‫סיכום ש"ע‬ ‫קיימות ‪ 3‬דרכי תצורה (דרכים שלפיהן נוצרו שמות עצם בעברית)‬ ‫א‪ .‬גזירה מסורגת – שורש ‪+‬משקל (למשל ַרקְ דָ ן)‬ ‫ב‪ .‬גזירה קווית – ‪ .1‬בסיס‪+‬סיומת )למשל ימאי = ים ‪X+‬אי)‬ ‫‪ .2‬הלחם בסיסים (למשל רמזור= רמז‪+‬אור)‬ ‫‪.3‬נוטריקון (ראשי תיבות)‪ :‬מטכ"ל‪ ,‬לו"ז‬ ‫ג‪ .‬שאילה מלועזית (טלוויזיה‪ ,‬טלפון‪)..‬‬ ‫להלן פירוט שלוש הדרכים‪:‬‬ ‫א‪ .‬שורש ‪+‬משקל – כדי לזהות את משקלו של השם ‪ ,‬עליכם לכתוב את האותיות ק‪.‬ט‪.‬ל מעל עיצורי‬ ‫השורש‪ ,‬להעתיק מוספיות‪ ,‬ולהעתיק את הניקוד‪ .‬דגש חזק יועתק תמיד‪ ,‬דגש קל לא יועתק‬ ‫למשקל לעולם‪.‬‬ ‫למשל – מִ בחן = מִ קטל אוצרת = קוטֵ ל ‪X+‬ת( אם יש צורן נקבה‪ -‬הוא אינו נכלל במשקל)‬ ‫כַסֶ פֶ ת= קַ טֶ לֶת‪.‬‬ ‫חשוב לשים לב למוספיות‪ ,‬ולפיהן לקבוע את המשקל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫המשקלים בעברית מופיעים בכל הגזרות‪ ,‬עליכם לזהות את השורש של כל שם‪ ,‬ולזהות‬ ‫את משקלו לפי המוספיות‪.‬‬ ‫השם‬ ‫פרסום‬ ‫הופעה‬ ‫מפנה‬ ‫קפאון‬ ‫מערבות‬ ‫מרוץ‬ ‫מחצה‬ ‫‪‬‬ ‫שורש (גזרה)‬ ‫פרסם (מרובעים)‬ ‫י‪.‬פ‪.‬ע (נפיו)‬ ‫פני‪/‬ה (נלי‪/‬ה)‬ ‫קפא‬ ‫ע‪.‬ר‪.‬ב (גרוניים)‬ ‫רוצ (נעוי)‬ ‫חצצ (עע)‬ ‫משקל‬ ‫קִ טּול‬ ‫הַ קְ טָ ָלה‬ ‫מקטָ ל‬ ‫קִ טָ לון‬ ‫מְ קטָ לות‬ ‫מקטָ ל‬ ‫מַ קְ טֵ לָה‬ ‫לכל משקל יש משמעות ‪ ,‬עליכם לשנן את משמעויות המשקלים (זו שאלה קלה מאוד)‬ ‫המשקל‬ ‫המשמעות‬ ‫עמודים בספר‬ ‫המשקלים בגזרת השלמים‬ ‫שמות פעולה (מופיע הרבה‬ ‫בבגרויות)‬ ‫עמ' ‪234‬‬ ‫צורות בינוני‬ ‫עמ' ‪236‬‬ ‫בעלי מקצוע‪ ,‬מחלות‪ ,‬כלים‪,‬‬ ‫מצבים וכו‬ ‫עמ' ‪237‬‬ ‫משקלים נוספים בשם העצם‬ ‫ב‪ .‬בסיס ‪+‬צורן סופי (גזירה קווית) – בגזירה קווית חלקי המילה מצטרפים זה לצד זה‪ ,‬לכן מכנים‬ ‫צורה זו כקווית‪ .‬בסיס‪ +‬צורן סופי – הכוונה למילה שאליה מצטרפת יחידת לשון קטנה (‪X‬ית‬ ‫‪X‬ות ‪X‬ון‪)....‬‬ ‫‪‬‬ ‫לצורנים הסופיים ישנה משמעות‪ ,‬קראו את טבלת המשמעויות בספר (עמ' ‪,281-282‬‬ ‫גם זו שאלה קלה ביותר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קראו את הצורנים התחיליים (אלה שבאים לפני המילה ) בעמ' ‪285‬‬ ‫‪‬‬ ‫קראו את הצורנים הסופיים הלועזיים (עמ' ‪)286‬‬ ‫‪‬‬ ‫חשוב להבחין בין שתי דרכי התצורה‪ :‬שורש ‪+‬משקל או בסיס‪+‬צורן סופי‬ ‫הבחנה זו חשובה במיוחד בצורות שמסתיימות ב‪X‬ן או ‪X‬אי (קראו הסבר בעמ' ‪)286‬‬ ‫כדי להבחין באיזו דרך נוצר השם שלפניכם‪ ,‬השמיטו את‬ ‫הצורן הסופי‪.‬‬ ‫אם קיבלתם פועל = דרך התצורה היא שורש ומשקל‬ ‫אם קיבלתם שם או פועל בבינוני= דרך התצורה היא‬ ‫בסיס ‪+‬צורן‬ ‫למשל – פטפטן= אם משמיטים את הסיומת ‪,‬מקבלים‬ ‫את הצורה פטפט‪ ,‬זהו פועל‪ ,‬לכן תצורתו היא שורש‬ ‫‪+‬משקל‪.‬‬ ‫לעומתו הצורה יהלומן (ללא הסיומת ‪X‬ן)= יהלום‪,‬‬ ‫כלומר שם‪ ,‬לכן תצורתו היא בסיס ‪ +‬סיומת‪.‬‬ ‫העמודים המרכזיים‪:‬‬ ‫הנושא‬ ‫עמודים בספר‬ ‫המשקלים בגזרת השלמים – גזירה מסורגת‬ ‫עמ' ‪ ,234‬עמ' ‪235‬‬ ‫צורות הבינוני‬ ‫עמ' ‪,236‬‬ ‫משמעויות המשקלים‬ ‫עמ' ‪ ,237‬לתרגל עמ' ‪239‬‬ ‫זיהוי שורשים של שמות‬ ‫עמ' ‪,272 ,268 ,260 ,259‬‬ ‫גזירה קווית – בסיס‪+‬צורן‬ ‫משמעויות הצורנים הסופיים‬ ‫עמ' ‪,285 ,284 ,283‬‬ ‫הבחנה בין גזירה קווית לגזירה מסורגת‬ ‫עמ' ‪291 -290 ,289 ,288 ,287‬‬ ‫אשמח לעזור בכל עת‪ ,‬שרון שני‬