משקל ) גזרה ( שורש השם קִטּול ) מרובעים ( פרסם פרסום הַ ה

‫סיכום ש"ע‬
‫קיימות ‪ 3‬דרכי תצורה (דרכים שלפיהן נוצרו שמות עצם בעברית)‬
‫א‪ .‬גזירה מסורגת – שורש ‪+‬משקל (למשל ַרקְ דָ ן)‬
‫ב‪ .‬גזירה קווית – ‪ .1‬בסיס‪+‬סיומת )למשל ימאי = ים ‪X+‬אי)‬
‫‪ .2‬הלחם בסיסים (למשל רמזור= רמז‪+‬אור)‬
‫‪.3‬נוטריקון (ראשי תיבות)‪ :‬מטכ"ל‪ ,‬לו"ז‬
‫ג‪ .‬שאילה מלועזית (טלוויזיה‪ ,‬טלפון‪)..‬‬
‫להלן פירוט שלוש הדרכים‪:‬‬
‫א‪ .‬שורש ‪+‬משקל – כדי לזהות את משקלו של השם ‪ ,‬עליכם לכתוב את האותיות ק‪.‬ט‪.‬ל מעל עיצורי‬
‫השורש‪ ,‬להעתיק מוספיות‪ ,‬ולהעתיק את הניקוד‪ .‬דגש חזק יועתק תמיד‪ ,‬דגש קל לא יועתק‬
‫למשקל לעולם‪.‬‬
‫למשל – מִ בחן = מִ קטל אוצרת = קוטֵ ל ‪X+‬ת( אם יש צורן נקבה‪ -‬הוא אינו נכלל במשקל)‬
‫כַסֶ פֶ ת= קַ טֶ לֶת‪.‬‬
‫חשוב לשים לב למוספיות‪ ,‬ולפיהן לקבוע את המשקל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המשקלים בעברית מופיעים בכל הגזרות‪ ,‬עליכם לזהות את השורש של כל שם‪ ,‬ולזהות‬
‫את משקלו לפי המוספיות‪.‬‬
‫השם‬
‫פרסום‬
‫הופעה‬
‫מפנה‬
‫קפאון‬
‫מערבות‬
‫מרוץ‬
‫מחצה‬
‫‪‬‬
‫שורש (גזרה)‬
‫פרסם (מרובעים)‬
‫י‪.‬פ‪.‬ע (נפיו)‬
‫פני‪/‬ה (נלי‪/‬ה)‬
‫קפא‬
‫ע‪.‬ר‪.‬ב (גרוניים)‬
‫רוצ (נעוי)‬
‫חצצ (עע)‬
‫משקל‬
‫קִ טּול‬
‫הַ קְ טָ ָלה‬
‫מקטָ ל‬
‫קִ טָ לון‬
‫מְ קטָ לות‬
‫מקטָ ל‬
‫מַ קְ טֵ לָה‬
‫לכל משקל יש משמעות ‪ ,‬עליכם לשנן את משמעויות המשקלים (זו שאלה קלה מאוד)‬
‫המשקל‬
‫המשמעות‬
‫עמודים בספר‬
‫המשקלים בגזרת השלמים‬
‫שמות פעולה (מופיע הרבה‬
‫בבגרויות)‬
‫עמ' ‪234‬‬
‫צורות בינוני‬
‫עמ' ‪236‬‬
‫בעלי מקצוע‪ ,‬מחלות‪ ,‬כלים‪,‬‬
‫מצבים וכו‬
‫עמ' ‪237‬‬
‫משקלים נוספים בשם העצם‬
‫ב‪ .‬בסיס ‪+‬צורן סופי (גזירה קווית) – בגזירה קווית חלקי המילה מצטרפים זה לצד זה‪ ,‬לכן מכנים‬
‫צורה זו כקווית‪ .‬בסיס‪ +‬צורן סופי – הכוונה למילה שאליה מצטרפת יחידת לשון קטנה (‪X‬ית‬
‫‪X‬ות ‪X‬ון‪)....‬‬
‫‪‬‬
‫לצורנים הסופיים ישנה משמעות‪ ,‬קראו את טבלת המשמעויות בספר (עמ' ‪,281-282‬‬
‫גם זו שאלה קלה ביותר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קראו את הצורנים התחיליים (אלה שבאים לפני המילה ) בעמ' ‪285‬‬
‫‪‬‬
‫קראו את הצורנים הסופיים הלועזיים (עמ' ‪)286‬‬
‫‪‬‬
‫חשוב להבחין בין שתי דרכי התצורה‪ :‬שורש ‪+‬משקל או בסיס‪+‬צורן סופי‬
‫הבחנה זו חשובה במיוחד בצורות שמסתיימות ב‪X‬ן או ‪X‬אי (קראו הסבר בעמ' ‪)286‬‬
‫כדי להבחין באיזו דרך נוצר השם שלפניכם‪ ,‬השמיטו את‬
‫הצורן הסופי‪.‬‬
‫אם קיבלתם פועל = דרך התצורה היא שורש ומשקל‬
‫אם קיבלתם שם או פועל בבינוני= דרך התצורה היא‬
‫בסיס ‪+‬צורן‬
‫למשל – פטפטן= אם משמיטים את הסיומת ‪,‬מקבלים‬
‫את הצורה פטפט‪ ,‬זהו פועל‪ ,‬לכן תצורתו היא שורש‬
‫‪+‬משקל‪.‬‬
‫לעומתו הצורה יהלומן (ללא הסיומת ‪X‬ן)= יהלום‪,‬‬
‫כלומר שם‪ ,‬לכן תצורתו היא בסיס ‪ +‬סיומת‪.‬‬
‫העמודים המרכזיים‪:‬‬
‫הנושא‬
‫עמודים בספר‬
‫המשקלים בגזרת השלמים – גזירה מסורגת‬
‫עמ' ‪ ,234‬עמ' ‪235‬‬
‫צורות הבינוני‬
‫עמ' ‪,236‬‬
‫משמעויות המשקלים‬
‫עמ' ‪ ,237‬לתרגל עמ' ‪239‬‬
‫זיהוי שורשים של שמות‬
‫עמ' ‪,272 ,268 ,260 ,259‬‬
‫גזירה קווית – בסיס‪+‬צורן‬
‫משמעויות הצורנים הסופיים‬
‫עמ' ‪,285 ,284 ,283‬‬
‫הבחנה בין גזירה קווית לגזירה מסורגת‬
‫עמ' ‪291 -290 ,289 ,288 ,287‬‬
‫אשמח לעזור בכל עת‪ ,‬שרון שני‬