פורים
אוצר הסגולות
להתברך בזרע כשר
וזרע של קיימא
*
פורים
צדקה -גמילות חסדים -ברכת חכם -תהלים
שער העובדות
©
כל הזכויות שמורות
אריה משה מילט
הוצאה שלישית -לייקוואוד – אדר ב' תשע"ד
ניתן להשיג:
בארצות הברית
Aryeh Millet
33 Freedom Drive
Lakewood, NJ 08701
USA
732-942-0652
בארץ ישראל
רחוב הרב ורנר 3בני ברק
(03) 619-6598
רחוב רשב"ם 13בני ברק
(050) 412 -8598
נדפס על נייר שאין בו חשש חילול שבת ח"ו
*
הערות יתקבלו בתודה וברצון
לזכרון עולם בהיכל ה'
לעילוי נשמת
ר' חיים יעקב ב"ר אהרן אלעזר ז"ל
נלב"ע ט"ו כסלו תשמ"ט
ומרת פעסל ב"ר מנחם ע"ה
נלב"ע ל' שבט תשנ"ד
משפחת מילט
לעילוי נשמת
ר' חיים אליעזר ב"ר פנחס ז"ל
נלב"ע כ"ז תמוז תשמ"ז
ומרת עלקא ב"ר מאיר שלמה ע"ה
נלב"ע י"ח מנחם אב תשס"ה
משפחת וינטנר
לזכרון עולם בהיכל ה'
לעילוי נשמת
ר' אברהם אבא בן ר' שמואל ז"ל
נלב"ע י"ז מרחשון תש"ס
ומרת איטא ב"ר אפרים שמואל ע"ה
נלב"ע כ"ב כסלו תשס"ו
משפחת לעבאוויטש
לעילוי נשמת
מרת צביה מרים בת ר' גד ע"ה
נלב"ע י' אדר א' תשנ"ב
משפחת פאללאק
ה
הסכמות
בס"ד הריני מברך את הרב הגאון ר' אריה משה מילט שליט"א על ספרו
אוצר הסגולות ובזה יושעו ויתברך בכל מילי דמיטב.
חיים קניבסקי
גם אני מצטרף
א.ל .שטינמן
בס"ד הריני מברך את הרב הגאון ר' אריה משה מילט שליט"א שבזכות
ספרו "אוצר הסגולות" יזכה להתברך מן השמים בכל צרכיו ,ובכל טוב.
הכו"ח י .גרשון אדלשטין אייר תשע"ג
י"ג תשרי תשע"ד
קבלתי הספר "אוצר הסגולות" להתברך בזרע של קיימא והוא ליקוט
נפלא מדברי גאוני עולם ומצדיקים ויסודם בקודש שליקט המחבר ה"ה הרה"ג
רבי אריה משה מילט שליט"א המפורסם כאיש חסד .ועיקר הישועה היא
האמונה ובטחון והקב"ה מסתיר אופן גילוי וצריך לצרף התפילות לקב"ה
שבזכות זה יושיע ,ועבודה רבה עשה המחבר להביא תועלת למעיינים שגנז
הקב"ה ישועות בכמה אופנים שמביא ה'.
והנני מברך אותו ברכה והצלחה ויביא ברכה ותועלת.
הנני המצפה לרחמי שמים מרובים
משה שטרנבוך
ו
הסכמות
מרן רבנו הגאון רבי יעקב אדלשטין שליט"א מצטרף לדברי מרן
הגר"ח קנייבסקי שליט"א ומוסיף את ברכתו להגאון רבי ארי-ה משה מילט
שליט"א שספריו שהם מלאי טעם זקנים ישאו חן .ויזכה הוא ,וכל המקושרים
עמו שיתברכו ויצליחו עד בלי די.
מתתיהו זאב לסמן
וגם אני מברך את הגאון המחבר שליט"א.
ז .קרויזר
דברי גיסי מרן שר התורה אינם צריכים חיזוק ולא באתי אלא כיהודה
ועוד לקרא שהרב הגאון ר' אריה משה מילט יתברך.
יצחק זילברשטיין
שיל"ת וגם אני מצטרף לזה ומצוה גדולה עשה בזה וראוי לתומכו בזה
להגאון הנ"ל בברכת כהן באהבה.
גמליאל רבינוביץ
גם אני מצטרף לכל הנ"ל בכל חותמי ברכות.
שריה דבליצקי
תענית אסתר מוקדם תשע"ג
ז
הסכמות
בס"ד
י' אדר תשע"ג
ראיתי קונטרסו הנפלא של ידידי אהובי תלמידי היקר ,הרב ר' אריה משה
מילט שיחי' ,שהוא מבני עלי' המועטים והמיוחדים בעיה"ת לייקוואוד ארה"ב.
וחזינא כמה טרחות טרח ,לבוא לעזרתם של אלו המצפים לישועת ה' בפקידה
בזש"ק ,ובזכות זה יזכה הוא וביתו לנחת מרובה מכל יו"ח החמודים ,ולכל בני
משפחתו היקרים.
ברכות שמים מעל.
באהבה בלי מצרים
חיים וואלקין
בס"ד
ראיתי את פרי רוחו של ידידי הגאון רבי אריה משה מילט שליט"א
שקיבץ כעמיר גרונה עצות וסגולות שונות בעני' זש"ק בליקוט הערוך בטוב
טעם ודעת ,וטוב ויפה הדבר שמלבד השתדלות בדרך הטבע בעניני רפואה,
יעסקו ההורים לעתיד בדברים המוזכרים בספרי קדמונינו ז"ל המסוגלים
לישועה ,ויה"ר שיפיקו אחב"י תועלת מדבריו ויועיל לנשברי לב להמשיך
דורות נאמנים לתורה ולתעודה.
בידידות והערכה
משה שלזינגר
ח
הסכמות
ראיתי הספר אוצר הסגולות שאסף וקיבץ הרה"ג ר' אריה משה מילט
שליט"א לזכות לזרעא חייא וקיימא ומצא חן בעיני .ויה"ר שע"י ספרו יתרבו
ברכה וכולן יתברכו בזרע חו"ק .וע"ז בעה"ח היום מ"א למב"י תשע"ג לפ"ק.
שלמה אליהו מילר
גם אני מצטרף להסכמת גדולי הדור לכבוד הגאון רבי ארי' משה מילט
שליט"א על ספרו אוצר הסגולות ,וברכתי שיפוצו מעינותיו חוצה.
מתתי' חיים סלומון
בס"ד שמחתי מאד לראות שידי"נ הדגול והנעלה הרב הגאון ר' אריה משה
מילט שליט"א הולך מחיל אל חיל והוסיף עכשיו חיבור נפלא לזכות את הרבים
ולחזק הרבה משפחות חשובות ספר "אוצר הסגולות" כדי שיתברכו בזרע כשר
וזרע של קיימא.
הרה"ג ר' אריה משה שליט"א משים לילות כימים בעמל התורה ביגיעה
עצומה ונמנה בין מצוייני הלומדים בישיבתנו בית מדרש גבוה בליקוואוד ,וידיו
רב לו לברר וללבן סוגיות חמורות בטוב טעם ודעת בבהירות נפלאה ,וזכה
לכתר תורה ולכתר שם טוב שעולה על גביהם במעשיו הגדולים ובטוב לבו
לכל .ועכשיו זכה בעז"ה להוציא החיבור הנפלא הזה ועיינתי קצת וראיתי את
כחו הגדול ,את חריפתו ובקיאותו ואת בהירותו והספר היא פרי עמל ויגיעה
רבה בודאי יהא תועלת גדול לכל המעיינים .וקיים בספר הזה מש"כ הגאון
האדיר ראש ישיבת פוניבז' מרן ר' מיכל יהודה לעפקאוויטץ זצוק"ל כי עיקר
חובת האדם בעולמו הוא "להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים".
ויזכה בעז"ה להמשיך בעבודתו הק' ללמוד וללמד ולהרביץ תורה ויר"ש
ולחבר עוד הרבה ספרים חשובים לזכות הרבים מתוך מנוחת הנפש והרחבת
הדעת ונחת ושמחה ממשפחתו.
הכו"ח לכבוד התורה ולומדי' ירוחם אלשין
ט
מפתח כללי
גמילות חסדים
חודש אדר
גמ"ח יותר מצדקה /גידול יתומים
להשיא יתום ויתומה /מדריך חתנים /
שדכן המכוון לשם שמים /לשמח חתן
וכלה /הלומד עם אחרים /המלמד בן
עם הארץ /זירוז על שמירת שבת /
זיכוי הרבים בעניני שבת /תיקון
עירובין /הלכות לשון הרע /הלואה /
להיות עושה ומעשה בכל מיני גמ"ח /
גמ"ח לדברים שצריכים לילדים /שמן
זית ודורון לעניים ות"ח /אכילה
ושתיה למבקרי חולים /סעודה
לתלמידי חכמים /מים ואור ללומדי
תורה בבהמ"ד /מקוה לנשים /מוהל
בחנם /מניעת בזיון מן העני /לרוץ
לכבוד חכמים ועניים /לעשות עבור
המתים /צדיקים נולדו בזכות הצדקה
/
הכנסת אורחים
מצות הכנסת אורחים /מארח תלמיד
חכם /המארח עניים בביתו
ברכת חכם
צדיקים פוקדים עקרות /כח הדיבור
של צדיק /דיבורו מן השמים /ורוח
קדשך אל תקח ממנו /כפי גדלותו /
לבטל גזירת צדיק /ילך אצל חכם /
איזה חכם /צדיקים שבדור /צדיק גדול
פועל בתפילתו /צדיק בעל צדקה כוחו
לפקוד עקרות /הבטחת חכם /הוספה
בעבודת ה' /ישר להקב"ה /כל אדם /
צדיקים נמנעו מלברך
אדר מסוגל להפקד
פרשת זכור
פקידת עקרות
תענית אסתר
התפילות מתקבלות
יום הפורים
סגולות היום /להגיד בבוקר חסדך
לימוד התורה בפורים /קריאת המגילה
/סעודת פורים /משלוח מנות /
התעוררות הנס ע"י מצוות היום /
סגולת השמחה /שמחה של מצוה /
להיזהר מרב פורים /תשובה בפורים
/
צדקה ביום פורים
כל הפושט יד נותנים לו
צדקה
רודף צדקה /הקב"ה מקבל תפלתו
מפזר מעותיו /אל תתייאש /פרקמטיא /
לפרנס דורשי ה' /להעניק מכספו
לת"ח /נותן ומפייסו בדברים /הרבה
בנים /מי שאין לו ממון /צדקה לבני
ביתו /שכר לימוד /קניית ספרים עבור
תשב"ר /לקנות ספרים ולהשאילם
לאחרים /עבור בתי כנסיות ובתי
מדרשות /מתנות /שכרו של זבולון /
שכר סופרים /מחזיק לומדי תורה /
צדקה כמספר תיבות בקשתו /הנותן
צדקה לגבאי נאמן /להתאמץ לתת לעני
הגון /תרומות ומעשרות /צדקה בערב
שבת /
/
י
מפתח כללי -המשך
החושד בכשרים /דיבורו ומחשבתו
אמת /המכוין לשם שמים /מלמדי
תורה לעם הארץ /פה קדוש /חבר טוב
/הדיוט
עת רצון לקבל ברכה
כשרוח מזרחית יוצאת לעולם
ברכה לעולה בתורה /בשחר /ראש
חודש /ליל הסדר /שמיני עצרת /בשעת
ברכת כהנים /הכוונה
/
תהלים
ערב ראש חודש אדר /תענית אסתר
/יום פורים /מרדכי למד מיעקב לומר
תהלים נגד גזירת המן
שמחה
לידי שמחה /לזכות לשמחה /בשירה
בשמחה באימה ובקדושה /בשמחה
ובבטחון
שער העובדות
עשר כדי שתתעשר /סעודת פורים
צריך רק לבקש /לפתוח הלב בתפילה /
לפעמים נדחה קריאת מגילה עבור תפילה /
תפוח למשלוח מנות /ד' כוסות בפורים /
זוכה לבנים בעלי עושר בעלי חכמה /שכר
של לא תלין /מניעת תשלום החובות /כח של
בכי
/
צורת הברכה
להתבטל למקור הברכות /יקשר
א"ע למקור הברכה /סומכים ידיהם על
המתברך /הקדמת ברכה להקב"ה /
הזכרת שם האיש ואשתו /כבוד הנס
בהצנע
תנאים לקבל
שלשה תנאים לקבל ברכה /המברך
יהיה קרוב להמתברך /להאמין בכח
הברכה /להזכיר שם המתברך /עין
הרע /ברכה ע"י שליח /קופסה מלאה
ברכות /פדיון נפש /יברך המברך /אלו
שיש להם כח ברכה /אב המברך /
ברכה מאנשים של צורה /עשרה
אנשים /בעל שמחה /ממי שקיבל
מחילה /שדכן /ברכת חתן /כוס של
ברכה /אב הנימול /מוהל וסנדק /אורח
מברך /עוסקים בצרכי ציבור באמונה /
עוסקים במצוות /גומל חסדים /מאכיל
ומשקה עניים ויתומים /המקרב קרובו
/תורה בשעת הדחק /מעביר על
מדותיו /ברכה ממסיים מסכת /מי
שבולם פיו בשעת מריבה /יהודי שעבר
השואה /ברכה מחמת הכרת הטוב /
יא
דברים אחדים
ברוך הוא אלוקינו אשר נתן והרעיף עלינו שפע ברוב רחמיו וחסדיו,
ידוע ,כי כל חסד שניתן לנו אי פעם ,חוזר וניעור במשך הזמן בעת
רצון ,שגם על זה נאמר 'כי לעולם חסדו'א ,ואותו היום אשר ניתן לנו
איזו ישועה ,גאולה או פקידה ,מסוגל שוב להשיג אותה השפעה
הקדושה ,בכל שנה ושנהב.
מבואר בספרים כי אחת מן הסגולות של יום פורים הוא ,שאפשר
לבטל אפילו את אשר כבר נכתב ונחתם בטבעת המלך ,וענין זה
מתגלה בכל שנה ושנה ביום הפוריםג ,ועל זה נאמר במגילת אסתר
א נאמר כמה וכמה פעמים בתהלים ,והיינו שכל חסד שהקב"ה עושה ,הוא לעולם" ,כי
לעולם חסדו" ,היינו שהפעם הראשונה היא החסד ,היא בגלוי ,ואחר כך נשאר בעולם
'בהנהגה נסתרת' ,היינו שאותו החסד חוזר שוב ושוב ,באופן ובצורה נסתרת .כן שמענו
משיחות של הגה"צ רבי יחזקאל לווינשטיין זצ"ל.
ב בדרשות הר"ן )הדרוש השמיני ד"ה ההקדמה השלישית( כתב ,שיום אשר היתה בו
גאולה או פקידה מסוגל גם לשנים הבאות לאותו דבר ,היות שבראש השנה נפקדו בו
אימותנו ,הזמן גרמא לפעול פקידה יותר בקלות.
ובכתבי האר"י ז"ל )שער רוח הקודש בענין השובבי"ם( כתוב ,שבכל עת שנעשה איזו
ישועה לכלל או לפרט חוזרת וניעורה באותו זמן בכל שנה ,אותה השפעה דקדושה בצדקה
רב להושיע הוא.
וכן הרמח"ל בספרו "דרך ה'" )ח"ד פ"ז( כתב על כללות המועדים שבתורה" :והנה על
פי זה נצטוינו בחג הפסח בכל הענינים שנצטוינו זכר ליציאת מצרים ,כי בהיות התיקון
ההוא תיקון גדול מאד שנתקנו בו וכמ"ש למעלה ,הוקבע שבשוב תקופת הזמן ההוא יאיר
עלינו אור מעין האור שהאיר אז ,ותחודש בנו תולדת אותו התיקון ,ועל דרך זה חג
השבועות למתן התורה וחג הסוכות לענין ענני הכבוד".
ג כתוב בספר "נתיבות שלום" )פורים עמוד יא(" :ועיקר החידוש בגילוי הזה הוא,
שמאיר מחדש בימי הפורים בכל שנה ושנה ,דאף שבעצם היה שייך רק לאותה תקופה ,ועל
פי מה שמבאר שם לא ניתן להבין בשכל אנושי איך שייך הגילוי הזה בכל שנה ,אבל
הקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו ברצונו להיטיב לבני ישראל ,נתן מתנה לכלל ישראל ,שהגילוי
הזה יאיר לדורות ,שימי הפורים 'לא יעברו מתוך היהודים' .ובכל שנה ושנה יש את הכח
של פורים ,שהוא יום אחד בשנה שמאיר בו גילוי כזה ,שאפשר לבטל אפילו את אשר כבר
נכתב ונחתם בטבעת המלך".
יב
'וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים'ד ,וכן הוא אומר 'ולאות
עולם לא יכרת'ה.
והיות שמובאר שיום הפורים כולל את כל הימים טוביםו והוא
תכלית כל הזמניםז ,וגם מה שכל הנס של פורים נעשית ע"י תפילהח,
ד כתוב במגילת אסתר )ט' כ"ח(" :והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור ,משפחה
ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר ,וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים ,וזכרם לא
יסוף מזרעם".
וברמב"ם בהלכות מגילה )ב' י"ח( כתוב שימי פורים לא יבוטלו" :כל ספרי הנביאים
וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח ,חוץ ממגילת אסתר ,הרי היא קיימת כחמשה
חומשי תורה ,וכהלכות של תורה שבעל פה ,שאינן בטלין לעולם ,ואף על פי שכל זכרון
הצרות ייבטל שנאמר )ישעיהו ס"ה ט"ז( 'כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתרו מעיני',
ימי הפורים לא יבטלו ,שנאמר )אסתר ט'( וימי הפורים האלה 'לא יעברו מתוך היהודים,
וזכרם לא יסוף מזרעם'".
ובפשטות ,זהו מה שכתוב במגילה )י' (:לאות עולם לא יכרת' )ישעיה נ"ה י"ג( אלו ימי
הפורים ,".ועיין לקמן.
ה כתוב בישעיה )נ"ה י"ג(" :תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס ,והיה
לה' לשם לאות עולם לא יכרת" ,ודרשינן במגילה )י" :(:רבי שמואל בר נחמני פתח לה
פיתחא להאי פרשתא מהכא )כשהיה רוצה לדרוש בענין איגרת הפורים היה מתחיל לדרוש
מקרא זה(' ,תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס'' ,תחת הנעצוץ' תחת המן
הרשע שעשה עצמו עבודה זרה וכו' 'יעלה ברוש' זה מרדכי שנקרא ראש לכל הבשמים וכו'
'תחת הסרפד' תחת ושתי הרשעה בת בנו של נבוכדנצר הרשע ,ששרף רפידת בית ה' וכו'
'יעלה הדס' זו אסתר הצדקת שנקראת הדסה וכו' 'והיה לה' לשם' זו מקרא מגילה' ,לאות
עולם לא יכרת' אלו ימי פורים".
ו כתוב בספר "דבש לפי" )לרבינו החיד"א מערכת פ'(" :פורים כולל כל הימים טובים,
פסח מעבדות לחירות ,וכאן ממות לחיים ,שבועות מתן תורה ,וכאן הדור קבלוה ,ראש
השנה ספרי חיים וספרי מתים ,וכאן נדונים אם לקיים הגזרה אם להנצל ,יום הכפורים
מחילת עונות ,וכאן נמחל להם מה שנהנו וכו' ,סוכות ענני כבוד ,וכאן נכנסו תחת כנפי
השכינה ,ורבים מעמי הארץ מתיהדים") .מדרש אליהו" סוף דף נ"ז בשם "יד יוסף"(,
ואפשר דלכך בחרו לקרות פורים על שם הפור ,ולא קראו שם העצם ,כי ראשי תיבות
פורי"ם פ'סח ו'סוכות ר'אש השנה י'ום כיפו"ר מ'תן תורה .ודו"ק".
ז כתוב בספר "לקט רשימות" )על פורים ,מהגה"צ ר' נתן מאיר ווכטפוגל זצ"ל ,עמוד
קכ"ז(" :תכלית הימים הלילות ,תכלית הלילות שבתות ,תכלית השבתות ראשי חדשים,
תכלית ראשי חדשים המועדים ,תכלית המועדים ראש השנה ,תכלית ראש השנה יום
הכיפורים )המדרש מובא בספר "ברית אברהם" לאביו של השל"ה הק'( וידוע מה שאמר
יג
כמה נאה ויאה הוא להרבות בתפילה ובבקשה על כל משאלות הלב
ביום הקדוש הזהט.
האר"י הק' בשם הזהר דיום הכיפורים הוא מעין פורים ,ונמצא לפי"ז דתכלית הבריאה היא
פורים".
ובספר שיחות הגר"ש פינקוס זצ"ל )עמוד ס"ד מאמר 'השלך על ה' יהבך'( כתוב" :ידוע
שכל המועדים בנויים כדוגמת סולם הבנוי מדרגה אחר מדרגה ,עד שמגיעים לפיסגה שהיא
בעצם התכלית ,ואז מתחיל שוב מעגל חדש .ראשון המועדים הוא חג הפסח ,פסח ויציאת
מצרים הוא זמן לידת עם ישראל .ימי ספירת העומר הם ימים של חינוך עד זמן החיוב
במצוות .חג השבועות הוא הבר מצוה של כלל ישראל .הימים הנוראים ראש השנה ויום
הכיפורים הם ימי החתונה שבין כלל ישראל ובין הקב"ה .ההתקרבות על ידי התשובה
והכניסה אל תוך הסוכה ,זו החופה ,ושמע"צ הוא היחוד .אחרי הימים טובים שבתורה,
באים ימים של חושך ,והיינו 'וחושך על פני תהום' ,זהו יון שהחשיכה עיניהם של ישראל,
וכנגדם יאירו שמונת ימי החנוכה ,ויחזירו את אור התורה .התכלית של כל הזמנים הוא יום
הפורים ,שהוא המועד התשיעי והאחרון במעגל השנה ,שלאחריו יגיע המועד העשירי ,הוא
זמן ביאת המשיח ,שהוא למעלה מכל ההשגות שלנו .נמצאנו למדים שכל המועדות הנם
כתחנות בדרך אל התכלית ,ויום הפורים היא התכלית בעצמה ,ודבר זה צריך ביאור".
ח כתוב במגילת אסתר )ב' ה'(" :איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן
שמעי בן קיש איש ימיני" ,ואיתא במגילה )יב)" :(:שם( איש יהודי היה בשושן הבירה וגו'
איש ימיני מאי קאמר אי ליחוסא קאתי ,ליחסיה ואזיל עד בנימין אלא מאי שנא הני תנא
כולן על שמו נקראו בן יאיר בן שהאיר עיניהם של ישראל בתפלתו בן שמעי בן ששמע אל
תפלתו בן קיש שהקיש על שערי רחמים ונפתחו לו) ".הדגשה זו נאמרה ע"י הג"ר נחום
אייזנשטיין שליט"א מלייקווד(.
ט כתוב בספר תהלים )ו' ג'( 'חנני ה' כי אמלל אני ,רפאני ה' כי נבהלו עצמי' .ומבאר
הרב שמשון פינקוס זצ"ל בספרו "נפש שמשון" )על תהלים ,שם בתוך דבריו(" :עתה
מבינים אנו גם את הנאמר כאן בפסוק 'חנני ה' כי אומלל אני'' ,חנני' לשון מתנת חנם,
מדוע' ,כי אומלל אני' זו הסיבה ,לא בגלל שבקשתי ,לא בגלל שמגיע לי ,אלא בגלל שאני
'אומלל' ,הרי אתה ,השי"ת אינך רוצה שאהיה 'אומלל' ,הסיבה שישנם כאלו שה' לא חונן
אותם היא בגלל שהם אינם יודעים שהם 'אומללים' ,אדם שנכנס לעשיר ,לא די שיספר לו
על מצבו הכלכלי הקשה ,עליו לבקש ממנו בצורה ברורה 'תביא לי כסף' ,לעומת זאת ,אדם
שנכנס לרופא ,אין צורך שיאמר לו 'תרפא אותי' ,די אם יאמר לו אני חולה במחלה זו וזו,
ואמרו לי שאם לא אטול תרופה ,אמות ,הרי ברור שהוא אינו צריך לסיים את בקשתו.
עובדה היא ,שכאשר אדם הולך ברחוב ורואה מישהו שאין לו שכל ,הוא לא מרגיש שהוא
צועק אליו לעזרה ,אבל כשהוא רואה אדם שוכב ברחוב ונוטה למות ,האם החולה צריך
לבקש ממנו עזרה ,וכי יש צורך שיפנה אליו בבקשה מפורשת להזעיק אמבולנס ,הרי עליו
רק לומר ,אינני חש בטוב ,מצבי קשה ,ומיד יעשה הלה כל שביכולתו כדי להצילו' .חנני ה'
יד
כי אומלל אני' ,אני במצב קשה ,ממילא 'חנני' בחינם כמו אדם המזעיק אמבולנס לפצוע
קשה ,שעושה זאת בחינם ,הוא לא יבקש שישלמו לו על שיחת הטלפון ".ע"כ דבריו.
אמר המחבר :רמז נפלא למאמר הנ"ל' ,חנני הויה כי אמלל אני' גימטריה 'פורים' ,ודאי
רמז דוד המלך ע"ה בפסוק זה הענין הנ"ל ,כי המבקש ביום הפורים את בקשותיו בהכנעה
ומעומק הלב ,כמבקש מתנת חינם ,ודאי תקובל בקשתו בחינת 'כל הפושט יד נותנים לו'.
חודש אדר
חודש אדר
אדר מסוגל להפקד
א .חודש אדר מסוגל לפקידת עקרים ועקרותא ,ומזל אדר הוא דגים,
ועל דגים נאמר 'וידגו לרוב בקרב הארץ'ב.
א כתוב בספר "פוקד עקרים" )אות ה'(" :ועל כן אמרו בראש השנה )ח ,(.אימת לבשו
כרים הצאן באדר מתעברות באדר ,וישראל נמשלו לצאן ואז הוא זמן ריבוים ,וכך קבלתי
כי בחודש זה מסוגל מטעם זה לפיקוד עקרים ועקרות ,והיינו לפי שחודש זה מיוחד למחיית
עמלק ,וכל מניעת הולדה שנמצא בזרע ישראל הוא רק מקטרוג עמלק ,שחותך מילותיהם
וכו' המקטרג נגד קדושת הברית שבזרע ישראל שממנו נמשך הריבוי וההולדה ,ובני יוסף
אמרו ליהושע )יהושע י"ז י"ד( 'ואני עם רב אשר עד כה ברכני ה'' ,כי בו היה ברכת
הריבוי שהיא קדושת היסוד ,ועל כן הוא שטנו של עמלק כמו שאמרו ז"ל )בראשית רבה
ע"ה י"ב( וכו'".
ב כן נראה על פי מה שכתוב בפרשת ויחי )מ"ח ט"ז( "המלאך הגואל אתי מכל רע,
יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי ,אברהם ויצחק ,וידגו לרב בקרב הארץ".
דרך אגב ,כדאי לציין שתיבת "לרב" הוא חסר ,דבאמת הוה ליה למימר "לרוב" )מלא
"ו" ,בפרט שמיירי בעניני ברכה( ,אבל כבר ידוע הוא )בבא מציעא מב" (.שאין הברכה
מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין" ,וזהו מן הרמזים שכתוב כאן ,דלכן כתוב תיבת "רוב"
חסר .וכן כל הנס של פורים היה סמוי מן העין ,שאין שם של הקב"ה נכתב במגילה בגלוי.
וגם עבודת היום של )מגילה ז" (:מיחייב איניש לבסומי בפוריא ,עד דלא ידע בין ארור המן
לברוך מרדכי" ,הוא גם כן ענין של סמוי מן העין ,להסתיר האדם ולהכניס אותו ב"סתר
המדרגה" ,ושם הוא מגיע ל"רומו של עולם" ,תשובה מאהבה .וכן כל הענין של "בגדי
פורים" הוא להסתיר את הילדים בכל מיני כיסויים והסתרים ,שהוא מטעם זה .וכן מה
שנוהגים לומר מה שקוראים "פורים תורה" ,הוא לגלות בדרך סתר יסודות וגילויים
נוראים באופן כזה ,כידוע ליודעי חן ואכמ"ל .ומפירות הנושרים הוא שצריך ליזהר שכל
הסגולות המובאים כאן ,שיעשה אותם בסתר כדי שלא ישלוט בהם העין.
טו
טז
חודש אדר
פרשת זכור
פקידת עקרות
ב .קריאת 'פרשת זכור' בכוונה ,מסוגלת לבנים ,והיא עת רצון
להתפלל על בניםא.
א כתוב בספר מי שילוח בפרשת כי תצא" :במחיית עמלק בא פקידה לעקרים
שבישראל ,ושיולידו זרע קדוש .ועל כן אמירת פרשת זכור את אשר עשה לך עמלק וגו'
בכוונת הלב בכל מקום שהוא ,פועל בדיבורו וכוונת לבו שהקב"ה ימחנו מלמעלה ,כמו
שאמרו חז"ל ,נ"ל דהוא מסוגל לבנים .וכן קבלתי שבפרשת זכור שהוא זמן מחיית עמלק,
שכל ישראל קורין אז אותה פרשה ,הוא עת רצון להתפלל על בנים ,כי במחיית זרע עמלק,
בא זרע ישראל .והוא על דרך מה שאמרו חז"ל מגילה )ו (.על הפסוק )יחזקאל כ"ו ב'(
'אמלאה החרבה' ,דבשחרבה זו מלאה זו .ועל דרך )תהלים ע"ה י"א( 'וכל קרני רשעים
אגדע' ,על ידי זה ואז 'תרוממנה קרנות צדיק'
מובא גם בספר "קימו וקבלו" )חלק טעמים ומנהגים ,עמוד כ"ה(.
)ליקוטי "מי השילוח" ,פרשת כי תצא(.
ובספר "רסיסי לילה" לרבי צדוק הכהן מלובלין ,כתב" :ועל כן יוכלו לפעול פיקוד
עקרים ועקרות בפורים ,אותם שהיו להם כבר ימים של צער הרבה .על ידי שנעוץ סופן
בתחלתן להחזיר הכל למקורו ,זוכין לבנים .כי כל עקרים ועקרות דישראל נמשך משורש
עמלק ,שהיה מחתך מילותיהם ואומר טול מה שבחרת )תנחומא תצא ט'( דמקטרג על מה
שהש"י בוחר בזרע ישראל כו' ועל ידי קטרוג עמלק מונע ריבוי זה .וזהו שאין השם שלם
שמונע הולדת התולדות מהאבות ,ועל ידי מצוות היום שמתחברים ארבע אותיות השם,
זוכה להולדה כו' .קדושת ישראל הוא מהריון ומבטן עוד בטרם ידע מאוס ברע ובחור
בטוב ,ועל ידי זה הלך לו לגמרי קטרוג עמלק וגורם ההולדה".
וכן כתוב בספר "תורת אבות" )מובא בספר "בית אפרים" על התורה( בזה הלשון:
"שבת פרשת זכור הוא זמן המסוגל לעקרות שיפקדו בזרע של קיימא כי אצל רחל כתוב
)בראשית ל' כ"ב( 'ויזכור אלקים את רחל' ובשרה כתוב לשון פקידה וה' פקד את שרה'
)שם כ"א א'( ובפרשת זכור קורין לשון זכירה ומפטירין 'פקדתי את אשר עשה לך עמלק'.
חודש אדר
תענית אסתר
התפילות מתקבלות
ג .יום 'תענית אסתר' מסוגל שיתקבלו תפילותינו ,ולכן יקדיש אדם
מזמנו לומר מזמורי תהלים ,ובפרט מזמור 'למנצח על אילת השחר'א,
ואח"כ ישפוך שיחו לפני ה' ויבקש בקשתו ממנו יתברךב.
א תהלים ,מזמור כ"ב.
ב זה לשון ספר "קב הישר" )סימן צז(" :לכן היושבי כפרים צריכין גם כן להיות
בחבורה קדישא בבית הכנסת ביום תענית אסתר ,כי יום זה הוא מסוגל מאוד שיקובל
תפלתינו בזכות מרדכי ואסתר .וכל מי שצריך רחמים על איזה דבר שהוא צריך להתפלל,
יקח פנאי לעצמו ביום התענית אסתר ,ויאמר תחלה מזמור כ"ב בספר תהלים אילת השחר.
ודרשו רז"ל דאסתר היתה נקראת 'אילת השחר' .ואח"כ ישפוך שיחו לפני ה' ויבקש
בקשתו ,ויזכיר זכות מרדכי ואסתר ,אשר בזכותם יעתר לו הקב"ה ויפתח לו שערי רחמים
ותקובל תפלתו ברצון".
ובספר "בשבילי המנהג" )תפילה בפורים ותפילה בתענית אסתר ,עמוד ק"ל( הביא
ביאור לזה ומתוך דבריו כתב בזה"ל" :ובביאור עומק הענין ראיתי שביארו בזה דהנה
באמת מבואר בדברי חז"ל דעיקר נס פורים היה בכח התפילה ,על ידי דברי הצומות
וזעקתם .וכבר כתב הרמב"ם בהקדמה למנין המצוות שבתחילת ספרו "היד החזקה" וז"ל,
וציוו לקרות המגילה בעונתה וכו' וכדי להודיע לדורות הבאים שאמת מה שהבטיחנו בתורה
ומי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו כה' אלוקינו בכל אליו וגו' ,עכ"ל .והיינו דעל
ידי קריאת המגילה אנו מפרסמים ענין זה שכאשר מתפללים וקוראים להקב"ה הריהו קרוב
אלינו ומושיענו] .ויש מוסיפים עוד ,שזהו שורש הענין המובא בתיקוני זוה"ק )תיקון כא(
דפורים ויוהכ"פ הוא ענין אחד ,כי בפורים היה מצב של 'אשר לו אלקים קרובים אליו',
דהיינו שנתקרבנו להקב"ה .וכן ביוהכ"פ שהוא היום הנעלה ביותר מעשרת ימי תשובה
שעליהם נאמר 'דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב'[ .ומרן הגרי"ז זצ"ל ביאר על פי
דברי הרמב"ם את הפיוט 'להודיע שכל קויך לא יבושו ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך',
דהיינו ,שהנס של פורים מודיע לנו שכל החוסים בהקב"ה וקוראים לו ,תתקבל תפילתם
ולא יבושו ולא יכלמו) .ועיין עוד בקונטרס בעניני חודש אדר וימי הפורים בליקוטי "מעגלי
צדק" שבסופו )אות י"ד( מש"כ על דברי הגרי"ז זצ"ל(.
ומכל מקום מבואר מזה ,דנס הפורים נעשה על ידי תפילה .וכן כתב בספר "אור חדש"
להמהר"ל מפראג זצ"ל על עניני פורים בהקדמה וז"ל "רב מתנה אמר מהכא 'מי גוי גדול
אשר לו אלקים קרובים אליו וגו' בכל קראנו אליו' וגו' כי הצלת ישראל בגאולה זו היה
מכח התפילה וכו' וזה ענין המגילה וכו' כי הנס בימי המן היה בשביל שה' יתברך שמע
תפילתם וכו' כמו שנאמר 'דברי הצומות וזעקתם' ,ולכן נקראת הגאולה הזאת ע"ש התפילה
יז
יח
חודש אדר
אילת השחר ,עכ"ל .ועיין עוד בביאור הגר"א על מגילת אסתר )ב' ה'( שהביא דברי הגמרא
במגילה )יב' (:מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש'' ,בן יאיר' שהאיר ישראל בתפילתו' ,בן
שמעי' ששמעו תפילתו' ,בן קיש' שהקיש על דלתי רחמים" ,וביאר שם כל הענין איך
נושעו בזכות תפילתו של מרדכי ,עיי"ש .ועיין בספר "ימי הפורים" )מאמר ט"ז(.
ועוד איתא במדרש רבה )סוף מגילת אסתר( וז"ל" :כתיב )איוב ה' ה'( 'אשר קצירו רעב
יאכל ואל מצנים יקחהו' וגו'' .קצירו' זה המן' ,רעב יאכל' זה מרדכי ואסתר' ,ואל מצנים
יקחהו' וגו' לא בצינה ולא בכלי מלחמה אלא בתפילה ובתחנונים ,כד"א )תהלים צא ד(
'צינה וסוחרה אמתו' ,ו'אמתו' זו היא תפילה המגינה על הצרה כצינה ,שמגינה על האדם
במלחמה ,ובזכות התפילה וכו' יקחוהו להמן .ומנין שעשו תפילה ,הה"ד )אסתר ד' ג'( 'שק
ואפר יוצע לרבים' וגו' ,ומה תקנה ל'שק ואפר' בלא תפילה עכ"ל .וכן איתא עוד במדרש
רבה )אס"ר שם( ,דבשעת גזירת המן הלך אליהו הנביא אצל אבות העולם ואמרו שאינם
יכולים לעשות בזה ,והלך אצל משה רבינו ע"ה .אמר לו משה ,כלום יש אדם כשר באותו
דור ,אמר לו יש ששמו מרדכי .א"ל לך והודיעו שיעמוד משם בתפילה ואנו מכאן ,עיי"ש.
והיינו דהיה זה בכח תפילתו של מרדכי שהקיש על דלתי רחמים] .ורואים מזה יסוד גדול,
דבתפילה צריכים שיהיה אדם כשר כאן בעולם הזה שיתפלל ,ולא מספיק שיתפללו רק
הצדיקים בעולם העליון[ ,וגם מוכח מזה שהגאולה היתה על ידי תפילה .ולכן גם כן יום
הפורים הוא יום שמתקבלין בו התפילות ,כי כל עיקר נס זה וכל מה שנקבע לדורות הוא
על ענין זה של התפילה.
ולכן גם יום 'תענית אסתר' מסוגל לקבלת התפילה ,שהרי קביעות יום תענית אסתר הוא
זכר לתפילה שהיו מתפללין אז לפני הנס ,וכמו שכתב הרמב"ם )פ"ה מהלכות תענית ה"ה(
וז"ל' ,ובי"ג באדר זכר לתענית שהתענו בימי המן שנאמר דברי הצומות וזעקתן' ,עכ"ל.
ובקונטרס "חנוכה ומגילה" להג"ר חיים אהרן טורצ'ין זצ"ל )מגילה עמוד א( ,כתב
לבאר בזה על פי דברי הרמב"ם הנ"ל ,דנס פורים היה על ידי תפילתם וזעקתם .וכן לדורות
נקבע נס זה כדי להודיע שיכולין להוושע על ידי תפילה ,ולכן קבעו גם כן זכר לדברי
הצומות וזעקתם כדי להדגיש שהנס היה בזכות זה] .וכן בסליחות לתענית אסתר לא מודגש
הפורענות של הגזירה ,אלא מודגש הנס של פורים והתפילות שקדמו לנס זה[ ,וביאר )שם(
לפי זה ,דתענית אסתר שונה מכל התעניות ,ואינה תענית של צער ואינה זכר לפורענות,
אלא היא חלק מזכרון הנס] ,וביתר ביאור ,שהרי כל התעניות הם זכר לפורענות שעודנה
קיימת ,אך תענית אסתר הריהי זכר לפורענות שנהפכה בסוף לנס ולא נשארה קיימת ,ולכן
על כרחך דתענית זו היא רק חלק מזכרון הנס[ .וכן כתב הרא"ש )תענית פ"ב סכ"ד( וז"ל:
"ומה שנהגו להתענות בי"ג אדר והוא יום לפני פורים ]והרי כל הימים השמחים שנזכרו
במגילת תענית אסור להתענות יום לפניהם ויום לאחריהם[ וכו' ,זמן קהילה לכל היא
שנקהלו ועמדו על נפשם למלחמה וביקשו רחמים ,וגם הוא מעיקר הנס עכ"ל ".והיינו
דתענית כזו מותרת ,כיון שאינה משום פורענות אלא הריהי זכר לנס ,וכן תירץ הר"ן
)תענית ,סוף פ"ב ,בשם הראב"ד( וז"ל ,דתענית י"ג אינה דומה לשאר תעניות ,דזכרון הוא
לנס שנעשה בו עכ"ל .ועוד ביאר דלכן אם חל פורים ביום ראשון ,מקדימין 'תענית אסתר'
ליום חמישי ,ואף דקיי"ל דאקדומי פורענותא לא מקדמינן ,מ"מ תענית אסתר אינו זכר
חודש אדר
לפורענות אלא זכר לנס ,וכמו שתירץ במרדכי )מגילה פ"א אות תשע"ו( בשם השאילתות
)פרשת ויקהל אות ס"ז( וז"ל ,מפני שהוא נס ,ונס מקדימין ולא מאחרין] ".ועיין עוד בספר
"משנת יעבץ" )או"ח סימן ע'( ,דאולי גם מטעם זה כתב הרמ"א דעוברות ומיניקות יכולות
להקל בתענית אסתר יותר מבשאר תעניות עיי"ש[ .ולפי זה אולי יש לומר דבתענית אסתר
יכולין להתנהג במנהג שמחה ,ומותר בו שירה וזמרה וכיו"ב ,שהרי אינה זכר לפורענות
אלא זכר לנס ,אך כמובן זהו דוקא אם אין זה סותר את העבודה של תשובה ותפילה
שצריכה להיות ביום זה כמו בימים ההם ,ולהלכה צ"ע בזה.
ובספר "כלבו" )הלכות פורים( כתב ,וז"ל" :התענית שאנו עושים אינו אלא זכר
לתענית אסתר ושיזכור כל אדם שהבורא יתברך רואה ושומע כל איש ישראל בעת צרתו,
כאשר יתענה וישוב אליו בכל לבבו כאשר עשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה ,עכ"ל".
יט
כא
פורים
יום הפורים
יום הפורים
סגולות היום
א .ביום הפורים מתעורר הנס של מרדכי ואסתר על ידי קיום מצוות
היוםא ,ובאותו זמן חוזרת וניעורה אותה ההשפעה הקדושהב .ולכן יום
א הנה כבר ידועים דברי הרמח"ל בספרו "דרך ה'" )ח"ד פ"ז( שכתב על כללות
המועדים שבתורה" :והנה על פי זה נצטוינו בחג הפסח בכל הענינים שנצטוינו זכר ליציאת
מצרים ,כי בהיות התיקון ההוא תיקון גדול מאד שנתקנו בו וכמ"ש למעלה ,הוקבע שבשוב
תקופת הזמן ההוא יאיר עלינו אור מעין האור שהאיר אז ותחודש בנו תולדת אותו התיקון,
ועל דרך זה חג השבועות למתן התורה וחג הסוכות לענין ענני הכבוד".
ומובא בספר "שובע שמחות" )עמוד קע"ג( כתב בשם האר"י ז"ל )"פרי עץ חיים" פ"ה
עמוד שי"ט( שמרומז ענין זה שבכל פורים מתעורר הנס של מרדכי ואסתר ,בפסוק )אסתר
ט' י"ג( 'ותאמר אסתר אם על המלך טוב ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת
היום .ואת עשרת בני המן יתלו על העץ ויאמר המלך להעשות כן' .וזו הכוונה 'אם על
המלך טוב' הוא מלך המלכים הקב"ה 'ינתן גם מחר' על דרך מה שאמרו 'יש מחר שהוא
לאחר זמן' )מכילתא בא מסכת דפסחא ,פרשה יח( 'לעשות כדת היום' ,כלומר שגם לאחר
זמן יתעורר הנס כלומר שהנס יתעורר בכל שנה על ידי מעשה התחתונים בקיימם את
מצוות היום ,וזהו שנאמר אח"כ )אסתר ט' כ"ח( 'והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור
ודור' ,כי הנס חוזר ומתעורר על ידי קיום מצוות הפורים עכ"ד.
וזה לשון החיד"א בספרו "מדבר קדמות" )מערכת נו"ן אות ז( :נסים ונפלאות אשר
נעשו לנו ולאבותינו על פי מדותיו של בעל הרחמים ,כי ביום אשר גברו רחמיו עזוזו
ונפלאותיו אשר נתגלו אורות עליונים והשפיע בצחצחות חסדי חסדים עושי אורים גדולים,
ולפיהן ישיב רח'ם רחמתי'ם לראש עברים נסי'ם ונפלאות .לא זו כי אותו היום גדול מאד
בשמים ממעל לחש'ב והתברכו בו ברכות ונהרו'ת המושכין ,אף זו כי מידי שנה בשנה כה
יעשה ביום ההוא אור זרו'ח ,זירחי'ה נקיט ואתי כל שזמנו קבוע וקב'ע את קובעיה'ם .מה
נכבד היום הן עוד היום גדול כל שנה לקבעיה קמא הדר הוא .וכזאת וכזאת לע'ד בבני
ישראל נכון למועד'י רג'ל בחגים ובמועדים ,וכן ימים טובים לישראל מדרבנן ,אשר בימים
ההם יצא שפע ממרום שלח וישימהו על הנ'ס .ככה יעשה קובע'ת כוס ישועות ,והיו נכונים
סדר זמנים ויאור להם נהרי'ם יאורי'ם רחבי ידים .ובהגיע תור כפעם בפעם חוזר וניאו'ר
הולך ואור הנהו זהרור'י מלא האור'ה בכל העולמות ברוב עוז ותעצומות .וכן בכל ברכות
השבח וההודאה לה' אמרוה ,טוב וחסד יושפעו מעין הברכות ,ואפילו זכרון חסדי ה' אשר
עשה לצדיקים פרטיים ואביו ורבו ,כולם כאחד מעוררין כח עליון להשפיע עליו ממקור
אותה ברכה .הרב עיר וקדיש הרמ"ז ז"ל בהקדמת תקוני שובבים ,ומגוית האר"י רדה
דבש ,כמבואר אצל "עין רוגל" פרק כל כתבי הקדש לרבינו האר"י זצ"ל.
כג
כד
יום הפורים
הפורים הוא עת רצון גדול מאוד לפעול אצל השי"ת ,שימלא כל
משאלות לבנו לטובהג .ועוד יש סגולה מיוחדת ביום זה להוושע בזרע
של קיימאד.
וכן כתב ה"נועם אלימלך" בפרשת בא על הכתוב )שמות י' ב'( 'ולמען תספר באזני
בנך' ,וז״ל :היות כשהקב״ה ברחמיו עושה נס לישראל פעם אחת וינקם להם מאױביהם ,אז
נתעוררו הרחמים ומועיל אפילו לעתיד בכל דור ,כשישראל צריכים להנקם מאיזה שונא
העומד עליהם להכבידם בעול שררה או מלך ,אז הקב״ה עושה נקמה בו ,כיון שכבר
נתעוררו אותן הרחמים בענין כזה .וזהו 'ולמען תספר וגו׳ אשר התעללתי במצרים',
וכשתספרו זאת תעוררו אותם הרחמים וינקם לכם מאױביכם לבל יוכלו להצר לכם כלל.
ב כדלעיל .ובדרשות הר"ן )הדרוש השמיני ד"ה ההקדמה השלישית( כתב ,שיום אשר
היתה בו גאולה או פקידה מסוגל גם לשנים הבאות על אותו דבר ,היות שבראש השנה
נפקדו בו אמותנו ,הזמן גרמא לפעול פקידה יותר בקלות.
ובכתבי האר"י ז"ל )שער רוח הקודש בענין השובבי"ם( כתוב ,שבכל עת שנעשה איזו
ישועה לכלל או לפרט חוזר וניעור באותו זמן בכל שנה אותה השפעה דקדושה בצדקה רב
להושיע הוא.
ג כתוב בספר "דברי שמואל" ,שפורים הוא זמן השפעות גדולות ,מהזמנים הנעלים
ביותר .יש בפורים ענינים גבוהים עוד יותר משבת קודש.אמנם השבת ברכתו מכל הימים
וקדשתו מכל הזמנים ,אך בפורים יש המדרגה המיוחדת שיכול כל איש ואיש להתקרב אל
הקדושה ואפלו מי שהוא בבחינת חרבונ"ה שנקרא רשע בגמרא )מגילה טז( הנה בכח
הארת פורים גם חרבונה זכור לטוב תמיד ,הטוב נכנס בו.
ובספר "אמרי נועם" )ח"ג( כתב" :אמרו ז"ל ,הדר קבלוה בימי אחשורוש ברצון ,והנה
הקב"ה משלם מדה כנגד מדה .לזאת ימי הפורים המה ימי רצון שהקב"ה משלים רצון כל
אחד מישראל למלאות משאלותיו ,כי גם המה קבלו עול תורה ברצון ,וזהו והשתיה כדת
אין אונס .היינו השתיה רומז על ימי הפורים כי שתיה מרובה מאכילה וקבלו דת של תורה
באין אונס רק ברצון .לזאת כי כן יסד המלך היינו כיון שכן הוא שקבלו ברצון גזר מלכו
של עולם על כל רב ביתו לעשות כרצון איש ואיש להשלים רצון כל אחד מישראל
לטובה".
ובספר "חידושי הרי"ם" על עניני פורים כתב וז"ל" :פורים הוא זמן רצון לכל ,שעת
רעוא דרעוין ,וכל אחד יכול לפעול אצל השי"ת שימלא כל משאלות לבו לטובה".
ובספר "דברי יחזקאל" על עניני פורים" :הקב"ה מאיר לנו מאותו האור שהיה אז
בפורים ,וכל אשר יבקשו ישראל מהשי"ת תתקבל תפילתם".
ד כדלעיל מספר "רסיסי לילה" לרבי צדוק הכהן ,שכתב בתוך דבריו בזה"ל" :ועל כן
יוכלו לפעול פיקוד עקרים ועקרות בפורים ,אותם שהיו להם כבר ימים של צער הרבה ,על
ידי שנעוץ סופן בתחלתן להחזיר הכל למקורו זוכין לבנים ,כי כל עקרים ועקרות דישראל
נמשך משורש עמלק וכו' ,ועל ידי מצוות היום שמתחברים ארבע אותיות השם זוכה
יום הפורים
להגיד בבוקר חסדך
ב .מקובל מפי גדולי עולם ,שסגולה ביום הפורים להשכים בבוקר
ולהרבות בתפילה ובבקשה לפני השי"ת על כל משאלות לבו ,וגם על
בני חיי ומזוניה ,וכן יכול לעקור כח של עמלק על ידי הזריזות והקימה
לתפילה בהשכמהו.
להולדה כו' קדושת ישראל הוא מהריון ומבטן עוד בטרם ידע מאוס ברע ,ובחור בטוב ,ועל
ידי זה הלך לו לגמרי קטרוג עמלק וגורם ההולדה".
ובספר "תורת אמת" )עניני פורים( כתב" :בפורים סגולת פקידת ישועה בזרע של
קיימא ,ותיבת פורים יורה על פו"ר] ".וכן מבואר ב"דברי יחזקאל" )שם( שכתב רמז,
שפורים מסוגל לתפילה בפרט בענין פרי בטן ,כי פורים מלשון פו"ר ,שהוא ראשי תיבות
פריה ורביה[.
ויש להסמיך לכאן מה שכתב החיד"א בספרו "דבש לפי" )מערכת פ'( וזה לשונו:
"פורים בתרגום הוא פוריא .ויש רמז דעיקר הנס הוא 'והמן נופל על המטה' ובמסרה ב'
נופל על המטה 'ויתחזק ישראל וישב על המטה' דבזכות יעקב אבינו ע"ה שהיתה מטתו
שלימה ניצלנו ולכן המן נתלה על עסקי מטה .וזה רמז פוריא שהוא מטה בלשון ארמי
ובהכי א"ש מ"ש רבינו הרקח רמז בפ' ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע ומהמ"ן יושע
ע"ש ולפי מ"ש גורי האר"י ז"ל דמרדכי היה ניצוץ יעקב אבינו ע"ה וניצלנו בזכותו א"ש
ועת צרה ליעקב ממש כי מרדכי ניצוץ שלו ומהמן יושע ועוד הארכתי אני הדל בדרושים
בס"ד.
ודרך צחות אפשר זה רמז מ"ש פ"ק דכתובות פוריא שפרים ורבים עליה ,כי בנס פורים
היה קיום לישראל מגזרת המן שרצה לכלותם ואנחנו חיים ופרים ורבים על נס פורים".
וחשבתי שיש להוסיף לזה מה שכתוב במהרש"א )בב"ק יז .ד"ה כל( וזה לשונו" :נראה
לפרש שהבנים חשובים נקראו נחלת ,שנאמר )תהלים קכ"ז ג'( 'הנה נחלת ה' בנים',
והבנים נקראו ע"ש המיטה ,כמו שאמרו מטתו של יעקב שלמה ,ודרש 'פורת' מלשון
הושיבה באפריון ,בפ"ק דסוטה שהוא מטה לכילת חתנים ,ואפשר שהוא מלשון פוריא,
כמ"ש שנקראת המטה כך ,ע"ש פריה ורביה .ואמר שזכה לכילה ,ומצינו בבניו )של יוסף
הצדיק( שהיו מרובין באוכלוסין בזכות גמ"ח וצדקה שעשה עם אחיו במצרים ,וזן ופרנס
אותן עד שפרו ורבו במאד ,ובזכות התורה זוכה לנחלת יששכר".
ה כתוב בספר "סגולות ישראל" )סימן ס"ו(" :מקובל מפי גדולי עולם ,דסגולה בפורים
להשכים בבוקר ולהרבות בתפילה ובבקשה לפני השי"ת על כל דבר הן על בני חיי ומזוני,
והן על שאר דברים ,ועל כל קרוביו ועל כל עם ישראל ,וכעין יום הכפורים שהוא יום
תפלה כך פורים הוא יום עת רצון מאד ,".ע"ש.
וכתב ב"מגן אברהם" )ריש הלכות פורים( דפורים הוא אחד מחמשה ימי ההשכמה
שמשכימין בהם לקום בבוקר ,והם ר"ה יוהכ"פ הושענא רבה פורים ות"ב ,עיי"ש.
כה
כו
יום הפורים
ו"במחצית השקל" )שם( כתב" ,דפורים הוא יום השכמה כיון דצריך להתעסק ביום זה
במצוות רבות קריאת המגילה משלוח מנות מתנות לאביונים וסעודת פורים .וכן יש
אומרים פיוטים ביום זה ,ולכן משכימין כדי שיהיה שהות לכל זה".
ואכן בספר "מטה משה" הלכות פורים כתב טעם אחר לזה ,והוא על סמך מה שנאמר
)תהלים ק"א ח'( 'לבקרים אצמית כל רשעי ארץ' וגו' זהו המן ,ולכן משכימין בבוקר זה
עיי"ש.
ובספר "מנהגי וורמיזא" לרבי יוזפא ז"ל כתב דבוורמיזא נהגו שהשמש דופק בהשכמת
הבוקר ביום הפורים על הבתים להעירם ,ובשאר ד' ימי ההשכמה לא היו דופקים ,כיון
דבר"ה ויו"כ והושע"ר ות"ב כל אחד זריז בעצמו לקום אך בפורים צריכין לדפוק כדי
להעירם ,עיי"ש.
וטעם חדש למנהג ההשכמה בפורים כתב בספר הקדמון "נוהג כצאן יוסף" )פרנקפורט
תע"ח( וז"ל" :בשחרית הולכים לבית הכנסת קצת קודם אור היום כדי שיסיימו תהילים של
אותו יום עם הנץ החמה ויתפללו".
והחיד"א בספרו "דבש לפי" )מערכת ה' אות ל'( כתב וז"ל" :כתבו הקדמונים דבחמשה
ימים יזדרז האדם לקום בהשכמה יותר משאר ימים ,והם יום שבועות ויום ט"ב ויום ר"ה
ויום הושענא רבה ויום פורים ,ונתנו סימן 'וישכם אברה"ם בבוקר' אברהם ראשי תיבות א'
איכה ,ב' רמז על שבועות שבו ניתנה התורה שהתחילה בב' ,ר' ראש השנה ,ה' הושענא
רבה ,מ' מגילה".
ועוד מובא בשו"ת "שיח יצחק" ]ווערבוי[ )סימן שע"ז( מספר "חמדת אריה" )פרק י"ז
אות ו'( ,שכתב טעם להשכמה דפורים ,אי משום דיום זה מרובה במצוות ,או משום דהדר
קבלוה בימי אחשורוש ,והוי כיום קבלת התורה שניעורים בו מהאי טעמא עיי"ש .והביא
עוד טעם מהרב "שיח יצחק" להשכמה בפורים כדי לעשות זכר לנדידת השינה של
אבותינו ,ע"כ משכימים אנחנו ביום הפורים לבי כנישתא לעשות זכר גם לזאת.
ו בספר "שושנת העמקים" )סימן י"ח ,עמק פורים( הביא את דבריו של החיד"א בספר
"אהבת דוד" )דרוש יד לשבת זכור ד"ה ומעתה דף קכ"ג ע"ד( שכתב ,ששורש מדת
העצלות היא מהיצר הרע שהוא יסוד עמלק להכביד את גופו ,ויכבידו בזמן עשיית מצות
ולימוד תורה ,ועקירת עמלק יהיה על ידי הזריזות והקימה לתפילה בהשכמה .והביא מה
שכתבו הראשונים על הפסוק )משלי ו' ט'( 'עד מתי עצל תשכב ,מתי תקום משנתך',
שמוציאין את הלילה בדברים בטלים ושחוק ואח"כ ישנים ,ובזה גורמים כמה רעות ביטול
תורה ודיבור אסור ,ומבטלים קריאת שמע בזמנה ומתפללים ביחיד ומבטלים קדיש וקדושה
וברכו ומתפללים בלבוש שאינו דרך כבוד ,ושבע תועבות בנפשו .ואפילו אם היו אלו
חטאים קלים ,כיון שעושים אותם תדיר נעשים חטאים כעבותות העגלה .ועל הכל קופה של
שרצים שסוברים שכל זה אינו חטא .והנזהר באלה חסיד יקרא ,ולא ידעו שהם עוונות
חמורים ,וזה שאמר הכתוב 'עד מתי עצל' אתה לא ממהר ללכת לישון תשכב בתחילת
הלילה ,ואם תאמר מה איכפת לך לזה אמר 'מתי תקום משנתך' ,שתאחר לקום תעשה את
כל החטאים האלה ,ולכן ישתדל האדם להתעורר בנץ החמה ובפרט בחג הפורים שהוא עת
הזריזות ועת הזרי'ז הגיע יקום בנץ החמה ,ע"כ.
יום הפורים
ובכלל ,זמן התפילה שבשעת הבוקר בעת זריחת החמה ,הוא זמן
שיוצא המלאך רפאל אשר כל מיני הרפואה בידו ,ולכן הוא עת
תפילהז .וגם אמרו ז"ל שתפילה שמתפלל האדם בבוקר אין מעיינים
עליו אם הוא ראוי שתתקבלח .ולכן יש להשכים ולהרבות בתפילה
ובבקשה על כל דבר וענין ,כי זו עת רצון ושמחה בכל העולמותט.
לימוד התורה בפורים
ג .כל הלומד תורה בזמנים הללו אשר רוב הציבור פנוי בהם מן
הלימוד ,נוטל שכר כולם ,וזוכה לבן שיאיר את עיני העולם בתורהי.
וכן כתב הגאון רבי אליהו הכהן מאיזמיר בספר אורה ושמחה )עמוד כז ,(.והביא ראיה
לזה ממה שכתוב בתהילים )קא ח( 'לבקרים אצמית כל רשעי ארץ' ,וכן כתב הגאון רבי
חיים פאלאג'י זצ"ל בספר מועד לכל חי )סימן לא ,סעיף ס( ,ע"ש .וכן הביא את דברי
הגאון רבי רפאל חייא פונטרימולי בספר מעם לועז )אסתר פרק טו ,הלכות מקרא מגילה
עמוד נז"ר( טעם שיקום בהשכמה ,לפי שכן יעצה זרש להמן הרשע להשכים בבוקר וללכת
למלך לומר לו לתלות את מרדכי בזמן קריאת שמע ,והמן הזדרז ובא אל המלך לפני הנץ
החמה ,ויצא הנס הזה שבמקום לתלות למרדכי גידלו המלך ע"ש .ובספר יצירה )משנה כ(
כתוב שחודש אדר הוא כנגד השינה והעצלות .לכן נאה ויאה לתקנו בזריזות ע"ש] .וכן
הזכיר טעם זה בספר אורה ושמחה )הנמ"ח אסתר ה ,יד ד"ה ולי נראה([.
ז כך מובא בזוה"ק פרשת בלק )רד ,(.ועיין קב הישר )לא(.
ח מעם לועז בתהלים )ה ד( בשם היסוד יוסף ,כמ"ש )תהלים שם( 'ה' בוקר תשמע קולי,
בוקר אערוך לך ואצפה' ,דמבואר בזוהר.
ט ליקוטי סגולות ישראל )תק"כ(.
י בספר לשכנו תדרשו )עמודים מז-מח( הביא מספר נפש החיים )שער ד פרק יא(,
שכתב שאם ח"ו היה העולם פנוי רגע אחד מלימוד התורה ,מיד היה העולם נחרב ,ולכך
אנו מברכים על התורה 'וחיי עולם' ,שמדברי תורה יוצאים חיים לעולם .לפי זה כל הלומד
בזמנים שיש רפיון בתורה ,הרי שכרו כפול ומכופל ,וכן יזכה לסייעתא דשמיא מיוחדת,
שהרי הוא ממעמידי ומקיימי העולם בשעה זו ,וכמו שאמרו חז"ל )ירושלמי ברכות פ"ט
ה"ה( אם ראית דור שנתייאשו ידיהם מן התורה ,עמוד והתחזק בה ואתה נוטל שכר כולם.
דבר נפלא כתב בספר חיים שנים ישלם )למהר"ש ויטאל ז"ל( על שו"ע )סימן תרצ"ו(,
שכתב לבאר דברי הרמ"א ,וטוב לעסוק בתורה מעט קודם שיתחיל הסעודה ,וסמך לדבר
)אסתר ח טז( 'ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר' ,ודרשינן )מגילה טז' (:אורה' זו
תורה קודם שמחה .ונלע"ד כי יש טעם אחר גם כן ,עם מה שאמר הכתוב ירמיהו )לג כה(
'אם לא בריתי יומם ולילה' ,והיא התורה' ,חוקות שמים וארץ לא שמתי' ,וכתוב )תהלים
עה ד( 'נמוגים ארץ וכל יושביה אנכי תכנתי עמודיה סלה' ,וביום פורים רובא דעלמא
כז
כח
יום הפורים
עסוקים בצדקה ובמאכל ובמשתה ,ואין מי שיעסוק בתורה ,ולכן אשריו ואשרי חלקו מי
שיקבע קביעות שעה אחת או שתי שעות לעסוק בתורה ,ויכוין לכונן העולם בעסק תורתו
עכ"ל .דברים הנ"ל מובא בנטעי גבריאל הלכות פורים.
ובספר יסוד ושורש העבודה )שער המפקד פרק ו( כתוב וז"ל" :הנה דרשו רז"ל בגמרא
הקדושה מגילה )טז (:על הפסוק 'ליהודים היתה אורה' וגו' 'אורה' זו תורה .ופירוש רש“י
אורה זו תורה ,שגזר עליהם המן שלא יעסקו בתורה עכ"ל .מזה יראה חיוב גדול ביום הזה
על כל יודע ספר שילמוד תורתינו הקדושה ולשמוח בלמודה ,ולתת הודאה עצומה בפיו
ובמחשבתו ליוצרנו ובוראנו ב"ה וב"ש ,אשר הניא עצת גוים ויפר מחשבות ערומים המן
הצר הצורר ,שגזר עלינו עם קדוש מלעסוק בתורתנו הקדושה והתמימה ,וכן נזכר בשו"ע
)סימן תרצ"ה( בהג"ה ,אך עצתי אמונה ונכונה לאדם שלא יזוז מבית המדרש אחר תפלת
שחרית עד שילמוד כי בביתו יכול לבוא לידי ביטול מפאת גודל טרדות היום .עוד כתב שם,
שכמו כן ידוע כי לכל עיר ועיר יורדת השפעה מסויימת בכל זמן וזמן ,ולכן כשלומד
בזמנים האלו נוטל שכר כולן ,ולכל ההשפעות שבאין יחד עם לימוד התורה".
וב"משנת רבי אהרן" )חלק ד' מאמרים ושיחות מוסר עמוד כ"א( כתוב)" :יחזקאל מ"ד
ט"ו( 'והכהנים הלויים בני צדוק אשר שמרו את משמרת מקדשי בתעות בני ישראל מעלי
המה יקרבו אלי לשרתני') .דברים ל"ג ט'( 'האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא
הכיר וגו' ,יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל' .תני רבי שמעון בן יוחאי אומר ,אם
ראית את הבריות שנתיאשו ידיהן מן התורה מאוד ,עמוד והתחזק בה ואתה מקבל שכר
כולם )ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ה'( .דבר פשוט הוא ,כשם שהיחיד העוסק בתורה
כשהדור התיאש מכך נוטל שכרו של כל אותו דור ,הוא הדין גם שהמתחזק ועוסק בתורה
בזמן של רפיון ,נוטל שכר כולם .ומסתבר גם שעצם ההצלחה בתורה הוא בכלל השכר
המובטח ,ואם כן זה המתחזק ועוסק בתורה בזמן של רפיון ,בעת אשר מעטים לומדי
התורה ,הרי הסיכוי להצלחה הוא גדול יותר מאשר בזמן רגיל .והמתבונן אכן יראה שרבים
מגדולי התורה גדלו ועשו פרי דוקא משום שעסקו בתורה בזמנים של רפיון ,בשעה
שאחרים עסקו במנוחה ושינה .ואכן זו היתה הסיבה לבחירתם של שבט לוי לעבודת
המשכן ,ושל הכהנים להקרבת הקרבנות ,כמו שכתב רש"י )דברים ל"ג ט'( 'יורו משפטיך
ליעקב ותורתך לישראל' ,שזכו לכך משום שכאשר חטאו ישראל בעגל היו בני שבט לוי
היחידים שלא השתתפו במעשה זה ,ואדרבה נענו לקריאתו של משה )שמות ל"ב כ"ו( 'מי
לה' אלי' ,שכן הדרך לעליה והצלחה ברוחניות הוא דוקא על ידי התחזקות בזמן של רפיון,
גם שכרם לעתיד לבא יהיה מסיבה זו ,כדברי הנביא )יחזקאל מד ט"ו( 'והכהנים הלויים בני
צדוק אשר שמרו את משמרת מקדשי בתעות בני ישראל מעלי המה יקרבו אלי לשרתני'.
ושני טעמים יש לדבר זה ,האחד שהרי קיום הבריאה על ידי התורה הוא ,ונמצא שכאשר
רבים עוסקים בתורה מתקיים העולם על ידי הרבים ,והשכר מתחלק בין כולם .אבל בדור
שהרבים מתרפים מדברי תורה וקיום הבריאה אינו אלא על ידי היחיד ,הרי הוא נוטל שכר
כולם .והוא הדין כאשר העוסקים הם מועטים ,שהשכר מתחלק לאותם יחידים .ועוד טעם
יש לזה ,משום שבדור שמתרפים מדברי תורה ויש מיעוט תורה בבריאה ,הרי לעומת זה
גדלה השפעת הרע על העולם כולו ,שכן כאשר אין מים בבור יש בו נחשים ועקרבים.
יום הפורים
ואותם יחידים העוסקים בתורה זקוקים ליתר התאמצות ויגיעה ,כדי לא להגרר אחר רוב
העולם ולעסוק בתורה ,ולכן שכרם מרובה כנגד כולם .וכן מצינו ביהושע וכלב שלאחר
מיתת המרגלים נאמר )במדבר י"ד ל"ח( 'ויהושע וכלב חיו מן האנשים ההם' .ואמרו חז"ל
)בבא בתרא קיז :הובא ברש"י( ,שנטלו חלקם של המרגלים בארץ .והיינו כאמור שכיון
שהמרגלים היו גדולי ונשיאי העדה ,וכלשון הכתוב )במדבר י"ג ג'( 'כולם אנשים' ,וכל
ישראל היו עמם בדעה אחת ,הרי שלעמוד כנגדם ולהתנגד להם צריך היה מאמץ מיוחד.
וכפי שאמנם אמרו שמשה רבינו התפלל על יהושע ,י-ה יושיעך מעצת מרגלים )במדבר י"ג
ט"ז( ומשעמדו בנסיון זה זכו בחלקם".
ומסופר על השרף מקוצק שאמר פעם על חתנו בעל ה"אבני נזר"" :התדעו למה זכה
אביו הרה"ק מביאלא לבן כזה? שפעם אחת בפורים ,כשכל צדיקים ולומדי תורה היו
עסוקים כולם בדיוק בזמן אחד במצות היום של עבודת פורים ,לא נמצא בכל העולם אף
אחד שילמד תורה באותו שעה זולת הרב מביאלא ,שישב אז ולמד .ונעשה בשמים רעש
גדול מזה ,כי אלמלא הוא היה כל העולם עומד באותה שעה בלי עסק התורה .לכן נתנו לו
מתנה זו ,שיהיה לו בן שיאיר את העולם בתורתו וקדושתו ,הלא הוא בעל ה"אבני נזר"
וה"אגלי טל"".
ובספר "תולדות יעקב" )עמוד ק'( מסופר על בעל ה"קהלות יעקב" ,שהיה יושב ושוקד
על תלמודו בלילות פורים כבשאר ימים ולילות ,ופעם אחת אף אמר לחברותא שהיה בא
ללמוד עמו שמסתמא עלינו עומד העולם עכשיו ,כי בזמן שהאנשים עסוקים במצוות
אחרות ומעט מאד הם העוסקים בתורה הלא בזמן ההוא העולם עומד על המעט העוסק
בתורה.
ובספר "אורה ושמחה" מביא מספר "הזמן ובין הזמנים" )עמוד ע"ד( שמסופר על הגאון
הצדיק רבי יהודה זאב סגל זצוק"ל ראש ישיבת מנצ'סטר ,שהיה אומר בפורים "איך אפשר
יום בלי לימוד תורה?" ,והנהיג בישיבתו סדר לימוד חובה של שעתיים ביום פורים לאחר
תפלת שחרית ,והיה דואג ומקפיד שכל התלמידים יהיו נוכחים בסדר הזה ,והרב עצמו היה
לומד עמהם כל אותו הסדר".
בשנת תשנ"ב חידש הרב הצדיק רבי שלמה מייער שליט"א מלייקווד "ישיבת מרדכי
הצדיק" ,ואמר שכמו בימי מרדכי ואסתר קיבץ מרדכי הצדיק תשב"ר כדי לעסוק בתורה
ובתפילה ועל ידי זה זכו לנס פורים ,כן צריך לסדר זה בימינו .ועודד התשב"ר על ידי
פרסים ומתנות ליכנס לבתי מדרשות ללמוד תורה ,ואותה שנה נכנסו 250תשב"ר בבתי
מדרשים במקומות שונות בעיר לייקווד ללמוד תורה .ומאז עד היום נתפשט ונתרחב הענין
עד שבלייקווד נכנסים אלפי תשב"ר בלי עין הרע ,וגם בחורים ואברכים ואבות ביחד עם
בניהם ,ולומדים ביחד תורה הק' בשמחה .ובתוך שנים ספורות ונתקבל רעיון זה במקומות
אחרים באמריקה ,בבורו פארק פלטבוש ובמונסי ,ואח"כ באנגליה ,ונתפשט הדבר בכל
ארץ ישראל ,עד שכמה מאות אלפי ילדים כן ירבו ,נכנסים בבתי מדרשות בכל מקום
בעולם ,ונתקיים בכולם "הדר קיבלוהו באהבה ",ומה נאה הוא להתחזק וליכנס בביהמ"ד
ברוב עם ולעסוק בתורה ביום הקדוש כזה.
כט
ל
יום הפורים
וכן על ידי לימוד התורה מבטלים כוחו של עמלק ,ועל ידי מחיית
עמלק באה פקידה לעקרים שבישראליא ,וכל העוסק בתורה בין מגילה
דלילה למגילה דיומא מובטח לו שהוא בן העוה"ביב ,וגדול יום פורים
כיום שנתנה בו תורהיג.
וסיפר לי מקור נאמן ומוסמך כי לפני שנים ספורות פנה הרב הנ"ל לאסוף כספים
מנדיבי עם לממן את הפרוייקט הנ"ל של ישיבת מרדכי הצדיק ,ופנתה אליו ריבה אחת
מלייקווד שכבר הגיעה לפרקה זמן רב וטרם זכתה למצא את זיווגה ,והציעה לו סכום נכבד
לצורך מימון הישיבה הנ"ל וביקשה שזכות לימוד התורה בפורים יגן בעדה להפקד בזיווגה
ההגון ,ואכן ,תיכף אחרי פורים הגיע שדכן שהציע שידוך נכבד ונתארסה סמוך לכך.
יא כל כוחו של המן ועמלק הוא רק בזמן שאין בני ישראל מחזיקים בדברי תורה ,רק
מתרפים בהם כדאיתא במדרש )תנחומא יתרו ג'( "בשעה שבא עמלק הרשע להלחם
בישראל מה כתיב' ,וילחם עם ישראל ברפידים' )שמות י"ז ח'( ,מהו 'רפידים' שרפו ידיהן
מן התורה") ,ועיין בב"ר ס"ה( .ומיד אחר שנתגברו על עמלק ,זכו למתן תורה ,כדכתיב
)שם י"ז ח'( 'ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים' ,ומיד אחר כך כתיב )שם י"ט ב'(
'ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר' ,שהיה להם מתן
תורה .וכן היה בימי אחשורוש ,דמיד אחר שנתגברו על עמלק קיבלו עליהם את התורה
הדור קבלוה )עיין שבת פח.(.
יב ידועים דברי ה"חתם סופר" )דרשות ואגדות רמה ,לער"ח אדר שנת תקנ"ח( שכתב
בזה"ל" :קבלתי מרבי הרב מו"ר מענדלי ליליג זצ"ל רב בבהמ"ד דקהילת קודש פרנקפורט
דמיין ,שקיבל מהגאון בעל "שב יעקב" זצ"ל ,שכל העוסק בתורה בין מגילה דלילה
למגילה דיומא ,מובטח לו שהוא בן העוה"ב".
יג כתוב ב"שאלתות דרב אחאי" )ויקהל ס"ז( וב"הלכות גדולות" )הלכות מגילה סימן
י"ט( וב"מרדכי" )מגילה אות תשפ"ט ,וב"מ אות שצ"ח(" ,ועדיף יומי דפוריא כיום
שניתנה בו תורה ,כי הא דמר בריה דרבינא הוה יתיב בתענית כולה שתא לבר מתרי יומי,
יומא דעצרתא משום שניתנה בו התורה ויומא דפוריא משום ניסא".
וב"הגהות בן אריה" על הבה"ג ביאר על פי מה דאיתא בגמרא )פסחים סח (:הכל מודים
בעצרת דבעינן נמי לכם ,מאי טעמא ,יום שנתנה בו תורה ,והכל מודים בפורים דבעינן נמי
לכם ,מ"ט' ,ימי משתה ושמחה' כתיב .ולזה כיוון הבה"ג דמשוה להו .והטעם נראה על פי
מה דאיתא בשבת )פח( על פסוק )שמות י"ט י"ז( 'ויתיצבו בתחתית ההר' ,מלמד שכפה
עליהם הר כגיגית ,ואמרינן )שבת שם( מכאן מודעה רבה לאורייתא ,ואמר רבא ואף על פי
כן הדור קבלוה עליהם בימי אחשורוש ,ופירוש רש“י מאהבת הנס ,הרי דבפורים היה
קבלת התורה בשמחה וטוב לב ,לכך חשיב כיום שנתנה בו תורה.
ובספר "אורחות חיים" )סימן תרצ"ד( הביא את דברי ה"מרדכי" הנ"ל ,וכתב" :ולכן
בפורים יש להרבות בתורה כל אחד לפי מה שהוא ,וכפי שדרשו חז"ל )מגילה טז (:על
הפסוק ליהודים היתה 'אורה' ,זו תורה".
יום הפורים
וכבר ראינו שבהרבה מקומות נהגו להיות נעורים בליל פורים
ולעסוק בתורהיד.
קריאת המגילה
ד .שעת קריאת המגילה היא עת רצון מופלג ,ולב חכם ומשכיל
יתבונן בזאת ,ויוסיף לקח בגודל רוממות השעה שמעטים כמוהו בכל
השנה כולהטו.
ובספר "רוח אליהו" על פי הגר"א ז"ל כתב ,דחובת משתה ושמחה של פורים משלימה
מה שחסר ביום הכיפורים ,שהיה ראוי בו לשתות ולשמוח משום קבלת התורה על ידי
לוחות השניות ,וטעם הצירוף וההשלמה דוקא בפורים הוא משום דהדור קבלוה.
יד בהרבה מקומות נהגו להיות נעורים בליל פורים ולעסוק בתורה ,ועיין לעיל מקבלת
ה"חתם סופר" על לימוד תורה בין מגילה למגילה.
ובספר "עתה באתי" )מילי דאגדתא ,עמוד כ"ו( כתב וז"ל" :ונראה דשורש מנהג זה הוא
כעין מה שנהגו להיות נעורים בליל חג השבועות כדי לקבל התורה ,והוא על פי מה
שראיתי לשר התורה הגאון מהר"ח פאלאג"י זצ"ל בספר "מועד לכל חי" )סימן ח' אות יז(
שכתב וז"ל ,כתב מרן זקני מוה"ר "בתי כנסיות" )סימן תצ"ד( דהטעם למנהג שנהגו להיות
נעורים כל הלילה ולומדים בתורה הוא ,על פי מש"כ רבינו אברהם אבן עזרא בפרשת יתרו
על הפסוק )שמות י"ט י"א( 'והיו נכונים' וז"ל ,ואולי לא ישן אדם מהם בלילה שישמעו קול
ה' בבוקר כדרך כהן גדול ביום הכפורים ע"כ ,וא"כ הוא רמז למה שעשו אבותינו ליל מתן
תורה ,עכ"ד ה"בתי כנסיות" .ועי"ש מה שתמה עליו ובמה שיישב דבריו בספר "חזון
עובדיה" יו"ט )עמוד ש"י( .וא"כ הכא נמי נהגו להיות נעורים בלילה הזה ולהרבות בלימוד
התורה ,כדי להראות חיבת קבלת התורה מאהבה] .עוד יש לומר כי רוח ה' דיבר בם לומר
דבר זה ,דכיון שבלא"ה ביום הפורים ישתה האדם יין טוב"א ויעלה על יצועו מחמת
שכרות ,ע"כ אמרו שינצל את הלילה הקודם לו לעסק התורה ודו"ק היטב".[.
טו כתוב בספר "מרבה חיים" )פרק י"ח( שאחת מהשעות הנעלות והמרוממות ביותר
היא שעת קריאת המגילה ,ומבואר בספה"ק שאין לתאר את המתחולל בהיכלי העולמות
העליונים בשעה שבני ישראל קורין את המגילה ,והיא שעת עת רצון מופלג ומופלא ,ולב
חכם ומשכיל יתבונן בזאת ויוסיף לקח בגודל רוממות השעה שמעטים כמוהו בכל השנה
כולה ,עיין שם.
וכן כתוב בספר שיחות הגר"ש פינקוס )פורים ,מאמר כל הפושט יד נותנים לו ,עמוד
ק"ג(" :שעת ה'רתיחה' כביכול של מדת הרחמים זוהי שעת קריאת המגילה ,אז נפתחים
ביתר עוז מעיינות החסד העליונים השמורים ,אך ורק לשעת הסכנה ,זוהי שעת רחמים
מופלאה ונוראה שאין לה זכר בזמנים אחרים לא בשבת ואף לא בתפילת נעילה .באותה
שעה מושפע על כלל ישראל שפע של תורה שבה נכלל הכל וכו' וזהו זמן של גילוי מדת
לא
יום הפורים
לב
סעודת פורים
ה.
בשעת סעודת פורים סגולה שתתקבל בקשתו של כל יהודיטז.
משלוח מנות
ו .בשעת נתינת משלוח מנות היא עת רצון להתברך בברכת בנים,
שיזכה לזרע של קיימא ,ולכן יברך איש את רעהו בשעת נתינת משלוח
מנות שיזכה חברו לזרע של קיימאיז.
הרחמים במלוא עוצמתה ,ודאי אם נפנה עתה אל הבורא ית' בתפילה על הפרט ועל הכלל
התפילה תיענה בעז"ה".
טז כתוב בספר "שער יששכר" )חודש אדר מאמר ימי ששון ,נ"ז( כי בזמן סעודת פורים
סגולה היא שתקובל בקשתו של כל יהודי ,רמז לכך מהפסוק )אסתר ה' ו'( 'ויאמר המלך
לאסתר במשתה היין מה שאלתך וינתן לך ,ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש'' ,ויאמר
המלך' מלכו של עולם יתברך שמו' ,לאסתר' כנסת ישראל' ,במשתה היין' בסעודת פורים
'מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך' וגו' ,כי בזמן זה ממלא הקב"ה כל משאלות לבנו
לטובה.
ובספר "מאיר החיים" )פרק י"ד( הביא מעשה ,שפעם בפורים לאחר עריכת הטיש )של
בעל ה"אמרי חיים" מויז'ניץ( אמר הרה"ח ר' מרדכי שרצקי ז"ל לרבנו ,שמובא מאחד
מגדולי החסידות ,כי בלילה של פורים )ליל שושן פורים( קיימת סגולה לפעול בו ישועות,
על כן מבקש הוא שיברכהו מרן בבריאות כדי שיוכל לעבוד את השי"ת .בדרכו של רבנו
לביתו פנה אליו אברך בשננו דבריו הנ"ל של ר' מרדכי' ,אם כן מה אתה חפץ? שאלו מרן,
השיב הלה כי זה כבר יותר משנה מנישואיו וטרם נפקד לטובה' ,האסט ג'פועל'ט' ,פעלת,
השיבו רבנו .ואמנם כחלוף תשעה חדשים נולד לו בן.
ובספר "נתיבות שלום" )עמוד ע"ח( כתוב)" :תהלים ס"ט י"ד( 'ואני תפילתי לך ה' עת
רצון אלקים ברב חסדך ענני באמת ישעך' .צדיקים פירשו ע"ד רמז את הנאמר במגילה
'ויאמר המלך לאסתר במשתה היין מה שאלתך' ,שהקב"ה מלך מלכי המלכים אומר בפורים
במשתה היין לכל יהודי מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך ותעש .ועל עת רצון הגדול הזה
של יהודי אז היא ,אלקים ברב חסדך ענני באמת ישעך .בעת רצון גדול כזה צריך עזר
מהשי"ת לדעת על מה לבקש שלא יבקש דברים חסרי ערך ,וכו' .הקב"ה נותן ליהודי
הרבה עתות רצון כל שבת וכל יו"ט הם עת רצון ובמיוחד פורים הוא העת רצון הגדול
ביותר שהמלך אומר מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך ותעש .אבל צריך לדעת על מה
לבקש .לא לבקש על שטויות אלא 'אלקים ברב חסדך ענני באמת ישעך' ,לבקש ישועה
אמיתית".ועיין בשער העובדות.
יז מובא בספר "טיב המועדים" )עמוד תל"ו( שביום פורים בא איש שבנו היה חשוך
בניםלפני צדיק אחד ,ואמר הצדיק 'מה אתן לך משלוח מנות?' ,והמשיך ואמר 'איש' ,הריני
יום הפורים
ידוע שישנם שני טעמים במצות 'משלוח מנות' :ראשית ,כדי שיהא
לכל אחד די צורכו לקיים הסעודה כדיןיח ,ושנית ,כדי להרבות השלום
ורעותיט ,ולמעשה יש לחשוש לקיים מצות משלוח מנות באופן שיצא
ידי חובתו לפי ב' הטעמיםכ .ולכן יש ענין מיוחד לבטל מחלוקת
ולהרבות שלום ביום קדוש הזה ,וכן הוא סגולה לזש"קכא .וכן
מבטיח לך 'איש' ,שבנך ייפקד באיש בעז"ה וילד בן זכר ,ובזה אקיים הפסוק 'ומשלוח מנות
איש לרעהו'.
ועל זה הוסיף הגה"צ ר"ג הכהן רבינוביץ שליט"א ,שנראה מזה ששעת נתינת משלוח
מנות הוא עת רצון להפקד בזרע של קיימא ולברך איש את רעהו בברכת 'איש' ,שיזכה
להוליד איש כשר וישר זרע ברך השם.
יח כתוב ב"תרומת הדשן" )סימן קי"א(" :בני אדם השולחים לחבריהם בפורים חלוקים
וסדינים וכהאי גוונא יוצאים ידי משלוח מנות או לא .והשיב יראה דאין יוצאים בהן,
דנראה טעם דמשלוח מנות הוא כדי שיהא לכל אחד די וספק לקיים הסעודה כדינא,
כדמשמע בפ"ק דמגילה )ז (:דאביי בר אבין ורב חנינא בר אבין הוו מחלפי סעודותייהו
בהדדי ,ונפקי בהכי משלוח מנות ,אלמא דטעמא משום סעודה היא .ותו נראה דלא אשכחן
בשום מקום דמיקרי מנות אלא מידי דמיכלי או משתי ,וכן דקדק הרמב"ם )פ"ב מגילה
הלכה ט"ו( בלשונו ,וחייב לשלוח שתי מנות של בשר או שני מיני תבשיל או שני מיני
אוכלים ,ונראה דשתיה בכלל אכילה".
יט בספר "מנות הלוי" למהר"ש אלקבץ )מגילה טז( כתב בשם מהר"י אבן שושן,
דמטרת המשלוח מנות כדי להרבות השלום והרעות ,היפך מרגילותו .דהיינו מטרתו של
הצר המן הרשע ,שאמר 'מפוזר ומפורד' ,פירוש במקום שראוי להיות עם אחד הנם
מפוזרים ומפורדים במחלוקת .לכן תקנו משלוח מנות.
ובליקוטים "שפת אמת" מבאר בענין מצות משלוח מנות ומתנות ,וז"ל" :נראה כי כל
הענין לעורר אהבת ישראל ,כי זה כל ענין הכח שיש לישראל נגד בחינת 'עמלק' וזרעו
ושנאת חנם גורם מלחמות עמלק ,זה שכתוב )אסתר ג' ח'( 'עם אחד מפוזר ומפורד' ,שנוטל
מהם אהבת ישראל ,ועל ידי זה אמר שיש בכחו לאבדם .ומרדכי הצדיק היה דבוק באהבת
ישראל ,כמו דאיתא במדרש )אסתר ב' ה'( 'יהודי' ,אל תקרי 'יהודי' אלא יחידי ,כי היה כלל
כל ישראל וכל שם יהודים היה בו ונקרא יהודי ויחידי".
כ כמו שמסיק בשו"ת "כתב סופר" )סימן קמ"א( ,דלמעשה יש לחשוש לקיים מצות
משלוח מנות באופן שיצא ידי חובתו לפי ב' הטעמים.
כא כתוב בספר "אלפא ביתא" דבן סירא )אות פ' ,מובא באוצר המדרשים חלק א' עמוד
מ"ב( ,וזה לשונו" ,ובשביל שהיה ציבא מבטל המחלוקת מבית אדוניו ,זכה לבנים ובנות
לעבדים לשפחות ואף לנכסים רבים וכו'".
לג
לד
יום הפורים
כשבורחים ממחלוקת זוכים לבניםכב.
וכפי דרגתו באהבת ישראל ,כן לפי ערך זה זוכה לבנים טוביםכג.
התעוררות הנס ע"י מצוות היום
ז .ביום פורים מתעורר הנס של מרדכי ואסתר על ידי קיום מצוות
היום ,וחוזרת וניעורה באותו זמן אותה השפעה דקדושה ,ולכן ידקדק
מאוד לקיים מצוות היום בשלימותכד.
סגולת השמחה
ח .שמחה מביאה בניםכה ,ולעומת זאת ,כשיש לאשה צער ח"ו,
עלול לגרום שאינה יכולה לקבל הוולדכו ,ומשנכנס אדר מרבים
כב כתוב ב"דרשות חתם סופר" )חלק ב דרוש לז' באב תק"ס( בתוך דבריו" :מפני
המחלוקות שבינינו בעוונותינו הרבים זהו גורם שליטת אומות העולם ,וההפוך כתיב
)ישעיה נ"ז י"ג(' :בזעקך יצילוך קבוציך' .ומיעוט פרנסה ,כבר הזכרתי )תהלים קמ"ז י"ד(
'השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך' .וגם מיעוט הבנים בשביל זה ,כדכתיב ברישיה
דהאי קרא 'ברך בניך בקרבך'' וכו' ",מה שאין כן כשבורחים ממחלוקת ועושים שלום
זוכים לשובע ולבנים.
כג "דרכי חיים" )דברי מוסר ,עמוד כ"א( כתב וז"ל" :ובכתי"ק ראיתי אשר כפי שיש
להאדם אהבת ישראל ,כן לפי ערך זה זוכה לבנים טובים ,וזכרהו למאוד".
כד כפי הנ"ל.
כה על פי המובא בשהש"ר )ל'( מעשה באשה אחת בצידן ,ששהתה עשר שנים עם בעלה
ולא ילדה ,אתון גבי ר' שמעון בן יוחאי ,בעיין למשתבקא דין מדין )להתגרש זה מזה( ,אמר
להון חייכון כשם שנזדווגתם זה לזה במאכל ובמשתה כך אין אתם מתפרשים אלא מתוך
מאכל ומשתה ,ולבסוף זכו שנפקדו בזרע של קיימא .ע"כ .ועל פי זה ביאר בזית רענן על
הילקוט )בראשית ,רמז טז( שמכח שמחה זכו לבנים אף על פי שכבר שהתה עשר שנים
ולא ילדה .ועיין בספר "שמועות טובות" )עמוד כ"ז( בשם רבי פנחס מקוריץ זצ"ל שמביא
רמז לזה".
ובספר "גדולי הדורות" )חלק ב' עמוד תצ"ז על רבי רפאל מברשאד תקי"א – תקפ"ז(
מובא בזה הלשון" :הרב זוין בספרו "ספורי חסידים" מביא ,שבתו של רבי שמואל
מקמינקא היתה שנים רבות עקרה .יום אחד ,ורבי שמואל לא היה אז בעיר ,הגיע הצדיק
מברשאד רבי רפאל ,ובתו של רבי שמואל הלכה אצלו לבקש שיתפלל בעדה ויברך את
רחמה .הקשיב רבי רפאל לדבריה והשיב לה שסגולה לבנים היא השמחה .כששב רבי
שמואל ושמע מפי בתו את דברי הצדיק ,אמר לה דבר זה למד מן התורה מן הנביאים ומן
הכתובים .בתורה כתוב )וירא י"ח י"ב( 'ותצחק שרה' ,צחקה ושמחה ובזכות זו ילדה בן.
יום הפורים
בשמחהכז ,ובפרט יום הפורים מסוגל לטעת נטיעה של שמחה בלבו של
אדםכח ,ולהמשיך השמחה לכל השנהכט.
בנביאים כתוב )ישעיהו נ"ד א'( 'רני עקרה לא ילדה' אם עקרה היא ואין לה ילדים ,תרון
ותשמח ותיוושע .ובכתובים )תהלים קי"ג ט'( 'מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה'.
שאלה הבת ,אם לשם סגולה צחקה שרה מפני מה התרעם עליה הקב"ה ושאל ,למה זה
צחקה שרה? זאת ,השיב רבי שמואל ,משום שבסגולה צריך ומותר להשתמש רק
כשההבטחה ניתנה על ידי צדיק ,אבל לא כשהמבטיח הוא הקב"ה בכבודו ובעצמו.אז אין
עוד צורך בסגולות ,וזה היתה חטאה".
וידוע הוא שהגאון רבי חיים שטיין זצ"ל מטלז ,היה מייעץ לכמה חשוכי בנים להיות
בשמחה ,וזכו אח"כ לבנים.
כו כתב החיד"א בספרו "ככר לאדן" )עמוד רפ"ח( ,כי הצער לאשה מכווץ הרחם שלה
ואינה יכולה לקבל ולד ,כמו שכתבו חכמי הטבע ,וסימנך )תהלים קי"ג ט'( 'אם הבנים
שמחה' .ועל כן יזהר האדם בכבוד אשתו ,שאם לא יכבדנה תתעצב ,ודרך טבע שלא
תתעבר".
כז איתא בתענית )כט" :(.אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב ,כשם
שמשנכנס אב ממעטין בשמחה ,כך משנכנס אדר מרבין בשמחה".
הרמב"ם והשו"ע השמיטו הלכה זו ,אולם מובא ב"מגן אברהם" )סימן תרפ"ו סק"ה(
וגם ב"קיצור שולחן ערוך" )סימן קמ"א( בהלכות מגילה .ועיין בשו"ת "חתם סופר" )סימן
ק"ס(.
ה"כתב סופר" על אסתר )ט' ל"א( כותב בתוך דבריו" :כשנכנס אדר מרבין בשמחה,
בשביל שזכינו אז להיות עבדי ה' ולכנוס תחת כנפי השכינה ברצון טוב ובלב שמח".
וכתב ה"שפת אמת" על הש"ס )שם(" :לולי פירש"י משום פורים ופסח ,ויותר נראה
מהא דתלי ליה באב משום דבאדר היה קיום הקרבנות והמקדש ,דבאדר זמן שקלים לחדש
בניסן התרומה חדשה ונדבו בני ישראל בשמחה שקלי הקדש ,וכמבואר כמה פעמים בפסוק
כשנתנדבו בנ"י למקדש היה שמחה גדולה בעולם ,וכיון שקבלו עליהם בשמחה נדבת
הלשכה עדיין השמחה נמצא באדר וכשקורין פרשת שקלים מתעורר זה".
וב"שפת אמת" ליקוטים לר"ח אדר כתוב" :באדר מרבין בשמחה ,פשוט הטעם על ידי
שמשמיעין על השקלים ,וכל בנ"י נתנו בזה החודש מחצית השקל ,שכל קרבנות הציבור
היו מזה ,בודאי היה שמחה גדולה מאוד .וגם כיוון שנבחר זה החודש ,נתעורר בזמן זה
נדיבות ישראל להש"י .וגם על ידי זה עצמו שנתנו כל בני ישראל שקליהם בחודש הזה,
השרישו והמשיכו רצון טוב בחודש זה ,ונראה שזה היה גם כן הכנה לגאולת מרדכי
ואסתר ,כמ"ש חז"ל שקדמו שקלי ישראל לשקלי המן ,ולכך נקבע בחודש זה".
כח בספר "אורות הפורים" )עמוד ק"ה( כתוב" :זהו סגולתם של ימי הפורים בכל דור
ודור ,כמו ששמענו מפי ה"חידושי הרי"ם" על דברי הגמרא )מגילה ה (:רבי נטע נטיעה
לה
לו
יום הפורים
שמחה של מצוה
ט .מי שאין לו בנים ,ירגיל את עצמו לשמוח בשמחה של מצוה,
וילמד תורה ויעשה כל המצוות בשמחה ,עד שירקוד מחמת שמחה
ועי"ז יזכה לבניםל .ואף אם יש דבר המעכב מלקבל שכרו ,עכ"פ ודאי
יזכה לבנים ת"ח גדוליםלא .והגם שמי שלא זכה להפקד ,קשה לו להיות
בפורים וכו' נטיעה של שמחה נטע ,כי בפורים יכולים ליטע נטיעת שמחה בלב האדם,
לעורר שמחה של הפנימיות ,שמחה בעבודת הבורא יתברך".
כט כתוב בספר "אוהב ישראל" בעניני פורים )ד"ה משנכנס אדר(" ,כי 'בשמחה' עולה
מספר שנ"ה ,שהשמחה המתעוררת אז באדם ממשיכת שמחה וחדוה לכל השנה".
ל "לקוטי עצות" )ערך בנים אות יג(.
כדאי לציין את העובדה הבאה ,שמראה את שמחת התורה של מרן הרב שך זצוק"ל ,עד
כדי ריקוד מחמת שמחה ,כדמובא בספר "בית היין" )מאמר ז עמוד ק"נ ,וכן מובא בהרבה
ספרים( וזה לשונו" :סיפרו שפעם אחת היה שלג גדול בירושלים ,ואדם גדול ,הגאון ר' דוד
פרנקל זצ"ל חשב בדעתו שהוא זמן טוב ללכת למרן הגרי"ז זצוק"ל ,שמסתמא לא יהיה
שם אף אחד .וכשהתקרב לבית הרב ,ראה שמישהו קופץ בשלג ולא ידע מה זה .וכשבא
יותר קרוב ,ראה את מרן הרב שך זצוק"ל רוקד בשלג .כששאלו מה זה ועל מה זה ,א"ל
שלפעמים כששומע חדושי תורה ממרן הרב זצוק"ל הוא רוצה לרקוד משמחה ,אלא שהוא
מתבייש לעשות כן בפני אנשים .אמנם הפעם ,חשב שאף אחד אינו רואה ,ורקד משמחה".
וכן כדאי להביא מה שמובא בספר "בית היין" )עמוד קמ"ד( שפעם אמר רבי ברוך בער
בנוכחות בנו סברה בשם הגאון רבי עקיבא איגר .העיר הבן מיד בשמעו את הסברה על
איזה ספק שיש להסתפק לפי סברה זו .לא רצה רבי ברוך בער לשמוע את דבריו ,וגער בו
על שלא שהה מעט משמחה והתפעלות בשמעו סברה עמוקה מחודשת זו ,והוסיף ,כי מי
שאינו רוקד משמחה בשמעו סברה כזו ,אינו אדם.
לא בקובץ "קול התורה" )חוברת ע"א( כתב רבי עזריאל שרייבר במאמר לזכר הגר"פ
שרייבר זצ"ל )עמוד י"ח(" :אילו זכינו היה נשאר עמנו והיה משפיע לנו עוד מאהבת
התורה והמצוות שלו ,ועכשיו שבעו"ה נסתלק מאתנו לאור באור החיים ,יש לנו ללמוד
מדרכיו לאהוב את התורה והמצוות בכל נפשנו ולבבנו ולעסוק בה ולקיימה מתוך שמחה
ותשוקה .וכמו שהאריך בדרשתו האחרונה בסוכות תש"ע בדברי הרמב"ם סוף הלכות
לולב דקיום המצוות מתוך שמחה עבודה גדולה היא ,והוסיף דכל המקיים המצוות מתוך
שמחה מובטח לו שאין הקב"ה מקפח שכרו ,ואף אם יש דבר המעכב מלקבל שכרו ,עכ"פ
ודאי יזכה לבנים ת"ח גדולים ,כמו שרואים מתוך הנסיון .וכפי הנראה שדרשה זו היתה
כצוואה לדורות ,ועל ידי שנתחזק בזה יהא זה גם עילוי לנשמתו הטהורה".
יום הפורים
בשמחה ,עכ"ז כדאי להשקיע מאמץ ולכוף את עצמו להיות בשמחה,
שזו סגולה מובחרת לבניםלב.
להיזהר מרב פורים
י .נהוג בכמה מקומות לעשות 'פורים רב' ,שלפעמים גורם לחורבן
הישיבה והריסת משפחות שלמות ,והעגמת נפש שגורם היא עבירה
חמורה עד למאוד ,ויכול לגרום ח"ו מניעת הזכות לזרע של קיימאלג.
תשובה בפורים
יא .פורים הוא עת רצון לתשובהלד ,ומה שאפשר להשיג ביום
הכיפורים בדרך של 'תשובה מיראה' ,אפשר להשיג ביום פורים בדרך
לב כתוב בספר "זכרון מנשה" )ערך פריה ורביה ,אחר אות יח(" :ואין ספק שמי שלא
זכה להפקד ,שבודאי קשה לו להיות בשמחה ,כי הוא בצער שלא נפקד ,ובשבילו צריך
מסירות נפש להיות בשמחה .אך שידע שעצה זו מעלתה כשלעצמה ,היא גם מסוגלת
לבנים .א"כ כדאי להשקיע מאמץ ולכפות את עצמו ולהיות בשמחה ,וה' יעזור".
לג ראה מה שכתב בקונטרס "הזהרו בגחלתן" )עמוד כ'( תוכחה מגולה לאותם שנוהגים
לעשות בישיבות הקדושות רב פורים ,וז"ל" :כטוב לבו משמיע דברי ביקורת תוך כדי
הטחת עלבונות בדברי היתול וליצנות על חשבון ראשי הישיבה והמורים והמחנכים .ואין
ספק שהעושים כך נכשלים באיסורים חמורים ,וגדול עוונם מנשוא .ומנהג רע ומר זה,
אשר גרם להריסת ישיבות והריסת משפחות שלמות ,ואף לעגמת נפש חמורה מאד עד כדי
מיתה ,כפי ששמענו מקרוב על כמה וכמה מעשים שהיו ועל ראשי משפחות שלא נפקדו
בזרע של קיימא מחמת ששימשו רב פורים ,וכתוב על הגאון רבי שמעון סופר מחבר שו"ת
"מכתב סופר" בנו של הגאון ה"חתם סופר" ,שנפטר מרוב עוגמת נפש עקב דברי עלבונות
שהוטחו כלפיו על ידי "רב פורים" ,השם יצילנו .ובכלל ,אחר פורים איך תלמידי הישיבה
יהיו סרים למשמעת ראשי הישיבה ,וחובה לבטל מנהג רע זה".
לד כתוב בספר "קדושת לוי" )בעניני פורים ,קדושה ראשונה(" :אמרו בזוה"ק יום
כפורים שהוא כמו פורים ,כלומר שהארת יום כפורים הוא כ'פורים' כו' ומעתה יתלהב לב
האדם בקוראו ובשומעו המגילה ויכוין שמעתה מקבל עול תורתו ומצוותיו כמחז"ל בגמרא
)בשבועות לט ,שבת פח( עה"פ 'קימו וקבלו' וגו' ,ויכוין את עצמו ויאמר מה שחלף ועבר
אין ,ומעתה הוא מקבל על עצמו עול תורתו ומצוותיו ית"ש ,ולכן אמרו בזוה"ק על יום
הכפורים שהוא כמו פורים ,שהארת יוהכ"פ עצמו כמו פורים ,שביוהכ"פ מה שחלף ועבר
אין ,ועיקר יום הכיפורים הוא לקנות לב חדש וכו' ,וכן בפורים מה שחלף ועבר אין ,ומעתה
אנו מקבלין עלינו עול תורה ומצוות וכו' ,ויתחדש כנשר נעוריו וישמח בקבלת עול תורה,
לז
לח
יום הפורים
של 'תשובה מאהבה'לה .והעושה תשובה ומשפיל עצמו ומתנהג בענוה,
ורואה את עצמו כמי שחציו חייב וחציו זכאי וכאילו הוא מתחייב
באשם תלוי בכל יום ,אזי הקב"ה יקבל תשובתו ויתן לו בנים בעלי
קומה עוסקים בתורה ומקיימי מצוות ויזכה לחיי עוה"בלו .שהיות
שהאדם עושה תשובה ועוזב את הכל ,אזי מן השמים מסייעים בעדו
שיכול להתחיל מחדש ולקיים את המצוה הראשונה ,מצות פריה
ורביהלז.
ומכל דיבור שיוצא מקריאת המגילה נברא הארה ,ומכל דיבור נברא מלאך אחד וכו'
והשי"ת שמח בקריאת המגילה של בני ישראל" עכ"ל".
ובספר "אור החכמה" )דרוש על אדר(" :דרשו יום הכפורים כפורים ,ר"ל כמו בפורים
נתהפך מחשבת המן הרע עליו ולישראל לטוב .וכן הוא יום כפור הוא יום סליחה לעוונות
וכל העוונות הוא על השעיר לעזאזל .כן בפורים שנקרא על שם הפור ,אז גם כן היה יום
סליחה וכל העוונות של ישראל נתהפכו על המן הרשע .וכל זה על ידי תשובה שהיה מרדכי
ואסתר מחזירים לבני ישראל בתשובה ,אז היו מבררים כל הטוב שבהמן וכל הרע של
ישראל הושלכו על המן כמו על השעיר לעזאזל .ונוכל לומר כשהפיל המן פור ,אז גם כן
לעילא לעילא הפיל פור מי ואיזה השעיר יהיה לעזאזל ,ונפל על המן שהוא יהיה השעיר
לעזאזל לעונותיהם .וזו ענין כפורים כמו פורים ,כי ביום הכפור הוצרך לגורלות על שני
שעירים לידע איזה לעזאזל ,כמו כן המן הפיל פור הוא הגורל ונפל עליו כן יאבדו כל
אויבך".
לה כתוב ב"שפת אמת" )פורים תרל"ו(" :בפורים הוא עת תשובה ,כמו דאיתא שיום
הכיפורים ופורים הוא ענין אחד ,עיי"ש בתיקונים .כי הנה כל הנסים שנעשו לבני ישראל
היה מצד זכות מעשיהם הטובים שהם מוכנים לניסים ,אבל בפורים היה באמת גזירה מן
השמים וכו' ,רק על ידי תשובה זכו לנס .לכן איתא שכל המועדות בטלין ופורים לא יתבטל
)ירושלמי תענית פ"ב הי"ב( ,כענין במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים
יכולין לעמוד בו )ברכות לד .(:ועתה על ידי שמחה יכולין לבוא לבחינת תשובה מה שבאים
ביום הכיפורים על ידי העינויים".
לו כן כתוב ב"תנא דבי אליהו רבה" )פרק ו'( ,ועיין שם שבודאי יזכה לבנים ויאריך
ימים ,וגם תלמודו מתקיים בידו.
לז מובא בספר "מפתח של בנים" על עשי"ת ויוה"כ )עמוד כ"ד( בשם ספר "מחשבות
חרוץ" לרבי צדוק הכהן ,שכתב דבר נפלא ,דהיות שהאדם עושה תשובה ועוזב את הכל,
אזי מן השמים מסייעים בעדו שיוכל להתחיל מחדש ולקיים את המצוה הראשונה ,מצות
פריה ורביה.
לט
צדקה
צדקה
צדקה ביום פורים
כל הפושט יד נותנים לו
א .חייב כל אדם ליתן ביום הפורים לפחות שתי מתנות לשני
ענייםא ,ומוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו
ובמשלוח מנות לרעיו ,שאין שמחה גדולה ומפוארת כמו לשמח לב
עניים ויתומים ואלמנות וגרים ,שהמשמח לב האומללים האלו דומה
לשכינהב .ולכן ירבה אדם בצדקה ומתנות לאביונים אף יותר מהשגת
ידוג.
אין מדקדקין במעות פורים ,אלא כל מי שהוא פושט ידו ליטול
נותנים לוד .ואף שבדרך כלל ,כל המבקש צדקה בודקים אותו אם אינו
א איתא במגילה )ז" :(.תני רב יוסף' ,ומשלוח מנות איש לרעהו' שתי מנות לאיש אחד,
'ומתנות לאביונים' שתי מתנות לשני בני אדם".
וכן נפסק בשו"ע )אורח חיים סימן תרצד ס"א(.
ב וזה לשון הרמב"ם בהלכות מגילה )ב' י"ז(" :מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים
מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו ,שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב
עניים ויתומים ואלמנות וגרים ,שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה ,שנאמר
)ישעיהו נ"ז ט"ו( להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים".
ג כתב בספר "יסוד ושורש העבודה" )שער המפקד ,פרק ששי(" :ומה נכבד היום הזה,
והוא העולה על כל שאר ימות השנה במצות הצדקה ,כי ביום הזה עושה אדם במצות
הצדקה תקונים נפלאים גדולים ונוראים במדות ובעולמות העליונים הקדושים לאין תכלית,
יותר מבשאר הימים.לכן ירבה אדם בצדקה ומתנות לאביונים אף יותר מהשגת ידו ,וכל
הפושט יד לטול אף שיודעין בו שאינו צריך לטול צדקה ,נותנים ,כי במדה זו של ותרנות
ביום זה עושה תקונים גדולים בעולמות העליונים הקדושים".
ובספר "מטה משה" מביא ,שחייב בבסומי כדי שיהיה שמחה לעניים ,שעל ידי שהוא
מבוסם נותן יותר לעניים.
ד מקורו מהירושלמי )מגילה פ"א(" :אין מדקדקין במצות פורים אלא כל מי שהוא פושט
את ידו ליטול נותנין לו".
וכן פסק בספר "אור זרוע" )חלק ב' הלכות מגילה סימן שע"ב( ,וב"כל בו" )סימן מ"ה
ד"ה ואחר צאתם( ונותנין לכל מי שירצה לקבל ,ואין מדקדקין בדבר ,והכל להרבות
השמחה ,ע"ש .וכך נפסק להלכה בשו"ע או"ח )סימן תרצ"ד ס"ג( אין מדקדקים במעות
פורים ,אלא כל מי שפושט ידו ליטול נותנים לו.
מא
מב
יום הפורים
רמאי ,בפורים אין בודקים אותוה .ובאותה מדה שהאדם מתנהג בנתינת
צדקותיו בבחינה זו ,ו'כל הפושט יד' הוא 'נותן לו' ,כך באותה מדה
מתעוררת גם בשמים מדה זו של 'כל הפושט יד' – וכל מה שמבקש
מהשי"ת ביום זה – 'נותנין לו'ו.
ובספר "אהל משה" )על פורים ,עמוד קל"ב( מביא מעשה מר' שמואל שינקר זצ"ל
שהשמיע לפני הגה"צ ר' שלום הכהן שבדרון זצ"ל ,ששמע זאת איש מפי איש מפי רבנו
חיים מוולאזי'ן זצ"ל ,למרנא הגר"ח מוואלז'ין היה מנהג להסתובב בפורים עם כיסים
מלאים בכסף ,וכל העניים התקבצו סביבו והיה מחלק לכולם כסף כדי לקיים בפשטות את
המצוה כל הפושט יד נותנים לו.
ה כתוב בחדושי הר"ן )בבא מציעא עח (:וז"ל" :ואין מדקדקין בדבר לומר עני זה ראוי
וזה אינו ראוי ,אלא כל הפושט יד ליטול יטול ,כדי שיהו הכל שמחין ,ד'ימי משתה ושמחה'
כתיב".
וכתב הריטב"א )מגילה דף ז( וז"ל "גרסינן בגמרא דב"מ פרק השוכר את הפועלין
מגבת פורים לפורים ואין מדקדקין בדבר ,ואין העני רשאי ליטול מהם רצועה לסנדלו.
והכי פירושו ,כל מה שגבו בו ביום פורים סתם הרי זה כמפורש ,ואין הגבאין רשאין
לחלקו לעניים ולקנות דבר אחר אלא לצורך סעודות פורים של עניים ,וקתני עלה
בתוספתא ומגבת העיר לאותה העיר ואין מדקדקים בדבר ,פירשו בירושלמי )מגילה ה(
שכל הפושט ידו ליטול יתנו לו ,לומר שנותנין לכל אדם ואין מדקדקין אם הוא עני ,וראוי
ליתן לו שאין נתינה זו מדין צדקה גרידתא אלא מדין שמחה ,שהרי אף לעשירים יש
לשלוח מנות וכו' .ויש גם כן בכלל אין מדקדקין בדבר ,שאין נותנים להם צורך סעודת
פורים בדקדוק וצמצום אלא בהעדפה ,וכמ"ש בתוספתא ,אין מדקדקין במגבית פורים אלא
שוחטין את העגלים לרוב ,ושוחטין אותם ואוכלין ,והמותר ימכר ויפול לקופה של צדקה".
אך יעויין בספר "אהבת צדקה" )פרק י"ד אות ה ,בהערות( שכתב" :ומסתבר דרמאי
שפושט יד אין נותנים לו אליבא דכו"ע ,שאל"כ לא היו אומרים שאין בודקין אלא שנותנים
לכל וגם לרמאי".
ו כמבואר בספרים ,עיין ספר "קדושת לוי" )עניני פורים( שכתב בזה"ל" :כמו שנותן
איש ישראל צדקה לעני וכו' כך גורם שהשי"ת מלביש עצמו במידת החסד ומשפיע חסדו
בכל העולמות".
ובספר "פרי צדיק" )בעניני פורים אות א( כתוב וז"ל" :אין מדקדקין במעות פורים וכו'
והקב"ה כביכול גם כן מקיים את המצוות ,ונותן צדקה לכל דורשי ישועתו בכל הענינים".
וכתב ב"אמרי נועם" )ח"ב בפרשת זכור ולפורים(" :אמרו ז"ל כל הפושט יד נותנין לו,
הטעם הוא יען שביום הזה בא השפע ברבוי יתירה מבחינה גבוהה מאוד ,ויש להספיק
השפע לכל אחד בלי צמצום".
וכן הזכירו בקונטרס בעניני פורים לרבי חנוך קרלנשטיין זצ"ל )עמוד ק'( וזה לשונו:
"כמו שאנו מתנהגים באופן זה של כל הפושט יד נותנים לו ,כן מתעורר על ידי זה גם
צדקה
צדקה
רודף צדקה
ב .הרגיל לעשות צדקה זוכה לבנים גדולי תורה ,בעלי חכמה ,בעלי
עושר ,בעלי אגדהז ,בנים טובים וקדושיםח.
בשמים מידה זו דכל הפושט יד ומבקש מאת השי"ת נותנים לו ,מידה כנגד מידה .וזהו
אפילו אם לא מגיע לו ,בבחינת 'ובכן אבא אל המלך אשר לא כדת' ,סתם 'המלך' במגילה
דהיינו אם לא מוזכר המלך אחשורוש הריהו רמז להקב"ה ,כדאיתא בחז"ל והקב"ה אומר
'מה בקשתך ותעש'".
ז איתא בב"ב )ט" :(:רבי יהושע בן לוי אמר ,כל הרגיל לעשות צדקה זוכה והויין לו
בנים בעלי חכמה בעלי עושר בעלי אגדה בעלי חכמה ,דכתיב )משלי כ"א כ"א( ]'רודף
צדקה וחסד[ ימצא חיים ]צדקה וכבוד'[ ,בעלי עושר ,דכתיב 'צדקה' ,בעלי אגדה דכתיב
'וכבוד' ,כתיב הכא 'וכבוד' וכתיב התם )משלי ג' ל"ה( 'כבוד חכמים ינחלו'".
]יש בזה גם רמז נפלא ,שתיבת צדק"ה וחס"ד עולה בגימטריא זר"ע ,היינו שיזכה אדם
לזרע של קיימא ,כשעושה צדקה וחסד[.
וכתב בספר "בניהו בן יהוידע" )שם(" :מה שאמרו 'כל הרגיל' נראה לי בס"ד ,דאם יש
לו יכולת לתת אלף זוז בשבוע ,אינו נותן האלף בבת אחת ,אלא מפריש כל שעה מן היום
חלק אחד עד שמשלים האלף כולה באותו שבוע ,וכן על זה הדרך .וככה היה מנהגו של
עטרת ראשי אדוני אבי זצלה"ה .יש לו ב' כיסים בחיקו תמיד ,ובכל שעה מן היום מפריש
צדקה מכיסו ,ונותן בכיס של הצדקה ,ומחלק לעניים מן המופרש ועומד אצלו .ויש למנהגו
הטוב הזה סמך מדברי הרמב"ם ז"ל ,בביאור המשנה באבות )פ"ג( ,מה שכתב בביאור
'והכל לפי רוב המעשה' ,יהי רצון זכותו יגן בעדינו אמן כן יהי רצון".
עוד כתב שם )בד"ה זוכה( ,ששכרו הוא מדה כנגד מדה ,הוא החיה את העני זוכה לבעלי
חכמה דכתיב בחכמה 'והחכמה תחיה בעליה' )קהלת ז' י"ב( ,הוא חיסר ממונו ועושרו
בצדקה זו ,זוכה לבנים בעלי עושר .הוא כיבד את העני בצדקה זו שנתן לו ,שלא נתבזה
בעיני הבריות ,יזכה לבנים בעלי כבוד .ועיי"ש מה שכתב עוד על פי האריז"ל ,שבנתינת
צדקה יש אצלו רמז לשלוש אותיות השם ,ולכן זוכה לבנים בשלוש מעלות אלו ,בעלי
חכמה בעלי עושר בעלי אגדה ,עיי"ש.
ועיין בזוהר פרשת ויקרא )נג ,(:ובספר "צדקה לחיים" )מערכת ב' אות מב( ,ועיין מה
שכתב הח"ח בספרו "שם עולם" )חלק א' פרק ח'(.
ח כן כתב ה"חפץ חיים" בספרו "שמירת הלשון" )בשער ג פ"ה( ,והוסיף שם שזוכים על
ידי זה לבנים טובים קדושים ,ועיין גם ב"אהבת חסד" )פ"ה בהגהות( ,ובספר "שם עולם"
)פ"ח בהגהות(.
מג
מד
יום הפורים
וכן מי שמפזר מעותיו לעניים יזכה לבניםט עשירים ,ויתקיימו בניוי.
ומפזר מעותיו ,היינו שיפזר מעותיו לכמה עניים ,ועי"ז יזכה לבנים
הרבהיא .גם הזהיר ליתן מעשר כספים יזכה לבניםיב.
ט כדאיתא בב"ב )י" :(:מה יעשה אדם ויהיו לו בנים זכרים ,רבי אליעזר אומר יפזר
מעותיו לעניים .ומקורו בברייתא דמסכת כלה רבתי )פ"ב( :מה יעשה אדם ויהיה לו בנים,
ר' אליעזר אומר יפזר מעותיו לעניים ,שנאמר )תהלים קי"ב ט'( 'פזר נתן לאביונים צדקתו
עומדת לעד קרנו תרום בכבוד'".
ואיתא בזוה"ק בפרשת ויגש )ר"ח" :(:וכל מאן דזן ומפרנס למאן דאצטריך ליה ,וכל
שכן ביומא דכפנא ,הא אתאחיד באילנא דחיי ,וגרים ליה חיים ולבנוי וכו'".
י כתוב בתהלים )קי"ב()" :א( הללויה אשרי איש ירא את ה' במצותיו חפץ מאד) .ב(
גיבור בארץ יהיה זרעו דור ישרים יבורך) .ג( הון ועשר בביתו וצדקתו עומדת לעד כו' )ט(
פיזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד".
ועל זה איתא במסכת כלה )פרק א(" :מה יעשה אדם ויהיו בניו עשירים ויקיימו ,יעשה
חפצי שמים וחפצי אשתו .ואלו הן חפצי שמים ,יפזר מעותיו לעניים ,שנאמר )תהלים קי"ב
ט'( 'פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד' .אמרו עליו על רבי טרפון שהיה עשיר גדול,
ולא היה נותן מתנות לאביונים .פעם אחת מצאו רבי עקיבא ,אמר לו רבי רצונך שאקח לך
עיר אחת או שתים אמר לו הן ,מיד עמד ר"ט ונתן לו ארבעה אלפים דינרי זהב ,נטלו ר"ע
וחלקו לעניים .לימים מצאו ר"ט א"ל היכן העיירות שלקחת לי ,תפסו בידו והביאו לבית
המדרש והביא ספר תהלים והניחו בפניהן ,והיו הולכין וקורין עד שהגיעו לפסוק זה )שם(
'פזר נתן לאביונים' וגו' א"ל זו העיר שקניתי לך .עמד ר"ט ונשקו ,ואמר לו רבי אלופי רבי
בחכמה ואלופי בדרך ארץ והוסיף לו ממון לבזבז וכו'".
יא כך פירש ה"בן יהוידע" ב"ב שם )ד"ה מה יעשה(" :ובאופן אחר נ"ל המאמר מפזר
צדקה לעניים ,פירוש אינו נותן הצדקה כולה לעני אחד ,אלא מפזרה לעניים הרבה .יזכה
לבנים זכרים ,כלומר יבואו לו בנים זכרים הרבה ,ולא בן זכר אחד דוקא ,והוי מדה כנגד
מדה ,כי כל משפיע נקרא זכר ,והוא חילק השפעתו להרבה ,שנעשה בסוג זכר הרבה ,לכן
יזכה שיוליד זכרים הרבה".
ואמר לי ירושלמי אחד ,שזכה אביו זצ"ל לי"ב זכרים הגונים )בנוסף להרבה בנות(,
ושאמרו הצדיקים על אביו שזכה לזה מפני שהיה מפזר כל מעותיו לכמה וכמה עניים.
יב איתא במדרש תנחומא בפרשת חיי שרה )ד('" :וה' ברך את אברהם בכל' )בראשית
כ"ד א'( ,בזכות מה ,בזכות שהפריש מעשר מכל ,שנאמר )שם י"ד כ'( 'ויתן לו מעשר
מכל' ,לכך נאמר 'וה' ברך את אברהם' .ע"כ .הרי בפשטות המדרש משמע שבזכות המעשר
שנתן אברהם זכה לבנים] .אך יעויין בספר "אדרת אליהו" פרשת חיי שרה שם ,מה
שפירש כוונת המדרש באופן אחר ,דהכוונה שהקב"ה נתן לאברהם את המעשר ,היינו אות
ה' ,והחליף שמו ל'אברהם' ,ומכח זה זכה לבנים ,עיי"ש עוד[".
ומובא בספר "והייתם לי סגולה" )עמוד ק"צ( שהחזו"א אמר לאחד 'ליתן מעשר כספים
ממה שמרוויח הוא גם סגולה לזרע של קיימא'.
צדקה
וכן כל העוסקין בגמ"ח שכרם גדול מאוד כי הם בכלל 'רודף צדקה
וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד'יג.
הקב"ה מקבל תפלתו
ג .על ידי נתינת צדקה לעניים ,מדה כנגד מדה ,הקב"ה מקבל אותו
ותפילותיו נכנסים לפני ולפניםיד ,אבל לא יתן כספו לעניים כדי
שיתפללו עבורו ,שמצינו הרבה שעשו כן ולא נענו ,רק יכוון שהוא
מקיים מצות הצדקה ,והקב"ה יעזור לוטו.
יג כתוב בספר אהבת חסד )ח"ב פרק טז( בתוך דבריו" :וכל העוסקין בענין זה ,כגון
הנאמנין וכן הגובין המעות מהמתנדבין לזה ,שכרם גדול במאוד מאוד ,כי הם כולם בכלל
'רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד' ,כי הנאמנין הם בכלל גבאי צדקה".
יד כתוב בספר "עבודת ישראל" בפרשת נח )ד"ה בצדקה()" :ישעיה נ"ד י"ד( 'בצדקה
תכונני' .להסביר הענין ,וגם מה דאיתא )פסחים קיט (.שהקב"ה חותר חתירה מתחת כסא
הכבוד לקבל בעלי תשובה .כי בוודאי היא חוצפה גדולה לעמוד לפני מלך מלכי המלכים
הקב"ה לבקש מחילה לחטאיו ,וכי באיזה אנפין יקום קמי מלכא קדישא ,וכל העולמות
אינם מניחין לעלות תפלות זה האדם ,רק על דרך זה שיבקש האדם מאת הש"י בדרך
צדקה ,שיעשה עצמו כעני בפתח .ולזה צריך האדם גם כן לעשות צדקה עם העניים
ואביונים כי במדה שאדם מודד מודדין לו .ואם כן על ידי זו הצדקה שעושה ,עושה לו
רגלים לכנוס לפני ולפנים ,לבקש מחילה על חטאיו ממנו יתברך ,ומצדק נעשה צדקה .וזה
חותר חתירה מתחת כסא הכבוד ,כי בוודאי מחמת גדולת ורוממות הבורא יתברך אי אפשר
לקרב אליו יתברך ,אך מגודל רחמנות הבורא יתברך כביכול משפיל עצמו מכסא כבודו,
הוא גודל מלכותו ורוממותו ,כדי לקבל שבים וזהו מתחת כסא כבודו".
טו כתוב בספר "עבודת ישראל" בפרשת נח )ד"ה והנה(" :והנה כשהש"י מביא עליו
איזה יסורין ומחליש כח היצר וישוב לבו אל הבורא יתברך נמצא אז בוודאי מתחרט על
מעשיו ולא יהרהר אחר מדותיו ולא יבעט ביסורין .אבל מי שמתחרט על מעשי הצדקה
והמצוה שעשה מחמת שלא הגיע אליו תועלת הפעולה הצריך לה ודאי איהו רע וכדאיתא
בש"ס בר"ה )ד (.גבי מעשה דכורש החילוק שבין בני ישראל לעכומ"ז .וכמו שהקשו
לחכם אחד מנין בא זה שאדם חולה ופיזר מעותיו לעניים לומר תהלים בעדו כנהוג ואף על
פי כן לא הגיע אליו רפואה על ידי זה ,והשיב שזה אינו מן הנמנע ,כי כשהאדם אינו עושה
רק חליפין עם העניים ,שנותן להם מעות והם אומרים לו תהלים מאין יבא הרפואה .רק
צריך האדם לכוון כפשוטו ,שבוודאי לא בא אליו כזאת כי אם למען הזכירו לשלם הצדקה
הנקצבת לו ,כי לכל אדם נקצב לו מר"ה כמה צדקה יתן בזו השנה .נמצא כוונתו אינו רק
למעשה הצדקה בעבודת הש"י ,ואם כן בוודאי הש"י ירפאהו בעבור שהשלים חובתו".
מה
יום הפורים
מו
מפזר מעותיו
ד.
המפזר מעותיו לצדקה ,ניתן לו כח לרפאות גופו ונפשוטז.
אל תתייאש
ה .מי שעדיין לא הוליד ,או שהיו לו בנים ומתו ,אין צריך
להתייאש ,אלא יתחזק להתדבק במדת הצדקה והחסד ביתר שאת,
ויבטח לבו בה' הטוב שייטיב לו באחריתו ויתן לו בניםיז.
פרקמטיא
ו .אלו שנותנים כסף לסחורה לתלמידי חכמים ,כדי שיסחרו עם
הכסף ויהיו שותפים ברווח ,זוכים שיצאו מהם בנים שראויים להיות
נביאיםיח.
טז כתוב בספר "אמרי אברהם" פרשת עקב )עמוד פ"ח()" :תהלים קי"ב ט'( 'פזר נתן
לאביונים' ,פז"ר בגימטריא רופ"א ,רמז שכשם שמביא אדם רופא לרפא אותו מחוליו ,כן
צריך לפזר ממונו לצדקה לרפואת גופו ונפשו רפואה רוחנית וגשמית וכמו שכתוב )משלי י
כ'( 'וצדקה תציל ממות'".
יז ככתוב בספר ישעיה )נ"ו ג'-ו'(" :ואל יאמר הסריס הן אני עץ יבש .כי כה אמר ה'
לסריסים אשר ישמרו את שבתותי ובחרו באשר חפצתי ומחזיקים בבריתי ,ונתתי להם
בביתי ובחומותי יד ושם טוב מבנים ומבנות שם עולם אתן לו אשר לא יכרת".
וכתב בספר "שם עולם" לה"חפץ חיים" )ח"א פ"ח(" :ודע ,דהכתוב שהבטיח לסריסים,
הוא אפילו אם הוא סריס אדם דהיינו שסרסו אדם או סריס חמה ,שבודאי אינו עתיד
להוליד ]שהוא לקוי ממעי אמו שנולדו בו סימני סריס כמו שאמרו חז"ל ביבמות דף פ'[,
מכל מקום אם יקיים אלו הדברים יהיה לו 'שם עולם אשר לא יכרת' .וכל שכן אם הוא
איננו סריס בסימניו ,רק שהוא לא הוליד עדיין או שהיו לו ומתו ,בודאי אין צריך
להתייאש ,אלא יתחזק להתדבק במדת הצדקה והחסד ויבטח לבו בה' הטוב ,שייטיב לו
באחריתו ויתן לו בנים .וכמו שאמרו חז"ל )ב"ב י( ,הרגיל בצדקה הויין לו בנים בעלי
חכמה בעלי עושר בעלי אגדה ,שנאמר רודף צדקה וחסד ,עי"ש בגמרא .ועיין ב"אהבת
חסד" חלק ג' פרק א' בשם תנחומא פרשת תצא דהמחזיק במצות הכנסת אורחים זוכה
לבנים ,והוא הכל מטעם זה שזה נכלל במדת הצדקה והחסד".
יח איתא בזוהר בפרשת מצורע )נג" :(:ומה שכתוב וְתוֹ ְמכֶי ָה מְאוּשָּׁ ר )משלי ג יח( שאל
מַאן תּוֹ ְמכֶי ָה מי הם תומכיה ,והשיב אִ לֵּין אִ ינּוּן דְּ מַטִּ ילִין ְמלָאי ְלכִיסָן שֶׁ ל תַּ ְלמִידֵ י
ֲח ָכמִים אלו הם המטילים מלאי לכיסם של תלמידי חכמים ,כלומר שנותנים להם סחורה
להשתכר בה ,ועל ידי זה הם נעשים מרכבה לנו"הְ ,כּמָה דְּ אוֹקְמוּהּ כמו שפירשו חז"ל
צדקה
)במסכת פסחים נג ,(:וְתוֹ ְמכֶי ָה ואלו התומכים זָכֵי ִלנְבִיאֵ י ְמהֵי ְמנֵי דְּ יִפְּקוּן ִמנֵּיהּ יזכו
שיצאו מהם בנים הראוים והגונים להיות נביאים אמתיים ,שהם בנו"ה ,כיון שהתומכים הם
מרכבה אל הנו"ה ,שהם מעמידים את הת"ת שהוא התורה".
ועוד כתוב שם" :וְתוֹ ְמכֶי ָה פירושו ְכּמָה דְ אַ תְּ אָמַר כמו שנאמר )שיה"ש ה' ט"ו(
'שׁוֹקָיו עֲמּוּדֵ י שֵׁ שׁ' ,שהם סוד נצח והוד התומכים וסומכים את התפארת הנקרא שש לפי
שכולל את הו"ק ,דהיינו דְּ אִ ינּוּן דְּ ַמטִּ ילִין ְמלָאי ְלכִיסָן שֶׁ ל תַּ ְלמִידֵ י ֲח ָכמִים שאלו
ְאוֹריְיתָ א אלו הם התומכים את
המטילים מלאי לכיסם של תלמידי חכמים ,אִ ינּוּן תַּ ְמכִין ל ַ
התורה ,מ ֵֵרישָׁ א עַד סִיּוּמָא דְּ גוּפָא מהראש עד סיום הגוף ,שהוא היסוד ,כלומר שממשיכים
את השפע מחכמה עד היסוד ,והמלכות הנקראת כיס יונקת ממנוְ ,וכָל ְמהֵימְנוּתָ א בֵּיהּ
תַּ ְליָא וְאִ תְּ מְָך וכל אמונה שהיא המלכות תלויה ונתמכת בוְ ,וזָכֵי ִל ְבנִין דְּ יִתְ חֲזוּן ִלנְבִיאֵ י
ְמהֵי ְמנֵי ואיש הגורם את כל זה יזכה לבנים הראוים להיות נביאי אמת) .רמ"ק ומפרשים(.
לפי זה פירוש הפסוק הוא כך ,עץ חיים היא למחזיקים בה התורה נותנת חיים להלומדים
אותה ,ותומכיה מאושר ואלו התומכים את התלמידי חכמים יזכו לבנים הגונים לנבואה,
וגם הם מושכים את השפע מחכמה עד היסוד".
ובדרשות "מעבר יעבק" כתוב )דרוש לפ' ויחי שע"ט לי"א( בתוך דבריו" :ששום אחד
מחפציך אינם יכולים להאריך ימיך בעולם שכולו ארוך כשם שעושה זכות המטיל מלאי
לכיס תלמידי חכמים .וגם בעולם הזה נותן עושר וכבוד ,ואם תוציא לסייע תלמידי חכמים
בלמודם ,לא די שבעבור הוצאה זאת לא יאונה אליך עוני ,והעני אין מכבדים אותו הגם
שראוי לכך ,אבל זכות זה יתן לך בעולם הזה עושר וכבוד ואין כבוד אלא תורה שנאמר
כבוד חכמים ינחלו ,כי בניך יהיו תלמידי חכמים ,כאומרם כל דרחים רבנן הויין ליה בנים
תלמידי חכמים ,מכובדים מבני אדם ,כשם שהיה לזבולון שנאמר ומזבולון מושכים בשבט
סופר ,מלבד הכבוד שתשיג עם המעשה הטוב הזה".
בספר "אורות אלים" )שער הזוהר ,עמוד קס"ט אות שעו ,מהדורה חדשה מבעל ה"פלא
יועץ"( מוסיף על דברי הזוהר הק' בזה לשונו" :ועתה הן בעוון ,אם אומרים לו לאדם רוצה
אתה שיהיו בניך חכמים וצדיקים ,הוא ענה :מי יתן והיה ,וכן אם אומרים לו רוצה אתה
לזכות לחיי העולם הבא ולזכות לכמה מעלות טובות ה"ן אומר ,הא ודאי פשיטא ,אבל אם
אומרים לו לזה צריך שתהיה פותח את ידיך במתן דמים -הוא נסוג אחור ,ואם ימכרו לו
כל העולם הבא ברצי כסף מאון ימאן .הביטה וראה כמה סמויות עיניהם .הא'ל הפוקח
עוורים הוא יפקח עיני עמו ישראל לעשות רצונו כרצונו ,ויפתח לנו שערי ותרנות ,שערי
נדיבות לב ,אכי"ר".
ובספר "אוצר הסיפורים" )חי"ג עמוד כ"ד( אחר שהביא הזוהר הנ"ל כתב" :כתב
בתשב"ץ )ח"ג סימן ק"ץ( יסוד הנרצה העולה למעלה מכל הצדקות הוא דוקא רק לפרנס
תלמידי חכמים ולהחזיק התורה וזאת עלית על כולנה עכ"ל".
ועיין בספר "מכתב מאליהו" )חלק א' עמוד ק"ט( שמבאר שהעושה פרקמטיא לתלמיד
חכם ,היינו מי שנזדמן לו עסק מצויין ונותן העסק לתלמיד חכם ,כדי שיוכל התלמיד חכם
ללמוד בתורה מתוך מנוחה ,והנותן הוא המתעסק בכל העסק.
מז
מח
יום הפורים
לפרנס דורשי ה'
ז .המשתדל שיהיה פרנסה לדורשי השם ,יזכה שלא יצאו בניו
לתרבות רעהיט.
להעניק מכספו לת"ח
ח .על ידי שיש לו לב טוב להעניק מכספו לת"ח ,עי"ז יזכה גם הוא
בבנים ת"חכ.
נותן ומפייסו בדברים
ט .הנותן מעות לעני ומפייסו בדברים מתברך בשלש עשרה ברכות
ומאריכין לו חייו ומוסיפין לו על שנותיו וניצל ממיתה משונה ומדינה
ובאמת יש לעיין אם הזוה"ק מיירי שצריך ליתן להתלמיד חכם כסף להתעסק בסחורה,
דלא כתוב כן בפירוש בזוהר ,רק כתוב "אלין אינון דמטילין מלאי לכיסן של תלמידי
חכמים כמה דאוקמוה" ,ופשטות מיירי שממלא כיסם של תלמידי חכמים עם כסף.
יט כתוב ב"ספר המידות" )ערך בנים ח"ב אות ק(" :מי שמשתדל שיהיה פרנסה לדורשי
השם ,על ידי זה יזכה שלא יצאו בניו לתרבות רעה".
כ כתוב בספר מעדני מלך )בחקתי()" :כו ג( 'אם בחקתי תלכו וגו' ועץ השדה יתן פריו',
ופירש"י ז"ל אילני סרק ועתידין לעשות פירות .וכן נראה לרמז בזה ,דהנה ידוע אשר
בזכות הלומדי תורה העוסקיס בתורת ה' ומקיימים הכתוב )יהושע א ח( 'והגית בו יומם
ולילה' ,בזכותם נזונים הבע"ב שהם מעניקים מממונם לת"ח ,והם נקראים תומכי אורייתא.
ואם שהמה עוזרים ומסייעים ללומדי תורה ומפרנסים אותם ,עכ"ז הבע"ב התומכי אורייתא
נשפעים בהשפעות טובות בזכות הת"ח ,הן בהשפעות של עשירות ופרנסה בכבוד ,וגם
מתברכים שגם בניהם של הבע"ב הללו יהיו גם כן תלמידי חכמים בזכות זה מה שהם
מהנים את לומדי תורה ,אעפ"י שהוא בעצמו איש פשוט ועם הארץ בור ,רק מחמת שיש לו
לב טוב להעניק מכספו לת"ח ,על ידי זה יזכה גם הוא בבנים ת"ח .וזהו אם בחקתי תלכו,
ופירש"י ז"ל שתהיו עמלים בתורה ,פירוש אם תעבדו את הש"י ,על ידי זה ונתתי גשמיכם
בעתם ,ויתברכו כל העולם בגשמי ברכה ושפע והצלחה ,ועץ השדה יתן פריו ,ויתברכו
בעלי השדות והגנות בתבואות ופירות הרבה' ,ונתנה האר"ץ יבולה' ,היינו הפשוטי העם
שנקראים עמי הארץ יתנו צדקה מפרי ידיהם להתלמידי חכמים ,שיעניקו אותם מכספם,
ועל ידי זה יזכו אשר עץ השדה יתן פריו ,אשר אפילו עמי הארץ שהמה בורים ורקים
כאילן סרק יתברכו בפרי בטנם ,שיהיה להם בנים ת"ח וירא השם ,אמן".
צדקה
של גיהנם והויין לו בנים זכרים בעלי צדקה ובעלי חכמה ובעלי עצה
ובעלי תורה ובעלי מדות טובותכא.
הרבה בנים
י .ומצינו שזכה יוסף הצדיק לבנים מרובים בזכות גמילות חסד
וצדקה שעשה עם אחיו במצרים ,וזן ופירנס אותן עד שפרו ורבו
במאודכב.
כא איתא בבבא בתרא )ט" :(:ואמר רבי יצחק כל הנותן פרוטה לעני מתברך בשש
ברכות והמפייסו בדברים מתברך בי"א ברכות ,הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות
דכתיב )ישעיהו נ"ח ז'( 'הלא פרוס וגו' ועניים מרודים תביא בית וגו' כי תראה ערום וגו'
והמפייסו בדברים מתברך באחת עשרה ברכות שנאמר 'ותפק לרעב נפשך ונפש נענה
תשביע וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים ונחך ה' תמיד והשביע בצחצחות נפשך וגו' ובנו
ממך חרבות עולם מוסדי דור ודור תקומם וגו' ".ע"כ רצוי יותר להשתדל לא רק בנתינת
צדקה אלא גם לפייסו".
מובא בספר אוצר המדרשים "אלפא ביתא" דבן סירא )אות י(" :כל מי שיש בידו ליתן
ונותן ומפייסו בדברים ,מתברך בשלש עשרה ברכות ,ומאריכים לו חייו ,ומוסיפים לו על
שנותיו ,וניצל ממיתה משונה ,ומדינה של גיהנום .והווין לו בנים זכרים שנותנים צדקה,
ובעלי חכמה בעלי עצה בעלי תורה בעלי מדות טובות ,ומקיימים כל המצוות שבעולם,
וניצל מן הנחשים ומן העקרבים ומן המזיקים ,ומכל מיני משחית ,שפעם אחת היו יוצאים
יוסף ועוזיאל בדרך ,וראו שני עניים באים מן ההר ,ועצים על ראשם .אמר לו יוסף
לעוזיאל אני רואה בכאן נער ועצים על ראשו ובתוך העצים עקרב ,ולא היה רשות לעקרב
לנשוך אותו ,קרא לנער ואמר לו יש לך בזו הדרך שום צדקה ,אמר לו נער אחד הלך עמי
לבית הכנסת והיה יתום ולא היה לו לאכול ,ומפתי נתתי לו ואכל עמי ביחד ,אמרו לו
אשריך שניצלת מן המיתה ,והיינו דאמר בן סירא ידך מן טיבותא לא תמנע".
כב איתא בבבא קמא )יז" :(.אמר רבי יוחנן משום ר"ש בן יוחאי ,מאי דכתיב )ישעיה
ל"ב כ'( אשריכם זורעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור ,כל העוסק בתורה ובגמילות
חסדים זוכה לנחלת שני שבטים ,שנאמר 'אשריכם זורעי' ואין זריעה אלא צדקה ,שנאמר
)הושע י' י"ב( 'זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד' ,ואין מים אלא תורה שנאמר )ישעיה נ"ה
א'( 'הוי כל צמא לכו למים' ,וזוכה לנחלת שני שבטים ,זוכה לכילה כיוסף דכתיב )בראשית
מ"ט כ"ב( 'בן פורת יוסף בנות צעדה עלי שור' ,וזוכה לנחלת יששכר דכתיב )שם מ"ט
י"ד( 'יששכר חמור גרם' וכו'".
ועיין במהרש"א )שם ד"ה כל(" :נראה לפרש שהבנים חשובים נקראו נחלת ,שנאמר
)תהלים קכ"ז ג'( 'הנה נחלת ה' בנים' ,והבנים נקראו ע"ש המיטה ,כמו שאמרו מטתו של
יעקב שלמה ,ודרש 'פורת' מלשון הושיבה באפריון ,בפ"ק דסוטה שהוא מטה לכילת
מט
נ
יום הפורים
מי שאין לו ממון
יא .מי שאין לו כסף לתת לצדקה ,יכול להשתדל אצל אחרים ולזכות
אחרים לעשות צדקה וגם הוא יזכה לבנים ,וגם יזכה שהקב"ה ימציא
לו ממון עד שיוכל הוא לקיים המצוה בעצמוכג.
צדקה לבני ביתו
יב .יש אומרים ,שעני שיש לו מעט ממון וכבר הפריש מעשר
כספים ,יותר טוב להרבות בטובתה של אשתו ויקנה לה בגד חדש,
מלפזר שארית מעותיו לצדקה כדי לזכות בבנים .אולם מה נאה הוא,
אם אשתו תתן את הבגד לכלה עניה ,שבזה יזכו לבניםכד.
חתנים ,ואפשר שהוא מלשון פוריא ,כמ"ש שנקראת המטה כך ,ע"ש פריה ורביה ,ואמר
שזכה לכילה ,ומצינו בבניו שהיו מרובין באוכלוסין בזכות גמ"ח וצדקה שעשה עם אחיו
במצרים ,וזן ופרנס אותן עד שפרו ורבו במאד ,ובזכות התורה זוכה לנחלת יששכר".
וכן כתוב ב"ספר המידות" )ח"ב ערך בנים אות לה(" :העוסק בתורה ובגמילות חסדים,
זוכה להרבה בנים".
כג כדאיתא בבבא בתרא )ט" :(:ואמר רבי יצחק ,מאי דכתיב 'רודף צדקה וחסד ימצא
חיים צדקה וכבוד' ,משום דרודף צדקה ימצא צדקה ,אלא לומר לך ,כל הרודף אחר צדקה
הקב"ה ממציא לו מעות ועושה בהן צדקה".
ופירש המהרש"א שם" :מיירי במי שאין לו ליתן ורודף אחרים ומעשה אותן לצדקה,
זוכה שהקב"ה ממציא לו מעות שיתן הוא ממונו לצדקה ,וכן משמע לקמן דרודף צדקה
איירי ב ְמעַשה ,דקאמר כל הרגיל לעשות כו' ומייתי ליה מהאי קרא ,וק"ל".
ועיין בח"ח בספרו "שם עולם" )חלק א' פרק ח'(.
וכן כותב הח"ח בספרו "אהבת חסד" )פ"ה בהגה"ה(" :יותר טוב שיעשו סגולה הנמצאת
בחז"ל היינו שיתעסקו תמיד במדת הצדקה לעזור לעניים במה שיוכלו להיות מן מעשים
שהוא גדול מן העושה ]הן בענין פרנסת חיותם וגם לגדל את בניהם ולהכניסם לתלמוד
תורה שבעבור זה יזכו לבנים בעלי תורה וכמו שנתבאר[ ,או שיעשו גמ"ח קבוע ממונם או
שיזרזו אחרים שיסייעום בענין זה ובזכות זה יתנהג הש"י עמהם גם כן במדת צדקה וחסד
וימלא רצונם בזה כמו שאחז"ל דזוכה עבור זה להיות לו בנים וכו' וכן עשו הרבה אנשים
בזמנינו והצליחו בזה".
כד כתוב בספר "חשוקי חמד" על כתובות )ח" :(.שאלה .נאמר במסכת בבא בתרא )י(:
מה יעשה אדם ויהיו לו בנים זכרים ,ר' אלעזר אומר יפזר מעותיו לעניים ,ר' יהושע אומר
ישמח אשתו לדבר מצוה ,ופירוש רש"י לפני תשמיש ,ורבנו גרשום פירש שיפקדנה שלא
בזמן עונה ,וביאר ב"קובץ שיעורים" )שם אות נג( וז"ל ,ואפשר דלא פליגי אלא דעצת
צדקה
שכר לימוד
יג .סגולה ידועה היא לשלם שכר לימוד של בחור הלומד בתלמוד
תורה או שכר מלמדים ,כדי להפקד בבניםכה .ובמיוחד מסוגל מאוד
לשלם את שכר הלימוד עבור יתוםכו.
ר"א תועיל בדרך סגולה ,ועצת ר"י היא לפי דרכי הטבע ,ותרווייהו צריכי ,עכ"ל .ויש
להסתפק מה דינו של אדם עני שיש לו מעט ממון ,ומעשר כספים כבר הפריש ,האם יפזר
שארית מעותיו לצדקה כדי לזכות בבנים ,או ישמח את אשתו אשר לקח בבגד חדש שיקנה
לה .ועיי"ש שהשיב שעל פי דעת חז"ל חייב האדם לכבד את אשתו יותר מגופו ,ולענין זה
צריך להרבות בטובתה כפי הממון ,כדברי הרמב"ם הלכות אישות )ט"ו ,י"ט( ,ולכן יקנה
לה שמלה חדשה כי בזה הוא חייב .וכתב שעל ידי זה יזכה לבנים ,וכך תקנו לנו חכמים
שנבקש מהשי"ת שמח תשמח רעים האהובים ,ופירוש רש"י החתן והכלה שהן ריעים
אוהבים זה את זה ,ה' משמח את שניהם לעולם בסיפוק מזונות וכל טוב".
אך מסיים שם" :ואם אשתו תתן את הבגד לכלה עניה יקיימו את דברי ר"א וגם דברי
ר"י כאחת".
כה איתא בבמ"ר )י"ד ב'()" :איוב מ"א ג'( 'מי הקדימני ואשלם' וגו' א"ר תנחום ב"ר
אבא מי שאין לו נכסים ועושה צדקה וגמילות חסדים ,מי שאין לו בנים ונותן שכר סופרים
ומשנים ,מי שאין לו בית ועושה מזוזה ,מי שאין לו טלית ועושה ציצית ,מי שאין לו בנים
ומוהל ,ועושה ספרים ומשאילן לאחרים ,אמר הקב"ה זה הקדים וקיים מצוותי עד שלא
נתתי לו במה לקיימן ,צריך אני לשלם ליתן לו ממון ובנים שיהיו קוראים בספרים הוי מי
הקדימני לעשות מצוה ואשלם לו שכרה ,למה שאיני חסר דבר שהעולם ומלואו שלי הוא,
לכך נאמר )שם( תחת כל השמים לי הוא".
ובקונטרס "נחלת ה'" )עמוד ל"ח( מביא מספר "שלשה דורות בירושלים" ,דסגולה
ידועה לשלם לת"ת עבור תלמיד ,ומפורסם הדבר גם בת"ת תשב"ר בני ברק שהרבה ראו
ישועות בזה ,וכן היה מייעץ הג"ר ראובן יוסף גרשנוביץ זצ"ל לאנשים שצריכים ישועה.
ובספר "המשגיח דקמניץ" )עמוד ש"ב( כתוב" :סיפור זה סיפר אבא )המשגיח זכר
צדיק לברכה( לאברך שלא זכה לזרע של קיימא ,וייעץ לו לתמוך בתלמוד תורה כמה שידו
מגעת ,והוסיף לו ששמע מרבו רבי אליהו בשם ה"חפץ חיים" שלתמוך בילדי תלמוד תורה
הוא סגולה לבנים".
ובספר "תנופת חיים" בפרשת עקב )אות יג( כתוב בתוך דבריו" :עוד נראה מה שאמרו
רבותינו זכרונם לברכה ,דמי שהוא מחזיק לתלמידי חכם זוכה לבנים ,כמו שאמרו בסוף
ברכות )סג (:דיליף למהנה לתלמידי חכמים ,ממה שמצינו שנתברך עובד אדום בעבור ארון
האלוקים ,והיינו ברכה בבנים כמו שיעיין שם .וכן אמרו רז"ל ורש"י סדר ויצא על פסוק
)בראשית ל' כ"ז( 'נחשתי ויברכני ה'' ,שהברכה היא בבנים יע"ש .וככר אירע מעשה נורא
נא
נב
יום הפורים
ויש אומרים ,שיפסוק עם מלמד דרדקי של א"ב לשלם לו השכר-
לימוד בעד ילד אחד במשך י"ב חודש ,ואז יזכה לבניםכז.
דמי שהיה חשוך בנים ,ועל ידי שהדפיס ספר תורה )חידושי תורה -כן נראה .המו"ל( מרב
אחד ,זכה לבנים וכו'".
ועיין בספר "תוכחת חיים" בפרשת ויגש ,ובמה שכתב ה"חפץ חיים" בספרו "שמירת
הלשון" )שער התורה פרק ה'( ,ובספר "רני עקרה" בשער העצות )עמוד מ"ג(.
בפורים תשע"ג שמעתי מבן עליה בעירנו הי"ו ,שהיו לו ד' בנות ועדיין לא זכה לבנים,
וקיבל על עצמו לקיים מה שכתוב בהמדרש הנ"ל ,ושילם עבור שכר לימוד ת"ת של ילד
אחד ,וגם שילם לאיש אחר הוצאות ברית מילה לבנו ,וזכה אחר כך לשני בנים.
כו בספר "שאלת רב" )ח"א פרק י"ב אות א( מביא את דברי המדרש "מי הקדימני
ואשלם ...ומבאר וז"ל" :הרי מי שמשלם שכר לימוד לילד שא"א לו לשלם יש לו הבטחה
מפורשת שהקב"ה יושיע לו ליפקד .וא"מ שליט"א הציע למספר אנשים שלא נפקדו שנים
רבות שישלמו במשך שנה שכר לימוד לילד יתום וכולם נושעו תוך שנה .האם כדאי
לפרסם סגולה זו והאם הרב שליט"א אוחז שכדאי להציע זאת לאנשים שלא נפקדו.
תשובה :גם אני הצעתי כן".
ובספר "ברכי נפשי" )פרשת פנחס עמוד תקל"ג(" :מדי פעם מגיעים אנשים שלא נפקדו
בזרע של קיימא ,ומדברים בכאב על מר גורלם ,ומבקשים לדעת מה עליהם לעשות .אנחנו
נוהגים לייעץ להם את מה שאמר הח"ח ,וגם מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל היה מביא הדבר
בשמו של הח"ח .כמה וכמה חשוכי ילדים סיפרו שכאשר באו אל הגרש"ז ושאלוהו מה
לעשות אמר להם שהח"ח כותב בספרו לעשות צדקה וחסד עם הזולת ,וזו היא סגולה
גדולה להיפקד בפקודת ישועה ורחמים .בספר "שלמי שמחה" מובא שאחד מהם שאל
באיזה מעשה חסד לעסוק ,והגרש"ז שאלו האם ביכולתו לפרוס חסותו על נער יתום
ולשלם עבורו את כל הוצאותיו הרוחניות והגשמיות .הלה ,שלא היה בעל אמצעים ,השיב
בשלילה ,וכששאל את פי הגרש"ז על מעשה חסד נוספים ,השיב רבינו שכדאי לו להתעסק
עם שידוכיהם של מבוגרים ומבוגרות .זה הוא חסד גדול ,אמר .בספר חכו מממתקים מובא
שהאיש ציית להוראה ,והחל לעסוק בשידוכים למבוגרים ,ולא חלף זמן רב ונושע בבן
זכר".
כז בספר "שלשה דורות בירושלים" )עמוד כ"ג( מצוטט מפינקסו של סבא הפרוש
הראשון ,שהוא הרב נפתלי צבי בן ר' אליעזר ליפמן הקדוש ,אשר שם משפחתו היה
פלדמן ,והחליפו לשם משפחת פרוש ,וזה לשונו" :בחברון היה נמצא תלמיד חכם אחד זקן
מופלג בן מאה שנים מפורסם בשער בת רבים ,יעקב גיניאו הספרדי מסאלניק ,והוא אהוב
גדול וזה לשונו ,כי הוא אמר זה השני סגולות לכמה חשוכי בנים ונפקדו ,והוא היה סנדק
בבריתם ,ובנסוע מסאלניק לעיה"ק ירושלים ת"ו ,והיה דר שם כמה שנים קודם בואו
לחברון ,שלחו אליו הבנים מעמד בכל שנה ושנה .ואלה הם הסגולות היקרים ,האחת שיקח
עליו תו"מ לאחד מלמד דרדקי של א"ב ,ויפסוק עמו אצלו כמה לוקח שכירות ללמוד בעד
ילד קטן של א"ב ,ויפסוק עמו שבכל עש"ק יבא לביתו ויקח מידו שכר למודי ערך ,שלוקח
צדקה
קניית ספרים עבור תשב"ר
יד .סגולה לבנים לקנות ספרים לתלמוד תורה ,שילמדו בהם
תשב"רכח.
לקנות ספרים ולהשאילם לאחרים
טו .הקונה ספרים ומשאילם לאחרים ,זוכה לבניםכט .וכן אשה
שקונה ספרים להשאילן לאחרים ללמוד בהם ,זוכה לבנים תלמידי
חכמיםל.
עבור תינוק אחד ,כך יעשה מידי שבת בשבתו דוקא ,ויעשה כך עד י"ב חודש ,ולא יעבור
השנה עד שאם ירצה השם תיפקד בבן זכר של קיימא דוקא ב"ש .וטעמו סמך על פסוק
)איוב מ"א ג'( 'מי הקדימני ואשלם' ,ומאמר חז"ל ידוע מי מל לפני עד שלא נתתי לו בן ,מי
קיים מצוות מזוזה עד שלא נתתי לו בית ,ומי קיים מצוות ציצית עד שלא נתתי לו טלית,
על כן מהנמנע לקדם המצוה לסיבתו העליונה ,ולכן אם יזהר להקדים השכר לימוד טרם
יפקד ,בלתי ספק יהיה נכון לבו בטוח בהקב"ה ,שישלם לו בן זכר של קיימא במהרה
בימינו אמן סלה".
כח כן כתוב בספר "ברכת הפרנסה" )עמוד רנ"ב אות ד( בשם תפילות סגוליות.
כט כתוב בספר "פלא יועץ" )בערך ספר(" :ולא זו בלבד אלא אף יקנה איזה ספרים
וישאילם לאחרים ,כי על זה אמרו רז"ל שעליו נאמר )תהלים קי"ב ג'( 'הון ועושר בביתו
וצדקתו עומדת לעד' ,ואמרו במדרש שבשכר מצוה זו זוכה לבנים זכרים ,וראויה היא שתגן
שיהיה לו זרע אנשים חכמים וילמדו בהם ,אבל לא תהיה תורה מונחת בקרן זוית לרקבון
ולעפורית ,אלא ישאילם שילמדו בהם ,ויטול כתב מהם להיות לראיה בידו ,וזכות הלומדים
תלוי בו".
ועיין במה דאיתא בכתובות )נ)" :(.תהלים ק"ו ג'( 'אשרי שומרי משפט עושה צדקה
בכל עת' ,וכי אפשר לעשות צדקה בכל עת וכו' רב הונא ורב חסדא חד אמר זה הלומד
תורה ומלמדה ,וחד אמר זה הכותב תורה נביאים וכתובים ומשאילן לאחרים וכו'".
בספר "רבינו שאגת אריה חייו ותורתו" )עמוד ב( כתוב" :ספרי התלמוד היו יקרי
המציאות באותם הימים ,ורק בידיהם של עשירים מופלגים או של קהלות גדולות עלה
הדבר לקנות ש"ס שלם דפוס אמשטרדם ,קהלת וולוז'ין העניה לא היתה יכולה לקנות
ש"ס ,וכשנסע ראש הקהלה ר' יצחק מוולוז'ין אביו של הגר"ח מוולוז'ין ליריד ,הביא עמו
אל ביתו שס שלם דפוס אמשטרדם ,לפי בקשת אשתו הלמדנית רבקה ,והוא מסר מפתח
ארון הש"ס לאשתו )שהוא היה טרוד תמיד בנסיעות( ,והיא היתה נותנת רשות לכל צורבא
מרבנן לעיין בש"ס שלה בתוך ביתה ,גם רב העיר בעל "שאגת אריה" היה נכנס לבית
לעיין בספרי הש"ס של פרנס הקהלה ,ומפני כבודו של הרב שלא להטריחו ,אמרה לו
שיכול לשלוח השמש ותמסור לידו כל מסכת שיבקש ,שמח ה"שאגת אריה" שמחה גדולה,
נג
נד
יום הפורים
עבור בתי כנסיות ובתי מדרשות
טז .סגולה טובה לתרום להקמת בית הכנסת או בית המדרש ,ועי"ז
יזכה לבנים טובים וצדיקים שראויים שתשרה השכינה עליהםלא .ויש
אומרים ,שמי שבונה אפילו קיר אחד מבית הכנסת זוכה לבן זכרלב.
ובירך אותה שתזכה ללדת שני בנים ,שהאחד יפיץ לימוד הש"ס בכל העולם ,והשני לא
יצטרך לתלמוד ,שיזכור הכל בעל פה ,וכן היה שילדה שני בנים ,את ר' חיים מולוז'ין
מייסד ישיבת וולוז'ין ,ור' שלמה זלמן אחיו ,שהיה בור סיד שאינו מאבד טיפה".
ל כתוב ב"ספר חסידים" )סימן תתע"ד(" :מעשה באיש אחד שהיה בדרך ,והודיע
לאשתו באותו יום אשוב לביתי ,והאשה שידעה שיש לבעל לבא הלכה לטבילה ,ואמר לה
בעלה כיון שטבלת קודם שבאתי אתן לך זקוק שתקנה בו מעיל ,אמרה לו אותו זקוק תן לי,
ותן לי רשות לקנות בו ספר ,או אשכיר סופר שיכתוב לי ספר ואשאיל ללומדים שילמדו
בו ,והרתה וילדה בן ,וכל אחיו היו עמי הארצים כי אם אותו בן היה למדן".
לא בספר "ראה חיים" להגר"ח פלאג'י )פרשת כי תבוא( ,מביא מעשה שאירע בזמנו
באחד שהיה לו רק בנות ,וכבר הגיע לששים שנה ,וכשבנה ישיבה לרבנן ותלמידיהון ,לא
עברו שנתיים שנה מבנין הישיבה ונולד לו בן ראשון ואחריו בן שני ,הרי דזכות מהנה
לתלמידי חכמים זוכה לבנים זכרים ,עיין שם .ולכן פשוט היות שאין לך הנאה לת"ח יותר
מלבנות להם בית התלמוד ,יזכה גם הוא לבנים זכרים.
ובספר "קהלת יצחק" בריש פרשת ויקהל כתוב" :וסופר על המהרש"א ז"ל ,שפעם אחת
רצו עדת קהלתו לבנות בית ישיבתו מחדש ,דהמהרש"א ז"ל היה אב"ד באוסטרא ,והיה
מחזיק ישיבה גדולה מאד ,ומקצות המדינה נהרו אליו תלמידים מהוגנים עד כי מקום בית
ישיבתו נעשה צר מהכיל כל תלמידיו הרבים .לזאת התעשתה קהלתו הקדושה לבנות בית
ישיבה חדשה מרווחה וגדולה מהראשונה .ויהי היום ויתאספו כל אנשי הקהילה רבניה
ותורניה קציניה ונכבדיה לעשות התחלה להבנין ,ויחלו למכור הנחת האבן הראשונה
ביסוד ,ויבוא איש אחד צדיק ועניו נחבא אל הכלים ובא להשמש ,ואמר לו יודע תידע כי
אנכי אקנה את מצות ההתחלה הזאת ,אך לא חפץ שידעו מזה הבריות ,לזאת תעלה אתה
המכיר בעדי ותשאר לי המצוה הזאת .ויעש השמש כן ,והעלו את דמי המצוה הזאת בחמש
מאות רובל כסף ,ויתמהו האנשים איש אל רעהו ,ויאמרו לו ידענו מי יוכל ליתן את הכסף
הרב הזה ,וישתוקקו כל העם לראות את האיש אשר ירה אבן פינתה .ויבוא השמש בלאט
לזה האיש ,וישאל לו אם הוא ילך להניח האבן הראשה ,ויאמר לו האיש כי הוא מכבד את
הרב המהרש"א ז"ל שיניח את האבן .ויזעק השמש ויאמר כי האיש הקונה מכבד את
המהרש"א בהמצוה הזאת .ובכן נשארו העם בלא יודעים את האיש הקונה הזה.
ויהי אחרי כי הלכו כולם לבתיהם ,ויאמר המהרש"א ז"ל להשמש ,מאוד נכספתי לראות
את האיש הצדיק הזה אשר פזר הון רב כזה על המצוה הזאת .וילך השמש ויבא את האיש
אל הרב המהרש"א ז"ל ,ויספר לו האיש כי הוא באמת איננו עשיר כל כך ,רק עבור שאין
לו בנים ,לזאת התנדב מהונו כל כך ,ויברכו המהרש"א ז"ל כי יחננו ה' בבן זכר עבור זה,
צדקה
מתנות
יז .מי שאין לו בן זכר ,ירגיל את עצמו להביא מתנות לתלמידי
חכמים ,ויאמר פרשה של ביכוריםלג.
שכרו של זבולון
יח .אף על פי שזבולון תמיד בדרכים ובארחות ימים והדרך ממעטת
פריה ורביה ,עם כל זה ,בזכות שמחזיק תורה יפרה וירבהלד.
והבן הזה ילמד בבית הישיבה הזאת אשר הוא ירה אבן פינתה .וכן היה ,כי נתעברה אשתו
וילדה לו בן זכר ,שנתקיימה ברכתו דכתיב בהו בצדיקים )איוב כ"ב כ"ח( 'ותגזר אומר
ויקם לך' .וכשגדל הנער ונעשה בר מצוה הוליכו אביו לבית הישיבה הנ"ל של המהרש"א
ז"ל ,ולא רצו הגבאים לקבלו ,עבור כי היה עוד נער קטן רך בשנים .ויכנס אביו
להמהרש"א ז"ל ויגד לו כי הוא הוא האיש שנתן לו ברכתו בזרע של קיימא ,והזכיר לו
המעשה ונתקבל הנער בישיבתו.
ובאמת הדבר הזה יסודתו בהררי קודש ,דאיתא במועד קטן )ט (.דבחנוכת בית המקדש
נתעברה אשתו של כל אחד ואחד ,וילדה בן זכר ,עיין שם .והשכר הזה נוכל לומר שהוא
מדה במדה ,שענין המקדש הוא להיות בית ומשכן לה' ומעון לשכינת עוזו ,ועיקר משכן ה'
הוא הבנים הטובים והצדיקים ,כמו"ש האלשיך ז"ל בפרשת תרומה על הפסוק )שמות כ"ה
ח'( 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם' ,וזה לשונו ,בתוכו לא נאמר ,אלא בתוכם ,מכאן כי
עיקר השכינה שורה באדם ולא בבית ,עד כאן .ולזאת כשרואה הקב"ה שישראל מתעמלים
ועושים מקדש לכבודו יתעלה ,נותן להם שכרם בנים טובים וצדיקים ,שזה הוא באמת
עיקר מקדש השם והשראת שכינתו ,וזהו עיקר הצלחת האומה הישראלית כי ימשך דור
ישרים וצדיקים דור אחר דור וכו'".
ועיין בספר "מדרכי החיים" )עמוד רע"ט(.
לב כתוב בספר "שי למורא" )עמוד מ"ו(" :שמעתי בשם המקובלים ,שמי שבונה קיר
אחד מבית הכנסת זוכה לבן זכר ,וכן היה מעשה בדורינו באחד מעירינו ר' אברהם מוגרבי
זצ"ל וזכה לבן תלמיד חכם".
לג כתוב ב"ספר המידות" )ערך בנים חלק שני אות יט(" :מי שאין לו בן זכר ,ירגיל את
עצמו להביא מתנות לתלמידי חכמים ,ויאמר פרשה של בכורים וגם ילמד גמרא הרבה
וימעט בלימוד אגדה ,כי לימוד אגדה הוא מסוגל לבנות".
לד כתוב ב"אלשיך" )בראשית מ"ט י"ג( זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אנית וירכתו
על צידן" :הנה הדרך ממעטת פריה ורביה .אמר ,כי זבולון לחוף ימים ישכון ,והוא לא ינוח
כי אם תמיד הולך לחוף אניות שהולך למקומות המיוחדים לאניות הרבה למרחקים ,ועם כל
זה שהוא תמיד בדרכים וארחות ימים והדרך ממעטת פריה ורביה ,עם כל זה יפרה וירבה
נה
נו
יום הפורים
שכר סופרים
יט .הנותן שכר מקרא ומשנה למלמדים השונים לתינוקות שבעיר,
יזכה לבניםלה.
מחזיק לומדי תורה
כ .מי שמחזיק ידי לומדי תורה ,יוצאים ממנו בנים נביאים
אמיתייםלו .ולכן טוב לייחד קופה ולהטיל בתוכה מטבעות לצדקה
כשמקיים מצות עונה ,ואז יתפלל תפילה קצרה ,ובהמשך הזמן
כשיצטרף הכסף ,יעשה מזה פדיון נפש לחלק הכסף ללומדי תורה.
וכשיפקד בהריון ,יתן גם נרות להדליק בבית הכנסת לפני העמוד
בשעת התפילה ערב ובוקרלז.
עד יהיה ירכתו על צידון מרוב עם .והטעם על כי יששכר וכו' רובץ בין המשפתים שזכותו
מטיב לזבולון המפרנסו לתורה".
לה איתא בבמ"ר )יד ב()" :איוב מ"א ג'( 'מי הקדימני ואשלם' וגו' א"ר תנחום ב"ר אבא
מי שאין לו נכסים ועושה צדקה וגמילות חסדים ,מי שאין לו בנים ונותן שכר סופרים
ומשנים ,מי שאין לו בית ועושה מזוזה ,מי שאין לו טלית ועושה ציצית ,מי שאין לו בנים
ומוהל ,ועושה ספרים ומשאילן לאחרים ,אמר הקב"ה זה הקדים וקיים מצוותי עד שלא
נתתי לו במה לקיימן ,צריך אני לשלם ליתן לו ממון ובנים שיהיו קוראים בספרים הוי מי
הקדימני לעשות מצוה ואשלם לו שכרה ,למה שאיני חסר דבר שהעולם ומלואו שלי הוא,
לכך נאמר )שם( תחת כל השמים לי הוא".
ובמדרש תנחומא פרשת אמור )ז( איתא 'רווק שמשלם' ,זה הוא לשון המדרש" :רבי
תנחומא פתח )איוב מ"א ג'( 'מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא' ,זה רווק הדר
במדינה ונותן שכר סופרים ומשניות ,אמר הקב"ה עלי לשלם לו שכר עמלו ליתן לו בשכרו
בן זכר".
וכן הוא בויק"ר )פרשה כז אות ב(" :ר' תנחומא פתח )איוב מ"א ג'( 'מי הקדימני
ואשלם תחת כל השמים לי הוא' ,זה רווק הדר במדינה ונותן שכר סופרים ומשנים ,אמר
הקב"ה עלי לשלם גמולו ושכרו וליתן לו בן זכר".
לו זוה"ק פרשת תזריע )נג.(:
לז ב"אגרות רבי עקיבא איגר" )מכתב פ"ח( כתב" :לדעתי טוב לייחד קופה ,שבכל עת
עונה להטיל בתוכו הזוג איזה מטבעות על סדר תפילה קצרה ,ובהמשך הזמן כשיצטרף לסך
מה ,לעשות מזה פדיון נפש לחלק ללומדי תורה .וכשיפקוד ד' אותה בהריון ,ליתן נרות
להדליק בבית הכנסת לפני העמוד בשעת התפילה ערב ובוקר ,וכשתגיע לחודש השביעי
להודיעני ולפרש שם האיש והאשה ושם האמהות".
צדקה
צדקה כמספר תיבות בקשתו
כא .יש שאומרים שהתפילות מתקבלות כשנותן פרוטות לצדקה כפי
מספר האותיות של התפילה השייך לדבר זהלח.
וכתבו בהגהות שם )אות ב(" :מקבל המכתב הג"ר אנשיל ,שביקש וקיבל סגולה זו עבור
אחד מקרוביו שחמשת ילדיו נפטרו אחר לידתם ,כתב לאחר גמר העתקת מכתב זה,
שסגולה זו הועילה 'וה' פקד אותה אח"כ בבנים בריאים בני קיימין ,אחד מהם לא נעדר'.
והוסיף לכתוב ' -ככה קרה לאחות אשתי תחי' אשת גיסי הרבני הנגיד מו"ח ליב יאסטראוו
הגאב"ד דק"ק יאסטראוו ,ויפנה גם הוא אל הצדיק ויבחר לו סגולה נפלאה ויברכהו ד'
בגללו בבנים בני קיימא ,ועוד שמעתי כהנה'".
וב"ספר הזכירה" )עמוד ל"ו (:כתוב שבליל הטבילה יפזר מעות לעניים הגונים.
לח כתוב ב"ספר המדות" )ערך תפלה חלק שני אות ט(" :יש תפילות שאינם מתקבלים
למעלה ,אלא עד שנותנים כל כך מעות לצדקה ,כפי מספר האותיות של התפילה השייך
לזה הדבר .למשל ,כשמתפלל אלו התיבות 'תן לי בנים' ,צריך ליתן צדקה כמספר אותיות
'תן לי בנים'".
ובמקורות שם כתוב :לעיין במדרש רבה פרשת לך לך )פרשה מ"ד פיסקה יב( "רבי
יודן בשם ר"א אומר ,שלשה דברים מבטלים גזירות רעות ,ואלו הם ,תפלה וצדקה
ותשובה ,ושלשתן נאמרו בפסוק אחד ,הה"ד )דה"ב ז' י"ד( 'ויכנעו עמי אשר נקרא שמי
עליהם ,ויתפללו ,ויבקשו פני ,וישבו מדרכיהם הרעים וגו'' ,ויתפללו' זו תפלה' ,ויבקשו
פני' הרי צדקה וכו' ".רמז.
]ואולי יתכן פירוש הרמז בזה ,שענין מתן הצדקה מובא בפסוק בלשון בקשה )תפלה(,
'ויבקשו פני' ,מרומז בזה השגת רביז"ל ,כי מספר מעות הצדקה צריך להיות כמספר
אותיות הבקשה .וד"ל[.
ועיין מדרש רבה פרשת תולדות )פרשה מ"ג פיסקה ה'( ")בראשית כ"ה כ"א( 'ויעתר
יצחק לה' לנוכח אשתו וגו' ,רבי יוחנן אמר ששפך תפלות בעושר וכו'".
יש לפרש היינו שהרבה בתפלות ,ובכל פעם נתן מעות לצדקה כמספר האותיות של
התפלה עד שעלה מך המעות לעושר רב.
ועיין מד"ר קהלת )א' י"ג('" :ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה' וגו' ,ר' יהודה בש"ר
לוי ,זכה אדם ועשה מממונו מצוה ,התפלל ונענה בו ,המד"א 'וענתה בי צדקתי' וגו'
)בראשית ל' ל"ג( וכו' ".ביאור" ,יתכן אולי לבאר כוונת הרב בציון מדרש זה ,וכי לפי
השגת רביז"ל באור המדרש כך ,כי לכאורה יוקשה הביטוי 'וענתה בי צדקתי' ,וכי הצדקה
מדברת ועונה ,אלא פירושו הוא ,כי מעות הצדקה הם כמנין אותיות תפלתו ובקשתו ,וע"כ
מצות הצדקה בעצמה כלולה בעצם המלים של תפלתו ,והוא נענה בו בעצמו בעצם המלים
של תפלתו ,וכי הם עונים וד"ל) ".ביאור ל"ספר המידות" ח"ב(.
ענין זה מובא בספר "דמשק אליעזר" בשמו ,וגם בספר "רפואה וחיים".
נז
נח
יום הפורים
הנותן צדקה לגבאי נאמן
כב .הרוצה שיהיו לו בנים זכרים ,לא יתן פרוטה לארנקי של צדקה,
אלא אם כן הממונה עליה הוא כרבי חנניא בן תרדיוןלט ,ולכן יתכן הוא
שהנותן צדקה לקופה שאין הגבאי נאמן ,יפסיד הסגולה של בנים
זכרים רח"למ.
להתאמץ לתת לעני הגון
כג .צריך לתת לב ,לטרוח ולרדוף לתת צדקה לעניים מהוגנים ,לפי
שאינה מצויה תמיד לזכות בה ,אבל ירא שמים זוכה בה תמידמא.
לט איתא בבבא בתרא )י" :(:מה יעשה אדם ויהיו לו בנים זכרים ,ר"א אומר יפזר
מעותיו לעניים ,ר' יהושע אומר ישמח אשתו לדבר מצוה ,ר' אליעזר בן יעקב אומר לא יתן
אדם פרוטה לארנקי של צדקה אלא א"כ ממונה עליה כר' חנניא בן תרדיון".
ועל זה כתוב בספר בניהו בן יהוידע )שם( ,וז"ל בתוך הדברים" :ומ"ש ר' אליעזר בן
יעקב אומר לא יתן אדם פרוטה לתוך ארנקי של צדקה ,אלא אם כן ממונה עליה כר' חנינא
בן תרדיון ,משמע דקאי על ענין זה ,ולאו מילתא באפי נפשא היא ,והכונה דהביא סגולה
אחרת שיהיו בניו זכרים ,והיינו שמקפיד לתת הצדקה ליד גבאי נאמן ,והגבאי הנאמן הוא
משפיע שהוא בסוג זכר ,ולכן מדה כנגד מדה יביא זה בנים זכרים ,מאחר דדקדק לתת
הצדקה ליד גבאי נאמן ,שהוא בסוג זכר וכו'".
מ כתוב בספר "אבני ישפה" )חלק או"ח יו"ד סימן קצ"ג(" :ואמרתי עוד דיתכן ח"ו
שאדם יענש שלא יזכה לבנים זכרים ,אם יתן לקופה שהגבאי אינו נאמן ,שהרי לשון
הגמרא )ב"ב י (:מה יעשה אדם ויהיו לו בנים זכרים וכו' ראב"י אומר לא יתן אדם פרוטה
לארנקי של צדקה אלא א"כ ממונה עליה כר' חנניה בן תרדיון עכ"ל ,ומכלל הן אתה שומע
לאו ,שאם אמנם יתן לקופה שאין הגבאי נאמן ,אז לא יהיו לו בנים זכרים .ר"ל".
מא איתא בסוכה )מט" :(:אמר רבי אלעזר כל העושה צדקה ומשפט כאילו מילא כל
העולם כולו חסד שנאמר) :תהלים ל"ג ה'( 'אוהב צדקה ומשפט חסד ה' מלאה הארץ' שמא
תאמר כל הבא לקפוץ קופץ ]ולעשות צדקה וחסד קופץ ,ומספיקין וממציאין לו אנשים
מהוגנים לכך תלמוד לומר 'מה יקר' צריך לתת לב ולטרוח ולרדף אחריה ,לפי שאינה
מצויה תמיד לזכות בה למהוגנים[ תלמוד לומר 'מה יקר חסדך אלקים )חסד ה' מלאה
הארץ( וגו' ,יכול אף ירא שמים כן תלמוד לומר )תהלים ק"ג י"ז( 'וחסד ה' מעולם ועד
עולם על יראיו'".
צדקה
תרומות ומעשרות
כד .בזכות הפרשת תרומות ומעשרות כתקנן יזכה לבנים זכריםמב.
וכן מי שמפריש תרומות ומעשרות על פי הסדר שנפסק להלכה ,יזכה
לבנים זכריםמג.
צדקה בערב שבת
כה .הנותן צדקה לעניים בערב שבת זוכה להתברך בבניםמד .וכן
הנותן צדקה קודם הדלקת נרות ,יזכה לבנים טובים תלמידי חכמים
וצדיקיםמה.
מב איתא בשבת )לג" :(:תנא דבי רבי ישמעאל בשביל דברים שצויתי אתכם בימות
החמה ולא עשיתם יגזלו מכם מימי שלג בימות הגשמים ,ואם נותנין מתברכין ,שנאמר
)מלאכי ג' י'( 'הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ,ויהי טרף בביתי ,ובחנוני נא בזאת
אמר ה' צבקות ,אם לא אפתח לכם את ארובות השמים ,והריקותי לכם ברכה עד בלי די',
מאי 'עד בלי די' ,אמר רמי בר חמא אמר רב עד שיבלו שפתותיכם מלומר די".
מג שמו"ר )ל"א ח'(" :לכך נאמר )שמות כ"ב כ"ח( 'מלאתך ודמעך לא תאחר' לא
תפריש מעשרות שלא כתקנן ,לא תפריש מעשר ואח"כ תרומה ,ולא מעשר שני ואח"כ
מעשר ראשון ,לכך נאמר 'לא תאחר' ,ואם הפרשתם כתקנן בנים זכרים אני נותן לך,
שנאמר )שמות כ"ב כ"ח( 'בכור בניך תתן לי' שבכורי ישראל במדבר היו כהנים ,שנאמר
)שם כ"ד ה'( 'וישלח את נערי בני ישראל' וכו'".
מד איתא בתענית )ח" :(:ואמר רבי יצחק שמש בשבת צדקה לעניים )שמתעדנין בה,
ונוח להן יום ברור ,ומתחממין בה ביום הצינה( ,שנאמר )מלאכי ג' כ'( 'וזרחה לכם יראי
שמי )שומרי שבת( שמש צדקה ומרפא'".
ובספר בניהו )שם ד"ה שמש( כתוב" :נראה בס"ד ,שרמז לפי דרכו בזה ,דהנה נודע מה
שאמרו בספרי המוסר ,דהנותן צדקה לעניים בערב שבת זוכה להתברך בפריה ורביה.
ונראה לי בס"ד הטעם ,כי חיוב עונה יש על כל ישראל בלילי שבתות ,כקטון כגדול .ולכן
עזרא הסופר עליו השלום תיקן לכל ישראל לאכול שום בליל שבת ,מפני שהשום מרבה
הזרע) ,בבא קמא פב ,(.להורות שיש חיוב עונה על כל ישראל בליל שבת .ונרמז זה
באותיות שב"ת שהוא למפרע ראשי תיבות ת'אכל ב'ו ש'ום גם שב"ת ראשי תיבות ב'לילי
ש'בת ת'שמש .מעשה בעני בן טובים בא אצל עשיר אחד בערב שבת ,ויאמר לו תן לי
שלשה דינרים לקנות צרכי שבת ,ויאמר לו למה לך כל כך ,סגי לך בחד .אמר לו ,כדי
לקנות בשר ודגים ופירות ,על כן צריך שלשה דינרים .ויאמר לו ,כל לילה מה אתה אוכל.
אמר לו ,לחם וירק ובצלים ,כי רק כנגד זה עולה שכר מלאכתי ביום .אמר לו ,גם בשבת
תאכל כדרך שאתה אוכל בחול ,לא כך אמרו חכמים )שבת קיח (.עשה שבתך חול ואל
נט
ס
יום הפורים
תצטרך לבריות .ויכלם אותו העני ,ויצא מאיתו ריקם ,אך אשתו של אותו עשיר לא ערבו
לה הדברים האלה שדבר עם אותו עני והוציאו ריקם .והנה אותו עשיר היה דרכו לאכול
שום הרבה בלילי שבת ,כדי שיוכל לשמש ,ואם לא יאכל שום כדרכו ,לא יהיה לו כח
גברא לשמש מטתו .והיתה אשתו מתקנת לו בערב שבת שום בחומץ ותבלין חשובין,
באופן שיהיה ערב לו לאכול ממנו הרבה ,ואותו ליל שבת לא הביאה לפניו כלי של השום.
ויתכעס בלבו הרבה על הדבר הזה ,ויאמר לה בדרך כעס שום אין כאן ,תשמיש אין כאן.
אמרה לו אתה רוצה הנאת תשמיש בליל שבת ,ואחרים אינם רוצים ,אתמהה .למה לא נתת
דינרים לאותו עני בן טובים כדי לקנות בשר ,באומרך אליו שיאכל ירק כשאר ימי החול,
הלא גם הוא יאמר בשר אין כאן תשמיש אין כאן ,וכי מן ירק יהיה לו כח גברא לשמש,
ולא מצא פתחון פה להשיב על דבריה .ובזה מובן הטעם למה הנותן צדקה לעניים בערב
שבת זוכה שיתברך בפריה ורביה ,היינו מפני דעניים מאכלם כל הלילות ירק ,ואין להם
בזה כח גברא לשמש לקיים מצות עונה ההכרחית לעשות פריה ורביה ,אבל אם נותנים
צדקה בערב שבת ,קונים בשר ודגים ,ובזה יהיה להם כח גברא לשמש ולעשות פריה
ורביה ,ולכן הנותן להם צדקה יתברך בפריה ורביה ,מדה כנגד מדה .והנה אם תצרף
אותיות שמש עם אותיות שבת ,בזה אחר זה ,כזה 'שבת שמש' ,יהיה מהם צירוף שני תיבות
אלו ,והוא שב תשמש ,והיינו שב ,רוצה לומר שבעה ,כמו שב שמעתתא ,דאתמר בגמרא
)עירובין מג .(.כלומר שב ליל שבעה תשמש ,שזה חיוב עונה על כל איש ישראל אין פוטר,
שצריך לשמח אשתו בעונה בליל שבעה בכל שבוע .ולכן צריך להרבות באותו זמן צדקה
לעניים ,וזה שאמר שמש בשבת ,רוצה לומר בעבור כי אתה שב תשמיש ,צריך אתה
להרבות צדקה לעניים באותו זמן ,כדי שגם הם ישמשו ויקיימו מצות עונה .וכמו שאמרה
אותה אשה לבעלה ,אם אתה רוצה הנאת תשמיש ,אחרים לא ירצו ,ולמה לא נתת דינרים
לאותו עני כדי שגם הוא יקיים מצות עונה כמותך".
וכן מובא בספר "אוצרות החיים" מעשה הצדקה )בעמוד כ.(.
מה כתוב בספר "סגולות ישראל" )מערכת בנים אות מ"ד בשם ספר "זר זהב"(" :אשה
שהיא קשת רוח בגידול בנים או שאין לה כלל חס ושלום ,סגולה שתאמר לאחר הדלקת
הנרות של שבת ההפטרה של יום א' של ראש השנה ,וטוב שתבין מה שהיא אומרת ותאמר
בכוונה ,ויש לה ליתן קודם הדלקת הנרות איזה פרוטות לצדקה ועל ידי זה תזכה לבנים
טובים תלמידי חכמים וצדיקים ובעיר הקודש ירושלים תו"ב יש להם זאת בקבלה מרבינו
האריז"ל זי"ע".
וכן הוא בספר "טעמי המנהגים" )עמוד תקע"ו( בשם ספר "שערי האמונה" בשם הנ"ל.
וכן מובא בספר "רני עקרה") ,שער הסגולות עמוד ע"ז(.
ובספר "קיצור שולחן ערוך" )סימן ע"ה אות ב( כתוב ,שטוב ליתן קודם הדלקת הנרות
איזה פרוטות לצדקה.
וכן בספר "כף החיים" )סימן רס"ג סל"ד( כתוב ,שטוב ליתן שלש פרוטות לצדקה.
מובא בספר "סגולות רבותינו" )אות יב בנים תלמידי חכמים הערה כ"ח( ,ששאל
המחבר להגר"ח קניבסקי שליט"א האם מותר לאשה לומר הנוסח )שכמה נשים אומרות(
צדקה
לפני הדלקת נרות" :אני נודבת ...לקופת ר"מ בעל הנס במקרה שאין לה קופה של רבי
מאיר בעל הנס רק מישיבה אחרת .והשיב שאסור".
סא
סג
גמילות חסדים
גמילות חסדים
גמילות חסדים
גמ"ח יותר מצדקה
א .גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקהא.
גידול יתומים
ב .עצה לחשוכי בנים ,שישתדלו להכניס יתום ויתומה בתוך ביתם
ולגדלם ,ועי"ז יזכו להוליד בנים בעצמםב .וכן המאכיל ומשקה עניים
ויתומים על שולחנו הרי זה קורא אל ה' ויענהוג.
א איתא בסוכה )מט" :(:ואמר רבי אלעזר גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה ,שנאמר
)הושע י' י"ב( 'זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד' ,אם אדם זורע ספק אוכל ספק אינו
אוכל ,אדם קוצר ודאי אוכל .ואמר רבי אלעזר אין צדקה משתלמת אלא לפי חסד שבה
שנאמר )שם( 'זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד' .תנו רבנן בשלשה דברים גדולה גמילות
חסדים יותר מן הצדקה ,צדקה בממונו ,גמילות חסדים בין בגופו בין בממונו ,צדקה לעניים,
גמילות חסדים בין לעניים בין לעשירים .צדקה לחיים גמילות חסדים בין לחיים בין
למתים .ואמר רבי אלעזר כל העושה צדקה ומשפט כאילו מילא כל העולם כולו חסד
שנאמר )תהלים ל"ג ה'( 'אוהב צדקה ומשפט חסד ה' מלאה הארץ' ,שמא תאמר כל הבא
לקפוץ קופץ )ולעשות צדקה וחסד קופץ ,ומספיקין וממציאין לו אנשים מהוגנים לכך
תלמוד לומר 'מה יקר' ,צריך לתת לב ולטרוח ולרדף אחריה ,לפי שאינה מצויה תמיד
לזכות בה למהוגנים( ,תלמוד לומר 'מה יקר חסדך אלקים' )חסד ה' מלאה הארץ( וגו' .יכול
אף ירא שמים כן תלמוד לומר 'וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו'".
ב כתוב ב"קב הישר" )פרק ע"ב( על גודל השכר של מגדל יתומים וזה לשונו" :ומה
מאוד גדול שכר של אותם האנשים אשר הם חשוכי בנים לגדל יתומים בתוך ביתם,
וישגיחו עליהם לנהגם בדרך ישרה כאלו ילדם ,ואם יכולת בידו להשיב לומדי תורה בביתו
ולפרנסם שיהיה ביתו מלא תורה פשיטא אשרי לו ואשרי חלקו .וכן מצינו ברש"י ז"ל
שבהיותו גולה מן גלות צרפת היה מתאכסן בבית עשיר פרנס אחד והיה העשיר הפרנס
מפציר בו שיתעכב בביתו וילמוד תורה ולרוב הפצרתו ובקשת העשיר היה רש"י ז"ל
מחבר ספר אחד והיה נקרא הספר הנ"ל על שם העשיר הפרנס .וכוונת רש"י ז"ל היה לגדל
ולכבד את שאר בעלי גמילות חסדים .ואשרי האיש אשר בוחר ובורר מקום יפה ונאה
בביתו כדי ללמוד שם כי הקב"ה מצוי בבית שלומדים בו תורה ,וגדול יהיה כבוד בית זה
לעתיד בעת שיקבצו נדחי ישראל אז יקבצו גם כן כל בתי מדרשות ובתי כנסיות לארץ
ישראל ויהיו לצבי תפארת אמן".
כתב ה"חפץ חיים" בספרו "שם עולם" )חלק א' סוף פרק ח'(" :ודע דמדת החסד כוללת
כמה סוגים ,ועל כן מה שאמרה הגמרא 'הרגיל בצדקה' ,וכן בחסד כמו שמפורש בקרא
סה
גמילות חסדים
סו
להשיא יתום ויתומה
ג.
להשיא יתום ויתומה ,סגולה לזש"קד.
שהביאה הגמרא על זה ,זוכה והויין לו בנים בעלי חכמה וכו' ,כולל כל עניני הטובות אשר
בין אדם לזולתו .ועל כן אם יחזיק יתום ויתומה בתוך ביתו ויגדלם ,מלבד מה שאמרו חז"ל
שמעלה עליו הכתוב כאילו ילדו ,יוכל גם כן להיות שיעזרהו ה' בזכות זה שיהיו לו גם כן
בנים".
וכן כתב ה"חפץ חיים" על גודל השכר )חלק א' פרק ט"ו( וזה לשונו" :ודע ,דלפי מה
שאמרו חז"ל )מגילה י"ג( דהמגדל יתום ויתומה בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאלו ילדו
שנאמר וכו' ,יש עוד עצה אחרת לענין חסרי בנים ,שיראה להכניס יתום ויתומה בתוך ביתו
ולגדלם ויהיו נקראים על שמו .ומה שלא הזכיר אותם זה הכתוב ,אפשר משום דהוא בכלל
מדת החסד ,ונכלל זה במה שכתוב ובחרו באשר חפצתי דהוא קאי על מדת החסד וכנ"ל
בפרק ז' וח' .ויותר טוב לומר משום דאלו הבנים באמת לא עדיפי מאילו היה לו בנים
בעצמו ,מה שאין כן על ידי השלשה דברים האמורים בקרא דהיינו שמירת שבת ולבחור
תמיד במדת החסד ולהחזיק תורה גילה לנו הכתוב דהוא טוב מבנים ומבנות ,אך אם יגדל
היתום ויחזיקו גם כן לתורה עד שיעשהו לאיש ,בודאי שכרו הוא בכפלים.
וכל זה אפילו אם אין ביכלתו ללמוד בעצמו תורה עם אחרים ,ובפרט אם עזרו ה' שיוכל
בעצמו ללמד תורה לאנשים ,וכל שכן אם יכול לומר איזה שיעור לפני נערים בני תורה,
בכל זה מלבד מצות החזקת התורה הוא בכלל מה שאמרו חז"ל בסנהדרין כל המלמד את בן
חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאלו עשאו שנאמר וכו' ובודאי יקרא על שמו".
וגם בספר "מראה ילדים" כתבו ,שסגולה לחשוכי בנים לגדל יתום בתוך ביתם ,ומעלה
עליהם כאילו ילדו.
ובספר "מי זהב" )ח"א בראשית עמוד כ,ד( מביא רמז לזה ממה שכתוב )בראשית ג'
ט"ז( "עצבונך" ואח"כ "הרונך" ,וזה לשונו" :עיין ברש"י 'עצבונך' זה צער גידול בנים
'והרונך' זה צער הריון .ומקשים העולם דהיה לו להקדים צער ההריון לצער גידול הבנים,
ואפשר לומר על פי מה שאמרו חז"ל שהמגדל יתום ויתומה בביתו יזכה לזרע של קיימא.
ובספר "סגולת ישראל" כתב זה כסגולה גדולה לחשוכי בנים דעל ידי זה יזכה גם הוא
לבנים וזה שאמר הכתוב 'עצבונך' זה צער גידול בנים של אחרים ,ועל ידי זה 'הרונך' יזכה
גם הוא לברכת הבנים ,וראה בנים לבניך שלום על ישראל שתקדים בנים לבניך שלך ואז
שלום ושלימות על ישראל".
והרב אברהם זעליג קראהן ז"ל ,שהיה מוהל מומחה ,העיד שפעמים רבות הכניס תינוק
מאומץ לבריתו של אברהם אבינו ,ובשנה אחרת נולד להם בן זכר.
ג כתב הרמב"ם )פ"י מהל' מתנת עניים הט"ז(" :וכל המאכיל ומשקה עניים ויתומים על
שולחנו הרי זה קורא אל ה' ויענהו ומתענג שנאמר אז תקרא וה' יענה".
ד איתא בשבת )לא" :(.אמר רבא בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת
באמונה ,קבעת עתים לתורה ,עסקת בפריה ורביה ,צפית לישועה ,פלפלת בחכמה ,הבנת
גמילות חסדים
מדריך חתנים
ד.
לתת הדרכה לחתנים ,סגולה לזש"קה.
שדכן המכוון לשם שמים
ה .שדכן המכוון לשם שמים ,סגולה לבנים תלמידי חכמיםו .ואף אם
נוטל שכר שדכנות ,יזכה לבנים תלמידי חכמים ,שאין זה נטילת שכר
דבר מתוך דבר ,ואפילו הכי אי יראת ה' היא אוצרו אין אי לא לא ".כתב המהרש"א )בד"ה
בשעה שמכניסין אדם לדין וכו'(" :ואמר עסקת בפ"ו .לא אמר קיימת פ"ו אלא עסקת
דהיינו להשיא יתום ויתומה] ".יוצא לפי המהרש"א ,שלהשיא יתום ויתומה נכלל בעסק
פ"ו ,ולכן העסק בזה הוא גם מסוגל לבנים[ ,ועיין לעיל.
ובספר "זרעא חייא וקיימא" בראש הספר )הסכמות( ,כתוב" :כאשר נכנסתי עם הספר
קמיה מורינו הרב הגאון ר' חיים קניבסקי שליט"א ,מיד שאל אותי אם זכור לי מקור
שלחתן יתומה היא סגולה לזרע של קיימא .דפדפתי לפרק שער הישועה והראיתי שכתוב
כן בספר "שם עולם" לענין המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו ,ולכאורה להשיא אותם אינו
פחות מכך ,והאציל ברכתו לספר .אחר כך נזכרתי בדברי הגמרא בשבת )לא( שאמרו
ששואלין בשעת הדין וכו'".
ה מובא בספר "זרעא חייא וקיימא" )עמוד מ"ז( ,בשם גדולי ישראל .ומוסיף הרב חיים
מרדכי קראהן )שם( שני טעמים לזה :א .מפני שהמפתח לכל דבר בעולם נמצא במקום
שהוא כתוב בתורה )וכ"כ ר' צדוק הכהן בספרו "צדקת הצדיק" אות קיט( ב .דזה יכול
לפעול באופן של מי הקדימני ואשלם ,דכיון שלומד הלכות אלו ,מראה בכך להקב"ה
שברצונו לקיים מצוה זו במה דאפשר ,אלא שהוא נאנס בהוצאתה אל הפועל.
ו כתוב בספר "אבני זכרון" )אות תשב(" :הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זצ"ל אמר,
שמקובל אצלו מאביו ]הרה"ק רבי ישכר דוב[ זצ"ל ,עד הרבי מלובלין זצ"ל ,ששדכן
המכוון לשם שמים ,הוא סגולה שיהיו לו בנים תלמידי חכמים) .ספר החסידות "מתורת
בעלז" ח"א עמוד פ"ב(.
ובספר "כרם רבנים" )עמוד קנ"ב( מביא הנ"ל ומוסיף" :ומובא בשם כ"ק האדמו"ר
מטשערנאביל שליט"א )ב"ב( מובא גירסא אחרת .דהרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע היה
רגיל לומר שמקובל מאביו וכו' ששדכן שאין עיקר כוונתו אלא לשם שמים ,הרי זה סגולה
שיהיו לו בנים תלמידי חכמים עכד"ק".
וכן כתוב בספר "נישואין כהלכתם" )פרק ד' הערה ק"ל( מביא בשם החוזה מלובלין
אשר שדכן המכוין לשם שמים ,סגולה שיהיו לו בנים תלמידי חכמים.
ובספר "זרע יעקב" על תהלים מביא על הכתוב בתהלים )קי"ג ט'( 'מושיבי עקרת הבית
אם הבנים שמחה''" :מושיבי עקרת הבית' ,ע"ד ששאלו מה עושה הקב"ה ,והשיב מזווג
זווגים ,וזה ידוע מי שעושה שידוך לשם שמים ,זוכה לבנים כשרים .והעיקר זכייה הוא
בשבילה ,כמו שמצינו בקמחית ,שזכתה במעשיה הטובים וצניעותה לבנים כהנים גדולים,
סז
סח
גמילות חסדים
עבור המצוה ,כי שכר מצוה בהאי עלמא ליכא ,אלא שכר כדי שיוכל
להתקיים ,ולהמשיך בקיום המצוותז.
וצריך ליזהר מאוד שמצוי עניני גזילה בשידוכין ,מפני שהשדכן יש
לו דין פועל בשביל הצדדים ,ושליחותייהו קא עבידח.
דזהו אומרו גם כן 'מושיבי עקרת הבית' ,היינו שמזווגים זיווגים ,ואשה היא עקרת הבית,
ואם עקרת הבית ממש בחכמה בנתה ביתה ,בודאי אם הבנים שמחה ,שזוכה לבנים כשרים
וצדיקים ,ולא כן בן כסיל תוגת אמו ח"ו ,וזהו מורה הכל על השגחחו ית"ש הללויה".
פירוש לפירושו ,שהכתוב מיירי בשני ענינים .א' סגולת השדכן ,ב' ש'אם הבית' תהיה
בצניעות ,וזה העיקר ,ושניהם היינו השדכן שעשתה השליח ,וגם 'אם הבית' שמתנהגת
בצניעות ,יזכו לבנים טובים.
הנ"ל מובא גם בספר "אוצר תהלות ישראל" על תהלים ,בליקוט שנקרא "כנסת
ישראל" )שם( בשם ה"זרע יעקב".
ועיין לעיל מה שיעץ הגרש"ז זצ"ל לעשות שידוכים למבוגרים.
ז כתוב בספר "חופה וקידושין" )פרק א' אות כז בהגהות בתוך הדברים(" :ואף אם נוטל
שכר שדכנות ,יזכה לבנים תלמידי חכמים ,שאין זה נטילת שכר עבור המצוה ,כי שכר
מצוה בהאי עלמא ליכא ,אלא שכר כדי שיוכל להתקיים ,ולהמשיך בקיום המצוות ,כדברי
הרמב"ם בהלכות תשובה )פרק ט' הלכה א'( ,מאחר שנודע שמתן שכרן של המצוות
והטובה שנזכה לה אם שמרנו דרך ה' היא חיי עולם הבא וכו' ומהו זה שכתבו בכל התורה
כולה אם תשמעו יגיע לכם כך ,ואם לא תשמעו יקרה אתכם כך ,וכל אותם הדברים בעולם
הזה כגון שבע ורעב ומלחמה ושלום וכו' כל אותם הדברים אמת היו ויהיו בזמן שאנו
עושים את כל מצוות התורה יגיעו אלינו טובות העולם הזה כולן ,ובזמן שאנו עוברים
עליהם תקראנה אותנו הרעות הכתובות ,ואף על פי כן אין אותן הטובות ההם סוף מתן
שכרן של המצוות ,ולא אותן הרעות ההם סוף הנקמה שנוקמים בעובר על כל המצוות,
אלא כך הכרע של הדברים .הקב"ה נתן לנו תורה זו עץ חיים היא ,וכל העושה כל הכתוב
בה וכו' זוכה בה לחיי העולם הבא ,לפי גודל מעשיו ורוב חכמתו ,וכו' והבטיחנו בתורה
שאם נעשה אותה בשמחה ובטובת נפש ,ונהגה בחכמתה תמיד ,שיסיר ממנו כל הדברים
המונעים אותנו מלעשותה ,כגון חולי ומלחמה וכיו"ב ,וישפיע לנו כל הטובות המחזיקות
את ידינו ,לעמוק בתורה וכו' ע"כ".
ועיין מספר "כרם רבנים" )עמוד קנ"ב(.
ח כתוב בספר "פניני הקהלות יעקב" )ח"א עמוד נ"ח( מביא מה שאמר בעל "קהלת
יעקב"" :שמעתי מהחזו"א היותר מצוי בעניני גזל הוא ,מה שמקפחים את שכר השדכן".
ישבתי )המחבר הגאון רבי משה מרדכי שולזינגר( פעם אצל כבוד רבנו זצוק"ל )בעל
"קהלת יעקב"( כמדומה בשנת תשכ"ח ,והיה המדובר אז בין השאר ,על דבר דין תשלומין
לשדכן ,ובתוך הדברים אמר לי רבנו זצוק"ל ,מה ששמע על זה ממרן החזון איש זיע"א.
ואח"כ רשמתי את הדברים לעצמי בתוספת נופך שפיר והסברה נעימה .והנני מעתיק כאן
גמילות חסדים
לשמח חתן וכלה
ו .כל המשמח חתן וכלה זוכה לבנים ובני בניםט ,ויש אומרים
דווקא המשמחם במיליםי.
את הדברים ]מפני שיש בהם לימוד רב להועיל להחפצים ליישר אורחותיהם[ .אמר לי
כבוד מרן ה"קהלות יעקב" שליט"א ,שאמר לו גיסו כבוד מרן רשכבה"ג החזו"א זצללה"ה,
שהיותר מצוי עניני גזילה הוא בשידוכין ,דהנה השדכן יש לו ממש דין פועל שעושה
פעולות נכבדות מאד בשביל הצדדים ,ושליחותייהו קא עביד ומכתת רגליו מהכא להתם,
וגם בזיונות סובל ,ואחרי שנגמר הענין לטובה והצדדים מאד מרוצים שזכו לשידוך ,הנה
לפתע נשכח אצל הצדדים כל הצער והעגמת נפש שהיה להם עד שזכו לשידוך ,וכל מה
שעשה ופעל והיטיב עבורם השדכן ,ומה שמגיע לו על פי דין תשלום כדין פועל ,וכמנהג
המקום ,וכל מה שנותנים להשדכן סבורים הם הצדדים שהוא יותר מהמגיע לו ,וכאילו
נוטל ממונם בחנם ,וכאילו מתנה קיהבי ליה ,ועינם צרה בו ,והשדכן העלוב מחזר על
פתחם ,ותביעתו בפיו ,ודומה בעיניהם כעני טרדן ,ועושים עצמם כאינם מבינים ,בכלל מה
הוא רוצה ,ודוחים אותו בלך ,בלי שוב ,והוא שב פעמיים ושלש ולפעמים הוא מתעייף
מלחזר אחריהם ,ומפסיק לתובעם ,אבל בלבו אינו מוחל להם את המגיע לו על פי דין
כמנהג המדינה בזה] ,וכבוד ג"א שליט"א הוסיף בזה ,דאפילו בתפלה זכה דליל יוה"כ
אומר ,שאינו מוחל על ממון שיכול להוציאו בדין .אמנם כל איש ישר הולך מכלכל דבריו
במשפט צדק ,ומסלק בעין יפה ובסבר פנים יפות ובהכרת טובה מלאה את המגיע להשדכן
בדרך של כבוד ,ואשרי חלקו ,ועליו אמר דוד המלך ע"ה )תהלים ט"ו א'( 'מי יגור באהלך
וכו' קדשך' וגו' עד כאן מה ששמעתי מרבינו זצוק"ל בתוספת נופך בס"ד".
ובהגהות שם כתוב" :כתב לי על זה כבוד הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א ,בענין
שדכנות שמעתי בשם מרן החזו"א שאחד בא אליו ואמר שכמה שנים אחר החתונה לא
הוליד ,ושאל לו מרן אם שילם להשדכן ,והשיב שהיה קרוב שע"פ דין אין מגיע לו ,ואמר
לו מרן אעפ"כ לך שלם לו והלך ושילם לו ולשנה הבאה הוליד".
ט כתוב בספר "מטה משה" )ח"ג פ"ב(" :תהילים )קכ"ח ו'( 'וראה בנים לבניך' ,בשכר
שהוא משמחו )את החתן( שיהיה לו בנים כשתילי זיתים ,יזכה הוא לראות בנים ובני בנים,
שלום על ישראל ,בשכר שעשה שלום וגורם אהבה ושלום ביניהם יזכה לראות בנים
לבנים ,ובזה יהיה שלום על ישראל".
וכתוב ב"ספר המדות" )ערך בנים אות צ( וכן בספר "אמרות שלמה" )ענף כ"ד אות
יא(" :מי שמשמח חתן וכלה יזכה שתלד אשתו זכרים".
ובמקורות מציינים" :רמז לזה ,על פי הפסוק )ירמיה כ"ה י'( 'קול ששון וקול שמחה קול
חתן וקול כלה קול רחים' וגו' פירש רש"י ,קול רחים ,סימן הוא לסעודת ברית מילה ,על
שם שטוחנין ושוחקין לה סממנין לרפואה .פירוש על ידי שמחת חתן וכלה זוכים לקול
רחים שתלד אשתו זכר ויעשה סעודת ברית מילה".
ועיין סנהדרין ל"ב :קול ריחים וברש"י שם.
סט
גמילות חסדים
ע
הלומד עם אחרים
ז.
הלומד עם אחרים ,סגולה לזש"קיא.
המלמד בן עם הארץ
ח .המלמד בן עם הארץ תורה ,אפילו אם נגזרה גזירה עליו ,הקב"ה
מבטלה בשבילו ,וגם זוכה להביא בנים תלמידי חכמים לעולםיב.
ובספר "סגולות רבותינו" )מערכת זרע של קיימא אות לא( מביא את "ספר המדות"
ומוסיף שהשתדלות האשה בקישוט ועזרה להכנסת כלה גם כן סגולה לזרע של קיימא.
י על פי מה דאיתא בברכות )ו" :(:אמר רב אשי אגרא דבי הלולי מילי )לשמח החתן
בדברים(" ,וכן איתא בכתובות )טז" :(:תנו רבנן כיצד מרקדין לפני הכלה )מה אומרים
לפניה( בית שמאי אומרים כלה כמות שהיא ובית הלל אומרים כלה נאה וחסודה וכו' כי
אתא רב דימי אמר הכי משרו קמי כלתא במערבא לא כחל ולא שרק ולא פירכוס ויעלת
חן".
יא
כתוב בספר "דרך שיחה" )חלק ב' עמוד שצ"א(" :אמר מו"ר שליט"א סגולה לזרע
של קיימא ללמוד עם אחרים ,והמקור לזה ממד"ר )אמור כ"ז ב'( ונותן שכר סופרים
ומשנים ,אמר הקב"ה עלי לשלם גמולו ושכרו וליתן בן זכר ".הדבר הוא סגולה לשידוך
ולבן זכר".
כתוב בקונטרס "ובשנה החמישית" )סוף חלק א' מהרה"ג ר' מרדכי גרוס( וזה לשונו:
"כידוע דרשת הספרי 'ושננתם לבניך' אלו תלמידים והובא ברמב"ם )הלכות ת"ת פ"א
ה"ב( ,ויש לומר דנכלל בזה דאם מלמדים לאחרים אז זוכים ל'ושננתם לבניך' כפשוטו
לבניו והוא מדה כנגד מדה באור חוזר ,וללמד תשב"ר שהמה בתחילת לימודם מתקיים טפי
דרשת התנא דבי אליהו )פרשה כז( ד'כי תראה ערום וכסותו' )ישעי' נ"ח ז'( אזלא על מי
שאין בו תורה ומלמדהו ,והוא תכלית של ימי החנוכה להאיר באור תורה לאחרים ,וגם
התם נרמז האור חוזר שעל ידי שרגיל בנר כלומר מאיר עיני אחרים בתורה זוכה לבנים
תלמידי חכמים כמבואר שבת )כג ,(:וכנ"ל".
יב איתא בבא מציעא )פה" :(.דאמר רב יהודה אמר רב ,ואמרי לה אמר רבי חייא בר
אבא אמר רבי יוחנן ,ואמרי לה אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן ,כל המלמד את
בן חבירו תורה זוכה ויושב בישיבה של מעלה ,שנאמר )ירמיה ט"ו י"ט( 'אם תשוב
ואשיבך לפני תעמוד' ,וכל המלמד את בן עם הארץ תורה ,אפילו הקב"ה גוזר גזירה
מבטלה בשבילו ,שנאמר )ירמיה ט"ו י"ט( 'ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה".
ועל המאמרים הנ"ל כתב המהרש"א )ד"ה פרי(" :פרי צדיק עץ חיים .דזכות הצדיק
פריו שהיה עץ יבש מתחלה ,נעשה עץ חיים ,שנעשה בעל התורה ,עש"ה 'כי הוא חייך'
וגו'' .ולוקח נפשות' וכו' אמר 'נפשות' בלשון רבים כי על ידי שנעשה בעל תורה מתקיים בו
'לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך' ,גם 'נפשות' שיבואו ממנו יהיו כמוהם,
כדלקמן ,מכאן ואילך מחזרת התורה על אכסניא שלה".
גמילות חסדים
זירוז על שמירת שבת
ט .נכון שיהיו אנשים המתנדבים בעם לילך בערב שבת לזרז
ברחובות קריה על דבר סגירת החנויות והדלקת הנרות לכבוד שבת,
ואשרי חלקם ,כי הם מזכים את ישראל לאביהם שבשמים.
והמתעסקים תמיד במצוה זו יזכו לבנים גדולי ישראליג .ובזמננו,
ועוד כתוב שם במהרש"א )בד"ה כל(" :כל המלמד בן חבירו תורה וכו' .והמלמד בן עם
הארץ תורה וכו' .הזכות הוא מן הדומה למעשה דכל המלמד בן חבירו תורה ומביאו לישב
בישיבה כדקאמר הכא כי גדל אתא יתיב במתיבתא וכו' זוכה הוא לישב בישיבה של מעלה.
והמלמד בן עם הארץ תורה שלפי גזירתו לא יהיה בעל תורה דכל המוליד בדומה הוא
מוליד אבל הלומד עמו מבטל טבעו וגזירתו זוכה גם כן שהקב"ה מבטל גזירתו בשבילו
כמ"ש 'כפי תהיה' כפרש"י בספר ירמיה שאני גוזר גזירה ואתה מבטלה עיין שם".
יג כתב הרמ"א )או"ח סימן רנ"ו(" :ונהגו בקהלות הקדושות ,שכל שהוא סמוך לשבת
כחצי שעה או שעה ,שמכריז שליח ציבור להכין עצמן לשבת ,והוא במקום התקיעות
בימיהם .וכן ראוי לנהוג בכל מקום".
וכתב על זה ב"משנה ברורה" )שם סק"ב( "ובקהלות גדולות מאד שאי אפשר להכריז,
נכון מאד שימצאו אנשים המתנדבים בעם ,לילך ולזרז בכל רחובות קריה על דבר סגירת
החנויות והדלקת הנרות .וכעת נמצא כן בכמה עיירות גדולות חבורות קדושות המיוסדות
על השגחת השבת ,ואשרי חלקם ,כי הם מזכים את ישראל לאביהם שבשמים .ויזכו עבור
זה המתחזקים תמיד במצוה זו לבנים גדולי ישראל".
וב"שער הציון" )שם סק"ו( כתוב" :וכעין מה שאמרו בשבת )כג (:הזהיר בנר ,עיי"ש,
ושם הלא היה זהיר רק בעצמו ,וכל שכן בזה שהוא מזכה תמיד לרבים מבני ישראל .וגם
אמרו חז"ל )תנא דבי אליהו רבא ,פרק ח'( גבי אלקנה ,שכשהיה עולה לרגל בכל שנה ,היה
מכוין בכל פעם לזרז את ישראל שהם גם כן יזכו במצוה זו לעלות לרגל .ואמר לו הקב"ה,
אתה כוונת לזכות את ישראל ,אני אוציא ממך בן שיזכה את ישראל לפני ,וזכה ויצא ממנו
שמואל".
]ויש שכתבו ,כי יסוד דבריו בנויים על דברי האריז"ל )מובא בספר "משפט צדק" ,עמוד
ל"ד( שאמר כי תוספת שבת היא סגולה לבנים .ולכן הוא הדין המזרז לסגור החנויות
ולהוסיף מחול על הקודש[.
וכתוב בספר "דרך שיחה" )חלק ב' עמוד שצ"ג(" :ספרתי למו"ר שליט"א שהזמינו
אותי לכינוס הנערך על ידי ארגון המסייע לעניינים אלו ,ולשאלתי מה יקבלו עליהם בפועל
דבר מעשי ,הראה מו"ר שליט"א את ה"משנה ברורה" )סימן רנ"ו סק"ב( שהמשגיחים על
השבת יזכו עבור זה לבנים גדולי ישראל ,וזו גם סגולה לעצם הבנים ולא רק שיהיו
גדולים".
עא
עב
גמילות חסדים
אפשר לעשות זאת גם ע"י התקיעה המודיעה על כניסת השבת )צופרי
ערב שבת וכדו'(יד.
זיכוי הרבים בעניני שבת
י .המזכה אחרים בעניני שבת ,שכרו גדול מאוד ויזכה לבנים גדולי
ישראל ,כגון :לזרז הציבור על שמירת שבת ,תפילה בביהכ"נ בשבת,
השתתפות בשיעורי תורה ובפרט בהלכות או סוגיות השבת .וכן
התומך מכספו עבור שיעורי תורה או רכישת ספרי קודש בהלכות
שבת למען ילמדו בהםטו.
וב"ספר חרדים" )בהקדמה למצות(" :וחייב להנהיג גם ביתו וזרעו ביראת ה' ובמדת
השפלות ,ושלשתם יהיו אגודת אזוב לעבוד מלכנו יוצרנו ,כדכתיב 'כי ידעתיו למען אשר
יצוה את בניו ואת ביתו אחריו' .ואחר כך ישתדל להיישר רבים ביראת ה' ובמצותיו,
ובמדת השפלות ,ואז ימצא חן בעיני מלכנו יוצרנו וזכות הרבים תלוי בו ,ולשכרו אין קצבה
כמבואר בזוהר .ויאמר עליו ,והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים
לעולם ועד .ויזכה לבן צדיק ומצדיק הרבים ,כדאמרו בא"ר על אלקנה ,לפי שהיה משתדל
שיעלו ישראל לרגל ,אמר לו הקב"ה אלקנה ,אתה הכרעת את ישראל לכף זכות וחנכת
אותם במצוות וזכו רבים על ידך ,אני אוציא ממך בן שיכריע את כל ישראל לכף זכות
ויחנך אותם במצות ,ויזכו רבים על ידו ,הא למדת בשכר מעשה אלקנה ,שמואל".
ועיין במה שכתוב בספר "סדר היום" )הלכות תשעה באב( בענין החשיבות לקרב את
הרבים.
וכן אמר משגיח דישיבת קמניץ הג"ר משה אהרן שטרן זכר צדיק לברכה בשם הגרי"ז
מבריסק זכר צדיק לברכה )כפי מה שמובא ב"אוצר הידיעות השלם" חלק א' עמוד קנ"ב(:
"איני יודע ליתן עצות להצלחה בחינוך ,אך דבר אחד ראיתי ,כי מי שמזכה את הרבים ,יש
לו בנים טובים ,כמאמר הפסוק בתהלים )פרק קי"ב( 'אשרי איש ירא את ה' במצותיו חפץ
מאד' -שמזכה את הרבים – 'גבור בארץ יהיה זרעו ,דור ישרים יבורך'".
וכעין זה כתב ה"חתם סופר" בהקדמתו ,שהאדם המזכה את הרבים הריהו זוכה להצלחה
בחינוך ילדיו ,וזהו שנא' )שם ל"ז ,כ"ו( 'כל היום חונן ומלוה ,וזרעו לברכה'".
יד כנהוג בהרבה ערי ישראל יצ"ו.
טו כתוב בספר "שבת קודש" להרב אפרים עובד )מאמר ז' עמוד ס'( שהמזכה אחרים
בעניני שבת ,שכרו גדול מאוד ,ויזכה לבנים גדולי ישראל .כגון ,לזרז הציבור על שמירת
שבת ,תפילה בביהכ"נ בשבת ,השתתפות בשיעורי תורה ובפרט בהלכות או סוגיות השבת.
וכן התומך מכספו עבור שיעורי תורה או רכישת ספרי קודש בהלכות שבת למען ילמדו
בהם".
גמילות חסדים
תיקון עירובין
יא .המתקן עירובין ומזכה בזה הרבים ,יזכה לזש"קטז ,וגם יועיל
שאשתו לא תפיל עוברהיז .וכן המתגורר במקום שיש בו עירוב מתוקן,
מסוגל להפקד בזש"קיח .וכן הלומד מסכת עירובין יזכה לבניםיט.
טז בספר "שמחים לשמרו" )סימן כ"ז( הביא מכמה קדושי עליון ,שהיו מייעצים
להתעסק בעשיית העירוב ובזכות זה יזכו לבנים.
וכן בספר "ילקוט מאורי אור" טשרנוביל )עמוד רמ"ח( מביא שהאדמו"ר רבי משה
מקריסטשוב בנו של רבי מדרכי מטשרנוביל אמר ,לדאוג ולהשתדל מאוד שיהיה עירוב
בעיר" ,אז עס וועט זיין אן עירוב ,וועט מען קענען טראגן" ]כשיהיה עירוב אז יוכלו
לשאת; האשה תישא את ולדה[.
ועוד מביא שם מספר "ליקוטי דברי יחזקאל" )עמוד קמ"א( שהאדמו"ר משינאווא אמר
לכמה אברכים :אם אין עירוב בעיר" ,ווי קען מען טראגען" ]איך יכולים לשאת; שהנשים
יהיו מעוברות[" ,זאל מען מאכען א עירוב וועט מען קענען טראגען" ]יעשו נא עירוב למען
יוכלו לשאת; לשאת הולד[ .וכן יעץ האדמו"ר מקלויזנבורג לתלמיד שיעשה עירוב בשכונה
ויזכה לבנים ,וכן עשה וזכה לבנים.
ושמעתי בשם חכם אחד ,שעשיית עירוב היא מצוה של זיכוי הרבים שנעשית ברגע
אחד ,שהרי הוא מזכה את כל העיר ,והלא כבר מבואר לעיל כי זיכוי הרבים הוא סגולה
לבנים.
יז כתוב ב"אור ישראל" )מונסי ,טבת תשס"ז ,שנה יב גליון ב' ]מו[ עמוד רל"ה( ,תוך
הדברים" :שהתעסקות בתיקון העירוב יועיל גם שלא תפיל האשה חס ושלום והוא כפי מה
שכתב מרן ה"בן איש חי" בספרו "עטרת תפארת" )כתר מלכות ,אות קנט( וזה לשונו" :מי
שאשתו מפלת נפלים ידוע הוא סוד דבר זה למעלה הוא שיש נשמות שהם דינים תקיפים
בלי מיתוק כלל ,והמלכות אינה קולטת אותם ומפילתם ,וכנזכר בספר "מאורי אור"
למהר"ם פאפירוש )מערכת נ' אות נא( ומקורו בדברי האריז"ל בשער הכוונות )בדרושי
סוכות ק"ד ד"ה ונבאר יום שמיני חג עצרת( ,ולכן סגולת תרופת דבר זה הוא שישתדלו
האיש ואשתו בכל מיני דברים שיש בהם מיתוק הדינים".
יח מובא בספר "שמחים לשמרו" )סימן כ"ז עמוד צ"ד( ,וזה לשונו" :כמה אנשים ספרו
לי דאחד בא אל כ"ק מרן רבי יואל טייטלבוים זכר צדיק לברכה אדמו"ר מסאטמר ,ובקש
ברכה להוושע בזרע של קיימא ,אמר לו הרה"ק שיבוא לגור לקרית יואל מואנרו ששם יש
עירוב וועט מען קענען טראגען ,וכן עשה וזכה לזרע של קיימא .נמצא מבואר שלגור
במקום שיש עירוב הוא מסוגל להפקד בזרע של קיימא".
וב"אוצרות ירושלים" ,מאסף וקובץ רבני )חלק רפא-ש עמוד תתתשפ"ט( מביא מעשה,
וזה לשונו תוך הדברים" :הגה"ק בעל "דברי יחזקאל" הנ"ל היה פעם לשבות בעיירה קטנה
סמוך לעיר קאשוי וכאשר הרגיש שהעיירה אינו מתוקן בעירובין מיד שלח לקרוא טובי
עג
עד
גמילות חסדים
הלכות לשון הרע
יב .הלומד לפחות שתי הלכות מהלכות לשון הרע בכל יום באיזה
שפה שיהיה ,יזכה לבניםכ .וכן ההשתתפות בסיוע כספי להדפיס לוח
העיר ושאל על זה והם ענו כי אין להם כסף מוצא ,וכאשר דיבר עמם בא אברך אחד
לשפוך שיחו אשר זה שנים הוא אחרי הנשואין ועוד לא נפקד בזרע ,והרה"ק הבטיחו שאם
ישלם ההוצאה אשר עולה לתיקון העירובין אז יפקד בזרע של קיימא ,בלשונו אז דו וועסט
באצאלן צו מאכן אן עירוב אין שטאט ,וועט דיין ווייב טראגן".
יט מובא בספר "והייתם לי סגולה" )עמוד ר"ה( ,מהרה"ק משינאווא.
כ נתפרסם בעולם בשם הגה"צ ר' יהודה זאב סגל זכר צדיק לברכה ממנטשסטר.
כתוב בספר "שמירת הלשון" )חלק ב' פרק ט'(" :ובאמת לפלא הוא בעיני ,שטבע בני
האדם לחפש סגולות וברכות מאנשים גדולים להצלחה על פרנסה ,ומה יועילו להם כל
הסגולות והברכות ,אם חס ושלום הוא מורגל בזה החטא של לשון הרע ורכילות ,הרי יש
על זה ארור מפורש בתורה )דברים כ"ז כ"ד( 'ארור מכה רעהו בסתר' ,שהוא קאי על לשון
הרע ,כמו שפרש רש"י .ואמרו חז"ל )שבועות לו ,(.ארור ,בו קללה ,בו נדוי .וזה לא יצא
מפי איש אחד ,כי אם בהסכם כל ישראל בצרוף הכהנים והלוים ,כדכתיב בקרא ,והרי הוא
מכלה השפעתו .ואם היו שומעים לדברי ,הייתי מייעץ להם יותר ,שישמרו עצמם בזהירות
יתרה מזה החטא ,ובפרט מלעשות בפועל ממש רע לחברו מענין גזל וחמס ואונאה וכיוצא
בזה] ,שזה בודאי גורם גדול שיבזבזו נכסיו על ידי זה וירדו לטמיון ,כמו שכתבנו בקונטרס
"שפת תמים" בפרק שני ושלישי מכמה פסוקים ומאמרי חז"ל ,עין שם[ ,שאז בודאי
יתברכו נכסיהם יותר מכל הסגולות ,וכמו שידוע ,שכל הארורים פתחו מתחלה בברכה
ואמרו' ,ברוך אשר לא יכה את רעהו' ,וכל ישראל ענו על זה אמן ,ובודאי תתקיים הברכה
הזו".
ובספר "משנת רבי אהרן" )חלק א' מעשה איש ופקודתו ,עמוד קצ"ג סוף אות ו( כתוב
בתוך דבריו" :גם ידוע יסודו של הגרי"ס זכר צדיק לברכה ,כי לימוד הלכה בענין הנוגע
למעשה ,מועיל הרבה לשמירה באותו ענין ,ויש בו משום לימוד המוסר לתועלת הנפש,
ועוד דבזה מרגיל עצמו לאחד את הלימוד עם המעשה".
ולכן לגבי דידן יש גם להסמיך יסוד זה שבלימוד הלכות לשון הרע יצא לו שני סגולות,
יועיל הרבה לשמירה בלשון הרע ,ובזה גם יזכה לזש"ק דהשומר מלשון הרע זוכה לבנים".
כתוב בספר "זרעא חייא וקיימא" )עמוד ל"ט(" :הנה העונש של לשון הרע הוא בדד
ישב ,וידוע שחלק מגודל הצער של מי שאין לו ילדים בבית הוא שמרגישים בדידות
]ונראה טעם שיתכן שפעמים בעונש שמדבר לשון הרע יכולין חס ושלום לקבל עונש של
בדידות כזה דוקא שלא יהיה להם ילדים ,כי הוה דומה למה שהחפץ חיים אמר שיכולין
לקבל עניות במקום צרעת כיון ששניהם דומין למת ,הכי נמי מי שאין לו בנים דומה למת,
וגם סובל מהבדידות בפרט[".
גמילות חסדים
שמירת הלשון כדי לעורר אחרים להלימוד הנזכר לעיל ,היא גם כן
סגולה לבניםכא.
הלואה
יג' .אם כסף תלוה את עמי' ,אתה ' ִעמִּי' ,ותזכה להיות במחיצתיכב.
ואם חונן ונותן ,אזי הצדקה שעשה בכספו וזהבו ,ילוה אותו לעתיד
לבואכג.
ובספר "שמחת בנים" )חלק א' פ"ג( כתוב" :מעשה באשה שלא זכתה לפרי בטן במשך
שנים רבות ,וחיפשה עצות וסגולות כדי להתברך בילדים ,פעם בעת רצון עמדה אותה אשה
ונדרה נדר ,אם יעזור לי ה' ויוולד לי בן זכר ,אקרא את שמו ישראל מאיר על שם ה"חפץ
חיים" זכר צדיק לברכה ,כדי שאוכל להזכר תמיד לנצור את פי ולשוני מלשון הרע
ודבורים אסורים .וסגולה זו פעלה את פעולתה יותר מכל הדברים האחרים ,האשה נפקדה
וילדה בן בשעה טובה ומוצלחת וקיימה את נדרה ,וקראה לו ישראל מאיר .לבד מהאור
שהביא הילד לבית הוא היה מחזק את כל בני הבית שלא לדבר לשון הרע על אף אחד
מישראל ,וגם בו עצמו דבקה מידת הזהירות מלשון הרע) ".הובא בספר "טובך יביעו"
לרבי יצחק זילברשטין שליט"א חלק ב' עמוד שנ"ג(.
כתוב בספר "מנחת תודה" )ליקוטים מהגרח"ק פרק ל"ב עמוד שי"ב(" :שמעתי
מהרבנית )של הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א( שכבר באחד וחצי בלילה השעון של
רבינו מצלצל ללמוד חובותיו היומים ,ואני קמה לעוזרו ,וגם לי יש חובות ,תהלים ,אגרת
הרמב"ן ,פרק שירה ]פרק ליום[ ,שתי הלכות לשה"ר ,והוספתי לארבע שיהיה זכות
שיפקדו לזש"ק למי שצריך ,ו'ארחות צדיקים'".
ואפשר לרמז זה בהמשך הכתובים ,דכתב בתהלים )ל"ד י"ב() :יב( "לכו בנים שמעו לי
יראת ה' אלמדכם) ".יג( "מי האיש החפץ חיים אהב ימים לראות טוב) ".יד( "נצר לשונך
מרע ושפתיך מדבר מרמה גו' ".הרי ששמירת הלשון מקושר עם "לכו בנים".
כא אברך שכבר עבר חמש שנים ועדיין לא נפקד ,בא להגה"צ ר' יהודה זאב סגל זכר
צדיק לברכה ראש ישיבת מנטשסטר ,וביקש ממנו ברכה ועצה .הראש הישיבה זכרונו
לברכה הבטיח לו ,שאם ישלם עבור הלוח שמירת הלשון ,יזכה להיפקד בזרע של קיימא,
וכן היה.
כב איתא במדרש תנחומא )משפטים ט"ו( אם כסף תלוה" :כך פתח רבי תנחומא 'מלוה ה'
חונן דל וגמולו ישלם לו' )משלי י"ט( ,מלוה ה' חונן דל כביכול לה' הוא מלוה ,וגמולו
ישלם לו ,אר"פ הכהן בן חמא א"ר ראובן מהו וגמולו ישלם לו יכול נתן פרוטה לעני
הקדוש ברוך הוא משלם לו אלא אמר הקדוש ברוך הוא נפשו של עני היתה מפרכסת
לצאת מן הרעב ונתת לו פרנסה והחיית אותו חייך שאני מחזיר לך נפש תחת נפש למחר
בנך או בתך באין לידי חולי ולידי מיתה ואזכור אני להם את המצוה שעשית עם העני
עה
עו
גמילות חסדים
ומציל אני אותם מן המיתה הוי וגמולו ישלם לו שאני משלם לך נפש תחת נפש ,אמר
הקדוש ברוך הוא דייך שנקראת מלוה לי ,אמר הקדוש ברוך הוא אם כסף תלוה את עמי
אתה עמי תזכה למחיצתי".
איתא במכילתא דרבי ישמעאל )יתרו מסכתא דבחדש פרשה יא(" :ואם מזבח אבנים
תעשה לי' .רבי ישמעאל אומר ,כל אם ואם שבתורה רשות ,חוץ משלשה) ,ויקרא ב' י"ד(
'ואם תקריב מנחת בכורים' ,חובה ,אתה אומר חובה ,או אינו אלא רשות ,תלמוד לומר
תקריב את מנחת בכוריך ,חובה ולא רשות .כיוצא בו) ,שמות כ"ב כ"ד( 'אם כסף תלוה את
עמי וגו' ,חובה .אתה אומר חובה ,או אינו אלא רשות ,תלמוד לומר )דברים טו ח( 'העבט
תעביטנו' ,חובה ולא רשות".
כתוב ב"פנים יפות" )בראשית מ"ט י"ג( 'זבולן לחוף ימים ישכן וגו' ,וזה לשונו" :וכן
בירך משה רבינו ע"ה )דברים ל"ג י"ח( 'שמח זבולן בצאתיך וגו' ,אחז"ל ]ילק"ש ח"א
קסא[ שהיה זבולן עוסק בפרקמטיא ויששכר עוסק בתורה ואחז"ל בברכות )ג (:שאמרו
לדוד עמך ישראל צריכין פרנסה אמר להם צאו והתפרנסו זה מזה ,אמרו לו אין הקומץ
משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחוליתו פירש"י העוקר חוליא מבור כרוי וחוזר
ומשליכו לתוכו אין מתמלא בכך ,והקשו עליו בתוספות דאין הנדון דומה לראיה שהרי לא
היה אומר להם אלא ליטול מן העשירים וליתן לעניים .ויש להבין פירש"י לפי שאחז"ל
)ויק"ר ל"ד י'( יותר ממה שהבעה"ב עושה עם העני העני עושה עם הבעה"ב .והטעם כי
השי"ת קובע לכל אדם כדי פרנסתו וכן לכל אחד חלקו בתורה ,כשאחז"ל ותן חלקנו
בתורתך אלא שהעניים לפי רוע מזלם אינם יכולין לקבל בעצמם ,וכן אין הנשמות יכולים
לקבל חלק תורתם ע"כ העשירים מקבלים גם חלק העניים .וכן חכמי ישראל הם מקבלים
חלק שאר אנשים וכמ"ש לעיל איזהו חכם הלומד מכל אדם )אבות ד' ,א'( לכן מצות
החכמים ללמד לע"ה לכל אחד חלקו וכן העשירים צריכים להשפיע להעניים לכל אחד
חלקו .וזהו שאמר הכתוב בפ' משפטים )כ"ב ,כ"ד( אם כסף תלוה את עמי את העני עמך,
פירוש שאין לעשיר לחשוב שהוא נותן כספו שהרי העני עמך שחלק העני הוא עמך ,וע"ז
אמרו )אבות ד' ,א'( איזהו עשיר השמח בחלקו שיודע שקבל חלק העניים גם כן ושמח
בחלקו ומשפיע לעניים לכל אחד מן הפקדון אשר הפקיד השי"ת בידו.
ומה שאחז"ל )ויק"ר ל"ד ,י'( שהוא יותר מה שהעני עושה עם הבעה"ב ,מפני שכתב
הרמב"ם ]ה' מתנות עניים פ"י ה"ח[ וכן הוא בש"ע )יורה דעה סימן רמ"ט ,ס"ז( שהמובחר
שבנותני צדקה שאם אין הנותן יודע למי נותן ואין המקבל יודע ממי מקבל ,וכן הוא
במתנות עניים שמקבלים העשירים חלקם ואינם יודעים ממי הם מקבלים ועניים הנותנין
אינן יודעין למי נותנים .ויש לפרש בזה מה שאמר שלמה המלך ע"ה בקהלת )ג' י"ח( 'על
דברת בני האדם לברם האלקים ,ולראות שהם בהמה המה להם' .ענינו שהטובה שעושים
קצתם עם קצתם שעשירים גומלים חסד עם עניים יותר חסד גומלים העניים עם העשירים
והם המשפיעים כידוע שהמשפיע הוא בא בלשון זכר והמה לשון נקבה הוא כינוי למקבלים
)עי' תקוני הזוהר תי' נ"ה פ"ט א'( ואמר שיברר ה' עיני העשירים שידעו כי מה שהם
משפיעים בהמה המקבלים ,הוא השפע שהשפיעו המה המקבלים להם שקיבלו חלק
העניים".
גמילות חסדים
ומי שיש לו ריבוי ממון יותר מכדי סיפוקו הצריך לו ,זה ניתן לו מן
השמים לפקדון עבור אנשיםכד.
כג כתוב ב"חתם סופר" על התורה )משפטים( אם כסף תלוה את עמי את העני עמך" :או
יאמר ע"ד מוסר כלפי שאחז"ל ]אבות פרק ו'[ שבשעת פטירתו אין מלוין לו לא כסף וזהב,
ור"ל אפילו הצדקה שעשה בכספו וזהבו לא ילונו כי על הרוב עושה זה ע"מ לקבל שכרו
בעה"ז עשר בשביל שתתעשר וסלע זה לצדקה בשביל שיחיה בני והם נקראי' מלוה ה',
אבל צדיקים גמורים אינו מלוה את ה' שיפרע לו אלא צדיק חונ"ן ונות"ן ולזה גם כספו
ילונו לע"ל .וזה אם כסף תלוה את עמי ,אם תרצה שכספך ילווך אזי את העני עמך לא
תהיה לו כנושה כמלוה אלא כחונן ונותן".
כד כתב ה"חפץ חיים" בספרו "אהבת חסד" )ח"ב פרק יג(" :איתא במדרש )משלי כ"ב
א'( על הפסוק 'נבחר שם מעושר רב' בא וראה כמה שקול הוא שם טוב ,שאפילו יש לו
לאדם אלף דינרי זהב ולא קנה שם טוב לא קנה כלום .והטעם דמדלא קנה שם טוב מסתמא
לא עשה צדקה וחסד בממונו א"כ מה הועיל לו כל קניניו ורק שיצטרך לתת עליהן דין
וחשבון על שלא עשה בו רצון המפקיד .כי באמת הממון הרב שיש ביד האדם יותר מכדי
סיפוקו הוא רק פקדון אצלו מאדון העולם שעשהו אפוטרופס ע"ז לרחם על האומללים
ולגמול חסד עם הצריכים לזה .וכמו שכתב האלשיך על הפסוק 'אם כסף תלוה את עמי' ,את
העני עמך ודומה אל הכותב נכסיו לאחד מבניו שלא עשאו אלא אפוטרופוס ,דאומדן דעת
הוא שלא יניח את כל השאר ריקנים נמצא חלק כל אחד כפקדון אצלו .כן הוא בזה ,הש"י
העשיר את אחד היתכן שהניח את השאר ריקם ,והלא גם הם בניו .אלא אפוטרופוס מינהו
לזון את הדלים וחלק הדלים אצלו עודף על חלקו עכ"ל .וזהו מה שאמר הכתוב ,את העני
עמך ,היינו מה שצריך להעני על הכרח שלו הוא מונח בנכסיך עבורו ע"כ אין למנוע
ממנו".
וכן כתוב ב"אור החיים" הק' על הפסוק )שמות כ"ב כ"ד( אם כסף תלוה את עמי ,את
העני עמך לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך" :וזה הוא אומרו אם כסף תלוה את עמי
פירוש אם ראית שהיה לך כסף יתר על מה שאתה צריך לעצמך שאתה מלוה לעמי תדע לך
שאין זה חלק המגיעך אלא חלק אחרים שהוא העני עמך ,ובזה רמז כי צריך לפתוח לו
משלו .ואולי כי רמז לו גם כן שלא יתנשא ויתגדל על העני בראותו כי הוא הנותן לו ,והוא
אומרו לא תהיה לו כנושה לשון נשיאות ומעלה כי משלו הוא נותן לו .וחזר לומר כנגד
ההלואה לא תשימון עליו וגו'".
איתא בשקלים )פ"ה הלכה ד(" :אמר ר' יונה אשרי נותן לדל אין כתיב כאן ,אלא,
'אשרי משכיל אל דל' ,זה שהוא מסתכל במצוה היאך לעשותה .כיצד היה רבי יונה עושה
כשהיה רואה עני בן טובים שירד מנכסיו היה אומר לו בני בשביל ששמעתי שנפלה לך
ירושה ממקום אחר טול ואת פורע .מן דהוה נסיב הוה א"ל מתנה היא לך .ומבאר שם
התקלין חדתין )בד"ה טול ואת פורע( בזה לשונו" :כדאמרינן בשבת )קנא (:כי אתא עניא
אקדים ליה ריפתא כי היכי דליקדמו לבניך ,כו' גלגל הוא שחוזר בעולם וכו' שאם הוא לא
עז
עח
גמילות חסדים
להיות עושה ומעשה בכל מיני גמ"ח
יד .ומן התימה על האנשים שמחפשים סגולות שיוולדו להם בנים,
ומוציאים על הסגולות הללו הרבה ממון ,כל אחד לפי שיעור עושרו.
הלא יותר טוב שיעשו הסגולה הנזכרת בדברי חכמינו ז"ל ,והוא
להתעסק תמיד במידת הצדקה לעזור לעניים במה שיוכלו ,להיות מן
ה ְמעַשים לצדקה שהוא גדול מן העושה ,הן בענין פרנסת חיותם ,וגם
לגדל את בניהם ולהכניסם לתלמוד תורה ,שבעבור זה יזכו לבנים
בא בא בנו או בן בנו ואמרו במ"ר הקב"ה עושה סולמות מוריש לזה ומעשיר לזה וז"ש
ואתה פורע בזימנא אחריתי".
]א.ה [.אולם יש אנשים שיש להם היכולת להלוות את כספם ,ונמנאים מלעשות כן
מחמת כמה סיבות:
כבר היה להם נסיון מר ולא החזירו להם את כספם ,ואפילו אלו שכן החזירו ,לא החזירו
בזמן שהסכימו .או שהיה צריך ללכת לב"ד ולטבוע שם את כספם ,או שהיו צריכים לטבוע
הערבים ,או שקיבלו את כספם במעות רעות .ועוד טעם שאינם רוצים להלוות כספם,
מחמת הרגשה לא נעימה כאילו הוא הפושע כשבא לגבות את כספו ,והוא האכזר שלא
רואה בצער חבירו וכו' .הצד השוה הוא 'עגמת נפש' ,ומחמת כל אלו הסיבות נמנאים
מלהלוות ,ובאים בטענת 'לא הן ולא שכרן'.
אע"פ שהרגשות כאלו יש להרבה מלוים ,וכן בחז"ל מבואר כן כדאיתא בברכות )יט:(.
"תנא דבי רבי ישמעאל אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום
שמא עשה תשובה ,שמא סלקא דעתך ,אלא ודאי עשה תשובה והני מילי בדברים שבגופו
אבל בממונא עד דמהדר למריה" ,וכן מבואר במה דאיתא בערבי בפסחים )קיג" :(.אמר רב
פפא כל אגב גביא בעי ]כל דבר שצריך לכתוב שטר עליו ,כגון מלוה ואמנה ,בעייא גביא,
כלומר עדיין עומד הוא לגבות ,ויש לו טורח בו[ ,כל אשראי ספק אתי ספק לא אתי ,ודאתי
מעות רעות נינהו ]דפרע להו נהלייהו זוזא זוזא[".
ושמעתי עצה לכל זה מידידי מהר"ר מ .וינברגר ,הגם שמצד אחד המלוים צודקים בכל
טענותיהם ,אבל באמת יש עצה לזה שיכולים לתת את ממונם לגמ"ח נאמן ,ובזה מקיימים
את המצוה הזה בלי שום עגמת נפש.
וכתוב בספר אהבת חסד )ח"ב פרק טז( בתוך הדברים" :ואף שמחמת שהם מרובים לא
בא מעותיו בסך כל הלואה כ"א מעט ,אעפ"כ נראה פשוט שהקב"ה יחשוב לכל אחד כאילו
הוא לבדו היה הגומל חסד ,כיון שבלאו מיעוט המעות שלו לא היה העני יכול להשיג
המבוקש שלו ".ומבאר שם בהג"ה" :וכעין מה דאמרינן בשבת )דף ג( העושה את כולא
ולא העושה את מקצתה ,ואעפ"כ אם זה אינו יכול לבדו לישא את המשא וזה אינו יכול,
פסק המשנה שם )צב (:דחייב ,והטעם דזה לא נקרא מקצת מלאכה ,כיון דבלאו דידיה לא
היה נשלם המלאכה ,נחשב כאילו הוא לבדו עשה כל המלאכה".
גמילות חסדים
בעלי תורה .או שיעשו גמ"ח קבוע מממונם ,או שיזרזו אחרים
שיסייעום בענין זה ,ויתעסקו בו תמיד .כי עיקר המצוה הוא העסק
התמידי ,שהאדם מרגיל גופו בזה ,ובזכות זה יתנהג הקב"ה עמהם גם
כן במדת צדקה וחסד ,וימלא רצונם ומשאלתםכה.
כה וזה לשון ה"חפץ חיים" בספרו "אהבת חסד" )ח"ב פ"ה בהגהות(" :ומן התימה על
האנשים שמחפשין סגולות שיולדו להם בנים ומוציאין על הסגולות כמה וכמה רובל כסף
ויש שמוציאין למאות ולאלפים כל אחד לפי עשרו .יותר טוב שיעשו סגולה הנמצאת
בחז"ל היינו שיתעסקו תמיד במדת הצדקה לעזור לעניים במה שיוכלו להיות מן המעשים
שהוא גדול מן העושה ]הן בענין פרנסת חיותם וגם לגדל את בניהם ולהכניסם לתלמוד
תורה שבעבור זה יזכו לבנים בעלי תורה וכמו שנתבאר[ או שיעשו גמ"ח קבוע ]מממונם
או שיזרזו אחרים שיסייעום בענין זה[ ויתעסקו בו תמיד כי עיקר המצוה הוא העסק
התמידי שהאדם מרגיל גופו לזה וכמו שמורה לשון הכתוב רודף צדקה וגו' .ובזכות זה
יתנהג הש"י עמהם גם כן במדת צדקה וחסד וימלא רצונם בזה כמו שאחז"ל דזוכה עבור זה
להיות לו בנים וכו' .וכן עשו הרבה אנשים בזמנינו והצליחו בזה ואפילו אם ח"ו נסגר
הדלת עליו מן השמים בענין זה ]היינו שכלה כל ימיו ולא היה לו בנים דאל"ה אין שום
ראיה דיש תפילה שהוא נענה תיכף ויש תפילה שהוא נענה אחר כמה שנים כמו שאחז"ל[
עכ"פ מצותיו שעשה לא יאבדו ,והן הן תולדותיו כמו שאחז"ל שתולדותיהן של צדיקים
הוא המעשים טובים שלהן כי הן תולדות נפשו .משא"כ אם מוציא מעותיו לטמיון על
סגולות חיצונות שלא יועילו ולא יצליחו הוא מכלה כוחותיו לריק והמשכיל יתן כ"ז אל
לבו .וכל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים ועיין )נדה עא( שאמרו שם ע"ז
שיתפלל למי שהבנים שלו וידוע מה שאחז"ל שהגומל חסד תפילתו נשמעת".
כתוב בקונטרס "עמוד החסד" )בסוף ספר "אהבת חסד"( ,וזה לשון ה"חפץ חיים":
"באהבת חסד )ח"ב פ"ה בהג"ה ד"ה זוכה( כתבנו שם אודות האנשים המחפשים סגולות,
והסגולה היותר טובה שבעולם היא עצת חז"ל ,ובעיני ראיתי מעשה נורא שהיה בענין זה.
איש אחד שהיו לו בנים ומתו כולן ר"ל ,בא לפני חכם שיתן לו עצה וסגולה לענין זה,
והשיב לו 'איני יודע סגולות ,אך עצתי שתעשה גמ"ח קבוע בעיר ,אולי יתן ד' שבזכות מדת
החסד שתתנהג עם אנשים יתחסד השי"ת עמך ויתן לך בנים' .האיש שמע לעצתו ועסק
הרבה בענין זה ,עד שעשה גמ"ח קבוע בעיר ,והוא קבל על עצמו את המצוה להתעסק
בענין זה להלוות על משכונות ,ועשה פנקס עם תקנות לענין זה כנהוג .בתוך התקנות היה
כתוב שפעם אחת לשלש שנים )בשבוע של פרשת משפטים כ"ב כ"ד לסדר 'אם כסף
תלוה'( ,יתאספו הכל ויעשו סעודה שיהא חיזוק למצוה זה .ויהי בכלות ג' השנים נולד לו
בן ,ולאות שהוא בזכות המצוה אירע יום שמיני למילתו ביום שהיה כתוב מקדם זמן
לאסיפתה ,ועסק האיש הנ"ל הרבה במצוה זו כמה וכמה שנים ובמשך השנים הללו נולדו
לו כמה בנים .אך ברבות הימים שכח טובותיו של הקב"ה ובא לפני החכם ובקש ממנו היות
שהוא מוטרד גדול והגמ"ח נתגדל ,וגם יש אנשים מפקפקין עליו ,ע"כ יראו למנות נאמן
עט
פ
גמילות חסדים
גמ"ח לדברים שצריכים לילדים
טו .הקמת וניהול גמ"ח לענינים הקשורים לילדים ,סגולה גדולה
להיפקד בזרע של קיימאכו.
שמן זית ודורון לעניים ות"ח
טז .יחלק תמיד שמן לעניים יראי השם לצורך נר שבת ויום טוב
ונרות חנוכה .וכן תכין האשה מעדנים לחלק לתלמידי חכמים ויראי
שמים ,ועל ידי זה יזכו לבניםכז.
אכילה ושתיה למבקרי חולים
יז .המתעסקים בחסד עם הבריות ,כגון אלו המסדרים בבתי החולים
מאכל ומשתה לאלו שבאים שם לבקר חולים בשבת ,יזכו לבניםכח.
אחר שיעסוק בהגמ"ח .והחכם מיאן בזה באמרו שבודאי אחר לא ינהוג הגמ"ח בטוב כאשר
הוא מנהיג ,אך בעוד איזה שנים אח"כ כאשר הרבה להפציר בחכם שיעשה בקשתו ,הוכרח
להסכים לדבריו ועשו קלפי מחדש ונבחר נאמן אחר תחתיו לעסוק בהמצוה .מעשה זה היה
בתחלת הלילה ,ויהי ממחרת בא אצל החכם ויספר לו איך שקרה דבר נורא בזה בסוף
הלילה ,שנחנק לו ילד קטן אחד ,ויחזור ויאחז במצוה זו .הנך רואה בעליל שבזכות החסד
נולדו לו בנים ,וכאשר נסתלקה מדת החסד התחילה מדת הדין תיכף להתגבר עליו ,וע"כ
יראה האדם להחזיק במצוה זו ולא להרפות ממנה שם )בהג"ה(".
אחר פטירתו של רבנו ניתן הדבר לפרסום בשם הגרי"מ רבינוביץ זצ"ל מחבר ספר
"אפיקי ים" שהמעשה הנ"ל קרה בראדין ,והחכם הנזכר הוא באמת רבנו הח"ח בעצמו.
כו כתוב בספר "מדרכי החיים" )עמוד רס"ח אות כה(" :והנה מפורסם בדורנו שהקמת
וניהול גמ"ח לענינים הקשורים לילדים ,זה סגולה גדולה להיפקד בזרע של קיימא ,כגון
גמ"ח עריסות תינוק ,גמ"ח מטרנה ,ושאר אביזרי תינוקות ,וגמ"ח טיפול ביולדת ,גמ"ח
עזרה לשוהים בבתי חולים".
כז בספר "עטרת תפארת" ל"בן איש חי" )כתר מלכות ,אות ק"ס( ,הזכיר שם גם שתכין
האשה גבינה ותחלקנה לתלמידי חכמים ויראי שמים.
כח עיין בספר "טובך יביעו" )עמוד נ"ב( ,שהביא מעשה על אברך חשוב מירושלים,
אשר יעץ לו אחד מגדולי הפוסקים ,לקבל על עצמו להתמסר למעשה חסד ,והחליטו הוא
ואשתו לספק אוכל ושתיה כשרים למהדרין למבקרים המגיעים בשבתות באחד מבתי
החולים הגדולים בירושלים ,ולפעמים שהו שם כל השבת .ומעשיהם הפכו להיות למוסד
שלם ,ובתוך שנה זכו לחבוק בן בכור] .והיה בזה גם מצות הכנסת אורחים תמידית ,ואולי
גם מפני שעשו חסד לאחרים בשבת קודש[.
גמילות חסדים
סעודה לתלמידי חכמים
יח .טוב ומסוגל לעשות יומא טבא לרבנן ביום י"א של חודש )איזה
חודש שיהיה( ,ולהאכילם ולהשקותם ולהעניקם מפרי נדבתו ולקבל
ברכתם ,וזה מועיל הרבה לחשוכי בנים לזכות לזש"קכט.
מים ואור ללומדי תורה בבהמ"ד
יט .האיש והאשה יספקו אור ומים לאלו שלומדים בבית ה' בלילות,
דהיינו שיתנו מכיסם עבור שמן למאור וגם מה שצריך להם מים
לשתות עם משקה הקפה כנהוג ,וירגילו בזה תמידל.
מקוה לנשים
כ .להתעסק בבניית מקוה לנשים ,הן בגופו הן בממונו ,סגולה
בדוקה ומנוסה לזכות תיכף לזש"קלא .
כט כתוב בספר "סגולות ישראל" )מערכת אות י(" :יום י"א טוב ומסוגל הרבה לעשות
יומא טבא לרבנן ,להאכילם ולהשקותם ולהעניקם מפרי נדבתו ,ומועיל הרבה לחשוכי בנים
עשיית הסעודה כאמור ולקבל ברכתם ,והיום הזה נולד בו שת ,ועליו נאמר )בראשית ד'
כ"ה( 'כי שת לי אלקים זרע אחר' ,ולכל דבר ולכל קנין הוא טוב מאד".
וכן מובא בספר "מראה הילדים" )עמוד נ"ב(.
ל בספר "רני עקרה" )עמוד ע"ה( מובא" :סגולת ההריון ,האיש והאשה יספיקו אור
ומים לחברה הקדושה העומדים בבית ה' בלילות ,דהיינו שיתנו מכיסם מה שצריך להם
שמן למאור וגם מה שצריך להם מים לשתות עם המשקה של הקהב"י כנהוג .ובזכות זאת
יתברכו טיפות הזרע שלהם ,ותהיה האשה קולטת טיפת הזרע להצטייר מן הברור שבה ולד
שתתעבר ממנו ,וירגילו בזה תמיד וכו') .הרי"ח טוב ז"ל בספרו "עטרת תפארת" חלק כתר
מלכות אות קס(".
ועיין עוד בספר "סגולות רבותינו" )עמוד צ'( שמביא ביאור לדברים ממה שקיבל
ממכתב ידו של הג"ר בן ציון מוצפי "שבסיסם מים שהם חסד ,בסוד מיתוק החסד בדין ,על
ידי מים הרומזים לחסד ,ולימוד בלילה שהוא זמן דין ואפילו שעה אחת לומדים .ויעשו כן
פעמיים או שלש".
לא כתוב בקונטרס "בצל רבנן" )סיפורים ועובדות מגדולי ישראל מהרב יעקב הופמן
שליט"א(" :אמר הגר"י קמנצקי זצ"ל לאברך שלא נולד לו זרע של קיימא אחר ב' שנים
מנישואיו ,שיתעסק בבניית מקוה נשים ,וכמ"ש )ירמיהו י"ד ח'( 'מקוה ישראל ה' מושיעו
בעת צרה' .וכן עשה ונעזרו בזרע של קיימא .גם אחרים היה הגרי"ק מייעץ לכך".
פא
פב
גמילות חסדים
מוהל בחנם
כא .מי שמל בניהם של אחרים בחינם ,או מי שנותן שכר למוהלים,
זוכה לזש"קלב.
מניעת בזיון מן העני
כב .המונע בזיון מן העני ,על ידי שהוא עצמו מתעסק עבורו בגביית
צדקה בעדו והעני יוכל להישאר בביתו מבלי שיתבייש ,יזכה לבנים
הראויים להיות מלכים ונביאיםלג.
לרוץ לכבוד חכמים ועניים
כג .אם רץ לכבוד תלמידי חכמים ,יזכה לבנים ובנות מתוקנים ,ואם
רץ לכבוד עני יזכה לבנים בעלי תורה ומקיימי מצוות בישראללד.
ושמעתי מהרב מרדכי קרימלובסקי )מנהל המרכז הארצי למען טהרת המשפחה
בישראל( ,שידוע לו הרבה עובדות בחשוכי בנים שנדבו לתרום מקוה או חלק גדול ,וקצת
זמן אחרי זה נפקדו בזרע של קיימא) .וכמדומה שהיה גם אי אלו חשוכי בנים שקיבלו
הבטחה מהגראי"ל שטיינמן באם ינדבו עבור בניית מקוה ואפילו עבור שיפוצים יזכו לזרע
של קיימא(.
וכן מטא לן מהגאון רבי משה ניישלאס אבדק"ק סקוורא זצ"ל שסגולה בדוקה ומנוסה,
שכל מי שמתעסק בבניית מקוואות ,הן בגופו הן בממונו ,תזכה תיכף לזרע של קיימא.
כתוב בספר "גדולי הדורות" )עמוד תשכ"א ,בחלק על רבי יצחק דוב הלוי במברגר -
רבה של ווירצבורג ,תקס"ח -תרל"ט(" :היה מפורסם לגאון הצדקה והחסד ,ומפורסם מה
שתלמידו רבי אברהם ערלנגר לא התברך בזרע של קיימא יעץ לו רבינו לנסוע לשווייץ
ולבנות שם מקוה טהרה ,והתברך במשפחה מרובה של חמש עשרה ילדים".
לב איתא בבמ"ר )יד ב()" :איוב מ"א ג'( 'מי הקדימני ואשלם' וגו' א"ר תנחום ב"ר אבא
מי שאין לו נכסים ועושה צדקה וגמילות חסדים ,מי שאין לו בנים ונותן שכר סופרים
ומשנים ,מי שאין לו בית ועושה מזוזה ,מי שאין לו טלית ועושה ציצית ,מי שאין לו בנים
ומוהל ,ועושה ספרים ומשאילן לאחרים ,אמר הקב"ה זה הקדים וקיים מצוותי עד שלא
נתתי לו במה לקיימן ,צריך אני לשלם ליתן לו ממון ובנים שיהיו קוראים בספרים הוי מי
הקדימני לעשות מצוה ואשלם לו שכרה ,למה שאיני חסר דבר שהעולם ומלואו שלי הוא,
לכך נאמר )שם( תחת כל השמים לי הוא".
לג כתוב ב"ספר חסידים" )סימן תרי"ט(" :ונכתב מעשה רות מפני שהיתה צנועה ביותר,
ועשתה חסד גדול לנעמי ,שעזבה נעמי בבית שלא תתבייש ,והיא מלקטת לצורך נעמי.
ולבלתי לכת אחר הבחורים ,שאם היתה לוקחת איש לא היה מניח לה לפרנס נעמי ,ועתה
לקחה בועז וילדה בן ,לכן יצאו ממנה מלכים ונביאים".
גמילות חסדים
לעשות עבור המתים
כד .מתים מכירים טובה למי שעושה דבר עבורם .לכן ,כדאי לעשות
מצוות ומעשים טובים לעילוי נשמתם ,כמו צדקה ,תורה ונרות ,דזה
פועל ישועות להםלה .וכן מצינו שהלומד בקביעות באחד מן המפרשים,
זוכה שמחבר הפירוש יהיה מליץ יושר בשבילולו.
לד מסכת דרך ארץ זוטא )פרק תשיעי(" :אם רצת לכבוד חכם ,הווין לו בנים ובנות
מתוקנים ,ואם רצת לכבוד עני הווין לו בנים בעלי תורה ומקיימי מצוות בישראל".
לה כתוב ב"ספר חסידים" )סימן תתשע"א()" :דברים כ"א ח'( 'כפר לעמך ישראל אשר
פדית ה'' ,אמרו ראויה כפרה זו שתכפר אף על יוצאי מצרים ,כלומר על כל המתים שיצאו
ממצרים ,ואיך יכול המעשה לכפר על מי שלא עשאה בחייו ,והלא חטאת שמתו בעליה
למיתה אזלא ,שאין כפרה לאחר מיתה ,כי בחבלי מות האדם נתכפרו לו עונותיו ,אלא כך
אמר הקב"ה ברא מזכי אבא ,כגון שהאב חוטא ונותן את בנו ללמוד תורה ומעשים טובים,
הואיל ועל ידי האב זכה הבן ,ברא מזכה אבא .ואם האבות צוו לבנים לעשות דברים לאחר
מותן ,הרי כשעשו הבנים כאילו יעשו האבות .ומכאן תקנו שנודרין צדקה שייטב לאותן
שכבר מתו ,ומצינו שהמתים מתפללים על הבנים ,שנאמר )שמות ט"ז י"ד( 'ותעל שכבת
הטל' ,פילול שכיבת שוכבי קבר .וכן מועיל למתים שהחיים מתפללים עליהם ,או צדקה
שנותנים עליהם) .משלי י"א ד'( 'וצדקה תציל ממות'' ,ממות' שבזה העולם ו'ממות'
שלעתיד ,שהרי שמואל ביקש על לוי בברכות )י"ח .(:וכל שכן אם נותנים צדקה בשבילו,
כי מה לי תפלה מה לי צדקה .ודוקא בעוה"ז יכול להיטיב לנפש המת ,ואם שתק בעוה"ז
ולא ביקש ,גם לא יבקש לעתיד ,ואם ביקש בעוה"ז מטיבין למת .ור' מאיר אמר כשאמות
אעלה עשן מקברו דאחר ,ור' יוחנן אמר אקחנו מגיהנם ,ולמה לא יכלו לעשות כן בחייהם,
כי רבו פשעיו של אחר ,אם לא שר' מאיר בכח עשה ,וכן ר' יוחנן לאחר מותם ,שהשוער
נדחה מפניהם ,ולא היו יכולים לעשות בחייהם בבקשה .והמתים מתווכחין בבית דין של
מעלה ,והצדיקים עושים ביניהם שלום .ופעמים שלא ימחול עד שמקבל עליו לעשות שום
דבר צער לזרעו".
כתוב ב"מגיד משנה" )על התורה פרשת ויקהל( בתוך דבריו" :דידוע שמדליקין נר
נשמה ביום היארצייט ,והענין בזה דעל ידי הנר יש עילוי לנשמה .ועיין ברבינו בחיי )פ'
תרומה( דהנשמה נהנית בהדלקת נרות ,ובגמ' שבת )ל (:נשמה של אדם קרוי' נר .ובזוה"ק
)פ' פינחס( נשמותיהן דישראל אתגזרו מגו בוצינא קדישא דדולק דכתיב "נר ה' נשמת
אדם".
ועיין גם כן בשו"ת מהרי"א )יו"ד סי' שנ"ו( בזה .עכ"פ מבואר דהדלקת נר לנשמה הוא
טובה גדולה ועל ידי זה נתעלה הנשמה ויש לה נח"ר על ידי ההדלקה.
כתוב ב"בעל הטורים" על הפסוק בפרשת ויחי )מ"ז כ"ט(" :ויקרבו ימי ישראל למות,
ויקרא לבנו ליוסף ,ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך ,שים נא ידך תחת ירכי ,ועשית עמדי
פג
פד
גמילות חסדים
ולכן מי שעדיין לא נפקד בזש"ק ,יעשה בשביל המתים שנפטרו בלא
זש"ק ,דיש להם כח יתיר לפעול עבור מי שעדיין לא נפקדלז.
חסד ואמת וגו'" :".פרש"י חסד שעושין עם המתים ,וזהו 'אמת' .אמת נוטריקון א'רון מ'טה
ת'כריכין".
לו כתוב בספר החיד"א 'שם הגדולים' )אות קא מהר"ר משה אלשיך(" :וראיתי כתוב
דבצרות פולין נגלה בהקיץ לחכם אחד שהיה רגיל לומר דרשותיו והצילו מתוך ההפכה".
כתוב ב"כף החיים" )ר"ח פלאג'י סימן ל"א( תוך דבריו" :מכל מקום אשרי תבחר
ותקרב פירוש מוה"ר משה אלשיך ,דגילה לנו רבינו האר"י עליו ,דהיה ניצוץ רבי שמעון
בר נחמני ,וכיון אל האמת בדרשותיו ,ובספרו "שם הגדולים" אות ח"ן כתב ,דמוהרח"ו
תלמידו של מוה"ר משה אלשיך ,גילה דרבינו התגלגל ברבי ורבי שמעון בר נחמני בסוד
העיבור ,וראה כתוב ,דבצרות פולין נגלה לחכם אחד בהקיץ להצילו מתוך ההפכה ,על
שהיה לומד תדיר דרשותיו ,יעויין שם ,ומעין כיוצא ,נגלה אלי בחלום על ספר "אור
החיים" להרב הקדוש מורינו הרב חיים בן עטר ,זכותו יגן עלינו אמן".
כתוב ב"פלא יועץ" )ערך דובב שפתי ישנים(" :כתוב בספרים שפעם אחת היה שמד
ונגלה מוהר"ם אלשי"ך זכרונו לברכה בהקיץ והציל לאחד מתוך ההפכה מפני סיבה שהיה
לומד ספרו בתמידות .ומה גם אם יטרח לתרץ דבריהם שזה חשוב מאד אצלם .ועיין בספר
"מגיד מישרים" שגילו למרן ב"י זכרונו לברכה שהרמב"ם היה מליץ בעדו בשמים ממעל
על שטרח לפרש ולתרץ דבריו ובעת פקודתו היה נפיק לאפיה .וכבר הובא בהקדמת ספר
"מגיני שלמה" שעל שטרח לתרץ דברי רש"י מקושיות התוספות זכה שבשעת פטירתו בא
רש"י ללוותו .הנה כי כן מה טוב ללמוד דברי התנאים ואמוראים ורבנים הקדמונים ולתרץ
דבריהם שזכותם בוקעת ועולה .וטוב שיהיה לומד בכל הספרים ,כי כולם כאחת טובים.
וחובה זו ביותר מוטלת על יוצאי חלציו של מחבר ספר לדור דורים ,ללמוד ספרי זקנם
ולתרץ דבריו כי נאה לבנים לחוס על הוריהם ולהטעימם מטעמים והם יחוסו עליהם
וימליצו טובה בעדם כרחם אב על בנים )ועיין בהקדמת ספר "חסד לאברהם" למוהר"א
אזולאי( .וכן המצוה הזאת על קהל עדתו של התלמיד חכם ,ללמוד דבריו ולחזור זמירותיו
וכדומה ובכן זי"ע ויהיה חופף עליהם כל היום".
ובספר שו"ת "ברכת יהודה" )חלק א' פתיחה אות ז יהודה ברכה( מוסיף" :והיינו מפני
שהעוסק בתורה של המחבר הרי הוא נחשב כתלמידו ומחוייב למסור נפשו עבורו ובפרט
אם הוא מפיץ את תורתו ברבים יגדל יותר החיוב בזה על רבו לעמוד לימינו בעת צרה וכן
מצאתי בספר "חגים וזמנים" )שם( שכתב דיש לחכם כותב החבור יותר מחויבות להעתיר
בעד הלומד בספריו ולהמליץ טובה עליו משום שהעוסק בחיברו ,הרי הוא תלמידו שנחשב
כבנו והוא קודם לכל ,עיין שם .והוא כמ"ש בס"ד".
ועיין שם ליתר מראה מקומות.
לז כפי הנ"ל.
גמילות חסדים
צדיקים נולדו בזכות הצדקה
כה .יש מי שאמר ,שכמעט רוב צדיקי עולם וגדולי הדורות נולדו
בזכות גמ"ח וצדקה שעשו אבותיהם ,ואף כמה עמי הארץ זכו בשביל
כך לבנים שהאירו את כל העולםלח.
הכנסת אורחים
מצות הכנסת אורחים
כו .סגולה גדולה לפקידת עקרות ,מצות הכנסת אורחיםלט .ולא
נתבשר אברהם ושרה על בנים ,אלא ע"י מצות הכנסת אורחים ,ולא
לח כך מביא ה"טהרת הקודש" )ח"ב ,צח (:בשם הספה"ק ,שכמעט רוב צדיקי עולם
וגדולי הדורות נולדו בזכות גמ"ח וצדקה שעשו אבותיהם ,ואף כמה עמי הארץ זכו בשביל
כך לבנים שהאירו את כל העולם.
לט כתוב ב"מדרש תנחומא" בפרשת כי תצא )ב'( בתוך הדברים" :ויש מצות שמתן
שכרה בנים כמו שרה שאירחה את האורחים ושונמית על שקבלה את אלישע וכו'".
וברבינו בחיי בספרו "כד הקמח" )ערך אורחים( כתב" :דמצינו שמצוה הזאת של
הכנסת אורחים שהפרי שלה והשכר בעוה"ז הם הבנים שכל הזהיר בה זוכה לבנים שכן
מצינו באברהם כי מתחלה היה עץ יבש בלא בנים ואחר שנטע נטיעה זו שהמשילה הכתוב
לעץ זכה לבנים .ולכך נראה לו הקב"ה במקום אילנות ,זהו במקום אלוני ממרא ,ושם
בישרו המלאך שישוב עץ לח ויהיה לו בן .וכן מצינו בשונמית שקבלה את אלישע וערכה
לו מטה ושלחן וכסא ומנורה כענין שכתוב )מ"ב ד'( נעשה נא עלית קיר קטנה ונשים לו
שם מטה ושלחן וכסא ומנורה".
ובספר "כף החיים" )סימן ה' אות ט( הביא בשם ה"חרדים" ,דבשכר הכנסת אורחים
בתוך ביתו זוכה לבנים תלמידי חכמים )א.ה .לא מצאתי לע"ע בספר חרדים(.
בספר "דברי נפתלי" )פרשת ויחי עמוד ק"ס( כתוב עה"כ )בראשית מ"ז כ"ג( 'ויאמר
יוסף אל העם וגו' הא לכם זרע'" :ופירשו בזה ה"א ,ר"ת הכנסת אורחים ,דעל ידי מצות
הכנסת אורחים' ,לכם זרע' זוכים לזרע ברוכי ה' ,וזקיני הצה"ק רבי שלום מוסקוביץ
זצוק"ל אדמו"ר משאץ פירש הפסוק )תהלים קי"ט ט'( 'במה יזכה נע"ר' ,דבמה זוכים
לבנים ולדורות הגונים וישרים' ,את ארח"ו' היינו שיהדר במצות הכנסת אורחים .וכבר
פירש החת"ס זצוק"ל בפסוק )שם ל"ז כ"ו( 'כל היום חונן ומלוה ,וזרעו לברכה' ,דעל ידי
שחונן ונותן מלחמו לעני ,על ידי זה וזרעו לברכה יזכה לדורות ישרים ומבורכים".
ובספר "כרם רבנן" )ח"א עמוד קמ"ט( מביא מספר "מנהגי בעלזא" )עמוד ע"ח( ,דחסיד
אחד בא להרה"ק מהרי"ד בעלזא זי"ע ,והתנצל שבניו נוטים קצת מדרך הישר ,ענה לו מרן
שיכניס אורחים לביתו וזו סגולה למבוקשו עכד"ק".
פה
פו
גמילות חסדים
זכתה השונמית להוליד בן אלא ע"י הכנסת אורחיםמ ,וכן המחזיק
במצות הכנסת אורחים זוכה לבניםמא.
וכן עיין בספר "אבות הראש" על "אבות דרבי נתן" )ריש עמוד קל"א( ,שמבאר טעם
הדבר וז"ל" :ונראה לי הטעם דכיון דעל ידי שמקבל אורחים הוא מקבל פני שכינה,
כדאיתא בספר "ילקוט ראובני" פרשת כי תצא וכו' הגזברים והפחות והסגנים יוצאים
לקראתם של המביאים ביכורים להקביל פני השכינה דאתי עמהם ,דמצוה למפקיה באורחא
לקבליה אנפוהי דהא כמה מיני סכנות שכיחי באורחא ,ואי לאו שכינתא דמתלוה בהדיה,
לא הוה משתזיב .הלכך בעי למיפק פני שכינתא דאתי בהדייהו והיינו רזא ד'אשר לא קדמו
אתכם בלחם ובמים' וכו' .ויעוין שם ,על ידי זה יעשה לו סגולה לזכות לבן זכר ,כמו
שראית להרב "פתח עינים" בחידושיו לשבת )דף ל (:במאמר 'שמחים' שנהנו מזיו השכינה,
ו'טובי לב' שנתעברו נשותיהם של כל אחד ואחד זכר יעש"ד וכו'".
ויש על זה רמז מובא בספרים )עיין בספר "אוצר הידיעות" ח"א פרק ל"ב בסגולות
לבנים עמוד קמ"ז ועוד( ,שתיבות )תהלים ק"ג י"ז( "וצדקתו לבני בנים" גימטריא "הכנסת
אורחים".
וגם בספר "אמת ליעקב" בפרשת חיי שרה ,מביא רמז על זה ממה שכתב הפייטן
בתפילת גשם "זכור הנולד בבשורת יקח נא מעט מים וכו' ,".ומציין שם בהגהות )סקי"ד(
שמצא כעין זה ב"אברבנאל" בריש פרשת וירא שכתוב שם "התועלת בכל זה היה להודיע
שסיבת היותו זוכה לבנים היא נדיבותו".
ובספר "קב הישר" )פי"ח( כתוב" :ומצינו נמי באיש זקן אחד שהיה בזמן גזירות ספרד
ואשפניא ושמו רבי יחיאל ,והיה דר בעיר אחד על חוף הים הגדול ,ובהיות גזירות שמדות
במדינות הנ"ל ברחו מאותן המדינות הרבה יהודים לארץ אחרת .והיה דר ר' יחיאל הנ"ל
בספר מדינות איטליא כדי לעבור אל ארץ תורגמה ,ור' יחיאל היה זקן והיה דר בעיר אשר
על חוף הים והוא איש תם וישר מקבל כל העניים ועשירים בסבר פנים יפות ,והיה מספיק
להם מים ומזון ומלוה אותם ,ונתן להם צדה לדרך ופיזר ובזבז ממון רב להוצאת האורחים.
ויהי היום הגיע עת וזמן שהיו בביתו ד' זקנים הבאים מהגולה חכמים גדולים ,ובראותם את
כבוד עשרו וגדולתו ותפארתו הטהורה שהיה נדיב לב שגמל חסד עם עשירים ועניים לכל
בני הגולה ,שאלו הד' זקנים ממנו מה בקשתך מהבורא י"ת .והשיב בקשתי הוא שאזכה
לבנים ,כי לא היה לו זרע .ואמרו אליו הד' זקנים הנ"ל תהיה אתה בטוח שבתוך שנה זה
יצא מחלציך בן גדול בתורה ותקרא שמו אברהם ,לסימן שעשית חסד עם זרע אברהם.
וכאשר הבטיחו לו כן היה שיצא ממנו בנו הגדול רבינו אברהם מפיסא ,והגדיל בתורה
מאוד ,וחיבר חיבורים הרבה ,ע"כ".
וכן כתוב בספר "בית ומנוחה" )עניני הדרכות לבנין הבית ,עמוד רכ"ו(" :זקני הרה"צ
רבי יעקב יוסף הרמן זצ"ל סיפר שאחד פנה לה"חפץ חיים" בברכה שיזכה לזרע של קיימא
ואמר לו שירבה להכניס אורחים בביתו שהוא סגולה לבנים".
מ כתוב ב"ספר הברית" )חלק ב' מאמר י"ב דרך הקודש פרק ח'(" :גם ראוי לכל איש
ישראל להחזיק במצות הכנסת אורחים וכו' ולא די שאין קץ לשכר מצוה זו בעוה"ב אלא
גמילות חסדים
וגם האשה תרבה בהכנסת אורחיםמב .וכן מצינו שעי"ז זכה אברהם
אבינו לבניםמג.
מארח תלמיד חכם
כז .המארח תלמיד חכם בתוך ביתו ומאכילו ומשקהו ומהנהו
מנכסיו ,זוכה לבניםמד.
אף גם כל הצלחת עוה"ז רגיל לבא על ידי מצוה זו דוקא .לא נתבשר אברהם ושרה על
בנים אלא על ידי מצות הכנסת אורחים ,כנאמר )בראשית י"ח י'( 'ויאמר שוב אשוב עליך
כעת חיה והנה בן לשרה' .ולא ניצול לוט מתוך מהפכת סדום אלא על ידי הכנסת אורחים,
כנאמר )בראשית י"ט א'( 'וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו ארצה ויאמר הנה נא אדוני
סורו נא אל בית עבדכם ולינו' .ולא זכתה השונמית להוליד בן אלא על ידי הכנסת אורחים,
והנה מת הנער ובא האורח ויסגור הדלת ,ויתפלל אל ה' ויפתח הנער את עיניו ויחי ויקם על
רגליו כמו שכתוב )במ"ב ד'( .ולא נתפרנסו אשה אלמנה ובנה בשנת הרעב אשר בימי
אליהו בעיר צרפת אלא על ידי הכנסת אורחים ,ואף הוא החיה את בנה אחרי מותו ככתוב
)במ"א י"ז( .וככה אמרו חז"ל שהמצוה הזו אדם אוכל פירותיה בעוה"ז והקרן קיימת
לעוה"ב ,ואין אליהו הנביא רגיל לבא לברך את האדם בהצלחת עוה"ז בעושר ויהי איש
מצליח בנכסים אלא על ידי הכנסת אורחים וכו'".
והוסיף הר' ישראל אהרן קלצקין כי אף לבן היו לו רק בנות ולא זכה לבנים רק אחר
שהכניס את יעקב אבינו לתוך ביתו וכפירש"י על הפסוק 'ניחשתי ויברכני ה' בגללך'.
איתא במדרש )משלי פרשה לא(" :קמו בניה ויאשרוה .זו שונמית ,שנקראת אשה
גדולה .ומפני מה זכתה ,מפני שהחזיקה באלישע לאכול".
איתא ב"אבות דרבי נתן" )פרק שביעי(" :אעפ"כ א"ל הקב"ה לאיוב ,איוב עדיין לא
הגעת ]לחצי שיעור[ של אברהם .אתה יושב ושוהה בתוך ביתך ואורחין נכנסים אצלך .את
שדרכו לאכול פת חטים האכילתו פת חטים ,את שדרכו לאכול בשר האכילתו בשר ,את
שדרכו לשתות יין השקיתו יין .אבל אברהם לא עשה כן ,אלא יושב ומהדר בעולם
וכשימצא אורחין מכניסן בתוך ביתו .את שאין דרכו לאכול פת חטין האכילהו פת חטין ,את
שאין דרכו לאכול בשר האכילהו בשר ואת שאין דרכו לשתות יין השקהו יין .ולא עוד אלא
עמד ובנה פלטרין גדולים על הדרכים והניח מאכל ומשקה וכל הבא ונכנס אכל ושתה וברך
לשמים ,לפיכך נעשית לו נחת רוח )ומבאר ה"בנין יהושע" שהוליד בן למאה שנה ושאר
טובות ,ולא בא עליו גם כן כפורענות של איוב( .וכל שהפה שואל מצוי בתוך ביתו של
אברהם שנאמר )בראשית כ"א( 'ויטע אשל בבאר שבע ,'.מוכח מהמדרש שאברהם לא
עשה רק הכנסת אורחים אלא התאמץ הרבה על זה ,ולכן זכה לכל הטוב.
מא ה"חפץ חיים" בספרו "שם עולם" )חלק א' פרק ח'(.
מב שו"ת "תשובות והנהגות" )ח"א תש"צ(.
מג "אבות דרבי נתן" )פ"ז אות ה ,ועיין ב"בנין יהושע" שם(.
פז
פח
גמילות חסדים
וכן מיד שורה ברכה בתוך ביתו ,שתיכף לתלמיד חכם ברכהמה.
מד איתא בברכות )סג" :(:פתח רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי בכבוד אכסניא,
ודרש )ש"ב ו' י"א-י"ב( 'ויברך ה' את עובד אדום וגו' בעבור ארון האלקים' ,והלא דברים
קל וחומר ומה ארון שלא אכל ושתה אלא כבד ורבץ לפניו כך ,המארח תלמיד חכם בתוך
ביתו ומאכילו ומשקהו ומהנהו מנכסיו על אחת כמה וכמה .מאי היא ברכה שברכו ,אמר רב
יהודה בר זבידא ,זו חמות )אשתו של עובד אדום( ושמונה כלותיה )שהיו לה משמונה
בניה( ,שילדו )כל אחד( ששה ששה בכרס אחד ,שנאמר )ד"ה א' כ"ו ה'( 'פעלתי השמיני'
)בני עובד אדום קא חשיב בדברי הימים ,וקא חשיב תמניא ,והיא תשיעית ,כל אחת ילדה
ששה ,הם חמשים וארבע ,הוסיף עליהם שמונה בנים הראשונים ,הרי ששים ושנים לעובד
אדום( וכתיב )שם( 'כי ברכו אלקים' )שם ח'( 'כל אלה מבני עובד אדום המה ובניהם
ואחיהם איש חיל בכח לעבדה ששים ושנים לעבודה אדום'".
מה איתא במדרש תנחומא בפרשת שמות )אות טז(" :שני בני אדם קבלו שני צדיקים,
ונתברכו בשבילן ,ולא היה להם בנים מתחלה ,ומשנכנסו לבתיהם נתן להם הקב"ה בנים,
לבן ויתרו .לבן אפשר היה לו בן והיתה בתו רועה את צאנו ,אלא שלא היו לו בנים,
משנכנס יעקב לביתו נתברך בנכסים ובבנים דכתיב )וישב ל' כ"ז( 'נחשתי ויברכני ה'
בגללך' ,וכתיב )ויצא ל"א א'( 'וישמע את דברי בני לבן' .יתרו דכתיב )שמות ב' ט"ז(
'ולכהן מדין שבע בנות' ,אפשר היו לו בנים ובנותיו רועות ,אלא שלא היו לו ,ומשנכנס
משה לביתו נתברך והיו לו בנים ,דכתיב )שופטים א' ט"ז( 'ובני קיני חתן משה'".
וכן הוא בזוהר בפרשת יתרו )סט" :(:והוקשה לו מדכתיב ולכהן מדין שבע בנות ,מכלל
שבנים לא היו לו ,שאם היו לו בנים לא היה שולח את בנותיו אצל הרועים לרעות הצאן,
ומתרץ ואמר דְּ הָא ְלבָתַ ר דְּ אָתָ א משֶׁ ה ְל ַגבֵּהּ הֲווֹ לֵיהּ ְבּנִין כי אחר שבא משה אליו בזכותו
יוֹריהּ בֵּיהּ הֲווֹ לֵיהּ ְבּנִין
נולדו לו בניםְ .ו ָהכִי ֲהוָה ְבּיַעֲקב דְּ כֵיוָן דְּ אָתָ א ְל ַגבֵּהּ דְּ ָלבָן וְשַׁ וֵּי דִּ ֵ
וכן היה ביעקב שכיון שבא אל לבן ושם משכנו אצלו בזכותו נולדו לו בנים מה שלא היה
לו לפני זה ,דכתיב והנה רחל בתו באה עם הצאן ,ואם היו לו בנים לא היה שולח את בתו
יוֹריהּ
לרעות צאן ,ואח"כ כתוב וישמע את דברי בני לבן .אוּף ָהכָא משֶׁ ה כֵּיוָן דְּ שַׁ וֵּי דִּ ֵ
ְבּיִתְ רוֹ הֲווֹ לֵיהּ ְליִתְ רוֹ ְבּנִין אף כאן כיון ששם משה משכנו עם יתרו נולדו לו בניםְ ,וכָל
בֵּיתֵ יהּ אַיְיתֵ י ִעמֵּיהּ ְלמֵיעַל לוֹן תְּ חוֹת גַּדְ פֵי דִּ שְׁ כִינְתָּ א וכל ביתו הביא עמו להכניס אותם
תחת כנפי השכינהְ ,ויִתְ רוֹ אָמַר לְמשֶׁ ה אֲ נִי חוֹתֶ נְָך יִתְ רוֹ בָּא אֵ לֶיָך וְאִ שְׁ תְּ ָך וּשְׁ נֵי ָבנֶי ָה ִע ָמּהּ
הרי וּשְׁ נֵי ָבנֶי ָה כְּתִ יבְ ,ולָא כְתִ יב וּשְׁ נֵי ָבּנֶיָך כי התורה קוראת להם בניה מטעם הנזכר
לעיל .וראיה כי ְבּנִין הֲווֹ לֵיהּ ְליִתְ רוֹ ,דִּ כְתִ יב וּ ְבנֵי ֵקנִי ח ֹתֵ ן משֶׁ ה עָלוּ ֵמעִיר הַתְּ מ ִָרים,
והנה לפי זה קשה שהרי כתוב וישלח משה את חותנו ,ולא כתוב ואת בניו ,על זה אמר
וּבְנוֹי שָׁ בַק ִעם משֶׁ ה אחר שחזר יתרו לארצו השאיר את בניו במדבר עם משה שילמדם
תורה".
וכן איתא בברכות )מב" :(.תיכף לתלמידי חכמים )המקריבו אליו ומארחו בביתו(
ברכה ,שנאמר )ויצא ל' כ"ז( 'ויברכני ה' בגללך' ,איבעית אימא מהכא ,שנאמר )וישב ל"ט
ה'( 'ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף'".
גמילות חסדים
המארח עניים בביתו
כח .ישתדל אדם לגמול חסד עם החיים ועם המתים ,וכל שכן עם
עניים ת"ח ההולכים מעיר לעיר ,ראוי ליתן עליהם לב רך לקרבם
ולגמול חסד עמהם ולהנות אותם בכל מה דאפשר ,ויזכה ג"כ לבנים
תלמידי חכמיםמו.
ועל הכתוב בפרשת וישב )ל' כ"ז(" :ויאמר אליו לבן ,אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי
ויברכני ה' בגללך ".מביא רש"י'" :נחשתי' ,מנחש הייתי ניסיתי בניחוש שלי ,שעל ידך
באה לי ברכה ,כשבאת לכאן לא היו לי בנים ,שנאמר 'והנה רחל בתו באה עם הצאן',
אפשר יש לו בנים והוא שולח בתו אצל הרועים ,ועכשיו היו לו בנים שנאמר )ויצא ל"א
א'( 'וישמע את דברי בני לבן".
מוכתוב ב"אור צדיקים" )עמוד התורה סוף פט"ו(" :ישתדל אדם לגמול חסד עם החיים
ועם המתים ,וכל שכן עם עניים ת"ח המגורשים מבתיהם ומנשותיהם ובניהם ,שהולכים
מעיר לעיר ,ואין מרחם עליהם ואין מאסף אותם הביתה ,ראוי ליתן עליהם לב רך לקרב
אותם ולגמול חסד עמהם ולהנות אותם בכל מה דאפשר ,ויזכה ג"כ לבנים תלמידי חכמים".
פט
צא
ברכת חכם
ברכת חכם
ברכת חכם
צדיקים פוקדים עקרות
א .הקב"ה פוקד עקרות ,וצדיקים פוקדים עקרותא.
א איתא בקהלת רבה )פרשה ג' פסקה י"ט(" :בעוה"ז אני הוא שעתיד לעשות ים יבשה
כבר עשיתי כן בעוה"ז וכו' אני הוא שעתיד לפקוד עקרות כבר הייתי פוקד על ידי אברהם
שנאמר )בראשית כ"א( וה' פקד את שרה וגו'".
וכן איתא ב"ילקוט שמעוני" )מלכים א' ,ט"ז -המשך רמז ר"ז(" :הקב"ה פוקד עקרות
ואליהו פוקד עקרות וכו'".
וכן איתא "מדרש רבה" )דברים פרשה י' פסקה ג'(" :זש"ה )שמואל ב' כ"ג( 'אמר אלקי
ישראל לי דבר צור ישראל מושל באדם' ,ומהו 'צדיק מושל יראת אלקים ,הצדיקים
מושלים כביכול שהקב"ה מושל ,כיצד כל מה שהקב"ה עושה הצדיקים עושין ,כיצד
הקב"ה פוקד עקרות ואלישע פקד את השונמית ,מנין שנאמר )מ"ב ד' ט"ז( 'למועד הזה
כעת חיה את חובקת בן' וכו'".
וכן איתא במדרש רבה בראשית )פרשה ע"ז פסקה א'(" :הקב"ה פוקד עקרות ואלישע
פוקד עקרות וכו'".
וכן איתא במדרש רבה שיר השירים )פרשה א' פסקה ל'(" :הלכו להם אצל רבי שמעון
בן יוחאי ועמד והתפלל עליהם ונפקדו ללמדך מה הקב"ה פוקד עקרות אף צדיקים פוקדים
עקרות".
ויש להסמיך להנ"ל מה דאיתא במדרש רבה )במדבר פרשה י' פסקה ה'(" :ויעתר מנוח
אל ה' ויאמר בי אדוני איש וגו' ,אמר רשב"ל למה נמשלה תפלת הצדיקים לעתר ,לומר לך
מה עתר זה מהפך את התבואה בגורן ממקום למקום ,כך תפלתן של צדיקים מהפכין מדת
אכזריות )מדת רגזנות( למדת רחמניות".
ובספר "תפארת שלמה" )בעניני ל"ג בעומר עמוד תק"ט( כתוב בתוך דבריו" :אולם כל
עניני העבדות של הצדיקים הקדושים האלו ,הוא לצורך השפעות טובות העולם הזה ,ורק
להמשיך נשמות קדושות והשפעות טובות וקדושה לעולם הזה ,לא לצורך לעשות יחודים
למעלה לבד ,ולכך בסיום האדרא ,אחר כל היחודים וכוונות המבוארים שם בזוהר הקדוש
פרשת נשא )קמד ,(:כד נפקו לכל אתר דמסתכלין סליק ריחא ,אמר רבי שמעון שמע מינה
דעלמא אתבסם בגיני ,כי זה היה כל פעולתו באמת להתבסם העולם בהשפעות טובות
וקדושה ,וזה דרך אמת והישר על כל איש בכוונת לימודו ועבודתו להשם יתברך ,להיות
העולם מתברך בגינו".
ובספר "לקט אמרי פנחס" )אות ד בשם כתבי קודש תר"ז בסוף( כתוב" :רבי פנחס
מקאריץ זצ"ל אמר יש לי אלף דרכים לפקידת עקרות ,למדתי זאת משורה וחצי בזוהר
הקדוש".
צג
צד
ברכת חכם
כח הדיבור של צדיק
ב .יש להזהר מדיבור של צדיק שעושה רושם למעלה ,אפילו הוא
בטעותב.
דיבורו מן השמים
ג .רואים הרבה פעמים אצל גדולי ישראל שלאחד עונים כך ולשני
עונים שיעשה להיפך ,וזה הכל לפי מה שנותנין מן השמים בפיו ,וזה
ג"כ מעין נבואה קטנה ,כמש"כ את אשר ישים ה' בפי אותו אשמור
לדברג.
ורוח קדשך אל תקח ממנו
ד .אע"פ שאמרו חז"ל נסתלקה רוה"ק מישראל ,הכוונה על נבואה
ממש שנסתלקה ,אולם הרבה מדרגות ברוה"ק קיימים עד היום
ומסורים ביד גדולי הדור .יש שהחכם מרגיש באמת כאילו שהודיעוהו
מן השמים ,ולפעמים החכם אומר לפי חכמתו מה שנראה לו והקב"ה
מסכים עמו ,כי דבור צדיק עושה רושם למעלה אפי' הוא בטעות.
ולפעמים מן השמים נותנין בפיו מה לומר אע"פ שאינו יודע כלל שזה
ברוה"ק .ויש הרבה פעמים שברכת חכם ועצתו מתקיימות משום
שמתכוון לשם שמים .ויש לפעמים שהברכות והעצות מתקיימות
בזכות השואל שמאמין באמונה שלמה בברכת החכם ובזכות זה באמת
מתקיימת ברכתו ,אא"כ הקב"ה יודע שזה אינו טוב בשבילוד.
ב כתוב בספר "אורחות יושר" )פרק כ"ו רוח הקדש(" :וזה הענין גם כן שמצינו כשגגה
היוצא מלפני השליט במו"ק )יח (.גבי שמואל ובכתובות )כג (.גבי אבוה דשמואל ושם
)סב (.גבי ר' ינאי ובירושלמי שבת )ספי"ד( גבי ריב"ל ושם )פרק ט"ז ה"א( גבי ר' חייא
בר אבא ובב"מ )סח (.גבי רב אשי ובאיכ"ר )פ"ה סי' ט"ז( גבי שמואל ובקה"ר )פ"י סימן
ה'( גבי רבי ,כי דבור צדיק עושה רושם למעלה אפילו הוא בטעות".
ג כן מובא בספר "שמעה תפילתי" )תפילת ר"ה עמוד שי"ד ,הגרח"ק(.
ד כתוב בספר "שמעה תפילתי" )תפילת ר"ה עמוד שי"ד ,הגרח"ק( ביאור על מה
שאומרים בשמע קולינו 'ורוח קדשך אל תקח ממנו'" :הביאור ברוח קדשיך האמור כאן
כתב מו"ר שליט"א רוח הקודש מסור ביד גדולי הדור עד היום כמו שביארנו )"ארחות
ברכת חכם
יושר" סי' כ"ו( וז"ל )שם בקיצור( בסוטה )מח (:ת"ר משמתו חגי זכריה ומלאכי נסתלקה
רוה"ק מישראל וצ"ע דהא מצינו בכמה מקומות אצל התנאים שהיה להם רוה"ק ...והרח"ו
בספר שערי קדושה )ח"ג שער ז'( כתב והנה באזנינו שמענו ובעינינו ראינו יחידי סגולה
השיגו למדרגת רוה"ק בזמנינו זה והיו מגידים עתידות ובהם בעלי חכמה לא נתגלו בדורות
שקדמו אלינו עכ"ל וגם בדורות האחרונים ידועים כמה דברים כגון מהגר"א ומרבינו
ה"חפץ חיים" זצ"ל .ועוד הרבה גדולים מה שאמרו דברים בלי שידעו מהם כלל והכל
נתקיים .וגם ראינו הרבה דברים כאלו מרבותינו זללה"ה וצ"ל שיש הרבה מדרגות
ברוה"ק דמה שאמרו בגמ' נסתלקה רוה"ק מישראל הכונה על נבואה ממש שזה
נסתלק עד שיבא אליהו וכמו שאמר הנביא האחרון זכרו תורת משה וגו' הנה אנכי שולח
לכם את אלי' הנביא לפני בוא יום ה' והיינו שמעתה לא יהא נבואה רק בתורה תמצאו הכל
והנבואה לא תחזור עד שיבא אליהו לפני משיח כמשאחז"ל )עירובין מג (:אמנם גם
ברוה"ק שאח"כ יש כמה מדרגות ,יש שהחכם מרגיש באמת כאילו שהודיעוהו מן
השמים כו"כ וכמש"כ מרן החזו"א )"אמונה ובטחון" ספ"ב( וז"ל יש עוד ממדת הבטחון
כי על הבוטח שורה רוח קדש ומתלוה עמו רוח עוז המבשרו כי אמנם יעזרהו ה' וכמו
שאמר דוד המלך ע"ה אם תחנה עלי מחנה לא ירא לבי אם תקום עלי מלחמה וגו' וזה ענין
מתחלף לפי מעלת הבוטח ורב קדשו עכ"ל ויש הרבה פעמים שהחכם אומר לפי חכמתו
מה שנראה לו והקב"ה מסכים עמו כמש"כ ב"ספר חסידים" החדש )סי' תתשצ"ה( כל
הדובר אמת ואינו רוצה לחשוב שקר ולא לדבר שקר אפילו דברים שיחשב ושידבר אף על
פי שלא יתכוין להם כל מחשבותיו ודבריו יתקיימו שנא' 'ותגזר אומר ויקם לך' עכ"ל וזהו
שמצינו בגמ' גבי חוני המעגל תענית )כג (.עליך נאמר ותגזר אומר ויקם לך וכן אמר גבי
רבי )כתובות קג (.ומצינו בב"מ )קו (.שא' יכול לטעון הוה מקיים בי ותגזר אומר ויקם לך
ע"ש .וזה הענין גם כן שמצינו כשגגה היוצא מלפני השליט )במו"ק יח .גבי שמואל,
ובכתובות כג .גבי אבוה דשמואל ,ושם סב .גבי ר' ינאי ,ובירושלמי שבת ספי"ד גבי
ריב"ל ,ושם פט"ז ה"א גבי ר' חייא בר אבא ,ובב"מ סח .גבי רב אשי ,ובאיכ"ר פ"ז סי' טז
גבי שמואל ,ובקה"ר פ"י סי' כ גבי רבי( כי דבור צדיק עושה רושם למעלה אפילו הוא
בטעות .ויש עוד ענין שמן השמים נותנין בפיו מה לומר ואף על פי שאינו יודע כלל
שזה ברוה"ק רק נותנין לו מחשבה לומר כך וכך לפי דעת תורה שבידו והוא מכוין לאמת
וכן כתבו התו' )עירובין סד (:שמה שאמרו שם שכיון ר"ג ברוה"ק שקרא לגוי מבגאי אין
הכונה שידע ברוה"ק שכך קוראין לו אלא שהוא קרא לו סתם שם מצוי אצל הגוים ומן
השמים נתנו לתוך פיו שיקרא האמת וזה נקרא שכיון ברוה"ק ע"ש .ובזה ראינו הרבה
פעמים אצל הגדולים שלאחד עונים כן ולשני עונים שיעשה להיפך וזה הכל לפי מה
שנותנין מן השמים בפיו מה לומר וזה גם כן מעין נבואה קטנה כמש"כ את אשר ישים
ה' בפי אותו אשמור לדבר .ויש הרבה פעמים שברכת חכם ועצתו מתקיימת משום
שמתכוין לשם שמים וכמ"ש במדרש שו"ט )פ"א( אמרו עליו על ר"א בן ערך שהיה יועץ
עצות ומתקיימות אמרו לו וכי נביא אתה א"ל לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי אלא כך
מקובלני כל עצה שהיא לשם שמים סופה להתקיים ובפ"ו דאבות כל העוסק בתורה לשמה
צה
צו
ברכת חכם
כפי גדלותו
ה .וכל מה שיהיו המברכים יותר גדולים בתורה ובמעשים ובזיכוי
הרבים ,כך ברכתם ותפלתם יותר תעשה פירות ותתקבל ברצוןה ,שכפי
מעלת המברך תהיה מדרגת השפע המתקבלו.
נהנין ממנו עצה ותושי' ומפרש בכלה רבתי )פ"ח( אע"ג דלא קרוב )שאינו קרוב ויודע
היטב המעשה( מעצי וידעי ההיא עצתא דילי היא מהתורה היא באה ומשמיא היא דאסכים
דעתייהו עכ"ל .ויש לפעמים שהברכות והעצות מתקיימות בזכות השואל שמאמין
באמונה שלמה שמלת החכם מתקיימת ובזכות זה באמת מתקיים ואם לא היה מאמין
בזה בלב שלם באמת לא היו מתקיימין בו ודבר זה מתחלף לפי השואל ודבר זה ראינו
כמה פעמים אצל גדולי ישראל וירא שמים שסומך כל דבר על החכם ושומע לו לכל
אשר יאמר יש לו סייעתא דשמיא שנותנין להחכם בפיו מה לומר לו ועצותיו מצליחין
בדרך כלל אא"כ הקב"ה יודע שזה אינו טוב בשבילו וכמו שאמר שלמה המלך )במ"א ח
לט( ואתה תשמע השמים מכון שבתך וסלחת ועשית ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את
לבבו כי אתה ידעת לבדך את לבב כל בני האדם .ואחז"ל תנחומא )תרומה סי' ט'( אם הוא
תובע בנים ואתה יודע שיהיו מכעיסין לפניך אל תתן לו ...ואשרי מי שדבוק בחכמים
האמתיים ושומע לדבריהם תמיד כמש"כ הרמב"ם )פ"ו דעות ה"ב( מצות עשה להדבק
בחכמים ותלמידיהם כדי ללמוד ממעשיהם כענין שנאמר ובו תדבק וכי אפשר לאדם
להדבק בשכינה אלא כך אמרו חכמים בפירוש מצוה זו הדבק בחכמים ותלמידיהם לפיכך
צריך אדם להשתדל שישא בת ת"ח וישיא בתו לת"ת ולאכול ולשתות עם תלמידי חכמים
ולעשות פרקמטיא לת"ח ולהתחבר להם בכל מיני חבור שנא' ולדבקה בו וכן צוו חכמים
ואמרו והוי מתאבק בעפר רגליהם ושותה בצמא את דבריהם עכ"ל".
וכן כתוב בספר "אורחות יושר" )פרק כ"ו רוח הקדש( שמן השמים נותנין בפי הצדיק
מה לומר.
ה כתוב בספר "רני עקרה" )שער העצות עמוד ל"ו(" :והנה ממאמר חז"ל הנז"ל יוצא,
שלדעת רבי יוחנן ילך אצל זקן לברכו ,וסבירא ליה שנפקד בועז בזכות תפלתה של הצדקת
נעמי) .ולפי זה זקן לאו דוקא אלא הוא הדין זקנה( ,וריש לקיש סבירא ליה שנפקדה רות
בזכות ברכת בועז עצמו ,ורבנן סברי ששניהם לא נפקדו אלא מברכותיהם של זקני בית
הדין יושבי השער ,דהיינו גם זקנים וגם רבים .וכבר אמרו חז"ל )ברכות ז (.שלא תהא
ברכת הדיוט קלה בעיניך ,וקרא לרבי ישמעאל בן אלישע הדיוט לגבי הקב"ה ,עיין שם.
והיינו דבעינן לפחות ברכת יראים ושלמים ,וכל מה שיהיו המברכים יותר גדולים בתורה
ובמעשים ובזיכוי הרבים ,כך ברכתם ותפלתם יותר תעשה פירות ותקובל ברצון ,ודי
בהערה זו כאן עתה".
ו כתוב ב"ספר העיקרים" )במאמר רביעי פרק י"ט( תוך הדברים" :וכפי מעלת הסומך
או המברך תהיה מדרגת השפע המקובל ,ולזה תמצא שאמר אליהו לאלישע כשאמר לו
)מ"ב ב' ט'( 'שאל מה אעשה לך בטרם אלקח ממך' ,והשיב אלישע )שם( 'ויהי נא פי שנים
ברכת חכם
לבטל גזירת צדיק
ו.
אין הקב"ה מבטל גזירתו של צדיק מפני גזירתו של צדיק אחרז.
ילך אצל חכם
ז .מה טוב ומה נעים ,שילך אצל חכם ויבקש ממנו ברכהח ,שיתפלל
עבורו שיפקד בזרע של קיימאט.
ברוחך אלי' ,ואמר לו אליהו )שם שם י'( 'הקשית לשאול' ,שאי אפשר לאדם לתת הכנה אל
המקבל יותר מהנמצא אצלו ,ולזה אמר לו שאם יראה אותו אחר שיהיה לוקח ממנו ,יהיה
לו כן ,שבלי ספק יהיה אליהו אחר הלקיחה במדרגה יותר גדולה ממה שהיה קודם לכן,
ויהיה אז אפשר לו להשפיע עליו פי שנים ממה שהיה באליהו טרם הלקיחה מה שלא היה
אפשר לו להשפיע קודם שילקח".
ז איתא בירושלמי תענית )פ"ג הלכה י(" :מתני' שלח לו שמעון בן שטח ואמר לו צריך
אתה לנדוי אבל מה אעשה לך ואתה מתחטא לפני המקום כבן שהוא מתחטא לאביך ועושה
לו רצונו ועליך הכתוב אומר )משלי כ"ג כ"ה( 'ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך'.
גמ' שאילו נגזרה גזירה כשם שנגזרה בימי אליהו .לא נמצאת מביא את הרבים לידי
חילול השם שכל המביא את הרבים לידי חילול השם צריך נידוי .תמן תנינן שלח לו רבן
גמליאל אם מעכב אתה את הרבים נמצאת מביא מבול לעולם .לא נמצאת מעכב רבים
מלעשות מצוה וכל המעכב רבים מלעשות מצוה צריך נידוי .ואמר לו ואין הקב"ה מבטל
גזירתו מפני גזירתו של צדיק אמר לו הן הקב"ה מבטל גזירתו מפני גזירתו של צדיק ואין
הקב"ה מבטל גזירתו של צדיק מפני גזירתו של צדיק חבירו .אבל מה אעשה לך ואתה
מתחטא לפני המקום כבן שהוא מתחטא על אביו והוא עושה לו רצונו .ר' ברכיה ר' אבא
בר כהנא ר' זעירה בשם רב יהודה ואית דאמרין לה בשם רב חסדא ואית דאמרין לה בשם
רב מתנה ותגזר אמר ויקם לך מה ת"ל לך אלא אפילו הוא אמר הכין ואת אמר הכין דידך
קיימא ודידי לא קיימה".
ח איתא בבבא בתרא )קטז :(.דרש ר' פנחס בר חמא ,כל שיש לו חולה בתוך ביתו ילך
אצל חכם ויבקש עליו רחמים ,שנאמר )משלי טז יד( 'חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם
יכפרנה'.
וכן איתא בירושלמי במסכת תענית )פ"ב ה"ב( :אמר ר' מנא ,רמז לתלמיד חכם הוא,
שאדם צ"ל לרבו תשמע תפילתך .ופירש בקרבן העדה :שצריך אדם לילך אצל תלמיד חכם
שיבקש עליו בעת צרתו ,לכך כתיב )תהלים כ' ב'( 'יענך ה' ביום צרה' ,שהיה דוד מתפלל
על אחרים.
כתוב בספר "דרך שיחה" )ח"ב( הא דלא נקטו ילך אצל 'צדיק' ויבקש עליו רחמים ,כי
על צדיק גרידא אינו חידוש ,אלא ילך אצל חכם שתפלתו הוא מכח התורה.
צז
צח
ברכת חכם
וב"עיון יעקב" )שם ד"ה ילך אצל חכם( מבאר ז"ל" :דקדק לומר שהוא ילך אצל חכם
להראות אפילו הוא )היינו המבקש( ראש קציני ישראל אפילו הכי כיון שהוא צריך לחכם
ילך אצלו ודלא כמו שעשה יפתח שלא רצה לילך אצל פנחס".
ט איתא בשיר השירים רבה )פרשה א' פסקה ל' אות ב( :אמר רבי אידי ,מעשה באשה
אחת בצידן ששהתה עשר שנים עם בעלה ולא ילדה ,אתון גבי ר' שמעון בן יוחאי ,בעיין
למשתבקא דין מדין ]להתגרש זה מזה[ ,אמר להון ,חייכון כשם שנזדווגתם זה לזה במאכל
ובמשתה ,כך אין אתם מתפרשים אלא מתוך מאכל ומשתה .הלכו בדרכיו ועשו לעצמן יום
טוב ,ועשו סעודה גדולה ,ושכרתו יותר מדאי .כיון שנתיישבה דעתו עליו ,אמר לה בתי
ראי כל חפץ טוב שיש לי בבית וטלי אותו ,ולכי לבית אביך ,מה עשתה היא ,לאחר שישן
רמזה לעבדיה ולשפחותיה ואמרה להם שאוהו במטה וקחו אותו והוליכוהו לבית אבא,
בחצי הלילה ננער משנתיה ,כיון דפג חמריה אמר לה בתי היכן אני נתון ,אמרה ליה בבית
אבא ,אמר לה מה לי לבית אביך ,אמרה ליה ולא כך אמרת לי בערב כל חפץ טוב שיש
בביתי טלי אותו ולכי לבית אביך ,אין חפץ טוב לי בעולם יותר ממך .הלכו להם אצל רבי
שמעון בן יוחאי ועמד והתפלל עליהם ונפקדו .ללמדך 'מה הקב"ה פוקד עקרות אף צדיקים
פוקדים עקרות' .והרי דברים קל וחומר ומה אם בשר ודם על שאמר לבשר ודם שכמותו,
אין לי חפץ בעולם טוב ממך נפקדו ,ישראל המחכים לישועת הקב"ה בכל יום ואומרים אין
לנו חפץ טוב בעולם אלא אתה ,על אחת כמה וכמה.
ובמסכת מו"ק )טז (:פירשו הפסוק )ש"ב כ"ג ג'( 'אמר אלקי ישראל ,לי דבר צור
ישראל ,מושל באדם צדיק ,מושל יראת אלקים' ,מאי קאמר ,אמר רבי אבהו הכי קאמר
'אמר אלקי ישראל לי ,דבר צור ישראל ,אני מושל באדם ,מי מושל בי צדיק ,שאני גוזר
גזרה ומבטלה .ע"כ .וכן הוא בירושלמי בתענית )פ"ג ה"י( :הקב"ה מבטל גזירתו מפני
גזירתו של צדיק ,עיין שם.
ובדרשות הר"ן )הדרוש השלישי( כתב" :כי שומר המצוה הוא למעלה מטבע המציאות,
איננו משועבד לגלגל וכוחותיו .וזהו שאמרו רבותינו ז"ל )מו"ק טז' (:אני מושל באדם ,ומי
מושל בי ,צדיק שאני גוזר גזירה והוא מבטלה' ,כלומר ,שלא שעבדתיו לטבע מציאותי.
ופירש הר"י מסרגוסה שם :ופירוש הענין ,שהצדיק משנה הטבע ,וכאין הוא כנגדו ,והנה
הטבע הוא גזירת אלקים ,והצדיק כיון שהוא בלתי משועבד אל הטבע למציאות ,דומה הוא
כמי שמבטל גזירתו יתברך".
ובספר "שערי אורה" )השער העשירי ,הספירה הראשונה( בתוך הדברים כתוב:
"וצריכים אנו להודיעך גדולת רחמי השם יתברך על הבריות שהודיענו סתרים עליונים,
שאף על פי שבני העולם נדונים בבית דין של מעלה ,וראויים לכל מיני עונשים ,יכולין
התחתונים להפוך כל אותו הדין והעונש לטובה ,וזהו שאמר )ש"ב כ"ג ג'( 'צדיק מושל
יראת אלקים' )מועד קטן טז (:ופירשו בו ,מי מושל בי ,צדיק ,שאני גוזר גזירה והוא
מבטלה .כיצד דע בשעה שיש צדיק בעולם ,שהוא ראוי להתבונן בתפילתו ,ולהתבונן עד
עולם הרצון והרחמים ,אף על פי שנגזרה גזירה בבית דין של מעלה ,כשאותה תפילה של
אותו צדיק עולה עד הכת"ר ,אזי נפתחים שערי עולם הרחמים .וכשייפתחו ,כל אותם
הדינים שנגזרו מתבטלים לפי שמאורות הרחמים הופיעו ,ונתמלאו כל הספירות רחמים
ברכת חכם
אולם צריך לדעת שהיו מן הגדולים שהיו מונעים את עצמם מלתת
ברכה מפורשתי.
איזה חכם
ח .מהו גדר 'חכם' ,יש אומרים דהיינו החכם שבעיריא ,ויש אומרים
שהחכם יהיה תופס ישיבהיב.
צדיקים שבדור
ט .יש לקבל ברכה מצדיקים שבדור ,שהקב"ה מסכים לסברת
הצדיקים שבדוריג .לכן צריך אדם להתיעץ עם חכם גדול ,לאיזה צדיק
ומקובל ראוי ללכת ולבקש ברכהיד.
ומיני שפע ברכה ואצילות .ואין בכל הספירות באותה שעה מקום שיהיה מחזיק דין ,ואין
שם מידה מחזקת כעס ורוגז ,לפי שהא'ל עומד בשמחה וברצון ,ועברו כל פני זעם,
ונתהפכו כל בעלי הדין לרחמים .וכל המידה הזאת שופעת הרחמים הגדולים המשפיעים
דרך י"ג צינורות העליונים בי"ג מידות ,אשר בעולם המשפט ,וכל זה איננו מצד גזר דין
אלא מצד רצון ורחמים ,ואף על פי שאין בני העולם ראויים לכך ,מאחר שאותו צדיק גרם
להיות שערי רחמים פתוחים ,הא'ל מתנהג במידת רחמים שלא מצד הדין .וזהו 'וחנותי את
אשר אחון' ,אף על פי שאינו מצד הדין 'ורחמתי את אשר ארחם' ,אף על פי שלא יצא מן
הדין ,שהרי כשיופיע פני הרחמים מהכתר ,כולם נהפכים לרחמים .וזה העניין יהיה מצד
התפילה ,וגם מצד עשיית קצת מצוות שהן גורמות להיות שערי עולם הרחמים נפתחים,
כגון נשיאות כפים ,וסוד הקטורת דשאר מצוות כיוצא בהן".
י עיין במה שכתוב בספר "כתרה של תורה" )עמוד קמ"ה(.
יא כפשטות לשון הרמ"א )יו"ד סימן של"ה סעיף י'( בשם ה"נמוקי יוסף" :יש אומרים,
שמי שיש לו חולה בביתו ,ילך אצל חכם שבעיר שיבקש עליו רחמים.
יב כתב ה"נמוקי יוסף" בב"ב )נג .מדפי הרי"ף( :דמנהג זה בצרפת כל מי שיש לו חולה
מבקש פני הרב התופס ישיבה שיברך אותו.
יג איתא בבבא קמא )נ" :(.תנו רבנן ,מעשה בבתו של נחוניא חופר שיחין שנפלה לבור
גדול ,באו והודיעו את רבי חנינא בן דוסא ,שעה ראשונה אמר להם שלום ,שניה אמר להם
שלום ,שלישית אמר להם עלתה .אמרו לה מי העלך ,אמרה להם זכר של רחלים נזדמן לי
וזקן אחד מנהיגו ,אמרו לו נביא אתה ,אמר להם לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי ,אלא כך
אמרתי דבר שאותו צדיק מצטער בו יכשל בו זרעו .אמר רבי אחא אף על פי כן מת בנו
בצמא ,שנאמר )תהלים נ' ג'( 'וסביביו נשערה מאד' ,מלמד שהקב"ה מדקדק עם סביביו
צט
ק
ברכת חכם
צדיק גדול פועל בתפילתו
י .יש איש שמצד תולדותיו ושורש נשמתו היה נקצב לו בני חיי
ומזוני ,ורק שעל ידי חטאים מגלגול זה או מגלגול אחר נסתתמו
צינורות השפע רחמנא ליצלן ,ואינו יכול לקבל מה שמגיע לו .ועל זה
יכול הצדיק לפעול בתפילותיו ,לפתוח לו צינורות השפע שכבר מיוחד
לו .אולם יש מי שמצד תולדותיו ושורש נשמתו היה שלא יהיה לו
בנים ,ועל זה צריך לעשות צירופים חדשים ולשנות את מזלו ושורש
נשמתו ,כדי לעשותו לבריאה חדשה ,ועל זה צריך רחמנים גדולים,
וצדיק גדול יכול לפעול בתפילתוטו.
אפילו כחוט השערה ,רבי נחוניא אמר מהכא )שם פ"ט ח'( 'א'ל נערץ בסוד קדושים רבה
ונורא על כל סביביו'".
וכתב רבינו ישעיה ב"שיטה מקובצת" שם :לרבינו נראה לפרש 'אמרתי' ,כלומר
השמעתי דבר זה לפני הקב"ה ,והם 'דבר שנצטער' וכו' ,והסכים הקב"ה לדברי ,שכן דרכו
של הקדוש ברוך הוא שמסכים לסברת הצדיקים שבדור ,וכשמת בנו בצמא כבר מת רבי
חנינא .וכן מצינו בחגיגה שלא היו אומרים דבר במתיבתא דרקיעא בשם רבי מאיר ,מפני
שלמד מאחר ,עד שאמר רבי אבהו לאליהו ומאי איכפת ליה אגוז מצא בירר את האוכל
וזרק את הפסולת ,והסכים הקדוש ברוך הוא לדעתו ואמרו מכאן ואילך דבר בשם רבי
מאיר.
יד כתוב בספר "אנשי קודש" )הלכות צניעות סעיף י"ט(" :בזמנינו נתרבו פועלי ישועות
ומקובלים למיניהם ,וכן אלה שפותחים גורלות ומזלות בכל מיני אופנים שהם .יש להמנע
מללכת אתם ,ושומר נפשו ירחק מהם וצריך ללכת לצדיקים אמתיים שמוכרים לנו על ידי
גדולי ישראל .לכן צריך אדם להתיעץ עם חכם גדול ,לאיזה צדיק ומקובל מותר ללכת
ולבקש ברכה .וצריך אדם להרגיל עצמו להתפלל לבורא עולם ולהתחזק בתורה ובתפלה
על כל צרה שלא תבוא ,ולא לבטוח באנשים ,רופאים ,ומקובלים למיניהם .ובדרך רמז
אמרו )תהלים קמ"ו ג'( 'אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה' ,ראשי תבות אד"ם:
אדמורים דוקטורים מקובלים והבוטח בה' אשריו".
טו כתוב בספר "נתיבי ישורון" על התורה בפרשת מקץ על הכתוב )מ"א כ"ו( בתוך
דבריו" :והנראה בזה על פי המובא בשם הרה"ק מרוז'ין זיע"א ,על מה דאיתא ב"פרי
הארץ" במכתב להר"י מסמוליין ,שביקש הימנו להפקד בזרע של קיימא ,שענה לו ה"פרי
הארץ" היה היה דבר ה' ביד הבעש"ט זיע"א ,אחד היה מהקדמונים לא קם כמוהו ואחריו
לעפר מי יקום ,והוא היה יכול לפעול ישועות בקרב הארץ ולא אנחנו .ונשאל הרה"ק
מרוזין זי"ע ,שהרי ראינו בהרבה צדיקים שלא הגיעו למדרגת הבעש"ט ,והרבה מישראל
נפקדו על ידם בפקודת ישועה ורחמים .ותירץ דמצינו בזה ב' אופנים .א' מי שמצד תולדתו
ברכת חכם
צדיק בעל צדקה כוחו לפקוד עקרות
יא .צדיק שהוא בעל צדקה לעניים ביותר ,יהיה לו סגולה לפקוד
עקרותטז.
ושורש נשמתו היה נקצב לו בני חיי ומזוני ,רק שעל ידי חטאים מגלגול זה או מגלגול קודם
נסתתמו צנורות השפע ,ואינו יכול לקבל מה שמגיע אליו ,ועל זה כל צדיק יכול לפעול
בתפילותיו ,לפתוח לו צנורות השפע .ב' מי שמצד תולדתו ושורש נשמתו היה שלא יהיה לו
בנים ,וכמו שנאמר לאברהם אבינו ע"ה שנולד במזל שיהיה עקר ,ובזה צריך לעשות
צירופים חדשים ,ולשנות את מזלו ושרש נשמתו ,וזה כמו בריאה מחודשת ,וזה היה יכול
רק הבעש"ט זיע"א .ויש לדייק מזה ,דב"פרי הארץ" במכתבו מסיים ,שעל ידי עבודתו
למען מעות ארץ ישראל יזכה לבנים ,היינו שאפילו במצב כזה שצריך לשנות מזלו ושורש
נשמתו יכול להועיל עבודתו למען מעות א"י וכו'".
]ויש להסמיך לזה מה שכתוב בספר "כנסת ישראל" על תהלים )פרק קט"ו עמוד קנ"ז
ד"ה יראי( בתוך דבריו" :שאם המזל לאחד מישראל להיות חשוך בנים ,על ידי ברכת
כהנים ישדדו המזל ויזכה לבנים ,ולזה אמר 'הקטנים עם הגדולים' ,".הרי שכחם של כהנים
הוא כ"כ גבוה עד שהם יכולים לשנות את המזל ,שהתורה מינתה אותם להיות 'לברך את
עמו ישראל באהבה' .והכל מיוסד במה שכתב ברמב"ם בהלכות תפלה ונשיאת כפים )טו
ז(" :ואל תתמה ותאמר ומה תועיל ברכת הדיוט זה ,שאין קבול הברכה תלוי בכהנים ,אלא
בהקב"ה שנאמר )במדבר ו' כ"ז( 'ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם' ,הכהנים
עושים מצותן שנצטוו בה והקב"ה ברחמיו מברך את ישראל כחפצו ,".א"כ אין צריך יותר
מזה .וגם עיין בטור )או"ח סימן קכ"ח( שמביא מירושלמי "בקול רם ,בקולו של רם ,מלמד
שהקב"ה משתף קולו עמהם" ,ועיין בספר "אילת השחר" על התורה בפרשת נשא )ו' עמוד
ל"ו( "זו זכות עצומה ,שכל אחד יכול בכל הדורות לשמוע[".
ובספר "מעשה איש" )חלק א' עמוד ר"ה( כתוב בתוך הדברים" :מרן בעל קה"י זצ"ל
נתבקש פעם להתפלל עבור אחד שיותר מעשר שנים לא נפקד בזרע של קיימא ,והשיב עד
עשר שנים הדבר תלוי בתפילה ,וזה אני יכול .אבל לאחר עשר שנים כבר צריך שינוי
הטבע ,וזה היה יכול רק החזו"א".
והרבה מעשיות שמענו אודות הכח הברכה של מרן הגאון ר' חיים קינבסקי שליט"א.
טז בספר "נוצר חסד" על אבות על המשנה )ד' ח'( "אל תהי דן יחידי" ,כתוב בתוך
דבריו" :למשל צדיק שקיבל על עצמו עול תורה והמית עצמו עליה ,יהיה לו סגולה לפעול
בענין מקשה לילד במהירות ,וצדיק שהוא בעל צדקה לעניים ביותר ,יהיה לו סגולה לפקוד
עקרות וכיוצא וכו'".
קא
קב
ברכת חכם
הבטחת חכם
יב .כוחם של חכם וצדיק הנותנים הבטחה ,הוא יותר חזק מכח
ברכותיהםיז.
הוספה בעבודת ה'
יג .היו מן הצדיקים שכשהיו מברכים אחרים ,היו מקבלים על עצמם
תוספת התחזקות בעבודת ה' ,כדי שתחול הברכהיח.
ישר להקב"ה
יד .צדיק יעץ לזוג שלא זכו עדיין לזש"ק ,שילכו ישר להקב"ה,
ותיכף נושעו מידיט.
יז הגאון רבי חיים קרייסווירטה זצ"ל ,על פי מאמרי חז"ל בכמה מקומות ,בכח הבטחת
הצדיק ,עיין מו"ק )טז ,(:שבת )נט ,(:וכתובות )קג ,(:ועיין בזוה"ק )ח"א מה.(:
יח כתוב בספר "כתרה של תורה" אודות הגר"ש בירנבוים זצ"ל )עמוד קמ"ה(:
"כשאנשים ביקשו ממנו את ברכתו לצורך איזה דבר פרטי ,וכמו לרפו"ש או להפקד בזרע
של קיימא או לזיווג וכדומה ,לא היה קל להוציא ממנו ברכה מפורשת .מקורביו אומרים
שכשהיה נותן ברכה מפורשת לאדם עבור איזה צורך ,היה מתפלל בעדו וגם היה מקבל על
עצמו לעשות איזה הוספה בעבודת ה' או בלימוד או בגמ"ח וכדומה ,ולזכות שתתקיים
ברכתו".
יט בספר "דרך שיחה" )עמוד תנ"ו( מביא סיפור על זוג שלא זכו עדיין לזרע של קיימא,
ואמר להם הח"ח שילכו ישר להקב"ה ,ובאמת נושעו מיד מתוך אמונה זו.
וכעין זה מובא בקובץ "קול התורה" )חלק ס"ו עמוד ש"י מדור הלכה מר' יהושע
קרלינסקי ראש ביהמ"ד "באר אברהם" וישיבת "נחלת אשר" ירושלים(" :שמעתי
מהמשגיח רבי יחזקאל לווינשטיין זצ"ל שאמר בשם ה"חפץ חיים" שענה לאלה שבקשו
ממנו ברכות מה אתם צריכים את הברכה שלי וכי ההבטחה של הקב"ה להטיב לעושי
רצונו אינה מספיקה ,קחו את הברכה ישר מהקב"ה .הרי דלזכות לברכה ישר מהשי"ת
עדיף מעל ידי ברכת הצדיק וכמו"כ הפניה הישירה להשי"ת עדיפא מעל ידי סגולות".
וכעין זה מובא בספר "מאיר עיני ישראל" )עמוד י"ח( ,סיפר הג"ר ירחמיאל קופנס:
"כאשר היו באים לבקש ברכה מה"חפץ חיים" ,תמיד היה אומר ,מה אתם צריכים לבוא
דרך הדלת האחורית ,לכו מיד לריבונו של עולם .קחו תהילים ותתפללו ותבקשו ברכה
מהשם יתברך .כך אני עושה ,אמר ה"חפץ חיים" .אם אני צריך משהו ,הריני מדבר ישר
אל האבא .האבא רוצה לשמוע את הדברים ישירות מהבנים הוא לא רוצה לשמוע דרך
אחרים"...
ברכת חכם
כל אדם
טו .לעולם אל ימנע אדם עצמו מלילך אצל זקן או זקנה כדי
שיברכוהוכ ,וגם ראוי לקבל ברכה מהרבה אנשיםכא ומהרבה נשיםכב.
ועיין בספר "פרקי מחשבה" )על י"ג עקרים ,עמוד קל"ו העיקר החמישי מהרה"ג ר'
עזריאל טאובר(" :וביאור טעמו ונימוקו של ה"חפץ חיים" ,שהוא רצה לחנך ולהרגיל את
האנשים שלא לתלות תקוה בשום כוח זולתו יתברך אפילו בכוח ברכתו של הצדיק ואם
מבקשים ברכה מצדיק צריכים לקוות שה' ישמע את תפילת ובקשת הצדיק בזכות צדקותו
ותורתו שהצדיק הוא רק צינור להשפיע ממה שה' רוצה להשפיע ואין לו שום כוח עצמי
כלל ועיקר".
כ איתא במדרש רות )ו' ב'(" :ויאמר ברוכה את לה' בתי ,היטבת חסדך וגו' )שם ג' ,י'(,
ר' יוחנן וריש לקיש ורבנן ,רבי יוחנן אמר לעולם אל ימנע אדם עצמו מלילך אצל זקן
לברכו ,בועז היה בן שמונים שנה ולא נפקד ,כיון שהתפללה עליו אותה צדקת ,מיד נפקד,
שנאמר )שם ב' כ( 'ותאמר נעמי ברוך הוא לה''' .ריש לקיש אמר ,רות בת ארבעים שנה
היתה ולא נפקדה כיון שנשאת למחלון ,וכיון שהתפלל עליה אותו צדיק נפקדה ,שנאמר
)שם ג' י'( 'ויאמר ברוכה את לה' בתי' .ורבנן אמרין ,שניהם לא נפקדו אלא מברכותיהן של
צדיקים ,שנאמר )שם ד' י"א( ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים עדים ,יתן ה' את
האשה ,היטבת חסדך האחרון מן הראשון וגו'".
כא כתוב בספר רות )ד' י"א()" :יא( ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים עדים יתן ה'
את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה ,אשר בנו שתיהם את בית ישראל ,ועשה חיל
באפרתה וקרא שם בבית לחם) .יב( ויהי ביתך כבית פרץ אשר ילדה תמר ליהודה ,מן
הזרע אשר יתן ה' לך מן הנערה הזאת".
ועל זה איתא ברות רבה )פרשה ז' פסקה י"ד()" :רות ד' י"ב( 'ויהי ביתך כבית פרץ',
אמרו כל בנים שהקב"ה עתיד ליתן לך יהיו מן הצדקת הזו .ודכוותה )בראשית כ"ה כ"א(
'ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו ,כי עקרה היא ',מהו 'לנכח אשתו' אלא מלמד שהיה יצחק
שטוח כאן ורבקה שטוחה כאן ,ואומר רבש"ע כל בנים שאתה עתיד ליתן לי יהיו מן
הצדקת הזו .ודכוותה )שמואל א' ב'( וברך עלי את אלקנה ואת אשתו אמר בנים שעתיד
הקב"ה ליתן לך יהיו מן הצדקת הזו) .רות ד' י"ג( 'ויקח בועז את רות ותהי לו לאשה' אמר
רבי שמעון בן לקיש עיקר מוטרין לא היה לה ,וגלף לה הקב"ה עיקר מוטרין".
כב כתוב בספר רות )ד' י"ד( "ותאמרנה הנשים אל נעמי ,ברוך ה' אשר לא השבית לך
גואל היום ויקרא שמו בישראל".
ועל זה איתא ברות רבה )פרשה ז' פסקה ט"ז()" :רות שם( 'ותאמרנה הנשים אל נעמי,
ברוך ה' אשר לא השבית לך גואל היום' ,מה 'היום' )השמש( הזה רודה )שולט ומושל(
ברקיע ,כך יהא בזרעך )בזרע רות שהוא כזרעך מדוד והלאה בכל דור ,מלך( רודה ושליט
בישראל לעולם )וזהו 'לא השבית'() .וכאשר( אמר רבי חוניא ,מברכותיהן של נשים )אלו,
זכה דוד לזרעו לקיום עולם ,עד שנשבע לו ה' את השבועה האמורה ,ולכן( לא נתקעקעה
קג
קד
ברכת חכם
ביצתו של דוד )מבלי השאר לו ביצה אחת לפרות ולרבות ממנה( בימי עתליהו )בתו של
אחאב מלך ישראל ,ואיזבל המרשעת בתו של מלך צידון ,שהיתה גם היא מרשעת כאמה,
והיתה אשה ליורם בן יהושפט מלך יהודה ,ואמו של אחזיהו בן יורם מלך יהודה ,שבמות
בנה המלך אחזיהו קמה והרגה את כל בני המלוכה ,והמליכה עצמה על הארץ שבע שנים,
וחסד עשה ה' עם מלכות בית דוד ,שביום הרגו עתליהו את כל בני המלוכה הצילה )כלשון
הכתוב במ"ב י"א ב'( 'ותקח יהושבע בת המלך יורם אחות אחזיהו ,את יואש בן אחזיה,
ותגנב אתו מתוך בני המלך המומתים ,אותו ואת מנקתו ,בחדר המטות ,ויסתרו אותו מפני
עתליהו ולא הומת) .ג( ויהי אתה בית ה' מתחבא שש שנים ,ועתליה מלכת על הארץ) .ד(
ובשנה השביעית שלח יהוידע' הכהן הגדול ,בעלה של יהושבע הצדקת ,והביא אליו לבית
המקדש ,גבורים צדיקים מישראל ,והמליכו את יואש למלך על יהודה ,והרגו את עתליה
ואת אנשיה ,וכן נשאר קיום למלכות בית דוד ,שלא תושבת מישראל( .ורבי תנחומא בשם
רבי שמואל אמר ,שמה )בפרשת בנות לוט( כתיב )בראשית י"ט ל"ב( 'ונחיה מאבינו זרע'
)ואם היו יולדות שתיהן בנות ,לא היו מועילות כלום במעשיהן ,ורק אם היו מולידות
לפחות אחת מהם בן ,אז היה מעליות במעשיהן ,והיו צריכות לכן לומר 'ונחיה מאבינו בן',
ומכל מקום( אין כתיב כאן 'בן' אלא 'זרע' )לרמוז על( ,אותו הזרע )שאיננו עדיין בן בזמנן(
שהוא בא )לכנס"י( ממקום אחר )מרות המואביה הגיורת ,מאומה אחרת וזרה ומובדלת
מעם ישראל( ואיזה זה )הוא אותו הזרע החשוב והיקר הזה( ,זה מלך המשיח )הבא מזרעו
של דוד המלך ,הבא מזרעה של רות המואביה ,ומן המואבים שבאו מלוט ובנותיו ,הוא אשר
יביא את העולם אל תיקונו ,ואשר רק לסיבה זו יש לכל מעשיהן חשיבות ,וזהו שנאמר כאן
ברות )ד' י"ד( 'אשר לא השבית לך גואל היום ,ויקרא שמו בישראל' ,אשר לא השבית לך
ה' דבר זה ,כי הגואל המיועד לעתיד לבוא ,ליום המועד לגאולה יהיה ממך ,ומעתה
שהמואביה הזו התגיירה ,ובא לישראל יקרא שמו של הגואל הזה בישראל ,כמיועד
מראש(".
ובספר "מעדני שמואל" בפרשת מצורע )עמוד צ"ג( בתוך הדברים" :מבואר בזה,
שבימיה של המרשעת עתליה ,היה קיטרוג כה גדול על בית דוד ,עד שריחפה סכנת כליון
על הבית הזה ,ומי הגן עליו ,ברכותיהן של הנשים ,שבירכו את נעמי ,כנראה שכל הזכויות
הגדולות של נעמי ושל רות ,ולאחר מכן של דוד וביתו ,לא היו מספיקות לעמוד כנגד
הקטרוג הרב שהיה עליהם ,ומה גרם להצלת נצר מזרעו של דוד ,הברכות של הנשים
שלפני כמה דורות ,הן עוררו את הזכויות לאחר דורות ,ובכך ניצל בית דוד".
ובספר "פלא יועץ" )בערך ברכות( כתוב בתוך דבריו" :וראוי לאדם להשתדל תמיד
שיברכוהו ,ויברח מאד מלהתקוטט עם שום אדם ולהיות גורם קללה לעצמו ,שהרי אמרו
רז"ל )ברכו ז .ובמגילה טו (.אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך ,ואל תהי קללת הדיוט קלה
בעיניך ,ומייתי שם מגויים שברכו או קללו לגדולי הדור ונתקיימה בהם ,לפי שהכל הולך
אחר העת והרגע .יש שעת רצון ,ויש רגע באפו ,ואמרו רז"ל )רות רבה ז' ט"ו( אלמלא
ברכתן של זקנות לנעמי ,נתקעקעה ביצתן של בית דוד .לכן יהיה כל אדם חפץ בברכה,
ובפרט לברכת ת"ח וצדיקים .יתאוה לה ,ויהא מחזר אחריה ,שברכתן קרובה להתקיים.
ועכ"פ ישא ברכה מאת ה' על היותו מחשיב התורה וצדקת ה' ,והרי זה בכלל מכבד התורה
ברכת חכם
וכן מצינו שכשבנה שלמה המלך את הבית המקדש בנה שני שערים,
אחד לחתנים ואחד לאבלים ולמנודים .והיו ישראל הולכים בשבתות
ויושבין בין שני שערים הללו ,והנכנס בשער חתנים היו יודעין שהוא
חתן ,והיו אומרים לו השוכן בבית הזה ישמחך בבנים ובבנותכג.
צדיקים נמנעו מלברך
טז .שמענו שלפעמים צדיקים היו נמנעים מלתת ברכה לזש"ק למי
שכבר קיים פו"ר ,שאמרו שבדור כמו שלנו לא מתפללים על עוד
בנים ,כיון שאי אפשר לדעת מה עתיד לצאת מהםכו ,ויש חולקים
ולומדיה .וגם הת"ח יהיה טוב עין הוא יבורך ,וכל החפץ בברכתו הוא יברכנהו ברכות
רבות ,כי מאי איכפת ליה לגרום טובה ושיהא חבירו נהנה והוא אינו חסר ,ולמצוה תחשב
לו".
כג
איתא ב"פרקי דרבי אליעזר" )פרק י"ז(" :ראה שלמה שמדת גמילות חסדים גדולה
לפני הקב"ה ,וכשבנה בית המקדש בנה שני שערים ,אחד לחתנים ואחד לאבלים ולמנודים,
והיו ישראל הולכים בשבתות ,ויושבין בין שני שערים הללו ,והנכנס בשער חתנים היו
יודעין שהוא חתן ,והיו אומרים לו השוכן בבית הזה ישמחך בבנים ובבנות וכו'".
כו כתוב בספר "נחלת שדה" פרשת שמות )עמוד ל"ז(" :והנה פעמים משמים מעכבים
מלתת בנים ,מכיון שעתידים לחטוא בגלל חינוך לא טוב של ההורים וכדומה ,ובגלל מעשיו
העתידים ,נמנע ממנו פרי בטן ,וכמו שמסופר על הגאון ...זצ"ל שהגיע לפני ה"חפץ חיים"
וביקש ממנו ברכה לעוד בנים ,מכיון שיש לו רק בן ובת ,ענה לו ה"חפץ חיים" שבדור כמו
שלנו לא מתפללים על עוד בנים ,כיון שאי אפשר לדעת מה עתיד לצאת מהם".
סיפור זה מובא גם כן בספר "נחלת שדה" )על שמות פרשת שמות עמוד לז ,(.ועיין
לקמן מספר "ליקוטי יהודה" .אולם בספר על תולדות הגר"א קוטלר )בשפה אנגלית מהרב
ר' יצחק דרשוביץ שליט"א( מובא הסיפור הנ"ל בסגנון אחרת שהח"ח לא רצה להבטיח
אחרי שכבר קיים מצות פו"ר.
ומעשה באדמו"ר מריבניץ זצ"ל )שנת תשל"ה( שאחד ביקש ממנו ברכה לזרע של
קיימא ולא ענה לו ,והנה כמה פעמים בא האברך ולא ענה ,פ"א הפציר כ"כ עם בכיות
ויללות ,והאדמו"ר אמר לו "לא יהיה כדאי לך" ,וענה האברך אעפ"כ .בירך או האדמו"ר
והיה לו בן .וכבר עבר כמה שנים והבן ירד מן הדרך לגמרי ,והודה שלא היה כדאי ,רח"ל.
ובספר "דרך שיחה" )שו"ת עם הגר"ח קניבסקי שליט"א ,פרשת לך לך עמוד נ'( כתוב:
"בענין ברכה לזרע של קיימא ,אמר הרב שליט"א ,מהי ברכה תפילה ,ותפילה עושה מחצה,
אבל יותר מי יודע אם זה טוב .בבנים צריך לעשות השתדלות ,אבל א"צ להתעקש ,כי מי
יודע מה טוב .ועוד מביא שם מעשה על גאון אחד שהפציר וביקש מאד מה"חפץ חיים"
שיברכו על זרע של קיימא ,ולא רצה ליתן לו כי מי יודע אם הוא טוב ,ובכל זאת הפציר בו
קה
קו
ברכת חכם
ואומרים "בהדי כבשי דרחמנא למה לך מאי דמפקדת איבעי לך למעבד
ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא לעביד"כז.
שוב ובירכו הח"ח ,ואח"כ סבל מזה .אמנם יעויין מה שמובא בספר "מאמרי חיים" )סימן
מ"א עמוד ק"ז( :מעשה באברך שהתפלל והפציר הרבה על זרע של קיימא ,ונושע ,ואח"כ
נפטר התינוק ,והסיק מזה שלא צריך להפציר בתפילה .והשיב לו הרה"ג ר"ש פינקוס
זצ"ל ,דע מי שמרבה בתפילה לא יאונה לו כל רע ח"ו ,ורק צריך ליזהר שלא להרבות
דברים ,כמו לומר אני מוכן למות על כך ,וכדומה ,ואולי זה מה שקרה לאותו אברך ,שבכה
חמש שעות ,ואולי בתוך אותו הזמן דיבר מה שלא צריך ,אבל מי שנזהר שלא להרבות
בדיבור בכל מיני טענות ובקשות ,אלא חוזר עוד פעם על תפילות של חז"ל ופסוקים ,אין
לו מה לחשוש .ומעלת ריבוי תפילה מפורשת בחז"ל ,ועל שמואל הנביא כתוב )ש"א ט"ו
י"א( 'ויזעק אל ה' כל הלילה' ,וכן על משה רבינו כתיב )דברים ט' י"ח( 'ואתנפל לפני ה'
וגו' ארבעים יום וארבעים לילה' ,ואין בכח סיפורים להכריע מה שמפורש בחז"ל .על כן
חזק ואמץ בריבוי תפילה ואני הקטן מצטרף לתפילותיך שתזכה במהרה לזרע של קיימא,
מתוך שמחה ונחת תמיד".
כז הנה איתא בברכות )י" :(.אמר רב המנונא מאי דכתיב )קהלת ח' א'( 'מי כהחכם ומי
יודע פשר דבר' ,מי כהקדוש ברוך הוא שיודע לעשות פשרה בין שני צדיקים ,בין חזקיהו
לישעיהו כו' מה עשה הקב"ה הביא יסורים על חזקיהו ,ואמר לו לישעיהו לך ובקר את
החולה ,שנאמר )מלכים ב' פרק כ' א'( 'בימים ההם חלה חזקיהו למות ,ויבא אליו ישעיהו
בן אמוץ הנביא ,ויאמר אליו כה אמר ה' ,צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה' וגו' מאי 'כי מת
אתה ולא תחיה' ,מת אתה בעולם הזה ,ולא תחיה לעולם הבא ,אמר ליה מאי כולי האי ,אמר
ליה משום דלא עסקת בפריה ורביה ,אמר ליה משום דחזאי לי ברוח הקדש דנפקי מינאי
בנין דלא מעלו ,אמר ליה בהדי כבשי דרחמנא למה לך מאי דמפקדת איבעי לך למעבד,
ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא לעביד ,אמר ליה השתא הב לי ברתך אפשר דגרמא
זכותא דידי ודידך ,ונפקי מנאי בנין דמעלו ,אמר ליה כבר נגזרה עליך גזירה ,אמר ליה בן
אמוץ כלה נבואתך וצא ,כך מקובלני מבית אבי אבא אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של
אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים וכו'".
ועיין בספר "מגיד תעלומות" )שם( שמבאר המחלוקת בין ישעיה הנביא וחזקיה המלך,
וזה לשונו" :בהדי כבשי דרחמנא למה לך מאי דמיפקית וכו' .נשמע מזה דאין לתלות
המצוה על הטעם ,על כן פסקו אין טעם למצות ,הגם דאין חקר לטעמי מצות ,עכ"ז הוא
דבר שאין לו סוף ,והוא שכל אלקי ,אין לבא אל תכלית הכונה ,על כן אין לתלות המצוה
על הטעם ,כי על ידי הטעם יבטלנה באיזה זמן כשלא יהיה שייך הטעם ,ובאמת לא בא
לתכלית הטעם .והנה חזקיה תלה טעם מצות פ"ו הוא כדי להוליד בנים עובדי י"י ,וכאשר
ראה ברוה"ק דנפקו מיניה וכו' פטר את עצמו מהמצוה ,והוכיחו ישעי' ואמר לו בהדי כבשי
דרחמנא למה לך ,היינו המצות הם סודות התורה ,אי אפשר לבוא לתכלית טעמיהן ע"כ
מאי דמיפקדת וכו'".
ברכת חכם
ועיין עוד בספר "עין אליהו" על ברכות )שם( שמבאר המחלוקת בנוסח אחרת ,וזה
לשונו" :הביאור ע"ז שהקשו המפרשים איך קראו כבשי ,הלא נתגלה לו .והביאור ע"ז
יבואר בשני אופנים .אופן אחד על פי הגמרא ב"ק )לח (:ומה בשביל שתי פרידות טובות
חס הקב"ה על ב' אומות וכו' ,א"כ נראה בעליל ,שה' בורא רשעים משום שהסוף שיהיה
מהם צדיקים ,וא"כ מה שיהיה הסוף מן הרשע זה נקרא כבשי ,א"כ אמר לו ישעיה ,הגם
שאתה רואה שיהיה לך בנים רשעים אבל אין אתה רואה הסוף ,כי מהם יצאו צדיקים ,וכן
היה הסוף שמנשה ואמון רשעים היו אבל יאשיהו היה צדיק .עוד האופן השני על פי הגמ'
בסנהדרין )קג() ,דברי הימים ב' ל"ג י"ג( 'וישמע אליו ויחתר לו'' ,ויעתר לו' מבעי ליה,
מלמד שעשה לו הקב"ה כמין מחתרת ברקיע כדי לקבלו בתשובה מפני מדת הדין ,ועיין
בפסיקתא ,ומביאו הילקוט ,שהיו המלאכי השרת סותמין החלונות בפני מנשה וחתר הקב"ה
חלון מתחת כסא הכבוד ,א"כ יתורץ ,הנה באמת ראה איך שמנשה יהיה רשע ,ויהיה רשע
גמור שאפילו תשובה לא יועיל לו ,אך לא ראה המסתרים של הקב"ה ,שאפילו הוא תועה
גדול ,עכ"ז יועיל לו התשובה ,וזה השיב לו ישעיה בהדי כבשי דרחמנא למה לך ,אפשר
שיעשה תשובה ,וכן היה בסוף".
מכל מקום מצינו מכאן שמי שעדיין לא קיים פו"ר ,צריך להתחתן אפילו אם יודע
ברוה"ק שיצא מזה בנים דלא מעלי ,שכן לבסוף התחתן חזקיה עם בת ישעיה הנביא )והיה
לו בנים שלא מעלי( .והנה יש לדון שמי שכבר קיים פו"ר ושומע מבעל רוה"ק שבנים
שעתידים לצאת ממנו תהיו "בנים דלא מעלו" ,אם עדיין יש להשתדל שיזכה לבנים ,ועל זה
שמעתי בין כותלי ביהמ"ד שעדיין מחוייב להשתדל על זה מטעמים הנ"ל ,וגם אמרו שמי
אמר שהסיפורים הנ"ל הם אמיתיים ,ומי יכול לבנות הלכות בסיפורים בעלמא.
אולם מצאתי בספר "ליקוטי יהודה" בפרשת לך לך )ד"ה מה תתן לי( דברים להלן:
")בראשית ט"ו ב'( 'מה תתן לי ואנכי הולך ערירי' ,איתא במדרש )בר"ר מ"ד י'( אמר
לפניו רבש"ע אם עתיד אני להעמיד בנים ולהכעיסך ,מוטב לי ואנכי הולך ערירי וכו'
עי"ש .הקשו המפרשים הא איתא בגמרא )ברכות י (.דאמר ליה ישעיה לחזקיה כי מת אתה
ולא תחיה וכו' משום דלא עסקת בפריה ורביה ,אמר ליה משום דחזאי לי ברוח הקודש
דנפקי מינאי בנין דלא מעלו ,אמר ליה בהדי כבשי דרחמנא למה לך ,מאי דמפקדת אבעי לך
למעבד וכו' עי"ש .ותירץ אא"ז ה"אמרי אמת" ז"ל ,שהתם אצל חזקיה היה יכול להוליד,
על כן אמר ליה בהדי כבשי דרחמנא וכו' אבל אברהם אבינו ע"ה על פי הטבע לא היה יכול
להוליד )עיין יבמות סד ,(.ודייה נצרך לשנות הטבע לעשות נס שיוליד ,ועל כן אמר שעבור
בנים רשעים אינו רוצה שיעשה לו נס ,ועל זה לא שייך בהדי כבשי דרחמנא למה לך ,ומה
שנולד אחר כך ישמעאל כו'".
הרי שמי שאינו יכול להוליד על פי הטבע ,אינו חייב לעשות יתר השתדלות במצות
פו"ר ,ואפשר שהצדיקים הנ"ל שנמנעו מלברך אחרים היה טעם זה.
ובספר "מאורות ירושלים" במאמר מאת הר' ישראל אהרן קלצקין נכתב :על הא דאיתא
)ברכות י (.שקודם פטירתו של רבי יוחנן בן זכאי אמר לתלמידיו 'הכינו כסא לחזקיהו מלך
יהודה' ופירש"י שבא ללוותני ,וביאר על כך רבי סעדיה גאון כי ריב"ז היה מצאצאי חזקיהו
קז
ברכת חכם
קח
צורת הברכה
להתבטל למקור הברכות
יז .כשהמברך מכיר שהברכה וההשפעה לא תבואנה אלא מהקב"ה,
זו היא נתינת כח שתועיל הברכה למתברך ,שישיג את אשר חסר לוכח.
יקשר א"ע למקור הברכה
יח .עיקר כח הברכה תלוי במדת הדביקות ובהירות וחוזק האמונה
של המברך בקב"הכט .ולכן גם המברך יקרב עצמו ככל יכלתו אל מקור
שפעת הברכה ,היינו שיתבודד בדעתו ויקשר מחשבתו בענינים
קדושים ,להיות מוכן וראוי להוריד על עצמו ההשפעה העליונה ,ואז
יהיה לו הכח להשפיע ברכה העליונה אל המתברך הקרוב אליול.
המלך ,ולכן בא ללוותו ,ע"כ .והקשה הרב הנ"ל א"כ מדוע שאר המלכים לא באו שהרי אף
מצאצאיהם היה ותירץ שהיות וחזקיה סירב לישא אשא כיון שחזה ברוה"ק דנפקי מיני'
בנין דלא מעלי ,ע"כ כאשר נפטר נינו ריב"ז שהוא הציל את כלל ישראל ובזכותו המשיכה
התורה )יבנה וחכמיה( כידוע ,אזי שלחוהו שלהשתתף בהלוויתו ולהיווכח שאכן היה כדאי
הכל ,ואכן בהדי כבשי דרחמנא למה לך.
כח כתוב בספר "מכתב מאליהו" )ח"ב עמוד ר"ז( תוך הדברים" :הברכה היא כמו גדר
התפלה ,והוא שהמברך מכיר שהברכה וההשפעה שהוא חפץ בהן לצורך אהובו ,לא
תבואנה אלא מהשי"ת ,ועל ידי הכרה זו הוא מתדבק ומתבטל אל השי"ת מקור הברכה ,ומי
גרם לזה ,המתברך ,שצרכיו הם שהביאו את המברך לדרגה זו של התבטלות ,ואם השי"ת
יקיים את ברכתו ,אז המברך יתעלה בהכרת חסדי ה' ,ויתבטל אליו בתודתו ,באופן זה
אפשר שתועיל הברכה למתברך ,שישיג את אשר חסר לו ,כי זכות גדולה היא לו ,שנעשה
כלי להתעלות הצדיק".
כט כתוב בספר "שיעורי דעת" )ח"א עמוד ל"ג(" :עיקר כח הברכה תלוי במדת הדביקות
של המברך אל השי"ת ,שרק על ידי זה הוא משפיע ברכת ה' ושפע חסדו השופעת
באמצעות נפש המברך למתברך ,והדביקות בה' באה רק על ידי בהירות וחוזק האמונה,
ורק איש צורה ,שאמונתו בהירה וחדורה בעמקי נפשו ,יכול להגיע למעלת הדביקות
ולהשפיע ברכה לזולתו ,וגם כי ברכתו יוצאת בהכרה יותר בהירה ,מפני שכל רגשותיו
ומחשבותיו יותר עמוקים ,ונובעים מתוך פנימיות נפשו".
ל עיין מה שכתב "הכתב והקבלה" ,תוך דבריו 'המברך יהיה קרוב להמתברך' :ולזה גם
המברך יקרב עצמו בכל יכלתו אל מקור שפעת הברכה ,יתבודד בדעתו ויקשר מחשבתו
בענינים קדושים אלקים ,להיות מוכן וראוי להוריד על עצמו השפעה העליונה ,ובזה יוכשר
ברכת חכם
סומכים ידיהם על המתברך
יט .כדי שתחול הברכה ,היו המברכים סומכין ידיהם על המתברכין,
כדי לתת הכנה אל המתברך שיקבל השפע או הטוב ההואלא.
הקדמת ברכה להקב"ה
כ .כדי שתתקיים הברכה צריך להקדים ברכה להקב"ה ,ורק אח"כ
יברך את אחרים .ואם אין הקב"ה מתברך תחילה ,אותן הברכות אינן
מתקיימותלב.
להציק על ראשו שמן שפע הנבואי ,ויש לו כח להציק שפעת ברכה העליונה אל המתברך
הקרוב אליו".
לא כתוב ב"ספר העיקרים" )במאמר רביעי פרק י"ט(" :והנראה לי בזה הוא ,שענין
הברכות אינו הגדת עתידות כלל ,אבל הוא תפלה עם נתינת הכנה אל המקבל ,שיחול השפע
האל'הי עליו ,וזה שהשפעים העליונים ישתלשלו ויושפעו על המקבלים בהדרגות
ואמצעיים ובתנאים שיהיו המקבלים ראוים ,ועל יחס וסדר שמור ושיהיו עם זה מוכנים
לקבול השפע ההוא ,ואם יפסק ההשתלשלות מאיזה מהאמצעיים ,ולא יהיה היחס שמור או
הסדר ,או יהיה המקבל בלתי מוכן יתבלבל השפע או היחס ,ולא יחול השפע האלהי
בהשתנות הסדר .ולזה צריך שיהיה במקבל הכנה ,כדי שיחול בו השפע ההוא ,וכשלא יהיה
המקבל מוכן לקבל השפע האל'הי ,יוכן על ידי הנביא או על ידי הצדיק או החסיד ,ויהיה
המברך אמצעי בהורדת השפע ההוא ,וזהו ענין סמיכת היד ,שהיו סומכין ידיהם המברכים
על המתברכין ,לתת הכנה אל המתברך שיקבל השפע או הטוב ההוא ,וכאלו החסיד או
הצדיק המברך הוא צנור להמשיך השפע האל'הי על ידיו ,כמו שמצינו בענין הנבואה
שהיתה שורה על ידי הנביא ,על הבלתי ראוים אליה ,ובלבד שיהיה בהם קצת הכנה ,אמר
הש"י למשה )במדבר כ"ז י"ח( 'קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך
עליו' וכו'".
לב כתוב בזוהר )ח"א דף רכח(ְ " :בּגִין כְָּך ְבּכָל אֲ תַ ר דְּ ב ְִרכָאן אִ צְטְ ִריכוּ ְלב ְָרכָא ולפיכך
בכל מקום שצריכים לברך ברכותָ ,בּעֵי קֻדְ שָׁ א בּ ְִריְך הוּא לְאִ תְ ָבּ ְרכָא ְבּקַדְ מִיתָ א צריך
לברך את הקב"ה שהוא סוד המלכות בתחילה ,וּ ְלבָתַ ר אִ תְ בּ ְָרכוּ אָח ֳָרנִין ואח"כ מתברכים
אחרים וְאִ י קֻדְ שָׁ א בּ ְִריְך הוּא לָא אִ תְ בּ ִָריְך ְבּקַדְ מִיתָ א ואם אין הקב"ה מתברך תחילה אִ ינּוּן
בּ ְִרכָאן לָא )דף רכח (.מִתְ ָקיְימִין אותם הברכות אינם מתקיימות .וְאִ י תֵ ימָא הָא יַעֲקב
דְּ ב ְָרכֵיהּ אֲ בוּהּ ְולָא בּ ְָרכֵיהּ ְלקֻדְ שָׁ א בּ ְִריְך הוּא ְבּקַדְ מִיתָ א ואם תאמר הרי יעקב שברכו
אביו ולא מצאנו שברך את הקב"ה מתחילה ,ומתרץ ואמר תָּ א ֲחזֵי בְּשַׁ עְתָּ א דְּ ב ִָריְך יִ ְצחָק
ְליַעֲקב בא וראה בשעה שברך יצחק את יעקב ,לָא בּ ְָרכֵיהּ עַד דְּ ב ִָריְך ְלקֻדְ שָׁ א בּ ְִריְך הוּא
ְבּקַדְ מִיתָ א לא ברכו עד שברך תחילה להקב"ה ,כֵּיוָן דְּ ב ִָריְך ְלקֻדְ שָׁ א בּ ְִריְך הוּא ְבּקַדְ מִיתָ א
בּ ְָרכֵיהּ ְליַעֲקב כיון שברך להקב"ה בתחילה אח"כ ברך את יעקבְ ,מנָא לָן מאין לנו זה
קט
קי
ברכת חכם
הזכרת שם האיש ואשתו
כא .יש אומרים שא"צ להזכיר שם האיש והאשה ,רק שם אחד
מהםלג.
כבוד הנס בהצנע
כב .פעמים שאין הנס חל אלא בהצנע ,וכבוד הנס הוא לבוא
בהצנעלד.
והרבה גדולים מסתירים ברכותיהם ע"י שיעצו לבדוק במזוזות
וכדומה ,כי כבוד הנס הוא בהצנעלה.
דִּ כְתִ יב וַיּאמֶר ְראֵ ה ֵרי ַח ְבּנִי כּ ְֵרי ַח שָׂ דֶ ה אֲ שֶׁ ר בּ ֲֵרכוֹ יהו"הָ ,הכָא ִקיֵּים בּ ְָרכָה ְלקֻדְ שָׁ א
בּ ְִריְך הוּא כאן נמצאת הברכה להקב"ה שהוא המלכות דִּ כְתִ יב אֲ שֶׁ ר בּ ֲֵרכוֹ יהו"ה שפירושו
אִ תְ בּ ֵָרְך ְבּקִיּוּמָא דְּ ב ְִרכָאן שנתברכה המלכות בקיום הברכות ,ר"ל שז"א הנקרא יהו"ה
ברך את המלכות הנקראת שדה בתחילה כדי שהברכות שימשיך יצחק אל יעקב ממנה
יתקיימו ,וּ ְלבָתַ ר כְּתִ יב בַּתְ ֵריהּ ואח"כ כתוב אחריו ְויִתֶּ ן לְָך האלהי"ם ,שהוא המלכות,
ומפרש כֵּיוָן דְּ הַהוּא שָׂ דֶ ה אִ תְ ַקיַּים ְבּב ְִרכוֹי כיון שזה השדה שהוא המלכות נתקיימה
בברכותיה שנתברכה מז"אִ ,מיָּד בּ ְָרכֵיהּ ְויִתֶּ ן לְָך הָאלהי"ם מיד ברך יצחק את יעקב
שהמלכות הנקראת אלהי"ם תתן לו שפע ברכות מטל השמים ,דְּ הַהוּא שָׂ דֶ ה ָרזָא דְּ נָ ְפקֵי
מִינֵיהּ בּ ְִרכָאן המלכות היא סוד השדה שיוצאות הברכות ממנה להתחתוניםְ .כּ ַגוְונָא דָ א
בּ ִָריְך יַעֲקב ְבּקַדְ מִיתָ א ְלקֻדְ שָׁ א בּ ְִריְך הוּא כעין זה ברך יעקב להקב"ה תחילה ,וּ ְלבָתַ ר
בּ ִָריְך ִלבְנוֹי ואח"כ ברך את בניו .תָּ א ֲחזֵיְ ,בּ ַצפ ְָרא ָבּעֵי בַּר נָשׁ לְאַקְדָּ מָא בּ ְִרכָאן ְלקֻדְ שָׁ א
בּ ְִריְך הוּא וּ ְלבָתַ ר לִשְׁ אָר ְבּנֵי ָע ְלמָא ְוהָא אוֹקִי ְמנָא בא וראה בבקר צריך האדם להקדים
ברכות להקב"ה ואח"כ יברך לשאר בני העולם כמו שפירשנו ,דִּ כְתִ יב בַּבּקֶר יאכַל עַד וְגוֹ'
פי' השפע הנמשך על ידי ברכות והתפלות והקרבנות הנעשים בבקר ,תקבל ותאכל אותם
תחילה המלכות הנקראת עד )כמבואר לקמן דף רמז ע"ב על פסוק זה( ,ואח"כ לערב היא
מחלקת את השפע להתחתונים".
ובספר "דבש לפי" )מערכת ב' אות ט( להחיד"א ,מביא את הזוהר ומוסיף" :ואני שמעתי
מהרב עיר וקדיש סבא קדישא כמהר"ר יעקב חזק ז"ל אב"ד ור"מ דק"ק פאדוב"ה דכשבא
אליו אדם א' לברכו משי' ידו על ראשו ואומר יתברך שמו של הקב"ה ואח"כ מברך לאיש
ההוא או לנער וכיוצא".
ובספר "זרעא חייא וקיימא" )עמוד קי"ב בהערות( כתוב" :מנהגו של הגה"צ ר' אליהו
לופיאן זצוק"ל היה לברך בנוסח אני מברך אותך שה' יברך אותך".
לג מטו בשם הגר"ח קנייבסקי שליט"א.
לד כתוב במלכים ב' )ד' ד'(" :ובאת וסגרת הדלת בעדך ובעד בניך ,ויצקת על כל הכלים
האלה והמלא תסיעי ,".ומפרש רש"י'" :וסגרת הדלת' ,כבוד הנס הוא לבא בהצנע".
ברכת חכם
וגם מצינו שהיו מן הצדיקים הפועלים ישועות בתפילה שמסתירים
את עצמםלו ,כדי שלא יחזיקו להם טובה וכדי שלא ייראה שהישועות
באו בזכותםלז.
לה כתוב בספר "דרך שיחה" )פרשת שופטים עמוד תקפ"ח(" :סיפר לי ר' אייזיק הנ"ל,
שפ"א היה חולה אחד במצב קשה בבית חולים ,ואמרו לו שכדאי לנסוע עבורו לחזו"א ,ובא
אביו של החולה לחזו"א בשעה שתיים בלילה העירו ושאל מה לעשות ,אמר לו החזו"א
שיסע לר' אייזיק ויעשה לו מזוזות ,נסע אליו העירו באמצע הלילה ,להודיעו שיעשה לו
מזוזות .אמרתי להרב שליט"א ,כי היו הרבה גדולים שהיו מסתירים ברכותיהם על ידי
שיעצו לבדוק במזוזות וכדומה .ואמר הרב ,ברש"י )מלכים ב' ד' ד'( על הפסוק ה"פ "ובאת
וסגרת הדלת בעדך" וגו' ,כתב :כבוד הנס הוא לבוא בהצנע".
לו איתא בתענית )כג" :(:אמר ליה רבי זריקא לרב ספרא ,תא חזי מה בין תקיפי דארעא
דישראל לחסידי דבבל ,חסידי דבבל ,רב הונא ורב כי הוה מצטריך עלמא למיטרא אמרי,
ניכניף לגבי הדדי וניבעי רחמי ,אפשר דמירצי הקדוש ברוך הוא דייתי מיטרא ,תקיפי
דארעא דישראל ,כגון רבי יונה אבוה דרבי מני ,כי הוה מצטריך עלמא למיטרא הוה עייל
לביתיה ,ואמר להו ,הבו לי גואלקי ,ואיזיל ואייתי לי בזוזא עיבורא ,כי הוה נפיק לברא,
אזיל וקאי בדוכתא עמיקתא ,דכתיב )תהלים ק"ל א'( 'ממעמקים קראתיך ה'' ,וקאי בדוכתא
צניעא ,והוה מכסי בשקא ,ובעי רחמי ,ואתי מיטרא ,כי הוה אתי לביתיה אמרי ליה ,אייתי
לן מר עיבורא ,אמר להו ,אמינא ,הואיל ואתא מיטרא השתא ,רווח עלמא וכו' ".פירש"י:
"'רב הונא ורב חסדא' ,חסידי דבבל מפרסמין את הדבר ,ושל ארץ ישראל צנועין ולא
מודיעין שבא המטר בשבילם".
לז איתא בתענית )כג" :(:חנן הנחבא בר ברתיה דחוני המעגל הוה ,כי הוו מצטריך עלמא
למטרא ,הוו משדרי רבנן ינוקי דבי רב לגביה וכו' ואמאי קרי ליה חנן הנחבא ,מפני שהיה
מחביא עצמו בבית הכסא וכו' ".ובפירוש המיוחס לרש"י כתב" :היה מחביא עצמו מרוב
ענוה ,ומאן דגרס בית הכסא ,כלומר מתחבא בבגדו כשהוא נכנס להסך את רגליו ,מרוב
צניעות".
וכתב על זה המהרש"א" :נראה לקיים הגירסא כפי פירוש ראשון שפירש רש"י ,דקאמר
מה שלא שדרו זוגא דרבנן לגביה למבעי רחמי כמו שאמר לעיל בחוני המעגל ובאבא
חלקיהו ,עד שהוצרכו הרבנן ליטריד ליה ינוקי דבי רב ,וקאמר דודאי גם לא שדרו זוגא
דרבנן אלא משום דכשהרגיש שבאו אליו רבנן היה מיטמר ומחביא עצמו בבית הכסא שלא
ימצאו אותו רבנן ,וכדי שלא יחזיק טובה לעצמו ,כדאמרינן לעיל באבא חלקיה ,ולכך
הוצרכו אותן רבנן לישדר ליה ינוקי דבי רב לגביה שילכו אחריו גם במקום הנחבא בבית
הכסא ויאמר כך אבא אבא וכו' ולהכי סמיך ליה הך עובדא דרבי יונה דעביד נמי הכי
בצנעא ,כדי שלא יחזיק טובה לעצמו ,ואפילו מאנשי ביתו הוה מיטמר".
קיא
ברכת חכם
קיב
תנאים לקבל
שלשה תנאים לקבל ברכה
כג .כדי שתשרה ברכה על האדם ,צריך ג' הכנות :הכנת המברך,
שיהיה אדם גדול ושלם ,והכנת המתברך ,שיהיה ראוי לקבל הברכה,
והכנת הזמן ,שיהיה לעת רצוןלח.
ומה דאיתא לעיל "שהיה מחביא עצמו בבית הכסא" ,הקשה בספר "מחקרים בדרכי
התלמוד" )בסימן ו' ראשי תיבות וקיצורים ,עמוד כ"ז( למה הסתיר את עצמו במקום
שאסור בדברי תורה ,וכן בקידושין )פא (:גבי פלימו ש"ערק וטשא נפשיה בבית הכסא".
ועיין שם שכתב ,שמצינו בכמה מקומות שחוץ מהבתי כנסיות ובתי מדרשים שהיו
בעיר ,היו גם בתי כנסיות ובתי מדרשים חוץ לעיר רחוק מן הישוב )עיין שבת לג ,:חולין
צב ,.תוספות ברכות ב .ד"ה מברך שנים ,ברכות ו .בתוספות ד"ה המתפלל בפירוש רבינו
תם ,ושם ברבנו יונה בשם רבינו חננאל ,וכן בשבת כד :ברש"י ד"ה משום סכנה ,בקידושין
כט :ברש"י ד"ה בי רבנן ,ושם עג ,:ובסוטה מט :ד"ה בית הוועד ,וכן בבבא מציעא כד,.
ובמהרש"א ביומא לה :ד"ה חציו ,ובפירוש בעל "ספר חרדים" לירושלמי ברכות פרק א'
ריש הלכה א'( ,ולכן "ברור איפוא שחנן בר בריה דחוני המעגל החביא עצמו בבית הכנסת
כזה ,וכן פלימו טשא נפשיה בבית הכנסת ,אלא שראשי תיבות ביה"כ נתפענח שלא
כהוגן".
לח כתוב בספר "שער בת רבים" בריש פרשת וזאת הברכה)" :דברים ל"ג א'( 'וזאת
הברכה אשר ברך משה איש האלקים וגו' .כל איזה שפע וברכה' כדי שישרה ויחול על
המברך ,צריך ג' הכנות .הכנת המברך ,שיהיה אדם גדול ושלם .הכנת המבורך ,שיהיה
ראוי לקבל הברכה ,לכן צוה יצחק לעשו להביא לו מטעמים .הכנת הזמן ,שיהיה לעת רצון,
כמו שכתוב )תהלים ס"ט י"ד( 'ואני תפלתי לך ה' עת רצון' ,ולכן אין ברכת כהנים בלילה,
שהוא מדת הדין ושעת חרון אף .וזהו שכתוב 'וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלקים'
ומי לנו גדול ממשה .ומצד המקבלים אמר 'את בני ישראל' ,מצד אביהם ישראל ,שהכינם
לכך ,כמו שכתוב )ויחי מ"ט כ"ח( 'וזאת אשר דבר להם אביהם' ,ואם כנגד הכנת הזמן אמר
'לפני מותו' ,וידוע מזוהר הקודש פרשת ויחי )ריח ,(:דצדיק קודם מותו נתוסף רוח השגתו
יותר מקודם ,כמו הנר כשמגיע להכבות ,נתוסף אותו ויתלהב יותר מקודם ,כן 'נר אלקים
נשמת אדם' ,כאשר שמואל הקטן התנבא לפני מותו )סנהדרין יא ,(.לכן גדול יתרון ברכת
צדיק לפני מותו וכו'".
ובספר "שמחת בנים" )בהוספות ומילואים( מביא בשם ספר "ויאמר אברהם" ,על פי
מה שכתב ה"אור החיים" ,וזה לשונו )בדברים ל"ג א'(" :הא' אשר בירך משה וידוע הוא
מעלתו וכו'' ,את בני ישראל' שהם כלי מוכן לקבל הברכות מה שלא היה עד עתה וכו' לפני
ברכת חכם
המברך יהיה קרוב להמתברך
כד .המברך הוא כצינור להוריד שפע עליון אל המתברך .והיות
שהמברך הינו אמצעי להשפעת ברכה אל המתברך ,לכן יקריב אותו
אליו ויעמידנו נכחולט.
להאמין בכח הברכה
כה .עיקר הברכה מחכם ,הוא הבטחון והאמונה של המבקש,
שהקב"ה יעזרנו בזכות ברכתו של החכם .ולכן אם אינו מאמין בברכת
החכם ,בדרך כלל אינה עוזרתמ .ומצינו שאשה שהיתה לה אמונת
חכמים ,זכתה לבן שלימד כל העולם אמונה בהקב"המא.
מותו כי הגם שגדול ערך משה תוסף רוחו וכחו ,בעת אשר יגיע העת אשר יאסף אל עמיו,
ולצד הד' טעמים הגדילה ה' וייחדה למעלה מכולם כאומרו וזאת הברכה".
לט על הכתוב בפרשת תולדות )כ"ז ד'( "ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי ,והביאה לי
ואוכלה ,בעבור תברכך נפשי ,בטרם אמות ".מבואר בספר "הכתב והקבלה"" :אין כוונת
יצחק בשאלת המעטמים תענוג הגוף בחוש טעם ,רק כדי שתהיה נפשו שמחה ומתענגת,
ומתוך שמחת הנפש תחול עליו רוח הקודש ,וכמאמרם )שבת לה (:אין השכינה שורה אלא
מתוך שמחה ,שנאמר )מלכים ב' ג' ט"ו( 'והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'".
ויש להוסיף על זה כי המברך הוא כצנור להוריד שפע עליון אל המתברך ,ולהיות
שהמברך אמצעי להשפעת ברכה אל המתברך ,לכן יקריב אותו אליו ויעמידנו נכחו ,כמו
בהחיות אליהו את בן הצרפית ,שהתמודד על הילד שלשה פעמים ,וכן אלישע בהחיותו בן
השונמית ,שכב עליו ושם פיו על פיו ,ותחלה אמר )מלכים ב' ד' כ"ט( 'ושמת משענתי על
פני הנער' ,וכן יעקב אמר )ויחי( 'קחם נא אלי ואברכם ,וישת ידו עליהם' ,וכל זה מורה כי
להורדת השפע אל המתברך באמצעות המברך ,ראוי לזה שיקרב אליו במקום ,וכן יצחק
העתיר לנוכח אשתו ,העמיד אותה נכחו להקריבה אליו ,כדי שיכוין אליה דעתו יותר,
כמ"ש הר"ן בדרוש השני ,ולזה גם המברך יקרב עצמו בכל יכלתו אל מקור שפעת הברכה,
יתבודד בדעתו ויקשר מחשבתו בענינים קדושים אלקים ,להיות מוכן וראוי להוריד על
עצמו השפעה העליונה ,ובזה יוכשר להציק על ראשו שמן שפע הנבואי ,ויש לו כח להציק
שפעת ברכה העליונה אל המתברך הקרוב אליו".
מ כתוב בספר "דרך שיחה" )שו"ת עם הגר"ח קניבסקי ,פרשת שופטים עמוד תקע"ז(:
"אמר הרב שליט"א ,עיקר הברכה מצדיק הוא הבטחון והאמונה של המבקש ,שה' יעזור
בזכות הברכה ,ולכן אם אינו מאמין בברכה ,בדרך כלל אינו עוזר".
וכן כתוב בספר "אורחות יושר" )פרק כ"ו רוח הקדש(" :ויש לפעמים שהברכות
והעצות מתקיימות בזכות השואל שמאמין באמונה שלמה שמלת החכם מתקיימת ,ובזכות
קיג
קיד
ברכת חכם
להזכיר שם המתברך
כו .כשרוצים לקבל ברכה ,יש ליתן את שם המתברך למברך ,ולא
לכוללו יחד עם אחריםמב.
עין הרע
כז .י"א שכאשר מקבלים ברכה מצדיק אין לדאוג מעינא בישא ,דאין
זה באמת מתקיים ואם לא היה מאמין בזה בלב שלם באמת לא היו מתקיימין בו ודבר זה
מתחלף לפי השואל ]וכ"כ במשך חכמה הפטרת וירא[ ודבר זה ראינו כמה פעמים אצל
גדולי ישראל ,וירא שמים שסומך כל דבר על החכם ושומע לו לכל אשר יאמר יש לו
סיעתא דשמיא שנותנין להחכם בפיו מה לומר לו ועצותיו מצליחין בדרך כלל ]אא"כ
הקב"ה יודע שזה אינו טוב בשבילו וכמ"ש שהע"ה )במ"א ח' ל"ט( 'ואתה תשמע השמים
מכון שבתך וסלחת ועשית ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו כי אתה ידעת לבדך
את לבב כל בני האדם ואחז"ל )תנחומא תרומה סימן ט'( אם הוא תובע בנים ואתה יודע
שיהיו מכעיסין לפניך אל תתן לו ,וכן אם תבע נכסים ואתה יודע שעתיד לבעט בהן אל תתן
לו[".
מא כתוב ב"אוצר הקונטרסים" )קונטרס כ"ז ,עמוד ל"ט( בתוך הדברים" :אין עוד
עריבות כמי שמכיר את הבורא ית"ש ,אשר אז הוא העשיר הכי גדול ,כמו שאמר החכם
מכל האדם )משלי כ"ח כ'( 'איש אמונות רב ברכות' ,מי שיש לו אמונה הוא מלא ברכות,
ויכול לעזור גם לזולת ,וזה מה שאנו צריכים לעשות עכשיו ,להתחזק ביתר שאת וביתר
עוז לא ליפול בדיכאון וביאוש ,ואף שאנו רואים שאלו הרשעים כים נגרש השקט לא
יכולו ,לא צריכים להתפעל ,כי חכמים הקדושים אומרים )מכות כד (.בא חבקוק והעמידן
אל אחת ,שנאמר )חבקוק ב' ד'( 'וצדיק באמונתו יחיה' ,כתוב בזוהר )בהקדמה ז,(:
שחבקוק היה הבן של השונמית שנתברכה מאלישע ,היות שבאה אליו ובקשה על בנים,
ואמר לה )מ"ב ד' ט"ז( 'כעת חיה את חובקת בן' ,ובזכות האמונת חכמים שהיתה לה
באלישע הנביא ,זכתה לבן כחבקוק הנביא ,אשר הוא העמיד את כל היהדות על יסוד אחר
אמונה וכו'".
מב כתוב )בראשית ט' י'(" :ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל חית
הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ .ועל זה כתוב ב"העמק דבר" )שם('" :ובכל
חית הארץ' ,ת"א חית ארעא ,פירוש בזה המקום חיה בפ"ע ולא כללם עם בהמה אע"ג
שעמדו יחד בטבע בהמה עם האדם .כדי לפרש בברכה דזה סגולת הברכה לפרש שם
המתברך ולא לכללו' .אתכם' .העומדים אצלכם כדי לקבל הברית ,וגם זה סגולת הברכה
והברית שתחול בפניו יותר .וכן להיפך קללה ודאי חל בפניו יותר משלא בפניו כמש"כ
הרמב"ם בטעם שהמנודה בפניו אין מתירין לו שלא בפניו משום דבפניו חל יותר".
ברכת חכם
עין הרע שולט בצדיקיםמג ,אולם י"א שמכל מקום עדיף ליזהר מעין
הרעמד.
ברכה ע"י שליח
כח .יכול לשלוח שליח לקבל הברכהמה .וי"א שהברכה מסוגלת לחול
יותר אם הוא בא בעצמומו.
מג כתוב בספר "סגולות רבותינו" )שו"ת הגר"ח עניני עין הרע שאלה י"ד( מובא ששאל
המחבר להגרח"ק" :כשמקבלים ברכה מת"ח וצדיק אם יש ענין לא לספר לאחרים ע"ז
קודם שנושע ,כדי שלא ישלוט ע"ז עין הרע ,וענה הגר"ח :אין עין הרע בצדיקים"
מד כתוב בספר "דברי תורה" )מהדורא תנינא נ"ג מהרה"ג "מנחת אלעזר"( :מקובל
בידינו מהצדיקים ז"ל כי כשהולכים אצל הצדיק שיתפלל על ענין נחוץ וצריכין בזה נס
ומופת גדול יחזיקו הדבר בסוד בכל מה דאפשר קודם שיפעלו הדבר ויצא לפועל .כי אם
יתפרסם הדבר מקודם ,אז יוכל לשלוט עין הרע ח"ו ויגרום שלא יבא דבר הישועה .וראיתי
כן מקורו מפורש בקרא )מלכים ב' ד'( במעשה דשונמית שהלכה לאלישע הנביא שיחיה את
בנה המת שאמרה אל אישה )מ"ב ד' נ"ב( שלחה נא לי אחד מן הנערים ואחד מן האתונות
וגו' ויאמר מדוע את הולכת אליו היום לא חודש ולא שבת ותאמר שלום .ולמה אמרה שקר
כזה לפני בעלה בעת נפשה מרה לה מאוד ולפני בעלה אבי הילד איך תעלים זאת ומ"ש
ברלב"ג שלא רצתה לפתוח פיה לרעה הוא אינו תירוץ מספיק ודחוק מאוד דהא כבר מת
בנה ,ואם יש לה רק התקוה הזאת שיחיה אותו הנביא הלא אדרבא ,צריכין למהר לרוץ
אליו וצריכה להגיד לבעלה כדי שימהר להכין האתונות לרוץ עד איש האלקים להחיות את
בנם .ומה שייך בזה אל תפתח פה וכו' וכן מ"ש הרד"ק שם אינו מספיק .אלא ודאי משום
זה כנ"ל דטרם נעשה הנס הוא סכנה לפרסמו ואדרבא צריכין להעלימו משום איש בעולם
מטעם הנ"ל ,כדי שלא יתעכב ויפרעוהו ח"ו על כן בהכרח העלימה גם מבעלה טרם נעשה
הדבר כנזכר )ו"במנחה בלולה" בתנ"ך דפוס אמשטרדם וב"מצודות" הרגישו קצת מעין
זה(".
וכן שמעתי בשם הרה"ג ר' יעקב אדלשטיין שליט"א שאין לגלות לאחרים את הברכה
שיוכל לגרום עין הרע וא"כ הברכה לא יפעול.
ובספר "ורפואה קרובה לבוא" )שערי סגולות ועתות רצון עמוד שנ"ה( כתוב" :משמו
של הגאון בעל "קהילות יעקב" מפורסם טעם נוסף :שכאשר הדבר מפורסם ,צריכים נס
גדול יותר ,ונזקקים ליותר זכויות".
מה כתוב בספר "דרך שיחה" )ח"ב עמוד תפ"ה(" :פגשתי פ"א חכם אחד בברית ,ואמר
לי שחמש בנותיו נישאו ואין להן זרע של קיימא ,וביקשני לבקש ברכה עבורן מאבא ז"ל.
לאחר שנה פגשתיו שוב בברית ושאלתי מה נשמע ,וענה :ד' בנותיו ילדו השנה ,והברכה
של האבא הועילה.
קטו
ברכת חכם
קטז
קופסה מלאה ברכות
כט .יש חושבים שלצדיק יש קופסה מלאה ברכות ,וצריך רק לבקש
ממנו שיתן אחת מהן .ולא כן הוא הדבר ,אלא גם לברכות יש מהלך
וסדר ,ורק זה המוכן והמותאם לזאת הברכה ,רק אליו הברכה תגיע.
אבל בשום אופן לא ישיגנה זה שאינו ראוי לה ,ולא תחול על זה שאינו
מותאם להמז.
פדיון נפש
ל.
טוב שהאיש והאשה יעשו פדיון נפש אצל חכם מבין וירא שמים
מו עייןלעיל מה שכתבנו ב'להזכיר שם המתברך'.
כתוב בספר "דרך שיחה" )ח"ב עמוד ת"ו(" :ויש ענין בזה שהנצרך בא בעצמו לבקש
ברכה ,ולא משגר שליח .ומוסיף שם תלמידו :והראיתי למו"ר דברי ה"העמק דבר"
שהברכה מועלת יותר כאשר המתברך עומד לפניו ,ונראה הטעם כי אז הברכה יותר
מיוחדת למתברך".
מז כתוב ב"דעת תורה" )ביאורים פרשת ויחי עמוד רע"ד( מרבנו הגדול מרן רבי ירוחם
ליבוביץ זצוק"ל )ויחי מ"ח י"ז-י"ט( 'וירא יוסף וגו' וירע בעיניו' וגו' 'כי זה הבכור שים
ימינך על ראשו'' ,וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי' וגו' .ובאמת יש כאן שאלה ,כי מה
היתה תשובתו של יעקב ידעתי בני ידעתי ,הלא זה הוא אשר הרע לו ליוסף ,כי אחרי
שמנשה הוא הבכור ,והבכור הוא הצריך להיות מיומן לברכה ,ועל כן רצה שיברך את
מנשה על ימינו ,ומה יתן לו תשובתו ידעתי בני ידעתי.
מזה תראו כי לא כפי שרגיל אצלנו שהולכים אצל איש צדיק לבקש ממנו ברכה ,וחושב
כי האיש-הצדיק ודאי יש לו קופסה מלאה ברכות ,ומבקש הוא ממנו שיתן לו אחת מהם ,לא
כן הוא הדבר ,גם לברכות יש מהלך וסדר ,רק זה המוכן והמותאם לזאת הברכה ,רק אליו
הברכה תגיע ,אבל בשום אופן לא ישיגנה זה שאינו ראוי לה ,ולא תחול על זה שאינו
מותאם לה) .ועיין דחו"מ א' מאמר ק"ג(.
הח"ח זצ"ל היה רגיל להשיב לבאים אצלו לבקש ברכות :מריה דאברהם .מה רבו
הברכות ללומד פרק אחד במשניות ,ומה אתם באים אצלי .ודאי כי הח"ח זצ"ל לא היה ח"ו
מונע טוב מבעליו ,אלא הביקורת שלו היה עליהם על סברם כי ברכה מאיש צדיק תפעול
יותר מלימוד התורה ,והרי היא הלא מקור הברכה .ברכות לא נמצאות בקופסאות של
צדיקים לחלקם לכל הבא אחריהם .לברכה צריכים להיות מותאמים לה ומי הוא זה היודע
את הסדר והמהלך של ברכה".
ברכת חכם
ושונא בצע ,כדי לבטל מעליהם הדיניםמח.
יברך המברך
לא .כל ברכה של גדול הדור יוצרת רושם למעלה ומעוררת עת רצון,
ולכך ראוי באותה שעה למתברך לברך את המברךמט.
מח בספר "אגרות רבי עקיבא אייגר" )מכתב פ"ח( כתב :לדעתי טוב לייחד קופה ,שבכל
עת עונה להטיל בתוכו הזוג איזה מטבעות על סדר תפילה קצרה ,ובהמשך הזמן כשיצטרף
לסך מה ,לעשות מזה פדיון נפש לחלק ללומדי תורה ,וכשיפקוד ה' אותה בהריון ,ליתן
נרות להדליק בבית הכנסת לפני העמוד בשעת התפילה ערב ובוקר ,וכשתגיע לחודש
השביעי להודיעני ולפרש שם האיש והאשה ושם האמהות".
וכתבו בהגהות שם )אות ב(" :מקבל המכתב הג"ר אנשיל ,שביקש וקיבל סגולה זו עבור
א' מקרוביו שחמשת ילדיו נפטרו אחר לידתם ,כתב לאחר גמר העתקת מכתב זה ,שסגולה
זו הועילה 'וה' פקד אותה אח"כ בבנים בריאים בני קיימין ,אחד מהם לא נעדר' .והסיף
לכתוב ' -ככה קרה לאחות אשתי תח' אשת גיסי הרבני הנגיד מו"ח ליב יאסטראוו
בהגאב"ד דק"ק יאסטראוו ,ויפנה גם הוא אל הצדיק ויבחר לו סגולה נפלאה ויברכהו ה'
בגללו בבנים בני קיימא ,ועוד שמעתי כהנה'.
ובספר "הבה לי בנים" )פ"א אות ע( כתוב בזה הלשון" :טוב שהאיש והאשה יעשו
פדיון נפש אצל חכם מבין וירא שמים ושונא בצע ,כדי לבטל מעליהם הדינים".
מט בסוף הספר "חזון איש" על טהרות )עמוד רצט( בהוספות ,כתוב כך" :מגילה )כז(:
'א"ל לא הוה לי קידושא ומשכנתי' להמיינאי וכו' בתענית )כ (:מבואר דהיה ר"ה עשיר
גדול ,אבל זה היה קודם שהעשיר ,ואפשר דברכת רב העשירו .והא דאיטום בשיראי ,היה
רמז שנגזר עליו לקיים בו ברכתא דרב ,ורב עני היה ,כדאמר חולין )פד (.צריכים אנו
לחוש לדברי זקן ,ובברכות )נז (:לא איעתרי עד דחזאי ראשי לפתות ,ולכך היה ניחא
ליברך וליעשר ,ומה שהקפיד רב ,לא בשביל שראה שנתקיים לחוד ,דהרי ר"ה לא ידע
מתחלה שיתקיים ,אבל כל ברכה של גדול הדור ,עושה רושם למעלה ועושה עת רצון,
ולכך ראוי למתברך לברך את המברך ,אלא שמתחלה לא הוי מדרך ענוה ,שיחזיק רב עצמו
למעלה זו ,אבל כי חזי שנתקיימה ,היה אפשר לו להעיר לר"ה שמדרך הטובה לומר וכן
למר".
ועוד ,מצינו שאחר ברכת כהנים נוהגים העם לברך את הכהנים.
קיז
ברכת חכם
קיח
אלו שיש להם כח ברכה
אב המברך
לב .כשאב מברך בניו ,הוא מברך בכל נפשו ,ובלי ספק הברכה תחול
יותרנ.
ברכה מאנשים של צורה
לג .יש לקבל ברכה מאנשים של צורה שברכתם יותר מתקיימתנא.
עשרה אנשים
לד .סגולה גדולה ונפלאה היא שיאסוף עשרה אנשים יראי ה' כשרים
וטובים למקום אחד ,ויניחו כולם ידיהם בבת אחת על ראש האיש
נ כתוב ב"ספורנו" )בראשית פרק ל"ב א'( שאף על פי שכבר אמרו אל תהי ברכת
הדיוט קלה בעיניך .אמנם סיפר ברכת לבן לבנותיו להורות שברכת האב אשר היא על בניו
בכל נפשו ,בלי ספק ראוי שתחול יותר בסגלת צלם אלקים המברך כאמרו בעבור תברכך
נפשי.
וכתוב בספר "פלא יועץ" בערך ברכות" :יש לאדם להתאמץ ולהשתדל מאד לקבל
ברכת אביו ואמו .ואפילו אם אינו סמוך על שולחנם ורחוקה ישיבתו מהם ,לא יתרשל
מלילך בכל ליל שבת ויומו ובחגים לנשק ידיהם ולקבל ברכתם ,שמלבד שהברכה היא
קרובה להתקיים ,על שהם מברכים אותו מלב ומנפש בלב שלם ,כרחם אב על בנים ,עוד
בה כי למצוה תחשב לו ,על היותו מכבד אביו ואמו ובא בשכרו .ואמרו במדרש שכל
הטובה והממלכה שיש לזרע עשו הוא על שהחשיב ברכת אביו ,ויצעק צעקה גדולה ומרה
באומרו 'ברכני גם אני אבי' וכו'".
נא איתא במדרש תנחומא )בראשית י"ג(" :ר' יונתן בן עכסאי ור"י בן גרים הוו תנו
פרשת נדרים קמיה רשב"י אפטרו מיניה באורתא ,בצפרא אתו וקא מפטרו מיניה אמר להו
מי לא אפטריתו מקמאי מאתמול אמרו לו למדתנו רבינו תלמיד הנפטר מרבו ולן רבו
באותו העיר צריכין להפטר ממנו דכתיב )מלאכים א' ט'( ביום השמיני שלח את העם
ויברכו את המלך וגו' א"ל רשב"י לבריה הללו בני אדם של צורה זיל לגבייהו כי היכי
דלברכוך".
וכן איתא במועד קטן )ט ,(.ושם מבאר רש"י שבני אדם של צורה היינו חכמים.
ברכת חכם
ויברכוהו ,והידים יהיו מונחים זה על גב זה באופן שיהיו עשרה זוגות
ידים על ראש המתברךנב.
בעל שמחה
לה .ראוי לקבל ברכה מבעל שמחה ,כי מתוך שהוא בשמחה תתקיים
ברכתונג.
נב כתוב בספר "בן איש חי" )סוף חלק ג(" :סגולה נפלאה לברך את האדם ,הן קטן הן
גדול ,בצירוף עשרה יראי ה"ה ביחד בבת אחת ,דהיינו שיבואו עשרה בני אדם כשרים
וטובים ,ויניחו כולם בבת אחת את ב' ידיהם על ראשו ,זה על גבי זה ,באופן שיהיה יוד
ידים על ראשו ,וכל בי עשרה שכינתא שרייא ,כי בשלימות עשרה יש שלימות י"ס,
ובעשרה ידים ימין ושמאל יש מאה אצבעות ,להמשיך על ידם מאה ברכות ,גם אצבעות
ימין ושמאל יש כח פרקין ,הרי עשרה פעמים כ"ח ,והם פר פרקין למתק פר דינין
דמנצפ"ך ,והמשיך פר חסדים כמנין 'ורב חסד' אשר בי"ג מדות ,גם להמשיך בזה אור
החיים שעולה מספר פר ,גם בצירוף ג' פרקין של הכף והזרוע עד הכתף ,אשר מחוברים
יחד וסומכין על ראשו המתברך ,הנה העשרה ידות ימין ושמאל יהיה בהם ש"י פרקין כמנין
ש"י עולמות ,והם יוד פעמים קל ,שהוא סוד החסד .ראה כמה דברים עמוקים יש בצירוף
עשרה ידות ביחד ,וזהו סוד עשר ידות לי במלך ,וגם בדוד כוונו לברכו ולהמשיך לו ברכה
בצירוף העשרה ידות בכוונת הלב ובמחשבה בלבד ,ובזה הבין טעם הענין הנזכר ביש
אדרא רבא ברשב"י ותלמידיו שהיו עם רשב"י מס' עשרה ,דהכי איתא תאנא אתמנו
חברייא קמיה דרשב"י ,ואשתכחו ר"א וכתיב התם ידין יהבו ליה לרשב"י ואצבען זקפו
לעילא לעילא ,הנה כוונו בחיבור ידיהם וזקיפות אצבעותיהם לחבר העשרה ידות ,ולכוון
במספר פרקי האצבעות ,על דרך שכתבנו ובודאי היה להם כוונות עמוקות יותר ויותר בזה
וכו'".
נג כתוב ב"רבינו בחיי" )בראשית כ"ז ד'(" :ועשה לי מטעמים וגו' בעבור תברכך נפשי.
אין כוונת יצחק בשאלת המטעמים בתענוג הגוף וחוש הטעם ,אלא כדי שתהיה נפשו שמחה
ומתענגת ,כי בהתחזק כוחות הגוף יתעוררו כוחות הנפש ומתוך שמחת הנפש תחול עליו
רוח הקודש ,והוא שאמרו חז"ל )פסחים קיז (.אין השכינה שורה לא מתוך עצלות ולא
מתוך עצבות אלא מתוך שמחה שנאמר )מלכים ב' ג' ,ט"ו( והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד
ה' ,ומטעם הזה יזכיר הנפש בכל פעם ופעם עם הברכה ,ואמר בעבור תברכך נפשי ,בעבור
תברכני נפשך ,למען תברכך נפשי .ומה שבקש מטעמים לשמחת הנפש ולא בקש כנור לנגן
כמנהג הנביאים ,מפני שהיה עתיד לברכו בדברים גופניים ,טל השמים ומשמני הארץ ורוב
דגן ותירוש ,ועל כן רצה שתהיה סיבת השמחה מאכל ממין הדבר שהוא רוצה לברכו בו.
והנה זה דוגמת מה שדרשו חז"ל )ראש השנה טז (.מפני מה אמרה תורה נסכו לפני מים
בחג כדי שיתברכו לכם גשמי שנה ,הביאו לפני עומר בפסח כדי שיתברכו לכם תבואה
קיט
ברכת חכם
קכ
ממי שקיבל מחילה
לו.
בזמן שנמחלו לאדם עוונתיו ,הוא עת רצון לקבל ברכה ממנונד.
שדכן
לז .מי שעושה שידוך יתפלל שיהיה לבני הזוג ולד ,כי התחיל
במצוהנה.
ברכת חתן
לח .יש נוהגים להזכיר עצמם אצל החתן ביום חופתו שיתפלל
שבשדות ,הביאו לפני שתי הלחם בעצרת כדי שיתברכו לכם פירות שבאילן ,והכל מדה
כנגד מדה שתחול הברכה באותו מין עצמו בשכר ההבאה והנסוך ,ואין כוונת חז"ל במאמר
הזה שיהיה זה שכר עשיית המצוות הללו חס ושלום ,שהרי אמרו )קידושין לט (:שכר
מצוה בהאי עלמא ליכא כלומר עיקר השכר אינו בעולם הזה ,אבל השכר הוא פירות
המצוה שאדם אוכל בעולם הזה במין המצוה בעצמה והקרן קיימת לעולם הבא ,וכענין
שאמרו חז"ל )שבת כג (:כל הזהיר בציצית זוכה לטלית נאה ,כל הזהיר במזוזה זוכה לדירה
נאה ,הזהיר בקידוש היום זוכה וממלא גרבי יין וכיוצא בהן ,שאין עיקר השכר משתלם לו
בעולם הזה אלא פירות המצוה במינה".
ועל פי זה יש לומר שכדאי מאוד לקבל ברכה מבעל ברית ,שהרי הוא בשמחה ,ובפרט
ממי שהמתין הרבה זמן על לידת בנו ששמחתו אין לתאר ויוכל לברכו מכל הלב .ועוד יש
להוסיף על פי רבנו בחיי הזאת שזה כעין מדה כנגד מדה שהוא שמח מחמת שיש לו בן יוכל
לברך לחשוכי בנים שגם יזכו לזה.
]מטו לן בשם הגר"ש פינקוס זצ"ל שפעם אחת בא אליו יהודי שרצה את ברכתו ונתן לו
איזה מטבע קטנה שתחול הברכה .מיד הלך ר' שמשון זצ"ל למכולת לקנות משהו לאכול,
ולאחריו כשגמר לאכול בירך אותו בשמחה .ועוד נ"ל ששמעתי בשם הגר"ש ,שהיה מקפיד
לברך הבעל שמחה בשלום זכר אחרי שטעם איזהו אוכל .וכל זה מטעם הנ"ל שיהיה מתוך
שמחה[.
ובספר "זרעא חייא וקיימא" )עמוד ק"י( מוסיף עוד סברא" :משום שבשעת שמחה
שכיח יותר שלא יהיה לו צרות עין כיון שכבר יש לו ,וטוב עין הוא יבורך".
נד כמו במוצאי יום הכיפורים ,וכגון מי שהעביר על מדתו ,וכגון חתן וכו' .ועיין עוד
בספר "זרעא חייא וקיימא" )עמוד ק"ח(.
נה כתוב בספר "דרך שיחה" )עמוד ק"ט( "שאלה :אם נכונה הרגשתי על פי התורה ,כי
שידוך שהייתי בו השדכן צריך שלא להיות רגוע עד שיהיה ולד כי יתכן כיון שהכל עושה
הקב"ה ואני רק מעשה קוף בעלמא אין לי יותר עסק בעניין.
תשובה :כתוב בספרים ששדכן יתפלל שיהיה לבני הזוג ולד ,כי התחיל במצוה".
ברכת חכם
קכא
בעדםנו ,שחתן דומה למלך .מה מלך גוזר ומקיים אף חתן כןנז.
כוס של ברכה
לט .המשגר כוס של ברכה לאשתו ,יזכה להתברך בבניםנח.
אב הנימול
מ.
ביום המילה יש לאב הנימול כח הברכהנט.
נו בספר "ישמח לב" )עניני יום החופה סימן ע"ג ,עמוד נ"ג( מביא משו"ת "שיח יצחק"
)סימן תצ"ז( שהגאון רבי שמעון סופר אמר בשם אביו ה"חתם סופר" ,שחתן ביום חופתו
יש לו בתפילתו אותו כח שיש לצדיקי הדור בתפילתם ,ולכך ביקש הגר"ש סופר מחתן
אחד שטרם לכתו לחופתו יזכירהו לטובה ,ע"כ.
נז בספר "ישמח לב" )עניני יום החופה סימן ע"ג ,עמוד נ"ג( מביא מספר "ויגד יעקב"
)על התורה סוף דברים( על פי המדרש חתן דומה למלך מה מלך גוזר ומקיים אף חתן כן,
וזהו המקור להזכיר עצמו אצל החתן.
כתוב בקונטרס "מבקשי תורה" )כ"ה ח"ג עמוד רצ"א(" :מעשה שהיה ביום חופתו של
הרב רפאל וולף ,שרבינו מרן הגרא"מ שך זצ"ל הלך עמו ברחוב ,ואחד ניגש לרבינו לדבר
אתו ,בסיום הדברים אמר לו מרן "הנה חתן ביום חופתו תוכל לבקש ממנו ברכה )מפי
החתן בעל המעשה(.
נח איתא בברכות )נא" :(:יהב ליה כסא דברכתא לרב נחמן ,אמר ליה רב נחמן לישדר
מר כסא דברכתא לילתא ,אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן ,אין פרי בטנה של אשה מתברך
אלא מפרי בטנו של איש ,שנאמר )עקב ז' י"ג( 'וברך פרי בטנך' ,פרי בטנה לא נאמר אלא
'פרי בטנך' .תניא נמי הכי רבי נתן אומר מנין שאין פרי בטנה של אשה מתברך אלא מפרי
בטנו של איש ,שנאמר 'וברך פרי בטנך' ,פרי בטנה לא נאמר אלא פרי בטנך' וכו'".
וכתוב בפרשת משפטים )כ"ג כ"ה(" :ועבדתם את ה' אלקיכם ,וברך את לחמך ואת
מימיך ,והסרתי מחלה מקרבך" ,ועל זה כתב הבעל הטורים'" :וברך' .ג' במסורה .הכא.
ואידך 'וברך פרי בטנך' )דברים ז' י"ג(' .וברך עלי את אלקנה ואת אשתו' )ש"א ב' כ'(,
כדאיתא בברכות )נא (:בכוס של ברכה משגרו לאנשי ביתו ,כי היכי דתתברך בטנה .וזהו
'וברך את לחמך ואת מימיך' ,שבירך ברכת המזון ושגרו לאשתו' ,וברך פרי בטנה' ,וכן
בעלי שבירך את אלקנה ונתעברה אשתו ,וזהו 'וברך עלי' 'וברך פרי בטנך'".
נט מטו לן בשם ה"חתם סופר".
כתוב בספר בראשית )מ"ח כ'(" :ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר
ישמך אלקים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה .ומבאר התרגום יונתן )שם(:
"ובריכינון ביומא ההוא למימר בך יוסף ברי יברכון בית ישראל ית ינוקא ביומא דמהולתא
למימר ישוינך אלוקים כאפרים וכמנשה ובמנין שבטיא יתמני רבא דאפרים קדם רבא
דמנשה ומני ית אפרים דיהי קדם מנשה".
קכב
ברכת חכם
מוהל וסנדק
מא .יזכיר שמו ושם אשתו לפני המוהל או הסנדק לפני הברית מילה,
שיזכירם לפקידהס.
אורח מברך
מב .יש שנוהגים לברך את בעל הבית שיזכה לבנים .וכן אחר סעודת
נישואין בברכת המזון יש שנוהגים לברך החתן וכלה בבניםסא.
עוסקים בצרכי ציבור באמונה
מג .אלו שעוסקים בצרכי ציבור ומזכים את הרבים ,יש להם כח
הברכהסב.
ס כתוב בשו"ת "תשובות והנהגות" )ח"א תש"צ( תוך הדברים" :לעצות וסגולות להגיע
להריון כו' וטוב הדבר שיבקש משני כהנים מיוחסים בארץ ישראל לפרט שמו לישועה יום
יום לפני ברכת כהנים ,וכן מוהל או סנדק לפני המילה יזכירו שמו ושמה לישועה כו'".
אמר הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א )ו' שבט תשע"ד( ,שהחיד"א אמר שצריך
לחשוב הסנדק ג' דברים :א' שיהיה הבן צדיק .ב' שיזכה לשמירת הברית .ג' שיתוסף לו
נשמה גבוהה .והמשיך הגאון שליט"א ואמר שאני מוסיף עוד כוונה שיזכה הבן לאריכת
ימים ושנים.
סא כתוב בספר "כף החיים" )או"ח סימן ר"א סקי"ב(" :כדי שיברך וכו' בברכה שמברך
האורח לבעל הבית אחר שיאמר הרחמן הוא יברך את השלחן הזה וכו' וכל צמא ממנו
ישתה ,אז תכף יאמר 'והיתה כגן רוה וכמוצא מים ,אשר לא יכזבו מימיו' .ואחרי אמרו
הרחמן הוא יברך את הבעה"ב הזה וכו' יאמר בנוסח זה ,בבנים שיחיו ,ובנכסים שירבו,
ברך ה' חילו ,ופועל ידיו תרצה ,ישא ברכה מאת ה' ,וצדקה מאלקי ישעו ,לא יבוש בעולם
הזה ,ולא יכלם לעולם הבא ,ויהיו נכסיו מוצלחים וקרובים לעיר ,ואל ישלוט שטן ויצה"ר
ועין הרע ,לא במעשה ידיו ולא במעשה ידינו ,ואל יזדקק לא לפניו ולא לפנינו שום דבר
חטא ועון והרהור רע מעתה ועד עולם ,ובכל אשר יפנה ישכיל ,ובכל אשר יפנה יצליח
אכי"ר וכו' .ובנישואין יוסיף לומר הרחמן הוא יברך את החתן והכלה ,וכשם שזכו לחופה,
כך יזכו לבנים זכרים ,ושאר מצות ומ"ט וכו'".
וכן מובא בספר "כף החיים" )הרב פלאג'י סימן כ"ה אות מג(.
סב מטו לן בשמיה הגר"א קוטלר ז"ל ,ובעל "קהלת יעקב" ז"ל.
ברכת חכם
עוסקים במצוות
מד .כל העוסקים במצוות ,פיהם פתוח בתפלה לפני המקום ,ולכן יש
להם גם כח הברכהסג.
גומל חסדים
מה .מי שהוא גומל חסדים תפלתו נשמעת ,ולכן כדאי לקבל ברכה
ממנוסד.
מאכיל ומשקה עניים ויתומים
מו .המאכיל ומשקה עניים ויתומים על שולחנו ,הקב"ה עונה
בקשתוסה.
המקרב קרובו
מז .האוהב את שכניו ,מקרב את קרוביו ,נושא את בת אחותו,
והמלווה סלע לעני בשעת דחקו ,יתפלל וה' יענה לבקשתוסו.
סג כתוב בתוספתא דמעשר שני )פ"ה יד( כל העוסקים במצוות ,פיהם פתוח בתפילה
לפני המקום שנאמר' ,ותגזור אומר ויקם לך'.
וב"אגרות חשבון" על "אגרות המוסר" )אות פ( מבאר הטעם וז"ל" :דאחרי עשיית
מצוה הוא זמן מסוגל לתפלה דלא הוי סתם בזכות המצוה אלא מפני שזמן אחר עשיית
המצוה הוא זמן השראת השכינה אצלו ובזמן שהשכינה קרוב אליו תפלתו נשמעת".
סד כתוב במדרש תהלים" :מי שהוא גומל חסדים יהא מבושר שתפלתו נשמעת שנאמר
)תהלים ה'( 'ואני ברב חסדך אבוא ביתך' מיד 'באמת ישעך'".
וכן איתא ב"ילקוט מעם לועז" )בראשית שפ"צ(" :כל מי שמקיים מצות גמילות חסדים
שעושה צדקה עם העניים והוא מטפל בחולים ואורחים וביתומים ובהלויות המת ובניחום
אבלים ועושה חסד עם חבירו בשעת דחקו ומלוה לו כספים על פי משכון או ערבות שכל
זה נקרא גמילות חסד מובטח לו על פי חז"ל שתפלתו מתקבלת".
וכן מובא ב"מטה משה" )סימן ל"א( קבלה מרבינו יהודה החסיד ,בשם רב שרירא גאון
והרב האי גאון שתפילתו נשמעת ואין השטן מקטרג וכו'.
סה כתב הרמב"ם )פ"י מהל' מתנ"ע הט"ז(" :וכל המאכיל ומשקה עניים ויתומים על
שולחנו הרי זה קורא אל ה' ויענהו ומתענג שנאמר 'אז תקרא וה' יענה'".
סו איתא ביבמות )סב ,(:וכן איתא בסנהדרין )עו" :(:האוהב את שכניו והמקרב את
קרוביו והנושא את בת אחותו )ומבאר רש"י שם ביבמות ,ביבמות געגועי אדם רבין על
קכג
קכד
ברכת חכם
אחותו יותר מן אחיו ומתוך כך נמצא מחבב את אשתו( והמלוה סלע לעני בשעת דחקו עליו
הכתוב אומר )ישעיה נ"ח( 'אז תקרא וה' יענה תשוע ויאמר הנני'".
וכתוב ב"יד רמ"ה" ,וז"ל" :ת"ר ,האוהב את שכניו וכו' עליו הכתוב אומר ,וכו' .הנו
כולהו מעין ג"ח נינהו ,וכולהו כתיבי בקראי ,דלעיל ,מהאי המקרב את קרוביו ,והנושא את
בת אחותו ,תרוייהו נפקא לן מדכתיב 'ומבשרך אל תתעלם' ,והיינו טעמא דנקט בת אחותו,
שאין לך בקרובותיו שמותרת לינשא לו קרובה לו מבת אחותו ובת אחיו ,אלא שבת אחותו
עלובה מבת אחיו מפני שהאשה עלובה מן האיש ,לפיכך גמילות חסד דנישואי בת אחותו
עדיפא מבת אחיו ,והאוהב את שכניו נמי מהכא נפקא לן ,דכיון דרבי המקרב את קרוביו,
הרי שכניו בכלל דכתיב 'טוב שכן קרוב מאח רחוק' ,והמלוה סלע לעני בשעת דוחקו,
דכתיב 'הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערום וכיסיתו' .ואית
דאמרי דנקט בת אחותו לפי שרוב בנים דומים לאחי האם .ולאו מילתא היא ,חדא דכולה
מילתא משום גמילות חסדים נקיט לה ,ותו אדנסיב בת אחותו לנסוב אחריתי דמעלו אחי
דידה טפי מיניה דידיה ,עכ"ל".
ומבאר המהר"ל )בח"א שם יבמות(" :יש לך לדעת כי ראוי שיהיה האדם דבק ומתחבר
עם השייכים אליו וכל אלו שייכים אל האדם ,כי המלוה לעני סלע בשעת דחקו כי העני
נקרא אחיך וכל מצות הצדקה והלואה לישראל מפני שהישראל הוא אחיו ,ולפיכך נאמר
עליו 'אז תקרא וה' יענה' דכתיב 'כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו' )דברים ד'(
וכאשר הוא מקרב את קרוביו ושכניו אז הש"י גם כן קרוב לו כשם שהוא מקרב את
השייכים וקרובים אליו כך הש"י שומע קרובו ...,ואם מרחק אותם ודוחה את קרוביו איך
יהיה הש"י קרוב אליו ויענה אותו בקראו אליו שאין הקב"ה עונה אותו רק בשביל שהוא
קרובו של הש"י וכו'".
וכתוב ב"בן יהוידע" )שם בד"ה עליו הכתוב אומר אז תקרא וה' יענה(" :נ"ל בס"ד,
מדה כנגד מדה ,הוא עושה לקרובים התקרבות יותר ,אז תהיה ענייתו קרובה לתפלתו ,שלא
יאמר ה' ,הניחו לו עד שיתמקמק ,אלא כהא דאמרו היכי דמי שבח צבור ,אמר משיב הרוח
ונשיב זיקא ,מוריד הגשם ואתי מטרא ,כן כאן ,אז תקרא וה' יענה תכף ומיד"
וב"פלא יועץ" )ערך הלואה(" :ופירש המפרשים דרצה לומר בשעת דוחקו של מלוה
שאעפ"י שבאותו פרק הוא דחוק למעות ידחוק עצמו יותר להלוות לעני".
וכן מפרש רבינו עזרא עטיה זצ"ל מהו שאומר בשעת דחקו והרי העני ודאי תמיד הוא
בשעת דחק .אלא נראה שבשעת דחקו חוזר על המלוה אף דפשט הדברים על העני שאם
המלוה דחוק ובכל זאת הוא מלוה לעני ,עליו הכתוב אומר 'אז תקרא וה' יענה' ,כיון שמלוה
אף שהוא דחוק ,הקב"ה יעזור לו לצאת מדוחקו.
וכתב ה"נודע ביהודה" על הא דמוצאים לריה"ח בצוואתו )בסימן כ"ה( שלא ישא אדם
בת אחותו ובגמ' )סנהדרין עו (:אמרו שהוא מצוה ,ואם היה החסיד מצווה כן לכל ישראל,
ה"ה סותר לדברי התלמוד ,והיה אסור לנו לקבל דבריו כלל .אבל האמת יורה דרכו אחריו
צוה לדורי דורות כי ראה ברוה"ק שזרעו לא יצליח בזיווגים אלו .ודברי הש"ס על הכלל.
וכו'
ברכת חכם
קכה
ועיין בשו"ת "מקור חיים" )סימן ל"ה( שנשאל אם יש לחוש לצוואת ריה"ח ,והביא
דברי הנוב"י שכ' שלא צוה אלא לזרעו שהרי גמ' מפורשת היא...אלמא דמצוה היא ,ע"כ.
וכ' ע"ז ,ולדעתי אחרי שריה"ח הוא מבעלי התוס' ורוה"ק שורה עליו לא נוכל לתרץ דבריו
בדוחק לומר שלא ציוה אלא לזרעו כי אין לשונו הק' משמע כן ואדרבה מהגמ' הנ"ל יש
ראיה לדבריו דאיתא בחגיגה )ה :(.רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי' ,והיה כי תמצאן אותו
רעות רבות וצרות' ,מאי רעות וצרות וכו' שמואל אמר זה הממציא מעות לעני בשעת דחקו.
ופירש"י ,שהמתין מליתן לעני עד דחקו ולא קודם לכן .אלמא דהמלוה לעני בשעת דחקו
יהיה לו צרות ,והגמ' מזווגן הנושא את בת אחותו והמלוה לעני בשעת דחקו .לומר
שלשניהם יהיה צרות ,והפסוק שמביאה הגמ' מורה ע"ז שלא יהיה מאותן שטרם יקראו
ואני אענה ,אלא 'אז תקרא וה' יענה תשוע ויאמר הנני' .ולכן צוה ריה"ח שלא לשאת בת
אחותו ומ"ש בגמ' כן גם על האוהב את שכניו וכו' היינו כי הוא אוהב את שכניו ולא כל
אדם ,ומקרב רק את קרוביו ולא בנ"א אחרים ,והיא גם כן איננה מדה טובה ,עכת"ד.
ובשו"ת "אבן הראשה" )סימן ל"א( ,כ' ליישב באופן אחר ,בהקדם מה שנתברר בנסיון
לגדולי הרופאים ,כי מרבית הנולדים בעלי מומין חרשים אלמים עורים וכו' ,הם כשהאב
והאם שארי בשר ,כמו מנישואי בת אחיו ובת אחותו וכדומה .וכל שהזוג קרובים יותר זל"ז
במשפחתם ירבה מספר הנולדים מהם בעלי מומין .וכשאין יחס וקורבה בין הזוג לא יולידו
בע"מ אלא במקרים רחוקים מאד .ואף כי הרבה יטלו ספק בזה ,שאולי היו סיבות אחרות
לזה ,בכ"ז רבים יחליטו זאת לדבר ברור .ומ"ש בגמ' שעליו הכתוב אומר 'אז תקרא וה'
יענה' ,אלמא דמעליותא היא ,היינו לפי שיש ענין מצוה ,וכפרש"י ,ו'שומר מצוה לא ידע
דבר רע' .וכשראה החסיד שאין מכוונים לשם מצוה אלא לשם ממון או נוי וכו' ,ציוה שלא
ישא בת אחותו בגלל הנזק היוצא מזה לבניהם .עכת"ד.
כתוב באו"ז )ח"א הלכות צדקה סימן י"ד( בתוך דבריו ,וז"ל" :הא למדת מי שיש לו
מאתים זוז לא יטול מכיס של צדקה והכל לפי פרנסתו וכפי פרנסת ביתו כדפי' רבי' אפרים
זצ"ל .וכך אני מפרש הא דפרכי רבותי אההיא דהבא על יבמתו דת"ר המלוה סלע לעני
בשעת דוחקו עליו הכתוב אומר אז תקרא וה' יענה ,ובפ"ק דחגיגה אמרי' אז תמצאינה אותו
רעות רבות וצרות ,ואמר שמואל זה הממציא מעות לעני בשעת דוחקו .ונראה בעיני אני
המחבר דההיא דחגיגה כגון שהיה לו מאתים זוז חסר דינר ורצו ליתן לו אלף דינרים ושמע
והמציא לו דינר והשלים לו מאתים כדי להפסיד לו אלף שרצו ליתן לו התם ודאי תמצאינה
אותו רעות רבות וצרות שהפסיד לעני זה אלף דינרים ,אבל המלוה לעני בשעת דוחקו ודאי
ההוא יקרא וה' יענהו כי לטובתו נתכוין ואפילו היה לו מאתים חסר דינר ,וזה הלוה לו דינר
והשלים לו למאתים עם זה הדינר ,אכתי יקרא וה' יענה ,הואיל ואין זה דינר שלו וחייב
לפורעו ,אכתי לית לי' מאתים דידי' ושרי ליטול מכיס של צדקה .ותדע דבפ"ק דחגיגה נקט
הממציא מעות לעני בשעת דוחקו שהמציא לו אותם מעות שיהיו שלו ויהיה לו מאתים זוז
ואסור לקבל מכיס של צדקה והכא המלוה סלע לעני שנתכוין להנאותו בהלואה וזוכה
ויקרא וה' יענהו".
קכו
ברכת חכם
תורה בשעת הדחק
מח .כל ת"ח העוסק בתורה מתוך הדחק ,תפלתו נשמעת .ולכן יבקש
ממנו כל צרכיו ,וה' יעננוסז.
מעביר על מדותיו
מט .כל המעביר על מדותיו ,תפלתו נשמעת .ולכן ישתדל לקבל
ברכה ממנוסח.
ברכה ממסיים מסכת
נ .יש סגולה לקבל ברכה מהמסיים מסכת להיפקד בזש"ק ,שאז זו
עת רצוןסט.
סז איתא בסוטה )מט(" :אמר ר' יהודה בריה דר' חייא כל ת"ח העוסק בתורה מתוך
הדחק תפלתו נשמעת שנאמר )ישעיה ל'( 'כי עם בציון ישב בירושלים בכה לא תבכה חנון
יחנך לקול זעקך כשמעתו ענך' וכתיב בתריה 'ונתן ה' לכם לחם צר ומים לחץ'".
סח כתוב בחיד"א בספרו "דבש לפי" )מ' כ"ו(" :מעביר על מדותיו תפלתו נשמעת כמ"ש
)פ"ג דתענית( דנענה ר' עקיבא מפני שהיה מעביר על מדותיו והיינו דוקא כשמתפלל על
אחרים וחשובה לפני המקום תפלת צדיק בן הרשע שמניח מעשה אבותיו והרמ"ע ז"ל כתב
דזה שאמרו מעביר על מדותיו שמעביר על מעשה אבותיו אבל אם מתפלל על עצמו תפלת
צדיק בן צדיק מקובלת.
וכן מובא כתוב ב"תורת אשם" ,מובא בספר "ליקוטי סגולות ישראל" )תי"ח(.
סט בספר "פניני רבינו הגרי"ז" )עמוד ל"ח( מובא )מפי הרב משה מרדכי הלוי
שולזינגר(" :שמעתי מכבוד דודי הגה"צ ה"תורת זאב" זצ"ל ,שהנה מקובל שסיום מסכת
הוא זמן רצון להיושע ולהיפקד בפקודת ישועה ורחמים ,ויש כמה סיפורים על זה מכמה
גדולים שפעלו ישועות בתפלותיהם וברכותיהם בזמנים של סיומי מסכתות ,כמו מהגאון
הצדיק ר' מרדכי זצוק"ל מאושמינא .והנה היה זוג אחד בירושלים שכבר עברו שנים רבות
מנישואיהם ועדיין לא נפקדו ,והציע דודי זצ"ל הנ"ל להבעל שישלח את אשתו לקבל ברכה
מכבוד רבנו הגרי"ז זצוק"ל ,באותו ערב שסיים רבנו לימוד מסכת זבחים בהשיעור
שבביתו ,ואחרי שסיים רבנו את הלימוד והלכו הלומדים ,נכנסה בתו תליט"א של רבנו
זצוק"ל ואמרה להרב שבאה לכאן האשה הנ"ל ומבקשת ברכה להיפקד בזרע של קיימא,
ואמר רבינו השם יעזור לה ,והיה זה בחודש חשון ,ובערב ראש השנה נולד לה בן ראשון
לאריכות ימים ושנים טובים".
ובספר "יומא טבא" )עמוד שס"ו( מובא בלשון הזה" :במסיבת סיום שנערכה בעבר
בבני ברק ,סיפר המגיד שיעור על יהודי חשוך בנים ,שהגיע לרב מבריסק לבקש ממנו
ברכת חכם
ברכה לישועה .אמר לו הרב עצתי לך שתלמד מסכת ותסיימה או שתשתתף בסיום ,כי
שעת סיום מסכת היא עת רצון ,ותתפלל אז להקב"ה וה' ירחם .שמע אותו יהודי שזמן של
סיום מסכת הוא עת רצון ,המתין להזדמנות שיסיים הרב מבריסק מסכת ,ובא לפניו
שיברכו .הרב ,שהיה שרוי בשמחה הרעיף עליו ברכה ,ואכן לפקודת השנה זכה הלה
לחבוק בחיקו בן .בשעה שסיפר אותו מגיד שיעור סיפור זה במסיבת הסיום בבית הכנסת,
לחש אחד משומעי השיעור לחבירו ,בנימת זלזול 'עוד מעשה' ,כנראה לחש הלה בקול
גדול ,והלחישה הגיעה עד לאוזנו של המגיד שיעור .פנה המגיד שיעור ללוחש ושאלו ,האם
יש לך אחים ואחיות ,ענה לו אותו לומד ,לא"ו .שוב שאל המגיד שיעור האם אתה יודע
כמה שנים לאחר נישואי הוריך נולדת ,והלומד החויר קלות וענה לאחר אחת עשרה וחצי
שנה מנשואי הורי .נענה המגיד שיעור ואמר לך לאביך ר' משה זלמן ,ושאל אותו אם הוא
מכיר את המעשה שסיפרתי כעת ,אותו לומד היה הילד שנולד מברכתו של הרב מבריסק
במסיבת הסיום )מאורות הדף היומי כרך ב' מעשים נפלאים מגדולי ישראל עמ' שצ"ח(.
ובספר "דרך שיחה" )ח"ב עמ' שנ"ב( כתוב" :שאלה :יש מקומות שנוהגין לברך את
המסיים מסכת בברכת 'מזל טוב' ,האם יש מקום לזה ,דאטו בכל קיום מצוה מברכים כן את
המקיימה .תשובה :בעת קיום מצוה ,כזו שאינו מחוייב בה ,הוא זמן מסוגל שתחול הברכה
שיה' לו מז"ט.
מו"ר )הגר"ח( שליט"א עשה סיום על מסכת מנחות ,ושתה יין ,היה שם אחד שבא
לבקש ישועה לשידוכי בניו שקשה לו עמהם ,ואמר לו מו"ר כי לשתות מסעודת מצוה גם זו
סגולה ,ונתן לו מעט יין .וכששאלתי למו"ר המקור לזה שעת סיום מסכת הוא זמן רצון,
אמר שכן איתא בספרים ,וכן סברא הוא] .וספרתי למו"ר ששמעתי כי הגר"ז צ'צ'יק זצ"ל
שידל לאחד שלא זכה לזרע של קיימא שיזדמן אצל מרן הגרי"ז זצ"ל בעת סיום ויבקש אז
ברכה ,כי יש שעשו כן ועלתה בידם[".
ובספר "שער ראובן" )סימן ל"ט אות כו בהגהות( מוסיף מספר "הנחמדים מפז" )ריש
סימן ד'(" :שבעת סיום המצוה הוא עת רצון גדול מאוד ,וראוי שיתמלאו בקשותיו אז ,וכמו
שבסיום בניית המשכן בירך משה את ישראל ,וכן שלמה המע"ה ,וזהו הטעם להרחמן
שאומרים לאחר ברהמ"ז ,שכיון שהוא סיום מצוות עשה מדאורייתא הוא עת רצון
לבקשותיו .וז"ש בגמרא ב"ב )דף י ,(.שיתן צדקה ואח"כ יתפלל ,ולכן מתפללות הנשים על
בניהם לאחר הדלקת נרות שבת ,וכ"כ בספר "שערים בתפילה" עמוד קכ"ז ,ועוד עיי"ש
בדבריו .וכבר כ"כ רבינו בחיי )שמות י"ט ג'( ,שהתפילה אז מועילה מאוד ,ולכן מתפללים
בהדלקת הנרות".
ובספר "אתקינו סעודתא" )עמוד רנ"ב( כתוב" :סיפר לי הרב צ .ק .שליט"א מארה"ב
שלאחר נישואיו לא נפקד בפרי בטן במשך שנים מספר ,והוא ורעייתו עברו נסיונות
ויסורים גדולים ואכמ"ל .הם הרבו בתפילות וסגולות והעיקר לזכות בפרי בטן .באחד
הימים התקשר אליו קרוב משפחה מארץ ישראל ואמר לו שיש לו סגולה בעבורו ,שילך
למקום שעושים שם סיום ויעזור להכין הסעודה וצרכיה וישתתף עמהם בסיום ,ולאחר מכן
יבקש ברכה מהמסיים ליפקד בישועה ולה' הישועה .הקרוב משפחה הנ"ל התוודע למספר
קכז
קכח
ברכת חכם
מי שבולם פיו בשעת מריבה
נא .מי שבולם פיו בשעת מריבה ,אותה שעה ניתן לו מן השמים כח
של ברכה ,ולכן כדאי לבקש ממנו אז שיברכנוע.
מקרים שסגולה זו עזרה .הרב צ .ק .ורעייתו נסעו לפסח למשפחתם שגרה בניו יורק,
ובליל בדיקת חמץ פגש את סב רעייתו הרב מ .י .א .זצ"ל ,והוא היה בכור ,שסיים מסכתא
בכל ערב פסח כמנהג .שח לו הרב צ .שלמחר ברצונו לסייע לערוך הסעודה ,ולאחר מכן
חפץ הוא לבקש ממנו ברכה לזרע של קיימא ,הסבא נעתר לבקשתו .למחרת היום לאחר
הסעודה והסיום ,ניגש הסבא ובירך את הרב צ .כפי שמברכים בברכת הבנים בערב יום
הכיפורים בהניחו את שתי ידיו על ראשו של המתברך ,ואחר מכן בירך את נכדו בזרע של
קיימא ,וב"ה ממש מיד לאחר מכן באה הישועה ,ומני אז בכל ערב פסח השתתפו כל בני
המשפחה אצל הסבא בסיום ,ולאחר הסיום היו מבקשים ממנו ברכה שיתמלאו משאלות
לבם לטובה ,ולאחר פטירת הסב המשיך אף בנו במנהג זה".
ויש להסמיך הנ"ל עם הדברים שמובאים בספר "מאור ושמש" )ח"ב מאמרים מלוקטים
על שבת דף קי"ח ,(:שהחכם שמסיים יכול להמשיך בשעת הסיום מעין האורות והבחינות
שמתנהגים באותו הזמן .וכמבואר שחודש ניסן הוא זמן של ישועות .וזה לשון בעל "מאור
ושמש" בתוך דבריו" :והנה על ידי לימוד מסכתא ,יש כח ביד הצדיק למשוך איזה בחינה
שירצה להמשיך ,או בחינת פסח או בחינת שבועות או בחינת סוכות או בחינת פורים,
דוגמת יום טוב שממשיכים חסדים וטובות ורחמים גמורים על כנסת ישראל ,או שאר מדות
שצריכים להמשיך לכנסת ישראל ודינים וגבורות לשונאי ישראל ,כן בסיום מסכתא
ממשיכים אותו המדה שצריכים למשוך לכנסת ישראל .וזאת המדה נעשה כוללת שכלולה
בה כל יתר המדות כדאיתא בכתבי האר"י זלה"ה .ובזה יובן המאמר שהתחלנו בו) ,שבת
קיט (.ואמר אביי תיתי לי וכו' עבידנא יומא טבא לרבנן ,דהיינו רצה לומר שעשה יום טוב,
והמשיך הארה עליונה והמדה עליונה מיוחד ביחוד גמור כל שאר המדות כפי מה שהיה
צריך למשוך באותו עת וזמן לכנסת ישראל דוגמת יום טוב .ומה שאמר יומא טבא לרבנן
דייקא ,מפני שפעל בלימודו ובקדושתו הגדולה שירגישו רבנן בעלי נפש הקדושה והארה
ממדה הקדושה שמשך אז לכנסת ישראל מעילא לתתא ,ואותו היום טוב ,הרגישו גם הם
הרבנן מארי נפש ,שמרגישין ברוחניות קדושה ,כי בכל יום טוב יש נפש יתירה אפילו
בראש חודש ,כדאיתא בספרים הקדושים הטעם שאומרים כתר בראש חודש ,וזה מרגישין
רק בעלי הנפש המה הרבנן ,על כן אמר עבידנא יומא טבא לרבנן דייקא ,ודו"ק".
ע מובא בספר "שמחת בנים" )ח"א פ"ג עמוד קע"ז( מעשה בזה הלשון" :מובא בשם
הרב זילברשטיין שליט"א רבה של רמת אלחנן בבני ברק ,מעשה באברך אחד שלא זכה
ובמשך עשר שנים לא היו לו ילדים .הלך וסבב אצל רבנים ומקובלים סגולות ותפילות ,אך
ללא הועיל .בצר לו פנה שוב אל הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א ,והתייפח בבכי ,ואמר
אני לא זז מכאן עד שהרב יבטיח שעוד השנה אזכה .אחר רוב הפצרות מהולות בדמעות,
אמר הגר"ח אני לא יכול להבטיח לך ,אבל לך תחפש אדם שהוא מהנעלבים ואינם עולבים
ברכת חכם
קכט
יהודי שעבר השואה
נב .מי שעבר את השואה ועדיין הוא שומר תורה ומצוות ,ניתן לו כח
הברכהעא.
ברכה מחמת הכרת הטוב
נג .ברכה הנובעת מחיוב הכרת הטוב ,יש לה יותר כח ותוקףעב .וכן
מצינו הרבה עובדות שמחמת טובה שהטיבו לחכם זכו לזש"ק .מכיון
שומעים חרפתם ואינם משיבים ,וממנו תיקח ברכה ,ובעזה"י יועיל .שאל האברך היכן
אמצא אדם כזה ,והשיבו תחפש ,יותר אין לי מה לעשות .באותו הערב היה האברך מוזמן
לחתונה ,וכשהגיע ראה ויכוח בין שני אנשים בנושא חשוב ,והאחד הטיח ברעהו מטר של
חרופים וגידופים בזיונות ומילים יפות ,ורעהו שותק וסובל בזיונו ,וככל ששתק יותר כך זה
שלעומתו מתרגז יותר ויותר ושולח חיציו במילים בוטות כמדקרות חרב ,עד שכבר לא יכל
עוד לסבול בדומיה ,והתכונן לקום להחזיר לו מנה אחת אפיים .אלא שלפתע הופתע לראות
יהודי רץ אליו ,ועצרו והתחנן על נפשו ,אנא בבקשה ממך ,אל תענה לו ,וכשדמעות בעיניו
הוא מדבר על לבו ,אף אחד מהרואים לא הבין מה פשר תחנונים אלו ,אך כשראה שדמעות
בעיניו ,הסכים להמשיך בשתיקתו .ואז לקחו האברך לצד ,וסיפר לו את כל קורותיו ודברי
הגר"ח ,וכעת ביקש אנא ברכני .ברגע מרומם שכזה ברכו בלב שלם ,ואכן באותה שנה
נפקד בתאומים".
עא מטו לן בשם הרב מסאטמר זצ"ל בעל "דברי יואל" ,וכן בשם הגה"צ ר' יעקב
אדלשטיין שליט"א ,ואמרו שכל מי שעבר מלחמת העולם השניה ,והוא עדיין שומר תורה
ומצוות ,מסוגל לקבל ברכה ממנו .והוסיף הגה"צ ר' יעקב אידלשטיין שאפילו אשה שעברה
השואה גם כן מסוגלת.
עב כתוב בספר "דרך שיחה" )ח"א עמוד קל"ד(" :ספרתי להרב על הג"ר יעקב ניימן
זצ"ל ,שהיה פ"א בארה"ב ,וביום אחד הביאו מארחו למקום ,בו היה אמור להיכנס לאחד
הגבירים .ר' יעקב דפק על הדלת ,לא ענו לו ויצא החוצה .ר' יעקב לא ידע אנגלית ,היה
במקום זר בין גויים ,ולפתע עבר במקום יהודי שידע קצת אידיש .סיפר לו ר' יעקב
מהעניין ,והיהודי הכניסו לביתו בכבוד רב ,ויטע לו אש"ל .לפנות ערב השיג בטלפון את
היהודי אליו היה צריך ר' יעקב להכנס ,והביאו לשם .שאלו ר' יעקב מה חסר לך ומה אתה
צריך ,והלה אמר שזה כמה שנים שלא זכה עדיין לזרע של קיימא .ברכו ר' יעקב כעת חיה
ולשנה הבאה תזכה לזרע של קיימא .וכך הוה ,תוך שנה באה ידיעה שנולד לו בן זכר.
ואמר הרב שהוא דבר פשוט ,אל תהי ברכת הדיוט קלה בעינך ,וכל שכן תלמיד חכם .וגם
משום שברכה הנובעת מחיוב הכרת הטוב ,יש לה כח ותוקף יותר .וכתבתי זאת בספר ,למה
הוצרך היה יצחק אבינו למטעמים כדי לברך את בנו ,ולא בירכו בלא זה ,והוא משום
שברכה הנובעת מהכרת הטוב יש לה תוקף וכח אחר".
ברכת חכם
קל
שהיה לת"ח הרגשה של הכרת הטוב ופריעת בעל חוב ,ברך את
מטיביו וזכו עבור זהעג.
וב"דרך שיחה" )ח"ב( מבואר שמה שכתוב אצל חנה 'ופניה לא היו עוד' כי היתה בטוחה
בברכתו של עלי ,א"כ למה לא ביקשה מיד ברכה ,ולמה הוצרכו לכל העסק הזה .אכן הנה
בגמ' )ברכות לא (:למדנו מחנה שהחושד בחבירו דבר שאין בו צריך לברכו ,ובברכה
שהוא מחוייב היתה בטוחה ועל ברכה זו כתוב' ,ופניה לא היו עוד'.
עג
כתוב בספר לשכנו תדרשו )חלק א עמוד יט( וזה לשונו" :בביתו של פרנס הקהלה
הרב ר' יצחק מוואלוז'ין )אביהם של ר' חיים ור' זלמהלה מוואלוז'ין( ,היה מצוי כל הש"ס
בשלימות ועוד ספרים שלא היו כל כך מצויים בימים ההם הגאון בעל שאגת אריה היה
רגיל לבוא וללמוד שם .יום אחד בעת שהשאגת אריה ישב ולמד שם ,הגיע זמן עת לידתה
של אשת בעל הבית הרב ר' יצחק .היולדת הצדקנית בידעה שבחדר הסמוך יושב השאגת
אריה ועמל בתורה לא רצתה להפריע לו מלימודו והתגברה על עצמה כל אותה העת
שתקפוה חבלי לידה שלא להוציא קול אנחה מפיה לאחר שילדה בשעה טובה ומוצלחת
ונודע הדבר להגאון בעל שאגת אריה התפעל מאד מגודל מסירות הנפש לתורה של היולדת
ובירך את ר' יצחק שיזכו לבנים תלמידי חכמים גדולים בישראל וכן היה שכל בניהם גדלו
לתלמידי חכמים מופלגים ושנים מהם הלא המה רבותינו ר' חיים ור' זלמהלה מוואלוז'ין
מגדולי תלמידי רבינו הגר"א".
ובספר חמדת שלמה )בראשית עמוד ח( מביא אותו מעשה בנוסחא קצת אחריתא וזה
לשונו" :כמו שמסופר שאמו של ר' זלמן מוולאזי'ן ור' חיים מוולאזי'ן זכתה שבניה יהיו
קדושים וטהורים משום שבעת לידתה כשהרגישה צירים ומכאובים לא רצתה להפריע את
לימודו של בעלה שלמד עם בעל השאגת אריה והשאגת אריה ברכה שיהיה לה בן אחד
שידע את כל הש"ס בעל פה )ר' זלמן( ובן אחד שיפרסם את הש"ס בעולם )ר' חיים
מוולוז'ין שיסד את ישיבת וולאזי'ן(".
ולקמן מובא מספר "קהלת יצחק" בריש פרשת ויקהל מעשה נפלא אודות המהרש"א.
כתוב בסוף ספר דברות משה )הרב משה בובליל ,חלק ב-ג בסוף הספר(" :לפעמים
רואים ,היה אומר רבנו הג"ר יעקב ישראל קניבסקי -הסטייפלער זצ"ל ,שמבית פשוט
ביותר יוצא תלמיד חכם וצדיק ,וכל זה מחמת שהסבתא שלו שפכה ליבה בתפילה
ובדמעות ,שתזכה לבנים ת"ח ,ואם זה לא עזר לבנים ,הרי זה עוזר לנכדים ,כך שלבסוף
מתברר ששום תפילה אינה חוזרת ריקם .ע"כ .אין ספק כי תפילת אם ,יכולה לזכות הורים
לבן גדול בתורה ,ובכך נעשית הכשרת הקרקע להמשך גדילתו וצמיחתו בתורה .הרב יוסף
שלום אלישיב שליט"א ]זצ"ל[ נולד להוריו לאחר שבע עשרה שנות נישואין בהן לא זכו
לזרע של קיימא ,על הזכות שבה זכו הוריו לבן גדול כזה ,מספרים מעשה שהיה .כשנפטרה
הרבנית אשת הגה"ק המקובל רבי שלמה אלישיב זצ"ל ,בעל לשם שבו אחלמה ,עברו בתו
וחתנו הג"ר אברהם אלישיב אביו של ר' יוסף שלום אלישיב ,להתגורר בביתו שבשאוויל,
ברכת חכם
קלא
החושד בכשרים
נד .מכיון שהחושד בכשרים צריך לברך הנחשד ,ברכה הנובעת
מחמת חיוב זה מתקיימתעד .וכן מצינו כמה עובדות שחשדו בכשרים,
וכדי לפייס הנחשד ,ברכו והשתדלו עבורם ,וזכו לזש"קעה.
באחד הימים קיבלו בני הזוג תשובה מגדולי הרופאים שבוילנא ,שאין להם כל סיכוי
להיפקד בפרי בטן ,ביקשה האישה לפרוק את צערה בבכי ,אך כיוון שחששה שמא תצער
ותפריע את אביה מלימודו ,הלכה והסתתרה מאחורי אורוות הסוסים ,ושם ישבה וביכתה
את מר גורלה ,בעודה ממררת בבכי עבר במקום אביה בעל הלשם ,ושאלה 'בתי למה תבכי
ולמה ירע לבבך' ,ותענהו במר ליבה 'הלא הינך יודע אבי' היקשה לפניה 'אבל מדוע תבכי
בחוץ ולא בתוך הבית' ,השיבה שלא רצתה שבכיותיה יפריעוהו מלימוד התורה ,התפעל
הגאון מגדלות נפשה של בתו ,ואמר 'אם את כל כך זהירה מלבטל תורה ,יש לך זכויות,
ותזכי בעזהשי"ת לבן אשר יאיר עיני ישראל בתורתו ויראתו ,ולא יפריעהו דבר מלימודו'.
ע"כ המעשה .רק אשה המבינה את ערך לימוד התורה ,יכולה לזכות בבעל או בבן גדול
בתורה ,וכמובן דמעתה על לחייה ,הוא מרשם בדוק ומנוסה לזכיה זו".
עד כתוב בספר "טעמא דקרא" )עמוד קצ"ד ,ש"א א הפטרה ר"ה()" :ש"א א' י"ח(
'ותלך האשה לדרכה ,ותאכל ,ופניה לא היו לה עוד' ,שהיתה בטוחה בברכתו של עלי כמו
שכתבו המפרשים .וצ"ב אם היתה בטוחה כ"כ בברכתו ,למה בתחילה לא ניגשה לבקש
ממנו ברכה .והנה בברכות )לב (:אמרו )ש"א א' י"ז( 'ואלקי ישראל יתן את שלתך' ,מכאן
לחושד את חבירו בדבר שאין בו שצריך לברכו ,וקשה דמנא לן שצריך לברכו ,דילמא עלי
בירכה מעצמו ולא מפני שחייב .ויש לומר דחז"ל דייקו ממה שהיא בטחה על ברכה זו,
מכלל שהוא חיוב ,דברכה שחייבין לברכה מתקיימת ,ולכן בתחילה לא הלכה לבקשו רק
אחר שנתחייב על פי דין לברכה ,ובירכה ,אז היתה בטוחה שברכה זו תתקיים )ואפשר
שמטעם זה אמר יצחק לעשו להביא לו מטעמים ,כדי שיהא חייב לברכו מצד הכרת טובה
ואז הברכה בוודאי תועיל(".
עה כתוב בספר "זרעא חייא וקיימא" )עמוד קי"ג בהערות(" :ועובדא שמעתי על מרן
הרב שך זצוק"ל שפעם אירע לו בטעות שחשד באחד שגילה סוד שאמר לו להסתיר,
ואח"כ נתברר לו שטעה ,ומרן הצטער ע"ז שחשדו ורצה לקיים דברי הגמרא שהחושד
בכשרים צריך לפייסו ולברכו ,על כן מכיון שהמדובר היה איש שלא זכה לזרע של קיימא
זה שלשים שנה ,הבטיחו מרן שישתדל לפעול עבורו בשמים שיזכה לזרע של קיימא
ולמרבה הפלא תוך זמן מה זכה הלה לתאומים".
קלב
ברכת חכם
דיבורו ומחשבתו אמת
נה .הזהיר לדבר רק דברי אמת ,יתקיימו כל ברכותיו ,דכמו שהוא
נזהר מלשקר ,גם כן מן השמים שומרים שכל מה שיאמר יהיה אמת
ויתקייםעו.
המכוין לשם שמים
נו .כל עצה שהיא לשם שמים סופה להתקיים .ולכן הרבה פעמים
ברכתו של חכם ועצתו מתקיימת משום שמתכוין לשם שמיםעז.
עו כתוב ב"ספר חסידים" )סימן מ"ז(" :אבל כל הדובר אמת ואינו דובר שקר אף
להעלותו על לבו כל דבריו מתקיימים ,וגוזר גזירה מלמטה והקב"ה מקיימה מלמעלה ,ועל
זה נאמר )איוב כ"ב כ"ח( 'ותגזר אומר ויקם לך'".
וב"ספר חסידים" החדש )סימן תתשצ"ה( כתוב" :כל הדובר אמת ואינו רוצה לחשוב
שקר ולא לדבר שקר אפילו דברים שיחשוב ושידבר אף על פי שלא יתכוין להם כל
מחשבותיו ודבריו יתקיימו שנאמר )איוב כ"ב כ"ח( 'ותגזר אמר ויקם לך' ,וכתיב )משלי
ט"ז י'( 'קסם על שפתי מלך במשפט לא ימעל פיו' )תהלים צ"ט ו'( 'קראים אל ה' והוא
יענם' )שמות י"ד ט"ו( 'ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי' ,ולא מצינו שצעק אלא הכין
עצמו לצעוק ,וכן לשמואל על דבר שאול ,ולא מצינו שקרא שמואל וכתיב )ש"א ט' י"ז(
'וה' ענהו' והוא כשהיו צריכים לדיבור אף בלילה ובמחזה וברוח הקדש רואים לפי שלא
מצינו במשה שדיבר אלא על ידי הדיבור לכך אמר והוא אף במחזה שנאמר )במדבר י"ב
ח'( 'במראה ולא בחידות' אף במראה ומלאכים שהרי לא אמר )שם י"ז י"א( 'והולך מהרה
אל העדה לכפר עליהם' ,הרי אף המלאכים עונים לו ומראים לו תקנות כמו בקטורת על ידי
אהרן".
וכן כתוב בספר "ארחות צדיקים" )שער האמת(" :כל הדובר אמת ואינו רוצה לחשוב
שקר ,אפילו דברים שלא יתכוין להם ,כל דבריו ומחשבותיו יתקיימו .ועוד מוסיף שם שמי
שירגיל עצמו שיהיו כל מחשבותיו אמת ,גם בלילה יראה מראות אמת ,וידע העתידות כמו
המלאכים".
ובספר "אורחות יושר" )אמת עמוד ו'( מוסיף על דברי "ספר חסידים"" :ומבואר
שהנזהר מלשקר יתקיימו כל ברכותיו דכמו שהוא נזהר שלא ישקר גם מן השמים שומרים
שכל מה שיאמר יהיה אמת ויתקיים".
עז כתוב בספר "אורחות יושר" )פרק כ"ו רוח הקדש(" :ויש הרבה פעמים שברכת חכם
ועצתו מתקיימת משום שמתכוין לשם שמים וכמ"ש במדרש שו"ט )פ"א( אמרו עליו על
ר"א בן ערך שהיה יועץ עצות ומתקיימות .אמרו לו וכי נביא אתה א"ל לא נביא אנכי ולא
בן נביא אנכי אלא כך מקובלני כל עצה שהיא לשם שמים סופה להתקיים .ובפ"ו דאבות כל
העוסק בתורה לשמה נהנין ממנו עצה ותושי' ,ומפרש בכלה רבתי )פ"ח( אע"ג דלא קרוב
ברכת חכם
מלמדי תורה לעם הארץ
נז .ראוי לקבל ברכה ממלמדי עם הארץ וכן ממקרבי רחוקים ,דהרי
כל המלמד את בן עם הארץ תורה אפילו הקב"ה גוזר גזירה מבטלה
בשבילו ,ולכן שמא יבטל גם גזירתועח.
פה קדוש
נח .ראוי לקבל ברכה ממי ששומר את לשונו מלדבר דיבור אסור
ונשמר מדברים בטלים ,שאז כל אשר יבקש מה' יעשה .ולא עוד אלא
אפילו בלי תפילה ,כל אשר יאמר יתקיים .וכן הדיבור של פה קדוש
פועל בטבע אפילו בלי שום כוונהעט.
)שאינו קרוב ויודע היטב המעשה( מעצי וידעי ההיא עצתא דילי היא )מהתורה היא באה(
ומשמיא היא דאסכים דעתייהו עכ"ל".
עח איתא בב"מ )פה" :(.אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן ואמרי לה אמר רבי
שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל המלמד את בן חבירו תורה זוכה ויושב בישיבה של
מעלה שנאמר )ירמיה ט"ו י"ט( 'אם תשוב ואשיבך לפני תעמוד' .וכל המלמד את בן עם
הארץ תורה אפילו הקדוש ברוך הוא גוזר גזירה מבטלה בשבילו שנאמר )שם( 'ואם תוציא
יקר מזולל כפי תהיה'.
ומבאר שם המהרש"א )ד"ה כל המלמד(" :הזכות הוא מן הדומה למעשה דכל המלמד בן
חבירו תורה ומביאו לישב בישיבה כדקאמר הכא כי גדל אתא יתיב במתיבתא וכו' זוכה
הוא לישב בישיבה של מעלה והמלמד בן ע"ה תורה שלפי גזרתו לא יהיה בעל תורה דכל
המוליד בדומה הוא מוליד אבל הלומד עמו מבטל טבעו וגזרתו זוכה גם כן שהקב"ה מבטל
גזרתו בשבילו כמ"ש כפי תהיה כפרש"י בספר ירמיה שאני גוזר גזירה ואתה מבטלה
ע"ש".
ועל פי זה כתוב בספר "זרעא חייא וקיימא" )עמוד ק"ח(" :יש להשתדל לקבל ברכה
ממי שמלמד תורה לבני ע"ה".
עט כתוב בספר "חומת אנך" )פרשת מטות אות ב('" :לא יחל דברו ככל היוצא מפיו
יעשה' .מלבד גופיה דקרא יש לרמוז דאם האדם ישמור לשונו מלדבר שום דבור אסור
ויהיה נשמר מדברים בטלים ויקדש פיו אז כל אשר יבקש מה' ישמע תפלתו .וז"ש 'לא יחל
דברו' לא יעשה דברו חולין שלא ידבר דברים בטלים ומכל שכן דברים האסורים .אז 'ככל
היוצא מפיו יעשה' ה' וישמע תפלתו ולא עוד אלא אפילו בלי תפלה כל אשר יאמר יתקיים
כמו רבי חנינא בן דוסא .והרב עיר וקדיש רבינו מהר"ר חיים ויטאל ז"ל פי' משם הרב
מהר"ר שמעון טירנו ז"ל 'לא יחל דברו' לא יעשה דברו חולין הלא תראה 'ככל היוצא מפיו
יעשה' כי כל אשר ידבר הוא פועל למעלה אם לטוב אם למוטב שאם ידבר דברי תורה
קלג
קלד
ברכת חכם
חבר טוב
נט .יש אומרים שחבר טוב יש כח ברכהפ.
הדיוט
ס .ולעולם אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניךפא ,ודע שאפילו ברכה
מן אחד מאומות העולם מהני ,וכ"ש מישראלפב.
ודברי קדושה מעורר ברוחניות ובקדושה למעלה ואם ח"ו מדבר לשון הרע ודברים
האסורים הוא פועל בסט"א ח"ו וז"ש 'ככל היוצא מפיו יעשה' למעלה אם טוב או לאו
עכ"ד".
ובספר "קובץ שיעורים" )ח"א על כתובות סב .אות רח(" :כשגגה שיוצא מלפני
השליט" ונח נפשיה .הנה בכל מקום שמצינו כי ברכותיהן וקללותיהן של צדיקים
מתקיימות הטעם פשוט ,כי רצון יראיו יעשה ,אבל הכא א"א לומר כן ,דהא לא היה רצונו
כלל שימות ,ומוכח מכאן ,דהדיבור של פה קדוש פועל בטבע אפילו בלי שום כונה ,כמ"ש
)ישעיהו נ"א ט"ז( 'ואשים דברי בפיך לנטוע שמים וליסד ארץ' ,והוא כמו הגרזן החוצב גם
בלא כונה רק מטבעו ,כן הוא גם דיבור האדם ,אלא שאם טימא שפתיו בדיבורים אסורים
הוחלש כוחן ,כמו הסכין שעלה עליו חלודה הרבה שאין בכוחו לחתוך עד שיסירו החלודה
ממנו".
פ הראה לי ידידי הרה"ג ר' מתתיהו זאב לסמן שליט"א מה דמובא בספר חכו ממתקים
)עמוד קכב(" :מעשה היה בזוג צעיר שהיו להם מספר ילדים ,וללא כל סיבה מיוחדת עמדו
מלדת .הבעל עלה אל רבינו )ר' שלמה זלמן אויירבך זצ"ל( אמר לו רבינו 'הלא יש לך
חברים וידידים ,בקש מהם שיברכו אותך מכל הלב' .וכאשר ציוה אותו רבינו ,כן עשה.
מדי יום ,כל אימת שהלה סיים ללמוד עם החברותא שלו ,ביקש הימנו שיאציל עליו ברכה.
לא חלף זמן רב ,ובני הזוג נפקדו בבן נוסף ".וכתב שם המחבר בהערה )אות כ( וז"ל,
"שמעתי מפי הג"ר משה מאיר יאדלר שליט"א במח"ס מאור השבת ,ובנותן טעם ,סיפר לי
עוד ,שזימנא ,שלח איש את עמיתו ,להזכירו לברכה להפקד בדבר ישועה ורחמים ,לפני
האדמו"ר בעל הלב שמחה מגור זצ"ל ,האדמו"ר השיבו 'הנך הרי חבר טוב שלו ,תבקש
ממנו שיתפלל נא עליך ,דע כי חבר טוב יכול לפעול יותר מרבי ".ועיין בדרכי החיים )חלק
ב עמוד שט( בשם הגרמ"י ליפקוביץ שליט"א" :כשמברכים את השני בכוונה אמיתית לשם
שמים ומתוך רצון לעזור ולסייע לזולתו ,אזי הקב"ה מסייע והברכה מועילה ,ועושה פרי",
עכ"ל".
פא איתא במגילה )טו(" :ואמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא ,לעולם אל תהי ברכת הדיוט
קלה בעיניך ,שהרי שני גדולי הדור ברכום שני הדיוטות ,ונתקיימה בהן ואלו הן דוד
ודניאל דוד דברכיה ארונה דכתיב ויאמר ארונה אל המלך וגו' דניאל דברכיה דריוש דכתיב
אלהך די אנת פלח ליה בתדירא הוא ישיזבינך".
ברכת חכם
קלה
עת רצון לקבל ברכה
כשרוח מזרחית יוצאת לעולם
סא .כשרוח מזרחית מתעוררת לצאת לעולם ,מי שהולך בדרך ויכוון
את רצונו לענין זה ,כל הברכות שמברכים אותו מתקיימות בשעה
וכן איתא בברכות )ז" :(.תניא אמר רבי ישמעאל בן אלישע ,פעם אחת נכנסתי להקטיר
קטורת לפני ולפנים ,וראיתי אכתריא'ל י'ה ה' צבקות ,שהוא יושב על כסא רם ונשא ,ואמר
לי ישמעאל בני ברכני ,אמרתי לו יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך
על מדותיך ,ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ,ותכנס להם לפנים משורת הדין ,ונענע לי
בראשו )כמודה בברכתי ועונה אמן( ,וקא משמע לן שלא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך".
ובספר "מלאכי עליון" )ערך אכתרי"א'ל( הפליא לעשות וסידר השיטות מי הוא
"אכתריא"ל" ,אם הוא כינוי להבורא ית"ש ,או שם של אור הכבוד ,או הוא שם של מלאך,
או שהוא צורה אחת מצורת האור הבהיר ,או שהוא שר במרום ,או ששמות אלו הם סוד
הכסא ,או שהוא שם הכתר וכו' וכו' ופשוט שאין כאן המקום להביא השיטות.
והנה כתוב בפרשת שמות )פרק ד'() :יד( 'ויחר אף ה' במשה ,ויאמר הלא אהרן אחיך
הלוי ,ידעתי כי דבר ידבר הוא ,וגם הנה הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבו) .טו( ודברת
אליו ושמת את הדברים בפיו ,ואנכי אהיה עם פיך ועם פיהו והוריתי אתכם את אשר
תעשון) .טז( ודבר הוא לך אל העם ,והיה הוא יהיה לך לפה ,ואתה תהיה לו לאלקים) .יז(
ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האותות) .יח( וילך משה וישב אל יתר חתנו,
ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל אחי אשר במצרים ,ואראה העודם חיים ,ויאמר יתרו למשה
לך לשלום ,".ועל זה כתוב בספר "צרור המור" )שם ד' י"ח(" :ולכן כתיב מיד 'וילך משה',
בזריזות' .ויאמר אל חותנו אלכה לראות את אחי העודם חיים או בריאים' ,ולא הגיד לו דבר
מרוב שפלותו .ולפי שראה טענתו צודקת ,אמר לו לך לשלום .ויפה אמרו אל תהי ברכת
הדיוט קלה בעיניך )מגילה טו ,(.כי בברכה זו עשה והצליח וקנה השלמות האמיתי ,ונתן
שלום בין ישראל לאביהם שבשמים כו'".
פב כתב הנצי"ב בספרו "מרומי שדה" על מגילה )ט"ו ד"ה לעולם(" :לעולם אל תהי
ברכת הדיוט קלה בעיניך" .פירש גוי .אבל ישראל שמברך לא נקראת ברכת הדיוט .ויכולין
ללמוד מברכות נשים הזקנות שברכו לנעמי ולרות .אבל דבר ישראל ידוע בלא זה .ועיין
במדרש רות בסופו )פ"ז אות טו( מברכותיהן של נשים לא נתקעקעה ביצתו של דוד בימי
עתליהו ,ואפילו אומות העולם יודעים שברכת ישראל ברכה וכו' כדאיתא ביומא )נד".(:
וצ"ע קצת ממה דאיתא בברכות )ז (.מאמר זו בנוגע לברכת רבי ישמעאל כהן גדול
להקב"ה ,עיין לעיל.
קלו
ברכת חכם
ההיא ,ויהיה שמח כל אותו היוםפג.
ברכה לעולה בתורה
סב .סגולה לברך את העולה לאחר קריאת התורהפד.
בשחר
סג .הזמן הכי מסוגל וראוי לקבל ברכה מחכם היא בבוקר ,כי בשאר
העתים כשבני אדם מתפללים ,מעיינים בתפילה אם היא ראויה
להתקבל מחמת מעשיו של האדם או לאו ,משא"כ המתפלל בבוקר.
ולכן כל הברכות שיברך האדם לחבירו בעת הזאת בטוב עין
מתקיימיםפה.
פג איתא בזהר חדש )בראשית יז" :(:וּ ְבגִין דָּ א וכנגד זה אָמַר ַרבָּן יוֹ ָחנָן בֶּן זַכַּאי ,כי יֵשׁ
ַמלְאָ ְך מְמוּנֶּה ֵמהַבּקֶר ְועַד ֲח ִצי הַיּוֹםְ ,בּהַהוּא רוּחָא דְ אָתֵ י ִמ ִמּז ְָרח באותו הרוח הבא מן
המזרח ,וּמִיכָאֵ ל שְׁ מוֹ ,שֶׁ הוּא מְמוּנֶּה ְלצַד ִמז ְָרח ,וְאָמַר ַרבָּן יוֹ ָחנָן בֶּן זַכַּאי ,הוּא מִיכָאֵ ל,
דִּ כְתִ יב בֵּהּ שכתוב בו ִהנֵּה ַמלְאָכִי יֵלְֵך ְל ָפנֶיָך ,בְּאַ שְׁ גָּחוּתָ א תִּ שְׁ כַּח מִיכָאֵ "ל ַמלְאָכִי
בהסתכלות על האותיות תמצא שמיכא"ל הוא אותיות מלאכ"י ,וְדָ א הוּא דְ אָמַר ַהקָּדוֹשׁ
בָּרוְּך הוּא לְמשֶׁ ה וזהו שאמר הקב"ה למשה ִהנֵּה ַמלְאָ ִכ"י יֵלְֵך ְל ָפנֶיָך ,כְּלוֹמַר ִהנֵּה
עוֹרר ָלצֵאת לָעוֹלָם ,מַאן דְּ אָזִיל
שׁרוּ ַח ִמז ְָרח מִתְ ֵ
מִיכָאֵ "ל יֵלְֵך ְל ָפנֶיָך .וְתָ אנָא ולמדנו ְכּ ֶ
ְאוֹרחָא מי שהולך בדרך ,וִי ַכוֵּין רוּחֵיהּ ְלהַאי ִענְיָנָא ויכוין את רצונו לענין זה הרוח
בּ ְ
המתעורר בעת ההיא לצאת ,כָּל בּ ְִרכְּתָ א דְּ ב ְָרכִין )דף יז (:לֵיהּ אז כל הברכות שמברכים
אותו ,מִתְ ַקיְּימָא ְבּ ַההִיא שַׁ עְתָּ א מתקיימת בשעה ההיא ,וִיהֵא חָדֵ י כָּל הַהוּא יוֹמָא ויהיה
שמח כל אותו היום וכו'".
פד כתב הגרב"ץ מוצפי בספרו שיבת ציון )ח"ב שער ח קריאת התורה(" :ורבנו הרי"ח
ז"ל כתב דיש סגולה לאחר קריאת התורה לברך את העולה בהיות והאדם נעשה כלי מקבל
ברכה וראוי לברכה על ידי צינורות השפע שנפתחו בקריאתו בתורה וראויה הברכה
שתשפיע באותה שעה".
פה איתא בזוהר )בלק רדַ " :(.רבִּי אֶ ְל ָעזָר ֲהוָה אָזִיל ְל ֶמ ֱחמֵי ל ְַרבִּי יוֹסֵי חָמוּי רבי אלעזר
היה הולך לראות ולבקר את רבי יוסי חמיו ,ו ְַרבִּי אַ בָּא ְו ַחבְרוֹי אָזְלוּ ִעמֵּיהּ ורבי אבא
וחבריו הלכו עמו ,פָּתַ ח ַרבִּי אֶ ְל ָעזָר וְאָמַר לפרש מה שדוד אמר יהו"ה בּקֶר תִּ שְׁ מַע קוֹלִי
בקר אערך לך ואצפה ,הנה מש"כ יהו"ה בּקֶר שואל מַאי בּקֶר למה הזכיר דוד שבבקר
ישמע ה' קולו ,ומשיב אֶ לָּא מש"כ בקר דָּ א בּקֶר דְּ אַב ְָרהָם דְּ אִ תְ עַר ְבּ ָע ְלמָא זהו הבקר של
אברהם שהוא מדת החסד המתעורר בעולם בבקר )ועל שם שמתעורר החסד בבקר נקרא
בשם בקר( ,דִּ כְתִ יב כמו שכתוב ַויַּשְׁ כֵּם אַב ְָרהָם בַּבּקֶר פי' שמדת החסד של אברהם
מתעורר בבקר ,ומפרש דְּ הָא כַּד אָתֵ י ַצפ ְָרא כי כשבא הבקר ומאיר אור היום ,הַהוּא בּקֶר
ברכת חכם
אִ תְ עַר ְבּ ָע ְלמָא זה הבקר שהוא מדת החסד מתעורר בעולם ,וְהוּא עִידָּ ן ַר ֲעוָא לְכלָּא והוא
עת רצון לכל ישראל ,וּ ְל ֶמ ְעבַּד טִ יבוּ ְלכָל ָע ְלמָאְ ,לזַכָּאִ ין וּ ְל ַחיָּיבִין ולעשות חסד לכל
העולם ,לצדיקים ולרשעים ,וּכְדֵ ין עִידָּ ן צְלוֹתָ א הוּאְ ,ל ִמ ְצלֵי ַקמֵּי ַמ ְלכָּא קַדִּ ישָׁ א ואז הוא
שעת התפלה ,להתפלל לפני המלך הקדוש .וזה שיעור הכתוב" ,הוי"ה בקר" כשחסד דז"א
מתעורר בעולם ,אז הקב"ה "תשמע קולי" לפי שהיא שעת רצוןְ .ועַל דָּ א בְּשַׁ עְתָּ א דְּ אָתֵ י
ִירי ַמ ְלכָּא אַ שְׁ כָּחוּ נַיְיחָא כל אסירי המלך
ַצפ ְָרא ועל כן בשעה שבא הבקר ,כָּל אִ ינּוּן אֲ ס ֵ
שהם החולים האסורים במטתם ,מוצאים מנוחה מיסוריהם ,כי הוקל חוליים ,עִידָּ ן צְלוֹתָ א
אִ יהוּ ֲע ַליְיהוּ ואז הוא העת להתפלל עליהםְ ,וכָּל שֶׁ כֵּן אִ ינּוּן דְּ תַ יְיבִין בִּתְ יוּבְתָּ א וּ ָבעָאן
בָּעוּתְ הוֹן ְל ַקמֵּי ַמ ְלכָּא קַדִּ ישָׁ א וכל שכן אותם החוזרים בתשובה ומבקשים על רפואת
נפשם לפני המלך הקדוש ,עתה הוא זמן המסוגל להתפלל שתתקבל תשובתםְ ,בּגִין דְּ הַאי
וּרפָאֵ ל שְׁ מֵיהּ לפי שבשעת הבקר ממונה אחד יוצא
שַׁ עְתָּ א חַד ְמ ַמנָּא נָפִיק ִלסְטַ ר דָּ רוֹםְ ,
מצד המערב לצד הדרום שבחסד ,ורפאל שמוְ ,וכָל זִינֵי אָ ְסוָותָ א בִּידוֹי וכל מיני רפואות
הם בידו ,כי הוא ממונה על הרפואות ,וּ ִמסְטַ ר דָּ רוֹם נָפַק חַד רוּחָא ומצד הדרום שבחסד
יוצא רוח אחד ממלאך מיכאל ,וּמָטֵ י ְל ַגבֵּי הַהוּא ְמ ַמנָּא ,דִּ ְמ ָמנָא עַל אַ ְסוָותָ א ומגיע אל
אותו הממונה ,הממונה על הרפואה ,שהוא רפאל הנמצא שם ,ונותן לו כח הרפואה ,כי
שורש הרפואה הוא בחסדְ ,וכַד מָטֵ י צְלוֹתָ א ְל ַקמֵּי קֻדְ שָׁ א בּ ְִריְך הוּא וכשמגיעות התפלות
של החולים ושל בעלי תשובות לפני הקב"הַ ,פקֵּיד ְלבֵי דִּ ינָא דִּ ילֵיהּ דְּ לָא יִפְתְּ חוּן בְּדִ ינָא
הוא פוקד ומצוה על הבית דין שלו שבהיכל הזכות הממונים לדון את החולים ,שלא יפתחו
בדיני נפשותְ ,בּגִין דְּ ַחיִּים בִּידָ א דְּ קֻדְ שָׁ א בּ ְִריְך הוּא לפי שחיים הוא בידו של הקב"ה ,כי
חיים במזלא עלאה דא"א תליאְ ,ולָא בִּידֵ יהוֹן ולא בידיהם של הבית דין שבהיכל הזכות.
וּמִגּוֹ דְּ אִ יהוּ עִידָּ ן ַר ֲעוָא ולפי שבבקר היא שעת רצוןָ ,בּעָא קֻדְ שָׁ א בּ ְִריְך הוּא זְכוּתָ א
דְּ הַהוּא בַּר נָשׁ מבקש הקב"ה זכות על אותו האדם החולה ,אִ י יִשְׁ תְּ כַח ִבּצְלוֹתָ א אם נמצא
ָאריהּ דִּ תְ יוּבְתָּ א או שהוא בעל תשובה ועוסק אז בתשובה,
החולה אז בתפלה ,אוֹ דְּ אִ יהוּ מ ֵ
חָס ֲעלֵיהּ הקב"ה מרחם עליו ,ומבטל ממנו הגזרה) .רמ"ק ומפרשים( וממשיך ואמר רבי
אלעזר ְבּ ַההִיא שַׁ עְתָּ א קָל ִצפּ ִָרין דִּ ְמ ַקנְּנָן אִ שְׁ תְּ מָעוּ בשעת הבקר נשמע קול הצפרים
המקננים בקן שלהם ,היינו הקול של נשמות הצדיקים שבגן עדן ,דִּ כְתִ יב אֲ שֶׁ ר שָׁ ם ִצפּ ֳִרים
יְ ַקנֵּנוּ ,וְאִ ינּוּן ִצפּ ֳִרין אוֹדָ אן וּ ְמשַׁ ְבּחָן ְלקֻדְ שָׁ א בּ ְִריְך הוּא ואותם הצפרים שהם הנשמות
מודים ומשבחים להקב"הְ ,והַהוּא אַ יֶּלֶת הַשַּׁ חַר אִ תְ עַר ְבּ ָע ְלמָא ואותה אילת השחר שהיא
השכינה הקדושה מתעוררת ללמד בעולם זכות על בני ישראל ,וְאָמַר ,מָה ַרב טוּבְָך אֲ שֶׁ ר
ִיראֶ יָך וְגוֹ' כי ראוים הם ישראל לשכר טוב בגן עדן ,ואז היא שעת רצון ,כְּדֵ ין
ָצ ַפנְתָּ לּ ֵ
הַהוּא ְמ ַמנָּא נָפִיק ְו ָעבִיד כָּל מַה דְּ אִ תְ ְפּקַד אז אותו הממונה על הרפואה שהוא מלאך רפאל
יוצא ועושה כל מה שנצטוה ,דהיינו לפעול רפואות בעולם הזה .וממשיך ואמר וְאִ י תֵ ימָא
דְּ זִינֵי אַ ְסוָותָ א בִּידוֹי ְכּמָה דַּ אֲ מ ָָרן ואם תאמר שכל מיני הרפואות הם בידו של מלאך רפאל
כמו שאמרנו ,והוא מרפא את החולים מעצמו כרצונו ,לָאו ָהכִי אין הדבר כן ,דְּ הָא אַ ְסוָותָ א
לָא ֲהוֵי אֶ לָּא בִּידוֹי דְּ ַמ ְלכָּא קַדִּ ישָׁ א כי אין הרפואה אלא בידו של המלך הקדוש ,אֲ בָל מה
שאמרנו שמלאך רפאל יוצא לפעול רפואות בעולם ,היינו בְּשַׁ עְתָּ א דְּ ַפקֵּיד קֻדְ שָׁ א בּ ְִריְך
קלז
קלח
ברכת חכם
הוּא אַ ְסוָותָ א ְלהַהוּא בַּר נָשׁ בשעה שמצוה הקב"ה רפואה על אותו אדם החולה ,אז אִ יהוּ
נָפִיק מלאך רפאל יוצא בשליחות הקב"הְ ,וכָל אִ ינּוּן ְמקַטְ ְרגִין דִּ ְמ ַמנָּן עַל מַ ְרעִין בִּישִׁ ין
וכל המקטרגים הממונים על חליים הרעים) ,כי על כל חולי וחולי ממונה איזו קליפה(,
דָּ ֲחלִין ִמנֵּיהּ הם מפחדים ממלאך רפאל לפי שהוא פועל בשליחותו של הקב"ה ,כְּדֵ ין הַהוּא
רוּחָא דְּ קָא נָסַע ִמסִּטְ ָרא דְּ דָ רוֹם אז אותו הרוח של מלאך מיכאל שנסע מצד החסד
שבדרום ,אוֹשִׁ יט לֵיהּ ְלהַהוּא בַּר נָשׁ מושיט את הרפואה על ידי מלאך רפאל לאדם החולה
ההואְ ,והָא אַ ְסוָותָ א אִ שְׁ תְּ כַח והרי הרפואה נמצאת ,ומסיק דבריו ואמר וְכלָּא בִּידוֹי
דְ קֻדְ שָׁ א בּ ְִריְך הוּא והכל הוא בידו של הקב"ה ,כי רק הוא יכול לצוות לתת רפואה וחיים
ממקור החייםְ .ועַל דָּ א כְתִ יב ועל זה נאמר יהו"ה בּקֶר תִּ שְׁ מַע קוֹלִי דהיינו שהוסיף מלת
"בקר"ְ ,ולָא כְתִ יב יהו"ה תִּ שְׁ מַע קוֹלִי בלא מלת בקר ,אֶ לָּא ְל ַגבֵּי בּקֶר דְּ אַב ְָרהָם קָאָמַר כי
אל הבקר שהוא החסד של אברהם המתעורר בבקר אמר בקשתו ,וזה שאמר "ה' בקר
תשמע קולי" ,דהיינו כשמדת החסד מתעוררת בעולם אז תשמע קולי) .רמ"ק ומפרשים(
ומה שכתוב בּקֶר אֶ ע ֱָרְך לְָך וַאֲ ַצפֶּה שואל תְּ ֵרי בּקֶר אַ מַּאי למה כתוב ב' פעמים מלת
"בקר" ,ומשיב אֶ לָּא חַד בּקֶר דְּ אַב ְָרהָם אלא אחד הוא החסד של אברהם ,כמ"ש וישכם
אברהם בבקרְ ,וחַד בּקֶר דְּ יוֹסֵף ואחד הוא החסד של יוסף שהוא ביסוד ,דִּ כְתִ יב ביוסף
הַבּקֶר אוֹר ,וּמְתַ ְר ְגּמִינַן ַצפ ְָרא )דף רד (:נָהִיר הבקר האיר מצד החסד ,נָהִיר וַדַּ אי בכונה
פי' התרגום על אור "נהר" ,המורה על היסוד שנקרא נהר ,ור"ל כי בין בחסד ובין ביסוד
כלולים כל הז' חסדים ,כי מהחסד נמשכים החסדים ליסוד ,בסוד חסד דשריא בפום אמה,
לכן האור שלהם גדול מאד וכל אחד נקרא בקר) .שע"ר ומפרשים(".
כתב החיד"א )"מדבר קדמות" מערכת ב' אות י(" :בעמוד השחר שמשוררים הכוכבים
והמלאכים ,מתקיימת הברכה אפילו ברכה דכל אדם .זהר חדש )"מדרש הנעלם" ,עמוד יב.
פרשת בראשית ,ד"ה יאיר ,דפוס ויניציא(".
וכתוב בספר "קב הישר" )פרק ל"א()" :תהלים ה' ד'( 'ה' בקר תשמע קולי' ,וקשה וכי
בבקר שומע ה' קול המתפללים ,והלא בכל עת ושעה שקוראים אליו הוא שומע קולנו
ומאזין תפלתנו .אכן הענין הוא כך ,כי בשאר העתים כשבני אדם מתפללים מעיינים בתפלה
אם היא ראויה להתקבל מחמת מעשים של אדם או לאו ,משא"כ המתפלל בבוקר כדאיתא
בזוהר בלק וכו' וכמו שיש עת רצון אז לחולי הגוף ,כך יש עת רצון לחולי הנפש ונשמה,
שהן החטאים והעבירות ופשעים ,והוא עת רצון להתפלל בבקר ומחמת שבאותו הפעם עת
רצון ,על כן אם אינו ראוי זה המתפלל מחמת מעשיו שתקובל תפלתו ,אפ"ה חשיב עליה
הקב"ה דאיהו פקיד לבעלי דינא דיליה דלא יפתחון בדינא כי החסד והחנינה אינו מוסר
הקב"ה לב"ד של מעלה אלא החסד והחנינה הן בידו של הקב"ה ,ובבקר הוא מדת 'חסד
לאברהם' ולכן מקבל הקב"ה תפלת בקר בחסד וכו'".
ובספר "אור צדיקים" )עמוד העבודה פרק ה'( מביא הזוהר הנ"ל ומוסיף על זה" :על כן
טוב לומר פרשת העקידה ,וימסור עצמו למיתה על קדושת שמו יתברך ,ויתפלל בלב רך
ותחנונים ,ויפיק רצון מה' בעת הזאת שהוא עת רצון ,וכל הברכות שיברך האדם לחבירו
בעת הזאת בטוב עין מתקיימים ,וכדאיתא במדרש הנעלם כד הוי ר' אלעזר בר"ש אצל
חמוי עם ר' יוסי ויתבו אצלו תלת יומין ,לבתר כן אשכימו למיזל ,כד הוה אתי נהורא,
ברכת חכם
קלט
ראש חודש
סד .זמן מסוגל לקבל ברכה הוא בכל ראש חודשפו.
ליל הסדר
סה .בעת הסדר בליל פסח ,סגולה לקבל ברכה להפקד בבניםפז.
שמיני עצרת
סו .בשמיני עצרת אפשר לבקש כל צרכיו מהקב"ה ,ומובטח שתינתן
לו בקשתו .לכן מן הראוי הוא להיות כל היום מתבודד עם קונו ללמוד
בתורה ולעתור ולרצות לפני ה' שישמע תפילתו ויעשה בקשתופח.
ואזיל עמיה חמוי כפלגות מיל ,ברכיה חמוי ,אמר דא הוא שעתא דמתקיים ברכתם
דצדיקייא ,מנא לן דכתיב )בראשית א'( 'וירא אלקים את האור כי טוב' ,כתיב הכא 'כי טוב'
וכתיב התם )במדבר כ"ד א'( 'כי טוב בעיני ה' לברך את ישראל' ,אמר ליה אפילו ברכתא
דכל אדם מתקיימא בהאי שעתא וכו'".
פו כתוב בספר "אביעה סגולות" )אות ב סעיף ד'(" :הזמן הראוי לקבל ברכה מאדם גדול
שתתקיים ברכתו בלי ספק הוא זמן עלות השחר )זוהר חדש פרשת בראשית( ,וכן בכל
ראש חודש טוב ונעים לקבל ברכה מתלמיד חכם".
וכן כתוב בספר "באתי לגני" )ח"ג עמוד ט' אות מג(" :כשרוצה לברך את בנו או אהובו
יברכנו בעמוד השחר דהכי איתא בזוהר חדש במדרש הנעלם בעמוד השחר משוררים
המלאכים והכוכבים ומתקיימת הברכה של כל אדם עיי"ש ולכן כשאמר לו שלחני כי עלה
השחר אמר לו לא אשלחך כי אם ברכתני דידע דאז הוא עת רצון שתתקבל הברכה ותעשה
פירות :העתק ששלח לי כה"ר שאול חי סלמן ז"ל וכמדומני שהוא מכ"י הרי"ח טוב
זיע"א".
וכן הביא הגרב"צ מוצפי שליט"א בספר "אורח צדיקים" )אות מט עמוד צ"ד( בשם
אביו המקובל רבי סלמן זצ"ל.
ויש לומר שבפרט בראש השנה שהוא יום שנכלל בו כל השנה )כן נראה(.
פז עובדות שמענו אודות אנשים שזכו לקבל ברכה מצדיקים בליל הסדר לזרע של
קיימא .ולא אלמן ישראל שגם בזמנינו עדיין יש הסייעתא דשמיא לברך אחרים בעידנא
דחדוותא בליל הסדר.
פח כתוב בזוהר )פ' נח דף סדְ " :(.וכַד סִיה ֲָרא אִתְ ְמלֵי בּ ְִרכָאן ְלעֵילָא כִּדְ קָא יָאוּת
ובשמיני עצרת כשהמלכות מתמלאית למעלה בשפע ברכות כראוי כדי להשפיע לישראל,
יִשְׂ ָראֵ ל אָתְ יָין ְויָנְקִין מִינָּהּ ִבּלְחוֹדַ יְיהוּ אז רק ישראל לבדם באים ויונקים ממנה שפע
הברכותְ ,ועַל דָּ א כְתִ יב בַּיּוֹם הַשְּׁ מִינִי ֲעצ ֶֶרת תִּ ְהיֶה ָלכֶם ומפרש ,מַאי ֲעצ ֶֶרת ,כְּתַ ְרגּוּמוֹ
ְכּנִישׁוּ פי' אסיפה ,ור"ל כָּל מַה דִּ ְכנִישׁוּ מֵאִ נּוּן בּ ְִרכָאן ִעלָּאִ ין כל מה שנאסף מאותם
קמ
ברכת חכם
הברכות העליונות אל המלכות ,לָא יָנְקִין ִמנֵּיהּ עַמִּ ין אָח ֳָרנִין בַּר יִשְׂ ָראֵ ל ִבּלְחוֹדַ יְיהוּ אין
יונקים מהם עמים האחרים רק ישראל לבדם ,וּ ְבגִין כְָּך כְּתִ יב ֲעצ ֶֶרת תִּ ְהיֶה ָלכֶם שפירושו
ָלכֶם ְולָא לִשְׁ אָר ַעמִּיןָ ,לכֶם ְולָא לִשְׁ אָר ְמ ַמנָּן רק לכם ולא לשאר העמים התחתונים ולא
לשאר הממונים העליוניםְ ,ועַל דָּ א אִ נּוּן מ ְַרצִּין עַל ַה ַמּיִם לכן ישראל מרצים בחג הסוכות
בנסוך המים הקדושים על המלכות להשקיט זדון מים הזידונים ,פי' ְלמֵיהַב לוֹן חוּלַק
בּ ְִרכָאן דְּ יִתְ ַעסְּקוּן בֵּיהּ לתת להם חלק גשמי ברכות כדי שיתעסקו בהםְ ,ולָא יִתְ ע ְָרבוּן
ְלבָתַ ר ְבּחֶדְ וָותָ א דְ יִשְׂ ָראֵ ל כַּד יָנְקִין בּ ְִרכָאן ִעלָּאִ ין ולא יתערבו אח"כ בשמיני עצרת
בשמחתם של ישראל כשיונקים ברכות העליונות מהמלכותְ ,ועַל הַהוּא יוֹמָא ועל יום
שמיני עצרת כְּתִ יב דּוֹדִ י לִי וַאֲ נִי לוֹ שפירושו דְּ לָא אִ תְ ע ַָרב אוֹח ֲָרא ַבּהֲדָ ן שלא מתערבות
אומות אחרות עמנו ,אלא ישראל לבדם נמצאים עם הקב"ה כדמפרש ואזיל) .רמ"ק
ומפרשים(
ְל ַמ ְלכָּא דְּ זַמַּן ְרחִימֵיהּ ִבּסְעוּדָ תָ א ִעלָּאָה דַּ ֲעבִיד לֵיהּ לְיוֹמָא ְרשִׁ ימָא משל למלך שהזמין
את אוהבו לסעודה חשובה שעשה לו ביום מסוים ,והיינו הקב"ה הזמין את ישראל אוהבו
לסעודה חשובה ביום שמיני עצרת ,הָא ְרחִימֵיהּ דְ ַמ ְלכָּא יְדַ ע דְּ ַמ ְלכָּא )דף סד (:אִ תְ ָרעֵי
בֵּיהּ ובזה אוהבו של מלך יודע שהמלך רוצה בו ,היינו על ידי זה ישראל יודעים שהקב"ה
רוצה בהם ,אָמַר ַמ ְלכָּא הַשְׁ תָּ א אֲ נָא ָבּעֵי ְל ֶמחֱדֵ י עִם ְרחִימָאי אמר המלך עתה אני רוצה
לשמוח עם אוהבי לבדו ,היינו עם ישראל לבדם ,וְדָ חִי ְלנָא דְּ כַד אֲ נָא ִבּסְעוּדָ תָ א עִם
ְתוֹרא ְל ִמ ְסעַד סְעוּדָ תָ א דְ חֶדְ וָה
ְטוֹרי ְמ ַמנָּן וִיתִ יבוּן ִע ָמּנָא ִלפ ָ
ְרחִימָאי יַעֲלוּן ָכּל אִ נּוּן ַקס ֵ
עִם ְרחִימָאי ואני מתירא שכשאני אשב בסעודה עם אוהבי יכנסו כל השוטרים הממונים
וישבו עמנו לשולחן לסעוד סעודת שמחה עם אוהבי ,ולא אוכל להתיחד לשבת עם אוהבי
לבדו ,היינו שלא רצה הקב"ה שבשמיני עצרת יבואו שרי האומות לתבוע חלקם המגיע
ְטוּרין דִּ ירוֹקֵי וּבִשְׂ ָרא
להם לצורך הנהגת העולם ,מָה ֲעבַד ,אַקְדִּ ים הַהוּא ְרחִימָא קוּס ִ
תוֹרי וְאַק ְִריב ַק ַמּיְיהוּ דְּ אִ נּוּן שרי האומות מנת חלקם לצורך קיומםְ ,לבָתַ ר יָתִ יב ַמ ְל ָכּא
דְ ֵ
עִם ְרחִימֵיהּ ְל ַההִיא סְעוּדָ תָ א ִעלָּאָה ִמכָּל עִדּוּנִין דְּ ָע ְלמָא ואח"כ ישב המלך עם אוהבו
לאותה הסעודה החשובה ואכלו מכל מעדנים שבעולם ,והיינו בשמיני עצרת שמקריבים רק
פר אחד ואיל אחד הרומז על הסעודה שהקב"ה יושב עם ישראל לבדם ומקבלים כל מיני
השפעות טובות ,וּבְעוֹד דְּ אִ יהוּ ִבּלְחוֹדוֹי עִם ַמ ְלכָּא שָׁ אִ יל לֵיהּ כָּל צ ְָרכּוֹי ְויָהִיב לֵיהּ ובעוד
שהאוהב הוא לבדו עם המלך שואל ממנו כל צרכיו ונותן לו ,היינו בני ישראל שואלים
מהקב"ה גשמי ברכה וכל מיני השפעות על כל השנה ונותן להםְ ,וחָדֵ י ַמ ְלכָּא עִם ְרחִימֵיהּ
ִבּלְחוֹדוֹי ְולָא אִ תְ ע ְָרבִין אָח ֳָרנִין בֵּינַיְיהוּ ושמח המלך עם אוהבו לבדו ולא מתערבים
אחרים עמהם ,דהיינו שהקב"ה שמח עם ישראל לבדם ובשמחתם לא יתערב זר ,כְָּך
יִשְׂ ָראֵ ל עִם קֻדְ שָׁ א בּ ְִריְך הוּא כך הם ישראל עם הקב"ה ככל המשל הנזכרְ ,בּגִין ָכְּך כְּתִ יב
לכן כתיב בַּיּוֹם הַשְּׁ מִינִי ֲעצ ֶֶרת תִּ ְהיֶה ָלכֶם פי' לכם ולא לשאר העמים לכם ולא לשאר
הממונים כנ"ל) ".רמ"ק ומפרשים(
וכן כתוב בזוהר הקדוש )צו לא" :(:תָּ א ֲחזֵי ,בְּיוֹמָא דָּ א שָׁ ְלמִין וּ ְמ ַסיְימֵי ַע ִמּין בּ ְִרכָאן
דִּ לְהוֹן בא וראה ,כי ביום הזה של הושענא רבא מסיימים האומות את קבלת הברכות
שלהם ,שקבלו על ידי השבעים פרים שהקריבו עליהם בשבעת ימי חג הסוכות ,וְשָׁ ָראן
ברכת חכם
קמא
בְּדִ ינָא ומעתה הם מתחילים בהנהגת הדיןְ ,ויִשְׂ ָראֵ ל בְּיוֹמָא דָּ א ְמ ַסיְּימֵי דִּ ינִין דִּ לְהוֹן אבל
ישראל ביום הזה מסיימים את המשכת ונתינת הדינים למלכות ,וְשָׁ ָראן ְבּב ְִרכָתָ א ועתה הם
מתחילים בקבלת הברכות ,דְּ הָא לְיוֹמָא אָח ֳָרא כי ליום האחר שהוא שמיני עצרת ,זְמִינִין
לְאִ שְׁ תַּ עְשְׁ עָא ְבּ ַמ ְלכָּא הם מזומנים להשתעשע עם המלך ב"ה ,כלומר על ידי שאז הם
מעלין מ"ן ,הם משתתפים ביחוד העליון הנעשה ביום הזה בתפלת המוסףְ ,לנָטְ לָא מִינֵּיהּ
בּ ְִרכָאן ְלכָל שַׁ תָּ א כדי לקבל ממנו ברכות לכל ימות השנה ,וּ ְבהַהוּא חֶדְ וָותָ א לָא ִמשְׁתַּ ְכּחֵי
ְבּ ַמ ְלכָּא ֶאלָּא יִשְׂ ָראֵ ל ִבּלְחוֹדַ יְיהוּ ובאותה השמחה לא נמצאים עם המלך אלא ישראל
בלבדם ,וּמַאן דְּ יָתִ יב עִם ַמ ְלכָּאְ ,ונָטַ ל לֵיהּ ִבּלְחוֹדֵ יהּ ומי שיושב עם המלך ,והמלך לוקח
אותו לבדו לשבת עמו ,כָּל מַה דְּ ָבעֵי שָׁ אִ יל ְויָהִיב לֵיהּ כל מה שהוא רוצה שואל ומבקש,
וניתן לו מבית המלךְ ,ועַל דָּ א יִשְׂ ָראֵ ל שָׁ ָראן ועל כן ישראל מתחילים עתה את קבלת
הברכותְ ,ו ַעמִּין ְמ ַסיְּימֵי והעמים מסיימים ולא מקבלים עוד ברכותְ ,ועַל דָּ א כְתִ יב ועל זה
נאמר אָ ַהבְתִּ י אֶ תְ כֶם אָמַר יהו"ה וְגוֹ' ואת עשו שנאתי ואשים את הריו שממה".
וכ"כ גם הגר"ח פלאג"י בספרו "מועד לכל חי" )סימן כ"ה א'(" :מאד מאד יזהר
בתפילות שמיני עצרת ,לאומרם בכונה גדולה כי מלבד שכל תיקון של הימים ,מיום ראש
השנה עד שמיני עצרת הוא נשלם ,והכל תלוי ביום הזה ,עוד בה כי אין בכל אלו הימים יום
רצון לה' לשמוע ה' תפילתו בכל מה דבעי כיום הזה ,כמו שאמרו בזוהר הקדוש )צו לא,(:
שאמרו וזה לשונם ,ובההוא חדוותא לא משתכחי במלכא אלא ישראל בלחודייהו ומאן
דיתיב עם מלכא ונטל ליה בלחודיה כל מה דבעי שאיל ויהיב ליה ,ועל דא ישראל שראן
ועמין עובדי עבודה זרה מסיימי ,עכ"ל .הנה מבואר מלשון הזוהר הקדוש דכל מה ששואל
מהקב"ה ,מקבל תפילתו ועושה בקשתו ,ואם כן מן הראוי הוא להיות כל היום מתבודד עם
קונו ללמוד בתורה ולעתור ולרצות לפני ה' שישמע תפילתו ויעשה בקשתו ,וזה ברור ,וכן
אמרו בזוהר הקדוש )נח סג ,(:ובעוד דאיהו בלחודוי עם מלכא ,שאיל ליה כל צורכוי ויהיב
ליה ,עיין בית דוד סימן תסה".
ובקונטרס בעניני חג הסוכות ושמחת תורה )מרבי חנוך העניך קרלנשטיין זצ"ל ,עמוד
ע'( כתב רמז לזה" :וכן יש לרמוז בפסוק )ישעיהו נ"ח ח'( 'אז תקרא וה' יענה' וגו' ,א"ז
בגי' ח' ,רומז ליום שמיני עצרת היו"ט היחיד שהוא ביום שמיני ובו ה' עונה לקריאתנו
ובקשותינו .וביותר איתא בשם הקדמונים ז"ל ,דעל ידי תפילה בכוונה בשמיני עצרת יכולין
להעלות את כל התפילות שלא נתקבלו במשך כל ימות השנה ,וכעין זה הביא ב"חידושי
הרי"ם" על התורה בעניני שמחת תורה עיי"ש .וביאור הדברים נראה ,דהנה סיבת הענין
שתפילות לפעמים אינן מתקבלות מיד הוא משום שיש מחיצה בינינו לבין הקב"ה אך ביום
זה שמסתלקין המחיצות ואנו כביכול בבית ה' ,אזי יכולין התפילות להתקבל ]ולכן גם כן
יום זה כולו ברכה לישראל וכמו שרמזו עה"פ 'ב"ך יבורך ישראל' וגו' ,ב"ך רומז ליום
כ"ב תשרי שבו עם ישראל מתברך על ידי שמתקבלות תפילותיו ובו שמחין עם התורה
שיש בה כ"ב אותיות ,וכן בפיוטי ההקפות לש"ת מזכירין פסוק זה 'בך יבורך ישראל' וגו'
וכן בתהילים )פרק פ"ד( נאמר 'אשרי אדם עוז לו בך' וגם פסוק זה נזכר ביהי רצון של
הקפות ש"ת ועיין בתהילים )שם( דאחרי פסוק זה נאמר 'טוב יום בחצריך מאלף בחרתי
קמב
ברכת חכם
בשעת ברכת כהנים
סז .יש ברכה שהיא המשכה מהשורש והמקור מלמעלה ,שלמברך
ניתן הכח להוריד מלמעלה למטה ,אבל אין בכח ברכתו לשנות מכמו
שהוא במקורו .אולם יש ברכה הממשיכה למטה אור חדש ,וברכה כזו
יכולה לשנות יותר מכפי שהוא בשורש ובמקור ,וכח זה ניתן לכהנים
בשעת ברכת כהניםפט ,ובזמן ההוא מסוגל מאוד להתברך בבניםצ.
הסתופף בבית אלוקי' וגו" וי"ל דכל פרק זה רומז גם כן על יום כ"ב תשרי יום ב"ך ,שבו
שמחין עם התורה שנקראת עוז וזהו עוז לו בך ובו אנו מסתופפין בבית ה' .וכן נאמר שם
'שמעה תפילתי האזינה' וגו' וזהו כי ביום זה ה' שומע ומאזין לתפילתנו וכן נאמר )שם(
'אשרי יושבי ביתך' וגו' וזהו גם כן כי ביום זה אנו בבחינת "בבית ה" ,ודו"ק[".
פט כתוב בספר "אור התפילה" )ח"ה עמוד רמ"ו( בתוך הדברים" :אמנם בענין הברכות,
יש בזה ב' מדריגות וכו' שיש ברכה שהיא ההמשכה רק משורש ומקור ההשתלשלות ,וכמו
ברכת יעקב לאפרים ומנשה שאמר )בראשית מ"ח י"ט( 'ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו' כו',
מפני שכן הוא בשרשו ומקורו ,ואין בכח הברכה לשנות מכמו שהוא במקורו וכו' ויש
ברכה שהיא בבחינת המשכת אור חדש ,וכמו ברכת כהנים )במדבר ו' כ"ד( 'יברכך ה' וכו'',
שהיא המשכת אור חדש ממש ,מעצמות שם הוי' וכו' ,והוא על דרך )איוב כ"ב כ"ח( 'ותגזר
אומר ויקם לך' ,שזהו בדרך ציווי שהוא ענין הברכה שבכח הברכה הזאת לשנות מכפי
שהוא בשרש ומקור ההשתלשלות וכו' וכדאיתא בירושלמי )פ"ג דתענית ה"י( ,על פי זה
מהו ת"ל 'לך' אפילו הוא )פי' הקב"ה( אומר הכין ,ואת אמר הכין דידך קיימא דידי לא
קיימא כו' והיינו דגם אם על פי סדר השתלשלות צריך להיות באופן אחר ,בכח הברכה היא
לשנות וכו'".
צ כתוב בספר "כנסת ישראל" על תהלים )פרק קט"ו עמוד קנ"ז ד"ה יראי()" :תהלים
קט"ו י"ג( 'יברך יראי ה'' ,ר"ל שמברכתם יתברכו אף יראי ה' העובדים מיראה ,כאילו
העובדים מאהבה כנ"ל ,שבודאי העובד מאהבה יש לו ברכה מצד החסד ,כמ"ש )תהלים
י"ח י"א( 'ועושה חסד לאלפים לאוהבי' ,כן יתברכו העובדים מיראה ,כיון שברכתם באה
מפי הכהנים שהם מצד החסד כנודע ,גם יצליחו ויעשו פרי בברכתם ,לברך 'הקטנים עם
הגדולים' ,ר"ל שאם המזל לאחד מישראל להיות חשוך בנים ,על ידי ברכת כהנים ישדדו
המזל ויזכה לבנים ,ולזה אמר 'הקטנים עם הגדולים'".
ועיין בספר "פוקד עקרים" )באות ב'( שכתב" :וגם חבקוק בנה של שונמית שאמר
)חבקוק ג' ב'( 'ה' שמעתי שמעך יראתי' וכו' ולפי שהיא היתה דחיל מרבנן דהשכר חתני
רבנן כמו שאמרו בפרק במה מדליקין )שבת כג (:כי מדת היראה היא סיטרא דנוקבא אשה
יראת ה' כנודע ורק מאן דרחים הוה ליה בנין והיא דחלה ,כמו שנאמר )מ"ב ד' י"ג( 'הנה
חרדת אלינו את כל החרדה' ועל כן 'ותעמוד בפתח' הוא היראה שהיא השער לה' אשר
צדיקים יבואו בו כנודע ,וכן בפשוטו מפני היראה עומד בפתח 'כי ירא מגשת אליו' ,על כן
ברכת חכם
הכוונה
סח .בתיבת "יברכך" יכוונו על בניםצא ,ובתיבת "וישמרך" על
בנותצב .ויש אומרים שיכוונו בתיבת "יברכך" על בנים ,וגם בתיבת
הבטיחה רק את חובקת בן ,לחבוק לבד ,דבן בתוקף יראה בזה הראוי לאשה יראת ה' ,אי
אפשר להתקיים בעולם הזה ,ועל כן אמרה לו 'אל תכזב' שאינה רוצה דבר הפוסק כמים
אשר יכזבו מימיו ,וזכתה לזה שלא היה דבר הפוסק ,אלא שהוצרך ללבוש של אלישע,
ולפי שבזכותו היה לה דכפי המשפט היתה ראויה רק לבת וחתני רבנן וכו'".
ועיין ב"תשובות והנהגות" )ח"ד סימן ר"ג( שכתב בתוך דבריו" :ורגיל אני להציע
לסדר ששני כהנים יזכירו את שמו לישועה לפני ברכת כהנים ,ויכוונו עליו בברכתם
שסגולת ברכת כהנים היא גדולה מאד ,ויכוון כששומע ברכת כהנים על כך בכל ברכה,
דהיינו 'יברכך' בבנים' ,ויחונך' שהקב"ה יחון אותו בבנים ,ו'שלום' בבנים ,שמבטיח שלום
בביתו ,וכמו שדרשו חז"ל )תהלים קכ"ח ו'( 'וראה בנים לבניך שלום על ישראל' ,וכן יכוון
בברכת 'שים שלום' ,ואם הוא בחו"ל ישלם לשני כהנים בארץ ישראל בשביל שיזכירוהו
וכו'".
ובספר "אילת השחר" על התורה בפרשת נשא )ו' כ"ג עמוד ל"ו( כתב" :והנה הכהנים
נצטוו לברך באהבה ,ואם כן השומע ברכת כהנים צריך לחזק את אהבתו להקב"ה ,ואז
כביכול כמים הפנים אל פנים ,הקב"ה יראה לו אהבה יתירה ,וטוב להתחזק בזה בזמן ברכת
כהנים".
ובספר "ארץ החיים" )מערכת ש' אות תי"ח( מביא מהק' ר"ש מאוסטרופולי" :קבלה
ממנו ז"ל ,בזמנים הללו מסוגל מאד שיקובל בקשתו ,היינו בעת פתיחת ארון הקודש ,ובעת
הגבהת הס"ת ,ובעת נשיאת כפים ,ע"כ מי שיש לו איזו בקשה יבקש בעתים הללו ,בטח
תקובל תפילתו".
ועיין בקונטרס "נחלת ה'" )עמוד ל"א( ,שמבאר על פי המשנה במעשר שני )פרק ה'
משנה י"ג( ,שתיבות וברך את עמך ישראל ,פירושו שיתברכו בבנים ובבנות ,ומסיים בזה
הלשון" :ועולה שבברכת כהנים זה עת רצון גדול להתברך בבנים ובנות".
צא ב"ספרי" על הכתוב )במדבר ו' כ"ד( "יברכך" כתוב' :יברכך' בבנים' ,וישמרך'
בבנות הצריכות שמירה ,".ועיין שם כמה דרשות ,וכן איתא במדרש תנחומא )נשא י(:
"דבר אחר 'כה תברכו וגו' יברכך ה' וישמרך'' ,יברכך' בעושר' ,וישמרך' שתהא עושה
מצות' ,יאר ה' פניו' ויעמיד ממך בנים בני תורה וכו' .דבר אחר 'יאר ה' פניו אליך' יעמיד
ממך כהנים שמאירין את המזבח וכו' .דבר אחר 'ויחנך' יעמיד ממך נביאים וכו' 'ויחנך' יתן
חנו עליך בכל מקום שאתה הולך וכו' .דבר אחר 'יברכך ה' וישמרך' עם הברכה שמירה
וכו' דבר אחר 'יברכך ה' וישמרך'' ,יברכך' בממון וכו' .דבר אחר 'יברכך' בבנים' ,וישמרך'
בבנות שהנקבות צריכות שמירה וכו'".
קמג
קמד
ברכת חכם
"ויחונך" שהקב"ה יחון אותו בבניםצג .וכן בתיבת "שלום" יכוון על
בניםצד .ויש אומרים שיכוונו בתיבת "יאר" שהקב"ה יזכה אותו בבנים
תלמידי חכמים שיאירו במאור התורהצה .וכן המתברך יכוון בעת ההיא
בכל הכוונות הנ"לצו.
אולם רש"י שם מפרש'" :יברכך' שיתברכו נכסיך וכו' והרבה מדרשים דרשו בו
בספרי ,".ובחומשים הוצאת "המאור" ,מציין במוסיף רש"י ,לרש"י בדפוס ראשון' :יברכך'
בבנים' ,וישמרך' בבנות שבנות צריכות שמירה.
וכן מפרש רבינו יוסף "בכור שור" על התורה הכתוב דקאי על בנים ,וזה לשונו:
"'יברכך ה' וישמרך' .יברך השם אותך בבנים ,בגוף ,בחכמה ,ובאורך ימים ,ובגדולה.
ובצאתך ,ובבואך ,ובעיר ובשדה ,ובטנאך ,ובמשארתך ,ובשמחה ,שיהא לבך שמח בחלקך,
דבכולהו שייך לשון ברכה וכו' בבנים -דכתיב 'הנה ברכתי אותו והפרתי אותו והרביתי
אותו במאד מאד' ,וכתיב 'כי ברך אברכך ,והרבה ארבה את זרעך'".
וכן ב"דעת זקנים מבעלי תוספות" מפרש'" :יברכך' בבנים' ,וישמרך' בבנות שהנקיבות
צריכות שמירה".
צב עיין לעיל ממדרש תנחומא .וב"דעת זקנים מבעלי התוספות" כתוב שם ד"א 'יברכך'
בבנים 'וישמרך' בבנות ,שהנקבות צריכות שמירה ,".והוא על פי בר"ר )י"א ה'(.
ועיין ב"תורת משה" מה"חתם סופר" ביאור בזה ,ויש המון פשטים בין מפרשי התורה,
ואכמ"ל.
ויש לעיין אם ראוי לכוון בתיבת 'וישמרך' שיזכה לבנות )ולא הכוונה הפשוטה שבנות
צריכות שמירה(.
ועיין לעיל במה שכתוב בתפילה שיזכה לבנות.
צג דבר פלא הוא שתיבת ויחנ"ך גימטריא ילדי"ם.
צד עיין לעיל מ"תשובות והנהגות" )ח"ד סי' ר"ג( ,ועיין בשו"ת "תשובות והנהגות"
)ח"א תש"צ(.
צה איתא במדרש תנחומא בפרשת נשא )אות י"ג('" :יברכך' בעושר' ,וישמרך' במצות,
'יאר ה' פניו' יעמיד ממך בנים בני תורה וכו'".
וכן מפרש רבינו בחיי על אתר ,וגם בספרו "כד הקמח" )ערך ברכה(.
צו עיין ב"תשובות והנהגות" )ח"ד סימן ר"ג( ,ועיין בשו"ת "תשובות והנהגות" )ח"א
תש"צ(.
קמה
תהלים
תהלים
תהלים
ערב ראש חודש אדר
א .יש אומרים שצריך אדם לצום ביום משמרת ר"ח אדר ולקרוא
את התהלים ,וזוהי סגולה לתיקון הנשמהא.
תענית אסתר
ב .יום תענית אסתר מסוגל הוא שיתקבלו תפילותינו .ולכן יקדיש
מזמנו לומר תהלים ,ובפרט מזמור 'למנצח על אילת השחר'ב ,ואחר כך
ישפוך שיחו לפני ה' ויבקש בקשתו ממנו יתברךג.
יום פורים
ג .ראוי להשכים בבוקר בפורים ולהרבות בתפילה ותהלים ,כי הוא
עת רצון ,ותפילותיו נענותד.
א כתוב בספר "אוצר נחמד" )עמוד מ"ג(" :ערב ראש חודש אדר .הרה"ג כמוהר"ר
אליהו כהן ז"ל והרב המופלא כמוה"ר חיים אבולעפיה ז"ל ,קבלו מתלמידי מורנו כמוהר"ר
חיים וויטל ז"ל ,שצריך אדם לצום ביום משמרת ר"ח אדר ,ולקרוא את התהלים כולו ,וזה
סגולה לתיקון הנשמה ,ויש בו עוד כמה סודות טמירים .ורצוי שביום ה יתאספו יראי ה'
ויעשה תיקון זה ,תהלה לדוד .הודפס בהתחלת כמה הוצאות של התהלים .תענית זה סגולה
נפלאה להיות לו מעיר לעזור לבל ינכו לו מזכותיו ,חמ"י פ"א לפורים".
מובא ב"נטעי גבריאל" הלכות פורים )פי"א ס"ו( ,וכתוב שם בהגהות )סק"י(" :כ"כ
מועד לכל חי )סימן ל"א אות א( ,וכן כתוב ב"אוצר נחמד" )דבליצקי עמוד מ"ג( וכו'".
בספר "מועד לכל חי" )סימן ל"א( כתוב וז"ל" :אשרי אדם שיושב בתענית שני ימים
במשמרת ראש חדש אדר ,כמו שכתב הח"י ,ולהזהר בהפרשת מעות לצדקה כסדר שכתב
בספר "מעשה הצדקה" )דף קכ"ה( ,ולומר נוסח התפילה הכתובה שם )בדף קל"ב :אות
נט( ,קחנה משם ,ועיין עוד שם לחדש אדר ,ועיין בחמ"י )סג ע"ג( ,נוסח התפילה ליום
התענית של משמרת ערב ראש חדש אדר ,יעוין שם".
ב תהלים מזמור כ"ב.
ג עיין לעיל.
ד כתוב בספר "כתב אמת" )ח"ב עמוד ש"ע(" :מובא בספרים הקדושים שכל העוסק
בתורה בין קריאת המגילה של הלילה לבין קריאת המגילה של היום מובטח לו שהוא בן
קמז
קמח
תהלים
ולכן בקהילות רבות ונכבדות נהגו לקבוע זמן מיוחד לתפילה
ולאמירת פרקי תהילים ביום הפורים ,ומתאספין יחד לתפילה בציבור
לישועת הכלל והפרטה.
ויש אומרים שמי שמסיים כל ספר התהילים בפורים ,מובטח לו
שתפילתו לא תשוב ריקם .לפי שהציבור טרוד בשאר מצוות היום ,היא
מצוה שאין לה מבקשים ,וחשוב מאד בשמים לומר תהילים ביום זה.
על כן ראוי לאמץ ולחזק את עצמו ולומר תהילים ביום פוריםו.
העולם הבא ,וראוי להשכים בבוקר יום הפורים ולהרבות בתפילה ותהלים ,והוא שורש
הרפואה והחיים וגמר חתימה טובה ,כי הוא עת רצון ,ותפילותיו נענות".
ובספר "נטעי גבריאל" על הלכות פורים )עמוד ל"ד( כתוב" :וכ"כ בספר "סגולות
ישראל" )אות פ' סק"ד( קבלתי מגדול אחד ז"ל ,דסגולה בפורים להשכים בבוקר ולהרבות
בתפלה ובבקשה לפני השי"ת על כל דבר ,בני חיי ומזוני ,והן על שאר דברים ,ועל כל
קרוביו ,כי באותו יום עת רצון מאוד ,וכל העולמות המה בשמחה וברצון ,וע"ז אמרו ז"ל
כל הפושט יד נותנין לו ,וכן הוא מקובל מפי גדולי הצדיקים תלמידי הבעש"ט זי"ע עכ"ל.
ומקובל מהרה"ק רבי מרדכי מנדבורנה זי"ע וצאצאיו אחריו ,לומר תהלים בפורים ,כי הוא
עת רצון ,וכן היה מעשה אצל בעל "ויגד יעקב" זצ"ל מפאפא ,אחר סעודת פורים שציוה
להבחורים שהיו צריכים לעמוד לפני הצבא ,שיאמרו תהלים ,כי בעת כזאת חשוב מאד
בשמים אמירת תהלים".
ה כתוב בספר "בשבילי המנהג" על שבת ומועדי השנה )עמוד ר'(" :ואכן בקהילות רבות
ונכבדות נהגו לקבוע זמן מיוחד לתפילה ולאמירת פרקי תהלים ביום הפורים ,ומתאספין
יחד לתפילה בציבור לישועת הכלל והפרט".
ו מובא בספר "מאמר מרדכי" ]מנדבורנא[ )עמוד קל"ו( :פעם אחת אמר רבינו ,שצריך
אדם לבחור במצוה שאין לה עוסקים ,וע''כ טוב לומר תהלים בפורים ושמחת תורה ,וכן
בערב יוה''כ ,כי אז טרודים העולם ושוכחים לומר ,וחשוב מאד בשמים לומר תהלים באותן
הימים .ועיין ב"ספר חסידים" )אות קה( כל מצוה שאין לה דורש אותה תדרשנה.
ובספר "אוצר החסידות" )אדר תשנ"ח עמוד י"ז( כתוב :הרה"ק רבי מרדכי מנדבורנה
זי"ע אמר שמי שגומר כל תהלים בפורים מובטח לו שתפלתו לא תשוב ריקם ,ועד כדי כך
שאמר שכדי לזכות ולהיקרא 'נדבורנער בית מדרש' אפשר רק אם גומרים בבית מדרש זה
תהלים בפורים ,והסביר הדבר מדוע כל כך גדולה אמירת תהלים בפורים ,כי בדרך כלל
מוצר וחפץ שאי אפשר להשיגו בהישג יד עולה הרבה יותר ממחירו האמיתי כי הסוחר הזה
שאצלו כן ניתן להשיג המוצר ,מרשה לעצמו לבקש מחיר ממולח ומפולפל ביודעו כי ההוא
זקוק לחפץ זה ,וישלם כל מחיר שיושת עליו .כמו כן בשמים חסר בפורים כח של אמירת
תהלים ,כי כל אחד עסוק וטרוד במצוות היום ,ואין האפשרות לומר תהלים ,ולכן כשיש
תהלים
קמט
ואפשר להקדים ולהתחיל לומר תהילים מיום י"א אדר ,כי הארת
יום פורים מתחילה מי"א אדרז.
מרדכי למד מיעקב לומר תהלים נגד גזירת המן
ד .כמו שאמר יעקב אבינו תהילים בלילה להינצל מלבן ,ממנו למדו
מרדכי הצדיק וסיעתו לומר תהילים בלילה להינצל מגזירת המןח.
מחסור בדבר ,מי שמשלים המחסור משלמים לו כהוגן ויותר ממה שמגיע לו ,ולכן סגולתו
גדולה מאוד.
ובספר "נטעי גבריאל" על פורים )עמוד ל"ד( כתב בתוך הדברים :וכן היה מעשה אצל
בעל ה"ויגד יעקב" זצ"ל מפאפא ,אחר סעודת פורים שציוה להבחורים שהיו צריכים
לעמוד לפני הצבא שיאמרו תהלים ,כי בעת כזאת חשוב מאד בשמים אמירת תהלים.
ז "אוסרי לגפן" )חלק י"ב עמוד תקמ"ו(.
איתא במגילה )ב (.מגילה נקראת בי"א ,י"ב ,י"ג וכו' ובספר "עבודת ישראל" מבאר
גדלותם של ימים אלו ,ובפרט בי"ג שמבואר בחז"ל זמן קהלה לכל הוא ,דהיינו שמתגלה
אור הגדול י"ג מכילין דרחמים.
ובספר "שם משמואל" )פרשת תצוה( מביא מהרה"ק ר' יצחק מווארקא זי"ע שי"א י"ב
י"ג שלשה ימים האלו הם דוגמת שלשת ימי הגבלה למתן תורה דהא בפורים דהדור
קבלוהו בימי אחשורוש ,ועל כן יש לכל אחד לנצל ימים אלו להתמדת התורה ועבודה
שנתגלה שיש אדון בעולם שבימים האלו יותר קל לקבל עול מלכות שמים )מובא בספר
"שמועות טובות" פורים ,עמוד שי"ט(.
ח איתא במגילה )טו)" :(:אסתר ה' א'( 'ותעמד בחצר בית המלך הפנימית' ,אמר רבי לוי
כיון שהגיעה לבית הצלמים נסתלקה הימנה שכינה ,אמרה )תהלים כ"ב ב'( 'א'לי אל'י למה
עזבתני' וכו' ,".ועל זה כתוב במהרש"א )ד"ה ותעמוד(" :ותעמוד בחצר בית המלך וגו' כיון
שהגיעה לבית וכו' .נראה דמהאי קרא נפקא להו הך מלתא משום דלפי פשוטו המקרא חסר
דכתיב )אסתר ה' א'( 'ותלבש אסתר מלכות ותעמוד בחצר בית' וגו' דודאי לאו בחצר זה
הלבישה ,אלא בבית הנשים ,והוה ליה למימר 'ותלבש אסתר מלכות ותבא ותעמוד בחצר'
וגו' כדכתיב לעיל )אסתר ד' י"א( 'אשר יבא אל המלך אל החצר הפנימית' וגו' .ועוד דהכא
קרי ליה 'בחצר בית המלך' וגו' ולעיל לא כתיב 'בית' .ועל כן דרשו 'ותלבש אסתר מלכות'
לאו היינו מלבוש ממש שאמר ,אלא שלבשה רוח הקודש כמפורש לעיל .ואמר 'ותעמוד
בחצר בית' וגו' רצה לומר 'ותעמוד' כמו שכתוב )בראשית כ"ט ל"ה( 'ותעמד מלדת' ,דהיינו
שפסקה רוח הקודש ממנה כשבאת בחצר בית וגו' דהיינו בבית הצלמים ,ומייתי לה נמי
מ'אלי אלי למה' וגו' שנאמר במזמור )תהלים כ"ב( 'אילת השחר' וגו' כפרש"י שהוא נדרש
על גאולת אסתר ,כמפורש ביומא )כט (.למה נמשלה אסתר לאילה וכו' ולמה נמשלה אסתר
לשחר וכו' עיין שם .ועוד יש רמז במזמור זה על אסתר שנאמר )תהלים כ"ב י"א( 'עליך
קנ
תהלים
השלכתי מרחם מבטן אמי אלי אתה' ,כדאמרינן לעיל )מגילה ד .ועיין ברש"י שם( באסתר,
עיברתה מת אביה ילדתה מתה אמה .ובמזמור הזה זכר תפלת מרדכי ,דאיתא במדרש שלא
שכב יעקב בבית לבן ,אבל היה אומר בלילה תהלים ,שנאמר )תהלים כ"ב ד'( 'ואתה קדוש
יושב תהלות ישראל' ,ישראל סבא וכו' דמרדכי וסיעתו אמרו )תהלים כ"ב ג'( 'אלקי אקרא
יומם וגו' ולילה ולא דומיה לי' ,כמפורש בפרק קמא ,ועל ידי תהלים של לילה נענו בלילה,
שנאמר )אסתר ו' א'( 'בלילה ההוא נדדה' וגו' ואומנות זה למדו מישראל סבא ,כמה שאמר
)תהלים כ"ב ד'( 'ואתה קדוש יושב תהלות ישראל' ,ועל זה אמר )תהלים כ"ב ה'( 'בך בטחו
אבותינו' דהיינו ישראל סבא ,ונמלט מצרת לבן) ,תהלים כ"ב ז'( 'ואנכי תולעת וגו' ,שאין
כחי אלא בפה ,והנני 'חרפת אדם' כמו שדרשו לעיל )מגילה יא) (.תהלים קכ"ד ב'( 'בקום
עלינו אדם' 'אדם' ולא מלך ,והוא המן) ,תהלים כ"ב ז'( 'ובזוי עם' שבא מארם ,כמה שאמרו
)עובדיה א' ב'( 'בזוי אתה מאד' הוא ארם שאין להם כתב ולשון".
ועל זה כתוב בספר "מאורות ירושלים" )גליון ו' בד"ת מהרב מנחם מנדל פרוש ,בעמוד
שס"ב ,תוך הדברים(" :ונפלא הדבר דנס ההצלה וביטול מחשבתו הרעה של המן הרשע
היתה באותו אופן ממש של הצלתו של יעקב אבינו ממחשבתו הרעה של לבן ,שהרי ההצלה
מלבן באה על ידי חלום הלילה ,כמש"כ )בראשית ל"א כ"ד( 'ויבא אלוקים אל לבן הארמי
בחלום הלילה ,ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע' ,וכך ניצל יעקב אבינו,
כמו כן ההצלה מהמן הרשע באה על ידי חלום הלילה כמש"כ )אסתר ו' א'( 'בלילה ההוא
נדדה שנת המלך' ,וכדאיתא במדרש )אסתר רבה ט' ה'( 'באותה שעה נתגלגלו רחמיו של
הקב"ה ועמד מכסא דין וישב בכסא רחמים וכו' והפיל על אחשורוש בהלה באותו לילה,
הה"ד 'בלילה ההוא' וגו' .וזה היה עיקר הנס כמסופר במגילה ,וכדאמרינן בגמרא )מגילה
יט (.דלרשב"א סגי לקרות מ'בלילה ההוא' ,וטעמו מדכתיב )שם ט' כ"ט( 'ותכתב אסתר
המלכה ומרדכי היהודי את כל תוקף' ,היינו תוקפו של נס שהוא מ'בלילה ההוא' ,ואף
דלהלכה לא קיי"ל כן ,מ"מ כתב הרמ"א ב"דרכי משה" )סימן תר"צ סק"ג( 'כתב בשם
מהרי"ל מאוד מקובל בעיני המנהג מהר"ש ז"ל ש"ץ במגענצא ,כשהגיע לומר 'בלילה
ההוא' הגביה קולו יותר ממה שעשה עד כאן ,כי מכאן ואילך התחלת הגאולה ,והובא דבריו
ב"מגן אברהם" )שם ס"ק י"ז( בזה הלשון 'כי שם עיקר הנס וכו'".
ויש על זה רמז נאה ,שעל ידי התהלים של מרדכי ואסתר )ובפרט מזמור כ"ב( זכו
להישועה מהמן הרשע ,דהנה כתוב באסתר אסתר )ה' ב'(" :ויהי כראות המלך את אסתר
המלכה עומדת בחצר נשאה חן בעיניו וגו' ,".והנה לפי רבינו גרשום וה"יד רמ"ה" )בבא
בתרא יד :טו (.ספר תהלים שנאמרה על ידי עשרה זקנים נערך על ידי אדם הראשון ודוד
המלך ,ותיבות כראו"ת המל"ך גימטריא אד"ם הראשו"ן ודו"ד המל"ך ,היינו לרמז שעל
ידי התהלים שנערך על ידי אדם ודוד ,שאמרה מרדכי ואסתר ,זכו להישועה.
וכן מצינו שמרדכי ואסתר אמרו תהלים כמו דאיתא בפסחים )קיז" :(.תנו רבנן הלל זה
מי אמרו ,רבי אליעזר אומר וכו' רבי יהודה אומר וכו' רבי אלעזר המודעי אומר וכו' רבי
אלעזר בן עזריה אומר וכו' רבי עקיבא אומר וכו' רבי יוסי הגלילי אומר מרדכי ואסתר
אמרוהו ,בשעה שעמד עליהם המן הרשע ,הם אמרו לא לנו ומשיבה וכו'".
תהלים
שמחה
לידי שמחה
ה.
אמירת תהילים מביאה את האדם לידי שמחהט.
לזכות לשמחה
ו.
עיקר מלחמת דוד המלך היתה לשבר העצבות ולזכות לשמחה
ודומה לזה כתוב בספר "שיח בשמים" )אות רעב ,עמוד תרס"א ,תוך הדברים(" :
ונראה לפרש בעזרת השם יתברך שהתהלים של יעקב אבינו היה בבחינת הקפה ,דהיינו
שהתהלים של יעקב אבינו שהתפלל בבית לבן שלא יצליח לבן במחשבתו ,שהיה לו לעקור
את הכל ח"ו ,אותה אמירת תהלים היא מה שעמדה להיהודים בימי אחשורוש) ,תהלים
קכ"ד ב'( 'בקום עלינו אדם' דהיינו המן ,כי יעקב אבינו אמר תהלים בבחינת הקפה ,דהיינו
לזמן שיצטרך לזה בשביל זרעו כי אותו דבר שלבן רצה לעשות ,כך רוצים לעשות בכל
דור ודור שעומדים עלינו לכלותינו ,והתהלים שאמר יעקב אבינו אז עמד לבניו בזמן
אחשורוש .ולפי זה מדוייק מאד הפסוק )תהלים קכ"ד א'( 'שיר המעלות לדוד לולי ה' שהיה
לנו יאמר נא ישראל' ,דהיינו ש'ישראל' אבינו אמר זה' ,לולי ה' שהיה לנו' בשביל עצמו אז
להנצל מלבן' ,לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם' ,דהיינו שהתהלים של 'ישראל' אבינו
עמד לנו גם 'בקום עלינו אדם'' ,אדם' ולא מלך ,דהיינו המן בימי אחשורוש .ולפי זה מובן
ביותר עצת אסתר שאמרה למרדכי )אסתר ד' ט"ז( 'לך כנוס את כל היהודים הנמצאים
בשושן ,וצומו עלי ,ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום' וגו' ,כי צמו ג' ימים כנגד
הג' אבות ,והתכלית היתה לבוא ליום השלישי ,שהוא כנגד יעקב אבינו שאמר אותן 'שיר
המעלות' בשביל בניו כשיצטרכו להם בבחינת הקפת החנוני ,ולכן כשהגיעו ליום השלישי
נעשה מפלת המן ,כי עמדה להם אז אמירת התהלים של יעקב אבינו כו') ".וכפל דבריו
בפסח סימן רע"ב(.
ט כתוב בספר "שומר אמונים" במאמר "צהלי ורני" )פרק ט' תוך הדברים(" :ועל ידי
זמר של שמחה וכוונתו לשמים ,אז נתקשר על ידי זה בעולם השמחה ,ונשפע ממילא שמחה
בלבו .וסימן לזה שנמשך עליו שמחה מלמעלה ,כשירגיש טהרת מחשבותיו .כי כתבו
הספרים כי אותיות בשמחה הם אותיות מחשבה ,כי על ידי עבודה של שמחה תשיג
מחשבות טהורות .ומי שהוא בעצב ח"ו ורוצה להתעורר בשמחה ,אז יתחזק וישיר זמן מה
איזה ניגון של שמחה ,עד שיתהפך לבבו בעל כרחו לשמחה ,ויראה פלאות בזה .ואם אינו
מרגיש תיכף ,יתחזק בזה עד שסוף כל סוף יתהפך לבבו לשמחה .ומי שאינו בעל מנגן
בטבע ,אז יחזק לבבו בלימוד תורה הקדושה ,כי )תהלים י"ט( 'פקודי ה' ישרים משמחי
לב' ,או באמירת תהלים בעל כרחו בשמחה ,וידבר עם חבריו בצהלת פנים וטוב לבב ,כי
כל זה גורם להביא שמחה בלב .וכו'".
קנא
קנב
תהלים
על ידי ספר תהילים שכולל עשרה מיני נגינה ,שהם בחינת שמחהי,
וצריך להתפלל על זהיא.
בשירה בשמחה באימה ובקדושה
ז.
אשרי האיש אשר אומר תהילים בשירה ובזמרה ,בשמחה
י כתוב בספר "ליקוטי הלכות" )ברסלב( אורח חיים )בהלכות נפילת אפים הלכה ד' אות
ו(" :וזה בחינת )תהלים ל"ד א'( 'לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך ויגרשהו וילך' .כי
דוד המלך הוא בחינת מלכות דקדושה שהוא בחינת השכינה שהוא בחינת מלכות דוד משיח
כידוע שהוא בחינת שמחה כנ"ל .ועיקר המלחמה של דוד עם הסיטרא אחרא והקליפות היה
רק לשבר העצבות ולזכות לשמחה ,שזהו בחינת עשרה מיני נגינה שהמשיך דוד בעולם על
ידי ספר תהלים שכלול מכל העשרה מיני נגינה ,שהם בחינת שמחה ,כמו שכתוב )שם צ"ב
ד'(' ,עלי עשור ועלי נבל' וכו' 'כי שמחתני ה' בפעלך' וכו' .כמו שכתב רבינו זכרונו לברכה
במקום אחר .וכן מבואר בזוהר הקדוש ,שדוד המלך עליו השלום הוא בדחא דמלכא
שאפילו בעת שהתוודה על חטאו בשבירת לב ,לא עזב את דרכי בדיחתו ,כמבואר שם,
בזוהר עיין שם .כי דוד הוא בחינת מלכות דקדושה שהיא בחינת השכינה ,שהיא שמחתן
של ישראל כנ"ל .ועל כן בעת שבא דוד ביד הפלשתים בגלות ותפסו אותו והביאוהו לפני
אבימלך ורצו לנקום בו .וראה דוד שאי אפשר להתגבר עליהם ולצאת מהם כי אם על ידי
שמחה ,שעל ידי זה עיקר ההתגברות על הקלפות והסטרא אחרא שהם בחינת עצבות כנ"ל,
אבל בעת תוקף הגלות שמתגברין במרירת השעבוד ואינם מניחים לשמוח .ואם כן מאין
יבא עזרנו ,כי אי אפשר להמלט מהסיטרא אחרא כי אם על ידי שמחה ,ולשמחה אי אפשר
לזכות מחמת תוקף התגברותם בגלות כנ"ל ,על כן דוד המלך שהיה שמחתן של ישראל,
כשנפל בגלות ביד הסטרא אחרא שהם הפלשתים .חנן ה' אותו בעצה הזאת שעשה עצמו
כשוטה ממש ,ועשה מעשה שטות ושגעון ממש ,והוריד רירו על זקנו ויתו על דלתות השער
וכו' )שמואל א' כ"א( ועל ידי זה נמלט מידם ,כי על ידי מילי דשטותא דייקא באים לתוך
שמחה ,שעל ידי זה נצולין מהם ,כי עיקר ההתגברות עליהם הוא על ידי שמחה ,ואי אפשר
בגלות לשמוח כי אם על ידי מילי דשטותא דייקא כנ"ל .וזהו בחינת שמחת פורים שעושין
אז כל מיני שחוק ומילי דשטותא בשביל שמחה ,כי עקר השמחה הוא על ידי מילי דשטותא
דייקא כנ"ל".
יא כתוב בספר "לקוטי תפילות" )חלק ראשון תפילה כ"ז תכ"ב(" :ונזכה לשיר ולרנן
ולנגן לפניך נגונים ושירות ותשבחות לשמך ולעבודתך באמת תמיד ,עד שנזכה לעורר
ברחמיך 'שיר השירים אשר לשלמה' ,שיר המעולה על כל השירים .ונזכה לכל עשרה מיני
נגינה שנאמר בהם ספר תהלים ,ותברך אותנו בשלומך הטוב ,ותשפיע שלום על עמך
ישראל לעולם וכו'".
תהלים
ובכונת הלביב ,בקדושה בטהרה ,באימה וביראהיג .ואשרי המרגיל
עצמו בשירותיו לאמרם בקול נעימה וזמרה ,שיכולים להמתיק כל
הגבורות ולזמר כל עריצים ,ולהכרית כל החוחים והקוצים הסובבים
את השושנה כביכוליד.
יב כתוב בספר "קיצור של"ה" )מסכת חולין עמוד קמב(" :אשרי האיש אשר אומר
תהלים בשירה ובזמרה בשמחה ובכונת הלב ,ולא כמו בדור הוה שאומרים במרוצה
ובמהירות ובלתי כוונה והבנה ,ושוגים גם כן בקריאה וכו'".
יג כתוב בספר "כתר שם טוב" )אות דש(" :מזמור לדוד ,אמרו רבותינו )פסחים קיז.
מדרש תהלים כ"ד ג'( ,כל מקום שנאמר 'מזמור לדוד' מנגן ואח"כ שורה עליו שכינה,
'מזמור' להביא רוח הקדש 'לדוד' ,וכל שנאמר בו 'לדוד מזמור' ,שרתה עליו שכינה ורוח
הקדש ואח"כ אמר שירה ,והנה באמירת ספר תהלים יש לנו ליבוש ולהכלם ,דאימתי רוח
הקודש שורה עלינו ,קודם האמירה או אח"כ ,יראה לומר בקדושה בטהרה באימה ביראה".
ובספר "שיח שרפי קודש" )ערך רבי חנוך העניך מאלכסנדר ,אות ב( כתוב :סיפר
המו"צ ר' שמואל זאב ז"ל מגוסטינין שהה"ק ר' י"מ מגוסטינין זצללה"ה סיפר לו )כי הוא
היה מקורב מאוד אליו( שפעם אחת היה על חתונה אחת בפרשיסחא ,וגם הה"ק הר"ר
העניך זצללה"ה מאלכסנדער גם כן היה שם ,ולנו באכסניא אחת .וישנו גם כן במטה אחת.
והנה בלילה של החתונה הה"ק מאלכסנדר זצללה"ה היה אומר בדחנות כאחד הבדחנים
כידוע .והרבי זצ"ל מגוסטינין לא היה מכיר עוד את הרבי מאלכסנדר היטב ,ולא היה עוד
חשוב כל כך בעיניו .אולם בלילה השכים הרבי ר' העניך זצללה"ה מאלכסנדר בחושבו
שחבירו ישן היטב ,ורחץ ואמר תהלים בחדר השני .וסיפר הרבי זצ"ל מגאסטינין בזה
הלשון ,שכל פסוק ופסוק שהיה שומע מהה"ק מאלכסנדר היה משליכו מהמטה ורעדו כל
עצמותיו ,אך עשה עצמו כישן .והשגיח היטב על הנהגתו ,ובבוקר השכים הרבי מגוסטינין
זצ"ל ועשה עצמו כאילו לא ידע .ובלילה על השבע ברכות חזר עוד הפעם הרבי מאלכסנדר
זצ"ל לבדח כולם בבדחנותו ,וסיפר מעשה מהאשה חנה'לע די גנב'טע ,כך היתה נקראת,
וכולם נפלו והתגלגלו על הארץ מרוב צחוק .אך הרבי מגוסטינין זצ"ל היה נבוך ברעיונו
אם הוא האיש בעצמו שישן עמו במטה או לא ,כי לא הבין את שינוי הנהגתו )לא שהיה
מסופק אם זה הוא האיש עצמו ,אך שלא הבין מנהגו( של הה"ק מאלכסאנדר זצ"ל .והביט
בפניו ,ונתן עליו עיניו הה"ק מאלכסנדר זצ"ל .ויצא הרבי מגוסטינין זצ"ל כמעט נשמתו
מפחד ,כי רעדו כל עצמותיו ,ע"כ".
יד כתוב בספר "שומר אמונים" במאמר "צהלי ורני" )פרק ט' בתוך הדברים(" :ולכן
אשרי המרגיל עצמו בשירותיו לאמרם בקול נעימה וזמרה ,ועל ידי זה נתדבק בקדושת קן
צפור כנגד ק"ן מזמורים שחיבר דוד המלך עליו השלום ,ויכולים להמתיק כל הגבורות
ולזמר כל עריצים ,כי לכן נקרא זמירות כנגד לזמר עריצים ולהכרית כל החוחים והקוצים
הסובבים את השושנה כביכול וכו'".
קנג
קנד
תהלים
בשמחה ובבטחון
ח .צריך האדם להיות בשמחה וימלא לבו בבטחון שהקב"ה ברוב
רחמיו וחסדיו יקבלו בקשתו .ועל זה הדרך כתב דוד את ספר
התהילים ,שמתחיל תמיד בשמחה ובזמרה ,ואחר כך מקבש בקשתו
בבכי ובצעקה ,ואחר כך מביע שמחתו החוצה ,שבוטח שהקב"ה
יענהוטו.
טו כתוב בספר "צדקת הצדיק" )אות קכט(" :מיד שאדם רוצה לשוב ,הרי הוא 'בא
ליטהר' ,והמשפט 'לסייע אותו' ,כמו שאמרו ביומא )לח (:וכשמסייעין ,אז ממילא ניתוסף
בו רוח טהרה ,והוא מוסיף לבוא ליטהר ,ואז חוזר הסיוע מלמעלה ביתר שאת ,וממילא
מוסיף למטה לבוא ליטהר ,וכך חוזר חלילה ,עד שמפתח כחודו של מחט נעשה כפתחו של
אולם ,כמו שאמרו ז"ל )שיר השירים רבה ה' ב'( .ומאין בא שפעמים אדם רוצה לשוב ואין
נגמר ,וכדרך שאמרו )עיין חגיגה כז' (.פושעי ישראל מלאין חרטות' ,רצה לומר היינו כמו
שמובא ב"מדרש הנעלם" בזוהר חדש סוף פרשת בראשית ,כי בשעה שאדם רוצה לשוב אז
הוא הקיטרוג הגדול מיצר ,ולכך זמן הקיטרוג בראש השנה ]שנקרא 'בהמצאו' ו'עת רצון'[
עיין שם ,ורצה לומר בקיטרוג ,היינו אם מגיעו על פי משפט לסייעו ,בטענות שונות שיש
לו ,ולכך צריך לבקש רחמי שמים בעת שבא ליטהר על הסיוע .והעצה נגדו הוא השמחה
והבטיחות בלב ,שבודאי השם יתברך ברוב רחמיו וחסדיו יקבלו בתשובה שלימה לפניו.
ותוכו רצוף המרירות הגדול על חטאו ,שזה ממש דוגמת 'תקיעה שברים תרועה תקיעה',
שעושין בראש השנה .כידוע ,דהתקיעות הם לשמחה ,ושברים תרועה היינו גנוחי גנח
וילולי ייליל ,כמו שאמרו ז"ל )ראש השנה לג ,(:ועל ידי זה מתערבב השטן .ולכך נאמר
)תהלים נ"א א'( 'מזמור לדוד בבוא אליו נתן' וגו' שהוא הפשוטה שלפניה בשמחה וזמרה,
בטוח שהשם יתברך יעננו ]ובכל מזמור של בקשה שבתהלים סופו לעולם בישועה ונחמה,
כענין פשוטה לאחריה .וגם כי באמת בתשובה שלימה ,אז משיג תיכף בשעתא חדא ברגעא
חדא האור והגילוי ,וזהו השמחה שלאחריה ,וכדרך שנאמר )תהלים ו' ז'( 'בדמעתי ערשי'
וגו' ותיכף אחר כך 'כי שמע ה' קול בכיי' וגו' וכן בכמה מקומות .ושלפניה הוא כענין
)ישעיהו ס"ה כ"ד( 'טרם יקראו ואני אענה' ,ובודאי כשהקב"ה עונה הוא בכל העולמות,
ומרגיש תיכף לב האדם גם קודם הקריאה קצת שמחה ובטיחות .וכשהאדם מתאמץ לבבו
להיות כן ,אף שאינו כן מעצמו על ידי הענייה דהשם יתברך מכל מקום על ידי פעולות לבו
עושה רושם למעלה שיהיה כן ,כענין ה' צלך כנודע".
קנה
שער העובדות
שער העובדות
עשר כדי שתתעשר
כתוב בספר "פאר הדור" )ח"ד עמוד קי"ד(" :סיפר אחד מפיו של רבי דוד
צבי זילברשטיין מרבני תל אביב ,שפעם אחת נתלווה אל יהודי חשוך בנים
אשר שם פעמיו לבני ברק כדי להתברך מפיו של החזון איש ,שאמר לאיש:
"עצתי ,שתפריש מעשר כספים בשביל אחזקת תורה ,לא חשוב לאיזו ישיבה או
תלמוד תורה ובלבד שהכסף יהא מיועד ללומדי תורה .ואם קשה להפריש מלוא
הסכום בבת אחת בסוף החודש ,מוטב להפריש בכל יום סכום קטן" הם יצאו
מעל פניו ורבי דוד צבי אמר לאיש" :חזור והיכנס ,ותכבד אותו בסנדקאות".
נכנס האיש ואמר" :עשיתי כדבריו ,רבי ,קיימתי עצתו וקבלתי עלי להפריש
מעשר ,אני בטוח שיעזור לי ה' ויתן לי בן ואכבדנו בסנדקאות" .נענע לו
בראשו ,ולתקופת השנה שימש החזון איש סנדק לבן שנולד לאותו יהודי,
כשהוכנס לבריתו של אברהם אבינו".
סעודת פורים
מובא בקונטרס "קול ששון" )לקט סיפורים ועובדות מפליאות מהאדמו"ר
מריבניץ ,עמוד כ"ד ,אות כז(" :פעם ,ביום הפורים שהיה בערב שבת קודש,
ערך רבינו את סעודת הפורים אחר צהריים והיה סמוך לכניסת השבת .רבינו
היה במצב רוח מרומם ופתאום אמר' ,עכשיו היא עת רצון ומי שרוצה יכול
להיכנס' .והיו ממתינים שם זוג אחד שלא נפקדו בזש"ק )שבאו לנסיעה מיוחדת
לפעול ישועה בעדם( ,והמשב"ק קרא להם שיכנסו .האברך התחיל להתחנן
לפני רבינו שיאציל לו את ברכתו שיזכה להיפקד בזש"ק .שאלו רבינו כמה
שנים הוא אחר חתונתו ,והשיב הלה שזה כבר ארבע שנים .הגיב רבינו בלש"ק
'און אז עס וועט זיין נאך פיהר יאהר!! )ואם יתמלא עוד ארבעה שנים ,מה
בכך( .בהמשך הזמן באו כמה פעמים לפני רבינו להתברך ,וכאשר עברו עליהם
ארבעה שנים מעת ההיא ,בקשו מהמשב"ק שיפציר אצל רבינו בעדם )רבינו
היה אז חלש ,ואך יצא אז מבית חולים( שבאו מים עד נפש והיו במצב של
יאוש ,ושישאל את רבינו אם יש עוד תקוה בשבילם .בתוך הדברים ,בקשו
שיזכיר לרבינו שכבר עברו השנים אשר קבע רבינו לישועתם .המשב"ק הזכיר
בקשת הנ"ל )ושכח להזכיר הענין של הארבע שנים( כששמע רבינו השמות
הגיב בעצמו ,הנה כבר עברו ארבעה שנים ויהיה להם ילדים) .המשב"ק שאל
מרבינו אם כשיבואו יבטיח להם אודות הבנים ,והשיב כן( ,למחרת באו לקבל
קנז
קנח
שער העובדות
ברכה ,ורבינו הבטיח להם זש"ק .אחרי זמן קצר באו לבשר לפני רבינו בשורה
טובה שנפקדו) .הר' צבי שאהנוולד הי"ו ,משב"ק"(.
צריך רק לבקש
מה מאד נחוץ ללמוד את סדרי ודרכי התפילה ולהשקיע עמל ויגיעה
להשתלם בנתיבותיה ,שהיא גמר המלאכה לכל ההשגות שישיג האדם בחייו.
שיתכן שיעמול וישתלם כדי לזכות לכל המתנות ברוחניות וגשמיות והן יתעכבו
מפני חסרון התפילה .ומי יודע כמה מתנות טובות מהשי"ת צבורות ועומדות לנו
בפתח שערי השמים ומחכות לפתיחת השערים ע"י מפתח התפילה .אמנם האדם
המרבה בתפילה ,כל המתנות מזומנות ומצויות לו ונפתחים השערים ויחולו כל
הברכות כולם על ראשוא.
נבאר את יסוד דבריו של הרה"ג ר' שמשון זצ"ל בשני הסיפורים הבאים.
לפתוח הלב בתפילה
מעשה באברך אחד מתושבי אופקים שעברו עליו כבר תשע שנים ועדיין לא
נפקד .צערו גדל מיום ליום ,עד שהחליט שהולך לקבל הבטחה מאדם גדול ולא
יעזבנו עד שיבטיח לו שיזכה לזש"ק .ערב אחד הלך לגאון ר' שמשון פינקוס
זצ"ל ושפך את לבו על מצבו העגום ,ואמר לו" :איני עוזב את הרב עד שיבטיח
לי ישועה" .ענה לו ר' שמשון "מי אני בכלל להבטיח דברים העומדים ברומו
של עולם?" האברך מתעקש בכל כוחו ,שאינו זז מכאן עד שיבטיח לו שיזכה
לזש"ק .רבי שמשון חשב לרגע ,ובאותו זמן התחילו פני האברך כבר להראות
קצת תקוה .אמר לו ר' שמשון 'בסדר' .השני חשב לעצמו מה הפירוש של
'בסדר'? האם זה הבטחה או שמא הפירוש הוא שהרב מרגיש את צערו אבל
להבטיח אינו יכול? באותו רגע אמר לו הרב" :בוא ,נוסעים" .נכנסו למכונית
והרב התחיל לנסוע .האברך לא הבין מה קורה ,לאן נוסעים בשעה כזאת,
כשחושך על פני הארץ .לאחר כעשרים דקות של נסיעה ,כבר לא נראו בתים
באופק ,אלא רק אור הלבנה והכוכבים .השני התחיל להיות קצת מוטרד ,ובכל
זאת התחזק ובמקום לשאול על הפרטים ,ישב בשקט מוחלט ,בסבלנות ,לראות
איך יפול דבר .לפתע עצר הרב את רכבו ,ור' שמשון אמר לאברך "בבקשה,
תרד כאן ואני אחזור בעוד חצי שעה ,ובינתיים תשפוך את נפשך אל ה' בכל
א בתוך הדברים ,בספר "שערים בתפלה" )פרקי פתיחה עמוד יא(.
שער העובדות
כוחך וה' יעזור" .האברך קצת פחד כאן בחושך אבל בכל זאת התחזק ,בתקווה
שבעזהי"ת מכאן תצמח ישועתו .התחיל להתפלל בכל כוחו ,עד שר' שמשון חזר
לאספו .האברך נכנס להמכונית והרגיש שר' שמשון מסתכל לתוך ליבו .האברך
חיכה כבר שיגיד לו מזל טוב ויסע ,אבל לא זאת היה תגובתו אלא אמר לו "זוהי
תפילה מעומק הלב? ללא שום דמעות? תחזור ,ועכשיו תתפלל כפי שלא
התפללת בימיך ואני אחזור בעוד עשרים דקות" .האברך באמונתו ,אמונת
חכמים ,שב אל מקום התפילה ,ואכן התחיל להתפלל כפי שמעולם טרם התפלל.
הדמעות זלגו מעיניו ללא הפוגות ,עד שכל זקנו היה רטוב כאילו יצא מהמקוה,
'כי רגע באפו חיים ברצונו בערב ילין בכי ולבקר רנה' )תהילים ל ו( .ר' שמשון
חזר ,והפעם הסתכל עליו בפנים חדשות ,בחיוך ,ואמר לו" :כעת בטוח אני
שתזכה לזש"ק ".וכך הווה .לפקודת השנה נולדו לו תאומים .והיום ב"ה יש לו
משפחה לשם ולתפארת ,בנים ובני בנים ההולכים בדרך התורהב.
לפעמים נדחה קריאת מגילה עבור תפילה
הרב שמשון פינקוס זצ"ל היה מקרב את המון העם בכל ארבע כנפות תבל.
אף לדרום אפריקה היה מגיע לקרב את הרבים .באחת מנסיעותיו לקייפ-טאון
שבדרום אפריקה ,התאכסן אצל יהודי אחד ,שתקן וטוב לב ,שהיה חשוך בנים
שנים הרבה .סיפרו לר' שמשון על מצבו וביקשוהו שיברך אותו שיזכה לזש"ק
בקרוב ,ואכן ר' שמשון זצ"ל ברכו בחום .זמן מה לאחר מכן התקשר אחד
האנשים החשובים שאירגן את נסיעתו של הר"ש לדרום אפריקה ואמר לאותו
יהודי שהנה מגיע פורים "וכל הפושט יד נותנים לו" ,לכן כדאי לו להתפלל
בכוונה רבה ,ויבקש מהקב"ה מה שלבו חפץ .וסיפר לו המעשה על האברך
מאופקים שזכה לזש"ק בכח התפילה .בעל-האכסניה הקשיב קשב רב לכל
הנאמר ,וחשב בלבו שזו עצה טובה ,אבל בשל תכונות נפשו ,קשה לו מאוד
להוציאה אל הפועל ,להזיל דמעות ברבים ולהתפלל זמן ארוך בבית הכנסת
שמתפלל בו .והנה הגיע חג הפורים ,הלך לבית הכנסת להתפלל ולשמוע קריאת
המגילה ולא שכח מה שאמר לו הנ"ל ,אבל חשב בלבו איך יקיים זאת .התחילו
הקהל שמונה עשרה וגם הוא התחיל את תפילתו ,ופתאום מרגיש שהשערים
ב הסיפור הנ"ל שמעתי מהרה"ג ר' אליעזר צור שליט"א ראש כולל ,תלמיד מהג"ר
שמשון פינקוס זצ"ל.
שוב מצאתי המעשה נדפס בספר "רבותנו שבדרום" )עמוד רמ"ה(.
קנט
קס
שער העובדות
נפתחו לו ויכול לבקש כל משאלות לבו ,והתחיל להתפלל באופן שלא התפלל
בחייו וזלגו עיניו דמעות ותפילתו נמשכה וכבר סיימו התפילה והתחילו קריאת
התורה והוא עדיין מתפלל ,ויודע שעוד מעט מתחילים לקרוא את המגילה.
ב'קייפ-טאון' ,מקום מגוריו ,היה רק מנין אחד לקריאת המגילה ,אך מכל מקום
הרגיש שה' פתחלו פתח להתקשר בקשר של )זרע של( קיימא ועליו לנצל
ההזדמנות עד תום ,וכן עשה .הוא המשיך והתפלל ובכה והתפלל ובכה ,ואנשים
חשבו שאיבד את שפיותו ,אך הוא לא התייחס לכל המבטים התמהים והמשיך
להתפלל ,וגם כשכבר סיימו את קריאת המגילה הוא עדיין התפלל ,והרגיש
שנענו לו מן השמים .עברו תשעה חדשים ובשעה טובה נולד לו בן.לא יאומן.
צריך רק לבקשג.
תפוח למשלוח מנות
החתם סופר שלח פעם אחת במשלוח מנות לחתנו 'תפוח' וחרט בתפוח א'פ'ל'
הרומז לפסוק א'ך פ'רי ל'צדיק' .כשראה זאת אמר לאשתו בשנה זו נזכה
לזש"ק ,וכך הווהד.
ד' כוסות בפורים
הגר"ש פינקוס זצ"ל היה נוהג לשתות ד' כוסות בפורים .ובשתיית כל כוס
היה מדגיש כנגד אחד מד' דברים :רפואה ,פרנסה ,תורה ,זש"ק .ובהגיע לכוס
רביעי היה מכריז שזו כוס מיוחדת לאלו שעדיין לא נפקדו ,ושבזכות כוס
רביעית ייפקדו בזאת השנה בזש"ק .והיה מוזג ומחלק לאותם האברכים ומבקש
שלאחר השתיה ישירו בקול וברצף את השיר "זרעא חייא וקיימא"ה.
זוכה לבנים בעלי עושר בעלי חכמה
כתוב ב"אוצר המדרשים" )עשרת הדברות עמוד תנו(" :ומעשה בחסיד אחד
זקן בן שבעים שנה שלא היה לו בן והיה לו ממון הרבה ,ובכל יום ויום היה
הולך לבית הכנסת .וכשהיו הנערים יוצאים מבית רבן היה מחבקן ומנשקן והיה
ג הסיפור הנ"ל שמעתי מהרה"ג ר' אליעזר צור שליט"א ,ראש כולל ,תלמיד להג"ר
שמשון פינקוס זצ"ל.
ד כן ראיתי נדפס בשם החתם סופר.
ה מובא באריכות יותר בספר "רבותינו שבדרום" )עובדות והנהגות של הגר"ש פינקוס
זצ"ל והג"ר חיים קמיל זצ"ל פרק י"ז ח"ב(.
שער העובדות
קסא
אומר להם אמרו לי פסוקיכם ,וכל אחד ואחד אמר לו פסוק אחד שלו .והיה
בוכה ואומר אשריכם שזכיתם לבנים שעוסקים בתורה ,והיה אומר אוי לי שכל
נכסי ינחול אחר .מה עשה אותו חסיד? ,עמד ופיזר נכסיו לת"ח ,אמר שמא יש
לי חלק לעוה"ב עמכם .מיד נתגלגלו רחמיו של הקדוש ברוך הוא ונתן לו בן
לשבעים שנה .כיון שהיה בן חמש ,היה מרכיבו על כתפו ומוליכו לביהמ"ד.
אמר לו לרבו איזה ספר יתחיל בני ללמוד? אמר לו בספר ויקראאמר לו ,לא
יתחיל אלא בספר בראשית שהוא שבח להקב"ה .מיד פתח ספר בראשית .יום
אחד אמר הבן לאביו ,עד מתי אתה מרכיב אותי על כתפך הניחני לילך? אני
יודע הדרך ואלך בעצמי .א"ל לך .כיון שהלך ,פגע בו שליח של מלך .כיון
שראה אותו שהוא יפה ,הרבה לקחו והוליכו לביתו ,וכשבא אביו לעת ערב
לביתו ראה שלא שב בנו .הלך אצל רבו ,א"ל בני ששלחתי אצלך היכן הוא?
א"ל ,איני יודע ,שלא בא היום ללמוד .כששמע אביו כך ,צעק ובכה והלך
בפרשת דרכים ושאל ראיתם בני? כך וכך היה לו סימן .אמרו לו ,לא ראינו
אותו .והיו אביו ואמו צועקים ובוכים ומתפלשין בעפר עד שעלתה בכייתם
למרום .באותה שעה נתגלגלו רחמיו של הקדוש ברוך הוא ,והביא חולי על
המלך ואמר לעבדיו הביאו לי ספר רפואות וכן עשו .והקב"ה הפכו לספר
בראשית ,פתחו אותו עבדיו ,ולא היו יכולין לקרות בו .אמרו לו עבדיו ,כמדומין
אנו ספר יהודים הוא זה .בקשו יהודים ולא מצאו .אמר השליח למלך כשהלכתי
בכפר של יהודי גנבתי משם תינוק ,אולי הוא יודע לקרות בו .אמר המלך לך
והביאו אלי .הלך והביאו לפניו .אמר המלך לתינוק ,בני ,אם יודע אתה לקרות
בזה הספר אשריך ואשרינו .כיון שראה התינוק הספר ,צעק ובכה ונפל מלא
קומתו ארצה .אמר המלך ,כמדומה לי שאתה ירא ממני .אמר לו ,איני ירא ממך,
אלא שאני יחיד לאמי ונתנני הקדוש ברוך הוא לאבי לשבעים שנה ולמדני ספר
זה .א"ל ,אני יודע בטוב לקרות .פתח לו מן בראשית וקרא עד ויכלו .אמר לו
אתה יודע לפרשו? א"ל הן .מיד נתן הקדוש ברוך הוא בו דעה חכמה ותבונה
ופירש לו הכל .כששמע המלך גבורתו של הקדוש ברוך הוא ,מיד עמד ממטתו
וישב במקומו עד שפירש לו הכל .אמר לו המלך ,רפואה באה לי על ידך ,שאל
ממני מה שתחפוץ ואתן לך .אמר לו התינוק ,איני מבקש ממך מאומה ,אלא
תחזירני לאבי ולאמי .מיד צוה המלך להוליכו לבית גנזיו ונתן לו כסף וזהב
ומרגליות והשיבו לאביו ולאמו .כשראוהו אביו ואמו ,נתנו שבח והודיה
להקב"ה ,ובאותה שעה שמחו שמחה רבה .מכאן אמרו חכמים' ,ומה זה שלא
קסב
שער העובדות
למד אלא ספר בראשית היה לו שכר כ"כ ,המלמד לבנו תורה או משנה עאכו"כ,
ומה זה שלא כיבד אביו אלא שעה אחת נתן לו הקדוש ברוך הוא כבוד זה,
המכבד אביו ואמו יום ולילה עאכו"כ שישלם לו הקדוש ברוך הוא שכר טוב
בעוה"ז ובעוה"ב'".
והוסיף ה"מעיל צדקה" )סימן ת"מ(" :א"ה יובן היטב במעשה זה מאמר
רבותינו זכרונם לברכה )ב"ב ט (:כל העושה צדקה זוכה לבנים בעלי עושר
בעלי חכמה כנזכר במאמר דלעיל ,שהרי זה החסד על שעמד ופיזר מנכסיו
לתלמידי חכמים ,זכה לבן שנתן לו הקדוש ברוך הוא חכמה לפרש לפני המלך
ספר בראשית .ומסיבה זו נתן לו כל אותו עושר שהכניסו לבית גנזיו שיקח
כרצונו ,באופן שבעבור הצדקה זכה לבן בעל חכמה .כלומר שנתן לו הקדוש
ברוך הוא חכמה אף על פי שלא היה לו באותה שעה ,כדי שיוכל לפרש לפני
המלך ספר בראשית .וכן בעל עושר כלומר נעשה בעל עושר בלי שטרח בה".
שכר של לא תלין
איתא בזוהר הק' )פרשת קדושים פד" :(:תּוּ פָּתַ ח עוד פתח רבי אלעזר ואמר
לפרש ,מה שכתוב ֹלא תַ עֲשׁוֹק אֶ ת ֵרעֲָך וְֹלא תִ גְזוֹל ֹלא תָ לִין פְּעוּלַּת שָׂ כִיר
אִ תְּ ָך עַד בּקֶר ,ושאל ֹלא תָ לִין פְּעוּלַּת שָׂ כִיר ,אַ מַּ אי מה טעם איסור הלנת
שכר שכיר עד הבקר ,אם מפני עושק שכר שכיר ,הלא בכל רגע שיש שכר
השכיר בידו ואינו נותנו לו ,עובר בלאו .והשיב אֶ לָּא ִמ ְקּ ָרא אָח ֳָרא אִ שְׁ תְּ מַע
אלא מפסוק אחר נשמע דִּ כְתִ יב בְּיוֹמוֹ תִ תֵּ ן שְׂ כָרוֹ וְֹלא תָ בא ָעלָיו הַשֶּׁ ֶמשׁ כִּי
ָענִי הוּא וְאֵ לָיו הוּא נוֹשֵׂ א אֶ ת נַפְשׁוֹ ,הנה מה שכתוב ֹלא תָ בא ָעלָיו הַשֶּׁ מֶשׁ
היינו אִ זְדְּ הַר דְּ לָא תִ תְ ְכּנֵשׁ ְבּגִינוֹי מֵ ָע ְל ָמא עַד לָא יִ ְמטֵ י זִ ְמנְָך לְאִ תְ ַכּנְּשָׁ א הזהר
שלא תאסף ולא תסתלק בשבילו מן העולם עד שלא יגיע זמנך להסתלק ,כְּמָ ה
דְּ אַ תְּ אָ ַמר כמו שנאמר עַד אֲ שֶׁ ר ֹלא תֶ חְשַׁ ְך הַשֶּׁ ֶמשׁ וְגוֹ' פירוש שלא תאסף
נשמתך הנקראת שמש ,וכן כאן מה שכתוב לא תבא עליו השמש ,פירוש לא
תאסף נשמתך הנקראת שמש בשבילו ,ר"ל כי עון הלנת שכר שכיר גורם ,כי
נשמת השכיר העולה למעלה בלילה מקטרגת על השוכר ,ועי"ז הוא מת קודם
זמנו כדלקמן .ואמר עוד כי דרך אגב ֵמ ָהכָא אוֹלִי ְפנָא ִמלָּה אָח ֳָרא מכאן למדנו
דבר אחר ,כי כמו מי שממעט חיי העני ע"י הלנת שכר שכיר ,הוא ממעט את
חייו ,כמו כן מַאן דְּ אַ שְׁ לִים ְלנַפְשָׁ א דְּ ִמ ְס ְכּנָא מי שמשלים וממלא את נפשו של
עני ,הנה אֲ פִילּוּ )דף פה (.דְּ מָטוּ יוֹמוֹי לְאִ סְתַּ ְלּקָא מֵ ָע ְל ָמא אפילו שהגיעו ימיו
להסתלק מן העולם ,קֻדְ שָׁ א בּ ְִריְך הוּא אַ שְׁ לִים ְלנַפְשֵׁ יהּ ְויָהִיב לֵיהּ ַחיִּין יַתִּ יר
שער העובדות
הקב"ה משלים וממלא את נפשו ונותן לו חיים יותר ,כי כמו שהוא הוסיף חיים
לעני ,כן מוסיפים גם לו חיים על חייו".
מניעת תשלום החובות
כתוב בספר "רפאים יקומו" )עמוד רע"א( " :ברחוב אבטליון בב"ב גר לו
הרב פ' .,עובד ה' אמיתי .היו גם שקראו לו צדיק .עיקר פירסומו בא דווקא
לאחר שנפטר בשנת תשס"ז בעשור השביעי לחייו .בתו המתגוררת באחד
הישובים החרדיים לא רחוק מבני ברק ,מצפה כבר שמונה שנים לחבוק פרי
בטן ,וכאמור הצפיה בלבד מנת חלקה .מספר חודשים לאחר פטירת אביה,
מופיע הוא בחלומה ושואל 'האם ידעת מדוע אין לך ילדים? מכיון שכאשר
למדת באנגליה עברת טיפול שיניים ולא שילמת' .היא אכן נזכרה בחוב האמור.
כעבור זמן קצר שילמה את חובה ,וכעבור תשעה חודשים קיבלה מתנה
משולשת .שלישיה! לא פחות ולא יותר .פיצוי נהדר עבור כל שנות הסבל .זכות
גדולה היתה לה ,שגילו לה מן השמים באמצעות אביה את סיבות העיכוב .לאו
כל אדם זוכה לכך .אנו הקוראים נקח מוסר השכל לדקדק בעניני ממון לבל
ניתפש בעבירה ,כדברי הגמרא ו'רובם בגזל' .לאנשים יש זכרון קצר ,ואינם
רושמים לעצמם חובות שהופכים במשך הזמן לאבודים .ברור שיש בזה כדי
לעכב חלילה את הכניסה לגן עדן )אם זכה לכך( לאחר כל הזיכוכים ,כי לא
גמרו כאן את החשבונות .אין בכונתנו לקטרג חלילה אלא להאיר ולהעיר
תשומת הלב ולגרום שכל אחד ואחת יקיימו 'והייתם נקיים' באמונה וביושר.
)סופר ע"י הרבנית ט .ה .מבני ברק(".
כח של בכי
איתא בתנא דבי אליהו רבה )פרק כ'(" :פעם אחת הייתי עובר ממקום
למקום .מצאני זקן אחד ,אמר לי ,רבי ,מפני מה חלק הקדוש ברוך הוא את
עולמו לשני גוים לשתי ממלכות? אמרתי לו ,בני ,אילמלי כל העולם כולו ביד
גוי אחד ,סנחריב מלך אשור ונבוכדנצר מלך בבל עמדו ועשו בהם בישראל
כרצונם .הא לא חלק הקדוש ברוך הוא את עולמו לשני גוים לשתי ממלכות,
אלא כדי לשמור את ישראל .משלו משל ,למה הדבר דומה? לתינוקות של בית
רבן ,שהיה רבן משמרן שלא יצאו ויטבעו בנהר) ,ויהיו כעולי מצרים ,שנא' כה
אמר ה' הנה מים עולים מצפון וגו'( שלא יצאו ויכו זה את זה ,כדי שלא תכה
אותן חמה] ,ויהיו כעולי מצרים ,שנא' כה אמר ה' הנה מים עולים מצפון וגו'
קסג
קסד
שער העובדות
)ירמיה מ"ז ב'([ .וכל כך למה? כדי לקדש שמו הגדול ,שנאמר ה' שופטינו ה'
מחוקקנו וגו' )ישעיה ל"ג כ"ב( ,ואומר ואכלתם אכול ושבוע )יואל ב' כ"ו(,
ואין שביעה אלא דברי תורה ,שנאמר צדיק אוכל לשובע נפשו וגו' )משלי י"ג
כ"ה( .לכך נאמר ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם ה' אלהיכם אשר עשה
עמכם להפליא )יואל שם ב'( ,להפליא בין מעשיהן של צדיקים למעשיהן של
רשעים ,בין מתן שכרן של צדיקים בגן עדן למתן פורענות של רשעים בגיהנום,
לפי שכל אחד ואחד לפי שכרו בא בעולם .לא גילגל הקדוש ברוך הוא והביא
אברהם לעולם אלא בשכרו של שם ,שנתנבא ארבע מאות שנה על ארצות
שבעולם ולא קיבלו ממנו .ולא גילגל הקדוש ברוך הוא והביא מלכות יון לעולם
אלא בשכרו של יפת ,שכיסה ערות אביו .לא גילגל הקדוש ברוך הוא והביא
מלכות רומי לעולם אלא בשכרו של עשו ,שהיה בוכה ומתאנח בשביל שבירך
יצחק את יעקב .לא גלגל הקדוש ברוך הוא והביא מלכות מדי לעולם אלא
בשכרו של כורש ,שהיה בוכה ומתאנח בשעה שהחריבו גוים את בית המקדש.
לא גילגל הקדוש ברוך הוא והביא את סנחריב בעולם אלא בשכרו של אשור,
שאשור איש כשר היה ובן עצתו של אברהם אבינו היה .ולא גילגל הקדוש
ברוך הוא ]והביא נבוכדנצר[ בעולם אלא בשכרו של )אויל( מרודך ,שנהג
כבוד לאבינו שבשמים .ולא גלגל הקב"ה והביא את המן לעולם אלא בשכרו
של אגג שהיה בוכה ומתאנח בשעה שהיה חבוש בבית האסורין ,ואמר אוי
לי שמא יאבד זרעי לעולם מן העולם לכך נאמר ולא יבושו עמי לעולם.
תם ונשלם ,שבח לבורא עולם.
© Copyright 2024