שמן משחת קדש
משחת
שמן
יי
א 1׳אמי קמתי אני נהקייס מ ש
65
נשי הכינות י״ה יתסלין בי
?ווצנין ה$ילהיו.יז ס פ י י ת הפתי של י ח ל
?ענלנז הנויאה ועומדת סס ע י איי ה נ ק י
ו נ א י י ה נ ק ר היא עולי למעלינאצייבי ע״י
ט נ ן ק ה ת ו י ה שעיסקיסישיו1להקמיסאחי
חצ)י*ל<לה מונןפייבהכח והיא עולה מעגן
מ?#ו ע י פי נמצא בי נ א ו ר ה ב ק י גמרה
יייא לעלות נאצי׳ ובטלותה נאצי' חוזית
ע מ ו פ״בפאמנס להמתה בלוי' נקודה ל נ ר
1א'?ק פרצון* שלם לכן מקום חזיתה היא
* ז ח ע השמאלי הנקי ג מ ר ה לפי שכל עצמי
?ל הנוק' היא גבורה כ נ ו י ע ולפן מתקשות
עמו .נ ויו ע השמאלי וכשעלתה שם נקיית
הבתר של יחל ונתקשיה על/רועו אן •וצא
<ןית 1הרשימו למוחין לרחל נותנך פנימיות
ד/לי| מלבו ממש שהוא בנגלטויוצא לחיץ
ו^ל3ש תוך רישא י נ ת ר מ נ ק י יו״א ושם
*ש?נש זה הרשימו נ סול מוחין של מ ק ו ל ה
^היא ואז נ ה נ נ ס אותו הימימו תוך אותה
ייגקילה או נקי אותה הנקולהתפלהשל •ד
ע אותה הנקולה נקשרת נ ן י י ע שמאלי
ז;"/א כ ע י הלב •ממשהי״• לקחת אותו
קיקזמן שלה העומל שס נ פ נ י מ פ נ ל ואו
נעשין כראשה בת* תפילין נמצא ש נ ע י ר
נ<{' תפלה של יד ובבתיי הנוקינקי
תהיליןשל רי*ש שלה ממש ונראית ז״א בי
?ישימו י;3וו,חין יניק' שהיו טומיין ס ל לבו
^<3ים בלילה חזי נאור ה נ ק י ו נ נ נ ס
כנקןדה^היאונטשין נ ה בחי' תקילין .אז
ה ת ק נ א גס היא בה ישו אב וממשיך נ ו ג ס
את 1071*7סלו שנסתל' ע מ מ בלילה ו נ נ נ ס
ונו ונעשין .כו תפילין של ראש נמצא כי
התפילין ה 0מהדשימו שענרשלו וסלה
!את״כ על יל; מלות תפלה וק״ש נאין מ01י
(#לים חלש*ס לצורך זווג זו״ן יאינס
המוחי! שצ התמלין,עג"ל כקיצור
י
,
י
קרש
ילוע כיי׳ אנ״י אויויימ איייןשהוא'
והנה
כנו* לכתי ומלנית כסיל 'יןני
יאשיןואני אחרון כמ״שנע״ח סיף פ״א
דשי ייושי אני״ע ו ב כ י כתננן לעיל כי ׳שינה
היאבעולמית בי״ע ונחינת'[ימה היא נ14$ל'
ינילקיס אמדו ימי לטפו
האצילות ״
מ ו י נ מ ת ן ת ו י ה נתמלא כל העולסכלו נשמי'
הריפירוייל לישו מ ו י האמיר בכאן נ כ ת י ב
שהוא נ ש י ף ג ז ו כ נ ר נ ת נ נ ו לעיל כמה פעמי'
כי כשמים ה״ס מיין גס כתבנו ב• מ ז י ה"ס
החסליס ובלי״ת פ׳ הטקייה כ ת נ כ י א ו י
ואפסי כי הכל טולה
נ ק י א היסו ר ע״ס
אל מ ק ו ס א ^ י כ * היא כסוי הסילאתגצייא׳
נ פ ז ס אמה ולכן כיןהיסוי נין הרוסיים נקי
מ ו י ובי״ג לתיקון הלילה כ ת ג כי לפי ש^ה'
חס־־יס נתגלו כה־ אצבעות י י ינגין והי'.
נכויות נתגלו נהיאצ׳כטות יי שמאלי לכן
הוציך פי כפל יוס נסמוך את מ י ק נ א יז״א
שה״ג* תפלה של יל ו ל ק ש י ה .נ ז י ו ע שמאל:
שהיא בנגר בחינת ג נ י י ה יי שמאל דאייך
שהיי* שגיסיפל .הליני] ו ה ג נ ו ח ת ועל ילה
׳תמתקו הגנויות ו ה י מ י ן שבנוקנא כנזיע.
שאין הדינין מתמתקין אלא ע"׳ שזיש 0ע״כ
נמצא כ ׳ ע"• קשי ה מ ק נ א נ ן מ פ שמאל
מעתה
לז״אמתיוזקין גבוחתיה• :־
נ נ ו א לבונת י.כתונ כי א ח י שנפסוק חל*
שלח׳ ילו אמורה ב׳ היא צייכימיתגק גמרות•'
והימין שלה א ו מ י ת עתה אופני המיתוק
האתי כאשי קמתי אני כי ה״תי ננריא' אשר
הוא בחינת ישיב ט ?עליתי כאצילות אשר שגז
הוא בחמת קימה ועלייה ולאימה זו היא:
בבחינת אני שהוא נקולת הכתי של• אשר
היתה כבריאה ועלתה נ א כ ל ו ת וקימה 11
של כ ת י שליהיא אותה המומת לפתח ללילי
בי כאשי עלתה נקוית ה פ ת י שלי שם נקשרת
נ ו ח ע שמאלו ונכנס כ ה הישימה שלי 4על ייי
וק נתקנא לויי ונפתחו ג״י חב״י שלו כ ל י
$ז*אזג את!(ישימו שלו שהיה נסי ל מקין*
ד•
9׳
השירים
שיר
על ראשו אשי כל האמור נרמז גס בן נאה
שאמיתי קמתי אגי לפתח ללוד• כי הנה ר״ת
•קמתייי הוא .ק״נלתי מ״הישימו תייפלין י״צאו
ג׳ על •יי הקימה" שלי שהיא טליזח׳ כאצילות
קבלתי את הישימ< שלי ונכנס ג* וממנו יצאו
התפילין יגראשי וזהי ננחינת*!:נעשו תפילין
ניאש• ^ ,ר ן "/א לויי שהם כנח^ תפלה
של י י שצו נרמז ג״כ כתיכת קיימתי כי כר״ת
היא ק״שרתי מ״שמאלו ת״פלת י׳יר כי כאשר
גקשיתי ,נ ז י ו ע שמאל שלו נעשה נ ע י נ ו
תפלה של יד נמצא כי אנ! קשית? לו תפלה
של יל ולבן ק״מת׳הוא ג״כ כמספר ה״יא
מייפלתיי״ד ט״מ• ונלהאמויהוא נכחינת
אני שהיא צקוליהנתישל׳ כי כה הואשנכנגן
הישימו זנה •צאו תפילין ייאש של• והיא
קנקשית נזיועשמאליז״א נכחינת תפילין
של יד שלו זע״י זה גרמתי לפתח ליולי בי
גצתח ננחינת יאשו בי• לשאונ את הרשימו
כי לבן נא הימן כ• לפתייח ללו״יי ע״ה הוא
נמספי הו׳יא הרשי״מו לרמוז נ י פתיחה מ
הז״א הישי״מו שנכנס נו ואז נעשחנותפילץ
ביאשו אשי נ 0זה נימז כמספר תינית
לפ״תח ליידי כי הנה עם < אותיותיה' הסו
בגי' תקפ״א נמספי תפיל״ין ל ה ג 0לפ״תח
לחיי כמספי בת״פילין נמצא כי'קמת•
אני היא מת .שעלת נקיית'הכתי שלי
כאצילות ונקשרה בזרוע שמאל ,שלו ואין
קמח
ע״י קימה זז לנקוית צחי שלי אשי נקשיאי
נ ן י י ע שמאלו נמתקו הגנויית והיינין(:לי
ע״י שירשם וזהו אופן האחי טל מיתילן
ו ע י י צמתקין אידעבאשר
הגנייו׳ ״
נאים מוחין א ח י ס ח*שי.0לצייך־ הזווג
נ י א ו וידי שה״ס היסוי שלי מתקןעליז״י
היייס יאימא נשהז מזי כשמים׳ שה״נן המ״ן
שאגי מעלה לנחייהזייג ועיי• זה ואצבעות•
שה״ס הה' ננויות למנצפ״ך כפולות א£י
כיסוד שלי מ ו י שליסהיסיי ככחיצת ביייטת
החסי•' ע י י על כפות המנעול שהם הילמי׳
שכפתה הישיר שלי זממתקס כ• היא מ£פ*נ1
שם את החסיים ועל ידם נמתק*ן אצנעות•
שה״ןן הה' ננוחת אשי כיםזל שלי •י והנה
הדלתות ה 0נס1יה סוישלה אמנם ננתיי•
המלבזישלה ה״ס החיתיים של ג* אהי״ה לנה"•
לאימא קס״אקמ״ג קנ״א העזלין חות״צ ע " ה
כמש״ל נ א ו י ן בפסוק גן נעיל ע״ש י ןי;לה
היסוד דז״אנעוירותיך הילתו' שניסית
הנקיא כפית המנעול צייך שיענוד תחלה
דרך המלכות שלה שהוא ייתי חיצונה ולגן
'כא הימז כי י״ת וס״ת ב״פית ה״מנעולהוון
נגי' תצ״ה כמספי החות״ס אשי כמלכו^
שלה כ י י י ך שם מ ו י שה״ס היסו י ע ו ב י
ונימזבי״ת יס״תביבןי\סויראשי׳בנ*סאן
הוא ודך המלצות יםי}*יציאתו הוא־ לרך אגל
ג״כ וליק אנק״ד'
1
י
י י
.
״־
=
* * ד ן * אני לדוריורירי ח^ק^עבר נפ^/יןנ&ה 4י3-ר 1בק^תהי ולא־
כיי לבוא לכונתינז ציקיקאיזס
הנד!
רקלוקיס בי הגהילגיןורה תיכין
אצישפת יתר מ^יין שאמרה פתחת׳ ״ ועול
לפי פי' רש״י ן״ל בי חמק הוא ,נסתר א 0כן.
מי.ו הכפל חמק עבי ועול 9כיון שאקיה
נקשמיהי׳ולא קצאתזהולמהקןיה קיאק!!,
וצ<דעככ• כ• •^71כיון שאילו •כנמצא היאן
ועול בי-למה לא אמית
ימנר •.אותת י
קיאתגהו .כימ״ש נק^תיהי מצא'תיהנז<ל^<ם
•ק ימה ידיעה ה׳ ככל נח״' .זז 1ג תיןתי ן,קי לס
אליו ןןונ עלייןמשיקין ובשי המסיקים פי
וירא כליוש הנשיקין כתנ 1ז"ל בקילייוגבאר
עניןמ״ןשלזזזג הנשיקין"ובחי' דוהאיש^ק
יה נזזונא קימאק ע״י שנתגאו
:
"6
יי
בוןןןזג
ה
משחו*-קרש
שמן
ג ז ו ו ג התחתון הגופני• ייסוד נישול לע כי
כאשי נאצלו ז״ון ונזמוגו יקי הנה טים
גנזחויו זמג תחתון נזיווגו בזווג עליון
דנש״קץ ואז ננשיקץ הראשונים ההס יהינ
4ה בעלה נגו פומא למקבא ההוא רוחא
לנשיקת ושםנשאיתמיי לעולםנסוליוחא
מ נ ק ב ה נעלה כניאה קלמאה וזה יעשה
י ו *לילה ,עצמה לנוקנא וחיותה שלה בל
יאשו<1ת שנה וכל שאר היוחץ הנמשנץ
אח״כ נסוי כשיקי! מאז והלאה כלם הם נקי
ק״ן לנשיקץ לילה וההוא יוהא משמש
ג למיון מה במשמש יוחא ליטול תחתון שנה
5צןרך שאיהזהג״ם אשרינואו משם והלאה
<הכל .הוא ,ממש עייר שנתבאר נזיוג התחתון
דיסולכיסול ע״ש ובע״חשי מתפייט וידוע
.הוא כ׳ הרוהא קלמאה ליהיב נה כעלה
נקרא כשם נפש כסוד ויהי כצאת נפשה כו
נ ו ל ע כ י ז ו ו ג הנש קין סוד ו הוא
,ג0
*גייר חנ״ל וחנ״ל סוים יה״ו וכמ״ש נע״ח
ש" הוללת או״איפ״א נסולזווג הנשיקץשל
אריך ו/״ל ואמנם סול הטיפה כנר ייעת
שהיאשםיה״ושהססו׳ חב״ל כוי ע״ש •
היסוד התחתון הוא בסוד
אמנם
* ב אותיות ך י כי היסוי עצמו
"3ס ך ארוכה והמטרה היא צורת י•
•במ״ש כע״ח ש האונאה ליל עול כתב שם
בע״ח ^.מ״ןפ״ל ום"< כי כמו שיש זול לנשיקי•
קודם זווג התחתון כן ישזווגלנשיקץנעת
1ווג התחתון וכזווג הנשיקין לקודם זווג
התחתון הוא מתחיל לנשקה ואחייב היא
שהיסוד של אנא מתפשטת ע י ימיר היסני
של ז״א ומתלבש בו לכן גס היסוד לז״א נין
פלא ומוהרס נלק קצ״זע״א אמיו שם וז״צ
ואוליסכא חגו נוציכא קדיש דנשעתא ראיה•
סליקת למלקט ענו ג ץ וכסויפין וכממא
אזתכח נהו בישי !:לתתא כלץ מטי לגנה
טפה לחייל וחיל אעליאת ויתיבת עלה
י ו מ ץ נ ע נ ץ כו' וכתב שם נס׳מ״מ נשם
"מוהיח״ו זלהייה ומיל אעייאת ויתינת מ
נ״נ מוםית מבעלה ע״כ הרי הוא מכואר כי
אפ ' אחיי היותה עם נעלה לנחייהזווג
ל י נ יכול אס חייו נעשה בגס נתחתונים
גורס להסיר אותה מחיק כעלהח״ו ו א ץ
הזווג נעשה ״
נכוא אל כונת הכתוב כי
מעתה
הכה אחי אשי נפסיק קמתי
אני לפתח ליולי אמריה תאמי נשכח
המגיע לה מנחי' זווג הקלוש אשי מקנלת
את החסליס ומתמתקץ גנויותיה אומית
עתה כי כל האמור הואכאשי ישיאל עושיז
רצונו של מקום ילייס אשר א ץ נהם כל
מ1ם אכל חייו אס המצא תמצא בהם פגס
אז כ״כיכול היכר בהפכו כי הפגם שלהם
הוא מגיע על נחי כי אפילו כאשר פתחן•
אני נכחיינקילת היסוושלי הנקרא אני
פתחתי אותו ללילי סתם הן לבחיי ז א ממש
הנק לולי הן לנח ' היסוי לזייא הנקיא
יולי כמש״ל אשי הוא רמוז ג״כ כי״ת פתחתי
א״ני צ״יויי פ״לא ו כ נ י הייתיאצלו תוכנת
ומווצלנ' לכח״ הזווג למלקס עכוגין וכסופץ
חנשקאותו ונזווג לנשייקץ אשר נעת זווג
התחתון אז שטה' הם שויס ו מ ה זווג דנשיקץ
נקינלשון לנוינסול כל לנוי ו י נ ו י שיוצא
מפיהקנ״׳הכוייבנלגםזהשס ע״ש והנה
אני נקי נקולת היסוד של הנזק' כמ״ש ה י נ
!לה״ה בכ־מ גם פלא רומז על יסני לז״א
כלמוכיז נע ח ש הארו' זו״ן פ״ז ע״ש ואע״ג
לנכל מקום נראה כי פלא ה״ס היסוד של
ונמצא פגם נתחתונים הוא ג ו ר ס כ י ו מ ל י
חמק ע נ י וננסה ונעלם ממני ,כי אותו
הפנס הוא נוגע אלי להיאות נ ׳ ל כ י כלתי
טהורכמ״ש נזויצי הנ״ל ונימז נאותיות
השניות של ולן״לי חמ״ק ולכן נכסה ממני
כיהוסית* אני מלהיות אצלו ואביתי טובת
בינה מלקנלממנו סוד הטפה הנק יקי
כח״שמזהרח״ו ז״לתה סזכאנ לגריו נספר
מ״מ
1
1
,
,
ו,
,
א^אנתיב לא ייעועיס $קשיכ 9יו!
י
,
,
,
,
,
1
,י
1
,
,
,
ח
שיר
5י׳
/השיחם
קם*
זווג הנשיקין הנעשיקויגז זווג התהתין א ח י
מ״מ פ' נהעלותך ע ל מ״ש שס דק״ן גהר
בך כאשי נתעורר פגם התחתוני׳ אז נ ב ח ׳
עלאה ויקידא נ״נ נ ה ר פלאה יסוד יז״א
זווג התחתון כנעשה אחר זווג הנשיקין
יקייא ג״ב ב׳ השפה נ ק י א י ק י כנודע עכ״ל
בקשתיהו בקשתי יה״ו שה״ס הקפה ממשהי!
*ב' היםיי.והטפה נ מ ח ו ני״ת וס״ת ויו״לי
מגי מוחין חבייי שה״ס יה״ו ו מ מ י ממשין
<ז"מק ע״בר כ׳ הייית יח״ע נגי' פ״ל כ מ ס פ ר
כיסוי הספה ונותן אותה לי ולא מצאתיהו
*סי״י עסבריאותיות וס״ת יק״יסול ה ע פ ה
ומה שאמרתי וזמק ע נ י כפל הענין נמלות ולא מצאתי ימ״ו כי ככמה ונעלם ממני
שונות הוא כי הנה ק נ י ם האמור פתוזתי ואציל כי קראתיו בבחייקייאה ודבור שלים
6ני ל ח י י שהוא נחי' זווג התחתון הגה זווגהנשיקין ולא ע נ נ י כ נ מ י י ק י י א מ ו ד נ נ ר
שה״ס זווג הנשיקין ובל זה היא גנח•' זווכ
בתקלה ק י י ם זה נפשי יצאה כלביו בי
הנשיקין הנעשה ב ע ת וזמן זמני התחתון ב י
ב י נ ח שה״ס זווג הנשיקיןהנק ל נ ו י אשי
כיון שלא נעשה זווג ר.ת<זתגן אציל כי לא
שם הוא ה מ י נ י תחלה נ ׳ הוא המתחיל לנשק
נעשה זווג הנשיקין הנעשה כזמנו וביון
ואז נ ל נ ר ו היא תחלה נפשי שהיא הריחא
שנחסיו ונאכלו ממני כ' זווגים לבן אמרתי
שציקימאה ינשיקין שהוא נפשי דחיות׳ של
חמק עכר לשון כפול וביון שנמה שאמרה
ה״ג ראשונית שלי יצאה והעלה מיין לאותו
נקשתיהו מצאתיהו כ נ ר רמזה נחי' ה ט פ ה
הזווג לנשיקיןאשי הוא נעשה ק נ י ם נחי׳
שנקי יה״ו ׳לטעם שנמשכת מקנ״י שסוים
זווג התחתון ואחייב שנתעורר פ ג ס התחתוג
*ה״ו לא הוצרכה עתה לרמוז אותה ל ו מ י
זנקשתיהו בקשתי יה״וכיאות** משתמשת
והנה
קיאתיהו וע״ב אמדה קראתיו״
״
לכן.ולכא; ונקשתי יה"ו שליס חנ״ל
כתננו כי נפשי יצאה נ י נ י ו הכונס היא על
?הצוגה יעל זווג הנשיקין אשר הוא נעשה
שהיא ׳מעלה מיין ע״י מרוחא לזווג הנשיק״ן
?נגיר שהםחב״יאשר גם ה ע פ ה היוצאת
וידוע שהמ״ן שהיא מעלה לזווג הגשיקין
משם נקי יה״ו על שם החנ״י ונקשת יה״ו
גמשכין מזווג חניי שלה ולכן ס״ת נפש״י
ן ה שליס זווג משיקין הוא ע ל זווג משיקין
*צא״הנלנד״ו הואיה״ז ס ו י ח נ ״ ל שלה •
אשד הוא נעשה נ ע ת וזמן הזיזג י.תחתו.ן
?לא ־מצאת*הדולא מצאתי יה״ושה״ס הזוזג
משיקיןאשי ננןוייה׳׳ו גסקיאתיו כי קיאתי
יאמר פתחת• אני לדודי
)ג( א ל •
י ץ *היא סיל היסוד והעטרה שלו לבחינת
נהקריסמ״ש כשי הבונות ליו
זווזג התחתון הנעשה נניח•* היסני ולא ענני
לפסח כיי הה' יש לה נ י ציורים אם ציור
בי נעלם זנכיסהממני כאשד הימרתי מאצלו
י״ו ו א ם ציור ד״י בי באשר מ ק נ ל מת״מ
מ מ צ א כיזנחסיו ונאנלי ממני נ' י נ ד י ס הא׳
שה*ס ף יצטייר נ ה סול ך״ל וכאשר תקנ5
*ווג התחתון זהבי זווג הנשיקיןהנעש׳כ־עת
מן היסוד ל נ ד נ ל ׳ השפעת מהת״ת א; היא
ו ח ג התחתון ולכן אמיתי חמק ע נ י לשין
לחס עני ויצטייר נ ה סול ך״< כוי ע״ש •
,
,
,
בפול
אפשיבינקשתיהזזלא
א}
)כ(
מצאתיהז קיאתיו י לא
ע נ נ י ה מ נ ה ה״א הפך האמ1י והוא כ׳
א ח י אשי נפש• שהוא היוחא שלי ק י מ א ה
ןנשיקין יצאה לי.עלותמ״ן בלניו שיי'ס
נמצא ב י ב י מיני זווגיםיש נבחינת זווג
התהיזין ו ס ו י ס יוד״י וכן נ נ ח י ג ת זווג
העליון משיקין יש ני מיני זוזגים אם נחי'
זווג דנשיקין שקוים זזזג התחתון ואס נח*
/ווגמשיקין נ ע ת וזמן זווג התחתון במש״ל
ז״ש פתקתי אני ללולי כי נ פ ע מ י ם אמרות
התלותי
״ י• י ^ י .ג
,
שמן
משחת:
ןו0ימ ונחי' יק*ייו הימי שלי הנקיא אני
קרש
יצאה נ י ב י ו נ י בכל מצי&ות שהיה הזמ
ח י נ י שה״ס זווג הנשיקין נפשי שהוא!!היי
היוחא שצי קדמאה יגשיקין יצאה והעלה
מיין אל נחי' מציאית הזווג ההוא נין לנח•'
זייגהנשיקיןשל ק י י ס זווג התחחוןבין לנח׳'
זווג הנשיקין אשי נ ע ת וזמן זווג התחתין
אמנם עתה נקשתיהו בבחי'זווג הנשיקין
של ק י י ם זווג התחתון ולא מצאתיהו קראתיו
ננסי• זווג הנשיקין אשר נ ע ת ההן ן1ונ
התתתין ולא טננ* בי שניהם נ חסרו.ו<3ג1ם
הוא הכפל נקשתיהו מ י קראתיו נו׳ ורוק
י אנ״ק יקב״ה
גיול״כלומי^ נ ה י /זווגי© הנימולניז״יי
מ #ל ^ ה מ ו < #ב ק נ ל מ י מ ן י * .מ ו י בהשפעת
י?^י?1מ?מ^ורי ל״ו וא© לגח׳גת הוווג
המימוי ^ ג י גלי השמעת מהת״ת
^ ל * * ושניהם יוי״י ״אמגס עתה
י י ? י ^ מ ? ? ה ה ג ׳ זוונימ חמק ע נ י חמק
וו!! 4לי״יכי נ ס ת י הת'?ן מלהשפיט אל
?*מו*?1ע*י ג&חי' זווכ ליי נתש׳יה ו י ט נ י
וןןנ #אינמוע׳ מ ס ף א י מ ו ו ו מ הכפל 0מק
* :#$1כנ*לי1ל"יוכן א ע ט ל י ב נ ח ׳ ה ז ו ו נ
•ע1 #ן משיקין מק שבפעמים אחיות נ מ י
,
י
נןןאימ הממדים; ד&^ן״מן^ף-חנוני פצעיני נשאר אח
ד ף ח מןגלי־
?טשרי האמות!
*:י
י ג י כתבנו נ א ז י ן לעיל כפסיק
?מתי אני כי הכי •דיס של אימ׳ הם
נמשכו׳ ביסוד של ה נ ו ל ועושים אותה ג ל •
ו ה נ ה נ ח * קייים האלי צ י י ו להמשיך איתני
נ * * * ה מ ק כ כ ל פ ע ם ו פ ט * מפני שהם
הסתלקומהינה וכע״ש נש׳ מכינו׳ י״ג לתיקון
הלילי וז״ל והנה כ נ י ידסת כי נפל יוס ויום
*החי״ם להסתליהמוחין קטליתים מזי״ןוהנה
•גמןחיןההס ה ם תוך י^נה״י של אימא כנודע
וכיון שנחי' הנה״י הם מסתלקין מפל שכן בי
*סיהייים שלי אימא שהסייתי גבוהים יןן
יגנה"״ יסתלקו גניהם למעלה ונתנטל גס
מכל* שלה ולכן אנו צריכים לטשי^ככל יום
ומוידג׳בחיי האחת להמשיי ע ל י ד י זווג את
3ייי 0סעליונים כל• לעשזתיכל* וכזי עש״ב
ו מ מ ה לזה הוא נ נ ח י ' ה ח ח א ליהינ כה
גניאיקלמאי להעשותיכלי כ• היא חסתלינכל
$ע ס ו פ ע ם כמ״ש בע״ח ש' מ״ןעיי וז״ל ו כ נ י
״לעת׳ ב* הכל• החיצון למלכות יןתלנשת
נטשי' ז י ו י י שם ומוכיח ששס גם היא תהיה
היזומה באמה כן• בתה ואישי לא ׳ י ע ה
שעתי החיצונים שלא יתאחוז נ ה זתרטין
,
!
,
׳
1
מ ן עין נןתימיןנמצא .כי נ מ ת המלנזין
נעשיה שהיא בלילה אי נשאר היום א ח י
התכגלהאז מסתלק מענה אותו הכלי נאות©
•
המוחין ונעשית בתילהכויעש״ב
נמצא בי בהסתלק קעותין .מן הנוקיויויית
בעילמית התחתונים מסתלק הכלי ממנה
נ י ן נ נ ח י נ ת היייס של אימא נין נבחיניו
הרוחא ישכיק בה נ ע ל ה וחוזרת לנתינת
נתוליחה הוא לטובת י,ביי שלא -יתאהזו
החיצונים נ נ ח י ' היסוד שלה והנה נחיגיו
הבל• הזה שבנוקיאפשי לרמוז אותי נ ת י נ י ו
ייי״יי• בי הנר .רייד״י בג•' ר ב ״ ח נ מ ס פ י
ריח"* ע ם • ה ל אותיגת יהרוחא היא בחינת
הבלי כמש״ל וגם כי יש״י זיל פיישמא ע ן •
וכן ירשו יזיל בילקוט ויתנצלו .ישי'״*
את עדיים ולשין עלי נ1הל ע ל נ ת י נ ת כלי
גם כ• ת^נין
פמש״ה וככלה ה ע י ה כ ל י ה
ייי״יי הוא ר •ייי י״ר ,לאית יי היא י״ת
רי״חא שהיא י.ריחא.קלמא'העיש'א5תה כ.צי
וי״י •"ד ה״ס נ' הידיס של אימא העושין
א ז ת ה ג ״ כ כ ל י כ ׳ ב נ י כתננד כי .הריחא
ק י ח א ק ו ה ב י •וים של אימא הסהעישימ
אותי!
י
,
ה פ<׳ .שיר
5וי!ה כלי וןניהינרמזז נתינת רלידיואם
בן רי^״י אסשי שירמוז לנח* הכלי פלה
ועוי רמז צמינלל נפי קמתי אני כי ר\נחא
דיהיב כה נעלה הוא עי״נקלייוז שהם בגי•
רי״וולכןרלילי הואכמספרכ״י רי״ו או
עול נקדים מ ש נע״ח ש
ה״וארי״ו •
ה״יח פ״ג בענין היין שצריך חותון בתוך
חותםני היסוד הוא ח!תם א' והמלכות
חותם ב׳ כי היין המשומר ה*ס הגה וחת
הנ״תנץאל המלכלוצריך להיותם שמורים
מ! החיצונים כיי שלא ׳תאחזו בהם כי
• והנה אלו
יניקתם היא מז׳גטרות
הגבורות הס נשמרות ע״י הב חותמות א'
הוא היסזי שבו ניתנות הה•־' גבורות והבי
ר.ןא הןןלכית כי חותם הוא אותיות חומת
ואלו ה״ס הנז' בפסוקחומת בת ציון וחומת
ירושלים כי לציון חומה אחת רלירושלים
חומה אחרת שלי^ן החזמותהשמחת את
היין שהם הנכורות מהחיצונים וגס אגתיו'
חותם הוא חמותשכל עיקרהי(1תמו האלו
הם מן החכמת העליונה שהיא הכינה בי
הבעה תכה״י שלה שנהם ניתנים• המוחץ
1
,
י
,
י
של ז״א הסגישםתאהייהאל ריוד״״ןקס״א
והוא כנצח ואחל באלפ־ין קמי׳כ בהול ואי
כההי״ןקנ״א גיסול ושלוחם נגימט' תליה
וה^כנייחרתס׳ע״הועתה אשי קבלה פעם
כי המ<0ץע י הכינה כנח• הנסירהאז
קיבלה הארה ל כ מן הלכושץ של<ג שהם־ גי
א י \ ה כנז שהם גי' חו״פם וז״ס המלכות
שבנו קי שהוא .חותם החיצון שכל עיקרו
הוא מן הלמשים ינה״י של אימא עכ״״ל
בקיצור• וכלזה הוא בהיותה באצילות
והנה :עיר נקי
כאשר יראה הרואה שם
וזהי גבורות מנצס״ךשהס בגל פייר כמספ׳
***•'ר כמ״ש בשי מי ישב״י סוף פ״ פקולי ע״ש
1
זו
י
״ ׳ • ז י
7)1^]^0
•י•
,
. - .
״
׳
קגנא אל נינת הכתונ
9׳ $מ 1אשי נפ1$ק ה??1ס
השירים
קפז
פתחתי אני ליולי אמריכי פג ^0התחתונים
גרמה לה להסייאיתה מחיק ל ג ל ה כי חי*5
נכסה ונסתר ממנה ונתבטל בחינת הזווכ
אשר ביניהם' • והנה זה מורה עליבהילי!
הסתלקות המוחץ כי הלא א י ן המו חי ן כ איין
ונמשטס אלא לכחילהןווג כי על כן אימא
היא משפעת נח״ המגהץ אל ןיא כלי שז״א
ידווג ע 0כנוקיוישפיעאלי' וכיון שהמוחי•
הס מסתלקין הנה היא יורית לעולמדו
בי״ע וגם כי כיון שיש חייו* פגם מצי מעשת
התחתונים זה מרם אליה ירידה לעולמות
כי״ע בסוד גלות השנינה וביון שהיא כנחי•
ירילה כעולמות אז החיצונים נאחזים כה
ויונקייממנה וזהו שאמרה מצאני השמרים
הש־גוני כלומר כי
כי מצאוני הוא לשון
בהיותי כאצילות אץ לחיצונייהשגה ואחיזה
ויניקה ממני ובפרט ככחינת החותמות
הנעשים ל• שם מצל המוחץ אמנם כרדת•
למעה כעולמות מצאוני השיגונ• השמיים
כמו ואביי שמר את הדבר שהם החיצונים
שהם שמרים וממתיניימתי יבא לילי להתאה!
בקדושה בי סביב רשעים יתהלכון והם
מובנים נע״יר שהם ה ל גמרות מנלע״ך
כמספר ע*ירכלי להתאחז נהם כי כל
יניקתם היא מהגמרות ונפרע באשר לו#
נמתקו ע״י החסיים לטעם כי נחסר הזננכ
ויען היות הה' נבורותמנצ״פך כפולויכנולע
לכן נרמזו ב פעמים אחת במספר *יכלו
ע״״ר כמייש נאחתבס״ת השמרייס הסובב•*
בעליי ס״ת מנל״ר גי' פייר וגם כי מ*י מצ?•
בחי הדיניןכי כ שמות אללייס מחפשג!
בל איולק״ך צירופים גימסריימ״רגאחיזמ
הח>צוטס ק׳״ןצירופים שלמיבק״ך ש5
קלושה גימ' מ״ר׳כמ״נז כספר מיין ו ק נרמזו
ברייתה״שמרים ה"סונכ*ם ב־יעיר םהו*
הה״ב כלומר ב שני הה' גבורות כעדלותובן כתיבת כ״עיי כ'עיר ש נ י ע ו ר וכיון
מסצאןני השמרים והיה להם איזה אחיז<ן
ויטקת
ו(
לו
{
1
1
,
,
,
משחת
1י*5קמ ממצ• נחשכ אצלי אותה האחיזה
והיניקה באילו חייו הכוני פצעוני כי כל
כמו פ צ ע
יניקה ויניקה עישה כ• רושם
ולכן נ א
•
ו ח נ י י ת ומכה טריה
הימז טל נכון כי פצע״וני היא נגימט' ש״ו
כמספר תיבות כ״י אוחזי״ם ויונק״יס או
כמספר תיכית כ״י אוחז״ים החי״ציני' ע ם
הגי תיבות וזהו הכוני פצעוני כלימי כי
מה שאני אומרת הכוני לא שהיא מכה ממש
י ק הימיז כמספר פצעוני שהוא מה
^:יוו״זים ויונקי״ם כ״י החיצוני״ם^בי זה
כחשב אצלי נמו שעשו בי מ נ ה }פצע ״
אמנם ותהי זאת נחמתי בי כיון שנשאו את
י י י ד י מעל• כלומר כי כאשר היה בחינת
יריית׳ אל עולמו' התחתונים נשאו סילקו
את רדידי שהוא נחי' הכלי של היסוד שצי
הנעשה מן הרוחא קימאה שיהיב בי כעלי
ומן הניי״י י״ד של אימא סליקו אותי מעלי
וחזר למקורו נז״א ונאימא ואז ע ל י י ׳ זה
הסליק חזרתי לבחינת נתולה כנתחלייאיש
לא ייעה וכיון שאני נ כ ח כתולה אין
פ ח י שיתאחזי החיצונים נ י ס ו י שלי כי לא
•משול זר כמעין סתום ויץלי זה כמו הנחי'
, ,
קרש
של שמיי היזומות כי במו סנהיותי נאצילוי
נמשן אלי מן החמות שליס הבינה מ; הכי
שמית אהי״ה אשי בה קס״א קמ״ג קנ״א •
הטנלין כגי' חיתיים ביי לעשות החימיישלי
חומת ציין שה״ס היסיי שלי וחומת ייושליס
שהיא כחינה המלכות שלי כיי לשמור את
הגבורות שלי אשי שם מאחיזת החיצונים
כי החומות נעשו שמרי ה ג כ ו י ו ת ־ כ ן ג ס כ ן
עתה ככחייייידתי אל העולמית התחתוני
כיוןשנסתלק ממני בחינת הכלי אשר כיסוד
שלי ונסח 0מעיינ• וחזרתי להיות בבחינת
לתולה ואין בחי מן החצונים שיתאחזו
כבחינת היסוי שלי.היי זה כמו אותיהבחיי
שלי שתי• החמות שהיתה לי בהיותי בעולם
האצייוכדי לימיז ג״כ נ ׳ בחינת השמייה
מאחיזת החיצוני׳ היא בבחינת היסוי' שלפ
כי ר״ת וס״ת ש״ומרי
כא הרמז על נכון
ה״חומו״ת הוא שתי״הוייועכיאנןהשת״יה
נקיא נ ק י י ת היסוד י נ ו ל אשר שס צ י י ן
שיהיה שמור כאשי היא באצייכ• ל כ ן נטשו
החומות וכן בהיות כעולמו' התחתונים ויזין
שמור אין שטן ואין פגע רע ורוק אי ניחא
קמיהיקנ״ת
השבעת* אתכם ננות ירי׳טלם אם תמצאו את ר1רי מה חנית א
***$***:ן
$י
.־ ' ,־ ? ח י *
לכאורה צריו להנין אומרה
רגןד*!
יהשנעתי אתכם כוי מה תנייו
לו ב* אין לשין זה ש״ולמי שהוא משניע את
*?חריס והל״ ל שתגידו לו ני זז היא השמע׳
שמשנטת אותםשתגייו ל ו נ י חולת א ה נ ה
אני ונקיים מ״ש בשי מ׳ רשב״י פי פקזלי מ'
ע ל עלמו' שיר וז״ל כי יש נקנו' מצי המלבו'
ו ה ס נקרא עלמות שיר שהם משיררות
חמיל והם מעוררות ת מ י י א ת ה א ה כ ה
בין ת״ת למלכות כהתעוררות התחתונימ
והם הם כנות •יישל־ס והם י״כ שנסי'
והם י"נ גקיאשי ןי? 0קיא'8מ{?מ
(
^
ה
*'3
* * * * * $
1
1
עליהם מלמעלה כי היא מן מזלם האצ•
והס מעולם הנריאה ולפיכך אמר מלמעלה
ז ה ס ה ס זי הנערות הראויות לתת לה כ ל
ע״שוכ״כ נסי מ״ן ב׳ כנות ירושלים נ ק י א
הזי הינלות של ה נ י י א ה כ• הם כנוי המלכו'
והנה איים נקי
״
הנק׳ ירושלים ע״ש
הבינה במ״ש בלי׳ית משלי וזיל כי אס לנינה
תקרא שם אה״יה הוא ב נ י נ ה ואה*"* :ייזיין
ולאלפין פשוט ומילוי ומילוי המילוי איים
אותיות ולכן הכינה נקיא א״ס ע״ב ג ם
י ל ו ע ק ו א כ י מ״ה נקי ז״א-אשי סילו הנין
ב
שם
ה
1
3יי
שיר
השירים
הםהוי״ה כמילוי אלפי״ןג•; מ*ה ז נ ש ע י
הבונות במנחת שבת כתב בי אז מ מ ן מ נ ח ת
,שכת עולה עולם הבריאה במקום ה נ י נ ה
של עולם האצילות ו נ ו י ע בי נ/מ[ מנחת
שנת נקרא עת רצון והשעה ראויה לגאולה
ג ס ״ פ ב ע מ רצוןענילדך כמ״ש הר״ב הח״י
ן׳ ל בפרק י״ו דשכח ע״ש
נבוא אל בונת הכתוב כי
710^0
נאשר היא ננחי' ירידה
*עולמות התחתונים נמש״ל בפסוק מצאוני
לשומרים והנה עיקר מושכה הוא נ ע ו ל ם
הבריאה נ נ ו י ע כי כלילה יורדת שם נקודת
הכתישלה ובהאיי היום עולה נקול״הכתר
מלה באצילות ויורדו הע״ס שלה מהאצילו
אל הבריאה וע״כ מסיבת הצער שהיא
מ^גשת בהיותה עזמלת שם בבריאה מוז
למסיצתה ובחוסר היחול ו ה ז מ ג ע ס דולה
היא משבעת את נ מ ת ירושלים שהם היכלו'
הבריאה עולימתאן דילה אשי ה ם מכירים
בצער שלה ואומרת .להם א ס תמצאו כלומ
ה י כאשר תמצאו מדרגת בחינת א״ם שהיא
הבינה כי תמצאו ותשיגו לעלות כמקומה
במו כ/מן מנחת שבת שאתם עולים נמקים
הבינה של אצי' • בי על כן בא הרמז על
נכון בי א ם ממלא חיבת תמציאו כזהת״ו
מ^נ צד<ק אל״ף ויו יעלהבגימעיי״ תתי״ג
כמספר תיבות במגח״ה דשב״ת ע ס הב׳
חיבות ואז היא ע ת רצזן יהיא שעה ר א ד ה
לגאולה ואז את יולי מ״ה שהוא ז״א אשר
נןולו שם הוי״ה זאלפ״ין גי' מ״ה תגילו לו
אז שחולתאהנה אני בימות החול בהיותי
עומית <ז1ץ למחיצת* בחוסר היחוד ואהבה
ע ם לויי ויבוי ו מ ל ה ז ו היא נוגעת לכם
א ס מצד בי ביון שאני עומדת בתוככיאתם
מכירים בנחי' הצער שלי ואם מצל כי כל
מעשיכם הוא לעורר את האהבה כיני ו מ ן
מ ל י וכיון שא** ח נ ן למחיצת• חסר
,
,
,
קפח
התעוררות האהכיוחסיה פעולתכס נאב•
חולת אהבה על רנד* וע״כ באותה עי! וצון
באשר תגייו לו זה אמם מעוררים אלן
האהכיוהכעה ראויה לגאולהויכמרז רחמיו
•
ולא תהיה לי ע ז ו בחייייייה למעה
יאמר השבעתי א ת כ ס כ י
אן
)ב(
ה נ ה כתב בשי מ״ן כי גיר
נקרא יסוי ליכורא סוי העיפה ייהמיחד•!
ג׳ יסוי י׳ מלכות ע״כ •־ וזה ה י כ ר כימו
כזוהר פי ויחי רל״י ע׳׳כ ר' •וסי שאיל לר״ש
!אגידה או ויגד אוינילווכן כלהו לתנינן
דרזאדחכמתיאיהו אמאי במילא יא ככלהו
איהו יזא יחכמתא אייל בגי! יאיהו מלת
והאי
יאת״א בגימ״ל לל״ת בלא פירויא
איהו רזא יחכמתא מלה לאתייא כשלימל
כ י ז א לאתוון כוי ואע״ג דאית •'יוד לזמנין
כין,גימ"ל ללל״תלא הויפירולא וכוליקשור'
כלומר כי כאשר גכג&ת הי' כ י ]
מדובנו'
ליי נעשה ג״יד שה״ס היסוד יז״א והו*
המקשר ג״ד שה״ס זנ״ן כ• היי היא הגוקנא
ואות גיצורתהוישה״ס ז״אוהקרן התחתון
ה״ס היסוד לז״א הנכנס כדי שה״ס הנוקכ
ונמ״ש בזוהר.תצוה קפ״אע״א וכל עזיל
שמשא נסיהרא נפק מהאי ו י חל פסיטו י ז א
ודא איהו לאעלא
לברית <*יי<א לא ^
בנוקבאט״כ ועיין בסי מיין אות ג׳ ו ב כ י
כתבנו לטיל בפי פתחתי אני לדודי כי אוון
י' ה״ס עטרת היסול דלנורא או כי הי״היא
הטפה המייחלת ג״י שהם יסייומלכו'• הצה
למלנז מבאן כי הגיה וג״יר שורש אחל ל ה ם
ולבן הגל״ה בגי' גי״ל • והנה בשער רה״ין
ביחול השתטחות על קנדי הצליקיס ו כ ן
בע״ח ש־ מ״ ן פ״יא כלל ט״ז כתכ בי^היןון
דבחל אצילות של הצליק מזווג את ;לין
ט״י שם מ״ה ב׳ הרוח הזא מן הת״ת בוי
ע״ש ובזוהר פי .ויחי רמייה ע״א אמרו ע ל
נגנת יוושלם האמוויס נ פ ס ו ק זה שה•
נשמןיו
4
,
ה
שמן משחר? קרש
• ז״ש השכ עתי
ממוין הצייקים ע״ש
א ת כ ם כנות ירושלים .שהם הצדיקים אני
מ ש נ ע ת א ת כ ם בי אם תמצאו את לולי אם
מוכי והשיגו ל נ ח י י י ו ח של אצילות.שהיא
נ ח יולי וממנו נמשך לפה נחי' הרוח,כי
מולל רוח לכללות האצילות מה תנילו לו
הלומי ע! השם מ״ה־תליידו לו תעוררו כחיי
הג״יל שלו שלים היסוד שלו כדי שיהיה נחי'
ך,זווג עמי שחולת אהכה אני ולכן ציייך
ה ת ע ו י י ז ת שלנם כלי שיהיה הזווג ואינו
נעשיביאם ע״יהשםמ״ה ולכן אני משגעת
אתכם מ? ת״גילו לו ואע״פ כי שם׳ נ ן ז ה י
ויחי נראה כי השנועה שהיא משנעת את
הצדיקים היא על עליית מיין שיעלו י ולפי
ל י מ י 9יא על יייית מ״לןני זו היא פעי־לת
מזוכה לרוח יאצי'שנעים פנים לתוי'והא
והאאיתאליוש וקנל שני
, ,
,1
יאמי השנעתי \ ת כ ס
או
)*(
נהקלים מ״ש נע״ח שי
קיצוניות ופנימיות פ״ל ופ״ו׳ כ• נ ׳ נחינית
גופים יש צז״ון חיצון ופנימי החיצון היא
מנחי' השם כיין ונמשך מצל אימא ואז זי״ן
ה ם עומדים נ ס ו י אכ״א ואי.ןכהם נח־'זווג
^געיקיי והפנימי הוא מנחינת השם מ״ה
והוא במשך מצי אכא נא; כאשר נמשך להס
* י צ ו ף זה חוזיים פ״כס ומזיווגיס ננחי'
וווגהעיקי• וזווג זה דפרצופים הפנמיים
שלהם הוא נ ק י א נשיקין נ ע ר ך החיצוניות
מ עש״כ וזווג זה הוא נעשה כי נתחל' זיא
מקבל כ ל המוחין הנזיהנמשכים מנתייהשס
מלה ואה״להוא ניתן א^הנוק' חלק המוחין
שלהוע"• זה חוזרת פ״כפ ונתקנת ככחינת
הפגים ומזיייגיס וכזוהי פי תיומה קל״ו
ע״נ אמרו ומעשה ידיו מגיד הרקיע מאי
מגיל השיך ו מ י י לתתא בו׳ כ׳ פיוקז מגיל
לשיןהמשכה
,
מ ] /ר ! ן ת נבא אל הבונה שהיא אומית
כשנעתי אתכם בנות יחשל•'
שהם הצליקיס אם תמצאו את מ י י כ׳ אם
יש לכם יכולת למצוא את דו די שיש,לבס
השגת בו ויכולת להמשיך אליו צחי' המוחין
אני משכמת אתכם כ׳ מ״התגירי לו אגיזס
המוחין של בחי' השם מ״ה שהוא הפרצוף
הפנימי תגילו לו תמשיכו לי ו ב י י לרמוז בי
זה הפרצוף הפנימי־ ישם מ״ה הוא נמשך
מצי אכא חכ״מה כ״ח מ״ה לכן לא אמרה
נפי' תמשיכו לו רק אערה בל שיי ה ג י ה
תגייו לו נמש״ל מהזהר פ' ויחי כ• כל לשין
הגלה הזאנרןא.דחכמתישהוא ל נ א וי׳״עעם
אשר אני משנעת אתכם שתמשיכו לו זה
הפרצוף הפנימי ישם מ״ה הוא שחוליאהנה
אני על חוסר נחינת הזווג כי אי אפשר
לזווג העיקרי להיות א ם לא ע״י המשנינחי'
זה הפרצוף הפנימי ישם מ״ה נ י אז גס אני
מקבלת חלק המוחין שלי על ילי לולי ואני
כתקנת בחזרתי עמו פנים נפנים ואזנע5ה
נחייהזוונ ומתרפא החולי אהנה אשר לי
וגם במ״ש נשי העקודים בי א• אפשר לזייין
להזדווג אס לא שיקבלו המוחין צלם לחיה
למצל אבא שהם המוחין לשם מ״ה ו ע ל כ ן
חייה תצילו לו תמשימ לו בלי שיהיה )יחי*
הזזונשחולת אהבה א נ י ע ל חיסרהזווג׳ •
ולכן נ א הרמז על ננין נ י תגייייי ע״ה הוא
בגייתכ׳יד כמספיתיכות הו״א היעלם לחיייה
למצ״ר החבמ״האנ״א גס אם תמלא תיבת
תגי״יו י ז ה תייו גימ״ל י״וד יל״תו״ו •ע׳לה
המילוי לכל בגי' תקמ״ב במספר תינוי מא
הצל״ם דמוחי״ן ייזי״ה למצ״ל כחנמ״ה
אביאוןהומ״ה תגי״דוכלויניזה מ״השאני
אומרת הוא הרמוז כמספר תנ"• יו ש״הזא
הצל״ם דמוח״יןיח״יה למצ״י הח״כמ׳שהיא
אכ״א זה תמשיכו לו וידוע כ׳ זיוג הנשי קין
נקרא אהנה כמ״ש כזוהר עי תרומה קמ״ו
<כ • וכבי כממו ב• ן ו ו ^ ל פ י צ ו ה י ©
,
הקנימיים
ה
שיר
ג1יי
הפנימייםךזו״ןנק' נשיקין ע ר ך החיצןניי
ולכן אמרה שחולת אהבה אצי לרמוז כי
הכצה ותאותס היא על אותו הזווג הפנימי
ב
השירים
קכט
הנקריאהנה שין! יו נשיקין נערך החיצוני!*
זלוקאנ״ק יקנ״ה
;מוז'׳דורך מ ו ו ו היפה 3נ 0<#פה דורך מדוד #נכה ר #מ נ ה נ ו
5
דמ״ה לני בסוד זוונ נוי כי יעקנ יש לנ
לכאורה יגיל האימא דשא לה /ו
•,1*^11
גם נודע כ•
אנא לבר כוי ע״ש *
ששואלים את הכלה מי הוא לולה
החסדים הם מבה<' השם מ״ה והגבורות הס
״ומי לאילע בכל אלה כי לולה הוא ז״א ת״ת
'מנחי' השם ביין וככר הוכחנו נפסוקיס
ישראל יעיד .להבין הנפל,ני פעמים מה
הקודמים נכ״מ כ׳ נחי' היופי נמשכת מ צ י
.דודך מיוד * אמנם יינן אפשר עם מש״ל
החסדים • מעתה נבוא אל כונת הכתוב
0׳ ב' נחי' גופים יש לז״ין חיצון ופנימי
.כ׳ זו היא תשובת הצדיקים על השמעישהיא
החיצון משם ביין נמשך מצד אימא ואז י ם
:השביעה אותם שימשכו אל דודה הינחייישם
.אנ״א ןהפנ־מ?.משס מ״ה נמש\ מצי אבא
מ״ה והם משיכים אליה מ ה ח י ך מיוד נלומ'
ואזהס/פ״בפ ואמנם צריך שתיע ב• גס
בהיותם בבחינת החיצוניות ישם נ ] •ש ל/״ין גם אנחנו ידענו ולא נעלם מממכ׳ היין
שאמית כי הכונה היא על הנחי'ישם מ״ה
בחי' זווג אלא שהיא בסוד אב״א נמ״ש
'הואדויך כחנינ וחשינ אצלך מייל ׳ותו*
בע״ח ש'חיצונייתיפנימי1ת פ״ד ישם נתנאר
מיוד שהוא הנחי' ישם נ״ן וגס כ• מצי השם
,נ״כ נחי' זווג אנ״א היאך הוא ע״שנ י א ן
״מ״ה נקר׳ את היפה נ)ש׳ 0כ׳ השס מיש
אמנפ בהיות נהם הפנימיות דשם מ״ה אז
)),מנו נחי' החסיים והינפ׳ נמשך אליך
עוד
.ישניניהם^הזווג האמיתי דפ״בפ*
אמ?ס אנחנו
״
מצ״ל החסדים
,נקליס כיהפרצוףשל יעקנכלתיקונויהוא
'מסופקים מ׳יהדילך מדולצלומריכי נ נ ח ׳
מצל האורות של חבא נמ״ש נע״ח שי .יעקב
ולאה פ״ג כי כל כחי'האורות הנמשכים אל .׳השם מ*ה עצמו ׳שילך ני' לולים אם ליא.
נגח•׳ הפרצוף הפנימי שלו הנמשךימהשיו
יעקב הוא בחי'< אור היוצא מתוך ז״א ילנזו־ן
מ״ה והיא מצי אנא נאם בנחי' יעקב שפל
.אזתם האורות הסגויליס שהם מן כלים לנליי
תיקי! הפרציף של• ע"׳ האויית של המוחין
,ואבא ימהמ1חין6שר בת!נסש־.ם מצד אבא
אשר אינס מתגלים רקמהחזהו למטה ששם .י א נ א שהם מהשם מ"י .יא'כ נ נחי י מיהי
.נגמר היסילשלאימא ע״שב איך נתקן כל יעצמו מה דויך סיוד על מימהכ׳ חדים
,הפרצוף של יעקב מהאורות של מוחין של ,של נחי' מ״ה היתר .השבועה אשר השבעתנו
ו נ נ ר כתבנו כי ',כי הרי שככה השבעתנו פלשי ן סתום אי*
אנא אשר נתיך ז'א י ״
המוחין דמצלאנא הס משס מ״ה' נמצא כי ...דויי־מ״ה תגילי לי ו6עשי־ נ ׳ יילי אשר
דייך
אמרת כונתך ,היא על ז״א שי.וא
,׳עקנהוא מבח!י..שס מ ה וכ״כ נע״ח ש׳
העיקרי ומ״ה תגי.לו לו הכונה היא £גשתיל
.מוחין יז״א פ״ע כ• כאשר רחצי חיזרת פ״נפ
להמשיך אליו הפרצוף הפנימי של שם.חייה
אס לא נגללה כמו ז״א אז מזווג היא מיעקב
או אפשר נ י לויי אשי אקדח בוגחך! היא
,ורחל והיא קבלה תחלה הגבורות ימ״ה לרך
על ׳עקצכיגם הוא ח י ך שמז-ייג עמך
•מסך מז״א ניזח״כנותןצה יעקב החסלים
״ והיית
" א י "
,
,י
•*4
ח
ענ{2
משחת
*ז*4ת תגייו לו הפונה היא שנשתדל להמשיך
אליו האורות של המוחין של אנא אשי ה ס
בתיך ז״א אשר האורות האלו הם משס מ״ה
ואמשיך אותס אליו כיי לתקן את הפרצוף
שלו כדי שיהיה לו מציאות להזדווג ע מ ן
ותתרפא מחולי האהבה שלך ב• ל פ י ה ט ע ס
;שאמרת שחולת א ה נ ה אני הנה אין דרך
החולה לבקש גלר נריאות השלם נ נ ת א ת ת
צי אם שהוא מתרצה להנייא נהדיגהמעצו
מ מ ט וכן אתה כיון שאתה חולת א ה נ ק
מחוסר הזיוג אפשר שתתרצה כמה שנתקן
ז^ת ה פ ר צ ו ף י ע ק נ ויהיה לן נחי' הזויג
ע מ ו ותתרפא נ צ י מה מהחגלי אהבת
^שי לך ולא שתהיה שאלתך על מדרגה
העליונה של שלימות רפואת החולי אשר
לך שהוא על נחי־ ז״א
אפשר כי העיקרא שורש חולי
או
ה א ה נ נ ה אשר לך א •נו כי אם
ע ל ז״א יוקא שהיא דודך העיקרי והאמיתי
וא״כ ה ק א בו תלויה רפי את החולי א ה נ ה
6שר לך ועל בן מסופקים אנחנו על מי
מהנ' לוייס היא ה ש מ ע ה אשר השבעתנו
כלי להשתיללקיים שבועתנו ועל זה היא
משינה לולי צח ואיום לומר שהיא על;"א
כסי־ש
אל יאמר מה יולך מלוד נהיקל*'
<נ(
מ״ש נש־ הפסוקים פי נשא
ב י בפנים העליונים לז״א •ש נ ה ם ש״ע
נהורין והם נמשכים לדך קו .ישי• למסה
0י היסוי של ז״א כי בל בחי׳ נהירין הם
הסדים ולכן הם יזריים נ י ס ו י ולכן ויהי
יוסף יפת תאר ייפה מראה מהארת הש״ע
נהורין האלו ו6חי אשר נמסכו ביוסף שהוא
היסוד אז עוברים משם י ר ן אחוריים אצ
רחל אשרש© ואן כתינ בה ורחל היתה
יפת תאר ויפת מראה מה שאין כן נלאה
נמצא
שלא נז?ר נ ה •ופיכזיע״של *
קרש
י
נ י מצי היסוד נמשכת נחי׳ היופי א ל מ ן !
מקי •פה וזהו היפה בנשים ב• מהב'נשים
שליש לאה ורחל היפה היא יחל כי אליה
נמשכת נ ח י ' ה י ו פ י ולכן •פ״ה ננ״שים הוא
כני' מלב״ות ע״ה וכן יפ״ה ע״ה בגי׳ אייל
ועול רמז לפי
איצ׳יי כמ״ש צס' מיין .
דרכנו כי יפ״ה ננש״ים ע ס הבי תינוס הם
כגייתצ״ע כמספר תיבות יופי ׳ מהיס״וי
לית״ל ועל כן נקי היפ״ה ננש״יס• והנה
פסוק השבעת* אתכם פירשנו נ ו כ׳ דרכים
על בחי׳ הצדיקים האחי אס תמצאו את
לולי שתזנו אל נח•׳ רוח של אציל<ת אני
משנעת אתכס כי מ״ה תגי״דז לו ע״י השם
מ״ה תעוררו אתנח׳׳ היסילשלו כדי שיניה
נ ח י הזזיג • והפירוש ה ל מה תגילו לו
שתמשיכו לז״א הפרצוף הפנימי לשם מ״ה
כ׳ ע״י זה תהיה *זזיית פ״בפ ויהיה הזווג
נמצא כי שנועה זו סובלת נ׳ פירושים ועל
זהנאהתשינת הצייקיס להשינאליה לכל
הפירזשיס כי אס כונתך נ ש מ ע ה היא בי ע״י
השם מ״ה לעורר את נחי' היסגל לז״א כיי
שיהיה הןווג נ ל נ ר ך כ ן נעשה מ״ה לולך
מ ח ל כי ע״י הסס מ״ה נעורר את דייל שליא
היסול אשר גס הוא נקי יול במש״ל בכ׳׳מ
מלול^הוא ז״א כלומר את היסוד דז׳יא דולל
שהוא היסוד של לול שהוא ז״א אשר מצל
דודך זה שהוא היסוד .קורא לן שס היפה
כנשי׳ כי מהיסוי נמשכין אליך הש״ענהורין
אשר הס נ ס ו ל חסדים אשר מהם נמשכת
היופי ואם מ נ ת ך שנמשיך פרצוף הפנינו•
לז״א הנמשך משם מ״ה כי אז יש נחי׳חורת
פ״נע משא״ב נ נ ח ׳ הפרצופים ישם כיין
שאז הוא נבח״יאנ״אגס את זה עלינו לעשות
מ״ה לולן מלוד להמשיך את נחי' הפרציף
דשם מ״ה שהוא דויך ה ח נ י נ וחשונ אצלך
מייל יותר מלול שהוא הפרצוף לשם נ ״ ן ב י
צבחייהפרצוילשם כיין הזונג הנא כסיל אנ״א
ת נ נ ח י ' הפרצוף לשם מ״ה הוא פ״בפ והטע'
,
,
,
כ
אשר
ה
3יי
השיר•©׳
שיר
6שי אנחנו משיכים ב׳ תשו נ ו מ לומר אם
הונתך זה ואם בונתך זה היא שבבי השבעתנו
כי גס לשון השניעיאשר השנעתנו הוא כ נ ה
ב׳י הוא לשון סינל נ' פירושים ולכן אנחנו
משיבים על שניהם לומי לן ני לבל הסירושי'
על מה שאפשי שהיתה מ נ ת ן בשבונויאנחנו
מוכנים לעשות אותו נאשר לברת
מ״ה ולא אמרה אמ ח י י סאסי מ ו כ י ח צ*
הוא לאפוק׳ מדוד אחר שה״ס היסוד שג©
היא נקרא-יולי וז״ש מה דודן כלומר ראה
דאינו כ• כאשר הזכרת אס מ י ן ו!מית ליה
תיבת מ״ה ולא אמרת את יוד* סתם מוכרח
שהוא לאפיקי מ מ ד מאותו דוד הגורם ל ן
להיות ולהקיא היפה כנשים שהוא המזור
נמש״ל בבחייהש״ע נ ה ו י ץ כ י זה אינו <<'£
מ״ה ועל זה אנחנו שיאליס מ מ ן מ ה דויןי
מדוד למה ה ז נ י ת שם מ״ה בדולך כ י י
לאפוקימיוי שהוא היסוד שבכה השבעתנו
את דידימ״ה תגידו לו כי כיו! שכל מ ג מ ת ן
היא שתהיה באילה ולא תהית לך עוד ירידה
א״כ גם אם היית אומרת את דודי מתם וגם
אנו היינו מנינים שהוא על היסיל אין
קפייא שהרי נחי׳ הגאולה היא כיסוי כ י
היא נקי גואל כמש״ה אם יגאלך עוכ יגאל
וע״ז היא משינה עטם לדבריה לולי צת
ואדום כמש״ל ודוק אנק״י
יאמר מה דודך מלןך ונקדים
א1
)0
בי תמיד גאולה היא נ ב ח י
היסוד נסוד סמיכות גאולה לתפלה ינקרא
נואל כמש״ה אם יגאלך ט ו נ יגאל כנודע
מנ״מ והנה לעיל בפ׳ השבעת• אתכם בירך
הראשון פירשנו שהיא השביעה את היכלות
!!בריאה שכאשר יעלו נ שבת נמקים הכינה
לאצילות וזהו א״ם תמצאו אז את יוד* ס״ה
שהואשםמ״ה תגייו לו שחולת א ה נ ת אני
איל• תעוררו את הגאילה ועלזה א מ מ ע ת ה
ג נ ו ת ירושלים שהם ההיכלות מה דייך מיוד
?לומר שהם דקדקו כיבריה שאמרה את רולי
,
@
* ו ו י ?ח ואמם יגלל מןבבד^.
ר־ן״י ליל פ*יש צחילנן צח וללנן
1זנה
בשגראה נ שעי נראה כזקן מורה
ו מ ר א ו ^ ו ק בשנתו למשפט לנלשיה כמלג
חוור ושעררשיה כעמר גקאע״כ ־• ו י י ו ע
ג י פגןזק והנאמר על סול אריך ששה הכל
ל ב ן רחמים פשוטים משא״כ נז״א ש מ א
כולל י י ן זיחמים אממז נעלות ז״א נ א ר י ןכמו נמלון תוריאז הוא צח ל^י כי מ ת ל נ ג ץ
שערותיו כמו א ר י ן •ולכן בסיני נראה להם
ועל כן צ״ח
בזקן כמ״ש בכזנת כנועות ־״
בג״ישם ע״נליוי״ין^שס הו*"ה פקוט׳נמ״ש
נמ״ד .במנתבה״מ לליל שנת והימז לפי
דרכנו הלא כי י י ו ע כישס ע״ב הוא נחי
א י י ל לסתס הו״״ה הוא בחיי ליא .ולבן
נ ע < ) מ ה ) ה ש ת < א ז א נ א ר * ן שהוא ע״ב
5
1
,״
קן
י,
נעשה צ״ח ו ע ז י 1צמ ג• אס תמלא מיני!
צ״ח כזה צליייק חי״ת יעלה כממפר בכת״י
לרמוז כי נ ע ל ו ת ד א בכ״מר שהוא א ר י ן
כמר לכללות האצי׳ נקדא צ״ח ג ל אם תמלא
תיבת צ״ח כזה צל״י ח *ת המילוי לבד עולה
בג*' תכ״ל כמספר אר״ייך א כ פ ״ ץ ע ס ה נ '
תיבומ לרמוז האמור כ• נעלוחו נ א ר י ״ ך
והנה דליל נ מ י ר ש
אנפ״ץ נקרא צ״ח *
אמרו לוי• צח ו א מ ם צה נשנת ו א א ס
בשאר ימי ה*נת ועל פ י האנמי כמתל*
ממארת כי נודע כי כמנחת שנת עולה ל א
נ א ר י ך ) ל כ ן נשאר ימי השנת אשרליא הוא
במקומו יש בו נחי' אודס ג״כ צי גס נחינון
ה ל ץ יש נ ו אמנינשנת שהוא טולה נ א ר י ך
אז הד (.צח לנן רחמיס מןמ1יס והנה נח•״
הרבנית
ג
,י
י
שמן
משדזת
* י & מ הס באריך כלרש לפי״ערקיאנו*
משנהיאיזהי ג ב ו י
גנא לשיטור הכתוב י ו י י
ג1#חר!
צח <אלו 0י ה י שהוא ז״א
!!ואייצח לגן יחמיס פשוטיימה שמקוייהיה
אמס ג״פ ב נ ח<הלין כי אות ו׳ של ואיום
היא כמו ו• הקבי וטעם היותו צח לנן הוא
9י מוא יגול מדנכה שהוא אריך כי נאשר
ג ו ^ ג י ג ל ועלה ע י מקויהרבבישהוא אריך
•|ז גס הוא געשה צח כי מתלככץ שערותיו
* מ ו א ר י ן כי יגול הוא לשון ק מ ץ כמ״ש
יש״י ליל < פ גלגלו עלי אהבה וכאשר הוא
^נחמהבחיישל אריך כי עלה שס ונעשה
צח ושכח זה אשר ר\א משכחת את לולה
היא תשובתה על מה ששאלו ממנה ננות
•יושלים ה״נלות הבריאה כי למה דקיקה
והענץ
! *יבריה לומר איו יולי מ״ה • .
כהקייס־מ״שככונממנחחשנתכי אז בזמן
מנחת שנת חב״יוחג״ת יו יא עולים ננה״י
וחג״תיויקנא שלאריךונשאריס הנ״הישלו
!^אבאונעשיןלמוח״ן לנוקבא כוי
ז
קדש
יש נ י ן לויי מ״ה שהוא ז* 6ינקא ונין י ו י י
סתם שהוא ג״כ היסויבי איןהלבי תלוי
המי שתמשך ממנו הגא! לה רק הינד תלוי
בעת רצון ,שהוא גילוי מצח הרצון יאריך
ואז השעה יאויה לגאולה ועל כן אמרתי
אתיויימ״ה כי לולי זה שהוא "1א הוא
צח ואיום כי באותה שעה הוא צח לבן
רחמים סשוסייממה שהיה איום ו הניעם כי
הוא דגול מרבבה שעלה ע י אריךאשר הם
ה״א העת רצון ולכן כיון שהוא במקייהע*!
רצון כאשר אז מגילו שחולת אהבה אני
בהיותי חו״ן למחיצתי למעה אפשיכי י נ מ י ו
רחמיו ותהיה הגאולה ולא חהיה ליטול
ירייה מה שא״כ הי© י נ י הוא אינו עולה
נמקום העת רצון שהוא .נאריך רק גש6ר
למעת במקום הג״רשל אבא בבתי' מוחץ
אלי ומלאי הוא כי הפרש גלול ומעלה
גיולהישבין יולי '.ס״ה שהואל׳א שטלה
במקום א י י ן למדי סתם שהוא היסוי אשר
נשאר למעה נתקו ם הגייר של אבא ולכן
לקלקתי נלל !,ן השמעה ואמרתי לבם את
יולי מ״ה שהוא ז״א אשר גלל-מעלתו תגימ
ובזה
שחילת אהבה אניכי נילו
לתקן .....
.
לו ^
;
עש״כ • וכבר נודע ני ז״א בתחילה היה
,גנח״; ו״ק חגית להי ואחר כך נמטלו חג״ת .נפשע גם 3ן הספק של נכות ירושלים שגס
וגעשו מגייר ונה״י נעשו חלת ואחר כ ך • ה5ליר\אשר נסתפק! אס שמעתי היתה על
?יווספו לו נה*י חלשים גמצא כי עצמות
זייאאועל יעקנ ושאלו ממנה מ״ה י ו י ך
וטיקייוו! ל א שהס הקג״ת חנייר הם
מלוד כי מהבחי' של ס״ה על אתה מ י ג '
והנה בנות
״
הנתלהעולות נאריך
דןליס השנעתנוותשונתיהיימ״תה דויי צת
?דושליס שהס היכלות הבריאה שאלו ממגה
ואיוס פי יולי אשר אמית*ן{ינ 0מ״ה תגידו
* י ממה שאמי' אמ לויי מ ה מוכרח שהוא
הנא אותו שהוא צח לבן רחמים פשוטי'ממה
לאהוקיאתקיסול בי גס הוא נקרא חדה
שמקזלם היה אדום וי.נ1עס שהוא לגול
אנ 5אינו נלמ״הכי א 0ז*א ולמה שבועתה
מיבנה שעולה על אריך לכן הוא צח מה
היתה כזאת מכיון שכל מגמתה היא שתהיה
באריך
שאין כן יעקב שהוא אינו עולה
גאולה ולא תהיה אז לה עור ירייה א״כ
כנודע ועל מ ל י זה שהוא ז׳יא היא מה
בסהיסוי ממנו נמשכת הגאולה והוא נקי
שהשבטתי מ״ה תגידו לו שתמשיכו לזהבה״
מאל ואםכןהול״ל יולי סתם ואף אם הס
ד<^ה כ׳ טליודוקא אני חולת אהבה דור
•נינו שהוא על היסוד איןקפ״לה ועל זה
•
העיקרי
משיג אמייה משוגה נצחו* כיהסוש גלו)
|״
י
ז1
1
או
ד .פי•
;
שיר
יאמי לולי צח ואיים
א ן
)נ>
.נ ג ק ל י ם מ״ש נע״ח שיח״וג
״
פ״נ מ״ק ונל״״ת פ' נראש׳ח ע״פ זוה חוליו׳
הנמים נ י הה' חסיים ה ס נכנסים תוך
הגיףיז״א ז ו ך הגרו! וה 0אזר פנימי •
אמנם הה׳גכורות הנו פוגעות כירתם!1
הגיון נ פ ה ויוצאות מנם לחוץ ושם נעשי'
איר מקיף מנחו־ן נז״ת ו נ נ ג י ה מחסלים
והנה י.חסל*ס ולאי
.
מנפנים
שהם מעולים וגלולים מן הגנייות אמנם
להיות החסיים נתיך הז״א והגנורות ה ס
מקיפות חוצה לי הם מאירית ייחי ויש להם
בנח׳' 11מעלה על כחסיים ואמנם ניסור
דז״א שם נ ח הגנורות שנתפשט! מ נ ב נ ׳ ם
נקבצות שם והם אזי פנימי אמנם יוצא
ג נ ל מ פ י ה י ס ו י י ו ך ה ט ט י ה לחוץ וחיזר
ועילה 1מקיך את היסילמנחוץ והנל זה
מייצא הוא נחי' החסייס והפנימי נחינת
הגנירותנתצא כי הה' קצוות מ ח ס י ע ל
הוי הם מקיפים מנחו־ן הה'גנורות אמנם
ניסור הס מקיפים החסיים ע״כ ״ וככל
נויע נ ׳ הה' חסייס והה' ג נ י ח ת אשר
נז״א שורשם מהכיכתפיס לאריך ומשם ג ם
נמשכ-ם לז״א וכב^כמכנו כי ה ר נ נ ו ת ה ם
ןהנה צ״ח הוא ב ג י ' ע ״ כ
״
נאריך
ב״י נשול חסי נמ״ש בסי מיין וגס ב׳ צח
גפיי לנן מורה על החסליס שי.ס נ ח ע ת
לינןיאיוס הוא מ ו י ה על כגנורות שהם
ב נ ח י נ ת א ו י ם ליןז״ש הכלה נשנח לולה
לויי צח ואיום יולי שהוא ז״א הוא צמ
מצי החסי״ם אשי הם מתפשט ' נפנימיותו
נ ס ו י איר פנימי ואיום מצי הגנוריח אשי
הם מתפשטות נחיצוניותו נסיר א ו י מקיף
ויען ב׳ נחייהחסייס הס העיקי נז״א וגס
כ י ה ם ג י ו ל י ס ומעולים מן הגנזרית ל נ ן
הקל• מה צח שה״ס נחי'החסליס אל אלום
כיון
ולכאורה
שה״ס נחי'הגבורות
,
שיקיימו! צח גו<!"ס נסיגה הססליס
השירים
קנא
יותר ג י ו 4ס מן הגנירו׳לא היה לה להזכי•
את נ0י' הגניחת ל1מר ואיום כי אין יד
למי במשנת את המלך נ י כ ר היותי גיי
תחלה לחזור ולשנה איתי נ י י ר הקטן מן
הראשוןני נשלמא להפך להתחיל מן הקטן
אחי שפיר אמנם להיות כי גם ננחייהגנורו'
•ש מפלה על החנןלים נ י החסיי' ה ס א ו י
הנימי ואורותיהם סתומים והגנורות הנ4
אור מקיף כי איחתילמגיליס והס מאירית
יותר מן החסייס על כן חזרה ואמר'ואל1ס
ג י גם ננחי' זאת יש נ ה מעלה יתירה כ •
אע״פ שהחסלים הם גיולייייתיגס ה ג מ ר ו ת
הם מאירות יותר מן החסייס וא״כ ק ח נ י •
ק ס להיות שקולי׳וינואו שניהס
0 . 3אפשר לפשר כי לויי צח יאוום^
ג
הכל הוא ננחייאחת נ י ן נ כ נ י מ י ו י כ י ן
נחצוניית כי נפנימיויייי• צח מצי החסי*
שהםאו״ף נהי קצוות סג״ת נ״ה שלו ו א י ו ם
מצי הננורוחשכם א״ףניסוי שלו וננח•"
לחיצוניות יויי צח נ נ ח ׳ נ ׳ ה ח ס י י ס שהם
או״הביסולשל! ואיים מצל הגנזרות שהם
אויימנח׳־גתנ״השלו
לא3שר
שאל זה •רמיז מי הילקוס
שכתננולעיל צח לי נשנ*
ואיום לי נשאר ימי השנת נ י הנה ימים
נקרא הקצוות ושנת נקיא כיסוי כת״ש כשי
הפסוקים פ' לך׳ ל ן ז״ש צח לי נשנת שה״נן.
היסוי שהוא צח נ נ ח י ' החסיים שהם א י #
מנחרן לו ןאיוס לי נשיןי ימי השנת שהם
שאר הקצוות לז״אאשי גס היא בכלל.צקרא
שנת שהם איוס מצו הגכורית שה 0או״לן
וז״שתינתל• כלומד
.
מבחוץ להם
מה שמתגלה לי שהוא נ ח י נ ת ה א ו י מקיף
מ ח ז ו י לכונת ככתוב
*
שהוא מגולה
כי אחיי אומיה לויי צחזאיויחצי החסי*•
ו ע ט ר ו ת עתה מפרשת מ ה י ק נמשכו א )
יודה
לח
א
^
פ
שמן
^ולהה^וגהאלו נלי',להיות מצל' צח ואח׳
$זהאמרת יגול מרנכה כלומר בי נקנצו
ר נ נ ה שהוא אריך אשר שם
אצלו מנחי׳
הם נחי' הרבנית ומשם מהניכתפים יאריך
נקנ־ן אליו הנ׳ עטרין יחייג ואחר כ ך הס
נותעשעיס ני״ק שלו נ נ ח י ' אור פנימי וא<<
מקיף ימציםנעשה צח ואיים וגס נתינת
ני
1בב"ה נרמוו הנ' כתעים של א ר י ך ״
הנה אס תמלא תינת מרבנ״ה פחה ! :מ"ם
•״׳"ש כי״ת נ׳״ת ה"׳ יעלת המילוי ל נ י בני,
א"3ף ק״ף במספר תימת הכת״פים דבת״ר
ע״ה וכבר בתינו לעיל כ׳ אריך אנפין ה״ס
4־.כת"ר של כללות עולם האצילות ב נ ו ד ע ״
ז
,
ע ל פ י דרך זה היא ג״כתשינ׳
ל0-1
על מה.מספקו ^נות ירושלים
ק :ס ,הצדיקים אם השמעה אשר היא
י־ישניעם אם תמצאו את יולי מ״ה תגידו לו
היתהעל ז״א או טל י ע ק נ 1שז1ו ממנה מה
ו ו י ! מלולך בי מן בי הנחי׳ של מ״ה הל
איזה מ ן הנ' .דירים השנעתני יעל זה היא
השיב אמריה להם ד ו י י צ ח יאדים כי דודי
אשר אמרת׳ לכס מ״ה תגידו לו היא אותו
לןהוא צח ואיום מ צ י החסייס והגנורות
*־נול מרבבה כי נקבצו אליו מ צ י אריך אשר
מ ן אריך הס נמשכים אליו חה אינו ב י א ס
! " א ב י הוא מקבל אותם .מן אריך משא״פ
י ע ק ב כי הוא אינו מקבל החו״גמן אריך
דק הוא מקבל איחשע״י ז״א כמ״ש .ב שעי
הנוגות בשים שליס ו ע ל ,י ו ל י ; ה שהוא ז״א
הוא מ״ש לבם מ״ה תגייו תמשיכו לו הנחי'
ז מ ״ ה כ י ע ל י ו אני חולת א הנה שהוא לולי
1
י
י . ..,
; •
.העיקרי ״
• .׳ • - .
;
•י
•־<•-..
יאמר לולי:צח ואינם נ ה ק י י
ני(.
מ״ש נע״ח ש הנסיות פ״ח
ו נ פ י ' איית האזינו וז״ל ו נ נ י ן בחיי היסוד
של ל א מהיכן מהנה.גי .נשצמא שאי ,נחי
,
,
.יש נהם סול בחי התסשטותה^ינה לתוכם
ומכחש צעשה בו כגילות אמגס נהינתהיסול שנו מהינן געשה כ׳ הרי לא כגיע
התפשטות יסוי.של אימא ע י מקומו כי
•
אימא ע ד הויאתפשטתזלא ע י יסוד
אמנם העני; היא.נמ״ש ,נ ע נ י ן אוא״י כי
נתהזה׳ נחי' הנה״י שנהס על ידי כסיעת
_ הראש של א י י ך כן על ירי כפיפה ההיא
נתהווה היסזישל ;"א אלא שיש הפרש כי
שם שהיו חסרים גינחינות הוצרך ל כ פ ו ף
מן מזל החי ע י מזל הי״ג ויי תיקונים שיש
נ י ן הבי מזלות אלו אף פת שאין צריך רק'
להמציא פחייהיסיי ל נ י לא הוצרך ל כ פ ו ף
רק מןל ני״ג לניו שגם הוא יסור אל הייקנ'
והנה הוא נחית
*
נמנואיאצלינו
נשיקזלא ע ל ט י מ ר א דלינא והוא ער
רישא יז״א ממש ואז נ ה ט ע ו על שם והוא
מחמת כפיפת היאש של אריך אז מתרבה
השפע הרנ נמיחין שלז״א מאור המזל
ההוא עצמו ולא נאמצעות אוא״י נ ש א ך
המוחין רק מן המזל עצמו נמשך אור ג מ ל
נראשו ומנח אור זה ניתוסף נז״א ונתהווה
׳סוי שנו בולט ולא שקוע נ מ ו היסול
נחי'
ו כ נ י כתנמ
״
של הנקנה כויע״ש
לטיל נמה פעמים כי ח י י נקרא גם כ ן
גס כתנמ סמוך ונראה כי
היסוד דז״א
היסיישל ז"<4האי"מ שלו הוא מהחסייס
והאו״פ שלו הוא מהגמרות ז״ש חדי צח
ואיום דודי שת״ס היסוד הוא צח־ מצל
החסיי׳ שהם האו״מ שלו מנחי־ן ואיום מ צ י
הגמרות שהם האי״ף שלו וביי לרמוז כי על
היסנל היא מ י נ ר ת לכן נ א הרמז כ י ס״ת
ד! ליי צ״חהואחייי ס! י היסוד הנקרא ח״י
ולבן נסכןאמרה צ״ח ולא לבן נ י כ ן צ׳יח.
וכןצ״ח ואיזי׳סעי״ה
גןא ר״תציי״קח״י
הזא נגייקנ״נ כמספר יי סף שה״ם היסו ל
לז״א וכן ר״תזס״ת יוי״י צ״חיאד״וס נגיי
ק ל ח נ ח מ פ י ניו״סף לרמוז כ׳כחי' אלו
,
צו!
ד.
פי•.-ש*ף
#ח יאדיםהסבמס״ףשה״ס היאו' דז״אגס
הגי תיבות רוד״י צ״ת ואייייס הס צגימש'
קע״ע כמספד תיבות יו״סף הח"׳ וע״ה ג״
ק״ף במספר תיבות ז״ה הי א יוס״ף בי גס
ליה נקרא היסוד דז״א וא״ת עד שאתה
מספרת נשכח היסיד שמוא •צח ואיו" מ ל ל
קו״ג תודיע למ עיקרי מהיכן נעשה ושיהיה
בולט ולא שקוע מכיקשלא הגיע התפשטו'
היסיישל אימא ע י מקימי לזה אמרה דגול
מרננת בי הקמת הדגל־ שלו לה*ית דגיל
צולם י לא שקוע הוא מרבני מכה אריך אשר
שם סול הרננות והיא נפףאיומול הי״ג
שלי ע י המוחי; של ז״א ומכה האיד הזה
הרנ ניתיסף בז״א ינזהיוה היסוד שכ׳ו
:נולט ולא שקוע ופי' לגילניגל נמ״שיש׳^
<'לויחע כי דגל מס פירוש אהד להא
ונס נקרא היסוד מ ז י בכיימ ועליו נאמר
*בנשוא נ״סשה״ס הקמת הברית כמ׳׳ש נסי
מיין יכן הרימי נסיטעיהקמתו הוא להיותו
גנח•' בליטה נמצא שהבל מכה אויךיןהו
ז׳גול שפי' ניגל מרבבה מנח רבבה שהיא
אם תמלא תיבת
עחי' אדזך 1הנה
ז־ג״ול כזה לל״ת גימ״ל ני״י למ״ד יעלה בגי'
היי״ג שם .ימ״ז יוה"! מס?ו כרית־ע״ה
זשוד היסויאות כרית קיש• ; והנה יל-וע
כימזלהי״ג ד א י י ן אשר מכפיפה נעשה
היסיד דו״א הנה הוא נקרא ונק״ה גימ'
ולכן בא הרמז ע-ל
׳י
יקס״א מ י י ע
*כין ב• אם תמלא תינת מינב״ה כזה מ״ם
ידי״שבי״ת בי״תה״י ימלהבגיי אלף תכינו
יהמספרתיב<ת האלו מכפי״פת מז״ל ונקה
של אריך -וזבו דגול מרבבה • כלומר
דגול נדגל בסיד נר״ית מרב״כה
•בכפיפת מז״ל ונקייה ש״ל אר־ייך גס
י״ת וסי׳ת דמ״ל מרבב״ה ע״ה נגיחטר׳׳ ע׳
במספר מ״זל עם הגי אותיות יהנהלטע־ס
כי לנחי׳ היסוד שלןיא לא הוצרכ'כפיפת
,
?,
1
1
3ל הוי תייןיני ריקנא של ארין כסל
זג
שהוצרכה לנח״יהנ״הי של או״אי דקהספי#
בפיפת מזל הי״ג לביו לק לא אמר מהרבב*
דק מרבבה מימקצתית מרננה ולא כל
רבבה כי לא הימה כפיפה זו של רככה כמו
הכפיפה של רכבה הקודמת לזולנהייתיק^
הנה״י של אוא״י ב• לאותה הנחי׳ מ פ פ ו ו '
בחי' שהם הוי תיקונין של הריקנא של ארי|ר
אמנם זו אשד בכאן <;יא מקצת מאותה
הכפיפה של רבבה הראשונה כיי לא היתןג
רק בנחיימזל הי" ג לבדו שהוא לבדו הספיק
ייאמר הדי צח ׳ואדום •
א1
)ה(
נהקדיםהינר הידוע בי
נ׳ח־׳היעת של ז״א הוא כולל כ׳עטריןשל
הו״גזתס נמשכיןמהב'כתפי! של אריך. .
והס עצמם הבי כתפיןיינצאיס ונמשכים
ביפת שלז״א ולא הארתינלנד כמי המוחין
•חי״נדז״א רק עצמותם כמ״ש בע׳׳ח שעו״
הנשירה ה״י ׳והנה בי עטיין אלו האי
והיא עטרא דחסייס נשארת בז״א כי היא
חלקו והגי והיא עטרא דגנורה הוא ניתנה
אל המק׳כי היא חלקי מויע*:דרוש הד עת
ונע״ח שעי ח״וג כלל י' כתב כי אף עייפי
•שהטטרא מכורות היא ניתנת אלהנוקבא
שרשה נשארת ביעת של יז"א שלא יהיה יכם
הוא יעתו ק״ל כמוה ע״כ * ׳וככרבתננו
כיי-צח הוא נהי' החסרים לובןואמס הוא
•בנאי' הגבורות נס דקדקנו לעיל כי אהד
אשר שיבחה אותו בכחי׳מעלה גדולה שאוא
צח איך שייך אחר כך לשבחו בכחי׳גדועת
•
שהוא האדום
אמנם לפי האמור אתי שסיר כי הנהנתחלה היא אומר' דודי צח נבח*'
העטרא לחסדים הנשארת אצלו בי היא
הלקו נחי' זבר אשר גילה מעלתי ייתר
מהעטרא לגנזמתשתיא בחייניקיועל צן
הגא ניתנת לי בי היא חלקי וא״ת א״כ מתון
שנסו מ׳ נ י לפי 91יהיה דעתו ק״ל כיון
שאי!
*
י
ה
שמן כ
שאיןבו ר ק ע מ י א א ח ת ל ח ס י י ם * לזה
אמרה ואלים כ י אע״פ שהעעיא לגמרות
הוא מ ל א ו ת ה לי כי היא חלקי ע ם כל זה
שלשה נשא^ת בלעת שלו זעל כן לעתו זןלם
ו א ע ו ק ל ומהשאסחן• צח ש מ א נ מ ^ נ ת
הח&ר״םהוא לומר כי ז ה הוא העיקר אצלו
א נ 3לעולם ואיום ג״כ משרש העטרא של
נ נ ן מ ח הנשארת נ ו ולעתו שלם ונהיי-אלו
ז צ ח ואיום שה״ס הח״וג הם דגול מ ר נ נ ה
הי גקכצו אצלו מצי ר כ נ ה שה״ס אייך נ י
ה נ ' כתסי^ישלו עצמותם יורי ונקכצים
נ&יא ו נ ע 0 $ועין שלו וזהו ל ג ו ל מ י כ נ ה •
שחת
קרש
ה
העטרה של הגמרות ' א לצייר הציקי צ*
היא חלקת אלא שנשאר שישה אצלו לשלימו'
ולשלימגת יעתו ע ל נ ן א נ פ ו י נ ה י י י ן ת י י ל
נגלוי גמור ונחי' היין היא נ ו נ ה ע ל ם
למינו מכאן כי מציאות היין
ל״^ה
נמלך היא שלימות אל המלן
אלא כי צריך שיהיה נ ה ע ל ס כ י נ ן אמר
נההוא נהירו לינא יתיכ ואתכיןייא אע״נ
ללא אתחזייא יאי לאו הכי לא יהא מלכא
שלים יאע״פ זהנלע״י כי נרמז בפסיק זה
סול גלול א ם ח^השי ואס כעיני י .יכשר
והיא נ י הנה נדרוש חפצי כ ה למיהרח״ו ז״ל
שזו היא מ נ ת ה ז ו ל נשלח נדרוש האי ניזכ כי כשעלה כרצונו הפשוצ1
1א£שן*
מ״א ע״א למלנא יאיהו להאציל ולנרוא העולמות כמו שעשה צמצס
שלים מכלא יעת״השלים מכלא מה אורחיה אורו ונשאי מקום אחד נשיעוי שיצאו נ ו
אבי״ע והאור שלו מ נ ל ל ' רוחותיו נסתלק
ד ה מ א מלכא אגפוי נהידין כשמשא תייר
ונשאר כאותו .מקו ס רושם האור ל נ י ועי
נ כ י ן לאיהושלים וכל לאין ואין לטנ ולאין
שנים לו להסתלק הוא כ ח היין שהיה שם
לביש ועייל נ ע י ל א ס ת מ י א מיניה מאן
שכל מה שלמטה צייך שיהיה שויש למעלה
יאיהו ספשא ח מ י אנסוי למלבא כהרי
נמייגןולא אסתמימיניה ומאן לאיהו חנימ* כתכלית הרחמים כ* אם לא תאמר ששורש
היין היה שם יהיה עול נחוקו ׳תישא־נו
אע״ג לחמי אנסוי למלנא גהירין א מ י ולאי
נקרא שלם כיבלית השלימות אלא מי שלא
מלגאשלים ג י א מכלא יעתיה שלים אנא
המי לנההוא נ ה י ח לינא יתיכ ואתכס״א ח ס י נ ו ש<ם8יבי ואם לא נאמר שהיה שם
יין נמצא כי הוא ח ס י חייו אלא ולא• יש
אע״נ ילאאתגל״יא דאי לאו הכי לא יהא
שם נ ח הדין ואותו נ ח היה מ ע ו י נ כ כ ל
מלכא שלים כ ן קנייה הוא שלייתדירכהאי
מציאותו ׳"ת ולא היה ניגש ולא מתעורר
מוצא ונהאי גוזנא אכל לא אתחזייא אלא
ו מ מ א י הדכר כלל שהכל תכלית היחמיס ונבעלה נ י צ ו נ ו
נ נ ה י ח יאגפין כוי ע״ש
נימלכאשהוא ז״א אופוי נהירין 1חייכן להאציל העילות קנ׳ן כל שילשי יייין שהיו
מינלעים נ ו ונשנתקנץ ונאסף נצ נ ח הלין
וןייר הצלהעטראדחסיים מ ק י א אור .
מתענה ומחמתו מסתלק איי א*ס ית' ונשאר
וגם הס נקי שמחה כמש״ל בסי קמתי אני
ש 0רשימו של אור ע ם נ ח היין שהיא
ו ע ע ר א ו ו ה י א היא העיקרית אצלו * יז״ש
נהייין וחייכן תדיר א נ ל עכ״ז^ריך שיהיה
ש1רש הי נמרית ונוי עש״נ
כי למעלה נשורש השרשים היה
שלם ויעתו שלם כי צריך שיהיה שלס שיוכלל נמצא
.נו נ ם גורש הליןוהוא שוישהעטיייגמיו'שם כהעלם גלול כח היין שהוא
אשר היא נשאית נ י ע ת שלו וע״י זה לעתו
שורש הה' ג נ י ח ת ו נ ן הענ!> ,יומה אל
שלה ולא קל אמנם ביוןכעערא שלהחסיי'
השורש כי נ ס למטה נז״א נשאר שורש הגנוו•
נלעתו נהעלם והטעס שוה נ י ן למעלה
ןנל עיקרק היון אצלו ט היא חלקו .אמ<ם
,
י
גי!
ה
השירים
שיר
<3י
ג ץ למשה כ* הוא בשציל השלימזת כי שלימו׳
המלך הוא שלא יהיה חשד לנד וכיון שגילוי
הוי״תו יתיהוא נז״א על כ ן נתגלה למגיה
השלש שלמעלה כי כל מי* שיש למפה צריך
שיהיה ש!רש למעלה והנה רבנ״ה הוא פג•
ר״פ ובןאי״ן סו״ף ע ם ה ל ת י ב ו ת נ ג י י ר ״ ס
•ןהי שאמרה לול• צח וארוס לויי שהוא ז״א
הוא צח מצל החסרים כי תמיל אנפוי
גהריןמצל החסדיס אשר ה 0ינקי א ו ר א נ ל
ע ל י ו ואלוס מ צ י הגנורות אשר שורשם הם
ביעתו אשר מהם שויש הלין אלום ב י ז ה ו
השלימות שלו שלא יהיה חסר לנר אלא כי
העיקר שלו צח מצל החסדים שהם מתגלים
נ ו והלום נהפלם והפעם הוא כי הוא
דגול מרבבה כ י נ י ג ל וצקנ־ן מ כ ח ר נ נ ״ ה
שליח הא״ס כ״ מכהו נאצל ישם הוא גילוי
היי״תו ית והענף צריךשיימה אל השורש
בי נ מ ו שהשרששת״סרבב״השסנמצא כ0
הלין שהזא שרש הה' גבורות בהעלס גלול
והפעם הוא בשביל השלימות כי צ ר ! שלא
לזיןר לנר כ ן ה ע נ ף ש י א א לולי ז״א יש נ ו
שולש ה ל ג מ ר ו ת נלעת שלו בהעלם והוא
לפעם השל״מיין כי צריך שלא •היה חסר
דלר רק שלם נ נ ל כי ניוגלה למטה סול
הש<רש הנעלם אשר נ מ צ א י ם למעלה כי
כל מה שנתגלה למפת הוא מושרש שם
למעלה אלא שהוא בהעלם גלול על שאינו
נרגש שס
1
ו
1
ירמוז לוי* צח ואדום לסול
)ו(
כמוס קרוב אל האמור כאיור
בזוהר פי בלק קצ״אע״נ מה שמו ומה שם
נכו כ י ת י ע ההוא שס יליע ה צבאית שמו
שם בגו ישראל לנתיב בני בכורי ישראל
והאיישיאלכל מפתחן ימהינותא ביה תליין
ואיהו משתבח ואמר הי אמר אלי בני אתה
1
ר)$*4
3ר1ם
ק3ג
להבי הוא ולא• להא אהא ואימא אעפרו
ליה וכריבו ליה ככמה נ ר כ א ן .ואמרו
ופקידו לכולא נשקו נ ר נשקו ל א לה־אי
נ ר ב״נ •בול שולפגו יהיב ליהעלבולל{
לכלא יפלחו[ ליה פ ן •אנף נגין דאענור!
ליה בליניוברחמי מהן י ן כ י לייגא לרעי{
מ א ן ל ז כ י לרחמי רחמי כל ברכאן ולעילא
•
ותתת להא• נ ר שלקיןומתעפרין ע״כ
והכה המאמר הזה הוא עמוק עמוק ואגלה
פ פ ח כי דוק במה שאמר שלטנו יהב ליה פ5
כלא לקאי לא״ס כ• אםקאי מל א״ואי יהכו
הו״לל ז״ש י ו ל י צח ואטם שהוא כולל רחמים
ודין והפעם בי הוא לגול מרבכה בי נדגל
והוקם דגלו על הכל מכח רבניה שי״ס א״מ
כ י ל י * •כול שולפמ יהנ ליה על כלא לכל)!
י פ ל ח ו ן ל י ה ו ב י ו ן ש ב י ל ו ה ב ל צריך שיהיה
בלול מלין ורחמי כדילמידן מאן מ כ י לליינד
והנה
ל ד י נ א מ א ן ר ן כ י לרחמי לרחיד י
רש״י' ז״ל פייש מ ו ל מרבבה הרבה חיילות
מקיפיןנמצא כי לגול פירושו הוא מויקף ואס
שמעת ף לעת הסו י של מאמר הזוהר פרשו*
נראשית לנ״א ע״אוו״ל מ ג ל נ מ ר א חהרא
שרייא לעילא נהייא סתימא לאקיף ליה
זרןא עלאההבא ע״כ מבין כלמה שכתבתי
1
על אמיתותו והי״יב א"ש
רז״ל כלשונם הזהב רמזו ה ס ו י
והנה
הכמ<ס הזה הס אמרו בילק1<1
לגזל מרבבה ה' צבאות אות הוא כצבא שלו
ע״כ הרי לקלקו כלשונם לומר הי צבאומ
כל5יןהזוהר ההוא פ 0ידיע ל צבאית שמו
וא״ב רבבה קאיאל ה־ צבאות וח״ש אות
הוא בצב א שלו ק א י א ל מ י שהיא לגול מצלו
כי בכל הצבאל א ש י המציא אות הוא שלפנו
•הב ליה ע ל כלא לכלא יפלחון ליה ודוק
אנק״י
!? 1$י^חיו תלתלים עוורות כ^ייב
^ 5
רנה
שמן
ח
קרש
משחת
בשי הכזט* בביון שאמי 3תב
*,511
כ׳ בברוך שאמי יש בו ליז * נ ו ״
והם כנגד ״"ג תיקוני דיקנא של אריך וכנגל
מי תיקוני ליקנא ח״א ואלו הס ס*י ליב
אתוון בנז כעי נשאבעגין ביכת ־כמים
גס״ה.וכנגי שם אע״י העולה ס״ה נלצא
?(הם בי״שמותשס כ״בוקס .ל ה שה 0פ״ז
נזשדבהס נכללי^אריך אמיס הכל הוא בכפי•
*(ריך ני .משם נפקו ז״ין וז״ם ראשו כחס פז
וצריך לקים לכרך ברכה זו מעומד להיותה
ומההמתימו
כרישא לאריך כ ו ע״ש י
•נרגם ?פשוק .על התודה ועלהמצוא ואמר
•למאן.מפרין להון חיחריןכתללורלאנטרין
להגןאוכלדן מ ע״ש י • ממנו נקה כי
א ן :אפשר כ• ראשו כתם פז קאי
)ב(
גפשיק מיבר בבי אופנים בלבן• ושחור
על ז״א עצמו והבונה שגיא
והנה לעיל פירשנו לולי צח ואלוס שהם
אומרת כי כאשר היא הבחינה אשר־אמרתי
?־ברי הכלי .בשנה החתן כי מזה שהיה אמי
חדי צח שהוא כאשר הוא דגול מרבני שעלה
בבחי' היין נעשה צח בבח< רחמים בי
במקזם אריך אז ג״כ נעשה כמו אריךיכי
•תלבינו שערותיו והטעם כי הוא ימ״זל
ראשו כולל כ ל ם שהם ליתימיפאילו מ״ל־כ־ית
מרבבה שעולה במקום א ד י ן יאשר בו בטי'
אשר מספר שמותם המה יעלו פ /כי היי
,לרכבות ואמנם גם באבא היא בח״יהיכמ
?אשד הוא עולה במקום אריך היא מלביש
ב ל ש בלי״ת יתיו נפעם למה ניתנה התורה
את עצמות אריך כנודע מסוד העליה לשבת
גסי לנו א עיש • ועל כן כיי שלא נטעה ״אשי •אן הוא עלותו .באריך כי הכלים של
להבין כי צנה שאמיה לגזל מרנבה .הוא
החחתגן הם הע1ל*ן ומלכ׳שין את העצמות
ק צ י אנא לכן חזרה לקרש לברי שבחה
של העליון וכיון שהוא הלביש את עצמותו של
•אמרה ראשו כתם .פז כ• כ ל ם הוא י-ון
אריך היי הוא בבחי' אריך עצמחמתלבגין
" * ,ת י ,ליפאית .מ״לכות וכומןה לומי כי
שערותיו ונמצא כאילו הוא עצמו ראשו כזלל
מה שאמיתייודי צח ל*ו*1ס כיהוא'מול
כת*ס אך אמנם מה שאמרתי ואתם זה הוא
.מרבבה מנתי היא על אותה הנחי• אשי
בבחייעצמותו כאשר הוא עומד למפינמקומו
יאש< יכלם פ״ו־ב* הוא יעצמו׳ נקיא יכליי ׳כייאז ה$ק1צותיו תלתלים שמזמין־•כעורב
;•כולל ת״ם שהם ־בחי ליפאית מ״לכות שהס
ביבה׳ האדום הוא שורש השחור והנלבח•*
! ו ן כי משם נפקו והוא כולל את שורשיהם
דן
מ
ו?שי כלל<ת זה:של א י י ן ^זיין אשי
נכלל׳ין צו מ<לה^!ז שהם;מ^פדהאשמות
•אמר ראשו כתם פז בהקדי'
אל
<ב(
"ל״ב וליה אשר כל ןה הוא באריך בסוד
מ״שבש/הבונות בשבועות
;מריקנא שלו אשי היא בסיייאשוועל בי1י ':׳כיאוכשבועותנעשההכתי.של ז״אועל כ ן
ן ו הוא מה שאמיתי כי להיותו לגול מרבבה
אז הוא עולה על הליקנא של אריך כי ממנו
•נעשק לן הכתר וצמושתדקנא ג א י י ן קיא
מא הסל כי ^ליצמכ;מתלצני1קעינמיו
}כני*
ג
מ ן ו אריךאשי במקומו עלה משא״כ בעלותו
במקום א א כי שם אין מתלבנץ שערותיו
ומה שאמרתי ואדים אל תטעה ותכין שהוא
מנחי' ?ו של רבבה שהוא אריך ליו כי הוו
חרתי דסתךן רק הה( אדום מצר עצמותו כי
קיצויןיו תלתלים שהורות כעןרכ שהם כבקי
קיינים כי כן שליוי הוא מצר היין ש כמסע'
אלהיים ליודין ר' המספר אלהי״ס בריבוע
ו ב א ו ת י ו ת ע״ה במייש פ ל מ״ן • ואעלסי
שבתחלה אמרר ,אמס ועתה אמרה שקורות
הנה הא מס הוא שיישאל השחור כ ל ש
מ ו ה ר מחמה קליט
ב
י
,
,
י
,
,
1
,
1
*
6
י
־.
י*
ד• פי׳ שיר
*בנה ליקצא חיוורא כדכחינ ושער רישיה
כעמרנקא כן הדיקנאשל ו״א בעלותו ע י
שס נהפכת גס היא ללבן והכה פנין עשיית
הכתר הוה הוא כי ההבך המתפשס נת״ת
והנה
של ז״א חציו עולה לכתר של ן״א
בעלות חצי החסד הנז' ככתר שלז״אעי
מקוס הכתר אז יורד הכתר של "/א מלמעלה
שהיא בחי* דיקנא דאי ך ככן״ דורי ע י
*־אש ז״א ונעשה בו בח* פתי על יאשו
ונמצא כי פלייתהצי החסי הנלגויס ירידת
הכתר בראשו של ו״א ולבן הכתר של ז א ?קי
והענין הוא כי
שער ה! של כינת *
ג<יע שאין כתר של <א נעשה אלא מחצי ת״ת
האחמן של אימא עצמה והוא עצמו כמו
שהוא כבה•' הכלי והעצמות אשד בתוכן
והכה
געשה בהי' כתר על ראש ז״א •
יש כאימא חמשים שערים שליס ה' הסייס
אשר בה וכאשר נגמרים אלו ההיחסייס
שלה לי#פשפ בז״א אן יורד חצי הת״ת של
א״מא להיות מ נ י בדאשו ממצא סי עבי ן
הבתר *איני אלא ע״י החסייסי של אימא
שהוא המ^דאשר בפיית של •ן״*•־־ולכן נקרא
שער החמיש ס ו ל ק בא הכתר של ו״־א
באחרונה מפל שאר הבחי״שלז״א ״ והכה
*אותו 0צ• ־הסןי של הת״ת של דא הנחלק
יועלה למעלה בכתר של •*״א • ומדם לפתי
יההוא ש״רר ברישא ־מ״א־המ• מאותו חצי
־הם ן י שהואיבהי' מים ־*נשם־ נמשכים בנוקבא
וסובלת בהם בסוד וזרקתי עליצימיסגןהוד**
למינו מכאן כי מודיהכתר
בו• ע״ש *
מ״א נעשה מאריך ומן הת?תי־ש 5אימיוהאדם
״ידייית הכתר הזה הוא עליית 0ז!יהחסדשל
׳*מימ של ז"אי?הנק מ*ם ׳מימן *ת כתיבת
י כת״ם שהואל״ת כ״יתרת״״פארתמ״ים כ־־וור
שהוא אריך שהוא כתר?ל כללותעילס האיצי*
מ״פאיתשה״ס תפארת של אימא מ־ ים ה״ס
1
י
״
1
:
י
עול
ה&נך של הת׳״ת ש 5ל א הנקי מ*ם
נןייסמוי״שם מי״כ לאיהו,כלמאיןהענין
קנו
השירים
היא כי בכל כחי' פ י צ ו ף ופזיצין* ק ?ג״&כ
5לו שס מ״כ דהיינו ככתר שלי •;!"<19.ה
פשיסה שהם יי אותיות ו נ ת נ מ ה מלו ימ
הוי״ה כמילוי שהגי עשי אותיות ובליגה כ#ו
יש מילוי המילוי של הו״״י!: .הס כ״ק אותיןיו
הרי הכל הוא כגי' מ״כ ב ל י שס״ס קד&ש
של ה פ י י י ף וו״ס שנז מ״כ יאיקו גרישא מ ה
הואבניז״כ של כ ל פ י ה ן * אלא .קהחי^ק
הוא בב0י* מילר ההוי״ה ובפרצוף ז״א כיא
בז׳״ה במיל<י אלפ״ין שהיא בגי'מ״ה כ נ ן י ט
כ״ז״א ה״ס שס מ״ה יאלפ״ין * ןהגה שסי
מ״כאשי בראש *שזיו מ״ה שייי^ גמילוי
אלפ״ין הכל כגייפ״ן כמ״ש בשי גהקימוי*
בעיכ* הכניייס ובשי הכזנויג נכוגמ *יוך
מעתה נבוא אל
שאמי ע״ש ״
הכתיב כ• אוזר אשי הכלה כ ס ; ז ק ה ק ו י ס
פיה פתחה בשבח החת! יאמי־ה מ ל י
שנתלנגו שעיותמ לנ1עם שהוא ל ג ו ל מ י ב ב ה
כי נתעלה במקו© אייך אומית?1ת?1:א5י
פת 0פז בל*חר כ* בהיותו בבקי' ןן ׳שהוא
טלייהו כ א י י ך א ז כשלם ראשו:כגסי' .ה£3י
שלי אשר געשה על *וי כ<'ם שהיא,כ'.כ"סי
שהוא אריך שסויי בת״י תיתפאית של.איל*•
*ה^ודס ח י ,׳הוא םימי״ס ?ויי הימי של
הת״ת ח׳־א הנקי *•ס ועוד ,נרמן !עשיייו
ה כ ת י במספר תיכת כת״םכי הגה א מ מ ו
כ* היא געשית מ^יין ומאימא אגר היא
נקי נ י נ ה כנודע ו ה מ י ס עשיית ה כ ת י ס | א
החס״י שבתית הנקי מי״ם ועל כןא?ז.י1צין*
תיבות אלן שי.ס אר״ין כינ״ה ״"סי .מ•"©
המה יעלו בגי' ת״ס כמשפי כתייס א$י ?נל
ימי נשלס יאשו כבחייהכתישלו ואז כאש
נ&לגז ראשו.מנתי קכחר של*.נמשי, :כ?{
׳פ׳ייז ?הייני כ• בבוא ה כ ת י נשלןז י שס,ןוי״ב
אשי •בראשו כ* ק י י ס ביאתי ה נ ת י היו
£0יית ליושמ-ן ס 0מ*ב הכולל אשי.בראשו
הדייאות^ת שיל ההוי״ה הפש!)1ר£.ל ה כ ת י
ץ
ת׳גןצג ועתה אשי נעשת ^ הט!ר פכנלל שלו
,
1,
,
נ
1
ג
אשר
-ה שמן
משחת
קרש
א מ י נעשה מאריך נשלם השם ע״כ אשי׳*• לי1יה שמרה בי כך היא ייקנא י*י$
שחייה כעורב וכמיזן תורה כחג השכנעייג
גיאשו ו ע ם בחיי מילואו שהוא באל״פין
עלה ע ל ליקנא ליזייך ונהפכה /קגז ללנ]
מהוא גגי' מ״ה ה ר י ה כ ל ב ג י י ל י ז ו כ ל ז ה
ולב] נימה להגו כ /ק ן לובש לכנים כמ״£
ה ו א מ מ ן אשר מלי צ ה שנתלכני שעחתיו
ה-נתובלבישיה כתלגחוור
געלותו נמקוא אייך כי אז ראשו כתם פז
ג י צשלס הכתר הכולל שלו אמנם קוים זה
יאמר כיאב:זר ב י ב א ן נ י מ *
)י>
שהוא בבתי' ו א מ ם כמו שאמיין׳ בפסיק
פזל נפלאי:ובא כשי המצו־י*
מ ק ו י ם או קווצתיו תלתלים שהייית כעורב
פ' קלושים ו/״ל לע בי במו שלמעלה •ש ייג
ולצי היין הנכלל ג״כ גז ווי .הויאה כ י
תיקוני ייקנא טל&ין בכחי' הלפת כסיד
מ י י ] לא על מ במקוס א ייך כ׳ ה י י לא
הראש הגקיזקןהעליין כ ן יש־ זקן תחת>|
גתלבמ שעיותיו ומינה כי עייין לא נשלם
למעי ביסזל כנודע ונם נוכלל) י״גתיקןנין
0כ מ י הגולל שלו כי כבר כתגצו לע?ל בשם
ואל ז ט הסוד נפלא רמזו ו״ל באנמריגיולה
ה מ ת י ג • כ י הפסוק־ מ י ב י בכ! א ופגים
מילה שנכרתו עליה י״ג כריתות ונןלע ב י
בלבןובשחור ובן פירש אותו יש״׳ ז״ל כבי
אוהגים ופירושו הוא צולק.לעבימו בי ג נ ה ן״א נטשה מנ&״י יאריך והנה לחקןהתחמין.
דיסול דאריך נעשה זקן עליון יו״א וזהו
גתחלה פייש לולי צח ולכן צשניאה בסיני
מנין מן המצר קראתי יה הניישכאי״י פל
נראה כזקן מורה הו-יאות וכוי ואיום
דיקנא ד*"א כ״ מצייר ה ם אותיות צמ״ר ני•
ליפיט משונאיו כ ע נ י ן שנאמר היו© א ח ס
מאותם השעיותאשי כי סוד ?עליון הנקי
ללבושיך ואח״כעיישיאשו ,במס פז מחלת
בכש והשעיותשבו נק׳ צמר בנשינז משפ
ד נ י י ו הבהיקו ככתם פז וכן הוא אומר
נ ע ש ה מ צ ו ל י ק נ א יז״אשהואתיקיןהיאשזן
ה ת ח יבריך יאיר פתח אנכי ה' אלהיך וכוי
ון*וותיז תלתלים כשנראה טל היס נראה שבו כ נ ו י ע וכמו ששעיות לדיקנא ויישא
כ ב ו ו ו י נ ל ח ם גגכורהעייב י .י י שפיוטו •יאריך לבנים כ ע מ י נ ק א גם שמיזיו היסוי
זול״ צח ויאשו כחס פ ן שפיהם על מתן שבו הם לבנים כ צ מ י הכבשים ולכן נ ק י א
תורה ג י אז פולהז״א ־נאייך ומתלבגיס נ ,יכ צמר אבל כז״אאינו בן כי הנה שערוץ!
שערותיו ואו ג״כנשלס יאשו בבת•' קבמר אשיביישיה וכדיקניההס שחויות כעורב,
שלו וכן הייש ואיום וקצויתיו תלתלים אבל כשהן״א עולה כימי הןקגה ב נ ו ל ע ו ג ס
נ כ ח ׳ היותו כגבוי מלחמה כמו על היש הוא נק! וקן אז מתלבנין שעיותיישיה
לפירטי משונאיו כ׳ ז מ מיצי עצמותו כי וייקניה ב מ ד ו ן ליקכא יאייך ס נ א לסכין
ע י י ן לא ט ל ה במק! ם אייך וכמ״ש שם וזה להיות כי מן היסוד דאייך אשרשטיותיו
בכונת שמטות ח״ל י• ובזה מכ*ןמ"ש לבנין* נעשית זקנו ולכן ג ס י ק נ א שלו
ן״ל בי ביס סוף נימההקג״ה לישיאל ב ל < מתלבנת בימי הזקנה אגל השעי! ת אשי
ביסוי התחתון יז״א לעולם ה 0שחזיול*
בחור וזקנו שחורה באיש מלחמה יעיר
קנאה להליז' ע ם המצריים ולהטביעם ביס כעורב אפילו בימי זקנותו כי רחוקים ה ס
ס ו ף ומתןתויה בשבועות נימה להס כזקן מהיסוד י א י י ו ומבשיזנו נחזה אלוה כוי
ובכר כתבנו
עב״ל לטגיננו ע״שב •
שזקנו לכנה כשלג
נ פ ס ו ק אני ישנה כויקוצותי יסיסי לילה
הוא ב׳ כיוס ז של פ ס ח היה
והטנין
נ ן מ ן קסננתו כ ל ל ןלכןליקגא משסהיןיקוניןכיקוצויוי הס מקצוות יין3י*
גפי
י
,
;
,
1
1
שיר
ה פי׳
קנח
השיחם
;* שראשו כמם פ; כי אשר כל הקל•' סובבי ס אימה כסוי כשושנה
נמייכוומי^ י
נ י ן החוחים היו נאחזים שם תמיד והיה
אחר שאמנה מלי צח כי נתלנצו שערותיו
ולכן ראה המאכיל העליון
העולם הרכ
באשי הוא׳ דגול מרבבה בי עלה כאריך
בהקמתו לשמת הסברא והיו .שויש הקליפה
אומרת 'עתה כ י זה האנ)ור שמתלבנץ
יונקי' מראש* הדכורא אשר האור כא להם
שערותיו הוא דוקא ראשו בלומר נכחייראשו
מרחוק ו א ץ להם יכולת להתאחז שם ביותר
דהיינו השערות אשר בראש ושבזקן אשר גם
כמו אם היה למטה בראש הנוקבא כויע״ש
היא בראש וג״כ אן נשלס ראשו בבחי*הכתר
וממאר הדבר כי להיות שערות ז״א שורש
שלו הנעשית מבחיטת כת״ם כמש׳יל ואזג״כ
הקלי* הם שחורות כי השחור הוא בקליפ^
נשלם בחי פ״ן כמש״ל • ;ה׳> או אפשר
ולהיות׳ שערות הנזק' שורשהדינין הם
לפי דרך זה כי כתייס פ״ז הוא לרמוז הפעם
והנה׳
אממות כי האיום הוא בחץ היי!
למה מתלבנין השערות והענין כי כת״ם פ"!
ידוע! כי כללות התמנה היא נעשית צל ם
הוא כגי׳ חקמ״ז כמספר תיבות ממק״וס
המוחץ ח״א כי הנליי שלה הם ציי דצלם
ה״ש״גל לאריייך ע״ה ז״ש יאגזו כת״ם פ !
נכנסץ בראש ז״א בבחי מוחין פנימי•*
כלומר מה שאמרתי כי בעלות יורי במקום
וחלה חב״י שלה הסל״מ דצלם מוחין
איץ־מתלגנץ שערותיו הוא יוקא בכחי״
מקיפץ על ראש ז א והנהכת״ם פ״זהוא
ראשו שהם שעלות ראשו .וזקנו אשר היא
ר״תכ״ללוח <בונה מוחיותיה פלק״יולן
בראש! והצ1עם כת״ם פ״ז כגי' אמקו״ם
היס״וד זארי״ך כי להיות כי מן היסול לארי״ זעי״ר • ז״ש ראשן כתי״ס פ׳*ז ראשי של ה ד י
אשר שערותיו •{ם לבנים נעשית זקנו לכן גס כת״סכלל״ותתגונ״תמוח״ותיה של הראגן
כמ״ש כי נה״י יתכונה נעשים מוהיןפנימי•'
היא מתלננת בעלותו שם אמים קזצותץ
כרא $זייא וחלת חב״ה שלה הס מוחיג
ח5תלים שי.ס השערות שבקצוות שלו שהם
מקיפין,על ראשו״א אמנם מבחי' כללויזנ
נה״י א0ר ש 0ביסול הס כשערות בין הלה
זהצ״ז שהוא פ״נימיות־ ל׳א שהם <נ"ר>
לעולם הם שחרות כעורב אפייכימי ה/קנה
שלו שה״ס עלייתו באריך כי רתוקים הס מן דתצינה שיעשיימוחץ פנימיים צראש /א ז!^
גורם בי קווצותירתלתלים־שהם' השעירוין
ה*סור לאריך משאייכ ראשו כי היאהי£ה
שלי שיה*ו שחןיזת׳ כעורב שאם׳לאיה^
•
במקום הנה ! של אריך והבי״א א״ש
יאלןןר:ואשובתםיפ< * הליכי ד^זלה מו 0ין בראש < ^ 1שעייזתינ
א ך
)ו( .
א^ומיסו&רש אליכיעין כי הסבי^*
בהקיים מ״ש ב־ע״א! ש<1ר
מימת אבל!עתה שהצה"• דא*£ג< ה £מ1אלן
אליך מ״נ כלל ב׳ ו/״ל יט' כ :ני*שא לךא
פיא^וש^דותיו הם שארותיבע^ב־י^ש איל
יש שם שורש הקלי״האוח/ות״בשערויהשחורו'
ה^״ישאלן ה*ו -איומים ש1ר״ אל הי*ניי
שלו אך רישא לנוקבא הסשודשהלעץלצל
כיוןישהתבונה ה״א נחי' י \ * י י י " * ^ ה
והם אדומות והסצרא נראה׳ הפך ןר.עע0
הם מוחץ בראש^יו הליצץק£ץמתנ^ר^ו
נ י ראה המאציל העליון שאס שלרש הלינץ
ונאחדם שם אבל'כיון שהסשלויית ש1ר:ן
היה ברישא י!' א היו .לינים קשים מאד כי
הקלייהאור באלהס מרחוק ואין להם יכולין
ליצ ן דכורץ קשץ ותקפץ ברישא^כ• הם
להתאחז שםיינתי מצדי חייתם בצילום*
מ* ח ן מנתינת נה *"דתבונ נזקי והיוהלינץ
וע״כ היו שחיוי* שויש״הקלי'י.פך׳ הסברא״•
וכן אם
קשץ מתגברין וגאחדס שם מאי
שניש הקליפה היה למעה נר שא ןנוקכא ןךדך רכ^ז כי כ ת ס עם הגי א1תיוהג מע*
1
ג
ז
1,
,
יי
11
,,
4
ו
<
;
:י
1
נ ז
נ
י
1
״
י
ץ
1
א
לט
י
תנו/
ר.
משחת
שמן
ועוד ימז בי אס
מ&׳׳ג כמגןפי תמי׳נה
ממלא תימת בת״ס פ״ז בזהכ״ףתי״ומ״ס
פ״אזי״ן׳עלו בגייתשמ״י כמשפי תימת
ב״ה הנצ״יז והי״רי.והיס״וד יתמצ״ה וא״כ
שיעוי הכתוב כךיאשו כת״ס פ״ז כלומי
הרש
יאשו ב״ה הנצ״חוההריוהיש״וידתלונ״ה
ו/ה ביים כי קוצזתיו תלתלים שהס השעי!
שלו שיהיו שהזיות כטויב וידוע כ׳ זהב
באימא ולכז ?ימז בכתם פן שהוא זהב ו מ ס
אנ״ק יקב״ה
,
עיניו כיונים על״אפיק• מי• וחצות בח^ב יעזב1ת <ל־ מ ל & ת ! / £
רעיםוסונים• אמנם ע״פהאמור מבואר
כ• יונים רומז על ר מ י המונ״ן להעם שהם
כוללים ליןר וביון שכן גומל לאיש חסיל
.במפעלו מצל הרחמייונותןלרשע רע כרשע'
מצל כדין הרי שהם צופות לרעים ולפיבי'
לתת לא״ש כדרכיו ולכן הביאו ראיה על
עיניו כיונים מפשוק עיני היצופותלרעיי
ולטובים כי הכתוב אמר עיני '0שהוא מ
אמנם כאשר הם רוחצות בחלב שליס סוורא
י
של עין לאריך אז נעשה הכל רחמים
בלי״ת פ תזליות ע״פעקב
ה^ך!
אשר שמע אברהם כתב סור
עקב הוא בגי' ענלייס כ• ליס ב׳ נהימת
מעעיםשמהס בי למעות שהם היין והס
גחות הדין יהענץ כי ליה לבינה נקרא
אלהיס חייס לרמוז הלבחייאלהים שיוצאין
יושם ו ה״ס ליה ויןרדין ונעש־ן מוחין ל/״א
ומשסנמשכין אל הטיניפדז״אכויוליכ שס
כ פ ןיצאע״פ ועיני לאה רכות כי כליי
לתבונה הם כגגל חור• עיני ו״א ושחרות
עיניו מפרקי אימא והלוה; מפרק• אבא
אשר נגנזים בתוכם כוי ע״ש הרי מבואר
נבא אל כמת הכתוב ב•
כי העיניס יז״א נעשים מלה של אימא והם
מאחר שהכלה הכלולה ב פ
3בחי' דינין והנה אפיק• מיס נקרא ליה
הקו ימים היא מספרת בשבחים הנוגעייאל
3מ ש בזוהר פרש׳ אלימ דס״ח ע״א יונים
יולה מצל אריך אנפץ הזכירה גס.את זה
רומז על ריבוי המונים וכמ״ש באדרא רבא
הנמשך מצלו ואמרה עיניו כיונים כלומר
דקלו ע ב עינוי כד אתפתחןאתחזיןשפירין
כי אע״״פ שעיניו כיונים אשר הס רומזים
.כהני יונים בסומק ואוכם וירוק חוור לא
על רבוי הגוזנין אשר זה מורה אשר בהם
אתגלי אלא בזמנא דאסתבל בעינא פבא
נכללהדין ג״כזעעס היותם בך הוא על
ומסתחאן כל איכון גווני•] .בההוא חוור כו
אפיקי מים לסיבת אפיקי ה״סשה״ס ליה
עול אמת שם ומסתחאן בחד חוורא דעינא
וע״כ נ א
ובאן ירמוז על ליה לאימא •
נ1בא הה״ר רוחצויבחלב מאי בחלב בחוורא
הרמזכיאפיק״י מ״״ם הס בג״' רצ״א י
ללעילאקימאה ובתהיא שעתא אשתכח
כמספר תיבות לים הנצ״ח והו״ל דביליה
הרי מבואר
אשגחותא לרחמי יע ש •
ע׳יה וגס ר״ת אפי׳יקי מי״ם א״ם ו ל״ת מ״י
כי עיני ז״א עצמותם הם כיונים רמז על
סול הבינה ודיניןמ#ערין מעה ומה .גס
רבוי הגוונין סוד כללותם לין ורחמי'אשר
.להיותם לכר מגופא ומהם נעשו עיני ז״א
אפשר ג״כשרמנ/ו דו״לבילקונו
אל זה•
וע״כ עיניו כיונים אשר בס כללות הרין
עיניו כיונים שנאמיעיני ה צופות רעים
עליז בעתות הרצון הם רוחצות בחלב
* כילכאולאיןדבייהס
נפובים עכ״ל
נחנורא דעיןשלאריך ואז הס יושמתעל
מוגנים קף היכ] כימו ביונים כ• הוא צופה
מלאת על מילד מחמים שאז נעשה הכל
רחמיי וכמ״ש
צ
,
,
מעתה.
ז
״
י
,
״
,
,
וכמ״ש 05וצהה״א שעתא אשתכיאשגלזותא
לוחמי ועיר צלי ח ל עורה למה תישןהיוגנ׳
יאמל עיניו כיוניינהקיי'
אן
)ב(
מי׳ש כע״ח שער חו״ג
כללי״ב וז״ל בדעת לו״א .יש נ ו ה׳ חסדים
1ל גבורות־כמנ״ןכיק׳^-לראןות כימשס
כמשכת ב"פ ע י י ן ראיה אל-העינים כיושבי
ולעיל
ממש כנגד היעת כויע״ש ־•':;?:
ככיסוק הנך יפה עיניך יוטנ*; כתבנו כ י
יונת נקרא עייפה זרעית ל ב נ ה ב ^ ה שה״ס
ההיחסילסישסולםפיפה זרעית^ואם כן
יונים פירושו לכנים מצל החסיים)באדרא
יבא׳קל״זע״א אמרו *כל אתגלי חוורא
*אסתח• עינא כל אינוןגוונין לא משתכחין
*משתקעין לתתא לא אתחזי בד הה<א חווד״
דנהיי מעת״״י <לית גרונא אתהדייבר הה1א
0וורא בלחודוי מ/ע״ש * הרי מבואר
כ י מנח 'כרחיצה'!ךמצד אריך עיני ז״א
בהפכים ללבן כמו עין אריךופשיפ הוא כי
הלבנימת הנונה חשד וראמים ז״ש עיניו
כיונים שמשכחת הכלה את החתן באותו
שכח עצנןו אשר החתן שיבח את הכלה
כאומרו אליה הנך יפה עיניךי^נייאף היא
.תשיב אמריה עיניו כ״וניס^כלומר עיניו
אע״פ שהם נמשכים מ ה ^ א ש ר כדעת שלו
ע כ י ז הם כיונים לבנים לויימגכיותהחסיי
ומפני כי יונים יסבלו בי פירושים-יאחד
כמ״ש עמה לבנים ו ה ל כמש״ל על ר מ י
כמגנים שמורה על בחינת הלין והוא הפך
לזה
לבנים ו ל כ *ש להסתפק נ מ נ ת ה ׳•
אמר׳על אפיקי הים כלימריכ״מה שאמרתי
כיונים הכונה ?לא לבנים מ ד מ י החסדים
הנקרא מיסכמייע״ וזהו ע ל אפיקי מים
כלומר.לסיכת אפיקי מיס שהם החסייס
*לא!< 1אמדה עיניו לסיב' אפיקי מים שהם
החסדים הם כיונים לכנים גכמ״ש רש״י זיל
,
ז
הי אפיקי מים ? א י על עיניו ןא״מ סי0
קנו
השירים
סוף עיניו היי הס נמשב״ימן החו ג שביעת'
והר• ריבוי המוני! מצד הגמרות על/ה
אמרה רוחצות כחלב כלומד כי כל האמור
הוא כאשר מקודם הס יזחצות בחלב לאריך
שא; נהפכים ללבן כמו ע י ן אריך כי נמת^ו
הגמרות ואז יושנות על מלאת על מילוי
המסדים •
יאמר עיניו כיונים י כי
א ו
<ג(
הנה בס מיין כתכ אפיקי
מיס נקרא ליה בי בע״ןשמשם המים לנוק״
מי החסי ע״כזדז״ל במלריאתדו ל א יושבו
ע ל מלאת של •רושלייוירוע כי ירושלי״נקרא
הנוקיאמנם להבין היכן נזכרה כאןככתוב
אפשר לומד
*
ירושלים שהיא המק
דרך רמז כיהנה י ר ו ע כ י אית א״ יש לה
ב צילריס ואחל הוא יו״• שהוא כבימי כ״ו
• •וא״כ אס .מצי־״ד אות א* של מלאת בציור
זה יו״י שמספרה כ״ו וליו בין אותיות מ״ל
<ת' הרי מלכו״ת שהיאהמקבא* וילוע בי
כפיפה יורדת מן המוח לנ״ה הפנימיים ב
ב ׳עין מפחנישם ומשס ניתנת אל הנוק״על
ילי היסוד והעיפה היא בחינת החסדים
לבניי וידוע כימ״ש רז״לכי ה/יעהזא
•מאור עיניו של כאלם והזרע הוא טיפת
החסלים וכבד כתבנו לעיל כי יונה נקרא
׳כפפה זרעית לכנה כי\נה ויש עיניו כיונים
כלומר עיניו מה שנמשך מהאור שלהם הם
כיו<י!<9פות זרעיות לבנים כיונים שהס
בחי• החסייס שהם בבחי'העיפות זרעיות
ומשם הס נמשכות אל אפיקי מיס שלים
'•ליה הפנימיילהעחן ולהתבשלוא״תוהיאך
אמרתי ע־ניז כיוני' בבון׳ החסדים והלמ
העין שמאל הוא בבחי'הגבורות לזה אמרה
־.חח־צות בחלב כלומר בי מקול״כבר העיניס
הס מחצות בחלב לאריך וכבר נתלבנו מצל
הארות אריך ועל כ] אמרתי כיונים לבניי
ח
1
,
ז
,
,
1
1
)ל(
א^
אפשר כי רוחצות בחלב
קאי
כ
ד.
שמן
משהה׳ קדש
על הגבורוי למין
^
!1מא< * י הנק רחיצה ה^מן״החסל״'
?י*ינך?ז שי*<קתי צמ״ש.כספר מ״ן וכן,קלב הוא׳בס^1י*9סז? כמ״יש ש 0וזהו רוחצו׳
ג#לב כלןמל 9אס׳ תאמר היאך אמיתי
^ ? ן ^ ו ע ^ צ ! הייהעץשמאל הוא בבחי׳
לז $אמרה יוחצות בחלב
אגטיות י
כלווןיכיקב* הגבורות יעין שמאל .הס
יומ^ותןנחלג כי נוהצו ע״י החשדייונמתקו
ו3ט ?£הכלי חסליס וע״כ אמיתי עיניו
כי^יק לבנים זמשםכמשכותעל אפיקי מים
קהןס ל ה הפנימיים אשיהנ״ה מ ז ׳ שהם
האפיק? מיס הס יושבות תמי ל ובל מגמתם
י״זא על מלאו* על מלאת של ירושלים שה״ם
הנזק' להשפיע ולמלאת אותה׳תמיל משפע
או א<#ר כ׳ יושבז״
•
מי החשלים
על.מלאת קאי על עיניו ביונים שהם סור
הסיסת זיע״זת לבנות כי1נ 0הנמשכות
משם,א} אכדקזמיס שליסהנ״ה הפנימיים
ומשם •ושבות על מל״את מלכו״ת ירושלים
סוי׳ הנוקבא למלאת אותה על ידם והס,
•ושבות שק במק אמיס.לפי מ״ש כי י!שנ ו
^ מ ^ א מ קאי על כאפיקי מים שהם הנ״ה
נןפ^מ״ס שתחיי כל מגמתם היא למלא1ת
אפשר שעל זה רמזו .יזיל
א * הנו קנא
בונקוע^הס אמרו •ושבותעל מלאת כאלם
שהואייוש? על הכריכה וממלא ומשקה ע-כ
והענלךכי׳הנה גריכה נקרא הנוקכא כמ' ש
כמ/מ״ן יא£יקי מיס שהם :הנ״ה הפנימיים
המיושבות על הגועה שהיא/הכוקבא
כ&ןם היוש^ :על הכריכה וממלא השפע
מלמעלה שהיא • הסיפה של מימי החםלים
ומשקק:את הבריכה שהיא בחינת הנוקבא
או שהמלא את הנליכהשביאבהינתהמק
1מ*^1ז קאי׳ע^הנריכה,שהיא בחינת הנוק'
כ<אחך א;(ר*ה?וק׳ היא מתמלאת מן השפע
אשר קבלה היא משקה מהשפכ^את העולמו'
הי1חתןנ/ונחקב באילו קלה שקם .בבהיןת
,
י
;
,
:
ז
י
האלם היושב טל הכרעה הואהמשקה' י
יאמר עיניו כיונים •׳'כי
א1
),(0
הנה עינים נקרא ח״וב
כמ״ש נש הפסוקים משלי ע״פ עיניך לנכח
יניסו ע״ש ו י ד ו ע ה הח״יכ אשר בפרצוף
הם תמיר נאחיותא רעין ילא מתערזזאן
ונעשה הזווג כעיהםכי הנינה היא מעלה
מיין מהגרון והחכמה משפ׳ע מייד מהחיך
כסוי אחע״ה וגיכ״ק אותיות הגרזן והחיך
הכל כדמיוןחו״ב שלכלכת כאצילזתכן
מיאבבחייהחו״יב אשר נ פ י ו ף עצמו ומהזוג
ו הנה
שלהם נמשך השפע אל ־ הגו ף •
המתרגם תרגם על אפיק• מיס על מפקנן•
מיא כי תרגום אפיקי־ לשון הוצאה• והגה
כי מהני
בעזיח שער מסירה פ׳יו כתב
אריך אשר מהם נעשים הנמה
יליס של
וחכמה של יאו״אי•נמשכו תרין :מוחין של
ן״א .ונעשו פו חו״ב-שבו ונקרא( אחסנתא
דאנוי וא״מיה ומהביכתפין של אריך נעשו
ב' חצאי הדעת שנו הנקרא ח"ג ואלו נ^
נ'עסרין אך החילוק שיש בהם הוא ; ה כ י
החו־״ב שפו הנמשכים מני פרקי הידיס של
אויךאיינווק האיה אחת הנמשכת מהם
אלהז״א ואינס-ה 0עצמם ממש • אמגס
הם עצמם
הנ במכין שהם סוד הדעת
הכהפיןתרין יוצא•; ונמשכץביעת י*"א
ולא הארה כלכל רק עצמותם כי אלו הם
ובזה תבין
אחסנתאשלז״א עצמו •
איך הדעת ניחן תחת הח״וב כי זה מתר•]
פרקיןתתאץואלו מכיפוקין על א ין!איית
ומצא שהדעת הוא גלול
כי הנה עליו
מהחו״כ כי יזה מעצמות אריךואלו מהא^ת
מוחין של אוא-י והענין הוא כי הנה אלו
הלטסרין נתלכשותחלה במוחין של אוא״י
וירמ אחר שנתלנשו שם א״נ כאשרנעריך
תלין עסר ן אלו א0ר שכתלנשו אל אור
כנמשך מאח־ןנתא של או"אי.שהם נח״יתרין
פרקי! יותרעלמביב מאל הי־ב־ עערין •
,
,
,
;מצא
דיירים
ד•
נמצא שהלעלויין הם תחתוני׳* מהם למסה
מהםכויע״שנ
*
(
י
״י
נבא אל בונת הכתוב • ב י
•#0חךן
אחר אשר "נפסוק"הקו לס
י
~י
ראשו,כתם פז ליברה הכלה בשבח הכתר
של דורה עתה "פיה פתחה בחכמה להג• ל
שכהו בבחי' החרב שלו וליש עיני•ו" כיונים
עניו שלית הח״וכ שלו הס כיונים שהם
ביתייזווג זה לזה וכמ*ש־דש*י זיע על פסוק
הנך יפה עיניך יונייכיונה זו הדביק כבן
זוגה* וכיון שהם זווג בבחי' לליון תמיד
עסקם הוא על אפיקי מיס על מפקנות
מ א בבתייהזווג הנעשה ביניהם כי הביני
היא מעלה מיין בבחינת הגרזן' והסכמה
מירידה מייד בבחייהחיך והמ״ןן המייל שניהם
הס בבחי' מים אלא שאלן הס נו קבי ן ואלו
הסדכורין ופעולה זו ב י נ י ל היא בתמית'
כי הרי ליו מתפרשן לעלמין ותמיר הס
כאחיותא כמו ליו ב הכללים יגס וזו״ב אלו
שלו הנקרא עיניו הם רוחצות כחלב כי
נמשך להם הארה מן אריך וכמש״ל כי
מ ה ל פיקי ן של הייים לדיירי שנעשים
ה :מ :והכמה של יאו״אי נמשך ׳מהם הארה
ולבןבאהרמו
.
אל החג״ב שלז׳יא
1
1
י
על נכוו כי ר״ת !01״* רגחצריע כחל״נ ט-ה
הוא ננייתי״ה כמכןפר תיבות" כאר״ה מיין
היוי״ם לארי״ך גס לתיבוייוחצ״ויז כחלי^כ
הס בגייתשניב שס ללי! ולין מססי ת ע ו *
הי״א האריה מהימים דארי״ן לליכמין
והבי״נהואע״יפ• שבפסוק לויי צה ו א י ו *
אמיתי נבח־ כיפת שלי יש כייס הבי עסרין
לח״גג כ• יכם נמשכים מהלכתפין של אריך
אשד עצמית'הוא היויי וגעשה נחי״הלפ^
שלו וא״כ עתה אשר אני *?ומדת כי,מהירים
של אריך נמשכת הארה נלכד אל ח"1כ של*
ולא עצמות ליכ אפשר לג׳עזת כי כדעחצ
שלן הוא גדול מהחו״נ שלו ולמעלה מה^
כקושיית הרב זלליה אי] האמין* כן רם
שהחו׳׳ב שלג הם למעלה יושבות על מלאל{
שהוא הלפת אשר היא,הממלא את הנון*
ובמש״הובלעת חדרים ימלאון ו ק מלא״ין
עס הדי אותיות הוא בגייתפ״ה כממי דע'#
ע״הכי אע״פ שהחו״ב שלו י.ם רוחצו בח3
יוזיצהכעלמא כי אין להם מן;׳אריך דלן
הארה בלבל עליז הם יושבות פלמל־אלן־
למעלה מן היעת כי כןינבח^היותיבאואייי
הס יושבות על מלאת למעלה מן היע^
ו נ ת י ח ז י*יב זלליה ודוק אי ניחא קמיין
־
דקי״ה
1
י
יידמו פעדוגח ה^וש^בגןלוחעידןחים שפתותיו מושכים •נטפית צויד׳
הר״בעז״ל^פייש לחיו *קנו
הנך,
ואעייפי שבאד״י דף קל"ס עלא
א מיו *אי ת מא זיקנא לא^אש^כח )לא
אמי שלמה אלא לחיו ולא 1£י ד״קנא אלא
הכ• תאנא,.כליל כל מה-לאעמר וגטו
ולא איכר,ולא,אתכלייא ההוא'-מילא הוי
עלאז ויקירא מכלא ובג״ל הוא סתיס
וגניזוליקנא משוסלהואשבחא ושליסותא
דקיח,תא <?ג?< פדצופא גגןיה יןיא ןלא
:
אתןליא א £המנה .לגמי שלא הזכיג•
5לןןא את הדיקנאכלל ,אלא ?לא הזכירה
!;היחש כי אס־&ימו.אותה כא1הוו,לחו!
ולא!.קנו דייקא כהי-דקתני)לא קר;ד״קנ^
שלא,קרא אגתה זקן וכןמה •שסיזים גנזזה
קרא כי גטזת ^ ׳ } ב י צ י שכבי הוא :אלין;
שהיא בהעלם כמו הבא כ• כ פ י הזכירה
אלא שקרא.אותה לחץ כ•,אם הגונה .ה*א
שלא הזכיר אומה כלל הו״לל ^לא א י נ י אצא
##כ<נק
א
?
ז
׳שמן
ח
משחת
מ?כ1גה היא שלא הזציי או*1הנגלויו;"ש
גנזיה קרא ולא אתגלייא
י י ו ע מביצת נוכה כהצ״ם
לרעו!
כ י אז נכנסים בז״א המקיעין
*למ" דצלס של אבא ואז מתמלא זקנו
וב״ינ יעמילה כתג כי בתיבת האל כונתינו
האלע1£ת בז״א י״ג תיקוני ייקנא וכתב
0 3מוה״ומו יזל״הה וז״ל וק״ל כי הרי
בויעמר נעשההינר הזה כמו שיתבאר
והנלע״ל בזה הוא כ׳ אלו הם;הצי מוחין
קל אימא אשי כבר נכנסו המקיפים שלהם
גנ״ל ואותם של ויעבור הס ממקיפים ימצי
הנא אשר עליי; לא נכנסו עד ברכת
ונהנים כוי ע״ש ״ נמצא ני איןהייקצ׳ של
ן" א נתקנת ע י אשי י כנסי נו המקיפים של
6׳יא• ז י י י ע ב י כ ל א ו ת ואות של צל״ס הוא
פרצוף שלם מסירייםזה למעלה מזה ״
* ו י נקדם נ י שערית הדייקנא הם מבירורי
*חלכיס של הפרצוף ההיא והס בבחי' מיין
*•.נניריםועולין כמ״ש בע״ח שי מ״ן פ״א
! כ ן בז״אשעיות הייקנא שלי הס מבירורי
*;מלכים שלו כמ״ש נשי הבונות י״א יזיענור
והנה נשם כתב נסי מ״ן כי בשם הוא בגי'
ג״פ צלם וה״גז׳המק-פי־יא״יא׳ וז״ס בשמי*
ואש והיא ממ״ש נלי״ת ישעיה וליל והיה
מחת בשם לע כי צלם יאבא וצלם דאיתא
ההם מוחין לז״א הסנ' קס״א ויי אותיותיהם
ו^רי כי הרי פשם וזהו גשמים ראש שהוא
יזנשס הנכצגן בראשו יע״כ * עול כתנ
שס בשמים גק׳ המ״ן י״א סמני הקפית
•גיתגייייח מתתא לעילא כמו טבע הבשמי'
<׳כ וכמו שכבר כתבנו לבד זה כמה פעמים
גפסנקיצי הקו למי ס <שם הוהרח״ן ז״ל כי
והגה רש״י ז״ל
בל בשם סילו מ״ן ״
פ י ש מגילותמרקמים גילולי בשמים ע״ע
! י ר ך רמז כי מלקחים בגי' שצ״ח כמספר
בשמים עס ק ל אזמ*]ת והנולל י מעתה
ז
:
נןרש
נכואלכונת הכתונ ונגייס ? 1)1גו״ש בע״א
ש׳ הנשייה פ״נן כ׳ נוי מניס של אחר י״ג
שציסצכצ&ים נז״א המקיפים לל״מ יצלם
וגס נתקן הכתר שלו בבחייזיתיקוני דגזלגלת'
והיה זה בזי שנים זהיי עתה היא בן ךישצה
ןאיז״כ נתקן גס אזי מוח של ז״א הנקיחכמה
כנזיע ו נ ב ר י י ע ת כ י תיקון המוחא מתגלה
כייקנא ואז אחר הךי שנה נתקןהליקנא
ח״א ואז מתניצ־ן נו סיי הוקן ׳כוי ע״ש י
ונלע״ר כי א״ש ואח־יכ נתקן מוח החכמה
איןהבונה טל תיקון מוח החכמה ממש כי
קרי הכתר צתק| לנסי >5ומזח החכמה
מקורס אלא הבונה על תיקון הייקנא
הנמשך ממוח החכמה בי כתיקון התנוצצות
הייקנא מתגלה שכנר נתקן המוח שהוא
החכמה וזהו מה שסיים צ׳ תיקון המוחא
או אסשר שהבונה
מתגלה בליקנא ״
היא על המשכת כחי' המקיפים לל״מ לצלם
של אבא אשד אלו שייכים למ׳־חחכמה לז״א
והמקיפין לל״מהס למעלה מן הכתר נמצא
שאחר הכתר נתקן מוח החכמה בביוינת
המקיפיס דל״ס יכלם של אנא ועל כן אחר
שהכלה בפסיק ראשו כתם פז לברה נבחי'
הכתר של יולה ובפסוק עיניו כיונים פיה
סתחה בחכמה ליבל נ בחיי הח״וכ שלו עתה
היא מינרת בבחיי הייקנא קלישא ייליה כי
כן היא מתגלית ב< אחר תיקון הכתיוהוזכמ'
שלו כ׳ תיקון המוחא מתגלה בליקנא ועיקר
גילוי הליקנא היא מכח המקיפים של ל״מ
לצלם בין מצל אימא נין מצל אבא כמש״ל
ע״ש' ב כונית * ז״ש לחיו שהססול זקנו
היא מתנוצצת ונתקנת נו כעייגת הבשם
כלומר כאשי נמשכת נו ערוגת הבשם שליס
•נ״פ צלם והים המקיפים של א״ואי שהם
הל״מ לצלם אשר הס מנןזיריס בו כעיוגה
זה להפלה מזהלמ״ד חג״תזאח״כמ׳חב״י
ואז מתגלה נו הליקנא ומפני שהמוחין של
אנא הס עא ס מלוגש־ס מוך המוחין של
$ימ<(
ג
ז
ח ני׳ שיד
^ מ א על ב! אע״פי שהבשם ה״&ן הבי צלמי'
מ א^א׳ *גכ״ו אמי בערוגה לשון יח*ד כי
הדי אינו צגלה ונראה דק ערוגה אחת שהוא
יהצל ^ של אימא המסויד בערוגה צי ואח״ב
לי ואח״כ מ' וכלי לרמוז כיביבחייזקןהס
מתגליםכז״א אחת מהמקיכיםשלא^מא והי
׳מהמקיפים שלאבא מל כן אמרה לחיו לשון
י ב י ס מיעוט רבים שנים אבל ב^ן שאה״כ
מתלכש״ס המקיפים של אבא בתוך המקיפין
של אימא לכן אאדה בעיוגת לשון יקיר
כמש״ל אמנם כל זה אשי אמדנו כי מכח
ז ק י פ י ם של למי מתנוצצת ו״וצאת הדיקנא
הוא שהם מרימים יציא תם למוץ אמנם
הל״קנא בעצמה שהם בחיי השערות הס
מגדלות מרקחיס שהם גללים ממרקחיישה״ס
כשמים שסודם אור החוזר מלמםה למעלה
מבירורי המלכים דן״אעצמו שהם בהי מיין
־העולותמלמ<ןהלמעלה כמוהצשמייהונוי^י
ובזה א״ש מיש
ריח מלדלפה למעלה *
מגילות לשק רבים כי לפי הפשע דקאי
!ערוגת הבשם וכמ״שרש״י ליל ונרגש מזה
אמנם לפי לרבנו
?!"ע מגללת הו״לל ׳•
קאי על לחיו שהם השערות ומלבן אמיה
מגדליותשהם גללים ממדקהים שתם בשמים
1
3
,
1
1
ש<£תלת*ל־
שושנים הונה ־כשי מי
דשכ״י פיבראשית ־ע״מ
<רבי חזייה כתב ׳עמ״ש הזוהר ויחי כתד
*לאתלבקי ביה במלכא<באיג1ן נשיקין אקרי
שושנה בגין לכתיבשפתותיו שושנ*ס אלמא
יהאי-שמא מבלאתיבקת בבעלה רווחא ל*ת
מעיה יפעמא למילתא לאיי•;״ יינא ואיהז
רחמי ובי אתיבקת ביה באינו; נש^קין
דוהא ביומא נקפא מיניה רחמיואתהלרת
למהוי סומק ותוור כששנה ואיהו ניףט מינה
דינא ראיתו.סומק ואתהדי למי*וי חוור
*סומק כשושנה והיינו שפתותיו שושנים מרין
למדנו מכא! כי שפתותיו
'13ע״ש
:
קנח
השירים
שושנים מ י נ י כסוי *11/הנשיקי; ש $ו״י• 1
ובלי״חתהלים *ג״״ע ״צ1וע לי תודת פ י ן כתכ
כי בבחי' זווג הנשיקין מקבלת המק׳ מהאור
של היסו י של אנא 2כתון ז״א ירוי הסה של
וככר כתבנו לפיל ב*'
ז״א כוי ע״ש #
קמתי אני כי מו״ר עב״ד נקי היסוד של אנא
ולקמז״ד עב״יר הוא כמספד מעות הז״א
* י הימו״י ש*ל אב״א עם האותיות והכולל
ובשי הכופות בברכת כ מ י ס כתכ כי צר״ן
שימשו בז״א המקיפים שלו דמצד אבא,תון
פנימיותו בבחי' פנימיים לצורך הןווג מס
המקבא זאזנתקנת בה״* הליקנא שלו מבח
וידוע בי
האקיפי]הנכנסים מע״ש *
קודם במייזיוג התחתון ייסוד ביסוד צדיך
שיקדים אליו הזווגהעליגן של כשיקי] דש
שפתותיו שושני' כלומר כי כאשד כבד נתקנו
לחיו שה״ס הליקנא שלו אשי תיקונו הוא
כאשר נכנסים בו ערוגת הבשם שי**ס המקי'
שלאייואי כ״ אז מכחם נתקלחהדיקנאאשר
השערות אשי כה הם מגללות מיקחי׳מבח׳•
אני יחוור בסול־מיין ׳מבירורי המלכים *אז
כבר הוא שלם וראוי אל הזווג כי כבר
המקיפים שלו נכנסו כו־־ובעשו פנימיים ו ע ל
ק אז שפתותיו שושנים ב בחי זווגהנשיקין
.הנעשה בתקלה כי אז נעשים השפמים .שלו
ושלי שושנים הרין דכלילן ח1וד וסומק רחמי״
•ולין ואז ג״כ הם ?ומפות מר עבר שהוא
האורות של היסוד שיל אבא אשד הס בתוך
הפה שלוושפתותיו הם נוטפות האורן'ו^ו
כלי לי^נםליבזוזג הנשיקין הקויס 1זווג
התחתון
1 1
,
יאמר לחייו כעיוגת הבשם
אל
)ב(
כי היה נודע כי התיקו]
ימי שלהדיקנאהוא התחיל ממקום התחלת
בליגות עצמ<ת הלחיים תחת האזניס אשר
ימשם ילמטה מתרחב הזק! יותר ממה
שלמעליונמשך ע י המקום אשר הוא מכוין
כנגי
4
קסן
משחת
ג ן ג י הצהותיהןן זה נקרא באריך .ורב
״סד נכאשר מאירים הי״ב של אייר בז״א
נקרא ב*7א כשמם כליש כעי׳ח שעד אריך
*0ג1ומה תיקון ןה נש9ידות המקיפים
*הלמההזא במל ספירת הגבורה ובסקירו'
הפנימיים דחכסה הו^כנגי ספירי ההוד
1מ״ש בע״ח שי א י י ל י4ש' הבונות ללושי
ויעבור ושם בל״ו כתב .1ר< ממל הגא תיקון
הו׳ ולעיל ביאינו כי תיקזןזה הוא בגןגוי'
שלאור המקיף ואייה קשצאיך נקרא ורב
חסל וגס קשה לה• מש״ל שהוא הול של
הפנימיים כי גסהור הוא לין *איך נקי רב
״סל אבל הענין הוא כי ג ו א בבחינת דין
ממותק ולכן כקרא ורב חמי אשר הוא
כגיימנצלין שהם ההיגבויות לכוחישהוא
נח^גכודה אלא שהיא המוחקת ונעשית
ח ס י ע״כ ובל״ז בתב ודל גרה מסל הנה
איבת אסים הוא בגייק״ל ו ט י ע כ י כל סול
^־לכואמצל הדין לפי שהוא בגוקיונזיע
כיק'1ל הוא סול ריבות האחגרייייגס מ״ה
לאל״עין וצריכין אנו לחבר עמו גחייהע״ב
שמא בגייחס״ל ואןנמשי ע /קיילוהוא בג״י
* ^ נ ז מ ה • כל מילו״אלפ״ין כואב״זאכנק
וי ולכן נאמר בוי יתיר והב חמל ואחר אשר
נתסביע״ב עסהק״ל נהפך הכל לבחי* חסד
שהיאהוייה לע״ב דיודין שהוא גי' חסייד
וזהוורבחסלג"1כ -הרי מבואר כי תיקון
ו לרב חסל הוא׳ בנח״ לין ממותק על
שנעשה בבהי* חסל ולא עול אלא שהוא־
ממתק את תיקון ההיאמם והנה תיקוןהי״ב
שלזיקנא הוא ענין הפה עצמו היותו כנוי
וריקן מןשערותיוהכונה מל גילוי השפת־ם
במ״שכס״ל פ״ג בחיקוני,ז"א ון״ל שביעאה
שפמןסומקין כוורלא אתפנון ו תיקו ן;ה נק
וחטאה והוא בססירויהמקיפין לכתר כנגד
מפירות הגבורה ובספעות המכימייילכתד
הוא בספירת ההול ושם בל״ז מיעבןד
1
;
,
4
1
?תכוהפאהע״הגיע׳ ושם אל האי צלןיךי
קוש
יוייר הי* 1המומ<י1א^ה עיח ע׳יע י •י
נמצא כי לתיקו' אלו הןיןכליב הס שנים
מהם מהמסירות לבה*'יין כי הלחיים סהוו*
תיקו[ הוי הוא כבחייספימת גמרה והוי
לחכמה והשפתים שהם תיק*ן הי״בהו*
בבחי*ספירות גבויהוהול וכתר ומיתוקגז
רומז נהם עצמם ,בי הלחיים נקי ורב חסל
והשפתים כק' והמאה אקר עזלכ בגי אייל-
וידוע כי איילריו^סול ההסלבסוי
מסל אל וזועם את הלעין בס? ד ואל זועם
ככל יום והנה ערוגה נקרא המלבויבקנלת'
הה הסייס כמיס בס מ״{ ומדע כי בגוקי־
מקור© ׳;!,נה־הה״ג ומעלה אותם כסוי ת״ן
ומקבלת את המסליס ומתמתקץ גבולותיה
כל ב3ס סולו מ״ן <ם כתבנו*
וככר כתבנ*
כי שערות ליקנא ללא הס מבירורי
,
1
,
המלכים שלו י
נבויא לכמת הכתוב לחיו
1]^0
כערונתהבשס לחיו שהיס
התיקון הוי רליקנא שערות אשר בלחיים
<*ם כערוגתהבשסכי כמו ערוגת הבשם-
שהיא הגג קנא אשר נתחלה לו היו כה.כי-
אס ההיגמלות שבחינתם מ ן שסולם בסם
כי בל בשם סולו מ״ן ואח״כ נעשית ערוגה
כי חרמו בה הה' חסדים ונמתקוגכוריתי
ונעשו גבורות מתוקות כן לחי־ואע״ס שלגם
כבחייהמפיחת לגבורה שליהמקיפי והוד־
של הפנימית אשי :מפירות אלו הם
בבחיי די! עם כל זה הס בבחי' לין
ממותק זגנומת מתוקות כי׳ לכן נקר*
וי״כ חס״ל העולה בגי'מנצפ״ןקהס ה<
גבורות להורות שהוא בחי'גבורה אלא
שה* א ממותקת ונעשית חסי• והנה ע ו ר
ועם
ב־חנ שסכיאפי״ס הואבבייק״ל
ע״בעולת ר*ב גהוין נהפך ־לה חמים וריב
בגי' יצחק ועולה בבחיישכ עייב־שהוא בג״י
חש״ר ההוא ור*ב־0ס"ליוהת'גבורו משתכבין
* •ד&^רתתהה חס?י 0עכ״ל ..הו*
מב?אר
יי
״
4
,
י
41
,
ד! פ< שיר
השירי•
!
קנט
על כןהסבבחי' דיניןונבורות כ•כ; ה:א
הנהי' 5ל המלכים כי כלס זעיר ׳1א כ ל; ה י
כך מתמתקים.ננחי' ל ץ ממותק וגכווןי!
הנמקות.ולפי זה שיפור הכתוב י כך 'לחיי
שהוא תיקון הו׳ 1ר חשד שערות .הלחי׳יס
ה?ז כערוגת הנשק נמרויז מהותקות וכל
כך הוא בבחייימיתוקיעי שהם עלמס נע•*1:
?ערוגת שהיא נכח• החסדים הממתקים
את הגבוךוישהם בשוד הנשם כ; י ם נעשים
בבבחינת חסלים וממתקים אתהגבויוןו
שהוא את התיקון הה'הנקי יאפיים העולה
זא״תגלמ^
ליל שהואבבחו ההיגבויות
מ ״ ? י א י-ס שערות הלחיים נבחי גבורו<!
מאחי שהם צינורות ומעברים אל.השפק
שהוא האור אשר נפנימי)ת הפעםמכדלוין
מרקחיס כי בל גימל השערות הס מבירור•
המלכים שהם בצח• דינין וגמרות אורי
חוזר מתתא לעילא ולבן כ1צט!ותהס בנהי*
גבורות אלא שאח״כ הס מת.מתקזתכטרוג<ן
הנש 0שהם גבורות מתוקות ולא עור אלא
*בואר מהאמור וממה שכתבנו למעלה כי
ק״־ל הוא מצד הדין לפי שהוא בנוקכא כי
תיקון ה ל אפיס הוא נבקי^הקייג ותיקין
הוי ורב חסד הוא בבחי״הל חסליס ןממתק
ורב חסל שהוא בבחינת הה' חסיים את
אפיס שהוא בבחי' הה״ כבורות ״ והנה בל
גידול הוא מצל ה^שלייגת״ש היםהמגילין
ז״ש מכללות מרקה׳ ס כלומר לחיו אע״פי
ש־ס בנח•״ ספירות הגבורה והחול עליז
הם־כערוגת הבשם בי ייס גבירות ממותקו
בי לכן נקרא וו״כ חס״י שהם בגיימנצפ׳יך
כן׳ל הה' גבורות ונעשות חסל ולא עול לא
ש״הם מגללות׳ מרקמים שהם מגדלות בבחי*
הייתס הי חסיים א:ר מכחם הגייול
ו-המיתוק ממתקות "מרקחים שהם בשמים
שסולם מיין שהם בחיי ההיגמרות אשר בחיי
מ״ןשהםבבחי' קיל אשר הואבנול והם
ממתקים את הה'גבורות אחרות ק״ל העולה
אפיס שהוא התיקון ההיהמתמתקעל ילי
ןרב חסל שהוא לחיו תיקון הוי וזה מורה
כי הוא ממותק כל כך עד!:נפשה בבחינת
ה' חשלים הממתקייאת הי\ג נמיתוק של
הגבורות הוא הגייןלשלהס
ב
1
,
,
י
ע
1
י
אפשר לפיש מגללות
]/לך
)ג(
מרקחיס כיהנה נודע כי
כל השננרוי! הם בחי צינורות' ומעברים אלי
האור אשר בפנימיות היוצא לחח לרך
השעיית ונעשה בבחי' אור מקין! נא״כ גם
בא;זרנאמר כ• לחיו הס כערוגת הבושם
ש הס כנח• נבוח^׳ממותקות' צריך ליעת
<1עס כי העיקרא למה הס נ בחי י גבורות
ואפייממיתקות מכיוןשיהם' בבחי'צינורות
ומעברים אל האור אשד בפנימיות יעל זה
אמיה מגילות מרקחיס בלומר כי כל גידול
כשערות הסממרקחים שהם בשמים שסולק
מין אור חוזר מלמטה למעלה מבירורי
גסלגיישלו עצמו וליוןשהם מנירויי המ)כ'״
י
1
״
,
שהם ממתקות גבורות אחיות
שפתותיו שהם תיקון !*י״הוחטאק
ובן
אע״פי שהוא ספייית הגבורה
לכתר .במקיפים' וסיפרת ההול .דכתד
כסנימייס.אשר הסבירות האלו הס מורוו^
על בחי היין עכ"; הס בבח? שישציידכלילן
חוור וסומליןןרהמייכי הוא! ג״כ בנהי' ד י ן
מומתק כ י ע ל כןצקיזה התיקון וקפאה כ י
הוא כמכןפר אייל אשר שם אל הוא בסון•
החסד בסגי חסל.אל והוא!ופס אתהדינין,
בסול ואל .זועם בכל ,יום אשל זה מורה
שהוא בבחי' לין ממותק וטל כן הם שו??יכ*
שהם חוור וכןומק דיי ורחמים ועוד כי
שפתותיו הנ;' הם נוספות מור עובר שהם!
האגרות של היסוד..של אבא אשר בתוך
הפה של !' א־ אשי סוד היסוד של, ,אל
כרחמי* כלו מלא חסליס כנודע כי
החסדים אשי ביסיל של אימא געפ״ם׳גבות
מל
א
מ
י
1
ז
1
1
ה
שפן
משחת
ש $י?יס* 5-של אנא וכאשר הן״א ה1א גותן
ומשפיע הארות אלו של אנא אל הנוקי
בנהי־ זווג הנ״&־קץ מוכיח'שהס נוצ1פות
ו ט ע מ ת ירך השפיזיס שלו ימתמתקיס
'*;שסתיס שלו נאויות העימל1ת ההם וא״ב
קרש
אפילו שהשפתים הס ננ0י' ספירות ההוד
זהגכ<רה שהם נניזי' יין וגמרה עכ״ד
קוא יין ממיתק כמו נחי' הלחיים וחק
א״ גיחא קמית דקכ״ה
י י יו •ג לילי? ד׳ ב ממלאים 2ת ר #י ־ #ם׳עיו.ע#זת \$מ/גלפת ספירים
להשיט אותה תחת ראש הכלהשלאיוכל
11
השמאל להשים אחת ראש הכלת כי אס על
לזו״ןה״ס החיבוק'כמיש בסער
ירי הושמת הימין תלזלה ונמצא הושפיהימי{
הפסוקים שה״ש ע״פ אחות לנו קפנה וו״ל
שהוא ראובן מעלה שנר ושפע לשמעון
נקיצור ע נ ץ החבוק בשמאל הוא לפי כי
.ןבאשר מסרים ז״ון להחזירם'.פב״פ אז כל שהוא השמאל כלי שיוכל להשיס השמאל תחת
ראש הכלה ע״כ
*!דיניןשבו ניתנים בה ולכן כשבאה ?^כפ
ידוע בי זהב הס סוי הגבורות
והנה
־!הזדווג ״ עמו צריך .להר0יק ולדחות כל
ובתיקוני! יכ״ז אמרו ידיו גלילי
והז־נין ההם ממנה כי פרם שיזלווגו צריך
זהב ממלאים בתרשיש בתרין לרףעיךברת״
שבתחילה.יתחיל מן הימין אל.השמאל .
נמצא כי
ובהון שית פרקיןכויע״ש •
ואחייך מחבק אותה השמאל -יאתר צך נשלקז
תרשיש נקיא כי זרועות של הכלה כלומר
וגימין נמצא $י הימין מתחיל ומסיים \ •
תרי לאינוןשששהס השית פרקלןאשרנהס
והנה השמאל שלו צתבסס ונימק ומועיל
ולפי מש״ל נמצא כי צורך החמק הוא כלי
מתה ׳לבסס את הגבורות ואז כאשר השמאל
למתק לבחייהגממיאשר באחוריה אשרזה
מחנק אותה משים אותה באחורי .הנוקבא
הוא ענין הדחי' של הגבורות וזה אינו כעש*
כנולע •י והנה שם באחוריים'הוא מקום
והנשירה ושם כל כהות ה ד ן וע*י השמאל • רק ע״י נ' הידים של ז״א כיהשמאלממתק
אותם כנודע כי איןהדץמתמתק אלא בשרשו
שלו המחנק אותה .באחוריה נדחים משם
אבל הוא ככח הושעת הימין תחלה נמצא
בל ה לינץ ההם כוי עש״ב וענין התחליהימין
כ* הב" ידיס של זייא ה*ן זוכות כא ומשמשוי
וזיל
נ ת י י ן ל י בשי מח״ל.כבבא קמא
לענין החבוק למזקגבורותיה זייש הכלה
והשובר ׳בית מראובן מעלה שכר לשמעון
כשבח מעשה ילי החת{ יייו ולילי ז ה נ כ י
כ י התעוררות הזווג ה״ס החבוק והחבוק
יליו הס גוללים את הזהב שה״ס הגבולות
מתחיל בימין לאושימ מלכא ימיכא לקבלא
וכן לרשו ד י ל גלילי לשון גלילה או לשון
למסרוניתא וא״ב כאשר יהיה התעוררו?!
מגלגלין כמ שגס כן ח״צ ועיין ברש״י זיל
מ״ת לקלל הכלה מושיפ לה ימינו בסול
והכונהכי ידיו הםמגלגליןאתהזהכשהם
מגן אברהם שבתחילת ג' ראשונות ואחר
מביו י ו ת ממקומם כלי ללחות אותם משם
כ ך שדה שמאליה תמות רישא בסול אתה
דהיינו עיתוקס ובאיוהזמן הוא זה כאשר
?גבוי ודמ״ש־כאן כיי ,הירת שהוא השוכר בית
יריו הס ממלאים בתרשיש שהם סול התלין
שיייא המלכות מחמת ראובן שמא חסל
לרועץ שלה• שנכללו בתוך ידיו שהם
^ןי״ר כ״ן באשר יושיע ימינו אליה עיקר
זרועותיו ונתמלאו מהם אשר זה הוא כנחי
^ושמת ימין הוא לשמעון שיויא השמאל
ה*מק
ה*
י
י
4
,
ה
עי
־׳׳
שיר
־.
מונזק כי כאשר הוא מחבק אחוריה בשתי
•ליו נמצא לזרועותיה תוך ב ידיו ואן הס
יממלאייכשתי זרועותיה-אשר נכנסו בתוכם
ואז נמצא בבה•' החבוק כי ידיו הס גוללין
את הזהב שהם הגבורות אשר ׳באחורייוע״י
זה מגלגלי( את הזהב שה״ס הגמרות הנן
*יומין אותם משם דהיינו שממתקיס אותם
גם ירמוז גלילי כמ״ש רש״י והדב״ע זלה״ה
•שהוא לשון גלגלי וכן משמע מלםון הת״י
הנז״ל שאמרו שם וגלי ימא ולעילא אינו^
<ן נון עשרה גלגלין ועלייהו אתמי יד*ו
*לילי זהב וכתב שם בפירוש התיקינין כי
ולפי
•״
*.לגלים ה״ס המקיפים ע״ש
ידרבנו שהיא מדברת כסוד החבוק יציק
הרמז אומדה גלילי שפירושו גלגלי שפוים
יאור מקיף למ״ש בשערהכומת ליג וסוכות
כי #ן חבוק אלא באור מקין* ומחבק את
׳המק :מחוז שלה כל ע״ש ולכן לרמוז ליה
•האמור כי החבוק הוא באור המקיף אמרה
גלילי •
1
,
נ
1
1
י
1
קם
השירים
גלילי זהב בי ידיו הס גזללין אמ הזהב שהמ
הגבורלוגם מגלגליןאת הזהב שהם הגכןדל
זיוחין אותם וכל זה הוא בנחיל החבוק
הצעשה ע י האוי המקיף הרמוז גס כן
בגלילי שפירושו גלגלי שסוייהאורו/מקיפ•'
אשר נהם נעשה סול החבוק ו א ץ הכונה
כמה שאגי אומדת יליו שהחבוק הוא בבס•'
היליישלו בלבל רק ממלאי הידיםכתרו1יש
למיינו בשית הרקין דלהון כי כאשר הם
ממלאים ושלמים בכל השית פרקי; ללהזן
שהם שהם פרק היל ובי פרקי הזרוע לכל
ייי אז הוא שהם בבחי' גלילי זהב שעושין
בחייהחבוק כמ ש שם כל״ל יסוכו״שהחבוק
הוא בכל הלפרקיםשל היי והזרוע אלא
כיון שפרק היי הוא העליון והב׳ פרקין
גגררין אחריו לכן ניתן השבח אל הידיישהס
פרקים העליונים כמ׳יש בע״ח שער הולימ
אי״א פ״ו אב^לעוליבחי^חבו' הנעש״בהס
הוא ככל הל פרקים של היליס והזרועות •
ודרך דמן בי חבו״ק גייקי״ו כמנןפיתיבומ
יליייו גלי״לי עם הב תיבות והכולל לבי .
יי
י
יי
1
ג 0בתיקוניןשם רמ״ז לפידושנו
1ר/כה
> .־כי הכתוב מיברבסוד החבוק
,כי הנה שם סיימו וכד סלקא בלתא סלקא
בתרין י מ ע ד דאימן חסד וגבורת לבהק
שיתפדקיןלאיהו ןיורזא למלהשמאלו החת
לדאסי וימינו תחבקני וכן לק'׳< יע •יא קול
דודי דופק ל א ן לפיק לתרעאבשית פרקין
דלרועין״ניזא למלא •דיו גלילי זהב ממלא׳'
כתרשיש בתרי שש בתרין ל מ ע י ן שית פרקין
*ברוד הו £כי דפיקת הזרועות,י*"ס החבוק
׳הנעשה בהם ומביאן שסו ל החבגק הוא
הקודם אל הני;וק ואל הזזו׳ג י -לבן
^מר כלשון לפיק לתרעא כ״• הוא התחלת
הענ/ן אצא שלפי הלשון הגז' תיש• ש היק
^בחי׳ הבי זרועות של"/א אשר נהם שית
^רקיןנא״כ שיעור הכתוב יהיה בך ידיו
1
)ב( ] /ו ך ירמה ממלאים בתרשיש למייש
בשי הבונות ליל לרי׳הוז״ל בקי*)
יי
בשיר השירים יש ב* פסוקים הא״ הנא שמאלן
החת ראשי והבישמאלו תחת לראש• בתוספת
למ״י והנה פסוק ה$חי נאמר על זמן ר״ה
כיאזיעקב ורחל עולין שניהם ועומייס
בגבורה ללא ש היא שמאלו וא״כעתה יכו*
ז״א לחבק לרחל ולהשים שמאלו תחת ראשה
ממש כי ע ד שם עלתה ראשה ולא גופי ואינו
יכול לחבק גופה ועל זה נאמר שמאלו החת
ראשי ממש אבל הפסוק הב* נאמר על החבל
הנעשה בשבת וימים טובים כי אז ליון הם
שדה־נקומתיממש ויאשם שויםזאז הוא חבוי
יותר שלם בי שמאלו מחבק אתהשמאלשבה
ממש ולא ראשה כמו ביום דיה וזמ״ש תחת
לראשי כלומ' תחת&סאלי אשי שם היה בליון
,
בסי״
ך .ש3ן
משחת
*3ויי יאש׳ מ*מה אבל עתה אינו מקים
נם אותיות
י(#יא1א ונקים שמאלי •
ני*ךשי? 9יפר״אל לימון גיהחנו' הזה אינו
מי?!קב אלאמז״ 6עצמר**ק! י6יאל ע״כ •
בווי׳ החבוק השלם והמגנגלה ה׳א
ימצא
ג ! #י הגא ממכק אזהה,טמ*מ הזיועז׳שלה
ןככי פתכגן לעי* משםהמיקננ^ןב• במישיש
ת״מ ל הזינטזמ של המקפא <ש יליו גליל״
ןי^שגהם נעשה תמי* מוי המכ1ק וממתקי ן
$ן הגבןיןת הנקיוהכ אמ ^8היעבאיזה
כחי ש) החבוק הוא שהיייםיהם ממלאים
כלומר שלימיתופעולגמ נבקייהוזנויהנעמה
בהם כאשי הים במישיש כלומי כאשי סם
?חבקות ,בתישיש גמקויתישיש שהוא בזרופוי
ש$י הנק׳ תרשיש בי אז מ<יןל*מ ושלימייזתי
וגבן!!' ה,חביק הנעשה נהם י<מי מן הזמן
אשר הם מחבקות במקום יאש* ו ג ב ן בא
הרמז על נכון כי תיבומממל״אים בתייישיס
הוא .ג י י ו ף תיבות ממלים שב״מ ׳שי״אל
נבהחליף אותי מייאשנהכא״כ יא״מ ב״ש
י ׳ •היה ימייים׳שב״ת־ישייי^ לימ יז למיש
כי שלימות הייים בבחי'ההבזק הואבאיתו
החבוק הנעשה בימים טוביה יבשבת כי׳אז
כ״כ ,הוא החבוק וישראל ואע״פ• שנרמז
•מים ממם הכינה ימים שהם במו שביו שאז
וו״ן הם שזיס נקימתם .ואז הוא המבזק
יישאל.והנה .אין להקשות על מה שאנו
מפרשים פסוק ז ? נ ש ו י החבוק מאחי
שפיישגו לעיל שבתותיו שושנים בסוי
ה<*£קין^ הלוא • החמק הוא קודם אל
י.גשיקין,וא״כ איך הקדימה המאוחי שי.ןא
הנשל׳אל הקול שקוא החבויכי הלוא אין בוני
הבלסבפסיק׳אלו לדבי-בבחייסתהזוובביי
שמלבר בז כסרררק כונתה היא להזכיר
ולספי בשבח ע־שי ספייית החתן מלמעלה
לאג4ה במו שנאמר אה״צכבפסוק שוקיו
עמןיי שש ובהגיעה אל קל מפייה ושפייה
• ) 6החיו! י מ י כ ל * י ו.ין( .יעל גמנמ יןמןצא
,
;
קדש
והפעולמ ממשית גס פייה ההיא 1כיון
ששיפו״שבהה הוא מלמעל' למט* א״כ״ליליי
בנה* הג״י שה סה1אש ה/כ<¥ה את הש$ח
פעולת ז4וג משיי\| אשי נ<ג6ה 1-115צ*•*
החו״ב שלו והשצתים שלו ובהגיעה $ת
שנה וזירים סוד חרת שלו יביה בשלה
י
פע4לת החבוק הגמשה בם
1
י1
•זי•
יימיז ממלאים בתרשיש <5ז"ש
)ג(
במנת הקייש ינע״חשילדן
י*״
פייט כ* לעולם הנייבא היא מי;סזריי 1החלה
והתפגימת הוה הוא נטתהחבןקהי בתחלה
היא קממת לחנק את הזבי ןאח״כ ה ז נ י
מחנק אותה בלי ע״ש ו ג נ י כתבנו לעיל ג י
כתרשיש ה״ס כי" זיומיותיה ז״ש ידיו גליזלי
•זהב• שנהם געשה באיי החניק שי3.וגו'ללין
ומגלגלץאת הזהב שה״גן הגבורות * { ר
באחזייים של<אבל תי<גשי.ס ממלאים כלו'
מוכנים ושלמים לעשזת בחיי החבוק שהיא
גלילת וגלגול הזהב בתישייטכז מישיש זזה״ס
3ב זרועות שלי כי צ י י ן כאני אתעיור
תחלואת ב' זדועתיילחבק* ואחי נ ץ ידיו
יגללו איו הזהב שהוא כחי'החבוק שלו •
י
י
1
י׳
י
) י ( י י #ו ך ירמי* ממלאים בתישיש כ* הנו{
כתבנו לעיל נ י י ך היאשזך כ י
החבוק מתחיל כ ימין ומסיים נימין ושג*
םיישמבחי' התחילי! הימין ממ״ש הינ׳ז״ו
בשי מח״ל בי בתתלת במגן אביהם אושינ*
מלכא ימינית לקב לא למטמניתא יזה ביי*
שיוכל אחייב להשינזהשמז( תחת יאשה באהל
גביי נ• לא יוכ^ השמאל לחשים תחת יאןזה!
כי אם ע״י הושטת הימין תחלה וזהו התחלת
הימין אמנם צחי'מי 01הימי׳ י1.אני י1ח"כ
בברכת אתה קיוש ה״ס ז־מיגו-תחבקני ׳כי
הימין מהנקה ומחברה עס גומא דיליה
שהוא הת״ת שבו כמ״שבשיהכונו־ליו יעמיי•
ל י ש ״ 5מצא כי שלימות החבוק לעג• ן
״ הןווג
י
ר .פי׳
השיחם
שיר
מסא
שלשהפרצופים לעיבזר פרצוףנ״היוניניק
הזווג הוא הסיום שמחברה טס מפא ליליה
הרצוף חלת ונמןהין הרצוף ח 'יו ובמחלה
שהוא הת״ת • והנה בתיקוט] דל״ב ע״ב
*ש נ ו פרצוף נת״י ואז שיעור קוממו הגא
אמיו וכמהמלאביןסלקין עמהלאתקריאו
שליש גדלותו והזאנשיעיי קומתנה״י אייי
מארי לייין לאתמר בהון וירי ארס מתחת
גילית האחרון זאה״כ כננס נ ו פרצוף
כנפיהם ובמה מארי לגופא סלקין עמת
האמצעי זמתלנש נתיך החיצון ואן גגי*
ראתמי בהון וגויתו כתישיש הדי משמט בי
ז״א נ ' שלישי קומתו גהס כליי וחגית כין
תרשיש הוא בחי״ הנוף שה״ס הת ת וכ״מ
ננחי' פרצוף החיצון ונין נכח״' פרצוף
באל״ר קמ״ג ע״ב וכי תימא אי הכי הא
האמצעי שהאמצעי גורס אל החיצון שיגדל
מלאכיןקלישין וליתהון בכללא לגופא לא
במ״ש נע״ח ש׳ פרצופי זו״ן פ״א ונשי פרקי
לחייו.אי ליהוון לבר מכללי דגופאקיישא לא
הצלם פ״ג ויי והנה ה^ווג לפיציף היניקה
הון קלישין ולא ממקיימי וכתיב ומיתו
שהם חג״ת נקי חניק כמש״ש ספ״נ דשי
בתרשיש וכ״כ הר״ב בחי • ן״ל בפי' המגילה
פרצופי ן״ון וידוע מכ״מ שהמוחין דיניקיז
טיפ והקרוב אליו ע״ש י !"שיריו גלילי
הם שמות אלה׳ם כי בגחלות ה 0הי״יזת
זהב ׳ליו שהם החסר וגבורה שלו הם גליל•
והנה והנ גי' י״ג אותיות'אלהיס והכולל
והב שהוא בחי* החיבוק הנעשה בהם למתק
כמ״ש נסי מיין ז״ש ידיו שה״ס החג״ת שלו
הגבורות ע״י השמאל המשים תחת ראשה
שה״ספיציףהיטקה הם גלילי זהנ שה״נן
בכח הושעתהימיןתחלה ו והו בתחליהחבוק
החנוק הנעשה נהם כיז״ס הזווג לפרצוף
ואח״כ יליו הנן הס ממלאים כי נכללים
היניקה וגס גלילי והב לימיז כי המוחין שצ
משלמים נבחיי החנוק בתרשיש שהוא הגוף
החג״ת שלנן פרצוף היניקה הס שמוי!
מיי הת״ת לחנראותה ע'•׳ החבוק הת״ת
אלהיס הנימזים בתיבת וה״ב שהיא במכןפר
שלו צי ;ה הוא שלימות פעולת החבוק
י״ג אותיות והכולל אמנם עכ״ז שהסביחי*
הנעש בהם להכרה עם בעלה בקו האמצע•
שמזתאלה״יס הה ממלאים בתיש״יש בת״ר*
במ״תשלו ואמנסד יקר בזה לחברה עם
ז/״שכיגבוא זה הצרוף של היניקה שה״מ׳^/זג
• הת״תשלו הוא הימ־]שכן כתי)ימינותחבקני
החג״ת מתגלים כז״א הו״ק ונם הפרצוןן
ופל כן בא הרמז כי ממלא״ים ע ה הוא
שצ נה״י מתמל לו״ק וע״כ אמר כלמלאיז*
בגייקס״ב כמספר מימ״ינו עם הוי אותיות
ולא מלאים לרמ!ז כ׳ מתמלאים עצמגז
לומר כי הימין שלו היא המחבקה ומחבר
בבחייו״ק וממלאים ג 0לנ״הי כבתי' 1״£
בתרשיש שליס הת״ת שלו וא״כ שיעור
אן
נמצאו בייםו״ק יזהו בתרשיישבח״יי ש״ס
הכתוב כך בתהלה יריושהם ב ירים ימין
?"ק לחג״ת ו ז"ק של נה״י
1שמ*זל זוכות באחת שהם גלילי זהב גוללית^
את הזיכ שהם הגבורות למתקם ע״י
ירמוז ממלאים נתישי&ן
)0
החבוק ואח״כ ממלאים שהיא בגי מימי״נו
לפי זה הירך כ׳ הנס בעיבוי״
החברה בתרשיש שהוא ה^ח כי זה ג68מ יי־ י
*ימין וימינו תחבקני
שאז היא בבתייפיציף תנליי לא יש בו״א י ק
בימוחין לחו״נ ומלח היטתאין בו והסד'
שמות אלה״ים ב׳ מצי אבא וב־ מצי אימי*
א ן יאמריליו1לילי זהב ניהנה
)ה(
אמנם ביניקה שהוא כבא ^רציף החג״ת יגן
נולע כי ל בחיי יש ב/״א
ב7א חנ״ר מצל אבא גי שמות אללייס ימ׳יב?
שהם עיכןר יניקה ומוחין וננגלנז יש •צו
מצי
א
,
ב
!י
1
,
,
וע
״
,
,
ה
עשחח־ י קדש
ש9ן
הצל אשר גןיום התפשמותס הוא באצבעות
וכבר ידעת שהם אותיות כפולות ולכן הס
ג״כ הגי אחרות ביל שמאל בהי אצבעותיה
ואנו צריכיילהע^תםולזוקפם ולמתק ההי׳ג
שבמס ע"י מימי ח חשל שגס ה' חסלייוענין
עלייתם• איגו אלאבשס ב״ן־מ״ב • וצרי!
להעלותם על ג׳ ראשונות ואז נעהריןיע״י
המיס שתם ה״ח כוי ע״שב וכבר כתבנו לעיל
כי זהב נקי הגכודות • ן״ק יליו גלילי זהב
ששם נמשכין ומתסשפיןומתגלין קהיגבורות
הנק׳ זהב ועניין אי; פחד שיתאחזו בהם
הקלי״כי הרי הם מ״מלאי״ם ב״תרשי״ש שהר״ת
וש״תשלהם הס שיים .מ״ב כלומר כי הס
מקפיןועולי; למעלהע״יש״ם מ״בואדהס
כסי;רץ ע״י המים שהם הה״ח הנלמדיבתיב
ממלא־ייםשהוא צירו״ףמל״א מ•"© או אייל
ממי״ם שגם אייל הוא בסול החסליס כנולע
מ 5י איאאגישמות אל 0סוהם ו שמית
זאלהי׳^כמ״ש בעייהשימזהץ לקענזתסיא
וגס כעיבור לא נתגלו יקג'אותיות אליים
מאלה״ים אמנס ביניקה התגלה גם י״ה
מאלהיייס ונתמל' אלהיייס שלם)אז יש תוספי
ו^חר כי גם מתמלאים אלה השמו של אלהלים
ןה בידיי; וזה בהה^ן וזה באלפ״ין כמש״ש
קפ״ב^ש יל*< סה״ס החג״ת שלו שיי״ס פדצ*
ד\כיקה הם גלילי זהב ־שבהם נעשה החבוק
!הגם שהמוחין שלהס הם שמותאלהי״ס
<.נרמ;י 0בזה׳ב עליז הם במעלה יתירה
ממה שהיו מקולס ה0חת כי הם ממלאים
ג י ממה שהיו נבח׳ אותיות אל״ס מאלה״ים
נתמלאו שמו אלה׳ייס בבי אותיויי״ה ד'\4יס
וגם נתמלאו ביול״יןבההיץ באלסיייןוע״ב
אמיממלאים ולא מלאים לרמוזב בחינות
מ׳לואיגז יעיל מעל^אחלת הייתה שם כי
בתרש׳י״ש בתר״י ש״ש כי מה שמקולס לא
היו רק לי שמותאלידים בי מצי אבא ובי
מצל אימא כנגל החיוב לבל כי הלעת אין
* ו עתה נעשו וי שמותאלה״ים גימצלאבא
מב״ל וגי מצל אימא חפ״ל שהם בי פעמים
שלשה שתם ששת וזהו כתרש״יש בתר״י ש ש
וןר • שהם ש״ש גי מאבא וגי מ א י מ א .י
4
,
״
י
,
,
,
,
,
1
ירמוז ממלאים בתרשיש
]/לך
)ח(
כי הנה ידוע כי ג׳ ירות
הס יל הגיולהחסליל החזקה גבורה יל
רמהת״ת ובבר כתבנו לעיל כי תרשיש ה״ס
הת״תז״ש יליו גלילי/הב כלומר יליואע״ס
שנראים שהם שתים כי הרי ל;ם גלילי זהב
ב י נ ם מתגלין הגבורות והגכורות אינם
רק ה'גבורות כפולות והממתגלין היביד
ימיןוהיביל שמאל אשר זה מורה כי אינם
דק ב ירים עכ״ז כאשר אני .אומדת ירע
הס ממלאים במרס ש כלומר,הם ממלאים
ביד אסרת אשר בתרשיש שה ?{ הת״ת ששם
ה״ס יל רמה והסג׳ימתחג״ת
״
זי
א ו יאמר יליו גלילי זהב בהקלי'
),ז(׳
מ״ש בשי הכונותבבונתנפ״י וז״ל
גקיצודענין יעול ילי< הזאב• כמו שיש
קערית באלם העליוןלעשיה שהם בחינת
מלינים הקשים גם מלכל זה יש באלם עצמו
קול ל מיני גבורות שהספה וחופס וזרוע
1׳ד<אצבע<ת והנה שערוה הזקן הס סביב
^ ן ך • ירמוז ממלאים בתישיש
)ע(
והחומס וסביב הפה וסביב הזרוע אמנם
כי הנה נודע כי בגללות
£לו הה' מקומו יהנז' הם נמשכים ומתהשפל ׳ **-
ז״א עוליןכיפרקיןעלאין לחסל ונעשים
על* סיום האצבעות ומשם יונקים הקלי• כי
בלי אל החכמה ופולין ב״פעלאין לגבורה
כל לבורות אלו הם מתפשעין לרך הזיגע \
ונעשים כלי אל הבינה נשארו מרין פרקין
שיום .•.האצבעות ולכן יש ה אצכעגת ביל
עתאיןא'בחסלוא׳ בנבורה ועולה פרק
ימ^כנגל הי אוגד1ת מנצה״ך שהם <{׳גמח׳
ע$יון
ב
1
1,
8
,
ה
פי •שיר * י־
כי גם בנצח יש גיפיקין
'ע$י4ן לנ$ח
ועם פרק האמצעי לנצח של אימא אשר
עחסללז״אנשלםהחסיצג פרקין ועליו
זנגבורת לז״א• כי עולה יפרק עליון ?דוד
הי גס בו *ש ג ' פ ר ף ן .ו ע ם פ ר ק האמצעי
־להוללאימא אשר בגבורה לז״אינשלם לגבו'
כגיפרקין וצמו שבלה לז״א יש שש פרקין כן
כלה לאימא הנכנסין מ״א יש שש פרקין
והשלמת הח?גלל'א לשש פרקין הואע׳יי
הר״ימהשש נין לןהשש פרקי[ ל<"ה לאימא
בין מהשש פרקין ללה לדא כי בכל בחינות
מהשש צריך הבי להשלמת הח״ג וע״יז נשלמו
הח״ג לל פרקץ וליש ממלאים 5תלש ש כלל
כי אם ידעת שבגללות ליא הב״פ עלאין לחייג
ישלו שה״ס יייז שזכרתי עולי ן ןנעשין כלי
הח״וב שלו לא מפני זה תביןשח׳יגשל* נשאר*
׳בפרק אי לגל כי אס הס ממלאים ונש למים
? 5ו פרקין כתיש ש מלילי ש״שישהיס תרי
מהשש,פרקי׳ן ללה שלו ותרי מהשש פרקי־ן
דלה של אימא ועל ירם נשלמים עור הפעם
^ש׳ש פרקיןעס הכי שלהם ואז גסהם נק
• תרשיש תרי שש כמש״ל
,
י
,
!,
,
יאמר ידיו גלילי זהי .בהקלי'
*<י( אל׳
מ״ש נע״ח ש* ח וג פ ב מ״ק
״כי בחלת לה לליא מתפשש׳ייהסיחסלים
״פצחי אור פנימי נ דדך הפה מתפשאי׳ן
מיחוזן הה' גבורות בב־ימציגאו-לימק״ף כל
^ג״ש עול כתב סס במ*יוי<4בתדא כי כיק
סהיסוי לאימא צפנשי־נקן האמצעי לז״א
*ומשתיים בחזת דליא א״כ באשר הבי חםילי'
העליונים מ ה ל ׳חסרים רוצים להתפשט
בבי זרועית לז״א אינם יבולים להתפשט
בתונס כי הלא הם עומלים בתוך הימול
דאימאיוהוא כמקף מחיצות-ואס כן איך
*יעברו אותס המח*צות כלי ליכנס לתו׳ך
חזחעותו;רי אין לו פתח שיוכלו לצאת בו
<יק למטה בסי היסול במקום £מ/ה 1שם
זז
,ז
קטב׳
מש״דע
הוא למסה מן הזרועות וא״כ איך יכצמ
׳אלו־ החסלים תוך הזרועות והי• תמיד
אמרנו כי ההיהסלים מתפשטים מחשל
־על הו ד ׳אמנם האמת הוא בי אלו הגי
הסייס הראשוניימהלחסליס אמם יוצא•״
היז מהימולדאימא כלל רק ׳נשארים שמ
ומשם טוהרת הארת לרך המחיצהומאירי'
בכי הזרועות והארתס מתפשט תוךהזוועו'
וככר כתבנו לעיל כי גלילי פירוגןו
ע״ש
גלגלי וסויס אור מקיף וזהב ה״ס הגבורות
ותישישנקרא הת״ת;"ש ידיו שהם ה״ג שלו
גלילי שה״ס א ה״מ שלהם הס זהב שהם
הגבורות כי *בורה אי נעשה או״מאל החסל
וגטדה אחת נעשה זזדמ אל הגבילה והם
אמנם בנח• המילוי
הבי גבורות ׳עצמס
שבתוכסשהוא האור פנימי שבתוכם שהוא
הבי חסלים אשרבבח^האו׳יף ה 0ממלאים
בי הוא בפנימיות' וממלא אופס הס ממלאי'
בתרשיש כלומר במה ישיש כתרשיש שהוא
הת״ת לל־א כי בתרשיש שה״סהת״ת לליא
ומשם מהיסוד
שס הוא היסוד של אימא
לאימא הם ממלאים כי משם עוברת הארת
הבי יזסיים שלהם שהם האו״ף שלהם
דרן המחיצה ומתפשט תון־יהח״ג ' ו ל א
מעצ׳מותםכמו הגבירות שמתפשט ־עצמות׳
י י
בבחייהא״מ
,
,
,
,
1
יאמר׳ידיו גלילי זהב *
או
)׳"(6
והקדים מיש בע״ה שעד
פרצופי זו״ן פ״־ב בטעם למה הגי קרס לא
נמשכו כיושר אמגם היה פיסוק ביניהם בין
ה/רועות והירכיס אמנם הענין הוא כי אס
לא היה כך והיה הקו הכל ישר נמשך ע ל
סופו והיה האור ג כ נמשןבתוכו עד למטה
תמיד ושס מקום מעמל הקלי סהםיונקים
ואז היו
מן הקצוות וגס שהם תחתונים
החיצונים נאחדס באור היוצא מהם בסופו
מאל יומר מלאי >ובפלט אם היו עונות
ישראל
ג
ח
,
שמן
משחת
״!{יא 5מיונים ח״ו אבל עתה שהזיוטות
נ פ י י י י בפני עצמם יבול ז״א להעלות
ןיוטותיו למעלה ויייו גנוהנת עד כ מ ל
כ ת ף י ו י ו ו א ו א י ן האור יוצא מ ן ה צ פ מ י ם
נגלי* יק לתעלה במקום ,ג״י שבו אשר אין
06שליטת מיצוני׳וקלי כלל נמצא כי נאמר
קעש* העחתוגים רצויים שאי{ כ ח אל
*3חי<וניס להתאח; אז ישפיל ז״א א<ו
ויועותיו ויליו למסה ויניחם כ מ ל ראשי
י י נ י ! .שלד ומתפשטים נ ת ו ן הירביס כ מ י
נגאשי מעשה התחתונים י ע י ם !"0אשי
*(זשליםתהחיצ*' בנה״ישלו לסיבת היות?
)בי מגופא כמדע כישס עיקראתיזתם *
ולכן או מגניה ״ייו למעלה והאוי מ ל ה
למעלה במקום עליון ואץ להם אחיזה ש0
וגם למסה אץ האור נמשך ואין אחיזה אל
החיצויבאוג העליון ועל כן הונחו הזרועו'
,נאופן זא כיי שיהיו לפעמים נשפלים•
ולפעמים נגבהיס ע״כ ו כ נ י כתבנו לעיל
3י גזז הה״ג מנצה״ן כפולות מתגלות נכי
'3יים כ* עי׳כ צריך להגביה'בעת הנטילה
,
׳
כיי שלא יתאחזו בהס הקלי׳״
והנס גלילל א מ י מ שפירושו גלגלי וירך
הגלגל הוא שחוזר ועולה ויזיל
*״ש יייו גלילי גלגל• שהם כמו גלגלי' עןלין
ומילים והטעם זהבשמתגלין ב 0החמשה
ועול ממלאים
י
קנויות הנקי זהב
ג י ק ם ממלאים מאור־ המוחין ומתגלה
.האור נ ה ם !ע״ב הם גלגלים עולייויורל׳'
כ*
3י י להיות נתישיש נתי״ שש יהיינז
בנ״ה יז״א יש וי פרקין ונחו״ב שבו ג״כ יש
וי פיקין וע״ככיון שהם בבקיינלגלין יכולין
לעלות ולירד ולהיות בתיי שש כגיניזינות
השש שהם שש אחי לח״וב ושש אחד מ״ה
דהיינו כי כאשר ישראל עושין רש״מ ז״א
* י י י י יליו למטה ויניחם נגד ראשי ה ל ה
ומשפיע ואין פ ח י מאחיזת;החיצו' ו ה י י
וקשש אתי מ״מ וגאשי ח״) אי! ישיא}
קרש
עושין יש״מ כי אז •ש פחי מאחיזת החי4י
אז מגניה ז״א את •ליו למעלה כנגל ח״וב
שלו ומתגלה האור שם ואי! שס אחיזה אל
הקל׳ והיי זה שש אחילח״וב משא״כ א<ז
לא היו בכח״' גלגלים עוליןוינרדץלא הזו
אלא כשש אחר למטה בלה ואס חיו ישראל
היו חוטאים אחיזת החיצונים• היתה אן
במאל מאל כיון שלא היה /׳יא יבול להעלות
למעלה ועל בן ידיו גל לי בלי שיהיו
בתרי שש לפעלןי^ נשפליס ולפעמים
נגבהיס •
1
עשת שן כרין מ ©
בע״ח שערפרנופי!"ון ל ״ י
כתב כיהנה הנילי לאבא הס מתלבשין
מוך הנה״י לאימא ובלם מתלבשים תוך ז״א*
יעל מקום החזה לז״א כלהאומת׳הס
סתומים ושם בחזה מחגלייואמלההסגעה
וההארה הראשונה ש״וצאין אלו האורות
בכח במרוצה מתוך היסוד של אימא אשד
ועתה ביוצאת
תחלה היו שם צרים
בהפגעתס הראשונה מאירים אור נמיין
וגמל מאל שס בצאתם תכף ועושים שס
רושם גלול מאל ובו נרשמים האורות לאו• *
נמצ<*
כלס כאחל אוד נפלא וחזק מאל
שקיבוז אותם ההארות במקום יציאתם*
הראשזנישתיא בתזהאגתו הקיבוץ המתלשס*
שם נטשה בחי הלנ לז״יס הלב וטעם קריאתנ׳
כשם זה הוא בי הלא עיקר האורות ה©
מב״היסויות לאו״א לבל בי הלה הם במקו*
הצללין ולא במקום הלב וגם בי הס לעול©
סתומים אך הבי •תולות הס המתגלים
והמאירים ונולע כי מה שמאיר הוא החיצו
והאחוריים שלהם כו׳ והנה האחוריים של
אנא הס קפ״יוהאחורייישל אימא הם קפ״ד
והנה בב׳ האחוריים יש ל״ב אותיות במילוי־
עוד כתב ש0־
•
המילוי כוי עש״ב
נע״ג טעם למק הקו האמצעי שהוא הלו*
1
1
-
והנא
ד,
2יי
השירים
שיר
והוא הגוף שהוא רחצ מאלמשא״כ בשאר
הקויםלפי כי.אורות מות הלעת האמצע•
מתפשטים בתוכו והנה שם מומי ומתלבש
בחינת הקמדה־של היסול של אימא הנקרא
יתוביתהגהר-כיהוא מקום רחב ואז משוו
מתחיל אור הימי שבתוך כלי ••סוי של אימי
להתרחב ואחר כן מהחוה ולמטה יוצא
אור היעת מגולה לגמייבלתי לבוש בלל
"ייסוי ראימא כ> כ ב י נגמר ונסתיים כנו
ואו האור •וצא ומתיהבבלי עיכוב מסך
וכסו• ואז מתרחב כלי הגוף הנקרא ת״ת
וגעשה רחב יומי משאר הספירות ע״ב •
והנה רש ׳ ליל פי ע?ת קבוץ עב קרוי עשת
מעלפת ספרים מקושטת ומתוקנת בספיר•
< נ והכה שן הוא בגי קפ״ד קס״ו כנודע
מכונת האכילה וכבר כתבנו כי קפ״ל קס״ו
ה״ס הבי יסודות לאוא״י המתגלים בחזה
ללא וייועכיהכייסומתדאוא״יהס מול
הלעת ללא ובאדי״ז יצ״ו ט׳יא אמר תו
אתפשט לכולא בימינא ושמאלא ביחתא
דאחנןנא וכל גווניאתחכמ אקייילת
ואתתקןכל גופא ואתעביד אילנא יבבא
!תקיף כוי מעויאתתקןביטת ואתמלייןכל
אנסירין ואיורי] כמה לאמינא לבתייוניע'
״ירים ימלאו ע׳יכ למלנו מכאן תרת• חלא
בי אחר התפשטות ותיקין החלת נתקפים
המעיים ועול כ* המעיים נתקפים על •יי
אורות־הלטתוע״כ אמר שאמרה ילין גלילי
זהב שהוא שבח המגיע לחלת שלו אמדה
מעיו עשת נלןשילס המעיים הנתקנייאחר
החלת וגם רמזה תיקונם באומרה עשת
שןשפירושוקברן שן והבונה כי המעייישלו
הס נתקפים מאותו קבוץ מתארות .של שן
שהוא בגיי קפ״י קשיו סהס סוד הבי יסורו
יארלי אשר מתקבץ הארתם• כחזה ללא
אשי ב' יסויית הנו* ה״ס היעת דלא
ולכן בא הרמז כי שיין מלא שיין נ ל ן ע0
הששה אותיות וקל תימת.הוא בגימ לולת
1
4,
,
ועל •יי הדעת נתקנין המערבימתפשט״*
אשי שס
אותם האחת מהחזה ולמטה
מקום המעיים ומתקנים י אותם זשס הוא
מקוםהתרחכותהגןףןע״כ אמיתי עשת שפ״*
קמץ עכ ולאאמימי קפדן שן לרמוז אל
עניות והתרחבות הג*ף כי אותו הקבוץהוא
מרס אל התרחבות הגוף כ• הרי מעלפת
מפרים כי פי' מפירים הוא הארות כמ״מ
מוהר תרומה ע״פ השמים מספרי נהרין
וכיון ששם הוא מקישגו
ונצציןבו' ע״ש
בהארות מגולות רבותזה גנים אל העניות
והתרחבות הגוף״מכח אזתס התאוות אשד
הם מגולות
1
1
,
4
נוכל להמתיק תיכי*
) 0
ספירים לפי זה הירך כ•
•רמ!ז למ״ש בעיית שער דרושי הצלם כ•
הליעטרץ רח״וג שהיו תחילה ביכתפין לא •י1
נמשכו כבי העטרות ליסודות אוא״י והב״
מוח״ין חו״ב דלא הם בבי היםולי' של אואיי
אשר בחייהיסולות הס לעולם זירים ב י ן
באבא בין באימא והבי עטלין ליעת הסי
בתרין העמלות של הישויות שלהם ששתיהן
5קבות ובזה ת נ י ן למה הלעת נקי ל ע ס ר י ן
בי הם בחיי שתי העתיות גם מ ה ת נ י ן
איך אילב בעת הוווג ניתן ל א במק' אלן
ה ל גבורות גאמ״כ את הה' הסרים בי כל<*
הרי כ•
*
מכת* המלכיות הם ע״כ
גחלג שייך בהם כינוי מלכיות והנה נו •*נ
כי האורויהמתגלות מהמנה ללא ולמטה הם
החלג וגס שם כחזה היא ג״כ עטית היסו י
לאימא שהיא ג*כ בבחי״המלכותשלה נמצא
בי בגוף ללא שה״ס הינ״ת שלו *ש שם מלכיו'
רבים שהסמלכות אימא והחריג אשי בהי'
האלו הס הגורמים אל התיחבגת הגוף הן
מצל רחובות הנהר שהוא מלכות לאימ־־ו
שהוא רחב והן מצד גילוי החו״ג בהתיחכנ•
ובלם בח׳ימלכיות והנה ספיר ה״ס המלכזון
אכן
א
מא
1
ד.
שטן
£שחת
#נ ן השפיי זספרי' ה*ש מלמות יביס #
?לש מעלפת ספרים בלויכי ־פעם התרחבו
?עביות הי-וף אשי שם הוא מקום המעיים
הוא
עמי שרמזת• כאומר• מעיו עשת׳
להיותו מקושט באניות רבים אשר שינוס
?*פייס סילסמלכיות שילש המל לאימא
׳המסתיים בחזה׳ ומשם מיזגלים בהתרחבות
•(ויות־היעת שהם החו״ג שגס בהם שייך
עני/ספרים שילש מלכ״ות בי בלם הס
ולבחינת הלגלכיית ו כ י י ן שהם מם ממלים
*התרחבות• מימיי אל המף־שיהי0ד0ב:ותי
מכל שאל השפידות.
*וירך י מ ו כי אם תמלא תיבת שפי״ייס
בזהשש״ך־פ־״איףייי״שיויימ־ים
?":ה יעלה מזםפר תמלב כמספר תיבות
<מ'ן.אויו"תמכולכם לימת האמיד בי
־התרחלגגת !עניות הטף מדם על היותו שם
מקושט מין אוילת ממל״ים י המתגלים
וגס החלג
־״
זמתרח:י שם כאמור
עצמם ברמזו נמסכר תינת ספרי״ם מלא
כ נ ן י 0כן מספיתינות*ה<לח יהחתדי״ם
?הגב ודלת עולה חתלנ וגם העימיה־ייפוי
זואימאנדסזה במספר תיבת ספדייים מלא
ענז' כי כן מספד תיבות עטל״ת ׳יס׳״ול
ןקבי״נהעולהתת״לא כמספר ספיד״״ם מצא
*ישיק־*
,
,
1
קרש
היא בייימ שליגןות שנה וא״נ מוכיח הז6שכ5
יזמן שעיין לאי נתגדלת המי שאותס הגלס
העליונות שחשיות מהנוקכא •היו כלולות
בלא בט״ש שנו כנניעשאיןבו י ? ע י היסו'
שהמקבאמשלימתו לי״סנוינכמצא ,כ׳ ככל
ספייה זשפייה מה<לס לז״א יש כה כחי
ספירה אחת של הנוקבא אך היא אינה דק
חלק עשירי שנה לני שהוא ספירת המלכות
שנהנו ע״ש ול׳כ בשיתיקין המקנאג) נ
כי ע כחות המלכות נאחזות בלא ועפ :פ
כחות אלו שהם ביה אחי לכי נשל© לי*ס
ונפת כנסידה בשאר הוא בטייס ל נ י ואזמ
פחות אלו מתחברים עם כחכקויה אחת לבי
למלכות ונגללת מעש׳ ם לס גמורות כוינלש
הרי מבואר כי נדלות כנוקבא הוא על ילי
המלניות*זשי היו בבל <לש 7לא ב• ב ז ק
גדלותה כלם כקבצו 3או לה ונתק<ת ונגדלת
והנה מ ז ע בי פרצוף המקל
יעל ידם *
הוא מתחיל מאהנרי החזה ללאממקלאשד
מסתיים הי סו י של אימא בפנים ח״א כ׳
׳משם שהאורות ממלים מחח״ל בנין פרצוף
׳המקנא מאחויילא משא״נ יותר למעלה כי
;האגרות הס סתומים ולכן היא ל כ יציאתה
״בקו האמצע* דלא אשר שם גיא סיום היסוד
לשל אימא שמא לבלו פתיח משא״כ הלה
לאימא שהם סתומים כמ״ש בגלחש תיקון
ולכן אחר אומרה
המקנא פ״ג כלש •
מעיו עשת שן שנתקנים המעיים שלו מקברן
האורות המתגלים נחזה שהם אודות היסורו*
של א״ואי פילס הלעת של ל א שמתגלים
אורותיו שם לפעם בי שם משתיים ה׳ישוד
דאימא אמרה מעלפת ספירים שהיא מ ע ל ת
על עצמה המקושטת <גם בתקנת על יי*
ספידים שהם בחיי המלכדת כי מאחר ששם
ימתגיל״ם האורות שם באותו מקום מתחיל
בנין פדצ)פה ותיקוני מתקנת גלי המלטי*
כי גילוי האורות שם• גורמים בנץ פרצופה
שס'מהחזה ולמטהאשר שם מקום המעיים
,
י
1
1
1
,
1
1
4
<י״ג( א 3׳ ׳יאמימעזפתספירייבהקיי
מ״שבע״ח ש׳ מ׳עוזנו היית
ע״א כי באשי ה״ו ל ו ן כ ע י נ ו י באימיעלאה
?אז היה לא בבחינת לק ו־ המלכות בבחינת
עקויה אחז כלולה מעשר ׳שהוא בחינת
ממלמת שבהבלנד ואחיכנגיל ל א ואמנם
*״לול הסי• הוא באמצעות לא בי הבינה
עאשר גללה אות) כתן בו כח גילול המיואילב
׳׳יצאת י ת י ג ז ג*יול זה של המלבות לחרן
עאמצעות הילת ואז מגילת המי ל כ עד
מבל*מקגדל<תשגהשי<<א על *שלום ל נ
5
1
י
3
מקם
פ׳
ה
1
שיר
״שהם 5ק! האמצעי אשר שם האימת ממלים
והנה מ י ע בי מהחזה ללא ולמטה על סיום
־ה ת״ת שלו ה״ס בחינת הכתרשלהנוקכאגס
נ ו י ע כי הנקודה שיצאת מהמקבא כתחילת
אצילותה ל ס בחינת הכתר שלה ואתר כך
*שלמות ופיתוססות אליה הטייס תחתונות
ואע״פי שלעיל כתבנו שהפקודה הדאשונישלה
היא בחינת המלכות שבה בבר ויישבו ה י נ
ל ל כשי הבונות ככונת העמידה בברכת
המינים ע״ש והעיקר שינקו רה היאשונה
שלה ה״אהכתי שבה ועל כן נא הרמז על
ינכון כי מעלפ״ת הוא כמספר הולד לרמוז
י
קסר
השירים
הכי רמזים כי מה שנאחז ממגה ,בו במקום
המעיים שהוא מ[ החזה שלו ולמטה 4גל
סיום הנוף הוא בחינת הכתר שלג שהוא
בב״ש התחתונים לילת שלו וגס לרמוז.בי
מעלפת שה״ס הבתר שלה היא הנשלמינב^׳
פרצוף שלם ע׳ ׳ ספירים שהם בהי/המלקיו
כי נקודת הכתר שלה היא שוישהעיקרי5לה
ובחייהמלביות שהסהספ״דיס הסמשלימין
ומגייליןאת.הטייס תחתונות שלה ומהחברות
עם הכתר שלה ונבלם ונגדל פרצופהולוק
אלק דקב״ה
,
,
1
,
^טולךעעצוח^ש ם*סךים^ל.אדמ פזמךאהרבלבנון בחור לארזים*,
ינווע כי השוקיים ה״ס ל ה ונבל
^:ן^
אחד מהם יש ל פרקין שהם שש
*ונקי עמודים שהכית ־שהיא המק נכין
׳עליהם שהם הנופים פרצופה והנה בדרך
אחי ע״פ י ד ו גלילי זהב ממלאים בתרשיש
•קירשמ לעיל ג׳ הב פרקין דליה עלז לח״ג
כדי להשלימם ללפרקין *א*כ יעלה על
׳הדעת כי הלה ישארו ב נ פרקין בלבל
עכל אחיימהם ונמצאו הסחת משאר הספי׳
יהעליומת אשד בכל אחת מהם ״יש ל פ ע ל א
•שוקיו שהם ג״ה הס עמודים שיש בהם שש
שהם שש פיקיןכי גם הס נשלמים אח״כ
*לשש פ ד ק י [ נ ל י הבינה
,
9
ז
,
י מ ן ר ^ירמוז כי,הנה פשוקים הם
)ב(
כוללים וי בחיי שהם ב כוליין
יותיין בעין והשוקיים עצמם כמ״ש בע״ח
ש* השמות פיו והבי איתאבאל״רז יצ״ו פלא
ימו אתפשט גופא ־נמיין שוקין ומתאחין
?יינייהו מרי[ כנליק ומלין ניעי ללבודא נפל
ע״ש לש ש;קיו עמולי שש שוקיו שהם .נצח
•הול שלו הנקראים עמודים הס עמוליס
עכוצציס שש שהם שש בקינות !!פלל לכל
,
משתא ורבות וידלאאתכנש בהו
י׳רמוז לבלש שם מ ל ח ש
^זן־ך
)ג(
השמות פ״ג וגלו כי ככלי
האמצעי דלה ללא יש שס צבאות בריבוע
והל< שבאמצע אות איהראשונהשבצירוף
צנ׳יא היא מתחלקת לשתי ולין אות :ך אתת
.בנצח נאות ך אחת בהוד והם נק ווי
העמודים נכו ע״ש * לש שוקיו עמולי
.שש ש׳קיו שהגז הלה שלו הס עמודים
שבכל אחי מהם יש בחיישש שהם האות ל
שננצח והאות וי שבהול שכל אחת מיןןגיה
היא שש וכיוןשהולי; נקי ולי הגמולים ולכ
הלה נקי עמודים של הולי]*זהו.עמולי
שש שהם הורי[ וכיון שבי הולין שורשם^א״נם
רק וי אחז אלא שהיא נחלקת לשתים לכן
אמרה שש שהיא מספר ו' אחת
,
5
,
,
)י(
יצדק הרמזלנלששם בפלח ש
^זןך
.כשמות פ״ג כי בלה ללא יש ג
כלים החיצון הוא שם צבאית גי* תצ״ט
האמצעי הוא שם צבאיות בייכוע ?זה צ
צ־׳ב צב־׳א צבללו צגאלתגי תתעי׳ג הפנימי
בנפח
ג
,
,
1
,
ה•
שפן
פ 2זחח
ננצח הוא שם הוי״ה ג•׳ ג״ו זנהזי הוא שם
והגה אם בצרן*
אילי׳ ג״' נ^יה ע״ב ״
למפר סל השמזת האלו המה יע1ו כמספר
*ף תסייג וכן אס במלא תינית עמו״די ש״ש
נ ע ו י נ ' שלפמוייכגימלואיה עיןמסוי״ו
ואייו ו*ו דליית י ר י שיין שיעזכייה אותיותיה'
ו ל בוללים שליןיאותיומ עמילי שש גמה
״עמ כמספר אלף ת' ס״ג נמצא כי כתיבות
טמזי״י ש״ש נרמזו שמות הכלים של הנ״ה
שהם כחיי השוליים וזהו שוקי* עמ*יי שש
שוקיו שה״נן הנצח הוד שלו שמות הבלים
שלהם הס ניתזים במספר תימת עמודי שש
*ה־( ^]יר י י מ ו ז כ י הנה נ ו י ע כ י נתון
הנ״ה יז״א מיולבשין ,הג״ה יג״ה
1אימא זבתוצס מתלבשים י־.נ"ה ינ״ה יאבא
ה י י הס ני כחיי שהם נ״הח״אננ״ה יאימ'
וג״ה לאעא מלובשו' זז נתיך זז זזמ״ש שוקיו
• מ ו ל י שש שוקיו שהם נ״ה שלי^ם העמודים
אשר ה 0כוללים שש שהם השש בחינות
האמורות .
יאמר שוקיו סמלי שש כי
או
)(1
גנה ששנקראהיסזדכמ״ש
מ ו ה ר מיומה דף קמ״חע״א ושש י א נהר
מ ג י ד ונפיק יא• הו מ*1ל בל שית סטיין *
וכתב שסמוהיח״ז ןל״הה הובאו לבייו נסי
מ״מ נ״נ וסי'כיומףדלכש אותו כ מ י שש
עיכוכ״צ כמי מ׳| זןייל שש מצז-היסוד וי
ו ע י י א ולבן יוסף הלבישוהו שש גי׳ כ״פ
•
מצפ"? ת״ת יסור גוף זכיית ע״כ
! ע ז י נלע׳׳ד רמז עמ״ש כע״ח שע׳השמות
פ״ג בי הגי כלים אשי ניסיד יז׳יא החיצון
היאשי״ן יל״יו *ו״י גייתתי״י האמצעי הזא
הוא שי״ן שי") דליית שי״ן ללי׳ת •ליל גייאלף־
תתקס׳יח הפנמי יאהדזנייהי גי' צ״א
והנר׳ינה הנא הזי׳יה בשורק ע״ש
וסנה אס נצרף שמ<ת הכלים ואזתיותיה״
שהם ל״היעשיה נתחיהם המה
*עלולממפיבי אלפים מתקי״א ומם שם
קדש
תהוי״ה כשויק העזלה צי ביב1ש1רק הוא*
כ' אותיות ׳"ן שהוא ג;•' ששי .עמי ועסי
מספרההזיייה הוא בגי'צ' נעסיי״כ אותיות
הז1י"ה )נקירת השורק בגייק״ב ועס נ'׳1פים־
תתקי״ת ישסויז הכל״יס יעלה הכל ניגפים־
זעשרין וכן אס תמלא ת!4ת שש כזה שי"]שי"3
ותיצענה כוי .ש' ש״י שיין שי״ן שי ש״ין שיי
שי״ן״שי״ן יעלה.ג כ,גי,אלפיס ועשרי־זהרי כ*
כתיבת שש נימז היגןזי ככל בחינותיו שהנ1
ו ע י י רמז כיי א 0תמלא
הבליוהנרנ״ח*
מי גי* ׳סוי כזה •ו״י.סמייך ו י״ו י ל״ת עם
די אותיות יסזד •עלה כגייש״שנמצא בי
היסוד נקי שש !;"ש שוקיו טמיי׳ שש שזקי1
שהם נ!'ה הסעמזייס שביניה43ה<א השש•
נמצא בי שוקיו עמייי שש
שהוא היסוד
הוא .כלל*ת של הנ״הישלו .י עתה מפרשי!
מכח מת נתהוו אליו הנה״ישל ז״אבי ידוע
בי<יא לא היה יק.ו"ק חגיית נל׳י נאחר כך
נתעלז חלית •נעשו חכ״י זנה"* נעשו חג״ת
ונתהוו לז נה״י חלשיס זז״ש מיסדי' על אמי
והענין נהדרים מ״ש נע״ח שער
פז -
המדיה ס״אמ״ין כ י מ ף הז״א לא היה
יק ליק ונשתיינמ כחנ״י זחלית אמגס־ ני".י
הם לצר מגופא ש־־.ס ו״ק• הת״ת נ י לא יצא1
וביאור הענין כיי
יקמנה״י• יאימא *
הנה נג״י ח״א יש נכל אחי מהסלבתימת
כיצר קו ימין נכנס מדח הנקיחמוה ונתליכש
כנצח לאימא נשניהסנתלבשו נחסל האישל
"1ק יזייאואז משלשת-נעשה מוח ימיןיזיי*
הנק ',חכמה והנה המוח הפנימי הנקיחנמיין
האיר כחסד יו״אי שהוא כלי ש ח הסצמה
והחןד יז״אהאיר כנצח לבינה ואז מדר
הנצח יבינה כבח אותה ההארה שקכלה
בנז' וידיה כנצח לז״א אשר 0ןר להיות חסי
ואז מש 0האיר הנצח יבינפ ויהגציא נצח•
חיש לצורך ז״א וכן כנגדו ער״ז כ נ י שמאל
ונעשה הוד לצורך ז״א וכן עי"? כקו
האמצעי ונעשה היין! ר ח״א כייעש״ג
מוצי* י
־
י
״
5
ה
פי׳
שיר
השיחם
קס״•
לה .ומאי ראיה מביא.ע $היסו י ״ אמנ©
ע״פ האמור הנה גנז ן כ• ש:׳ הנאמי גנכתגכ
הוא על היסו י וקי״ןז שז כ• ביניצה על
היסוי החיש בי כאשי אח״צי׳״כיש כיני*".
מחדשי•• נהההמהאר? איני קושייה מזב״י
יו נ ] למה קראו שש והוא שהי סו י נעשה מן
.הארי! היגןי{ הנעקה מהין"•־! הבולל י״ק •
וע״נ גס ביסוד ק נהי'ויק וע כ נקיא ש:ן
חוהי הראיה דכליל שית כוי .
נמצא בי מכ?( הארי' החב״ייז״א נתייקרו
יניןהוו הנה״י ל/יא
והנה רז״ל כימייש כ מ י ל י נ ה ה"• אמין
מימיים על איני פ ז שיסולןהיה
ג' זכרים משובחים ואין ?מוחם כעולם
הה״י הי בחכמה'אי א ר ן כוגןשמייכתכגנה
*י*תו,תשומות נבקעו כוי ע״ש מלבויהס
ויין
נלמד'כ׳ ההב״ד נקיי אמי פ״ז ״
רמז כי איון י׳ ואמ״י הגאי יימז על יע״ת
ישאיו אותיות אנ״י ס"; שהם נגי' קמ״ח
כמסמיחב״מה ובינ״ה ע 0הכי תיבות ועול
יי<מו
רמז כ׳ א^ תמלא תימתאדנ״י פי׳ן^/ה
ע׳׳י מ״ש נתחנוןןא הובא בילקוט מראהו
אלףילחנו״ן ׳י״ו פייה ;׳׳ין יעלה יחמלו י
כלבנון אייר חייא נ ר אבא לסי כל עסק
לבי בגי' תיעי׳א כמשפ'תי$ות ה" 0חלימה
ובינ״ת ויע״ח הרי כי נרמזו החב״ל נתיבו' ן?$סק לפי כל יבר ו ד נ י הקנייה נראה להן!
}ישראל כים נראה להם כגביר עושה
אלנ״י פ״ז ז' ש מיסיים על אינ״י פז כלומר
מלחמותיהם של ישראל בס־ני נראה בזקן
ב״ שוקיי'עמול׳ שש שליס כללות ה?<*
והכי א*ת<*
שלו הם מיסיים ׳סוים וכי״תס מ א •על מלמל תורה לישראל כיי ע״ש
איני 0ז שלים החב״ל כ• מבח האיויהחב״ד כאל״יקמ״א ע״א ונראה <^ל הים כ נ ח• ף
סוב הה״ד כחור באיךס בגיכי עכין*
נת״םיו ונתהוו הנק״י החישיישלו ובזה
גגןראןולא הוא ת״ת כוי ע״ש והעניןכמ״מ
מנוי ן מה שקראה ?אן את ר״יסוי כ?3וי
שש כי הוא לימי ז מ״ששקינע״ח יז״ל אמגם '1$.הצינות בשכועןין כ׳ כ׳ י של פסח שהו^
נזןלן ל^טת/״א ילפןליק?א לילזה שחורה
ד ע בי כאן כזה היסיל שנעשה מחיש יש
בחי' ן״ק ן' זעירא והוא הטןןס לפי שהאיר נימה על הץז לישראל בלמגת כחור" וזקן!
בו היו״ת לז״א שהוא קולל ו״קוז״ש מוהר שיוויה כא׳״ו מלחמית יע!י , .קנאה למלאן*
•דישו י כל״ל שית .בקיטופא בחיא כיי נו״ש .מס המציייס ולהטביעם ביס סיף יכסתן
ועל כן כיון&כוגתה כאן הואלפישמה*גן תירק עלה עד ליק?א דא״א;ונהפכה זקגו
ללבן.ולבן נימה להם כזקן לובש לבניס בוי
נתהוו <הי'* קחישיס ונחי' העןיי הוזיש
הגא כולל ן״ק עי״ב בינת; מתחלה ״כשס $ש ע״ש ובסי מ״ן כתב כחור נקיא ז״א נ ע בך
עתיק' /קן ונח״ור גי' רי״ו במנין גב"1רה
לרמוז מתהילת י ג י י ה מה שמדווה ממה
כיגלצין היא כחור כארויס תקיףוככחןך
שנתפרש אח״כ
ג׳$ר
כהנלקמה ע״ב;"ש מיאהו כלננ! ן
שזו היא גו^ת יש^״י ?1״ה שבפסוקים א$י סיפרה כשנח המגיע §1
נאי״ר ר^ק־־ג ע״א תאנא ?.גשי ספירות החתן בפרטית במ״שלקמן
׳
*תיכ וציי' יסוד עולם לבליל שית בקיטו פי בסן ף פסו ק זה מדברת עתה ג שבת כללוה ו
נ&יא והאי הוא יכתיה •?!וקץ ?!מיל׳ 5ש כ• לפעמים כמי בעלותי על א״א.אז מיןאו
כלכנין למגן העליון שהוא אריך ני או גס
ע״ב ב׳ לכאורה היאיה ,שהביא ,מייפ&וק
הואמתלכנין שערותיו ומראה את 0צמן
אינק מופמן כ׳ הפסוק מדכי גמקיו 5הס
!,
$
!
)אפשר
מראהו כלבנון
כי״
משחה ־׳מרש
{?1לובש לבציס אע״פ שלגבי עתיקא נקיא
ב ח י י מ״מ נעלות! שם מימה אליו מראהו
כלננון לייקא מראהו ולפעמים מראה הוא
את עצמו צחור כארזים/תקיף כגבווא•!!
מלחמה מאיי נצחן ק י נ י י א ; ב ^ ^ צ ^ .ו
כי לפי השעה בך מלאה אין עצצלווכמיזייל
$פי כל ע ס ק ו ע ס ק לפי צל ל נ י ולבי גראי
להם כוי
• א מ י שוקיו צגמוייש&לפי
אל
א(
י י ן זה באופן אחי כ•
הנה כתבנו לעילביש׳יש בגימטיייביכמזת
נמצא כי
מצפ״ן ת״ת ויגזיינוף וביית
נ ת י נ ת שש שם יירזעלתיית ר א ו י והצה
י.שוקי 0שהם ל ה הצועמוייס אשי הגון״
שהוא הת״ת עימי ע ל י ג ס ג 0השוק״ס י ם
מ י מ י ם קיומו ועמייתו של היסוד גמש״ל
כי השוקים הם כ ו ל ל ם ה ב צול״ןוהכ'
נ י ע י לוכירא ישם יויימ הטיפה ונטחנת
שם ומשם ניתנה אל היסור וכחיש בזוהר
משפטים קליני•ט״א שוקי(אתאחיאןבחיין
נהו יין ואיכון תדין נהויין ממש שוקיןותרין
מליין כלהו מ ת ח ב י ן ב א ת י וזו רחמן
אתכנש כל ,י מ ת ובל משחא י מ פ א ומתמן
שדיין ב ל ה ב י א י מ ת לאחי יאתקר* ימי*
פולס ימיי מההוא אתי לאקיי עילם ומאן
איהו נצ6ו1ה1די וע״כ ה' צבאית שמו נ י ה
"כדיך שמיה ל״זע כל הני תיקוני) אתיין
לאתחביא בחר ע י לבל י ב ו ת קלשא נטיל
האי ימיי יאשלי לצוק' גמתניבא מיניה
וכן בזוהר ייקיאיי״ה אלהיס נ א י מ מ ת י ה
נ ו י ע למשגב איליןאינזן נצח והיד לאמן
כנישותא יכל כ י ב א ן כנישיתא יחלוותא
מתמן נסקא ע״י יהא• דרגא יאתקיי צי*
וחמןאתכנשי ב י כ א ן לבסמא להאי עיר
וכן נ ס י 0
קיישא ולאתביכא מתמן •
האי״ז תו אתפשט גופא נמיין שיקין
זמתאחיןהינייהו תדין כיליין ותיין נ י ע י
דרכויא לבל משתא י י נ ו ת יחילא יכל גופא
כהי אתכנש לכלחיילין ינפק׳ןמנהוןנפקין
ושייין כולא נפגם אמה ובגין כ ך אקיון
צבאות ואימן נצח והוד כוי ובל ק י 6י ס
ידכויא ע״לין תמ; נהאוא ליגא דאמינא
וכלהו את״ן מיישא עלאה יגולגלתיליבויא
מסטיא למוחי טלאי ישריין .ניה ו נ ט י
ההיא ברכה בנל שייפי גופא ע י אינון
דאקרון צכא!ת ו כ ל ה ה ו א גגילויאתנ^י2
,
יאמר מיסלים על איני
אן
)ז(
פז בהקליםמ״שכ׳ א לצים
ינק׳ נ״הלניק' כמ״שצס' מ״ן ועיין בספרי
ש:ו! למאור וסול פ״ז הןא בי הנה הנוקבא
בכללותה נקרא :ם איני'* והיא מקבלת ׳"ג
חיקזנ׳ דיקנא יא״א וט" י ד א הם׳ כ״ב ו ע ם
משכי ס״ה לסם אינ״י יבללותה הכל בגי
פ״ז עיין צ נ ו צ ת נ י י ן שאמר וצכונת ב י נ ת
כ ה נ י ס והנה הכ״ב תיקונים אלו הם בראשי
והשם א י ל י הוא בכללותה ואדני ה״ס ה ל ה
שלה ונזיע שהנ״הי רו״א הםצעשיס מוחין ז1
ה נ ו ל ומיזסשטין בכל פרצופה ע י ה ל ה
שלה ז״ש שוקיו עמויישש שה״ס הנליי ,שלו
במש״ל הס מיסל״ם ש נ כ נ י ס ומת״סיים
על ארני פז שהם בל בחיי הפרצוף שלל עד
אדני שת״ס נ״ה שלה הנקי איני של הפז
* " שהיא נחי' ראשה אשר" " בה ב״נ
תיקונים וכללותה שהוא שס איני העולים
פ״ז ונזה תוייעני הכלה שנח החתןשאע״פ
שהם שוקיו כוינה״י שהס לבר מגופא שבהם
בחי׳ ה י י נ י ס כ נ ו ד ע ע ם ב ל זה ביון שהם
מ י ס ל י ס ע ל איני פז שנעשים מוחין אליה
אייכ נייחין בסיפא כמ״ש בב1נת ר״ה וע״י
1ת מראהו{ בלבנון שה״ס אבא הנקר'לבנון
והוא אב הרחמים בן היו א נע״היוגמתז
רחמים ממה שהיה צחו״ר בארזים בחינת
גנוי״ה ןיינין שהיי הייגין שלו ני י חין
שנפש! מוחין
,
:
:
;
,
ח
3יי
ש ד
^ כ ל נדפ' מתכנש• אמן ועייל איקיוןצנאזת
ד.מזה כי אימא ע י הוי אתפשטת ולא ען*
י כ ל צ נ א ו ת לעלאי'ןזי|תאין. .חמן נפק• ן
יצןיל־ אמנם הענין היא כמש״ל כי אלאי
זהמא נגיד!'בתר ־לא*כציש-ו]מ1שייי 1ליה
נתהווה בהם בחיי נה״י שנהם ע״י כפיפת
י
•י־ •י ׳'< • > 1• 0י י *,יי״ייי .י • • 4יי •ז • י ׳
יאש לא״א צן ע״י הכפיפה ההיא נתהווה
*,ההוא •סיי קדישא:בו ע ש י היי מ מ א י
היסוד י ר א אלא שיש הפיש כי שם שהיו
יממקימית אלו כי כל קיימו והעמדתו של
הסרות ל נהי' הוציך לכפוף ממזל הה'
היסוד שהוא ׳כלי קבלת! השפע מלוי בלה
ע י מזל הי״ג וי׳תיקויין שיש בין להמזלויו
כ י מהם *ומשך אליו לשי ׳שוקיו שליס ל ה
האל) אך פה שאין צריך להמציא רק כמי׳
שלו הם עמילי שששהס ת״ת ויסול כי לגני
ה־י&וי לבי לא הוצרך לכפוף י ק מזל הי״ג
הת״מ הס עמודים אשד הילת' שהוא הגו ף
לביו שגנז היא יסוד אל הייקנאוהנה הוא
'עימיעליהיולגכי היס<ד הס הגוימייקימחו
*חית בשקולא על יישא לז״אואזנהגיעו
ז העמי לתו כי ע״׳י שמשפיעים נו השפע קם
ער שם מתרבה השצעהיב במוחין לז״א
לו ועמל על כנו וא״ת אמת נכון הלכר כי
מאור המזל עצמו זלא באמצעיות אלא•
שנח זה נמצא כנצח והוי שהם עמודי
כשאר למוחין י ק מהמזל עצמו נמסך אור
שש אבל סיף ס! ף הם כחיייינים בי הש
גלול ביאשו ומכדז אוי זה ניתוסף ,ב״/א
ל כ י מגופא עז״א מיכןדים על אלנ• כ; כי
ונתהווה בהי' היסו י שבו בולט ולאשקןע
י.ס נכנסין ומתייםלין בנחיי מוחין על
כמו של הנזק' וכזי ע״ש ...
איני פז שהוא כללות "היצוק וכיון שנעש־מ
.זנגילו* האל״יז להיבזל״הה כי שם ל ב
מוחין• אליה א״כ נייחין כסיפא ואינה
הונא-ענין זה וכתב שם כי בכלי!!
בכח•' ייניה ועי״ז' מראהו כלבנון סוי אכא
ל א ע״י הצ״הי לאימא הכי פרקין תתאין
אב .היסעים ממה שהיה כחורבארןיינכח׳׳
י ל ה י ל א לא יגיה להם •אוי וכוי ע״ש •
גמדה ולינים
ילמלנז מכאימדיקלזק הלשון כי חסיוןהיסו'
והשלמת! מתכנה אל הצצח והוד '•.עול
אפשר מראהו כלננוךכי
אל•
)ט(
נקיים מ״ש כשי מי רש*כי נשא מ' ע ר כ ך
לבלון נקי אוא״י לכי נליןכ׳ מי״כ־תיקוני ליקינא לאריך נמשכים י״כ
זל״כ לחזנש״ב וכמו ״שאוא״י הכליי ישלך.ס
עירופי איימי אל הנוקי צנח י״כ תכשיטי'
•עעשין מוחיי^יז כי כן הוא מראהו מגמתו
בלבנון שהם אלא• שהנה״ישלוהיסליסעל
•,• .־.׳•,
ו כ י ע ש״כ .
איני פז שנעשין מוחין ל• אע״פ׳ *שמציו
אני מסיפק אם אלנ הי״נ צירופי
אמנם
י י הוא בח״ור ג•' גמ״רה הס באיזייזזקיפין
אל״ני הס יינקא בי״לתיקוגיס
על״ן הס נעשיימוחין "'.־!.
אמנם נמזל ה*״ג אינם או אם הוא כנודע
.׳ \ .
י •י•
ב׳ מזל הי״ג מלל כל מהשיש כי״כתיקוני!
אז *אמי שוקיו עמודי שש כהקייי
<'(
זא״כ יהיו גמצאיןמ כל ה׳"כ צירופי.אל׳יני
'מ״ש בע״חש' הנשירה פ״ח
בנודע בי ג' מי״ות שבהם ׳"כ אותיות^וג'
יולל ונבין ה',סוי לז״א מהיכן *תמוה כי
אהי״ה שבהם י״כ אותיות הם כי״כ תיקוני
י בשלמי שאדנחיניתיז •ש כהס נןוי התפשטו'
ליקגא אות אחת ככל תיקין ובמזל הי״גיש
כ< הל הוי״ות ובל הלאהי״ה והבאנמי
•הביוה כיןזכם ומכתה נעשה נו הגילית
אפשר שיהיה בן או לא ואין ביל• להכריע
אמנם היצןיי שנו מהיכן נטשה כי לא הגיע
ן ע ל כ ן במאי לפיש הענין אפרשהו כ ל
?מפמעות ימוד אימא על מ ק ן ש ז ו ק ע י
!*אופנים
4
1
,
1
,
,,
:
משחת
שמן
האופנתי ;והעיקר משניהם מה שיהיה
אאאת ט״נ כ• עיקר במי פו הוא באריך
מ ל ש גש׳ העינית בטעם פ״ו תיבות יבריך
שאמי כ* היא נ א ״ א אשף בו *' ג תיקוני
וטי י"/א ושם א י * שבנו? הצל בגי
פיו אמנם הצל אוא בא״א שהוא כילל
ש1יא* ו״זין אשר מ ן אוי׳ין נסקו ונוי ע״ש •
י
,
,
,
נבוא אל בונת ה פ ח י נ פ י
•ו
הנה כתבנו לעיל בירך האי
שיקיושה?0יאשלו ה ס פמויי שנהיז פרקין
שהם נשלמים כלי אימא כ* אימא ע י ה ו י
ועתה ל ^ ׳ ; ה תחיל
•י
אתפשצות
החקיקה כי מהיכןנתהוז^הישזד ין״א כיון
שאימא עד הויאתפשטת ולא עד היסיד
ה* ה*סי2־ של אימא מסתיים נאוה י ל א
מ * אמיה מיסדים על אד״ני פז כלומר כ י
שוקיו שהא ליה שלו הם מיסייןו ב ב ק י
י*'אוי שתהיה נתונ)6נל נ ס מ ו ך אדני פו
*1ומל״ נאותא הנ<0י .אשר היא סמיך
לאדני *:הם שמות אי״ני ,רבים .של פ"/
*^הואנחיייאוייך פי שמות ,איני רבים ה ס
•גי״יציתיקיני ייקנא ד א ר י ך ) ה נ ח י הסמוכה
?הם היא מזל הי״ג ו ע ל •יו נתהווה היסיד
י ל א ונסת״יו הנ״ה להיות היסוד בתוכם
ווה א $צאמי שצירופי שמית אר״ני הם
*5״כ ת*ק1נין יוקא זלא נמזל הי״ג •
אמנם אם יהיא כי מזל ה״״ג היא כגלל כל
**•לב צייוצי איני של הי״ב תקונין כי ה י י
ו4וא כולל את כל הי״כ תיקוגין א״כ תהיה
אילת על הפשיטו כי ה ל ה ה ס מיסיים
יבנה• הי&זי שתהיה ביניהם על אותה
הנחי' הכוללת אי״נ׳ שהם־ שמות א ל ג י
דכים של פ"ז!זהוא א י י ן והנח•' אשי היא
צוללת שלוות אל״ני יביא הוא מזל הי׳יגבי
בשאר הי״ב תיקינין לא •:ובבל אחי מהם
• אמנם מול הי״ג
רק'שם א ל ל י אחד
,
,
,
,
* ס היותו ר? תיקון אאי/קוא מצל י ב
״
קרש
שמות אללי ועליו ניגהווה היסוי ונםתיייו
הנ״ה'להיות היסוד בולט ומתפשט ביניהם
ו י י ן רמ; בי אמ"* פ״ו ע ם הוי אותיות
הוא בגי' ק ל ח במספר וק״ןע״ה לימוו בי
מטח הזקן נתהווה " * היסוד ל ל א
ג ס אינ״י פ״ז ע ם ה ל אותיות והבי ת י מ '
והכולל נגי'ק,ס"א כ מ #פ י ונקייה
,שהוא מליל הי״גשנקיונ״קה לימון האמוד
ג מצא ב י
שמתנו נתהווה היסוד יז״א•.
בפתי׳ ;ו מ מ ה ;!יא ונשתווה לאי״אי כ י
כשם שא״ואי נתהוו הנ״הי שלהס מ נ ה
הדיקנא -לאריך ל ן היסוד ין״א נתהווה.
מכה הדיקנא דא״א
ולש מיאהז דוגמתו בלבנון שהסאלאי
פי ב^חייןו ני&הלהס ועתה שעי'•
המזל נתהווה ,בו היסול בבתי׳ נליטיז
ניכר היותו בחור כ א ח י ם תקיף ב ס ו י
נ נ ו י ת אנשים וכמ״ש נ ו ו ה י ללא עאל נימא
אלא כ י איהו בתוקפיה
:
א ן יאמי מראהו כלל נון דקאי
0א(
על בחיי היסוי עצמו והענין
עמ״ש בע״ח ש־ חו״גי״ב מ״ק מחיסול ח ״ א
רא״מ שלו היא מהחסיים והא״פ שלו הוא
והנה
מהגב! חת וכוי ע״ש
לבנין היא לשין לובן רומז אל החסייןס
גחויי גייגבו״יה כמ״של א ח י ם לסין תוקף
שהיא ג״כ נ נ ח י י ה ג נ י י י ת ״ לש מראהו
בלבנון כלומר כ י א מ י א ש י נ ת ה ו ו ה ונתקן
היסיל או מיאהו של היסוי שהוא מת
שנראה ממנו לחי ז שהוא ננחייהא״מ שהוא
מאירמכחדן הוא כלבנוןלזבןישהוא נבחי'
מחסלים אמנם עצמותו של היאיי שהוא
פנימייתי הוא נח״וי גי' נ מ ר ה באחים
לשין תיקן* מצי הגמדית שהס אור פנימי
שלו ב י מ צ י ס הוא תוקפי והתעירריהו ב5
היסוד כנודע וירך רמו כ* ר״ת וס״יו
מייאהיו כילננוין ע ם היי׳אותיו' זבי כז<ל*|
גימטריא
ל
ד .מי; .שיי
השירים
גי' חסי׳״ים 04הי*דהך הוא אותיות
׳׳•ארי ה״ס וה״ם הוא "1ת המ"ק!ן> נמצא
כ י מראהו י.וא א ו ״ י ה מ ק י ״ ף ו י " * וס״ת
בי&ןיר כיאיזיים גי ממגנו״יה ט ^
1
א מ י שוקיו עמודי שש בו״
־*יל( א ) •
ב הקלים < ש שס נשי כל
ישכ׳יי פי נשא כי ד״קנא דן״אאמה רק ו*
מיקונ״ן לפ• ששורשו הוא ן דשמא קיישא
ואין בו רק-וייק אכלאח״כ ניתיכןסו לוגה״י
1אז נש^מו בדיקנא שלו טי ת״קוטן • וליש
באיי"*• שימא אעון־אשמה "אקח ] מ א כ ר
עולה ז״א העת תפלת מנסת לשבת ע ר דיקני
דעתיקיכלהכת אז נשלתייבו־י״ג תיקוני דיקני
ו כ ב י כתבנו .לעיל
?•ליה כליע״שכ *
כ י מ ס פ י פ ״ ז אשי ב א י י ך הוא כנגי י ג
מיקוני ל י ק נ א ש כ א י י ן ועי ת*ק1נ* ייקנא
:לז״א ומספיס״ה ישם א ל ל י שגגוקבא והגה
מ ס פ י פ ״ ז זה לא יעלה י ק כהיות גז! א ש"
מיקונין נדיקנא ליליה ולא בהיות בו ן ׳
תיקינץ לבי וכדי להיות כז״א פי תיקוני״
תלוי כתוספת הנה״י מלו נמצא כי עליית
מספר פייז תלוי כתוספת מ ה ״ י יז״א ז״מ
שוקיי עןנו־ד שש שה״ס הנל״י שלו׳ במש״לנאש״ ג ב י הס מיסיייכי כ ב י נתקנו זמי-יםמ
.נזייאיהנה אז על/א.ל'ני שהוא מספר שס
אילי• שכנוקנא •עלה ה מ ס פ ר צ ״ ז שנאריך
כ״.כאשי כ נ י נתקמ הנה״י של* אז יש כו ם
תיקוני] בליקלשלו ו מ ס פ י ס ע ל מסכי אדליי
שהואשם א י ל ץ אשר כנוקבא יהיה ל א י י ך
מ ס פ י פ״ז ע ס הי״ג תיקונו ליקנא שלו מה
שאין כן כאשי לא נתקנו הכליי •3לו כ י אז
אין כו י ק לתיקוניןכליקנא שלו שאו איגו
מולה-׳ מסמר פ-יז כא״א ומכירן שניתוספו
הלהי שלו שאן י ש י ב ו נ ו .תיקו *ין נליקנא
שלו או-אח״כ מראהו כלכצגן לובן העליון
שה״ס אריך נ י עולה הוא נא״א ונשלמיייי׳ג
מיקוגיסני״קגא ? ל ו א ו שנמשגותר^איומ
1
,
!!
!
1
;
,
קמ
לאריך למ<1יזעי מקומו .כמו־ שהוא ב מ ע כ י *
לכל יום)נשלמים כו י״גתיקוניןואן מרא^ו
מגמתו היא כלבנון שהות אריך כ• כמו
שגאריףיסי״ג תקגנ״ן נייקגא ש)וק־הו<1
נשלם כי״ג תיקונין א עייפי שלגב* טתיקא
שהוא אריך נקי בחור כארזים נמש״ל׳יעכיו
כלמה אליו־ להיותו כמוהו שלם בי״ג תיקוני]
י-
נמצא כ י כהמשך כתובי הללו
11^*11
מן הכתוב ראשו כהס פ ז ו ט י
כתיב זה שוקיו ע מ ו י י שש אשי אלו עסוקים
בו לפי איזה דרכים אשר ביארנו כהס הכ<€
ככלה נאה וחסודה בחן שפתיה תנעלו
אמרותיה היא מדברת מספרת מהלל*
משכחת בשבח המגיע אל.כל״ספיחת הסס!
הקיוש מראשו ועד רגליו כפרטית כי פסוק
ךי^שו כתס פ ז כנגד הכתר שלו ופסוק עינ״ן
כיונים כגני הח״וכ שלו ופסוק ידיו גליל•
ןהכ כנלהחג״ת שלוופישוק ) עמודי שש כנגןן
הנה״י שלו ו נ י ( הטעיה לא הזכירה ב •
הרי היא כלולה כיסודו וא״נק ספירה ממש
נ י אם ישימו של הנוקכא .עצמה .הנשא מ
יבוק שםנבח׳ עפרת היסוי שלו כנודעת
מיחש• הנוקנא אחנס בחינת -היעת של*
הזכירה אותו בפסוק יולי צח ואדום.לפ•
איות דרכים אשר ביארנו שם על!סס>9.94־
נמצא כ! סיפרה נשכחו.אי
אמנם.
המ*ת קולם ספירת הכתי שלו שהוא ב פ ,
ראשו כתם פז ואפשר שכונתה היא ל י מ ו ן
כנודע בסול מ״ש בס* יצירה משר ולא א ח י
4את הרמי*
עשר כ י ל פ ע מ י
נסקןס ספירת תכתר ולפעמים אנחנו מ מ י ן
את ספירת הכתר כמקום היפמ כמ"ש,נע"<*
שי מוחץ דצלםפ״ח ולכן מקיימו• אל הכת*
להוח• כי סוג אי להם ולאה/כידה $ותן
אתי ספירת הכתר כי תמיר הכיד< שקנן
הלייכחד חשיני ו צ י י ן שיהיו מ״וחיו״ולפן
מגייס /ן £ח י 1ו.כפנןוקי ראשו כתם ע!
,
,
,,
1
,
ס
*
א נ ח כ י
ח
*
4
מ ו < י
ועיניו
•י־
^
ה
שמן
משחת
ועיניו כיוצים נלי ה פ ס ק הזכרת הלעת&א
ןזכאשר אין אנו מונץאתהכתי כי נכניס
אתהמגמ נמקוםהכתר או •חוד הג״יהוא
הגלל נמקוס כח״כ שה 0ה ל ר
אפשר כי כונתה היא למלח לא״ס
^]וך
צע״ח ש' ח״וגכלל י״ל כיהלעת
מ״א צייך ש*היו כז טשי ספירלוהוא מתכשי
ככל י \ ס של ז״א מן הכתי ע י המלצר שנו
והיא נחי התפשטות הי חסים בו כקול
ירידה מן המג** ולמטה וכסוי ח/רה מן
וזיעת ולמעלה אל הל ראשונות כל ע״שכ
נעל כן הקדמה היא ה/כרת הלעת לכל
1
$
פףמ
הספירות ליעמ פי הדעת היא מתפשט בכל
הספירות ואפילו נספ״רח הכתר הראשונה
לצלם ומה נס לפי מה שכיאמו שס כפסוק
ראשו כתם פ״ו ממ״שגש״הכונלבכולשניעל
כי עשיית הכתר רלא הוא צליעליית החסי
המתפשט כת״ת ח״א על כן יקיימה להזכיר
את הדעת קולם הכתר לרמי; האמור כי
עשיית הכתר ח״אאשר היא עת׳להלפיש
בפ ראשו כתם פז תלוייכחסליס המתפשטים
מהדעת שכאשר יש בח״י התפשטות חסדי
היעת״תוקן הכתי וכליל בפסוק מה יפו
פעמי! ל טעמים נכונים לחה שקילסתו
י
מלמעלה למחה ודוק אלק דקכ״ה
י
ח.פומטןת^םו|ל© 1סיסךיםזה יגיי ן 1ל^י ן
הכלה הנעימה אחי שהשלימה
לספי שנח החתן המפואר מראשו
ןעל יגלינ אל בנות ירושלים עתה פית
עתחהבתכגלה ואימרת להם שכח הזווג
נזקיושעס מיה ומה נעשה נ ו • ונקיים
< ש מ ל ח שי מיין פיייד וו״ל בקיצור דע כי
•ש בימיני זווגיםהא־נקי נסיקןוהנ״הוא
ונודע כי קולס זווג התחתון
ומתממש•
מ ז י ו נ י צריך שיקיים אליו זווג העליון
הרוחני שהם הנשיקין בסוד נישק יעקנ
לרחל בוי כי להיות זווג זה עליון ורוחני
מאד לכןנתחלהמקיים זוולהנש׳קץ לזווג
התחתון והענץ כ• נתחלה מתעוררים הל
יאשונלבאלס להזדווג שכס ל מוחיןשנראש
נמוציאין העפה ההיא מהזווג הנעשה על
•דם־ו^חי שהנוקבא העליונה שהיא נינה
5ניתש גטלה איד העיפה בסול הזווג אז
מאיילה למטת אל היסוד וחוזית לצאת אל
הנוקבא נמצא שבתחלה מזיווג האלם מיניה
וכיה להוציא הטפה שלן מהמוחין שלו •
ןאח״כ יורלת^גל היסודנו ואז ניתנה לאשתו
גיסול ש ל < ז ע נ ץ ז^ג ןק רןעליו] שקנ^
ה
נ
״
,יי^י*
1
4
הנשיקץ הוא כאופן זה לע שכל ספירת
כלולה מעשר והנה חכמה דא״א ה״ס מוחא
סזימא' ייליה ויש בהבחי' י״סומתפשטל
כלם^כיישא לחוד והיסוד שלה הןא החיך
ודסחנמ״החך מ״ה והמלכות שנה הוא
הגרון ונקי בינה בערך מאד הגוף ומזיוו^
החכמה בס!ר החך שהוא היסוד טס הגרון
שהוא המלכות הנק* בינה וגם שמעתי ממורי
;״ל באופן אחר והוא שהחכמה עצמה הוא
החך והגרו ן הוא הכיל והלשון הוא המכריע
ננתיסוכוא הדעת שבץ הח״וב והוא נ^ית
הלשון והוא יסור ומזווג זווג מליון והנס
נויע כי אותיות אחע״ה בגרון ואותילגיכ״ך
בחך ו המנץ שהחכמה הוא עטרא יחסי
והבינה היא עטרא לגבורת ואותיות גיכ״ק
הם הי חשייס שבחך שהוא חכמה ואותיות
אחה״ע הס הי גבורות שנגדו! שהוא הנעת
וזמ״ש נאיר ״; רצייה ע״ב אשא ומייא מתקני!
ויאן כציורויי להא גווני מתחבק כחלא היי
שבתוך הפה הלל יש ח״וג שהם מייא ואשא
/ה בצל זה כל והגבורות מתמתקות עי׳•
ן!מסלי 0כי הנה הגוון הוא נקולת נ״ון
,
,
ד .פי׳
שיר
שנניגה זשס ה" נביחת אחי".ע ועם זין
שאמינו לא ׳יולקו אלו השמועות ששמעת*
ממייי ז״ל כ׳ הח״וכמתפשטיס ל׳־״ס בל אזמ
מהם וראשיהילמעל'במוחין וסיכם מסתיימ׳'
גפה ושם החיך כח הסייס לחכמת תיון כזו
סיום לבינה שהיא נקודת צ״ין שבה והלשון
־׳הוא נ י ס ו י של החך הממשיך הי השלי' גיכ״ק
?אז הוא כסוי מ״ד היירייס סהחיך 11הגוון
יוה' גבורות אה״הע כסוימ״ן העולין מן
הגרון אל החיך וכוי
ן)'ש וכולא מחכאן לפומא דא ביא ב לישן
׳ממלל י נ י כ ן כי הו׳א הלשון המוווגס
$כן מלא מחכאן ליה כי הוא העיקר
וממנו תוצאות חיים ע״כל
אחי זה אמרי שם באל״יז יעל
"יומה
לא כתיב חי-י ממתקים ממתקי'
י8יאי מאיחמ כד״אויףך יצועם לאכול נ י
"להאירה הלשין סיזמז להבין .ימאי היקשה
לו מאי חכי ואיך גמילה נמסוק וחיך יטעים
לאכול כי לא גיזחלש כלום
־אש אפשי כי הגה כתחילה
<גלע"י
אמי וכולא מהנא! בלישן וכוי
שנעשה נחי'־׳ה־/ווזג ע״י הלש!ןזי.ביא ראיה
מפסיק חכי ממתקים למרות כי יש בחיי
<!זו1ג בפה וזהי ממתקים מתוק הגבויות
ע"• ההסייס.אשי ז״סהזוזג יעיין הקשה
ואמי ממתקים ויאי כלומר כי מתיבת
#מתקיס ו יא׳ שמורה על סיד ו.ו1וג אך מאי
חכ 1כי $פי מ״ש וכול.$׳מחכאן בל־שן ו מ י
כ ׳ הלשין הוא .העושה הדייג !ממתק את
הגב1זיו*1א"ב לשונו ממתקי' הי״לג מאי חכו
ותו•••! כמד׳יא וחיך יעעם ל<{כ1ל כי
לכאורה ״ש ללקיק כי יעעס הוא פועל
,׳יוצא ל אמר ים ז הו"ל ל וחיך ג!;עס לאכיל
שקמיך הואשיעס כלילאכזל אלא שהי?.נה
שהחין יטעם את הלשין שמשפיע בה את
ג^נןי״ צאמצ צה/דווגוי("נ אע״׳ע׳ שסהצשין
,
קסח
השיחם
הוא תוצאות חיים עכ״ז העיקר הוא החך
כי הזא המטעים ומשפיע ללשון ולכן אמר
מכו ולא לשונו ו מ ה אע״פי ב• צל האמור
היא כאייך יגומתו הוא זנזייא כמ״ש כשי
הפםיק״ם פי וירא נלייש הנסיקין ובגלוי
האי״יז להי' ז״ל נסור זווג הפי .יאריך ע״ש
כתכ שס נשי מיין עמ״ש נזזיציאש*
עוד
וכמה ידידקנא דניית אודרע כמ״ב
זיייגין פי׳ כי לי ישמא קיישא הוא למקנא
לנרימ כי היסוד הוא אריך דומה לאות ל׳
וזהז ליוקנא יבי״ת * והנת זו הלי הוא
<זוס השידה המושכת הכיפה ממיחהיעמ
ליויוא כיסיי שאחר שנןי 1וכינגןוד ןווג
העליון גייר בסנל הפה שהם ;שיקין וה 0נ״
אותיות ו״ה מהו׳ייה אז אח״כ נתפשעה
הטפה ההיא שיצאת מאותו הזהג *!עליון
דדיה לרך חוח הלדרה שהוא ד להו״יה
וא; נתפשנ׳ה הי י ז ס י ס מיזשי ע י הוי ואתר
כך כללית ה״ח כישו' ונשלמה איי! לי ונמצא
כי ההילה •מיתה הטפה אות י* יאחר
בך נתאירנהונעשית ל ,כז׳יק שנתפששו.נת0
ונז״ואח״כ נתנה היס!י ננקחת ציון יטק*
וכוי ניישב
,
,
זנספר מיין ערך חקל כתכ לי ח?ל כי'4
הז״יה אל׳יה הוי״ה א ך נ ׳ קי
׳הטפה *משנת מן ^וו״ונשקס המושתן ע!״©
אהיה ימןהגים"!/ן הוי״ה א ד י ג י ^ ב
ננזא 'לכוגת מכיגונ וקו;*•
כ^תה
הכמה נאמילר! י מ ו בי ה *
תמ*א מ?כת חכ״ו כזה חי״ת כ״ףז*"ויעלה
נמספי מתייק גס א 0המלא חינת חכ״מה
ואוזן הי בשלישה מליאיה נזה חיית כ״ןז מ״ם
י".י הייה י".א ע״ה יעלה כמשפר ממתקי©
נמצא כי נין אם נפיש חכ״ו שי״סיסיז•
החכמת כשמועה האי ובין אם נפיש "0כו
על החכמה עלמה כשמועה הבי שסי״מן
למיתוק אלא כ׳ בביזי' היסו י שהוא ספירה
ון׳ עלה י!ימ 7מית״ק לשון יחיל אמנס בגת״
,
ג
החכ
3
4
שמן
בשחת׳ קרש
וןחכן<1ן הכולאת י״־ס עלס^הרמז י• ממתקזם
<שו ן לניס וטו ל רמז כזרי׳מ ח׳יגו"ממתקי
״ו.וא מ לן , ,וייוע כי עיקר ש© מ״ח הוא
,החכמא יס״מ***)..ו ממתק״יס מ״ו מספר
,מיל)• שסע״ב׳^כוא בי^מה )יש חבו
״ממיןקייחכי שהוא יסיר החכמה אי החכמה
,מ11ק1א העיקר לנחל ממרקים ממת״ק
<.י):היא־גבינה^נקימ״יגה״סה^רוןהנק'
נ ע ה ויזיזך מזיווג 'עמה וממתיןה י או
שליסהה״ג אותיות
!הצומקיסממלק •"ס
*,חע"ה זכייא כלילה מיי גל •"1 0ע"י זווג
,נ#ך ני.״ח שנו ממתקים הה״ג שנגרוןולכן
שם רןניז צי ממתקי״ם הוא כמספימתו״ק
אחע״ה וקנה והנעשה בת־חלה שהם סי י
.מוג הנשיקין לגיי שבראש וזק גלם ג ׳ .כלו
מחמ?ים .גלוי שהעפה שהיתמ נהןוי
מ א י צ ה וגעשית } ג ׳ נתפש*1ה בו״ק ע י
בי ע י שם
קל"* צלומר יסולו הנקרא כל
ואז געשה כלו מחמיים
ניופשעין העפה
.שניימ&עפה ליסוי בזיווג עם הנוקישהיא
.מ!(,אלנ! ׳ ציי ליתנה אליה ומה שעי עיזה
׳ 9יק ז״א נשוי הוי״ה אהיה שה״ס המן חין
עתה נעשה
חו"3י שמשם נמשכמ העיפה
הוי״ה אהי״ה
.מח<יים שהוא כמספר
,^"•13,אמ״י עם היי שמותצ׳ עתהנזיווגו
ו לבן בא הרמז
!"11שמס הוי״ה איג ׳ ״
י *״*$י י י * וס^ןוכיילוכיןחמייייס גימט' צ״נ
כמסקל הוי״ה אוג״י ע״ה בי וה נתחלש
.מיוה ולין רמוז נתינת מחמ״לים שהוא
,
,
־
,,
^•1
י
38
־יי1
*•רון> מ״חמיייי״םנימ״ח סייס המיז !01
הוא .נ^יהוי״ה אה׳״ה ע״ה לוחי* טלח״ננ
שביאש סה״ס הגןומין ועי״ז •דיה י1<.פה
נפי י מי-י״ן יבןרי״ן ו״ת מ״י שהיא אותימ
•מייד ע י שנאת אל יי ימ1י ונתנה למ'מלכ*ח
וזהו אותיות׳"ס ים״וימלכ״ותןאסגרשלוה
ירמה מש־יש באיי"; ו?.לו מיומיים אש
ןמים אשא •ומייא עתקנין ויאן כציוחי
יהא גוו?׳ מאהבי׳ןכח?יא בי אע״פי :שהייב
ז״להה מפישגעלהחו-״גשכפה לפי ירננו
יפויש־ על ה"*0ג המתחביי.ס ניס1י דנוקנא
ע״י מ^ג התחתון ?מצא כ• בתיבות.אלי חכי
ממתקים וכלו מחלים נרמזדהג' ויוגייןגליון
ותחתון ולוי* אמרה והיולי גוה רע• כ י
בנגל זווג התחתון מאי יסלקא מ:ניה שה1א
בימוי אממן וו* לויי כי .גם היסול
גקרא יולי .לולי כמש״ל מ ״ מ וכגגל
זווג העליון ׳ יחי״ב שבראש אמרה זב
רעי כנויע בי החי״כ אשי בבל פרצוף נקי
רעים ילא מתפדשן ולרמי! זה אמיה לשין
י ע י ובל זה היא תשובתה אל בנות יחשלי
•אשר בפסיק השבעתי אמכם וזהו שסיימה
בנות ירושלים ועיין בהקימת הסכר
עור לרך נסתר ונעלם
אשר כתבת* על פסיק זה
1לןק אי ניחא קנדה
יק 1ישא כריך
הוא ״
18
אנה
ר
?2
80
פי
אנה
השירים
שיר
י
הנר״ן דורך
~ד*ז־ה
בכעןים ^ :נ
ר,-יפה
ר1רך
•דחי*
— יי• -
•־ ־• 1זי
רי־׳ל!
??,?,שנו עמן •
״"ל כי האי קרא לאן־ רישיה
?ך!
ס״פיה כי ממה ששואלים אליה
אנה.הלך דודך כוינראה שהם חושמס שהיא
•
פ י ר יולעמ איהמי^ס כ מ ל י ד ה
וא״כ איך אחר כך אומריס-לה ויבקשמ
עמך ,כ<י אם ג כ היא כריכה לבקש אותו
עמהם אס כן גס היא לא ירעה איה מקום
בבורו והוא הפך השאלה אנה הלך כו^גס
זי
להבין הכפל אנה הלך אנה פנה וגס טעם
אומרם לשון הליכה יבבהי* ז 1קראוה היפה
בנשיסוכלי לבא אל מנמיכו נקרי'מ ש בכן'
מיין הליכה כנוי אלהזווגהולך על ה ל י ן
יס!ל מ ז ק ' ברגל מבורכמ שהוא יס! ל ע״כ
וכבר כתבנו ל ע י ל -נ פ ס ו ק מ ה ל ו י ן מלוד
<יי מצל ש״ענהורין ש נ י ס ו ל ה ע ו נ ר י ס ד ר ן
•י אחוריים .אל ר0ל.נקרא רחל יפה מה שאין
וזהו היפה
כן בלאה שלא גזי כה יופי
בנשים כימי3.לנשיס שהם לאה ורחל היפה
היא רחל.כי לה כמשך היופי מצל היכןןל
אמי הי א עומלת ג מ ל ו ע״ש עגל נקיים
מיש כשער הכונומל״ו ללישכי יש נאלם
התחתון לי בח״' והם חיה מצל אבא ונשמת
מגל אימא ודוס מצל תלת ונפש מצל 0ק*
והיוחין והנפשין של הצייקיס הם מ ןומ״י
ל ד ו ן ננשמ•־; נחיה שלנסתם מ״ןימ״ל יאו״א•
י ע ן שמשם נחנכו ונמצא• שכאשר מולהגין
הנה גס
אוא״י ו ע י ל ץ מ״ן יז]"1לגביהם
הנשמה והחיה של הצייק עוליןעמהם בסול
וילועכימה
מ״ןומ״י שלהסמ' עייש.
שהוא צ ו ר ן להעלות מ״ןלאוא״י הוא כלי
לגרוסזווגס וימשיכו המוחין -לז ו! •והנה
ח
;
:
!1
,י
לעיל פ״ישמ פ ' השבעמי אמכס
מסט
כנומ
ירושלים אס תמצאו את רולי שהשכדעה
שהשביע* אמ הצייקיס הנקרא נכות יחשל*©
היא שאס יזכו לפחיכת רוח יאצילויהימשן
להם מ/״א יאצי' שיעוריו אמ י י י ס ו ו ב נ ח י י
עול
*
מ ר כ י י שיהיה בחי״הזווג׳
פירשנו ש 0שהשב! עי שהשביעה אותם הימה
ש משינו לליא המוחין ישם מ"ה הנמשכים
מצל אנא כ י י שיהיה בחי' הזווג נמצאו?
יסיךשגו
שמעתה סו בלפ פ* פירושים
עזר הס שמל זה באה חשוכת הצדיקים מה
ל1יך ממר כוי לגמר לה גי לגל י9.ייושים
כ י ב ר ן כ ן כעשת הן לבה ' המעגייויהמ״י
ייסזד דל א עיי• רן חיכו הן לפחי' המש:ז*
המוחץ למ'*ה בזינרשבואח״כ היא ס י כ י ה
להם שיחי ל*דה מפיןזק תלי -צח ואל*ס •
האמנם
ע י פנןוק 0נו מעמקים כמש״ל *
זאת התשובה מיז לולךמלויי כו״לכי פירוש
האמור הס יכוליןלהשייבה״הציייק־ס אבו*
ן נ ן לינ״ח לאצייכי ע״י חחסי• •עוררו אמ
ה*סני מז״א להוריד ע*ל ועל ייי הנשסון
והמיה שלהם יע1ררוימ"|ימ*י יאנא״יכי•
אמגם
שיזמומ )•משיגו המוחין לחיין*
כללות הצליקיסאשר ל א ו נ ו לרנ״ח י א צ ׳
א ץ להם יכולת לעשות כעילות רלו רלן
פעולתם היא לבעלות מ ן בנוקבא׳ ו ל כ ן
בשומעם אמ השמעת ואת כל הכבול אשר
סיפרה בשנת מלה הס אמיי לה אכה הלך
מ ל ך כלומר השמעת שהשביע' א 3תמכא}
ב ץ אס כונחך ה •א על
אמ יולי כוי
התעוחמ הישגי בבתי' מ" ר נ ץ א ם כ מ ת ך
היא על המשכת המ*קי| ימיה י מ צ י א מ (
אי] בנן בת למצא אומו לא נכחייהתעווו^
י4
,
י
1
(>
משחת
ו
קרש
הרמחים נתינת פנ״ה שהוא-כמספי" ע״ב
סייג סור ח״וכ שה״ס המוחין כי בנח׳ אלו
אין נכו כ 0למצוא אותו כי אנחנו בערננו
הלוא• ונבקשנו עמך כי בהיותינו עמך כמה
שאנו עולי; ננחיימ״ן כך הלנאי שנוכל
לבקשו כדי לקבל הארה ממנו אבל לבקשו
ולמצוא אוהו שלא בהיותינו עמך אין במ
כחויכולת ורוק אג״ק לקב״ה
היסוד להוריי מ״י ו כ״ש בהמשכת המוחין
דמיה שצריך לעורי מיין ומ־יל דאוא״יועל
ג; אתה צייך שתודיע אותנו אנה הלך לודך
גזה״סהייסור אשי מ בחי הליכה ס*ל הזווג
וגבי שמצ־ו את נקראת היפה בנשים כמש" ל
וכדי לרמיןשנונתס על חיפוי אמיו נ לשין
הליכה שהיא ניסוי וגם קיאזה היפה
בנשים נ י /ה בא לה מצי היסוד וגם אנה
פנה חיך שהוא ז" א בבה׳ המוחין שלו־
1
,
,
ד ר ־ י ירך ל ג נ י י ^ ר ו ג ח ה ב ש ם $ך<!ות
בגנים ו ^ ק ו ט ^ ! 0 ^ 1
ל ד ו ר י ור1ר* ל י ה ר ו ע ה כ ש ו ש נ י ם ;
בע״א גוי נלין פ״נ כתב ו י ל
הנח
הצת אין הזכיר העליון מתעויר
אלה/וונ ער שהמקיהעל־ונה ממקשט ותנין
"את עצמה למוג ותמצא חן בעיניו ואו הוא
שאל״כ הנה הוא
.מתעורר להזדווג עמה
עסוק למעלה לקבל שפע תמיד ולינק משם
מ?מוזאינו רוצה לתת מהשפעתו לזולתו
על אשר הכלת העליונה תעיה את כליה
*מתקשט עצמה ואן יזלווג עמת וישפיע
בה ונניע כי קישוטי הכלה העליונה־ הם
נשמות המחתונים שלהצריקיס העולים בה
כנחי מיין והס מ ימין לה זווג העליון ע״כ
והגה לעיל בפסוק נ&חי לגני כתבנו כי
ג! נקיא .הבינה כי ג ל י גימטריא סייג וכן
ג א ' ע ם האותיות והכולל גי׳ סייג ובע״ח
שעראוא״י פייט כתי כי ה'ראשונה של השם
הוא שם סייג אחר כולל'"ס ונקי תבוניייש
בה לרהנק׳ בינה וו״ק הנק* תבונה)מלכות
שבת הנקי תבונה וחיני' נה״י של המלבות
זאת נקרא תבונה והיי ה 0בינה אחת וגי
תבונות וכל יל' בנחיי אלו נקריתבוכהלסייג
ןילוע כי בל קבלת
•
בל ע״ש
השפעלז״א וכל צלמי המוחק שלו הכל הוא
י ^ ^ " ^ זי'^^*4• -
עול כתכנו
•
<"1י זאת התבונה
ע
$עיל ב ל <0י 1כערוגמקבקס ?י בשס בג•'
,
1,
אני
*י<?ג<*ג<מ<*יי
ב״פ צלס וה״ס המקיפין דאנא־יי ונקרא
ערוגתהנישסכ• הס מסודריםבערוגה־ל.
ואחר כך ל' ואח״כ מ'
עור נקיים כי להעמיס עלית האחתון
למקוסעל׳ון נקרא בלשון ירילה
וכמר״/ל ירי פלוני למרכבה וכן מצאתי
להרב״ע ז״״לשפי' יולי ירי לגנ״ו ;ה משת
1כ"מ כפירוש שיר
שעצת למרום •
השירים להרמב״ן ליל שכתב ו/״ל יולי ירד
לגנו אין הפרש ביבר הסובב נ י ן מעלה
ומסה והירילה היא עליה והעלית היא
ירייה בויוהיניינו החחנייימתעלייוימשכי'
אצ מקום יניקתם כוי ע״ש ודבריו צורןים
לענינינו
ננוא לכונת הכתוב בי היא
]/0תה
־ תשובת הכלה אל כללות
הצדיקים אשר נ״פ״ם לשח״נל הגיע אנה
הלך לולך ונבקשמעמך להעלות בך בבח׳
מיין והיא משיבה להם האמת אתכם כי
כן הגא ההכרה שתעלו בי כבחינת מיין כי
הכה לויי שהוא ו א ירי כלומר ,עלה לגנו
שהוא בג״יס״ג כמש״לשה״ס התבונה היא
אמו )מפני שגנו אפשר לפר שו ג כ על
לאת אן ע^ יהל
,
4,
0
ץ
שיר
לכן אמיה ל ע י ג מ
זזכ־ל אחת נקיא ג״ן
3בשס שהוא אותו הגן אשי ממנו נעש״י
הצלמיישלו אשי הם מסודרים שלי* סדיי׳
כ ט י ו ג ת שאותו הגן ה״ס התבונה היא
וא״תכי לעיל
אמו קס היא העלןה שלו
בפסוק לחיו אמרתי כערוגת הבשם לשון
*חילופירשנו שס הטעם בי אעי״פי שהבשם
ה״ס הנ* צלמים של או א״י עם כל זה כיזן
שהצלם של אבא בא מלובש תוך הצלם
של אימא א״כ אינו נראה רק ערוגה אחת
שהיא ה צ לס של אימא המסויד כערגג׳ ועל
כ ן אמיתי כ ע י ו ג ת לשון יחיד וכל שכן הבא
שהמנה איכה אלא על אימא לבד יהיה ליל
ואז ב א ו מ י י לעיגות
לערוגת לשון יחיד
הבשם לשון יחיל סיימה הנדכה מנוארישהיא
לערוגה אחת שהוא צלה א׳ מהבשם שהם
׳ב׳הצלמיםשל אוא״י יו הוא הצלם לתבונת
הנקרא גנו ואס כן למה אמיתי לערוגות
לשון י ב י ס על זת אמית נגנים כלומר כי
א ף על פ י שבמחלה אמיתי לגנו לשון יחיל
שהוא על כללות השם ם״ג שהוא נחינת
התבונה ע ס כל זה שם ס״ג זה כולל ׳גנים
הרבה ג י הרי הוא בולל בינה ו ג חניממ
׳זמכלס נעשים לז מלן• י צלמים כי לפעמים
הוא עולה ע־ ראש המבוכה יעל כן אמיתי
׳לערוגות בלשוןיבים כי בחיכת עלייתי לגנו
הוא ליעזח כמקום גכיס תרדה שחס כחי״
ע ר ו ג ו ת הרבה כי הוא רועה שם ינלקוט
שושנים שהוא לקבל השפע־וכיון שהוא עולת
שס במקום המבוכה היא אמו והוא עשוק
למעלה ׳לקבל השפע תמיד ולינק משס
מאמן אין רעתו עלי לה/לחג עמי ולהשפיע
לי ועל בן השעה צריבה לכך שאני לדורי
זגאניאע ודר ליולי כלי שיורי לי כלומר
־*שפ ע לי בבחינת י ז ו ו ג ונדי גיהיה יולי
׳הרועה כבתיזגת שיול ורצון הזוונעמי הוא
׳בשושנים שהם הצייקים הנקרא שושנים
?מת״ל בסשוק חדי צי כי ע״י קצליקיס
1
,
,
1
1
קע
השיחם
אשר הס עולים נ י בבחינת מ ן אני
מתקשטת כ• הצדיקים הס בחיי הקישוטי[
שלי ואז אמצא־ חן נע״ניו ויתעורר הוא
להזלהג עמי ולהשפיע בי ו ע ל כן כדברכם
בן הזא כי צריך ע ל י י מ כ ם מ בבתי' מ״ן
ח
יאמר ח ד י יידלגכווכקייס
א ן
)ב(
מ״ש בזוהר שמות ד״יע״א ר'
יוסי פתי( דודי ירד לגנו לערוגות הבשם
לגנו לא כנסת ישראל בגין יהיא ערוגל!"
הבשם לאיהי פ*5לא מכל זיני מ ס מ י ן וריחי[
דעלמאלאתיכו׳ ופירש שםמוהרח״ו רלהה
הובאו לבדיו שם בשי מ״מ-וז״ל .לגנו לא כיי
ל ב לאה ״לעלמא לאתי נ״נ לאימא אוזיפינ
לברתא מכהא בסוד יסול ללאה שהוא יסוד
והנה מוהיח ו י״ל קיצר
דאימא ע״כ ״
בלשונו כי סמך על המבין והיא כי יד\ע
בי כל ריח ובשם סולל ל י ן במש״ל בכ״מ •
ןא״כ רני־יוס׳ שאמי ריחין ו מ ס מ י [ ל ע ל מ א
לאתי הוא לרמוז כי כאשי אימא נגתני(
בהלואת את היסוד שלה ללאה ממנו.אליה
עם ה ל י ך שבתוכו ןכמ״ש נש׳ הבונות ל*ב
ד ו י ע נ ז י וז״ל ו מ ד ע כי נחי' לאה איננה
פ י צ ^ בפ״ע אמכם היא נחינת האחוריים
אשד נפלו מן אימא עלאה ולכן אין בה בחי•
היכןול שכה להזדווג עם ישראל •ועל כ ן
צריכה אימא עלאה לקשטא ימ נרתא ובפרי!
את לאה שהיא עצמותה עצמה כנז' ואוזיפפ
מאנין לילה לנרתא י״ל שהיא כותנת בבחיי
הלואה את ־ה״סוי שנה עם המ״ן א^ר בתוכו
ללאה כלי שמזלחגעם ישראל כוי ע״ש ״־
ונזה מחקלק הלשוןשאמיז״כיייחין ו מ ס מ י ]
פ ו י נלע״ל כי אע״פי
לעלמא דאתי •־.
כי מוי.יח״ו 7ל כתכ *סול ללאה שהוא יסוי
לאימא וכן מ״ש נ י י ו ש ו י ע מ י שאין בלאה
בחייהיסול שנה להזדווג עם ישראל אין
הבונה שאין בלאה בחי׳ יסוד מעצמותה
כצל י ק תכננה היא על תיקוןהיסוד רלאה
שהוא
ג
יי
!
שמן
משחת
שהוא ל<1שזמל .בלי ןכמ״ש שם בל״נלויענוך
כ• היסול לאימא יוצא לחוץ וניתן ללאה
ונעשה בחי• כלי ראו• לזווג בל ע״ש אבל
לעןלס כי •ש בח״ יתוי ללאה מעצמותה
ו^׳שבע^ח ש :רחל ולאה פ ״ ב כ י בחזה
י'** ׳של יסויות במקום אחי והס יסוד
יאיח^ו״מול ילאה כאשל תחזור עם ^ א
לה!ומ ,עמול״בקזלהזלחגכו ויסוד דז״׳א
קר.וא נקי עמק ת ת ונמצא כי יסודראזתא
ויסוד .ללאה מתחברים יחד שניהם ונעשים
יחס אחר להזדווג מ יסנל לז א עצמו
.הרי מבואר שש
ה נ ק י ו ת כל ע״ש ״
בחי היסוד אל לאהמעצמותה $שמתחבר
יממי .היתול לאימא לתקנו ולפי האמוינמצא
בי בב0י הכלי שהוא היסוד יש בו בל מ ד
שהס היסוד של אימא והיסוד ללאה אלא
שכןתחנרים יחל אמנם נבתי' המ״ןשבתוכו
לא יש יקהמ״ןשל אימא לבד ואפשר כי
* 1א ,כ ן י ב י יוסי לא ה;כיי אמ נחי' הי*1
שלא׳מא מכיוןשנחי׳ היסורישנו ג״כמצי
לאה י ק א מ י זיני ריחין ומשמין יעלמא
יאמישליס המ׳ין של אימא בי בחי״ זו של
.הצליין אינם נמצאים שם יקאוחסשלאימא
.הנקיעלמא לאמי אמנם לפי זה הוא דחוק
הפיחששלמ^היח״ו ז״ל כי יי• יוסי לא הזכיי
אמ בחי היסנל רק אמ בחיי המ״ן שכמונו
והוא ז׳ ל פירש על בחיי היסוי ולא הןכיי
ואפשר
אתהמ״ןהנז' ביביי יבי יוסי *
כ• אירב' זו הימה מנתו שכיון שיני יוס• לא
הזכיר בבחי׳ ע)מא לאמי יק.אמ בחינת
המ־ין י ואפשישננין שמה שנומנמ אימא
הנקי עלמא לאמי ללאה הוא הלין לני לכן
אמר מוהיח״ו זלה״ה שיסוי ללאה ה!א
היסוד לאימא לומר שאלו המ״ן שנומנמ
אימא ללאה הוא לפי שנותןלה^נהלואהאמ
היסול שלה ולא הוצרך להזכירינה״יושז אמ
הלין נ י כ נ י הסממאיול! •בינרי רני
,
ו!
י
,
1
י
;
,
י
יוסי
קרש
אמנס היותר נכון אצלי הוא בגי״ האחד׳
מל הזוהר שנ־מקוס דני משמין
וייתין גריש שער* מהמין ויחיןןידוע כר
כןסרא נקרא היסוי של הפרצוף כמ״ש נעייח׳
שער ה א ת ת ז ו ץ ונכ"מיונגי ]־י-ש מ־ ן *.׳
נמצ לכי ;ה כי רני יונןי הז^יהאמ הישי7
ואת המ״ן׳כי סעדי הוא היסוד ו מ ש מ ן
ודיחין הס המ״ןיעלמאילאמי היא הכינה
ואפזר כי זז היתה גירשת מיהרח״ו זל*הה
ולא ה ן כיד נ עי חשו רק את היסוד דל א
מדת לעיש רקתי נת סעדי כי לעגיןכוסמז]
ןריהין שליש המין פזוש׳הוא•-י ו׳כגי כתבו־
*־
מוהרחיץ;.לה הנכ מ אחרים בזגהר
נמצא כ• לאה היא ערוגת הנשם לפי שהיא
כוללת היש! י ו ממיין של אימא יו עיגת היא
כנגר היסוד שהו א הכל* והמקל אשי כתוכג
• י עןרנקדיג!
נתון הנשם שהוא העיין
כי ידוע כי כחול אין/חג לי?? לז״א י עם׳
רחל רק עם לאה שהוא נ ו י ע י ו ר לשחרימ
ובמפלת מנחה ונע ח שער שנירת הכלים<
פ״ג כתנכי איך'"א מזיווג עם לאה
מחציו,וללועלה שאינה מגעת רגליה אלא
כנגד המזה שלו אכל הענין הוא כי יסוד־
התחתון ח״א עולה בשליש העליון לת״מ
ושם מזיווג עס לאה כי זו היא המעלה
שישאל היסור יותר משאר הספירות שהוא-
יכיל לעלות עד הרעת כל ןמן שרוצה לעלג'
.כוי ודע כי אין עגי]:וה נאמר 1א נפכעדו'
היסוד כוי ע״ש נמצא כי כרי שיהיה בחינ*.
הזגוג לז״א עסלאה צריך שפנימיות היסוד
התחתון לז״א יעלה נת״מ יז״א והנה יו ליי
נקיהיהןולבמ^ל
י
י
י
,
1,
י,
,י
ננוא }מנת'הכתונ שהוא־
1^1*^0
תשובת הכלה אל כללנדג
הצייקיס אשי ש׳־(לו ממנה אני ,הלך לו לך
דויי שהוא
חא״תאומרת תלי ירל לגנו
זןישנל ירר כלומר עלה שעלה לתיית להזיות
פי
ז
השירים
שיר
5גמ שהיילאה כמש״ל גשס המילגגז דא נ״.י
ו נ ם בי כ נ ר כתבנו לעיל נע' באיןי לגני
נשם ה י נ זלייההכיגני היא לאה ״ כי כן
ג״נ׳ הוא בגי סייג ולא ה יצאת ממלכו'
)$אימא שהיא שם סייגוכןגנ״ועסהאותיו'
והכולל הוא נכי' סייג וכונתה לזמר נ י בימי
החול אין לנד׳ שהוא היםוי מזלו1ג עמי י ק
ולכן
הוא עולה ומזדווג ט ס לאה *
נ א הימן כי ר״תל״ויי ׳״יי לייגנז הוא
גג״ ליד כמספר ח״ול לרמוז כי בחינה זו
היא בחזל שתוווג הוא ע ם לאה ולא עמה
גס י״ת וס״ית א ל ״ י •"י״ל ל״גנ״ו הנא גגי'
ס״י וע״ה ס״ה כ מ ס ס י תיבות הז״ווג בלייאה
ורוח הי ל נ י נ ו בהיאנ״ע ולסלי .ומלתו על
לשונו שפירש דויי ירד לגנו זה שעלה ל ח ח ס
וידוע כי ;ה נקרא היסוי ומיום גקיילאה
ג סו ל יעקב משמש נ י ן י ו ם וא״תיאיך ה ד י
•זלווג ע ם לאה נ ׳ הרי אין בלאה לא נחי'
היסול נתיקזנז ולא נחי' מיין לעלות לבקי'
הזיווג וא״ב איך יהיה נחי' ה/ווג • לזה
אמרי .לערוגות הבושם כי לאה היא כוללת
היסוד והמין של אימא נ י אימא <ית$ם
נהלואת אליה כלי שתוכל להזדווג • וזהו
לערוגנת הנשם נ• ערוגות הוא היקוד
שהוא הכלי והמקל £י בתוכו נתוןהנפם
שטא בחיי המין וכל זה ניתן אליה מאימא
וכס״ש מוהר קיוגיהנשם לאיהי נלילימנל
ססרי נ׳סמין וו״חין לעלתא לאתי ושם
מזדווג ל1לי ע ם ,גנו שהיא לאה )אית למה
נלשון
אפיתי לערוגות הנשם,קרגגות
י נ י ס ונשם לשון יתיר והול״ל או לעינגת
לזה אמרה
ה ק ס או לערוגות מבשמים
לרעות בגנים וללקיע שושנים .נלומי נ*
לרעות שת״ס הזיוג הוא בגנים מיעוש י ב ׳
שטס שהם ל ג נ י ם בי יסודות א' של אימא
ואתל של לאה אלא־ שהם מתחברים יקל
ןנעשיםאחל אבל סיד סין* ג ס שנים ועל
ג ן אמיתי ל ע ו ו מ ת )שין י נ י ס • §עגס
,
,
א
ב
,
גנח׳* הבשם שבתוך הערוגות שהיא בחינת
המ״ןהוא וללקוט שושנים ההוא מ־ן גמסי
אחי שושנים בלני שי.ס המ״ן זאיעא בלבי
אשל שס זעייכ אמיתי גשם לשו] יקיר ועיין
נזוכר ואתחנן יסייגע״א ב י ״ מ כ י מ ש ס ע
כיוללקיט שושנים ה״ס עליית מיין ומאחר
ששאלתם מפני אנה הלך ד<יך שהוא היפו'
היכן הוא וגנקשנו ע מ ו כמה שיעלה נ ב ח ״
מ״ן נ ך ואני כ נ ר גליתי לכם מעשהו נ ח ן ל
•**ה מקומו נ י י ו י ״ י י לגנו להזיוזגעסי
לאהא״ב מעתה תגרמו אתם עייימעשינס
נ״ כאשר תעלו בבחי' מיין ב׳ ואעזור אני
ליולי שגם ו ח י י ל׳ ישמיע לי מ״י נבח׳׳,
הזווגשי/ליוג עמי ויה* הרועה בשושנימ
שהסלאה ורחל הנקי שושנים שיהיה הזמכ
שלו ע ס שנינו בי כמי שמזלווג ,ע ס לאה
תיזיווג גם עמי ונמצא עתה ב״ לאשי שאלנ
ממנה כללזתהצייקיסאנה ה ל ן י ו י ך כנגל,
נחי' היסוד אנה פ נ ה דויך כנגד בחיןיו
ז״א היא השינה להם נ ח י א מהתא נפסוין
וה לפי הנ' פיזשיס שפירשנו כ• לה׳ הפי״
האי יוד* יפה ניישת על /״א והיא תשינה
למאי לסליק מיניה אנה פנה דניך שהיתה
השאלה על ז״א ולק/התייוש הנידוי* שהוי!
היסוד הוא תשונה למה ששאלו מהנה א נ ה
סלן לולן כ׳ שם היתה השאלה על נסינין
״
היסוד וכמש״ל
,
*אמד דורי ירד *גנז נ •
אך
)ג(
הנה •לוע נ י ז״א להעמיס
י*
מ/דווגנלאיה ולהכעיס מ/יגוג נ י ה ל
אמנם /0יזנ החשינ והעיקרי משניהיהןו!
"/א ניח!'ל כי ה;א מ<*ילה יעיקיי נ י ן
לנהי• ן״או^ן לבחי־ רחל משא״כ נלא"-.
כ׳ לנחיין״אהזא מעז לה בי מ/יןוג ק0
יחל שהיא עקרת הבית ע י ק מ של ביין
פרצוף שלם מההיפרצוסיןשנאצלובתתיל'
קאצי' נלכן ף א ה נ יעקב את רחל מש^״פ
מג
א
נלא?
..:׳.׳••:
1׳ שטן .משהו*
• י ,
6^5ה!״׳י(יצצ פי4ו $מעיקר* .יצו:$י עא'•5
ו ^ .ק ה ^ נ י ״ ם ?אימא שנפלו בעת\ ?וביית
מלי^ם /בצןייש'.ב,£הצומת דיו'זק״ש בכול
אחיי ע*ש .ו לטעם •ןס הזזוג עם רחל הלא
^ שמא^בב^להיסוישלה ממש
'•׳מעצעזמה משא״צ :בלאה צ׳י הזיוג עמי.
י*' ג י בייןול שלו;'כ• אימי רק הזיווג היא
וניסוי ייאיסא־הנותנו אליה במלואהכמש״ל
כ י ע ל ׳ צ ן ז ד ז ה ל1מח בזוהר 5ויצא;מהכא
ימאצ׳ כ י נש'ערייןייא־מיה צמ״ש כע״חיש'
י לחל •ולאה פ״ג ?לכן האחת יאהובה יחל
ומאחת שנואה ל$ה ונם לבחי* י ח ל ה ז ו ו ג
שלה ע ס ז״א הזיא מעולה כי גמ/לזוג עמה
הוא היסוד האמיתי והעיקרי יז״א יסוד
־?למש לעצם"לשא״כ בלאה כיהיסולהמזיווג
' ע מ ה אינו העיקרי בעצם ולפועל רק בנח
י *3הר* עתה ג ו א בצחי' ת״ת של ז״א אלא
ע ז י נקדים
שמקודם היה בני(•* •סוד
כ י אנ• צקרא נקיית היסיי של רחל יןקום
׳ כניסת יסור הזבריכמ״ש בשי מיישב״י ופרשת
בראשית מי וההיא נקודה נקרא אני ונפר?(׳
וכבר כתבנו
מרימה מי'ו אני׳ תפלח״ע״ש
לעיל כי דודי" נקיא היסוד לזייא בדי לעשוי
י.זזזג עם לאה צריךישפנימיותו יעליגמקז'
׳ייחזהשל ז"אג ם כתבנו * י שזשנינז נקרי
לאה זרחל
,
1
;
)?\]?0ן
ג מ א אל בונת הכתזביס
כיהצהגתחלהיאמרי׳סתס
לשין כולל ־דזלי •רד לגצו לוי״ שהוא ס ו י
*מיסוד דז״א •רד לגנו שהיא בחייהנוק'הצק*
ג ן וסקוס ירידתו נ ג ן הזא לערוגות שהיא
ד.כלי והמקום של״הבשסשהס נתינות המ״ן
הנתינות שם נ י ס ו י מ ו ק ב א ישם ירל רולי
להזיווג ו איית למה :אמיתי בלשון ירידה * ר י
צ* צ״וןשה־בזנה היא על נחי' הזווג• היו״לל
בא לשין ביאתזכמש״ל יניא לויי לגנו וכן
גאת* לגני אס?1<1ל?״ ועז ד לסי ,אמרת*
קדש.
,,:־... ,,
$פי*וגי'צ לשון י ל ים פי ב יון שכ וכת $נז 11מ
י
היא .אל המקו^ויזכלי אשי שם נמוגות ה$ר|
שי״שהיאזל דנוקכא הויילל לעיוג־ז .נלשין
יחיד* על זה אמיה ליעמו' בגנים 'ןלוק^ש
שישנים כלומד *יי מה שאמרת• לוד• ״*ויי
שהכינה היא על כיזיגמ הזיוג הוא,ליצ1ית
שהיינו ה1/וג בגנים ב י י גנים מיעוט י ב י ס
שניסוכן׳ בגנים ב' גנים ש?ם וללקוצו
שישנים שהם לאה ורחלי להאסיך ־'
ו להשפיע בצו' ובמ״ש שס ה י מ ב ׳ ן ז״ל צ '
ההמשכה נקי לקיסה ב• כינתי לומייכי׳דודי
להעמיס מזיווג׳עם לאה ולכעמיי ע ם יחל,
שהיא בחינת• וביון שאין ה1/וג שלנו נעשה
בנת אחת ע״כ אמיתיכתחלת ירד למו ללי
יחיד ובייןשהוא יש לו בחי' הזווגעםשנינו
ע״כ אמר׳ן׳ ירד שה1א לשיןכולל בי פפשיצןן
הוא לשו ן ירידה 1גם י פ י י ס ' לשו( עלית
לראוז בי כאשי הזוזג ע0לאת אז" צריך עליה
׳שיעלה פנימייתי נחזה וכאשר הזווג הזיא
עמי הוא כפשיסז •רד וכיין שכוונתי לרמוז
על בי בתיי הזיוגיס אשר לו מנןילא 'יוננן
מה שאמרתי לערוגות בלשון רכ^סיכי ל ר י
ה ס ב י מוקמות וכלים של מיין אחד י.י^1י
י ללא* :ואחי ה״סול שלי אמנם לע צי אעיס
שבינחייזיוגים י ס ל י ו ־ י ? ם כל זה החשוב
והמעיל י.־זא נאשר מ ז י ו ו ג עמי בי הרי שם
אני לרול׳ אני שהואבהינת נקיית היסוד
׳שלי שהיא מעצמות ממש היא ליזוי-להולמ'
מזיווג
שסצושאייבבלאה כ׳ היסיד:אשך
לויי שס אינו שלה י ק מאימאישגותנת ילה
הישיר שלת נהלואת .ו כ ן ' ויורי לי ו מ י י
־שליס היסול נ ע צ ׳ ובפיעל האמיתי והעיקרי
י ח!א לי כי הוא החזיזןג עמי משא״כ נלאה
בי היפר־ המזדווג עמה אינו'בחינת יא?ל
1
5
,
,
נעצם׳ ובפועל רק בנח שהרי' עתה מ א
נחי׳ ת״ת נמצא ביייאע״פ שהוא הרועה
לשושנייכ׳ יש לו ב&י׳הזיוג עסשנינו לפי־מת
קאמית*
צ
* =,.
׳השיחם
שיר
י נ י ן ס נ י ן בי הזווג עמי הוא
המעולה והעיקרי יומי מבלאה
א } ייאמר דודי ירל לגנו בהקל•״
/ל(
מ ש בשי הבונות י״י לתיקון
הליה כיי בהבנס הליהי לאימא' נלאה ורחל
הוא מוברח שיתחברו שתיהן ויתערבו
־ויעשו פרצוף א כלבי גובה הקזמה אבל
^ #פרשאחל נזה שאס־ <דקיהזווגבזמן
ככזא הוו( י ל־רחל א* אט״פ ששתיהן'מתחבר*
*ונעשות פדצ<ף'אי{ל ע צ " ; א ז לאה מתני
׳דרן הלואה זקאלה לרחל את מ ו ף ואת
הבליח שלה כ י י שתתארך על ילס ואז כלהפרצוף ההוא נקיעל שסדחל ינא 0הזווג
הוא בלא<* הוא להפך ב• יחל טחנת ללאה
7ר ן הלו־אה זשא 54את מ ו ף ו א ת הכלים
שלה להכלילה ואד הכל נקי פרצוף :לאת
*(מנס עתה קוייסיחצות׳לילהנכנסיםהנ״הי
יא״מא מנן לאה להגדילה בהיותה עדיין
זבאיןוי והס •נכנסים• מע? 1מענו והשלמת
־זמן כניסתם הוא בחצות הלילה.ממש כי אז
נתפשטו על סין* רגלי רחל ונגמר הב ל
להעשגת פרצוף ״אחד והיכל גל\ על ישם
ילאה ובחצות פ5ילה חוזרת •לאה ג׳״בפ
והנה ה*א אחכה בבל קומת זיא עייי מה
שלקחה־מלואה את גוף רחל ואז ־מןדוונת
* ^עויעמבשס בייוש
עסיעקב זכו'
בינוי התפלות ח^ל ו מ ה ]כחצות לילה אז
'׳לאה מילין פ״בפ עס׳־בחי' ישראל ויעקב
:ש זז 6כל שיעוד ז א מלו ואז היא כאילו
היא ממש בחיי רחל *לצןאז־ממיץ׳ן היינין
וליש ליל ולילכ<יקוי^חצ)ת ני\ לאה ליל
י^אלל אהד חצות ליל $אן לאהנק״ל״לה יוכן
;־נתב ב£״ מ ישיב* '6בא׳ מ' <ער נערה
ורל:יע כי ליל הוא לאה בזמן חצות ל*לה
׳ה 6בראו אינה מתפ&טת נצנים ל"/י £אלא
ע י הלחה וחזלוזגת עם יעקב ואז היא דין
־•!נ) את1וזצ)^היז(מתפשסז לגומה על
״
ז
,
1
1,
;
י
ץ
.
מקום יחל הנקי ה' ;אחרונה ).אן } £ה
יותר רחמיס .ולכן ג ל לילה'*?3,יש״ןה
וכו" עיש
והנה ייוע כיאח״כ כיוס נפקלת שהגיון
אזהזוןגה!א לי,עקב ]רחל ו ק י ח ^ ! ׳
רחל לבלה בלי עיחבקגם ל א ה ש ^ ס
הצ1ס שנמנה ןגהלו^ה ללאה לגקחתם.ו־חל
זמתחלחתעמת כ;נומ 1י • ! ו נ ו י שגי•
ב ו יעבור ה״ס זווג •שראל ע ס & ה ^ ק ״ כ
הס בל אחת לביקו/הג;ה לייעקב ?1חצ
הוא במעלה יומר מהזווג יו(חי <$/ות
׳ליעקב ולאהכח״שנש/י^^להקקגןה^ו
ו כ ל קשי החבייס <גם;שהזנו^דעקבי0^<1ל
הנה ך<1א ביסוד קאצףתי,דיען^ב <מש^'כ
ביעגןב ולאה כי הוא נ:ס)דאסר^נל ש^ס
,
1י
י
י
#0תה,
<גנא אלהכזנה ד ו ל י י י ל
לגנו י)לי,שהוא יעקב י י ל ל נ ו
שהיא לאה כמ״של והייילס הוא בחיי
הזיווג עמה לערוגות הבשם שהוא המקום
אשר מ !.גתגנזי ^לי^שהוא ?םזל ^אה
**כויות שכונתה על הזווללאחר חצזת
שאז לק.־ לאה לילה מפגי שתופסת מקום
רחל ולאגגל הזווג לקוים קצות שאן1ק
לאה ליל ע״כ כאהימ;כי.ר"ת י י ^ ל נ ג
ל<ר1גות ה״ב&סהוא ליי׳להלקןוז ך״אמוי
כי יולי שהוא יעקב לןזלווג״עז* ^אה
בהיותה נקי לילה שהואזווג לאוזר •;^ווו
שאז נק לאה ל •לה כי נמאו?ג ב^ויןח״א
׳!תפסה מ ק * רחל ע״י שלקחוה את ^•כ׳ןים
זאת הנוף לרחל בהלנאת וא;היא קאילו
היא ממש נו>••' ירן ל וע״כ אעייפי ^ן1ני
אומרת לויי ירד לגנו שה״א לאה ענ* 1קוא
לרעימ שה״ס הןוןכ בגניס.,מיעוט .רבים
שנים שהזהג הוא בבי גניס שהס לאתןוןחל
כי הרי וללקזש.שושנים ,שהם לאה ולחל
.שנלקט) ו^לזנה יחי ונעשו פרצוף אחל
וגסה?( נ י הגדלות ללאה מ א מצלי שנתתי
;
ג
1
י
ז
כ
לה
י
שמן
נ !וחת
1ה הכלים שלי נהלואה ןילוע נ י הכלים
* ס לנושי;* הנד״ן וע״כ נא הרמז כי י״ת
ן ד ע ״ מ נג״ניס ויללקוע שיושכיס היא לנ״יש,
נרמוז האמודכ• מת שנגללה לאת הוא
מהלנוש שמא הגון> של רחל וע״ב היא
* י פ ו ת נגנים וללקונ! שישנים שתים שהם
לאה ורחל וגם נ ת י נ ת גנים נרמזו שתיהן
כ • נמילוי כזה גימ״ל ל ו ז יז"ד מ״ם גימט'
י׳פ״ע כמנןפר לא״הור״חל ע ם האוניות
• אמנם כאשר הזיוג הוא
ומתינות
עמי שהוא ניוס אז אני ללול• אני עצמןתי
לנרי מזלווג ע ם לולי נליין• עירונ לאה
\ר\ר* לי כלומד ולולי רוצה יוחד לי אעפ"
שהוא ה ר ו ע ה כשושנים שהם אני ו^אה
והיא היו וגה ננסי׳ מווו -ע מ ט עכי׳ז
•ותר רוצה לי כי זווגו עמי היא •יתד
נמעצה מזזוגועס לאה וגס כי נדן יי לי של
ד*זי יסול האמיתי ש 0הנק׳ ך הוא לי
משא״כ נלאה כ י הזולג עמה מ א נ נ ס י נ *
יס1ו אחד נגז״ל
) ) ^ (9י יאמד יולי ידד לגנו * ה ק ן י ם
מ״ש נשער הפונות נבונת
נ א ה נ ה ונוי׳גדתיקון הלילה ונכ״מ נ י כאשי
וו"; צריכים שניהם ל ק נ ל מ ו ח י ן א ז שניהם
צריכים להעלות נסור מיין ז״א נשניל
מ ק נ א מ ו ל ל * ו י ך ז " א שהכלל הוא שלעולי
אין ש ו ^ נ א עולין לצורך עצמם אלא לצורך
!ולתםהאמנם נאשר המוחין לצורך הגוק'
ל ב י ת נמו נ כ ו נ ת נ א ה נ ה דעמידת או
גלילה או עולה ן!'א לכדו נסודמ״ן לצורך
<ווו>ין שלה כנ״ ע״ש ונולע נ ׳ כאשר ז״א
מולה כסוי ח"; להמשיך ש ח י ן לצורך המק'
ממשיך מוחין גם ללאה נמ״ש נשי הבונות
באי1נהוגס עולה צ ש נ י ל ^ ה נ מ ו נ מ ג ח ה
ו נ ע ר נ י ת עוד נקדים הקדמה ידועה שכאש'
אוא״י מןלווגין להמשיך מוחייצייך מקודם
שיןנא ןימ״ס יעשו עדצון אהד וכן *יג^
קרש
ומגונה נעשויפרצוף אי מ ג ד כ ת ג ט לעי$
כ• ייזל י״ל עלה וגנו ה״ס שם סייג שהוא
אימא ליש לולי שהוא ז״אירל כלומר עלה4
לגט שהיא אימא ועלייתו היאילערוגוי!
הנשם שהוא מקים המ״ן שה״ס יסיי אימא י
כי עלייתי שסי היא ב סור מיין לרעו' למרום
ןןזג נגנים מ י ע ז ע ר נ י ם שנים שכס נ י נ ה
ותנונה שנעשו פרצוף אחד ומ;י1זגים ע 0
אנא שנעשה פרצוף אי עם יש״ס ו | נ ז ת
הוא וללקוסשישנ״ם ללקוטהומשך מן ה|נוג
ההוא שהם נ ח י המוח* 4אל שושנים שמז־
לאה ורחל וא״ת ולמה עלה דודי לניו ולא
גם אני עמו נ י הרי תמיר שנינו ע^לין
נסור מיין לאימא לוה אמרר .אני לדודי כלוי׳
שנאשרהוא צורך להמשיך מוחין ג״ב לןול*
א* אני צרינהג״כ לעלות כס1י מיין נ*הו
אני ללול• אני עולה להמשיך המוחין לנולי־
אךעתת שהמשכת המוחין הם לי הוא וי״זלי־
ל• שלולי עולה להמשיך המוחי; ל• שלעןלם
אין שום מיין עוליןלצורך עצמם ר ק לצורך
זולתם אמנם יש מעלה ללילי שנאמר לויי•
לי שעולה להמשיך המוחין לי הוא• הךזןעה
ש ה ו ! ! ! ומפרנס נ נ ח י ' המוחין'שהמשיך
שהם אני ולאה שהנ־א ממש ^
נשושנים
המוחין לני גהינית על •לי עלייתו משא״כ
אני שאי] עליתי גורמת המשכת המוחי4ד<$
,
,
לנהי' אחת שהוא נח׳* מל•
• .
•י
)
ירמוז אני ללול׳ למ״ש נשי׳
אן
*0
הבונות י״ו לק״סכי נ י ץ נ
איור אני מעלי; את/ז"; נסולמ״ן לאו א״י
אח ז״א למלכות אמנם מלכות ןו היא יחל
לפי שהיא ספירה העשירית הן ה-י״ס עצמם
והיא מכללם בי לכן נקרא ר*(ל עקרת
הניתעיקרו של ני<* ולכן ויאהנ י ע ק נ
את רחלמשא״כנלאה שהיא נחייהאחוריי"
שליפלו מאימא וע״י המצות שאיני מקי/מיןז
ל£י*א ק״ש אנו מעלי] את הג1ק' על ן'#
7אצי))לו
י
,
ו
פי׳
שיר
ואצילות נאחר נ ך עוליןנ' יחל<1י או״אי
לנעלו׳ להם מיין לפי שאנה ז־א ונזקנירחל
הם ניניהם עצמם של אימא משא״כ נלאי*
ני' ע׳יש הרי מנו אר שאין לאה עולה נסו ל
מיין ילה׳ זה נמלא נ י המשכת המוחין ללאה
ויח £גויס עליית מיין דז״א והמשכת המזח״'
יוקא לנדה
לז״א גורס עלית מין ירחל
ולא לאה כ״ הרי לאה אינה עולי נסגל מיין
לאימא ז״שאנ• ללול׳ נלו־אצי דווקא גורמת
עלייתי נמשכת המיחין לדויי שאף על פי
שכאשר ויולי לי׳ שעולה להמשיך המוחין לי
ה!א הרועה כשושנים שממשיך המוח•( לי
וללאה כמ״ש וללקוט -ושניכ! וא״צ מהראוי
היה שגס לאה תעלהנסוימ״ן לגרום לו
המשכת המוחין אינו כן רק דוקא אני לנד׳
עולת כסוימ״ן להמשיכם ולא לאה
יאמר וללקוט שושנים אני
או
(0
ל לויי עת״ש שם נל״ג יתי' הלילה כי נאשר
זוייןעיליןשגיהם נסילמ״ן שאז כל אהל
ע!צי;נשניל חנייזואז כיון שהשפע נ א
לבניהם מוכרח היא שעמה תהיה גגוק'
טפלה אל הזכר יאז היא מקנליאח המוחין
שלה עי'• <"א נעלה אמנם כאשר ו״אלנלו
עולה נסיד מ״ןשאז הוא נשניל המוחין
שלהלנלה אז היא נעצמה מקנלת המו מין
שלה ע"• טצמישלא ע״יז״א לפי שאין נאין
ע ־*ה מעידני; המוחין שלו ישלה יחי נ ו י
בנאמר שהוא מקנל שניהם מחלה ואחר כך
הוא נותנם אליה נמז נזמן ששניהם עולין
לצורך המוחין של שניהם ולכן כיון שהוא
עולה לניו לכן מוחיתיה מקנלתסהיא ע״י
ו נ נ ר כתננו
עצמת שלא ע"׳ ז״א ע״ב
לעיל כי נאשר עילת ז״א נסור מיין גורם
המשכת המוחין אל לאה• ז״ש רוריירל
למי שעלה לאימא לערוגות הנשם למקום
המ"! שהוא היסוד לאימא להעלות שם < ]
כדי לרעות נגנים להמשיך ועותא נוצו|
השירים
׳ קענ
!וה״ם המי״חיןנגציס שהם לאה יוחל *מנה
אזוללקוטשהיא ללקיט׳ וליקח־ ה£יע שה*
המוחין הס שישנים שהם לאה ייחל כלומר
כי שושנים שהס לאה ורחל הס נטצמכי
מקנלים המוחין׳ שלא על יון כיין שהוא
לכדו העולה אנל כאשר אני לדודי ודודי
לי ששנינו עולין נםיי מיין כל אחי לצויך
כ״א
זולתו לגרוס המשכת המיחץ
לזולתו אן הרועה ר,וא הרועה נשושניישהס
לאה ורחל כי על ירו נמשביןלנו המוחין כיון
שהשפע נא גם לו אנו טפלות לו
.
יאמר י ו י י ירד לגנו
אל־
)(0
נהקלי' מ״שנע״ח שער מיין
פייט ינשער הסמוקים פישת וירא כי מ ו ו כ
התחתון הגיפני שהיא יסוי ניסוי ״ מ ה
הזכר ניתן טפה לנורא כיסיי הניק' זהנוק'
נותנת טיפת נייקי ניסור שלה עצמה ושס'
נוצית הנשמה מני טפות אלו אנל נזווכ
הרוחנילנשיקין יש נשיקות נפילות כי נמו
שהזכר נושק אל הנזק׳ ונותן נפיה יוסי{
מימרא גס הנזק'נושקת אותו ומתנת נ ו
נפיו רוחא נזקי כי׳ ושם גסיף הפיק כתב
שהזכר הוא המתחיל לנשק תחלה ע״ש
וכנרכתננונססוק׳ס הקיימים וכן לקמן
נע״ה נ י שזקנים רומז אל זווג הנשקין •
והנה לעיל נפסיק עורי'צפון״ הפיחי גנ•
״נא דור• לגנו כתננו נשם מוהרחיו ז״לה״ה
נ י ג״ן נגי' נ״ן ע״ה יה״ס רוחא ישנינן
נה נעלה לעשותה כלי ואףע״ס שהרזחא'
כנר הוא נמקי נקרא טל שס הזכר נ ס ו י
ישנ רוחו עש״נ וכנר כתננז לעיל כי גרוג '
הנשם נקרא לאה שלוקחת כהלואה היסוד
עם המ״ן דאימא ז״ש מלי ירד שהוא בחיי
הזווגלגנו שה״ס־הרוחא העושה איתי;כלי
אשי שם הוא כניסת היסיי לנהיניו לזווג
ונקי גנו שהוא שלו נ י אט״פ שכנר ניו!( נ י
נקי על שמו גנו וזהו נח׳י הזזוג טמי אשר
נ י הוא נחי' גנו או לערוגת הנשם׳ שה״נן
הזיוג
א
,
שמן
י
משחת
י ז ו ו ג עס לאה אשר נחי' יאה* .עמה הוא
לערוגת הבשם שלס היסוד והלין לאימא
והנוגה כי כין כאשר •רן דוד• להזדווג
עמי כיהזווג הוא ננחי גנו נין כאשי ירל
להזיווג עם לאה שהזווג הוא לערוג׳ הנשם
הכל הוא לרעות נגנים להשפיע רעותא
ורצון נגנים שהם אני ולאה כי כיון של׳ס
זווג תחתון ליסודניסוד הכל הוא להשפיע.
ננוקיאכל הוא אינו מקנל כלום מהנוקנא"
אמכם וללקוע כ י י שיהא גס הוא לוקש
ומקנל הוא ננחיישושניס ש ליס זווג הנשקין
כי שס הוא כפול אנ• נותנת לדולי ולול•
נותן לי ועם כל זה שאמרתי אני ליולי
גס הוא המעה כשושנים כי הוא הרועה
ומשפיע מחלה כשושנים שליס זווג לנשיקין
1
יאמראנ לדו לי עמ״ש
אל
)נו(
כשער ל ישנ״י נראשית
ננוסחאכיע״מייהוקיה עמ״ש בזהרויחי
וליל
כמי יאתדנקת באינו; נשיקין כתנ
ונ!עמא למילתא דאיהי רינא ואיהו רחמי
וכד אתינלןתניה נאיכון נשיקיןרוחא
הרוחא נקנוא מיניה רחמי ואתהירת למהוי
סומקוחוור כשושנה ואיהו ניךט מינה מל•
דיכא לאיהו סומק ואתהדר למהוי חווי
וסומק כשושנה והיינו שפתותיו שושני'תרין
והיינו שפתותיו נ״והאיהי אתהוית נהו י
ואיהו אתקשר ננצח כני כל ע״ש וכונת
הוף הלשון היא לומר כי שושנים תרין הוא
שלו ושלה כי נכללת היא ממנו והוא ממכה
ליש אני לתלי אני יומס לדורי כי
•ש
ולולי
ני
לי
נחי"
ודודי
יחמים
כמוהו
לומה ליי כי יש נו
נחינתלין כמוני וא״ת שידוע הוא שתמיל
הזכר הוא ננחי רחמים והנזק לין ואם כן
,
,
כאיזו נחי'הוא האמוי ע ז אמי הרועה
,י
גשושניסשליס זווג הנשיקין שאז שושנים
תלין כי הנא נעלל נבקינת 9לין ממני)אני
פרש
ו
נכללת נצח*״ הרחמים ממגי ימצא שננחיי
זווג זה אנו דומי* קאנינכללת מסומק ול11וי
והוא נכלל מחליי וסומק ואע״סי שא*'ל
שהוא הנושק תחלה וא״כ הול״ל תחלה דודי
ליאמנסאדרנא היא המתנת ולנייה
ה 0נלקלוק כ• כיין שהוא)ושק-אותה תחלה
נמצא כי נתחלה היא נכללי ממנו ונשתוית
אליו ועל כן אמרה נתח׳לה אני למדי ואחר
כך ורווי לי כי אח״כ הוא נכלל ממנה *
ירמוז אני לדורי למ״ס
א3
)ייי(
שםבע״חשעי מ״ן סס נ1
כי לעולם הנוקכא היא מתעוררת תחלה
והמעוייויהזה הוא נעת החנוק שהוא קודם
הנשיקה והזווג ועל כן אז כתחילה היא
קולמת לחלק את הזכר ואליכ מחנק ה הזכי
ואת״כנאו הנשיקין ואז כיון שכני היא
קדמה ההתעוררוי בעניי החנוק עתה הוא
יתחיל לנשקה תחלה ואחר לך חנשק היא
אותו • ליש אני לחלי כלומר נתחלהאני
מעוררת לדודי שהוא נב0י' החנוק וע״כ
נא הרמז כי אנ״י לד״ודי ע״ה הוא כגימש
חנו״ק <אחכ ומלי לי נתחלה שהיא ננחי'
הרועה נשושנים שליטו הנשיקין שמתחיל
הוא כתחליז
י1
,
״
או יאמר אני לדודי נהקויימ"?
"0א(
נשיהכונות דייו דפסח וליל
נקיצוי כי הי אחרונה שליס הנוקנא יש
לה ני ציורים אס סול רץ )אס סול
שכאשר תקנל מלית שה״ס ף יצסייר נה סול
רץ וכאשי תקנל מיסוד נלי השפעה מלית
אן היא לחם עני ויצטייר כה סוד ך״*
וזמ״ס ד״י אכ״לו אנהתנא נארעא למצרים
ולפי שסוי ׳סול הוא כל לכן אנו אומרים
כל דנפ־ןיית• ויכול כל דצריךייתי ויפסח
לומר שביסוד העליון שהיה ענ• ורעי ללחם
ולו( היה מקנל מלית ייזי עתה ] י י ן ן }
ב
ןיזלווג
ו
פי•
שיר
ויזלווגעס מלכות נסול טפה היולית מן
המוח לרך חוט השליה שהוא ל ת נפול
הלעת וכאשר יתעורינרית קלש ל/ווג יקלימו
הנשיקיןנסור הפת העליון נסור ליה ל ח
וזהו ייתי ויפסח ע״כ נמצא כי כאשר ה/ווג
הוא כסוד ליו ״ש ג״כ זווג דנשיקין משא״ב
נבחי׳^ווג לייליש אני לדודי כלומי אני
מוכנת ליולי שלים נ' הזווגים אם ננחיי דייו
ואם כנחי'ליי אמנם תלע לך סימן כאיזה
?מן הוא כ* ג*רול*י ל* שיש ליג״ככחייהזהג
של ליו כאשר הרועה כשושנים שלים זווג
הנשיקין כסיל שפתותיו שושנים כי כאשר יש
מרעה וטיול שלים הזווג כשושנים שה״ס
הנשיקיןזה הוראה שיש לי כחייהזווג ג״כ
מניף ליז
<י ג>
השירים
קער
ז״ש אני ללוי• כלזמי עינכם היואות כ״
אני היא התעוררת לתלי וא״ב ע ץ רואה
כל אשר כתוכו ית״מהכי לאו הכיאויחא
לארעא וכמו שהקשו כזוהר האמנם האמין
הוא כ• וחדי לי כי לולי הוא המעורר לי
כי הרי הרועה נושנים שהם הצליקיס
כי המרעה והטיול שלים הזיוג הוא
כשושנים שהם הצליקי' כי כדיין שלהם פ ו ל י ן
כי ננח״״מ״ן ומעוררים אותי וכיון שהס
גאים מצדו נמצא כי לויי הוא המעורר
אותי כתחלה ואח׳יכ הוא שאני מעוררת
אותו כי לעולם תהילת ההתעוררות כ א
מצלו
י
י
יאמר אני ליולי עמ״ש כשי
א|"
מי רש״כי כראשית מאמר י
א ן יאמראניללוליעמ״ש נזזהי
)׳*'נ(
חזקיה כי כגסת ישראל ירמוז לצלע שהיא
ויחי רמ״ה ת״ח ככל אתי
כלת משה כי כמו שיש לעת מלגאז כסוי
־זכורא רדיף נתר נ ו ל ואתעי לגנ ה
משת וישראל ולית מלכי נשול יעקכ כ ן
יחימות' והכא חזינא דהיא אתערת י ח מ ו ל
כ! יש כלת משה מלגאו והיא ליי ומלכוון
?רדפא אבתריה ואורחיה לעלחא ללית
מלכי נסור שכיכה והיא יחל אשת יעקכ
שנחא מ ו ל לימריק כתייה ללנוראאלא
וכוי ושיעוי הכתוכ כך כשושנה כין החוחים
מלא סתימא היא זכו׳ ליח אתערותא לדחי'
שהיא שישנה התחתונה כן יעיתי שהיא
׳לכ״י לגני קכ״ה נשמתהון לצליקייא לההא
שושנה העליונה כוי ודע כי נקודה זו שוה
מתערין לריכגין לאינו! אתייןמסטרילמלצז ,לת״ת ממש לא הוא גמל ממנה ולא היא
ימסטיללכוריאתער׳ותא לא מטי לנוקימלשיא ,גחל ה יממנו ולפיכך קראה אחותי יעיתי
לדכורא ואתער רחימותאאשתכחדרכורא
יונת* תמתי תאומתי ואמנם השניה יצאה
אתעי חניכו ויחימתא לנול וכדין אתקשרת
מיןחוריו מנין מרין דיועין כוי ואמנם אן•
כיחימללגני דכור״כהא׳ גווני תיאגכתירנוק
על פי שהוא שוהללתא״נהשוהללעתאלא
למשלי מייןתתאיןלקנלימייןטלאין לאו איר 1.ת״ת שהוא מלצר עם שושנה זו הסנימיישוין
אלאננשמתהוןלצייקיייעלינ וממאי העצין ועליהיאממ אי אפשר לכי מלכים שהם ת״ת
כי אנחנו רואים התעוררות הזזוג שבא
ונקודה זו הפנימית להשתמש נכתר אחד כ ו
מ צ י הנקל ולפי הראות זה אינו לרךצטועו
ז״ש אנייליולי שהם דנדי ליי
ע שנ •
דלאו הכי אורחא לארעא ומשני כי נשמות
צקויה הפנימי שאומרת אני שיה ליולי שהוא
רצליק* הנא*ט מצד הזכר הס המעוררים
ה ל ל וחדי שיה ליואע״פי שהוא הרועה
;אותה ואס״״כ היא מעוררת אותו נמצא
כשושניח כ' שושנים העליונה והתתתונ׳עכ״ן
שלעולם אתערומא אתייאמיןטיא לרבויא
אני שושנה העליונה לוקא שוק צו ומק אי
נ ק לקנייה
? ? ג י נתכנו לעיל קיש1שניסנק' הצליקים
הנה
ג
1
״
1
ז
1
,
,
,1
,
,
,י
ו
שמן
קרשי
משחת
•פד .את רעית• במרצה נאוה פירו־שלסאימהפנרנלות י
יאמר יפה את י ע י ת ׳ כ ת י ל '
או
)ה(
במז בשימיישנ״ינראשיתמ ר׳
11^1
כי הנה כתבנו לעיל נצנן!'
חזקיה כ ת נ טול פי לנקזליהבנימ•'
הנך יפה רעייתי משם הרמ"; ;"ל בי כאשר
קראה רעיתי ליגמת אימא עלאה שהיא
הנוק' מגעת עד החכמה יז״א שמשם הארת
*ימה״ כאימא כ ן נ ת ה וננחיי זז יאמר כי
הבניה והיופי כמש״ה חכמת אדם תאיר פליו
משה ןכה לנינה כוי וווי תקיא רעית* שתמיל
והנה נחבמיח״אישהוייהנניקויכהח באו'
היאינאחייתא נחיוותא כמו נ י נ ה אימא
פנימי ואהי״ה בניקור פחי( נאור מקיף
מלאה כוי • עול נ ת נ שם ונמאמר הנצני'
והאותיות ע ס הנקווית עילין בניי יפ!'ה
ה* נקויהזו הפנימי׳נתמעטה וירלילהתלנש
ובעליה הנוקבא ע ד ש 0היא מקבלת הארה
נ מ פ א נמקים מלכות החיצויה כן׳ ע״שנ
והנה ידוע
מהם ונקי •פה כוי ע״ש ,י
ן ה נ ה נ נ ח י ' זו אין אחיזה אל הקלי׳כמ״ש
ביבי•׳ זושהנזקבא מתגללת ומגעת ע ר
שם והנה תרצה הוא לשון רצון כמ״ש "0ל
החכמת י/״א היא בחייהן' מיי ני(•' הנוקכא
גמייש וכספר* נמ״ש רש״י ז״ל ירצין נקיא
שהוא כמי מיסף ישבת ונמו ב/מן בית המק'
הנינה נמ״ש נ ש ע י הכונן׳ י״ו מיעננייעיי]
נה״ש בע״ח.ש' מיענה היוח כ• או בבחינה
גסי מיין ג ס נ ו י ע מ ב ״ מ כי ירושלים נק׳יחל
ה ז'ון עילין במקנס א״ואי ז״א נמקו© אבא
גס אימה פירושו שמטלת אימה ומי״ש
זהנוקנא במקום אימא והס בבחינת א״וא•
המתרגם ואימתיך על כל ־ייעממיא !כן
י ע י ם דלא מחפישן לתייר לא פ&יק זזוגייה
הירש יש״י;"ל והכי איתא נ $פ' תרומה
ונהיית הנו ק נ א נמקים הבינה א ץ בה אחי;'
?כ") <"1כ אימה כניגלות ת ק י א לאגגא על
אל החיציניס ואינם יזנקינ ממני .החיצונים
כולא
כ׳ הרי איחיתי הבינה אפיי נייייתס למטה
מ״ין הם יוחין את החיצונים נ ג ד ע כ״ש
נביא אל מ נ י ן הכתונ למאי
^0הה
זק״י בהיותם למטלה והנה •רושליס נקרא
יסלקינן מיניה שאמייגנקולה
הני^ה נ&וד ירישליס של מעלה גמיש כע״ח
הפנימית אני ליייי כוי על זה נאה תשונת
ק' הזיונים פ״א וכלי״ת שיפפיס ,
החתן משפר נשנחה יפה את ר<1יתי כתרצה
ננוא אל כינת הכתוב כי נוכל
מעתה
יפה את שנל רעיתי רעים ללא מתפישן
לפרש אותי נין על /מן נ״המק
התרצה נ מ ו תיצה שהיא אימא מנקי רעיה
שהיו א ן בתמייית נמקים א״ואי נבין שלא
ני כאימא ק כתה זע 5כן נ א ה הרמז ני
נ ז מ ן נ ״ י מ ק נהי נ מ ו ס ף שנק שאן עולין
יע״״תי עם הה'אותיות עולה כמסי תיצ״ה
ז״ין במק!ס א״יאי והס לנרי החתן האומר
.ונחי' ןו היא התמילית אצלך יאע״פ׳ כי
לכלתו יפה את רעיתי כתרצה כלומר כאשי
*העמים אתהינאיהכיחשליים שירלתלמקים
את נ ב ח ׳ יפה שהוא .כאשר נגילת ועלית
״יושלים שהיא רחל מלכות החיצונה ונשתוי'
ע י החכמה של• וגס דרך רמז כ׳ יפ״ה א״מ
אליה ענ״ז אתה אימה כנלגלזת אימתך על
מ א נגיימלנ״ית שליס הנו קי ואומר נאשר
ג ל עממיאשהס הקליפות שאינם יכולות
הכס שלך מלנ״ית הוא ננח־ייכ״ר .איית שעלי׳
*התאח! נ ך ולשאובממך נאליניאתתקיפא
עד החכמה שלי או את נקי רעיתי כמי תרצה
לאגנא על ננ5א
ג ן י א אימא כסמ״ל וגם לרך רמז כיבאי&א
,
,
ר
ז
פ
,
יש
ז פ*־
השירים
שיר
•ש ל' שמות אהי״ה ל ליזל״ין קליא קליא
ואי לאללייןקמ״ג וא יהה״ין קנ״א נמ״ש
כ ל הכונגתד״גדיו״הך והם נגי' חרא ועם
מספד חינות יירא בינ״הני הכיל נלעלמא
•דלגורא הכל •4׳ חרצ״ל וכמו שאימא נקרא
רעיה לאנא ריעיס דלא מתפרשןכן את נר\
יעית״ ריע״וז ללא מתפרשן וגם נאוה כיר1ש
,
י
העליונה שהיא כינה כי את עלית ג מ ג ו מ י
ונעשית כמותה כאימא כן כתה־ וכאבי את
בנח•'זז אתה א״מ ;1כנדגלות אימתך על
כל עממ־א שהם החיצונים והקל•' באינם
יכולין לגתאהזנך ול׳נק'עמך ואדיבותה
לוחה אותם מקיכא לאגנא על כולא ולוה
אנ״ק לקנייה
הסב* ע״ניך" מנגדי ע1הסחדה*מני שערך נעדר העזים #נלע1ו מן הגלעד
לעיל נפסוק הנך יפה רעיתי
ך^ף!
הארכנו כל הצורך להורות כי כבקי'
"שערות המלכות שהם ש! רש הדינים גלישתם
ב ל ס בחיי מיתוקם יי)א ע״י שם ׳אנדע״ס
אשר ש 0זה נקי גלע״ד כי טסי אכדלים גי
ע״י מגלע״ל ואותיות לילנו המתחלפות הס
וגגי/ג״ל מגלע״רונילע הוא מכונת שנוע
הזי של ספירת העומר כ• המק נהייתה
ע י י ן כאחורי ז" 6חיא מקנלת כחי מוחין
מהשם ;ה של אכלליע שהם בחי'מוחין
יקגונימ שני נמצא כי מעת היות הנוקבא
נא10רי;"א ככר נמתקו ליני השערות שלה
אשר והו נחי'גלישתם מ?יון שכנר קנלה
ד<ש 0אכדלים אשר על ילו הוא נחי' גלישת
כשמחת שלה • עוד נקרים ליש כ ל הפסו'
ון״להסני עיניך מכג״לי שלים
שלש
הריבוני י״ת מליה לרמוז כי ה״ס החתן
ו״א האו־מר-לכלתו שלא תסתכל כו נכח׳'
הלינין שהם הכל מינים שהם נחי' שנעים
סנהדרין הנקי עיני העלה והם הדיינים
כעליונים ע״כ והכי איתא בזוהר קרישים
לפ״ד ע א הסני עיניך מנגלי דבשעתידאילין
מימין מסתכלין ניה נקנ״יה כדין מתערין
ניה כ לני ה קסנוין דבלסעראי כרחימותא
מילאת ונסגיאות שלהוניתא לרחימו מילאה
"לגניה אמר הסל• עיניך מנגל' אסתר עיניך
לםער אחרא מיני'ואמון מוקדיןלי נשלהוני
ומימותא גויוהמעס ן()א נןן״ש נקס הרב
,
,
1
ח
ן״ל כי הם ׳נבח•' הלינין אשר חום חכע©
מוקדי ן ליה כשלהזכי רחימותא ולא יכול
להתאפק ולכן נא הימן כי עינ״יך בגי״ק״נן
נמספר תינות לים דיני״ם ע״ה גם אמ
תמלא מינתעינ״יך כזה עי״ך״וד נו״ן יו״ר
כיף יעלה המילוי לנלנגיי רי״ו כמספר
גמר״ה נמצא כיתינתעינ״יך מלא כאמור
שס ימ״ז ולין מספר תינות ל ם דיני״מ
גב״ורה נם תינמ עיני״ך מלא כאמור הוון
נגיישע״ו ועם ' 0אותיות המילוי וכללויע
התינה הוא בגי' שליו כמספר סנהלר״ין ע ס
ה /אותיות לדמו; האמור שהם כחינתיע*
סנהדרין גם תיבת עינ״יך מלא כאמור נ ג י '
שע״ו ועם י״ר אותיות הפשוט והמילוי הוא
נמצא כי כתיבת עיני״ךנרמז כל לנרי הרפ
שהם ליני״נהס עיסנהדריןוהס דיינייהעליונ׳*
בגייל״ין כמספיתיבויה״ס דיילים העליונייי©
נטא לכונתהכחונ שהם דברי
מעתה
החתן האומר לבלתי הסני עיניך
מנגדי שתהפוך עיניה לצד האחר ממנו כלי
שלא תסתכל כי שהםהרהינוני מריכ י1נע
חומס שהס ננחייהלינין ומוקדיןלי נשלהונ•
רהימיתא וא״ת והלא כאשר תהפוך עיניה
ממנו לצר האחר יפגע הוא נשעחת אשר
כאחורי ראשה אשר הס כאיס כנגדו ושערות-״
הס שורשי הלינין וא״״כ מה הועיל כפיכמ
עיניה ממנו מכיון שגם באחוריהם השערוך
שתה שורשי הלינין והם נאים ננגח על
אמר.
א
חל
ז
,
שמן משחת .קרש
אמי שגירך־ צג1יי העזים שנלנזו׳מן׳ הגל5גי
*;לימי אע״פ׳ שכאשר תהפוך אתי עיניך
אפגע בשעיר שהם כע״ריהעדנ* שהם נהי'
ייניס וגמרות כמש״ל בפשיק הנך יפה ענ״ז
8גלש< בנר מלשוזנמתקו מן אגלע״י משעה
מקבלת' האייזין משם אכקנו״נד א5וי נ|1יו
גלע״י והארות ישם זה קכיל^זאותם בהיותך
•נגיתיתיבאחור ואייכ עתה שחזית,בפני 0אין
ייניהשערוימוקייןליני כבינגלמו מיקוי *
י ק ייצ• הענים איני; מוקיין לי וע״כ אני
אימי לךהשב׳נרניף ו הצה'.פפ1יןז ק • ה*ך יפ>,
יעית• אמישכילשי" מהי נלער ונפסיק זה
;
,
אצניי שנלשומ| הבלעד״ * ואפשר נ1עס י • 5 ' £
עמ״שהילר נקרא הכינה' ולכן שס גאו^ו
פשוק שקי#ה רעיתי ש׳הוא נזמן עלותה
בנינה במ"ש £אמר ?}תר נלעי שגלישין
השעחת היו צימרים הכינה ממש• הנקרא הר
אמניס' בפסוקי זה׳ שלא קריאה רעיתי כי מ י נ י
נחזיתא כעניס במקומה למעה אמר $1
הגלעי בי נלישת השעיות^היא מנח נס
אגיע״ס למישהי במקומה ולי(" שעלתה היא
למקומו שהוא בנינה יעל כן לא אמר מהי
דיוק אניק-ליקביה
.
;
^ני,י ביעיררו*חל*0שעלומןזזוהצהשכלם־מהאימזתושכלהאי;נדפ
פ * ק זה ככר פירשנוה^ 1מעלה
^ י!.
נכי פנים אמנםילשעם״השיצוי
שיש משס לכאיכי למעליאמי כעלרהקצוכוי
נכאןאמר כעיר היחליס יפורש פסיקות
מל הייך הבי הנאמר שם והענ*4כירחל 0
הוא כמספר רפיח שליס היפית ניצזצות
הייועות ונע״ח ש הרליח פייה כתכ דע צי
בחיי הרליח ניצוצות כלם ה 0כחי* גנורוי
!דיניך גמורים ועליהם רמזו ב ונהר נהרנה
מקו־מות-נל פקגדי ות״ח רישא למהימנותא
נמחשנת בעש בוצינא לקרדמותא וסליק ג*
מחשכה ניצוצין וריק לש״ך עיבר כוי ו ב ל
מזריע תנא מן מ צ מ א דקררינותא' נציק
שכ״ה נ*צו,צין.מסערא דגנורה דאתקריאו
גנויזת,ונאל״ר נשא כוצ^ינין עלאין״נהירין
וסליק לשלל עיבר כו״ואעלפ׳יששםנראהנ״
הם ש*ן ניצןציןוכאן אנו קויי^אנתס רפ״ח
ניצוצץהכל הוא מנין אחלכוי עיש • הרי
ממארכ• הרפ״ח ניצוצותוהש!ך<יניןלם
דבר אח״ וכןנרמזו שניהם כאן כי ריל ש^ניך
צ״עדר ה״רחליס הוא לל״ה והס עצמם
כח״ וחצי״םשהוא כגי' רפ״ח •
והנה
;״
,
1
ההקדשות אשרכתננןגפסזק ,שני
ה £הקיצור כי השניים מ5ןפים ליגר־ל*ד ל*$
נתינות חכמה שהם הליך דיני ם כי כל נתינ׳
כלול מעשר הם בגיליך ו ע " טחינת השנייה
הם מפררין ומיקיקיןאת הדינ״ןוממתקין
עוד כתכלו כי צמיחלן השניימ
איתלז •
ה*א'מכח חלנ הע קה כי עליכן הס לכנים
עודכתבנ*
נלול ולכן שניים מחלכ •
כייכחיצת הרחיצה נמשכת מחלכ היניקה
נשוי מאצות נחלנ ל*ש החתן לכלתו שניך
כ ע י י הר״חליס שהס בחעת הרפ״ח ניצוצוי
שיכלם הס נחי' נ ט י ו ת ולילןבבחי השייך
למיןאשרגנוהם נימדם נר״ת ש״ניךכ״עלר
ה״ראליצז שכייה' ומכס נמשכים השנייס כ*
לכןיגיספים ל״נ סול ל״ננתינות־חכמה שהם
כש״ך ייניןלי ל״ככל א כלול יועבר גי ל י ן
ונמצא כי שנ^ לפי היאות׳מצל עצמוימ
לס כעלי היח״ליס נוהםבנממת גבורות
וייניןאכל 1 0ן שעל< מן הרחצה שאני חא$
שגילו וצמחו מן הלחצה של י,ח^נ של אימא
ש*נ?ת כי לסע^י* הס״לכניס א״כ נלא• הוא
שגלם מתאמות יומימית ננחיצת
לרחמיצז-כיכןמורה מון הלולן א^ר נכס
י
;
;
4
4
י
^ח* ר30י^!0כלי״הש^זא אותיות ׳ולשל*
י
*
ויתריס׳
שיר
שליל השליה ייניסאי; נהם א*ן פועל ר ץ
נהה כי א 0רחמים כייאי^באיהס מ פ ר י ץ
ומיקיקץ אז היינץ וינמתקין אות מ ולפי
שהחתן כפסיק הקורס ההוא" אמר על כ *
מיערות שלה שאע״פ• שהם נכהי־• דיני; נכר
£לסו ונמתקןלכן שמ!ן וכיאה הוכיר נהי'
השניים־ שלה לומר שאע״סי שלפי היאות מצי
עצמדזסי-־הים נחי•'דינים ע ל ו לפ> ה אמי*
לס בצחי' רחלוים׳ -ו הנה,גיס כפלזלק וה
יצ^ק הימן אחר כתננ־ לעיל משס הרכ ו״ל
שנתב וו*ל ל״ת של ש'ניך ליליר ליקצומת
הזא שנייה והס ש;״? דינים הנויע״סאצלינו
וצם השנים שהם גמרות וכל אלוהשכ״ה
*7נ ן ה ס מ מ נ י ם במאשנית שהוא אנא כנין•
בזוהר פ' פקודי ולים משה שהוא כ ח י י ל
שמות אחורייםשל הויייהדיול״ין־דאכלשהול
1
1
ג
גס פיזוקוה כנר פיישנו אותו
לעיל נפסוק נחום השני שפתותי*
ג ל י דרכים וגס כאד •מיש על דורכים
האמורים נקצור•* ולצי הדרן האי הענין
כקצ<ר הוא שי0.זן משבח פני כלתו ההוא
אמר לה בפלח*הימון רקתך כי כמו פלח
הרמון שהוא אדוס אכל הוא נלשה ללובן כן
רקתך שהוא לו3ה הפנים שלך כה״ש שצימפי׳
רל!י ז״לכי אע״פישהםאייומנתהמורה על
כלייצת ד*|'וגבורת מלין כלילן תרץ גווני
קוורוסימק ימינא ושמאלא כי על כן מהם
מל ין עי'ל אנפין לח?שנן חליי ונהלן רי״ו
נ$יוןכחושצן גמ״רל׳גמלל מ^םיקתיקונין
ואצ״ל מבעי לצמתך שה ס השערלהץצאיס
מנפטם לצמתך שהם המוחין אשר הם
בפנימיות הראש אשי מהם יוצאים:השעיית
כי א עייפי שהם אלומות המור*{• על בחינת
י׳׳יגין גגמיית עכ״ו הם כוללים ימינא ושמאלא•
;
ז
1
* ד ! גן*נין וכהילנתיקןציךקלדל׳אקערא
גי' קליד ופנים של א י ^ ל מיייג|ש*4מ•
שהוא בגי' קלא׳ ושניהר בגי מש״ה
גרמו ני״תש״עלו לין לירהצה -הוא מש**
לרצגוו גי על ייי מ ל ה ניחציסי' זמתלפנ••
ומתכררים עכיל נלהפשוקיס והלא-נמ*
בפשיק זה דכוותיהבי ר״ת שי־גיך •כיעיוי
ל״רחלים הואוישצ״צ שהיאיבחי' השכ״*לי?9
וי״ת ליעלו מ״ן התרחצה הוא השיה שעל׳ידן
ניחצים ומתלבכיס ומתבררים• נ י בו דכא!
המחשבה שהו^אנאיאשר בה הם מתנררין
השליה דיצין וגם ל ש שםלנלע״י שער־מון
ד״פ לשה הכאנמי כאן נמצאו וכאן* היו '
האי ה״רח׳לים לעלו ל י ג ה ל שייטלו־
לייווצה הג״כלן לייחצל^כלס הד׳לירחצת
מיתוק* י״ס־ש־מ
שיכלם ליתאימות
ככתוב שםע״שיודוק אנייקדקל )?
1
ו ל ג י ן
,
ל ר מ ו ת ו
1
.י
אוכמא מסערא ישכינתא מלגאו יילה גוון
חמר * הרי ש?שער'1כלילן תרין גזו0י|
וההעס הוא כמש״ל ני צמיחח^כשערז* מיד
מנח מימי המפייס נשיר אפיהם איש הח׳שי
שנגיע יז״ש״ל הס ה:עי<" יאל 1הס הנימוני]
כ• צמיחתם מצל ה£0יי<ז'הוא •כדגאומג!!]
י
שלהס אח 0הוא שמאלאי
)נ(•
^ור
ירמיז׳ <ונ#ו יןץימון
רקתך לפי .הירך קני אשי
פירשנו לעיל כי נ0י' הימת אנןהיי פאנפ*|
ועל• כן כאשר לא יש ניעת שלה דק׳נז^יו
נכורי' אין מאירים לפניה י ק הנכורנ'ינא£י
יייא״מקנלת נ6יאת*החסל־י'0ו1עתה שלנו
או מאירי'בפני!ז גס הה^*0כ<הלעת לפי
מה־שצמצאיכז היא׳ אשהיר נאנסין' ימכעי
לצמתן כתכנו לעיל נשס ר/יל שהנזנה היא
ריאיי^א נ ^ ג ס <נ1ציך י־ וידיעה׳ נחי'
*־
מ א ^ היא'
ג
ר.ו(* <7נעמי' הא*
נלל*א
שטן
1
משחת
גיקא ימייא כיון יריוח רווה אמנם נחינת
*מציס הוא הצי הנכויות יצמתך הזא לשון
*מצום כמ״ש רש״י י ל י ו״ש לה החתן כפלח
מרמי! רקתך שהם נח•• הסכים שלך הם כפלח
מ י מ ו ן שהוא אמס ונועז ללובן כן הפניישלך
הם כלולות מלוב; ואולם שהם נחינת הח״וג
וזהו מנעד לצמתך כאשי מבעי יוח היה
$צמתן נמקים הצמצום שלך כי כאשר
נמקים אשי היה צמתךשה״ש הגנירייאשי
מהם נ א הצמצו ם )הקצנה כי כן טנעס יזה)
ננחיי הלעת שלך אשי ש 0מקים הגננרות
נאשר ריח היה שם מצד החשלייאשר קנלת
יעתך כי כן ט נ ע החסרים
ונשלם ״"
שמתשששין ימרויסין אז מאיריס פניך נלנב ן
ואורם שהם הח״ןגכילעת אשהיד באנפין
וממנו מאירות השנים ולכן נא הרמז כ• אם
ממלא תינת מבע״ו מ״ם ני״ת עי״ן יל״ת
ממילוי לנל ני' תתקיים שם רמ״ז והיין משפר
מינות הנ״ה דעת״ן הו״א של״ם עם הלי
מינות לרמוז האמור כי מנע״ר הוא נאשר
י
נרוו^היעת מצל החסלים
הח״וג אשר נ י ע ת הם גיקת הימנייוהשמ׳! '
כמ״ש בשי הגלגול• הקימה ל״י בעניין שישיא
ומחצה נחלסת רקמו והנה יייעכישסהןא
מקוס הפאה מלכות שני'ש.שבראש ״ ג0
ידוע נ י כאשר יש גילוי אל הדינין והננורו'
והנה
יש חשש מאחי/ת החילונים חייו ״
נספר ערוגת הנשם נתנ בשם הרמ״פ זיל
שפייש על מ' הזוהר בלק רר״ט כי פלח
וידוע
הרמון ה״ש ישו י יא־מא ע״ע ״
ני ר.יש!י דאימאשם עימיות הגנןרויואמרו
שס נזוהר מהוא רמונא אתפלג בפלוני!
ארבע )קיימא פתיחא לאח/אה זגאה שליש
הגנזר! כמ״ש בע״ח ש׳ רפי׳ח פייה זאע״פי
כן אין אחיזה אצ החיצונים נ י פ ו י לאימא
ח״י ז״ש כפלח הרמון שליש הישיר ינינה
אשר שס הגניחת יהיא פתוח יאט״פ• כן
אין שס אחיזה אל החיצונים כן היא יקתן
אע״פי שהיא מקו' הפא״ה נ•' אל־תיס מלכות
שנראש ישגס הוא גילן״ הגבורית אין שם
אחיזה אל החיצוני׳ והו״ל באילו הס מנער
לצמתן מבפנים לשערגתשלך שהוא במימיו*
הראש אשר שם אין אחיזה אל החיצונים
נמקאנק״י
,
1
,
1
*י
קרש
)ג(
ירמו; כפלח הרמזןרקתן כי הנה
ה״ג יש כ לעת המקנא יהנהניליי
עיעים השח מליבות ישמכי־ם פלנשיסמגלמ,1ת אין מספר י אחת הי^ן
יונתי תסתי אחת היא לאמה ברה היא לילדתה ראיה בנות ויאשרוה
^
•״"
י
־י״ד
•
ן •ר
ן
־ז־
טלבות ופלגשים פילליח י
נולע מיחש׳ ה ר נ ז״ל כי נח*'
וטי ו
לאה היא שפירת המלכות של
מאחוריים של אימא א שי נפלו נזמ ן שניית
הכלים שנתקנה ונעשית 0יצמ> לאהועל כן
6י\ שייך לימי כלאה בהי׳ לירה כי לאה
$א היתה כשיר ה ע י נ י י תיך אימא בלי
שתהיה צ י י נ ת נחינת הלילה אמנם יחל כי
היא נ?ולה י .ל מ ה ל גקוח' <£אצ} 1נתחיל״
•*
•ז־
—י
•
ז־
האצי' ינשנרה הוצרכה ליכנש חזך אימא
ננחייהעינור כלי להתתקן שם יאח״נ •ליה
איתה אימא י נם נילט כי לאה ני\ ת״ם
נשוי ל' אלפ״ין של י׳ שמית אהי־׳ה של
הלנישיןשל לי מוחין דז״א אשר לוקחת גם
י י י ע כ ׳ לפעמים נכללותלאי.ויח 3ונעש!ת
נבח׳ פרצוף אחי ינש׳ מ״ש ש״נ ח״ג פ"0
כתג כי על חל? ג׳ עולמית ני״ע נלם כחוין
הנןקנא
ל
".־'
,
ו §<•
ס ד
נתין
ה נ ו ק נ א הם נ י צלם חיילות^מלנויוצנאיה
הם ע״ש יבןיהי שמית י״י ע ' ^ א א י ו 6ש י ם
המה מלכית איליןגנרייאללעילא מחילא
י ג נ ו ר ה כוי ושמונים פלגשינ1המנן נגליפי•
בוי י ועלמות אין מ ס פ י כליו( היש מ ס פ י
לגלוייו ו ע ם כל לא צתינ אחת היא יונתי
קמתי יא היא שכינתא קלישא * ו נ ת נ שם
מוהיח״ו ז״ל הוצאו י נ י י ו נסי מ״מ ס׳ המה
מ ל נ ו ת נ ״ נ סי מלכות הס נ נ י י א ה ו׳ היכלות
י
ופי צלגשים הם ניצייי .יעשיר .עצ״ל
נמצא כי פ ס ו ק ; ה מ י נ י על נללויג עולמו'
בי״ע וצנאם ו כ נ י אמרנו כי כלס הס חיילי
הניקנא וזה היא מה שמשנח החתן את
כלתו כי ששים המה מלכות נוי שהם כללית
עילמזת ני״ע וצנאם כלס השולטת ע ל י ה •
אחת היא יינתי תמתי שהיא יחל מלכומ
זאצ•' כי כלם הס חיליתיה וצנאיה אי נ י
הכזנה היא כ• אע״פ• כ׳ ששם המה מלכות
כזיונלם נ ח ו ת ה נ ו ק נ א ה ם עב״זאחתהיא
<ך1ח־ת היא כמ״שנזוהי פיחיישרהלקכ״ה
הנוקנא נעצמה ואין להם שיינית ע מ ה
כ• היא מהאצילות עולם היחיי ובי״ע עולם
הפיריי והיא ה נ נ ח י ת לי יונתי תמתי ולפי
שלפעמים נכללות לאה ע ם יחל ונעשות
פרצי ף יזהר על כן אמי יינתי תמתי יומי
כנגד רחל ותמתיבנני לאה הנקי ת ״ ם ו נ מ ו
שמפיש ני• למאי לסליק מיניה תמתי להודו*
שהבונה ע ל לאה אמר א״תת ה״יא ל״אמה
י ית לאייה והיאנחיישפייה א ח ת של אימא
וזהו אחת היא לאמת כלויכי תמתיהאמויה
היא אותה אשר היא שפייה אחת של אימא
והנה היא לאה וכלי להורו' כי ספירה;י של
אימא אשר ממנה נעשי' לאה היא ספירת
מלכו' יאימא על נ ] נ א הרמז כי אח״ת הי״א
לא־ימ־ הוא הגי' כמלכ״ית וננבל רחל אשר
ק י א איתה יונתי א מ י נרה היא ליוללתה
כלומר איתה אשר היא נ ר ת נ י היא ננררה
יימוויאוהנניתאליחל
או
)נ(
מ ז כ י ת נתחיל** ה פ ס י ק
אאת היא אן למא* יסליק מינה ב י ה היא
והעני ן
לייליתה יקאי על יחל פה״ש *
כאיש בע״ח שעי ל׳ אנ׳״ע פ״א כ׳ עתיק
ואייך נקיא כ ת י כוי ומלכות למלבות של
הנייחת
עולם האצילות המתלנשת ניאש
שהוא כ ת י הנקיא א״א הוא בחינת עתיק של
עוצם ה נ י י א ה כוי ע״ש
ונתקנה עליייהיותהנסול העינוי ליזצזתס
וקנס
אימא א&י הילייהאזתה^שא״כ לאה
פ׳ אץ נ ה נא• לימן
ראוה בפות
זיאשיוה ייצה כ י
הנה כ ת נ נע״ח
'6י ח ל ולאה פ״ג כי נשליש אמצעי יח״ת
לו״א שס מסתיימים יגל• לאה ושם הוא
ה כ ת י זרחל וזמ״ש יו״ל מה שעשתה ענות
ע ק נ לשולייתא עשתה יראה כ ת י ליאשה מה
שעשתה ע מ ה שהיא לאה ע ק נ לסילייתא
שהם רגלי לאה מהם עצמם נעשה יאש
וילועני
וכתי של יחל הנקי ייאה י
אשיי הוא נ כ ת ר והנה כפיי מתיקוני ן תיקון
טשייי כתב כי כנות נקי המלכיו' של הספייו'
ע״ש והנה נולע כי בתיקין יחל כל המלבין'
שנםפייוייז״א כלם נקבצו באו ל ה ו ע ל י ל ס
נתקן פיצוסה וא״כ אפשי לכנו'כנוי בנות
א ל י ח ל מ ב י ו ן שבנין פיצופה היא מהבמ'
ושהם המלכיו׳ ״ ונמייש אמין יאוה בצו•
ויאשיוה וו לאה לנתיב כאשיי כי אשיוני
בנ '1ע״נ • יז״ש יאוה כנוי שהם הספיר!
של י ח ל הנתקנו' מהצנו' יאוה את לאה
ויאשרוה כ ׳ עשו אא לאה כ ת י עלירם הניכ ן
נלשון אשיי ונתיש צ• י י ג ל י ס של לאה הי.ס
ע י מ ם נעשה באיי ייאש ו כ ת י אל ו*תל כמי ש
עשתה ייאה שהיא י ח ל כ ת י אל ראשה
עשתה לייקא
1
נגן י נקיאי' הי״נ נ ק י .אשי נבייאז
אמי
א
1
שמן
משחת־ קרש
המלצות לאצילות
אשי הים שהיא
עליהם מלמעלה והם נאי' ר \ נ שינ&יס
כמ״ש נשעי-מאמיי ישנ״י פ ' פקידי מי על
ונמלישנניתאלוהשנסים
עלמזת ״
ע״ש .וכנראמרנו כי אשיי ה י א נ נ ת י
ושעתיק נקרא כתר ז״ש ראוה ננות שה©
מבחינות שננייאה ייאיה את יחל מלכות
לאצילות ויאשרוה יעשו אי תה כתי עליהם
כי קנלו אותה עליהם לנתינת עתיק הנקי
כתר וכלי להורות כי הנחי' האחרונה
שלה שהיא המי שלה היא הנעשית עתיק
זבריאה ע״כ אמר כלשון ראיה ראוה כי
הלוא• יובלי לראות מהנריאיהכחייאחרזנה
•:.י של עולם האצילית
ירמיז ראוה ננות למ״ש
)ג(
שסנע״ח ונשי הכונו'נק״ש
וז״ל אמנם י ע כי יש פעמים שרחל לוקחת
כל מקום שליש האמצעי ואין רגלי לאה
מתפשטים נתוך נתר שלה נשיעור השליש
ההוא וז״ס משנ״א בנינות ק״ש נפי ואהנת
את ה' אלהין כי צריך ל מ י ן לחת נ ׳ אורות
לרחל במנין ואהנ״ת שהם נ״פ אור אור
ורחל נקרא את יזהו ואהנתאת ה' אלהיך
י״ל שתאהב את רחל הנקרא את ואכנה זו
תהיה נהשפיעך ינהמשץ־אליה נ״פ אז״ר
אז״ר שהם כמכין ואהכ״תאלהכתר שנה
והאורות האלו הם נחי' הכ״שתחתונים
״ ׳ והנה ננזת נקי
דת״תןז״אע״ש
הצליקי*ז כמש״ל נכ״מ נמת ירושלים וכן
קידש פסיק זה כמדרש הנעלם חיי שרה
לקב״הכי כנות הם נשמותהצייקים והנה
יאו״ה היא צייוף אותיות האי״י וזקן
האז״רשהיא אותי שליש האמצעי ית״ת לז״א
הנקייא אור נמת שהם הצליקים המשיכיהו
אליה לבלה ויאשרוה יהכתיייה כי תיקנו
את הכתר שלה שתהיה נ ו כיאור אור ונשי
*׳יתהמיחיןפ״נ כתנ .״ בימני אלה״י;
שננ״פאזואוי האלו הס השישים שלהא
הנשאיים נז״א ושאר האותיות שהם ו״ר
ז״ר מאירים כנוק' וע״כ נא הרמז כיי״ת
ראו״הנ״נות ו״יאשיזה הוא.נ ו י ו וכאילו
תאמי שני ו״י נ״ הנ׳ ו״י הוא שהמשיכו
״.
לנתיה
,
$
מלכ^ח
ו פ ו ש י ם ויהללוה
הנה הללויה נקי
המלכות הל״ל גייאינ״י מחינרת עם ז״א
הנקי ד ומקנלין המוחין הנקי •"המאוא״י
הנקי י״ה כמ״ש נלי״חיתרו ועייןכס׳ מ״ן
ילוע כי כיי שיתחניו ז״וןויקנלו
והנה
המוחין מאו״א׳ צריך להעלות מיין לז״ןן
ועל ילי זה עילין זי" ן לאו״אי כסוי ח״ן
ומזיווגין אי״אייממשינין המוחין לז״ון *
וידוע נ י עלית מ״ןלזו״ן הוא מעילמויבי״ע
וככר לתננזכי מלכות זפלגשים הם נחי'
נ״״ע וז״ש מלכות ופלגשיסשהס נחי' ני״ע
הם גורמים ויהללוה כי על .ילי עלית
הניצוצות אשי,כתו נס נשיי מיין גימו לה
להתחני עם ו״א י להעלות נסי י מיין אל
איא״י ולזווגם יממשיבין להס ימיחין כנילע
^ זה מכונת ק״ש־אשר כל זה נרמז נתינת
והנה עליית
*
הללויה יויהללוה
המ״ןאשרנעולמוחני״ע הוא ע״ישס נ1ן
אשרנכל עולם ועולם יני״ע כמ״ש בע״ח
שער מין הי"א.וננינת נ״א וע״כ נא הרמז
כי ר״ת מ״לבות ו׳׳פלגשיס ו״יהללוה הוא
נגי' נ״ן• ויליע נ ׳ שם נ״ן זה אשר נ נ ל
עולם לני״ע הוא במלנית אשר כאותו עילם
״ נא הרמז כיי״ת יס״ת מ״לכות
לכן
נ״סלגשיםי״יהלליה היא בגי' מלכי״ת ע״ה
וגם מלכות הנאמר נבתונ ירמיז להם •
יאמר ששים המה מלכות
אל
)0
נהק לים מ״ש נע״ח שער
פרצופי;"ין פ״י .כ׳ ן״א כעת העינור יש
לו
5
ו
פי׳
שיר ־
לו פרצוף נה״י ונקי עשיהיז׳יאוהנוק׳ של
הפרצים הזה היא שיה נשוה אליו אחר
שהיא גיולה בסיד אנ״אננידע ואלו הב׳
ש! ין נקי מתם ינקי יעקב ורחל אחי׳כ בזמן
היניקה באים לו נ' אמצעיות הנקי חניית
ונקרא פרצוף ליניקה ונקרא יצירה יז״א •
וגס נ פ ר צ ו ף ה נ ' הזה ליניקה ישלו נוק׳
שיה נשוה נקימתו <נקרא לאה אח״כ מ מ ן
הגילות נ א י ם לו גייר שהם חנ״י והוא
פרצוף שלס)נקיא נ ר י א ה יז״אביאלו הגי
פרציפין נקראים ני״ע לזייא • וגם לזה
הפרצוף הפנימי מ נ ל ס יש צוקי אחת שוה
נשוה עמואק״כ יש בחיי י' והוא פרצוף לי
והוא כתר יז״אוהוא גמל מכלם ותרי הם
ל' פרצופים והם אני״ע וכלם יחי נקי ז״א
ו נ ב ל פ ר צ י ף מ ה ס י ש נ ו זכר ו נ ק נ ה שיים
נ ק ו מ ת ס מחוברים יחי ובזה ת נ י ן כמה
מיני פרצופים יש נ י ח ל או ס י החזה או
מל ה י ט ת א י ע ל הכתר והם פרצופים
גמיריס זה נ ת ו ן ז ה וכלס רחל נכללס
בפרצוף אחי וכשמתלנשים נ ל י׳ פרצופי
ז״א זה נ ת ו ן זה אז היא שלם לנמיי פרצו'
גמור מכלם על י י ן האצ׳ כלו ככללו
פיצופי
שהוא ברצוף( א' כולל הי
נ ם ש;ל י׳ פ י צ ו פ ׳ יחל המתלנשיי
ז ה נ ת ו ך ז ת נ ק י א יחל פיצוףשלם שיה אל
*"אני מלכים משתמשים נ כ ת י אחר אלא
שהנזק' תחלתה נ ק י י ת א' ואחי כ ן נכללה
יותר כשיעור ג״סנה״י ואחי כ ן על ירי
פרצוף הפנימי ליניקה שלה ננילת ע י
הלעת וכן עי״ו בכל הנזינז״א עכ״ל נקיצו'
ו נ ח ר הוא נ י כמו שהייפרצופיס לז״א נק׳
אני״ע יז״א ק הלי פרצופים לרחל נקרא'
ע י י נקלים מ״ש
״
אני"ע> לרחל
נע״ח ש׳ מיעוט הירח נז' נחי' הנוקי כי
נחי׳ היי היא שתהיה גלילה נמיהי שיעיר
קומתה פנים נפנייותקנל האירית של הה׳
הראשונית שלו נהייתה היא למעלה עמהם
ןאסגם היא עלי! איגיו מ ק נ ל ת אזיןידה
,
השיחם
קעח
אלא נאמצעותז״א והפתי שנו יהיה*יו5
מפתיה כי הוא יותי גנוה למעלה מ פ ת י ה
•וננחי׳ זו היתה נזמן נה״מק וכזמן הזה
היא ננה-י״זו הו׳ נ מ ו ס ף ש נ ת כמ״שנס״נ
מ״נ בנולע נ • אז היא עולה נמקים אימןא
והיא שיה אליו לא שכחיו ל מ ע ל ה ,מ נ ת י ה
אמנם נחייזישלההיאתנליתהגייול שלה
והיא שתהיה ע ס ז״א פ״נפ שוה עמו לגמי•.
וישתמשו נ' המלכים נ כ ת י א ח י והענין כ •
נולע כ׳ מן הת״ת של אימי נעשה הכתי לזיין*
יכאשי גם־ היא תעלה ע י שם ויהיה כ ת ר ה
נת״ת של אימא כמיהו יהיו כ ת י י ה ס שיי©
ויהיו כ'אי כ י נ י יהיו נחי' ת״ת של אימא
ולא יצטיכו זה לזה ויהיו שיים נמציאות'
כוי עש״נ ו כ נ י הוכחני לעילנש״פ צאינה
ויאינה נ י נ ה י ו ת נ ח י נ ה זי .הזי אז היא
מקנלת את המוחין שלה עיי נ״הי יישסו״יז
וז״א מ ק נ ל המוחין שלו עי׳׳ נה״י לאיא"״
עלאין עש״כ והנה אחח נקי הכתר נמ״ש
נ ז ו ה י פ' אמיי ופי נ ה י ו י י ן ימ; כי אנז
תמלא תינת כ ת י כזה כייף ת״יי יי״ש המילוי
לבי יעלה נגי' ת״י י ע ם גיאזתיזת הפשוט)
לנת״י יעלה כגי' ת״ט כמספר אח״ת ג ם
יכני כתננו
תמתי כ נ י ייז״ל תאומתי
לעיל כ• פסיק ששים המה מלכות כוי הוא
מ י נ י על נחי׳ ני״ע ולפי י י ב נ י יימיז עצ
גי פרצופי ני״ע יניק' שהם חנ״ד חג״ת נה״י
ואפשר לימוז אותם נ פ ס י ק נ מ ה שנלקיק
נ י לפי הפשט בי תינת ששיג* קאי אל
ה מ ל כ י ת א ״ ג ת י נ ת ה מ ה א ן למיתר להול״ל
ששים מלכות ו־מינים פלגשים או יאמר
ששים מלכות ושמונים סלגשים המה אלא
שתיבת ששים לא קאי אל המלכות
הס
רק ששים המה ואחר הששים ~
והכינה כי נ ת ח ל ה
•
נחי' מ ל נ י ת
המה שהם הבי פרצופי נה״י
ששים ~
וחג״ת שלה שתס נ נ ח י י הו״ק ו כ״א כלולה
מעשר
ג
,
:
:
ו
משחת
,מעשי הא,ששיא ואחיאלו הקשי* הם מלכ1ת
שה״ס פרצוף חנ״ר ;:לה שהוא בחיי ־
גייאי• שלה כי נ י י א ה הוא נחי' מלכות
־
96*1*609מוהיח״ו זל״הה ה י י
נ י מ ז פרצוף חב״י שלה שהוא נחי' נ י י א ה
שלה ושמונים פלגשי' הם ימו פיצופי חג״ת
נה״י שלה שהם נחי' •צייה ועשי ה שלה
ופמש״ל נשם מויייח״ו זלה״ה נ י פלגש•' הם
גיצייה וטשיה והעניק נמ״ש שםנע״ח נ י
* י צ ו ף חלית נ ח י הניוי שלו הוא ננ״ש
התחיזוני י י ט ת י פ י צ ו ף ח נ ״ י ו ב ן פ י צ ו ף
וןנהייינחייהכפישלו הוא ננ״ש התחתונים
ימ״מ י פ י צ ו ף ח ג ״ ת נ ל עש״נ נמצא כ•
כ ל אחי מהנ' פיצןפי נת״י וחג״ת תופס
מ ? ו ק יי ס פ י ח י ו ונכללואנ' הם '0וכ״א
גלולה מעשי הם שמונים ו ה ס כחיייצייה
ועשיה שלה ופל ג ן ק י א ם הלגשיס שבחינת'
•ציייוטשיה ועולה* הנ* נ ו ל ע נ י הפלגשיא
ה מ ה יוצאיתמאחויי לאה ויחל כי זלפה
יוצאת מאחוי• לאי• וגלהה מאחניי י ח ל
גמ״ש נלי״ת פיוייא טיפ הנה יליה מלכה
,ונע״ח שטי הקלי׳ ו כ נ י נ ת נ נ ו ל ע י ל פי
• י צ ו פ * חג״ת נ״ה* הם לאה ורחל זלנן כ י י
!הורות כי ושמוני' הם פיצופ• חג״תנ״ה״
א מ י פלגשים לימי/כי **מונים הוא מקום
יציאת הפלגשים ויציאת' הוא נאחוי• לאה
ו י ח צ ץ ה ס פיצופ* חג״ת נה״י • ו ל י ן י מ ז
ג י פלג״שים גימיתט״ג כמספר גג״ת ניהי
מ מ נ י כוללים נמצא כי נרמזו ג' פיצוי
<1נ״ל חג״ה נהיי שלה שהם בחייני״ע שלה
ג פ ס ו ק זה ועלמות אין מספר הוא נחי'
:
:
,
,
נ״״ע ה נ ו ללי ס אשי תחתיה
נבוא אל כ ו נ ת הנתינים
1^0תח
שמשבח החתן לכלתו ההוא
אמר ששים המה שה״ס פרצו' נ ה״י וחניית
שלה אשר הם בחיי הנייק כ״א כלולה מעשר
נימע׳ ששים יאחר נחינת אלו ה 0מלכות
שהם סול פרציף יחב״י שלה שהוא נחינת
נריאה שלק הנקי מ^כות י וני(
קרש
הימן על נבון כ* א© תמלא היגיון
מלכות כזה מ" 0למייל כ״ף <"1תי״ו יעלה
כני' תיפ״כ שם יח״ו והיין משהי ת י מ ת
המ״ה ח:מ"ת ובינ״ה והיע״ת ע״ה לימיו
האמור בי מלכות היא פרציף 0נ"י שלה
וכלי שלא נבין נ י אלו הששים שה 0בביזי'
הי״קהם ו״קשל פרציף חב״י שלה ל כ ן
אמר ושמונים כלומר הששים א:ר אמרתי
הנה הס אותם הבחי' בי אע״פ שבכלליתם
הם ששים שהם חניית נה״י בפרטותס הם
שמינים שהם הב י פרציפים הכוללים יחג״ת
נה״י אשר כל פרצי ף מהם הכתר שלי מלביש
ספירה אימנחייהפיצזף העליון ממני י הס
ח' וכ״א כלולה מעשר הם שמונים והם
בנח׳ םלנשיס אשר הס כחי׳ יצירה יעשית
שלה הנקי פלנשים מה שא״כ יבחי׳ יחב״י
שהם מלכות או כמ״ש כי שם מקים יציאת
הפילגשים שזי .הוא כאחורי פרצופי חג״ת
נה״י משא״נ בבחיי הרצוף החב״ל יעלמית
שהם בחי׳ ני״ע אע״פ שהם צבאיה ות־ליה
אין מספר אין אני מכניסם כמשפר ב•
ביון שאני מי־כר בפרצופי בי״ע לאציישלה
ני״ע לכוללים אינם עילין בשם כי כונתי
כ ׳ אע״פ שיש בה ששים המה מלכות ושמוני
פלנשים שהם בחי' פרצופי חב״ל חג״תנה״י
שלה שתם נחי' בי״ע יאצי' שלה ענייו
ומלכם אחת היא הנבחרת לי ליונה תמה
כמ״ש רש״י ז״ל בלומר אחת שהוא פ י צ ו ף
כ ת י שלה הנקי אח־ו או כ ׳ כל הגיפרצופ׳'
האחרים ה ס נקי על שם שלשה ספירות
חי״י חג״ת נה"׳ אחכם פרצוף לנתר היא
הנבחרת לי ליונת׳ תמתי כי לפעמים היא
יונתי נ ת זוגי ולפעמ׳יהיא תמתי תאימתי
ממששזתבשוה • ועתה מפיש הנתיי בי
בחינת יונתי תיא כאשר א ח ז היא לאמה
כלומר כ׳ אע״פ שהיא הבחיישל אחת שהיא
הפתרשלהעכ״ו לאמס מי .שיש לה הוא
שעלתה נמקים אהה שהיא הבחי'היי כמו
היסף
ל
,
׳ . .
ו פ<׳
׳ •
שיר
השירים • קעט
*
מ א ף שנת או כ/מן בה״מק כי נקרא יונתי
,בת זוגי כ״ אז יש בחיי הזמג בינינו אמנם
איצה שולז אלי כי הכתישלי גבוה מכתרה
'והיא מקבלת אורותיה על ירי אמנם במי
תמתי תא/מתי.היא כאשר ביה היא ליוללת'
,כי הבהירות שלה שהוא קבלת אורותייהוא
מצל יולדתה שהיא אימא שמקבלת אורותי'
על ילה וגס כ• הבהירות שלה שהם המוחין
שלה היא למליתה שהם יששו״ת הנקי כמה
הכללית אשר שם היא בחיי הלילה והמוחין
שלה מקבלתם על ידס ואז היא בחיי שני
המלכים המשתמשץ בכתי אחי ואז היא
.תמתי תאומתי ומפני שבחיי הכתר שלה לא
נרמזה בכאן כ״ א 0בתיבת אחתויחע שגס
החכמה נקרא אחתכמ״ש כס״י אחת רוח
אלהיס חיים וגם הנעה נקרא אחת כסול
אחת ואחת ומת גם שגם ה0י\בכללוהה נקי
אחת כמ״ש כספר מ׳ ] י ע״כ פירש ואמר
ראוה כנות ויאשרוה מ5מת כר בלוקר כי
במי׳ אחת האסורה נ א ] שאנז מספר בשכחת
ה״א אותה הנחי' אשר ראוה בנות שהם
שאר הספירות והפרצופייראשךוה שעשאוה
בחייכתר עליהם שאע״פ שהס מלבויופלגשיי
פרצופים גמןרים לחב״ר וחג״ת ונה״יוכל
א ^0ואחת יש לו בחיי הכתר הפרסי שלו
עליו ויהללוה אל בחי זאת לפי שהיא הכת'
הכללת והעיקרית לגלם ועל גחייזו הוא
שאני מספר בשבחים אשר לה
,
,
יאמר ששים המה מלכות
אל
)ה(
כוי בהקלים מ״ש בשער מ׳
וז״ל
י ש ב /ע י כ י א ש י ת מ י י ב י חזקי?
מ ה כנסת ישי&לירמח לצלע
בקיצור
שהיא נקוית יי והיא כלת משה כי כמו שיש
לעת מלגאו כסוי משה וישראל ותי׳ת מלכד
בשי ל י ע י ב כן יש כלת משה,מלגאו והיא
כגסת ישייוסלכות' מלבר כסיל שכינה והיא
י 30אשת יעקב}לפיכך אימי לשושנה היא
כנסת ישראל גקזלה הפנימית וקראה רעיתי
דוגמת •אימא עלאה שהיא בינה כי כלמה
כן בתה בסול נקולהזו הפנימית ובבחינה
זו יאמי שמשה זנה לנינה כי זכה לה/דווג
נבחי' זו הפנימית הנקרא כלת משה כוי
עש״כ
קולס בואיאל הכונה אנחוב מה
והנה
שנלע״ל עייפי לחשי הרנזלליה
להכין מה היא בחיי זו לנוקדה הפנימית
הנקרא' כלת משה היטב כעיני יי' * והנה
נע״ח שער חצוניות ופנימיות פ״ו כתה
כ• החיצוניות הוא מהשם כ״ן והפנימיות
הוא מהשם מ״ה וז״ס לעת ו ת״ת מלכי
ומלגאו •עקב ומשה זה מהחיצוניות וזה
מהפנימיות ניע כ• הגוף החיצון.ירא נר\
ת״ת כליל מייסכייין ויעקב והגוף הפנימי
שלי ז״א נקרא לעת מלגאג לאתי כוי סטר• ן
ולים משה וישראל ולכן אין הרעת בכלל
״"ס כי הוא הת"ת אלא שהוא הפנימיות
וכנסת ישראל הואגוף הפנימי .,והמלכות
ג ו ף החיצון וזהג כ הגואות אלו הכנימיות
נקיאנשיקיןרוחאביומא .וכעיך החיצו
נקרא הפנימי!* י ו 6 0בחחא כי שס מ״ה.
הוארוח כל •והנה זו״ן כל החי מעיייז
גמוחתנכשמסייס נכנס בהם גוף הפניי
לשם מ"ה ומוזרים פ״בפ כוי והחיצוניות נקי
גוף,והפנימיות נקי קול • וככרילטא כ י
המלאכים גביו{ ו מקילות היוצאי' מפיז״א
נכס מזווג נשיקין רומא כרוחא שהוי!
פנימיות רא הנקי' קולותיוכניתיות נוקבא
,
,
הנקי לבויע״כ
י הר• מנואר כי ב0יי הפרצוף הפנימי
ישם מ*ה של מקי היא הנקי ג״י
ולכן נקרא נקולה ,הפנימית גי הייאמבחיי
הפנימיי' ופרצוף החיצון לשס כין של ה ט ל
ה;א הני\ מלכות ורחל ולכן נקיא מלבר
שהיא מבחי'החיצונות וכ״י כה הס כ מיג
4
א
הנקיק ]
ו
שמן
משחת
מרש
ו מ ה סול
•
הסי ל" מ*לע מ
היסיקין והיא הנקרא כלת משה שכן י ח נ
צלע ליס פה שהיא המלכות ננחינתה
שם כנוסחא הנ' ריבי ח/קיה וליל שושנה
העליונה וז״ש פה אל פה אינל נו ומ$ם
סתם היא ליי שהיא מלכות בהיותה למעלת
ורצה
כ י נ ו ר הפנימי של המלכות יוצא
בחיק יויה ישיאל מבא והיא הנקרא פה
השי״ת שהסלע שהסהו״ק של המלכות יאירו
ובחיי זו /כה משה לה • וז״ש פה אל פה
כסוד גי עליונות שההשליס לבור נסור
איבר נו כוי ז״ש רבי אבא בפי ויקיא כלת
פה סנה ולכן אמר ןל־כרתס אל הסלע סוד
משה דא כיי ונקרא צלע וזו היא שכינתא
י נ ו ד ומשה לא המשין מג עליונות שנה
עצאה הנ /נתיקונין ונקרא בינה בחינה
נא
ואל השלשה לא
.בלכתינ
זו העליונה כי בעלה עולה בחכמה בסוי
הכה נמשה כי ההכאה היא
ולפיכך
ישראל עלה במחשבה והיא בבינה הנקרא
מצי ו״ק שנה בלבל ששם הדינים ונשארה
בחיק
פומא ולפיכך נקרא נינה בהיותה
סלע ולפיכך יצא ממנו דם המורה על
אימא ול/ה אמז״ל שמשה זכה לבינה שזכה
הדינים מפני חסיון גי על״ונוחשנהשהס
למלכות להיותה למטלה בנ־נה בסיי פת
וכסול נשיקין ויש שושנה אחית בהיותה רחמ״ס וכסלע •שי אחיזה אל הקליפה כוי *
צלע אין מגיעים שהם הקלי'
האמנם
למסה והיא שבינתא תתאה כוי • הרי כי
ולבחינה זו /כה מש׳; ו/ו תקיא אימא עלאה
בחינת הנשיקיןה״א נכחי׳ כלת משה והיא
לפעמים בתיקזנין ובבחינה זו יאמר שמשה
נקרא ליי והו){ עצמו מ״ש גע״ח כי ל״י היא
זבה לבינה שהיא בחינה עליונה שבה וזו
בחינת הפרצוף לשם מ״ה לנוק זשס ליס
תקיא ב״ת י״ה כת ציעישהיא בינה למתמן
הנשיקין
אתפיעו ןאתגליין כהודין וכמו שמשה לין
האמור מיוקיק לשין ה/וחוי
ך,ך£
יעיה כי
״״ה כן היא ביית ׳"ה ז/ו תקיא
לפיסת ויקרא ל״ד ב׳ אחי שאמי
תמיד היא באחלומא בחלותא כמו בינה
כלת משה לא ליי אמר וידבר הי אליו ההוא
אימא עלאה ועול יש למלכות בחינה שנית
דאקרי קול ההוא לאחיי ביה משה בי כיון
והיא חצונה ותחתונה שנה ב סוי סלע
שכונתו נמ״ש כלת משה לא ליי היא על
שאמרנו ו/ו כקראי מלכות בירך כלל כוי
הפרצוף הפנימי לשם מ״ה של הנוקנאלכן
שבה נקרא ליי
ועלב'בחינות אלו
פירש כי וילבי הישהואז״א הוא גם כן
ושושנה ליי כנגל בחינה העליונה ושושנת
בחי פרצוף הפנימי ישם מ״ה של הז״א
בנגל בחינה התחתונה כוי ע״ש היי נאמרו
הנקרא קול ונקרא משת.כ• שם נס כן נאחז
באן כל הבנויים הנאמרים על הנקולה
אמנם כלי להבין מש״ל
4
משה
הפנימית שנקרא לי• וצלע וכלת משה
מנוסחא הב ירני חזקיה למשמע שהחילוק
ובינת וייעיהופה וגס כי בבחינה זו הוא
הוא מנח•' העל;ונה לבחינה התחתונה •
הלבוי הפנימי 5לה לרמוז מ״שבע״ח
והעכין יותר מפורש נאמר שס ננ1סחא הגי
שהפרצוף הפנימי שלה לשסמ״הנקרא
ד י נ י חזקיה וז ל בקיצור מלת המלכות
י נ ו י והבחינה הבי נקרא קצונה ומלכות
באצילות יש ל ה ל נחי'הנח׳ האי היא
סתם ומכל זה מבואי כי אלו הל נוסחאות
בחי < ו ה״ס צלע כלת משה כי מספי צילע
דרבי ח/קיה עם מ״ש־בע״ח הכל עולה
עוליק״־ןוליס קי״־ן הימיןבסול למהזבי וצי
בקנה איבימנוסחא האי למינו שהיאנק
מהנקנה העליונה כוי ואמנם משה חעא
הפנימית
ב״י וכלת משה ושהיא כקורה
בצלעשחסי ממנה צ' ונשארה ס)"ע שהוא
זמנוסחא
נ
,
,
ז
,
,
,
״
1
,
ז
,
ז
פי׳
שיר
השירים
י
ומנישחא הבי למינו שבה סוי הנשיקין
ומניסחא הגי למינו שבה בחינת היבור
וכןכע״ח שנקרא ב״י ושהיא פנימיות ובה
בחכת הכשיקין יכה בחינת היכור וכן
כגח״נת הנ' שהיא חיצונה ונקרא מלכות
סתם וכן בע״ח שהיא החיצוניות ונקרא
מל כות
מה שצריך להבין הוא כי לפי
אמנם
ירש •בשער מאמרי ישב״י נראה
שהחילוק אשר בין כנסמ ישראל למלכות
מזס הוא מ ל י שבה שהיא בחינה העליונה
שבה אל ג״ק שבה שהיא בחינה התחתונה
שנה ולפי מ״סכע״ח נראה שהחילוק הוא
מפרציף הפנימי ישם מ״ה שבה אל
פרצוף החיצון דשם ביין שנה
שיובן עמ״ס שם בע״ח שער
ואפשר
חיצוניות ופנימיות פ״כווז״ל כלל
העולה כ י נ כ ל ״"ם ׳.ש מ בי בחינות אס
בחינת ג״י שס״ס אוא״י שבאותו פרצוף
ובהכרח יש בהם ׳"ס גמורות ואם נחינת
ז״יושזוא ליא שלאותו פרצוף וכמו
שאוא״י של האצילות מתלבשים בז״א ש3
האצילות כן בכל פרצוף כעצמו מיניה
וניה ג״י שנו יש בהם י״ס גמורות ומתלכשי
חיך ז״ת שלו כוי ובבר ידעת כי בתי מאי
הם איידי ונמצא כי כל בחינת חו״ב נקרא
פנימיות העול' מכל זה כ• ליא שנ/״א שהוא
ז*תשבו הם כללות •"ש והכלים הז האלו
עם המוחין שלהם נקרא קענות ונקרא
©יצוניות וחו״נ שכז״א שהםג״רשבו הנקרא
מוחין יגילו ת מתלבסי] ז״ת שלהם בלית
הראשונות הנקרא ז״אשבז״א וגייר שבהם
נשארים^ממליןמגמת עתיק תוך אייך •
הרי מבואר
וזה נקרא פנימיות כוי ע״ש
כי פרצוף חנ״י הכולל של הפרצוף הוא
הנקרא פנימיות ופרצוף הז״ת של הפרצוף
שהם פרצופי סלימ נה״י עם המוחין שלהם
,
,
נקרא חיצוניות •
וכני התנ שם בפ״ו
בי הפנימיות הוא משם מ״ה והחיצוניות
הוא משם ביין א״כ יתכן כי פרצוף חב״י
הכולל של הפרצוף הוא מהשם מ״ה שהוא
פנימיות ופרצוף ו״ת הכולל של-הפרצוןו
עם המוחין שלו הוא מהשם ב״ן שהוא
ובוה ציקו לחשי הרב
•
חיצוניות
;ל׳יהה כי נקולה הפנימית הנקרא כ״י היא
הכי עליונות של המלכות שהוא פרצוף
חנ״ל־ הכולל שלה והוא הפנימיות שהוא
הפרצוף ישם מ״ה שלה כי היא הוא פרצוף
חב״י הכולל שלה ובחיי החצונה שלה
מ ק י א מלכות סתם היא הו״ק שלה שהוא
פרציףהן״תשלה והוא החיצוניות שהוא
בחינת הפרצוף ישם ביין שלה כי הוא הוא
פרצוףהז״תשלה • והראיה לוה כיהנה
נ ש ע י מאמרי ישב״י כתב כי בבחינה זאת
ה״ס הנשיקין כמש״ל וכן נע״ח בחב כ סוי
הנשיקין הס בנחי' הפרלןגים ישם מ״ה
כמש״ל וכע״חשער פרצופי ז״י} ספ״בכתכ
כ׳ זווג עליון לפרצוף מוחין לבדו נקרא
נשיק״ןוכןשס בפ״ה שכתבנו לעיל כתב
כי במל הפרצוף לחב״ל לז״א יש נ ו ל אחת
שוה בשוה עמו והזווגשלהס אינו רק נשיקין
כיאיןבהס ממלה רקג״רכויע״ש
מבואר כי זווג הנשיקין הנה הנא
היי
בפרצופי החב״ד לליון וכיון שבחייהנשקין
היא בפרצופי הפנימיים לזו״ן שהם מהשמ
מ״ה שהוא הפנימיות א״כ פרצופי החב״ד
שבהס ה״ס זווג הנשיקין הס הס בחינ*
הפרצופים ישם מ״ה לליוןשהוא הפנימיות
העולה מכל האמור שנקודה הפנימי מ ו ל
הנקרא כ״יוכלת משה הוא פרצוף חב״י
ינוקבא שהוא משם מ״ה שהוא הפנימיות
ובחינה החיצונה שלה הנקרא רחל ומלמת
סתם הוא פרצוף היימן שלה שהוא משם
ביין שהוא החיצוניות כנלעייל אם יכשר
בעיני השם יתברך
וכנה
ב
,
,
ו
שמן מ׳ יחת קיש
עוז פ ת נ £ס נשער יגישצ״י
1ר$ח
כ* נ׳קויה זו ה מ י מ י ת שזה לתית
*זמש־לא הוא גלול ממנת ולא היא גייל$
ממנו ו ל פ י כ ן קראה אאימ׳י יעית* יונתי
חמיו* ואממז הנ' יצאה מאחוריו מ נ י ן
כ' ליווין ולפיכך היא נכללת ממנ 1ב• '1
ו מ״מ א ע י פ שהי< 1שייז לת״ח! אינה שוה
?רעת כי גקה ממצה מאר כ ג נ ו ה שמיס על
י*איז שהיא השושנה התחתונה ואמנם ת״ת
שהיא מלכי ע ם שישנה זו הפנימית שזיס
ועליהם אמרו א״א לשני מלכים להשתמש
ואע״פ
נ כ ת י אחר כי כלם שיין כוי ע״ש
שאין כל הקימה זו צריכה לעיננינו כתבתי'
£ג נ אנרחין מפני שנתקשיתי נ ה והיא כי
$פי זה ולפי מה שכתנמ לעיל נמצא כ*
היית מלבי -שהו א זי׳א שנז״א ו אוא ה נ ק י א
וןיצוטות הוא השוה אל הנקודה הפניאית
•והוא פרצוף חבייר לנוקב' שהוא הפנימי!"
וקשה שהיי ןו היא נחיניחיצזציזת שהוא
משס׳ נ״ןזזו היא נחי' פנימיות שהוא מ^ס׳
מ״מ וא״כ איך הס שויס
ולזה אפשר לומר כי כיין שצוא נחי' ז צ י
אע״פ שמא משםי נין שוה לה אף׳
ע״פי שהיא משם מ״ה כיו^זהיא נח^נמ נוק'
*(״ק שהרי כתבנו לעיל מ״ש פרצופי ז!"]
ג י כ נ ג י הפרצוףהחה״י יז״א יש נוק־ אחת'
שהוא פרצוף החכ״ל י נ ו ק נ א והיא שיה'
ןנמוה עמו הרי כ ׳ י ק ו י ה הפנימית׳שה׳*׳
0רצוף תנ״ל דניקבא הוא שוה אל פרצון>
וןוזכ״י לז״א קהואג״כ נחי׳ ה פ נ י מ י ו ת .
ו א פ ס י לומיעי^קיוחק כי א״ש נ ע ״ ח ג ה י א
מ ה ׳ אלי ח ל י י יז״א הוא מ מ ו ת להיינו'
*!נ״י מ ג י חב״ר אנ 1נאיבותגיבה ממנה
נ ג נ ז ה שמיס על׳ ה א י ז ומ? שהיא' שוה'
ויש
•
אל מ״ת מלבר הוא באיכות
המך לזה ממ״ש צפי' ס״י זז״ל בקיצור ד ע
שי&לת״ת ני' נחינות גופא ונקמתא גופא
:
ז
יא יעקב ונשמתא יא משה וכן למלגות סל*
בחינות מ פ א ונשמתא מ פ א לא שכינתא
משמתא לא כנסת ישראל !ליס יעקב וישר?(
יא'מגופא ויאמנשמתא כמו יעקב ימשה
ונשמתא למלכות היינו כ״יאיזת באי יג:ו
נשמה עם נשמה והיא כלח משה נו׳ והיא
הצלע נו׳ ונשס שנשמתא לת״ת מבינה כן
נשמת המלכו* היא נינה אלא שנשמתי ית״ת
הנא לעת הגנון בנינה ונעשה נשמה ל"1ק
הת״ת לאתי בשית נןשי״ן ומה יאשיתאי
נטשה נשמה למלכות ולעתה קלה בי אינו
אלא שארית הו״קוהוא ק״ל כוי ו י ע כ ׳ ז ה
שאמרנו שנשמת ת״ת הוא לעת ה ג נ ו /ב נ י נ ה
וזכה לו משה ה״ננ נשמתי לגופא לו׳קצותיו
לגר נסיל רוח אבל נשמתא ומוחא ליל־ון
הוא מחכמה ונעלמה מעיני כל חי ונשמתא
ימוחא למלכות לעת הגנו; גבינה ווי
קצוות׳'לעתה קיל כלכתיננא ע״ב • הרי
אנואר כי הנשמה ח״ק יז״א שהוא ה/״א
מינז״א שהוא נחינת ת״ת מלנר הוא ל ע <
והוא עצמו הנשמה ימוחא
הגניז בבינה
למלבות שהוא פרצוף החנ״ל שלה אשר זהו
מש״ל אחת באי יגשו נשמה ע ס נשמה שהוא
נשתת הו״ק שהוא15בחי׳למשה עםהנשמה.
למיחאילמלבות שהוא החנ״ל שלה שהיא
וזמ״ש בשער מלשנ״י;
״
כלת קשת
כית״ת מלבר ע ס נ ק ו י ה הפנימית שוין
שהרי נשמותיהם שוות' שהס רעת הגנוז
ומביני כ י ; ה ו מיייני/איכות וא׳יכ* מ״ש ב ס פ ר
ע״ח שהיא שוה לחנ״ללז״א מ א בביזיניג'
הכמית כי בבחינת האיכות היעת.שה*ס
מיייאח״א שהוא פרצוף ר.חנ"ל שלו גבה
מהנה כי נשמתא למוחא לז״א היא מחכמת
שי.יה בחייעליונה מנשמתא למשא יילה
,אלא שעיין קשה לקשר
שהיא מבינה ״
זה שכתבנו מפירוש סייד-טס דרושי הרב
כי הנס מבואר שם'
ז״ל שכתבנו ל ע י ל .
נש
ל
י
פי•
שיר
השירים
נש״פנימי!'וחיצוניז״ ל י י ופ״ו כי החיצוניו׳
שהוא משם ב״ן נמשך מ צ י הבינה והפנימיו'
שהוא משם מ״ה נמשך מ צ י אבא חכמה
נא״ככשלמא זיאשבז״א שהוא ת״ת מלכי
שהוא כחיי החיצוניות לשם ביין הנמשך
מצל הנינה איש שהנשמה שלו היא לעת
הגנוז בבינה שהרי מן הבינה נ מ ש ך א נ ל
מוחא למלכות שהוא הח״בל שלה שהוא
בחיי הפנימיות לשם מ״ה הנמשך מצד
אנא חכמה איך יתכן שגשמתא למוחא
דילה תהיה לעת הגניז בבינה שנחינתה
שם ב״ן ואפשר כ י ה נ ה י ח ע כי הגם כליה
כולל מ״ת וב׳/י ומ״ה ימ״ה הוא בחי' אבא
וב״ן ימ״ה הוא בחי׳ אימא וא״כ מיישבי
נשמתא למוחא למלכות הגא י ע ת הגנוז
בבינה הוא בבחייהב״ן ימ״ה אשי בבינה
בי הוא בין והואמ״ת ותמיד הבחי' יב״ן
ניתן אל המלכות אלא שזה הוא ב '! למ״ה
י ע ן כ• הוא בחיי הפנימיות שלה אבלמ״ת
דמיה שי-ואמבח•' אבא הוא נשמתאימול
לז״א ועל כן נכה ממנה מאי בי זו חייה
למ״ה וזז ביין ימיה וזה כיןמליה הוא כבה״
הציניות לגבי המ״ה למ״ה שהוא כבחינת
פנימיות וכאילו תי^מר כי המ״ה ימ״ת הוא
פנימיות לפנימיות והב״ן למ״ה הוא חיצוני'
לפנימיות ולכן הב״ן למ״ה שהוא נשמתא
לממוא־למלכות נעשה נשמתא לת״ת מלבי
בי הרי הב״ן ימ״ה הוא בבחיי חיצוניות
לפנימיות ותמיר חצוניות עליון נעשה
פנימיות אל התחתון ובפרס כי ת״ת מ ל ב י
הוא נבח* החיצוניות במש״ל בילעייל ב י ד ן
אפשי אס בעיני ל י כ ש י
,
,
,
נקיים מיש שס ב ל מי ישכייי
^]לר
עמ״ש כזוהי ביאשי' אוף י1היס
להכא אפיק כוי אלה״ם לתנא אשר היא
אימא מלאה הוציאה ג״ב י״ג תיבין משש
קצגומיה קצי הליןלשחוי נקודה זז הענימ״
ק&א
לבל •שאנו ממצה כקלייוז״ש לסחרא לה ל<רי
ולנפרא לה ע״כ ובזוהר ויצא ינ״ב ע״ב
אמרו ת״חהאי באר שבע ;מנין כתיב
נפישתא דא בגין דאיהי רמז לשבע והב•
אקרי באר שבע כ ו במשה לא כתיב אלאזמנא
היא וישב על י ב א ר בל במשה וןי כיגרו
דכתיב אחת היא יונתי חמתי אחת היא
לאמה כוי ופיישו מוהר״א אזולאי ז״להה
הובאו דבריו ש 0נ ס פ י מ״מ עמ״ש הרב ז"*
כ י יעקב זווג גופא בגופא לז״ון שהס זית
לז״וןומרע״ה זווגרוחאברוחא לז״ון ולכן
יעקב כיון שלא זווג י ק גופא בגופא ל/״ון
שהוא בזיא לן״ון לכן כתיב כיה ז י פ ע מ י ס
באר ומשה לא כתיב ביה אלא זמגא חדא
כיון שזווג רגחא בחחא לזי־ון שהוא זווג
לנשיקיןוהוא רוחני ל כ ן לא כתיב אלא ב א י
אחי שהרוחניו' אחי מכלל!' זי״ון ואינה
נחלק׳ כמו של ז״ת כוי ע״ש וככר כחבנו כ י
זווג הנשיקין הוא בנדורה הפנימייכלת סשה
ושהיא פ ר צ ו ף חב״ר ימקבא וילוע בי חמיד
הגיר כחי חשיבי ועל כן כיון שמשה זווגו
היא בבחינה זו לכן לא כתיב ביה אלא חד
למינו מכאן כי פסוק זה יפה נליש על
הנקויההפנימי׳ וכןלמשיל נשם הרב ז״ל
כי בחינה ןו קיאהיונתיתמתיוכןהחכיה
עוד
בפסיק זה אחת היא יונתי תמת• •
נקלים כי נודע כי החיצוניות לגבי הפני*
נקי אחןיים ואע״פי שלגבי הפנימיות נ ל
אחוריים עכ״ז לגבי מה שלמעת ממנו נ ל
פנימיות כגון האי דקמן יקא עסקינן כי
פרצוף הז״ת למק׳ נקי חיצוניות ואחוריים
לגבי פ ר צ ו ף החב״י שלה שהוא הפנימיות *
אמנם לגב• כ י ״ ע נ ל פנימיות ו נ י ״ ע נ ל
חצוניות ואחוריים אליו ו כ ב י כתננו לעיל
כ• פילגשים הס בחי׳ אחוריים וא״כ מלנגי
שהם כחשיבות יותר שהם נשי המלךיכס
בבחי' הפנימיות לגבי הפגושים שהכו
גנ<ן׳ האחוריים ו י ל ו ע כ י כמו שיש כ מ ל
ואצילוין
א
1
#
*חת ־
באצילות פ ר צ ו ף ^'הי וח״גתישהס בחינת
לאה ורתלכמישלכן יש ככל עולסימנ״יע
נ ח ל לאה ז ו ח ל
]/0חוז
נ נ ו א אל כונה שני כתובים
כבאיס כאהל £ה 0לכרי
י.י1תן תית ישראל •עקנ מל<ר נשכח הכלה
כת מלך פנימה נקולהי הפנימית ההוא
המד 5שילשה0נח!׳פרצ1פי נהלי וח״גמ
שהם הרק כ״א :כלולה מפשו ה י ששים
!־*"ם לאה ורהל המה מלכות נליימר המה
נ ז נ ל לקרותם בשם מל^ות כ י ס ככחינת
כפנימיות לגני ב ע שהם כייחינת החצוניו
ואחוריים שהם ב נחייפלכשיס כ י לפי האמת
וסמוניכ פלג:*5ס ושמונים שהם י׳חיפרצופי'
דגלי* וחגית שהם,לאה.וו.חל :ללי עולמות
?1ג •"ע ו כ"א בלולה מעשר* ה ם׳ פי כלם הס
כחיי פל^שזס שהם בבחי' החיצוני! ואחוריי
^גבי נקניה כפנימית-אכר נזטור אח״כ
ועל י ן ל א א מ ר ש ש י ס מ5נו*נמו שיקלקנו
לעיל .רק ששים המה מלכות כלומר כי לפי
כהמתאינס .מלכות יק המה מלכו נהשאל'
לגני בי״ע ולכן כאשר קראם׳מלכות לגני
כי״ע חשב .אותם נחשנון גלול ששים אמנם
נאשר קרא אותם פלגשים לגני נ ח י כקולה
* פ נ י מ י ת חשב אותם כחשבון קען שמומס
והעולה לחלק $הוא עשרים שהס שנ<
פ ר צ ו פ י נליי גחג״ת שהס לאה ורחל להורות
כ י ככחי' ש ה ס ב י ״ ע לגני כמלכות הס
כמלכות לגני נ<{ורה.הפנימית ועלמות אין
מסבר ועלמותישהם חיילי הנוקבא שבבי״ע
וזין מ ס כ י אין אנימכנ״ס אותם כמספר
אפילו לקרותם פלגשים בי כונתי לומד בי
בל ב 0״ ׳ ה ? 0נ ו ת י ם כביח״י פלגשיס כז
לכן נוכל לפרש כי ודמוניס ©!.לגשייהס לאה
ןווזל פרצופי נה״י וחג״תלאצייוו'פרצופי
כינה ורחל י כי״ע כולם הם כנסי פלגשיס
לגבי ו(חת היא^יוני-י תמתי ש׳^א־בסינמ
,
י,י
,
,
,
,
קדש>
נקודה הפנימית שהוא פרצוף חב״י שלה כ•
להיו פ ר צ ו ף גייר שלה אשי ממיי הג״ר כחד
חשיני על כ( אני קורא אותה אחת והיא
הנפ חית לי למנת• תמתי תאומתי ונא הרמן
על נכון כי אס תמלא תינוי אח״ת הי״א כזה
אל״ף חי׳יח י״ן 0יו״י אל-׳יף המילוי לנל
יעלה תיס״ו שסרמ /וה*ן מספר תיבויה״ס
חכמ״ה בינ״ה ולע״ת ע״הגס •.אס תמלא
ת ע ו ת אח״תה״״א כזה אל״ףחי״ת תי״וה״א
י ד י א ל ״ ף המה יעלו למסכי אלף פ״נ
כמשפי תינו .כרצ״וף חנמ״ה וכינ״ה ול^׳ת
לימח האמוי כי אחת היא הוא על פי4וף
והנה א&רנו כי כחיי זו
חב״רשלה •
כקינת י״ה ן ע״יכ נ א י.רמ< ג״כ כי ר״ת א״חת
ה״יא׳״*יונתו ת״מתי ע״ה כמספר כ״תי״ת
גס אמיגו כ• בחיי זו נקי כנסת ישראל גס
נקי צלע גם נקי כינה ואם תצרף נ 4שמות
אלו ,כניסת ישר׳יאל צל״ע כ י ל ה המה יעל!
למשפר אלף שכ״ח כמספר תיכות יונת״י
תמ״תיעס נ י כוללים נס אמרנו שנק׳ פה
ונקולה הפנימית ורטי״ה ?לכן אס תצרף
שמות אלו פייה צל״ע נקול״ה הפני״מית
ןרע״״ההמה יעלו למספר אלף שליו כמספר
תיבות יונת״י תמ״תי בלקיוק גס א מ מ ו שנק
כלת משה ולכן אס חצרן /שמות אלו צל״ע
נקו־ רה הפני״מית וכל״ת מ 6ה המת יעלו
למספר אלףתשנ״א כמספר תיכות א 0ת
הי״א יונ״תי תמת״י כיקדוק • הרי נ י מ ז ו
נתינות אלו כל פמ:1ת שמותיה שהם צל״ע
0״ה בינ״ה רעי״ה נקיי״ה הפנימית כנסיית
ישר״אל וכל״ת מש״ה ועור אחרת היחיי שם
כי גם נקי שושנה העליונה וגס שם זה
הוא רמוז בריית וס״ת א״ח״ת ה״י׳יא י״ונת״י
ח״מת״י שהם אהי״תתא״יי וני המה עו־לין
למסכי תתלייז כמספר ת י מ ת ש! שיינה
העליונ״ה בלקיוק
ת
,י
,
,
״
ז,
1
והנס
?!לגד!
ז
פי׳
שיד
פתבנו כי בחינה זו נקי רעיה
יוגמת אימא עלאה בינה כי
כאמה כן נחה ולש אחת היא לאכלהכלל
כי היא בבחינה אחת עם אמה כ• כאמת
כן בתה ולרךימז כ• א ל ת הלא לאמ״ת
עס העשר אותיות הוא בגל תקי״א:כמספר
תיכות כבילה הי״א מלה גלה ״ גם אם
המכתיבות אח״תהיייא כזה אל׳יף חי״ת
תי״ר .ה״י י ל י א ל ף המילוי לבד יעלה
מיסלו• נעם־־ •"א אותיות ,המילוי והכולל
יעלה הכל בגי' תיגלח כמספר תיבות
לולמת אעלא עלא״ה בילה י ע ו י בתכנו
׳כי במינה •זו היא מהשם מ״ה וייוע רןא
כי מנחי' השםנ״ןאשיהיה בו בחי השב יי'
יתהוו• ממנו הסיבים שחס הקלי' הנקי חשך
והשם כיין הוא נסיי המלכלכנויעכי ל ק
נקיי מלכים אמנם* בנחייהשס ת״ה לא היה
שום בהל שכירה ואס־ילו בכס• המקנא
1לק לא נתהוו מתנו קלל הנקי חשך כי
השם מ״ה הוא חדש תגזלי עתה ואינו מבחי
בירורים ולש ביהזהיא ליוליתה כלומר כי
בח נה זו כלה היא׳ כיה ולא נתהווה ממנה
משך ־שהם הקליייאפילו שהיא בח״ינוקנא
כי היי לינליתידיכ• עתה הולידה מחיש
שהיא מבח• שם כלה ההיש ואינה מנח*'
כירוייס ועל נ ן ב א הרמז כיי תיבותבד״ה
הי׳יא ליול״יתה הס בגי' תשיח במספר תינל
השים מ״ה החליש כלה י ועול רמז כי אם
המלא תיבל ברייה הי״א כזה כייתי״״ש ל א
ק״א ״לי א ל ף המילוי לבל יעלה נגימטרי'
תילמכ וגלה תתס״ג כמספר תיבות הי״א
הפי״צוף יללה החי״ש ולכן בא המספר
עס ההילין כמילוי אלפ״ין כי כן השם ליה
הוא מילוי אלפ״״ין כנויע ועוד רמז כי ר״ת
ונלת ב״ר״ה ילי״א ליוללל׳ה הוא בגייכלח
מלה מ״ע כמשפי .ימ״ה .לימון האמור כי
היחינה הזאת היא משם רלה • או ירמוז
כרה היא ליזצלתקעססל׳ל מפי׳ ליל כ•
,
1
4
1
1
(
קפב
השירים
גשמחא למוחא לילה היא רעת הגמז־בנעה
וזהו ברה היא כל\מר נ י יבהימח ש5ה
שהוא ב<1י' הנכמהישלה היא ליוללתה בלומר
מצי יוללתהשהיא׳־הביכה ני מןהיעת הגנוז
בה נעשה כבמה אליה ועליי'בז בא הימז
על נכון כיתזנותביייהה^איליול״^תההם
בג• תש״ח 1ע ה מ•'תש״גו שנד־תליו ולין
מספר תיבות -מיין המלתי הגל1זבבילה
לרמוז האמור .כ-י־־מגה־ימהייזידשל^״ •
עול כתננו לעיל.כי א מא הוצייאה י״ג
תיבין משש קצוותיה -טלי לשמור* נקזלה זו
הפנימית לבל ישאבו ממנה הללי' ושם ־גשי
מירשנ״י בניסל;א הבי על מ ללי חזק?ה
על כן יעיתייבין הבנות פ״ישבין הבנוי על
הכינה שהיא אימא ע״ש י ולש־ראזהיבנל
ויאשרוה בי בנות שהיא־ הכינה אימאיאזה
האירה בה בי ראיה לפעמים מתפרש לנןון
הארה וכמ״שבןוהר מקץ• ק צ"ס ע״אי׳י אן
יאה להא שמשא באשגחות׳ל׳ליה בידאתיהי'
.פהכמ׳כאילו אמי אזהא יה
בו*
בי ע״י אשר ראה האייה והכא נכד רכזות'
יאוה כנות האירה בה הבינה בבחינה־ זו
כי הוציאה *"ג תיבין משש קצוותיה־ל$מזדא
לה לכנסת ישראל שהיא־ בחיי זו ויאשרוה
ויהזקזהבמו אשי* חמדן כי חזקה אותת
גלי התאיות האלו לכל ישאבו ממנה הקלי׳
ועל כן מלכות שהם נחי' פיצופי נליי
וחלת שה״ס לאה ורחל וכל• שק פלגשיס
שהם בחי' הנוקמת לבי״ע דהללוה לבחינה
זאת על היות כה מעלה זו והשיבוידזה
שאץ ממנה שאיכה ויניקה אל הקלי משא"כ
בהם שאיי חסר שאיבה מהןלפיהצוין
1
ח
1
;
;
י
פי האמור אפשר לפרש מרלל
כמלדכדוז׳ל ל"א אחת היא יונתי
חמתי זו כנסת •שיאל שנאמי ומי כעמך
אחת היא לאמה
ישראל גוי אחי כאל׳ן
שנאמר הקשיבו אלי טמ׳ ולאמי אלי האזיננ
לאמי
ו-
ז
שמן
משחת
נאינניא היא ליוליתה תרגם יי יע?ב
כי אכונא קומי ר״ יצח? בר מינה לית
*יולדתה ראוה בנות ויאשרוה המ״לא ואשרו
אתנס כל הגוים *מלכות וסיגלשיס ויהללוה
נמי״א והיו מלכים אומניך גלב • ונקיים
עור מ״ששם בש׳מייש׳יבי על מ״ש בזוהר
מה שושנה אית לה י״ג עלין הבונה כי
קנחי' התחתונה עומדת על י״נ בקר והים
מליהס מלמעלה היי י״ג והס כדמות המלין
השומייסאת הפי• הפיי מבפנים והעלין
מנחרן וכל אף כנסת ישראל אית לה ״"ג
מכילן לרחמי ומי־ וזה מצי אנא וכנגדם
הוציאה אימא עלאה י״ג מצל כגבורה
להכניע הקליפות ולשמוי אותה לבל יאחוו
ממנה וכל והנה ישראל הס דוגמת אימא
מלאה שכמו שאימא מלאה הוציאה י״ג
תיביןלשמוי האיץ היא המלכות שלא יהנו
ממנה הקלי כיפישנו צךשיאל הס י״ג
שבסיס וכללותם היי י״ג והאיז העליונה
שהיא מלת המלכות אתתקנת טל ייייהו
ונשמית על ילם מהקליפות וזהו ומי כפמך
•שיאל מ• אחי בארץ פי מי שהיא אימא
מלאה הוא דוגמת עמך ;ישיאל גוי אחד
ג א י ז עליונה שהיא מלכות שמתקנים אותה
כלג שנעים העולים בגי' אח״ר וזהו גוי
אהד נאיזיע״כ
ומבואר הדני שי\ג שבעים הס הס
הי״נ בקי ונמ״ש ג׳״כ שם בשי
מ'יש״ב• כ פקול• מ'על עלמות וא״כ
011השןמיים את השושנה התחתונ' ולוגמת'
הוציאה אימא מלאה י״ג לשמור את השושנ'
געליונה שהיא כנסת ישראל לש אחת היא
יונתי תמתי זו בנסתישיאל וכלי להודיענו
כי מנתם היא על הנקויה הפנימית הנקי
כנסת ישראל אמרו שנאמיומ• כעמך ישראל
ביי אחל בארז כלומי גי כנסת ישראלי
שאמיתילך היא אותההבחיישנאמלטליה
ומיי שהיא בינה תיא לוגמת עמךישיאל
,
,
י
קרשי
שהם •״נ שנסים השומרים את המשנה
התחתונה ומגמתם הוציאה אימא עלאה
י״ג לשמור את העליונה זו היא כנסי! ישרי!
האמורי ועליה נאמר אחת היא יונת;תמתי־
וכבי כתננו כ׳ בחיי זו נקי נינה כי כאמה
כן כתה יפייסנו כי זהו מש״ה אחת היא
לאמה וזת עצמו הוא 3לש אחת היא לאמה
שנאמר הקשינו וכו לאמי כתיב כי הביא
ראיה מן הכתוב שקראה אמו והלוא ידוע
הוא כי היא נחי אשתו אלא שהיא ננחיי
זו הנאמר עליה כאמא כן נתה ולכן קראה
אמו ומה גס לפי מ״ש שם נמשחא הנ לו*
חזקיה כי נקל זו היא העולה ננ״נה
וככר כתב בשי־הכונות מנחת שנת כ*
נעלותה שם גק אמו ממש ולכן אמר הכתו
אחת היא לאמה כי היא בבח׳ אחת .ע©
אימא נס כתנגו כי נח״ זו נקי ביית י״יז
כת פרעה שהיא אימא יתמן אתפרעו
נהויין לש נרה היא ליולדתת לית נ ר
מינה ליוצלתה כלומר כי זו יווקא שיין
לקרותה נת הכינה כמו שאין לה עוד כת
חג ז ממנת כי זו היא העיקרית גם כתבנו
בי•כנח״ זו אין אחיזה יה הקליפות לש
ראות נכות ויאשרוה כמי״א ואשרו אתכם
כל הגויס כי הטיס שהם הקליפות מאשריס
ומהללים אותה על מעלתה שאינם יכולין
לאתתז בה ובבר כתבנו כי הנ הי והחלת
הם חיצוניות ש ה״ס הגוף אשר הוא בתיי
כלי ואומן אל הפנימיותז״ש מלכות וכוי
כליא והיומלביס אומניך כ• מלכות שהם
פרצופי נה • וחגית שיים מכסי'
שם ביין סוד המלכים הס
אומניך כתי אומן
משרת אליך
ומבייש ב י״ע
ומק אנ״ק
לק״נה
1
1
1
4
,
,
,
,
ז|
1,
,
י
שיר
פי
קפג
השירים
מי־ ז ^ ה נ ש ק פ ה כטו ׳טחו יפה כליבנה ברה כחמה א ימח ב נ מ א ת >
—
; ד י^־י
ן
• -
-ד־ז־
־-
כ מ כ מ לעיל משם הגלח שער
ה^ך!
חיצוניות ופנימיות פ״ס כי הלת
בלת
של פרצוף חליל הכולל מתלבשות
הכוללים של הפרצוף ההוא עצמו בי כמו
שאלא של כללות האצילות מתלבשים נ ל א
של האצילות כן בכל פרצו^בעצמו מיניה
וניה ל י שהם חליי שנו יש בס י״ס
גמורות ומתלנשותהלת שלהסת\ך לתשלו
עצמו והלר של החליל נשארות מגולות
ופש1נ1הואכיבמא זה הפרצוף של החליי
להתלנש נז״ת שלו הכוללות בתחלהמתלנשו'
הנילי של החליל בחלת הכוללות ואחר כך
נכנסין התלת של החלייתוךחלתהכוללו'
והכללי שהיו בחלת יורדי! ונכנסין תוך
הכללי הכוללות ונשאיות ה ל י חליל דחליי
מגילות כסיר של התפשטות המוחין מאוא״י
ללא וכבר כתבנו ל ב לעיל כי הלק של
הפי^־ף הס בחיי שני פרצופים חלת גי הי
וננוקנא פרצוף החלת היא בחינת לאה
ופרצ1ף הלהיהיי( בח״נת רחל כנלל כל
זה באורך ואס כן נמצא כי כאשר אח״כ
בא פרצוף לחליל הכילל של המקנא הנה
במחלינכנסייהמלי של החליל בלאה שהיא
בהייפיצוף החלת ואחי כךנננסיןהחלת
ש<הי1ל'ינחלת הכוללים שהיא בחינת
פרצוף לאה והנילי של החליל יוורין
ונכנסין ננילי הכוללים שהוא בחי'פרצוף
רחל והלר לחנ״ר הכולל הס נשאיוימגולות
והנה שחר נקרא לאה עיין בספר מיין לבנה
נקרא רחל מלש בע״ח שעי יחל נלאה פ״ג
חמה נקרא הבינה פני משה כפני חמה •
כמ״ש כספי מיין • גס נודע כי מי נקיא
היינה ואת נקרא ה מ ל ״ והנהרש״י לל
פירש ראוה בנות ויאשרו' ומה הוא קילוס!
מי ;את הנשקסז עלינו ממקום הגנוה
י-ך־ד
ח־-ר•
־־־יד
־*,׳יד!
; • -״ד־
לכמון קרוי השקפה ויכריו הם צודקים
לעניננו כי הנה בחנכו לעיל כי אחת היא
מנתי תמתי הוא שנח החתן על הנקודה
הפנימית פרצוף חב״ד של הכלה וסיום
שכחו היה מלבות ופלגשים שהם פרצופי
נילי וחלת שלה ויהללוה ועתה מפרש מה
הוא הללןואיך היא המשך והתפשעות בחיי
/את
והנה אמרנו כי בחינה זו נקרא בינה
כאמה כן כמה לש מי זאת הנשקפי
נ י זא״ת שהיא נחי״ המק' נקיא מי שהיא
בינה כאמה בן בתה ומי הוא כחייואת לןה
אמרו הנשקפה אותה שהיא נשקפה עלינו
ממקום גבוה כי ע״כ קנתה שם זהלהקרא
בינה להיותה בחינה גבוה חולל שלה וכנה
בחינה זו נקי כנסת ישראל כמל״ל • וגלה
בא הרמז כי נשק פייה ג״י תקל״ה כמספר
כנשית עם הדי אותיות והכולל ועם אות ה•
הנשקכלה גלה בגי' תקמ״א במספר ׳שרייאל
כתבנו לעיל כי בחל זו נקיפ״ה
ענד
ובכחייזו ילס הנישקין ונרמז זה בתיבת
הנשקכלה שהוא צירוף נשק״ה כלה ועתה
מפרש איך היה התפש!0ת|בח זו כיי להיות
בבחי׳ הנשקפת וללא כמו שחר שהיא בחי'
כ״ לרך שם מתחלת
לאה פרצוף חלת
להתפשע ותחילה נכנסין מלי שלה נחלתי
שהיא לאה הנקרא שחר ולרמז זה לא אמד
כשחר רקכמו שחרכיתינתככלו בגיינלו
כמספר נה״י גלה לומר נ י כמ״ו שהם כיל•
הם מתחילים להכנס בשחר שהיא לאה
פרצוף חלתואח״כ הם מתפשעיסעי מקל
רחל הנקי יפה בלבנה גי שם הזא קרצוןו
הנליי ושם יורליס הנל׳י דחליל כי נכנסים
החלת לחב״ר נלאה * נמצא כי הנדל*
נהחלתשל החליל שלה נתלנשו נלאה ורחל
!{?ס פרצופי נילי זחלת אמנם החליל של*
נשארים
מו
א
14
1
כשחות מוען
נשאי-יס מגז$י 0וכנחי• זו כ״א היה בהמה
כרייה שהוא בחיי א ד י ממלה היא נחמת
שהיא כינה כי ננחייזו היא נקי כינה
כתמה כאמה כן כתה וגם בבחינה זו היא
אימת כציגלות כמ״ש כזוהר וישלח ק״ע
<לא אימה מגילות תק־פא בנהורא תקיף
ציקא יאות ונמצא כ• ב כ חי י החולי שלה
היא הנשקפה ממקום גבוה • וזהו גס כן
בנגילות כי כן היגל־ים הס נתקום גנוה
או יימוז
*
מן יהעס
למעלה
אימת כנדגלות ע״י שתיגם המתרגם
זאימתהא על יתני ארעא כזמן .להלינו
א י נ ע עקסהא נמינרא והנא נמי יכיותה
כי כנר כתנצו כי בכחיי זו אין אחיזה
ויניקה אל הקליפה כי היא מטלת עליהם
אימת וזה! אימה מעלת אימה על כלהלןלי'
כמו בזמן לגלי ישראל שהית אימתם אפילו
במקום הקליישהוא המיבי
י א מ י מ י /א ת הנשקפת
או
)נ(
לפי הדרך ה ל אשר פירשנו
גלפ אחת היא יונתי תמתי והוא באשי
?;בוקכא היא שלימה גס לבחינת פרצוף
כ ת י שלה ועולה כאימא אלא שלפעמים
כיא נ נ ח ' יונתי שהיא בחיי הל כי הכתר
שלו גנוה מכתרה כ• היא לא עלתה רק עד
החכמה שלו וכבר כתבנו כי בחיי הל ה;א
כמומיסףשלשבת ולפעמים היא תמת-י
תאומתי שהיא בחינת הל שא /בתריהם
מוין ו ל המלכים משתמשי ן ככתר א ת ר ״
ועתה בפסוק זה •מפרש ביזייעלייתה בנינה
היאך היא ובאיזה זמן הוא שנקרא תאומת*
שהיא בחיי הל ונקיים כלש שם בע״ח' שער
מיעוט הירח כי נחייזו הזי עדיין לא היתת
ע י לעת״ל ו כ נ י כתננו בפסוקים ־הקוימי'
כי יפה נקרא הנוקבא כ על1יתה עד כנכי
החכמה י ל א בי היא מקבלת הארס מהכמה
דלא א;ר ליס הדיה איליה בניקוד פתח
;
ע ר י נקייה
•
מען ליס בגי* יפ״ה
כי חמה נקיא לא מלש נגלח שער רחל
נהנה י ל ל נמייש אמרו
ולאה פ״ג *
בנדגלותעל יורו של משיח וסייש מוהי״ש
יפה לל כ י ל י ף יננדגללת אינה ליףהלמיון
לודאי לא היחה כזאת כיורות אחרים אלה
*
היא כייף ה/מן כמו כבואמשה אהלה
וכןוהרס' תיומהקליוגלנ י״ש פתח נד
זאת הצשקפה כמו שחר מיי;את ת א לתרץ
עלמין מתחכרן כחלא מי הא אוקימנת
דרגא עלאת לעילאכל זאת לרגא תתאה
לתתא עלמא תתאה והחייהו תלין עלמין
נחכורא כחיא בקשויא חרא הכשקפה כל
מתחנין תחייהו כחדא כןיויבריו צודקים
לענינצו כי מ׳ זאת הס כינה ומלכות
ובאשי המלכות עולה בנינה נאמריסי זאת
כ• ככינישהיא מי עלתה זאת שהיא המלכות
וכת חכרו חנורא היא ולכןלאאמי מיוזמת
ולש
וכן לא אמר הנשקפזת.רק הנזקפת
הנשקפה כד מתחנין תחייהו כח־א כי
שתיהן נעשו נחי' אחת וכלי להורות חנורס
בא הרמז *כי ללי זא״ת גי תלח כמספר
לשמות אהי׳יה קליא קמי ג קלא עס הל
וידוע נ י שמות אהי״ה אלו הס
שמות •י
בבינה ובמספרם כלילה זאת שהיא המלכות
וכן נשקס״ה הוא צירי ף ק״ן שליה ק״ן עי׳ה
הוא שסאר\ה לההייין שבבינה ושנלהנגי'
של׳ינה שהיא המלכות * ואפשר שזהו
מ״ש .הנשקפהכד מתחכרן תרוייהו בחדא
כלומר כי חיבזר 0מ1״ס צירוף נשקפ״ה
באופן כי מי זאת הנשקפה הדונה ה• במי
שהיא הבינה זאת הנשקפי/את שיי יא המלכל
או כמ״ש כי
עלתה שם וזהו הנשןפה
מתחנייעס הבילונעשה צירוףנשקליה או
כי עלייתה למקלגנל נקי;נשקפ' לגבי מקל
הנמוך ועתה מפיש איך היתה עליתת
בבינה ולזה אמר כמו שחר כי הנה יליי
1׳'לפי1ש כמו שחי הולך ומאיר מעש מעס
1
4
השירים
1צןייז"ל נמירש ווהנונה לפי דרכנו צי
אע״פ .שאמרתי מי ואת הנשקפהכי סלממ
עולה כבמה א״ןהבו׳נה שהיא עולה נביהה
כפעם אחת רק כמו שחי מעט מעש כי
צתיזלהעילה כנילי שלה כמו נלחש דמ1סף
שכת ואחרכךנחזיה כ ל ס קחש .ע1לה
כחלת לנינה ואילכ באי״ה ערלי? נקגלד
ינינה נכ^צא כי עלייתה שא*־ ה י * מקכלת
האר; היא מעש מעש כמו!:דוד״הגלין ומאיי
מעמ מעש ע י שתכלית עלייתה היא ע י
קלז.נמה ללא כי כאשר עלתת־עד ח*לר
לאימא כשתיית אל לא ואז נעשה הזווג
ביניהם כנייע אמנם השואה :זו אימי י ק
על החכמה ללא כי זו הזא כחיי הו<--כמש"ל
גאז היא נקי יפה ני מקנלת הארה מחכמה
דלא העולה יפה כמש־ל ולש יפה כלומר
;
ספר
כ׳ גחיגת אופ) עלייתה היא כ?מ הי(ילמ<גש
מע 0ע י שגעשיפ ייפה:והיא אנליו* עלייתה
ןכצייגיזבגו
להשתיותעי האנמה ין״או
לעיל בי בגווי'זיו הוי ע י ״ ן היא א־קצלת
•אורותיה ע"*ז״<*כמו שהלגציז מקצלת מן
השמש וז״ש כלננה נ5ואי צי אע״פי' ש'ר\א
נכח׳ יפה בי נשתזיון ע י הכמה יז״א עצ״ז
היי? כלנינה ש־מיןכי1ז^יזת*ימהשמ:ז צן.ה א
מקב ל־ת אורותיה עלי"וו אמל '$נ י ז י י ב י ת
כחמה שהיא שפיהיה שוי .כ יזמיה :והואיל;'יא
שפי מלבים משיזמנףנימת-י אחי 5זיי\א גחי'
הזי כ* זהו נחי'תאומתי כ* אז' היא''.איימה
תקישא בנהזיאחק,׳<ן>׳ביקאיי'אוהכי ח!׳!
היא מקצלשי אורותיה עלייל* א^נאיבמוהו
זה הוא נניגלות כאשי ייז־הומ^'הגלגלות
שהוא זמ; המסיח׳ נ נ י ״ ^ כ י אדההייו נחי'
זו סלנ״ה ית־ ודהןאצ״ין דקיב״ה
,
ץ
?1
אל :ע ת אגוז!*רדתי לייאותבאמ הנחל לדאות !ןד5.ןייח^! הגפן י!#נו
,
כפל ליא^ת שהוא יתלו-נפיייש
ע־ל
יהללל לייאות־נאצ• הנחל־הפדחל
הגפ• •הנצו• המוונים• ו ע ו י כיון שהירייה
חיתה ליאות כאב•־ הנחל היי גם הגפן
והרמי ני ם ..הם נכלל אבי הנחל' ולנליד פדנו
אותם הפיחה־ הגפן הנצו המלונם ואמר״
כיתמיי׳יש.בלוןכ״זווגימ
• י הכה •לוע
ז4וג ר&ןון:הוא לעשותיכליוזווגל דהולייך
דלו ט בי זווג ראשון כלי לעשותה כלי הוא
מחיי א ל א יהיעו ששילץ ז ל ן נ מ ק ו ם
אוא״י ומזדוונין שם ואז המקנא מעלההמ^
דאימא ואו מזדווג עתה לא מיתן ילה׳ אתי
היי״ו לעשותה כלי ואחר״כך הוא נחי' זווג
כ* רהולי׳להלציא נשמות ״ וידוע־ הואי כי
הגשמות ה 0מציות מחביזי החלג המילות
ניס־דהנוקנא כי היא כבי׳יש־ ביז
הגנויות ונותן לה הזכי נסויי הזמכ גסי
;
,
אתיוח^״׳נסןל מ״לומחנוי התלגמציו;
הנשמות י ו מ ה ג נ ת ׳ אגוז נקרא׳המק׳
רמז גלת
כמ״ש נלי ת -שילש ודרך
אלוז הוא בג נלת סול המקנא• הנקרא
עמ כמדעמכ״מ גס נחל ני\ •סוי הנינה
כמדע מסגד מנחל נדרן ישתק ובכ״מ ג©
גפן נקי המק/יכנויע־מכ־ימיגם ימ*גיסנק
הנ׳ ע ע ר ץ דחו״ג כמש״ל ע״פשלחיך פילס
דמונים וכזוהי שמותיש״ו־עיינ־ אמרי.אל
גלת אגו״ז ירלתי נוי ופא* יאמי יי־לתי
כמה לאמי י י י פלוני למיכה כי הכונס
לומר כי יריתי הוא לשון עליה
נבוא אליכזנת הכתוב סכם
לנרי החתן האוכל אל גנמ
כ• לכן ג ם אלגנת
אגוז שהיא המקנא
אג״וו הוא נגי תק״א כמספר המלכדת
שהיא ה0ק'יריתי שהכוני .נבחי' סוי הזרונ
יי
י|
י
״
וא״ת מה הלשוןאזמרת ׳דלתי להןל״ל נכנסתי
א1
ג
שמן
ו
נ *חת
אונאת* במו באתי לגני על זה אמר לראות
נאני הנחל לראות הסרחה הגסן כלומר
יויע שיש ב' בחינות זנוגים האחי הנא ליאות
כלומר לראות שהוא זווג לבחי׳יא״יה העולה
יי״י שהיא לתת בה תרי״ו לעש<תה כלי .
וידוע כי זה הרי״ו הוא סודגרוחא ישביק
נמוק כה יאה קימאס לעשותה בלי ולכן
באי.רמ/כי לראות נגי' תרל /כמספר
תיבות הרוחיא ישבייק ע״ה וזווג זה הוא
גאבי הנחל שה״ס היסוד של אימא הנקי
גחל והפירזתאשר בג ה״םהמ״ןשל א־מא
אשר בתוכו ועל ייי המ״ן הא.לנ אשי מעלה
המקנא נעשה הזונג הזה ני צריכים אנו
$עלות במקום או&ייי לבחי' פנל ה/זזג 3זה
והנוקבא מעלה המ״ןשל אימא הנקרא אבי
הנהל וידוע כ׳ עליית זו״ן במקום אנא״י
*בחיי זווג זק הוא כ׳ ו״א עולה כאבא
והנוק' באימא ונרמז זה ג״כ בתיצת באני
3נחל כי האבי הוא אותיות באב״י גם היא
* הב0י׳
צייין* א״בב״י כלומר גי
אשר ב״י היא בא״ב שהוא אבא כי
עלייתי שם הנחל הי נחל ה' שהיא
הנזקנא הנק׳ הי כנודע בנחל שהיא
אימא אשר הינןנד שלה נקרא נחל ושס
עילה הננקי וזהובאב״י הנ״חל א״נ ב״י
הי נחל וזה הוא בבח׳ זווג האחי וזזיג הני
מא לראות שהוא בחינת הזננג כמ״ש רז*ל
כיסיפת הזרע היא מאורעינ״ו של האום
ו.ס נורט כי המשכת הנויפה היא מבחינת
המוח הנקי תכמה וראיה היא בסול החנמ׳
כמ״ש שיאח״פ פ״א גםנולע בי הטפה של
הזיווג הנמשכת מחו״ג אשר ביעת ז״א •
והראיה היא משול היעת כמ״ש נע״ח ש׳
חו*ג כלל י״ה וז״ל ביעת לז״א יש בו ה״ח
וה״גוהםטשר הוי״ות כמניןביס״ר לראנת
בי משם נמשכת נ״פ עי״ן ראיה אל המינים
היושבים ממש ננגי היעת כוי * ע״ש ון״ש
לראות כלומר להשפיע מנחי' הראיה שהיא
,
:ז
,
קרש
נחי'הטפה שהיאמאור עינמשל איסיא*
מהיא נמשכת מבחייהראיה שי־.יי? בסול מנח
החכמה או שהיא נמשכת מנח׳ הראיה
שהיא מסוד הי־עת להשפיע משס בבחי
הז1לג כיי שעל ייי זה הפרחה הגפןשי.יא
הנוקנא שתפרח כגפן פוריה להנציח פיה•
ומה הם הכירות הנצו הרמוניס שהם
הת׳ינג ונוצרים מהס הנשמות גי ז1זג זה
הוא להוציא נשמות וביון שיש ב׳זווגיס הא*
בבחי' עליה בי אני צריך לעלול* במקום
אבאוהנ' אין בו בחי׳ עלייה ע" ב אמרתי
יריתי לרמוז גס אל הזווג שהוא צריל
צחי' עליה 3י לפי בחי׳ הזנוג כן תהיה
מנת ירידת׳ בי ר1,א כולל ב' הבנות כנגי
כ' נוןיגות ה/וזג האחת כנתינת עליה השני
.
כפשוטו
יאמר אל ננת אגוז ירית•
אל
)כ(
חמה לזה כי הנה ידוע כ*
־ן׳יא לפעמים מזיווג ע9י לאה ולפעמי*
מזיווג עס רחל ובשי הבונות ל״כ יויעביר
נתכוז״ל ונויעכי בחי' לאה איננה פיצון*
כפני עצמו אמנם היא נחייהאחור״ים אשד
נפלו מןאימאעלאה ולבן אי; בה בחיניו
היתול שבהלהזלניג עס •שר;( וע״כ צריכה
אימא עלאה לקשסא ית נרתא ובפרט אין
לאה שהיא עצמותה עצמה כנן״ל ואוויסל*
מאנין לילק לברתא ר״ל שהיא מתנת בבחי'
הלואה את היסידשבה עם המ״ןאשר בתוכנ
ללאה ביי שתזיווג עס ישראל ני' עייש *
נמצא כי זווגלאה עם ז״א הוא בבחינת
היסוי לאימא עס המ״ן שלה אשר נתיכג
ובע״ח ש' שבירת הכליס פ״ג כתב כ׳ איך
ז״א מזדווג עם לאה מחציו ולמעלה כי
אינה מגעת רגליה אלא כני-ל החזה שלו
אבל העניןהוא כי יכןוי התחתון דז״א עילה
בשליש העליון ית״ת ושםמזיווג עם לאה כ**
ןלע כי איןעניןזהאלא בפנימ׳ויהישוד בו׳
ע״&מנלא ני כיי שיהיה נחייהןווג לן״ין
,
4
ל
עס
שיר
ז פיי
השירים
ט ס לאת צריך שבנימיויהיסור התחתון יז״א
•עלה בת" ת לז״א א מ נ ם כזווג ן״יאעם רחל
אין צורך לזה כ• היסיל יו״א שוה כנגדה •
והנה גס מזווג ז״א ילאה נמשכות נשמות
התחתונים כמ״ש שם נ ל ״ נ ד ו י ע נ ו ר וז״ל
י ע כי כל הנשמיישל התחתונים נמשכו' מן
לאת ו מ ן .י ה ל בי יש נמשכות מן לאה
עוי
רש נמשכו' מן רחל כוי ע״ש י
נ ק י י ם כי אגוז נקי *סור לן״א כמ״שבלי״ת
שייהש ו ע י י ן ב ס י מיין ו כ נ י כתבנו לעיל כי
גנת אגוז נקי הנוקבא • ולפי מייש ה ב ו נ ה
שהיא ג נ ה של האגוז שהוא היסוי בי הנו ק נ א
נקי ג״ן כנודע * ולפי -זה ירמוז גם ללאה
ש־:בר כ ת ב נ ו ב פ ס ו ק י ם הקודמים נ • נ ס
לאה נקי ג״ן ו ה י א ג ״ ב היא ג נ ה של האגוז
שהיא היסוד של הזכר ז"ש א ל גנתשהיא
בחייהנוקבא ס ת ם שנקיגן אגוז שהוא היסוד
יריתי שם בבח״ אגוז ש ה״ס היסוד ו ה ב ו נ ה
אל כחי״הזווג ואית ומה הלשון אומרייידתי
יהויילל נ כ נ ס ת י או באתי לזה בא כמתר־ן
לראות ב א נ י הנחל לראות ה פ ר ח ה הגפן
ת י ע ל | כי לבחי האגיז שהוא היאור יש נ'
ז מ ג י ס האחד הוא ליאות באבי הצחל כלומר
ל י א ו ת להשפיע מבתינו היאיהכמש״ל בי
משם מזשב הגיפה כבחייהזווג והשפע'יא*ה
זו כנח״ הזווג הוא כאבי הנחל שה״ס הי סו י
לאימי( הנק נחל ע ם אבי ש ה ס ה מ ״ ן ש ל ה
אשר כתוכו אשר ה ס פ י ח ת שלו ו ע י המיין
אשי בנחל נעשה ייזווגבנחל שה״ס היסיל
לאימא ושם בתוכי ה ס המ״ן ושם נמשכת
י ^ פ ע ת הראיה של ס ע י פ ת ה מ ״ ל ומתחבר!
ע ס המ*ן בלחיי הזונג אשר זווג זה ה״ס
זו!ג ע ם לאה כי אימא אוזיפת לה מכהא
שהוא היסזל שלה ע ם המ״ן אשר בתוכו כי
לכן נרמזה לאה ביית וס״תל״יארת ב״אג״•
ה״מרל כ י ה נ ה לאייה ע״ה גי־ל ז כ מ ס פ ר
מילוי ש 0ס״ג אשר באימא כי לאה ממילוי
זה יצאהכמ״ש נ ס י מיין ולכן י״תל״ראזת
,
1
,
1
,
ח
1
י
יי
קפח
ב״אבי ה״נחל הוא לה״בג•' ! " ! י מ ש ה י & ה
ע״ה י ג ס י י ו ע כ י לאה גק' חים נ ס ! ד
ו י ע ק ב איש ת ס בטלה י ה ה י א ת" 3שהיא
לאה שלוקחת הדי אלפ״ין של ל׳ שמות אהי״ה
שליי לבושי־ןשל היי מוחין יז״א ח ס י ה י
אלפיין עצמן הפשוטות ישארו כ מ ס פ ר ת״ם
כמ״ש בשי הבונות ל״ה לק״יש ״ ובע״ח '5
הארות ז״ון פ״א ועל כן ס״ת לראויה באנ״י
הנח״לת״לי ג״' ת״ס וזהו הזווג ה א ח י והזווג
הב״ היא ע ם רחל חתו לראות ה פ י ח ה ה ג פ ן
כלומר לראות להשפיע מבחי' הראיה ב•
משם נמשכת ה ע פ ה בנהי׳" ה ז ו ו ג כ י י שעי־*
ז ה ה פ ר ח ה הגפ! שהיא הנוקכא רחל הנרמז•
ג״כ כ מ ס פ ר ר ת וס״ת לייאו״ת ה־פרח־יה
ה״יפ״ן שהיא תצייה וע״ה תצ״ו כ מ ס כ ר
מלכו״ת ס ת ס שהיא רחל שתפרח כ ג פ ן פ ו ר י ה
להוציא פ י י ו ח ש ה ס הנשמות כי לסיבה זו
ה ס בהייןיוגיס אלו גי על ירס הנצו הרמוני'
שהםהח״וג הנמשכים מבי עטרין שביעת
ונוצרים הנשמות וביון שיש ב' בחייזווגיס
האי שהוא ע ם לאה הוא בבחי' עלייה כ י
צריך שיטלהיהיסוד בשליש האי ית״ת ו ה ב
שהוא ע ם רחל אין בו צורך עלייה ע ל כ ]
א מ י ת י יריתי כ י י לרמוז ג ם אל הזווג ע ס
לאה ב י שם צר*ך בחייעלייה כי יריתי הוא
בולל ב' פירושים הא״כפשונוו והבי ב ה פ כ ו
בי ה ו א לשו] עלייה ולפי בחיי הזוונ כ ]
יהיה פירושו כנגד בי בחי' הזווג ר.א <!0
ר ח ל פ פ ש ו ט ו והב׳ ע ם לאה כבתי* עלייה
4
,י
1
י
ולהורי ע כי ג ם זווג זה ע ם לאה הנא ע״י
היסוד
•אמר אל ג נ ת א ג ח י י י ת •
)ג( א )
ח ק ה לזה ונקדים מ״שבע״ח
ש'שניית הכלים "$ג וו״ל כ י ה נ ה הייןןר
נקי משכיל לאיתן ר,א;רחי כמ״ש כזוהר
משפסי' נ ט נ ץ הסבא שאמר כ י זה המשכיל
שהוא היסוד הוא לעילא והוא להחא ! כ ן
ימזובן־ותי פישת כ ק ו ל י בהיכלות כייגשגו
א*?<
א
5
? שמן
כ !חת ־ קרש
*{1הז #$ילא ואיה! לתתא כוי כי זו היא
ממעלה שישאל יסוי יותר משאר הספירות
שהוא יכול להעלות ע י היעת כל זמן שרוצה
לעלות ו׳העעס היות אליו יתרון זה הוא
בי אם לא היה בו כה זה שהיה יכול להעלות
עד הלעת שהוא נשמת הו״ק <ש0מקז 0הה'
יזסלים כנגיעשהסנח׳' עיפת ה ז י ע לא
דית בו יכולת להוריד עפת הזרע בצקצה
בעת הזזזגולהמס״כהממשמשם מן היעת
נדע כי אין עני ן זה נאמר אלא בפנימיות
*יסור כו ע״ש וכן בשי הכומת י״ה יסוכות
3תב והנה הלולב הוא היסוד הנמשך לרך
יזוע השירה מ ?לפי שיוסף סליקבחביבו
£עילא ע י המוח ו ץ י י למטה למעה בסוד
*:נימין כנזיר כמשפט׳ס כענין ההוא סנא
נפסוק משכיל לאיתן הוי לסליק ע י מוחא
'להמשיך משם עי פת הזרע ולכן הלולב גבוה
מאי מכל שאר המיניןנויע״שי נמצא כי
לבחינת הזגוג יש בייןגי שני בחינות שהם
<1לייה וירייה עליה אל היעתששם מקום
•י * 0ג להמשיך משם העיפה וידירה להשפיע
(1ו;ה אל הנוקבא בכניסתו בה והנה י י ו ע
כ י כל בחיי התפשעות חסייס מ; היעת
(1קד נז״א הכל הוא בי״וג שכז״א ומצי
אימא כי הח״וג שנ;"א ימצי אבא הם
התנסות ניסנל לאבא ואין בהם בחינת
דתפשעות והנה ילוע ג״ככי הח״וג אלו
שצן״א ימצי אימא הס נתונות תוך היסול
של אימא אשר היסוד הנזכר של אימא ה״ס
והיעתיייז״א י נמצא כי עליית היסוד ע י
זהיעת להמשיך העיפה הוא שעולה כיסוד
.לאימא •אשר ה״ס הדעת לז״א ושם נתונות
מחי״וג ומשס ממשיך העיפה והנה ינחל נקי
י**סול של אימא היודל נ ת ו ן ז״א כת״ש נס
מ׳ין ״ וכ&ר אמרנו כי זה הוא הלעת לז״א
ןא״״ב אני הנחל ליס הח״וג אשר כתוכו כי
אלו הם פיר! תיו של הנחל ש ה״ס יסול לאימא
י
ז
להמשיך העיפה ואפילו אם יהיה בי בעלות
היסול ע י הדעת ממשיך גס מהח״וג שניסוי
דאצא אשי גס היא כהי' הדעת ח״א הנה
גס היאור לאבא נקי נחל כסייש בלי״ת פ'
הקת ואני הנחל הס הה״וג אשר בתוכו י
וכבי כתבנו לעיל בי הראיה היא מסור
היעת שנו ה״ח וה״ג שהם עשר ה!יז״ת כמכין
בי ס״י לדאות כי־־משס נמשכת ב״פ עי״ן
ראיה אל הסיגים היושבים ממש כנגי הלעת
גס כתבנו כי אגו; ה״ס היסו ל לן״א וגנת
היא המקנא ש היא הגינה של האגו; שה״ס
היסוד ־•
,
י
״
1
עה״ס ־הלעת
י ר א אשר ש 0עולה היסוד
גמא אל כונת הכתוב אל גנת
מעתה
אגוז שהיא הנוקנא אגו; שהוא
סול היסוד ירית• שס כ נ ח ׳ אגוז שהוא
כיסוי והבובה לבחי' ה/ווג וא״תזמה הלשון
אומרת יריתי להו״לל נכנסתי או באתי ביון
שתכונה על בחיי הזווג לזה אמי לראויבאבי
הנחל לראות הפרחה הגפן כלומר תיע כי
1
בבחייהזווגיש ביסול נ״ בחיי האחת היא
ליאות נאבי הנחל כל1מר לראות נ י צריך
שיעלה למקום הראיה שה״ס היעת אשר
סהמי״נג אשי שם נמשך הראיה אלהעיניס
וצריך שיעלה שם כמקום הח׳׳וג האלו חכו
באני הנחל שים הח״וג שהם הסירות אשר
בנחל שליס יסוד לאימא אשר ה״ס היעת
לז״א או ננחל שה״גן היסויות יא״ואי אשר
ה״סהלעת ח״אוכיו; שיסוי אנא מלונש
תזך היסוי של אימא לכן אמי הנחל לשון
ימיר וצריך שיעלה שם ליאות באני הגחצ
כלי להמשיך השיפה משה ולכן נא הרמז
כי ר*ת יס תל"ראו ת ב־־אכ י ה״נח״ל הוא
בגי' תעיין כמספר יע״ת עס הגי אותיות
לרמוז כי עליתו ליאות ה״א ביעתוגנה
מע״ז הכל עם לכוללים של הל תיבות
הוא כגי' ת״פ כמספר תיכות יסו״ד משכ״יל
לרמז; בי לטעם עליית היכןןל עד הלעז
גל
ב
ח
״
ח
פי׳
ז
שיד
השירי•
קפל
אלא לצורך זולתו ועל כן כאשיזליןצייכץ
?ק׳ משכיל גם בל אלו הגי תימת לרא״ות
שניהם לקכל מוחין אז צריכים שניהם
בא נ• הנ״חלהמה יעלה למשפי תשלי ה שם
להעלות כסוד מ״ןז״אנשכיל בוקיונולבא
דליז ולין מספד ,תימת יס״וי עו״לה עייל
האמנם כאשר המוחין הם
לצויך ז״א
הליעתע״האשר זו היא הניף ה ל שלו
לצורך הנוקנא לכלה אז עולה ז׳יא לביו
שהיא בבחי' עלייה ואח':כ היא הבחינה הבי
וככר
לצורך המוחץ שלה כיי ע״ש ••
שלו נבח ירייה שהיא לראות הפרחה הגפן
כתבנו כי יריתי י״ל עליתי• וגס כי נהל
כלומר לראות להשפיע מכחייהראיהאשר
ה״ס •סול זאימא יפשוכו הוא כי בהיותה
.עלה שם כי משם נמשכת העיפה על ייי
הנוקנא נאח*ר לא יסכהינת זווג ואינה
׳עלייתו ״שם להשפיע לנוקבא ביחינת הזווג
פורחת להוציא פיחת אמנם בחורתה פנ״פ
׳בלישע״י זה הפרחה הגפן שהיא הנוקבא
יש בחי זווג והיא מוציאה פיחת בי היא
שתפרח כגפן פוריה להוציא פימת שהם
;"ש אל
כפורחת וניכרת פריחתה* .
׳הנשמרת כי ע״י ב' בחי'אלו אשר בו הנצו
מת אגוז נשכיל גנתאגוז וכליש •בזוהר
הרמוטס גהס הב עערין לח״וג בין
פ ביאשיתינליל אלגנת אגוז יריתי מאי
למעלה בין למסה כי ע" י עלייתל על היעת
אלגנתאמזנגיניהלגנת אגו ן יריתי והכי
ד.נצ,ו הרמונים כי במשנת מהם •העיפה
גמ* לפי לרככו ^כי ז״א הוא האומר אל
׳מהמסרים אשיישם וע״י יריית! להשפיע
ג נ ז אגוז נשכיל גנת אגוז שהיא הנוקכא
במקנא הפיכה אשר המשיך משם הנצו
יריתי כלומר ,עליתי ליאות באבי הנ-חל
יהרמונים ניס<ד ה־גזקבא כ* נוצחת הנשמות
ש ה״ס היסוישל אימא הנקי נחל כי על*תי
־מי1ב1ר החיוג שם וכיון שלבחי' ה/וזג יש
שם לעורר מ״} כלי להמשיך הארה מאבי
ביסוד ני בחי׳ אחת בנסי* עלייה ואחת
שהם העירות אשר שם שהם בחי המוחין
בבח יריית לכן אמרתי ירדתי שמא לשין
הנמשכים משם ע ״ עליית מיין בי ע ל ילי
כולל עלייה וירידה בי ב'הס מוכרחות אל
עליתי בנחיי מ״ן היא בינה ׳מזימ׳גת ־עס
היסוד להיות כחייהזו׳וג
אבא יעל ילי מזווג ־מוציאה פירות שכס
יאמר אל גנמ אגודיריתי
^
יגל(
המי חץ זא״ת ולמה עליתי אני לבלי בבחיגת
בהבלים למ״ש בכוגיכעעיל'
מ״ן שהרי המיר לפחי'עלית מ״ן היא /ו"]
•זני כתחילה מקבל ז״א המוחץ ,ואחר כך
לזה אסר לראות הפרחה הגפן כלומר בי
על ילי הח״וג נתקן פרצוף הניקנא מאל
המשכת האחת המוחץ האלו הס לצורך
כיי
:עליון ואילך ככויע ׳מרחש א-ע ב״ה
הגפן שהיא המקיליאית הפרחה שתפרח
בח״כ שלהנגילים ע״י החסיייויח״גתנליי
*תעש״פירלהגפן שהיא הנוקייהיינו .להמשי'
שלה נגלליס ליי הגבורלונתען פיצופה י
אליה בחייהמוהץכלי שתחזור פב״פ ויהיה
אמנם ע ד ץ היא אב״א ואחר כך נמלת
י,
בחיי הזזוג בחזרתה פ״בפ ואז היא עושה
באהבה.מסתלקין המוחץ מז א ועולין נסוי
צירות שהם הנשמות ואז ניברת פריחתה •
מיין לאוא״י וממשיבין מוחץ אחרי״ לנו?{בי
״משא״כ בהיותה באיזור כי אז לאיש זווג
ועל ירי זה היא חוזרת פנ״פ בגזי כל זה
ואינה פורחת להוציא פימת רק כי בהיותה
באורך בשער חנונות ־*אמנם בחינת מ" ן
שם באסור מה שצייך הוא לתקן פרצופה
אלו אימ אלא ז״א לבדו בליש הכעס שם
ע״י הליוג ולבחי' זו כבר מקוים הנצו
*שער הכוונות ונל״ג לתיקון הלילה בי
הרמונים שהם הבי ע ס ר ץ לחיוג ונבנה
לעולסאץ שנס ־מיין עןלה ל ) ו י ן ע?מו
,
1,
1
,
,
,
<ן
,
1
*נתקןפוצ1סה
עצ
ו'
עמן
משחת
ע ל י י א אגל באינתזוזג לאיש שס ואינה
מוציאה פימת לכן כלי שתפיח ותוציא
פ י מ ת צ י י ך להמשיך אליה מוחין על י י י
עלית מין כ י י שתחזור פ״בפ ויהיה אז
הזווג ותוציא פימת שהם הנשמות ולכן
ו ! שפח<* המוחי]הנמשכין עתה הם
לצורכה לה •לכלה על כן עליתי אני לבלי
נבחי׳ מיין אל אימא ואין צורך שנס היא
חעלה בבחי' מייןכי לעולם אין שוס מ״ן
עולה לצורך עצמו כי אם לצורך זולתו יי
יאמר אל גנת אגוז עמ״ש
אל־
)ה(
בשער הבונות ל ה לק״ש
כי בחי פעמים אמת הנאמרים אמר ק״ש
יויליס י"ם יז״א לאצילות וככלל• בהיכל
הרצון יבריאה לבחינת הגשיקין הנעשים
שם ובי*ח כתב בי הנ $המלכות יושבת
בבי״אה בהיכל הרצון ושם ה״ס הנשיקין
ומכאן היא התחליהארת המי להתחיל לעשל
פרצוף שלס ככאן שעייי כן תוכל לעלות
לאצי' כוי כי אס לא הקלימה להעשות כא]
בהיכל הרצון כ חי פרצוף שלם לא היה לה
שוס מציאות כלל לעלות לעולם האצילות
כןי ונמצא עתה אצו צריכין להמשיך לה
הארה מן המוחין עלאין י ר א שנמשכו ע"
ק ש כיי שתעשה כאן הרציף ותוכל על ייי/,
יג ן לעלות אח״כ לעולם האצילות כ'1
והעניןהוא כי אנו מויייין אלוההאמת
מלמעלה מ1״א הנקרא ישראל אשר כעולם
האצילות למעה בהיכל הרצון יבריאה
ואינו ישראל עצמו אלא הארות הנמשכות
ממנו בלועל י י י האחת אלו נתקנה ונעשית
פה בחיי פרצוף גמור אב א עם יעקב
ואחר כך באהלות לאל עליון ח;1ית עמו
פכ״פנמ״ש שם סוף הרמש כי בתהלות
לאל עליון מאיי ייסוליאבא שביעת לז״א
ליךקו האמצעי ונמשל אהיאה ההיא על
היסלדז״א ומשם מאיי אל המלכלהעומיי
בבריאה וכתחלה מנח ההארה ההיא היא
כ
י
,י
קרש
חזזית פנ״פ עם יעקב למסה ומתחלת
לעלות עמו לה״קהק יבריאה וכבר •לעת
שתכלית הזווגים אינם רק לבמש״ך החן״כ
שביעת הזכר אל הכוקבא ולכן בהראות
עתה יייכןזי לאבא יש יכולת בימוי של /יא
החו״גאשר בו
להעלות אותה כסוי
ופשוע
בסוי והוכן נחסי כסא פ״כ
הוא כי גם מ״ש שהי״ס ח״א יורלות
בהיכל הרצון לבריאה אינס הי״ם יז״א
ממש רק הארות הנמשכות מי״ס יז״א ו נ ז ל
ניאשיתמ״י ע״ב היכלא גתיתאה אקרי
היכל היצוןכל *בגין כך איקרי הינלא
לא גנת אגוז לכתיב אלגנתאגוז י ל ת י *
1
י
1
,י
יי
נבוא אל הכונה שאומר
ז״א אל גנת אגוז שהןא היכל
הרצון •ריתי שהוא יריית הי״ס שלוי וגג*
ירילת המוחין שלו שם <אע פ שאני אומד
יילתי ל,א שאני או ננחיי המ1חן שלי ממש
ירדתי רק לראות כללההאמת לבל הס
המריות ואחר זה לראות באבי כנחל כ י
נחל נקיא ׳סול סתם כמ״ש בספר מיין וג^
היסוליאבא נקיא נחל כמש״ל וזהו לראות
באב• הנחל כי אחר אותםההאיות יש גס
בן הארות אחרות שזהו לראות כלל להאיר
יאבא ׳
י
שהוא * *
׳
י
־
הנק*
הא<ית ה׳ עול
הנ0ל
באבי
נחלהמתפשעת על היסוייז״א הנקיאגם
הוא נחל והוא מאיר באבי שהם הקירות
שלו למעה ופתה מפרש למה הוצרכו ה£מ'
אלו ו מ ה י ם הפימתשלהנחל זז״ש לראות
הפיחה הגפן כלומר לראות שהוא בחינת
ההאחת הנן הס כלי כעל ייי זה הפרחה
הגפן שהיא המק׳ שחפרה ותיעשה פרצוף
שלם גפ] פורחת שתחזור גב כן פב״פ ועיי!!
תתחיל לעלות כי הנצו הימינה שים החר ג
שביסוד אקר אלו הס אבי הנחל ובכחס
היא תוכל לעלות לאצילות כמייש כיבהראל
מיסוי לאבא יש יכולת כיסור דז״א להעל<
אותה
ל
וז
י
-
1
י
ז פ<׳
שיר
אותה ע״יהחו״גאשרהם כתוכו
יאמר אל גנפ אגוז כי
אל
) 0
הנה נולע כי ב/מיני
נחינותמ״ן הם נחי* אחת היא מבירורי
המלכים מסול הרפ״ח ניצוצות ונירורוה
הוא נ חול אמנם נשכת שאין בירור כי הכל
חיש כמ״ש נשער המצות פ* נהר אז המ״ן
שמעלה הנולהס הגבורות ח־שות אשר
קבלה וייוע בי אין שוס בחיי מיין בין
מהישנות בין מן החרשות עולות י1א על י י י
הגבורות הראשונות שבעת האצילות שנתן
לה בעלה בביאה קימאה בשוד יוחאישלי
במזה לעשותה בלי וכן איןשזם בחייליר
יורדות אלא בנח החסליס הראשוניםשבעת
האצילות שנשארו ניסוי לז״א בבחינת כלי
להוריך מייל כמ״ש נע״ח שעי מיין פייחופי״נ
ע״ש גס־ •לוע כי המ״י הס מאירים נמיין
וממתקי! ומתקנין אותם ומחנוים מ צ י
הולד ז״ש אל גכת אגוז שהם דבריז״א האומ'
אל גנתאגוז שהיא הנוק'ייית* בבחינת
הזווג וירידה זו לפעמים היא ליאות להאיר
או ל*״אותכמש" ללהשפיעמבחינותכראיה
אשר משם נמשכת העפה נכחייהזווג כאבי
הנחל שליסיסוי המקנא אשיהפיחת שלו
הס הגבורות אשי בו וזהו באבי הנחל
קט
שהסהגמחתנלני )?סר נ ו בלתי נחיגי!
ניווריס ולפעמיס ירידה זו היא לראזה
להאיר אי להשפיע ננח׳ הפר״חה שים
איחיות הרפ״ה הי ש ה 0בתרי הרה״ח
ניצוצות אשר בה'שהיא הנזק' הנקרא גפן
וטעם קריאתי .עתה נכניי גפן היא ע י י
מ״ש מוהר ויחי רל״ט מאיגפן יא כנשי!
ישראל אמא• אתקריאת גפן אלא מה גפן
לא מקנלא עלהנטיעא אחרא הכי נמי נ״י
לאמקנלאעלהאלא לקנייה מ ׳ ולקתכיון
שהוא מינר מנחי׳ הנירוריס נייוע שהנזק'
היא ץרית נתון הקליילנרר ואפשישיעלה
על הלעת נ• ניזיזתהשס יש אחיזה א<!
הנחש נת " 0ו ע״כ קראה גפן מה גפן לא
מקנלא עלה נט׳עא אחרא כך כ״י
והנן
לענין כי הצי הגוה שנהס נ י ן
ונחןןי
כאני ר,נ0ל שהם הגכייייז נ י ן
נרפ״ח שהסהניחייסכי הנצו שהיא נחי•
חגיטתם תיקמסוגייזלס היא ע"* הימיני
שהם הנ' עער׳ן מונ״ג ונהי היייעה לימנן
אל החו״ג הראשונים שהעת האצילית ג י
ע״יהגנירות הראשונות נל 0עילית בם1ל
מיין וע״י החשיי* הראשונים יורי המייל•
צכלס להאיר בה יי נלתקנס ונוצר הולל ן חח
אנ״ק לקנייה
,
,
#ו מ שובי ד׳טיילמימ
לא^יעת* נממי עםתנ•• מרבבות עטי נדיב *
****{ובי "עזב• ונימה בךמהיתחזל בשולמית כםר1לת המחנים
נע״ח ש־ א״א ס״א כתנ ןן״ל
הנר,
והנה המלכות של א״א לא
היתה ני,כיי 1נ ו כמב״א בי לא היה נאריך
י ק יו״ס מכתר ע י יכהי ני רישא עלאה הוא
כחיי עתיק ונשאר אריךגנח•'גזי לניאכל
מן'׳ אור שצ הספשטוינה״• לעידק ממתלנשים
נא״א משם נעשה נחי' המלכות של אריך
ונשלחו נו ״״ס וגזה תכין א י ן לעןצס 05׳'
1
המלכות גלולה מהזכר העליון ממנה ולכן
הרי מבואר כ•
נקי עטרת כעלה ע״יכ י
מנחי המלכות יאריך למינו מטלת ה מ ל כ 1
והכה נדיב
ראציישהיא נוקבא י/״א י
נקי החכןל וכמ״ש רז־׳ל בת נלינ בתו תל
י
אברהם כל ואברהם ה״ס החסי לז״א
ןילוע כי החשלהוא יאש הוייק אשר כללותם
הו!( ן״א וכולם נקי ע״ש קהשי וכמש״ון
אמרתי
א
,
ז
ו
כ עחת
ש8ן
אמיתי עולם חסי יבנה כי עולם שה״ס ז״א
יתבולל ליק הזכיר בנינו מחסד ולא הזכיר
את שאר הקצוות ןא״כ אפשר לכנות סם
גייב לז״א וגס כי חלת.־נקי נליכים כנויע
מכ״מ ועיין בסי מין וידוע_כי עיקר הז״א
הוא חלית והנה ל א כ א ל ״ ף מ מ ז אל אריך
כנראה מהאלר״ז רצ״ב ע״כ ומהזוהר פרשת
וירא ^ ך ע ״ ב י ולפי ירשתרז״ל כמ״שלקמן
ז ש לא
עמי נייב הוא כמו עימי נדיב *
ידעתי שהס לבייהנוקבא קדישא האומדת
מבחייל״א שהוא אריך ייעתי נפשי כלומר
•דעתי את עצמי בחי* מעלתי שהיא גיולה
מהזכר כי ק המלכות של אריך נתהוית
מעתיק העליון ממנוןא״כ אתמהא למה
שמתני מרככות שאני למטה ממנו כי כי
המרכב טפ<!ה למכב ולפחות היה 6ריך
עימי נדיב נליכ שהוא ז׳א שיהיה שיה עמי
״
יאמר לא ייעתי בהקייס
אל
)ב(
מ״ש בע״חש׳ מיעוט הירח
פ׳יבביכאשי נביא עולם האצי' ביוס ד׳
דששת ימ; בראשית נתגללה המק על בחיי
היותה פרצוף שלם מי״ס מאחורי החזה יזלא
!למטת וגס לאורית של הה ספירות ראשונל
דז״א היו מאירים בה מלמעלה למטה בנחי׳
אליא ובאשר הירח קפיגה אז נתמעטה
מהשיעור הנזיומזיה להיות כבתחילה כבחי'
המעיט היותר גלול שאפשר להיות והוא
שהנלס שלה חזרו ונתעלמו ונסתלקו בשישי'
״
נט ס לזייא כי משם יצאו כנ״ל י בי בכ£
ספירה וספ״ר׳מהנלס של ז״אישבה ספירה
אחת סל הנוקכא ולא נשאר נ א י ק המלכות
שבה שהיא נקויא אחת כלולה מ״י מחת
אחורי היסוד יז״א וזהו ענין לה• ומעלו• את
עצמך שנסתלקו הפ״ס עליונות שלה ועלו
בז״א והיא נשארה נקויה מעוטה בל ע ש
אורחין אכתוב מה שנתקשיתי
ואגב
בעניןןהכיהנהמנא! מ מ א י
,
ז
,י
קרש ,
כי מיעוט הייה היתה בזמן שמוק'הייתא
שיעוי קומתה מהחזה דז״א ולמטה כי ע י
שיעוי;ה היאה גדולתה ביום הל לששת ימי
בראשיתובאותו יום קטיגה ה״ליאונתמעטס
משיעור זה כ• <א היה לה גללותעלין יותי
מנחי' זאת וכ״כ נשי ההקימות בלמש
מיעוט הייח וכן משמע כש הבונות כתחילת
*בונת הקייש '<ש י אמנם בש הנוגות
בי״ח כתב וז״ל בקיצור לבנאצלו ליוןדאצ׳
היו שדן בקומתן ממש והיו נק בי ימאזיות
הגיולי־ס ואחיכ נתמעטה הייה וייית
בבחינת נקויה קטנה כל וכדי להפיס דעתה
אייל צייקים יקיאו על שמן פירוש כי כשעת
התפלה לשחרית חוזרת היא לעלות למעלה
באצילות עינה״י לליא ושם ת*לווג פ״בפ
עם יעקב וו׳״ס אומרם צדיקים ׳קיאו על
שמך כי נה״י ח״א הס נ5י\ צייקיס ותתגדל
היא עד שיעור קומתס ומה ״קראו על
שמה ולא נתקרר' יעתה עי שאמי לה הביאו
עלי כפיה עלי דייקאי״ל כי היא עתייה
בכל ר״ח לעלות עלייהבמי שלו לחוור
כקימותה להיות :ס ב המאורות הגלגלים
שרם בקומתם כתפלת מוסף י״ח כבתחלת
אצילותה ואז נתקררה דעתה כיון שבכל ר״ס
מ ז ר ת לקלמותה כבזמן אצילותה ע״כ •
הרי מבואר שקוים מיעוט הירח היו ז״ון
שףן כקומתם ממש כ המאורות הגמלים כי
על כןנתקררה רעתה כאשך כבל .ר״ח היא
תעלת ע י הכתר שלו כבזמן,אצילותה כי
.כץ היתהשוה אליו כזמן אצילותה ז ע ל ב ן
לא נתקררה רעתה במה שאייל כי בכל יום
אגיל ע הנה״י שלו כי אין זה שיעור זמן
אצילותה ואם לא היתה שיעורה רק על
החזה כמ״יש בשי מיעוט הירח יבש* ההקילןל
למה לא נתקררה לעתה מאתר שבכל יום
תגיל על שיעורה שהוא על החזה וכ״כ
כע׳יח ש׳ סור אני״ע ס״ו ון־יל כי הלא נ ו י ע
איך היו ב׳ המאורות באצילותן בקומתן
נביאו
ג
ז
1
,
״
י
1
7
שיר
ן פי׳
5נראו שיין זה לזה ובאשר קעיגה הלבנה
נתמעטה ב '1ע״ש וכן משמע ממ״ש שם בע״ח
שי מיעוט הירח פ א וז״ל ותכלית הג״מל
שלה הוא שיהיה בת כל הי ס שלה ותהיה
עם ליאפ״כפ שוה עמו לגמרי וישתמשו
בכתר אחד שהוא מה שקטרגה הלבנה
הדי משמע שקטרוג
בנודע כוי ע״ש •
הלבנה היה לקי שהיו שוין לגמרי ה פ ן מ״ש
שם כפ׳ ב ובשיההקימות ׳והנהלמה£בתב
בעי ח ש' מיעזט הירח פ״ב ונשי ההקדמות
עם מ״ש בע״ח ש' מיעוט הירח פ״א ובשי
סדר אב י ״ע פ״ו אפשר לישבם נמה שנחקור
בי לפי מ״ש נשי מיעוט הירח פ״ב ו כ ל
*הקימל שהיתה פרצוף שלם מ ס מאחורי
החזה ולמטה א״כ מה טעם ושייכות יש
לקטרוג הלבנה שאמרה א״א לבי מלכים
להשתמש בכתר אחל שהרי אין בכאן שימוש
ככתר אחד כי בשלמא אם היו שוין בקומתם
קמש שייך לומר׳שימוש .בכתר אחד כי הרי
הם שזין ממש אבל אס שיעור קומתימהחזה
ולמטה שלו הרי אין באן שימוש בכתר אחל
כי הרי שיעוד קומתו גיול כפלים משיעור
קומתה אבל הענ״ן עמ״ש שם כע״ח שימוחין
לצלספ״י ונשי ח^ג ס״ה וז״ל והכה סיום
הכתר הזה י ר א שהם הנליו החלשים של
התבונה הם מגיעים על ראש רחל ומסופם
וסיומם נעשה בתר אל רחלנוקכאלן״א •
ובזה תבין מ״שרז״ל שאמרה הירח לפני
הקכ״ה א״א לנ מלכיםלהשתמש בכתר אחל
פי בי הנה הת״ת לתבונה הוא עצמו נגדל
ונתארך ונעשו נה״יחישים ממנו אשר סיומם
הוא כתר לרחל הנק׳ ירח ולבנה באופן כי
הת״ת יתמנה נעשה תחילתו בתר אל ז״א
ובסופו כתר אל המקנא רחל העומית
מאחורי החזה יז״א ולמטה והם הכי מלכים
המשתמשים ב3תי אחל נל ע״ש הרי מבואי
כ• גס בהיות •שיעור קומתה מהחזה שלו
)למסה שיין שימוש בכתר אסל .
״
ל
<,ז
קפח
השירים
כאב כ5ו' ה*ח ל*נ 1ז* 1ועתה
עוד
נבאי מש״ל שמ\ האור צזהזא המסד
שנת״ון יז״א נפלה היא חצישלי *:ו מ ן צ ג ו ף
והלניש [$להת"ת מ ל ה צ1ליש1אצי ו צ א ו י
היצרים כי הלאיהס הייזנ״ש הנ1ףונאלקו
ל י חצאי; חציא' לאיית ע ל & ו ו צ ש א י ו ל
חצאין שהם שליוו 1אצי לנזקי 5£ *40יש
לכתי שלה ואצי ש^ויש *0?3ן :ןלה זאצי
שליש לת״ת שלה וננזה * ב ! מאה מ״ש ליזל
ב' מלכים ־מ^תא^י? בכתר אחי ויונ׳ין א י ן
מן האור 1ת ת 3ע£ה צלמני נ צמ^יס
אחד ללא ואחדלנ<ק זה״ס ב״מלביס
שאשתמשיםבכתי אאר ומהגוף לת״תד׳ז״א
נעשה ממנו גיוףית״ת ללא וגופא לא״ת
לנוק' ג כ היי £מןה#יא נעשצ נ״כתייס
ומן הגוף בית״א ח^ לידיה וא 1לילה 1כל
זה כלי להשויתא בהלוואה אחא ובע^ט
נקו יקאמצעי שהוא ט יקר הגוף :זיהיוכ'
מלכים שלמים בכל מלאותם וכ״צ כשי
ההקרצגוגיז בליושי פרצוףרהל ח״יל ו & ה
עם הנ״־ל י*ו' מ" £רז״ל ענין כ *לבים
המסתמים נכי^ר אח־ד והוא כי $השליש
אי תחתון *יחסל של ׳האסל 'שנותי׳תצאלק
מחציו ״מנשה כתי שלו ואיחוי! ?עישהץוגיתי
שלה וזהו שני'מלכיצויהמשתמשיךנ^אי
גס יצדק זה בבחי' הכלי כי ל5זו £מן
האור סבי נעשו ב כתרי5ז שלו ושלא כ | מ ן
הכלי שכת״תדזי״א נע$ו *'5ת"א הנל;ג*ן>
כי מן כי שלישי הכלי <זצי יהזזליצז הא5יק
לת״ת שבו הנק גוף שלו ובשליש זא)ןלי נחלק
לכתר ולדעה ולת״ת שבה £הדא <נוף£בת
ונמצא כי הת״ת שלו נתפשט <1ל ה**ת ש^ה
וכל זה הענין היה ב י י להכווין ש*יי־.ס
שיהיו שוין ני&זאא אחת *בפ?יט בכתר
ונת״ת שכה שהס קו האצלצעי אש -1י1וא
עיקר גוף האדם כ י י שיהיו ביילללכיים
צכל בחינותיהם בסול כ י מ א ו י ו ת ^ ג ^ י ס
0י י מבןאר כי גס טליוונ
י
ע*כ
שיעור
ג
4
,
״
י
מ
1
,
י
י
,
,
*
שמן
פ וחת
שיעוי אומתה מאחורי החזה שלו ולמטה
שיין נחיי שימוש בכתר אחל וגם ב• להיות
הכתר והמיית שלו ושלה שניהם נעשים
מנחי' אחת שוין נהשואה אחת ננחי' וו
לכן נקי ב' המאורות הגלילים אע״פי
ששיעור קימתה הוא מהחזה שלו ולמטה
1אינסי שוי! ממש מ״מ נקרא׳' שוין נ בחינת
השואה זז ולפי זה מ״ש נש׳ ס' א ני״ע איך
היו ני המאורות נאצילותן נקימתןננראו
קויןזהלוהאין הכינה שהיו ש! ין בקומתם
ממש לגמרי רק נקוהתן שכל אחד היה לו
?ימה שלימה שהוא נחי' פרצוף שלם מי״ס
ושזיןז״לז הוא ננחייהשואתהכתריסוהת״ת
שלהם כ• לטעם השואה זו גק' ני המאורות
הגלולים ואע״פי שנשי מיעוט היר 0בתנ
)תהיה עם ז״א .פ״נפ שוה עמו לגמרי
)ישתמשו נכתר אחל שהוא מה שקטרגת
הלננה אין בונת מ״ששהוא מהשקטרגה
הלננהקא׳ למ״ש שוה עמו לגמרי לומר בי
קולם הקטרוג הי) שוים לגמרי ועל זה
קסרגה רק קאי למאי לסליק מיניה
וישתמשו נכתר אחל בי על זה הוא מת
שקטדגה על שהיו שוין בנחי' הכתרים
של?ס שנעשו מנחי' אחת כי נמצאו נ׳ מלכי'
משתמשים נכתר אחלדוקא אבל לעולם
לא שהיו שזין בקומתן ממש לגמרי אלא
שמה ששם קטוגה על היותס שניהם
משתמשים בפתי אחל אע״פ* שהיא הימה
ה ר צ י ו מהחזה לו״א ולמטה לעמיל ישתמש)
^ המלכים בכתר אחל ובהיותם שיין
בקומתן ממש לגמרי )לבאר הענין ייתי
אעמיק הלשון במו שהוא שם וזיל
)תכלית הנילול שלה הוא שיהיה בה כל
הי״ס שלה ותהיה היא עם ז״א ס״בס שוה
עמו לגמרי)ישתמשו ב'המלכים נפתר אי
מהוא מה שקטרגה הלבנה כנולע )הענין
הוא נ י נולע שמן הת״ת קל אימא נעשה
נתר *״א וכאשר גס היא תעלק עד שןז
קרש
ויהיה כתרהבת״ת של אימא נמוגו יהין
בתריהם שיים ויהיו שניהם .אחל כי שניהם
יהיו נחי' היית של אימא שהוא שבירה א׳
וכייע״ש * ולפי היום לשין זה נל״עי
כי הה שאמר שהוא מה שקטיגה הלננה
כנויע לא קאיעל מה ,שפירש נשי ה*ר0
ענין ני מלכים משתמשים• ככתר א' על
בחינתהנתריסשלהס שנטשו הההסילת״יו
לז״א רק קאי על מה שפירש נשי מוחין
לצלם ונשי חז״ג כ• פי מלכים משתמשים
נכתר אחל הנא על הת״ת של אימא אשר
התחלתו נעשה כתר ח״א ו&יומזבנחינת
הנה״י החלשים המתפשט ! ממני ומשתלשל׳!
אחורי ז״א נעשה כתר וחל)מה שא; קטרג'
על העשות כתר שלו וכתר שלה מת״ת
לאימא כי מלכים משתמשין ככתר אחד
לעתיל ישתמשו ני נכתר אחל שהיא נח״'
הת״ת לאימא שיהיה הכתר שלהם זא״כ
מוכרח בי מ״ש שהוא מה שקטיגה הלבנה
לא קאי למ״ש שזה עמו לגמרי כי הרי כזמן
הקטרוג מה שנעשה הכתר שלה היה
מסיום הת״ת לאימא שנתפשט על מקומה
לפי שהיא היתה עומדת מהחזה לז״א
ולמטה ולא הימה שוה עמי לגמר• אלא
ולאי לקאי למאי לסליק מיניה וישתמשו
נ' המלכים נכתר אחל שעל זה היה
הקטרוג שהי! הנחרים שלהם נ' מת״ת
לאימא ובי המלכים י{יו משתמשים בכתר
אחל שהוא ת״ת לאימא )לעמיל יחזור
הלכר לקלמותו שישתמשו ני ההלכים נכת*
אחל שהוא הת״ת של אימא כמו ששיים
והענין הוא בי מלע שמן הת״מ של אימא
ו מ ׳ אלא שמה שאן קטינה אפילו שמן
הסיום של הת״ת לאימא הוא מה שנעשה
הכתר שלה בי סיף ס1ן> ני משתמשים
בכתר אחל,לעתיל ישתמשי כ׳ המלכים
בכתר אחד ובהיותה היא עילה על הת״ת
מצ אימא כי יהיו ב׳ זי״ן שזין בקומתן
סמק
י
,
4
שיר
ז פ<׳
ממש לגמרי ובזה נתיישבו דרושי הע״ח
ושי ההקדמות ועלו כהוגן בקנה אהד אך
אמנם מ״ש בשי הבונות ריח זה קשה ליישבו
עם לחשים אלו שהיי שם בפירושי אתמר
כי כשגאצלו זו"; היו שרן בקומתם ממש בי
לכן נתקררה דעתה באשי כי ככלר״ח
עתידה היא שתעלה עד הכתר שלו לחזוי
כקלמנתה שוין כקו*תן ככזמן אצילותם
וזהו בתפילת מוסף לר״ח כי אז עולה עד
הכתר שלו כבזמן אצילותם וטל כן לא
נתקררה לעתה כמה שאמר לה צדיקים
יקראו על שמךשהכונה כי בכל יום תחוו׳
לעלות למעלה ותגלל על הנה • שלו כי הרי
אין זה שיטור קומת זמן אצילותה ואם לא
י.יה פיעור קומת זמן אצילותה רק מהח/ה
ללא ולמטה כמ׳ ש גע״ח ולש ההקדמות
למת לא נתקררה דעתה כאשר אמר לה
צייקים יקראו על שמך שהכונת כינה״י
דז׳יא הם נקראים צליקיס ותגיל היא בכל
יום ע י שיעור קומתם מאחר שבכל יום
תגיל על שיעור קומת זמן אצילותה שהוא
על החזהיז׳יא אלא ולאי שאין זה שיעור
קומת זמן אצילותה ולכן לא נתקררה לעתה
אבל כשאמר לה הניאו עלי כפרה עלי
לייקא שתעלה בכל י״ח על הכתר שלו אז
נתקררה לעתה מפני שתחזור כבזמן אצילל
שהיתהעס ז״א שוין בקומתן ממש הפך
ממ״ש בגליח ובש ההקימות וכעת צל״ע •י
ועיין לעיל ס״פ צאינה וראינה ליש שם
ליישב לשון זה דר״ח עם מ״ש בע״ח שי
מיעוט הייה על הבחינה הל העתילה
להיות ע״ש לפי]
,,
,
י
,
לנחזלר
לענין מ״ש בשער מיעוט
ה״רח פ״ב כיןכאשר נתמעטה
נסתלקו סמנה הפ״ס שלה ונתעלמו בשרשיה'
גז־יא כי משםיצאו• זילןע הוא כי אלו
הסקיחמ נאמו מסתלקות ממנה גס)עממי
־.
1
,
־*
*
י־
קפש
השירים
נחי' מלכיות בט״ין רז״א כי ק היתינחינתם
מלכיות ללא נהיגתם מ קורס שנמנם אל
הנוקנאוכמ״ש זה בפי' בשער ההקימות
שם וילוע כי בהינת המלכות נקרא מרכבה
והנה רש״י דל
אל הנלס אשר הס עליה
פירש לא ייעתי כנסת ישראל ילתאוננת לא
ילעתילהזהר שאעמוד בככולי ובגדולת•
ונכשלתי נוי ואז נפשי שמתני להילמרככל
לעס נ ד ע כו ע"ש והבא נמ׳ במאי דקא
דכזותה שאם הירח לא קהרגה
טסקיק
היתה נשארת כגלולתה ולא היתימתמעטת
משא״בעתה אשר קטמה שנתמעטה נמצא
שהיא עצמה גרמה לה שנתמעטה ז״ש כנסי!
ישראל שהיא הנוק לא ידעתי להזהר שלא
לקטרג ואז אני הייתי נשארת כגלולתי
פרציף שלם ני״ס מה שא״כ עתה כי כלשי
שמתני כי נפשי אניכעצמי על ידי הקטרוג
שמתני להיות מרככות לעס נלינ שהם
הטייס לז״א הנקי נ־ינ כיהריע״י הקטרוג
אשר עשיתי כתמעטתי ונסתלקו ממני
הטייס שלי ונתעלמו נז״א ואז כל סכ-רה
וספירה מיט״ס של• נעשית מרכבה שה״ס
מלכות של בל ספירה וספירה מהע״ס שלג
כי המלכות היא כחינת מרכבה אל הטייס
העלינכותשל כלכחינה אשר עליה
י
,
ביתרעומות האלו אשר פירשנו!
בבי דרכים אלו באת התשובה*
שוני שובי השולמית עי״ר שאמרו כתיקוגין
קמ״ד ע״א ל״א שוני שוני ארנעה זמנין
ביי ארגונן דילה ראעוןאינ״י ונחזה בר
בארבעה אתוזן ליליה דאינון הוי״ה ולפי
ליבינו הבונה כלומר אל תתרעם )תתאונן
מטעם שאתת כנחיימרכניונבחייהמיעוש
כי בע׳״ה במהרה שוני שובי מבהי ארנעה
אתוון דילך שהס אלנ״• שהם בה*' נוקבא
טפלה אל הזכר ונחזה נך נ י ' אתזון דיליה
קתס יהליה כי אתה תקיהבנהייהזכר הני\
,
א
יהיה
1
ו
כ *חת .קרש
שמן
וז״קמה תחזו
•הו״ה שיה נשוה עמו *
שתכונה לפרש כלש ונחזה בך בלומיכ• מ 'ש
ונחזה נך הוא צלה תחזו כלומר מ״ה שהוא
בחיי ו״־א הנקרא שם מ״ה תחזו בשלומית
״שהיא המקנא שתהיה שלימה ושלה אל מ״ה
עה*ס ליא בחיי הזכר הנקי יהל׳ה וגס היא
במוהו שני מלכים משתמשים בבמר אחור
וי*ז תיבה השמחה בעולם והיה כגנן
כמחילת המחנים עלייה יהללו שמ״ו במחול
י
י
אץ יאמר לא ידעתי עם הקמל
)ג(
כ^ננו קצתה בפי הקוד0
מ*ש בסער הכמות ל״ג יתיקון הלילה בי
לעילם אין כיס ק״ן פולין ליורך ג^למס
זולתם ולכן כאשר ליון צריכין
אלא
שניהם לקבל בויוין אז שניהם צריכי׳לעלות
.־בסול מ״ןליא בשביל נזקי ומק לצורך לא
•ואז כי כיו; שהשפע נא לשניהם מוכיח
הוא שעמה תהיה הנוק* עפלה אל הוכר
ואז היא מקבלת את המוחין שלה על ילי
ן״א בעלה וכיין שהארתה נמשכת לה על
•לו א״ת שת ;יה היא שיה כמוהו ואילנגללמ
צשיעור קומת הלי א האמנם כאשי המוחין
הס לצורך הנוק' לנ יה אז עולה ז״א ל נ י ו
ואז היא
גסיל מ־״ן לצורך המוחין שלה
גטצמה מקבלת את המוחין שלה על ידי
עצמה שלא ע"? ז״א בעלה לפי שאין נ א י }
עתה מעורבין המוחין שלו ושלה יחל צלי
שנאמר שהוא מקבלשניהס תחלה ואחייב
הוא נותנם אליה כמו בזמן ששניהם עולין
לצורך המוחין שלשציהסולכן כיון שהוא
עולה לידו לכן המוחין שלה היא מקכלחם
נליי עצמת שלא ע״י לא וע״י כן כגללת
ונבנית בכל שיעור קומת ז״א ע״כ
נמצא בי נעלית לא נשוימ״ןבשנילה היא
הרויחה שנמשכו ליה יימוח״ן וגם כי אק
היא הפלה אליו וגם ב• היא נגילת כמוהו
ן/״אלא הכסיל וצא נ ג י ע נלנס וכן כאשל
י
צרך
לו
,
ל
עולי! שניהם בסול מ"; נ י גם אז מולה ז״א
כשכילה לא מרע;"א כל<ס אנ,נס כאשר
אז גם היא עולה עמו לצורכו הוא מרוימ
כינמשכין אליו נהיגת,המוחין נשכיל
עלית מיין שלה והיא מפשלת ונגיעת בי אז
היא נעשית עפלה אליו וגם כי איניננילת
כשיעור קומתן נמצא כי עלית מיין שלה
שהיא למאתו ולשכתו היא הגורמת גריעו'
אליה וידוע כי מהשמטליןל׳ון בנזיד מ״ן
אל אואיי הוא הפנימיות והרוחניות ׳שלהם
ונמקי ה״ב! נפש כנזיע כי היא בכללותה
והנה לעיל נפסיק
•
נקרא נפש
אל גנת אגוז בידך אחר פירשנו ביהז״א
אמר שעולה נסזל מיין לאימא כיי שימש:ו
בחי* המוחי[ אליה ועל זה היא אומרת כי
גם היא עולה כמוהו נס<ל מיין אל אימא
כלי שיומשכו המוחי;אליו אנל יש לה תמיה
על טליתהוטלזה היא מתמהת ואומרת
לא ילעתי נפש• לא ידעתי כלומר לא יכי תי
לילעולי;בין וכ י נשכיל אשר העליתי נכשי
צסיי" מיין אל אימא כיי שיימשכו אליו בחי״
המוח•[ בשביל זה שמתני מרכבות בתמיה
ומרככות שתים שאהיה פפלה אליו בי
המךכב עפלה לרוכנ ובבי בחינות אהיה
נגפלה אזחת לקבל אורות של• על ידו ועול
שנית להיותי למעי ממנו ולא כשיעור קומתו
לפחיות היה צרייעימי נדיב נליב שהוא ז״א
שיהיה שיה בשוה עמי זזו תמיהה גיולה
בי איך יתכן בי נפשי הגורמת לו עוהה
וגדולה היא עצמה תגרללי גריעות להייתי
טפלה אליו אתמהא
1
1
זה באה התשונה שובי שוני
ל^ל*
השולמית ונקדים מ״שדז״ל נ מ
כמחולת המחנים עתיד הקב'ה .לעשות ראש
ומראי; ל
חולה לצדיקים לעת״ל כוי
באצבע כי זה אלהיס אלהינו ופיימוהר׳׳
כ
יעה "/ל נפסוק לריח׳שמניך עונים
,
ב
הייןורארן
י
שיר
ז פ••
ההוראה כאצבע הבונה היותם משיגים
מגיולתו יתברך שלא על ילי אמצעי שאין
ו״חע מכונת
מפשיק ביניהם כיי ע״ש
ק״ש ועמידה נ י בק״ש ועמידה בלזלהינו
ואלה• אבותינו עולים זו״ן שניהם בשוד
מ׳יןלאוא״י ונמשבין המוחין ונכנסין בז־ א
הלק למוחין יאימאנןןייש והגי״ר למוחין
דאימא עם כל המוחין של אבא נכנסין
בעמידה כהיכת אבות ואז מקבלתהגוקבא
המוחין שלה על ידו ואחר כך כהאהכה
עילה ז׳יא^לבי)כסיד מין לאו״אי ונמשכין
מוחין אחיים ונכנסין בנוקב שלא ע״י ז״א
כי הנה״י של אימ( עצמס נ:נסיןכנוקיואז
נגרלת כשיעור ק*מתו כמבואר גל זה באורי
בשער תכונות• ז״ש שיני ש־ב י הגולמית
כלומר שובי שיני מבי ממ־הות ותרעומות
אלי וזהו הכפל שובי שובי כנגד הבייממ^הו־ת
ותרע!מות מ:-יוןשפו,ף סוף כבר את נעשית
שולמית שלימה וזהי השולמית ועל נ^ לא
יעלה על לעתך שלא לעורר׳ולהעלות כסוי
מיין כי אדרבא שובי שובי שובי •נק״ש שובי
בעמידה ונחזה נך ונתראה יחי עמך בדי
לעלות כסיל מ״ן לא׳י״אי ביחד ואחי-כ פה
תחז< מיה שהיא נ< 0ז"א לבד הוא העילה
כסוי מין לכ״י ואז תהמהאוממ בשולמית
במחילת המחנים כלוער נין לביר'שתהיה
שולמית שלימה כשיעור קימת-ו נ ] לבחינת
שתקבל היא האורות ע״י עצמה שלא על
ירי ?{מצעי שהיא ז״א וזהו במחילת ימיוני־ם
נמו שעתיים הצדיקים להשיג מבלי אמצעי
וכיון שסוף סיף תשיג מעלית אלו שובי
מהתעדומות שנן מוני־ח להיות
,
י|
,
יאתר לא ידעתינהקייס
אל
)י(
הקימת הרב זלה״הכענין
איר זרוע לצדיק והובאה הקימה זי כארוכה
במ׳ מ״מ ח״א לף ך׳ וז״ל כתב הרב •זלה״ה
בהיעינ שכן קחג שהוא היסוד מאה\סוק
קץ
השרים
והעדן נסוימשחיביננלימץ
שהואו״א
גננאלאעאל בננתאגננא שהוא כיסיי לא
עאל נגינתיהשהיא המלכות ורוב הזווגיס
הנעשיס כימי הגלית הס ע״י ההוא רוחא
ישנק בה כעלה והריה הזה שורשי מהיסוד
והוא זכי ומזדווג נבח״גת המלכות המיית
למטה כנייאהו׳נמנא שבחי ההוא רוחא
ובישי י שלה הוא הימזדרו־נ עמה כוי ובזה
תבין מיש היכ זלה״ה כיי •גשמות הצדיקים
הס המזיווגיס עיסיהמלכות בימי הגלית
בי ההוא רגחאישבק בה בעלה הוא שייש
אל •"בשבטים ולכל הגשמות של הצייקיס
יז״ס י״בעלוך ב״ניךר״ת י״כ שבטים שהם
שורש כל נשמות ישראל ושרש הי״־ב הוא
ההוא רוחא כויעש״כ
עור נקלים מ״שבשטר מרז״ל מ'קמא ע ל
מ״ש כשיים הירבחצרחכירו ש$אי
מיפתואם^ריך להעלות לו שכרכי לנהי
הזווגהזהבזמןהגלזת אין צריך התעזרחת
התחתונים להעלות מ״ןאבל ממןשבה״מק
קייס כי גם כאותו זמן לא יבצר ה1י1נ
הזה אז צריך התעוררות התהתונים כמ׳״ס
שם הטעם ״ ובמדרש•אממעמ* נדיב עמי
היה מהלך נייב ח* העולמים השולמית
ששלום חי העולמים מתנהג בה ובשער מ*
ישבי פ שמית כתב כי ה״סודינקרא הי
העולמ״ס חיבתרין עלמ*ן בעולם הזבי
בסוי י! סף הצדיק וחי בעו^ם ה^ול ב־סו*
בנימיו הצריק וכ״כ כשער הבונות < ו יק״ש
כי זההרוחא נקרא חי כי מן החי העלית
נמשך גס נויעיב• זההרוחאנקרא נפשש5
ג©
המלכות ביסוד ויהי בצאת נפשה •
נודע כי הנוק׳נקי׳ מרכבה לגבי הןכד י
וסבר כתבנו לעיל מ״ש יז״ל כמחזליהמחיטס
שעתיי הקב״הלעשותר־אש^חולה לצדיקים
והכמה לשון עגולה כמ״ש
לעמיל •
המפרשים ז״להה וידוע כ• עגולה אין לה
ו&ש .וסיף גס •דוטיהי מ ח ג נקיא בלשזן
•ויעה
ג
,
1
,
ז•• שטן
משחת
ולעיל נפסוק אל
יייעא וידע א י נ י .
גצת אגז נלרך האי פירשנו כי רמז החתן
נגחייהזמג ינייזמ קימאה לעשותה כלי
שהוא ההוא יוחא לשניק בה בעלת וסל
וה היא במיונחמת עצתה אומרת לא ייעתי
כאשר לא יש לי בחי׳ ידיעה שהוא נתינת
מזווג הגמור אזנכשישהוא ה ר ו ח א י ש נ י ק
ג״ נ ע ל י אשר הוא בסי׳ נפשי ממש שמתני
מרכבות דהיינו שעשת איתי מ ר כ נ ה שהוא
!נחי׳ נונןיאליו כי הוא המזדווג עמי וא׳־ייו
ו א ם הוא נ נ ח י ׳ נסשאיך הוא מזדווג לזה
§מרה עמי נ י י נ עמי היה מהלך שהליכה
גייס הזווג כמ״ש בסי מיין נלינ ח׳ העולמי'
מה״ס מיסוי העליון כי לשעבר כזיווג ע מ י
ושבק ב׳ נפש שהוא הרוחא כי לכן נין' חי
* ע ו ל מ י ם חי בתרין עלמין בסיל יוסף
זנגימין ולכן ג • הרזחאישבק נ י שהוא
מ ש י נקרא חי ו ה״ס זכר כי נמ&^מהחי ז כ י
העליון ולכן שמתני מרכבות כי נעשי#י
בחיי נ ז ק מ ד כ נ ה אליו
זה נשמות הצדיקים אימריש
ל^ל*
למלבות שמים שכינת עוזנו שוני
מיני השולמית כ• הנה נודע בי הנשמות י.ס
עולות בסיימ״ןביסוי הנוקיוע״י התעוררות
עלית מיין נעשה הזווגזיזריות מהזכר מייל
ואז גנז הנשמות העולות שס בסוד מיין
מקבלות הארה מהמ״ל היורדות שם נ י ס ו י
המק' כמ״ש בשע׳ הבמות ב מ נ ת נ״א יז״ש
מוני ק ו נ י להתעוררות מיין השולמית ב בחיי
היותך השולמית ששלוס חי העולמים שה״ס
8
ע
' * י ה ל'י 1מתני* כה י י ד אר־ן עה״נן
מזווג דגננא עייל נגינתי' והזווג שלם ואינו
גב חיי זווג הרוחא וג 0אס אין אתה כנח״'
השולמית דהיינו י ג מ א לא עייל נגינתיה
והזזוג הוא מהרוחא ע ם בל זה שוני שו נ י
להתעזררותמ״ן ונחזה בך כי גס אנןונו
גב׳ ו1וגי 9אלו נעלה מיין מ ר א ה ע מ ן
קרש
הארת המ״י ונועם הכפל שוני שוני נבל
א0י מהזווגים הוא לרמוז סלי •לוע בי
המייל תמיד הס כפולות נשוי אין טיסה
יורדת מלמעלה^שאיןעולין כנגי׳ כיפייס •
זה משינה היא לי.ס מה תחזו
ועל
בשולמית כלומר אס מ״ה שהוא נחי'הזכר
אשי משפיע מ״י או אס ת׳ ה שי.ס סור
החסליס שה״ס שס מ״ה היויימ כסיי מ״י
תחזו תראו לקבל הארה ממנו או מהם
בעלותכם באוד מיין הוא יויקא בשולמית
נהיות׳ ננח־יהשילמית ששלוס חי העולמי*
שה״ס תיסול העליון מתנהג נ ׳ י ג מ א עייל
נגינתיה שם ויאי תחןו יתקנלו הארה
מהמייל משא״ה נ נ ח י נ ת זווג האחר שאין
אני ננחי' השולמית זהזוזג הוא מהיזחא
אימ צריך אל
שאם הוא בזמן הגלות
התעוררות התחתונים ואפ״ אס הוא נזמן
כה״מק שצריך התעוררות התחתוניס הוא
כמחולת המחנים כמו עגילה שלנני א י ס
שעל כל ארם מהם שיאמר עליו שהוא ראש
העמלייאמיעליו גס כן שהוא סוןז העמלה
כי אין נ ה ראש זס!ן> וכן הוא הענ׳ן נ נ א ן
כיון שהזווג הוא מהיוחא והרוחא הוא
שורש של כל הנשמות'נמצא שהמזמוגיס
זמשפעים את המ״ר הם הנשמות אס כ ן
כל נשמה שתאמר שהיא יוצה להבלות מיין
לזווג זה בל• לקנל הארה מהמייל יאמר לה
כי הלא היא היא המשפעת המ״י מן השורש
שלה אשר נ ח ח א ואם כ ן מה האיה היא
רוצה לקנל בי הייז היא המאירה ומי שהיא
משפ׳ע מייל הנא המעלה את תמיין זמי שהוא
מעלה מיין הוא המשפיע את המייל ואס כן
אין לזה ראש יסי>5
,
יאמר לא ייעתי נהקלים
(אן
)ה
מ״שבע״חשער מימוש
הירח ס״א כי גידול המלכות אעו אלא על
ילי 0מ)עלת הז״א עצמו כי ה נ י נ ה אימין
ז
פי׳
שיר
עלאה כאשר גילה אותו נתנה נו בח גידול
המלכות ואוןריכך יצא בחיי גילול זה של
המלכות ל י ה באמצעות הת״מ ואז מגילת
המלכות ג״כ ע י תכלית הגדלות שבה שהוא
עד השלום גס היא ני״ס שלימותישבה ואס
כן מוכרח הוא שכל זמן שעדין לאנתגדל
המלכות שאותם הט״ס העליונות שחסרות
מהכוליהיוכלולות כז״א נע״ס שהו כנזיע
שאין בו יק היםילשנוקי משלימתו לעשר
ואז הס י״ע ספירות ע' שלו ועשר שלה ונקי
עשריס כיון שהיא עשירית אליו ונשלם הוא
ני״סעמה וגס היא ישבה י״ס ואמנם
ערם התגלית בה הטייס העליונות שלה היו
ונמצא כי בכל
כלם נכללות בט״סשלו
ספירה וספירה מן ייע״סדז״איש בה ספי'
וככר
•
אחת של המק' כו ע ש
כתבנו לעיל כי ספירות אלו הם המלכיות
הפרטיות שככל ספירה וספירה של ז״א
ושכל כחיי מלכות גק מרכבה אל הע״ס
6שר עליה ז״ש לא ייעתי נפשי כלומר לא
ייעת׳ בנפש• למה כתחלה שמתני מרככות
עמי נייב שיהיה כח הגידול שלי נתינה לז״א
דהיינו שכל ספירה וספירה שלי בתחלה
ה י מלכות פרטית אל כל ספירה וספירה
שלי ונעשי־ימרכבות לעם כדיכ שהם הספידו'
שלו ואתר כךנותנס לי להפילני ואני טפלה
אליו כי גם זה בחיי מרככה הטפלה אל
הרוכב והיה אפשר שזה הגידול שלי יהיה
כמי הגידול שלו שהיה ע״י אימא כן הגידול
שלי •היה על ידי אימא עצמה ולא על ידו
ואז לא הייתי טפלהאליו כמי שאני עתה
טפלה אליו
והכאה תמצתי החתן ל י נ י
ן}]/ל
על לכה שובי שוני השולמית
והמכין נתקלים מ״ס בע״חש׳ הארות ז״ון
פי־י( ״־ רחל היא דבוק עם ז״א אנ״״א ננותל
אי נין שניהם ער שצריך נסירה להפרידם
ן להק/ידם פ״בקןעעס ןןדניקוא לפי קרחל
ז,
,
י
כ
,
השיחם
ו מ ה היא
היאנוקבא עיקרית לז״א י'
אכןקפלייא דלית לה כהורא אלא ע״י ז״א
נעלה ולולא שמתחל׳לא היתה עצם מעצמיו
ונשי מבשרו נתכלית הדיבוק והקישור הנה
לא היה ח<שש אחי״כ לתקנה ולהאיר לה כל
ויומה לוה כתב
מה שצריך לה כוי ע״ש .
הימ״ז ז״ל בזוהר פ בחקתי דקי״י הובאו
דבריו שם בספר מ״מ וז״ל בס״הכ נמ״ב
נבונת ר״ה בי נז א יש פייס והנה להאמיז
אורו במק'תיקן המאציל נ״ה שהע מלכיו
של עי ספירותיו תהיינה נתונות למק' לכונן
את בניינה בי בזה הוא ממושכן לפקח עצ
י
עוכתה ולהאירה ולהזיווג עמה עכ״יל
עור פירש מוהי״ש יפה ליל המאמר שכתבנו
לעיל כמחילת המחנים עתיר הקנייה לעשות
ראש חולה לצליקיס לעת״ל שחמז אל יביקו'
השם יתברך כישראל ע י שאילו יציייר
העדרם שיקרה הזק נשמו יתברך וכמ״ש ז״ל
ומה תעשה לשמך הגיול וכמייש שתשועתינו
היא תשועתו ולבן יכנה הצדיקים אצלו
כעגולה אצל המרכז אשי לא ימצא זה
י
ז!
1
י
כלא זה ע״כ *
והנה יש הפרש בין שולמית לשלמה כי אם
היה אומר שלימה אז הכונההימה שלימה
מצד עצמה • אמנם שנלמית הכונה היא
שנשלמה על ייי זולתה ומבואר הלני לפי
הקימת הרב ז״ל והרמ״ז זיל שכתבנו כל
היות המקנא מתחלתה ינוקה וכח גידולה
בז״א וה הוא לעונתה ולהנאתה ביי שז״א
ישגיח עליה לכל הצריך לה וזו היא חשיבת
החתן שוני שוני השולמית כלומי שיבי שובי
מזה התרעומת על אשד אתה בנחיייישולמי*
שהכוננשלמת ע״י זולתה שהוא בחייהמלכיןי
שהוא כח הגידול שלך אשר נכלל בי ואח״כ
אני מתנם אליך להכליל ולהקל״ס אותך
ונמצאת שנשלמת על ילי ואין אתה בבר,נ
שלימה שהוא מעצמך שלאעלייי כי אס
על יל• הבינה אשר היא המשלמת גנז אל•.
שובי
מח
א
י
1
שטן
משחת־־ קרש
ה״א ואייו הי׳אוכןיע״א ע״נ •"וי ה״א ואייו
6ול* מלהיות לך תיצנימת זה והזועם אשי
ה״א בגיילנ״ה ולא איהי עשר ספירות כלימה
8ני אומי לך שיני שיני מזה התיעומת
וכנ״מ ליש שזנ• שוב• כשולמית מהתרעימת
כ• א י י ג א זה ה י כ ר היא להנאתן
שלך על היותך נכחי' השולמית שפירושו
!לטובתן צי עיי/ה ונחזה ב ן כ• על יי*
נשלמת מזולתה 6הוא על ייי והנועם אבי
8שר אתי :מתאלמ היית ינוקה עמי ונין
אני אומי לך שובי שובי הוא כי א ז י נ א זה
3גילזל שלן הוא מן האלכיות אשי נ י
הוא ה*יחז כי ונחזה נך להאיר אליך ולתקן
גמצאת אתה עצם מעצמי ונשר מנשרי
אותן ולהזיווג עמך ועיי כ׳ מ*ה תחזו
ולכי צריך אני להאיר ולתק לן וגס מ״ה
בשולמית כלומר כי מ״ה שהיא יישם מ״ה
גןה״א חחאיים אשר צ^ויס שם מ״ה והם סול
יכחיישלי תחזו שהוא ש 0מ"השלסשי.עשי
המ״י תחזו נניויי הזווג בשולמית בי צ ו י ן
אותיות שהו הס רומזות לי״ס הוא בשולמית
וזני להאיי* לן ולתקן אומן ולהזיווג ע מ ן
שהיא הצח•' שלך בכללות שסל ילך אני
*הטטס הוא כמחילת המחנים כמו הינקוי
נשלם לי״ס שהוא שלימות השם מ״ה
גול ישיאל ע 0השם •ת 1ך אשר לסיבה זו
באותיותיו 5ה .0עשי וכן נפריוזת להיותן
כן מטעם אשי
^וע־/ם היא תשועתו
אתה בבחי' שולמית שנשלמת על ייי לקינה
מתחלה היית ינוקה עמי ונמצאת את$
כ* בחי' המלביייז הס היו עומיים בכל
עצמית׳ מלוש א״כ הטונה שלן היא צוובתי
אפייה ושפייה שלי זה גורם כי מ״ה שהיא
וטל כן צי-ך אני ל&קח ולהשגיח עליך בי
הנחי' שלי תחזו שלימותי נ* הרי על •יי
הוא להשגיח עליבינח-נותי הם ג ן מה
נ ל מלכות ומלכות נשלמת כל ספירה וסיפר'
מאין בן אם מתחלה לא היית כלולה בי לא
שתהיה בת עשי בנגי עשר אותיות ישם
והייתי חושש להשגיח עליך ועל ק אין לה
מ״ה אשי כבל ספירה יספירה של• כמ״ש
להתרעם על זה כי אירנא ה ל נ י הזה הוא
צשעי הכוונות ל״ 0של עימי כ׳ בכל ספי*־
הגירם הנאתך וטינתן
ומפייה ין״א יש 3ה ש 0מ״ה אחר נמצא
יאמר מה תחזי נשו למיין
אן
(
פי היותן שולמית גורני מ"** שהוא בחינתי
ל •0ההקימה מהע״ח
מחזו שהוא שלמ ואם בן נמצא בי נין
ושכתננו כי נס ז״א נשלם לי״ס עם המלכות
בכללית ובין בפרטות אני נשלם ע מ ן כמו
1הנה כתחלה ע״י המלניות א£י היו בז"א
שאתה נשלמת על •לי וי.רי זה רומה כמחול׳
נשלאן כל ספירה!:ופירה אשי בז״א להייין
־המחנייכי על כל האי 0אשי במחוליאמר
בלולות מעשי ואחי אשי ניתנו המלכיויו
עליו שהוא ראש ושהוא סוף• והבא נמי
'(1ל הצוק' נשלם י״א לי״ס עס כללית ח<!וק'
דמותה אס אני אומר שנשלמת טל ייי אתה
ומצין כ׳ כמו שהנילינשלמת ע״י .ז״א 0ן
תענהשנשלמתי גם אני על • י ן ואם אני
ן״אינשלסעל •להתחלהיסיףיזכני כתנ׳ני
אומי שנשלמתי על י י ן •גם אתה תאמר
1עיל כצחוליו״המחניס פירושו הוא ע1ילה
*שנשלמת על ילי ואין ל י ב י יאש וסיף כי
שאין לה ראש וסוף בי על כל אמי אשי
המשלים הוא מושלס והמושלס הוא משלים
כעגולה שיאמר עליו שהוא ראש העגולה
ושקזלין הס ואין לזה על זה אפי'חיע1מת
*אמי מליו שהיא סיף העגלה זכןלהפבוגם
״ליע בי £ס £ה הוא נחינת י^ללית־ז״א
ועשר אותיות• שנו הם כ מ י ׳״ס יזייא כח״ש
יאמר לא ייעתי בהקייס
א י
)0
גת•׳ דל״דע״א עשר מפירןית לאינו! י1״ר
מ״ש נע״נז שי ה נ ס י ו ת
כ
1
:
י
ל־ו
ז פי־
שיר
4
$״ו ב התרין כתפין יאריך ה ס עצמם
יורדיס ונמשכים ונעשיןיעת ל;"א הרין
עטרין יחו״ג והנה מזה ה*עת שי.ס היין
בתפין יאריך נמשךכח אל יסוי של ז״א
כ י י ל מ י ה ב ח ר מ י ו א נ ב י א ה יאשינינצוק'
לעשות אותה כלי וזה הדוחא נקרא ננימ•'
ולכן נ י נ י מרע״ה ואמי ונין כתפיו שבן
ז הנן זהבי שם מקורו ע״כ נייוע כי מה
שנותן לה הזגר בביאה ראשונה לעשותה
בלי הס היה' גבורות ואחי כך בזיזג בי
דהזליה נותן לה גס את החסייס מהמיחין
*זלשיס כ• החסיים הראשונים הס נשארים
ובישול שלו כ נ י י ע אמנס כיון שבכל פ ע ם
ו פ ע ם אשרנמשכיןהמוחיןנמשכיןהכיכתהין
יאריך ג״כ בבחינת היעת יז״א נמצא בי
הכל תלוי נ א י י ך בין לכחי'הגבורות יביאה
קדמאה לעשותה כלי נין לנחי׳ החו"1
ההישיס לזווג נילהוללתצשסזתואסגרצה
כעלה יותר למסלה כי בחינת עיפת הזוונ
לעשותה בלי במשך מן ה י ע ת של עתיק
הגנוז ־באיייא שלאייךכמ״ש בע״ח שטר
מיין פ״י ו בבינת קיש שע׳יא עש״כ ־ושפת
?יוגבי יהזליה נמשכת מ ח ס י של עתיק
המתלבש תוך ב ת י יאריך כמ״ש בשי ה מ נ ו י
עול נקלים מיש בע״ק
י״א יו״עמי *
שער מ ין כי זההווחאשננוקיממנו געשה
השני
הלבוש אל הנשמות מ ז צ י ו ת מ ז ו ו ג
ייהוליה שאז ניתן לה ה מ ס י י ם .והנה נליב
* ק י א אניהסכמ״שבז״לוייוע כי אברהם
ה״ס הוזסל 04ה״ס הה' חס לים
1^0ר{ה
גבא אל הפונה נ י הכה
כפי אל גנת אגוז כליך
קאיפיישנו שהם י כ י י החתן אשר י י נ י על
בחיי הכי זווגיס אשי הוא מזיווג ע מ ה
האי לעשותה כלי הנ׳ לנחינתהילרה ועל
ןה זא״ת אנמית נ י נחי' אלו הם נמשבזת
ת ס ק ו ס געל3ו עןר ,ועליון ?י הגה כיוננו
השירים
קעב
לעיל כי ל״א נאל״ף יומו על א י י ן מגז
בי יריעה נ ק י א כחי׳ אזווג ז״ש ל• 6מנ*$
מנח׳י ליא שהזא א י י ך ידעתי כלמוי צ*
משס נמשך כל כהי'היייעה שה״ס ה^מגי*
אשר ל• זזה •ימו; על שתי הבחינות הן מ ל
בהייהנ' כתפיןשלו אשי מ כ ח י ' ו .נ ב ו ? $
הנמשכות משם ה״ס זווג היוהא לעשואויו*•
בלי ומנחי' היאןייה הנמשצוא מ£ם י ה*<ן
זווג יהולית נשמות ואז תיבי* ל" 0יעה
נדי שת על בחינת אריך עצמו ^םי ירמוז
על היעת דעתיק אשי הוא באוייא! ש$
אייך אשי משם ה״ס טיפת זווג היוחא ו ע ל
י ח ס י יעתיק המתלבש בבתי י לאריך אשי
משם ה״ס טיפת הזווג הנ' י א ו ל י ה ואו
תיבתל״א הכוני .היא ע ל מ ה שיש בלייא
שהוא אריך שהוא מהשיש מצגתיק באריך •
נ ם לרך רמז כי י״ת ל״א הוא ל״א א״תיייע
ןילוע בי עתיק נ ק י א רישא ילא אתיייע
ומשם הס כל נ ח י י ה י י י ע ה שה״ס הזווגיפ
אשי יש לי וניאשונה נזזוג הראשון' נפשי
שמתני נפשי שה״ס היוחא הנקרא נפשי
הושם כי שהוא לעשות איתי "ללי הימו?
ני״ת וס״ת לפש"• שהוא כמספר צלי״יימשם
מנח•׳ היזחא נעשה מרכבי' שה״ס הלבושי'
הנעשים אל הנדמות מהיואא שהם בבאי'
מ י ב ב ו ת אל הנשמות שהם עמי הנוציות
מבחינת ב י י נ שהנא אנרי.ם $ה"ס ׳צחסי
.או הה' חסדים אשר זא היא בחינת *זזו׳וג
הבי להוליה הנמשך או מ ה ח ס י יעתיק או
מהחאייס י כ ת ף י מ י ן י א י י ך וזאג ה י ו ח א
נמשך או מן היעת י ע ת י ק אז צלהגכיןרזת
נמצא כי ב* הזזוגים נמשצ1
לאריך•
מן ל״ו שהיא אריך או ממה ש*ש נל״א שהוא
עתיק
;
•אמי שובי שובי השי למיין
<ח( ^יןו
כהקיים ה ק י מ ה כ ח נ נ ו ה
לעיל בארוכה נ פ ' א ח ת היא יונתי תמתי
ןו,ענין
ג
ז
שמן
משחת
והעגץ כקיצור הוא כי •ש פרצוףנליי ד! א
והמקנא שצ הפרצוף הזה ה״א־שוה כשוה
.אליו אחר ,שהיא גדולה כסוד אב״א אחייב
נאיןלו ההלית ונקי פרצוף ליניקה וגס
בפרצוף הזה דיניקה יש לו נוקבא שוה נשוה
בקומתו אחייב נזמ; הגדלות באים לו ליד
:חב״ר והוא פרצוף שלם וגס לזה הפרצוף
הסנ־מי מכלם יש נוקבא אחת שוה נשות
ן עמו אח״כ יש נחי לי והוא פרצוף ד והוא
כתרשלן״א והרי הסד״ פרצופים וככל
,פ ר צ י ף יש כו זכר ונקבה שוין כקימתס
מחובייס יחי ונזה תנין כמה מיני פרצופי'
; •ש כרחל או על החזה או עד הלעת או על
הכתר והם פרצופים גמורים ?1כתוך זה
ובלם רחל בהכללה בפרצוף אחל וכאשר
מתלכשיס כל הלי פרצופי ז״א זה בתוך;ה
אז הוא שלם לגמרי פרצוף גמור מכלם גס
ש ב ל ל פרצופי רחל המתלבשים זה בתוך
*הנקי רחל הרצוף שלם שוה אל ן״א שני
עזל
•
מלעיםמשזמשיס בכתר אחי
ממנגו שם בלרך שאחר זה בי הב פ ר צ ו פ י
כה/וחליתהס כסוי ההיצוניו־ שהוא מנחי״
שם ב״ן אמנם הכחכ״י ה״מ הפנימיות שהוא
מב6י' שם מ״ה וידוע כי הבחי' ישם ביין הם
צריכים תיקון וכשלמים ע״י השם מ״ה י
עןדנקדיסמ״שבע״חש פ ר צ ו פ י ה ן סוף
פ״נ.וליל ענין נישוק וחבוק חווגשהס ג״
מיני זווג״ם ל פרצופי עיבור יניקה ומוחין
בי בהתחביס הבל יחד הם פרצוףאחי ולכ]
הזולג גמור יפרצוף הוא ביסוי האמיתי
תחתון וזווג פרצוף היניקה שהם נקי חג״ת
נקי חבוק וןווג עליוןלפרצוף .ימוחין לבלו
והנה כפסוק וה
*
נקי נשיקץע״כ
נאמר ד׳יפשובי לימוןאלהיי פרצופי' שלה
ז,
,
,
1
1
,
קרש
הנ;׳ וישימ; לוה נתיקונין י ף קמ*י ע א
שאמיו שלבי שיבי בארבע ימגלין לילך כוי י
ננוא לכננת הכתוב כי הנה בנגל
מעתה
צ הפרצופים של נה״י וחג ת שלה
ש":ם בחי החיצוניות הנמשך מנחי' שם ב"!
אשר הוא נתקן ונשלם ע״י הש 0מ״ה אמר
שובי שיבי השולמייכי על כן לא אמר השלימי
שהכולשהיא שלימה מצד עצמי .י ק השללמי*
שתכונה שהיא נשלמת על ידי זולתה שהיא
הביו׳'ישם כיין אשי בה אשר נשלם ונתקן
ע״י השם מ״ה וכנגד לפרצופי הבחב״י שהם
מהשם מ" ה אמי שובי שובי ועל בן לא ה/כי
השולמית כי אלו הס שלמים מצד עצמם ״
וכאשר תשוב להיות כלולה אתה מכל תל'
פרצופים האלו א /ונחזה בך כי ונח/ה הזא
הי ת )"יהיה לישוק ח״טק "/מג ה״אמיתי
בך כי בהיות בך כל הפרצופים׳ האלו אן
נעשים כל הבחיי האלו וכאשר מ״ה תחוו
בשולמית כלומר כי כאשר פרצופים אלו
של מ״השהס פרצופי כתרוחנ״ל תח/ו אותם
בשולמית שהם הב" פרצופי נלייוחג״תכי
נכללת היא מכל הל פרצופים אז הוא
כמחולת המחנים כמו העגולה שכל ממצאי
בה הם שויס כ׳ על מי שיאמר עליו כי הוא
ראש ׳אמי עליו שהוא סוף וכן להפך מי
שיאמר עליו שהוא סוף יאמר עליו שהוא
יאשכיכלסהס שנים הבא נמי דכמתהשזין
ב מלכים משתמשיןבכתר אחד או כמ׳יש
סוהי״ש יפה ז ל שהרמז הגא אל שמחת
תענוג ההשגה ההיא כהולך כחליל הנא נמי
דמותה כי כהיות בה נשלימוינחייהפרצנכי
האלו •גדל השמחה והתענוג על אין קי־ן
ודוק אנ־ק לקכ״ה
ח
,
1
,
1
זז
,
,
(,
1
מרד יפו ^ ש י ך בנ^ליכש בת־נךיבחמוקערניך 3מ1חלאי 0מע^ד־־ז
הנה
?
משירים
פי שיר
,
נע״ח שייייש׳ אנייע פי״א פי'
חכה
ענין המש!• הנט^א־ נ י ן א צ • אל
״"'׳
ה נ י י א ה והעציןיצקיצזיהוא נ י ^ נ ת אלינה
י.יא אס ייגיניא ושזמים צעשיגיע^קצו כוי
כ ן הלינה מחמת ״יאיתי;"*'חיצונים שלא
יתאחזוילצניה ־ש׳הסזייוףןשיידום יען >נ<לת
זןלי.חיצוני 0להתאחז אא" :ןא״כ' נ בינת
עצמה *כנולע שאין החיזה לה• ציונים־ בה
ולכן צןומדתיאותם וחופפת 1מנס^ עליה©
צזבל צלייהסיאףי למשאי אחתי^ו׳לי^עי בי
הנה הקלי'מקי מס יאצבם ומעמים הוא בין
א ו י הפנימי לנוקינא ונין' הא'וי מקיף שלה
ולהיותם נמקוסהזי ,אנו ׳ייןיסישלא יתאחןו
לינק מאוי הפניה׳ של ה מ ק נ א ב• אצלה'הם
ע ו מ י י ס ולבן ה נ י נ ה אמואייעלאה מכסה
עליהם במלבושים וענין לבושים ׳אלו ה0
ב ן כי הנה"• של אימא הם נכנס'׳ ומתלנשין
גז יישא יז״א בסו ר מנמין פ מ י ע ו א מ י ם
הלנזש" היותר חיצון שבכל לכושי נה״י של
אימא אינו נכנס גו יישא יז״א אמנסנשאי
מנחי־ן של ז ־ ו ן ו מ ־ ש ה ל נ ל ^ ^ ב ־ מ ^ ן
ועזימי" מנחי ז להס מ:נגי~ ליה עצמם
שנכנסו גז רישא יז״א וזהי המלבוש׳(• ה״ש
הגימל י ע ל י י ך ל א י מ א עלאה י יע*י' מללו!ן
ו^שמל י ז? אין ׳יכולת נקלי' ל״נק אא1י
הפנימי יז״יןילהיות מלביש הביצה ע צ מ • £
והנה החשמלהזת^מלבישלו״זןמכלציייל
אפיוימ^את י3ליהם ימה שתנא׳ נ צ י י ה ס
גק־ מ ' מ ש ל ימה שהוא־ מתחת יגליה 6נ $
כלצעליס ו כ נ י בתי כי מלציין ג״י ז&מ״ל
גם נע׳ל נקיליס־בה זו כי'צכי יימת'כ• ל
אהי״ה י ש נ נ י נ צ ייני־יין בג״יישבהיאלפיין
גשל.ש אמצעיות שנה י ^ י ן י ג ל י ת שבה ״
נמצ<( ב״׳יאאי״יה יה^״ין הוא פנייה של אהי נה
4זכי לנישם הוא חשמל כנן' וממנו נע£ה
$םנחי'צ<1ל'תח(! יגלי״ז״וז {אהי״ה במילוי
. 1ל ץ היא לגי־י־צע״ל ״ והצי .ליעל זה ־עצמו
;
:
:
;
5
;
1
ז
,
י
זז
י
.1וא ג ^ ה ^ ז ך /#י העפץק נ י ן מחלזון
קגנ
ל נ י י א ה ו כ נ י נ1ינ 1אין כל האצי׳ מליבש
זה״נחידזהעתיק נ ת י ך ׳אייך' כיי והז״ון
• 108ן־ לנלס והנה לרן המסך הזה הנקרא
געל ג)איי* 0בלס י י ן היגלים ב• רגלי
#תיק'ר.ם' מאיייס׳ירך רגלי לוייך בר ע י
£תאיייא יגל׳ ז״זןועזנריכ י י ך המסך הגז'
אל <$$ייאה ופ״י׳י^ך• המסך הזה נחתמים
ונחקקייסי כל האזין' של׳ האצילות למטה
נ ב י י א ה פיינמז שעונד אוד הרגלי' עצמן
ב ך ' ע ו נ ד אזי־ בל הגוף בלי יייך היגליס
ומאיי למטה והגה נמצא צי פליאוי י#צ>'
שיוצא וכיו בירי א ל ׳ ר נ י י א ה יזוא י י ך י זה
המאך'של הנינה היז׳ הנקי נעלי ע-צ •־׳*
ולפי האמוי נמצא נ י ׳ פיון שמיקבא הי$
־מחוז לבלם כי היא מלגשת'על פל 0וכמלש
נמצא כ* כל האירית של האצילות
*"08
המידות אל ה נ י י א ה הס ,גסאיות בתוך
הצ״ה שלה ו ה ס ע ו נ י י ם ייזיייס להחת©
ואצה ^ •
צבייאה ידך הנצלים שלה י
#כוניח* נמצחת שנת עלמניוזת אהכה ונילי
צ*זב $א נ א צקי אהגה יא מ א י ק ׳ ניניז
^ ו ע י מ כ ^ נ ז ו ה י בי אירי' נק׳עלמא ליבוי•
א מ נ ם )ה הוא לגני מה שלמטה ממנה ״
אמנם לגנייאנא היא באיי נזקבא צנויט
ולכן לגני א נ א נקי נ י נ ה צוקכאאמנסילגל׳י
המלכותאפשי שמקיא נדיר .לשון ז כ י וכן
ני״^ע״ה גי' ניליה •י• והנה לפסוק ולויי
המק׳ ע נ י פ׳יש רש"׳ ז״ל נ ס ת י ונכסה כצלו
#מיק> * י כ י ך ס ת י י *יכין צו> וצך־יומ*^
יזי׳לבמ״ק י ף •׳יו ונסיכה יא״ט ע״אאלי*
חמוקי *יהיך ן1ו השיתין למי *•(ל&ין שמחולל ין
ןיורלי' ע י התהום מעשה ילי אמן זו מעשה
'יי' י י ' ^^ו|מצ1סוי!ןצ הקב^א ע י י ל י
:
5
;
;
,
;
נ נ ו א אל בונת הכתוב כ׳
^?)]/0ו
הגה כאךימתחיל׳ כחתן
ד * ׳:
ל ק פ י נשבח בלתו מלמטה למעלה אהצם
^ ן ן י ק ו & י נ ש נ ח ו מלמעלה'למטה י * 0
״
? שמן
נ 1חח
פירז 4ק15סו של הקנ״ה ישראל מקלס•!
אותו מלמעלה למשה מתחיליןמראשו כתס
פ ז ו״וייין ובאין ע י שוקיו ע מ ו י י שש לפי
£ה 0באים ליצותו להוריי שכינתו מ ן
* ע ל י ו נ י ם לתחתונים והוא סונה קילוסן
מלמעה למעלה מה יפו פעאייה• המל•״
ומונה והולך ע ד ראשך עליך כ ב י מ ל ער
שהוא בא למשכה אליו ע*כ
לזה אפשי לפיש כסתר המירגה
1קיופ
כי כיון שסתם עמיית הנוקכא
היא מהחזה שלו ולמטה לכן מה שחסר
לה ממנו שאינה תופסי בי שהואמיאשו ו ע ל
מחזה חביב עליה ומתחלת לספי בשבחו •
! ע ל ק מ ק ל ס ת א<תו מלמעלה למטה אך
קנוקכא כלה היא נאחזת בנהי• שלו אמנם
החזונות שלה אשר הם יוריות
יש בחיי
3בייא'מכחי' תנ״הי שבה בס!ד כסא הכבוד
כ נ ו ד ע ועל כ ן הוא מקלס אותה מלמעה
־•למעלה בדי להעלות ולמשיך כל הבחינות
אשר ה ס יורדות מ מ נ ה ב י י לחבר א ו מ ס
ע מ ת באצי * עוד אפשר כי־ הנה נ ו ל ע
ג • .ע י ק ר פ ע ו ל ת ה ז נ ר אינו אלא להשפיע
•ה״ר וידןע הוא כ המייל ה ס יורדיסמלמעל'
מכחי' המוחין שתם ב ב ת י הראש ולכן היא
מ ק ל ס ת ו מ ל מ ע ל ה ל מ ע ת כי ןת העיקר
אצלו להשפיע ולהוריד .המ״י מעילי לתמא
נ{מנס הנו.ק' ע י ק ר פ ע ו ל ת ה היא ל ה ע ל ו מ
מ״ןוהמ״ן הם עולות מלמעה למעלה ולכן
מוא מ ק ל ס אותה מ למס •ז למעלה בי זה
מ ע י ק ר אצלהלהעל.־ת מיין מ ת ת א לעילא
ו
,
,
כל אחד מהצל! לפי פ ע ו ל ת ו
שאל זה ירמוז מאמי ח״צ
" י א & ש ך
במירש ע ל פיתכו ממתקים
נ/׳ ל רבי ברכיה אמר תרתי חדא בשם כ ה נ א
$חיא בשסרבי לוי ח^א כשם כ ה נ א היא
קלסתו והוא קלסה היא קלסתו מלמעלה
• נמסהומא?)סיןמצסג1הלמעלס היא
5
קרש
קלסתו מלמעלה למעה שהיה בעליונים
והשרה שכינתו בתחתונ> 0הוא קלסה
מלמעה למעלה שהיא נ מ י י ג ה התחתונה
והיא עתיר להעלותה שנאמר ונתנךה״עליזן
למלך שקייש את
וחרא כשס דכי לוי
מנ1רונא ו א מ י מבקש אני לראותה כ י ו ן
שיאה אותה התחיל משנחה ומקלסה הה״ד
*את קומתך למתה לתמר גס היא אמרה
רוצה אני לראותו כיין שראתיאותו התחילי
נקליסי שקלסתו חכו ממתקייונלו מחמל״ ם
עכיל
נ י כ ר ׳ כהנא כי לנאור' הוו .תרתי
1א ל
ל ס ת ר ; כי א ס מה שהיא מקלס
אותו מלמעלה למסה הוא מפני שהשית
שכינתו בתחתונים אס כ ן נ ר א ה כי יישיאת
השכינה כתח תוניס והיותה שס הוא עוביו'
אליה שהיי מקלסתו על זה וזה הוא הסך
מ מ ה שהוא מ ק ל ס אותה מלמטה למעלת
שהוא כ י י להעלות אותה ממי־רגיהתחתונה
אס כן נראה שהיותה למשה אינו ס ו נ י ו ת
אליה שהיי הוא מ ק ל ס ה ״עתיר להעלות
ו ב ל ב י י ר ב י לניגיכ נמת
•
אותה
שאמי ו א מ י מבקש אני לראותה להול״ל
ונקש לראותה ותו רכל זה הוא ׳ת״ורנסי״יש
להול״ל למלך שקילש מערונא ניון־־שיאה
א!הה התחיל לשבחה ותו א״ל כ מ ה שאמד
התחיל לשיחה ת ל י י זאת קומתך למתה
כוי כי הרי פ ס י ק זה אינו תחלת השבח
ואדרבא הוא אחי ס ו ס כל השכח כי הרי
התחיל מת •יפו פ ע מ י ך ע י וילת ראשך שהוא
מ נ ח י ' ד ג ל י ה ו ע ד בחינת יאשה ו א ח ד כך
מה יפית)אחר כך א מ י ;את קומתך ו י ו מ ה
לזה א״ל במס שאמר גס היא אמרה מ צ ת
אני לראותו יהול״ל גם היא כיון־ שיאתה
ועול למה
י•
אומו התחילה כקלוסו
הלשון אומרת'כקילוסו שקלסתו כפל ה ע נ י ן
פשיעא כיין שאמר נקיליסו ולאי שקלסתו
י
יי
ותו י ד ל כמה שיזמי
נ
י
כ ׳ תחילת הקילוס
הנא
ז
פי
שיר
השירים
קוא חנו ממתקים והלא פסוק זה מ א
כי הרי התחלה
אחי סיום כל הקילוס
ימיאשו כתם פז ע י ׳שיקיו עמויי שהוא
מנחיייאשו עד בחי' רגליו•)אחר כך אמיה
חכו ממתקים וכלו מחמדים
אפשרכיכונת כל אחי .לרמוז
אמנם
שעסאחי על נזיר הקילוס מהב'
<1טמים שכתבנו והנה כהנא רמז לנו הפעם
־היאשון שהייאמתקלת׳לקלס החביב אליה
שהוא מה שחסילה ממנו אשי אינה תופסת .
בו וז״ש שהיה בעליונים והשרה שכינתו
והענץ כמש״ל על .פסוק
בתחתונים •
לא ידעתי בי בתחלת היז < ן שוין בקומת
!ואחר כך נתמעטה המקנא והיתה שיעזד
ז״ש שהיה
קומתה מהחזה של* ולמפה
־ביעליונים כיעליומס שהם * " ו ! שהיו קניהם
;עליונים שדם ואח״כהשרה שכינתו שהיא
המק' בהה׳זוניסשהם בחינת נה״י ששם
הוא מקום עמ״יתה בימי החול מהחז' שלו
ולמטה כמדע ועל ק היא מקלסתו מלמעל'
למשה שהוא החביב עליה שהיא מה שנחסר
לה ממנו אשי אינה תופסיבו כמש״ל אמנם
הוא קלסי־* מלמשה למעלה כיי היאבמלרג'
<.תהתו<ת שהוא הנחי'שלה אשר הם ״וידוי
* • .וגם היא עצמה
.בבריאה כ׳ננש״ל־
בכללותה אשר היא כמדרגה התחתונה ב*
היא עי מית במקום נה״י שלו והוא עמיל
להעלותה היא וכל הבחינות שלה להיותה
שוה ,אליו ולהיות היא בחיי עליו ן ככתחלה
שהיהכ״עליוגיס ב עליונים ועל רמז זה
קביא הפי מ ת נ ן ה אלהיך עליו[
,
,
י
;אמ03
דני לוי רמז לנו השעם הב
דמיי ומיין-וז״ש למלך ז מ י
גוהעכיןכי הנהנויע כ* א ץ בחי׳ הזווגשל
זו״ן נעשה ע י יקבלו המוחין דמצי אבא
שהוא הצלם לסית ונתעלה מקבלם "/א
,
ק*ו
כלסואח״כ הוא נותן למק' חלקהגס מדע
כי קורס הזולג מפייס הזכר את המקנא
ומספר נשכחה כמ״ש כזוהר פ' כראשית
גס מ ד ע כי המק' צריכה להעלות מיין
תחלה וגס נויע כיקישושי הכלה ותכשישה
הס כחי* המ״ן אשר כס מתיאית מקוששת
לפגי בעלה גם מ ד ע כי אנא נקי קיש "/ש
למלך שהוא ז״א שקייש משרונא כלומר
שהמשיך המוחין של קיש שהוא אבא אל
המשחנא שהיא המק' ומכיון שקבלה
המוחין למצד אכא אז כבר היא ראויה אל
הזווג ואמר מבקש אני לראותה אין המכה
שאמר מכקש אני לראותה אלאואמדהוא
בחי״ הפיוס כ* כיון שקבלה המוחץ בכר
הם חזדו פכ״פואז פיוסא דיליה הוא
ומספר בשכחה אלא כי מהסיר אשי הוא
מספר בשבחה נראה כ דנתו כאילו אמר
מכקש אני לראותה והמכין כימ״ש יי לו*
ואמר אשר אמרנו שהוא על בחי' הפיוס
הוא מה שנו׳ בפסוקים שמשנח אותה מה
יפו פעמיך עד וילת ראשך כארגמן וממה
שאנו רואים -שפיוס שנח הזה הוא שלא
בסיר •שהרי כבר הם ע1מייס פב״פ ולא
זו הירך אס שני בני אדם עומדים פ״בפ
והאחד רוצה לספר בשלח י־ופי הנידו
שיתחיל שבחו מן הנה״ישהס הרגלים אלא
מהראש שהוא העיקר ושהיא כנגיווממה
שאנו י ו א ץ כאן שהתי(יל לשכחה מהנ״ה•
שהוא |מלשה למעלה שלא כסדר מוכיח
שהעיקר אצלו בשבחיה הוא פעולתה שהיא
עלית מי!| מתתא לעילא כי המ״ן הם עיקר
היופי שלה שהס תכשיטה וקישושיה וכאילו
אומר מכל השבחים אשר אני מדכי
בעדה זה הוא העיקר אשי אני מנקש
לראותה נקישושיה ותכשישיה שהם המ״ן
שתעלה זע״כ אני מקלסה שלא כסיר
מלמשה למעלה כי זה הוא עיקר פעולתה
1״<פי ש,ה ןכיון שיאה אופה להיימ
(
ג
שהעלתה
ז
שמן
משחת
קרעו
נהיות ג מ ל י ה הנעלים מצי החשמל ש$
נמיין *ויאה אותה נקישוטיהשהגז המ״ן
א*מא אן אין הקלייימלזת להתאחזיצמלי*
•מחיל-משגחע *מקלנרזמהיש ונכחי״המ״ן
כ• אימא לוחה אותם 81מי .יפי פעמיך
*1י£8מיוח *תןימי זהל הוא ה ע י ק ר הה״י
ג י למקום אשי נאמר ע ל י י ס וגליה י ו ר י ד
*אמ ק ו מ ת ו יטתהילתמר ןאתשנקי* המק'
ובו' י עתה יפו פעמיך והטעם׳׳הוא
!!זקי^המפ• ׳ ־ ^ ? ו מ ת ך אשר זכיתי הוא
נגעלים בי כיין שיש נהס נקי׳ הנעל׳?
*!?;•נשימתה לתמר אתר הואי מת מר ועולא
אין הקלי' יכולות 'ל י .תאמן ני.ס וגג1ע*
מלמט#לגמ1להיכתמרו<ו׳פשן ״ י י שת״ש
אשר יש נ מ ל י ך נהי' הנע ליס 1שי.סגורר\'
*?<ו$מי1תאילטילא והנה ה י א נ ר א ו ת ה נ י
$ןציעא אחיזת הקלי׳ הוא מפני בי אתיז
ה ל ה עיקי^שכמה ענמ•' פעולתה שהיא מת
זנת נ י י נ שהיא הניצה׳הצק' נ י י נ כי אצלן
*?8אי.מעלה ק״ן ,וטל ס ן ק ל ס ה מלמטה
הי^עלמא ילכורא וגם ל• נ י י נ עי׳היג*'
! מ ע ל ה אז; ג ם היא אמרה שהוא;האמור
"*5נה*'וכיו{ שאתה נ א הצינה רוצה היא
* * ת ו נ י ס ראשו-כתסיפז ע י שולןיו עמויי
זנתקצתנתהומנעלת את רגליך ל״מור אות*
*ש? פי-גוצאה לומר ב* כ מ ר שהוא נקש
כנשר יעיר קנו על נוזליו ירחף כי* שלה
1יאות אותי נפחיייפשלתי שהיא נ נ ח י נ ת
יתאחזו הקלי׳ נ ה ם בי כיין שה ס *משנים
עלית? מין ו ל ג ן קלסני מלמטה למעלה גס
•ממנה יוחה היא את הקליפות ו מ י נ ו ת
אג*ייו*ה לראותו נ נ ח י ' ׳פעולתו שהוא
אחיזתם בהם נמצא כי שלימות הנעלים
י י י י מ המ״י מלמעלה למטה י ו ע ל כן אני
אשר ג מ ל י ך ה ס הגזומים יופי ל מ ל י ן
מקלס אותו מלמעלה למטה להורות כי זז
1עוי אחרת היתה נ ם חמוקי •ויך ב* צל
עיא ע י ק ר פעולתו להשפיע מ״י'מלמעלה
האורות הנסתיו׳ נירכיד שהם כל נחי;רג לי
$הטה כוון שראתה אותו דהיינו שקיבלה
פרצופייהאציי^ת שהם נסתרות נ נ צ ח ןאז^
מ א י ה מ מ מ שהם המ*י'התחילה צקילוסו
שלה כי הריהיאמלנשת ט ל כלס נ* הי*
מחיש ׳וכנה•' למקוס' *יריית המ״ייילגוי
היא מחוץ לצלם זכל האורות אשר ה$ו
!הורות כי ז ה הוא עיקר-השנח של! והוא
יוצאות מיגלי הפרצופים ההס כיי להחת*
שקילסתז חכו מאבקים *כליו מחמדים הנני'
נ נ ר י א ה כלם ׳עיוניות ירך הנעלים א£ו
שטיפת המ״ר נמשכת ממוח החכמה שהחין
נ מ ל י ם שלך כמו חלאים מעשה ייי אמן
הוא -סיום החכמה זממנו י נמשכים המ״י
מימוז״םיבו^לו מחמיים במס״ל איי תלאה שהם א*ת*ן אשר מאו לל• ן ־ זיוריין
התאום צ| נחי' הצעלי• 6אישי ניילל*ם שלך
י י '"
*להשציז נמ״י י
יי••:׳•:
ירך' £ם ^ י ו ר י ו #כיל האויול* שליהרצופ*
וי•:
האצילות ל3חתם נניייאה נ י ה ר * ' ג |
לכונת הכתזנ כי הנה החתן
עצמס הס נא״ייאמסך אגןי־ נ י ן ק א צ #
׳הקיזש התחיל לסער בשלה
י
י
־ ־ ״ י *•י
לנריאה
י ־ י׳
גלתו מלמטה למעלה ולצן התליל מלחי•
המליםי שלה מת י >פ 1פעמיך שהם הרגלים
) ב ( א ל ,יאמר מה יפו פעמיך נ ה ק י י מ
ג'מש־ית'זי*ולירך פעמיוו^מיישיש־״י 'ליל
ירשי נשי הפסוק׳ 0פי לך לך
ו ^ נ י ן ב* ייוט׳ כי על הצוקייצאמר רגליה
והיי שרה ונשא כי נאנפין עלאיזשלאריך
״1ריות מות עי ישי נ ה ס י אחיז? אל הקל׳י
יש חי' ש^תיא״ל ו כ ל ם נ כ ל ל י ם כאניהיס
אמנם ; ה -אינו אלא ־ באש־ראין ־ניג^ה
ש #א נ ^ ז מ ^ ב מ צ י ן חי שמ!ת"א"ל ו#ץן•
*ו^לי 0מצ?־ התשמל מל־אימאיןין'אנ<
:
1
1
4
4
,
ו^ח^לר
4
שמות
ז פ<׳
דיירים
עמי
6גקתא״ $כתיקון היאשו;?•** תיקוני ייקל
של א״א ובי שמלת א״ל בתיקון הזי שהם כ
משהין קיישין יילי׳ה והנה מ י מ נ י אלו ב
שמות <{יל יבאיין תפ*חין קלנישי! ליליה
נלגשב* מביהואת שישי פח* וימייוי של אזיא
ברישא יי^ההמתפשטין ונ^שכין כפנים
מלו א מימין וא משמאל והם הואת דע״ב
דיו״ייןוהאחוייים של כל מ״״ה בניי קפ״ה
ע״ה כמנין שם א״ל כמילוי והייי איל מכ׳
אחוריים של בי היו־י״ות אלונמשכ״ם ב׳ שמות
איל מ5אי^נביתפוחיןקלישין וייםבנייש״ע
וה״סש׳יע אלף יבוא נהויין דבביתפוחין
קיישין ליליה כנז באל׳״ד כוי וש״ע נהורין
אלי אשר בבי הוי״ות הנז* עם '0אותיות
הפשו^ת שלהם הם בגי׳ השמ״ל וחשמל מ א
אןרפנ״יאליהנז בהיכל בי כזוהי פקוד* כי
היא אוי פנים העליונים׳ הנמשכים מבי
שמות א״ל ושיע נהוייןאלו הסנאשניןדיך
קו,׳שר־למסת ע י המןולילז״א־ואז נקישלוס
כי היסוד וי זעזיא ועם הש עי נהויין
ש^ריו בו נעשהשע״ו כמניןש״לוס וכל בחי
נהויין הס חסייס ולכן הס־יורי*סיניסוי
ולכן.ויה• יוסף יפה־ תאר ויפה־מיאהמן
האית ש״ע נהויין האלו •־ -ואמונם אחר
שנמשכו ביופףשהןאהיסויא* עיבר^ס משם
לרך אחוריים אלרמל אשר-עומי<*שס ואז
בתינ ורחל •היתה׳יפתתיאד-ויפת מראה
ע״כ • היי למ*נו .מכאן כ* אביהם הים
הש״ע נהויין ושהס בןזי" ההסמ! ושהם
נמשכים ע י המק• וכ״צ בשי הבונות בברכת
מלביש עממים כי מהשע״^נהויין יפפים
של תיין שהם־בגי״מובייושוחשמ^ 1אורפני"1
נמ:ןכין אל פנים למקמל לזלון הנעשה להם
מצל ^אימאע^ש^^יחשיאיא -פי״דכחב
ז ע כי אלוי הש״ע נתוי>ן דאגםין עלאין
ג־זשעין עלי היכל י השש״ י הו* הנק• עצם
השמי' ושם ההואיוחאיפיה הנקיאויפנ״יין!
ואות! החחשל קעיה) ההוא^נ[]כמכ1
1
י
1
,
1
?
1
ז
ג
<ק*ח
*?והי פרשת פקול• י ו " יגל* לפי שאל*
הש*0ח נהויין נמשכים ש 0והס נגימטיי*
אורפניי׳אל וגס ההכנה של* הם אותיות
נדלקות אור פני אל אזר הפנים העליונים
הנמשכים מאיל בנ״־לי .נס נקי משכול ©3ני
שסוג© הואכני* שע ת ע ״ כ ו ^ ה מ ג י
מ ז כ ר רפרשת פקודי הגז* .מ**.#יא**£
אורפ״ניאל האי א״הן מהידלהיצלנזלאזנמ
לא ח;סא נעי 3לעילא נננויל לתמא ג י ן א
יכתיב המוקי ירכין כקו ,מ ל * ומה לאמי
חמוקי ירכיך בגין יאית רוחא אהרא לנפיק
מיניה לסער שמאלא ואתקשר בהייה ועל
־לא כתי* חמוקי תיין והאי יוחא שמאלא
אקרי הד׳ייני* ואתכל״לו לא בדאי צ־לילן
כחדאיואימןעצס השמים ימלילאינאש ולףם
ע פ * היי מבואר כ״ *ה היוחא ינק•
אורפאאל; הוא נקרא חמוקי ירכיך ואפסי
כ* הנ!עם״הוא כיי זק הדוחא הוא^פהור
ההיכל ננמצ^כי הוא נסתד פתוך ההיכל
וההיכל הוא הזי שהוא בחינת ׳הירך ולפי
שתמיי מ״ה הם כלולים זייצזה אמר ירכיך
והרלחא הנזכר סלוליעםי המחא אתדא*נק'
חמוקי שהגרמסתייס אשי בירכיך כ* ה0
נסתרים בתוף ההיכל שבןניויהוא •רב•}•
שהוא;הור כלול מגצמרועליכןלבא^ימז כיי
אם תמלא-ידבת המזייקיכזה^ירןמייברל״ו
ק ו ^ ו י ל יעלהתשייו כמסנ^המ״א אויפנ• ^
והי״רני עם ליגאאז״ו^ילב-השמ^אוי^יי^נ
א4ר'צי אוכמספייאח״ל המ״ה* אורפ^אג
והלי״יצי לימחיאל מ״ש בזוהי הנ״-ל^אתכלילו
לא כלאינליל! כחלא• וזהו אוןייי
,
א
1
1
זו
,
צייל כ י נ י י ע מ״שבקיהצמף
א£נ©
ביוצר לשחרית׳ ויו צ י ״יעיבלת
בי היכלות אלל יפי פקויי ה 0יז א יבריאה
וא״כ מה מביא מפסוק סמוקי ירכיךיכי הי•
הוא מהכר על הנוקבאי ואכשי לימי 0
הנה*ילוע ,כ• עולמות בי^-כלםל הם#וזין
הנוקנא
א
י
״
ג
־זי ש |0משחת
מגוקבאואי! בהסלכויא כלל כי אפילו
ה י ב ו א ן אשי בהם איכס אלאכחות הנןקבא
לאצילות כנויע בי בלס הם כהות המלבות
לאצילות וחייליה וצבאית במ״ש במ״ש ש״ב
חייגפ״ח ועל כן כיו! שהכתוב מלבי על
הנוקכא לאצילות שפיר קיי אפילו לבחינת
?״א יבייאת בלשון נקבה כי כלם נקי על
שמה אפילו תיכויין אשר שם כי בחות שלה
;•09והגה יז״ל נש״ס ונמייש אמת כת
כליב בתו של אביהם
י
י
י ט א אל מנת הכתוב שאופי
^1תה
/החתן אל הכלה מהיפופעמיך
<
שהם בחי* היגליס שלה בנעלים שה ס מצל
החשמל של אימא כמ״ש כ י ע ל ייי החשמל
ימצל אימא נתייפו רגליה כיצמנע מכס
המיות הקליפות ולא בחינת חשמל זה למצי
א;מא בלבי נמשך אליך כי וים מכחינת
מחשמל העליון משע״ח נ מ י י ן יאנפ*}
עלאין יאריך העולין בגי' חשמ״ל נמשך
אליך כ י ה י י א ת כ ת נ י י נ נחו של אביהס
בסול בת הי תה לו לאניהס ובכ״ל שמה
ואברהם ה״ס הש״ענהורין יחשמל העליון
יאריךומכיון שאת בתו הם•גמשכין אליך
והנה ייוע כי החשמל הנמשך לליון מצר
אימא שמז הוא יאה״יונהי ושם בחשמל הזה
הימשך להה מצי אימא הוא שנמשך להס
ממשסל העליון לשע״ח נ מ ר ץ י א י י ן ולכן
ג א הימז על נכון כי בהציףמספר חשמ׳יל
שה״ס השע״ח נהוייןעלאין לאיאע 0מספר
״אהלייונה• שת״ס החשמל ימצי אימא אשר
שסנמשכיןהשע״ח נהורין עלאין של אריך
המה יעלו כמספר תסייע כמספר תינות
בית נלי/ב ע״ה לרמוז כי ׳בהמשך אליה
הוללות הכי חשמלים אז היאנק• על שמס
נל״יב ועוד רמז כי אם תמלא תיבת
ביית כ/ת בי״ת תי״ו יעלה בג׳ תתנ״חשס
רע״ /והייןחמפי תימת ל הקש < חממ״לים
,
זז
|י
י
קרש
ב*קיוק ג 0אס תמלא חיכת צייינ כזה
כ ין ל״למ י״ויב״ית יעלהגמספדתתקעלכ
כמספר תיבות שע״הנהייורין מאיי׳יך טס
ב* כוללים * מלצא כי ג 0במספר כ״ת
נל״יב שס ימיין היותך בת אברהם שה״ס
השעיח כמדין עלאק של אריך אשד הס
נמשכים אליך ממגו ולא זו נלכד שנמשכים
אליך אלא כי גם הם נמשכים על בפינת
חמוק• ירכיך שמא היכל הוי הול יבריאה
הנק עצם השמים שמא מבחינת הכמת
והחיילות שלך השר ל גגי ס המשכת הארה זו
ע י שס קנה שס עוב <;ר<חא אשר שם להקיא
אודפנ״יאל וחכמ״צ להורות בי על שם הם
נמשכים אור הפנים העליונים מל א״ל שכ״ס
החשמל העליון של א״א העולה כמספר
אורפ״ניאל ולכןנם היזחא אשר שםנקיכן
אורפ״ניאל אשי הוא כיס הח0א 1הא0י
היוצא ממןו ונכלל עמר גרמז בתיבת חמוק•
במילוי כמש״ל והיותי בהיכל עצ 0השמים
נרמז ג כ בתיבת י ר כ י ך כ• כאשר המלא
תיבת •דכי״ך כזה ״״וי יי״שכ״פ י״ו ל ךי#
יעלה ב^ייחש״ן כמספר תיבות הנ״ת הו״א
בה״וי הי״כל עצ״ס השמ״־ס ע״ה כלןעי
כי חמיקי שהוא הרוחא הנ״ה הו״אבה״ול
הי״כל עצ •ם הש״מיס אשר גס ההוי עצמו
ה? א בחינת הירך וכל האורות האלו הס
נמשכים אליך ונעשים בך כמו חלאי שהם
תכשימי?* קמ״שיש״י,ז״ל וכמש״ל כ• מצל
אלו הש״ע נ מ י י ן אשר הס נמשכים אליה
היא נקי יפת תואר ויפת מראה י וכבר
כתננו כי נמשכים אללה ע״י היסויונימז
זה בתיבת הלא"<מ שמא צירוף ח״י לאיים
כלומר כי מןהח״ישה״ס ה׳םול הנקי ח״י
נמשכים לא״ס שהיא הנוקבא הנקי אימא
תתאה ונעשים בה חלאיים שהם תכשיטים
ומפני נ י בל זה אשי יומ/יס ומדברים
בבחי' השע״ח נ מ י י ן הנה הוא ממה שקיאה
כת נ ד ב בתו של אביהם אשי אביהם ה״בן
הש״ע
כ
1י
,
ה
?
"•:״י ו#ירי0
'ג'#׳ע נהורין אמנם אניהם נרמז ל כ ב ב מ י
׳:ז?ר.מת שהם י*סי יז״א או״ה״ח ב נ ז י א .א ו
,
א ב א ^כן להוליכנו שאברהם הנאמד כאן
י .ו א ע ל ב־חעתו נבחי׳ הש״ענהודיןע״כ 'י
אמר מעשה יי• אמן כלומר שאביהם האמור
^ ו א איותה הבקי' דאביהם שהוא מעשייה•
אותיות י־מהש״ע^שהוא מהש״ע נהודיןשהס
י י י .א מ ן ילי אמנות ו ׳של י.׳קב״השהוא א״א
א ו מ ן ינל האציישממכו צמשכיןהש״ע נהזרין
נס בתיבת אמן
הננלל״ר כאברהם י
<רמז א א בר"ת אר"*ך מ״אד נ׳־עלם או
^ " ר י ן ^ י ץ פ ^ נ ״ ע ל ג ז כ צ ף ע צ^־אריךהוא
עמיר וסמים
ז
;
ן^ן! * א מ י מה יפו פעמיך נצ?2לי'
<ג(
מ ק י י ם מ״ש ב ע " מוכה ד ף
1/^.ע״אאמר רבנ״יח א״י יזחנן שיתין
ימששתימי ייאשית נביאו •שנאמר המזקי
:׳ירכיך במי חליןיס מעשה י י י אנזץ חמוקי
ירכיך אלו השיתין כמו חלאיס שמחוללין
׳ *ויורדי' לגד התהום מעשייייייאמן זהי׳מעשה
׳•יי אומנותו סל הקב״ה תנא דבי ר'ישמעאל"
כראשיית אל תקרי ביאשית אלא ל ר א י י ת
<',ע"כ* <:צ"׳ל היאךנרצלזו השיתיןבחמזקי
־ ירכיך ובן היאך נלמד ממצשה י י י אמן
׳ ? נ ב י א ו ׳מששת ימי בראשית של 055לאינלמד
יק שהקב״ה ביאס'ואפשר שהיה אח״כ וכן
*רבי ישמעאל שהביא ראיהמביאשית הני0א
אם היה שית אחד
י ״
הפונה בהקלים ע״ש כזוהי
׳*נלע״ל
כראשית ליל ע״א ו ז״ל בתרין
**ונין אתכרי עלמא בימ״נא ובשמאלא
כשיתאיומין עלאיןש״תא י ו מ י ן א ת ע כ י י ו
^אנהרא כל״א כי ששת מדם יעשה הי את
׳השמים ואת הארץ ו א י ל ץ הרון ארחץ
ו ע צ י ץ שיתין נ ק ב ץ לתה! מא ר י א ואימן
שיתץנוקביןלאעלאמייא לנחלי גו תהומא
*עצילא כשיתץ מששת ימי כראשית נבראו
4
;
1
יקש•
ולע"}
*
ואימן הזז שלמא לעלמא ע״כ
אפשר שהבונה היא עמ״ש נע״ח שי היית
פ״ג הי יש בדחס האשה ללחות וציווים
ב• הבה האלם מזריע שיפת לובןבנוקבא
ואמנם מאין יש בה באשה לקבל הנןפה
ברחמה ושתעכננה שלא הפזל ושתוכל
לצייר את הולד אך הענין כי ג;ל האברים
השאור שנעיסתס הס כ״כ אותיות ונןלע
כי הסיליך אותיות שהם ,ב״נ זה .כ־פ;ל<ת
*כשנצעיייה המלכות וניתנו בה הכ״כ
א ו ת י ו ת ה מ האירו זנחתמי הכ״ב אותיות
ביסודהונשאר שסדישדמןוע״י ק יש כס
כיסויה לקבל שם העפה ולציירה ;שם
ומהכ״ב אתוון נעשים ילתות של בית
הר*זם שבאשה והוא כי צוית הילת היא
זב׳ וו״ין כזה ^ כי ה י ר י היא באמצע
* וכזילתות שביחס ;של
הב* מיין
האשה ה״מ זאת הילת שביארנו ו א ו ת י ר *
שנין בי הוו׳ין ה״ס *ציר הילת שכל היללת
סוככת עליו צ׳י אין קייס לאותם הבי
זויין אלא באותה •היוישהזא הציר וציר
הוא בגי׳ ש' שהוא גי קניין •שיש באות״ ש
בי נרחטהנוקי׳נרשמו כל ה ^ ק ו י ן שהם
יזג״ת וזה נמשך אליה "ימאבית העליכיס
שלם חג״ת לאימא צורת ש׳ וז״ם באר יופנרג'
?!ריס וה״ס יסול שבה כמעלה מיין הנק״
באר וה1א עשוי בחצייה ולא בולע כ י ס ו י
הזהר רק בחפירה שקוע כרי לקבל שם
עפת הזרע בתוכו יז״ס מקיש אל״ני כוננו
י י י ך כי הכוננות של אי״ני שהיא המלבות
הכה בצין היסוד שלה שהוא עיקר כומתה
נעשה עייי ה׳ ליס העליונים והנה אלו
האותיות הס כפולות ולכן יש כה ב צירים
1ב' דלתות וכשמתחבדיס י ק י נעשה צורת
סתומה ,היי כ י א י מ סוי הדלתות
0
£היחס האשהשיי״מ הכלי המקבל בתוכו
את הולד ובתוך הכלי הזה נתונים המ״ן כ•
המ״ין אינו הכלי אבל היסה' אואיוזן
מנצ״פך
ג
1
1
1
1
י
חת קדש
מנצ פךה,כק<,לות והכ״נ איתרת י ס הדלתוי
)קלו"אווןוי1יו מנצןג״ו ליס ליגנזרויז שנה
£ץןמת כיסויה ינ?ש?.ן* 95 £זילוע
?5גכ*יזת ימ&ןת ל <7מהניגה והיותם נ'
ד5יוזין הוא כ׳ ניןחלה נמשכו המוחין נ;" א
ויימנו^ .ה הל , .גנויות וכל זה ע״י ו־־א כ׳
#עוכיי? מ א ו ו י י ןייא ולקוץ אליה ואו
ניקוי שלה דלת אחי וציי אחל והמין
| ? ע י הימנצפ״ך כי בל אלו הילת והציר
וצמ״ןלינו צכ״זתותיימ'שקנלה ע״י ;"א
* ' ו י יש לס נחי' אתריו וה׳א כשננסיה
שיצכנסין או הנה״י של אימא עם המוחין
ג^אשהגזל מאחוריו ואו לוקחת המוחין
069ני נהאיה •ותי גלולהמנתחלת כי
נתחלק היה אמצית האזי ע״י
מק
המחיצות" ועתה לוקחי! המוחין עצמם
ולוקחת פעם ניהז״ך אותיות וי/־ו ישלה נ׳
דלתות יכ־ ציייס זכי מ נ " ד והמנ״צפל
אשי לוקחת עתה ע״י אימא הם נ מ ח ת
ממותקות ונקי ציון !:הוא רחמים אבל
אןיוס שלוקחת מתחל' ע״י ן״א הס ליניס
נקוייס ו נ ל ירושלים שהוא דין ע״כצ
נקיצוי
נ מ א אל כו?.יו.לשון הןלהי
)!/ןר11י"ן
שאתר נתרין גווניןהס הב״פ
הכ״כ אותי) אתני׳ עלמי! :שהיא קנוקכא
נימינאשקסהה גנויות שקבלת ע ל י ל י
אימא שהם מתיקו* ונקי ציין שהוא,י^מיס
ואע״סי שהם גנייית קיא איתס •מ• נא
^ נ י אותם .של ו״א שהם לעים גמולים
ועליהם אמי ,ונשמאלא שהם הה גנויות
':6זי.קנלה נתחלה ע״יו״א,
מ
י
,
צ
פ
,
,
,
א״ע .נשיתא •ומין עלאין ה״ס הי״ק ין״א
אשי שס היא לנוקק המק' אנ״א
וירך אחוייו״א נתקכו אליה הכ״נ אותיות
והה' גכייות • א״ע שיתא יומין״שתס
ח״א א ז ע נ י מ ש?ז?מ ע״י ס $ג ? כי
על ירי .נמשכו י.ללו.ח!ן ב׳״א !נ^קנו הו״ק
.לאנהית כד• להאיר נמקי נל״א כ׳ בשיו
׳מיס שלית הו״ק של ;"א עשה הי תיקן
לנינה אי! השמים שנוא ;"ין כיי שהוא
יתקן ואת האיץ שהיא המק' ו לנן לא
אמר את השמים והארץ ואילין שהם הנייק
של ו״א והמוחין של אימא אשר גמשכז נ !
כדון ארחין שליס נריית היסוד של י.נוק'
הנק׳ אגוז.שהוא עשו• נחפייה שקוע וכעש'
כל• ע 3ידי ,הנינה 1נס ע״י היוסא ייהיכ
נה /״א נביאה קימאה והי01א הוא
גמשך מה"1ק לן״א נמ״ש נע״יו ש' הננןירה
פ״ל
או אפשר בי כחן איחין הוא נחי' נתיניו
המ״ן נישול שלה שהסההיגנויות
מנצכ״ן שקנלה נתחלה ע"׳;"א וגס ה ל
גנורות מנצפ״ן אשר קינלה ע״י הנינה כ•
אלו המנצפ״ן היינן המ״ן ובתי' נתינתם
נישול שלה הנקי כרייה כמ״ש נע״ח שעי
;ויין פ";
א״ע ו ע נ י ו שיתי ן נקבין ה״ס הצייין
והדלתות הנעשין מהכ״נ אותיות
א״ע לתהומיז יבא ה״ס יסוד הנוק' כי שס
ניתנו המ״ן ושם נעשו בחינת הצירים
א״ע ואינו ן שיחין נקבין
והללתות .
שהם נחי' הצירים.והילתותעעם עש״תס
הוא לאעלאת מ׳יא ונחצי כיי להכנימ
המ״י שניסוי ין״א .הנקי נחל גו תהי.מא
שה״ס היס!ר של המקנא הנקראת תהום נ י
אם לא היו בחינות הצירים והללתות שם
ניסוי ר.נ!ק' לא היו נכנסין המ״ל נ י פ ו י
המקנא נ• מאין היה ליז נח כלי לקבל
את הטפה ברמתה .ושתעכבנת שלא תפו1
ושתוכל לצייר את הולל׳ אם לא על י י י
הצייין והדלתות ב׳ לטעם ;ה נעשו נ י י
שתוכל לקבל את המייל מיסוד .הזכר הנק*
נח״ל ומ״ש נחלי כלשון .ונים הוא לימון
?!*ש.נקי תנומת נכ?5ת קונההנצ 2י
נ41 !/
1
ז פ<׳
שיר
מווג יז״גן נננסץ בנוקבא ל ישויות יסוו
אנא ויסוי אימא ויסוי של ו״א המלכיש אלו
נמצא שתם
שניהם כתוב? כוי ע״ש י
יסודות רכים שהם נחלים רכים א״ע וכל יא
הא תנינן השיתין שהם נמייהצירי' והילתזת
אשי ביםוי הנוקבא מששת ימי ביאשיישה״ס
הו*ק שלץ״אנכיאו ואע״פי כי ציר אחר
וילת אחי הוא אשר נעשה ע״יז״א והציר
והילת הכינעשה^ע״יאימא מ״מ ביו ן שמוחי ן
אלו של אימא אשר הם נכנסין בנוקכא הם
המוחין עצמן של ז״א כ• כו בתוכו היו
ונסתלקו ממנו ונכנסו במקבא ואח״כ הם
מסתלק•; מהנוקבא וחוזרים פעם ב׳ להכנס
בז״א בי הס המוחין שלו ומוחץ אלו הס
הג:רמי'עשיתהציי והילת הכי נמצא כאילו
ח 1אפשי כי ?שת
בי נכיאו ע י ז״א י
•מיהס^חי' הו״ק שלז״א ובראשית הוא
•הבינהיהנק בראשית כ ס ו י ב י א שיח שהם
זי
,
•
בחי תו״ק של ז״א אתר אימא הרא אותם
וא״כ השית } מ^שת ימי שבס נח הו״ק של
,
״|
א״ע
7׳א ונעשית שהיא אימא נביאו •
ואימן הוו שלמא חה״ם היםוי יעלמא שהיא
בחיי הנלקבא כי ע״י הציייס והילת!'נתקן
היסוד שלז הנק׳ שלום כי ל-ל בחי יסוי נ'£
שלום בג/כי בבונת שים שלום
,
•*^חר*
ע ז א אל כונת המאה' אמר
רבב״ח א״ר יוחנן שיתיןשהם
הצייין והדלתות אשי ביסוי היוקדא מששת
ימי בראשית שהם הלק שלו״א אי יו-״ק של
ז״א והכינה הנק* ביאשית נבראו שלחמוקי
ירכין כוי חמוקי ירכין אלו השיתין כי חמוקי
פירושו סתרי כמש״ל וירכיך הס גחי' הלה
שלהזהנסתייםאשי ננ״ה שלה הס הצירי]
והילתות שהם השיתין אשר הם כיסוד שלה
נסתיים כנ״ה שלה וע״כיאמי חמוקי לשון
רבים ומיעוט רבים שנים שהס הב צירין
ןרלתתשאם הוא על כללות היסול חמוק
,
העז
השירים
הו״לל לשון יחיד אלאשהכונה נןלהצ רים
ויעל הדלתות ודרך רמז כי א .0תמלא ת־״כיו
חמוקיי כ/ה חי״ת מ״ם וי״ו קו״ף יוייד יעלה
כמספר תשליו ועם הי״י אותיות בגי' תש' ם
כמספר תיבית צ״״י ויל״ת כמו מלאים
שמחולל•! ויורדים עד התהום • גמחוללץ
הבונה שהם חלולים כי חכור הבי דלתות
נעשו כצורת '43סתומה שהיא חלו)ה
באמצעה ״ נס פירושו לשון הפירה כמו
חוליות הבור כמיש יש״י.ז״ל י והפוגע<•
הציריס והילתות נעשו כמו כליבבחייחפמ'
שקוע סיי לקפל בתוכו המ״י המרייס אל
היסוד של הנזקג־א ח״ש ויורדים עלי התהום
ויורדים בחייהמ״ר ע י התהום שה״םהישול
של המקנא וכל זה ע״״• הצירים והילחוון
כי על ידם תובל לקבל העיפה ולעכב אותה
שלא תפול כיבלעים לא היחה היא יכולה
לקבל את העיפה של מ״ד י מעשה ילי אמן
/ו ״י* אומנותו של הקב״ה שהיא הבינה בי
הידיים שלה הס בצנרתג׳ קויןש' גי' צייר
שח<קקין כחותמן ביסוד של הנולננתלן 10
ידם כסוד מקיש אי ני שה״ס היסו׳של הנו; •
כוננו ידיך שהם היייס העליונים של איהא
וא״ת כי הראיה שמביא מי הגתובהיו!
הפך הדישא כי הדרשאהיא כי הם נכראנ
מששת יעי ביאשימשה־ם או בחיי הו״ק ין״ין
לליאוהז״קשל ן״אוגס אימאוהיאיהקן
הכתוב היא כי הס נביאו £״י אימא לבד*
על זה אמי הנא דבי י ב י ישמעאל בראשית
אל תקרי בראשית אלא ברא שית שהכוני;
על הבינה שנקי בראשית זאקי• ביה ברא
שית כי היא אשר ביאת שית שכס בחמת
הדקשילויא וכיון שכעיקיאלחילתא הו!'ק
של;*א נביאו ע"׳ הגיגה והיא תיקנה אומי
והמשיך להם בחיי המוחין א״כ א ל פ י ג•
לפי האמת השיתיןע״יז״א נביא 1עם כל ןס
הכל נקיא על שס הכינה כי ממנה ההל
ועל כ ]הלה הכתוב בריאת הש תין ק£
1י
4
ז
י
א
הכינין
;
ו .שמן
בשחת
*ביצה אבל לפי האמת אינם נבראים כי אס
ע״יליא כי אחר אשינמשבים בחייהמוחין
בז א)נעשו עצם מטצמיו ונסר מנשדו הוא
׳עושה אותס הציר והדלת האיעל י מ בהיותו
המוחץ נ ו והבי ע״י המוחין שלו שהם
מסתלקים ממנו ונכנסים בה ומוחין אלו
קלו הס הגורמים עשית הציר והילת השני
נמצא צי שניהם על ידו ינראז
או בי לפי האמת האינעשה ע"׳ ליא והב
׳ע״י אימא כי בחי׳ המוחין היא המשיכם
לליא והיא סילק אותם ממנו והמיס אותם
וטל ק א מ י ת י מששת ימי ביאשית
בנזקי
שהם או ל א לבת או ז״א זגם הבינה כי
פנים יש לבאן ולכאןזאית כי<זון> סוףמה
ראיה מביאמהכתוב מעשה יל׳ אמןהראיה
*׳•יא להביא שאינם השיתץ־מעצסז הנזק
רק כי מ ר א ו נ ה מלרש שבן כתיב מעשה
׳ירי אמ; מעשה י י י אומנותו של הקנייה אלא
:שהכתוב תלה עשיתם נ נ י ל לנועםשאמרנו
בראשית ברא שית אבל לפי האמת מששת
׳ימי כראשית שתם הרק של^״א או הו״קשל
וא״ת־וע 5הכתוב
ל׳א וגם הנינה נבראו
עצמו תקשה כי כיון שלפי האמת ע״ינ״ק
דליא או ע״י ז״ק של לא וגס הנינה כנראו
אם כן למה הלה הכחונ בריאתם בבינה
וכמו
י ל ג י הן אמת כי הכל נמשך ממנה
שהולןענו הנא דבי י כ י ישמעאל בראשית
ז(בל סיף סו^ לפי האמתע״י־רק יליא או
יע י רק לראזגס בבינה נביאו והכי הלל
י למכתב בדרך אי;ה רמז התשובה היא כי
עיון שתכתוב.הס דברי לא כמ״ש לכן תלה
־בריאתם באימא לכל קן לחלוק כבוי
לאימא כי ממנה נמשך הכל הן להגייל
שנח המקנא לגמי לה כי תיקונה היא ע"י
הנעה״
יי
,
י
1
,
״
09.
נכא £כונת הכתובונקיי'
עז ד כי יל1ע מכונת סהוק
נלדש
(
בייך אפקיד רוחי דק״ש שע"ה כיהביייימ
של אימא הם נמשכו' ויולדות כיסוי הצוק'
זנעשזת זז על גב זו כלי כיסיי של המק'
לקבל המ״י ליש המתן נשכח ותיקון הכלה
מה יפו פעמיך שהם הרגלים שלך ננעלים
הנעשים כך מצר החשמל של אימא כמש״ל
כי את כת נ י י נ שהיא הנינה ורוצה היא
בתקנת כתה ולכן גם מציה נתקנו חמורך
ירכיךשהס א׳תס הנחייהנסזחת בירכיך
שהם נחי' הצירים והילתגת אשי הס נ*ש1ד
שלך והס נסתמת בליה שלך שהם ירכיך
והס כמי חל<?יס כינת מלולים כי הס
בצורת 0סתומה סלולה באמצעה או לשון
מכירה נ מ ו חולית הנוי והיא כי הצירים
׳והדלתות נעשו כמל כל• בנחינת"חפירת
•שקוע לקבל הנדן• והמיר.אשי הס מריות
אל היסוד שלך הנתק; ע ל מעשה •די שהס
בי ירים של אמן שהיא אימא כי גן אמן יש
,
בו אותי! איים ש:יא אימא וגם הןיסשועת
,
היא רומזת על אימא כנודע וביתירים שלש
הס נמשכות ויורדות בימוי שלך ונעשות
בלי בית קמל להיגת נת<כז המ״ן בין יד
והם זז על גנ זי
הימנית ל י י השמאלית
ובתוכם המ״ןכמ״ש נע״ח ש ע ר מ ן פ י
וגם לקנל בתוך הכלי אתהמ״יגם מעשה
יזי יומן אל הצירים כמשייל כי ציר הוא
בגי״ ש' ש;״א גי ק ו ץ שיש באות ש שהיא
חלית של אימא שחוקק״ן בחותמן בך כיסוד
שלך כלי לפשות אותו כלי כלי שתוכל לעכב
את עיפת המ׳יי הניתנת לך ולציייה ובא
הרמז על נ כ ו ן כ י י ״ ת מ״עשה״״יי א״מן
הוא אמ"• לדמו; כי האומן הנ; היא לרף'
אימא וגס היייס הנל בכתיב הס שלה גס
ם׳־ת מעשייה יל׳יאמיןהןאה׳״) בגי ס״ה
כי
וע&׳הל אותיות הם בגי׳ סייח לימון
הנה־ נו י ע כי הב׳ ידים של אימא אשי
הםנמשכותביסני של הנןקיהםבבחי' נ*
מסות גנב ) וני שמות נ ז ל ו הס נג״ ק״ח
כמספר
ב
,י
יז
,
1
,,
,
שיד
, 1פיי
ר!שיריס
כמספר הס״מ
נלע״י לפרש מאמי רבי יוחנן
^]ור
השיתין מששת ימי בראשיינגראו
ק ר ו נ אל האמור והוא כי הנה אמרנו כי
ציר הואיי׳בגיי שי שהוא ל ־קו ין שיש נאות
ישי בי •ברחם מוק' נרשמו כל הגי קויןשהס
חג״ת חה נמשך אליה מהאנוס העליונים
׳שהם חל ת של אימא )ליס באר חפרוה שרים
שהם אכהןוגס;"ס מקליש איליי כוננו ׳דיך
שהוא כוננות יסוד שלה על ילי היריס
עול בתכנו
־*
־העליונים של אימא
כי בתהילה־ נכנסין המוחי{ שהם הנ״הי׳של
אימא בלא נא; מתן לה ליא דיך אחוריו
הב״ב אותיות מעשה בה צ י י וילת אי יווה
*3חהמו׳קק אשיבנה״ישל אימא שבתוך ;"א
רניהישל אימא עם
ואחר כך מ&תלקין
המוחין אשר בתולס מתוך ז״א ונכנסין
יבנוק' ואן על ידם לוקחת המק פעם ב
את הכ׳׳ג אותיוייאז־נעשה בנוקיעוד ציר
ז דלת אחד כמבוא׳לעיל באורך נמצא כיעל
׳ירי הו״ק חג״ת נה״י של הנינה נעשו כיסול
•הנול הצירייוהילתויכ• אפילו אותם הכ״ב
אותיות שלקחה ע״י "/א יאשר מהם כעשה
יבנוקיציר ודלת אחי ה יה בכח המוחיןיז־שר
והנה
בנה י שלאי&א אשר נכנסו כלא
1
,
;
,
זי
ששת ימי בראשית יסבול ב'פיי או על
ר\ק של ן״א או על הו"?[־ של הנינה והנה
רבי יוחנן בתחלה אמר סתם השיתיןמששת
ולא פורש ע י י י ן
ימי בראשית נבראו
ביבדי11מי הס אלו השש' י׳מי בראשייאםהס
הו״ק של ל־א א< ו״ק של הבינה והביא ראיה
מהכתוב חמוקי ירכיך אלו השיתץ שהם
ר״צייים והילתות שהם ניסור ישלה שהם
נסתרים בליה שלה הנקר ירכיך והס כמו
מלאים חלולים גמש״ל מעשה ילי אמןמעשה
•ירי אומנתו של הקב״ת הרי כי ׳נבראו פ״י
,
הי\ר*שזי! הוא ששת ימי בראשית
שהם
קצח
ו״ק של הקנייה אלא שעיין לא הורש אם הוא
אבל לפי
•
על ליא או על הנעה
האמת כנר הוא מפורש נרע? לנרי ר נ י
יוחנן אלא בי צייך שיביא ראיה ליבייו
*
שהראיה היא התנא לבי רכיישמעאל
יובן רמז יקיוק דבריו איך הוא
ובזה
מפורש והיא במה שיש לדקדק
ביברי רי יו חצן שאמר מעשה י י י אומנת!
של הקלוש ב״הכי מה הלשון אומרת ירי
רק
אומנותו כי האומנות אין לו ידים
האומן בעל האירןמת הוא שיש לו יליס
לעשותהאומ־נזת וא״כ הול״ל מעשי אומנות
־ירי הקב״ה ועל זה הביא תנא רבי רגי
ישמעאל ביאשית אל תקרי בראשית אלא
ברא שית שתכונה כי בראשית היא נג|רא
הנינה להעם כי היא בראה שית שהם הנייק
לל׳א וכאילו כתיב ברא שית כי כל גיי1ל
הליא הוא ע״י הכינה ומאחר שלממז מ י נ י
ישמעאל כי הבינה ־היא אשר נ י א הו״ק
לן״א בי היא המגדלת אותו י(שר לג!עס וה
׳נקיא הנינה בראשית א 0כן מ״ש רבי יוחנן
מעשה ייי ־אומנותוישל הקנייה אין הכובה
לשון אומנות ^1א לשון אמן ואמנת שפירושו
*־* האמנת
מגילתיכי הנינה ה* א ״
ישל הקנ״ה שהוא ל׳א כי היא כמגילת אותו
ווהן מעשה ידי אומנותו של הקיוש כ״ה כ ׳
השיתין שהם הצירים והדלתות הם מעשה
•לי הנינה שהיא אומנתו האמנ של הקנייה
שהוא ז' א כי הבינה היא האמנת מגילת שלל
ומינה כי מ״שבתחלת השיתין מששה ימי
בראשית נבראו הכג־נה על ו״ק הבינה הנקי
ביאשית כמו שלמדנו רבי ישמעאל והפעם
שנקיא בי&שית מעני שהיא ביאה הדין
וזה עצמו נלמל מהכתוב
*
־ד/׳יא
מעשת ידי אומן שנעשה ע״י הבינה שהיא
5
,
ז
^!•1
אמן של י א
מדוקדקים לנרי רייוחנן שאמר
״מתקלה השימי[ מששת ימי
בראשית
•זג
1
שמן
משחת
* י # $ייבואו ו1א אגור לטשו או נו4רו
׳ פ מ י & כ י כ ^ א ת ה״א הביכה וכיין שכוינתו
*ל 8 #ת ילני ניאש•^ יהיא על זייק ה נ י נ ה
ומה שהכתיב
״
׳$גןיא •159נביאיו
כ נ ה #6הביצה בכנף יאמן וכדרשת רב•
<0נן'אנמלותיו מל הקב״ה שהוא ז״א כי
<הלי$ה ליא האמנת ש1 $לא כנה אותה
־ןימדאיויש $הבעה•!הנא לרמוז מ״ש כי
'אכ $געאה ע״י הבינה כי אף ע״פי שאנן
**ואין כ׳ בתחלה המקיקיבלה הב״כ אותיות
'ע״י ז״א ומהם נעשה בה ציי וילת אחד
עכלז נ ק י א ע״ש הבינה כי היי מאיזה כ ת
נ #ן ל ה הז״א הכ״ב אותיות 5נכת המוחין
ן ן ר כ י ת נ ו לו בנה״י לאימא אשי היא האמן
| 1ו וכיון שהיא האמן שלן איב הכזל הוא
נ*מנה וזה עצמו הוא ה כ י ח לישת י"*
ל ו ו י נ י מו״ק הבינה נביאו ע מ ה שכני.
אותה כאן בכנוי אמן
:
וה יהיה שיעור הכתוב ב ן
לל*^
שהחתן מלבי השבח ותיקון
הבלה מה •פו פעמיך .שהם היגליס שלן•
גנטליס הנעשים בך מצי החשמל של אימא
כ י ' א ת בת נייכ שהיא הבינה וחצי ,היא
כתקנת בתה ועל כן גסמצלה נתקנו חמוקי
י מ י ן שהם אותם הנחי׳ הנסתרות בירכיו
שהם קצביים והדלתות אשי גיגןול שלך
׳והםנסאיןת ב ל ה שלךשהס ירכיךולכן כ א
ו2רמז כי אם המלא תינזת ח׳ימוק׳ ״"ילי ך
כזה "ו'1״ת נן״^ןיי׳וקו״־ףיו־יו ירי ייי*:
כ״ףיי״וין״^יעלו ב מ ס כ י אלף תע״ו ו ט ס
י הנ'תיבות אלף תע״ח שסי ימ״ז וה״ןמהפי
,ת*בותהנ"ההמ"ה סו״י הצייי;ס זהילת״ות
כיגזולר והס במו חלאי 0חלולים כ• הם
! ׳ ג ^יח 03סתומה "חמלה באמצעה * 'אז
;.לשוןחפייה במו חול^מ ה נ ו י והוא ב*
הציירים והללתיתנעשו כמו כלי'נל&^ו!
;
משי
ג י ׳ ג?כ< בתז?נ המ 1
זג*
קרע*
המ״י המידות אל ׳נןיל ש$ך וא״ת בי איך
אני אומי כי יזמוקי ירכין בהס הצירים
והילתז' נתקנו נ ך מצד הנינה והלוא הציר
והללחהאחל נ ת ק מצלי כ• אני נותן לך
גתחלה י.כ"ב אותיות ונעשה ה ך ציי ימיו
אחלל/ה אמי מעשה י י י אמן כלומי כי
גס מה שאני ממן'לך הכל הוא מעשה,ייי•
אמן שהיא אמ"• הנימ* בי״ת מ״עשה ׳"יי
א״מןשהיא אמן של• מגדל אות• ע״׳ המיחין
אשי המת• כה לי ימכיון שהיא אמי אמן שלי
א״כ כל הנמצא נ י הכל היא מהנה כי מכת
מה שהמשיכה לי מ א שאני נותן לך הב״כ
אותיות להעשות נ ך הצ־יר1הילת האחד
ןעל כ ] אעימי כי חמוקי ייביך מטר©.
ניןקניס בך מצד האימא
")י(
•אמר מי .יפו פ ט מ י ך
^
בנעלי© בהקייס הקדמת
מפוארה יקית העייך הובאה נשי מ' רשב״י
מ'בראשית מאמר מאי אלה מנתינת ,יי
ה י נ הגחלןל״הה יז״ל כקיצור הנה הנלה
גהתעוייות התחתונים והיאות במקיש
היומן ילה כל ןכר תחזןי היא להיות ז נ י
ממש ולהתקשנ! נמאני ידכורא ולהראות.
כה ביית קיש כלמות הנינה שע 0היזין,
ניןנה אש<?״מת בוכורא וגה בי;הלכשי*
נו'יקי.״*ר ת״ת א5ר שיומס הוא היסוד
)אז •קיא נינהנ״ן •"ה היי{ והוא הבל י נ ד
אחי זבן יהיר .אל המלניחע״י התעוררו'
ועייל י' ואפיק,
\*
.התחתונים כנן
ך /והכטן כמו כיישאיסיעלאה מלייינתלכש'
,
,
בסול חשל שבחכמה סור <יא:ר נ ח״י מכני
היותה רחנ־\ 0כן אימא מחאה נגלית
ונתלנשה נ ס ז י ה' גגנריתהנימשכוימגנורי
שנת״תולמטה £הס הי מכני היותה לין
ח״ס ה׳ אשר נמייה התלבשות מי ה ת א מ נ ה '
גבויות ועתהע״י נל זכר •וצאי ן ריילביחת
אילו׳ ו נ מ ש ין׳יר ןןןל מסדןגתנמהימהלנ*
ז
גו
ו
פי שיר
השירים;
י
מאימא תתאה כגוונאלאימא עלאה וגם
ל'ק שבכ׳נה יתנו לככהלואהמתלבשל בו״ק
של הזכר העליון ונעשית זכר ונקרא איין •
מהנאת פני האיון ונעשית אלה״יס כאמה
בתה ודע כי מתחלה נחשה לה ר\ חסרים
מן הן״ שעריס להיותה י י ן ולפיכך נקימ״ה
ובהיותה אל״הים ועייל י ר י נכללת בהי
חסדים)אז היא כליי שלימה מכל ק י שערים
!בבואם ישראל לראות את פני כשי״ת אז
ממשיכים ר ק עליונית למפה־ כמו שהס
בכינה שש מתלבשות תוך שש והנה מאנהא
בס שש קצוותיה וקישיפהא ה״ס חשל עלא
אשר היא מתלבשת בו ניןןד יו״ל אשי במ״י
ןא זישס׳ז במאני ו מ ר א ה 0ו״ק אשר בזכר
אשי נתלבש) בי.ם רק של הנינה כלפיישית
ע׳יכ
,
כללות העני; כי המלכות כיתה
נמצא
נקי מיה לפעם היות כה חמשת
גבורות לבי נח•'לין נוק' ואחייך אפיק ה
ועייל י ר י שהם הה' חסדים ואז נקיאלהים
ומיי כמו הבינה וזה נעשה בהע״י העולה
רגלים כי אז ל ץ הבינה מלונשו'ט ק
הת״ו מתלנש־ת בה ואתקשעיבמאג* לנורא
לפראות בה ברית קיש
בחגיגה ל״ג ע״א לרש יבא י ר י
והנה
מה יפו פעמיך בנעלים כמה
נאים רגליהם של ישראל בשעה שעולין לרגל
הרי מלואר כי פסוק זה יפת נדרש
כר
ובחירש דרש רב•
על העולי רגלים •
יוחנן חמוקי ירכיך על המילה אשר ניתבה
בין הירכיס
1
,י
נבוא אל כונת הכתוב
ם^תה
עםשנרקלק כי מה הלשון
אומרת מת יפו שאם הבונה כמו שליש רבא
כמה הול״ל כמה או מאל יפו אמנם ע ל פ י
לרככו יונעם כי היא בלקרוק שהחתן
ממכס אותה מ ה יפן כי מ? שי•*•* גהינ*
קעט
מ*ה אפיק ה ועייל ]א* נקרי אלליים וגלי*
והנה אלה״״ם היא פגי'פיו ז ע ס א1ת
אשרנננשה־במקום ה׳ מ״י שנעשית הרי
נמצא כי כמקום אשד
ופ״והוא •פ״ו
היית נחי׳ מיה כמשה יפ״ו שהיא היי מל*•
ואלהים .ובאי;ה זמן היא בחיי זאת כאשד
פעמיך בנעלים שהס רגליהם שלישראל
כאשר הס עולי דגל* כי אז בת נייב במקו*
שהיית בת בחינת מק׳ דין כי היית כחייה*
שלא היו בך כי אם הה גב וחלו עטר דנו ק*
נעשית נדינ שהוא כחיי זכר ונייב שהיינו
אברהם נן1ר ההיהאייםענןרא לדכוראכ*
אפיק ה ועייל י שה״ס הה' חשייס ^ 5
והראיה לזה חמוקי ירכיך שהיא בחייהנמ^י
אשר ביי ירכיך כי כתוסף כך אות בריין
קיש כמקום אשר מקודם היה כמו חלאיס
חלול וכבחי' חפירה שקוע יס׳ול נוקבי•
!מנושה ילי אמןשהם הבי ירים של אימל!
אשר יריושם יימול שלך ונעמי שם כ לי זו
ע ל ג ב ; ו וביניהם שקוע וחלול כי כלזש
הוא בחיי נןקיעתה נעשה שס אות בויתקיןן
נחינת דכורא
,
,
1
4
,
,
:
אפשיכי תיבת אמןירמו?
אך
)ה(
כי הנה אמן נקרא היסוד
המייחד אמת 1אמ*כה י י " ביחל לכן אמין
הויי׳ה אלנ״י כמ״ש בכן' מיין ועול נלע״ד
עמ״ש בטיח שער השמות פ״ג כי הכלי
הפנימי דימוי י ר א הוא יאהיוג״הי והוא
בגי' אימן לכן נקיאמןז״ש כמו חלאיס כ•
במקום שהיה מקןלם כמו חלאיס חלול
ושקוע ומעשה ידי ש נ ה י ר י ם של אימא
שירדו שס ונעשו כהי׳כלי שקוע יסול ניקני*
נעשה שם אמןאותיותאמן סור יסוד
מכי
־יי
)ן(
אן
י
אפשר כמז מלאים לשו-ן
תכשיש כעש' £והכא ככ;#
א
ז• שמן משחת
<ה״$ 1$ק0מ קישוטי אימא שה״&הסי עלאת והנה
?(־.־א מיולבשת נו בנןוי י' אשי במ״י והם
בחיי הה' ׳חנןייס ונם ניוקשעה במאני
* י כ ו י א שנתלבשז בה ו״ק הזבי ועי"; ניאה
* ה אוח ביית קיש ליש כיביזי/ייב שליש
!אכיהט ה״ח וחמוקי ירכיך שליס המילה
*ובין י י כ י ך כל זה נעשה אצלך נמו יזלאים
י
*ןנשיטין וקישוטין כי ׳נתקשטית מצי0
*נימז ז ה ב תיבת ח$א"יס שהוא צייוף מ״י
5א״ס כ* ק״י יומז אלפאניליבויא שה״ס
ולא״ס הוא
גיסה• מ ב י הניתו&ף בה
קישוטי אימ״א שצחקשטי ,נהם שי",ס 0תי
עלאה ו ל ק נס לא״ס ע״ה גי־ וזש״י ובה
ץ £ו יזצא״יס שהם ת :שיט• ן וקישוטי ן.וב״ז
י ו ה מעשה ייי אמן *לעשה יי׳ אימנותו של
י.י.כ״ה" שהוא ז״א שאומנו חיו הוא בחיי ז נ י
*עייימעשהייישליש *רקעיהחג״מ שת״ס
מילים שלו שנתלבשו בך געשה גס ב ן
*ומנותו של הקי״ה להיותך צתינת ז כ י
כאות ביית׳קו;:
אפשי לקא* על הבינה
א)׳•
(0
ועל;"א הי הנה זיק הביני
מיבשותבו״ק הת״ת מתלבשות בנזק־ ומצד
*״ק הבינה מ תקשטת בנקי הה' יזשדי׳ומצי
*"ק הזכי מתקשטת במאני ידכזוא ז־יש
צ י י ג שהוא בבקי' הה' השדים חמוקי ייכיך
?{ה״ס המילה נעשו אצלך כמו חצאים
עכש׳טיןוקישוטין וכל זה המעשה נעשה
ע ך מ צ י אשי נתלבשו בך י י י שה״ס ו׳׳ק ע י
*חג״תשל׳ס הידיםשל אמן שהם הבינה
*",א הי אותיוין א״ס של אמ״ן היא
מ י נ ה זהן' השוטה יאמן יומז ^אל ז״א
<גמ"ש בזוהיאח״מ ס״וע״ב ן' פשיטה
^תסשטותא ית״ת ועיין נסימין ולא הזצרך
$הזכיי התלבשו' הנ״הי כ* היא במכ״ש ביון
?ןנעלגשו יזג״ת כי אין העליונות מתלבעי*
־יק אסר המסמןנןמ
,
?!רש•
איכא כיגייהו ה ין הפייהי^
הפ־רו£
האלו כי לפי
הראשון כמו הלאיס מעשה יי* אמן
הוא על מה שהיה מקוים מיסוי שלה חלוצ
ושקוע וזה נעשה בה מצל הבינה כ ׳גס
*דיה יייז ביסוי הנול ז מ מ ו בה בלי חלול
ושקוע ולפי הפירוש הבי במו םלאיסמעל
י י ׳ אימן הוא על מה שנעשה בה עתה ע״י
העילייגליסכי נתיאה כה אות בי״יזקיש
כמי חלאיס שנתקשטה במאני יכויא וזק
נעשה כה מצי ה;"א:זנתלנשובה הו״קשלו
שהוא בחינת הזכר
אפשר שיפורש כונת מאמי־
סתוסוחתייס ה1נא במייש על
במו חלאי־למה
ר״א
פ־זהוי״ל
מלאים היא יומה י נ י יזונייא ויבנין יפי׳
חנניא אמילחוליא של ע מ י י ו י כ נ י ן א מ י י ;
ל0וליא של מרגליות ומי עשאה יבי מניזמא
׳אתי מעשה י י י יזמן מעשה * י י אומנית!
של גקבייה בעולם עיב
הנה המאמיה/ה עין ריאה )אזן שומעת
כל אשי בימכז יתמיה כי הנה שני
•במורש לישו חמוק• ייכיןעל המילה כמ״שצ
ועל זה אמיו י״א כמו הלאיס למה וזלאים
ד\איימי> שהפונה ליאי/ו 0ו1יא המילה
היא יומה וכמ״ש מהי״שיסה ז״ל ואם כן
ציין־ להבין מה היא הכוני לחוליא של עמול
ובשלמי( יזוליא של עמול יש איזה הימזת
ב י המילה היא כמי עמיל הן כ עצמותה
מ ן בי בזכות המילה עימ״ין ׳שיאל אגל
ליגנין יאמיין למיליא של מיגליית מה
הלמות יש אל המילה עם המרגליות
יגיל התימא על מה ששאל! וכף
ועול
עשאה בי אס נינת השאלה היא
ע ? עצמות האיכר וביזה ציץ־ שאלה ולאי
שהקנייה שבריאת האלם ק! א בראי עם זה
האני זא 0בונת השאלה היא על המילה
:ממש גס ןה $א ניחן לשאלת כ׳ מ• שמל אולע
וב?*
לנ
^01
ז
פי־
שיר
השירים
^ ו א בעשאה ו ע ו ד כ• לכאורה נראה כי ר '
מכחמא בא לפיש מ• עשאה וא״כ לא הו״לל
י מנחמא אמר ביזה היא לשק של ימי שנא
*לחל!ק רק הו״ל־ל אמר יי־מגחמא ו ע ו ר מ ה
־צויך ליי מנחמא לומי מעשה ירי אמן כי
׳הו־א־־יתי/ר נפייש כי וליאי מי ששאל מיעשאה
הוא גל מה שאמי הכתיב מעשה ירי אמן
שאל מי עשאה לירע מי הוא האומן שעשאה
וא״כלא •הו״לל מעשה י י י אמן י ק לומר
־•־התשובה לבי שהיא־מעשה י י י אומנותו של
יהקב׳״ה ואפילו למ״ש מוהי״ש יפה <ל בי
יעלה כשאלה והתשובה ר' מנחמא אמרה א״כ
הו״לל מעשה ידי אמ; מי עשאה איר מנחמא
־מעשה ידי אומנותו של הקב״ה י ועוי מה
היא התשובה מעשה •לו אומנותו £ל י* קב"ה
׳שאם הוא על המילה ממש לא סקב״ה עשאה
ב י אס האלם המוהל אותו ואם הוא על
יעצמות ה א נ י כמו ׳שהוא זה לא נכנס לא
נזן*׳גשאלה המשיל ?לא בסוג ת ש ע ? •בי
׳פשיעא שהקב ה אשר ברא את האדם הוא
ברא אותי עם זה האבר ומה חילש ריממזמ
ועוד להכין תיבת אומנותו
כתשובתו *
מה הוא האומנית א ש י בכאן ועול כמו
שיקיקנו לעיל כמאמר השיתיןכימה הלשק
אומרת ייייאומנזתו של הקנייה בי האומנות
אין לן •וים ירק האומן בעל האומנות יש לו
ידים לעשות האומנות ואע״פי שהכתוב אמר
מעשת •וי אמן הוא משוס ליד• קאי על
האומן העושה בייים אבל האומנות אין לו
יליס וא׳״ב הו״לל מעשה י י י אומנות יי*
ו ע ו ל מ ה ישם•* ו ד מ ו
•
הקב״ה
׳בעולם אך למותר כי ויא* <ל מה שעושה
ץ ע ו י כ י כיון שעל
הקנ״ה הגא בעולם
־המילה הם עוסקיסתיבת בעולם אין לו
׳הכנת ב• המילה איני בעולם נ י אם
באלם*
1
?
,
030££
ע״ס דרכנו יובן ויבא הכל
על נכון יקמפלגי נכי ה 9חש*'
ד
אשי פירשנו מ י כזבי כחי פייישא' זמר
סבר כאייךפייושאומ״ש ומיעשאה א*נו
ששואל ־מיעשאה י ק הוא בניחותא וי־יס
סיום י כ י י י מ י ן ורבי הנאמא הליג ע ל
רכנין זש״ל־ כרבי הוניא ו ל ק אמוץ ר ב י
•
מנחמאאמר כלשון שלמי שבא לחלוק
והעגין כי הנה אמרו נמו חלאים \מה
0לא״ס כ״א יוהה־כלומי זה הדמיון אשר
יימה הכתזב במו חלאיס על אחה בהינת
ר־יא מ י ב י אם היא ע ל מה שהיה כה מקוד'
היסוישלהבכחייחפילה חלול ושקוע וזה
נעשה בה ת צ י הבינה בסוד באר חסרוה
גרים כרוה נ י י כ י ע ם וגם •יי הבינה ירדו
ביסוד שלה בסול מקיש אי״ני כוננו * ג י ן
ונעשו בה כלי הלול ושקוע לה״ות ג£וכו
המין ולקבל בתוכו המייל אשר ןה הוא כפ••
היאשק שפירשנו או אס הוא כפירוש השני
הוא על מה
#פיישנו ב• כמו חלא*ם
שנעשה בהעתהע״י עולי רגלים כי ניאי
יבהאות בייתקישואתקשעי במאניייכוא•
וזה נ ע ש ה ב ה מ צ י הז״א כי יתלבשו כה
הו"? שלו שהוא נחי' זכר ר״ ח י י י א א מ ר
למלית של עמוד הוא סוי יסוד ייזכר שהוא
בבחייעמוי וסמי״ש בתי דל״ה -ע״ב מסערא
ל א ו ת ו ' ל א י ה ו צ י י ק ע מ ו ד יסמיך לון ונם
נודע כי הח״ת נקרא עמויה יאמצעיתא
והיסוד הוא חוליא ה3אחז בת״ת ובמ״ש
עזו הר ביאשיייסיל אהיי בעמויייאמצעית'
״וז״ש למליא של עמול בי פייוש מ ל י א ^ ו א
או
פרק או אכר כמו מנורה של הגליומ
של
*ווליות שבשירה והיסוי הוא 0וליא
־עמגי שהואהת״ת וא״ב כמו חלאיס וןוא
כפיחש השני שפירשנו שהוא על מה שנעשה
בה עתה יאתקשטת במאני י ד ב ו ר א עלילי
השלי רגים כ* על *רם נעשה חמוקי ירכיך
שהיא המילהאשר בין ירכיך במו הלאים
שה״ס יסול הזכר ח1ל׳א של עמול ג ן ניתמןי
בי!
ו.
,
,
ז
פ חת
שמן
נ ץ ייביו וניחא ליה בהאי פייזשא מימן
תיבת חלאיס שהוא 5יי<ג> ח״י לא" 0כי
לאיים שהיא המלכות איתא תתאה ניתיטף
ג ה בחי׳ ת״י שליא יפילי.זכרורכני; יזביי
כאייך פירושא וקענין כהקדיס ה״ש
מומ״רחז ן״ל על מ״ש מ ז ה ו פי שלח לך
ין> קילה םלקין כל מיני ממלא{ נ״נ היינו
מ"! בחי' גמרות מרגליות נקלנזת ע״ש
נס׳ מ״מ ח׳יש לחוליא של ממליןמ לחוליא
שפירושו חפירה כמו חוליית הגור של
מרגליות שליס המ״ן אשר הס כתוך החפיי׳
וא״כ כמו חלאיס מ א על מה שהיה וגה
מוקים הימזל שלה חלול ושקוע כבחינת
חפירה והנא מעלה מיין ופיי הפשוק ממיק״
ירכיך שהיא המילה שהיא עמה נ י ן ירגיל
כי נתראה שם ע״י העולי מלי ס אזין
ביית קיש מה שמקורם היה שם כמו חלאיס
חלול ושקוע כנח׳ •קפידה להעלות שלן
נ1ה נעשה נ ך מקודם ע"״ הנינה וזהו
ששיימוומ"׳ עשאה ומ"׳ שהיא הנינה שנק׳
מ״יפמיעעשאה לןאתהנחי' שלחול־אשל
מרגליות שיהיה היס!ל שלה ניקני׳ ננח•'
חפירה חלול ושקוע ומעלה מין כ׳ מיש
הכתוב מעשה ייי אמן הוא על הנינה כ•
וה קיא מעשה ידיה נאר חפורה שריכז
כרוה נ י י נ ׳ העס שליס החג״ת של אימא
שלימ ׳ליה ולכן נרמזה נר״ת מיעשה •ייי
מ״יולכן ל״ק׳ רנני ן לכנות את הנינה
עתה נכנוימ״י לימחימוהר״ת תיעשה
״'לי מ״י)וגס ניחא להו נהאי פ״ימא
מהימן הנרמז נר״ת וס״ת כימיו ח׳לאייס
כי היי׳ת הוא כיח וש״ת מ״נ כמספר האיים
וני ב״ח האיים שהיא אימא כ• מנחה נתקן
יסוד הנזקכאננח ' חפייה חיול ושקוע
,
,
׳
אמנ0
היא
י׳ מנחמא ׳יל כ י חוניא
כי כמו חלאיס המנה
מק שגעש? נ ת ע $ידי העול*
ס
,
קרעו
י
מלים עתה לאתקשםת במאג•" י י פ ו י א
להתראות באות ביית קיש ןפליג ארב* ]
שאמרן ב• כמו חלאייהוא על מה שהיה בה
מקוים היסורשלה כבקי חפירה חלול ושקו
בי זה נעשה בה ע " י הבינה אמכם כיל כמו
וזלאים אעה״י שי מנהמא פליג על רבני!
לא הוצרך ר' מנחמא ללביכי־כני מילמא
אמורה נרימנניא למוליא שלעמודש<י״ס
יסוד הזכר ואיהומ״ל כוזהיה
אמנם עלמ״ש רבנין ומי משאה שהיא
הבינה כ• כונתס לפרש כי מעשה
ירי אמן הנאמר בכתוב הוא על הבינה על
ןת בא ר מנחמא לחלוק עמהס ולפיש
מעשה ילי אמן האמור בכתלב בי ;ה לא
פירוש אותו ר הנביא ועל זה אמר! ר' מנחמא
אמר כמי שבא להלוק מעשה ע י כלומר לא
כמו שאתם סוברים ואומרים שהוא על
הבינה רק מעשת ילי אמן האמור בכתוב
הבונה מעשה •לי אומנותו של הקב״השהוא
ז״א בעולם שהיא בחינת הנןקי עי אומני׳תו
שלתקב״השתו־א ז״א הוא בחיי זכר וע״י׳
מעשה ידי שהםהו״ק שלן על החג״ת שה־יס
הירים אשר נתלנשו בה נעשה גס בה
אומנותו של הקנייה להיות גם -ה״אנחעת
זכר באות ביית קיש כמוהו והבי קאמרי
מעשה ידי כלומר מ״י מעשה ידי שהוא ב מ•׳
התלבשות י \ ק שלו ע י החלת שהס הייים!
אומנותו של הקב״ה בעולם כלומר נמצא
אומנותו של הקנייה שהוא ז״א כ• אומנותו
הוא נ ח ׳ ' ז כ ר בעולם שה*אהנ1קבא5ה*1ת•
נס היא נבחילת ז נ ר באות ברית קיש כמוהו•
נמלא כיעל יי׳ היל״םנמצא הא*מנו הגוי\'
וכן הוא שהאומנות כעשה ע"* ה״רים אבל
כיוןשלפי מאמת אין האומנות קאי אל
היייס רק אל הקכ״ה שהיא ז״א שאומנותן
שהוא וכר נמצא כנוקבא להן לא אמר מטשה
אומנית יוי-הקכ״ה שאי[ האומנות מהיי״ים
,
,
,
,
,
י
1
1
כ; הם לא עשי שום אמנל רק אמי מעש^
ל
••1
.י
ז פי׳
שיר
•לי<6מנזת< של הקליה כי ע״י מעשה ילי
שהם הו״ק שלו נמצא האומנות שלו בעולם
ההיא הנוקי
זה שיעור הכתוב מעשה יהי אמן
ולפי
הוא כך כי על ילי מעשה ירי שהם
הו״ק על החלית שנתלבשו בנולנעשית ה״א
אמן זכר כמוהו בי נמצא בה אומנותו או
כ מ ל ל כי אמן הוא אותיות אמן סוי יסול
ניתוהף בה
הזכר ועל ילי מעשה •לי
בחי׳ אמן סול יס1ל הזכר
7א)£?£ר
שאל הקלמה הזאת ירמוז
מ״ש כתיקונין לףלייהע״ב כפי
הגירםא האחת וז״ל הא אמינין לפקין
ל?תחא ואמריןאינ״י שפת• תפתח ןאינון
'.דסמגין לשצ^תא בכמה רגלין למגעלין
ויזמין שבין ולד .,א י ל ץ עאלי! ק ל ה משבח
לה בהון מה יכו פעמיך לנעלים כח נליב
דאילין אינון יאתמר נהו! שלש פעמייבשנה
ואפיקנא פעמיך מ!
יראה כל ז<ויך
פעמים ונעלים אילין נעילת הפסח ונעיל'
•עצרת ונעילת החג חמוקי ירכיך אלין
מינון מסשרא לאת ף ל א י ה ו צ ל י ק עמולא
כי לכאורה צריך
יסמיך לוין ע״כ' *
להכין כי כיוןשהקלה שהוא ז״א הוא שמשנח
להא״כאיך שייך אומרו חמוק• י ר כ י ן
.מ ששיא לאות לי לאיהו יצדיק ע מ ו י יסמיך
לון כי זה הוא סול בחי יסול הזכר ואיך
מתפרש על חמוקי ירכיך שליס הירכים
לפי הקימה זו של
אמנם
,של המק׳
הרב ז״להה יובן כי על ירי העולי רגלילז
אתקששת ה נ ו ל במאני של היכןרא להראות
בה אות ברית קדש י וכבר אסמו כי זה
רמוז בחמוקי ירכיך שהיא ייחילה אשר
?יתנה בין הירכים וכיון שהם לישו גתחל•
פשוק מה יפו פעמיך על עולי רגלים ועל
*ים היו מתלבשים הלק של הזכר בה ומצל,
יהוד !!?/י הפתלנש נתונה התראה גק
השירים
רא
א י ת נ ר י ת ק י ש מאני ליכוריתנימז בחמוקי
ירכיך נמצא בי יזללו קי ירכיך הםמשעייא'
וז״ש חיןןקי ירכיך
לצי־יק אשר בתוכם>:
מסטיא לאות ד לאיהו צליק עמול כ ל •
אפשר שלהקימה זאת יימח מ״ש
רכ מתיבתיבזו' שלה לך לקשייה
ע״בוז״לכל אינוןנעורי קיימא קיישילבעון
לאתחזאה קמיה מלבא להא לא אתחזון אלא
בגין לאחןאת לאינו! כני גזירו קיישאוע״ר
יראה כל זכורך איכון בני קיימא קייש' ע״כ
כלומר כי עיקר עלייתם למצות הראיה הוון'
להראות שיש נהס אות ברית קיש שהם ןכריי'
הנאחזים בז״א )מתראים במקיש שה נן'
הניקבא נאות בריתקלש וע״יז הם ג ו י מ ע ו
שיתראה כנוקב א אות ברית קיש יאתקשעון
במאני רלבןרא כי מתלבשות הן״ק של ךאי
בה ונעשית זכר כמוהו
יוכן עזב טעם אל המעשה ל י ל
)!*113
המנונא שנא הובא בזוהר
פרשת משפשיס דף קליד ע״א יאמר לה©
העולי
המנונא סכא אל אותם
רב
רגלים או אית בינייכו בנינשא ילאאתג/רו
א ו ע ע ״ ז סליקו בהיייכו להא לאאתברבן
בהה״א שעתא-בי אינו] ישראל לאתגזרו
ובהאי את קיישא*מסתכל קליה וכריך לון
כי הרי לפי האמור עיקר מצותקראיה תלוי
במילה להתראות שם במקיש שליש הנוקב א
באות ברית קדש כי ע״• זה ג ו י מ י ס ש כ נ ו ל
שלסהמקדש יתראה ב ג א ו ת כרית קינ^
כזכר ועל כ ן בזה תלוי לשיהיו ראוים לברכי
?
,ו
פי האמור אפשר להכין מאמר
הש״ס בחגיגה ל״ג ע״א לרש רמ*
מ״ד מה יפו פעמיך בנעלים כת כריב כמת
נאים רגליהם של ישראל בשעה שעולין לרכל
בתנליב בתו של אברהם אבינו שגיץ נדיב
שנאמר נדיב׳ עמים נאספו עם £היאכרה$
אלהי אברהם ולא אלה״ יצחק ויעקי אלו!
ן(
אלי•׳
ז שטן
8שחת
£#הי אביהס שהיה תחלה לגייס ;ע״ב ״•
ע י הצהמאמי הזה אח* היואה׳נצשו לשא״ול
*קגיע הי .ההקשר ושייכויייש אלמצויזהעולי
זדגליםעם בת נליב בתו של ,אביהם אביצנ
שהיה תחלה ל ג י ים
עייפי.ההקיאה האפויה י ו ב ן
*אמנם
.ונק1ים מ״ש התוספות שם תחלה.
£גרים שצצסוה יעל המילה עעי;מכל אותם
^לפציוע״כוילועבימצוא ,המילה מ כ ו נ י י
^ < ת 5ף י ל א ב י ה ,אלי׳נו<כמו שאנו .מ ב ר כ ץ
ז ל ת כ צ י ש ^ ר י ת י ו ש ל אביהם אביצו והוא
$סעס הכזישהא היה הראשון שנצצ1וה עליה
* :ב ל כ ת נ ו ב• ע*קר מצות העול* ־רגלים
$ 7י ? ל א ש ר הים נמו ל ים *כיע״י׳זה אתקשעת
הכוקבא יבואני לכוי^ להזאות בה אות
ז״ש כמה
*!ךית קל? בריתו של'אבריהם י
<אי 0לגלייהם של •שיאל בשעה זןעזלין לרגל
׳עהכונה׳שיש *געי .אל השכינהע״ירגליהם
של ישראל שעולמן לרגל ו כ מליל מהתיקוצץ
<ל א י ל ץ ע א ל ץ ?לשבח לה קלית בהון מה
׳יפו פעמיך בנעלים בית ציינ"לאילי; אעוין
ז־אתמר בהק שלש עממים כשנה יראה כל
1
:
,
יקר©
זכורך הר• כ• ע״י עלייתם השכח הר6
'אליה לקא מ£נח לה ק ל ה או אפשר כ*
?גליהם ?ז 5ישיאל הואיעל הנוקבא עצ^מה
*והצוקבא היא נ ס י י
נ ׳ ישראל צקי ו״יא
היגלים שלו שהם ?נה״י בסול וה&ר״ן הלום
זז״ש כללה <א*ס רגליהם של
רגלי
ישראל ש ל ס ה ע ק ב א לשעה שעולץ לרג£
ישראל ו ז ה היופי הגא תלוי על •בת צליב ביז!ו
של אברהםאבילו שהיה תחלה לגרים שהוא
1
קבל המילה תתלה לכל נ א י העולם זלכן
נליעל שמו בריתו של אנרהסאבינו ובאשי
־הס גמולים כימוהו וערלים לרגל אז יגיע
*;שבח אל הנוקבא ווףופי כי היא בתו של
אנרהס אבינו ננןןד כת היתה לו לאברהם
וליכלשמה זימצא בריתו של אנירהסאנימ
בה כאילו ירש אותו נלאניה ומה ישעי עתה
היתה בת בחיי נ ו ל עתה נקי נ י ע ׳ ? כ ר
יונהח* אביהם אבינו כי היא ירשה ביית
אביה כ* בתצייכ קא• ביךעל ישראל באשו
ירשו ברית אמתם ו נ ץ עליה כ י כמצא
יביית אביה בה וז־וק א ל ק דקליה
,
^ ף מ ת חטים כדגה זנעו&נים! *
׳בסוףפי ס״ל כתב וזייל י ע כי
ןלןיר!
יש לה ב צקויותאמצ־עץת הגוף
$ס נקזית צ י ץ שבה והיא אמצעיות לנו^
ואס נקודה
$כל מכף רגל ועל הכתפיים
׳אמצעית *!כל הגוף מכף רגל ו ע ל יאשוהוא
•!־!עיבור 1ל נקודות אלוי הם מ ג י אי ץ ישרי
זג״ע כי אייז ישראל אמצעית לישוב ל ב י וגן
ימין •אמצעית בל העולם כ כ ^ ל ו י נ ק ו י ת א ח
״שלאל כנגד מלכותזמןוי' גן ע י ן בנגל בינהמ • 5נקזמ .לפערא אחיא אמצעות המקים
והדה
י
^.חרבזהוא עזאזל המיביה
^ם לכלה כלולה <קויח ציון שבהייכנגלת
1
1
י
עבק־<מה
כ תקילת אצילותה באחורי
,
יהכתיפיים ואמצעיתה ציון שבה וםיבוריכנגי
׳בינה אמצעית כל הגוף ונקוייאכר כאםודיי
ולפיכךה;א
כנגרנקויה יסגיר'אחיא י
באח1רי ואץ שם יישוב מ/ריע זרע כיי תוהו
ואמנם
המה ומשם ,יוצאין המותרות י
כנגד מ ו י ב ו ר אץנקולה לס^יא י!חרא ב*
לא חלק להם יגבינה•נוי ולעת׳ ל לא יהיה
חלק לאלהים אחריס ב ל נקודיתאלז
לא כנקודת הבינה:ולא בנקזית המלכות כ ר
׳ע״ש כי ־מבואר הוא כי אפילו בזמן הדת
א ץ להם י(לק בינרית ולעיבור שהיא"כנגר
*
•בינה י כימ״ש כ י לא חלק להם בבינה
ע ו ל נ ק ד י ם מ ״ ש ב ל הכונית בייהקד־שץ
י בקדיש •׳
י ג
י
;,#
1
ז פ<׳
השירים
שיר
^קייש של אחר העמידה שכל העולמות
׳נכללים באצי' להעשות פס הזווגשלת״ת
ומלכוי־ לניס ושאר כל העזלמ׳יהם נעשץ
להס בדמיץ כ׳נפים החופפין ימכסין עליה
בסוד אגן הסהרכזה !£:כנז \ גז! ייי לי•
הנק״ סתיי אןתייותוני״ו של עמייה בשים
שלום כתב כי כאשר נוקנא יז״א לאצילות
מזלמלעם בעלה אז מזרחקוימשס •זי היבלי
הבריאה הנקי ז נעיגמ״ה כי אינו לרך ארץ
להסתכל בעת זווג חתן עם כלה אמנם הס
ינעשיס כ בחיי מלבוש וכסוי כימיון׳חצי מדן
־עגולה סביבנוקנא׳דאצ־ כיי שנא יסתכל!
ישם הקליפות מ ז כ ר כזוהי ליייכנק' סתרי
גם נו דע כי
יי
אותיות הש״ית ע כ
בחיי הזווג שויו הוא ל #ג .הגבורות של
*המקבח^עס החסליסישל הזכר י ...יומה
־חפים נקי היחסילס כמ״ש נשי הכןנות בסול
שת• הלחם של שבועות וכבר במבנו לע*;$
יכל מה יפו פעמיך נ י ל י הצירי'והילתרת
׳־הנעש־ם בישגר ייינוקכאע״י ו"איוע״י הנינה
יכולה היא לעכב בי,ס1לה את ?׳יפ*החיסייס
והנה הציר והילת
*דמ״לשלא תיפול •
אשר היא מקבלת ליי"ז״א־נק' נחיי־ייושליס
׳שהוא ייני! והציר והילת'אשי מקבלת ע ׳ י
הנמה <ק״ ציון שהם רחמים בליש נס״מ״ש
ורנה שושנים
׳:ב י״ח מ י י ו ש^ הנוקכא ־•
הוא שם כולל לין :ורחמים .כ־מ״ש בשי מי
רשליי פישת:בראשית בפירוש מאמר רבי
ץלבן כיון שהצירים
יחזקיה ננוסחא ה ל
והדתות הם כוללים׳ דין ורחמ״״יתכן לכנותם
בשם שושנים ומה גם כי עיקר כנוי שגשנת
•<וא ביםול של המקנא כמ״ש כ ל מ״ן
,
י
:
״
1
,ז
1
7ב1א לנוות הכתוב בי
•]/תח
החתן מיבר בשבח כלתו
מלמסה למעלה כמלל ו כ ל הקו ים מה יפו
פעמיך ב '1י ב ר בשבח הרגלים שלה פיקים
ד*תקת)גי 0ובשי ס היונים שלה זבכלליס-קון
דפ
היסוי שלה אשר כל זה הוא כללומהגה!י
שלה ועתה מלבר במה שלמעלה מ?ג©ויי
שהוא בחיי הסינור שלה ההוא אמר •לס שיגר
א ק השהישייךשקוא נקי נקולת העיבור
כי במו אותה
שלך הוא כמו אגן הסהר
הפעולה שלאגןהמהר!שהם ב0״העו<מ1ה
־•שהן* נעשיהנכהיימלם״ו^כסויכחצי גורן
עמלה והנןעס כ י י לנסות את הקיש ב(1יי
מור /ווגהקמש שלא ^וןכלו^ס ^הקל<הוי
שלא יהיה לה0אח^ןה ויניקה ממק1ס׳מקיש
כן היא *קו ית הע ־ ה וישלךשהואשירך .שהוו!
מ ג י הנינה ואין נה מלק לקלי' <י לא חלק
להם בנינה ועל כן נא מימזעל נכון נ י
שר״רך ע״ה בבי' תשלא^-סרליז יל־יןמספ*"
תיבות הו״א כנג״ל נקו׳־ית^הל־ינהוגס^על
ילי הפעולה של אכן הסהר ש5זא הכס^י
והמלבוש שנעשים העולמות כחצי גורן
־עגולה-הס גורמים שאצ׳יהשי דימזג^שהיימ
זגח״יה/ווגאשר סודו הגא:למזג אתהגבורוית
שלךע״י החםלמסשליכי כי־יון ^.עןלמןת
הס מנסים שלא:סתכלרהקלי' נעמה ^הןנוג
משל׳כ אם לא היוימכסי]וא^ה?8ד נלגש
הוא לפניו ולאחריו,שרדך אגן:ייסכר אבן
הסהר אל יחסי המזג לפניו לבחינ/הדמיון
ולאחריו לבחי פעולת:ס1ל הז?וג
י
ז
י
אפשרלומר כאופן אחי!
אל
<נ(
ייתר נכון ונקדי-בייחסמן
הוא מצר הקלי כמ״ש נסי ע"! <ש ש י י ר
שהוא בחל נקולת הע׳בורשלך 3וא<:מ1אגן־
הסהר אל יחסר המזג כי במו אגן הסהי
שהןא הנסר והמלבוש ,אשרנעפל העולמות י
ועייי זה אל יחסר אין בחיי ׳קסמן מצי
הקלי' בבחי המ?ג שה ס בחייהיווג כי אין;
להס אחיזה ויניקה מ מ מ כ! ש י י ך אין.גו
חלק אחיזה ויניקה אל הקלייוכאל נעשה
המזג סול ה/זוג אז בטנת עימת חע• שהיא
מצאה מהחסליס כח המ"ין^ןתשששל^
תוכל
4
,
,
מ
,
#י
שמן
ז
ג ו כ ל ל ע פ נ אותם ויפולו שהרי כבר את
סוגה בשושנים שהם הצירים והדלתות
שכוללים ל ץ ורחמים כששוניס והם כמו
סוגה לעכבס
אפשר לפרש בסנךערמת
א1
)ג>
חנוים בו באופן אחי
ונקדים מ״ש בע״חשעי הירח פ״ג ובספר
מ־שד״חמירושי המק' כי היין המשומר
ה״ס הגבורות הניתנות אל המקנא וצריך
להיות שמורות מןהחצונים כיי שלא יאחזו
בהם כי יניקתם מן הגבורות ולכן צריך
היי! לשומרו שהם הגבורות ולא כן המסיים
מהם המיס והנה החיצונים הם יושבי' תחת
המלצות וקרובים אליה בסול רגליה י ו ר י !
כוי ואינם נאחזייבה אלא בסופת בתחתיתה
כ מ ד ע ובמה שיוצא מיסוי שלה משם
מנקים ולפעמים אותם הגבורות נעשי* דם
שהם דינים גמורים אשריגנקים ההיצונים
* ך בהיותם משומרים הוא היין גמרות
•מופקות יין המשמח וה?ה אלו החמשה
גבורות הם נשמרות ע״י הביחותמות אחד
הוא היסוד אשי בו ניתנות ה ל גבורות
והכי הוא המלכות הנעשה מהארת חותם
מיסוי ואחר אשר ביארנו מי הס חותם
בתוך חותם שהם היסול והמלכות אשר
בנו?{ נבאר מה ע נ ץ חותמות אלו ונתחיל
לג&י החותם הא הפנימי שהוא היסול •
הנה כמו שיש בחומת העיר ללתות )צירים
לסגור אמ פת 0החומה כן בחומת המק*
שהוא החותם הנקרא' יסודישפוביללתות
ו ל צ י ר י ם והא״ נעשה על ילי כ״ב אתוון
שמקבלת טלי־ ז״א והכי ע״י כ״באתוון
שמקבל על ייי אימא כויעש״נ היי מבואר
כ י ע ״ י הצירים ותילתות הנעשות ביסוד
המקנא נשמרות הגבורות מאחיזת החיצוני'
והנה בשי תכונות א { יקיש פירש י מ נ ך
ערמת חסי 6על ה ל ג * ן י י * ־ ג ! ח < ?
,
,
1
1
,
שחת
כןרש
ג״י ב״ב ע״ש וכע״ח שער אנ״ך כתב כי גגון
ה״ס היסוד והכה הגבורות הם ביןוד היין
גוון אמם וכאשר הס משתקות.כאשר הס
שמורות הם אודם נוסה ללוכן כי ג ס
כוללות יין ורחמים ומה גס לסי מ״ש שם
נע״השער הירח כי ה ־ גבורות מנצפ״ך
מקנלת נמהלה ע״יז״א והם נקיייושלים
כחינת לין ואחר כך מקבלת הי גבורות
מנצפ״ך ע״י א^מא והם מתוקות ונקיי ציון
בתיי רחמים הרי כי הגבורות אשר נ י ס ו י
שלה הם כוללות לין ורחמים וטל כן יתכן
לכנות את הגמרות נכנו• שושניישהם אלום
כלול מלכן וכמ״שנזוהר פישמות לך ך'שכם
כוללים ל ץ ורחמים !"ש שדרך שהוא פחי ־
נקולת הטנור שלך הוא כמו אגן הסהר אל
יחסי המזג אשר אין בו חלק אל הקליפה כ*
לא חלק להם בבינה ואפי כבחינת בנונך
שה״ס נקוית היסילשלךציון אשר כנגלו יש
להם אל הקלי* נקיית החורנא כי יש להם
מ ח ל ק עם כל;ת מהש^סימליילהחאחן
אינו אלא בבחיי הגבורות אשר שם שהם
בחינת י ץ כי מן ההסליס אין להם יניקה
שהם בחינת מיס ואפילו כבחינת הגמחי?
אשר שם ביון ששם בבפנךשהם סול הינןוי
שלך הוא ערמת חעי״ס כי בל הע״ה הוא
הספר הכ״ב אותיות ומעי"םסג11ע רניס בי׳
שהם ב׳ פעמים הכ״ב אותיות אשר קבלת
כ״ב איתיות על ירי ן״א וכיב אותיות עייי
הנינה והם שם ניסול שלך שמהם נעשים
הנ׳ צירים והב ללתות נימול שלךא״ב על
•ים כבר את סוגה סגורה ושמורה ־נסי
בבחינת השושנים שהם בא׳ הגמרויואינס
ינולץ הקלי׳ לינק מהם כי כנר הס.שמור!״׳
ואז הם גבורות ממות־קות יין המשמח כיי׳
הס כוללות לי^ ורחמים כי להורות זה.
שושנים אשי הם'
״אני מכנה .אותם כשם
כוללים לץ ורחמים ואע״פ שיש גס חותם'
נ׳ של המל;1ת שלה כיי לממזר אמ הנבות*"
ע8
•
4
1
1
,
,
ז פ<*
השירים
שיד
ע ם כל זה לא י מ ז אותו מ נ י י ן שבל עצמו
גלחזתס המלכות אינו נעשה רק מהארת
מותם הייסוד היי הואככל 4היסוד
רג
גקויה אמצעית לכל כללות הגיף מ ג ף מ 1
ו ע ד י א ש ב מ ל ל כשם כרנ זל״קההה מ כ
שסיים 05י^ית כרית כקויה כאמצעית*
כנמנא ל מ נ ו י כ י טב! הכוני; היא'אמצעיו*
1י ל י ז " ל פירנן
י
צמו ע נ ו ר האיץ
א י ש ו מ י ם צלולים
שררך אגן הסהר
שרומצין׳בהם והוא טשו• מאננ׳ שיש ובלשי]
ערכי קיני מהי כוי ע״ש וכן היאב״עז״ל
פירש אגן בלי׳ עגול ןילוע צי מים ה״ס
החסיים והס צלולים כ• א ץ בהם שמיים
המורה על אחיזת ו י נ ק ת הקל• כ י א י ן
יניקה מן החסליסאל )#לי• ו כ מ ל ל
מת שאין כ ן ביין שליס׳ הגבורות כי יש ב ו
שמיים המגרה על אחיזת ויניקת הדליפו•
ולכן נקראי' החמי* מים צלולים וידוע כ4
המייל ה׳ ס החסרים וכן אכנ• שיש גןהור
1
יאמר סוגה בשושכיי שהיא
א ל
)י(
ראיה למת שאמר לה
שהגטמי* שלה הם שמורות נ א ץ ינ.יק,ה
ואחיזה אל הקליי לאי בה ולא נגנויו־שליה
ןהעניןפמ״ש מובך ל האזינו ר ל י ו ע״ב
כנסת ישראל נשושנה מאן שושנה אייר אבא
שושנה סוגה ופי׳ שם ב ל ל׳ מ לפי שתרבה
עשנ*ס יש שנקי שושנים וא נס רומזים אל
המלכות לכך אמר מאן שושנה שנרמזתלמלכות ותיר־ן ר נ י אנא שישנה סונה
דהיינו שושנת מסוייגתושמ<רה ו כ ] המלכד
מסוייגת מן הקלי ו א ץ להם יניקה ממנה
מ ל ל ז' ש שררך שהוא בחינת נקוד* הטנור
שלך הוא כמו• אגן הסהר אל יחסר המזג
ב* א ץ נ ו חלק אל הקל״ ואפילו בבחינת.
במנך שהוא נ ח י היסוד של^ הנה ה*א
ערמת חטים שהם סור הצירים והדלתות
הנעשים מהליכ אותיות אשר ש 0ועל י י ס
גשמיות ה ג מ י ז ת אשי שם ו א ץ בהם אחי;
ויניקה אל הקלייותיע ל ך כ ^ ב ן ה ו א ש ה י י
את נקר שנשנה
סיגה נ ש ע נ י ם כלומר
*ישישניס שהם מינים היבה איןן היא
היימזת לך אותה שישנה שקי 6סוגה
מ ח י י ג ת ושמורה וזה הוא להזיות כי כ ] את
מ ס ו ו ג ת ושמורה מ ן הקלי' ואץלהם יניק*
ו:
מסך
;
1
י
,
ו
4
,
יאמר שריף א ג ן הסהר•
^1
)ה>(,
כ! "בהק די ם ליש בתקו נ*]
יףל״ו ע״ב שררך א ג ן הסהר ש י י ך דא צ י ו ן
לא״הו ע ב ו ר ע ל מ א כ! ו י ח ע כי ציוןנק׳
בחיי היסוד ב ץ לזכר נ ץ ל נ י ק ימה שנקר'
בלשו] טבור הבונה היא להיותו נקודת
אמצעיגת הגוף לבד.כמו הטטד׳ שהוא
1
,
1
1
1
י ו מ ו א ל ה מ ״ י כ מ ״ ש נ ם * מיין
שנכא אל ה מ נ ה נאמר ל י ך י מ ו
וקולם
כי יילונג כ י ה כ י הךיפרש נ י ן
אישלאשה הוא נכח*׳ היסוי שלהק והנה
א מ מ ו כי שררך הוא ציון שה״ם יסוי י .ני ק*
ולכן נ א הרמז כ י י״מ ל י י ״ ך א׳יג״ן ל־סל־י־
הוא אליה וםי״מ־ נל'רלרמו*כ״ נכי1ינה ז1
שהיא היפגי נלרר^ותהאש״ה ובבחינה ן !
אשי בה נ כ ד '~ היותה אליה הכתוכ
מלבך* וכבג*כתפמ לעיל כ״ חמים נקר*
המעי״ס ושושנים כ ל מפייות•־
נבוא אל בונת הכה * נ ב*
1/0ת .11
המתן משבה את הכלה
*
י
3בח*'היסלד שלה ע ל ה*ותו כלו מלא הסל**
נגיימייאשרהיא מקבלת ממנו ה י י ו א א מ ד
ל ה ש י ב ך ש ל ס צ י ץ ש ה ו א בחינת היסו?
שלף הנה הוא אגן ייפהר שהוא כלי ^ מים
צלולים והוא נפשה מאננ* שיש ורומצץשם
כ ן נידנת .היסוישלך הגא נ ל י מ ל א מי0
צלולים סוי החסליס־והם בבהייאבני־שיש
סו 1הליל ושם ר ו ח צ ץ י נ י י ן נ מ ד ק ו * ל /
-
משחת
ז' ־ ש $
קךע(
0ל *המי המ #צלומי כי אע״ע שאני
,אומיה• כלו מלא חסליםעליז אין חסי
כו כתנתהמזגכי • ש מ ג ״ כ נחייתגמרות
אשריהמנא/גים עם החסיים אלא שמפני
הימישלהחסייםוהמתקתם את הגכויות
וז״ש
אשר שם אין הגמרות עולות כ£ם
גטצך ערמת חטים סוגה בשושנים כלוק1ר
ג י א 0תאמר כי כיון שאצי אומר אל יחסר
המזגא^רכונתי לומר כי יש נו גס נחי
הגמרות אם בן אין אני קורא אותו אגן
השהי שתכונה תיא כלי כלו מלא חסליס
•העסגי בטנך ערמת חטים כי בטנך שהוא
נחי׳ היסוד שלך כמלל הוא כבחינת ערמת
זזטיס שהוא מלא וגדוש כמו הערלמחטיס
ש ה״ס החאויס ע י שיעור שהישנים שה״א
הגנזרות אשי נו הס סוגה שהם כחיייבי
מועט לגני מילוי הערמה שהם החסיי©
ומתבטל נחי' השוגה לגני הערמה ואיןהיא
עולה נשסועל כן קראתי אותו בשם אגן
הסהר כי אין הגמרות אשר שם עולות
נשםנגי ריבי* **אסיים אשי^ס והמתקת'
אתהגנויות ויוקאנ״קלקלה
פשיק זה כ נ י פירשנו אותו
1*1311
למעלת וע״פ האיטי ב י י ן הא
08יפורש גט כאן וטעם הכפל הוא כי
החתן מדני כשנח כלתו מלמטה למעלת
כמש״ל ו ב ל מה יפו פעמיך לנר בשנח
כללות ה<ליי שלה ונפסוק שדרך יבר
בשבח הממי והכת; שלה שהוא בשליש
מיבר
ועתה
י/חזון רת״ת שלה ״
כשנח החגית שלה אשר .מהם נמשכים
השלים מהחסר והגבורה שלה והמה מלאות
,שפע ורב סוב לבית ישראל מנתינת החלב
השר במקום הת״ת שלה כי שם צנור החלב
גאמצעהשני שליים כמבואר לעיל בפרטנ
צינור ההלב העומלבאמצע שתי הדרים
ומתפשט לכאן ולכאן ע״ש נמצא כי כללות
היייסהואשס אלה״״ים ונימז זה נתינת
שנ״י כי אם תמלא תיבת שני כ/ה שי״ן נו״ן
ין״ר יעלה נגי' תליו שם רל׳ז והיין מספר
תימת ב ל י י ס ל ס אלליים ואלו הם בחיי
שייך זלכןהם כשני עפי*ס תאומי צב׳׳ה כי
הס
כיון שנעשו משם אחד של אלהי״ס
תאומים שוץ וגס האיל וליי נרמז כס״ת
שני שייך כשני עפיים כי ס״תליצי ל י י י ן
הוא בגי' ליוע״ה הוא בגי א״ל מאלהי״ם
לימין וס״ון כשלי עפיי״ס הוא י 0מאלהיס
כשמאל והנה שם כלהפםולףי פיבהעלותך
.כתנ שהם ל מ י נ י חלב אחי מיל •סין ואי
מלי שמאל ונם זה נימז בלית שלי שרי״ן
כשלי עפר״״ם שהם נגי• פ' כמספר שני
והנה כל /ה הוא
•
פעמיס חלכ
ככללו ת ההג״ת שלה ולכן נרמז נפסוק הוה
שמות התלת שלה בי הנה •רוע כי הגבורה
נק׳פחד כסוי פתי יצחק והנה ר״ת כל הפי
הו^בגייאלף ק״פ יסית כל ה ל הוא כגייצ״ת
ושניהם הי״ת והלית הס בגי' אלף הע״ר
כמספר תיבות היזל׳י והפח״י ותתפאי״ת
עם הל כוללים שלהם
1
,
,
אמ03
ליש
כלי שלא להוציאו חלק ניכןזז
מ איזה רמזים כי הנה
כתנמ לעיל בשם היב זל״הת כיהנההנוקי
גק' שס אלה״״ס ובל אמצעיות שנה יש שם
אללך״ם באופן זה כ* שתי אותיוא א״ל
גןאלהי״םהס נצד ימין בסול חסי א״ל כל
מיום וא< נעגתאל^י וני אותיות •״'ם
סאלליס הולכים כצי שמאל ונעשה מי״יי
כסוי בינה שהיא שמאלית וכקרח מ״י בסול
המשים שערי בינה ע ו י יש אות לאמצעי״
אשרגיןא״לוניןסיי מאלקיםןהיא בסי;
,
״
כ
ןן*?ק
ך )?<׳
ןמה
^*ד
השירים
כל האמור הוא לפי הדרך האי
שפירשנו כפסוק שריך על ה ע מ ד
והנ^ןוזהעל החג׳ת
׳לפי הנ* לרבים האחרים
^0^£
אשר פירשנו בפי שרר ך על
בחינת היסוד $רמוז גס בפיזת רמז אחל
ייעל בחינמ היסו ל והוא כ* הנה בע״ח שער
השמות ׳ונשער ההקימות כתב כי הכלי
החיצגך׳לכיסול ל<א הוא שם מייימלא
דלית יי •ז ל ה^נולה כ#ס פי תתי״ר וכן
הוא השסשל ה?לי הפנימי של היסוי של
הנוק'*כתנ שם ן/״ל הנה זה הלביש החיצון
אשי ליסול של <א הוא נק^א ממש נשם
הלביש הפנימי אשי ניסור המלכות נוקנא
דיליהגלכן נעתהזזוג הס מתחברים
־נמתייחריס שניהם יחדיזה נזה מצל אח־ות'
צביבקרא ־בחי' היסלל
והנה
<ג"5
של ז״א כמש הצני לצדיק ובזוהר פרשת
כראשיתילהיט ע״א א^יו א״הו צבי־ואיהי
צניהע׳יש כי צביההואשם מקביל לצבי
והנה אם תמלא תיבת עפרי״ם כזה ע״ין
* " ה ריש יו״י •מ׳ס י׳עלה כמספר'תת״״יי
י
י
:
דר
י,
ע״ה ושני עפיי״ם שם ימ״ז ני פעמים
תתיי״ל שהסהנישמית^שד״י מלאים והנה
החתן אחר אשר נפסיק הקולס אמר לה כי
•בכחייהזווג היסוד שלה כלו מלא חסלים
רמז אחר אשר
עול
רומז לה עתה
כיסוי שלה כעת הזווג וז״שלה שני שרי*ן
שתם נהי' ׳השני שמית שיי ״ הננלצאים כ ן
נעת הזווג אחל של הכל* החיצון של היבןור
שלי ואחישל הכלי הפנימי של היסוי שלךצי
ש
כך
כיון שגם השם שי״ישלי הוא נמצא
כעת הזווגאני קורא איתי על שמך גס 5ן
שייך ואלו הלשיי״ך הם כשני עפרי״ם
כלומר כמספר שני *פעמים עסרי״ם כי
כמלוא ס המה יעלו נ׳ פעמים תת״״י שהוא
מספר הנ' שמותשי״י מלאים וכיוןשמספ״
הב׳שמותשד״י הואשוה זה גורם לשיהמ
תאמי מחוה ריס ומתייח׳דים ייחל ננחיניג
הזווג כך שנקראתצניה כ• כלי להורות כ•
על השמיישלשלייי אשר הס ניסלהואמלבר
קראאותה עתה צביה שהוא שם מקביל
לצני שליס היסוד יז״א הנקרא ־כן ולו?
אנ׳יק דקנ״ה
,
^ואויך נם;דל ה^ךעיניף נרב #1בחסכון £ל;/#ר בת
ד^בש^ך
?הןגלזזלמון־צו&ה פנ< דמשק•
בתיקונין י ף קמ״ה ע״ב אמדו
הנה
צוארך כמגלל השן יא ירושלים
*עלה אתימר כמגלל לול צזארך כוי 'ע״ש
למלגו מכאן כי מגיל מדיומגלל השן שניהם
־לבר אחל הס וככר שם בפסוק כמגדל לוי
הארכנו כל הצורך בס״י ע״פ הקימו' הרב
*ל״ההיוהצרין אל טנק פי זה בקיצור ייו־א
כי החי״באשר בכל פרצוף מתפשטים ל״״ס
במוחין
כל אחת מהם ויאשיהם לנועל ה
ן 10פס מצןתיימייבפת ושם החיך כח הסיום
^קוית ציזן שביה והלשו[ הוא ביסילש$
החיך הממשיך ה׳ חסיים גיכ״קואז הוא
שהכסיל מ״י היורדים מ ן החיך אל הגרון
והי גמרות אחע״ה העולין מן הגרון אל
החיך ומזלווגין כי הצואר שהוא הגיון
שהוא הכינה הוא בבחינת מלכות והם מור
נקודת ציזן אשר נבינה ומגיל דוד הס סול
וז״שכמגלליול
יסור ומלכות לניי\ *
צואדךכיכמומנילדולשה״ס יסייומלנות
אשז־נןאשרשס נעשה הזווג כן צוארך
שהיא
שהוא הגרון שלך הוא בנחינת^נלכות והס
?ממן'<1י<גרון כה י!סינם ל נ ע ה
ג
סןר
ו
משחת
שמן
סוי נ ק ו י ת צ י ו ן שבבינהאשרכךאשר בס
ל ? נעשה הזווג ע״יכ המכין בקיצור
וכ^ר כמבט מהתי^ונץ כי מ נ י ) ל ו י ומגיל
ה ש ן י ב ר א ח י הם1 .שסרמ< במה שקרא
אותו מ ג י ל השן אל מ!ל ב.ע! £שקגיהירח
ל י י בלרוש איל זא״ס ב*ח כי אותיות ל ן של
הא״ב הם במלכות לנוקבא ולכן ק י א אותו
כ י זהו מ ש
ואפשר
מגלל משן
כ ת י ק ו נ י ן ל א ייושל*ם כנודע כי •יו-שלים
נקרא מלכות למק' כ מ ל ל
י מ ן כי אם תמלא תינ ת ה ל י כזה
זע1ל
שי״ן נו"ן ואות ה׳ כ ל מילואיהליי
ה״ה ל א ג• א״ל יעלה הבל כמספר מלליוח
ע ז י נקיים כ י עינ!ם כה!
*
מ״ה
הח״וב אשר ב פ ר צ ו ף כנל״ש כשיל הפש)קיכ1
*
משל• ק״פ עיניך לכו* ח יביעו ו ב ל מ
ו ע י י ן ב ס ס י מ־־ןוייוע כ י החרג אשר
הס יוייותיאלבחי הישויות י י כ ז י י ן בעת:
הזווג הם נמשכות מהנייר שלהם והכי נחי-
החסליייליי אשר בחיךשהוא סיום החכמה
כ ם י ו י י ו ^ ש ס סהג״דשל ה ה כ ^ ו כ ] ייגמרו״
זמ״ן אשד ב ג ר ו ן ש ה ו * סיום הבינה הם
עור
י ו י י ו ת שם מהג״ד שנבינה .
נקיים כי חשמן^נק' החכמה ע״ש המחשבה
כמ״ש ב ל מ״ן ושם כתבו המפרש״ ז״להה כי
הנא כסוי חכמה למלכות,
נ מ א אל בונת הכתוב כיי
4
החתן אחד שבפסוקים
הקוימים י ב ר בשבח הכלה ע י בהי' חג׳ית
שלה עתה בססוק .,זה מלבד בשבח מה.
הראש
שלמעלה מהחלת שהוא כללות
צווארה ע^נייפרצוף פטם עם החוטס ו מדי כ:
שלה ועתה מתחיל בבח•׳ הח4״*שלה ההוא
אמר לה צוארך כמ^לל השן צואיך שליס
הגרון שלך שהוא נ נ 0י המלכות והס ס ו ד
גקוית ציון שבביכה אשר־ בן.הוא כמנלל
השןשליש יסלל ומלבות אשר בך ט ל *
כ א הלמו ל 3כ י ר י* ל מ ג ד ל לישן הוא
י
9
1
,
,
י
!|
נירש
ל *״ .שזר המלכות הנקיצ״ה ולח ל ; כמגןפי*
יסו״ד וכמו שבמגדל השן שהס סוי היס*ד
והמלכות אשי כך נעשה הזגיג כן נעשה
בצואריבחי' הזווגיא׳ תבשלמ מש<י ומלכד
ים־שם בחייעלית לין וע״יז נכנש קם הימור׳
של הזכר ומזיוזג ומשפיע בה ג0י־ הליי
אשי ז״ין נחי'ה1/וב אמכם בצזארןיא׳ך ה*1
בחיי ה&וג מהיכן נמצאו שם הלי;]ומי הואי
המשפיע שס אתהמ״יעל זה אמי עיניך
נ י מ ת בחשבון כלימי עיניך שהם מוי
הסוייכשלך הס ברכות מים ש־; 0סויהחו״כ
יל'}; ו ל י י והבינה משפעת הנמריות שהמ>
נקוית ציון
ה ל ן לצוארך ש ה ^ ה ג י ץ
שנמנה והחכמה משפעת החסלים שהס
בנדל אל החיך ועי״זנחשמןעם חש״מן;
שהם סול הגוגמה שלך הנקר' משמן נעשה!
זי
1
י
י
הזווג לצוארך
.
שער בת רכים •רצה כי׳
1/ל*
.3£
נזלע שבתחלה נעשה הזוזכ.
בחו״ב שבראש ומשם יורית הטפה ״ 1בישיר
התחתון כ י ] י ז כ י בין לנ?1בא • ונס ילוע:
ניישער׳נקרא הנוקבא בסוד זה השעי לל
ו-בפיעיסיל ומלכוישלה שהוא י.כעי:משם*
ובמליש על שער
יוצא השפע לעולמות
בת רבים זו ההלכה .שיוצאת מבית :ע ר י
והוא צריך לפנ נימי
ומרווקתלרביס
כ* אחר שנעשה הזוונ של צוארך בחשבון
שה״סהיזו״כ שלך יורית משם המפה על׳
שעי שליס יסוי ומלכות שלך אשר מאותו.
הבית שער יוצא השפע דממיח לרביםשי-ס*
עולמותמ״עד^ק יביסכי שס ה?א עולם:
1
מפיחל •
ירמ ' מיניך -ברכות*
)ב>•
בחשגוןכוילשמות עיניי
המלכות ו ה ע ד ן בהקריס מ״ש כש־ההקימות;
בלרושעיניס לז1י'ן כי העיניר של הנ?1ל״
הם העי] ימי]שלהה1א ל הויו״ת גי' עיי£
י והעין..
ל־
ז
ז
פיי
השירים
שיד
והעין שמאל שלה הוא בי שמות אינ״י גי'
עיין והבת עין של עין שמאל הוא חמשה
פעמים י״ה אינ״י עם נ ' כוללים גי נ״ת
אכל העין ימין שלה שהוא ר\ הי״יות הבת
צי הה הויו״יו
עין שלו הוא מן הניו״ת
תמלא אותם במילוי סייג ותוסיף בכל הייויה
מהם ב אותיות האחרונז של ההוי״ות שהם
ו״ה כיי להשלים אותם למספר ס״ה כמספר
אד״ני יהיו ר\ פעמים אינ״י ותחבר עמהס
לאותיויי״ה הנשארוימן הה' רולית בפשוטו'
ויעלו ה' פעמים ״"ה ארנ״י עם ב׳ כוללים
הס ג״' ביית וזהו בת עין ימין שלה ע ׳ כ
הנה נמצא בי לפי סוף היונה השתי נ״ת
עין שו ין הס לטובי כי שתיהם הס הי פעמיי
י״ה א י ל י העולות בל אחת עם ב* כוללים
לית ועל כןנימזז שתילנלת אחת של ר״ת
אמנם
•
ולתשלתיבת לרכו״ת
נעשית הבת עין ימין ישהפישכי תחלה
א נ ו ע י ש י ן ל שמותליכ ומחברים עמהם
ה' פעמים ו"ה והטעם הוא כי גס בעיניים
עצמם יש בהם הפרש כ• העין ימין הוא הי
הנינ״ית אמנם העין שמאל הוא שת* שמות
אולי־ולכן אס תחבר מספר הי שמות ס״ג
ע ל עשר אותי) רלפעמים ו״ה יעלו שליה
ותחבר עמהסמספר ק״ל ק״ל יהי הויו״ת
יעין ימין ולשמות אלנ״י יעיין שמ< 1העולין
בגי' ל״ר יעלת הכל תהל'ה ועס זי כוללים
דיה ל ג ו ל ע י נ י ס יעלה הכל תקצ״ב או
עס לכוללים של ה ל הויותיעין ימין ובי
שתותאינ״י לעין שמאל יעלה הכל תקצ ב
כמספר אותיות רליו שנשארו מניליית עם
מספר חשליון העולה שליו כי הבי״ת של
בחשבון היא שימושית ולפ• לרכנו פירושה
היא עם חשבון ותכונה שהוא אומר לה
עיניך השמות שלהם עם הבת* עינים•
ואופן עשייתם הס רמוזות כתספרברכו״ת
עם מ ס פ י חשבז״ן ״
,
,
,
,
,
,
י
ןי
רד•
כרכובו
•דמון עיניך
א ן
)ג(
בחשהון המספר כאופן
אתר בי אס תמלא תיבת כרכות כ;ה בי״ת
רי״ש כייף וי״ו ת״ו כמילוי לנד יעל מסכייו
תתל״ב והכה הבי ביית עי״ן שכס י״פ י*ה
אלנ״י עולים בגי'ת״ת ועס מספר שמות
•קהי הויו״תפשוטומושכס נעשיס־ה שמומ
ס״ג ועשר אותיות ויה שכל זה הוא הטין
ימין ובי שמות אמ״י של עין שמאל שהיי
ליב יעלה הכל תתלב כמספר המילוי ש$
תיבת כרכרת נמלא בי בחשבון שפירוש!
כמספר של תיבת ברכות נרמזו המספר ש5
הב ביית עין ומספר שמות העיניס אמנו*
המספר של ל י י של ביט״״ןעי״ןאין צורך
לרמוז אותו כי כבר הוא אומר עיניך שהם
הנ עי״ן עי״ן כי מיעוט רביס שט ס וזי ש
עיניך שהס הבי עי״ןעי״ן הסכרכויכחשבון
כלומר מספר שמותס ומספר הבי ב"ת עין
שלהם הנה הם ימוזות בחשבון אשר פיחשד
הוא כמספר של תיבת ברכות והטעם אשר
גימזו במילוי תיבת ברכות היא לרמון בי
מנחי' עצמותה היא היא בתחלה עולימתא
שפירתא ילית לה עיינין ואחר כך היא
נשלמת ומתמלא•! עיניה ולבן נרמזו בבחי'
מילוי
,
,
,
,
יאמי באופן אחר פי
אן
)י(
המספר נרמז בתיבות
שער נתיבים והמכין כי הבי טי״ןעי״ין של
הב עיניס הנה הם ה הויו״ת פשוטות וב*
שמות אינ״י שהם בגי״ ס״ר והי שמות ליב
שהוא ההפרש אשר יש בעשית בת עין ימין
הס בגי' שליו ועם ם ר גי' תקע״ה כמספר
שע״ר עם הגיאותיות זבי כוללים ועור
נשארו הב בית עי״ן והס נרמזים ננ״ת
רבים כי מיעוט רבים שנים וכאילו האתי
ז״ש עיניך ברכות כימה שהייתן
בי בת
עול־מתא
א
,
1
,י
,
#ז^?מא *שלרתא זליתלה *עיינין אליבא
עיניךשלימות כמלואות' מליייות כניינות
ימים ונליטלמתיגם ספרייך מליין חוכרת'
בפרקטינין ימ״&וכחי' מן<תס'וה־ל ב״ת
ימין• שלהם ואופן עשייתם מספרי חמצאם
לחשבו" /לפ״יר\בו לימספר על בער כת
י נ י ס כי כאשר השים על חינת שע״ר
?:מספרו < ס אותיותיו וכו ל ל יו דדע״ה
<חספר ני עי״ן יעיין של יל הו*ו״ת ו ל
.א ל י ו ל שמות ל ג השים על מספר זה
לית ־"רב־ י ם מ״־עוס'יביס שניהם שהם שני
פעמים ב ל שהס מספר ל ל י״ה ׳אינ"י
׳טס בי כגללים *לליתעי־ן יימין וה״פ י׳ה
.׳איליי־ עם בי כוללים לבית ע":ן שמאל
•מסכי שע״ר ״עם יהל העמיס מסעי לית
3וא החשמן של שימות עיניך והכי ליתעין
#להם־ואופן׳עשייתם מספר ההפרש אשר
יבהם ו מה שלא<רמזכזה המספר של ה ל
1
1
5
5
:
י
*עמיסוהיאין קסיילא כיון'שהם עצמם
אותיות 1ה לל הוי־ות למספר יעיין
!,
יאמר צוארך כמגדל השן
א?
)?(
בהקיים ליש בשער
?מכונות בלחש ש<נוי התפלות על מי הסבא
•ל'משפעים עולימתאיספ״רתא ולית לה
<15יעיךכי הוא מיבר בענין רחל כוקכא
לז״א כי היא נליעולימתא מפירתא כרמ״ש
*;כתוב ויחל היחה יפת תואר ויפת ׳מראה
^נלליתלה עיינין לפי ששיעור קומתה
<וא מהחזה ולמעה לז״א ואי[ כנגדה בחי
<עי׳נים לז״א כל״להמשיךימהס אליה נ ח
ביניים נם בן אנל לאה יש להיעיניס בסול
ועיני לאהרכות לפי ממקום ל^ה הוא
למעלה במקום רישא ח״א *שי ־ש שם בחיי
•*־.עינ״ס לז״א ולגם האיתש ה״ £הולכת
?נמשכת נלאה אשל היא כינגים ובורא
!ןיוצרבה נהי' עיניםולא ברחל נ ו ע״ש
וכחרנוואי הוא כי;ה האמור א^גו כי £ם
1
;|
,
קרש .
שחת
יבהיות רחל מהחזה ולמכיה יז״א כי ימו
אץ כנגדה עיני לא כיי לצר אות כהיע-־ניס
אכל כאשי היא שיה אליו כ־ אז היא כ ע י
'עיניו וידאי שיש להע*כ* 0כי נמשנייס
אליה מהעיניס של ן״א אקר ה 0כנגלה כמו
שנמשכים אל לאה להיותה טי־מרת נגל עיניי
־שלז״א
פירש ר.רנ זללה לזמקיס ?זיו*
יעוד
'עול^מתא שפ״יתא רלית לה עי־״<י*ן
שהכוני* ללית לה בי עיינין אחל ר£0רי ם
שהם ה הויו״ת ג•'עי"} ואחי של גבורות
"שהם ה'הויזות גי'עיין רק ליין אחל של
*בשל
ה׳ נכויות "לני כי לעתה קי־ל
ימי ליל ברכות כתב הנה כבר הויעתיך ענין
אימים נשים למתן קלייה וזה הוא •בהיות
יפיק לז״א ומאחוריו אמנם בהיותם ׳פל^
אז הברכה אשי מקבל ז״א מאימ״עלא׳הנק'
ברבה לצורך מקי <^ז איןהברל ההיא קלת
'אמנם יש כה יעת שלם כיי' נמצ א כי התיזו
אליה כל הכרנה וההארה הזאת אז אינה
ברכה קלה אלא יפת שלם נותן כה כויעי־ש
וידוע קו א כי מ״ש ב נ ־מ -שתנוליעתהיק״ל
הכוני* כמלל בי אין ניעת ישלה ־זרק הי
*בורות שהם ל כויות גי' ק״ל וא״כ פח זר(
פנ״פ ישלעתה שלם הוא •שמלל הרין
פינ1יין דחו״ג כי בחירתה פינים בפנ<0
ואם זה
נותן לה גם את החםיים
הענין הוא בזמן חזית הנול פנ״פ לילעה
במקומה ליש ו ק״ו בזמךכהליק כי הנוקכא *
'עלתה במקו ם אימא כ י ו י א י *עמה ישלם
תלןילכי כבר כתבנובפסוקים הקוימים
כי בזמן בלי-מקיעלו זו״ן במקום או"אי
־ותמיל היועומלים פ ל פ ותייר לא פסיק
זווגייהו וכ־עיח שער ייושי הצלם כחלב•
הל ע ע מ ן יח!״ג הס •בני'ענןיות של אוליי
ומזה הפעם תכין למה הרעת נקרא תלין
עסרין כ .הם נח ' ל העשיות של היבלות
שלאןיך• גס מ ה ת ב ץ הפ^קנירכוילרומן
צד?
כ
:
י
י
,
,
5
4
־
,
,
;
ע1ר
ז
#ייק הנז' בזוהר ל וי^א וה־ענץ כיי ב'
"סהרץ אלו!בררתס למטה פה הל העטיות
יאו״אי שמקומם הס ניזתיי] ירכין והירכין
^ילר&ן ה #נקי ברכ< 0לגון ברכים ואל?
הכרכים והכינות בראש צריק הס כי צליק
יסוד ייאש צדיק עטרת שבו הנל ראש
*<ןוי־<שם-מקימםיעכ י י * והנה אחוריים
ייסוד לאבא הנא שס ע״ב נייבוט גי' ק ל י
ואחוריים ייסול'לאימת היא ל״ג בריבוע
כיי ק ל ו בליש בע״חש' פרצופי זז״ן ליל
ו ל ב גי ־לן כמ״ש בשי המצות ׳ליעקב
בכ*נת האכילה וילוע כי תמילאו״אי לא
־5גתפרשן לעלמין וילבין השביל שהוא היס-י
לחכמי; היא מחובי תסי־ל עם הנתעישכוא
׳**היי של אימא ותמיר הוא גנוז שם ולכן
לא אתיילע אס איהי למעלה בחכמה או
אס־ איהי לתמא־צבינה כ• לעולם הוא־ןווג
תיירי רלא פסק ככל כל זה ב ל הכתות
בכוכת הברכות ליש ולכן יתכן לכנות כנוי
לין לאימא כיקישממיי הקליד ייסוד אבא.
קשור שס וכליש ל כ בליית מלמסילצ רעש
׳המלך כסא שן כיילן הוא מספר ז יובל<ת
בי ׳ובלבי יכה ע״ש ובל״ית פ' כי תשא כתב
מו״בישל הימלכות ינקי חשבון ומספר ככויע
בסוד עיניך כרכות בחשנו[ שהם ה״ב של
המלכות ישתם ע*ניה ומי׳ע״ש "״ והנה׳על
ישעי בת רבים תרגם המתרגם •בתיע נ יא
•מנהיר;! רבא והנה סנהייי גיולה הם
מצד הבינה בליש׳ ב ל הכינות ־י״ו יד״ת
׳)הנה מגיל •נקי הבינה בטור מגיל הפורס
ב א ר י וגם מכייל הוא ג״יע״ג•ו״״ר אותיות
העשונן והמיצוי״צמ״ש נ ל א ״ ן ו״יוע כ* שם
ל״ג הוא בנינה ובזוהר פ׳ ויגש לף רייגו
׳עיני אמרו יצו ארך לא ני מקישא ילתתא
לאיתו קאים נתקעא ישסירו כקילא לגול
מה -צואראיהו ־שיפיח לכל גופא הכינמי
״ני מ£ישא איהו שפירו לכל עצמאיע׳״כ
י
1
,
י
:
י
דל
•דקףריס
<נוא לכונת ה מ ו צ כ*
]^3חה
הכה אממו כ• בזמן בית
המקיש היו זו״ןנמקוס אי״אי ;"א נמקו©
אכא והכול במקדם אימאחי׳יש לה החתן
צוארך כמכיל ה ל ן כלומר כזמן •צואי־ך
שהוא בזמן כיח המקיש וכמ״ש־נזוהר שיר
השירים מל הסוק צזאיך בחיוןיס־השתא
כמה יאיץ תקמין לילך-צואיך הא אימ
לך כי מקלשא בארעא וכוי ־והנאיימי
לכוותאעתהבזמן שיש צואיךשהיא הבית
המקיש הנה את כימגיל ה2ןשה*א־הצץת
אימא אשר היא נקי מגיל ובת קמה באימא
כי את עלית כמקומה ומעני שהכנוי של
• .מגיל ׳מתכנה למקומות אחרים כנגן יעל
היניק בכללותה בנהי* שס אי״ני וי״ב
אותיות המילוי אשר בה העולים מג״ול וגס
בחי היסניל וגס המלכות ישלה הנק מגיל
כמל*ל וגם פח** הישו יישל ארוך בליש ב ל
ימ״ן וגם היסו י ין״א הליש גל הכונות י״כ •
לעמידה לכן אמר השן להוחת כי מגלל
האמור הוא על הפיכה אשי בה אחוריים
לליכ העולים פק״ל־ואמייס ־יליג העולים
ק ל ו ו ל נגי׳ ן״ן ועול רמז כי ־ א 0תמלא
תיבת 'ל! ן כזה שלין-נו״ן ה־מילוי יעלה קי*ל
£מספי־ת״בות אייימא שי״נ עייה בי שם ס*ב
היא באימא כנויע ועול ירמז כי אס תמלא
תיבת ה ל ן כזה לייישי״ןנו״ן יעלה בג״מ
תליא כמספר מילוי תיבת כינה כזה בי״ת
׳ירי נזיין ל ה 3ם אס תמלא ה ל ן כזה ליה
שי״ן נו״ן יעלה כגי' ת־עי״ו כמספר ל כמו'
אהי״ה מלאים ליויי״ן קליאלאלפין קליב
יהה*"ן י ל א ושלשתם בגי תנ ה וטס שם
אהייה פשוט בגי תע״ו כישמות אלו הס
בנינה כנויט גם כמג״לל הש״ן הוא נגימט
תנ״ב ועם ה ל תיבות והכולל בגי׳ תנ״ה
כמספר קל׳א קמ״ג קנ״א שמית אהי״ה אשר
בבינה גם אם תמלא ת״נית מגד״ל ה ל ]
^כןה
ג
ז
1
,
,
,
:
,
י
,
מ
,
,
ו
שמן מ^חת .קרש
נזה מ״ם גית״ל לל״ת למ־יי ה״א שי״ן נ י ן
ולכן בא הימן בי אם תמלא תיבת ברעוי
כזה בי״ת רי״שלין* דייו־ תי״ו יעלה
המילוי בגי׳ תתל״נועםי״ר אותיות המילוי׳
וההשגה יעלה תתמ'< כמשבר תימת דלית
של״םעםהב'תינ-ות-וזהו־ ב השמן כלומד־
כי בחשבון כרכו״ת המצא בחינת עיניך
אשר אני אומר לך שהוא על בחינת היעי ת
של״םאשר לך וכאומדי בחשבון ולא במספר
הוא לרמוז גס על החו״בשלך הנק חשבון
בי בזמן הזה אשר אתה סב" פ ממי המוחין
שלך הס קיימים ושלמים וגס עיניך ברכות
כחשבון ירמזו־ על כחלל שלה כי עיניך הו א
על בחייהיעת שלה עי ]אחי של לחסדים
וברבז״ת הוא
ועי"! אחל של הי גבורות
אוזיות ו נ ל ת ר צירוףברב״ומ ובחשבוןהוא
קוי״ב שלך הנקי חשבין נ י את שלימה ננחי*
המוחין שלך וכתר מלכות בראשך וכל זה
השלימות שלך הוא על שעי בת יביס בתרי
מנהלרין רבא שליס הבינה אשי מציל<ז
הם הע״א סנהייין בי את עלית במקומה•
בייהימיון אשי אמיתי כמכיל השן בונת*
כי עלית ככל מקום הבינה בבל מקים י״כן
שלה כיעל כן ליתע״ל שיעי ב״תי׳ביס
הוא בעליי ליסוז כי עלייתך היא בכ$
מקום י״סשל הנינה ממש
יעלה המילוי לבל בגייאשת״י לימיז האמוי
שהוא אומר להאת אשי את נחי אשתי־ הגה
בזמן צואיךשהואהנית המקלש הנה את
כמגלל השןשהיא הכינה כי כ ן כמגלי׳ ל ה ל ן
מלא הנה הוא עולה כמספר אשתי כליגלל
וגס מספר זהישל אשתי עם הב
הש״ן
כוללים של הבי תיבל מגל^השן יעלה תשי"ג
שם ימ״ז נה״ןמספר תיבות מלכ״ות ה״״א
עול״ה כבי״נה אלייה וכאשר את בבחינת
עליה זו כי עלית בבינת אז עיניך ברכות
בחשבון'כי מה שעל עתה היית בבחינת
וגולימתא שפירתא ולית לה עיינין לפי שלא
היית עומלתכנגל העינ״םשלי עתה עיניך
שלמים מפני שאת עומיתכנגל העינים שלי
והארתם הולכת ונמשכת בך ובורא ויוצר בך
נחי' עיני* ואית לך עיינין וגס לפירוש
האחר עולימתאשפירתא ו־לית לה•'עייני]
חייןיחו״ג כי אס עי״ןאחי של ל ג ב ו ר ו ת
עתה עיניך ברכות עיניך
בי יעתך ק״ל
שנים עי״ן אסל לחמשה חסליס ועין אחל
שלהיגבורות בי נמשכו בך ה ל עטרי;
לחו״ג אשר הם היו עומליס בבי העשיות
של היסויות של אראי אשר מקום העטרות
שלהם הם בין ברכות ת י ׳ ן ירכין יילהץ
ונמשמ כבאותם הלעטריןאשי בין ביכו
ולכן ע״כיך בי לחג״ג כיייעתך שלם גס על ־ א ) | ך במגיל הלבנון כו ייצה בהקי׳*
ליש בע״ח שי אריך פי״ג וי״י כ*
י
כמו יונים ו
לרך שפירש יש״* ז״ל ביכות
ל ע נתורין נמשכין מאריך אל אנא ואל!
ולשון משנה הוא הלוקח יוני שובך מפייה
אימא ו ה ל פ נהויין רוב בחינתם הס
בריכה ראשונה והכא נמי לכוותה כי מה
נימזיסבשם סיג כ• י״פמילוי דשס ל ב
שעי עתה לא היה כךכיאםעיןאייגבורו•
שהוא בגי'ל״ז הם בגיילע וגם באופן אחר
גצי זוג עתה עיניך ברכות הס זוג כמו
היונים כי נמשך בך גס העין לה' חסלים כ• הפנייה ם תיקו ] הזי של י״ג תיקוני ליקגא
הנקיואמת והנה הוא כללן ברצוף פנים עם
ונעשו זוג כמו היונים כי כיון שאת עמי
החומס כי ששה שמות ס״ג יש גפנים ושם
פנ״פ ביחולא שלים תתיר אני נותן לך את
החסיייולעתך שלם כי נזמן זה תמיד המוחי 1ם״ג אחל בחוטם והם בג• ואמת אמנםי
הששה סייג לבלם הם בגי* שליח וה״ס ת•״־
שלך הס שלמים כי הם עיניך ב י כ ו ז בבת*״
חיוורתי לרישא המתפשטים בבנים לל ע
הזעת שלם קלך וכסשכין שקם קחרנ שלך *
נהויין
ל
1
י
,
,
יי
,
י
י
,
,
1
ז יפי•
השירים
שיר
נהורין והנה ל ע עם ח׳ חיוורתי הם שליח
גם באופ ן אחר נ י בבי הפנים יש ל שמית
א״ל א״ל ונס בחוטם ובמילואםאל־יף ל ל י
אל״ף ל ל י י הם בגי ל ס .ושם אל זה הוא
מייא״י של שם ל ג כוי ע״ש ו י י נ ע מכונת
מלך עז/רומזשיט ו מ ג ן ו ג ס מריוש וי דכינית
ר״ה כי נח״ ל ע נהורין הס נמשכים אל
הנוקנא מהפנים של אריך ונמשכין ל ע
נהויין בפנים שלה ו ל ע נהויין בחוטם שלה
ע ו ר נקיים כי עיקר המשכת ה ל ט כהורין
בפני של אריך ה ו א מ ן ה ל חיוורת• הנ־משב״•
בפנים של אריך ו ה ס ל הויו״ת של ל י ב
ל יו ל״י ן כ ל ש ש ס ו ב ל הפסוקים פרשת חיי
שרה בטנין שני אברהם אע״ה וכברכחכמ
לטיל כי מגיל הוא רומז אל שם ל ג כי ק
מגלל הוא בכ• ל ג וי״י אותיות הקשינו
גם נ ו ד ע כי לנכון הם נקי
•
והמילוי
א״ואי נסול ל נ נתינית חכמת אשי נ א נ א
ון' שטיי־ נינה אשי באימא -גס קיש הוא
במספר לי יולי ן של שם ע ' ב כל אחת כלולה
מעשר הס ת׳ וטס ליכולליסגייקד״ש כל׳ש
והנה אפך הגא החוטם
י ־
כ ס פ י לין
;״ש אפך
וגס הקנים כ ל ש ר ל י ז״ל י
שהוא כללות פרצוף פנים עס החוטם שלך
הוא כמגיל הרומז אל שס ל ג אסר משם
זה הס נמשכים אל הלבנון שהם א״ואי
האיות אשר אותם הארות הם משם זה ל ע
נ;<רץ אל אבא ו ל ע ג ה ו י ץ אל אימא וכמו
שמאותה הבחינה של מגלל הרומז אל שם
ל ג נמשכין ל ע נהויין לאבא ו ל ע לאימא
שהם הלבנון כן נמשבין אל אפך שהוא בללו
פ ר צ ו ף פנים־ טס החוטם ל ע נהורין אל
•
הפנים ו ש ״ ע ) ה ו ר ץ אל החוטם
1
ח
ו נ ץ אפך שהוא פ י צ ו ף פנ״ס עם החיגים
מצפות לקנל הארות תלו מפני ימשק.אותיני
מקי״ש ש ליס השם ע׳ ב ליוליץ יחוורת•
שמהם מתפשט־ן ה ל ע נ ה ו י ץ ב פ נ י י דאר־־ך
ומפנים אלו של א״א הצפות הלבנון ואכך
שימשכו משם להם ה ל ע נ ה ג י ץ לכל ל מ כ ס
,
,
,
יו
,
פ ט למשק סי' רש״י ז״ל כמגלל
#י£ח
הלבנון הצופה פ ט למשק ל״א
ולפי
מ ן צופות פני ימשק מצפות י
*1$גו שניליכןנו נ י ב ץ ה ל נ נ ץ שהםא״וא*
יאמר נ י ר ך רמז אפך כ מ י י ל
)נ( ־ א )
הלננון כויכי הנה אס המלא
תינת לננון כזה ל ל י י בי״ת "15ן דייר גו״ן
יעלה נכי' ת ל ך ועם הט״ו אותיות גי•
תשל״הועם אות ל של הלבנון אשרלהיוחס
שמגשית אבו חושנץ אותה פשוסה .בלת•
מילוי הכל הוא בגי' ת ל ם שהם כמספר נ*
פעמי׳ ל ע ל ע נ ה ו ר ץ כמ״ששם נעייון'
שזי׳ס והאימה לא תלםכיכאשרמא־רץאלנ
התלם נהורין למטה אז והאימה לא ת ל פ
.והנה בנוקכא יש ל ג ג
״־
פ ו ליש
כהורץ נכחינת הפנים שלה וליע .נהןרין
נבחינת התו ט ם שלה וגי הם פג•'תלם
וז״ס אפך כמגדל הלנמן כלומר אפך שהוו!
כללות פ ר צ ו ף פנים עם החוטם שלךההארוי״
אשי נהם קם רמוזות כמספר כמגדל הלבנון
כלומר כאשי תנייל״תינת הלבנון יהיינו
שתמלא אותו כי אז מ ז ג י ל תיבת הלבנון
אותו המספר שהוא ת ל ם ש ם .י ה ז ה ה א ר ו ו *
אשי באפך שהם ל ע ל ע ל!ע.כפנים׳שלןן
ו ל ע בחועסשלךאשר המספר של ל הוא{
ת ל ם והנה אש תמלא תיבת למשק כזהיליייז
מ״םשי״ןקו״ף המילוי ל נ י שהוא פנימיות
וייומ
תיבת ל ס ל ק עולה בגי׳ סליי ״
כי אריך ?ר\ כתר כי הוא כ ת י של כלל)*
עולם האצילות וממנו נמשכייקתלם נר ו ר ץ
זזייפ צופה פני ימשק.
י
אל הכוקבא
כלומר פנימיות דמשק שהוא המילוי לתיבמ
למשק ותכונה הי אפך שהוא כללות,עיצון•
פנים עם היזוטס שלך ת ל ם נהו ר ץ הכר
ט ן מ י קלמגןות במספר הלבגון הס מצהומ
,
י
משחת
ו
4ן ב $מאותו המקום הימוז כפני כלומר
ן־פכימיל שהוא המילוי לתיבת למשק כעז ל ה
נ ג ל י שהליט א י י ן כ ל י לכלללעולםהאצי״
ל*4ען
י^ך"!
5וש
אשר נמשכים ממנו בכלפעסיפעסהתש״ם
נהויין אשר באפן שהוא כללות כרצוי פנים
עס החומס ש ל ן ) י ו ק אלק לקלה
3כ ן ? י ן ר ל ת ר ^ ך ב א ת פ ן מ ן ך אסורנ ךהטימ
;
נתיקונין י ף ק ל י ע ״ ב א מ מ
ראשך עליך ככדמל יישא י י ל ן
גלה על כלהו ח״ילין סלקא על ששים המת
מ ל כ ל כ ל י״יש וכבר ב פ בגו לעיל בפסלששים
* מ ה מלכות נסולם הס פרצופי נליו־חג״מ
ו ת ל י סלהיוקבא וא״כ יישא לילה ל&לקא
#ל ששים המה מלכות הוא בחיי הכתר שלה
*על כן אחר אשי החתן משבח את הכלת
מלמטה למעלה מפסוק מה יפו פ ע מ י ך
שליס כלי• שבה ע י פסז־עיניךברכלבחשבון
שליס ל ו נ אשי בה כמלליטתה מ י ל ב ג ח י
מכתר שיה נכרי להויות כי עלנחי׳ כתר
כי
שלה מלבר על כן אמר יאשך עליך *
לכאורה תיבת עליך א ן למותר כי ברור הוא
אך אתכם
3י הראש היא על נח׳י׳ הגוף י
*לוע .הוא כי בחינת הכתר של הגוק' נעשה
מ ה ל ש תחתונים של ל ת של לא שהוא מנחי
??שר למעלה ממנה נאם היא בבחינת שהיא
שוה אל לא נעשה מ ה ל ת של אימא שהיא
{ מ ע ל ה ממנה נמצא בי לעולם הבתר שלה
וליש ראשן
נעשה מן הבחינה שעלית *
מ ל י ן כלומר ראשן נעשה ממה שעליך שהוא
מ כ ת י שלהאשי הוא נעשה ממה שלמעלה
ממנה ולפי שתמיד כעשה הכתר שלה מנחיי
קפירת ה ל ת אשר־למעלה ממנת שהוא עליה
1כ ן 3א ה י י מ טל גבוןע• אםתמלאתינת
*־אלך כ1לז י י ״ ש א ל ״ ף ש י ״ ן ל ף י ע ל ה בגי
אל״ף < א כמספר ת פ ל ר ת לרמוז לה בי
* א ל י ן נעשה מספירת ל ת אשר עליך גם
<אס תחליף אותיות ל ש מ ר א ל ן ב א י ת ל ש
׳•היו ל ב ועם י״ך מ י א ל ך יהיה צירוף
#ןתילבכל'ר לרסןן כי על גמרה הוא מלבר
,
,
1
גס ו א ל ן על״ץי ה 0נכי' תמ״א ועם הכולל
בגי' תרלב כמספת ת י מ ת הלא כתר״ך והוא
ככרמל בראש ההייס כ ל ש ר ל י ;׳־ל ו כ )
הוא בחינת הכתר בי הוא בראש הכל 1.,יוע
הוא כי תכלית שלימות הפרצוף הוא בהיותו
שלס גס כבחינת הכתר אשר גי וזהו ככרמל
ככר מלא ושלם מכל <!וב והנוגה כי הוא
אומר לה כי מן הבחינה אשר עליך נעשה
ראשך שהוא כאינת הנתישלך ואז כחינת
הפרצוףשלך הוא ככר מלא ישלם מכל סו כ
גם בתיבת ככרמל כרמז בהי׳ הכתר שלה כ*
הכה אס תמלא ככר״מל ל ' ף ל ף רי״ש לים
והנה הכתר ;
ל ל י יעלה בגי׳ ת ת ל ל י
של הנוקבא הלכלים שלה הס החיצון יי • ה 3
יה״ו י הלה ג* ע״ב האמצעי י״ו ל י״ו י ל א 1
יייור ל א ו״ו יי׳וד ל ח ליו ל א נ״ קכ״ס \
הפנימי י״וי ל״א ו״ו ליא ג י י ל י בליש ב ל ח !
ש' השמות ל ל והנה גי שמ<ת כלים אלו בגי; (
ר ל ל ומס מספר כליר ג״״ ת ת ל ל וכמספר <
כ כ ר ל ל מלא וזהו ראשך עליך ככרמל כלל
כי בחיי ראשך הנעשית ממה שעליך הנין
היא רמוזה בתיבת כ כ ר ל ל שהוא כמספר
כ ל י ו י מ י י לשתות ל בלים שלה
י
11
1
י
ראשך כאיגמ! מ$ך אסןי
)דלת
בר הכו ים ירצה בהקרי' ליש
כ ל ח שער אריך ל ה ל ב כלל ל וליל
י ע ב י נ י י ש א יז״א יש שט שורש אל הקל״״
ה א ו ב ו ת נשעיות השחורות שלו אך יישא
יגוגןבא הס שויש היעים לבלזהסאממית
והםנריני&ת הסך והטעם בי ראה המאציל
מ ע ו י י ן שאם שיש הדינים מיס בי״שא לו־יא.־
*
מי!
השירים
יהיו י*ניס קשים תאי הי לינץ לכורין קשים
•ותקיפי ן ברישא כי הים מוחין מבחינת נה״י
ישל תבונה נו קי והיו הלינין קשיסמתגביין
'•ונאחדם׳ שם מאייןכןאם היה שרש הקליפות
למטה ביישא לנוקבא אשר כ־ל הקליפות
׳סובבים אותה כסוי כשושנה בין החוחים
היו נאחזים מס תמיי והיה העולם חרב
*ולכך יא ה המאציל העליון בחכמתו לשמת
•הסברא יו היישיש הקליפות יונקים מראש
הלבורא אשר האור בא להם מרחוק ואין
להם יכולת להתאקזשם יותר כמו אס ה״ס
־למסה בראש המקנא וכןשרשהליניס למטה
ביאש הנוקכא אשי מוחין יילה הס -מנה״י
ד/״א לכניא אשי שם הקסייס מגוליןוהם
*ייחין ברישא ובזה *היו היעיסיממותקיס
יע"כ י וממאר הוא כי להיותהשערותשל
ל״א שיייש אל הקליפות הם שחירות ביהשהור
* ו א בקליעות וגם להיות שעיות הנוקכא
שישאל הדינים הס אלומות כי האלום הוא
והנה באר״ר לףקמיא
בחיי הרץ •
יעיב אתרי וזיל שערי ברישהא כולהו סומקי
לכלילןבגוכווני הה״ל וילת ראשך כארגמן
•כל ועיי; כס׳ נ $ע ר ן ארגמן שפי'שהוא
׳איום מטעם יזה הלשוןיובתיקונץיף קמ״יי
•אמרו מלל אסור ברהטים יא קב״ה יה״־וה
דאיהו אשיר בארבע בתים לילה לאיגון
1
אדני• ארבע רהטי מוחא
אפשר שהיא שהנ״הישל לא
׳והכןנה
׳נעשים מוחיס אליה והס נכנסין
׳בראשה וזהוימלך שהוא ליאאסור בבחינת
הכ״ה׳׳שלו אשרבכמדם כר^טי-ס שהם לי
רהטי מ*-חא שלה מ״ש וללמ ראשן כארגמןוילת יאשךשמס השעיית ^סכארגמןשהם
אדומות כי על כ ך בא י י מ ז גס כן •בי־־ר״ת
*ל״ל״ת ׳ר״אש״ך כיאיגמי־ן ׳הוא *כ"ו ו־ס״ת
־־מנ״יך ובי בגי׳ תרצי ! כמספר תיבות שער״ך
*;אליו מי ס וזה מורה עלשאין בהס שיש
<אסי/י ^.לל^ליפןתניאס אל הליניס כ•
4
1
;
דח
*
־
הרי איכס שחורות שהיא בחינת מקליפות י ק
איומות שהיא כחי׳ היין והס שרש הייניזס
וממס היותם שיש הלינייאשר;ה גורם שיהיו
אלימות הוא כי מלך אסרי ברהטים מלל
שהיא "/א אסיר וקשיי הוא ה נסעת הנה '•
שלו ברה מיס שהם לייהטי מוחא שלך כי
מה״י שלו ה 0נכנסים ונעשיימוחץ בראשך
וכיון שהוא בחינת ל מ י א איךקשש על היות
כשעיות ראשך שרש הליניס כי שם בנה״י
הקשיים הם מגולים והס נייוזי! ניישא
*הייניס הס ממותקים ואליבא לטעם זה
הושרש שם שיייש הליני כרי שלא יהיו הליני
קש־ס ותקיפין כי אם ממותקים •וכיון ששם
־בשערות שלך הוכרח להיות שיש הליכים ע5
כן הס איומות ולא שחורות כי כן ג ו ץ
הארוס הוא המורה על כקינת היין כאמוני
1
י
1
יאמר ראשך עליך ככרמיל
א ו
)כ(
״גהקלים ע נ ץ התפילץ
הובא כארוכה כספר עלת תמיל וכפירוש
האלרייז ונכתוב כקיצור הצריך לעניננו
והוא בי וי בחינות כס *במוחין של לא אחי
בהיותם במקומם תוך א״ואי •עליך• שנית
התנוצצות אורם מבחוץ בסול אור מקיף
ל כי אח״כ
כ מ י ־־מקומם ׳-שבפנים י •
נמשך האור שלהם על למטה בג״הי של אימא
ומתלבשים בתוכם ״ ל כימתנוצ״ן אורם
מכהו ־ן של נה׳יי לאימא כסוי א״מ יא״מזה
היא עיקי מציאות אור המקיף העצמי ש3
ז״א ומאיר בז משם הלמעלה על כל הגלגלת
של לא ועל המוחין הפנימיים שבגו חלל*
ה' היא אחר כך כאשר
״
לגלגלתא
מתפשטין יותר ונכנסין הנה״י של אימא עסי
המוחין שבתוכם בתוך ליא עצמו בגי חללי
ל כ י גם שסמתנוצץאור
לגלגלהא '־•
המוחין מבחו״ן במצח ללא כסוי התפילין
וכל אלו הבחינות הם האחת נמשכות זו מזו־
111ס/ו)כלם קיימות ואינינעקרזת ממקומי
והטי*
*
1
ז
שמן
משחת
והגוי בליטת אור המוחין מ י מ י י .לצאת
לחוץ במקל המצח בבחינת תפילין להיות
שם אור מקיף הוא כ י מ ל י ס של א ר ץ •וצא
חל קוצא לשערי ונמשך מאחורי אריך לרך
העורף עיי אחורי ה ע ו ר ף של ל א כננל
ה י ע ת של ל א מאחוריו ואות׳ ההאיות
הנמשכות מ ל ס יוצאות י ר ך צנורי השמיות
ו מ כ ץ ו מ ה ט ש ץ ש ס באחןלי ק ע ו ר ף של ל א
ו ע ו כ ר ת הארתם לפנים .ת<ך המוחץ של ל״א
ו א ו מתנוצץ אור המוחיןקניןמימ ש ל ל א
1
,
ונוקכין המצח של ל א שהוא מ ג ל
העורף
אשר שם הכאתהקוצא לשער• ול*1אץשם
הארתם בבחינת אור ה מ ? י ף לתפילין והנה
כל מציאות אור י ש נ ו אור חתר ולכן חזר
האור של ארבעה פרשיות אלו שיצאן במצח
ונתעצב לפנים נ ג המוחץ הפנימיים ובלטו
לאחור נמקו' העורף ונעשה האור ההוא
בחינת קשר לתפילין של ראש בצורת י"
והיא בחינת לאה וטעם אצילותה שם הוא
כ י המוחין שלליאיייומלוכשייתוךהנ״הי
של אימא תוך תלת חללי גולגלתאשל ל א
ו א ץ ספק כ י גם המלכות של אימא אשר
היא למטה מיסודה גם היא יריה ונכנסה
כתוכו והיא שם ינוקה ומחונרת עם הנ״הי
בלעת של ל א אבל אינה ככלל המוחץ שלו
ן נ ק נ נ ס האור החוזר אל תוך המוחין
ההנלמייס אן האירו ליי אורון! ז1ו שם נ פ נ י ם
ונתלבשו נאותה לי שהיא המלכות של אימא
ואז נוקןלהארתה לחוץ בעורף ונעשה שם
הקשר של.תפילץ של יאש ושם מתגלית נ ח ל
אותה המלכות של אימא ובתוכה מלובשים
ק י ' אורות הנל של יי מוחי] ולפי שאץ שם
י ק כתי' אותה המלכות לכל לבן אין הקשר
ההוא רק בח״\ עור לבל ו א ץ שם שום פישה
והתיבה צפ• שהפישמת הס כסיל מוחין
והעני .ניסור• המלכות והואיל ואי! שם מ ו ח ץ
לא יש רק ב ח י נ ת ע ו י ל נ י ובספר עולת
תעיר צ ת נ והנה ל ^ ז ו א י נ ה לוקחת הארת
י
י
קרש
ממוחין י ז א ממש כמו רחל אבל היא לוקחי
הארה בעלמא העוברת לרך העור של ל א
ולבן היא נרשמת בכחינת קשי של תפ ל ץ
שאין שם בחינת פרשיות במו נתפילץ0:צמן
י ק מ נ י לבי להורות שאינה יבולה לק0י4
מהמוחין ע צ מ ן י ק מ ה ל כ ו ש ץ שלהם• שהם
הנליי של אימא ומשם לוקחת הארה מ1לטתי
מ ן המוחץ ולכן יש בקשר צורת די• להורות
שהיא ללה ועניה ולהורות ג״כ על לקיחתה
הארה מועטת מן הלי מוחין וכעם ה י ב ר
הוא לפי שעיין המוחין שכתיך כילי של
אימא שם למעלה הם סתומים זאילמתנלים
אלא מן תחזה ולמשה ולכן כאן למעלה אין
בהם הארה רק נחינת ע ז ר לבי ונבאר ענין
הרצועות איך הס צמשנות מקשר הראש
ואיך מתחברות למעה עס התכלהשל י י
ל ע ב י כל מה שיש בתפלה של ראש שהוא
ניישא של ל א יש ג״ב כתפלה של י י שהיא
ברישא של יחל נוקבא ללא י ובמו כיש
ערך ף עליון על יישא יליא-והיא כחי הבי
אשר.במוחין שלו כ ך ; ה הקשר יחפילין של
ראש הנדל לאה הוא בחינת ה א ן ר מ ק י ף
העצמיי והעיקייי של יחל ולכן זה הקשר
ע ו מ י למעלה והיא למעה ומכאן נעשה א י ד
מקיף עצמיי אליה והרצועות הם בחינת
המשכת ה י מוחין לספה כי היי מוחין
נתלבשו כנה״י של אימא והלה שלה הס הבי •
רצועות ימנית!שמאלית וברצועת הימיןשם
יש במי חכמה וחסל ללא ו ג ר צ ו ע השמאליי'
כינה וגבורות ללא שהם הלימה•] שכוללים
אותם הבי רצועות והנה הרצועה הימנית
כבחינת הסהייס שבה נפסקה בחזה•ילי*
ובבחילמוח החכמה שבה נמשכת זנתפשטת.
למסה ער הטנור• והקיפה גם את הנוקב*
המוחלת מ ן הקזה ונכנסה בטבורא של ל א
מבפנים האמנם עטרא של גכ?י*ת טס מווו
הבינה שהם ברצועה השמאלית אינה נגנזת
נחזה אבל נמשכת בהדן נסור אוד מקיף *
״
,
1
1
ל
גם
ז פ< שיר
ז
גס את הנוקבא ט י מבורא ילא לפי שסם
הוא התחלת נה״י של לא ונכנסת שם גס
היא כ י י להיותם אותם המוחין מתלבשים
שם כ מ ו ך נ ל י של לא להיותם מוחין אל
ה ט י ק י א ל ל מוחין ללא שנתלנשו ב נ ל י
של אימא והתלכשין חכמה בנצח של ל א
ובינה נגבויות בהי י יז״א כדוגמת הכהינה
,ה ל שביאינו כמוחין י ל א בסוי אוי פנימי
ואז יצאו גס שם בחי' אוי תמקיף שלהם
לחוץ מהם כדמיון הנחי* היי י ל א ו א ל ב
נכנסו בחללא יגולגלתא מ ו ל נםזי מוחין
פנימיים דוגמת הכח״יההי למוחין פנימיים
ללא ואחר שנכנסו האירו ונצצו אויותיהם
בסןל אור המקיף כמצחא לילה והיא הנקי
תפילין של י י וזו היא יבחי' הששית ימוחין
בל רחלנלוגמתכחייהששיתתסלהשליאש
שללא וישבה יי הישיות לוגמת תפילין
ללא נמצא כי כל בחיי המוחי! של הנוקב א
הס ממש לוגמת מת שביארנו בתפלה של
ראש והמוחין של לא בכל הבחינות שלהס
בוי נלשב
להנח
ארגמן נקילא בנראה מזוהר
ל ויצא י ק ל ז ל נ בסתרי תורה
וב״כ נ ל ל ן גס מלך נ ל לאה מלכו' עילאי
כ ל ש בש׳ הכונו' בר״ה בכונתהמלך הקיוש
וידוע כי היא בחיימלנותשל אימאומתגלי׳
בה המלכות של אימא ג״כ כסוי הקשר
לתפילין של ראש כמלל גם רהטים נקיהנלי
יאימא ונהם המוחיןכמ״ש ב ל מ״! ובזוהר
פ' ביאשית לף ״"ר ע״א אמיו ראשך עליך
ככימלאילין תפילין ליישא וילת יאשך
ההיא תפלת של יל יהיא מסכנא לגבי עילא
אוף הכי שלימו אית לה כגוונא ללעילא
מלך אסור ברהטים קשויאיהו ואחיי באינון
בתי לאתאחיא בההוא שמא קיישא כרקא
יאות כוי וקוים זה אמר שם וראו כל עמי
האדן כי ש ס ל נקרא עליך ויראו ממך
השירים
רט
איליןתפילי} ייישאיאעיןשמא ?ייבא ־ *
בסידןרא דאתווי ל.ל את ואת ה־ת פרשחא
הלא בזי ע״ש ובכלל יכרירו יתנאי המי?מי
אמנם קייס נ י ב י י ר ך
•
הזה בע״ה
רמז היכן הס ימודס,התפילין ככס!ק *ה
והענין כי הנה בכי הבונות ל ר י ת פ י ל י ן
בתב עלעניןהליןשלהתפיליןכיזהו מ ל ה
וראו כל עתי ה א ח כי שפ ה׳ נקיא עליך
ויראו ממך ואיר אליעזר הגיול אלו תפילין
שניאש המכין הוא כי ל ת שיים י״הוה
לקרא הוא אותיות שי״ן ושס אללים ייןי׳־ין
הוא ג• ש׳ ולהיותה מוחין של יטנותשייס
שמותאלהיס הנימז בלין ולכן וייאו ממך
כ׳ כל היראה הוא משם אלליס כויע״ש •
ורוח ה' יבר ב ר ל י לל ומלחו מל לשוני בי
גס הוא פירש הכתוב על התפילין ולל
ראשך עליך כברמל אלו תפילין שבראש בנאי
וראו כל עמי הארץ כ* שם הי נקרא עליך
ויראו ממך הרי הוא חוזקן ומוראן כסלע
הרים וכרמל הוא ראש ההרים ל ב נמצא
שיעור הכתוב כך ראשך עליך להם התפילין
של ראש הס נותנים מורא כדוגמת הר הכרמל
ופעם המורהוא על היות בהם שי״יןכיומו
על שם אלהיס אשר הוא מטיל מורא וטל
כן בא הרמז על נכון כי רי׳ת 1לת לאש׳׳יך
ע״לי״ךלכרלל הוא בג* ל י ן אשר י ,יא
רמז ביאס
ועור
בתפילין של ראש *
תמלא תיבת ר א ל ך כזה יייש ׳־*"ף ח״ץ "1ף
יעלה בגי״אל״ף ל א כמספר תיבות ת ל ל י ן
רא״שואם תצרף טל מהפר זה של תיבת
ראלך' מלא מספר תינת ע״ליך מלא כוה
נלין ל ל י יליד ך״ףהעולה ש ל י יעלו שנעל
ע״ה אלייף ל ו שם י ל ! ו ל ן מסכי חיבות
התללין ל ל ר ל ש ב י ק ד ו ק ומסעד הראשון
הוא בחשוב תיבת תליליןכב' יויייין ומכן^פ*
הלהוא בחשו תיבת תפלין בי״וד אהד ועיין
בשי הבונות סוף ד״ה יתפיליןשכתב כונה
אחתעלמספיתפיל׳״ןכב! ינ־לי״ן יניי1לון
הלק
א
1
1
,
,
:וחת .קרש•
*ועול כינה אחית על משמי
ייתל*פ •
ימללץבי׳/ד א' העולה תק ע גס • ר א ל ך
*לליך בגי־ ע יה תיילב כמספר תיבות אילו
* " ם תפילי״ן גם ראשך עלי״ך הלא נזה
ימ״״ש אל־י־ף ־ש׳״ןלף עי״ן ל ל י א י ל ף
כמספר
למילוי ־לבל־ע״ה יעלה תשלה
׳איבזתהנ״ה המיה סו׳ייהתפי׳ילץועל שהם
3ל יאשכבדמצייש ־בתיבות ראשן יעליך
'?•ללתיאשן ההיא תפלה של י י ולכן גס באן
ג א היסז על נ :ז ן כי ול״לת רא״שך הם ב^'
יחתקס״א כמספר תיבויאל״ו ספ״לין ילל י״י
;*לק יוק בס אס תמלא תיבות ויל״ת ר א ל ך
,־*כזה ו א לליתללית׳ ) יי״ש א 0שיחליף
יזהחילוי לבי *עלה־אליף ל ו כמספר תיבות
*:ליה אלזו־ה״ס־תעלי״ך־ש־ל י״י ביקיוק
י*־.רי ימומ בפ*8ןיזה התפילין של ראש
ההזפלין של י ל ב־ימדם שונים וגם השי*ץ
•לתפילץ
י,
,,
י
מ
יננוא 'לפינת *:כתוב זהיא
1*£$תח־
נ י מ ה • גס בתיקינין •לף
• ק ל י אמיו צה־הוא׳ זמנא קג״ה ימשכם ילה
' * ה ״ י ראשך עלייך ככימל לא תפיל ץ לרישא
עןיוילתדאשך כארגמן רא תפלה ליי בו
ולכאורה צריך להבין לסי לשון
^"ש
* ז ו ה ר י ל כ * * ף מ הלל וגם לפי לשון ־זה
ע ל התיקונץבי׳הנה התפללי ן של ראש הס
**ראשו שללא ואס כ ן א י ך אומדלהראשן
׳שהוא מיברעל צחי'הראש שלה ודרשי־על
•מפי לין שבראש אשד הס ביאשלא בשלמא
־*יש וללת ראשך על תפילין של יי&תי שפי'
באומרו ראשך כיהםנחייתפילין י״י שללא
,
<1תפי5ץשלראש שלה אמנם בתפלץ ייאש
לשל לא א ך שייך לומר לה ראשך ץגם על
והכתוב עצמו כבי לקרקנז לעיל כי תיבת
^ ל ״ ן הוא יתלר נפי״ש אמנם המנה •כי
מןיאימתיצא חיירתה כי הנה הוא -אומי
#ה*ל£שך שקם מי׳מתפילין של דאש ואי״מ
ואין אני קורא לתפילין של .יאש י6שן;הי
הרי אינם בראשך בי אם בראשי ל/ה בא
כתתי־ןעל?} ככרמל כלומר ב* מה שקראיך
אל התפלץ של ראש שלי דאשך הוא על
היותם עליך למעלה ממךכחגמת הר
הכרמל שנקרא ראש ההרים ולא שכרמל הוא
ראשם של ההרים אלא שעל היותו למעלה
?!הים ינק* ראש ההרים!ה״נ יכוותה כיינלן
ראשך טל היותם עליך למעלה ממך ועויי
כי ו ל ל״ת שהוא אותיות יל £ראשך כלו
הקשישלתפילץ
כי מכח !של הילת של
של ראש שלי "״־ יוצאים בחייל התעילק
מהיל״תה׳נן•
אשר בראשך כי מ=ם
מתפשטות הרצועות על שמהם יוצאים
בחינת התפילין אשר הס בראשן ־ועל כן
קראתי התפילין של;יאש שלי ראשך בי היי
•משם יהםינצגשכ־ים התפילין אשר הםבבחי'
*ראשך׳״
אפשר כי.זלילת ראשך
גג( א}•
הבונה היא בי ־בחינת
־התפל• ן של ראש שלי נקיא יאשךעל היותם
עציך למעלה ממך ככרמל שנקי ראש ההר*י
כלומר בי שם זה של ראשך הוא בהשאלה
ולא עצמי• וממשי• אך אנמם וילת שהוא
בחינת התפילין של ־יי שלי אלו הםבבחינ'
ראשן ממש כי הס אצלי תפליןשל י י שלי
ומפלי! של .ראש ממש אצלך;
1
1
-
-
1
ייאמר ראשך עליך ככרמל
'או
)ר(
ראשך שהם התפילין לל
יראש ללא ונקרא ראשך לטעם שהסיעליך
למעלה ממך הנה הם ׳..כלמל כ ב י ימלא
כי •הנה הם יוצאים כץ
ונלוש מכל טוב
המוחין עצלאשר הס שני־בתוך הראפ והס
עצמית המוחץ אמנם.ודלת ־שהוא התפלץ
של יל •של ״לא הס רר!־שך שהס •התסלץאשד
•ביאס ן שלגבי לא הס בחי׳ התפלץ של •ל
;5גבייסלהםתפלץשל יאש ממש ב ל ש
כשער
כ
ז פי*
שיר
די
השירים
הוא נח״ מלך שהוא אסור שם*עסהרהממ
יבשעי ת:ונות ל״ה י ת פ ל ץ ו י ע ן בי עיקר
שהם בחל הכליי של אימיאשי בהם המימץ
ומהם יוצאץ
המוחין אינם אלא בראש
של לא אמנם המלכות .הזאת איליהיא מכלצ
התפילין של ראש של ז״אאמנס התפלץ של
המוחץ רק שגיא ?שורה שם מם המוחין י
*״ל ללא אשר הם ־נעשים תפילין בראש יחל
ועל כן אין שם בלאה בחינת סישייות ליפי
הנה הס הארות הנמשכות מן המוחין למטה
שהפרשיות •הס כסוי המוחין 1העדר• הוא
׳?כי העצמות• של ח&וחץ אינם רק בראש
כסוי המלכות ולפי שאין שם מוחץ ממש
ועל בן קיא אותם ללת לשיןללות ולשוילת
,רקכחייהמלכותלכןאץ שם פרשיזמ רק
ראשך נלומי בי לנכי יאשך עליך שהם
בחינת עור בלכל
התפלץ שלראש לליא אשר הס ככרמל ככר
מלא כל טוב כי הםיוצאי' מעצמות המוחין
אשר ביאש נקי׳ ללת התפ*לץאשיביאשך
ירמוז מלך אסור ברהטים
04
מפני שאמם י ק האיות המבחין אשי הס
אל הטעם האחר אשי כתבנו
אשר על בן בא הימז
•נמשכות למטה *
כי לאה אינה לוקחת הארת מוחין ילא ממש
כי ל״ת ו ל ת ו״יל״ת ר״״אש״ך הוא ת י ל ו
כמו רחל רק הארה בעלמא העוברת ל ו ך
כמספיכהאי״ת לרמוז האמוי כי אינם
העור של לא מהל בישי ס שהם נלישל א״מא
יעצמות המוחין כי אם כהאר״ת המוחץ *
ולא מהמוחין עצמן ועל כן נרשמת בנח׳
׳אמנם ־ ע ל ן הס כאיגמןי^ה״ס ל א ה נ ל
קשי של עור ואין שם פיש*1ת<'שמלך אסור
ארגמן בלומר כי כל הנחי אשר יש בתמלין
ברהטים כי בתפילין שלך ישרחי-נ' פרשיות
:ש 1ריוש ילאזנמוחין של־ז״א בבחייאורות
כארגמןשהואלא משא״כ מלך שהיא לאה
•סנימייס באורות מקיפים ובליפישיל ישנם
*שהוא אסיר בבחי' קשר של עור לכי מיפני
*בך ובתפילץ אשי הם בראשך כ ל ש אותם
שכל אחיזת הארתה היא נרהט^שהם ה נ ל י
ילעיל בפרטות םה־קיממ הרב זללה כי
לאימא שהם הלנושץ ולא המוחין עצמן
כל הוי *במינות שיש במוחץ לז״א ישנס בה*לכאץבהבה״יפישיותרקעורלבד י
,
,
ד
ופרשיות ג׳יכ*
:
כ י זה עצמו היא בונת
ע'הזו הי י ל בראשית הלל
׳שאמי ו ל$ת י אשך ההיא תפלה של יללאיהי
מסבנא לגבי ע״לא אוף ־הכי שלימו אית להבגומא ללעילא כי לש׳מסננא הוא לימוז
ללת לשון ללות והטעם הוא לגבי עילא כי
*מופ״לין של ראש;"א י.ם מעצמות המוחין
והתפילין אשי בראשה הם מי.איית המוחץ
וללש שלימל אית לה כגווכא ללע׳ילא הוא
בלש כי בל הבחי הנמצאות בלא י:נסבם ג״כ משאי כ נלאה י,גק׳<ילי כי גס מה
שמתגלה בה שהוא הקשי יתפלץ ליאש היא
<׳כ נחי' מלך שליש המלכות .,לאימא אשי
* מ י ן הי&ש של *׳א א?ר המצנזת ה;את
1אנ£שר
1
ירמו /אל הטעם האוןי
04
) 0
שכתבנו כי לאה היא למעלה
כמקום שהמוחין הם סתומץ ולבן אין בה
רק בחינת ע ו י לבי לש מלך שהיא לאה
היא במקוס שהוא אסור בבח׳ היהטיס בי
רהטים שהם נ ל י י א י מ א שבתוכם הס:
המ1רוין הס שם נבח״ אסור שהוא ממום
ו ל כ א ץ ש ם כישיות שליסהמוחין כ• שם
הס סתומים ״
,
,
,
י
אכשי יקאי לרחל שאישר
אל
)ז(
לה ו ללת שהם ת ל י של! הם
.תפ1ין בראשך והם באיגמןשהוא לא שכשם
ש ל פרשיות כן בתפלץ&ן
שנתכלץ
ןקחיחש
ג
י
,
׳ז
שמן
נ וחת
זהוזייוש הוא שא^ על פי שאתה מלך אסור
שאתה בחינת מלכות וקשורה ב ז י ו ע שלי
שהתפל״ןייל שלי הם התפלין שבראשו ושם
הוא מקום רחוק מהמוחין עכ״ז ביהעים
יש אחיזה לך כרגעים רהטי נמחא שהם
המוחיןשלי,מלכ יש בתפליןשלך פרשיות
שמס כסו* המוחין שאםלא בן לא היה בך
פישיות י ק ע ז י לבי ומאחר שיש בתפלין
שלן פישיז^זה מורה שאעייפ שאתה למטה
אתה נאחזת במותין העליונים;
0ל3שר
שח תהיה כינת הזוהר פ
1
ביאשית הליל ןלל מלך
אסור ברהטים קשיי איה* )אחיל באינון
כתי לאתאחיאבסהוא שמא קלישא כיקא
יאות כי לכאורה יש ליק?ק יקיוק קל על
תיבת איהו שהושם ב י ן ק ^ י ואחיי יהול״ל
קש״ר ואחיי איהו באינו ן בתי אמכם הוא
מלבר אשר י ב י נ ו כי מלך אסור הוא על
הנוקבא שהיא קשורה בזרוע שמאלי יז״א
ועכ״ו היא נאחזת במוחין לז״א שהם למעל
וז״ש קשיר איהו כלל כי מלך אשור פירושו
קשיי איהוועב״ז ןאחייבאינון בתי שהם
מצתים שבהם הפישיות שהם כלללהמוחין
!זהו פירוש ברהטים ולהורות שמלך האמור
בכתוב הוא על יחל אפסיק בתיל איהו בין
קשיראל ואחיי יאי הוה אמר קשירואחיי
איהו לא הזה מתפיש על רחל כי היי היא
אינה קשורה ואחוזה כבידם אמנם עתה
שהפסיו( הכונההיא בי מלך האמוכנחוכ
היא אותה בחיי שהיא קשורה במקוס אחר
ו ע ב /היא נאחזת בבתים וזה אינה כי אם
רחלבי היא קשויה למטה בזיוע ןעםכ״ז
היא נאחזת במוחין מלקא חדנן שיש
כתפילין שלה סישיגת של\א כמו חי ן פי אס
לא היתה נאחזת במוחין לא היו בה סישיות
וליש לאתחדא כשמא קיישא כלקא יאות כי
הנה שמא קדישא ה״ס הפרשיות נ י כל אות
,
היש ־
1א*ת היא׳ ככגי פרשה אחת כנ־״ש שרמקוזים־
ווה הוא לאתאחדא בשמא קיישא נלימי כיי
הוא כלי
הטעסשתיא אחוזה נמזחי־ן
לאתאחז בשמא קדישא שהםהפיכיוישימציאו
נ־ה כי אם לא היתה נא^/ת כמזחין* לא
היו בה בחינת פרשיות שליס שמא קיישא
וזהו מה ששייט שם־ודל • 1על דא כלחן
לאתתקןכהו איהו הריי בצלם אלפינו מה
אלה״ס אחייחלא ביה שמא קיישא אף הוא
אתייחד כיה שמאקיישא כיקא יאות דני׳
ונ^בא ברא אומס תפילין לרישא ותפילין
של יי וכולא חרע״כ
כילאמנעישכי האים שהוא
רהכונה
בחינת זכר הוא בצלס לא ב״נ
יכול אלא כי כאשר האלס מהתקן בתבלין,
הוא ליכ בצלם אלהים שהיא הנוקכא הצק*
אלהיסכיי הרימה אלהים שהיא הנוקבא
אתייחליכיה שמא קיישא שהיא השם הוי״ה
ב״ה כי הנה ל אותיות יהייו הם בחינת ל א
והי אחרונה במק׳ גם אייה נקרא לא ופס
אות ל' שהיא הנוקבא נעשה אחי נמצא
כי־במקימתייחי שמא קדישא לגם האי©
באשי מניח תפילין אז בו בעצמו מתייהר
שמאקלישאאשר הוא כולל ל ו ן בי הנה
זכר ונקבה ברא אותס המאציל לןו״ןוהי*
תפילין של ראש בחיי ליא ותפילין של • י
בחינת הנוק' וכאשר האיס מניח את שי*ה'
נמצא כי בו בעצמו נעשה כולא ח י כי
נתייסיו ז״ון שה״ס שמא קיישא שהרי בניה
נמצאו כסוג אחד שהוא האלם ואם כ ן
נמצא האלם כצלם אלהים גם בן שהיא
הנוקבא
1
יאמר מלך אמו' ?:רהטי'
או
גח(
לרמוז הטעמים שכתב הדב
זלה״הלמה בתפילין של ראש יש איביבתים
ובתפלין של י י לא יש רק בית אחת כי הנה
נס׳ עולת תמיי וכש׳ הנונת י״ג יתפלין
כתב
פי׳
ז
השיחם
שיר
כתכ החלבי ה נ ל י של אימא נהם מלוב שין
המוחין של־ ל א והנה היסוי נחלק לשניס
וגם
ונעשים ממנו נ תיין מוחין ל ו ג
הלה הם ני אחרים הרי הםיינתים אמנם
במלכות אין פה יק נ מוחין לני ואם אלו
הלה שללא היו נכנסים בתוך הנוקבא
והס עצמן היו נעשים נחים אל התיין
מוחין יילה היו נקי שתי בתים כלוגמיהנ״ה
של אימא אשר נכנסים נ ל א הם עצמם אנל
כאן אינו' כך ביאס ההארה שלהם כלבי
היא המלטת אלהמלכל ולכן שניכם נחשבי
לבית אחת לבי כל ל ש ועל כן אחר אשי
אמר לה וילת יאשך כאיגמן כי בחינת
התפילין שלה יש בהס כל הבחינות אשר
בתפילין של לא אומר לה מלך אסור
ברהטים כלומר כ׳ ן*ס תשאל כי מאמר
שהתפילין שלה הם נכ 4הבח׳ של התסלין
שללאא״כ למה לא * בתפלין שלה כחי׳
יי בתים כמו שיש נבחיי התפלין של לא על
.זה אמר מלך אסור ביהעיס כלומר כי התם
בתפלין של לא שאני כי מלך שהוא לא
היא אסור קשור ואחוז ברהטים שה 0בחיל
ה נ ל י של אימא והס עצמ) ממש ולכן נ א
הרמז כ י ר ת מלך ליסוד לרהטים הוא
ב ל ם לרמוז שהוא קשור באימא ממש ו ל ב
הם י' בתים משלב בה שאין נ ה ד ק לה
1לג( לבל ואפייאלו אינם עצמם כלי שלפחו'
יהיו בה ביכתיסאלא הארתם לבי הנחשב'
לבחינה ל ולכן אין בה כי אס בית
לבלבל•
1
,
,
,
0-3ירמוז אל טעסאארשכחבהיב
)ט(
לל שם כ׳ הלה של לא הס
מועילין ומשמשיי ללוןומהס נעשים שניהם
וכותל אחל מעסיק כין שניהם אמנם מצי
פנים הנ״ה נחלקים לשנים לפי שלגכילא
ה 9לו בחינת שני רגלים אבל מצי מאחוריי
״שלהם הם מחנבייס יחי לפי שלגבי הנוקבא
1
^ 0משמשים $ר לבחינת היאש ?לי! $י מ?$ז
ויא
ממשנעשיתראשהנוקנאולכן הם מוכיחים
להתקני ולהיות נחי' י?חת ממש ולכן אין
במקנא רק בית אחת בלבל בתפלה שלה.כי
אין ננוקנא רק תרין קוחין כלנר ואלו
השנים נעשים בית אחת לני לשיבה הנל
ע״כ ז״ש מלך אשור נרהטיס כלומר אע״פ•
כ• ודלת ראשן כארגמן שהתפילין שלה הס
כתפילין שלו ע ל ז אין נהם לי נתיס י ק
בית אחת והפעם כי מלך שהיא הנוקיאסור
קשיי ויבוק נרהטיס שהם גליי ילא שהם
מועילי' ומשמשים נס אליה לנחינת היאש
שלה כי מהם ממש נעשית ומוכרחיילההחנד
להיות בחינה אחת ממש וע״כ אין בה יל[
בית אהת
י
0 3ירמוז אל עעס אחר שכתב בפי
ג•(
הארי״ז כי הפעם הוא מפני שכלא
נמשכו נ ו למוחין עצמם של א״ואי אלא
שנאו מלובשים נ ג ל י של אימא ולכן היו נ י
י בתים אבל בנוקבא ללא המוחין כלה
אינסרק מנחיינה״י של אימא אשינהפכטו
תוך לא ופלסו אורם לחוץ במצחו ו & ל כ
לחיו נ ע ז י ף ועשו שם• הארת ל של לאת
ומשם נמשכו יימוחיןלנוקבא ללא ונמצא
כי עיקר המוחין שלה אינם אלא מנילי שצ
אימא ולאימהמוחין עצמן .נלכ י לש מלך
אסור ברהטים כלומר כי אם תאמי ב״כיון
שודלת ראשן כארגמן שהתפילין שלה הם
כמו התפילין שלו ל כ למה בשל לא יש יי
בתים נכשלה לא •ש רק בית אחי טל ןה אמר
מלן אסור ברהטיס שמלן שהיאהנגקבא
מלכות אסור קשור ואחוז ציהטיס .לוקו(
שתם נה״י לאימא נמשס נעשים המוחי! שלה
ולא מהמוחין עצמם ולבן אין כה יק ניתא'
מה שאין כן נלא שנמלכו בו היי מיחין
עצסס של א״ואי וע״כ היו ל בתים בתפילין
*
.שלו
1
1
$
;
11
או
ע9ן8 .שחת
ו
אצשי יקא• ללא כי הצת
צןלך נקי י צ ' יצלם שלוקח
ל א ואז נקי מ ל ך ב ל ל כע״א ש׳לרושי הצלם
וידוע כי המוחץ פנימיים שנכנסין בלא ה 0
בחינה צי יצלם !מהמוחין פנימיים אלו
ויוצא*] התפילין כמצוזו ר6
מתנוצצין
מלך אסור ביהטי׳ כלומר כי כיון שהתפילין
שלה הם כתפילין שלו כ ל ש !דלת ראשך
בארגמן ל כ למה בתפילין שלו יש ד' בתיס
!בשלה לא יש ו ק בית אחי ע ל א מלך אסור
גגרהפיס כלומד בלא גאצי כי הוא נ ל מלך
לטעם כי מלך שהוא צ יצלם אקוי ברהעי'
ברהטי מוחא שלו גשם נכנס הצידצלס שלס
המוחין פנימיים עצמם ו ע ל כן יש כ! י '
בתים מכח הלי מוחץ מ ש א /הנוקבא שאין
בה המוחין עצמם ועל כ ן.אין כה י ק כית
אחל כלבי ״
,
ירמיז אל טעם אחי שכתב שס כי
|^ן£
הנ״ה ללא הס לבים המתלבשים
בראשה כסוי פ ו ל י ן אכל לא חיסול וכללית
היי מוחץשלה אינם אלא כנ״ה שלו כלבי
ו נ ן י ע כ י הלה ת ר ץ פלגי גופא איכון ושניה
אינם י ק גופא חיא לכן אין הבתיייתפלה
של י י רק נ*ת אחד כ׳ הבתים מהלה נעשו
שהם בחינה אחת .אבל הפרשיות הס ל׳
משום ה ל מוחין עצמם אשי בתוך הבתים
מ ל ה ג ל כ ״ לש מלך אסוך ברהטים כלל
כ י ביוןשכתפילץ שלה יש בחינת לפרשיות
כמו בתפילין שלו אם בן מה נשתנה ב ע נ ן
הבלים שאץ בה י ק בית אח י לזה אמי מלך
אסור ברהטים כלומר כי המוחין שלה הס
מאותה הבחינה של מלך שהוא ל א אשר הוא
מסור ברהטים רהטי מוחא שלה והם הלה
של לא,הנכנסים בתוכה ,כשוי־ מוחץ וכיון
שהס לה ששניהם מ פ א חלא לבן הבתים
עכעשה מי.ם אינו י ק בית אתל כמותה
אע״פי שהפרשיות הס ל הןא מפני שהם
1
כ מ י המוחץ יי שבתוך הנ״ת אך הבית היא
מהג״ה עצמן
יימ1ז מ$ך א א ו י כיהשי' ל ל ש
א1
)יג(
ש ס ב ל ל ת ובשי הפונות ליה
יתפ״לין פי היי תחלה נכנסים המוחץ
פנימיים ברישא של ל א ואחי כך יוצאים
המקיפין במצהי .בבחינת תפלה של.ואש
ןאח״כ נמשכץ מוחין כנימיי׳ ביישישלהנול
ואלכיוצאץהמקיפיישלהם נמצישלה בבקי*
תפלה של י י ויא׳יכ.איך התפלה של •ד קוימת
לתפלה של יאש והלל להיות בהפך אלא
העצין כיכיויאחד התפלהמסתלקץ המוחץ
מזיון ונשאר בהם הרשימו לבל של המוחץ
זבליל׳מנןתלק גם הישימו של המוחץ!הישימו
של המוחין של הנוקבא נ:נס תוך ז״א ממש
במקום החזה בלבו ללא ומשם מאיר אל
הנוקכא והישימו ימוחין יז״א מסתלילגמיי
ומות הרשימו שנסתלק בלילה מן המוחין של
היום כעש־ י התפילין של ז״ין של מחר כי
באור הבקר עולה נקיית הנוקבא מהבריאה
ןנקשית בזיועשמאל• ל ל א ואז יוצא אותו
הרשימו של המוחין שלה מתוך פ נ י מ י ל ל א
מלבו ממש ונכנס בראס הנקולההיא בבח׳״
מוחין ואז נעשה בראשה בחינת תפילין ואז
ביאות ל א אשר הרשימו למוחין לנוקנא
נכנס כה ונעשץ בה ב0י' תפילין אז מתקנא
גס היא ב ה ושיאב וממשי בו גם את הרשימו
שלו אשי נסתלק ממנו ב ליל׳ ונטשין בו בחי*
ת פ י ל ץ של יאש ולכן תפלה של י י קולמת
וזה עצמו נא הכת!
לשליאש^עלפ •
כמתיץ כי מאחי שאמר ד ח ש ך ע } י ך כ כ י מ ל
שהם כחי' תפילין של יאש ומשס נמשך וילת
ראשך שתסכח־נת התפילין סל י י שנעשץ
חפ״לץיראשה כ מ ל ל אם כן מ י נ א י הלבד
שייתפיליןישל ראש קודמיםלי:עשגתתחלת
זאיכ תקשי איך אנו מניחיןתפלה של י י תחל׳״
על ןהאמרמלךאסור ניהטים כ ל ו מ ר ת ד ע
1
צ
כי
? ט*׳ שיר ,
רע
השירים
ג י אל! התפילין שליי שנעשים תפילין של
י ק דביקה עמו דש מקום גנ1ך ויאעצמו
מכי'צייי יאש הניקכא לכן כל .מה שיכול
יאשכנוקנאהם מאותה הבחינה של מלך
להחחבי עם בחיי עצמו של ז״א הוא ממחבר
שהיא הנוקבא מלכות שהיה אסור שהוא בחי
ומאיי שם • י והנה ב' מוחין לח" וב
הרשימו של המוחין שלה של אתמול שהיה
יז״א שמצי א״ואי הם מתפשטין בכל קוי
אסור תוך ל א • כי על כן בא הרמז על
שמאל וימין ללא 1נמצ כי קוצא דשעי• י ל א
נכון כ• אם תמלא תיבת אנלור כזה אל״ף
מכהנכ" הקויס ללא אשר שם התקשטות
שנלך ו׳"ו רי״ש יעלה בגי' תשילג כמספד
ת י י ! מוחין ח״וכ אשר בו ולא באמצע אשר
חיבות ©*י ישימ״ו מנחי״ןליל״ה בלקיוקם
שם התפשטות היעמ ,כי שם ינגקים^ז״ון
ויוצא ממצוונכנס ברכטישהם יהטימוחא
ובהכאתו באחורי הבי ק ו ץ י ל א עצנןו,הנה
אשר בראשה ומשם י יוצאץ התפילין שלה
הוא בוקע ונכנס האיתו מין־ ב״ הקוין על
זזה הוא הקזלם להעשות תחלה זאידניזה
בי חכמות יוני בינות יא״ואי ומוציא הארת
הוא הגורם להוציא התפילין של ראש
היי מוחין האלו כלפי פנים של לא לחו־ן
זה חישתי
$*.ןנן אנו מניחים תש״יתחלה
ושם פוגעיסכאחורי ריגוא ליעקב וגוקעיכז
$
אותו בחלום ליל ני ח״י חשו; ש' לשיירה
אותה כמקום העורף ל*עקכ ונננםיההארה
ההיא לתוך המוחין ליעקב ונוקעץכמ$חו
יאמר ראשך עליך בכימל
או
;יי(
ומוציאין הארות במצחו .ושם נעשים ?חי
בהקיים בקיצוימ״ש ־ישים
תפילין של ראש ליעקב מעשיישם ליפרשחת
נסדר יציאת התפילץ של יחל • הנה כמו
מלי מוחין שהם ח״וב דמצל אנא זת"<ב
שנולל כי ע״י קוצא לשערי לאייך שהכה
למצל אימא שבלא כי לא בטש ההוא קוצא
בעורי ל ל א גרם ׳ציאיהאית המוחץ במצחו
לשערי ללא רק בקו ימין ושמאל ולא נקו
<בנח* תפילין ש' ר כן יש חל קוצה לשערי
האמצעי ומכח ההכאה חחיזיהאולות לאחו'
לנחית מרישא חי א על יישא לנוקנא והוא
לרך המוחין ליעקב ומשק יצאו לחוץ נעגךן*
ט 0:כ ^ ר ך ש ל ה ואז כוצצץונולט״ןאניות
שלו ושם נעשה נחייהקשר לת?ילץ של יעקב
המוחין שלה במצחא מעשיי בה תפילין שלה
ואח״כ חוזר עול האור ההוא אל האחור
מקיתפיליןש״י י נהנה הנוקבא עומדת
מכנס תוך נ י ק ו י ז״א ימין ובשמאל וחןזר
עאחורי החזה לז א ואמצעלראש שלה לבל
ויוצא שם לרך האחור ופוגע כעורף יחל
שהוא הדעת שלה היא דבוקה אכ״א עם
נוקיללא ונוקב ש 9ונ*נס אל מוך המוחין
הילת ללא אכל שתי צלליו שהוא אחורי הרין
של ראש רחל ומוציא הארתם לרך א;ר חוזי
מוחין לח״וב שלה אעםמלוכקים וגם בי
לאחור עד מצחא לילה ו^ס ;.עסה במצח
הראששלה הוא קבץ וצד)עגול ואחוייהחל
שלה תפילין ש י ח" ס תפלה של י י בי לנ^י
הוא רחב ושטחי* ובהכרח כי כאשר ראשה
יחל נקי תפלה של ראש ולגבי לא נקי תפלה
נלבקת באחורי התיית יעליף רחגו משני
של י י • והנה הי פימיויאשי בתפילין
* י י י לאש הנגקכא-ונמצא כי קזצא לשערי
אלו של• יחל הסמכגשכלמיון הלי פרשיות
ללא מכה כגוף י ל א עצמו מניצייי המצח
תפלה של יאש ייעקנ שהם ח״ונ מצי מוחין
לנוקנלואינומכה במצחה כמו שמכהקיצא
יאכא ו ל ו ב מצל מוחין יאימא שבלא ולש
לשערי ל ל א בראש ל א לפי שש ס ל א מלביש
גאדר״ז ונהייו יתיי מוחי גליפן כה והענין
את א״א יסייוכ ראשו מפסקיביןהיוא קוצי
הוא כי^אנלסי שיש בה ל מוחין מ ס
זשעיילגופ^דארין אכל כאן שאין הנוק'
בללו תם
ג
1
י
,
ז
י
ז,
״
,
-ז
שמן
קדש
משחת
גנח•' הפרשיות שלמי המוחין ואינה בבחי*
גללויום אינם י ק ל מוחץ ח״ובאלאשכם
עור לנר כמו הכחי' של לאה וכלי שלא
בפוליס ואינם כמו ל׳ פרשיות יחפילץליאש
נטעה כיבת תפילין .אלו של ראש יחל הם
לאשהםח״וב ילוג י והנה נמצא בקזצא
בחי' אחרת בת לביהובא הרמז על גבון כ•
לשעיי ללא יתרו ]על קו צא לשערי של ל א
רא״שן עליי׳ ן כלרמל הוא כ ממכר תיבות
ג י ק ו צ א לשערי לאריך לא האיי רק בחינת
אל^ו תפילין ל ל י״ד בדקדוק ל ה ו ייענו ב י
האיתתפלה אחת במצחו של לא בסול אור
התפ׳צץ שליד ללא הס עצמן תפילין של
ישי והארת קשי תפלה של יאשבלן^אור
ראש זוחל * ועתה מכיש מי הוא מ ז י ס
וזו/י אמנם קוצא לשערי ללא הוציא תפלה
יציאתם ומה היא בחינתם וז״םורלתיאשך
שליאש ליעקב וקשר מפליז שלו ותפלה של
כלומר בי גלי גדלת שהוא קליעת שערו׳סוי
יאש לרחל והעעם הוא שבהיות המוחין
קוצא לשערי שלי יצאו התפילין בראשך י
למעלה בראש לא הם סתומים ומלובשיס
ועל כן כא הימזכיאם תמלא תיבת ודלית
כנה״י לאימא ולכן אין בח בקוצא לשערי
ב;ה ו ל ו דלית ל ל י ל ! )לה עולה תתקלח
ד א י י ן להכות שם ולהוציא משס האיות
שס ימי! והיין מסהר תיבות הנ״ה ה"1א סו״י
,יתייות אבל במקום שמכה שם ק\צא לשעיי
הקלצא לשעי״י גם אם תמלא תיבתלל״ת
לז״א שהוא למטה הוא במקום שהאורות
כזה לל ת ל ל י תי״ו יעלה בגי' תתקלר
מגולים ולכן היה כח בקוצא לשערי ללא
כמספ' תיבות בטי״שת הקו ל א גס אם תמלא
להוציא הארה שלשית יתירה על מה שהוציא
ולל״ת כזה ויו לל ת ל ל ל ת׳״ו יעלה בג*
קוצא לשערי לאריך בראש לא ע ל ל בקיצור
תתקל״ו כמסלתיבוי הכלת הקו״צא יזעיייר
ו ב א ״ י י ק ל א ע״באמיו מאי ארנמןגווני
ע״ה גם אס תמלא תיבת ר א ל ך כזה יי״ש־
ונלליי שהבונה
יכלילן בגו גווני • י
אל״ף ש י " ] ל ף יעלה בגי' אל"ן> ל א במספר
היא שהם ל גוונים והס י ' יהיינו ל גווניס
תיבות תלילץרא״ש וזהו ולל״ת ר א ל ך ביי
גמולים שאסהכונה לומר גוונין הרבה הללל
ע״י הכלת זכט-״שת הקולא לשלרי ילא>
מאי ארגמן לבליל גווני אלא מלקאמר גווני
יצאו התלילץ ברלש שלך וזה הוא בארגמן.
דכליל] בגו גווני גיאה שהבונה נ ' גוונים
דכלילן בבי גווני כמותם •־ ו הוא הנרצה כרמיון איגמןשה״יס לאהנקיאיגמןבי כשס
לטניגינו כי הפרשיות לתפילין של הנוקבא שהתפילין שלל יצאו ע"\הכאת ובטישת קוצא-
לשערי של אריך כן התפילין שלך הם יוצא״'
הס זי•'שזה נמרה שהס ל'נמחץ ואינם אלא
ע״י הכאת ובעישת קוצא לשערי ללא הרמון:
ב' כפולים שהם ח״ובליונ שהסב' מוחין
ו י ל * ג״כ כאות ך של ז״ללת כנ1לע כי ד ה״ס ל א
גלולים כשנים אחרים כמותם *
וכאילו תאמי לל״ת שלס הקולא לשערי ש£
ללפירש ודלת יאשך קליעת שעיות ע״ש
ד שליס לא וביון שבח״ התפילין שלה יצאו!
ו ב ת י ק ו נ ץ י ף קילל ע״נ אממ ראשך עליך
הכרמל כנה במה מתתקנת יאשך בתפילין מכח הכאת ובטישת קוצא דשעיישל לא;
ו.ה גרם שיהיו ג״ככארגמןשהוא גווני לכלילת
לאינץ פאר על ראשך ב! * הרי מבואי כ׳
ביו גווכ• שהם בבתי* כי מוחין כפולים ח^ב
ראשך עליך בכרמל יפתכלרש על התפילין
ל ו ב לעעסכיהקוצא לשערי של לא לאי
שבראש הגוקבא
הבה כאחורי קו האמצעי כמו שהכה קוצא
מעתה כניוא אל הכונה כ״ אומי לה החת| לשערי של אריך רק הכה כבי הקו ] י ח ץ
ראשך עליך שהם התפ;לץ אשי
גרא£ך ר*ס ככרמל מער •$ ($0ן$ס מלתי6
מתאצכי וצה להתחבר ולהאיר בנחיגתג
יי
י4
,
יי
,
1
,
ל
עצמן
ו
פ<י
חשיריס
שיר
עצתו ולכן לא הוציא כי אם מהתפשטות
המוחין ד ל ו נ ח״וב של א״ואי אשר כלא
אסר הם כ ל הקוץ •מין ושמאל שלו ו ל ב
התפילין שלה הס כארגמן גווני לבלילן בגו
מוני שהם־בבחי' בי מוחץ כפולים ל ו ב
ח״וב * ולכן בא הרמז על נבון כי ארגמ״ן
היא בגי' ר ל ל במאפר תיבות ח כ ל ה וכילה
חכלה ובילה עם ב' כוללים גם אם תמלא
תיבת א ר ג ל ן בזק אל״ף רי״ש כילל ל ם
נלן המילוי לבל יעלה בגי' תקצ״ו כמספר
תיבו' מוחי״ן נסללים המלה ובילה חנלה
וכילה עם ל כוללים גם א ר ג ל ן מלא כנז'
טולה בגי' ת ל צ ועם ה ל ו אותיזת יעלה
בגי׳תתק״ה כמספר תיבות מוח״ץ של ה
בפללים חכלה חכמי ה בילה בינ״הבלקלןי
וא״ת והטיקיא למילתא איך יצאו בחינת
התפילין שלה כי איך קוצא לשערי ללא ע״י
נטישתו הוא יכול להוציא תפילי; בראש רחל
שהיא הארה שלישית יתירה על מה שהוציא
ב ט י ל הקו •א ישערי של אריך כי הרי הקוצי
לשערי של אריך ל י בטישתו לא הוציא כי
אס בקי התפילין במצח של לא בבחייאור
ישר והקשר שלהם נבחייאור חוזר ואם כן
קוצא לשערי ללא כיון ש ל י בטישז* הנצ״א
התפילין כמצחשל יעקב .בבחינת אור ישר
והקשר שלהם נ בחיי אור חוור איך יבול
להוציא בחיי התפילין במצח של רחל שהיא
הארה שלישית •תירה עלמה שהוציאקוצא
לשערי של אריך כי הוא לא הוציא יק שמי
האיות לבי עלזה אמר מלך אסורברהטים
בלומי כי שם באייך שאני בי הקוצי ישערי
שלו בטש והבה במקום אשימלךשה״ס צי
של צלם שהם בחיי המוחין פנימיים של לא
אשר על שמם נקי גס הוא מלך אסניברהטי
שהס בחייהנלי של אימא אשר בס אסורים
ומלוב שים המוחץ והם סזימ״ם שס והכאתו
היתה שס ביאת ל א אשר המוהץ סתומים
06ןע< כן א ץ כה כ?י<§ לשעיי של ן [ ו י ן
1י
1
,
ר״ג
להכותשם ולהוציא ממס האיות יתייויאבצ
במקוס אשי מכת קוצא לשערי של לא
שהוא למעה אשי האויית שם הס ממלים
לכן היה נ ו כ 0להוציא ראיה שלשי׳ יתירה
עלקוצא ישעיי לאיי! שהיא תפילץירחל
י א מ י י א ש ך ע ל י ך ככימצ
אל
גטו(
כויבהקלים מ״ששם כשפי
עולתתמיל וכשיהכונות ל״ה לתפלין ו ל ל
טול טעם גילמה קולמתתפלה שליל לשל
ראש עס היות שהמוחין שלג קולמיןלמותי]
שלה לע כי תחלה נעשץ אלי הניקל מוחין
מצל הנריאה כ מ ל א כי מפלה של יל חילן
נגייאהנאנו עושין אל לא מוחין שלו
בעולם האצילות ואחר כ ן נמשכים אלית
ונעשים לה מוחי! מ! האצילות והוא כי
אחר אשי הנחנו תפלה של ראש שהם כחיי
למוחין שלו שהם הלי פיפיות בראשו שהיא
הקרקפתאוהנה אח״כ נמשכים ממנו שת•
רצועות המקיפות את ראשו והס בחייחלזי
וגבורה ונמשכין י ר ך אחורי הראש ושם
אנו עושין קשר אחל והוא נחי׳ הת״ת
כי שם הוא קשר כל הספירות כנויע ושם
נישמת כחיי המלכות כנולע כי שם מקומס
אחורי הח/ה של לא כנגל הת״ת שבו ולכן
נקשר ההוא עישין צ ו י ת ך י נ י ו ל ה ומשם
נמשנין עגל כ הרצועות בסוד נצח והוד
ואז על ירם נתשכייעד התפלה של יל ויעשין
הר•
שם מוחין למק' כסוי האצילות ע״ב
מטאר כ י ל כחיי תפילין נעשים אל הנוק'
נח* א כתחילת מצי הבריאה ובחינה ל
אחר הנחת תפילין של ראש כי אז נמשניס
המוהץ כלא לאצילות ואזנמשכים גס אלית
מצי האצילות !?תחליהמשכתם אליה הוא
מהקשר של תפילין ייאש שהוא נציית ך •
כי משם נמשכות הרצןעות שהם לה וטל
י ו ם נמשכים לה כסולהאצילויוקנה בימ£
נקרו( עולם קכדא 9כמ״ש כהזוש הנעצמ
1
,
,
א * '
משחת
'3ד י 6י ף קי'ג ראשך עליך צכימל 15/
כסא הבנוי זייויפ׳ כסא הכבויהזא בעולם
ה ב י י א ה ו ל כ כ ל ל ן וירך י#ז 0ידוע
בי בעולם הבריאה הוא השם ל ג א״ל של״״
ועל כן אם תמלא ת״נת כ ד ל ל כ ז ה כ״ף
י י ש ל ס ל ל י ע״ה יעלה נג״' תשס ה שם
ר ל ז ו ל ן מספד מינית הי״א כ ל א הכבו״י
הכיי׳יאה ל ג א*ל שלי
נבוא לכונת הכתונראשך
1*1^1*0
עליך ככרמל כלומר
גתחלה ראשך שהם כתפילין אשר ניאשך
עליך נמשכייעליך מהו ככרמל כאשר אתה
בנחי' כרמל שהוא עולם הבריאה כי אז
געשיןנך בחינת התפילין מבחינת כרמל
שהוא מולם הייראת ואחר נ ך וילת ראשך
נ י מנחיל״תש^גא נחייהיל״ת של הקשר
לתפילין של ראש ללא נמשכים עוד נחיל
תפילין בראשך ואלו השכים הם כארגמן
שה" ס ז״א הנקי א ר ג ל ! כי כשם שהתפילין
שלו הם בבחינת האצילית כ ן בחיי אלו
התפילין שלך אשי הס נמשכים מנחייהיל״ת
חס בבחינת אצילות והטפם הוא מלך אסור
ניהגוים כי מלךישה״ס ז״א כנר היא אסיר
קשור ברהעיס שה״ם נחי׳ נ ל י של אימא
אשר בהם הס המוחין או כליש נזוהר הלל
׳ואחיל באינוןנת• דקאי על הרהעיס •
והכונהכלומר כי נ ב ר המוחין נכנסו נ ו
והוא קשור בתם ומהם יוצאין כחי התפלץ
•בראשו כבחייהאצילות ואז משם נמשפי! גם
אליך בחינת תפילין בראשך שהם בבחינת
האצילות כמו אותם לז״א
) (10ן£ן• אפשר לפרש כהפךכי ראשך
עליך ככימל־הוא על נחי
התפילין שניים הנמשכים ילה מכחייהאצ״
וילת ראשן כארגמן הוא על בחינת התפלין
הראשונים הנמשכים לה מצי הבריאה כי
על בן קרא לראשוני׳ של הבריאה ילת לשון
,
דלנת כי בהיות המק' בגייאה היא בבחיג
מ
י
,
,
,
!3רש .
ילות ומל כן נא ג״ה הרמז על י מ ן כי 86
תמלא תעת ויל־ית בזה ל ו יליית למ״ז-
•־'*!•*ויעלה כני'תתקלו כמספר מינויו
חפילי׳ן יעו״לם הבי״יאה עס הגי חינות
או כמספר תינוי התפילי״ןימצ״ר הבי״יאה
ו ע ו י ימן כי תינו־! ויל״ת
ביקיוק
י ל ש ך הם בגי מתקלא יעס ה ל אותיות
זהסני תיבות הס בגימלתחקע״א כמספד
*
תיבות ה״ס תלילין י מ ל י בדילה
דש ס פ י לזה כיהנה בתיקוני; פירשו
א ר ג ל ן האמוי נכתוב כ׳ הוא י״תלודיאל
ר״פאל ג״נייאל ליכאל לוראל וידוע נ י
.בחינת המל־אכיס האלו הק כעולם הבייא
כי על כן בא הימן על נכון כי אס תמלא
1
,
תיבתאי-גלן כזה אל״ף ל י ש ג י ל ל מים
יויין המלוי ללדיעלה נגייתקצ״ו כמספד
תיבות מלאכי״ם אל״ו לים לל.לס הבריייאה
ביקיוק כי בפשיע יתיבת א ר ג ל ן נרמזו
שמותם בי״ת ובמילוי נימז בחינתם שהם
ימזכיי״ת
ועוד
בעולם הבריאה
וי׳לת י׳יאשך ל א י ג מ ן הוא יני׳ו וע״ה גי'
ר ל ז במספר יהנר״יאה לימוז האמור כי
בחי'תפילין אלו הנזכרים מילת ראשך
בארנק הם יעולם הכריאה ג ס ל ת ולל״ת
ר א ל ך כ א ד ,ל ן הוא ת ל ן בגי ל ה תע״א
במספר תימת מיי׳חין מצ״ר הברי״את כי
מהמוחין ימצי הבריאה הוא אסר יוצאץ
־בחינת התפילין לבריאה ז״ש ראשך עליך
ככימל כלומר בבחינות התפילין אשר בך
העיקר שנהם לפי האמת תם ראשך עליך
אותם התפילין אשר בראשך אשר הם נמש•:״
אליך מאותת הבחי' אשר עליך שהוא ז״א
אשד עליך בי תפילין אלו אשר נמשכין
לך מסס הס בבחינת האצילות כי הרי הס
נמשכים אליךמז״א של אצילות כ* לכן באי
הרמז על נכון בי תיבות ו א ל ך עלי״ך
הס בגי׳ תרנ״א במספר תיבות מ״ה הלה
.ןעזלרמזכיאםתמלןן
״י
זאצ׳לו״ת
מינות
ב
4
ז פי׳
ומוריד
שיר
מינית יאשי׳ך עלי׳׳ך כזה יי׳׳ש אלי׳ף שי״ן
ה״ףעי״ן למ״י ין׳׳לכ״ף ימה יעלו בגימ
אל״ף חייה שם ימ״ז והיין מספר תיבות
תפילי"{למצ"י עו״לם דאצי״לוח ביקלוק •
הס כמספר תימת נמש״כץא״ליך
*ס
•מהןעיייר לאצילות ט״ה ובחינת תפילין אלו
הסכנימל ככרמלאוגיוש מכל טוב כי
הס מלאים בבחינת י'פישיות אשר בהם
של׳ס הלי מוחץ אשר גם הם נימזי'בחיכי
כימלכי הנה כדמ״להוא בגי' י״״ן ועס
ב כוללים מ א בגי' יצ״נ כמססי חכ״מה
ובינ״ה חכמ״הובינ״האשי אלו .הם בחיי
לימוחין אשד כה אשי הם ב' מוחין כפולין
ובחעת תפילין
״
כמש״ל בארוכה
אלו הס העיקר כי אף ע״ה שגס מקודם
צמשכו אלו התפילין אליך כבד היו בך
לבחינת תפילין אשי •צאו ביאשך אשר ז״ש
*!ללמיאשך הנייש על התפלץ אשי בבחינת
ראשה כמש״ל ויו של ודלת היאו' הבכר •
פלימרכי כבי מקורב ילת ראשן כבר היו
ריר
4יאשך גגכ*ו 995.
נ ן '$י1
מוכיח עליכם ללח לשון לל1מ כי,בן ולל״ת
הוא אותיות דלרתשהריהסבבסיניאיג״מן
היומן על המלאכים אשי בעוצם ה ב י א ה
אשי שס ימז בי אויזס התפילין י ם מ^ל
עולסהנייאה וכמו שגם בשםאותיה^לץ
הנקרא ילת יאשך נרמזים גמה •י^זיס
בפנים שונים אבר ?,ם .מורים $אצכט -על
היות אותם התפילין נמשכין ויןצאץ מ&ל
המוחץ דטולס הבריאה ועל כן ינקראזס
בשם ללויממשא״כ כאשי י-אגו עליו $הם
התפלץ היוצאץביאשך מהבחינה 'אשד
עליך שהוא ן״א יאכילוה אשי ממנו אליך
התפילין הס נמשבין ;נכח•' .האלילות כי
אז אתה בבקי' מלך אסור'כי נקשית בזיוע
שמאלי יז״א של אצ/לויו !?אחזת בלהטים
שה״סיהטי יחוחא י ר א שהו {?.באצילות
ונחשכיז צך התפילין מכסי/האצילות ולנין
אנ׳יקדקב״ה
תפ
,
1
י צ א י
ז
1
מה יפית ומד! נ^מת א ד נ ה בחענמים!
ת־
י
-
־י-
1
ידוע הוא ני נעס נקיא הנינה
ןין^ה
בס! ד שם אהי״ה ייוי״יץ אשר
גבינה העולה בגי״ נ״עסגס ילוע בי עולם
.הבריאה הוא בסו י הבינה כסיל אימא
לןקננא בכיסייא שהוא עולס הבריאה גס
ענג נקרא המוחין בליש בזוהר < אח״מ
ק״א ע״ב וז״ל יריתהחואכןאחסנת״ראבוי
ואימיה כלץ הוא אשתעשע בההואעלוגא
ובמי־רש
ותהנוקא וכ״כ בסי מ״ן ע״ש •
אמרו מת •פית .בתפילין זהו.א הנרצה אל
עניכנו כי י״ל מהו הכפל מה יפית ומה
וגס להבין למה לא כללס בחלא
גטמת
והענין נ י
מחתה מת יפית ונעמת ״
אחר אשר כפ׳ הקולם ראשן עלין אמר לה
ג י יש ?הבי בחינות של תפילץשהם ב׳
:
י ; ־
־י׳
יי
־־.״
•
בחי״ מוחין אחי מצר הבייאה^אחימצגי
האצילות על כןעתה מקלסה בשתיהן ואף
ע״פכיכתחלה היא ליקקת־ אותם התפלץ
ימצי הבריאה עכ״ז כיון שהעיקרים אגסי
ר<</פילץ של בחיי האצילות .לכן התסיל
לשבחה כאותם של האצילות ואומר לה מה
יפית כתפילץוהואעל דרך שאמרו בלשון
התיקו נ ץ הגיל גלה ,כמה מחחקנת ראשך
בתפילין דאיכץפאיעל יאשר .אןוגם עתה
.אמר יפית כנויע כי הי+פי הוא כבחינת
הפנים והאור מקיף שהם התפילין הוא *
מקיף גס כן אח הפנים במ״ש ש 0במפר
עולת תמיר וכפי'האייא דטא וכיון שהם
מקיפים את הפנים הס מת״פיס מכון
האור מקץ> נשכח זה הנא?.נצי בחיצון
התפילין
ג
י ^ '
:
ו
שמן
מ©חת
גתפיזין ש 3האצילות כי על כן גליה יפי״ת
9מ כמספר אצילות טס,הששה• אותיות *'4
גוללים ומקיים;ה מה נעמת בי אותו' של
ו״מה היא ו* הכבר בי בבר מקוים זה מה
געמת נבמינת התפילין אשר ב ן מצי
גנריאה בי הנייאה הנה היא בסו י קביל
מ ק ר א כעם ק מ י ע ועתה כאשר מה יעית
נם בבחינת התפילין של בקינת האצילות
גמצאת אתה אתנה בתעניגים אהבת אשר
ג י א כוללת בי תענוגים ב' נחי' של מוחין
גנק' תענוגים אשי מהס הם ,יוצאים בי
ועל כן בא הרמז כי
גחי' של תפילין ״
'נןעמניס ע״ה הוא במספר תפילין ז;הו
כ״תעמגים נ ' תפ״ילין
נפרש מרז״ל נמייש מה יפית
א3כ
ו
כתפילין ומת נעמת בסוגה
צי לכאורה י״ל מה שייכות יש אל הסונה
ע~$התפילין נאפשר נ י התפילין ים בחיל
אוי מקיף נהם מבחינת המוחי] של אימא
והסוכר .נ״כ הוא נסוי אור מקיף של אימא
אשרה!א מקפת את זו״ן כ נ ו י ע מכונת
גםוכס ונעם הוא נסול הנינה וסייגי•
גהייי
יאמר מה יפית כזינהקייס
א1
)נ(
מ״ש בלי״ח תהלים על פי
טוב לי חורת פ י ן כי הנה המלכות מקבלי
מהיסוי של אימא שבתון ן״א ב סוי הלפת
שניסוי אימא שנו חו״ג נהנה היא מעיקרא
נוטלת הגבורות לנניינק ואחר כ ן נסור
הוווג הוא נותן לה גם את החסרים והנה
גחו״ג הללו זש שם מ״ה של אלפ״ין אלא
שהאלפיןאשר הם נשם מ״ה יחסי•׳ ציית
ינ״י והאלפין אשר נשם ס״ה יגנורויצויתס
< ו כוי ולפעמים היא נוטלת גם מאור
היסוי של אב א אשי כתוך;״א ואיני מקנלת
גיא מיסוי של אבא אשי בתוך ז״א אלא
מץיי׳פה נסוי נשיקין נוטלת מיסוי של
@ני{
נסגר אהבס שקם
אמי
קדש
מתגלות גפה איה י.ם החז״ג אשר נסה ש11
וב״ה הס החז״ג אמי בפה שלה ומא*יי 0אלו
נאלו ונעשיס אה״גה ע״כ ובנר כתנני נפי
הקיימים כמהפעמיס כי היופי הוא)מגך
מצל החסייס ואמנם )עימות היא מצי
הגבורה נמ״ש נלי״ת יתר4נ"1ע אר0.ואיתס
וז״ל נעת;זוג •שואל ורחל א• כקוא הוי(
טיב נ• ןה גורם המוחין של אוא״י
שנכנסים זזהו הללוי״השהמ אוא״י אשי
מהס נמשך כי עי נ הי שהוא "/א נעשה טוב
שה 0החסרים של אימא שהיא נותנס אל
המקנא כסיל הזזוגוו״ש/מרי לשמו שהוא
המקב א הנקי שם כי נע׳ס שהם הננו רות
מתכוננת נמס ואין
של אימא שהיא"
ע4ל
״
נעימה אלא לאשה נוי ע״ש
נקלים *3ענג הוא מצל אנא כמ״ש נלי״ת
שיר השירים ע״פ •שקני מנשיקית ״ והכי
אימא נז<הר אמור י ף צ״י ע״ב וז״ל מאי
ענג ענג לא אשתכח אלא לעילא באתר
דקירש עלאה שאר* בי״א א; התענג על ר\
יהאי ענג על ה' הוא ע״י כתיב וקראת
לשנת ענג כויוילוע ניקישעלאה נקיא
אנא
6נוא אל הבונה כי נמ*
שהכלה היפה והנעימה
אחי אשי סיימה לינר בשבח פרצ)ן>הקלי?ן.
של לולה רמזה במי/ין לשונה שבתהזווג עס
דויה זווג עליון ותחתון בפי טנגממתקןס•
כמש״ל כן החתן הקלוש ד ג י י פ ׳ חכם חן,
אחי מיום שבת פיצוף כלתו ימו ל ה ע ט ן
הןהנ תחתון ועליון ההוא אמרי לה מ״ה
יפית ע״י יישם מ״ה יחסיים יפית כי היופי
הנה הוא נמשך מצי החסויסון? הוא אחר
אשי מ-ה נעמת מצל השם מ״ה לגבורות
נעמת בי הגעימוע הוא מצר הגבורות
הנקיא נעים י<ית ו!של ומ״ה היא וימכור
ג י מקולס כנר נעמי מ* ל )!קם מייה לגבולי^
?0י
ז פ*•
שיר
השירים'
שלך
אשי לקחת לבחינת בנין הפרצוף
וכאשר ע״י כחייהזווג חני נותן לך גס את
חשו* מ״ה דחסלים יפיתג״כ והקיים את
החסדים קודם הגמיית שלא נסלר לקיחתם
לרמוז כי היא אינה לוקחת את הגבורות
לצורך בטין פרצופיבי אם אםראשרנמתקו
ע״י החשים ניסוי של ז״א כנודע יגס כדי
ליוס״ף אות וי על מ ה נעמת בדי' שיהיה
ומיה אשר ע״ה יעלה למספר שם ב״ןכי כן
ריהעא סוג״ין כיהנכויות סלים הס שם
ב״ן וכבר שנעמת הוא מצד ־;גבורות ו 1ורס
הוא שם ביין ולפעמים הס נימזות גם בשם
מיה לכן אחר אוחס אחר החסיים כלי
וילימיזמ״ה שישבורמז
להושיע אימ
אל שס מ" ה ואל שה ביין וכדי להורויכ• ח״וג
אלו הס מצד אימא על כן כ א הרמז כי ר״ת
מ״הי״פית הוא ה״י סול הבינה הנקי ת״י
גם ר־יתוס״ת מ׳ה" י׳יפי״ת הנא בגי־ תליה
שליח מספר ג' שמותאה״״ה אשי במנה
יי״ייין קס״ו( יאלפ״יןקמ״ג יהה־־-ן קלא
וגי גי' תלה כנ;דמ ג 0ר״תנ״מה נ״עמין הוא
ל ו ד י ו ע כי בכל מקום הנאמר בתורה נ״ו
הוא רומן על הגבורות כנודע.מכונת ויהי
לועס ומ״יו ירייה והנה כל קבלת חסדי אלו
שי;ס מצי אימא הוא בגחי'זווג התחתון בי
אז אט נותן לך את החשלים אשר הס מצי
אימא אבל כאשי יכ בינינו הזווג העליון של
נזיקין הנקי אהבה אז בתענוגים כ• אתה
מקבלת ממני אורות אשר הס נקי תענוגים
שי.ם מצל אבא הנקי ענג שהם הח״וג אשר
בפה שלי ימצל אבא הרמוזות באייה י ש3
א"הכה1והס נקי הענוג״ס כי הס מצל אבא
הנקי ענג ולכן כא הימן כ* אס תמלא תיבת
תענו״גים כזה תי״ו עי״ן גו״ן וא״ו ני״מל
י ל י ליס ע*ה יעלהבגייתתת״סשס רמ״ו
ו ל י ן מ ס פ י תיבות החש״ריס יהגביורות מיין
אב״אואם תמלאהו כזהתי׳״ו עייין טיין וי״ו
1
4מ"ל ירו ס״ם יעלה בגי' תתלו עמססי
;
רטו
תימיחש״ליס גב״ורות מהחכמ״ה כ• החכמה
ה״ס אלא כנדיע י וסד רמז ביריית י?"ה ב ה
ב״תענוגים הוא א״ב לרמוז על אבא ושית
הוא מ״ה כנודע כי כל ההאיות אשר י.ס
נמשכות אל ז"*{ מיל אכא כס מבורכת £ס
מ׳יה משא״כ בהארות הנמשכות מ ל אימיז
שהס מקםב״זכמ״ש בשי חיצוניות ופנימיות
פיל
ר
יאמר מה יפית ומה נעמת כי
)ג(
הנה כויע מייושי בנזקבא
ומיי׳־שי א״ע נייח כי־הנוקנא בטינה מהב*
הסייס המגולים י ל ה ומשליש החשי דלית
המטלה ומכה' גבורות ע״י היסוי כל ז׳יא כי
הכתיב שלה המה נכטס ונתקטיע״י החפלי*
ומן היעת שלה ולמעיהואנתקן ע״י הגבירו'
ואמנם כתחלה היא לוקחת את החסרים
ואחר גמר נטשת החס־ים נכנסים בה
הגמרות ונכלמת כי נכנה הפרצוף שלה
וחוזרת פ״ב פ ואז היא ראויה אל הזווג ונשי
חנונות למש שינוי התפלות כתכ נייברהל
הזכיר ה• ז פ• כמש״ה ויחל היתה יפת תאר
ויפת מראה ולא בלאה והפעם יזשר לא
הזכיר יופי כלאה לפי שלאה היא )מעלת
במקום כס!* כאורו אכל רחל מקימה למפה
מן החזה אשי שס הוא גילוי אורו החסליס
בתוך ז״א כנודע כ׳ שם נסתיים היסול של
אימא המלביש ומכסה את החשייס וא;
הא1רות ההם המגולים מאירים בה ומיינ׳ים
והנה אהבה ה״ס הזווג
אותס ע״כ •
של נשיקין כמש״ל וידוע כי לכל זווג תחתון
מקיים זווג הנשיקין אשר הוא נכ!שה כחב״ר
שנס המוחי! של הפרצופים ומשם נמשך אל
הזווגהתחחון י וכבר כתבנו לעיל כי
תענוגים נקי המוחין זהו שמבשר החתן
לכלתו כאשר מה •פיתמצר־החסיייהמגולל
שמתקנים כחייב שלך ומנים אגתס וכילי
צהיוות ט על בחיי החסל״ס המגולים אשל*
1
1
א
הס
1.ש&ן
פ מחת
03,מתקנים את בח״נ שלההוא מ י נ י לכן
אמר בלשון יופי כמש״ל בי מצי החסדים
האלו אשר מאירים כה היא נת״יפית והס
הס הפסלים המתקנים ובונים כחייב שלה
נמה נעמת מצל הגבויות כי הצעימות הוא
ונמשך מצי הגב ורות והם כמתקנים ובונים
מ ן הדעת שלך ולמעה כי על כן בא י י מ ז כ*
נע״מת הוא כמספר אלליים דע״ת לימיז כי
אלליים של׳ס ההיגבויות הם המתקנים מן
הלעיתשלה ולמנוייבא נלקלוק הזכייהיוסי
החיה שהוא מצר החסדים ואח״כ הנעימות
6הוא מצל הגמי<ת כי כן היא תחלה
מתתקנו'כחיינ שלה עיי החשלים אשר מהם
גמשך היופי ואחר גמר• כניסת החסלי נת
?כנשית כה הגבורות לתקן מהיעת שלה
1למ<וה ומן הכבויות נמשך הנעימות ומאחר
אשי יפית ונעמת פוצל הא״וג והמורה כי
צ ב י אתה שלימי כבנין הפרצוף שלך ולחזו'
פ״בפ וראויה אל הזווגוא״כ צריך לעורר
וזחלה אחנה שוי זווג הנשיקין הנעשה
בתענוגים שליש המוחין שהם חליי כלי
נזמשס ימשך ג״כ אל בחיי זווג התחתון ונא
ומרמז על נכון על תענלגיס שליש המו סין
חליל כי כן־ כאשר ממלא תיבת תענ״וגים
בזה תי׳יו עיין נו״ן ואייו גי״מל יו״ל מ״ם
ייעלה תתמ״ח כמספר תיבות הנ״ה לים
מוח״ין החכמ״ה הכינ״ה הי״עת וגס בכאן
יצדק ימז הי״ת והל״ת א״ב מ״ה כנויע כי
ןווג הנשיקין לליון הס בכחי' הפרצופים
זישם מ״ה שצלם אשי נמשכיימצי אלא כמ״ש
בע״ח ש' חיצוניות ופנימיות פ״ו וכמו
שהארכנו בהקדמה זאת כפשוק ישקני ע״שצ
י
אפשר כי בתענוגים הס בחינת
)ר(
הןווגים עצמן עליון ותחתון
ב* תענוגים והקורס הוא אותו הצק• אהבה
שליש משיקיןוזהו אהבה בתענוגים בלומר
שכאשר יפימ ונעמת שיזו אתה ו א ף ק ל/חג
קרש
•
כי כ נ י נשלה פרצופך אז אומו הזווג יאהב'
שה*ין הנשיקיןהוא תקוים ננחייב׳תענוגי'
שליסהזווגים ויז־ל בחייש כתתק לשונם
הזהב ימזו מנין היופי והנעימות מהיכן
נמשכיי הס אמרו מה *פית נמ״ע ומה נעמת
צמל״ת ו י י ו ע כי מ׳יע הס מצל החשיייומל״ת
הס מצי הגב1יו'<ז־:נמה יצ״ת במ״ע עם
מ״ע שהם החסדים ומה נעמת במל״ת עם
מצות ל״ת שהם כחיי הגבירו'
יאמר מה *פי' קיוכ ׳( כאמו'
אל
)ה(
בהקי״ימ״ש בע״ח שירעקןדיי
ליה כי אין הזווג ילי! ן נעשה ע י שיקבלו
המוחין למצר אבא שהוא הצלם יחיה וידוע
כי המוחין הנמשכין לליון מצר אנא הם
מהשם מ״ה משא״כ הנמשכים להם ע״י אימא
שהם מהשם ביין כמ״ש בע״ח ש י חיצוייפנימיו
פ׳ ד וידוע כי החש־יס המגולים שנז״א שהם
התייפי' את הנוקכא הם בחיישס מ״ה אמנם
הס מהמוחין׳&זצי אימא כיהססיי׳ראנא
אינםמתפשעים כי הס מנוסות כיסוי שלו
גם נודע כי הזווגיל׳ו; אינן נעשה כי אס
כשנת כי אן כשני הסמקה לייהמ׳יהין למצר
אנא שהוא הצלם יחיה ובמוסף כי אז עולי
4
הנוקכא כמקום הכינה אז הם מןיווגים
וככר כתננו לעיל כי נועם נקי הנינה והנה
רש״י ז״ל פייש ומה נעמת לירנק כך אהבה
ז׳יש החפ]
ההוגנת להתענג נה ע״כ ,
לכלתו מה יפיח כלומר מנחי י שם מ״ה
יפית שהיא סוד
אתס ש ה״ס החסיים
המגולים שהם מסוי המוחין
החסיים
ימצל אימא שהם מנח״ שם נ י ן אמנם
ומ״ה כאשי אתה מקנלת המי חין של שם
ליה ממש שהם מצי אבא שהוא^צלם לאיה
אז נעמת כי עלית כמקום הנינה הנקרא
נועם ואז נעמת ל הינק בה כי אז אתה
אהבה בתענוגים אהבה ההוגנת להתענג
בה בי אן שכבר קבלת המוחין ימיה אתת י
ה^ן;י< להתענג בך בבחינת הזוונ שכאער.
1
1
? פ<•־ שיר
השירים
•*משכו אלו המוחין יש מציאות הזוונ בינינו
מבאיכ קודם והכאנמי יצלק הרמז ר״ת
׳וילת א״ב מ״ה שהם המוחין לאכא מהשם
*
מ״ה שבס תלוי אהבה בתענוגים
יפית כי בזח; כזה כי תמיי אתהנתעלית
ע י ג מ ר החכמשלי מה יפית ונס מה נעמת
בי כתעלית במקום הבינה הנקי נעם ולכן
בזמן הזה היא אהבה בתענוגים כי תמיר
בחי האהבה היא בינינו כתעמגיס לכל
הפייושייהן לפיחש המוחין שנקי תענוגם
הןלפירוש הוווגיס שנקי תענוגים כ׳ באותו
זמן בתמיהת היו המוחין בלון ולא היו
מסתלק׳] מהם וזה היה גורם להיות תמיי
בינינו אהבה בתענוגים ש ה״מ בחיי הזווגים
ללא פסקיתדיר כינינו כ• ביו! שבחייהמוחין
הס בנו בתמידות ואינם מסתלק ממנו כלל
* ס בחי הזווגיס אינם נפסק״סממנו כ־י הא
בהא תלייא ודוק אי ל ק לקב״ה
,
לזה יפורש על זמן שלמה
'}1*1811
המלך ע״ה כי אז היה ג״־ה
זןיים ותמיר היו ל ו ן בבחי' הוי שהוא כמו
בחינת מוסף שנמשל עתהוהנוקכא עלתה
•במקום הכינה והיא גלולה ושוה על ה ח כמי
של ן״א כנזכר כל זה בסי ע״ח שי מיעוע
הירח וכבר כתבנו הקימה זו בפסוקים
מקוימים• וכתבנו ג״כ בי בעלות הנוקבא
*כחייזו שהוא ער נחי החכמה שלז״״א אז
נקי בשם יפת זהו מה שמשבח לה החתן מה
,
$$$$
הנה
,,
,
ן<4ח קיפחך רמתה לתמר וטרייר 'לא#ג£וז1
* ••• * ין־ ־• •ד
• :די־י־
בשער מאמרי ישב״י פרשת
ביאשית מאמי מאי אלה בתב
וליל הנה הכלה הכלולה
י.רב זללה
* ה ת ע ל מ ת התחתונים '־והיא) ת במקלש
* ר ו מ ז להבל זכר בישראל תחזור היא להיל
ןכר ממש ולהתקשט במאני לכורא ולהראות
יכה ני*ת קיש כימית הבינה שעם היותה
נקביי איזתיימת נ לבורא ולה בתלבשות בלק
הזכר אשר סיומס הוא חיסול ואז יקיא
*נעה בןי״ה הי<* ז מ א הכל לבר אחל וכן
*היה למלכות גלי התעוררות התחתונים
ה'1כי לק שבמנה יתנו להבהלואימתלבשות
בלק הזכר העליון ונעשית זכי ־ונקרא איון
וזהו אמ פני האלון ונעשית אלה״יס כאמה
זאת כקל המק'
והנה
בתה ע ״כ
כנודע תמי נקי היתוי לכל׳יל לכלן יסוד
ועעיה׳והנהגם הנוקי־עתה בהיותה בבחי'
זז נימית לתמר יכלי־ל י כ ל ; כמג התמר
?בכסי'זו ה״תה־נעשית הנול־ בזמן שלמה
ע״ק כי קב ק• מ ן היה קייס וישול
1 ** :
; ־י ־ ״'
1
היו מקיימי' מצות ראיה ועל כן החתן אחר
שסיפר כשנחה בפי הקולס מה יפית ומה
נעמת על •זמן בילמק ושהיא ׳עלתה במקום
הנינה סיפר עול בשבח אחד הנמצא בה
באותו זמן יאתקשםת במאני דכורא וז^ש
זאת כי לכאויהתיבת ־זאת אך למותר בי
חות ל ל קומתך רמתה לתמר כמ״ש שררך
צואיך ראשך אלא שתבונה שאומר לה אן>
גלפ שאתת נקי זאת שאתה בחינת נוקבא
עכ״זבזמן הזה גללה מעלתך כי קומתך
למתה לתמר דכליל לבלן כן גס אתה כי
אתה בחינת נוקכאימתיאה בך בייתקלש
מאני ללכויא הוא בחינת זכר הרי שאת?
כלולה לכו '] כמו חתמי נמצא כיעס היותך
בתינת זאת נוקכא נתקשטה במאני לבורא.
כי גכלל! בך למיין כי כאימה כ{ בתה כי
כמו שהביכה עם היותה בחינת נוקיאתקשע'
במאני למרא כן גס אתה כי לכן בא הימן
נ י י״ת ק״ומתך למתה ל״תמר הוא לק״ל
?מספר כה״ו כילה ע״ 0נזה מ י ם ושדין
,
לאשנצ1ת
ז
שמך משחת
.לאשכ*ית כמ״ש בסוף האלר״ז ושלי להא
מללן איכון לינקא לכולא כמגילות יאינון
נהרין .רביבין ונפקי מאימא עלאה
גלכ והנא כמי יכוותה כיבהתלבשבך הלק
של הבינה שילס אשכול העליון אז שייך
נעשים כמו שליה של הבינה כהיין י ב י כ י ן
דיקנא לכולא ונימז זה בתיבת אשיללות
שהוא כמספר שלי״ם של הבילה ל ל ה ו ז מ
ושייך הם חמין לאשכללת לשיי״ם ש״ל
הבי״נה מליאות כל חוב ומייקות שפע
וברכה
א 1יאמר זאת -קומתך ימתה
)ב׳(
לתמר כיהנהנזיג^ מלימ
כי בניןפיצוף הנוק'הוא מהנליי של לא
בי חח״ן שלה נתקנו מנצח ללא וכלה שלה
גתקגו מהוד י ל א ולעת ול״ת שלה נתקנו
מיסוי ללא כי היעת שלה הוא ביןהכתפיי
כשליש עליון לילת שלה נמצא כי קומתה
דהיינו גופה בחיי הילת שלהנעשה חיסול
י ל א וחסד וגבורה שלהי נעשו מלה ללא
כנודע זה מלימ והנה בשער הפסוקים סי
בהעלותך כענין אלדד ומירר כתב הנוק*
נקיא אלהים ובג'אמצעיות שבה יש שם
באופן זה ב י ל אותיות א״ל
אלהי״ם
מאלהים הס בצל ימין בסיד חסי א״ל ואן
נעשה אלל״י ו ל אותיות •״ים מאלהיס
הולכים בצל שמאל ונעשה מילל מי ע״ש
הרי משמע כי השליים של המקיהס נאחזות
בחלגשלה וכ״כ במאמרי היב זללה אשר
הובאו הסוף התיקינין י ף קלב ע״כ כי
אללי ומייי נתנבא! מלזחעותהכלה אשר
הם בנגל ניה של הזכי והנה אשכלות נקרי
הנ״הכנלשכלמ״ןוככי כתכננ לעיל כי
לש זאת שהיא
תמר נקיא היסול של לא
הנוקבא קומתך שהוא בחינת הילת שלך
קומת הגוף דמתה לתמר ש׳לס בחיי היסור
של ז״א כי מתנו נעשה קומתך וכליש גסכ!
,
קרש
כע״ח שער תיקון הגוקכאכלללג כי מן
היסוד של לא נביא שיעור קומת ג<פ'הכ*1ל
לק ישליך לאשכלזת של ס כלןיל כנ״ה שלו
.אשר מכס נעשים ה׳חלג שלה אשר משם
מ׳־חלג שלה הס כיזח/ות סול השלייס
שלה
״שזו היא כונת כלש בתקונין
ל ^ ^ ר
י ף קמ״וגלא שיעור קומה
לא צליק לאתמר ביה נליק כתמר יסי0
ועלה אתסר למתה לתמר ע־יכ היא היכר
אשר י ב מ ו כי שיעור קומתה נע2ה מהיחזל
וכיון שהיסוד נקרא תמר לכן נחמי לה
ימתה לתמר שהוא היסולכיכיון שמהיסיל
נכרא קומתה על כן הענף הוא רומה אל
׳השיש•
נלע״ל בזה ימז סוי כעלם
)"})]/
והוא כי אם תצייר קומה היס^ד
עם הלה הפנימיים תכין ותראה כי הוא
ציור התפשמות הת״ת עם השדיים ולש זאת
קומתך שהוא הילת שלך למתה לתמר שהוא
כחי היסוד לצליק ושדיך לאשכלות שילס
ל ה האמורים וכשם שהם מייקיס השפע
כן השלי׳ם שלך כי נחתם בך חותם הזכר
והכלא איימ
!
1
יאמר זאת קומתך רמתה
)ג> א ל
לתמר בהקייס מ* כזוהי
ס״פ משפעים לקכ״ו ע״א רבי יאולה פתמ
ןאת קומתך למתה לתמר כמה חביבה כ *
?מיה קב״ה ללא מתפרשא מיניה בהא*
תמר דלאפריש לכר מן נוקבא לעלמין ולא
כך ליי לא מחפישא
סליק דא בלא לא
זה המאמר
ולכאורה
חקליהנלב
קשה שהוא הפך כמה מאמרי הןור\רמשמגו
כי בזמן הגלוי כביכול ׳שסיחי כ י ן ז ל ! •
ועיי מכיון שאמר כמהחייכהליי קמית
קכ״הא״כ מת הלשון אומר' ללאאתפרשא
נלניה יהולל ללא אתפרש מינה ד^י־ו^
שתחיבזנ
י
ל
1,
:
ז פי׳
השירים
שיר
שינחיבוב הואהגויםאל הייבוק אס בן
החחלבהוא התבקש להיבק עם החביב
לו ועזי מכיון יכ״י לא מתפרשא מיניה
נמצא בי הוא נבלל ממנה כי היא נכלל' בו
וא״ב קומתו הוא שנימה לתמר כי הרי הוא
מעיקרו בחי׳זכר וכאשר נכלל* היא בו אשר
היא בחיי נוקינעשת הוא בחי תמרלכליל
יכו״ןואס כן הה הוא אשר אומר להזאת
קומתך למתה לתמר אס בשלמא הוא היה
נכלל בה הוה א״ש לגללי זאת קומתך למתה
לתמר כמו הליך היאשו; שכתבנו לעיל כי
היא בחייהנוק' וכאשר נכלל הוא כה שהוא
בחי׳ זכי אן נעשה קומתה בחייתמר לכליל
לכו״ן אבל כיון שהלישא היא להיא לא
מזפישא מיניה א״כ א י ן מתיישב הכתוב
שאומר זאת קומתך למתה לתמר נ י הרי
הלרשא היא על פסוק זה ואס המנה היא
כ• כיון שהוא נכלל ממנה ונעשה הוא בחי'
תמר אם כן ממילא נס קימתה למתה לתמר
מניזן שכס הוא נינק בה עדין יש ליקיק
דהו ל יל זאת קומתינו למתה לתמר ועור
ללא תות ליה לתלוי הלרשא נמה לכנסי
*שיאללא אתסיש^מקליהרקהיל״ל סתם
דקליה וליי ׳לא^תפרשן גם מה שסיים כ ן
ל״י לא מתפרות מקלית לכאורה היא שפת
יתר כי כבר מתחלה אמר במה חביבה ליי
קמיה קי״ה ללא מתפרשא מיניה
גכלע״ל אס אפשר ואם בעיני ה״ יכשר כ•
אין הכוני* בכאן ב4ל נחייהןווג לזוי״ן רק
על נקיית השישי' של המק של זמן אצילו'
אשי היא נעשי בחייעסר' היםוי של הזכר
כמישכע״ח שעי הירחפאוז-יל כי בזמן
אצילויהאישל<'א הנה היה אזז״א ובקודו״
כנויעואזהיתימלכויכנגלנ ג״כ נקיי'אי ז
למע*מן היסוי של ז״אביתייהעער ולכן אל
חתמה אם המלכץי היא עמי כיסוי אשר
ו
,
,
,
1
בארם והיא הנוקנא שבאים אך העניןהוא
סזר גלול כי כליגי קיומה איןשישהראשז;
רי!
נעקד משםוע״כ מתחלה המלכויריה^ית
עטיה שניהול ואחר בן כשנגילה נעקרה
משם ונללה ע י אבר נעשית כריו ף ו מ ו י
וחזיה פנ״פ עם ז״א ולא מפני ;ה נעקר
מציאותה הראשון זנ־אר לה נ!יש יבוק עם
ז״א ככחייהעערהשל! ולא זזה משם לעול
בויע״ש וכבר כתבנו בי המד נקרא ה י מ י
להעם היות בו גס המערה כי ע • בן כל*ל
יכו״ן כתמר ז״ש במה חביכה כנהת ישראל
קמיה קב״ה כוי באין הבונה שגחינוב גורם
אל כחייהליבוק שא״כהמחבנשהוא ?־כיה
היה צייך להיבק עם החביב אליו שהיא
להפך ב•
ליי אלא הנמה תלרנא היא
הדיבוק הוא אשר גורם אל החיבוב והוא
ראיה אליו כי להיותה כ<סת ישראל לכוקה
עמו בכחי׳ עמית יסודו נמצאת שה״א
עלים מע״צמו ובשר מבשרו ומוכרח שהיו!
חביבה עליו ביותר כ* כגופו סיא )ז״ש
כמה הניבה ליי ?מיה קב״ה והחמס הוא
דלא מתפישאמע״ה כי כיון שהיא י ב ו ק ;
תמיר עמו כבחינת עסרת ישות כגופן
ימיא ולכן חנינה קמיה ביותי ומפנ•
שלשון דלא מתפרשא מינית משתמע על
בחינת הזווג על כן פירש כי אין הבונה
על בחיי הזהג רק המנה היא על כחינ*
ייבוקה עמו כהאי תמי ללא סייש לכי מן
נוקבא לעלמין ולא סליק יא בלא לא יי
תמיל הס ביעוק בך כנסת ישיאל לא
מתערשא מקנייה כלומר כך בבחייזו הוא
מה שאמיתי בתחילה כי כנסת ישיאל לא
חתהרשא מקלית ולא כנח•' הןווג כי אם
בבחייהתמי שליש היסיי עם מעמיה ב•
תחיי הרשימו של הנוקבא הוא שם ואינו!
מסתלקת משם בלתי הנחת הישימו סס
אשי זה הוא הימז מיש ולא סל־ק לא בלא
יא וכלי לבא אל כונת הבהוב שיוקשר עם
כי הנהנולעגבה
הלרשא צריך להקדים
נקודת המלכות של תחילת אצילותה אשימן
״
,
יי
י
א
הרעימו
משחת
ז ,שמן
והרשימז שלה נעשית בחינת עערת היסוד
חנה היא נקודת הכתר שלה כמ״ש בכלח ש
חיקין הנוקבא פ״ב כלל ע' אשר הנקוד הזו
היא עיקרוש^רששלהאלא שאילכ באים לה
כסוד תוספת ע״ס האחרונות שלה נמצא כי
ע י ק ר וש־ייש כללות קימתה הוא נקולהכתר
י מלה וממנה נעשה בחייעעית היסו ר שלו מן
מישימו שנה אשר זה אצלי כינת הןוהר
ולל צ י י ק ע פ ר ה על
נ״נחס דלייו ע״א
רישית יאיהו ליתליה זוג ומאי עגן ר ה ליליה
כתר עליון כוי שהכינה על כתר ונוקב א
אשי מן תישימו שלה נעשית ע ע י ת היסוד
שלו והנה י * ו ע ב י צ ל ם הוא בבחיל הזכר
ודמות הוא כבסי' הניבה לש זאת שהיא
חנוק' קימיזך שילש כקויתיהכתר שלך אשר
נקייה זי היא עיקר ושורש כללות קומתך
־הי שאר ה ס י י ס שלן הם־ כסוי תזספת באים
ומסזלקיה משלי כ נקיית הכתר שלך כי על
כ ן בא גם כן הרמז על כ מ ן כי אם תלמא
חיבת קומתך כזה ק ל ף ו י ״ ו מ״ס תי״ו <לף
•עלה כגייתת״י שם מ ל ז וילן״מספרתיבות
ועול רמז
ר\'א הכילי יכוקב״א בדקדוק
לבי של תיכתקומת״ך הוא
כ י המילוי
כמספר רל׳ל והסשוע יקונלתךהוא בגי'
חקס׳״ו וכן חיבת נקו ל ח עם הה' אותיות
והכולל הוא בגייתקסיו נמצא כי קוחת״ך
מלא הוא כמספר תיבות נקולת רח״ל הרי
ג י בתיבת קומתך נרמז על היות בחינת
״מ נקו יה השישית שלה ושהיא בחינת הכתר
שלה אשי זו היא עיקר ושרש כללות קומתך
ובחי זאת יממה עשתה כחי״ למות שהוא
כחינתנוקנא לתמרשלס היסוד שיהיה בו
נגח׳' ני קי כי על כן כקרא תמר לבליל דבר
ונוק' כי היסוד הלא בחינת ז כ י וע״י קימתך
שהיא נקודת תליתרשלך אשי הניחה בו
כחיי ה י ש י מ ו ב י ח י ' העמדה הנה עשיות
כ ו בתי׳ דמות ונקיתמר רכליל י כ ל ן ו מ ע ע ם
,
,
1
?1גמי0.כיכק<3סת ישראל קמיה קליק
קרש
ילא מ-תפרשא מיניה כ• תמיד היא ינוקה
בו נהא• תמר ילא פריש ד כ י מן צ<ק' והכת
גס על מת שהכוקבא תניחה הרשימו •שלה
כיסיי שלו ושמנת״ הישימו הזה נפשית
ע מ י ת ה י מ י שלו נ י מ ז ל כ נתינת קוכלתך
שזנה אמרנו כי קומת״ך מלא ה ג י מ ל תת״י
ו ב ן עולים מספר תיבות הישימ״ו'ירח״ל
ללה ואם תמלא ת״בתקומלך כזה קו" ף 1*1
כלם מ י " ; כייף יעלת נכי' תשצ״ר במספר
תיבות ל ו הלא עםי״ת ה״ס״יי כלה ה י י
כי נתינת ק ו מ ל ך נימו שהוא על הנקוד״
השישית שלה ושהיא הכתר שלתיושהניחת
ע<1ית *שורו
הרשימו ושנעשית ממנו
,
ובתל לשון הזוי לע׳דאנק״ר
ממה זלה יש ל כ בניקיבהקדי'
^ ! " 0
מה ששמעתי בשם •איס גיול
היחש על מאמי הזוהר פ׳ הקת דף ק״ף
•ע״ב ו ל ל ז א ת חקת התורה/את דא את
קיימא ללא אתפיש יא מן זא וכד אתפיש
יא כלא אקיי זה ומנוקכא עייל ליכד ו ג ל י
כ ן היא
שמור וזכור כ*0א מתחכרןגלכ
הגירסא בזוהר דפוס זילז באך וזהו פירו'
כי הנהההלכן' הימה תחלה נקודה נ ס ו ר
ענ1ר' היסוד וכשנתסישת משם להעשו' היא
פ ר צ ו ף בפני עצמה מהרשימו אשר הניחה
ביסוד נעשית טעית היסוד שנוכר וממה
שלקחה היא מן היסוד של ה;כר אשיהיתה
מלבשת אותו נע^ית נקודת היסןי אשר בה
לש דא את קיימא ילא אתפיש לאמן דא
בי בתמלה היו תישוי והמלכות מסוירים
וכל
י ח י ו ל פ י כ ן קראו אל היסוד זאת
אתפיש לא דהיינו שנתפרש ה ח מ ר הזה כי
נתפרשה המלכות מן היסיי להעסויולהבנל
בבקי'פרצו ף כלא אקר• זה בי הרשימו אשר
הניחה המלנות בסוד העכורה הוא עתה
וגם נקיית היסיל
כשעלתיזכי הנק זה
שלה היא כבחי' זכר הנקי זה כי הרי היא
גלקחה מיסוי של הז;רומנ1קלעייל לדנר
,
ב
הי
שיר
ז
השיריסי
כי עשית יסוד הזכר היא
׳כי הנה נו רע
הנכנס' בגקויתציוןלנולנתצא כי כעסיה
שילסהישימו שהניחה כני קי .שהיא בחינת
נוקב׳ היא הנכנסת ברכי שה״ס יייסיד שלה
אשי נעשה מן הרשימו אשי לקחה היא
מיסיי .הזכר ועל יא שמור וזכור בחרא
מתחנין ביביסו,ל שהוא זכור בחייזבר שם
שמייסרי בחיי העטרה שהיא מן בחינת
הנול וכשמור שהיא הנוק' שם זכור שהוא
*,נחינתהיסוישלה הנעשה מבחי׳היסוי של
הזכר ע׳יכ שמשתי׳ושפת״ ישק דפח״ח וראוי
הס הדברים לכד שאמרם
שישאל ההקימ׳הזאתרמז
בלבדי הרב זלליה ממה
,
1
,
ונל/ןד
שכתב כנלחשער השמות .ובשער ההקימות
כי הכלי החיצון של יסוד לזיא הוא שם
מי"• מלא .שי'*,ן דלת י ל י וכ} הכלי הפניתי
של יסול הנוק״ הוא ? ס שי-י מלא^וכתב־שס
ולל הנה ןה הלבוש החיצון אשי כיסוד
?ובו הוא <ק' חמש בשם הלבוש הפנימי אשר
בישייימ^כזת דנוק' דיליהולכןהס בעת
הזווג מזחכריםומתייהדים שניהם יחי זה
׳בזה מצר אחדותם ע״ב״וייוע בטניןבחי'
התתלב׳ש! כי פנימיות התחתון הוא מ$ביש
<לחיכ<ניןז העליון אס כ,ןכאשר המלכות
הלבישה את היסוד בנח•׳ העערה נמצא
כ י הפנימיות שלה הוא אשר הלבישה את
החיצוניות של היסוד וכיון שהלבוש החיצון
של היסוד הוא שס שלי מלא לכן הפנימי
שלה אשי הלביש עליו הוא ג״כ שם ש ל י
ימלא כי לקחה ישימו מחיצמיותשל היסוי
/ונעשה כמוהו שלי מלא ו5כן בעת הזווג
מתחברים ומתייחדיס שניהם יחי זה בזה
מצל אחיותם כי מסקים אחי נמשכו שהוא
,
מקיצוניות היסוד ללא כנלע״ד
כתב שם כי הל כלים של יסוי
ענד
הנול הם שלשה שמות שלי וכן
^ב'נ^1חיצ 11ואמצעי של היסוד מלא
חח
־׳• ״עול ׳נקלים
הס ל כ נ'שמות שלי
מ״ש כלי״ת פ וירא כי אשכול נקיא היסוד
י ל א שנקיא'שלי והוא מוריי החשייס שהם
כתוך שם אהי״ה של אימא שרינוע •אהי״ה
עולהלםוא׳יכשד״י ודיים עולים בגעלט'
אשכויילכויע״ש
כבוא לקשור הכתוב סופי
£\?)\/0
בתחלתו כיהםרברי החתן
שאומר אל הכלה זאת שהיא בחינת הנוקכא
כלומר להיותך ננחייזאת נוקיקומתן שהיא
נקודת הכתר שלך אשי היא עיקר ושיש
כללות קומתך היא למתה עשתה נחי' למות
שהיא נחי' נ ו ל לתמר שהוא כחיי היסוד
לשיהיה נחי״ תמר רכליל רכלן כיהנה
הוא היסוי בחיי זכר ועל ידי נקודת הכתר
שלך אשר היתת ש 0יותניחה שם ישימו אשר
ממנו נעשתבחי׳ המערה שהיא ניקני נעשה
תמרדכליל דבלן וחוץ מהרמז אשר כבר
כתבנו למעלה כא ג״כ ע י י הימז על נבון
כי ס״ת זא״ת קומת״ך למילת לתמ״ר הוא
אותיות כתר״ה או הכליר לרמוז האמור
כי נקיית הכתר שלה היא אשר פועלת
פעולה זאתכי קומתך האמיר בכתוב היא
על נקיית הכתר שלה וזה גורס ישיי״ך שהם
השמות שליאשרביסוד שלךלאשכלו׳מיעומ
רניס שנים וככל אשכול ״ש נו רמז מספר
שסישליותס שנישמותשלי שבל הכלים
אשי ביסוד שלי וניי^ שביסוד שלי שם נמצאו
שמות ש״״י ונקוית הכתר שלך היתה שס
בנחינת העטרה לבן נמצאו שמות שלי
כיסוי שלך ממה שלקחת מהיסוד שלי
בהיותך מלביש עליו ע י שלפי האמת ןשל״יך
•מימונו יביס שנים שהם שני שמות שי״י
אחי של חיצוניות היש*ל שלי ואחד של
פנימיות היסוי שלך וקרא אותו השם שלי
אשי בישוי שלו על שמה שלי״ך כיכעת
ומזווג נמצא גס הוא בה וזהוושיי״ך שכי
שמות
וי
,,
1שמן
משחת
שמות שיי׳ אשי נמצאו ב ן הס דומות
לאשכלות שוות בי כשם שיישם שי״י שכיסוי
של• היא מלא שי״ן יל• !/י ר י בך ממש .הוא
אותו ש 0שי״* שלך המתחבר עמו והטעם
שממנו לקחת אותו נהיותךמלנישו
) ג ( או יאמי זאת קומתך ימת? להמר
כ• מ ה לעי מש״ל ממתמ'
י.זוהי יפי חקתצמצאיכ׳ זאת נקי כעטיה
וכן משמע ממ״ש נ ז ו ה י פ ' לך לך י ף צ״ג
ע״נמהו בזאת לא את קיימא ׳;מיני תדיר
ג נ י בר נש )אתימיוא לעילא ולג״ב אתמי
בזאת כמה דבתינזאת אות הברית וכלא
בחי ייגאותאנאזה וזאת נחידרג״אינון
ולא מתפישןוהכונהמנואי'כ•היסוי אף
ע״פ־שהוא ז כ י נקיא זאת לבחי' כעטיה
זזנו אשי גיא מהישימו של הניקבא וכיון
נמצא כ•
©יומיי העטרה ינוקה ניסוי
נוכל לקמת אותו זאת אע״ס שנקי' והבי
וה שהו© היסוד וזאת שהיא העטיה בחי
דיגא איכון שהואגישיל ולאמתסישן בי
תמילהעטרה היא ינוקה עס ה״סיד כנודע
גלט״י שאפשר שתהיה בונת
1*1131
הזוהר פרש׳ נא י ף ל״ז ע״ה וז״ל
הפי תנינן האי כתרא דאקר׳ זאת אמקר•
אשה כמי״א לזאת יקיא אשה מ ט מקום כ״
מאיש לקחה זאת מאןהזא איש׳ ההוא דאקרי
בי״א נ י זה משה
וה ודא היא איש ל כ י
האיש האיש הזה ואקיי איש זה וזה איש
וזאתאתנסינת מזה יאקי•זכי ובגין י א
איהי תמי דכרונוק' דלא סליק דא בלא
וביי לבוא אל פונתימ
•
לאע״כ
גיקיק בתחלה ת״ש האי כתרא יאקיי זאת
תינת כתיא* למאי ימיזא ילא אמי האי
לרגא כמו שאומר בכל מקום וכן להנץ
ימה הוקשה לי שאמר מאן הוא איש בי
לכאויה משמע שהוא טלז״א כי ה י י ארס
י
ל רש
(
וחיה הם נשניז״ון וכן להניןמ״ש יזאת
אתניךבת חזה ובג״ר איתי תמי יבו״ן כי
אירבא היא להפך כ׳ בשלמא אס זאת שהיא
הנוקבא דמקה בזה שהוא הזכר שייך
לקרותה תמר יכליל רבו״ן יזבל נאשיזאי!
נלקחה אס בן היא נוקנא לידה ואיןא׳גי
חמר יבליל יכו״ן ונק״ס כי איש נקריהיםוי
יםימנץ־ איש צייק גס נקרא זה במש״ה;ה
עחמפו כי היסזי היא המנחס בשפעו
ןע1לנתב
.
לעולם כמ״ש נם'מיין
שס זאת נקרא המלכות ספירה ז׳ כת שבע
וכלול בה כל האותיות מן אי ו ע י ת׳ הרי
זא״ת וסי' לזאת יקרא אשי .ע״נ יפשוט קני(
כ׳ זה שאמר שהמלכות ספירה זיהזא
כמש״ל כי בתחילת האצילוייצא ז״א נבח•'
ו'נקודות והמלכות כנגיו נקודה אחת ו*
למסה וכבי כתבנו לעיל נ ס כן ב• נקודה
זו היא בחינת הכתר שלה יזהו הרמז שאנ*1
האי כתיא דאקיי זאת כלומר כי המלכות
שנקרא את להעם כי היא כוללת את כל
האייות או כל האותיות מן־ א׳ ועי ת' *ת
יבר ידוע אבל כיי שתקרא זאת גורס ב0
נתרא שהיא בחינת נקי דת הכתר שלה כ•
היא אשר יצאתה בעת אצילותה בבחינת
נקוי' ז' ועם איית נעשית זאת וכאילו א מ י
האי בתראהיא הגורמת לאקרי זאת ויוין
כמ״ששם קודם זה בעמיד אי בדרשת א"<*
וא״ת שאמינות הלשון ג״כ יז״ל ותאגא יהיא
כתראדאקרי זאת לבלילא מא״מוא״ת כ•
נראה שהוא רמו אמיתיוזה עצמו הוא גורס
ב• ג״כ אקרי אשה וכמי שמפרש לפי האמין
א״ע כי״א לזאת יקיא אשה מ״ט כ׳ מאי5
ילקחת זאת מאן הוא איש כלומר כי לס*
הנראה כ• טל ז״א מ י נ ר א״א דאס כן קשה.
יהוו תיתי יסזרן כ׳ לפ• הטעס שנקראת
זאת מפני שהיא ספירה '/אס כן כנר יש
אסכן איך
לה נקייה מעצמיתה וחלקה
נותן טעם כי מאיש לקחה שהוא ז״א מ!שת*
ג•
י
4,
ז פי־
שיר
כי היא חלק מחלקיו כי זה הוא הפך קריאתי
בשס זא״ת ותרי״ן כי איש האמור בכתיב הוא
ההוא דאקריזה שהוא היסור חנקיא זה
ונקייה זו שבשבילה נקי ;את היא הימה
נכח׳' עטית חיסול בנקי איש ואחי כך
נלקחה משם ונעשי־ פ י צ ו ף ניקנא וביו;
שנלקחה מהיסוי הנקיא איש קנתה דס זה
להקיא אשה על שם מקוני עמייתה נתחיל'
אצילותה ומה גס כי כיון שבהיותה שם
נעשי'עטי' חישולנמצא׳היאחלקמחלקיו
וללש ולא הוא לכר כו הוא כדי להניא יאיר!
כי היסור אשר נקי זה כי נקיג״כ איש והביא
בי ראיו' א' על זה שנקי איש ועוד אחית על
איש שנקי זה נמצא בי מה שהניק נקי אשת
הנה !הוא לטעס כי נתחל' אצילותה היתה
בבתי^ עטית היסיי הנקי איש ?לפי זה נוכל
־ ליתן טעם כעיקר יותר נכין על מה שהיא
נקי ;איית ו הוא כי כיון שהיא בתחליאצילותה
הייתה בבחי'עטית היסוד הנקי זה על כן
נקיזא״ת כי כמו ששס א שה מקביל לש© איש
ולש וזאת
כן שם זאת מקביל לשס זה *
אתנשיב' מזה דאקרי יכר כלומר השתא
דאין׳ להכי כי מה שנקרא אשת הוא לטעם
שהיתה בנחי עעית היסוד הנקי איש א״כ
אין אנו צריכים אל הטעם אשר אמרנו בי
מה שהנוקבא נקרא זא״ת הגא מפני שהיא
ספירה זיוכולל' האור!'־ או האותילמן אי
ועל תירק הטעם הוא מפני כי זאתאתנשיב'
גזת לאקרי יכר כי במו שתמי' שתקרא אשת
ה!א כ• מאיש שהיא היסול לקחה כ• הימה
שם בצחי' העקרה שלו ואשה שהיא נוקכא
מקביל לאיש שהואזכרכןזה עצמו מדם
לשתקרא זאת כי מלת שהוא היסוד לקחה
זא״ת ו/אית שהיא נוקכאמקניל לזה שהוא
;כר ובזה א״ש תיבת זאת שניה האמור כפי
בי לכאורה היא שפת יתד יהללל לזאת.יקרא
אשה כי מאיש לקחה׳1א שהוא לימי! האמור
*לומר בי הנועם עצמו קגורםשלזא'יקראי
,
,
י
־
־•
יי־
•
^
רינ*
השירים
אש? שהוא הטעם כי מאיש לקחה זה עצמו
הוא הגורס שתקיא ;את ועל כן אמי זאת
פפס שנית נמצא שהנוקבא נקי אשי :וזאת
לטעם אשי מיתה בתחלה ינח כיטר'ה״יז*י
וככר כתכגו לעיל •על מאמר הזוהר יזאין
חקח התירה כי כאשי ב ב ח•' המלנוינתפישה
הנחי" ה׳ שוי להטשו' פרצוף נו ק' אז לקחת
ישימו מ; הישוד אשר־היתה היא מלכ־שיעל״יו
נכח•' העטרה ומן אותו הרשימו אשי ליחש
נעשה נחי• נקני' הישגי שלה והוא ננחיכ'
; כ ר כ י הנח׳' יסוי הזכר לקח אותו ולס
וכליל איהי תמי דבר ומקנא כלומר בשכיצ
אלן העעמ־סאשר אמרנו נימהשנקיכנוק•
אשה וזאת ה! א על אשרנתחלת היתה בנחיי
עטרי היםוי של הזכר כשביל זה ג״כ איתי
תמר ינליל יב״וןכי להי׳ותה עומיישם לקחת
ישימו משם מן היסוי שהוא זכר וממת
שהיתה גבחי' ניבה לגד נעשייתמר דכ״ץן
כי היא אינה מתפיש' ממנו נלתי לקיח*
רשימו ממנו וז״ש ילא סליק דא בלא דא י *
ננוא אל כנותהכתזג שאומר לה
מעתה
זאת קומתן רמתה לתי־ןי ״ כי
.לכאורה תינת זאת אינה מתיישנת בתחלמ
ה י מ י זאת מכלל דאיכא אחריתי .והלל!
קומתך ימתת לתמר וכמו שדקדקנו לעיל
־ מפסוקים הקו •*מיס שאמי שריך צואדך
יאשךותיכתזאת אך למותיאלא׳ הכגגמ
שאומר לה זאת כלו-מר מה שנק זאת שהוא.
לטעם כי במחלה היתה נבחי' עטיח היסוד
שלי הנקי *ה הנהזה הוא הגורם כי קומתך
כי כיי אתה
למתה לתמר לכליל יכ״ון *
מעצמותך בחיי מקנא ובהיותך טומלניסל
־ של״.לקחת בחייישימו ממנו שהוי? זכר ונעשי
בך יוגמתו.בחי נ ק י י ' כ י ס ו י י שלך יללי כ ן
נזמי' לתמר יכל״ליגלון והראיה לזה היין
•נשליך לאשכלוי ושליך .מיעוט יבי 0נ נ ־ ג ז
שהם רבי שמוי של• אשר הס נמצאים ג ך
״ נ ע ת .ג ; ן ו ג אחר מנחי׳ הכלי החיג >/שג
היסוד
א
יי
,
?
© Copyright 2024