שהיא כיסיי ע ס או לעפר האילי'
הניק' קי התעוררות התשוקה צריך שיהיה
שהיא הנוקי ,על הרי בתר •שהם ההיכלות
מצדך כלי לזווג לצבי שהיא היסוד ע ם או
יבריאה כי שס ירר הי&וד להזיווג ע מ ס
לעפר האילים שיי״ס הנוק' וא״ת והרי כלצ
כלילה בהייתה היא מימית ש 0ולפי שהזיונ
^לןל הוא ביינו כ׳ ההתעוררות תמיד הוא
הואבהקה״ק שהוא היכל העליז ן אשרי
קצי הנוקבא מלמטה ז לזה
בהיכלות לכן לא אמיה בהי'אצא על הרי
אמיר .על היי בתי כ•
.י
שהןא העליון ש^הרי
ןגלילה הזווג הוא בהיכלו'
הבריא' כי הוא היורד
לעילפיישיו ססוק דודי לי
וד1נה
<4ל הרי בתר וכיון
שהוא היןרר שם
שאמרה שיש להבי בחיי זווגיס
היא קמעירר
אם ב ח י ' א שהוא בהשפעת הת״ת ואס
את התקיק'
בחי' י״י שהיא זווג היסוד בלי השפעת
ודוק א?"ק
הת״ת ולכן יש ש״כית עתה אל פ זה שהוא
דקב״ה •
! י"* ' ' י^ '! י״י
ל*יש הזיוג
ידוע הוא שה״ס זווגז״וןואין צ י י ן פירוש
וככר אמייל כי כיוס הזווג הגא עם ז"א
עצמו וזהו כחיי ל״ו וכלילה ה/מג מבחינת
היסוי לביו וזהו בחי׳ י״י נמצא שבין היום
והליל' נשלייול״יזהו הרמז סב פ ע ם אחריו
דמה לך תזווג לך בחיי ימות שהיא הנוקבא
כי כמו שביום היה בחינת הזווג כן ע ת ה
משחשכ' סב פ ע ם אחרת לעשות אותו כי מ ה
נשלם חיילי כי הרי הזווג של עתה לצבי
שה״ס היסול עם או לעפר האילים שהיא
הנוק' אשר זווג זה הוא בחיי ז״• ועם הזווג
של היום שהוא כסתם זווג שהם "/וןש??א
כחיי "1ו נשלם לוי"׳
4
,
כ
ל כ ח י
ז ו ג
ח
:
• י
יי•.־•־״׳-
..־״׳;
בא
* •
•
,
.,״1׳ ..־ :.:ג..-׳
א
ר*?
נ
על
יממן' משחת •קרעו
ם ע פ נ י בלילור-ז בק#ו </את ויאהבה נפשי 3ק0ך.יו ו^א
מ*אותיו ו ןאקומה נא ואםיבנהןןג״ר ן#ו?ןי 0זנךרןצת אנ^טי"*•
את שאהגה נ פ ^ ב^^היו ולא^נאסיי י
י
#71 >?4><-4
ואן' הקלי' יני״ע -וצקץ משים ממנה •וזהו
גלית השנינה גו* ומה שאמרנו שנעשים
נשמהנבי״ע אינו אלא בלילות כוי ע״ש •
עול־ נקיים כ• עיר רומז אל העשיה ב•
עיר אותיות יער וכן נקרא העשיה יער
נסור פ ר ימנצפ״ן גי יע״ר גמ״ש נע״ח
ועיי; נספר מ״ן
שעי כשאהכנוי פ״ל
בשוקיםונרחוצות הס רמז ליצירה ובריאת
כי הנה רן״ל נמירש אמת נשוקייונרחזנו
נכרכים ובמדינות והנה כרך נקרא יצ־יס
כמ*ש ב־ '0מ״ן מיינה רומז אל הבינהיכמ״ש
נש״ הפסוקים איכה וידוע כי בריאה הוא
נ י ן ו י הנינה כסוי אימא מקכנא כ כרגןייא
שהיא הבריאה גס רחולותיומז אל הבינה
נסנלרח1נותהנהר כמ"שנע"0ש העק<ו•*
*
י
פ ל •־
י ,מוהר תזרי 1$ימ*ב ריאלע/ר
אמי על משכבי כלילות צמשנב*
מ נ ע י ליה מהו על משכני אלא כ״י אמרה
נןמיהקב״ה ובפאת מיניה על גלותא כנין
יהיא •מבא בין שאר ע מ ץ עם בצהא
ושכינת לעפרא ועל יהיא שכינת כארעא
ו(1זרא מהן אנא אמרה על משכני בעינא
דכאיבנא בגלותאוע״י בקשתי א ז שאהבה
נפשי לאפקא לי מיניה נקשת״ו ולא מצאתיו
דלאו'אגרחיהלאזיו^א כי אלא בהיכליה
נגיכ • והעני]כ• ר*א הוקשה לו •צי אס
גול משכבי הואכפקועו על מעמי למה בקש״
* ו מ ו ע ל משבנה במשכנה להיינו מטתה
היה לה לבקשו ולא עליו • ועולמה שיין
לשון כקשה במשכב באילו היה נסתר שם
ובקשת אותו ולא מצאו להול'ל שלא היה
במשכנה ועול כפל הבקשה בקשתיו יהו״לל
^ 3ח ך ! נבא למנת כ' כתונייהנאיס
בקשתי את שאהבה נפשי ולא מצאתיו• ועל
כאחי־כי פסוק הנ מפרש
1ה אמר כי ע | משכבי אין המנה על
משתי כפשוקו ומשםץנןג״כ כפל הנקשה את הקודם ימו מגא ןהלרמפיש* כי הנה
רק על ׳משכבי הכוני? על עני; משכב• בתחלה אמיה על משכני כלילות כלומר
בגלותשניבת )עפיא בקשיו• לשון תחינה על מנין מקום משכני כלילות על זה נקשתי
ובקשה מאת שאהבהנפשי להוציא את עצמי את שאהבה נפשי • כלומר נקשתי מאת
משם כי בהיותי שם נקשתיו לו; לאזיווגא שאהבה נפשי והטעם שבקשתי ממנו על
עמי ולא מצאתיו ללא! אורחיה לאזלווגא עניןשכינתי הוא כי בהיותי בנח* אותה
י ,השנינה בקשתי) את עצמו לאזחוגא עמי
בי אלא נהכליה ולא במקלם משכבי
לנא אל כוגתען נקרים מ*ש נספר ; שם ולא מצאתיו ללאו אורחיה לאזיווגא י
וכרי
עולת תמיר י״וכי אחר חעאאד״הראז כל עמי אלא בהיבליה נמצא כי לברה סתם
נ '1בחי'המלכות ירו< אל הקלי׳ ר״ל כי כלי ולא פרשה מהו נחי' משכנה ומה הוא
הפנימי היה נשמת הבריאה וכלי האמצעי אשרשאלה׳מאת שאהנה' נפשה על ענין
ועל זה אמרה אקומה נא
ג ש מ ת ז י צ י מ ן ו נ } החיצון נשמת קעשיה משכבה *
,
״
,
י
י!
ז
1
,
נ
כלומר
ג
פ*
השירים
שיר
ג ! ו מ י מה שבקשתי מאת שאהבה נפשי
שהיא ז א הוא כי אקומה נא מאותה הבחי'
אשר ואסובבה ב ע י ר שהיא עשיה בשוקיס
שהיא יצירה וברחובות שהיא הבריאה כ י
הבחינה שלי היא יורלת ומסבכת בעולמות
ועל זה הוא מה
מאלו זאני שוככת שם י•
•
•ואבקשה את שאהבה נפשי לקום *יל׳ם
וכאלו תאמר אבקשה את שאהבה ^כשי
ב* אקוללה נא מאותה הנחי אשר אסובב
בעיר בשוקיס וברחובות שהם עולמות
ב י״ע אשי אני שוכבת שס אשר זו היא
בהיימשככ׳ בלילות שאמרתי ו כ י ו ן שפירשתי
ממילא יובן מה
מה היא בחי המשכב י
שאמרת• כי בהיותי במקום המשכב הזה
בקשתיו את עצמו לאזחוגא עמי ולא
מצאתיו ילאו אורחיה -לאזלווגא בי אלא
זנהיכליה שהוא אצילות לא בביייע • ולכן
אבקשה ממנו אקימה נא לעלות באצילות
מאותה הבחינה אשר אני שוכבת כעולמות
ביי־ע•
|׳
,
,
1
שם בזוהר א״ע י״י אמר על
) ר נ ה
משכבי בלילות אמרה כ״י על
משכבי אתיעמנא קמיה ליהא מזדווג עמי
למפלי .ליולברכא לי בחיל) שליס להכ• מציגן
מזוג גא למלכא כליי כמה צדיקים ירחי
יר<מת אחסנתי קדישא וכמה ביכאן משתכייי
והבונה כמ״שמזהרח״ו ז״ל
נעלמאע״כ ״
שם כי ל״י ביאר נ• משכבי אינו על כגלות
אמנם על:ה/חג ולא מצאתיו להיותי בגלות י
והייני חפצה במשכב ההוא להשפיע בעולם
נשמות הצדיקים ימזווגא למלכא עכ״ל *
ולפי מה שפירשנו לעיל פסוק ע ל שיפוח
קיום *פורש הענין בטוב טעם כי הנה לעיל
פיישנו סכ דמה לך לןדי על הזזוג הנעשה
בלילה מהיסוד לביו היורד בהיכל קה״ק
דבייא״ומ/יווג עם הגוקבא ש 0בסול אביא
והנה כאשר הזווג הוא מהיסוד לביו הוא
לחיל ומזו] ואינן לבידי גשמות כמ״ש ה מ ל ה
פר
•
.
•
י
•י
״
״
*
ליל בהגהות בונות פ ס ח ע ל ט נ י ן ה י ב צ י ו ו
ליי שהוא ןווג ייסוד לבדו ע״ש וגס למה
שכתב בס* הכוכות בהשכיבנו ג י מ ז ו ו ג ; ה
יוצאות נשמות בני ארס עכ״ו איכס מעולות
לפי שאין מתגלה אור התיית בי לכן נ א מ ו
לע״ההזווג קולם חצות לילה כמ״ששםללה
שאין כן כאשי הזוונ ה* א עם ז״א כי יוצאות
מאותו הזווג נשמות הצדיקים כנודע ו נ י ר ש
רבי יצחק מזווגא למלכא בכ״״י כמה צריקיי
העתה נבוא אל הפונה כ>
ייתי כו •
אחרי אומרה סב למה לך לויי לצבי כיל
שהוא בחיי הזווג ייסור ל^לו הנעשה בליל?
על הרי בתר כי הוא יורד בהיכל קהי'נן
לבריאה ומזלוזג ע 0הנוקנא שם 1 :א ו $ £
עתה על משכני בלילות בלומר על בחינת
זווגי גנזי הנעשה כלילות נקשת• את׳׳שאהב*
נפשיכמ״ש רבי יצחק אתרעמנא קמיה כ?
כבחינת זה הזווג נ?שתיו לו ולא מצאתיו כ י
אינו 31110ההוא י ק מן יייסול לבלו ושאהב'
נפשי לחהשפיע נ ו ואני חפצה שיהיה הזיוב
עמו כהשפעתו למזווגא למלכאעצמו יוצאו*
גשמית הצדיקים משאי״כ כ^שר הוחג הוא
מהיסוד לבדו והנה כל זה הוא לטעם היותי
למעה כבריאה ואין ירכי להזדווג ע מ ד י ל ן
בהיכליה שהוא באני' ולכן אקומה נא כ ל
והעכיןכיהנה ילוצגכיכל מילין ימקיהס)
בישיבה וכלמיליןליכורא הם בעמיללצןוסו
ע ו מ י על רגליו וגולע כי עולמות בי״ע הם
עולמות הכזקבא כי הס צבאותיה והילותיה
ועולם האצילות הוא עלמא ייכורא ו ל? ן
בעולמות בי״עהוא בחי* ישיבה לגבי האצל'.
שהוא עולם הזכר בי שם הוא ב ע מ י ל נ ק י מ ה
ו ג ן מצאתי בם הל־קוהין שכתב כי כשהיא
באכילותשם בעמידה וכשיורלת לעולמות
והנה ביחול ארח !
ני״ע שם יש ישיבה *
בנקיק כ פ ואסובב* בת׳כי ואסוב״בה הוא
כמספר יה״וה ושם כ״; עס ל אותיות
!ן ]
הפשוטות שהוא יחול
,
,
,
1
-
שמן
ג
פשחח
ו״וןדשאתומינא בלויכי ניוןשלהיזמי בנריא'
$א מצאתי',את שאמנה נמשי לאןיווג עמי
שם לכן אקומ' גא כבחינת עולם האצילות
^אשלי הזא ניזייק״מה ואני שסננחינת קימה
ו א ע ל ה שם בי לכ[ כיי ל י מ ה שכינת נקשתי.
היא לעלות לאצילות לכן א ח י ה אקומה צא
נלשין קימ׳ז ולא אמיה אצא נא כוי ואז
נעלות״ נאצילות ז א ס ו נ ״ נ ה יהיה לי נחי'
י
י
״
.
ין
מצאיניהעזומךיס הסבבים
פרש
היחוי ה י מ מ כמססר זאסינ״ני .שהוא לןןי*
ש 0נ״ן שהוא הנ0יגה שלי עס שס הזי״ה
שהוא הבחינה שלו כ׳ שם יהיה לי נ ח י נ ת
הזווג ע ז ז מ מ ש נ* אם תאמי כי נעיר
נשוקים וניחגנוחד־שהס עולעות התחזוניס
אנקשה את שאהבה נפשי שאנקש אומו שם
כצר אמיתי כי בקשתיו ולא מצאתיו אפילו
בנריאה ןכ״ש למטה ולכן אקומה נא נאצי!
)?ןקאנין״י
ב ^ ד א ת י ט א ה ן ה נפעזי ךא״תס!
)*#ברת< מהם ער ?עמצאתי את שאחכה נפ׳טי אחזתי״ו ול <4ארפנו•
עד ^הביאתיו א ל בית אם׳ ואל־חריר רורתי ״
שומרים נקי המלאכים במ״ש
הגת
בזוהר לך לך לן> פי ע נ ד
נןנ*ה ירושלים לעילא ואיגון חומות לתמן
אית עלייהו מויין מ ט ר י תרע* לאינזןחזמז'
ל פ ת ע על חומותיך ייושליס הפקית׳שומרי׳
ומיכאל כהנא י נ א עילאה מכל אינון נטרי
ה י ע י כני ע״ש• 04שזמי׳ם נ ל הי״כ נקר
אשרננר׳יאה כה״ש נשי מ' ישנ"׳ מי ר נ י
הזקיה כ י הב0י' התתתונה של מלכויעומית
וגל ״"ב ב ק ר והים עליהם מלמעלה זה0
בימות העלי! השומייס את הסיי הפרי
מנסנייוהעלין מנחרן ב׳ הם בעוליהבריא׳
והיא נ ע ז ל ם האצילות בוי ע״שנ • והנה
ע י ר <<ן'היכלות הבריאה כמ״ש בזוהר פ'
פקולי רנ״ז על אינו; היכלין לעילא כל הד
ו ח י אקרי עירבו' ע״ש שמיבי בהיכלות
הבריאה י• זהנהיייע מכונת העימייהבי
הנוקכא כעלותה מבריאה לאצילויבהתיזלח
עלייתה היא באחורי הישיוי ין״א יאצילות
ואת״כ עולה באחורי;"א במ״ת ואח״כ עולין
ביזוי מיין אל א״זאי)מרמים הזוזג שלהם
וממשיכי] המוחין לז״וןואח״כמזיווגין ליון
נט״ח ש'
וקגק חרר נ ל היכןזל יגוקבא
.
.,
ונס ידוע
ת י ׳ מ ו ק י פ ״ כ כלל טו״כ י
ב י ש ס ניסזל הוא מקום הוי!ן של האשה
ובאשי"/זן היו נסו י העינוי נתון אימא
היו שם נמקיס הישיישל אימא ״ מעתי>
ככוא לכוניג נ ' בתוניס הנא־ס כאחי נ י
אחי אומיה מקולס כ׳ מ מ ן היות נעילמזת
התהתוגיס לא• מצאה את שאהבה נפשה
אימרתעתהכילא מבעיא כעולמות •צייא
ועשיה שאינו ננמצא שס כי אס אפיי כאשי
מצאוני השומרים שהם המלאכים או הייג
נ ק י השנה •ס בעיר שהיא כבריאה שגקיעיי
לסינת ההיכלות אשר ש 0אשר ג ל א׳ ואיוד
נקי עיר שאלתי מהם את שאהנ׳ נפשי ואיתי
בלומר אם קבלתם הארה ממנו והם לא
השיבו לה כי א ץ משינין על כוי כ׳ ביון
שהיא למשה חסר הןווגלמעלי ומאי; יקבלו
הס הארה ויותר נכון כ׳ השומייס הס הי״ב
נקר שהם כןונכיס נעיר שי;יא הנזק' הנקי
עיר לנויע והס סובנים אויוהכימויהע&ין
מנחו׳ן לשמור אות׳ כאשר היא נראש הבריא'
שתזא בסוף האצי' ואס אל! אשי הס נר.אש
ה ר י א ה לא ראוהו את שאהבה נפשק ביית
הבחינה שלמטה מתם • והבונה ב׳ אחר
1
כ
י
אחיה
ג •*3־ שיר
פי•
־השירש
אומיה מקוים כי בעולם הבריאה לא מצאה
את שאהבה נפשה אומרת עתה כי לא מבעי'
יאמי מצאוני השמיים
^
בכללות עולם הבריאה שלא מצאו כי אם )נ^'
בהקייס ללש בשי מיושב •
אפילו כאשר מצאוני הגומרים שהם הי״ב
פ כראשית מ ר' חזקיה ניסחא ל כ י הג•
בקר ־העומדים כראש עזלם הבריאה אשר
מנצכלך נמשכץ מרנינה למטה ממלכות
ישם הוא סוף האצילות שאלתי מהם את
לשומרה ולהכניע הקלי' וליוביטה כסוד
שאהבה נפשי ראיתם ולא השיבוני מפני
שלא ראוהו אמנם במעט שעניתי מהם מאת צעקה הנערה ואץ מושיע לה ו לפיכך נקי ה
אלו ישועות שמא תאמר הרי אמרו נס״ה
השומרים האלו העומייס בראש הבריאה
גשם בריהירב ספרא כי ישועה מימעא
הכף עליתי באצילות עד שמצאתי שם את
והכריח כן מן הפסוק שאומיהושיעה ימינך
שאהבה נפשי !אחזתיו׳ כי נתאחזת• בסוד
לענני והיאך אנו אומרים שהה׳ גבורות נק
ה״סוי שלו הנק* ר וזהו אחזתיו אחזתי ך
ישועות י ע כי אין ה גבורות אלו מושיעים
שהוא היסוד ונרמז זה גס כן כמה שאמרה
את הגעיהאלא בהתחברעמהס הי חסדים־־
כמעט כי הרי הי״פ בקר הם ניאש הבריאה
עליונים ואז יקראו ה גבורות אלי ישועוון
ועלייתה הראשונה באצילות היא באחורי
נוי וכאשר געשו ה גבורות אלו למעה מן
היסוד דלאשהיאספירה אחרונה שללא
המלכות והוציאתס אימא עילאה מנקויון
נמצא כי ממקום הי״ב בקר אשי הם בראש
ציון שבמלכות שהיו בה ה גבורות כ ן
הבריא* עד מקים עלייתה כיסוד דלא שהוא
נמשכו הי חסדים עליונים שביסוד שנאצי*
ס!ף האצילות הוא שיעור.מקום מועט י
ונבראו למעה בבריאה כנגד הי גבורות אלו
וזהו כמטט כל1מי כשיעור מקום מועט היה
למתקס <1מ"ש אןר דאתבר* כינתפשבו הי
ממה שעברתי מהם מאת השומרים עד
חשיים אלו שליס אור וירדו למעה כבריאה
שמצאתי את שאהבה נפשי כי תכף אחזתיו
וכאשר ראה המאציל העליון הרשעים שיהנו
אחזתי לי שהזא היסוד שלו ולא בשביל
באוד זה גנזו למעלה באצילות וכלל אותן
שאחזתי ש 0ביסוד נשארתי שם בי אם ולא
בברית העליז[ שנאצילות הנכנס במלכנו*
איפנו לא נתת• לו רפיון כמ״שרש״י ל ל ב י
כנקודת ציון שכה׳ומוציא בה' זרע קיש
אחזתיג״כ כ״אי בהמותיו דהיינו מד אחור•
ויע לפי שנגנז אור זה*
מהמזח העליון י
הילת שלו עד שסוף דבר שהגאותיו ׳ 1בית
למעלת לצדיקים לייקא לצדיק)ציקלפיבך
אמי שהיא הבינה בבית החיצון שלה שהוא
יצא הלין הקשה כי לא נחמתקו הה' גבורוון
המלכות שלה 1מש 0ואל חדל של׳ס בחינת
דלמטהבל חסדים כי מנזותכףלמעלס
היסוד• שלה אשי• 0 :הורתי שהוא מקום
במקומם באצילות ונשארו הי גמרות קשים
ההריון שלייבי שם הייתי בעיבוי ושם באותו
ולכן צריך להעלות כוס של־מ־כה למעלת
מקום הבאותיו כדי לעלזת שםללן ביחד כי
מ ל גבורות אלו ולהדביקו בה חסלים
כן הוא הסיר בי אנחנו מעלין את הצוקגא
עליונים כדי שיתמתקו ויתבסמו הדינים *
טד לא ואחייב אנחנו מעלין את שניהם בסוד
ולפי זה יהיה למלת המלכות ל גח׳ ארו
מ״ן כיסוד של הבינה וכיוןשעלינו שם בסוד
בחי היותה באצי' למעלי ואם כחיי תחתיתה
מ"ן גרמצו סול הזווג של א״ואי ומסור זווגם
גמשכין בחי המוחין אלינו וכיון שנמשכין היבוק כ ל גמרות בסול הבריאה ו ה ב ח י ן
התחתונה הזו שבפ שנבריאה הסמוכה אל
המוחין אלינו או מצאתי את שאהבה גפש*
הי,׳
ן(
ב• אזמזלווגעמי
1,
,
,
״
,
,
,
,
,
1
1
1
,
ג
משחת
שסן
ה ל גבורות תקיא כוס של ברכה בוי עי״שנ
נמצא קיצורו של לבר כי אימא הוציאה ל
גבורות למנוה נבריאיכיי לשמויאת ימלכו'
מהקלי' אמנם שמירתם אותת הנא כאשר הם
גתמתקו ע״י החסייס ובתחלה יררוהחסיי'
למטה בבריאה כרי למתק את הגבורות ולא
ממתיקו אותם כי תכף חזרו ונגנזו צמקומס
ניםזל יאצי)ג^ביי ליתנם במלכות בבח '
מזווג ולכן צריך להעלות הכוס של ברכה
שהיא בחינת המלכות אשר ירדה אל הבריאה
למעלה מ׳הה' גבורות באצילות ולהיביקה
כ ל חסדים אשר ניסור ביחעתהזווג כ י י
שאח״כ יתמתקו הנכויות אשר בבריאה ע״י
התסליס שקכליהמלכות ואז שנמתקו הגנורו
יהיו שומריס אותה כי אז הס נקי ישועות
כמש״ל • והנה נומגכי רוחא ישביקבה
כעלה בניקכא בביאה קלמאה ה״ס ה
כבורות ונק נפשה של הנוקבא ותמיל חשקם
ותשובתם ואהבתם היא לקבל את החסדים
!אהבה ליס החסל כנויע בסול־ ואהבת
מעתה נבוא אלכונת הכתובים
חסד •
ונדקדק כי הירך הוא כי הבא למצוא לחבירו
וזו ההולך למצוא את חנירו הבא או ההולך
שהוא המוצא את האחר הוא המרבי שהרי
הואהחצה למצוא אותו ואס כן כיון שהיא
*(ומרת מצאוני השומרים הוא שהשומרי״באו
למצוא אותהוא״כהם היה להם לדבר על
מה באו למצוא אותה ולא שמלבי היא ואס
היא המיבי' א״כ הו״לל מצאתי את השומיי*
אמנם הכונה כ• השומרים הם הגבורות
שבמינו שהם שומיי״אותה ומצאוני השיגוני
כמו ומצא ייו * והעביןכי אנה לעיל פ
אקימה נאפיישנו אותו ללפת יבי יצחק
שפ׳יש על משכבי על הזהג כי אקומה נא
הוא לעלות מהבריאה אל האצילות ועל זה.
אומרת עתה מצאוני השומרים כלומר כי
בהיותי בראש הבריאה קוים עלותי אלהאצ״ן
מצאוני מקיגוני השומרים שהם ה ל *נוחת
?
,
,
1
1
קרש
אשר הוציאה אימא בלי לשמור אותי מהקלי
והוציאה אותם למטה בבריא' וזהו השיבני
בעיי שהיא הבריאה הנקי עירכמש״לוהם
סוכנים אותה כי הרי ל גבורות אלו הם ר\
עלץ תקיפץ והעלי! סובבים את הפרי
לשומרו והכא כמי סובבים אותה לשומרה
בהיותה ב ע י י שהיא הבריאה או כי הם
סובבים אותה הנק ע י י וכאשר מצאו והשיגו
אותההואשבאו לשמור אותה אשי זו היא
פעולתם ולכן אע״פי שתם מצאוה א ץ להם
מה ליבי אליה אמנם היא שאלה אותם
מכיון שבאו לשמור אותה אם כבר נתחברו
עם הה׳ הסייס ונתמתקו כי אז י ג י ל ץ לשמו
אותה שמירה מעליא משא״כ אס לא נתחברו
עם המסיים כי אז אינם יכולץ לשמור
אותה וז״ש את שאהבת נפשי ראיתם כלומר
את שאהבה נפשי שהוא ההוא רוחא ישביק
בי בעלי שהם הה׳ גבורות שנק׳ נפשי יתמיל
נפשי אוהבת את האהבה שהם החסליייאית'
אס אתם יאיתם את החסדים אשר הוא מה
שנפשי אוהבת ונתחביו עמ:ס ומתקואתכס
ולכן ג״ב אמרה ראיתם לשון ראיה שהיא
חסיכמ״ש בלי״ת לחשהעקירה* ואם
נתמתקתס עסהחסליס אז יבולים אתם
לעשות השמיר׳ אמנם הגבורות לא השיבו לה
לבר כי הריהחשיים כאשי י י י ו *בריאה
תכף עלו ונגנזו ביסוד יאצי' ולאמתקואת
הגבורות ולכן כיון שלא כמעה תשובתם
הדבר מובן שלא )מתקו וע״כ תכך עלחה
אל האצילות להתלנק עם החסיייאשר ניסו
בבחי הזווג בלי למתק את הגבורות גם
אותם שהם למשה בבריא ו/״ש כמעישעכרתי
מהלו והעניןכ״ מובן היבר כי ה ל גבורות
•
אלו שהם למטה בבריאה וגם בחי המלכות ׳
אשר שם בבריאה הבל הוא בראש עולם
הבריאה כמש״ל כי ב בחי׳ יש למלת המלכו'
אם בחי היותה באצילות למעלה ואס בחי
תחתיתי* הלבוק בה גבורות בסול הבריאק
1
,
,
,
4
,
,
,
,
1
,
״
נ פ׳
1
השירים
שיר
2ו
ולכן הכיס של ברכה שליש נתינתה אשי
בבריאה תכף אשר אנו מעליןאותז למעלה
מהה' גבורות נלבק בה׳ חשליס אשר בישיר
נמצ־א־-כי ממקום עמייתה בראש הבריאה אל
מקום עמידת החשי״ס שהוא בישול יז״א
יאצ׳ היא שיעור מקום מועט י ח״ש נמעט
ירמוז ואל חיר הורת•
א1
)ג(
כלומר בשיעור מקום מועט היה ממה
טל בהי' הקשיים אשי
שעברתי מהם מאת השומרים שהם הגנורות
היא מקנ לם מיסיל יז״א ניסוי שלה והוא כי
עלישמצאת׳ את שא הנה נפשי שהם החשלי'
בתחילה אמרז אהזתיו ולא פירשה מה
כ׳ תבף אחזתיו א<זזתי ן״שהזא היסו ׳אשר
מיתה אופן האחיזה ופתה מפרשת כי
ש 0החסלי׳ולא ארפנו לא נתתי לזרסיוןבי
האחיזה היא מה שנכנין אל חדר הורתי
אדרבא התעוררתי אותו כלי לקנל ממנו
שה״ש נקוית ציין שלה והשעיע בה אוו
החסיייעי שתבאותיו שהנאות׳ אותה ההארי
החשייס • ושיעור הכתוב הוא כך כ•
שהם החסיים שקבלתי מלי שהוא היטזל אל
תכף אחזתי ל-סיי הישיי אשר שם החסדים
גית אמי שהיא הבריאה כ׳ אימא מקננא
ולא נתתי ל< רפיין ע י שהנאות׳ אותה
נברסייא שהיא הבריאה שהיא בית שלה כדי
ההארה של הלשהואהיסולאל נית אס;•
למתק את הגבורות אשר ש 0אשר גס הם
שהוא עולם הבריאיכלי למתק א ת ' מ נ ז מ י
נמשכות מבית אמי שהרי הגבודזיהב נמשכו'
אשר שם אשר גם הס נמשכות מנית אמ•
מצי אימא וניתנות בנקודת היסוד שלי וזהו
והיאך היתה אחיזתי נ ו לזה אמרה ואל
ואל חדר הורתי אל חרד שליש ה׳שיל הורתי חלר הורתי כלומר כי 1שהוא היסזי נכנ5ן
במקזיההרייןשלי ומשי מחור הורתי הוציאת'
אל היד הורתי שהוא נקוייציון שלי והשפיע
אימא למטה בבייא' ועל כן הכיאותי אותה
שם את החסדים ואני המשכתי הארתס אל
ההארה5להחשליסאלביתאמי שהואפי5ס
הנריאה למתק את הגבורות ו מ ק אנ״נן
ה נ ר א ה בדי למתק את הגבורות אשר שם
לקנייה״
אשר הס נמשכות מנית אמי שהיא הביגה 1
0יר הורתי שליש כקולי ציון שליזמשםניתמי
כבריאה כי משם הוציאתם אימא למס*
בנריאה
,
דוהבעתי אתכס בנ1ת ירושתם בזנגאזת א 5באילות השרה ׳ א פ ׳
•ן ״;*
,
״ .
!
* ? י*
;י
יי־־־ ״
־ :יי*
־* יי־*
:־ז
ת/גירי ואס־ תעוררי את* האהבה ער #תחבץו ,
•
,
פשגק זה כבר פירשנו אותו
למעלה ואותם הפיחשי״הנאמרי'
שם הם * י מ ס כאן ג כ ו א ץ המנה שהשבי
אלבנות ירושלים שהם העלמות שיר או
גשמות הצליקים שבועת חלשה כי כבר הס
מושבעים ועזמדיס בשבועה זו ממש רק
הכובה התראה איני כמזהיר אלא כמ/ביר
פ י כבר השבעתי אתפס בו״זהכרח ההתראה
עיןק קןא הסעס ה היין שנפסוק עד
,
ז|
,
שיפוח היום אמרה כי בתייהי״ס ין״א צ י י ד
שיריו נבריאה להיות עמה שם וכן הנחמה
ליעקב צריך שירה ש© בנריאה במ״ש שם
ואח״כ בפסוקי עצ משכבי כוי מתרעמת
היא ומצעעריכיממןה־ותה למעה בבריאה
חסי הזווג עם לולה נאי״כ אפשר שיעלה
על לעתס בראותם הנחי׳ ללא או ליעקכ
בעולם הבריאה לעורר בח״ הזווג שם בל•
<ר!פ ק יצןנה • ןעצ כן כלי שלא יבואו ליי•
,
י
ג
עעות
נ
שפן
טשחח
טעות צזה עשתה להם התראה שישובו
ויוכרו את השבועה אשר השביעה אותם
שלא ימוררז הזווג רק באציי כמו שפירשנו
שם או שאם יעוררו שם לא ,יעוררו רק את
! ו ו ג הנשיקין הנעשה שם כמו שפירשנו שם
1
אפשר לפרש נ י כאן היא
או
)?(
שבועה חלשה לפי הפירוש
#
ה נ י ה ש ר סיישמטיס מצאוני השומרים
שהם הגבורות היורילבכריאה לשמור אותה
והנה שם כתבנו כי נתחילה מדין• בבריאה
" ה ל גבורות ואחייב ירלוהלחסלי'בבריאה
כלי למתק את הגבורות וכשראה המאציל
ל ע ל י ו ן את הרשעים שיהנו מאגר זה תכף
גנזו למעלה באצילות ביסול ולא נמתקו
הגבורות על אשר עולה המלכות,באצילות
ומקבלת את החסדים ואח״כ נמתקי׳הגבורו•
עוד כתבנו שם כי אין הגבורות אלו שומרים
'את המלכות,רק כאשר בתחלה מתמתקות
טםהחסלים ואם כןיעלת על לעת בנות
ירושלים שהם הצדיקים כי כאשר יראו את
הגנורנת נלתי מיתוק כי אז אינם יכיליס
לשמור את המלכות לעורר ולהמשיך את
החסליםאשר גנוזים נ י ס ו ל י ל א לאצילות
קרש
בבריאה כיי למתק את כמויות קוד•
עלית המלכות כוזצייכלי שיוכלו לשמור את
המלכות ולא זו מיתה רצון המאציל כי•
שלא יהנו הרשעים וע״כ השביע אותם בהל
המלכותשנאצי' כמש״ל • ולש השבעתי
אתכם בנות ירושלים שהם הצדיקים! .נמת
היא השטעה בצבאות שהם נה״י כמנלל •
ומה היא השנועיכיכאשראו שהיא המלכל
כמש״ל היא באילות השיה שהיא הבי י ה
כמשיל ועל״ןלאעלתה באצייוגם באילות
.הוא רומז אל הגבורות שהוא לשון'תוקף
כמו ואת איל• האיץ וכנלש מוהר אמןי
לצ״עאילו ליצחק תוקפיה ליצחק שהס
הגבורות והימן כי כאשר או שהיא המלכות
היא כבריאה כ• ע י י ן הגבורות בתוקפם!
בלתי מיתוק אם תעירו ואם תעוררו .אין
אהבה שהם החסדים להמשיכם מהיסוד
יאצייאל הבריאה כלי שימתקו את הגבורות
כי אין זה רצון •המאציל כלישלאיהנו
הרשעים על שתחפין על שתהיה המלמת
בהי' חפ־ן שהוא אצילות ממלל כי אז
יתמתקו הגבירות אחי שהמלכות תקבל
החסיים למעלה ויוק אי ניחא קמית
לקב״ת
םיז<4ת עולה מיךהםיבר נתיטדית;ןען מקטית מרולב^י ?כל
• ,
" ' ״ ' *?*ו/רובל •
***** י
:י
נזוהר פקןלי לן> רל״חע״ב
הנח
אר״ש כתיב אלם ובהמה תושיע
ה״עולת סליקווקשירו יב״יי לעילאוליבוקא
דילה כגו עלמא לאתי למהוי כולא חל ובגין
כך אקרי עולה קיש קישיס ובגין כ ן אקרי
עולה דסלקאואתעעיא למהוי כולא חל
בקישורא חיא בחית ובגין יסלקא לעילא
לנגילא כתיב זאת תורת רןא לכלן כחלא
ז
מיה קנעתנ ותורה שנע״ס ד!ע)צק לסלקא.
גו עלמאיאתי לאתקשיא נמיה כל ־-והאי
חזרה שבע״פ לא סלקא בחביבותא אלא
כד אתער שנורא יצפון דכתיב שמאלו תחת
לראשי וימינו תחבקני וכלי; איהי סלקא
ואתחכרת
בחכיכותא ואתעהרת בימיני(
באמצעיתא ואתנהיר כולא מרזא לק״הק
ויא מגו רזא דאי־ס ברעו רכהנא ובשייתא
ללואיוכצלותילישראלכל ונליפ אתתיית
עולה רוח ממש ולבתר .מחא לבהמת,
מסתפק•
' ל
פי
ג
י י השירים
שיר
מסתפקי זאתזנו לאתקשיא רוח אוחיא
לאיהוגו מסאבו מאיטןתרביןושמנוניןכמה
יאמר בליכ עולה ק״הק כל ושם בם* מ״מ
הביא פירוש נמהךח״ו לל על זה המאמר .
וכללית פירושו בקיצור הוא כי גלי העולה
עול £עי נקודות המלכות; מן הבריאה
ומתקשרת עם ל א כלבפ ואחד כך עולין
שניהם ליסורהבינה בשוד כלןוע״יכ מלכות
עולה ע י הבינה כי שניהם עולין ליסול
הביני .בסול מ״ן כד• לקבל מוחין חלשים
אמנם כל זה הוא ני בתחלה אושיע מלנא
לרועיה לה נסור שילל סור גבורה ללא
ואחי כ ן *ימינו תחבקני סול׳ חסל ללא
ואתחברת ב א מ י ת י סול ת״ת דלא גאח״כ
עולי! שניהם ליסול הבינה בסול מ״ןוע״י
כן מלכות עולה על הכינה ולס מי זאת
עלה פי' פעולת העולה היא לקדר מי
וזאת וזה היה ע״״י רעותא יכהל סול ה חסי
ושירותא לליגאי:ןןד הגבורה וצלותאיישר'
סול הילת ולא מגו רזא יאים אבל אח״צ
ע״י הקרנת הבהמה היה פעולה אחרת כ•
היו נביייס הניצוצות שבלעת הקלי וזה
היה עולה גלי הקיבת החלבים והעולה
היה כולה כליל ולא היה בה כיצרן לחיצוני•
עוינקליםכ•
״
גלב כללות ע ר י ו
מ י נ ד נקי הקלי כנויע נל׳מ וכלי״ת גלפ
זה נתב כ* מור הוא גבורה לבונה חסל מכל
אבקת רוכל ת״ת' ויסוד ע״ש
,
,
ם ^ ת ל ו ,בבוא אל כונת הכתוב כ•
אחי שבפסוקים הקוימיס
נאמרה עלית המלכות נשוי מ״ןמן יבריאה
על יסול הכינה לאצילות כמ״ש ואל חלד
הורתי אמי עתה יבר אחל מהיכריס
המרמים עלייתישם ואין היא אופן עלייתה
לש מי זאת עולה כלומר פעולת העו^היא
לחבר מי וזאת מי שהיא הנינה וזאת קהיא
1
וגעלב1תשקימ$נני״אהעולק על הגיג?
פז
נליהעולהועוי המולה אהדת הימה כה
בעולה כי מן המרבי שולס הקלי״ יבייים
ניצוצות הק״ישה ועולי]בירך ישיכתימיל
עשן ועי *תימייתעדן של החלבים הנקעי•'
ועזי׳• תפיש אופן ע ציית המלכות להתחמ*
עם.הבינה ועל ןהאמר מקטייכי בתחלהי
נקשרתהתלכות במור שהוא גכויה כשוי
שמאלו תחת לראשי ואחר כך ולבונה םוי
החשד בסוד וימינו תחבקני ואחר כך מכל
אבקת רוכל סור הת״תואתחכייכאמצעייל
נמכיון שנקשרה כחג״ת דז״א פב״פ אז עולי<*
;וניהס ן ו"ן בסול מ״ן אל הביצה ונתחברו מ•
בזאת כ* כ1לתה ואת מלכות ע י מ• שהיין
בינת ואףנלפישגם ז'א עולה לא הוצרך
להזכיר עלייתו כי כיון שאמי עליית המלכל
ממילא נודע כי גס לא עולה כי הרי י ד ע
הוא שאין המלכות עולה לכיה בסול מ״ן
אל הבינה כי אס עם ל א ו ע ס ב״־ןנרמזזן
עליית! י ר ן רמז במשפר תיבות מייזאיין"
גי׳ חת] סוי הז״אח״ תן הקלוש•
1
1
יאמר מ• זאת עולה כ*
אל
)ב(
הנה נויע מכונת התפלה
כי נתחליאנו מתקנים את העולמלכמקומ6
למעה גלי המעשה ואח״כנלילבור התפל?*
אנו ממלין אותם מדרגה אחר מדרגת ובסי•
ע״ת דייו כתב כי בלילה יוילי{ הבלע*׳
הפנימיים אמצעי׳'ח׳כונייס י ז ל ן יאצילו.־!
בבי״ע והם מבררים בירגיים מהמלכים
אשר בכל עולם ועולם מגי עי למות ני״גג
ובבקר חוזייילעלות עם מה שכיריו ועולין
מעולם לעולם ברי בחי היש בתפלת שחר״"
ועולין הבייויין למשי בסוד הימלךוןהע"* י
בלים חיצוניים חלין ש רלו שם בלילה
ןאח״כ בברוך שאמר עולין הנייויי׳ייצירת
ע״י הכלים של זו״ן האמצעיים וכן עולין
מעולם לעולם עי העמידה ואז כל אלו הל
גלים דןלןעוליןבאצי' עס הבדויים אש<
,
1
א
גנ
ביררו
ג
שמן
משחת
ג י י ר ו בלם ע י אימא עילאה כ ס ו י ל ל ן
קצתם בשמע וקצתם בעמידה ואז נתקנים
שש בעיבוי הנינה ואחייב ניתנים מתוקנים
כסוי מוחין ללון כעמידה בו ע״ש
והנה י י ו ע בי באשר נכנסין המוחין בלון
כגללים ונתקניי פרצופיהן ואז הנולעומרת
פב״פ מהחזה שלו )למעה כמל נילי כלו
ובזוהר בראשית י״י
כבח׳י פיצוףשלס
אמיו הו מן המיני איה• עולה כמה לאת
נ!מי ומיביך נאוה בההוא מ י נ י ילחישו
'גשפוון איהי עולה נ ו י מ ן המיבר ויאי
ונההיא.מלה יפ*מא איהי סלקת ועאלת
והנה
•
ג י ן גרפי אימא כוי ע״ש
בולע כי תמי כליל מלון וככלש בזוהר בא
*ל"! ע״נ ולל ובגין לא איהי תמר לכ״ון
דלא סליק רא בלא יא ממר כר״א כתימיל
עשן מה עשן סליק חווי ואונם אוף קבא
הרי שפירש כתימיית
בולא בליל בה כוי
האמור בכתוב על כללות לכ״ון גם תמר
4י ' ב העמיס ש״ך ליניס שילס ניצוצות
הל מלכים דמיתו נכלש מלח ש״ רפיח פיה
ובזוהר צנ לכ״ח נלבבי״מ אמר ועשן
לסליק מפומייהו במל• דאורייתא איהו
יעשן התערבה למסירין לה ומעריכין לה
$גבי בעלה כל• וכתב שם המלזזלהייה
!;ובאן דבריו שם בסי מ״מ ולל ועשן לסליק
מפומייהו הוא הבל פיהם העולה ובוקע
רקיעים ועולה ביושר כעמוד העשן אשר
$א נצחו החח וללס נלן שמתעלים .בנח
השכינקהשרויה על לומדי התורה כו״ע״ש •
למינו מיבריו כי עשן רומו אל עלית כלן
! כ ן משמע מס מ״ן ע״ש ונתימונ׳ן להיין
גלב אמרו מי זאת עולה מן י#בר זאת
סלקא במי מקערת מר ולבונה תרי ירכי
קשועמפל אנקת רוכל לא צליק ראיהוכליל
כולא
!*\£\]/0.נבוא אל בונת הכתוב כי
אחר שנפשוקיס הקודמים
ז
,
,
,
קרש
נאמר עלייתה מעולמות נ י״ע ע י היסוד
לבינה לאצי מפרש עתה הכתוב מי הוא
הגורס עלייתה ומה תועלת נמשך מעלייתה
שס • ולש מי זאת במי שהיא הנ<נה /את
שהיא המלכות עולה ואיך היא עולה שם
לזה
כי הרי היא בעולמות למעה *
אמר מן המ״בר כלומר מכת הדבור של
התפלה איהי סלקת ׳עאלתנץ גלפי אימא
שלית יסול לאימא בי כן גלפ׳ הוא תיגוס
כנף וכנף נקי היקוד דנו ל בסול ולא יגלה
כנן> אביו !עיי; בקי מ״ן ועלייה /ו אע״פ
שאין אנו מזכירים כ״א את המלכות עליז
היא כתימרות תמר לבליל לב״וןכי היי גם
הבחינות ללא עולי! עמה .ביחל כי כל
הכלים י ל י ן שהיו בבי״ע כלס עולי; ביסוד
הבינה ועל זה .אמי בתימיות לשין רבים
בי הרי הס לבתי'כלים פנימיים אמצעיים
חיצוניים ובכל נחי ובחי מהם טוליןיז״ון
ביחרכי בתחילהענלץ הכלים החיצוניים
מעשיה והם ללו} ביחד ואללכ עולין הם
וגם הכלים אשר ביצירה שהם האמצעיים
והם לזלן ביתד וכן עי״ז כלים הפנימיים
מבריאה והס דלו! ביקי.נמצא שהם תימרו
•
י נ י ס כללות יינ״ון לכל בחי ובחיי
והנה אמרנו כי הכלים י ל ו ן כאשר היו
למתה בבייעביררו מניח׳ המלכים אשר
שם בעזלמלב״יע ומעלי! אותם הבירורין
עמהסזבחי׳ המלכים סוים ש ך ניצוצין
ותס ב״פ שייך אם להיותם לעין נהיינין
ממיר הם כפולים ועם .כי הם שייך י ל א
ושייך מוין' כי כמי שיש ז* מלבים בלא כן
יש ז* מלכים בנוק' ובי פעמים ש״ך גימע'
תמייר .ועל כן אמר כלשון תימרל לרמוז
אל הברורים של המלניס אשר סודם ב״פ
ש״ן העןלין תגלי אשר הם מבררים ומעלין
עמהםוגם בבחייזויצדק אומרו הימיות
לשון רבים כי כיפ:לך הס בלא וב״פש״ך
הס בנול ככלש בפ״ס ש׳ רפ״ח ליה •
נמצא
ב
,
,
,
י
1
״
2פ<׳
ו/שיחס
שיר
0ח
יששאלתים י גס המלבר אומיברע©
*מצא נ״ באומח כתימרות שם ומיין הבג״
־ י/״ון וגם הניחרים אשר ביורי מהמלכים האותיות והכולל הוא מ ל ריבוע אלהי״ם
ונ״א אזתיל לפשוט ומלא ומלאלמלא ל£הים
אשר כולם עולין ע י הבינה 1אן בעלייתם
כנל כל זה בסיכלין י וילועכיכאשי זו"}
וו״ש עשן
ש 0הס כסיל מיין אל הבינה •
הס כסגל אב״א הס לינץ נבחי שם אלהיס
היומן אל ממיין כלומר כ• מה שעלו שם
בי לכ| אז גקי הרים כי כל הר ,הוא מספר
מ * כנח׳' עשן שה״ס מיין ואז בהיותם שם
רי*5ע אלתיס והי אותיותיו וכאשר השני
נגינןול הבילה הם נתקנים וניתנים מתוקני'
אחוריהסנלבקיסזב״ו נקרי הרים כמ״שן
בסיד מ01ין לזו״ן וע"י נגללין הפרצופים
ו ל ק בא הרמז כי ר״ת וס״ת
ל ז שס •
שלהם ואן עומית הגוק'פ״בפ פרצוף שלם
הימיבר' הוא ה״ר נמצא כי מרבד שהיא
מהחזה שלו ולמטה כנגד הנה״י שלו וז״ש
כבקי היינין לאלה״יסוביעועו רומז על
מקעית כלומר .מקשרת מר ולבונה שלים
נ״ה מכל אבקת יובל שהינן הינןוי כלומר וו״ןבהיותס עומייס כסולאב״א • וכבר
כ• על״תה שם ביסוי הכינה הוא כלי כתבנו למעלה כי תימרות ה״ס הי*נין וגם
עשן הוא בסול הדין כמ״ש באי״ר ע״פ עלה
להיות אחייך מקשית בנגל הנ״הי שלו ומה
שלא נזכר בחי' ז״א כאשר נעשה התיקון,בי עשן באפו ובן בי״מ פינחס לף רכ״ל ע ש
הוא במבייש בי אס היא נתקנה בייש הוא בי ליש מי שתיא .הבינה מהבטן שלה ולמעה
ד,יי הוא מקבל כל כמוחיןתחלה ואחר ב ן שהיית להי שלה זאת עזלה כלומר בזאת
עלה ומליש בזוהר בראשית ל״ימיזאת
היא נתקנת עיי כנניע
כללא דתרין עלמין כוי מיואתחבר״בזאת
׳איןר מי זאת עולה קייב ולפי לרכנו מי שה״ס הבינה בבחי" צה״י
אל
)ג(
אל האמור בהקלים ״ כי שלה בזאז שהיא המלכות עולת שנכנסת
הנה ״לוע כ״ בתחלה עומלין זו״ן אב״א בתוכה ועי״כ מן המדבר כתימרות עש!
ואח״כעולים ומסתלק [ הגה"• של אימא נעשית מקערת מר כל כלומי כימה שתיתת
מתון ן״א ונכנסים ננוק' ונוגים פוצ1פה המלכות מן בחיי המלבר שה״ס אב״א ש>**כ5
גסוי ויב{ היאלהים את הצלע ואז נעשית ,בחיי דינין הרמחים ל כ במיבר כתימרות
בחינת הנשירה נחן/יח פינפונעש׳יכיצוף עשן שהס בפי' הדינין עתת כאשר נכנסו
הנה״י של אימא בתוכה גורמים שתהיה
שלם מהחזה ולמשה שלו כ מ י הנה" שלו
בבחי' מקטרת מקשרת כנגל הנה״י של ז״א
*בשער מ'לשב"* פ ' בראשית מאמר שאו
מחם עיניכם כתב ב* מ• נקי )"ק הכינה הגל מר ולבונה שה״סהנו״הומבל אבקת
*בלי״ת פי חיי שיס כתבכימן הב׳טןזלמטה רוכלשה״ס היסול כי חורה פב״פ כנגל
נה*י לליא כי ע״י כניסת הנה״י לאימא
וירוע
דבינה נקי מי מבטן מי כוי עש״ב
בתוכה נתקן פרצופה וננסרה ־מאחוריו
כ ׳ הן הבטן ולמעה ה״ס נה״י שהם מכלל
וחזרה פב״פ בבחי' פרצוף שלם מהחזה
הו"ק • והנה מלבר נקיאמורייס .יז״ון
לז״א ולמעה בנגל הנה״ישל;״א
במ״ש כשי המצות פי היומי .ינלי״ת מלבי•
*
ג י מ מ ן המשכן היז ז"<[ אכייא לכן המשכן
.געשה במלבי חוב ישמס כי הוא בנח*
*אמר כתימרות משן שהוא
או
)ד(
האחוריים גם מלבר הוא בחי״ ליגין ןע״ה
בבחי׳ רחמים וכמ״ש בזוהר
קמזת ד״ו ע״נאלם מקדינקרבנו לאש שתןא
גי' ל׳ ריבוע (5צקיס ןקס מ״ג וו .אןתיות
,
,
1
י,
,
,
,
א1נם
נ
שנגן
כ
איוט *ויק הלם סביב למ/ל.א שהזא איז6
מליו י*ליןיאי<ם מוצקין אותו ועולה העשן
כלו לגן ואן האיום נהפך ללבן נהפך מדת
הרי כ* עשן
גלין נ מ י ת יוזמים ע״כ •
• י מ ח לר&נדס״ולפ׳ין 'שיעיר הכתוב כ ן מ•
שהיי! $בינ$בצח״י כליי שלה נמש׳יל בןאיו
שהיא ׳היבבות צ1ולה וכמ״ש בתיקוני ן יע'£ו
* ^ | 6 *41*^*1מ 1ד מ י ז ^ א ת ע ל ה •
ולפי־ ליצנו הפונה שנכנסים נליי לאימא
כתוכי* לנסור אותה מאחוריו ועי״ן מן
המיבינעשית בתחל^בתמיית עשן ואח״כ
מ ק ט ר ת מ י נוי כלומר ל׳ מה שהיתההמק'
מן בחיי המיבר שליס אנ״א וגם בחי* לינץ
נעשית עתה כתחלה כתימרות עשן שה״ס
י ח מ י ם והכונה כמ״ש בע״ח שי הירח פ״ג כ י
כתחלה צהיותח כסוי אבייא לוקחת הה'
גבורות0״• ן״אירך אחוריו והס נקי־״חשל*
והם יין גמור ואח״כ באשר נכנסין הנה"״
יאימא בתוכה לבתי' הנשייה• לוקחת פ ע ם
ב הה גבורות ע״י אימא והס נקי ציון וי0.
רחמים־ כוי ע״ש • נמצא כי מה שי.יתה
קולנו כניסת כה"' לאימא בתוכה בבחינת
דינץ הנימןיס במיבר עתה שנכנסו בתוכה
נעשית כתימרות עשן שהוא בחינת רחמים
ויותר נכון עמש״ל לשין ה/והו לה' בא
כתימרות עשן מת עשן כליל חוזר זאןכס
או}> הכא כולא כליל בה כיי שפירש כת׳מיו'
עשן צול שכוללת יין וילומיס • ולפי ררכנו
כ ׳ ק ו י ם שנכנסו כליי לאימא בתוכה לא היה
נה יקבחייהגביינת שקבלה מן״א שי.ס בחיי
יין מ מ י נמצא כי אן היתה בבחינת היינין
לבי הנימזיס כמיבר אבל עתה שנכנסים
גה״י לאימא בתוכי ולוקחת י.ה' גמרות פעם
בי והס בחיי י ח מ י ס נמצא שנעשייכתימיות
עשן שכוללת לין ויחמים וגס כימהשהיתה
ק י י ם בבח־' ה מ י נ י 'שהייס אנ״א עתה
שנכנסו הנה״ישל אימא בתובהגורמיישתהיה
,
,
י
כבתי׳ מקנוית מקשית ?נגד נ ן י י ד/יא הנקי
מר ולמנה מכל אבקת רוכל כי ח/רה פ״צפ
כ ע ל גליי ל/״א כי ע״י שנכגסי הגה״י גל
אימא בתוכה נתקןונגלל פרצופה וכנסיה
מתחורי /״א* וחורה פ״בפ כנגל נילי לן״א
בנחינת פרצוף שלם
<
ו
•
יאנלמי ןאחעלהיותרפ&זנ*
א?
)ה(
עם לשוןהר״מלפיצושכחנמ
לעיל מייל ומצוה לאורייתא דמקיימין לה
רננן חורה נו׳ והגיח נ ו •ומם ולילה 1עישן
לסליק מפומייהו נמלי לאורייתא איה! ע£ן
המעיכה למסירין לה ומעייבין לה לגני
בעלה כ ן ונתנקם הימי׳/ /״ל ועשן לסליק
מפומייהו הוא הכל־ פיהם העגלה ) נ ו ? ע
רקיע• ועילה כיושר נעמול ה ע :ן שלו! נצחנ
הרוח וה״ס מ״ןשמתעלי נכח השגעיהשיו•
על לומלי התורה שמסירי] איתה נינריהם
ומעריכיןאותה כה־שכלתעיונם שתעלילגבי
בעלה להמשיך אור שפע כוי ע״ש ״ ובס
מין כתב אבקת רוכל נקי החמיים שהם
יוצאים מן היסוד הנקי רוכל הממיר .עם
תנשיעי נשים צאה ורחל ולכן אר/״ל רוכל
וכבר כתבמ לעיל
י
ןה יוסף עכיל
מהזוהר פ* בראשית כי.מן המדבר הוא לגזון
לבור בההוא מדבי ללחישו בשפןון איה*
עולה והנה בפסוקים הקולעים נאמי ;כי
הנוקבא עלתה מעולמות בי״ע אל עולם
האצילו' ומקבלת המסיים ועל;ה כא החת]
לספר נשבח כלתו מי הוא הגורם עלייתה
או שהם לנרי המשורר המפרש מי הוא הגור'
עלייתה וליש מי /את עולת כלגמר אם תרצה
לדעת ע״י מי /את שהיא המלכות עולה מי
הוא הגורם עלייתה תיע שהוא מן ה מ י נ י
מכחהלמישל העוסקים בתורי .כי אותו'
הבל פיהם עולה ובוקע רקיעים ועזליביוש*
כתימרות עשן המערכה שלא נצח! החח י *
וה״סמ״ן שמתעלים נכח השכינה השררה
עליקס שמסיריס אותה נלנריהם ו מ ע ו י י ן
אני*?
ל
,
1
4
,
1
!
ג
שיר
פ׳
1
#ותה שתעלה לגני נעלה להמשיך אור שפע
וזהו מקערת מר ולמנה כלומר שהם גורמים
שתהיה מקערת מקושרת כליה ׳שלרוע״י זה
אז מקבלת מכל שהוא היסול אנקתי ר<2ל
ש?ם החסלי 0היוצאים ממנו הנקי רוכל
המחזיר עם תכשיעינשילז
כתננו בשם התיקונים כי מר
1ךגך!
ולמנה מכל אנקתמכלסוים
נה״י וכשם הלי״ת שיר השירים בתכנו כ•
ס\דם חלית והכי איתא כזוהר פייישלח קע״נ
ע״נ ע״ש ובזוהר פי משפעים קי״ז ע״א אתרו
מקעיה מר לא כתר ולבונה לא חכמה מכל
אנקת יוכל יא נינה ע״ש ״ נמצא כ מר
,
השיחם
מי*
ולבונה מכל אבקת רוכל הם שמות וכגויים
כוללי' נליי חלית־כח׳יב * וידוע כ• הכול
לפעמים היא נכללת עי בנגד״ גליי יז״ת
ולפעמים על כנגל חלית לז״א ולפעמים טלי
כנגיכח״ב יז״א ולכןאמי כנוייי^ו הכוללים
כליי חלית בח״ב לומרכ* עיי יבויהעוסקי
בתורה שמתירים אותה ניבייהס ומעייכין
אותת שתעלה לגני נעלת לפעמים •גלילו
ויעלו אותה ע י כ נ ג ל הנה״• שלו הנקי מר
ולבונה מכל אנקת רוכל ולפעמים ׳גיילו
ויעלו אותה ע י כנגל חלית שלו אשר נם ה<*
נקי כן ולפעמי' •גלילו ויעלו אותהעיכנגי
כחייב שלו כי גס הס נקי כן הכללפיעיןק
התגרה ודוק אנק״ל
1
דנה םטת 1׳שלמלטח #ע<ם נ^רים סביב <^ז מנציי י&ראל ו בסים
אחזי חרב מלמד• בלחםה•א״ע חדכו על ירכו?0חר גלילות 1
בשי הפונות דיה יק״ש כתב 5*71
ה^ד,
עני ן מ״ש נס ה ז ו .י לשיםריוח
נין הינקיס ושהם ?{' אתוון יאית בליש
יעלייהו אתמר ששים גבנרי' סניב לה הענין
הוא כ׳ ז״וןהס לניק״ם יחד זהנזהאכ״א
־ ונודע בי הנשייה שלהם היא .ע״י החסליס
הנמשכים מ״א והכה המסיים יורדים בו
עתה בק״ש ואז מתחילין להפיל איש מעל
אתיו קצתוביתןריגח בין רבקיהםואחי כך
ב י י ג ת אמת אז נגמרין להפיל לגמרי •
ונלעי׳ל כ• שמעתי ממורי דל כי ענין היותם
ס* אתוון הוא כסוי.היותי• לבוק' בל קלמתיו
וכל קצת כלול מעשר הס סיבסוי ס גבויים
וזהצויק לעניננו כי
מניב להע״כ •
הנה לעיל פירשנו פ' מי זאתעלה בי הנה"•
לאימא הם.נפנס״ן במקנא לנסוי אותה ״
וזהו מ״שנל הנוגות ואח״כ בברכת אבות
אז נגמיין להפיל לגמרי כי שם בברכת אבל
הוא שנכנסין הנליי ראימא כנוקכא לנס!ר
,
,
!(ות? ממננ ן עזת כפסיק ן ק נא צעימ ח ז
צורך יש אל הנשייה ועל זה אמי כי הצזיף
הוא כי הנה מעתו שהיא הנוקבא שלשלמה
שהוא ז״א ס גבוייס שליס ו־׳ק כל אי כלולה
מי" סנינ לה מגנורי ישיז^שהזא ז״א כי הויגן
שלו הם מלובק־ס כה ועל כן צריבה הנשירה
להפיייה ממנו כדי שמחזור פ״בפ
•ימו! קרוב אל האמור כי
אל
)נ(
הנה נויע כי הניק'בהץתה
אחורי ז״א מתחיל פרצופה מאח״וייי הוזמן
לז״א ולמעה נמצא כי •ש מלא למעל ממנה
וי ספייותשלימות כ ל ב יח״גוכבח״יהנס יי
אע״פי שפרציף המקנא מתחיל מאחורי
החזה יז״א ולמהיעליז צייך לככןור ולהמשיך
אליה גם האחוריים של הלםפירותעל״הןון
יז״א מכתר שלו ולמעה כמ״ש נ '£הבונות
ירושי ר״ה בסול הנשירה ע״ש ״ והכה וי
ספירות כל אחת כלולה מי׳ הס ס* ג $ידוע
כי מן החזה ולמעלהלזיאנקיישח 1ומוהר
ממות; 1*7־ע׳יא אמרן הנק נוגות* יא איה*
1
1
א
שכינתא
3
שמן
משחת
0כינתא שלשלמה מלכא ישלמא ליליה וסייש
08מיהרנו ןיל הובאו דבריו ב ל ל מ מלכא
לשלמא ליליה ליכ ליתשהיסוישלו ב• גוף
וברית חשבינן חל ליכ * נמצא כי הנה
משתו שלשלמי הכמה היא על הנוקישמתחל
מן ה ל ת יז״א שלים החזה ח״א • והנה
ג׳״ר&נו בפימי ואת עלה שהגליי דאימא הם
נכנסין בנוקבא לנסוראותה ו ״ י ו ע כ י ע נ ץ
*הנסיר״הוא להמשיך אל הנוק׳ בחיי האחורי•'
:של ז״אשהם ייניס אליה ונשאר הוא חסל
נהיא דין ז״ש הנה משתו.שלשלמה כלומר ב^
גגכין הנסירה שזכרנו אט״פי כי הנה משמו
שלשלמה כי הנה משתגשהיא הנןקנא מתחל'
מהליתח״א ולמםת הנק׳ שלמתוא״כ תבין
היה&חיריים לז״א שלוקחת נבח•' הנסירה
הם ממקום עמייתה ולמשה אינו פן כי
אע״פישהיא מתחלת מלית שלו ולמש'על ?
שי גבירים סייכ לה מגמרי ישראל כי גס
*:יא לוקחת האחוריים של הל ספירות כ ל ב
דח״ג כל א'כלולה מעשר הם לוהסגפורי'
ג י הם אחוריים ששולם ריבי; וגבורות והם
מגמריישיאלכי הס האחורי;ם לבח״ב לליג
שהם,מהחזה ולמעלה הנקי ישראל * ונזה
מייקיק השילו• כ׳ נתחלה אמר שלשלמה
ואח״ב אמר ישראל כי שלמה הוא על הלת
ןדז״א כי משם מקום התחלת נחי* פרצופה
ואחייב אמר ישראל שהוא מהלת ולמעלה
יאשר גם משם נמשכים האחוריים אליה •
בזוהר אלימ ד ס ע״א ר״ש
והנלן־
פתח הנה משתו לא כורסי
״קיא ימלנא לכתיב ביה נשח נה לב נעלה
שלשלמה מלכא ישלמא לנולאליליה הוא ס׳
כמרים ס מ נ לה יאתאחין בםטיאה מלינא
קשיא כל וכתנ שם מוהרליו ז־ל נהגהה פי*
בי להיות משה זו עם ל גבויים סניב לה
לשומרת מן החיצונים שלא יננסו אל הקדש
כיזתהזאמפחר בלילות לכן השח בה לב
נעלה שצא יתקרבו אליה החיצונים ע״פ
,
1
ח
,קרש
וכסי מ״מ כתב כשם מוהילו ז״ל יא נויסי
יקרא נ״ב להיורלת בבריאת ונעשית כסא
לאצילות יכתיב ביה בשח בה לב בעלת ל ב
שלאיתאהזו בה החיצונים כי היאמהאצי'
ל גבויים נ״ב ה* גבויית המזפששים מ״ק
וצעשיס בה ס׳ והס ת׳ עלץ תקיסין כל ע״ש
ועכץ הי ע ל ץ תקיעץ פירש אותו הרבז׳״ל ש
מ רשנ״י מי ר' חוקיה כי אימא עילאת
הוציאה ה גבוהת למעה מן המלבלבהיול
בבריאה לשומרה ולהכניע את הקליפות
ולהושיע והיגבורות אלו נ ל ל ע ל י ן תקיפי!
כל ע״שב • נמצא כי לכי שעמים בשח בה
לנבעלת שלא יתאחזוכה החיצונים נ1עס
האי כי היאמהאצילות ושעם הבי כי ה ל
גבויים שהם ה ל ג ה' עלין תקיפץ שומרים
אימה ולפי מה שפירשנו בפירוש הראש1ן
ע״פ ,מי 1את עולה יצדק לפי החמור בשם
מוהרלו ?"ל אומרו עתה הנה מעתו בי הנה
שם פירשנו מי זאלז עולה כי ע״י העולות
עולת הימלכות מהבריאה אל האצילות ויקשה
על זה כי איך המלכות מרדת אל הבריאה
כ׳ בריתה שס חייו יתאחזו בה החיצונים
ועל זה בא כמתי׳ן הנ׳ שעמים האמורים
על בשח בה לב בעלה האי הנה מטתו
שלשלמה כלומר כי הנה היא משתו שלשלמהי
שהיאננקבא ח״יא לאצילות הנקי שלמה י
כמלל בפסוקי* הקוימים וכיון שהיא מאצי•-
אין פחישיתאחזו בה החיצונים כי לשעם
וה בשה בה לב בעלה שלא יתאסזו בה
וטול שעם נ ' כ י לגבורים שליס ה ל נ מ ר ל
ל ע ל י ן ת ק י פ י י ו נ ע ש י ס ב ה ל ה ס סביב לס
לשומרה ולהיסיעת כי הם בופיןאתהקליפל
לבל יאחזו כה כי לשעם זהל׳כ בשח בת
כל
1
,
,
,
שם נ ל ל רשי״י הנליל כתב
לד/ט־/
עוד כי גבורות אלו נ ל ישועות
כ• הם מושיעים את הנערה לבל ימשול ז י
בת ?ל והגה כיס של ברכה צריך להגביהו
בל
כ
3
פי׳
שיר
3ל גבורות אלו להעלותם אל שורשם אל
מקום היין המשמח למתקם והס הס הי
אצבעות היי הימנית למתקס ניןול הימין
ולהעלותם אל שורשם ויתמתקו בסוי הימין
שנה ויהיו יין המשמח ולא יין המשכר מצל
הגבורה החזקהולפישכוס גייאלהיםאשר
ממנו נמשכו הי גבורות אלו לפיכך נקרא
כוס ישועות וכיס שלכרכהבהינקם בימין
נמצ־בו למיין כי
•
גהתמתק ע״כ
ה גנורותאלו המגשעים את הנול מהקלי'
הוא כאשר הס נאחןי'בשורשם שהיא הכיל
כי תמיל צריך להעלותם שיהיו אחוזות
בשורשם כ• אז נ ל ישועות ומושיעים אותה
<להקלי והנה חרנ היא מצר הכינה כי כן
?סייג שהוא ר ע ו ע ל ל ג שכנעת ומ״ר שהוא
ריבוע אהי״ה שנמנה שניהם גימורי* חר״״ב
כ ל ש נלי״מ תהליס ל כ חמר חרבך *
ו א ן כלם אחזי חרב• לא״ל למל״ל אוחזי
חרנ וכמושיקלקשםנלי״ח הגז* .אלא
שהמנה שהם נאחזים נחרנ והכונהלומר
הי זה שאמרנו ל גמריסשהס ההיגנוחת
סביב לה לשומיה^והקלי' צריך שיהיו כלס
אח/י חיב שהיא נחי' ?בינה שהיא שרשם
כ ׳ לכן נ א ל כ הרמז כיר״ת ולתא׳חזי
זןירב' גי' ל׳א כמספר שם אהי״ה שבנינה
ותמיר צריך שיהיו נאחזים בשוישס ומכת
׳זהיהיומלמיי מלחמת להלחם עם הקלי'
כלי להושיע את הנול הא למה זה לומה
לאישה־ולך חרנו על ירכו מפתל בלילות
ציבכחהחרכאשרעמואינו מפחי לילך
אפילו כלילות כי עושה מלחמה עסהחרב
שלו וכלש המתרגם כגבר יחרנא חגורה
על ירכיה ונג״כלא לחליןממזיקיא ועלני
לאזלין בליליא כן הה גמרות כאשר הס
נאחזים נחרנ העליון מכח החרנ שהוא
י
י
י
שורשם הםע^לס מלחמה
ב ל ח ש׳ מוחין לקענות ל ג
0^111
פי'פסוק הנה מעתו זאעת״ק
?
השירים
לשונו כי על פ י דרכו והקדמותיו נרמון
איזה רמזים בפי כלס אחזי חרב ״ והכה
שם כתוב כי המוחי; דקחנות הס ל שמית
אלהיס וכל אתי יש נ ו ל ך צ י ר ו פ י י ו נ ר י ל ל
אל הגרון הס מתמעעין ל ל ך לבי א ל ה
ברית המוחין לקענות אל היתול לדא או
מתמפעין ואין שס רק חציים שהם סי ו ל ס
הנה מפתו שלשלמה ס־ בכורים סביב לה
ל^׳ אלו הס ם'אלהים מצי הגבורות ונקרא
לגיבורים וככר יועת איך המלכות היא
אחורי ז״א כנגד נה״י והלגשלה ניעת שלס
הם כנגלהיסוי יז א נמצא כיהלגבוריס
אלו הס כנגד מעתו שלשלמה והס מגמרי
ישראל ממש שהוא ז״א ד.כר\ ישראל ולא
יעקב והס גנוריס מסערא ליכורא ולא
מסעיא ימלומשס הס שומרים מעתשלמה
•
שהיא הנול ומאירים בה ל י כ
ולעי"} עור רמז כתיבת ישראל עם ל ש
שם וליל ו י ע כיהאלהים היורדים ל היסוד
אינם רק מגי מוחין כ׳ ההתפשסות למוחין
לקענות טיק לז״א הס נשארים במקומם כוי
ע״ש״ וזהו הרמו בתיבת ישראל שהוא
אותיות ל״י יא״ש לומר כי אלו ה ל גבורים
היורדים ליסוד הס מגמרי ל״י רא״ש שהם
בחייגימוחין שבראש יואיל מבחייהתקשסד
המוחי! בל׳ק •
,י
כתב שם כי א ל כ ניחין
יותר ונכנסין ברישא מ ו ל
ושם מתמעעין חציים ונשארים לי ואחי כך
יורייןאליסוד הנוקב' ומתעיבין עם הה
גמרות אשר שם ביסוד שלה ואז שם הם
חציים שהיו מתחלה בראש ןאינס ד ק ל ו
ו ל ס י ה כלש במ״א שהיסוד נ ל י״ה כל•
עול כ ת נ ש ס ו נ ל הפסוק•'פ וישב בדרוש
השרים כי כאשר יורלין המוחין לקענות על
היסוד י/״א הס עימיים שם על שיזיווג
ן״א בנוק' ויוצאים מהעןול וניתנים בבת•;
עפת
,
י
י
ג
משחת
שמן
עפת ?<1ג*יסז9הנ1ל כוי ע״ש
גי ולאי כ• זהו בח״ הל שנשארו
$1י״ן
גיסו ?הר*י הליכבד גילחו וניתנו ברישא
ומש? ?חמןגשו וידיו ביסולה וכיון
י נ ו ל אינו בבחינת זווג
מג?^נן הלי
^ מ נ י ^ ן ב :ס ו ? ה כבחי' זווג הם הל
מ = $י $אשד נש$רו ביסוד כגלליל
נהגה חר $נקראת המקל כנויע בלימ
גזולראישנקרא היסולרן״אכלש במנת
הורים איש ליעהו וכיב בס ל ן והכי^איתא
^/והר תרומה ק ל ״ ל ל י ב אישכל״א איש
צי^ק לא איהו צ ליק מאריה לביתא כוילש
? ,ל י ן רמז כי איש עם הגי אותיות גי קל״י
שהוא ש,ם הי-סול ובל״ח ל ח״וג ל ב כלל
•״כ גמכ ג י בלעת ה נ ו ל יש הי גמרות גי*
נךלוהל*{ הס יזריות כיסויה ואחי כך
כשמ/לוזגיןנותן בה הזכר גס ה ל ל יחסיי'
ומתחברים עם ליק אשר ביסי ישלה י והנה
ק' וק״לכמניןיי״ךכיהיסויניחן בין שני
ר*ירכים ע״כ וכ״כ ביחוי געביה נא כאיצך
יימי ה|5וכבים ע״ש נמצא כי בעת הזווג
י ל י ן נקיא יסזלהנוקכא י י ך כי אז היא
מקבלת הק״ל דחסלים •
י
,
י
,
(
*101/0
נבוא למנת קכתוב כלם
אחזי חרב שנימובחיייחיית
וייייתהאלהיס ימוחין יקענות אל ה נ ו ל
ונלקמ{כי תיבת כלס אין לו שייכות דכיו]
ש א מ י ל ג ב י ר י ס כוי הול• ל והם אחזי חרב
אלא .כי תיבת כלס הוא לרמוז ירייתס אל
מ מ ק ל כי אז מתמעעין ונעשים ל• • כי הנה
כל״ם הוא כגי ל ולי לרמוז כי מהל הנז'
הלי הם אחוי חרב שיורדים ונאחזים בחרב
שהיא הנול וכן אחזי עם י אותיות גי'
לי לומר בי מכלם ליס ׳המי כמספר אחזי
הוא שיוריין בחרב שהייהנול וכן ר ת כלם
א ״ ח ז י ל י כ ע״הגיישלשים לרמוז אל האמור
וקנה אליכ הןז יוןדיס אל יסוד .לג+קנא
י
,
,י
ק1ש
כמספר י*ה 91
ומתמעסיס )נשארים
נרמז כתיבות מלמיי מלחמת כי הנה ר־ית
הם מ״מ כמספר • ל ו י ולל! הם י״ה ואמצ ע
תיבות ל ל י ללי**' עם הל אותיות .הס
כמספר נקלה ע״ה לרמוז כי ברירתם אל
יסיר הנקלה מתמעעין למסכר י״ה
ואחייב נבחי הזווג נותן היסוד דז״א בבה״*
נדפתהזווג הלי האתרים אשי נשארו ב1
ביסוד הנזק' • זייש איש חרבו על ירכו
כ ל ו ל איש ש ל ס היסול לז״א משפיע ונותן
לחרבו שהיא ה מ ל חרב ו שהוא ז״א * כי
ה נ ו ל נ ל חרב גלו כמלה חרב לה'מלאה
כוי ומה שנותן בה נימז בתיבת ל ל ר״ת
ל ו י ׳ ל ' שהם הלי האחרים אשר נשארו בו
ובאיזה מקום ובאיזהזמ; מתנם אליה על
;ה אמר ירכו שליס היסוד שלה מקר• ירך
כ• או
בזמן שמזלווג עמה ל שהוא זיא
היסוד שלה נקרא ירך כי אז משפיע בה
הל׳חשהס ל ל וגיס ל שביטלה כמספר
ע י ן ואז נותן נ ה היסוד נם יווהס הלאשר
נשארו בו ואם תאמר העיקרא למללשהזא
והעעמכז•
הס בבורים שהם סביב לה
לשמויאת מטת שלמה שהיא הנולמה צ,ירך
אל השמירה על זה אמי מפחל בלילות
ו ב ל ש בזוהר אח״מ ל ם מפחל בלילות הא
אוקמוה מפחדה יגהינם שהיא הקל ' שלא
ימאח/ובת
;
,
י
,
ירמוז ע ל ש בבמת ל ג ן
^]וך
)0
שלה ב• הנה בלש שליה
אנו אומרי' פסוקים אלו והמכה ביי להסלי'
בחי• חיסרון וי חפירות עליונות שננוקבא
כל אחד כלולה מעשר הם ננ־מח' ל ןה״גן
ה ל ג מ י ־ ס עצמם שכלם יחי;׳נמיות ע״ש
בל״ה וזה ל * מבתינו שאנו צריכין לתקן
אברי הנולבס<ל ל בבורים כמו שתקנת
ר ל ח אברי כלמרא נ ר ל ח תימת ללש •
אנו מכובים ב ל ש שליה בסול חרב
טוו
1
כפיות
ג
פי׳
השירים
שיר
פפיות שהוא שס ל ן שבנול אשרבהצעייר
כלהייהה״יןשבדבל ציוריה שהם י״י י״ו
גי ווי״ןתעלה בל אות הי גימעדיילנוהב'
ההי״ין האי הס ל פ מ״נ ו ל ה גי' ל ה •
ובןהביההי״ן אחרונות הס גי* ל ה הרי
וזהו פפיזת • ולכן
שני פעמים ל ה *
נקרא השם ל ן חרנ פפיות וליי זה חרב
פפיות נעשה מלחמה עם הקליפה להשמיד
להרוג ולאבל את בל הגופים הפמאים של
הקליפה • עול אנו מכונים בלש שע ה
להמשיך מיסוד יז״א ליסוד מ ו ל ע״ב קל״ם
צזהוא בגימעריייי״ו לעשות אותה כלי וגם
להמשיך הארה מהרי״ו העליון לאימא שהם
ג׳ סמלת ע״ב שהם גי' חרנ״ואל ג' מוחין
למק ואל יסור שלה ו ל י ההארה הנמשכת
מהחרב הכ 7ג״כ להשמיל להרוג ולאנלאת
כל הגופים הפמאיס של הקליפה ככורע נ״ז
מכונת לש שע״ה ע ל ב ונע״ח ל לין ל י
נתנ כי בכל פעםש־שזווג בז״לצריךביאה
ראשונה לעשות אותה כלי מפני כי בכל
צילה מסתלק מסנה ההוא רוחא קימאה
ליתיב בה בעלה לעשותה כלי ופעם הדבר
כי הכלי החיצון דתלכות מתלבש נעשיה
ויורד ש 0ומוכרח ש;ם תהיה סתול כתולה
ואיש לא ילעה מכחי החיצוני שלא יתאחזו
בה ותיעץלג״ע סתימיןובפיע בלילה כוי
עלב ־ .
זי
,
,
נבוא אל הכונה הנה מפתו
ם^יצה
שהיא הנול שלשלמה שהוא
ז״א ל גנורים סביב לה שצריך להשלים הוי
סכימת שלה כל אחת בלולה מעשר וזה
נמשך אליהמגבורי ישראל מכה וסיבת
הגבורים שהס הצייקים של ישרי! אשר נכח
כונזם הס משלימים ומתקנים .איבריה
בכונת הלש שע״ת ואז באותו זמן •אלו
הצייקים הס כלם אח/יחרב כי נאחזים
בחרב פפיות שהואשם ביין אשר בנוק׳ כי
גן סתם חרנ ליש שם ביין ?לש כספר ל ן
עא
ועל כן נא הרמז כ״ ל ת כלי״ם• אחן״י חרייב
הס ני״ם שה״ס הבוק' הנקרא י״ס והם בג״
ביין לרמגז אל החרב כפיות ששורו שס כיין
אחיזתם נחרב הנו הס מלמדי
ובכח
מלחמה להלחם עס הקליפה להשמיד להיוכ
את כל הגופים העמאים של הקליפה ולבן
מ ל ל י י מ ל ח ל ה ע ם האותיות והבולל הם
בגי' רנ״ח כמספר רומ״ח עם לי אותיות
.כנולע כי בלששע״ה יש מלחמת ב מ ל ו !
בסול מגןאס יראה ורומח גם מלמרי מלחל
ע״ה גיירמ׳יח לרמח אל הלש אשר בה רמ״ח
׳ תיבות אשר בעת קריאתי היא שעת המלחמ
כ׳ אז איש חרכו על ירכו כל אימכנבויים
מבוץ להמשיך חיב״ו שהוא גימ' יי״ו ע״ב
קלים על ירכו שליס יסול הנול לעשותה
כליףלוע בי הכלי שבישול הנול ה״ס 0
סתומה במו שאנו מכוונייאותו בלש שליה
ב א ו ת 0ל ל ע ו ל • ועל ולכן בא הרמז כי
ר״ת ו ל ת א״יש ח רבו ע״ל י״רכו הס ב ג י ל
תל״א כמספר תיבות הו*א 0סו״ר הכלייי
ביסרל הנקלה גם רגלא רי״ו הס בגימל
ל ל א כמדע כי הרי״ו ל ס הרוחא לשניקן
בגווה לעשותה כלי ו א ל כ כל א י מהגבוריי
מבוץ להמשיך ל ר ב ו שהם סול הארת
היי״ו העלי! ן יג'שמות ל ב שבישול לאימא
על ירבו שליש יסוד הנול ?ליי הארה זו
הס מכונים להשמיד להרוג ולאבל את כל
הגופ״יהעוזאיישל הקלי״ימיש •רבו כנודע כי
כל הצדיקים הם מושישיס ביסוד הנוקבא
כי הרוחא ליהיבבה בעלה הוא שורש לכלם
נמצא שהוא שלכל אחר ואןןדוא״ת בשלל
המלחמה אשר עזשין בכל לילה ניחא אב3
הבונה להמשיך הרי״ו בכל לילה
לעש1תה כלי למאי כי הרי נביאה האי של
בריאת העולם כבר נתן בה הרוחא מעשיי
כל• על זה אמר מפחי בלילות כי מפחד
הקלי' בלילות שהיא יורדת לעשיה ביישלא
יאחןן בה חוזרת לבתי' כתולה שמסתלן
הכלי
43
א
1
,
1
,ז
ג
שמן
משחת
י!נל• א־וצא ועל כן צ י י ן להושיבו אליה
מחי {:נבל ל י ל ח 1ל י ל ה כ י ל ב ן אמר גלילות
ל^ון רב* 0ולא צלילה
"*)#£^1
!ואל ׳ה ייממ מר׳יזל צילקוס
כלם אחןי חרב רוממות
5ל צגיזציזהינ צפיית נ י י ם מלמיי מלחמה
צ1ל כ{ יאמר נס&יצןלחמות הי איש חרבו
*
<גל ירכו לעשיית נהס מ£פצו כתיצ עייב
נ• ע 0האמור כוצא 8מ נ י א י ת בי נ א ו
$למינו כ* היזיכ הצאמר צכתונ הוא אותו
ד.חינ פפיות העליע שסויו שס נ׳׳ןשננוק'
אשי נ צ מ ד ו הוא ח י נ פיפיות נ י על כןהמ
מלמיי מלחמה מכח ספר מלחמות הישהיא
הצוק' כ&״ש צ11הי נשלח יג״ו מאי כ ס פ י
אתר אית ליה לקנייה יאק' ס פ י רכל חילין
ו ג נ ז ר ן י ע נ י קנ״ה צההיא כןפר תליין כוי
יאיקו נ{ופא י י י ג י ן ־ ועל כן י״ת בספ״י
ללילסמות הי נגי׳נ״ןוגםא־שחי״הו שליגן
האית הרי״ו העליון אשר ממשבי; נ י ס ו י
ה$וי(' הנקרא י י נ ו <א׳ מכין כל ;ה לעשית
צה $בקלי' מ£פט כתלנ ותאכל כל ןכר למו
ודוק אני["י
אנןריון עשי .לו המ^ך ^ ן ל ^ מ ^ י
כס 4רפידתו" והב
;
?£נ.*3
ך^ך!
$
•העלם י
גומל חסיים ־צוו פ ייכתב כי עתה
צכלסיס ג צ תתאין מ ל י למצד אבא נחג״ת
יז־יא וע״י ג״פ תתאין אלו שיח׳גת לו״א הים
המאירים וישבח בנ״הי לאימא אשר הם
כבר במקומם למעה ו״וצאין להאיר ולעסו'
כי מוחין אל רחל כי כבר הודעתיך כי רחל
נעשית מג״הי לאימא אבל אע״פ שכבר
נכנסו בתחלה כל גליי דאימא אינם יוצאי'
אל רחל עי שנכנסים נה״י' לאבא ולש הי
כחכמה יסי ארןע״כ ועיין בכלח שירחל
נלאה פיו בייוש הנגעים ושם כ ל ח שער
הירח ביחש אייע ל ח כתב שהנוקבא היא
ניבניתונתקנת פרצופה מ ל חסייס ובי
שלישים המגולים שיש כתלה דלא ומן ה ל
*בורו שיש כיסוי י ל א ,״ אתנס החסדים
,אעם מגי־ילין רק בכח״בשלה ושאר הגרלת
.הנול מהיעת שלה ולמעה הם נגיליס ל י
הגבוח' וכוי עש״ב ובזוהר ויקהל יקצ״ז
גלב בל קיימא שעתא ירעותא קמי קב״ה
ליחלא רתיכא עצאון ברתיכאתתאהכלין
ך לא נפיק
,
ה<^נון ! #פויר*ו עשר*,
מ מ ב ו י *יייןיגפן תונו• רזג*ף אהבו־־ .מגנור־ת
נש״ הכונו' ל״כ לעמילהבכונת
״
קרש
^
4
נפיק מההוא אתי עלאה לאקרישמיס כ ל
ומאי קאמר קחו מאתכם תרימה אתקינו
כולכון לסלקאעלייכו ולמי0ל עלייכו יקרא
לכרםייא קיייסא לסלקא לעילא כוי לסלקא
לההיא תרומיי/א לכרסייא קייללאתחברא
ננעלה להא מעחניתא לא אמחןייא למימי
לנעלה אלא נ א ע ו ן בתולת! עולימתהא
לייתון עמה־ומינרן לה על למהאת לבעלה
וכל כך למה למימי לאיגחנרא בכעלה כל
נייכ לנו איליך איכון ארבע משריין עלאין
לנכללא יילהויןכל שאר משריין יניאה
וכתב נסי
לסלקא לה לגני כעלה •
מ״מ נשם מוהרח״ז ו״להה בי י״נ הם נושאי
הכסא שהיא מלכות שהיא כסא עליהם ו ל
משריין הס איגמ״ן שהם העיקר מהי״ב
והשאר נכללין בהם והם מעלין אותה לגבי
נעלה כלי להזדווג וכבר ילוע מ״ש כ/והי
ויחי מ ל ה ל׳א ועי ב ל ח ככל אתר לבורא
רדיף בתר נ ו ל נאתער לגבה רחימותיוהכא
אשכחנא להיא"אתערת רחימותא ורדפה
אנתריה ואורחיה לעלמא דלית שבתא לנול
למרי9
נ
ג
שיר
פי
1
למרדן* בתריה ללכוראאלאמלה סתימא
היא כוי ליס הלשון לחאתערותא לרחימו
יב״י לגביקב״הנשמתהון יצייקיי' לתתא
גותערין לה י.גין לאיטן אתיין מספרא
מולכא מסערא ילבורא ואתעיותא לא
?ועי לנזקי מסטיא ייכורא ואתער לתימות'
אשתכח ייכורא אתער חביבו ורחימ<תא
לנוק וכיין נולאתקשרת ברחימותא לגבי
לכורא כהאי גוונא תיאובתאינוק' למשדי
מייןתתאין לקבל מיין עילאי! לאו איהו
והנה
אלא בנשמתהון יצייקייא ע״כ י
אפריון היא מלכות גמ״ש ב ל הפסוקים
,וכלי״תאיכה כי אימא חתאההיא בסול
אפריון •־ והכי איתא בזוהר תתמה קליז
ע״א אפריון יא היכלא ילתתא כויע״ש ושם
,ר מ ז כי אס תמלא תיבתאפריו]כזהאל״ןו
פייה י״יש ״"וי ו״ו נו״ן יעלה המילוי לבל
כמספר מלבות ע״ה המלך שלמה לחייל
מלך שהשלים שלו ובזוהר ג״כ אמרו מלכא
ישלמא ליליה ובהקימת לי״ת ביחש המקוה
כתב מלך שהשלום שלו היא בינה כי מלך
נ{תס היא מלכות ומלכא לשלמא ליליההיא
בינהעליונ' כוי ע״ש עצי נקרא נייה כ ל ש
ודרך רמז בי עצ י בגי
י
כסי מיין
נצ״ח והלל ע״ה לבנון נקרא אבא גנורע
מכ״מ ובזוהר האזינו רצ״ז ל א מאי לבנון
דא עין וימע כי עלן נקרא אבא ובן בזוהר
שמות ל״אליכאתי מלבטןמההוא עילונא
עילאה וכתב שם מוהרס״ו זל״תה • חלימה
עיין ב ל מ״מ עמוליס נקרא ב״ה כמ״ש כשי
מאמרי לשלי׳ פי־פקולי־מ' על עלמויובזוהר
בל מ כסף כקרא החסדים זהב נלהגבויות
כנויע בכ״מ גם בנות ירושלים כבר כתבנו
בפסוקים הקולמים משס הזוהר ויחי לף
ר ל ב כי הם נשמות הצליקים
,
,י
,
י
£)]?0ך
ז
נבוא למנת הכתובייאפריו;
מלס
מלקות משהחלו עשה
השירים
עב
אותו או עשת לד שהוא ז״א המלך שלמה סלו
שהשלום שלו שהיא כינה והבונה בי אימא
תיקנה את המלכות שהיא אפייי! לד שהוא
ז״א כיי שתויווג עמו וכמללכי צל תיקון
והל הוא מנה״י לאימא • אמנסאע״פ כי
אימא היא המתקנת עליו אין אורות אימא
יוצאין לתקן אותה אס לא מעצי הלננון
כי
מכה עצי הלבנון שללם נה״י לאכא
כאשר נכנסין ה נ ל י יאבא בז״א אז מכחם
יכולים אורות צליי לאימא לצאת ולהאיר
ולתקן את הנולואע״פ שאמרנו צי.עצי הם
נ״ה • ולפי לברי הרב זל״הה הס ה נ ל י
לאבא הנה גס היסול בכלל בתיבת עצי
כי גס היסוי נקרא עץ כלש בזוהר תצוה
ק ל ו ליב היר לאצליק כוי ובגין כך
עץהלראיהו עץ לכל היורא יגופא ביה
תלייא ולא איהו עץ עושה פרי וליכ בספר
מיין ועול נרמז היסולבמלת עצי ב י א ס
תמלא תיבת עצי כזה עי"; צי״י יו״ד המלוי
לבל עילה בגייפ״ר כמספר יסרי עם היי
אוידו־נמלכיעצי הס ניה והוא ל צ צמ,ספ
נצ״ח והלל עם הכולל ובמילוי הלילל
בתיבת עצי נרמז היסוי כי כן היסול הוא
בלול בין נצח והוד נמצא כי עצי כולל נליי
ועתה מפרש איך היה הירקון של בחינת
אפייוןשהיא הניל לזה אמר ׳עמודיו עשה
כסף כי הנה אמרנו כי בנין ותיקון פרצוף
הנול הוא מלחסליס וליש למנייה לז״א
המגולים ומהה' גבורות אשר ביסול לז״א
כי כחייב שלה נגרלים על ייי;החסיי'ומהיע
שלה ולמשה ע*יי הגבורות וזהו עמוייו עשה
עמויי ף שליס נ״ה יז״א הנקרא ל וגם ך
רומז אל תית לזי׳אכי גס הוא נקרא ן ׳
כנולענמצא עמגיין רומז אל תנ״ה לז״א
עשה כסף עשה אותם כבחינת כסף שהם
החסייס אשר בהם הס ממלים ולכן בא
הרמז ע• 5צכו-ן כי עשייה ע״ה הוא כמספר
י
י
,
תיבות ר.לה סו״רחסלילס מגולי״ם ועל
ילם
ג
ג• שמן נ !*חת
״ים משה צ ל ף תיקן כ ל נ ינוקיהרמיזיס
ככסף כי אות כ ׳ ה י א כ ל ר ו ל ף הס בגי'
רעייתו זהנ
?"מ כמספר חכלה גילה
יפילהו שלש התפשעות היסוי ללא רפילת
'1שהוא היסולהנקריןיזהב כי שם יוריות
הגמרות הנקרא זהנ ועל ילם נתקן רפילת
ל שהוא התפשעות לק לנוקנא ליי זהכ
שלש הגבורות אשר ביסול מרכנו ארגמ״ן
הס המלכים אשר היא רמבת עליהם והם
מעלין אותה לאתחנרא ננעלה כ ל ש לעיל
בלומר כי כל זה התיקון אשר עשתיהבינה
אלהנזקבא הוא בלי שתהיה חככת על
אממ״ן ויעלו אותה לאתחנרא ננעלה כי
!י•! לתועלת כעלי וגס כי תוכו רצוףאהנה
בלומר כי אפריון האמור שקיא הנוקכא
•נהיו! שנתקן תוכו רצוף מחמימזי אש גחלי
התאוה כל בך על שהוא מעורר אה אהנה
שלש הזזונ וא״ת ואיך היא מעוררת סוד
הזווג והרי לאו אורחיה לעלמא הבי ללית
שבחא לנוקנא לתייף בתריה ללכורא וכמו
שהקשו כזוהר ויחי • לזת נאכמתר״ן
מננות ירושלים שהם נשמות הצדיקים כלל
כ י זה שהיא מעוררת.את א הנה שהם סול
מזווג הוא מצל נשמות הצדיקים העולים
בתוכה נסגל לין והם נאים מסער' ללכנרא
נמצא כי ההתעוררות הוא מצדו
והנה
כזוהר פישת תרומת דקכ״ז ל א
פתח ר״ש ואמר אפריון עשת לו
בו״ אפריוןלא היכלדלתתא • פי' מלכות
בגוונא להיכלא עלאה -פי' נינה כי כמו
שהכינה היא היכל לאנא כן המלכות היא
היכל ללא • וקנייה פי' לא • קרא ליה
גנתא לעין וכתנ שם מוהחלו לל ל ב יסור
לנוקנא • לאיהו נסע ליה להנאתא וכסופא
ייליה י פי' ננחינת הזווג • לאשמעשעא
כיהגואינון נשמתיןדצדיקייא לתמן כולהו
קיימי ורשימין י פ״'נ׳ נשמות קצדקיעולין
קרש
שס בסול לין כוי ואימן יהני זגטלייהני
ריחאפיי• מין -.מאינוןמונלץלכשיאן
למשתדלינהו בהאי עלמא • פיחשכי כלי
מעשים המכים שלהק ממלין היין נניקבא
ונעלי מההוא ריחא דאשיןאר ביה בגנתא •
כיחש שהצדיקים לוקחים הארה מהמייל
אשר ביתנין ניסור הנוקבא כל״א כריח שלה
אשר נרכן הי• פירוש כריח שיה שהיא חנוק'
אשר נרכו ר\ שהוא לא שנותן נה מייל •
עשה לו המלן שלמה לו לגרמיה ואי תימא
הא נשמחין לצליקייא משהעשען ניה נאת
אמרת עשה לו הכי הוא ולאי בגין יהאי
אפריוןוכל־אימן נשמתין יצריקייא כלהו
קיימי לאשתעמעא בהנ קנייה• פירוש כי
אעיקרא מה שעלו הנשמות שס הוא כלי
שישתעשע קב״ה שהוא לא כי ד 0ע1ל!ת
שם להעלות מיין ועל יל• זה נא השעשוע
שליש מחג נמצא כי אפרץןשילמ הנ?1נא
והנשמות אשי עלו שם הכל כיי שישתעשע
קנ״ה נמצא שאפריון עשאו לו לעצמו דוקא
אלא שאח״כ ג 0הנשמות משתעשעות מהאר
ה ל י שמקבלות מכיון שהם הגורמי' ירילרס
כמלךשלמה מלכא לשלמא ייליה ולא אי הו
מלכא עילאה • פירוש לא • המלך.סתם לא
מצכאמשיחא • פירוש מלכות ולש יא עלמא
ליכורא ולא עלמא לנ1קנא * מעצי הלבנון
אימן אילני{ מ1יען ועקר לון ק ל ה ושתיל
לון נאתראחרא • פיחש הםהו״ק שכתחלה
נשבלו ונעקרו ממקומם נאח׳יכ נתקנו ונשתכ'
מקומם כנודע כ• נתחלה היו זו ל ג זו
ואחייב נתקנו נסור קוים וידוע כי תירןנס
היה ליי שם ל ה החיש גס •רוע כי הנחי'
ל ל ה החלש הם נמשכין ללא מצי אנא
ולש ואילין
ואבא נקילנמן כמלל •
אקרוןאר/י לנכון כל״א ארזי לנכון אשר
נפע פי' כי אריי לגמן נקרא הספירות
לאכאכליש נספר לין והלק דלא כיון
ק?תק?ו ע ) ידם נ ל על שמס • ולא
1
י
אתנני
ג פי•
ר!ש״רים
שיר
איזמי האי אפיריון ולאאשתבלל אלא נהו
ציי שאחר אשרנתיןמ הו*ק' ז׳יאהם תקעו
את המלכות שה״ס'אפריןן מ ו ל ע כי כל
תיקון הנגקבא הוא מתלהי של ז־ א • ולפי
האמור שיעור הכתוב כך אפריון שהוא
״בחינת המקבא עשה לו תיקנו לו לעצמו
המלך שלמה שהוא "/א שתיק! את המקנא
כלי שתהיה לוי לעצמו וממה היתה תיקונו
של אסריון לזה אמר מעצי'הלכנו! מצי
הלק ללא שצתקנו על ייי הלבנון שהוא
אכא מצל שסמ״ה החלש ולכן ר״ת מיעצי
הלנמןהוא צלה ומהם תיק! אתאפריון •
ובזה נבוא לפרש עמוליו'עשה כסף כל כי
בא לפרש בפרטית איך היהנחייהתיקוןשל
אפייון ומה הוא עני! עשה לו שעשת אותו
לעצמו ״ וז״ש עמוליו עשה כיןףי ריש
ללקיקלהול״ל עמולי*עסאם כסףכי עשה
כסף משמע כי כלי עמוליו עשה כסף ולא
שעשה את העמוליס כסף אלא שתכונה
היא כי גל• עמול*! שהם תלה שלו כמש״ל
עשי .כסף שתיקן כח״צ יבוק* הרמ?זי נכסף
כמש״ל ז1א'כי כנה אותם כלבון כסף לרמוז
כי התיקון שמתקני'תלה לז״א נכח״נ למק'
הוא נכח נחיניהחסדי המגולי' אשר נהם
הנקינםף גבן ע״י רפילתזזהב שילס רפילי
ן המפשעות היסול הנקרא)* א£ר נ ו זהב
,שהם' הגממיתיקון לפיל ל־ שהוא התםשפל
הלקימקנא ע"? זהנ שהם הגמרות כי על
י י 0נתקנין הלק שלה כמש״ל מרכבו
ארגכל! שהם המלאכים אשר היא ר*כנת
עליהם ומעלי! אותה לאתחברא בבעלה
נס)י הוווג אשר זהו האמור בתחלה עשה
לו שעשאו לעצמו להיו' נתוכו להכנס בתוכו
נשוי הזווג • ולש תוכו והטעם רצוף
אהבה כלומר כ• הוא רצוף אהיה ולכן
עשאו לעצמו ליכנס כתוכו להנאתי ובסיפא
ליליה לאשתעשעא ניה אשר זהו לניית
1
י
,
האהנק ןא״ת ואיך אמרת שעשאו לן לעצמו
עג
והלוא גם נשמות הצדיקים עולו' שם ביסול
המקנא שער המלך ומלש זה השער לה
צדיקים ינואו נו וגם הס משתעשעות שם
וכמו שהקשו מוהר * ועל זה נא כמתי־ן
מי הזוהר ולש מבמת ירושלים כלומר כי
־העיקר השעשוע שלוהוא סכנות ירושלים
שהם כשמות הצדיקים בי הם עולות שם
ניסור המקנא לעורר מ"; ועל ידי זה נ א
השעשוע שלו סוי הזווג• נמצא שגס מה
שעולי! נשמות הצדיקים שס הוא כדי
שישתעשע הוא עס האפר*!! אשר עשת ל1
לעצמו המלך שלמת אלא נ י גם נשמות
הצדיקים כיון שהם הגורמים השעשוע
אליו הכה שכרם אתם להשתעשע גס הם
שם מתארת המייל אשר משפיע המלך שלמה
נאפיריון שהיא המקנא •
,
,
,
פי הלנריס האלה אפשר לפרש
מאמי הפסיקתא הונאה כילקום
י
ל״א אסריון עשה לו זו בריאת עולם מעצי
הלבנון זה בית המקיש כל״א אל אלהים ה
לנר ו״קיא א י ז מציון מכלל יופי עמוייו
עשה כסף אלו ההרים שהם עומדים על
האר־ןצעמולים רפייתו זהב זה הרקיע
שהואעללושל עולם מיכנו ארגמ״ן *ת
כסא הכבוי תוכו רצוף אהגה אלו האנית
י״אאלו
שנאמר זרע אביהם אוהבי־•
כפש!ת הצדיקים וכן הוא אומר להנחיל
כי ראו* להבין כי
״
אוהבי •ש ע״כ
כיון שאפריון ירשוהו על רמז בריא* העולם
א״כ מה שייכות,יש לומר מעצי הלבנון יה
'בית המקלש למשמע כי בריאתי העולם
היתה מהבית המקיש ועניאומיו אחר כך
עמודיו עשת כסף אלו ההרים כ !1שחזד
ללרשת בריאת העולם ואם כן למה הפסיק
בנתייס בנה״מק ועור אומרו אח״כ מרכבו
ארגמן זה כסא הכבוי למשמ' שכסאיהכבןל
ננרא אחר בריאת העולם ו ז ז אינו
ע*
א
1
1
שמן
נ
משחת
צי כסא הכמל נברא מקודם ומלש בזוהר
צי ללל ע״ש גס להבין מה שייכות יש אל
האבות עם בריאת העולם • גם יש ללקלק
אומרו אלו נפשות הצדיקים להללל אלו
הצדיקים אמנם גלפ דרכנו יובן הכל על
נבון שאין כונתם לל על בריאת עולם
זה התחתון רק לצל עלאה בריאת עולם
העליון מלכות הנקרא עילק כנולע מ ל מ
כסיל מן העולם ועל העולם • וכשער מ'
ישב״י מי שאו מרום עיניכם על כלש רבי
ואלעזל שתיקה לילי בבא מקישא לעילא
ובנא מק ישא לתתא כתב בנא מקדשי לעילא
היא בינה מקיש עליוןבהתלבשיבתיח בלק
כוי ל ש ג 0הרים נקר הלק ללא בלש
כלי״ת לדוש המקילה רקיע נקיא היסוד
כ ל ש בשער הכינות לרו ש ללערכית ובלימ
גס ירוע כי כסא הוא הבריאה בראש
עולם הבריאה כ ק ל י שבה כלש בל הכו נוי
ריש שער הקיישין ומלאכים אלו הנרמזים
בארגלן סולםש© להעלות את המלבות
כמש״ל 5שם הזוהר ויקהל
נבוא לכונת החלת המאמר
ן א ל ב נפרש ס י ו ל אפריון
ןה בריאת עולם כי אהייון האמור הבונה
היא על תיקון המלכות הנקרא עולם כאשר
נתקנה בתחלת בריאת העולם ועל ירי מה
היתה תיקונה על זה אמר מעצי הלבנון זה
בית המקיש שלם התפשטות אימא בתוך
ל א שנעשה הלא כמו בחיי בית אל בחינת
מקיש שהיא אימא ימכח זה נברא העולם
שהיא המלכות כמ״סל הי כל תיקון וכנין
המלכות הוא מבחינת האורזת של אימא
*ובתוך.לא * והנה ילוע כי נאשר אימא
נכנסת בתוך לא היםול שלה מסתיים בחזה
ד ל א כ י ל ס ע ס ז ה שס באחורי לא מכוון
,
*101*0
במקו* אשר נסתיים בפני לא חיסול דאימא
מתחיל הנניןשל הנוקבא כי משם ולמטה
האורות מגולים נ'ייימן החלג כיסוי ללא
קרש
ואחיות האורות וויצאות אל רחל י י ן
והנה יופי הוא
שם מאחורי החזה ללא
מצלהחסלים כ ל ש בשער הבומת ידוש
שינו• התפלות וגש הפסוקים ובלי״תלפ
מציון מכלל •ופי ע״ש ובלי״ת ויצא כתב
כי רחל היא •פת מראה מצד הגמרות
שמאיריןכה כו ע״ש הרי כי יופי הואג״ה
מצי הגבורות ז ש כלא אל אלהים הי יבר
ויקרא ארץ מציון מכלל יופי כלומר כי
כאשר הגיע התפשטות המקיש שהיא אימא
עד אל שהוא חשל אלהיס גמרה ל ל ת
ש<לס חולת י ר א אשר שם מסתיים היםול
של אימא אז י נ ר ויקרא ארץ אז היה שס
גילוי האורות נמו הדבור המגלה לברים
הסתומים ויקרא איץ כי משם מתחיל בנין
קריאת הנוןבאוזה היה ע״י מציון שה״מ
היסוד מכלל יופי שהוא כלול מן החו״גכי
סיוס היסוד לאימא בחזה גורס יריית
החלג כיסוי ואליכ חוזרות האורות לצאת
מאחורי החזה כנגי המקויאשר סס נסתיים
היסוד של אימא ימצא כי כללות תקון
המלכות שהיא אפרי! ן הלא מצל אימא
שגתפשםה בלא וגם שנסתיים היסול
שלה בחזה ללא ועתה מפרש התיקון
איך היה ולש עמוליועשה כסף אלו ההרים
כוי כי הנה ילוע כי כל בנין המלכות הוא
מנילי ללא כי קו ימין חלין שלה הם כעשי'
מנצח ללא וקו שמאל בג״ה שלה הס נעשים
מהול ללא וי״ת שלה מיסול ללא ולפי
שהרים נקי כלהלקלכןאמרשהה עומיים
על הארץ כעמודייכלגמרביהרים האמורי'
ברמז עמודיו הם אותם שהם עומיים אשר
בהם בחיי העמידה שהם הלה בהייהרגליס
והס עומרים על האיץ שהיא הנולכעמולי י
כי כן מעמול הנצח געד.הקו ימין שלה
ומעמול ההול נעשה קו שמאל שלה ונמצא
כי גלי נ״ה ללא נתקנו בפר&וימלןובג״ה
לנ!? הנקרא אפריןן ויען כ• שם בלה
,
1
יו
1
ב
החסדים
ג
פי׳
שיר
החסדים ממל״ לכן אמר עשה כסףרפייתז
זהנ זה הרקיע שלח היסוד ילא אשר שם
יוררית הגמרות הנל זהנ וממנו נעשה
היעתוהילת שנת וייוע נ י היעתהוא
נימת הלק וגס הלת הוא כללות הלק וכל
,הגללתהניקנא הוא כלי ההיגנוחת שליה
המיסהמגלילי! אתהאילן והס עולות
!מגלילות על הכתר שנה מלש ננלח שער
מיקי ן הניקבא ל ה א״כ נמצא שהיסוד ללא
עס הה'גניחת אשר נו אשר ממניניתנין
כרעת של המלכות הוא המתקן כללות
המלכות ולש שהוא עללו של עולם שהיא
המלכות כי כמו שהרקיע עושה צל על
כללות העולם כן היתול מתקן כללו' המלכןי
נמצא כי גלי נילי ללא נתקנו נפרעות כל
הנחי' של המלכות ואנלפשנתחלה פירשנו
מציוןתכלליופיעל שהיסורכלול מהחלג
היןרלות שם וכאן אין אנו מזכיריןרקאת
הגמרות אשר נו יל1ע הוא כי יחי׳החסיי'
אל היסוד הוא כלי למתק את הגב ו י ל קולי
נתינתם אל הנול נמצא כי העיקר מהיסוד
לנחי' הנול אינו אלא הגנורות אשר הם נ ו
מרכבו ארמלן זה כסא הכבוד לומי כי
מלאכים אלו הרמוזים נאיגמ״ן אשר הס
מרכבה למלכות לא שהם באציירק מבחינת
כסא הכנול שהוא ראש הבריאה כי שס
מקומם תוכו רצוףאהנה אלו האמת •
העני! ע ל ש נע״ח שער הארות לון פרק
ל ובשער הירח פרק שליש• על כלש
בזוהר וילך נארחפרוה שיים כי ברחם
הנןקנא נרשמו כל הל קוין שהם חג״ת וזה
נמשךאליהמאורות העליונים שהם חגית של
ולס חפרוה שרים שילה
*
אימא
יסוד שנה המעלה ל ן הנקרא באר והוא
עשוי בחפירה ולא טלם כיסוי הזבד רק
בחפירה שקוע כדי לקכלשם עיפת הזרע
בתוכו ינטשה ע י השרים וה<דיב״ם שהם
,
ח
*).אגנת 1י מהידס העלץנים שהם חלת
ער
השירים
נעשה ו/הו סול מקיש איני כוננו ידיך פי
הכוננות של המלכות הנה נכי! יסוד שלז
שהוא עיקר כוננותה נעשה על ייי הילמו
העליונים חלת לאימא ועליהם נ א ל כרוה
ולש
נייני העם אילין אכהן כוי ע״ש י
ב&מךבי
תוכו רצוף אהבה אלו האמת
כלי שיהיה היסול שלה שקוע ביי לקבל
בתוכו ולש תוכו נעשה רצוף אהבה כלומר
נעשה רצוף ס י ו ר כ כ ל ש ר ל י ל ל י כ י כסיר
ונתקן כלי אהגה שהם האמת חגית לאימא
כי הם אשר כוננו אותו שיהיה סיור להיות
בתיי באר וענין ;כירת הכתונ עתה עכי]
תיקון היסוי רכוקבא הוא מניין שה/ביר
תיקון ובנין הספירות שלה ליי לא * וילוע
כי היסולשלהאיןל! ליסמך בלא כי כבר
היסול ללא נסתיים בת״ת שלה כ ל ש שם
בש הירח על כ; הזכיר עתה תיקון יסויה
על ילי האבות חלת לאימא כי נזה נשלם
האפריון •
,
אמנם
הי״א לא ס״ל הבי והעני!
טנלש שם ב הלח שיהארל
ל ו ן ולל והנה אחר שנתקן כל תיקון זה
ניסוי סבת שהוא החפירה והכריה הנןי
אחר זה נכנסין בה גייר שהם המוחי! שלה
הנעש־ן מגילי ללא כנויע ואלו נרמזו
כאומרו במחוקק יא יסוד במשעמתם יא
ל ה ואז היא ראויה להזלווג עמו ל נ ס בל
נמצא כי אחר התיקו! ייסול שלה ע״י אימא
היא נתקנתבקבלת המוחי; שלה גלי ל א
וללכ כיו! שבכאן הכתיב במהשאמרמעצי
הלבנון הזכיר התיקון שלה כלי אימא ואחר
כך אמר עמוליו כו שהוא התיקון שלה ע״י
לא א״כ אין הסברא נותנת לומר בי מ״ש
תיקון
עתה תוכו רצוף אהבה הוא בחי׳
חיסור שלה על ילי אימא כי במה שהזכיר
תחילה בחייהתיקון שלה ע ״ אימא באומרו
מעצי הלבנון שם נכלל כל בחי׳ התיקון
מצה ועל היסוד שלה ל י י אימא וכ! כאשר
אח"?
ג
1
0
?חח ?•רש
8ולה הןביר תיקוני ליי כ ל י ללא שם נכלל
ב\ תיקונה עד המוחין שנה כי ה נ ל י ללא
הם המתקדם אותה והס הנעשים לה נסוד
מוחין על שתקיה ראוי' אל הזווג ולכן תוכו
דצגף אהבה הגא רמז אל לנר הגורס אל
הזונ, 4אשר זהו מה שחסר עתה בי נ נ ר
היא ראויה אל הזווג ועל כן אמראלו נפשות
הציידים שהם עולות נתוכו נתיך היסוד
שלה נסור לין וגורמים שיהיה רצוף אהנה
בי רצוף לשו; גחלים ככלשהראנ״ט ללהה
וממינת העולין כתוכו שהס הנפשות הוא
רצוף מחמימות גחלי אש האהכה והנתונ
עצמו מפרש מפני מי הוא רצוף ואמר
מננות ירושלים שהם נפשות הצדיקים
) נ ( -א ו יאמר אפריון.עשת לו המלך
שלמה כי מדני בזמן בית המקדש
ג י הנה ידוע כי נזמן נילמקעלו ל ו ן
נמקום אוא״י ולא היה פירוד ניניהם כי
תמיר היו פנ״פ ולא פסיק זווגייהו כ ל ש
כ ל עולת תמיד ל״ח והנה עליית לא נאבא
יש כה נחינות כי לפעמים עולין הג״ר שלו
כנ״הי לאבא והו״תשלו שהם חלת נה״י
נשארים במקום חללחלתשלו כמו נלחש
לשחרית לשבת ולפעמים עולין ח ל ד חגית
שלו נ ח ל ת נ ל י ש ל אבאונ"י;י שלו נשארים
כמקום החלל שלו כמו נחזר׳ שחרית ישנת
ולפעמ:ם כל י״ס שלו־ עולות נ * ל של
אכא כמו נמוסף שנת וכאשר אנו אומרים
ג י מ מ ן י כ ל מ ק עלו ל ו ן נמקוסאלאי הוא
ככחייזוכמו מוסף שנת כי לא עלה נל
גחי' פרצוף שלו נמקים אנא יהנ4ק' עלתה
כמקום אימא ותמיל היו ננחי' זו אפילו
כימי החול כ ל ש נע״ח שי מעוע הירח ל נ
גלשונפ״ג נמהיורא נתרא ודיקהישנשכי
שם נ י נ מ ו ס ף שנת של עתה זלן הס נח׳׳
הל ללינפ ונפ״נ כתנ כי נזמן נילמק אפיי
גחול היו כנסי הו׳ ר ל נ פ י נמציןבי
י
י
,
מוסף שנת של עתה הוא כמו ימי החו5
לנזמן בילמק • וכבר כתבנו כי ב,ת)םף
שנת של עתהעולין זו״ן נמק,גםאו"אי<דכ
גס נימי החול יזמן בילמק תמיד היו זו״ן
נמקים אלאי • והנה אפריון כתב נסי מיין
כי כן נקי אלא׳ עלאין ו ל ק ק ל ד ק ל א
עס ני כוללין גי* אפריון כ• קפ״ר אחוריים
לנלנ דאנא ן ק ל א פנים לאהיייה לאימא
ומוהר ניאשית לנ״ע ע א אמיו עסה לו
לגרמיה שהבונה לעצמו שהוא טצמו נטשה
נח• אפריון והנה לבנון נקי אבא עלאה
ל״נ נתינות חכמה וכלן נ ל אימא עלאה {'
שערי בינה כ ל ש בסי מ"! • נמצא כי לבנון
הוא שם בולל לאו״אי ועיין ב ל ח שי רחל
ולאה פ״ג מ״ש.שם מןס מוהר״חו זל״הה •
והנה אנא סויג שם כלב והוא נגי* חסד
וחסד הוא כסף ע״ד שכתב נע״ח ש'א״א
פ״ה בסולת שקל כסף ע״ש • נמצא כי
כסף רומז אל אנא וכן משמט מ ל ש שם
מוהרח״ו לל בשי רחל ולאה פ״ג זהב נקראת
אימא כ ל ש בשי מי ר 5ל י סוף מ הנצנים
שזהב נלאימא טלאה וכן ככ״מ רפייתו פי*
רש"׳ לל משכנו וילוט כ׳ משכנ נקי הניקבא
והנה למלל נשם ס׳ ל } כי אפריוןנלא״יאי
לפי ל ש ר ל י לל כי אפריון הוא חופה ׳ש
סמך לדבריו .מ ל ש בעיית ש* מיין פ״א כי
לנריאתאי״הרהעלו א״ואי את ל ו ן בהיכל
שלהס וזה ההיכל לא״ואי היה בחיי החופה
של ל ו ן חתן וכלה כוי ע״ש כי אף שטלייה זו
היתה לנח׳'זווג א ל א נקוע מיהאכישייך
מטתהננוא
להקרא חופה אל א״ואי •
לכובת הכתוב אשריו; עשה לו המלך שלמה כי
נזמ; ב״המק כי אז נאתר שיר השירים המלך
שלמה שהוא לא עשה לו לגימיה לטצמו
נחייאפריון כי איהו גופיה נעשה בחינת
אפריוןומי הוא נחי'זה אפריוןכי הרי גס
הנוקנא כ ל אפריוןכמלל לזה אמרמטצי
הצננוןשהם א״ואי הגל לננון כי המלך
יו
1
1
,
י
ל
שלמה
ג
־ השירים
שיר
• שלמה נתעלה ונעשה •בנח•' אפריון שלס
א״וא• כי עלה למקומם ולפי שיש נחיישונות
כעליית ז״א בלואי כמלל לכך מפרש עתה
באיזו כחיי היתה העלייה של־ אוחו זמןוגס
לומר כי בעלייתו שם לא שהוא לביו עלה כי
גס המקנא עלתה בעלייתו של נעל • כי
כזהג״כ יוכן למה בפסוק נקוים אמרמטתו
שלשלמה ובפסוק זה אמר המלך שלמה ל ש
עמוייו עשה כסף כלומר כי זה שאמרנו כי
נעשה בחי אפריון דהיינו שעלה במקום
ליואי עלייה זו היתה כבמי' כי אפייעמודיו
ישלש נ״ה שלו שהם סיום פרצופו עשה כסף
שלס אבא כי עלה כל פרצופו כמקום אבא
ואז רפידתו משכבו שה״ס הנוקכא זהב סוד
אימא כי גס היא עלתה במקום אימא כי
זהו הנרמז באומרינו.המלך שלמת לרמוזאל
ז״ון כי המלך סוי הנוקנא ושלמה ל ס זיא
כי י שניהם נעשו לחייאפריוןכי עלו במקום
א״ואי וגס נרמז עלייתה בר ח ו ל ת ל ל מ ה
מ״עצי ללכגון נ י ר״ת הוא שלה ו ל ח ינ״ה
כמסער אי״כ• סור הנוקגא והמנה כי בבחי'
1
,ז
,
1
נעת הזווג אגצ ב/מן כ״המק מתמיד הס
באחיותא ולא מתפרשן אין צודך ׳ 1המלאכי'
שיעלו אותה כי כנר ה״א עלתה והמיר הי-א
יושבת נחיק יורה רק כי במקיכ מ י נ נ ו
ארגמן מה שצריך עתה הוא תיכו.רציף
אהנהמננות ירושלים י יי־ענין עמ״ש גש״
מ חייל קמא על מאמר היר בחצר הנידו
שלא מדעתו אס צריך להעלות לו שכר או ל<ן
הפוכה כי ישני מיני /ווגיסבחצר שהיא
מדת המלכות אם זווג בזמן שכ/מקקיעז
וזה זווג גמור נעשה ליי ת'ת ויסוד שהם ב
ליין חברים זה עם זה או זווג שנזמן הגלו"
שנעשה ע״י יסוד לניו שלא מיעתו פיישלא
מיעת )י שהוא ת'ת כי זווג שנזמן הגלויהוא
מזרע היסוד הככנס במלכות שהיא חצר
ומצמיח ע״ןכל פרי אשר /י ע ו נו והזיע
עצמו חוזר ונופל ליזר״ן העליונה וחוזר
וצומה מעצמו וזה כמשך מצי היסוד כד״א
אור זרוע לצדיק יייקא ומנע״ל אס צרזך
להעלות לו שנר או לא פירוש אם צריך
המעוררות מהתחתז כים ממעשה של הצדיק׳
ונשמות הצדיקים יוגמת מיין יסלקין לקבל
ל ד בזיוג כגמור שמיעת חכייו יהיינר
ת״ת ויסוד או דילמא אין צריךאלהתעוררות
התחתונים לזווג זה אלא נעשה מאליו
ואפסיקא הלכתאלאיןצייך להעלו' לו שכר
ומיהו י .ני מילי נ י צ י ילא קיימא לאגדא
דהיינו כזמן שאין בייל מק קייס שאין נשמות
הצדיקים מועילות לזו ו ג גמור אכל בזמן
י שלהמק קיים יקיימא לאגרא על ייי שנר
מצות הצייקיס וע״י נשמות הצדיקים ואין
ספק כי אז לא ינצר זווג זה כי אע״פי
שנעל הגינה יכנס הוא עצמו כגינת! לזרוע
מנתו נידו מ״מ לפעמים יפולהזרע מאליו
נגינה העליונה ותצמיח ־/רועיה וצריך
התעוררות התחתונים אף לזווג זה והטעם
הוא כיניישר הגינה העליונה תמצא כעל
הגיגהזורע לא תשים לנ לזרעים הנופלים
לקצמיחם אם לא ע"״ התעוררות התחתון׳
י
משאל
א
גי
1
,
.זו שנעשה המלך שלמה שהוא /״״א בבחינת
אפייוןשהס א׳יואי-שלה •נ״ה שלס הנול
נ י גב היא עלתה שם ונעשית בבחייאפריון
ויען כי בהיותם כבחי' זו יאפריין לא
נתבאי כפרטית מקום עמידת ו״א ומקום
עמידת הנוקבא לכן פרע א1תס כאומרו
עמו *יו עשה כסף כלומר כי עליית/״א היא
בעקום אנא הרמוז נכסףרפייהוזהנ ל ו ל
כי עלית המקנא היא במקום אימא הנק
/הב ויען נ י נהייתם ש 0הם תמיי באחיות
ונחשבים לבחי'אחת לכן נאמר עשה לו בל
יחיי ומינה כי מה שעי עתה מרננו א ר ג ל ן
שהם המלאכים שהיי מעליןאותהלאתחניא
בבעלה עתה אין צויך להם כי כאשר אינו
בזמן ב״נ מק שהיה פרור ניןז״ון היה צריך
אל ארגמ״ן שהם* יפלו אותה לגבי בעלה
ער!
1
,
שמן
ג
משחת
^ןא״כ ממן שאין ב 'המק קייס כ• אחר שאין
כעל הגינה זורעה כראוי היא משתוקקת
להצמיח זרעים ומעזצם תשוקתה מצמחת
הזרעייהנופליימאלילואיניצריכילהתעוררו'
התחמו' ועול כי בזמןשאין בעל הגיל זורע
גינתו נמצא לה שהואהיסוז/יכהנהשצומח׳'
זרעיו וןה שהוא הולת איבו חסר אבל בחצר
לקיימא לאגרא שהוא מ מ ן שב״המק קיים
ובא לזרוע בעל הגינה בגיכתו ובמקל שזורע
ןרעיות המשובחים מוצא זרעיס אחרים
כאותו מקים שכופלים מאליהם שם ואי אפשר
ל נ זרעונים לעלות מחל אם לא על ילי
התעוררות רב של התתתינים כי אס לא בן
ימצא שזה נהנה יסיר <זה חסר ת״ת שאעו
מצמיח׳את זרעיו לפי שיש זרעים אחרים
שקדמו להם במקומם ע״כ • נמצא שבזמן
שב״המק קיים צריך להעלות מיין אפי* לבחי'
1
,
הזלוג לאור זרוע כלי שהכינה תשים לב
קרש
להצמיחס וצריך התעוררות כל 1ש 5נעצלוי*
הצדיקים ב״ב רב כדי שיספיקו לני בחיגות
הזווגיס זווג גמור וזווג יאור זרו ע • וידוע
כי זווג זה דאור זרוע הוא כי הרוה' יפכיק
בגווה שהואמצד היסוד הוא מזיווג עמת
מינה וכה כי בבר הוא נתון כתי ך יסויהנוק'
לש תוכו רצוף אהבה כוי כלומר כי במקום
מרכבו ארגמן אשר זה מורה לזמן הפרוד
מה שאייכ עתה כי תמיי לא מתפרשאן ובעל
הגינה זורע את גינתו וגלכ מה שצריך עתה
הוון כ״כ רבוי עליייכלןכיי שאפייאוחו הזווג
ררוחא דשמק בנווה אשר כבר הוא תוכו של
רפידתו שהיא הנוקבא כי אפילו בחיי תוכו
יהיה רצוף אהבה מלי בנות יחשליס שהם
בשמות הצריקיס שה 0יעלו מיין אפילו לבח '
זווג זה וזהו ע״י רבוי מין לנשמות הצדיקים
כלי שיעלו ביחד הב׳זרעונים של הביזווג־ם
כיון שתמיר לא מתפרשןולוק אנ׳ק לקנ״ה
1
זנ^ינה וראינה בנות 1<2ן במלך ׳^למר; בעטרה.שעטררר לו אס1
בי1ס חתנתווייום שמחת לנ!1
1
־ י י
;
נע״ח שיהארותלוןכלבכתב
ה ב! ד!
שבעת הזתגללון איך מתרחקים
הקליפות משם כעת ההיא והענין כי אין
הקלי׳ הולךמשסרקע״י מרמה ותחבולה
שעזשין לה שמכריזין שינואו כל פמליא של
מעלה לראות בכבול המלך והנה הקלי' הנקי
מלך זקן וכסיל לא •חפרן לראות בכבודו של
מלך ןאירבא הולך מלעתו ותתרחק משם
ו נ ץ כך.ובין כך מזלווגין המלך והמלכה נ י
אלמלא ילעשכ1נתס להזלוזג לא היה הולך
משם כיי לקחת חלקו מן השסע ההוא משפ
וזו היא המרמה שמרמי־ן אותו כיי ע״ש והכי
איתא ב/והר תרומה קל״ד ע״א בשעתיראיהי
אתת כעולימתהא ובעאת לאתפרש מספרא
;
1
,
אקיא לא אתת אלא ?מאן לאולמנת למחמ׳
•
^9**£*:
יי
ביקרי למלכא ולא יתיר והכימכחי ליזימנון
למחמי ביקרא למלכא כר״א צאיכה וראינה
בנות ציון במלך שלמה פוקו למחמי ביקרא
למלכא כדין ססרא אחרא לח ניחא ליה
למחמי ואתפיש מינה כיוןלאתת כל אינו]
שמשהא עיילין לה לחיפה בהיי מלכא עלאת
בלח״שו ברזא יאלמלא לאו הכי לא יתפוש
*
מינה ההוא סע״א ויתערבכ חיווולגלכ
ואפשר עול לכלל ליתן סעם איך כלי הכרוז
מתפיש הסנלא והענין כנודע כיא״ואיהם
רוחין את החיצונים והנה הכרוז הוא מצד
ולוא׳ בי לכן בלוז גי ע״כ קס א שמות א״ויי
כמ״ש בסי מ ן ולבן כלי הכרזז שהוא נמו
הארה היוצאתמא״ואימחית ונתרחק הקלי
והנה כתבנו לעיל בפסוק אחזו לנו כי כלי
לעשות
ב
,
יז
מ
1
פ<׳
נ
שיר
$עשות הןווג דולן צריך במחלה לעשות
תיקון כדי להסיר ו להפריד הקלי' מהקדושה
ואת״כ יעשה הזווג כי על כן אנחנו בכל
יוס קודם התפלה.ששם נעשה הזווג עישין
מעשה המצות כיי להסייאת הקלי ו לכן אחר
שאמיכיהמלך שלמה שהו׳ ל א עשה לו אפריון
שתיקן את הנוקנא לכיסיפא.ייליה כי הוא
רצוף אהבה להיות בתוכו בבסי' הזווגוכ״ז
מבנות ירושלים מצל נשמות הצייקים שהם
מעליןכלן אמרענין הכרוז צאינת וראינה
כוי ללמי את הצל־יקייכי כאשר יכונו להעלל
גלןכלי לגרוס הזווג ללון צריך שמקור׳יעשו
תיקון כלי להפריד את הקלי' וכלי כן יוכלו
לעשות הזוויג אח״כ בקדושה כלוגמא של
מעלה אשר נעת שצריך שיהיה סיד הזנוג
הקלוש הכרוז יוצא ואומי צאינה וראיניננות
ציון כוי כלי להפריד הקלי ו:מוזה צריך
שיעשו גס הס
,
י
עי
השירים
להעלות נר״ן שלן כנח׳ מיין ני10י המקנא
הוא מקבל הארה מהחסרים היורדים בנח•'
ללי בעת הזווגומקבלין גר״ן שלו הארה זו
נהייתם שס נישול הנוקכאכלש •י והנה
ייושליס היא נחי' לין אמנם ציון הוא נח״
רחמים וככלשבסוףהאלר״ז ציון וירושלים
תרץ לרגין איכון חל רחמי וחל לינא ציון
לנתיב ציון במשפה תפלה ירושלים לכתיב
ציק ילין בה וב״כ בכלח ש הירח פ״ג כי
ירושלים הוא ננחייהגבורו' כלת* מתוק וציון
הוא בבחינת גניחת ממותקות ולכן ציון
הוא רחמים וירושלים הוא ל ץ כוי ע״ש •
שמחה היא מצי הרלח .נמ־ש
והכה
מוהרח״נזלליה על מ״ש בזוהר
שלח לך קס״ה ע״א עבלו את הי בשמהה
נ״נ מצדהחסייס ללכורא ע״ש בספר מ״מ
ל״נ נקרא המלכות מלש כל״ית בראשית
ע״פויעש אלהים את הרקיע לנ מלך כוי
ו נ פ וירא ע״ס והעלו לנכם ע״ש
,
1
,
,
יאמר צאינה וראינה בנות
אן
)ב(
ציון כיהנה בתנחותא הובא
כילקוסאמיו ננית ציון נניס המצוייכיס
במצית ובמעשים עונים כוי נמצא כי ננות
ציון הכונס על הצדיקים וא״כ ראוי להנץ
ללמה בפסוק הקודם קרא אל הצדיקים בנות
ירושלים ועזה קרא אותם נמת ציון •
גם להבין תיכת״צאינת כמי שהית במקום
והעני] כי
אחי ויוצא אל מקום אחר ״
הנה ידוע כי היסוד של אימא ילס היעיילא
אשר בו תרץ עעריןעםרא דחסליס וענןרא
דננורות וכתהלהלאנוחן לנוקבא עערא
לגנורות לתיקון פרצופה ואח״נ יורדות
גבוהת אלו כיסוד הנו קנא ונעת הזו ו ג היא
מעלה אותם נסוד יל] ואז הוא נותן לה גם
את עשרא לחסדים ננסי' מ״י אשי לס
הזווג הקלוש לחנר חסיי הזכר עם גנורות
הנוקנא ומתמתקין גטרותיה ובשי הבונות
בלרושי נפילה אפיס נתנ כי מ״ שזוכה
~\£)\?0נבוא לכונת הכתוב כי הכה
נשמות הצדיקייהמהעולל
ביסוד המקנא כסול מיין ושם לא יש כי אם•
גבורות והס/לעלות נסול מיין•• ןלכן או^/גמ־
יתכן שיקראו הנשמות נכות ירושלים שהוא
בחינת לין גבורויבלימתיק כי עי״ןלא קבלו
מתוק החסליםאמנס כאשר ירלו המייל־ שהס
המסיים ונמתקו הגבורות שבנוקבא וגם
הנר״ן־של הצדיקים מקבלים הארה מהמייל
לחסייס יתכן לקרותם בנות ציון שהוא
בחינת רחמים גמרות ממותקות ,ועל כ ן
בתפלה שהוא בזמן עלייתם כלן קראם
בנות ירושלים ועתה אומר צאינה וראינה
כלומר צאינה מאותה הבמי' שהייתינקיאית
כנות ירושלים וראינה כלומי ותקבלו הארה
זע״י זהתקראו בנות ציון בחינת רחמים •
ועתה מפרש כאיזה מקום יקבלו ,ההארה
ועל;ה אמר
ומת היא ההארה שיקבלו •
במלך
ג
ג
שמן
כ מחוז
* מ ל ו שלמהישהוא לא שם תראו תקבלו
׳הארה •וההארה אשר תקבלו ממנו היא
י * ע מ י שעפרה לו אמו שהיא נינה שחיסול
^ש&ה מאיל&יהיעמ שלו ובתוכו הם ה ל
<<*<1ייןד<ל*ג שעצ!רה לו)אתם תקבלו הארה
* פ ט ר ה זייקא לשון יחיד ולא עפרות לשון
י ב י ס כי היא העערא אחתדחסלים כי זו
־*יא מ?שה1א משפיע בבחייהזווג נסוד
< י ולטפס זה לענ״ן קבלתם ההארה
אמר וראינה לשון ראיה כי יאיה היא ננרוי'
החסלכלשבלי״ת נליוש העלןילה וגס
י י א י ה ©א־ לשון הארה כמ״ס ב/והר מקץ
קצ״ט ע״א אז ראה יהא שמשא באשגחותא
ייליהכהאתנהיר כוי -שהמנה כאילו אמר
אז האירה כי ע״ישראה האירה ולכן אמר
*ראינה שתקבלו הארה מבחיי הראיה סול
!החסלואליכ פירש כי חסל 1ה הוא העערא
׳זחסלים אשר במלו שלמה שהיא לא ולא
מפני שאמרתיבמלךישלמהתבינוכיהכונה
היא לעלות אליו ממש ביי לקבל ההארה רק
הפוני היא ביום חתונתו ביזם שאתם מרמי'*זתונתושהוא כחיי הזווג־שלו כי אז וביום
כלומר כאותו יום היא שמחת לנו שהיא
הנוקבא שלו לביו שהוא לא־ כ׳ אן •ש לה
שמחה מצל החסייס הנקי שמחה אשר
קבלה אז גם אתם אןר אתם שס ביסול
המקבא להעלות ל ן תקבלו שם הארת
החסיים ואז וקורא לכס שם כנות ציון
בחיי רחמנים גבורות ממיתקות כי כנר
?נמתקז הגנורותאשרשם עיי החנןליםוגס
אתם קבלתם הארה מהס כיון שאאס גרמתי
,
יאמר צאינה וראינה בנות
1נ( י י א }
ציון כהקייילשכשיהכונו'
י״ו ללש כי הכפשין והיוחין של הצליקים
הם מ״ן וליל ללון כו־ כמנ״א כיחול של כ״י
י מ ו ר י ל ל עצ ענין •השתעחנת על קברי
?*ויקים והענין הוא כ ל & ־ נ ל יילק $י
קרש
יחול העליון לח ונ הוא שם היי״ה לחכמה
ושם איהי״ה בנינה ונהיזחניס יחל כזה
יאההליהה הוא זווג העליון נהשס המיכרס
הוא שם ע״ב ליולי״ן וזה נעשה ל י נשמת
הצייק העולה בבינה שהיא מ״ן לבינה•••
ואמנם תלם הם שם הוי״ה כת״ת ושם אל״ני
במ ובהתחנרם יחי יהיה יאהרלנהי והשם
המחנריהוא ש ס ל ה וזה הוא נ ע ל ע״״י רוח
ישל הציייונפששל הציייהוא ל ן לילה כוי נ י
הרוח מת״תל/ווגס והנפש ממלכוילהעלוימין
כוי כי השם כלה הואהמזהגת״וםגלירוח
הצליק ושס ביין רוא המטלה ל ן גלי נפש
של הצליין הנאה ממלכות כוי ע״ש • ויומה
לזה כתב ב ל ח ל ש לי אב״״ע ונש מגלגולי'
הקימה ח״י כ׳ מי שיזכה לחח מן׳ היסוד
ייזאציי יהיה נ ל איש כאלהיס־ •*עלה
דמערוניתא כי כמו שיש צל״ק שעולה בכ&ל
ל ן במלכות לאצי' כן יש צייק שעולת
כשוי מייל נימול לאצי' וכוי ע״ש • והנה
•יוה מכ״מכיצ״וןנלה״סודשללא ולפי
זת יתכן כי בנות ירושליינק בחיי הצדיקים
המעוררים מ״ןשלמלבות הנקי ירושלים או
בחי הנפשות שלהס ובנית ציון נ ל בחיי
הצדיקים המעוררים ל ל של יסזל יז״א
הנקי ציין כגון הרוחות שלהם או מי שיזכה
לרוח ליסוד לאצי' ו ב ל ח ש ' ח ל ג כלל י״ב
כתב כי בלעת לז״א יש בוה״ח וה״ג והם
עשר הוילח כמגץ כי ליר לראות כי משם
נמשכת ב פעמים ליין ראיה אל העינים
היושבים ממש כנגל הלפת וכוי ע״ש,הרי
מפורש נ י הראיה ה־יא בבחייהלעת וכל״ית
כתנ על פסוק זה נ י בעשרה שעשרה לו
אמו ילס תתרין עשריןליעת וכיום חתונתו
רמז ליי מוחין הרמוזים נמלתחתניזו מ ל ש
שם ו א ל כ נכנסים אלו לי מוחין בלהי
לאימא ״ וזהג״כ נרמז כאותיות כי״יס
למחת ל״בו ר״ת ללש פי אימא לוכשת.
אןתס ב נ ל י שלה לתתס ללא ע״כ ־• ו נ ל
יי
§
,
(
1
,
ד
נ1לת
ג
9יי
השירים
שיר
מגלח כתנ כי אחר שנכללו החלג יחל תוך
'סיל לאימא• נמצא שנכללו ני בעטרה אחת
לכן נקט בלשון •חיי ע״כ • מעתה ננוא
לכונת הכתונכי אחר שהזכיר כפסוק הקול
את ננות ירושלים שהם נחי הצדיקים
המעוררים את המ״ן הזכיר עתה את נ מ ת
ציון שהם בחי הצדיקים העולים כיסול
לעורר מייל והנה ילוע כ.י קוים הז!זג פנימי'
היסוד עולה ע י היעת כיילהוריל משם
נטשה כמ״ש בע״ח שי שבירת הכלים פ״ג י
ואפשר כי גם בחי הצליקיס העולין ניקוי
ביי לעורר רלד יעלו עם היסוד עיהלעת
ואם יהיה שתם לא יעלו מ״מ כיון שהם
גוימיס אל התעוררות של היסוד להוריד
כלל וגלי שהיסוד יוריי ללי צריך שיצא
ממקומו לעלות על היעת נחקנ נאילו הס
עצמם יוצאים ממקומם אשר הוא ניסני
ועולות עד הדעת כיון שהם הגורמים • ל ש
צאינה וראינה נ מ ת ציון כי נמת צ־ון שהם
נח״יהצליקיס העולין ניסול לעורר מייד
צאינה ממקום היותכם למטה ניסוי ולכן
צאינה בגי״ קלו כמספר יוסף סוד היסוד
וראינה שתעלו למקוס הראיה כל• להוריד
הללי ומפני שגם נקולת היק*ל דנוקנא נקי
ציון לכן אמר במלך שלמה כלומר ב• צי#
הנז הוא אותו אשר נמלך שלמה שהוא לא
בחי' כיסיי שלו • ועתה מפיש מה הוא
מקום הראיה אשר יעלו שם ולש כעטיה
שעטרה לו אמו כיוס חתונתו ־נעטיה שילס
הדעת שעטרה לו אמו שהיא הנינה ניוס
ש־.משינה לו המוחין הרמוזים נמלח חתונתו
שם הוא מקום הראיה אשי תעלו כנות ציין
כלי להוריד טפת המייל • ואס תאמר אם
,
,
,
,
י
נעטרה הואהיעתא״כ למה אמר נעערה
לשה יחיל והלא הלעת הוא הרין פטרין וא״כ
הללל בעטרות לזה אמר ו"ני 91ש״מריח־ליכו
י״ת לביש כלומר שכבר אימא לבש אותם הנ'
עטרי!
כיסוד שלה ןנכ)לו שם יחל נמצא
עז
ב• נכללו שתיהן כעטיה אחמ
יאמי צא״גה ויאיגה נ י י ד
אל
)ו(
ימן נתקיים מ״ש נזוה־ר
משפטים לק״א מאן לאח׳ על אפיה נהלמא
יצפה לנינה בוי וכתנ שם מוהרולו ליל ה מ
בהגהה נ• כאשר האלם נכנס בשנת י״י
ישלו נפש ממלנו'ונקראת אמו וכשהוא חאה
נחלום שנא על אמו יורה נ י ;כה למעלה
יתירה לנפשמעלמא ילכורא ננקיבןלקנ״ה
ואן הנא גיול מאמו כי הוא משפיע נה ועתה
אשר עלה לעלמא ללכורא יזכה לבילרוגמין
הזכר העליון ת״ת והיתול שהם בני הבינה
העליונים ולהיותו ג 0הוא משם זונה לנעה
כוי ע״ש • ובזוהר חלש בראשית לגל! ע״ד
צאינה וראינה כל אייר פינחס זכאי[ אתון
צליקייא למחמי בזיוא יקירא עלאה למלנא
קיישא ישלמא כלא ליליה ובאי/ה זכזתא
נשכיל עטרה שבטיה לו אמו בייל ההוא
כתרא לאכתמ ליה צליקייא נמלייאורייתין
אייר אכ&ו אמו אומו ואיזהו אום של הקכ״ו*
אלו הס הצליקיס שהם אום הייועה לן
כיוס חתנתוחתנות לא ממאן הוא אמר ר נ י
פינחס מההוא אום חתנתו של אומו אום
שלו מהו חתנתו ביומא לכשרן למעגל פיקןדי
׳אורייתא דההוא חחותא ד־גליקייא ואימתי
כשרן אייר יצחק מתליסי שנין ולעילא לההל
יומא חובתאעל צייקייא למעבד חיוותא
ללכא כיומא יסליק לחופה ונפגין ההוא
זכותא עתיל הקב״ה לאתער־להו ילאעברא
כרוזא קלמיהון נחלווא צאינה ורא כה בנות
ציון פ״כ • למינו מכאן כ• ניום חהנתו קאי
אל נמת ציון שהם הצייקים כאשר נכנסו
לשנת ״"ל לש צאינה וראינה נ י תצאו לק ל
הארה נמת ציון שהם היצריקיס כאחוזים
כציון שהוא היסוד ובאיזה ציזן אותי אשר
נמלך שלמה שהוא לא כי כיון שאתם נאחזתי
כציון שהוא #למא ללכ<רא.תקבליאותה
נ
א
וןק&רו•
נ שחת
שמן
1
ההארה ומה היא ההארה נעערה שעערה
לו אמו שהיא נינה כי במו שהוא מקנל ממנה
־ גם אתם אשר אחזתם בו תזכו לבינה וכל זה
האמור הוא כיוס חתנתו של כל אחי ואחד
מבנות ציו! שהוא כאשר נכנס לשנת הי״ר
שהוא יום שמחה לבו כמש״ל מהלח כי כא8ר
בכנס לשנת הי״ישאז כנר יש לו נפש מן
המלכות אז אח״כ יוכל להיות מבמת ציון
עלמא ליכורא לעלות שם זאז יזכה לנינה
מה שאין כן קולם כניסת לשנת הי״י שעיין
אין לו נפש מהמלכות לא יוכל לעלות אל
עלמא ירכורא ני זה השער לה'
1
4
יאמר צאינה וראיני בהקיי׳
א}
)ה(
י ע ^ נ ^ ע ג /א מיש בשי תכונות לשבת כי
במוסף בלחש שעלתה המקיאבנרלי דא״ואי
נקי אשת חיל עפרת בעלה יליס כלש דלל כי
בגלהב צדיקי' יושבים ועטרותיהם כראשית
5פי כי כבר ביארנו לעיל בח/רת עמילה
דשחרית כי לעולם בכל בחי׳ עליית לנר
קלושה אין הרושם הא" מסתלק משם ונמצא
כ׳ יושם האי של לאנשארשסתמיל ועתה
שעלתה אל עי-לנ שילס א״וא• נקרא בן
,והנלהב ונמצאת היא עתה עטרה למעלה
בראשו של צדק שהוא לא בבחינת מקומו
*כימי החול כי גס עתה כ^אר שם הרושם
״שלו כל גלש י והכת רלל נמלרש אמרו
״ע״פ־ןה משל למלך שהיה לו בת לא זז
**מחבבה על שקראה כינו לא זזמחנבהעד
שקראה אחותו לא זז מחבבה על שןיאת אמ<
כמל״א בעטיה שעטרת לו אמו ופירש אותו
שם בשי הבובות במנחת שבת כי בהיותה
אצלושוין בקומתם נקי אחותו וכשמזלווגת
עמו נקי אשתו וכשעלתה בג״ת לאימא שהוא
.במוסף בלחש אז נקי עטרת בעלה ואז נק
אמו וער״ז עולה כל קומת אימא עלאה
בחזרת מוסף ובמנחת עולה באבא כל ע״ש
צמלנן מכאן נ י קאשר המק עולה כמקום
,
,
,
קרש
לאימא נקי עערת נעלה על הרשימו דו״א
הנשאר נמקומו האי ואן נייק אמו ונזל ויקרא
ל״ג ע״נ ללח ביומא דאתקם משכנא לתתא
נהייוא יומא אתקם משכנא אחרא לעילא
כוי * באתי לגני לא גן עין ללעיליאחותי
כלה לא נכסיו ישראל לבההוא יומא אזיווגו
זווגיןבבולא א/לווגו זווגיןבההוא גן עין
)כתב ש 0המלז לל הננאו לבריו
כל •
נסי מ״מ וווגין נההואגן עדן ירצה שנתעלו
לון*^מקום א״ואי ושם נ/לווגו וזה היה
השינוי המופלא של אותו ר״ח שהרי נסתם
ר״ח הוא ומג יעקנ ורסל נ נ ל קומת לא
)אותו המס היה של ישראל ורחל במקום
א״ואי לוגמת ; ו ו ג של מוסף שבת בל ע״ש *
וכניבחבנו לעיל באפריון בי בזמן של ב״קמק
היו ז״ון במקום א״ואי אפילו בימי החול
נמצא כי אותו יום ראש חלש ניסן של הקמת
המשנן הושוה לימי החול של זמןב״המקכי
עלו לון במקום א״ואי • והנה דלל במדרש
וכן בבמדבר רבה פ׳ י״ב אמרו ר״א ביום
חתנתו זה אהל מועד וביום שמחת לבו זה
נית העולמים ומנין לאהל מלעל שחיתונין
היו דכתינניזסכלת משה להקייאתהמשנן
כלת כתינ ניומא דעאלת נלתא לגננא ע״כ
ועם האמור מפורש כי יוס הקמת המשכן
שהית בר״ח גיסן וזמן נ״המק שקולין הם
ושניהם שוין לעונה כי נתעלו לון נמקוס
א״נאי ככל • מעתה נבוא לכונתהכתוכ
כ• הנה כתבנו לעיל כי פסוק אפריון מדבר
בזמןב״המק שאז נתעלו ל ו ן במקום אייןאי
עוד כתננו שם כי מלך שלמה שהוא מלך
שהשלום שלו כמ״ש רלל היא הבינה הנק כן
לש צאינה וראינה נמת ציון שה ס הצדיקים
במלך שלמה שהיא הבינה • וא׳ ת ומי הוא
שיכול לראות ולהשיג בנינה כי הרי לא מצ׳מ
רק רבן של נביאים ממלה שנאמר עליו
שזכה לבינה וא״כ איך אני אומד צאינה
וראינה כל שהוא ננינה לזה אמר בעפרה
1
שעטרה
ג
פיי
שיר
שעטרה לו אמז כלומר שאין הבונה לראות
בנינה רק הבונה שתראו נפערה שהיא
הנוק' שנקי כן.כזמן שעטרת לו שנעשית
עטרת בעלת על הרשימו שלו הנשא' כמקומו
הראשון וז״ש שעטרה לו לן׳ שהוא ז״א
כעלה כי לטעם זה קראת אמו כשעלתה
כמקום אימא וזהו האמור כמלך שלמה
שהיא בינה כי הנונה נמה שיש נמלך שלמת
שהיא המלבות שעלתה במקום הבינה ועתה
מפרש באיזה זמן הוא שעלתה המלכות
כמקום הבינה ונק עטיתבעלה ואמו על
ןה אמל ביום חתונתו שהוא יום הקמת
המשכן וביום שמחת לנו שהוא בזמן כת״מק
כמש״ל בי באותם הזמנים עלתה במקום
הבינה ואז קורא לה שמות אלו עטרת בעלה
ואמוואע״סי שגם בכל השבתות וי״טנקיכן
כי עולה למקום הנינה עכ״ז ליותר חיוש
לאהזכיררקב׳ הזמנים המי כי שםנקי'כ]
אפילו בימי החול
,
שזו תהיה בונת הזוי בסבא
וא£1שר
למשפט־ם ליק ע״ב פתס
ואמר צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה
כ ל וני מאן יכיל למחמי במלך שלמה להוא
עלכא לשלמא לילית והא סתיס הוא מכל
חילי מרומים ללעילא גההוא אתל לטין לא
ראתה אלהיס זולתך ואת אמרת צחינה
וראינה בנות ציון במלך שלמה • ותו להא
כבול דיליה כלהו מלאכי עלאי שאלי ואמרי
איה מקום כבודו אלא מהיאמרצאינה
וראינה בנות ציון נמלך שלמה בעטרה כתיב
ולא כתיב ונעטרה יכל מאן לחמי ההוא
עטרא חמי נעם מלכא לשלמא ייליישעטרת
לו אמו הא תנינןקיילה בת קרי לה אחות
קרי לה אם וכלא איהו ןכלא הוי * בי
לכאורה צ״ל נ* למה שהקשה ותו יהא כ נ ו י
.ליליה כל שתבונה שאס על המלכות שואלי'
המלאכים שאינם יזלעיס מקומה איו • א״כ
ג
השירים
צח
כ״ש שאינם מדפיס נמלך שלמה נמצא פ•
לסי האמת המלאכים אינם מדעים מקומה
של מלכות וא״כ מאי משני שהבונה היא
צא״נה וראינה בעטרה שהיא המלכות כי שם
יכולים לראות והלא כבר אמרנו שגם עצ
המלכות אינם יולעיס איה מקום כבודה *
ואס לפי הפיח ץ הוא שהצדיקים יכוליןלראו
את המלכות אבל המלאכים לא וכמ״ש כס*
מ״מ ע״ש א״כ מעיקרא מה אסיק אדעתיה
להקשות מן״המלאנים יותר טוב היה שלא
וגס להנץ דמה הוקשה
להקשות כלל •
לו בנמלה שעטרה לו אמו שהניא התוספתא
הא חניכןקרילה כת כוי * אמנםנלכלד
כי לםימש״ל יפורש בטוב טעם כי הסנא
ס״ל נ י מלך שלמה האמור נכתונ הוא על
הנינה מלך שהשלום שלו וע״ז הקשה מאן
יכיל למחמי במלך שלמה להוא מלנ דשלמא
לילית שהיא הבינה והא סתיס הוא כ ל
בההוא אתר לעץ לא ראתה בוי כי פסוק
זה נירש בזוהר בכ״מ על הבינה ואת
אמרת צאינה וראינה כל ותו לכנזל ריליה
כולהו מלאכי כל הכוני; כי הנה נתב בס״
כלן כי המלכות בקבלתה מהכינה נקרא
כבול יבשי הבונות במוסף שבת כתב כי
בחזרה עלתה המלכות שתי עליות חלה
חב״ל של אימא בפעם איותמשא״כ כשום
זמן מהזמנים לכן שואלים המלאכים וכלם
תמהים ואומרים איה מקום כבוח כלומר
איך אפשר שהמל' דילגה למקום שלשה
אמ<עיות ואיך עתה פתע פתאום הזרה
לעלות בג״ר ותמהים ואומרים איה מקום
כבות כי הם חושבים שאינה יבולה לעלות
רק עלייה אחת שהיא בגי אמצעיות וכיון
שנסתלקה משם אינם יודעים מהנעשה
בה כי אינה עולה בלעתס שעלתה
נמצא בי בהמת
*
עלייתכיכלכ
המלכות בג״ר של המנה אין המלאנ״יכוליי
לראותה )ללב אס נהיות המלכות הנק׳כמל
מצד
דליה כי נק״כנןד
1
,
1
שמן
משחת
* י * הנינה 0*1כי נבלותה בא מא אז
גמלכותמלכשת את אימא ור״י קארי למאמ
מגביותי מ ל ש כסי מין וא״כ כבור דיליא
שהיא המלכות בהיותה בג״רשל הבינה אין
המלאכים יכולים לראותה כ״ש בבינה עצמה
שאינם יכולים לראות זא״כ איך אומר צאינה
וראינה בנות ציון במלך שלמה שהיא בינה
0ת 0ומשני אלא כמלך שלמה בעטרה כתיב־
ולא כתיכ ובמטרה כל כלומר שאין הבונה
שהראיה היא כמלך שלמה ממש שהיא הבינה
^ ש ם מ א ן יכיל למהמי רק הכונההיא
כמלכות כאשד עלתה במקום הבינה שהיא
המלך שלמה כי אז המלכות נקי עטרה כמש״ל
ו ל כ ן לא אמד כמלך שלמה ובעשרה שהיה
משמע בבינה ובמלכות י ק במלך שלמה
בעטרה שהבונה בעטרה שהיא מלכות שנקי
עטרה בעלותה,כמלך שלמה שהיא הבינה
שם צאינה וראינה וכל אחל כפי כדרגתו כי
המלאכים יכולין לראותה בהיותה בנה״י
!חג״ת של אימא ולא בהיותה כג״ד של אימא
והצדיקים אפשר שיראו אותה בם בהיותה
כג״רשלהבעה אבל במלך שלמה ממש שהיא
הבינה אין שם שוס ראיה אלא כיוןשהמלכות
*לתה במקים כמלך שלמה שהיא הבינה
הרואה במלכות באילו רואה במלך שלמה
ולש חמי נעם מלכא
שהיא הבינה י
ישלמא דיליה ודייק תיבת נעם כנויע בי
• נעם מצד הבינה ״ ועתה הוקשה לו בי
מה שנקי עטרה ניחא כ י צ ן מצינו בבתוב
אשת חיל עט^ת בעלה אבל הכא חזינן
שקראה אמו שאמר שעטרה לו אמו ולא
:ה * יננ שהמלכות ג ל אמו ללא רק הבינה
נ ל אמו ללא ו ל כ כיון שאמר אמו שהיא
הבינה גס בעטרה הוא על הבינה ואס כן
מלרא קישיא ^ליויתא היכי קאמר צאינה
וראינה בכינה ומשניכי גס המלכוינעלותה
ואבינה כ׳ אז הוא שנל עטיה אז נקי ל׳כ
אמו • ולש שעטרה לואמזהאתכינןקדי
ק1ש
לה בת כוי כלומר בי אם לפי האמור יקשת
לן כי אם בעשרי היא"מלכות היכי קאמי
שעשרה לו אמו ותריץ הא תנינן קרי לה
אס כי המלכות קראה לא אמו וזהו כאשר
עלתה במקום אמו שהיא הבינה ואז באותו
זמןולכהוא שנקי עשרה כי )עשית עשרת
על בחינת הרשימו שלו הנשאר במקומו
הראשון ושיעור הכתיב כמלל' בעשרה
שהיא מלכות שנקרא כן בזמן שעטרה לו
ללא שנעשית עשרת בעלה ואז נ כ קראת
אמו נמצא כי בזמן שנק* עשרה הוא שנק
אמו כי הכל הוא כזמן אחי וזהו שסיים
לשין כפול וכלא איהו וכלא הוי כי ל ש
וכלא איהו הוא על האמור כי מה שנקרא
עטרה ואמו הכל הוא בחיי א ומה שקראה
בת ואחות ואס כלא הוי כלו כלהו איתניהו
לפי בחי עמייתה עם לא כמש״ל
״
,
ז
,
,
יאמר *אינה וראינה כנות
) ו ( אל־
ציון קרוב אל האמור כי
הגה כתב בשי הכינות כסעודת• שחרית של
שבת כי כל,העליות אשר אנו אומריישעולץ
ל ו ן מוכרח הוא בי בעלותם ל ו ן למעלה נס
שאר העולמות של בי״ע אשר תחתיה' עילי'
אחריהם כפי סיר עליית זו״ן כוי ע״ש *
ויריע כי בעלות ליון במקו'אוא״י אז עול6
הבריאה הוא עולה במקום הלא דאצילגת
וכמימי
כ ל ש בשי הבונות בלרושיי״ט
כתב ביננותציוןנליהל היכלות יבריאה
וכ״כ ב ל לייח״א פיה בכינוי שיר השיר•״
לש צאינה וראינה בינות צ׳ין שהם ׳השבעה
היכלות לבריאה צאינה ממקום היותכם
למטת שהוא במקום שהיה עולם הבריאה
)ראינה ותקבלו הארה במלך שלמהשהוא
לא כי תעלו שם במקום שהיה המלך שלמה
נעולס האצי' וזהו באשר בעטרה שהיא
המלכות שנקרא עטרה בזמן שעטרה לו
שנטשי' עטרת בעלה על הרשימו שלו הנשאר
במקומו
ד
נ
ני
1
שיר
כמקומו הראשון ואז גיכ• נקי אמו כי עלתה
למקוס הבעה או אתם תעלו במלך שלמה
שהוא לא במקומו ממש כי כאשר המלכות
עולה במקום הבינה אז,עולם הבריאה
עולה במקום לא יאצ״י • נמצא שיצא
ממקומו ועלה אל מקום אחר וזהו צאיבה
ובעלות עולם הבריאה במקזם לא לאצי'
מקבל הארה מן הרשימו שלו הנשאר שם בי
עולם הבריאה מלבישו וזהו וראינה בלגמי
ותקכלו הארה במלך שלמה שהוא לא וכל
זה כאשר המי עולה למקוס הבינה • ו ז י ו
בעטיה שעטרה לו אמו ובאיזה זמן הנא
שהמלכות עלתה למקום הנינה לזה אמר
כיוס חתונתו כאהל מועל שהוא י״ח ניסן
יום הקמת המשכן וביוס שמחת לבו בזמן
בהילקשאז בזמנים אלו עלתה המלכות
כמקום הביכה במש״ל ומה שלא הזכיר שבחו'
וי״ט הוא כמלל ליותר חיושכי בזמנים
האלו היתה העלייה באופן זה אפילו
נימות ההול
א ל יאמר צאינת וראינה .נ י מ ה
^01
נולעניהפרש גלול ישכב חיי
המוחין ללא כאשר מקבל אותם למטה
במקומו לכאשר מקבלם כמקום אלאי כאשר
הוא עלה שם וכמ״ש פלי הבונות בלרושי
י״טולל כי אגלה• שאנו אומרים כי״לא עלה
כל המייגלעי שורשם מקום אלאי עצמו
אל תחשוב כ י כפ״ז אינו צריך אל המוחין
הכאץ לו מנחי נילי יאלאי כי לעולם הוא
צריך אל טלילאלאישיהיו לו נסוד מוחין
נ י נמו שהלא עולה עליות אלו גס אלאי
עולין העליות ההם כפי סיד מספר עליות
הלא העולה אחריהם כי צריכים הם לתת
ולעולם הנילי
י מקום לשיעלה שם לא
מזלאי הם*חי'מוחץאל לא ואץ חילוק
אלא שבימי החול אז הנה״י יאלאי מעשים
י מוחי; אל 7א ה© מכתי' התתתונה ובשבת
י
עט
השירים
נמצא
הס מבחינה עליונה כל עלש •
כי בעלות ז א במקויאלאי כי אז גס אלאי
עלו אס כן ה טלי יאלאי אשי הס נטשץ
מוחי! ללא כס כיזב״ד יאו״א• הראשונים
שהם המוקץ שלהם שעי שס עלי• לא ולוקח
המוחין שלו במקום המוחין יאו״א• וזה
מעלה גלולה אל המוחץ ללא כ׳ לקזזם
במקום המוחיןלאו״אי כי כמעט הס נחשנץ
כמו המוחין עצמסיאוא״יוכמ״ש בללה ש
מוחין ללא פייה כי כאשי עולי! ! 0ל מ ק ו מ י
אלאי עצמס כו ע״ש • והנה עטרה
נקי-המוחין כדמשמע בזוהר אחיימ ל ל א
גלב ולל כדין נסקין מבועין ונחלץומעטרי
לכןקלישא בבל אינו; נתרץ כלץ כתיב
וכן בזוהר צו
בעטרה שעטרה לו אמו •
ל״ר נלבוניתרו <לל ע״א כ ל ש לקמן• .
עול נקלים כי נולפכי בינהנקרא עלמא
ללכורא בי לכן בכ מ מיבר טל הבינה
כמו ושמים לאזכובעינמ
בלשון זכר
הנאמר על הבינה ולא אמר בעיניה וכן מ*ש
ו״לאין התורה מתקיימת אלא כמי שהיא
הביכה שממית עצמו עלייולא אמר שממית'
ז״ש־ צ אינה וראינה
עצמה וזה פשוט •
בנות ציון שהם הצליקיסבמלך שלמה שהוא
ל א כלומר במעליהמלך שלמה ומהו ימעלה
כי בעטרה שהם מיל המוחין שלן הס עתה
במקום וכבחיי המוחין שעטרה לו לעצמו
אמו שהיא הבינה כי חיבתלוקאי אל
׳הבינה והמוחץ של המלך שלמה הם במקל
המוחין של הבינה עצמה וגילה מעלתם
שכמעט הס כבחייהמוחץשעטילה לעצמי
הבינה עצמה שהיא אמו ובאיזה זמן הוא
זה ביום חתונתו זה אהל מועל יום ריח
ניסן של הקמת המשכן וביום שמחת לבו זה
בה״מקכי בזמנים חלו עלה לא במקום
אוא״י ואפילו בימות החול שהוא יותר חימש
משכתוי״ט כמלל ומה שלא הזכיר רק את
אמו,אגלפ פלא עלה באבא הטעם כנגלע
שהמוחין
כס
א
יי
(
,
,
וי
נ
שמן
נ
5זממחק לו״אלמצלאבא באיה מלובש*©
1ןוך נה״י לאימא והמוחין לאימא הלז מ ג ל י '
ו ע נ י כי ת מ י י כל בחיי המוחין אשי מקבל
>"א ה 0על ילייששו״מ ו כ ס נקיי בינה
הכלליתנמ״ש בע״חשי מוחין לז״א פייה •
•
נמצא ב• באומיו אמו נכלל גם אבא
שאלוה יימזז מיהווס*
1יא£
יתיג לליל ע״א אמי י״ש
בההואומנא לקכילו •שיאלאויייתא יובלי
י א א ע ט י בעטי)• לקב״ה כמלכא לאתעמי
3י.ו חיליה לכתיב צא*נה ויאינה בנות ציון
במלך שלמה נעשית שעי1ית לו אמו מא$
אמו לא יובלאדובלא א ת ע ט י ב ח ח ו א
ביח״מו בשליהי יכתיב אס הפנים שמחה
כי
מאן אס הכניס אי״ש דא יובלא ע״ג.
לכאורה הא• לקאתי אעטי בעטיזי לקב״ה
תיבת נ ע ט י ו י אם שהוא שפת י ת י כ י כ״וץ
שאמי א ע ט י ולא• שהיא־ בעטיו* ומוי
דהול״ל בעטיין זכמ״שבזוזיאק״מהנז״יל
ומעטר• לב ן קיישא בבל אינק כ ת י ק 1הסא
נהי ינויתה הוי/יל בעטיין שהכוני שהמשיב'
המ!הקלן"אכ• בעטחי משמע שהעטיות
י.ס שלה עצמה שיים המוחין שלה של אלפי
עצמה אמנם לפי מה שאמרנו מלוקיק כי
בעלות ו״א במקו'אז״אי הוא לוקח המיתין
שלו במקום שהיו המוחין לאו״׳אי ונחשב לו
כאילו לקח ־המוחין עצמס של או״א? וילוע
כי כיוס מתן ת ו י ה שלה ז״א כתקום .או״א•
ואפילו על א י י ן ונמצא כי לקח המוחץ
שלי במקום שהיו המוחק של אוא״י ונחשב
לי כאיל! לקח המוחין לאי״אי עצמם וע״ב
א מ י בעטיוי שהכונה כ מ ו ח ק של אימא
עצמה
! 1 0 ^ 1 1לזה יפויש ב י י ן אפשי מ א מ י
הזו ה י אמור לצ״ה ע״ב ליל
שמוריס כוי וכדין מתעטרי קת! זבלה
בעטיו• יאימא עלאה פו יידוע כי * ) 4
פיסח עולקזו״ן ע י אוא־׳י ולכן אמי בעטיו•
שהם המוחין שלהם עצמם ימס שלא .הזכיי
בביהלשונויהנזייקאת אימא ולא את אבא
אע״ס ש<*קבל בזמנים הצו'גס את המוחי•
ימצי א נ א כ ב י כתב שס מוהיח״ו *״להה
הובאו י ב י י ו בסי מ״מ ש 0בסי 6מוי ו/ייל
נ״ב ט* 0ןיוישכליל פסח?בנשק בל המוחק
לאו״אי עליז בבחייי״ט עצמו אינו ר ק
ס ו י חשל לאימא כי הי״ט עצמו באימא
והשבת באבא״ ולבן לא א מ י י ק ב ע ט מ י
ואימא עלאהעכ״ל* •דומה לזה ׳תור־ן על
המאמיליתיו כי ג 0,שבועות הוא י״ט *
ועולנלע״ל טעם * ואפשר כזו היא מ ט ן
מוהיחייו ג״כ והוא בי כיין שבי״ט המוחין
לו״אדמצד אבא באיס בלתי הלג-ישיס דנה״י
לאבא י ק ה מ ו ח ק עצמם לבל נכנסין נתעי
נה״י יאימא נמ״ש כלר<שי •"ט וכיון שז״א
אימ •בול לקבל למוחין אס לא יהיו מלובשי'
וני״טלא ישרק.י.לבושק לג״הי יא־מא *
נמצא שכל המוחק נקרא ע״ש אימא גי
הל<א א 0לא היו הלבוש׳[ לנה״י־ לאימא.לא
היה ע ו ל ז״א לקבלם ולכן אנןר נ ט ט ח י
לאימא מלאה
,
לעניינינו כי לפי האמור יגיה
לנחז^ר
ש־טוי הכתוב כמו שאמרנו צאינה ויאיצה
ב מ ת ציון כהלן שלמה שהוא ז״א ב ע ט י ה
ש׳זס המוחין שלו שהם כבחייאותם המוחין
שעטרה לו לעצמו אמו שהיא הביני וצלקו
יחייו׳עם מ ו ה י י נ י י יז״ל שאמיו נ י ו ס
חתונתו זה מתן תזיישימזנ לזה ומה שס1י.ם
זייבלאאתעטיכחיוואייחימז בשלימו ״
׳*:בונה כי כיין שז״א עלה .עי מקנם -הבע?
א? גס אימא עלתה •ותי למעלה כמש״ל.
ואז נ ת ע ט י ה מהמוחין שקבלהממקו' יו;.ר
עליון וננגלחב״ל שהם המוחין שקכלה אמר
ל לשונות בחלהא כ ע ל מוח הלעת שבן
נ
החסייס
4
פ*
שיר
3חסי*ם הנקי שמחה וביחימו בנגל הבינה
כי בינה נקיי יחימו בסול בלחילו ורחיים
וגשלימו בנגל מוח החכמה כי בה נשלם
הכל כלם בחכמה עשית
יאמי צאינה ו י א י נ ה *
אן
)ח(
בהק י• ם מ״ש נע״חש'
מיעוט היוחפ״א ובי ב׳'ז׳ בחינות יש אל
המלכות והבחינה הוי היא שתהיה בלולה
כמותי שיעי י קומתה פ״בפ )תקבל האויות
של הה' ראשונות שבו בהיותה היא למעלת
עמהם ״ ואמנם עיין היא אינה מקבלת
אורותיה ג1א נאמצעניז״א והכתר שבו יהיה
גלול מ ב ת י ה כי הוא יותר גבוה למעלה
מבתיה כוי והנחי' הזי היא שתהיה גם בן
היא משמשת נ כ ת י אחי כמותי ומקבלת
א1י<תיה מאימא עצמה שלא ע״י ו״א ימיון
לאו״אי בוי ע״ש זבס״נ כתב בי ב0ינה זאת
הזי לא ה• תה כך מעולם ע ל לעת״ל ע״ש.
נלע״י לבאי ה ע ט ן עמ״ש שם נ ע ״ ח ש ע י
שכירת הכלים פ״ב מ״ל ובזה תבין מ״ש נ י
באשי /ויין שוין בקומ!( יחל פב״פ אז הנה״י
לאו״אי י.ם מיהיןיז״א והבה״י יישס״ומהם
מוחין לטקבאוא:ו י*0שויס כקומתם •מי
מ ״ נ נ י לכאייהיש להבין כי ב חינה זו לא
נאמרה נשים מקום ואפילו בשבת ואליבא
ה פ ן מזה משמע ממ״ש שם בע״ח שעימומין
לז״א פ״הח״לכ׳ ד '.בחימת נרג״חי דו״־א
לפעמים לוקח כלס-־ע"* הנינה הכללות שהם
?שסז״ת ולפעמים עולה ייתי ולוקח ממקום
החכמה הכללית שהם חו״ב עלאיןולפעמיי
עולה ולוקח ממקום הכתי הכללית שי1.א
א״א 1נוק' אמנם לע כ״ לעילם א״א ; ף ק ח ס
אלא ע״י ישויות בי הי• הם עליונים ממנו
כוי וסיים שם אמגס אינם מאבלים הארה
•והמוחין שלהם ,אלא ע״י יששו״ת •שגס ©ם
ה י י כי אפילו-בקחתו ז״א
טלו כוי ע״ש ״
!.מוחין למצד אייר שהוא >במ3סע ל ע ו ו
ק
־ השיחם--
שהיא העליה היומי עליןנה עיי כ ל ז ק א י $
לוקח המוחין שלו אלאע״י י&סו״ת ואס ל ן
מה שכתב בשי שניית הכלים באיזה ן$ן
הוא אלא מ ו כ י ח כי מנייאי* אעולם ו ע י
עתה לוקח ז״א מוחותיו ע-ייישסו״תכיעיל
עתה אין זו״ן שוין בקומתם כ • בתיו גגו^
מבתיה והיא מקבלת אויותיה על ייו• ,.
אמנםלעתי*שימיוז״וןממש שוין בקוממ&י
אזייהית הבחינה שכתב שעי שביית ה*לי>5
כ• הנהי * לאו״אי נעשים מוחין לו״א והג״ה•
דישסויייוגעשין מוחין אל ה נ י ק ב א מ מ נ ו ה
שלייק שס שכתב ואז ה ס שויןבקומיום יח*
זמ״ש בע״ח שאז מקבלת אוייות״ה ע ל יל*
אימא הכוגהע״י *!וסליתהגוןיכיניוהעלליי
הו! ל׳ כסי מ״ש חייל ש״צ ס ?
ומצאתי
ון״ל בי בתחלה לוקידהו״-א המואץ מלובשים
בנה"׳ יישס״ות־ ועילה כ״כלקחיכל אחוייה'
גמורים ומיחין לניקייז״איהם האיו'נמשכ*ן
מתוך ז״א ובפעמים כשהן״א פנ״פ ע ם נוק'
שהיא יחל שוין בקומתם או לו^חת הנו<ן
המוחין.של ת שלא ע"׳ ז״א נ ע ל * א&זננ*
לוקי>תממש ע מ י ת י ה מלובש•;} בימך נ ה *
לישש״ות ולפעמים בל א ח ו י י ה ס ש4מ-0לימ
ב׳עלהלו^ח מוחותיו ע״י כתלבשמ^י ־מין
אחוריים העליונים לאו״אי וא* 1הסי בי
,המאויויהגלול•' לא הזא גלהל גי&ל גלא*><*
גיולימממ ואיני צריכים זל״זהלל^וצ-הי•
מפויש ב• באשיהנןקיאינימקבליאוייתיןע**
*"א היא כאשי הנה״ילישםו״תינעשייןמוח*!
אל^ה כי אז שוה אליו מןלש ,ולא הו< #גליל
ממנה ואין היא צייכה^מממ כלל *ם?נ
לומי כי זה איגו אלא כאשי היא בב׳חיכת
הז׳ י ל ע ת ל כ׳ או הנא שלא תה*ה ה*#
מקבלת אוייתיה ע״י ז״א ושלא יהיה י
בייל ממנה כ* •ישתוו גס כ נ ח הכתיים
שלהם משאייב מבריאת העולם ועי עתהיצ*
לא עלתה י ק על הבחי' הו׳ אשי גם בבין*
זנ היא :מקבלת א ו ת ת י ה •עיי רא<:ם הו$
ג ייל
ג
,
, ,
*
משחת
שמן
*,יולממגה צי כתרו' למעלה מכתרה במש׳יל
מהע״ח אמנם בבחי' הזי שהוא תכללהגילול
שלה וגסבבחיי הכתר שלה י הוא שמקבלת
.״ייותיה מאימא עצמה שלא ע״י ז״א ואם
.ג ן אז הוא שנעשין הנהייי יישסו״ת מי חין
אליה ממש כי אז אין היא צריבה לז״א כלל
ו א מ ם הנה"' יאוא״י עלאיןנעשיז מוחיז
ל י א כמייש כמ״ש ובע־יח שער שבירת הבלים
גרור הוא כ׳ בהיות נחייזו
18111
לעייל ל א א ת ה נ ו ק ב א לבי הוא
המעלה נ בחיי המוחין שלה כי גם אל ז״א
נ י ל ה מעלת בחי' המוחין שלו שמקבלם ע״י
נה״י יאןייאי עלאין ב• הפיש גיוליש בינם
לנין ני .י לישסו״ת כילוע ה ה פ י ס שיש בין
נ י ל ו ת הראשון שאנו מכנין אותם המוחין
יישסנ״ת לגללות במשאנו מננ*ן אותם
,המוחין לנה״ילאו״איעלאין
••
נבוא לבינת הכתוב כ• יז״ל
ט^חוין
כילקוט אמיו בי1ם חתונת!
אלו ימי המשיח שנמשל הקב״ה כחתן כמשוש
ה ת ן ע ל כ ל ה ע ״ כ ״ ז״שצאינת וראינה
ב נ ו ת ציון שהם הצליקים במלך שלמה .
במעלות המלך שלמה שהוא ז״א יא• תימא
מאן יכיל למחמי במלך שלמה כמו שהקשו
בזוהי לזה א מ י ב ע ט י ה כי היאיה היא
כ ע ט י ה שהיא מלכות וממה שתיאו במעלת
העטרהשהיא מלכות תבינו מעלת המלך
שלמה שהוא ז״א ומה היא מעלת העטי'
• לזה א מ י שעטיה לו אמו כלומי שעטרה
את ה ע ט י ה עצמה שהיא מלכות לו י "
בשבילו אמו שהיא מ י נ י כלומי כי מה שעי
עתה הימה המלכות מתמטית במוחין שלה
׳טל ילי ז״א עתה אמי לז״א שהיא הבינה
ע ט י ה אותה לו בשבילו כי ה ע ט י ה שהיא
מלכות קבלה המי חין שלה ע״י
אימא כי אם שעטרה לי קאי אל המלך
שלמה היל ־ל שעטית? אמו כאש״ה אשייסיתו
״
; י
אתו אלא שהכונס היא שעטיה אותה איו
נ*:
קרש
ה ע ע י ס עצמה לי בשבילו !:הואי היה
שיעטרנה ועתה ע ט י ה אנחה
צריך
כ*
בשבילו עמי שהיא הכינה י י ־
קבלה׳ המוחין ע"׳ הבינה שלא ע״יז״א ״
•כיון שנויע מעלת המלכות כ• קבלה
המוחין שלה ע״יבינה עצמה שתכונה ,כי
הכה"׳ לישסי״ת נעשין מוחין אליה מינה
*
נודע מעלת המלך שלמה שהיא הז״א
כי.מ1ביו 1שהנה״י יאוא״י עלאין נעשין
מוחין אליו נ י הרי הנה״י יישלןז״ת שהמיל
היו ב ח המוחין שלי כבר נכנסו ינעשז
מוחין אל המק' וא״כ מוכרח שהנליי של
״
אוא״יעלאיןיהיו בחיי המוחין שלו
וזי היא בחיי מעלה גחלה אל ה/״א נבחי׳
המוחין שלוקח אותם ננה״י לאו״אי עילאין
כי הפיש גיול יש בבחינת לקיחה זו אל
נחי׳ הלקיחה אשר היתה מקורס וכמש״ל •
ועתה מפרש באיזה זמן היאבח׳נ׳המעלה
הזאת לז״א ביים חתונתו אלו ימי המשיח
כי אז באותו
•
כמש״ל ב ג ס רן״ל
יוס הוא שמחת לכו שהיא הנוק'הנקרא לב
לבו לב '1שהוא ז״א בי אז גדלה שמחתת
כ• נשתוית אלז״א בעלה להיות נ ס היא
משמשת בכ״א כמות! לטעם כי היא מקבצי
*־.מוחין שלה ע״י נה"׳ יישסו״ת שנכנסין
בה ולא ע״י ז״א בינגיל׳ כמוהו שוה בשזה
ואז גם אל הז״א יגיע המעל' לקבל המוחין
שלו עיי ני •".יאוא"׳ עילאין הנבסין בו כי
וירך
גילה מעלתם מהבחי' שהיו קויס
רמז כי חתונת״ו בגי' תתש״י כמספר ת״
ה״ם ׳מי״ת המשי״ח שיתגלה ב״ב אמן •״ ־ ־
,,
,
)א£שר
שאל זה רמ׳ 1רז״ל במאמר
האמור עם ש נ י ק ל ק ע ל מ ה
שאמרו שנמשל הקב״ה כחתן וכי נימייהמשי'
הוא שנמשל הקב״ה שהיא ז״א כחתן והלא
מעת האצי' לזי״ן נמשלו בסול חתן וכלה
ומקרא מלא הוא יהןא כחתן כני גמה הוא
החי לוש
ל
פי
ג
שיר
י השירים
0חייישוהמלה אל ימות המשיח אלא שרמזו
אל האמור שנימות המש^ק תהיה הנוקנא
.משמשת נכתר אי כמותו וז״ש שנמשל הקיבה
שהיא המלכות כחתן ;ןהוא !"א כי נמשלה
•כשתיית אליו להיות גס היא משמשת *נכתר
אחל כמותו וזהו כמשוש חתן על כלה כלומ'
כמי אותו המשוש אשר היה אל החתן שהוא
ן״״א כן על כלה תהיה <ימזת המשיח כן על
כלה שהיא המלכות שתהיה ׳שוה אליו וגם
היא משמשת נכתר א כמותו ודוק אלקל
לפי מה שאמרנו את ;ה ק״ל מ״ש
א ך
נע״ק ש׳ מיעונ! הירח ל׳א
י
כתהילת הפרק מייל ותכלית הגידול שלה
הוא שיהיה בה כל ה״״ס־שלה ותהיה היא
עס ז״א פ ל פ שוה עמו לגמרי וישתמשו שני
המלכים בנתר אחל שהוא מה שקעיגה
הלנל ככזלע * והענין הוא גי כורע כ׳ מן
הת׳׳ת לאימא נעשה כתר ח״א וכאקר היא
תעלה על ש 0ויהיה כתרה בהיתקל אימא
כמוהו יהיה כתריהם שוין ויהיו לאחד בי
ליה• ו כקיית״ת של אימא מהוא ספירה אחת
ואז לא תצטרך היא לקבל הארתה ע״י זי־א
אלא יהיו ל מקכליס הארתם מאימא .בל
אחל ע״י עצמו ולא יצטרכו*;ה ל/ה ויהיו
מים• במציאותם צלחיון אליאי ליבנ!
כהדא גפקין וכחלא שריין וזהו תכלית
הגידול שצה ואז בלהעולמו מתוקנין
בתכלית התיקון ע״כ י
,
כי לפי מה ש&מרמ ־ מסי
ןלן&ה
הל מוין
• ־מ״ש כי כאשר
י
ואינם צריכים זה לזה שהוא כאשר ה&היי
דאויאיעלאין כככס״ן נסוד המוחין צז״א
ו מ ו ל י ךשס״ות כנכסי[ בסול המוקין&גוק'
א״כ כאשד הלהי לאו״א׳ עלאץ ככנסיןכסול
המוחין בז״א אז המיית שלהם נעשה:בקי
הכתר זז*א וכן כאשר הלהי של ישס״ות
־נמסץ נסזל ממקי! גמל־ :אז קווימ
1
יי&וינן"נעשה כתר דנוקיןא״ב נמצאשלכלאי
יש לו כתר שלם מבחינות נפילות וא״כ היגי
י?.אמר כי שניהם משתמשים בכתר אחל שהוא
הת״ת דאימא שהיא ספירה א ונע״ה נתד
לשניכם והלוא בל אחל יש לו נחר שלם ולא
מספירה אחי כיזיא מת״ת יאו״אי עלאין
וכוק' מת״ת לישס״ות • וע״קדהיכי קאמר
כי שניהם מקבלים הארתם מאימא כ״א ע״י
עצמו למשמע שקבלת האגר הוא ממקום אי
אלא שכל א0ל מקנל לעצמו והלוא לפי
האמור לעיל כל אחי מקבל ממקוני כסיד
מחבירוכיז״א מקבלמכה״י דאו״אי טלאי]
>והג1קי מקבלת מלהי<יש''סות וכי(י$ו תאמר
כי ז״א מקנל מחכמה הכללית זגהיא בחיי
אנא והנקנ' מקבל מנינה כללית שהיא בחיל
אימא ןאפשי לומר ע״צ המחק כמה שמקיק
כלשון הס* מ ש כי כאשר ה/כיי לקיחת
המוחין מישס״ות בין בז״אנין כנוקי הזכיר
אותם ב ל חלוקות אחת כנח• הלה•
דיש״סות ואחת בנקי' כל אחוריהם שלמים
אמכם כשה/כיר לקיחת המוחין ל/״א מאג״אי
עלאין לא אמר רק קליקה אחת שאמר וז״א
לזקק מומותיו ע״י התלנשזתםתוך מאחוריי
העליונים לאו״א׳ משמע לןג״ס״ות לוקחי]
זו״ןכל נקיי פרצופיהם בכחי׳ ה מ ו ח י ן .
נאו״אי אינו לוקח ז״א רק במי
אמנם
הלה י דאדאי נבח׳ המוחין ולפן
לא אמר רק נו!־•׳ אחתשהכונה על ר ל ה י
שלייס הנקי אחוריים סתם ואע״פי שאמר
האחוריים העליונים אין הבונה על האחור״
העליונים ממש דאו״אי שהוא כל בחינת
אחוריכס רק הבונה בי האחוריים יאו״א•
נקי .עליונים לגני האחור״״ ס לישמ״ות שכס
תחתונים מהם כי אס מה שאמי העליונים
הוא כפשוטו א*כ למה לא הזכיר החלה הת
לקיחת ז״א הלהי .שלהם כמו שהןגירם
ניס״ות * והנה ״לוע כ׳ *מסו"ת הס מתחילין
מי*חזהלאוא"י עלאין ולמטה וא״פאפשר
,
ז,
1
1
,
1
,
א
כי
2© 1ן5 >:שחת .קדש
גי לגא^י־ תנה״י יישסייית נכנלןין באיי מויןין
בגוק' א"0כ היא ליקחל! פל סרצי^י״שסוי״ת
א״כ כבי עלתה ־ע 1התיית לאימא עלא*:
אשי 'משם מתאי לין •6או"ת ונימלא צ• הת״ת
,של אימא נעשה כתיאליא כימו שא#ו נעש׳ה
3ת י יז־׳א בי הצת״י יא״ואי עלאיןנעשו
^ ח י ן א ל י ו והת״ת ניעשיה הבתר שלו כ* שיעור
הנ״ה* יא־ויא׳ עלאיןהייא כשיעור בל פרצ־וצ׳י
יקס״ית נמצא צי מהת״ת של אימא לע&ה
אכתר לש׳ציהם ושניהם מקבלים י האיית/ז
מאימא אלי( שביל אחי מקבל ע״י עצמו י•
ולפי מ״ש שס בשי מ״ש ני אז לא הויא 1יול
ממני ולא היא גלולה ממנו נ י יהא ב*המאו>יוי
המול* ם .הדיבר האמזיג־ מוציא מצי ע6א1
< ׳ א 0ב'0ז*ד( לוקח כלפרצוכיא״ואיא״כ
$י ו הוא שהוא אינו גמל ממנה והלאיא״ואי
;האעליו^ימשש״ות 1אס ז״א לל( 0כל פירושי
*א״ואי הרי היא למעלה ממנא ׳ואינם $י*ם
כק ימיתם אמנם אס אין ז״א ל)קחיקהצ״אי
יא״ואל עלאין אז יהיו שג ס בקומתם 15לא
* י כל זה נייל רוחק כי הרי לפימ״ש בע*ח'£
^נירת הכלים ו כ ] בשי ה א ו מ ו ת ני.נ(|?ן־
"1א לוקח הנ״הי יא״ואי־־עילא־ן וה־נוקילוקחיו
יהנ״הי ייששייית אז הם/שיין בקוממ?ז והייי
ד,נ׳'הי יא״יא* עלאיןהצי מליונלס מהנ״&י
דיס״ית כי הי• צל פרציפ׳ יס״ימ הם כשע'1
הנהיי יא״ואי עלאין וא״ב שיעד קומת הבוק'
הוא ע י החזה לישויות ושיעור קומת׳ ז*א
הוא ע י החזהיא״וא׳ עלאין ואיךהםשויס
בקומתן בקיציי שלא י ׳ ־ ^ ' לישצ ולהשוויו
לש\נות אלו של היכ ז״יל ימי *"$ש עם מצ
שכתב בע״ח שי מיעוצז היימ פ״א ופ״ב
1
1
!
•••' י
וכעת צ"$צ 1־ ־
£באב ע״מהיז(׳
• להימ׳ץ
פ י ת ז י י ע יא״וע״א כיומוי
ישלמה מלצא קיימא שיי?יא באשלאיתא
•אתחכם שלמה על כל בני עלמא כיי שהכינצ
ה״ס התעלות יחלבפל ק)מת ז״א שא; היזן
זר.איח<
מלבשת ליס״ות זהז״א מ ^ י 6א״וא ע*אין
ולכן אתחכם שידוע בלא היה בן מימי• עז לס
ומה
צו'ע״ש ביס׳ מ״מ חייב י^ע״נ ע״א *
לפי מש״ל עין *־ואה כ׳ י נ י י ו אחיי.המחילה
מנ־ת ימז <3ה 1י ב י י היב ז׳להה כי מ ה
יאמינו ־ממ׳ימ״ש * י כאשי היא אינה מקבלת
איריות•' #ל * י ו זני׳ איינה צייכה אליו אז הוא
שהצה״י יייסו״א 'נעשיס מ׳יחיי אליה ןהנה״י
*א״וא• עלאין צעשין מ!חיךלדא ״ י י כ צ י
כתביצו מהעייח כ* כחי' זו שאינה צריכה
אליו היא נחי׳ הזי שלאהיחה-מענלס ע י
לעת״ל-משא״כ ביימ׳ שלמה כ׳ לא עלה? י ק
בבחי' 'הוי כמו שמיא ככל הגבהות מביימת
העולם ו ע י עתה אלא שבימי שלאה היתה
בנח׳ ^וי־אפ-לו בימות החיל אבל לעולם
מקבלת אויותי־מ״י ז׳יא צ* ז״א מקבל המוחין
חמי* ע״י ישס״וח כמש״ל"משי המוזזין ואבייה
׳הואנויזן ילה חלקה וא״כ ־אין כתב הוא ליל
שהיא מלבשיאת ישס״ות כי א 0כיבריו היאה
היא מקבלת אורותיה שלא ע"׳ ז״א ולא מפני
שאנו אימרי' שהיא עילה בבינה הוא שמלבש'
אמ ישס״ות י י { שז״א עולה במקום אנזא
'והניק' במקום אימא או ";5א עילה במקום
'יקיא והנוק' במקוים תבונה כי הרי ישס״ית
צ ב י עלי במקום א״ואי ו/״ון עלו במקומ-ם
׳ואחייב ישא״זת עלו במקום אריך ועלו ז״ין
ממקומם שהיא מקום א״וא• וכמ״ש כל זה
בע״הש׳ המוח ;:פ״ה כתבתי אותו לעיל
;
,
,
בקיצויוצ״ע
אמת ב* כאשיניקיק כלשון השי
ך$
מ״ש הנה הוא קשה ההבבת.מצר
י
עלמל כי הנה מע״ש ואז הס שני המאויייו
הג1וליס לא הוא ג׳ינל ממנה ז לא היא גלו׳ל-ף
מצללי ואינם צריכים זה לןיה כ ללי דברים $
הס :ג׳ הכיחיות 5׳ בחי' זי אינה יק לעת״ל
שהיא בחיי הזי כי׳ הנה ידוע כי קוים קטיזב
הלבקה היי ז״ון ב' רמאויות הנחלים מ י
צנלני3י משתמשים בבתי אחד 1ע"ז.קעימ
הלבנה.
ב
קב
הלבנה ואמרה א״א לבי' לולב ים להשתמש
בכתר ־אחי ונתמעטה
י
ו ב כ י כתבנו לעיל *לשין:הע״מש' מיעים
הףיח £כתפ,כ• •מכ4ת הבייול שלה שהיא
ב^למזיהוא שיהיה:בה בלהי״מ של*־ .ותהיה
עםיליאפיבפ־שוכעמו לגמרי וישתמשו ני
'גמלביוז צבת 1אחי שהוקמה שקערגה
"הלבנה כנודע כיי ע״ש ־ .הרי מבואר בי
"תכלית הגייול שלה שהוא בחי' הזי הוא
לחזור לאותה הבחינה שהיתה קידיהקטרוג
'להיותם '3מלבים .משתמשים בכתר אחזי
ואןקודם הקטרוג היזבכחי' ב' המאורות
הגלולים וכיון שכתב כאן כ׳ באשר י.נ:ק'
מקבלת מז0ותי' ע"' ישס״ותיז״אע״י אזא״י
עלאין 3׳ אז הם ב׳ המאורות הגווילים אייה
׳והו לעת״ל שתהיה היא בבס־' הנ;"
לפי מה שפרשתי לקמין •ע׳׳פ
א£1נ0
־ לא ידעתי בויזה הלשוןשל
הע״ח ,אינו הכרח משם לומר בןיאן ההכרח
ממ״ששם הלשין של שער
זה ייניח
הפונות בר״ח עש״ב ש:תב שבזמן אצילית
ליין היו ב' המאותת הגחלים שנין בקומתן
יממש עד הכתר שלו • ובן ממ״ש כאן
לאהזאגיול ממצה כוי זהג״כ אינו רק
לעת״ל שתהיה כתרה.שיה עם הכתיר שלו
מה שאין כן ע י עתה בבחי' הוישהכתר שלו
למעלה מכתר שלה והרי הוא גייל ממנא
וכן מייש ואינם צריכים זה לזה כלל זה ג״כ
היבו רק לעת״ל שאו היא תקביל אורותיה
ע״י אימא שלא ע י ז״א משא״כ ע י עתה
בבחי" הזי שהיא מקבלת אורותייבאמצעו'
ז״א כמש״ל הר• אלו •ג׳ היכראיות בי מ״ש
שהניק' מקבלת אורותיה ע״י ׳שסו״ת יז״א
ע״י או״איעלאין אינייק לעמ״ל •
אמנם ממ״ש קי ייו לפעמים כשה/״א פב״פ.
עם נוק' שהיא רחל שיין בקומת׳
א; לןקחתהנןק' המוחין שלה שלא ע״ייו״ז(
בעלה אמנםלוקחת ממת מץוא<יה מלוגשין
נתון הנ״ה׳ לישסייית כו • הגהיממ״ש
ולפעמים מבואו• יוצא כי בחינה ויו• .שנס
בזמנים אלו או בזמנים ,שעברו לפעמים
כפעם בפעם'ואם נ ן פלייג ייליה אליליה
כמ״ש אח״כ 'ואז הס ב" המאורומ הג׳דולים
כוי כי זה ליא היה ע י י ן רק מה״ה לעת״ל
כמו שהוכחנו וגס כ׳ לא •יענו פעמים $
*
באיזה זמנים הם וכעת צל״ע י • , • : ,
,
והנה
אחר החיפוש מצאיך במעי
הלומת של הליל״? י״ב שכתב
'נענין היורמיטא .שבמג ג׳י אחי שנ<מ* 11
המוחין תוך ז״א ,מלונשין תוך גה״י לחכי<*|
ועל •יה נגדל ז״אאז •אותן המנ**״|^,זני*
לההתלק ממנו ונשאר •שן ואחר כ ך מ ב ש ו
׳מאחוריו תוך לאה ורחל ונעשות קיצ$1
אחי ונניןרה וחזריפ״בפ להזדווג ט ^ ו א " <
כיין שנשתלקו המוחי! ממנו וניתנו אלהט'
חיך הוא מזיווג עמה ״ והעני[ הוא5.י
אותם המוחץ הראשונים שהיולו 1$ל יי*
הגרי״י של התבונה הס הם שנסתלקו;•ממנו
וניתנו אל הנזק'ואמנם אז עלה ?וא,׳!זתו
למטלה ונכנסו בז מו חין אהריס חלשל^תו
מעיליס והם מנה״י יאו״אי עלאץ מ ק ר א
חי״בוגמצאשע"״ היוימי-מא משיב .מ$ל9
יתירה יכאשר מזדווג עמה הוא גבן!
המוחין הסישי' היותר עליונים ,עייב לשו?ן
בקיצור עש״ב • הרי משמעיכייגחע!^
אמנםלןגלזן
זו נעשית בכל לילה ״
ביור כ׳ א״א שזו היא הבחי'עצמה שהוזכר*
בסימ״ש חרא כי אין היעח סי £4שנזמן
היותר גרוע שהון( הלילה תהיה לה.מפלה
מ להיותה נכח׳' ב׳ההאורית הגלזלייושאין
יהיא גליל ממנה מה שלא נמצא,בה,מןנלה
זו אפילי בשבת שהוא הזמן היותיג,גיול{
ועוד,כ* שס הסיןיח־ן של¥א
ומובחר
עצמו שנמשלו אליו ואח״כ מסתלקין מממ
נניתנין
ג
י
:
משחת
מיחנין אליה בהשאלה לפי שעה י אמנם
ונםימ״ש מלבינבחיימוחגתיק ממש שנמשכין
$ה לשמה מלובשים בנה״י יישסו״ת במבואי
ועור בי שם בלחש הלילה היואת
שם•
ג ם ויאה כי כ ל ו ה הוא לעני! הזויה ע0
גאה אשי לוקחת בהלואה הבלים ליתל
ג י י להתגדל ב ב ל א ו י ך ו״א .ובסימ״ש
כפייושא אתמי כשז״א פ״בפ ע ם נוקבא
ולכןמכל אלו
ישהיאיחלשוי!בקומתם•
•הפעמים נ ל ע ״ י כ ׳ אין זו הנחי' הנו* כסי
מ״ש
עלה על יעתי לומר כי בחי•
1*1^1
זו תהיה בי״ח במ״ש בשיהכוננת
י • •
*חני כמוסף עולה יחל בבתי.יז״א ואז ה ס
וין בקומתם ז״א מ ק י א ישואל ע ם י ח ל
ואז מורווגים י ח י שניהם כוי ובסוף כתב
אבל בי״ח הסבי ה מ א ו ת ת הגלולים שיין
ב ב ת י אחל ואע״פשלא עלתה על אזאיי
י?( כלשיעזי קימת ו״א שהוא במוסף י״ח
ע ל י ו איננה טפלה אליו ומקבלת חנק׳עייי
היי מביאי בי במיסף
יעצמה ע י כ •
י״ח ז״ון הם כ' המאויות הגמלים שיין
בקומתן ממש בכתי אחי ואיני ציינה אליו
שאלו הס הבחי' שאמי בסימ״ש ועל זה היא
מ״ש שם ולפעמים בשהז״א הוא פב״פ ע ם
נוקביה שהיא יחל שיין בקומתם כוי •
ואע״פ שצבאויה קשת דא״כ זו היא בחינת
הזי שכתבנו לעיל מהע״ח שיה ) זו״ן שוין
כקזמתןמשתמשין בכתר אחי ישם כתב כי
כחיי וו לא היתה ע י ״ ן ע ז לעת״ל שתהיה
וא״כ אין נעשית נחי' זו בכל י״ח ליתא
,
ךנך^פהר^ת*
ועךיפה
עיניך
פרע*
בי נחי' זו הגעשית ני״ח הוא נהיות' וז״ן
במקימס למטה שזה אינו מקומם האמיתי
חייו; אמנם בחי׳ הזיאשי עתירה להיגת היא
בהיות זו״ן במקומם האמיתי.שהוא במקום
אי״איאו במקום אריך כנולע*מליושחעא
אי״הי כמו שהבחי' הוי נעשית עתה בבל
שבת במוסף היא בהיות זו״ן במקום או״אי
כנויע וא״כ •שהפרש גיולבין בחייהי״יז
אל הבח״יהז' העתייה לאיות וזה פשוט *
אך מה שצ״ל לפי מה שאמרנו הוא ראם כן
צריך לומר כ׳ במזסף דר״ח מקבל הז״א
המוחין שלו מלבשיןבנ״הי יאו״אי עלא״ן
והבוק' מקבלת המוחי! שלה ע״י יסי״ת כי
ב בחיי זו מיבי גסי מ יק במש׳יל .ולא ב ן
משמע ב ע״ח שי המוחין פיט שכתבשםוזייל
אך כר״ח במיסף הם לוקחין אחור ופטם
דנתי ייסו״ת ואז יכולין להזדווג ז״א ברחל
שאין ז1ז .מזדווגים יק בהיותם שיין כקומת'
ע״ב • היי מביאי ב• במוסף שבי״ח
המוחי! שמקבלין שניהם "•/ן הם מכתי
לישסי״ת וא״כ אי אפשי לומי שמ״ש בעי
מ״ש מ י ב י בבחי' זי של י״ח שהרי בס יירש
מ י ב י כאשיז״א לוקח המוחין שלי על י י י
אן״א׳ עלאין והבוק' לוקחת המוחין שלה
ע״י ישםי״ת וצ״ע י
זנקזןר לענין מה שכאב הימ״ז ז״ל בטעם
שנתחכם שלמה המע״המכלבגי
העולם כי לעייל אפשי כיהטע' הוא מכיון
שבזמנו העלה את הנוק' ותמיד היתה כיא
בבחי' הוי שהיא עלייתה פב״פ ע י חכמה
לז״א ותמי י היא מקבלת הארה משם לכן
הנה שכרו להתחכם הנא על הבל ורוק •
ל מ ס מ ב * ר .ל ג ס ת ך ש#רןי ב ע י י '
ד׳עזים •עןנל<טו• מהר 4ל ? ו
•די• -.
ף^/ך!
״
תחילת פסוק זה בבי לעיל
ביישנו אותו בדרכים שוגים ושם
־
'~״
״
־־
:
—..
הוכחנו מיציי ה י נ ו״להה כי היופי נמשך
מצד ה ח ס ד ם ועול מצאתי להימ״ז זל״קה
,ך ובאו
ל
" ־ ־ י
י
פיי
נ
שיר
השיחם
הובאו ל ב י י ו בסי מ״מ ח״ב וקליל ע״ב כ•
3אשר מגעתהנוקבא עי;/1גמס שלו שמשם
הארת הפנים והיופי־כמש״ה חכמת אלם
והנה בחכמה יש הוי״י.
•
תאיר סטו
בניקוי סתח נאור פנימי ןאה״״ה כפתח
•
באור מקיף ושניהם גי' יפ״ה ע״כ
נבונת! מבוארת כי אותיות ה ל שמות עם
*קולותיהם עולין כמספר יפ״ה וכאשר
היא עולה ע ל שם ומקבלת הארה מהם
נ ק י א יפה ובשער מרוייל ברכות בחב ככר
9ומ1תין ענין אומרם ז״לעגין נשים י ע ת ן
קלה ו!הו נ ה י ו ' מ ק י י ר א מאחוריו'אמנם
אז הברכה שמקבל ז״א
בהיותם פ״בפ
מאימא עלאה הנקרא ברכה לצורןניקב•
אז אין הביכה ההיא קלה אמנם •שיבה
דעת שלם נו'נמצא בי בתתו לה כל הברכה
וההארה ה/את אז אינה ברכה קלה אלא
וילוע כ י
דעת שלם נותן בה כ ל ע״ש •
ירש בכל מקים כי הגוקבא לעתה ק״ל •
הבונה היא שאין בלעת שלה רק הי גבןרית
שהס ה' הוי״ות ג ׳ ק״ל וא״ב בחזיתה פב״פ
אשר לעתה שלם הוא שכולל חו״ג כי בחזית
פ״בפ נותן לה גס את החסדים בנודע
ונשלם לעתה ואם זה ה ל כ י הוא בקבלתה
הברכה הזאת בהיות הנו?" למטה במקומה
כ״ש 1ק"ו בזמן בית המקיש בי אן הנוקבא
וגלתה במקום אימא כי בולאי לעתה שלם
תמיל כי כבר בפסוקים ה ב ל מ י ם כתבנו בי
בזמןבה״מק עלוזו״ן כמקום או״אי ו ת י י ר
לא פ ס י ק ז ו ו ג י י ה ו ר י ע י ס ללא מתפרשאןגס
•חע־מלימ כי פ י ט ם גק'החו״גבי ה חסל•
הם הי הוי״ות ג י עי״ן והי גבורות ה הוי״ות
הס בגי' עי״ן ובמירש אמרו אייר אבהו
מ ב ע י לצמתך גראין מצומלין והס מ ח י ח י ן
וכוי לשון ע י ב י הוא אי בעי למימר ארוח
והכונה
ז
ה<א אומי מכער לי ע״כ
מבעל לצמתך ריוח היה במקום קבוצ״ך
1
,
1
,
,
1
,
וגמ״ $מויןי״ש י ע ר ^ י ה ק וצחתן הנא לשי!
־קג
צמצום נמ״ש יש״יזל״הה והיה • י ו ע בי כל
צמצום והנהלה הוא מצר הגמרות וכל
התפשטות וכמהה הוא מצר החסדים כמייש
בע״ח שי רפ" 0פייה וילי״ת ריש פ* תוליויו
ובע״ח ש* חו״ג נסור האי בלקאימ״יא' כיןן
ע ו ד נקלים מייש נש״ הבונות
דרוס דוח •
ל״ה לציצית ובע״ח ש א״א פ״ה מ״ק וז״ל
כתיב וינוע אשל כ נ א י שבע שאברהם שלים
מימי החסד גורמים להצמיח השערות של
הראש שהם-ימיון אשלים ואילנות ויש ל מ י נ י
שערות שסימנם אש״יל אל״וס נגנלשחנ״ר
גז״אלב״ן בא״א ו ב ו ע״ש • עול כתב שס
נל״ב לצ״ציתכי השערות הס יוצא•[ מהלע'
הכולל חו״גובס' מיין ע ר ך ק ו צ י ן כ ת ב כי
שער אותיות עשר כולל ה״ח ו ה״ג ע״ש *
ואפשר שזו היא בונת הןוהי ויי(ירמ"א ט כ
תו שערא כמה לכתיב מי ימלל גבורות ד.
הליל עצמו משערות ראשי ונתיב מסיי הי
כי לא תמכו וכן* שהבונה לומר כי השטרות
חס יוצאין מהיעת הבולל חו״ג ועל כן הביא
ב׳ פסוקים אחל על הגמרות ואקל ע ל
עול כתב שם כע״ה ס״ה .כ י
החסליס •
שערות רישא של;"א יש שם שורש הקל״ישהס
אוחזות כשערות השחורות שלו אך שערות
יישא^נוקי הם שורש הליכים והס אלומות
ובו* ,ובזוהר פ ' ו י ח י רי״זע״א אמרו על לא
מריע לא רישא למאריה ו ע י לא גליש
למטרוניתא ו ב ו וכוי וכתנ גסי מ*! -באות
ל גלח יישא למאריה )למטרוניתא ענינו כ•
שורש הקל״י נאחזים נשערית י ן מ נ ז ת יז״א
ושורש היינין תמיד בשערות המלכות וצריך
מע״ט להעבירם משם וזה במין גלינלן
ותגלחת להעביר כח החיצונים מש 0גזייס
גילוחהלוייס שהם דינים ע׳״כ • והכי איו/א
־בזוהר ת/ריע דמ״הע״בתנא מן בוצינו!
מתגלסין
ניצוצין
שכ״ה
לקידימתא
ומתאחין כחדא מסטרא לגמרה דאקרון
גבורות ומתלכין כהלאואתטבימ חד וכל
עיילי}
א
)9
1
1
יי
,
,
נ •ע8ך משחיז .קרש
י איליןנגופא אקר* איש וכמנ5יי מוה״יויו
*ל״הת קיא לצוק׳ נשם איש ות״ח ביישא
דהאי איש גוצינא יקיייצותא ובגין כן
גולגלתא די־שא יהאי סומקאכולאכהויא
ושעייסומק• בגו סומקי וגתב שם מוה״יאו
ול״הה מכאן משמע ו א י י ך בנוקי וילת ראשן
כ א מ מ ן דאילו בליא הם שחורגת • ותליין
חינ״ה צתייןתתאי[ ילתתאימתעיין דיצין
בעלמא ו כ י א?#ב 1מיניה שעיא ואתגליש
מחסל ^לאהאתבסם כולא פי' מבח החלומי״
שנמעכים לז״א מתבטל יניקת הקליההשעדו
ע״ש בסי מ״מ והגה עיזים מורה על נחי'
,הייניס כימשמע כזוהי תצוה יףקל״הןןוף
ע״א ע*ש וכזוהי תי!מה לקל״ט ע״א עזים
י א גבויאן וכוי ושמם מוכיח לשון תוקף
י ועזות וכנה בהחלת ס׳ הכןנות ייישן יפסח
גתב שאין ישות לגלח הבעיות בזמן העומר
במתו ל י י אלף תלמילי ר• עקיבא שהייה
יירש באלו השמיות תלי תליי של הלכות
שמשם שויש נשמתו והעומי עשייית האיפה
שהוא הפיאה הנז* שעולה אלהים שהוא
מיתי היין השולט כזה הזמן שנהם ן* שעריי
של כינה ושי ישם הוא מהגמרות השפיות
־לןה״סאור החוזר ובשי הבונות בטנין לייג
לעומר כתב כי יטעם שפסקו תלמידי י נ י
עקיבא מלמות בל״ג לעומר הוא כי נל״ג
לעומר מתגלה שם אבלנו״ם והי אותיות שם
יוה ל ס הי גבורות לגדלות לאימא עלאה
1שס זה נחלק לל נחיצות אותיות אמצעיות
'והס כל״ט הםבגי' ליל והם מתחלפות נ ל
אותיות לליי מאלהים ו ל אותיות א ם אינם
מתחלפות ונמצא כי נחלק לב מימת איים
לילכ׳ לאותיות ג״ל ביון בהק מתחלפות
נעשים רחמים משא״כ ב ל אותיות א״ם וז״ס
מ״ש יעקב אע״הער הגל ־הזה רמז אל שם
נ,נז' שהוא בכיי ע״יו איתיות המל)חלפות בו
הס בגייג״ל ובהגלות נגלות השם הזה ביום
ל״ג לעומי שה״ס האותיות המתחלפות בז
,
ה
,
שהוא יומי וחמים אז פשקו מלמות ?! פ •
ה י י כי השם הזה מ י ס מיתיק אל הייני! שצ
השמיות כ* בהתגלותו פסקו מלצוות חהו
0מו גלישה אצ ה6עיוח פ י שבמעצ 1היין
היה נותן להנןתסי בל״ג לעימי אם לא היה
המנה .האחי י ב ה ע מ י מי ן ו ט ״ ז בסיהחיי
וליכ בס מיין גלע״י היינו שם אכיצדםעיי
*אותיות הצותחלפותג״ל הייצו גלעל ע׳״כ •
ופתה
גם הי נק הניצה כמ״ש צס׳י&״ין *
*בוא אל הנא״י כוציו הכתונ כי הצי אממו
כי נזמן בית המקיש עלו ז״ון נמקים א״וא•
והצוקבא היסה ננחי' ה ו כי •מיל קמ#ת
פ״נ־צ ע י אכמה יזי״א חוגייאו תייי ריטין
*״שהחתן השלם בשנח
ילאמתפישן •
כלתו הנך יפה יעית• עתה אשי את נכחי
רעיתי שעלית במקום הכינה ו ע י החכמת
שלי הנך יפה כחמידו' ק מ צ ר כיאתמקכל
ממצי המסיים בתתייות כי כיון שאת יעית•
י י ע י ן לא מתפישן ותייי לא פסיק זווגייהו
הן מ ל י עלייתך ע י החכמה שלי ומקנלת
יאויותיה מההוי״ה והאהיייה כניקור פתח
אשר הס עולין כמספייה״ה ו ל ק קוי' לך שם
יפה ועוד פיתו סף בך יופי אחר כזמן הזה
שאי*ה י ע י ת י כ י ה נ ך יפה עיניך יונים כי
דעתך שלם ג ל ע י נ י ם עי״ן א יהי חסיים
וע״ץ א יהי גגויות ותמיי נמצאו נ ן הבי
עינים של חיוג ליפת כמו היוציס ללא
מתפישן מבן זהגייהו כן ל ע ז ן שלם מ ו ג
הח״וגהן מצי עלייתך בנינה כי ננחינה
זו את צק רעיתי כמו רעיה עלאה אימא
כאמה כן כתת והן כיון שאת רעית• י ע ץ
ללא מתפישן תמיד נמצאין כ ן המסיים
11
,
,
1
״
,
1
י
,
ודעתך שלם ועיי זה מ נ ע י לצמתך רוח היה
במקום ק מ צ י ן כ י מה שעי עתה לא היה
ניעת שלך רקגמיות אשי מצים נא ה ק נ ו ן
והצמצום וההגבלה כי כן הוא הטנע של
הנמיו עתה אשי יש ביעת שלך כס החסיי•
המיל מרווח הוא מצל החשליס אשר מהם
,
נ
צא
שיר
ג <3י
בא ההתפגמות וההיוהה "ל, 1עבעס של
נמצא כי ג^מקום צמחן $8וא
המסיים י
הצמצו שלך היה מנעל ייוח היה שם ימכח
זה שערן צומח כי מכה מימי הימסיי-אשי
ביעתשלן צומחים השממה ו י ם י ו צ א י ן מ ן
היעתהבולל ח״וג כי לכן כ ע י אויחיוח עשי
להויות שהם יןצאי! מן היעת הכולל עשר
ל ו ג ולכן עתה שיעתך שלם שערך צמח ורבו
נמו רבו כעדר העזים אשד י ב ו י השטרות
הוא יומי אלהאשה וכמ״ש יז״ל לערבא^ה
כוי ואיתימא מה השבח הזה ומה טעס יש
גו מאחי שהדביייוע כי השמיות שכיאש
הם שויש• הדינים ועול •גיל התימא על
הימות שבחיבו״ים כעיר העזים כי מתיך
שבחן אתה צא לילי גנותן כיבאומיך כעדר
העזים שסימ״זבחי' השער!* היותם שוישי
הימין כי כן עזים הס בחי הימים לזה
אמי שגלשו מהר גלעי ^לומיאעייפשמן־תי
אותם כעדר העזים שתם בחי לינץ על /
ככר גלשו כ י ^ נ ר היה בחיי גלישה מכה ה יגלמי שהיא בבחי' שם אנדט״םהימוז •
בגל״עי אשר חי אותיות אשי כשם וה ליס
חמש* גמרות יגילות לאימא מלאה ומכיון
י
,
,
1
שאתה עלית במקום אימא עלאה מאותה
שעה״ אשר קכלת קאימ שם אניט״ם הנרמז
בגלעד.אשר שם זה סויו הוא ליג של גילות
לאימא ועורם מיתוק אל ת ייני ן של השעיית
בברנגלשו השעיית כ• נמתקו בחיי הימין
ולחוקיו עתה שאתה מקנליגם את המס**•
!:מ״־ש בווהרואתגלישמחסיעלאהאתבסס
כלא ומכיון שנגלשו שממי מהם אחיזת
•
הדמים היי ה 0סמבמ״ים ועימרים
לפימ הזוהר הנז״ל שאמי כי
7ך/ין*ן
מנוצמא יקיליניתי יןצאיןשליה
י מ י ן ונכנסין בנוקבא ואח״כ אמי תא חזי
ברישא להאי איש מצמא לקילמותיובל״פ
4ןלגלמא ייישא להאי סומ?א כלא גןןילא
1
י1?6יי
קר
השירים
זמין
סומקי כיי ^ויןק^י * ה ! * " *
ולכן
יו}<{ין השערות או ;מת&ימי!
בא הרסו עלגני 1מי י״ת גו״^גדך ג׳יע^ר
ה״סדס י.ו (1של' 3גם י<.ת ?ו* לירוז
לרמיז מ*"ל כ* השעי! ץ צ א י ן ^ ל ע מ גמלל
וזי״גו^י״ם היא מילז ל,ע0י ונוי״וה יחייןנ
מ ע ת כמ״ש בליית גי"? £י*ז ה&ד&זלמה
גס שגלשו ע״ה ג•' שמיש ? .מ י י ש נ ן
,ולפיירנמ יימוז כי ייו*,1כי שמש י\גח אל
הש״ך ייגין וה,יי<ץה 0כפולין! בייפ שיין
גי' 3ס"ש 1גי' תמי נח״ש ה ^ ז 6י יג^יח
ניצוצץ\ג*1ה אשי נמת?י נמיןו' סמ״ש וממטיר
נאמי שגלשו להייות 0קוי' המיתו*; כי ב0״•
הדינין בנ1צמ 0נגלשו מי$י.ה וגי^ <(ב £מ ו •
.ניה ניגא ווהו שג״לשו כי ב?׳ י.ת<ינעשה
שג״לשו ״ ש י כתב ש 0בל•"* גי יי*ן
שג״לשז מ״הי ל׳לעד היא גש" 0כמספר ט״ה
ולפי ל\נ^**.וו
קס״א מ" ה ס״ה ע״כ ״
כ• הנה כל זה המימזק היא לס&ס $י #לו
ז"1ן בינקיס א״וא* י ויריע בי עיג קנ^א
הם שקית של א״ואי ימ״ה ס״ה הס ש מ י ת ת ן
וזהו ימ; הר״ת לומר כי המיתיק היא לטעס
עליית מ״ה ס״ה שהס א ן לע״כ קמ,*:שי*0
א־יןא•
4$י0
,
,
,
)ב(
יאמי ע״ר אייי ,ש5יר^.ו
אל
ל יל ס י ק י א ש י ז .י מ ו
יפה ומתה ננאר סיפיייקיא על.א.ותו.ה,ייו
ונקדים שייוע שהשטרות •זצא״ן נסול $ .ר
הנעסין ל;*
חחי מפנימיית היאש אשי
י " ' '׳"ל י' מנעי'׳ מנימי©
"
וין״ל נמייש אמיו מנעד לצמתן ^ ל י ל
כלומר שהכתוב.אומי |זו
מנעי לצמתך
ויןצ״לוו ותנה לטיל פירשנו שיחה! מס2י
נשנה כלתו ואזמר לה הנך יפה שקלכמ
המסיים המגולים לנ״השהאירו בך מקיים
כשהייתה עומדת בנגדס כ? 0לי_פין #ויןן
ולכן מ ך יפה מהאותס אמ?ס ב;מ! י<;ה
ע
כ ס
,
נ ג
מ
ח ; נ ה
ש
0
1
ג
שמן
משחת
,
שאיו יעייו״ שנהאל״בבחי הזווגתמילי
* ע י פ ה בעצימ כח הה׳יח שאני נותן לךעל
ש כ ש ה ו א היופי שלך מצי'שאע״פי טינ־ך
שהם בחי• היינין שבך שהם עי סנהליין
זייגים הטליוניינתלבנו ביונים שהם לבנים
*מס״< שוס ימרה גולל מיתוקם שנתהפכו
ואליל טל הדבר היוצא מבעל
לרחמים
לצמתך מ ב פ נ י ם לצמתך שהוא פנימיות
הראש קשס המוחין שהס מבפנים לצמתך
והיבר היוצא מבפנים לצמתך היא שערך
0השעיית מפנימיות הואש ששם המוחין
יוצא״ן ו ה כ ו נ ס ואציל טל בחיי
הס
שטיך היוצאין מהראש שאף ע״פ׳ שהם
כ ע י י ה ט ז י ם ש ה ס בחיי הל״ינין ושערות שלך
ה ם שרשי הלינין אצ״ל שכבר נמתקו שהרי
השערות כבר גלשו מ ה י גלעד 'כי משעה
פרש
שעלית נמקים אימאזקנלתה האיה מ ה י
שהיא ה נ י נ ה מנח* גלעד שה״סישם
אכיה״ס שיי״ס ה״ג לגילית יאימא כ נ ד היה
גלישה נשעיית ונמתקי הלינין .ןהגמיוי*
את מקבלת תחלה אמנם עתה שקבלת גס
החסרים נמתקו גם הזינין של עיניו ונעשו
ביונים לבנים רחמים ימצא נ י באשר ז(ני
משבח את עיניך שנעשו •ונים לנניירחמ״
שזהו מצל החסרים אצ״ל על השערי שכנר
נמתקו שמיתוק השערות ב נ ר נעשה מקו רם
ט״י ה ג מ ר ו ת אשר לקחת מתחלה קולס
החשליס כ נ ו י ע שתחלה לוקחת ק ג נ ו מ ת
לתיקון סרצנפה זאח״כ הוא ניתן להגקאת
הה' חסלים בכחייה/וזג כנודע מכ״מ ?מק
י
אנ״ק לקב״ה
,
,
<טימך מ ן י ר רלןזנזבות ^ ל י ־ כ!ן דיחצה $בלס מתאיפ1ת ו&בלה
באירת נשא .לף קל״ו וקל״ז בנח׳
הנח
מיניז״א אמרו עינו• לרישא
משתנים משאר טיניןכיי ואחתחן נ ח ל חוזר*
ז־עינא ט נ א הליל ריחצות בחלב מאי בחלנ
נ ח מ ר א י ל ע י ל א קלמאה זנההיא שעחא
הקןתפח אשגחותא לרחמי בזי עינוי ,כל
,אתפקחן אתחזון שפירין כהני יונים נסימק
:ואונם וירוק חויר לאאתגלי אלא בזמנא
יאסתכל בטינא טנא ומסינחאן בל אינון
גזוניןבההוא חזיר ו נ י ף קל״ז וכל אתגלי
הווךא ואסתחי עינא כל איכון גוונין לא
מ&תכחין ומשתקעין לתתא #אתימי ,נ ר
ההואחוירא לנהיר מ עתיק יזס^ניי**'*-ן
מיניה בל איכון ללהתא ^*ליצ^ר^קו^כל
מאריהון לשזמקא ואיכמ3*^;11ו 1־^יזומין
גחלא הה״י שניך כ ע י ר היךצינית שעלו מן
הרחצה שכלם מתאימות מאי מ 1הרחצה
?ניןהוא אגןחןת?( יעיגא קיי^א עלאה ק?לם
,
,
?
מתאימות ממערבן לא ביא ואתדבקן לא
ברא ימה לאמי שניך כ ע י ר הקצינות ואת
אמרת שכלם מחאימזת כלימר חזזרא יילהון
בההוא חזורא לעיני] כל אסוזן בהי1.א
חזזיתא לעינא עלאה ע״כ
;ה הלשון קשה הקבנה
ולע״לן
למאי אירייא שינים .אצל
עיצים לקאמי הליל שיניך כעלר וכוי 1א0
הכינה להביא ראיה ממ״ששעלו מן הרוזצה
ללמוד שיש בחיי רחיצה כבר התחלה הניא
.פסיק רוחצית כחלב ימאי אילמיה להאי
קרא מהאי קרא ועול כי אדרבא איתו
פסיק מלבר נעינים לו״א' טצמו כמ״ש
עיניו כיינים ע ל אפיקי מים רייוצית בחלב
זא״כ מה יאיה מביא מפסיק שיניך שלא
נזכר בי עיניס וכן להבין מ״ש ומה יאמר
שיניך בעלר הקצזנית )את אמית .שכלם
מתא״מזת מה היאכונת הקושיא
ונלע״ל
י
ד
פ<י
שיר
השיחם
הייסב בעיני י\ שאפשי שהכוני
ונלע״י
היא להביא יאיה בי כאשר
נגלה הלובן לאייך וניחצו עיני ז א אותם
המונ״ןיהומקא ואוכמא שהיו בעיני ז״א
אינם משתבחים אשי דבי זה אינו נלמד
מפסוק יוחצות בחלב ובמו שנבאי והענין
כי הנה מאי לסליק מיניה אמי ובגין בך
אסתלקו כל מאייהון לסומקא ןאוכמא
לאינון תאומיןועל זה אמר גה״י שיניך
כ ע י ר הקצובות כי עלר הקצובות י ם
סומקא ואוכנל לאינון תאומין כי הנה ע״די
ע״ה הוא כמספר סומק״א אובמ״א ותיבת
הקצובות פירושו שוות נמו תאומים שהם
שויס וכאילו אמר הפסוק שיניך כסומקא
אובמא קתאומ״יאשר בחי׳ הגוונין התאומי'
האלו הם בעינים ל/״א הרי נמצא כי דימה
הכתוב השינים אל המינים יז׳״א כי הכתוב
מיכר בגווני המינים לז״א שעלו מן הרחצה
כי לכאורה יש ללקלק בפשע הכתוב כי הנה
השכח ש 5עדר הקצובות שהוא שעלו מן
הרחצה הבונה היא שהם נלחצות וכמ״ש
רש״י זל״הה וא״כ העיקר חסר מן הספר
כי באומרו שעל! מן הרחצה אינו הכרח
דיך משל
שניחצו כי אפשר שלא נרחצו
.א 0תאמר פלוני ׳צא מן המרחץ אינו הכיח
שניח־ן ואפשישלא ניח׳ן נא״כהו״ללשעלו
רחוצות כי זה הוא עיקר השכח וכן ליוא
למ־לתא בי עדר הקצובות הוא המוני! של
עיני ז״א הו״לל שעלו רחוצות •וא״כ למה אמר
מן הרחצה יזה עצמו הוא מ״ש מאי מ}
היחצהכלומי להו״לל רחוצות וחיק סההו'
אסהוהא רעינא קי־שא עלאה כלל כי אמר
מן הרחצה בה״א היליעה לומישהוימאותה
הרחיצה העליונה לעין לאי־ ך ואם כיה אוי
רחוצות לא היינו יו רעים מהיכן כיתה
הרחיצה ולכן גא הרמז כי תיבת י.ו חצייה
עולה כמספר הע״״ןהע״ליון עסהניתיבות
זז
לימון כיקיח׳צק גמ??ת מ! המין העליון
קח
וכיון שידענו כ• מה שאמר מן הרחצה ה)א
להודיע שהיא הרחיצה העליונה אס כ ן ע ל
בייחין לומר בי תיבת שעלו כי שנסתלקו
כי אם הרחיצה נמשכת מלמעלה אין שייך
לזמי שעלו מן היחצת למשמע שהיחיציהיא
למסה והם עלו ממנה אלא שכונת געלו מן
הרחצה שנסתלקו מכח הרחצה העליונה בי
הגוונין דעדר הקצובות שהס סומקיואזכמא
נסתלקו מכח הרחצה ולכן כדי ללממו זה
שנסתלקו לא אמר שעלו רחוצות כי אז היה
מובן כי הגווניןסומקא ואוכמא עלו יחוצל
אבל סוף סוף הס המונים טצמס שעלו ז1א
סניחצו אמנם עתה שאמי שעלו מן הרחצה
ולא הזכיר שנרחצז הוא להויותכי לא בא
הכתוב ללמינו שגדחצו י ק כא ללמינו
הבעולה היוצאת מן ברחיצה שזהו העיקר
כי נסתלקו מכח הרחיצה וזה לא היה נלמד
מהשוק רוחצות בחלב כי שם לא נאמר רק
רוחצו ואפשר שגרחצו ועדיין נשארו הגזונין
אמנס מפסוק זה שאמר שעלו מן היחצה
נלמד שנסתלקו מכח היחיציהגןוני! יסומל\
ואוכמא ואינס משתכח״ן אשר זהו המבוקש
ללמוד מפסוק זה ועל כן כדי לרמוז האמור
כי מה שיוצ״ללמוי מפסוק זה הוא שנסתלקו
הגוונין על כן אמי עתה עינא קד׳שיעלאה
מה שעל עתה כאשר הזכיר עינא לא אמר
תיבת עלאה לומר כי כיין שאני אומר לך
תיבת עלאהבין תבין את אשר לבניך כי
כיון שהרחיצה היא מלמעלה א 0כן תיבת
שעלו אין לה הכנה ועל כיחיך לומר כי
פייוש שעלו הוא שנסתלקו הסומק'ואונמא
י ואמם משתכחין
,
שכלם מתאימות מחעיבן לא
בלא ואדבקן לא בלא כלומר
כיביוןשהגוונין״יסומקא ואוכמא נסתלקו
כ• נהפך הבל ללבן נמצא שכל רגוונין
;תעינו)נדבקו יחל והנה ־לפי פשמהכתזג
ג־
א
ו ,שטן כ £יחח
קרש י
ממש כלכנונית העינים כאשי ניחצו וזהו
שכלם מתאימות שתת בנהייכלכנונייושיעור
הכתונ שהחתן משכ 0לגלתו ההוא אמי לה
שניך הס לכנים כעדר הקצוכוישהם ה מוג ץ
לסזמקא ואוכמא של העיכיס של״ שעלו מן
הרחצ' שנסתלק! מכח בחיי הרחצ״ה העליונ'
של הע״ין הע״ליון של אייך ואז נתלבמ ואין
*מיסיון לנד על ששניךהס לבני0סתס יק
הימץןהוא ש:לם בין השניים שלךיביןעיד
הקצינות שלי הס מתאימות תואמות שנות
בבחינת הלבנונית שלהם כי הלבנוני׳של שניך
היא ממש כלצנונייהעינים שלי כאשר ניחצו
ועל כן ושכלה אשר השכול הגא מזרה על
כחיי יי! אין בהםמכיון שהם לכנים מויה
*
שהם בבחינת רחמים גמורים
לשבחים מ ן ' בכתיב כלם מם על עדר
מקציבות השבח האח״ שעלו מן היחצה
דיל שבלם מתאימות הגיושכלהא׳( בהם
"01 .כ תיכת שכלם הוא שפת יתי יהא בהם
?.א עסקינן ו הילל שעלו מן הרחציתתא״מות
!שכלה אץ כהם'והימיון הנא כי כמו עדר
*הקצובות שעלו מ; הרחצה מתאימויושכלה
אין.כה© כן שניך הס מתאימות ושיכלה אין
בהם ו&״כ מוכרח מ״לא קאמר הכי רק
הפשיק בתיבת שבלס שאמר שכלם מתאימו'
!הוא דקאי אל השניים ואל ע י ר הקצופות
6י*מה א!תם בתחילה ותכונה שניך ה0
בעדר הקצובות שעלו מן הרחצה כי זהו
הדמיון וע'יז'הש:לם בין השניים וביין עי־ר
הקצגבות .מתאימות .כן׳ נא״נ משמע כי כשם
שמיר הקצובות עלו מן היחצה בך שניך כי
היי זהו תימיוןאשי יימת אותם וא״כק'
זה אפשר לסיש יותר פשוש מ־ש
))*$י
<י נחי* רחיצה לא מצעו יק ב ע י י הקצו בוי
ומה דאמר שינך כעדר הקצובות
שיים בחי' העי ני ס כמש״ה רוחצות בחלב
'ואת אמית שכלם מתאימות שהוקשה לו בי
י(ממו בשניים היכן מציגו שיש בהם בחינתכיו! שאמר שיניך כעדר הקצובות הרי השוה
1חיצה • ת״ש ומה ייאמר שג־ך נ ע ל ך
אותם וא כ לא צ״לתיבת שכלם בנראה שהוא
מקצובות שנראה שהשוה אות 9ואת אמית
ליבות השואה אחרת יתו״לל שיניך כעדר
£כלס מתאימות יאיהוה קאי על עלר
הקצובות שעלו מן הרחצה מתאימות וכן הם
הקצומ' לא הו״לל שכלם שהוא מיותיומלקאמ
שיניך ובאומרו שנלס משמע ש<*יא השואה
שכלם ..מוכיח לקאי אל השניים ואל עדל
אחרת נוספת על הראשונה ומשני חוורא
לקצובות שהשוה אותם מתחלה שאמי שניך
ליליהון כהתנא סזורא יעינין וכוי כלומר כי
בעיר הקצובות שעלו מן הרחצה ועל זה
ההשואת הראשונה היא לומר שהשיניים ג ס
אמר שכלם כין השניים ובין ע י ר הקצובות
לבנ־ם כמו הפיכים שהם גם בן לבנים
מתאימיתמניוןשעלו מן הרחצה וא״כקשס
אגל השואה ודמיון זה אינו רק לשהשעיים
היכן מצינו רחיצה בשניים ומשני כלומר
הס לכנים וחיבת שי.לם;־הוא להוסיף השואה
קוורא רילהון כההוא חוויא לעינין כל
אחית כי" הלבנונית של הש׳ניס היא ממש
אסחן כההןא ח!ויתא לעינא עלאת כלומי
כמו הלבנוניישל העינים ואין הלמיון על
א **.ב כי תיבת שכלם קאי אל השניים ואל
י
שהם לבנים לבל
עייר הקצובות אגל איןפזנמתלמ־זןלומר
8כר-0יס' השניים כמו העעים רק כמת
א ל יאמר שיניך בעדר הקצובות
)ב(
המדון על הפעולה היוצאת מן הרחיצה כי
ב הקייס מ״ש בסי מ״ששייה
כשםשהעינלם מתלבנים מכח הרחיצה כך
חייב פ״ו ולבן שיניים מחלב כי לבנונית של
*גיך הס לגנים ו בלבנונית של שניך הנא
השניים והיותם לבנים הם מצד מלנ היניקי
א6ר
כ
,
י,
1
שיר -
ד פ<־
אשי ע״י צמחו •ל״כ השיכים הרמוזים בתיבת
וללין והוא כנגי מוח החכמה וכנגד מוח
הכינה הוא ן• של ולבן להורות כי נם מזח
הבינה נתקן בןישעריס שלה וכנגי מ!ח
הי עת הוא לישצ ולבן ״ נמצא,כי ג'מוחין
של ז״א הרמוזים נמלח ולין אשר הוראת
חיקונס הוא צמיחת השיניים נעשה עייי
מזלב מהו ולכן שנים מחלב ע״כ־ ־ • למינו
מכאן כי צמיחת השיכים ולבנו3ית'ה7אמנח
החלב של היניקה ואע״פי שהאמור הוא על
ז״א אין ספק בי דוגמתו הוא במק כי הרי
גם בנזקי יש בה בחיי היניקה מאימא זנמייש
בע״ח שי רפ״ח פ׳״ז כי הבת יונקת כ״ר מישים
בפגי עצמה וכן בסי גליש בלרושי חנוק' דף
ג* כתב כי גם עתה ע״י היניקה שיונקת
מחלב האם צריך שיגללו שניהם ;יין ן זכו'
יע״ש .ונשי הבונות ל״ה לעמידת כתנ הנה
ל״ב שיני ס הם כי ה״ס ל'נ נתיבות חנמס
שתם השייך ייניןוהם י״ו שינייי לקעלהוי״ו
,׳שיטם למטה !נרמזים באות א 8ל איייני
בהיותך מחלק הוישבנתיים לבי ודין וכוי •
ואמנם על ילי טחינת השיכים הס מפררי'
ומיקיקי 6היינין וממתקים אות
קרינתי איך הצ״כשיני״נרמזי׳באות א של
אלג״י ונשאר ממנו אותיות יין להזיות כי
כאן הסלשוישיהלינין שלם החניכיים
,
1
1
•והם מתמתקיןע״י השיניס וכויע״יש
והנה הילזצה הוא מכחיי החלב כמ״קל
מ הזוהר רוחצות בחלב והכי י**תא
בזוהר משפעים קליב ע״ב נהיר ^ק חוויא
ליליה ולייעא באימא ואתמלייא מחלכא
וינקת להני ואסתחן כלהו עיינין נההוא
חלבאלאימז יאתנגיי ונפיק תייר הה*י
*־וחצ* בחלב .בחלילאימייגגיי תליר ולא פסי'
וכוי הרי תבואר כי הרחיצה נמשכת מחלנ
היניקי ובשי יהיייקביחוי •מ למול׳רי אר/״ין
/ללי ה כתב שיניך כעדר הקצובות ר״ת שליה
והס ש״ן ניצוצי]הבאין הלמעלהאצ "/א
קו
השיחם
ואחייב באים לנוק בבתי שבה וכן ס*ח הם
כהי והגה סויש״ך ניצוצין אלו בננקי ה״כן
ה׳שמותאדנ׳ייוכויע״ש
ליכנו יימוז הי״ת שכ״ה אל מש״ל
ולפי
כי השיכים הס ל״ב נסויל״כ
נתיבות חכמה סה״ס השייך יינים • ובצר
כתבנו נפסוק הקודם כי ההגבלה והקצנה
היא מצי הליני! והגבורות • והנה חייל
כמדרש דישו הקצומת מילין קציבן לשון
קצבת ן״ש שיניך כעלי הקצובות לשון קצבה
אשי הקצבת מורה על היינין והגכויזי!
נמצא הי לפי היאות שיניך מצד עצמותם
הס כעיר הקצובות שה״ס הייני־ן הנותנים
קצבהוצכןהם קצוגות ל״ב שינים בקצב ה
־והפעם להיותם נמשכים מהל ב נתיבות
חנמהשה״ס הש״״ך היינין הנרמזים בר״ת
שינ״״״יך כעליהקייצובו'שליה הרי כי הקצביה
של המסקר שלהם מורה עליהם היו^ם
בכחיילינים • אמנם כיו! שעלו מן הרחצה
כלומר כיון שאני רואה שעלו שגדל) י?$ני1י
מן הרחצה -של החלב של אימא כי צמיחתם
מנח חלכ היניקה כי לכן .הם לככלסי א״ה
ודאי שהוא ש:לס מתאימות תמימולדבבחן'
הרחמים כי כ} מורהמון הלובןשבהיסלבחיי
מרימים• ושבל״ה שהוא אותיותולשליהשה״מ
השליה דינין אין בהם אין דין פועל בהם כ•
אם יחמיםכי אדרבא 0ם מפרדי! ומלקיק׳?]
#1
ז
ה
את הדינים וממתקים אותם־
־*
,
?
ז
״
,
אחר כותבי זה רא*תי מיש בשי
לחנה
הפסוקים ויש איזה ימו למס
שכתבנו ודל ר״תשל ש״ניך כ״עלר ה״קצובמן
היא שליה והס שליה ליניס הנולע•/אצלנו
וכס כשניים שכם גמרות וכל אלו השליה
דינין י 0.מתבררין כמחשב'שהוא אבא כנו
כזוהי פקולי זליס משת שהוא כחיי לשמות
אחוריים יהוי״ה ליול״ין לאבא שי.וא קליל
ופניי לאה״יה ליוויןשבאימא שהוא קס״א
1
ר
שמן
משחת
וני גגי' מש״ה ולבן נרמז נר״יו שייטלו מיין
ה״יחצי הוא משה לרמוז כי ע״י משה נרחציי
ומתלבנים ומתביייס עב״ל י וטול נלע״ל
כי י״פ נרמז נפסוק זה שם משה האחל
ע״קצוכות שייטלו מ״ןהביש״עלי מ״ן ה״רחצה
מגי׳נלין ה״רחצה ש״כלס היי היירחצה ש״כלס
נאפשר שירמוז למ״ש נזזהר
מ״יואזמות ״
ג ל ? י״טע״א רמונאאתפלגנפילוג״ןארבע
וקיימא פתיחא לאתחזאה זגהא שכייה זגין
*ספרא יא וכן לכל סטרא וסטראכויע״ש
ו ב נ י כתנ נע״ח ת' רפ״ח פייה ונס׳ מ״ש
ש״ה ח״נ פ״נ כ״ הכוני .היא על השליה
זיצין שה״ס פעמוני זהנ הגנורה והס נל'
קצוות הכינה ע״ש ולכןכייןשהס לייפ שליה
$כן נרמזו ל״פ משה קהנא גמנררס
בחוט השני שפתותיך
קרש
עול אפשר שירמוז! למ״ש שם נעיח ונסימ״ה
ג• שייך לינץ הסנז״א והס כפ!ל ס כ׳ לכן
נקי שמ״ש ע״ש שמ״ש ניצוצות אלו שנו
וכנגיס נ״פ שייך לגנוקנא והס נגיי וןמ״ר
הרי
״
ז לכן הנוקי נקיי תמ״ר כוי ע״ש
נמצא היות בז״יןלי׳ס ש״ך^ע״כ נרמזו ל״פ
משה כי ע"׳ ניחגיס ומתלבנים ומתגררים
עול נלע״לרמז מ״שהע״ח
כל הלי *
שי ח״וגמ״ק ני ה'מוצאות הפה הס׳כמל
ה״ג מנצפ״ך ומוצא לשניים הוא .זסשי״ז
וה״ס מ׳ דמנצפ״ך כי המי סתומה היא ת״ר
ו צייר מ׳ שהיא נ״ו עולה תינ״ז ע״ה כמספר
זסשי״־ן ע״ש ולכן ס״ת-כעל״ר הקצגנויית
שעל״ו מיין הוא תרנ״ז לרמוז נשניי׳שורשיהס
ממצאיהם ורוק אנ״ק לקנייה
י
לםרנרך נאוה פ^פלח רימון ךג,הך •183־
*5
גס נססי' זה נרמז בריית בייחוס
ד&ףין
ק״שני ש״פתזתיך שבייה שה״ס
השב״ה יינין הנרמזים נפסיקים הקזלמים
ואפשר כי ירמוז למ״ש שם נש׳ הכינות ל״ה
יעמייה ונכונות השופר כי אחר אשר השייך
?ינים נמתקיס כשניים נמתקין ע ו י נהייתם
יוצאין •ותר ל י ז שהם נחי' השפתיס והוא
נויתוק יותי ׳כי בשפתיים הם אותיותנימ״ף
שהוא כמססי ל' מיליייישל יי הויו״ת עשמ״נ
כוי ע״ש״ .ולכן גס בשפ;.יס נרמזו הש״ן
•
ייניס לפעם בי שם נמתקין יותר
ובזה נבין לקלוק קל השינוי שיש נין רמז
השליה לינין בפסוקים הקילמייאל רמיזתם
בפסיק זה כי שם נןכר היכר תחלה שערך
שניך ואחייב הלמיון כעלר הטזיס כעלי
הקצובות וכאן נפסיק זה הזכיר הלמיון
מחלה בחוט השני ואח״כ הזכיר היבר
מפתזידך ני קנה יוןע גי הליניןהסש״ך
ח
שהס קיפ י י ן גי׳ ש״ך זמיתוקם י.ס להמשיך
להס ה׳ אל״פין לשמיתאהי׳יה אשר כניצה.
ולחנרס עמהס ונעשיס ה״ס אל״ני והלה
כשערות ובשיניס שהם עצמם באים מהש״ך
הייניס על כן גרמז נהס הש״ך ניזגר שטייר
כע״לר שי״נין נ ע ל י כי הם עצמם נחי׳
השייך ואחייך נתחברה ה ל עמת 6שהיא
נחי' מיתיקם ״ אמנס השפתים שאינם כאיס
מנחי׳ השייך * אמנס אלרנא הס ממתקים
את השייך לכן לא נרמז נהם הש״ן כיושר
כי אין עצמותם מהש״ךוכח׳ המיתזק שה״ס
הה'נכנס באמצע השייך להורות כי מהם
לא נמשך רק מיתוק י.ש"ך והארתם נכנסת
נתוך השייך זממתקס
,
נע״ח ש׳ חו״ג פ״נ מ״ק כתנ כי
להנח
ה' מוצאות הסה ר 0,ככני ה״ג
מנצ״פך ונו"מ]> שהוא ה!נא השפתיס הוא
בנגל
ל
ד
פי׳ זציר
קז
השירים
ג נ ג י פי ימנצ״פך והוא ב מ י ח ס י שנננזרו״ גזיניןימינאושמאלי?1 .בן קפמזמיך הם
ולכן בא הרמז בי אם תצרף פ׳ בומ״ן* בחינת ח ס י שבגבורות ינליל תיין גויגי
\0ר שנמי״ות עם י״ו אותיו' שנהם ו ה ט ל ל ימינא ו שמא לא כי על כן נימז במספר
יעלו אל״ף יי"! ב מ ס פ י שפת״ותין ובשעי שסתיתיך שורשיהם ומוצאיהם ובחינתם של
מי ישב״י על מאמי הזהי יפי תיומה ק״לס השפתים במש״ל ו מ נ ח זיי גט ן וחדביזך
ע״א ותולעת שני כתינ שני וכתיב שנים גאוה כי ה י מ ר היוצא מהם אימ גבחימנ
כתב 05צ* מציאות החסי נקי יוחס יומא מוקף ויין י ק נאוה כי גס מ י נ ו י הוא מ מ ה
לשפתיס כי,הי• י כ ו י ע ס האותיות עול*
דכלהו יכליל לכולהו יומין בי הזאמתפשש
׳ "ן יי'ו הוא כמספיגבו״יה
.״ יי
יהי ספייות אשי למעה ממנה<כו'
ואמנם יש בזה קצת קושיא בי ה י י כ ח ס ל וגם הוא במספר ארי״האשר הוא בחסד
הוא לוכן ואיך קיאו תולעת שני שהויאוים הרי כי היבור ג״כ בליל מתיין גווני{ ימינא
אך הענין הוא במהשנולע בי פניאריה ושמאלא כמז השפתיס ועל כן היא נאוה -
וכיי לרמוז זה לא אמר נאוה בלשון נ ק נ ק
הוא בימין שהוא בחסי והנה ארי״ה הוא
מהם •וצא
בגי״ גבזי׳יה •י אמנם הענין הוא לתורות להזיות על בי השפמים אשל
ו כ ו י אע״פי שהם שלה יש בהם ג״כ בחינת
הכלל הנולע כ׳ החסל כלול בגבו ר׳ והגבור'
הזכר שהיא חסי שהי• הס חסישנגבוווון
בחסי ונמצא כי בחסד עצמו יש גבורה
ונמצא כ* הוא כלול מתרין גוונין ימינא ולכן מ ע י ך לשנן נ ק נ ה ונאוה לשון זכר
ונלע־ י שיש ימז לזה שלא ׳י אמי נאות
ו שמאל א ונמצא כ* מה שקראו תולעת שני
ט ו ה י ו י ס י ימ״ו ע״ב נפתלי אילם יי
הוא אל בחינת הגבורה הבלולה כי שהוא
שלושת הנותן אמרי שסר הה״י ו מ י נ י ך
והכונת
אריה גי' גבורה כפז* ע״כ •
גאות ע״ש ימשמע שהימ׳ון היא טל מה
כאילי תאמר גבירה שבחסי וקרוב לזה
שלא אמר נאוה כמו שלא אמרהנותנייהכ•
בתב נגלי״ת ישעיה ע״ס אם יהייחסאיבס
בשנים כי תולעת שניהם ההסלים כנזכר
הו״לל
בזוהר תיותהקל״ט תולעת שני י א מיכאל
לזה הוא בפלח הרמון רקתך
שרכם שהוא ירקיב ויכלה כל השייישל אייה
מ נ ע י לצמתך והעניןכי י.נ<ז
ו י מ ע כי מיכאל הוא בחסי ואע״ג רתילעת
אחרו בתיקינין לקמ״ה ע״נ אנפוי ימטיוני'
שני הוא ארים שהוא גבורה על החסיים
אינון מ״ט אנפין טהיי נהיין בשושנה ,חוור
דאימא קאמי שתיו ג ב ו מ ת לאבא שנאו
ויןימק נשלין ממינא ושמאלא ומאיליןתליו
ביסוי של אימא ונעשו כאן הסלים לאימא
גוונין יאנפין תליין שבעין ותרין אנסין
וזה! אם ••היו חטאיכם כשנים שהם בחסיינז
בחשונן חש״י וגהון יר״ו אזתין בחושבן
ביי.ע״ש • )יש החתן הנעים בשבח כלתו
גמי״ה • הרי מפורש בי אנפין למעיל
הנעימה כחוט השני שפתותיך כי כמו יווה
בלילן מתיין גזונין חו1ר יסומק ימינא
השני שעם היותו איום הרומז על בחינת
ושמאלא והכל נרמז כט״נ שהוא חס״י ורי״ו
הגבורה עכ״ז יהוא נחי' ח ס י אלא שהוא
שהוא גב״גיה בחסי עצמי ינש'הכ)נו־י"ה
גנירהשיחסיים או חסליס שהיו גנזיות בן
לציצית ובע״ח ש־ א״א פייה מ״קבחבויטע
ביומה הגי שפתותיך נ י אע״פ׳ שהם
אשל בנאר שנע כי אביהם שה״ס מימי
איומים אשר זה מורה שהם מבחייהגבורות
ההסי גורמים להצמיח השערות של הראש
ענייו •אלמימויוס המו השני י?ציל מתיי;
שהם למיון אשלים)אילנות ויש ג' מיני שעי!
סימנה
גז
0
כ
י
}
כ מ
ש
ג ס
מ
1י
1
לרומה
,
שמן
ר
טשחת־
אימצס אש״ל אייחס ב<וקי שיהוי ען"א..ל״צן
באייך וכוי ועוי כתב שם ני״ב לציצית פי
•השעיןתהס-ינצאין מן היצת הכולל א״וג
וליוע כי השערו׳הם יוצאין מן המוחין אשי
^ ( :ב ס נ מ י ו ה ר א ש והגה חיל כמי• מבעי לצמאי
שהוא כמו זו ואצ״ל זו וא״צל מבער לצמתן
ודש״״יז״ל פירי יקתן הוא גובה הפנים אצלהעיני ימוני.דאפי והם יומיילבלחהציימון
שהוא אדום כוי מבער מבפנים כוי •ע״ש •
•ולש .כפלח הימון יקתך כי כמו פלח הימון
שהוא איום אבל נועה ללוכן כן היא יקחך
שהוא גובה הפנים שלך בי אע״פי שהם
איומות המויה על בחי' לין וגבויה פס
בל וה הס כלילן חיי) מ ו ן י ן מיוי וסומק
ימינא נשמאלא כי לבן מהם תליין ע״ב
אנפין בחושבן חס״ד ובהס •יי״ו אתוון
בםושבןבבוי״ה *אצ'8$*.#י לצמתך שכס
בח* השערות היוצאים הבפנים לצמתך
מהם המוחין אקר הס פנימיות הראש אשי
מהסיוצאין ב0״' הבערות כיאע״ס שהם
איומות המויק על בחי' יין וגבורה עליו
הס כולל׳ןתריןגווני;ימינאידמאלא שהיי
מהרעת אשר הגא כולל חו״ג הם יוצאים
ועיקר צמיחתם היא מכה מעך המסיים
ובירא• שהם בוללים ימינאיששאלא כי הרי
צמיחתם שהיא תכח החסליס הוא ימינא
והגוון שלהם שהוא איום הנא שמאלא
והכיאיתאבתיקגנ״ן י ף ק נ ״ י ע״אשעיא
אוכמאמסעיא ישכינתאכו מלגאו יילה
גוון חווי כוי ע״ש .היי לבליל{ ת י י גווני•
נמצא שהשפה• 0והיבוי והפנים והשערות
כלםשוין לעזבה יכלילן ימיגא ושמאלא •
וליך יכחיקת״ך גיי תש״ך כמספר .הו״א
למיויןפנ״״ך בסומק״א ובמווי״א • וז״ש
כפלח הרמון הו״א רמיו״ןפט״ךנסומק״א
ובחווי״א
)ב(
יאמר כחוע השני -ןפתויני'
;
י
,
,
בהקיים מ״ש בשימ ישב׳יי
1
ה'בראשית מ' י/חןקיק נתיואהלבקיו
קרש
גמגכאנגאימן כשיקי! אתקייאי שושנה בגי!
יכתיב שפתותיו שבשנים כוי ונ1עמ ימילתא
יאיה• לינאואיהו יחמיוכל אתיכקת ביה
באינו! נשיקיןיוחאכיוחא נקעא מיניה
יחמיואהיית למהוי סומק והווי כשישנה
ואיהו נקיה מינה יינא גאתהיי למהזי חווי
וסומק כשושנה והיינו שפתותיו שושני׳ תיין
נמצא כי בחינת זווג
•
כו ע״ש
־הלש״קין מ ש י ן שפתותיה יכל״לן סומק
• והנה ידוע כי הזיוג נקיא
־ומחי
בלשון דבור ראוה מלבית ועיקרו הוא
בוווג הגשיקין נמ״ש בע״״ה שעי י מיין על
מ*ש יז״ל כל י כ ו י ולבוד שיצא מפי הקב״׳ה
ע״ש מוזג הזה ינשיקין הוא בכח״יהסרצופ׳'
הפנימיים לוו״ן הנקי הרצוף היוה אשי
בחינת הפרצוף הפניתי יז׳יא נקיא קול
ופרצוף הצנימיינוקבא נקרא יבור נמ״ש
בע״חשעי פנימיות וחצוניות ליו והנה
חגנו השני כקרא היכל הרצון ת״ת ושם הס
סוי הנשיקץכמ״ש בזוהר כראשית ל ף מ ״ י
ובפקויי לףרנ״גוהנה ילועכיהת״תנולל
חסי וגבורה רחמיס ויין • ז״ש החתן
בשבח כלתו כחוט השני שבתותיך כי כמו
חיע השני שה״סהת״ת הכולל י י ן ורחמים
כן הס שפתותיך שעם היותם אדומים שה״מ
הלין הם בוללים רחמים ובאיזה;מן הוא
כלומר
שנעשים כן כאשר ו מ ע ר ך נאוה
באשי נעשה הוחג הנאוה של מיביך כ•
ה״ס זווג הנשיקין הנקי״ ל מ י ובפינו שהוא
בבקי' מלבין שהוא הפרצוף הפנימי שלך
הנקיא י מ י אשי בו הוא וחג הנשיקין אז
נעשין שפתותיך כחוב! השני שכוללים י י ן
ורחמים כי אתה לוקחת ממני הרחמים *
היב זל״הה לקיק בלשוגז
לשון הזהב שכתב תחלה 'איה•
נקסא מיניה יחמי ןאה״כ כתב ואיהו נק״ע
מינה רינא והמכין כמ״ש בע״ח שעי מיין
סו $פ״ט בבחי זווג הנשיקין הוא מתחי<
י
י
להנח
,
ב
•מילק
ד פי׳
ש*ר
מהילה ״לנשק אותה זאל׳כ היא מצשקתאותו
?לכן כיוןגזהו־א התחיל בתחלהלגשק אותת
נמצא שהיא נקטא מיניה רחמי תהלה זאחי
דך כאשר היא נושק א4ת 1איהו נקיט מינה
ועל כן נתחלת אמי כחוט
דינא *
השג• שפתותיך כי זה נעשה נמהלה כי הוא
׳נושק אותהזמכחזה נעשו השפמים -שלה
כחוט השני כי היי נקפא מיניה יחמי ואח
ב ן אמר ומלבין שהם ׳סול •בנן״' הנשיקה
שנושקת אותו מכח פרצופה הפנימי הנקי
דבור והוא כאוהבי תיבת נאו״ה עם בי
כוללים הוא בגי' יי״ן לרמוז לא י הו נקיט
מעה לינא •״ וכן כרמז בתיבות כ״חוט
ליגגישי^פתותיך מה שהשפת״ס שלה הס
בוללים דין ויחמיםכי הי״מ שלהם הוא
שליהולימהוא נ1י"ך ביי ליל ו י ח ע בי
שליה הס בהי הליני ס וליל הוא בחינת
יחמי* על ניבה
*בא הימז׳על גב־ון כי בחינת הדין ניימ
כל״ת אשי זהו מה שיש לה מעצמות'
מתחלה ונהי' הרחמים נרמז בס״ת בי זה
גמצאאצלהאליכ בסוףץכמ״ש הרב־ זליהת
למהיי סומק והווי סומק ביאש •וחווד
בסוף * ־גםאם מציף מספר שליה וט״־ל
*עלו למספר שס״י ועם הגי תיבות והכולל
יעלו בגי' שליח כמספר יי״ן ודחמ״ים י• •
1עזד שם ימ״ז ולן־ זמספר י׳ת ול׳ת כ־ה״ומ
ה*שנילפתותיך ז״מיביך נ״אגה^״י תהיה
ועם ליה איתנות שנהם גי' ע״ימ ־:כמספר
'׳גשיק״יה #ס הי אותיות לרמוז כי ע ל זווג
**שיקיןמיביאשר אז נעשות הבחייהאלו ״
שזז ה א כינת יז״ל בילקוס
לא&שד
י*א כחוט השני שפתותיך
והכניסתו של משהלמשכן שנא״ וישמע את
הקול ימיני אליו לבך נאמר ומלבין נאוה
< כ כי לכאורה אייל מי משכה למי שאם
שכקליה משגה למשה באשד נכנס למשכן י
ע י י משק לא דגר כלום עזי למגה ••119׳!
1
ז
,
1
קח
חשלע
ויצורו רק הוא שומע ונמשלה דשמע א•
הקול ואי״כ מה ראיה הניאו הפשוק ן ה
ואדרבא היא לסתור ואם משה הוא המשגת
את הקול ו ה י ג ו י ששמע מהקב״ה א״כ מ ה
־הלשון אומית ;ה כניסתו של משה למשכן
דהזל״ל זה הקזל ששמע משה • וגם ל ה נ ץ
סיום המאמר לכך נאמיומיברך נאוה כ*
לכאגיה הוא שפת יתר כי היי לא חידושו
אמנם ע׳יט דרכנו
שוס לישה אחרת
יוכן מקדים ליש שם כע 0כי זה הפרצון*
הפנימי יז״א הנקיקולנקיאג״כ משה,כסוי
משה מלגאו גס י רוט כי משכן נקרא הנו£י
וכן גק* ליכאמוהנה אמרנו כי הוא מנשק
אותה וע״י זה נקטא מיניה רחמי ״ וזהו
מ״ש כחוט השני שפתותיך ואחי כ ן היא
מנשקת אותו וזהומ״שה ומדברך נאוה ז/ג;
עצמו היא כונת יז״ל ה ס אמיו כחוש
השט שפתותיך זה כניסתו של משה שה*ע
הפרצוף הפנימי יז״א אשר נעשה נ< זווג
הנשיקיןמה שנכנס ממנו למשכן ^היאגנו'
׳ביזה נעשה שבהחלת ול׳יזה נטש• כ ח ו ם
השני שפתותיך שנאמר וישמע אמ הקול
מדבר אליו* כי לכאורה ;ל כי תינה און
אך למותר להול״ל וישמע הקול ובן"מיג•
מדברדהול״ל מיביאלא שהכינה כינתחיל׳
" " שהיא הנזק' הקול שהן•
דשמע את
הפר לוי הפנימי ח״א כי היא קבלה ממנו
ט״י כי נשמעה אליי כמו השמיעי לי לשון
זווג ואחייב •מיצי אליו כי לא נאמר מ י נ י
המי שימושית ו ה ל לבושה
י ק מימי כי
כמקום חוסי אגמן'*כאילו אמי מן ל נ ר
והבונה כי אחי אשי היא קבלה ממנו "״
כאשר נשק אותה אחר כך מן לבר שהוא
בחינתה מהפרצוף הפנימי י ׳"״" הנקרא
לבור נתנה אליו בי היא נושל איתוונקי<1
מינה לינא ונמליה ומדברך נאוה • וזהו
מה ש;{ ימו לכך נאמר ומיכרך נאוה בלוק'
כי כנגד מ״שהכתוגמיביאליי שהוא עצ
בקי
ג
״
|!
:
1
שמן
ד
,
משחח
נא״ .מ ו ק ׳ הוא הגאמר כאן ימלגיך נאות
וצי* להורות כי כונמם לומי שהפסוימיגיי'
}ביהנקיישלו ושלה כ• בח<1ז השני שפתותיך
היא מ ג ר וישמע את הקול וומיברך נאוה
10א כנגד מלבר אליו לכך סיימו לנךנא&ר
ואיכי^ נאוה לומר שהיא נה׳יאחית זאינה
מנימי' הי(סורה בתחילת המקיא בי אם אין
בכאן י ק בחי׳ אחת כנראה ל&י הפשט כי
'*ין כאן י ק ירשה אחת א"* מלבד כ ׳ מייש
! כ ן נ א מ י ומיביך נאוה י ב י י ם אלו הים
•תו״י נפי״ש כ׳ לא חלשו בם שום ירשה
* ח י ת כ מ ש ״ ל .קן/ר .ע י י י ל א ה ז ה להו
*מצ&ק הכתיב חציו בתחילה וחצי? נסין*
י ? הול״לכחוט השני שפתיתיןומל^רך נאוה
וה נגיסתו של משה למשכן ב? * אמנם ע״פ
ייאלמילבייהם מתקדק״ השוקלות במשקל
^הב כי נ כ ו נ ה מכונת לכונתס אמרו תחלה
גחונו השני שפתותיך וסיימו לפך נאמו
ומדניךשהסביבח״'
,
הארת הפניימהיעתיאשהיד
ו"1ו3ה
כאנפיןכמ-ש נ ס פ ר מ״ן והבי
מיתאנלי״ת פ' אמור כייוש)לקחתי לכס
צי ה י ע ת הוא כולל בי פנים חי״ג פני הזכר
*פני הנקבה ולזה תיין מפיחין הס תיקון
א ח י מ״״ג תקזני ליקנא שכולל ז״פ סייג שהם
גי' א״מת ומיליאס ;"פ ל״ז ג׳יי סייר בייפ
נן״לשהסעשי הויו״ת יה״ח זה״ג * ואצו
*ואיריס בפנים מהלעת כ ל ע״ש • ובזוהר
0קזיי ינ״ג ע״ב אמרן כי גשיק יא ליא
מ י ן אקיי עת רצון בגין להא כ י י ן שלימו
אשתכחוכל אנפיןנהירין ונלע״י כיאפשי
שהכוני .היא עמ״ש נש׳ הכונות במנחישביו
ע ת רצון <י עת הוא נ' איתיית אחרונות
של תיכתיעת^מב״א ט׳ ג/נחי' כלים יש
ככל ספירה1ספירה והגה ג' בחינות אשר
ג י ע ע מ ז ל י ז ״ א -ה ם עולים בגייכמנ!! ע״ת
ו א ס תתבר ט ס ז 0קנשמ^ן שנתזמז ממיא
?!ועז
וי
הוי״ה אחת פשוטה בלי גקוי;והיא צ&למ
המלכות דש בה י' אותיות היי מכל בניי
י #ת ואנו מתפללים שג 0היא תקבל י.איה
מהארת הרצון העליון ותקרא גם היאטין
רצו; כויע״ש.היי למינו כי עתנקיהמלכזפ
נבחיירעתשלה ונשימ' ישנ״י ס' חימיה
מיואני תפלתי כתב כ׳ עת היא המלכות
ורצון נקוית ציון כאשי יתגלה בה הרצון
שהוא חסד עלאה דיך פי האמה שהיא פי
הישיר הי רצון הוא ה ח ס י אי 0ציוןעצילה
כוי ע״ש הרי למדנו כי רצון היא בנחינת
מחסלים זייךע כי נזזוג הנשיקין הזייא
משפיע בנזקי מ״י והמ״י י \ ס החסדייכמשייל
בפ׳ ישקני עש״נ ונלי״ת פי תצא ׳ הינ לא
שתיתאה והגה בקנלת הקשיים אז יעתה
שלם בח״זג ואן היעת שלה יתכן לקיו' אותו
עת רצון כי עת שהוא ה י ע מ .שלה קבל
הרצין שה״ס החסייס ונקרא עת רצון ואז
נקרא המלכות נ כ ח י ׳ ה י ט ת שלה עת רצון
כדוגמת הזווג התחתון כי בקבלתה נקיית
ליון שלה הרצון שהוא החסר נקיא המלטי
ע ת י צ ו ן ז ״ ש כ י נ ש י ק י א ל י א כדין אקדי
עת ׳יצק והכועס בגין יהא כיין שלידו
אשתכח כי נשלם דעת שלה הנקיא עת ע״י
שקבל הרצין שה״ם החסייס על ירי זווג
הנשיקין ולכן נקיי עת רצון ואן וכלאנפין
גהירין כ• מה שעי עתה הפנים לז״א אשי
יש ב ל ע ת שלו חו״ג ודעת אסהיי נאנפין
היומאירין מציהחסלים ג״כ הנקרא איר
אמני בנזקי שלא היו בה רק גבירות לא מיו
מאירין בפניה החסדים רק הגניייות אשר
זהו מק שיש בלעת שלה אמנם עתה שע״י
הנשיוןןין נשלם י ע ת ה ג ס ב ח ס י • בל א נ פ ץ
נהירין כי גס פניהניקבא נהייין מצי
החשיים ג״כ הנקי' אזר כי היי היעת שלה
שלם זאסי״יי באנפין שלה
נבוא אל כזנח הכתוב .
כפלח הרמון רקתך
שאומר
ל
,
ד <3־
שיר
נקרא פ ן אחד א״ב נמצא כי הנוקבא כהי
יש לה פן אחדמנחייעצמותה שהוא נבח״
הגמרות אשי יש כה ועמה אשר קבלה גם
את בחסדים נמצא כ• לא ניתוםףלה י ק
פין אחר ועל ייו נעשה כפלח הרמון וע״כ
אמר בלשון יחיד שהוא הניתיסף כה שהוא
הגורם להיותה כפלח הרמון • ועל כן בא
הרען על נכון כי רקת״ן בג* ת ל ך ועס
ב' כולל״סשל **שני פנים •אשר בשתיהם
מאירים החסיי׳ הוא כמספר תשכ״ב כמספי
חיבות מאיי״י׳ס פנ״״ךמצ״י החסיי״ם• .
וזהו כפלח הרימון מא״״ריס פ״נין מצ״ל
החסי״ם כי נמלי רק ת ך נרמז הפן לחסל״
שהוא הניתוםף והגנים
שאול לה כי כאשר כחוש השני שפתותיך בו
ש ה״ס הזווג לנשיקין אז •בפליהרמון וקהן
שהם הפנים שלך הס כפלח הרמון שהוא
איום ונוטה ללנן כן הם הפני׳שלךשמאירי
בהם החסיים שהם לובן והגבורות שהם
או ים מה־ שמקוים לא היו מאירין בהם רק
הגבורות והפעם כי הם מאירין מבעד
לצמתך מבפנים למקום צמתך שהיא הראש
שכה השערות ובפנימ״וי הראש הס המוחין
אסר מכללם הוא קלעת ומאירים ,בפניך
כבחי׳ הלעת וכיון שליי הזזוג מ ש ק י ן
נשלם הדעת גם נחסלים לכן מאיריס בניך
גסבחסיים כי היעתאסהיל *אנפיןשלך
כמלל בפיהנך יפה כשם
אן.
)ג(
רז׳׳ל בי מבעל לשון הדוחה
יאמי כחוש השני קיוב
אל־
)י(
ייוח היה במקום קבוציך והרווחה היא
אל האמור בי הנה כתב בס
.מצל החסדים וצמצום מצי הגנורו'כמלל
מ״ן כי חונן השג* גקיהיסוידבוקכיןג״ה וכן
ע״ש וז״ש מבעל לצמתך כלוי השעם אשי
משמע בשי הגלגולים הקימה ליובענין רחב
בזיווג הנשיקיןבסלח הרמון רקתך שמאירין
ע״ש וייוע בי בחיי הזווג נעשה ע*י הלהי
בניך נס מצל החשיים מה שלא ה״ומאירין
בי השפה נשחנת בנו״ה ומשה יורדת יזל
מקולי הוא כי מבעל דדה קיתילצמתך שהוא
היסוד ונעשה הזווגז״ש כחוש השני של׳ ס
לשזן צמצום כמ״שרש״יי;זיל ובמקום שהיה
היסוד לבוק עם נ״ה אשר בס נעשה הזווג
צמתך שלי ס הגכורו׳אשר מהס בא הצמצום
כן שפתותיך נעשה בס הזולג וזהו בבחיי
והקצבה כי כן שבעם וזהו בלעת שלך אשר
ומלכרך נאוה שהוא הפרצוף הפנימי שלך
שם מקיס הגבורות עתהע״י זווג הנשיקין
שנק י ב ז י אשי בו נעשה הזווג משיקין
ריוח היה שם מצרי החסדים אשר קבלת
ונש!ם .יעתך כי כן שבע המסליישמתפשעי' ׳הנקי ג״כ דבור אשר הזווגהזה הוא הנעל
יומרו יחיס וכיון שנשלם יעתך גם בבחינת 'בשפתותיך ואפשר שאל זה ירמוז מ ש
בתיקו נין קליהע״ב פימא ביתא דמלכא
*החסדים .לבן מאיריס פניך נס מצד החסד״
ובה לשון למודים דאיהז צדיק ועל״יהו
^ כי מגת אסהיי באנסיךוממנו־ מאירים
אתמר כחוש השני־שפתותיך ומלבדך נאוה
הפנים •
באורייתא ע״ב והפניןכי ליה נקי למולי
ה' בליש בזוהר לאחיה ל א ע״א ולשון נק
להמתיק אומרו רקתך
היסויכיבלקו אמצעיגק ־ לשון נמ ש ב ל
בלשון יחיל כ״ הרי הפנים
מ״ן נמצא כי לשון למודים הוא היסוד ב ץ
'קם שנים והולייל בלשון רבים יקתיךכליש
נ״ה וכן *;שפתים הס ג״ה שנפה ולשון ה״ס
שפתותייוהעניןכי הנה כתבנו לעיל מהלי״ת
היסוד שנפה בליש בשי מ״ רשלי בראשית
ג י קלעת ה1א בולל ל פנים חו״יג פני הזכר
מ מאי .אלה והשמתי• שהס הלה שביסה מ י
וקני הנקבי• סו'גסצ $כי מסויג כל אחד
ליכ
א
,
,
,
,
,
״
#
1
1
,י
,
1א3שר
,
,
,
ד
שכ׳ז
משחת
•ג״צ ל^י• ל כמ״ש ציויקיצ [ קמייגע״צ
'ל&זי• ה׳ מיין שעיון נמצא כי הלשין שהוא
ה׳ סו י שנפה נק<*א לשון למורי© שת0
השפתיס שיז״ס נ״ה ו נקיא ג׳יכ למי י י ה ? ש
ובה שהיא נפה לשון למזריס דאיהו צדיק
כי גם נפת שה!א השפתי© שת 0ל ה
ונקרא למורי ה' יש בה הל׳שון שליש העןי*
ונעשה לשו] למורים כה! הצה״י דגופיא
4
ק
׳*עלייה)• אאמר כחוש .השני שהי *! ־הצלי•
לגופא כ[ ה * שפתותיך שהוא כללות הפה
ע * הלשון נליי ולכןגמדניך נאוה נ א ו י י ל
#הוא לא הנקי תורה כי נעשה הוחג נהם
עמו נכת ' הזווג ינשיקיןהפקלינורכמו
שנעשה למעקע״י הונו השנינה ׳ יגופא
כולס ?•״* 0לשונה ודוק אלק יקב״ה
1
,
,1
4
נמנדלןויד *וארך נמ־י ל מ ^ ת אלף חמגן תליי ןן^יו נל #לט<
הגמדי * 0
־* י
*1
מ י ל יזמן לנתי׳-המ^כות כי
כן מכלל מספרו א י ל י וי״נ
אותיות של הכליל*• כ ללש כל״״ת משלי מ ל
בוליח ליס מי״דל ע ו ובזוהר ל ף גש ליש
; י ל נ א מ י ו כמגיל יוד לא ירושלים ילעילא
•
לגמינ ניה מגדל עזשס ה'
ו י י ו ע כי •חשליס נקיימלכות למלכות ולבן
יציק להקרא מ;יל כי כן הכלי• אמצעי
שלה הוא שס א י ל י והכלי הפנימי הוא*/.
א ל ף דלת מיין י ל י בליש כע״ה ל הסמו*
ליד הרי כי במספר שם מגיל נרמזו השני
כלים שלה ואם תמלא תיבת מגלל כזה לים
גילי ל יל*ת לליי •עלה נגיי תמלא כשם
ושונ.מצאתי
•
הכלי הפנימי שלה
לבר* אלת שלכהלליז זלילה שם על מי
הזוהרליש ב ל מ״מ ע ו י א מ י ו בזוהר הי
לך לך ויבן מגדל בתוכו מהו מגיל כמ״י
מגיל עז שם ה' נו י ר ו ן צליק ונשגנ נ ו
ייו־ן צילק ולו{ •/וגס יקנ חצנ נ ו יא
ח ל ל לצלק כל״א פתחו• לי שעלי צדק מאי
משל יכל נךישיאל דאת*זי עאלנתיוייהו
וזכי לתחוייתו כיי ע״ש! היי מבואר
כי מגדל נקרא יסול לנוקנא ז ב ן פ י י נ ס ל
ולכן שם י ל י ז כי אם תמצא
מ מ ליש*
מינת מגיל במיציי הנדלףכזהנלס נל¥
,
״
$א**
געלל י ר י מ״םלמ״י ל*'ית לליל תי״ו למ״י
לים דלית יעלה מילוי המלוי לכי אלף רלח
והנה הכלי האמצעי ייסוד דנוקניהגא שם
והכלי הפנימי הוא £ס שיי .מלא •
שלי והכל
שי " ן י ל ״ ת י ל י כמיש בע״ת .שט וידוע בי
כיסוד הנזק' יש ה" גבורות ימיין וה״ג הס
ה הוי״ות גי׳ ק'ל׳ואם תצרף מספר שם
שלי ומספר מילואו שי״ן י ל ת < י שהם
ה נ שמות דל כל״ם אמצעי גפנימי ליסוד
שלהועודקי׳ל לליגיללין שבו עולה הכל
אלף י ל ה כמספר מילוי המילוי יתיבת
מכלל הי• כי כמגיל ע מ ו היסוי שלה עס
הלין אשינו ונאהרימו.עלהסדיכיתיבת
מגיל מתסנימו כלי אמצעי ימלכות שלה
שהוא יותר חיצון ובמילוי שהוא יותיפינימי
נימז הכלי הפנימי שלה ובמילוי המילו•
שהוא יותר יסתר ופנימ< נרמזו ה ל כליס
ליסוי שלה עם הלין שהס פנימיים יותר
נמצא כי מגיל נקרי יסוד ומלכות יבוק •
אמפס ע״קרהימיבפסד[ וההוא על יסוי
מיקי ולכן אמי כמכדלמד • יהענין
עמ״ש בל מ' ישב״י ל תרומה מאמר ואני
תפילתי שיוי אחי/תו כנקודת ציון לנוקבא
המנסה על יכןור הזכר בסוד אליך הסיתי
?ן' נלש • נמצאתי מ^לל דוד הכונס
1
,
,
כ
עצ
ע5יף
|ל
על נקודת צ י ו ן י נ ו ק ב א * ויליקרליי לל
כמגלל יול הוא מצולת צינןולכןשס לניד
והעכין כמ ש
נאמר כאן מלא באות *•
בלית ל האונאה ליל ב< בשנימול אנדרם
אתגלייא* שהיא ראש פי האמה שה<'
ההיא היא בתייהחסייק העליונים הנקי
אברהם כי חסלגי' ע ב י י ו י י ״ ן כ י כל י•
היא בחסי וצורת י־אתגלייא בפתח האהל
שהוא פי האמה שצורתה י ' שהיא עערת
שכיסוי כי היסוד עצמו ה״ס ף ארוכה
והעעיה צוית <״ כוי ג"4ש * נמצא שאות *׳
יומזת לעמית יסול הזכר ולהה״ח המתגלי
שסוילוע שעערת יסיי הזכר הוא הנכנס
גנקוית ציון יכול ומשפיע שם את הלח
ולכן הושמה הי' כתוך ח י י לימיז כי מגיל
לויי הנאמר באן הוא אומו המקזס הפיפי
אשיכיויל הרומז ל כ אל כללותהנילאשי
שם נכנס ה*' שסולה עערת יסול של הזכר
ומשפ ע שם את הלח שסול' ל ל <'שנמקל
הוה סו א נקודת צי4ן לנוקל ששם אחי/ת
לודכפיגוית וכן דויד מלא דלת .ל ו י ל ל
דלת עולה נגימעיי' תליק כמספר תיכנת
הי״אהכק״ולת ציו״ןדנוקליא בדקדוק
ח
,
,
ק•
משיחה
הגל פינת וגס שמעיו? המור? ל*הה $אופ|
אאי והוא כי החכמה עצמה הוא החיך
והגרון היא הנינה והלשון הוא המכריע
בנתיס והוא הדעת שנין החכמה לנינה
שהוא ברית הלשון והוא דוגמת נרימ המען״
שהוא היסוד הימיות זווג התחתון ו ^ ש ו ן
הוא היסוד 1מזןוג;וגג עליון י 1ה*ה
גולע כי אותיויןאהגלההם נ ג ח ן גג״ב ק
נתיך כי החכמה• עערא יחסי והבילע&יא
לגבורה נאותיוילי^ק הס סוד ל׳ח שנהיר
שהוא סכמה ואוי/ילאמנלה הס ילג שלגרון
והנה'הגיון היא
.
שהוא הפינה כל
נקודת ציין שבבינה וש*ילג אחנלה״וע•
זת שאמיו לא יחלקו;(ו השמועית&שמעאי
ממולי* זל״הה כי התלב מתפשטיס ללס
כ״א מהם ויאש״המ למעלת במוחין ואולם
מסתיימין בפ? •ש* קו/י ן כה הסיוייחפמה
וגרון כח הסיום לנינה שהיא נקולת 4ץ ן
שבת והלשון הוא היסוד של החיך הממש״ך
ליחגיליק ואז קוא בסוד מ ״ י ה י ן י ד ם
מהחיךאל ה ג ר ו ן ו ל גמרות אתע חבס*י
לין העולים מן הגרון אל החיך כלעלש •
היי למ״נו מכאן בי ה צו א ר שהוא הגיון
שתוא הבינה הוא בבח׳ מלבות וליהנקו*
ציון אשר בנינה והבה .זולג זהימשיקין
הנעשה בג״ר חליי הוא נעשה בכל לרצון*
ופרצוף ג 0בחלל דפיצו.ף המקנא
שס ליס ובשי הפסוקים ל וירא נמצא' פ!י
כמו מגיל יויל שהיא בבחי׳המלכנת ועיקרו
בכקגית ציון שנה אשר שם נע^ה הזווג פ ן
,צוארך שהוא הגדוןהוא נבחי-נת מלכו<
ועיקרו בנקוית ציין אשר שם ל כ נעשה
9זהג הענ״ן כמ״ש ש 0בשער הפסוקים פ*
היין מוחן חיוג ללא הס זכר ונקלכימיון
איליי וסיום החבל הוא החיךוסילהביכמ
היא הגריןושניהם מזיווגיסעל יייהדטמ
שהוא הלשון ואז החכמה נותן עפתדכורא
ור&ינ? עפת ג ו ל ןל1.ס.תרין רוחץ והבלי•
ןנכצל*0
ב
ץ
״י
1
0הנת צואר נקרא
עלארך
הבינה שככל פרצוף
י
בליש בספר מ ן והצואר הוא הגרון אשר
גס סולו בבינה של הפרצוף ?<ך\ שככ&ר
.והענין נ י הנה כתב גליחי שקר מ״ן ל לר
בביאור זווג תנשיקיןכי כל ספירה כלולה
מעשר והנה החכמת יש בה י״ס זמתפשעו י
כלם ברישא לחול\יהיסוי שלה הוא החיך
והמלכות שלה הוא הבלון ואמנם גרון זה
נקיאבינס בערך שאר ה^וף כנורע בי
תחללו הגוף מןזסי וללב נ^ינס הראש שהוא
הגיון נקיא בינה והוא המלכות והנקבה
של ״החכמת ומזדווג החכמה ממת בסול
ההין שי*ןא היסול עס הגיון שהן £קע$גול1
ח
1
שמן
1
כ ושחת /קרש
ונכללים ונעשים חל רזחא שהוא תולדת
הזוג ההוא ו ע ל ז מזדווגים ליו ג לנזקנא
נסה ויוצאים משם תלין חחין ונכללין
ונעשים ק ד רוחאשהוא תולדת הזוזג ההוא
ואלו התרין רוחין ליליה ולילה הס בחינת
הנשיקין כי כשחוזרים זלן ונושקין זה לזה
הוא זווג שלישי שמזיווג פה ללא בפה
זנוקביה ו ל א מוציא מפיו ההוא מחא
דגשי?ה ייליה הכולל מתרין מחין כנזיוהס
נלד והנוקבא מוציאה מפיה ההוא רוחא
דנשיקא דילה הבולל מתרין מהין והס מ״ן
בוינלש ולבן אחר שתחתן בפסוק הקודם
בחוט משני שפתותיך שבח אותה כנח* זווג
הנשיקין כמש״לאומי לה עתה כמגדל לדד
צוארך לרמה אלית השתי בחינות הן הזווג
הנעשה בה עצמה מינה ובה בחלל שלה הן
הזיווג הנעל עמו בנחייהנשיקין דפיו בפיה
הנרמז בפסיק בחוס השני שפתותיך לומר
5ה כי השבח המגיע להבבחייזווגיהנשיקין
אינו לשפתותיה בלבד כיאםגםלצוארה •
והעניןכיהנה נודע כ לפעמים נעשה
ה ז ו ו ג נ נ ו ל מינהונה בסוד ההוא מחא
ישביק בעלה בנקודת ציון שבה ילש כמגלל
ד\ר צוארך כי כמו מגיל י<י שה״ס נקולת
ציון שבך אשר שם נעשה הזיוג מינך ובך בן
צואיךשילס נקודת ציון שבבינה שלך שם
נעשה הזווג מינך ובך כי מזיווג עמת
החכמה שלך וכמו שמגדל חד שהוא נקיית
* י ו ! מעלה נלן לבחינת הזווג כן צוו(רך
*וענה נלןאלהזווג הןנזווגשעס החכמת
1#ל הן בזווג אשר בינימ הנרמז בכחוס
גשנ• שפתותיך ו ל ט כמו שמגלל מ י מקבל
ה ל חסליף ו ל י י גלי קןווגכן צגארך שלח
גקולתציון אשר בבינה שלי; היא מקבלת
.מ ׳ ד ה ל חסייםומתלותקו*הלגיורות אשר
בה על ייי החסיים כמוממתמתקין הה'
ננורות אשי במגלל ח י ל י י תחסלי' כי הרי
הגבורות ?ס עומלומשס ננקולעיון לגופא
1
4
ובנקויח ציוןשל הנינה שהוא הצואי 051
נמקומות אלו ניתנים החסלים ליי ה;יונ
וממתקות את הגבולות אשר שם נמצא כי
נזווג הנשיקיןנמז שכשפתיישלה נקעו מיניי
יחמי כן צואיה לוקחת ממני את הילח
לליל כמלל
* בנלי לתלפץת
העניין
הליש
י
בכלח ונשי הפשוקים הכלל כי כמו שבזמג
התחתון הראשון מכלם שהוא ביאה ראשונה
לעשותה כלי נתבאי שייניח נה ההוא מחא
לעשותה כלי לצורך הזמגים האחרימ כן
בזווג הנשיקין הראשונים שהיו כעולם•
כאשר נאצלו ז ל ן ונןלווגו יחל נבחנת
הנשיקיןנתן ה/כר מיסוד שלו העליוןשהוא
הלשון שכפ־ו ההוא רוחא לנשיקה לתוךיסוי
שלה העליון הניתן נפי הנקנה ושם נשאר
תמיד לעולם כסוד רוחא לשכיק בה בעלה
נאנתתיה בניאה קימאה כ שם הוא כחיי
היסיל של מוח הכינה לנוקנא וילס הגחן
שלה וזה נעשה מחא לילה עצמה לנוקנ'
וחיותה שלה כשלש^ראשונות שכה וכל שאר
רוחיןהנמשכין אחר כך נסור נשיקיןמאז
והלאיכלם הם נקי מיין לנשיקין לילה ומהם
נוצרי© הנשמות ומתלבשים נההוא מחא
לשנק נה נעלהננשיקין הראשונים ועליז
הוא בפיהזכרכי הנש •קין החלשים הס
ל י י שהם נחי' הנשמות ומתלבשין בההוא
מחא יאשיואר ניה מן הנישיקין קלמאין
והכל הוא ממש ע״ל מה שנתכאר נזווג
התחתון ליסויניסול כלכ • !בתיקו נין
קנלה ליב אמרו בנוי לתלפיות לח
צליק תל שהכל פונים נו פיות ליליה
תלין גביאי קשיכן נמצא כ׳ תלפיות
ליס כילי והוא מכוון לעכינינו פי הלשון
הוא היסוד המשפיע על ידי פיות׳•שלו שלם
השקתים אשר ג ל ל ה והנשיקין הס על ילי
השפתי•
ו
1
3
ר
שיר
,י
מ פ ת י ם ולכן אחר שאמי־ כמגדל;י)ל שה״א
נקזלת ציון שלה שהוא מעליה מיין כן צוארך
:ו ל ס נקיות ציין שנכ-יניי' שמעלה מיין אמר
כנוי לתלפיות כלומר כי א״ת נשלמא היסול
הת'חי*1ךשמעל<מ"ן הוא נ כ ח ההוא רזחא
לשציקנה בעלה בניאה קלמאה לעשותה
כל• כי נכחו היא על״ינ ה מ י ן כ נ ו י ע א נ ל
הצואר שהוא גלולת ציין שבגינה נאיוה
כ ח הוא מעלה את המ״ן * לזה אמר כנוי
לתלפיות כלומר כי במו שהיסול התחתון
נ כ נ ה ונתקן ונעשה כלי עי״י יסוד התחתון
של הזכר כןנקילתציון יסולאשר בנינה
הוא בנוי נתקןונעש' כלי וכן בגו"• נ מ ס פ י
ב״ו ל ל י לתלפיות ע"׳ תלפיות שה״ס הלשון
יסוי שבפה הנקי תל הניתן נ ה הרוח' ע״י
פיות שלו שהם השפתים שבפה אשר נ ס הס
הנשיקיןועל ירי נשיקתם נ ו ת ן נ ה היוחא
זעזשהאותה כלי ו נ ג ח ו היא מעלה מ״ן
״
מאז והלאה לוגמת היסזר התחתין
ולרך ימז תלפיו״ת גימטרייתתקלי'כמספר
תיבות הי״סול והשפת״יס וכן כמספר הב״ל
רוח״א קימא״ה לנש״יקין• גס א ס תמלא
תיבת תלפיו״ת כ;ה תיו למייל פייה י״ול
ו״ות״ז יעלה אל״ף ושלשה נ מ ס פ י תעזו!
ני^יתהלשו״ן
אלמ המג?
1
4
*!!׳עליו
קיא׳
השירים
האי הוא כי ב ל ר יש הגנה והצלה מן הקלי'
שאין להם שום אחיזהבהם ו ע ו ר כ י תדגים
ח< 0מ ג ן ו מ ג נ א והעצץ ני ב ל ר אין אל
הקלי' אחיזה וגגחנם ה ס נאה/ים שם ע״כ •
ולכן אחרשאמרנכוי לתלפיות כי ה צ ו א י
שהוא הגרון נקודת ציון שנבינה שלה י ג נ ה
ונעשה כלי על ירי הרזחא קימאה לנשיקין
ו כ נ י כתה נו כי זה
ליהינ נ ה נעלה .
היוחא הוא חיות אל הגיר שלה ולכן אומר
עתה אלף המגן תלוי עליו כלומר אלף שהוא
ה ל י המגן אשר נ ה ם הגנה והצלה מהקלי'
תלוי עצי! על ן ה הווחא קדמאה לנשיקין
כי הוא החיות של אלף המגן שהם ה ל ר כ•
ני תלוי חיזמיוהוא דוגמת המגלל ייוי שה״ס
נקוית ציון לגופא כי הרזחא קדמאה ריהיכ
ני .כעלה בניאה קלמאיז לעשותה כלי הוא
חיותה ונפשה כמ״ש נשי הפסוקים מ ז י נ •
עליז נאמר ויהי כצאת נפשט ובגז ; ה
.ו י ר ך רמז כ׳ י״ח וס״אאל״ף
נכ״מ
ה״מגן ת״לני ע״ליו הוא נני' ת י פ ״ ב ו ע ס הדי
תינזת והכולל בגי' תרכ״ז כמספר תימין
חיו״ת ל י גם מספר תרכ״נ לר״ת וס״ת
ע ם היי תיבות הס נגי' תרכ״ו כ מ ס פ ר
חכמ״ה זני״נה ודע״ת גס מספר אל״ףהמל]
ת״לגי עייליו ע״ה הוא תשע״ב •נמשפיכ״תר
וחכמייה ונינ״ה לימיזכ׳ אלף המגן אשר
הוא תלגי ע׳ץ הרזחיכי הוא חיזתלהם הלו*
שלה שהם כחייב או חבייד
,
הענין כ י
.
•
י
אלף נקי בינה כמ״שיז״ל אלף בינה ״ גס
שלע• הגגוייקי המ־רש״י
כל*
אלף נ מ נ מ ה ואאלפ״ן־ ׳חכמה ״ גס אלף
;"ל פי'שלשי אשפתות•
נ כ ת ר כ• אם תמלא תיבת אלף כזה * אל״ף
שנותנים נ ה ם חצים ע״ע ״ נמצא כי שללו•
למ ל פ״ה גי׳ אי׳יל ר׳יסשגד הכתר ״ כ מיש
ה)א כלי ולנוש אל החצים ״ ^ ו ה ג ל
נסי ^") וכן נעייח שיהנת״א פ"; נ ת נ אלף
כי1בנו לע*ל כי זהיהרוחא ישגיק בת פעל<*
כתר שהוא ראשו; והיא או! 1ראשיצה של
הנשיקין קלמאין נעשה לנושים אל שאר
נמצא ב• אלף רימז א$
הא^נ ע״ש.
הר! חין הנמשכין אח״כ נס<ל י נשיקין שה"־<ן
הגיראשיניתגבש' הכינות ל נ לעמיר׳ במלך
מיין ו מ ז ם נוצר•' הנשמ!ת וירוע כל בחינת
ע ח ר !מושיט ומגן כתה כי אז נגללין ג״י
מ"( ^ נחי' גמרות יי• ״ וז״ש כל של<*4
שנמלנות?1נגד;ק אמנייס ומג! לנ׳טעמי0
,
כת
א
הגטייס
ד
משחת
שמן
מרש
ו
,
הגי העולמית האחרים עמו כמ״ש שהוא
53נייי 0לומר 3י זה היוחא שהוא החיות
נחי' היעת וכולל עמו חסי וגופיה לכן
ילר׳ממנו נעשה בל שלטי 3ל לבושי ב• כן
הזכייו נשם תאייתייסיןנמ״ש עלמיקימא'
שלט"• היא במספ״לן־יש״י ע״ה של הגבירים
כוי וסליק לאלף אלפין ויביא דמון מארי
שהם הגבירות הטבלות בסול מיין ומהם
תריסין ״ והעג״ן קיא כי תריס הזאהרגיס
מציי!0הגשמות ונקראים גגו ריס שנוצרו
של מגן שהוא נגי' ג״פ אייל הכלולים נזה
מהגבורות וג״ז הוא י1גמת מגיל מ י שת״ס
העילס והיותי כמספר אלף היאכמש״ל כי
נקוית ציויןדגופ' כ׳ גס שםהרוחא ישביק
שם אלהים להלין בייבועו עולה אלף ודע
בה בעלה נביאה קימ&ה שהס הגבןיות
כ׳ ג" עולמית אלו •הס מתפשט ! למטה ־ני
הראשונות ממנו נעשה לבוש אל הנשמו' *
עי לס הראשון הוא מתפשט בהיכל הגבירה
דבייאה שה1א היכל הזכות ועולם הב׳
יאמי אלף המגן תלוי עליו
)ב( א ל
מתפשט כהיכל הןכות שבעולם היצייייעולם
נהקייס מ״ש בפי' האל״ר
הג* מתפא! בהיכל הזנית דעשיה • ואעיפי
בירוש ג׳ עלמין והענ־ן בקיצור בי הגבייה
שביארנו כי אלי המלכים הםנעתיקא כ ב י
יעתיק היא מתלבשת במ״ס ראייא והגבייה
ביארנו כ׳ בחיי אלו המלכים היו בא״א
נקיאלהים ואם תיבע שס אלה״ים יהה״ין
•
עולה אלףועלכןנקיאלףעלמיןנמצא כי ו בא״יאי ונן״ין והיי הם י' מיני מלכים
זו הגבייה לעתיק ס<יהאלף עלמין והיא י והנה כאשר •צאו ג' אלה המלכים במחלה
שנרש כל הליני! יהגבייית ומכאן מתפשטץ
נתהוו בגבורה י נ י י א ה !בגבורה ייצייה
הייניס והגבוח* ע״ס כל הלרגין אמנם אלו
.ו בגמרה לעשיה)כשיצאו כנגלס הגיעו למו'
האלף עלמין שה© גבורות אינם ניכרים
הנז' שב;' מלכי א״ואי גס הס יריו אל ג'
היותם ייניס על אשר ממפשטין למטיבליקנ'
מירגית הנז׳ בבי״ע ונעשו מלביש אל גי
יאדיך ישם הס מתגלים מה שהיי סתומים
מלכי' היאשונייראיין וכןאיתסתגיראשונ׳
למעלה גי מוחא כי הייקנא הזי יצאה
שבמלכי ז״א יידו שם אל ג' מירגות הנן'
ממיחא יאריך וזמ״ש באי״ר ומהאי ייקנא
ונעשו מלביש אל גי מלכי'האי יא״יא י וכן
אשתמויע כל מה להוי ברישא מאלף עלמין
אותם הג״י לנוקכא לז״א י י מ שס אל גי
דחיוימין בעזקילנייא שה״ס היי מוחיןיאריך
מירגויהנ;' ונעש! מלבוש אל גי היאשונייוז״א
נהנה מ״ס לא״א כלול מי״ס ובריתו להתפ^נו
וכל 0הם •חי בגי המייגות הנז' אלא שגי
גליקנא הנה הראשונה המתגל׳'היא ספירת
אלו נעשים לנושים אל 4׳ אחיים שבתוכם
המלכות והיא המוציאה תחלה התיקון הא
ע״י .הנז' זה לפנים מ/ה ע״כ • היי למינן
לייקנאהנק' א י י ל כ נ ו י ע ובזה התיקו[ האי
מבאן כי עולם היאשין סולו אלף על היזמ
הנק,אייל שיצא מן המלכות יצאו נ' עולמות
ש1ישי אלה״ים דהה״•] בייבוע כעולה אלף
הנזיל שהם השישים של הגי מלכים בלע
ונקי מ ל ז ע 5היותו כולל ג״פ א׳יל אי שלו וני
זיובב יחשס אשי עתה נתקנו אלו הגיעולמו'
מהב' עולמית וע׳לין נכי' מג״ן וא׳יכ שייך
ויצאועסזו המלכות ולהיות כ י ן ? התיקון
אליו להקיא שם אלף המגן וב״ב מסי מיין
נקי אייל נמצא שכל עולם מהם נקי אייל •
שאלה״יס להה״ין ב י י נ ו ע טולה אלף וה״נן
נא״במוגיח הוא שיהיו ג״פ אייל נזה התיקון
אלף המגן כי שם אייל שליי בבריאה כזלל ני
האי יגם בעילם-האימה״ג עולמות י ש נ ו
אייל אחרים בו ו ל פ אייל גי' מ ל ן והראשון
אלףע״ה • ומנתו ממאות עם ייאמנו•
ל כ ג״פ א״ל לה׳ שהנא כולל את עצמו ו&יו
041
ב
,
,
,
,
פי׳
ד
שיר
קיב
השירים
וגס ממ״ש היבז״ל במקומות אחרים כי
ש ל ם זה הראשוןנלא״ל שי״י ובמילואו
אל״ף למ״י ש״ין דל״ת י ר י הוא בגי' אל״ף
;*ין ופי' במי רוח לוד בפי' האדיר ובשי הבונות
נס למינו
ליב לעמילה בהאל הגדול •
ג י כל אלו הבחי'הם דינין וגבורות וגם כי
בחיי אלו המיוצאות מכל קרצוף ופרצוף
ומתפשטין בהיכלי הזכות שהם ספייהגבורה
זבי״ע ומלבישי׳זת לזה עדשהבחייהאחרונו'
שיוצאות שהסמהגוקבא ה 0מלבישין את
בלם יבס' רוח דוד כתב שזה שאמרנו שירלו
הוא בעת התיקון אחד תיקון בינה יא״א
אז היו שם מלכים אלו וכן אחר בינה דא״וא
ועל כן החתן
ולז״א נמוקבא ע״ש י
בהיותו מספר בשבח צואר כלת! ה״ס בינתה
יאמר כמגדל דוד בהקיים
או
)נ(
הזבי׳אתזה אשר גילויו וירידתו הוא תלוי
מה שנודע מירושי הנוקיכ•
בתיקון הבינה שלה י וז״שאלף המגן תלוי
מהנה״י דן״א נעש״ן מוח״ןאליה ומהחגןל
עליו כי אלף המגן שה״סעולם הא* הנקי
מצח יז״א נעשה מוה חכמה שלה זמהחסל
אלף להעם היותו אלהים דהליין בריבוע
דהוד לז״אנפשה מ! 0כינה שלה ומהתי
וגם על היותו כל א ל שד״י אשר במילואו
גבורות אשר ביסוד ח״א נמקה מוח הדעין
עולה אלף ונקי מגן על שהוא כולל ל שמ^ו
שלה ובלי״ת ובשי הפסוקים תהלים כתב
אייל גי' מלן שס א״ל אחל שלו ובי של הב•
ע״פ מציון מכלל יופי כבר הויעתין כ״
עולמות האמרים תלוי גילויו וירילמו' למטה
הי•{ מוחין ח״גב דרחל נולבא דז״א געשי•
עליו על תיקון הצואר שי״ס הבינה שלה כי
מתרין חסליס המגולין ימתפשעיס בליה
כאשר נתקנה הבינה שלה אז מתגלים הגי
לז״א •־ האמנם דע נ י אין זה נעשה רק
עולמות ויורדים בבי״ע ואע״פי שלא הזכיר
עד שנכללים כל הה הסלים ביסוד לזייא י
רק אמ העולם הראשון הדבר מונן מאליו
וליש מציון כאשר ציוןנקימכלל יופי כי נבללו
שהם ג' כיי היי מה שנל מגן הול .לעעם
נוכל הה'הסלים אזמשס הופיע והאיר
שהוא כולל את הבי האחרים ואז כאשי
אל הנזק'הנקי אלהיס לתקןנהתייןמוחין
גיזקנה הבינה שלה ונתגלו הגי עולמיימהס
שלה מהב' חסייס לנ״ה אחר רדתם שם ואן
נעשה כל שלעיהגנורים כל לבושי הנבוריס היה יכולת להיתסשנו בה ונתקנו נה נימוחין*
שהם הארת העולמות שיריו מא״א ומא״ואי פיכ ובל•'ת כראשי' ונח בתכ ויה• שירה חממ
ומן״א כי כלם הם בחיי לינין וגכוי1ת והגי ואלף פיישיר הי שהם החסדים כשהם נשיי
האיות עולאות היורדיםמהבוקבא מלבישים שהוא החשד שם הס חמשה והוא יומא יכלהו'
על כלס דיועהוא^כי עיקר התיקון הוא ושם כולם מקובצים ומשם הס ממפשעין
הלבשת האור כיי שיוכל התחתון לסובלו ולכן הס חמשת • ואלף כשמתקבצייכיסוי
נמצא ש&הארומאשר הם יורלות מהנוקכא ונעשים בלס בחיי אחת וזהו ואלף שנכללים
אל עולמות ביייע• הוא תיקונם כי על ילי
כלס באלף אחל כל ע*ש * ובילקופאמיו־
ל״א
ג
ון^חת קנגקנא אשי 90מאימים על כל
ההאיות העליונות אשר ירדו שם נבי״ע
יכ ולין כ י״ע לקבל את המארות העליונות
זזיינ תיקון לבי״ע כי בהארות האלו הס
אשי מנהיגות את בי ע מו״ש שם בד״ב
לעמילה נמצא בי בתיקון הבינת של הנול
תלוי תיקון עולמות בי״ע חהו השבח אליה
והנה כתבנו לעיל כי הסעס שהעול' הראשון
0לל את הכי העולמות האחרים הוא ע6
היותו בחי' היעת שכולל חסד וגבורה ולכן
בא הרמז כ* י״ת ה״מגן ת״לוי ע״ליו קוא
חע״ה בגי* דע״ת מיה גם אם תמלא תיבין
שלטי כזה ש״״ן למידעי״ת •ו ד הוא בגי
תתס״ל כמספי לבו״שי בהיכ״לי הזב״ות הס
הכולל
ח
,י
״
,
,
ר
שמן
כ צחת
ייא אלף המג]תלוי עליו ;ה היה אברהם
שנאמילו אנכי מגן לך ע״כ ״ וידוע מכ״מ
ג י א ב י מ י ה״ס הה' חסייס ומכוון דברי
המאמר אל׳מ״ש ב ,אלף סולו כאשר הה'
הסלים מתקבצים ביסוי ואלף המגן ה ט נ ה
א $נקי ה? סול ממה שמיוקנז בו המגן
שהוא אביהמ שסם הה' חסרים המתקבצים
וגו • ומס כתבנו לעין! כי מגדל י י י ה״ס
•שול ימקבא וצוארך הוא בינתה ותלפיזת
;"ש כמגדל דור
"0ס נהי׳י כמ״ש בת"׳ ״
<וארך כמו מגלל ח י ,שת״ס היסוד שלך
:מ נ ו הוא ע״י החסיים אשר הוא אין פו
י ק ה נ ב ו ח מ ומקבל המשיי׳ למתק ך.גט יות
שבו אשר;הו תיקונו בן צנאיך שהוא הבינה
שלך תיקינו ע"• החסיייולא הוציך להזכיר
את החכמה כי הוא במבייש כי החכמה היא
גלולה ,מ ה ב ע ה והיא קו ימין ותיקון ובגין
1ה הוא בנוי לתל היי״ת תל שה״ס היסוד
ופיות הםהנ״הכי הנה״י דז״א נעשה מוחין
אליה נגמקן ע ז צואריי שה״ס•ביגה שלה שהוא
סיו 0הראש אשי ניאש <יתנין המוחין י
וא״סבשלמא מה שמכר נ״ה בבנין הבינה
אט״פי שאינויק ע״י ההייא״ש כיון שנייה
מ ס הרין פלג• גופא וכחד השיבי ותיקון
ג ע ת ה ׳ הוא ע״י ה ף ס י דהודאבלהיסול
בתיקון נ ע ת ק מאן דכי שמיה ב? היי היסור
הוא .מתקן מיעתה ולמטה ואם כ; למה
*?9ייו בתיקון ב ע ת ה לזה אמי אלף המגן
מלוי עליו כלומר בי תיקון בינתה תלוי על
היפןזר שיהיה בבחיי אלף המגן שיוכלל בו
המגן שהוא אברהם שה״ס ההיחסריישיתקבצו
ומכללו-כלס בו שאז.נקי צבחייאלף אחי כמו
שמתקבצים בו כ ל שלטי הגבוריישהס הגבורו'
כ ן יתקבצו,בו בל הה' חסדים שא; נקי אלף
המג^וא; כאשי' נכללים,בו בלהת' חםדייאו
*ש יכולת אל החשיים ינ״ה לצאת ולהתפשס
ולעשות המוחין אליה עדצוארהשה״ס בחי•
הגיג? שלה נתצו{ כי וןעיקר תלוי נימול
קדש ״
שיהיה כ נ ח • אלף 6מגן־1על כן ה ח צ י
ננחי'תיקון בעתה
,
יאמי כמגדל מ ד כי הנה
נו( א ו
ידוע נ י הנה״• י/״א נצנסין
ננוקבא בסיי מוחין והנצח מתלבש בקו
ימי! שלה וההוד בקו שמאל שלה ו ה י ס ו י ב ק ו
אמצעי שלה ו כחייב שלהנתקנייע״י הח&ימז
דתנ״ה ד;"א ומהיעת שלה ולמטה נתקן ע״י
הגבורויאשר נ י ס ו י יז״א כי הנה הדעת שלה
אינו ביאשירק בשליש האיית^׳ת שלה שהוא
תחת סיום הציאי שלה מרש בפי׳ הא״ז
ב ס ז י הי"1י של הקשי לתפילין שיל •י ע״ש
והיסוד של ׳"א בהכנסויבייך קו' האמצעי
שלה ומניע על שבמתקן ה י ע ת שלה עם
הה' גמירות אשי ביושורשםהואנשאישס
בדעת שלה והארתם מתפשטות ימתקנית את
הו״ק שלה ובסי מיין כתב תל •סול שככלהס
פוניס לו יהיא כולל בו ה״ג ולכןה״פ אלה״יס
גי׳ ת״ל זמצדהחסייםת׳ד׳יויי״ןלע״כ ל'
הוייה וי׳ אזתיותע״ב י * נמצא שהיסוד נקי
ת״ל בין מצי החסייס ובין מצי הגבויומ
גם פייה ע״ה ג•' אלהיס במ״ש בלי״ת פיכמית
מי שם פה לאים 1ע״ין בסימ״ן • גס מגדל
נקי היסוד לן״איכמ״שבשיוהססיקיס וישב
וירך רמז כי מגדל ע ם הדי איתיית היא
כמספר יסוי ע״ה וןהובחי' מגיל הנזיכאן
ולבן נכתב יוי״י מלא יו׳׳י נמש״ל כיהי׳ה״ס
טיפת הססייס ולכן הישמה א ו ת ביוד
לומי כי מ ג ד ל ; ה הוא המכניס ה*' שה״מ
הה' חסדים 3גלוד שה״ס הננק' ויייסוי י;"א
הוא המבניסס בה ״ נמצא כי מגיל יוד
ה״ס היסוי יז״א והנה 0ל ע בי היסיי יז״א
כאשר נכנס בקו האמצעי שלה הוא נכנס
דרך ראשה וכדי להתפשט ביעת שלה אשר
הוא בשליש האי דת״ת שלה צייך שיעבור
דיך צי ארה המגיע ע י שליש האי ית״ת שלה
ון״ש נמגל $לול צוארך כלומר נאשר מגד<
, ,
־ " •
י
•~
•
ל
לול
3י־
ר
שיר
דמטירים
י ו ד שה״ס היסוד דז״א מגיע ע י צוארן
ועובר דרך שם אז משם ולמטה הוא כנוי
לתלפיות לתל שה״ם היסוד בבחייהליגוכל
גבורה היאאלהיסאשר הוא כמספר ס״ה
ע״הוהי גבורות שהם ה שמות אלה״ם הס
ה״פ פיית והס פיות רבות וזהו לתל פיות
לתל שי• ים היסוד נבחי' הפיות שהם הגבורל
הנק׳ אלהיס והי שמות אלהיס בג•' ילל ועל
ירם הוא הבנין והתיקון מהצואר ולמטה
,
;^י
;1
יו.
וזהסוא הטעם שלא אמיתי לתל סתס שהוא
היסוד בי היי אלף המגן שליש הי ,הסלים
תליי עליו של היסוד וגס על שמם נקי ת5
כמו שנקרא תל מצד כל שלטי הגכויים שהם
הגבורות וא״כאס הייתי אומר כנוי לתצ
סתם היה אפשר להבין כי רבניןמהצןאר
ולמטה הוא ע״י החסליי ולכן אמרתי לתלפיל
להודיע שהוא מצד הגבורות ולוקאי נייק
יקב״ה
,
?05־ שר*ך כשני <1פףם ךצא1מי זנמ.היז#ים כשוענןם
* כשי הפסוקים פי בהעלותך
ר.נ\*ן
נענין אליל ומילד כתנ כי
הנה הנקנה נקי אלהיס ובל אמצעיות שנה
יש שם אלהיס כאופן זה כי שתי אותיות אל
מאלהיס הס נצל ימי! נסזל חסל אייל כל
היום ואז נעשה אלדד ובי אותיות י״סמאלהי'
הולכיסבצ•}:מאל ונעשים מילד נ ס ו ל נ י נ '
שהיא שמאלית זנק .מי שהה חמשיס שערי
בינה עוד יש אות היאמצעית שפין אייל וכין
מ״י מאלהיס והיא בחינת צכור החלב העומד
באמצע שתי הלדיס ומתפשט לכאן ולכאן
כוי י 'והנה נודע כי החלב הנמשך לצד
ימין הוא.יותר ממותק נ ס ו י החסד מחלנ
הנמשך לצי שמאל וא״כ בי מיני חלב״צייכומ
להק יא נאות הי הכל כל ע״ש • נמצא כי
הב׳ שלים נעשות מנחי' שם אתל שלאלהיס
ז״ש שני שייך א עייפי שהם שנים עליז הס
כשני עפייס תאומי צב״ה מכיון ששתיהם
לא נעשו רק משם אחל של אלהים הס שוות
כאילו הם׳ אחז ואע״פי שהם נעשות מיחיי
שםאלה״יסשהו־א לין עלי! היועייכשזשנים
כי השפע אשר הס רועים ומשפיעים אינו.
בבחינת יין לבד רק בבחינת שושנים שהוא
כללות רחמים גדין במש״למשם הרב ז״ל בפ
בחוט השני כי בן הס ב'מיני חלב והאחד
$מצד ימין הוא בבחינת החסד והרחמים
,
,
הסי אל <0היוס ולין ומן הימןוןקמומ
הל כלים דחסי דנוקנא הם החיצון אייל
האמצעי אלי ף אל״ףלמ״לגי רצ״ן הפנימי
אל״ףלמ״י גיי־קפ״יושמומ־ל כלים דגבןרת
מ ו ל י הס החיצון אכדט״ס גייע״ל האמצעי
אלה״יס הפנימי יה;"ה כניקור אלה״יס כמ״ת
נע״ח ש* השמות פייר ואס תצרף מספר ו'
שמות אלו מלוג שלה יעלו למספר תרצ״ז
כמספר תינות שלי של״יך ע ם ה נ תינוי*
והכולל לרמוז בי השלים הס נמשכיןמחסי
וגבורה שלה גם ל שמות דל כלים ית״מ
רנוק הס החיצון השתפ״א האמצעי
צכאות הפנימי אלהי© דיו״לין כמ״ש בע״ח
ושלשתם הס בגי' אלףיתקפ״ה ועט אות
ה׳ לאלהיס שהוא צנור החלב אשר שם ועם
מספי ני מיני חלכ היוצאים ממנה הס
נכי' אלףתר׳יע וידוע כי החלב היא בחיי
הלם אשי נהפך להלנ וכהצתיף משפר
שלי״ם עם המספר האמיר עולה הבל
למספי אלף תשי״ד כמספר ב׳ פעמים
עפיי״םתאו״מי וזהו כשני עפריםיכלומי
כשני פעמים עפי״יס תא״ומי •• נמצא כי
נתיבות שגי שייך שס ימ״ז והיין מספר מקו•
המשכת השדים ונתיבזיכשט׳עפיים תאומי
נרמ; מקיס החלב והצינור וני מיני
חלנ ושרשם גם אלל״ל ומי״רר
גי ק״ג ועם אות הי של אלהים א^ר
באסצממ
£
,
,
,
י
ר
נשחת
*6ל>צע 0הואנג•' ק״ח במ&צ' צבי״ה ע״ה
בסר׳ית צ״ביה ה״רע׳ם בשושנים גייצ״ז
במספי א ל י״י מי״לר ום״ת הוא בגי צייה
?.מספר אלהים לימי /אל גלש כיאע״פי.
שהסמכחי׳ שםאלהיס המורה לין עליז
ה 0כלולים מיחמים כמו השושנ״םכגהל
אלל־׳ל
•נ/והרע .צקוייי;"ג ע*א
ן :היכל אהבה שהוא נחסי
י נ ר י א ה אמיו ניזא להיכלא לא כתיב שני
?{דיך כשני עפייםכו' בגין ינהיכלא יא
דהוא רוחילאמין וההיא חיו ותא אפיק־תיין
צהליין כלילן לא בלא מתקשין ל א נ י א
ןאקרון אייל ש״די אילין אקרון שד׳ • 1א״צ
ילתתא פי' * מ:יכל הזכות שיזוא בנויה
יבריאה * מתחכרן יא נלא ואעיל לא כלא
ואקיי אייל שליי בגין ינפקמכללא לאיצון
שיים והא״ איל אי^ז נצ״*ל מאתי יא כל
איכון רחמיןלקיימי לאתזנא ההוא תיכלא
ילתתא לאקיי זלות טל שמא להאי׳יוחא
יצדק לכל אינו ן
דניה יקאמין הא•
חתא׳ין ולכל אימן הינלין ועייל אקיי שי״י
בכין למספקא מוונא .לכולהו התא* במה
דאיהו מקנלא מסטרא לימינא .כו ע"ש
ופגי! זה הוא מכוון לענינינו למ״ש בפסוק
•!קודם אלף המגן תלוי עליו כ* האיות ה ל
עולמות מ ו ל יוילות בהיכלי הזכות לני״ע
והאי שהוא אייל שליי יורי כהיכל הזכות
דנרי^ה וכל האיות אלו הם בחינת גבורות
וייניןכמש״ל מלז א1מר לה עתה שני שייך
בלומר כ• אע״פשאמיתיאלף המגן תלוי
עליושיוריותההארותנהיכל הזכות והס
כל שלטי הגמדים שהם:נחי' ליניןוגנורות
עליז לא שהם שם כנחי' לין גמור שהרי שם
נמקום יריית אלף המגן שם הסשנישליך
היוצאות מהיכל אכנה ההוא חסי והס
כשנ• עפרים תאומי צכיה בי תם נכללים
,
*הנח
1
1
ז
4
עם היכל הזכות אשר מס )התחנראןדא
כרש
בלא ואצגיל לא בלא ער שכס נקראים 663
אחד שהוא אייל שי״י נעל כן ר.ם הח^ים
לאשכים בןהם כגללים נחי* לין ורחמים ? י
אפילו היכל הזכות שהוא בנחי' הגבורה
גוא לוקח מהיכל אהצהכלאימן וחמים
יקיימי מ י
לבילמלט
אמר נשם המכילתיל״א
£ני שייך אלו ללוחות
ועליהם עשרת היכרות חמש על לוח זה
וכל• לבא
*
וחמש על לוהזתע״כ
אל כונתינו נקליס מ״ש נשי המצות פר£א
תרומה כי אהרן ה״ס יסוד אנא ונתונו בי
לנחות £הסתריןל:כ1יי; לדעת הי חשייס
והי גבורות שהם עכית הלניות והם הס
חמשה חומשי תורה כל חומש כלול מחו/
נו* ע״ש • ובליית תהליס ע״פטובלי
קורת פיך כתב כי ב1ווג הנשמןין נוצ1לין
הנוקנאמפה דז״אהחרגלמצי אבא ע״ש
וכבר כתבנו לעיל כפסול[ אני ללולי ובפ!
קחוס השני כי שושני־ רומז אל *ווג הצשיקין
נסול שפתותיו שושנים וזהו בזווג הנשיקי]
לניןז״וןכי אז איה• נקטא מיניה רחמי
זאיהו נקעא מינה לינא ונעשים שפתותיה
גבחי' שושנים דכליל חווי וסומק לאבןווו;
הנש ?׳! לחליל של הפרצוף עצמו ועל כ ן
•
אחי שבפסוקים הקודמים כחוט השני
כמגיללוד מ דביבזהגהגשיקין אומר
לה עתה שני שייך שה*ס הבי לנחות .מ י י ן
עטריןדחו״ג ללעת למצר אבא עתה הם
נחשביןשלךשאת מקבלת אותם והס שוות
כשני עפריס תאומי צניה בי כל עטרא
היא כוללת ה .ושתיהן נכללות יחד בחמשה
חומשי תניה כל חימש<לולמחו"ג וכל זה
הוא בכחינת זווג הנשיקין הנז בפיהקוימים
ומפני ששם היה הדבור בבי הבחינות הןווג
גנשיקיןהן גזווג הנשיקין של החב״ל של
ההרצוף עצמו הן בנהי' זווג הנשיקיןלבין
וין
ה
,
1
י
,
י
ד
פי
השירים
שיר
ז
7ו"ן נ נ ' פרצופיהם לק הירש עמה כי זה
אשר מקנלת החו״גדמצד' אכא הנימזויפפ
שייך הוו( דוקא כזווגהנשיק.ין אשר בניןזם
ולש הרועים כשושנים כלומר כי כל האמור
הוא כאשיהשכתיס שלנו הם נכחייהיועי
שה״סהזווג בשושנים שהם הנשיקין כי אז
,
ק י י
פזווג זה אשר ניננו הוא שה3פתי<> יקישוש^י'
דכלילן חמי *•סומק ואז אתה מקנלהחלי1נ
דמצל אכא מהשאיןכןנזמג הנישיקין^ל
הפרצוף עצמו שלך ודוק אי ניחאקמיה
וקנייה י־
ער ערפוח-חיום .ונסו הצללים א&י ל י א ^ ה ר ה פ ו ר ־ י א ^ גבעת־
הלבונה י
ה י המור נקיא היסוי למק'
ך^ןין
שהחסיהנק' מור יורד שם כמ״ש
נסי מ״ן וכן גבעת הלגונה נקיא היסוד
לנוקבא וכן גכע״ה גי' יסול י״ה א י ל י
כת״ש נספר מין * ומי!* תב$ל יו ז ת ק
ג הקייס מ״ש חייל נמירש ד״יא הר המור זה
אנרהםואלגנעת הלנונה והיצמקע פ
! י י ו ע מ":מ כי אנרהסליס הה' חסלים
ויצחק ליס הה״גצורות גס ידוע כי החסיי'
ה״ם המ״י והמורות ה״ס המ״ן ו לכן נבחי'
קנלתה את החסרים ימ״ר נקר׳היסוי שיה
הר המור ע״ש המור שליס החסדים וננח׳'
עלייתה מ״ןמהגנורות נקי גנעא הלכונת
תנלין אל האמור ממה שתרגם
ומצאתי
המתרגם ננעת הלנול כריח קטורת נופמין
כי כל ריח ונושם ה״ס מיין ככלש
וידוע
נשם מלהרה״ו זלה״ה על פסוק לריח שמניך
טונים ע״ש וגם קטורת סו יו מיין סממנים
הנבררים מן הוויצוניס נמ״ש נסי מיין הרי
כ י ג נ ע ז הלנננת שייך להקיא יסוד של
המקנא ננחינת היותו מעלה מיין או מצד
הגבורות ס 1ד יצחק א ו מ ן הפירורים סור
הקמורה וידוע כי אין זווג אם לא ימשכו
המוחין כתחילה ונהמשכמ המוחין כי אז
נעשה הזוונ מה שנעשה תחילה הוא הזווג
ינשינךן יאחר כך נעשה נחי זווג התחתון
ליסוד וכן כדומה הוא נכל יוסכינק״ש
ומשכין המוחין ונאמת דצינשהואהיהצ•
ף
ו
$ $ $ $
הרצוןה״א הנשיקין וכן ישננסי' הנשי?*!
ננשמללו כמ״ש נש הכוטת ד״ה מקילו!
אפים ואחר כל כעמייה ה״ס הזווג • והנה
מחילת פסוק זה כ נ ר פירשנו אותו לעי?
נ א ו ר ן והמכין כקיצור הוא כ י ע ל שיהוק
״
החמה
היום פ יש״י ז״ל שימנו
ולפי ירכנו פירשנו שס ע י ולא ע י גגל£
והעכין כי עם הנץ החמה ומע<! מולק
המו נד ן שכאו נחצות הלילה
ממתלקין
ונמשכים המוחין של היום אשר ז״נןהוותקין
שהיו גומריןאותהעםהנ־ן החמה וזהו על
ק״פוח היום שהוא מעה קולס הנין ־החמה
כי אז נמשכין המוחין של מית היו' ואז כ נ ד
נסי הצללים שהם המוחין אשר נאן נחצווו
עול
•
הלילה שנסתלקו כוי עש״נ
נקיים מ ש נסי מ ן הלינה כנוי אל הזוזג
הולך על •הדרך ישני מןק'נרגל מנזיכין
1
, ,
,י
שהוא יסול ע׳ כ
נכוא אל כוכת־ימ כי הנמ
!*!^0
פירשנו פסוקים הקולמיס |
כחוט השני• כמגדל לוי• שני שייך • ע צ
זווגהנישיקין אשרמינר קחתן קם הכלת
ועל כן אומר לה עתה ע י שיפוח היום בלו*
כי כל מהשינרתי ע י עתה מנחינת זווגי
הנשיק״ן הוא הנעשית נתחלה על שימח
היום שאז נמשכו המוחין של מלת היום ואז
כנר נסו הצללים שהם המיתי! למות לילה
ש^נונמתצקו ומכונה כי נניאת המוחין
הנע;ד.
ג
ד * שמן
כ 2חת
הנעשה נתחלה הוא הזווג דנשיקין כמו
שהוא נרומהנכצ יוס כ• ע י שיפוח היום
שנמשכו נק״ש המוחין ימי׳ יוס ואחייב ה״ס
הנשיקץ ננשכ״מלו ונאמין,ויציב כ׳ זהו
הנעשה נתחצה כן נכאן בל מה שאמיתי
מנמי׳זזוג הישיק ; הוא נתחלה נביאת
המוחין ואחייב אלך ל• נסול הזיג הנקי
בלשון הליכה ובאילו אמי א;1זג צי אל הר
המיי שה"ס היסוד שלך כיאזבנחיי ה/מג
יקיא הי המיי שאני משפיע נו את החשד׳'
למ״י הנק׳ מוי וכל זה הוא ואל גבעת
הנכונה כי צייך שאתה מקוים ח ע ו ו י
ותעלה מיין כנח׳ היסוד שלך הנקיא גבעת
הלבונה נכחי' הייתז מעלה המ״ן ה! מנחי'
הגנויותהןמנח•' הנייוייס כי אם אין
התעוייות עליית מ״ןנתחלה אין יייית
המ״ן כנודע ואותושצ ואל היא כמו ל
ה כ נ י כלומי כי זה שאמית׳ שאשפיע בך
החסריס של מ״י יזוא עס שכבי מקורס
,
,
קרש
והנה בביני?
״
גויס הזמג באו״אי
יש שלשה שמות אהי״ה למליין גימט' קס״א
יאלפ׳״ן גי" קמי ג יההי״ן גי' קנ״א ושלשתם
גי' תנ״ה וע״ה גי׳ תנ״ו כ מס ער ה״ר המו״ר
ז״ששאמד החת{ לכלתו לכשר אותה כי
עליו מוטל לתקנה ולהגייל את פרצופה
יז״שעי שיפוח היום שאז יוחשבו ב׳ המוחי;
של מ־תהינם וכבי נסי הצלליס שהם בחיי
המ<חין של הלילה שנסתלקו וכיו! שנחשבן
נ־ המוחי /ימית היום א; אלך ל׳ אל הר
ממגר החמז נמספמ אל אימא כי אעלה
שס נסיי מ״ן לעורר ולגרוס ה;זוג שצ
איא״י הנרמז׳' בהר המור ומזיוגס להמשיך
המוחין אליך כ י י לבנות ולתקן את כל
הפרצוף שלך עד)אל גנטת הלבונה שהוא
נחי'היסוד שלך אשי.עי שס הוא סיזס
הפרצוף שלך נ י המוחין מתסשטין בכל
הגיף ע י סיומו כדי לננות ולת?] ולהגדיל
אותו *
ת ע י י י אתת אל גבעת הלבונה
י&מי אלן לי ׳( הי המור.
אל
)ב(
•אמי אלך לי אל הר •־•
או
)ג(
נהקליםס״שנשערהכזנזת.
נ הקרים מיש <ש' המנות
ל״ג לעמידה והעני! • נקצור כי בק״ש
בנונת שים ש^ים:׳ אי אפשר ליטקילה/יזוג
ונתחצ׳נרכת אמת נמשניןהמוחי; ונכנסין
עם רחל אם לא ע״י מה שמקבל מן״א *
בז״א ואח״כ נמלת באהבימזתלקין המוחין
ולכן צריך שכל תיקין תפילתנו תהית בן״א
מממ ועילת נסור מיין באימא לעשות הזווג
עצמי כיי שממנו ימשך וירי שפע אל
נאז״איכלי להמשיך המוחין ליחל וכיון
יעקב להזדווג עם יחל• כי הנה בתוליו
שהמוחין הס נשכיל יחל עולה ז״א לביו
הכל נכנסין המוחי; ביישא לז״א ואחי כך
נסילמ׳״ןוע״י זה .נאלןנץ המוחין לרחצ
נשים שלום יויית טפת החסייס ממוחין
ונכנסיןימיופשטין בה ונתקן כל סיצופה
יז״א למטת ע י פי היסוד דז״א )משם יוצאי־ג
ע י היסוד בה אשי שט היא סי!ם פרצופה
וניתנו' נ י ע ת ייטקב ומשס •1יית אל פ*
ובילקוצז אמה אלך ל• אל ה י המור'וה י.יה
היסוישלן ונותנת אל יחל נ סוי טיפת
וב"4ת פי
*
0ניהס ושיה ע״כ
מ״ל כויע״ש ובלי״תל' העקירה בתנ כי הר
תולדות ע״פ ויהי יצחק בן ארבעים שנה
המיר ה״ס היסוד יז״א !ובז כ י ת ה כספי
בתב כי אביתם ושרה נקראייארא״י ״ וכ״כ
ח׳׳ן הר המור ,נקיא היסוי חיץ( חס ר .שיייא
נס׳ מיין נמצא כ׳ היייירמון אל אז״אי ״
בפום אמה ע״כ ו ה נ ה ה״ס טיפיהחסיים
ימז כ׳ ידוע בי עצית ז״א
ודיר
כמ״שכע״חש' האונאה פ״י ובכ״מז״ש ע י
נס)ל מ"! תוא ניסיל הני;<ן ןע״י ן ה ? ) א
;ןיפןח י*ץס קאן ׳ומשכו ני המוחין של מדין
י
,,
ר
היום
ד פ<׳
שיר
01*9ז כ נ י נסו הצלליצז שהם המוחין של
הלילה שנסתלקו זכיין שנמשכו המוחין של
ה י ו ו נ י אלך לי הי לכאיייתינת לי מיות'
י אלא העונה ל* שהיא טיסת החסרים וזהו
אלך ל1שהזא עיסת החסדים אל הר המור
!:ה״ס הישיר כ• אז נ ק י א היסזל הר המיר
?אזל חסל ישיייא נ פ ו ס אמה כי ער שם
־היא ירידת טיפת החסלייעד פי היסוד נד•
להנתן נ י ע ת דיעקנ המכוון כצגיו כ י י
שאח״כ ייעקנ ישפיע איתה אל י ח ל .נ ס ו ר
<ופתמ"י בנח•' היסוד שלי .הנקרא גינטת
הלבונה וזהו ואל גבעת הלבונה אשי שס
היא סוף חניית החסי^ס
,
אינא ניניץין נ י ן הפירושים
ל׳רינר!
האלו האמידים כי לסי'האי
*־.י המור הוא טל יסיר רניק׳ולה׳׳ האחרון
ואפשר
ה י האור <?זא על יסוד רן״א ״
שזו היא נונת מ׳ יז״להיבאה כילקוט וז״ל
ה י המיי פליגי נ ה י נ ׳ לוי נ י חמא י י נ י
,המא ב י ימינא חי א מ י ה י שיירה עליו
.הויאה לישראל ותי א מ י ה י שיירה עליו
מייאה לאיסית י נ ׳ ינאי א מ י על שם נירא
וי״ח ו^גדזל א מ י על
אלהיש ממקישך
שס כי מציון אצא תורה ע״כ * .׳כיי הנה
ק י ל א מ י ה י ש י י י ה עליז הזיאה לישיאל
ס״לכס־חשהאיכי ה י המזר ה״ס יסוד
דנוקי כ ^ י ע כי כל השפע זההארישמקנל׳י
ישראל הצל ה1א ע ׳׳ הנוק' ודרך י ס ר ה
היא נ א כי ירך שים היא הכניסה אל האצי'
והיציאה של השפע כיי ע״ז המקים נאמר זה
הכער לה'בי משם הוא הגילוי וההוראה
של הכיל וחל י א מ י ה י ש י י י ה ע ל י ו מוראה
לאימות ס״ל כהיייש האהיון בי הר המור
*ה״ס הייסייין״א וייייכי עד שס מתפשט ויויי
היסוי של אנא ואבא היא מחיאת החיצוני'
וזהו מויאה לאומות שהם הח־צוניס בי
כין^ז ?סיהק ייאיה להתאחן ינק מ שה ? י
,
השירים
קטל
הארתו דוחה אותס יי' ׳נאיי״ס״ל בשנירס
עכ״זס״ל
כי כן״ל נמ״ישהיא לשיןמויא
כמ״י שהר המזל ה״ס יסול דנוק' כי גס שס
שייך נהי' מורא כמש״ה נויא \ 4ה 4נ ק י נ ן
נורא אלהים שהיא הנזק' הנקרא אלהיס
ממקלשך שלימי יסוד של י.נ!ק' הנקי מקיש
כמ״ש הרג זלה״ה ע״פ מי|יש איני כוננו
יייך זנח״' המורא שלה ומוזה בבחי׳היסוי
שלה הרמוז נמקישך נ י הכה מקדשך בגי'
תס״ר כמספר ת ל ה )עול גו׳ יתיים והטי
היתיייס הוא רומז על נחי' היסוי שלה
שהיא ספי' הנוי שלה וגם ח מ י על ל א ו ת י ו ת
ישס ביין אשר כיסיי שלה הן בנח•' המ״ן
הן נבחי'הכלי כנודע ו ה ח ל ה י.ס מ ס כ י גי
ייויי״ן יאלס״ין יההי׳ין *
שמוי! אתי״ה *
הנסשכין להקנאימא לעשות החיתיים ביס! ר
שלה לבל,׳חאחזו החיצונים נ י ס ו י שלה
י נמיין אשיי בתוכי שהם בחינת נבורותכי
גם אימא לוחה את החיצונים כנז' כל זה
כאורך נע״ח ש׳ הירח ק״ג הרי כי נורא
אלהים שהיא הנוקבא והמריא שלה מיו(
^סולשלה הנקרא מקיש ורמיזה נהקישך
כיי ליי ה ת ל ה אשי שס מת״ראיס.ה0יצוניי
להתאחזנטיהיתריינמספר מקדשך היומזי*
על היסוד של< שהיא ספירה הגוי שלה ו ג ס
ע 3ע׳ ׳אותיות לשם ב״ן שה״ס הכלי והמן
אשר נתוכו ולכן נ ל ה י ס י י שלה ד.ר המור
א£ר ג 0ש 0י מ ח ה המירא^ולה שיזססוי
התנ״ה למצד אימא כי כן ה״י המו״ר עולה
נגי' תנ״ה ע״ה ויי ח״א הגייל לז״ל' ג״כ
כשניהם כי ס״ל כמ״י שהוא לשין הוראה
ועכ״ז ק״ל נמ״ר כ׳ הר המיר ה״ס היסוד
קל ז״א כ• ע י שם מתפשט היסיד של'אבין
הנקי תירה לשין הוראה וגילי׳ על שם צי
מציין תצא תירה כמ״ש שם נ־לי״ת ירוש
העקידה כי מציין שה׳יס יסיד דאמ־ תצא
תורה שה״ס *סי י י א ג א כ* יסוי אימא
מסתייס בחזה לן״א ומשם •)צאהתויישין״ק
א
נע
יסוד
ד
שמן
משחת
־יאזייאגאומ*פשטעז היסוד לז״א ולכן
צקראיסודדזייא הר המור וגרמן זה ג״כ
כתיב־ז מו״ר ב• א 0תמלא תינת מ״ור כזה
מ״םוי־״ורי״ש יעלה נגי' נרי״ת היומן על
•סויהזכר וגם יעלה כמספר תנר״ה ע״ה
גזל*ס יסוד אכא הנקי תורה וכאילו תאמר
הל הנרי״מ ה״ר התור׳הולוק
קרש
נשמות הצליק״יהעולין ניסילה ננחימ״ן
הסכ״ניכול כמושגחריןעל ז״א שיזינוג
עמה שהרי בלא הס לא היה מתעורר רק
היה עסוק לקנל מלמעלה ולאהיה רוצה
לתת מהשפעתו לזולתו והצדיקים גורמין
שיתעורר ויח! מהשפעתו אל הנוקנא וזה
ז״ש יינ״ל
נעלותס נימולה ננחיימ"! י
מקוס שהצדיקים מורץ מתוכה של הנוקב
גזעולין שם באותו חקוס שהוא יסוייומורין
הקישוגוין שלה וגוזרין על הקכ״ה שהוא ז״א
עמה
שיזמוג עמה והוא פושהשמזחןג
משא״כ קויס עלותסוהראותס שם שלא היה
מתעורר ולהשפיע-גזולמו ועל יום מתעורר
)משפיע וזה נ״נ יכול כמו שגוןרין עליו
1
אמרו ש 0רינ״ל אומר מקום
^]לר
שהצדיקים מורי] מתוכה וגוןיין
הנה
י
טל הקנ״ה והוא עושה ע״כ
פונתו עצ הר המור שה״ם יסול לנוקיוהענין
נהקדים מ״ש נעי־ח ש מ"] פ־יכ וז׳יל .הנה
אין הזכר העליון מתעורר לזווג על
שהנקכה העליונ׳ תתקשט ותכין עצמילזווג
ותמצא אןנעיטו ואז מתעורר הוא להןלווג
עמהשאל״כ הכה הוא עסוק למעלה לקנל
שפע תמיר ולעק משס מאמו ואינו רוצילתת
מהשפעתו לןולתו על אשר הכלה העליונ׳
מעלה צליה ותתקשכו עלמי ואן יזלוג עמה
וישפיע נה ונולע כי קישוטי הכלה העליונ'
הם נשמות התחנונים של הצדיקים העולין
בה ננהיימ״ן והס גורמין לה זווג העליון
נמצא שקישושי הכלה שהס
•
ע״כ
״
א״ש ל״א על שם שקהרח הסמים
]/וך
הרנה כתוכו אלך לי אל
הר המור והכופה מנואר״עמש״ל שהקפרת
סויו מיין סממנים הנכרר״ס מהחיצונים
וידוע שוה הוא ניסור הנוקיששס עוליןהמ״ן
מהנירוריםהננררים )ז״ש שקפרת הסמים
שהםהמ״ןהרכה כתוכו שהם נתיר יסוי
המקנא ועל זה נקי היסור שלה הר המור
ומק אנק״ל •
כלך יפה רעייתי• ומום 1איז בך
נשימ׳ ישנ״יניאשית מ י י ב י
הנח
חזקיה כתב בי בי נחי יש אל
המלכנת האחת היא נקודה הפנימית שבה
הנקי' כלת משהוכ״יונקייטיהכאמה כן
נתה שתמיר היא באחדות' ניןיוות׳כמו אימי
עלאה ובנקיי׳ זו הפנימי' יצדק בה י״ני
ואימא עלאה הוציאה י"ג תיבין שה״מ י״ג.
איחיות ראלהי״ס במילוי לשמוינקויה וו
הפנימית לבל ישאבי ממנה הקלי' ?ו'ע״ש•
וכבר כחננו לעיל בכ״מ פי היופי נמשך
מצל ואסלים1י.נר .מ! 0היא גגי' אלקי״ם
,
וזה מורה על יניקת הקיציני ם במ״ש בססי
מיין כי בהתפשטות הגבורות והליניןלמצוה
בעולמות יונקין המיצונים מהםכנז בלי״ת
חקת טל אשי אין בה מום ע״ש ״ אמנס
בנקודה זו הפנימית לא שיין זה שהיי שמורה
היא ע״י הי״ג אותיות לאלהיס שהובאה
אימא עלאה ואין החיצוני• יונקי! ממנה
ו ע י י שבחינתה היא באצילות לבי ואין לה
התייחסית עם הלינין והגבויית המתפשטות
בעולמות יכמ״שהימ״ז"/ל חקת יק״פכי״ב
אהחשישנינא למטרוניתא ע״ש בספי מ״מ
יש
ב
ד
פ* עגיר
חשירים
**ש החתן בשנח הרעיה שלו כלך יפה רעיתי
ביון שאת ננחינת רעיתי שזה מורה שתמיד
אנחנו נאחיותא רעי; ללא מתשרשן כלך
יפה שתמיד את מקנלת החסלים ממני
שמצלם נמשך היופי ואע״פישיש בך נחינת
דין והיה אפשר לוי שיש מממ יניקה לחיצוני
וז״ו ומום שהוא רמז יניקת החיצונים אין
י בך כי אין לך התיחסו' עם היינין והגנורו
המתפשטות למעה נעולמות שמהם יניקת
החיצוניס אנל נחינותיך הס כאצילות .לא
יגורך רע ועוד שאת שכלו רה מצד הי״ג
אותיות דאלהיס נמילוי שהוציאה אימא
לבל ישאנל הקליפות ממך וזה רמוז נמ״ש
ומ״ום אין נ ך כלומר שאלה״יס פשוט העולה
מ״וס הרומז ליני<;ת החיצונים אין כל שמה
שיש נך הוא אלה״ים מלא אשר שם זה
אינו עולה מו*ם הרומז ביניקת החיצונים
אדרבא הוא דוחה את החיצונים
1
,
יאמ' כלך יפת רעיתי עמ״מ
^
נש״ ה מ נ ו ע י ' שינוי התפלות
בביאור מ׳ היסנא ומשפטים עול״מתא
שפירתא ולית לה ע״נין כי הוא מלנר
ברחל-נוקב א ר<׳א כי היא נקי עולימתא
מפירתאכמש״ה ור0ל הימה יפת תא 5נ*פת
מראת אכל לית לה עיני] לפי ששיעויקימתה
הוא מהחזה ולמטה ל<׳ 6ו א י ך כנגדה נהי
המינים דו״א כלי להמשיך מהם אליה נחי
1
,
• -
•;•ג• י
קטז
המינים ג״פ אבל לאה יש לה־מיניםימןוי
ועיני לאה רכות לפי שמקום לאה הוא
למעלה נמקו ס יישא דז״א אשרש?? •שכחי
.המ״ניסזמשם הולכת האיתס ונמשכת נלאה
אשר היא כנגדם ובורא ויוצר נה נחינמ
המינים ולא נרחל ולכן ייחס הכתוב המיני
בלאה כמש״ה ועיני לאה רכות • אמנם
ברחל הזכיר היופי כמ ש ורחל הימה יפו!
האר ויפת מראה ולא נלאה והםעם שלא
הזכיייופ• נלאה <אא לפי שלאה היא למעלי
נמקים כסוי האורות אכל רחל היא למטה
מהחזה אשר ש 0אורית גילוי החסרים נתיך
ז״א כנודע ששס נסתיים יסוד של א״מא
המלביש ומכסה אמ החסדים ואז האורוין
ההם המגולים מאירים נה ומיפים אותה
מ״ב י והנה היכר מונן כי זה דלי<*
מעין ברחל אינו רק נהיוהה מהחזה יז״א
ו&מטה שאינה עומית כנגיעיני ז״א אמנם
בהיות ז"1ן שוי; נקומתם במו נ ז ק ב־המק
שתמיר היו ז״וןפ״כפ מין בקימתםודאי שיש
לרחל גס בחינת המינים שהרי עמידתה
עיני ז״א ז ש החתן נשבח כלתו
כנגד
כלך יפה רעיתי עתה שאת בבחיגת רעית•
שוה אלי פ״נפ כלך יפה ואפילו שגס מקומו
׳היית יפה השכח של עתה הוא ומום א י | נ ל
כי מקודם היית עולימתא שפירמא גלית לה
עיני; אמנם עתה אמהעןלימתא שפירתא
ואית לך עיני! וזהו כלך יפה ןדןק אנק׳יר *
,
1
זי
,י
ה אז־ןי מ<ךבנ1ן תנואי ת ע ו ף מרןאעז אטנה מו**,-#
;^רןחרנ11ןנ*ט<צ1ת ^ ת מ ה ן ר י ,נ פ ו ן ס •י *
מ י ת י שמית י״כ ע״ב אר״ש האי
ך,נך,
קרא על חא ייחייא למהימנות'
אתמר אתי מלבנין צלה קיל אמר לרכיר
אתי בגין יהא קיל אתי לדבזר ימלברלה
בהייה למהז* כחלא בלא פירזלא כלל ,בזי
ע״ל אתי מלבני;כלה)גו׳ יעקיא יתחייהז
ן88ג#
•י.
י
מלבנין קא את״] תשורי מראש אמנה -דא
איהו גרוןימתמן נפלא מחא לאשלמ' בזלא
.מיןא ילבניןסתיס וגניומראש שניר והרמון
לא איה* .לישנא רישא ואמצעיתא ימהתכא
ליבזר ממענית אריות אלין אימן שניים
מהווי נמייס אלין איגין שפיין שלימו
ג
ואנוסים
משחת
* * מ ל י ס ג ה ו י נ ו י ע ״ נ • זצלע״להכונה
זגיסב בעיגי הי בי מהימצותא ה״סז״ון כ*
ג • ס1י האמונה זתמ־י ככל מקום ומקום
וז״ש על יזא ליחויא
!4ויש• מיוחד ״
זימהימנותא כלומר ע ל קול יחוד ז״ון אשד
הס האמינה*ואין ה כ י נ ה ע ל קוד יחוד זי וגם
י א על י מ י ש1ישס יובצ*ר*ןמפיש עתה •
י ק מ ש ה ו ס 1״א אמר ל י מ י שהיא הנזק' אתי
* ט מ י א י ו י הוא השורש שלך ביחידיהטעס
ש/״א הוא המיבר זה ולא הנזקלא אע״פי
ש מ ו ק כ א ה י א בחינת הדבור הוא בגין יקול
אתי ל י ב נ י ומרנר לה בהייה בלומר כ•
ד ג ז י לניקנא נ א מצי ז״א ונמ״ש נז^הי
גיאמית לין ע ״ א כ י הוא ה מ י נ ר ופיויסא
דיליה למהו* בחרא כלא פירווא כוי ועייל
מ י א ה מ י ב ר ואומר אתי מלבנון כלה וגוי •
מ נ ק י א ל׳תיוייהו מלבנון קיא אחיין ה מ נ ה
'3״ לננון ינקי אבא ובטפת אבא היו בלולין
ו״יןנסוד ד י ימילוי •ו״י ר<רי כי שורשם
מיומי *נ '£נפי' £י י השירים להרמב״ןז״ל
אכוננ איני מלבנון כלה א מ י הבכור אתי
*׳יווה ניו^ןי ההוייות מעמיקות זהנסתיזת
ב ח כ מ ה ״;תשירי מראש אמנה יא איהו גרון
•יונו' י י מ ת אל מ״ש כע״ח ש׳ אח״ס ב י ה ה נ ל
משי ג ג מ ן ש ל א״ק בהיות ההבל בגרון ה״ס
ק ו ל וכשיוצא מן הפה ה״ס יצור בחיתוך
אותיות והקול הוא נעשה נשמה לז״א והלב ו י
ז״ש יא
• נ #ה נשמה למלכות צו' ע״ש •
איהו גיוןשה״ס הגיון של א״ק ימתמן נפקא
י ו מ א הוא ההבל היוצא משם לאשלמא כלא
ה ס ו״זן קמשם שויש נשננתס ומפני כ ׳ ג ח ן
ס ת א ה ו א י נ י נ ה לכן סיישכי ניוןהנז׳הוא
מ י ז א דלננין סתים וגניו שה״ס:לבנון ליבן
העליון יא״ק,שהוא סתים ו ג נ ח ,ה י י כ• גנו
בכאן שויקם מיוחל נבחי' ההבל יגיזן של
א״ק מראש שניי זחימוןראלישנא בזי ירמוז
אלמ׳יש נע״ה ש׳ הוללת או״אי 0״א כי
ג/ווג קנעשק צפה ל א י י ל } ה /י ע ת עיפיו
;
1
ז
נ־ןוש
ן") ן הנה הח״מ דארין •ש לה עסמ״נ ו ע י ק י
מה ששמשו כאן הוא השם ע״ב !שמשה כאת
הטפה לעולם ואח׳״כ משם מ״ה וביין שעם
שורש זייוןכו/ע״ש ״• ויינע כי זווג;ה יתיר
ו ג ח ן י א י ץ נעשה ע״י הלשון ככליש בישימ״ן
פיייי ״ ז;"ש יא היא לישנא שה״ם הלשון
יאריך המזווג חיך וגחן שלי אשר משם שירש
ז״ון מיוחל ג״כמחיים י א י י ך . .ה מ ע נ ו ת
אריות אלין שנים נוי הכינה כי זהשאמינו
שהנוקיבל( שורשה ג׳׳כ מאכל היוצא מן הגיון
שלא״קאינו רק נאשר ההבל-נא נ מ ל י ם
השניים והשפתיישלס היביי בחתיך האתי?•
אז נעשה נשמה אל המלכות וזהו מה שסי•
שלימו דאשתליס בהו דבור ו ל ק כנהלז״זן
בתחלת דנייו בכינו• קול ויבור • לימין
שבינתו לכיש על שורש העליון של נשמתם
'מקול ויגור העליז] היוצ י מההבל של ה ג י ו ן
מעתה נבוא לש<טויהכתזכ
של א״ק י
כי החתן •חיי ומיוחד מספר נשבח כלתו
המייחלת עמו באמור לה הלוא שישינו
מייחל תמיד ממקום ומקור אחד אתי
מ ל נ נ ז ן כ ל ה את• כלה מיוחל השיש שלך
מלבנון שהוא אבא כי שם נמצינו והיינו
מייחיים בטיפת' אבא נ ם ו י ו״י למילוי •ו״ר
ועול ״ אתי מלבנין תביא״ אתי תבוא*
מלבני! סיכ לובן העליון גם משם מקים
גבוה ונעלם שיישינו נדוחי והיא תשורי
מראש אמנה סול הגרון שלא״ק ההבל אשי
יוצא משם הוא שייש מיוחי לנח ' נשמתנו
כי הס מישישי' שם ויש שייכות לקריא לא״ק
יאשאמנה כנודע כיא״ק ,סודו נמר"מל
כללות כל העולמית וכאילו ת א מ י רישא
ימהימנותיא וגד דיך מוז אם תמלא תיבת
אמנה כזה אל״ף מ ״ ס א ן ה ״ א •טלה בגי
ש״ג במסצי הנ״ל הגיו״ן טס הבי תיבית
והגיון הנה היא סיום הראש .יחלו מיאש
אמנה גם י״ת וס״ת מיואיש א מנ'ה הוא
נ' גוללים הוא גי' שמינז
^יישימ״ו
כמספר
ל
,
,
י
,
י
פי ,סיר
ד
השירים
־־מןיןפי קויל דנויר לרמוז את ק״ול וינו״ר
היוצאים מראש אמנתשלא הגרון יאי׳קחהו
תשורי מראש אמנה ועוד מיוחל שרשינו מראש
שניר*וחרמון מוי הלשון אשר נפה של אריך
המזווג חך וגרון שלו אשר משם שרשינו
מהמ״ה ונ״ן יח״ס שלו אמנם מ״ש תשורי
מראש אמנה שהשרש שלך הוא מהנל הגרון
של א״ק אינו רק ממענות אריות מהררי
נמרים שה״ס השניים והשעתים כי בבוא
ההבל.מם אשר שם חיתוך האותיות נשוד
י ולגבי מ״ש
ה ע ו ר שם הוא השרש שלך
השרש אשר באריך יתבאר ממענות אריות
כי ארי״ה הוא בגי גיכ״ק וו(חע"ה כמ״ש
נסי מיין • וילוע כי מזווג לחך וגרון שויו
הוא ג י ל ק ו־אחע״ה כי ג י ל ק סגדו מ״ר
היורדים מ{ החך ו א חע״ה הס מ ן העולות
מהגרון כמיש נשי מיין פייר ע״שנ י ולכן
אחר שאמר מראש שניר וחרמון שליס הלשון
פירש מת הלשון* אומ״רת• ועל זה אמר
מממנות אריות סור גיל״ק ואהע״ה דחך
1
יי
וגרון כי הלשון היא המסווג אותם
יאמר אתי מלבנון כלה
<נ( אל־
נאופןאהר ונבאר מ הזו
תחלה בדרך אפשר ואח״כ כבוא לשיעור
הכתוב * ונקדיםמ״שונע״ח ש המקולים
פייה נ י א״א לדון להזדווג על שיקבלו הצלם
יחיה ו׳יחע כי מוחין אלו נמשכ״ן לז״וןמצד
אכא ואלו הם פרצופין הפנימיים דז״ון
הנמשכים מצר אנא נמ״ש שם בשי חיצוניות
ופנימיות פ״ו ופרצופי; קנימיים אלו דז״ון
נקרא קול ודבור כמ ש שזז י• ז״ש רשליי
ע״ה האי קרא על חא ליחולא למהימנותא
אתמר כלומר שהכתונ מינר על ס1ל זווג
ז״ון הנקי מהימנותא ומהיכן נמשך למסכה
אל הזווגאתי־מלננוןכלה קול־אמרלינור
אתי כי כדי לרמוז כי הזווג שלהם תלוי
בביאת הפרצופים הפנימיים שלהם הנק
קול ולכור לכן קראם עתה ^לז״ון נשם קול
,
1
,
,ז
1
ןדנור צרמו$ /י הגומנ מדבד$אמר "/ון כ נ י ־י
קיו
הס ראויים אל הזחג כי כנר כשלמל מצי
הפרצופים הפנימיים שלהם ןאן קול שה) א
ז״א אתי ללנור שהיא המקנא וחיכר לה
נהליה כי פיוסאדיליה הוא למהוי כחיא
נלא פירודא כלומר להןיוונ עמה להא שניהי
ז״ון אחיות גמור ילית קולי כלא דנורגל*<ז
לכור נלא קול כלומר נ י כינן שככר קפלו
הפרצופים הפנימיים שהס קול ו י נ ו ר אי
אפשר להיות ניניהם פיחל חייו כמו שאי
אפשר לקול כלא לניר ולא ל י ט ר נלא קול •
אתימלנמ; כלה יעקיא לתחייה? מלכנו!
קא אתיין כלומייעקיא לחרוייהושהם ה נ
הרצופים רקול ולנור מלננון שהוא אכא קין
אתיין כי משם נמשכים • או אהשר כי
ודני* יעיקרא קאי אל הנ פרצופייותרוייהו
קאי אל ן״ון • !תכונה כי העיקר של זיון
שהם אלו הנ' פרצופים שה© העיקר שלהם
מלבנון שהוא אנא קא אתיין כי משם נמש ד
להם ואו הס ראויים אל ה/וונ ומולהגים
נמצא כי מכה הלבנון שהוא אנא נמשך להם
ואמנם עולנמנ׳ך
מציאות כ 0הזו ו ג *
להם התעוררות אל הזווגממקןייותרעליון
שהוא א י י ן * וז״ש תשורי מראש אמנה לא
איהו גרון י והעניןעמ״שנע״ח ש״ אריך
פי׳ינ וז״ל בקיצור לע נ י נפה לאריך יש בו
קיצוניות ופנימיות והפנימיות הוא שם סיב
שהוא פנימיולג חחאשכפהזה ובהתחברו
נשם אהי״הנסוד זווג •היה בג•'ליה ע'ה
והם נחי'זכר ונקנה שנתוך י״ס של הפה
והס 0ך הזכר והגרון נקנה ואז יוצאים שאו•
הלינ אותיות מזווג זה כי אחע״ההםמ״ן
־ לנוקנא שהוא נגרו! גי' ליד וגיליק אות״וין
החך מ״ל ומתחנריס יוזל אחעי׳ה ו*ןינ׳ ־ק
ואז יוצאות תחלה אותיר הלשון .שהם־יעלנ״ת
שהוא בחינת הי עת ,הנקיא לשון ראליכ
יוצאים אותיות השניים שהם זסשייי־ן
ואחר כך •וצאים
והם ה״ג מנצפיך
אותיות המפתים שהם יותר חיצו<יי©
י
1
י
י
.א
וי•©
ר
שמן
טשחת
| י 0ממ״ןו ואלו הגי מוצאות של הלשון
והשניים והשפתי' הס גי שמות יה״ו ששלשתס
גמנין ש״ג נמו השויש שממנו יצאו שהוא
פ נ מ י ו ת י ו ח א של ה פ ה מ ש א י נחי'אחרת
בתיך הפה והשאי ייצא לחיין :נ ס ו י ה נ ל
היוצא מהפה לאייך והוא אוי המקיף והיי
נ י מ ז השזיש של הפה בפגים שהיא סייג
ושם אהי״ה יאח״כ חוליית היוצאים והס ג'
*ה״נ שהם ש״ג וכ״נ אותיות העולים ג״כ
"0ה ״ ועול יש בחי' פ ה חיצונית והוא
אחזייים ימ״ה העולין ק״ל תסיר מהם מ״ה
ישאיפ״ה ואז יוצאים אותם התיליו'וההבל
שהוא הפה ער בחייזאת של פה החיצונית י
והנה כחוטים של אייך נ 9הפנימיות שבו
הוא בגי' סייג כמנין הו״טם
והחיצוניות הה גישמיתאהי״הבגייחו״טס
ו י אהי״ה אלן הס יוצאים מני אל״סין שיש
במילוי מ״ה לאלפייין שה!א הפה של אייך
כנז״ל ומשם נמשכין למעלה ונעשים נח׳'
חיצוניות נחוטם והנה מאלו הבי בחי
דחי טס ו פ ה של אייך ׳ מ א י ן מהם נהי'
ה נ ל י ם ואויות מקיפין וגמשכית האיתס
ע ל זייוןכמ״פנ״היאויזת דחנטס נמשכים
ט י ה פ ה זשס מתלנשים תיך אויות ה פ ה
ונעשים א ו מ ת ה פ ה ג נ ח ׳ מקיף •אל
אייית זחוטם ומלנישים אותם וכוי *
מאלו האייית נמשכין האיות
והנה
ע י אוא״י וז״ון ביי ל ע ו י י ם אל
הןוזנ ובו' עש״ב ״ איך נפרטים האירית
ג ז ״ ו ן נ מ צ א נ י הנ-ץ כ ה שנמשן כחיי הזווג
אלזו״ן מצד אכא נמשך לקם^ס מאריך
להתחלת זאת ההמשכה היא מהגיון של
אייך כ׳ הוא המעלה מיין אל החיך שה״ם
ח״ס של אייך ומקנל ממנו מ״י י• ליש תשורי
מראש אמנה יא איהו גרון הוא הגיון של
אריך המעלה מיין ימתמן נבקארנוזא
לאשלהא נלא נ י אחר שהגרון מקבל המייל
מהחי ך משם ייצא הריח שה״ס .ההבלים
נ
,
,
?לא "2ק שלימות ןי< •1כל הן״ג
קרש
אותיות גם כי משם נמשכין הכלים 3או"אי
וזז״ן לעוררם לשלימית יי/ווג שלכם ועתה
מס יש מהיכן גמשך הרוחא היוצא מן הגיון
ולזה אמי מ ח א ילבנין מתים וגניז שה״ס
ח״ס של אייך הנקי לננזן נ ע צ ם ששם הוא
לובן האמיתי ולפי בי ג 0א נ א נקי לבנון
כמש״ל לכן א מ י כאן סתיס וגגיזשהוא
הח״ס בי היי נקי סתימאה והוא גניז יותר
מלבנין סתם שהיא בהי׳ אבא מיאש שניי
וחרמון יא איהי לישנא נמ״שלכי כאשי
נתחברו אחע״ה זג״ינק שה״ס ההיך והגיון
תחלה תם יוצאות האות יות של הלשון שקם
יטלנ״ת 1מ ש יישא ואמצעיתא ימחתכא
ל ד מ י הכונה היא כ• הלשון היא אחוזה
נ ח י ך אשי שס הוא נזיוס הה״ס הנקי יישא
והלשין הנא נחי' ה י ע ת אשי הוא באמצע
החו״נ שהם החיך והגוון והוא המזווגם
ויוצאים האותיות אשי נ ה ם חיתוך הי3וי
ממעונות אייות אלין איכון שניים במש״ל־
כי אח״כיוצאין אותיו' השניים שה 0זשס״יז
מ ה י י י נ מ י י ם אלין איכון שפוון כמש״ל כי
אחייב יוצאות אותיות השפתים שתם מ"מ$
שלימו יאשתלים בהו י נ ו י הכונה כ׳ עתה
נשלמו הכ״נ אותיות אשי נ ה ם הדכוי וכמ״ש
מוהי״חו זל״הה שס הובאו דבריו נסי מ״מ
וז״ללאשתליס בהו לבור • נ ״ נ נ מ י ג א ״ ת
בייש טי״ג גי' כ״ב אותוזן והיינו יאשתלים
ב ה ו י ב ו ר ע ״ כ • ואחייב נמשכים משם
ההבלים עד זו״ן לעוררם אלהזווג כמ״ש
בתחלה דמתמןנפקא ח ח א לאשלמא כלא
ומה שלא הזביי נחי' הסוטס אשי גם
משם נמשך הארה אל זו״ן לעוררם אל הזווג
ה ט ע ם הוא כי הלוא אורות החומס• ה ם
נאיםמלונשים תוך אזיות הפה ואינה
צגלים ״ ו ע ו ד נ י אפילו מה שהוא מגולת
מהחוטם שהוא החיצוניות נטשה מהג'
אלפי״ן דשם מיה אשי נח־צזניות ה פ ה
?מצא שהכל נכלל ננתי' ה פ ה ממתין
גניי! י
ג .
י
ד
שיר
פי׳
נבוא לשיעור הכתוב ונקיים עוימ״ששס
ג ז ו ל י״י ע״ב ר' אנא אמר אתי מלבנון כלה
וכי מלבנון אתת והלוא ללבנון עולה וכו
וכתב שם נס* מ״מ נשם מותר״חו זל״הה
וזיל נ״כ פירוש שהרי משמע שמיבי ת״ת
אלמלכותנעת פיוס לזווג ואז היא למעת
א״כ ללנכןן מנעי ליה שאז׳ עול ין ע י אכא
הנקי לבנון עי״ב
נבוא אל הבונה כי הנה החתן
מעתה
ת״ת ישראל מפייס לכלתו ואומר
י לה •אתי מלבנון בלהוא״תלמה אמרתי אתי
מלבנון והו״לל אתי ללבנון אשר שם הוא
מקום הוווגהקיוש שלנו •לזה אמר ,אתי
מלבנון תבואי כלומיכי אין כוניוי על מקו ס
־הזווגשלמ רק ןכונתי על הכורם את
הזווג שלנו שהוא אנא הנק לכנון כי ע״י
קבלת״נן הפרצופים הפנ מיי שלנו הנמשכי'
מצד אבא הנקרא לבנון נעשה קדושת
מזווג שלנו כי גם אתה נשלמת מצדו וזהו
אמי מלבניןתבוא• בלומר אתי תיואיבבחי'
ביאת המג מלבנון מצרוכח לגנון* ועל
כן לא אמרלו׳ ללבנון וא״תוהמיקראלמה
אמרה בל&ון הזה כפל ה מנין ומיילל אתי
מלבנון תבואי כלה לזה אמר תשורי מראש
אמנה כלומר כי מנתי לרמוז לך בי ל בחיי
$בנין הם המרמים אל בחינת הזווג שלנו
אשר גם אתה מקבלת מתם זהס האי לבנון
סתם שהוא אנא והשני לננון המליון שהוא
<*"ס סל אריך אשר תשורי תקנלי תקרובת
ממנו כמ״ש שם נזוהר מראש המנה שלים
הגחן דאריך אשר שם משפיע לבנון העליון
מת״ס הח״ס שלו ומשם יו צאין תחלה אותיות
הלשון וזהו מיאש שנ־ר וחרמון כי מיאש
הגונה מתחלה כלומרי^תחלה מתגלים שניר
וחרמון הרומזים על או תיות הלשון ואליך
ממעונות אריות שהם אותיות השני ס ואחר
כך מהררי נמרים שהם אותיות השפמים
ןאח"? נמשך משם ג 0לי ג 0לך ) ? ; ט ו ו ח י
,
,
,
י
י
,
קיח
השיחם
הזווגולכן כפלת<הלשון לימון1.ן כי ל
נח•״ לגנון הס הגורהי' אל מזווג.שלנו אשר
גס אתה תקבלי מהם האחי אתי מלכנון
כלת שהוא על בחינת אבא והכיאתי מלבנון
תבואי שהוא בחיי אריך הנפרע בתשור•
מראש אמנת כו ובזה אפשר לתת סעס
למה עתה קראה כלה נ י כלה משמע שלא
נעת החוג רק מוכנת וראויה אלהזזוג ג *
למת במחלה אמר אתי מלבנון כלה ואחי
כך אתי מלבנון תבואיולא להפך •אמ?ם
ע״ס האמור אפשר כי הכס שז״ון כבר קבלו
המוחין ימצד אנא שתם תשרצופייהפנימיי'
שלהם ע ל ז עדיין צריכים הם לקנל
מתהאיות של אריך כיי להתעורר אל הזוזנ
ולכן בלבנון שהוא הרמז על סוי אבא אמר
כלת כי עדיין לא נעשה ה/מג יק שהיא
מובנת וראויה אלהזווג וזהו אתי מלכנו|
כלת אתי אתת נחיי כלת מוכנת וראויה אל
הזווג מלבנון מצי הלבנון שהויאנא ונלננון
השני שהוא על נחיכיאריך אמי תנואי לשון
ביאת וזוונ־כי כנר נא ההתעוררות מצל
אריך ונעשה הזווג וזהו אתיתנואי ננחיי
מכח לננון שהוא
ניאה וזווג מלנבון
אריך הנפרס כ תשורי מראש אמנה ונו* ועל
כן הזכיר© נסיר זת כי בן הוא הסיי
נמחלת הכנה שיהיו ראויים אל הזווג
ואתיב הזווג ונא תרמז על ככוןלמ״ש כי
אתי מלבנין תבואי קאי על אריך כי כןי״ון
את״י 'מלב״נון ליטאי הגא א״מת וייוע מ״ש
בזוהר אמת תלייא נעתיקא רכן נרמז נ״רין
תשו״רי מי״אש אמ׳ינת אמ״ת ע ו י יש ראו
מממנות אריות שתם על נחיל מוצא השני•
שהוא וסשר״ץ עמזי׳ל משם הרב;׳ לתת שהם
נ ס ו ר ת גבורות והכת גנורה הוא נגימס
רי״ו וכןארי״ה הוא נגי' י א ואייייוון
הם רבים ת' גנורות גם אר׳ייוי! בגי' הרי"!
כמספר גבורו״ת ועל מ״ש כי שפיר וחרמון
ה״ס א1ת*1ת הלשון לטצנ״ת׳ היוצאים תחלה
,
,
1
,
,
נ
שם
:
ד .שמן
משחת
קרש
ל?וונו מכאן כי א נ א נקי שייותא
ע״ש•
שסי״מז זהיןמספרבישני״ריחימו״ן
כי כן נקי ראשית כי ממנו התחלת וראשית
\עשיה אותיותהק הם תמ״פ כ מ ס פ י תיבות
האצילות כ• אריך נחשנ מעולמות א״ס
לש״גןלטלנ״ת ט״ה ומהרי• נמרים שהס
נלכןאנא נקי א:תה כי נ ו מתחיל יאש וגילו•
השפמים כ נ ר כתב מוהיהייו ז״להה שם .
האבילות וכזוהי שמית י״כ ע״א אמרו מיאש
מהי״יי נמי״יס הוא כ מ ס פ ר שפת״י ע ם
מלי אנת״ות והבו ל< ה ו נ א ו לבייו שם בשי .אמנה מראשיתה לעאלו נמהימנזתא עלאה
ץקרי שפירשו מראש לשון ראשית ואמנה לשין
מ״מ•
ולפי לרבנו •תכן לפרשו
מהימנזתא •
על אנא שהיא נ ק י א ראשית ישיריתא
יאמי אתי מלבנון כלה כי
א1
)(4
דמהימנותאשליס האצילות והנה נתחלה
הנה לבנין נק״אי׳וא׳ בסול
מקבל ז״א כל נחי'המוחין חלקו ו חלק קניקי
'"1נ נתינות חכמה לאבא ו ל ו ן שערי נ י נ ה
של איימא יחיניי שניהם הוא לבנו׳׳ן עיין ואח״כ נתקנת הנוקבא טל ידו בי הוא * ת ן
לה הגי מוחין חנ״י * וז״ש לה החתן אתי
נ ס פ ר ,מ״ן ובשי מ' רשנ"׳ פ' ןיקיא מ'
נ א ת ׳ לגני בחב הבלה היא רחל נזקיאמיתי' מלבנין גלה בלומר -במחיל' ע"• מת שיש
"זז״א ונקי כלה כי היא נחי' הוי״ה של כין אתי מלבנון שלים א״ואי המוחין אשר אני
וע״י גי מוחין הניתנין בה נעשים ל ה ג׳ מ ק נ ל מהס והם אתי כלה כלוי נעשית אתה
כל״הע״כ • והנה ילגלג כי א* אפשר לז״ון כלה כי כ נ ר יש נ ך שם ביין ןעס הגי מיחין
*הזיווג א ס לא שיקנלו המוחין תחלי ועיקר אשר אני נותן נ ך הרי כלת !•רוע בי עיקר
/£1מב לז״יןמלו׳ בקבלתי המוחין דמצי אבא תיקון הניקבא הוא עיי׳ המוחין שצ אימא
כמש״יל כי אין זווג ה ע ק י י לז״ון נעשה על ולכן נ א הרמז כי ר״ת אייתי מילבנון כ״לה
שיקבלו הצלם של חיה שהה המוחין.ימצי הוא אמ״ך יס״ת י ל ה כמשפי אדג״י שליש
אבא וגם לזוע ב* קוים זווג התחתון צייך הנוקבאשרומז לה החתן ב׳ אע״פ׳ שאמרתי
שיקיים אליו זווג של הנשיקין ומולו הוא אתי מלבניין שנמשכים בי המוחין של א״ואי
גיצמיווגים חנ״י של הזבי שה״נן החך ־הנקיא לבנין עליז ע י ק י התיקון שלך שנקי
והגיון שסוים ח״זנ ע״י מלשון שה״ס ה י ע א *דייני בחינת נוקבא להקיא כלה הוא מצי
?{הגיון מעלה מיין שה״ס אותיות אחע״ה אמ״ך שהיא הבינה כי מצל החי חין שלה
והחך משפיט מ״ר שה״ס אותיותגיב״ק ופן אשי ב׳ אנימשפיע נ ך ה נ י מ י ח י ן ונט־שית
מזיוזגי' חנ״ל של הניקנא ואחי אשי <זח*ג 1כליה ואחי׳כ אתי מלבנון תבואי בי ע״י מיי
חנ״ל ללא מיניה וביה יינן ׳חב״ד יניקבא שיש אתי מלננין שלייז המזח־ן אשי קבלתי
מא״יאיתכ״נאיננח־נת ביאי.זזזוג כי כיון
אח״כ נעשה זווג הנשיקין רז״ון נ נ ח ־ נ ת
י השסתים שילהןז כ מ נ ו א י כל זה נ א י י ך לעיל שכני נמשכו המוחין־ונתקן פיצוף שלך השעי
כפי ישקני ע״ש • והנהשייותא נקי א נ א יאגייה אל הזווג כי כן־הוא הסיר כ• כאשי
נמשכו המוחין בת־חלה נתקנת הנוק' ואח׳יכ
3מ*ש נאי״ז וו״ל •ומהאי ע ל ; א ק י י שייותא
ז נ ע ת י ק א לא אקיי ולא הוי שייותא וסימל' ׳נעשה י^ווגואמנ״ציל זה אשי אמיתי שנעש׳
ה/יוג הוא באשי תשויימראש אמני .תשליי
ונכין ללא הוי כיה שייותא ו מיומא ״
לא אקר׳ אתה בגין לאוןכס״א ולא אתגל״א ׳תקבלי תקרונתא כמ״ש שם בזוהר מיאש
אמנה שה״מ אבא הנקרא שיריתא ייאש
ואקרי היא ומאגר ישירותא אשתכס אקרי
האצילות שיחתא למהימניתא כ• (נאשר
,א ת ה וא?יי אב לכתיב עי אמה אבינו גוי
כ
,
ל
תקבלי
ד
שיר
פי־
השירים
מקבלי גס המוחין למצד אבא הנקרא חיה
אז נעשה הזיוג כ מ ל ל בי אין הזווג העיקרי
יז״ון נמשה ע ד אשר יקבלו הצלם דחיה •
והכונהכי אע״פי שלצורך תיקון ה פ ר צ ו ף
שלך י י לך במה שקבלת ה מ ו ח ץ י מ צ י אימא
ע ל ז לנהי' זזוגהמיקיי שלנו צ י י ן שתקבלי
ג 0המוחין י מ צ ד א ב א צלם לחיה ולכן שם
ימ״ז ו ל ן מספר אמנ״ה כמספר חבמ״ה
חי״ה וזהו מראש אמנ״ה מראש אשר סולו
והנה יש נקרא החכמה
הכמ״ה חיי־ה
בסוד יש מאין עיין בס״ מיין וכן נקרא אתה
ב מ ל ל ולכן בא הרמז ביר״ת וס״ת ל ש1ל•
מ״רא״ש אימנ״ה הוא צ י ר ו ף תיבות מי״ש
את״ה כלומר כי זו הכהיי שאני אומר תשורי
מראש אמנה הוא מאותה הבחי׳ הנקרא י״ש
ונקרא אליה שהוא אכא כי הא בהא חליא
כי לפעם שנקי ייש שהוא בחיימגוליימשליכ
אריך שהוא נסתר נקי אין וכן ^טעס שנקי
אתה שגס הוא בחיי מגולית משא״כ אריך
שהוא נעלם נקי הוא לכן אני קורא אותו
ראש אמדה כלומר ש״ריתא דמהימנותא ב י
ועוי
ממנו ראש והתחלת גילוי האצילות
בא הרמז על נכון כי מר״אש אמ׳״נה הוא בג•
מרל״ז כמספר תיבות המו ח״ין ל ל צל״״ם
?חי״ה ע״ה וזהו תשורי מרא״ש אמנ״התשזרי
תקבלי המוח״יןש״ל צל׳ים דחי״ה הנרמזים
במספר מיא׳יש אמנ״ה גס אם תמלא תיבת
חכמיה כזה חי״ת כ״ף מ״ם ה״י •עלה
למספר תרי״ג ו ע ם מספר חי״ה שהוא ל ג
יעלו למספד תרל״ו 1מ״ה גי* תרל״ז כמספר
#
ז
1
לבנתני ארזתי נלד! לבבתני באחר
*
•
•
י
•
כיי לנוא אל כזנתינו נ ק י י מ״ש
נש״ש שנת י ף פ״ח א״י שמואל
מ י נחמני אייר יונת;מ"י לנבמני אחת׳ כלת
לנבתני נאחת מעיניך נתחלה נ א י מעיניך
לכשתעש׳ נשתי עיניך ע״ב וגייסת הילקוס
,
קיפ*
נ ם י ״ מ ליסויר
ורכות מיא״ש אמני״ה־•
לייאש א״מנה הוא אמ״ח ועם הל אוידות
הוא נגי' מלית כמסכי חי״ה מלא נ ז ה
ח"*ת י״ו י ל א ואז כאשי קבלת המזמין
למצד אכא אז חבואי נכח• ביאה וזזנג
ואמנם קוים זה צ י י ן שתחלה'יקיים זווג
הנשיקין וז״ש מיאש שנ׳ר וחרמון מיאש כלו״
מתחלה שניי וחרמון שלס הלשון העושה
בחינת הזווג מממנות אריות שליס החך
והגרון אבר וווגם הוא כסוי ג י ל ק אחע״ה
העולים כמספר איי״ה כ מ ל $ואריות מיפו״
רכים שנים ש ל ס הזווג הנעשה ע*י הלש! ן
בחך וגרון י י י י ה אשר שס ג י ל ק ואחמ״ה
המוליןאריה והזווגהנמשה ע״י לשונה כחף
ואחע״ה
וגרון לידה אשר שם ג י ל ק
העולים אריה ולכן גס שניר וחרמון הס בניי
בבחינת ה ל לשונות דידיה ודידה ואח״כ
מהררי נמרים שליס השפמים כיאחר אשר
נוינומ ח ל ד דידיה ונזדווגו ח ל ד לידה א ן
הוא זווג הנשיקיןדז״ון ע״י השפמים שלכם
ואחר אשר נעשה זווג זה מראש מתחלה ו11
אתי מלבנון תבואי שליס זווג התחתון ובא
הרמז כי דניר וחרמון בגי' תתע״ב עם הב״
תיכות כמספר נשיקו״ת עם הוי אותיות וזהו
מראש שטר וחרמון כלומר מראש מהחלה
גשיייקות ו עוד נ א ^רמן כי שניר וחרמוןהיא
בחינת הלשון והלשון ליס ה ד ע ת ה מ ו ו ו ג ל ו ב
ןלכןשניר וחרמזןעם הלתיגו״כמספיהללו!
הלע״תויוק אנ״ק לקלה
1
ט:#ניך
^חר ענקמצולנלרז^תז
:
ליל מהו בתחלה ומהו לבשתעשי בי אם
מעיקרא יש לה שתי מינים א״כמתחליבשתי
מינים ואם מתקלה אין לה רק עין אי מהו
הטשיה שצריך להעשומ כה כיי שתהייבשתי
ונלע״ר הבונה עמ״ש הרב ז"<
מינים •
ד
נ שחתי •קרש
שמן
*מ״שהןזכא י&שפצ!•*<1ולימחא שצ*רתא
שהמצ^עלהג1קנאשא*ן
וליתלהעע״ן
לה תרץ עייגין יק עין אחישל היגנורות
6ה 0ה• הולינאג^ע^ןכז י ע ת ה ג ך ל ע ט ר א
מ ב ו ר ו ת ל נ י וגש )*חייל ב י צ ו ^ נ א נ וזי-ל
ב ב י הודעתיך ענין אומים נשים יצגתן קלה
יזה הוא בהיות נוקבא יז"א מאחוריו •
אמנם בהינאהע״בצאז הברקה 6ללקבל ז״א
מאימא מלאה לצורך צו קב א א•] הברכה
ההיא קלה אמנם יש כ ה י ע ת שלם ואן אין
יגנתה קלה כבתחלה לפי שיש לה מוחי)
נמצא הי בהיותה
•
גמוריםבלע״ש
בחתלה באחור י פ ת ה ק״ל ולכן אין בה רק
עיין אחדיגבלרות אמנם בחזרתה פ״בפ כי
י^ז נעשית פרצוף שלם אן דעתה שלם ואז יש
ל ה ב עינים אי יחידים ואי י ג כ ו ח ת י ז״ש
נתחלהשהוא כשהיא באחןר באחת מעיניך
כ• אז אין כה רקעי״ן אחר לה* כבורות י ע ת
ק״ל * אמנם לכשתעשי פרצוף שלם ותבוא
פ׳׳יפ בשתי עינ׳ם שאז לעתה שלם ויש לה
•
כ' עינים א׳ יחשייס )אי דגבויות
מעתה נבוא לשיעור הכתוב בי הנה רש •
ו״ל פ״ לבבתנ* משכת את לבי אליך ••ונשי
דכזנות במנחת שבת כתב כי בהיות הנוקבא
אצלו שניםבקומתס כקרי אחותו וכשמזלווג
עמו רק' אשתו צו׳ ע״ש * ז*ש החתן ת״ון
•שראללכלתו לבבתנימשכת את לבי אליך
נאשר אתה בבחי' אחתי כלה שוה אלי ולעתך
שלם כמ<ני ולא אוכל להפרל ממך ולכן בא
הרמז כ י א ל ת י כ ל ״ ה הוא בג״ י ע ת נ ס ת ם
ד ע ת הוא דעת שלם וזה במכל שכןכגירסת
הילקוע בי הרי לבבתני כם מקולם
כשלא היה לך כי א ס אחת מעיניך שהוא
כאשר היית .עימית באחורי ודעך ק ל לבי
קשור עמך להאיר אליך וליש עתה שאתה
< ב פ עמי שלבבתצי • ועל פי האמור
כי ב א ח י מעיניך הוא על בחינת העפרא
זגבןרנת נאמר ע1נ סעןם על הקר וכתיב
1
,
1,
1
1
,
,
״
,
כ• הכיויצ הוא ב א ח י יקא• ע $ה ע ץ "י
אמצס כיון שעיקי העין האמוי כאן הוא עלי
עשיא מ נ ו י ו ת אשי אייה נחיצתצוק' ל ב ן
הקר• הוא באחת לשין צוקבא • ועול צועס
•ותר נכון עמ״שנע״ח שי תיקון המק' פיינ
כ• תיין עצןייין ידעת יו״א הםח״וג ניזיועו'
שלאייך ושס כירא׳ שבי הס זכייס אלא
שנעויס מתפשנו׳' בזכר צקי זכרים ו נ י י ת ס
להתפשגו משם בגוף הנקבה אז הם ינק
ויריע כי תולה
נקבות בוי ע״ש •
שבפת' ה״א ה*"א ותרה שב״עס הסו״ר הציקי
וכיון שנאחי מעיניך האמור כאן סולו הוא
על הענןרא לגבירות על כן הכתינ שהוא
תירה שנכתב שה״ס ז*א הוא באחר מעיניך
לשין זכר כי בן הגבורות נהיית׳ נ ו הס צק!
זכרים והקרי שהוא תירה שבע״פ שילש הצוק'
הוא באחת מעיניך לשי ן צוקי ני כן הגבירות
בהיותם בה ה ס נקי נקבו׳ ועתה מפרש ע״ימ• היה נמשך לה אותו עין א ח י של ה י \
גבורות וז״ש ב א ח ר ע צ ק מציריציך והענין
כמש״ל נ פ ס י ק כמגדל ח ל ציוארך כי הנה"•
יז״א נעשים מוחין אלהיוקבא והיסול של
ז״א נכנס בקו האמצעי שלה והוא נכנס ררך
יאשה ו כ י ׳ להתסשש כמנת שלה אשי מקומו.
הוא בשליש האי רת״ת שלה צריך שיעביר
י י ך צואיה המשתים בשליש הא! לת״ת,של?
ובתוך זה היסוד הם ה ל נבזיות אשי ה״ס
היעת שלה שה״ס תע״ין אי רה״ג יזהו ב א ח י
ענק מצויוניך כלותי נאיתו התנשייהמיוחי
התלוי ו ע י נ י ריך ציאיישה״ס היסוד שםנתי]
העין א' דגבויותועל ירו הם נמשכות אליך
ובא הרמז על נכוןכי אס תמלא תיבת ענ״ק
עי״ן ני״ן קז״ף המילוי ל נ י יעלה ר״ב ו ע ם
וי איתיות המילוי יעלת י״ח ב מ ס פ י צרי״ין
ע ם היי אותיות סור צייק יסיר עולם וכן
צי״יק יס״ול עול׳יס ע״ה גי' תל׳יא כמספר
עי״ן נו״ן קו"ן> ע ם הפי אותיות ה י י כי
ע נ ק רומז על הישיר
או
ג
ד פ<״
השירים
שיר
יאמי לנבתנ• כ ה קייס מ״ש
אל
)ב(
בע״חשימ״ן פ״בוז״להנה
אין הזכר העליון מתעירר לזייג ע י שהנקנ'
העליונה תתקשט יתכיןעצמה לזווג ותמצי
חן נע״ניו ואזהואמתעויי להזדווג עמת
שיאם לא כן הנה היא עסוק למעלה לקנל
שפע תץיי ולינקמשס מאמ* ואינו רוצה
לתת מהשפעתו לזולתי ע י אשי הכליהעליוגי
תעלה כליי; ותתקשט עצמה ואז יזיווג עמה
וישפיע נה ונזיע כי קישוטי הכליהעליזנ'
הס נשמות התחתונים של הצייקיס העולין
בה נבחינת מיין והם גיימין להזווג העליון
והנה המתיגס תיגס לכבתנ•
ע״כ •
* א ח י מעיניך קניע על ליח לני חינת
ןוקי יי כינך לי היא צייקא נ ח י מ ן ,רנני
נמצא כי נאחל
נןנהירין כוי ע״ש ״
מעיניך הכינה על צדיק אחי ורש״י ז״לפי'
נאחת מעיניך הרנה יוגמות טונות שניך
לולא היתה ניך אלא אחת מהס הייתי
מחבבך בייתי יכל שכן נכלם וכן נאחל
ענק מיציחניך באחד מרבייי מנקי קישיטיך
הס תכשיטי מצית שישי 1:מצויינץ בהם ע״כ
ז״שהחזן לכלתו לבבתניאחתי כלהלבבתני
משכת את לני אליך אחוד כ ל ה ב י אני
ע ^ ק הייתי ל£בל שפע מלמעלה תמיר
ו ל ה מ ש כ ת את לני אחריך לתת יטתי
עציך להשפיע ,אלין צי מצאת חן בעיני ע״י
הקישוטין שלך ולכן שם' ימין זייץ ממ^יר
לננת״נ׳ ע״ה תצ״ה כמספר נקיצז״וסין צננז
החי אותיות וזה אשר אמרתי לננאני לוא
אפי׳ כאחי מעיניך שהוא צדיק איחל א^ר
עולה נ ך נסור מיין כי קניע על לוח לני
חינת זוטר יי נינך י י הוא צייקא ודיצןא
אומרו לי נינך שעולה בתוכה נס1ד מ"]
אשר זה הצליק הוא אחי מנקי שהוא קישיונו
אחו שלךמצורוציך כי ירכה של אשה למצוין
קישוטיה נצוארה ואפי' נצליקא* העיצה
נתוכך נסיי מיין שהוא קישוט אהל לננתני
וכל שכן כאשר עמך כלס צייקים כי אן
קישוטיך הס רכים כי וראי שלכנתני ו נ א
הרמז על נכון כמש״ל כי אס תמלה תינין
ענק כזה עי״ן ני״ןקי״ףיעלם המילוי ללי
נגי' ר״נ ועם ז' איתיות המילוי נג׳ ר״ח
כמספר ציי״ק עס היי אותיות לרמי; *3
הצל״יק הוא הענקשהיא הקישוט של הכלה
ועול נוכל לפרש כאחי ענק ע" י שפירש
רש״י ז״ל שהוא על המצות צי ירויע
כ׳ עליית המ״ן של הצדיקים הוא על ייי•
עשיתס המצות וזהו כאחי מעיניך שהוא
אפילו ע"׳ צדיק אחי ונאחל טנק שה1א
על ידי עשותו אפילו מצוה אחת והל ש^ן
כאשי יהיו צייקיס רניס וניים מצות יי
חבילות חבילות בי ויא׳ הוא לננאנ•
ולוקאנ״קיק״נה
1
ד
מי£־ יעו 1ריך אן^י/כלר .בה־ טבו !דיך׳ מ.י*ן .ורירו ע ט נ י ן מכל-
^ 8 8 9 8
־ ׳בשטים!
־
הנה
נפסיק הקולם נ י
כתבנו
.נשמות הצויקיס הס הקישיטין
של הכלה .המקשטין אותה נעליתס בה
נסיר מ״ן והנה יש נחינת צייקים העולים
בסיר מייד ניסוי יז״א כמ״ש נע״ח סיף ש'
לריש אבי״ע ינש' קגלגיל 'הקדמה "0׳ שמי
מיוכה)קיות בו מח מיהיל לאציל! ־ יוץו!
,
נקיא אישהאלהיס בעלה למטרוניתא בי
כמי שיש צל־ק שעולה בסוי מיין כמלכומ
יאצי׳ כן יש צדיק שעולה בסיי מ״י ניסור
יאצ׳ליתכייעישבב' המקומות ואפלכצרייז
אחר לבר יהיה מציאיתזה לעלות בסוד מיין
כמלכיתינסיי מ״י ניסידכי נפש הצויק
תע)ה כסיל מיין נמלכרירוחו של זה הצליק
עצמו
ג
ד
שמן
משחת
עצמו יעלה נשיי מ״י ניסוי נמ״ש נגעי
הכוני׳י״ו יק״ש זנשייה״ק ניחול ההשתטחו'
ע ל ק נ י י ה צ ל י ק י ס ע״ש והדבר נ י י י בי
המזייזין המ״ל גילה מעלתם מן העולין
ב ס ו י ה ״ ן כ י גלולה היא מעלת המ״י מ ן
ממיין וכן בניימים גילה מ<*לתם וידוע כי
*1ונ נ ק י א היסוי יין ה״ס המ״ן שמן נ ק י א
הטיפה היויימ מהמוח שסולה מ״ל נשמים
ה״ס המ״ן ג״כ כמו שכנר הוזכרו נניייס
אלו נ פ ס ו ק י ס הקיימים ופירשנו אותי איש
על מקומו
ג נ א אל בונות הבתונ כי
•^תח
הנה החתן ,הקיז ש א ח י
לאוהיו אל הכלה הנעימה לננתני משבת
א ת לני אחייך יזה ע"*• הצדיקים המקשטים
כי נתן יעתו עליה
אווןהבי* להייית
נ י צ י נ ו ה ט י נ כ׳ מ צ א ה ח ן נ ע י נ י י התחיל
ל ס פ ר נ ש נ ח ה נ א מ י י לה מה יפו ח י י ך
אחותי הלה כמה •פו אותך דיין שהם הצלי'
ג ח נ י נ י ס שלך אחתי כלהאיתם אשי 09
ב ך אחותי כ ל ה נ י ה ס העולים נ ך נ ס י י
מ״ןומקשטין ומיפיס איתך ועכ״ז מה טינו
מ״י
יוליך שהם הצדיקים ה ע י ל י ן נ ס ו ו
ליסיל הנקיא ט י נ כי הם עצמם .נעשים
ג נ ח י נ ת היסיר הנקרא טוב ותיבין ,מ״ה
האמור כאן ירמוז אל שם מ״ה יאלפי״ן
.כמ״ש שנז בשי רה״ק כי שם מ״ה לאלפי״ן
הוא המזויגת״ת ומלכות ע ל .י ד י רוקו של
וזהו מ״ה טינו לוריך
•
צדיק ע״ש
גלומרכ? השסמ״ה פועל פעולתו שהוא
נחי' מזווג כאש טובו יוליך שהם הצדיק׳'
שעלו ביסיל הנקרא טיב כסוי קרוח שלהס
כ* אלו גללה מעלתם מהקודמים ואע״פי
מהכל מ״ןשה״ס המ״ן נ י אם אין עליית
מיין תחלה אין יריית למ״ר וא״כ היה אפשר
לומר כ ׳ נין הצייקים העולין נסיי מיין
?נין קצייקיה העולין כהזי מייל ש?ולי;י0.
1
קרש י
שוי! לשינה כיון י ה א נ ה א ת ל י א .לזה
אחיוייח שמניךמכל כשמים כלוחי א־ן
ה י נ י ק כי הייזייח שמניך שה״ם המייל
טיפות הנמשכות מהמוח כיי להנתן אליך
הס חשובות מכל כשמיס שה״ס המ״ן
הנמצאות בך ומניין שהמ״ל הם השובו'
במעלה .יומי מהמ״ן וראי הוא כי אותם
המילין נסור מ״י יגירמין •יייתם גללה
מעלתם מן העולין לגייס עליית המין
יאמי מה יפו יוייך״ב*
אל־
)ב(
הנה כתבנו לעיל נפי
אתי מלבנין כי אי אפשי לזו״ן להזיווג
בזווג גמיי עי שיקבלו המוחין דבחי'חיה
הנמשכיס להס מצי אנא במ״ש בע״ח שעי
־־מעקי יי ס פ״ה גס נודע כ• נתינת מוחין
אלו הם פרצופים הפנימיים יז״ון שהם
נמשכין לכס מאבא ו הס מבחינת ש 0מ״ה
כמ״שבע״ח שעי חיצוניות ופנימיות פ״י
ופ״י עש״ב ונשעי הבונות י״נ דסמייה
נבונת קונה הכל כתנ שיסיי אנא מתפשט
עי היסיייז״א והנה הימוי של אנא הוא
הוי״ה נמילוי יזיין נגי' חם״ר ובלו הוא
מתפשט ויוצא אל יעקנ חיץ מחשנון ט״זנ
ילא אתפשט ונשאי גנוז תיך היסיי יזייא •־
והנה אם חסייחשבין הליל מן ע״נ ישאי
נגי'טו״נ והיי נמצא איך האייותשהס
כמספר הכיל ניתנים ליעקב והשאר• הס
בגי' ט״יב והס נניזיס לצויקיס שהם צדיק
ז צ יק י״ל לצייךזזוג ז״א הנקיאישראל
עס יחל כ׳ אזיש זווג מבמ*יחי"ג לאויאי
יזהו הטעס שנת״א כי הזייג של ז״א שהוא
ישיאל עס יחל היא זווג עליזןמאד ואינו
נעשה רק ביוס השנת במ״ש במקומו ע״ש י
זנלע״ל ב׳ מ״ש כי אז יש זווג מבחי' חי״ג
יאוא״י אפשר שהבונה היא כ׳ גייע בי
סיר הזיוגהוא כי הנוקב מעלה׳ הה׳גבוח'
נ&ור ס"! והזכר משפיע הה'הסליפ בסול
מ״ל
י
ר
פי
,
שיר
י
מ״ר וכ״יןשהזווג הוא של ישראל ורחל שאז
ו״א שהיא ישראל משפיע בה מ״י מהחסייס
של א נ א ימהחסייס של אימא יציין שגם
היא תעלה מ״ןמהגנזיית אשי,קינלה
ומהגנויות אשי
מאימא קוים קנסייה
?יכלה מאנא נזמן הנסייה כמ״ש נע״ח
,וז״ס
״
שעי מוחין יז״א פ״ט ע״ש
1ווג מנחי' או״ג י א נ א יאימא בי מזיווגין
החו״ג של א נ א ומזיייגין החו״כ של אימא
והנה ״ן נקיא ההיגבויות
בנל״י י
לסי י מיין גם נשמים כ ב י כתבנו לעיל
£סיל 0מיין ו ה ם ג״כ מבחי' הגבייזת כי
הי• נוווג יזיון הנעשה בשבת עסקינן כי
א ז ה מ ״ ן ק י א מ ה ג ט י י ת קישית לא
ממנייייין כי אין ב י י י י בשבת כנזלע גס
שמן נקיא ה פ פ ה י מ ״ י הנמשכת מן המוח
ו ז ה מ צ י החסדים ע י י ן ב ס י מ ״ ן .גס שמן
נק׳ המוחין ימצי אבא כסוי שמן וקמוי'
י ש מ ח ל נ ג ס י י ח םייו עליית מיין כמ״ש
מיי״יח״יז״ל על מ״ש נ ז ו ה י תיומהקל״ג
ע״נ סלק׳ן ייחין כי בל י י ח יבשם הוא
מיין כוי הינ אוי דנייו נסי מ״מ שס ע״ש •
נ נ ז א ל מ נ ת הכתוב * כי הנה
מעתה
יש"׳ ז״ל פייש מה יפו י ו י י ן בל
מקים שהראי' ל׳ שם ח נ ה יפה הוא נעיני
ז״ש החתן השלם לכלתו השלימה מ״ה יפו
לזיין אחתי כלה כלימי בי כאשי נמשכו
כי אז אנו יאזיים
הנחינה שצ שם מי״ה
לזווג א /י פ ז י ו י י ן ב ל מ ה שאתה מראה
לי חבה יפה הוא בעיני כי השעה הראויה
ל ה ר א י ת ח נ ה ו נ ב ח י י ז א ת ש א ת שלימה פי
ל כ ן נ ק י א ת כ ל -ה המירה על שם נ״ן שלן
ע ס הגי מוחין אשר נמשכי לך הכל גיממ'
כצ״ה בסש״ל בפסיק אתי מנלנון כלה נשם
ה י נ זל״הה ינקיאת ג״כ אחת• והעניןכמ״ש
בזוהר פ' אמיר ל״ק ע״ב רבי אבא שלח
ליה לריש אמי אימתי זזוגא לכנסת ימיא}
השירים
קכא
נמלכאקיישא שלח ליה ונס אמנס אחתי
ג ת אני היא אף לאי נ ת אמי ותה* ל׳ ־ לאשת
בויא״ל רבי חייא לרבי אבא מאי קאמ' אמר
ויאילאיזווגא ימלכא נמפייניתא אלא
נזשנא לנהרא מאבא מילאה ו כ י אתנהרא
מיניה קיינן לה קיש יהא מבי אימא מ1לא/׳־<.
וכיין מזיהגיכחלא כוי כיין אחותי בת
אכי היא א ן לא בת אמי י ה א מכי אבא
שהא לא ולא מכי אימא ועל יא ותהי לי
בזמנא לא
לאשה לאזיווגא בחדא
ולא בזמנא אחיא בזמנא למולא מבי
אנא ולא בזתנא דנגלאמבי אימאכו׳ .
ולפי מש״ל מביאות כונת הזוהר בי אין
זווג יוז״ן קנקיאמלבא קיישא!בנשי ׳שר£
וכן נ ק י א מלכא ימנוויניתינעשה אלא בזמן
שמקבל ז״א המוחין ימצי אכא ןגס ה;!ר\
מקבלת הלקה על • י ו וה״ס הפרצופים
הפנימיים שלתס מבתי' השם מ״ה ב׳ בתפלה
שמקבלים הפיצו פיס לחיצונייות שלהם
משם ב״ן והם מצי אימא אין 05זווג גמיי
אמנם כאשי מקבלים
י ק כסוי אב"א
הפיצופים הפנימיים שלהם מהשסמ״ה זהס
מצי אכא אז ה ס מזיווגים זווג גמור ו א ן
מ ה שלא
קנתה שם חדש להקיא אחותו
היתה נקיאת קוים להא מ נ י אכא נמלא
ובלי להבין
שמא יא ולא מבי א ׳ מ א .
למה מגי אבא נמלא שמא יא להקרא אחתנ
בי לבאייה /ה
ולא מבי אימא נ י ק י ק
םותימש״ל בפסוק לב בתני משס הרנ ז״ל
כי נהיות הנוקנא אצלו שנים ניקמתם נ ^
אחותו וכשמזיווגת עמו נקרא אשתו הרי
משמע כי אחותו נקרא שלא נ ע ת הזוזג •
ומלשין הזוהר נראה להפך אמנם א י ן ה י ב ר
כ ן כ׳ אררנא לשין הזוהר הוא ס י ו ע ל י כ י י
הרב ז״להה כי הר• הכתיכ אמר וגס אמנם
א ח ת י נ ת אבי היא א ן ל א נ ת אמי יתהיל׳
לאשה משמעתי לטעם הייתה אחותי נ ת
אני ו דהיינו שיקנלה היא גס .סן המוחין
למצי
א
:
,
•קדש
משחת ־
'1
ד• שמן
׳ימ*י אנ? על ה! ומה• לי לאן*^״ נמצא
5ולעתשתי*חנקי' אאותו
אשתו כ׳י>זא)מד!נקיאיןקזי<( הן1זנ ואש׳/ו
ו ב ע צ מ ו הואמ״ש
*קראת צעת >ןזויזג
בזוהיגזייןאחותיבת אב• ה־?{ אך לא גת
'׳ממ״1-.הא מכי אכא שמא יא יצא מכי אימא
*על •לא ותהיל* .לאשה לאזיינגא נחיא ״
זנלנהי ביי כיכין הנתיב י יצמי שציננו ציי
..
•*הית.£לו1אשה:
0ע.ם'ה*ותה#חות*
1ז"ש ועל ד־א ואהי לי ל א שה נמצא כ׳ נ ע
א*י*5.ן• איחותנ על •ן אינה' א&תו כמש״צ
נ שם,היב !'"לתה ואחותו'לא נקראת אלא
*,לצי אביא כי הנה כאשי לא קבלו ז״ון
י ק המזיח־ן ישם י״ן כ" .הס מצי אימא
׳*5יין י הם כשוי •אנייא וא״כ אז לא נקרא
?זח תו בי אחיין! ׳איינה נקרא יקי בהיותה
ז(צלי,שו;ם כקימתם ,אמנם באשי קללו
המוחין לגס מ״השהס מצל אנא אז חי/יין
שיים בקומתם ואז ניקיייאת איזתז
ג י היא אצלו'שדן בקימתס נמצא כיי'מצי
יזלא שמא לא להקראיאחיתיולא מצלאימא
;8זה גורם שתהיה אשתו כ• בתחילה צי׳יך
זשזהיהגיולהכמוהו ואח״כ ׳ ד י י ג עה׳ז
<מ*ש גע״ח שעי מוחין דז״א פייט צי א*
איסשיר־להזדווג ז״א נניקבא אלא'״3הץ0$
קוק נשוה לגמי׳ 'כמוהו..וזה שאמיצי בי
בהיות נזוי-ן המוחין ישס נ":ן מצי אימא,
ש הס טליןבסויאב״א ובשמקבלין המוחין
דשס מ״מ שהם מצי אנא הם חי ז יין פ״בפ
הביאי נ א נ י ן בע״ח שטי חיצוניויופצימיל
!
ח
נמצא בי שא
״
ע״ז!•ע״ו זז' עיש
אחות $תקרא המ׳יק מצי אכא בקכלתה
המוחין לשם מ״ה אבאי 0מצמ ולכן כאן
5מלבי החתן מ מ ן קכלתא המוחץ דשס
מיג סכו
גליי" ,קיא א1ת? אמת* ״
ליייך מיין'צילומי ע״י שנמשנו המוחין
׳^שס מ״ח י>5י י י י ן צג־ין יייךישהס המעות
אשי את מעורי' ׳מצי יי" ן שהסההיגבייות
ימ״ן עונו כ• נמתקז הגלויות צ״י התמיי'
הנקיא טיב זזה' ע"* המ׳זי*׳! ישם מ״מ כי
להמשכי נעשה הזמו .אשר ס יו הוא מתוק
הוזםי־ייז
הגבורות
ו אמי בלשון מנו
הגבויות ע״י הח:ס־יס
לימח כי אז נותן.לי .ג3ז הט״יב אויוידמצי
אכא אשר היו גנוזין בישיר שלי י וכבר
כתבנו נדי לאשי הזז י ג מ א יזייין ממש •ש
זווג מנחי׳ זז*<ג לאזא״י ואם כן צריכה
חליקנא להעלות עיין ; מ ה מ י י ת יאוא ׳
כיי לקבל מתחסדים יאו״א•״ וז״ש וריק
שמציךמנל בשמים כלומי וריח שה״ס המלן
אשר אתה מעל •ז כלי'שתקנל שמניךמ-יעוט
יביס שנים שהם החיפויימ״י.מצד ההנןז׳
היצקיא שמן וגם מצי אתרח־ן' יאבא הנקי
שאן צריך שאותו הייחשא״ס המ״ן ימיה'
מכל בשמים מכל בחי' הנשמים שה״סהמ״ן
הנמצאות עמך מכלם צייך להעלות מיין.
שהם בין מיין מהנטיות ש< אימא ובין מ ץ
מהגמרות של אנא כי בל מ*ינת ו מ מ ת
סוזיצז מיין הנקרא בשמים ירוק.אי נ חא
קמיר ,דקב״ה ״
1,
,
;
נפת ת ?:יעיז' ש ן ^ ת י ן ׳ נ ^ ה ' 8^1וחלב תח־ת ל^זוצך וליה ^לכגתןך
<!סיקזה יפה גייש על ־ סיי
*1311
זיוג-הנשיקין יהעני! בהקי• מ״ש
1?$!$שעי מיין פיט יבשי הפסיק ים׳ מימת
2י1אי*')בקיצודלע<כי• £יוןז,שי/.ל)ו4ן,זי"1
,
זיוג תחתון מפגי דיסוד ניסור מקדים להם
זווג מחני דצשיקין והיא זייגעליון שעושה
בתוך י;פה עצמו ככויע כי תיין מזחי״ן
מוי״גלן־יא ? ס /כן״ןבדמ׳ון א"1א> עצגזס
והם
ב
ד
שיר
פ•׳
השידמ
?גס מ מ ס מ ״ ן ע י ימיום ־היאש ששם הוא
•מסת י^א״יו&יגם ה^כמה מ #החיך וסיום
הד .נ י הנא <#י*ן ו׳5ג*ה0ימ/לז*גין ש 3ט"•
׳־< לשו ן שת*־א־ 5מוי המהיימ*נ*צס ומחבלי
לנורא
זמיו;מו ־ז אז •החכמה כ׳יזן ס פ ה
) ה נ ע ה עסה <ויץוהס;־תיין יוח״ןזהנלי
ייונ^ל״ן וגעש•! .חל רוחא,שהוא תוללת
׳הזווג ההוא וטריז מןלוינין 0ו״כ מ ו ל ב פ ה
שבה ויוצא•! משל תלין רוחין ונכלליןונטש״[ חד רומא שהוא תולדת הזווג ההוא
?.אלו התרץ רוהץ ייליה ולילה ־הם־־נ&״מ
לגגשיקיןגי כ ש ח י ן ר י ן א ן ומשקין• זה לזה
הוא !ותשלי&ישמז׳הגץ פה ״ .׳א נ פ ה מ ל
מ1״אמוצ:א<מדוההוא מהא משיקיליל**!
הכלול מ^לין ד ו מ ^ ^ ם מ ״ ל י נ ו ק ב ^ ^ צ י
׳בפיח ;..ההוא:רומא.לנשיקה לילה הכלול
•מתרץ •יומין כנו!.והס נ $בויואה״ב געשש
<^1ו 4התחתקהמהני דימוי בימוי ! ^ גמ
יגע׳?*:ה.מ*ג התיכון * 8פעם אחית הזוז*
משיקין כ י י לחבר*<זי ?ווגיויסני :ומפני
־וייוע כי זול? ז ה לכמיקין
$ל עשינ ־•
׳הוא כשיד פרצגצים תפנימ^ם דז״ון כירש
בע״ח ^'•ודצונייא^פנימיות-פייו • • אמ־נסיו#ו>ג •המתתו !.ל י מ י י־ ב?שגי:הוא גבחיצת
׳מכצים-שהפב^חינת ל?וש אליהפינימייות
^ם.כי ^ ! ו ג י נ ש י ק ץ ה ו א בקרצ־ג^ המב״ל
^ ו א ד .פ 0מ י \\\1ג התחתון הנא •־בפרצוף
? מ א ׳הס״צו ן <.גויע פרצויףג הי
•*ל־בק*:לי?*דצזפי חג״׳מ ו<זנ"י נ נ ; כ ר כל
נ ^ ^ ^ ר צ :פ ? ; " ז ן ל נ ״ והגה( ז נ ק
׳)0א.ב^ך ,מ מ י ן כמ״ש בשי המגזמ ליל
יי,פ3ןש .אמנם תלנ ס א שוי רחמים ננןו ד
^ ח צ ג ת בחלב ונה מיין<.יין.יץ כתב ט
י0לב<ס<.ל ט ש *
,
:
1
?
1
?
ו;
ז
!|
ננ׳זא ל כ ו נ ת ^ ב ת ע כי אתר
*מעתה
שבסי^ק מקוים :מיבר החתן
* נ ת • ה1מן א^ר נ ג מ נ י ן הגלוחיןישס מ״ה
,
קככ
גולייס בפרצופים הפנימיים,שלהסי עאה
משבה לכלמו בב׳ח•' ן נ נ ג ג ע ל ו ע ןיחןוני
ינש^לן הנעשיבה א ב י ןווג מ $ל;1צ,ביאת
ח״ש ימת מ$פגה
בפרצופים הפנ״מיי' •
שפתותיך בלה פי מנה לפיו! ה^ר״<ות*)ן
פי״ך <ש*קה *הכמה שאמלי ל ג ;ב* צו(5י
׳נמשכו ה ^ י צ ז פ י ס ^ ס נ י מ ^ ה י ש ^ מ ^ ! 8
ג ממלה נ < ת י^וך פ ״ י ן ^ ^ ש י ן ה שה!א
ההוא חי(א מש״קה! *•.פא ממוג הקב ?
שלך והוא ב * ו ן הפה-שילך • ו ל ג ן ב ^ ה מ ן
ג״כ כי ר״ת צ־פתמ״שסכהש״סתומין *$1
משפר ש ש ״ ן מ ו ^ י לז״חא י<ס*!8ץ ;עסי
האותיות ־גיפ ד״ח ״יז״ספכה• ש״פת^מיך*^
ית ש כמסצי הרוח״א ר ל ש י ק ״ ה ע ם * ^ * ' 1
!תכונה כינתמלהגפ״א שהוא גא^י; ע י ן
הוא*יוהא לנ&יקהואחר כ^6ומויה^\1
••ימיקי-ה אשי נימון פ י ן המלח; 5רלמ
*הי<=הנ^ש*פתזתיך הוא נוהןו ד י ו ש ג $ז ת ^
בלה בשיי־ מ י ן כאשר נטשה הוות של
נשיקיןבינמ כנוי כי הזווג.הג5י^ץכאשי
היא נישקת אומו בשפתות״ה ג^הנת הזןן
לו־ לרך שפתותיה מהמחא משיקה:,ןבןןגך
ציה ׳לתוך פיו כי 7ווכ י מ י ? י ן ;קיןא"
כפול כ נ ו ד ע ?אע״פ שקראתי איו/היון^
צפת יאשר פירושו י נ ש והיבש ה י א נ ה י ן ל ו
1
-
1
״
1
1
•זיין עכ"; לנש ו הל כ תחת לשונך' ב*
לשי<ך שה5א הגרו] שלך י ״ש־ בז ייגש שהוא
בח״' ד ן ב נ ה י ' המ״ן' א ו י מ ז ר העו$ה מ$
הגי!] רגם חלבסה״ס ע ר היודיייהקנאה
־שלך המשפיע טפת י י י א 'ש־הזא וקמים
אל(/שלי.ב* ייי• שאל* משפיע מ*ר,מה<ץח/
ליליוייתה ממלה אינ היוחא שיך ב ^ ד ,מ ן
אורמזי־שה״כןדין קראתי א<י< 1לבש,אנל י
חלב:ז^ מומי*
*לגני ר י י ן הוא כלול ג׳ב
״
נ
״
מייד היולי*© מהחלב 0לן
ועוד י <פרש לנש וחלב *ח^לסוג•? :גב•
נוהשהיא מקבלת ל;מ?* ':.:ינפו;
5
ד שמן
משחת
$ ,מלה י נ ת וחלב מ״ן ומיי ינש מצרה <חלנ
; הצלו ואחי אשי נעשה זווג העליוןינשיקין
אז וייחשלמיתיך נעשיהזווג התחתון בנחי׳
שלמויוין שהם הבלים יחיצוניות או ננח•'
פרצוף הני״הי שגם היא 0צוניו אשי הכלים
!הא״ציניות ה ס בנח•' לבושים אל הפנימיות
א ש י נ ו סויהנשיקין מהו וריחשלמיתין כ•
א ח ו אשי נטשה הוווג עליון ינשיקין אתה
מעלה ריח שה״ס מיין כמש״ל לזווג הנעשה
נגשלמותין שה״מ זווג תחתון ואוג״ב אתה
תעלה מ״ןבייח לבנון במו אותו הריח שה״ס
*״!אשי העלית בזווג נשיקיןהראשונים של
ק ו י ם זווג תחתון מתוללת;וזג לננון שליס
מו״ב י י י ך ׳הנרמזים נ ת י נ ת לננון נ ס ו י
לי״נ נתינות חכמה ון' שעי• נינה כן נ ע ת
ייח שלמותיך שה״נן עליית מיין לזווג תחתון
*ייגה את לעלות היין פ ע ם אחרת לזווג
ושיקי!הנעשינעת זווג התחתון כיי ל ח נ ו
יחיהזזזג ח ח נ ״ ע ס הגזפנ•
!
יומוז וויח שלמותן
עוך*
)נ(
למ״ש כע״ח שער נלין סי״י
1ז"ל גקיצוי הנה נוי)נ שאין לן ט פ ג שיוירת
מלמעלה מ״ר שאין עפיים סלקין כנגיה
מ״ן והענין שהלא נ ו י ע שכייאת העולם
* היה ט״י שם ע״נ הנרמז מניאשית ע י נישל
גוהווזהו ע פ ה י י כ ו י א א מ נ ם ס י פ ת ה נ ו ל
גיא נ פעמי* מ״נ כלולה מכי עפות שהן
׳<גת״)ת .אחע״ה כמנין פ״י נ״פ מ״נ שהם
צ נ ח ן שהוא נ י נ ה נוקנא • והגה גם בזוזג
התחתון הם נ ס י ו הזה * וזמ״ש .נ זו ה י
ניאשית ל״א וכמה יייזקנא י נ י י ת א ז י י ע
ג פ ״ נ זווגין ב ו והאייך שסוהעניןנקיצוי
בי הספה נמשכת מזי קצוות הזכר ובל אי
בלולה מו״ק הם נגיי מ״נ ואין לן עפה
שהיא יויית מלמעלה שאין כנגיה עולים
הפיים ואלו ה ס מ״ב זווגין ובו' עש״נ ז״ש
נייח שצמויויך שה״ס קמין אשי אתה מעלה
,
,
,
קרש
,
נ ב ח ׳ שלחתיך שהגז הבלים כנח* ; ח ג
התחתון הוא כריח לננון ב* נ מ ו הריח
שליש המ״ן אשי כ זווג לביין שגס ח״וב
שניאש אשי נחי' המ״ן אשר אמי .מעלה שס
הס כפו לים נסור אהע״ה אשך לגרון |3
נחי׳ המ״ן אשר נשלהוחיך שהם סול זווג
התחתון הם כשןליס נ ס י י מ״נ זזוגים ״
• י מ ח וריח שאמתין•
)ג( ^ ! ו ך
יומר .אל האמיר טמ״ש
.עוישםוז״ל ג* הגה נודע שיששס מ״כ
נאצי' נשם מ״נ בבריאה ו3ם מ״נ ניצירה
?נמצ' עתה שיימוז ג״כ אל ענ׳ן זה נ ׳ נ מ ו
שהוכר נעצמו ע ס המק' הכל נאצי' ה״ס
מ״בזווגין בו/כן הענין שבל האצל נעשה
פרצוף א' ל נ ח ז כ י נ ע ר ן ה נ ר י א ה והיציי'
.שהם טלמא לנוקי ואן המ״נ לאצילות י.ם
נ1זל מ״נ אזתיותישס הוי״ה ועולין נ נ ג ח
ני .מ״נ אחרים שה״ס נ' עיפין ינוקיבפולץ
והס מ״נןוונים מ״נ לנריאה ומ״ג^יציר'
וז״שכמה יייוי^נא י נ י י מ כוי ע״ש והנה
•רוע הוא כי עולמות ני״ע שהס עולמות
'הנוקנא ה ס נ נ ח י נ ת לנישיס אליה • *"ת
וריח שלמותץישהס נ י י א ה ויצירה שהס
נחיגת לנושים שלך הריח שהם הוי המ״ן
העולה מהם הוא כריח לבנון שהוא חו״נ
שניאש בי כמו שהריח שה״ם מיין המולה
ננחי'זווג לננין שליש חוייב שניאש הוי(
כפול נסול א״ע״ה שבגרו ן כן ה י י ה שליס
מיין העולה משלמותיך שה׳יס נ י י א ה ויציר'
הוא ב פ ו ל מ ״ נ לנריאהזמ״נ דיצייהמ'^
.ז 1.1ג׳ י ויען י ק א ע ס י ק נ ע נ י ן ה ז ו ו ג ל נ ש ק ץ
אשי,שס ה ל נ י ילוע כי המין אשר;שסהס
בפולים נשויאחע״ה שנגרו[ לכן הזכיר
עתה וריח שלמוחין הבי רמזים ׳ 11שנרמזו
להזליט כי גס ננחי׳ התחתונה ה ס •המ״ן
בפוליס •
עוד
ר
ד
פ* שיר
השירים
1
ירמוז ןריח שלמימין
עור
<י(
כריח לבנון בי הנה
כתבנו כפסוק הקולםבי אין הזווג י י ז ז ן
נטשק'טל אשר יהיו שדם בקומתם ואינו
רק כ£נת ו י ו ו ט כי זווג יז^ןהנטשה ביום
שטולין זו״ן במקום אוא 'י
השנת הוא
ומזיגוגיןשס ועליית זויןבמקל אליאי היא
כי הטצמלשלהס נשאיבמקימיוהכליישלהם
הםהטולייומלבישי״אלהטצמלאראי אשר גם
הכלים שלאוא״י טלו אל מהשלמעלימהס
וכלי ליא עולין ומלבשיס את עצמות אבא
וכלי הנזק' עילין ומלבשי! את טצמות
אימא ומזיווגין שם ואח״כ במנחת שבת
#ולת ז־א במקום ייקנא יאריך וכלי הנוק'
עיליןומלבש׳] את עצמות אנ*ן נמצא כ י
בזמן הזווג שלה עם ד א שהוא נילשבת אן
היאמלבשזאתעצמנת או״אי כמבואר כל
האמור בשי הבונות נלחשי השבת עש״ב •
וידוע כי אואייי נקרילננון
י
נבוא אל הנוגה בי אחר שבפסוק
מעמה
הקורס יבר החתן עם הכלה על
זנןן ה;ות הזו ו ג ביניהם ממש כי לכן א מ י
£ה וריח שמנין מכל בשמים שהוא משפיט
בה מהחסייס יאו״אי ושגס היא צריכה
קינ
להעלות מ") מהגמרות שקיבלה מאואייי •
ונם״ וה ספד נשבח זווג הנשיקין הנעשה
או כניהיאשר כצ ןה אינו רק כיום השכין
ולגן
נ י אז הוא הזמן היות מ ז ו ג ניניה©
בא הרמו כ• ס״ת ינ״ש וחל״כ תח' #הוא-
שבת לרמוז בי כל האמור ה וא ב*וס השבי*
לכן
כ י אז הוא הןווג שלהם יוו״ן ממש .
מסהר טתה בשבח אחר הנמצא כה אז
כיוס השבת והוא אומרו לה ור.י0שלמיתון
בריח לבנון כי אז באותו יוסריחשלמותיך
שהם הלבושים בחיי הבלים שלך הם מריחיי
כריח לבנון שהם אוא״י כי הרי הם׳ טולין
ומלבישים את טצמות של אוא״י ולכן הס
מריחים כמותם ונרמז זה גס כן בתיבין
שלמות״יך כי הנה שס ימ״ן וה״^מ׳ספ' תת*ו
כמספר תיבות כ״ליך בשב״ת ה׳יו טי ה •
וזהו וריח שלמזתיך כלומר וריח ב ל י י ן
בשב״תהי״ו כריח לבנון שהסאו״אי גם
נרמז באותיות שלמותי״ך כי יש כס אותיות
צ י ר ו ף תיבת < ס ואותיות צירוף תיבת
כלי״ם נשארו אותיות ש״תוטס ני כוללים
הס אותיות ש״בת לרמוז כי שלמות״יןהאמוי
ב א ן הס הכל״״ם שלה נ י ד ם ש״בת שהם
כרית לבנון שהם אוא״י <ג1ק אי ניחא
•
קמיה לקניית
•גןמ*יל ^ ת ז < ל ה נ ^ נ ^ ל מ ^ ן ח ת ט י
נ ו מ ג ,כ י מ י ק ג א ,קוי? ,ה/מג
ה *ה
היא ננזוי בתולה לבל ימשול
ז י נ מ ע י ן חתו ס.נאשר בחמותי' הס מ ר י ו ת
ב ב ^ ע ו ב ס ר ע ה כ ל י החיצון ^ ה המתלנש
כע<ל העשיה,כי לכןמוצילא שתהיה סתומה
,ונעולה :כסוד כיגללה ואיש לא ,ידעה כח״ש
בע״ח שימ״ןספ״יע״ש וה?ה קוים הזווג
ככל קכלה מאחור• ל״אבעלה כ״ג אותיות
אותיות
ןגישמומ
.ומנצפ׳ן
י
הביב
ביסולס ונעשו כה ציר אסידל ־' אחת והה
,
1
6מד1תק<צםן ו! 0קמ '] ןאח״ן ננסח!
,
ון;רה.וקיבלה ע״י הנה״י יאימא שנכנסו בת
לנמרה נ״ב אותילומנצס״ך אחרות ונרשמו
הכ״ב אותיות:כיסויה ונעשה בה ציד א״
ן ך ' אחת ומנצפיךהמ״ן נעתהנהחנרן ה ל
ילתות וגעשי '0שתועי• שהם ס ו י הכל•
המ<ןיל בתוכו את הולל ובתוך הכלי ה?ה
נתונים המ״ן שה״ס הה' אותיות מנצפ״ן
ואז בהיותה בסוי מי סתומה נקי גן נטול
ואח״כ ע ו י נעשה בהחותםמה״ג אהי״ה
דנה״•
יאימא קס״א
לא
קל־ג קנ״א החולין
חותם
ד שמן
משחת
חותם מ מ ס י ן נ ה ותועלת /ה החותם הוא
לבל יתאחזו החיצונים ביסודה בגבורות
^אשי שס כמבואר כל זה בע״ח שי הירח סייג
עש כ ע ז י נקיים מ״ש בשי הבונות במנחת
שבת כי מי בהיותה שותלז״א נקרא אחותו
!כשמיזיווגת עמו נקרא אשתו בלט״שמשמט
כ י הנוקנא שלא בעת הזווג יהיינו קוים
הזווג יצדק בה כנוי אחותו וכמש״ל באורך
בפסוק מה יפו דוייך אחתי כלה ע״ש זבש
<ל ישב״י פי כראשית כמאמר האותילבאות
י ש כתב שהבעל עושה כלי לאשה ומכלה
נעשה כלי כסוי יסוד הנכנס ב ה ' צ ו י ת *•
ז ע י י א ע״כ הרי מבואר כישס כלה יצדק
גנוקיקודס הזוונ יהיינו בהיותה נ ס ו ד
כתולה שעדין לא נטשי; בה בלי ע״י כניסת
ובמילשא״ר פינחס גן
יייסוי ב ה •
נעוצאלו הבתולות גל נעול אלו הבעולות
ט כ הי• מצאנו רמז ביברי רז״ל כי ג ן
ן נעול מדבר על בחינת בתולה וגל נעול על
בחינת בעגלת •
י
1
1
,י
נבוא לכונת הכתונ כי
מ ^ ר ז ה
החתןמשכחלבלתוהנאמל
ואומר לה ג ן נעול אחות• בלה כלומיכאשי
את נ סול אחתי שהוא ק ו ל הזמג.ואן יצדק
לך שם כלה לשעם כי #ד*ן לא נכנס היסוי
•
נ ך לעשותן כלי אואת נ ס ו ל ג ן נעול
' 0סתומה בתולה ואיש לא ימלמהחצוני י
ו ל ו כ• אוגלח פתחה לבטלה והיא נאמנת
כברית אלוף נעוריה ולרמוז כי על נלןינת
•סול שלה מלבר לכן בא הרמז כי ס״ת לין
נע״ןל הוא ליל כ מ ס פ י יסור גס נטליל גיי
נ י ל ן שליס יס!י שלה הנקי ציון בנודע גם
גוד״כי ימלשל ה נ ו ק ' נ ק י נ א ר ו ל כ ן ג ן נ ע ו ל
ג״' עיר במספר הכ״אר ט״ה גם אם תמלא
תיבתנט״ול כזה נו״ן טי״ן וי״ג למ״י יעלה
כמספר שכ״ב לרמוז כי מקום זה הוא תל4ל
והנה שנינה
; ן פ י ב ת ה ; /י שהוא כיסוי
קרש
סויה בחיי הוות שאן הזכי נוהן נגוקןןגא
הטפה כלולהמהכינ אותיות ו כ כ ל ש נ ז ו מ י
ויצא דף ק נ ״ ו ל י ב נ ס ת מהו ישכב אלא
שכיבה נ כ ל אתר הקונא ינוקילגכי ל נ ו ר א
לאטלא בה ציויא יאתווןכלהוודא איהו
ישכב יש כ״ב ב ל ע״ש ובשפל המנוס י ״ י
לציצית ו כ ן יציק הימז בכאן לימון כ*
נעל׳ל שאיים הי סו י שלה נתקן ונעשה צלי
ט • הכ״ב אותיות הנלמזיס ל שכ״נ וכאילו
תאמי ש״ם כ״ג ״ ע ו י ו מ ן כ י יכלול ליחיל
נע״ולמלאכאמוי
הס נגיישכ״בכמסהי
גס אס תמלא :לין נט׳יול כזה גימ״ל נו״ן
נלין עי״ן ו״״ו למיל המילוי ל נ ל י ע ל ה נ ד ״ כ
ו ע ס ב ' בוללים יעלה לבי תיבות יעלה של״י
לינלוז כי גן נעול האמור ה״ס יס!ל למק
מ ק י א שי"• נ מ ל ט • ונא הרמ ז על
נכון שיין לעינינו כ י מ ה שנקיא גן נעול
הוא מכח הצירים והדלתות אשי נעשו בה
נגח* '0סתומה כמש״ל וזה עצמו הוא
הםעם שצקרא היסוישלה שס שליי ונמ״ש
שס בשי הירח וז״ל בקיצור אמנם מ ן הב״כ
אותיות נטש״ ס הילתית שברחמה נ י הילת
כי ה '
י ובי ו ו י י ן נ ז ה ך
צורתה
היא ב א מ צ ע ומחנית הכי י ווי״ן ואמצס
הילתוחשברחמה ה״סזאת הילת שביארנו
ו ה י שבין ב' ה! ו •"ן ליס צ י י הילת שכל
הילת סובבת עליו כי אין קיום לאותם הב״
וזי״ןאלא באותה ה<' שהוא ה צ י י שעליו
סובבים ב׳ הוו׳ ין וצי״י הנא נגי' שי שהוא
ג״ קי ין שיש באות ש' כי ברחמה נישמו כל
הגי קוין שהס חג״תווהנמשן אליה מאמת
העליונים שהס חלית צ ו י ת ש שחוקקין בה
נחותמן שהוא צורת ש״ ככל גז׳יס והיה שיי
בצריך א״ת בצריך אלא בצירך בי היסוד
נקיא שליי שהוא ש י״י ונטשה על יד•
הצירים שבו ועל שמס נקרא שד"• כי הצי״ר
גי' שי ישל״יול״י הוא אותיר י״ל פ״י כי מן
מילים העליונים שהם חג״ת מהם נעשה
זז
1
1
,
,
ו
,
1
שם
ד ני׳
שיר
שם שי״י שהוא ש י״ל כויעש״כ • הרי כ י
סיבת וטעם שנקרא ג ן נעול נ י מ ז כמספר
<ןילוי גן נעול שהוא שליי לרמוז כי מצח
הצירים והילתות אשי נעשו כה מ ן היי^ס
העליוניסנקרא גן נעול ו לפעם זה עצמו
נקי שיי ולימוז >ני י צ ר זה לא נעשה
מטצמותה בי אס מהארות הנמשכות בתוכה
ל כ ן נ ל מ ז צ נ ח י י ה מ ל ו י ל ר מ ו ל כ י מ נ ח מה
שנתמלאה היא מנחי' האלות העליונים
הרמוזות בש״רי נעשית היא גן נעול ונחור
לענין כי החתן מספר בשבחה כי היא ג ן
נטול ואין לזליס אתה ואי תימא כי זה
השבח לה נאה בהיותה כס! ל בתולה אבל
א ח י הזזוג שהיא בסגל נעולה ופתחה
פתוח חיישינן ח״נ שמא יהיה אחיזה אל החיי
כגבולות ל״מן אשל שם • לזה א מ י ג ל
נטולמטיןחתים כלומל כי אפילו כאשי
אתהבסול בעולה גל נעול שאותו הנעול
£ל ס היסוד שלךשהיה נעול נתגל' ונפתה
ע ל י ז מעין חהוס מעיין שליס המ״ן העולין
כמו המעין כמ״ש בשעד הגלגולים הקימה
כ״ה ו ה ״ ס ה ל גבולות במש״ל אין בהם
אחיזה אל החיצונים כי הוא חתוס על י י י
חותס של אימא סוד הגישמותאהיה מלאי״ם
הטוליןחתו״ם אותיות ח״וחס ואימא היא
דוחה את החיצונים כ נ ו י ט ז ע ל כן אין שען
ו א י ן פגע ל ע ו ה ז ל ה ק ל ב יומת ובל ימשול
ן ל במעין חת״ום כי&ם הןא ח"1מת זתחג״ם
ואט״פ שהלב ן״להה שם פי' מ ע י ן חתום
ע ל זמן היותה נ נ מ ' } £׳ סתומה למשמע
כ י גן נעול וגל נעול הכל הוא בבחינת!מן
אחל ולפי דרכנו אינו כן ע ל ז ע׳ ^פנייס
לתולה ומה גס בי כהל ימזגו סילש׳ רלל
כ י ג ן נעול מ י נ י על הבתולות וגל נעול
השירים
בתולה
יכלאאסתיסכיהס״ישהיאצסוי
ואסמים כיסויה הה״ג ימנצפ״ך שה״ס המ״ן
,
:
י
י
מ י נ י על הבעולות
י
ישי סמך לרבלנו טמ״ש כזוהי פי
וטול
בלאשית ל״ב טייב כתיב גן נ ע ו ל
אחותי כלת גל נעול מ ע י ] חתום ג ן נעול
קבו
לכלא אתכליל כיה •פי'שנכלל ונרשיכיסמה
הארת הכ״ג אותיות • גל נעול לההוא
נהר נגיל ונפיק ועייל כיה .פי' כשהיא
כסוי כעולה שנכח•' הזווג ההוא נהר שה״מ
היסוי י ר א עייל כיה כיסויה שהוא נעול
ו מ ו פ י ע כה <1יפת המסיים שממשיך מן
היטת •וכליל ולא אפיק כוי קאי לגן נעול
כמג תנא והדר מפרש כלומר כי כתחילה
היא כסוי גן נעול וכליל ולא אפיק כו״טי
לא תא סעיא לןרוס סוד ה ח סלי ם על • י י
היסוד כסוד גן נעול כילות צפו! סול ^
הגטחתמקלשי מייא יספלא ל ל ח ם סוי
החסדים אקיש תקפיה כוי
י
האמול אפשל שזו תהיה כונת
הזו הל שמות ל״ג ע״א גן נעול
)?\?£י
לא כנסת ישלאל שהיא ג ן ) ע ו ל ל ו ך י א ל ע ז י
מה הגן הזה צייד לשמגר לעדוי ולהשקות
ולזנןור כך כנסת ישראל צריבי לעדור ולשמו'
ולהשקות כ! בי רנה אמרנו כי .נקרא ג ן
נעול כאשר היאבסול 0ס ת ו מ ה כ י נ ע ש ה
הכ״כ אותיות
כלי היסוי שלה ע״י ליס
והמנצפ״ך הם המ*ן ואז נעשה ג״כ החומס
מהל שמות אה״״ה למלבושי נה"• לאימא
אכד זה הוא ננח׳י המלכות שגה •ו*ש י א
,
כ" שהיא גן נעול והג1עם לא״ר אלטזר מה
הנן הזה כ ו י כ ך ל י י ש ה י א הנוקגא צריבה
לעלול ה״ס עשית כלי היסוי שלה ע״י הג״ס
ל ב אותיות שהוא בסול חפירה בסו* ב א ר
9
חפרוה שלים כנוי שם ל י י ליס החלתם
שהוא גכ בבחייהמלכות של* אשר הוא עשוי
לשמירה כי עיי זר• נעשה חותם כתוך חותם
ג
ש מ
א כ נחי' היסוד שנה ואי כ נ ח י ה מ ל כ ו ד ת
,
ולהשקות ה״ס הה״ג מלצפ״ך שהם מ ן נסול
גמלות גשמים כי נ מ ו שמי הגשמים על ?לי
י&קאתס מגלילי) את האילן כ ך ג מ ח ת
א
־ י י י־
י
4
ושמים
שמן
משחת
0 * ) * 1אלו ג * מגיילין את מ ו ק ב א ב נ ו י ע
צ• צל ז&מלין ה מ ק נ א היא ע״י ה!גבזיות
ויאגדלהה היא בחינת ה£:קאת 0ולטעם נ ח
6לו נקי ב*י גן נעול ושעם שהזכיר להשקג׳
שליצן *סיני* כה הגבזרויראחר לשמור ב•
$צאח*י$קויס לשמור הו״לל .להשקות ב• הי•
* א * • פיתמ כת יןכ״פ הכ״כ אזתיו' לעקות
*לי ״?״סוי שכה אשר זהז לעיור כמש״ל
צ!11נו נ י ,הה״ג מנצס״ן דמיין אשר זהו להשקוי
ואח״צ צנ^שה החותם אשר זהו לשמור הטעס
19א כ י א ל ו ה נ נ ו ר ן י ו אשר כיסור שכה ה ס
גללז 6הננורניו ואח״כ בללו ת צלליתנכנש
צמלמישבה ג״כ כצויע ועל כן כתתלהאמר
ל ע י ו י ולשמור שהוא עשיית היזותמויבכוו׳'
היסוי ובצח*' המי שכה זאח״ב אאר לכשקי'
כלילכלול גס כללות מ כ ו ר ו ת שנמלנותה
, ,
והנה
י״ת ג״ן נ״עול א״חתי לילה
הוא גי' עיר אפשר ירמיז ס י י
ממי האמור כזוהר פ' פנח&רצ״ו ע״כ
וז״ל צמח ר״ש ואמר שמע ישראל ה׳ אלהינו
* ' א ח י ע ׳ י ב ר ב א ייאון>הכיוסימנא יא
ע״י היימ יכחי' ע י הי כ בם אשתאיו אתוי1
6״מ כל פתוחה מ״ט לא שתימא כגין למי
׳קיוימאמלכיעילא• מיפתזח' מלימתאה אתיו ן
יאחינץ אשתארו א״ח כ נ ו י א ל ה י ם הסתר
יני ע״כ זה^וננהו עמ״ש בתיקוני! זיין ע״כ
י ו מ ה הצעדה באה איל המלך נערה ולאי
נ א ה ^צ ה&לך יאישלא •ייעל אלא כעלה
ו כ מ ה י י נ ע י ב היא באת נ ע י ל ב ת ו ל ה ויאי
הב• צאי ב נ ק ר היא שכה נערה נתוצה זבה
ע י ב ובקר פעמים קייין לישראל בעלה
ו ס ה י י ן עלה ללא חליפת ליה היא וכנתא
נ א ח י ש ובליל ישראל אמייןככל יומא שמע
ישראל ה" אלהיצז ה**נ1י שמ״ע אח״^&״ם
א״ח עיייאיח נשיר לה ב4יז לאח לצרה
ולפי ־וה מ״ש מ ו י ה ל ל
יולי בויי^ג ״
*״גו ימו* עי ר\ נ כ ה יעי' נכס ע<7כם
קרש
ו מ ק • ו1פי לרבנו ה מ נ ה ב י פ י ן ו ק ה ק ן י ס
צפת תטפנה שפתותיך היא כסיל ןווג י??.׳
כמש״צ הקילס אל זווג התחתי] יינןןד אשר
סויו בפסוק ז ה המי^י כסוליסיל הצזקבא
כמ״ש ימלבא ט ע ם בתולה טעיק ועל.זה
אימי ג״ן נ״עיל א״חתי ביילה י״ת גגי' ע״ל
וס״ת ג•־ צ״ה <ע"ה גי' צייו כמספר א״ל
איצ׳יי אשר בעשיה כ מ ד ע כי עיקר ע 0ס
להיותה נ סו י גתו ל ה יזו א על יריית כלי
החיצון שלה בעשיה כמ״ש בע״ח שי מיין סו ף
ס ״ י כ י ש ס ת ו ק ף ורמי החיצונים ואם ק
עיקר הטיות הוא על ׳רילתה שם ח הו רמז
הס"ת<י כןהעשיר .היא סו}> היי העולמות
ובזה ציקו ייז״ל שירשו נ ס ס י ק זה עצין
עיות אמר הקנייה שמי מעיי עלי^ס שלא
נטמאו במצרים וןה נוינ טעם לנןה שקראה
עתה אחתי לרמו; אל האחיה של אחדיזחי
האמור בשמ״ע אח״ר
,
להואיל
אתא ליין האי מאמר רז״ל
נימא ביה מלתא כ י י ך
אפשר ה י ס נ בעיני הי וז*ל כיל<{גנ 1ל״א גן
נעול וגל נעול שתי כיאות ובן הוא אימר
ששם עלו שננ1י 0שכס׳ יה אמר הקב״ה שתי
מעילעצי^ס שלא נטמאו כמצרים בזנות כיי
והנה כזוהר ויחי ימ״נ ע״אאמרו י״א ב^ית
ירושלים אלין תריסר שכס׳ןכו' ואלין אקיין
כנות׳רושלס .בגין לקיימא ע ל ״ ה ו ו א י נ י ן
סהיינןהמתא למלכא על כנסת ישו^י.ה"ל
שבטי יה ע מ ת לישראל להודות לשם < 9״ כ
הרי מפגיש כי השבסיגז הם מעילים על כ״י־
והוא על ירך עלית ישראל האמיר כלשון
'התיק$כ*ן הנ״ל וזהי שגט׳ •ה שהס השבטים
נותנים עלות לישראל שהוא ז״א ו הוא המלכא
שאסרו מוהר־ להזיות לשם הי.שת״מיממ?*
הנקי שם ה'.כנו דע כי בינן&הי-א עימילת
עליהם תמיי כעל מקום שהיא נעילנןות
התתתוגיס נצא ;/ה יוס ממון • י ה י ה •
י
מעד•
ד פ<׳
שיר
אמנם לכאויה נראה
מעיים טליה •
כ• ה *והי טס מ׳ יז״ל הס חלוקים שלפי
לברי הזוהר• נראם גונת הכתוב שהשבפים
הס מג4ייס עליה הנקי שס ולפי ירשת רן״ל
כיאה כי בונת הכתוב היא שהשכינה מעייה
עליהם וכליש שמי מעיי עליהם אמנם אלו
1אלו י נ ר י אלהים חיים עולות כקנה אחי
כי העיקר כיכרי הזוהר כי הס המעיים
והעכין כי הנה בתחלה אמרו
עליה •
גן נעול וגל נעול ב' כיאות רומז למיס
בזוהר חקת ק״פט״ב וז״ל אשר לא ע״ע
על היינו דכתיב בתולת ישראל בתולה ואיש
לא ייעה ט״כ ״ כי טל האמור בפסוק
הכונה על הקלי' וייעת מ״ש חייל ט ! בתולת
ואיש לא ״יטה וכן ירשו במירש חזית על
גן נעול וגל נעול ע״ש • וכבר כתבנו
בלמעלה כי י״תג״ן -נ״עול אס״תי כל״הגי'
ע ל וא״ת טיות נאמנה אל האחת כי
י נחזזמ״המטיי עלייאשר ע״כ לא נרמז בפי
י ק ל ע א ע1י באחת אבל באחרת מאן מ ע י י
עז״א וכליא ששם עלוישבנ1יס שבעי יה בלוי
כ ׳ גס הס מעיייס עיות לישראל והנה
כיון ש;ס מעירים י־*)א מ*כרח שהם צייקיי
גמוריס עהויים שא״לכ הרי מפנה ערוכה
שנינו נמסכת בכורות החשויעל היברלא
• ז״ש אמר הקב״ה
דנו ילא מעייו
שהוא )יא שמי שהיא השכינה הנל שמו כנולי
מעיי עליהס שלא ננ!מאו במצרים בזנות
כי י ע ח ת שהסמעייים על שמי זה מעיר
עליהם.שלא ננומאו בזנות נהי יכפר בעיי
אס שגיתי
א ו יאמר גן נעול אתתי בלה
)ב(
נתקיים מ״ש בע״חש' לין
ליי שפל זווג וזווג שיש בין באימא .בי(
כנוקבא יז״א צרין תחלה לזווגם זווג אי
לעשנה בה בחי* כלי ואלינ זווג ב׳ כ י י
להתעבר נ להוליד ממש בחיי הנשמות וזה
הכלי ליס הווחא ושבין כה נעלה נניאה
י
א
השירים
קנה
ראשונה לעשות אותה כלי וביי
כתב שם נפי*; וסייח כי זה החחא
עור
סורו הואשם לין יהה״ין וטלייו
עולין הלין כי המ״ן הם הנכויות החישות
אשי נאות ככל פעם והרוחא הוא הגנורות
הראשונות ועל ירם שלים הרוחא עולין
כסיל לין ה ל גבורות החרשות ונלתו אינם
יכולות לעלות וכוי עש״כ
זההרוחא ישביק נה בעלהגק•
ומה
ג״ן ל י שם לין ע* ה כמ״ש
מוהי״חו זל״הה ומצאת כי תלרשנו לקמן
.כפסוק עויי צפון.עגי נקיי' כי גלי הים נקי
הגנורות אשר .בלללננת מצי שם לין שנה
כמ״ש נסי מ״ן •י ו נ כ י צויע כי כל הגנורית
אשר במלכות ני! בחינת החרשות נ ץ הישנות
סוים לין אמנם יותר יציק לקחתם גלים
בכיוון אל החישו'כ! המה עולות כסוי מיין
כמו הגלים העגלות^אחת לקראת חברתה
והנה כל ב ח י ^ י ן ליסבחינת עליית מ״ן
כמו המעינזת הנובעות מלמעה מהתהום
למעלה כמ״ש ב ל הגלגולים • וכל בחינת
הגבורות האלו הס שמורות מן החיבונייע״י
החותם של אימא כמש״ל • מעתה נבוא
לכונת הכתוב שהחתן הוא האומר לכלתו
גן נעול אחת״ כלה כלומר כאשר אתה בנח״'
אחתי כלה אשר זה מ ו י שעדין לא היה בחי'
זווג ואפילו הראשון כי לכןמןיכלהאשישס
זה מורת שעדין לא נכנס היסוי סוי <י
ןעיראכך לעשות אימן .כלי אניעושזאוחך
כסוי גן נעול כ• אנינותןלך הג״ן שלים
הרוחאאשיסויו הואשם לין ומלה ג•• לין
בנעו״ל שהוא גי צי״ון של׳ס הישגי שלך
לעשות אותן כלי ואן אתה נק גן נעגל ולכן
שם ימ״ז והיין מספר כי ג״ן נע״נל עס הל
אותיות גי' רליו כמספר ייח״א לרמוז כי
נהנתן בה היוח״א נקי ג״ן נע״ול ולנן גס
י״מג״ןנ״עול הוא ג״ן לרמזז כ• נהנתן ב ן
הרוחא שנק גן הימין ני״ת ג"! נ״עול נ ק י *
,
,
,
*1
משחת
ו
* ן צעו $ו א* צ&שי כ נ י צי*>ן 3ן* 3מ*זא *•"4
*ה משם והלאה בזווג הנ' אתה לכחי כ5
**מל ,מעין כי גל סיי״ס הגבורות גלי הים
אשי בנעיל שליס היסוי שלך הם נעשו£
כסגי מעין נובע מלזתא לעילא נאור עליית
לין מתתאלע*לא כץקזים ה*ותנךהחאא
לא קיי־ן יכולת להעלות ל י ן * אמנם כת*ן
שאזטכסוי גן כעול שה״ס הדו?^ 1בנ1ו1
מבתיייז^ג היאשיןאןעל ייו אתה מעלה
א ז הגל־ שהם הלנויות אשי בנעול £ה"ס
יגיםול שלך כסוי מיין כמו המעין הנונמ
מ!תא לעיל*! ולכן נא הימז כי י״ת ליל
לעול אייעין הם אותיוי 1מג״ן לימח כי
מ ל שהם
מכחג״ןשליס היוי(1נעשה
ד גניי ו ת מעי]צונע מתתא ואל יינללבכן
מפחי החיצונים שמא ח״ו יתאחזדכגנזיות
**אלו שהריהיסיישלך הוא חת*ום ע ל י י י
וזות״ם אימא והיא יגחה אי 1החיצונים משם
ואל ימשול ז י נקיית
,
ס £י ליצרינו ממ׳ ש בזוהר זיח*
)*ש
רליט ע״ב תו נת צלים כיכתיל
גל לעיל וכ[! אמון גלים וממעין כלהו נפקן
מעלמא יאתי וכנסת ישראל איהי בת גליא
ותכונה כי גליס הס הגנוחין
ע״כ •
כמש״ל ולבן קרא אותם ממעין כי הם
צובעותמלמשהלמעלה נ ס ו י נ ל ן ו נ ו י ע כ י
הגמרות שרשם הם מן הבינה הנקי עלמא
דאתי ומשם ?משבות • ויייק תינת כלתו
לימוז על בל בחי״ הגבאות בין כחייהישנות
נ י ן בחינת החי:ות כי כלם נמשכוימן הבינה
^נקרא עלמא יאתי אל המלכות הנק׳ כנסת
ישראל ושלכן כנסת ישראל שהיא המלכות
גי\ נ ת גלים כלומר כת^יאהמלכלתאשר
בת<כה\הס מתקנמתיחי כל הגלים שהם
הגמרות ולכן נקי גל נעול כי הגל שהם
הגמרות יחי אספובבחי הנעול שלה שהוא
ס ו י יייסוי שלה ונעשות שם מעין נזבצ
י
,
מרש
נאי לדסח״פ מיי עלייתי א״ן
<
א)£נ0
ג ו ו נ י נחיס׳יג ע* 6אמיו
נת גל*סכיכתינ גלנעול
גלים א^וןצהורין כוי זכוצתם לשיש גלים
על בחיי הל>סיי 6כג ודע כי נ הו י י ן נקיא*!
החסייס כסו? -ת״פ אוי י״ום־1א£ון וכצלש״ל
ע״פסלחיך פ י י ס נ"1£הוא"כ יהיה שיעוד
הכתוכ כך כי החתן אומי אל הכלה בתחלת
בהיותך כנח• אחת• כלה א<י עושה אותך
נן*ע1ל שה״ס היוחא ישביק בגווה נזויג
ראשון לעשות אותה כלי ו ע זהמשם ואילך
בזווג ני א ד נותן לך כחיי החסלים נס<י
0פה זיעית לעינוי ולהזליה כי כ נ י •ש ל ן
כלי בית קמל העפה וז״ש גל נעול מעי[
כיגל שה״ס החסייס אני נותנםלן ננעול
,
״י
שה״&היסוי שלן נוהו ע״ימעיןשלים המין
שהם הגמרות שהם נונעות כמעין נ ו נ ע
כ• ע״י עליית ימיין שים הימיות ה״ס
*יריית המ״י שליס החאיים כנו־יע מכ״מ
אשי כל זה כיןעליית הלין כין צתינתנן
החסיים הכל תלוי כמת שלתחלר^אניעזשה
אותך גן נעול כמש׳״ל וכל זה הוא חתזיכסוי
החותם כמ^״ל
אמיונןנעולאחתיכלה
וביללןוט
זה התויה שנעולה ע ל
יי
שנא משה ופתחה תורת חכם מקוי ח*י0
ע כ י כי לכאויה א״ל ימה הלשון אומרת
שנעולה ע י שנאי משה ופתחה ימשמע פ•
התויה כ נ י ניתנה לנו מקוד' £א שנעולה
כלומר שלא היינו •ו יעים פירושה ע ל שנא
משה ופתחה להיינו שפירש אותה לנו והלא
עיקר נתינת התורה לא היה כי אס ע**
מיע״ה אלא כונתם נ ל י ן נסתר יימח
למש״ל נבחי' היוחא יסנ^ק בגווה כזוונ
האי ונקדים עזי כי זה החחא דיהינז״א
בנוקבא שורש? היא מיסוי אנא
״
כ
חסרים
ד פי•
•השר*
עייר
^יי״ם ניס^ יאימא 5שזל יוחא יסב>?ן
קבו.
כיסויו ופתחה כע?ה אותה כ ל י .ג
ונכר כתבנו לעיל כי כל עליית צו׳^למק
הוא ע״י זה הכלי סוד הרוחא ושורשו מיםור
אבא הנקרא תורה ווהו חוית חכם מקור
חייס כלומד נ י ע״י תורת חכם שהם קוי
יתוו אבא הנקרא תורה וחכמה מקו' ,חיים
בלומי נעשית הנוקנא מקור מ ב ע מלמטה
למעלה שוי עליית הלין מתתא ל ע י ל א י ״
הרוחיבאר מים חים אשר שורשו מתוייחבמ
£••91
ימול אבא חכמה לאבלות
תיבת חיים כי ירמוז לליש הרב וללהה
בלימ בי זההיוחא ה״מ נפש הנוק׳ וחץת
בלה נמצא כי ע״י הורת חכם נמשכי אליה
חיים וגם נעשית מקור נובע ודוק אי ניחל!
קמיציקליה״
3נמה זא^צ אל 1ה ל 1זסליס עם ה ל
נכויות סביחוי דאימא נעשים נחיכת יעת
יו״אומשם נמשך ליסור יז״אויהיב המחא
בנוקגא וזאת ההקימה תמצאנה בארוכה
נ '3מעין גנים ב" ה נמלא בי שורש
\8$
היוחא הוא מיסוי אבא היעשה לעתי/״א
והנה נויע כי משה סויז הוא ישוי לאבא
שביעת יזי״א גם תורה מ \ היסוד יאנא
גס הנוק' גק' תורה צסוי תורה שנע״פז״ש
ג^ נטול זה התורה שה ס הנוקבא חייה
שבליפ שנעולה כי קולסליהיכ בההרוח'
^זהג הראשון לעשול כלי היא נטגלכ בסוד
בתולה עד שבא משה שליש הדעת לז״א
הנעשהמיסול אנא שמשם נמשךהיוחא
1
ח
י
קיחיך פךךם רמ1ניס<:ס פרי מנדים בפחם עם־־ נרדים * *****
נויעבילןוים הזוווג יזו״ןלא
הנח
יש בטל י ק עפרא לגבורות
^ ע ״ י ש:׳'א מעלה לין נעשה הזיווג־ ומקבלת
גס את העפיא להסלים בבחיי מ*ל אשר
ז״ס זווג העליון לחני חסדי ,הזכר טס
הגבורות שנמק'ונמצאים אז כמק'מיין
* ; ותנהיימונ׳ נקרי
טטרין יחו״ג
ה ל עערין יחוייג כמ״שיבלל׳ן ו ב ל ליי
ו הזנה י ליל נמל רש
כבמי שיר השירים
£מיוש1אין פ י י ס ממנים שלוחין .ט#יי
•
לקנייה לעשותך פ י י ס רמוניס לעליל
ואי* ה זה הבאר • וכתכ שם מהר״ש
יפה זל*הה יליפ ליי שלחו י ך עתיד ל
לעשותך פייס דמונים ומהרש לשלוח ך
היינו הבאי לשלוחין שם למים על לרך
ולפי דרכנו
•
ושולח מיס בוי ע״ש
יפורש בסתר המדרגה כי ניולע כי באי
ה״ס יסול מ ו ל אשי קןונו הלין ושולח
וכבר
מים ה • טליייז הלין של הצאי
כתבנו כ׳ טיייזההיאיינ&בליגס איוהחסלי
,
1,
,
ו/קן־ אמי מ ז נ ק החת] הקלוש )^תנ מאחי
אשי בפסוק הקודם גן נעול ההוא אמי
ייי
שהוא העושה אותה כלי .ע ל
היוחא לשביק בגווה בזהג הראשון וש&שע
והלאה היא יכולה להפלות מ״ן־ביילקבצ
אזמר לה עתה שלידך
טיפת החסייס
פ י י ס ימוכיס בלומר ליי שלוםיך גזהילו
עליית ליןמתכאי שלך שאתה שולח על
ימנעשית פריסרמונים שלים ב' טטרין
יחו״ג בי מה שטי עתה לא היה רק עטר*
אימטחיקולס הזזוג עתה ליי שאתה מעלה
לין טתילאני לעשותך פ ר י ו ז ירמוני©
להשפיכך ג 0עטיייחסיי״בסזי לייונעס״'
פריס הכולל ל רמונים ל עסיי]יחו"כ
וייוע פי פריס נקרא הנוקמ* מצד
הל׳כ שסולם ה אותיות צלצצליך העולות
כגי׳^ליר' הרומזות בליר יפריס כליש בש״
מחייל תגי^הכמאמרל נכנסו לפריס •
•
ועתה ע״י הססייס נעשיתי רימונים.
שלזה ירמוז' מ״ש בזוהד
לאפשר
לנח לסיג ע״אפמחרב•
•וסי
,
ג
ד
שמן
נ שחת
יו*• ואמי צהלי קולך כת גלים מ ,האי
![יאעצ כנס ז ישיאל אתמי צהלי קולך
גי|־ גלים ציתיה לאביהם אבינו הכי
אוקמוהכת גלים כיכתיב גל נעיל גלים
איכון נהוייןדמתבנשיואזלי ועאלין לגמה
ומליץ לה פלכתיב שלחיך פייס ימונים
והפונה כי כתחלה אמר כי
•־**<־• ״
ג״ישהיא הנוקינקיכת כי היא ברתיתשל
א£יהס אבינו בסול כת היתה לאנרה' ובכל
שמי* סוי הנוקישסויה שם ביין גימשר״יבבל
ועול אמי כי זאת הבת נק גלים כלכתיב
* 5נעול ואחי כך סייש ה ע נ י ן כ י ט ע ס
קייאתה כת אברהם *4לים הכל ל^י אחל
החסיים שויש אביהם בעל
גי גלים
גחסי וז״ש איכון נהוייןכ• הסןיים גק
!!ויכסוי הפי אור ליוה ראשון ימעשה
ניאשית למזבנשים בחסי הראשון:שורש
אברהם יומא יאזיל עם כלהו ואזלי כל הה׳
ק4מת עי שבא כללותם אל ה״סוי ועל ייו
קאלין בגווה בנוקיומליין לה שעי עתה
לא היה כה רק הליגועתה נתמלאה גם
ע״יקחסיים ביכתיבשלחיך פ י י ס דמונים
גי על ייי שלחיךשליס עליית לין נעשית
גייס דמונים שהיא כונסת בתובהגם את
העטדא דחסייס ועל בן נקיא כת גליס
*לומד כת החס ד ם סליס אביהם כי הוא
המתקן אותת נמבסם גבויותיה בסוד
!הזכןבחסי כ ס א ע ו י אפשילפישכי כל
האמודיהיה בונת ל ש ביתיה יאביהס
ושאי הלשון שאמי ב ז גליס כוי הוא כמו
דכי אחר ב• לפי ליש ברתיה יאביהס היא
הכונת* בת אביהם שהם סוי החסיים
המזככים אות ז ומבסלנים גבורותית ולפי
מיבר האחר הכונה היא כי הנוקבא נקרא
כת גלים כלומר בת שהיא הנוקבא אשר
גתוכה נכנסים הגלים שהם סוי החסדים
פרי מגייס הכונה כי
^0
א ינויע כי עליית לין מ ו ק
,
י
,
היא ע״י נשמות הצייקיס
י
והנון•
קדש
כזוהר נא ל״וט״באמיו ויאכל פירי מגי״ן
אלין קרביי! יאתקייבו קמיה מנשמתהוו
והבוכה עלנשמית
•
לצליקייא
הצייקים תעול״ן נסור מיין והם נק פרי
מגדיו וכןהעניןכאן כי פרי מגדים הם
כשמו #הצדיקים וכן משמע אמה ש •זינם
המתרגם וילין בנין בן צייקין כותהין ו*/ש י
לה זה שאמרתי לך כי ליי שלחוץ־ שלס
עלית מיין אתה נעשית .פ י י ס דמונים' היא
טס סיי מגייס שהם נשמות הצייקים אשד
הס הס המעוררים א ז המין שלך ועל •ים
הוא בחיי שליחיך שהוא בחי׳ עלית המין
י שלך ואז על ירי זה ישפע השפע לך של
המ י שלי שהם החשיייונעשית אתה פריס
רמונים שהם הבי ע ע י ץ י חרג
עם נרייס הבוכה
0*133
כי הנה לעיל כפסוק
ע י שהמלך במסבו כתבנו כי נ ר ר י נ ל י ס ו י
לז״א וכן נקי יסוי דמקבא הנה כי כן נדרינו
מיעוט י נ י ס שנים ה״ס בי הגסויות דןו״ן
והנה רז״ל לישו ן פ י י ם לשון כפרה ולקמן
ו ב ז ו ז י ויגש י״1
י
נביא המאמר
ע״כ אמרו בי ר ע ו ל אשזכח וקשוריאתעער
כחדא כייןתדין עלמיןמזקשרן בחרא בוי
עלמא עלאה ועלמא תתאת עבה יחליו
רוא ימלא רציון ימתמבין *חיא כליןטכרו
יחייו בגין רכל ודוב ץ רעלמא לאאתעברן
לאתבפיא ט י ימתחנין כחיא יכתי' ו ע ו נ י
על פשע ועיי עירו יחייו עכרו אינין
חנכין אזכפרו יהא כיין כל אנפיןנהירין
למינו
•
וכל חובין אתעברו ע״כ •
מכאן כי בעת הרצון יזווגא ימלנא כי
בעת הרצון יזווגא דמ$כא גמסיוניל שליס
החיין עלמין הנז' מתכפרים בל העונות •
וז״ש כפרים שפירושו כפית העונות טס
נרדים שלים להישוהת יז״ין כי נהתחבי'
בנח מזווג מזכפרים כל העונות • ושיעור
ואכתוב כך שלחיך שיז*ס העלית ה״ן שה״ס
הון״יג
ל
,
ז,
,,
ר
£יי
שיר
גה*ג הרמוזות בפייר יפדי*ס*גל,זים נטשי•
פרדס דמונים של״ס ה ל ע&רין לחיוג ווה
הוא עם פרי מגי*ם שלים נשמות הצ ליקי
אשר הס ה מ ע ו י י ן סוד המ״ןישלך ואז ליי
^זה כפרים שהוא לשון כפר< מתכפרים כל
העונות טס נדלים עם בחייזווג לתיסניו
שלנו מ ק י א נ י י י ס יתיעוס יביס שנים כיין
נתכ^יו הקונות
1
,
) ,?11ע*מו א פ ל שהיא בונת יז״ל בילקו
וז״ל י״א פלחיך פרים זה הקטרת
כפיים עס נרייס שהיה כסיה להם שנאמר
ויתן את הקטית ויכפי והבונה כי הקטית
.סולו עלית מ״ן וכבר כתבנו כי שלחיך
׳^מייס הגונה ליי הלין -וליש זה הקטרת
שתכונה עלית לין וכיין שיש עלית מ״ן
נעשה סול הזווגוכיין שנעכה סוי הזווג
מתכפרים העונות וז״ס כפרים עם נרדים
שהיה נפרה עליהם שנאל ויתן את הקפל
סול הלין ויכפר
,
למה שפירש״י ז״ל שלחיך יפורש
לג0
הכתו׳ ע״י האמור כי הנה פי'
שלחיך אי״ן יבשת קרוייה בית ־השלחין
ושיה בית
וצייך להשקיתה תמיד
הבעל יפה הימנה וכאן קילס יבש שלחין
הרי הם מלאים בל טוב בפריס רמוני' בו
וכבר כתבנו בי קוים הזוזג
״
עיש
אין בנוקבא רק גבורות והגכויות והדינין
טבעם חם אשר זה גימז נתינת שלחיך
•
כי י״ת ולית^הזא ליד סוד ו*ש"ך רינין
ואותיות האמצטייות כמסס רחיים שהוא
ט נ ע הליניןוהגבולות והחום גורם יובש*
נמצא בי היותה בבחי' בית השלחץ המודה
טל בחינת יבש הוא מצי הגבורות ״ ליש
.שלחיך שהוא נחי'היבש שלך הנמשך מ<ד
הגיורות אשר נ ך כיי שיהיה בכחינת פילס
ומונים .מלא:ם כ ל מ ר נ ס ו י ההםייס
1
:
השירי©
קב!
םיכלליסבנחינתדמונים הוא טס פרי
מ*יי $סול נשמות הצייקיס שיעלו נ ך
בבחיימ״ןוט״יזהנטש׳ *,זוונואני מדקה
איתך ממימי החסלי' *יורייס נבח נת מ״י
ואן נטלגס כן הפריס שמתכפריןהעזנןין
עם גרליס ע״י שנולווגו היס׳דות שלנו
הנקרא״ינידיס
ירצה עם פרי מגדים
^?וך
)ב(
כפרים עס נרדים
<י הנה נודע כי ה ל גבורות הס העולות
ו ה ל חסלים
בסול מ״ן וסודם שם ל ן
״*ייית בסול ל י י וסוים שס ליה• ועליית
לין לגבורות הס נקי מיין הישות • ועגי יש
נח* לין ישנות מ נ י ח י י המלכים מהניצוצו'
שנפלו בזמן שביית הכלי' כ נ ד ע והמונחת
הס החלשות נם נגיע כי עלית הלין דין
וכבר כתבנו
•
גרליא לירידי הליל
בפסוקים הקודמים בשם מהרח״ו זללה כי
כל כחיי ריח ובשם הוא לין י ו ב ל לין כתכ
פר״יהוא ג י ל מנצליך עס עשרה כוללים
לנמלנת כיעלילס הפרית גרביה בעז^ח
והיה מגלי״ם גייליז כמנןפ'
.
ע״כ
מ״הולין לח 1גוז"ש עססרי שלס ה ל כ
העולות בסול לין נעשה בר מגלים כי ע י
עתה לא היה בך יק הפרי שליס הלה
ששולם שסנ״ן לכל,ועם זה הפרי שעלס
כסוי ל { ידלו הליל שהסהחסייס ש ס ו ^
ש 0ליה ונעלבך מגל״ים גיילית ו ל ן לחוי^
אמנ0כ $זה הוא לין חלשות מהגמרות
חלשות הכאות ועולות בסיי לין ו ע ו ל
יש הך לין כפרים עם נרדיס שהם־מיפ•
בשמים שכלםבחי׳ לן.מבירורי ייפלכ־יס
ולקי זה
כאשר יפורטו בפסל שאחריו *
יהיה שיעור הכתוב ניע ך קילונן כמ^וש"*
ז״ל שאומר להשלחיך שהוא נתינת היבש
שלך הנמשך החום הטבעי של היינץ
והגבורות אשר נ ך א י מ א הם המימ״ס
שתהיה
א
1
,
״
,
יד שמן
משחת
קדש
"4
וס״ת ש״לח״״ו שיין שהס גנח* * צ י י ם
ע ם נ י י י ם 0 6ס מיצי נשמים שכלם מ״ן
מנידוי• המלכיס והס כ ס ו י יינים )יןזים
שם נ ״ ן ג ם ע ל י ל ם נ ע מ פ נ ך מ ג י ״ י ס כי
ע"* שאתה מעלה איתס מ״ן נמשכים נ ף
החסלים ונעשים מגלים נ ״ ן ל נ י י ו י י ס זמ״ת
לחסליםולוקאנ״קל
,
6תהייז נ צ א י י ^ י י ס ימוגים ננחייהחאל׳'
כי הי• ע $פ י י שליש הלי* הגזרמויתינש
שלך על **ס נעשה בל מגל*״ם שהם א״ה
1ב"ן יחו״ג בי עיי• שה 0עולזת נשוי מיין
נמשכים בך המ״י תסייס וצעשה כך
הגיי״ס מ״ה ו ב ״ ן ל ח ו י ׳ ג ה ב ו ב ב ח י י ה ^ ח '
החלשות וגם נבחי' הייניןהנינחיס ני״ת
נךך ינךנוס^ה ן#מון *ס..ןנל #ג י לב;1ה £ר ואהלות ?ס פל
ראש*
יד
בשטים*
־ מ• ״.
עתה נ פ ס ו ק ןה מפיצו צג*י]
ך|}ח
כ פ י י ם עם נילי© מ א ש י י ם
נפלןזק הקו לס שאמינו שהיימה&״ןהעולין
מבירויי המלכים מי ה 0נכח•' מ ז י ויייע
*ג״ש ה י נ ז״להה בכ״מ בי בעת £ביית
הכלים נפלו עמהם ניצוצ<ת הקלושה והם
מלובשות בתוך הקלי' כסול פרצוף א ח י
כ ע ל טשי ספירות ואוי א ח י מקיף ו ס ו י ם
•"א שמני ה ק ט י ת ומהם אנו מבררים בבל
יוס ויום ומעלים אותם כסוי ימיין ופימ *"א
סימנים אלו כ' סייים להם אחר נמק^א
ואחל ניו״ל ח ס ס י מ ם ציי כ ת י צקוין
י&זל חלבנה מלכות לבונה א ו י מקיף מ ו י
חסל קציעה ג ב ו י ה שנלת נ י ר ת״ת פ ר כ ס
נ צ ח קשט הכמה קלופה נינה קנמין ה ו י
וזהו הסיר לתנו י נ ק אמנם ס ל י המקיא
מ א באופן א ח י כי סמי' י.יאמן היהת״י!
ונצח נטף ה ו י שחלת י ס ו י חלכנת מלכות
סמים השני כ נ י ב ח״וג לבונה אוי מקיף
באן אשי א מ מסוקים במקיא נ א
ולכן
ה ס ל י ק י ו נ לסלי המקרי בי הנה ניר הוא
ת״ת ב י כ ה נצח קנה ימול כי כן קנה נקי
י״יסוי כמ״ש בלי״ת וישלוו ע״פ אלה אלופי
וגנן' ניחגי נ ע ב י ה נא קנמון הוי ע ס 9ל
לאתרי מלכות ו ג ס כי קיא
גונחת בוןיבווו
עיים בייל אותיות ת״לו ואות ע' כי היא
השביעית אל הו״קוכלאחת בלולה מעשי
ה ס ע ' ו י ד א כוללת את כלס וכאילו ת א מ י
מל״ך הזי שהיא מלכות עצי לבונה הם
כח״נ והאור מקיף כ* הלנונה שהוא האיר
מקיף שויה וחונה עלבח״נ ולכן נקי כחייב
עצים שלו״-מסליס אליו כלויעצ• ?ל הלנוגה
שהיא שויה עליהם״ מוי חשד * ואהלות
גבויה ״ בנליש נשי נשמת לןד ובל אלו ה ם
"מימית כ פ י י ם ע 0נרייס הנאמר׳' נ פ ס ו ק
וגקויל נהם העולוי נשוי מיין ע ם ליל שה״ס
הל׳ג כל אחת בלולה מעשי גי' כ״ל י וה״ס
לגבורות חישות העולות כסוי מין והם נקי
יאשי כ ש מ -ס ^ הנה כ שימים ליס כל לימן
כי כל בשם שויו מ״ן אמנם המ״ן החישית
שהם מהגנויית החלשות נקי יאשי של כ$
הנשמים כי ה ס מ ו נ ח ת ת וחשובות מכל
וליפ יש״י
הבשמים שה״ס כל נחייהמ״ן
"/ל בפי כי תשא ע״פ בשמים יאש חשוהיס
ובןהענין נ כ א ן נ מ צ א נ י בה' זה ביאר
כ פ י י ם ע 0נילים וגםכימש״ל י1ם פ י י
שהוא על הנכויות החלשות לימינו עתה כי
הסבחייהמ״ן המיבחיות והחשובות י ו ת י
מנחי' ממ״ן של הנירויים ודוק אי ניחא
קמיה לקנייה
$
*
מעינ
קנח
השירים
ד 3יי שיר
קןען ^פיס ויאר&יפ חיים ונמלים מ? לבני! ״ ^ 3 * 8
נובעת מים חיים זנלא הוא אינה ״עולה
נע״ ה שעי ת״ןפ״י כתב ב* באשי
הנה
להעלות מיין וכן אבא ג י ס זה עצמו למלכו'
אצ א מזיווג ע&יאימא ביאה
אס מצד כי הבלי הנפשה בה הוא • מ מ ה
יאשונ' השפיע ב ה היזחא ישבי? בה בעלה
שקבל ז״א מאימא ואימא קבלתו מאבא וע״י
לעשותה בלי וזה .היוחא הוא נמשך מהיעת
זה נעשית ה נ ו ק נ א באי נ ו ב ע מיס חיים
שלאבא שהוא שסע״ב למילוי יויי״ןולעת
א ם מצל המ״ן עצמם שקבלה מאבא שהם
זה של אבא נמשך מן היעת העליון הקועןז
השם ב״ן במילוי המילוי והשםאלנ״י ב י י נ ו '
ע ל א נ א ואימא והוא אןל ה׳״ג וזה נמשך
ו ה מ מעין מ י ס צקי' היסוי של אכא שהוא
כ ו ג״כ מגמל הח' העליון ממנו שיש מ ל
משקה לבי גנים לגן העליונה שהיא אימא
הויי״ת ליול״ין ויאשית כל אלה ההמשכות
ומשתלשל ונכנס כתוך היסיל יו״א ומשקה
מ א מהלעת העליון יעתיק הבקיא דיל״א
לזג[ התחתונה מלכות במיש נלי״ת תישי*
אשי היטת ההזא גנוז נין גולגלתא ומוחא
ביאש״תונח ״ מעתה נבוא.לכונת הכתוב
של אייך והנה משם נמשך ל י ע ת אבא
כ י א ח י שבפסוק נן נעול נ א מ י שנותן בת
׳ממייגה ל מ י מ ה זמהיעת של אבא נמשך
ע ל ה י ס ו י ש ל ו ומשם יוצא ונכנס נ י ס ו י ־ ^ ת ה י ו ה א מ פ י ש עמה מהיכן נמשך !:ויש
היוחא ״ ח״ש מעין גנים שה״ס היסוי
דאימא •בביאה יאשונה ו ע ל ייו געשית כלי
לאבא המשקה לב׳ גזנים הוא מ ו ר ס לכצ
מ מ צ א כי בחינת הכלי הזה שהנחיל אבא
אחת מהב' גנים להיותו בנהי' נ א י מי©
לאימא נ ק י א אוייא יכייאשה״ס ה' הסלים
חיים כמ״ש כי היסוי לאבא שביק באימי!
ואשא דכייא ה״ס ל ג ב ו י י ת שניסוי של אימא
היוחא ונעשית כלי ועל ילו נ ו ב ע ימים
ו ה ס המ״ן עצמן • והנה מאלו הבי נחי'
חיים שתם המ״ן ומשם נמשך לז״א ומזדווכ
שיש בישי י לאימא' נעשה מוח הלעתח״א
ע© הגוקכא ושביק ב ה היוחא ונעשית כל•
כיי וז״א ממשיך סמנו אל המק' שלו לעשות
באי נובט מים חיים סול המ״ןזגם בפיטות
* ג ה ב ל י ג ס היא ?מתנו אליה מיסוי שלו
מנח•׳ המ״ןאשי כיסול שלה אשי קבלה
״
^שוישלכ לעשותה כלי כוי ע״שנ
ו י י ו ע כי המ״ן ה״ס י.
מצל אבא •
ע ו ל נקלים מ״ש שם פ י ק י״א כלל י '.ונש׳
גנויות אלממצש״ך גי׳ פ״ד לכן נ א הימן
מפסוקים משלי ע״פ ה' בחכמה י מ י א י ן נ י
על נכון כי ס״מ נא״י מ״״ם חיי״ם הוא
שם ב י ן כ ס י ל מ המילוי יוישת הנוקימאנא
נימטי׳יא פ״י ויען כ י יו ר ע כ• כל אחת
להיות לה מ״ן מנחי' ש ם נ ״ ן ו ג ס *יושת
מה״ג אלו כלוליז מעשי נ ס ו ר נש״נ לכן
ממנו ש 0׳איליי בייבזע וגס ז ה הוא נחינת
י״ת בא״י מ״יס חיי״ם גי׳ ן׳
ו הנה •מיע
מ"; שלה ניסולה ע״ש •
צטנין כ׳ א נ א היא הגזים אצ
ונחזור
בי כל נ ח י נ ת עליית מיין לנזקנא הוא ע״י
ה נ ׳ נ א י ו ת להיותם נונעיס
•מכלישליס היוחא ישניק נ מ ז ק הנזיובאשי
מים חיים ע״י היוחא ישניק נאימא כמ״ש
היא מעלה מיין או נקי ע&י מ ב צ מים חיים
ועתה מהיש הכתוב מהיכן נמשך שיש
כ נ ו י ע מסול ב״ייך א״פקייי״וחיי״תנ״אי
זה היוחא לאבא לזה א מ י ונוזלים שליש
נמצא ביה״סילשל אבא הוא גזים ליסול
נ י המזלות נ ז צ י ו נ ק ה חי וי״ג אשי משם
3ל אימא להיותו ננחינ' נ א י מים חייס כי
נמשך ונא ה ח ח א אל אבא והנחלים עצמס
מ י י 13א זןעןשת אומי! ?לי ן(שר עצ ״רו
מתם
ג
:
1
,
״
י
פ 8חת
ז• •שמן
* (£8המזלויו מ ! ת ם ממוך ל ה ם יקבלו
׳אותו מן לבנון שליס לעת יעתיק לובן
?עליון כ י שם הכל •.ימין •מחשוף הלבן
אמרנו כי זה היויזא נמשך 0גמזל
1מיי
החי נוצר אגר ישבו ל הויו״ת
מליין.ועל כן גם זה היגחא כליל מגי
ממות ע״ב שהםבגיייי״ונכמ״ש שם וז״ל
ו ה נ ה ההוא י ו ח א הוא כלול,מגי שמות של
ןג״כלירייןוהם בגי׳ יי״נ *אלו הג׳שמות
?נותן כה בניאס יאשונה שטוליןי״יוהס
<חי' הכלי אשי ב ה וכוי עש״ב • ועיין
גש׳ מכונות ל״ח יק״ש שעל המטה איך אנו
המשילם גי שמות ע״נ לאבא ואח־׳כ י(בא
נ ו ח נ ס לאימא לעשותה .כ ל י ! מ צ א השיש
נ,״• יי") ו ג ס מ ח ״ א ג ׳ ' יי״ו ע׳יהלכן י״ת
ומי* ונ״וזלים מ"! ל״ננין הוא בגי־ יי־יו.
;
)אפשר
שאל ז ת יימוזמיישבת׳'
י״י ושכינתא איהי ארעא
?.ניה גילין וצמחין אילנין יעלה אתמי
צמח צייק יאיהו עץ סי• אילנא י ב א
! ת ק י ף ע מ ו ל א לאמצעיתא עשבין ולשאין
י א מ ו ן תלמייי חכמיס סתמן צמח?ן כגן
גגין לאיהי אייייתא לנעי-יפ ומאןאשקי
ורבי כ ה אלנין ועשנץ וישאיןמעין גנים
ד א י ה י ס כ מ ה יאשית כל •נכויי כל ומאין
,נ פ ק א מעייצא למייא מנית ה׳ הה״י ומעיין
יצא.מגגית.,ה׳ ןבגין לא •יאשית נבוך׳
אימתך ת נ י א בית הי אלהיך עיי כ
כ י כתחלה א מ י כי בנוק' בה
1קעג!ן
צומחין הנשמות מבח מה
ממקנלת מן היסוד ממה שהיסיי מקבל
מז״א ואח״כ אמי ומאן אשקי ויב׳ וכוי
כלומי מי הוא הגורם לשתהיה לה כח
להצמיתם גלהגלילם עלי מ״ש בע״ח ש'
ה י י ח ל ׳ ג וזיל ״ ואמנם מאין יש כח באשה
י• לקבל אותה טפה כיח?" שלה ושתעבבנה
מם,שלאתסגלותצא לחיז !.היאך ,תז;ל
קרש
1
**"י !מסלולי #י 8ל ?
א מ י מעיין גנים ואימי חכמיו
וע״ו
כלומי ״ע״יי&וי&בא ןמיןימעין
גנים השסיגמשך הי*חא ב מ ק ' ונעשית כלי
ואז ע״י הכלי יכולה -אח״־כ כזו*ג <כ'
לכוללה לקבל את ?900-ו;לצ״יה ו כ ל י
לימוז כי מ״ש מעין *״נים ל א מ י .ח כ מ ה
הבונה על ?סול אבא הביא הפסוק!יא8ית
בלבכזיינ,ל נ י יאשיחנקיאבא וכל־ה״מ
היסויוב5ויי יי-מוז טלי.י1ר.א אשי הוא
ניתןנביא-א' כ ב נ י י ה שה 0הפייהיאשין
וגם • נימז עשית הבלי *היוחא שהוא
ע י ק י גמי •עשית הכלי בתי&ת^גנייויי ,כי
הנה התחלת עשית הכל״ הוא ע י י מג״כ
אותיו' הניתנין.אליה .ונישמין ונוזוזמין
כיסוי שלה ומהם נעשה ההל״ במ״ש שם*ש*
ה י י ח ואח״כ עיי הרוחא כסויו ו י י ו כ מ י ע
הניתן בה נ נ י א ה יאשונה <נגמי תיקון
<כל• וזהו בכ״ויי אותיות ב־ך י״יו כ•
ב״ך ה״ס הכ״נ אותיות ה נ ת נ י ן אליה
בתחלה ויי״ו ה״מ היוהא הניח; בר .בביאה
קימאה ומבי בחינות אלו נטשה !נגמי
הכלי וכלי שלא נבין ?מן אבאניתןיאל
הנוקבא
א מ י ומאין נהקא מעייגא ימייא
לזה
שה״ס היש! ל של אכא מהיכן יוצא
כלי להמשך ממנו אל •המק' ואמי מבית
ה' שהיא הבינה• הליל ומעיין שיי״מ ׳סול
אבאיוצא.מבית היסהיא הבינה הנקי פית
ה׳ שהוא אבא ויורי מאבא ומאימא לז״א
וממנו אל המק' זכמ״ש שם בפירוש התיקו'
ג"נ8י' פסוק ראשית בכיו*
וזהו
אימתך .כי מראשית שהזא
אבא נ כ ו י י אימתך שליס הנוק' מה שניתן
אליה בתחלה נביאה יאשינישהוא ה מ ח א
הביא בית הי אלהיך^משביהו אל בית ל
שהיא הבינה ביוחלה ואח״כמשס אל בית
הי^להיי&סיא ,הנוק׳.הנקי בית להיש&וא
ז־ *
י
,
ד
פ׳
1
שיר
השירים׳
קנט
ץ״א • וכלי לרמון כי גית י\ האמור כאן
כמ״ש במחלה מעין יא חכמה והנח״'
קאי גס אל הנוקי לז״א לכן לא אמר בית הי
שהשהיינו הרוקי כמש״ל דממזל י.י ג נמ^ך
סתסיק בית ה׳ אלה־ך כי כן נקי ן ף ן <
הרורא לאנא ולנהר אי^ע גן שאבא יגיע
אלהיךגגסכי ביהבאות נאמרו כאן אחת
הרוחא נגן שה״ס יסול לא״מא ואע״פי
בפירוש תביא ואחת בי״ת ת״ביא כ״ית
שאבא הוא המנוע אמ כגן שהיא אימא
ילץי^ א״להיך שהוא ת״ביא ולא אמר לבית
אמר אנ1ע כיון ששורש החמא נמשך ממנו
והס המפורשת כנגד המשכת הרוחא אל
הוה ליה באילן היא הנוטע את הגן־ואתינ•
הבינה ושל י״תכנגל המשכתו משם אל
אילנא כלומר שאמר שנעשית אימא כל•
הנוקבא
בניאה קלמאה יהיה הןןןג הב* דהולדוג
מלו חין לזו״ןויגלל האילן שי־.ס זו"; כי
עול אפשר כי המשכתו אל הבינה נימו
יומשכו המוחין נהם ועל כן לא אמר
במ״ש אדמתך ולא ארצך כי עיקר
)לנתר אטע אילנא כגינ^א כמייש כהחלה
שס אלמ״ההוא בבינה בסוד נמ״ב כמ״ש
לנטעא אילני{ בגנתאכי הס כ נח• כ*
בש המצות ובלי״ת פי חקת• ושיעור הכתוב
בהחלה צריך לנטוע את הגן בעצמו שהיא
כך ראשית שליס אנאמשס תמשיך בכורי
אימא לעשותה כלי ואח״כ מ ז ו ג ג* להגדיל
שליסמה שמתן בתקלה־ בביאה ראשונה
את האילן ולכן בתחלה הזכיר מעיין וכלשון
שליס הרוחא אל אימחך 5ה״ס רבעה הנקי
יחיל ואח״כ נניס ובלשון רני 0ולא ג״ין
אלמה ןאקייכ מש 0תביא בית הי אלהיך
סלרים דאורייתא כלומר כי גניס שניס היכן
תניא בית שהיא הנוק לז״א להמשיך הרוחא
בינהוליא כ• בא^ר נתקנת הנינה ה נ ל ג ״ ן
אליה ע׳יי מקשחזווג הי אלהיך שהסזו״ן
אח״כ ינא התיקון לןי׳א כי הא בהא תליא
כי ע י מעיין אי שהוא אבא
נמצא
אפשר שאל;ה ירמוז מ״ש בתיי
ל^•
נ״ןוז״ילורזא למלתא מטין גנים גתקנץ ביגכיס שהם נינה ז"1א וטעס שנק•
באר מים חייס ונוזלים מן לבנון מעין ו״א ג״ןמפני שליס התורה שהיא כוללת ג׳ ן
סלרים וז״ש ויא ג״ן סיריי דאורייתא וטטס
דא חכמה כתר איהו אמון מופלא דבעא
;ה עצמו שייך ג״ג באימא להקרא ג 0היא
לנבעא אלנין יכמתא אסתכל בכל מתא
גןלזההטעסכי דרי עיקר התורה היא
ולא אשכח חמן מבועא למייא מה עבל
באבא המשפיע באימא נמצא כ• גס היא
אמר אפיק מעין ולבתי אטע גן ואתרכי
כוללת לין םלריכ של התורה בי מקכלס
אילנא ובג״ד מטין מיס כקלמיתאאדכיר
מאבא נז״שוכמה לאיה ג״ן לתתא שה1א
מעין ולכתר גניס• ולא ג״ן סיריס לאוריית
*
ז״אכךאית גן לעילא שהיא אימא
וכמה לאית גן לתתא הכי אית גן לעילא
כן אמר גניס ולכי זה אקשר לפרש
ועל
וכוי ״ ותכונה כי כתר שהוא אריך כעא
שיטור הכתוב כך מעין שהוא אגא
לנטעא אילני! ״שהם הנחי' דזו״ן בגנתא
מתקן לב גנים שה 0הבינה וז״א ואין
שהיא אימא אסתכל בכל גנתא שהיא אימא
תיקונה נעשה בכעס א׳ ובבת א* כי אס
ולא אשכח המן מבזעא דמ״א כלומר
כתחילה באר מיס שהוא ה/וזג הראשון של
שעייין־־א^מא לא נעשית כלי ולא היה בה
אבא לעשות כלי לאימא שתהיה בנה•
מנועא למייא שליס עליית נלין הנוכעין
באר מיס שתוכל לעלות מ ן באר מיס
מלמטה וא״כ א״א להיות בחייזווג להוללה
נובעיס נזהו תיקון של הגן האחי! שהיא
מה מניד אמר אסיק מעין .שקז $אבא
,ז
,
1
1
״
י
1
,
1
יי
-
י
1׳ שטן
נ שחת
י * נ ״ 1א ו6ח"ב /וזג ביל^ליי*המוחין ה1ק'
* ״ " ם ל'7א אשר זהו תיקון הגן הב שהוא
<1ה
ר א להמשיך לו המוחין הנק ח••© וכל ׳
ונחלים מן לכנון שנמשך מהמזלות של אייך
שהוא נחי׳ לובן העליון
י
1
1,
קרש
היא יכולה להעלות מ״ן ונעשית בא 1מים
מ••גז־וז־ש גנאי מיס איים יכתיב ו י כ י ו
-.והתנין כמייש
כס עני• יצחק באי וגוי
היח״ו ן־ל בלי״ת פ תגליות עני] כריית
צאיות הלל 4הס סוי ע נ י י יצחק שהם
הגנויותשל איסאיהחופיים כלי מיין כנזק
לעשותה כלי ולזה מ * משתיל יצחק כ״כ
בחפירה /את כוי ע״ש • ומט אד הייני
שהגצוחתשצותן רא ^גכוקנא לעשותה כלי
• * 0מ נ ו י ו ת אשי ר א קבל מאימא 1לימו1
וה כי גבורות אלוהיו ניסור יאימא שנד
הבאר שלה כסוי מיין ונעתקו משם ובאו
׳־ניסור המקנא לחפ! ר כאי שתיין חפיית
כלי מ ן כנוקבא לעשותה כלי הכיא הפשוק
ו• עתק משם שהוא ״צחק שוד הנמח'לאימא
שנעתק משס מהכאד דאימא סוי היסוד
שלידויחפוינאי אחרת שליש היסוד דנוק
כי י י י ו שם ו ח פ י ו ה ב א י כ ה * ופנה
:אמרנו כ• כמחלה מ ד ו ו ג י ן א״ואי ואח״כ
*משפיעיןח״וג המי ל/״א * '"1ש ונחלים מן
׳לבנון לאינון מתעטיין לע״ילא כלומר:כי
לכגון שליש א״ואי מזל״וג׳ן למעלה נתחלת
וסלקין ניישא רמלכא שאח״כ נכנסין נ יישא
ל*׳ #רכמיבכי גלול מעל שמיס חסדך כי
המסיים נספעיס לז״א מלמעלה ממנו ו א ף
הי גס בגבורות נשפעים לראמלמעליממנו
עב׳ז לא הזכיי הכתוב יק את החשדישהס
העיקר אצל ז״א א ש י נ ו הס נשארים ומהשיזכיר את כחי׳ הזווג של א״ואי כלשון
מתעטיץ הוא לימה כי כחיי /את נמשכת
״לא״ואי מהמולותאשי הם חופפים־ עליהם
ומקיפים להם ווי<ו יאינין מתטטיין כי הס
עוקפים מהמזלות ומקבלים מהם 1ע"י זה
א״ע מן לבנין מממן
הס מזדווגים •
נפקיןלכינה עתהמפישלננון על אנא כי
משם יוצאין החסיים וניתנים אל הנינה
נסוד היוחא לשכיק נגווה ואחייב מהבעה
טי״י)אתמשן )כל;וויי! שהס.הקצו!ת י ר א
ו*פל
.ב
ז
1
פ י לרכצו אפשר לפרש מ' כזוהי
!]/ל
פ• האזינו יצ"חע*אורל1כתיכ
!ןצגין-נניס• לא ה<א השמים באי מיס ח״ס
דכתיכ ויכרו שם מנדי יצחק לכתיב ייעחק
•משם ויחפור כאי אחית וגוי וצולים מן
•$כנון יאינוןמתטטרין לעילא יםלקיןכיישא
*מלנא דנתינ כי גיול מעל שמים חסיך
מן לבנון מתמן נפקין לבינה ונגיד וא<1מ3ך
5כל /ויין עד דןגיין אימן מנועין ונחתין
לאתננסא לאתי דאקייימא יבא יכתיב כל
;ד.נחל** 0ולבים אל הים וכתיב הביטו אל
* ו י חיצנתס וגו לנתר כתיב גןכעול אחתי
בלה וגוי ומכאןנפיקי תולדות לכלא יפתזב
* ה נ י א ם ב ל ביאם ממס כאביהם על׳ל *
•תכונה כי הנה אמרנו כי אימא השפיע
כז״א היוחא ישב יק נ ה אכא וליס ה״ס
יוה״ג אשי נעשו בחיי היעת דז״אואח״כ
1״א כותןהיוחא ננוקבא לעשות אותת כלי
וה*ס הה״ג וא״כ נשארו הה ח ב'7א > וה?ת
ןןורם זה אמיו ש 0כזוהי כאבירים?ה״פו
משמים למתמן הייין לאתפשסא * והכי?ה
הבואית כי.אביהם לים הה' תסיים וגס
ה״ס חסי י ר א והה חסדים וותפשטץ בז־א
ומתחילין להתפשט מחסי שנו כ* £ס הוא
•ז סי היאשוןהנקיא יומם יומאיאזילעם
3להו <ש מטין גנים יא קוא השמים כלו*
*3מעין גנים שמאסתי הראשון המשפיע
וזהי חסייס לה' מיסשהם,ה.ק*)1ת כמ! ס
ננסי מיין זה הוא נבח׳ השמים *הוא.ז א אשי
מנשאיים החסדים כתתלה קוים .הזווג
דהוצלה אמכם׳ ה ל גנו יו ת נותכס אל• הנוק
/ה
כביאה קדתאה כלי לעשות? כלי
1
,
ח
,
י
1
ה
,
!ז
,
שיר
ד פי•
י3פל נגילואממשך הוא ל י מ ז ז כיכתחלת
מ י ד מ ן הכיני .נבח* היעת י ר א ואח״ב
מהדעת יז״א אל הקצוות עד דכנליןאינון
מ כ ו ע י ן ה״ס הנכויות שסודם מ״ן המבעית
•מתתא לעילא ונחתין לאתכנסאבאזי י א ק י י
ימא י ב א של ס הנזק' כי בה יורלל הגבורות
עודאפשי
בסול יוחאלשכיק בגווה •
לפיש בי ליש ונוזלים מן לבנון דאינון
מתעטיין לעילא קאי אל המזלות בעצמן כי
הם מ ז י ו ז ג י ן מ ז ל הח' עם מזל הי׳יג ולכן
א מ י מ מ ע ט י י ן כנודע כי הדיקנא ה״מ א ו י
מ ק י ף וגם שהם מקיפין אל א״ואי כמש״ל
זזהו פ י י ו ש זנוזליס האמוי בפסוק שהבונה
ע ל זווג המולות הנוזלים ואשי שמויוונין
י המזלות משפיעים הגי שמות ע״ב לאנא אשי
זגס אלד הל שמות מ״ב אשי משפיעיןלאבא
ב י מ מ כתיבת ונזצים כי אס תמלא תיבת
וגז״ליס כזה ליו מ״ן ז״ין למ׳״ד יו״י מ״ם
המילוי ל נ י יעלה גיייי״ו כ מ ס ב י הל שמות
*"1כ אשי הס ממולאים בנוזלים שגס המזלל
ולש וסלקין
ומשפיעים אותס לאבא •
כיישא למלגא שהוא אנא ולכן לא אמי לשון
כניסה לרמוז כי המזלות אינס נכנסייכאבא
כמו שנמסיןהבה״י לאראיבליא י ק חופפים
ע ל י ו * זכדי לימגז כיהגישמות ע״ב סודס
ק ' מ נ ד י ם הביא הפסוק כי נ מ ל מעל שמיס
מ ס י ך ל־יממ כי זה החסד נמשך מלמעלה
1ו״א הנק; שמים שהם המזלות ו א ״ ע פ י
עאו״אי ה 0למעלה <ל';א ע ל ; הס מכושים
מחת המוללהי המזללחופפים עליהם נמלא
שמה שלמעלה מ״זא הס המזלות ו/הו פ י ח ש
מזל״ם האמו' בכתזכ ועתי מ פ י ' הלש הכתוב
מ ן לבנון על אבא כי אחי שקכל אכא מן
* מ ז ל ו ת מתמן מן אנא כפקין לנינה כל ע י
שגשפעיס הגבזיות למלבל כצהנמלי' הולכים
אל הים שהיא המק• נמצא כי תחלת ה ג נ ו י ל
^ י ו נ י ס ו י הבינה ולבסוף נמשכו כיסודהנוק'
׳ * * ל מ ח מ * ועל זק הביא תפנןוק סביעו
,
י
1
1
השירים
,קל
א ! יצור חצבתם כי צור נקיהישיי לאימא
גמ״ש כשי הפסוקים תהלים ע״פ הןהכת
צ ו ר ומשם נחצבות ויוצאות ה4כו*ות4צוי
ה״ס שס אלהיס שה״ס גבורות ולבשל *וילות
ה ג מ ר ו ת כיסוד הגו קב א כ ס ו י כ י ו ס א מהו
סיום הפסוק ואל מקבת בור נקיתם ־*ה״ס
ישיר הנלקכא שבתחליהיהנבח•'־בויואח״כ
ע*י היו ת א שלי ס הה' גבורות הנז־נעשתכה
הבדיה שלית חפיימ הבאי **שיח הכליאה)
נוקיתס ונעשית באר מהו ששייםיולכתיכמיב
גן נעול אחת״ כלה ו ג ל <הענץ כמשי^כיגן
נעןל ליס ה י ו ח י מ ק ״ ל ן הניתן נמ1ול #.ס
•שוי שלה וכאשר ניתן בה היוחא אז ינק
גן נעול וזה הוא כמו באימים חיים קנאמי
בפסוק זה נמצא כי כאשר נעשית בבחינת
ב א י מיס חיים אן נקיג־ן <ע*ל זז״ש׳ ל*תי
כתיב גן נעול שאין הכונה ש א ח י פ ס ו ? מ ע ץ
ג נ ם הוא כתוב פסוק גן .נ ע ו ל כ י ה י י י פ ס ו ק
^ כעול הוא כתוב קולם פסוק •מפיןמים
אלא הכמה היא ״כי א ח י אשי נעשית בבחי'
ב א י מיס ת * ם הנימז ליכ כפסוק זואל
מקכת נוקרתסאז הואמהמכתווגנ!ן<עול
כי כאשי נעשית כלי עי״יהרוקא ה נ ל כ ת ס ל
מעין גנים אז נקראת מה שגתוב ק• פעול
ואחר שנעשית כצי כ/וגג ה י א מ ; אן נעשה
הזי ו ג הב׳ יסוצדה והיא מקבצת * פ ת
החס״יס כמו שפרש בסיוס הפשוק ג5
נעגל כי אז הוא קבלתה נ1פת •החסרים
כדי להוציא תוליות כי הנוק בקבלתה
המסיים יוצאין ממנה תזליות שהם
ומכאןכפיקו
ולש
הנשמות כ מ ד ע
חוליות לכולא שהוא מיסוד המלבו* בכח
החסליםאשי קבלה ולש דכתיכ נהכואס
ב ל נראם שליש הנזק* הנקי ה* ב ל כ י א ם
ממש כאביהם של״ס ליה ח&ןיים• 075חם
בראם המק את התוללוזולפי והשיעור
הכתוב לפי מה שפירשנו כי מ־זעערין הוא
0ל בחיי הזווג לאו״אי הוא כך כי מ ע י ן גנים
שה ס
4
,י
1
,
,
שמן
ד
משחת
שה״ם אה חשייס הנשארים כז״א נ א י מים
סיים שה״א ה ל גכויל הנמשכו' לנוקיועושו
אותה באי מים חיים כל בחי אלו הס נוזלי׳
ונמשכים מן לבנון שליסזווג לאראיהנק
לבנוןכימשם נמשכו ולפי ליש נ י מתעסיין
?אי אל זווג המזלות א״כ ונוזלים קאי
לזווג המזלות אשי משם השיש לעשות
מעין גנים ו ב א י מים סייס מרי סול הזולג
שלהם שהם משפעים אל אבא הנק לבנון
ומן לבנון שהוא אבא נמשבין לבינה על
שבאים אח״כ ממנה הסתיים ל/״אוהגבגרו'
לנוק' וט״כ אחי שכפ ג] נעול אמר שנותן
לה את היוחא הנקי ג״ן ובגל נעול שנות]
3ה נס את החסליס פייש עתה נפ* זה
מהיכן נמשך שישם ומה הוא בחי׳ החחא
1
1
,
,
1
,
,
והיאך נמשך משרשו
אפשי לפרש מאמי הזוהר פ
?71/1
מוליות ק5יס ע״כ וז׳יל
פתח ואמי מעין גנים באי מים* חיים
ונוזלים מן לבנון מעין גנים י א אביהם
באר מים חיים לא יצחק ומלים מן לנכון
דא יעקב• באימים חיים דא יצחק היינו
דכת״ב וישב יצחק עס באי לחי מ א י
ומאי באי דא שבינתא • לחי יא חי העולמי'
צי!ק הי העולמים ו־לית לאפישא לון
ח* הוא כתיין פלמים חי לעילא דאיהו
עלמא עילאי .תי לגב• עלמא תתאה ו עלמי
תתאת כגיניה קיימא ונהרא וכל ע״ש
נמ״ש כי מעין גנים ליס הה
ומכונה
,ח סייס הנשארים כז״א
םהיוסא אשי נתן אבא לאימא ואימא
השציע אותו לז״א ״.וז^ דא אברהם כי
אניהס ליסהליח • באי מים חיים דא
•
יצחק ה״ס הה" גבומיג הנק יצחק
הניתנות אל הנוק' בסול מחא לשביק
כמוה ועל ייס נעשית באי מיס חיים •
ה י מ י ו ת אלו הס נמשכות
והנה
מהכינק והיסאפשי להבין כי
,
,
,
,
קדש
מן הנינה ממש נמשמיג אל המוכרת• שלא׳
ע״י ז״א * לוה אמר ונזציםמן לכנון י א
יעקנ שהוא ז״א הנק ,יעקנ כי הוא
מקבלם מן לבטן פליס אן״אי ואח׳״כ נזליס
על •יו וזהו וכזליס כי לכאורה אותה)•*
יתירה יהו״לל מעין גטס באר מים ידים
נןל־ס מ] לבנין אלא שהכוכה כי ע׳יי ל־
שלית ןיא ד דשם הו •' ה ב״הוהוא נקי
יעקב נולים נחי' אלו ממת שהוא קבל מן
לבני! ש:ל ס אז״אי
מפרש מ״ש באי מים קיים לא
ועתה
יצחק כי לכאורה משמע כי יצמק
הוא נחי הבאי וזה איאפשיכי אלרכה
יצחק הוא היה חופי אתהכאיות במנואי
בפסוקים ולא שיהיה הוא נחי׳ הבאר
וז״ש ב א י מים חיים לא יצחק היינו
יכתיב וישב יצחק עם כאדלח* רואי כלוי־
כי מ״ש באר מיס ח-זיס לא יצחק אין
הכובה כי יצחק הוא הבאר רק כמ&׳ה
וישב יצחק עס באי וישנ ייצחק שהם
ה ג מ י י ת פ ס נ ^ ר הלומי נ י אי וזהו המים
חיים הנז'בפסוק אשי הס נ ב א י •־
ועתה מפרש מי הוא הבאי ומה היא כחי '
הנכויות ת ?(•ו אשי נבאי" יא שכינתא לח-י-
דא הי העולמי צדיק סי העולמי' כלומנ כי
נאייועץי מי נמשכים הבאי ולש ומאי באיי׳
ה״ס השנינה ובבתי היסו ל שלה אשי הוא
באי נובע ושם הם ס1ד הכבויות ננחי' למי־
שליס היוחאלסכיק בגווה הנק חי כי הוא
נמשך מן היסוד,עליון צייק חי העולמים
וגם הוא נקי חי כמוהו צליק תחתון כמ״ש
בשי המנות א דק״ש ו והו הכפל לח• לא
חי העולמים צדיק חי העולמים כי תי
העולמים הוא על בחי היוחא דבגוזה
הנקי חי וצדיק חי העולמים הוא על יסרל
לז״א שעל ידו נמשך היוסא כי להעם זה
נק גס הוא חי כמוהל וא״ב שיעור הכתוב
כך וישכ יצחק שליס תגבורות עם •כאר
שליס
ר
,
,
1
י
1
,
1
,
,
,
1
1
<
ך 21׳
,
שיר
קרא ״
השירים
5ןל £ו י הנול\ לחי לבתי' א• ^היסהרוח
מלימ שארק •שואל נקיהנוקי
הנק ח• ב* נבו רות אלו ל״ס היוחא
ולש זיוי־ תורה שהמנה על הורה כנע״פ
לשמק בגווה ה נ ל ח י והטעם כי הוא נמשך
שליס הליג יאימא הנקי תורה שנע״ס
ע״י לחי רואי ע״י שנתראת כה החי העליון
שלאי־ז ישראל שהיא הלוק שגנויות אלו
בןליס יסול דז״א וכמ״ש שם יותר למעלה
הם נה ונחי' זו נקי באר מיס חיים
אשם התיגוס שתרגם למלאך קיימא אתחזי
נבוא לבאר מאמי הזוהר
ו]/0לזר!
:עלה שהוא מלאן הבריא שהוא היסוי
פ בלק ר״א ע״כ וז״צ
אתאזי עלה ונתנן אליה ולכן גס הנא גק
פתח י״פ ואמי מעין גנים באד מיס חייס
חי כמוהו • והנהץנע כי זה הךוחא
וצו'באר מיס :חיים הבי אוקימנא כלא
.אינו מתפרש תמיי מהנוקיכי אפילו בזמן
נכנסת ישראל קאמר א י הי מעין גנימ
הגלות הם ביחולא והוא מזיווג עמה הנול*
מאן נניס חמש גנים אית ליה לקנייה י ר א
בסול אור זרוע לצדיק וכסוי טוב שכן
משתעשע בהו נמעיינא חרא עלווייהודקא
קרוב מאח רחוק ולש מית לאתפישא לון
אשק• לון ורו• לון טמיר וגניז וכלצו ע נ י י ן
שתמיר .הרוחא והבאר הס כיחודא ומ״ש
פרין ואיבין גנתאחיא אית למתא מנייה!
ח י הוא בתרי ן עלמין חי לעילא לא*הו
וההוא גנתא נשיר סחרא מכל סטיין
עלמאעלאה חי לגני עלמא תתאה הוא
יעלחא חחות האי ננתא אית גנין אחיכין
לפרש הטעם שנ^ חי העולמים בלשון רבי
עכדץאיכיןלזנייהו והאיגצתא אתהפך
וגלו אמר כי זה הרוחא כהיותו לעילא
והוי מעין לאשקי לון באר מיס חיימ
בעלמא עלאה של ס היסוד ללא היה נקי
בל אצטייך הוי מעין נבל אצטדיך
חי וגס נהיוחו למטה ביסוד הנוק נקי חי
הוי נאר מהנין האי להאי לא לכי
שהרי הואנמשךמהחי העליון ונסכי הוא
כל אתמשגן מייא מאילייהולכלשאנ״ן
עושה פעולות החי העליון שהיי הוא
מייא לאשקאה ופוליס מן לכמן מאי
מזתוג עמה כמו החי העליון ומאיי אליה
נוזלים אלין נוזלים אהדרו למעין כד נ נ ע ץ
ולש ״ נעלמאתתאה שהיאהנוק' בגיניה
מיין ונמלים טיפין מלעילא אילין נ מ ר
.קיימא ונהיא ולזה נקי חי העולמים כי
אילין מיין מתקן מפשא א/לא אנהיייהו
הוא נקי חי בבי עולמות עליון ותחתון
כ ן אינוןחמש מקורין מפקין מן לנכון
איתענילו נוזליס נהאי מעין וכוי ע״כ
בליך אפשר עח״ש נסי ח״י
והבונה
שאל זה ירמו; מי״זל הובא
בכנו• ש״י השירים ובס״ איין
בילקוט ולל באי מים
כי מעיין נניס נקי חסד הראשון המשקה
חיים זו תגיה של איץ •שיאל שלנאויה
לה' נניס שהם הקצוות ע״כ .והנה נתחלת
•"ל נכי התויה של אי״ן ישיאל היא חיים
ושל חוצה לאי ז אינה איים והלא התויה ׳אמר כ* בין באר מים חיים ונין מעין
מיס הכל הוא כליי שהיא המק׳ ואחיכ
בכל מקים שהיא היא חייםבמליה עק
מפרש העניןנאמרלגניןאיתליה לק״בון
חיים היא כי חיים הס אלא שכונתם לימנז
ליס ה ל קצוות רז״א ומעיינא ח״א
י א מ ו י כזוהי באימים חייס יא יצחק
עלווייהוליס חסר הראשון לקאאשקי לון
ואמינו שהבונה על הגבוינת דאמא
כי ע״י חסי האי ממכשטיןהת חסיי6
הנמשכות ביסוד הנוק' והנה אלג לאימא
שסורסמיסבה־ קצוות כנלש בש הכונוון
נ ? תורה שנע״ה בק״ש נסי מ"! .ויווע
ליי רספיו
א
צנ
1
,
,
#
,
,
1
!
,
,
ז
,
לא0שר
,
י
י
1
םשחת
משל( וכפל ורו׳ לון צימיי ו מ י ,״רמוז
1מ׳'ש נע׳ ח שי ח״וג כלל ז׳ כי בחון הבקי'*חסי האי המתפשט ומתלבש תון הה'
•*(צמת מתלב׳ בהסהעיליז״אזבתיך גימל
* ! ״ א מ ת ל ב ש ת פלאה כימייז הבילח״א
־ מאימא נפ׳קת וגמצא שבל היז&דה הגמשכ׳
מאימי* אל הו״קהוא ע״י משי זה אשר הוא
"*תפשע ומתלבש במוכס ומקבלים הארתם
־
על •דו ע״כ י
ולבן כגגי י,ה' חסל ס ה מתפשטים *1ל
ייז אמר יאשק׳י •לו^וכננד ההאמת
8ל אימא המתפשטות על •דו אמר ודו י לון
1לכןאמדג׳ב טמיר ומיז.כ• הדיההארות
•יאימא הם מחזת תד,ן התפשטות הבינה
*־ז"י> והתפשטות הבינה יז״א חזך התפשט'1,הסר האי ״ נמצא כי מעין נקי <0ןי האי
*יד<ע כ׳ חסי הא׳ נקי יומם ולכן בא הרמז
־3י ח״סי יימ״ס עם כ' ב<לל:ס עולין
׳במספר רןעי״ן * זהנה״חע מ״ש הרב/,״ל
•בכ״מ כי ט פת הקשיים א מ־ מזריע הןהד
בס1דמ"י אינה נמשכת ממוק היעת עצמו
י ק מאותו ההתפשטות של הי״ח המתפשעין
בו׳יק ועיין בשי מיין פייט ופ״יד ובנ׳ידןש
<־י כתב עמ״ש בזוהר איז״מ לסיא כיין
:הוא אשתעשע גההוא עימגא זתסנזקא
:גןע£וע זה הוא לצויךהזווגלהוציא .מ'!י
בלמעלה למשה כשסשיש שעשוע,גנתתות
ג צ ריקים התחתונים למיין כן צריך
שעשוע להתענג ולהוציא מ״יעכ״ל
נתחלה הי מ י ן אית ליה.לק״כה
1ז״ש
שהוא ז״א יקא משתעשע בקז כ״
ך.רי השעשוע של הזווגשה״ס הורית המ״י
8הם סוד טיפת החשיים הזי* ממס כזי
•מינתפכטות החסייס שבהם ה״ס הטפה של
י וז״ש עתה ובלהז;עכיין פירין
מ״י
ואינין שהרי•מכלס יורי טפת החסרים סוד
המ״ד אשר הם עושין הפייותהס משמות
גנתא <זדא אימ לתתא מנייהי ?"ס הנןק״
!
,
מרש
.הנקי \3וההוא מתא נ ט י י סחרא מכל
סטיין יעלמא ירחה למיש בכזנת קי׳ש-של
;אתר הטמייה ־שנעת >הזויג נעש׳,ם עולמ1ל*
ני״פ כומ־ין כנפים החופפים זלנכסין בסזי
תמית האי
א;ןהסהי לכסות• את הקיש
־-מתאשיייא׳תגינ{' ^ ? ז מ ״ ן אחמין ה״ס
עכיץ
• עולמות ני־ע ?והס׳תס? מילאצי׳
• אינין ל/גייהו <?ויע שנשמות מבריאה
ז ח הין מיצירה וממין מעשיי. .שהבייאה
שהיא נשוי הביל םשס הנשמו' שהס מהביל
!היצירה שהיא נשו.י ז״א משם היוח׳ן שהם
מז״א •יהעשיה שהיא בסוד הנו ק י מש ס
מסשיןשהןזמהנוק׳ <מצא כ׳ כ״א עשה
והי(׳ מתא שהיא הנוק'
פ־ר׳ למינו
אתהפך זהו* מעין,יאשק׳ ל ו ן ,כ י מגלה
שהיתה בחייניק המקבלפנהפכיתונטשיי
בחי' מעין שהוא בחיי זכר המשפיע ימשפיע
לבי״ע יכמ״ש בכוכי! שבתאל -איון שנעשית
איון שהזא זכי המשפעת לבי״ע נמצא .נ י
מ ע י ן מ י ס נ ק י חס,ד האי שמשקה לה' מ י ס
,שהם הקצוות ו ק הניק/נק מעין מ י ס
באי מים ק*יס
*]משקה לעולמותבי״ע
כל אצטייך הוי מעי\ וכר אצטדיך קו*
^3ר שכאשי ה מ ל משפעת לביייעגק מעין
*כאשר היא מעלה מיין נקי באר נמצאני
בין מעין מיס ובין באר מים חייס הכל
נאמר על הנו? שזהו מ״ש בתחלה כלא בכ"״
אתמר * ושאל ?נה בין האי ל׳האי כלומר
כ י ב י ן ה מ ט י ן ו ב ץ הבאר קם מ-בעין.מיס
זא״כ למה כבה עלית מיין תקיא כאד
,זבנחי' השפעתה לבי״ע תקרא מעין והלא
גם המעין׳נובעת מיס כמו הבאי ותיר־ן
לא למי כ י אתמקכון מ\יא< מאלייהו לכד
שאבין מייא לאשקאה כלומד כי כשלסא
המעיןאע״סי שהיא נובעת עכ״ז גס המזם
נמשכים מאביהם שזה מורה שהיא משפעת
ג׳יב אבל הבאר תמייצריך לשאוב מקנגו
ך.פיס מלמטה למעלה הלי (5שתומ כ י ן ה
,
,
,
1
,,
ד ?3״
השירנ*
שיד
מורה כי תמיל הוא מעלה.מלמטה למעלה
יוזהועלית מיין יוקא ולכן פצחי' זו יוקא
*:קי פאר אצל המעין אפ״פי שהיא מ נ ע ת
מלמטה המורה על עלית מ ן ע כ י ז יש נת
,כ״כ צי המים נמשכים מאליהכ כ׳ זה מורה
על שהיא משפעת לזולתה נירך-התפשטות
ו ל כ ן נ נ ח י ז< שהי א משפעת לני״ע תקרא
מ ע י ן ולא כאד אנל אה •כ'כי ננח• -עליית
וגזליםימן ,לננוןימאי
מ״ןנק' מעין •
גולים כלומר כי לכאורה משמע כי נזליס
קא־ למעין גטס ו ל נ א ר מים .וא״כ מא•
גזלים כי הרי ׳נזילה היא י ו ק א מלמעלה
למטת ופעולה זו היא הפך פעולת המעין
זהכאר שהם נוכעיסולאנזליםותירז אלץ
כזליםאהליו למעין כל נ נ ע י ן מיין וכזליס
ע י פ י ן מלעילא כלימר כי נולים קא׳ אל הה
,קצוות וכמ״ש אח״כ הנמשל והנזליס שחס
י<?ה' קצוות חוזיים אל המעין שהיא הנרקי
כד ג נ ע י ן מיין הלומי יכן^שד המעין היא
* כ נ ח י י מ ע ־ י ן נ ו נ ע מ ס שהוא כחיי עלית
־מ״ן אז *ה־ קצוות נ מ ל ץ טיפין;מלעילא
וזהו
ןוהזא הנוקנא
!השפיע כמעין
,מעיין מתיקן ?נפ$א שהיא המק' א/לת
א נ ת י י י ה ו וזהו הנמשלישאתר כך א י מ ן
ז(מ< מקריין שהם הה־ קצוות ע:ס החסיזם
ש3תוכם קנפקוימן לנכון שהם א"1אימל׳>ס
;משפעים ניהאי מעין שהיא הנוק' ^זנלעי״ל
כוגת הזוהר היטנ כ^יני הי
״
,
1
1
ע
,לפי ד ר ך זה נכא לשיש ר
• ^ י ז ה
הכתו נ מ ע י | גנים נ א ר
מ י ס חיים כל<מר כ מ ו .מ ע י [ גנים שהוא
,העסי האי שמשקה אל הגגיסשהם הקצוות
כן־ ה י א נ א ר מים חיים שה״ס יסוד ה מ ק '
כ* הוא גק' מעין מ י ם כי הוא חכפיע אל
הגנים .שהם עולמות נ ^ ע ו א ־ ת ו ה ר י זה
,מיתי י סתר ן כי היא נקי כאר מיס חויס
א ן ר ״ן? מורה כי ה1א מעלה מ׳ ; כי מלא
1
קלב
הבאר תמיר מימיו הס מלי;<1ה למעלה
•א״כ •איך ינקי מ ע י ן .מ י ס שמשפיע -לני״ע
לזה אמר ונזליס מן לבנון כלנמר,אדלבה
היא הניתנת הי לטעס״שנק' באל מיס סייס
שהוא מפניישהוא מעלי לן׳ין/.ה ג!רמ שימיה
ממין מ י ם כ• •ע״ייהעילית מ״ן לבאדמ״ס
״ ר ם כי ומליס ה הי קצוות ממד .שוקבלו
מן לבניןשה״ס;או״אי ,ואז,ע׳אכשפלג׳אשר
מקבל מתם נעשה מעין מ י ס שמשציע
ממלום
לעז למות בי"*,1הנק־ מיס• אני בי
היא ד ת כ נ י כלומר שמה כאמינו שהבאר
נעשה תעין ג נ ם הואכאשדי..כ*:י1*/לע4הה'
קצוות ממת שקבלו מלבנוןשליסאו״אי
ט ת ה ל פ י האמיר פ׳ סחי' <אר
נמצא
מ'ח היא עליונה מבתי' מ ע י ן גנים ^הרי
באר מ״ח הוא כשמעלה מ"; •נאצי' אך נ ח י
מעין מ י ם ה! א כשמשפיע-לני״ע •י י ו ע ו י
שבחי' נארמייח הואהגויסלבחיימטיןגנ״י
שעי ׳ שמעלה מיין שהוא <0י׳ •מ?י לל״ח
מקבל השפע מהמלים -מעסה מעין מ י ס
נמצא כאילו מעין •מים •מקבל ימג$ד ידח
ואפשר:שןו היא כונס מ׳ הז״ח ניאשייו
ה״ו ע״ג וזיל
ואמר מעין מ י ס וגו• קראה
פתח
מעיין מ י ם ו א חד כך באל ויאחר
בך נו/ליס בהייא פסוקא אית לאסתכלא
יהא מעיןאתמשיך מבייא ונירא מן <ןל*ם
מגולים מהלבנון למניע יכלהו סתאללו
והכינה
לא מן דא ודא מן יא ע״פ י•
כמ״ש שהוקשה לי שקראה מעין זה ?)ויה
על שהיא משפיע לבי״ע ואחר כ ך קראה
באישזה מורה מל שהיא מעלה מ״זמתתא
לעילא וזהו הסך מעין שהוא ממילא לתתא
וזהו
ואחר כך נןליס שהיא מעילא לתתא
הפך מבאר שהוא מתתא לעילא ותריץ שכל
הבחי' איתנהו והאחת נמשכת מחבירתה ״
יז״קיהא מ ע י ן אתמשיך מנארכלומישמה
מנעמיה מ ע י ] שהשפעת לני״ע היא נמשך
מנת
נ
י
,
,
ד
שמן
פעוהת
מ נ ח הבאי כי מ נ ח שהבאי מעל מיין נמשך
השפע אליה והיא נעשית אחר כך מעין
שמשסעת ואם כן נמצא שמה שהבאר עשה
אותה מעין הוא מכה מה שהבאר קבל
מנזליםשהס הקצוות נמצא שהבאר שנמשך
מן נמלים שהם הקצ״ס • וז״ש ובירא
מנוזלים ומה שהנוזלים עושים את הבאר
שיעשה אותה מעין היא מבח מה שהנזליס
קבלו מן לבנין שה״מ אוא״י ״ וז״ש ובולים
,
קרש
מן ל מ ו ן נמצא שכל ה נ ח ל נאצלו וגמ5זנו
אה* מחברתה ובלם קשירות זי בזו הנ"; ״
ונמצא לסי זה שמטין מ י ס הנז' נכתיב
ושימור הכתוב
אינו אלא על הנו קנא
כ ך מעין גנים שהיא הניקישמשפעת לב׳י״ע
הוא מ כ ח נ א ר מיס חיים שמעלהמ״ןונח
ה ב א י מ' ח הוא מכה הנזליס שהם הקציות
שמשפיע• נ ו וכח מ ז ל י ם הוא מ נ ח שקבלו
מן לבנון שהם אוא״י ויו ק אי ׳ניחא קמ״ה
:
4
,
י
י
־
׳
,
,
ד
דרי
עיי* זנ08לב^י תימן הפיחי ננייזלו בשטע יבא דודי לגנו וי*
ז
.
*
•
#
*זד #
״ו •
*
״•
כזוהר ה' חקת קפ״ג ע״נ ר״ש
הנה
אמר רוח ימ״א דא היא רות
מ^יש ינשב בקימיתיבד״א הפיחי מיילבתר
וזלין מייא למלייא לה הה״י ישב מ ח ו יזלו
מים ישב רוחו בקדמיתא ולבתב יזלו מים
ט י וכתב שם מהרח״ו ול״הק הובאו דבריו
ש 0בסי מ״מוז״לדנשב בקימיתא
נ״ב
י ו ח א ימבק בגווה מעלה מיין הגבורות
גתחילה • הפיחי גני נ״נ ג״ן בגי' בין
עית והוא רוחא ישבק בגויה .נזלין
מיא נ״נ חסרים זיכורא * למלייא לה נ״ב
*סוי דייה ״ ישב רוחו בקימיתא צ״ב
׳אין לתמוה היאך אמר רוחו ימשמע .דקאי
ע ל הדכייא ולעיל אמינו שהם מ״ן דמלכות
ילאקשק מידי כי הרי ההעלאה היא ע״י
הרוחא ישבק בגווה ואס כן רוהא ידנירא
׳למיני מיבריו
*
ממש הוא ע ל י י
שתים האחת כי ההוא ח ח א ישבק בגווה
נ ק ר א ג״ןוהנ' כי אע״סשהרוחאצברהוא
בנוקב' היא *קיא על ש 0היכורא עוד כתב
מהרח״ו ז״להה עמ״ש בזוהר פרשי תרומה
קל״גע״ב סלקין ריחיןנ״נ כל ריח ובשם
,הוא מיין כטעס יזלו בשמיו רצתיכ גבי
הפיחי גני ע״כ הוכא 1דבריו שם בסי מ״מ
* י ב י י ז מ נ ז א ו י ס ע ל מק״ל מקמז ג׳ הפיחי
•"יי
*
יי יד
יך
י•
י—
*
גני ליס הרוהא ישבנן בגווה והבשמים
אשר בו ה״ס המ״ן והנה דודי נקרא היסוד
•כמ''ש.בל*״תש<ש ע ״ פ ל נ ה דודי•'1' .סצ•
איתא בזוהר בלק קפ״ט ע״א ע י ליוסף
צייקא טעים ליה יאיהו יוד נאמן הה״ר
כיין הטוב הולך ליויי למשריס כויע״ש •
ונש׳ הכונויל״ו דק״ש נתב כי הרויןא הניתן
בנוקנא נמשך אליה מן היסיי יז״א כי לכן
נ ק י א גס הוא צדיק תחתון כמי העליון בוי
ע״ש גס נ ו י ע בי אכילה נקיא הזווג אללה
ומחתה פיה וכזי' בא ל״ז ע״א אמין ויאבל.
כרי מגיץ אילץ קרבני{ יאיתקריביו קמיה
והבונה על
•
מנשמתהון דצידיקיא
נשמות הצדיקים העילות כסיד מיין כ י ס י י
הנוקבא והזכר משתעזט בהס והנה ידוע
ב׳ גי ,נחי' יש יבחין האי הוא הכלי אשר
כתובו נתונות המ״ן וזה הכלי נעשה עי*
הרוחא ישניק נ ע ל ה נגזוה בביאה קדקאה
נחי' הבירוא המ״ןיעצמןשהס הבירורים
א! הגבורות בחי׳ הגי הוא המהא אשר הוא
המעלה את המ״ן צי אי! המ״ן יכולות
לע^ות עצמס אלא ע״י היוחא ככז' כל זה
בע״חשעי מ״ןעש״בגס ׳ ו י ע נ י אס אין
עליית מיין בתחילת אין יריית המ״י וכמו
ששייס שם ב/והר חקתוז״ל ועד לא נשיב
<1א*
י
ד
שיר
פי׳
השירים
האי ח ח א לא נזליןמייאמאי קמל״ן י ב ע י
בכלא לאסערא מלא וכתב מזהרח״זןזלה״ה
נ״ב אתעחתא ימ״ן ילתתא • .נ ע ו ב י א
או במלא והבא ע י לרוחא לא נשיב לא
•
נןלין מיא לגביה מ;הוא רוח ע״כ
ומנת צפון הוא השמאל ס ו י ה ג נ ו י ו ת
וכנודע כי רוח צפונית ה״ס הה'
־
גיורותשניסול הנוקביכמ״ש נשימ״ן וכח״ש
מיהרח״זז״להה עמ״ש בזוהר ויקיא ליה
ע״א וכי א ת ע ר איילתא קי ישא ברוח צפון
נחתא נ״כ רוח צפון ה ל נ ב י ח ת המעוררות.
נחצות ע״כ הינאו דבריו שם כ ס פ ר מ״מ
•
חיסן הוא י ח ס ימיין סוי החסליס
/
'
'
י
•
'
,
'
"1
"
ננןאאלכונתהכת^שהס לברי
מעתה
.החתן הקלוש כי אחל;בינפסוי\
הקוימים גן כעול כוי מעיין גנים אמר
אליה כי הוא שביק בה את הרוחא לעשות
כ^יועיייזה היא געשית נאר מים חיי*
שהיא יכולה להעלות מ״ן אומר לה עתה
עורי צפון שיזעזרר את הגבורות להעלות
מ י ן ו א ז ע ״ י ז ה ונ״ואי־אות^ת יב״ואו תימן
סוד החשיים ימ״דכי אם אין עליית מ״ן
ז*כ)יות עחילהאין יריית מייל להסלים
וא״ששאמי נצפו; ע ו י י ובתימן בואי ולא
להקו * י והוא ע4לרך מ׳.ש ח״ל נמייש
עורי צפון ובואי תימן מסייע ליה ל ל יוסי
כרחנינאראמר עולות הקרינו נכי נח
עורי צפון זה העולהשהיתה נשחעת כצפון
ומכו עורי;לכר שהיה ישן ונתעורר ובואי
תימן אלו שלמ!ם שהיו נשחנרם בליל ומהו
ובואי לבי של תיושפ״כ 4והכי נמ• לס״
לרבנו כי בצפון שה״ס הגבורות אמר עגוי
כיהגנויות כ נ י הס ,שם 3יסול ינוקבא
אלא שהם ישנות וצריך לעוררם להעלותם
בסול מיין אמנס ב תזמן שה״ס החסרים אמר
ונואי לכי של חיוש כי כחסדים אינם
:
י
ז
י
'
"""" י
י -
קרג
עימיזיןי ניסול הזיר רק צריך שיבואו
מחיי כי צריך שי;יווגו הג״ר חנ״י ימזוונס
יוצא טפת החסיים )•ירית אל היסוד או
שמהזפשפות החסי׳ נקלוו׳ ימשך כלליתס
אל היסוד ועתה מפרש היאך הוא התעוררו
הצפון שליש הגנירית ימיין על זה אמר
הפיחי גני שליצןהרוחא ישביקנגווה הנקי
גן וקרא אותו גני נ• הרי הרוחא הוא ממנו
ונתנו אליה ע״ליישנ רוחוכמש״ל וע״י נשיב*
החהא יזלו בשמיו שליש המ״ן הנקי נשמיס
כי ע"• הרוחא הוא עלייתם ולכן אע״פי
שהחוזא הוא לנר אחד יהמ״ןהוא יבר אוזר
קיא את המין בשמיו ולא אמר גשמים כיו[
שעלית תלויה נ ו הר״ הס באילו נמשכי ממנו
ואן כאשר הבשמים ניןליס שה״ס עלית המ״ן
אז יבא דודי שלי ס היסוי ביאה ממש לגנו
שליס הריחא הנמשך ממנו אשר הוא העושה
אותה כלי ושס תיא בכניסת היסוד ויאכל
ויזדווג וישתעשע שס עס נסמיתי הצייקיס
הנקי פרי מגדיו העילוישס בסיד מיין ג״כ
רמז כי עו־ירי בגי׳ פי״נ יה״ם ה״ג
וירך
ועס הה אותיות
מנצפ״ך העולים פ״ר
5ו ל ל הבל הוא גי' פ״רו וכמ״ש בשער
הבונות ד״ידציצית נס אס תמלא מלת
צפון בזה יצל״• פייה וי׳יו מיין המילוי לבל
בגי' כ״ז כמספר אלהי״ס ע״ה וייוע כי
הגבורות הס ב0״; בס אלהיס גם אמרנו
בי תימן ה״ס הה' הסייס והנה ההיחסיים
מעשר הס
כלאחד כלילה מעשר ועשר
במספר תייק ניןור ע ז החיים מהלך תייק
שנה וגס ני דע בי הס נמשכים מהנתן*
יקיז לאריך נכת״ף גי' תייק כנודע מסול
האלף לך שלמה ולכן תימן גי' תייק גס אס
תמלא תיבת תימן תי״ו יו״דמ״ס ני״ן •עלה
המילון קכ״בוטס זי אותיות המילוי והכולל
וידוע כי הר י
הכל בגימיוריא ק״ל
)הנה
ל י ' י גי' ליל ״
חסדים ס
אמרנו כיזה החחאה״ס שם ב״ז ועל כל
; ,
,
,
,
ןה
י
ז י ס
ה
ת
א
נא
בשחר*
נ א הרמז בי ר״מ וס״ת לפ*י>׳* ג״ני' ׳'זליו
****..א!^ *<4^^2~ .י*>*/ .*••4 '^*•*.זה ברומא
;3ש<ג•' /ב5גשפי נין גם *זיע קי
, ^ 1 0 .ר י ״ ו כ נ ב י א י נ ב ו נ ת ^כצן״לי יק!ש
ולכן
מעל המ|(ל זכמש״ל בפי מעין גנים
.בא הרמז כי אם .תמלא תיבת לכי גימיל
.ני ] יויי יהיה בגי' ר*צ 1ז ע ס '1אותיזמ.
גנגילג׳ יעלה רי״ו וכן גס כן^וולה תיבת
י
יוחי׳א נגיה
,
י
#
-
־־•
י
י
א<5שרכי ס ו י י צסון 1בו.אי
)0
תימן .הפיחי גני יזלו בשמיו
63לנרי החתן וינא דוד• לגנו ויאכל פר*
יןנריו היא תשי בת הכול!* ובמ״ש ממ״ש רן״ל
במירשיבא רול• לגנו אייר י1ח*ן לימי־חך
התירה ירך א ר ז שלא ית*ה החתן־צכנא
לחיפה ע י שגתןלוהכלה רשות מהלטעס
והעני :כ• איאי
• י א מ י • לנמ עכ״ל ״
שהחתן ההוא אמר לה שתעורר לעלות מיין
הרותא אף היא תשיב אמריה .כי גזרת*
גוליה חובה וכבר היא מ ו כ נ ת ו מ ז י מ נ ת ו א ם
ק י נ א ת י ׳ שליש הישיר לגנו שהיא שליו
ויאכל ויזדווג וישתעשע שם..עגד נשלו?!
הצליקיס הנקיפדי מנייו העילומשס צתי1
• הג״ן .כסיל מ"-1ג׳י0
־
י
$
יאמר לפרש בל הפי ש**
)ג(
"לנרי ההל,ה .והענין
בי ה נ ה נ ו ל ע כי בל חום הנא מצי הגבוי־{
ו ה ס המעןררותסוי חמימותהזווג וכמ׳?ן
מהרח״ו זלליה עלמ״ש מ י ה ר סישת בל*[
ד ף קס״ו ע״ב וברית קיישא אתער בחמש
וזצבעןנ״כ תכף שהאצבעות .נזגעין״פמיל׳
מתעורר אל הזיווג'כ* הה' ג בז ח ת האלו
מעוררים את הזויג בגמל ח־מוס הא)?
ר״צסינ* ע ל י י הובאו דני*י• 5£ז .לספר מיינן
בייתי
ע״ש וזה עצמו נימז בפשוק ,ואת
אקים את יצחק ע ס יצחק כ נ ו י ע כ׳ יצחק
,
*״סהלגטרגתןל״ל וי*י.ע"י הי.תעוריו'
קיש
•
הזה של ה ג ב ו מ ת גמשכיס וכא*0י אמיי
ז״ש הכלה אל
שליס טיסת ה ל השיים
יו יה * •111לפז! שזז״ התעוררות )זימים
הגבורות אש הצפו*• אל הזוזג ואז על י י י
יזה וט״אי ידמןליז־ס םזי היזסיינו יחי^י
*ומשבי ויבו״אוכימה שנוגע לעצמי לעשוי
5ןי.וא בהי' עלייה מ ^ כ3ר אגיי מ ט ו י ח !
היוחא שלי ואומי־ ליד הפיחי גנ• שיי נשיבית
והתעוררוזל רוחי נ ק י א גן כי* שעל *ד*
הנשיכה •זלי גשמיו שה'ס ימיין העולות על
ידן ואם כ ן כיין שאני מ ס ו ר י ת מ״ן יבא
לויי סת״ס היסוד לגנו שהיא של 1כי נמשך
ממני אלי־ ויאכל איי הזווג וישתעשע ט ס
נשמות־ הצדיקים הנקרא פריימגריז העולות
שס בתוך הגן נגןזד מ״ן ג״כ
שירמידפרי מגדיו
)י(
למיישבזוהר ד ח י רמ׳ייה
ת״וזנכל אמר דכזדא ר י י ף נ ח ר נ י ק נ א
ואןןער לגנה רחינמתא יתכאאשכחני רהיא
אהעדת רחימיתא* וריפה אבתריה ואורות'
•יטלהא דלית שבחא לניוקביא למרי ף בתריה
דדמרא כוי עד סוף הלשין .שתירין תיח
א^ע1זתא,יי0י<לו יננסתישיאל לגניקפייה
נ ס מ ת ה י ן י צ י י ק ״ א לתתא מתערין לה נגין
לאיניןימסערא ימלכא ואמערותא יא־מאי
ל נוקבא־ מסטרא ירכירא אשתגח לדכודא
א^ער ח ג י נ ו ירחימותא לנוקבא ו׳
נזקבא אתקשרת נרחימותא לגבי
בהא* ביונא־ תיא! בתא לזנזקנא' למשי*
תתאין לקבל מיין עלאין לאו איהו
ננשמ־זלין דצי׳יקיייא עי׳ב הכא נמ• לנוות'
כי א ס תקשה היאך.יזיא א!מית עויי־לפון
ושהיא גס בן שתעלה מיין ויבוא מ י י בי
לפי היאות לאו הבי אורחיה יעלמא אל
תתמה אל החפץ כייפרימגלי! שהם נשמי^ו
וזצוי^יס שהם ממ״יו ל ו ג ו ו א העילות כה
־ גס! ל
ב*
•־
ז
:
ד
שיו*
פ*
עאוי מיין י.נז המעוררות אותה נמצא נ י
הכל ממנו
*י
י
,
.
•אמי ע ו י י צפון כי הנה
^
)ה(
בזוהרפ' באדן׳ לץ עייב
׳אללי! נסעתא דקב״ה אתער בגנתא דעין
לאשתעשעא עם צדנךיא כרוזאנפיק וקרי
עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו
בשמיו יבא יו די לגנו ויאכל פרי הלגליו מאי
ויאבל פרי מגייו איליןקיבנין לאתקרינו
קאיה מנשמתהון יצייק״א האי נפלגית
ליליאניייבש' המנות י״י לתיקון הלילה
3ת 5בי נהרגה מקומית נ/והר נתנאר כי
אחר חצות לילה משתעשע הקיז ש נ״ה
בנשמתהו ן של ׳צדיקים שנעה״ז העיסקיס
נחצית הלילה זנימ״ש היושבת כנניס חבירי'״
ונמנות
מקשיבים לקולך השמיעיני
אחרים בזוהר משמע צי נחצות לילה י.וא
ןמךזואג עליון דזו״ן ונמקו ם אחר משמע
ביי זה הזיוגדבחצות הלילה היא זיוג'עליון
ד^א״י ולסיבה זו הוא סזיס ונעלם ונעשה
אתחתוגיס
מעצמו שלא על ״׳יי ינעשיי
ותפלת© זהריהםיישלשה״בקיאץת^ חלזקיס
ושלשתם הס׳ אנית בי בבחינת רחל אשי
י י י א למטה'כבקיאה ואיןל< זווג עא
בעלה ליא אמרו שהם משתעשפיס עם•
ג־שמןתיהם של הצדיקים ושימעי־קיל עתקס
גת1רה גמ-ות הליל׳ וביבחי־לאה שנלןייזגיע־ם
*עקב אמדו כי זו״ןמזייוגים בחצי' לילה
ונס וה נקיא שעשוע הנשיות בי הוא עניין
^ליית הנשמות של הצייקיא ׳בשיי מיין
^ ולהיות בי
אל לאה והזכר משתעשע
׳עקנולאיז אלו האס 1ד אאחוי״ם עצמא
של אז״אי למב״א לכן גק! עלמא לאתכשייא
לכן הזניחה! ׳בש&זייגאי״אי אבל איננו
נהנה
אלא של לאת ויעקב בנז' ע״כ •
צפון נקרא אימא קו שמאל ירום נל 4אנא
?וי •עין עיין נסי נלין יבש׳מ׳ ו&נ"״ ע׳
;
•
קלד
השרים
<יקיאמ' נאתי לגני כתנ כי גני נקי :לאה
נ י שם ליגהוא כגינה ולאה המימי*
ממלכות של הכינה נקיא ג!נ• המויןש©
ס״גע־־ש
י
ו
• .י
^0ו£ח
ננא;לכוגת המוובג־וזאא
מיגר כמוני ש ל ס צ נ ז ן ^ ^
והוא תנאי ואלי מפרש .כי החבילהא?ןי
עזרי צפון שה״ס ,אימא שתתעוייד למ*לוי!
מיין ,לנהי' הזוזכ ובואי ת^ימן הוא * י $ו
איל אנא שיזלויג ע$ה י/ה 4ז5ואיי לשון
כיאה מאש ואחי כך מפיש כי• מ!ש טי*•
צפון שליש אימא יכ4אי ת׳מ^שה* 0אכא
לא שתכונה ה*א על בחי' זזוג• או״אי מקש
רק כי עוייצפוןהכונה היא הס׳** נ*•
שהיא בחינת לאה הנמשכת ממלוויו $ל
אימא כי לכן <נ(' ג<י שהוא כמנץ/שס׳סיןנ
שהיא כחיי השש של אימא זע׳יי סמןינ^ו
יולי בשמיו שהם סגר ממיין הנק! נשמיינ**
לעשות הזזוגמלש-וביאי מימן הטני -.היא
בי יביא ייי* שהוא יעקב הנמשך מאחוזי״'
של אנא לגנן שליא לאה ן יאכל וין&ויג:
וישתעשע; עם נשמות הצדיקיס הגיו ©די
נוגד יו.היעילות נשוי מיין כיסיי של•־ לאה *
וכלי להוריותכ* נ0י'יעקכ זלאה:אלו>ד*,ן
סוד כאי' האחוריים עצמם שלי א)א״:י־ ל^ן
בתיחלה כנה בחינת הזונג אל אוא״י שיעז
עיי* צפי ן ובוא• תימן'יאחר כןפיויש כ״
הכינה היא על יעקנ ילאה הגמשכים מ?ס
כמי שהזכירה! בזוהר בשם זויג של אי״אי
ואינו אלא של יעקב ו לאה י ואפשר ש3</
עצמו היא בונת הייי״י • ומ״ש במקל*
נשעתא יקוישא ליה אתערבגנתא לעדן
לאשתעשעא עס צ יי ק• יא נוכל לפישו• ט׳ל
רחל שהיא ׳וריח בבריאה הנקרא גן ט י ן
אשר עליה נאמר היושבת בנצי ומשתעשע•'
בנשימות הצדיקים שבע״הז ריעיסקיינתויי?
בחיצזא ל'<|ה כי כאשר ־ ממרת בחיי י ח ל
לירל
ג
י
,
פשרות
* י י צ נ י י א ה שהוא בעת חצות לילה אז
באצילות הזווג ליעקב
געשה למעלה
ולאה ולכן יוצא הכרוז עורי צפון ובאי
יוימ! שהס שיי הזוזג של יעקב ולאה • וגס
נ ו צ ל לפישוכי צשעתא יקב״ה הוא יעקב
אתער בגנתא י מ י ן היא לאה כי היסוד
וגס בי לאה היא
ז?ןקבא נקרא גן ע י ן
נמשכת מאימא הנקי גן ע י ן לאשתעשעא
י מ • $י י ק י א ה״ס שעשוע גזווג הנעשה .ע״י
נשמות הצליקייהעולין בקול מיין ביסוד של
יענין הכרגז אפשר שהם מור
•
נאה
הי(יות שלאו״אי היוצאות אל יעקב ולאה
ל ע נ י י ם לבחי' הזווג צי כן כרו״ז הוא גי'
ט״כ קש׳יאשה״סאוייאיוכמ־יש נ ס מיין בי
וירך רמז בי אס
ג י ו ו מציאי״א• ״
ממלא תיבת לאייה בזה למ״י' אל"ל> ה״י יעלה
גגי' י ׳ ו ע ם החי אותיות והכולל הוא ר־יט
1נן אם תמלא תיבת גני* גימ״ל נו״ןיןיל
בינייי״טהריכ׳ גלי• רומז ללאה וע״פי
האמור •ונעמו יברי י ז ל במייש ו כ ת נ א י
ויקרא לי״א עורי צפו ן זו העולה הנשחט׳
בצפון כי לכאורה במה קרבנו' היו שחיטתן
בצפון וכמו שנשנו בפרק איזהו מזקמן
1א"< $לאה אמרו זו העולה * אמנם כ נ ר
יאמינו.כי עורי צפון הכינה טל בחיילאה *
ו מ ס קיבן עולה הוא בלאה כמ״ש בשער
הבונות בכונת '0התמיר ולכן כיון שעור•
צפון הוא נתינת לאה ע״כ אמרו זו העולה
,
י
)ו(
—
יאמר עור• צפון הוא
א ל
׳*^מ״שבעייח שי מ״ן.פ״י וגשי
4
ו ה ע נ י ן ה ו א כ י כחצות לילה אז מ/דמגין
אי״איבסיי ביאה ק י מ א ה לעשותה כל*
ו מ ב ח ז ה ה ז ו ז ג נמשךכחהזיוג יזו״ן א ח י
חצות לילה בשוד ביאה קדמאה לעשות'
כלי כי אימא עלאה מנחיל ה י ו ח א שלה אל
ד א וה״שחסייס וגבורות ברע׳ ת״א נאחר
כך נותן ז״א את הגבורות וה״ש שסביין
בניק' בביאה קלמאה לעשותה כלי וכמש״ל
ואחר כך
באורך בפי מעין גנים ע״ש י
ביוסיש ;1וג עליון .נאו״איוןווג תחתון
בז״ין בסוד ביאה בי להוליד ולהתעבר ע״ש
באורך ' י .... . .
כתבנו לעיל כי בל עלית מיין הם
והנה
על ידי זה היוחאואז על ירי זה
נמשכים המ״י להגליד ולהתעבר ;1ה הרומי
נ ק ר א ג ן כ מ ש ״ ל .וגס אימא נקרא צפון
כימצלאמנם לדוס נקרא דא כנודע משול.
ובאילו לקין לרומית כוי ע״ש וגס כ ת ב מ
כי וה הפסוק מלבר כחצות לילה *"ש עור•
צפון שהיא אימא שתתעורר להנחיל את
הרוסא לז״אהנק' דיים וזהו ובואי תימן;
שיבוא !.־לתימן ואז הפיחי גגי שה״ס החת;
שלי הנקרא גן שתנשב ותשפיע אותו לי
לעשות.אותי כלי ואז כאשי יש בי הרו הא
כי געשית כלי היימז גם כן בתיבת גני כי
כן כל״י ע ם הגי אותיות הוא כ מ ס פ ר גנייי
אן על ידי הרוחא הוא ע ל י ז המ״ן וזייו
יזלו בשמיי שה״ס הלין העןלין על ידו ואז
על ידי עלית המ״ן יבא יולי ביאה ממש
לגנו שהוא שלו כמש״ל ויאכל ויזיווג ואז על
״י• זה הזוזג מתהו׳ם פ י • מכייו שה׳ינ*
נשמות הצדיקים בי זיוג זה היא להוליד
ולהעבר לעשות .פר? מהמ״י י ח ס י י ם אשי
אני מקבלת כי כיין שמקי 01ניחן בי־הריהי
ונעשית• כלי על ידי החחא עז לין המ*"ן
ויורדים המ״ר ואני יכולה לקבלם כבחיניז
הכלי הנעשה בי ולצייר את הולי שהה
• )לרך רמז אס תמלא ת י ל
קנשמומ
קרי ־
ל
;
הצומת י״ח דלויקון הלילה בי בתחילי כל
ווזג בין אבא ע ם אימא נין;"א ע ם נוקבא
צ י ץ שבתחלה יעשו בהם נחי'בלי בביאה
יאש1נה באיי אין האשה כורתת נרית אלא
5מ*ש<1שאה בלי יאחר בך הס מזמגייפעס
בי; להוליי ולהתעבר והנה הזזוג הנעשה
גלילה אינינו לצורך עיעזר וסוללה ממש •
הרש
ד
פ׳ •ימיר
השץייס
1
פי״י מגלי"! כזה .פ״ה י״יש •ויי *"ם נימ״ל
ל ד ת •ויל וי״ו המילוי לבי יעלה כמספר
•ותקיא וכןעוליןמסכי תיבות הנ״ה הים
גשמו״ת לרמוז כי פרי מגזיו הנה הם בחי
הנשמות ומק• .
בילקוט הניא משם הפסיקתא
עורי צפון ובואי תימן מכאן
אתה אומר שהצדיקים לעתיר לבוא אינם
צייכים לא אפיסמון ולא כל מיני בשמים
אלא רוח צפונית מרככת וזוחלת לפניהם
כל מיני סמני גן ע י ן ע״כ • ואפשר כי
כונתם לרמוז מ״ש בס מיש ש״ב *0ג פ״ט כי
כל צורך עליית מין לנשמות הצליקיםיהיה
* ע י שיבוא המשיח ב״הבבי״א כיאזנגקבא
לז״א תתעורר מעצמה לקטלות המ״ן בלי
סיוע נשמות הצדיקים רק ע״י מה .שימשך
לה הארתהחטם העליון לאריך ע״כובש׳
י״הק ביחוי החוטם מ מ א י הענין יותי
חייל כי מן החוטם לאריך נמשך חיות גלול
לז״וןכי מחי נוקבא ימינא נפיק מחא לז״א
לעןררו אל הזחג ומנקב שמאלי נפיק רוחא
לנוקבא לעוררת גס היא אלהזווג אמנם
התעוררות הזה עייר הנ; יהי׳ז למקילטת״ל
!:תתעורר מעצמה ע״יההוא רוחא ינקב
שמאל• אבל עתה צריך אל התעוררלנשמות
הצייקים אליה ע״כ ושורש ענין זה הוא
ממ״ש באל*י חד רוחא נפיק לו״״א לאתערא
ליה כננתא יעדן שמנקב ימין לחוטמיראייך
יוצא חת אחל לז״א כלי לעוררו שיזלווג עס
נוקבא הנקי גנתא ד ע י ן ולכן אמר נפיק
לשון הוה בי זה יוצא אפיי עתה • ומההוא
נול^כאאתער ונפיק רוחא ממוחא סת״מאה
וזמין לאשראה על מלכא משיחא כ• מהנקב
השמאל דחום לאריך יוצא רוח משם נימשך
ממוחאסתימאה לאריך ויוצא מנקב שמאל
לחזטם לאריך על פיק תחתון להוי של
אריך אשר שם מקים המלכות הנקימלכא
גזשיהא ושניה עליה ועשם להשיהנן כע״ה
,
והגה
,
1
קדח
ית״ש ומזה היוחא תתעורר ד.נור\ להטילן
מ״ן שלא ע״י התחתונים ע״ש כפירושי הא ל״י
והנה צפון נק הגבורה וגס קו שמאל ה* א
צפון וע״ניתכן נדרך אפשר לקרוא לזה
החמלנקצ שמאל רוח צפונית כי הרי הוא
נמשך ממוחא סתימאה יאריך אשר נ ו
מלובשת גמרה לעחיק מ ו י ע ונס בי נמשך
ויוציירך נקנ השמאלי לחוטמיוגם כ• נמשך
על פרק תחתון להוי לאריך שהיא קו שמאלי
וגס לרך רמז כי צפזנ״ית בגייתרל״ו כמספר
תימת מנק״נ השמא׳יל יחוייטם ע״ה וזרו
רוח צפו״נית כלומר רוח צפו״נית כלומר
רוח מנק״ב השמ״אל דחוט״ם וככר כתננן
לעיל כי בשמיס ה״ס מיין העולים על ירי
נשמות הצלילים ז״שמכאן אתהאוישהצלנק׳
שה״ס היסודות לליון צדיק עליון וציייחחחזן
לעת״ל שי.וא ננ־את משיחנו בב״״א אינם
צריכים כל מיני כשמים שהיכן המ״ן אשר
נברריסועולין ע״י נשמות הצייקיס בלי
לעוררם אל הזווג הלא רוח צפונית 5י\ גן
החח הנמשך מנקב שמאל לח01ס מלריך
מרככת וזוחלת לפניהם כל מיני המגי ג ן
עלן שה״ס המ״ן לנוקיי הנקי גן עי; כ• השס
ימשך ויבוא אליה התעוררות להעלות מ״ין
ויזלווגוהצייקים שהם הימיות • ואומת
בפירוש
למ״ש ש0
מרככת ירמוז
האל״י כי נ/מן הזה אינו כפ*ק רק לזיין*
לכד כי הגבורות שלו יכולות להתבסם עשה
אבל גבורו״המלנויאינן יכולוילהתבכןס כתה
על לעתיי בזמ\ מלכא משיוזא ואז י ב י ן
רוחא דחייגס אליה נמצא כי לעתיד אשר
ימשך רוהא לחיי גם א* *מלצויאז מחכסמוי
נטיותיה וזהו רמז מרככת לשון ביסוס 33
הגבורות הקשות ונעשות רכות ?;וחלת הוא
רמז המשכת הרוחא ממגירגה אל מירגה
ונפרש עתה שיעור הכתוב
כאמור *
עי״ז שהם לביי מלכו׳ שמים כי נפשה לשא׳־ול
הגיע עורי צפון שיתעורר אותו הרוח וגק*
מתאלי
לל
*
1
,
י
שמן
כשהת
8מאל* לחוטס של אריך וימשך אליה ולבן
* א הימוכי צפייון גי׳ י א כמספר חיבת
נ<קב"א יחוט״ם ובואי תימן קול הי^ין שיבא
וימשך לן״א החח מקב ימין לדוטס לאריך
מנרמזגפ כן במלת תימן ג״בביאם תמלא
מלת תימן כזה תיייו יו-י מ״ס מ״ן יעלה בג•
י חיכייב אןת־ות־מת״י שהוא אריך • וגס
גמסכר תעית רוחימי״ן קוטיים דארי״ך
ומפרשת עתה תועלת אלו הרוחות מהו
•ןלבן־כנגי ע ו י י צפון שהוא הרוח שמאל
אמרה הפיחי גני שה׳ ס היסוד שלה הנק* גן
:ןילןטויי מצלו להעלוי• מ ן ט״י נשיהויהחתא
כה וזהו יןלונשמיו ל ס המ״ן ולב; לא אמל
יזלובשתייכי בשמיו תם שלו מוקישל עצמות
מנן• שקוא מעצמותו תעלה מ״ןאמנסיבשמי'
0ז 0הוא כל מיני מ"! ואפי'העולות מלמטה
ע"״ גשמות הצדיקים וכאן שאלתה שתהיה
שלו יוקא ולא על ידי גשמית הצדיקים
שלמעה ולכן אמרה בשמיו ובמד ובואי
תימן שהוא הרוח הימני הנמשך לז׳״א אמרה
״בא יורי כלו מ י כי על ידי זה יתעורר ויבא
לולי שהוא ו״א לגנו שהוא הנחי' שלה ואמרי
לגנו בלשון נסתר לרך צנ־עית כאילו אינה
מיברת בעיה-.-ויאכל וי/דווג לכל זה הוא
'מבח פרי .מגל״יו כי מגי-״יו הוא בג• חגט״מ
ומכה הפרי היוצא מהחוטס שה״ס .הבי
1
י!
1
^
ה
!8
קרש
י1חין יהיה התמוייות יימוג ש$י וגס שלו
ולא על יייהתעוריות מןמותהצדיקי׳ ויען
בי המעזייות על״ת המ" 1יד.1שיהיה
תח5ה על כן אסרה עורי צפון החילה שהוא
להתעוררות המ״ןואקי כך ו מ א י תימן
ופןהקיחי נגיואח״כ יבא יולי
אי אםשי ..כי יבא מרי לגנו הוא על בחי*
י הזמן של עתה שהוא על ירי נשמות הצייקיי
המעלים את המ״ן כי הנה ה• א• שואלת ע ו י י
צפון שיתעורי היוחא שמאלי לחוטי ובואי
• ח מ ן על הין ת הימני ועל בחינת תועלת
הי! 0הימני לא הוצרכה לפרש למה יבוא
כי נו רע כי תמוי ואפ־ייפזה״ז הוא נמשך ובא
כדי לעורר לז א ל ה/וו ג אמניעל עודי צפון
בהוא על הרוח שמאלי שעדין לא בא כלל
הוצרכה לפרש שאלתה ילמה יתעןיי אותו
החח ולמי ימשךועז״א הפיחי גני יז״ב כלומ'
כי אותו החח ימשיאליה ער שינשוגהגןשלה
שה״ס היסוי שלהועל ייי זה יזלו בשמיו
שה״ס עליית מיין וכל עציל! .הח״ן תהיה
מכח המשכת זה הרוח משא״כ עתה בזמן
הזה כי כאש •בא דודי שהואז״א לגנו ויאכל
ויזדווג הוא על ירי פ י י מ ג י י ו שהםנשמ*
הצייקים המעמיס מ״ןיומרמים הוווג ולכן
אני שואלת מה שיהיה לעתיד בי התעוררות
המ־יןשלי תהיה מצי אותו הרוח יחוטס
לאריך ולוק אנק״ל •
ח
1
,
1
3אתילגני ארזתי בלה *לןריתי ס1רי ; ס ־ בשמי אכלת*'^1־רי ע0׳
ד|ימ< שתית׳ ץני ןןה 5חלבי אכלו-ן^יהש ^זתי ו#נרי"ויוחס ו
ני״מ פ ויקרא ל״י ע׳א אמר
*^11
אייתי מויי טס בשמי נוףוניית
יערי עם לבשי שוקא ימינא עס שמאלא
•נ• עם חלבי לרועא שמאלא בימינא ע״כ *
והנה נ ז י ע כי קודם כל בחינת זווג עולה
•כימיות הי סול על הלעת ומעןררזווג חו״ב
וביאוש ועל ילי זה ממשיל העיפה שלנו
,
••הי חסלים ומתפשטין בחל״ת ניה ואחר ב ן
כללותם יניד אל היסויונותנס אל הנוקגי
בסול הזווגנב&יימ״י גם נודע כי רעים נקי
אוא״י ללא מתפישןזמליס גקיא.ז״וןלזממן
יליען בליש בזוהר ויקרא וכמו שאג•א•
לכללות האצילות נקרא רעיי ללא ממפישן
נ;ק1״נ לגל פ<?1.5ף ג ב.מל!שגשיהפסוקי•
עושת
1י
ה פ•׳
שד
0י ש ' ו י ר א ״ י ג ם י י ו ע כ• גוףנקרא הת״ת
ב פ י ט ז ת ו ג ס כ ל הו״ק בכללות נקרא גוף
.לגני ה ל י ש ה ס בחי* הראש
גבא ל מ נ ת הכתוב כי הוא
•^1הה
קלל
השיר •
,
* וטע3
ואחי בך כללותם אל היאיל
שמקיים הנ״הלח״גאפנישגצ״א החאדיה
הם ממלים ויש להם מעלה יתיי מהחםדי'
לח" ג שהםמכוסיט ולל!עם זה כצ" £אל|ר
,
אכלתי ונח״ג אמר ש^ת• כי כ&בילה היא
תשובת השושבין הקדוש
יותר מורגשת נ^השאייוטייכבגייה&הח^י
ובשורתו העיפה אל כלתו ההוא אמר לה
מגולים ויש ב ה ס י ז ת י המשה ^גשגה א מ י
ע ל מ ה ששאלת יבא יויי לגנו פיברך כ ן
אנלתי אמנס בח״נ אשי ההס״לים מכוסיס
יהיה באתי לשון ביאה ובל הראוי לנילה
ואין בהם הרגשה ו השגה א מ י ש ת ^ שהוא
אין גילה מעכבתו לגני ה״ס הרוח' הנמשך
יותר לקות יהטע $שבלה הקייס הנצח אל
ממני אליך עושה אותך כלי ושם ה״א בחינת
ההוי ובח״ג הקיים הנבלרת אל ה ח ס י
הביאה שליאחתי כלה וקראה אי(תי כי
היסול נקרא אחכמשי״ה מי יתנך ׳כאח לי * י א מכיון אהקלים הצרה להיו$שס החיך'
ממלים:.אם כן בה*נ*ר|ההגל שהיא קו שמ1
ואמרו כזוהר וישב קליל ע״א מי <תנך כאח
הקייס את הנבורט&יא" ל*ןל שצןאל •
דא ״וסף לגבה דשכינתא ומעיון שהיסוד
ונחזור אל העניןנמ^צא בי על •לי ט ^ י ת
גיא האח היא אחותו וגם קרא-אותה כלה
היסוד המשיך השפ?! לקצוות ואייל והיו^ך
כמ״ש בש״מ' רשב״י פ״ בראשית לך* האותיו'
על ירי עלייתי לקצ*?י זפיאיד לשפ^קנלא
אות ש' ה נ ע ל עושה כלי לאשה ומכלינעשית
כלי בסוד יסור הנכנס בה צורת *' זעירא ,אכלו יעים כלומ' צי 13ידי ע1ייאי גרמתי
האכילה סויד הזווגלרעיםהעליונייח״וב
ז״ש לה באתי ל מ י ס ו ד
*
כויב״ש
נמ£א השפע׳ משם
שבראש ועל־ילי זה
״ ה מ ח א העושה אותך כלי ממה שהית בהי*
ולמעה מזו1גיאעליז-ן־ 5כל הקצוות לי רוק
כלה וזהו יביאה אשי באתי אל״ הנן היא
העליונה בינה שבריאה נ ו ט ל ת ה ^ מסול
שאריתי מורי שליס הגוף בכללותובפרכות
הזולג ומורידהלמהה ע ד ה י ס ו ד כ ^ ש צש׳
שלקעתי כי ה כ כ ע ע ם נשמי על •לי בשמי
מיין פיי״ר ומצתה שתו ישכרו י ן י י י 1ס ו י
שיוא הנחי'יפגימ־ות שלי העולה למעלה
ט $ילי שחני
ו״ון׳בז^וג התחתון הנעשה
כימי אורדזחר מלמטה למעלה כמו ריח
.ד ר ך רמו
השושבין המזווג אתכם׳
מנשה העולה מלמטה למעלה׳ נבח״* מיין
כי רי׳ת וס״א ביאתי * גני* בג• ביין סול
*על ידי זה לקטתי שפע לנוף נפרעות
היוחא שהוא ש$ב ן כמש״לושאי האות'1ת
בחינת הת״תוליערי ודנשי סול נצח והוי
אתלינ ע״ה הס בגי חנייה סוי שלזשהשמות
ןליינז וחלבי מיי חסל ג נ ז י ה ואחי אשי
אהי״ה קס״א קמ״ג קציא העול״ס ת ל ה
־ ליקטתי השפע ופרטתי בחי״גת ליה הוא נןה
חות״ם שבייסוד המקבא אשר שם היא
ב ב א #י ל ג נ י כ י אחי ;נתפשט השפע של
כניסת הינןוי
החסלים בחג״ת כ״ה נמשך׳ אלי מהם כללות
של/ה ירמוז מ״ש'־שם' בז'1
החסדים ואבי נותנםאליך וטעם שהקרים
ויקרא ל״י א מ י ייבי יצחק
את הת״תמפנ* שהויקו המצע• וירך ט היא
לא אזי־ווגי קב״הבכ״יאלא בזמנא לאילי(
עלית וירילת היסוד ועורכי החיית הוא
ש*ת מהיווןמשק•! לנחליללא פסקע״כ *
׳ הולל את כל הו״ק כי כלס נאחזיימ ןעוי כי
והן אמת כי פשטות מיש משקיו מחליהוא
ליךחומ השיישה״ס ההיית•יור״־:העפ:ומתעש• •
י.כבתי' הה' חסליס בקצוות .מ<1סל ע י הוי ־ עלייסול לאימא ,אמצס לפי דרכנו נ1נ5
לפרשו
נ
,
י
:
י
1
,
1
1
1
״
,
2
)אפשל
שמן
ה
כ *חח
$פ י ש ו נ פ י ט ו ת על יגזוי י נ י נ ה לל׳א שהיא
מקנליו הסיכה מחכמת זיא ומשפיעה אל
הוי״נן ט י צואה אל היסוד ון״ש לא אןלווגי
?כ״ה ג ל ״ שהם *1״ן נ ב ח ׳ זווגס התחתון
אלא מ מ ג א יאיליןשית שהם הו״ק אתיו! ן
משקיו ינחלא הלומי שציין שיקיים זווג
המוחין חו״ב ח״א ביי שעל ירי וה יתמלאו
הו״ק שפע מיסוי כינה יז״א שקיו לנחלא
* 1ועל ייי ןהינולין להוייזג למטה מ ח ג
התחתון.
,
קרש
,
בשה־ חיןכנן כלזהנאוין־ נשפי ה כ ו $ $
י״כ דעמ׳לה ע״ש
והצה כתננז לעיל כי ננ"• כני ס /ס ו י
הנינה שהיא שהי ס"* ז״ש נאמי
לגני שהם י נ י י החתן נ״אהאומי לכלתו
נאתי לגני סוד הכינה כנקיא״גן וגסשהיא
נןנל שם סייג העילה גני באתי שס אני
בלי
לבלי נכח* נלין לצו ו כ ך אחתיכלה
לתקן אותך וקיא איתה אחתי כמ״ש בכונמ
מנחי! שנת נ י ג הייתה אצלו שזין נקומתס
נ ק י א אחתו ונשמזלווגח טמונק״אשתז בוי
נמצא כי אחותו נקייכאשי
״
ע״ש
היאשוה אליו)אין ניניהס בחינת י הזווג
והכא נמי כאשי נ כ נ ס נה המוחין נתחי*
י.יא נגללחבכלש־עוי קומתן״א ונידנת
הןווג אין ניניהם כי היי י)/.יג יהיה ע ס
י ע ק נ וקיאה כלה כמ״ששס נשי מ׳ ישכ״י
גי היא בתייהזי״ח דההיןשהוא נטמע' נ"]
ועל ילי ג מוחין אלו הניתנין כה נעשה
נ״ה שהם כגיי כל״ה והבא נמי לכזוהה ״
נמצא כי נאת״ לגני שהיא הנינה כ נ ח מ ת
מיין לצזיכך לתקןא1תך על יי• המוחין
הנמשכין אליך נ ׳ על ידס את נקיא' אמתי
כלה ותלע לך כי עלייתי ש 0אינה י ק
לצויכך כי היי עלייתי שס היא כאשי כ נ י
איית• מויי שהוא היחסי ע ם נשמי שהיא
הנצח כי חסל עלה ינעש׳ חכמה ונצח עלה
ונעשה חסי וכן אכלתי י ע י ׳ שהיא גבייה
ע ס לנשי שהוא ה מ ל כי ג נ ז י ה עלה ונעש'
נ י נ ה והול עלה ינעשה ג נ נ ו ת יכן שתית*
״ נ ׳ שהוא הילת ע ס חלבי שהוא היסוד כ•
ת״ת עלה ונעשה דעת ייס!ז עלה ינטשה
ת״ת אשי זה היא כאשר אני כ נ ו קבלתי
המוחין של* לגילית כי אז היא עלייה זו
ואס כן עלייה ןו אשי
וכנינשלממי אני
עליתי נ ב ע ה אינה אלא לצורנך להמשיך
נח־נת המוחין אליך כי כעליית׳ שם כסוד
מ״ן גרמת•;זיג או״איוןהו אכלו י ע י ס ג •
אעיצה
ז
1
,
,
יאמי גאיו׳ לגני בי מ ה
א ו
<״0
! 01ני״מ סי ויקיא א מ י
ע ז י חייתי מוי* יא ח ס י ליגא י א כ י ה ס
* (91נשמי יא נצח י י ג א יאהין ןאינון
דיוטא ימינא כ י י כ א ימינא אכלתי יעיי
י א * מ י ה פ ח י יצחק ע ם יכש* הוי י י ג א
ללול והיינו ייועישמאלא עם ייכא שמאל
שתיו!״ יעי עם חלבי גוף וכיית יעקכ ע ם
•וגמה ע״כ וכתנ שס נשטי מ' ישב"• אלו
גשית סטיין ייליה הנו חג^ת נל׳י ואחי כ ך
גזמן הגדלות עלז אלו השית סטיין ונעשו
מ בבחינת קב״י חג״הואלו השית סעיין
שנתטלוכנןיהם סול אייתי מויי עם נשמי
וגוי כוי ט״ש ״ והנה יין ע היא מכונת
העמידה ב* באלה* אכיהס אלהי יצחק
ואלה• ״עקנהייסהגילוי • לז^יא ועליית
*1ג״ת להעשותחב״ר ועליית הנה״ילהעשות
יזג״תואחי כך נמלת נ א ה נ ה מסתלקין
המוחין מ/״א ועולי; כסיל מיין כלי לעשית
ןווגשל אוא*״ כלי להיליי מוחין אחיים
<יחל לביהןולח המוחין היאשוניס שניתנו
ל/״א וממשכין מוחין אלו ליחל והיא נתקל
ו נ ג י ל ת נ כ ל שיטוי קימת ז־יא וחיוית פנ״פ
ואחי כך נשים שלוס געשה הדווג של •עקב
ט ס יחל * יאמנס כיון שהמשכת מוחין אלו
אינם י ק ליחל לכלה ל כ ן א י ן צ י י ך לז״ין
לעלות שני׳זם ננןזי מיין י ק ו״א לבלו טולין
,
,,
,
ה
יזעירש
^ שיי
ורעיה נ ק ר א או״אי ללא
איבילה נקי
מתפישן כ מ ל ע וכמ״ש ש* בזוהר ויקרא
ואז על יליי זזזגם הולידו כחיני 1המוחין
ונמשכו איליו ועלליים נתקנינ ואית ראויה
אל הזווג ו א ם כ ן מעתהשיויושכיולולים
.שהם יעקב ויחל אינ<4יתאבין י א ללא ולו•
•ושתכחין יד^דאקיון ו ו י י ס כמ״מ שם בזזה״
שיהיה הזווג כ נ י כ ס ומכוון׳ ד י ן זה,שהוא
חשובת החתןאל הירך־היישפיישגו בפסוק
ע י י • צפון; כי היא שאלה שימשך לה הרואי
ישכיק ב*וזה כיי שאחי כךיבא־ יולי
למי ויאכל ס י י מגדיו שיהיה בחינת הזוזג
ה נ דהו לידיו הגשמות כמש״לוטלזה נ א ה
חשינת החתן לומר לה כ* לאי יי בכחיכיו
גמשכת היגחא־ לבל ביי זזיהיה אחר כ ן
מזווג כבידהו ליה כי עזד אחית היתר.שם
שציין היא לעשומ כשבילה ל ת ק מ שתהיה
ראויה אל הזייג לכוללה והיא באתי לגני
שצ י*ך הו א למלות בסוד מ״ן אל הבינה
ל ג י ו ס זמ £אל אואייי כלישיזלידו המוחין
אליה ויימשכו כה ותתקן ואז שתו ישברו
יו י ים שיהיה מזווג להולדה ע 0יעקב •
,
י קל*
לחופת* שה״ס הבינה מ ק י א חופה יז״א
והוא למקים שהיה עיקיי מתחלה שהוא
במקזיה״םול של אימא אשי ש 0היה מקום
ע י ק י ו מתחילה ולבן ק י א ה שלו ל מ י שס
היה הביאה שלי להעלות מ״ן
א ז י יאמי באתי }גני בי הגה ידוע
)ג(
כי ז״א מזדווג עם לאה ו י ח |
והוווג עם• יחל הוא ב נ ח ׳ היסוד העיקר*
והזווג ע 0לאת הוא נ נ ח י ' היסוד האף
כאשי היה ז״א נ ם י י ויק ואחייב בגילויו
נתחלקו הפיקין ונ" ש ח ס י עלו ינעש1
חכמה ואחייב עלה שליש הנצח ו נ ת ח נ י
ע ס שליש׳ ה ח ס י ונעשה ח ס י ו כ ן בקי שמאל
ג נ ז י ה והוד וכן נ ק י האמצעי כי נ״ש הת״ין
עלו ונעשו דעת ושליש הישזי עלה והוו!
ג ת ח נ י ע ם שליש הת״ת ונעשה ת״ה ובנח״•
זו ליסזל אשי בת״ת הוא מזיווג ע 0לאה
כ מ ד ע מכ״מ והנה שם נשי מ' יש״בי הנן״ל
ב ת נ ו;"לככי ׳לעת כי שס סייג הוא בכיני!
וזו לאה הנעשית ממלכות של ה כ מ ה נקי
גליי כמנין סם ס״ג ״ ונמצא כיז״א היא
הא! מיי כ אתי לגני שהיא לאה הנז'הנפשי
ממלכי ת סל הכינה ומאמי ז ? נא מ י אל
אח *0בליה והיא יחל ניק' האמיתית לז״ין
וכוי ע״ש
באתילגמ שהם1כייז" $האומי
ז״ש
ליחל שהיא אחתי כליז3-אתי לגני
שהיא לאה ואייתי בי בשלמי? <:־מך •ויכל
להיות בחינת הזווג כי יש .שס כחי' היסוד
ואין זווג י ק כיסוד אבל עםי לאין א י ן
א מ י ־ להיות מזווג ב י ה י י היא מסמ״מין
כמקום החזה שליי ואין שסי כחיי יסויל היוין
בחיי הזחג וא״כ א י ן אני אימי נ־איןי לגג•
לשין כיאה ע1זה א מ י אייתי הויי וכל כליי
ת י ע כ׳ בזמן ה ג י ל מ שלי איית• מיי• ש<וא
החסל ע ם נשמי שהוא הנצח כי מהנצא עליז
ו נ ת ח נ י ע ס החסל ונעשה חשד וכן אנלי/י
יועי
א
,
,
שאל זה ייממ מאא' י/״ל
לא8ישד
נמויש א מיי יימנחם חתניה
ייצייאלעזי נ ר אכונא בשם יזני שמעון
ג י נ י י י ס נ א באתי׳ לגן א י ן מ י נ כאן אלת
לגני לגנוני * פי* לחופתי • למקיא
שהיה עיקיי מתחלה ע״צ כי הגה נ ז י ע נ •
חופה נקיא א״מא וז״א חתן יזצא מאזפתו
במ״ש כמי מ״ןזייויע בי עיקייהן״א ותיקימי
הוא בתיך אימא שהי* כתחילת )?אצילות
שוזבתון אימא היו בחינותיו ואחר כ ן
ג נ ח י נ י ן התיקון ש $היה העצור שלו תוך
א־מא ו כ ן נ נ א י ' העיבור ביימוחין.יגילו
היא ת י ו אימא נמצא נ ׳ עיקרי .מתאליהוא
ת י ן א י מ א ז״ש כאתי לגן סתם א־ן כתינ
3אן כי גן ס> 01ה״נן קנןקיאלא לגניקתכננ׳
,
;
ז
משחת
ה׳ שטן
•ער• שה1א הגנוריעס דבשי שהוא ההוד כי
מן ההול עלה-ונתחלע 0הגנו ריונעשיגנור'
;.והן שהית• ייני שהוא הלית עס חלבי שהוא
היסויבימן היסוד עלה ונתחבר עם הח״מ
ונטשה ת״ת הרי כי ״ש שם כת״ת בחי יס!ל
וא״ב אינו מן התימא על היות מציאות *3
גחל!הגיס אשר האחד הוא בנהי' אכלו
דעיס שהם ישראל ולאה במקום החזה והבי
דוא שתו ושכרו דודים שהם ישראל ורחל
מקי ישראל ולאה רעים לגבי ישראל ורחל
שהם דולים מפני כי ישר ולאה •ש לכס זווג
כיפ בכל יוס אי כויטבור ואי כמנחה נמצא
שאיי ביניהם ל׳כ פירוד משא״כ ישראל ורחל
שאין זווג ניניהם רק משבת לשכת כנודע
ועוד כי לאה היא נמשכת ממ ,לאימא
ואימא נקי רעיה וכאמה כן כתה
,
,
יאמר כאת• לגני נהקליס
אל
גד(
מ״ש כזוהר פינחס רכ״ו וליל
מלכא יכול נקדמיתא ולבתר יינלון עביגי
בה״רכאה• לגני אחתי כלה ארית מורי עם
נשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם
מלבי אכלתי יערי רא צלותא למיו5נ עם
דבשי דא ק״ש וכו שתיתי ייני לא צלותא
דמעומל מטיבו ליינא עלאה לאתנטר ולא
כשלוש ברכות ראשונות עם חלבי אינון
שלשה ברכות אחרונות נאתכלילן אילין
נאיל״ן ע״יכ מיכלא ימלכא לבתר דאכל
הלכא אכלו ריעיס לעילא שתו ושכרו לתל
ל מתא ע״כ
,
וכתב שםמוה״דהו זל׳הה הובאו לנריו
שם נסי מ״מ •באתילגני• נ״נ
•ביאה ממש כי האכילה נשפעת מהיסוד •
דא צל<תא ומיושב • נ״נ עולם הבריאה •
ולא בשלוש נרכות • נ׳ ב גייר חליל לז א• .-.
עס,חלבי גי ברכות אחרונות .נ״כ טיפות
היסווהגכנסין נלר\נל\0לנ
ף
קרש
י
והגה ידוע כי נאהבת עי לגז אנו מעלין
מיין מהיכל אהנה לבריאה )לכן
שם אנו קוריןקיישכיעל ייי טלית מ״ן אלו
נכנסין כלא כחיי הו״ק למוחין לגדלות
וא״חכ בגי נרכויראשונות נשלמי' כל נחיל
המוחין ליכנס כלא ננס נתקנת בחיי הנוק'
ע י כחיי תינוק ואח״״כ כשלשכךכותאחרונל
נע^ה סודהזזוג כשיט שלוס • והנה מ ו י
ה״ס החסדים וכמ״ש רליל מור ןה אברהם
ניסויו הי הסייס כשמים הם כסוי $נמת
אלהיםמל׳ש כליית ונש׳ המצמן פ'השא
וידוע כי אלהים ליס גנויותגס כי ככר
נתכנו כי כשמיס ליסהכלין והמ״ן תמיר
ה 0כס! ד הגמרות
נכא אל כ1נת הכתונ שהגא
מעתה
חשוכת החתן ,על שאלת
הכלה לפ• הדרן הכי שפירשנו כפי עורי
צפון שיעורר את הגמרות שלו שמהם
נמשך התעוררות חוס הזווג פדישע״י זה
ונואיתימןשליס טיפת החסדים ימ״י־כ•
ככר אני מעלה מין ויבא חיי לגנו וכו
ועל זה אומר לה עתה כאתי לגני כיאה
ממש לגנישליס הרוסא העושמ אותך כל״
ממהץה״ת כלה והוא שלי שם נאתי ואריתי
מורי שליה טיפז החסייס לקטתי אותו
עס נשמי שה״ס הגנורותשלי המטורות חום
הזווג וע״יוה נמשכים התסליס כמו שאמרת
הוא כאשר אכלתי יערי עס לנשי
מה
שליס הללי; העולים מהיכל אהבה דה ריאה
ועייזהגמשכו נ י ן״ק• למ<חין לגילוין
כ ל ש ואה״כ שתיתי ייני נ ג כרכות ראשונו׳
כי א; נשלמו ליכצס כי כל תשלום המוחין
)נתקנו חכ״ל שלי וגס אתה,כתקנת עד
היות כחי׳ החיבוק ואח״כ עם חלבי שה״ס
הל כרכות אחרונות שהם כנגי לחי וננללין
ןה כזה על שכא השפע הנקי חלכ סול
החיןליס אל היסוד נשים שלום ואז נעשה
}!ז! גג ןאן הוא מה שאמרתי כאתי לגני ואן
כיון
ב
,
,
שיר
ח
ביןןסנטשה הזוזג מן השפע ממשפטיושפ
למטה ואכלו ריעיס לעילא סול או״אי
לבריאה שתו ושכרולתתא סוד זו״ןינריא'
אן אכלו רטיס לעילא ליס עולמות ב י״ע
שתו ושכרו חלים לתתא הם ישראל ואע״ג
כי שתיתי ייני אמרו כזוהר מטיבו דיינא
עלאה שהיא אימא וז*א בגיר לוקח גס
מוסיןלאבא ב נ ד נגדע שבאין מל׳ובש״ן תזן
אימא ועל כן לא הזכיר רק אימא וגם כי
<מחין אלו הם ליש״סות כ נ ו ל ע ו ר ס נ ק '
בינה הכללית שהיא בטי' אימא
,
יאמי באיר לגני כ׳י הנה
אל
<ה(
גו דע כ• בלא נמשכים
גמוחין דאו״אי וא"0כ ע״י נתקנים יעקב
ורחל כי מן החזה לז*א ולמטה יוצאות
בהארות למצד מוחין של אבא וימתקנין את
•עקב ויוצאות ההאיומ של המוחין של
*אימא ומתקנות את יחל וכל זה כאשר ככר
0זיהד0ל פ ל פ כ־מ׳׳ש בשי הבונות ד״ב של
ייטרדרה־וליל בכונת באהבה בי כאשר רחל
׳חזרה כל׳פעםל׳א אין לה מקום לעמול
?(ס ני עומי ש 0יעקב וצריך שיתהפך
1יצדל אח עצמו כדי לתת מלזם אל מזל
01היא *אז עומליס יעקב־ עם יקל פ״בפ
ויעקב מציל את עצמו וע5מל כצד ימין
¥ל א ויחל מצלדתעצמה בצל שמאל לליא
ונודע שיעקנ נמשך •מהארת י־מל־ אנא
*:מתפשט ־מחוז •?ליא כ-נגד החזה ווחל
^מהאי׳ת יסוד אימא היוצאת גם היא לחוץ
ונמצא כי עתה יב׳ יסודות של או״אי
הגנוזים תון לא מאירים שניהם דרך יטניס
ללא ואז מן־היסול לאימא אשי ממנו
יוצאות הנבורות הם בו<^ ומתקנים את
ייחל •׳וה״-נאל .דאג א מאיר ובונה ומתקן
יל י טקכ ונמצא בי יעקב ורחל שניהס
ע *מיי ם זה עםזה פנ״פ יחי מהחזה לליא
.׳ולמטה •עקב בצד זמין זז א ויה* כצד
;
י
״
־־*מ״חס
קלח
דמאל^מצאכי עמה אקר!תהפכו יע?ב
יעקב
נ פ נ י ם • נמצא
ורחל פנים
בנגד קז הנצח ללא ורחל ב מ ד קו ההוי
לפי שהזכר יונק מן הימין לעולם ו מ ק נ ה
יונקת מן השמאל לעולס ולים ליש בתיי
איהו כנצח ואיה• כהוד ר״ל איהו יעקב
עומלבצצח לל׳אואיהייחל עומית בהול
לז״א זכו׳ ע״ש ואיוב כשיסש$ו 0מהן ז״א
טיפת ה0סליס מיסודו; בדעת ליעקב ומשם
יורדת ניסויו זמזזחגעם רחל וכל!ה
נלחש פי אז הזווג ליעקב ע ס יהל ה0
בנ*ה לליא ואח״כ בחןיה עולין יעקכ
ורחל נח״גלז״א וחוזר ונטשה דוגמא מת
ש*עשה נלחש ומזיווגיס יעקב וייזל מ ד ג
דליא והנה כ נ י כלובגז לעיל נשם הי״מ^כי
אכלת• יער• עסלכשי הס ייכא יכדנא
ב ידכא 5מאלא ובזוהר פינחס לך רמ״א
אמרו אכלתי •ערי •עם לנשי לא יעקב
ברחל ו לפי ההק למה שכ ת כנו שניי המאמר י*
עיולין הקנה אחד בי הרי יעץב כ1<6ורחל בהול והנה ידוע כי כאשר נכנסין
בליא המוס׳! של או״אי תשלום ההתפשטות
שלהם הוא כי היסוד דאימא מסתייס
כחזה ללא והיסוד£ל אבא מתפשט ע ד
היסוד דל א ומשם מהחזהדז״א ז למטת
.יו צא*ת^איות יסודות ׳האלו ומתקנים און
יעקב ויחל במש״ל יומה בתכנו לעיל מ ם
הריימ כי ׳מודיעם כ:־קי *:ם ו ו ן וניגון
ומהשסנמאמי
•
שהםת״תויסול
•ה־זוהי!יקרא ל״ג באמי למ* מצאתי כתוב
מ־ ליה נשם -הרב זל״ההול׳לנאתי למי 7א
! ן ערן ללעיל כי אימא נקיא גן ואנא ע ל ן
וזהו באתי למי כי הלא המתן הוא עולה
•
ומקבל מוהיןשל אוא*י שהם ל ע כז
נבוא אל בונת הכהונ כי
1)£$0
4
#
4
,
הממן הוא מכשר לאחותו
הכלה ואומי לה באתי לגני אחתי כלה
גב* עליתי לגן עלן העליז! שהס איה״•
וקבלה•
4
פשחוז
שמן
גמייזין נשלימייו מ י שאייתי
וקבליוי
שגקטתי הבחייהשייכות־אלמוי^עם בשמי
ג1הם גון(.ז&גיתיוו״ת׳ו־יסוי שלי פי הפח״י
הש״יצנמ להתפשט שסהם־היסויוישל אואיי
£ימ* י א י נ ^ נסתיים פחזס של• שהוא
!;תלתניזייהנוף־והיסוד של אפא־צתפשט
מי,מסיי־ שלי שמא־ הפיית אשי זיו הוא
חשמס התמשטות־המוחזןפ^ואז טל •י*זה
6כלי1י יטיי טמיפשי שהם״ יי0א׳ ימיגא
ג י י נ א שמאלא קהס ג״ה והפוגה כמ׳ ש פזו
ציממלא יעל ויחל ב* ״טק* ננצח ויחל
מ ו י ת ״ א כ י ט ל ייי שנמשכו המוחין פ״
יוצאות האיות היסודות ש 4או״אי מהחזה
תלי ולמטה ששם ,מתגלין ה א ח ת ומתקנין
,
,
איו יעקב ויחל׳1אח"ךמפח־המ1חיןשצמשכו
נ ו א ? משפיע טיפת החסדים פיעח ייעקב
נמש* יויית ליסויו זמזיווני ע 0וקל. .
1ו,הו אבליןז 0י אכילה ה״ס הזוז* 1כמ"6ל
*טעגשסתוהיח״ן זלליה פאתי לגני ביאה
המש בי האכילה נשפע!וימן:ה*םוי ע״ש*
•?'?וגס פכאן כי כאשי קבלתי המוחין
•!כלתי גימי*' זווג ליעקב העומר בימיי
צוול הנצח שלי ט ס י ח ל השמימי כיבשי
מ י ה מ י שלי זוזו היא הבשורה אל
אחימוי הכלי! שיהיה ל * הזז׳וגי
עסו .יטקב כאשי־ כ ב י היא' 2פל
המוחין כ י ה כ ל תלוי בו וה0ל מנשר ממנו
!£1ן,1שהכל הוא נמשך ממנו ואפילו טיפת
*!חסי^ם שגוחן יעקב לרחלי פכח*גת הזווכ
היאנמשכ' מיסוי יז״איליעתליעקבימשם
י ו ג י ת לזיסייו וגותנ^אל יחל־ פגחי'הזזוג
? !אט״^שהאוג הוא י י ע ק פ פרח $א מ י
אכלת• נא*לו היאהמזיווכ׳ כ* היי ממנו
ואמנם בל האמור
*!משכה טיפתהזווג
•!וא פ פ ח ל י ט ר י ע ם י ל מ י ש ה ם נ״ה פהיות
•טקפ ור^לפג״ה•שלי ואמנם אחי פך טזליז
כח״ג יזייא בחזיה ומקבלי! פ ט ם אחרת
•מ׳יאכס*ש?גלו *׳.׳ו&ג*״* מ ״ א ו מ ו מ ג י
|
11
קד©
שם בח״גיז״אייזנקרא יינייטזז ח^פיו^ו
שתיתי •יני ע0׳ חלפי שהם חי* שלי פ* גצי
שם אנז גזים הזיוגליעקב ויחל־ בטומיגו
פמקום ייני וח1פי י ווו• היא בשוויה אצ
הכלהג״כפמשייל ״ ואךכיון מ<1שההמנג
דיפקפ ויחל אז מזווג© •ו3א׳הש£נו
לעולמות התחתונים וכגו״ש כזומי ויקיא
אכלו י ע י ם שתו ושכיר י1ייי כל איצון״יל*!'
הקימה מ׳ שכתבנו מ״ש ככויית
ף 0 $
נ ס ו י א י ה ו ב נ ג #ואיה>באזד
מ י א ן הואי ס*י מושבם ש $יעקנ* ורחל
בהיותם בנ״ה דן״א אפשר שיובן מי ה ז י ה י
05בפי מ ס ס ין> ימ״חיע״א * • ח י גלויי
ע ם בשמי אכלי ואתי$.י כיקא יאות לא
ירועא ימינא ב-יירנא שמאלא' אהל'ת*י?!רי
ע ם יבשי י א יעקב ב י ח ל ד $אכילה צ י ק א
יאות שתיתי ייני עם חליפי'לא לריעא׳שמ1
כירכא ימינא הא בול<ו לרגין עלאין
יאתהני בהו מ ל נ א קי״שא נקימיתא ו יא
מ׳יגלא ליליה והנאה ליליה בו׳ עיין שם
לכאורה היא תמוה וקשהההכיה
כי
וכבר פסי מ״מ פייש אותו ע״ש כי׳ לבל
מ פ ל שפירש* לא נולע מהו הכיונה אכלתי
יערי עיש לבשי יא יעקב בוחל וגס כי
הכוציאיות שכתב אינם מתיישבים לדרשת
הווהי־ באשר יראה קרואה שצי י א<5גם
לפי אהקימיישכתבצו אהשר שיוכן כי הצס
באשר נצייר ס י ר עמיית יעקב בנצח יז״א
ויחל כהוי יז״א ושיט •עקב ורחל טו&ייי
פ״בפ כי יעקב צ י י אוו צצמו כ מ ו קו
הנצח יז״א ויחל צייה את עילוי .ב * ג י ק ו
ההול יז״א אשי כ ן *בא חס לי ורוע ימיןייאל
בהול יז״א וזהו אריתי מורי ע ס בשמי יא
לרוננא ימינא פייפא' שמא לא שהוא ;רוע
ימין לרחל כהו י ייו״א ובי&קפ י.ט וווי כנגד
הנצח יבאיהזיועשמאל ליעקב בנצח יז״א
וזהו שתיתי ייני ט׳ם אלפי י א לייפישמזמ
נייכי* ימי&א 14111:זיזע שמאל ייט<[3
ג;צ0
י
;
,
ה
השרים
שיר
*9
כנצח ירא והשתא א ש מ ש אכלתי יערי
עם יבשי יא יעקב ברחל בלומר כ* בחי
זו היא יםצאית ביעקב ורחל כאשר ה0
עימיי'בנ״ה ירא אמנם ־לצי האמור אכתי
פשיגכן להבין למה־ הושם אכלתן• יערי
טס יכשי שהוא היאז טל •עקב ורחל
ביןאייתי מירי עס בשמי שהוא ירועיימינא
כירכאשמאלא לשתיתי ייני עם חלכי שהוא
יחעא שמאלא בירכא •מינאי' כי לכאורה
בתחלה הוצ״ל אריתי מורי עס בשמי שתיתי
ייני עם חלכי שהם רמז הזרועות והירכים
ואחר כך יאמר אכלתי •ערי עס יכשי
שהוא הרמז על יעקב ויחל לרמוז בי בחיי
מציאות זה האופן הבה הוא ביטקג ורחל
אמנם אפשר שהוא לכלול בי פייושי' וכמו
שנבאר כי הגה לפי מ״שכמצאכי הדיוטא
•ימינא והלרועא שמאלאשאמי הם טל חסל
לרחל ועל גבורה דיעקב והירכא שמאלא
והירכא ימעא הס על הוד ונצח ללא •
ועוד נוכל לפרש־כיהיחעיימיינא והדיועא
שמילא שאמד הס על ה״ג לליא והייכא
ש3אלא והירכא ימינא הס על הוד דיטקכ.
ועל נצח לרחלוכמו שנבאר וכל• לבלול הלי
פ יושי' הומו בציו אכלתי'יערי טס יבשי
•שכי*אהרמועל יעקכ־ויאל• קוים שאמי
״שיוויתי ייני עס חלבי והעגין כי אחר כך
טוליךעקכ זרחלבה״ג לליא כמו בחזרת
הטמייה יעקב בחסל לרא ורחל כגבורה
ללא כי כל הרצוף ינ1לצ טולה לחסל ין״א
ומצלי את עצאז ע״י שהויה עומי בנצה
ירא וכל פרצוף ראלעולה בג3ורה יליא
ומציאת את עצמה ע״ד סהיתה טומית
בהול ללא נמצ׳כי בהיותו עומד כל היצן•
׳•עקב׳ בססי לרא מהיליום'הפרצוף שלו
שהם בחיי הלה שלו מהשיש כנגד החסי
יליא הוא בה• ההול שלו שהרי כבר צלל
אמ עצמוינמצא כי אקשיישזזא זרוע ימין
יירא מצןתיים עד •כס*׳ היווד ייעקבווק*
ה
(י
,
1
1
,
קלט
אריתי מודיעם לשמי דא ליועא־ ימינ^
בירכאשמאלא שהואידיועא' ימיכא י ; ^
בירכאשמא׳לא ליעקב כי טי בס מסתייג
הדרועא'־•ימינא דליא כי כדי לכורזת שנצ
פרצוף של יטקכ רזא כחסד ד/״א לכן לא
הזכיר רק ההוד ליעקב נ מ צ א כ י כ ת י מ ^
אלו של דיוטא ימינא בירכא שמאלא נוכל
לפרש ני פ י ו ל א מ ת ״ ם כ י ל המציאיו?*
ישנס ז הם הפירוש האי על רחל והכי ע 3
יעקכ כי ככחי' היותם ע1מל׳' יטקב ורחל
בנייה יז״א יפורש על רחל שהוא דרועג?
ימיכא לרחל כירכא שמאלא לליא יבבחינלן
היותם עומלי' יעקב נימלגח״ג רל א יפו
על יעקב שהוא ררוטא ימינא ירא בי דכאי
שמאלא ייטקב כ• על שם מסתיים הלרועא
ימיכא יליא וכיון בל המציאיזתאלו ישנמ
באמת לכן תכף אמר אכלתי יער• ט<י
לבשי שהוא הרמז על יעקב ורחל לומר כ י
מציאות זה מורי ע 0כשמי ייועא ימינו!
בירכא שמאלאמנכל לסישו כ 1טל •טקיג
כין על רחל כי ב •שנס ולרמוז וה שינה
הכתזכ להזכיירמז •עקב• ורחל שלא כמקו״ה©
כי אס ל למינו כי מציאות זה הוא ביטק•
ורחל היה להזכירם אחר שחיתי י ע י
חלבי כי במחילה ישלים המציאות ואחרי
בך •פוש במי הוא זה המציאות אכל־ במ£
ששינה רמז לנו כי כבחי' הא* שהיא מידיי
עס־בשמייישכהל מציאיותאיעל יעקל
ואחד על רחל וממילא יובן ציי׳שניה' ישננ>
גס כ! כשאיתי יינ• עם חליכי כ*'ככחיני|
היותם טזמרים יעקב ורחל׳ כלה י ל י *
יפורש דרוטא שמאלא בירכא •ממאי* ע 5
יעקב שהוא יחטא שמאלא ליטיקכ ל י כ ז ^
ימינא לראיובבחיי־"היותם טומיים ׳יעקל
ורחל יא"* לז״א יפורש ע ל רחל ש*־.וז*
דיועא שמאלא לליא כירכא ימינא;יליחל כ*
על שם מסתיים' היחטא שח&לא ירא •כ*־
הרי כהיותו עומל כל פיצוףי־ייחל ה נ כ ^
,
י
1
י
י
? 1ס
לי*
ה
ירא
ח
ס\8
בשחת
מהסיוי הציצוף שלה שהם הגיה שלה
ימה שיש כ ג ג י ג נ ז ר ה יז*א הוא ה5צח שלה
?והרי .כ נ י .צ י י ה את ע צ מ ה נמצא כי
?ןייז£א שמאלא יז״א מסתיים ע י הנצח
צולה כי כיי להורות שבל פרצוף י ח ל הוא
<צנ*וית ח״א לכן לא ה ז כ י י רק נצח י י א ל
• ל פ י שעיקר הזווגים הנעשים כמקומות
וגאלו ינ״הי והגיית הם ייעקצ ויחל לכן
ג ה ם א מ י יא אכילת כיקא ׳אוון כלומר
• י כאן הוא ע י ק י הזווגולגני ז״א שאין
מזווג עמו אגל הכל ימשך על ירו א&י
שבל ה ה א ח ת
•(יוהגי מ״ק שהיא כמה
*יושנים אליו ונלשין מושאל צקיא אכילה
ייליה ע״כ לא אמר כ י ק א יאות ״ ושיעור
מ כ ת י נ של׳א אומי ב א ז ׳ לנצי ג״ע העליון
שלי^אז״אי וקבלתי המוחין ע י שעל ייי
•ה נעשה אייתי מורי ע ס נשמי שנא
מחשי נ ה י י שזה היא ב נ ח י י ה ח ס י ש ל ך ע ה
ו*היי של• כי כ נ י אני מחזיר אותן .פב״פ
ן1נ•
י #נ ה ו ל ב י #ר קוק*
$ן£״
י
קרש
ט ם י ט ק נ לנחיי הוווגילא את ש1ך ב ל ג י
אני יימז נ מ ה שאמית* אייתי ימיי ט ם
נשמי שהוא החסי שלן נ ה י י שלי שאת?
טימית נ ה ו י שלי כי אס כזנתי טל אכלת•
יטיי ט ס ונשי שהיא לימיו ע מ ן נס איו
י ט ק נ נ א ה שאמיתי מויי ט ס נשמי כי
החמי שלי יהיה ע מ תהיי י י ט ק נ כי אצי
מעלת אתכם ער ח״ג שלי יא* געשה נ&יי
זז שיהיה האנןי שלי נ ה ו י י י ע ק ב ואו מנאי'
ש^ך צעש שתיתי ייני ע 0חלני שהוא הגנו'
שלי ננצח שלך וביין שאצי מהזיי אתכם
פנ״פ במקומות האלו מעתה אכלו יעי©
שתו ושכרו לודים שיהיה כזוונ בניכם כי
זהו ה&ניקש אצלי לגיוס ה׳וונ שלכם בי
צחשנכזמג שלי נ נ י מ ; במה שאמי' נהז כיי
אתכם אכלתי שתיתי ולכן גס אתם אכלו
ושתו כי ה נ פ ל הוא כ מ י ני הזהגים וליק
אנ״ק יקב׳־ה
י
ד י ר י רו&ןק פ ת ח י
ל י ן&התי ר^.יתי • י 0 3י
ת ם ת < #ד ( * 0׳ נם?יא ט ל #ז נ ת • כ ס י ם ז ' ל ן ל ח י י
נשי הכינות י׳^ יתיקון יולילה
דזנה
כת׳טנ־ן השעי ותיוימיט יז״א
ג י א גי נ ע ת השינה שלו טולה נשמתו שהם
ס ו ל המוחין שלו למעלה,באימא עלאה
$היות שם נסוימיין כיי לזווג את או״אי
כ י י שמהזווגההו* יימשכו גמסי^ לצוין
נ י ל יו״א י א מ נ ם יש בנא ן טנ*] אי והלא
צ• הנה<לפעמ• ע ל ז זי׳אלניו ולפעמים
עולץס שניהם ההלל הוא שלעולם א״ן שוס
מין עולין לצוין טצמס י ק לצייך זילתס
נלכ^כשזו״ן צייכים שניהם לקנל מיחיןאו
בי צייכין לעלות נשיי מ״ן ז״א כשביל נוק'
ומת
״
ונזקי בשניל ז״א כוי ע״ש
• י מ נ ג ׳ כאשי )משכין המ1חין נ/נ״ן א/
,
^ ' *
ג^שההזמגמשא״כ ק ו י ם • גם ייוט בי
ה0יפה ישייר הנותן ה ז נ י כעת הזווגה יא
נחג״ת ג״ה אשי
מהתסשטות החסיים
כללנוןם נ א אל היסוי וניתנו אל ה נ ז ק נ א
פ ס י י ייזוולכמ״ש נע״ח שית״ן <י*י זבכ״מ
ג׳ם ט י ט כי א ס אין נחי״ עליית מיין א ץ
נחייייייתהמ״ר *והנה יטיל הוא כמספר
י״וי ה״א ואייו כי הוא יומז על ג' מוחין
חנ״י גם הוא כמיןפי ט״ל אותיות י י '
שמות ע״נ ס״ג מ״ה נ״ן אשי שמית האלו
ה״ס המוחין ובשי הפסיקים פ* חקת כתב
טיל ה״ס תיין עטיין לחו״נ הגקיא רע*
לז״אונתיקוניןלק״ו א פ י ו קוצותי אילין
יםיסי
שיוו ?צייתיאינין ל כ ו ׳ ע״ש ״
כ״ימ״י ן״ל שקוא גש\ 0יר) 9ג י גשם ס ו $
ה
"'8ש4־
ל י צ ג מ י ו מ גסזי נ ב י ח ת ג שמיס והגנויות
הי יס מיין מ ו ד ע לילה נקיא חנוק'
נביא אל כונת הכתוב כי
?)?)\? 0
<$יאתשינתהכלה עלמ*ש
ג *מתן צאתי מנ* ופירשנו שם נ ל י ן
הביכי החתן אמר לבלתי באתי לגני עליתי
אל הכיני בסול מין לצורכן־ אחיו• כלה כיי
•שיימשכו בחי׳ המוח*! אל״ך וטל זה ב א ה
משינתהאלא שלאיברה לנובח אלא נ ס ת י
מ־ך צניעות ו כ ט ל * ולעעס זה גם כן לא
הזכירה את פעולתה אשר היא עושה אליו
י ק היוצא מפעולתה כי פעולתה אליו היא
שגורמת המשכיהמיחין אליו והיוצימפעול^'
הוא הזווג כי ט״י ביאת המזחין בעש*
הזזוג משא״כ קוים וכאשר יש נחי' הזווג
משם נאי״ה כ׳ כ נ י נמשכו המוחין וז״ש
אנ* ישגה כ ל ו מ י כ י כמי שהוא עולה נ ס ו י
ימיין אל הנינה לצורכי ועליית המ״ן היא כי
מסתלק הפנימיות והרוחניות שלו ממנו
ועילה אל ישיר הנינה נ ס י י מ״ן אשי
ה ד ל ק ו ת זה נקרא שינת במו כן אני ישנה
כ י מסתלק ממני הפנימיות והרוחניות של*
^ועוליי אל יסוי הבינה נשיי מיין ולני
ט״ר כי לבי שהיאכבתי' מפנימיית
עלה
!הרוחניות שלי הוא ט י כי
״
* ס ו י הביצה ומעי י י •5מ״ן
:ומזה נמשך כי קול מ י י י ו פ ק כ׳ עלייתי
וכאשר
מ פ ג ו י מ ת המשכת המיחין אליו
ונמשכו המוחין אליו אן השמה יאויה אל
מ ו ו ג הקיו' שלנו ולבן קול דולי י ו פ ק
פתסילי כי&יוסא ייליההוא א ח ת י י ע י ת י
׳*ונתי תמתי שיאשי נתלא^״ל שהם סוי
* מ ד י י ן אשי ניאשי כי כ ב י <משכו ויעת•
טלא נשלם וגס קוצותי שה״ס חג״ת ג״ה כ ב י
*ש כס התפשטות החסייס כי• שימשן
כללותם אל היסיי בבחי״טיפת מיי ומה
ש צ י ד היא יסיסי לילה שי".ס הגבויות
*שע״ילס״ן שלו שתעצ' גי• שע״ין אמעיט ל ו
1
השירים
קם
א מ ה מ ״ י וו"שצתח* ל״ כלומר שמניים •1
נחי' פתיח' כ• ע״י שאתה תעלה מיין מניו©
פתיחת המקוישל• להשקיע את המ״ד ו ס ע •
שקיאה עתה אחתי יעיתי יונתי תמת•
אפשר שימין כ״ הנה <ויע שקוים הזוונ
ה״ס נח•' ה ח י מ ק יהזא מתחיל מהימין כ •
אע״פ שהכתוב א מ י שמאלו תחת ליא£ןי מ '
כ נ י כתב ה י נ ו״להה תיילזה כיילטולס
ההתעוררות מתחיל מהימין• כ• כ ן ^ י ב י ן
א נ נ ת ה י א נ ס ו י התסייא״שיס לללכיימינא
לקנלא למטרוניתא ואתת ג ב ו י הוא בסול
הגמייזשםהיא בחינת שמאלו תחיו לראש״
ו א ח ר כ ך נ א ת ה קיוששהזא נ ס י י ה ת ״ ת א ו ,
היא וימימ תחבקני הימין מיזבקיימחנית
•
ע ם מ פ א ייליה קו האמצע* ת״ת שנו
והנה בתי׳ לק״ה אמרו כ ל מ ח א ל פ י ן
במייא יאיהי לימינא אתמר נ*פ קול דול•
יופק פתחי ליאחתי ו כ י ' י פ י ק לשסאלא
ראיהו אשא אתמי נ י ה יטיתי משחיהו
יעמו יא יאמצעיתא יונתי תמתי ה י י כ •
הכנז״ם אלי ימנזים לחג״ת אשי ,ב ס ממ1ן
החנוק קול• הזווג)ט"ב הזכייס •
.
שאלזה י י מ ת מאמייו״ל
כילקוט שיאש׳ נמלא <ז5
א ף שמים נטפו קוצית׳ יסים׳ לילה גזו
נע״פ האמון•
עבים נטפו נ ד ס ע ״ כ י
כונתס מנוארת לימי כ״ טל היא ההשפעה
ימ״י מנחי׳ מוחין יו״א הנקיא שמים 1ו מ .
א ף שמים נטפי ויסיסי לילה הי6י סוי המ״ן
של גכזיות מיקי',שהגבייית מ ק י * ע נ י ס
כמ״ש נלי״ת־תהלים ט״פהמקיה נ מ י ס •
ועיין ב סי מיין יז״ש גם מנים שה״ס הגנויווו
כספו מיםמ״ן
אפשי שאין הכתוב מ י ב ר
אן
)נ(
ב נ ח ׳ ה/ווג יק<בנ*זיגיו
המשכת המוחין ו י י מ ח למ״ש בשי הכינוי!
כי כאשר,ויין צ י י כ י ס שניהם לקבל המוחין
אז שניהם עולין בסוד מ״ןואן כיין שיישעע
)אפשר
,
• י .
•
*
.
.גא
שמן
ה,
משחת
נ א לש^המ מוכיח הוא^שיןהיה הנקבה
קה^א^ה^/נ ,^.היא -מקבלת ,המוחין
של^ט!ן*גע^וכ^ןץש?איתת כמש3ת לה
ע ל ' י י ׳ א?א^שתר<ר<שוה;פהוהו ואינה
מ ן ל $כמי^רןקו?לת"(.א<ו':ע?ש וידוע
מ צ ג י כא?י;הפו?.׳ ימןבל<4המוחץ על יד*
' *א^א^עי-י גר^ שלו המ&יס לה מוחין
בי ס ו שס^ממפששין המוחין מ״א ושם
בצה ,לו״א הם החסליס מגולזס וביסוד הם
התגבורות והס נעשין מוחין אליה ן״ש
א ט ישגה בי נסתלק הפנימיות והרוחניות
בלעלות מ״ןכיסוד הבינהוע״יזה ולבי
שהןאליא , -וכמ״שרז״ל ולב• עלהקכ״ה
י ? מ י ב צ ו י ל פ ב י ותלקיעי בי נמשפיןכל
המוס־ן אלץ ־ ןקו:אמתעויד,מבסי? השינה
נ?5ון שהנוריות .שלו שהןא מהי שנמשכו
הא• יאליו בא-מצל ה^כה שלישהיא מה
שטעיתי ,כקול מ*]כיסול הבינה אם כן גס
ק , $המוהיןשלי:ה 9בוולבןקול לודידוכק
*תח? לי לקבלהמןחץשלןהכרמזלבאח^י
יממיתממז^י -אתתי כנגל הכנוס
שלו?גמש?ה אמור לחכמה אחתי אמ רעית•
מו&ןנעמשלה״בי כינה נקרא,רעיה של
מ כ ו ו נ ת י בנגד דעת שלה בי כןיונ״תי
ע״ה ^וא״ כמספר לעת ע * הל אותיות
ובהזכייו את הלעת שלה קרא א1תהי תמתי
בווירוס שהלעת שלהה״סה/גבויות אשד
המי^נויות״אלו^/החסדיבג משאלייכ^א
^^^.מיסיב<ר#כשע<ז ההקימות
<קמש^?עת כי הבי עפריןדחוייג נולדים
• ולכן קרא
ווסו^ס90נ9ץ{.זןדן-ע״מי
א ו ^ ן נ ן ה :וןסתייוייישו רז״ל תמתי כשני
תאומים והטעם שאנ״אומ< לך פתחי ל•
הוא שיא^שה/ס חבי י׳שלינת}ו1פל שהם
סול המוחין ובבךנתפשעו בקוצותי שה״ס
נה"? סיו© הקצוותשל* יסיסי לילה סיפות
המוחין •שהם חלק של לילה םול־המק״־ הני\
לילה כ ; שם כנה״י שלי הס חלקי המוח•;
שלן :ןצקרא'צ<הנעל כןהתנן׳ לי לקבל
1
י
4
קרש
<$0ן :המוחין ׳שלך־ שהםיבקגצזמ״י כי על ילי
•
$ריך שתקבל אותם׳
א ל יאמר אני ישנה כמקיים מ^ש
)ג(
כע״ח ש' חיצוניות ופנימיות
ס״דופ״ין כי נ־ בהי' יטסץ יש לולן־ חיצון
ופנימי החיצון הוא משם בין ואז הם
עומרים אב״יא והוא נמשך מצי הבינה
והפנימי הוא משם מ ה ממשך מצל אבא
ןאן הס .פב״פ וכי גופים אלו הפנימים נקי
קול ויטריע־ש • ׳ונש המקולים כתב
כי אין הזווג לליוןנעש' עד שיקבלו המוחין
מהחכמה שליס צלס רחיה כי זה הוא
בחי פנים ע״ש
ג':בח׳ יש מ ו ז ג והם חבוק נשינךן
נהנה
זווג -וכתכ שע״ח שי מ״ןמוף כי6־
כי לעולם הנקבה היא מתעוררת תחילה
והתעברות הן ה הוא כעת החנוק ש^וא
קולם כחיי הנשיקה והוווג־ ועל כן אז
בתחלה הנוקבא קיימת לחבק את הוכר
ואת״כ .הזכר מחנק את הנוקב' ואח״כ בא*
בחלהמויקיןואו כיין שכבי הנוקב א לימה.
ההתעוררות בענץ־ החבוק כנן' אז אי^
הנקבה־־מתעויית תתלה רק *זכר• הוא
1
״
,
,
1
מתחיל־ את הנ^קין התחלה ואא״כ היא
תשקיאנתו וכוי ע״ש
בי מיד זווג הנשיקיןהוא בג״ד
וידוע
־ חכ״ד של הפרצוף שהם מודנוגינו
מאליהם ואח״כ נעשה׳ בחי הנשיקין דן! *
אשי שם ה1א שה/נדמ^חיל לנשיאה בתקלה
בי אין צורך שתתעורדהיא תחלה ואח״צ
נעשה זווג התחתון דיסוד כיסיי ואן שם
צייך שהניקבא *תתעורר כהחלה להעלות
מיין כנומג מב״כ! גכמ״של בפסוק עור*
צפזן כסוד ישב רוחויזלו מיס פ' ש וכב^'
כתבנג לעיל כי סיפת החזרים שהזכר מוריי
במור מייד ככ0י' זווג־הוןחתון ליסוד ביסול
איכה נמשכת ממוח הדעת עצמו רק מאותו
התפשטת של ה ל מסיים המתהשמיס כויון
אנצ
1,
4
י
ה
שיר
^
השרש
'אצל כזויג העליון משיקין הוא מה״ג
עליונות וכמ״ש שם בשי מלן .פייט ובתיקוני!
יק") אמרו אני ישנה ולבי ער אני ישנה
מר^ימאי לאתיחק מני ולבי ע י כל
אתייא לגבי וכוי ע״ש
נבאלגונת הכתיב אני ישנה
מעתה|
מריחמאי לאתרחק מני כי זה
הוא מצד העדר המוחין כי אז הס נמול
אכ א ולבי ער כד אתייא לגבי כי זה הוא
כאשר נמשכו המוחין האמנם העיקר הוא
באשר קול דודי דופק אותו הפרצוף של
לויי הנקי קול כאשר הוא בא ודופק כי
הוא פרצוף הפני* שלו הנמשך משם מ״ה כי
נמשך אז ג״כ הפרצוף הפני שלי הרמוז ליכ
;!נתיבות יו״לי דו״פק שהם בג• ר״״ל ועם
ה נ תיבות בג*' ר״׳״ו כמנןפרדב״ור עם
הייהותיותואז אנו ח;זרין פ*כפ ואמרה
בלשון דופק להורות מקום המשכת פרצוף
זה הנקי קול שהוא מאבא כיהנה דופק
ייוא אותיוץיפק״י * וידוע כי שם ע״כ
הוא באבא והאחורים שלו הוא פק״י גם
ידוע כי אחוריים של העליון נעקה פנים
אל התחתון וזהו ך.שלים ז״א מושך אליו
פרצוף זה הנקי קול מפקיי של ס מו־טינ
לאבא וזהו:קול לדלי דופק פרצוף קול של
לול׳..שסודו ך הנמשך אליומבק״ד שהוא
אבא וכאשר אנו חוזיי! פ״בפ אז השטה
ראויה אל הזווג ולכן ק1ל לויי דופק ואומר
לי פתחילישה״ס פתיחת זרועותיה לקבלו
ולחבקוע•ל .שאמרו בזוהר לתרומהקס״ו
נג״ב איהי פתחת לגבייתו תרין דרועין
לילה • וכתב שם כס מ״מ משסמוה״רחו
זל״הה וז״ל ל ב ל״ס אנהנך אל בית אמי
תלמדני כי היאחובקתו ומנהיגתו מאחוריו
אליה ע״כ והבא נמי לכוזתה פתחי לי
שנפתח זרועותיה לחבקו כי צריך שבח״
החימק יתחיל ממנה ואח״כ פיוסא ליליה
ואומר לה אחתי יעיתי {נתי המתי בי עתןן
י
1
1
,
י
י
,
1
קמא
הם פ״בפ שיין בקומתם ולכן ?יגל הקפ!מה
שלה אשר בנגל הנעה שלו קראה אחתי
כסוד אמורלחכמה אחת׳ את וכנגד הביל
שלה אשר כנגר חכמה שלו קרא אותה
רעיתי כי תמיר הכינה נקרא רעיה של
החכמה ,ככל הרש ו נ מ ל לעת שלה
אשר בנגד דעת שלו קראה יונתי •
נמצא בי טעם קריאת א חתי רעיתי מנתי
הוא על היותם פ״בפ שנים כקומתס
תמתי ואמרו דליל כמדרש תמתי
וזהו
תאומתי כ״כ יכול לא אלי גלול ממנה
ולא היא גדולה ממני נמצא כי תמתי הוא
נתינת טפס למה שקראה אחתי רעיתי
יונתי
•
אפשר כי הטעם ג וא כי אשד
)ל( <$ן
שהיא מחבק< אותו חוזר הוא ומחבקה
והחיבוק הוא בכחי' חלית כמש״ל וכתבנ!
ג״כ לעיך כשם התיקוגין כי אחתי רעיתי
יונתי חמתי הס בבחינת חלית ולכן אחר
שאמר לה פתחי לי שה״ס פתיחת זרועותיה
לחבקו כי צריכ׳ היא״להתעויר תחלה קראת
אחיד רעיתי יונתיתמתי שהם כבחי׳ חליי*;
לרמוז שהוא חתר ומחיקה בבחי׳ ייג״ח בי
בם הוא בחיי מזל החבוק
והנה אח״כ ה״ס זווג הנשיקין אשר בעית״,
ואז אין צורך שתתעורר היא תחלה
רק הוא מתעןר' תקלה ונושק אותה אך לזווג
התחתון הנפשי אחר הנשקין צריך ליכ שהיא
תתעורר תחלה להעלות מ״ןנמצא כי בבחי •
החבוק והזהג צריך שהיא תעורר תהילה
אמנם בבחיי הנשיקין אין צורך שתעורר
היא תחלה רק הוא מעורר ומתחיל אפ
הנשיקין וזהו שראשי נמלא טל כלומר לכק*
החבוק פמחי לי ביאתה צרי' שתפתיומתח*'
לעורר ליכילבחי״הנשיקין הנעשה בראשי
שה״ס הלר חכ״י וזהו שראש• -כלומר
שלבחינת ראשי כבר נמלא טל מאליו פי
געשיהזמג כל׳רחב״ל שלי ונמלא טל שליינן
השפע
א
1
,
3שחו*
.ע 8ן
1ן
גאולי
?!#ןצ** 1נהג״י חנייך אש1
;*ו״י היא ואיו גי' *״ל ־• ויידז־ע־ כי השפע
•$1מ!פ*נמזוו* :הנשיקין יח״בד של ה פ י צ ו י
*1צמ1הצה הדא בפה של הפרצוף עצמו
!לכן בא היצ׳נז כי נצל״לא !טייל הוא ג מ ^ י
:מיצוא י.ע"ה5לל"א וזהו שיאשי נמ״לא ט׳־ל
בלומי שלנ1ז*'1אשי שליה י.יזב"י מלי כ ב י
׳*פ״ה-מל״א המה שנעלוה ג!גז <:שה״א 11ת
ה6י?*> 1כ*ין,שה^^"8׳א .מאליו בלתי
מתעזייותשל} נ מ כ א ש י נעשה אח׳!נ;06
* ח י ' זווג הצשי^ אשי כנ׳נו אין צו1ן שאתי
מצוייי תיזלה כהו התצוק י ק אצ׳ אצנויו
ידזילה לצשיקין אל?5אנצי(יי קצוותי ש ל #
הז״ק אשי אש$י צא!5כת הצופה יא״י צזיוג
מתחתון אז שם צריך ישיש* לילה שתייה
*.־.איין יגצויות ש4ך תחל? כי צ י י נ ה את
ליזתעורר להעלות מ"| תאלהגאז בצאיכ'
י החבוק י
;
.
; י
׳ ־
.׳
,
י
׳
י
י
*אמר אצי ישצה צהקייס מ״ש
1ה(
בשי הכונומל״ד ומפלי; כי
ב לילמנןמלקין מז יון הישינוו .מל המ61ין ש־ל
היום שהיו כהם אמנם יש חילוק בין *,א
$נ ו ק 7הישימו לז״א מסתלק ועולה על
ראשו אכל רשימו של מוחין מ מ ן נשאר
ןנון ז״איממש תוך החזה שלו אשר שם נתון
"1בו של ז״א ומשם יוצאה הארה אל חנו*{
ו ב כ ר ילעת כי כל התאיות שמאיר ז״א אל
גוקי כלס הס על״ן ונמצא..כליוגי .נ ו ק כ א
לא הפסידה כמוהו וכוי ע־ש
כתג.שם,וכדמשי תיקון הלילה גי
עוד
בחצות לילה הראשונה עד חצות
*ורדת הנקודה עצמית לרחל כבריא וה'!טס
שלהשכאולה בסוד ת ו ס פ ת לוקחתם לאה
•*ע ״ כן נכללת לאה אקר חצות לילה בכל
אורך ז״א כלז ע א ל ו הט״ס שלוקחת מרתל
ומזדווג* לאה ע ם יעקב כ פ נ י ם לז״א בכל
ןןןרך <א כי גם יעל^ מתגלל נ כ ) אמ־ן
1
י
,
,
,
,,
מ:
קרש
י•
,׳־א ולטעצזזהכיובשסלייוש שימי ל ת ל ' $
•ונש -.מ ישגיץ סי צא כי ליל היא לאה בזמן
חצית ל׳ילה/היאשוצה ב* אן אינק מתפ:צ1לן
בצגים י<" 5אלא ע י ה 0ז ה ומזיווגת ע ס
*ע׳ץצ <א.¥היא יין א נ ל א מ י חציי*ה*א
צןתפשצ!ת--לאצ1ה <גי מיןיצז י ח ל הנקי '0
אמימה• ואז יש כ? יומי יחמי© ו ל ק צ*{
ל*לה פה״ ימייהוא* היא כאילו היא ממש
נחי' יחל ו ל ק א; נממקין הליצץ וכוי ע״ש
והצה *יזע כ יעק^לאה י ה מבקייאחוייגז
של אוא״׳י שנצלו צזמן השנייה ומהם געשו
פרצופי יצ1קצ ולאה1 -ייו* 1כ* אליא׳י י©,
תא* ד באחייתא צאחיה ונקייעים ״ וגלי״ת
ע י השיייגזכתצ משינוט״ח 0קול יולי
יופק הוא זווג יעקב ע 0לאה יצעשיבחצות
צ ^ א ' •<••! ע י ! יסיר
ואו הקיב״י.
?נוק'ואומי פתחי ל׳ ע״כ
,
!
,
,
*• ,1.
5טא לנוצת הכתוב צי 16מית
פ^תח
המק' יחל אני •שצה כ י
.
׳
צלילה צשחלקז י.מ>חין ממנה וג 0הישיאו
£להמוחי! זללן אני •שנה כ י מ י נ י ס ו י ה
הוא השתלקיתהמוחין ו ה א י ת ס * א מ נ ם
,עכ"*ולבי ע י ולבי שקוא בחינת הישימו
שנסתלק ממני ומומי במקו' הלב י!"א *וא
עיוצגאיי משס אלי ובחצות הלילה שיצר
• מתפשגו•' המוחין בכל פיצוף לאה ונחיזביו
אליה הט״ש יתמןפת שלי ונתאיבה בבל
שיעזי קימת ן״א דג 0יעקב מקבל המוחין
.־בחצוי* ומתניל בכל קיממ ז״א נאזקול לוי•
דופק קול יולי שהוא יעקב ו ק י א ו י ו י ה כ י
.היי כיוןז־מיא סזיווגת שמו י ו פ ק כפתאי
בי היי לפי
נן ע י ן ׳סול לנזקכא םתס
האמתזה־היםול אשי יעקב דופק להןרזוג
בו .הוא של יחל ב׳ ה י י הוא מליטש ^ 5
ו*לא שעתה נקיא על ש 0לאה שהיי י.ןא
אצלה בהלואת 1א1מ׳פתחי ל• אחת׳ יעיתי
יןנווי הממי בי בנגל הנחי' של עצמו' לאה
ה
ש י ר
נ י ־
י?ףשי שה״ס טיסיא ה&ס י מ י י בבאיצ*
ליזה שהוא יהמי 13הומקוס יח .1ד.גןן'
לילה כ• עד שס נתגיל יגפו5ו,ף
זןלןי ושם מל!
וג 0הפרצוף
ש4
נעשה הוזויג ואינו גלח * *׳ל שהיא
בהי־ דין כמי הזווג יחצות גילי .היאשנבס
שהוא ע י הל#ה י ק גבחיציא לילה נלקן
צת&י לאיוקאנ׳יסי^ב־ייז
קיאה אמיזי יעית׳ כי הרי גני?*' לאה היא
׳מאחוייי&ישל אימא כי תאיו ר״יא באחיות
זאדזוי 01* .אבאונקיא יעיה ש #ויעקב
עואמבחי' האומרייםשל אנא ו כ מ י הע״ש
דריול שנתחביו אל לא*ל יזיא אותה יונתי
ממ*י כ׳ כן י מ ל י ק י א י<צה יזמיה{:יא שי
גמלא ש״לכי ב ב י קבלמי הלוחין ותגדלו
זנתאיבו קוצזתי ש$ס הדק שלי והס מלאי׳
,
8־שטתי את כתנת• אימנה א י ב ש נ ה רחצתי את ת ל * ' א י צ 5ה
•ד ; -י
<
ץ ז ־ ן • *• ־ך1־ד
׳**־יי• ״ד
ד?נה
לעיל גפי אנ• ישנה כדרך הל
כתכנו כי כי בחי״ גופים
#לז״ון ח$ון ופנימי וכשיש להם *;גוף
;החצוןהס עימדים כנחייאב״א וכשכא
£הם הגוף הפנימי הס הוזי• סכ״פ ונטש'
מזווג ועיצ׳פיצז אלו נקרא קול וינור ולכן
אכ$רה׳ כי העיקר הוא כאשר בא פרצוף
־יקלל £ל יודה ה׳י או נא אליה גס כן צ י צ ו ף
* ב ו ר שלה י עוד כתכ שם כשער חצונינת
־ופנימית כידזגג כ' גופות אלו הפנימיים
ןקנש קין רותא ליות כ* בערך החיצוני)
בק הפנימיות נשיקין רוחא כר^חאצ* *גז
'ימייה הוא חח כל ע״ש וכשער מצוצות י׳ה
׳־יגפי! אפיס כתב כ* מודגשיקיןהתסתזנינז
זוהם בתיית ומלכות רומא כרוחא הוא
ו&עלמות י הגז ן* העליון ונישול הנתלים בו
•והם" ה<{ל•*' כד* שית ינקו אז רוחא ברוחא
ולא יהיה מעכב לאס מי ע״ש נמצא כי
כיא&ריצע&ת צזווג כגופים הפנימיים רןו*ן
זןנערך החמניות ג ל נשייקין יוקא כרוחא
אז הוה ל הו כאילו נפשטומהגוצ<.1חצ*ניי•
זזללם ומתנפל מהם אחיזת הקליפה צי
אחיזתם אינו רק'בחיצוניות והנה כמצתי
אואכמ&פי עשית שמות אלקים עס^שרה
בוללים כמ״ש במסי מיין וידוע כי בחינת
* * נ י מ י ן * הוא צנח<ת שס ה1י״9וב9ימו
1
;
,
1
,
1
־׳!
—
;
•
*
—
;
• *
—
•*־;•י• •
אחיצוניות הוא בלחיי שס אלהיס אסכ1
נמציכ• כתל שהיא כ נחי ש מ ו ת ! 1ת * * ^
החיצו' והנה נודיכי כחי המוסלאיצס מ ו ץ
זנאימיות רק נכל פטם הס באים ומסתלקת
זח1ןריאוכאי0ומסלקיןועל בן אמר שנע
גקויס אמרה כ• העיקר הוא כבוא הפיצל
דנןול של דודה צי א? נמשך אל*הג) $ 9
פרצוף לגור נ^לה שה״ס פרצופים הקנימיל
שלהם וחוןדיספני׳בפניס ואז נעשההוווג
ניניהם והנה זווג;ה הוא ב ב ח י ^ ג ו מ ^
שנקרארוחא ביוחא כערך החיצוכי^ אמר
אן נחינת החצנניות הוא כמי באינו סמו
הנה כאשי אח-ך
•
שנצשפו ממנו
משיןלקין המוחין שה״מ הפנימיות וחווי ©
להתלנ £נכחינת החיצוניל היא מתרעמ*
ואומרת פשסתי את כתנתישהוא בחינת
החצוניות פשפתיאתו נבוא המוחין יפני׳
שליס הפרצוף הפנימי ״ועתה שנתתלקו
המוחין איכבה אלנשנה בי צריכה אני
לחץור לכהי' החצוניות ועוד רעה ח*לה-כי
אז בבוא הפנימילרחצתי אתיגלימאוזחת
יהקלי־כי צאשר מתעל׳ החצזניות^תפפלןן
הצתל• /בו שהם הקלייועתהשחןרתילבחי'
החצוניות חוזרת כס כן אחיזת הקלי' במלי
ואיככה אטנפם אחר שככר רחצתי א1תם
ןע״כ היש׳והטובהוא שלא יסתלקו המוחי;
או
*עזלם •
,
,
1
1
משחיז 3וש
ה
,
אפשר כי ייוע כי הנזק
אן
}ג?
היא יודית לעולמות כי״ע
ג ס ו י רגליה יורדות כוי בדי ל נ י ר ניצוצות
הקדושה וליל כלים שלה הם היורדיילעולמו
גי״ט למלאכת הבירור ועולמות ב •"ע הס
לבושים אליה כי היי ב ת ו כ ם מתלבשים הצי
בלים שלה ואחר כ ן היא טולה לאצילות
פ ס הל* כלים שלה ואחר בךחיןית ע ו י לייי
ולהתלבש בעולמות בי״ע שהם לבושיה נעל
ג ן באשי כ נ ר עלתה באציי ופששה את
לבושיה שהם עולמות כי״ע וצריכה עוד
,
לירי לעולמות כי״ע וללבוש למשיה מ*5
מתיעמיואו' פשטתי את כתנת׳ כ ב עלייך
נאצי' זפקטתיאת כתני!' שהם הלגושים
יבי״ע ועתה צריכה אני לחזיל ולירד
ולהלביש כתנת* זאיככה אלבשנצ יאחר
שפשטתי אותה וגם כי בעלותי באצילות
יחצתי את יגל* מאחיזת הקליפה יעתה
שצריכה אני לחזוי ולירד הם מתענפיםנ
ואיככה אנונפס א ח י שכבי רחצתי אות©
וינק אנ״ק יקב״ה
•י
ו
!"זנה
גזיע מירזשי מ ו ק ' בי ה מ ל
מתחלת מאסודי החזה דז״א
.ו ה & ע ס הוא כי ט י החוה י ר א
מסתיים היסוי של אימא ומשם ולמפת
ה ם האורות מגולים ולבן יצאת ממקום
שנסתיים היסוי יאימא ב/״א כ י פ ל ת ק ו נ ה
הוא ט"* מהאחת של אימא וכל תיקון ובנין
כרצופה הוא ע״י ה ל נכויות של אימא
;(נן״אכ* הגההה׳ גמרות י ו י י ו ת ' מ י ס ו י
*אימא א ל \ * י יל׳א ונמתקין שם ע ם
•.חסדים שיריו שם ביסוד ד״זא קייס
הגבורות ואחר אשר צמתקו ה ג מ ר ו ת הם
עגלות מלמטה מן היסוי ד;״א בסול אור
מוזר ואך פנימיות גוף יויאיעי" אחורי
מהזה ח״אושם נוקכין ויוצאין לחוזנאחו*
*חוסי ין״אעל ראש המקבא וא ^1נכפפין
דורדין ונכנסים חיך הנוקב' מלמעלה מן
הכתר שלה ע י למטה בסיום ,הגיף 7יך
כ פ י פ ת קומה ו ) ה ע ם זה היא נקרא * ק כ ה
הי היא בחינת ל ומקכלת אויזתיה דרך
נק״כ עש״ב וכאד״י קמ״א ט״כ אמרו תאנא
3אי תפאיון כ $ל ביחתי וכליל נדיצא
ואתפשטרחמי כיכורא ו א ת ע ב י ונקזב
לסער אחרא;ותקין מעזי מ ו ק נ א ואתתקמ
מטהא כספרא ידינא ע״כ הרי מ מ א י 6י
המעיים של מ ו ק ' הס בתי' דיניך והדינים
והני .ידוע כי הבי
צריכים מיתוק *
ידים אשי בכל אחת מהם •ש ' ל אצבעות
הס בסול ל חסלים ו ל נ כ ו י ו ת בי היל
ימיןהיא•בסוי היחסיים והיי שמאל ה ס
בסורה'גבורות ו כ ב י כתבנו ב ל הקויתים
כ מ ה פ ע מ י ס כי יו די נקיא היסוי יו׳יא
ולכן בא הימז עצ נכון בכאן כי ס״ת יו״יי
של״ח הוא ח״י וידועכי היסוד נקיא ח״י
גס י״ת דו״רי של״ח •"יו הוא דש״י שהוא
צירון* אחי מוי צירופי שס ש״יי •י וידוע
כ י היסוד נקיא שדיי;"ש יולי שה״ס ה י ס ו י
ח״א.שלח ייי שהיא יד אחת ש £נ כ ו י ו ת
שהיא יי ו י שהוא ז״א ה״י אחת שלו וסתם
יד מסטיא לגבורה כמספר י״ג אותיות
מילייאלליים ע״ה כמ״ש בסי יאיר נתיב
והבא היא היד •של ה ל ג כ י י ו י י שהוא
הייסוד שלח אותה מלמטה שהיתה' כתוכו
למעלה מן החיי שהוא הנקב אשר באחורי
והנה
הח/הכי דיך שם שלח אותה אלי
כתבנו נ י טעם יציאת הננק' נאחייי הח/ה
הוא כי ש 0בחזה יז״א מסתיים היסוי
?ל אימא ובשי הפסוקים תהלים ט ל פ פ ג ?
מ
^
ה
השירים
שיר
הן הכה צ ד י כתב נ י היסוד;{}אימא גק'
ולכן
אלי\ם דההי״ן ג״י רצ״ה ע״ש *
נא הרמז נכא} כי י״מ מןית מין־המ״י
הוא בגי רצייה כמכין האלהי׳ס יהה״יןאשי
כיסוי של אימא לימון כ* מקום החוד
הזה הוא כמקים אשי משתייה כפנייהיסור
של אימא שהוא כמקום החזהדו״א ונחזור
לעניןבי הנה יד זו היא ג נ ו מ פ ו מ ע י
גם כן נתקנו מצדהייצץ •י ועל כן המו
עליו המו טל מה שנשאר עליו שהם מור
החסדים שנשארו נ ו כי המו נ י ן היד שהינן
ה ל ג נין מעי שהם מצר הדיניןלקכל ממנו
,
ממג
את החיןדי' כדי למתק את הגנו מ ת ונם א<ן
הייניןועלכןהמז עליו זמ״ש באי״ר כ•
מעהא• אתתקנו בסכירא דיינא אפשר כי
הםעם הוא בליש בעיית ש תיקון :הנוקנ*
ל ו נ י ה ל גמרות יצאו מיייסוד של ז״לז
ונכנסו בדעת שלה המנוון כנגד ה• שוי של
ז״א ואחר כך נשאר שיש הגבורות נ ד ע *
שלה ונשנה הטי שצ י״כ שכיס דגדליח שלת
כתפשפו הארות הגמרות דרך קו האמצע•
עד ה ל ת שנה כו* ע״ש וידוע כי המעיים
הסננחייהגוף שהוא ר ל ת ו ח ק א י נ״ק
דקלה
י
המיל 01^1יפוזרו לר1ר! דרי נטפו מור ואצבעות• מור ע1בר ע ל
; ^36££9י
בפות רך.כבעולו
..
כתב כ ל ח ש׳ מ ין פלי וכש'
ף,יך/
הכונזת ל״י לתיקון הלילה כענין
בייךאפקיד רוחי כי ה ל ידים של אימא
שיהס ה׳ אצנעות ביד ימין ו ל א צ ב ע ו ת
ניר סמאל הס נעשים כלי ניסוי למק*
להיות לה כתוכס עני] המין .ואלו ל מ ל
אוזיות מנצלך כפולות ,ואלו נמשכים לפ
משסנו׳יכו הנמשך משם אהי*ה שבבינה
שי•!.ה כמכין ידייך ושם הוא עלית ה ל ן כדי
לקפל מבעלה מייד שלסיהחתלים ותתמלא
מהעי ונוי ע״ש נכנה ידוע כי היסוד של אנא
.מזפשט נ ז ״ א ע י היסוד שגו ולכן כאשד
ןי״א מזדווג בנוק נס היסוד .לאבא-אשר
בתוך יסוד דז״א הנא נכנס תוך היתול דנוק•
במ״ש כשי הבונות .ד״ב דעמידהבקולהכל
והנה יחע כי כאשר נעש' ה/ווגתיו].אלכ
הננקבא היא משפעת אציהעולמות מהשל
שקילה ו ב ל ש כסוף האד״רז האימטרונית'
בד אתחכרת עם מלכא כל עלמין מתכרכן
ואשתנחו נחדוותא דכולא וידוע כי חמזתא
שפירושו שמחה היא נסוד החסרים כ ל ש
בזוהר נארא יןי״ע ע א ל ק לך אנןל״בשעח;
!
״
לחמך ומה שהיא מקנלת הוא החסרים
ומהם משפעת לעולמות ולכן כס בחיוול
והנה מור נקי החסיי' ונמ״ש רז״להוי זה
אביהם וסגדו חסדים כנודע גס מור עובד
נקרא היסוד של אנא כפות המנעול כקרא
ב הדלתות שכפתה יסוד המקנא כלש בס
ל ן אני נקרא נקודת היסוד דנוק' כ ל ש
הרכ ןל״הה .בכי״מ ובשי הכוטת ד״ג דתיקון
הלילה כתב כ• יד נקרא יסוד למק' לטעס
שכתבנו לעיל שהכה הוא נתקן על יד•
הידים דאימא שנהם ה אצכעות שהם סגר
ה־ גבורות
,
1
4
,
,י
כבוא לנונת הכתוב כי אחד
/0ןר1ה
שנפסוק לויי שלח ירו
,
אמרה כי דודה שלח אליה את ההיגבורו•
לכנין ולתיקון פרצופי .ולכן המו מעיה
עליו לקבל־ און החסדים ממנו .כדי למתק
גנורותיה אומרת עתה מה שעשתה כי•
לקבל את התפייס ל ש קמתי אני לפתרן
לדודי כי לבאזיה תיבת אני הוא שפת יתד
מכיון שאמרה קמתי אלא שנוכתה לועו*
קסת*
א
ל)
ח
משח^ קרש
שטן
קמתי אני בבחינת נקולתהיסול שלי הנקי
חני נתעוררתי להעלות מיין כי ידוע כי
מהנבויות אשר קנלה כללותם הס יורדות
אל היסוד שלה והיא מעלה אותם בסול
מ״ן וזהו קמתי נתעוררתי ננחי' אני שהוא
לקורת הסול שלי אשר שם ירדו כללות
הנבות' שקבלתי נתעוררתי להעלותיבקוי
מיין כדי לפתוח ללולי לפתוח המקור של
חדי לגרום הפתיחה אליו שישפיע לי
ילד שהם ההשדיס כי אס אין עליית מ״ן
אין ירידת מ״ר נמצא שאני גורמת
הפתיחה
שלו
ואמרה
בלשו! קימה
קמתי לרמוז כי ההתעוררות :שלה הוא
מצד הגבורות הרמוזות במספר קמתץ כי
הנה הה'גבורות כל אתל כל? לה מעשר הם
ן' במספר אותיות מ״י לקמתי וכל אחל
כלולה עשי מעשר כמספר אותיות ת״ק
דקמתי וגס כי גבורות אלו העולות כמספ'
מ״ק רקמתי הס נמשכות מהכינה הנקי מ׳ •
דקמתיי ולרמז בי• גמרות אלו נמשכו לה
דרך נקב שבאחורי החזה ללא כמש״ל שלח
ירז מן החור כא הרמז כי אס תמלא תיבת
קמת • ק״וף מ״ס ת״יויו״י יעלה המילוי
,
,,
לנר כמספר נק״ב נמצא כי כתיכת קמתי
כרמז מיןפדהגבו רות ושרשם ומקום מוצאם
ולכן אמרה קמתי לרמזז כי מצד הגבורו
הוא קמיתה שהוא ההתעורל שלה להעלל
מין לפתוח למדה וגם להורות כי עניןזה
הואנעול $האצייכי הנה נודע כי עולם
האצי' הוא עולם הזכר ועולמות ני״ע הס
וידוע כי כל מילין
.
עולמות הנוק'
דנוק' הס נישיכה וכל מילין לדכורא הס
בעמידה שהיא קימה לקום עומד על רגליו
וכן מצאתי כס׳ ליקוטין שכתב בי כשהיא
נאצי' שם כעמידה ונשיורל לעולמות כ״יע
ש 0יש ישיבה ע״כ
זלכן אמרה קמתי לומר כי אפילו שאני
כנח׳' בוק״ שנתינת? ׳שינק
,
עכ״ז התעודות זה היא בצח״• קימה בי
הוא נענלס האצי' וע״י התעוררות זה
קנלתי ממנו ה ח ס ל י ס ע ל כ י וידי נטפו
מר וירי שה״ס היסוד שלי הנעשה בלי ע״י
היליס לאימא נטפו והשפיעו מ ו י שך\ש
החסדים לעולמות התחתונים והנה אמרנו
כי ידים אלו נמשכו לה משם ב ר נ י שבביני
ולכן דליי עם הל אותיות הוא במספר שם
נו״כו ואם יתחנר שם כו״כו ע״ש אהי״ה שהוי
שורשו והכולל יעלו כמספר ר״תני״רי נטפו
נודע כי היסוד דפוק׳ נעשה ג"כ
והנה
בלי ע״י ע״ב קלים שהם הזי״ה
פשוטה בריבוע גי ע״ב והוי״ה דהר\ן
בריבוע גי'קד״ס שמקבלת מז״א וב״ גי' רי׳ו
ולכן בא הרמו כ ס״ת ויליי נטפ״ו מו״ר הוא
רי״ו לרמוז כי כמקום אשר נעשית כלי הוא
שהיא מקכלת החסדים ומשם היא משפעת
לעולמות התחתונים ולכן ר ית ויד׳״י נטפ״ו
מו״יהוא ונ׳יסכמספרא״לאדנ״יוכבינודע
נ י שם זה הגא כעולם הטשיה לרמוז כי
,השפעתה נמשך והגיע עד עולם העשיה שבו
אייל אינ״י ואצנעותי שהס הל׳ג דמיין שהם
כפולות כנודע קבלו שפע החםייס ג״כוגס
מכחיימור עכר שהיין היסו של אכא אשר הוא
ג״כככנסביולכןכא הרמז כימו״רעב״ר
הוא בגי תקי״ח כמספר הו״א סי״כהיסו״י
ש״ל א״בא עם האותיו והכולל ולא מפני אשר
אמרתי ידי ואצבעות* תטעמ ותבין נ י ה1
יליואצכטותיממש אשר הס כבתי הגיףשצי
כי א 0ידי ואצגעותי האמורים הס אותם
אשר על כפות המנעול שלי שהם כחי׳ ב
הדלתות אשר כפתח היסוד שלי ועל הסמוך
מכפניק ה״ס ידי ואצבעותי הנן שהם ידים
לאימא וה״ג רת״ן
,
י
,
,
,
,
,
,
,
האמור פי מור עובר ה״ס היסוד
ל^״י
לאכא אפשר שזה יהיה רמז מ
יו"< גי לקונו ואצבעו מור עובר ליהכן ענד
,
1
גנזו
ה פ<׳
•השיחם
שיר
זנ$זוהקכ"ה ׳לצדיקים לכתיב על ?פות
המנעול ל ב והענין בתקדים ל ש בשי
מכונות ד״ב דעמירה בכונת קונה הכלולל
גב" נודע כיבהייהאלשקדם לעולם שאד״זל
גנה הוא כחי* היסול לאבא אשד היהמאיד
מסון> העול'ועד סוס<שהוא<פי ר^סל ל א
ויוצי הארתו מפי סימל אור גדולמאדול0ב
גנזו הקלה לצדיקים י״ל בתור היתול הנקי
ושם הוא מתלבשת ונגגז בתוך היסוד
ההוא ל א ושם נ ל ב ס ו ד אור ןרוע לצדיק
ואומרם שהיה מאיר מסוף העולם ועל
סופו ל ל כי הוא מתפשט <מתגלה ב־ו־יק
דן״א הנק עולם ו א ל כ בגבו תוך היסוד
והענין כ* היסוד הואשם
ללא וכוי •
ל ב כמנין חסל ולה אורות *ומנו <<ס
יוצאין ליעקב וטנ״נ אורות נשארו גנוזים
מוך היסוד ללא והס גנוזים לצדיק״ס שהם
צדיק וצדק ליל לצורך זווג ז״א הנקי ישר(:
עםרחל ונמצא כזוזג ההוא נכנסין ברחל
גי יס)י)ת ־י&וי לאבא ויסזד דאימא
*ויסוד ל א המלביש את שניהם בתוגו
יוכל ל ש ומבואר הדבר כי ל ש יסוד ראימא
לאו דוקא כי הד*<;יסודשל אימא מסתיים
*גחזת ללא שהוא נ ג ק נ י י ו א ע ו ארוך,כמו
היסוד לאבא אלא הכ*נה על הלבוש היוצא
מהילוד לאימא להלביש את היסוד של אנא
כמבואר ביחש ארון וכפרת נמצא כי עיקר
מה שנצגס ניסולשל רחל ייזא ה ל י-סולות
?
1
יסוד דאבא ויסוד דלא ©מלבישו• .־
נכא לכוצת ו ל ל כי הנה אמרנו
*לעתה
כ* מור עבר צק היסוד ד אנא
? ל ו י הוקשה להם למה נקי מיר עבר כי
להיכן עכר ואמרו מ ז י הליבה לצךקיסבי
היה יןצא ועובר הארתו מפי היסוד ל א
*אור גלול ועבר משם ונגנז בימוד דלא וגס
:שהוא עובר בלק ל א ן א ל כ נגנז תוך
היסוד ללא זממה שאנו ינאין שנגנז תוך
>היס1ל ל א יד^נילקיכ; עכר שקול נ< ק
,
קטר
ת״א זא״ת אם הה שנגנז הוא תיו היסזל
ל ך א ל כ מ ה הלשון אומרת לצדיקים לשון
דכים וע״/א לכתיב על כפות המנעול כלן״
שאחד שנגנז תוך היסוד לז״א הוא עובר על
כפות המנעול שה״ס כי דלתותשכפתחיסזד
ל מ ל ונבנס ביסוד דנוק הנקי צדק וזהו
לצדיקים יצדיק וצדק ואז ל0עס זה עצמו
<ק ג״כעור ע נ י שעונד דרך כפות המנעול
להכנס תון־ היסוד לצוק•
,
י
אפשר 0ל ש לכתיב ע3
<ב(
כפות המג עול הוא לרמוז
•טעסאחר למה שנקי ־היסוד לאבא מור
עבר והוא כ ל ש נכונת פורים בי כ*מן
הדורמיטא ץ ל א נכנסין הל״הי זא״זאי
בנוקז בהיות א ל א כדי לתקנה בסוד ויכן
ל א לה ״ם את הצלע דא או אי זהבה בהיות״
׳תוך ליא אז היסוד דאבא היה כשלם וניסור
ללא ולא היה יוצא מחוז ליסוד כללאך
עתה בהיותם תוך הנול אשר יייסול שלה
כוקביי קצר מיכדח שהיסוד לאבאימפ6ש
ויצא מחיז ליסוד ה מ ל ולחו? ותתגאה
אהרתו בגילוי גמור לגמרי והיא הארה
גמלה פד׳מאד והיא זודש נשמת מדרכי
־שהןא ל ר •דלי תרגום מר לדור צק נקי מד
פ ו נ י והענין הוא כי ההארה הגדולה ההיא
ה*א מור לרורזך ונקיי בתכלית העוברו!
מפי היסודדנוק ולחוץ ו ז ל פ ואצגעוווי
ממי עובר ע״כ ז״ש להיכן עבר כלל שלמה
נקי מורטבר להיכן עבר ואמרו ה ל ב ה
גנזו לצדיקים כלשל ועוד שהכתוב עצמו
כבר פירש להיכן עכר דכתיבעלכהות
המנעול שלס הבי דלתות שבפתח יסוד
המק'ודרך שס עובר בי היסוד של ה נ ו ל
הוא נוקב״ קצר והיסוד של אבא שמא
ארוך עכר על כפות המנעול ומתגלה
^
:מסח.ליס! ל הנול
!י
,
ז
ג
או
© Copyright 2024