שם מספר - שרי הוצאה לאור

‫שם המספר‬
‫תרגיל ‪ 1‬עמוד ‪354‬‬
‫תרגיל ‪ 4‬עמוד ‪356‬‬
‫‪ָ .1‬שׁלֹשׁ בנות‪.‬‬
‫‪ .1‬אני בן ְשׁלֹשׁ ֶע ְשׂ ֵרה‬
‫‪ְ .2‬שׁמוֹנָה חברים‪.‬‬
‫‪ .2‬דנה בת ְשׁמוֹנֶה ֶע ְשׂ ֵרה‬
‫‪ .3‬עשרה מדריכות ומדריכים‪.‬‬
‫‪ִ .3‬בּ ְשׁנַיִ ם ביולי‬
‫‪ .4‬ששה תלמידות ותלמידים‪.‬‬
‫‪ְ .4‬בּ ֶא ָחד במאי‬
‫‪ַ .5‬בּ ֲח ִמ ָשּׁה אחוזים‪.‬‬
‫ַח ִמ ָשּׁה בחודש‬
‫‪ .5‬ב ֶע ְשׂ ִרים ו ֲ‬
‫‪ .6‬ארבעה מטרים‪.‬‬
‫‪ .6‬פי ְשׁנַיִ ם‬
‫‪ְ .7‬שׁמוֹנֶה ֶע ְשׂ ֵרה אבנים‪.‬‬
‫‪ .7‬פי ִשׁ ְב ָעה‬
‫‪ִ .8‬שׁ ְב ָעה ָע ָשׂר צמתים‪ .‬צומת = זכר‬
‫‪ָ .8‬שׁלֹשׁ פעמים‬
‫תרגיל ‪ 2‬עמוד ‪354‬‬
‫תרגיל ‪ 5‬עמוד ‪356‬‬
‫‪ְ .1‬שׁל ֶֹשׁת הארונות‬
‫‪ .1‬בית מספר ָח ֵמשׁ‪.‬‬
‫‪ְ .2‬שׁלֹשׁ הסוכריות‬
‫‪ .2‬אוטובוס מספר ארבע‪.‬‬
‫‪ֲ .3‬ח ֵמ ֶשׁת הגגות‬
‫‪ .3‬שיר מספר ָשׁלֹשׁ‪.‬‬
‫‪ְ .4‬שׁ ֵתּים ֶע ְשׂ ֵרה המחברות‬
‫‪ .4‬שלושה שירים‪.‬‬
‫אַחד הימים‬
‫‪ְ .5‬בּ ַ‬
‫‪ .5‬פרק תשע‪.‬‬
‫ֲשׂ ֶרת ַה ִדּ ְבּרוֹת‬
‫‪ .6‬ע ֶ‬
‫‪ .6‬עמוד שבע‪.‬‬
‫תרגיל ‪ 3‬עמוד ‪355‬‬
‫‪ .7‬בית שש‪.‬‬
‫‪ְ .1‬שׁמוֹנֶה מאות תלמידים ותלמידות‬
‫תרגיל ‪ 6‬עמוד ‪357‬‬
‫‪ְ .2‬תּ ַשׁע מאות כרטיסים‬
‫‪ .1‬האורחת ָה ֶע ְשׂ ִרים וְ ָח ֵמשׁ‬
‫אתיִ ם שקלים‬
‫‪ָ .3‬מ ַ‬
‫וּשׁנַיִ ם‬
‫‪ .2‬יום הולדתי ַה ְשּׁל ִֹשׁים ְ‬
‫‪ִ .4‬שׁ ְב ַעת אלפים אחיות‬
‫‪ַ .3‬בּשּורה הראשונה‬
‫וּשׁלֹ ָשׁה אלף תבניות‬
‫‪ .5‬בעשרים ְ‬
‫‪ְ .4‬בּשורה ְשׁ ַתּיִ ם‬
‫‪ .6‬ארבעים וְ ִשׁ ָשּׁה אלף שקלים‬
‫‪ .7‬שבעה מיליון תושבים‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים בע"מ"‪.‬‬
‫‪172‬‬
‫תרגיל ‪ 7‬עמוד ‪358‬‬
‫תרגיל ‪ 8‬עמוד ‪359‬‬
‫‪ .1‬שני שלישים של הספרים‬
‫ָח ִצי תפוחים‬
‫‪ .1‬שלושה קילוגרמים ו ֵ‬
‫‪ָ .2‬ח ֵמשׁ שישיות של העוגה‬
‫‪ַ .2‬בּ ֲח ִמ ָשּׁה אחוזים וחצי‬
‫‪ְ .3‬שׁל ָֹשׁה רבעים מן הארוחה‬
‫‪ְ .3‬שׁמוֹנֶה חצרות וחצי‬
‫‪ָ .4‬שׁלֹשׁ תשיעיות הן שליש‬
‫‪ .4‬שלושה עמודים ורבע‬
‫אַר ַבּע הן חצי‬
‫‪ְ .5‬שׁ ֵתּים ֶע ְשׂ ֵרה חלקי ֶע ְשׂ ִרים וְ ְ‬
‫‪ .5‬ארבעה קילומטרים וחצי‬
‫‪ְ .6‬שׁל ֶֹשׁת רבעי החומר‬
‫‪ .6‬שני ליטרים ורבע‬
‫‪ .7‬שבעה מטרים וחצי‬
‫תרגיל ‪ 9‬עמוד ‪359‬‬
‫ֲשׂ ָרה אחוזים וחצי‬
‫‪ַ .1‬בּע ָ‬
‫‪ִ .11‬כּ ְשׁל ָֹשׁה ָע ָשׂר מורים‬
‫ַח ִמ ָשּׁה‬
‫‪ .2‬השלושים ו ֲ‬
‫‪ִ .12‬בּ ְשׁמוֹנָה ָע ָשׂר בחודש‬
‫‪ .3‬בעשרים ַו ֲח ִמ ָשּׁה באוגוסט‬
‫ַח ִמ ָשּׁה‬
‫אתיִ ם ו ֲ‬
‫‪ .13‬פי ָמ ַ‬
‫‪ִ .4‬תּ ְשׁ ַעת אלפים חולצות‬
‫‪ְ .14‬שׁ ֵתּים ֶע ְשׂ ֵרה ילדות‬
‫‪ִ .5‬ל ְשׁנֵי שלישים מן הילדים‬
‫‪ִ .15‬תּ ְשׁ ַעת אלפים שקלים‬
‫וּשׁמוֹנָה‬
‫‪ .6‬השיר השלושים ְ‬
‫‪ַ .16‬בּ ֲח ִמ ָשּׁה ָע ָשׂר בחודש‬
‫‪ .7‬חמשת אלפים וארבעה שקלים חדשים‬
‫אַחד ָע ָשׂר כדורים‬
‫‪ .17‬ב ַ‬
‫‪ְ .8‬שׁמוֹנָה ָע ָשׂר אלף נשים‬
‫‪ִ .18‬שׁ ְב ָעה ָע ָשׂר אלף מחברות‬
‫‪ְ .9‬שׁלֹשׁ החולצות‬
‫‪ִ .10‬בּ ְשׁנֵי אחוזים ורבע‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים בע"מ"‪.‬‬
‫‪173‬‬
‫תרגיל ‪ 10‬עמוד ‪360‬‬
‫המספר המונה‬
‫שלושה חברים‬
‫חמש שמלות‬
‫לארבע הצגות‬
‫שש אבנים‬
‫שבעה סוסים‬
‫שמונֶה דלתות‬
‫אַחד עשר שולחנות‬
‫ַ‬
‫חמישה עשר מכתבים‪.‬‬
‫שבע עשרה בובות‬
‫שבעים וָשבע תמונות‬
‫עשרים וֲחמישה ברווזים‬
‫עשרים וָתשע גינות‬
‫שבעה אחוזים‬
‫עשרים וְ ֶא ָחד קילוגרם‬
‫תשעה באב‬
‫בעשרה בחודש‬
‫שלושת הספרים‪.‬‬
‫שתים עשרה הנערות‬
‫בעשרים וּשמונָה אחוז‬
‫שישה אחוזים מהתושבים‬
‫בחמישה עשר ִבּ ְשבט‬
‫בעשרים ושבעה באפריל‬
‫ארבע הדרכים‬
‫עשרים וֲחמישה הפרחים‬
‫שני קילוגרמים‬
‫גבינה חמישה אחוזים‬
‫בשבעה עשר בתמוז‬
‫ְבּ ֶא ָחד במאי‬
‫ִש ְב ַעת הכוכבים‬
‫שש הקבוצות‬
‫המספר הסודר‬
‫ילדי הראשון‬
‫העיפרון השלישי‬
‫ברכבת החמישית‬
‫הכלבה השלישית‬
‫בשורה השנייה‬
‫בחתול השמיני‬
‫המספר הסתמי‬
‫בית מספר ארבע‬
‫כיסא שתיים‬
‫שורה ָשלוש‬
‫כרטיס מס' שבע‬
‫אוטובוס אחת עשרה‬
‫פסקה ָחמש‪.‬‬
‫המספר הכופל‬
‫שלוש כפול ארבע שווה שתים עשרה‪.‬‬
‫ָשבע פעמים‬
‫עשרים ו ֶ‬
‫שש כפול ָחמש שווה שלושים‪.‬‬
‫פי חמישים ושישה‬
‫שלוש פעמים‬
‫וא ָחד‬
‫פי מאה ֶ‬
‫המספר החלקי‬
‫שני שלישים של הספר‬
‫שתי חמישיות מן העבודה‬
‫ארבע שמיניות מן החומר‬
‫ארבע שביעיות מהם‬
‫שלוש שביעיות מהתלמידים‬
‫אכלתי שלושת רבעי התפוח‪) .‬לפני ש"ע מיודע – נסמך(‬
‫המספר המעורב‬
‫ָחצי‬
‫חמישה ארגזים ו ֵ‬
‫ָח ִצי‬
‫שלושים ושבעה ש"ח ו ֵ‬
‫בשתי עטיפות וָרבע‬
‫ָח ִצי‬
‫שמונֶה שעות ו ֵ‬
‫ששה תפוחים וּ ְש ִליש‬
‫וּשׁ ִלישׁ‬
‫שנים עשר ציורים ְ‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים בע"מ"‪.‬‬
‫‪174‬‬
‫תרגיל ‪ 11‬עמוד ‪361‬‬
‫חיפה במספרים‬
‫ַח ִמ ָשּׁה אחוז‪/‬ים יהודים‪.‬‬
‫את ִים שבעים ושניים אלף תושבים‪ .‬מהם שמונים ו ֲ‬
‫מספר תושבי העיר )נכון לשנת ‪ָ (2001‬מ ַ‬
‫את ִים איש‪.‬‬
‫וּמ ַ‬
‫מספר העולים מאלף תשע מאות ותשעים הוא שישים ושבעה אלף ָ‬
‫ַח ִמ ִשּׁים דונם הם שטח הגנים הציבוריים‪.‬‬
‫שטח העיר הוא חמישים ותשעה קמ"ר וחצי‪ ,‬מתוכם אלפיים שש מאות ו ֲ‬
‫את ִים שבעים ותשעה מגרשי משחקים‪ ,‬ומספר מתקני המשחקים הוא אלפיים‪ .‬בעיר מצויים מאה עשרים‬
‫בעיר ָמ ַ‬
‫ֹשׁה תלמידים ותלמידות‪ .‬בעיר יש אלף תשע מאות‬
‫וּשׁל ָ‬
‫ותשעה בתי ספר‪ ,‬שבהם לומדים חמישים אלף שבע מאות ְ‬
‫ועשר כיתות‪.‬‬
‫וּשׁמוֹנָה צמתים‬
‫אורך הכבישים הכולל בעיר הוא ארבע מאות חמישים וארבעה ק"מ‪ .‬בעיר יש מאה ארבעים ְ‬
‫ַח ִמ ָשּׁה עמודי תאורה‪.‬‬
‫מרומזרים וּשניים עשר אלף מאתים תשעים ו ֲ‬
‫כמות האשפה הביתית הממוצעת ליום היא ארבע מאות שישים ושבעה טון‪ ,‬והיא נזרקת ִל ְשׁמוֹנַת אלפים שלוש‬
‫מאות שלושים ושבע עגלות אשפה‪.‬‬
‫בעיר נרשמים כמאתיים ואחד אלף שבע מאות עשרים ושבעה דוחות חנייה בשנה‪ ,‬ונגררים ששת אלפים שש מאות‬
‫וּשׁנ ִַים כלי רכב בשנה‪.‬‬
‫שלושים ְ‬
‫לאורך חוף הים שאורכו שבעה עשר ק"מ‪ ,‬קיימות אחת עשרה תחנות הצלה‪ .‬בחיפה בנויים שלושה עשר בתי מלון‬
‫וּשׁנ ִַים חדרים‪ .‬בעיר מצויות שלוש עשרה ספריות עירוניות המחזיקות בכמות‬
‫המכילים יחד אלף ארבע מאות ששים ְ‬
‫של שלוש מאות שישים אלף חמש מאות ושישה ספרים‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים בע"מ"‪.‬‬
‫‪175‬‬
‫תרגול מסכם‬
‫תרגיל ‪ – 1‬עמ' ‪ – 362‬לזכור או לא לזכור זאת השאלה‬
‫פרק א ‪ -‬הבנה והבעה‬
‫שאלות ‪ 2 ,1‬א‪ 2 ,‬ב ‪ 9 ,6 ,4 ,3 ,I‬ב‪ - 11 ,‬איתור מידע‬
‫שאלות ‪ 2‬ב ‪ 2 ,11‬ג‪ 9 ,8 ,7 ,‬א‪ – 10 ,‬פרשנות והיסק‬
‫שאלה ‪ 9‬ג ‪ -‬הערכה וביקורת‬
‫‪(2) .1‬‬
‫)‪(3‬‬
‫קיימים שלושה סוגים של זיכרון האנושי‪.‬‬
‫בתהליך הזכירה מבוצעות שלוש פעולות‪.‬‬
‫‪ .2‬א‪.‬‬
‫)‪ (1‬מהו זיכרון?‬
‫פסקה ב‪ :‬הגדרת מונח הזיכרון‬
‫)‪ (2‬איך הוא עושה זאת?‬
‫פסקות ג‪-‬ה‪ :‬שלושת הסוגים של הזיכרון‬
‫)‪ (4)+(3‬מהם התהליכים שעובר המידע? וכיצד ניתן לשפר את זיכרוננו?‬
‫פסקות ו‪-‬ח‪ :‬שלוש הפעולות העיקריות של הזיכרון‪ .‬כל פעולה מלווה בהצעה לשיפור הזיכרון‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪ .I‬השאלות‪:‬‬
‫• כיצד נוכל בעתיד להגביר את יכולתנו לאגור זיכרונות רצויים‪ ,‬בעיה שבדרך כלל הולכת ומחריפה עם‬
‫הגיל‪.‬‬
‫• כיצד נוכל להיפטר מזיכרונות בלתי רצויים‪ ,‬כאלו המפריעים למהלך חיינו התקין‪.‬‬
‫‪ .II‬לשאלות אלה אין תשובה במאמר‪.‬‬
‫ההסבר‪ :‬אמנם בעשורים האחרונים חלה התקדמות מהירה בפענוח מנגנוני הזיכרון‪ ,‬ויש סיכוי לקבל‬
‫תשובות על שאלות אלו בזמן הקרוב‪ ,‬אך בשלב זה עדיין אין לחוקרים מענה עליהן‪.‬‬
‫המאמר מוצג בצורה מובנית‪ .‬הכותבת מציגה כמה שאלות‪ ,‬ובמהלך המאמר היא עונה עליהן לפי הסדר‬
‫ובצורה מאורגנת‪ .‬כך קל להבין ולעקוב אחר המידע שבמאמר‪.‬‬
‫‪ .3‬זיכרון מיידי מאפשר לשמור זיכרון למשך שנייה‪.‬‬
‫זיכרון העבודה מאפשר לשמור מידע למשך זמן קצר‪.‬‬
‫זיכרון לטווח הארוך מסוגל לאחסן מידע רב ולזמן ארוך‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים בע"מ"‪.‬‬
‫‪176‬‬
‫‪ .4‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫שלוש הפעולות הן קידוד‪ ,‬אחסון ושליפה‪.‬‬
‫קידוד ‪ -‬קליטת המידע )שאליו נחשף האדם(‬
‫אחסון ‪ -‬אחסון המידע שנקלט בזיכרון ארוך הטווח‪.‬‬
‫שליפה ‪ -‬העברת המידע מהזיכרון לטווח הארוך )שם המידע נאגר ונשמר( אל זיכרון העבודה‪.‬‬
‫)‪ (4‬לפני ההתפתחות הטכנולוגית אנשים זכרו טוב יותר‪.‬‬
‫‪ .6‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫• ככל שיש יותר מוטיבציה לזכור‪ ,‬אנו זוכרים לטווח ארוך יותר‪) .‬פסקה ז(‬
‫• פרטי מידע המעוררים אותנו רגשית או תחושתית‪ ,‬נשמרים בזיכרון כי הם מעסיקים אותנו‪) .‬פסקה ז(‬
‫• כאשר אנו נמצאים במקום שבו קלטנו מידע מסוים‪ ,‬יהיה לנו קל יותר לזכור מידע זה אם נימצא שוב‬
‫באותו המקום‪) .‬פסקה ח(‬
‫מצב של חרדה‪ ,‬עומס נפשי או קוגניטיבי‬
‫‪ .7‬תשובות אפשריות‪ :‬מידע והסבר‪ ,‬קביעה והרחבה‪ ,‬משפט מפתח ואחריו פירוט‬
‫‪ .8‬א‪.‬‬
‫הכותבת רוצה להוכיח שהזיכרון ארוך הטווח מסוגל לאחסן מידע רב לזמן ארוך‪ .‬לשם כך היא נעזרת‬
‫בדוגמה שאכן אדם שהוא גם מתמטיקאי‪ ,‬גם בעל וגם אבא מאחסן במוחו מידע הקשור לכל אחד משלושת‬
‫התחומים שלו‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫זיכרון עבודה הוא זיכרון לטווח קצר שבו האדם שולף נתונים חיוניים שלהם הוא זקוק בזמן מסוים‪ ,‬ואילו‬
‫זיכרון לטווח ארוך הוא כל המידע שאנו שומרים ומאחסנים לרגע שנזדקק לו‪.‬‬
‫שאלה ‪ 8‬סעיף א היא שאלת פרשנות והיסק‪.‬‬
‫בתשובתך עליך להבין את הקשר בין מה שכתוב במאמר ובין הדוגמה‪ ,‬ולהסיק מסקנה העולה מהקשר בין שניהם‪.‬‬
‫‪ .9‬א‪.‬‬
‫לדעת פרופ' יהודית אהרון‪-‬פרץ‪ ,‬הזיכרון קיים אצל בני האדם בלבד‪ ,‬והוא איננו קיים אצל אף לא בעל חיים‬
‫אחר‪ .‬לעומתה טוענת ד"ר טרז טרבס כי הזיכרון איננו נכס בלבדי של האדם‪ ,‬ולחלק מבעלי החיים יש כושר‬
‫זיכרון טוב משלנו‪.‬‬
‫בשאלה זו יש איתור מידע ברמה גבוהה‪ .‬במטלה זו עליך למזג מידע מן המאמר ומן הקטע הנלווה‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים בע"מ"‪.‬‬
‫‪177‬‬
‫ב‪.‬‬
‫פרופ' יהודית אהרון‪-‬פרץ‪ :‬הזיכרון כפי שאנו מכירים ומבינים אותו‪ ,‬איננו קיים אף לא אצל בעל חיים אחד‪,‬‬
‫אלא אצל האדם בלבד‪.‬‬
‫ד"ר טרז טרבס‪ :‬הזיכרון הוא בלי ספק אחד הנכסים היותר חשובים של האדם‪ ...,‬עם זאת‪ ,‬הזיכרון איננו‬
‫נכס בלבדי של האדם‪ .‬לבעלי‪-‬חיים רבים יש כושר זיכרון טוב משלנו‪...‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪.I‬‬
‫אפשר לדעתי‪ ,‬לסמוך על דבריה של ד"ר טרז טרבס מאחר שהיא חוקרת מומחית בתחום הזיכרון‪,‬‬
‫והיא כנראה מסתמכת בדבריה על מחקרים שונים העוסקים בנושא זה‪.‬‬
‫שאלת זו היא שאלת הערכה וביקורת‪ .‬עליך לאתר עת עמדת הכותבת בקטע הנלווה ולהביע את עמדתך בנושא‬
‫וכן לבסס אותו על הכתוב בקטע הנלווה )במקרה שלפנינו יש להתבסס על תפקידה ועל הידע האקדמי שלה(‪.‬‬
‫‪.II‬‬
‫ידוע‪ ,‬כי בעולם האקדמי יש לא פעם חילוקי דעות בנושאים מסוימים‪ ,‬ואף מחקרים שתוצאותיהם‬
‫סותרים זה את זה‪ .‬גם במקרה שלפנינו יש שתי נשים הנחשבות מומחיות בתחום הזיכרון‪ ,‬והן‬
‫מחזיקות בדעות שונות באשר לשאלה האם הזיכרון הוא נכס רק של האדם‪.‬‬
‫‪.III‬‬
‫בפסקה האחרונה במאמר נכתב‪:‬‬
‫"למרות העניין הגדול שהיה תמיד למדענים בתיאור המנגנון הביולוגי של הלמידה ושל הזיכרון‪,‬‬
‫ההתקדמות שנעשתה בפענוחו לא הייתה גדולה‪ ,‬ועד היום רב הנסתר על הגלוי‪...‬‬
‫)או‪" :‬רק בעשורים האחרונים החלה התקדמות מהירה בפענוח מנגנוני הזיכרון בבעלי חיים ובבני‬
‫אדם‪(".‬‬
‫בהתבסס על הנאמר בפסקה זו אפשר להבין כי אנשי האקדמיה ‪ /‬החוקרים עוסקים בנושא זה‬
‫וחוקרים אותו‪ ,‬וכי קיימים סימני שאלה רבים בתחום‪ .‬מאחר שעדיין חסר מידע רב בנושא‪ ,‬והוא‬
‫נחקר בכיוונים שונים‪ ,‬סביר להניח שיהיו לחוקרים דעות שונות‪ .‬כך גם לגבי פרופ' יהודית אהרון‪-‬‬
‫פרץ וד"ר טרז טרבס‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים בע"מ"‪.‬‬
‫‪178‬‬
‫‪ .10‬סוג הזיכרון המתאים לכיתוב המצורף לאיור הוא הזיכרון לטווח ארוך‪.‬‬
‫הנימוק‪ :‬על פי המראה )הכובע‪ ,‬העניבה‪ ,‬הבעת הפנים( אפשר להבין שמדובר באדם בוגר‪ ,‬המסוגל לזכור‬
‫מידע שלמד שנים רבות קודם לכן‪ ,‬כשהיה בתיכון‪.‬‬
‫שאלת פרשנות והיסק‪ .‬בתשובתך עליך להתבסס על האיור הנלווה ועל הכתוב במאמר תוך הבנת הקשר ביניהם‪.‬‬
‫‪ .11‬פסקה א‪:‬‬
‫ההכללה ‪ -‬פעולות שונות‬
‫הפירוט ‪ -‬קולט מידע‪ ,‬מעבד ושומר אותו במקום המתאים ומאחסן אותו לשליפה ושימוש עתידי‪.‬‬
‫פסקה ז‪:‬‬
‫ההכללה ‪ -‬פעולות שונות‬
‫הפירוט ‪ -‬קידוד‪ ,‬אחסון‪ ,‬שליפה יש לציין רק את הפעולה ללא ההסבר שלה‪.‬‬
‫בתשובתך עליך לציין מהי ההכללה ומהו הפירוט‪ .‬אין להעתיק את המשפטים ברצף‪.‬‬
‫‪ .12‬המאמר "לזכור או לא לזכור ‪ -‬זאת השאלה" נכתב על ידי פרופ' יהודית אהרון‪-‬פרץ‪ .‬מאמר זה עוסק בזיכרון‬
‫האנושי‪ .‬הזיכרון האנושי מוגדר כיכולת של המוח לשמור מידע ולאחר מכן להשתמש בו לפי הצורך‪ .‬בלעדיו אין‬
‫האדם יכול ללמוד מניסיון‪ ,‬לתכנן את העתיד או לרכוש ידע‪.‬‬
‫את הזיכרון אפשר לחלק לשלושה סוגים‪ :‬הזיכרון המיידי שהוא זיכרון המאפשר לשמור למשך שנייה תמונה‬
‫חזותית או תחושת מגע‪ .‬זיכרון העבודה המאפשר לשמור מידע למשך זמן קצר‪ .‬הזיכרון לטווח ארוך הוא‬
‫הזיכרון המסוגל לאחסן מידע רב לזמן ארוך‪.‬‬
‫בתהליכי זכירה מבוצעות שלוש פעולות עיקריות‪ .‬הראשונה שבהן היא הקידוד‪ ,‬קליטת המידע‪ .‬מידע מילולי‬
‫נקלט בדרך כלל לפי משמעותו‪ ,‬ולכן מי שרוצה לזכור דברים‪ ,‬כדאי לו להעמיק בתוכן ובמשמעות‪ ,‬ולא לנסות‬
‫לזכור מילים‪ .‬הפעולה השנייה היא האחסון בזיכרון ארוך הטווח‪ .‬כדי לזכור מידע בצורה טובה ולזמן ארוך‬
‫כדאי לשנן את המידע הרצוי‪ .‬כאשר יש לאדם מוטיבציה לזכור מידע כלשהו‪ ,‬מידע זה יישמר לזמן רב יחסית‪.‬‬
‫גם פריטי מידע הגורמים לתגובה רגשית או תחושתית‪ ,‬נשמרים לזמן ארוך בעיקר בשל נטייתו של האדם לשוב‬
‫ולחשוב עליהם‪ .‬לעומת זאת מצבי חרדה עלולים לפגוע ביכולת הזכירה של האדם‪.‬‬
‫השליפה שהיא הפעולה השלישית‪ ,‬מעבירה את הזיכרון )המידע( חזרה מהזיכרון לטווח ארוך אל זיכרון‬
‫העבודה‪ .‬כדי לשלוף בקלות מידע אשר אגור במוח‪ ,‬רצוי להיעזר בהקשרים‪ ,‬ברמזים או לאחסן מידע בצורה של‬
‫גרפים‪ .‬מה שברור הוא שככל שהזיכרון יהיה עמוק יותר‪ ,‬משמעותי יותר‪ ,‬בולט יותר‪ ,‬או שיהיה חשוב לאדם‬
‫לזכור אותו‪ ,‬כך הזמן שייקח לו להימחק‪ ,‬יהיה ארוך יותר‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים בע"מ"‪.‬‬
‫‪179‬‬
‫‪ .13‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫החוקרים הוכיחו שהרבה יותר ספרות נקלטות במוח‪ ,‬אולם השכחה כל כך מהירה‪ ,‬שעד שהאדם‬
‫מדווח על הספרה הרביעית או החמישית‪ ,‬הוא כבר אינו זוכר דבר נוסף‪.‬‬
‫הנתון ‪ -‬אחרי שעה אדם זוכר ‪ 40%‬ממה ששמע‪.‬‬
‫הדוגמה ‪ -‬כאשר מתבוננים לרגע בשורה שבה ‪ 12‬ספרות ועוצמים עיניים ‪ -‬רוב האנשים יוכלו לדווח על‬
‫‪ 4‬או ‪ 5‬ספרות לכל היותר‪) .‬פסקה ג(‬
‫ההסבר ‪ 4) -‬או( ‪ 5‬ספרות מתוך ‪ 12‬הם כ‪ .40% -‬כך שהנתון המחקרי שבמאמר עולה בקנה אחד עם‬
‫הנתון שמצא הוינגהאוס במחקריו‪.‬‬
‫פרק ב ‪ -‬מערכת הצורות‬
‫הפועל‬
‫‪.1‬‬
‫בניין‬
‫שורש‬
‫מילים נוספות‬
‫אַח ֵסן מידע רב‪.‬‬
‫)‪ (1‬המוח ְמ ְ‬
‫אחס"נ‬
‫פיעל‬
‫ִא ְחסוּן‬
‫יקים מנושא לנושא‪.‬‬
‫)‪ (2‬אנו ַמ ִשּׁ ִ‬
‫נש"ק‬
‫הפעיל‬
‫ַה ָשּׁ ָקה‬
‫זוֹכ ֶרת דבר מהאירוע‪.‬‬
‫)‪ (3‬אינני ֶ‬
‫זכ"ר‬
‫קל‬
‫ירה‬
‫ְז ִכ ָ‬
‫)‪ִ (4‬ה ַתּ ְר ִתּי את סבך הרגשות‪.‬‬
‫נת"ר‬
‫הפעיל‬
‫ֶה ֵתּר‪ַ ,‬ה ָתּ ָרה‬
‫)‪ (5‬החרדה ִתּצֹּר הפרעות בתהליכי הזכירה‪.‬‬
‫יצ"ר‬
‫קל‬
‫ירה‬
‫יְ ִצ ָ‬
‫‪ .2‬מוצעים – להציע ‪ -‬הבניינים הופעל והפעיל‪) .‬בשאר הזוגות הבניינים הם פועל ופיעל(‬
‫‪ .3‬א‪ (1) .‬בצ"ע פועל‪ (2) ,‬שמ"ש התפעל )‪ (3‬אפש"ר פיעל‬
‫)‪ (4‬תכנ"נ פיעל‬
‫ב‪ְ (4) .‬מ ַת ְפ ְקדוֹת‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים בע"מ"‪.‬‬
‫‪180‬‬
‫‪ .4‬א‪ .‬המשותף‪ :‬שניהם מסתיימים בצורן ִםי‪.‬‬
‫השונה‪ :‬משמעותי ‪ -‬צורן גזירה )שם תואר(‪ ,‬ילדי ‪ -‬צורן נטייה )לשייכות(‬
‫ב‪.‬‬
‫לשניהם צורן נטייה לרבים וצורן נטייה לשייכות‪.‬‬
‫הסבר התשובה )אין חובה על פי השאלה לתת הסבר(‬
‫חישוביו ‪ -‬חישוב ‪ִ +‬םים )צורן נטייה לרבים( ‪ָ -‬םיו )צורן נטייה לשייכות(‬
‫חפציו ‪ִ -‬םים )צורן נטייה לרבים( ‪ָ -‬םיו )צורן נטייה לשייכות(‬
‫ג‪.‬‬
‫המילה יוצאת הדופן‪ :‬מתמטיקאי ‪ -‬במילה זו יש צורן גזירה‪ ,‬ובשתי המילים הנוספות ‪ -‬צורן נטייה‪.‬‬
‫הסבר התשובה )אין חובה על פי השאלה לתת הסבר(‬
‫מתמטיקה ‪ַ +‬םאי )צורן גזירה ‪ -‬בעל מקצוע(‬
‫דרכים ‪ -‬דרך ‪ִ +‬םים )צורן נטייה לרבים(‬
‫פנקסו ‪ -‬פנקס ‪ +‬םוֹ )צורן נטייה לשייכות(‬
‫‪ (2) .5‬השמות ֶה ֵקּף ו‪ֶ -‬ה ֵשּׂג הם שמות פעולה לבניין קל‪.‬‬
‫‪ (1) .6‬פועל בהווה )‪ (2‬שם עצם )‪ (3‬שם תואר‬
‫‪ִ (1) .7‬ל ְרכֹּש‬
‫ירים‬
‫)‪ַ (2‬מ ִכּ ִ‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים בע"מ"‪.‬‬
‫‪181‬‬
‫תרגיל ‪ – 2‬עמ' ‪ – 368‬נפילה ברשת‬
‫פרק א ‪ -‬הבנה והבעה‬
‫שאלות ‪ – 8 ,2 ,1‬איתור מידע‬
‫שאלות ‪ – 7 ,5 ,4 ,3‬פרשנות והיסק‬
‫שאלה ‪ – 6‬הערכה וביקורת‬
‫‪ .1‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫אגדה אלקטרונית היא מכתב שרשרת המופץ באינטרנט‪ ,‬ותוכנו שקר ובדיה‪) .‬סוף פסקה א(‬
‫שלושה סימנים המאפיינים אגדה אלקטרונית הם ‪-‬‬
‫• לא ידוע מי הוא מחברו )אינו מגיע עם תעודת לידה(‪.‬‬
‫• תוכן ההודעה הוא סיפור אימה או סיפור מצחיק מאוד‪.‬‬
‫לעתים יש בה הבטחה לפרס‪.‬‬
‫• ִ‬
‫סימנים נוספים‪:‬‬
‫• שימוש במקור מוסמך כגון דיווח בעיתונות או בטלוויזיה‪ ,‬הסתמכות על מחקר‪ ,‬על רופא‪ ,‬על שוטר‪.‬‬
‫• הופעת המשפט "אתם חייבים להעביר את ההודעה לכמה שיותר אנשים"‪.‬‬
‫• ריבוי סימני קריאה בהודעה‪.‬‬
‫בשאלה זו עליך לנסח אמירת פתיחה‪ ,‬ולאחריה לנסח את הסימנים המאפיינים בנקודות‪.‬‬
‫עליך לנסח את תשובתך בלשונך‪ ,‬ולא להעתיק משפטים שלמים מהקטע‪.‬‬
‫‪ .2‬א‪.‬‬
‫אנשים ממציאים אגדת רשת משלוש סיבות‪) :‬כל ניסוח שיכלול את רכיבי התוכן הנכונים‪ ,‬יתקבל(‬
‫• המצאת אגדת רשת גורמת כיף לממציא‪.‬‬
‫• המצאת אגדת רשת מעניקה לממציא תחושת כוח‪.‬‬
‫• הוא עושה זאת מתוך שעמום‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫אנשים מפיצים את אגדת הרשת משתי סיבות‪:‬‬
‫• אגדות רשת המזהירות מפני סכנה‪ ,‬גורמות לאנשים להעביר את המסר גם לחבריהם כדי להזהיר‬
‫גם אותם‪.‬‬
‫• העברת דואר אלקטרוני קלה‪ ,‬ולכן אנשים פשוט מעבירים את המסר בלי כל מאמץ‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים בע"מ"‪.‬‬
‫‪182‬‬
‫‪ .3‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ .4‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪ (4‬להדגים את התופעה הנדונה במאמר ולסקרן את הקורא‬
‫הציבור אינו יודע מי הוא מחבר ההודעה‪.‬‬
‫)‪ (2‬המחבר מתייחס לתופעה בסלחנות‪.‬‬
‫"במובן זה אגדת הרשת היא הצ'יזבט של פעם‪ ...‬אחרי הכול‪ ,‬מי לא רוצה לחזור כמה שנים לאחור‬
‫ולספר עוד כמה צ'יזבטים מסביב למדורה‪) ".‬פסקה ו(‬
‫‪ .5‬השאלות תורמות להבנת ארגון הטקסט‪ .‬הכותב מכוון את הקורא להמשך הטקסט‪ ,‬שבו ישיב תשובה לשאלות‬
‫אלו‪.‬‬
‫כמו כן זוהי דרך שבאמצעותה הכותב רוצה לגרום לקורא לסקרנות‪ ,‬לגרות אותו להמשך הקריאה ובמקרים‬
‫מסוימים למקד אותו במה שיאמר בהמשך‪) .‬שאלה עשויה להחליף כותרת תוכן או ראש פרק(‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫עליך לנקוט עמדה ברורה‪ ,‬ולציין שני נימוקים‪.‬‬
‫הקפד בתשובתך על ניסוח תקין‪ ,‬על לשון בהירה ועניינית‪ ,‬על אמצעי קישור מתאימים ועל פיסוק נכון‪.‬‬
‫הצעה‪ :‬תן לחברך לקרוא את תשובתך כדי שיבדוק אם ענית בצורה ברורה‪ ,‬עניינית ובכתיבה רצופה‪.‬‬
‫תופתע כמה תוכל ללמוד מחבר‪.‬‬
‫)‪ (1‬הדואר האלקטרוני‪,‬‬
‫)‪ (2‬האינטרנט ‪ /‬המרשתת‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים בע"מ"‪.‬‬
‫‪183‬‬
‫‪.8‬‬
‫השוואה בין "אגדה אלקטרונית ל"אגדה אורבנית‪:‬‬
‫רכיבים דומים‪:‬‬
‫כאמתי‪.‬‬
‫ִ‬
‫אמתי‪ ,‬אך מוצג‬
‫א‪.‬תוכן ההודעה הוא סיפור מופרך או שאינו ִ‬
‫ב‪ .‬ה"סיפור" מועבר מאדם למשנהו‪.‬‬
‫רכיבים שונים‪:‬‬
‫א‪ .‬אגדת הרשת ‪ -‬לא ידוע מי מחבר אותן )אינן מגיעות עם תעודת זהות(‬
‫האגדה האורבנית מסופרת לרוב מפי מישהו המוכר לאדם הקרוב אל המספר‪ ,‬שהיה‪ ,‬עד לאירועים במו‬
‫עיניו‪.‬‬
‫ב‪ .‬אגדת הרשת מסתמכת תמיד על דיווח בעיתונות או בטלוויזיה‪ ,‬על מחקר‪ ,‬על רופא‪ ,‬על שוטר‪.‬‬
‫האגדה האורבנית מסופרת לרוב מפי מישהו המוכר לאדם הקרוב אל המספר‪.‬‬
‫ג‪ .‬אגדת הרשת מכילה הוראה להעברת ההודעה לכמה שיותר אנשים‪.‬‬
‫האגדה האורבנית אינה מכילה סעיף זה‪.‬‬
‫ד‪ .‬אגדת הרשת מועברת באמצעות הדואר האלקטרוני‪.‬‬
‫האגדה האורבנית עשויה להיות מועברת הן באמצעות הדואר האלקטרוני או בעל פה‪.‬‬
‫אפשר להציג את הרכיבים השונים באמצעות טבלה‪ ,‬יש להקפיד על הצגת התבחינים להשוואה‪.‬‬
‫התבחין‬
‫אגדה אורבנית‬
‫אגדה אלקטרונית ‪ /‬אגדת רשת‬
‫מקור האגדה‬
‫מסופרת לרוב מפי מישהו המוכר‬
‫לאדם הקרוב אל המספר‪ ,‬שהיה‪,‬‬
‫כביכול‪ ,‬עד לאירועים במו עיניו‪.‬‬
‫מקורה אינו ידוע‪.‬‬
‫הסתמכות על מקור‬
‫מסופרת לרוב מפי מישהו המוכר‬
‫לאדם הקרוב אל המספר‪.‬‬
‫מסתמכת תמיד על דיווח בעיתונות או‬
‫בטלוויזיה‪ ,‬על מחקר‪ ,‬על רופא‪ ,‬על שוטר‪.‬‬
‫העברה לגורם נוסף‬
‫אין הוראה להעברה לגורם נוסף‬
‫מכילה הוראה להעברת ההודעה לכמה‬
‫שיותר אנשים‪.‬‬
‫דרך העברת הסיפור‬
‫עשויה להיות מועברת הן באמצעות‬
‫הדואר האלקטרוני או בעל פה‪.‬‬
‫מועברת באמצעות הדואר האלקטרוני‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים בע"מ"‪.‬‬
‫‪184‬‬
‫‪.9‬‬
‫א‪.‬‬
‫המאמר "נפילה ברשת" נכתב על ידי יובל דרור בשנת ‪ .2005‬הכותב מתאר במאמרו זה את תופעת דואר‬
‫הזבל )או‪ :‬הכותב עוסק במאמרו בתופעת דואר הזבל(‪ -‬מכתבי השרשרת העוברים באינטרנט ומכילים‬
‫תוכן שקרי ובדוי‪ .‬הכותב מכנה את המכתבים הללו בשם "אגדה אלקטרונית"‪.‬‬
‫לאגדה האלקטרונית יש כמה סימני זיהוי‪ .‬תוכן ההודעה מנסה להפחיד את הציבור או מספר סיפור‬
‫מצחיק מאוד‪ .‬האגדות האלקטרוניות יכולות "להסתמך" על מקורות מוסמכים כגון דיווח בעיתון או‬
‫בטלוויזיה או להסתמך על תוצאות של מחקר‪ ,‬או על דברים שנאמרו על ידי שוטר או על ידי רופא‪.‬‬
‫הכותב מנסה להסביר כיצד נוצרות אגדות מסוג זה‪ ,‬והוא מביא שתי סיבות אפשריות‪ :‬האחת ‪ -‬תחושת‬
‫הכוח שחש כותב ההודעה‪ ,‬והשנייה ‪ -‬המצאת האגדה מתוך שעמום‪.‬‬
‫הכותב מתייחס בסלחנות לאגדות הרשת ומשווה את עצם יצירת האגדה ואת העברתה ברשת לסיפורי‬
‫הצ'יזבט שסופרו פעם ליד מדורות‪ .‬הוא מגדיר את האגדות כסוג של עולם מקביל‪ ,‬שבו הכול יכול‬
‫לקרות‪ ,‬והן נשענות על הפחד הקדמון של האנשים מן העולם האפל‪ ,‬החשוך והאקראי‪ ,‬שבו חיי האדם‬
‫יכולים להתהפך בכל רגע‪.‬‬
‫בסיכום רצוי לציין שני פרטים מתעודת הזהות של הטקסט )המללת תעודת הזהות(‪:‬‬
‫את שם המאמר ופרט נוסף ‪ -‬את שם הכותב ‪,‬את מקום הפרסום או את התאריך )אם יש לו משמעות לנושא‬
‫הכתבה(‪ .‬בנושא שלפנינו התאריך חשוב כי כיום קיים חוק נגד פרסום באינטרנט ללא הסכמת הלקוח‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪.I‬‬
‫"אגדה אלקטרונית" היא מכתבי שרשרת העוברים באינטרנט ומכילים תוכן שקרי ובדוי‪ .‬לאגדה‬
‫האלקטרונית יש כמה סימני זיהוי‪ .‬תוכן ההודעה מנסה להפחיד את הציבור או מספר סיפור‬
‫מצחיק מאוד‪ .‬האגדות האלקטרוניות יכולות "להסתמך" על מקורות מוסמכים כגון דיווח בעיתון‬
‫או בטלוויזיה או להסתמך על תוצאות של מחקר או על דברים שנאמרו על ידי שוטר או על ידי‬
‫רופא‪.‬‬
‫אגדות מסוג זה נוצרות משתי סיבות ‪ :‬האחת ‪ -‬תחושת הכוח שחש כותב ההודעה‪ ,‬והשנייה ‪-‬‬
‫המצאת האגדה מתוך שעמום‪.‬‬
‫האגדות ברשת דומות לסיפורי הצ'יזבט שסופרו פעם ליד מדורות‪ .‬האגדות הן סוג של עולם מקביל‪,‬‬
‫שבו הכול יכול לקרות‪ ,‬והן נשענות על הפחד הקדמון של האנשים מן העולם האפל‪ ,‬החשוך‬
‫והאקראי‪ ,‬שבו חיי האדם יכולים להתהפך בכל רגע‪.‬‬
‫‪.II‬‬
‫השינויים העיקריים הם ‪-‬‬
‫ השמטת ההמללה של תעודת הזהות‬‫ פתיחה באמצעות הגדרה של המונח "אגדה אלקטרונית"‬‫ כתיבה בגוף שלישי‬‫ השמטת דברי הכותב או אזכורו‬‫‪ -‬השמטת דעת הכותב‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים בע"מ"‪.‬‬
‫‪185‬‬
‫‪.9‬‬
‫ג‪.‬‬
‫סיכום ממזג‬
‫הסיכום הממזג מופיע בקובץ "סיכום ממזג – הדרכה והדגמה" הנמצא ב"חומרי למידה" – תשובות‪.‬‬
‫פרק ב ‪ -‬אוצר המילים והמשמעים ושם המספר‬
‫‪ .1‬א‪.‬‬
‫אפשרות ‪ :I‬באמצעות טבלה‬
‫אזרחי‬
‫אזרח‬
‫חלק הדיבור של הערך‬
‫שם )ז' ליד הערך = שם עצם בזכר(‬
‫שם תואר ‪ /‬תואר השם )ת' ליד הערך(‬
‫האטימולוגיה‪/‬‬
‫המקור של הערך‬
‫מהשורש ז‪-‬ר‪-‬ח‬
‫מילה מן השפות השמיות – קיימת גם‬
‫בערבית "צרח"‬
‫מילה שנוצרה מהמילה "אזרח"‬
‫]מן אזרח[‬
‫מקור המובאות‪/‬‬
‫דוגמאות‬
‫לשון המקרא – ספר שמות ותהילים‬
‫עברית חדשה‬
‫דוגמאות למשפטים מן העברית החדשה‪.‬‬
‫אפשרות ‪ :II‬באמצעות משפטי השוואה‬
‫חלק הדיבור‬
‫חלק הדיבור של הערך "אזרח" הוא שם )שם עצם(‪ ,‬ואילו חלק הדיבור של הערך "אזרחי" הוא שם תואר ‪ /‬תואר‬
‫השם‪.‬‬
‫האטימולוגיה‪/‬המקור של הערך‬
‫המילה "אזרח" היא מילה מהשפות השמיות‪ ,‬ומקורה בשורש ז‪-‬ר‪-‬ח‪ .‬היא קיימת גם בערבית‪.‬‬
‫מקור המובאות ‪ /‬הדוגמאות‬
‫המילה "אזרח" מקורה במקרא‪ ,‬ולפיכך המובאות הן מרובד לשוני זה‪ .‬לעומת זאת המילה "אזרחי" היא מן העברית‬
‫החדשה‪ ,‬ולכן הדוגמאות הן רק מהרובד הלשוני של העברית החדשה‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים בע"מ"‪.‬‬
‫‪186‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הסוגריים המרובעים בערך "אזרח" מציינים כי מילה זו היא במשמעות חדשה‪ ,‬שונה מן המשמעות‬
‫המקורית‪.‬‬
‫זוהי משמעות מטפורית‪) .‬העברה מתחום משמעות אחד לתחום משמעות אחר(‬
‫הסוגריים המרובעים בערך "אזרחי" מציינים את תחום החיים שבו מילה זו משמשת במשמעות שבפירוש‬
‫‪ -‬תחום המשפט‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪.I‬‬
‫המילה "אזרח" שייכת לרובד קדום יותר של השפה ‪ -‬לשון המקרא‪.‬‬
‫‪.II‬‬
‫באבן שושן כאשר אין ציון התקופה ליד הערך‪ ,‬הדבר מעיד על כך שהמילה היא מרובד לשון המקרא‪.‬‬
‫ליד המילה "אזרחי" מופיעה האות "ח" המציינת שהמילה מרובד העברית החדשה‪,‬‬
‫העברית החדשה היא מרובד מאוחר יותר מרובד לשון המקרא‪.‬‬
‫משמעות ‪) 2‬צמח שהשריש היטב( אינו רווח בעברית בימינו‪.‬‬
‫‪.II‬‬
‫מילון אבן שושן הוא מילון היסטורי‪-‬דיאכרוני )כרונולוגי(‪ ,‬והוא משמר את העברית מתקופותיה‬
‫הקדומות‪ .‬לכן במילון זה נמצא הגדרות מרובדי הלשון השונים גם אם מילים אלו אינן שימושיות‬
‫ג‪.‬‬
‫ה‪.I .‬‬
‫כיום בשפה‪.‬‬
‫‪ .2‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫)‪ (2‬שעמום ‪ -‬בידור היחס בין אפל וחשוך הוא יחס של נרדפות בהקשרשל הטקסט הזה‪.‬‬
‫שעמום ‪ -‬בידור = ניגוד בהקשר של טקסט זה‪.‬‬
‫) ‪(1‬‬
‫) ‪(2‬‬
‫פחד‪ ,‬יראה‪ ,‬מורא‬
‫מקרי‪ ,‬לא קבוע‪ ,‬מזדמן‬
‫מענה – תשובה‪,‬‬
‫הבל – שטות‪,‬‬
‫גורם – סיבה‪,‬‬
‫פחד – אימה‪.‬‬
‫מילות היחס‬
‫‪.4‬‬
‫)‪ִ (1‬א ָתּ ְך‬
‫יכם‬
‫)‪ֲ (2‬א ֵל ֶ‬
‫)‪ֶ (3‬א ְצ ָלם‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים בע"מ"‪.‬‬
‫‪187‬‬
‫פרק ג ‪ -‬מערכת הצורות‬
‫‪ .1‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪.I .2‬‬
‫)‪ (1‬שם תואר‬
‫)‪(1‬‬
‫)‪(2‬‬
‫)‪ (2‬שם עצם )‪ (3‬שם פעולה )‪ (4‬פועל‬
‫צורן נטייה = השכונה שלי‪) .‬כינוי שייכות(‬
‫צורן גזירה = שכונה ‪ִ +‬תי )לשם תואר(‬
‫תכנית = תכן ‪ִ +‬םית‪ ,‬עיתונות = עת ‪ +‬םוֹן= עיתון ‪ +‬םוּת‪,‬‬
‫ראשון = ראש ‪ +‬םוֹן‬
‫‪.II‬‬
‫גמורה = גמור ‪ָ +‬םה )צורן נטייה לנקבה(‬
‫‪.III‬‬
‫דרמתית = דרמה ‪ִ +‬תי )צורן גזירה לשם תואר( ‪ +‬ת )צורן נטייה לנקבה(‬
‫ביטחונית = ביטחון ‪ִ +‬םי )צורן גזירה לשם תואר( ‪ +‬ת )צורן נטייה לנקבה(‬
‫‪ (1) .3‬הפועל "נשאלת" בבניין נפעל הוא סביל‪.‬‬
‫)‪ (2‬משמעות חוזרת )בניין התפעל( לקרב את עצמך‪.‬‬
‫)‪ (3‬פעולה פעילה )אפשר גם גרימת פעולה(‬
‫‪ (1) .4‬המילים ֶה ֵצּג ו‪ַ -‬ה ְב ָט ָחה הן שמות פעולה מאותו בניין‪.‬‬
‫‪ (1) .5‬שם עצם )‪ (2‬פועל בהווה‬
‫)‪ (3‬שם תואר‬
‫‪ .6‬הלחם‪ :‬רשמקול )רשם ‪ +‬קול(‪ ,‬תקליטור )תקליט ‪ +‬אור(‬
‫גזירה מסורגת ‪ /‬שורש ‪ +‬משקל‪ :‬התגלמות‪ ,‬מרשתת‬
‫גזירה קווית ‪ /‬בסיס ‪ +‬צורן סופי‪ :‬ראשון‪ ,‬תכניתן‪ ,‬תקליטון‪ ,‬אלקטרוני )אלקטרון ‪ִ +‬םי(‬
‫מילים לועזיות‪ :‬טלוויזיה‪ ,‬אלקטרוני‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים בע"מ"‪.‬‬
‫‪188‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫שם עצם‬
‫)‪(1‬‬
‫)‪(2‬‬
‫)‪(3‬‬
‫)‪(4‬‬
‫)‪(5‬‬
‫מילים נוספות‬
‫שורש‬
‫ַה ָצּ ָלה‬
‫נ‪-‬צ‪-‬ל‬
‫ַצּיל‬
‫ַצּלוּת‪ ,‬נִ צּוּל‪ ,‬י ִ‬
‫ִה ְתנ ְ‬
‫גּוּע‬
‫ִפּ ַ‬
‫פ‪-‬ג‪-‬ע‬
‫יעה‪ִ ,‬תּ ָפּגַע‬
‫ְפּ ִג ָ‬
‫כּדת‬
‫ַמ ְל ֶ‬
‫ל‪-‬כ‪-‬ד‬
‫ְל ַל ֵכּד‬
‫ֶה ֵכּר‬
‫נ‪-‬כ‪-‬ר‬
‫ָכ ִרי‬
‫ַכּר‪ ,‬נ ְ‬
‫ִמ ְתנ ֵ‬
‫ִא ְבחוּן‬
‫א‪-‬ב‪-‬ח‪-‬נ‬
‫אַב ֵחן‬
‫ְמ ְ‬
‫ַמ ָצּב‬
‫י‪-‬צ‪-‬ב‬
‫ַצּיב‬
‫ַה ָצּ ָבה‪ ,‬י ִ‬
‫מתגלגל‪ ,‬מתלהט‪ ,‬מתרחש‪ ,‬חושפת‪ ,‬מדובר‬
‫מפחיד‪ ,‬רחוק‬
‫להעביר‪ ,‬לחזור‪ ,‬לספר‬
‫אגדה )שורש נ‪-‬ג‪-‬ד(‬
‫רשת‪ ,‬נוער‪ ,‬לחש‪ ,‬סיפור‪ ,‬מחשבה‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים בע"מ"‪.‬‬
‫‪189‬‬
‫תרגיל ‪ – 3‬עמ' ‪ – 374‬חשיבות השינה למתבגרים‬
‫פרק א ‪ -‬הבנה והבעה‬
‫שאלות ‪ 2 ,1‬ב‪ 4 ,‬ב‪ 5 ,‬א‪ 7 ,‬א – איתור מידע‬
‫שאלות ‪ 2‬א‪ 4 ,3 ,‬א‪ 7 ,6 ,‬ב ‪ -‬פרשנות והיסק‬
‫שאלה ‪ 5‬ב – הערכה וביקורת‬
‫‪ .1‬א‪.‬‬
‫• קיים ניתוק מגירויי הסביבה‬
‫• אין שליטה במחשבות וברגשות שלנו‬
‫• יש הפסקה בקבלת מידע למוח‬
‫ב‪.‬‬
‫• שומרת על ֵערנות וחדות המחשבה‬
‫• מייצבת את מצב הרוח‬
‫• שומרת על תפקודן של מערכות הגוף‬
‫• תורמת לתהליך הגדילה‬
‫ג‪.‬‬
‫• בני הנוער המתבגרים זקוקים ליותר שעות שינה מאשר ילדים צעירים‪.‬‬
‫• שינויים בשעון הביולוגי שלהם גורמים להם להירדם מאוחר‪.‬‬
‫• המתבגרים סובלים מחסך שינה כרוני‪.‬‬
‫• מחסור בשינה גורם לבעיות מסוגים שונים ‪ /‬גורם לדפוסי התנהגות מסוכנים‪.‬‬
‫‪ .2‬א‪.‬‬
‫)‪(1‬‬
‫)‪(4‬‬
‫)‪(2‬‬
‫‪(3) .3‬‬
‫הסתייגות‬
‫‪ .4‬א‪.‬‬
‫מטרת הכותבים היא לחזק את טענתם שאכן שינה היא דבר חשוב והכרחי‪ .‬הציטוט מעניק משנה תוקף‬
‫לדברים‪ ,‬מאחר שהם מבוססים על מחקרים מדעיים‪ .‬בדרך כלל תוצאות מחקרים גורמות לקורא לסמוך על‬
‫בשאלה זו עליך להסיק מסקנה‪ ,‬הדורשת יצירת הכללה‪.‬‬
‫הנאמר ולהשתכנע בצדקת הכתוּב‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫המחסור בשינה גורם לשיבושים בשעון הביולוגי של המתבגר‪.‬‬
‫מתבגרים שאין להם חוסר בשעות שינה‪ ,‬גבוהים יותר‪.‬‬
‫התשובה‪:‬‬
‫מתבגר צריך לישון בין ‪ 8.5‬ל‪ 9-‬שעות‪.‬‬
‫אנשים בוגרים צריכים לישון כל אחד לפי הצורך שלו בכמות השעות שתאפשר לו פעילות תקינה‬
‫במהלך היום‪.‬‬
‫בשאלה זו עליך להסיק מסקנה מתוך הנאמר במאמר‪.‬‬
‫פסקה ה ‪" -‬חוקרי שינה מצאו כי‪"...‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים בע"מ"‪.‬‬
‫‪190‬‬
‫‪ .5‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫פסקה ו ‪ -‬למלא את המצברים‬
‫פסקה ט ‪ -‬נמצאים מתחת לאף‬
‫משלב הלשון ‪ -‬סלנג‬
‫כותב ַה ְמּ ַשׁ ֵלּב סלנג בתוך טקסט ברמת לשון בינונית ומעלה עושה זאת מתוך בחירה ומודעות‪.‬‬
‫מילות סלנג מאפשרות להגדיר באופן ישיר מצבים ומושגים שאינם מוגדרים בשפה הרשמית‪ ,‬והן אף‬
‫משלימות מלים החסרות בשפה‪ .‬בדרך כלל למילת הסלנג אין מילה חלופית מדויקת‪ ,‬וניסיון להמירה‬
‫במילה ממשלב לשון גבוה יותר מאבד את המסר שאותו הכותב רוצה להעביר‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫העובדות התואמות והמחזקות את הנאמר במאמר הן ‪-‬‬
‫• חסך בשעות שינה ‪ -‬רוב בני הנוער נמצאים במצב של חסך שינה ההולך ומצטבר לקראת סוף השבוע‪) .‬פסקה ו(‬
‫• עייפות והירדמות הן סיבות מכריעות לתאונה קטלנית ‪ -‬עייפות גורמת להירדמות‪ ,‬לקשיי ריכוז ולתאונות‬
‫דרכים‪) .‬פסקה ה(‬
‫• עייפות בנהיגה גורמת להאטת זמן התגובה ‪ -‬במצב של עייפות )חסך שינה( נחלשת יכולת התגובה‪) .‬פסקה ו(‬
‫הישנוניות משתלטת במהירות ולא מרגישים שנרדמים‪) .‬פסקה י(‬
‫בשאלה זו עליך לציין את העובדות המחזקות את הנאמר במאמר‪ ,‬לכן חשוב לנסח את התשובה כרשימה של‬
‫עובדות‪ ,‬כשלפניהם מופיעה אמירת פתיחה‪ .‬תלמיד שרק יעתיק מן המאמר משפטים שהתוכן שלהם עונה על‬
‫השאלה‪ ,‬ולא יכתוב אמירת פתיחה‪ ,‬יופחתו לו נקודות‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫א‪.‬‬
‫בסוף דבריו הכותב מציין כי "לא ניתן לקבוע בוודאות כי עייפות והירדמות הן סיבות מכריעות לתאונה‬
‫קטלנית‪ ."...‬לדבריו‪ ,‬אין אפשרות להוכיח שהסיבה לתאונה מסוימת נוצרה כתוצאה מהירדמות הנהג‪,‬‬
‫כי אין מכשיר למדידת עייפות )כמו באלכוהול‪ ,‬למשל(‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מאחר שאין מכשיר למדידת עייפות‪ ,‬העייפות או ההירדמות אינן מופיעות בטבלה כגורם לתאונות‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬עייפות יכולה לגרום למהירות מופרזת‪ ,‬לסטייה מהנתיב‪ ,‬לאי ציות לתמרורים ועוד‪ .‬כך שהעייפות‬
‫וההירדמות אינן מצוינות כסיבות לתאונה‪ ,‬אך בזירת התאונה אפשר לא פעם למצוא עדויות לכך‬
‫שהתאונה נגרמה עקב עייפות‪.‬‬
‫שאלה זו היא שאלת פרשנות והיסק‪ .‬בתשובתך עליך להתבסס על הכתוב בקטע הנלווה ועל המידע המופיע‬
‫בטבלה‪ ,‬וכן להסיק מסקנה העולה משניהם‪.‬‬
‫מומלץ לקרוא על אמצעי קישור להבעת עמדת הכותב בספר בעמ' ‪.14‬‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים בע"מ"‪.‬‬
‫‪191‬‬
‫‪.8‬‬
‫במאמר "חשיבות השינה למתבגרים" שעובד על פי מאמריהם של ד"ר אריה אוקסנברג וד"ר פרץ לביא‬
‫מדובר בין היתר על חשיבותה של השינה לבני נוער ולמתבגרים‪.‬‬
‫השינה מוגדרת כהפסקה טבעית של פעולות ההכרה בגוף החי‪ .‬הפסקה זו נחוצה לגוף משום שיש לה‬
‫השפעות רבות‪ .‬השינה עוזרת בשמירה על ֵערנות ועל חדות המחשבה במשך היום‪ .‬היא עוזרת לייצוב מצב‬
‫הרוח של האדם‪ ,‬שומרת על תפקודן של מערכות שונות בגוף וחשובה לתהליך הגדילה‪ .‬אדם הסובל ממחסור‬
‫הערנות שלו וכן לסבול ממחלות שונות כגון מחלות לב‪ ,‬סוכרת והשמנה‪.‬‬
‫בשינה עלול להיפגע ברמת ֵ‬
‫בני נוער ומתבגרים זקוקים לשינה באופן מיוחד‪ ,‬אך ממחקרים התברר‪ ,‬כי מעט מאוד מתבגרים מקבלים‬
‫את כמות השינה שלה הם זקוקים‪ .‬קיימות סיבות אחדות למחסור בשינה אצל המתבגרים‪ .‬ההורמון‬
‫מלטונין הגורם לתחושת עייפות מתחיל להיווצר בגוף המתבגרים רק בשעה ‪ 1‬בלילה‪ ,‬ולכן הם אינם חשים‬
‫עייפות ואינם הולכים לישון בשעה מוקדמת‪ .‬כמו כן קיימים פיתויים רבים המונעים מהם ללכת לישון כגון‬
‫רדיו‪ ,‬טלוויזיה ואינטרנט‪.‬‬
‫חוסר השינה גורם למתבגרים לבעיות משמעת‪ ,‬להירדמות בשיעורים‪ ,‬לקשיי ריכוז ולתאונות דרכים‪ .‬המצב‬
‫של חסך בשעות שינה הולך ומתגבר לקראת סוף השבוע‪ .‬למרות שעות השינה המרובות בסוף השבוע‪ ,‬לא‬
‫תמיד הם מספיקים להשלים את החסר‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬בני הנוער נוהגים לבלות בסופי שבוע ומתחילים את‬
‫ולעתים גם העובדה ששתו משקאות‬
‫הבילוי אחרי חצות ומסיימים אותו לקראת הבוקר‪ .‬עייפותם הרבה ִ‬
‫אלכוהוליים‪ ,‬עשויים להוביל לתאונות דרכים קטלניות‪.‬‬
‫פרק ב ‪ -‬אוצר המילים והמשמעים ומילות היחס‬
‫‪ .1‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.I‬‬
‫)‪ (1‬שעון‬
‫)‪ (2‬שאון‬
‫‪.II‬‬
‫)‪ְ (1‬בּ ַמ ְחזוֹר‬
‫)‪ְ (2‬בּ ִמ ְחזוּר‬
‫‪.I‬‬
‫הומופוניה – מילים שונות הנהגות באופן זהה‪ ,‬אך נכתבות באופן שונה‪.‬‬
‫נובע מהגייה דומה אצל רוב הדוברים של "ע" ו"א"‪.‬‬
‫‪.II‬‬
‫הומוגרפיה – מילים שונות הנכתבות באופן זהה‪ ,‬אך נהגות באופן שונה‪.‬‬
‫)‪ָ (1‬ע ַליִ ְך‬
‫)‪ֶ (2‬א ְצ ָלם‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים בע"מ"‪.‬‬
‫‪192‬‬
‫‪ .3‬א‪.‬‬
‫שתי המשמעויות מוצגות על דרך הנרדפות‪.‬‬
‫‪.I‬‬
‫ב‪.‬‬
‫רובד הלשון הגדרה ‪ 1‬ת – תלמוד ומדרשים‪ ,‬הגדרה ‪ – 2‬ח – עברית חדשה‬
‫‪ (1) .II‬מילון ההווה מציין כי "שליטה" היא שם הפעולה של "שולט"‪.‬‬
‫)‪ (2‬מילון ההווה את מילות היחס המוצרכות לשם "שליטה" הדבר מופיע בסוגריים )על‪+‬אדם או‬
‫אוכלוסייה‪ ,‬ב‪+‬מצב(‬
‫ג‪.‬‬
‫‪.I‬‬
‫שליטה על ‪ -‬קשור בסמכות‪ ,‬שליטה ב ‪ -‬קשור בתכנים‪ ,‬או בשליטה פיזית‪ ,‬שליטה במצבים‬
‫‪.II‬‬
‫יש לו שליטה על כוח האדם שבחברה‪.‬‬
‫הוא שולט בהיסטוריה של מדינות רבות‪.‬‬
‫שליטה על ‪ -‬משמעויות ‪ 1‬ו‪ ,2-‬שליטה ב ‪ -‬משמעויות ‪ 3‬ו‪.4-‬‬
‫אבן שושן אינו מפריד בין שליטה בתכנים לשליטה פיזית‪ ,‬שליטה במצבים‪.‬‬
‫‪.III‬‬
‫ד‪ .‬בר שליטה ‪ -‬בני שליטה‪ ,‬כמו בר מצווה ‪ -‬בני מצווה‪) .‬בר דעת ‪ -‬בני דעת(‬
‫המילה "בר" במשמעות של "בן" מופיעה רק ביחיד‪ .‬ברבים יש לומר "בנים" ובנסמך "בני"‪.‬‬
‫‪ .4‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪.I‬‬
‫סיבה ותוצאה‬
‫‪.II‬‬
‫גורם ל‪ ,...‬יכול לגרום ל‪ ,...‬מביא ל‪...‬‬
‫חוסר בהורמון מלטונין חוסר תחושת עייפות ‪ /‬תחושת ֵערנות‬
‫מערכת הצורות‬
‫‪ .1‬א ‪ +‬ב‬
‫הפועל‬
‫שורש‬
‫מילים נוספות‬
‫בניין‬
‫)‪ְ (1‬ל ַת ְפ ֵקד‬
‫תפק"ד‬
‫פיעל‬
‫ְמ ַת ְפ ֶק ֶדת‬
‫ַבּר‬
‫)‪ְ (2‬ל ִה ְתגּ ֵ‬
‫גב"ר‬
‫התפעל‬
‫ירים‪ִ ,‬תּ ְג ְבּרוּ )מלשון גבורה(‬
‫ָב ְרנוּ‪ַ ,‬מ ְג ִבּ ִ‬
‫גַּ‬
‫ֻתּ ִקים‬
‫)‪ְ (3‬מנ ָ‬
‫נת"ק‬
‫פועל‬
‫ִה ִתּיקוּ‪ֻ ,‬ה ְתּקוּ‬
‫)‪ֻ (4‬ה ְצּגוּ‬
‫יצ"ג‬
‫הופעל‬
‫ַצּיג‬
‫ַמ ֶצּגֶת‪ ,‬נ ִ‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים בע"מ"‪.‬‬
‫‪193‬‬
‫‪ .2‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ .3‬א‪.‬‬
‫‪.I‬‬
‫כולן שמות פעולה‬
‫‪.II‬‬
‫חילוף ‪ -‬בניין פיעל )שליטה‪ ,‬גדילה ‪ -‬בניין קל(‬
‫השמות דומים במשקל ַה ְק ָט ָלה‪ ,‬אך שונים בשורש ובגזרה‪.‬‬
‫)הפסקה – שורש פס"ק‪ ,‬גזרת השלמים‪ ,‬הצעה – שורש יצ"ע גזרת חפי"צ(‬
‫נְ ִהיגָה ‪ -‬בניין קל‪ִ ,‬חסּוּן ‪ -‬בניין פיעל‬
‫ב‪.‬‬
‫בסיסי‪ ,‬רצינית‪ ,‬ביולוגי‬
‫ג‪.‬‬
‫ידהּ‪ְ ,‬רגָשׁוֹת‬
‫ַתּ ְפ ִק ָ‬
‫ד‪.‬‬
‫ִפּ ְתרוֹן‪ֶ ,‬מ ְח ָקר‪ ,‬נְ ִהיגָה‪ִ ,‬חסּוּן‬
‫‪ (1) .4‬פועל פעיל‬
‫‪ .5‬א‪.‬‬
‫)‪ (2‬פועל סביל‬
‫)‪ (3‬פועל סביל‬
‫מחקר )שם( ‪ִ +‬םי )צורן גזירה ‪ -‬שם תואר( ‪ִ +‬םים )צורן נטייה לרבים(‬
‫ב‪.‬‬
‫חיסונית ‪ -‬חיסון )שם( ‪ִ +‬םי )צורן גזירה ‪ -‬שם תואר( ‪ +‬ת )צורן נטייה לנקבה(‬
‫ג‪.‬‬
‫)‪ (1‬חשמל )שם( ‪ִ +‬םי )צורן גזירה ‪ -‬שם תואר( ‪ +‬ת )צורן נטייה לנקבה(‬
‫)‪ (2‬חשמל ‪ +‬צורן גזירה ִםית = לציון כלי תחבורה‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫)‪ַ (1‬מ ֶצּגֶת )‪ְ (2‬ל ַה ִצּיג‬
‫)‪ַ (3‬ה ָצּגַת‬
‫)‪ִ (4‬ה ִצּיג‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים בע"מ"‪.‬‬
‫‪194‬‬
‫‪.6‬‬
‫השורש‬
‫הפועל‬
‫הבניין‬
‫שם הפועל‬
‫שם פעולה‬
‫גּוֹר ִמים‬
‫) ‪ְ (1‬‬
‫גר"מ‬
‫קל‬
‫לגרום‬
‫גרימה‬
‫)‪ְ (2‬מ ַשׁ ֵבּשׁ‬
‫שב"ש‬
‫פיעל‬
‫לשבש‬
‫שיבוש‬
‫)‪ִ (3‬מ ְת ַר ֶח ֶשׁת‬
‫רח"ש‬
‫התפעל‬
‫להתרחש‬
‫התרחשות‬
‫ידים‬
‫)‪ַ (4‬מ ְק ִפּ ִ‬
‫קפ"ד‬
‫הפעיל‬
‫להקפיד‬
‫הקפדה‬
‫)‪ִ (5‬מ ְת ַבּ ְגּ ִרים‬
‫בג"ר‬
‫התפעל‬
‫להתבגר‬
‫התבגרות‬
‫ַצּב‬
‫)‪ִ (6‬ה ְתי ֵ‬
‫יצ"ב‬
‫התפעל‬
‫להתייצב‬
‫התייצבות‬
‫ַצּיעוּ‬
‫) ‪ (7‬י ִ‬
‫יצ"ע‬
‫הפעיל‬
‫להציע‬
‫הצעה‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪ .II‬כולן מציינות כלים ‪ /‬מכשירים‪.‬‬
‫‪ .III‬כולן נוצרו משורש ומשקל‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪ .I‬מסגר‬
‫ב‪.‬‬
‫המשותף ‪ .1 -‬נוצרו משורש ומשקל‪ .2 ,‬כולם בעלי מקצוע‬
‫השוני ‪ -‬במשקל ובגזרה )מסגר ‪ַ -‬מ ְק ֵטל שלמים‪ ,‬מטיף‪ ,‬מסיק‪ ,‬מציל ‪ַ -‬מ ְק ִטיל חפ"נ(‬
‫א‪.‬‬
‫קטלנית‪ ,‬הרסנית קטלן‪/‬הרסן ‪ִ +‬םי )צורן גזירה – שם תואר( ‪ +‬ת )צורן נטייה לנקבה(‬
‫ב‪.‬‬
‫הפחתה – הפעיל‪ ,‬שיפוט – פיעל‪ ,‬איבוד – פיעל‪ ,‬שימוש – פיעל‪ ,‬הירדמות – נפעל‪ ,‬בדיקה –‬
‫קל‪ ,‬מדידה – קל‪ ,‬הכרעה – הפעיל‬
‫© כל הזכויות שמורות ל"שרי הוצאה לאור" ול"גנאל ספרים בע"מ"‪.‬‬
‫‪195‬‬