הקובץ להורדה
לקוטי אור
מפניני ראשי תיבות ,נוטריקונים וגימטריות
שב'תורה אור' ו'לקוטי תורה'
לכ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע בעל התניא והשולחן ערוך
ב -ספר שמות ומגילת אסתר
ליקט וערך
הרב יוסף אברהם פיזם
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד
יו"ל ע"י
אור חב"ד
איגוד תלמידי הישיבות באה"ק ת"ו
ת"ד ,18כפר חב"ד72915 ,
טל | 03.578.5302:פקס03.578.5303:
כתיבה ליקוט ועריכה
הרב יוסף א .פיזם
עיצוב ועימוד
מ .קוסטה
כל הזכויות שמורות ©
לפרטים והזמנות077.7068.770 :
נדפס בישראל ה'תשע"ה • 5775
ב"ה
פתח דבר
בהתוועדות כנס השלוחים העולמי ,אשר התקיים ב"בית רבנו שבבבל" – הוא בית
מדרשו של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו משיח צדקנו ,בש"פ חיי שרה ,שבת מברכים
כסלו ה'תשנ"ב ,אמר הרבי:
" ...ויחד עם השלימות בעבודת השליחות (בסיום ליקוטי תורה פרשת
ברכה) יש מיד את שלימות הנישואין – שיר השירים – של ישראל וקוב"ה
[ובפרט על ידי שמקבלים גם את ההחלטה הטובה ללמוד את כל ספר תורה
אור וליקוטי תורה ,כל חלקיהם עד סיומם .שעל ידי לימוד התורה בעניינים
אלו ,ממהרים עוד יותר את ההמשכה בפועל] עד לאופן שנקבה תסובב גבר,
הקב"ה עצמו מודה כביכול לישראל ,לכל יהודי ולכל היהודים על עבודתם
(ואפילו שהיא לא הייתה בתכלית השלימות) ,והוא מוליך את כל ישראל לארץ
הקדש ,לירושלים עיר הקדש ,לבית המקדש השלישי ,ועוד והוא העיקר –
תיכף ומיד ממש" .עכל"ק.
ידוע רצונו הק' של הרבי ,שילמדו את ה"תורה אור" ו"ליקוטי תורה" מתחילתם
ועד סופם ,אם באופן המשובח יותר – מידי שבוע בשבוע "פרשת השבוע החסידית"
ואם באופן של לימוד לפי הסדר ,ובלבד ללמוד מתחילה ועד סוף.
והנה ,על יסוד דברי מלך המשיח לבעש"ט הק' בעליית הנשמה הידועה ,אשר
על ידי "יפוצו מעיינותיך חוצה" – מעיינות החסידות – "קאתי מר" דא מלכא
משיחא ,ובעידוד רבנים ומשפיעים ,הנני מו"ל לקט ביאורים מפניני נוטריקונים,
גימטריאות וראשי תיבות ,אשר ליקטתי ועיבדתי בחמלת ה' עלי ,במסגרת המכון
התורני "נפש חיה" ,מספר "תורה אור" של כ"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע,
על חומש שמות (ופרשת פקודי שב"לקוטי תורה") ומגילת אסתר (את הנושאים על
מגילת אסתר ליבנתי עם חתני כבני הרה"ת ר' יוסף יצחק אזמן משלוחי הרבי לקייב
אוקריינה).
על פי עידודו הידוע של כ"ק אדמו"ר מה"מ להוציא לאור פתגמים ואמרות מתורת
החסידות ,באופן שווה לכל נפש ,ובהתאם לחיבת מחבבי התורה לפנינים מסוג זה,
בוודאי יתקבלו הדברים לרצון בע"ה ,ויזרזו את בוא הגאולה ,מיד ממש.
וזאת למודעי :א .ליד כל ביאור צויין המקור המדוייק ב"תורה אור" ,כיוון שאין
תחליף ללימוד במקור ,ובליקוט ועיבוד ,מטבעם של דברים ,נגרעים או נוספים
דברים ,ואם שגיתי ה' הטוב יכפר .ב .כיוון שהתכנית היא להוציא בעתיד מהדורה
שלימה ומתוקנת בע"ה ,אשמח לקבל הערות והארות ,על מנת לתקן.
כאן המקום להביע תודה והערכה למרכז את"ה – איגוד תלמידי הישיבות באה"ק
– "אור חב"ד" ,שבניהולם של גיסי רב הפעלים הרה"ח מנחם פרלשטיין שי' ,ובנו
תלמידי הרה"ת שמואל פרלשטיין שי' ,הפועלים רבות להפצת מעיינות החסידות
בעל פה ובדפוס ,בהיקף ארצי .מרכז את"ה – אור חב"ד באה"ק ,נטל על עצמו את
ההוצאה לאור וההפצה של חוברת זו (השניה בסדרה ב"ה) ,ועל כך תודתי ותודת
הלומדים נתונה מקרב לב ,ובברכה שיזכו לקבל פני משיח צדקנו בקרוב ממש,
בתוך כלל ישראל ,ברב נחת ושמחה.
עוד מקום איתי להביע תודה לכל אלו המסייעים בידי לעסוק בהרבצת תורה,
חסידות וחינוך ,והפצת המעיינות ,אאמו"ר הרה"ג והרה"ח הרב יגאל פיזם שליט"א
ראש ישיבות חב"ד בקריות ורב קהילת ביהמ"ד חב"ד קרית שמואל ,ידידי הרה"ח
הרה"ת המשפיע הרב לייבל שלדקרויט שי' ,משלוחי כ"ק אדמו"ר מה"מ לארץ הקדש
ומנהל כללי של מוסדות חינוך חב"ד – חיפה והקריות ,וכן לסגני ויד ימיני בניהול
ת"ת חב"ד "צבאות מנחם" הרה"ת המסור והמוכשר הרב משה אסולין שי'.
אחי היקרים הרה"ח הרב שמשון פיזם והרה"ח ר' איתן יעקב פיזם ,מנהלי מוסדות
"נפש חיה" ו"תומכי תמימים" בקריות ,גיסי אמן העיצוב והניקוד הרה"ח ר' אברהם
יעקב בנימין פרלשטיין שי' .תודה מקרב לב לתמים מנחם מענדל קוסטנטיני על
הפקת החוברת והכריכה בחן רב.
ברכה ותודה מיוחדת אביע מעומק ליבי לרעייתי מנב"ת עדינה שתחי' ולכל בני
ביתי שיחיו ,אשר סייעו כל אחד בדרכו ,שאוכל להתרכז בכתיבת הספר ולהוציאו
לאור בסייעתא דשמיא ,להפצת המעיינות חוצה ,המזרזת את בוא הגאולה.
ואחתום בהכרזה אשר נתבאר תוכנה בשיחות הקדש ,אשר יש בה "גילוי מציאותו
של מלך המשיח"(שיחת א' דר"ח כסלו וש"פ תולדות ה'תשנ"ב)" ,חיזוק ההתקשרות
וקבלת המלכות"" ,תוספת חיים והצלחה בחיי המלך"" ,בקשה וסגולה לזירוז הגאולה
מיד" – עד "והקיצו ורננו דוד מלכא משיחא" (שיחת ב' ניסן תשמ"ח ,ועוד) בנוסח
המפורסם:
"יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד"!
יוסף אברהם בלאאמו"ר הרב יגאל שליט"א פיזם
יום רביעי ,פרשת משפטים ,כ"ב שבט,
יום ההסתלקות – הילולא של הרבנית חיה מושקא נ"ע זי"ע,
אשת כ"ק אדמו"ר מה"מ ,הי' תהא שנת עוז הוי'ה
מאה ושלוש עשרה שנה להולדת הרבי מלך המשיח
ספר
שמות
ספר שמות
פרשת שמות
ונהר יוצא מעדן להשקות את הג"ן...
(בראשית ב ,י)
תכלית ירידת הנשמה לעולם הזה ,ירידה צורך עליה היא ,כדי לחזות בנועם ה' בעולם
הבא ובגן עדן – שהוא עולם השגת הנשמות ,אשר נהנין מזיו השכינה ,המהווה תענוג
נפלא עד אין קץ ותכלית ,בלי גבול .אך הנה הנשמה הינה נבראת ובעלת גבול ,ואי אפשר
לה לנפש – בעלת הגבול ,לקבל את הארת התענוג האלוקי העליון שהוא בלי גבול ,עדי
עד.
אלא שכך עשה הקב"ה ,שיתלבש אור התענוג בכלי ולבוש ,שהינו אור תורה .זהו שכתוב
"ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן" .שכן "עדן" הוא בחינת "מקור התענוגים" (שדרגתו
היא בחינת "כתר עליון") .ונהר יוצא מעדן זה כדי "להשקות את הגן" ,כלומר להאיר לתוך
בחינת "ג"ן ( )53סדרים דאורייתא (פרשיות התורה).
כי הרי "אורייתא מחכמה נפקת" (התורה מחכמה יצאה) ,היא בחינת חכמה דאצילות,
ממנה מתגלה בחינת התורה ,שמקורה נעלה בעצם עוד יותר ,שכן ב"חכמה" שהיא
נוטריקון "כח -מה" ,המורה על ביטול ,בבחינת "ונחנו מה" ,הנה על ידי ביטול זה ,מתגלה
בה אור אין סוף מכתר עליון .לפיכך ,על ידי התורה ,יכולה הנשמה להשיג בגן עדן את
"שמו הגדול" ,שהוא בחינת "כתר עליון" – "מלכות דאין סוף" – שנקראת "שמו הגדול",
והוא נמשך ומתלבש בספירת חכמה דאצילות ,מקור התורה .וזהו שאמרו חז"ל ש"כל
התורה שמותיו של הקב"ה" .נמצא ,איפוא ,שע"י התורה יכולה הנשמה להשיג בגן עדן
את "שמו הגדול" .זהו ונהר יוצא מעדן( מקור התענוגים מכתר עליון) והשקה את הג"ן
(פרשיות התורה ,בחינת חכמה).
(מט ,ב)
"איתנים" – אותיות "תנאים" ,ואליהו בגימטריא ב"ן
"והאיתנים מוסדי
ארץ" (מיכה ו ,ב)
איתנים – אותיות תנאים ,שהם המייסדים את ה"ארץ" ,אשר היא בחינת תורה שבעל
פה הנקראת ארץ .זהו שכתוב "משכיל לאיתן" ,שהתנאים ממשיכים גילוי אור מבחינת
"משכיל" .כי הנה "יסוד אבא" (ספירת חכמה דאצילות) נקרא "איתן" ,והתנאים נקראים
"איתנים" על שם שהם מקבלים מבחינת חכמה .שכך אמרו חכמים" :משה קיבל תורה
מסיני ומסרה" וכו' עד "ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה".
6
לקוטי אור
והנה ,חכמי המשנה ,עיקר פסקי ההלכות שלהם לא היה על פי הכרעת שכלם ,אלא
רק מה שקיבלו איש מפי איש עד משה ,וכמאמר רז"ל (סוכה כח ).אודות רבי אליעזר
שעל י"ב אמר להם שמעתי ועל י"ח אמר להם לא שמעתי .זאת משום שהתנאים חכמי
המשנה היו בבחינת אין וביטול ממש ,על כן האירה בהם בחינת משה שהוא בבחינת
ביטול אמיתי ,וכאמרו "ונחנו מה" .ו"מה" מורה על שם מ"ה (גימטריא של שם הוי'ה
במילוי אלפי"ן) שהוא השם המברר את שם ב"ן (גימטריא של שם הוי'ה במילוי ההי"ן),
שב"ן הוא השם המתברר .והנה ,שם מ"ה מורה על עניין הביטול של משה שהוא ביטול
אמיתי .לעומת זאת "אליהו" בגימטריא ב"ן מורה על ה"ביטול בחיצוניות" ,שלכן עלה
גופו השמימה ,להורות על כך שביטולו היה בבחינת חיצוניות ,כגוף שהוא "חיצוניות"
(ב"ן) ביחס לפנימיות (מ"ה).
(מט ,ב)
ואלה -בגימטריא מ"ב (שם מ"ב),
אלה – בגימטריא ל"ו
בביאור מה שנאמר על דוד המלך "ויעש דוד שם" ,פירש הזוהר הקדוש על דרך הסוד- ,
"דעביד שמא קדישא" .כלומר ,דוד המלך המשיך את בחינת גילוי שם הוי'ה למטה .הוא
המשיך אור אין סוף ,מבחינת חכמה עילאה – י' של שם הוי'ה ,ומבחינת ה' של שם הוי'ה
שזו בחינת ה"דיבור ורוח פיו יתברך" ,לעולם העשיה .כך הוא גם הפירוש הפנימי במילים
"שמות בני ישראל" ,לאמור :בני ישראל ממשיכים ועושים בבחינת גילוי שמות העליונים
של ה' – כאן למטה .לפיכך ,י"ב השבטים של עם ישראל ,בני יעקב ,הם כנגד "י"ב צירופי
שם הוי'ה" .שכן בכל חדש משנים עשר חדשי השנה ,מאיר צירוף אחד מי"ב הצירופים.
זהו שמצינו את אותיות י"ה בכל אחד מהשבטים כפי שנאמר בתורה" :הראובני",
"השמעוני" וכו' .והנ "אלה" – בגימטריא ל"ו ( ,)36שכן המשכת השמות של ה' לעולם
הזה ,נעשית על ידי בני ישראל בהיותם לומדים את התורה .והמספר ל"ו ( )36מורה על
ששה סדרי משנה ,כפי שכל אחד מהם כלול מכל הששה ,מה שעולה למספר ל"ו – .36
אלא שמספר ל"ו מורה על ההמשכה שנפעלת באמצעות המשניות ,ואולם ה"העלאה" –
עבודת המטה,המביאה להמשכה זו ,נעשית ע"י הארת שם מ"ב (שהוא שם הוי'ה במילוי
היוד והוו) .הדבר נרמז בגימטריא של המילה "ואלה" העולה מ"ב ( ,)42כנגד שם מ"ב.
ומוסיף הפסוק ללמדנו ,שה"שמות" הנמשכים על ידי בני ישראל .נמצאים הם בזמן
הגלות ,במצב של העלם והסתר ,שכך נאמר עליהם – "הבאים מצרימה" .הווה אומר:
"מצרים" מלשון מצר ,שהשמות העליונים שאנו "ממשיכים" באמצעות התורה והתפילה,
7
ספר שמות
מתעלמים בזמן הגלות ,שכן אינם בבחינת גילוי אצלנו.
זהו שנאמר על זמן הגלות" :אותתנו לא ראינו" .אותותינו – (גם) במשמעות של
"אותיותנו" :שהאותיות והשמות העליונים שאנו ממשיכים בזמן הגלות" - ,לא ראינו",
הם מתעלמים ואינם בגילוי ,עד בוא הגאולה.
(מט ,ד).
ישראל – לי – ראש ,יעקב – יוד – עקב
"ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב"
וגו' (שמות א,א).
בפרשת ויגש נאמר" :ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו" (בראשית)
מכאן משמע שיעקב נכלל בתוך בני ישראל .לעומת זאת ,מהנאמר כאן בפרשת שמות –
"את יעקב" ,משמע שיעקב הוא עם בני ישראל .על מה מורה שינוי זה ,על פי פנימיות
התורה?
אלא ששתי ירידות יש למצרים כנאמר "ירוד ירדנו" ,כך שגם ב"מצרים דקדושה" ,שתי
ירידות הן .ובסדר השתלשלות העולמות העליונים כך הוא :עצם חכמה עילאה קודם
ירידתה להתלבש בבחינת "עלמין סתימין" (עולמות הסתומים מאיתנו) ,נקראת ישראל
"לי – ראש" .כשם שבראש היהודי מלובשת נשמתו ,כך בבחינת ההארה מ"שמו הגדול",
מלובשת בחינת ישראל "לי -ראש" שהיא בחינת חכמה עילאה .בהמשך לכך ,נמשכת
הארה מאור ה"חכמה עילאה" של עולם האצילות ,שחכמה נקראת י' ( שכשם שהי' היא
בצורת נקודה ,וכן החכמה היא תמצית הרעיון המתרחב בבינה) – והארה זו שבבחינת י',
יורדת להתלבש בבחינת עלמין שהם נחשבים בבחינת עקביים ,בחינת "עקב" לגבי חכמה
עילאה עצמה .וכיוון שחכמה עילאה עצמה נקראת ישראל – "לי – ראש" וממנה נמשכת
ההארה שנקראת יעקב י' – עקב ,נמצא שיעקב הוא בן בחינת ישראל .שהרי הוא מקבל
ממנה ולכן נכלל בפרשת ויגש בתור "בני ישראל יעקב ובניו".
(שם ,נ ,א –ד)
ואולם בירידה השניה ,כאשר האור האלוקי יורד להאיר ב"עלמא דאתגליין" ,או אז
הסדר הוא ששתי הבחינות יעקב וישראל ,זו עם זו .יורדות להאיר בבחינת מיצר וצמצום.
וזהו שכתוב "את יעקב" ,כלומר עם יעקב .לאמור :בחינת "ישראל – לי ראש" עצמה,
מאירה ומתגלית ב"עלמין דאתגליין" – עולם הדיבור ,כנרמז בפסוק " :לא יעקב יאמר
(דיבור) עוד שמך ,כי אם ישראל"( .שם)
8
לקוטי אור
"אותותינו לא ראינו"
(תהילים עד ,ט)
"אותותינו" מלשון אותיותנו .כלומר ,אותיות התורה והתפילה .דהנה ,על ידי אותיות
התורה והתפילה ,נעשות המשכות אור אלוקי מ"סובב כל עלמין" ו"ממלא כל עלמין".
ברם בזמן הגלות ,אף על פי שהוא נמשך ,בכל זאת אין הוא נראה בעיני בשר .זהו שנאמר
"אני ישנה וליבי ער" .אני ישנה – שנמשלה הגלות לשינה ,כפי שבשינה אין האדם רואה
כלום .אבל " -וליבי ער" – שכן למעלה ,אכן יש את כל התגלות האורות.
(נ,ג)
שם מ"ה בגימטריא אדם
"מי שם פה לאדם הלא אנכי
הוי'ה" (שמות ד ,יא).
טענת משה היתה ,שמפני היות נשמתו מעולם התוהו ,על כן כבד פה הוא ,שכן אין
הפה יכול לגלות עניינים כה נעלים שהם "אורות מרובים" .ועל כך ענה לו ה'" :מי שם פה
לאדם" – לאדם בניקוד קמץ ,ורומז על האדם הידוע ,דהיינו על בחינת "אדם דאצילות",
שהוא שם מ"ה בגימטריא אדם ,שדרגא זו היא "כללות עולם התיקון".
ועניין כלי הפה הוא להמשיך אור מקיף שלמעלה מעולם התיקון ,להאצילו ל"אדם
דתיקון" – דרגת האצילות .וזוהי כוונת ה' לומר" :מי שם פה לאדם" ,כלומר ,מי האציל את
כלי הפה ,שהוא כלי שממשיך אור מקיף להאצילו ל"אדם דתיקון"? – "הלא אנכי הוי'ה"
– כלומר בחינת עצמות אור אין סוף הבלי גבול ,שהוא הנותן כח לכל ענייני המשכת האור.
ואם כן" ,ממנו לא ייבצר מאומה" ו"אנכי אהיה עם פיך".
(נב ,ב)
9
ספר שמות
פרשת וארא
מצרים – מצר – מי ,פרעה – אותיות הערף
"ופרעה עומד על היאור"
(בראשית מא ,א)
עניינם של "פרעה" ו"היאור" – כפי שהם "רומזים בעליונים":
ה"יאור" הוא "יסוד דאימא" (אותו "חלק" מספירת הבינה שעניינו "לעבד" את האור
האלוקי המעותד להאיר ב"מידות") .בהיות האור האלוקי במצב זה ,בדרכו להאיר במידות,
נמצא הוא במיצר ,דהיינו באופן של צמצום ועיכוב ההתגלות .וזהו מצרים – "מצר – מי".
"מי" בגימטריא נ' ( )50הם נ' שערי בינה ,כפי שהם בדרכם להאיר מ"בינה" ל"מידות",
ובהיותם בדרגה זו הינם ב"מיצר" ,המכונה "מיצר הגרון" ,כשם שהגרון מהווה ממוצע בין
ה"ראש" (מוחין ,בינה) לבין הלב (המידות) .זהו שפרעה – אותיות "הערף" ,שכן הערף
עניינו – מיצר הגרון ,שאז המוחין נמצאים ביסוד דאימא במצב של עיבור והעלם.
משום כך מובא בכתבי האריז"ל ,ש"גרון" בגימטריא "חרן" .והנה חרן מלשון חרון ,מורה
על הדינים והגבורות ,הנובעים ממצב זה שבו המוחין הם ב"קטנות" .המשל לכך הוא מילד
קטן ("תינוק") שאינו יכול לסבול כלל דבר שהוא נגד רצונו ,מחמת קטנות המוחין שלו,
כך למעלה כביכול ,מבחינת "גרון" ,נמשכת בחינת "חרן".
הנה כי כן ,המשל ל"מיצר הגרון" בנפש האדם -הוא :בתהליך היווצרותה של מידה
שבלב ,כגון אהבת ה' ,ישנה תחילה ההבנה שבמוח ,המחייבת את היווצרותה של האהבה,
וישנו מצב ביניים ,שבו התעוררות זו כבר אינה בבחינת מהות שכל ,אך עדיין איננה מהות
"מידה" .מצב זה נקרא "מיצר הגרון" ,שכן לגבי הגילוי השכלי בשלב ההבנה שבמוח,
ולגבי הגילוי ברגש של אהבת ה' כמידה גלויה שבלב ,אזי מצב ביניים זה ,הינו מיצר,
צמצום והעלם.
ובעבודת ה' :כאשר האדם משיג היטב את גדולתו יתברך ,ויש לו "אהבה ויראה" בהעלם,
ואינו מוציאן לידי גילוי שיהיו בהתגלות ליבו ,זהו המצב של "מעצור הגרון" .אזי המ"י
– בגימטריא – 50נ' שערי בינה ,נמצאים ב"מצר" דהיינו מצר – מי ( -מצרים) .הגורם
המעכב את "לידת" המידה ,הינו "פרעה" – אותיות "הערף" – העומד על היאור ,ודורך
כדי לעכב ,ואשר עניינו בעבודת ה' הוא – שאותם רצונות הזרים לעבודת ה' ,שבהם מונח
האדם ,מעכבים את ההתעוררות מלהתגלות בליבו.
ותכלית המכוון הוא לצאת ממיצר זה ולהגיע ל"ארץ חמדה טובה ורחבה"...
(נח ,ב – ד)
10
לקוטי אור
פרשת בא
"שמי" עם י"ה – שס"ה" ,זכרי" עם ו"ה – רמ"ח
"זה שמי לעולם וזה זכרי לדור
ודור" (שמות ג ,טו)
פירש בתקוני זוהר" :שמי" עם י-ה בגימטריא שס"ה – כנגד שס"ה מצוות לא תעשה.
ו"זכרי" עם ו-ה בגימטריא רמ"ח – כנגד רמ"ח מצוות עשה.
והביאור בכך :כללות התורה – רמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה ,מושרשים
הם בשם הוי'ה ,שהוא בחינת המידות ("זעיר אנפין") שבאצילות .רמ"ח מצוות עשה
נמשכים מבחינת החסדים שבמידות דאצילות ,שם ההיתר והכשר נמשך מבחינת החסד.
לעומת זאת ,שס"ה מצוות לא תעשה ,נמשכים מבחינת הגבורות שבמידות דאצילות.
שכן האסור והפסול נמשך מבחינת הגבורה והעובר על מצוות לא תעשה ממשיך עליו
מבחינת הגבורות להיות נענש על כך .ומכיוון שאור אין סוף ברוך הוא מאיר בעולם
האצילות באופן ש"איהו וגרמוהי חד" (שהוא והכלים שבספירות עולם האצילות – אחד),
הרי שכללות התורה ומצוותיה מושרשים בשם הוי'ה ממש.
(ס,א)
ערב ר"ב – ר"ב לך – ר"ב ניצוצין (מתוך רפ"ח)
"בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים ...על צבאותם".
(שמות יב ,נא)
"צבאות ה'" – הם בחינת ה"ניצוצים" שנתבררו בגלות מצרים ונתעלו להתכלל בשם הוי'ה.
ביאור הענין" :רפ"ח ניצוצין מעולם התוהו" ,נפלו ב"שבירת הכלים" ,והצפינם ה' בעולם
הזה הגשמי שב"עולם התיקון" .מתוך רפ"ח ניצוצין אלו הצליח עם ישראל לברר בגלות
מצרים ר"ב ( )202ניצוצין .על כך נאמר" :וינצלו את מצרים" .זהו שכתוב "וגם ערב רב
עלה איתם" – רב בגימטריא ר"ב ( )202ניצוצין .וה' אומר למשה – "רב לך" ,היינו שזכה
לבירור ר"ב ( )202ניצוצין...
והנה" ,ניצוצין" אלו ,לאחר שנתבררו ,נתעלו להיות בדרגה של "טפלים וסמוכים
ונכללים בשם הוי'ה" ,ועל כן נקראים "צבאות הוי'ה" ,שכן זכו לחזור למקורם בתכלית
הביטול להתכלל באלוקות .כך שהם נעלים מבחינת ה"שמות" ,והינם "צבאות ה'" .ברם,
על ישראל עצמם נאמר – "הוציא ה' את בני ישראל על צבאותם" .לאמור :נשמות ישראל
הן למעלה גם מבחינת הניצוצין שהתבררו.
(ס ,א ואילך)
11
ספר שמות
פרשת בשלח
רצון – אותיות צנור
"ויהי בשלח פרעה את העם"
(שמות יג ,יז)
על עם ישראל בגלות מצרים ,נאמר" :וזרעתיה לי בארץ" (הושע ב ,כה) .לאמור :כשם
שכשזורעים גרעין אחד ,הוא מצמיח הרבה ,או כשנוטעים חרצן אחד צומח אילן שלם
בענפים הרבה ,כך בני ישראל :על ידי עבודת ה' שעבדו בכור ההיתוך במצרים ,גרמו
לגילוי אלוקות בעולם .כיצד?
אלא שכידוע ,נפלו ניצוצות הקדושה מעולם התוהו ,ונתעלמו במצרים ,ובני ישראל על
ידי עבודתם זכו לפדות ניצוצות אלו ועל ידי כך נתעלו ישראל עצמם.
זהו ,שכשראה רבי עקיבא כרך של רומי ,שחק ואמר" :מה לעוברי רצונו כך ,לעושי
רצונו על אחת כמה וכמה" .פירוש העניין :השפעת החיות מהקב"ה לעולם ,בשתי דרכים
היא באה .בדרך של חיצוניות ובדרך של פנימיות .בני ישראל הינם "עם קרובו" של
הקב"ה ולכן מקבלים מן הפנימיות ,בעוד שאומות העולם מקבלים מן החיצוניות .וזהו
סוד העניין מה שאומות העולם יכולים לקבל שפע רב בזמן הגלות .שכן בני ישראל הם
"עושי רצונו" של הקב"ה ,ש"רצון" אותיות "צנור" .בני ישראל מעוררים מפנימיות אין
סוף ברוך הוא רצון חדש ,להשפיע שפע בתוך סדר ההשתלשלות .מה שאין כן אומות
העולם הם "עוברי רצונו" ,כלומר ,מקבלים חיות מדרגה שלמעלה מהרצון (עוברי רצונו
– הכוונה "מעל הרצון") .שכן מדרגת הרצון – צנור השפע ,אין יכולים הם לקבל שהרי
אינם ראויים לכך .אך ורק מהדרגה העליונה ,שלמעלה מהרצון ,יכולים הם לקבל ,כי לגבי
דרגה עליונה זו ,אין הבדל בין "חשיכה" ל"אורה" .ואז יכולים הם לקבל אור אלוקי באופן
של נפילה וחיצוניות .אולם לעתיד לבוא ,כאשר יתעלו הניצוצות הנפולים ,בתכלית
השלמות ,אזי יזכו בני ישראל לאור העליון ביותר שלמעלה מהרצון ,שיתגלה בפנימיות,
בגילוי רב ועצום ,בתוספת אורה ושמחה ,ב"צנור השפע" ,שיתקבל בפנימיותם.
זהו שאמר הכתוב" :ויהי בשלח פרעה את העם":
כשם שכח הצומח שבארץ ,מצמיח את הגרעין עד שהופך לאילן רב פארות ,כך "פרעה
הקריב" -קירב את ליבן של ישראל לאביהם שבשמים" – כמאמר חז"ל.לאמור :על ידי שהצר
לישראל ,פרעה שינק מבחינת "עוברי רצונו" ,גרם שבני ישראל יעלו את ניצוצות הקדושה
שנפלו במצרים ,ועל ידי כך התעלו ישראל בעצמם ,כך שהיה (פרעה) משלח פארות וענפים
ועושי פרי למעלה - ,את העם" ,וכך זכו ישראל לקבל תוספת אור וחיות ביתר שאת.
(סא,ג
12
לקוטי אור
י"ה עם שמי – שס"ה
"וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים"
(שמות יד ,לא)
כשמשה רבינו מפיל את תחנוניו לפני ה' ,קורא הוא ,כמו שנאמר – "ויקרא הוי'ה הוי'ה".
פעמיים מזכיר הוא את שם הוי'ה .וכל כך למה? אלא ישנן שתי בחינות של שמות הוי'ה.
אחת" ,שם הוי'ה דלתתא" ,והשניה "שם הוי'ה דלעילא"" .שם הוי'ה דלתתא" – הוא
המהווה את העולמות מאין ליש ,שהרי מהותו ועצמותו יתברך אין לו "שייכות" לעולמות,
ואין ערוך אליו כלל .משום כך בלתי אפשרי לעולמות לקבל את חיותם והתהוותם ,אלא
אך ורק על ידי בחינת "שם הוי'ה דלתתא" ,דהיינו על ידי צמצום האור ,שזו בחינת "יו"ד",
(שצורתה "נקודה") ,ואחר כך התפשטות זיוו ואורו ,שזו בחינת ה' (שצורתה מראה על )-
"התפשטות" באורך ורוחב .וכפי שבבחינת "שם הוי'ה דלתתא" – צריך להיות צמצום (י)
והתפשטות(ה') ,כך גם בבחינת "שם הוי'ה דלעילא" – ישנה בחינת י' – צמצום ,אשר זו
בחינת הרצון שעלה במחשבה ,שיהוה ה' את בחינת הויה דלתתא – כדי שכתוצאה מכך
יתהוו העולמות .משל למה הדבר דומה? לאדם שטרם שהוציא את מלאכתו המתוכננת,
מהכח אל הפועל ,היה הדבר מתוכנן במחשבתו ,איך ומה לעשות .וגם כאן ,בבחינה קדומה
ונעלית זו ,צריך שיהיו שני העניינים :בחינת "יו"ד" – צמצום תחילה ,ואחר כך "ה'" –
התפשטות.
והנה ,פרעה שאמר "מי הוי'ה אשר אשמע בקולו" ,התכוון לבחינת שם הוי'ה דלעילא,
שבבחינה זו לא ידע ולא האמין .אולם ודאי הוא שאת בחינת שם "הוי'ה דלתתא" המחיה
את כל העולמות ,ובכללם את העולם הזה הגשמי ,כפי שמובן בשכל אנושי למתבונן בכך,
זאת ידע פרעה ,גם ידע.זהו שנאמר "וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה הוי'ה במצרים .כאן הכוונה היא
לשם "הוי'ה דלעילא" ,אשר כדי שיומשך ויתגלה בעולם ,צריכה להיות הכנה לזה ,על ידי
בני ישראל ,וגילוי זה נמשך לבני ישראל ,המעוררים אותו ,באופן של מדה כנגד מדה.
שני דברים נלמדים איפוא ,מהגימטרייא "זה שמי לעולם וזה זכרי לדור ודור" -,שמי עם
י"ה – שס"ה (כנגד שס"ה לא תעשה) ,ו"זכרי עם ו"ה – רמ"ח (כנגד רמ"ח מצוות עשה):
א .כדי שתהיה "התפשטות האור" (ה') ,צריך להיות תחילה "צמצום" (י') .ב .שמי עם י"ה
(צמצום והתפשטות) בגימטריא שס"ה לא תעשה ,קודם לזכרי וכו'.
ללמדנו :אי אפשר לזכות ולהגיע לגילוי מבחינת "הוי'ה דלעילא" ,אלא אך ורק אם
בתחילה תהיה בחינת "סור מרע" שעניינה ביטול וצמצום ,לאו קודם להן .לאמור :על ידי
13
ספר שמות
שיהודי מצמצם את עצמו כאן בעולם הזה הגשמי ,להיות בבחינת "סור מרע" ,נפעלת
כתוצאה מ"אתערותא דלתתא" זו ,התעוררות למעלה ,של "צמצום" למען הגילוי
שלאחריו" ,יו"ד" הוא בחינת צמצום .ועל ידי שיהודי "עושה טוב" – שהוא בחינת
התפשטות מידת החסד שבו ,כמו בחינת צדקה ,נעשה למעלה בשמי – רום ,בחינת "ה'",
אשר זוהי בחינת התפשטות.
זהו שנאמר "וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים" .כוונת הדברים:
"אשר עשה הוי'ה דלעילא ,ע"י בחינת מצרים ,מלשון מצרים – כיווץ וצמצום ,כנאמר
בזוהר" :אעא דלא סליק ביה נהורא מבטשין ליה" – עץ שלא עולה בו האש ,מבטשים
אותו ,ומבקעים אותו ,דהיינו שבזכות הקדמת הצמצום ( י' – צמצום) מזכה ה' את ישראל
לבחינת ההתפשטות ("ה' – התפשטות") – גילוי בחינת "שם הוי'ה דלעילא".
(סב ,א).
"עזי וזמרת י"ה ...זה א-לי ואנווהו"
(שמות טו ,ב)
בנס קריעת ים סוף" ,נמשך" גילוי אלוקי מדרגה נעלית ביותר ,שלמעלה מ"סדר
ההשתלשלות" .זהו שנאמר "וזמרת י-ה"( ,זמרת – מלשון כריתה וכמו "כרמך לא
תזמור") – ללמדנו שאותיות י-ה נחצבו מדרגת "אדון הנפלאות" ו"גאה גאה" שלמעלה
ולפני עולם האצילות .וכדי שיתגלה אור אלוקי ממקור כה נעלה ,צריך שיהיה צמצום
גדול ביותר ,כדי שהעולם יוכל להיות כלי לגילוי שיגיע מדרגה כה נעלית .משום כך נאמר
כאן "עזי" ,כדי להורות על העוז ,דהיינו ה"גבורות" -הצמצומים ,שמצמצם ה' את אורו
יתברך ,כדי שיאיר בבחינת חכמה (י) ובינה (ה) לצורך הגילוי לעם ישראל.
ומאחר שצמצום זה (עזי) הוא למען הגילוי ,הרי שלאחר שמאיר האור בבחינת (זמרת)
י"ה ,מאיר הוא ומגלה עוד יותר ,בבחינת ו"ה (שהן מידות ומלכות) ,כנרמז במילה "ואנוהו".
לאמור" :זה א-לי" ,שהמילה "זה" מורה על גילוי ("מראה באצבעו ואומר זה")" ,ואנוהו",
שהאותיות ו"ה משם הוי'ה מורות על "גילוי" ,כתוכנן ומהותן – מידות ומלכות ,שעניינן
לגלות את האור האלוקי ו"להמשיכו" לדרגות נמוכות יותר.
(סג,ד)
אדם בגימטריא (שם) – מ"ה,
חכמה נוטריקון – כח – מ"ה
שרש האדם הוא מבחינת עולם התיקון בעוד ששרש החיות והבהמות הוא מעולם
14
לקוטי אור
התוהו ,שקדם לעולם התיקון .כי הנה אדם עולה בגימטריא (שם) מ"ה ,שהוא עיקר עולם
התיקון .והנה באדם ישנה התכללות הכוחות ויכול הוא למזג בין כוחות החסד והגבורה
באופן שמתכללים ומשלימים זה את זה .אולם בחיות ובהמות ,לכל בהמה או חיה ישנה
מזגה ותכונתה ואין בהן התכללות הכוחות .וכפי שרואים אנו שטבע הנשר הוא ברחמנות
לעומת טבע השור שהוא מבחינת הגבורות – "שור נגח".
טעמו של הבדל זה נעוץ בשרש ההתהוות של האדם לעומת החיות והבהמות .שכן גם
בין עולם התוהו ועולם התיקון קיים הבדל זה .בעולם התוהו אין התכללות בין המידות
אלא כל מידה היא מהות בפני עצמה בכל התוקף .ברם בעולם התיקון קיימת התכללות
בין המידות .וכל כך למה? אלא שבעולם התוהו לא הייתה הארת המוחין במידות ,ולא היה
במידות את בחינת הביטול .לעומת זאת בעולם התיקון מאיר שם מ"ה ולכן עולם זה הוא
בבחינת אדם – בגימטריא (שם) מ"ה ,שהוא שם יוד הא ואו הא במילוי אלפין.
והנה צורת האות א' עצמה מורה על עניין החיבור וההתכללות .כיצד? אלא שצורת הא'
מורכבת מיוד למעלה ויוד למטה ואות ו' המחברת אותן להתכלל יחד .ועיקר ההתכללות
נפעל מכח הביטול הקיים בעולם התיקון בניגוד לתוקף תחושת המציאות של כל מידה
בעולם התוהו .שכן הארת החכמה שהיא בחינת כח – מה ,שמאיר כתוצאה מהארת שם
מ"ה בספירת החכמה ,אשר זהו עניין הארת המוחין במידות ,לפעול שתהיה הארת המידות
על פי השכל דוקא .וזהו הטעם לכך שגם האדם שלמטה מסוגל לפעול בעצמו התכללות
של מידות הפכיות מכח הארת החכמה ,שיונהגו המידות דוקא על פי השכל כמו שכתוב:
"על פי שכלו יהולל איש" .ברם החיות והבהמות שרשן בעולם התוהו ולכן אין בהם ביטול
והתכללות כפי שאין את זאת במקורם.
(בשלח סה,ד .סו ,א).
כבוד – בגימטריא ל"ב
"לסוסתי ברכבי פרעה דימיתיך
רעייתי" (שיר השירים א ,ט)
צריך להבין :מהו המשל והנמשל שנמשלה "רעייתי" (כנסת ישראל) לסוס פרעה?
והביאור" :אותיות" נקראו "סוסים" ,שכן כפי שהסוס מוליך את האדם למקום רחוק מאוד,
אשר בלתי אפשרי להגיע לשם בלי סוס ,כך השכל "מנהיג" את האותיות ורוכב עליהן,
שהרי לפי ערך השכל ,כך הוא הדיבור .ואולם ה"אותיות" עצמן שנמשלו לסוסים ,מעלות
את היהודי למעלה -,יותר ממה שהשכל יכול להשיג ,וזאת – ע"י אותיות התפילה.
15
ספר שמות
והנה ישנן "אותיות זכרים" ו"אותיות נקבות" .כלומר :אותיות התורה הן הממשיכות
אלוקות מלמעלה למטה ,היינו שמשפיעות אלוקות לעולם ,ולכן נקראות "אותיות
זכרים" .ואילו אותיות התפילה עניינן העלאה מלמטה למעלה .דהיינו שההשתוקקות
לאלוקות שמצידם של בני ישראל,תעורר גילוי אלוקות מלמעלה ,שהרי "דרכו של איש
(הקב"ה) לחזר אחר האישה" (כנסת ישראל).
זהו שנאמר "מלא כל הארץ כבודו" ,לאמור ,שמהותו ועצמותו ממש ,מתלבש באותיות
התורה ,מה שמתגלה בגימריא" :כבוד – בגימטריא ל"ב" ,שהן ל"ב נתיבות החכמה (כ"ב
אותיות התורה בתוספת עשר הספירות – עולה ל"ב ).זוהי בחינת "אותיות זכרים" –
המשכה מלמעלה למטה ,כפי שנפעל ע"י ההתלבשות באותיות התורה.
(סג,ד)
פרעה – אותיות עורף
בזוהר פרשת בשלח ,מסופר שבעת שרדף פרעה אחרי בני ישראל ,העמיד תחילה
"סוסים נקבות" ,ולאחר מכן הפך את הסדר ,שיהיו "סוסים זכרים" ,קודמים ל"סוסים
נקבות" .וסוד העניין הוא ,שכשרצה פרעה להוריד ולהמשיך את נשמות ישראל לתוך
עומק הקליפות ,אזי לפיכך העמיד להם תחילה "סוסים נקבות" ,שמתוך שדרכו של איש
לחזר אחר האישה ,אם כן ,תהיה כאן המשכה מבחינת פרעה אותיות "עורף" ,בחינת
"אותיות זכרים" שמצד הקליפה ,שהיא מבחינת המקיף של הקליפה .וכך הוא בעבודת
ה'" :אותיות נקבות" הן אותיות של דברים בטלים ולשון הרע ,הבאים על ידי התקשרותו
להבלי העולם .ואזי האותיות מוליכות אותו למקום רחוק מאוד לעמקי הקליפות ,להמשיך
מהמקיף שלהם – בחינת "אותיות זכרים".
והתרופה לזה היא על ידי אותיות נקבות שבקדושה – אותיות התפילה ,ואותיות זכרים
שבקדושה – אותיות לימוד התורה.
(סג,ד)
אתה – א-ת וה' מוצאות הפה
האור והשפע האלוקי נמשך מאין ליש ,עד היותו נמשך בבחינת ממלא כל עלמין שהיא
כח הפועל המצטמצם להתלבש בנפעל ,לצורך התהוות העולמות .וכמו שכתוב" :ואתה
מחיה את כולם" .כי הנה פירוש המילה "אתה" כך הוא :א-ת אלו הן כ"ב אותיות התורה
שבהן נברא העולם ע"י דיבורו של הקב"ה וכמו שנאמר" :בדבר ה' שמים נעשו" ,על ידי
16
לקוטי אור
הארה אלוקית הנמשלת לאותיות .והאות ה' מהמילה "אתה" מורה על ה' מוצאות הפה,
שלמעלה הכוונה היא לה' גבורות ,דהיינו חמש כוחות של צמצום האור האלוקי ,כדי שיוכל
להאיר בנבראים בבחינת ממלא כל עלמין .ונרמזים הם באותיות הסופיות – מנצפ"ך.
(בשלח סו,ג)
17
ספר שמות
פרשת יתרו
"זכור" עם י"ה בגימטריא רמ"ח (,)248-
ו"זכרי" עם ו"ה – בגימטריא רמ"ח.
זכור את יום השבת
לקדשו (שמות כ ,ז)
בתקוני זוהר" :זכור" עם י"ה בגימטריא – רמ"ח מצוות עשה .וכן "זכרי" עם ו"ה –
רמ"ח מצוות עשה.
וצריך להבין :מדוע זכור הוא עם י"ה ,ואילו זכרי הוא עם ו"ה?
והנה" ,זכור" הוא מתוך הפסוק "זכור את יום השבת לקדשו" ,ו"זכרי" הוא מתוך הפסוק
"זה שמי לעולם וזה זכרי לדור ודור" (שמות ג ,טו)
והנה הוא ביאור העניין :משמעותו של "זכור את יום השבת לקדשו הוא" – שהיהודי,
פועל המשכה חדשה ,מבחינת העונג העליון שלמעלה מהחכמה ,לבחינת "חכמה
דאצילות" .המשכה זו נפעלת על ידי היהודי ,בעבודתו בבירור ניצוצות הקדושה ,במשך
ששת ימי המעשה .עבודה זו נעשית כתוצאה מאהבת ה' המהווה שורש לקיום כל מצוות
עשה .הדבר נרמז במילה "זכור" מלשון "זכר חסדו" שמורה על החסד והאהבה.
וזהו שנקראת החכמה – "ראשית" (בלשון נקבה) –"ראשית חכמה" ,שכן היא מקבלת
מבחינת "ראש" אותיות "אשר" ,מלשון אושר ותענוג .וכמו שנאמר" :באשרי כי אשרוני
בנות" ,וכן" ,אשרי יושבי ביתך"( .לכן ,בברכת המצוות אנו מברכים "אשר קדשנו
במצוותיו" ,שכן המילה "אשר" במשמעות של תענוג ,מורה על כך שעל ידי קיום המצוות
במעשה גשמי ,ממשיכים ישראל המשכה מבחינת ה"תענוג העליון" ).לפיכך "זכור" עם
י"ה בגימטריא רמ"ח מצוות עשה .ללמדנו ,שבני ישראל על ידי עבודתם בששת ימי
המעשה,מביאים לתוספת אור אלוקי מבחינת התענוג העליון (כתר) ,שמאיר ומתגלה
בדרגות החכמה והבינה של עולם האצילות ,שהם י – ה ,שכן י' מורה על החכמה שבבחינת
"נקודה" ,וה' מורה על ה"בינה" שבבחינת הרחבה כבצורת האות ה'.
והנה סדר זה הוא מבחינת "מלמטה למעלה" .אך ישנו סדר נוסף "מלמעלה למטה" והיא
עניינו של "זכרי עם ו"ה בגימטריא רמ"ח מצוות עשה" :כי הנה לאחר שנתקבלה ההמשכה
החדשה כתוצאה מ"ההעלאה" של בני ישראל בששת ימי המעשה ,הרי שבשבת ,נמשכת
ומתגלה ההארה האלוקית מלמעלה למטה ,מבחינת ה"חכמה דאצילות" הנרמזת בי' של
"זכרי" ,לבחינת ו"ה שהן ה"מידות דאצילות" – ו' כצורתה המורה על המשכה מלמעלה
למטה ,וה' – המורה על הרחבה והתפשטות נוספת -שבבחינת ה"מלכות".
18
(סט ,ב ואילך)
לקוטי אור
פרשת משפטים
עשב – נוטריקון ע"ב – ש
ונתתי עשב בשדך
לבהמתך (דברים יא ,טו)
שם ע"ב הוא בספירת החכמה דאצילות ,ומשה רבינו הוא הממשיך את הדעת לנשמות
ישראל ,כדי שתהיה בהם בחינת דעת והרגשה באלוקות .הדעת מחברת בין חכמה לבינה.
והמשכה זו נמשכת ל"שדך" ,היא בחינת המלכות שנקראת "חקל תפוחין קדישין" (שדה
התפוחים הקדושים) .וכל זה הוא עבור נשמות דבריאה יצירה ועשיה ,שנקראים זרע
בהמה.
(עה,ב)
קדוש – קדש – ו
קדוש קדוש
קדוש (ישעיהו ו ,ג)
גם המלאכים הם בחינת "בהמות" שכן השגתם היא בבחינת המלכות שלמעלה ,ולא
בעצמותו ומהותו יתברך .ולכן זקוקים לקבל המשכת הדעת כדי להתעלות לדבקות גבוהה
יותר .והנה ,המשכת הדעת למלאכים היא על ידי אמירת הקדוש .כי אין הקב"ה צריך
לשיר והשבח של המלאכים ,אלא המלאכים הם אלו שעל ידי אמירתם "קדוש" נמשכת
להם המשכת הדעת .ונרמז הדבר בכך ש"קדוש" – הוא נוטריקון קדש – ו ,שהיא המשכת
חכמה עילאה שנקראת "קדש" ,והאות ו' מורה כידוע על ההמשכה כצורתה – מלמעלה
למטה.
(עה,ב)
עשב – נוטריקון ע"ב – ש
ע"ב – הם מניצוצות שנפלו ברפ"ח ניצוצות שנפלו מעולם התוהו לעולם הזה .ש –
שלש קוין יש בה ,כנגד שלשת סוגי ההמשכות :חסד ,גבורה ,תפארת .וענין "עשב בשדך"
הוא :כשם שהצמיחה בגשמיות נובעת מכוח הצומח הרוחני שבארץ ,כך הארה אלוקית זו,
צומחת מלמעלה מכוח רוחני זה ,מאין סוף ברוך הוא.
(עו ,ב)
19
ספר שמות
אדם בגימטריא -מ"ה בהמה בגימטריא -ב"ן
וזרעתי את בית ישראל זרע אדם וזרע
בהמה (ירמיהו לא ,כו)
בהמה בגימטריא ב"ן ( )52שהן נשמות שמעולם הבריאה .אדם בגימטריא מ"ה ()45
שמורה על נשמות שמעולם הבריאה .בנשמות דאצילות מאיר שם מ"ה ובנשמות דבריאה
מאיר שם ב"ן .ההמשכה האלוקית מבחינת שם מ"ה נפעלת לפי ועל ידי האדם ,כאן
למטה ,כנרמז גם בכך ש"אדם" הוא בגימטריא מ"ה.
(עו ,ב)
משה נוטריקון מ"ה – ש
משה רבינו הינו מבחינת דעת העליון .זהו משה מ"ה -ש ,דהיינו ששם מ"ה מאיר בו
וממנו ,ונמשך בשלש קוין כצורת האות ש' .ומאיר וממשיך את הדעת לעולמות בריאה
יצירה עשיה .ולפי שמשה הוא מבחינת דעת עליון ,שלמעלה גם מאצילות ,לכן דווקא
הוא ,ניתן לו הכוח מה' להמשיך את בחינת הדעת בעולמות הנמוכים יותר ,בי"ע ,.שבהם
מאיר שם ב"ן .ושם מ"ה מברר את שם ב"ן ,כנודע.
עו ,ב)
כסא – כס – א
ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם
(יחזקל א ,ה)
כדי שתוכל להתבצע התהוות הנבראים של עולמות בי"ע ,אשר הם בבחינת גבול ומידה,
והם בבחינת יש ודבר נפרד בפני עצמו ,צריך שתהיה המשכת האור והחיות של בחינת
"כמראה אדם" ,לרדת ולהשפיל עצמה כמשל האדם היושב על כסא ,שמשפיל ומוריד את
גופו כדי להתיישב .זהו שכסא נוטריקון כס – א .שה' מכסה ומסתיר את אורו ,בבחינת
א-ל מסתתר .כס מלשון כיסוי ,שהוא בחינת לבוש וכיסוי על האות א המורה על אלף –
אלופו של עולם ,זאת כדי שתהיה התהוות היש.
(עז ,א)
20
לקוטי אור
פרשת תרומה
זה ה' קוינו לו – מלשון קוין...
הקב"ה מכנה את ישראל בכינוי "רעייתי" ,כלומר – "פרנסתי" ,וכפירוש חז"ל שישראל
מפרנסים לאביהם שבשמים .מאי משמע? אלא כשם שהלחם תפקידו ופעולתו היא לחבר
את הנשמה עם הגוף ,כך גם עם ישראל ,כשלומדים תורה ,הרי הם ממשיכים המשכה
חדשה מאור אין סוף ברוך הוא הנעלה באין ערוך אפילו מבחינת "חכמה עילאה".
וכשלומדים תורה ,ממשיכים ישראל המשכה חדשה מאור אין סוף ברוך הוא לספירת
החכמה ולשאר ספירות עולם האצילות ,כפי שהן נחלקות לשלשה "קוין" ,ימין שמאל
ואמצע .שספירות קו הימין הינן חכמה חסד נצח ,וספירות קו השמאל הן בינה גבורה
הוד .ואילו ה"קו האמצעי" הוא הכולל את הספירות דעת ,תפארת ,יסוד .וכנגד ספירות
אלו בעבודת ה' בעולם הזה הגשמי הם :תורה – קו הימין .עבודה – קו השמאל .וגמילות
חסדים – זהו הקו האמצעי.
והנה בזמן הגלות המשכות אלו אינן בבחינת התגלות ,אולם לעתיד לבוא בזמן הגאולה,
יתגלו כל אותן ההמשכות .וזהו שלעתיד לבוא יאמרו ישראל" :ואמר ביום ההוא הנה
אלוקינו זה קוינו לו" .כלומר ,שאנו המשכנו אותו – את אור אין סוף ברוך הוא בבחינת
קוין ,דהיינו בשלושת הקוין הללו ,אשר לעתיד לבוא,יתגלו כל ההמשכות ,וישראל יורו
עליהן ויאמרו הנה הן אותן המשכות עילאיות שהמשכנו מאור אין סוף ברוך הוא לעשר
הספירות שבעולם האצילות.
(פרשת תרומה ,פ,א)
21
ספר שמות
פרשת תצוה
מאת – מא' ועד ת'...
"מחוץ לפרוכת ...יערוך אותו
אהרן" (ויקרא כד ,ג)
עבודת אהרן בעריכת הנרות והעלאתן ,היא עניין שמחה של מצוה.
והנה ,אהרן מקבל כח זה כתוצאה מלימוד התורה של בני ישראל .כי הנה נאמר" :חוקת
עולם לדורותם מאת בני ישראל (שמות כז ,כא) .פירוש המילה "מאת" כך הוא :מבחינת
אותיות התורה שמא' ועד ת' לאמור :על ידי עסק התורה של בני ישראל ,שהאדם לומד
ומשים את נפשו וליבו באותיות שמדבר בהם באהבת ה' ויראתו ,והתורה היא אור וחיות
המצוות ,והן הגורמות להעניק כוח לאהרן הכהן להיות שושבין ,דהיינו להמשיך אור
וגילוי האהבה בנפש האדם ,ולהיות בה אורה ושמחה של מצוה.
(פא,ד)
אהרן – אותיות נראה
כשהאדם מעורר בקרבו אתערותא דלתתא ,נפעלת כתוצאה מכך המשכה מלמעלה
למטה על נפשו ,שכן פעל בהתעוררותו שלתתא ,התעוררות מלמעלה .והנה התעוררות
זו שמלמעלה ,באה היא מבחינת אהרן הכהן ,שהוא מ"שבעת הרועים" ,והוא הרועה
וממשיך את הגילוי האלוקי המעורר בתוככי כנסת ישראל ,שהיא מהוה שורש כל נשמות
ישראל .והנה ,אהרן – אותיות נראה ,כלומר ,שהוא פועל שיהא גילוי אתערותא דלעילא
זו בנפש האדם בהתפעלות והתגלות הלב וכדמיון ראיה חושית ,מה שיפעל באדם – את
גילוי אור האהבה הרבה הבאה מלמעלה.
(פב,ב)
עמלק – עם מלק
זכור את אשר עשה לך עמלק
(דברים כה ,יז)
על עמלק נאמר "ראשית גויים עמלק" ,שהוא בחינת "עורף דקליפה" ,שלכן נקרא
עמלק ,נוטריקון עם – מלק ,שמליקה היא מן העורף .כי הנה מעלת ישראל היא בהיותם
"עם קשה עורף" ,שהם מבחינת "עורף דקדושה" ,שיכולים הם לכוף את הלב בשבירת
התאוות וכבישתן ולעמוד נגד כל מונע בהתגברות ובחוזק ונקראת בחינת עורף ,שכן
העורף מחבר ומקשר את המוחין שבראש עם הגוף .וזה לעומת זה ,הוא העורף שבקליפה,
22
לקוטי אור
שגם אם מבין הוא שכך הוא בעבודת ה' ,נוהג הוא להיפך בחוצפה ונגד השכל .וזהו עם –
מלק ,שכן מולק הוא את השפעת המוחין על הלב והגוף.
(פה,א-ב)
23
ספר שמות
פרשת כי תשא
עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה לה'
(שמות ל ,יג)
עשרים – מורה על עשר כוחות הנפש מוחין ומדות ,כפי שהם מלאים בהתמסרות של
אהבת ה' .וכיון שישנן שתי בחינות באהבת ה' לכן נאמר שזה "עשרים גרה" דהיינו עשר
כוחות הנפש בשתי הבחינות .ושתי בחינות אלו באהבת ה' תלויות הן בשני הפירושים
למילה "ואהבת" .הפירוש האחד :ואהבת – מלשון ציווי .שהציווי הוא על ההתבוננות
בגדולת ה' ובביטול כל הנבראים לה' המחיה ומהווה כל פרט בבריאה בכל רגע מחדש
מאין ליש .ומה שנראים העולמות ליש הוא שקר גמור .ופירוש שני ב"ואהבת" הוא,
שהקב"ה מזכה את היהודי באהבה רבה הבאה ליהודי מלמעלה ,ולאו כל אדם זוכה לכך.
וזהו הציווי המקופל במילים "עשרים גרה השקל" – לאמור :אכן אהבת ה' במלואה,
הן זו הבאה על ידי התבוננות של האדם והן זו הבאה מלמעלה כאהבה רבה ,יחדיו הינן
"עשרים" – דהיינו עשר כוחות הנפש היוקדות באהבת ה' הכפולה בשתי בחינות אלו.
אולם גם מי שלא יזכה באהבת ה' הבאה מלמעלה ,מכל מקום לא יגרע את חלקו ביצירת
אהבת ה' בגילויה במחצית השקל שלו – דהיינו באהבת ה' שהתבוננותו יכולה לייצר,
באפן שתרתום ותחדור בעשר כוחות נפשו.
(פו ,ד)
24
לקוטי אור
פרשת ויקהל
תרי"ג מצוות וז' מצוות דרבנן – בגימטריא כת"ר
( )620וכן שבת -אותיות תשב
שבת שבתון לה'
(ויקרא כג ,ג)
ישנו רצון העליון וישנו רצון התחתון .רצון העליון – פירושו – הבחינה שלמעלה לגמרי
מהשכל ,ובספירות :בחינת הכתר אשר היא למעלה מחכמה דאצילות .כי הנה מה שמתבונן
האדם בשכלו בגדולת ה' ובביטול העולמות ,ומגיע על ידי כך לאהבת ה' ,זוהי בחינת רצון
התחתון ,שזוהי בחינת הדעת ,שכן דעת היא במשמעות של רצון ,כמו שכתוב" :רק אתכם
ידעתי מכל משפחות האדמה" .אולם בחינת רצון העליון היא התעוררות בחינת היחידה
שבנפש ,שהיא למעלה מהשכל והחכמה .זוהי בחינת כתר שמעל לספירות ,ובנפש האדם
זוהי התעוררות רגש המסירות נפש לה' ,הנובע מהתעוררות בחינת היחידה שבנפש.
והנה על ידי לימוד התורה ממשיכים להיות התאחדות של התגלות הרצון העליון ברצון
התחתון .שכן הגם שנאמר "אורייתא מחכמה נפקת (יוצאת) ,הכוונה היא רק להתגלות
של התורה למטה .אולם בשורשה התורה היא בכתר כפי שבא לידי ביטוי בכך שתרי"ג
מצוות התורה יחד עם ז' מצוות דרבנן עולות בגימטריא כתר (.)620
ואיחד זה של הרצון העליון והרצון התחתון נפעל ומתגלה ביום השבת קדש ,ועל
ידי התפילה בימות החול מושפע גילוי זה גם לכל ימות השבוע .שכן "שבת" אותיות
"תשב" .שתחילה צריכה להיות אתערותא דלתתא המעלה את האדם לבחינת רצון העליון
שלמעלה מהשכל ,וזו בחינת שבת – עליית העולמות .ואחר כך נמשכת מדרגה זו ,שהיא
בחינת הכתר המשכה מלמעלה הבאה בהתיישבות במוח ובלב האדם שלמטה – בחינת
תשב ,מה שנרמז בכך ששבת – אותיות תשב.
(פח ,ב)
25
ספר שמות
פרשת פקודי
י"ה למעלה מו"ה
י"ה הוא למעלה מו"ה,משתי סיבות :א.י"ה הוא שם בפני עצמו .ב .בפירוש "יהא שמיה
רבא" ,יש מפרשים ,ש"שמיה" פירושו –"שם י"ה" ושהוא רבא – כלומר גדול( ,דהיינו
גדול מו"ה).
(לקוטי תורה ,פרשת פקודי ,ג,ב)
שמו – בגימטריא רצון
בכתבי האריז"ל נאמר :ש"שמו" היא בחינת "מלכות" ואילו בספרי הקבלה הראשונים
כתוב ש"שמו" בגימטריא "רצון" ,ולכאורה ,צריך ביאור בזה שהרי רצון הוא למעלה
ממלכות? אלא שאלו ואלו דברי אלוקים חיים והכל יבוא על מקומו בשלום .שכן אין
הכוונה כאן לספירת המלכות שהיא התחתונה שבספירות ,כי אם למלכות דאין סוף.
ומלכות דאין סוף נקראת גם בכינוי "שמו" ,והיא בחינת "שמו הגדול" ,שהוא מקור הרצון,
שהוא הכתר דאצילות.
(פקודי ,ז,ד)
פקד אותיות דפק
אשר פקד על פי משה
(שמות לח ,כא)
פקד אותיות דפק שהוא חיצוניות של שם הוי'ה שבמילוי "יודין".והנה קפ"ד -קס"א
בגימטריא משה .ופירוש קס"א הוא שם אהי'ה במילוי יוד"ין שהוא פנימיות ספירת הבינה.
והעניין בזה :כי הנה הדם הוא הנפש והוא המחיה לכל האיברים והוא מבחינת בינה .גם
–שם "אהיה" בריבוע -בגימטריא דם ,כמו שכתוב בעץ חיים .וזהו עניין הדופק שבגידי
הדם.והנה דפיקו דליבא (דופק הלב) בו נמשכת הארת הפנימיות .ובדופק שביד נמשכת
הארת החיצוניות .ולפי שחכמה ובינה מלובשים בדופק לכן הדופק ישנו תמיד ,שכן הוא
בבחינת ביטול -רצוא ושוב ,כי חכמה היא ביטול .נמצא שבדופק ישנו ייחוד חכמה ובינה
קפ"ד -קס"א .וזהו אשר פקד על פי משה ,וכן בעבודת ה' -אשר פקד ,היינו שיהיהבבחינת רצוא ושוב ,כמו הדופק שבגידי הדם ,שהוא ברצוא ושוב תדיר.
(שם ,שם)
26
לקוטי אור
האותיות שאינן גדולות ,במילים :שמע -אחד
אותיות ש' מ' מהמילה שמע ,א'ח' מהמילה אחד .וסימן לכך -אשמח כמו שכתוב
"אנכי אשמח בה'" .כי הנה אותיות ע' ד' שהן כתובות בספר תורה כאותיות גדולות במילה
"שמע" ,הן מלשון עד ,מה שמורה על משכן העדות .ואותיות ש' מ' מורות על בחינת
מלכות שנקראת "שם" .והנה אותיות א' ח' מורות על ספירות עולם האצילות ,ולפי
שבפסוק ראשון של קריאת שמע מתחברים ומתייחדים זעיר ונוקבא(המידות וספירת
המלכות)באב ואם (חכמה ובינה) ,לכן אותיות ש"מ א"ח כלולים עם ע"ד .וסימן "אשמח"
מורה על כך שהשמחה היא מגודל העלייה ומגילוי אור חדש מאין סוף ברוך הוא ,וגם
שעליה זו באה על ידי עבודת הלויים שהיא שיר ושמחה.
(פקודי ח ,ב)
אלה (בגימטריא )36פקודי המשכן
"אלה פקודי המשכן" -היינו יחוד זעיר ונוקבא (מידות ומלכות) שעל ידי התורה ומצוות
עשה ,וששה סדרי משנה שכל אחד מהם כלול מששה ,גימטריא "אלה" ( ,)36שהרי
ההלכות שבמשנה מיוסדות על פי המידות חסד (להקל) וגבורה (להחמיר) וכו' ,וכל מידה
כלולה מכל ששת המידות .ופקודי לשון לפקוד את אשתו ,ומשכן העדות חכמה ובינה,
שלפי שהגילוי הוא מאין סוף ברוך הוא ממש ,אי אפשר שתהיה בזה השגת המהות ,כי
אם בבחינת עדות בלבד על דרך משל ,שכן העדות אינה ממשות הדבר ממש ,כי אם רק
ש"מעידים" עליו.
(פקודי ח ,ג)
עדות מלשון עדי – קישוט
עדות -הוא גם מלשון קישוט .שהוא בחינת כתר וכענין ועטרותיהם בראשיהם .כי
תרי"ג מצוות דאורייתא עם ז' מצוות דרבנן הם תר"ך ( )620עמודי אור של בחינת כתר.
וזהו משכן העדות ,שכן עדות זוהי בחינת כתר המתגלה ונמשכת במשכן.
(פקודי ח ,ג)
27
מגילת
אסתר
מגילת אסתר
מגילת אסתר
"לבוש מלכות"" ,סוס" ו"כתר"
במתן תורה ובפורים
"יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך וסוס אשר רכב עליו המלך ואשר ניתן
כתר מלכות בראשו" (אסתר ו ,ח)
"המלך" – זהו הקב"ה .והנה שלשה ענינים אלו היו במתן תורה וכן בפורים:
"לבוש מלכות" – הוא ענין מה שכתוב ה' מלך גאות לבש ,שנתלבש בלבוש גאות להיות
מלך העולם.
"וסוס אשר רכב עליו המלך" – הוא ענין מה שכתוב במתן תורה "כי תרכב על סוסיך
מרכבותיך ישועה".
"ואשר נתן כתר מלכות בראשו" – הוא ענין מה שכתוב "בעטרה שעטרה לו אמו ביום
חתונתו זה מתן תורה".
ובפורים :בעוד שבמתן תורה אמרו ישראל נעשה ונשמע ,החלו לעשות זו היתה רק
ההתחלה ,ובימי מרדכי שנאמר וקבל היהודים את אשר החלו לעשות ,היה זה "גמר
הקבלה".
•
"לבוש מלכות" – היא בחינת גאות והתנשאות אור אין סוף ב"ה" .ויביאו לבוש מלכות",
פירושו ,שעצם ענין קיום המצוות בדברים הגשמיים שבעולם הזה ,הוא המביא את גילוי
אור אין סוף המתנשא מימות עולם ,שיאיר בעולם הזה ,אף כי באופן של "מקיף".
"כתר מלכות" – הוא ענין המצוות עצמן ,שקיומן בפועל ,ממשיך אור וגילוי החיות
מאור אין סוף ב"ה בנפש האדם ממש .היינו שמתגלית בחינה עליונה עוד יותר מ"לבוש
מלכות" .זהו שתרי"ג מצוות דאורייתא וז' מצוות דרבנן הן בגימטריא – תר"ך – אותיות
"כתר" ,שהן תר"ך עמודי אור שבכתר ,כמו עמוד המחבר מעלה ומטה .כך התורה והמצוות
הן המשכות ממקום "עליון מאוד" – מאור אין סוף ב"ה ממש ,למקום "נמוך מאוד" ,הוא
העולם הזה השפל והגשמי.
"וסוס אשר רכב עליו המלך" – אותיות נמשלו לסוסים ,כשם שהסוס מביא את רוכבו
למקומות שאינו יכול להגיע לשם בעצמו ,כך גם צירופי האותיות שבתורה מביאות
30
לקוטי אור
וממשיכות את בחינות האור האלוקי של "לבוש מלכות" ולמעלה בקודש – "כתר מלכות",
למטה ,לעולם הזה הגשמי באמצעות התורה והמצוות.
•
והנה כשם שבמתן תורה ,פעלו ישראל את המשכת "לבוש מלכות" ו"כתר מלכות"
ע"י ביטול הרצון לבעל הרצון באמרם "נעשה ונשמע" ,כך בפורים ,היו כל ישראל בדרגת
מסירות נפש ממש על קידוש השם .שהרי המן לא רצה להרוג אלא יהודים ,ואף יהודי לא
המיר את דתו ,וכל זאת בזכות ובכח מרדכי – "איש יהודי" .ומשום מסירות נפש זו זכה
מרדכי לגילויים של מתן תורה – "לבוש מלכות"" ,כתר מלכות" ,ו"סוס אשר רכב עליו
המלך".
חכמה -כח -מ"ה ,סוס
בגימטריא פעמיים שם "ס"ג"
"ויקח המן את הלבוש ואת הסוס וגו'"
(אסתר ו ,יא)
לאחר שנתבאר כי "הלבוש" וה"סוס" ענינים גבוהים המה ,נשאלת השאלה כיצד יתבאר
בקו זה ,שהמן לוקח ענינים נעלים שכאלה?!
אלא ,שישנה בחינת "המן שלאחר הבירור" .כיצד? הנה ,חז"ל אמרו ש"מבני בניו של
המן למדו תורה ברבים" .ברוחניות הענינים ,פירוש הענין הוא שבחינת "ויגבה ליבו בדרכי
ה'" ,זו בחינת "המן שלאחר הבירור" ,בעוד שבחינת "המן שלפני הבירור" – זו בחינת
חוצפה וגסות הרוח.
זהו שאמרו חז"ל שצריך להיות "עיניו למטה וליבו למעלה"" .עיניים" – היא בחינת
"חכמה" ("החכם עיניו בראשו") ,וחכמה – נוטריקון כח – מ"ה ,זו בחינת משה רבינו
שהיה עניו מכל האדם ,בתכלית הביטול.
אולם יחד עם זאת ,צריך להיות גם "ליבו למעלה" ,כי אם לא יגבה ליבו כלל ,לא יערב
ליבו לגשת אל ה"עבודה" באמרו מי אנכי ומה עבודתי .זו משמעות דברי חז"ל שהתלמיד
חכם צריך להיות בו "שמינית שבשמינית" :שהרי בבחינת חכמה ("עיניו למטה") ישנן
"ל"ב נתיבות החכמה" .ובבחינת לב ("ליבו למעלה") – ישנה הגימטריא לב = ל"ב.
ושניהם יחד עולים ס"ד )32+32=64( .נמצא ש"שמינית שבשמינית" הוא "חלק אחד"
מתוך ס"ד .המספר ס"ד = 64מורה על ההתכללות של המוח והלב ,וזו נעשית באמצעות
"הגבהת הלב המחובר אל מוח החכמה" ,שזו ה"שמינית שבשמינית" של תלמיד חכם.
31
מגילת אסתר
והנה הגבהה זו היא בחינת "התנשאות דקדושה" – בחינת המן שלאחר הבירור ומקורה
ושורשה בעולמות העליונים הן בחינת "לבוש" ו"סוס"" .לבוש" -הוא ענין "ה' מלך גאות
לבש" – בחינת גאות והתנשאות ,ו"סוס" – בגימטריא פעמיים "שם ס"ג" (= ,)126שזו
דרגה נעלית עוד יותר מ"שם מ"ה" ,שמדרגה זו נובעת התנשאות דקדושה ,וזהו הביאור
על פי פנימיות הענינים לנאמר "ויקח המן" (לאחר הבירור) את הלבוש ואת הסוס -מקור
ההתנשאות דקדושה.
(מג"א צ-צא)
תקוה -תיק ונרתק לו"ה
"יבוא המלך והמן"...
(אסתר ה ,ד)
מדוע עשתה אסתר סעודה פעמיים?
אלא שמלחמה רוחנית עמוקה היתה כאן .מטרת הסעודות היתה לקרב את המן לקדושה
עד שיתבטל מאליו ,שכן כשהגביהה את המן וקרבתו "יותר מידי" אל הקדושה ,נעשתה
על ידי זה מפלתו מאליו ,כי הקליפה לא תוכל לקבל חיות ויניקה להיות "יש ודבר בפני
עצמו" ,אלא כשהיא מרוחקת מהקדושה .אולם ככל שהיא יותר קרובה אל הקדושה,
מתבטלת מאליה כהמס דונג מפני אש .לפיכך קרבה אסתר את המן בתכלית הקירוב
להושיבו בסעודות המלך והמלכה ,שהרי "גלו לבבל שכינה עמהם" והיא מסותרת במלך
המדינה שבה נמצאים ישראל ,ואסתר עצמה היא עקרת הבית שבקדושה.
והנה בקליפות נאמר " ...אל תהי תקוה" .נוטריקון :תיק-ו"ה :כלומר שהקליפות שואפות
להיות תיק ונרתק המכסה על אותיות ו"ה שמשם הוי'ה ,על מנת להפריד מאותיות י"ה
שבשם הוי'ה ,שלא יהיה גילוי אלוקות בעולם.
אך אסתר ,קרבה את המן כל כך אל עוצמת הקדושה ,עד שנתבטל מאליו ,ונשאר צירוף
שם הוי'ה במלואו ,והאיר אור הקדושה ,ואותו תלו על העץ...
(מג"א ,צג ,ד)
עמלק -אותיות "עמל -לק"ה"
"ראשית גויים עמלק ואחריתו עדי אובד"
(במדבר כד ,כ)
יש בבחינת עמלק ,בחינת ראשית ובחינת אחרית.
32
לקוטי אור
בחינת ראשית" :ראשית גויים"" .גויים" ברוחניות הם "שבע עממין" –שבע האומות-
הכנעני החתי וגו' יושבי ארץ כנען ,שנצטווינו לכבשם ,שענינם ברוחניות הוא שבע
המידות הרעות של הנפש הבהמית .ראשיתם -דהיינו המקור והגורם להם היא "קליפת
עמלק" שבנפש.
בחינת אחרית :היא סוף מדרגות הקליפות ותמציתן ,שהוא ענין התגברות כח הרע שבכל
מדה משבעת המדות הרעות של הנפש הבהמית ,וגילויה ותוקפה של המידה ,והוא ענין
הרוגז והכעס ולב אכזרי שבא מתוקף תגבורת הרע ,והוא שנקרא "אחריתו של עמלק".
נמצא ש"עמלק" הוא המקור והגורם למידות הרעות והוא תמצית הרוע והתוקף שבהן.
זהו שעמלק – אותיות "עמל – לקה" ,שהרבה עמל ויגיעה מתייגע עמלק הרוחני ,להחדיר
את הרוע שלו ,בגילוי המדות הרעות ותוקפן .בעוד שבקדושה ישנו "עמל תורה" וכו',
ישנו בקליפה ה"עמל" והיגיעה של "עמלק" ,לעצור את השפעת ההתבוננות בגדולת ה'
שבשכל ,שלא תשפיעה על המידות ועל המעשה .קליפת עמלק – מטילה ספק ,מקררת
את התלהבות הנפש האלוקית ומחציפה בהתנגדות ועקשות נגד ההתעוררות שבנפש.
כה רב "עמל" עמלק ,עד כי אף ש"לקה" ,שכאשר עמלק הפיזי ,המונע מקליפת עמלק
הרוחנית שבנפשו ,היה הראשון שנלחם נגד עם ישראל ,לאחר שכל אומות העולם נמוגו
מפחד ניסי יציאת מצרים ,ו"קרר את האמבטיה הרותחת" -,הרי "לקה" עמלק ונוצח .זו
מהותו של עמלק ,אף ש"לקה" שאין זה עפ"י השכל הישר" ,ללקות" ,הרי זוהי מהותו:
לפעול ולהלחם נגד השכל הישר של הנפש האלוקית.
(מג"א ,צ"ה ,א).
כסא -כס א'
"אין השם שלם ואין הכסא שלם עד שימחה זרעו של עמלק"
(מובא ברש"י שמות יז ,טז).
אותיות שם הוי'ה ,מורות על עשר הספירות ועל עשר כוחות הנפש האלוקית
שנשתלשלו מהן .י' – מורה על חכמה .ה' – מורה על בינה .ו' – מורה על ששת המדות,
וה' – מורה על מלכות.
י' – חכמה שהיא נקראת "נקודה בהיכלא" ,מורה על בחינת הביטול ,כנקודה .דהיינו
שכאשר יתבונן בביטול השגת הנבראים לגבי הבורא יתברך ,שאין תופסים מקום וכלא
ממש נחשבו ,אזי ישים אליו ליבו רוחו ונשמתו להיות לה' לבדו ,בטל לה'.
ברם" ,קליפת עמלק" – היא בחינת ה"יש" ,שהוא "עושה ומגדל את היש – היפך
הביטול שנמשך משם י"ה והוא המכסה ומסתיר את התגלות שם י-ה במידות הנפש
33
מגילת אסתר
האלוקית".
זהו ש"אין העולם שלם" עד שימחה זרעו של עמלק ,כי קליפת עמלק ענינה ופעולתה,
לפעול על ידי ה"ישות" עצירת והפרדת השפעת ההתבוננות בי-ה שבנפש (חכמה ובינה)
מ-ו"ה שבנפש (מידות ומלכות).
ו"אין הכסא שלם" :כסא – אותיות "כס – א'".
"אלף" הוא מלשון "אאלפך חכמה אאלפך בינה" ,שזהו ענינה של התורה .והנה ,התורה
ירדה ונתכסתה בכיסויים גשמיים ("כס" מלשון כיסוי) ,כמו כל עניני זרעים ומועד וכו',
והתכסות זו ,נרמזת גם בלשון "כסא" (כס – כסא).
כמו ,על דרך משל ,תפקידו של הכסא :האדם יושב עליו ומשפיל את אחוריו להתיישב
עליו ,כך הוא ענין התורה שיורדת ומתלבשת בבחינת "אחוריים וחיצוניות" ,שירדה
ונתלבשה בעניני העולם הזה הגשמיים.
זוהי משמעות "תורה לשמה" :יש ללמוד תורה ,בשביל התורה עצמה ,כלומר" ,להמשיך"
בה את בחינת האל"ף ,כמו שכתוב "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" ,לאמור :שישראל
ממשיכים את יחודו יתברך ("אחד") אפילו בארץ הגשמית ("בארץ") באמצעות לימוד
התורה וקיום המצוות.
אולם עמלק משתדל לחבל בכך ,ולגרום לאדם לומר "אין לי אלא תורה" מבלי להשכין
את "יחודו יתברך" בארץ ,שאז "אפילו תורה אין לו" .עמלק משתדל לפעול שלא יהיה
"כס" – "כסא" ה"מוריד" לארץ את ה"א'" – ומפריד בין ה"א'" (חכמה ובינה) למידות
ועשיה.
(מג"א ,צ"ה ,ג).
מ"ה -ראו ומ"ה הגיע...
"מה ראו על ככה ומה הגיע אליהם"
(אסתר ט ,כו)
במתן תורה ,הגיעו בני ישראל לדרגת ביטול אמיתי ,עד שאמרו "נעשה ונשמע".
שהקב"ה "כפה עליהם הר כגיגית" ,דהיינו שהאיר להם אור מופלא של אהבה רבה שפעל
בהם התבטלות לה' בתכלית הביטול ,אך חיסרון יש בכך :ביטול זה לא נעשה ע"י עבודת
המטה ,אלא באתערותא דלעילא ,שאף ש"על כל דיבור פרחה נשמתם" – תכלית הביטול,
מכל מקום לדרגה זו הגיעו ע"י גילוי האור מלמעלה ולא ע"י עבודתם מצד עצמם.
34
לקוטי אור
אולם בפורים ,בימי אחשורוש ,היה הביטול של בני ישראל באתערותא דלתתא מצד
עצמם ,שהתחלת הביטול היה ע"י עבודתם ואח"כ באה תוספת ההארה מלמעלה ,כדברי
חז"ל "אלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו".
זהו שנאמר" :וקיבל היהודים את אשר החלו לעשות".
"החלו לעשות" – זהו ,שגילוי האור לו זכו במתן תורה ,נקרא רק "החלו" לגבי גילוי עצם
האור ,גילוי עליון יותר ,אותו זכו לקבל בפנימיות – "וקיבל היהודים" בימי אחשורוש –
בפורים ,ע"י עבודתם בביטול לה' ביתר שאת ,שהרי המן – היה ה"לעומת זה" של בחינת
הביטול ,ומקור הביטול ,שהוא מרדכי היהודי ,כפי שהדבר בא לידי ביטוי בכך שהמן אמר
"למי יחפוץ המלך לעשות יקר יותר ממני" ,שהיה יש ודבר בעיניו ונפרד מאחדותו יתברך,
לומר "אני ,ואפסי עוד" .שכן היה מזרע עמלק ,ו"עמלק הוא גסות הרוח".
לפיכך ,המן שהוא בבחינת גסות ,רצה להשמיד ולהרוג את כל היהודים שהם בחינת
ביטול ,הפך היש והגסות .ואם היו כופרים ח"ו ,לא היו עושים להם כלום שהרי לא גזר
אלא רק על היהודים" .אך כולם כאחד לא עלה דעתם מחשבת חוץ ח"ו ומסרו נפשם על
אחדותו יתברך וזהו בחינת ביטול ,וישנו בכח בכל אחד מישראל ,ואפילו קל שבקלים יכול
למסור נפשו בפועל ממש ,שלא להפרד מאחדותו יתברך בשום אופן בעולם".
זהו שנאמר "מה ראו" ,כלומר הגיעו ,ב"פורים" לתכלית הביטול" – מ"ה – בבחינת
"ואנחנו מה" ,שלזה מסייע גילוי האור מבחינת שם מ"ה (האור האלוקי העולה משם הוי'ה
ב"מילוי אלפין" :יוד הא ואו הא =בגימטריא = 45מ"ה).
ועל ידי עבודת בני ישראל בדרגת הביטול ,זכו לגילוי האור הנעלה ביותר" :ומ"ה –
חכמה – כח מ"ה – הגיע אליהם" ,זוהי בחינת התורה –ש"מחכמה נפקת" (יצאה) ,באופן
נעלה עוד יותר ממתן תורה ,וגילוי אור זה הגיע אליהם ,ונתקבל בהם ,כנאמר "וקיבל
היהודים".
(מג"א ,צט ,ב-ג)
חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום .מדוע מאה?
וקבל היהודים את אשר החלו לעשות
(ט ,כג )
דווקא אז כשעמדו ישראל בתנועה של מסירות נפש בפועל ,אז נקראו יהודים ,על שם
יהודה .כי הנה תוכן עניינו של השם "יהודה" הוא הודאה להשם יתברך .והנה ,הודאה
אין פירושה רק להודות לה' מלשון תודה ,אלא גם להודאה בה' כפי שהוא למעלה מכל
35
מגילת אסתר
הבחינות .והודאה זו מהותה התבטלות לה' בתכלית הביטול ,והיא נובעת מאותו מקור של
מסירות נפש ,והוא :התגלות עצם הנשמה ,מה שארע בפועל ב"קבל היהודים".
והודאה זו נעלית היא הרבה יותר מבחינת ברכה ,לברך את השם יתברך .כי מה שאמרו
חז"ל ש"חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום" ,פירושו הוא :שברכה היא מלשון המשכה,
ובברכותיו ממשיך הוא את גילוי אור אין סוף שיאיר ויתגלה בעולם הזה למטה ממש .וזהו
עניין מאה ברכות – מאה המשכות ,שכן המספר "מאה" מכוון כנגד עשר הספירות כפי
שכל אחת מהן כלולה מעשר .כיוון שהקב"ה מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית ,הרי
שיש צורך להמשיך לכל ספירה וספירה את כל ההמשכות מאור אין סוף ברוך הוא ,שיאיר
בהתגלות בספירה זו .ולכך נועדו מאה הברכות.
ברם בחינת הודאה ,עניינה נעלה הרבה יותר ,שכן עניינה הוא להמשיך את גילוי עצמותו
ומהותו של הקב"ה ,שהיא בחינה הכי נעלית ,שנעלית היא מיחס להעלם וגילוי ,שכן כל
הבחינות הן אין ואפס לגבי עצמותו .ועניין זה התגלה ונמשך כש"קיבל היהודים" ,קיבל
לשון יחיד" ,כאיש אחד בלב אחד" ,שכבמתן תורה התגלתה "עצם הנשמה " של כל עם
ישראל " ,כפי שבמתן תורה נאמר "ויחן שם ישראל" – ויחן – בלשון יחיד ,שהתגלה
אצל כל אחד רצון אחד הנובע מעצם הנשמה :להתבטל לה' בתכלית הביטול .וכאן בימי
אחשוורוש המשיכו בכך והביאו את ההתבטלות לה' – ההודאה ,לכלל שלימות.
(קכא,ד)
כ"ן = בגימטריא - 70כ"ל בגימטריא 50 -
"על כן על כל דברי האגרת הזאת"
(אסתר ט ,כו)
בפסוק זה נרמזים מתן תורה ופורים בשני אופנים.
אופן ראשון :המגילה נקראת בדרך כלל בשם "אגרת"" ,רק לפעמים אמר – נכתב
בספר" .הסיבה לכך :אגרת הוא דבר הנצרך לשעתו ,לקריאה בלבד ,ולאחר הקריאה אין
צריך לו ,לעומת זאת ספר ,כותבים כדי שיתקיים לנצח .והנה ,במתן תורה "החלו לעשות"
את אשר "קיבלו עליהם" – בזמן אחשורוש – במסירות נפש.
במתן תורה ,זכו לגילוי "רצון עצמי של המאציל" ,וענין זה הוא נצחי לעולם ועד ,לפיכך
נקראת התורה "ספר" ולא "אגרת" .אולם בזמן אחשורוש – זכו אכן לגילוי אור עליון
יותר – בזכות מסירות נפשם ,אך כשעבר זמנה של גילוי מסירות הנפש נסתלקה עמה גם
ההארה האלוקית העליונה ,כאגרת שהיא רק לזמנה מאידך" ,לפעמים נקראת ספר מפני
36
לקוטי אור
שיש בה בהעלם ,כל אותו בחינת גילוי אלוקות שהיה בזמן מתן תורה".
והנה ,על התורה נאמר "חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה" ,ולכן ,הרי זה מורה
על התכללות של שבעת המידות ,כפי שכל אחת מהן כלולה מ"יוד" (= ,)10שבחינת "יוד"
– בחינת "נקודה" – היא בחינת חכמה כידוע ,ושבעת המדות כפי שהן כלולות מעשר
עולה בגימטריא -70על כ"ן (= .)70ברם על כ"ל (בגימטריא – )50מורה על התכללות
של שבע המידות כפי שכל אחת מהן כלולה משבע ,ש"עם הכולל" – עולה – 50כנגד
נ' שערי בינה .וזהו "על כל דברי האגרת" שבזמן אחשורוש האירה בחינה זו של שבעת
המידות כפי שכל אחת מהן כלולה משבעת המידות .נמצא שבמילים "על כן על כל" –
נרמז אופן ההתכללות של שבע המידות כפי שמאירות בהם חכמה ובינה.
אופן שני :אפשר לומר גם בצורה הפוכה ,ש"על כל" – מורה על מתן תורה ,כי במתן
תורה נאמר כל – "כל אשר דיבר ה' נעשה" .ואילו בימי הפורים שאז דווקא "קיימו את
אשר החלו לעשות" ,זהו "כן" .אשר כן ,הוא ענין קבלת דברים ,שקיימו מה שכבר אמרו
במתן תורה "כל אשר דיבר ה' נעשה".
(מג"א ,הוספות ,קכ"ג ,קכ"ד)
37
לעילוי נשמת
מו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו'
מקושר ומסור בלו"נ לכ"ק אדמו"ר מה"מ,
מלאכתו מלאכת שמים וכו'
איש האשכולות
הרה"ח הרב אליעזר ע"ה
ב"ר נפתלי צבי
פרלשטיין
מצאצאי הב"ח והאברבנאל
נלב"ע יום שבת קודש פר' לך-לך בעלות המנחה ,ח' מר חשון ה'תשמ"ח
ת.נ.צ.ב.ה
◆
אימי מורתי שעסקה בכל מרצה ולהט נשמתה
בשליחות כ"ק אדמו"ר מלך המשיח
מתוך אמונה ומסירות
הרבנית חנה ע"ה
ב"ר יוסף ישראל הכהן הי"ד
פיזם
נלב"ע יום ראשון פר' כי תבוא ,ג' אלול ה'תשס"ג
ת.נ.צ.ב.ה
לעילוי נשמת
סבי
ר' שמעון יהודה ע"ה
בן הרה"ג והרה"ח מזקני חסידי סדיגורא
הרב משה זאב ע"ה פיזם
מצאצאי הבעש"ט הקדוש והרה"ק ר' מאיר מפרימשלאן
נלב"ע י"ז מנחם אב ה'תשל"א
סבי
ר' יוסף ישראל הכהן הי"ד
ב"ר שלמה הכהן הי"ד זינגר
נרצחו עקה"ש ביום י"ד תמוז ה'תש"א
סבתי
מרת רבקה ב"ר חיים לייב ע"ה פיזם
מצאצאי ה'אור החיים' הקדוש
נלב"ע ר"ח ניסן ה'תשנ"ד
סבתי
מרת שיינדל ב"ר אברהם אלטר ע"ה רובינשטיין
נלב"ע ט"ו מר-חשון ה'תשנ"ד
ש"ב מרת איטה מלכא ב"ר אברהם זעליג ע"ה לבס
מצאצאי הרה"ק ר' לוי יצחק מברדיצ'וב
נלב"ע כ"ב שבט ה'תשמ"ה
ת.נ.צ.ב.ה
מוקדש לחיזוק ההתקשרות
לכ"ק אדמו"ר מה"מ נשיא דורנו
◆
ולזכות
אאמו"ר הרה"ג הרה"ח
הרב יגאל ורעייתו רחל שיחיו פיזם
חמותי
הרבנית פנינה תחי' פרלשטיין
זוגתי
עדינה שתחי' ויו"ח
הרה"ת דב בער פנחס וזוג' מנוחה רחל וב"ב
הרה"ת מנחם מענדל וזוג' חי'ה מושקא וב"ב
חי'ה מושקא ובעלה הרה"ת יוסף יצחק אזמן וב"ב
הרה"ת אליעזר וזוג' אורי'ה מסודי וב"ב
קיילא איטה מיכלא ובעלה הרה"ת לוי צחק אזדבא,
הת' משה חיים ,הת' יצחק ,הת' שמואל ,רבקה שיחיו
פיזם
◆
לזכות ברוך שניאור בן רחל דבורה לרפואה שלמה וקרובה
◆
לזכות לוי יצחק בן שרה פרומה לרפואה שלמה וקרובה
מפרסומי המחבר
חוברות ופרצת
בטאון צעירי חב"ד בקריות חוברות 1-6כ 25עמ' בכל חוברת ,כתיבה
ועריכה בשמות עט שונים ,בהשתתפות הרב ד.מ .דרוקמן במדור הלכה,
ואליעזר בן משה בחדשות חוברת מס' .6
תשמ"א -תשמ"ב
נשמות בסבך
(כח זיכוי הרבים) 134עמ'
ה'תשמ"ח
רבינו יוסף קארו -חייו ופועלו
(חוברת לימוד ועבודה) 79עמ'
ה'תשמ"ח
באר האמונה
(ספר לימוד ועבודה בנושא י"ג עיקרי האמונה) 251עמ'
ה'תשמ"ט
אמרינו לרצון
(חוברת לימוד ועבודה לטהרת הלשון) 98עמ'
ה'תשנ"א
גאולה ומשיח באור ההלכה
(רמב"ם עם ביאור משולב ועיונים) 37עמ'
ה'תשנ"ב
סדר קידוש לבנה
עם לקט הלכות ופירוש "בקשת הגאולה" מהדורת ברכון
ה'תשנ"ב
חוברת אמונה שלמה בביאת המשיח
18עמ'
תשנ"ב
פירוש מצוייר
לפרק אלו מציאות בגמרא ,בצירוף ציורים שיטתיים לכל מהלך בגמרא.
הציורים מאת הרב חיים מזרחי.
(תשנ"ג)
מאמר ד"ה "איתא במדרש תהילים"
עם ביאור מפורש 17עמ'
ה'תשנ"ז
300שנה להולדת הבעש"ט
(ספר לימוד ועבודה) 123עמ'
ה'תשנ"ח
הדרך הישרה
פנינים מ'דבר מלכות'
(חוברת לימוד ועבודה ע"פ פרשת השבוע) 55עמ'
ה'תשס"א
לקוטי אור
ר"ת ,נוטריקונים וגימטריות מ'תורה אור' בראשית לבעל התניא 36עמ'ה'תשס"ג
ברכת יוסף
עיונים וביאורים בש"ס ורמב"ם בהלכה ומנהג ובתורת הגאולה 187עמ'התשס"ח
הקהל
39עמ'
תשס"ט
פנימיות
ביטאון למחשבה החסידית עריכה וכתיבה בהשתתפות כותבים נוספים(מו"ל מרכז את"ה -אור חב"ד) 80חוברות
ה'תשנ"ד -ה'תשע"ה
פניני הפרשה החסידית
מתורת שבעת רבותינו נשיאינו על כל פרשות השבוע 342עמ'
ה'תשע"ד
לפרטים והזמנות077.7068.770 :
© Copyright 2024