שמן משחת קדש | שלמה בר דוד מולכו ד
ז
שמן
משחת
קישוי שלי ואחי מנחי'הכלי הפנימי של
היסוישלך אשי הם מתחנייס ומתייחלים
שניהם זה נזה מצי אחיותס שהם יומות
$אשנלו• שיות כי כשם שהשם שלי של הכלי
החיצון של חיסול שלי הוא מלא שי״ןרל״ת
י ל ל כן ממש השם שלי של הכלי הפנימי של
מימיי שלך המתחנר עתו הוא מלא כי ממנו
$קחת איתו בנחי' ישימו בהיותך מלכיש
; ע ל י ו ננח• העטרה וכרי זו ראיה גמורה
3י נימיי לתמר לכליל לליון כ• הרי השם
הפנימי ייסול שלך הוא ממש כמו השם
ליסולשלישהיא זכי וממה שנימול שלי היא
גכחיי החיצוניו' וניסור שלך יוא כנחינת
׳הפנימיו'ממילא מינן כי משם לקחת אותו
ג י הרי הפנימי! שלך הוא אשר הלביש על
החיצוני!'של היסוד שלי
1
,
^ יאמר/את קי מי! ך למתה לתמי
)ה(.
קייב אל האמויבחקיייהקימ'
הרנ ז׳יל הונאה כארוכה בספי מ״מ פלשת
בראשית לף ך' ולל כקיצור טובשכן קרונ
שהוא היסוד מאח רחוק שהוא לא ויענין
נשול משחרב נית המקלש ההוא גננא לא
מאל כבינתי ה ההוא גמא שהוא היסוד סל ־
ל א לא עאל בגינתיה שהיא המלכות ורונ
קזווגיס אשר נעשים נימי הגלות הס ע " י
ההוא רוחא לסבק נה נעלה בביאת קימאת
נהרות הזה הוא שורשו מן היסול והוא ;כר
י
כןרש
ומזמוג הוא בבחינת המלכות המרי' למטה
בבריאה ונמצא כי בחינת ההוא רוסאאשי
ניסוי שלה הוא מזדווג טס בחינתה היויד*
למטה בבייאה כי אותה הבחינה שלה נקיי
ל ואז ההוא מחא הוא נכנם נא1תה ך
מעקית ןקי ווה הזווג הוא מינה וכה כן*
וכבר כתבנו לעיל כי הגי
•
ע״שנ
כניס של היסול דנוקנא הס ל שמית ש י״י
גס כתננו כי אשכול נקי נחי'איסיי של ל א
וכבר ילוע ליכ כי כ בח׳נות הל יס־ל יש
בלא אחל התחתון העיקרי אשי.הוא מזיווג
עסיחל ואחי העלייןאשי כחזהאשר הוא
לש זאת קומתך למתה
מזיווג עם לאה *
לתמי כלוי אע״פי שאתה נחינת זאת שהיא
נו.ק' עליז קומתך למתה לתמי לכליל רכו״ן
או אנלפי שזאת קומתך שהיא בחינת נוק״
עכ״ז למתה לתמי לכליל יפויי] כי היי וש״ליך
לאשכלות וש״ליך שהט השמות שליי אשר
נימול שלך אשר שס נתון הרוהא הס לומות
לאשכלגמשהס ני בחינות כיסוי אשר נ י
אשר כל אחל נקי אשכול כי עמהס נעשה
נחינת הזווג וכן גס כן היסוד שלך ענחינת
הרוחא אשינתונו כוא עושה כחיל הזיוג
מינך ונך כמו הלכו ן היי כי קומתך דמתה
לתמי לכליל לליון כי אע״סי שאתה נוקנא
נעשה הזווג נך עצמך כמו הזכר ימזמונ
עם המקנא ורוק איל^לקנלה
,
,
י
י,
**מותי אעלה בחמדי&חזה כסנהניו ויהיו נא שריך ג י ^ נ ל ו ת הגפן
מ^^^ן^ .
וףחאפךכחפלחים .
י י ו ע כי קודם ה/ווג היסוד הוא
דכה
עילה ע י היעת להמשיך עפת
'החשיים ומלשנשי הבונות לה דלולכ על
מ״ש הסבא למשפעיס משכיל לאיתן האזיחי
כי״היסוי סליק עד המוח להמשיך משם
ע פ ! הןרען<כ]הלז)נ־גט?ען(ימהלעאר
88ן?ג?נ££8
המינים כי הי׳ מינים שהלולב כוללים לת
ללא שהם חלת נילי והעטיה שניסיי והס
נחי' החזרים עצמם המתפשטים ביית מן
החסיעל מלכות שנו וכאשר אנו מנענעים
אותם מעלים אותם למעל ג׳ ד השישיישלרם
א$ר נ י ע ת ל/״א ומקבצים שס הס עצמם
האדן
כ
4
ז
פ
,י
שיר:
הארה גדולת כשעולים שם ומוריייםהאיה
ונלי׳ית כרשת אמור
למטה כוי גלש *
בירוש ולקחתם לכם כתב שביעת יש ילח
וכללית כיסוי• וכללות המלכות ומתפשטים
הה* חס ־ים נחלת לה אמנם ים! י ומלכות
שהיא העטרה אין להם חסל לכל אחל כמו
הה כי החסיי׳אינם רק ה! לבד אמנם יסוד
ומלכות יורד לכם מ^היעת .כללות הארת
הה' ליסוד ונןלעטרה יורי כללוילכ להיות
בהם הכנה כלי לקכל אתהחסיים עצמם
כי אם לא בא להם אומה בחיי כללות אור
מהדעת לא היה הייס יכולת אחר בך לקבל
החסלים עצמם כסוד טיפת הזרע והנה
חיסול הוא עולה ומוריד להסמשוישישביע'
ולזה כל היי מינים אנו קושרים בו שעלייתו
בנקל א-מנס הרוחניות ה?ר בשאר הספירות
ה ם בתוך בל אחת וצריך התכללותס זה בזה
שמאל נימין ואחייכ עולים ובלם אינם
עולים אלא גלי היסוד על בחיי כללות של
יסול שביעת יזה! אלה חוליות יעקב יוסף
שאגלפי שהוא למטה מהם שורשו דביע' הוא
שמשפיע בכל הספירות כדפירשנו שכל הה׳
הסלים מתפשטים מהלעת גלי כללותם
שנימת כללות כמתפשט בתוך היסוד על ייי
א ו ו הכללות יוצא מהיעת ומתפשט בהם
•נאולכ־מתקשע ביסול גלי אוחו הכללות
העולה
״
וחקנל הארתם כוי ע״שב
ממה שכתבנו וממה שכתב עול שם הוא כ*
ההיחסדס אשר ,בחלת ל ה ובי־ בגליות
שכיסוי ומלכות ע* לי} גלי היסו י התחמון
ע ד בחיי הכללות של היסוד שביעתשייוא
שורש יסוד כעולה מלמטה וע״י אותו שורש
היסוד שביעת מתפשעין אילכ כל בחימת
עוד נקיים
החסדים ונעשה הזווג *
מ״ש מוהי״ש *פהללכ• סנסניו י ם כענפים
החשובים גלע * וכנה אמירה לכעמים
עימשו לשין יצ*ן כמ״ש נ/והר ויקרא ל א
גלב אשר אמיתי דצניתי בוטן נפשי להא
,
ה
רך
־ ־השירים
אמירה רטיתא הוא מה״י ה אמר לשכון
בערפל ועול מה תאמר נפשך ואעשה לךע״ה
מעתה נבוא אל כונת הכתוב נמה שנלקלק
אומיו אמיתי אעלה נתמר כי
לכאורה חיבת אמרתי טפלה כי אין צורך
אמיל כ י י לעלות לתמר ועור אומרו אעלה
נהי יתיית יהלל ל אעלכתמי וכן ג״כ ה' של
א הזיית יהללל אחז ועוישירך מי שמצה
לעלות לאילן הוא לאחוז נענפי האילן
ולעלות זא״כ• היה• צריך להקלים האחיזה
בסנסניס אל העל־יהיעוי אומרו ויהיו נא
שייך כוי כי איך תלוי ויישור במה שהוא
יעלה לתמר ויאחז בסנסניו לשיהיו שליה
כאשכלוח כי כן ג 'כ מורה תיבת נא ימשמע
אמנס הבוכה כי
יהא בהא תלייא *
הוא קשור עם הכתוב הק־ולם כ״ אחר אשר
אמר לה בפסוק הקולס כי מצדו נעשית היא
בחינת תמר יכל<ל לכ״ון והראיה כיושליך
שהם הנ י שמות של״י אשר נמצאים כהבעת
הזווג הס שוי' עתה אומר לה שרצונו לאמת
ינריו לטובתה שיחייה כחיי הזווג כי אז
ימצאו נה הנ' שמות שליי מחוברים יחד
משא״כ כאשר אין זווג וכלי שיהיה הזווג
צייך.שהיסוד •עלה •על הדעת להמשיך אפ
הטיפה שהם הה חסדים וכעל״' היסוד הוא
מעלה את החסייס אשר כבר נתפשטו למסה
על כללו׳ חיסול אשי נ י ע ומקבלים את
החסדים החלשים על ית ומתפשטים למעת
עד היסוד ונעשה בחיי הזהג • לש כחתן
אמיתי צביתי ביעות נפשי אעלה בתמר
אעל הישהס הה׳ הסייס אסר נברנתפשטי
למטה עם תמר ל כ שהם ב' כללו' חסיי©
אשיישאיכיסגל וא בפטרה הנקי חמי •
בתמר עם מה שיש בתמר
ולש
אעל אתם ולכן לא כלל אותם
יחי החסייס והכללוילרמוז כי כחסלייאינם
יק ז; והבי הם כללו׳ הארוי הה' וגס לימון
גי עצ״ית החסלים היא כתמר עם תמר
,
ז
,
י
,
נ
שילש
שמן
ז
מ טהת׳
שה*ס היסו י ׳כי גלי היסיד הס עולים וזהו
א/גלה בתמי אעלה'שהם הה' חס״ים נלי
תמר שליש היסוד וגס כתיב י אעלה נרמזה
עליית החשיי 6כי הוא אותיןי אייל ה״ע ב•
ייוע נ י ה ל חסיים סוים הם ד .הדלת גי'
?"ל כמשפי עי"; וזהו אייל ה״ע כלומר כי
העלייה היא א״ל העי׳ין שליס משפר ק״ל
לחשייס העולה עייין מליאה ובתיבת א־ל
נרמזליכ שהוא על בחי* החשייס נס!ר
השיא״לוגס בתיבת בתמר נימזה עליית
הייסיים ע י הרעת ע״י הישוי כי אם תמלא
מיכת בתמר כי״תתי״ו מ״ס יי״ש יעלה בגי'
אל״ף תי״ח שם רמו ולין מספיתיבל זיו הי־יא
טלי״ת השלים ע״ד המלת ע״ל י ל י < ו ד
ניקיוק וגלי עלייה זו אחזה בשנסניו אחז
הי שתם הה' אסיים ה הישים מן היעי וגס
נםנסניו שאס הענפים שהם הניכללוהארל
החסרים של היסוד והעערה שהם נקיענפיס
לגבי החסיים עצמס שהם השויש שלהם
ועל כן לא כלל אותם ניחי רק על י ר ך שאנל
א ע ל ה כתמר כי אעלה כנגר אחז״ה יכתמר
כנגד בשנסניו וכללש כי החשייםאינס רק
הי והכי הס כללן' האדן׳ הל ואחז בה'
משדים וכענפיס כלי להורידם למעה וגם
בתיל אחלה נרמזו החסדים חישיס כי אם
תחלאתיכ' אחזת כזה א ל ף חי״ת זי״ן דלי
המילוי לבי יעלה בגי תק״ץ כמס^רתינות
הלה ולס השלים חדשי״ם גלה בי המילוי
מבאר את הפשזע אח! ה הלה ליס הסלים
היש״ים וכלי להורל כי כל קבלי חפייס אלו
מן היעי הוא ע״יכללו' החשייסשל היסוד
אשר כימי שהוא שוישאל כללו׳ החסדים של
ייסוד התחתון אמר מןנשניו לשון יחיל ולא
גסנשניהס לשון־ רבים כי אם היה אומר
בלשון דנים כסנסניהס היה קאי אל החסלי'
דווקא כלומר אחז ה' שהם ההי חסיים
גסנשניהם כלומי עם ענפיהם שתם כללות
הקאדים של היסוד ושצהסלכל אמנם עתה
1
1
,
4
י
קרש
שאהד בסנסניו לשון •חיי יי^י גכ אל התמר
כלומר כי אני מעלה את החסליס גלי ההמר
שהוא היסוד וגלי עלייה ; ו אח; ה שהם
הה' מסיים אשר ניעת.כסנסניו של התמר
כלומי גלי סנסניו של התמר עצמו שמא
חיסול נלי הענפים ה מ ו נ י ם אשי לו
כללות היזסייס אשר ניסוי
שייס
של היעת שהם שורש;אל כללות כמסיים
אשר בחמר שהוא בחינת ]היסוד התחתון
ועל ירו אנ* אחז כחסייס להורייס למפה
וכיון שאחזתי בססייסהחישים והוריתי
אותם למסה אז נעשה הזיוג ממך
ויהיו נא עכשיו דווקא שיי״ך שהס הנישמי־מ
שלי שהם שוים פאשכלו' ליגען עכשיו נעת
הזחג אשר מתחנר השם שלי אשי ככלי
החיצון של היסוד שלי עם השם שלי אשר
בכלי הפנימי של היסוד שלך ונקי מל שמך
כי כאן נמצאו נעת הזוונ משא״כ שלא כעת
הזווגכי אין הם מחוברים יסד ולא יש בך
והנה גס
כ• אם שם של״י מלא אחר י
נידבו ת כאשכלויהגפןנרמזו הבישמות שי״י
שהם שדם כי הנה אסתמלאתיבניכאש״כלות
הג<לןכ;ה ג ל ף א ל ף שייקלף למ״י וייו תיי׳ו
ילי גלמל סי״הנלן יעלו כגי א ל ף הע״ב
ועם מספר ך״ף מליאה של שליך אשר היא
הרומזת על היותם שני שמות שי •' יעלו בגי
אלף תקע״כ והנה האות ל והאל הי יש בהם
ג מילוים ביליין באלפ״ין כהולין והנה
לקחנו המספר דיליין נשארו המילוים של
אללייןוהיליןשהס אלו של הוי ואיה של ר.ר\
והס בגי'י״ע ועם אל״ף הקע׳יב יעלו אל)*
תקצ״א ועם < ?1אותיות אלו שהם ל של
כאשלילות הגפן ובי אותיות של ן״ף דשדיך
והי אותיות של מילוי הוי והל הם ל״ז ועם
אלייףתקצ״א יעלה הכל אלף תרליח כמספר
כ׳ שמות שי׳יי מלאים ש ץ יל־ ת י ר י שי״ן
1
1
4
11
1
1
,נ
• ללתיללהמי״ל תתי׳יי
ד
נ׳ן!ע
ו
ז פי*
השירים
שיד
| י ך ) ] /היא כי נחי" מזווג הנא מיתוק
גנניות וליניןכבננקיעם המפל•'
של הזכר וידוע כי ק י ר ן הגנורויהוא נבח׳ ׳
החיחם וגס ו>"ח הוא ג\ אלילים כ ר י נ ו ע
וה אותיות אלהי״ם ו י״ג אותיות ימילוי
אלהי״ס שהם בחינת לינים ותפוחים נקי
ח ל ת שהם ננחי' חוור וסומק שהם נ ב ח נ ת
רחמים ליניס מתוקים לש וריח אפך כתפו"
כ ל ו מ ר כ י ע ת ה שנעשה הזזו־ג אפילו יי״ח:
שהוא בחיי דינים ו א פ ן שילם החומס אשי
שס קברן הגבורות הם נתביחים שהם בחיי׳
דינים מתוקים
1
נ
,
יאמר אמרתי אעלה בתמי
א }
) ל(,
כ י אחר אשר כפסוק הקול
למהאותהאל התמר הגס שפירשנו אות3
ע ל נסיכת הי סגד עב /־ א י ] מקרא יוצא
מיליפשועוכ• גס.הכיקבא מצל עצמותה
כקרא תמי על היות בה ב' העמים• ש״ך
לזניס העולין גימפייא המ״ר בסוד חמר
בתמריריתה עימליומיתוק אלגהניפעמיס
ש־*ך ליניס שלה הוא בהמשין אליה א ר נ ע
אותיות *יולי מ| השם ס׳״ג אשר באימא
בעולים נכי' א״ל כ י הו־א כסוד חמי א״ל
3ל היום ובהתחבר א״ל ע ס תמ״ר״היה
הכל גגי תרע*א שילס שם איליי עלאאל•]^
דלת נ ל ] י ל ל ה ע 1ל ה תיכלא הי אי] אל
המק' שם הוהבמיל1א 1ע ד אשר נמשיך
אמה שסייא״י הנז׳כי מקנים זה .היתה
ממר מ ז י כמבואר כ ל ו ה בשי הכו כוון ל ו
אות ה .כאשר
והנה
לק״ס ע״ש
תמלא אותה כ ל גךלואיה כ ז ה ) ל י ילא ילה
<14לים בג׳ א״ל ולש אמיתי אעלה בתמר
הי אומר לה ומבשר אותה על מיתוק הליני'
0
שלה אמיתי כלומי יצתהנהשי כמש״ל
שהוא לשין רצון אעלה בתמר אעל ה
להכניס הארת ה שהיא הנינה כי היא
,
רב א
ולהמשיך האית הנינה ג .תמר שהיא נתיני*
הנוק' בבחינת הנ פעמים ש״ך אשי נ ת
העולים תמ״רביי למתים ו מ י היא ההאי*
אשר אנ* ממשיך אליה * לוה א מ י אחויג
נסמןנ״ו כלומר אחז הינסנםניו כמ״ש הי
אות י\נלמיל1איההיי-רלאילהיעלוכגל
א״ל אשר השם ייא״י הנמשך מ ; הנינה אל
חניה' למתק התמ׳יר שנה הוא נגימס' א״ל
ולש אחן ה" נסנסטו• ע ם סנסניו ע ©
הענפים שלה שהם המילואים שהם כמ*
הע<פים החצאים מ ן האילןוהמה יעלו א״ל
אשי ש־" 0רנלז אל נחייההאיה אשר אמרת•
להכניס נ ח מ י שהיא כסוי סמי א״ל שהוא
שם ייא״יאשי נ ג י נ ה הנקיה' וגלב אמר
נסנםניו ולא כסימניה לימון כ׳ אות ה״
ןו ה״ע הבינה הנקיא עלמא רלכןיא
,
4
,
1
,
,
$$9ה י י א ו ש ) $ס}!ני״פנממג
<
אפשר לפרש במש״ל ל•
)ג(
םנסניוהם הענסייהחשנבי*
אגתיות ייא"*
והכא נמייכיותא כי ה י
מהשם סייג אשי ננינה הס יותר השובו*
משאר האותיות אשר נשם סייג כמ״ש נשע*״
הכינות הלל ולש אוח/ה אחז מן ההישהיו!
ההילנןפיית שגז פ ג נסנסניג שהם הענפי*
היותי השונות שנשם סייג אשי־ כה שהס
אותיות ייא״י אשי בשס ©*ג שנה ו ע ל כ ן
לא אמר כסנסניהאלא נתנסניו י ק א י א ל
השם סייג אשר בהוא חד אשי אני ממשיך
לך מכלי שס ייילי העגלה ילל א 1נעשיז5
ת מ ל א שם ארנ״י מלא העולה תמלא אל״י*
דליית נ ל ן י ל ל כמסקר ח י ל י איל ולכן נ•* !
נא שליך כאשכלות כ• מה ששייך הם נ ס ו ר
שס אלה״׳יסכשוי א ל ל י ןמילי* כשלל -
עתה הס כבחינת אשנלות הענ^הכמשפל*
ת מ ל א אלהי״ס ת מ ל א לשש א ל ג י מ ל !
ו אל הי ם אשר נ י ל ס כ ׳ ; ס מפן־כי־מןתק
!5
0
שס אלהי״יס .ונעשה יחמיס
אשכול]
אמשי צפיש נאשנלות מ פ 1
1
4,
1
ג
כ
י
ן
ש{8
בשחח ־ קרש
3ק1א הניצה כמש״ל נ?״ אשכ<ל הכפר *
והכינה כי אחי אשי קבלה מ־יתיקיוהאדה
מ ן הנינה *היו נא שייך כאשכלות הגפן
קוד הנינה כאמה כתה כ׳ ימתקו הליניס
שלךוגלכ נ א הרמז כי י״ח ישית ל׳אשכללת
ג״גפ״ן מ א כתנ״ה כ נ ו ד ע כי הגי שמות
6רליה ד״ודי״ן לאלפ״ין יהרלין עולים תלה
והס פנינה וזהו כתלה כמו הנינה אשר
מ מ ת אליי ה המו לין הלה כי
עה הגי
.נדמית אל הפיגה לעכין כינתמתקו הלינין
ושלך ואפילו רי״ח אפך סוד תקונום שלך
יאשר שם הוא קבו• ין הגבריות וגס רי״ח
שהוא מספר שמות אלהיס שכס בחיי דיני-ם
ואכילז כחיי אלו הם בתפוחים שהם כוללים
׳הווי וסומק בקי'דינים מתוקים כ{ גם כ ן
מתמתקיס כל בחיי היינין שלך ולכן כרמן
דרך רמז מיתזק הש״ך י ע י ם בר״תש״ריך
.וכ״יאשכלות ל ג פ ן ר״ת שכייה שכס ה ^ ך
3.
*>
דינים הנמתקים גלי הי לאימא כ נ י י ע
גי(.
*ימוין וריק אפך כתפוחים כ*
11]/
הנה ידוע כי התיקו; ה'/דל קנא
י א ר י ך שהוא ואמת הוא נקיא תייןתפוחיס
הפנים יאריך ונהם יש ש״ע
אריך עש״כ ומשס
נה1ריןכמז׳ש כנלה
נמשכים ש״מ צהודין לבחינת המנוס של
כנו קנא כללש בשער הבונות ל ו לר״ה ל ש
וריח אפך שהוא בחינת החוטם שלך הם
בתפוחים שילש ה ח י ץ ה פ ו ח י ן קדישין של
אריך כי כשם שיש שם ש״ע נ כ ודין כן ל נ
ישנס בחוסם שלך ומפני שאינם ממש כמז
רק הארק אשר נמשכ
אותם הש״ע של
מהם על כן י כנה אותם בבחינת ריח כי
אינו עצמות ה י פ י דק הארה ויוק אי ניחא
קמיה דקנ״ה
ז
קיישיןישילס
שי
אייח
1
והפך ביין י׳ט1ב •ה1לך לרוךי לבגדים דובב שעמי י#ז5ים ו
בזוהר פישת שמיני ין> ליל
713*1
ג ל פ א תר הינוקא וחכך כיין
*
החוב האי קרא לכנסת ישראל אתמר
ו נ ת ו ש נ ח ל א ה מ י אי הכי תאן הוא ימשבח
£ה אי ק ל ה מהו הולך לדודי הולךאלי
מ נ ע י ליה אלא ולאי קג״ה קא משבח לה
<5לי כמה דאיהימשכחא־ליה לכתינ חכו
׳ממתקים כ ן קב״ה משבח לה ל ל י וחכך
ביין הטוב יי{ הטוב להוא חמרא דמנטיא
* א ל ך ל ת י * לא יצחק דאקייי יליד מבטן
^מ^דיס כמהלאתאמיאתה ג ו מ ת משיים
£אתכל<יא שמאלא בימינא ודא הוא משיים
ד נ ג י ן קמו תא לההוא חמר ט נ אתכליל־
שמאלא בימינא׳ויחדאן כולא נלכ
הבונה בהקלי־ם >מ"ש בשער
?:לל
הפסוקים פרשת מוליות על מ
לינוקא ל2וש'נלק זהה? א יין א ד ל ס ל ו ג א
,
לדרגא וכלהו טעמין פיה ע ד דיומןו צדיקא
<1עי 0ליה לאיהו דוד נאמן הילד ב י י ן
הטופ הולך לי־וי׳י למשרים מהו כיין הטופ
דאתא יעקב ו א י מ י ביה מיא ו י א הוא יין
העוב והענין כי יסוד של א נ א הוא תוך
יסוד של אימא ובי מתלבשים תוך דעת ללא
והגה
־ופכל־יסוד •משניהם יש בו מ ל ג •
אברהם ילס החסדים של אימא המתפשט*
׳בתחלה כלא ואחר כך נולד יצחק וה0
בחינת הנבררות של אימא שיריו למנ1ת
בגופא דלא:ואחר כך נולי יעקב מייאית
ימו י אבא ׳המתפשט מהחזה ולמטה י ל א *
והנה עמה יצחק שהם הגבורות של אימא
,חיה רוצי לברך את עשו שהוא שמר* הג־בורו'
ואס ה־ו הנפרדות התם לבדם בלתי מיתוק
החסדים שליש המים שמיחגין נכס היין
החזק למתקו ולכסמו וראי שהיו נ מ ו ת
,
פיי
ז
חש״רים
שיר
* י י ן הלוא גתונ־ו לעשו ולכן יעקב המתיק
את הננידות הנקרא ייןבשהשקהו ליצחק
אניו גלי תמי״ואן נתמתקו ונמשכו הנרכו*
׳ליעקב ולא לעש! כי יעקב שילש יסוד
אנא מזג את הגמרות עסהחשלי׳ שניסוד
דאימא עצמה כי על ילי הארת היסוד
׳לאבא בגבויו׳יאימא נתמתקו עם המסיים
דאימאנהם הנקימיסבייןכלעשייפ לש
היין הטופ יאחמר א דממןרא שהם נןוי
׳הגנומת של אימא הנקי יין המשומר הולך
כי אלו הגנומת היו
*לדודי יא יצ־זק
הולכות ליצחק פשתיתו את היין אשר יצחק
הוא עצמו הם סול אלו הגמרות כי משס
שורשו וכשהיו הולכות ליצחק בלתי מיתוק
•3עשו למשריס כי נכללו שמאלא פימינא
שהוא בחיינת •מיתוק הגפומע שקם שמתלא
׳כלי ההסייס שהם ימיני( מה הייה על ידי
׳משרים שלש יעקב כפלג! פזוהר לך לך דף
הייה משרים־לא ררגא.עלאה יי3גקגשריי6
ביה והכונה שס על שוי של י^בא אשי
משם שולש יעקב בנודע י הפא כמי על היות
שייש יעקב מיש!ד אנא המתיקס גלי מזיגת
•היין שוי הנכויות פתים סוי המסיים ועיל
*ילי •ןת נעשו יין המשמח וןהדש&יים לפנ/ן
׳חיולתא י ההיא י1מרא כל כלומר נשפיל
השמחה של אותו הי:ן'שיהיה י:ן המשמש
בכלל השמאל כימי! שהוא פיחייהמזוג וכיון
*215:האמת המתיק אותם ע״כ קרא אותם
וזה יעצמו הוא נגנת
כמתחלה יין הטוב
הינוקא לפינלק כנלש ה י נ זלילה אלא ללא
£יחא ליה לפרש הוליך ליויי על יצחק שהיו
הגבורות הולכות אליו נלי מית1ק ונעשו
£משדיס •שנמתחו כי הרי כאשר כפר מתחלה
קראם יין הטופ שם רמז כיכנרנמתקו *•
יועל כןפירשהזלך ליולי יעל ישויילאכ•
שם יוייות אלו הגבורות ביושר וזהו למשרי
׳/ה-־נלע״י בונת הזוהר
וכלי לפא אל כ מ ת הכתוב נקיים עור
1
1
ד
1
1
ז
,
דכב
מ״ש שם נקער הפסוקים הרשת וידא
•בדרוש המ ן בסודזווגהנשיקיןכי סודו הוא
כי תרע מוחין חלפ של ;יא הס כבחינת
דפו״.ן והם מתפשטים ע ד סיום הראש כי שס
היא הפה של לא^ש״וס החכמה הנא החיך
*סיום הגינה הוא הגיון ושניהם מזדווגים
שם גלי הדעת שהוא הלשון ואז החכמה
נותן טיפת מ״י והכינה טיפת הלן׳והם הר״ן
מחין למפלים ונכללים ונטשיס ח י מחי{
שהוא חוללת הזווג ההוא וגלי;ה מזיזוגיעו
חלפ של המק' פפה שלהויוצאיןמשסמרין
מ ס י ן והבלים מכלליס-מעזים *חי מחא
שהיא תללית הןווג ההוא ואלו התריןמחין
ייליה ולילה ה^ בחינת הגשיקין כי כאשר
חוזיין ולן ונושק• ן זה לזה הוא זווג שליש*
אשימזמוכ הפה.של לא בפה של הנוקפא
•והלא מוציא מפיו ההוא רוחא דגשיקה
ליגיה הכולל מ ח י ץ מחין כ׳נז' והס נלד
׳והנוקימוציאהמסיה ההיא מחא משיקה
יילה הכלול מפ׳ מחין ככל והם מיין ע״ב
הרי מפ1אר כי החכמה שלהנוקנא שהוא
החיך שלה מזיווג ומומר •טיפת מ״ר
אל קגיון שכה ופשוט הוא כי על ילי ־זת
מממתקים הגמרות אשר פגמן שלה שהם
מ ל ן כמדע כי כל זווג סו יו הוא מיתוק
הגכומיכי אגלפישפ׳נזקבא הכל הוא גכורל
ע ל ז ולאי שיש הפיס כין הגמדות אשר
•נפחיי החכמה שלה אשר הם יורדות .בשוד
מייד אל הגמרל אשר פ־בח•״ חנינה של<3
אשי •הס •עולל-בסור־גלן ומקפלים מיתוק
הגכגרל שבגמן שלה שה״ס פינה שלה מן
החכמת שלה
,י
בבוא אל כוגת הכתוב כי כשם
מעתה
שהעלה הכלולה אחרי כימרה
לספר נשלח פרצוף החתן הקדוש מראשו
ועד רגליו פיה פתחה נחלימה ואמרה חכו
ממתקים לתורו* כי הכל תלוי נחכחה סוד
ןןמןסאשי משם הוא המשכת השפע וטיפת
הזהג
^
שמן
ז
ם וחת
•!זווג כ ן החתן השלם מלה כ נ ג י מ י ה אחרי
בוחדדלספר בשכח הפרצוף שלה מלבר
בשבח החכמה שלה ליש וחכך שילש החכמה
שבך כי על כ ן בא ה י מ ן ב י ו ח ל י ך בני־ ע״ל
כמספר חכמ׳יה ע״ה גס אס תמלא תיבת
חכ״ךכזהחי״ת <לף<לףיעלה בגייתיח״י
כמספר החלימה מלא כזה דלה חלת כייף
גלם ילה כלקלוק -נ ם אס תמלא ת י ל
!חכך כזה וא״ו ח״״תכיף <לף המילוי לנד
<לה יעלה בגי' תקגלז שם רמ״ן ןרלןמשפד
חיכית מ ז ל ו ו ג גלל י ל י הלנלןן ןכמש״ל נשס
מרב ל ל כיהחיך הוא מזלווג עם הגרון
שהיא הכינה כלי הלעת שהוא הלשון ,חהו
ו ה ל י ן מלא כי המילוי מ נ א י הפעולה של
החך והליך מ ז י ו ו ג גלל יל*י הל&יו^והואי
ב? דם א 5הגנו ר ל אסר נ ג ח ן סול הביכה
שלך שיהיו מתוקן כמו אותם הגבומ' של
אימא יזנק יין הטו נ אשר היה הולך!דוד•־
וה יצחק ,בלתי מיתוק וקודם הליכתם נמתק*
וגעשי למסיים כי על,כןהסנקי •י^העוב כן;
**יא פעולת חכך שהזא ממתק אתהנבורל
אשי בגרוןשלךכייןהטוב * וגלב בא הרמז.
ליכ כי כ י י ' | מ ל ו ב .בגי* קי״כ כ מ ס פ ד
מהבילה לימו* הן על הגבגמ' של הבמה׳
אימא שהםמתוק!• ״כ*•"( ה נ ל מ ה ן ע ל הנבל
מהבינהשלה שנמתקו כיי״ן י * ל ו 3נ 0ק ל נ :
ה ו א כמספד י ג ל ה אלהי״ס שנן נ £החווה־.
ב נ ו ל ע לרמוז כ י גלי חבוי וזווג החו״ב שכו4
כמתקו הגבורל אשר נ ב ע ה שלה ונעשו בייץ,
הס״וב .בי נמתל] אליליס שילמ הגבורות
שבבינה שבה עם' הויי״ה־ שהם הח$ר*ם אשד
בחכמה שלה שנקי חשלים כי±רךהגמי<ת
אשד כביצה שלה גס ר״תלחכך לייין ה״םוב:
גי* א״ל כ י א״לנהירו יחבמתא כנולמ .גם
ג ש ו י חסיד א״ל לרמה כחי׳ המיתו? של
הגנורל גס סית ו ח ל ך כייין ה ט ל ב ג ׳ ע״ב
הוי החכמה מוקכא שהיא שם גלב שהיא
מטמון מיתוק ? ג כ ו ד ו שנגינה שלה ןהכק
1
,
סרש
כל זה הוא נמהלה כאשי : 0ך הוא לתלת*.
ע ס הגיון שלך מינך וכך ואח״כ הוא לל•
מ ר ס לובנ שפתי ישנים של ?{• הזווג הב*
דכש׳ק־ן הנק׳ הלשון מ ו ר נ מ י ע הנעשה
נפה שלן עס הפה שיל׳ שהוא מיי השפמים
הנושקין כי קוים תזוונ הוה י .ין השפתים׳־
כמו ישכים ואינם מראים פעולתם אכל־
בזווג הזה של נשיקין הס לוכיים ומוציאי^
הכל הנשיקה אשד נפה ש$ך אשר הוא נ ו ל י
שם מן הזו זג של חכך כנחל מיין נמצא• כי-
חכך הוא המים אל הזווג הזה הבי י מ י ק י 3
ל כ לדוק ששנמזהשל חחתןאלהכלה הוא
ממש בשבחי הכלה-לי הסתןב״פ ח:י ממתקים
כמ״ש ו ל ש המוקא אלא ולאי קניה ק א
משבח־לנלי• כמה להיא :קא משבחת׳ ליה
לכתיב חכו ממתקים* כך קב יה משבח ללי*
*-
וחכך ו ג ם לימוד מ*ג 4ח ז ה כ נ ג ל מיה
1
1
1
1
1
,
יאמר וחכך כ י י ן העיב ב*•
אל
)ב>
כמי שהכלה נ פ ' חכו ממתחים׳
ליכודה היתה על בתיי שגי הזמנים־ עגיון;
ותחתוןחחני־ וגו פניי ב ן ל כ החתן.מדברי
על ב נפסוח זה והמבין כ״ הנה י ד ו ע ב י
המיפה לילל אשד הזכר משפיע בעת:הזגוג.
היא נמשכים ממוח החכמה שלו ו כ ן הוא:
במקבת כי מיפת המכשלה הנה היא׳
נמשכת ,ממוח• החכמה ,שלה ומלש׳בשי• מ'
דשל^י פרשת :סקןלי ו מ ל ח ש מ• ן פ״א וליל;
הנה כמו שהאיש-נ1תןנל!!ד־ילאשת 1ונמשכים•
יי 4המוח שלו כן האמה מ ן המוח שלה,
נמשכת טיפת ה ג ל ן ע ד ה י ס ו ל נ ה שהוא בית,
הרחם שלה והעז פ ה הזאת נקי מ־ /ומן ב ,
בחינות ט י פ ו ת * ! ו ש ל מייד ומיין הנ*מש:ות.
ממוח הזכר זמזחהנוקיכא וכלסניתנייבישור•
שלה ומתחברים שם• אז מהם נוצר׳ היולי׳
שהוא נח• הנשמה שהיא מ צ י ת ש 0מזווג
עליון ,להנתן בתחתונים בסול בניס א ת *
לי*אלקיכס^;!•נלשב ו י ו ו ע ה ו א כי תמי?
הנוקגא.
ל
,
1
;
,
1
ז פי׳
השירים
שיר
המקנא צריך שתתעורר תחלה להטלל את
המ״ן כדי שיהיה בחיי הזזוג כי אם אין בחי
)גליית כלן שהוא אתעיותא ילתתא אין נחי'
נמצא כי הטיפה
ירידת נלד מלמעלה י
היודל מן המוח של הנוקבא עד היסוד בה
כסוי ללןהיא אשר גורמי אל היסוי של
הלא שיזיווג עמת וייוע כי עליית מיין של
הנוקבא הוא גלי היזחא ישביק בה בעלה
ונביאה קימאהלעשותהכלי שהוא בחיי ה'
גמרו' וגם המ״ן אשר היא מעלה הס בחינת
ה ל גבורות במבואי גע״ח ש'מ״ןובכ״מ י
והנה הליבה נקי הזווג מלש בספר מיין נלל
הליכה כנוי אל הזווג הולך על הירך ישו י
דנוקבא ביגל מבורכת שהוא יסוי עכ״ל גס
דודי נקראהיסוד של לא כמש״ל בשס הינוקא
יפי בלק על הולך ליניי האמור כאן גם
משרי' נק הגבורות של הנוקבאכנלש בסי
נוע״חתהליס גלפ אור זרוע לצי יק ולישרי
1
,
לנשמחה ע״ש וכשפר מין
נבוא אל כונת הכתוב וכיי לבוא
מעתה
אל כונתינו ניקיק תחלה איזה
יקיוקיסוהסכי לכאורה אות לשל וחכך
אין לה הבנה בתחילת הכתוב יהללל חנך
כמ״ש שייךצואיך יאשךוכנלשהיא בשבח
החתן חכו ממתקי׳ ולא אמרה וחכו ובאימיו
וחכך משמע שיש מוי י נ ר אחר־ וגס אפילו
חכך וכן אות ה״ של הטוב יתייה כי הו״לל
כיין טוכ ועוד כי לכאורה אומיו כיין
הטוב הוו תיתי ישתין כי הנה יין נקי המיץ
שהם בחינת־ נכויות טולנקי החשיים שהם
נחי׳• הכלי וא״כ איך יכונו שניהם כיין
אמנם על פי דרכנו יונן
•י
הטוב
וח״א מתרצא חברתה כי הנה אמרנו לעיל
בי החיוב אשי בצ׳יצוףהנוקבא הס כבחינ
1ב'ו; ו הנינה שלה מעלה מין והחכמה שלה
משפיע ללר אמנס טיפת החכמה שלה שנק*
גלד הוא לגבי הבינה שלה אבל לפי האמת
,
*ם עיסת החכמה שלה היא בחיי מיין כי הרי
1
רכג
ההוא רוחא משיקה שלה אשי כתוך פיה
ה:לולמנ' מחין שהם מח א* מצד החכמת
שלה ורוח אחי מצר הנינהשלה היא מטלה
אותם כסוי מיין כנח ל הזווגהביינשיקין
הנעשה כפה שלה עם פה י ל א כמנלל *
וגם מנלש כאן כי מן המוח שהוא החכמה
של הנוקכא יוריתטיפתהמ״ן ע י היסוינה
ואייה לנהי העיפה של הכינה של המקנא
שנקי מ״ן זה אינו חיוש כי הרי היא בחילת
נוקנא אכל מיפת החכמה של הנוקכא שהיא
נחי' רכורא שתהיה נחי' מין זהו חידושו
שצריך למוד לש וחכך כלומר לא מנעיא
הגרון שלך שהוא הנינה שלן בי מה שיוצא
משם הוא כחיי כלןאלאוחכך ל כ אפילו
מכן ל כ .שהוא החכמה שלך שהיא בחילי!
יכורא היוצא משם לפי האתת הוא כיין
בחי״ נלן רק שלגבי הי שהיא הבינה שלך
שהיא אות הי ראשונה של שס הוי״ה הכוללת
הפרצוף שלך נקי היוצא מח:ך עלב שה״ס
משיים בחיי מייד ולכן אמר העוב הי שלב כי
אנל לפי
לגני ה' הוא עלב נחינת :לד
האמת הוא כיין נחי' מין ועל היותו נחי•
מיין הוא גורם הולךליודי כלומר הוא גורם
בחי׳ הליכה שה״ס הזווג לחיי שילש היסוד
שיהיה הולך על הריך יסוי שלך כי הרי
למשיים כי הרי אותה העיפה הנמשלמחכף
חכמה שלך היא יורדת למשייסשילס הגבוי
אשר ביסוד שלך הן אותם של בחינת היוחא
הן אותם של מיין ועולות כשוי ה ן מלי ז לן
הא גורמים ליולי שהוא היסו י שיהיה הולך
על הירך סוי בחיי הזינג והעיקר העיבה
היויית מהמזח וכיי שלא נמסה להבין צי
תכן*שנזיווגו חלנשלהנוקנא ׳וידיהעיפת
כיסוי שלה ננחי' מין לזה אמי ר ע ב שפת•
ישנים כלומר כי כל האמור הוא אחר מעשה
דובכ שפתי ישניס שה״ש בחינת הזווג קבי
של הפת שלי עם הסה שלך הנעשה על ילי
השפתזםואח״כ היא בחי׳ המשכת הסיס־יס
למסי!
א
1
י!
ז
ס \ 0
למטת נישזי שלך להעלו* בסוד מ״ן כאמור
או אפשר כילוננ שפתי ישנים הוא ליא״ה
למ״ש כי הטיפה היוילח מן• המוח חכמה
שלה שהיא בחינתמ״ןוהוא נמש״לכיתוללת
הזווגשל החלב שלה שהוא ההבל והרוחא
אשר הוא מתריןיוחיןשל הח״ובשלההיא
מעלה אותו נשוי מיין בזהג של הסה שלו
עם הפה שלה הרי כי גס הטיפה של החכמ'
שלה היא בחינת כלן לח דובב שפתי ישנים
כלומר תיע לך ג• גס מה שיוצא מחכך
שהוא החכמישלךהוא בחי מיין בי הר* קולם
דימו למטה בבחינת היסוד שלך כהיותו
במרומז למעלה כתוך הפה שלך הואלובב
ויוצא אותו ההבל והרוחא של הנשיקיבשפתי
ישניי־שהוא נחיגתהזונג הנעשה נשפתים
של• ושלך והוא בבחינת מיין
,
איכא בינייהוכיןאלו השני
•ו
לרכיס האמנוים כי כפי הלרך
הראשון כיין הטוב האמור נכתוב הנה הוא
על בחינת הגבורות של אימא אשר נמתקו
ולפי הדרך השני כיין הטינ הוא על כחינת
הרוחא של הנשיקה אשדכפיה• שלהנוקנא
אשי הוא נמשך מן החכמה שלה שאחר כ ן
נעשה נחינת מ״י הן לזתגהנפיקץשלהז״ון
ונזה אפשר
הן'לזווג תחתון שלהם י
לפרש מאמר רן״ל נמלרש רני ח:ינא בר
פפא ורבי סימון ח״אכהייןלשתי קונייטון
וחל יזמר כהלין י£תי חמד עתיק אע״ג
להוא שתי ליה טעמיה גריחיה כפומיה ע״כ
ופירש מוהר״ש יפת לל משוס לחכך כיין
הטו נ כתיב ס״ל למר יחייגו קונל״סוןשהוא
יין ממותק ביבש ופלפלין ולמד ש״ל לאינו
אלא יין לחוד אלא שלטיביותו וחשיבותו
שהוא יין ישן נקי יין הטוב עכ״ל • ולכאורה
צ״ל במאי קמפלגיומה הוקשה להם בכתוב
כיי לפרש מר כלאית ליה ומר כלאית ליה *
ועול ?י גמו שחל אמ׳ נ ה ל ! ישתי קונייסון
,
ותו לא כןהאחר הו״ללכהיין דשתי ר מד
מתיק )תו לא)מאי רמז לגג במהשאמיאעיג
להוא שתי ליה מעמיה ור*חיה כפומיה מה
שלא אמר הראשון למשמע כי לפי פירושו
לווקא שהוא חמי עתיק ישנו זה הרמז ולא
אמנם עייפי לרכינו
לפירוש קונדיטון*
א״ש ונקדים עול כי כל גייר של כל פרצוף
גקרא עתיקין וכמ׳יש נספר מיין אכל העיקר
להקרא כשםעתיק הוא החכמה של הפרצוף
כי רנה הכרע הוא נמו הכלל ונמו שנכלל
האצילות החכמה הכללית נקרא עתיק •
כמ״ש כשטר ההקימות ניחש הדעת כן
בפרה החכמה של הפרצוף נקיא עתיק •
עול נקלים כי הנחי סור ה/דוג רנשיקיי
ההנל והרוחא של נשיקה אשר כפיה של
הנוקנא והוא כלול מתרין יוחין כמש״ל •
הנה היאנותנו כפיו של הזבד יעניין השויש
של הרוחא נשאר בכיה של הנוקנא נמ ש
שם נשער כפסוקים 1נספר עיח
1
זי
ננוא ׳ 1ניאור בונת החאמ׳
מ]/תה
כ״הוקש' להס מה שהקשינו
לעיל כי כנוי כיין הטוב הוו תרתי יסתרן
כי הנה יין כקרא ה מיין שהוא בחי׳ גבורות
כווננק' החסליסשהם המייל ואס כן אין
יכונו שניהם כיין העוב ועל זה חל אמר
כהיין קונדיטון שהוא יין הממתק ב י נ ר
אחר כי .ליל למר כי כיין הטונ האמור
בכתויהוא נ ד ר ן הראשון אשר פירככו שהוא
על הגבורות של אימא אשר הס נמתקו על
ירי החסיים של אימא ן א ־'כ ישי בחינת יין
אשר הוא גבורות ויש טוב אשר ה1א הסלים
ואנלפ בימיתוק הקונליטון הוא על ילי
לבש והלבש היא בחינת לי*ים כבר כהנ
הרב זלרלהשם נשער הפסוקים הלל גי
החשלים האלו של אימא היו גבור'1של איא
נמצא שהס כבחינת דבש ו ולא כהד*ן לשתי
חמר עתיק לס״ל כדרן הביכייי; העול
הגא
ג
ז
*3״
השירים
שיר
הןא הדוחא משיקה שבפה הניקנא הנמשך
מחכמתה הנקיאעתיק שלפי האמת היא
כיין שה״ס מ״ן)לגני הנינה נקיא טוב שהם
סוי מייד" אכל איני רק יין לחגי וכיון שי*1א
ס ל שיין הטוב הוא עלהדוחא משיקה אשר
בפת הנוקבא כדי לבאר כונתו רמז לכו
ההקימה אשי •ש בהבל ומחא משיק אשר
נסיה של הנולוהיאכיאע״פישהיא ניתנו
בפיו של הזכי עליז השורש נשאר בפיה חיש
דאע״גלכוא שתי ליה טעמי* וייחית בפומי׳
והמשלכיהאדס השותיייןטוב אע״ס שאותו
!יןחלף הלך לו עליז טעמו וריחו נשאר
בפיו כ ן הנמשל אע״פ שהנוק' נותנ' הרוחא
י
1
משיקה כסה הזכר ואותו הרוחא חלף הלך
לו ממנה אל פה הזכר עליז טטמו וריחו
שי,זא השורש הנשאר נפיה ולכן נא הכפל
טעם וריח לרמוז כי השורש הנשאר בפיה
בלול הוא מני רוחי ן כמש" ל כי הרולזא יהנצ
הנשיקה הוא כלול מליוחין יהו״בהנכללי]
ברוחא חיא נמצא לפי הדרך הזה השני
שפירשנו כי כמו שהכלה נפי חכו ממתק״'
הבונה היתה על הזווג עליון ותחתון והכל
תלוי בחך שהוא החכמה כן פסוק זה וחכך
שהם דברי החתן 1הכלה רמז כי את שניהס
ותלה הכל בחך ומק אנק״ר
!אני לדודי ועלי תעוקת*1
•
•
צסיע״ח שעד מ״ן סוף ליס
הנה
וכשער הבונות ביחש כינת אמן
כתב כי לעולם הנוקיהיא מתעשיית תחלה
והתעוררות זה הוא בעת החנוק שהוא
קוים הנשיקה וה/ווג ועל כןאזנתהליהיא
קו ימת לחנק את הזכר ואח״ב הזכר הוא
תחבק את הנוקיזאח״כ באו בחינת הנשיקין
ואז כיון כי כנד היא קימה ההתעוררות
בענין החבוק כנז' אז אין המק' מתעוררת
מחלה אמנם הוא יתחיל הנשיקין לנשקה
מחלהואח״כ תנשק גס היא אותו ב! ע״ש ״
והנה ידוע הוא כי נחי זווג הנשיקין נקרא
רוחא נדוחא נ י הוא זווג רוחני ופן בח**
*שוקה והשתוקקות ג״כ הוא ו נ ר רוחנ*
ועל כן אחר אשר בפשוק הקודם דמן
החתן אליה נחי' אתערותא ללתתא שהוא
בה מצדה וגס לבר בבח״״ הנשיקין על כן
אף היא תשיב אמריה אני ליוד* כלומר
אני מעוררת ללי יי שהוא כנח סול החנוק
הקורס לנשיקה כי אני מתעויית בתחלה
לחבק אותו ולעניין ב• אני קוימת לדוד״
,
,
,,
**סיגה /נ ןע־״ענאקימן ע^״ני ל״לולי
רכר
•
•
*
3££
עייה גי׳ קי ו כמספק חכו״ק לרמוז האמור
כי בבחינת החב״וק היאמיברמבי בכחי*
הזו היא קיימת כתחלה אל יודה גם אם
תמלא תיבת אנ״י א ל ף נו״ן ירד המילוי
לבי ע״היעלה בגי' קע״ז כמספד חיטת
הי״א המחב״קו כי המילוי הוא מנאי את
הפשיט וכאילו אמדה אליי הי״א המחנק״ו
ליוד־י־ואת״כ ועלי שהוא קוים לי תשוקתו
בנח־ תשוקתו שהוא השתוקקות דנר רוחני
אתיבקותא דרוחא נרוחא שליס הנשיקין
שהוא בחינת תשוקה דנר רוחני שסבנחי'
ז* הוא הקורם עלי ועל כן בא הרמז על
נכון נתינת תשוקתו * כי הנההנשיקין
הנה הם נעשים בשפתיס וכמש״יל אפיהקנדם
ועל בןאם תמלא תיבתתשוק״תו כזה ת׳״ו
שי״ןוי״ו קו״ףתי״ו וי״ויעלה במספראלן*
תכ״ב שם• רליו וה״ן מספר תיבו^ הו״א
קויייסומליק בשפת"׳! ביקיוק לרמוז האמ'1
כ׳ נבח׳ סיד זווג הנשיקין י הנעשה בפה
שצ הזכר עם הפה של המק' ע״י השפתים
שלהס הוא קודם לנשקה
יז
1
,
4
4
ואכשד
חל51שך
/
שמן ) שחת
ב׳ זו היא בונת הזוהר לן
לך י ף פ״ח ע״א רייהולה
פתח אני ל לויי ועלי תשוקת) הא איקמיה
אנל באתערותא ללתתא אשתכח אתעייזא
ללעילא יהא לא אתער לעילא על יאתער
לתתא כוי ת״חאנ• ליולי בקימיתא ולבתר
ועלי תשוקתו אני למי״ לאתקנא ליה לונתא
״
כקימיתא •לנתר)עלי תשוקתו ע״כ .
והמנה שהכנת המקום ל) בתחילה הזא
פתיחת זרועותיי לקבלו ולחבק) וכמ״ש בזוי
תרומה יקס״ו איהי פתחן לנכייהו מרין
י י ו ע י ן י י ל ה ״ וכתב שס מוהרהייו זלייהה
הובאו יבריו בספר מ״מ נ״נ ה״ס אנהגן
אביאך אל בית אמי תלמדני כי היא
חובקתז) :מנהיגתו מאחוייו אליה ע״כ וזהו
בקימיתיולבתו ועלי תשוקת! סול הנשיקין
^ ר נוכל לפרש הכתוב כאופן
<ג(
אחר קח^אל האמור כי
מנה כיזבנו לעיל בפסוק הקולנזכימוונ
הנשיקיןיש מייל ומיין יזו״ן בי הרוחישבפה
הזכר מתנו בסיד מייל בפה הנ1ק' בנזשקו
אותה והרוחא שנפה הגוקבא גותנו בסול
מיין בפה הזכרבנשקה או*וו ומניין שנ/זונ
הנשיקין הזכר מ א מנשק אותה תחלה אם
כ ן נמצא בי הוא המשפיע בה מייד בתחלה
ואח״כ היא מעלה אליו מין בנשקה אותו
ומאחר שבפסוק הקו לס רמז החתן בחינת
אתעיותא לליותא שצריך שהיא תעלי תחלה
מ״ן ולנר ג״כ בסול זווג הנשיקין ואס כן
היה אפשר להבין כי גס בבחינת זזזנ!
הנשיקין צריך שהיא .תעלה מיין תחלה ע״כ
אמרה אני ללולי כלומר האמת וההנוחהוא
בי אני אעורר לתלי בעלייתי מיין תחלה
בסייאתטיותא דלתתא יהא לא איזער
לעילא על לאתער לתתא אבל ועלי תשיק־וו.
בבחינת תשוקתו שז״סזוזגהנשיקין )עלי
הוא הקודם עלי להשפיע מ״ל עלי שהוא
*
נושק תחלק
קרעו
א ל יאתי אני לדורי כמקיים
גג(
הקדמה כתפנו אומה כס
הקו ימי 0והיא מ״ש נש־ מ' ישב׳יי פרשת
בראשית מאמר רבי חזקיה ח״ל בקיצור
הנה כנסת ישראל ירמו ו לצלע שהיא נקו ית
<' והיא כלת משת בי כמו:יש יעת מלגאו
כסוי משה וישראל ות ת מלבר בסוד יעקצ
כן יש כלת משת מלגאו והיא כנסת ישראל
נמלצות מלבר בסוד 6כינה והיא רחל אשת
יעקכ ורע כי נקייה זו הפנימית היא פו ה
לתיתמלבר ממש לא הוא גחל ממנה ולא
היאגיולה ממנו ולפיכך קיא אומה אחות•
רעיתי יונתי תמתי תאומ־ן• וקרא אותל
יעית• דוגמת אימא עלאה שהיא בינת
כי כאמה כן בתה בבחיינקודה זו הפנ*מי*ן
ותמתי תאומ׳וי כי ת״ת מלבר עם ש! שנה וו
נקודת הפנימית שיים *׳ אך <£מנס השנית
יצאה מאחוריו מכין מרין יהעין ליליה כוי
עש״נ • לש אני לדודי בי הס לברי רחל
מלכות החיצונה אשר היא אומרת אני גם
כן לרול• כלומר שוה ללולי כבחינת מ£
שהוא בסול ת״ת מלבר וגם אני כמוהו יעל־
מלכות החיצונה אמנם ועלי כל1מר אותיז
הבחינה אשר היא עלי אשר היא נקולת*
הפנימית או ועלי כלומר ועל *' שהיא
בחינת הנקודה הפנימית אשר היא נקראי!
נקודת תשוקתו השתוקקו־בעוצם התשוק"
כי הרי אליה קראה רעית באמת כך בתל
בבחי רעים ולא דולים וגס קיא אותה
המתי תאומתי שהם שויס • ועל כן עיקר
התשוקה עליה וכמיש מהיש״י י ןלה״״ה מש*'*
הרב כעצהעקייה זלה״הכי עיקר האהבה
נהימות ובתשתיות שנים במעלה א
,
י>
,
,
א) ׳ אפשר לפיש שהגז ־ נ י ׳ נקוד'
)ל(
הפנימית אשר היא אופיין ׳
אני למי• אני שיה ליולי שהיא תסאיימלנר׳
ג י לא הזא גלול ממני מפני *ה• זע}*
משיק ז1
ו
1
ז
פיי
השירים
שיר
תשוקתו בעצם ההשתוקקות במ״ש שעיקר
י
האכבה בהשתוות ב' כמעלה א
,
רכה
הישודאשרגס הוא פרצוף הממתין ש5
ג ה״י שלו וש 0הוא סגל הווי ג של במיני אני
עם דוייאשי;הה<א בחנת *)*ג התחתון
י6כל<עלי בלומר נאותה הנחי' שיש טלי
אשר מ א כרצוף החנ״לשליאשר הוא עלי
למעלה או נעל <אשר היא הנקייה הפנימ*•
תשוקתו כלימד
הנקרא נקוית י׳כמש״ל
תשוקת רשה״ס ןיא הנקי ל* לשם הו״':ה
כנויע ונבחי'השתוקקו' שהוא לכי ר ו מ י
אתיכקותא לוחא ברוחא שהם סיד ; ו ו ג
הנשיקין נעשה בה ״
" ) ה ( אלי יאנ;ר באופן אחד בהקיים
מ״ש בשער הפסוקים פ י ל
יתיו ובפי' פיקי אבית במשנהאיזהו נהור
כי אככינקיאח המלכות כאשר יש בתיבה
ונקויי פנימייחה אבל נחל חצ״נייות לבי
נקיא אני ע״ש י ז״ש אני ללילי שאנמית
נק 1יה הפנימית אני שהא נחיל החיצונה
שוה ליכ לליליבבחיימה שהיא נקי תפאר
מלבר אכל ועלי שאני נקייה הפנימי'שייני
אן ״אמר בהקדים הקימיכהננוה
01
שוה אליו תשוקתו בעוצם התשוקה כחליל
בפסוקים הקו ימים מ״ש
גי עיקיהא^נההיא בהיפית יבהשחוות
בשער הכונית דייו לפסח כי ה* אחרונה
שנים נמעלה אי *
שליסהנוקגא יש בה שני צ״ורים אם סור
א ל יאמינהקלים מ״ש נע ח ש
)0
ך ץ ואם סול ך < כ י כאשי תקבל מתית
ח״צונ־זת ופנימיות פ״ו בי
שהם סוי ל יצטיייבה סול ך ד וכאשר
;!וגבי גופות הפנימיים ל;"א ונוק' כנסת
תקבל מהיסוי בלי השפעת חתית אן היא
ונבר
ישראל נקי נשיקיןריחא כחחא
הארכנו לעיל נפי אחת היא יונתי חמתי כי י לחם עני ויצטייר בה סיירי* וזמיש ל*•
אכלו אבהתנא נאיעאי־וימצר־םולפ• ששור
בחיי אלו הס הפרצופים הפנימיים י/ו״ן
יס!ל הוא כל לכן אמר ב״ל יכפיןכויכל״מר
שליס הפרצופים דחלידוכמ^ש בע״ח שכר
שחיסול שהיה ע ט ןרענ ללחם ולא היה
פרצופי "/ון ליה כי ג' כיצזכים יש מלא
מקנל מהת תייתי עתה וייטול ייויווג עם
פרצוף גליי ופרצוף חניית ופרצוף חב" ר וכן
דון
מלכות נשיי מפה היירלת מ; המ!ח
נמקי יש ל פ י צו פי ם נה״י י חלית ו חליי ו זו נ ג
חוט השירה שהוא ת״ת נס!ל היעת וכאשר
ל פרצופי חלידדן״ון אינו רק גשיקין כי
יתעורר ברית קויש לזווג יקיימו הנשיקן
אין ההם ממלות רק ג״י וכאשר ר 0.רוצים
נשיי הפה העליון כסוי פייה <ח?זהו
להויווגבנחיייםוי־שלהס אינו אלא על ילי
נמצא שכאשר
*
ייתי ויפסח ע״כ
ויוג ליסיי התחחיןשבבלכ שהוא• פרצוף של
קזווג הוא נשול ך ץ יש ג כ כחיל נשיקין
נ״הי כוי ע ל נ ו ל י כ נשפי מאמרי רשב״י
משאייכ מ ו ו ג ך״< ן״ש אני ליו״ל• כלוסיוזנ•
בראשית מאמר רכי חןקיה כי הזוונ עם
מוכנתלל !ל•שליס השני /חגיםאיבנחינ
הנקייה הפנימית הוא בחינת נש״קין והנה
ךץ ואם ככחינת ו ״ י ,אמכם יש הפרש
אני נל,רא נקולת ציון וניקכא נח״פ ש0
ביניהם בי ו .על• תשוקת* כי כאשר הוא
י נפיניאשית מאמי וההיא נקייה אקרי אני
נ נ ח י ו י ש ל י ם ר ץ או על* תשוקתו שהוא
וכפי תרומה מאמר ואני תפלתי ע״ש וכנר
בחינת הנשיקי;שהואהשתוקקוייגר!רוינ•
כתננולעילכ• לויי נקיא היסיי ז״ש אני
אתלבקותא ררוחא ביגחא יייק אי ניחא
ליידי אני שה״ס נקוייציון של? אשי בפיצוף
קמיה יקב״ה •
התחתי! של *ליי שלי היא ללזיי שהה סוי
לכה
א
1
,,
1
,
1
1,
,
ו
משחת
שטן
קרש
לכיטיט
רויינעא השד־־ ד״! ניליכה בבפו—יכם • נשבימר•.
נראו־־־ .אכם פרחה הגפן׳פתח הסםי־ר הנזנו דירטונים 'שם איתן את
וירי לך
רזנה
נויע כי כלילות החול היו יוילי'
הכלים של זו״ן נבי״ע לבחינת
מלאכת הבירור ניצוצות הקלושה ומליש
בספר עולת תמיר דף ו ?;"ל בקיצור אחר
אשר #הא איה״ר אז כל ג 1בחינותיה ירלו
אל הקלייד״ל בי כלי הפנימי שלה היא נשמין
הבריאה וכלי אמצעי שלה הוא נשמיהיצירה
וכלי החיצון שלה נשמת העשיה כוי ו כ ן
בז״א ג כלי הגללות גס הם ידלו נני״ע ע״ר
הנז* והיו נשמה להם כלוניוםהחול אע פ
שמסתלקים האורות והמוחין משניהם הרי
הם עולים ונשארים באצילות נסול אימ
ושניהם נשארים כליהם נמית גדלותם
ונשאר בתוכם סוד הרש־ללוונליליהכל הנא
משזלקויוייס בני״ע ונעשים כליהם כסוד
גשמה בבי״ע כי מה שאמרנו במ״א שנעשים
נשמהבני״ע איבו אלא בלילות ואז הקל״
נאחזים ויונקים והאורות המי אשר ידידו
05נסור נשמה מאירים שם בחשמל שהם
צחי׳ המלכים אשר נבל עולם מג עולמות
י *:י״ע והם מלקעייס ומבירייבירוריס מהם
}נבקר חוזרי'לעלות עם מה שנרירו ועולי״
מעו$ם לעולם בלי בחינות אשר יש בתפילת
שחרית• ועולים הבירורים של העישיה כסוד
מימלךוןהע״יכליסחיצ־נ״ם שלזו״ן אשר
*דלו שםנלילת ואחר כך ננרוךשאמר עולי•
הניחרים ליצירה ע״י כל״ $האמצעיים
4כן עולים מעולם לעולם עד העמידה ואז
כל אלן לכלים עולים באצילויעם הבייוריי
אשר ניררו כלם על אימא עלאה כשוי מ״ן
קצתם בשמע וקצתם בעמ׳לה לנתינת גייר
למוחין ולק״שלבחי' רק למוחין לגללניואז
מס נמתק״ס שם בעיבור הנעה ואחר כך
י
י
י
,י
,
,
ניתנים מתוקנים בסול מוחין ׳ 1ז״וןכעמיל
בלעש״בעול כתנשס ובשער המצות פי
כהר כי אין הנירוריןמתנררין לא על ירי
התחתוניילכים ולא על ירי העליוניסלניס
והם צריכים ;הלזה כי העליונים צריכים
אל מעשה התחתונים כסוד תנו עז לאלהיס
כי לכן נצמוינו נעשית המצות והתפלות
נרי לברר בירורים העליונים והתחתונים
צריכים לבףזע העליונים ועל כן כימי
החול יורדים העולמות למעה ממדרגתם
ושם מתלנשיס כדי לעזור ולסייע כענין
בירור המלכים והגבעה ספירות תחתונות
לאצילות יוריים ומתלבשים בששת ימי
המעשה לסייע בבירור המי אכל אין כא
נזה אלא כז״א לנד כי הוא הזכר וה״וק
ימי
נששת
שנו הס הנחרים
החול אנל יום השנת אן הוא כנגד המלכות
והיא אין בת כח לנרר אלא אלינא על ירי
התיקון שנעשה בששת ימי החול ע״י < ק
של זי״א והבידוד שנירר •ש נת יכולת לעלות
ביוס הזי שכנגדה שהוא יום השנת למעלה
ותתחנר עם ז״א שם למעלה כי גס הו"ק
שלו מתעלים שם ביום השבת באצילות ואין
שם מה לברר כי הבירורים הס למעה
בעולמות בי״ע ששם ט״ור כוי גם נזה יתורץ
?ושיא גלולה והיא ב• נזלע כי שבעה יחי
השבוע הס כנגד זי ספירות תחתונות ואין
אפשר כי הויימיס שהם כמל ו״ק לז״א יהיו
ששה ימי החול .ויום השביעי שהוא כנגר
המלכות יהיה שכת וקדושתו חמירה עלזיא
אנל ה מנין הוא כי הו״ק של ז״א להיותם
אינם יראים לילת למעה
גבוהים מאי
ולהתלבש בשש' ימי החול כלי לנדר הניחר
ןןנן אבל כיום השבתשקןא כנגי המלכות
8תחת;נה
ג
י,
,
ז
פי
י
השירים
שיר
י •מחתונה היא יראה להתלבש למטה בחול
כדי לברר בירורין פן תאחזי בה החיצונים
ואן היא עולה באצילות עםז״א כנזיבכח
התיקון אשר .נעשה כימי החולע״י ז״אכו״
והנה לכאורה כי לשונות
•
עש״כ
אלו הס מנגלין זה את זה כי מכאן משמע
כ״ זיא לבדו הוא המברר ולא הנוקכא ומן
הלשון הראשון נראה כינס הנוקיהיאמכרר
וכ״כ בע״חשער המלכים פ״ז וז״ל והנה
בימי החול השכינה שהיא נוקבא לךא היא
*גלות בין הקלי' והבן עני} שכינה בגלות
מה ענינה והנה היא שם ביין יההי״ן והיא
מבררת ברירין מתוך הסינים ומעלה אותם
למעלה בנחי׳ מ״ן ושם הסנתקניס כוי
בב״מ ונויאי כי הכוני
וכ״כ
עש״כ
היא כי ז״א יכול לברר לבדו מה שאין כן
הנוק' כי היא אינה יכולה לבלה לברר אם
לא ע״י עזר וסיוע כה הז״אועל כן בששה
*מי החול אשר בכל יום מברר קצה יאחד
מהו״ק של ז״א אז גם היא מבררת ג״כ בנח
הקצה של;׳ א אשר עמק שם,אמנם ביום
*:שבת שהוא כנגדה ואין לה סיוע מהז״א כי
הו״ק של ז״א כנר עשו פעולתם כששה ימי
החול וא״כ היא נשארה לנדה אז אעה יכולה
לברר ועל כן עולה היא באצילות כנלע״ד
נמצינו
השוט לתקן לשונות הרב ליל *
למיין בי אין הנוקבא לבלה ימלה לרלת אל
העולמות התחתונים לנסי מלאכת הבירור
־ניצוצות הקיושת מתוך הקלי' אם לא כי
<ס הנחי' ל/׳יא יורדים עמה ואז נכחם היא
מבדרת והנה כספר מ״שש״נ חייג פ״ח כתב
וז״ל לע כי כל אלו הבחעות של אלו המלכים
הנתונים תוך הקליפות בל עולמות אני״ע
ע י ק ר אחיזתם ומקומם הס ברגלים של כל
עילם ועולם שהוא בנה"* שנכל עולם ־ועז לס
•ע״יכ י ולפי זה נמצא כי כאשר לון הם
׳עוררים לבי״ע לבחיימלאכיבירור של נ־צוצו
הקלושה ש $המלכים אשר בתוך הקליפות
צריכים צירי על הנ?"״ שנ?צ עזצם זעולס
1
,
1
,
1
1
רכי
,כ י הוי שס ר 0.בחי המלכים הנתונים נ י ן ו ן
ע ו י נקיים כי הכה נויעמירושי
הקל•' •
כיני! ק ש כי בכרכי יוצר הנה אנחנו עימדי
בעול 0הבריאה עם כל נחי הבירורין אשר
נבירו מבי״ע וגס הנוקבא אשי יילה עדין
היא עומדת בעולם הבריאה ושם אנחנו
קזרין ק״ש כדי לגרוס זווג אל א״ואי של
אצילות עיי אשר אנחנו מלשרים עצמיני
על קדוש השם וע״יזווגם ממשיכים ימוחין
אל ז״גן וכונתה בקיצור היא כי אנחנו מעלי
את הרפ״ח ניצוצות אל הנול ולפי שבזמן
הגלי׳ אין כח ברחל לעלות כיוןשהיאלמסה
בהיכל אהכה של הבריאה לכן אנחנו צריבי׳
למסיר עצמינו על ק״ה כדי להעלותה ועיי*
כ; אנחנו מעלים אותה עם הרפ״ח ניצוצו׳
שנבררו עם הז״א דאצילות ומתחברים ז״ון
בבתי׳ יאתד״ונהי ואחייב אנחנו מעלין את
ן״ון עם נשמתינו ועם הבירורים בבחיימ״ן
בבחי' יאההייזיהה
אל א״וא ומז־ווגיס
וממשיכין המוחין דו ק אל ז״א ולפי שלא
ידלו עתה רק המוחי; יו״ק על כן כפרשת
ואהבת אשר מתפשטים החסרים ובפרשת
והיה אם שמגע אשר מתפשטים מ ב ו ר ו ' א י ן
כח ב־חייוג להתפשט במקומם עד שיכנסו גייר
של המוחין ואז יתפשטו הח׳ וג במקומם *
ונמצא כי מה שהם מתפשטים עתה אינן רק
הארה בעלמא בלבד ולא הם עצמם כמבואר
כל זה בארוכה בשי הבננות בדרושי הק״ש
והגה שיהנק׳מקוס הקלי' שיה אמם ובסוד
כ* בשלה מצאה כמ״ש בשי המצות פיבשלו!
ובע״ח ש* ר^רלז״ין פ״נ 34ן המתרגם תרגם
כאן בארעא ישעירחקלי אדום כפרים נק* •
נה״י כמ״ש בלי״ת על פסוק זה כרמים נק*
העי שרים כמ״ש בלייתשה״ש בקצתכנויי©
אשר הובאו שם נפסוק אתי מלבנון כלה *
וכנה ה-ע•שרים הס בעולם הבריאה כמ״ש
מיהרח״ו /״ל בל״״תפ* ןיצא ון׳״ל עררים הם
העי שדם תקן אותיות העדרים הע״ירים
שתם
וי
,
,
,י
ו
,
,ז
י
ז
שמן
כ מחת
שהם דדים בכסא הכבוי תחתיו תחת הבאר
פ ו י נקיים
מלכות האצילות ע״כ *
כי ראיה היא בסוד החכמה יי של הוי״ה
כמ״ש בע״ח שי אח״הוייוע כי החכמה וגם
אות יי של שם כוי״ת ה״ס אצילות איכ ראיה
רומז אלהאצילויגסהגפןטיחק״ל כמספר
׳ •הו״ה אהי״ה יהו״ה איג״־י כמ״ש כש־ הכונו'
בכונת קידוש ליל שבת סמיר כבי כתבנו
בפסוק אחזו לנו שועלים שהייס המ״ן לפי
מה שתרגם שם המתרגם כ ו סס עב וכל נושם
וריח ה״ס מיין כמש״ל כמה פעמים ימונים
נקי תיין ע ע י י ן יח וג כנלש נסי מיין ובש״ס
־עייוכיןרף כ״א אתי יבא כוי שכ אתן את
י ח י י לך שם אראך אתכבולי ו&ת גולל׳ שיח
בני ובפותי וכן פ״״הראנ'ע דודי אוהבי ע״ע
והכונה על הצדיקים
נבוא אל בונת שני כתובים
מעתה
הבאיןכאי שהם יביישבינת
עוזינו אשר היא אומית אל דודה ליא לכה
דודי נצא השיה כיון שהיא לבדה אינה יכול
לירד למסה אל עולמות התחתונים כלי לעשוי
מלאכת כירוי הניצוצות והשעה צריכה לכך
כי צריך לנרד להעלות מיין על כן אומרת
גיא לדודה הוא ז״א לכה דויי נצא כיחי אל
9שיה של הקלי' כיי לבירניצוצו' הקדושה
מהם ואפי צריכה ע ז י וסיוע ממך ובכינו
גלילה פליפה בכפרים שהם בחי* הנה״ישל
כל עולם ועולם כי צריך לירד עד שס כרי
לברר כי שם בנה״י עיקר אחיזתם ומקומם
של הקלי' אשר בתוכם הס נתונות ניצוצות
הקיושה ומכיון שהזמן מסונן שהוא לילה
שכבר אמרנו כי ירידתה לבייע הוא כלילות
והלילה הוא זמ! שליפות החיצונים והמקום
גם כן מסוקשהוא בנליישהוא סוף העולם
ומקום הדינין צריכה אני סיוע ועזר ממך
ולכן נצא ונלינה כיחד ואע״פי כי כבר
ביארנו כפרים על נה״י נוכל לרמוז גס כן
כפרים על עולמו כ י ע אשר שם היא הלינה
:
יי
1
כןוש
כלילת כמק*ל כי יריית הכלים בבי*ם י ו א
כלילות כי הנה אם תמלא תיבת ככפי״ים
כ/ה ביי׳ת כייף פ*א רי״שיו״י מים יעלה בגיי
אלי ף דיג דם רמ״ז והיין משפר תיכות הלה
המ״הכעול״םהב״ריאה והיציו״ה והעלייה
ביקיוק 4ועוינימזז׳עולמוילי״ע נפסוק
זה כי הגה ס״ת לכ״ה לוד"• נצ״א השי״ה
הוא שם אהי״ה וידוע כי שם אהי׳ה הוא
כגינה והבריאה היא כשוד אימא מקנצא
ככרס״ הרי נרמז עולם הנריאיוס״תנלני״ה
ככפרים הוא מ״ה זה הוא רמז על היצירה
ב מ י ע כי השם מ ת הוא כיצירה וי ?!
נ״ליגה כ״כפייס הוא רומן על העשיהיאשר
שם הוא השם ביין כנולע ואפר אשר נציגה
שם ננרר בייויים שם והיה בנקר נשכימה
לכרמים כ• נעלה עם הכייויין נכקי מען)י
לעולם עד כסינת הכיכלס ש ה״ס עולם
הכריאיאשרשם הס העי שרים הנקיכרמייז
וגס דרך רמז בי י י ן ע כי השם סיג הוא
בעולם הכריא' נעל כן בא הרמז כ^לגרמיס
ע״ה בניישמ״א כמספר תיבות ז״ה ה!"א א״ל
מברי״אה ה״ג כס ידוע כי א ל שד"• הוא
בבריאיוהוא בגיימש״ה ןע״ה גי שגל׳ו נמכןפ*
לנרמ״ים עם הוי אותיות ומשם ן הבריא'
אח״כ נראה כי -פעלם בעולם יאצילו' אשר
שס הוא סוד כחי הראיה וירך רמז כי הנה
•ידוע כי עולם האצילות הוא בסוד אבא ובין
באבא וביןככללנת עולם האצילו' סוים רם
שס ע ב ואחוריים של שם ע״כ הוא קפ״י
כנודע וע״נ קפ׳יי הס נמספרנריאהוכמ״מ
שם בש הכופות ד ב יממיי' בגומל חסיים
שובים על פסוק מרחוק ה' נר״אה לי אלא
שלפי מ ש שס הרמז י מ ס כ ר נר״א ש־*:א ע ב
קס״ל כאשר אנו ר1מויס אותו על אבאי;וא
בבחינת אחוריים המלאים וכפ״וטיס י ז ם
ע״ב של אכא אבל כאשד ו?נ 1ר! מזים אותו
על האצילות גועל לדמו/אותו על שם ע״כ
ליודין שהוא כללות ע1לס האצילות וריבועו
העולה־
ל1
1
,י
(י
,
מ
,
מ
,
יי
יי
,
פי׳
ז
השירים
שיר
געולה קפ״יובינגיינר״אה ו ע ז י י מ ז כ י
אס תמלא תיבת כראייה כזה מין יי״ש אל״ן*
ה״י יעלה בגי חשמ״ב נמשפר תיבות ז״ה
הו״א לעו״לס האצ״ילות בדקיוקועלייתנוזו
נאצילזיהוא אם פרחה הגפן כי אז״ל במליש
זו ק״ש ולפי ירכנו תכונה היא כאשר פרחה
הגפן פתח הסמלר כלומר בעת ק״ש פי״חה
אותיותהיפ״ח שה״ס היפ״חניצוצוישעולין
אז בעתק״ש 4כי על כ ן בא הרמז על
נכון כי ייוע כי בעת ק״ש אנחנו מעלין את
הדפ״ח ניצוצות ומחביין אותם עס הנוקב'
עם שם ב״ןיניקבא ונעש' רפ״ח וב ן גייש׳יס
דשמ״ע ולכן איים פיח״ה עם הוי אותיות
עולין בגי' שיים אשי זה הוא ימז יז״ל שירשו
זו ק״ש כי אז הוא עליית הרפ״ח ניצוצות
הימוזו' בתיבת פיח״ה וגס עשית בס בנוק
הנימז בתיבות א״ם פיח״ה ו ע ו י ימז כי אם
תמלא תיבות איםיפיח״ת בזהאל״ףמ״ם
פייה רי״ש חי״ת ליה המה יעלו בגי אל׳יף
רי״ר כמספר תיבות ז״ה הו״אשו״ד קייא״ת
שח״ע בלקלוק כי אז עולין הרפ״ח ואז
כעש' הגפ״ןג״ חק״ל מספ שילוב יאהל״ונהי
יאההו״יהה שהרי פתח הס דר ביסס חב
שה״ס המ״ן שעולין הרפ״ח ניצוצות אלי •
ואח״כ אני מעלההיתס לך ימתחברייאנחנו
בבחינת יאהדונ״הי שם באצילות יאחר בך
אנחנו עוליןעםהרפ״ח והבירוריןבבחינת
מיין לא״יאי והסמןדמגיןבנחי' יאההו״יהה
ועם החבור אשר נעשה בנו של יאהד״ונהי
גי' הגפ״ןהרי כי ע״י פתיחת השמיר שלית
עליית מיין דרפ״חניציצית הרמוז ג 'כ בי״ת
וס״ת פ״ת׳יח לישמל״ר שהם אותיות הרפ״ח
נעשה כח הגפן כי עלייה נעל״ה באצילות
לגחיזווג אל א״ואי וע״י זה נמשגין המוחין
אמנס לפי שהמוחין הנמשכים אינס שלמים
רק מזחיןדן״ק לכן הנצו הרמוני׳ שהםהנ'
עעריןדחו״גכילא היה להםרקנחיינצה
,
ח
,
,
,
,
מ
ז
,,
לכל ?הוא התפשטות הארתם,ולא הם
י?
רכז
עצמם ופל זה נטשי שס כאצילות ע״י אתן
את חדי לך שנח כנ• הצליקיס שאני מראה
איתס לך שהס לויי אוהני אשר מסרו עצמם
על ק״ה להעלות אותי לך נאצי'אצלך וגס
אתן אותם לך כלי להעלות גס לך על איואי
כי ע״י מסירתם עק״ה מעליםאותיאצלך
ואח׳יכמעליןגס לי גס לך לא״ואילמ״ן
יאמר כשנימה לכרמים .
אן
)כ(
בהקךם מ״ש בעירוני; לף
כ״א לבה לויי נצא השיה לרש רכא אמרת
כנסת ישראל לפני הב״הרבש׳יע כי נשנית'
לכרמים אלו בתי בנשיות ונתי מלרשות
ניאה אם פרחה הגפן אלו נעל״ מקרא פתח
השמיד אלו בעלי משנה הנצו הימונים אלו
בעלי גמרא שם אתן את לולי לך אראך
כנולי זגוללי שנח כני ונמת* ע״כ
והנה ידוע הוא כי מקרא הואנטשית
משנה היא כיצירה גמרא היא
בבריאה כמ״ש נשער המצות פרשי ואתחנן
והנה ירוע היא מיחש* נפילת אפיס
והובא בקיצור נסי עייחש' מ״ןפי״א כלל
זי וז״למ״ן הםהמלנ״ס אשר נעשיה ותס
נתונים תוך קלי' נגה של עשיה וקחכים
אליהם וכן מלכי היצירה הס קרובים אל
קלי'נגה של יצירה וכןננריאה והכה יש
שם ביין נעשיה והוא מבררת ניחרי מלכי
העשיהע״י שיתוף נפשך של עשיהויוררים
עד המלכים ומוציס אותם משם ומעלין
אותם על היצירה ושם הרוח של הצדיק
יודל עד מלכי היצירה ומוציא משם ומברר
מה שיכול כסי גולל'.התפלה או המצוה
ההיא וזה נשיוע שם ב״ן אשר כיצירה וא!
עולין שניהם ע י הנייאה ואז נשמת הצליק
עם שיתיף שם לין של נר׳אה הסמנררי
מלכי הבריאה ועולין עלהנוקישלאצילות
ושם הס ניתנים בנהיגת היסיי שלה בסוד
מ״ןואן חרדים החשדיס מן הזני!משניהם
נתקנים
א
,
1
,
ז
שמן
משחת
! י י ן ע הוא כי
צממים יעילמות ע ״ל
הקישוסין של הכלה העליונה הם נשמות
־והתחתונים גל הצדיקים אשי הס עולין בה
בגחינת מיין והס מקשעין אותה וגוימיס
ל ה ז ו ו נ העליון כי היא מתקשטת בהם
׳לפני ז״א כעלה ואומית לו חמי במאי ביא
אתינא לקמך במאי כיא אתעינא לגבך
וכנרכתננו לעיל נשם ה י נ זלה״הביאין
ה נ י י ו י י ן מתנריין לא על ייי חהחמונים
לניס ולא על ילי העליונים לניס והס
צייכיסזה לזהבי העליונים הם צרייכים
׳למעשה רתחתונים בםור תנו עז לאלהים
ועל ־כן)צעדנו נעשית המצות והתפלות
ביי לברר בירורים העליונים והתחתונים
חס צריכים ע ז ר וסיוע מן העליונים ועל
כן בימי החול וורדים בעולמות מחירגתם
ושם מתלבש ס כי• לעזור ולסייע בבח־נת
מלאכת נירןר ניצוצות הקייושה מתוןהקלי*
ןהו שאמרה לכה י ו ל י נצא השיה שיה
^יוסבח•׳ מקום הקלי׳ נלינה ננסיים שם
למגיה כעולמות התחתוני״ בי״עביי לעשות
מלאכת ה נ י מ י ניצוצות הקדוש אשי נתון
הקל•* יעולמיח ני״ע כי התחתונים הם
צריכים ע ז י יסיוע מ; העליונים ועל כן
מוטל עלינו לידר שם כי זה משלנו אשר אנו
העליונים •ואחר כ ן אני אראך מעשה
התחזונ״ס וכמ״ש נ ע י ר ו נ י ן כ י אמרה כנסת
ישראל שהם סול הניקבא בא ואראןת״ח
1
שעוסקים בתורה מתוך הלוחק ההרשאמי
נשכימת לכרמים אלו בתי בנסיות ונתי
מירשות אשי מתפלליןשםועוסקין בתורת
שם ועיי זה הס מבררים ניצוצות הקיושה
מתון הקליפה כל אחל ואחלכפי בחינתו
וכמו שמפרשת עתה באומרה ונראה אס
הרחה הגפן כוי כי אם זה הוא כמו אשר
וכאילו אתרה וניאה אשר פרחה הגפן אלו
בעלי מקיא שהם בעולם העשיהוהס
מכירים עיי נפשם בחינת עשיה הנימול
כ
ז
,
קרש
של המלכים של עולםהעשיהומפלים אותם
אל עולם היצירה וייוע כ״ עילנ׳ נחשיה
הוא בסול הנול והנולהיא נקיי אלהילם
ומל כן נ א ,הרמז כי ר״ת איים
בנודע •
פ״רחה ה״גפן בגיייה״ו כמסמר אל״הים
גס ילוע כי שה א״ל אל״ני הוא בעולם
מעשיה !על כןבא הימזג״כ כ• ס״ה א ס
פרח״ה הגפ״ן הנא הלין גי' ציה ופיה ג״י
צייו כמספר אל איני״י גס רמז אותיות המ״ן
הוא רומז אל בחינת עליית המ״ן אשר
מכרריס ומעלים אגחס ליצירה ושס פתח
הסמדר אלו נפלי משנה כי י.ס נפולס
היצירה וכס מניי־ס על ייי יורם בחינת
יצירה הניחרים של המלכים של עולם
והנה ״רוע שמיקי שכירת
הצירה •
הבלים אשר מהם נפלו היפ״ח ניצוצות הוא
בחינת הו״ק שהם סוי ז״א ח״א הוא כסוי
ולכן כאן שהוא כנגי רצייה
היצירה
נרמז נר״ח וס״תפ״ת׳־ח ה״סמייר אותיות
הרפ״חכי כאן הוא מיקר היפ״ח ניצוצות
גם פת״ח עם בי כוללים הוא נגי' ת״ץ
של שס אבגית״׳ן אשר הוא בעולם היצייה
גס מספר תיי״ן הוא כמנץפר תיבות ז״ה ה ו"א
ןנשמבירין
עול״םהיציר״ה ב י ק י ו ק .
ניצוצות מלכי היצירה מעלין אוחס אל
עולם הבריאה ישם הנצו הרמוניס אלו
בעלי גמרא שהם בעולם הבריאה והם
מבררים על ידי נשמתם בחינת הבריאה
הבירורים של המלכים של עולם י ב ר אה •
והנה ידוע כי שם א״ל שלי•• הוא בעולם
הבריאה והוא בגי מש״ה וע׳ה גימט' שמ״ו
במספר ימוני״ם גס י מ ו ן נ ל מגיע״רון בי
בו אותיות דמ״ון שהוא בחי חיצוניותו
פמ״ש בלי״ח פיעקב ע ס ארץ חמה ונעייח
ש ס אבי״ע פ ז כתב גופא דז״א דבריאה
נקיא מטגויו״ן בנ״' של״י ביסוד כעליון
הנקרא ח״י ואלו הם ע״ט משם הנז' ושאר
האותיותרמו"! של שם הנן'הם בגימעריא
נוויא״ל
נ
י,
י
,
ז
יי
י
,
ה
ז
פי׳
שיר׳
השרים
נזייא״ל וז״ם והחיות יצוא ושונ רצו״א
?:גי' נוריא״לוהוא רעו״ן של שם מט״כ״יון
ושו״ב גי' שד״י והוא שמו של מטםי״וי ע״יכ
הרי בי יהו״ן רומז אל הבריאה ו ל ש הנצו
הימיכי״לירבים הוא כי מחער״ון הוא כולל
זג עולמות בי״ע בליש בשי מ' י ש ב ״ י ל
קיושים מ אים קימאה וליל רע כי אע״ם
שאמת כתיקוניןכי מחט״רון הוא בעולם
היצירה הענין הוא בי גופו שהם ו״ק שלו
הס נ ע ו לס היצירה ולכן מכניס אותי נשם
יצירה אבל האמת הוא כי,ראש ממנורו״ן
הוא ננריאת וגופו ניצירה ורגליו נעשיה
נמצא שיעור קימתו בגי עולמית ני״עע״כ
י
,
רכח
ואומיתנצא ומוייל ביימיסין של
נלינה כככייס כמפריס כך אלו כרכי
אומות העולם שכפיו בהקכ״ה א״י אנא כ י
כהנא אע״פ כן לשעה * כשכימה לכימץן
אל< ישראל שנאקר כ• כרם היצבאות בית
ישראל נראה א 0פרחה מגפן ןו ל ש סתם
הסמדר אלו כתי כנסיות וכמי מיישות
הנצו הרמונים תינוקות שמשנין ועוסקין
נתורה סם אתן את דור• לך שם אני נותגגן
הצדיקים והצדקניות הנביאים והנביאות
שעמיו ממנו ע״ב
כמאמר ה;ת רבו היקיוקיס
והגה
תחלה להבין מה קול הצווחת הזו
ואם הצוחה היא לסיב היציאה א״כ תתבעל
הסיבהויתבעל המסובב ולא ח?א יציאה
ולא תהא צוחה וכמש״ה אין יוצאת ואין
צוחה ג 0להכין אומרו אלו כרכי אומות
העולם שכפרו נהקדוש ב״ה והלוא הקרבים
אינם כופרים נהנ״ה כ׳ אס יושניהכרכי*
שהם אייה הם הכופרים נהקנ״ה ואם כ|
וכמ״ש
הול״לאלו אייה שכפרו כהקב״״ה
בש״ס עירונין אל חקרי ככפרים אלא
ככופרים נא ואראך זרעו של עשו שהשהעת
לו סונה וכפרו בך וגס להבין ליש י״א ג ר
ב מ א אעיפ כן לשעה אהיכא קאי ש^ם
הוא על כבירת א״ה בהקנ״ה א*א שהר/אנן
רואים כי עד היום<ה*1ס לכלל הם
כופרים כהקכ״ה ואי קאיעל היציאה מאיי
מנתו גם ליש אס פרחה הגפן זו ליש .לא/
שיאסיה של ליש עס פריחת הגקן ^ם ליש י
פתח הסמדר אלו ב״כ וכ״מ לכאורה ייש *;מ י
היה צריך לרמת אותנ קורם ד ש ליש כי
בתחלה נכנש ארס לפיה הכנסת או לכית
גמיירשואחיכ קורא ל ש או עוסק בתורה
וכליש בש״ש עירובין הנ״ל נש;ימה לכרמי•
אלו בתי כנסיות ובתי מלרשות ניאה אם
פרחה כוי אלו בעלי מקרא נעלי משנה
כעלי גמרא וכן בכאן ל׳כ אחר שורש על
,
והנוגה לפי דרכנו לדמו! עליית הניחרי*
של עשיה וגם יצירה בעולם
הבריאה ושס הנצו כל הימוניס בי בל
הבילויים של עולמות ני״ע הנרמזים בשס
דמונים כבד ה 0מוכנים כבריאה אשר שם
עיקר שם רמנן יכלם מעלים אויזינאצילו
כיסוי יי שלי ננחי' מ״ ן אשי זה הוא רומז
כתיבות שיים אייתן שהם נכימל תשצ״א
ינו״קבא
תיבות כ ׳סוי'ה
נמ־׳ןפי
דאצי״לותנדקיוק ישם אתן את דורי לך
א ר א ן את כבולי ואת 4ודלי אשר יהס
מגיליםזמקשמים איתי נקישועין יקירים
נאים ונכבדים על ידי הלין אשד לעלו
בבח״יהנר״ןשלהם והם הם ננחייהקישוע״ן
של• מעשה התחתונים שבח בני ובנות• רולי
אוהבי אשד אני משתבח בהם ואיתר לךחמי
במאי ברא איתנא לקמך במאי ברא אתערנ'
לגבך וזהו מעשה התחתונים ועל ידם אתה
מתאות לי ותשפיע לי החסדים בבחינת
הוווג ונתקנים הבירורים
1
זז •ל
פי בי דרכים האמורים אפשר
לפישג״כ מאמר דן״ל במדרש
לנה לולי נצא השדה רוח הקיש צווחת
קו#י
י
כתי
ז
שמן
משחח
נתי מיישות ירש על תינוקות העוסקים
גתורהוהכי נמיייגמת זה היה לו ליחש
כק״שועוי כ׳ אס כבר נחית לירוש על ק״ש
קילס ירשת ב״כ וכ״מא״כ •יייש ג״כ על
חלמיי תורה קורס ירשת ב״כ וב״ח ולמה
הקיים את הק״ש ואיחר את התלמיי תורה
והושמה לרשתנתי כנסיות ובת• מירשות
נ י ן לרשת ק״ש לנין ירשת ת״ת •
אמנם ע״פ ירכנו יבוא הכל על נכוןמשולי
ניקדיק והבונה כ• לנה נ1יע
בי רוח הקויש ה״סהנגקיוהיא צ11הח ואומי
ליויהנצא ונטייל.ניימי סין של עולם שהם
במרחב* ארץ כמ״ש מהי״ש •פה ז״ל שהיא
מקום מפורסם ונגלה שמא בחינת הקליי
שהם מפורסמית ונגלוח מחד! לקחשיונמו
שמפיש אוז״ו בכפרים בכופרים אלו ברכי
אומות העולם שכס הקליפה שהס החוזק
ותוקף והחומה של אימות העולם שהם כפיו
והכונה של קול הצוחה
•
בהקנ״ה
היא לטעס כי ירייתה שס נתיך הקליפה
נ ב יכול היא נחינת גלות אליה וכמש״ל
משש הס' ע״ח נשי המלכים אמנם כיון שאי
אפשר נלאו הבי כי צריך לברור משם
ניצוצות הקיישה והתחתונים צריכים ע ז י
וסיוע מן העליונים א״כ צריבה היא לירד
ולנרר ומציון שהיא לביהאינה יכולילייי
מסניסחר אחיזת החיצונים טל בן אומרת
ליויה שהוא ז״א נצא ונטייל כיחל כי בכחו
ח י י ג © היא ותברר ניצוצות הקלושה מתוך
הקלי' וכלי שלא נטעה ונבין בי ירידתה
וטיילה שם היא תמייית חייו ע״כ אמר רכי
אנא נ ר כהנא אע״פ כן לשעה כלומר כי
אע״פ ?א״א בלתי ירידתה שם עכ״ז אינה
אלא לפי שעה ירך עראי לשעהלשליל שלל
ולנח נ ז זחיזית למקומה הראשון אל מקים
הקודש ואחרי אומיה לכה לויי שהוא בחיי
ירידת' לחטיז הייזא ע/ל והיגע של העליוניי
קרש
ביריד
אל התחתונים לבחינת מלאכת
ניצוצות הקלושה מתיך הקצייאזמיתגם כן
שכחם של התחתונים כ׳ גס העליןגי© הס
ו/״שנשכימה
צריבסאל התחתונים ״
לכמןיס! 11ישראל כ׳ גט י.ס צריבין לסייע
למלאכת בירור הניצוצות והזין באופן זה
נראה אם פ״רחה הנה ן זו ק״שכי ע״י ק״ש
הם מעלין את הניצוצות נשוי מ״ן הרמון״
נס״ת א׳ם פר0״ה הגפ״ן אותיות המ״ן
אשר הס מעלים ונ״צוצזתאלו אשי• הס
מעליי עייי ק״שהס היפ״מניצוצויהימי/ו ־
נתינת פרח״ה אותיות הרפ״ח וחגרו איו
הרפ״ח מס השם נ״ןשלי!נעשה בי בחינת
ש״ס מספר רפ״ח וביין כמספר ת־נית א״ס
פיח״ה עם הוי אותיות וע״י!ה הם מרמים
חיבור מספר הגפ״ן שהוא יאהל!נר".י בזי״ן
יאההוי"ההבאוא״י וניהשלוביס הס כמסע'
הגפ״ן ווה הוא טל יד״ פתח ייסמיי נגס©
טב סוי המ״ן אשי הס מעלין במלכות
זנבינר ,אשרז״שאלו נת׳ כנסיות וב״מ כ•:
בית הכנסת ה״ס המלכות אשר יש בה עשר
שמ1ת ינ״ן ני״ס שלה ועם עשרה כוללים
שלהם הם כמספר כנסיית כמ״ש נשי מכונית
בכזנת כניסינ לב״הכ וניה המ־יש הנא
הנינה כי כן השםאהי״ה ליוד״ין האר!ור״ס
והריבוע שלו טולה בגי' קימ״ת כמספר
מיר״שכמ״ש בשעי המצות פ׳ ואתחנ; ״
והכזנה נבאן כי נתחלה י.ם מעלים אמ.
הרפ״ח ניצוצות בנח׳' מיין כמלכות הנקרא
נית הכנסת )אחר בך מעלים אותם ע ס
המלכות אל ליא של אצילות ומתחברים:
זו״ן ׳אהיונה״י ואחר כך מעליס אותם עס^
"1ן כבחינת מיין אל הנינה הנקר׳ ב י * .
המירש ומןיויגיסאוא״יבכחייי^הקוי״הת
ונשלם הג״פן כמספר הכי שליביס .הרי
כ• ע״י פתיחתהסמירשה״ס עלייתה"! של•
הרפ״מניצןצית הרמוזות ג״כ בי״ת ע״תח
ה״סמדי אותיות הרפ״ח נעשה הגפ"; נ*.
אנתנו
ל
,
,
1
שיר
דנט
השירים
אנחנו עולים כאצילות וגורמים זווג אל
אלאי וגליזהנתקנים הניחרים ונמשגיס
כסול מוחין אלינו כמש״ל^ס' עולת תמיל
אשי זהו שאמר הנצו הממנים תינוקות
• והעני]
שיושבים ועוסקים בתגרה
כד הנת כתבנו לעיל כי נקי החלג רמו ניס
וגס הנצח והול נקרא רמונ״ס כמ״ש כליית
שיר השירייוהנה תנוקותשלביתרנן ני\
י הנצח הול של אימא נמ״ש נש״ מי רשנ׳יי פ׳
בראשית בסיף מי הניצנים
והנה כתננו לעיל כילפישנליש לא יררו
רק נחינתהמוחץ יריק על כ; א ץ
כחנחלג להתפשנו במקומם ער שיכנסו
ה ל ר של המוחין אשר הס מלונשי' נלפרקין
עלאיןללהישל אימא ואז יתכשנוו החלג
במקומם אכל עתה הס מחונרי׳ עם התרין
מוחין חלנ כי החשייס הס בלולים נמזח
החכמה והגבורות הס כלולות נמוח הבעה
ונמצא כי מה שהם מתסשע״ עמה החסיי*
.בפרשת ואהבת והגבולות בפי״והיה אס
שמוע א נו רק הארה נעלמא נלכד ולא
כמנואר כל ;ה כאורך
י הם עצמם •
בשער הבונות לח יק״ש וילוע כי מוחי
החלב של לא הס מלובשי* בלה של אימא
ועתה כי החלג הס כלולים עם החלב
נמצא כי גם החלג הס כלו ליי שם .כלה
של אימא ומשם היא התכ׳שח׳ת הארתם •
והנה ירו ע בי עיקר הלה של אימא רם ה ל
פרקין עלאיןכישם הס עיקר המוחין •
אמנם הפרקיןתתא־ן שתם הלק אינם רק
התפשעות הארה ••והנה עתה נילש לא
נכנסו בלא רק הלה לנילי של אימא אבל
הגי נ׳רקיייעליוניי חםייו־שני -בבחי אור
מקיף על ראש לא נמצא נ י נין ננחינת
'כניה הנקי רמוניס ונין־ נכחינת ההו ג
הנקי רמונים אשר הס בתוך הלה אינו
אלאננחינ' ניצה לבי שהוא התקשחות
גמר היכר בי כנח•״ הלה עיין גלפרק•*
עליוני' הם בבחינת אןר מקיף ולא ננגסו
בתוך ליא ובם העיקר גמר היכר והה
שנכנס שהם הלק הוא התחלת וההפשעולו
הארה וזהו כמו נצה כי עיין לא מ מ ר
הפרי כל צורכו וכן בחינת החלג אשר
כתוכס לא נתפשה כי א* הארתם ח הו
ג״כ כהו נצה וזהו שאמר הנצו הרמוניה
כלומר כי גלי הןווג של אלא אשר נעשה
נק״ש ונתקנו כל הנירורין ונמשכו בבחינת
מזמין אותם המוחין הם כי הנצו הממנים
שהם בגחי' נצה הממנים שהם הלה של
אימא וגס החלג אשר בתוכם כי לא
נכנסו רק הלק של הלה וגס המסיים
לא נתפשעו כי אס הארתם ומפני כי הגור*
שלא יתפשםו החסייס עצמם כי אס
הארתם הוא הלה של אימא כי לא נכנסו
רק סלק נמצא שהעיקר הס הלה של
אימא ומל כן פירק הנצו הממנים תנוקזיו
שיושבים ועוסקים נת!רה תנוקר שהם הלת
שלאימא שלא היה בהם יק נחי' ניצה
שהם הלק שלהב אשר נכנסו
שאלו התנוקותשהס הלה יושבים ומצפים
ועושקי׳ ליכנם כתורה שהוא לא הנק תורה
כי עיין העיקר שלהם שהם הל פרקין
עלאין הס •ושביי בנחינת אגר מקיף עצ
ראש לא 1ע<סקי' בתורה שמשם מהם
מתפשטת הארת החסיי ונכנס* במורה
שהוא ;"אוכל זה נטשה שס ע״י התחתיני•
ולש שם את! את יורי לך שם אני נותנת
הצליקייכי שעמלו ממנו שהוא ישראל כי
על הצייקי'והעובי'אשר בהם אני נותנת
שנחס לך נ י הםהגורמי* כל זה להעלות
אותנו ג 0לי גס לך על שם פם הביר,רימ
אשר הס ביררו על ילי מעשית ונתקנו שם
ןנמשכייאלינו-נסול מזחיןואו ע״י זה נראה
ונגלה ־נח פעולת כי אנחנו צריגייליזס
־*איה שמאי 1<2ו התחלת גילוי הלבר ן&ינו
והנך רןאה בעיניך אין נרמזה ק״ש נאם
פרהה
א
1
,
,
!
,
,
,
1
1
?
שמן
בשחת
של ניצוצות הקדושה מתוך הקליי ו מ ה זה
הואכחינת גלות אליה ועל זהמנשראו<$ה
ז״אכייהיה זמן שאין צורך לירייהה רק
נשכימה לכרמייאלו ישראלגראה אם פרחה
הגפ; כוי כי יש בהם בעלי מקרא כעלי
משגה נעלי גמרא כ י י ש ב ה ס כחיי כדיין
וע״י הנר״ןשלהס הס ינררו בחינת הכדורי•
אשר הס נשארו למעה כעולמות נ י״ע רעלן
אותם כסוי מיין וע״י ו שס אתן את דורי שהוא
חיבת ואהנת הזו ו ג לך ואינו מהצורך
או יאמר שס אתן את
•
ייייתך
דודי לך כלו׳ שלנחי הבירורין שנשארו שים
אתן אמ מדי אוהבי ש;.ס ישראל לך נשנילך
בי אתן להםכח שהם •בררו .הבירורים
הנשארים בשבילך ואתה לא תריעול מעה
ודוק אנ״ק יקב״ה
פרחה הגפן נרמז* שוני״ יקרי״ מפניני׳
ואיך בל המאמר נמשמוני מסתרי' דבריו
מס; ירי'כינתחילה הזכיר הק״ש כי שם היא
עליתם של הפריית ניצוצות ועליית' הם
כנת• כנסיות סור המלכות וננתי מורשות
סוד הבינה ועי • זה התנוקות הס יושנים
ועושקי* נתור^ כי נמשני' המוחין אשר
הסמלובשי' בנייה של אימא ליכנס בתורה
שהוא ז״א
1
,
וחנה
בתיקוני! יקמייר אי אר״ש כוי
גיייתיקב׳יה לגני שכעתיאיהו
•ימא לגבהנשכימה לכרמי יו ע״ש ולפי
פזי־־{!הז״א הוא האומר אותו אל חנוק*
ונוכל לפרשו על פי דרכנו כי הבוק' אומרת
אל ז״א ל:ה דויי נצא השיה כוישהוא לירד
למשה אל עולמותהתחתו-ני* למלאכיהבימר
,
קרש
,
,
הדוריים נתנד ריח ועל־־ פתחנו כל מנדים חר^ים נם ייעעכיםרורו
״1-
ז*
4י?<
־י־
*׳ ״*.
-ו -״
י י ו ע בי בכל תפלות ומעשה
3/1ך/
החתוכים הם מעלי׳ בחינת מיין
וכפ׳יכונתם ומעשיה' נחותה שעת כך
בחינת מ י ל תיקוני להעלות ניצוצות בבחי'
מ״״ן רבים אם ככמות אס באיכות וככל יוס
הס מעלים ניצוצות חלשות מחלש וזה גודל
0׳וב המצות והתפלות ואין כל האנשים
הם שיו ים ואין צדיק ממה אל חלרוואין
גר• ה יומת לחנירתה בי כלאחר ואי הוא
מעלת ניצוצות כפי בחילתו הראויה אליו
ועל כן כל ישראל הם צריכי' זה לזה ולן(
״וכל אחל מישראל לעשות מה שיעשה חנירו
ותתקן הקלכנה מת שלא תתקן הלבונה
כמנויכ׳״זנס' מ״ש ש*ב ח*ג פ״ע והנה נש״ס
ע י מ ב י ן ק? כ״א אמרו והביאו רש״יז״ל
מיו יאים נתנו ריח לויאי התאני' העונות
והיפות נעטןשנ&מו הראג• ל !הגה נ•
; י• -
—־ז־ *
־־
ל ־ר ־•
•
י* 1
לודאי תאנים היוד הא מוכות אלו הצדיק*
הלול הבי תאנים רעות מאי אלו פושעי
ישראל עכשיו שניהם נתנו ריח כלם מכקשי•
ולפי ירכנו הוא הרמז
״
פניך ע״כ
כי בפסוק הקויס היא אמרה שם אתן את
לולי לך ותכונה היתתעל הצייקי' המעלי'
המ״ן כת״ש שס ועתה היא אומרת כי לא
מבעיא תצליקי' אשר הם מעלים מ״ןכי אס
אפילו הרשעים ג״כ כי כלס צריכים זה לזת
ותתקן החלבנהמה שלא תוכל לתקןהלבונה
ן/׳״ש הדודאים שהם הצליקיי והרשעים כלם.
יחל נתנו ריח שה״ס עלית המ״ן
,
1
) נ ( *11״ה לפי הירך הראשון אשר הי'
בפי נשכימה לכרמים שס הימה
הבונה על עלית מיין בק״ש לזווג את או״אי
אמנם לא מורש מה קיתת התועלת של אותו
ח/וונ
$
ז עי׳
השירים
ש״ר
רל
הזליג ומת נעשה נ ו ועל ק נאמר עתה
נבוא אל כתת הכתוב ג•
מ]/תה
*תויזה לבאר הנמשך ימן הזוזג ההוא והענין
אתי אשי בפסוק הקודם
כי הכת כתבנו לעיל מס עולת תמיל כי
היה כסי' עלית כלן כק״ש כד• לזווג את
הבירורין אשר העלו זלן בנחי כלן אל
אוא״י עתי; אגמית הכינה הדודאים נתנו
אימא הם כתקנין שם בעיבור הבינה ואחר
רי־ח המראים שהם ז ל ן •נתנו ריחכי עלו
כך ניחנים מתוקנים כסול מוחין לזלן
בפח• כלן כי לכן נרמזו זלן כריית ל כ כ י
*אמנם ילוע הוא בי לא בחינות אלו הלבד
י״ת וללדאיסלתנור״יחהוא הנ״י הנס״ש
גיתניןאל זלןכסור מוחין כי הרי בחינו'
רלחכנויע כי נפש *לס חנוק' ורוח ה״מ
א ל ו ה ס ••מן הנירוין שהס תסיישס ב״־ן
ל א שליש הדודאים הגל ואעייפ שכעלית
•והס צריכין להתקן נלי בשם מ״ה כנולע
לון מ״ן א ל א ו א ״ י מ א ל א ונוקיעם כל זה
?על בן אלאי בסוד בחיי זווגס הס ממשכי׳
הקלים עתה את המק' לטעם כיי היא אשר
מוחין חישים מהשם ילההחיש ומתחנרין
התהילה לעלות עם הרפ״ח ־ניצוצות כסו?
עסהניייייןשהס מהשם נ״ןומתקגין אותם
מ״ןאללא והיא הגורמת לעלות אחרכך
•ואח״כ הם ממשינין המוחין החישים של
שניהם זלן כסוד מיין אלאוא״י ו ע ז י רמז
השם מ״ה מח^ניי{ עס המוחין ישם ביין
כי הנה ילוע כי הכידוריס אשר מעליןלון
שהם מן מבירורי!• של שם ב״ן שתם ישנים
בבחי' כל} אל אוא״י הם מעלים אויום ע0
*סוימוח:ן אל לא ואח״כ ל א הוא נותן
הפנימיות שלהםשגם הפנימיות שלהם הם
אל הנגקבא חלקה ו מ ת יוראיס נקי זלן
מעלי; אותם כבחייכלן אל אוא״יוהבנימיות
כמש״לנלי״ת גלפ זה ריח ה״ס עליית מיין
שלהם אשר הם ממלים הוא כחינת המוחין
כמש״ל גם פתח נקי היסוד של הנוקבא
שלהם כאותו זמן שהם נפשם נרוהס ונפרש
!כללשזל פתח פתוח מצאתי וכן אתרו
עלית מיין של ק״ש אשרנה •אנו עשוקים כ•
כסיית•.פ וירא פתח האהל לא תרעא יציק
אז מה שיש כלא הס המוחי! של נחי' יניקה
ו כ ן פתח נקי •סול הזכר ננלש כשיגלח
אשר קנלבתיב ישראל והמוחיןמל׳היניק*
׳שהאונאיפ״ל פתח האהל הוא פי האמה
הם נהיגת רות כנולע נמצא כי נעליית
וכן בז״הר ' 0נ א לן( ל״ו ע״א ופסה תיעל
ח״ן ילון יש ל בחיי מיין שהסנחייהניחרין
הפתח זה פתח הגוף ואי זה הוא פתח הגון*
ובחינת הפנימיות שלהם ולשה־לולאיינתננד
וגמילה גס כל נקי תהי חסליס כלאחד
ריח החולאים שהס תלן נתנו ריח.שהוא
כלולה מעשר גי כ״ג ובן הה' בנורות נק׳
עלית מ״ן וזהו על בחינת מיין של ־הבירור*״
<לל כמ״ש נש׳ הצוגות ל״י לספירת העומד
שהם כנחייריח בשמים סמנים הננררי©
*מה
ילוע כי הטפה אשר משפיע אנא מהקל• כמשייל כמה פעמים < גם יריית הלו•.
כאימא בשור הווו ג היא כלולה מ ל מוחין
הנליש ר״ו׳וזשלהם שהוא הפנימיות שלהם
ח ל ל וכן העפה אשר נימול של אימא אשר
שהם בחינת המוחין אשר להם אשר רמת
נמשכה מן המוח שלה ביסול פלה היא גם ק
לנבכלת החדאי״ם.נתלו רי״ח שהוא מלח
כלולה מגי מוחין חב״ל אלא כי •עיפת הזכר
נם את/ה הס העלי לסוד מיין ועל ירי זה
נקי חיהת הי מסיים והמפה של הנוקינקרא
ועל פתחנו שה״ס הישודותשלנו פתח הגון!
ע־ כת הי גבורות כמ״ש נסער הפפוקיס פ
נ י גספתהיג״ו ־ הוא נכי* תקלד כמספר
כראשית לגנעני^אלהרע״ס
ניסוילת-נו כ״ל ש<לס הה' •חסי״ם והה'
־*טחתט ע • ע^יפסביסולשליכסורנלן
י
,
1
!
,
,
6
,
,
4
1,
^
אני
ז
שמן
משחת
אני מעלה נלן ה ל גבורות אשי כיסיי שלי
י אל אנא והוא משפיע את ה ל חשייס ליי
מיסוי שלו כסוי ל י י כיסוי שלי ולפי האמת
איני בחינת הסדייוגמרות לנד רק מגר״יס
שהוא בגי' כלה לין שהם המוחין של כלת
והמוחין שלנלןשהס חישייגם ישנים שהם
המוחין ימיה שהם הישים והמוחין של לין
שהם ישנים מבירורי המלכייאלו הם הנחי
אשי נתקניןונמשכין מנתינת הזווג שלנו
ואלו המוחין ת״ש׳ס׳ גס ישנים יורי צפנתי
לךכי אימית הכינה אל לא כי כל נחינת
המוחין אליך שאתה מדי צפנתי אולליתנס
לך כנודע כי אתר כך בעמידה ליי הנינה
נכנסין כל המוחין נלא כי אכלפי שכלש
כ נ ר נכנסו אינו רק חלק למוחין לאימא
אנל ה ל י למוחין של אימא שהם עיקר
המוחין וגם בחינת המותיןשל אבא אינם
נכנסי כי אם בעמידה ולכן אומרת צפנתי
לך צפנתי אותם ליתכס לך כי נק״ש כבר
המוחין של אוא״י הם קיימים ועומייי אך
אינם ניכנסיס רק הלק של אימא והשאר
,
,
נטמייה •
יאמר הלו יא׳ ס נתנו ריח כי
אל
)*(
לפי הדרך הלשכתננו בפסוק
נשכימה לכרמים שתכונה היתה על בחינת
עליית כלן נק״ש לזווג ליואי עתה בפסוק זה
הבונה היא על נתינת עליית ל ן לזווגשל
:ל ן וגס לירך ה ל אשר פירשנו אותו על
כחיי• עליית כלן ניסוי הנוקנא ע ל ז לא
פורש שם מה נעשה ליי עליית כלן ניסור
הכוקבא ועל כן אומרת עתה הדודאים נתנו
ריח והעכיןנהקיים ליש ב ל מאמרי רלל
קמאנלמ והשוכר בית לראובן כי־ הנשמות י
שצ הצליקיייהבי ריחא לעיל׳ במלא הלולאי'
בתנו ריח לאינון תרין כיוביייתחותה ריהני
ריחא עיי נשמות הצדיקים וכאשר יעלו
נשמות הצליקיס מן המלכות נסיר לין שלה
מיו מ! אותו ההתעוררות ימשך -התלהטנו
קדש
ותשוקה אל הילת גוי ע״ש וכרובים הנלהגי
מצלע וסנלל שהם ל ו ן של בריאה ככלי*
כ ל א ועיין כספר כלן וככי בתכנו לעיל כי
פתה נקי נ י ן היסוד של הזכר ובין ה• סוי של
גם כתננו כי כל נקי הה'
הנוקבא 4
הסייס וכן גם כן נקראים החמש־
גכויות ליל ו י י ו ע בי הה' הסייס סוים הם
ש 0מ״ה יהל גבורות סודם הס שם ב״ן גם
ידוע כי המתאשר מעלה הנוקכא אל הזנד
הם ה ל גכורות והשייר אשר משפיע הזכר
אל הנול הס ה ל חסרים ושניהם מתחנרי*
ניסור של הנוקנא עוד נקיים כי הכה יש
מיין מנחי' בירורי המלכים מ ל ל שנירא
הכלים ובחינות אלו הס מיין ישנות •וישבח•*
ללןחישותשהם מהל גבירות אשר מקבלת
הנוקנא כמו בשבת שאין הנוקבא יורית
בעולמות התחתונים כיי לברר בירורי ניצל
מהמלכים רק הכל הוא חדש כיי על כן אנ1
אומרים בו ביום מזמור שירו לל שירחה*
ככלש ב ל המצותובלי״ת ל נ ה י סיני הצי
השוה שנהס כי בתחלה צריך התעוררותי
ע־ל״תכלןשל הנוקבא כדישירח הכלי של
הזכר ן״רוע כי עליית הכל]של הנוקבא ה ו *
נליההוארוחא ישביק בה כעלה כביאה
קימאה לעש!ת אותה כלי והוא ל ב כחינת,
ל גבורות
נבוא אל בונת תכתוב כי אחדי
מעתה
אשר בפסוק הקורס דברה ע$
עלייתה עם ל א כבתי מיין אצ א״וא* ע ת *
מדברת על נחי' עליית מיין לכחייהזווג של<ז
עס לא וגס לדרך ה ל אשר פירשנו אותר
על בחיי עליית מיין לבחייהזמג שלה עם ל א
עתה מפרשת מה נעשה גלי עליית הלין
כיסולשלת ולש הדודאים נתנו ריחהדויאי'
שיים מס״טוסנלל תרין־כרוניס יתחותה
נתנו ריח שלס עליית מין ינשלזו־הצייקיס•
וידוע בי כל בחיי עליית לין הוא יחייגבורל
ועל כן נא קרמו כ• י״ת להלאים לתנו
ל
ד״יו*
1
ז
פיי
השירים
שיר
ד״יח הנא אותיות ר ל ה בי י ל ה הוא מצל
הגבורות עיין בלמ״ן ו ל ח ולום אשר גס
הוא מצד הגבורות וליי עליית לין אלו אז
ועל פתחינו כל על פתחינו שלא היסודות
שלנו ל ל ש י ל ס ה ל חשדים והל גמרות
הנקי כ"ל בי ל י י עליית צלן שלהם מתעוררו'
ה ל גבורות אשר כיסוד שלי לעלות בסול
ל י ן הריכ״לשל גבורות ולפי שהיא צריכה
להתעורר תחלה להעלות לין את ה ל גמרו'
לכן בא הרמז כי דית ויעל לתחינו הוא
ליו כמספר אלילים וידוע כי ה ל אותיות
אל״הים הס הה' גבורות ונרמז בר״ת לומר
כי בחי זו היא בראשונה ולית וליל פתחילו
הוא לייו לומר כי הנרמז בר״ת שהוא ה ל
גבורות היא אעלה אותם בתחלת לו 4או
אפשרכי ל ו הוא על הבחי של״ו שהוא
הכללי כי זה נוגע ל״ו לבש? ולכן נרמז בלית
כי אחר אשר אני מעלה מין בייל יגבו רות
נמשכים הליל ל ל חסייני ביסול שלך לירד
כ סו ל,ליל וניתנים בישול שלי והם ממחברי•
שם עם הגבורות שלי ונפש׳ בחייאחתולכן
שניהם הח׳״וג הם נרמזות בתיבה א שהיא
מללים שהוא בגי' ציין כמספר שמות ליה
לין שם ליה של החסלייושס לין של בגבורו'
שנעשו נחי' אחת ונס כתיבת מגלים נימז
ח מ ר הישולותשל לון בבחי' הזווגכיהנה
מנליס הואאותיות גי״ל ליס ג״יי ליס
הישוי של הזכר וליס הוא גמםהר י ל ו ד
שהוא היסוד של הןןקבל ועל• ק הושמו
אותיות גי״ל באמצט&בי ליס בי כ ן הוא
כי היסמ־ של הזכר הוא הנכנס תוך היסוד
של הנוקבא וגס כי •דןע הוא כי קודם
בחי' הזווגנק' הנוקבא ל סתומה ואחר
בחייהזווג היא נקי ל פתוחה ונרמז זה
נתינת מ ל ל י ם א ש ר ב ו מ ' פתוחה וגס ל
סת<מה כי נעשית בנהינת מ׳ פתוחה ל י י
כניסת הגי״ל כתוכה ממה שהיתה נגח׳ ם'
,
,
1
1
,
1
סתומק הוי נרמז חכור היממות של ליו!
רלא
ננחינתהזווג כתינה אחת של מלליס וכל
־;הנעשה גלי המעוררות היויאם כ• על
ילסאני מעוררת להעלות ל ן הה'גכויות
אשר ניפול שלי וכלי זה י?תה תשפ־ע לי
המייל הה* הסליפ שניסוי שלך ולע לך יןרי
כי לא מנעיא חלשים שכס בהי ' גמ״ן של
גנוחת חישות הנמשכות מהמוחין רזלשיס
שהוא הכל כאצילות שאין אני מעלה אותם
אלא לך אלא גם ישנים שה״ס כחיית ה מיין
הישנות מנירורי המלכים שהם ישכים אשר
אני צריכה לירל בתוך הקלייכלי לנרר א*הס
כמו שאמרתי לכה דודי נצא השיה הכל
צפנתי לך יווקא להעלות אותם כסוי מיין
ב• עליה נאתר אשתך כגפן סוריה ואמרו
בזוהר פ' ויחי י ף ר ל ע ע ב מאי גהן דא
כנסת ישראל אמאי אתקריאת גפן אלא ־-זה
גפן לא מקכלא עליה נסיעא אחרא הכי
נמי כ״י לא מקבלא עלה אלאלקכ״ה וכן נ ז ו
אמו׳ללו ע״א ורזא למלה זאת תורת הקנאת
חסי אזהיותא לנשי עלמא ילא יסחיןתחות
נעליהון ואי לאו ?חח שעורי' זה־נא לקרבא
וממילא 0יא אשתמויע עלא אחראזכאה
חולקהו( לישראל יהא כ י לא שקית במלנא
קדישא לעלמין ל י תווהא אנרתשנ1האשה
;תחת אישה ו כ ל שםהרמ"; ל ל הובאו דנריל
בספר מ״מ ודל הענין כי יווקא נוח:א
החמאה נוגית ננעלה כוי־משח״נ ?צוקנא
הקדושה שגמרותיירפוח והיא מקבלת; ממנו
לכן גם שתרד למעת בקלי״ קיושתהיץ־מ״ו
ותמיד היא משתוקקת אל בעלה להתבסס
,
,
זי
בזזוגא כוי ליש
ולרמוז זה ג״ב רמזה חבור הימויוישלה©
בבחינת הזווגבלש׳־ן מגייס וננלש
נש״ס עירויגין י ף כ״א ע״כ )על פתחינו
כל מגדים אלו בנית ישראל שאוגדלסתחיהן
לנעליהן והירש רשיי לל קושרות כמחיגן
לצורך נעליהן שאינם ננעלות לאחרים ליש
!על כן אחר אשררמןה בחינת הזווג שלי*ם
א
בלשון
ח
שמן
משחח
כלש<ן מגיים אמרה חדשים גס ישני ' ח י י
.צפנתי לך לומר כיממה שרמזתי לך כחיצת
ייזווג שלנו בלשון מגיי' אשר פירושי קשר
נין תכי; כי ח־שי'גם ישנים מלי צפנתי
בי בנות ישראל
לך להעלותם לך לוקא
אוגיות פתחיהן"לבעליהן ומל• שאמוינלשון
,
ז
ח
$
קרש
צפנתי ולא שמרתי ולא העלתי ככורע בי
צפון ל ס הגבורה וכן ה ל ן המת גטמת
וגם עליית הלין הוא עי׳ ה ל גבורות שלש
הרוחא לשביק בעלה בגווה בביאה קלמאת
לעשות אותה כלי כ נ ו י ע ו ו ו ק אי ניחא
קמיה יקכ״ה
קו ןתכף .באח ילי יונק שדי אט> אמצאך ב ח י ץ ' .א ^ ף ן־כש ל ^ ן
:
״ מ ו ל ו ו־אפהנף
א י י א ף אל־ בית אמי חלמוני א #מ ף מיין ה ר מ ז
י י ו ע ב י בכל ק״ש אין נכנסים
הי ח
בלא רק הלק ימוחין שהם נגלי
וחלת של ע של צלם ימוחיןלגללוייאימא
אלא שהתפרש כין ל ש :ללש היא ממקום
המ׳וכת ג!סת המו.םיןמהיכן הס נמשכים •
.כמבואר באורך בש׳ הבונות.נליוש ליש •
ן ה נ ה ק״ש שע״ה כל כמתה אינה אלא לבחי'
*עשית הכלי כנודע ביאין האשהמתעבית
מביאה ראשונה ועל בן הביאה הראשונה
(
היא לעשות אותה כלי שהוא ההוא רוחא
ישדי כעלה בגווה כביאה קלמאה .לעשות
אותה בלי וזמג זה הוא נעשה בליליכי בחצוי
לילה מזדווגים א״ואי בש1י ביאה י&שונה
לעשות את אימא כליומגח ןה הזזוגנמשך
כח הזוו-ג ללון אחר חצות לילה בסול ביאת
ראשונה ג״ב לעשותאותה.כליונחי'זווגים
אלו הם נעשים ליי ללש שליה כי בפסוק
שמע ל ס הזווג של א״ואי ונותן אבא לאימא
קרנחא לעשות אותה כלי ננננסייבלאהלק
של ל לצלם למוחין:יגילות לאימא ובפסוק
כשכללו ילס הזווג של ל ו ן ונותן לא
קרוחא בנוקבא לעשות אותת כלי כמבואר
כל זה באורך ב ל הכו מת לרוישי ק״ש שגלת
והנה
וייע״ח ל לין ל י ע״ש באורך •
כליה ל הכשירה ולד כתכ ולל והנה אחר
ז
*׳ומ זמן היניקה כבר יש גולות כל *ורכס
י
כנייק י ל י ן אמנם אין נהם יכולת להוליי
נשמות יען אין במוחין שלהםכח להוליל
אחרים רק הצריך לעצתי ולס קנון זוכה
לעצמו ואינו זוכה לאחרים אמנם כש־גלל
יבוא לו תוספת במוחין שלו מא״ו&י אז
זוכה לאחייס ל כ ומוליל נשמוישל צייקיס
חלשות ונמצא כי כאשר ׳זיווג אזעם נוקבא
להיותו כסול קח! אינו־ נותן בה רק מבחינת
הלק שבו וכזה תבין סול גלול וכלל גלול
זוכרהו והוא ענין אותו יוחאי•ליהיכ נת
לעשות אותה כלי להעלות נ ל ן כ י בהיותו
מבחינת לק נקי מחא ולק גי כ נקי כלים
כנויע כיהמוחיןעצמס של יניקה נעשים
כלים וקרומים 1׳ממוחין לגילות ונמצא כי
הכלי המעלה את הלי! שהם נשמות הצדיק״״
שנמשכים ממוחין של הגילוח והכליהוא
האי מחא ליהיב ממוחין ילק והנה מזה
הרוחא י ל ק נעשו המלאכים כנולע שהם
חיצוניות העולמות ולכן המלאכים עורשם
ביצירת רחמן מקננן למ לחןד ולכן איין
המלאכים עולים בסול לין שכנר נשלמה
המלכות בלק אמנם נשמות הצייקיס־ שהם
מבריאה שהוא בחיי המוחין ל ר אלו צריכים
לעלותבמלכות לאצילות באול ל ן ועל ילם
תתאזר כה לעלות היא ובעלה למעלה על
זלגאי
כ
ח
פי׳
ס ד
)"6א* וי קהלו משם גייר מוחיןיגילו״ וננאר
עניין עלית לון בעצמם בסול' ל ן ל א״ואי כי
כ ל י ש שלא <תן יוחא י ל ק בנוקנא כלי
לעשות אותה כלי בימי היניקה הנה גם אבא
כאשר נותן באימא את ההוא רוחא דיהיב
כגווה אינו נותן אלא עמה ׳שישי בו והנה
שורש ליואיהם בחלת לאריך ואינס במקו'
המוחין של אריך כלל לכן כלי להזחוגעם
אימא ולתת לה טיפת המוחין לגדלו'לצורך
• ל א צריך שתחלה יקבל גס הוא תוספת
מ ח י ן ממי חא ע לאה יאריך ולכן צריך
שיעוריו תחלהלון מ״ן לא״ואי ואז יכול
אבא לקבל ממוחא •עצמי לאריך *אז יוכל
אבללמיהב באימא כח המוחין יהוליה
לתת אח״כ גם הם אל "/ון כוי־ע״ש וכ״ב בפי׳
חאלר׳ז ולל כקיצור* מ ה ל״י היניקה
.התחילו ל ו ן לתקן פיצופם ע י תשלום ל
?ניס ונגללו כל צרכם אבל בחינת המוחין
שלהם •עיין היו חסרים ולא היו ראויים
לביאת ולכן צריכים נשמות הת־חתדניילהשלי'
־בחינת זו והוא כי המלאכים שורשה מן
היצירה אשר שם היא שורש לק ולא עוד
׳־ולכן אינה צריכה המלכות להתעבר בממו'
•במלאכים לפי שאינה צריכה •להם־הי כנר
׳יש כה כסלק ע"י היניקה אשר משם הוא
השיש של המלאכים מנחי'לק אבל הנשמות
של הצדיקים כיי סתם נשמה היא ימן הבריאה
'ןהבייאה ״היא כיסוי ל י שהם המוחין לכן
* י י פ ה להתעבר מהם כיון ששורשם מן
'בבריאה מקום של המוחיןואז תוכל לעלות
\על ירם למעלה לליואי *לקחת מוחץ
'׳הראויים אליה ולס פעם העלאת לין כלי
עשמית התחתונים עוד יש־קלםאהד והוא
׳•קרוב ונמשך עםהעעס מ ל ו הוא כי הנה
ל א עיין א י ן בו רק לק כי ל ס ל של שמא
ק ו ישא וכיי להו1יי גשמות צריך שיתן
כמחלה נביאה ראשונה בחינת ההוא רוחא
7שבק בה בעלה אשר עלילו תוכל הנוקב א
^ ^ ל ^ ז ק ל א י ג נ ו •בול עד•[ לתת ני! ג•
י
י
1
1
י
רלב
השירים
אם ח ל כלול מלק שלו לנד ולכן אינו יבול
להוליד כי ע י י ן אין ני יק המוחין הצריבי'
לעצמו ולא לאחרים כ• לס ה<1עםגלש י ל ל
קבין ז;כה לעצמו ואינו זוכה לאחדים• וכלי
שיוכל להוליד נשמויהתחתונייצייך שיתחלש
נו תוספת בח במוחין שלו מצי המוחין
העליונים שהם א״ואי ואז יוכל להוליד נשמו'
לזכות לאחרים ולסיכה זו הוכיח עליית <לן
של הנשמות ככל לילה אל הנוקנא כי על ידי
נשמות התחתונות עולים נם הס לון ולוקחי
בחינת המוחין הראויים להוליד כי על יי•
עליית נלן דנשמות כמלכות נותנין כ 0נ ל ו ן
לעלות גם הס כסוי ל ן על א״וא ותכלית
עלייה זו היא * י גלי שביארנו בי לא אימ
יכול לתת רוחא בגו נו קנא אלא כסי מה
שיש נכחו שהם לק הנה גס אנא אינו יכול
לתת רוחא בגו אימא רק כפי בח\ והנה נם
הוא איננו שלם שהרי אין נ ו רק בחינת בם
ל ו ג וחצי ת״ת יארי'ואין להם עדיןאחין*:
ותפיס במוחין ל ל א כלל ו ל ק צריך שנתחל'
יקב לו •גם הם א״ואי כיח •מן מוחין ל ל א כלי
'*שאח״כ יתנו גם ה 0כח במוחין ללון ולכן
עייל שביארנו שלון הוצרכואל ה*שמוש<עלו
בסול מיין לקבל המוחין־שללכן א״וא צייכ*״
אל לון שיעלו בסול כלן כרי שיוכלו גס הם
לקבל המוחין שלהם מא״א בו 1אז מוריש״ן
מוחי] הראוי*• להוליד ברישהון •ללון
־ כ! גלשנ ״
1
י
1
1
מפורש מ ל מקומות האל*
חר*
כי בחינת נתינת הרוחא לא
לנוקבא לעשותה כלי מ א כ ו מ ן היותו
בבחינת לק שהוא זמן היניקה כי •ערין
אין בו בחינת מוחין לגדלות ואע״פי! שזה
הוא הצריך לענינמ עניין רגע איבר
בדיך אגב מה שנתקשיתי לע״כ ב ל מקומל
האלו ביי לכאורה ה 0הפך ממש״ל בקיצור
מקדושי הק״ש כי זווג זה לעשות אותה כלי
הוא כלילה ולזה אנו אומרים ק״ש שליה כי
נהסוק
ג
ח
שמן
משחת
* {**5שמע גיוון אנא לאימא את הרזקא
ללגשי' איתי .כלי יאז נשלס ן״א גנחייכמוהין
צנימיייס ומקיפים ליניקה ופננסימז מ ג״כ
•׳.ו״ק של צ'יצלם למוחין לגילית של אימא
ואת״ב נפנןזק נשכמיילו נותן ז״א היוחא
גניקנא ל עשי ת ב *5היי כי גתיצת׳ הייחא
גוא אחר שכנר ככבשן נן״א ר\ק יגילויולא
בהיות׳ז בנתינת ו״ק ליניקה לני כס״ש נשי
ייגסירה ונפיי האירים והיה אפשי לילחק
ולזמר כי היניקה אשד הזכיר נ נ ' מקימות
*:נ/י נכללה היא מ״ק לנללזת אשי כנל
נמשוזהו״קשל גלליתג״ב נקי יניקה של
גללותזכיון שיזי־׳קלגילית גלו בן אינם מייתין
יאוייסלהוליהעישיננסויהלרימיחיןלכן
לא חש להזכיר הלק של גילוח בי ל א י ב ר
1ק כמוהין להולדה למוחין שאינם
להוללה וכיון שהלק למוחין אינם ראויים
$י.וללההרי הס בכלל׳ היניקה שהזכיר כי־
היא אחר אשר נכנסו הלק £ל גללויבי בנחי'
ו ו היא היניקה מ ל צכאן שאז נותן בה
קרוחא והוא כמ״ש כלחשי הלש כי בפסוק
שמענכנסלהלק לגילוח כלא ו נ ל נ ש כ ל ל ו
גוחןלאהמחא בנוקבא אמנם אי אפשר
.לומר כן יאיכ נתבעל הכעס שאמר כ• מת
שנלכלי הוא להעם כי הרול נמשך מהמוחין
קליניקה אשדאולכ בנילוה נעשים המוחין
של יניקה קרומות וכלים אל המוחין של
נילות ואס בחינת .היניקה הנזכר כאןהיא
מחי אשר נכנסו בלא הלק יגילוישאזנותן
* ה את הרוחא א״ב הרזו>א נמשך מהלק
יגילותוהלק של גילות אינם נעשים אח״ב
תלים כיי שהחחא אשר נמשך מהם יקרא כלי
ז ע ו י כי לפי שמחיות הלשונות פוביס השנים
המי מבואר כי לבחינת נתינת החחא א ן
צורך להעלאת אל המלכות לין של נשמות כי
אפילו של המלאכים שהםמבח•״ החיצוניות
והרוחא הוא בחינת חיצוניות אין צורך
להעלות לין כ׳ אין צורך להע)זת ללן ו ק
קרש
להמשכת מוחי])אם איתא ני היניקה מ ז י
ב ל מקומויהאלו היא אחי אשי ןכנסו הלנן
של גילוח היי הלק של גילית אינם נמשכים
אלא נלי .ל ן לנשמות ננויע מרחשי ק״ש
וא״ב היה צ ר י ך /ל ן משמית לבחינת נתיניו
הרוחא כי צריך שימשכו הו״ק רגילות א^א
מוכיח מללא צריך עליית היין מוכיח כי
היניקה הנז׳ נ נ מקומית האל; לגחיינתינת
היוחא היא עיקה של לק יוקא כלתי כניסת
הלק של גילות והלריקוי ליובתא ו ע י י ן היה
אפשר לייחק ולימי כי לעולם המיקההנל
נכי מקימות האלו היא אחר 6שי נכנסו
הלק של גילוח ו(מנםההמשכהללחיהחח^
ממשכ* כמו.
_
ו
*
יבמהמוחיןשל יניקה
אינו
כאשי א״ואי ממשיכים מוחץ .של עיבור א1
של יניקה ללא הס ממשיכים מהכלי־החיצל
או האמצעיים שלהם אנלפי שיש נהם הכלי*
הפנימיים שלהם ל כ בן הלא א ל פ י שכבד
נכנסו נ ו הלק של גדלות אינו ממשיך ננוק'
לנחינת הרוחא רק מבחינת המוחין קל
יניקה ממש ועל כן נקי היוחא כלי ועל כ ן
אינו צ י י ן עליית הלין לבחינת הרו^א כ*
זה ניתנו אליה לא ממה שכנר יש מ ועליית
מ ל ן לנשמות אשר בילש שללה היא להמשיך
הליק של ג י ל ל נ ל א ולא לבח״ינתינת החח*
וילת ולכ למאי הוצרכו המשכת הלק של
כילות בלא בליש שע״ה כיין שאינם לכהי*
נתינת החחא והלוא כל עצמה של ?"ש שגלו;
אינו יק לבחינת נתינת החהא ועל כן צריך
להמשיך הלק ימיחין כיי שיחןבק את ה ח ל
,לאלילה למאי אצערי^אכשר ללבי המשל
הלק של גללות הוא כלי שייחו את המקיבל
של יניקה ליבנה בחון לא כי כמי שכחינית
הזמג של גלילו; אינו נעשה ע י שיכנסו כמק״־
של בדלות כתוך לא ויג1שו פנימיים כנולע
מיחשי כינת ברכת ככנים כן הזווג לכח״*
נתינת החחא הנמשך מהמוחין של י נ ק ת
אינן נעשה עי שינגסו המקיפים של יניק$
בתוך
ז
י
:
,
השירים
ז יפ׳ שיר
4
בתוך לא ויעשו פנימיים ולכןהימשכנ הלק
שלגילות.נלא בלישידחואת המקיפים
ליניקה תוך לא כלי לעשות נחינת הזווג
לנתינתהרוחא אכללעולם הרוחיאינו נמשך
אלא מהמוחין של יניקה ולכן נקי כלי ולכן
אינו צריך עליית מיין לא לנשמות ללון ולא
י י ל ו ן לא״ואי כי הרי גס אנא הרנחא שניתן
אל אימא אינו נותן יק מאה שיש כי וכזה
אמנסאכתי קשהנוינאכי
אתי שפיר •
זה הפך מכונת קייש שללה וכן ממ״ש נשי
ר״הק ניחול ההשתטחות על הצייקיסכי
שם כתנ ולל צריך שנעלה מיין אל אימא
עלאה בלי לקבל הכלי הנז׳ מבעלה שהואג
ע״ב גי ר׳״ו ונויע כי ממיין של א:מא הס
ל ז ן בניה ולס אילי ולח ד" אי׳ח לא לי'
נוקביה כי שניהס מתייחייס,לעלות נסור
מיין באימא עלאה ונויע כי גס אנחנו
המחתונ* צריכים אנחנו להשתתף בזונגזת
אלא שאין כנו כח לעלות אלא ע״י מסיית
עצמינו כלי מיתות כ״י טק״ה ולכוין כמלת
אחי כי צריך לכוין למםל גם אנחנו נפשזתי'
עק״הולהעלוינפשותינוכסוימ״ןנהתחניו'
עם ל ו ן נעת עליותינו ואחי שנתכוונת
להעלות מין כמלת אחי ׳אז תבוין אח״כ כי
אכא יהינ ההוא רוחא וההוא כלי כאימא
שהס הגי נ ל נ העולים רי״ו והרי תקננו בחיי
כלי עליון נאימא עלאה בפי שמעואח״כ
כססיק נשכ״מלו תכוין להמשיך כלי כמלכות
כי הנינה עלאהנהלנ׳ישה נולי שנה בסוד
מוחין ללא יהינת ניה ההוא כלי וההוא
רוחא שכיסו ל שלה וחציו נשאר נ ל א וחציו
נותמ בסול זווג כניקכא לעשותה כלי גס
י היא נ י ס ו י שבה כוי וכמו שלמעלה העלינו
מיין כן עתה בזווג התחתון ללון צי״כ״ם
להעלות חחינו בסול פקייוןבבחיימ״ן לזווג
זה שהוא לעשותה כל ואז נותן לא לרך
ה י ז ו י בו אל היסוי ינוקבא בחינת ההל״
גוינלמנ
:
,
1
,
,
ולג *
הר• מנואי כ* לבחינת ג/וגג לטשיתה כל•
צי•! מ״ין לנשמות בלון ומ"; י ל י ן
ניס נשמות לא״ואי ואח״כ פול כלן ל ז ו ו ג ל ו ן
ההן הכי מקומית הנז״ ועול־קשי .מיש נ נ
המקומית הלילי שהרוחא שנותן אנא לאימא
אינו נותן לה אלא ממה שיש נ ו רנן היוחא
ליהיב לא כנוק אינו נוח! לה אלא ממת
שיש נו והלא נפ־רושא אתמר שס ננוגת ילש
שפייה ובשי ר״הק ש 0ונספר ע־ ח ש מ״ן ה י
והכ״מ כי וה כרי״ו נמשןמהיעת יעתיק הל
מזל החי לליקנא לאריך ומשם למזל הי״ג
ומשם לרעת אנא ומש 0ליסודו וניתנו כען1ד
אימא ועושה אותה כלי ואהי ך אימא
ניתנו ללא ולא כותבו לכיקבא ועושה .אותת
בלי הרי כי לכל אי אנא ולא נמשך אליה©
.ממה שלמעלה מהם כמו שנסיר וה הוא י
המשכת המוחין ינחי׳הוליה לכל אחל ואחד
ממה שלמעלה ממנו וכמיש שם כספר ע״ח
בשי הנשירה והכי נמי כתב שם בפי'האד"?
סמוך ונראה אחר הלשון מש״ל • ולכי אומר
לי כי אפשר,שיש הפלש בין היאה ראשונה
לכחינתדוחיז למעוניות וכין ביאה ראשונה
לבחינת יוחא לפנימיות וי״מ׳ש מוהרח״ו.
ללההכע״חש' מיין פי״כ שיש כיאה *אכול י
לפנימיות ונ׳אה ראשונה לחיצוניות ואיה
הבא מיירי נ ז י ע לרוחא לחיצוניות ונק״ח
מיידי נזווגלרוחא לפנימיית האמנם גס
זה הוא יוחק ביול שריי לא חילק הר כ לל
נב'מקימות הלל רק נין זיוג לנחי נתינת
היוחא לזווג ימוחין להולדה כי ננחי״ה/ונג
של נתינת הרוחא אין צירך להעלות מ״ן
ונזווג לנחינת מוחין להוליה צייך להעלות
נלןוא״כ כיון שבחינת הרוחא של פנימיות
אינו בחינת מוחין דהוללה כי אס לעשות
אותה בלי א״כ מינה שאין צייך לנחייעלזית
מיין יאי לילה כי א׳ $כ• גם שם צריך להטלו
מ״ןא״כ לשמ״ועינן •רבותא עפ• כ• אפילו
לבחינת הזווגשל נתינת החחאשל פנימיות
שאינו
א
#
,
׳1
י
נ
,
-
ח
שטן
קדש
משהת
עיבוי ל כ בענין אלי המוחין של ג״י
שאימ מוחין של הוללה צייך לרעלות ל ן
לגילות נלסף על העיבור האי שנעש' הליש
לנשמות ו ל ש לבחינת מוחין להוללה שצריך
להמשיך המקיפים של יניקה ולק לגללות
ל ן משמות ומחת שהרב לל לא הזכיר ל ן
ונמצא א״כ כי זי השניסשיש כין היניקה
לנשמות כ• אם למוחין להוללה מינה כי כל
על סיף ע' שנים ויום אי נחשכין לבחינת
זווג אקר אינו למוחין של הוליה אי; צריך
יניקה לפי שנכנסים א? בחי המקפין ליניק'
*לן לנשמות ואפילו הזווג לבחינת נתינת
ונחשבים לגללות כיון שגם אן נכנסים לק
הרו ח א לפנימילומה נס כי כעת לא מצאתי
לגילית דש עיבור ללמ1חיןתכףאלב'שני'
גילוי ככתבי הרב לל שיהיה הפרש בבחינת
של היניקה לצורך לק לגילות דש עיבור
מזווג של נתינת הרוחא בין החיצוניות אל
ב אחר ע׳ שנים דוס א' לצורך ל ר
הפנימיות ןנעת צ ל ע
•
לגדלות כ) ע״ש
הרי מבואר בדבריו כי בזמן אשר נכנסיי
אחר לחיפוש מצאתי הגהה
בלא הלק של מוחין יגלל<ת על׳*
אחתלמוהרח״ו זלה״הבל ליש
ש" ה ללב ל ז בסוף הפרק אשר ממנה היה• נקיא זמן היניקה לפי שאז נכנס״יהמקיפין
של יניקה ואם כן היניקה אשר בחב בבי
אפשר לעשות הכרעה על בחייהיניקה הלל
המקומות הכליל היא אחר שנכנסו הלק
ב ל המקומות הלל אם היא בחי'היניקה
לגדלות בי ע י י ן נקי זמן היניקה ומה גם
ממש או אס היא אחר כניסת הלק למוחין
כי לפייבייוזמן כנילהלק למוחי] לגילו
לגרלות ולל שןז ונלליל הכרעת לעתי
הוא בזי שנים אשר כין כ י שנים של היניקה
בדרושים אלו והוא זהי כי כזמן ה ל שנים
נלס עי שנים א״כ בהיותו כן עי שנים כבר
ליניקה מתפשעיס בגופא ללא הפנימיים
נכנסו בו הלק למוחין דגללנת וליכ כ ל
למוחין ליניקה ואגלכ המקיפים שהם ל״מ
המקומות הלל א6י מלבר אחר היות לא
יצלם ליניקה הםככנסים יחל עם לק
ב! ע׳ שנים ובמלל בתחלת הלשון ולל בנה
לגללות והנועם הוא מוכרח לפי כי א״א
כלי היניקה התחילו זלן לתקן פרצולעד
שיכנסו המקיפים יקענות אם לא שככר
תשלום ע שנים ונגרלו כל צרכם כלאם כן
נעשו ונוצרו לק למוחין יגללות והס רוציי
מוכרח כי היניקה אשר אמר אחי כך שס
ליכנס ואז יוחין את המקיפים ליניקה
לנחי'זווגניתינת הרוחא ב נ ו ל ה י א אחר
ליכנס תחלה ושיעשו פנימיים ואחייהם
אשר כבר נכנסו בלא הלק רמוחין רגילות
בכנסי' גס הס והוא מעין ליש כסוי הק״ש
כי היי הוא בן ל שנים אלא שעדין קשה
כמלת אחי כי אז נכנסים יחי המקיפים
כלמש״ל .־ * •
ליניקה עם המוחיןילק יגללותאחי שהעלי
נקום מיהאפלגא כייכולנו לפי
אמנם
בסוד ל ן להתעבר בבחי׳צניבור ל אחר
יבריו לל"להכריע כי היניקה
שכבר היו לו מוחין פנימיישל יניקה ונמצא
הנז' ב ל מקומות הלל היא אחר אשי כבר
כי מקיפים ליניקה ופנימיים י ל ק יגילות
נכנסו בלא הלק של מוחין יגילות אבל
נכנסים יחל זה אחר זה בהמשך ז שנים
האמת אי אפשר להיות הכרעה זו
לפי
שלאחר ל שנים של יניקה ואז נשלם ל ל
ואלרבא יביימוהיח״ו זלה״ה בהגהה הלל
שניואח״כ נכנסים בו הלי מוחין עצמם
הם תמוהים וצריכי״עיון בי לליל לכאוית
של ה ל י כלי שנים אחרים שהוא מה שאנו
מם הפך מהל מקומות קלל מהל׳ח נשער
עושים בניכתאכזת המכוער שם,אין יש
1
,
1
והנה
1
,
,
ג
מס־יק
ח
פי׳
שיר
הנשייה פ״ג ומפירש האדר״ז שם כי הרי
קוים הלשונו' המועתקיילעיל מלימקומו'
הילל שם כתב ההפרש שיש בין עלית ל י ן
ללון לטלית נלן לנשמות התחתונים ולל
בס יש חילוק אחר והוא כי האלם התחתון
אינו יכול לעלות נשמתו בסול ל ן רק עד
אחר היותו בן י״ג שנה ויום אחד אמנם ל ו ן
אינו כן כי הוא והיא יכולין להעלות מ״ן
אל אביהם מכף אחר ל שנים ויום אחד
שגילו אבריו ומוחותיו והושלם פרצופו אף
ע״פ שאינם ראויים להוליי רק שהם שלמים
לעצמם ולצרכס וטעם היבר הוא כי בין
הנשמת של תאים וכין הלא שניהם הושלמו
בפרצופם אחר ל שנים ויום ל ו ב מתחלין
לעל*ת אמנם נשמת האדם קולם שיגיע אל
ימול העליון אשי שם הוא מקום העלאת לין
או ל י י פוגע בגי קל•' הערלה בסול שלש
שנים יהיה לכס עיליס ונשלם להעלותם
כשלש שטס שהם בשנת י״ב ויום א יאחר כך
כשנת הי״ג אז עולה אל היסוי עצמו ואו
כל פריו קיש הלולים ומשלים להשתלם שם
כשנה אחתובהשליסו להיות בן י״ג שנים
־ויום אחל אז הוא מעלה שם לין מבן י״ג
שנת ויום אי ולא מקולס אך לא תכף אחר
היותו מבן ל שנים ויום אי שתתחיל לעלות
אינו פוגע שם ערלה <לו כיאין שם ערלה
לבוקה כי מאימא ולמעלה א*ן החיצונים
כאחזיס ונמצא כי תכף פוגע כלהי של
א ו ל י ונעשים לו מוחין ויכול להוליל משם
׳והלאה תכף אחי יום אי שלם מהשנה היי
שכבר התחילו לימס המוחין נלכ הרי
מ ב ו א י כ י א י ן לאמתחיל לעלות בסוימ״ן
דק אחי היותו בן ל שנים ויום לולא קוים
הסך הכרעת מומח״ו זללה שאמר כי
<אתישתי שכיס ייניקה הואעולהבסולנלן
לצורך לק ימוחין ינללותואםכלבייוהיה
הרבול״ה־ה מלמלנו החילוק שיש כין עלית
/מ"! ש<;שמנת לעלימ ל י ן ח ל ן נהסיש יוהד
רלר
השירים
גלול כ׳ הנשמות עולות נםיל מיין אחי יייג
שנם ולון אחר שתישניס אלא ולאי שאין
לא עולה נסור לין אלא אחר טי שכיס ולא
קורם וכיון שאינו עולה כסוד מיין קוים
הע׳ שנים אם כן אין הו"ק ימותין יגדלו)!
נכנסים בלא רק אחר היותו כן ע״ש ולא
קורק כי אין הלק למוחיןלגללוינמשכיןעי
אשי יעלילא בסוינלןבסויעיבור ללמוחין
ולכן אחי ע׳שנים שעולה כסוי ליןנמשכים
כו הלק ימוחין יגילות אכל קוים שאימ
יכול לעלות כסוי לין אינם נמשכים בנ
הלק ימוחין יגילות הפך יכי* מוהרולנ
זללה שאמר שבזי שנים שאחר שיי שניגז
של היניקה נכגסייבלא הו״ק לתוחיןדגללות
ולפי ;ת חזר היין כי ההכרעה אשר יציננ
אם היניקה הנל כשני המקומות
לעשות
הלל היא יניקה ממש או אם היא אחי אשר
כ ב י נכנסו הו״קיחגחיןיגילותהיאכהסך
בי אינה רק יניקה ממש כפשטות הלשונות
כי הרי היא בהיותו קטן בן .נו שנים כי
נגדי[ לא נכנסו בו הלק למוחין דגילוין
וזה הברח גלול לא ימוט וכל מה שצימו
לעיל לומר כי היניקה מ ז י כני מקומות
הלל בכללה היא היניקה לגללות שהם הלנ(
למוחין הגדלות שככר נכנסו א״א לומר ב ן
בי מ י כעי שנים עדין לא נכנסו בו מוחין
לכילות כלל שגרי לא היה יכול לעלל כשוי
ל י ן וכנראה מבואר שס ב ל מקומות הלל
ב• אחל שכתב ענין זה של ה ל שנים יהתחי$
לבאר באורך ענין המוחין לכללות ללא
היאך נמשכים ואחר אשר השלינז ביאוים
כאב שם כילה שער הנשירה פ״ע ולל והד•
נשלם פרצוף לא בבחינת פנימיותו והנה
זה היה ביישנים כנגד התפשטות למוחין
ואסתצרפסעס ה ל שנים ויום א״ הלל
שהנה על אן היה נקרא זמן היניקה מ ל ל
יהיה לו עתה י"ג שנים ?יוס א׳ ובנר הוא
אום שלם}כל לגר החייב כמצות ואז נקי
,
כ
איש
שמן
ח
הרש
משחת
גדולה אכל בהיותו קטן עיין שלא השלים
איש נמנר מי׳יג שניס ויום א' ולמעלה ו<לכ
כפיי האלזולל והרי נת איך ז״א כהיותו י*ג שכיס דוס אחי א ל פ שליה נפשו עולה׳
ב ן טי שניס ויוס א׳ כבר הוא ראוי לכיאה למעלה נכללילה איננ מקלל הארה כמורה
אמכס היא מקבל הארת מן המוחין שלו
כי כבר עלה אז בתחלת שנה העשירייבסיד
מיין ואזמתחילין המוחין ליכנם בו אבל העליונים העתידים לבא לו אחר י״ג שנים
לעני] היותו איש גמור איננו נקרא עד דום אי ומתם היא-מקבל עתה קצת הארה
מועטת שיעןר שיוכל לתקן הכלים עצמן
היותו כן י״ג שנה ויוסאיכי אז עברו עליו
ארבע שנים אחרות ונכנסו בו יי מוחין של המוחין זלהגייל ג״י שנו לפי שעיין אין
שהם כחליל ואן נקרא איש שלם לגמרי כ ל כו יזלא לק שלמים והנה אחי תשלום שתי
שניס של היניקה בא לו הארה מג מוחין
ולכן נבאר עתה בחינת הל* מוחין האלו
עלאיןההס ובאין לו הארת גי מ ח ן ע ל א י ן
הבאים ביי שנים הנז' שהם מהי שנ־ס ויום
ההם מלובשים תוך הכלים ללה׳ של א״מ*
.
אתל על י״ג ויום אחד כל ע״ש באורך
כוי ואחר בך האריך .שם בעטן התפשטות
החס״ים על תשלום ׳י״ג שנים ויו יל יסיים
מבואר כי אחר ט' שנים מתחילי
הרי
ואח״כ הואאישגמור ואז נכנסים בו המוחין
ליכנס המוחין לגללות בלא ולא
ק ו י ם הפך הכרעת מוהרח״ו ללהה שאמר העיקריים שלו הראויים להוליד •כוי ועור
האריך שם בענין הגללת.החש־י'על תשלום
כי בזי שטס שאחר הכי שנים של היניקה
הי״ג שנים ויום אתי וסיים ע1ל ואחר כ ך
*כנסים בלא הו״ק למוחין לגללותוא״ת
יילו המוחין העליונים חלל י ל א ונכנסו
אלתקשי על מוהרח״ו זלילה תקשי לרישי
בתוך ל כלים שלהם הנ;' כויענלב
ה י נ ל ל לסתרי אהללי שהרי בע״ח ש ח״וג
היי מבואר כי מה שנכנס נלא אחר שת*
נלגבפירושא אתמר ניאחר השתי שנים
של היניקה נכנסים בלא המוחין לגללות שנים של היניקה עד היותו ב! י״ג שנים ויום
אחד אינו דק האית המוחין העתילייליכמ*
מלובשים ב נ ל י של התמנה פרקים פרקים
בו בלי לתקן הכלים של המוחין העתידים
כסלר השנים עד שבהגיעו להיות כן תשעה
לכא אבל המוחין בעצמם אינם נכנסייעי
שטם ויום אי כבר נשלמו ליכנס בלא כל
ה ל יצלם למוחין יגילות של התבונה ונלכ אסר היותו בן י״ג שנים בי כבר נתקנו הכלי'
של המוחין שלו והארה זו באה מלובשת
וחריזה
*
כשער ההקלמותעלב
תוך הכלים של הנה״י של אימא ואם כן מיש
ה פ ך מהב'המקומות הלל שאמר שאחר ה ל
שטם ויזם ל מתחילי! ליכנס המוחיןלגללל כעי חש׳ חו״ג פ״ג כניסת הפרקים של ט ל י
לאימא עם המוחין אשר בתוכם מ^חר ב
בלא •
שנים של היניקה עד היותו בן תשעה שנים
הנה לזה אפשר לומר ע ם מה שמצאתי
ויום אי אינו אלא על הארת המוחין
כשעיההקממת י״ה שלשה זמניי
המלוכשת כתוך הכלים ינילי של אימא אשר
שהיו ללא כל שכתנ שם ווי ל אחי סיום
הס נכנסים בזמן הזה כלי לתקן הכליסשל
שתי שנים ליניקה אחר כך התחיל תיקון
הכלים למוחין משם ואילך על היות לתינוק המוחיןשיהיו מוכנים כלי לקבל את המוחין
עצמם אשר יבואו בתשלום י״ג שנים ויום א*
י״ג שטס דוס אחי ועניןתיקון;ה הוא
באופן זה שנבאר הנה נולע כי האיס כלילת אכל קולם זה אינם באין המוחין נעצמס *
ונוה) מוןנןת״ש שם באותו פרק כי אחר
כשהוא ישן נפשו יוצאת ממנו ומקבל הארה
ז
1
י
1
ל
שהשלים
ח
פי
1
שיר
השירים
;(השלים התפשחות הפרקים עם המוחין על
תשלום ל שנים דנם אחל נאמר שם בזה
עתה הוא שלם בכל סלקי
הלשין והרי
המוחין בלם במקומם האמתיים כל בחינה
במקום הראוי לה גלי הנן• כל * אמר
אחד כך ו ע ל ז אינן ראוי להוליד אס לא
דרך מקיה אך עיקר ההוליה היא אחר
כניסת המוחין יכל וילת ימה הלשון אומרת
אחרננילהמוחין והלא כ ב י נכנסו המוחין
והוא שלם בכל חלקי המוחין כלם המקומם
•
האמידים כל בחייבמקוס הראוי לה
ל פ האמור איש כי בחייכניסת
אמנם
המוחין אשר הזכיר מקולס אינו
על המוחין בעצמם י ק על הארת המוחין
המליבשת כנילי לאימא הנננסי' מ ה ה/מן
לתקןהכליישל המוחין אבל המוחין בעצמם
ע י י ן לא נכנסו ונלכ אינו ראוי להוליד ע י
וכן מבואי
שיכנסו המוחין נעצמס •
שס בשעי חלג גלו ומונן ג״כ סיום הלשין
אשי שם שכתב שם והנה אחי שנעשו כל
הנחי' הנל של הגילת החםיייהתחתוניס
שנכנסו על תשלום י״ג שניםויוס אחל נשלמו
ל י של ל א כנח•'הכלים הראויים לקנל
המוחין נתוכס ונתקנו כוי ו נ ר י נשלמו ״' ס
ללא ואילכ נתוכס נכנסו המוחין העליוני׳
הנלשהם צ לצלם כוי ע״ש כי גס נכאן
קשה ליש ואחר כך בתוכם נכנסו המוחין
כל והלא כל המוחיןכברנכנסי על היותו
בן ל שנים ויום אחד כלש שם ב ל ג •
אמנם ע״פ האמור הוא מובן בי בחינת
כניסת המוחין אשר כתב ב ל ג אינו על
המ1חין בעצמם רק על האית המוחין
המלובשת בגילי של אימא הנכנסים בזה
הזמן כיי לתקן הבלים של המוחין ו כ ל ש
כאן כתהילת הלשון כי נשלמו ל י ללא
ננח•׳ הכלים היאויס לקבל המוחין בתוכם
וא*כ לפי האמור מתיישנים ייושי הרכ
1
,
ן$רכ ןללה ןאינס סותרים זה את /ה !9
רלה
לעולם קולס ל מ י ס ויוקא׳ אין המוחץ
בעצמם נככסי׳ כלא יאבל למוהילו זלילה
שאמר שאחר בי ש;ים של היניקה ע י השעה
שנים ויום אחד שנכנסין הלק למוחיןיגילל
קשה ואין לומר כ* ליש בשער ההקימות ב״
אחר שהי שנים של העיקה נכנסת ההארה
של המוחיןבי האל זו היא י ל ק של המ\0ין
לגילית שהיא נקי הארה לגבי הלר עצמן
של המוחין שהם נחי המוחי; של המוחין
ואם כן ל ש שהמוחין נכנסין בי״ג שנים
ויום ל הס ה ל י של המוחין שהם עיקריל
המוחין ו ל ש שהארת המוחין היא נענשת
בשנים אשר אחר ל שכיס של היניקה היא
על הלק למוח/־ וכהכרעת מוהיולו ולילה
שאחי לשנים של היניקה נכנסים ה ל ק
למוחין דגללות כי זה אי אפשר כי ברי
מוהילוללהה אזיל ומורה כי להמשכת
הלק של מוחין לגדלות צריך שיעצה לא
כסגדנלןכסול עינור ל למוחין והלא ל א
אינו עולה בסול ל י ן כי א 0אחר ל ש נ י ם
ויום אי וא״ב איך אפשר לומר כי ההארה
שנים של
של המוחין הנמשכת אחר ב
היניקה הם הלק של כילות ני הרי עלין
אינו יכול לפלות בסול לין כלי להמשיכם
ולק למוחין לגדלות אינם נמשכים בלתי
עלית לין ללא אלא מוכרח כי ל ש שהארת
המוחיןנכנםיס אחר ב' שנים של היניקה
אינו על בלק למוחין יגילותכיאלו אינם
יכולים ליכיס ע י אחר ל שניר ויום אחל
שעולת לא נסור לין אלא הארה בעלל של
המוחין היא הנכנסת אחי שתי שנים של
היניקה וקי למוהרח״ו זלילה ועוד י״ל עליו
כי כיון לאיהו נחית להבין כי ליש ברב
זלהה כניסת המוחין אחר שתי שנים של
היניקה שהוא על המוחין עצמשהס נכנס•״
וכנלאה ל כ מהגהה אחרת שלו הובאה ב ל
ההקימו' י״ה ונבאר עתה שיעור זמן כניסת
המוחין אלן לגדלות מוך לא כל וכתב ש<ז
1
,
ילל
ח שמן
משחת
י ולל ונלללר כי העעישמורי לל מנה מספר
ק י״ג שטם.ביריית הססייס לבלם הוא לפי
שעיקר גידול ן״א הוא ל י החסדים שהם
המים המגילין את האילן והס הגורמי'
הגדלתו בשיעול י״ג שנים אלו אכל ולאי כי
ג ם המוחין עממיהם יורדין ונכנסין כסלר
י״ג שנים הנז' נלכליכ מה היא הכרעה
זי ומת פעם יש כה לומר כי הו״ק למוחין
לגילית הם נכנסין בזי שנים שאחר ני שנים
של היניקה והליראשינות של המוהיינכנכף'
ביי שטס על תשלום י״ג והלא כל המוחין
כ ל ם כ ב ר נכנסים ט י חשלום לשניס ויום
אחדכנלש כשערחו״ג פ״ג וכשיההקימות
קרש
י״ג שכיס ויום אחי בי אז נשלמים ליכגס
ובנח׳' זו ייכר במקומות שאמר שנכנסים
במוחין בי שנים מם* ויום א ע י •"ג ויום
אח־ וכנחי' שהרי ראשונות למוחין שהס
עיקייות המוחין אינם נכנסים כי אם
בתשלום י״ג שנים ויום ל י ב ו ל י ן א ט לומר
שאין נכנסים המוחין מהי שנים ויום אחד
מד תשלום י״ג שנים ויום איכיוןשטיקריות
המוחין א״נם נכנסים כי אס כתשלום י״ג
שטס ויום א ונכחייזו י י ב י במקומות שאמר
שאינם נכנסין בי שניס וצייע
,
1
,
י
לעטןכילפימש״ל נמצא נ י
ונחזור
שם אחי ההגהה הלל ט ל כ נהלי שטס ע י
בחינת הזזוג לבחינת)תינת
משלום י״ג ויום אי הם להגיילתהחסיייכיי
הרוחא לא אל המקנא הוא בחיות ל א
ראשונות ככתיב שס בארוכה יא״כ^למה אמר .נכחינת יניקה או כבחינת יניקה ממש או
י כי הלק.לבל הס כננסים על תשלוס תשעה
אחר שכנר נכנסו נו הלק ימו חין רגילות
^שגיס ויום אי שלאחר שתי שנים של היניקה
שה*א נחינת יטקה של גדלות הצי השוה
'"מאלש^פי דרושי הרב ; ל ל ה היא שנכנס׳
שנים שהכל הוא מצי אימא כי היטקיהיא
כל המיורן כלס ןצ״ע
מהלב האס היונקיאת כנה וגם הו"ק ימוחין
הן אמת שאפשר לעשית הכרעה קרוכת
יגזלו הנכנסין בק״ש הס מהצי יצליימוחין
אל ׳ ; ג י ע ת מוהר חייו זל״הה על שינוי
לגדלות לאימא וגס נחינת הרוחא אליפי
אחר הנמצא בירושים אלו של הרב זללה שנמשך מאנא לאימא עכ״ו כאשראימינותן
כי מלש בשער ההקדמות הלל וכן בשער
אותו אל לא נקי על שמה לני כי כנר היא
חייג ל ו ו כ ן בלב לפסח בשער הכוונות
לקחתו ולכן נחשב משל אימא כמ״שבע״ח שי
נראה כי אין המוחין נכנסין בלא כי אס
ל ן פ"׳ ונסייוש אי״רבעטןאןירא יכייא
נהייתי נ ן י״ג שנים ויום אי ומלש בשער
ע״ש והנה שורשו של זה הרוחא ננחיי נתינתו
הנשירה ל ט ונפירוש האיי״ז משמע כי אל הנוקנא הוא מהיםול של לא כמ״ש נשי
המוחין נכנסים נ ל א נ י ' שנים מ ל
הכמות י״ו יק״שנעטן כניהו נ י יש צליק
ויום אחד עד שלוש עשרה ויוס אחי
תחתון וצליק עליון יוסף הוא צייק העליון
ולהשייתם־ אפשר לומר כי אחר ל שטם
שהוא יסול ללכוריהןותן ל י י וצליק התחתון
ויום לנכנסים הלק של מוחין לגדלות עד הוא ׳סול לנוקהא הניתן מ״ן וגס הוא נקי
היותו כן י״ג שנים וי<ס א כי אז נכנסים
צליק אלא שהוא תחתין י ה״ס בנימין הצדיק
הל ראשונות למוחין יגדלזת בהיותו בןי״ג
לפיששזישומהזכי כי הנה ההוא רוח ישנק
שנים ויום אחי ולפי זה בארבע שטם אלו
בה כעלה בביאה קימאה הנה הוא הוא
יבולים אנו לומר שנכנסים המוחין ויכולים ולכן גס הוא נקיא צליקוכליאומיו נ ; איש
אנו לומר שאינם נכנסייכי ככחינ' שנכנסין
ח׳ כי נמשך מן היתול צדיק עליון הנק חי
הלק למוחין לגללו'יכולי}אנו ל ו ל שנכנסין
ונם הוא נקיהיכמוהוצייק תחתוןכייגלשב
,
,
,
,
,
המוחין מ ל שנים ויום אחל ע י תשלום
וכלש
ח פי־
שיר
ו מ ל ש ג״ה בשי הפשוקים פרשת וירא כי
קוים שנתנו לא אליה היה נ ל י ו ס ף כמבואר
,אצלינו כי נ ל יוסף עלשםהגכורלשכיסור
י ל א ואח״כ שנתנו לה בביאה ראשונה אז
בהיותו בה כיסוי שכה נקרא בנימין כו׳גלש
ואפשישזו היא כונת הזוהרפישת וישב י ף
קליי נלא ל א מייתנך כאח לי יא יוסף
לגבה ישכינתא לאתאחל עמה ואתלבק
בהלה ותכונת על הרוחא ישנק בה בי הוא
נמשך מיוסף שלס יסוי י ל א ותמיד הוא
יבוק טסה וליו אומייללא מי יתגך שתמיי
תהיה לבוק עמי במו אח סוי יוסף הוא
היסוי שתמיר הוא יבוק עמי בנח• היוחא
ואפשר ל כ שזהו רמז רלל
לשנק בי *
במלרש מי יתנך כאח באיזה אח הוי אומר
כיוסף לננימיןשאתבו בלבו כי לכאורה
א״ל רתללל כיוסף ובנימין כי הרי גס ננימ׳י
היה אוהב את •וסף וכמ״ש אחי״כאשקך כני
י אחים שנשקו זה לזה ואלו הם משת ואהרן
וגם תיבת נלבו יילוך נ ל י ש שודאי שהאמנה
היא נלנ אלא שכונתם לרמוז האמור כי אח
הוא נקיא יוסף מקא שהוא היסוד׳ ללא
דכ־רא שתמנו נמשך הרוחא אשי כהיותו
כ י ס י י ללא נקיא יוסף ו א ל נ כהיותו כיסוד
חנוקנא נהפך לשם בנימין נמצא שיוסף
ה* א האוהב את בנימין והאהבה היתהנלנו
שהיא .הנלקבא הנקי לב וי כי מסיל האהבה
געשה בחינת בנימין שהוא בבחינת היותו
,
כיסול הנוקבא
טור נקלים כי הנה ילונן כי בלש ריוצר
לשחרית נכנסים בלא הלק של צי
.יצלם למוחין לגדלות של אימא ומנח אלו
המוחין יורדים התאילשל לא להיכל היצון
של בריאה ונעשה שם זווג של נשיקין עם
הנוקנא אשר עדין היא בבריאה כמ״ש בלה
יק״ש ולל י ע כי ברכת אהבת עולם רלס
היכל אהבה והנה היכל אהבה ה״ס החבוק
והיכל קמו! ילה י^ישוק וקוא כ?י3ת
רלו
השירים
אמת ויציב ו ל ב י נ ו י ע כי אין נימוק א\א
אתיכקותא לרוחא ביוחא ואי אפשר זה
אלא עד שירר לא שבאצילות אל היכל
הרצון וגס הוא א^נו יבול לירי על שיתוסף
בו כחמרוחא״ואי ולכן אנומייחיין אמ
א״ואי בשמע ישראל ואז מאייין כזיון בחינת
המוחין ואז הוא יורי למטה כנו כל ע״ש •
עול כתכ שס נ א כי הנהי' של לון אמי
נמשכו אליקסמן הזווג הנעשה על ירי ק״ש
מ א״ואי יוךדיןער הנריאה וע״י כן •שנהם
כה ויכולת לעלות אולכ כעולם האלילות
ולהזיווג שס ולהיות בי כונתינו היא להמשיך
המשכות&ו נ נ י י א ה ל ב ן א י ן אנו ממשיכים
ע י י ן רק המוחין דלק כל ע״ש היי מבוא*•
כי מכה המשכת המוחין רו״ק נשמע אוריין
.בחי׳ אלו ננריאה ושם בלה נתבאר באויך
איך יוילים מכל הי״סללא ל^יכל חיצון
יבייאה ובלח בכונת ח' פעמים אממ
מ מ א י איך הס יויייס האיות המוחין
•ללא שנכנסו בו בק״ש להיכל היצוןשהם לי
שמות יה״ו ולשמות איליה •שילה הדי מוחץ
והללנוש״ן שלהם ימתקנ-ין ש 0את יעקב
ורחל וחוזיין ק״בפומזיווגין זווג *נשיקין
שס בבריאת ללשב ובזוהר וישב הלל אמרו
אמצאך בחוץ נו גלותא לאיהי בארעא אהרא
אשקך בגין לאתלבקא רוחא ניוחא גם 3א
ינוזו לי אנלג יאנא בארעא אחרא ו י י ו מ
כי ירי לתה בבריאה חח למחיצתה ש*5א
האני' הוא הוא הגלות והגלות הוא הגורם
ירידתה חוץ לאצ*' ולש בחוץ•-גו^ליותא^כי
לכאורה חוץ הוא הפך מ אלא בחח אשי
בכתוב הוא כחוץ לאצי וכיון שהיא חוק
לאצייהיא תוך הגלות כי איהי בארעיאחרא
*
סול הבריאה שהוא חוץ למחיצתה
,
,
נ מ א למנת הבתוב ממןיק
]/0ר{)~}
אומרה באח לי בכף ה מ ד ו ן
להללל אח צי ועול אומיה •גם לא יבזו תיכ*
גם
ג
ח
שמן ) שחת
נ 0איןלו הגנה.כי לפי הפשגו לקאי על
הנשיקה שלא יבוזו לה על שהיא נישקתו
וכנראה ממייש רז״ל ע׳׳ע א״ב הו״לל אשקך
אמנםהכזנה נ י הנה
ולא ינחו לי *
אמדנו בי היוחא ייהיכ אכא לאימא אימא
נותנז לז״א זהיסוי לז״א כותבו אל הניקכא
לעשותה בלי והנה מ״י נקי הכינה כנויע
וז״ש הכלה מ״ יתנך מ״י שהיא הכינה יחנן
מתן לך כאח לי כמו אותה הכח״ אשי אח
סוי יוסף ינןול מלך נותן ל׳ כי כו יורי
היוחא וניתנו לי כן מ״י שהיא י נינה כחיי
הרוחא אשרנה נזתנו לך וזה עצמי גזים
כ״ב כי אח שה״ס היסו׳שלך ניתנו לי כי כאשי
אימא ניתנו ל ך י ו י י הוא ע י הישיל ינותנו
לי וקנה לגני אימא יפה ניישת אות כי
הימיון של כאח כי כמו אות׳הכחייאשי אח
נותן לי כן אימא ניתן לך אמנם לנכי לילה
שאמרנו וזה מרס בי אח נותנו ל׳ אומרה
9א 0ללא שייכא כי הימיין הוא לרמוז על
הבחינה אשר היא מ י נ י ת שאח נותן לה ב•
הנה בא״ח ל״י הוא ציייף אותיות איח כל״י
כ• א" 0שה״ס היסזי נותן בה אותה הנחי'
העושה אותה ב׳׳לישהיאכח׳ הרזחא ולבן
הושמו אותיות א״ח כאמצע אותיות כל״י כי
!9ע״* כניסת א״ח כתוכי .נעשית כלי ומליש
נשי מיישכ״י פי כראשית מ' האותיות אות
שיכיהנוקנאנקראהלהומנלהנעשת כלי
נםוי יסיר הנכנס כה צורת יי זעירא כוי
,
,
,
ע־־ש
נרמז ומן הזוי ג הזה לעשזתיכלי כחש״ל
נ0
כי זווג זה נטשה אחר חצית לילה
חה 1בא״ח ל"• א״ח כל״יי״ת א״חא־חר
ח״צויוכ״לי לרמוז האמיר כ׳ אחי חצית הוא
וחג לעשיית הכלי ולפי שיעור הכחינ מ״י
שהיא הכינה יתנך אותה הנחי' אשר על
״יה אח שהיא ׳יסף סיי יייסיי שלך עושה
אותי כלי וזה הוא כאשר אתה ככחיגת יונק
שלי אמ״ שה!א אז כ/מ! היני?'ממש שהיניקה
!3וש
היא מצל האס וכנח שאתה שלם בבחינת
העיקה אתת עושה ל• כלי משת״כ קולס
ולכן נא הימן כי ר״ת י״ו צק ש״יי ח״מי הגא
אי״ש מלש נע״ח ס״ש חלג כ* כהיות ל א
כן נ״ק לנל אז נקי אי״שאו כזמן שכני
נכנסו הלק למוחין לכללות הנקי יניקה
לגדלות שהלק אלו הס מהצי לצלם למוחין
מילות של אימאלכ נמצא כי לעולם מה
שאתה עושה לי כלי הוא מכח הכינה הנק*
נלי ואמי ףלוע כי הלק של גללויהס נולי
וחלת והשליים הם כמקום החלת ועל כן
לייקא יונק שלי אמי כי מה שנכנס נו הוא
עדהחלת מקוסהשייים
נא הימן על נכון כי י״מ ״*חנך
ועור
כ״אהליהוא כ ל י לרמוז כי על
נח* הכלי מלנרת ונעשה מכח הנינה הנקי
מ״י נס וית וילת ״"תנ! נ״אח ל״י הגא כיי
ציית כמספר זוו״ג לי״לה ע״ה לרמוז כי זווג
זה לעשותה כלי הנה הוא געשה כלילה ו כ נ י
כתננו כיזווגזה געשה אחר חצות וירו ע כי
קודם חצות הנא נקיא ליל ואחי חצות אז
הו א נקרא לילה
,
והכה
י ל ל כאן נמלרש חזית סמכו
יונק שלי אמי אל מי יתכך
נאח לי ובשמות י נ ה ס״ה סמכו יונק שלי
אמי אל אמצאך כחוץ אשקך ולכן אנחנו
נפרש יונק שלי אמי לפניו ולאחריו כי
בתחלה היא אומרת כי כאשר אתה ננחי'
יונק שיי אמי כי לא נכנסו רק ויק למוחין
לכילות של אימא נעשה כחי' כאח לי שהוא
עשית אותי כלי וזהו בלילה וכאשי אילכ
פעם אחרת אתת ננחינת יונק שיי אמי
שהוא ביום כק״ש ליוצר נ י גס אז נכנידן
הלק הצי לצלם למוחין לגדלות של אימא
אז מכח זה אמצאך בחו־ן כי יורללההארות
שלך מחוץ לאצילות שהוא כבריאה ואני
עומדת שם ואמצאך שם כי לכן לא נמשכו
ל
רק
ח 3י־
שיר
י ק לק ימיחין יגילות שה״ם יונק שיי אמי
יניקה לגללות כלי שירלו האיות אלו שלך
בכייאה וע״י המשנות האיות אלו שלך
כבריאה קו״ן לאצילות אשראמצאך שס יש
ליביתועליותהאחל כי אשקך כי על י י י
האחת אלו שלך היוייות שם מתקנת אני
בבחינת פרצוף שלם וחוזרת פ״בפ ונעשה
כנו בחי' זווג הנשיקין וזהו אשקך ו ע ו י
תועלת ב בי גס לא יבוזו לי עלמה שאני
עומל' למעת בבריאה חח ממחיצתי שהוא
באצילות כי היי גס האיות הי״ס והמוחין
שלך יוריות שם וכיון שהבחינה שלך ג״כ
יורדות שם אינו בזיון לי על מה שאני עומית
שם הדן ממחיצתי כיון שגס אתה שס עמדי
ואפשר שזו היא כונת הזוהר שאמר גם לא
יבוזו לי אע״גדאנא בארעא אחרא כלומר
בי כבזיון היה על היותה עומית בארעא
אחרא שהוא בבריאה אבל כאשר אמצאך
שם לא יבוזו לי אע״ג שאני עימית שס ואף
ע ל ג נ שהנשיקין כנעשים כבריאה הס עם
יעקנ עכ״ז כיון שההארות אשר יולדות
ממוחין של לא הס מתלבשות ניעקנ נחשב
כאילו הזווג הוא פס ז׳א ע״לשכתל ככונת
חזרת שחרית לשבת שכיון שיעקנמלניש
האור ל/״א כחשנ אותו הזיוג כאילו הוא
הלון ממש עיש
ז
בגלחשער חיצוניות ופינמיו'
פ״ז כתנ ד ע ני נהיותםאנ״א
נזיווגו כי עלו למעלה בחיקאוא״י וחזרו
שם פנ״פ גאז נתן נההרוחא דשביקכגווה
נביאה קימאהכו' ושםבס״ל פירש ענין
זווג אב״אכי הענין הוא כי א ז ע ו ל י ן ע ד
אוא״יומלבנךם אותם ונעשים להם אוא״י
ננחי' פנימיות ואז נשלמים והם חוזיים
פנ״פ ומזדווגים אך נערך שאינו פנימיות
שלהם נקרא זווג אב״א ע״כ ונשער מ״ן
<3ל• נתכ לכ חייל גי קנן "/א נותןהי״״ו
דלו
השירים
לעשותה כלי כסוד זווג אנ״א י״ל אחד
שנכסיו ועלו כחיק אבא ואימא כגיל עיש
מאל כי זה מיקי פ זווג אכ״א ואז נזיווגו
ועושה אותה כלי ע״יכ
כימ״שכנ״ל טייב מאד כל הוא
ונעל״י
עלמ״ש שםנשערמ״ןפ״א כישם
כתב נז״ל וכור כלל זה לכל המקומות בגזי
זווג אכ א שאין הענץ כפשוטו אלא ע״י
הנז' כוי ולכן כדי להזיווג צריכה היא
לעלות עס ז״א למעלה נאוא״י והיא מעלה
מיין לאימא ומזדווגין יחל כוי ע״ש ולפי זה
נין ממה שנתן הכלל לכל
מפואר יוצא
המקומות שנ /זווג אנ״א ובין ממה שנפרק
עשירי• כהיותו מינר בעני( עשית הכלי
שהוא כסולזווגאנ״א הראה לנו מ״ש כפ״א
כאומרו גנ״לע״ש מאל כו״ כי כנחי' זווג
זה שהוא לעשותה כלי שאז הםעולייכמקני
אןאיי הנה לנחייזוונ זה הנןקימעלהמ״ן
של אימא ובן נשער העקוליס פיח כתב
סתס ח״ל זווג אנ״א אינו כפשוחו רק דע
שהזווג הוא שהזכרמוייי מ״ןוהנזקימעלה
מיין של הכירוריס וכשהם עדיןאב״א אין
נה עדין כחלנרר מיין ואין כיסוד שלה
מיין להעלות ואס כן איך יהיה זווג ועל כ ן
עולי! ז״ו ן במקום אואייי ואז היא מעלה מיין
עצמן רבעה והוא מוריד מ״ר כי שם
חוזיים פב״פ ובהיותי למעה אין להם תיקון
גמוי להיותם עזמיים פ״בפ מחמת הקלי'
כוי ולכן עזלין ונכללים עד חוא״י וחוזיים
שם פ״נפ ואז מזיווגין על ידי מיין לכינה
עצמה שלוקחתס היא כיסוי שלה ומעלה
אותם כסוי מ״ן ואחי שיגמוי תיקונם
ננחי׳ פ״בפ ףכולין להיותם במקומם למעת
פ״בפ אז יש בה יכולת לעלות מיין שלה כוי
ע״ש
היי שכתנ סתם כי לבחינת זווג לאב״א
חנוק״ מעלה מיין של הבינה ומת
ג ם ^ ט ה ס ע ם שאתי שאין להם תיקו ן גמור
בי
א
, ,
״
,
דו
משחת
שמן
ל!דש
דכי אחר וגגה״גס כי עתיק כקרא הביגפ
ג* מיי עשית הצלי י\וא התחלת התיקון
כנלש נכיוית פהויהקעית מביא המר חיוי
בנודע ועדין אין להם תיקון ג$ןו*י ואס כ ן
עתיק וא״כ יין היקח הנאמר כאן הימן
מין נה ע י י ן כח לברר ל ן ואם כן צריכה
הוא על הגבורות ישל נלן אשר כיסוד של
^יאלעלזת ל י ן לבינה.כי הרי אין כיסוי
הנינה ש ל ס יין $ןהוא מרוקח ממותק עם
הנזק׳ צלן£לת ־
ההסדים שלה והנה הראל׳ע זללה פייש
לכאורה קי ממש״לבל״ח לתיקון
^ 6
כי תי ו של תלמיניהוןרעל האס כי היא
הלילה שכתב הי כמו שלמעלה
מלמית אותי א ץ אשקך מיץ הרקה כל
כפסיק שמע העלינו נלןלאוא״י לזווגם כן
.
עתה נכש:מלו שהוא וזוזג התחתון לזו״ן
בואיצו אל כונת הכתוב נדק5ק
וקודם
שייכים אנו להעלות יו חינו בסול פקיון
דקדוק קל על מה• שאמרה אשקך
כ י ח לין לזווג זה לעשותה כלי כוי ליש
מיין הרקח מעשיירנןוני כי לכאורה הול״ל
וא״כ היי יש ביסוד הנול ה ל ן שלה שהם
מיין הרקה ומעשית רמוני כי הרי הס ל
היוח־ן הץיפקייס שם ו אי כ מה צורך יש
־משקים חלוקים זה מזה ומילא קא אמדה
6תקח ה מ ל הלין של הנינה לבחינת זה
ומ ע ס* ש משמע שא־! השקאה זו אשי היא
ה ז ו 1ג 1א פ ש ד נ י לעולם צריכת היא לקחת
מינית היא נכהי' זמן אחי שוה רק נבח״'
ל ן ש ל ה נ י כ ? כיון'ש;וא זווג א כ״א כמו
חלוקות חמבים חלזקייכי השקאת יין הרקק
״*בלל שנתן כי ככל מקום שצל זווג אלא
הוא בכחיי זמן אח־ והשקאת עסיס רמוני
הנו קנא לוקחת הלין של הנינה ופעולת
הוא בנהי' זמן אחר
הרוחין המופקיים שם היא לעורר את הכלן
מ$ל? של הנ־כה שלקח? הכוקל בישול שלה
כבוא אל כונת הכתוג
ונא ש;ר*ח־ןהם מ ל ן רק מעוררין את
אנהגך אניאך כן והיא כי
מכלן אבל לעולס ה ל ן הס של הנינה העול
אמי* אומיה מייתנך כאח לי יזנק שיי
מכל האמור כי לכחי' הןווג לעשות אותת
אמי שתנוכה כיאחראשר קבל הוא הלק
כלי צייכין־וו״ן לעלותולהלגישאת אורלי
למוחין רגילות של אימא שהיא בחי היניקי
ונעשים או״אי כנחי׳ פנימיות להם והנוק'
רגילות אז ניתן לה את הרוחא לעשו יאותת
לוקחת ה ל ן של הכינה והיא מעלה אותם
כלי אם כן תפול רחיקיה כ״ הרי
גגמייי לין גאזמזחוג עמה לא ונותן בה
נתינת הרוחא לה א*נו אלא ליי זווג ו^ם
£ת הרוחא ועושה אותת כלי והנה יין נ ל
עיין לא נמשכו יק הלק למוחין לגילית
מכלן גבויו-ת ומיקר כנוי זה ביסוד הנינה
א״כ עיין אנסה עומיים אלא ו ל ב איך
יין המשומר כ ל ש נספר ל י ן והמתרגם
אפשר להיותהזווג כי הלא אין /וזג אלא
מריגם יין הרקח חמר עתיק וכן לעיל ב ל
פכ״פ ועור כיון שעלין אין לצל תיקון גחוי
1ח:ך כיין העונ תרגם גס כן חסי עתיק
אין ל׳ לין לעלות ואין נחינת הזווג נעשה
3שם נדרך הראשון פירשנו כיין המיה על
כלתי עלית ל ן לוה אומית אנהגך אביאך
הגב ן רות אשר ביסוד הנינה אשר הס
כלומד כי לנחייזווג זה לעשות אותי כל*
מתמתקות עם החסדים שלה עצמה אשר
וגס לך אנהגך
אצי עולה למקום אימא
ביסוד שלה ושזו היא כוכת רלל שאמרו שס
אביאך אל בית אהיכ* אתה תעלה ותלביש
כיין העיב קונליעון שהוא ייןממומק על יל;
לאבא
נ
י
,,
י
,
השירים
*אבאהיתמ כי״מא״ל גליתר״תא״נ • כי
לכן לא אמרה לנית ואני מלפשת לאמי
שהיא אימא ו ע ו ר כ י ייזע כיי טלית ; ו של
־ןלן כמקום אואיי היא כמקים •של* ת והם
׳נקי נינה הכללית שהיא נחיל אימא מ* ל
כ ן בא הרמז כ* אם ממלא מינות כ"*ת
א ל י בי״ת ילל חי״ו א ל ף ל ם י ל י המה
יעלו בגי' אלף ל י ן ועם ל ו ב אותיותיהם
י ^ ל ו א ל ף ג ל ו זום רליז ו ל ן מספר תינוי
*שילל אב״א ותכייונה עם הגי תימת וזהו
אלני״תא״מי אל ישד׳יאל שלא ותכולה
וכיון שעלינו שם למעלה ולבשנו אל א ו ל י
הס נעשים לנו נבחי' מימיזת ושם אנחנו
החריס פ ל פ ואע״פ שהיא אינה כמעלה
עליז מאחר שהעל*? אינה א5א
!6מו
•$צו1כיה ולידקוגה כליי ילתת לה בחייהר^־א
כלי לעשות אותה בלי הרי נחשב כאילו
היא עצמה היא המעלה אותו ועל הן
#מרה אנהגך אביאך ומכיון שאני מגבשת
את אימא־אע״פ• שאין ליכהינת ל!ן משל*
ע ם כל זה היאי^מלנ״ מלמלת איות• חיך
אשי(! מיין •הרקח שלם כחינת־ייה״ןהנק'
־יין הירקמשהם הלי; לאימא שילם גבורות
מתוקות יין־מרוקח חמי עתיק ש יי־ יא הבינה
מ ק י א עתיקרלקי״ת א״שקך ל י ץ ן הר״לח
הוא א ל ה ועול רמז כיתמליתיכ־ת היקיח
כזה ל ה רי״ש קל־ף־סי״ת יעלה נגי א ל ף
ק ל ל כמספר תיבות הניס ה״ס גנלחת•
ליל הלינה בייוק וזהו אשקך גיץהרקח
אשקך מיין הלה ל 8ג נ ל י ו ת ל ל הבילה
כ* אני לוקחי נחי'הלין שלה ומעלה אותם
כבחי׳מלן אליך ביי שיהיה בחינת הזוווג
?כיון שהם נחי׳ הלין שלה נמצא שהיא היא
המלמית אותי איך אשקך גדין הרקת שילם
הלין אשר אני מעלה כלי לעורר לך אל
בחינת הזווג כ״ הס שלה וזהו לוקא בבוע׳*
1הג זה שהיא הבחינה הראשוני אשר אמיתי
מי יתכן כאס לי שמא ,כסינת מ ו ו ג 3ר
י
רלח
לעשות אותי כלי נ י בבחינת ׳זזגזג זה&גי
מעלה הלין •של הנינה אמנם ננחי הנ
אמיתי אמצאך בחח אשקך שהוא על בחי
הזווג של הנשיקיןאשדאנו עושי<$נריאה
שם אליפ שעדין אין נכו תיקון גמור ע ל ן
המ״ן אשר אני מעלה לכחי' אותו הןווג
הוא מעסיס שהוא יין מתוק כ ל ש רליילל!
הלימוני מקא £הםסוי עעיא דגנודמן
שלי כ׳ אותם־ מ ל ן הם משלי מקאיולץק ״
,
1
ז
א ו יאמי מי יחנך כאח לי כאופן
)כ(
אחר קרונ אל האמור לפרש
שני נתונים הבאים כאמי הכל כסולק״ש
של שח1*1תתאוק ה נ אנהגך אביאך מפרש
ה פ ס י ק ת א ' כ א ו תנא והדר מפרש ?הענין
כיהכהנולע וכילש לעיל׳ כי א*חד נקי ל ו ן
את ל א ל י נ ו ק ונתחלה אנו צריכים ל״חרס
שיהיו נסור א ל ד ואגלה עולים נ ס י ד י ל ן ן!
הנינה והעניק י י ת י מנואד כי הנה כקחלה
הנוח נ :א היא פ ו מ י ת הנריאה ותחלה אנו
י
,
מ ע ל ם אותה לתצייורדיחליס אותה עם ל א
;
ונעשים א ל י ואה״כ ע* לין נ סו י ל(••'לד{־׳ ל
וי?זי•יוני; ולוא* וליי זה מולירי! המוחין
־וכהשכ״ן בלא הלק של צי דצלס למוחין
וכילות של אימא הנקי יניקה דגי־לוחואחר
כ ך ה מ ק נ א • ו י י ת כבריאה ונמשכ׳ות-האיות
המוחין אל הבריאה מתקנת שם הנולכנח׳'
פרצוף שלם ונעשה שם נחי' המוזג•דנשיקץ"
ועל כן לא נמשכו בלש רק הלק למוחין
דגללות כ י י שיריו דומשכו הארות המוחין
והנה עולם הבריאה
בבריאה כמלל •
הוא בסוד הכינה כסוי אימא עלאה מקננא
בכיסייא ונתיקונין קמ״ג אמרו לימודי ל
תרץ שפמן וכן נמהר פינחס יר ן־נלא־
בי״מ בדיןעמויא לאמצעית! אתחני נהיה
ב ח י י נ ו ינשיקין־ישפוון לאינון נצח והוי
ללשין איהוצליק כינוהו לשוןלמוליינההוא
מנא וישק יעקנ לרחל כן ע״׳ש • -נהנה
4
ן,
,
'י]
ח
שמן
משחת
יין היקא כתנ ישיי לל נסכים וכןהיאב״ע
!״לכתב ניסוך היין ולפי ליכנו בי הנה
כתבנו לעיל בפסוק וחכך כיין המו ב כי
החיוב אשר ככל פרצוף הס בבחינת ר כ ל ן
וכך הוא בפרצוף הנוקבא והם החך והגיון
ותסמזיווגיס ואז החכמה שהוא החך נותן
<1יפת ללי והבינה שהוא הגרון נותן שיפת
ו ל ן והם תרין רוחין והבלים והס נכללים
ונעשים חלרוחא שהוא תולית הוחג ההוא
וזה נעשה כתחלה בח״וכ י ל א וח״וכ דבוק•
ואולכ חוזי• ן לוןונזשקין זה לזה כי מזלוזג
הפת ילא עס הפה של המק ו/״א מוציא
מפיו ההוא יוחא לנשיקת ליליה הכלול
מתרין ריחין והם מ״ר וניתנו כפה של הנוק
והנוקבא מוציאה מפיה ההוא רוחא לנשיקה
זילה הכלול מתרין רוחין והם מיין וניתנו
כפיו של ל א ופשט הוא כי כאשר החכמת
של הנוקכא מזיווג ומוריי טיפת כלל אל
הכינישלה שהוא הגיון ודאי כי אז מתמתקין
הגבורות אשר בגחן שלה שהם המ״ן כנולע
כי כל כחיי /ווג סולו הוא מיחוק הגבורות
ועל כן קרא אל ההבל והרוחא של הנשיקה
אשד כסה הנוקבא הנמעך מחכמה שלה יין
*;טוב כי לפי האמת הוא בחינת גבורות מיין
שסולם יין אבל כיון שלגבי הבינה שלה הוא
כבחינת נללשסולס חסליס קרא אותם עלב
ולכן נק יין הטוב ע״שב ונמצא בי הרוחא
ינשיקה אשר בפה הגוקבא הבלול מתרין
יוחין אשד אח״כ היא נותנו בפה הזכר
ג כ ר הוא גסוך ומתוק אפילו חלק הנינה
אשד נ ו אלא בי באשר ניתנו בפה של הזכר
לגבי הזכר נקי כלו מין אפילו חלק החכמה
,
,
,
שבו אכל לעולם בבחינתו היא נסוך וממותק
וזהו יין הרקת הנאמר כאן כי הוא יין
מרוק ממסך וממותק ושס כתבני ל כ מאמר
י ל ל כמליש שאמרו כיין העיב חמר עתיק
ופירשנו שם שהכינה כי עתיק נקי החכמה
,
אשר נ פ י * י וכיון שקטיה' ו ל י י אשר כרוחי
קרש
של הנשיקה הוא נמשך מהחכמה לכן אמי?
שהוא המי עתיק וככר כתנכו לעיל כי
המתרגם תרגם כאן חמי עתיק על מיין
היקח וכן תרגם שס כ ״ ן הטי נ חמר עתיק
נמצא כי יין הטוב ויין היקח שניהם ל נ י א*
והכינה על שהואנמשך מן ה המל שב פרצוף
ואנלפיכיהיוחא משיק הוא כלולמתיין
יוחין כי יש נ ו ג ס חלק מן הכינה עכ״ו
במקוס דוכיא נוקכא לא סליק נשמא *
והנה ימו נים נק התרין עסיין של חלב
כמ״ש כספר מיין ד מ ע כי כנוקנא לא יש
יק עטרא לגבורות והיא נחינת ימ!ן אחד
,
,
נכוא אל הכונה ונלקיק
מ]/תה
תחלה אזמרה אנהגך אביאך
כי לכאורה הם שני הפכיות כי כנהגה היא
הסך הנאה כי הנה הנהגה היא שמנהיג
אותו ממקום עמידתו להלאה והבאה היא
שמביא אותו מהמקום אשרעומי אצלה י־
אמנם ע״סי לרכנו א״ש כי הנה נמחל ה היא
מנהיגו ממקום ממילתו ולהנאה ואחר כך
מביאו אצלה ו /ש מי יחנך שתהיה בא״ח לי
בי אני בבחי' יי ואתה נבח׳ א״ח ושתהיה
הבחינה שלך נא״ח מחוברת לי שאני׳ יי
ונהיה אח״ר וכאשר אנחנו מיןחלים בבתי*
אילי זה מרם שתהיה אתה בנתינת יונק
שלי אמי כ• נמשכים גן• הלק נהי * וחלת
ימו חין יגילות של אימא הנקי יניקת של
גללותוגסזהגוים כי אמצאך בחוץ שאמצא
ההארוישלך בחק ממקומך כי כאשי נמשכי]
בך הלק למוחין רגילות נמשכות האחתיך
לחוץ כי לכן לא נמשכו רק לק למוחין ש5
גילות כ י י שיימשכו האיותיך לחוץ ואני-
אמצאך שם כי אני עומדת שם ושם אשקך
כי נעשה שם זווג של נשיקין וגס לא יב*זו
לי על מה שאני עומלת שס כיון שגם ההאיוי
שלך שם נמצאו ושם היו עמלי ועתה היא
משיש* איך גלי התייתלם בבחינת -אק״ד
י,
4
1
1
נטשה
ח פי•
השירים
שיר
נעשה הוא בבחינת יונק שיי אמי וגס ליש
אמצאך בחרן באיזה מקום הוא וגם אומיה
אשקך שאליבא הוילל תנשקני או נתנשק ועל
זתאמיה אנהגן אביאך אל בית אתי כ•
אל בית אמי קאי לאנהגך ולאביאך כל אחל
כפי מציאות בחינתו וכאילו אמרה אנהגך
אל בית אמי אביאך אל בית אמי והענין בי
כאשר אנו מתייחדים להיות בבחינה א ל ד
וכמו שאמיתי מי יתנך כא״ח לי אז אנהגך
מן המקום אשר אתה ע!מל שם והלאה אל
בית אמי שהיא הביכה בי אמ עולים נכח*
לין אל הנינימשא״כ קולם כ• אין אנו יכילין
לעלות שם על שנתייחד להיות בבחייאליר
ולזה אמיתי מי יתנך כלומר מי יגרוילכעלו'
.אותי מעולם הבריאה ואז יתנך כליח לי
'שנתייחד בבחי׳ א ל ד 1א! אנהגך אל בית
אמי שהיא הבינה בבקי ל י ן ואז על ילי
עלייתנו שם בסוד מ״ן אנחנו גורמים הזווג
אל אוא״י הנימזיס בי״ת ל ל בי״ת גלב
הוא אנא ואמי היא אימא וכליזווגם הס
מוליד״'המוחין ונעשית אתה ננחי' יונק שי•
אמי כי נכנסין נך הו״ק נילי וחלל ימוחין
יגילו' של אימא הנק'•ניקה של גדלות וזהו
נתחלה אנהגך ואחי כך באשי אני חוזית
אל עולם הנייאה אחר עליית ה ל ן אז
אביאך אל בית אימא כ• אביא ההאמתשלך
אלבית אמ• שהיא הבייאה בסול אימא
מקננאבכינדיא כיאנייעימית שם וגס לך
אביאך שסאשיןת הוא המקויאתי אמייתי
אמצאך בי>־ן שהיא יזוז לעולם האצילות
ואכלת שהיא אינה המנהיג אותו והמביא
אותו כי אס המנהיג הס הצייקיס אשר
הס המעלים אותם בסוד לין אל הבינה
וההארות היוייות למעה בבדיל הם נמשכו
או מאליהם או ע״יכונת לצדיקים גס בן
ע ל ז כיון שהוא אינו •כול לעלות כסוי
לין אל הבינה אס לא מתייחד עמה תחלה
נמצא כאילו היא המנהיג אותו להעלות
,
,
ו
,
מ"! ועל 3ן ?מרה אנהגך ןכןשכחי׳ קתאח[
רלמ
שלו איגם יורדות אל עולס הבריאה כי אם
לתקן אותה כדי שליי זה הובל היא א ל כ
לעלות אל עולם האצילות נחשב באילוהיא
המביאה אותו ועל כן אמרה אביאך ואז
כאשר נמשכו הבארות שלךחל עזלס חבריו*
אשר אני שם אן מלמדני אתה תשפיע לי
י בבחינת למולי ל תרין שפוון שליש !וזג
של הנשיקין אשרהוא ע״יהשפתים נעשה
וכיון שכבחייזזוגהנשיקין הזכר הוא הקודם
לנשק את הנוקכא ותשפיע בה היוחא של
הנשיקה אשר בפיו ואחר כך הנוינאהיא
נושקת את הזכר ונותנת לו אמ כרוחא של
הנשיקה אשר כפיה לכן כתחלה אתת
תלממי ושתשפיע לי הרגחא של הנשיקה
אשר בפיך ואתר כך גם אני אשקך
מייןהרקח שאני נושק אותך ואז גס אני
משקה אותך מיין הרקח שהוא בחיי הינחא
דנשיקה אשר בפי שהוא ייןמיוקחמנוסך
וממותק אשי אני משקה אותו בפיך כ•
לםעס זה אמרתי בחתלה אשקף שהוא כמו
אשקך אותיות דיין כדין ״ ' )הנא לימון
היותר חלוש כ• תמיד הנוקכא היא
״
מקבלת מן הזכר אבל בבחינה זזשלזווכ
הנשיקיןגםאני אשקף ולבן רמזתי מה
שהוא י ו ת ר ח ד ! ל נאומריאשקף שרצוני
לועי אשקף כי הא בהא ^ תליא •3
,
5
;
:
; :
:
" ל י י הנישוק היא ההשקאה
ר ל י ל ל פייש מעסיס יין מתוק
והנה
ולפי לרבנו הכונה היאכיאף על
פי שאמרתי שאני משקה אותך מיץ הרקת
שהוא יין מרוקח וממותק אין הבונה כ•
הוא ממותק ליי י כ י אחר רק מעסי׳ ימיני
מאותו יין מתוק של בחיי רמוני שהוא עטד"
של גבירות אשר בי שהוא בחיי רימון אמי
אשר ביאלא לפי שהוא נמשך מן״החנמיז
שלי שהיא בחינת זכר הוא שהוא מתוק הבל
לעולם הוא בחינת יין לבר שהוא בחיי מיין
גנורות כי ה ד אין נמצא בי כי אס י מ נ י
:
:
א
בחינת
ח
שחת
שמן
גחיצתרפחיאשל ניירות כלכל אלא כי
לגני דילי הזא י-נחינת עשית יין מתוק יין
הרקח חמר עתיק כי הוא נמשך מהח:מה
בחי עתיק שלי
•אמר מ• יחנך" כאח לי כוי
אל
)ג(
בהקייית״ש בעיית שי ^עקוי'
נ ל ה ו ל ת כ • המוחין של בחינת חיה אשר
בלא הבאהימתחכל הס הגורמים אל זווג
של ל א להוציא נשמות והס בחינת פנים כי
יגא וכר והמוחין של לא מצי אימא הנקי
נשמה הםעייין אחור ונקי נקנה ועומ״יס
ו ל ן א״נא לפי שהם בחיי דינים וכיי שלא
•היה אחיזה אל הקלי' כאחוריים לכן הס
יבוקיכ יחי אנ״א אך בבוא החיה הפנימי*
אן ת׳ ן י;קלישות.יכולין ליאחן אפילו
כאחוריים ה־הם כי אור החיה מאירה על
£ם וחזןרים פי׳בפ ומזדווגים וכל ע״ש־:
חיצונים ופנימיות ל י י כתב
ובשער
ב• המוחין הנמש^ין לזלןימצד
הנינה מסמנחי' של שסכין והוא בחינת
?;חיצוניות ודין ועל כן הם עומדים אכ א
!זך הפנימיות נמשך מהשם נלה שה!א
מהחכמה ושם בפי? כתנ כי זווג נ הגיפו'
ז^לו לפנימיות שלזלן הנמשכים מהשם
ליה נ ל נשיקין רוחא בחחא כי בערך
החיצוניות נקי הפנימיות נשיקין רוחא
ב ר ו ל בי שם גלה הוא רוח וכוי ע ל ב
הבונות ל ה של נפילת אפ:ס
ובשער-
בתכ וסול נשיקיןללת ומלכות
יוחא בחחא הוא *התעלמות הגוף העלבון
וניהול הנתליןמ שהם הקלי' כיישיתיבקו
א /רוהא בחחא ולא יהיה להס מעכנ וכוי
. .
ע״שנ
כי מה שאמר התעלמות הגוף
ולעיין
העליון הכינה היא על הגוף
החיצון כי כיון שהוא חיצוניות ודיןיכולין
הקליפות להתאמן י" שם וכלי שיהיה כחיי
ןווג הנזיקין נלא יהיק אחיד! אל הקליפות
י
ח
ז
הרש
מתעלס הטף •החיצון כמי שאינו ומתכנן^
את־זוס בו ו:אילו זלןמויוונים פנימיות
ב פ נ י מ ל רוחא ברי לכוחו ז לכלילכנלען
כליך.אפשר
נקרים ל ש בכלחלל/יס<לש כי
עול
לעולם ה נ ו ל היא מתעוררת
תחלה והתעוררות זה הוא נעת החנוק
שהוא קולס הנשיקה 'ותזווג ועל כן אז
בתהלתהיא קורמת לחנק את הזכר ואח״כ
הזכר מחנק אמ הנוק' ואחייב נאייהנשיקי׳
ואן כיון ש:בר היא קימה ה״תעוררויכענין
החנוק בנז' לכן אז אין הנזקנא מתעוררת
תחלה ילהזא יתחיל הגש׳קין תתלה ואליכ
והנה על ל ש
תנשק היא אותו כוי ע״ש •
כזוהר פרשת תיומיי ק זיו כלנ ואי הי פתחת
לגכייהו תריןדרנעץ־דילת כתנ נשפר מ״מ
ולל לני־לש אנהגיך
.בש* מיתרלו לל
אביאך 1נית אמי בי היא חיבקתו ומנהיגתו
עורנקי־יםיקי
מ ג ו ר י ו אליהע״כ • י
הלת-נויע בי גשנת מקבלים לו{ ־בחינתי
המוחין -שלהם מן א״ואי עלאין אשר זה הון(
הצלם של :חיה ולגן בשנת ה״ס הזווג שללו ן
'יממש והוא בח/ית מיםף כי בזמן ההוא
ל א עולה במקום אנא והנוקנא עולת
במקום אימא כנולע • וכבר כתבנו לעיל
כי תלמיכי ה״ש בנשיקין אשר הם געש:ן
בלימודי ה' שהם השפתים עוד נקיים מיש
בשי הבונות במנחה של שכת על מלש רן״ל לא
זז מחבבה ע י ש־:ראה אחותי כי בהיותה
אצלו שויס בקומתם נקר׳ אחותו וכאשר
מזיווג׳ עמו נקי אשתו כוי י״ש * הרי משמע
מכאן כי אחזתו נקראת כאשר אי! ביניהם
בחינת הזווג וא״כ כאשר לון לא קנלו י ק
המוחין אשר חצי אימא כי אז אין ביניהם
בחינת הזחגכמש״לאז הם נקיבבחינתאח
ואחותו כי כיון שהיא נקי אחותו הוא נקי
אח שלה וכן כתננלי״תיתרוולל הנהמה
טובחזדים שלו ומת נעים גנורוישלה שכת
אחים בשור
נ
ח
י
שיר
פי•
צסוי כשהיא באחור שאז איןזווג והס אחים
לבד כוי ע״ש ולמה שכתב הרב ז״ל כיי נקי
אחותו כאשר'הס שוץ בקומתם כבר נודע
ממנת העמידה ומכונת ר ה כי כאשר ל ז )
לא קבלו רק המוחץדמצי אימ שהס המוחין
של נחיי אחור ועיין הס בנחינת אנ״א כי
אז בכילת הנוק' אב״א ככל שיעור קומת
ז״א א־ב נמצא כי גס מצי אימא הס שוין
נקומתס אמנם אין בהם מצי אימא בחינת
,־־הזיווג וכיוןשאיןנהס נחי' הזווגנקיבנחי'
אח ואחות ולא נבחנת בעל ואשתו ואף גס
שמצד אימא כיוןשאין.ניסנחי'
זאת
"זווג נק״נכחיי אח ואחות אינו אלא לשלול
שאינם נקי בעל ואשתו כ״ הלי אין בהם נחי'
,ז ו ו ג כי לפי האמת אפילו נבחי' אח זאחית
א׳נס נקימצי אימא כי אםמצר אבא וגמיש
כזוהר אמור ל״ק ע״ב רבי אבא שלח ליה
ילריישאימת• זוגגא לכנסת ישראל במלכא
קדישא שלח ליה וגם אמנה אחותי נת אבי
היא אך לא בת אמי ותהי ל לאשה י ו כיין
אחותי בתאני היא אך לא נת אמי דהא
.מ נ י אנא שמא יא ולאמניאמא כוי
הרי מנואר כי מה,שנק יא חיותו הוא מצד
אבא דזקא ולא מצל אימא וכמו
שהארכנו לעיל בפ*ק מת יפו דוליךאחויתי
כלה ע״ש ?כיון שהיא נקי אחותו הוא נקיא
אח שלה וזה מצר אנא כי מצל אימא מה
שיש שייכות לקרוא אותם בכחייאח ואחות
הואמצי שהם יונקים ממקום אחר שהיא
אימא כי כמו שלא יונק מזינת היניקה שלו
מהשדיים של אימאכןג״ב יונקת הנוקכא
•
זכמש״ל בפי שניך כעלר הקציבו'ע״ש
,
-
י
וכלי לנא אל כונתינו ניקיק אומרה מי
* יתנך כאח בי אם היא תאנה אל
האחוה עמו הול״למי יתנך אחלי ומה
הלשון אומרת כאח אמנם הבונה בי הנה
כתבנו לעיל נ י מ״י נקי הבינן* זהו שאמרה
רמ
השירים
הכלה הכלולה אל החתן הנע*ם מ״י יימן
כאח לי כלומימ״י שהיא הנינה יתנך -כאח
ל* כי כיון באין מציה בחינת הזווג כימו
להקיא נבח״ נעל ואשתו בנהי* זו אני
נקי אחות ואתה כאח לי בבחי' שאיןהזווג
בנינו מציה כי לסי האמת מצדה אין
אנו נקי אס׳ אח ואחות רק כאח נכייף
הימיון הן לשלול בחינת בינוי בעל ואשתו
הן מצי יונק שיי אתי וכמו שהאח ואחמןו
יונקים משיי אמס כן אתה כאח לי יוני(
שיי אמי במו שאני יונקת ממנה כי משוד
מ״י שהיא הבעת זו היא בחי האחות אשר
.בניני ואין מצלה אחוה ממש יכ״שזווג •
אמנם אמצאך נח!ץ כלומר אס אמצאך
אשיגך נחוץ מהבחינה זו של אימא • שהיא
הנתינה של אבא הרמוז ׳בר״ת א ימצאך
ב״חוץא״בועסאישלא־ישקדר׳זתאב״א אז
כאשר אשיג אותך נבחייזו שהיא כי כבר
קנלבו המוחין לחצי אנא שהוא הצלם
לחיה ש ׳.ס מיהין מנחי" שם מ״ה אז יש
בנינו בחינת הו״ג והוא נ י ת נ ת הזוונ של
נשיקין־ואז אשקך בפחינתזנוגשל<הנשיק*ן
ומשני כ׳ זווג זה של הנשיקין הוא כנחינת
פנימיות כפגימות ר1חא נרוחא והתעמל
י הגוף העליון וכאילו עושים אותו מהון
לכלים שלהם ע״כ אמרי נלשזן תזהואמצא'
נחיץ כלומר אס אשיג אותך נאותה הנחי'
אשר הא נחוץ לכלים שלנו שהיא נכחינ'
הפנימיות רוחא נח ח א אשר הוא הבחינה
ישם מ״ה הנמשכים מ צ י ׳ אנא אואםקך
נעשה בטנו זווג הנשייה ין ואז אשקך נמצא
בי מצי אנא יש כיו בחינת ה*ווגי!יש .לי
תועלת'כי אני מקבלת הארות .ממך ועוד
תועלת אחי־ת תיתה שח כי גס לי* יבוזו •ל•
כי אץהקלי יכולות לנזוז ולשלול לי כי
אינם יכולותלהתאחז ב׳ ואפילו בבחינת
האוחריס שלי כי האור של החיהמאיריעי
האוחרייס ולוחז את הקלי* וכנולעגס כן
כי
ג
,
,
1
,
ח
שמן
משחת
נ• המוחין של אבא לשין את הקלי'
והחיצונים במ״ש בע״ח ברחש הבגעייועור
ג י כיון שבחייהזווג הנעשה בנינו הוא בסול
הנשיקין שהוא כבחינת התעלמות הנוף
מתבעלין הניולץ כיו שהם הקלי ואיני יכול•
להתאחז כי ועתה מפרשת את לבריה כי
£ף ע״פ שאמרה אמצאך ני^ז אשקך לא
,שהסלרהוא כך כ• אלרבא הנשיקיןאשר
היא נו שקת אותו הס כסו ]> אמנם הכךר
מוא אנהגן אביאך אל כית אמ״ נ י תחלת
ההתעוררות צריך שיהיה ממני והוא ככחיי
החבוק ועל כן אנהגך אביאך כי אפי חובק'
אותך מאחוריך ומביא אותך אלי ויפן כי
בחינת ה/ונג שלנו הוא בשבת שהוא בזמן
שאתה עומל במקום אבא ואני עזמליבמק!'
אימא נמצא כי כאשר אני חובקת אותך
!מנהיגך ומביאך אצלי נמצא שאני מביאך
אל בית אמי אשר אני עומלת שס במקומה
ומאחרשבסול בחינת החיבוק נתעוררתי
אני לחבק אותך בתחלה אם בן בסוד בחי'
1
$$$$$
עומ^לו תחת
פשוק הראשון הוא שמאלו תחת
ר1נח
לראשי יכסו' זה היא תחתיאשי
ולפי מ״ש בשער הפסיקי' ששמע נחהר״חו
ולה״ה פסיק 01מוגר לבחייהחיבו' הנעש'
בחול ו ל פ י ; ה נקשר ססוקזה עס הפסיקים
הקיימים לכי הלרך הניאשר פירשנו ש 0נ י
נק״ש של יוצר נכנסים בז״א הו״ק ימיחי;
של גדלות ואיז״כ •יריות מהארות אלטזלס
הבריאה מתקנת שס הנ!ק' סל ילס ונטשה
שס בח״ הנ&יקין ובשער הכוצייתבאמית
ויציכ כתנ כי הנה עתה המלכית היא
*ושבת בהיכל הרצי! של הבריאה ישק ה״ס
הנשיקין ולהן מכאן היא התחלת הארת
המלכות להעשות סרצוףשלס בכאן כיי שעל
:י י כ! תוהל <ע<)< 1י(} ע1לס)ןאצי^ןאן
,
קדש
הנזיקין אחר הם באים 5חד החיצלק ציץ״
אתה שתעורר בתחלה לנשק אוחי וז־נ1
תלמיני כלומר תשפיע אלי בבחינת למוד*
ה' שהם תרין שפוון שליש זזוג הנישיקין אשר
הוא נעשה בשפתיס ותשפיע לי הרוח' אשד
בפיך ובבחייזו ינשיקיןאתה תלמדניבתחלה
ואחר כך גס אני אשקך מיין הרקח כי אני
נושקת לך יא; נס אני משקה אותך מיין
הרקח שהוא הרוחא משיקה אשר בפי שהוא
״ין מרוקח מניתך וממותק כמש׳יל שאני
משקה אותו בפיך אשר זה הוא אש?ף אשר
אמרתי בתחלהשהואאיתיות •״ "{ אשקף
כי כאשר אשקך אשקך בי הא בהא
שאמרת* מיי]
י ־ יי
תליא ואע״פ "
הרקח ״ין ממותק אין הכזנה שה! א ממותק
על ילי דבר אחר כי אס מעצמות מעשית.
רמוני שהוא בחינת יין מתיק מבחינת
העסרא לגבורות אשר לי שהוא ימו ן אחר
אשי לי אלא שהוא ממותק וכמש״ל 1ד!ק אליק
לקב״ה
י
'־"י"־'־
:
1
,
דמי.נ 1תח3קנ״ י
חוזית שם להעשות פרצוף שלם ואס לא
הקלימה לעשות כאן בהיכל היצון פרצוף
שלם לא היה לה שום מציאות כלל לעלות
אל עול© האצילית אבל כיון שנעשית כאן
פרצוף שלס יש לה יכולת לעלות כברכת
אבות אל עולם האצילות וכחי העשוחיז
פרצוף בבריאת הוא ע״י מהאחת של ליא
היוריות שם כבריא'כמש״ל וכמו שהאריך
שס עש״ב
*רוע בי אחרי עלותה באצילות
)הנה
פברצת אבית ונתקנת שם אאר
כך בברכת אתה גב\ר נטשי• .ענין שמאלן
תחל* לראשי ובברכת אתה ק*יש נעשה
החבוק ע״י הימין העחבקה זמחירה עס
ניזי)ין $ג>±1קו האמצןעי ליליה נסזידמינן
1
ח 3יי
השירים
שיר
תמכקניכמ״ס שם בייושל עמילה ועל כן
אחר אשר בפסיקים הקולמיס אמרה ענין
בחינת הנשיקין הנעש*ס בבריאה אשר זה
הוא אחי אשר נתקנה שם בבחינת פרצוף
ואז כבר היא עולה לעולם האצילות בברכי
אבות ונתקנת שם באצילות בבחינת פרצוף
ישלם ועל בן אומרת עתה כי אחי עלותה
לאצילות כברכת אבית ונתקנתשס ככחי'
פרצוף שלם אז אחר כך הוא בח״׳ שמאלו
תחת ראשי שהוא הנעשה בברכת אתה
בבור ע״י השמאל שלז״א ואחר כך וימינו
תחנקני שהוא הנעשה נברכת אתה קלוש
ע״י הימי] של ז״א אמנם נחינת תיקונה
כברכת אנוילא הזכירה שאותו התיקון אינו
נעשה ע״י ז״א רק ע״י אימא כמ״שש בי ! אך
האמק הנעשה ע״י ז״א הזכירו כי היא
41
משתוקקת על הבא מצדו
•
אמנ0
לפי מ״ש שס כשי הפסיק••
כי פשוק זה היא מ י נ י
בנחינת חבוק ״ותר עליון מהקנוק של חול
ובפרט לפי מ״ש כליית־ ־סתס בי פסיק זה
מלבר כשעולה למעלינקשר פ ;ה לפי הירך
הגי אשר כתבנו בפשוק הקולח בי אחרי
אומרה אגתגך אביאך כ• היא חיבלתו
אומרת עתה שמאלו תחת ראשי כוילהולטבו
י שלא נבין כי היא לבלה חובקת אותו ולא
הוא אליה כי אס גס הוא גס בן אחר כך
שמאלו תחת ראשי וימינו תחבקני כ• גם
הוא מחנק אותי אלא שההתחליהיא ממני
כ! /ן היתה כננתישםלומר סלר התחלת
הנחייולוק אנ״קיקב״ה
ז
השבעת* אתבס בנות •רו&לם מדדתעית ומר.־־ תעירו את־האהבת
ער־ שתחפץ
>-
בבר כתבנו לעיל בפיהקוימים
לו^ך!
כי אין בהי' הזווגנעשה גזו״ן
עיאשייומשכו בהם המוחין למצל אבא
שהס מנחי' השם ת'ה והם בח״י הפרצופים
הפנימיים שלהס והנה הנפש ת של הצדיקים
הם מעוררים בתיי המ׳יןשל הנוק/והיוח^ן
שלהם הס מעוררים בחייהמ״ד של ז״א כמ״ש
נש״ הבונות דייו יק״ש ובשער רה״ק ביחור
עוי
ההשתטחות על קבלי הצדיקים ע״ש
נקלים כי ה נ ה נ ו י ע כ י ב כ ל בחינת זווג
של דכו״ן צריך שיקדים אליו בתחלה בחי
זווג הנשיקיןאשר הס מזיווגיןכג״ר שלהם
ואח״כ הס מזתוגיןננחייןיוג התחתון •
והנה בנות ירושלים הם נקי הצייקים
גמיש בווהר ויחי דף רמ״נ ע״א אהבה נקי
נחי' זווגהנשיקיןכמ"שבז?הרתיומה לף
קמ״ו ע״כ
1
!על
כן בא הרמז טל מ ו ן כי אם תס)א
זו
* ; •ר•'
תיבת אהב״ה כזהאל״ףה״י בי״ח היה
י*גלה בגימעריא תקמ״ח כמקפי תיבות זווג
הנשיקי״ןע״ה וגם אם חמלאהו כזה אל״ף
ה״י בי״תה״י יעלה ע״ה בגימערייתקנ״ל שס
ימ״ן וה״ן מספר תיבות הו״א ז1ו ג נש״״קין
גם חפ־ן נקי היסול כמ״ש בספי מ״ן וגג*
בכאן יציק הימז בי אס תמלא תיבת חפ״ן
כזה חיית פייה צל״י יעלה בכ•'תקצ״זוכן
אם תמלא תיבת יסג*ריו"ל סמ״ךוי״ו לל״מ
ע״היעלהב״כמקצ״ז
נבואאלבונת הכתוב ולהבין
מתו הכפל מה תעירו ומה
תעוררו ועור כי לא פורש מה הוא הלבד
אשי יעוררו כ• אם הכונה שיעוררו את
האהבה הול״ל שתעירו ושתעוררו ואסהכוכ
היא להפך שלא יעוררו את האהבה אם כן
הול״ל אס תעירו ואם תעוררו וכמ״ש בעי׳
שצ השבועה הראשונה אמנס הכול כנולע
ני
$
יי
^£)1}0ן
,
ח
נ ;שחת
שבן
קרש
והיא אתעית ל ט ו י הל כייןכ1א נלןטיא
3׳ אין ד נ י יעסה למעלה אם לא על ילי
י ג ו ל אשתכח ושמאלי אתעי וכמהאוכלמין
מעשה התחתונים ועל בן אחר אומרה בפי
מקוימים כי בחינ* זווגה עם יודה הג^יל .קיימי ומתערי כיןטיא לשמאלה כוי" ה < י
אשת 'כי תזיי'עו£לה <נר כוי וקכח״קונין
־חלזי בהמסכזהמזחיןימציאבא שהם מהשם
קל״ט ע״א ע״ש כסוי סס<קכערם יבא חגל
מ״ה בחייההרצייפ׳ם הפנמיים שלהם ובמ׳ ש
לה •והמליעה זכר נמצא כי כחיי התעוייות
יזמצאךכחרן כוי עתה הפכה פניה כלפיהזות צריך שיהיה מלמעה ל<ועלה אמנם
׳הצייקים והשביעה אותם כיהיבר תלויה
כבתי׳ הזוונ עצמו הוא להפך כי הוא
׳*:הס גע״כ •אמרה להס השבעתי אתכם
מלמעלה למעה כי בתחלה צריך לעשות
כנות ירושלים שהם הצייקיס מ׳ה תעירו
זווג הנשיקין שהוא נגיר של ההרצופיכואו*
הותםהבחיישל לפרצוף הפנימי ישם מ״ה
יכך משס נמשכת העפה אל היסודות ונעשה
העירו להמשיכו אלינולהשלייאותבו מהבחי
ןוונ התחתון והנה מ״ה נקיהניקיכמ״ש נע״ת
ואחד אשד השלמתם אותנו
׳שלשם מ״ה
.שער הנשירה ספ״ח ונכ״מ בזוהר גם •מ״ה
־חהכחי' לשם מיה אשי זהו שאמרה ומה הבי
*קרא זי׳א כסוי ־שסמ׳יה דאלפ׳־ןאשל נ ו
כ י נבר אנחנו ראויים אל בחינת הזוגג אז
וגס בי הרוחשלהצייק מזווג .הת״ת עם
חעןררו בנהי' עלית מיין ויריות מ״י את
הנזקכא על י י י שה מ״ה כמ״ש ש 0כיחוי
בחי" הןווג אמנם כמחלה את בחי'
ההשתסחות הליל והגונה על יריית המ״י
לאהבה שה״ס זווג הנשיקין הנקי אהבה
כמש״לכי הרוחץ של הצייקיםמעויריימ״ר
ש׳זעלררו תחלה לעשותו ואחר כך ער
יז״אז״ש כשנעתי' אתכס כנות וכוי שחס
דתחפץ שה״ס הזווג התחתון אשיהוא כיסוי
הצדיק•'כי כאשר תכנונו לזווג זווג העליון
־דנקרא״חפ־ן כי נמשכת העפה משם ע י
בתחל׳מ״ה שהיא הסקיהנחי שלי תעירו שהו
היש<דהנק 100וזהו על שתחפ״ן ומפני
כחי המעוררות מיין בהחלה ואחייכ ומ ה
שהתעוררות הכי אשי אמרה תעוררו הוא
שלים ז״א הצק' 1־ לשם הוי״ה ונס נקיא
*לבחינת התעוררות מיין ומייד ע״כ אמרת
שם מ״הוגס שנחייההתעוררות אשר חתם
ח^זירו שפירושו ג1ימים\^תעורחת שני
מעוררים נ ו שה״ס נחייי רילת מ״ר הוא
<ע"י נפשם גורמים שתעורר הנוק' להעלות
על ! ל י שם מ״ה זה תעוררו אחר כך כי
מין ןע*׳ רוחם הס גורמים שתעורר הזכר
בתחלה צריך להעלות מיין מלמעה מבחינת
לעורר מ״ר וזהו תעוררו
הנוקיואח״כ להוריי מייד מלמעלה מנחינת
או־־ י יאמר נהקד״ם כי הסיר
)ב(
*;זכר ומה שאגי הוצרכתי להשביע אתכס
הנכון לנחי' זווג העליון
ולצוות אתכם על היכר הזה היא מפני כי
י*וא מלחמה למעלה והיינו שתנוקיתתעורר
הזווגעצמו הוא
אתם תראו בי כנחינת
תחצה ומעלהמ״ן ואחר בך יתעורר הזכר
להסךאת האהבה שה״ס זווג הנשיקין הנעש'
להשפיע מ״ד ואז הכל הוא בנחי' חסי מה
כליי הוא בתחלה ואח״כ ער שתהה ז שליס
־שא״כ להפך כי אז הוא בחיי דיןוכמ״שבזו
זווג התחתון הגעשה נ י ס ו י הנקרא חכ״ן
חןדיע מ״ה ע״את״ח כזמנא לקכ״ה אשתנח
שה^ מלמעלה למפה ותבינו בי גס בבחי•
כה בכ״י כוי והיא מתערת רעיתא לגב•'
ה ת ו ר מ ת הזווג צריך להיות כן מלמעלה
בקיחיתא בוי כיין אתמליאמססרירימינא
למעה .כיון שתכונה ליכ היא להמשיך מן
וכמתאזכלסיןמשתנחיכסעראלימינא ו נ י
הז^ר אל הגוק על כן אני מצוה אתכם
ןב״ה אתער חביבותא *יעותא כקימיתא
1
1
,
1
ז
|י
,
ז
,
,
י
י
ב
,י
ח פי׳
שיר
השירים
שלא תעשו כן כי הא כיאיתיהוהא כיאיתי'
ואדרבא בכחי״ההתעוריות של מ ו ו ג צ י י ן
' * 2 £ז ^ ת עלד•-
רמב
להיות כתפך מלמטה למעלה וילק יאג*ק
יקכ״ה
המלןרם^רפקוז ^ .ל ״ ך 1ר ז ז ת ח ^ ^ פ ו ח ע ו ר ר ת י
ח2יתף א ם ף ^ ה ח ב י ה /ל ד ך ג ך ז
על מ״ש כזוהר פישת סקויי
הנר!
ילייחעייב אי״ש כתיב אלם1גהעה תושיע הי עולה סליקו וקשירו
דככסת ישראל לעילא ויימקא לילה בגז
עלמא לאתי למהזי כולא חי בוי • סייש
מוהרח^וז״ל הובאו יכייו שםצספדמ״מ
כ* על יד• העולה עוליןע' כקולות המלכות
ימן הבריאה ומתקשרת עס ז״אפ״בפואחי
כ ן עולין שניהם ליסוד של הבינה בשיי מיין
$יי לקבל מוחץ חישים אמנם זה הוא כי
עתחלה אישיס מלבא דרועיה לה בסול
שמאלו תחת לראשי א<י גבורה לז״אזאח־יכ
וימינו תחבקני מדר חסי ח״א ואתיזברת
כאמצצגיתא סיית ת של ז״א ואחר כ ן ב
עילין ליסוי של הבינה בסוד מץוע״י כן
־סלסותעולה ט י הנינת וזייסמי זאת עולה
׳'•9פעולת מעולה היא לקשר מי וזאת וזה
יהיה ע׳^יעזתא לכהג׳ סוי החאד ושייתא
7לואי שוידיהגבויק זצלזתא יישיאל סוי
׳כת״ת ולא מגו רןא לארם אבל אסרכן על
*לי הקרבת הבהמה היה עעולה אחרת כי
עיו נבירים הניצוצות אשר בלעה הקלייוזה
וזי ה עולה ע״י הקיכ מ החלבים כוי זהו תוכן
׳יכיץ בק״צוי ע״שב יי י ־ והבה מ ע ר נק
לקליפות כנויעמל׳מ ובזוהר פי האזינו
דף רפ"ו ע'״ ב אמרו אמדה כנסת ישראל תחת
התפוח עזירתין תתת התפל באן אתר היא
אלא אילי^אבהתיןיאמרן וייגע ב* א3זת
יי ה״ס החג״ת אמנם ציל לכאורה בי״ לכי
המשמעות בי תחת פירושו הוא למטה ׳אין
התשובה מקבלת אל השאלהכי ומה השאלת
;
ף
,
,
0׳יא 3י מחת התפוח אשי היחש) הואלמעה
מהתסוחבאן איור הואוידכ מאי קא משיב
אילין אבהתין שהם המלית והלא החג״ת ה*ז
־עצמם בחיי־התפוח ולא למעה מהתפןיןיאיכ
אכה* לא ייענו תחת התפוח באיזה מקו*
הוא ואס הכוונה להזליענו כ* תפוח ה״ס
מאבל שהם חג״חומינה יובן כי תחת המסו״
הוא למפה מן החג״ת והלא תלקאמראילץ
אבהחין יאמרן ניאה מבואי כי זה אשד
קפוח שליס מי״תלא נתחדש עתה ירק צ*
כבי נאמי מקודם והוא מיש שם קולסז׳ז
ת״ח קב״ה כתפוי( יאית ביה תלת גוזנ׳ין
שהבונה על החג״ת וא״כהעיקרא מההיא
3שאלה תחת התפוח כאן אתי הוא פשוט
׳הוא שהוא למעת מן החנ״ת ומאי חיש
ועוד כי עיקי חתיין?
א*לין אבהתין •
׳חסר מן השפר יהו״לל לתתא מאבהתין ועל
כןנלע״ל כי מחת התפוח הנאמיכאן א^
הכונה למסהמן התפוח רקהכוצה נאקון*
־התפוח והענין צי הנה ? ו י ם זה באחלא
אמיו שם כתפוח בעצי היער מה *זסוא
מתפיש בגוונוי על כל שאראילכי חקלא בן•
קב״ה מתפיש ואתרשיס על חילץ עלאין
ותתאין ובגיכ הי צבאות שחו אות הוא בצל
חילא דלעילא * * נמצא ל £י ? י * כ י כ * $
ז*א נקי תפוח לעט סכי הוא ישוא בץהכנ
במו החפלשהואישוס ביןש&יאילצי חקלא
<1וז אמיו ת״ח קב״ה כתפו' דאית כיה £ל*
גוזנין יולפי זהי מה שנקיז״א תצוח הוא בצאי'
החניית אשי משהם חסי י י ן ורחמי'סה״א
ג׳ ניזנץ וכן כנסת ישיאל נקי שושנה לחעא
צי בה ג״ציש גווני! ס<מק וחווי ועל כ ן
*;ליס כתפוח כ״י כשמגי ונ1ת'כו<תו להביא
כי
ואיה
,
רז
שמן
כ *:חח
צי יןעעם הכי 5ה?א כיימה שנקי תפל הוא
נבחיייהחג״מהוא העיקרי וז״שיהב• אמרת
ג"* מחת התפוח עזירתיך שפירושו במקום
הוןפוי 1תיות הת&זח באן אתר הזא כלומר
.ג י אם היא נגזעס האי שבללו' ז״א נק'תפו0
<׳'כ מאי קאמרה כ״י אל;"א במקויהתפוח
גמייתין והלוא כ $כללותו נקי תפז ח אלא
מוכיח מדקא אמרה נמקומ התפוח הוא כ*
יש מקזס פרטי נו״אשנק׳ תפוח ובאן אתי
י ).א אלא מוכימאיליןאבהתין .יאמין שהיא
כטעם הנ' אשי אמינו שהוא נבמייהחג״י*
•הנ• י״קא ממ״ש כאן .אתר הוא ולא אמי
א! הוא לימיו כי תמת לאמור פייושז הוא
מקום כנלע״י ועיין מ״ש גנןפי מ״מ וגם
•"ששם מהמל ; ",ל בי לע״י מה שכתננו
הוא •ותי מתוח ו ב ח י
נבוא לכזנת הכחוג כי הנה יש״י
מעי1ה
ז״ל פירש כי מי ;את עולה כ'4
אומרים קנ״ה זנית יינו יתסת התפוס
עוייגוין אומרת כנסת ישראל ולפי דרכנו
ג ט נ י ן נ י אחי אשי נפסוק הקולני גשניטה
הנוקנא אל הצליקיס כ• כי-תעוייות בחינת
• 31111תמיל יכוונו לעשות אמעיוחא מלתתא
ננחינת עליית מ״ן תחלה עתה הה מניאים
ראיה ל י נ י י פ כ• כןהלא ובויאי כ* כן יעשו
והיאיה היא כי היי ע׳;את עלה ב• פעולת
מעולה ה-יא לעלות את ;את שהיא המלנומ
אשי היא למטה בנייאהנמ״י שהיא הכינה
אשי היא #לטלה באצילות ננחיימ״ן מלמע׳
$סטלה ו* 0ע״י העולה נבריים ניצוצות
ייקיישהמ] ה מ י נ י שס 0הקליפות לעלות
ג ס ז י מיין מתתא לעילא 1אע״פ״ שאגו
אומרים כ׳;את שהיא המלכות ע!לה במי
שהיא הנינה לא שהיא עולה לביה י ק
מתיפקתמחוברת כנלישישי׳׳ "/ל על יווה
כינתחלהצרין שהיאתהיה מיוונית עם
דניה ואח״כ עילי! שניהם אל הבינה בסוי
מץיע״י;ק מ;תזג עמי .אנא נעיין ע ק ^ י
,
ז
קרש
;"!ןמזחין חיש׳ם היוצאים מהזחנ ש1א׳ני*
וא-ימא היי כי חמיי צייןי בחחלה אתעיות'
ילתתא בי צריך שיעלי ז״*ן בסוי מיין א5
אימי כי׳ שיןיזוגטחהיאבא־ייומשנו המוחין
ל*"ון ו ע ז ה היא מפישת באיזה ג*קו 0ד*יא
מתחבית עם חדה כד• להעלוישניה' בבינה
ובאיות מ<*וס של הביכה הוא על״מס 3על
$3למאי מזלקא מיניה מתרפקת על מרה
כי היא עת חברת עמי אמיה תחת התפווו
עוררתיך תחת התמח שליס החניית שלן
הנקי תפוח במקום התה 01עןריתיך כי־
עלית* שס !עוררתיך נגח* אותי מקו©
של התפוח לחפק אות• בהגיית שלך ש0*0
התפוח כלי־ להתחבר עמך ועל יי* זמ
ע1ררתיך כלי להעלות לאותו מקזס אשי
שמה חבלתך אמן שה״ס היסיתי של אימא
אשי שס היתה אמך רחמה נך כמ״ש
ר.רא"בע ;לה״ה ע״ט בי שס הוא מקום
ההייין של אימא ממך 1שס היא מקו©
החימום אשר נתחממה נ ך כאשי עלית ש *
בר.ח מ״ן כי חבלתך הוא ע״י שאמרו בתי*
דל קל״טע״אוחא ימלה בערס יבא חב$
לה והמליעה ; כ י שהפונה בטרס בתחלה
•בא חבל לה הכל לשון חמימות בי תתחמסי
הנקבה ותוייע תחלה והחלישה זכר כמ״מ
מס למטה והנא נמי ימות' חבלתך נתמבלי*
נתחממה בשבילך בי עלית ש 0בנח׳' מיין
וטל כ ן בא הימן כ• ו״ת וס״ת 'שמימ
'חבלת^ן יאמין המת י עלז מ י י שנייר כמיןפ ־
י ד נ ו מ א״ש ח״מה לימו; האמור גס שליי־
אותיות לש״ן לימו;אל ח״ש בפי׳ כן״י על:
מאמי ה/והי פי ויס* אני חבצלת שכתג
שס יש״ן היינו בינה בסני נקודה ועומק
־*:בה• אשר היא תמיי ישנה ורעננה לי1
שהכוני?
״
*<0ןד כל כה וכוי ע״ש
על •שוי של אימא גם יש״ןנק' המ״ן כמ״שי
בסימ״ן זשס ניסוי 0 9המין וגני העליה.
ננה׳ המ״ן הוא נ י מ י קנינה ושמה ס נ ל ?
יליתן
י
4
י,
,
,
פ׳
ח
1
השיחם
שיר
רסג
אוא״י על ייי מיין אלו ואימא י ז ל י ת אין
•לדתן <שס היו לה חבלי יוליה באשר ילדה
.המוחץ ונמשכ״ס ל7א
אותן כי זה ל כ הוא בנהי'•סור של אימא
נקדים מ״ש נשער הגונות ד׳ינ
עוי
אשי משם הוא בחינת סוד הלירה שם
יתיקון הלילה נ• הכלל ר וא בי
באותו מקום היא בחינת עלייתנו בבחינת
לעילם אין שוס מ״״ן עולין ל ג ו ר ן עצמם
מ״ן ו ט ע ם כפל ח ב ל ח ן א מ ן וחבלה ילדתן
ב י א ס ל צ ו י ן זולחס ועל כן כאשי וו״ן
הוא לימה על אימא ותבונה כ נ ו י ע כ י
צריכים שניהם לקבל המוחין אן צריכים
שתיהן נעשות בבחינת פ ר צ ו ף אחי בין
שניהם לעלות כסוד מ״ןז״א כשביל מקפא
לבחינת הריון נ י ן לנחילהלייה בין לנחיל
והיה
ונוקבא ל צ ו י ן ז י א כו/ע״שב •
הדיון ולירה של הכלים בין לבחינת ה ר י ו ן
לפי הקימה זאת במאזנים לעלויכין עליית
ולידה של המוחץ ״
ל*אאל עליית הכוקבא בבחינת מיין פשו ס
בחינת הזווג הוא במקום
ואמנם
הוא כי עליית הטקבא ככהינת מין היח
יסור אימא מלאה אשר הוא כמעש בראש
יותי עיקיית מעליית ז א כבח״ימ״ן כ• ר\•
התבונה כמ״ש בע״ח ש׳ א ל ן ל י י ועליו
נאמר חבלתן א מ ן שהיא אימאעלאה א ן .עלייתה היא הגורמת המשכת המוחץ אל
ז ״ א א ש י ה ו א גדול ממנה ובחינת המוחץ
בחיי הלידה היא מיסוד התבונה ועליו נאמ'
הנמשכים אל ז״א הס גרוליס מן כנמשכיס
ולכן בא הרמז בי
״
חכלה ייליתן
אליה ע״י עלייתו שכמעט המוחין שלה הנו
ילי״תן הוא בג״ תסייד כמספר תליונה
הארות הנמשכות אליה מ נ ת י נ ת המוחץ שלו
ע״ה ועיקר רמ; הכפל על בינת ותבונה
וא כ וראי כי עלייתה היא •ותר עיקרית
הוא על בחינת עליית המ״ן אשר על זה היא
עוד נקדיס בי ידועכ״ס^ר
מעלייתו •
מדכרת כ י לפעמים הס עולין כסוי מיין
השיניהוא בחייהסתלקויהמוחץ גכהתענררו
בישיר התבונה כמו בחול ולפעמים הס
הוא כאשר נמשכיס המוחין וכנה שס כז)י,ר
עוליןבשוד מ״ן גישור של אימא כמו בשבת
האדנו חלל אמרו תחת התפוח כוי רבי יוסי
ולכן הזכירה את שתיהן וגס דבריה אלה
אמר יא יוכלא וייוט בי יובל נקי הבינה
הם ראיה אל האמור כי הרי היא עולה
ו כ מ ״ ש מ ו ה ר •תרו ס״יעייא מאן אמו רא
מלמטה ומעוררת אוחו ו ל ע ו ל ץ ו מ ע ו ר ר ץ
•ובלא גיוילא אתעטר בחיו׳ ניח־מו בשלימנ
את הבינה
דבתיב אס הבנים שמחה מאן אס הבנים
יאחר מי זאת עלה מן
אן
גב(
אר ש רא יוכלא וגס כפרטית נקי הישודשל
המדבר כמש״לבינתחלת
לס
הבינה יוכל כנויע מלימ וכתיקונין
צ ר י ן שיתחברו זו״ן ביחי ואחר ריתחכמתס
הס ע ו ל ץ כשוי מ״ןאל הנינה וע״י זה אמרו מי זאת עולה מן המדבר ואת סלקא
במי כן
מזדווגין או"א י וממשיכים המוחין לזו״ן
כבוא אל בונת הכתוב שהס דברי
ו נ ו י ע ג ם כן מכונת י\'ש כי במחלה הנוקי מעתה
היא בעולם הנריאה *בתיבת אחד אנחנו
הכלה אשר היא שמחה בחלקת
מעלים אותה משם אל עולם האצילות
שהיא עולה עד הנינה ולס־ שנח* עלייתה
ומחברים אותה עם ז״א בשוד אחיר איח
היא לעולם העליון הנעלם שהיא הנינה טל
שהוא ז״א יי שהיא המק* נעשה אח״י ואחר
כן דברה התחלה כלשין נסתר כהילו י(ינו
כ ן אנחנו מעלים •אותם כ ס ו י נלין אל הביני
על עצתה ואומי׳ מי זאת עולה זאת שהיא
ועל יי וה נמשכים לןס תמוחץ כי מזיווגין
כחיי עצמה הנקי זאת במ״י אשיי היא יני<<ן
עמה
א
ג
,ז
י
,י
,
י
1
,
ח
שמן
משחח
עולה ועלייה ז 1היא מן ה מ ע י שהוא עולם
יבריאה שהוא גקימיכר לגבי עולם באצ׳•
אשר היא עולה שם וכמ״ש ש 0הרמ״זז״ל
ש 0כזוהר האזינו ודרך רמז בי המ״יבר ע״ה
הוא בגי־רנ״ב במספיתיבויז״ו הי״א הבריא״ה
ואמנם עלייה זו לא שהיא עולה לברה רק
מתרפקת מחוברת על רודה שהוא ז״א כי
כתחלת היא מתחברת עמו ואחייב עולים
שניהם אל הבינה וביי לימון כי עלייתה אל
נלכינת היא נבחי מיין על כן אמיה מן
המיביולא מהמיב כי מ״״ן רית מ״יין ליוקכין
וא״ת כיון שלפי האמת בחינת העליההיא
שנינו •חד א״ב למת פרטתי כתחלהמי זאת
עולה שהיא בחיי מעליה שלי לביה נחות לי
לוסרבחי' עלייתנו ביחילזה הפבה פניה
כלפי דודה ואומרת לו תחת התפל עוררתיך
,
,
כלומר הטעס הוא לרמוז כי עלייתי היא
יותר עיקרית מעלייתן כ* הר• ע״י עלייתי
תחת התפיח נמקום התפוח יא יוכלא שהיא
י׳יכינה עוררתיך גרמתי בחינת התעוררות
לך שליש נתינת המוחין אשר הס נמשבין
אליך ע״י עלייתי שם והם מעוררין אליך ב•
מבלי בחינת המוחין הוא כחיי שינה וכיון
שבחיי עלייתי שם היא הגורמת המשכת
המוחץ אליך ודאי כי היא יותר עיקרית
מעלייתך ולרמז זה פרטתי אותת לומר כי
היא העיקר ומפני כי תפוח שהוא יוכלא
אפשר לפרש אותו על כחי״ כללות הכינה
גס אפשר לפרש אותו על החג״ת של ו״א
במש׳״ל על כן אמרה שמה חבלתך אמך כלו
החת התפוח אשר אמרתי הוא כחינתאותו
המקום אשר שמה חבלתך אמן שה״ס יסוד
של הכינה אשר שם הרתה אמן ממן ויחמה
בך נאשר עלית שם בבחינ׳ מ׳י; וכמש״ל שמה
ר\תה בחיי עלייתי נבחי׳ מ״ן ואז על ידי
עלייתי שמה בבחינת מיין חבלה ילדתך כי
* י ן לק חבלי יוללהלהוליר בחייהמושץשלו
,
קדש
כמו שכבר ילדה אותם נפעמים אחרוין וכ$
זה עיי עלייתי שמה
א ן יאמי מי זאת עלה מן ה מ י נ י
)ג(
בהקיים מ״ש ע ו י שם נש"
הכונותני״ג יתיקוז הלילה כי כאשי ז״ון
צריכים שניכם לקבל את המוחין אז שניהם
צריכים לעלות כסוי מ ן לא בשביל נוקבא
ומקנא כשכיל ז״א ואז כיון שהשפע כא
לשניהם מיכיח היא שעתה הנוקבא תהיה
מפלה אל ה/כי ואז היא מקבלת את המוחין
שלה ע״י ז״א בעלה וכיון שתאדתיבאה אליה
על ייואיאסשר שתהיה שוה כמוהו ואין
היא כנדל* נשיעו׳ז״א האמנם כאשר המוחין
הס לצורך הנוקבא לבדה אז עולה ז״א לביו
נסי מ ןלצויך המוחץשלה ואז היא בעצמי
מקבלת את המוחין שלה ע״י עצמה שלא
על יייז״א לפי שאין כאין עתהמעורבין
המוחין שלו ושלה כדי שנאמר שהוא מקבל
שניהם תחלה ואחייכ הוא נותנס אליה כמו
בזמן אשי שניהם עולץלצויך המוחין של
שניהם ולכן כיין שהוא לבת טולה על כן
המוחין שלהמקכלתם היא ע״י עצמה שלא
ט״יז״א וע״י כן נבנית ומילת בכל שיעור
קומת ז״א ע״כ • והנה נודע כי הנוקב א
לפעמים מ י ל בחינת הפרצוף שלה עד כ מ י
הנה״י שלן א ולפעמים עד כנגד החג״ת
שלו ולפעמים ע י כנגי החב״י שלו * אמנם
לסי ההקימת הנז״ל כי כאשר היא מקבלת
המוחין שלה ע י ז״א אין היא כגילי כשיעגך
קומת;"א א״כ אז יכולה היא להיות בבחינת
פרצוף עד כנגד הנה״י של ז״א או עד כמד
החלית של ז״א ותו לא והנה רש״י ז ל פירש
מיזאתעזלההקכ״ה ובית יינו אומייס על
כנםת ישיאל מי זאת כמה היא חשובה זאת
שנתעלתימןהמיבר כויתחת התפו׳עיייתיך
ג ן היא אומר נו׳
מעתה
כ
יי
1
,ז
וי
א
״
1
ח
יפי׳ ש*ר
נבוא לכונת הכתוכ לפי דרכנו
מעתה
כי הס יבר• ז״אהמיבר כשבח
כלתו ההוא אמר מי זאת עילה כמה היא
השובה זאת שהיא הנוקבא אשר תיא עולת
מן המיבר שהיא עולס הבריאה ע ד בחינת
היותה מתרפקת מחוכית באותו מקום אשר
הוא על יויה כי עלתה בכינה אשר היא
על־ז״א שמא דודהומתחניתשס ״ וגם
עלייתה להיות מתחבית שס בבינה הוא על
לויה כשביל יויהשהואלא להקרביהתיעל'
שלו כי עלתה היא עד הביכה בסוד מ״^כיי
שנלי זה ״ומשכו משם כחי" המוחין אל דולה
שהוא לא כי הדי עלייתה שם אינו לצורך
•עצמה כי אס לצורך לא כי לעולם אין שום
ימיין עולת לצורך עצמם כי אם לצורך זולתס
כמש״ל ועל זה אף היא תשיכ אמריה כלפי
דודה הוא לא ואמדה לו תחת המפויעוייתי'
הן אמת בי מזי' עלייתי ז את בבינה היא
השיבות לי הן מצל עלייתי בבינה הן מצר
כ י בחינת עלייתי שם בבינה כסויגלן היא
הגורמת המשכת בחינת המוחין אליך אך
אמנם לגבי ליידיש מעט בחינתחשיץכי
הרי בחינת עליית• שם היא הגורמת לי כי
דווקא תחת התפוח שהם בחי״נה״י שלך אשי
׳קס למטה מהתפוח שי^ס החלת ש לן הנקי
תן׳וח או כמקום התפוח שהס החלת שלך
כ6ש"ל עוררידך כלומר כי מה אשר אני
יכולת לעורר אותך לבחינת הזו־וג הוא או
בהיותי בבחינת פרצוף מ ג י הנה שלך
אשר הס למטה מן התפוח שהס החלת שלך
או בהיות• בבחינת פרצוף כנגד החלת שלך
אשר הס מקום התפגחעצמו י ו ק א ע י ש ס
אני •בולה להתגדל בבחינת פרצוף ואין
אני יבולה להתגדל כשיעור קומתך והטעס
הוא בישמה חבלתן א מ ן שמה חבלהיליתך
׳ מ ו מ י כיון שאני עליתי שמה בבחינת ימיין
על אשי נעשה שמה שהם בחינת החמימות
<׳י ן$4יית < ן זנחינמיההייון ע״י סוי
,,,
1
השידם
רמר
הזווג ונהיגת החבלים והלידה הכל מז5ל
בשבילן כי הדי היוצא מכל אלו הפעולות
ימוחי; והס מושבים
בחנת
ה©
כי הכל היה
גמצא
אליך •
בשבילך וכיון שכל בה׳״ המומץהם נמשכי•
אליך ואני צריכה לקבל את מלקי על ידיך
א״כ מוכיחת אני להיות ג1פלה אלין ואין
אני יכולה להתגדל על כל שיעור קומתך
ועל כן תחת התפוח דוקא עוררתיך שהוא
או עדכנגדכה״י שלן אונני כנגד ח ל ת
שלך נמצא כי כחינת עלייתישס כבינה אשר
היא כשכילךגימה לי חסיון שלא להתגלל
כשיעור קומתך
יאמי מי זאת ש ל ה מן
אל
)ד(
המיבר וכו כין״א הוא
האומר מחת התפוח •עוררתיך והעני ן
בהקייס מ״ש בש הנמות בי״ב של עמייה
בתיבת באהבה כי ע י באהבה כבר נשלמו
אמנס המק״ עדין
־״
פדצופיזו״ן
היא ע־ומית אב״א עס ז״א וצריך להחזיר
אותה פ״בפ ועל בן צייך לעלות מיין לצור״
זווגאוא״י כלי להחזיר אנחם פ״בפ כי
ליס ענין הנשירה אשר מציאותה היא כי
אימא עלאה מסתלק מתון ז״א ומזיווגת
עם אנא כדי להוליד מוחין אחרים חדשים
לרחל לנדה זולת המוחין הראשונים אשר
ביתנו אל ז״א ואז הנילי של אימא עם
התלבשות אלו המוחי[ האחרים רחישים
הס נכנסין בתוכה והכל יחד הסמתפשטי'
תוך יחל לבדה^ע״י כן ננילת רחל אב״א
בכל שיעור־קומתז״א וחוזית פ״בפ ולהיות
כי בחי' מוחיןאל* הס אל המק' לבדה על
כןז״אהוא לכדו הוא העולה עתה בעוד
וכמ״של
*
מין אל אלא• וכלטפ״ב
לכימד׳יג לתיקון הלילה כי כאשר המוחין
הם לצורך ה נ ו ל לבלה אז טולה ז״אלבינ
בסו ד מ״ן לצורך המוחין שלה • עול
,
,
1
נקהלים מ״ש כלי״ח ס היי שיה כי מן
1
-
*
הבטן
ח
שמן
) ;שחת
<גנלזן ולמטה של הנינה נקי מי בסיד
מנטן מי יצא וכוי ע״ש
הוי( גי מ; הכטן ולמטה ל י ס
וייוט
הנ״הי עול נ ק י י ם נ י מ י נ י נקי
האחוריים של זי״ן נסגל לכתך אחיי נ מ י נ ר
וכמ״ש נש׳ המצות פי חרומה זנלי״ת מלכים
נ י צ;מ]המשכן•היוזז׳יןאנ״א לכן נעשה
ה מ ש ק נ מ ד נ ר חרכ ישמס שהוא נ נ ח י נ ת
אחוריים וכוי ע״ש
באשר זו״ן הם נ הו ל אנ״א נקי
והנה
הריס כי כל היי הוא מנןסי
י י נ ו ע ׳ אלהי״ס והי אותיותיו וכאשר ני*
אחוריהם נלבקיס זה מ ה נקי היימ כח״ש
ג"; שם • ועל כן נא הרמז כ׳ ר״ת וסייח
ה״מלנ״יהוא ה״ר כי על כ; אמר מן י.מונ'
ולא מ ה מ ו נ י זעזל רמז כי מיין המדנ״ר
המה יעלונו-י' שמ״א כמספר חינו ת הנ*ה
האחזר״״ם ע ״ ה ו כ נ ר ב ח נ נ ו ל ע י ל " י
מ״ש מ ו ה ר תחת התפוח .עיריתיך
דא יונלא כי ה״סהיסוי של אימא הנקרא
•ונלי
נ נ ו א 11מ נ ת הכחיב שאמי
4*\£}]/0
מ י ; א ח עולה כלומי מ״י
שהיא הנינה מ נ א י נ ת הנכון שלה ולמטה
שליסהנה״י שלה שהם מהנטן שלה ולמטה
מ א ח ע ל ה ו כ מ ״ ש מ נ ה ר ס־נראשיח ל״י
מ ׳ ; א ח ב ל ל א יתריןעלמין כוימי ואתחנרא
בזאח ולפי ירננו הבונה היא מ״י שהיא
הכינה בנחינח הנה״י שלה נ/אש שהיא
הנזק' טולה ב? נכנסח נ ח ו נ ה והזכיר אח
הכנישה בלשון עליה לרמוז כי הנה״יאלנ
של אימא כבר התחלה ירי? ונכנסו נ ת ו ך
ן״א ועחה הס עולים ומסהלקין ממנו
ונכנסין בזאח שהיא הנוקב א נמצ נ י
צריך שיהיה להם נ ח ינת עלייה כלי
שאח"? יננסו חזך הניקבא כ׳ ועור עלה
שהיא לשין כניסה הוא נלשון תרגום
וירוע כ* התימס ה״ס האוויים ועל כ ן
קרש
הזכיר אפ הכניס כלשון תרגום שהיא בחיי
האחוריים לימון כי נ ה״י אלו של אימא
אשר נכנסים נגולה ו א כהיות הנוקיטומדיו
באחור״ס של לא וגלי אשר נכנש! הכללי של
אימא ב נ ו ל כ ל י ז ת מן המיבד מתרפקת
י על חיה כלומר ממה שהיתה מ ו ל כנח״
ה מ י נ י שלית האחוריים ביהיתהעימית
אלא מן אותת הבחינה של ה מ י נ י נעשית
מתרפקת מתחבית על חיה שהיא לא בי
היא 110רת פב״פ ומתחברת עם יויהכ•
הנילי של אימא אשר נכנסו נסיו אותת וע״י
כן היא חוזית גלכס ע 0חית *
רמז כי מתיפקת עם ל כוללים
ודרך
הוא בגי' א ל ף רנ״ב כמספד
גס ר'ת ונלת
תיבות הנקב׳יה שננסי״ת
* מ״תרפלית גלה עולה בגי״ תמיא שם ימ״ז
והין מספר תיצות הלה הי״א ננלייה וע5
זה אומי לה לא תחתי התפנח עוררתיך
כלומר בי כל זה ההתעוררות שלך אשד
נמשכו אליך בח״נת המוחין ועל יריית
מסרת וחזרת פב״פ עמי הוא על ירי
עלייתי כמקויהתפוח שילס היסוישלאימא
כסיי מ״ןזאני־הוא אשר עוררתיך נ י הר•
שמה חבלתך אמך שמהיחבלה ׳ליתךבלומד
בי גלי עליית• שם ניסור של הבינה בנחי'
מ״ן גרמתי בחינות חמום והריון וחבלים
ולייה אל אמך בשבילך כי נעשה שם בחי ׳
הזווגשל אלאי והגלידה אימא את בחינת
המוחיןחישים אשד הם נמשכים א ל י ך ח ל
ועיי זה הוא אשר חזרת פב״פ נמצא שא;•־
עוירתיך
,
,
1
עה(1ר״ו3ר* זה הדרך הצמוד הוא עלהנל
הכתוב כשער הבונות כמש״ל:
אמנם לפי המיר אשד אנחנו מכוונים אשר
כן נראה מס נלהומס'עולתתמיז ומכונות
ר״ה נפיש הנתוכ באופן אחר קיוה אל
האמור והענין כי כתיבת באהבת מסתלק•]
הנליי שלאלאימתוןלא ואזבחייהחנמל
ותחשיים
ך
1
ח
פ׳
השירים
שיר
,
רם:׳״־
ונכנסים בלא ב ב ר ו ך אתה ונשארים 5ו
והחסדים יוצאים מתוכם ונשארים נבחי'
והארותיהם יוצאות מלא כדי להגייל יזי5
אור מקיף על ראש לא ובחינת הנינות
הנוקכא נמצא כי מוחין אלו כס ל צ ו ר ף
והגבורות עם הלבושים אשר להם 8הס
שניהם זלן וכמעט כי עיקיס כס ללא
המלישלאימא נכנסים כתוך הנוקילנסור
יותר מהנזק' כי הרי עצמו׳ המוחי; ככננן*
אותת ואז נגדלת הנוקב אביא כשיעור
נ ל א ונשארים נו משא׳יכ נ מ ק ׳ כי עצמות
קומת לא ומסרת וחוזרת ליבפ לפני לא
המוחין לא נכנסו בה כי אם לפי ש ע ז
בבחינת נקוית מחת היסוי של לא ואן
להכנש כלא
ותכף נסתלקו ממנה
אנחנו מעלים את בחיי החכמות ?החסרים
מכנסיי בו ואחר אשר נכנשו בו
העומלים על ראש לא בנח׳' מיין אל אימא
אינו יוצא מהם אלהנוקיכיאם ה ה א ר ל
ועל ״לי זה מזדווגים :או״אי ומולידים
שלהם בלבד וא״כ ביון שמוחין אלו ה ס
בחינת מוחין אחרים מישים של בחייפנים
לצורך שניהם לוןא״כ איך הספיק עלית
כי בחינת המוחין אשר נמשכו* על באהבה
לא לביו נסוי מיין ב• הרי כבר נתכנו
היו מנחי אחור אבל אל> המוחין אשר
לעיל כלל מוסכם מי״ג דתיקון הלילה נ י
נמשכים עתה הס של בחייפניס ומתלבשים
כאשר ל ו ן צריכים שניכם לקנל מוחין אז
מוחין אלו של נחינתפניס נפנים של מלי
צריכים שניה לעלות כסוי מיין ל א נשניל
של אימא ונכנסים בנוק' הכל יחל ומגדלים
נוקנא ונוקנא לצורך לא ו<לש בכאןכי
אותה הפני כשיעור כל קומת לא ואחר כך
עיקריות המוחין אינס אלא אל לא י א"כ
מסתלקין הלהי של אימא טס המוחיןאשר
היתה צריכה הנוק לעלות כסוי מין ואיך
בתוכם ממנה ונכנסים בתוך לא ואז היא
מתמעטת כעם אחרת ואח״כ יוצאות הספיק כמה שעלת לא לבדו כסוי מ"; •
לומר על צד הדחק טס מיש
ואפשר
מהארות של המוחין אשר נניס! בלא אליה
כ גלח שער הצלם פ״נ מ״ק וז״ל
ואן כבילת בחינת הפרצוף שלה ע״י ההארו
ודע כי לא עיקרו מ! הנינה בי משם
הנזיאשר היא קבלה זהו כללות הענין
המוחין שלו והיה רי באלו המוחין כמדתג
בקיצור •
של לא אכל לצורך נ!ק ולצורך התחתונים
ונלנלר כי משייל משס להכונותכיעתה
לכן הוצרכו שיבואו המוחין מאורלי כלה
אינו עילה בסוד מיין כי אס ל א
לנח הוא עימז מיש עתה ב• העוליןבסוד וידוע כי נחינת המוחין של נחינ־ת אחור
מתכנים אל אימא ונחי* המוחין של בחיי
מיין הס החכמות והמסיים כי כיוןשהחנמו
פנים הם מתכנים אל אנא ואם כן באותה
והחסדים הם נחי' הזכרים חלק לא שהוא
הנחינה למוחין של אחור המתכנים אצ
זכר נמצא נ• לא לנדו הוא העולה נסול
אימא אשר נמשכו בתחליכנר היה יי לצורך
ושונ מצאתי דפר• אלה כמעט
נלן *
לא ומה שנמשכו גם המוחיישל סמיהקתככי•
מפורשות בסיעולת חמיד במחיל דרושי ר״ה
אל אכא אינו כי אס לצורך המק וי>3ז בן
נלש אך את זה ק״ל טובא כי גבר אמרנו
אנלפ שמוחין אלו של בחי" סניס ה 0נמשכ״י
כי בחינת המוחין אשר נמשכו טל באהבת
הם היו מוחין לבחינת אחור כין ללא בין אל לא ע ל ז כיון שעיקר המשכתם אימ
אלא לצורך הגוקנא נחשנ כאילו לה לנד<ן י
לנוק וחסרים להם עדין המוחין של בחי
פנים בין ללא ביו לנוקבא ובאהבה נולדים הם נמשכים ועל כן הספיק נמה שלא לניו
מוחין אלו וכמלך וגוזר ומושיט ומגן הם יעלי! בקול נלן והכי דייקי( מללש ש©
כשער
£
1
,
,
1
1
,
,
,
י
1
,
,
,
1
מנסים בגי?״ ו&מ״ו מסתלקים ממ?ה
דז
בשהת
שכן
י גש־עי הפונות זלל כי הד* לעני ן הנשירה
ע ר י ך הפלת תרימה בהכרח כויוא״כעתה
וזשינ:מף 0הכילי דאי ^3ברחל בהייתה
י(נ"א איכ היכן היא עתהיהפלת תרלמה
והשינה במקום הזה והתייו״ן לסי שיש לנו
הקימה כ׳ כאשר צריך לחת מוחין אל ל ! ן
י(ז צריכיםשניהח ל-טליח ב־מוי כלן אבל
כשהמוחין ניחנים לרחל לכדה אזלא לכיו
<:1לה כסוד'מ״ן ועתה כנר ׳ש מוחין גמורי'
ושלמים אל ל א !כנגתימ היא לתחם גם אל
גו קבא רחל ולכן זעיר לבדו עולה נ ש ו י ה״ן
יאבל נשאר מקומות עולה גס נוקנאנסוד
מיין ואז צריך הפלת תרדמה אלינו ואנו
־?שנים • פ ן כי אנחנו הם כני השכינה רחל
אמנו גלכ כי לכאורה א״ל בי הניחא אם
התוחין הלןלו היו אל המקנא לבדה שהיו
אנל כיון שלפי האמת א ץ
גשארי־ם בה
.־ הכלויזין החישים נמקי רק לפי שעהואחיכ
גלןתלק־ין חנילי של אימי( עם המוחין
•?ימנה וככג־שין •בלאא״נ נמצאכ׳ המוחין
׳ה• 0לצורך שניהם ל ו ן א כ תעלה גס הנזק'
בשור מ ןויהיה הפלת הרימה ושינה לכן
־כרי לשלול •זה דייק כלישניהשאמר• כי כבר
;׳ש מוחי; גמורים ושלמייאל לא כי לכאורי
ד1.-א שפת יתי כי היי-התירדןמא שהמוחין
הנמשכים עתה הס לרחל ולכן לא לבדו
עולת בשוד •מ^ ומה הוא הצורך להקדים
׳כיי׳ כבר יש ללא מוחין גמורים ושלמים
אלא שהוא להנצל ממה שיקיקגו•והוא
כתש״ל כי כ*ון שכבי יש בלא:מז•*המוחין
•המספיקים לצורכו ומה שנמשמ המוחין
החדשים אינו רק לצורך הנולאס כן אגלפ
שהמוחיןהח־שים האלו אילב הס נמשכים
ללא פילז כיון שעיקר המשכחם אינו י ק
לצורך הנול בי הרי לצורך לא כ ב י •ש לו
מוחין גמורים ושלמים לכן נחשב כאילו
לה לבדה הם נמשכים ועל זה מספיק נמה
שז״א לבדו *עלתכסודמ״ןועייןעוד לקמן
י
1
מ
,
נ׳רש
ראית לזה אמנם אנמי קשה כי כמן שמוח״*
אלו הס לצורך -הגוללביה כי מל כ ן ל א
לגני! עו$ה.כשוימ*| .א״כ היה צ ר י ךשתהיה
הנול נגילת ע ו ל ל בבל שיעוד קומה ל א
אף סחר שמ:ןתלקין המוחין ממנה זנננסין
בלא וכמש״לכ״כאשרלא לביו עולה בסוד
כלן שהוא לצור המוחיןשלה• אז המוחין שלה
מקנלתס היא על ילי עצמה שלא על ילי
ל א ועל ידי כ{ גננית זנגילת ככל
שיעוד קימת ל א זהבה נמי כבר המוחין
שלה קיבלה אותם ע״י עימת כי היי הנילי
של אימא עם המוחין אשי בתוכם נכנםו
בנזק־ ואס כן היתה צריכה לי.ת;דל ככל
שיעור קומת ז״א ולא ע י החזה שלו בלבד
.כנלש ש 0בשיהכומתכ• כן מגמע.פשעיי*
׳הלשון שם ב ל ג לתיקון הלילה כי נשארת
גל! לה •בכל שיעור קומת לא פנ״פ שהרי
כתנשם ולל ולכן כיון שהוא לבדו עולה
עתה כסיל השינה ־והיורמיעא נא־מיעלאת
להיות שם נ ש ו י מ י ן נדי לזווג אח אוא״י
כיי שמ; הזוזג ההוא ׳־משכו מ! חין לצורך
נוקבאדלא כיי לכנותה .ולגללה כשיעור
קומתו לכן המוחי; שלה מיכלתה היא ג ל י
עצמה שלא גלי לא וגלי כן נבנית מגילת
בכל שיעור קומת ל א כגז' נלכ וילוע כי
ב ח י נ ת ה נ ל בלילהשהיא התחברות לאה
ורחל אשד בס נכנסים המוחין הגוי
היא גמלת ככל שיעור ?ומת לא פכ״ם
ועוד כי לנר זה הזא מוכרח מצד עצמו
לאלילה מת הפרש יש כאשר מקבלת המוחין
שלה גלי ל א כי אז היא ספלה אליו ןלכן
אין היא נגדלת כשיעור קומתו לכאשי היא
חקנלת המוחין שלה גלי עצמה כיון שגס
שס אין היא נגללת כשיעור קומת לא ו י״ל
כי התפרש הוא כי כאשר היא מקנלת
•האדומית ; ל י ל א כגון בהיותה נאחז־ שאז
היא מהחזה ולמשה דלא או כהיותת נפני'
כאשר נסתלקו המוחין ממנה ונכנסו כתןך
שגם
לא
א
1
דז
פי׳
השירים
שיר
רמו
כ ן גק כן היא מילת ננל שיעור קומת לא
זוג!* אז היא מהחזה ולמס" של לא אז אינה
בהיותם המוחין נחונה ולפישכאיימעורנין
?גילת כלל בשום אופן כשיעור קומת ל א
•עם חלקי המוחץ של לא לכן מסתללן כל
*בל נאשר היא מקבלת מוחותיה על ילי
עצמת שהוא שנכנסים הגילי של אימא ־המוחין ממג ה ונננחץ כלא ואו צריכיהזא
לקבל הארותיה גלי לא בי כיון שהשפע
בתוכה אז באותישעה אשר הכילי של א׳מא
הס בתוכה בין כאשי נכנסים בה בהיותה בא ל שגי ה ס צ י י ן שה• א ת י ב ל את י .מנ ח׳ ן
שלה ע״י ל א במלה כי היא ספלהאלע
*באחור בין כאשר נכנסים בה נהיותיכמיס
ומניין שי.איתה נמשכת לה עלייו אי אפש'
היא כמלת בבל שיעוד קי-מתלא נ י ן כבתי
שתהיה גיולה כמוהו ואינה נגילת בשימור
־האחור של לא ביין בבחי* הפנים של ז״א אלא
קומתו אמנסשס נבח׳ הלילה שנשאיה
שכאשימשתלקין המוחץאחר כך ממכה
כשיעור כל קומת לא פנ״פ הוא לפי שאותי
•היא מתמעטת אנל סוף סוף כבר מתחלה
המוחין אשי נכנסו בנוקנא נלילה הם לה
׳כגילה בשיעור ביל קומת לא ישם בנחינת
לביהואיןכהס עירוב מוחין דלאכי לא
.הלילה שנשארה כשיעור נל קומת לא קניי
כנר יש לו מוחין אחרים חדשים כמש״ל כן
׳בפנים הוא לפי שאותם המוחין אשד נכנסו
גלגלי ואף על.גב כי כל האמור אינו צריך
יכנול בלילה עי ״ היודנדמא והשינהשל לא
מפני
לענינו ע<לז כתבתיהו ירך אגב
א נם מסתלקיןמן הנול כ י י להננפ נז״א
רק נשארים כ0לכ• מוחין אלו הס מלונכי' שהשכחה חצויה ועל כן אכתוב כמי מת
שנתקשיתי על לשון שער הכונית הלל
!,בנולי של התמנה ו ל א מקכלימוח־ן אחייס
חלשיס מ; הנה״י של אוא״י עלאץ כמ׳יש •למשמע כיי כאשי ל א לנלו עולה כסוד כלן
אין צורך הפלת תרימה ושנה אלינו י ק
!בשער הכונגתבי״ב יתיקון הלילה ע״ש ולבן
כאשר גם הנול טולה נ פ! ד מיין אז צריך
היא נשאית גגילותהבכל שיעור ק־ מתו
הפלת תימה ושינה יען כי אנחנו כני רחל
־?עוד יש לימי כי אין רלב כי מוחין ?לו
אמנו!ק׳ לאס כן איך אנו ישנים כלילה כי
הנמשכים נתינת באהכה עיקר ג-משכתם
אלא לצורך הנוקבא •כ־י יעל כן הרי בלילה לא לביו הוא העולה כסוי •מין
אינם
ולא הנועל כמשי׳ל ו ע ו ד נ י א י ר נ א הסך מזה
'לא לביו עגלת כסוד כלן אבל סיף סוף
כתנשס כ ל י לתיקין הלילה ולל ענין
באשר הס נמשכים באין מעורבין עם חלק
המוחין של לא וכבר כתב שם כי כאשד בונת השינה היא שצריך.האיס לכזין כ• ׳גם
בעת השינה ע ו ב י את בוראו בסיד בכל
יבאיסמענרניןשהשפע בא לשניהם •מוכרח
והוא שיבוץ הארס שהוא
ירכיך יעהו
הוא שעתה תהייה הנקבה מפלת אל הזכר
עצמו הוא נתיירא לנורא אשר הפיל עליו
ואז היא מקנלת את המוחין שלה כלי ל א
המאציל מייחה ויש; וס.ד השינה'הוא
בעלה-וכ*וןשהארתה נמשכת לה על ידו
הסתלקות המוחין ממנו ונויע שהמוחין
אי אפשי שתהיה שוה כמוהו ואינה גגילת
שלו מלובשים תוך נ ל י דאימאוליז מסתלק
כשיעור קימת הלא כוי ע״ש ו א כ מעתה
ממנו ויוצא ונכנס ניישא י נ ו ל י ל א וע״יכ
כיי כיון שעיקר המשכת
נכריע ונאמר
נכנית כל ושס באותו פיק,כתב גס כן בי
המוחין אינו אלא לצורך הנול כי על כן
׳לא לנין הוא העולה נסור מ״ן • ע״ש היי
עלה לא ל נ יו כ ע• י כלן על כן היא מסכלת
מנויזר כי מתשאנו ישניס הוא כי אנחנו
את המוחין ע״יעצמה כי נכנסין כנילי של
לומים ללא כב יכול והוא ישןמהשא״כ
אימא עם המוחץ כתוכם כתוך הגול ועל
הנול
ג
,
,
1
1
ט
ח
שמן
כ מחת
•09קצא שהיא נעורה כי הרי בה נכנסין
•־
החוח״]
1א£שר
ליישב ע״צ הדוחק הי אין
הכי כמי כי מצד שהגו קבא
היא נעורה היינו צריכים אנחנו -להיות
נעורים אבל כיוןשגם היא צריכה להעלו׳
מ״ןלגבי בעלה כחוג חצות לילה לכן אנו
ישנים כ י י להעלות נרי ] שלנו אליה בנתינת
מיין לזווגחצות לילה ובבחייזו הוא שימינו
י ללא כי כשם שהוא ישן כדי להעלות רלן
לאוא״י לצורך חנוק שימשיכו המוחין אליה
כ ן אנחנו ישנים כלי לתעללת ללן אל המק'
לצורךהזווג שלה עס בעלה וכן משמע ממת
שסיים שם ולל והנה בונת השינה בעצמת
הענין הוא למעלה בענין היוימיגו׳ של ל א
כי הנה נפלה עליו תרימה ויש! ומסתלקין
המוחין ממנו שהם נשמתו ורוחניותו ועולה
נשמתו למעלה ער אוא־יי ושם הוא מעלה
נלןבאימא עלאתוגורםזווג עליון יאלאי
ועיי כן חוזרי ן להמשיך אליו מוחיןחישים
כ י י שיוכל להזיווג עם נוקבא אחר חצות
לילה ואנלפ שבכל הזווגים דאוא״י צייך
שיעלו שניהם ל ו ן בסוד מ״ן אין זה אלא
כשהזווג הוא לצורך שביהם אבל הזווג הזה
דאוא״י איננו אלא לצורך תיקון המקנא
כ ס ו י ויכן היאלהים את הצלע ולכן מספיק
1
1
שלא לניו יעלה מיין לצורך מ ק
כ מ ו כ ן ממש צריך הארס התחתון
והנה
לבוין בעצמו כי רוחניותו ונשמתו
ינסתלקתממנו והוא מעלה אותה בתחילת
הלילה כסוי כלן לגבי נוקבא ללא לצורך
שלה כ ל שתו כל היא אחיכ באותו י ג ע ממש
של חצות להעלות כלן לגבי ל א בעלה
המתחיל להזדווג עמה בחצות הל לה בו׳
ע״ש היי משמע כי בחינת הדמיון שלנו אל
ל א בבחינת השינה הוא בבחינתתעליית
כלן לצורך תנוקבא ?מש״ל ןעל כן אנחנו
,
,
קרש
ישכים אמנם אכתי קשת כי במקום אשר
גס המק עולה כנןול מ״ן כמו בנלסשעולין
שניתם לון כשוי מיין וכן באלהימ ואלהי
אניתינו לנרכת אנות אשר ככל עמייה
ועמייה שגס שם עולין שניהם לו ן בסול מ״ן
ולב היכן היא הפלת תילמה והשינה שלנו
נ־מן־ום הזה וצ ע
,
,״
ורנה
גם נמה הלשון שכתננו מ ל י
של תיקון הלילה יש ראיה
גלולה למה שתרצנו לעיל כי כיון שעיקר
המשכת המוחין הוא לצורך הנוקכא אע״פי
שאח״כ גמשגי] אותם המוחין אל לא עכיין
נחשב כאילו אל המק• לבדה נמשכו ומספיק
במה שלא לכיו עולה כסוי מין כי הגה
לכאורה איל בוה הלשון כ• דנריו הס הפכי*
זה את זה כי הנה בתחלה כתב כי על ידיי
עלייתכלןלא גורם זווג א״ואי ועל ילי פ ן
חוןרין להמשיך אליו מוחין חרשים משמע
פיןווג של א״ואי על ילי עליית מין ללא
הוא לצורך לא כדי להמשיך אליו מוחין
חישיס ואילנאמר כי מספיק עליית 5לן
של ל א לבדו מפני כי זווג זה של א״ואי איננו
אלא לצורך תיקון הנקנה משמע כי הוא
תיקון המקנא וזה הפך ממ״ש
דגקא
שהוא להמשיך מוחין חדשים אל לא ואפילה
נימא דהאוהא איכא שהוא,להמשיך מוחין
מישים אל לא ולצורך תיקון המקנא אם
בן הוא לצורך שניהם לון וא״כ למה מספיק
בעליית כלן ללא לבדו בי היי אמי כי
באשר הזווג הוא לצורך שניהם צריך שיעלו
ל ו ן שניהם בסוד כלן־ אלא הבוכה כי-לעולם
בי המוחין החישיס הכמשכיימהזווג יא״ואי
גלי עליית מיין י ל א איכס נמשכים אלא ללא
לבדו והמקנא אינה מקבלת מהמוחין הישים
הכמשכיימזווגזה יא״ואי רק המוחין הראשל
אשי היו ללא מלונשים כנילי יישס״ות
מ:ןזלקים ממנו ונככס״ן במקנא והמותן
לצייר
ל
החלשים נמז?יס
ח
* י
שיר
השירי©
נמשכים ללא מנולי של א״ואי בכלש נדיב
אבלעכ״דגק* זווג זה של א״ואי להמשיך
המוחין חלשים אל לא כשהוא לצורך המק•
כ י הר• לא כבר היה לו בחינה המוחין
הראשונים שלו והיה יי לו ומפני שצריך
שמוחין הראשונים אלו שלו יסתלקו ממנו
להכנס במקנא כלי להגות אותה על כן
נמשכים לגאלו המוחין החישיס כי אם לא
היה הסתלקות המוחין גיאשוניישלו לצורך
המק לבנותה לא היה צריך הוא אל גמוחין
החלשים כי כבר היה לי לו גמזחיןכיאשוני
שלו נמצא כי אף על פי שזווג א״ואי הוא
להמשיך מוחין אל לא לבי האמת הוא לצורך
המקנא כיי לכנותה כלי המוחין הראשונים
בסול ויכןהיאלהים את הצלע כוי ואין
לומר שלא ימשכו מוחין חישים אל לא כי
ןה לא יתכן שהנוקכא תהיה שלימה במוחין
ו ל א יהיה בלי מוחין ועול כי הרי הוא צריך
להןדווג־ עמה בחצות ואיך יזיווג עמה אם
לא ׳ומשכו לו המוחין מתחלה בי היי אין
זווג כלתי מוחין הרי מבואי בחידוש יותר
ממה שכתבנו למעלה כ׳ המוחין המשכים
מזווג א״ואיאע״פי שאמס נמשכים אלא אל
לא לבלו כיון שלא היה צורך ללא במוחין
אלו נ י כבר היה די לו בגחי' המוחין שהיו
לו מקודם אלא שנמשכו לו לאיזה צ י של
צורך המקנא נחשב איתו הזווג של א״ואי
ואותם המוחין אשי נמשכו מן הזווג ההוא
שהם לצןרך המקנא לבדצ ולכן די במה
שלא לכדו יעלה 3סוי כלן וא״צ עליית כלן
דנוקבא אבל כאשי מקוים ע י י ן לא נמשכו
מוחין ללאאזצריכהגס המקנא לפלות
בסוד מיין שאז הזווג הוא לצורך שניהם
ושניהם צריבין לעלות כסוי כלן כגלגלי *
נבוא אל בונת הכתוב מי
•110]/
זאת עלה כלי שהיא הבינה
כנח•' הגילי שלה גזאת שהיא המקנא עלה
*•-גננהת כתובה ווהוכהיזתק מ! ה ע מ ד
,
1
רמז
שילם האחורייס כי כיא טוכזדת באחור*
לא אביא ואז בהיותה מן נחי״המ־״בי געשי•
מתרפקת מחוברי! על דויהשהוא לא כ•
נבילה ונתחברה כשיעור קימתי אנ״א וכלה
בא הרמז כי מתרפקת עם הל איתי*הבג״״
אל״ף רכ״יו כס רכלן והין מחפר תיבות ביי•
הייא גדל״ה שיכלו י קנכלהו נםמתרפ^י!
על יודה יממן ב* היא הגזית כלה פ
וחתחביתעל יודה על כםמיך שהיא נגח״*
נקודה מחת הימור סמוך ליויה וזהי מן
כ מ י נ י מתרפקת על יודה כי מן בחינת
המיה י שהיא אב*א נעשית מתפיקימ הזנית
סמוך ליווה־ תחת היסוד שלו כי המלי של
אימא נשרו א*תה וחזיה פ״בפ שס תחת
היסוד שלן * ועל כן נא הימן גם כן צ•
מתיגלקת עס הוי אותיות והכולל הלא
בגי* אלף י כ י ז כמספר תיגות תולת ינלור
של״ו עס הגי תיבות וזהו טל דודה סמוך
לי2יה *
) 0
^ 0יאמר באופן אחר מ״י שהיא הבינה
נבחי נילי שכה ככנסת בזאת שהיא
המקנא בין בנח• היותה מן המ״נר כאשר
היא נאחור נין הנחי היותה בפנים
מתרפקת מתחנית על יודה סמוך ליורה
שהיא נבחינת נקודה תחת ה״סוד שלו ב•
גס אדנכנסין כה הנלאשל אימא להגדיל
אותה ולמאי לסליק מיניה שהוא כ׳ בהיותה
בסוד נקייה גפנים נכנסיס הנה /של אימא
בה להגדילה אומי לה לא תמת התפוח
עוייתיך כ ל נ מ י כ י ע ל י י י עלייה׳ גמקוס
התפוח לא יוכלא שילס היסו י יא׳מא ב•
עליתי שס בסול כלן עוררתיך ממה שה *)!
בכחיינקוי' בלי מוחין ובלי פיצזף עוררת*
להיות המוחין נ ך ולהעשות פרצוף של 3כי
גלי עלייתי שס נסזי מ״ןגימתי ז!4,ג אל
א״ואי והולידו מוחין חדשים ונתלבש* בנהי•
של אימא ונכנסו בך הנה״* של ה״מי( 0;3
המוחין אשי כתננס והגליל? א^תן 3ב<*3ת
ערצו$
א
(
,
4
,
1
4
ח
שסן ו שחת
מיגוף שלם ימצא בי אני עוירתיך על ילי
שנכנסו המוחין בך ונעשית פרצוף שלם
ועל זה משיבה הנוקב א שמה חבלתך אמך
כלומר כי גס עתה מה שנעשה שתה כל בחיי
החימום והזווג וההריון הכל היה בשבילך
־ כמי שנתחל׳ שמה חבלה ילדתך שהם המוחין
הראשונים אשר נולדו מקולס ונכנסו בך כ ן
נס המוחין אשי נמשכין משם עתה סוף
סוף הגה הם נכנסין בך כי אני איני מקבלת
מהם יק ההאיות שלהס והס טל ילך נמצא
שהכל בשבילך שהכל תלוי בך
יאמר מי זאת עלה מן ההיכר
(0
כיהנהנולע כ• תמיד על ילי
חפגתינו אנחנו מעלין אז הנוקבא עליות
כפי זמן התפלה ובשנת אנחנו מעליןאוחה
מליגה אחר מדרגה ע י שנמצא כי נחזית
•מפלת מו&ף אנחנו ממלין אותה במקום
לזימא ואת לא במקום אנא והנה אז הנוק
נקי עטרת בעלה בי הנה הרשימו היאשון
שללא לא זז ממקומו הראשון אשר היה!שס
ו ע ו ר כ י גם ל ו ן אשר הס העולין נמקיס
א׳ יא עלייתם היא ננסי' הכלים שלהם אשר
הס עולין ומלנישין את עצמות א״ואי אשר
בם נחי' הכליישלהם של א״ואי עלו והלבישו
את עצמות עליון אשי למעלה מהם אם כן
נמצא כי העצמות של לון נשאר נמקומס
הראשון שלהם וא״כ נמצא ני כחיי הנוקנא
אשר עלתה והלבישה את העצמות של אימא
נעשית עערה בראש לא בבחינת מקומו
•הראשון הן בנח* הישימו שלו אשר נשאר
שש גם עתה והן בנח״ העצמות של האורות
שלו הנשאר שם כמקומו-וא! בהיותם נבחי
זל אשד לא מ לביש את עצמות אנא והניקבא
היא מלנשת אתעצמות אימא הס מזדווגים
במנואיכל זה באורך בשי הכונויבכונת מוסף
שנת כי מ א ממש כ ע י ן ; ו ו ג א״ואי כי הרי
ל ג ן ירשו את פקוס א״ואי הל ע״ש זנ/ןקי
,
ז
,
1
,
קרש
ס כראשי' ד״י אמרו מי זאת עלה מן המיכי
מן כמלכי איהי עולה כ ל״א ומדברך גאות
כההוא מלכד דלחישו כשכוון איהי עולה
כל;הבונה היא מבוארת כי גליהדבוישל
•
ישיאל כתורה וכתפילותאיהי עולה
,
כנוא אל כונת הכתוב שאסר
] ^ 0ז
מי זאת עלה כי כנלי שהיא
הנינה זאת שהיא הנוקבא עולהואכלפיכי
גס לא עולה לאנא עכייז ל 6הוצרך להזכיר
בחי עלייתו כי כיון שאמי עליית הנוקבא
בבינה ממילא נ ו ל ע כ י ג ס לא עולה נ י ב א
כי איך היא תעלה והוא ׳שאר למסה וענל;
נרמזה עלייתו דרך רמז נמספי תימת צלי
זא׳ית נכי" חילן סול לא מתן הקלוש וכן
תיבת עלה גלה גי׳ גלו כמספר תינות
לחכנלה א״ב כי עליית החתן שהוא ז״אהיא
לחכמ״ה שהוא אב״א ועלייה זו היא מ ן
המלינר כלומר מבחהיכור של התפילות של
ישראל מ^ליןאותס במקום א״ואי ועל כן
כא הרמז כיאסחמלא ת*נמהמיב"ר כזה
ה״י מ״ם דליית ני״תרי״ש עם ה' אותיות
הפשיעות והכולל של המילוי יעלה נגייאל״ן*
ת ל ז כמספר תיבות תפ״לנת ישר״אל וזכו מן
המד כר מן תפלות ׳שד״אל שעל ידם היא
העלייה ועלייה זו של הנוקבא ח״א בבחינת
מתרפקת על דודה כלוי מתרפקת מתחברת
וגס על לולה בי היא מתחברת עס ל א כי
גם לא עלה במקום אבא והיא שהיא במקו'
הבינה מתחברת עמו וגס היא על יודה כי
הרי היא ננחינת עטרה על נחי׳ הרשימו
שלו הנשאר נמקומו הראשון אשר היה שם
,
ו,
קולם שעלה
ועל כן בא הרמז על נכון כי *אם תמלא
תיבת יוי״ה כזה דלת זי״״ו לל ת ה״א
יעלה גלה נגימעריי תתצ״ז כמספר תיבות
הישיכלו של ו ו ז ה ו ע ל י ו י ה על היש״ימו
שליו וגס ך.יא על לולה כי היי היא בנח׳;
עערק
ב
ח
ח
דן
ניי
השירים
שיר
ע&רה על בחי* העצמות האור שלי הישאר
־כמקומו הראשון שהיה כיהעצמות שלו לא
#לה רק נשאר למשה במקומו וגס בצחינת
לעצמות נא הרמז על נכק כי תיבת דודה
מלא כאמור ואות הי כזה ליה עם לכוללי
*עלה בגי' תתק״ב כמספר תימת העצ״מומ
?זע״״ר ו/הו על ח י ה על העצמלת דזע״יר
גמצא כי אע״פ שהיא מתחברת עמו היא
כ״כ עליו עטרה על יאשו כי עתה היא
בקי אשת חיל עמדת כעלה ועל כן בא גם
כן הרמז על נכון כי אם תמלא תיבת לולה
דליית ו א ו יל׳ית ליה כלה יעלמ בגייתתצ״ב *
שסרמז והן מספר תיבות יאייש בכללה
עםי"ה<זהו על דליה על רילש בעלייה
עסר״ה גס אס תמלא תיבות עי״ל לולה
כזה ע״ין למ״לדל״ת וי״ולל״ת היא המה
־*עלו בגי אלף ומאה כמספר תיבות הלה
י3י א מ ל ל עעי״ת בכללה ביקמק מלש שם
כשי הכינות כיעתהבקייחל עטית נעלה
בס אס תמלאם כזה •כל?ן למ״י י ל ת ליו
יל״תילא כלה המה יעלו בגייאלףצ״א
כמספר תיבות הלה ררלל עער״ה ברא-ש׳־ו
כי לס
יועוד רמז למ״ש שם כש׳ המנות
נליש רלל שבעולם הנא צלילים יושבים
1עערותיהס ניאשיהס לפי שכבר ביארנו
£עיל בחזית עמילה דשחרית שהרדימו
ובפרכו
הראשון של ל א אינו 11ממקומו
£לרוש שכת״ל כי תכלים הם העולים ואורו*
העצמות הס נשאייים במקומם ונמצא בי
כח/רת התפלה לשחרית אז היא סוי העול'
כזה בי היתה רחל שוה בכל אורך ל א
שבמקומו בימי החול ועלין לא עלתה אל
העולם הבא שילס אוזלי אבל עתה נמיםף
עלתה בלח של אוא׳יי^ואז נקרא ק העולם
הבא ממש ונמצאת היא עתה כסיל עטרה
;מקומו למעלה בראשו של צליק״שהוא לא
יכבחי מ מ י החלל כי גם עתה נשאר שם
׳מיושםשלו וגם העצמות של הא1הת שלו
,
,
,י
,
רמח
ולזה נא הרמז טל נמןכי אם המלא ת ע י
י ל ד ה כזה יל״תזא״ו לל״ת היא כלה
יעלה בג*׳ חחפ״יכז כמספי תימת הציי״יק
עסייחוזהועל רגד״העל הצליק טטיי־ת
01אם תמלא תימת ?לל דולה כזה עי״ן
לגלרז־לתויי״ויל** דלי המילוי ל ל י כלה
יעלה בג* תתקצ״א כמססיתינות מטליה
ני״אשצד״יקואם ממלאם כזה עי״ן לכלי
יל״תלו יל״ת ילה המה יעל* בגימעי אל״ף
צ״י כמת תעו׳ כמ1ר"ה7לליולש הצלי״ק
כדקיוק כמצא כי יחל בנהי' זו גילה
מעלתה כי היא נמקום הנעה ועטייבעלה
יעל *ה אומית היא ללא תחת התפוח
עוררתיך כלומד כי אגלפ שאט כמעלה
<אמ תחת התפלח כמקום התפוח לא
יוכלא שהיא אימא עםכל ןה אני עוררתיך
לבחינת הזוונ כי אני מעלת מיין כדי
לעורר אותך לסוד כחיגת הזמג כ* כל
רצוני חפצי ותאותי איני אלא לקבל ממך
ולאעור־אלאכיאני מעורר אותך לנחינת
הזווג בעליית בחיימ״ן כאותו המקיי י*מר
שמה חבלתך אמך שמה חבלה ילדתן שהוא
סור היש! ל של אימא כי הרי אני מלנשת
את העצמות של אימא ואם כן הכלי של *
׳הישור שלי הוא המלביש את עצמות האור
,
,
של היסוד שלאימא
בי אלוה ירמוז ה י ל ל
במדרש מתרפקת על דודה
איר יוחק שהיא מנחת פרקי תורה וסיכך
מלכות לעתיי לבוא כלכ י והנה ילוע כ־י
עליית זלן ביום השבת הוא נמק ו ס אבא
ואימא עלא״ן והכה אימא עילאה נללעתיד
לבוא כמי ש בכלח שער הזווגיס כלה גס
מורה נקי ל א כנודע מכ״מ וינוק' נקרא'
מלפותכנורע לש מתדפקת ע ל דודה כי
הוקשה לו דהול״ל מתדפקת במרה ולזה
אמר שהיא מנחת פרקי תורה שהוא ל א כי
מנחה הישימז שלו וו^עצחוה שלו למעה
ו£{4שר
ח
שמן
משחת
ונגו פ י ק י מלכות שהוא ייישימו שלה
והעצמות שלה מנחת אותם לממהבי היא
עלתה במקום הבינה הגק׳ למתיי לבו*
קדש
ובבחינה ואת נמצאת כי ה•* מאיסת*
מחוברת 011היא ע ל ח י ה ורוק אלנ$
לקולה
ע1ים3יכח1חם £ל־לבף כחוחס^י זר3/1ך ג י #ה פמזה אחבה ל שי*
(
ר ^ \ א ? 6ו ש<והנת3 6 9 ^ ^ ' < 1
ה
למאיימליןינןבפסזקהקוים כ י
הנה
מתרפקת על רו יה תחת התפוח
עוררתיך מיבר בהיותם זלן שוים בקומתם
^עלו נמקום אלאי ובחי* הזוונהקיוש
נעשה כיניהס צודק עתה פסוק זה אומרה
שימני כחותם על לבך לפימ״ש בזוהר פי
ויחי י ף מ ל י ע״כ ולל ולח בתר דאתינקו
י א כלא ואיהי קבילת רעותא היא אומית
שימני כחותם על לבך אמאי בחותם אלא
וןורחיהיחותס כיון יאתיבקת באתר ח י
אע״ג יאתעיי מיניה הא אשתאר ישימ1
בההואאתרולאאעיי מינןה יכל ישימו
וכל ייוקנא ליליה ביה אשתאר בך אמרה
ג״י האאתינקנאבךאגלנ יאתעיי מינך
ואזיל נגלותא שימני כחותם על לבך בגין
זישתאר כל דיוקני בך כהאי חותילאשתאד
כל ליוקניה בההוא איתר לאתלבק ביה כוי
*לש והבי נת• אימא בפי משפעים דף קי״י
<לאפתחרני חייא ואמר שימני כחותם
נ ל בשפתא ראתיכקת כנסת ישראל בבעלה
איהי אמרת שימני כחיתם אורחא דחותם
כיון יאתדבקכההוא אתר דאתיפק שביק
ניה כל ייוקניה צפ!'ג רההוא ומתם אזיל
9כא והכא לא קיימא תמן והא אתמכר
מיניה כל דיוקני' שביק תמןאוףהכי אמי'
כנסת ישר* כיון יאתיבקנא בךכלייוקני־
להוי חקיין כך יאכל! דאזיל הכא או הכא
תשבח דווקני חקיק בך ותדבר לי כל ע״ש
ועל כן מאחי אשד כפסוק הקויס מ י ב ד
כבחינת היותס בהיבקנת בבחינת הוווג
גסמך לו ססוק זה שהוא אמירתה
אלי?
נאומה שעה שלהזוזג הקדוש שימניכחותסל.
על לכך אשר היא שואלת ומבקשה ממני
שתמיד תהיה צורתה חקוקה על לננ 1ביי־
שגלי זהלאיזוח יעתו ממנה כלל מכור־
יןכרנה לעוכהתמיר
)נ?
לפי הדרך אשר כיי בפס)£
הק!דס כי טלי*תה נסור
מ״ן אל הכינה גורמת המשכת הימחין ש5
לא ואזהיא אינה נגילת כשיעור קומתי
רק ע ד הנה שלו או החלת שלו וחסד
ממנה גדלות קומתה עד• כ מ ל יהכ״ישלד
נפיש שאלתה כפסוק זה בא!.פן א#י והוא
כיהנה ידוע הוא כי בחייהלנ ה/א כמקל'
החזה אשר משם מתחיל פרצוף המקנא
בהיותה בכחי פ ר צ ו ף כנגד הנה״י שלו
ולמעלה מן הלב הוא בהיותה בבחינת
פרצוף כנגד החלת שלו ולמעלה מן החלת
הוא בהיותה נבח• פרצוף כנגיד החולד
של* ןילוע הוא ללש בזוהר פ' תחמה בי׳
*
אהבה נקיא בחי זווג הנשיקין לזו״ן
וכבר כתבנו לעייל כמה פעמים כ י כחינת:
זווג הנשיקיןנעשה נחגלל שללא עם חב״ר
של הנוקבא וא״כ צריכה ה*א £התגלל ע ד
החולד שלו ביי שיהיה ביניהם בחינת זווכ
הנשיקיןואםהיאלאנגדלה ע ד מנ״ר שלו
חלןד ממנת צחי• אהבה שולם זווג הנשיקין
והנה כזוהרס תרומה לקכ״י ע ב אתיו
ואי תימא ותקנא רחל באחותה הכי הוא
ןיאי להאעלמא תתאת כל ת*אונתיה לא^
איהואלאבגיןלסהויכגוןנאלעלמי פלאה
ולנדר*
ר
א0נ0
,1,
׳
,
4
,
1
1
ח <3י
השירים
שיר
ולכלי
ולמידת יזכתהא בן'ינלש
הכונה ממארת ביעלמא עלאה הכה היא
לאה ועלמא תתאה היא רחל וכמו שפירש
שם הרמ״ז זלילה תחילת המאמר על לאה
ויחל ע״ש בסי מ״מ ןילוע בי לאה גג־ילמ
עד בנגל המכיר של לא ועל כן ותקנא רחל
באחותה שהיא לאה בי רוצה היא להתגדל
במותה ולייש מקימה שהוא בנגל החולי
של לא וילוע מכונת וימכור בי בחיי הכלן
אשר מעלה לאה בנח• זווגה עם לא
הס המ״ן של אימא אשר נותנס אליה
בהלואה בסול אימא אוזיפת מנהא
לבית ןילוע כ• הללן הס בח<גב1רו'
והנה ישחים נקרא הגבורות כמ״ש בשער
הפסוקים פ' וירא ביחש בנות לוע על פ'
זה כלש וכן בזוהר פ׳ ויחי רמלה כלא
אמרו רשפיה רשפי אס שלהבת י״ה מאן
שלהבת יה לא שלהובא לאת;קיא וכפקא
מגו שופי בויוהכונק על הגמרות של היסוי
לאימא הצקיא שופר ומלש שם בסי מ״מ
וכן בפ׳יחשפשיס דף קי״ד כלא שלהבת יה
מההוא שצהינא דנפקא מעלמא עלאה
והבונה על המנה
כנוא אל כונת הכתוב ב י
•]/תה
מאחר אשי בפסוק הקדם
נאמר שנחינת עליית מ״ן שלה היא הגורמת
המשכת המוחין שלו ואז היא אינה נגילת
כי אס עד החלד שלו וחסר ממנת
מילתה על החולד שלו ונמשימזה ני נחסר
ממנה זווג הנשיקין הנעשה נעצם נחב״י
שלו עסחכלל שלה אשר שס הוא עיקר הזווג
שלהנשיק״ןעל כן שואלת ממנו עתה שימני
•
בחותם על לבך כחותם על זרועך
כלומר כיון שאני היא הגוימת המשכת
המוחין שלך א״כ שימני כי כמו שאני נחות
על לבך כי אני נגדלת בבחינת פ ר צ ל ף
העולה כמספר חות• ם עם ב* כוללים
ונחתמת עד נחייהחלת שלך שהם על לבך
למעלה ממקום קלנ שלן כן שימני בחותם
1
,
1
רכט
על זיועך שאהיה נגילח ננחינת פ י צ ל ף
העולה חוילס כלל ונסתמת נ מ ק ו ם הי!כ י
שלך אשר הס על זרועך למעלה מזרועך
והנועם הוא בי עזה נמות אהבה כלומר כי
אותה נהי אהבה שילש מזווג של הנש״קין
הנעשהכחכ״ישליעס חב״ישלך חסרונה
היא אצלי עזה כמות כי אני מתאוה
וחושקת ואוהבת אותת הנחי* מאי ועייל•
שאמרו מוהר ויחי מלה כלא כי עזה כמות
אהבה תקיפא הוא כפרישו דרו ח א מן
גוסא נוי ע״ש ועוד בי קשה כשאול ינאה
כי אני מתקנא באחותי לאה על מה שקיא
עומדת נגד ההלי שלך כי גם אני חצה
להיות כמותה כגל החולד שלך ואני מתקנא
על היותי נסרית משס ועל דין/שאמרו שס
בזוהר מתו קשת כשאול קנאה י1א מה שאול
קשיאנעינ״הו דחייב״ן למהת כיה כך
קנאת קשיא נעיניה ימאן דרחי' לאתפישא
מיחימזתא כוי ע״ש וזכני היומצאתי מ א מ ר
מלקוח חייל כי עזת כמות אהבה שאילה
יעקב את רחל שנאי ויאהב •עקב את רחל
קשה כשאול קנאה שקנאתה י י ל באחותה
שנאמר ותקנא רחל באחותה עג״ל תל״*ת
ועל כן נא
כי הוא צויק למה שאמרנו
הרמז כי ס״ת קשייה כשילול ק ל א ה נהתחל•
אוח הי האחת באות א כאותות אחנלה
הוא לאייה גס לגלה עס הג״אותיל והכולל
היא בגי' מי כמספר הולת גס אס תמלא
תינת לאת !ילה נ ג ' מילואיה כזה למ״ר
אליף רלי ולא ילה יעלה נגי' רי״ו ועם ג״
אותיות לאה והכולל יעלה נגייוין כמספר
ד״ת קשייה כשאלל קכא״ה לרמוז כי על לאת
היא מלבלאשרה׳א מתקנא בה וענד יגלל
התימא בי לאה רשפיה רשפי אש שהס סור
,ז
1
,
הגמרות אשר היא מעלה כסיד מיין הס
שלהבת י״ה שילש הנלן של הגבורות אשר
מסור של אימא אשי נתנה לה בהלואה ו ע צ
כ ן קיא אותם שלהבת כ י ה ש ל ה נ ת ^
העולה
71־ שמן
.מע&ת מ*$םה־ למעלי* ו צ ן ה ס ׳
בחי ׳הללן אשי הם עולות מלמעת
£ .מעלה וכיין שהם ההלן של אימא ׳שאיני
.ע ר נשעריין דאי׳מיה ככלשהרנ זל״הה י
<אמנס אני ה מיין אשר אני מעלה הם שלי
וא״כ למה אהיה חןרהמלהתגיל ער כנגד
ובנייר שלך כמותה מאחר כי א י י ג א אני
•ותר אהובה אצלך ממנה'וגם בכאן נא
הימזעל נכון כי על כחיי לאה היא מימית
*:ייהנה נודע כי העקיייס של לאה הם
ככתר של יחל בסוד מה שעשתה ענוה
שהיא לאה יעקב לסולייתה עשתה יראה
ועל כן י״ת
9היא -רחלעמית .לראשי.
ד״שפי ילש ש״להנת י״ה הס אותיות ר א ל י
לרעו; את האליור ב• אומר רחל כ* מה שו^ני
,מיברתהוא על אותה הבחינה אשד היא
יז^:ולשי שהיא לאה אשר רגליה הנה ה0
* ר א נ ל • וכמו שגס הרב דלילה דמזי״תזת
#ל ר 6ל י האמן ר על בס״נ* הכתר והראש
יחל ׳עיי־ ן נשער הפסוקים פרשת וירא
גשוף הלרוש של ננות לוע ונשער הנונות
לה של תפילין מ״ש על פסל זה
} 0 1 (3רשפיה רשפי אשנוכל לכדשו
עלרחלג״כ כ׳ הוו) פעם לשנח על
שאלתה •כיביים האלה שימני כחותם על
לכך כיי שלא יזוח לעתו ממנת וכן כחיתס
יעל זחעך להיות שיה י1ין וכן כי עזה כהות
'**הבה כרכי לכאורה שאלות כאלו לנחי'
הנו קנא לאו אורח ארעא ועל כן נתן^עס
*ישסית רשפי אש כו כלימיכי כל נסיגת
הקונה-ייניינה הוא על ייי רשפי אש שהםמזי־ הגבורות וחוס מנע הגמרות הס
מעוררים אותה ביי לבקש פחי' מיתוקם
מהזכר ותם גורמים לה התעוררות אהבה
כל כך על שהיאשיאלת ממנו ׳שתמיר הוא
ישפיע אליה
ואפשר מי זו היא כינת הזוהינפי ויחי שם
•ולל רשפי אש שלהבת יה מאן שלהנת
•ה לא שלהובא ואתזקיא ונפקא חגו שופד
,
1
1
,
נשחת
צןיש
לאיהי אתיעיר ואוקיר וקאן 6יהו שמאלא
הילד שמאלו תחת לראשי יא אוקיר שלהוכא
ייזזימודננ־סת ישו אל.זלגב* קנייה כנ כלש
כלומר כי הגמדית גוימיאליאההת׳עוירל
הרב לל נש״ חנונות די״ה
לחנח
'לתפילין פירש /ה ׳הפסוק
ו נ ו ל י ו אעמיה ע" פי דרכו לימת איזה
׳רמזים גמיחייאות פרפראות לאכמת וזה
דרנו כקיצור כי ניוס אחר התפלה מסתלקין
המוחץ מ ל ו ן ונשאר נהם הרשיאו של
המוחי[ וכאשר הוא לילה תכף משזלק מהם
אף אותו הרשימו והרשימו למוחין דלא
יוצא אז תכף נמחלת הלילה ־ונעשה נגיזיי
אור מקיף על ראשו אנל הרשימו למוחין
דנגקנא מסתלק כלילה ממנה ונמש מוין
גופא ילא ממקום מוצאו שיצא בהחלה
שהוא נחזה ולא ושם עומד נתון.הלא
ומשם הוא מאיר אליה למעה זשס עומד
כנחי מקיפים אל הנוקנא • והנה כאשד
כלילה מסתלק גם הרשימו ממנה אשי זה
גורס פ*רגל נין לון אז היא שואלת ממנו
ואומרת־ לו שימני *..ר.זתס על לכך פירוש
אע״פ• שעתה האיתך מסתלקת ממני עשה
.כאופן שאיתי המתס של* שהוא הרשימו•ש. $
המוחין הנשאר נ י כיום ועתה גם ה1א
מסתלק עשה כאופן שתשים זי; החותם
והרשימו שלי על לכך ושאר שם •כמקום
המוהולא יסתלק לגמרי אל המקום אשר בא
.משם כאשר עתו המוחין שלך שנסתלקו
*
לגמרי'אמנם יישארו ע ל ל נ ן כל־־כלש
נמצא כ׳ שימני נחותסעל לכך מינר על
בחי הישימו של המוחין שלה המסתלק
ועל ק בא המוז כ*
בלילה ממנה *
תיבות שיכלני מלותם מיל לכך המה
,יעל! במספר אל״ף ל״י שם ימן והן מספר
.מימת הלא הרשי״מו למ״וחיןשל״י בלקד־וק
ועור רמז יותר נכון כי אם המלא תיבת
כמ״יתס מ ק כייף חי״תוי״ו תי״ו מים יעלת
,
,
,
כ
נג<•
שיר
זז <״׳
מיייאליזף ל״ו במשפר תיבות הנל הלא
המלימג להמלחין שליי בלקיוק וזהו שימני
כחותם כלומר שימני יעל איזה כחי* ממני
".־אזני־ אומרת שימני שא:ן כוניד שתשים לי
"לעצתי רק כחלתסהלא הרשי״מו דהמו״חין
־של״י הנקי חותם כמש״ל בחיי זו אני אומית
׳והנה נגדע כי
"שמשים אותה על לבך ״
כל ההארות הגמשכותמלא אל הנוק״ הס
יוצאות ונמשכות אליה לרך נקנ החזה ללא
הנולע כי לכן נקי נקביה וגס יזה הרשימו
'באשר מסתלק ממנת ליכנס בלאהואנכנש
דרך כקב החןהשללא• ועל כן בא הרמז
כ• עייל לב״ך הס בגי' נק״ב כי לרך שם הוא
נ מ ש בחזה אשר שם נתק לבו של לא ונס
י אם תמלא תינזת כלל לולן עי^ לכלי למי־ר
•כי״ת כייף המה יעלו בגי' תש״צ כמיספיתינו '
^מסיללקבנק״נ פייה וזהו שימני נחלתם
טייל לנ״ך כלומר שימני איזה נחי' ובאיזה
׳׳מקויהלא הישי״מו יהמוא׳יןסל־יי המס״תלק
1
1
,
נ־נ״קנ ומשס הוא יאיר אלי
^ ) ך כתב .שם כי כאיי הנוקר עולה
נקיית כתר לרחל מעולה ..הכריאה
־*נקשית כורוע שמאלי ללא ')כשעלתה
יכקוית הכתר לרחליונקשריכחרז כחותם על
^ ר ן ע ו אז ייצא איתו .הרשימו ,למוחין'של
רחל מתוך״פנימיות ילא מלכו ממש שהוא
מ ג י ה ויוצא לחוז וכככש )$ך ריש' לכתר
לנוקיללא ושם משמש׳זה הרשימו נסול
צנותין של הנוקית ההיא ואז נהכנסיאותו
הרשימו תוך אותת הנקייה אזנק' אותת
הנקויה תפלה שליו כוי נמצא כי בערך לא
יינק תפלהשל יל וכנח*״ הנוק' ג י ל תפילין
של ראש שלה ממש יעל זה אומרת .כחותם
•על זרועך כוי עש״ב נמצא כי הכתר לרחל
*קשרת כחותם על ו י ו ע ו יעל כן בא היכמ
כחזת״ס כללזרלעך כלה הס־ עולין
כי
תתגלח כמספר תיבות הי״א-צת״ר דרו^׳צ
מ אס ממצא תינת נםותס כזה כייף ק״״מ
1
י
;
,
השירים
;
וץ
ו א תי״רנלם יעלה בגי' א!5ףל*ו למ־לןפי
תימת הכקול״ה דכללר ל^ילל "בלקילוק
שהיא נקשרה כהותם על זרועך
ועור רמז כי אס תמלא תיביכללזרלעך
כיז^עי״ן לכלל זי״ןדי״שלו עי״ן
<לף המה יעלו בגייאל״ףכ״ג כמספ' תינו"
הי א נקשר'ה ביליז לגמר״ה י• נמצא כי
נחלתם עייל זיוכלךהניוגת הנקול״ה ילת״דלרח״ל יליא כקשי״ה בחלז לנבואה
׳אמרנו כי כאשר
והכה
כיקיוק
הכתר לרחל עלתה ונקשרה כגבורה ללא
אן יוצא הרשימו מתוך לא ונמס צה י *
ובערך לא נקי תפלת שצ י ו ו נ נ ח ' הנוי\
נקי תפ?יי של ראש שלה ועל כן באהלמז
כי כחוללס כלל זרמלך המה יעלו ^ נ ^ ה '
יתתע״ז כמשיגי מינות הלא <התפל״הש*5
־גם הוא ־כמסיפריתיבות המ^ה
׳•*י ע״ה
־התפי״לין למלל ביקיוק יהדי נרמזו ׳שתי
בחיי התפילין
ל
ד
כתב שס בי >בראות ל א אשר
^?וך
יישימו לנוק/אשר ה < ע ( מ ל
כתוך לכו בלילה ח/ר עזהבאןר^יינ^ר
ונכנסננקולה ההיא ונעשין בה לח^:ת
תסילייאז מתקניגס הוא כיה ושואב ו מ ^ י ר *
בו גסיאת הרשימו שלו שנסתלק ממצו.נליל'
ונגנס נ ו ונעשין בו תפ׳ לין של ראק ־ +
וזהו מלה קשה כשאול קנאה כוי עגלנ^י׳
)על ק בא הרמז על נכון כי ודלות ןן*!6ת
כשאללקנילהעס הל תימת יהמ^,יפלו
תתקכ״א כמספר תיבות ילי הלא שוולב
הדי נ י צרמו
•
ביו הרשעלוכלה
ד
בקנאה מת היא בחינת הקנ6ה;שלו ״
והנה אמרנו כימבחיי הרשימו אשר 5וא
שואב מ נעשין התפילין נו ועל ־ כןיכא
הימן כי אם $מ5א מינות קללת כשאלל
קנא״ה כזה ק ל ף שיין ל״י כייף ל י ן א ל ף
וי יו לכלרקו״ף נ ל ן א ל ף ילי יפלו כמספ'
:
8
כ
אלף
זז
שמ}
פשרות .מדעו
כמספד תינ גת מהישיכלו
א $תיכלו
נעש״ים התפילי״ן פ יקיוק היי כיי־ נתינות
קשייה כשאלל קנא׳יה נימז מת היא הקנאה
והיוצא מהקנאה
•
ל י ו אגב אפי*וכ מה שכתקשתי
^111
מס נדרוש זה של התפילין
על מ״ש מוהיחזיי ?ל״הה וז״ל ע1י טעם ני
להניח התפילין קולס התפלה כי לכאורה
לפי
היה ראוי להניח© אחר התפלה
שהתפילין נעשים׳ מנח ':המלחין הפנימיים
שיוצאין בסוד אור המקי״ן*• נבח׳' תפילין
ואם המ1חין אינם נאים אלא נתפלה איך
התפלץ נאין קודם התפלה והעגין הוא
כי התפילין הס ננריאה ושם הוא נחי' אלו
המו0ין מאותס שיידו נלילה אל עולם
הבריאה ואפשרכי זהו נחי'הרשימו־ של יוס
אתמול שירי נלילה ננריאה כנ״ל ניחש
שקרס ע״כ יקשה לעייל כי <*יך אפשר לומר
בי נחי'הרשימו של יום אתמול ירלנלילה
בנריאיד וממנו נעשו הצפלין נ נר יאה כי
הרי זה סותר כל מ״ש נאותל הרלזש אשי
כתנמ אותו למעלה נקיצור כ׳ כתחלת
הלילה כאשד מסתלק הישימימדא נשאר
בצזור אור מקיף על ראשו ובאשר מנןיולק
הרשימו חן רחל הנה הוא נכנס נחןת ח״א
!כאשר נאור היוקר עולה גקוללו הכתר
ייחל מן הנריאה אל האצילויוושס באצילי
גקשיס כזרוע שמאלי של ז״א א/יוצא אותו
הישימו שלה• מתוך ©נימיוו!"/אי ומצג!
גנקולהההיא וגעשה נמזי״ מפלי ן ניאשה
ונערך ז״א הם תפלץ של יל ואמ״כ ז״א
שואנאיגהישימו ש$ו מעל ראשו ונכנס ט
ונעשה מסלי! של ראש שלו זאי״כ י*־ך יכןן
לומר כי הרשימו של המוחין של אתמול ירד
בלילה בגייאה וממנו נעשו התפל׳ ן נ ג ד ו {
1
4
כי הס ני ר45.נ״ם
כיהא והא איבא בהקייס 3ל$
ונל״ער
מוהד׳ינוו זל״הת עצמו כספי
עולת תמיד ודל ואפשר לומד ביי ל״שכ
קצת מקומות החלוקים ב/תוספת יכ"2
יןדיועו&הכי מ א הציין לירי כיי לברר
חלקיו שבמלכים א ן תוססת י י ל ס ה ח י *
שאין לו מה לביי זה אינו מ י י אך נשאר
באני כסוי מקיפים בעת המיעוע כנן*
במקומו ע״כ
מעתה כ י נזו״ןיש מוחין יכלה
אמור
ומוחין יב״ן וכלש כי הרשימו שלי
המוחין הנא יורי בלילה בנייאה הוא־
הרשימו של המוחץ לב״ן של זלן וכליש כי
הרשימו למוחין של לא נשאר כשוי"א'#
מל ראשו )תרשימו למוחי-ן לרחל בכנס תוך
פנימיילא הוא הרשימו של המוח״ילמ״החל^
ומהישימו למוחין לב״ן אשיי״יייו כבריא
ממנו נעשו תפלין בבייאה ואולכ עולה
הנקמה לכתי לרחל מהבריאה אל אלילות.
עם בחיי התפלין אשר נעשו לה כבריאה•
וכקשרת בזרוע שמאלי ללא ואצילות וא$
יוצא הרשימו של המוחין של מ״ה שלה אשי-
נכנס בלילה בפנימיות לא -ונכנס 3ע
ונעשה בא כחי ׳־תפלין בהתחברות בחיל
המפליןשלה אשרי-נעשו מהדשימי־של המוחין
לב״ן בהיותה כבריאה ונעשים בחי אחל!
1
,
,
,
מתיישב ג״כ פלש בס׳ עולת תמיד
וכזה
בלרזשי התפלין וז״ל והנה
למעלה נתפאר בי תפלה של י י הוא*
בבריאה ותפלת של ראש הוא באצילות וכפי-
לתש המי כיאה שהוא באצילות גס תפלה
ולפי מה שכתבנ1
*
שליי כלכ
אתו שפיר כי בתפלה של יל הא והא
איכא כיבתחלה נעשה בבריאה מבחינ*
הרשימו של המוחין לנ״ן אשר״רל שס•
כלילה ואירה געשה באצילי' מהרשימו שלי
המוחין יכלה ומתחנריס שניתם שם בבה**
אקי1
י
ח פ<׳
השיחם
שיר
מדברי
האמור
*£1*71
חאת *
מוהר״חו לל בי מה שיורי בלילה ב בר^אה
הוא הרשימו של המוחץ ולא המוחין עצמן
מתיישב כלש הרב החסיל המקובל הא ל הי
שלוםמזרחיי נר״ו מתושבי ירושלים תו הלב א
בברכת המעביר שינה בי כאיזה מקומות
כתב הרבזל״הה כי בלילה מסתלקיןמילן
המוחין של יוס ויורדים לבי״ע לברר בירורי
ועולי; עם הנמרים בד חלקי תפלת פתרי״
ובמקומות אחרים כתנ כ׳ כלילה משתלקץ
המוחין מהלא ונופל עליו תרימה והמלחין
ההם נכנסים ומתפשמים בנוקי•וכוי ע״ש *
האמור הכל אמת כי הרשימו
ולפי
למוחין י ז ל ן של היום .הס
* אבל המוחץ
היורדים נבי״ע בצילה
ללא בעצמם הם מכנסים בלילה בנוק
והכי משמע מפשעות יקיוק הלשין לספר
עולת תמ־יי שכתב שם וילל וביום החול
אגלפי שמסתלקץ האורות והמוחין משניהם
הרי עולץ ונשארים נאציי בסו ר אורות
מקיפים ושניהם נשארים כליהם נמלת
גדלותם כנז' במקום אחר ונשאר בתוכם
סול הרשימו ובלילה הכל מסתלק ויויריס
נב״יעכנלל ונעשים כליהם בסול בחינת
הנשמת בבי״ט בל^ וכוי ע״ש
מיקאמר ובלילה הכל משתלק
היי
ו מ ר י ץ בבי״ע מוכיח לקאי על
הישימו כי הוא .המסתלק בלילה או על
הרשימו ועל הכלים אשר ביום היו בהם
כמלתגילותס ועתה מסתלקים מהם כי
כשאיים זלן כנח׳ היניקה מלש שס
וכליהם יורדים כני״עאבל על המוחין.לא
שייך לומי מסתלק בלילה כי היי כבר
נסתלקו מהיום ואלו הנהי אשר־מסתלקץ
בלילה עליהם־ הוא ילש ויורדם ב^י״עלאי
הוה קאי גס על המוחין הול״ל ובלילה
הסתלק לקאיעל הרשימו מאי לסליק מיני
או הלצל וכלולה מסתלקץ יהוהקא׳ ע<
,
,
,
,
,
,
ונא
הרשימו ועל הכלים אשר כחיי אלו הס
המסתלקיס בלילה ואולכ יאמר והכל יווו״י
בבי״ע שאז הוה קאי גס על המוחי; שאולים
ומדקאמר מסתלק ויןרלייחשמעכ׳ ׳;מסתלק
הוא היורד וזה אינו כי אס הרשימו או
הרשימו והכלים ואגלה שאחיך אמי שם
והאורות שיריו שם נסור נשמה כוי לאו
לוקא אורות ממש אלא אורות של הרשימו
ואין לתקשויכי א״כ נראה מכאן י י הרשימו
ולפי לנרי מוהרה״ו זלילה
יוררבני״ע
מש״למשי הבונות הוא כי • הרשימו י ו ר י
בבריאה כי הא וראי ליתא־כי א ץ בונת
מוהיילו זלתה בשער הנונית לומר ב•
הרשימו אינו יורי כי אס בבריאה ולא
ביצירה ועשי ה רק מכתו כ מחלק הרשימו
היורר כבריאת נעשו בחיי התפילין ככריאת
אבל לעולם הרשימו ״וייבבי׳יע וזה־ פשוט
כאופן בי לפי רברי מהרח״ו זל״הת לשונות
הרב זל״תה עולין כקנה אהל ונתיישבה קל
הרב החסיר ני״ו
1
אמנם אחרי המחילה רבה ונשיק
אך
כפות רגליו קיש מ ל י הקלו שה
יי
זה לא נכנס בסוג קי שיא ,ולא כסוג ח י! ירה
כי אפייני מא כי,המו0ין בצלנעס הס הי*רל3
בכייעאלו הם המוחין אשר נמשכו .גאותו
יוס ע״י תפלתינו בלילה הס יורדים בבי״ע
למלאכת הבירור אנל המוחין המסתלקץ
מלא בלילה ונכנםיס בנזקיהם כחייהמוחין
אשר נמשכו בלא בלש ועמירה של תפילת
"ערבית של אותה הלילה כי אחייך מסתלקין
ממנו נשול הלוימיעא ונכנסין בנוקבא
לכנותה כי אלו המוחין הנמשכץ בלא
כתפלת ערכית הס מוחין חלשים הנמשכים
אז מחישככלש בשעיהכונות ל א ו י״ג מלש
בטעם כי במנחה אין צ<רך לומר ק"ש,כי
כשחרית כב,י אומרים ליש והמשכנו מוחין
עליונים זאנלס שהם מסתלקץ אחר־הד-פלס
עלז
6
1
דו
״
שמן
ן
ענ*ז כי*ן ?הוא מלת יוס שהוא *(סי לכן
כבא עת תפלת מנחה אין צויך לקיוא ל ש
ולייחד יחול עליון כי־המוחץ חחי ץ לכא
אז מעצמן אכיל עכ״ז צריך קצת התעוררות
והוא גלי תפלתמנחתכי הוא ענין זווג
*שראל ולאה וכיון שאנו מתעללים לזווגיס
אז מתעוררץ המוחין עליונים וחוזריןלנא
מעצמן כלת• שנצטרך להדתיד ולהניא
מוחץ חלשים ע״י ל ש ועיץבלרוש התפלץ
כמ״ש מעם למה זמן התפילץמהג כיוס ולא
כלילה ושם יתכאר לך ה־טינ ענין הרחש
הזה א ך כיוס אין המוחץ מסתלקץ
לגמרי אכל הם נשארים על ראשו כשוד
׳אורות מקיפים אמנם כלילה כס מסתלקים
׳*!גמדי ועל כן כתפלת ערנית צ״ל פעם
<אחרת קיש כיי לעשות הזווג אשר כעת
ד .ה יא לפישאז כנר הואלילהזהליגץגמורי'
הסישולסיס ולכן צריך מ׳חלשפעסאחרת
ל ש כלי להמשיך מוחץ לצורך הזווג ההוא
ע״כ זמנחץאלו אשר באו כלילה מקיש נ ל א
׳מסתלקץ ממנו כס!ל כיודמיעא ונכנסין
וגנו ל לבנותה כנראה ממ״ששםכשיהכונות
כי״ר לתיקון הלילה ני טוב הוא ליזב^רשלא
ישן האלם תכ^אחד תפלת ערכית אמנם
ימתין ויש ־.העי שיעברו לשעות מן הלילה
ואחי כך ישן וטעם זה תלוי במ״ש י ל ל כי
החשייים הראשונים הזו שוהץשעה א י אחד
׳מפלתם בדי לגרום למעלה קיום העמית
המוחץ נזו״ן שעה אחח אחר התפלה ולא
יסתלקו מכף כ ל ונמצא כי־־ כעי זה א ץ
ראוי לאיס שישן תכף כלילה אחר תפלת
ערבית וישהה שייעור שלש שעות להעמיד
המוחין העליונים ת ל ן כי השינה הם סול
קסתלקזת המוחין שבו מלש עתה נ״הוהנה
! ע נ ץ בונת השינה היא שצריך האד© לבוץ
כ* גס כעת השינה עובל את בוראו כסוי
עכל ירכיך דעהו והוא שיצוץ האלם שהוא
קרש
׳שחת
עצמו צחי' ל א י מ ר ו ( אשר הפיל 1*50
המאציל תרימה וישן ושוי השינה הוא
הסתלקות המוחץ ממנו וכויע כי •המו מין
שלי מלובשים תוך גליי לאימא וכ״ומשתל
ממנו ויוצא ונכנס ביישא י נ ו ל ר ל א וגלי
כן ע נ י ת כשוי ויגן הי אלהים את הצלע
ועיין בלייש השופר וגירוש הנסילהנעש״
כעשיה ימי תשינה כי שם נתבאר אמיתות
הענץ הזה בז
ענין כונת השינה בעלמה'המנץ
והגה
הוא למעלה כעני ן היורמיטא
!המיימישל לא כי הנה נפלה עליו תרימה
וישן ואז המוחץ שלו הס מסתלקץ ממנו ׳י
ונודע כי המוחין שלו הס נשמתו ורוחניותו
ועולה נשמתו למעלה עראויד• ושם הוא
מעלה מיין כאימא עלאה וגורס זווג עליון
דאוא״י ו נ ל י כ ן ח ו ז ר ץ להמשיך אליו מוחץ
חלשים כיי שיוכל להזדווג עסנוקהיי אחר
חצוז לילה כוי וכמו כן ממש כריך גאים
התחתון לכוץ^-עצתז שחחניותו ונשמתו
מסתלקת ממנו והוא מעלה אותה כשול כלן
לנכי נוי\ ילא לצ<רך שלה להעלות מיין
ל;כי בעלה כויזגלשכ
אמור מעתה כי אלו המוחין אשר מעמיד
האלם בלא גלי היות כאלם נעור
איזה בחיימוחץ הס אם הס המוחין שנמשכו
כ ל א כיוס אי אפשר כי הרי כבר נסתלקו
הם ואפילו הרשימו שלהם בתחלת הלילה
כמש״ל משי הבונות ואיכ מה יעמיי ז*
האלם כהיותו נעור לכר שאינו כנמצ• כ ו יא
אלא ולאי כי המוחין אשר מ ע מ י האים
כלא כהיותו נעור הם המוחין אשר נמשכו
כלא כתפלת ערבית כי על כןלא ישןהאיס
חבף אחי תפלת עינית ע ר ל שפות כדי
לגרוס קיוס העתיתס ע י ל שמית כי יותר
ימוה •אי אפשי להעמידם כמ״ששס ני אחר
ל שעות הסמסתצקץ והס סוי היוימיסא
,
,
,
כ
והדממה
זז פ<•
שיר
זהתרימה של האיס ושל ל א אשי כתב אחי
כך כי הארס מסתלק יוחמותו ונשמתו ועולי
כסוד כלן בנול דז״א ו ל א מסתלקין אלו
המוחץממנוונכ<סי?ז ב מ ל לבנותה •וגס
עולין בסולנלןל&לאי כיי לגיוס ןווגס
וימשיכו לו מוחין אלשיס והוא ע י י שבכל
יוס בתיכתכאהכה מסתלקין המוחין מלא
ושביום פנים ואחור שהם חכמות וחסיים
פניס ובינות וגבורות אחוי ובחיל האחור
שהם הבינות והגבודות נכנסין בנוקבא
להנלילה ולנםוי אותה ובחינת כסניישהם
החכמו״והחסלי״הם עולי; בסול מ״ן לאו״אי
לגרוס זווגם כדי להמשיך מוחין חלשים
מזווגם כן במוחין אלו אשר נמשכו ללא
*בתפילת ערביי ואחייב מסתלק ין ממנו בסוד
.היורמ^א ־יש בהם פניס ואחור לאחור
;ופנים שהם יחכמות וחסדים כניס ובינות
וגכורות אחור וכל בחייהאחוי שהס הבינוי
והגבורות הס נכנסין בנוללהגייל ולבנית
ראותה ולנסנר אותה וכל החיל הפנים שהם
החכמות ודיחסליס הם עולין ב&וי מיין
לאלאי כדי לכרוס ׳זיוגס כלי להמשיך
*מזווגם מוחיןקישי' ללא בלי שיוכל להזתג
עס נוק' אחר חצות לילה נמלא כי במוח/ן
:אלו המסתצקיס מלא יש כהסבחי׳ הנכנסת
מגנול שהיא נחינת האח1ר שהס הבעות
זהגבורזתויש בהם בסייהעולה בסוד לין
כ י י להמשיך מוחיןחדשיס שהיא בחינת
הסכים שהם החכמות והחסליס כי כדי
ולהודיע לנו זה הוא מה שהראה שם י י ח ש
*:שופר כי שם כתיב עדר זה בפירוש כי
כאשר מסתלק׳{ המוחין מלא בבחינת
הממדלוא בדי לתכנס בנו למה שנכנס בה
יחס הבינות והגבורות כי לכן נאשר הזכיר
* י כאן הדלקות המוחין מלא ונכנסין
בנולתכץ* אמרועיין בזיוש כשופרכויכי
שם נתל אד אמיתויעניןזת באופן כי המוחין
המסתלקים מלא כ)ילה וכנגדם כנוקכא:
1
1
רגב
השירים
הלז אותם המוחין אשר ימשכו בלא בתפלת
ערהיתזהמוח׳ןאשר יורידם כב״ייט כלילה
הס המוחין אשי נמשכו -נלא כתפלת היו6
שהם יורלין גלילה לברר בירורים מעולמו'
ני״ע ולפי י ב ר י מ ו ה י ל ו זלילה ופשעות
הלשיןיםיעולת תמיד אינו אלא הרשימו
שלהם עם ה כלים של ל ו ן וכן נראה מנית
הר״י צמח ללשכתבשסכס עולת תמיר
ולל צמה ותו כסיר שבירת הכלים ונויא•
שירלעס הכלים הבל לגרמי בס באןעכייל
ולפי דבריו הוא פחותמהרשימו
י
להביא ראיה שאין למוחין
זלעל״ן
עצמם יורלים ממ״ש בשי הכונות
ליו ללש כי כןוד הלש הוא לזווג און
איילי ולתת מוחין לז׳״וןואלו המוחין ירלו
ע ל מקוםהיכלאהנהשבבריאהכויולהיוון
להמשיך המסכות אלה
כיכונתיינו היא
בבריאה לכן אין אנו ממשיכים עלין רק
המוחין של הו״ק ואח״כ כעמייה נמשכים
הגיר כוי עש״ב ׳״הרי מבואר כי אס היו
נמשכיי בל המ?חין בלש לא היו *כולין
לירד לבריאה כי אין •כולה בבריאה לסמל
אותם ואס כן איך נאמר שהמוחין שלמים
באופן כי לפי
ל ל ! ן כ ס יויייסבבי״ע
האמןר לחשי הרב זלהה *לקו יחדיו ואין
למנ מכשול וברור ופשומ י
?*!גד*
הרב החשיד ני״ל בכריתתו
שם ובעיקר ודסזי אשר י ס י
כתייוצו אין לי עסק נ ו לסתי סיכות האחת
פי נספיי ה י נ ל ל הנמצאים אצלי לעת
כזאת לא מצאתי ימז ל יביים אלו ואפשר
כי אליו נגלו ניוחקישו ומה א י נ י ו ע ו ד
מיכה ב' והיא עיקיית כי לקיצי למתי לא
הכנתי י ב י י ו כ י לא איעשלולי לפי י ב ר י ו
למה אנו אומרים בליל א' ברכת המפיל כי
הח אין המוחין נכנסין כ#ק י ק היא מאיי
אליה
ג
מ
שמן
משחת
אליה י ר ך אחוריי ובליל ב׳ הוא שנכנסים
כה וא׳כ ל ב בליל אי לא יש בחיי לורמיטא
כלא כי הרי אין המוחין מסתלקין ממנו
1ולכ למה אנו ישנים כי גסלבחי' מין אין
צורך להעלות ני״ן שלנו בי הרי לינריו אין
זווג למעלה אחר חצ<ת לליל א' כי הכל הוא
תיקון פרצופי אלא)גם למה אנו אומרים
ל ש שגלה בליל אז בי הרי הילש שכלה היא
לנתיני הכלי והחחא ולפי לבריו נתינת הכלי
ןהרוחא הוא בליל כי וכן לתת אנו אומרים
עמידה ונפיל אפים ביום א'.כי כשלמא־לש
היא המשל מוחין לאחור אכל פמייהשהיא
להמשכת מוחין לפנים וכן נפיליאפיס מהוא
לבחי' העוג למה אנו אומרים כיון שביום
א' הכל הואבבחי' תיקון אנ״א ואין המשכת
מוחין יפגל נגס הזווגאיננואם לא שנאי
כי בשבת היה תיקון פרצופי אלא וביום א'
וגם
הוא לנלבפ וזה לא יעלה על הדעת
בכלש כי המוחין ללון ליום א' הם יורוים
לבי״ע לברר בליל ל א״כ למת לא הגיל לנו
מי הוא היודל לברר בליל ב' כי הדל המוחין
של אותו יוס אינם יורדין באותה לילה לביר
ו־ק כלילה שלאחריה וא׳כ בליל ב' מי הוא
היודל לכרי י נאופןשייעתי־כימשלקוצי
זעתי לא הבינותי היסול אשר יסל בתירוצו
אמנם בסמוכות שלו אשר הביא מלברי הרב
ל ל כהוימנותיה למר מ ע איבר כי הנה
הוא כלי ליישב לשונות הרב לל שבמקום אחר
אמי.שבלילה• יורלין המוחין לבי״ע ובמקום
אחר אמר שבלילה נכנסים בנוקבא אמר זלל
ונמש״ל כי אי אפשר .לבירורים להתקן בי*ם
אחי מבואר ועם זה יסד יסור תירוצו כי
כיום ראשון נתקניס פיצופי זלן בבחלאליא
ובליל כ׳ המוחין אלו ללא ליו.ס א' מסתלקין
ממנו ונכנסיןבנוקבא ומתחילין הזיו; ליום
א להתקן ננחיינלבסועיתשלוםלי שעות
למסכי נגמיתיקונם ונלילליויליןהמוחין
ללוןייזס א״לני״ע לביר ועולי'עם הניחר••
,
,
קרש
נ י חלקי תפלת שחרית כילל והיי נש$#
תיקונם נמירגת לון לאצילות כל ע״שנ *
ומדתו־ לפי מה שהכיתי הואי כי• חגה הקימ*
הרב לל הוא ונמו שככר הביאה הואשם כי־
הנייוייס העולין בבחי* מיין אי אפשר להם
להתקןבאותו הזווג דק נתקניס קצת על ילי־
אותו המו ג ואח״ ב חוזרים הס אותם הבידורי
טס הלון לרית ולברר ולהעלות ניצוצות
אחרים למ-יןואזינתקכיס הניצוצות הראשויל
גלי הזווג ה ל וכןהניצוצו' השניו אימ*
מתתקנל בפעם האי שעלו רק עלהזווגהל
אחראשרעלו ובןעל״ו וא״כ המוחין י ל ו ן
שהם מהבימריסאינם כתקנין כיום אירק
צריכיןב' ימים וצריכ״ן לירי לבי״ע לברד
נמו שעישין כל הניצוצו' שאחי אשר עלו
מחרין לירי למטת כליי לברר ועולין הס עם
הבירורים שביררו ונתקנין אז בפעס הב
אמנם
זהו מהשהביתי נבונת דבריו ״־
אחרי המחילה כראוי לכבודו ליתאלהאיכלל
ועיקר כי הרב לל לא נתן לנו כלל זה כי אס
מקא לבירור הכיצוצו שלהנשמויולא לגירוד
כיצוצו• של בחי המוחין ולל שם נ גלח ש׳ כלן,
שפ״כ י ונחזור עתה לבאר הקימה האי שכל
מ״ןצייכים ב״פ להתקן והפג״ ן ביהנה גסי
לוןאתברירו מבחי היפ״ח הלל וקודם
שהוברח ל ו ן אז היה הןווג העליון שלא גלי
מיין אך אח״כ נפעם הבי הי! לון ,בנהי* מי|:
אל א״ואי ואז התחילו קצת ניצוצלשל נשמו
לעללננחי׳ מיין ונתחברו עםל*ן אשר שם
בנחי' מ״ן ככל כי אחר אשר הובררו חלקי
ל ו ן אז מה שישאר באותס הרפיית -הם ברר
נשמל פנל ולבן כיון שהובדרו ל ו ן התחילו
גם הנשמר להתברר ועלו גם הס למעלה עם
לון ונתחברו גסהםעמהס לעל־ויבבחיינלן
והנה אז בפעם הבי שהוא הזווג הבי כנל
לא נצטייר ממה שנתברר מן הנשמלכנז׳ ולא•
נעשו מהם צורת ולל בי עלין אינם ראויים
כי כאותה שטה עלו מתוך הקלי* אכל הנו
עומדים
ל
,
4
1
4
,
,
ז
1
,
1
ח
השירים
שיר
<3י
מימיים לוס עי זווג אחר שיהיה אחר זווג
ו ה הגז' ואן עולין מ״ן אחרים כנולט כ׳ נבל
וווג עולין מיין חישים ואו אותם המ״ן
הראשונים הס עתה מצהירים וגתקגים בי
כ נ ר נשתהו תוך הגיקנא אותו הזמן ו כ נ י
נתקנו והמין החלשים משתהים שם נלת•
ציור עד שינא זווג אחר ואו אלו שנשתהו
ייצעיירו לגמרי והמ״ן החיש׳ הס מתעכנ*
שם ער זזוג אחר ו* ן עליז מנריאת העולם
עי ימית המשיח * כלל העולה שאין שוס
בחי׳מ״ןשאין עול•; פעם אתת נצחי'מיין
ואחייב נזווג הנ' שלאחריו הס נתקניס
ומצטייריס ונעשה נשמה מתוקנת ואז יורדת
ומתלנשת נ ג י ף נע״הז עכ״ל זנן נסי מ״ש
אמנם נתחלה בפעיז
ש״נ "0ג פ״נז ז״ל •
הראשוני עלו מל־ןתלא ע׳'׳ ז״יןנא״וא׳ ואז
מאותס המ״ןנעשה כחי ו״ון ואחר ?יתקנו
ןו״ן אז נפעם ני הס עלו מ׳יןאחרייוניצוצו
אחריס עד אימא עלאת ואז נתחנח יחד
אותםהניצוצו' נהיו שם ננצזן אימא עלאה
וצא יכלו להיתקן ו להצהיר מהס צורת הולל
כ ׳ אז יצאומתיך הקל״יאמנס חזרו הס עם
ויון וכלס ניחר ח/יו להעלות שנית מיין
אחרים ואז כיון שכנרננתהו שם אותו זמן
•כולין להתקן ואז מצטיירי־ יייצאיןמתוקנ*
ואיתס המ״ן אחרי חוזרין וממלין עם חכור
ז״ץ ת״ן אחריס ואז מצטיירים הם ונתקנים
וכן עו״ה תמיד נאנפן שאין לך שום מיין
כלל שיותקנו נפעם ראשונה אמנם נפעם
יאשונה עולין נבח׳'מיין ואחר כך נזווג שני
נתקנץ ויוצאין מהם נייות ונשמיימתוקנויו
!מתלנשוינגוף געה״ן ע״כ הנן רואה נ ע י נ י ן
ב׳ כבי המקימות האלו אשר הונאה הקימה
ואת נפי• אתמישתיא עלניחרניצוימשמווו
אבל נ״חרי נצוצז׳ למוחין שהם מנהייאימין
דרפ״ח והכלים למלכים לעולמות לאני״ע
אלו נתקנין ניומם בי כאשר עלו נסור מיין
גאימא כתיןגיס קס וניהנין נס<ל מוחין
,
,
,
,
,
רנג
4
מתוקניןלז״ון באותו יום וכמצואי כסכנ1
עילתתמיל זז״ל ב• אחר שהכלים יז״ון ידיו
גלילה כבי״ע והס מלקטים ומ3ררי'ביחר••
מהס וננקר חוזרים לעליתעס מה שניררו
והס עולים מפולס לעולס נ י ' בחינות שיש
נתפלת שחרית ואו אלו ג׳ כלים עולים
נ א צ י י ע ס הניחרים שנידון כלס ע י אימא
ע לאה בסוד מ״ן קצתם נשמע וקצת' נ ג מ י י '
לנחי' ג ר למוחין דק״ש לנח•' ו״ק ימו חין
יגללית ואן נמתקיס שס נ ט י נ י י הנינה
ואחייב ניתנין מתזקנין נשזר מוחין לז״ון
נעמייה ואחייב מזיויגיןכז' יא; חוזיי! *"ון
להתגיל ע״י אותס הכליס שלהכשעליננןול
מיין עם הבירוריס וחןרו להס אה״כ נסור
מוחין ונגילו כוי ע"5נ • הרי מנזאר כ*
הנירורין יניצוצו' השייכין לבח מיחין יז״ון
מכף שעוליןנסורמ״ן לאימא נתקניןוניתגין
נגח•׳ מוחין מתוקנין ל/״ין נאותו יוס וא״ש
מה ראיה הניא הרנ החסיי גי") לנהינפ
בידור•ציצוצו' המוחי! מהקימ' הרכ הקדוש
"/ל ננחי׳ניהוריניצוצות הנשמיתכי אסילו
נימא ב׳ יש נ י ר ו י ננחי' אורן' דרפ״ח וכליס
לעולמות אני״ע וגס ימחצכ הנשמות ו נ מ ו
שתקדים ה י נ החשיר נד") שם עניו מת
*ושיענו זה נ• האכיאיתיה והא כיאיתיס
בי הניצוצות אשי הסממחצנ הנשמות אלו
אעס נתקניס נהעס היאשונה אשר עלו
רק צריך שישתהו 5ס ע י זווג הנ׳ וכהקימין
הרב ; ל אנל ניצוצות השייכים לאני״ע אשד
מהם נעשיןנח•' המוחי; לזו״ן אלינתקנוין
ח נ ף דנר יוס כ יומו זאיגס צריכות להשתהוינ
על אשר •היה זווג ני דאל״תה למת נ נ ׳
המקומותהז נש־ ע״ח הן נשי מיש הוצרך
הרנ זל״הה לפרש שהוא בנח׳ הנשמו' ה"1לל
לומר סתם כי בל נחי' ניצוצות העילות
בסיי מיין איצמ כתקנות ומצעי ירית בפעס
הראשונה שעלו רק ער זווג הכי ואז היינו
אומרים נ ׳ גס נ י ח ר ׳ ניצוצות המוחץ
א
,,
6
,
א
כ!
ח
כ £חת
ס ם ]
קרש
באור הנקר ב י ע ל בן איתס המימי•
ילמדנו אותי י נ ח ע ת
אי
*
נ[
לא היו מהסכין מוחין חלשים ע״י תפילתם
ניצוצות המוחין ובמכ״ש לבחינת ני&וצות
יק כיו מחזייןאת המוחין אשי כבר נמשכו
מוערח ממה ז שפירש
בנשמות אלא
ונסתלקו אמנם הןווג חיו גומלים אוחו
•גפ דוש לב0י' הנשמות הוא כי הקימה זו
כ ע ס אחית וככל זווג צ י י ן שיהיו ,כלן
*כלל זה אינו אלא בבחי' ניצוצות הנשמות
ח־שי' וכלכביוןשהרב הקלוש זלילה מיכר.
ולא בנח״' ניצוצות המוחין ועל כן הרכ
בביחייס מיצ-־צית משמית רוקא לכןתלה
ג ק ה ש זל״ה־ה לא תלה תיקזן הניצוצות
התיקון של הניצוצו' בכחי' הזווגהב יוקא
כמספר הימים נ י אס ה י נ החסיר נייח
ולא הזכיר כחיות ימיס^כי אפשי שיותקנו.
וגוא שהואיףמיעתו בי אי אפשר לבירורים
אפילו ביום אחי אם יה׳יהזווגגיאבל ה י נ י
להתקן ביום אחד מכח מה שתקיים הוא שם
החשיר ני״וכיון שרצה להבין ההקלמ' הנן .
כי אין ככל הגלי שענת י ק זווג אחל כולל
!תוליל יא* כיין שהניצוצות תיקונם תלדי גם לבידוי? ניצוצות למוחין הוכרח לשנות •
לשון הרב הקיוש ללחה מזווג ליום י ה י י מ
ג זווג ני א״כ ויאי שצריך שימתינו ליום
מדרוג ל ליום ב׳ כי א׳אפשי לבוא מוחק
*?0י כלי שיהיה זווג אח' כי הר נ ו כיוס אין
חי־ש׳ס ביאס ביום אתי ולכן אין המוחין
ולגלל ליתא שהרי כתב בשי
עול ז ו ו ג *
נתקנ-ן ביום אחי ואנו אין לנו י ק לשו)
מכונות בי״ל לתיקזןה$ילה ו ל ל ג ס ל ס מ״ש
הלב הקלוש זלולה כימו תו בי הוא מייוקלק
3ימיא שהיו קצת ,חכמיס מתפללים תפלת
נ ל ע ״ י ה כ י ח כ י הקימה זו וכלל
ועול
עינה כאמצפ ה״וםוכונתם היתה להחזיר
זה של הרב הקיוש !לגלה אינו *4
*:מוחין פעם אחרת או פעמים אחיות
בבירורי ניצוצות הנשמויולא בכחייב־דור*
*לגרום זוז! העליון בשאר עתות היום ע״כ
ניצוצות המוחין כ• הנה י ד ו ע נ י המוחין
?כודאי שחכאיס אלו היו מחזרין אותם
לזו״ןהפזיותי במעלה וחשיבות מעצמות,
*;מוחין־•עצנדם אשר נסתלקו והיו גורמים
ד ל ן ן כ י הרי כחיבת המוחין של ' !/ן הם
הזווג בכחי' אותו הץווג הכולל לכול• ר שהרי
נשמתם ויוחניותסשל עצמות זלן ואס כן
?מנו הוא וגם היו עולין ניצוצות מיין
אס המוחין של ל ו ן אינם נתקניס בפעס
?{לשים כ* בכל זווג עולין מיין חלשים
הראשונה כי אם בפעם כ' אחר אשר ידלו
כ מ ל ל וגלב היב הקלוש ל ל תיקון הגיצוצו'
ועלו א״כ כ״ש עצמות זו"! שאינם נתקנים
מלה אותו כזח/ים עד שיהיה זווג ב' וא!'כ
בפעם הראשונה כי אם נפעם שנית* וא״כ
אס יהיה זווגכיכיום אחל במו שתיו־גורמי •
באשר הרב זל״הה אמר נ י המין הראשונים
*ותם החכמים ולאי שנתקניס ומצעיייים
יעלו מאליהם באוא^ומאותס הכלןכעשה
*(ותם הניצבות אשד כבר עלי מזוגהקול ,
כסי' ל ו ן שם .היה ציידללממו כי ע י י ן
כזווג הנעשה עתה על •יי
זני כבר
לא נתקנו ונצטיירו זלן על הפעם ?שני
*חכמים עולים י ל ן הישים ומונן הוא כי
שיעלו מ״ןאחייס ״ישים וכן אותם המ״ן
׳*ה אימ אלא וניצוצות ינשמות כייכולין
שעלו מ״ן
אשי עלו אינם נתקניס ע ל
לעלות גלןח־ש׳' לנשמות עולהפעיבאותו
א ח י ם ח־שיסכו״ולמהתכן* התחיל ללמד
*וסוניתקנין הראשונות כזווג ב* אפילו
אותנו ההקלמת .בבחינת ׳הניצוצות ימיין.
?אותו י ו ם אבל בבחינת הנצוצות למוחין
אחרים אשר העלוזלן שאינם נתקני׳נאומה
עיין• להיות כיום שלאחודיו שיתלשמ מוחין
הפעם היק )נ)התחיל לחול ההקימה כלל!
תול£י?*9כיחדיס אשי ? ו כ י ח
,
כ
(
,
1
4
,
9
היאשונים
דז פי•
השיחם•
ס ד
מראשונים מכלקשהם זו״ןש^דין לא נתקנו
ע י הפעם הכי אלא מוכיחכ• אין הקימה
זויוכלל זה נאמר כי אס יוקא לבירורי
כיצוצות ימחצב מ ש מ ו ת ולא לבירוריז״ון
לבירורי ניצוצות המוחין שלהס כ י
בפעם״
כחי׳ אלו הס נתקניס זמצעיירים
הא אשר עולין כבחי' מ" ן ו א י נ ? צריכים
להשתהות ע י הפעם ה ב וכמשיל מסי עולת
הנדר כי באותוייוס שעלו מתתקנין וניתנין
כבתי' מ ו ח י ן מ ת ו ק נ י ן ל ז ל ן
וליש
1
ז
לקוצר י ע ת י אני תמיהה ע ל
הרב החסיד נ י ו שאם הקדמה מ
י^כלל^ה-נאמר' נס על כירןיי:7יצוצ<'המו 0ן
•א״כ אכ־צנצות של המוחין כאשר עלו כפעם
הראש! ל עדין אינם נתקנים ואעם מצעזייי"
ירק צ י י ן שיריו לבי״ע לבררואת״כ כאשר
עלליןעס הבירורים אשר כ י י ר ו אז נתקניס
#ס ע*י אותו הזווג הב* הנעשה שם בא״ואי
יעי׳ המ״ןהח׳שייאשיעלו שס א״ב לפי נ ך מ
כ י המוחין נתשכין נז״ון ביום א בב^יאב״א
וביוס ב בבחייפ״בע וכליל ל מסתלקין מהם
*ו יורדים לבי?ע ׳לניר ועולים עם הבירורים
אשר ביררו ביי חלקי ההפלה ליום ל א ״ כ
*<5מצא כי ב יוס א' וביום ב עיי,ן אלו המוחין
יאינס לא מתוק ניס *לא מצויירים בי
כ י י ע י י ן לאה*ה להם-רקסעס יאשונס
שעלו כי ע ד י ן לא ׳ידלו *לכרי• כרי להעלות
ימם הבירורים <להמצא שס כזווג חני של
להתקן ע י ליל ל ש י ו ר י ד ויום ל
אוילי
שעולים בדי חלקי התפלה 1אם בן איך
* ת נ י ן :מ ו ח י ן אלו ©*״ן .כיום א* וביום כ*
בלתי מתוקנים ובלתי מצוייייס ו א ן זו״ן
ימזמוגים פ ל י פ כ י ו ס ב ע״י נ ח י מיחין
ישאירם לא מתוקנים ו ל א מצויירים ומ״ש
׳מהכן א ים כי ימה שהיא הנשמה אל ה ב ן
6י ס הס בסינא המוחין לזו״ן"שהםממתם
ח
י
1
1
י
,
,
,
1
ן י ^ נ י ו ת ס ןכמו שבבן ארם כפימש^אתהר
תר
ש ס ב ב המקימות בשי ע״׳ח ובס* י גלש כי•
א כה יורדת לייתלבשבג־רףבעולס הזה מל
שתהיה מתוקנת בבחינת הזווגהנ' כן לפי
י פ ת ו כי הקימה זו נאמרה גס על בחיני*
המזמין היה צריך שאלל המוחין לא •כנסו
בזו״ן רק ע ד שיהיו מתוקני' ומצוייר־יככחי'
זווג הב״ שהוא ביום ג" בבקר אחר א ש ^
ע ו ל י ! ע ס הבירורים ע י אוא״י שאז נעשה
שם הזווג הבי ונתקניס ואז היה צריך*
שיכנסו ב ז ל ן ו י ז מ ו גו בנחיהיות ־כהםמוחי\•
מתוקנים ומצויירים כי הרי הרכ זלהי-ה ל<1
כתב כהקדמה רקחלוק׳אחתשאיניניתקנים
ומצגויירין ונכנסין בבחי׳ נשמה ר ק ׳ אחר י
ה * ו ג הבי ואפי* תימא ב• גס ביום ••השלש•
נכנסיןנזו׳ין ע י י ן לא הרווחנו כלוםשפי״ן;
החקירה במקומה מ י מ י ת כי היאך/נכנסר
בזו״ן ביום כבלתי מתוקנים ומצויירייומאי
שנא מתבן אדם ואיך צזיווגו זו"; ב?ום
כ ' ע י י מוחין בלתי מתוקים וחצוייריי ו ע ו ד
כי לא ימנע מהחל־וקת כי א ם כיוס שלש•
גכנסין כזו *; אלו המוחין א*כ נמ$א כ י יש
הפרש מיום לשל השבוע לשאי ימי השבוע
כ י כיוס ביהתוחיןשלזלן הס כלתימתוקני'
ו מ צ ו י י י י י ' ולאיש בהם רקכחינת אחת של
מ1לזין ש.-סאלו וכשאר ימי ,השבוע המיחי]
של < ו ן הס כבי בחי' האחת'מוחין מתוקנים
מגיוס אשר ע ב י שנתקנו הינסוהנימוחין;
*שאינם מתוקנים באותו היום ומאי שנא יום
ב* סל השבוע משאר ימי השבוע גאם־נאמד•
כי כיום* ה ל לא נכגםין מוחין אלו כזו' ן
א״כמעולס לא ר\ו בזו״ן מוחין מתוקנים
ומצויירים כאופן שיברי הרב החאיי נר״ר
שגבו ממני לע״י הן כעיקר קושייתו כ י
העיקרא קושיא וחקירה ליתא הןבסמוכות
־שליומש׳ע׳יח ומ״ש כי לא י מ ו אמנס מש׳יל
עצי־יסני תירוצו וזה שכתבתי כ ס ו ף איני•ודע אם כיונתי לאיזה י ב ר כי כ ב י א מ י ת י
; כי<.א הבנתייבריו וצל״ע־
,
1
ז
!
מיס
:,ח
משחת כ•!דש
שמן
מים^בים ל ^ יוב לו לכנוית את־־ האהבה ונזירות ל4א יעטפו-ך ,אם יתן
5
איש את נ ל ה1ן ביתו נאהבה 3יז ג י י י י "
ג
מהזוהר פ' תרומת לן* קמ״ו
חגה
ע״ב ושיפקויי ירנ״ג ע״נ נראה
כ׳ פנןזק זיז מ י נ ר בבחינת הנשיקה הנקי
אהנה והיא צזיק למה שפירשנו בפי הקודם
בי עזה כמות אהנ יד על ענין הנשיקין ••
והעניןהוא נהקייוז ע״ש נע״ח מער מיין
פייט ובשער הפאקים פרשת וירא כי ישי
הפרש נ י ן זווג התחתון של '0וי ני&יר
יזז״ן לזזוי .הנשיקייןשל חנ׳יל בחבי׳ר דוו׳ן
והוא כי נזוונ התחתון ליסי-ל נישול ריב
הנשמות הנאות מן ה/ווג ההוא הס בחנת
נופותאשר הם נמשכוימןהחו״ג המתפשט׳'
נז״ק של גופא יז״א או יגוק׳ ואינסנמשכות
ממלח הלטת עצמו אשר בראש נמצא בי
מיקר זה מ מ ג התחתון הוא מן .ה; ת
וגסשהוא מפניי כי יוצא ממנו טפת זרע
גופנ״תאבגבחינתהזווגשל הנשיקין הוא
מן הג׳ ראשונית של ה פ י צ ו י ופזל שייוא
רוסניי י ו ו ח א נחחא עול יש שינוי והפרש
וניןהינ'זווגיס הגז' והוא כי הזווג התחתון
הוא יחידי כ׳ הזכר נו*ן ספה לבורא ניסור
של הנוקגא והנוק'היא מתנת טפת מקנא
ביסני שלה עצמה ושם נוצרה הנשמה מני
גךפותאלו אנל מווגרוחני של נשיקין .יש
נשיקות כפולות בי כמו שהזכר נישק את
הגוק'ונותן כה נסיה יוחא ילכזרא גס
מ ו ק נ א נושקת אותו וניתנת נ ו בפיו רו^זין
!1
גיק׳כייעש״נ
רבים נקי יוג״׳ת כמ״ש בתיקוני ן
הנה
ליא ע״גג הלכה כרבים לאינון;
מספרא לאכאן ללית רבים פחות מתלת
כוי וכ״כ במי מיין גס נהרות נקי נצח ה ו י
כנראה מהתקונים דף מ׳״ז ע״ב גם י ד ו ע
הוא מכ״מ כייסוד 9ק' נהר א״ב נהרות
ה׳ ס נה״י גס 3ל נקרי( י.ימ1י גס הו] ליס
י
ז
״
הטפה וכלליש נזוהי פרשת טהיהלף ליי
ע״ב על סי זי־ ,כל הין ביתו בי*א כל הוך
יקר ונעים וילוע ב׳ ירןר נקרי הטפה כמ״ש־
יווהרת״ו זלה״ה על י"1ש נזוהרפ^העליתך
לק״ן ע״כ נהי עלאה ויקירא כ״ב נהר
עלאה יסגל ח״א ויקייא נ*צ נ י הספה נק*
•קר כנויע ולפי שהעפה היא פישור לבך
נקרא •קירא הונא) יכריו שס בסי מ״מ •י
וכהונה בכאן טל השסע אשי משפיע היסול
והנה בון• ינחו לו תרגם המתרגם לשון
בזה ושלל ע״ע גם ידוע ב׳ מיש נקראים
החסדים
ננוא א 5מנת הכתזג כי
ם^תה
מאחר אשי נפיןןק הקודם•
אמרה הכלה הכלולה בי עזה נמית אהבה-
כי קשה אליה חינור בתי׳ אהכה :ן-הס תיל׳
הזיוג של הגשיקין אימרח עתה מיס ינים׳
לא יוכלו לכנות אמ האהבה נד• להזלי<4
ההפישאשי יש נ י ן זווגהתהתוןיזלה/ונג
עליון ינשיקין כ י י שנודע הטעם למה קשה
עליה חוסרזזוג הנשיקין שיזם.לא לכאווק4
יקשה לנו לכיון שבבחינת היותה הרצוף
בנגל המ״י שלו או נ ג ג י החג״ת שלו כ נ י
יוכל להיות נח•׳ 1ווג התחתון ייסוד א״כ
למה קשה אליהחזשר בחי׳הזהג של נכיקין
ב׳ לנועם זה היא שואלת ומבקשת להתגל!
על בנגל בחיי החב״ר שלו ח״שמ־ס רבים
בלומר נ י מוזג התחתון דימוי השפע.
המושפע ל• ממנו הוא מיס שה״נן החסר״*
הנקי מים אשיי שמס מוכיח עליהם שיש׳
בהם נח• מציות כנזיע ההפרש אשי יש
בין אזר לנדם כנן׳ נלחש אזר מיס
רקיע וטעם נחי' עניות הוא רניס כלימר
יאשית התחלת המשנתס הוא מבתינו*
וגיס
ז
,
השירים
יביס שהם החג״ת כי משם מתחלת להמשך
נ1פת החשלים כלי להנתן בבחי׳ מזווג וכיון
שהם מבחי' החג״ת שהם באעת הג!ן> יש
בהם בחינת עביות כי הרי היא חפה
מפניית וא״כ לא יובלו לכבות את האהבה
כלומר לא יוכלו לכנות ממני את אותו
מחשק אשר יש לי עם נחי האהבה שהם
הנשיקין הנעשים בחב״ל שהוא ב ל ר שליש.
אור כי הס בחיי מוחין ועי׳ כ שם הזווג הוא
מוכיח עליו כי הנה הוא נקרא אהבת
שהוא לבר רומני אשר אין בו תפיסה ואיך
ד נ י גופני הוא יובללרב־גח את חשקהרבר
חרוחניי ואס המיס רנימ שהס החסדים
של החג״ת לא יוכלו לכנות את האבה בל
שכן כי ונהיית שהם בחי'הנה״י החסליס
אשר בהם אשר הס מושפעים לי בזווג
התחתון שלא יפנןפוה לשון שטיפה כמו
1
רנה
וניחן אל הנוקבא אכל הוא אינו מקנלין&ס
גם ירמוז אס ית} איש את כל הין ביתו בי
בזווג התחתון דיס! אשר יתןאיש שתים ;"א
את כל שליכן הה* חסדי״ הנקי ליל כי כל א״
בלולה מעשר בגי כ״ל אשר החסדים האלו
הם הון שלו כי הס סלקו והוא נותן אותם
אל ביתו שתיא המקבא בכ חיניז חפת מ״י
אך אמנם י הוא אינו מקבל כלוס ננחייזה
מזווג אבל כאהבה שליש הזזוגבל כנשיקין
בון יבוזו מבזבזין ונותנים לו <"כ כי!ניזיכיג
החב״י שלי מוציאי! חהבל׳והחחא משיקה
ומבזבוין ונותנין לו אותו הרזחא משיקה
בפיו ומצא שגס הוא מקבל וכיין שיס אנ<
משפעת לו יש לי מעלה בבחי זכר המשפיע
ולכן קשה עלי חושו האתבה
,
,
,
יאמר מיס רביס לא יובלו
)ב(
לכבות את האהבה בהקליס
ומיק ושסף כמיס כלומר לא מנעיא יחי׳
מ״ש נמהר פי מהרת רף ליין ע״ה ל״א מיס
כביה שאינם ינוליןלכבות את האהבהאלא,
רבים לא הוא נהר עלאה למיניה נפקין
אפילו גסיסה נפלחא כדי להרפות
נתרץ לכל עיבר וכלהו כבדי! זאהמשכן
חשקה לא ישמפוה מהרו' שהם החסלים
מיניה כר״א מקילות מיס רבים מאימי קולו
מל כגליי כי על כן הרמז בא על
דמיי רביסלנפקן ואתמשכן־ מע״ה ונהיות
בי אס תמלא תיבת ונהיו״ת
נכון
כמל״אנשאו נהמת וגוי וכוי *
ירמו! למ״ש בשי הפוגות בקנלת
כזה ואייו נ"<ן ליה יי׳׳ש ואייו תי״ו המילוי ואולי
לבד יעלה בגיית״א שס ימז ולין מספר
שנת על כונת מ/מור הי מלך
תיבות התס״דיס יהנצ״ח וההלל והיס״וד גאות לבש כי אימא נקי מיםרביס והשערות
בלקלוק וביון שיש הסיש גלול בין זווג
של אריך הס כדמו נהיית הימשכיסמים
התחתון ייסול לזווג של כנשיקיןכיזמ
מיס התכמה •*מוחא סתימאה לאריך וזמ״ש
נמשך מהו״ק בהי' הגוף ופל כן היא חפה
נשאו נהרות ה־שליש השערות הטליוני©
מפניית וזה נמשך ממגי ראשונות הב״י שהם
הנקי מכועין ונהרות להמשיך המים מ ז
בחיי המוחין ועל כן הוא רוחני לכן אמרתי
ממ״סשל אריך כי האורות ימ״סמלאריך
כי עזה כמות אהבה ועול אחית הימה שם
נמשכי׳ן בתוך צמרי אלו השערות ויוצא־]
אם יתןאיש את כל הון ביתו אס זה הוא אח״כ רוך פיות השערות לחו״ן 1כנדע כי כצ
כמו אשר כלומר בי בזיוג התחתון ייסור לא
$ער הוא לין וגבורות כי הנת יניקת©
יש רק אשר יתן איש שהוא "1א את כל הון
מהגבורו׳ העליונות והנה הס כדמיון הנימ*ן
שהוא השפע אשר משפיע ע״י כל של׳ס
של הכנור המרימים קול יזהו מיש היולדת
היסול לביתו שהיא הנוקבא נשול אין בית
מיס רבי© פירושפ׳ אימא עלאה *ק מיס
אלא אשק ושה לא ימ רק זה שהוא משפיע
,
,
1
,
$
מיס
צקדים כנודע מכ״מ כזוהר כ* כ&גי
עול
וי^י© מ ז י ע ושערות אלו הכי ממשיכים מימי
**א הנא משפיע אל המקנא בבחנצמ
׳*ס.׳החכמה העליונה מ״ס של אריךאליאזמא
הןזח;גם-אלי 1מ ש פ י ע י מהמעלה וז״ל חזןהי
*לאה לנקיצלי¥0בי 0י ־׳ וזהר מקילות־־
פיויררא רףמ״ובע״א בספרא לוב הממנא
ז״ש־מיס
יי
מים רבים ז כ 1ל " ש
סבא אמד כל זמגא ד ליי אשיןכח' ביהנקב״ה
ינים•' דא הזא יצהר י ?!לאלשה״ס הביכה
והפעם שנעמיס רבים משים למיניה נפקון .-בכ יכולקליה נשלימו ורעי נרעוחאליה
לגרמיה מההוא ׳•ניקו לחלבא לאימא מלאה
*הרין־ לכל-עינר׳ וכלהו נגלין י אתמשנ ]מיני*
ומההוא יניקו דיג•? אשקיל־כלשאראסמין
והביא ראיתני מים רביסנלהב״נהכד״א
ויניק לון זאוליפצא יאמר ר״ש כל זמנא־לל׳י
מקולותמיס!רביםובמש״ל בשם זהרבזלייהה
אשתכהתביה בקב״הקליה בשלימוכחלווא
ע י מקולות שה״ס השערות של אריך נמשך
ברכאן ביה שריין ונפקי{ מיניה לכל שאד
אל מים רצים שהיא אע1א ומאימן קולות
הרי מבוארהאמור
אחרנין כו-נרשב י.
שמקבלת מיס רבים שהיא אימא הוא מה
והגה בית נקי הבינה והיא ביתו של-ז״א היא
*
שאמרנו בתקלה לנפקן ואתמש^ןימיניה
אמו כישס ביתו וכמו שסידר הרב הח״י ז״ל
קואמפישואינון קולות מהיכן
?עתה
בתפלת הסוכה * •עורנקייס׳מ״ש כספר
נמשכו אל אימא לזה אמר
מ״ש ש״ב 0ג פ״ע ונשמר ע״ח ש׳ מ ן פ״נ
ונהיות כמי״א עןאן נהיות למש״ל שהם
בי הנה אין הזבד העליון מתעןרר אל מזווג
השערות של א״א שהם כימית נהרות המושני'
על אשר ׳הנקבה העליונה תתקשט• ותכין
׳ממזאלאי&להיותס שערות שהם בחיי ג מ ד ו
עצמת לזווג ותמצא הן"בעיניו• ••ואז'הוא
והם כימיו! הנימ״ן של הכנור המרימים קול
מתכנורר להזיווג עמת שאל״כ הנה הוא
?(יא אותס הכתוב אח״כ קו לות לממגמכאן
ז׳1ס!ק למעלה ל ן נ ל שגע תמיד ולינק משם
מיס רבים נקי אימא ונהמת הס בחינת
מאמו ואינו רוצה לתת מהשפעתו לזולתו על
משעממ של אריך שהם כדמות נהרות
אשר הכלה העליונה תעלה כליה ותתקשט
עול כתנ שס כי מ מ י
*;מושכים מיס ״
עצמה ואז הוא *!מוג עמה וישפיע בהכו
׳החול אלו התאדות של השערות העליונות של
ע״ש הרי מבואר כי כאשי מתעורר חשק
!ןריך ניתקות אל א״ואי וביום -:השבת עולה
אהבתו אליה מניח קבלת שפעו מן הנינה
?"ח חל א״וא-על מקומם יאז־לוקח הוא:
ונותן לעתו עליה להזדווג עמה ולהשפיע
דהארותההם ונתקלה עולת ולוקח הארות
אליה
?זימאואח״כ עולה יותר ולוקח גס האיות
לונא ועל כן נרמוה אמ״י טרם אליי נפשוק
כבוא לבמת הכתוב כי הנה לעיל
מעתה
זה לילידים מ״שביי *״ם י״מ אמ י א״ייד
לכתבנו בסמלק חקולס .שימני,
,׳
עוד אמרו
!לימדו ס י־ יחזה ד״מ־אניי ע״כ ״
כחותם כי בי.יומ הכלה ינוקה .עס.חתגה
שס בזוהר הליל אס יתן איש את כל הון
ז״א כבחינת הזווג אומרת היא לו הא
פיתו באהבה דרתיס כ״י לקב״ה מי־וכתנ:שם
אתי בקנא בך ,שימני בחותס על לבך כוי
*רנליקז״׳ל ב ל כ * כי הוקמה אל הזוהר בי
ואז גםז״אאומר אליה מיס רבים לא יוכלו
ימיבת באהבה היא יתירה דהזי״לל בה ולנין׳
לכנות את האהבה כלומר כי כאשר מתעורר
<חילש ביאהבהזו אינה האהבה הנזיבתחלמ
חשק אהבתי אליך אז מיס רנים שהיא הבינה
*סשןוק כי אותהאהבה היא לקנייה לכ״יוזז
אשר אני מקבל ממנה השפעלא יוכלו לכבות
?ל עתק היא יכ* לקל ה
| ת האהבק אשר אני אוהב אליך בלי
י
;
י,
,י
1
י
יי
מ
י
י
?
5אע<י<ז ,
;
זח
השירים
פי; שיר
?ואעלים עיניי ממך ואהיה עסוק לקבל
השפע משם מלמעליכי אדרבה הלבד בהפכו
כי אני מניח מלקבל אותו השפע מן הביכה
מלמעלה נגל אהבתך כליי להזדווג ׳ עמך
ולהשפיע אליך.ואפילו אס יש לי לקבל מן,
אותם המארות• העצומות אשר מקנלייא״ואי
מ ן השערות של .אריך הנקי נהיות • -וליש
ונהרות עליז לא ישחפזה את,,־האהבה אשר
אני אוהנ אותך כי אט מניח את כל השפע
^אשר אני יכול לקבל נגד חשק אהבתך ועל
דבריו אלה אף היא תשיב אמריה לו אס ישן
איש את כל הון ביתו באהבת בוז יבוזו לו
כלומדהן אמת כי לפי,שעה אתה מניח
מלקבל את השפע-אשר היית מקנל מלמעלה
בלי להשפיע ל*לי־ אך אמנם אדרבה י,וא
־תועלת :אליך כי כאשר אתה :משפיע אלי גס
<אליך משפיעי[ מלמעלה וכמש״ל ק הז1הר
<כל זמנא דכמית־י&דאל אשתנחת ניה נקלית
׳קנייה בחלץוא בשלימונרבאן ביה שרייןוזה?־.
•תן איש שהוא ז*יא את כל חון
*שאמרה
^׳תו שהוא יכל השפע אשד הוא מקנל מן
ימנעה היא אמו כי שס מתו וז״ש ניייתו שהה!
על הנינה ואמרה איית לרבות נסשמקבל
ימן אנא ולרמזזה.קרא א1תו הון זכמ״ש שם
׳בזוהר .כד״א כל הון יקד <;עיס ^ יקרי
נסוד^חכמה,גי״ש׳יי כמספייעשרכעמים
א״ל שהוא באבא בסול.הל'!ב נתיבות נהסית
כתיב הראשון,כמ״ש בספר מ*ן ונעים נפ׳ור.
הבינה הנקינע״ם ע״ה^<<ןש״אי כמשהר
אהי״ה ליוד״ין אשר *!בינה נמצא כי הון
*;ואישם בולל השפע של א״וא•,ועל כן בא
הרמז כי אם תמ$א*ויצת ה ו ן כ ז ה < י ו י״ו
גג״ן׳יטלה בגל קמ״ג .כמספר ירבית חלימה
נע״ה עם הבי תיבות והכולל גס אס •"•תמלא
א? תו גזת ה־׳א וי״ו כדן או כזה ה״י וא״ו נוין
ייעלה ע*ה בכ׳י קללה כמספי שמוח •ע-׳ב סייג
ד מ ע .כי בם ע״נ הוא נאנא ושם ליג הזא
5
4
5
4
?
1
1
;
1
*אימא 1א 0יתן איש
שמא
ז-א את כל
דנו
1
השפע• אשר מ א מקנל מן א״ואי נאהנה
ב:עה אבד אני מעוררת אמהאהנהאשי
אני אוהנ אוחו ואז ד! 0הוא משפיע אלי
אי! בל אותו השפע אשר ?בל; אז גנוז יבוזו
לו גס כן כי מבזבזין ימשפיעין שפע מלמעל*
־אי וא׳ ונומנין לו ועל כן בא הרמז ב! ליון
יבוז״ו הס בגי מ״ו כמספר תימת א״כ א״סי
עם ה ל תימת שהוא לרמוז האמור כי א״ואי
חםהמבזבזין ונותניךלו ודבר בדרך ב ב ז י
ובל׳ נסתר שאמרה אם יחן איש ולא
אמדה אם תוק ופן אמרם ביתו ולא אמרה
ביתך וכן אמרה בוז יבוזו לו ולא אמרה לך
כי דניה בירך כבוד ובדרך צניעות.
,
,
יאמר מיס דנים לא יוכלד
א1
^גי(
לבבל אתהאהנה בהקליי
מלש צסיע״ח שער העקודים ס״ז כי כמאזין
של נחילחיהאשר מ״א הנאה מן החכמה
ר ס המדמים אל זווג מל ז״א להוציא
נשמות והס בחינת פנים כי הוא זכר:
׳והמוחין שלז״א שמצד אימא נקרא נשמה
^י.ס עליןאחור והס נקבה ע״ב ״ והנה
׳גס מנתינת המוחין של ז״א שמציאימא יש
בחינת הזווגבזו״ן אמנם אינו להוציינשמל
רק לעשותאותהכלי .ונמ״ש שס בשער
חצ1ני1ת!.פנימיותל׳זוז״לבקיצור והנה
ע י עתה יש בז״ון מוחין של נשמה בהיותם
אליא <אז נקרא גמל אך עלין אינו אדס
ראוי למפה עד •שתכנס נו גשמה •לנשמה
שהסמוח״ן של אנא כי אין זווג ראו לכוליל
אלחמן המוחי שהוא חכמה הנקרא חיה
ורע ,.,בי .בהיותם א כ״א גזיווגו כי עצר
למעלהנחיק אוא״י .ילוזח גס •כנים בפניי
ואז נתןבההרוחא לשניק בגווה בניאה
קי׳מאת והוא נחינח י1פת זווג גמור דחסד׳י
של נלין מלין מל׳ה ום"ג.־ע״ב ע״ב ע״ב
הרי בני גיבוריה וכאשר נכנסין ימוחין של
מיה שהוא מאבא חכמה שהוא ראוי להוליד
אן
ג
י
י
;
,
ח
שמן
א* הוא מ ת ן נ ה נ ז מ ג גמור טיפת ע״ב
חסרים של ט־ינליהיי״ןשהוא ע״נ אמיתי
כי היא כנר לקחה הגנוחת של ע״נ על ילי
"1א ואימא אך לאבזוזג גמור כי א/מ רק
לעשות אותה כלי א ן עתה הוא מתן לה
בזווגגנער החמליי של ט״ב כוי עיש כאורך
הייכונואר כי גס בחינת המוחין של <א
רק שהוא
המצל אימא יש נחינת הזזוג
זווג שאינו גמור ומה שנותן אליה נזווג זה
ג ל בחייחמלים ונקי בחינת גבוהת אמנם
מבחינת המבחין של ז״א שמצי אנא ה/וונ
הוא זווג גמור להוליל נשמות ומה שמתן
־ממש זס־שוט
להנזווג/ה הוא י*סיים
ו ב ח י הוא כי מן הזחג הנעשה מבחינת
המוחץ של ליא למצד א?מ שהזא ביי לעמו
אותה כלי איןנמשך ממנו שפעאל הפולמו
כי הרי פל עצמו של זווג 1ה אינו רק כלי
| ת ק ן את המקנא לעשות אותה כלי ולא
גתשפיע אנלהזווג הנעשה מבחיי המוחין
$6לא שמצי אבא שהוא .להולדה נמשך
ממנו שסע אל העולמית בי הרי כל עצמו
מל זווג וה הוא להשפיע ולהוליד נשמגת
ז
1
״
,
על ליש ב!7הר פישת זארא
)!?נה
לליג ע״א ועל בסימן יכוננה
כתצשס כמהיח״וזלליה נ״נ הם גנורות
שיוצאות מפי היסוד ע״כ הובאו לבייו שס
נאסר מ״צו ולע״ר כונתו היא על הגבורות
אשר.יוצאות מפי היסול של ז!'א ונוחנם
אל המקנא בנח׳ עוג לסול יוחא דשניק
כנווה כלי לעשות אותהכל* .כי נחיכת זו
נק1א התכוננות שלה כמ״ש נ־ע״ח שי הירח
ט״ג נסויעקיש־איני כוננויליך ע ש .
וזהו מש׳יהכאן יכוננה כ י ע ל ־ילי ־הנהיות
ש ה״מ הגבורות יכוננה שהו^א תיקון היסוד
שלה לעשות אותת כלי שהוא עיקל• כוננתה
אשר זה כעשה על ילי הנכויות שליח הרוח״
ישניקכגווה ככי&הקממןה לעקות א ) ת ז
1
יז
כלי ועוד כי הרי לא* מצי מ 3ג ש ו 5ז מגך15
שנאמר בי גבורות יוצאות מפי כיסוי 35
ו״א כי* לתת אותם אל המק״ בי אם ני'>0
מ ח ג כלי לנגשות א ו ת ה ב ל י כ י הגנורזל״
.אשי הס לבחינת צורך ב נ ץ הפרצוף ש^יה
הנס הכלה עולות כשור אור חוזר מןהיסויי
מלמטה למעלה ויוצאות מאחורי החזה ש5
ז״א וניתנות.אל המקנא ואינם יוצאו מפי
חישול של ו״אובנהי׳ הזווג מה שהוא נותן
לה הם בח׳כתהחסליס ולא בנורית אצא
י
,
ודאי כדפרשית
נקלים כי איש נקרא החכמה כמי *:
עוד
בספימ״ןזליכבלי״ת כשפרשת
משפטיס ו כ נ י כתבנו לעיל כ י מ י ם ר נ י ^
נקי אימא גם כתבנו כי בית נקיא' הנוקנא
.מןנל אין נית אלא אשה
,
^׳!תף!
כנוא אל כונת הכפונ כיי
הנה כתבנו לעיל בפסוין
הקודם כי רשפיה רשפי אש.הפוכה היהה
כי כל בחינת ובנין פרצוף ה מ ק נ א הס עילי
״דיי££י אש שהם הזי בחינת ג ו מ ר ו ת
וחוס טבעס של הגבורות הם הגוימייאליה׳
התעוררות האהבה ה 5ז״א כלי נ ה קש ממ0ו
בחינת מיתולןס ע״י שיזלזגג• עמה וישפיע
בה נחי החיךיס ועל יזם מתמתקו*
גכורותיה וו שש.0מוהר רשפיה רשפי אמ
כוי לא אוקי י שלהובא דרחימו לכנס ישיאל
לגני קל*ה וסיים שם בזוהר ובגין כך מיס
דנים לא יוכלו לכנות את אהבה ולפי
דרכונו כי הכלה היא אומרת מים רני©
שתם סור הנינה תנקיכן המוחין הנמשכים
ממנה אלין לא יוכל! לכנות את ה א ב ה אשד
מתעוררת ני מטבע ח*מ׳ של הגנו חת
הנמצאים בי שתם הר £0 ;-0אסר אמית*
כי הרי בחינת הזזוגאש־ל;עשה טמי־-מנ)*
המשכת המוחין האלו ש :מיס רבים שהי*
איעא אינו זווג גמור כי אינו מועיל רע
לעשות,
ל
1
יי
1
ח
פ׳
המיריס
שיר
1
ליקשות אותי כ ל י וזה אינ 1מ נ כ ה התעוררו
*הבה טבע הזמם של ה נ כ ו י ו * א ש ד ב י וכל
וה הוא אפיינאשדנבנה את בחי* הטסה
בבחינת החוג הזה
אשד ניתנת נ י
נשם מים שהנו חסלים וכמש״ל ב• מ ה
שניתן אליה בזחג זה גקיא בנחינת
מסיים־ כל שכן בי לפי האמת הס בחינת
גבויות וכליש גס כ ן בפ״וז בשער החוח•]
ל נ ו כי מה שניחן לה זי א נ ב י א ה קימאה
בסול רוהא לשביק בגווה אמס רק חמשה
ג מ ר ו ת דב״ןמבחי' ז א עצמו אלא שב ע ר ך
יי
הגבורות פלה הס נקי חסליס כויעשיינ
נמצא כ י למ׳-האמתהס גבורות ממש והס
יוצאותמפי היסוד של ז״א וניתנות :אליה
ועל כ ן נקרא נהרות כ י הם יוצאות לרך
וז"*
פ י הנהר שליש הישוי הגקןא מ ד
ונהרות כי על כן ב א הרמז כיי ונהר״ות גי"
תיס״ז כ מ ס פ ד תימי* 9י 0ה ג כ ו ר ־ ו ת
נלקיוק ,וכיון שלפ* ,האמת הם ג מ ר ו ת ממש
כל שכןכיאפילו לא •שפצו ה כלומר בי לא
מבעיא ,כביה ממש שלא יעלןן לה אלא אפיי;
שעיסה נעלמאכמש״ל כיי להרפויהלדמות'
של התעוררות האהבה של* מחום ע כ ע ס
של הגבורות שלי לא יעש 1לה נאלרכא כ י ו ן
שלפי -האמת הם־ גבורות ממש הם מוסיפיס
נ י התענררות אהבה משבע הח1ם אשד
לה©
,
״
:
1
,׳ י י ־
אפשר לפרש ונהרות ל<*
א ך
3ל(
ישספוה עםמשי״לבינהח"
הס נ < השמיות של אריך והס ממשיכים־
מ י מ י י ם החכמה מוחא סלדמאה של אריך
אל
אל הבינה ו מ ה פ נעשה בחינת מ־ ן
הבינה כי בס בחינת גבורות כמייש שסיכשי׳
והבונה כ א ן לפי ליבינו־ נ י לא
הכונות
מ נ ע י א מ י ס י נ י ס שכס בחינת המוחץ
3נמשביס בז״אמצל הנינה הגק מיסרביס
שלאיןכלו ל כ מ ת את האקכה כ י באשד
י
רגו
היא מ ז י ו ו ג עמיזמשפימ נימבמ״יהמוחין
האלו לא יובלו לכבויז את החפוודי'י.אהכו?
אשי* היא מתעוררת ני־ ממבע 10מס 55
הגבורות אשי ב י כ י הד* זווג זה כל פ צ מ נ
אינו כי אם למשות אותי כלי ;אינן זחב
גמוראלא אפילו ונהמת שכס .3חי'־השעתמ:
של אריך הנקי נהיית א ש ר מ $י י ס ־ נ מ 5ך
אל אימא ומהס נעשים ב ח י צ ת מ ^ א ל א י מ א
כיי הס בחינת גמייוי* א ס יהיה ב א ס :ד
והיה אפשד
שיומשכ^ליאותסההאתת
לומר כי• א ץ היין מתמתקעא בשוישו וכי!3
י
שה ם בחינת גבורות,כ אשד הם יומשכו ליי
יתמתקו ע ב ע חומם של הגבורזת אשי כיי
אשד הם המעוררות את? האהבה ת ת ב ט ל
מהל וכל ע ם כלזה ל^ישעפ 1את האהבים
כגחל שוטן* לעקור אותה מכל וכל דין
א3ל ע ד י ן
נדתוק בעלמאיבוליפ׳לעשות
במקומה עונגלת התעוררות האהבה שלי
מצר ס ב פ ת מ ז ה ג מ ד ו ת אשי בי אמנם אט־
יחן^איש את כל ה ו ן אס יתן איש שהו*
החכמה אכא את כל שהיא היסוד ה נ ק ר *
כ ל ג ס אתכלסורההיחשייסכ^אחתכלול*
מעשי ג״י ל ת ו מ כ י ו ; שהס מצד המוחץ שצ
החכמה אבא נ ק י א ה ו ן בסוד י•*! ״קי כי•
י ק י בקיא החכמה כ מ ל ל 4ג 4ב י י ד ו ע כ י
שם ע״כ הואבאנא1ה1אנקיא ס ג מ ה ו ע ל
כ ן אם ממלא תיבת הו״ן כזה הי^וי * נו י ן
יעלה בגי^מ״ג כ מ ש פ י תימה סנמ״ה ע ״ נ
בהמיד מהם׳נ* כגללים והכונה בי
ישפ״ע אבא המוווץ אשי מצךוי שהה מ ו ח י ן
לחי״ה אשד פסי ה ב ת י מ ת ^ ל מ י פ ל ו
ע י א:ד
קכדג כמספד ל ? ן מלא כאמי*י
מ צ י ה מ ו א ץ אל* שלו ׳משן ספת ההשריה
״
הנרמדסבממפרכ״לאל^נוודהכקיכל
ושיעור הכתוב אס יחןא״ששהיאאג* א
כלשהם החמייס הנמשכים א ^ ה י ס י י מ צ ד
ה*1ן שהם מ ו ח ץ למ*"ה הנסשכי* עצל* א8
כיתו כאהבה נית! שהיאהננקכא בי<* ן־•
שד**£
£
1
:
,,
,
מ
ח
משחת
־שטן
שמא דא מתרצית צנחיי אהבה שאן נעשה"וווג גמור ונותן בה עפת השלים ממש
•מתרצים גבזרוחיה המעוריו' את האהבה
וגם בוז
כי נמחקות מיתוק גמור בעצם
קרש
ינחו לן שבל העולמות נו/זים ולוקחים לו
לשפע המושפע מוווגזה מ;א"ב כבח־נת
הזוג הנעשה מצי מים י נ י ם ודוק אלק
יקב ה
מ
אח1ת לנו קטנה ושדים אתלה מה נעשה לאבותינו בעם שיירנר־בדז ו
•אס חומר ,חי א נבכה]/ליה טירת ב&^ואם דלת היא נעור עליה לוח ארזו
בשער הפסוקים פי בהעלותך
׳0311
כתב כי הנה הנוקבאנל אלהיס
ינג/אמיצעיות שבה יש שס אלתים כאופן זה
כי ב'אותיות א״ל מאללייםהס בצל ימין
במןד חסי• אייל כלהיוס ואז כעשת אלז״ר
ובי אותיו״ת י״ם מאל״היס הולכים בצל
שמאל שנה ונעשהמיל״ל בםור בינה שהיא
שמאלית מוריש אות ל אמצעית שבין א״ל
ו נ י ן מ״י מא5ל'ים והוא בחינת צמר החלב
העומד באמצע ב הלליס ומתפשט לבאן
כודע כי החלב הנמשך
והכת
ולכאן
י(ל די ׳ימין הוא מתי ממותק כסוד החסי
ל מיני
מחלב הנמשך ליד שמאל וא״כ
בו
חלב צריכים להמצא באות ל המי
מבואר כי יש הפרש בין
הרי
ע״שב
דד הימין אל לל השמאל בי החלב הנמשך
אל לל ימין הנה הוא בבחייהחסל והרימי'
בשוד חשל אל כל המס משאייכ בלל שמאל
שהוא בנחי' הגבורה והכי משמע מהזוהר
פרשת פקודי ין* רני ג ע״א שני שדיך בו
כ י ההיכל הזכות שהוא בגבויה לבריאה
שהוא בבחי'השד שמאל הוא לוקח בחינת
דחמ ס מהיכל אהבה שהוא בחסר לבריאה
שמא בבחינת השי ימין וע״ל בפסוק שני
שייך אךאמנםהפיש ןה נכון יהיה כאשר
ממצא תמצאבנוקבא בחנת רחמים ולין
דהיינו חשליםוגטרות אמנם כאשר היא
בנח נת הדיגין והגבורות בלבל אז יתכן כי
לא יש הפרש בין ל הליים כי משתיהן
:משסע כקינת יי]וחז ע 0קץ<ו6ו! 0תני
,
,
,
י
שרים אינם נקי שתים רק אחז כיון ששתיהן
כ0ינתאחז על לרך שאמרו באל״ר בכחי׳
המינים:׳ל אריך כיאע״פ שהם שכיס נקי
אחת משוס יכולא ימיכא ע״ש לקלע ע״ב
וק״ל נ1״א
ילוע בי העערא של החשליס הס
והנה
סור שם ליה ראלפי״ןוגס כי הס
נמשכיימה״ס ליה כנולע גס עשיה לפעמי
היא מתבאר לשון תיקון כ ל ש וליי ז״ל על
ל ויעש אלהיס את הרקיע גה נולע כי
יוס נקרא ;"א וגס כי הוווג להעמיס נקרא
ב לש! ן דבור וכליש ר ז ל ראוה מיברת ־•
וידוע כ״ כאשרז״א הוא מזיווג מס הנוק'
הספה למ״י אשר הוא נותן אל הנוקינבחי'
המוגהס הה'חשדם גס ירוע בי בחינת
הגרלות הוא מצל החסד״'כי על כן החסד
נקרא גלולה אמנס בחינת הקפנו הוא מצר
הלינין והגבורות
1
,
!/0תר1
נבוא אל כונת הכתו* כי
הנה ישראל קיושי״בשמעם
את נ 5לברי הכלה הכלולה רשפיה ר£פי
אש וכן מים רכים לא יוכלו לנכות את
האהבהשלטבע המימות הגבורות אשר בה
הם אמרו אסות לנו שהיא הנוקבא שכינת
עודנו וכועס אשר קראו אותה אחות בי הו א
לשון יבוק וחבוק בליש דליי דל והשכינה
היא תמ״ל ינוקה ומחוברת עס ישראל וזה!
אמרם אחות לנו כי חמיל היא לביקה
ומחוברת לנו אמנם לפי רבליה היא קחנה
•י
פי
דז
שיר
•השירש
פ* היא לבחינת הלינין והגכוחיאשר הם
ימוריסעל בחינת הקטנות נעל כן ושלים
אין להשאיןכונתס לומרכיאיךלה' בחיי
שיים כלל זעיקי יק שאין לה שתי שדים ע׳יי
על מ״ש הסבא
אשר פירש הרב זלליה
ימשפט״יעולימתא שסירתא ולית לה עיינין
שאין הבונה שאין לה עיניס כלל רק כי אין
לה ב* עיניסשהסע״ין אחל שלהיחסליס
*עי״ן אחי של ה׳ גבורות רק עי״ן אחד של
'יהי גבורות הבא נמי דכווחא ושלים אין
לה אין להב׳ שדים כי אם אחת כי כיון
שהיא כבחינת הליגין והגבורות אם בן אין
<*פרש כין שתיהן כל• שיהיו נחשבו' לשתים
כ י הרי משתיהן מה שנשפע הוא בחינת ל ץ
ין אס כן הס נמשכות לבחינה אחת ואס כן
׳ל׳השליס החסליםאשר סולם שם ליה
*גם כי הם נמשכות מהשם ליה נעשה נתקן
לאחותיגו כלוי כי ע״י החסרים אשי פולס
שס ליה כתקן אותה זבאיזה אופן הוא
*תינת,החסדים בה כלי שתתקן על זה אמיו
:ביום שידבר בה כלומר כי חסלים אלו הם
עניים שליס ז״א הנקרא יום נאס כן נגלום
׳אנחנו שירפי כה שיזרווג עמת יום הנ־ז
שהוא ז״א ואז כבחינת הזווג הנא משפיע
כקאתהחסליס בבחינת טפתל״רנאז היאכתקנת על ילס
,
ייאמר אחות לנו קטנה
קרונ אל האמור כי הנה
?:חבנו לעיל כי איןהזווג הגמור ד א [ נעשה
*אס לא שיומשכו בהס במוחין לצלס לחיה
שהם מצר אבא וכבר ׳כתבנו לעיל כמת
פעמים כי ־המוחין הנמשכים לז;1ן ׳מצל
א נ א הס מבחי׳ השם מ״ה )הגהבזוהר לית
פי ויצא־קכייו ^' ה אמרו תיאובמא לאבא
תיליר לאו אי.1דאלא לג׳בי ברתא מא כוי
נרחימו דליה קרא לה כת לאספיק ליה
ז
1
דנח
היי י מ ב ו א י
׳ י א קיא לה .אחות כוי
כי המלכות נקרא אחות לאבא ובסי הקודם
כ לרן ,הגי פירשנו כי המלכות היא אומרת
מיס רניישהם מצל הבינה המוחיןככמשכין
ממכה לא יוכלו לכבות את האהב׳ המתעור
מחום גנויותיה והלביתלוי אסיתן איש
שהוא אבא לחיינו שיומשכו המוחין למצי
אבא ולכן אומי עתה אבא אל אימא אחות
לנו שהיא המלכות אשי היא גקיאחות לני
ועל כן באהימז כי אליות לנ״ו גי חק״א
כמספר המלליוח גם אס המלאתילאח״ות
צןהאל״ף חי״ת וייו ת א המילוי לבל ע״ה
יעלהתקנ״ג כמספר תיבות המלכ״ות ביין
ו׳ לוע כי המלכות מולה שם ב ! וזהו אחות
לנו אבל היא קענהשהיא עומדתבבחינמ
חלינין והגטיות וזה גזים כי ופייס שהם
שמיס אין לה כי אם אחת זבמלילואס כן
ליה שייוא בחיי המוחין ישם מ״הנעשה
נתקן לאמותינו כלומר כי נמשיך המוחין
ישם מ״ה ונתקן אותה כי על *די המשכת
מוהין נגרום במס שהוא ; ־א הנקיא יוס
שילנר בה שיזחוג עמה ואז משפיע בה
החסי״ייס וזהו תיקונה לכבות שלהביות
ולהנומ חום ייניה וגבויותיה ואז גס כ ן
*
שליסגנוגו להשפיעיולהגיק לעולמות
,
1
,,
1
יאמר אחות לנו קטנפ
^
)ג(
והנמשך אחריו אס חומה
היא בהקדיס׳מ ש כ ע יח ש ע י •הירח ע״ג
בי הנוקבא אחר אשר היא בבחינת קטנה
עלין חסי*ס ממנה בח׳נת חיסול!׳המלכות
שבה ונתקניס מעשים בה ע״י ז״א וא״מא
כי הנהבתחלה נמשכו בה ה מ ז ו י ן וניתנו
לה •הה גבורות וכל זה על ירי ז״א כי חיו
עוברים מאחורי ז׳א ולחד! אליה ואז
נמ*מו ניסוי שלה ללח אי וציר אחיגהמ״ן
,
שהסמנצל !:כי כל אלן הדל״ת והציר והלין
יי
,
.ה״ס
בשחת
מרש
גיס הנייב אותיות והי של מנצפ״ף אשר
לו״ח ג•' ל״ס ר י נ ו ע אה״יה 1י.םהה'נב1י9י
טול יש לה
קבלה המלכות ע״י ז״א .
נקייס מ״ש נלי״ת ינש *
עול
ע״כ
בחינה אחרת והיא כאשר ננסיה מאחורי
הפלזוקים שיר.השירים על פיןוק וה מ״מ׳
ז״אשסא שמשתלקין הנה"׳ של אימא עם
חדל גי הס •צר־ תנוק זאשה צריך שתי;י•#
המוחין מתוך;"א ונכנשין הראש המקנא•
שמאל חתה וילדן מקרבת־ ימכל שכן אס
מאחנריו ומשרת א! 1א^ני1י*הגשירהי.יא
שניהם ימצאו* בגישאא' וז״ש ישראל לפגי
הנ״ה הנה אסוח למ שהיא אשה וגם היי!
לוקחת פעם ביאותנ* הזייך אותיות על ילי
אימא ונעש•' כה עול יל״ת אחי וציר אחל
קסנינא״כ למה שריייס אין .לה שהוא י״ין:
ומייןדמנצפ״ך ואוי:יש לה ב! דלתות ושני
ש^יאל ירווה״ ימי״ן מקיניית־ אין ליה
ציייס ובי מנצפ״ןןהב' צירים והבי דלתות
ומ! הראוי היה שתקרבנה והנוגה כי כאשר׳
הם מתחבר יחי והס נעשיס צןרת
היא>׳ גלולה -וראויה לזווג בי חזרה־
סתומה וע״י זה נאקן היסיי שלה הנקר*
פנ״פ׳ א ז ישי א1יה חבוי] יכ שוק גפני
יאמת ציון ועתה אשי* קבלת פטס שניה.
שמאלו תחת לראשי ואז באשר השמאל שלו
המוחין ע"! אימא קנלה גם כן הארה מן
מחנק אותה משים שמאל! נאחור• הנזק'
הלבושים שלה שהם גי שמ1ת.אה!ייי,לירל׳ן) ,שם :באחוריים־ הוא מקונוהגסירמ ישם כלי.
דאלפי״ן יה^י״ן שר.ם בג* חות״ס וז״נ*
)*יינין; שניתנו לק כעת הנשירה ועל ידי
המלכות אשי בנזנ{' הנק! חומת •רושליס׳
השמאל הממבקה ניחים משם בל הלינין:
והו כללות הענין האמור שם בקיצור
הי.ס וז״ששמא^יוחי .ואךימיןמקרבת אותה
נולעכיכלבתיי־ אלו האמורות
והנו*
לזווג ואמנם עתה זולהיותה .קג1כה איןלה
הם אורזת של בחי״אב״א ואחר
בחיישמאל לוחה ג ט מ ת ודיני] הנאנזזמ*;
ג ן מקבלים האורות לבחינת פניס וחוזיינד
באחוריה לפי שעריןו אינה ראויה אל ה/חג
פנ״פ בנולע מכונת הטמילה חייל נע״ח
ולכן.אי1לה חבוק ,ולכ^הלינין .מתרבים בה•
שעי חיצוניות ופנויות פ") והנה ז״ון כ ל ע״כ כללות הענין האמור שט בקיצור ו ע ל
מי״סגתורזמוכשצנסייס נבנש כהס־
ןן
סי• לרך ןה נפרש׳ סיום הכתזיוהנמשך אחריד
14ף הפנימיות לשכג מ״ס 1ח11ד־ס פב״פ .כיהנה ישראל אחיישאלתס זאזזיאנ־והבינוז
כוי
כ י תשובת שאלתם מבוארת היא ונכללת.
בשאלתם כי אדיבה להיותה קטנה נ י ע י י ן :
העיבור והיניקה והמוחיןנעשה
והנה
אחר הנשירה בחזרי*פייבפכנן'
אינה ראויה אל הזווגליןגרמי^בי לבן א י ן
ג ב י נ ת אבות בברכת• מגן ,אברהס 4הוא;
להחנוק כלי שתהיה שמאל רוהה את>הדיניו•
החסל שם מ״ס שנכנס עתה בז״א כי הג1
והגבורות; הנאחזים* באחוויה ועל בן חזרו
מוחין חלשים רנחיי פב״פע״ב ושם בפ״ל
ואמרו מה׳ נעשה לאמותינו ביום* שייני בה.
כתב כי זה הפרצוף של שם מ״ה נמשךלזו״ך
כלומר א״כ נחןי אגן מת תיקון צריך שנעשה•
ע ו ד נקלים מ״ש• בשי
מאבא וכמש״ל -
לאחותינו׳ כלי שתהיה היא ראויה אל הזחכ
הבונות בכונן העמייה בברכת רא״״מ-נ׳יאז
ביום עם יום שהוא ז״א הנק; יו© שידבר בה
ב״עניינו שהוא ר״ת רנ״נ שתם רמ״ח אברי"
שיזיווג עמה כי-כאשי תהיה היא ראויה אל*.
שבה כמו הזכר 1ע1ד ל' אברים היתרים
הזווג או יהיה בחיי החהוק ותהיה שמאלל
שהם הבי צירים והב* ילתות אשר בישול
מחת את הגבורות והיינין אשר באחוריי*
שגהוכלםהם ו ל ב ע ״ כ ן ג ס פ ר ילין .כתג
ועצ זה הס אומרים אם תומי־* היא :יה״מ.
,
"0
,
ו ן ר
ר
גי•׳
^ שיר
ח
השירים
~5.י כבר קבלה ה ל פעמים הכיינ אותיות
ועל ילם נתקן החומה של כחי' חיסול שלה
הומת צ״ון וגס בי היא נעשית בבחי' חומת
כי בעשיית הב ללחות אשר ביסוד שלה
ב צ ו ר ת • שתועה הרי היא כעין חומה
" וגם נרמזו קבלתה בחיי אלו במספר חומת
5י חנה היא לוקחת ל פעמי ם הליזאותיות
והס בגי נייד ומהם נעשים כה ב צירים
~1ב* ללתית ו ל בחיי < ן ה ר י הסו* בחינות
ועם מספר נייר של האותיות הס בגי' ס'
במספר חוליה ע״ה ועור נרמזו במשבר
;ר״ת ול׳ת ׳אם' לומה' ל י א ' בגי־ ל
יוכל זה הוא בחומת הישול שלה כי על כן כא
הרמז כי אס תמלא תיבת חוליה ב/ח ח״״ת
!י"ו ליס ליי ייעלה בגי תקל״ה נמהפר
תיבות חומ״ת -קליל ע^ה ועול רמז כי אם
ממלא תיבות חומ*ה י \ א כזה חי׳ית ואי )
<*ם ל*ה היה* •ו״י אל״ף המה יעלו בגי'
חרס״ב ש 0רמז ולין מסכי חיבות הלייא כ״״א
הולית צי״י; ביקלוק אמנם חומת המלכות
שלה לא הזניח כי •הר• לא אמרו חומות רק
חומה והעעם הוא כי רעיקר הוא חומס
ה ע ו ו שלה כי בחי' חומס המלכות שלה כל
עצמו אינו נחתם אלא מחותם היכןול שלה
נמ״ש שם 4א"כ בהזכירם׳ אח חומת היסוד
הרי גס חומת המלכות 'ככלל ןעל׳ן היא
רמוזה בתיבת חומה כי אס תמלא תינת
מ״מהיכזה חי״ת וי״ו מ 0ה״י ימלה,בג״'
חקל״ה כמספר יסו״ד הלה בלקיוקומספר
•שליי הוא על בחייחומת היסול שלה ומספר
חנ״ה הוא על כחיי חומת המלכות שלה
?;נעשית מהארת הל שמות אהי״ה ליולי '!
לאלליין להליין ללבושי נה״י של אימיהעולי
כמספר חניה גס אם תמלא תיבות חומ*ה
ד\א כזה חי*ת נ"ו לים ליה .הייה י4״יאלי^
המילוי לבייעלהכגייתקפ״ו כמספיירוש״לם
בדקיוק לרמוז על חותם חומת המלכות שלה
הגקיייולילס כמליל * הרי נמצא כיבתיכת
1
1
;
1
1
,
;
4
י
יי
,
1
מ״מה־גס נתינות חו״מק קי״א כימ/ו ש;*
תט
ההומות חומת ציו] וחומין ירושלם שה©
המלכות והיסוד שבה אבי על כ ן; נא ג״יכ
הרמז כי אס תמלא תימת ליומה ר\א כזה
"חי״תליו מיסה״אליה יו״לאל״ף כמילוילכי
יעלה בג*'תקפ" כ נ מסעי חיבות ישו״ד
ומלליותבלקלוק וזרו אומרם אס הומה היא
כלומר שכבר נתקנו החומו'שלהיס1דוגמלנ*1
שלה בי אז בכרי נפשית בתי* הנשירה; 1נ ב ד
קבלה בהי' האורות של א ל א ואז מה ;ליזםו*
ממנה הוא חזרת פ״כפ ובחיי חזרתה ל י כ פ
הוא ע״י האודות דפניס אשר הס נמשכים
מן השם ליה ועל כן נכנה טליה סירת כםן*
שהוא שנמשין לה הגיף הפנימי כל ש 0ליה
שהים חמד גכן כסף ליש חש י ו י ק כ י
פרצוף זה לשם ליה הוא נמשך מן אכא
ונודע כי אבא ליס חיה על *כן כס רמו
בתיבת נויר*ת שהוא כמספר תיבות פרצרן*
למי״ה לין חי״הע״ה גם הוא כמספר מינות
פרצ״וף למ״ה מחכמייה־ ע״ה ואם תצרף
למשפיעיירתמשפ' כליף"המה יעלוכמח'
מינות פרליגףרל־ה צל״ם מיץ׳ חי״היע׳יה
או כמספר תיבות פרצו״ף ללהצל״ם מח:מ*
ע״ה נס אם המלא תיבות עריית כליף בזה
נ1י*ת יו״לירי״ש תי״ו לין> מלין־ ל׳א המילג •
לבדע״ה יעלה בגי חתפ* 0כמסכר תיבות
ה״לא המי ה האו״רות יפני״יס גס אס חמל^כ*
כזה טית לילרי״ש ליו ליף סמ״ןפ״אהמיז"
יעלו בגי'ע״ה אלף חרלדז נמספר חיבורן
ערצ״וף לליה .מיין חכליה אגרו״ת לפני"©
כפני״ס ועל ילי אשר נמשין לה הפרצוף
הפנימי לע״ה שהם נהי' אויות להגי©
תחוור פ״בפ נתחיה ראויה אל ה׳וזוג ואו
יהיה בחינת החבוק ותהיה שמאל ל1חה אלו
הלינין והגבורות אשר באחורץס שלה כ• כס
נמתקין ואו ׳מיןמקרבה ^הזיויג״אמפם אמ
דל"ת היא כי עדיןלא יבלה רק הג*כ אוהיו מ
ע״יז״א כי אז לא נעשה גה כי אס '^ *ת
אהת בבה ' העוול שלה ' ו ע ד ן היא חשוא
עלי*נ<
א
מ
4
1
4
,
ח
שטן
2 3חח
קרע*
מ?קג! הבחינו׳ של אימא א״כ צריך כי בתחל*
נצור עליה לוח ארז נצור עליה נמשיך עליה
*;בחיי של אימא הנק מצור כמ״ש כזוהר
3לק ל ף ל ב ע״ב לבא מפניך במצוי באתר
דעלאין ותתאיןלא יכליןלאעלא תמן ומאן
איהו דרגא לבעלי תשובה עאלין תמן ומאן
ןןיהו תשובת לא אימ מצוי כויגלשוילזע
3.י תשובה היא בבינה והנעל תשונה מ א
עולה על הבינה בליש ב ל הבונות ל״ז יק״ש
על ליש דלל גדולה תשונה שמגעת ע ל כסא
הכבול שהיא אימא עלאה ולש נצור עלייה
כמש״ך עליה מבחיל מצזר שהיא הבינה ומה
מס הנחי' אשר נמשיך עליה מן הבינה הנה
<הס לוח ארז כי ללח הוא כמספד ריבוע
אלייה אשר בנינה זליס הה'גבורות ׳י גס
אר״ז גי'יצליקשילס הגבורות של אימא
כ מ ד ע וכיון שהזכירו את הגבורות של אימא
שהם הה׳ אותיות מנצפ״ך הכפולות לא
מוצרכי לתזכיר את הל׳כ אותיות הפשומומ
י
אשר מתם נעשה הללת כי מכל שכן הוא
נעליו נרמזה הלל״ת בתיבת ללח כי אם
תמלא תינק ללח כזה למ״ר וי״ו חי״ת יעלת
<בגי תקי״ל כמספר תימת לל"ת יליוי וזהו
גצ;ר עליה לל״ת א*ר חסר ממנה וי)פלם
*ם*וי שלהונלשון נצור נרמז ג״כ בחי׳ הציייר
מנעשהבה ואר״ז כמספר יצ״חקשליס ה ל
גבורות של אימא שהם הה״אותיות חנצ״פך
* ס אס תמלא חיבות ללח אר״ז כ)ה למייל
ןא״ו חי״ת א ל ף דלש ןי״ן המה יעלו עם ה ל
מימת כגייאלי^קצ״ה כמספרתיבות הכלה
•קכ״נ אומגות והמלצפך י והנה מןהכ״ו
אותיות הנמשכות לה מן הבינה נעשה בק
דליית אחת וצי״ר אחל ולין ועל כן בא ל כ
כי מספר תיבות ללח אר״ז
קרמו ע!
מלאים באמגר ע״ה הסת יעלו בני אל"ן>
קצ״ר כפסל תיבות הלה ה״ם הדלת והצי״ר
לפי האמור נמצא כי ישראל
1ר31ה
להמיי״ן נוק״בין והגה גם מהבעה נעשה בה
מסופקים המה במדרגת מצב
ועמ׳ייקהנזק־להיימ אם כבר נתקנו היסור
<$ל'ס הפלטת שלה ס! הלנושין של הנס"״
לאימא שהם ל שמות אהייית ייוז״ין יאויצין
ךההי״ן העולים תלה כמספר חוליס עיית
מה ל כ נרמז בתינו ללח אר״ז כי אס ממלא
א<*;ס כזהלמ״י ויי׳וחי״ת אל״ף די״ש ד׳׳ן
המילוי לנדבג * תזק*ן כמספר תיבות חוללם
מלכו״ת בלקלוק ועם הכולל הוא כמספר
מינות תלה מלכלת כי ממספר תלהישמות
אהיייהאשר כאימא נעשה חותם המלכוישלה
הרי כ• בתיבות ללח אי״ז נרמזו הנחי אשר
היא מקבלת מאימא ש הס ה ל ב אותיות
ומנצה״ך ימה שנעשה מהם בה שהם הדלת
והציר והמ״ן וגס חומס המלכות שלה בנעשה
מהארת הלמשין לנילישל אימא וכממשיך
בה הבחי' לאימא נעשית היא ליכ ללח אר״ו
שהם כגיירנ״ב כי הדי אברים היתרים בה
על הרכלח שהם ה ל צירים והבי ללתות
נשלמים בה עתה כלי הציר והללת אשר
מקבלת גלי אימא ובזה בא מלוקדק כי
בעירת כסף אמדו נבנה ובלוח ארז אמרו
נצ1ר כי בעירת כסף שהוא המשכת פ י צ ו ף
בפנימי למ״ה כואבנ־ן גמורשה<א המשכת
פיצו!* שלם כנודע כי כל בנייני בבחייהאחור
נעשהבביחי* נקו לה בחזרתה כפנים ואח״פ
צריך לבנות פרצוף שלה בנין חיש מתאורות
לפנים סשא״כ ללוח ארו שליס־ שלימו* היהוי
שלה ע״י ה דליית דמצל אימא אמרן גצןר
שפירושו לשו; חוזק לקןק לכי שכנר ישנו
כמז העיד שעוקין לה חומה לחזק אותה
והבא מ ד הנוקבא כבר •ש לה ללת א'וציר
אי כיסוד שלה ?צריכים להמשיך לה ע ז י
ללת א וציר א מ! הבינה בדי לחזק אותה
!להשלימה והוא להשלים ספירה אחת שלה
שהוא מיסוי שלה ואינו כמו בנין שהוא פרצו'
שלם זבניןחלש
,
,
,
1
י
,
,
,
ג
*קמצטת
השירים
רם
*המ1כו'שלה דהיינו כי כבר מסרה זאיןחשר שנים זצל צי״ד הגא בגי' ש׳ זעם י״ל הו<|
ל ה ר ע ח ז ר ת ס ב ״ ע ע ל ילי המשכת המוחין שלי יפי צירים ושמי ידוח הס שני שלי מהנ
דמ״ה או שתעיקרא עליךלא נתקן היסוד
ועל כ ן
שיי״ס מיעוע רכים פכים
שלה וכ״ש המלכות שלה דה יינו כי ע ד י ן לא
נא ח מ ח כי אס תמלא מיני שלים
ימסדה כי עדין לא ־נשלמה בבתי' ב א ו ר ו ת
כזה שיי״ןדל״ת י ל י מ״ם יעלה גלה כבי׳
לאחור
תתצ״ה ׳כמספד תינות הלה ילם הצירים
ו מ ת בוכל לפרש כימעיקרא באשר אמדו
והלרותעס הלי תיבות גס כי ע״י הציד
זשלים אין לה כונתס היתה בלשונם
הכ הנמשך לה מאימא אשר סילו שלי ש
הזה לכלול השתי מלרגוהשל ספקס והענין
י״י א/היא געשית כצורת '0סתומה וזהו
כי הנה כתב כנלח בשער השמות פי ל ב* ושלי״ס ושלי 0״ אין לה כלומר כ< בחינת
הג' כלים של היס1ל לנוק' ל ס ג
הקסנות שלה כי ע י י ן לא נתקן הימני שלה
שמות ש ל י החיצון ש ש״ל של״״
וכל שכן המלכות שלה הנחתם כה מחותם
׳מאמצעי ס ל י הפנימי שייין דליית ילל
הישגי שלה כ״עלין לא גנסרה כי לא כשלמי
יבס שם נשער הירח פ״ג כתב כסגל פסוק
עדין בנהי האורות לאחור נמצא ביי
והיה שיי בצריך אל מקרי ׳3רי.ך אלא
באומרם לשין זה ושיים אין לה כללו שתי
לירך כיהיסול נקיא שלי שהוא שי ל״י
מלרגות הקסנות שלה אשר בהם המה
ו$עשה ללי הצירים שבז ׳ועל שמס נקי של*
הם אומרים עת
מסיבים .ו ל ק
כי הציר^נק' יש -לשלי וצ<ר ביי שי ׳וליי
נפשת לאחו תמו כלומר כי כיון שזו הב•0׳
״מא אותילילי פי' כי מןהיליס חעליוגי
לקענות שלה אסשד שתהיה באחי משת*
שהם חלת צורת יש שנרשמו ביסוד המק
בחמות א״כ צריכים אמ לייע באיזו כחי׳
מהם נעשהשס שלי שהוא ש' י״ל כוי גלשי•
משיךהם היאעדחלת כלי שניעמה <עשפ
לש אחות 5כו קטנה אחגתלנו שה^הנוק*
לאחותנו כיי שביום עם יום שהוא לת
כבר אנו יוי-עים שהיא קענהונ&לשבסוף
שידבר בה שיןלווג״עמהלה׳יינו אס חומה
הא״זאמות לנו קחנה להא יא בגלותא
היא כ• פבר נתקנו היסו י והמלכות שלה
אתמשך כיו ומכיוןשהיא בנחי' הגלות ולאי
במשי׳ל הי כברמסרהיונתקנה כבחייהאורו'
י־מא שהיא קהלאמנסןאין אנו יולעייבאקה
של אחור ומת שחסרממנה הוא חזרת פרלפ
מדרגת קענות היא עומיתאס היאבכחי*
כי שלים ש״מאל לוחה ל מ ץ מהקרבת
^שילס׳רית ש״מאל לוחה ל * י ן כלקרבת
אק לה אן נבנה עליה -עירת כסףכי נמשך
•א*ן לה כלומר אס היא כפחי״־שכב׳רימסדק
אליה הפרצוף הפנימי של כלה ותהןויפנ״פ
*ככר נתקנו ימו ר מללפותשבה ומה שחסר
ואז שליייס נ #נ ו ואס ללת היא כ• ע ל ץ
ממכה הוא חזרתהפנ״פ כדי שיהיה בחי
שי*"ם שה״ס ה״סול שלה וכל שכן המלכות
החיבוק ואז יהיה שמאל לוחה את הייני־ן
שלה אין לה כי ע מ ן לאינתקנו היסולשלס
ונמתקין
־!הגבורות אשר באחוריים שלה
*המלכות שלה כי לא ננסרהרלא נשלמה
וימין מקרבת אותה אל הזווג־ובהיי* היא
בבחינת *אורות לאח;ד אז צריכים אמ
־מה •שאין לה כי 0שר ממנהוזל הייא בחי׳
להתחיל תיקונה כבחינת נצור עליה לוח
חקענות • שלה או -.אס -בחיי הקטנות שלה
אח לתקןשלימזת יסגל ומלכות שלה עליי*
היא כי עיין ושלים אין לה כי ושלי״ם שה״ס
אימא כיאזככנסין בה הכילי לאימיוננמרת
הי׳סוי שלה אשר הכלים שלו הם שליםשמו*
ונשצמת נכח׳'אודות לאחור למבחנה זו
6צ שלי גם כי נחי' ואיריסאשו ט קם
צריכים
ג
,
,
(
י
,
1
,
1
,
י
,
,
,
:
ח
)י(
שמן
ממחת־ 3ןרש
צריכיס אמ להתחיל כדי לתקנה
והגףן
גס לדיל סיאש1ן אשרפירשנו
אחות לנו קטנה כוי שאמרו
ישראל כ• ה נ ו ל היא ככתוייהדיכיןוהגבורו*
ולכן מ״ה שה״ס המסדיסשסולם שם מ״ה
נעשה לאחותינו כלומר שנגרו ס להמשיך
,אליה החשייייפורשנלכ^סוי* אס נווממ
היא קרוכאל האמור דהיינו שאומיייישראל
כ י ; ה אשי אמרנו לגרום המשגת החשלים
אליה הוא אס אונךה היא.בי כבר מסרה
ונתקנו היסוד והמלכות שלהונשלנג' בכחל
"האורות ל א ח ו ר י נכנה עליה עזרת כסף
כי נהנה עליה בנין חיש בבחי' ה א ו ת *
יפנים ואן תהית היא טירת כשף כי היא-
תקבל בתוכה את השתיים הנקרא בםף אך
אמנם ואס דלת היא כי עזזין לא נתקן
הייפוי שלה וכל שכן ,כמלכות־ שלה כי ע י י ן
ל א מ י ר ה ולא נשלמה בבחי׳האןרית לאחוי
או צריך שבתחילה נצור עליה לוח ארך
לתקן אותה בבמי' האורות לאחור ולנשור
אותה ע״י הנה״י של אימא אשר יכנסו
בתוכה כלי להשלים חיקו] היסול והמלכות:
שלה ואחייב נגרום לה החשכת החשליישהם
בבחינת ,אורות לפטם ולוק אי ניח' ?מיה
לקכ"^
^ ב ו ח ו מ ח ו ^ ך בטן דלות אז הייתי בעןכו במוזנאת שלום :ו־
נ ר י כ ו ע כ ז ה א א״ר אי״נ אד״נ׳ והלא:
לעיל כפס! כמגדל י ף ד כ ת נ נ 1
^ ! ל !
ג ע נ י ^ מ ג ד ל ע ל היותו רומו
בגי' קכ״ו )הבלי האמצעי של
קל נ ס י הימור והמלכות מלהט^בי על בן!
המלכות שלי* הוא ש 0א*ל'׳ גי' ס״ה ״•
גאשר תמלא תיבת מגיל כזה עיים גימ״ל
והנה אס תמלא׳ תינת מגילות נןת מ"ס
ל ל״ת למ״ד יעלת כמספר תרע״א כמספר
גימ״ל יל״ת לליי וי״ו תי״ו יעלה מסיפך
ש 0אדנ״י מלא אל״ף יל״ת נ!־׳! •י״י שהוא
צלף ק"נ 1כמספד שמזת הגי כלים ה א מ ו ר י
השסשל הכלי הפנימי של המלכות ינוק'
ניגךויהריכייבמגליל )מגילות נרמ/י בל:
ואם תמלא תיגת מגדל בכדלויהמילוי כזיז
השמות של הכליס של היסוד ושל המלכים
מייס מ״ס גימ״ל י ד י מ״ס למ״י יל״ת למ-״ר
מלה מם הה* ׳גנומיוימ״ןאשינ״סולישילה•'
מי״נ למייל מים יל״ת יעלה מילוי המילוי
ו מ ו י רמז כי אם תקח המילוי ימגילות•
לנד אלף רנ״וו כמספר שמית :של הכלי
לני יעלה נ ט י תרכ״ו כמספד ת .י נ 1ת יסי״ל י
האמצעי תל היסיי מיק• שהוא.שלי• והכל•
וגיסמלנו״יוע״ה וגס נתינת כסגד״לזי*.
הפנימי של היסוד שלה״ שהיא :דיין דל"<*
פשיס נרמזו •היסוד והמלכות ב:׳ המ^ הוא?־'
״"וי שהו א גי' תזי״ר וה.י הויו״ת של,הה"
צייו}* אותיייומלנו״ת ג״י )אותיותמלבוין :י
גבורות דמיין אשד כיסוי מלה.גייק״לי הכל
הגז על המלכויזאותיזתג״י רומז על היסו י י
נ ץ ' אלף רכ״ח־ניקיוקעש״נ נשיארוהשס
ככד״ש־ נסימ״ן ביאיר י י ר נ ואע״פ׳ שזה הוא
החיצון של הכלי דיסיי סלה וב" שנחת־ • ט\ ה״סודש־ל דכ4רא טלי? כ נ ד נ א הימ 1י
החיצון והאמצעי של הכלים ימלכי' שלה
כי אס תמלאאותיות ג״י ג׳ימ״ל לל״ת י ע ל 1
אשדלאנרכמו שס ו ז ( 1הס• הבליהחיציון של
נגיי׳ תקי"*וכן אס חמלא תיבת יס<י כ;^ י
הלסוי שלה היא שס שלי׳ סשי< 1נ ר י נ ז ע
דליית המילוי ל נ י יעל• ־סר* ־
•ו״ד סמ״ן
כןי• ש' שייר שי״י גי' תתקי״ת יהנלי החיציון
בגייתקי״ז
מל המלכות קלר ,הוא ש 5אר״גי השוע י
ננןא אלכןנין ,הכתוב כי
•
4]^0
ר£).
י •
,
,
1
,
::
שיר
ח פ<>
מ א תשובת השכינה אל} בניהישראל אשר
מלרגת מצבה
י * הם מסופקים בבחינת
ועמילתיאסהיא בבחינת חומה אשר כבד
נשלמו כחינתהיסול והמלכות שבה או אס
היא בכח״״ילת־ כי ע י י ן לא נשלמו היסוד
והמלכות שבה ו ע ל זה היא תשיכ אמייה
להסאנ* חומה ושלי כמגדלות כלומר כבר
אני כבחינת חומי! שלימה שהוא בבחינת
ושליייש :י״ל בחי חיסול של* כמגדלות
היסו״ל וגייס עלכ״ות שלי ככר הם כשלימות
הן בבחינת ה צ י ד וחי• יל מצל אימי הט־מו
בתיבתשי״י שי י״ל הן כבמי השמות של
הם רמוויס כתיבת
הכלים שלקם אשי
כמגדלות וגס בכח•' חיל״ן הצריכוילהמצא
שס כ* להורות כשלימות שלהם קורא להם
שם מגללו״ח וכל כששיעור שלימות יש לי
כמו אז הייתי כעיני! כמוצאת שלים כלומר
כ י אם י מ ו מאן ומקדכ אבר הייתי עמו
פב״פ חייכי נם עתה בעיניו כלומיפב״פ
עמו נגד עיניו בבחינה ע א :י אני שלימה
כנר הייתי מוצאת שלוס של״פה״סול של*
הנק! שלום נכחינת הזגוי כי כבר אני
שלימה ראויה למצוא שלום• ונמ״ש רש״ין״ל
כמוצאת שלום ככלה הנמצאת שלימה,
ומוצאת שלים בכית •בעלה מכייל ואס כ ן
אי] ו!סר מתני יק חןרת פ״בפ כלי למצוא
את השלום ומנ מי* שצריכים אתמ
לעשוהל"
,
,
,
י
יאמר אני חומה .כ* הנה י
)ב> ן ^ ך
בא"; דףרצ״וע״אאמרו אני•
חומה ושל* כמבללות ושדי להא מליין איכון
לינקא לכלא במכללות .לאיטןנהרי^רכרבין
ללפקי מאימא עלאה״ע״כ
חזרת מוסףישבת כתבכי אז
גבכונת
ז״אעולה במקום אבא והנוקבא
כמקים אימא ואז הוא נח״ ןווגם שעלתה
גנווןעמו שוה נש1ה1היפ)ל שלו שוון נשוה
1
וז״ש מוהר שמפליג
עם היפו י שלה ״
מנשף ה י א נ י ס ו ז הנקי יזשף והטעם היין
שעתה יכול ה״סוי ין״ון לה/דמנ כשווי עג*
ה׳יפוד שכה וכו ע״ש
אני הומה כלומר אתס מ.םופקי$־
אס עלי] אין ,אנ* מתוקנת א נ
אם כבי אני מתוקנת וכמתכס להחזינ*
פ״בע אבליחזרה 1/תהיה בהיות* במקומי־
הי כ ן ה י ח ד מ ר כ ס א 0מגמה היא נפנה
עליה עליה הקא ו ע כ אומרת אני לכנו
כי להיותי מתוקנת ככר אני גומה מוצלנת
וראויה לחןור פ״כע אגל מה שאני שואלי*
מכס אימ שתהורוני־ פ״בפ במקומי למט*
רק שמע לוגי אלי אותה בהי' שיעי! שדי
כמגדל! דאינו ן נהרין רגרבין ינפק*
מאימא ע לאה יה״נו שתיימו נמעשיכו*
להעלות אותי במקום אימא ע לאה ויהיו שר•
כמו השלים של אימא מליאות שפע ורב כרכו*
להשפיע לכס ולא נמו שאמיתם ושי ס אין
לה .דהיינו בי שדיס כיוןשהיא כבתי' י״לינין
וע״כ אמרתם נבנה עליה טירת כפףיהייננ
נמשיך ההמלי לה שא) שלים נכונו:זזה הוו^
לוקא כבחינתי אכל אני רוצה שיהיו שיי
כמו השיינןיאימא שוה הגא בעמחי למקומ*
שא; בהיותי במקום אימא פעמיס אחרוונ
היית״ בעיניו כלוחי עמו כ"2ה גנוזיניג
כמוצאת של1ס שהוא :היסוד שלו .ככהיכר^
מציאה גמורה בעלם בזווג שלם כי נשתוו*
מיפוי של• עס השלום יסור שלנ שו־ה כשווג
סשאיכ בזמנים אחויס 1ןוגג וה הנו> כמשוביע
מכל ה/מביס וע״כ אנ* שואלת ע כ 8שאלפ
1ו ש<י מעשיכס תברמו להבלות אות״ ש©
במקום אימא להיות נאמה בתה ״ גס
אפשר כ* שאלתה ןן גכללמ• כאומייג אנ•
הזמת שהנה חומה נק המקנא מ כ ה תם*בכ
גבר גס הומה כיא נס1ל אוי חריף מ י ץ
נסי נלין ואם תמלא חומי'ה פ*ת ו״י מיס ה*א
יעל ק המי לוי כמספר קא״ןר המק* ף *הנס
הנוקכא
א
,
,,
1
,
1
,
ח
בשחת
שמן
ק^קבא בעלותה במקום אימא היא נקי
?1ע1רת כעצה ע $עצמותו הצשאר במקומו או
ע<הישימו הנשאר במקומו נסול לע״הב
צדיקים יושבים זעפחתיהסבדאשיהיכמש״ש
ככונתהמוסף ונמצא כי בהיותה בבח״ זו
ק״א עוקרת ועקפתעליו כמו חומי .המלןפת
*"ש אני חומה כלומר אתם מאופקים אם
ל(ני חומה להיינו אם אני מחוקנת בבחינת
קאויות לאחור בלי להחזיר אותי פ״בפ
שם במקומי א?י משיבה לכס שאיןאנירוצ?
מכם כי אס שתעשוני חומה וז״ש אני חומה
כלומר אני רוצה מכס שתעשוניחומה אכל
אינו בבחי' החומה אשר אתם עסוקים אלא
צ בסי* חומה שיהיו שלי כמגדלות דה* מ
שתגרמו למעשיכם לעלות אזתי כמקום אימא
כ י אז יהייו שלי כמו השליש של אימא ואז
אהיה חומה מקפת ועומדת כמו ׳חומה על
׳עצמותו או על הרשימו שלו הנשאד במקומו
ובחי חומה זו אני רוצה מכס שתעשוצי שאז
כהיותי בבח*' ;והייתי בעיניו אני חחרת
יעמו פ״בפ בכחי׳ כמוצאת שלום פול יסול
״
שלושוה בשנה ע 0בסי׳ ה*סול של*
אפשר שיהיה רמז מ׳יש ככתגינויי רן!
חה
ע״א א! הייתי בעיניו כמוצאת
שלום אייר יגהק כטלה שנמצאת שלימה בכית
המיה ב* הנה צולע כיאימא נק״ביתלאבא
נסודיאין^ית אלא אשת ז אבא נק ׳חמיה של
יחל כלת כצו ׳ראכח״שכלי״ת וישנ ו מ י ץ
בין' מ״ןנמצא כ* בעלות רחל במקל אימא
נמצאת עומית בנית חמיה שהוא אבא
והוא כמ״ש שכמוצאתשלזס הוא בעלותה
כמקום אימא וז״ש ככלה שנמצאת שלימה
בב״ח
,
1
שי האמור נוכל לפרש כי עשוק
71/1
יזה מלבר על זמן נ־המ ק כי אן
ממיל היו ע-ימליס ןו״ן פב״פ ב כחיי הוי
ובמקום א״וא* כי הקול שלאותו זמן היה
כמוסף שבת של עתה ואז היא אומרת אני
חומה עופרת ומקפיכ־עיןחומהעלהישינמ
שלו הנשאר במקומו הראשון <שלי כמגדלות
כימז השלים של אימא ואז הייתי כע־יני1
כמוצאת שלום כי נשתוק כיסיי שלז ע0
היסוד שלי שנה כשוה שוין לנ1יכה ו ת ק אי
ניחא קמית יקב״ס
וז
י
,
,
ברש ,היה לעלפון
בפריו־
כם^ *
בבעל
גןדעז
המוןנתן אתד-כדס לנוטרים
א י ש יבא
כרמי'שלי• לפני ר אלף לף ש<ל£ח למאה׳פש
לנוטרים את 3ריו ן
בים <קי הנוקבא מנ״ש גלי״ת רמיז כיאישעס הג׳ אותיות גי' שי״י־ס
ך׳^ך?
שיי השייי^ <ע״ן נסי מיין נ© היסוד גם א 0תמלא תיבת א׳״ש א 0׳יו״ר
ז&מה <ל *"א כמ״ש שם צלי״מ וגשי י״הק שי",ן המי לד לבר יעלה נג״' קייס -כמספר
*ימוד הןכייה מזש״ל גם נזלע ג י בזמן תיכית ז״ה הו״א יוס״ן* ניקיוק )ידוע כ׳
*":המק מ ע י י ׳ ס מ ז ״ י ; נ־ב-חי׳ פ״נפ אכל יוסף גק' הי&וישלז״א ״ ע ז י גקדי 0מ״ש
יבימן הבלזין א*<ז כן •ני •שלא נעת המפלה הס בשי הסגולי' הקדמה ל״א כיי הגה מ* 0הדעת
•יעומייס אנ״א והנועם ה*א כיילשמזי אמ הלמשך בגון* לרן 1*10השלדה נתסלה ינמק•
ל י ן שתי הכתפות ומשם יורי עור ינסשך
מאיזוי׳-ים כי* שלא •תאתןז צהסהקלייועל
־בן ח<1ית הגוקילא&וי ביןוי שימי ישראל ער <;יסנל ומשס *)צא טיפת הזרע 1בר.ג־*ע
טיפת הזיע מן הכ*ן> אל היסוד אז נק"
#ס איש נק׳יףיןול אישצייק )כמ״ש כזוהי
* ד * * ? ל ^ ^ ״ ל ע ״ כ ) ע י י ! נקי ס״ן •1לר 1היסנלנכזמ תמייס ;)י.ס אותיות כקז גס
בקתחני
*
ז
דו
*י
השיחם
ש ד
2ה<חבר י<זי שתי הכתפות ביסוד שיורית
העפה משתיהם ע י הישול אז כתיב שתי
כתפות חוברות יהיו לו אל שתי קצותיו וחבר
כ י א ז מתיזבריםכיסול גס אז היסול׳נאמר
בו האלף לר שלמת כי שלמה שהוא ׳היסול
הינקי את לייתי שלום אז ע4לה ל מ ט ן אלף
שהם בגי' ב״ פעמים כחף כוי ע׳״ש וילוע כי
•מעפה אשר היא נמשכת אל היסוד בבהיי
<1יפת ה ז י ע ה״ס הה' השלים •והחסליס נקי
כ ס ף כ נ ו י ע ־• ע ו ל נקלים מ״שבש' המצות
פרשת תרומה ובלי״ת מלכים כי בהיותם ז׳^ן
אב״א הס ליניס בבחינת אלהי״ם ושני
אחוריים של ז״ק הם שני הרים הנדבקים זה
בזת בי כל הד הוא מספר אחוריים של
והנה
יאלה״יס עם הה' אוידנת בו׳ ע״ש *
^ש׳יי ז״ל ־פירש כרם היה לשלמה תו כ נ ס ת
ישראל כי כדם הי צבאות בית ישראל נ ב ע ל
•ממון כירושלים שהיא רבת עם וסמון ר ב
ינתן את הכרם לנערים משרה כ י י אדונים
ל מ ע ו מלב<יו כ• נתן
קשיסכויע״ש י*
את הכרס לנערים הוא על ענ?ן הגלות גס
ע״פי ירכו אפשר לפיש כבעל המון על
׳־מבינה שהיא הנעל של המק ר מ י ה ב פ ע
כמו קול המק הגשם ונודע כי גשם הוא
*כבעה במ״ש בתהלת שי ה^ונותבכונ' הביב
ותיבת נ ע ל לשןן״זכד כבר נ1לע כ י הכינה
נקיעלמא לרכןרא וכל השפעימושםעעל ילה
^ ע ל כן אפשר לבנותה בשם יבנ1ל ה מ ו ן ו י ס
י ד ו ן רמז כי בע׳ל המ^ן הס בגי^ר׳יג כמספר
אלם ק שלא ע״ה כנולע כי הבינה •גק אם
בסוד א׳ #אותיות לפשוע ומלא ומלא לגנלא
>״דשם אהי״הוקס״א הוא מספר אהי״היליוד״ין
יאשר בה ג ם נ ו ל ע כי כא״ימא יש ד ' ש מ ו ת
^ה״״ה-ב ׳ליול׳/ןיקס־־א קטיא־ואי־דאלפייין
1
1
,
1
׳קמייג ואי להת״״ן קנ״א נמ״שבכונת כשכמ״לו
•וגי״ג רירהך ןארבעתס ־בגייתריי׳ו וכן אם
יתמלא בע״ל בי״ת עי״ן למ״ל יעלה בגי־
מרי"ן כזקלוק הייכ/בעל המז־על הכיגה
ו
דסב
־והמין הוא ר מ י השפע רימוגפ' מלנה גס א *
־תמלא תיגה המון כתה ה״י מיס זייו נוין
יעלהעי׳יה בגיירכ״ד כמספר קש״א סייג כ י
שמות אלו הס בכינה וכספר מיין כתכ פרי
ע׳ז נקי מלכות פרי יסוד מ ק י ע״ן כי מ ן
העמיה ל י ל י ה מ נ ה כל פ ר צ ו פ ה עייכ זלכן
כא הרמז כימר״י הוא כמספר העע״רה ע״ה
ע ו ד נ ק ד י ם מ ״ ש כ ז ו ה ד ץ י ק ה ל ד ף רי*ו ע״כ
כשעתא מ פ ק א שכינתא ־בגלותא למצרים
תבעה מקב״ה לתפחק לה -השתא א ר ב ע
ומני; לאינוךליגאולגת לקבל לי גליות ב ג י ן
דתהא בת חורי; ו כ ר ע״שב
~מכאן ו ה ש כ י נ ה ׳בהיותה בזמן
ממאד
בית המקדש כבר היתה בה
הידיעה שהיה עתיד הגלות נלכא אח״כ 0
הרי היא שאלה ל גאולות -כנגד ל גליות
,
לגכא אל כונת הבי כתובים
•]/חח
הבאים כאחל כי הנוקי היא
מלברת •עליה כרם היה לש$מה וכמ״ש
הראיינע זל״הה שהם לכדי הנערה ע״ע ועל
כן היאנרמןהג״כ בד״תכ״רם הייה לישלמה
והענלן לפי לרככו כ*
אותיות כל״ה
הפשוק הקורס פירשנו אותו כי ״ה ו א מלבר
נזה[ כית המקיש כי היא אומרת אני דזומלז
כ י אני -בכחינת מקיף ׳עליו על הרשימו
כראמןשלו ושלי הס כמו השליםשל אימא
בי אני ״עליתי המקימה *ואז היייולמגע״ניד
כמוצאת שלום כי כבחי הזווג נשתו! היסוד!•
שלנו וא״ב יתעורר היקלוק על אומרה א ן י
הייתי כי כיון שהיא מלכדת בכהי' עמילתה
כזמן בית המקלש א״כ־מה הלשון אומדת
אז כי אז נאמר׳על־זמן הקיום והעבר ו 0ו ^
שהיא־מלברת באותו זמן אייכהדלל־ואמ
בעיניו כמוצאת שלום שפירושדעתה א ג י
בעיניו על זה אמרה כרס היה כלומר כ מ ת י
$רמ^ ^י ׳ולנגה אני כ י עתיד לבא אח״כ ז מ ;
:
!
ג
כי
ת •שמן
משחת
.וינאית! .כרם שהיא ע1סצמת שהיא הנון ־
אשר היה לשלמה שהוא ו״א כבעל המון
כמקום הבינה כתן את הכרם לנערים ששם
את אותו הכרם באמויו כל• שיהיו הבחינו'
של הכרס שומרים -את האחוריים כלומר כי
גקקזס .היות בחיי הכיס כמקום הבינה
כקו כזמןבר^מק.שס אותם בכחי' שומרים
,שןוא שש© אותם בחימית הכים באחור כלי
שיהיו שומרים את האהוי־ייס מאחיזת הקליי
אצא־ זהו בחי* הגלות ולרמז זה אמרת
!נפדים לשון תרגום ולאאמיה.לשימייס
בלשון הקיש כנו לני כ״ לשין הקלש הוא כבחי
הפנים והתרגום הוא כבה•־ האחוריים וכיון
ע* שכונתה של מערת בחיי האחוריים על כן
אמרה נחרים לשון תרגום שהוא כאחוריים
ו^סר״תלחן אית ר^כרסלינפריסהואבג*
פ״ו כמספר אלה״ים כמש״ל בי בהיותם ;ו״ן
אב״א הס ל י נ ץ בבתי" אלוהים וכיון שהושמד
*;כרס ־באחור הכה חסר ממנה בקי' הזוזב
משא״כ בהיותה בכינה שהיא כפנים כי א!
איש שה״סטיסור יביא בפריו שהיא הנוגך
שהיא פרי של המןור אלף כסף שה״ש בח<׳
העפה הנמשכת אל הייסור שהיא כמספר
אלף של שט פעמים כתף של הביכתפותכי
לרך שם היא נמשכת אל היסוד והיא*
גבסינת כסף שה״פ חסליס והיסוד נותנה,
לנוקבא.
,
6
,
קרש
לימוז זה נ מ ו :כ ל י אני כימית מ ה הזל$
של הגלות ומשבחת את הזרר]הקל*ס ב״י
אן הייתי כעיני* כמוצאת שמיס .ולאהיו5
הקר הזווג משא״ כ עתה וכאילו.אמרי*
בההוא פחלא יתיננא שעתידה אני לומר•
א* היית* מ
1
*ה נאה ח״ונת החתן כימי׳
ן^ןר*
שלי לפנ^ ופירש היאב״ע זלה״ת
ןק הכרס שהיה ל* עוד יחןןר היותו לפני
ע״עולפי דרכנו שאומר לה החתן כי גס•
כאותו הזמן של הגלות ישדר כרמי -להיותו
לפני שהוא,כ* יחזור עמי כנחמת פב״פ:
ואן האלף לך שלמה כלומר לך שלמה סוי
היסויל אני משפיע האלף שהיא נחי' הספה.
כד* שתשפיע אותה אל כרמי אשר לפניי
כבחינת־ הןוזג או מכל לפרש כי לך הוא
חוזר אלהנוק' כי נימי של• לפני כי חחזוי׳
עמי פב״פ ו א 1ה א ל ף ש ה פ העפה ישפיע:
אותה לך ברמי שלמה שהוא הול היפני׳
בבחינת הזווג עמך כיון שח;ית כבחינת
פב״פ עמי אבל ומאתים שהוא כמספרי
האוחרייס של אלהי״ס ובמיש בגעררה״ק,
3יחול הזכירה כי זה ומאתים האמור
בפסוק זה הוא רומז למספר האחוריים ש:3
אלהי״סולפ• ורבנו• כלומר כי נאדר הוא
בחינת הייכין שה״ס ,אחוריים ריבוע של:
אלהי״ם העולה מאתים :שה*א בחייהאוחריי ־
אז צריך לנערים את .פריו כלומר את:
פריו שהיאהנוק' שהיא כרי של הישודצריך
שבחעותיהיהיו לבחינת נשרים שומריסאת:
האחוריים
ח
,
אפשרלפרפיותרנכוןכי־
א1
) 0
איש יביא בפריו אלף כפף
הוא נחמיה כי־ כיון שנתן את הכרס שהיא:
הנוקבא לנפריס שהיא באחור! א״כ אפשר
כיאיששהואהיסוי יביא בפריו שהיי הנוק'
אלף כסף שהיא העפה והלא אין .בחיני) 4ג(>> א ו נוכל לפרש יקאי אל החפת,
שהיא כ פ י י של היסוד פי*״
הזווג נעשה אלא בבחייפכ״פ וא״כ
צליקכלומדבי כאשר הוא בחינת ומאתים
מוכרח בי הסי ממני בחינת הזהב וכיון
שהוא מספרריכועשוו אלה״^פהואמויע
שנפשייולעת כ י ע ז י ד לבוא זה הזמן אשר
;
יו
על כתינת אכ א אז לנערים את כדינ
נו יהיה חוסר על כן אפיתי אן .ראייתי
גלו מר
י
ח
פי•
השירים
שיר
כלומיאת סייו של היסוד שהוא החפה
צייל שיהיה שמורה שאן חסי הזווג
יאמר כרמי שלי לפני כי
אן
)י(
התשוביהיא על זמן הגאול'
העתייה והענין .בהקליס מ״ש שס ביחור
שלהזפיריכי התרין כתפין לאריך מתלבשין
כתף ימין באבא וכתף שמאל באימי ומאיתי
הכתפין נעשים מוחין להם ולכן ה״ס י״ה
כי י״ההסאוא״י ולכן הם ננללין זה נזה
אלא שבכתף
וזה בזהשני י״ה בכל כתף
ימין אשר הוא באכא גובר בו השם י״ה
למילוי יויי״ן על השם י״ה למילוי ההי״ן
ובכתף השמאלשהוא באימא גובר בו השם
י״ה למילוי ההי״ןעל השם י״ה למילוי ההי״ן
והנה השם י״ה למילוי ההי״ן ין״ל פעמים
ה״ה גי' ר' ואלו הס סול ומאתים ל נ ע ר ^
את פריו כי השם י״ה של ההי״ן העול' מאת*
הנא נועד ושומר את פריו שהלא השם י״ה
של יולי"! הנקי פרי דאילנא כ י אבא<' גנוז
ושמור תוך אימא שהוא ח׳ כוי עש״ב למלנו
מכאן כי ומאתים לכפרים את פריו האמור
כאן הנא רומז על אימיימלצשיאת כתףשמ1
של אריך אשר בה הוא השם י״ה של ההי״ן
העולה מאתים וכבר כחככו לעיל כי בזמן
בית המקדש היו עומלים זז") במקום א ו א״י
ותמיר היו פב״פ זתלירלאפסיק זווגייהו
כמ״ש בשער הבונות ב ל״י לתיקון הלילה
ובספר עולת תמיללף ח ' ו כ ן יהיה בזמן
הגאולה העתילה לבוא נ״ת ית״ש והשוע
וברור הוא כי כיין שתייר לא פסיק זווגייהו
אם כן תמיד נמצאת המפה ביסוד של ז״א
כדי להשפיע בנוק' וכאילו העפה היא משלו
כיון שתמיד היא נמצאת בונישול
,
!#3תח
כבוא אל הכובה כרמי שלי
לפני וכפירוש הראב״ע
ולה״ה זה הכדס שהיה לי ע<י יחזור להיותו
וסג
לפני כיהנה החתן השלם כאכי שמע אין
לכרי כלתו השלימה בזמן כיה המקיש כעין
שליחותה ושמחתה כי רמזה וזכרה את זמן
הגלות אשר הוא עתיד לנח וכאיזו׳בחינה
תהיה היא כאותו הזמןשל הגלות ונוראי כ*
כעלותהעל לכה זה היכר לא יחסר ממנת
איזה צער על כן גס הוא לנחמה ולהפיג
את צערה מזכיר לה גס כן הגאול'העת!1
להיות אש ר זמן הגלות ו;הו אומיו כרמי
שלי לפני ןה הכרם אשר לי עוד יחזור
להיותו לפני כי יחזור פ״בפ עמי ותהיה־
חזרה זו בבחעת האלף לך שלמ״ האלן*
שהיית העפת באילו היא משלך שלמה שוי
היסוד כי תהיה אותה החזרה תמייית׳
בבחי׳ שאינו נפסק הזווגוכיוןשאימ נפסק
הזווג תמיד נמצאת בחינת העפה נישול ־
באילוהיא משלו וגס תהיה באותה הנחי•
אשר היא מאתים לנערים את פריו שהיא
אימא אשר בה שם י״ה יההי״ן העולימאתים
והיא נושר א ז פריו שהוא אנא גס ח;רת
כרמי תהיה בנח׳'זו שתעלה כמקום אימא
נשם תהיה תמיד לפני בבי״א.
י
יאמר כרם היה לשלמה
אל•
)ה(
בי הנה כרס הוא מספר
עשר הויות לה'חסרים וחמשה גבורות של
היעת כמ״ש בלי״תשיי השירים י י י ו ע ה ו א
כי אלו החו״ג הס נמשכים מאימא לז״א
והחסליס הם לצורך הו א כדי להגי* ל את
הפרצוף שלו והגבורות הס הולכויאל הנוקי
להגדיל את הפרצוף שלה ואחר כך ביחינ•
הזווג נותן!*,לה ל״א גס את ההסייס
ומתמתקיס על ילס הגבויוישלה ומתהפבי•
לבחינת חסיים ו כמ׳ ש כלי״תו/״ל איש יביא
בפריו דהיינו העיפה פרי איש צייק אלף
כסף שמהככין היין אלום סול הגכויוי!
לכסף לכן סול הרחמים והס ת״ק תייק הרי
אלף כי אלו העשר עולין למאה נמלגאנן
והנ?
לאלף
,י
י
ח
שטן
נישחח
ב ה צ י צ ה נקי שלמה כסוי מלך
*הצה
שהשלים שלזוכמ״ש בזוהר בב״מ
ליס כרס שליס העשי הויזי׳ת דח״וג של
כדעת היה לשלמה מלך סהישלזם שלו כמו
שדרשו אותו דליל כמירשכאןיומפני ששלמה
כקראכ״כ ז״אונן נקראגי׳כ היסוד שלז״א
כמפ״ל ע$כ*ןאמר בבעל המון לומר כי
שלמה האתןר הזאאותו שהוא בנח*'כעל
זגמוןשליסהניצה שהוא כעל המון רבוי
לרמוז בי הנה
ועיר
**שפעוכמש״ל
״ מ ע ב י החו״גהאלו הגה הסינתוצו' ניסור
של הנינה אשד הוא נעשה בחינת הלעת של
זעל כן בא חימז כי בכע״ל
מז״א *
* מ ר ן הזא בגייר״ה כמספר תיבות בייסוד
הבילה המ״ה ע״ה
י מ ז כי אס תמלא תיב<'נע 'ל המ״ון
ועוד
כזה בי׳׳ת עי״ן למייל ה״י מ״ם ו י /
*ויין יעל־ה ע״ה בגי'חלים כמספר תיבות
סי״ד היע״ת י ז ע ״ י י וזהו בבע״ל המזיין
ע.גןג״ד הלע״ת ל/ע״יר נתן את הכיס שיים
ך<ח1ג לכפרים שהם זו"ן כי תמיד מקוים
*מצפים לקבל השפע ממני כמו ואביו שמר
*את הלב' ותרגומו ואמה* נ ט י שפירושו היה
ממתין ומצפה כמ״ש רש״י ז״ל ובן שומר־
אמונים שאמרו בזוהר פ' וילך מאי שומר
כלומר נעיר ההוא ברבי דאמרההוא ימביך
ע מחכה ליה לאתבא אמן ע״ש • זבא הרמז
כי אס תמלא תיבת נפדים גויין
עלנכזן
<נף"תיייש<י מ״ס המילוי לבד יעלה ע״ת ,
עטי תתכ״ז שם דמ״ז 1ה"ן מספד תינות
*;נ״ה לים זעיייראנפי׳״ן ויחיל זכים זה
שנס ש1ל החז״ג גתןאותו אימא לנערים
שהם ז<״ן החשייס לזעיר זהגבוחת לנוק'
ע י על כ {,בא גם כן הרמז על נכון כי אם
ממלא תיבת לבפרי־םלמירנו״ןעי״יח רי״ש
ל ליס יעלהבגי' אלף ר״בן כמספרת׳ כז'
־*החשי״יסזע״ר הגבזח״ת מקנ^יהבלקדוק
?$קד כ ן איש שהזא היסוד יכיא לשו!ביא?
י
מ
קרש
*ז*יגפי הוא יז־יווגבפדיו שה״ם מ*1ןצא־
ערי היפויד ואז ג פ י י ו שליש הכוקי אלף>
כא >?,כי צאצאים ונעשים בה אלף כסף
כ• ככר היה לה תיק מ נ ו י ו ת ופ״י הזווכ
ההיא ניתן לת הליק יחסיים ועל י*0
מתהפכים גס הנכויות לבחייחסלי ו?עשי^׳
כה אלף כסף
יאמר כי לשלמה קאיעלז״א׳
א ו
)0
הנקי שלמה כמש״לוככי
כתבנו לעיל כי חו*גאלו ליס דעת של ז״א
והנה בתחלת בהיותה הצוק׳ באחוריו הוא
כוחן לה א ז הגנויות דין אחוייו ואחר כ ך
כאשי חוזית עמו פנ״פ נותן לה גם את
וכרי לבוא אל
החזרים כיח י הזוונ י
כמתינו נלקלק אומרו נתן את־ הכרם כ*
את הכרס יגלוינפי״ש להו״לצ
לכאורה
צתנתלנפייס או נתן הכיס לנפייס ולמה
אמי שני ימיייאת ריבוי אחד הכרם י י מ י
שני אמנם הנונה היא כפך המוכן כי לא
נתן כל הכיס רק חצי הכיס כי אין ריבזי
אחר דיכוי אלא למעפ זליהגת חצי הכרס
הנה הוארמח כמספר תיבת צליןשהוא־
ח*ק שהם ה ל גבורות העולים תיק לבר
והיות הגנזיות מה שנתן ולא החסיי־ נרמז
נתינת נלין מלא בזה נו״ן ליו ל י ן שהוא
בגי' תרי ח כמספר <בורו"ת ע ה וזהו
עתן את הכרס כלזמי מאת הכדס שהם־
ד חל'ג נלין הדמיז במספר נלין פשו ס
ומלא שהם הליק דגכויות וא״ת כי כיןן
שלפי האמת אינו ניתן לה רק חצי הכרם
שהם הגמדות אם כן למה אמר בלשוןכזת
כתן את הכרם שיש להניןשנזן לה את כל
הכרס התשובה לרמוז מה שנויע כי אימ
כותן לה א ז הגבורות ע י שכחחלה יתמתקו
עם החסדים בהיותם ביסוד שלו נמצא שיש
איזה צ י שיהיה נתינת בל הכרס מכיזן
שבכנו רות יש בהם גם כן המיתו ק של
״
ח
4
ג
ד<זזסדם
דז
פי־
השירים
שיד
^יושייס אכל לפי האמ הנתינה ה$מ5£ג
אינה רק חצי הכרס שהם הגבורות וכיו}
שישאיזה צד שהוא כל הכרם אמר בלשוןזה
;לרמוז זה ובמה שרינה את הכרם מיעפ
שהוא חצי הכרם הרמוז במשפי נת״ןיכבד
כתבנו לעיל כי עמידת הנוקכא באחור
״היא לשמור את האחוריים ז״ש כרם שה״ס
׳עשרהוילתשל הי חסדים *חמשה גבורות
כרי׳זוזות כמספר כ״רס היה לשלמה שמא
ץיא הנקיא שלמה בבעל המין שהיא הביני
^בבחינת הייסוד שלה כמש״ל בי החיוג האלו
קנה הס נתונות תוך יסוי הבינה אשי ה״ס
בי זה דמון נבע״ל המ״ון
הדעתשלז״א
מלא הוא כמספד תיבות בסו״ל הל״יעת
דוע״יר כמ״ש וחז״ג אלו ה״ס הלעת שלז״א
ממזה הכרם אשר היה לשלמה שהוא ז״א
,י
(
1
בכעלהמון םריהלעייחשלו
בתחלה׳נת{ אתהכ׳מ 1שהם מוד
ימנה
הגבורות הרמוזות במשפד ל מ ן
׳עשימ ומלא שהם-ת״ק דנכודו״ת שהוא הצי
הכרס בי מאת הכיס במספר כת״ן נתז
לנמרים שה׳א הבוק אשר בחינת הספירות
•שלה הנה המה שומרים את האחוריים
מאחיזת הקלי' וגבורות אלו הס מתפשטות
*מהדעת שלתו^מסהבכל הספירות שלה
׳כנולגגוהס הס הנמרים והגה אמרנו בי
׳גבורות אלו הוא נותן אותילה לרך אחוריו
׳ולגל כן בא הרמז כי ס״חנת״ן א ־ת הכר״ם
הוא כ ג < ז במספר חיבות ל״ה לירך
>אחו"ריו כיקלוק לרמוז האמור כ* נתינת
הגכורוילה הוא לרך אחוריו אשר זהו
כתחלהזאחרכך כאשד תחזור עמו פב״פ
וזז איש שהיא חיסול יביא בבחיזנת :״
זגיאה וזזוג אשר מזיווג בפדץ שהיא מ ו ל
א$ף' כסף כיינעשים בה אלף כסף" כי
מתמתקים הגבורות שלה וגעשה הכל אלף
כסף רתמים כמש״ל
,
י ,
5
:
רפד
(0ל ג ס לבי ה י י נ י ס ,האלו יקודש פרןןןן
כימי של• לפני ע״י שפיישמ
בידך היאשיןשהם דנייז״א שאימי כאשי
כרמי של• שהיא לצוק שלי לפני תחזיר
לפני פנ״פ עמי אן הא^ף לך שלמה האלף
שה״ס הטפה אשי היא גמתכתי י י ר
פעמים כת״ףשהםבגי׳אל״ף אני משפיע
אותה לך שלמה שהוא היסיי כיי שתשפיע
אותה ל כ י מ י כגחי'הזווג
)(0
<וכל לפיש כי האלף קא• על אלן*
כסף האמור נפסוק הקודם זלף
קאי על מוקבא ותכונה כ• כאשי כימי
שלי לפגי שתחזור עמי פ״בפ אז האלף שהוא
האלף כסףהאמויקותז לך שלמה עושה
$ך י \ ס ו י שהוא נקיי שלמה כי אז משפיע
כ ך •היזלק של מ?701סזמתמתקי 0ע ל ידס,
הת״ק של הגבירות אשי כ נ י היו הס ב ו
ונעשים בך אלף בקף הכל בחינת רח^יס
משא״כ ומאתים באשר היא כבהינייהאתים
שהוא מספר אחוריים י י ב י ע של אלליים
כ׳ אז היא •בחינת דיניךאב״א 1אז לנטייס.
את פריו איתו הפרי של היסוד שהיא הג׳פ׳
צריך שישמדוהז כי א ץ זווג אלא פ״בפ
,
•יאמר בדם היה לשלמה
אל
<ט(
כוי בהקדיס מ״ש בע״ח '(:
מסירה פייו כ• אנא"• הם מלבישים .את
מחסי יהגנויה של אריך ומתרין פ י ק י ן .
של הידיס נעשים חכימהשל אבא^חכמך;.
של אימא ימבי פרקין האמצעיים שהס"
הזרועות *עסיסי בינה של אבא ובילה של
אימא נשארין תיין פרקין אלזרוניס דחסד
לגבייה של אריך שהם תרין כתפי; ייליה
אשיהםגמשכין אלליא ואמנם ודאי כ י
גם אל* התיין כתפיןנתלבשי תוך אוא״י
ומהם נמשכו וניתנו בז׳א אן הענין הוא
כ• כודאי כי נמשך אצה/״א מוחי! מצד
גל
ג
ח
משחיו י קדש
שבן
כל אלו הנהיגו' כ״ מני היליס של אייך
שנעשים חכמות של אוא״יגמשכו תרץ מוחין
חי״נ שלז״א ונקי אחסנתא י א מ י יאימיה
ו ה ת י ץ כחפץ נעשו בי מצאי היעת שנו
הנק׳חסלים וגניחת ואלו הס ב י ע ע י ץ א ן
החילוק שיש כהם הוא 0/כ י הן״נ שבג'
הנמשכים מתי•^ פ י ק י היייס של אליך
אימ י ק האיה אחת הנמשכת מ מ י אל ז״א
ואיצם הס עצמם ממגן אך אמג •0התיץ
כתפי] שה״נז היעת הס עצמם יוצאים
ונמשכים כדעת של;"א ולי״? הארה נלכד
אך אינם כמשכי'ר<ן ע י אחי אשי נתלנשו
תחלה באוא״י ואחד התלישיתס שםגתלכשו
בלעת של ז״א ס״י התלכשותם נאוא״י
אמנםאלז נמשכים ע״י זווג .עליון של אריך
ו ה ו א ב מ ן ל ע כ י תרץ פ י ק ץ ע ל א ץ מ״ה,
של עתיק הס נשמה .תוך כ' פ י ק ץ פ ל א ץ
יידיס שהם חסיוגנודה של אייך וביפרקץ
עליונים של־ חייג לאריך הם נשמה נ מ ו ח ץ
של איא״י בחכמה וחכמה לילהון ככז'
והנה מזלווכץ נ״ה יעתיק .זה נזה ונמצא
עפה ההיא נחסל וגמרה של אייך נצח
נחסל והול כגנויה ז אחר כך נמשכת העפה
ההיא עד מזל הח'לריקנא ומתנו בזווג אל
מןל ה״יג ומשס היא נמשכת למוחין לחכמה
וחכמה שלאוא״יומתרנ״סול מוחץלילהון
ומזלהגץ ויוצאת טסה ההיא כלולה משנים
שהסנ״ה יעתיק מתי•] פר^ץהעליוגי©
וגנז מחסל גנזיה שהאריך פרקיו היאשוגי
וגס מחכמה של אנא ולנתכמה של אימא
ואלו נעשים חז״נ של ז״א ואלו הנ' כקראי
נאליא זועא אתסנתא לאמי ןאינדה כי•
אלו ה ת י ץ פרקץיאשוציס ינ״ה של עתיק
והחסל וגבייה יאריך שהם פ י ק י היליס
הם חלק אוא״י עצמם ונחלתם המניע להם
בי מהם נעשו חכמה וחכמה של איא״י
?נז* אלא שנמשכת הארה מהס׳נלני וגעשי
חו״נ של ן״א)גס מתרץ פרקי! ת ז א ץ ש ל
,
ג״ה יעתיק נמשך מסה ליו•־*! כ י ק ץ תתאין
לחסל ומולה של אייך שהם נ ' כ ת פ י ן
ליליה ואלו החייז כתפין עצמם אתי
החלנשס נמוחץ״של או א״י יךל> .הס עצמם
כהתלבש1ת אוא״י בנז״ל וצעש־ס דעת אל
ן!'אזלא ה א י ה נ ל נ י יק עצמותם כי אל?
הם אחילןגתא לז׳יא עצמו ונקיא כי עשרין.
לאחסינו או״אי לנרייהו ״ וכזה תני$
איך הלע׳ ניתן תחת הסנ״נ נ י זה-מתיין
פרקי! תתאץ ו&ו מתרץ פרקי ן .עלאין
כוי * ה כ ל ל העולה חינדינו כי תרץ.
פ ר ק ץ עלאץ לנ״ה של עתיק מתלנשץ
נתרץ פ י ק ץ ע ל א ץ י ח ס י וגנויה י א ר י ך
שהם תרין פרקי הידים ומכל אלו נמשכת
הארה לכי נחו״כ של ז״א אמנס ני פרקץ
תתאץלנ״ה לעת*ק מס ע^מם מתלנשץ,
נ ת ר ץ פ ר ק ץ תתאץ של חיןיוגנורה של
אייך שהם כ' כמפין לילית ואלגהסעצמ!•.
יורייס ונמשכים ונעשים יעת של ז" א ממ!4
אלא שי.וא אחי שנתלבשז נאואיי• לבן הז״פ
נקיאחסגתא ראוא״י ו ה ת ר ץ ^ ן ר ץ נ ק ' שלי
ו״אעצתוע״ב
:
לר>נה
אעפי'שאץ כל האמור הוצרך-
לענינינו עכ״ו הנאיו׳ אוזו נאורךכד?׳
לבאי דרך אגב מ.ה שכיתקשית* כדיזש 3 1
והוא כי מכל האמיר מנואר יוצא כ׳ הב:
מיי^ץחו״נ של ז״א נמשנ״-ס מהאיית ביי
פיג^י היייס של אייך אשי מני פרקי הירים
האלו שתם הפרקי'הראשונים יחסי וגבוי ־
של אריך נעשין חכמה ו0כמה של או״אי זגכ4
מ ] החכמות האלו של א״ואי נמשכות האיות:
עס ההארוי דתרין פרקץעלאץשהם הירימ
של אריך וענלם געש־ס חי"נ של ז״א וכ^
מנואר נתירוש הארר״ז נאורך <ס״שס
וז״ל היי נתבאר ענין הדי מוחין יז'א שתס.
נ ' עפות נמשכות מתרץ פרקי; עלאץיחסי״
ןגנור?£ל אייך שנתון ח .מ׳ז!ח:מה $$
,
ז
ח פ<׳
השיחם
שיר
א״ואי ואלו נקי אהסנתא לאנויואימיישנעשי
בלא בחינת ח״וב שבו ועול יעלו בלול מתרין
עפרין שהם ב' פרקין תתאין עצמם לחסל
!גבורה של אריך גלפ וכןשס בנלח שער
הנשירה פ״זוזה לשונו וסלר ככיסתסהואכי
חכמה נתלבש בנצח של אימא ובינה בהול
ותליןעפריןשהס לעת אחל נימול ואח״צ
ככנשו אלו הנל׳י עס המיחין תוך ל א באופן
זה כי תחלה נכנס מוח החכמה בנצח של
אימא ברישא ללא ואיל ב נכנם מוח ביכה
שבתוך הול לאימא ברישא ללאואילכ נכנש
מוח הדעת שהם התרי; עעריןשבתוך יסוד
לאימא ברישא ללא ולש באיר״ז אתגלין*
האי חכמתא ואפיק ואתמביל חל מי ח׳ וזה
בנגל חכמה לאבא מעשה חכמה ללא ואחר
בך אמר אתגליף האי חנמתא )ליס אמסנמא
לאימא שהוא חכמה לאימא ונעשה בינה
ברישא ללאואח״כ כככסו התריןעעריןכו'
ע״שב
1
הרי מטאר מכל אלו המקומות כי ממקום
שנעשה החכמה של אנא שהוא פרק
ראשון לחסל של אריך ומהחכמה שלאבא
משם נעשה החכמה של לא וממקום שנעשה
חכמה של אימא שהוא פ ר ק ראשון לגבורה
של.אריך ומהחכמה של אימא משם נעשה
ו לכאורה קשה מילש
הבינה של הלא *
שס בכלח שער לחשי הצלם-ל״א ולל והנה
המוחין הס ג" כחי׳ ח ל ל והלפת נחלק ל ל
שהם ולוג הרי ל' מוחי; ילונ ח״וג ואמנם
שורשם הס נמשכים כך ילוב הם נמשכי־ן
ממוחין של א״וא• עצמס שהם חכמה ממוח
של האב והיא מבינת שלו וביכה ממוח האס
בינה שלה כמבואר .בלחש הציצית ואמנם
הלעת הנקי ולוג בי חצאי הלעת הס היו
מחלת בתרין כתפין של אריך כוי ע׳ שב ״
הרי מבואר כאן כי המוחין לחיוב של ל א
הס נמשביימן הבינוי של א״ואי הפך ממקומו*
י
ןנלל שאמישמוחיןלילןנשללא הסממכ•
,
רםר•
מן החכמות של א״ואי ז מ י ניכיון שלב עוון
של א״ואי הס מן הפרקין האמצעיים יחסל
וגבורה של אריך אייכ גם המוחין חו״ה
של ל א אשד נמשכים מהכינוי! של או א״י
נמשכין<0רקין האמצעיים דחס?־ ומכרה!
הכלל כתכ כ*
וכמקומות
של אריך
הח״ונ של ל א הס נמשכים מפרקי ה*דים
שהם פרקץ הראשוני'רחשי וגמרה של אריך
ואפשר לומר על צד הרחק יהא והא איכו{
כי הנה ידוע כי כחכמה הכללית ?לאי יש כה
ח״וב נפרעות וכן ככינה ככללית של ל א יש
כה ח״ונ נפרעות וא״ב מ״ש נשער ככמ״רש
ובפירוב האלר״ז כי מחכמה וחכמה של אייןאי
נעשו חייו כ של ז״א #9הללו נ לחכמה של
לא כי אלו הס נמשכים מהפרק״ן עליונים
של חייג לאריך ומ״ש נדרושי הצלם כי ה"0וכ
של ל א נמשכים מהגינות של א״ואי הם הילוג
לנינה של לא כי אלו הס פמשכין מןהפיקי]
האמצעיים של ח״ג לאריך אשר גס מהס
נעשו הנינות של א״ואי וכן ראיתי להיה
החסיל המקולל הא ל הי שלום מזרחי נר״ו
מתנשכי ירושלים תונכ״א נכונת ק״ש וכעמיל*
נתינת באהל ששידר כעני! המשכת המוחין
של ז״א כי מזווגהתרין פרקץעלאיןשלליה
של עתיק ושל חייג של אריךנמשכין הח״וג
של חכמה ח״א ומזווג נ' פרקין אמצעיינז
של ל ה יעתיק ושל חייג לאריך נמשכייהח״וכ
של כינה דן״א ואפשר כי מני> קושיא זו שצ
ל הלשונות האלו כי הם נראים נשותרים
זה את זה סיור הרב החסיל נר״ו לעריאיו•
?יזרח פלד ההמשכה הזו כבחינת המבחין של
י
יא
$י$מ05
את זה ראית* כחוב שם כסלל״
הק״ש כ׳ אחר המשכת המוחין
לחיוב של חכמה ל ל א מ ה ל פ ר ק ץ מלאין
של עתיק ואריך ומוחין מלוב לבינה בל ל א
מהלפרקין אמצעיים רעעיק ואריך והמחין
של
6
11
שטן
משחת
? $0לוג #הל פיקין יויזאין של עתיק ואריך
אל המזלות כתב שיכוין להמשךמהמזלות
׳המוחץ דח:א' דלא לחליל של אנא והמוחין
יכ״נה ללא לחליל לאימא ולהמשיך המוחץ
לחכמה סביהליי לאבא הילוכ לישו יו והח״וג
6ל מלכותו ו ק להמשיך המוחץ לבינישכחלל
*אימא היריב אל יסולה והילוג אל מלכותה
*אזיכויןלזוובם לה׳יינו שאימא מעלת כלן
החכמות והחסדים וניתנם לאבא ואנא
משפיע ילל והס הכינות והגבורות גנותכס
לאימא וע״* זה נכלל הצלם של אבא ונעשה
<ילו מחכמות וחשלים ומתלבשים לי מוחין
כנילי של* חכמת כנצח נינת בהוד ח״וג
כיסוי ז ק נכלל הצלם לאימא כלו מבינות
וגבורות ומתלבשץ ל' מוחין הנז' כנילי שלה
כ מ י כ ל ע״ש * ־כי זהו כללות הסיר אשר
אמנם לעייל
מירר הרב החסיר נר״ו *
מהמשכה אשי כתב כי המוחין לחכמה ללא
*משכין לחגלל של אבא והמוחין לבינת ללא
כמשכיס לחב״י של אימא בזה לא נתיישב
1עי*י הקלוש לפי מה שאני רואה בלרושי
י \ כ הקלוש ל ל ב י הנה לפי רבריו נמצא
שהעפה הנמשכת מהתדין
פ ר ק ן עלאין
יעתיק ואריך אשר ממנה נעשו חיוב לחכמה
של ל א היא הנמשכת לחיוב של אבא והטפת
הנמשכת מן ה ת ר ץ פ ר ק ץ אמצעיים לעתיק
*אריך אשר ממנה נעשו ולוב של כינה ללא
נ:עה היא הנמשל לחיוב של אימא והלא
כפיחשא אתמר שם בשער הנשירה אשר
העתקנו אותו לעיל בי אחד זווג המזלות
של אריך נמשכת הספה אשר נמשכה מהתרין
ע י ק ץ עלאין לעידק ואליך הנה היא נמשכת
לפו חץ לחכמת וחכמה של א״ואי הרי כ•
\ #המזל נמשכה העפה מ ל ו ב לחכמה של
*״א גם לחכמה של אימא * ועול מילסעול
שם •כ• ע״י זה מתרבין המוחין ש 5א״ואי
*מדגוגיןויוצאת הטיפה ההיא כלולהמשניפ
שמם ל ה לפתיק מ ל פ ר ק ץ הראשונים וגם
ל!וש
מילגשל אייך מפרקיו הראשונים מ ס
מג^גמה לאכא ומתנקה של אימא ואם כפ׳י
ה?ךר היב החסיל נר״ו כי מהמזל נמשכה
אל ח״וב של אנא איכ איך יהיה כמציאות
.שתמשך גם מחכמה של אימא והלא מעיקרא
לא *נמשכה שס כאימא ואיך עתה תמשך
ממנה ועוד כ* לפי לבר* הרב החשיל נר״ו
כי החפה מלוב לחכמת ח״א .נמשכה אל
אנא והטפה ׳יח״וכ יכיכ? ללא נמשכה אל
אימא א״כ נמצא כי כאשר אח״כ מזלווגין
א״ואי כי אז הוא התחלפות המוח:ן נמצא
,שהחכמה שכותנת אז אימא אל אבא היא
החכמה לבינה לז״א אשר נמשכה מן הפרק
האמצעי לחשל של אריךוהכינת אשר מתן
אנא אל אימא היא הנינה של חכמת ללא
אשי נמשכה מהפרק העליון של הגבורה
לאריך וזה דוחק גמל שנמצא כי מה שנותן
אנא אל אימא הוא יותר עליון מהנה אשר
נותנת אימא אל אנא כי מה שנותן אנא הוא
הנמשך מהפרק העליון ומה שכותנת אימא
הוא הנמשך מן הפרק האמצעי כי אע״פי
שזה מחשל וזה מגבורה זה נאריך אינו מעלי
ומוריד נ י שם כלא נקי ימינא א׳״כ כאשר
נ ע י י ך פיק עליון של הגבורה פס פרק
אמצעי של היזשל ולאי שהפרק עליז! של
הגבורה יהיה במעלה מןהפרק האמצעי של
ה ח ן י ו כ מ ו שכאשר מתחלפין החיוג מה
שלוקח אנא מאימא הוא יותר מעולה ממיז
שהוא נותן לה ולאי שכן יהיה בילונ ולא
•להפך ועול כי לפי לבריו כאשר נתחלפו
המוחין נמצא כי ננצח לאכא הג:נס כמנת
של ל א יש בו החכמה לחכמה שללא אשר
נמשכה מפרק ראשון לחשי של אריך ובהול
שלאבא הנככש בבינת של לא יש בו החכמת
לנינה שללא אשר נמשכה מפרק אמצעי
לחשי של אריך וננצח של אימא הכ:כש
בחכמה ללא ש כו הבינה לחכמת של ל.א
אשר נמשכה מפרק עליון לגבורה של אריך
ובהול
ב
י4
1
י
דז
<3י
השרים
סיר
מנתזי של אימא הנכנס בבינה של לא יש בו
הבינה למנה של ל א אשר נמשכה מפרק
אמצעי של הגבורה לאמך •ואס כן נמצא כי
כחכמה של ל א אשר בה נכנסים הנצחים
יא״ואי זה כתו'!תיש בו הילוכ דחכמישל ל א
אשר נמשכו מהתרין פרקין עלאין לידים
של אריך אשר מהם נעשו חכמה וחכמה
אשר בה
של אוילי ובבינה של לא
נכנסים ההולות של אויליזה בתוך ׳זה יש
כה החלב עיינה של ל א אשר נמשכו
מהפרקין האמצעיים לחייג של אריך אשר
*מהם נעשו ביכה ובינה של אחלי ויותר
•בקיצור כי כחכמה של ל א יש החו״כ
לחכמה ובבינה של לא יש החו״ב לבינה
•*ולא משמע כןממ״שכש' התקיפות כייו־ש
׳הלעת ילל שם ואחבר נעני׳ן• זה גס כן
אופן התלבשות; ג' המוחין •כנה״ישל אואיי
< י ברוב המקימות מ א י נ ו כי חב״ל למצד
^אנאנתלנשו בנילי לאבא וחכ״לשלאימא
כנילי של אימא וכמ״א נתבאר ב א ! פ ן אחר
!אמנם ב ח י י ב ש״א ניזכארו כייבריב בדרגש
׳הציצית כי בתיםלה ה ם כך כנל בירן האי
אבל כאשר באו להתלבש• תיךלא היו ב א ! פ ;
יאחר כי חכמה למצד אבא נתלבש בנצח
״לאבא ובינה דאכא כנצח של אימא ושניהם
נתלבש) זה בתוך <ת מוך חכמה של לא
מצל קו ימין כי כלו חכמות וחלב לאימא
־נתלבש! נכי ההולותשל אוא״יי כקו שמאלי
ח״א כי כלם.בחינת בינה כייעיש
׳הרי מכואר כ* בחכמה של ל א מא• כלו
חכמות ובבינה של ל א הוא כלו
בינות ואס כפי לברי הרב החסיר נרי! הרי י
כי בחכשישללא ש חלב ואינן בלו תו כ מ!
*בבינה של לא יש חלב וא*נו כלו בינות
־!אין״לומר כי כלו חכמותר״ל־חו־יכ :לחכמה
יוכן כלו בינות ר״ל חלב לכילדא״כלאהולע
חכמות ובינות רק כלו מוח החכמה וכלז
מוח הנינה כי א; פירושו נזוייג זק;מה
1
,
רפו
וחלב יכינה אכל חכמות מ ע ו ת הוא ממש
חכמי ובינות לחיינו החכמוייחלב והכינו
לחלב כיי אלו הס בחכמה של לא ואלו הס
בבינה של לא וטור קשה מובא מלהלל מש
הנשירה פ״ז ומבואר יותר בפירוק האיר !
וללאתגלי^ האי חכמתא כוי כי בתחלה
אתעביד מאחשנתא לאבוי שהוא חכמה
לאבא חד מוחא שהוא מוח הימי; הנקרא
חכמה ללא• כי זה המוח נעשה ראשון לפי
שבמחלה נכנש נצח לאימא גו רישא ללא
*אחר כך נכנס ההול של אימא 1ו רישא
ללא בקו שמאל שבו וכנגלו אמי אתגליף
האי חכמתא ואתמשך כ* הוא בחי״אחסנתא
י לאימיה הנקרא חכמה לאימא עלאה וזהו
החכמה של אימא אתגליפת ואפיקת חל
מוחא אחרא והוא הנעשה בינה ח״א כ ל
עש״ב.
,
,
,1
מבואר כי מהחכמה של אכא ,הנקי'
היי
אחסנתא לאמי משה החכמה של
ל א ומהחכמה של אימא הנקיאחםנתילאיחי
<עשה בינה של ל א ונכנס בקו שמאל שלו
תוךההיי של אימא ו>זס כלנרי הרב
־החסיד נר״ו שבחכמה של ל א שס נמצאו
*שם ה * ו הימי ב לחכמה שלו חריהחו״ב
האלו נמשכו מהתרין פרקין עלאין שהם
היליי לחייג של אריך ומהתריןפרקין האלו
נעשו חכמה וחכמה של אואייזהמריןסיקין
האלו ה ס הנקי אחסנתא לאבוי !איגדה
א״כנמצא כ״ מוח החכמה של ל א נעשה
מאחסנתא לאבוי ואימיח שהס הב! פרקי]
של אריך שמהם נעשו
העליונים לחייג
ולפי לבר•
חכמה וחכמה של אוא״י ״
הרב הקלוש זלילה מוח חכמה של ל א לא
נעשה רק מאחסנתא לאכוי שהיא החכמה
לבאבא הנעשה מפרק מליון דהשד של אריך
ולא מחכמה של אימא כי לכן נקראת מות
החכמה שללא אחשנתא לאכוי לוקא ו כ ן
כי לפי
קי בנקי מנח הבינה ח״א גס כן
לגרי
ב
,
1
ח
שכן
!
דביי היצ החסיל נר") נמצא כ י בבינה של
*"א שס היו ושם)מצאו החג״כ לנינה שלו
והיי הו״ב אלו נמשכו מגתרין פרקין
אמצעיים לחייג של אריך אשדנוהסנטשו
הבינות של אוא״י ואלו לא נקראו אחשנתא
י א מ י ו א ימיה )אס כן נמצא כי נמ1ח
*!בינה של;"א• אין נ ו לא חכמה של אימא
ולא אחסנתא לאימיה והרב הקלוש אמר
כי מוח הניגישל ז״א מגשה מחכמי של אימא
שהוא אחסנתא יאימיהואין.לדחות ולומר
שהבינה של ליא שאמי הרב הקמש זלה״ה
שנעשה מחכמה של אימא שהיא אחסנתא
יאימיההיא הבינה לחכמה של ן״א כי ןה
בי הרי
י ר ך עקש נלא יעלה על היעון
בפירוש כתב הרב הקלוש ןלה״ה כ י בינה
וו של ו״א הנעשית מחכמה של אימא הנקי
אחסנתא יאימיה היא הון ההול של אימא
ו נ כ נ ס נ ו בקו שמאל של;"א אבל הפיגה
יחכמג שלז״א היא נתון־הנצחשל אימא
לפי ל נ י י הרב
ונכנס בקו ימין .של זיא
החסיד נר"! ואם כן איך יעלה על הלפת
שהבינה שאמר הרנ הקלושז״להה היא על
הבינה לחכמה של ז״א וכן אין לומר כי
התיין פיקין ,עליון ואמצעי יחסל של א י י ן
אשר מהם געשו חו״בשל אבא אלו נקי
אחסנתא לאני' שהגיעו לחלק אבא וכן
התרין פרקין עליון ואמצעי לגבורה של
אריך שמהם נעשו חו״בשל אימא אלו נקי
אחסנתא לאימיה אשר הגיעו לחלק אימא
ואם כןגם הנינה לז״א הנמשכת מפרקין
האמצעיים-שייך לקרותה אחסנתאלאימי'
י.א ליתא מכמה׳ טעמים היא שהיב הקי!ש
ולה״ה לא אמי שנקי' אחשנתא לאנוי
ואימיה י ק התרין .פרקין עלאין יחייג של
אריך אשר מהם נעשו הכמה ומכמה של
אזא״י ו ע ו י יסי}> קוף מוח הביצה של ליא
צא נעשה מתחכמת של אימא והרב הקלוש
וצ״הה א מ י ,כ י הגיגה• של ן!'א מגש!*
לןדעז
שחת
מההכנות של אימא" ועול יאס ק־
נחכמה שצ ;׳"א ׳שאחסגתא לאנויואימ׳ '
זכן בנינה יז״א יש אחסנת א לאני׳ ואייתיה
והרנ הקיוש זלה״ה אמר שחכמה לז״א נקי
אחסנתא יאנו י ופינה מ״א נקי אחסנתא
דאימייה ולטעס כל האמוי לא נת״שנ ימת*
• נמייש הינ הסיד ני״ו בהמשכת המוחין
מהמזל לאוא״י"צלייע
אס כניס הלבי אשיסילר־
הרב החסיר נר״ו כימןי1גתרין
ברקין עלאין יח״גשל איק• נמש׳גיסיהריב
לחכמה של ז״א ומזווג תרין פיק־ ן אמצעיים
לחייג של אריך נמשכיס הו״ב של כינה לז*א
נלע״ר לומר נ י ר ך אפ;ר נ י ההמשכה
מהמזל אל אזא״י היא כאופן ,אחר ומה•
ינזאו כלליוש׳ הרב הקדוש זלליה על
מ ו ן והוא כ• הטפות הנמשכות מהתרץ
פ ו ק י ן עליוןואמצע׳ לחסי של אייך נמשב״ן•
ממזל הי״ג אל חויב של אבא כינייןשהחו״נ.
של אנא נעשו מהתיץפיק׳ן האלו)מלנשיג•
לכן גס ר3.וסזת אשר הס
אותם גס כן
נמשכות משס אל ליא נמשכו' לחי״נ של אנא
ואלן הס לפי האמת חכמה וחכמה והכמה.
דכינה דו״א וכן הטסות הנמשכות מתר•}־
פדקין עליון ואמצעי לגמרה של אריך
נמשכיןממזל הי״ג אל הו״השל אימא כ•
כיין שהחו״ב של אימא נעשו מהתרין פרקין,
האלזומלנ-שין אותסג״ב לכן גיס .הספות
אשר הס נמשכות משס אל ז״א נמשכמן!
להו״נ של אימא ואלו הס לפי האמת בינה
לחכמה ונינה לנינה של ז״א נ צ א כי חו״כ
לחכמה של",א נמשכו מהרין פיקיןמלאין־
לח״ג של אריך ונמשכו לחכמית • של א"1אי׳
אשר גס החכמות של או״א• נעשו ־ מאלו*
התרין פרקין וחו״ב לנינה של;"א נמשכו
מתיין פ י ק ץ .א מ צ ע י י ם לחייג של אריך
ונמשכו לנינות של אןא״• אשי נס הנינוח
מל&זא״ינעמן מאלו התרי! כרקין ואחיי
^
ל
4
:
•03054
,,
ת
ח פ*•• שיר
* נ ן כבחינת הזוזג של אואייייהנה מתחלפים
המוחין ונותן אימא אל אבא החכמה שלה
דהיינו הבינה לחכמה של לא אשר היתה
בחנמהשלה ונכנסת בהול של אנא והזה
נמצא הצלס של אבא גלו חכמות דהיינו
בי נכנס בו גס הבינה של החכמה של ל א
שהוא כל מוח החכמה *גס כי נמשך מחכמי
של אימא ואבין נותן לאימא הבינה שלו
לחיינו החכמה לבינה סל לא אשר היתה
ובזה
בבינה שלו ונכנס׳ בנצח של אימא
נמצא הצלם של אימא כלו בינות לחיינו כי
נ• :נגן בו גס החכמה לכיני של לא שהוא כל
מוח הבינה וגס בי כמשך מכינה לאנא
נמצא עתה אחר ההתחלפות כי בלה של
אבא יש החלב לחכמה של לא חכמה בנצח
ובינה בהול ובלה של אימא יש החלב של
ביפה ללא חכמה בנצח ובינה בהול וכאשר
אחייכ נכנס הנצח של אימא ובתוכו הנצח
של אבא בקו ימין של ל א נמצאו בחכמה
שללא הבי סכמות חכמי .לחכמה בנצח
*
של אבא וחכמה לבינה בנצח־ישל אימא
הרי בי הוא כלו חכמות המש כמ״שבלריש
היעת הלל ונס הוא הבינה של אכא ננצח
של אימא כללשולכ שם כי הרי מהבעה
של אבא ניתנה כנצח טל אימא וגס נמצא
כי כחכמה של ל א לא יש מאחסנתילאימי'
כי הרי אופס
בלל רק מאחס2תא לאנוי
העפות אשר נמשכו־ מן התריןפרקין מלי א ן
)אמצעי רחשי של אריך ונתלבשו בחלב של
אבא הס הנמצאות עתה בחכמת של לא
אלא כי מיקר שס אחשנתא לאנויהואעל
החכמה לחכמה שלו אשר היא נמשבימפרק
עליון לחסל של אריך כ• ממנו נעשה חכמי
של אבא ולכ וגס נמשכה מהחכמ של אכא
?כן כאשר נכנס ההול של אימא ובתוכו
ההול של אבא בקו השמאל של לא נמצאו
בבינה של לא הכיביצות בינה לחכמה בהו ר
של אנא ונינק רכינה בהוד של אימא קרי
,
השירים
רפו
בי הוא כלו 5ינ1ה ממש כ ולש נליושי היעי!
וגס הוא מכמה לאימי ״היא בהו י כל אבי*
כללש ג0כן שס כי הר׳ מהחכמה של אימא
ניתנה בהול של אכא וגס נמצא כי בבינה
' ל ל א לאישמאחסנתא לאמי כלל ו מ י י ד
רק תאחסנתא דאימיה כי הר• אותס ר עפו לן
אשר נמשכו מכחרין פרקי] עליון .ואמצעי
לגבורה של אריך ונתלבש! ב ה לב פיל אימא
הס הנמצאות עתה בכינה של ל א אלא כ י
עיקר'שם אחסנתא לאומיה הוא על הבינה
לחכמה שלו אשר היא נמשכה מן הפרק
ממנו
'העליון לגבורה של ארץ־ א-ר גס
נעשה החכמה של אימא וגס נמשכה •מן
החכמה של אימא
י
בקיצלהחילוק אשר יש בין ה י כ
נמצא
המשיל נר*< ובין אני הצעיר כי מ״מ
בשער הנשירה וכפירוש האליא זיסא בי
החלב של לא נמשכי! מתרין פרקין עילאי]
דילג סל אריך שמהם נעשו חכמה והבמה
של א לאי הס החלב של חכמה ללא אלא
כי לפי מדר הרב החסיד נר״ו־ נמשכים
מימזל אל חלב של אבא ו^הר כךמלובשי•
בנצחיס של אןאייי נכנסיס כחכמה ללא
ן ל י דרכנ! נמשכים מהמזל אל החכמות של
אוילי זאללכ מלוכשין בנייה בל אכא נכנסים
כחלב של לא וילש לייוש• הצלם כי החלה*
של ל א נמשכי' מהליכות של אלא׳ כס החלב
של בינה ללא אשר נמשכו מןהוויוג לתרין
פרקי! אמצעיים לגלג של אריך אשי מכס
מהתרין פרקין הנן נעשו הביצות של אלאי
אלא שלפי ׳םירהיב החסיל גרייו נמשכימ
מהימל אל חלב של אימא ואחרכךמלינשים
בהולות של אלאי נכנסין בנינה 5ל ל א
ולפי לרככו נמ^כיס מיימ/ל אל בינות של
אלאי ואחר כך מלונשין בלח לאימינכגסץ•
בחלב ללא ונמצאו החכמות בחכמי ללא
והבינות בבינה ללא ולפי ס י ר הרב
החסיל
א
כ
,
ח
שמן
כ £הת
ןןחזיל נ א חו״ב לחצמת בחכמה ;"א
וחי״ב יבינה בבינת ז״א
כל הנמצא כתוב הנ׳ז הוא
א 2ג 0
אס גאמיכסלי הרב החסיד
כר״ו כי מזווג ת ר י ן פ י ק י ן עלאין לחייג של
אריך נמש:ו חו״ב של חכמה ח״א ומזווג
מ י י ן פיקין אמצעיים לחייג של א ף ך
נמשכים חז״ב של בינה לז״א כי לפי האמת
• ל זה איננו שוה לע״ר כי הנה עין רואה
דרך הישר ראה יראה כי כל אותם הלחשים
של ש'הנשייה ושל פיחש האלראזוטא לא
עחית ה י נ הקלוש זל״הה לאומים אלא
ללמדני בחינ־ן המוחין לז״א שישם והמשכתי
נהתלבשיתס ואם כן איך •תיישב טל הלב
לומר כי ש* ת י נ הקלוש זלה״ת אינו מ ד ב י
י ק כנח׳ חו״נ הסיטייס לחכמה של ז״א
! ל א בכללית החו״ב הכוללים של ז״א ועוד
3׳ שס ג״כ פייש נחי׳ היעת של ז״א הנמשך
ההתיין כתפיןשל אייך וה1א הלעת הכלל•
דז״א וכולא׳ שאם כן גם החו״ב אשי הזכיר
שםהס חו״כ הבזללי' לז״א ועוד בי לא הזכיר
שם ביחשים הנזיולאבשום מקום כי מזווג
הפרקין האמצעיים לחייג של אריך נמשך
אל ז״אכלי שנאמר בי משס נמשכו החו״ב
ואט אמת הדבר שמהתיין
של בינה ח״א
סרקין אמצעיים לחייג של אייךהיו נמשכים
החו״ב דבינת של ז״א לא היה הרב הקלוש
!"לתה מעלים לבי זה הס שלא לה/כיי
ונפרט בירושיםהנז'
אזתו נשים מקו׳
שאינם אלא על בחי' המוחין של ז״א ועוד
כ י אם מהפרקין האמצעיים לחייג של אריך
נמשכים החו״ב לבינה של ז״א אם כן מאי
שנא שהרב הקיושזל״הה לא קיאאחסנתא
דאנוי ואימיה אלא לפרקי; העליונים רח״ג
לא״אוהלא כמו שהפרקין העליונים לחייג
3אריך הס עצמותם לא1א'י והאיתס לז״אןןלכןנקיאאססניוא-לאצד )אימית כן
קרש
ז
הפרקין ה&מצעייילח״ג לאייר הס עצמית
לא ו א״י והארתם לז״א וא״כ למה לי( יקראו
גס ה 0אהסגתא יאבו׳ ואמיה
,
על כן הנלפ״י אממ ויציב
אשר
ונכון לפי:מחיות ופשטות
ייישי היכ הקלוש זלה״ה ועםכל זה אין אני
אגמיו אלא נדרך אפשר אס בעיני הי
יכשר והוא כי מהת״׳יץ פרקין האמצעיים
לחייג של אריך אשר מהם נטשו הנינותשל
א<"אי אין נמשך משס אל המוחין ח״א
כלל ועיקי אלא מהתדין פרקין עלאין לח״ג
של אייך אשי מהם נעשו החכמות של
אוא"׳ משם חקא נמשך אל מוחין ח״א כי
על כן ה י נ הקייש זלה״ה לא הזכיר לא
ולא נשום מקום המשכה
בלחשים הנוי
מהתייןפרקין האמצעיים לחייג של אייך
למוחין ח״א כי אם מקא מהתיין פרקין
עלאי! יח״ג לאריך כ׳ בדי לשלול ןה ככל
מק1ם אשי ה/כיראת הפרקין בליושייהנן'
נתן בהם סימנים סימן בתוך סימן פ י ק ׳
הילים של אריך שמהם נעשו חכמה וחכמת
של א)א"׳ או פרקין העליונים לחייג לא״א
שמהם נעשו חכמת וחכמה של אוא״י או
מיין פיקיןעלאין שיזם בחינת הילים של
אריך שהם בחינת חכמה וחכמי .של אוא״י
כאשר יראת הרואה שם בלרושיס הנן' וגס
כ׳ החו״ב של ז״א הנז' בייושיס תנו״ל
אינם הח1״ב הפיש״ס של החכמה ל",א
אלא החו״ב הכוללישלז״א אשי הס נמשכי
מתתייןפרקיןעלאין לחייג של אריך יןקא
אלא שכאשרנמשכה הטפה של מוח החנמ'
הכללית של ז״א מהפרק העליון יחשי של
אייך אל המזלומהמזל נמשך א) אנא הנ.
נמשך לחכמה של אבא אשי גס החכמה
של אבא נעשה מהפרק העליון לחשי של
אייך ומתפשטת הטפה נם בנינה של אכא
נמצא שזחכעה של;"א לא נמשכה אלא.
,
ג
.
סתסיק
ח
פ*
שיר
?להסיק העליון לחסל של א י י ן לוקא אלא
ה׳ היא מתפשטת בחו״נ של אבא אשי אחר
בהינת
הך נהכנס המוחין בז״א נטשה
החכמה מאת אשר נחלקה ונתלבשה בחו״ב
7אבא בחיי חכמה דחכמה וחכמה דכינה
לז״א ושתיהן כחכמה לז״א במ״ס וכן בינה
הכללית לז״א נמשכת מפיק עליון לגבורה
לא״א דוקא ונמקכתמהמזל לחכמה לאימא
אשר גם החכמה לאימא נעשה מפיק עליון
דגבורה לא״א ומתפשטת גס בבינה לאימא
<מצא שהבינה יןייא לא נמשכה רק מסרק
עליון לגבורה יא״א אלא שמתפשטת נחו״ב
לאימא שאחר כך בהכנס המוחין בז״א
נעשה הנינה הזאת שנחלקה ונתלבשיבחו״ב
זיאימא בחינת בינה דחכמה ובינה לנינה
׳*
? ו״א ו שתי הן כ ביג ה ין״א במ״ש ב״ה
1
לזה מעט ימז מן הלשין אש,י
ירש
במב בפירוש האי״ז וז״ל והנה
* ס הנה"׳ יעתיק הגנוזים בסיל נשמה תוך
׳חג״ת של אריך המידה תוך איא״י כנ״ל גס
*:ס מתעוררים ׳ומזיווגיס ואז נכלל׳׳/נצח
דעתיק נהיל שלו והיד שלו בנצח שלו ואן
׳ידיה הטפה ההיא הכלילה מנייה יעתיק
׳הגנוזים בח״ג לאריך ומרמים זמג גס
׳ונאריך ואז נמשך גס מהמוחא סתימאה
׳׳דארץ־ דרך ני המזלות לדיקנאאל מוחין
יאו״אי המל נשים אל ח״ג של אריך הגנויזים
•מוך חי״נ שלהם כנ׳״ל כ׳ תרין פיקין עלאין
שהם נחי'ה׳ לים לאריך הס נחי' חכמה
*חכמת יאוא״י ואלי הבי פדקין ׳עלאין נקי
אחסנתא לאנוי יאימיה לפי שאלו התרין
פיקיןקגיעו לחלקם ינחלחם י־משס נמשכת
<1פת א'*לאוא״י כלולה מני טיפות ומהם
עעשיןתרין מיחין חז״נ ח״א כיי עש״נ
׳היי שאמר כי מהמזלית נמשך אל מוחין
9אוא"י:וג 0הזכיר חז״ב שלהם ותכף ומיי
גס
§מר ?׳ תרין פיקין עלאין לאוין
רסח
השירים
חכמות יאוא״י כייימהס נעשין תרין מוחין
חו"נ דז״א כי לכאירילא היה צורן להזכיי
כ׳ חז״ב לאוא״י מלבשין לחייג לאריך י ק
הכי הול״ל נינמשילרךהמזלוי&מיחיןיאוא״י
המלנישין £חייג של א י י ן כי הרין פיקין
עלאיןשהםבחייהיליסשל אריך הם בםי^
חכמות של אוא״י כוי ומהס נמשכין ת י י ן
מוחין ח״וב לז״א אלא שאפשר שהוא לרמוז
האמור כי נתחלה אמי כי כאשי נמשכת
במוחין
הטפה אל אוא״י היא מתקשטת
הו״ב שלה 0וכלי שלא נבין כ׳י גני הטפה
היא גיכ נמשכת מהפרקין עליוני׳ואמצעייי
יחייג של א י י ן אשר מה 0נעשו קו"ב של
אוא״י על כן תבן* ומיי פייש כ* הטפה
עצמה אינה נמשכת י ק מהתרין פ י ק י ן
עלאן שמהס נעשו סכמות יאוא״יומתחל*
לימי אותנו כי היא נמשכת אל המוחין
חי״נ של אוא״י גמצא לשי האמור כ החכמ*
של ז״א אשר נמשכה מפרק עליון יחסי של
אריך הנר .היא נתפשטת בחו״ב של אבא
והבינה של ז״א אשר נמשכה מפרק עליון
דניודת של אריך הכה היא נתפשטה-ביוו״ב
של אימא 1א"0כ נבח׳ התחלפות המוחין,
נותנת אימא אל אבא איתז החלק אשי
בחכמה שלה והוא נ נ י ס בהול של אנא ־.
נמצא הצלם של אבא בלו חכמות יהיימ
בי כמין בו גם הבינה של החכמה לז״א
וגס בי ג ו נמשך
שהיא כל מוח החכמה
החלק אשר היה ?.חכמה של אימא ואנא
מחן לאימא אותי החלק אשר בבינה שלו
והוא נכנס בנצח של אימא נמצא הצלם
לאימא כלו כעות דהיינו כ׳ נכנס בו גס
שהוא כל מוס
הסכמה של בינה לז״א
הבינה וגס כי בו נמשך החלק אשר היה
בבינה של אבא נמצא עתה בנצח של אבא
החלק אשר היה בחכמה שלו שהוא החכמה
לחכמה ח״א ובהוד של אבא החלק אשר
ןןיזן בחכמה של אימא והוא כינה לחכמה
שצ
ג
,
,
ח
שמן
של;*א ובנצח של אימא החלק אשר היה
בצעה של אבא והוא חכמה .יב״נה של ל א
ובהול של אימא החלק אשר היה ביינה שלה
והוא בינה לבינה של ל א וכאשר אחר כך
הנצח של אימי ובתוכו הנצח• •ולי אבאי נכנס
נקו ימי} של לא נמצאו בחכמה בל לא
הב חכמות חכמה לחכמה בנצח של אבא
וחכמה לנינה כנצח של אימא היי שהוא
כלו חנמותיממש כמ״ש בלרוש ר.לעת וגס
הוא בעהשליאבאשהיא מ צ ת של אימא
ככלש גסכןשס בי הרי הוא החלק אשר היה
בבינה של אכא וניתן כנצח של אימא וגם
נמצא כ י בחכמה של לא לא ,יתור 85ס*ת*
דאבוי ל1קא בי הרי הב חכמות אשר שם
הס העפה• אשר נמשכה מפרק עליון להשל
של א י י ן אשר ממנו נעשה החכמה של
אבא כי לכן נקרא אחסנמא לאמי נמצא
כי החכמה של ל א לא5עשה רק מהחכמה
של אבא ןכן כאשר נ נ י ס ההול של אימא
ובתוכו ההול שלאבא בקו שמאל של ל א
נמצאו בבינה של לא הב בינות ב ע ז
דהכמה בהול של אבא ובינה לנינה
בהול של אימא הרי שהוא בלו
בינות ככלש בירוש הלעת וגס ,הוא
הכמה של אימא :שהוא בהול של אכא
מלש ג״כ שם כי הרי הוא החליק אשרהיה
בחכמה של אימא וניתן בהוד של אבא גגם
נמצא בי ב בינה של לא לא יש רק אחסנת׳
ראימיה לוקא כי הרי הבי בימת אשי שם
0 3העיפה אשר נמשכו* מפרק עליון
לגבורה של אייך אשר ממנו נעשה חכמה
של אימא כי לכן נקרא אחםנתא יאימיה
נמצא לי הבינה שללא לא נעשה רו{ מן
יי
החכמה של אימא לבל לוקא
,
4
1
,
יצא לנו חוב ממס למה שהיכ
ונזה
הקיוש לל לא קלא שס אחסנתא
יאנויואיעיק אלא לתרין קרקין עלאיןדס״גי
,:שחת
הרש
,
של אריך כי לכאורה לפי הטעם שהוא שאלןז
הגיעו לנחלתם וחלקם משא״כ ככ פרקין
תתאיןשל התרין< כתפין שהם אחסכתא ש3
לא עצמו א״כ גס החרין פיק ין האמצעי׳*
דח״ג של אריך מהםנעשו הנימה של א״ואי*
והגיעו לחלקם ונחלתס וא״כ למה לא נכל}4
בשם אחסנתא דאנוי ואימי ה עם התיין
1
" ש* א י י ן *־ אמנם לפי־
הדי1'1
האמור א ש כי מהתיין .פרקין ע ל א י ן מ ל ג
של אריך אשר מהם משך גם ללא כלי שלאי
נטעה ונבין שעצמותס נמשך ללא לכן קוראז
להם שס אחסנתא לאכוי ואימיה לומרתיע:
לך שהכו חלק .ונחלה של אלא•־ אשל הגע4
להס ומזה נולע כיאע״פי שאנו יולעיס בי־
גס מהם נמשך ללא אותה ההמשכה אינו
אלאהארת'נלכד כי היי הם נקראו חצזן׳
ונחלה אשי הגיע אל אלא אכל התרין פרקין
האמצעיים אשר לא נמשך מכס אל ל א
אפיל 1הארת א י ן צורך לקרות אותם
אחשנתא דאבוי ואימיה ביימה שלקא לעת*3
חיה שאינם חלקם ונחלחס כלי שיהא צורך
להגליענו שהם חלקם ונחלתם כי בירור וילנע-
הוא שהם חלקם ונחלתם שהר* גנוזים הס
בתוכם ומהם נעשן הבינות שלהם ולא נמשך
מהם אל לא אפילו הארה כמו שנמשך לול
מהתרין פרקי] עלאיןואת א״כנמצאכ•׳
הבינו של אן איי נעשו מהב' פרקין אמצעיי"
דח״ג של אריך והבינה הל לא נעשה מהפח!
עליז!של גבורה של אריך ואיך יתכן שכנעה־
ללא תיעשה ממקום יותר עליון מן המקזס
אשר נעשו הבינות של אוא״י נ׳ תשובו* אפשרי
לומר חרא־ כי כבר מצינו לוגמת זה שכתב.
הרב הקדוש לל כהייוש האלר״ז ולל שם
בקיצור ולש נאיר"! אב ואס מהאי מ!ח#
נפקו וב*התליין לא בע״ק תלייא כי א״ואי
עיקר השפעתם הנמשכת להם מן אריך היא
גלי ב׳ המזלות יליקנאאשר הם נמשכי*
ממוחא סתימאהחכמה של אריך אבל לג|
גע״*
ל
ל 0
,
ג
ח
פ׳
1
השירים
שיר
בגלק עצמו תלייא כי ר \ ג נימין ו ר \ ג
חוורתי שילכו הכתר עצמו של אריך הם
נמשכים ער רישא ליליה להשפיע נו נמצא
כי כנחינה ןו גילה מעלת לא כי הוא יונק
מהכתר עצמו של אריך ללי ר \ ג חוורה•
מ פ ק ן מיניה אבל א״ואי יונקים מהחכמה
של אריך בלבל גלי י״ג תיקוני ייקלממשכי*
ממנה ועגלז בערך שאין הוא מקבל שפע
אריך עצמו רק כליא !*״ המלבישיס את
אריך והוא מלניש אותם בבחינה זו א״ואי
הריממאר בי
נחלים מ ל א כ ו נלשב י
יש מציאות שיקנללא מן מקום יותר עליון
מהמקום אשר מקבלים א״נא•!ילנ לכו1תה
ו ע ו ר כיאלרבה היא הכותל כי א״ואי מסבה
שמקבלים עצמות התרין פרקין האמצעיים
לח״יג לאריך לכן מספיק להם להעשות מהם
חוח הבינות שלהם אכל לא שאינו מקבל כי
אם הארה כלכל צריך שאותה ההארה תהיה
ממקוייותר עליון כלי שבערך היותה ממקום
עליון אגלפי שהיא הארה יספיק לו להעשות
ממנה מנח הבינה שלו • נמצא לפי האמור
נ י הח״וב הכוללים של לא לא נעשו אלא מן
הטפה אשר היא נמשכת מהב' סרקין עלאין
לחייג של אריך אשר בהון החנמוישל ולואי
אשר גם החכמות של" לרואי נעשו מהמיין
פרקין האלו מעצמותס אלא שנמשכת מהם
הארה בלבל ונעשו חיוב הכוללים של לא •
נמצא כי מהחכמות של א״ואי נעשו
ומי׳ש בלרושי
חלב הכוללי של לא *
הצלם כי עהכינגת של אוולינטשו הח״וב
של לא שם מלבר ננחינת התחלפות המוחין
ומלש שם כמבואר בלחש הציצית וילועבי
כיחש הציצית הוא אשר כתב הענין של
התחלפותהמותיןןעל כןשס בדרוש הצלם
מלבר בבחינת הצלם של אימא וכמו שיראה
הרואה שפ בתחלת הדרוש שכתב ולל כי
ימוחין יש להם לבה״ שנקי צלם זג' בחי
הס באימא וכנגלס באבא וכבאר אותם
,,
1
1
,
נ א י מ א ו ח ה ם יתבארו של א נ א כני ע״שב^י
וסט
כלאותו היחש מלברנצלס של אימא!:בנחיי
התחלפות המוחין נותן לה אנא רכינה ש1ו
והוא אותו החלק יחכמהשנתפשעה בכינה
שלו אשר אח״כ יהיה נחי החכמה יכינה
ד; א אשר הוא מחלנש בנצח של אימא
הנככש בחכמה : :ל ל א יבמש״ל באורך ־•
ולש כי חכמה נמשך ממוח האנ מכינה שלו
וכן ללש ונינה ממוח האס כינה שלה הוא
אותו החלק לבינה אשר נתפשטה בבינה שלה
אשר א 0כ יהיה נחיגת הכינה ינינה של לא
אשר מתלבשת בהול של אימא הנכנס נכייה
של לא וכמש״ל באורך ננלכלל לזמר נדרך
אפשר היטב כעיני הי נ י על פי האמור
נמצאו כל רחשי־ הרב הקלוש ל ל איש מל
מקומו עולין נקנה אחל נררך ישר לא
•כשלו בה בלס שדם לחובה ככתכס וכ\שונם
,
זי
ז,
גלי שינוי ותמורה וילש אילם
כי בא לידינו ענין התחלפוון
)י?\1
המוחין כ*מא כה מילהאמה
שנלנלר לפי לחשי הרב הק־ושלל בי גנז
ח״ש היהחכףי נר״ו נזה לא הבנתי לכריו כ•
הגה הוא כתנ במנת ליש כי אחר שנמשכין
המוחין לא״ואי הח״וכ ליסולנישלהס נהח״וכ
למלכות שלהם י מ י ן לזווג ישס״ות הראשונ״י
דהיינו שאימא ממלה מיין שהס ההכמוון'
והחשיים ונותנס לאבא ואנא מ^פיע מ״ר
הכינות;הגבורות וע י ?הנכלל הצלם לאנא
ונעשה כלו מהכמות וחסייס ומתלבשין ל
מוחין בניל* שלו חכמה כנצח ביכה בכולי
ח״וגכיסולובןגללז נכללו המוחין לצלם
לאימא ונעשה כלו מבינו* וגבויויומתלכשין
י מוחין הנ;י בטלי שלה כגל ואז •כוי;
להוציא כיצלמי המוחין הנן׳ שבנה"׳ יישסלמ
הראשונים ומתלכשין כל נ' צלמי המוחין הנל
בישכלות השטים כ'4גלש
לא הכנת* לנרי! כי לפת כזאת לא
זלגלר
מצאתי בלחש• הרב הקיוש ל צ
כי בבחיי ןזוב תחתי ן דיכןלר ניהול לןבייון
יי
י
,
א
שהגןקכא
זז
בשחת
שםן
? ז מ ו ק נ א מתנת אל הזכר ואירבת איפכא
•מצאתי כשי הפשוקים פרשת וירא ובע״׳חש׳
* ל ן פ ״ מ כי זה מא ההפרש :דש בין הזח ג
.:׳העליון מש קין• אל זווג תחמון רישוי משוד
ע י כזוץנ התחתי׳ן ייעול ביסוד הנה הזכר
י<ותןטשת דעןרא .ביסוי המקנא והנוקבא
*נותנת טיפת נוקיא כ*ס!ל שלה עצמה ׳ושם
עוצרת •הנשמה מבי גופיות אלו אבל נזמג
הנשיקין הוא כפול כ׳ כמו שהזכר נושק לנזק
ונותן כפיה חחא לרכודא גם הבוק' נו^קת
^יתו ונותנת כפיו רוחא נוקבא כ 1ע״ש •
?א״כ מה הלשין אומרת כי אימא מעלה מיין
יאז החכמות והחשלים מותנפו לאבא והלא
מ ל ן אתי מעלת הנוקבא אינם יוצאיןמיסוי
עלה בלי לי׳.נת; כזכר כלי שנאמר שאימא
ניתכת הס:מ!ת ו ה ח ג י ם לאבא כלי שאח״כ
״*לבשי כה!״ ויש!ד שלו ועול כי משונה זווג
זן ת מכל כסי׳ מוג הנן׳ ביחשי היב הקלוש
לל כי כל כחיי זווג הגלכיירושייהואשהנוק
ימניליז ע '} ה' כיורות והזכר משפיע מ״י הי
רושייס וזווג •;ה הזא להפך שהנזק' מעל!ז
ימין חשייש ?היוכרא משפ ע ת״י גבורות
*לזה אפשי ליףוי! כי כיון שמה שמתכיאיהא
ל א א הוא המ״ה יב״ן א״כ אע״פי שהם חשדי״
ינק׳גוברו׳כיון שהם מ ל ן וכןכיוןשמה שמתן
אבא לאימא הוא הכ״ן מלת אפ פ"• שהם
׳בנוח' נקי חתיים ביון שהסמנלה והוא דוח
ו ע ו ד כי לפי דבריו נמצא כי הצלם למוחין
של אנא מצםיירייבו בעצמוב־י הרי החנמו'
ןהחזלים שלו הם נשארו בו נעצמו כי לא
•השפייאותבבחיינלי *!אימיוהחכמניוהחשי•
*(שר לקח מאימא הס נעשי' צינות וגבורות
עי ואת״ב מתלבשים בנילי שנו ולב נמצא
:שבו בעצתו מצטיירים המוחין לצלם שלו *
:• 1לא בכל לרגשי הרבהקיושללמכ<אר.כ•
הצי,ר אינו כי אם ננוקבא ונפרט אימא כי
^טמבי זה הנקויה שלה צר״י כנולע ובפירוש׳
י&זמינש הכונותל*) דרלשבכונתאחל כי
#
1
י
1
,
כ
1
,
1
,
<־**א הגיית ע1#ק/ה 4מן אנא לאימא
קרש
והאיפה ר*.ו היא שם ע״נ ייוי״ין ו מ ה עדין
הטפה ה 1/נידתה ממוח האב אין נה ציוד
*.היא כת<ל כללות אחד ולכן תכני{ כי א 0כ
בייתה• תוך מעזי לאימא אז.היא מקבלת
,הציור ומצטיירת ונעשים ממנא ל מוחין אל
ל א שדם ח״וב ולוג ותכוין כי לי מוחין אלז
,נלס לי אותיות ההך׳יי״הייויץ הגל כל ע״שב
היי מבואר כי הציור של הטפה של אבא
היא כתוך־מעוי של א יגא ואין לומר שזהו
על הבעות והגכנירות אשי כית! לה אכא כי
הרי אמר שהסל מוחין מ ג י ל אותיויייהליה
ליולין הנזישתיא ההו׳״ה ליוי״ין י!0י נמש כי
כבחי׳ הטפה מאכא אשר היא המצטיירת
בתוך.׳מעוי של אימא ומשם מנ,אר ג כ כי
בטפה של המוחי ן שנות; אכא אל אימא הנה
היא כלולה מן־הלי מוחין ו כ ל ״ שם ל כ
נ י״ל אחייב תכו ! בהוי״ה למילוי •ולין
אשר היא סוד •טיפת הןוע היוצא מן אנא
אל אימא אשר נה כלוליי המוחין ילאב־יחל
כי לכא;רה זה הפך
־באותהההליהגלש *
ינלש הרב החסיל -ני״ו כי-כ־טפה שמחן אביז
אל אימא בנהי' מיד הס הכעותוהנבומת
בליל והקדמות־והחסלים נשארים בז כ• זה
לא ידעתי מהיכן יצא להרב החשיד נרי׳ו
י א י משום כלש בזח שי הצלס אשר כמנכו
לעיל ליתא כי הרי כתבנו לעיל כי שם מ״בר
בצלס דל אימא מה שנשאר נצלם שלה איור
בחיי התחלפות המוחין אבל אינו מלבר
בבחינת .הזווג
בנחי' הזחג כי
חטיפת אשד מ מ ן לה אכא בנחי גלי
בולאי שהיא כלולה מהיי •מ>חין למצ־ד
אבא כמש״ל מכונת •גלש ובכ״מ לאלילה ילכ
לחשי ה י נ הקחש/ל״הה־י־היו סו תר ין זה את
זהובסיעילת תמילד״ה^נין ילש נקיציר
מופלג כתב ולל ואז מזימנין א ג א*• יחד
גאז מו־ר״ד הטיפה לדנ-ןרין *היא דם ע״כ
ליולי״ן כבל אצלנו נלחש אמייר עיש
ויורדת מן מוחו עד היסוד נו ומשב־ כ״סול
שלה
ג
״
9
!
1
,
ז
,
פי
דו
השיח•
שיר
•?ולהוא; היא בכללות ובתוכה מצטיירין
ונעשים ארבע מוחין מ ן די אותיות לכלב
כמילו״יןכלילש
מנואר כי הטפה אשר נותן אבא
הרי
אל אימא בבחינת ללי היא כלולה
ימל'מוחץ והיא מצטיירת בתוך אימא כי
על כן רלל טובא בי הרי מקור ושורשענין
התח־פות המוחין הנה הוא בי״ג דציצית
ושש כ נ ר מבואר*איות מקום הוא העירוב
זלל שם אחר שכתב
והתחלפות המוחין
•בפרטות ,היאך הוא התחלפות המוחץסייס
וכל זה נעשה כלי זווג אנא ׳ מלי העיבור
׳שבתוך אימא נתערבו ונעשו כסלי חזה
יע כ
הרי מבואר בי העירוב ׳וההת־חלפות של
.בחיי המוחץ הכה הוא נעשה בתוך
יאימא בזמן ע י מ ר המוחין בתלכ״אשר משם
יבאר״ה הפך כל יבר* הרב החס* ל נר״ו חלא
כ* כבי כתב בפירוש כי העירוב •ו התחלפו'
״ממוחין הוא בתיך •סו* אימא ועול כי כיון
ז!{ התה לפו ת הוא שם מוכרח כי הטפה א^ר
׳השפיע אנא כאימא כבתי'מ״י.היא בלולה
•מתל• מנח;ן באופן כי יג-ריו צל״ע
1
1,
,י
יי
־•
י
*׳
אני אחות לגלי בלרךאפשר
״ואשר
בפי שטחיות ופשטות דרושי
ה י כ הקילושזלילה הוא כי אחר אשר אנא
׳יישייםנעשי־ם בבחייפיזצוף־־אחי וכן אימא
?תבונה נעשות קרצוף־ אחי ומתלבשים
•ונכללים.אלאי עלאין בישגלות הראשונים
הנה הם מזלחגין:והזווג הואביהול
ו פ ר צ ו ף הכולל בינה ותבונה שהוא בית
הרחם *לתכונה הראשונה ואז אימא מעלת *
מ״ן כיסויה והיא טיפה אחת כלולה מל
מוחץ היורית•מהמוחין שלה עד היסוד
שלה והיא סוד המ ] שלה ביסודה ואבא
משפיע בבחיי מ״ר טיפה אחת בלזלה מיי
;
5
,
,1
מ ו ח ץ הערלת סן המוחץ שלו על היסול
רע
שלו ומכס ליסיי לאימא ללחיי כלל ונרית
׳טיפות אלו מהמוחין לאלאיאז נתחנכו
״שלהם והחלג
החלב כבחינת היסולות
כעטרגתשלחם <אח״כ בבחינת מזווג הכל
*ניתן באימא ושם ברחמה מצטיירייונעשיס
י'מוחין חלב ח ל ג ש ל אבא ושל אימא
1אז שפ נעשה התחלפות במוחין ונעשה
הצלם דאבא בלו חכמות וחסלי 0והצלם של
אימא בלו בינות וגבורות יואחי כך כסוי
הלילייוצאיןכיצלמי המוחץ האלה מהרחם
של תבונה הראשונה ומחלנשין בישסלת
השניים הצלסשל אבא ביש״ס הבי והצלם
של אימא עמבונה הבי ועל ילם נכנסין
בלא בנחייצלםזה בתוך־זה הצלם לתכונתובתוכו הצלם ליש״ס בפרטות הבחי' שלהם
צ׳ בבחיימוחין פנימיים בנה** שלהם ול״מ
בבחי' מוחין מקיפץ כחלת כחנ״י שלהינז
כנודע כבלע״לוהבי״א א״ש
,
,
נחזור לכוכת הכתיבים כי
1^0יזח
הנה נמצא כי ע״י אוא״י
נמשכין המוחין חליל אל לא אלא שבחינת
החלב של המוחין איכס אלא מהאריהמוהי•
של אואי״י מנחי' החכמות שלהם והפלג
שתם התרין עטיין של הלעת אשר הם
נמשכים מהכתפין של אריך הם נמשכים
׳עצמותם אל לא גליאוא״י ל כ כימסטרא
לאבא הוה גנ-זחל עטיילאקיי חסל ומסטר״
לאימא חל עערא יאקרי גבורה־ וכנלש
סיף פ״ולשער הנשירה
והנה לטעם ושינה כי אלו התריןעטרין
הס נמשכין מהתרין כתפין של
אריך על כן הם כבח״' מספר אלף כי כן
ב" פעמייכ״תף הכה הס עולין למספר £ף*
וכמ״ש ג״כ בשער־יה״ק כ יחול של מכירה
בסול האלף לך שלמה ע״ש אכל הם שמןרי׳
וגנוזים באןאיי•ועל *ליס הם גמשכים אל
ל א וכחש״ צ
נ
עוד
ח
שמן
נ ,שחת
ע ל י <קיי3י מ״ש נ ש ע ר הפסוקים פר*׳.
ביאשית נד"גשלי!טא אד״הר כי
אע״פשהילד נוצר מ ט פ ת ה ז י ט הכוללת כל
הלי מ ו ח ץ א ץ טיפת ק ן נ י נקיאלאכויפת
ה' הסלים וטיפת הננקבא טיפת ה׳גבותת
זהטעסכי־ נהם תלוי עיקר הגדלת האלם
כסוד המים המגללים את הצמחים עינן ו
למדפי מנאןשאע״עשתמיל נאסר כי הטפה
גמשכתגעת הז*זג מ ן הימין אל היסזד
נמשכי^ג״כ 19ה"10ב וכמש״ל סמוך מראה כי
העפה אשר משפיע אנא באימא נבח־נת
מייל היא כלילה מדי מוחין שהם יזו״ב ולעת
כולל חי״ג ו כ נ ר כהנני לעיל כי כ ו ס נקרי
העשר הדו״ת של י 11ג ילעת שהם כמספר
כר״ם גם נתנגי כי שלמה נקי ן״א גנן
גס כ ן היסיל שלזי׳א גם כתנ$ו בי כאשר
הכופה נמשכת ממולו הלעיהנה היא נמשכו!
י י ן שתי הכתפות והיא יורית ע י הים! י
ואז נסהיסול נאמר נ ו האלף לך שלמה
כ״ אז עולה ל מ נ י ן א ל ף כ י ה ו א כמספר ב״פ
כת'ן>
מ
]/23תה
נבוא לכונתהכתובים הס
אמרו כרס היה לשלמה
כ ו ס שה״נ* מסער העשר הזיי׳ית יח״יג
לתיין ע ט ר י ן י ל ע ת היה לשלמה שהוא ז״א
זלרך רמז בי אם תמלא תיבות כ״רס הי״ה
בזק כ">1רי״ש-מ׳־ס ה״״ו״דה״י יעלו בגי'
תש״ם כמספר תיבות הסלי״ם גמרו״ת ע״ה
שהייה הנעת של שלמה שהואז״א ב נ ע $
המין שהוא אריך שהוא ה נ ע ל של כמון
של העולמות וגם של המון ד י נ י י השפע כמ1
לי{ול תתו המין מ׳ ס כ י בל השפע נשפע
ממגי זזה הכרס שהיא הדעת של׳.ז״א היון
נאריך
אפשר לפרש כי בבעל י י מ ו ז
אל
)י(
על אריך :המון הואלנא'
מה היא בחינת הכרס ב י הרי גם הנוקבא
נקראת ? ר ס גמ* ל ו ה ע נ י ן כי אגו תמ)א
ח
סרש
תיבת נפיל ני״יזעי״ן למייל ט ס ג ' א י י ת י ה
הסשוטוון והנילל יעלה כמספר נת״י שהוא
אריך כתר של עולם האצילית גס נירע כי־
עטרא דחסייס ה״גושם רו״הגס א ־ חנלז
על העטרא של גבורות כמ״ש בשער הבונות
כ ד״י תל ר״הככוהתאלהימ ו א-ל ייי אנותינו־
המז״ן הס־ ציירו אותיות
והנה
ע״ש
חייה נ״ו שהם התרין עשרי] של חו״ג דלעת־
טול כתב מם כ י מהבתפיןשל א ר י ך ץ ר ל ׳
המקיף של החרק פ ט ר י ן של ח1״ג ללעת׳
לן״א והנה "!0ג נקי יהוייר ,אלה״ים שהס׳
נגיייב״ק כמכין ב'פעמים ל ו נ״ושנמלות
אלהעז ו&להי אעותימכו ' ע״£׳
ג/0ה כרמו נמלת המזיין כ• א *
והנה
תמלא תיבת המו״ן כזה ה״י מ״ם־
ו" 1מיין יעלה המי צ ו* לנד נ מנופר יכ״גן:
נכי' ליונ״ו כמספר יגז״ה אלהיי׳ם של׳נ*־
התו״ג הדי כ*הסז"; ה ח ן ׳ 1ביעטיין יחו״ג
דרט־ז זיישכים היה לשלמה שליכוז״אנאיןה;
מקוס ככע״ל שהוא בכת״ר שהוא ל ר י ן ומה
היא נ 0י ' ה נ ר ס אשר היה לו כ א י י ן ל/ת
אמר הליין שהם התר• ן ט טרי; לחו״גידעון.
ינרמ/ים נתיבת המו״ן נתן און הכרס׳
שהוא׳
לנוטרים גין״ן קאי אל הבעל
א״א שהיא נ ת ן את הכרס שהס התרין.
ע ט ר י ן לנטרי שהנו אואייי אשר נהם•
ניעגירא׳
גנחין ושמורים ההרין עטרין
לחסל גניז נ א ב א ו ע ט ר א מ נ ו ר ו ת •גניןי
כאימא והם שומרים אותם כבחינת סקלו ן ־
כלי לחת אותם ל/״א כי אין אל אוא״י יזלק.
נהס רק עצמותם הס לליא ו א מ י נ ך א*!5ז
י נ י א נפריז אלף־ כ ס ף *
כ י הנה איש נקי אנא כמ״של על פסוק
אנזיהן,אישאת• הון כל ביזו נאהבה ואימא־
ג״כנק' עלמא לדכורא כנודע ו א נ א ואימא
בחיא שריין .וכיון שהחבר אנא גם אימא
נ כ ל ל א ו ב י נאתרא לדבורא נזקי לא סליק
נ ? מ א ו ע ל כ ן אמר איש והנונה על או״א•*־
אשר
י
,
1
,
,
השירים:
אשר הס הנטרי* ופירושו כל א• מהנסרי' ן!א
שלסיבת הטעמים האמור/ם כלל אותס כתיבי
איש נהכונהכי אה״כ א״ואי הנכללים נתינת
אישנל אחי יביא כפריו עם פריו שהס
המוחיןשלהסאשר מהם יוצא פרי ועם אותו
הפרי היוצא מן המוחין שלכם שהם ההאהת
היוצאות מש 0להעשותבחי״ ח״וב לל^יניא
אלף בסף יביא אל שלמה שהוא לא אלף כםף
שמא בה״'הכרס אשר היה שהוי בהם שילס
התרין:עטרין לחלג הנמש :ין מהב* כילף
כולףשל אריך כעולין אלף אשר להיותיתרין
כתכין אלו באריך אשר כלו ימין רחמים קיא
אות 0לסףשהואלבן חסי נמצא שהכונה
שאותו כרס אשר היה לשלמה שהוא לא כבעל
כמון שכנא אריך ואריך נתן אותו לנסר״ם
שהס א״וא• אח״כ כל אחי מהנטריס יניא
; אותו לשלמה שהוא לא עס פריו שהוא הפרי
היוצא מהמוחין שלהם כי הפרי *יוצא מן
המוחין ועס אותו הפרי שכם ההארות
היוצאות מהמוחין שלהם כיי לנפשות רל<כ
אל לא יניאו אותר כים לשלמי -שהיא לא
בנחי אלף כסף שהוא העצמות של התרין
כתפין שלארין העול ן אלף והם מאריך
שהוא כסף לנן רחמים וכלי להורות כי
ר.מוחין -שהם הילנב הס בבחינת הארית
<כתרין עטר״ן הס העצמית על כן קיא את
הח״וב פריו שכס בבחינת פרי הארה ולא
עצמות ואת הב* עטרין קרא אותם אלף
בסף שהוא עצמות כתרין כתפין כעולה
אלףונסכסף שילס אייללרמח כאילו מן
אריך עצמו נמשכין ללא נגס נ י כמו שהס
גאריךהעצמויכן הס נ ל א ונם כמספיפר״יו
גרמן! המוחין חלב * שהנהלפ• צלמה
שכתבנו לעיל נמצא כי המויחין חלב של
לא כס בפוליס חלב של חנמה וחלב של
בינה * ועל כן אס תצרף .משפר תימת
0כ׳מה וני״נה דחגלמה ונינ״ה יעלי כמספר
<לש איששהס
י
׳*רי״ו בלקחק
,
רעא
אלאי יביא לשלמה בפריו מהנא הכלמה
ובלנה לחכ מהובי*נה אלףכסף שהם י ת י ן ן
׳פפיין שהם פסעת הכרס להיינו כאויייןי
מביאין לשלמה שהוא לא אותו הכיס שהוא
כחינת אלף כסף טס המוהין לחננלה
ובי״נה יחכ״מה ונינ״ה ולפ• שהמוחין של
•10כ איכס רק הארות על כן נרמזו כמספר
אמנס הב!עטיין של חיייג
•
פר״יו
מעת שכס .העצמות ממש על כןכפ״רושא
אתמר אלף כשף שהוא כטצמ׳נ' של התיןן
כתפי! העולה^הספיס אלף
יי
כן נס מעיקרא הכתוב לא הזכיר
)]/ל
רק את היעת שאסר כרס היה
לשלמה שהוא לא כנעל המון שהוא .אריך
וכ• כיס ל נ י שהוא נח• היעת היה ללא
באריך והלא נס בחיי.ה הלב שלו מאריך
.נמשכו לו אלא שהכיס שהוא כחייהיעת הוא
העיקר אצלו שקיא בחינתי כ• על כן נמשך
אליו עצמותו וכמ״ש הרח״ו זל״הה בס בשי
ולל ו נ ל ע י חיי0
•־
־הנשירה פ";
כי הטמס ששויש אלאי הס 0ל נ ושורש לא
הוא הדעת-ולכ •מלא* הם השרשיסדכל
החכמות וכל הכינות אך היעת שורשו כלא
עצמו ולכן הוא עצמו יורי למפה נ ל א
והארתו--לנר נשאר למעלה להכריע ביז
אןא״י ונמצא כי לעולם אלא• נקי חלב של
כללות האצילות והלא דעת של הכללות
:
ע־כ
כרס שילס המיץ עטרי! של חלב
ולש
לרעת היה לשלמה כלומר הוייתו
שהוא עצמותו היה נעצס לשלמה שהוא לא
כי היא בחינתו ומרש הכיס כנמל המון
שהוא אריך ואע״פי שנתן את הכיס י היען
לאלא׳ אשר הס ימוןי' כר״ת וס״ת'נתין •א!ת
היכריס שכס בגי'תקיימו שהוא 'מ״ו'מיל!•
כלב של אנא .וילק־ מילוי ו! י .לה ד-לידץ
׳ בריבוע .אשר כאימא נמ״ש בכונתכפוס
הקטנית
א
1
1
ח^לשטן משחת ״׳־קדש
הקטרת בחילוף תיבת שמיס שהוא מ"ת?ו
וכסי כלן ערך מתוק ושאר
*
ע״ש
האותיות האמצעיות הם אותיות כולד שהוא
אריך כתר יאציישהואאשד נתן את הכרם
לתללמו שהם או״אי אשרנהס נתלכשו התרין
עטריןולךכאך אמרנו היה לשלמה שהוא
לא לן ה אמר לנערים כלומר כ• ניתנת
הכרס לאראי א״נו אלא לשיהיו ־ הם שומרים
אותם כמו פקמן כי על כן בא הדמו על
נכון כי הנה לננלריסהוא בגי* שליט קם
רכלז והיין משער תיבות כהיסהמיה כפקל״ון
כלקיוק והראיה לוה כי או״אי אינס אלא
שומרים את הכרס היא כי איש יניא נפריו
^ף כסף כי כאשר איש שהם או״אי יביא את
הכרסלשלמה שהוא לא נפ״ריו עם פריושהס
הילונשל לא שהוא הפרי היוצא מהמוחין
שלהם מביא אותו הכרס ננחי' $כסףשהס
משפר הב כתפיס יאריך שזה מורה
שעצמותם הניאו לשלמה והס היו שומרים
והנה כתחלה כי עשרא לחסל היא נאנא
ועערא לגבורות היא כאימא על כן.אמר
לנשרים לשון יניס אמנס כאשר אללנ היא
ההנאה ללא שהוא כניסת המוחין כו שאן
המוחין לאראמלונשין אלו נתוך
אלו הס נכנסים כלא נמצא כי אז נטשו נח•
אחתשהס סלי לאנא נתוך כילי לאימא לכן
אמר לשון יחיל איש יניא נפ״ריו
אלף לטעם כי הוא )משך מנחיצמהשת*
כתפיישלו כן אני משפיע לך ממנו נכחי' ן(ף•
שהוא בעוברה ליך הנתפ״ס או כילךקאי
אל המק' כילשל כי מאחד שהיא .סיפרה
נשכח המניע אל סוי הדעת שלו כרס היה
לשלמה וכ! שנמשך אליו עצמותו על כן גס
הוא£ומרלה כרמי.שלי כלומר כי מאותה
הנח״ כרמי שלי *שהוא היעת כאשר אתה
לפני פ״בפ עמי האלף שילס הטיפה אשר
היא נמשכת ממנו ועוכרת לרך הכתפיים
שלי עי הימני לך שלמה משפיע אותה לך
היסול הנקי שלמה כי כמו שנמשך אלי הדעת
כנחיי אלף כאשר דברת גס אני נותן לך
ממנו ללי היסוד ננסי' אלף נ״כ <לא מנחי'
הלפת בלבל הוא מה שאני משפי' לך ננחל
העפה אלא ומאתים ג״כ שהים המוחין חו״ב
שלי כנודע כי החלב של לא הס כל אחל
פרצוף שלם כולל י״ס וכל אחת כלולה מעשר
הס מאתי 9נכנר בתכנו כי הילוכשל ל *
הס נמשכים מהאלת המוחין של או':אי ואו״אי
הס נקי כסריס לכחי־ הדעת ולש !מאתים
שהם הת״וכ שליאשר עצמותם הס לנמרים
כלומר של ה נמרים שהם אלא• ומה שמנשך
לי הוא את פ״ריו שהוא ההארה לכל גס
מאותס הכחייאנ* משפיע לך נ 0י ' העפה
כמש״ל כי הספה היא ־נמשכת גס מבחינת
הב־ מזחין חלב של ה/כר
זה אומר לא אל היסול כרמי
ף^ר*
שלי לפני כי לכאורה כיון שאמרכרמי
תינת שלי שבת יתר אלא שהוא לרמוז האמור
פי הכרס שהוא התרין עטרין רחלגללפמ
העצמות הוא שלו וזהו כרמי שהיא שלי
בעצם בהי* קלעת שלי לפני שהוא נפנימיל
שלי אותה העפה הנמשכת ממנו ועוברת לרך
השת* כתפותשלי העולים אלף וזהו האלף
אני משפיע אותה לך שלמה שהוא היסוד כי
כמו שמאריך נמשך אלי כחיי הלעת כבחינת
נאמר כי את פריו קאי אל
אל
)יא(
הערי שהיאהעפיהיוצאתמן המאתים
שהסהילוכ כלומר כי לא מן היעת בייבי
אני משפיע לך גל היסול את בחיי העיפה
כי אס ומאתיס ג כ שהס נח״ החלב שלי
שהס עצמותסשל נערים שכס אראיאשר
מהם נמשך הארתם אלי אני משפיע לך את
פריו של המאתיםשהס הילוב שהיא הטיפה
הזכר
אשר יוצאת מהס ומפני ששסטיפת
,
1
1
,
ב
1
מ
,
ח
$י ׳־שיר־ י־ ־
השיחכ!־׳
"רעב"
עקיהחסייס הנמשכים מ( היעת אשר בם
היא עיקר ההגדלה על כן העפה אשר היא
גמשכת מן היעת קרא אותה אלף אמנם
טיכת החלב קראה פריו
לנערים לבחינת שימרים אותם אשר בל*
היו גנוזים את פריו שהוא ההארה של הנמ>
ה1א מה שליקה•' ממנו כיי להכריע כינינל
אך לא העצמות שהוא חקא לן
יאמר כרמי שלי לפני
<״״ב( •י א ל
בהקיים כלש בשי י״לקב*חוי הזכירה כ /המלין כתפייס של אריך
הס נמשכים אל הלא כסוי תיין עערין וזהו
מ י ן האלף לך שלמה כי לא הנק שלמה
מלן שהשלום שלו לוקח כל הב״ עעיין שהם
אלף וכל עיש
זה אפשר לפרש הכתוב שהס לברי
זלפי
אריך האומר אל לא כרמי שלי
שזם התרין עער״ן אתר הם שלי אע״פישהם
׳לפני כי הס מלובשים כאלאי אשר הם
עומייס לפני ע ל ז האלף לך שלמה הס יוקא
לך שלמה ובמד״ האלף שמא העצמות של
התייךכתפין העולין אלף אכל ומאתים
שתם בחינת הלליב אשר הם נעשיס מזתרין
סרקין של חייג שלי אשר הס לנערים שהם
אלא׳ אז פריו כלומר מה שנמשך לך משם
הוא את פריו שהוא ההארה שלהם לא
:עצמותם כיעצמותס כנה הם לאלאי
יאמר כרס היה לשלמה
0״ ו ( אל־
פכלש במדרש לפי גירשת
מהר״ש יפה ז ל ל״א כרס זי א י ז •שראצ
שנאמר ואביא אתכס1ארץ הכרמל לשלמה.
למלך שהשלום שלו יכתיב א י ז אשד הי
£תיך יורש אזתה נבעל המון שהמו אחריה
המוני המוניות למלכמתא ופירושה דלריש
כרם על איין ישראל ינקראת כרמל ולשלמה
להקב״ה שאר״ן זז מיוהדת ל< כאומרו אשר
ה יורש אותה תמיל )לריש כעל המון
שהמונות המלכייהיו הומים אחריה שנכגןפ׳*
לה ונעל הוי לשון שררה ומלוכה כוי ע<לל
,
ח
,
ועל לרך הנסתר כ* ייוע הוא בי ארי!
ישראל נקי הנןקי <ה*א נקי כרם
כמש״לזקרא אותה כרמל לעעסכי לפעמי)*
היא בעולם הבריאה הנקי כרמל!כ<לש נסי
צלןג־ס לט־עס כ י נ ה מתחברים העשר
הויות יחלגהעולין כמספר נר״ס וסתם
עמייתה היא כ<גל<יל• ללא כל איכלולה
יאמר ומאתים לנערים מעשר הם ל' הרי כמלל .־ לשלמה למלל
אל
)לג(
שהשלום שלו ה״ס לא כמש״ל ותמיי הוא
את פריו עם מש״ל .כשם
משגיח בה לתקנה ולהשפיע כהואף גלפ•
מןהרילו זללה שזארמ הלעת הוא נשאר
למעלה כלי להכריע כיןאהלי וכגלח שער ׳שפ״א כרם שנק* כימל לשעם שהיא יורי א
בבריאה עס כל;ה ק*ה לשלמה מיוחלת
אריך פייה כתנ כי •ש משנוגות באריך הם
היא לו וןרלא •קרנ אל פתח כיתה בסול
3סול אלפיסונאלאי הם נסור מא^ת ע״ש
לש כרמי שלי שהם התריןעערין אעיפ שהם
< כנולי לאחר לא את!
מלונשיס נאוא״י העומרים לפני עכ״זהאלף
ידוע הזא כיכל עולמות אני״פ
והנה
שהוא ננחי'העצמות שלהם •העולין אלף
והפרצופיס אשר נהם געשו
הס לוקא לךשלמה שה^אלא אנל ומאתים
מר״ז מלכין קימאין אשר'היאה נהם סול
שהם בחינת אוא״י אשר בהם הס חשנ* 2השבירה ומה שנתברר כעת תיקון העולמוי
המאותס והס היו לכחיגת התרץעערין
מהם נתקנו העולמות והפרצופים אשר
בהס
ב
ח
שמץ
מ גזחת
קרש
כנייילל במספר תיבות ;"ו היייא •מקביימי
ננהכז ומה שלא נתברר כמס ״נשאר למטה
בסול הרפ״ה ניצוצות אשי אנו מבררים
יילל ללה היה לשלמה שהוא /׳׳א מיוח״ית*
מהס ככל יום גלי התורה והמצות 1תתפלו*
לו שליש הנוקישלו כבעל כמוןשכלהמון
ומעלים אותס כסוי כלן במלכות ותמיי אלו
של המלכיסיתחתוניס ועליונים הסנכספיי
הניצוצות של המלכים אשר נשארו למטה
אחריה תחתיניס כלי להעלות בהבכחיימ״ן
.הםנכספים לעלות בסול כלן במלכות כרי
כלי להתקן ועליונים להשפיע ניה נתן או*־
להתקן יגם בל בחיי הפרצופים העליונים
הכיס שהיא הנוק' לנערים שהם ישראל •
אשר *:תקנו מהן' מלבים תאוחס וכיסזהס
שע״י תפלתם ותורתם ומעשיהם הטובים:
להשפיע במלכות ולש בבעל המון שהמו
ישמרו אותי מן אחיזת הקלי' );תקנו אומה
אחריה המוני המוניות למלכוותא כלומר
ויקשטו אותה עיי אשר הס עולין בה בבחיי
כי כרס וה היא .בעל לשון מלוכה שהיא
כ ל ן כ נ ו ל ע כ י הק־שיטין של הנוקגא הם
מלכות אשר כל המוני ד.מלכים נכספים
הנשמות של הצדיקים העולין כה כבה׳'מיין
אחריה בבחיימלבי התחתונים; להעלות בה
ככלש בכלח שער כלן גלב פ״ש והס נוימ״י
נכחי מ״ן ובחיי מלכיס^עליוטם להשפיע * לה נחי׳ הזמג ב י אןעל ילי זהאיששהוא
•.־״•.
,־ . . . .בה
היתול יביא בפריו שהיא ה נ ו ל שהיא פרי״
לבוא אל-מגת הכתוב.נקלים בלש
ומי
היסול כמש״ל מביא; לה• הילק יחסליס־
בלחגתן את הכרס לנטרים אלו
בכמי' כללועס הילק -לגבורות אשר בת
ישראל שהם שומרים משמרתם עור אמת
נעשה בה ׳(ף כסף כי מתמתקי גס נמרוול׳
שם ומאתים לנערים את פרי) ןה עלן שיש
ונעשה הכ ל רחמים שילש כסף לכן
גו מאתים עולמותהנאות וכיסופיןלנפשו'
הצדיקים וכן כמירש הנעלם פ חיי שרה
;ה-אומר לה ל א כרמי שלי
לקכ״ל ג ל י איי שלוס בר מניות• אין לךכצ
מיוחלת לי כאשר אתה לפני כי׳
צליק וצדיק העוסקין בתורה שאין לו ר'
חזית עמי פ״בפ אן האלף לך שלמה שתוא
לעולמות נכיסופין בשביל התורה הה״ל
היסוד עושה לך האלף שהס האלף כסף
את פריו ומאתים על
ומאתים לנטריס
האמורים וזה הוא לך ומאתים שהם הרי
שמוסרים עצמן ככל ־יוס כאילו נהרגו על
עולמות לכיסופ״ן לנשרים את פריולנטר״*
קלושתשמו בללש כל גלש ״ וכבר כתבמ
שהם ישראל שע״י תורתם ומעשיהם הטובים
לעיל כי איש נקי היסוד ואלף כסף הוא
שמרו וגס תקנו וקשטו את פריו של ה*סו*7
שממתקין ה<לק של הגמרות עם הילק של
שהיא הנוק' והנה שכרם אתם ר' עולמומ
כחסליס ונעשה הכל אלף כסף רחמים
של הנאות וכיסופי ן :
,
1
,
,
3
0׳]/חד;7
4
נביא אל הכזנהכרסשזיא
ה0ל\ כי על כן נא הרמז
כי אם תמלא תיבת כ ר ״ ס ל ף ר *ש כלס
יעלה נטי תריץ כמספר תיבות ל ו י ל י א
הנוקכ״אמלכלת ללה גם המילוי ל־ברעולי
אפשר לפרש כי את פריו
או
)נל<(
קאי אל הנערים עצמן כלוכל
ומאתים עולמות ההנאות זכיסופין אל
הנגרים שהס ישראל שהם תלכי אנתה כ י
ןההוא את ס י י ו פ ר י שנרו של כל צלי?
וצדיק ולוקאנ״ק דקי-׳ה
ה נה
ח
יפי־
של
השירים
רעג -
ו&טנת בנכים׳ חברים מק&י־מס לקולך השמיעמ • ברח ן ררךי וךמת
ל ף ל ג ב י א ו אגפר האילים _על'?זרי'בשמיים
כזוהר פינלק לקצ״א ע״א אמר
הנה
הינוקא נשעתא לאיהו גו רח^גו
׳ <:־ ־־- .
מגיא לגני רחימא מגו לחיקו לרחימו ללא
יכלא למסנל אזעירת גרמא נ/עירו סגי
עלילאאתחזיאת מעת אלא ;עירו לנקול'
חרא כדין אתכשיאימכל חיליןומשריין לירה
ואיה• אמרת כוי אל תיראוני לא תחמון נ י
לל 5לאנא נקולה זנריא מ ה ע נ ך ן גינרין
חקיפץחיילין לילה שאגיןכאריין תקיפין
ומגו קליןושאגין תקיפץלקא משאגין
כארייןגינריןתקיפיןיחילא שמע רחימא
לעילא וידע ררחימתיהל,יא ברחימו כפותיי
מגו רחימויעלללא אתחזיאימליוקניושפירו
ונלין מגו קלין ושאגין דאינון
לילה כלל
גינריחילא לילה נפיק חלה רחימא מגו
היכליה ננמק מתנן ככמה ננזנזן נריחין
ובוסמין ואתי לגנה ואשכח לה שחורי/עיי'
בלא ליוקנאושפירו כלל קרינ לגנה מחנק
לה ומנשק לה על לאתעטרת זעיר זעיר
מגו ריחין ומשמין ונחלוואלרחימ' לעמה
אתנניאת ואתענירת כתיקונהא נליוקנהא
נשפירו לילה ה י כמלקימין ולא גבורי כח
טשו לה ואהלמלה לרינקנהא ושפירו לילה
לתוקפא וגנורתא דילהוןיגרימו לא וע״ר
כתינ גנורי כח עושי לנרו עושי -ידנלו
ולאי למתקנין לה להאי לנר• ומהלרין לה
לריוקנהא קומאה כ-וי דאתקנתואתענילי
נייוקנהא שפירא כמלקלמין כליןא״נוןונל
שאר חילין קיימי] לשמזע מה לאיהיאמל
ואיהי קיימא כמלכא גו ח״ליה ודא הוא
עוס* לנרו ודאי כגו1נא לא לתתא ממנא
תחייני! בלרא איהי .אתכסיאת ואזעירת
גימאעלרלא אתח/יאת מכלדיוקנא נר
נקולהחרא וכר אתאן גמרי כח ווכאי
?שונו כביכול עןשין ^ א י לנר ןאנקירת
זעיר ;עיר ואתעבילת נליוקנהא כששירו
לילה 71כמלקלמין ע״כ לשון זה כנר
פירשנו אותו למעלה נפנןוק שחורה אני
ונאוה
הצריך לעניינינו עתה הזא נ•
אמנם
הנול היא נש1ר נקודה נלתי
פרצוף והצדיקים שואגים נקולם כלי לתקן
אותה ולעשות אותה פוצוףשלם והוא קול
תפלתם ותורתם כי כאשר שומע ה/״א קול
ונא
הצליקיס יולעשהיא כלתי תיקון
אצלה ומתקן אותה ע״י המוחין והארתם על
שנעשית פרצוף שלם ו א ז נ ל ד!' שישנה
ג' קו •ן סור הפרצוף כי קוים נלנקולהכי
היתת ננחי״נקורה נמצא כנ יכול כאילו
גמרי כח שתם הצלקים עשו לה תקימ
אותה ננחי' פרצוף כ• הרי על ידי קולות
תפלתם ותורתם גרמו תיקונה כי טל ילי
ששמע <א את קולס נא אצלה ותיקן אותה
וזהו עושי לנמ ופשוט הוא כי כל זה אימ
רק כ/מן הגלות שנחינת המוחין אעם
לתמידות נ1/י!ן רק נאין וחזור׳{ ימסתלקזן
ואז חוזית לנחי' נ?ולה וצריכה תיקון
להעשגת פרצוף משא־יכ נ׳מן נה״מק בי
תמיל היו המוחין נזוי׳ן ולא הממסתלקין
מהם כמש״לנכ״מ ואז היא תמיל היתה
שלימה ולא היתה צריכה תיקון להעשומ
פרצוףע״י הצדיקים משאייכ כזמן הנלגת
כי היא צריכה להתקן על ירם כאמור .
וכאשר היא נתקנה היא עגמית^ כתוך
חיילותיה שתם הצדיקים והמלאגיסכמלך
כתוך חיילותיו והצליקיס והמלאכי עומד*
לשמוע מה שיייא אימריז ווה? סיוסהכתנג
לשמוענקול לניו
נקליס מיש נלהליקוטץ כי כשהיא
עול
כאצילות שס נעמילה וכשדלית
לעולמות
6
,
דו שמן משחתי
$.ע{1מות*י"ט גס יש ישינה עול נקלים
צי גצים הס ננייאה ועשיה ני יגן עין
#ליין הוא בבריאה 1גן עין ת־ח*ג1ן הוא
בעש ה י-מ' ש נשער הכונותנל״יל לשכינה
גס גן גי,דא לא כצלש כי״ה ינפילתיאפיס
־*•לוע כי לא •ולס! יצירה נמצא כי גצי*
כצי
וכליל
?לס עולמות צ״׳יע ״
׳העין גצים נכלש על^מ' הזוהר פרשת
•פינחס מעיין גנים וייוע הוא כי סול נחי
גלות השכינה הוא ירידתה אל צוילמית־בי״ע
ולש נ/והר פ פנחס ירי*נ ע״א י״ש אמר
האי קיא רזא רחכמתא אית ביה ר\ושנת
־בגנים יא גנאת •שיאלדאירל כגלולןאפס
ישראל כ ל שהבונה שלא נניךצי היושבת
בגנים הוא ל£בח כמו שהאדם הולך בג{
לרו (:הייס בלי לטייל את עצמו ולהתענג
הא כשוי החכמה הנעלצלה כי הוא
רק כאן נ
כי; הוא על בנאת ישראל לאיה*
בגלותא כי גניסאלו הס בחינת עולמית
בי״ע !ישיבתה שם היא בחיי גלותה *
,
1
(
להפך
) * 1צלגלי ממש״ה היושבת כ* 5חיצת
ישיבה היא בעולמות בי״פ ועל כן
כיין שאמר נלשון •שינה הישבת מוכיח כי
וגננים הואי על עולמות נ״״ע הנקיגנים וזה
הוא נחי* גלות כי אם נננ־ס הוא לשנח
בנחי' עונג וטיול אשר זה היא נאצילות
ויהיה פירוש בגנים על הלא ועל הנינה
כנר }אמרנו כי
הנקי גנים בי
הלאנק' גן וגס ידוע כי הנינג נקי
גן עין גן לערן שהו.ן אכא הנקי עין
צמיפ ותכונה היתה כי הנוק' היא יושכלו •
בגניס שהוא כמקום לא לאצילות ?במקום
'אימא לאצי'אייכ לא הזל״להישנת נמים
*אלא העומית נגנים כי כאצי היאנעמיד'
אן לפחות יאמר הרועה נגנים ומלקאמר
היפבת בלשון ישינהיהרומזת על עולמות
בלע מוכרח כי בגניס הנא על עולמות
1
!2וש
בי״ע ופירוש זה הנא הפךינמזנן לפ הפשנו
זלש האי קיאיזא יהכחתא אית ניה פלו^'
*(א• ן ב״ר^ו כמובן לפי הפשט':דק נ סו י
הטעמה שפירושו הפן שהוא על בחינת
הגלות י
' ו * י ן רמזכיהצה*יוע כי עולס,הכריאה
הוא שם <לג ואייל שלי ועול היציר'
׳הוא £ס אייה ו א״ל ה! י״ה ועולם כעשיה
הואשם ולן ואייל אילי ואס המלא תיכת
־ <:גנ״$ני״ת גינלל צל! ילד מ׳יס עס נ'
׳צוללים יעלהנג׳יתש״ג ימכיפי תיכויילם
צלג א״ל שלי כלה א״ל יהלה נ״ן א״ל אלנ*
.גמא אלכונת הכתוב כי
י.ם*^תה
הנה בתכנו לטיל בליץ
־*;אחיין לצנןוק כרס היה לשלמה כי תיקון
'הננקכאהוא עי * <ה?לט של ישראל ו ב י י ן
׳'!הראשון נתכנו כי הנוקבא בהיותה בזמן
בהילק כבר הימה־ יודעת הגלות אשר היא
*ת״י לכוא אחי *זבהללק ב• לזה רמזה
באומרה אז הייתי נפיניו כמוצאת גלום
כ״ נבר יויצגת כי יבוא זמן י• כיאות! כרס
שהיא על עצמה שהיה לשלמה שהוא לא
"בבעל המון שהיא ״הנינה ניזן את הנדס
לנערים שהוא בחינת הגלות ועל זה כישר
ביגם עור
אותה החתן כרמי שלי לפני
הפעס אחיהגלותמזילה כימי שמחזור
לפני פב״פ ונהייתה כמקום הכינה .כצנא!
נמצא כי אף בזמ!
ומקלס בזמןבאיימק
כילמק הכלה כנד ליניה על נח׳נת ;מן
הגלות והחתן גישר אותה טל הכאן לה העת׳
.ואחר אשר בישי• אותה על:הגאול; כעתיד'
אומר לה היושבת נגניס שהוא טל •הגלות
כי לכאורה יש ללקלק כי אות ה״יתירייהוה
ליה לומר יושבת אלא כי כונד.ו ל ו ע ר ל ב . .כ •
כיו/שאת יויעת הגלות העתיר לנא אס כן
זאת העצה היעוצה לאותו הזמן כי כלי
'שתהיה את נכח׳׳־ ה י שהוא ד*וקנ ושכירו
*ילןשייוא להתקן כבחינת ,כרכוףשלם
באותו
ב
;
,
,
:
:
נ
1
ח ׳׳יפי• -שיר ־
* השירים
־(.באותו זמן אשי את •ושנת במים שהוא
יומן הגלות אשר בחינתו הוא מה שאת יורל׳
לעולמות ני״״ע הנקי נניס התיקון ש^ך היא
,תלוי בי חברים מקשביס לקולך השמע־כ•
.כלומר אותם החברים בהם הצליקיםאשר
״מתחברים עם המלאכים והס מק£כיס
לקולך כאשר את מתוקנת ועומלת כמלך
בתוך חיילותיו שאז הצי׳קיס מזחבריס
עם המלאכי ! הם מקשנ״ילקולך שהסעומיי
לשמוע מה שאת אומלוככלש הבתללשמוע
*קול לברו השמיעני קולס של אותס
החברים שהם הצוקים כי אז כאשר אני
שומע את קולס ושאגתס בתפלתם ותורתם
*לי י זה אני מתעורר ונא אצלך לתקןאותך
<לעשותך'פיצון> שלם שהוא בחיי הך7
י שאמרתי עיי הסוחיןוהארתס
י
1
1
^ נזנל לפרש יוהד פשוט שאומר
<ב( י
לה כי כאשר את ננחינת
־ "י ,
'היושבת בנניס שהוא כחי׳ זמן הגלות כדי
שבאותו זמן תהיה לך אותת •הבחינה כי
זזבריס מקש ס לקולך דהיינו שתהיהמתוקל
בלחיי פיצו ף שלם שאז את עומדת כמלך
בתוך חיילותיו כ* מתחברים הצייקים עם
המלאכים וכס מקשיבים לקולך לשמוע
בקול לבדו למה שאת אןמרת ב• זה הוא
באשר ככר את מתוקנת נבח•* פרצלשלס
זכרי שיהיה בחיי התיקון הזה לך•"ציין
דשמיע־נ• ש־.זא השמעיניקולס של אותס
החברים שהם.:הצר־קיס בתח5ה ומלש פס
בזוהר פיפנחס השמיעיני כלא הראיני את
מואיך השמיעיני איז קולך קלא לאמון
חנרייא רמשתילי באורייתא כי אז כאשר
אני שימע אז-ק<נ 0בתפלתם ותורתם כלי
תלאבוא אליך לתקן אותן ולעשותך פרצוף
שלם ואז חנריס מקשיבים לקולך למה שאת
אומר׳כי אן את ע! מ ׳•כהלך בתוך חיילותיו
ותלכי צלק מלן שלק נפצא כילבחי^ אותו
4
1
רעו
המון של הגלות התיקון שלן ^הוא תיל*•־•ביי
בניך שיהיו צדיקים כי א; נאמר עליהם
גנורי כחעושי לכרז עשו לה להא• ־דבר
כב יכול כאילן הס עצמסעזשין אותך *
זה בא בקשת השכינה מאת
ן/זך*
.
דולה באומרה לו ברח דודי
^
והענין כי הנה בזוהר ע׳ ויצא י ף קלח
ע״א אמרו על הרי בשמים מאן אימן הרי
.בשמים איל״ן שית בנין דלאה כוי' כלש •
ובש* הפסוקים פ ויצא כתב עעס 'למה
לאה יללה ששה כניס כוי כי הנה שיעור
קומת לאה היא כחולד חייג של לא והס
ששה ספירות שלימות בל ולכן כמד 'ששה
ספירות שלימות עליונו'הולידה ששה בניס
ב ל כלש נמצא כי.הששה ,בניס של לאה כס
י כנגד ששה ספירות עליונות כחגלל חייג של
לא והס נקי הרי בשמיס ואפשר כ• קראם
י הריס כי •רוט כי הריס נקי חלת ־ נם
,ירןעיבי החלת של לא עולין ונעשי' חגלר
־)הכלי* עולין ונעשים חגית א׳ב נמצא כי
יש חגית הראשונים וחלת כשניים מלב
קרא אותם הרי וקרא אותם בשמים כנגד
הנחי'של אימא המתפשטת בתוך כחכ*י
־ה״ג של לא כנלששס כשי הפסוקים וידוע
כי כשמיס הוא מספר שלשה מילויי שמרת
אה״״ה דינלי״ן לאלפי׳׳ן להר\ן כ כלש נפער
המצות וכל״ ת פי,כי תשא ושמות אהי״ה
הס כאימא כנודע נמצא כי הרי ננ־מים
•הס נמל ששה ספירות שהם גחנ״ד *לגשל
אסכן על הרי כשמים הוא למעלה
לא
מהכחב״ל של לא שהוא האימא אלבאוילי
אשר הס למעלה מלא וכבר כתבנו כ׳ בומן
נהכלק היו זלןעומלים כמיןס או א״י י *
ובזוהר תרומה דקל״ח״ ע״ב אמרו אילותי
מה א ל וצבי כשעתא לאןלי ומרחקי מיד
אהירן לההוא אתר ישבקי אוף קולה ב'1
ע״ש נמצא כ׳ בצבי ־והאיל יש שתיס לטונה
שחו/יין
4
,
י
1
4
1
ח
שמן
כשחוזר ^רש
שחוזריןתכן* וגם-נןהס חוזרין אל המקום
עצמו אשר הניחי'בצאתם משם ו ובמדרש
אמרו ברת לולי מן הגלות וכןפירשיי לל
ברח לולי:מן הגולה הזאת ופינו מביניהם
ורמה לך לציי למזר הגאולה ,והשרה
שכינתך על הרי כשמים ?לכ
הן שיהיה מחזיה מיי'למהר רגאולה הן
שתהיה החזרה •לאותן המקום אשר אנחנו
מניחים .שהוא *במקום אוא״י אשר אכחמ
עונדים' ב 1עתה שהוא על הרי בשמינז
למע^ךי מן הבחיי עליונות שלך שנקי' הלץ
בשמים בן החזרה תהיה שם על הרי בשמים
;
שהוא ב מקים אוא״י
יבוא לכונת הכתוכ שהוא
יאמר ולמת לך לצביאז
)ג( א ל
בקשת הכלה הכלול'מאת
.
לולה בי הנה הם החתן והכלה בזמן ביין
.לעפר האילים סל ררךאשר
המקיששהיו עזמליס נמקים אוולי אמכם פירשנו לעיל בפשיק סל למי לך מלי לצב•
הס עסוקים ננחינת זמן הגלות העתיר ועל והוא* כי ממת הוא *בבחינת הניק-גם יהי
וה עצה סובתקמשמעלה תלה בפש*ק צב• נקי חיסול של ז״אאו לעפי האילים
מושכת בגנים ע״י מי יהיה תיקונה לאותו היא הנוק' למשול פש״ב לש ביח לויי מ!
ומן נזה :הוא אחר שכבר משר אותה נ^פ' הגלות ודמה לך שתעשה לך בשינת דמה*
כרמי שלי על הגאולה העתידה ועל זה שהוא־ כחיינוק* להזדווג עמה חהו ולמה
אף ה^א ושיכ אנגיית לו ברח לולי כלומר לך שתזווג לך לצבי שהוא בח נת היתול,
קכלתי עצתן הסוכה עלי כי נם אני
שלךעס או לעפר האילים שהיא הננקכא
•לעתי מנחי'הגלות העתיר להיות אמכם נליברה נסתר ררך צניעות וננול־וזמג הזה,
כיון שכבר בישרתני על הגאולה העתילה יהיה על הרי כשמים שהוא במקום א״וא*•
א<לכ,א כ בבקשה ממך ברח לולי מ\ הגלל שהם למעלה מן הספירות העליונות ;.שלן?
ובנהיגת נ ריחה שיהיה קולס.זמנו יהייינו שנקל הרי בשמים שם יהיה תמיר בשלל'
ורמה לך לצבי או לעפר האילים למהר אוא״י ללא מתפרשן לעלמין ביום ,ההוא
את הגאולה בי כמי הצבי והאיל כי
ה' אסל ושמו אחד במהרה
כשןגתא ראזלי ורח־למיד אהדרן לההוא
בגדינו אכ״יר
אתר לשביקי כן גס אתה לולי דמ* לך להס
*
יי
ח
תם
ונשלם
שבת^ לאד
1
בורא
עולם
הצעיר שלמת בן לילא זקן ונשנא פנים רודן*'צדקה וחסד דרחיס רבנן
א0ר
ומוקיר רבנן כמילר דור מילכו תנצב״ה הפעס אודה את הימארבפי ובתוך
רביםאהללנו ברכות והודאות לשמו הגלול ברוךה אשר הפליא חנןדוליוהניאכיעי הלום
להיות לי מגע יל כרןין לאורייתא בהכי כבשי לרחמנא על אחת כמה וכמה כי ימלא פי
תהל״תו כל היום תפאר״ת? להולות להלל לשנהולכרן כשמו על כל החנך אפל עשה עמלי.
לזכות אותי להתחל ולהשלים סינורי זה המעש הוא קען הכמותיהאי:ות הגה ;החלקי
מנח* עניכיל* בזה ואני תפילה יהיו לברי אלה הכתובים בספר הזה קרובים אל ה*
אלהיכו ורצויים לפניו לעורר ולהעלות כלןמתתא ליחדא קלה ושכיכזיה כיחודא שליגז
ולגחם זוזנ ככל העילמות' א שלים בשם כל ישראל״ א ל י י
י
ויג
מפתחות
'3שמות י״כ כלב אדיש הל(• קיא על יזא
מפתחות הסער
לע״ז סא
ל״חודא למהימניתא כן
תלמוד
!דקי"; ע*1
י
וקר*
,
* ד>£
״ב״^ <לק סדרן של כתובי מ•
ע״א כפקלמה
ונכ״ונז פ"צ,שאל ר״י את י״י ישמעאל אחי
אין אתה קורא כגלל מלין פו
לי״גגלכ
שכת לים יפ״ח אר״ש ב״ן גלד לבכתני
כאחד מעינין נתחי' כל קי״מ ע״א
סוכה דמ״ט אמיר בנ״ח אר״י שיתיןמששת
יקצ״ו ע״א
ינלכ נבראו כוי
וקצייח ע״א
!(נינה ליג דרש רנ א נלד מה יפו פעמיך
דר״אנלב
בנע}יסכל
כתובות מלא או הייתי כעיניו כמוצאת
שלום ארי• ככלה שנמל שלימה בנית
למלא כלל
*בית חמיה כל
1
,
זוחר
<ל :בראשית ז״ל בכ מוני אתברי ע למא
לקצ*; ע״א
ב״מינאונשמאלא נוי
שם מלן אס!ר ברהסיס קש־ר איכו ואמיל
לרייי עג
באינון בתי כד
לן לן מלה ע״א ר״&פתח בתפוח
ד״ןכלד
וגוי יא קניה ונוי
9הוללות לקל״המעיין גנים יא אברהם
דולל גלג
• •
כל
פי !-יחי לרכ״ב כלב.ובגין לשלמה מלכא
ל״ג בהקדמה
•רתא ליזיהרא כ ן /
שם• דרלייל ריין שאיל לר״ש ואגידה או
ויגד נוי כולה! ו/א דחכמתא כ ל
לקנלהגלב
שס דרמ/ו ע״ינ תו בת גלים כוי וקולה
1
ך
י
עי*
שם
שם
פ
,
פ
כ!
'0
,
1
ל״ג גן כעול לא ביי כל יקכ״ל עא
ל״יר״יפתח לולי י י י לגע,רגליא כליי
לק״עע״צ.
כל
בא הכי מנינן האי כתלי לאקרי זא*
ירייא ע״ג
כוי
כשלת מ״א ע״א למלכא ראיה! שליס
ש©
יתרו דפ*ד אר״ש בההואומנא לקני לו
לצ״טעי״כ
•ש אורייתא כו
משפעים דקגלינלבר״י פתת ישקני
יי״ב ע״ג
כלם ישקני יאהכני כוי
מאמר רכ המנונא או אית כינייכו
לי״א ס״כ
ןלנדלא אתג/רו כוי
דקכיו רייא;את קומתן ימתה לתמו*
לר״סזפ״ר
בו
,
פ
,
שם
שם
,
,
פ'
מרומהמלל איהיק״ק כר ל״נעי׳א
כהקימה
שם ק כ /ע״א פתה ר*שוא5לר אסריון
עשיל כן* אפריון לא היכל ללתתא כ*•
ל<"נ ע*י
ש 0יקכלג פתח ר*י ואמי שיר השירים
שירתא לא אתער לה שלסא מלכא
לולי קלב
וכו
שס קמ״ל ע״א הכי אוליפנא שיר 0ל כו•
ל״ו ע״ר
ש 0ת 1חא דא שיר לא ר/א דדוי הוי •
ד״ו <לג
שם יקמ״ו מאן ישקני ההוא לסתיס ג1
י״מעייב
י
סתימא כני
ל פקודי לרכ״ז על שהמלן במסבו כההוא
.לל״וע״כ
חניותאכל
ת״ שמיני מלל נח:ן כיין הנווב על כ״י
לרכא עייב
אתמרפוי
'9אחר• ללח תלת ספרי דחכמתא אפיין
שלמה
ג
,
..י. •.׳??מה מי.ץ ע• •׳־'*.״א ע״ב:בהקימת
עא
ד,
י^לאכל
; ;0(8פתח דיש זאמר לרימ שמנין טוביס
שס ישקני מנשיקו׳ פיהו וגל ׳הא הכא ל
!:גלמ^י ריח דיחדקזטרת נ ל לי״מ ע״ר
די״גער
חיכין כל;; ;.י
ויל"! ע ג
.״ ־'•::
שס משכני אר £נ ו וקשורא למילין הכי
אמזד כשמן הטוב על הראש יא משח
י-דו׳ייג-מאי
־
־•' הואי כלוכלר
מ ל י <לנ
<ב)לו בל
^זזס^ת<ריזהכאלו׳הסעמיסכל לל״לעא
י ׳• • -•-.זבי
;*ס מלה״ *לב שמוז<כל *דלין^מתעטין />):-/-־ .י, -
התןוכלה כל
<צ"טענ */לאשי' מלו פתח ואמר מעין גכייס וגו
*ןיאהמעין גכיס וכו״ לקלב' עניזשא אליירעינוי־דר^א^שתנייןכוי
ימי
זלל עא
;<•
#ס גאלירתנאוצליק ישויעולסלכלע
קס״הא
ישית נקרעןפאכחדאכל
;
׳ < ' ־ י#לא,ברב מתיבתא כל איכון נעורי
דף .כ*י כל סלקא לגני יוד עלאהא<|רי
דר*א ע*ב
קיימא קלישא כל
י*ח עא
.שיד זכר כל
*£׳ • שקתזאתקקת התורה זאת דא אות
קכ״ה ע״א והכי שנינתא-אשממויעת נ י '
לרי״ז ע״ר
קיימא בל .י
מלגעג
מוני כל
^
; נ לק דקצ״א ע״א פתח ההוא ינוקא
,זיס״ל אשישיח&ימן כ אשות • דאינון אה
עג
ד<לל
ואמי שחורה אני כל
,מ ל ן עב
ואשה כלרר״אכלבפתח דייס־ ואמר מעי£
גש0
יף
*וי* י״י•.ושכינתא איהי ארעא כל
גגי<0גל הכיאוקימנאכולאבכ״ינו
קכיא עב
י -דקל״א^עבזזי״ב *! ותא מולמא מ מעין דא .חכמה
פנחם י׳רל״ו גלל ׳פתחד״ש^אמך שמע
דקכ״עעא
כל
דקנ״דענ
ישר'כל
*ליה -לפו הש״א הא אחמין ,לפקין לסתהא
דריאא
כל
'3האוימ ירצ״״ח מ ע ץ גני© דא היא השמי*
כל
לן>
דק<לט עב *׳וןנלו שעור ?ומה לא צבי כל
דוי״ג מעיין גני© ר״ש יאמר האי
?זם
דגלו על
^ןוא רןא *חכממאיאית ביהיכל
:
;
:
,
י
,
:
:
!
,
;
,
,
:
:
:
*רנלג
11
יו
זרח
ע
יעא *כהקלמה
:שיר תתי״ו שיי נלכ
גןס לין -דפוס אמשש' **/ב כי*ג תהומץ
.שסעכ
על .
שס שולש על פומא יאליהו אתגזרהכלי*
׳ד״ו עד מיייא <לג
<1ת*ר*״ש כלשה״ש מא
?.0
5
י.
מרר#
ש׳הש
ליא ע*א
לספרים כתב שלמה וכוי *
•-..־ -בהקלמה *,י־ *•ד־
ר״א ישקני יוציא לי קול וכל • :י״י ע״י
דילב־נלי
מזכט״לאלו-האנות^כו^/
ל״א כלכ עלמות א ה מ ן נעלבות ובזריזות
גלכ יי״דגלג
שסי׳״^אלינזגעל^תשןבה*״ב זלג1ו<ל$
ד״א נלכעלמות קהלון וה יורו של
?0
שמל
־ ש2תחז#
•^ '^0י• *
<:
:
; רעו
׳-.שמיילגלו פ״כ
ן ז ! ; • ־ • :י י ־ ־ /.'.:־.
*שם^גנות יי<של< 0אל תקרא כנות אלא
ממס וגל־ ״ דגלג?.לל
י •-״ י :״ * .י.
שם לשהויה אט גפני קוני ופל• לכ״ה נלד
שס .מורי <הל *.הי*' המשכן• ומ •£יל?ב
נלנ
-.־•>•.־•
:שם :מורי *הנ זה מכמה ן כ ל ״ לל״ל גליי
שם :י !* א ־,אומר על.שהמלך כמסיכו ע י
שמכלהמ :הקניה.־צממיבו וכלי *,לל"<
גלא
הנן יפה רעיתי בילע וכל• מ״י
שם
<לכוהמשצתלהמאמרי:ז־ י י שםע״ג
3ררש ׳ *ל*5לט
ש 0העיפה לוליוכו״ הוא קילסה <:לשי1
* י־
^
הפול<כל.לנלו,עכ
^
שם ־אף ערפנו :רעמת מה מסה זו:אינה־ ותר* הכמתשלמהומ״ ומה היהיחלמתס
ל״ג <לב ב&קל&ה
״•נשויה אלא לנחת •וכוי.־.:־ ;< •:ל1גלי יי
שה״שייד״״אי&קנימנשיקותאלועשריהלנגרו
*המשך: :המאמר ־ * • י ־ ^מלז־יעא
־ • 5׳׳׳ לחמליוזיימ^
אני חבצלת וגו ״ יי ־יוק אמר לא היא יפו״
6$
•ץ י המנצלת זלאיהיא שושנה<:מ׳ידלרא £ס י ־ישקנימנשיקות ל״ת שניתנו הנשיקה
•י ^ 61^ ' • /לט&נ
עכ
־ ; • .־ ־ . ; .י
־־
י^:י־0
©£י שושנת העמקים ,ל׳א נד כהנא אמר • שס שחורה אני ונו רני לוי ברהייא אללר
יכרעכ
ג* כל
ל
אפרה כ״י לפני הק<לה אני היא -וסכעה
ל״ן על שם נאוו לחייך בתורים בתנש בב ובתורה
•אני שנתונה בעמקי הצרות ומי
דייל עא
• שכנלפכל
מה שושנה;ו אינה,אלא לרי<43כל .
שם
צר1ד המור ונו רבנן פתרי הרי״^ו
זלן פר י ש0
*כאברכם מה־המור מ ! ׳ ' ״' מק^••
©£־ז1מןמכיגי כאשישומ'<ל^-.אשו^ תורהו;<<׳
שט?תנ ותהלבעפ ^״ ,י* "*״ 0ע * 1 -שם איןלךחבע־6להאשהמןצרור׳^1ר
ללט עב
מ'
שס בעב
•והמשךהמאמי
שם שמאלו תמת.לראש• זו ציצית וימינו שם ר״י פתר קריא בקטרת כל מלא ע״א וכ*
שם אשכול הכופר;ה •צחק שנכפת כאשכול
ללשעי״י
־חסבקניאלו תפיל/ן
דמב עא
־*לג המזבח מ״כ
ל״ס ?לב
ת המשך המאמר
שם ענה לולי וכל לא היא עניה ולא ה&י *:מי© ־הנך יפת רעיתי במתן הצלקת כנ
כלל עב
נלחעא^^/
אמירה
זנאתי לגני ׳־ומי לק אין כת״^ץ^ן ׳^?ןה^^יצלו חמלתי וישכיר זה משכן כל לף
־שם
גל עפ
י^/
לקל^עא
•אלא לגני לגנוניוכל
שס ולגל* עלי אהגה 11ק״ש ותמי״ ל׳ז עכ
שם • 1:9ממתקים ר ברכיה אמר עדתי
שם
1
:
1
ק!צ*נ3£
היא קלסתר והוא קלסה:ו<<•
שם • חמוקי ירכיך נעו חלאים למה חלאים
קצ״ע
היא לומה ובו״ • י ^
מס ימה יפיתבתפליןומה נעמת כסגכמ
רי״ל ענ
שם -וחנך ביין ה6וב <לא כהלין לש>ו•
דרכ״ג גלב
?וכרימון וכן״ •
לכה לול״נצאי[שלה רלהקצומ$
שס
•י כלירכיחעא ומצי
י
שם י מתרפקת על מלה א״ר וחפן שה*א
למלח עב
־ מנחת פרקי מורה כל
!
1
1
:
7
־
•
_־ז* -י -
\
1
;
:
,
?
:
;
׳
1
י
5
י
4
וי
:
1
:
#
,
{ 1
,
סמהחית הסער
6גי שמא £מ<מ־ לייאש״ שמאלו של הלנ.״ה
ליס ע!'כ
מרחקת כ'4
שם קומי לד זי/י נימין כ4׳ יס״ו ע-׳ג
ש© בשם ז 4שו0ינ 4רו-די ל׳ הוא לי לאו*
ל״פע״ג
מי
שס כלם אחוד 0י 0יוממות אל נ־גרומז־
כ4׳ יצא ע״ג
שם מ-הפנויקת'אפייין• עש״ל וו• כייא#
צ״גע״ב
העולם כוי
ביוסהתיניא אילי ימיהמשייז ב*י
שם
ל״ק ע״ג
מס נחוגו השני שפתותיך זה כניסתו של
יקי> ע״א
משה למשכן כוי
שם הר המור סליגיבהר״ל כ״ח בו׳ ח״א
שירח .על״יהייאי^לישיאל כיי לקשייו ע״א
05ד״א !4נעול •י גל נעול שתי ביאות
כ*' לקבל ע״י
שם
!4כעילוההתורה שנעוצה כר רף
ק״כז ע״א
08ל״א שלחץ• פיר זה הקסוית מיקב"!
שס באי מ׳׳ 0וז תזיה של א״י ג"4ב קל״א-
ע״א
שם
שנו
עיי• לישו] כוי מבאןיזיגה יזימיי־
יק״לאעל*
גדזציקיס לעת" 3כזי'
שראשי נמלא טל אף שמים נטפו בו י
ל״ק 6ע״ב
שם־ מן ־ צהיואיו-ם צ <0לי כשנת כיו׳ ין*
,
קנ־׳א ע״כ
שס
לגול מיבנה י '.ליבאויו אות היי?
כצ־בא שלו בוי וק״נג ט״ל
שס אימ היא קנתי תמתי וו בניי בו׳ ין>
י 4פג עינג
1
חם
£££
4
ונשלם
4
שבח
מי
בהקלמע
*מה נקי ש״הש ק״ק ל״א ע״יכ
וטעם היות פרקיו חי שם כ הקל׳ לב ע ל
1טפם סכום הפשוקים שבכל פרק ופרק*
וטעם ש״*ן נלולה דשת• שם בסיףההקלמס
סוי כקול הפנימי' הנקי כלת משה הנן1
לק״עט ע"<ג
נ ל ב י י ה י נ /יל מה ענינה
וזיזים סי' פנןוק מלן אסור נרהטיס צסעינ*
רר״ינט״יז
ומיון לילה
לא<ד
בוח*
עולם
?3
שישנת ׳המלך
• חן!
אלהמשל״ישלמהאשישר לה •ביום מעז; חדות ד\ ״ בחגים ונמועדים מלבר
3״0
שבתות ה* ״ הנה הנם דברי רצוי ותפילה;בה כחלו״ת שלמה להתפלל אל הי ״־
על הגאולה ועל התעודה לעורר אהבת הקימוטם ״אשיי אלם יחדקנמעוןס '* :
יעשה שלום וחפז ה' • ויצילה מילתא ומהימן פ״שריה נאמן להי*
כ״ד ;עירא למן תלעידיא אשר לבר המלך שלמה כדיו נלתו מגיה עמוס יוס יום מתלאות
אברהם מיראנלה י
ה;מ! והשדרה
,
י
"
י
־
.
שבחא רמטרומהא
6£נמ.
א'ל*ף[
אהבים ויעלה • תשואות חן חן לה• כעלה במסילה ״ אל ימנומה ואל
מה יפו בנמלים פעמיך ״;כדתי ,לך חסל נעוריך • חמוקי
ז
הנחלה
שררך אגן הסהר• כעצם השמים לשהר .״ המי נוטה
*
ירכיך • אהבת כללותיך
בטנך ערמת חטים• מעשרה שליטים• כשם
1
שלום כנהר ״ מ ן תירוש ויצהר
עלו שבטים * יבעלון בניך שליך כשני עפדים • מה כאוו על ההדים• כבוד אל מספריס
צוארךבמגלל השן .הלא הנא מלא לש! •ישועות חס]$
1
תהלה נאוה לישרים
ברכות עיניך .אפך כמגלל הלבנון • שעשע יונק נחלי ארגון • הולך ואור הצל וגגו! ג
גאוו לחייך בכרמל ראשך עליך • אורים גדולים אביא עליך • ושמתי כלכל שמשוחיך *
מה יפו לוליך לתמר יממה קומתך• נפלאה לי אהבתך .כפלח הרמון רקתך ;בחונן
שני שפתותיך דובב שפתי ישכים ״ חכך כיין טוב עסיס ממנים •לכי ומאי כנים
1
בפנים • הראיני את סראין
סימן אני * ל מ ה י ז נ ?
מ^.5£־
א״ריך אנפין אתקרי שמיה • כתרא ד;א דטעמי י כליל י״ג הזודתי ונימי •ו״״גתיקונ•
י ליקנא קלישא
*
ג״הודא לכלעלמא ״ איבון אבא ואימא • לתרויהוןאקיון חכמה * קיימי תחות מןלא
קלישא
.
י״שראל סבא ובימיה • בינה אתקרי מלמא לאתי • תליד לא פסיק דעותיה • לאמשכא
לברא קלישא ״
ש״לימא לאכהתא * אתגלי ביה ההואנשמתא • לביה רוא למהימנותא •אתקדי מלכא
קלישא •
^ " י א יקחן אלהא רבא * גט; טוביה באימא ואנא ״ יהא מנרך שמיה רנא ״ בפומא
לעמא קלישא .
7 3ל כ ת א שלימתא י עולימתא שפירתא • מלכותא קלישמא • לנא היא לאימא קיישא •
ךךיא נביעת מתתא •־ ליח״ן דנוסמין בגכורתא •־ לאתחכרא כחדוותא לביתא ״ יא היא
•שולא
את קיימא קליש• £
*״סזלא אתעד מתתא ״ לאתפייסא בלעתא * לכליל השיא ןגמרתא •ואחיממויו( קיישא
^ מ ר א לנהורא י אתגלי בריש עטרה״ מתיק כסיס לכל סמלא ״ לןקוקין למלא קיישא..
-ל״כליןאתעכץד רעומא ׳ידמלכא ומלכתא • וכל עלמי; פ0מ*1א ״מטליןמ; <1נא קדישא
־מ״מן שלפה חז^צ״י
'!ש״וישא ממיר מסימירין * במזלך אתכסון תרץ כמדין ״ לאבא)אימא יקירי;״ ללא
״ .־ י י
מתפישן לעלמין ״
<**ימינא אמיל אכא • ל א י מ גניו נדכא ״ אמפששעדטמדא לל3א* יסולא ליומין
? £שמאלא תלייאאימא״ ונחתא ומסתיימא ״ ע י אחר א א רהימא עלבניןיחימין ־•
ח
ב
77לדא לילהוןלעת״א״ לכלילל1סלאוגב*דתא״ בהון אתעבילדעזתא • לתתאי! לימין״
?ח״ושככא ל^להוןהמשא י אממשצן לכלא קלישא • כמשק רבות קלשא • לקולשיןונעימין
ן״וגרא יילהון• אתפשט.מנהון ״־ואשתאד ?ישימון ״ בלעמא סתימין * .
ק י ש י א לגבויתא • ליסולא מטאאתייהיכתבלעתאידמלכותא לעלמין • יי
'/סזלא דביתא • כיה גחית נבורתא * וגכיעתמתתא״ ריהין לכיסמין י
עיייקא־ללעילא־•כלהןילבלה• הוא אתערלקבלא״־בצהודיןליומי;*
^"עיילנימאיוכלין היא מתבסמא* ואפרה לשמה׳• לנהתאלעלמי; *
^
,
עיםן אני שלמה
_
•
^ " ר י ן אנפ״ן אתדמיו בקוצא ״ לאת < ל לשמא קלישא ״ כיה נהיר עתיןא קל״שא
רישא״לכל רישין **$הירו לאת *רליקירא * אבא עילאה טמירא* וכימלותה אימא סתייא י קולשא
לקודשי! ״ *
״•ולמומא מבוכה רביעא * מלבנין
*״ול דאתךל׳א קלמאה• ישראל סנא זגלאה
קלישין*
^ךלימז דמהימגותא * אתרמיזכאתךו שלימתא -חעידאבחיוותאדניא * לאימ
התיש כתישין״
דחק 3תפושי}
*7לעתא סליק כתרא י לאמשבא כיזודא ־־• מיניה אתמליאבירא *
קל^שין
דאיהימגנא עלבכהא * רחיסין
דלאי-בתיאה -
<5"£ממא עלאתי רמיזא
לנפשין
ה
ב 6מ
£ממל $כ$ה״• סלקאפי; ימיכא ושמ#£״ומ<7נ$כא'לקבלא״י בדכאךלכפ*שיך>
^זשנת
י7מ
המלך
עיםין אני ע1ל0ה •לכו
•־י
.מיוסד על הי*סמלמטה למעלה
£3£
•
.ן א ״ ט בצדק אה/ה פניך* כי מקור מייס עמך • ,מ5כו"תכל.עולמיס מלכו;1ך •
ימלכו סללייס
לך
מוכה מסמר
^"וטת כנהר שלום צלי?(יס ולע<ל $י נכספה נפשי אל אל הי <עלס•
לכזכניטשמות יקרא לכולם • י ו י ו לשמך צליקי״ם
ז׳• *יון־ ה״ כל מ.עשיך • חוצב לכנות הלר כמד ה״ולן • לצרת בה/וןלחסידך .הוכר•
שמיס החול״ם
יען״מקים *;לו צדקנשס בינות * למולי ה* רוכנ ערנות *נצ״ח ישראל נ [01לבבות* *לה
שיו אליענלמ הנניאיס *
\ל**שם תסאר״תך מהללים* נעשים יצורים ברואים אצוליס׳* מי כמוכה ה :כאילים י •
בוחר אתה בתורה ההוני״ם״
?•ךנ״ן הריס בכחו נא;ר בגב״ורה* מרוע חשופה גבורתך עוררה ״ ולכה לישועתה לנו
קצ מהרה• תוככי ירושלים עירנבג״רים-
ץ׳/״אל ממים דרכו חפ־ן חס״רהוא• ממל^שייס אומו ואת יכוהו ־י על ״ריוויו נבר
ימשלו ומי כמוהו * ההלתובקהלנזסילי״ים *
בתבולה כונן שמיס ־* אם לב •לנה מאירת עינעז
0״;''ך עולם הוא אלה״ם הי?ם * -
מנוח כ לב נמליים •
3יבנדו מלא עולם *סל אי*! בחכמה •״ עושהפלא אל ׳עליון יר יומה -מלייר .דבריו
ליעקב תור>; קרומה * כלול ׳•נחלו ח:מ ים *
*ךהוא רם ונשא אי! עגל מלבלו* על ארז ושמים הית והודו * יפדה את ישראל ׳עמו
?וצאן •ידו מעלהכשבאים־.
׳
.
ח
1
£
,
א
•סימן־ אמ שלמה
י
ימיוסל על ספירתיהיסוי
$,ן״ור לצייק/רועי ^ ן צ ה השמים מוצאו ייום ־<$וםאמ"ר יביע * ממזרח שמשעלממאו,
את לכאי רוח יושיע* ירעם הים ומלאו״ מעשה*ליו מגיל הרקיע *להאיר על
האדן*
}^"הר פלגיו ישמחו עיר -אלהים קלוש משכני עליון -לילה כיום יאיר• ברוך ה
מציון׳• שם בנימין צעיר* עשה !לו-אפריון .ל״ו כל<זמ״תויעיר * יפה נוף משוש
כל האר״ן*?
*יפרח צליק כתמר -כצנה רצון תעטרנו * האוכל לפקחן שער -על הארץ •שפכנו• .
מעלשמים החאמר -י* •חסל יסובכנהו^וקראזה אל יזה־ואמר• כי גל בשמים
<כאיז *
•
^2£זק ירושלים י צליקיסולעןלס* פי צליק מקור ^חיים -השמים יתנו יעלם •
תתו׳המין מיס * בלי כשסע ?ולס* אל.ח/מא1רעיג< *• 0עושה שפים)אר־ן
למטר
״
״ "י ״
י
ג
שישנת
^ מ ט י י פשה• ברקים .כנבור •צא -יישלח קיצים • כאיש מלחמות היורה /יקים י מימי
ויוצא הי״ח ויצ׳ן ציצים י אורבהיד
קיים לפניו רצים •יעל גורל הצייקיס *
הוא כשחקים * חסר ה' מלאה האי־ן *
)"£וצא מים מימיו לא יכזבו• שמש ציקה יצי׳ן ופרח .ע ל נפש עיפהמהטובו •־ .
יציץכנכיר לידן אורח•; פתח צור מיסיזובויי וכאור שקי שמש יןרח -עצם א$
עצמו המה יקרבו •י השמש *צא על האר־ן *
73מאיר אר׳ןוללרים • לכלבניישצאל היה אור• אורח לצייק משרים ^מהררי טר*ן>
אדיר ונאור -וביעתימלאוןחירים • שמןדתזך כתיתלמאור-ארצה כ0!£
עיים ״ לחזות/רע על פגי כל האר׳ן4 ,
סימן אנו עולמה,םולכו
מיוסי על" סיר ה^״סוהייגמיות עליונות ותחתונותוכו רמוז ״מוי לאלפים •־
ה* שמעתי שמעך יראתי ה!
ללזין
ה׳ א״ל רםונשאמוכתר בבמ״י־ עליון -מ^א״לבמ״וך מהמה לאביון •׳יהידלרצון
אמר• ס• והגיון לבי לפניך ח״ •-
לו " ^״פלאיס מעשיך בלס עשית בחכמ״ה -נוס״א עי״וןועו״ברע״לפ״שע ואשמה *־
יח״וס וחנ״ון כמה וכמה •י כרחם אב על בניס ריחם ך/
*
'11ייודע מחשבות אין; חקי לתב״ופת! '-ל״א הח״זיק לע!'י אפ״ולשאר״יתנחילתו
אר״ך אפיים ולא יעיר כל חמתו .אמרי האןיכה הגיגי בינה ה י
ל ו ע("ומר הברית והח״סד לשמרי מצותי *1חפלז 0ש״י הויא ישויב ירחמינוחסלר!
נגפלאותיו ר״ב הסי״ר ואמ״ת לנוכרי בריחו ומלותיו * קולי שמעה נחשיד ר'/
ל* /״ך ןרוע עם גב יורה אבינו גואלינו • נו״צר הס"ד לאלפ״יס יכבי׳ןש עונותינו *•
ותשליך במצולות ים כל חטאתם ויעבור והנה אינינו -נסלחת לעונינ*
י
למען שמך ר !
'11כלגימו מפא״רת עוזינ* חת״ן אמ״ת ליעק״ב הס״ר !אבריהם מ א ד קליםיאש״ך
נשנע״ת לאכותי״נו • נוש־יאומ״יןופש״עוחט״אה ונק"ה4ודמקומו לא יכירנו•'.־
מכל חסאתיכם תמהרו לפני ך'/
1 71ו"וי וט״יר לבשי! מאי גילת • בשוב רשע מירכו וחיה כאשר דברת • ויבטיח
כך יויעישמךכי לא עזבת מרשיו ר!
73'71רשל עמים צריק -חי העולמים * תעטרנו חסי ורחמים יי מלכותך מלכו״ת כ$
עולמים * נסה עליצ' אוי הציר הי *
*
ל ן * ; א יטישאת עמו משמי קרשו יענהו ״ ומכל פשעיו יצילהו •-כי יום כפרים הואי•
לכפר עליכם לסכי ל !
ל ו 0הוא אשר ויהי־ כי כיום הזה יכפר * לעונות ולחטאים ולפשעים איה סזפר •־
אס אמרתי אספדת עצמו משפר• רחמיך רבים ף /״
*1לאל תבואנה ש פט אז עכיך״ מחה פשעי כרוב רחנןיך• מציל עני מסוק מעג'1
מ ;־
סיכמוך^כלסצמוסי תאנגרנ* !ת׳
,
4
י
,
י
יי
,
א
1
ע$ושנת ?4הט״לן
י
סימן עלמה
״ ר^ט
* * 8
ורמוז מ סוד זווג הנשיקין
ח
.
0מ״לוס נ ן איברה נא• חבצלת רעננה ״ ותפרח כשו$נה * שפתותיך גפת תטפנה
פצח* רנה • יפה בלבנה .בי קולך ערב ומראך נאוה
לביצור ישראל דבר • מגיר משרים צלקלובר ״ שפתותיו שושניס נוטפות מר עובר
עמים תחתני ידבר* אשת;?יינ״ס ובית חבר •וישראל עשה חיל יגבר• עתה
הפעם אלי •לוה *
)*£לבנון אתי כלה • תהי• לי סגולה • אשת חיל עטרת בעלה •ברחונותתחן קולה *
מי ואת עילה • סולו סולו המסלה* עד עולםסלה • דוייס נרוה •
.ןלן״בט משמים וראה • ופקוד גפן זאת כי לך נאה * מתי אבוא ואראה • יסוגנ אחור כל
שונאי • ואבי ראה גם ראה • כ׳ כלתה נפשי לך תאוה *
9
״
***
־פיםןשלמה
והוא רומן על הנז״ל
ט
ע ל ש א נ כ י על אמיתיך ״ טוכ לי חורת פיך• לריחשמניך• שמן תורק שמך •
ל״ח/ות כנועם אור פניך * -נפשי אויתיך • כי מקור חיים עמך״ נראה אור באורך •
מ״ה אהכת• תורתך * מיצא שפתיך• ופרשת כנפיך • כי טובים דודיך
ךן״אירהפניך ״ אנילהבישועיתך״ענני כאמת ישעיך• כי לא ע/כת דורשי!
^
*****
ס י ם
* ־.
י•
ז
א נ י
ש
.
ל
מ
•
ה
יומ^ענ סוד החסרים
.
**י
־
א י נ י אשיר עזך .וארג; לבקר חסדך• מה רב טובך ״ אשר צפנת לייאין• עושה אור
נשלמה כנשר יעיד קנו •רחף על גוזליו *
ש ^ י ח אורך ואמתך י שמיס תכין אתונתיך • והוכן נחשד כסא מכון שכתר * למינו
אלהים חש״״ןז •בקרב היכלך• משוך אסיך ליולטך • נשבעה נטוב נתיך קלוש
היכלך • כי עמך מקור חיים נראה אור באורך •אל תמנע טוב מבעליו 4
© ציון מכלל יופי אלהים הופיע ימין הי רוממה • יומם יצוה חסלו אל אשר יהיה שמה •
וישראל עושכחיל יוצאים נ• ד רמה • וכחסלך תצמית אויכי פן יאמרו יליניימה 4
חלנ נוקמת נקם הפקד עליו •
ן^״פלא חסייך מושיע חוסים ״ ממתקיממיםאכשיחמסיס • ומדי פס מוקשים • עלינו
מלך שום תשים• עושה חסל למשיחו תפארת רוס אנשים ״ מאז קל* מפעליו
1
#
* *
יא
.
סימן שלמת
1
י
־מ*
ען״מתי ורוני •י בואי למי חבצלת שרוכי • שפתותיך כחוט שני • וקולך ערב • ה?ומ עני ע3
4
$
גגינוע
! ל ג מ ו * אין קול ענות״ כי אם שפתי רננות ״ש*ריי בקר וערנ •קומתךלמתה;לתמי ״
גנאי את! אמוריאמר-לויך בי כך התאמר• כל הקרב הקרב • התגברי כארי * כ*
,בא אורך קומי עורי ״ עזרי ושיר לכר• • יונה תמק ;־;
^ * ח י י ך כאת בתורים * ריחך כדימ גנור דרורים • עליך איש ילו לא ייים י העבירי מ ו י ן
מלבך ויגון ואנחה *היימי׳קזל כשיחה״ הרימי אין צוותה ״ כי אס קולששוץ
*קול שמחן?<• יאמרמודך* ב<אינעלצון*כ*קר^שנתיצון• לשארית הצאן •
*
י6כיו אנשי לצו; •בשלי לוירך״ מה •פו:.לוריל וריח זשמנ״ך" • וזהר א£< 11ניך
י . . ,ר• -
.",
.באור חמה •
$רתוק מיבש וגופתצופיה ..״ שפתותיך נוטפים ״ וחנך שואפיא ״ ח״וא ושרפים ״ *
ביאס
המת שוכני שהקים • הסהמיברים* אין אומי ואין ינר״ם *
?זירים כבקרים ״ ואהבה מעוררים * בקול ערב שיי• שחקים י עול שזופה ״ לא תה*ה
גת יפה* איל אויביך יאותהיכסופה ״ ונפל ואין לו מקים• •פהאליהגשי• הורכעיי
תלבלשי ״ כי נכספה לך נפשי י לך כמת ״
ןי^״פה בנשים ״ שלום בגבולך אשים • גבית נאים שממה אשיס• ותפארת רום אנשים *
גזאל ישראל * נא״נא ברנה* ואז תהיי לר£6פנה ׳•'חבצלת רעננה• עלייך
עלינא״ כי יש ביז* לאל ־•בואי עמי •"כ* קדאתיךאמי .זאת נעמי• מה תהמי <לול
•חןר אל• תמימה <נעימה• מלגלות איומה .כ^ייה כת מלך פנימה*
יב
אליהו הנכיא אשלח ?5
עךולמיפ שוני שובי .לא מדאהעול שגי• בי איש תשני#
בצבי * אחותי פתחי לי 4
<י״כן שמס לב* * רוח ה׳ לבד בי * מל משככי * ישועתי משגכי * כשמים היושכי * צורי
וגואלי *
)"£קו 0אהלך היהיבי* בייביס להושיני* עמי ישבעו טוב• • הכה אותם מביא
מוך ארצי והבלי *
דלגה זה בא אהובי < .־ןע• ואבי * יריב ריבי* יקום כלב• ^יצילני מאויבי* מנוס
*יום צ ר ל י *
׳ס״פן •ש־לםה
,
־
•ג
^ י ר ש ׳•שי עומל לכס * יגיח* יחיאל *צמן * יקנן ףהיו.לכס ״ גחוצות ירושלים
י
י
י*
*7י״נו *נעל? צא!*־"•עשה המלךאפייו! * טל בל האיזעליזן ביתומי*רושלינז
גךלאההארז־לעה* ממעיני הישועה* גיא יכשא הר וגנעה * נכויהייושלים
י •י
1ד<ה <נלכןצל*ק נושע* הגא גואל לשבי פשע •בימים •ההם *!וישע •*־*גולה ירושלים *
.
,
*
סימ$
ע5
בל תהלה * ;''**יאל״שלסגואל
1ש״ם כבודך * והליך* <טזך מרומם
הואל • ובאה הממשלה*
י
י י
$3״קלשך •מכונך * עיר קלשיך * תנכה עלתלה*ר7ן כאמי *פםלאומ• שובו מצגי
<ה*£םלי עגולה*
ז8ז8מ
־טי(.
•יי־חיש
סימן שלטה
,
*
״גא
4
££
והבא רס ומתנשא •וקונה •£מי 6ואד-ן
יעשה * לי מדי הכה
ע״^ום
עושה * יגער היית קנה • יקנן ניחי פזורה שא • עוד תעבורנה
יעל ידי מוכה * <ל ־העם מקצה * אשר בשםישראל ינכה• ירביצני בנאות דשא *
*צ״ן ופרח צדיק׳ ורוב שלוס
אחי ורעי אדברה * נא שלום כך ואבקשה * טוב לך מאירו) עינים
יל״מע]
וברה • • ב• עזה אהבה קשה ־*; נפשי בכפשך קשורה * מל
£וח.לבי*(רושה • *אולתעולם תהיה י.רם הפטרה •* ׳ משועת עולמים ישראל <ושע*
דודיך אזבירה * פניך אשא י וכאור בקר יזרח כנהר שלום
£}:יי •יתנךכאח לי * תחבקני* מתי מבוא אלי גואלי * לרמות בגני • ששו|
ישעך השיבה לי • רוי חס״ני • מהרה חושה אל תעמוד שמחת גילי *?ביכולת אזנה אני * בשמך כמחזי לאתשקור לי •ולניני* רולי לי * ולואצי *
אשמעה האל כ* ילבר שלום
*
ישעך בא אשמור ל< חשל• -אחז *שבעמי * אס אכזב ללול מבלי
71נה
<לא אחלל כריתי -אשוה עליו הול כבודי • אפאר בית תפארתי* וכשמש
* ג ו י • כסאו כתתי י בכחי ועוצם ידי* קיבתי ציקתי וישועתי * למרבהה&שי*
אי! ? ז ולשלום
י
5
ע?
.
•סיםז•
•
ישלםדז
82£
*־
^ " מ ע י כת ץראי }הטי אזלך •• קנ מהרה אפקיד את צאנך * שובע שמחות
על.מי מגיחות • •שפכושי־חות • קומי אורי כי בא אורך
אחותי לבכתיני • הראיני את מראיך ו השמיעיני * את קולך ערב •
}"*בכתיני
בקר וערב * תבחר ותקרב * פצחי רוני את קול שירך
•
יפו פעמיך בנעלים * השמת ים לרך לעבור גאולים * מיל מיעים
•£״ה
•
מבית כלאים * ומלו מישיע־ם ־• קומי אורי כ* בא אורך
*
ן7י0יבי מקום אהלך ויריעו^ כי לך אשלח חוסן ישועות ״ כי יבוא מלכן*
יגיה אשכך -כיין*ווב<',ח.כך * פצחי דוג• את קול שירך
ש״וגי שובישולמית׳ כחמה בית• שמעי בשזרה • רב לך היות ע*/בה וצמית * פצחי
רננה• שכחי יגונך 4ני אהבתיך אהכת עולמית • עוד לא הגנרי * עמי תגני*
4
אויביך
.מיש״נמ •* המלך
•אזיג״ן לבקרים אצמית • אייו ף אשיג אותם• לא אשוב׳ ע י בלותם* חצי בם׳יאנלהיי.
קג ]'11ו ג י ו | החל .וגסור ן
לל״חכי אמיתך מה נמלצו • בצוף ומן 4יורי אהובי נאמן * מיבש צמו פיצקלצו 4מן
שפתיך • כי טוניס דוייך .הטו מקנךכינפןצן* לטביים ואין קונה• כמה
ימי שני 4להר יחלצו מיי מרעים • ועלו מושעים 4חסדך הפלא • מושיט ח1נךם מ<0
ומכמני*
|3״י ואהלות קציפות • כגיות״ך • ושמלותיך •הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכנותיך
וארמנותיך • כ• לך אשלח חוסן ישועות• צמאונך יווו • כי מה גאה' 4רגלי
! ז
מבשר על ההרים וגבעות • פתאום יבוא •• תוך מסיבו • לרעות .ביעקכ עמו •
,לנוי לו ולנחמו • רצונך אמלא .אעלך פלה אל הר המור •
ך!״קם אמרתך • גואלי * מנת חבלי כי אי]בלתך •גמל ומהלל 4כפה כל חי .מרב ו ע י
עולל• קבץ עדתך •מכל פלך• כ• ביוב טסהדית מלך * לכם לחצרןיזך 4
נכספה גם כלה 4י*מם ולילה •תוך מעון ביתך •משכןכבויך;בזמו ידין*אותס
אעלה * נשה •שית לך שיר ע/מור •
1
יח
שש"!! ושפחה * ימצא בה • כאיי! תוציא שמחה* * אלפי רבבה* שם נשמחה * באדי!
ענבה ורחבה •
.
4
ך״פניך אשפוך שיחה •יגול מרבבה • אם/דחה השמש כי בא* והיתה המוחה
ברבות הטובה *
)"£ג0ה שלוחה * ישיבו מלכי שבא *־אם הבנים שמחה • לימינך נצצה * נסו יגון ואנחה*
תצחק שליה בקרבה •
ר/״וא .פחמן איש מנוחה • ירום נשא וגבה • תחדהו כשמתה • על האדן הטובה • תשב
כבטחה*לאיחסי,ב״לבה *
י
הימן ** מ* נ* יזים1לנ4
1
ש מ ח ת י באומייס לי •נאוועל ההרים •רגלי מנשר לאסורים* צאו והולכתי טורים
תוך ע״ר יוד היא ציון *
" 7אסר בציון • שם הי עליון • יחי עשיר )אביון • נשיר נשיר שגיון * כי נחם ד\ ציון•
)צרתי אבוא ואראה • פני הארון להי • ישראל מושיע בקוראי• שמו מקטן נעל כל נשאי *
הודו והדרו עלי ישוה • וכבודו עלי יראה י יבושו ויסוכו אחוד בל שונאי ציון *
!!״לא לאמונה האמיתי *כ^גפלתיקממיי• אל תשמחי לי איעתי * לא תאחר תשזטתי 4
מאתה' שאלתי• הקשיב נקול תפילתי* נישאל׳ נישמעמועתי* אוהב ה* שטריציון *•
ד ר ך מל״ך ישראל י .א*.־! ביר יהואל .נרצונך הטינה ונא מאל .לציו! .
ב״!
')כקומה ננעלה בית אל .כי יש נייר לאל את נ נ ן איו יחייןקחנא מעמך^יאל *
ז
מש״יו
י
מגשינת $המ־לןי
דנא
31שיו חסין ניול עליו חסל אל ״ ן ה ע ל ה ו ש אלי" י כ״ל הארצןיו האל .לשים אותו
י
ס
י
על הררי-צינז *
4
ש״מנ נקרא ה״נסי * עחיומפווי וקנו סי* חלקי ונוסי • החישהמפלט מאיש חמשי
אומר לה' מחסי • בו בעי( לבי ונעזרת* 4
,
* 7א אשכחך אנכי 4אגאל משחת חייכי• קומי לן רעיתי יפתי ולכי 4אל תחשובי 4חסל
ורחמים אעערכי • לראות את פניך חשקתי 4
)£״ה נמלצו לחכי אמרי 4יוד• 3נה ןה בא קול קורא 4כי בי חשק אל• קורא 4פתחי ל•
שערי 4ואני ברוב שמחה אחרי • ח י י אהובי הרופא לשבורי .וצדקתו כהררי • משגבי
ומסלטי ל• ומצודתי 4
ךךוצק חן בשפתותיך * הלל• ציוןאלהיך • בי בועליךעושיך• כבוד ה'זרח עליך •
ורחקו מבלעיך • ורב שלום בניך • נאם הי כי נשבעת•
כ
^
סימן שלטה
ש״יש• ושמחי * שיריך פצחי • אל תאנחי •גונך שכחי•
'51• -י
ל^״קגוז ממחי • הלא מרחי • כלתה רוחי שמח קול שיחי *
1
" 0ה תשתוחחי• גני הפיחי 4ריח ניחוחי • ערכתי כר למשיחי*
ךךנת מבטחי •.מבט! גוחי • דופקל• פתח• * יקים גס לקחי
כב
8£י
*״ .
סימן אני שלמה
־
1
א״ורי וישעיממי אירא 4אתה עמלי לא אירא רע *.שמך עליון אזמרה ישיר המעלות •
נ״פשי לךיצמאה • כ• ל 1האי־ן ומלואה * ייעת את כל התלאה • נורא עלילות
4
<"ולע כל תעלומה • תול^איז על בלימה • בשרי לך כמה • ימים אן> לילות.
ש ל י ח תשלח גואלי לברך נר לרגלי* פנים בפנים השיבה לי * כשלום ובמיש1ר 4
.
אורךואמתך ינחוני• 1הי קלשך יביאוני* וארנן לבקר אני ותיטכ לך משגר
•
אם אמרתי רגל• מטה • חשיך וכור ל• אתה • נ י לך יאחה י שוה כאילות
מ״אור גלול לממשלת .לך אערוג כאילת * ממך אני שואלת• עשה עמי אות לטובה
לגול מיבנה • כ• אני חולתאהבה• תסמכני רוח נלינה • עושה נפלאות • על
איןמשפרותכלה 4אל חי מאל נ*למ*לך אתן מהלה• קלוש יושב תהלות
71לל ו,זמרהשירושנחה •אתן לך בששוןובשמחה• בניבה לךאזבחה״זבחי שלמים ״•
יעלו לרצון על מזבחי• תריח ריח ניחוחי* תאיר נרי נר משיתי * עומל לנש עמים*
•
וכא
א .
:ז־ 5ה<
;.־ר
*ונא ^ י ז ן טא •5זאןן> *ימי ״שיאל* זנעלה בימ ־^•* יאבןא' * ז מ ך ה נ ו # 1־;*.׳*
:
3
,
כ י פ
'
״ל?"
.
י
858*;•:::־
ש ״ ל י יעלוז וכל אשר מ ז-עי,שמלך כס^גו .והחי זמןאל,לעג*!ג*ו$ין זשמ ימומ •
^"ויצליקיאוו זחע * הפלא חסלך• מושיע • .מומימת ,נריע •פיס!,
ע$י*3$1} 4
^ " א י ר ת עיגיס ברה .ערובה ככל ושמורה * גבורתך עוררה המשן ו יעל עשנו
*
ך/יימדנ• מקום אהלך • ככולה בתמלן • #ןיוש ׳שר^לגואלן* ^ת*<סף?^ן^מ
^
.בר
תורק שסך • בי עוביס מ י י ן • חשלך ואמתך *צרוגי רחמיך • אמה לא
"#/מן
מכלא* מסגי אמריך משכני ־• כהנחס שימני ״ על לב ואני ־• אשיר לך
?
שיר תכלה ; מיי צח וארוס ״ תשית אמיהי'לרגלי הדוס * הוא עשו אכ״£מם •
*ק־ן *מכלה* נ! •שימי ״ •0נס <#וו9- *.טג ואחי ״ או יעלועל^בח• ז ריח! וגןנח<*1
4
:.51**7רעיתי קומי ״ יפמ שוב* כקיס גגימ! * בןקשקך לעצור סי יוכל ־ל את יעיתי
י , .יפה * וכל עלן א״ש גג ןואק }גס צופה * לבו לשרפה * ואש אכל * מאז
5גגי * אכל־י דגגי * ושמה בלב עוצ'־יני * והמו שהכי * עישן *גר כמי היכל * -כגר•
י*.
עפארתץלנש• < ישהאהובת נפשי .״ ואל•ה^ש• * זה^ההרווחה
עוכזתה געיעשבע• יסל$י??!^^בת * ממשבצות זהב לנושה ז כי חם
לני אש להבה • .מים יבים״לא יוכלו לבכות את האהבה• איכה אשא * מוור
•ערופה • תצוקמיסקרזםמלנסש עי״עה* מתרה חושה * או יימלא שחוק פינו •י וגס
רנהבלשונינו• אנמנג וככי?ו נמלה נשמחה <
בנשים • שלוסרכ בגבו$ן אשים * זנית'.גאים #יבך אשים #שממת *
ךךיפה
־ישתסוו נכסך * *מלכים ילכו לנגה זרהך * ולא יאסן> עול ירחך * בתגעימת *
ןןוסי ךוג• שירך* צירן שמ כ י ^ ^ ^ א ו ר ך ^ י י א י ר נ א ו ד ה ז ו מ ה <
•
או עהיה לדא? מ ה * גת ע י * * * . 5פה בלבנה ׳וגסי ׳נע נאנחה
,
שעז שלסה
ען״עי•
^ יעה
1
ןןץאיך
3<71
*׳מוצהשוכי^נוה
*
י
׳׳קישךביגסשיתאוה
עעסוי*ונתיזנחגוי• היןלע הרחקכ*ו<שחוי
עראינימהא?!וה • לך *ע^ההפעם אלוה *
ןקמ^גצ״ו אשלק ״ עד אגד הנקי דולים;גרויי •
**
#
^ ,
^ .
#
י
^,עיי
-י׳•־־;:
סימן ש ל ס ה
:
ציון* ־ימנ;עליון• זול עולם סלס
*
^ ע ם בו נחי * מרחם משמר * •שים תהלה
כ^איש
ןלןיוא
<רמעלה 4יחישג&ולה* ^ע '0סגולה*•
י־
י-
^7
־*
י •
•
.׳
^
•*
׳המסים * מושיע חו^ם • נקמו נעלה־ *
.
י
י
יי'
$
$
,
י
^ •י
״ ־ י.
*יסן.ש6םה בן מר
* זנןגמי
<יק פתחי לי • *פה ביה כחמה * זנתופינז ובמחולות
׳שיערי
ברחוק למה* שוב לשמן בובולי * י כ לן<לודעד<מה * זנמזיחמקולן
•הל!־• בי לבב? לך כמה• שבחי הללי * תמימה *צעימה * כי ע י ב י ן ערבה לי •
5£בנל<* ־*ת מלך ־וגנימה־^^ילי־•• כ י מ י ן יוצאים -ביי רמה * שמע*קולי* הגלגלות
. ,ץי
י
אתמה * :אילת אהבים *•עלה *
י
•
האמנתי *.לראות בטובךמי• ^ למה $י חיים קצת• * בחיי מעולי
קולך שמעתי * דגל כבודי• ^םנא<זן כעיגיךמצאתי * הייי והןל•
שלחהט*1א נפוצרצאןעית* ־*•4:הלא המת מתיסוי• * ויעלה ציין *את
׳מנוחתי• כמן צעדי* ע ^ י ד י ״ ע ם ^ י י מ י י ו ו נ י י י ׳• ייח נמזחזכח עולה •
**$ו#
;
^״ך״! יפיתומה*נעמתאהבה׳ •נפלאהלי אהבתך* כל0פציס לא ישוובה• יצתה?מי
הזל׳למנתך • ו^אמוס^פי עני ^יא3ה*קזמיא*רי אורך לבשי בניי תפארתך•
?מהי כי ה נ ^ ג א * זה*?י קת יוי*? 9ותך *י השמע״מ קולך יופעוה * כי ?ולן
^
יעיב חןשפתך* הסנדןג*?׳* *•אחת י אי*ו* ?$י כאש תבער להכ תשוקתן • הייעי
׳בת ירושלים כ* ׳ישועתי קרובה* לך תהיה עינה• אחרי בלותך* כימי קד?
ש ו מ * א ת *במך*תהי*אתמממן• לא תהיה עוד משכלה!
^ומומל<9ראשי *
ןי״ןךףרזללך
שלח נא ביי תשמן באמת •שפך* גי ל• ומשושי • הלא מצער היא נגדך .כ•
•יב גל^ן* אשמל 9כפדא^*יי*ייא* משמת מאשת נעוריך • ב<תבנה ב**
״חיש תוך ציה קךקהןי* מקיתמנפו י.ייך * מאורעינישמש• ^ביאזבול מ מ ן
־שבחך <ה7אמקיס מקיש* *^^•ל^וןכה^^הקרזבל^מיאבי * חבורקגיתעלחן•
ימזדם קינשי • תשית אויביך איום שלרגליך בי שמו לרגלי פח מוקשי • יי *#מש¥
־וגבהישראל עמך .בא^ורללו־־יצא להפשי• אלתשנג• ריקם מלפניך* רצה
^^^• קדלע0יגהו?ךולמסל#
.׳ י ,
:
-פח•
־• י
.
־
•י7
שפחות* על יעי ממהות •^גהלנמפש* ״שוכב •*וליענ• אורח •
ג
חיים כאור
בקר
$רמי
.קזוש״נת
בקר *ושי יזרח י ישיש כגביר ליוץ הולך וסובב •י אן שחוק ןימלא י פי כי הגלי 3הי
מקלס
לעשות אלה •־ ולשוני רנה עוכב שיר חלש כי נפלאות • עשה עמי לפונה אות
קיפל ישועות ו
.
.
אמרלבי• צור משנכי •נשגדו^כיושבי •אלייצויי •׳מתיאנוא -ואראה״".אווי,
פניך כי נאה •י וכמלך יראה •־ ישעי ואורי • כי כלתה נפשי • לך צול קלושי
כבגלל ומרים ד אור נרי • תאיר תניה חש^י -וילעו כי * אתה :הוא מלכי *•
אלהיםצוה ישועות 4
£3״אר נעלית .נוראותנפלאת •־.־ רבות עשית ״י א ץ ערוך אליך לך ה' הגלולה• לך
נאוה תהלה •-כל תחנה כל תפלה •יבואו עליך; ייך תנחני• עוז הרהנני״י
״
*
קראתי ותענני ^ככל לני אזיך :שמע קול תחנוני • קבן המוני כחשיך הי
י עוז למו* ומעוז ישועות 1
ך/ך!ל .והדרע^י תםוה -הפעם אלו<^• מוך נוה ציו׳ן יופי מכלל -שורש ישי אשר י עומר
לנס ענויפ לבשר- -ירוץ נגשי • מלך מהלל •י יהרה את ישראל אשר הוא לד
״די
. .״ יי ביןקוןולררר -בבס גא דר •י ,אלין אתפלל •י שוב עסי למעוני * חלש יוס
~ ששוני • אתההואחס^י^אתיך חסן ישועות •
:
יי
:
6נ*מ3
־ .׳ • ;
3
ט
:
׳
נ;
:
^
־
י.
• ־ . ,־ .
**;.מ] שלמה
־
.
^88ו
:
י .״״
ע״שיןישטן לי השיבה • י ותסמכני חהנליבה״־כי איי חולת אהבה* כיי אני חולת•
אהבה • חם לבי בקרבי אש להבה •י לא אובל שאת פור היות עזובה • השבניי
ואשובה * הי מלאו ימי לי הבה • העיר עוז ישועות ושית׳ חומת וחיל -
0ל צ י ו מ א י אל המלך •׳־אורי כי בא יאויך ק<ס התהלך •־כמעט רגע יהי שלום בחילך*
־ י י ; .ששי טמחיכישלג<ר׳ימיאבלך^בניך יבואו תוך גבולך הרחיבי* מקום אהלן יי
4
פצחי רנה צהלייקולך •י גאולת עולם תהיה לגלות הקל
>
־
׳>•
׳
.־* ,
*י *י
י׳
ט״תיאבגא אחוה פטך ״י לחסות תחת כנפיך •רצתה נפשי לריח שמגיך • טובים שמן
תורק שמך • משכני ארוצה אחריך * ואטלצהנך כי טובים לוליך• עי א|
*
,
אחח פעמיך י פ ו ר כל יעי האח אני איחל ו ; * י
י
ף ך מ י נא שמחי• אחתי רעתי לי פתחי• נפש* אותיך אף רוחי • שמעי בת וראי והס*
.אונך ושכחי• יג־ונךמה תהמי ומה תשתוחחי• בקולך ערב לנה פצחי * כי
ערכתי נר למשיחי •יבא לא יאחר היו* הזה אחל*
$$88
-
ד־
־ י
סימן עזלםר••׳ בן דוד
-
"(#וב אתשי־בת ציוך• כתשיך אל עליון.קונה שניי ןארזיה• חביון ,אגה למושב.
עשה לו אסיריון^צליקונושע^
לי״ךנשאתיעמי *תוךארמוני .יגלל;נא כחאיני* קול תחנוני• כלימה לבשו ששני*
מלכותך
ל
אויבי עוני י תמותת יעה ךשע -
1
*׳^—׳^
י.
י
1
.
• -
י
.׳ ־
י י * ־ ־ * :
£ןחתימ י י נ י עמים־ולאומים -רכים לו הנדס וקמים
,
ימאל לציזן!לשניפ5ע
.׳}:•:-
•::.:׳•••
ךךאהא אהובה .יפה כלננה ברה בחמה •לא יאמר לן עוונה * יונחיהמה חפצי ^
ממחה
״ ״ילך יקיא נעימה• אהבת עולם אהבה ••כבויה גת מלך פנימה*
ז׳
^ מ• • ברבות הטונה * במאז מקים תמי־מה נ א י ז טובה-ורחנה .כי אזכרה מקי*
:
שמה * שוציאלי ואשובה 4על השמים׳ רומה * הראני אס מראיך ואשתעשע
י
י ״ ־ ״
־
ב ל ! ך ך ך יקצוץ זרוייס * כי תארס חשך הלא נכנ* כושיים• יעים בעיימדיים 4אור
פניך מלך חיים * מנחה יכיאון מלכי אייס * אל ארץ רחכא מיס * נהר ק י ן
בירושלים * ואויאמיובמיני * ישראלנושע 4
־^ :
אל
פיםן
*
שלמה ־
שילום רב תשפות לי דורי רגול מרבנה * ברוב חשיך אלי *ישעך לי השיבהצור* וגואל•
*
מלא נפש יאבה •אתה תות״ך גורלי*כי אני חולתאהבה* מנת חבלי
דנת• הקשיבה * תישר את רגלי* מסלה בערבה * למלות לגבול זמלי * עשה
עמיאותלטובה *ש 0אהללמהללי *לך בנינה •לקנח מיוחישאנם*
<* ~
}*ייי ערבה מינרך * יונה תמה כלבנה יפה* נפת תטפנה שפתותיך כשייך *.כ•
אמרתך צרופה *מהריאעל לצייך • מזורוגסתחפה .בי פתאום •בא צירך•
כעוף הריס עופה* יטרף זרועאףקלקי ערך * כמו ילידי היפה 4קוע*
לצעוי תוך עירך* כי נפשך עיפה • חזקי ואמצי לנך והסירי מורך• לאמה•©*
החפה * חיש אורי אורך* כי נפשי לן נכספה .ורנ שלום בניך כל בזנרך *
אנב• אגאל בזיוס חשופה .הראםפלאות ונס *
4
2ךבטח כלקצוי* ארץ רם רחוקים * לך מה אשוה * אור בה^ר נשחקים* לן• נפשי
תאוה * תערוג אליך כאיל עלי אפיקים *מתי אבוא ואלוה* דוד• חנך
ממתקים • בעזך אל נאוה * קדשן הקם תקים 4דודים גרוה * אני ועמך כל©
י צדיקים * •שיעות שוה * מקטון ועי גיול עוללים וימקמז * שלמ ע י ר ומצ1ע
יה קראתיך מהעמקים *מהי ישראליכנס*
ף/ינני כא שמחי גרוני * צהלי ?ילך .שפתותיך חוט שני * מלנרך נאוה קול מהללך*
שמעה אזני• חנן כבויה נת מלך 4פנימה מראיך הראיני .כא1רהחמ<-
הלך * כ* אוי אני * גואלך * ואשימה עיני • עלין הימיני מקום אהלך * .
*־״' אעלך גס עלה׳ בתוך משכני* אל^תבואקוס התהלך*שם תאגלידננ•,
אחלז מיחי רגלך! עוד לאתתאונני* בי שלמו ימי אבלן *לא מראה עיני ^
,
יהי שלום בחילך* ושלח חסיני * לקכו׳ן בנין מון גבולך * בעת מתנ* 1ישנס
סימן
ב
*.׳ת ־*9
הכדרך
סיס? ע ^ מ ה מ ו ל כ ד
׳־יי
<ל3
#
^ ש ו ן תשמיפכי* ומגחמני כרצונך ןמיני • בישועתך סקרני *כי אליך אקיא ־קמי
אלי צורי ומגינים
י ש ו ע ת ך ״ קויתיגפלאותיך׳• תהלתך ״• ימלא פי תפארתן ״ שלח אורך ואמיתך •
,
המה ינחוני ; -
*3גניה שפלים * סומך נופלים״ למיחלים י לו1מ יונקים ועוללים • קסט© מס
נחלים־* לעמר גאולים תסונ תנחמני ן
הנה שפתי לא
ך/״ראני היחנןיךקרנה אל נפש* גאלה *שמך אהללה״ יומם ולילה י
אכלא* נפי שיר חישת?לה* תיכן לשוני * אלי שמחת גילי״ יבשי0י שמע־
קולי* חי צורי •וגואל־* ״ מלאמשאלי״ מהר ענני כי צר לי ״ הפוך מספרי
למחול לי ״ שמחה תא/רני*
0״)*״^ ראלהי תקוסתרחס ״ נרוח חשיך תנחם-לעמוסים מכפ! משחר מרחם •
אנ על נניס נדחס לי מרחם * שבפן ומשענתך ״ הן המה ינחמוני ו
סימן
שלמה
ש י מ ע י כת •ורעי״ היפה נגשים צאי״ נא לקראתי ובואי ־• מנצלת ־רעמה־•
^ שמך א/מרעליו]*
11
לראש פנה 1
מעוז ומחסה לאניון *
הן
זאז מהי״
תקום מרחם ציון ״ קריה נאמנה
כי נא מת למנכה•:
23״שיכת נפש תמימה * שמחי רוט קול כרמה * כי הכני נא לא אתמהמה * עלייך ערי*נא
נא +יקרה פנינה ״
£פלאחסייך מושיע״ ממעיט הישועה -וממ־מת נריע •בקול תודה ומת״ קו ל
מפילה קו״ל תחיגה•:
ז;
י
סימן ^לפמ
זט״מקי כת ציון ורוני ״ חבצלת שרוט * שפתותיך כחום שט *^חותי בואי למי
^* ״י הלנרך ערכה ״ יפית נעמת אהבה •שמחי כי הגט נא״ ואומר הנני *
1
* £ה יפו פעמיך ״ הראיני אע מיאיך -הסבי עיניך *• שהסהדהינוט־ז
^שסיעני קול שיריך ׳.עוד מעיי תפיך • ורב שלום נניך ־• נכויי ישראל כני • אחומי
רעיתי יונתי מאי חסי נצלי• תמתי יפתי זוגתי רוט שמחי וגילי .אחותי
רעיתי יונתי ממתי הואי חסי בצילי׳ו
9
<
סימ!
ש1ש״נת־ ז $חמ״לך י
זמ888
סימןישלמה
י " ^
ר^ו,
^({ גגתותיך תטפנה נפלן* יפת אלהיס ליפת ־• ונא האות והמופת • צדיק כאמונת!
1
*
^ " י ערבהקול י מ ן י• לנש וחלב תחת לשונך • :ערמת חטים בטנך * תפארת גדולתן *
^ ׳לכרך נאוה^ כן תהלתך על קצ *#חןשפתיך־מה אשוה ־• יעלה על שכתו*
1
ך/״גניבא שמחי גרוני• קולך ערב השמיעיני-מי ין הרקס השקני •מס•טוב דבר בעתה
^
.
ילד
ס<מןע1למת
מ
ע( פאלו תחת ראשי• דמעו תחבקני־• לי שאכהנפשי• יפרוש כנפיו •קחני ־ג
|י
^
י לצר צור קדושי • מנשיקות ישקני• עתהיאהבניאישי .הפעם י-ונלני
מ
^ י נ ח ס משיב נפןי־• אןרח חיים
־*
יודיעני* על ציון הר קיושי .מיס קרים ישקני ־*
.ךךפעםילוה א׳שי •חלב חסים ישביעכי •׳ משמיע שלום משושי 4מי מנוחות •רוני״ו
זג^מ
•
ס ש ן שלטי•
ן&י״פת במרה•* ערוכה גכל ושמורה* יפה כלבנה ברה *מאיית עיניס ז
,ל?תמי למתה קומתך* לכש• בגל• תפארתך •-נפלאה׳לי אהבתך דומה על השמיס
מ״מרחק תניא לחמה *-במ מלך פנימה עוטה אור כשלמה^ -מקודמים מיס
י*בקרבך ברף כניך* תוככי ירושלים
ך7ללי צי^ אלהיך|• בי הוא אהנ!ך *
^
ח
־*
*
3£$
<0מן ש ל מ ה
ש י ת י לכןילמסלה־• אחותי כלה •-כעיר שחברה לה• ירושלים תהלה
׳•^*בשתהוי והלר~ פרי עין הדר•• בקלשנאדר • יצמיח צלקה ותהלה ג
•© !לכות כל עולמים • אחרית הימים * בראש מחמים• לשסזלתהלה־ג
1
1:ל*מגביהי לשבת• ביתנת״פוה נצנת~ צהלי ורוני ישנת* על כל.ברכה ותהלה
^
ס*מן ע ל מ ה
ז
38^397
־ש״משומגן בעלי• הנהלה בא קול לולי•• מריס ראשי כבולי• עטרת תפארת
ל״״בי}?שרי ירננו• אל אל חי שגס יתנו * לו רח׳״ס ארחע׳יננ • וש״ש ל י וסתי״ע
ב
מאשר
ג
.
; שישיינח *8
)!לאשי המנה לחמו • מתהלך צייק בתומו •אתהאלם בצלמו •־בימינקמייי! ,
י
׳י
יי
• ־
ר
ך7נג 1פני משיחך ״ •שמח מאשת נעזר־ך • בן בקיש חזיתיך י אשתחיל נ1כית
־
סישן עוימה ״ •־
£££3££
־
י ^3
,־ ££.ג3££י-
ג
ש״ושנתייטמקיס •מיס עמוקים .ועזו בשחקים <<למהרו בנ״יך
׳
י .
5
"
ל^״ך יובילו מלכים -שי • אנ* צויתי למקודש* •י ביום ההוא שורש *שי מעליך עושיך
מיראשאמנה תשורי .אח־*י בת אב״קנמיאור* * לב• ונ!אי לא תגורי* הראיני אעג
מרא־ן ז
<
! * " י קישי ירושלים ״ באיי תהיה קרנ!ס • ברא מאירת מיגים * הסבי עיניך
סימן שלמה
מא
מ38א•
:
ש י ע ר בתדביס * עליעשב כרביבים י אילת אהבים״ גן נעו ל אחתי
)"*״כהנרוה לגלים • על פישנים עיים * מושיכ יחלים • פתחי לי אחתי *
)"5שושנל הר ציון־• שם עוה חביון י עשה לו אפריון י יפו לוד״ך אחותי
ףין״נצו הרמונים • עשרת מוניס *ללקוט שושנים י באתי לגני אחתי
:
*
״ י ד ו ו ח ו •
.
מב
,
סימןשלמה
"^/לוסיטה לי כנהר *דוייצתמזהיר כזוהריוכלחסיו מהר ימהר* ב] ישי ח•
ל ג נ ו לויי בא יבוא * בינה עולנו באבוי של* וכל אשרבו י
יה
י
מכל הסי י־ ו י
)"£אלף בחרתי הסתופף • על הארץ ע ו ף יעופף י לעמולייו ינופף .
*
יעמל חי
ך*/וא יתן מעדני קול לויי זה בא הנה * את שלום פרעה יענה < עול יוסף ח* ן
מנ
שימן שלמה
"**36
שחקים צרק •;לו • יתרו ישע זאת ישכילו • לרוכב בערבות׳ סולו
״
ד
על שהמלך
במשכו 4
"7שון למודם לדעת י ל״ו יוסיפו עוד לגעת* בכל זאתמולעת״י השם עבים רכומ *
והחי ימן־ אל לבו *
םייים עבים מומו * אף שמיו על יערפו י שנות חיים יוסיפו *
ךךארץ רתכת •ליס• שם נקכצו מיס חיים * וימתקו המיס* שלי וכל אשר בו ו
־
י־
י
י
$שימ!
^
•• $ $ $ $
• ,.
מי
סימן שלפת
״י •
/
;
,*^*56
י••
" £7מ; ששון •ערוף כמסי * אל אלוה יעתי״מתמתו אין נסתי * זוהי היק••*.
ל*0סינ מיחלים * עושה אורים גחלים ״^ייו קיש הלולים ״ מג״״יהרקיט ״
*0היה •־רוץ לניו ולשמוע׳ כקול יכרו ״יריח יגיה אורו ״ אלהים את הרקיע ״
ך/ינימ! מטר על פני ״ שמים וארץ קונה ״ קול לנרי;ת נא הכה -ממעל לרקיע ״
מנמגאמא•
כימןשלםה
מה
ש י מ ח לני ויגל כבולי * כי שמעתי אומרים יכא לולי •ימהר יחישה יגמור נ ע י י •
לא אירא רע כי אתה עמי• ״ הי א ה ע י .רועי אב• ״ קום כלביא •משגב*
הוא
נוי׳ גואלי• שמחת גילי • מלך עולם הוא אלהים חיים עושה שמיס•
אלהים הייס •עושה שמיס •
ל *יד״י• אשירה שירה חלשה .כ• הוא אל נ ע י ז נקיושה • אל תרחק ממני לעזרתי חושה״
לא אירא י ע כ״ כו״ ״
׳:
^״לכיואלהי לך אתפלל •כי אתה רם גמל ומיילל • בנה ניתך ציון יופי מכלל ״
לא אירא רע כי כו -
־ •י
ו י ו ש י ע •מינךוענני• משגבי וקרן ידע• מגע•״ הרב גחלת• תשוב תנחמני •
,
לא אירא
מו
?ג&ג&ג
רעכ״כו ״
,
סימן'טלמח
ש י ^ ך לה״ נייקם • ישאבון ע״ם עמוקים ״ בנגב כאפיקים • בארמים חיים•
לי״י רעיך מה •קת• תהלתי יספרו ״ וגבורתךילברו •על פתח עינים ״־
))יין המרבי מי;את עולה * ??ולה מכל סגולה ״ ירושלים תהלה 4מעל השמים
״
71לא את היא גבית ״ על גפ• מיומי קית * אשת חיל עטרת ״זהב פרו״ים *
25׳ חם לנשרם שבח; ר׳אר בורא ;ןלרם
*?> <?> <?> <?>
£
$
8
א
י•
#
?5
1
© Copyright 2024