≤∞±∞ ¯·ÓËÙÒ ■ ‡¢Ú˘˙ ‰˘‰ ˘‡¯ ≠ ≤∏ ÔÂÈÏ‚ ■ ¯‰ÂÒ‰ È˙· ˙Â¯È˘ ÔÂ‡Ë· Ò¢·˘ ÌÈ‡Â¯ ˛∂≠≥ ßÓÚ¸ „˜ÙÓ‰ ¨ÔÎ ˛±π≠±∑ ßÓÚ¸ ¢ÔÂ˜˙¢‰ ˙ÙÈÏÁ ˛≤≤≠≤∞ ßÓÚ¸ ˙Â¯È˙Ú‰ ˙ÎÙ‰Ó !‫שנה טובה‬ ‫דבר העורכת‬ ‫קוראים יקרים‪,‬‬ ‫עוד שנה חלפה‪ .‬בגיליון הנוכחי‪ ,‬גיליון ראש השנה‪ ,‬אנחנו מסכמים שנה‬ ‫של עשייה‪ ,‬התפתחות ועיצוב דרך‪ .‬עוד שנה בה התקדם הארגון בצעדים‬ ‫גדולים קדימה בדרך להפיכתו לארגון כליאה לאומי ‪ -‬ארגון המשולב בעשייה‬ ‫הלאומית‪ ,‬הבטחונית‪ ,‬החברתית וההיסטורית של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫בחרנו להביא את סיפור פתיחתו של כלא 'אלה' עם העצורים שהגיעו לארץ‬ ‫בעקבות פרשת המשט הטורקי‪ ,‬באביב ‪ - 2010‬דוגמה טובה להיותו של שב"ס‬ ‫חלק בלתי נפרד מהאירועים ההיסטוריים במדינה‪ .‬השירות הפך להיות חלק‬ ‫מפניה של ישראל גם כלפי העולם שבחוץ‪ .‬הוא לקח חלק משמעותי במלחמה‬ ‫על תדמיתה של המדינה‪ ,‬כמי שמטפלת גם בעצוריה בנחישות אך ברגישות‪.‬‬ ‫שב"ס יוצא מעבר לחומות ונעשה מעורב בהוויה של החברה הישראלית‪,‬‬ ‫באשר היא‪ .‬כך‪ ,‬בעקבות ריבוי תאונות הדרכים‪ ,‬בשנה שבה רווחת גם התופעה‬ ‫של תאונות 'פגע וברח'‪ ,‬בחרנו לשים דגש על מיזם חדש בארגון ‪ -‬אסירים‬ ‫שהורשעו בעבירות תעבורה עוברים הכשרה כיצד להרצות בפני בני נוער על‬ ‫הסכנות האורבות בכביש‪.‬‬ ‫לא פסחנו על נושא הטיפול בילדי הפליטים‪ ,‬עוד משימה לאומית שאינה‬ ‫יורדת מסדר היום הציבורי‪ .‬מדינת ישראל בחרה להפקיד את הטיפול בילדים‬ ‫אלה‪ ,‬למרות שאינם עבריינים או פורעי חוק‪ ,‬בידי שב"ס‪ .‬זהו אות לאמון‬ ‫במקצועיות הארגון וביכולתו להתאים את עצמו לאוכלוסיות מגוונות‬ ‫ולמצבים משתנים‪.‬‬ ‫לצד השינוי המשמעותי שנערך בימים אלה בכל הנושא של עתירות‬ ‫אסיר והרחבת סמכויות שב"ס בהקשר זה‪ ,‬בחרנו להביא גם את נושא 'המיון‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫‪6-3‬‬ ‫‪9-7‬‬ ‫‪26-24‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫מהפכת העתירות‬ ‫ילדים של אף אחד‬ ‫אסירים כבני אדם‬ ‫‪13-10‬‬ ‫‪29-27‬‬ ‫טבילת אש‬ ‫מי ייתן וכל משאלותינו יתגשמו לטובה‪.‬‬ ‫בברכת שנה טובה‪,‬‬ ‫ר‪/‬כ ניקול אנגלנדר‬ ‫רעיונות‪ ,‬כתבות‪ ,‬צילומים ושאלות בנושאים המעניינים אתכם ניתן‬ ‫להפנות לפקס‪ ,08-9193810/1 :‬לדואר אלקטרוני‪[email protected] :‬‬ ‫או באינטראנט‪ :‬לשכת דובר ‪ -‬קצינת הסברה ארצית‬ ‫‪22-20‬‬ ‫כן‪ ,‬המפקד‬ ‫המוקדם' לאסירים ‪ -‬ניסיון של שב"ס לתת לאסירים חדשים אפשרות‬ ‫הסתגלות למאסר הצפוי להם‪ ,‬כדי להקטין חששות‪ .‬נושא נוסף הוא 'תפירה'‬ ‫של 'חליפת תקוֹן' לכל אסיר ואסיר‪ .‬העיסוק בתחומים חדשים אלה מעיד על‬ ‫אומץ ארגוני‪ ,‬מקצועיות‪ ,‬מקצוענות וראייה יצירתית ורחבה קדימה‪.‬‬ ‫בכתבה על פרויקט 'תגלית' עקבנו אחרי סוהרים‪ ,‬המגלים ציונות אמיתית‬ ‫כשהם מלווים צעירים יהודים מרחבי העולם בעת ביקורם בישראל‪ .‬בכתבה‬ ‫נוספת פגשנו את המנהיגים האמיתיים של השירות‪ ,‬מפקדי בתי הסוהר‪,‬‬ ‫המובילים את הארגון בשגרה ובחירום‪ ,‬ובכתבה מרתקת אחרת בחנו את‬ ‫שיתוף הפעולה המפתיע של שב"ס עם גורמים שונים האחראים על זכויות‬ ‫האזרח‪.‬‬ ‫שנה חדשה בפתח‪ .‬הנושאים שבחרנו לגיליון זה מעידים על דמותו־לעתיד‬ ‫של השירות ועל ראייתו ארוכת הטווח‪ .‬באנשי הסגל המסורים והמקצועיים‬ ‫פועמת רוח של קידמה ותקווה‪ .‬הכתבות מעידות על הדרך שעשה הארגון‬ ‫בשנים האחרונות בתחומים רבים ושונים; בהצבת מטרות רחוקות וקשות‬ ‫ובהגעה אליהן; בקביעת יעדים ובהגשמתם; בעשייה יומיומית שהיא חלק‬ ‫מההוויה הלאומית הישראלית‪.‬‬ ‫מדורים קבועים‪:‬‬ ‫היסטוריה ‪23..........................................‬‬ ‫מחקר ‪33-32.........................................‬‬ ‫חדשות‪42-37.......................................‬‬ ‫הכל תחת שליטה‬ ‫בטאון שירות בתי הסוהר‬ ‫גליון ‪ ■ 28‬ראש השנה תשע"א ■ ספטמבר ‪2010‬‬ ‫‪16-14‬‬ ‫כניסה ברגל ימין‬ ‫‪31-30‬‬ ‫חיפשתי דרך ‪ -‬מצאתי חיים‬ ‫‬ ‫‪19-17‬‬ ‫‪36-34‬‬ ‫עורכת‪:‬‬ ‫ר‪/‬כ ניקול אנגלנדר‬ ‫קצינת הסברה ארצית‬ ‫עריכה לשונית‪:‬דפנה פיינס‪-‬שער‬ ‫חליפה לפי מידה‬ ‫‪2‬‬ ‫התגלית של שב"ס‬ ‫צילום‪:‬‬ ‫משה שי ‪ /‬יחידת הפקות שב"ס‬ ‫עיצוב גרפי‪:‬‬ ‫סטודיו יונתן לון‬ ‫הפקה‪:‬‬ ‫לשכת הפרסום הממשלתית‬ ‫גנ"מ שרון שואן‬ ‫גנ"מ רינה הראל‬ ‫גנ"מ נביל עמר‬ ‫כן‪ ,‬המפקד‬ ‫שיחה עם שלושה מפקדים בשירות בתי הסוהר מגלה מה פירוש הדבר להיות 'מפקד בית סוהר'‪ ,‬חושפת קשיים‬ ‫ודילמות‪ ,‬התמודדויות‪ ,‬לחצים‪ ,‬שגרה ‪ -‬במקום בו אין שגרה‪ ,‬אבל יש סיפוק רב‬ ‫מאת‪ :‬נעמה תלם‬ ‫ביום בו הגיע לארץ המשט הטורקי‪ ,‬הוכרזה‬ ‫כוננות בבתי הכלא‪ .‬באותו יום עלה מופע האופרה‬ ‫הייחודי 'נבוקו' על המצדה‪ .‬גנ"מ רינה הראל‪,‬‬ ‫מפקדת כלא 'אשל'‪ ,‬חיכתה למופע הזה חודשים‬ ‫וקנתה כרטיסים חצי שנה מראש‪ .‬בצהריים‪ ,‬אחרי‬ ‫שהוכרזה הכוננות‪ ,‬צלצלה הביתה והודיעה לבני‬ ‫משפחתה שילכו למופע בלעדיה‪ .‬אחר כך אספה‬ ‫את הפקודים שלה‪ ,‬סוהרים וקצינים‪" .‬אמרתי להם‬ ‫שאני יודעת שיש לחלק מהם תוכניות שתוכננו‬ ‫מראש‪ ,‬אבל יש כוננות וכולם נשארים‪ .‬כולם‪ ,‬זה‬ ‫קודם כול אני"‪.‬‬ ‫הסיפור הפרטי הזה של הראל ממחיש אולי‬ ‫יותר מכל איך מתנהלים חייו של מפקד בית סוהר‬ ‫בישראל‪" .‬מבחינה טכנית"‪ ,‬אומרת הראל‪" ,‬יכולתי‬ ‫ללכת‪ .‬אבל אני‪ ,‬כמפקדת‪ ,‬לא יכולה להשאיר את‬ ‫כל האנשים שלי ולהגיד 'אני הולכת לקונצרט'‪.‬‬ ‫התפקיד הפיקודי כולל אחריות‪ ,‬מחויבות ומתן‬ ‫דוגמה אישית‪ .‬את מה שאני דורשת ‪ -‬אני קודם‬ ‫כל צריכה לעשות בעצמי‪ .‬מפקד הוא מנהיג‪ ,‬סמל‬ ‫לאנשים שמתחתיו"‪.‬‬ ‫כינסנו שלושה מפקדים לשיחה‪ :‬גנ"מ רינה‬ ‫הראל ‪ -‬מפקדת כלא 'אשל'‪ ,‬גנ"מ שרון שואן ‪-‬‬ ‫"כמפקד‪ ,‬אתה צריך‬ ‫להיות המנהיג‪ ,‬המצפן‪,‬‬ ‫קובע המדיניות‪ .‬כולם‬ ‫נושאים אליך עיניים"‬ ‫מפקד כלא 'צלמון'‪ ,‬וגנ"מ נביל עמר ‪ -‬מפקד בימ"ר‬ ‫'הדרים'‪ .‬פגשנו אותם בסדנה בנושא 'ערכים' שהם‬ ‫עברו במסגרת תוכנית ההכשרה למפקדי בתי סוהר‬ ‫(ראה מסגרת)‪ .‬בשיחה עמנו דיברו שלושתם על‬ ‫מהות התפקיד ‪ -‬מה פירוש הדבר להיות 'מפקד‬ ‫בית סוהר'‪" .‬אנחנו הפנים של בית הסוהר"‪ ,‬ציינה‬ ‫הראל‪" .‬המפקד הוא זה שעומד בחזית‪ .‬זה לא תמיד‬ ‫קל‪ ,‬אבל זה חלק מהאחריות שאנחנו לוקחים על‬ ‫עצמנו"‪.‬‬ ‫בדידות בצמרת‬ ‫גנ"מ שואן‪" :‬כל מפקד הוא בודד‪ ,‬ובוודאי מפקד‬ ‫בית סוהר‪ .‬עלי להחליט לבד הרבה החלטות ביום‪,‬‬ ‫קטנות כגדולות‪ .‬למשל‪ ,‬לא מזמן פרצה קטטה בין‬ ‫שני אסירים דומיננטים המשתייכים למשפחות‬ ‫פשע‪ ,‬שיכלה להפוך בקלות לפיצוץ אדיר‪ .‬הערכת‬ ‫המצב כללה שתי המלצות‪ :‬לסגור את בית הסוהר‬ ‫ולנעול את כל האסירים בתאיהם‪ ,‬אבל אז היה עלי‬ ‫להתמודד עם החזרה לשגרה‪ ,‬או לעבור בין האגפים‪,‬‬ ‫להשאיר אותם פתוחים ולהסתכן באירוע קשה‪.‬‬ ‫בחרתי באפשרות השנייה‪ .‬אלה היו שעות של מתח‬ ‫רב‪ ,‬רק שלי עם עצמי‪ ,‬משום שקיבלתי פה החלטה‬ ‫לא פשוטה‪ .‬ידעתי גם שאני נושא באחריות‪ .‬אם‬ ‫לא יקרה דבר ‪ -‬אין בעיה‪ ,‬אבל אם יקרה משהו ‪-‬‬ ‫‪3‬‬ ‫השאלה הראשונה שישאלו תהיה 'איך השארת את‬ ‫בית הסוהר פתוח'‪ .‬כשיש תקלות בבית סוהר‪ ,‬אני‬ ‫מסתכל רק על עצמי‪ .‬לעתים מפקדים מצביעים על‬ ‫אחרים‪ ,‬אבל לדעתי זהו צעד שגוי‪ .‬אתה‪ ,‬כמפקד‪,‬‬ ‫צריך להסתכל על עצמך ‪ -‬מה אתה מקרין‪ ,‬איך‬ ‫אתה עושה את הדברים‪ .‬כשיש כישלון‪ ,‬אני עושה‬ ‫חשבון נפש ובודק איפה טעיתי"‪.‬‬ ‫מנהיג אמיתי‬ ‫לדברי גנ"מ שואן‪ ,41 ,‬מפקד בית סוהר נושא‬ ‫באחד התפקידים התובעניים והמורכבים ביותר‬ ‫בשירות‪" .‬כמפקד‪ ,‬אתה צריך להיות המנהיג‪,‬‬ ‫המצפן‪ ,‬קובע המדיניות‪ .‬כולם נושאים אליך‬ ‫עיניים‪ .‬בית סוהר הוא מקום דינמי‪ .‬אם עשית‬ ‫משהו לא נכון‪ ,‬מהר מאד תראה את זה בשטח‪.‬‬ ‫המשקל של מפקד בתוך בית סוהר הוא אקוטי‪.‬‬ ‫מפקד שפועל רק מתוקף דרגותיו‪ ,‬לא יצליח לעולם‬ ‫להוביל את היחידה שלו להישגים‪ .‬גם אם היחידה‬ ‫תעבוד באופן סביר‪ ,‬בינוני ואפילו בצורה טובה‪,‬‬ ‫בזכות המקצועיות והאחריות של אנשי הסגל‬ ‫ היא לא תצליח להתמודד עם משימות קשות‬‫והיעדר משאבים‪ .‬אני קורא לא מעט ספרים בנושא‬ ‫מנהיגות‪ .‬אחת ההגדרות שצדה את עיני היא‪:‬‬ ‫'מנהיג הוא אדם שגורם ליחיד או לרבים לעשות‬ ‫כרצונו‪ ,‬מרצונם'‪ .‬מנהיג אמיתי צריך לעשות שני‬ ‫דברים‪ ,‬שבעיניי מגלמים את מהות התפקיד ‪-‬‬ ‫הראשון הוא מתן דוגמה אישית והאחר הוא טיפוח‬ ‫המשאב האנושי‪ .‬אתה‪ ,‬כמפקד‪ ,‬צריך לשמש מופת‬ ‫ומודל לחיקוי לסוהרים שלך"‪.‬‬ ‫תוכל להדגים את נושא הדוגמה האישית?‬ ‫גנ"מ שואן‪" :‬זה מתחיל מדברים קטנים‪ ,‬כמו‬ ‫שעת ההגעה לעבודה‪ .‬אני מגיע לעבודה לפני‬ ‫הסוהרים שלי‪ .‬כשהפקודים מגיעים‪ ,‬הם כבר רואים‬ ‫את רכב המפקד בחניה וכך הם מתביישים לאחר"‪.‬‬ ‫מה לגבי הישארות בעבודה עד השעות הקטנות‬ ‫של הלילה?‬ ‫"אחת העצות הטובות שקיבלתי כשהגעתי‬ ‫לארגון‪ ,‬הגיעה דווקא מסוהר פשוט‪' .‬המפקד'‪,‬‬ ‫הוא אמר לי‪' ,‬אם אתה רוצה לשרוד בארגון שוחק‬ ‫כמו שב"ס‪ ,‬לך הביתה בחמש'‪ .‬אני דורש את זה‬ ‫גם מהפקודים שלי‪ ,‬אבל כמובן שיש חריגים‪ .‬אני‬ ‫מעדיף שאנשי הסגל שלי יצאו הביתה‪ ,‬יהיו עם‬ ‫הילדים‪ ,‬הנשים‪ ,‬ויחזרו אלי בכוחות מחודשים‪.‬‬ ‫אני יכול לספר על עצמי (שואן נשוי ויש לו‬ ‫שלושה ילדים)‪ ,‬שהיתה תקופה בה לא הצלחתי‬ ‫להגיע הרבה הביתה‪ .‬יום אחד צלצלתי לאשתי‬ ‫ושאלתי אותה מה שלום הילדים‪ ,‬איך בבית הספר‪.‬‬ ‫מעברו האחר של הקו השתרר שקט‪' .‬רק שתדע'‪,‬‬ ‫היא ענתה לי בכאב‪' ,‬הילדים בחופש הגדול כבר‬ ‫שלושה שבועות'‪ .‬אני מעדיף שסיטואציות כאלה‬ ‫לא יקרו לי יותר‪ .‬גם במצבי חירום אני לא ממהר‬ ‫להשאיר את האנשים‪ ,‬כי זה שוחק אותם‪ .‬אם בכל‬ ‫פעם נשאיר את האנשים ביחידה‪ ,‬אז כשנצטרך‬ ‫אותם באמת ‪ -‬הם לא ירצו להישאר‪ .‬יחשבו שזה‬ ‫שוב פעם 'זאב זאב'"‪.‬‬ ‫שואן הגיע לשב"ס מהצבא‪ .‬גם שם פיקד על בתי‬ ‫כלא‪ .‬הוא התחיל את הקריירה שלו בשירות כסגן‬ ‫‪4‬‬ ‫הכשרה סביב השעון‬ ‫תוכנית ההכשרה של מפקדי בתי הסוהר‪ ,‬שזכתה לכינוי "סביב השעון"‪ ,‬יצאה לדרכה בינואר‬ ‫‪ 2010‬ומיועדת למפקדי בתי סוהר מרגע כניסתם לתפקיד ועד לסיומו‪" .‬זהו תהליך אינסופי‬ ‫ומתמשך של הקניית יכולות וידע"‪ ,‬מבהיר תג"ד אשר וקנין‪ ,‬ראש מנהל הדרכה‪ ,‬שאמון‪ ,‬בין‬ ‫השאר‪ ,‬גם על תוכנית ההכשרה‪" .‬אנחנו‬ ‫רואים במפקדים קבוצה שנמצאת‬ ‫בנקודה הכי חשובה ומשמעותית בארגון‪.‬‬ ‫בנקודת הפיקוד צריך להביא לידי ביטוי‬ ‫מקסימום יכולות מנהיגות‪ .‬מורכבות‬ ‫העשייה של כל מפקד מחייבת אותו‬ ‫לרמה ערכית‪ ,‬אנושית ומקצועית גבוהה‪,‬‬ ‫והמוטיבציה שאדם צריך להיות חדור בה‬ ‫כדי להגיע לרמה כזו אינה מובנת מאליה‪.‬‬ ‫התפקיד שלנו הוא לנסות 'לעטוף' את‬ ‫המפקדים האלה‪ ,‬שירגישו 'מחובקים' על‬ ‫ידי הארגון‪ ,‬ובמקביל יעברו כל הזמן גם‬ ‫תהליך של העצמה ברמה האישית‪ .‬אנחנו‬ ‫משקיעים במפקדים תהליכי למידה‪,‬‬ ‫חניכה והקניית מיומנויות‪ .‬לא מדובר‬ ‫בקורס חד־פעמי‪ .‬הרעיון הוא שהמפקד‬ ‫יהיה בתהליך הכשרה קבוע‪ ,‬כל עוד הוא‬ ‫מפקד בית סוהר"‪.‬‬ ‫תוכנית ההכשרה כוללת רובד 'אישי־‬ ‫תג"ד אשר וקנין‬ ‫אישי'‪ ,‬שעוסק במפקד כמפקד‪ ,‬בתפיסות‬ ‫הערכיות של המפקד המסוים ועוד‪ .‬רובד‬ ‫שני ‪' -‬אישי־ארגוני' בוחן‪ ,‬בין השאר‪ ,‬את‬ ‫האינטראקציה של המפקד המסוים בארגון‪ ,‬מידת ההזדהות שלו עם הארגון ותפיסת הארגון את‬ ‫אותו מפקד‪ .‬הרובד השלישי‪ ,‬ה'אישי־מקצועי'‪ ,‬מתייחס למקצוע הכליאה באוריינטציה פיקודית‪:‬‬ ‫כיצד מטפל הארגון במפקד ואיך אפשר לשפר את המיומנויות המקצועיות של מפקד כדי להופכו‬ ‫למפקד טוב יותר‪ .‬הרובד הרביעי והאחרון הוא הפן ה'אישי־משפחתי'‪ .‬בשב"ס מבינים שכדי‬ ‫שלמפקד יהיה טוב‪ ,‬הוא צריך 'גב' חזק מהמשפחה ומהבית‪.‬‬ ‫בין השאר עוברים משתתפי התוכנית סדנאות שונות ומגוונות‪ ,‬העוסקות בנושאי מנהיגות‪ ,‬ערכים‬ ‫ופיקוד‪" .‬אני גורס שללמידה ההדדית יש עוצמות משל עצמה"‪ ,‬מסביר וקנין‪" .‬אין לי עניין לערוך‬ ‫סדנאות 'הטפה'‪ .‬אני רוצה לייצר סוג של 'מגרש משחקים' ולאפשר לכולם לשחק בו‪ ,‬כשהמפקדים‬ ‫נחשפים ולומדים זה מזה"‪.‬‬ ‫תוכנית היקפית ומתמשכת‬ ‫נוסף על תוכנית ההכשרה‪ ,‬כל מפקד בית סוהר זוכה לחניכה במספר נושאים‪ .‬המפקדים נפגשים עם‬ ‫החונכים שלהם לשיחות ולליבון בעיות‪ ,‬והחונכים גם הם שותפים לתהליכים השונים שהמפקדים‬ ‫עוברים‪" .‬בין החונכים יש מפקדים בכירים בארגון"‪ ,‬אומר וקנין‪" .‬הוספנו כחונכים גם קצינים‬ ‫בכירים מהצבא‪ ,‬בדרגות תת־אלוף ואלוף‪ ,‬ובקרוב נשלב גם מנכ"לי חברות מהשוק האזרחי לחניכה‬ ‫בנושאי ניהול תקציבים וקבלת החלטות"‪.‬‬ ‫מפקדי בתי הסוהר משתתפים‪ ,‬נוסף על כל אלה‪ ,‬בקורסים שונים‪" .‬כל מפקד בית סוהר מקבל‬ ‫קורס שיש לו קשר ישיר או עקיף אליו"‪ ,‬מדגיש וקנין‪" .‬קורס גישור‪ ,‬קורס במיומנויות לניהול‬ ‫עובדים ומגוון קורסים אזרחיים אחרים"‪ .‬לכל מפקד בית סוהר אף מוצמד מאמן אישי (קואוצ'ר)‪.‬‬ ‫"עוצמת התוכנית בהיותה היקפית‪ .‬התהליך הוא קבוע‪ ,‬נבנה‪ ,‬מתמשך‪ ,‬בלי לחזור על תכנים‪ .‬ברור‬ ‫לנו שלהכשרות האלה אין השפעה רק על המפקד‪ .‬יש להן השפעה על איך הארגון יתפקד‪ ,‬מה‬ ‫יהיה השיח בארגון‪ ,‬שפת הארגון‪ ,‬חינוך‪ ,‬ערכים ואיך הארגון ייתפס וייראה בעיני הציבור והחברה‬ ‫הישראלית"‪.‬‬ ‫וקנין עצמו מגדיר מפקד כמי שמוכן‪ ,‬קודם כול‪ ,‬להקריב מעצמו למען אחרים‪ .‬הוא מאמין כי‬ ‫"מפקד הוא אדם שמסוגל להנהיג ולהוביל אנשים‪ ,‬גם כשהם עצמם לא מאמינים שהם יכולים‬ ‫לנוע קדימה"‪.‬‬ ‫מפקד כלא 'נפחא'‪ .‬אחר כך היה מפקד בתי הסוהר‬ ‫'מגידו' ו'גלבוע'‪ .‬היום כאמור הוא עומד בראש כלא‬ ‫'צלמון'‪ ,‬המאכלס ‪ 1,100‬אסירים ועצורים‪ ,‬מתוכם‬ ‫‪ 800‬שפוטים‪ 160 ,‬עצורים עד תום ההליכים ו־‪110‬‬ ‫עצורי ימים‪ .‬נוסף עליהם יש בכלא גם טעוני הגנה‬ ‫ומעבר ארצי‪" .‬כלא 'צלמון' עבר הרבה תהפוכות‬ ‫בשנים האחרונות"‪ ,‬מסביר שואן‪" .‬אני משקיע את‬ ‫הזמן שלי במהלך היום‪ ,‬בעיקר בפתרון בעיות‪,‬‬ ‫בדיונים טקטיים ואסטרטגיים‪ ,‬בעבודת שטח‪ .‬כל‬ ‫שבוע אני עושה 'מסדר מפקד'‪ ,‬הכולל ביקורת‬ ‫לעצורים ולכלל בית הסוהר‪ .‬בהחלט קורה שאני‬ ‫נשאר גם עד שתיים בלילה בעבודה‪ ,‬כדי לסגור‬ ‫פערים ולעבור על ניירת מצטברת"‪.‬‬ ‫אחריות אישית רבה‬ ‫גנ"מ רינה הראל‪ ,56 ,‬הגיעה לשירות אחרי שנים‬ ‫שבהן עבדה במערכת החינוך‪ .‬תפקידה הראשון‬ ‫בשב"ס‪ ,‬לפני ‪ 18‬שנה‪ ,‬היה מורה בכלא 'נוה תרצה'‪.‬‬ ‫לאחר מכן מונתה לקצינת אסירים ב'ניצן'‪ .‬בהמשך‬ ‫עברה לעבודת מטה‪ ,‬ניהלה את 'נוה תרצה' ופיקדה‬ ‫על 'אוהלי קידר'‪ .‬עכשיו‪ ,‬כאמור‪ ,‬היא מפקדת‬ ‫'אשל'‪ .‬לדבריה‪ ,‬זהו אחד המקומות היותר קשים‬ ‫בשב"ס ‪ -‬הכלא היחיד עם 'אגפים שמורים'‪ ,‬נוסף‬ ‫רווח והפסד‪ .‬למשל‪ ,‬הנושא של שימוש בכוח‪.‬‬ ‫לפעמים סוהרים יוצאים מנקודת הנחה שזוהי הדרך‬ ‫היחידה לנהוג באסירים מסוימים‪ .‬אני מסבירה‬ ‫להם‪' :‬התנהגות כזאת לא משקפת את האסיר אלא‬ ‫אותנו'‪ .‬אני נוהגת להשתמש בדוגמה של ילדיהם‪,‬‬ ‫כדי להסביר‪ ,‬למשל‪' :‬אתם כועסים על אסיר‬ ‫שקילל עכשיו את אבא שלכם‪ .‬בא לכם 'לנפח'‬ ‫אותו‪ .‬תחשבו איך הילד שלכם עומד בצד ומסתכל‪.‬‬ ‫הוא היה רוצה שתיראו ככה?' אם התשובה שאני‬ ‫מקבלת היא 'לא'‪ ,‬כנראה שהתנהלות הסוהר לא‬ ‫היתה מוצדקת"‪.‬‬ ‫מה מידת השפעתו של סוהר על בית הסוהר?‬ ‫רינה הראל מתוודה שזאת שאלה שגם היא‬ ‫מה הקשר שלך‪ ,‬כמפקד‪ ,‬לסוהר הזוטר?‬ ‫"ככל שמתקדמים בתפקיד ‪ -‬יש פחות קשר‬ ‫עם הזוטרים‪ ,‬אבל זה תלוי גם במפקד עצמו‪ .‬אני‬ ‫מאמין בהיררכיה‪ .‬על פי תפיסתי‪ ,‬ישנם ארבעה‬ ‫מפקדים בבית הסוהר‪ :‬מפקד בית הסוהר ושלושת‬ ‫מפקדי המשמרות‪ ,‬לנו הסמכות ועלינו האחריות‪.‬‬ ‫בעבר‪ ,‬מפקד בית סוהר היה 'נוגע' בכל סוהר ברמה‬ ‫האישית‪ ,‬ומפקד המשמרת היה בעצם קצין תורן‪.‬‬ ‫היום‪ ,‬מפקד משמרת הוא מפקד משמרת‪ .‬סוהר‬ ‫יכול להגיע אלי לשיחה‪ ,‬אבל רק לאחר ראיון‬ ‫אצל מפקד המשמרת‪ .‬למרות זאת‪ ,‬הדלת שלי‬ ‫תמיד פתוחה‪ .‬כל מפגש שלי עם סוהר בתוך בית‬ ‫הסוהר הוא סוג של קשר‪ .‬אני מגיע לביקורות‪,‬‬ ‫בלילה‪ ,‬באגפים‪ .‬אני רואה את הסוהרים בסיורים‬ ‫ובהדרכות‪ .‬אני מעוניין ליצור מחויבות בין מפקדי‬ ‫המשמרת לסוהרים שלהם‪ ,‬כדי שייקחו אחריות‬ ‫וילמדו לשאת ב'עול הפיקוד'"‪.‬‬ ‫מה הכי מפחיד אותך?‬ ‫"שפקוד שלי ייפגע‪ .‬זה משהו שאני לא ישן‬ ‫להפרדות ואגפים משתלבים‪ .‬אוכלוסיית הכלואים‬ ‫ב'אשל' (כ־‪ 900‬אסירים) נחשבת בעייתית‪ ,‬וכוללת‬ ‫אסירים 'כבדים' וגם טעוני הגנה‪" .‬להיות מפקד"‪,‬‬ ‫מבהירה הראל‪" ,‬פירושו לקחת על עצמך המון‬ ‫אחריות אישית‪ ,‬הן על האסירים והן על הסגל‪.‬‬ ‫למרות שאני לא עובדת בכלא שיקומי‪ ,‬אני מנסה‬ ‫לנתב את האסירים למסלולים חיוביים‪ .‬מבחינת‬ ‫הסגל‪ ,‬אני תופסת את העבודה שלי כחינוכית‬ ‫לשמה‪ .‬אני מנסה לחנך‪ ,‬לכוון את הסגל לעבודה‬ ‫נכונה וערכית ולהתייחסות מקצועית‪ .‬כמפקד‪,‬‬ ‫יש לך המון כוח‪ ,‬אך החוכמה היא לדעת איך לא‬ ‫לנצל את הכוח הזה לרעה‪ ,‬אלא רק כדי לדחוף את‬ ‫פקודיך קדימה"‪.‬‬ ‫מה הכי קשה לך במסגרת תפקידך?‬ ‫"כאשר הסגל שלי חורג מסמכותו‪ ,‬מקרים של‬ ‫'טוהר מידות'‪ ,‬או כאשר יש שימוש בכוח‪ ,‬מוטה ולא‬ ‫מוצדק‪ .‬אני עוסקת רבות בהסברה מול הסוהרים‬ ‫שלי‪ .‬לא כל דבר אפשר להסביר בשפה של ערכים‬ ‫ולכן אני מנסה להסביר את הדברים במונחים של‬ ‫שואלת את עצמה כל הזמן‪" .‬אני חושבת שככל‬ ‫שעובדים יותר עם המפקדים הזוטרים ועומדים‬ ‫הרבה בפני הסוהרים ‪ -‬ההשפעה של המפקד על‬ ‫בית הסוהר גדולה יותר‪ .‬למשל‪ ,‬נושא סגנון הדיבור‬ ‫לאסירים‪ .‬אני מדגישה בפני הקצינים‪' :‬אם תגיד‬ ‫לאסיר 'תמתין בבקשה שתי דקות'‪ ,‬הוא ישתוק‪ .‬אבל‬ ‫אם תגיד לו 'חכה רגע‪ ,‬שתוק כבר' ‪ -‬המצב יסלים‬ ‫ויהפוך לאירוע‪ .‬כשקצין פונה אלי ואומר לי‪' :‬רינה‪,‬‬ ‫למדתי שהדיבור עוזר ‪ -‬אני רואה בכך הישג גדול"‪.‬‬ ‫יש משמעות לעובדה שאת מפקדת־אישה?‬ ‫"היום כבר לא‪ ,‬אבל אני יודעת שבהתחלה‬ ‫הסתכלו עלי כעל עוף מוזר‪ .‬נוהגים לומר לי‪ ,‬הן‬ ‫סוהרים והן אסירים‪ ,‬אולי בגלל שאני כבר לא‬ ‫'צעירונת' ‪ -‬שאני 'כמו אמא שלהם'"‪.‬‬ ‫כמפקדת‪ ,‬אומרת הראל‪ ,‬היא לא מזלזלת‬ ‫באף איום והנושא שמטריד אותה יותר מכול‬ ‫הוא שריפות‪" .‬חוויתי כמה שריפות בהפרדה"‪,‬‬ ‫מספרת הראל‪" .‬אנחנו מחלצים אסירים בשן ועין‪,‬‬ ‫תוך סיכון של הסוהרים‪ .‬רק לפני זמן קצר פרצה‬ ‫בגללו בלילה‪ .‬כשקורה אירוע באגף‪ ,‬קודם כל‬ ‫אני בודק שכל הסוהרים בסדר‪ .‬אחרי הכול‪ ,‬אנחנו‬ ‫עוסקים במקצוע מסוכן‪ ,‬הנושא עמו סיכונים"‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫בכלא שריפה כזאת‪ .‬קצין שלי זחל בתוך תא מלא‬ ‫עשן‪ ,‬בחושך‪ ,‬כדי לחלץ שני אסירים שהתחבאו‬ ‫במקלחת מפחד השריפה‪ .‬אחד מהם היה המצית‪.‬‬ ‫כשראיתי את הקצין הזה אחר־כך במרפאה‪ ,‬פצוע‪,‬‬ ‫היה לי קשה מאוד"‪.‬‬ ‫מרגע שנכנסה לתפקידה‪ ,‬יזמה הראל פורום של‬ ‫המפקדים במתחם 'אשל'‪ .‬הם נפגשים להתייעצויות‬ ‫ולשיחות על דילמות פיקודיות‪ ,‬לצורך 'ונטילציה'‬ ‫ותמיכה‪ .‬אין לה‪ ,‬להראל‪ ,‬מודל לחיקוי‪ .‬היא כן‬ ‫לומדת מהרבה מפקדים ‪ -‬מהמפקד הישיר שלה‬ ‫במחוז דרום‪ ,‬גונדר אלי גביזון‪ ,‬וגם מאחרים‪.‬‬ ‫"מאז שהגעתי לשב"ס"‪ ,‬היא מסבירה‪" ,‬חל שינוי‬ ‫גדול בכל הנוגע לתפקיד המפקד‪ .‬המפקדים היום‪,‬‬ ‫"העובדה שהתחלתי מלמטה"‪ ,‬אומר גנ"מ נביל‪,‬‬ ‫"היא יתרון‪ .‬אני מאד מחובר גם לסוהר הזוטר‪ .‬אני‬ ‫יודע מה סוהר כזה מרגיש‪ ,‬מבין את מידת הקושי‬ ‫שלו‪ .‬הייתי כבר ב'סרט' הזה"‪.‬‬ ‫פיקוד על יחידה בשירות בתי הסוהר‪ ,‬מסביר‬ ‫נביל‪ ,‬מצריך יכולות מרובות ומגוונות‪ .‬המפקד‬ ‫צריך להיות בו־זמנית קצין אג"מ אבל גם קצין‬ ‫חינוך‪ ,‬קצין מודיעין ועובד סוציאלי‪" .‬אנחנו‬ ‫אחראים על חיי אדם"‪ ,‬הוא מבהיר‪" ,‬ומתוקף‬ ‫תפקידנו מתמודדים עם כל מיני בעיות‪ .‬אם מפקד‬ ‫היחידה לא יהיה במקומות בהם הוא נדרש להיות‪,‬‬ ‫כדי להקשיב ולהציע פתרון ‪ -‬נפספס"‪.‬‬ ‫יש קושי בפיקוד על בית מעצר דווקא?‬ ‫על הכלא כדי שאסיר לא יברח"‪.‬‬ ‫בשנה האחרונה נאלץ נביל להתמודד עם‬ ‫התאבדויות עצורים‪" .‬כל אירוע כזה"‪ ,‬הוא משחזר‪,‬‬ ‫"הוא קשה‪ .‬קודם כל‪ ,‬אני כאדם‪ ,‬צריך להתמודד‬ ‫עם הדברים‪ .‬אני בודק איפה הייתי בכל אירוע‪ ,‬אם‬ ‫הייתי יכול לשנות את התוצאה‪ .‬כשאני אומר 'אני'‪,‬‬ ‫הכוונה היא גם לקצינים שלי‪ .‬כמפקד יחידה‪ ,‬עצם‬ ‫העובדה שאצלי ביחידה התאבד עצור היא בגדר‬ ‫מכה‪ .‬עדיין‪ ,‬כמפקד‪ ,‬אני רוצה שהאנשים שלי‬ ‫יזקפו קומה‪ ,‬ולכן אני צריך לשדר להם חוזק ורוגע‬ ‫גם ברגעים כאלה"‪.‬‬ ‫סדר היום שלו מתחיל מוקדם בבוקר‪ .‬ברבע‬ ‫לארבע הוא מתעורר ובשעה ארבע וחצי כבר‬ ‫בלי לפגוע‪ ,‬הם הרבה יותר טובים מבעבר‪ .‬היום‬ ‫מאלצים אותנו‪ ,‬במרכאות‪ ,‬לחשוב על מהות‬ ‫התפקיד שלנו‪ ,‬ולא רק על הכוח"‪.‬‬ ‫גנ"מ הראל היא כבר סבתא‪ .‬במשפחתה כבר‬ ‫מקבלים את העובדה שהיא מפקדת כלא ושזמנה לא‬ ‫בידה‪" .‬היתה לי יותר מהזדמנות אחת"‪ ,‬היא מודה‪,‬‬ ‫"לעבור לתפקידי מטה‪ ,‬אבל זה פחות משך אותי‪.‬‬ ‫אני צריכה את הקשר הישיר עם האנשים בשטח‪ ,‬את‬ ‫האינטנסיביות ואפילו את הלחץ שכרוך בתפקיד"‪.‬‬ ‫"לדעתי‪ ,‬פיקוד על בית מעצר הוא הכי קשה‪.‬‬ ‫חייבים להיות דרוכים ‪ 24‬שעות ביממה‪ .‬כשמדובר‬ ‫ב'עצורים לימים'‪ ,‬אנחנו בהרבה מקרים התחנה‬ ‫הראשונה של העצורים‪ .‬קורה שהעצור שמגיע‬ ‫אלינו בא בעצם מהבית או מהעבודה‪ ,‬שם עצרו‬ ‫אותו‪ .‬הוא בהלם‪ .‬התפקיד שלנו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬הוא‬ ‫לבדוק ללא הרף כיצד הוא מתמודד עם ההלם‬ ‫הראשוני הזה‪ .‬יש לנו עובדת סוציאלית מיוחדת‬ ‫שמלווה כל עצור‪ .‬עדיין‪ ,‬כמפקד‪ ,‬אני מרגיש‬ ‫שבסופו של דבר זאת האחריות שלי"‪.‬‬ ‫החשש הגדול ביותר שלו‪ ,‬כמפקד‪ ,‬מודה נביל‪,‬‬ ‫הוא דווקא מבריחות‪" .‬אנחנו עושים הכול כדי‬ ‫שאסיר לא יברח"‪ ,‬הוא מגלה‪" .‬אני אומר תמיד 'אם‬ ‫אסיר בורח לך‪ ,‬סימן שנכשלת'"‪.‬‬ ‫מדוע?‬ ‫"כי אני לא יכול לשמור כל שעות היממה‬ ‫שאסירים לא יתקוטטו‪ .‬אני גם לא יכול לשמור על‬ ‫כל אסיר ביום ובלילה‪ ,‬כדי שלא יכניס לגוף שלו‬ ‫סמים‪ .‬עם זאת‪ ,‬אני כן חייב שליטה של מאה אחוז‬ ‫יוצא מהבית בפקיעין‪ .‬בעשרה לשש הוא מתייצב‬ ‫ביחידה‪" .‬אני משתדל לא לעבוד מעבר לשעה‬ ‫חמש אחר הצהריים"‪ ,‬הוא מציין‪ ,‬כמו עמיתיו‪.‬‬ ‫"צריך לתת זמן למשפחה‪ .‬המשפחה היא הכוח‬ ‫שלנו"‪.‬‬ ‫נביל משרת בשב"ס ‪ 28‬שנים‪ ,‬ומבין כל‬ ‫התפקידים שעשה‪ ,‬הוא חוזר ואומר‪ ,‬הקשה ביותר‬ ‫הוא של מפקד יחידה‪" .‬אתה צריך להנהיג‪ ,‬לתת‬ ‫דוגמה אישית‪ .‬אני יכול להעיד על עצמי שעד‬ ‫תפקיד קצין אג"מ‪ ,‬הייתי בטחוניסט מובהק‪ .‬לא‬ ‫הפנמתי את ההיבט הטיפולי של הכלא‪ .‬היום אני‬ ‫דוגל בכך ש'הטיפול זה הביטחון'‪ .‬צריך לזכור‬ ‫ששב"ס הוא ארגון ערכי‪ .‬בלי ערכים‪ ,‬הארגון הזה לא‬ ‫יכול לעבוד ולהתקדם‪ .‬אנחנו עובדים עם בני אדם‪,‬‬ ‫לא עם מכונות‪ .‬השליחות שלנו‪ ,‬לכן‪ ,‬היא בטחונית‬ ‫וחברתית‪ .‬עלינו לעשות הכול כדי שהאסירים יצאו‬ ‫לחברה שונים‪ ,‬טובים יותר‪ ,‬ולא ישובו לבתי הכלא‪.‬‬ ‫כאשר אני מגיע בבוקר לעבודה ‪ -‬אני מרגיש גם‬ ‫שליח של החברה הישראלית"‪.‬‬ ‫"שליח של החברה"‬ ‫נביל עמר‪ ,51 ,‬מפקד בימ"ר 'הדרים' בשנתיים‬ ‫האחרונות‪ ,‬החל את דרכו בשב"ס כסוהר זוטר‬ ‫במגדלים‪ .‬הוא עבר מגוון תפקידים עד שמונה‬ ‫למפקד יחידה ‪ -‬שימש כמפקד 'כרמל'‪ ,‬מפקד‬ ‫בית סוהר 'השרון' ועכשיו הוא ב'הדרים'‪ .‬בסך‬ ‫הכול שוהים היום בבימ"ר הדרים כ־‪ 900‬עצורים‬ ‫ויש בבית המעצר שני אגפי 'שפוטים'‪ .‬האחד הוא‬ ‫אגף בטחוני שמור והאחר ‪ -‬אגף של אסירי עבודה‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ילדים‬ ‫של אף‬ ‫אחד‬ ‫כלא 'גבעון' הפך‪ ,‬בשל העדר מדיניות ברורה בנושא‪ ,‬למקום שהייתם של ילדים ונערים‪ ,‬פליטים מסודן‬ ‫ומאריתריאה‪ ,‬שאינם עבריינים וגם לא צפויים לגירוש … שב"ס פתח את מתקן מת"ן‪ ,‬שהותאם במיוחד עבורם‬ ‫מאת‪ :‬נעמה תלם‬ ‫"אתם לא צריכים לדאוג"‪ ,‬מרגיע מישר שמעון‬ ‫סויסה‪ ,‬מפקד אגף הקטינים בכלא 'גבעון'‪ ,‬את‬ ‫הילדים שכלואים אצלו באגף‪ .‬סויסה בעצמו הוא‬ ‫אב לנער בן ‪ .14‬באגף שלו כלואים ילדים שאינם‬ ‫עבריינים ושמעולם לא הועמדו לדין‪ .‬אלה פליטים‬ ‫מסודן ומאריתריאה (יש גם מסיגי גבול מארצות‬ ‫אחרות‪ ,‬שאינם פליטים)‪ ,‬שלא עברו על החוק וגם‬ ‫לא צפויים לגירוש‪" .‬אני רוצה להקל עליהם"‪ ,‬הוא‬ ‫מסביר‪" ,‬שלא ידאגו יותר מדי‪ .‬לכן אני אומר להם‪:‬‬ ‫'את הצרות תשאירו לי‪ .‬בגלל זה יש לי שיער לבן‪...‬‬ ‫אתם ילדים‪ ,‬זה לא מתפקידכם לדאוג'‪ .‬אני לא יכול‬ ‫להבטיח להם עתיד טוב או חיים טובים‪ ,‬אבל אני‬ ‫כן יכול להציע להם עזרה‪ .‬אני יודע שבעבורם אני‬ ‫כמו אבא‪ .‬לבן שלי יש מי שידאג‪ ,‬ואילו להם ‪-‬‬ ‫אין‪ .‬אנחנו‪ ,‬שירות בתי הסוהר‪ ,‬הוא התחליף הזמני‬ ‫לאמא ולאבא שלהם‪ ,‬שאינם"‪.‬‬ ‫לפני כשנה‪ ,‬ביולי ‪ ,2009‬החליטה מדינת ישראל‬ ‫להעביר את האחריות על ילדי הפליטים שחוצים‬ ‫את הגבול מסיני לישראל‪ ,‬לידי שב"ס‪ .‬הקטינים‬ ‫ששהו עד אז במתקן מיכ"ל בחדרה‪ ,‬הועברו לכלא‬ ‫'גבעון'‪ .‬היום יש ב'גבעון' ‪ 90‬ילדים (בהם גם שש‬ ‫נערות‪ ,‬השוהות בנפרד מהנערים)‪ ,‬רובם בני ‪13‬־‪.17‬‬ ‫הילדים הם פליטים מאזור דרפור‪ .‬רבים מהם עברו‬ ‫במהלך מסעם לארץ‪ ,‬דרך מצרים‪ ,‬התעללות קשה‪.‬‬ ‫הם מגיעים לישראל פצועים ומצולקים‪ ,‬רעבים‬ ‫וחסרי כל‪ .‬בישראל הם מקווים לעבוד ולהרוויח‬ ‫כסף‪ ,‬אותו ישלחו למשפחתם שנשארה מאחור‪.‬‬ ‫בגלל היותם פליטים‪ ,‬הנערים‪ ,‬כאמור‪ ,‬אינם‬ ‫צפויים לגירוש‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אין בעבורם בארץ‬ ‫פתרון אמיתי‪ .‬מאז החלו לחדור לישראל דרך גבול‬ ‫מצרים‪ ,‬לפני כחמש שנים‪ ,‬לא נעשה הרבה על‬ ‫מנת לקלוט אותם‪ .‬כך‪ ,‬ובאין להם כתובת אחרת‪,‬‬ ‫נשארים הילדים מאחורי סורג ובריח‪.‬‬ ‫גנ"מ אבידר גואל‬ ‫קייטנת קיץ בכלא‬ ‫שירות בתי הסוהר עושה הכול על מנת‬ ‫להיטיב איתם‪ .‬בתנאים בלתי אפשריים חוגגים‬ ‫להם הסוהרים ימי הולדת‪ ,‬מביאים להם בגדים‬ ‫ומשחקים‪ ,‬עורכים להם קייטנה בקיץ ומלמדים‬ ‫אותם עברית‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬במחצית אוגוסט‪ ,‬עתיד‬ ‫להיפתח בשב"ס מתקן חדש‪ ,‬מת"ן ‪ -‬מרכז נתינה‬ ‫לנוער (ראה מסגרת)‪ ,‬המיועד להחזקת הילדים‪.‬‬ ‫שב"ס נשאר הכתובת היחידה לאלה שאיש אינו‬ ‫רוצה‪" .‬בשביל הילדים האלה אנחנו הכול"‪ ,‬מדגיש‬ ‫‪7‬‬ ‫סויסה‪ .‬לו עצמו יש ניסיון רב בעבודה עם נוער‪.‬‬ ‫שנים ארוכות עבד עם נוער חוסה במוסד 'מצפה‬ ‫ים'‪" .‬אנחנו בשבילם משפחה‪ .‬אנחנו בשבילם‬ ‫המטפלים‪ ,‬המורים‪ ,‬ההורים‪ ,‬האחים הגדולים‬ ‫והבית‪ .‬אין להם מישהו אחר‪ ,‬לא פיזית ולא נפשית‪.‬‬ ‫אני יכול להעיד שזה קשה גם לנו‪ ,‬אנשי הסגל‪ .‬אתה‬ ‫חי את החיים שלהם‪ ,‬הראש מלא בבעיות שלהם‪.‬‬ ‫הרבה מהם נושאים טראומות‪ ,‬חוו בדרך דברים‬ ‫קשים‪ ,‬מסע של תלאות וסיוטים‪ ,‬המשפחה שלהם‬ ‫התפרקה‪ .‬שב"ס הוא הארגון היחיד הלוקח עליהם‬ ‫אחריות‪ ,‬כל השאר מתחמקים‪ .‬אני זה שצריך לטפל‬ ‫בהם פה ולנסות למצוא דרך‪ ,‬איך בכל זאת יהיה‬ ‫בסדר"‪.‬‬ ‫אבידר גואל‪ ,‬מפקד כלא 'גבעון'‪ ,‬מוסיף‪:‬‬ ‫"האחריות במקרה של הילדים האלה היא מעל‬ ‫ומעבר‪ ,‬וכך גם התסכול שלנו‪ ,‬משום שאנחנו‬ ‫לא מצליחים לקדם את נושא ההשמה שלהם מול‬ ‫הגופים הרלוונטיים במדינה‪ .‬יכולת ההשפעה שלנו‬ ‫קטנה‪ ,‬אבל האחריות גדולה‪ .‬עדיין‪ ,‬אנחנו משתדלים‬ ‫לעשות כמיטב יכולתנו‪ .‬הילדים האלה‪ ,‬בכל מקרה‪,‬‬ ‫צריכים להיות חופשיים‪ ,‬לא סגורים בכלא"‪.‬‬ ‫מנטליות אחרת‬ ‫אגף ‪ 6‬בכלא 'גבעון'‪ .‬כך נראים חייהם של‬ ‫עשרות נערים‪ ,‬שהמזל לא האיר להם פנים‪ .‬אלה‬ ‫הילדים שנולדו בצד הלא־נכון של העולם והגיעו‪,‬‬ ‫על לא עוול בכפם‪ ,‬לכלא‪ .‬קוראים להם 'הקטינים‬ ‫הבלתי־מלווים'‪ .‬סיור במקום מגלה כתובות של‬ ‫'איי לאב אריתריאה' וציורים של יונה עם עלה של‬ ‫זית על הקירות‪ .‬בחצר הטיולים‪ ,‬משטח בטון מקורה‬ ‫וצפוף‪ ,‬חם‪ .‬שתי קבוצות של נערים מאכלסות את‬ ‫אגף ‪ - 6‬אלה ילדי סודן ואריתריאה‪ ,‬ה'פליטים'‬ ‫שלא צפויים לגירוש‪ .‬ה'אחרים'‪ ,‬לעומתם‪ ,‬הם‬ ‫נערים מחוף השנהב‪ ,‬מקניה‪ ,‬אתיופיה ומצרים‪.‬‬ ‫הפליטים כמהים להשתחרר מהכלא ולצאת לעבוד‪.‬‬ ‫הם נוהגים לזייף את גילם ולטעון שהם מבוגרים‬ ‫יותר‪ .‬ה'אחרים' יודעים שהם צפויים לגירוש‪ .‬הם‬ ‫גורסים שהם צעירים מכפי גילם‪ ,‬כדי להישאר‬ ‫בכלא וליהנות מחסות שב"ס ומדינת ישראל‪ .‬כל‬ ‫הילדים נתפסו כאשר ניסו לעבור את הגבול‪ .‬הם‬ ‫מועברים למתקן 'סהרונים'‪ ,‬סמוך ל'קציעות'‪,‬‬ ‫ומשם‪ ,‬על בסיס מקום פנוי ב'גבעון' ‪ -‬לכלא‪.‬‬ ‫"בתחילה‪ ,‬חלקם הגיעו אפילו ללא הרגלים של‬ ‫היגיינה אישית"‪ ,‬מתארת רב־כלאי שרון גוטמן־‬ ‫טפר‪ ,‬קצינת החינוך בבית הסוהר‪" .‬לימדנו אותם‬ ‫לצחצח שיניים‪ .‬היתה אצלם תופעה שלא הכרנו‬ ‫ הם התרגלו לישון יחד‪ .‬תחילה חשבנו שמדובר‬‫באלמנט מיני‪ ,‬עד שהבנו שהם פשוט מחפשים‬ ‫חום‪ .‬או שהם היו ישנים על הרצפה‪ .‬מעבר לזה‪ ,‬הם‬ ‫עסוקים באגירת מזון‪ ,‬משהו שלא נפטרו ממנו עד‬ ‫היום‪ .‬לוקח להם הרבה זמן להיפתח‪ ,‬להשתחרר‪,‬‬ ‫להפסיק לפחד"‪.‬‬ ‫סויסה‪ ,‬מפקד האגף‪" :‬גם כשהם כבר משתלבים‪,‬‬ ‫לכולם יש 'נפילות'‪ .‬הם בוכים‪ ,‬מתרגזים‪ .‬לפעמים‬ ‫צריך ממש 'לגרד אותם מהרצפה'‪ ,‬בגלל שרע להם‪.‬‬ ‫מצד שני‪ ,‬קנינו להם ציוד ומשחקים והם שברו‬ ‫הכול‪ .‬היום אין משחקים באגף‪ ,‬כי לא נשארו‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫חדש בשב"ס ‪ -‬מרכז נתינה לנוער‬ ‫ב־‪ 15‬באוגוסט פתח שירות בתי הסוהר את שעריו של מת"ן‬ ‫ מרכז נתינה לנוער‪ .‬שב"ס השקיע כארבעה מיליון שקלים‬‫בבניית המתקן הזה‪ ,‬שנועד להחליף את 'גבעון' ולהקל על‬ ‫הילדים הפליטים מסודן ומאריתריאה‪.‬‬ ‫"מת"ן הוא מתקן לנערים זרים שמגיעים לכאן ללא ליווי"‪,‬‬ ‫מסבירה גנ"מ רונית זר‪ ,‬המשמשת כ'מתכללת' המתקן‪.‬‬ ‫"ההתייחסות אל הנערים היא לא כמו לאסירים‪ .‬התפיסה היא‬ ‫שונה לגמרי ‪ -‬תפיסה של ניהול פנימייה ולא בית סוהר‪ .‬גם‬ ‫בשב"ס היו צריכים לעכל את העובדה שמדובר במתקן מסוג‬ ‫אחר‪ .‬לאורך כל שלבי החשיבה‪ ,‬התכנון והביצוע‪ ,‬הייתי צריכה‬ ‫לדאוג שהדברים יתנהלו לפי הקו המנחה של מקום‪ ,‬האמור‬ ‫גנ"מ רונית זר‬ ‫להחזיק קטינים שאינם אסירים"‪.‬‬ ‫מה משמעות הדבר בפועל?‬ ‫"המשמעות היא שתורת ההפעלה של המקום החדש לוקחת בחשבון אלמנטים של עשייה מסוג אחר‬ ‫ עשייה חינוכית‪ ,‬טיפולית‪ .‬הנערים הזרים מוחזקים אמנם במשמורת‪ ,‬אבל זו משמורת שונה‪ .‬אנחנו‬‫נדרשים לטפל בהם בצורה הולמת‪ ,‬אשר‬ ‫תכוון אותם לחיים במסגרות אליהן הם‬ ‫אמורים להגיע"‪.‬‬ ‫ההערכה של מתכנני מת"ן היא‪ ,‬כי כל‬ ‫נער ישהה במתקן כחודשיים‪ .‬עד עתה‪,‬‬ ‫בפועל‪ ,‬שהו הנערים ב'גבעון'‪ ,‬במרבית‬ ‫המקרים ‪ -‬זמן ארוך יותר‪ .‬בסך הכול‪,‬‬ ‫המתקן יכול לאכלס כ־‪ 90‬נערים בגיל‬ ‫‪12‬־‪" .18‬אנחנו לא קוראים לנערים‬ ‫אסירים או עצורים‪ ,‬אלא 'דיירים'"‪,‬‬ ‫מסבירה זר‪" .‬לפי תפיסת העולם שלנו‪,‬‬ ‫הנערים יקחו חלק בניהול ובתחזוקת המקום‪ ,‬בדיוק כמו בפנימייה"‪.‬‬ ‫עם הנערים מתוכנן לעבוד צוות רב־מקצועי מתוך שב"ס וגורמים חיצוניים מלווים‪" .‬כיוון שאנחנו‬ ‫רוצים שרוב הנערים יצאו מכאן למסגרות חינוכיות"‪ ,‬ממשיכה זר‪" ,‬אנחנו מנסים להקנות להם‬ ‫הבנה בסיסית של השפה‪ ,‬בדומה לאולפן בסיסי לעברית"‪.‬‬ ‫בנוסף לכיתת האולפן‪ ,‬יקבלו הנערים במת"ן כלים בסיסיים הנוגעים להיגיינה‪ ,‬מזון‪ ,‬בריאות‬ ‫וכישורי חיים‪ .‬במת"ן יהיו גם כיתת מחשב‪ ,‬עמדות אינטרנט ופעילות בלתי פורמלית של חוגים‪.‬‬ ‫"שב"ס הוא ארגון ערכי והומני"‪ ,‬מדגישה זר‪" .‬נושא הנערים הפליטים הוא לא משהו שאנחנו‬ ‫מתעסקים בו בדרך כלל‪ .‬עם זאת‪ ,‬אנחנו נטפל גם בתחום הזה בצורה המקצועית ביותר האפשרית‪.‬‬ ‫דווקא משום שמדובר במשהו שונה‪ ,‬יוצא דופן ‪ -‬אנחנו רואים בכך אתגר"‪.‬‬ ‫זה נורא‪ .‬זה לא תמיד בגלל שהם מזלזלים‪ ,‬אלא‬ ‫משום שמדובר בבני נוער‪ .‬משעמם להם‪ ,‬יש להם‬ ‫מנטליות אחרת‪ .‬הם בודדים‪ ,‬הם לא אסירים‪ ,‬הם‬ ‫לא פליליים ובטח לא עבריינים‪ .‬אני מראש מתייחס‬ ‫אליהם כאל נערים רגילים‪ .‬אני גם נלחם להטמיע‬ ‫את הנקודה הזאת באנשי הצוות שלי‪ .‬הם לא‬ ‫אלימים‪ ,‬הם ילדים לכל דבר‪ .‬בדיוק כמו הבן שלי‪,‬‬ ‫רק המזל שלהם אחר"‪.‬‬ ‫שרון‪" :‬אני לפעמים כועסת על ההורים שלהם‪.‬‬ ‫היה לנו ילד בן עשר שבאופן יוצא־דופן‪ ,‬הוחלט‬ ‫להעבירו לאומנה (ההחלטות מתקבלות ב'בית דין‬ ‫למשמורת' בבית הכלא)‪ .‬אני לא יכולה לחשוב איך‬ ‫אמא של ילד כזה שולחת אותו למדבר‪ ,‬לבד‪ ,‬להגיע‬ ‫למדינה זרה‪ ,‬כדי לעבוד‪ .‬מצד שני‪ ,‬אני לא יודעת‬ ‫מה עובר עליהם שם‪ ,‬אז אני לא שופטת"‪.‬‬ ‫חסות של משמורן‬ ‫הילדים שוהים ב'גבעון' כארבעה חודשים‬ ‫בממוצע‪ .‬יש להם מתורגמנית‪ ,‬בוסנה‪ ,‬שהם‬ ‫קוראים לה 'ממה'‪ .‬צוות בית הסוהר המטפל בהם‬ ‫כולל את מפקד האגף‪ ,‬סויסה‪ ,‬את שרון‪ ,‬קצינת‬ ‫החינוך‪ ,‬עובד סוציאלי וצוות שמשתדלים שיהיה‬ ‫קבוע‪ ,‬ונוסף לכך יש גם שלוש מורות וסייעת‬ ‫אחת‪ ,‬מתנדבים מארגון בינ"ה (מרכז לימוד וחינוך‬ ‫הדר‪ .‬הדר‪ ,‬יהודי חרדי‪ ,‬הפך כבר ל'מוסד' בקהילה‬ ‫האריתריאית‪ .‬קודם לעבודה ב'גבעון' הוא היה‬ ‫עובד סוציאלי ב'אילון'‪ .‬הוא ממלא את התפקיד‬ ‫שאמור היה לעשות‪ ,‬על פי הנהלים‪ ,‬עובד סוציאלי‬ ‫מטעם משרד הרווחה‪ .‬את ביקורי הבית שלו בבתי‬ ‫המשמורנים‪ ,‬בדרך כלל כוכים קטנים בדרום תל‬ ‫אביב‪ ,‬הוא עושה ברכבו הפרטי‪.‬‬ ‫"מאחורי הילדים מסתתרים סיפורים קשים"‪,‬‬ ‫מספר הדר‪" .‬אני אמנם יהודי דתי והם לא יהודים‬ ‫שמגיעים לארץ ישראל‪ ,‬אבל כעובד סוציאלי אני‬ ‫שם את דעתי האישית בצד‪ .‬אי אפשר שלא לעזור‬ ‫להם‪ .‬אני מנסה לעשות את הטוב ביותר בעבורם‪.‬‬ ‫אני זוכר כל נער כזה‪ ,‬שיוצא החוצה‪ .‬אני זוכר את‬ ‫שמותיהם‪ ,‬את ריחות הבתים שלהם‪ ,‬מאיפה באו‬ ‫ולאן הם הולכים‪ .‬הכול אני יודע‪ .‬אם אפגוש אותם‬ ‫בעוד כמה שנים ברחוב ‪ -‬אזהה אותם ובוודאי‬ ‫אזכור את הסיפור שלהם‪ ,‬שנגע ללבי"‪.‬‬ ‫מעדיפים לעבוד‬ ‫במקביל לטיפול בנערים בעת שהותם במסגרת‬ ‫שירות בתי הסוהר‪ ,‬הארגון אף עושה הכול כדי‬ ‫שהנערים ישתלבו במסגרת לימודית עם שחרורם‬ ‫מהכלא‪ .‬אבל הלחץ מהבית והצורך לשלוח כסף‬ ‫למשפחה שנשארה מאחור‪ ,‬גורמים לכך שרבים‬ ‫"גם כשהם כבר משתלבים‪ ,‬לכולם יש 'נפילות'‪ .‬הם בוכים‪,‬‬ ‫מתרגזים‪ .‬לפעמים צריך ממש 'לגרד אותם מהרצפה'"‬ ‫לזהות יהודית ותרבות ישראלית)‪ ,‬מהארץ ומחו"ל‪,‬‬ ‫צעירים מתנועת 'הנוער העובד והלומד' וסטודנטים‬ ‫מתנדבים מסמינר הקיבוצים‪ ,‬שבאים לעזור‬ ‫לילדים‪ .‬כל הילדים עוברים בדיקת גיל עם הגיעם‬ ‫לכלא‪ ,‬ולאחריה מחפשים להם 'חלופת מעצר'‪ .‬מבין‬ ‫הפליטים‪ ,‬ילדים עד גיל ‪ 17‬יכולים ללכת לפנימיות‬ ‫של משרד החינוך (מתוך ‪ 100‬מקומות שהקצה להם‬ ‫המשרד‪ 85 ,‬כבר אוישו)‪ .‬נערים מעל גיל ‪ 17‬יכולים‬ ‫להשתלב גם בפנימיות של משרד הרווחה‪ .‬אפשרות‬ ‫אחרת היא שהקטינים ישתחררו ל'משמורן' ‪ -‬אדם‬ ‫שיסכים לקחת אותם תחת חסותו‪ .‬הסיכוי לכך‬ ‫קטן יחסית‪ ,‬שכן מרבית הנערים לא מכירים בארץ‬ ‫איש‪ .‬כל מעבר למשמורן מחייב בדיקה מקדימה‬ ‫של העובד הסוציאלי מטעם 'גבעון'‪ ,‬רס"ר עמית‬ ‫מהנערים לא לומדים בסופו של דבר ונפלטים‬ ‫לשוק העבודה‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬אחד הילדים‪ ,‬בן ‪,14‬‬ ‫ניסה להתאבד אחרי שאמו התרגזה שלא שלח כסף‬ ‫למשפחה באריתריאה‪ .‬אותו נער הגיע לישראל‬ ‫אחרי שעבר עינויים קשים בדרך‪ .‬בין השאר קברו‬ ‫אותו המצרים בחול והתעללו בו‪" .‬כדי לשלוח נער‬ ‫לישראל‪ ,‬המשפחה לווה ‪ 3,000‬דולר"‪ ,‬מספרת‬ ‫גוטמן־טפר‪" .‬זה חוב שהמשפחה צריכה להחזיר‪.‬‬ ‫הנער דיבר עם אמו בטלפון והיא אמרה לו 'אתה‬ ‫לא הבן שלי כי אתה לא שולח כסף‪ .‬יהרגו אותנו‬ ‫בגללך'‪ .‬הוא נלחץ והתייאש‪ ,‬ואז ניסה לפגוע‬ ‫בעצמו"‪.‬‬ ‫היום אותו נער לומד בפנימייה‪ .‬במקביל הוא‬ ‫עובד ומעביר כסף למשפחתו באריתריאה‪ .‬בשני‬ ‫מקרים אחרים‪ ,‬נער ונערה צעירים מאד הורשו‬ ‫להישלח למשמורן (קרוב משפחה מדרגה ראשונה)‬ ‫רק אחרי שנבנתה עבורם תוכנית לימודים אישית‪.‬‬ ‫זה היה 'תנאי לשחרור'‪ .‬עדיין‪ ,‬יש ביניהם רבים‬ ‫שילדותם נגזלה מהם והם רק עובדים‪" .‬זה טרגי"‪,‬‬ ‫מציין סויסה‪" .‬היה לנו נער בן ‪ ,17‬חכם בצורה‬ ‫יוצאת־דופן‪ .‬אנחנו שחררנו אותו למשמורן בתל‬ ‫אביב‪ .‬הנער הזה עובד בשטיפת כלים מבוקר‬ ‫עד לילה‪ .‬הוא עובד בשתי מסעדות‪ ,‬שישה ימים‬ ‫בשבוע‪ .‬זה נער שרוצה מאוד מאוד ללמוד‪ ,‬אבל‬ ‫אין לו זמן‪ .‬הוא צריך להתקיים"‪.‬‬ ‫שרון‪" :‬הבאנו את הנער הזה לכלא‪ ,‬אחרי‬ ‫ששוחרר‪ ,‬כדי שיסביר לנערים שאין עבודה בחוץ‪,‬‬ ‫שכדאי ללכת ללמוד‪ .‬קראנו לכאן גם לשני נערים‬ ‫שלומדים בפנימיית 'כדורי'‪ ,‬לאותה מטרה‪ .‬אז‬ ‫באמת‪ ,‬יותר ילדים הולכים לפנימיות‪ ,‬אבל עדיין‬ ‫הרוב רוצה לעבוד‪ .‬אנחנו לא יכולים להכריח אותם‬ ‫ללמוד‪ .‬הרבה ילדים שהשתחררו למשמורן והיו‬ ‫אמורים ללמוד ולעבוד‪ ,‬נודע לנו מבית הספר שהם‬ ‫לא פוקדים אותו כלל‪ .‬רבים מהם גם לא מוצאים‬ ‫עבודה ופשוט מסתובבים ברחובות"‪.‬‬ ‫מה על משמורנים שהם לא מכירים‪ ,‬שאינם קרובי‬ ‫משפחה שלהם?‬ ‫"היו שני נערים שזוג מקיבוץ קליה חשב‬ ‫לאמץ‪ .‬הזוג הגיע לפה ולי זה קצת הזכיר סיפורים‬ ‫של בתי יתומים‪ .‬הנערים לא רצו ללכת לקיבוץ‪.‬‬ ‫שוב‪ ,‬הם העדיפו לצאת לעבוד‪ .‬אנחנו שכנענו‬ ‫אותם ובסוף‪ ,‬בגלל נהלים בעייתיים‪ ,‬ואחרי‬ ‫שכבר ענו בחיוב להצעה ‪ -‬הקיבוץ לא קיבל את‬ ‫הנערים אליו‪ .‬בשבילם זה היה משבר נוראי‪ .‬היום‬ ‫הם נמצאים בפנימייה ערבית‪ .‬כל המקרה הזה‬ ‫עשה לי רע‪ .‬הרי כבר הכנו אותם למשהו והנה‪,‬‬ ‫הם מקבלים משהו אחר? היה לי קשה כשהם‬ ‫הלכו‪ ,‬גם כי נקשרתי אליהם וגם מפני שהרגשתי‬ ‫שאכזבנו אותם"‪.‬‬ ‫"מה יהיה עליהם?"‬ ‫מרגע שהנערים עוזבים את 'גבעון'‪ ,‬אין לסגל‬ ‫בית הסוהר רשות ליצור איתם קשר‪ .‬המעקב‬ ‫מתבצע באמצעות המתנדבים מתנועת 'הנוער‬ ‫העובד והלומד'‪ ,‬נשות בינ"ה והמורה לעברית‪.‬‬ ‫כל נער שיוצא מן הכלא מקבל תמונות למזכרת‪,‬‬ ‫כרטיס ברכה וסוכריה‪ ,‬להמתיק מעט את הרגשתו‪.‬‬ ‫רבים מהם מגיעים ל'גבעון' נמוכי קומה וצנומים‪.‬‬ ‫אחרי ארבעה חודשים הם כבר חסונים‪ ,‬גבוהים‬ ‫ומלאי ביטחון‪ .‬בבית הסוהר‪ ,‬אולי בפעם הראשונה‬ ‫בחייהם‪ ,‬הם לא נרדפים‪ .‬יש להם אוכל והם רשאים‬ ‫לישון‪ .‬בשער‪ ,‬בדרך החוצה‪ ,‬שרון טופחת לעוזבים‬ ‫בידידותיות על הכתף ולפעמים גם נותנת חיבוק‪.‬‬ ‫"קשה לי כשהם הולכים"‪ ,‬היא מתוודה‪" .‬אני יודעת‬ ‫שהם לא צריכים להיות פה‪ ,‬אבל מצד שני‪ ,‬הם‬ ‫עוזבים אחרי חודשים שהשקענו בהם‪ .‬זה לא קל"‪.‬‬ ‫גם מפקד האגף‪ ,‬סויסה‪ ,‬מלווה את צאתם של‬ ‫הנערים מהכלא בדאגה‪" :‬מה יהיה איתם? מי ידאג‬ ‫להם? אלה לא ילדים רגילים‪ .‬הם לבד‪ ,‬בלי אבא‬ ‫ואמא‪ .‬הם יוצאים לעולם הפתוח והם צריכים‬ ‫להסתדר‪ .‬אני תמיד חושב‪ ,‬האם הם יצליחו?"‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫טבילת אש‬ ‫נוסעי המשט הטורקי נכלאו למשך ‪ 48‬שעות במתקן החדש והחדיש ביותר של שירות בתי הסוהר ‪ -‬כלא 'אלה'‬ ‫ הנמצא עדיין בהרצה … איש לא העלה בדעתו כי בבת־אחת יצטרך הכלא לקלוט מאות אסירים מ־‪ 30‬מדינות‬‫בסיטואציה קשה ומורכבת‪ ,‬בעלת השלכות פוליטיות ובינלאומיות … האירוע עבר בשלום‬ ‫מאת‪ :‬עין־יה גבע‬ ‫קצת לפני השעה ארבע אחר־הצהריים של יום‬ ‫שני‪ 31 ,‬במאי‪ ,‬ירד מפקד בית הסוהר 'אלה'‪ ,‬גנ"ם‬ ‫יעקב שלום‪ ,‬מחדרו דרך המדרגות המבהיקות‪,‬‬ ‫המוליכות לקומה הראשונה של בית הסוהר החדש‪,‬‬ ‫הטביע את חתימת אצבעו על הקורא הביומטרי‬ ‫והתקדם לכיוון מכלול הקליטה‪ 12 .‬אוטובוסים‬ ‫ועליהם ‪ 604‬ממשתתפי המשט הטורקי לעזה‪,‬‬ ‫עמדו להגיע בכל רגע לשערי 'אלה'‪ ,‬הכלא הראשון‬ ‫בישראל שנבנה על־ידי זכיין ואמור היה לפעול‬ ‫בניהול פרטי‪ ,‬עד שהוחזר השנה בהחלטת בג"ץ‬ ‫לבעלות שירות בתי הסוהר‪.‬‬ ‫המבנה הממוקם בסמוך לכלא 'אוהלי קידר'‬ ‫בבאר שבע ובולט בצבעיו המיוחדים על רקע‬ ‫הנוף הצהבהב‪ ,‬עמד ריק במשך שמונה חודשים‬ ‫עד לתחילת האכלוס‪ ,‬בשבוע השני של חודש‬ ‫מאי‪ .‬בבוקר ה־‪ 31‬במאי היו ב'אלה' פחות מ־‪80‬‬ ‫אסירים פליליים והמתקן היה למעשה בהרצה‪,‬‬ ‫לאחר חודשים שבהם עמד ללא שימוש‪ .‬במקור‪,‬‬ ‫‪10‬‬ ‫כלא 'אלה' מיועד לאכלס ‪ 823‬אסירים‪ ,‬אבל על‬ ‫קליטת מאות אסירים מ־‪ 30‬מדינות‪ ,‬בבת־אחת‪,‬‬ ‫בסיטואציה קשה במיוחד‪ ,‬אפשר היה רק לחלום‪.‬‬ ‫באוטובוסים שהתקדמו בינתיים לכיוון הכלא‬ ‫היו פעילי שלום‪ ,‬כביכול‪ ,‬מאוסטרליה‪ ,‬קובה‪,‬‬ ‫ניו־זילנד‪ ,‬כוויית‪ ,‬יוון‪ ,‬איטליה‪ ,‬ירדן‪ ,‬ארצות־‬ ‫הברית‪ ,‬אירלנד‪ ,‬גרמניה‪ ,‬סרביה‪ ,‬מקדוניה‪ ,‬פקיסטן‬ ‫ומדינות נוספות‪ .‬גנ"ם שלום הביט בסגל הצעיר‪,‬‬ ‫הבוסרי כמעט‪ ,‬של סוהריו‪ .‬רובם סיימו זה עתה‬ ‫קורס קצינים‪ ,‬הספיקו לשרת בכלא בקושי‬ ‫שבועיים ונמצאו בעיקר בתהליכי למידה וגיבוש‪.‬‬ ‫הוא תהה בינו לבין עצמו האם להתפלל שהכול‬ ‫יעבור בשלום‪ ,‬או להיות אופטימי ולסמוך על‬ ‫קציניו הצעירים‪ ,‬שיצליחו במשימתם‪ .‬הוא השקיף‬ ‫על הכלא החדיש ביותר במזרח התיכון‪ ,‬ונזכר‬ ‫בדבריו של נציב שב"ס‪ ,‬רב־גונדר בני קניאק‪,‬‬ ‫שהגדיר את 'אלה' כ"חלון הראווה של הארגון"‪.‬‬ ‫שלום התלבט האם ההגדרה הזו אכן תשרוד את‬ ‫הימים הבאים‪ ,‬שהיו ברגע זה לא יותר מאשר‬ ‫תעלומה אחת גדולה‪ .‬ההרגשה הטובה‪ ,‬הוא מספר‪,‬‬ ‫הגיעה בעקבות הכתף הרחבה שנתן שב"ס לסגל‬ ‫בית הסוהר והעזרה המסיבית שהגיעה כבר בבוקר‬ ‫מהמחוז‪" .‬בשטח כבר היו ממ"ז גונדר אלי גביזון‬ ‫ועשרות אנשי מקצוע מיומנים ומלאי מוטיבציה‬ ‫מכל רחבי שב"ס"‪.‬‬ ‫שלום הרים את מבטו ושלח את החיוך הידוע‬ ‫שלו אל פקודיו‪" .‬זה הרגע בו ידענו שאנחנו בידיים‬ ‫טובות ושנעשה כל מה שצריך על הצד הטוב‬ ‫ביותר"‪ ,‬יספר אחר כך ממ"ן יוסי קריספיל‪ ,‬מפקד‬ ‫המשמרת ו"האיש שהסתכל לאסירים בלבן של‬ ‫העיניים"‪ ,‬כפי שתיאר אותו שלום‪ .‬אבל הדר וייסמן‪,‬‬ ‫‪ ,27‬שמונתה זה עתה למפקדת אגף הנשים בכלא לא‬ ‫היתה שקטה‪" .‬לא ידעתי לקראת מה אני הולכת‪ .‬אף‬ ‫אחד לא ידע איך הם יתנהגו‪ .‬חששתי שאם זה יהיה‬ ‫כמו על הספינה‪ ,‬נמצא את עצמנו במצב מורכב"‪.‬‬ ‫גם ממ"ן הילה פסטרנק לא חשה רגועה‪ .‬היא סיימה‬ ‫רק כמה ימים קודם קורס קצינים‪ ,‬אחרי שגויסה‬ ‫מעבודתה בחברת הזכיין לשורות שב"ס‪ .‬עד אותו‬ ‫בוקר‪ ,‬היא הספיקה לערוך מעט מאוד חפיפות כדי‬ ‫להתכונן לתפקיד של סוהרת נשים‪.‬‬ ‫"קליטת אסירי המשט‬ ‫היתה האתגר הראשון‬ ‫והמבחן הראשון של 'אלה'‬ ‫כחלון הראווה של שב"ס"‬ ‫חשש למהומות‬ ‫ההערכות המוקדמות דיברו על פוטנציאל‬ ‫להתפרעויות ולהתלקחות אדירה‪ ,‬והפקודה‬ ‫שפרסם אלי גביזון דיברה על איפוק ורגישות‬ ‫ועל אי־שימוש בכוח‪ .‬בבוקר הזה היה כבר ברור‬ ‫שהאיפוק יידרש לא אל מול שוחרי שלום‪ ,‬אלא‬ ‫נגד גרעין קשה של טרוריסטים ומחוללי מהומות‪.‬‬ ‫דקה אחת לפני שנראו באופק תריסר האוטובוסים‬ ‫המלווים בלוחמי 'נחשון'‪ ,‬ידע שלום שהארגון בו‬ ‫הוא משרת‪ ,‬המושתת על נהלים ושגרת עבודה‪,‬‬ ‫עומד למבחן קשה במשימת קליטתם של מאות‬ ‫עצורים בתוך שעות‪ ,‬בכלא חדש שרק החל לפעול‬ ‫ובעיצומו של אירוע טראומתי מתגלגל‪ ,‬בעל‬ ‫השלכות בינלאומיות‪" .‬שב"ס הוא ארגון מאוד‬ ‫מסודר"‪ ,‬מדגיש שלום‪" .‬קיבלנו מראש קבוצת‬ ‫פקודות (דפ"אות)‪ ,‬אבל כששמענו למשל על המכות‬ ‫שספגו החיילים שעלו לסיפון האונייה‪ ,‬עלה החשש‬ ‫שהעצורים מסוגלים גם להכות סוהרים‪ ,‬והיה לנו‬ ‫ברור שנעשה הכול כדי שאירוע כזה לא יתפתח"‪.‬‬ ‫אנשי יחידת הרישום‪ ,‬בראשות קצינת אסירים‬ ‫מחוזית‪ ,‬גונדר משנה איילה חיים‪ ,‬גויסו לתמוך‬ ‫בתהליכי הקליטה ההמוניים‪ ,‬ולשלום אין מילים‬ ‫על העבודה המקצועית והמסורה שעשו אלה‪.‬‬ ‫במשך ‪ 14‬שעות ‪ -‬מארבע אחר הצהריים של ה־‪31‬‬ ‫ביוני ועד שש בבוקר למחרת ‪ -‬צולמו‪ ,‬נרשמו‬ ‫ונקלטו כל ‪ 604‬האסירים‪ .‬בשל המספר הרב של‬ ‫הנקלטים והסיטואציה הרגישה במיוחד‪ ,‬קוצרו‬ ‫והוגמשו תהליכים‪ .‬רכבי 'נחשון' לא עוכבו‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫עד לאימות הספירה‪ ,‬וברגע שנמצאו ההתאמות‬ ‫הנדרשות‪ ,‬שוחררו לדרכם להביא עוד עצורים‬ ‫מהנמל‪.‬‬ ‫הכניסה לבית הסוהר החדש‪ ,‬הנקי והמצוחצח‬ ‫של מאות עצורים מלוכלכים ומותשים היתה‬ ‫תמונה מאוד לא מלבבת‪" .‬לא נעים להגיד‪ ,‬אבל‬ ‫פשוט אי־אפשר היה לעמוד לידם‪ .‬הם הדיפו ריח‬ ‫רע"‪ ,‬מתוודה קריספיל‪.‬‬ ‫צעד ראשון היה לספק לאסירים ציוד אישי‬ ‫ולשלוח אותם לתאים להתקלח‪" .‬בשל מצבם‬ ‫המיוחד"‪ ,‬מסביר שלום‪" ,‬הענקנו להם סל סדקית‬ ‫מורחב‪ ,‬הכולל מברשת שיניים ומשחת שיניים‪,‬‬ ‫שמפו‪ ,‬שמיכות‪ ,‬מגבות חדשות‪ ,‬מגש לאוכל‪,‬‬ ‫גופייה‪ ,‬חולצה ומכנסיים‪ ,‬לבנים‪ ,‬גרביים ועוד‪.‬‬ ‫הנשים קיבלו לבני נשים מסוגים ובצבעים שונים‪,‬‬ ‫חילקנו אימוניות ונעלי ספורט‪ ,‬והכול בשפע ומכל‬ ‫הלב‪ .‬בשתיים בלילה הודיעו מפקדות האגפים‬ ‫שלנשים חסרים מוצרים היגייניים‪ .‬פנינו לכלא‬ ‫'אוהלי קידר' והם מיד שלחו לנו ארגז ענק עם כל‬ ‫הפריטים הדרושים"‪.‬‬ ‫רמה של "חמישה כוכבים"‬ ‫ההנחה היתה כי האסירים יגיעו רעבים‪ .‬ואמנם‪,‬‬ ‫עם כניסתם לאגפים גילו נוסעי המשט שבמקום‬ ‫מחכה להם מזנון אוכל ענק ובו שפע גבינות‪,‬‬ ‫ירקות‪ ,‬לחמים ובקבוקי מים‪" .‬הם פשוט התנפלו‬ ‫על המזון"‪ ,‬מספר שלום ומחייך‪" ,‬ואחרי זה עוד‬ ‫התלוננו לאנשי הצלב האדום שלא נתנו להם‬ ‫אוכל‪ ...‬הם קיבלו תאים חדשים ונקיים‪ ,‬כלי‬ ‫מיטה ושמיכות חדשות ‪ -‬הם האסירים הראשונים‬ ‫שאכלסו את התאים האלה‪ ,‬והראשונים שהשתמשו‬ ‫במקלחות ובשירותים"‪.‬‬ ‫למרבה האירוניה‪ ,‬זכו עצורי המשט להיקלט‬ ‫בבית סוהר ברמה של "חמישה כוכבים"‪ ,‬העתק‬ ‫מדויק של מתקן כליאה אמריקני‪ .‬שטחו הבנוי של‬ ‫כלא 'אלה' הוא ‪ 26‬אלף מ"ר והוא מופעל באמצעים‬ ‫טכנולוגיים מהמתקדמים בעולם‪ ,‬כמו מערכת זיהוי‬ ‫ביומטרי‪ ,‬מערכות בקרת מבנה השולטות על המים‪,‬‬ ‫המיזוג המרכזי והחשמל‪ ,‬ומערכת פתיחת וסגירת‬ ‫אגפים הנשלטת בלחיצת מקש אחת‪ .‬עלות עבודת‬ ‫הבנייה של הכלא החדיש נאמדת בכ־‪ 220‬מיליון‬ ‫שקל והוא מצטיין בשטח מחיה גדול במיוחד‬ ‫לאסיר ‪ -‬שישה מ"ר לאסיר בתאים המיועדים לשני‬ ‫אסירים (לעומת ‪ 3.2‬בתא רגיל של מתקן שב"ס)‪.‬‬ ‫בתאים של ארבעה אסירים השטח לאסיר הוא ‪4.9‬‬ ‫מ"ר‪ ,‬והממוצע הוא ‪ 5.3‬מ"ר‪" .‬זהו שטח המחיה‬ ‫לאסיר הגדול ביותר בבתי סוהר מהדור החדש‪,‬‬ ‫גדול בכמעט מטר מהקיים"‪ ,‬מדגיש שלום‪ .‬ייחודו‬ ‫של 'אלה'‪ ,‬בין היתר‪ ,‬הוא במה שמכונה ‪Day-‬‬ ‫‪ - Room‬חלל ענק של ‪ 600‬מ"ר בכל אגף‪ ,‬אליו‬ ‫‪11‬‬ ‫ייחודו של 'אלה'‪ ,‬בין היתר‪ ,‬הוא במה שמכונה ‪ - Day-Room‬חלל ענק של ‪ 600‬מ"ר בכל אגף‪ ,‬אליו נפתחות דלתות התאים‬ ‫נפתחות דלתות התאים‪ ,‬הכולל כורסאות ומקלט‬ ‫טלוויזיה‪ .‬כל אגף נפתח לחצר טיולים וכל אלה‬ ‫יחדיו מאפשרים לאסיר מרחב מחיה מרווח‪.‬‬ ‫והם עוד מתלוננים‪...‬‬ ‫"אחרי שאסירי המשט עזבו את הכלא‪ ,‬הם‬ ‫התראיינו לאמצעי התקשורת וסיפרו שלא נתנו‬ ‫להם בגדים‪ ,‬בעודם לובשים את האימוניות שקיבלו‬ ‫מאיתנו‪ .‬הם טענו שהשמענו להם מוסיקה רועשת‬ ‫כל הלילה בתאים‪ ,‬משהו שאפילו מבחינה טכנית‬ ‫אין לנו שום אפשרות לעשות‪ .‬הם טענו שלא נתנו‬ ‫להם סבון‪ ,‬כאשר בכל סל סדקית אישי שקיבלו‬ ‫היה סבון‪ ,‬וכן‪ ,‬הם העזו לומר שלא היה אוכל‪,‬‬ ‫בעוד אנחנו הצבנו מזנון באולם המרכזי בכל אגף‬ ‫ודאגנו להעמיס עליו אוכל במשך ‪ 24‬שעות‪ ,‬נוסף‬ ‫על חלוקת שלוש ארוחות ביום‪ .‬עוד טענה שהעלו‬ ‫הנוסעים היתה שהם לא קיבלו טיפול רפואי‪ .‬אני‬ ‫אישית פיקחתי על כך שכל אחד מהם יפגוש‬ ‫חובש ומי שחש ברע‪ ,‬פגש רופא כחלק מתהליך‬ ‫הקליטה‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬כל אחד מהם אף נפגש עם‬ ‫עובדת סוציאלית"‪ .‬לדברי שלום‪ ,‬בית הסוהר 'אלה'‬ ‫מרושת בלא פחות מ־‪ 400‬מצלמות‪" ,‬כך שהכול‬ ‫מתועד ושמור למקרה שנצטרך להוכיח משהו"‪...‬‬ ‫הגדרת 'אלה' כ'חלון הראווה של שב"ס' נבחנה‪,‬‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬גם בקליטת אסירי המשט‪ .‬שלום‪:‬‬ ‫"ההגדרה הזו קיפלה בתוכה ציפיות רבות שהיו‬ ‫בשעתו מהזכיין וגם כיום מצפים ששב"ס יעמוד‬ ‫בקריטריונים שהוצבו למתקן מראשיתו‪ .‬כמובן‬ ‫שיש שינויים‪ ,‬והכלא לא יאכלס רק אסירים קלים‬ ‫או 'לא רצידיביסטים'‪ ,‬כפי שקבע הזכיין‪ ,‬אבל עדיין‬ ‫הרף שהוצב לנו הוא גבוה‪ ,‬והמטרה היא להיכנס‬ ‫לנעליים ולמדדים של הזכיין‪ .‬לכן‪ ,‬כשנכנסתי‬ ‫לתפקיד הגדרתי את חזון בית הסוהר בשלוש מילים‪:‬‬ ‫'ראשון בין שווים'‪ ,‬ציטוט של צ'רצ'יל‪ .‬הכוונה היא‬ ‫לערך המוסף של 'אלה' על פני בתי סוהר אחרים‪.‬‬ ‫אם נצליח‪ ,‬הוא יהיה כזה‪ .‬מבחינתי‪ ,‬קליטת אסירי‬ ‫המשט באה בזמן‪ .‬זה היה האתגר הראשון והמבחן‬ ‫הראשון של 'אלה' כ'חלון הראווה של שב"ס'"‪.‬‬ ‫האתגר הנוסף והלא פחות חשוב היה לקלוט את‬ ‫אסירי המשט בלי לפתוח חזית שנייה בכלא‪ ,‬נוסף‬ ‫על זו שהתלקחה על הספינה‪" .‬היה כאן פוטנציאל‬ ‫למהומה אדירה‪ .‬למעלה מ־‪ 600‬אסירים בפנים‪,‬‬ ‫כולל טרוריסטים‪ ,‬אסירים לשעבר וגרעין קשה‬ ‫מאוד של טורקים במצב של התנגדות מופגנת‪ .‬כל‬ ‫זאת‪ ,‬יחד עם צבא של עיתונאים המתגודד בשערי‬ ‫הכלא‪ 38 ,‬קונסולים ו־‪ 27‬עורכי דין בהמתנה"‪.‬‬ ‫"בקשות" ולא "דרישות"‬ ‫למרות המצב המורכב‪ ,‬אנשי הסגל של 'אלה'‬ ‫מדווחים כי כניסת האסירים לתאים לוותה בקריאות‬ ‫השתאות מצדם‪ ,‬לנוכח התנאים המזהירים‪ ,‬להם‬ ‫‪12‬‬ ‫לא פיללו כנראה‪ .‬אבל גם התנאים הטובים ביותר‬ ‫לא עזרו מול הנחישות של חלק מהאסירים לנסות‬ ‫ולחולל מהומה‪" .‬הטורקים החליטו פתאום שהם‬ ‫לא מוכנים להיכנס לתאים אלא אם תתמלאנה‬ ‫דרישותיהם‪ .‬הם צעקו שיש להם ‪Demands‬‬ ‫(דרישות)‪ .‬באירוע רגיל מפעילים כוח‪ ,‬אך במקרה‬ ‫הזה‪ ,‬הדבר לא היה אפשרי‪ .‬הודעתי להם שכאן‬ ‫אין ‪ Demands‬אלא ‪( Requests‬בקשות)‪ ,‬ושאלתי‬ ‫לרצונם‪ .‬הם ביקשו לראות את הקונסול הטורקי‪.‬‬ ‫אישרתי כמובן את הבקשה וכולם נרגעו"‪.‬‬ ‫שלום ושאר אנשי הסגל נשארו ב'אלה' ארבעה‬ ‫ימים רצופים‪ ,‬בהם כמעט שלא ישנו‪ .‬הפקודה‬ ‫שניתנה לסגל הורתה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לערב את המפקד‬ ‫בכל בעיה‪" .‬המטרה שלנו היתה לשמור בכל זאת‬ ‫על איזה סטנדרט מינימלי של כליאה‪ ,‬כדי שהם‬ ‫לא יעשו מה שהם רוצים‪ ,‬אבל מצד שני השארנו‬ ‫להם את הכסף והחפצים האישיים‪ .‬לקחנו רק‬ ‫דרכונים‪ ,‬טלפונים ניידים‪ ,‬מחשבים ומצלמות‬ ‫והחזרנו להם בסוף הכול‪ ,‬עם רישום מדויק של‬ ‫השמות ושל כל פריט"‪.‬‬ ‫ביום שני‪ ,‬ה־‪ 1‬ביוני‪ ,‬הגיע נציב שב"ס‪ ,‬רב־גונדר‬ ‫בני קניאק‪ ,‬לבית הסוהר‪ .‬בין היתר‪ ,‬הוא ביקר באגף‬ ‫הנשים ופגש שם את הדר וייסמן‪ .‬הנציב שאל האם‬ ‫הנשים זקוקות למשהו‪ ,‬ווייסמן‪ ,‬שמצאה את עצמה‬ ‫בשבוע השלישי לעבודתה מול הסמכות הבכירה‬ ‫ביותר בשב"ס‪ ,‬לא התבלבלה‪" .‬כן"‪ ,‬השיבה‪" .‬אם‬ ‫אפשר‪ ,‬שיחת טלפון אחת לכל אסירה"‪ ,‬והנציב‬ ‫אישר‪" .‬התרגשתי מהתשובה שלו"‪ ,‬היא משחזרת‪.‬‬ ‫"הנשים חשו אי־שקט בגלל שלא היה להן קשר‬ ‫עם המשפחות וחששתי שהמצב עלול להסלים‪.‬‬ ‫לפי הנוהל‪ ,‬הסוהרות היו אלה שחייגו‪ ,‬ובעזרת‬ ‫מתנדב דובר טורקית וידאו שאכן מדובר במשפחת‬ ‫האסירה"‪ .‬אז גם התברר‪ ,‬לדברי וייסמן‪ ,‬שחלק‬ ‫ממשתתפי המשט נאספו ממש מהרחוב ועלו‬ ‫על האוניות‪ ,‬לא בגלל אידיאולוגיה אלא תמורת‬ ‫תשלום‪ .‬בני משפחותיהם כלל לא ידעו היכן הם‪.‬‬ ‫כלא 'אלה' מופעל‬ ‫באמצעים טכנולוגיים‬ ‫מהמתקדמים בעולם‪ ,‬כמו‬ ‫מערכת זיהוי ביומטרי‬ ‫"הסגל פשוט עבר תהליך‬ ‫גיבוש מזורז בזכות המשט‪ .‬הם‬ ‫הגיבורים האמיתיים של האירוע"‬ ‫תודה על הטיפול‬ ‫הילה פסטרנק מצאה את עצמה מטפלת באישה‬ ‫טורקיה‪ ,‬שחששה כי בעלה נהרג במשט‪" .‬היא‬ ‫היתה מרוסקת נפשית‪ ,‬לא רצתה לאכול או לשתות‬ ‫ונצמדה לבגדים ספוגי־הדם של בעלה‪ .‬מאוחר‬ ‫יותר נקראה לזהות את תמונתו‪ ,‬וכאשר קיבלה את‬ ‫הידיעה הוודאית כי הוא בין ההרוגים‪ ,‬משום מה‬ ‫נרגעה‪ ,‬הודתה לי על הטיפול ואמרה שאינה כועסת‪.‬‬ ‫לי זה היה חשוב לשמוע‪ .‬אישה אחרת‪ ,‬מוסלמית‪,‬‬ ‫סבלה ממחושים בלב אבל סירבה להיבדק על ידי‬ ‫רופא גבר‪ .‬הלכתי אתה יד ביד ממש לבדיקה‪ ,‬וגם‬ ‫היא הודתה לי"‪.‬‬ ‫שלום מפליג בשבחים על עבודת קודש‬ ‫שעשה הצוות‪ .‬על היצירתיות והיוזמה שאפיינו‬ ‫את התנהלותם ובעיקר על כך שלא שמע מאיש‬ ‫אפילו תלונה אחת‪" .‬היו ניסיונות של נוסעי המשט‬ ‫להתסיס את האווירה‪ ,‬אבל סגל בית הסוהר‪ ,‬מפקדי‬ ‫המשמרות הצעירים האלה‪ ,‬ידעו כיצד לטפל‬ ‫בבקשות‪ ,‬השיבו כל הזמן בנימוס ודאגו להביא‬ ‫אנשי מקצוע לפי הצורך‪ .‬חשוב לציין גם את‬ ‫עבודתם של לוחמי 'נחשון'‪ ,‬שעשו את מלאכתם‬ ‫תוך שמירה על שקט ואיפוק במהלך הנסיעה‬ ‫לכלא‪ ,‬שעברה ללא תלונה"‪.‬‬ ‫ב־‪ 1‬ביוני‪ 24 ,‬שעות אחרי הגעת העצורים‪,‬‬ ‫מספר שלום‪ ,‬החלו להגיע אל הכלא‪ ,‬גלים גלים‪,‬‬ ‫הקונסולים‪ ,‬עורכי הדין‪ ,‬דיינים ממשרד המשפטים‪,‬‬ ‫נציגי משרד הפנים‪ ,‬צה"ל‪ ,‬משרד החוץ‪ ,‬יחידת‬ ‫עוז (יחידת הטיפול במהגרים)‪ ,‬אנשי שב"כ ואנשי‬ ‫הצלב האדום‪" .‬היינו צריכים לטפל באסירים‪,‬‬ ‫אבל היינו עסוקים לא פחות עם עוד כ־‪ 100‬איש‬ ‫מהצד השני‪ .‬חגיגה‪ .‬עורכי הדין ביקשו חדרים‪,‬‬ ‫דבר שנשמע פשוט הזוי‪ .‬הודענו להם שאנחנו‬ ‫פותחים את ה‪ Day-Room-‬בשבילם והם יוכלו‬ ‫לעבור מאגף לאגף באופן חופשי‪ .‬אני לא חושב‬ ‫שיש דוגמה ליחס פתוח כזה בתוככי כלא‪ .‬על דבר‬ ‫אחד הקפדנו ‪ -‬שאחד העצורים לא יתחלף עם איזה‬ ‫משימה שב"סית כוללת‬ ‫גונדר אלי גביזון‬ ‫"חשוב לציין שהטיפול באסירי המשט היה משימה שב"סית כוללת"‪,‬‬ ‫מדגיש מפקד מחוז דרום גונדר אלי גביזון‪" .‬נטלו בה חלק כל יחידות‬ ‫המחוז‪ ,‬אשר גיבו את סגל 'אלה' תוך שיתוף פעולה מלא ומקצועיות‬ ‫רבה‪ .‬הוכחנו שכאשר שב"ס נדרש לבצע משימה לאומית ‪ -‬הסוהרים‬ ‫שלנו מוכנים וערוכים וניתוחי המצב וההערכות שלנו מדויקים‬ ‫ומקצועיים‪ .‬לכן גם הצלחנו לבצע את המשימה על הצד הטוב ביותר‪.‬‬ ‫שב"ס ראוי‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬להימנות עם גורמי הביטחון‪ .‬הוכחנו כי אנו‬ ‫לא פחות איכותיים‪ ,‬מקצועיים ותורמים לבטחון המדינה מאשר גופים‬ ‫אחרים‪ .‬כל זאת‪ ,‬בזכות הסוהרים שלנו‪ ,‬העושים עבודת קודש"‪.‬‬ ‫עורך דין ויחמוק מהכלא‪ ,‬אבל בדיוק בשביל זה יש‬ ‫לי סגל מדהים"‪.‬‬ ‫רס"ר דקל אזולאי‪ ,31,‬קצין חינוך‪ ,‬היה האחראי‬ ‫על עורכי הדין והקונסולים והתרוצץ ללא הרף בינם‬ ‫לבין האסירים‪" .‬הגישה שנקטנו היתה להכיל את‬ ‫הטענות שהיו לחלקם‪ ,‬ולתת להם להבין שאנחנו‬ ‫בעד פתרונות מעשיים וחיוביים ועושים הכול כדי‬ ‫לאפשר להם קשר עם כל אסיר‪ .‬בסופו של דבר‬ ‫הגיעו אלינו גם משובי תודה רבים על הטיפול"‪.‬‬ ‫הגירוש מהארץ‬ ‫בחצות הלילה שבין ה־‪ 2‬ל־‪ 3‬ביוני הגיע צו‬ ‫הגירוש מהארץ‪ .‬שלום‪" :‬צריך להבין את היקף‬ ‫העבודה‪ .‬כאשר הגיע הצו עדיין עסקו ביחידת‬ ‫הרישום בקלידת נתוני הקליטה‪ ,‬ובמקביל הם נאלצו‬ ‫כבר להתחיל ברישום היציאה של ‪ 604‬האסירים"‪.‬‬ ‫מיד עם קבלת הצו החל תהליך הגירוש‪ ,‬שארך‬ ‫שעות וסבל מלא מעט עיכובים ובעיות‪ .‬הירדנים‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬לא הסכימו לעלות על זינזנות של המשטרה‬ ‫הצבאית‪ .‬ביקשתי משב"ס לשלוח במהירות רכבי‬ ‫טרנזיט ובתוך זמן פתרנו גם את הבעיה הזאת‪.‬‬ ‫האסיר האחרון‪ ,‬אירי ממוצא יהודי‪ ,‬נאחז בדלת‬ ‫התא ולא רצה לצאת‪ ,‬אלא אם נאפשר לו לראות‬ ‫רב‪ .‬הזעקתי את רב בית הסוהר וביקשתי שיבטיח‬ ‫לו 'בלי נדר' כל מה שירצה‪ ,‬רק שיעלה לרכב"‪...‬‬ ‫סאגה נוספת התחוללה בקרב עורכי הדין‪ ,‬שלא‬ ‫שיערו כמה מהר ישוחררו הלקוחות הפוטנציאליים‬ ‫שלהם‪ ,‬וגילו זאת למגינת לבם‪ ,‬כאשר רוב האסירים‬ ‫כבר היו על הרכבים‪" .‬הם ביקשו לדבר אתי ואני‬ ‫פשוט הייתי עסוק‪ .‬צעקו עלי שאני מפר חוק‬ ‫ואיימו בתביעה‪ .‬הודעתי להם שיוכלו לראות את‬ ‫הלקוחות שלהם בשדה־התעופה"‪...‬‬ ‫הגירוש התבצע בשני שלבים‪ 118 .‬אזרחי‬ ‫מדינות ערביות גורשו על ידי המשטרה הצבאית‬ ‫דרך מחסום אלנבי‪ .‬יתר האסירים גורשו על ידי‬ ‫יחידת עוז דרך נמל התעופה בן־גוריון לטורקיה‪.‬‬ ‫כשיצא הטרנזיט האחרון משטח בית הסוהר‪,‬‬ ‫הסתכל שלום על סגל הסוהרים שליווה בעיניו‬ ‫את הרכב המתרחק‪ .‬לידם ניצב גם אלי גביזון‪,‬‬ ‫שתמך וגיבה את עבודתם ביומיים הקשים שידעו‪.‬‬ ‫"עברנו ‪ 48‬שעות מטורפות אבל צלחנו את‬ ‫המבחן‪ ,‬ללא תלונה‪ ,‬משום גוף‪ .‬הסוהרים שלי‬ ‫התבגרו‪ ,‬להערכתי‪ ,‬ב־‪ 20‬שנה לפחות‪ ,‬מבחינת‬ ‫ניהול אנשים‪ ...‬הסגל פשוט עבר תהליך גיבוש‬ ‫מזורז בזכות המשט‪ .‬הם הגיבורים האמיתיים של‬ ‫האירוע"‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫כניסה ברגל ימין‬ ‫מיזם מיוחד הפועל בהצלחה בענף אבחון‬ ‫ומיון הוא המיון המוקדם‪ ,‬המיועד לאסירים‬ ‫שקיבלו אישור מבית המשפט לדחיית‬ ‫מאסרם … היתרונות לארגון הם חיסכון‬ ‫בזמן ובכוח־אדם והפחתת הלחץ על בתי‬ ‫המעצר‪ ,‬ואילו האסיר זוכה בשיבוץ מושכל‬ ‫לבית סוהר המתאים לאישיותו ולרקעו‬ ‫מאת‪ :‬עין יה גבע‬ ‫בטקס יום הזיכרון לחללי צה"ל שהתקיים‬ ‫במתחם רמלה‪ ,‬חוותה כלאי טליה חדד רגע מרגש‪.‬‬ ‫היא צפתה באסיר מ‪ .‬עולה על הבמה‪ ,‬נוטל את‬ ‫המיקרופון וקורא דברים במסגרת תפקידו בטקס‪.‬‬ ‫זה קרה חודשים ספורים לאחר התייצבותו של‬ ‫מ‪ .‬במשרדי אבחון ומיון‪ ,‬במסגרת בקשתו למיון‬ ‫מוקדם‪ .‬חדד‪ ,‬רכזת ועדות המיון למאסרים נדחים‪,‬‬ ‫טיפלה גם במיון המוקדם של מ‪ ,.‬כאשר אחד‬ ‫המדדים המרכזיים בעבודה זו הוא השיבוץ המושכל‬ ‫של האסיר לבית סוהר המתאים לאישיותו ולרקעו‪.‬‬ ‫"זה היה רגע נהדר‪ ,‬בו יכולתי לראות את תוצאות‬ ‫העבודה שלנו‪ .‬ראיתי מולי אדם‪ ,‬שלמרות הקושי‬ ‫האדיר והמצב הקשה אליו נקלע בגין מעשיו‪ ,‬מפיק‬ ‫את המרב מהמסגרת אליה שובץ‪ .‬ראיתי איש‪,‬‬ ‫שבזהירות רבה אני יכולה לומר ‪ -‬מרוצה ממצבו‪.‬‬ ‫זה המאסר הראשון שלו והוא שובץ למסגרת של‬ ‫אסירי עבודה‪ ,‬לתחום החינוך‪ ,‬בו עסק גם בחייו‬ ‫האזרחיים‪ .‬אפשרנו לו להמשיך בתחום המקצועי‬ ‫שלו בבית הסוהר‪ ,‬ובאופן כזה‪ ,‬להעסיק את עצמו‬ ‫וגם לתרום רבות לאסירים אחרים"‪ .‬אחרי הטקס‪,‬‬ ‫היא מספרת‪ ,‬לא התאפקה וניגשה אליו‪" .‬שאלתי‬ ‫אותו איך הוא מרגיש‪ ,‬והוא הודה לי על תהליך‬ ‫המיון והשיבוץ‪ ,‬ואמר שזה הדבר הטוב ביותר‬ ‫שיכול היה לאחל לעצמו‪ ,‬כאסיר"‪.‬‬ ‫החלטה גורלית‬ ‫המיון המוקדם הוא מיזם מיוחד בענף אבחון‬ ‫ומיון שבמחלקת האסיר‪ ,‬המיועד לאסירים‬ ‫שקיבלו אישור מבית המשפט לדחיית מאסרם‬ ‫(ידוע גם כ"עיכוב ביצוע" או "מאסר נדחה")‪.‬‬ ‫האישור ניתן עקב סיבות אישיות שונות‪ ,‬ועל בסיס‬ ‫‪14‬‬ ‫אמון השופט בהתייצבותם של המועמדים למאסר‬ ‫על פי דין‪ ,‬בתאריך שנקבע להם‪ .‬האפשרות למיון‬ ‫מוקדם פתוחה בפני אסירים פליליים‪ ,‬כאלה אשר‬ ‫תאריך התייצבותם לריצוי מאסרם הוא סופי ואין‬ ‫בקשה לערעור בעניינם או עיכוב נוסף‪ .‬חשוב‬ ‫לציין כי בכל חודש מתקבלים ל"מאסר נדחה"‬ ‫בשב"ס כ־‪ 100‬אסירים שפוטים‪ ,‬מתוך ‪ 650‬אסירים‬ ‫פליליים שנדונו למאסר‪.‬‬ ‫הרעיון והיוזמה למיון המוקדם הם של נציב‬ ‫שב"ס‪ ,‬רב־גונדר בני קניאק‪ ,‬ומטרת התהליך ליצור‬ ‫מסגרת קליטה מהירה‪ ,‬מיוחדת‪ ,‬למאסרים נדחים‪.‬‬ ‫הדגם על פיו נבנה תהליך זה בשב"ס‪ ,‬מספרת חדד‪,‬‬ ‫הוא תהליך הקליטה המוקדמת בצה"ל‪ ,‬המאפשר‬ ‫לחייל לקראת גיוסו לדעת באיזו מסגרת או באיזה‬ ‫תפקיד יוצב‪ .‬הדגם הצה"לי עבר כמובן התאמה‬ ‫למסגרת שב"ס‪.‬‬ ‫יצירת בסיס של אמון‬ ‫כך‪ ,‬שנתיים מאז הוקמה היחידה‪ ,‬הפך המיון‬ ‫המוקדם לחלק משמעותי בעבודת ענף אבחון ומיון‬ ‫בשירות בתי הסוהר‪ .‬למעשה‪ ,‬כאן נקבעת ההחלטה‬ ‫הגורלית מבחינת האסיר ומשפחתו ‪ -‬לאיזה בית‬ ‫סוהר יישלח ובאיזה אזור בארץ ירצה את תקופת‬ ‫מאסרו‪.‬‬ ‫ענף אבחון ומיון מורכב מאנשי מקצוע מיומנים‪,‬‬ ‫גורמי טיפול בהכשרתם‪ ,‬בעלי ניסיון של שנים‬ ‫בעבודה בשטח‪ .‬בראש הענף עומד סג"ד ד"ר‬ ‫יהושע וייס‪ ,‬פסיכולוג קליני‪ .‬כלאי טליה חדד‪,‬‬ ‫עובדת סוציאלית בהכשרתה העומדת לפני סיום‬ ‫לימודי משפטים‪ ,‬עוסקת בריכוז ובמיון החומר‬ ‫המשפטי‪ ,‬כולל בקשות עורכי דין למיון מוקדם‬ ‫בעבור לקוחותיהם‪.‬‬ ‫השיקולים שעמדו מאחורי הקמתה של יחידת‬ ‫המיון המוקדם עוסקים בבניית תהליך קליטה‬ ‫מושכל‪ ,‬שיאפשר הפחתה והפגה של מצבים‬ ‫בעייתיים‪ ,‬כמו התנגדויות‪ ,‬חרדה‪ ,‬אי־ודאות‬ ‫ומצוקה‪ ,‬מתח ולחץ של האסיר לקראת קליטתו‪,‬‬ ‫ובה בעת ‪ -‬יצירת בסיס של אמון במסגרת שב"ס‪.‬‬ ‫המטרה העיקרית היא לאפשר לאסירים שזכו‬ ‫באמון בית המשפט‪ ,‬תקופת התארגנות לקראת‬ ‫הכניסה לבית הסוהר וודאות גבוהה יותר לגבי‬ ‫תקופת מאסרם‪ .‬אסירים שקיבלו "מאסר נדחה"‬ ‫נהנים ממילא מפרק זמן נוסף בחיים האזרחיים‪,‬‬ ‫כך שהמיון המוקדם 'מנצל'‪ ,‬למעשה‪ ,‬את הזמן הזה‬ ‫לאבחון ולמיון על־פי מדדים שונים‪ ,‬כדי לשבץ את‬ ‫האסיר במקום המתאים לו‪ .‬התוצאה‪ :‬ביום הראשון‬ ‫למאסרו מתייצב האסיר עצמו‪ ,‬ללא ליווי‪ ,‬בבית‬ ‫הסוהר בו ירצה את תקופת מאסרו‪.‬‬ ‫חדד‪" :‬אנחנו מתבססים על מדדים להערכת‬ ‫המסוכנות של האסיר‪ ,‬הקובעים את התאמתו‬ ‫למסגרת המיון המוקדם‪ :‬אישור השופט למיון‬ ‫מוקדם‪ ,‬הערכתו שהאסיר אינו מסוכן לציבור‬ ‫והכרה כי אפשר לסמוך עליו שיגיע לוועדה‪ .‬כל‬ ‫אלה מעידים שרמת המסוכנות שלו נמוכה ושיש‬ ‫לו משמעת ורצון לציית לכללים‪ .‬ברור שאסירי‬ ‫עולם‪ ,‬למשל‪ ,‬לא יכולים להתקבל למסגרת המיון‬ ‫המוקדם"‪.‬‬ ‫זכות חד־פעמית‬ ‫טרם הקמת היחידה למיון מוקדם היה אסיר כזה‬ ‫מתייצב במזכירות בית המשפט‪ .‬לאחר מכן היה‬ ‫מועבר על ידי אנשי יחידת 'נחשון' לבית מעצר‪,‬‬ ‫שם עבר תהליכי קליטה‪ ,‬אבחון ומיון במשך שבוע‬ ‫ימים‪ .‬לעתים התהליך היה מורכב יותר‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫אדם שנשפט למאסר בבית משפט לתעבורה‪ ,‬נקלט‬ ‫בשלב ראשון בתאי המעצר בבית המשפט‪ ,‬ורק‬ ‫משם הועבר לבית המעצר‪ .‬לעתים התברר שבבית‬ ‫המעצר קיימת בעיה של מקום או שגורמי הרישום‬ ‫ שאינם ממיינים ‪ -‬צריכים להעבירו לצורך מיון‬‫לבית מעצר נוסף‪ .‬לכן‪ ,‬רק משם הוא היה מועבר‬ ‫סופית לבית סוהר לריצוי עונשו‪" .‬אפשר לשער‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬מה היה עובר אותו איש חינוך‪ ,‬לו היה צריך‬ ‫לעבור תהליכי מיון וקליטה רגילים‪ ,‬ולשהות שבוע‬ ‫ימים בבית מעצר‪ .‬זו חוויה שיכולה להיות הרסנית‬ ‫לגביו"‪ ,‬מטעימה חדד‪.‬‬ ‫המיון המוקדם חוסך אפוא מהאסיר תהליך‬ ‫ארוך ומסורבל‪ ,‬כולל ליווי של יחידת 'נחשון' בכל‬ ‫מעבר לכל בית מעצר‪ .‬הארגון יוצא נשכר מהמיון‬ ‫המוקדם בחיסכון של זמן וכוח־אדם ובהפחתת‬ ‫הלחץ על בתי המעצר‪ .‬יש לציין‪ ,‬עם זאת‪ ,‬מאחר‬ ‫שהמיון המוקדם מיועד רק למי שנקבע תאריך‬ ‫סופי להתייצבותו‪ ,‬קובעים כללי שב"ס שבמקרה‬ ‫של ערעור או עיכוב נוסף ‪ -‬ייאלץ המועמד לעבור‬ ‫תהליכי קליטה‪ ,‬מיון ואבחון רגילים‪ ,‬כולל ליוויים‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬הזכות למיון מוקדם היא חד־פעמית‪ .‬על‬ ‫פי הנתונים‪ ,‬מיולי ‪ 2008‬עברו את המיון המוקדם‬ ‫כ־‪ 450‬אסירים‪ ,‬מתוכם התייצבו בבתי הסוהר ‪378‬‬ ‫אסירים‪ .‬היתר נאלצו לעבור מיון מחדש בבית‬ ‫המעצר‪ .‬‬ ‫תפירת 'חליפה' שב"סית‬ ‫תהליך המיון מורכב מכמה "תחנות" שעובר‬ ‫האסיר ביום שלם‪ ,‬במהלכו הוא נפגש עם חברי‬ ‫ועדת המיון‪ .‬אלה כוללות רישום של החומר‬ ‫המשפטי‪ ,‬פקודת המאסר וגזר־הדין‪ ,‬ופגישות‬ ‫עם קצין מודיעין‪ ,‬עובד סוציאלי ורופא‪ .‬במידת‬ ‫הצורך‪ ,‬האסיר יכול להיפגש גם עם רופא נרקולוג‬ ‫(המתמחה בגמילה מסמים)‪ ,‬פסיכיאטר ואפילו עם‬ ‫רב היחידה‪ .‬המידע וחוות־הדעת מתהליך המיון‬ ‫מגיעים לקצין המיון‪ ,‬יו"ר הוועדה‪ .‬על בסיס חוות־‬ ‫הדעת נערך אבחון משולב‪ ,‬כדי ליצור בסיס מידע‬ ‫על האסיר ולקבוע מהם צרכיו‪ ,‬מהי רמת הסיכון‬ ‫שלו ובאילו דרכים בהתנהלות היומיומית שלו‬ ‫ניתן לצמצם סיכונים‪" .‬צמצום סיכונים הוא נקודה‬ ‫משמעותית באבחון‪ ,‬המשליכה גם על התאמת בית‬ ‫סוהר וטיפול הולם במסגרת בית הסוהר‪ .‬אנחנו‬ ‫פתוחים להאזין לבקשות אסירים‪ ,‬אבל ההחלטות‬ ‫שלנו הן מקצועיות ומתקבלות גם על פי צורכי‬ ‫המערכת"‪ ,‬מדגישה חדד‪.‬‬ ‫חשיבות האבחון והמיון היא קריטית‪ ,‬לדברי‬ ‫חדד‪ ,‬וחשובה מאוד להשתלבותו ולהסתגלותו של‬ ‫האסיר בבית הסוהר‪" .‬מנסיוננו‪ ,‬תוצאות האבחון‬ ‫והמיון משליכות גם על סיכויי האסיר להשתלב‬ ‫חזרה בחברה בעתיד‪ .‬התפיסה הכללית של‬ ‫תהליכי האבחון והמיון תומכת בתהליכי שינוי‪,‬‬ ‫ומטרתה להפחית מצבים של מסוכנות ופשיעה‬ ‫בבית הסוהר‪ ,‬ומאוחר יותר ‪ -‬בקהילה‪ .‬ההתמקדות‬ ‫היא בתפירת ה'חליפה השב"סית' ההולמת ביותר‬ ‫בעבור האסיר"‪.‬‬ ‫"אווירה פחות מלחיצה"‬ ‫היחידה למיון מוקדם ממוקמת בשלושה מבנים‬ ‫טרומיים חדשים שהוצבו במתחם רמלה‪ .‬מבחינת‬ ‫"האסיר מכניס את עצמו לכלא"‬ ‫"תהליך המיון המוקדם אורך זמן קצר‪ ,‬אבל השפעתו‬ ‫היא משמעותית וחשובה לתהליך הקליטה של האסיר‬ ‫בבית הסוהר‪ .‬הדבר היפה אולי בתהליך‪ ,‬שמגיע אזרח‬ ‫(שהוא שפוט אמנם אבל עדיין אין לנו סמכות עליו)‬ ‫ופוגש באנשי שב"ס‪ ,‬אך לא במסגרת בית הסוהר‪ .‬כאן‬ ‫מתחיל דו־שיח בין הארגון לבין מי שעומד להיכנס בין‬ ‫כתליו‪ ,‬שעניינו איזו מסגרת ניתן להתאים לו‪ ,‬שתהיה‬ ‫הטובה ביותר בעבורו"‪ .‬דברים אלה אומר לנו ראש‬ ‫היחידה למיון מוקדם‪ ,‬סג"ד ד"ר יהושע וייס‪ ,‬המתאר‬ ‫את פעילות היחידה מזווית מבטו‪" :‬העובדה שהאיש‬ ‫שפוט אך עדיין אינו אסיר היא המיוחדת והקובעת את‬ ‫רוח התהליך ואווירתו‪ ,‬כמו גם‪ ,‬לא אחת‪ ,‬את תוצאותיו‬ ‫החיוביות‪ .‬עצם ההגעה למיון מוקדם כבר מחייבת את‬ ‫השפוט לאחריות ולמשמעת‪ .‬הוא חייב‪ ,‬למשל‪ ,‬להגיע‬ ‫בזמן לוועדת המיון‪ ,‬חייב לעבור את כל ה'תחנות'‪,‬‬ ‫להמתין בסבלנות בין אחת לשנייה וגולת הכותרת‬ ‫סג"ד ד"ר יהושע וייס‬ ‫ להתייצב בעצמו ביום המיועד בבית הסוהר‪ .‬שפוט‬‫שנוטל אחריות ועם כל הכאב והקושי מכניס את עצמו‬ ‫לכלא ‪ -‬מצהיר כלפי עצמו והסביבה על נכונות לקבל את הכללים שמציבה מסגרת שב"ס"‪.‬‬ ‫יתרון משמעותי ומרכיב חשוב בתהליך המיון המוקדם הוא‪ ,‬לדעת ד"ר וייס‪ ,‬המרכיב של ההשלמה‪.‬‬ ‫"שפוט כזה מצהיר‪ ,‬למעשה‪ ,‬שהוא השלים עם המצב‪ .‬מכאן יש כבר בסיס למשמעת בבית הסוהר‪,‬‬ ‫ואסיר כזה כבר ידורג אוטומטית בדרגת סיכון נמוכה‪ .‬עוד מרכיב משמעותי בתהליך הוא ההשפעה‬ ‫של אסיר כזה על סביבתו בכלא‪ ,‬כמי שלקח אחריות על עצמו ועל מעשיו"‪.‬‬ ‫אפשר לומר שהמיון המוקדם הוא סוג של היזון חוזר‪ ,‬ההופך את המגע של האסיר עם בית הסוהר‬ ‫למשהו פחות רע‪ ,‬פחות דוחה ופחות קשה‪ .‬אבל‪ ,‬לא פעם מתברר‪ ,‬לדברי ד"ר וייס‪ ,‬כי מי שמתסיס‬ ‫את האסיר היא דווקא המשפחה‪" .‬לא מזמן הגיעו למיון המוקדם נער בן ‪ 18‬והוריו‪ .‬האב היה שוטר‬ ‫והתברר שדווקא הוא מלא חרדות‪ ,‬בעיקר מפגיעה בבנו בכלא‪ .‬החלטתי להכניס לשיחה את כל‬ ‫המשפחה בהרכב מלא‪ .‬הם היו במצב של עוינות קשה כלפי המערכת‪ ,‬מלאי חרדות וזעם‪ .‬הייתי‬ ‫צריך להוציא את הנער‪ ,‬שהיה אגב חרד הרבה פחות‪ ,‬להרגיע את ההורים ולתת להם הרגשה שיש‬ ‫כוונה לקלוט את הנער באופן החיובי והבונה ביותר‪ .‬בסופו של דבר החזרתי את הנער לחדר‪,‬‬ ‫והוועדה הצליחה לעשות את עבודתה אתו על הצד הטוב ביותר"‪.‬‬ ‫אל הוועדה מגיעים גם מקרים ידועים‪ ,‬של בכירים במשק ואישים אחרים‪ ,‬שהתקשורת מוצאת‬ ‫בהם עניין ציבורי‪" .‬הגיע לוועדה גבר צעיר שמשפטו עורר עניין ציבורי והיה קשור בתחושות של‬ ‫אפליה‪ ,‬שהתסיסו אזור שלם בארץ‪ .‬כשראיתי את הגבר הצעיר הזה‪ ,‬חשתי בעוינות רבה ובסגירות‬ ‫מצדו‪ ,‬לצד חוצפה לא מעטה‪ .‬לרגע חשתי שאנחנו נכנסים למערבולת שעלולה לזלוג החוצה‬ ‫ולהתסיס שנית את השטח‪ .‬הוצאתי אותו החוצה וביקשתי מאביו‪ ,‬שליווה אותו‪ ,‬להיכנס‪ .‬שיתפתי‬ ‫אותו בתחושותיי‪ ,‬והדגשתי שכולנו נפסיד אם הוא ימשיך בהתנהגותו הבוטה‪ .‬קראתי לבן להיכנס‬ ‫והשארתי אותם לבדם‪ .‬ידעתי שהאב מאוד מעוניין להרגיע את הרוחות ולשתף פעולה‪ .‬כאשר שבתי‬ ‫אל החדר‪ ,‬חלה תפנית משמעותית באווירה ובשיחה‪ .‬הבן נרגע וניתן היה לשוחח עמו‪ ,‬הוא היה‬ ‫פחות תוקפני‪ ,‬והתוצאה‪ :‬הכניסה שלו לכלא היתה חיובית ורגועה‪ ,‬ללא רעש תקשורתי"‪.‬‬ ‫המועמדים‪ ,‬אלה כמובן תנאים נוחים להפליא‪.‬‬ ‫"האווירה נינוחה"‪ ,‬מתארת חדד‪" ,‬פחות מלחיצה‪,‬‬ ‫בתנאים של שלווה יחסית ובנוחיות‪ .‬לא תמצאו‬ ‫כאן את החוויה הקשה של בתי המעצר‪ ,‬הכוללת‬ ‫טריקת דלתות‪ ,‬אסירים שמסתובבים ותחושה‬ ‫של מתח ואי־ודאות‪ .‬חשוב לציין שתהליכי מיון‬ ‫מוקדם נעשים לפי צורך גם במתחמי שב"ס בצפון‬ ‫הארץ או בדרום‪ ,‬במתכונת מצומצמת יותר"‪.‬‬ ‫במהלך הראיון עימה‪ ,‬חדד מדגישה במיוחד את‬ ‫ההיבט האנושי־אישי של היחס לאסיר ולתהליך‬ ‫ההסתגלות שלו למצבו החדש‪ .‬שיחת טלפון‬ ‫המגיעה אליה וגורמת לה להתרגשות‪ ,‬ממחישה‬ ‫היבט זה‪ .‬אסיר שעבר מיון מוקדם וסיים לרצות‬ ‫ארבעה חודשי מאסר‪ ,‬התקשר כדי לספר לה שאביו‬ ‫צריך להיכנס למאסר‪ ,‬והוא מבקש לבדוק האם ניתן‬ ‫לקלוט גם אותו במסגרת המיון המוקדם‪ .‬המסורת‬ ‫של "מאב לבן" מקבלת ביחידת המיון המוקדם‬ ‫הקשרים ומשמעויות לא שגרתיים‪ ,‬בלשון המעטה‪.‬‬ ‫אבל כאן‪ ,‬הגישה היא טיפולית מיסודה והקבלה‬ ‫היא שלמה ומקצועית‪ ,‬תוך שמירה הדוקה‪ ,‬כמובן‪,‬‬ ‫על גבולות‪ .‬חדד מבטיחה לאותו אסיר לבדוק מה‬ ‫ניתן לעשות‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫את תהליך הפחתת החרדות‪ ,‬המקבל ביטוי‬ ‫במסגרת המיון המוקדם‪ ,‬ממחישה חדד בסיפור‬ ‫הבא‪" :‬היה שוטר שהגיע אלינו ועבר מיון מוקדם‪,‬‬ ‫אבל המשיך להתקשר אלינו ללא הרף‪ .‬רמת‬ ‫החרדה שלו היתה גבוהה מהממוצע‪ .‬לא הייתי‬ ‫שקטה וביום בו היה אמור להתייצב בבית הסוהר‪,‬‬ ‫כלאי טליה חדד‬ ‫ביקשתי שיתקשר כדי לוודא שהוא בדרך‪ .‬הוא‬ ‫עשה זאת‪ ,‬הודה על היחס והליווי שלנו וסיפר‬ ‫שהתייצב בזמן ואפילו רבע שעה מוקדם יותר‪ .‬זה‬ ‫היה תענוג לראות איך הוא קיבל והפנים בסופו של‬ ‫דבר את המאסר המצפה לו‪ ,‬ואפילו חש מחויבות‬ ‫לתהליך שעבר‪ .‬אנשים כאלה מרגשים אותנו"‪.‬‬ ‫חברי הוועדה בודקים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את המוטיבציה‬ ‫והרצון של המועמד לעבוד‪" .‬חלק נכבד‬ ‫מהמועמדים למיון המוקדם טוען שהוא מעוניין‬ ‫להעביר את המאסר בעבודה‪ .‬אלה נבחנים אצלנו‬ ‫בזכוכית מגדלת‪ ,‬בהיבט של שימוש בסמים‪,‬‬ ‫למשל‪ .‬אם מגיע‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬מועמד הטוען שהוא‬ ‫שרברב ומציג מסמכים המאשרים את משלח־ידו‪,‬‬ ‫נפתחת כאן אפשרות לשבץ אותו כ'אסיר עבודה'‪.‬‬ ‫זה מעמד המחייב רקע נורמטיבי‪ ,‬מוטיבציה‬ ‫ונכונות לעבוד"‪.‬‬ ‫בין המועמדים אפשר למצוא מגוון שלא היה‬ ‫מבייש משרד להשמת כוח־אדם‪ ,‬כמו רואי־חשבון‪,‬‬ ‫עורכי־דין‪ ,‬מורים וכמובן‪ ,‬בכירים במשק‪" .‬רק‬ ‫הבוקר עסקתי במיון שמונה מועמדים‪ ,‬ארבעה‬ ‫מהם בעלי רקע נורמטיבי‪ ,‬כולל אקדמאים‪ ,‬כאלה‬ ‫שנשפטו על עבירות של צווארון לבן‪ ,‬תעבורה‪,‬‬ ‫נהיגה ברשלנות ועבירות מין‪ .‬אנחנו משתדלים‬ ‫להתחשב בצרכים של האסיר מול צורכי שב"ס ‪-‬‬ ‫מין 'מאזן אימה' שכזה‪ .‬אנחנו מביאים בחשבון‬ ‫את האפיונים של בתי הסוהר השונים‪ ,‬ובודקים‬ ‫מהי המסגרת ההולמת בעבור אותו אדם‪ .‬בסך‬ ‫הכול‪ ,‬כולם יוצאים נשכרים מהגישה הזו ‪ -‬לאסיר‬ ‫יש תעסוקה הולמת והוא נוטה פחות למחשבות‬ ‫‪16‬‬ ‫עו"ד‪' :‬אנחנו מברכים על יוזמת שב"ס'‬ ‫פעילות היחידה למיון מוקדם בשב"ס הביאה‪ ,‬לדברי עו"ד רותם טובול‪ ,‬לשיפור ניכר בשני‬ ‫מישורים‪ :‬אין יותר נדידה של עורכי הדין עם תיקי לקוחותיהם בין בתי מעצר‪ ,‬ממקום למקום‪,‬‬ ‫ובהתאם ‪ -‬ירדה משמעותית כמות התלונות של אסירים‪.‬‬ ‫במסגרת תפקידה כסנגורית‪ ,‬דואגת עו"ד טובול לאסירים גם לאחר מתן גזר־הדין‪ ,‬ומלווה אותם‬ ‫לאורך התהליך עד לשחרור מבית הסוהר‪ .‬לדבריה‪ ,‬יש לברך על הקמת המיון המוקדם‪ ,‬ששם קץ‬ ‫למצב מורכב ולא פעם קשה ביותר‪ ,‬הן של הלקוחות והן של עורכי־דינם‪" .‬בבתי המעצר לא היו‬ ‫ביקורי משפחות‪ ,‬למשל‪ ,‬ולא תמיד הספיק האסיר להצטייד באישורים רפואיים‪ ,‬מה שאילץ אותנו‬ ‫ואת בני המשפחה להתרוצץ הלוך ושוב בין בתי המעצר כדי שיוכר הצורך שלו לקבל טיפול‬ ‫רפואי‪ .‬כמו כן‪ ,‬לא תמיד קיבל האסיר בית סוהר מתאים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬משפחה שומרת שבת של אסיר‪,‬‬ ‫ביקשה כי בית הסוהר יהיה קרוב ככל האפשר למקום מגוריה‪ ,‬או במקרה של אסיר חולה ‪ -‬קרוב‬ ‫לבית חולים מסוים‪ ,‬שם הוא נצרך לטיפול רפואי‪ .‬במקרים כאלה‪ ,‬היינו צריכים להגיש בקשה‬ ‫להעברה‪ ,‬זאת לאחר שהאסיר כבר שהה בכמה בתי מעצר ולאחר שנקלט בבית סוהר‪ .‬היות שאסיר‬ ‫יכול לבקש העברה רק לאחר שלושה חודשים‪ ,‬המשמעות היתה שהוא ישב שלושה חודשים בכלא‬ ‫שאינו מתאים לצרכיו‪ .‬ההעברה היתה שוב כרוכה בוועדות‪ .‬זה היה טרטור לשני הצדדים‪ ,‬לאסיר‬ ‫ולעורך־דינו‪ .‬בפירוש סבל‪ ,‬שכלל אינספור התכתבויות‪ .‬הליך ארוך ומייגע"‪.‬‬ ‫היום‪ ,‬לדברי עו"ד טובול‪ ,‬יש הקלה רבה בעצם העובדה שהאסיר מתייצב מוקדם עם כל המסמכים‪,‬‬ ‫כולל מכתב מעורך־דינו‪ ,‬המנמק מדוע עליו להיות משובץ בבית סוהר מסוים‪" .‬עתה נמנעות לא‬ ‫מעט טעויות שהיו מנת חלקנו בעבר‪ ,‬והאסיר לא רק יודע מראש היכן ירצה את מאסרו‪ ,‬אלא בעיקר‬ ‫יודע שזה בית הסוהר המתאים לו‪ .‬יתר על כן‪ ,‬כאשר אסיר נקרא לוועדה למיון מוקדם ויכול לפרוש‬ ‫בפניה את בקשותיו ולדבר על מצבו ‪ -‬הוא חש שמקשיבים לו ומבינים ללבו"‪.‬‬ ‫בשלב הוועדה‪ ,‬האסיר גם לומד על זכויותיו בעת המאסר‪" .‬אסיר חולה‪ ,‬למשל‪ ,‬שומע כבר בוועדה‬ ‫מהן זכויותיו‪ ,‬ומגיע לבית הסוהר המתאים עם התיק הרפואי המאושר על ידי הוועדה‪ .‬הוועדה אף‬ ‫קשובה לאסירים ומאפשרת ליישם שאיפות ורצונות ‪ -‬או למשל ללמוד להשתתף בהליך טיפולי‬ ‫(לאסירים אלימים‪ ,‬לאסירים בגין עבירות מין וכדומה)‪ .‬לא בכל בית סוהר יש אפשרות להעניק‬ ‫טיפול מסוג זה‪ ,‬ולכן חשובה כל כך ההתאמה"‪.‬‬ ‫האסירים שמציעים להם מיון מוקדם מגיעים‪ ,‬לדבריה‪ ,‬בחפץ לב‪" .‬כבר בחודש הראשון בבית הכלא‬ ‫אנו מתרשמים משילובם המהיר‪ .‬אנחנו בהחלט מברכים על יוזמת שב"ס‪ ,‬המקלה עלינו כעורכי־דין‬ ‫ומאפשרת לאסיר לחוש שזכויותיו מכובדות‪ .‬אנחנו מקבלים מהאסירים משוב חיובי והכרת תודה‬ ‫על תהליך המיון המוקדם"‪.‬‬ ‫דיכאוניות‪ ,‬פעיל וחש מוערך יותר‪ ,‬ואנחנו‬ ‫מרוויחים שקט והתנהגות חיובית בבית הסוהר"‪.‬‬ ‫משווקים את הדגם‬ ‫כדי שהטיפול בכל אסיר יצליח וימוצו כל‬ ‫היתרונות שבתהליך המיון המוקדם‪ ,‬בנתה היחידה‬ ‫מערך התארגנות אדמיניסטרטיבית לפני כל ועדה‪,‬‬ ‫כולל שיחות תיאום עם עורכי הדין של האסירים‪,‬‬ ‫שליחת זימונים לוועדה ומתן שירות טלפוני‬ ‫גם לאסירים עצמם‪ .‬חדד מדברת על תקופה של‬ ‫הסתגלות ויצירת שיתוף פעולה של כל אנשי‬ ‫המקצוע בשב"ס ומחוצה לו‪ ,‬עם חברי הוועדה‪.‬‬ ‫"בעבודתנו‪ ,‬אנחנו נאלצים לשלוף אנשי מקצוע ‪-‬‬ ‫עובד סוציאלי‪ ,‬רופא או קצין מודיעין ‪ -‬מעבודתם‬ ‫היומיומית בשטח‪ ,‬מתוך בתי המעצר‪ ,‬על פי מועדי‬ ‫הוועדה‪ .‬זה לא פשוט‪ ,‬והצוותים המקצועיים ראויים‬ ‫להערכה רבה על ההיענות‪ ,‬הגמישות והמקצועיות‬ ‫שלהם‪ ,‬למען הצלחת עבודת המיון"‪.‬‬ ‫בפיתוח דגם העבודה של היחידה ויישומו‪,‬‬ ‫מספרת חדד‪ ,‬יש חשיבות רבה לשותפי הדרך של‬ ‫שב"ס‪ :‬הנהלת בתי המשפט‪ ,‬פרקליטות המדינה‪,‬‬ ‫הסנגוריה הציבורית ומשטרת ישראל (ראה מסגרת‬ ‫ שיחה עם עו"ד רותם טובול)‪ .‬בסיום השנה‬‫הראשונה לפעילות היחידה‪ ,‬ובעקבות המסקנות‬ ‫החיוביות והמשוב על הצלחת הדגם‪ ,‬גם להערכת‬ ‫כל הגורמים החיצוניים ‪ -‬עוסקים כיום בענף‬ ‫האבחון בהאצת התהליך‪ ,‬על מנת להגיע לכמה‬ ‫שיותר מיונים למאסרים נדחים‪ .‬לשם כך‪ ,‬מתוכננים‬ ‫בקרוב מפגשים עם מזכירויות בתי המשפט ברחבי‬ ‫הארץ‪ ,‬לשכת עורכי הדין והסנגוריה הציבורית‪.‬‬ ‫"אנחנו בתהליך של 'שיווק' הדגם והרחבתו מול‬ ‫הגורמים השותפים"‪ ,‬מחייכת חדד‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬חדד מציינת בגאווה כי למרות התחלה‬ ‫שנראתה אי־ודאית ואפילו עצלה מעט‪ ,‬מציפים‬ ‫כיום עורכי הדין את בתי המשפט בבקשות למיון‬ ‫מוקדם בעבור לקוחותיהם‪ .‬הוועדה שהתכנסה‬ ‫בתדירות של פעם בשבועיים‪ ,‬כבר מתכנסת פעם‬ ‫בשבוע‪" .‬התהליך החדש זוכה לאמון ולהערכה‬ ‫רבה מצד עורכי־הדין‪ ,‬ואנחנו מקבלים משוב חם‬ ‫וחיובי על הפעילות כולה‪ .‬יותר ויותר שופטים‬ ‫מודעים לתהליך ומאפשרים מאסרים נדחים‪ .‬אפשר‬ ‫בהחלט לומר שיש לנו ביקוש עצום"‪.‬‬ ‫חליפה לפי‬ ‫מידה‬ ‫תוכנית ה"תקן" מציעה גישה יסודית‪ ,‬מקצועית‪ ,‬חדישה ורבת־סיכויים‬ ‫בתחום הטיפול באסיר‪ ,‬פועלת לראשונה בשב"ס ומשלבת את כל גורמי‬ ‫הטיפול בעבודה משותפת‪ ,‬כדי למצות מן השהות בכלא את המיטב‬ ‫והמרב בעבור האסיר … שמים את האסיר במרכז‬ ‫מאת‪ :‬יורם ברנע‬ ‫יום הכניסה לכלא הוא חוויה לא נעימה‪ ,‬בלשון‬ ‫המעטה‪ .‬למי שלא מורגל בכך (ולצערנו‪ ,‬יש כאלה‬ ‫שמורגלים בחיים בכלא)‪ ,‬זהו יום קשה ורק הימים‬ ‫הבאים יכולים להביא הקלה‪ .‬הקלה‪ ,‬בתנאי שמי‬ ‫שמגיע לכלא יידע להשתלב‪ ,‬לקחת חלק בפעילות‬ ‫מרכזי החינוך‪ ,‬לעבוד במה שמוצע לו ולפתח‬ ‫יחסים תקינים הן עם הסגל והן עם האסירים‬ ‫האחרים‪.‬‬ ‫בעבר‪ ,‬האסיר טופל על ידי יחידות שונות ובעלי‬ ‫תפקידים שונים‪ ,‬כל אחד בתחומו‪ ,‬מבלי שהתקיים‬ ‫בין הגורמים המטפלים קשר הדוק‪ .‬היום הגיעו‬ ‫בצמרת שב"ס למסקנה‪ ,‬שצריך לפעול אחרת‪.‬‬ ‫קוראים לזה טיפול משולב ‪ -‬האסיר הוא במרכז‬ ‫וכל העוסקים בתחום הטיפול בו‪ ,‬עובדים באופן‬ ‫משולב ותוך שיתוף פעולה מלא‪.‬‬ ‫על הדרך‪ ,‬על השיטה ועל הניסיון שנצבר עד‬ ‫כה בתחום הטיפול המשולב‪ ,‬מספרות ראש חטיבת‬ ‫תקון תג"ד דבי שגיא‪ ,‬מפקדת כלא 'נוה תרצה'‬ ‫סג"ד רונית מצליח‪ ,‬קצינת תקון מחוז צפון סג"ד‬ ‫עדנה פיורקו וראש תחום טו"ש בכלא 'צלמון'‬ ‫ר"כ ורד אלאלוף‪ .‬אם מחפשים מכנה משותף‬ ‫לכל הדוברות‪ ,‬אפשר לתמצת אותו במילה אחת‪:‬‬ ‫התלהבות‪ .‬ההתלהבות ניכרת על פניהן‪ ,‬בדבריהן‪,‬‬ ‫ובתקוות שהן תולות בהצלחת התוכנית‪" .‬האסיר‬ ‫במרכז"‪ ,‬לדבריהן‪ ,‬היא תוכנית עבודה רבת־‬ ‫מרכיבים‪ ,‬מקצועית מאוד ומבטיחה מאוד‪ .‬כולן‬ ‫רואות בטיפול המשולב ובתפירת חליפת תקון‪,‬‬ ‫ניסיון רציני לשנות מן היסוד את מה שהיה לא מעט‬ ‫"כל אסיר זקוק‬ ‫לטיפול במינון‬ ‫שונה‪ ,‬ולכן‬ ‫'נתפרת' לכל‬ ‫אחד חליפת תקון‬ ‫אישית במיוחד‬ ‫בעבורו"‬ ‫תג"ד דבי שגיא‬ ‫מנת־חלקם של אסירים שהשתחררו ‪ -‬חזרה לכלא‪.‬‬ ‫האווירה בחדר שבו מתקיים המפגש היא לא‬ ‫פחות מחגיגית‪ .‬כל הנוכחות כבר יודעות שחליפת‬ ‫התקון (‪ )Correction‬היא פתרון מצוין‪ ,‬ושאפשר‬ ‫ללכת אתו קדימה בביטחון‪ .‬הוא חדשני‪ ,‬מביא‬ ‫תועלת‪ ,‬מאפשר טיפול יותר מדויק באסיר ומניח‬ ‫תשתית ראויה להשתלבות האסיר בקהילה אחרי‬ ‫שחרורו‪" .‬כל הגורמים הטיפוליים לוקחים חלק‬ ‫בתהליך"‪ ,‬מסבירה תג"ד שגיא‪" ,‬וכל אחד תורם‬ ‫את חלקו במעטפת שיוצרת טיפול משולב באסיר‪.‬‬ ‫כל אסיר זקוק לטיפול במינון שונה‪ ,‬ולכן 'נתפרת'‬ ‫לכל אחד חליפת תקון אישית במיוחד בעבורו"‪.‬‬ ‫"ארגז כלים" לאסירות‬ ‫"למעשה"‪ ,‬מדגישה סג"ד מצליח‪ ,‬מפקדת‬ ‫'נוה תרצה'‪" ,‬אנחנו נותנים לאסירות ארגז כלים‬ ‫כדי שיוכלו לעשות בו שימוש נכון‪ ,‬ולהשיג את‬ ‫היעדים שיציבו לעצמן"‪ .‬היעד של שב"ס‪ ,‬מאידך‪,‬‬ ‫הוא להפחית את מספר האסירים החוזרים לכלא‬ ‫(רצידיביזם)‪ .‬מצליח‪" :‬תפקיד שב"ס הוא לא רק‬ ‫לבצע הרחקה מהחברה באמצעות כליאה‪ ,‬אלא גם‬ ‫להחזיר את הכלואים המשתחררים לחברה במצב‬ ‫שיאפשר להם חיים נורמטיביים‪ ,‬כך שלא יחזרו‬ ‫לכלא‪ .‬זהו אחד היעדים הערכיים החשובים של‬ ‫הארגון"‪.‬‬ ‫"היינו צריכים לבנות את חליפות התקון מאלף"‪,‬‬ ‫מבהירה סג"ד פיורקו‪" .‬התחלנו את ה'תפירה'‬ ‫שלהן באפריל ‪ ,2009‬ובנינו משהו שלא היה כמוהו‬ ‫קודם‪ .‬יש לנו סיפוק עצום מן העובדה שהצלחנו‬ ‫לקחת את התוכנית הכתובה ולממש אותה באופן‬ ‫מעשי; להפוך מודל תיאורטי למוחשי‪ .‬התחלנו‬ ‫במפגשים משותפים של נציגי המערכות השונות ‪-‬‬ ‫קצין אסירים‪ ,‬ראש תחום טיפול‪ ,‬ראש תחום חינוך‪,‬‬ ‫קצין תעסוקה ורב‪ .‬בחנו איך לשלב יחד את כל‬ ‫הגורמים‪ ,‬ותכננו איך להגיע אל המטרות שהצבנו‬ ‫ואל היעדים שקבענו"‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫סג"ד פיורקו מלאת הערכה למפגש‬ ‫המשולב בין הגורמים השונים‪,‬‬ ‫ומספרת ששיטת העבודה נשענה‬ ‫על לוח שנה ‪ -‬רישום המשימות‬ ‫והיעדים וסימון תאריך להשגת כל‬ ‫מטרה‪" .‬לכל צוות כבר היתה התנסות‬ ‫מסוימת בעבודה משותפת‪ ,‬ובחליפת‬ ‫התקון בדקנו מה יכול כל אחד לתרום‬ ‫בתחומו"‪.‬‬ ‫ראש תחום טיפול ושיקום בכלא‬ ‫'צלמון'‪ ,‬רב־כלאי ורד אלאלוף‪,‬‬ ‫מציינת כי חשוב לא לעשות קיצורי‬ ‫דרך בתהליך‪ ,‬אלא 'לתפור' חליפה‬ ‫המותאמת לכל אסיר אישית‪ .‬המידע‬ ‫שמצטבר על האסיר מיום מעצרו‬ ‫מועבר לוועדת קבלה (אנשי טיפול‬ ‫ושיקום‪ ,‬חינוך והכשרה מקצועית‪,‬‬ ‫תעסוקה ודת) וביחד 'תופרים' את‬ ‫חליפת התקון על פי אופיו של האסיר‪,‬‬ ‫צרכיו ויכולתו‪" .‬נוסף לכך‪ ,‬מתבצע‬ ‫מעקב במסגרת האגף‪ ,‬מתקבלות‬ ‫חוות־דעת על התנהלותו של האסיר‬ ‫ועל פי הנתונים‪ ,‬מבצעים בהמשך תיקונים"‪.‬‬ ‫אלאלוף קוראת לתהליך "מוטת שליטה"‪" .‬אנחנו‬ ‫זוכרים תמיד שהאסיר במרכז וסביבו סובב הכול‪,‬‬ ‫כאשר שלבי הטיפול נקבעים על פי המידע על‬ ‫האסיר"‪ .‬למשל‪ ,‬אסיר שהוא נגר מומחה אבל‬ ‫אינו יודע קרוא וכתוב‪ ,‬לא יישלח לעבודה בתחום‬ ‫מומחיותו אלא יופנה קודם כל ללימודים‪ .‬או‪ ,‬מי‬ ‫שמכור לסמים ‪ -‬יעבור קודם תוכנית גמילה ורק‬ ‫אחר כך יופנה לעבודה במקצועו‪.‬‬ ‫חשיבה מקורית‬ ‫לדברי דבי שגיא‪ ,‬הטיפול הוא רב־תחומי וחוברים‬ ‫לו גופים רבים שעובדים יחד ומטפלים באסיר‪,‬‬ ‫ולכולם מטרה משותפת‪ .‬למשל‪ ,‬הנציב הציג את‬ ‫עקרונות "תפירת"‬ ‫חליפת התקון‬ ‫נושא מניעת אובדנות כיעד עליון בארגון‪ ,‬וחטיבת‬ ‫התקון מובילה את המשימה הזאת באמצעות ייצור‬ ‫סביבה בטוחה וסילוק אמצעים זמינים לבעלי‬ ‫נטיות אובדניות‪" .‬הראייה ההוליסטית"‪ ,‬מבהירה‬ ‫שגיא‪" ,‬תורמת בשני מישורים‪ :‬גם מניעת אובדנות‬ ‫וגם טיפוח התחושה בקרב האסיר‪ ,‬שיש בשביל‬ ‫מה לחיות"‪ .‬שגיא מאמינה שבאמצעות התפיסה‬ ‫החדשה אפשר להצליח הרבה יותר מאשר בעבר‪,‬‬ ‫ושהרענון בחשיבה יתרום את חלקו להצלחה‪" .‬יש‬ ‫כאן ביטוי מובהק לחשיבה מקורית‪ :‬הרב חושב על‬ ‫פתרונות עם העובדת הסוציאלית וקצין התעסוקה‬ ‫לא מצטמצם בגבולות עיסוקו‪ ,‬וכך כולם פועלים‬ ‫ביחד למען מטרה משותפת"‪.‬‬ ‫שגיא מפרטת על אופי הטיפול המשולב‪" :‬זה‬ ‫מתחיל בתהליך הקליטה בבית המעצר‪ .‬מתבצע‬ ‫אבחון‪ ,‬בודקים קבוצות הסתגלות למאסר‪,‬‬ ‫תומכים בבעלי נטיות אובדניות‪ ,‬מציעים גמילה‬ ‫למכורים ומשבצים את האסיר‪ ,‬עד כמה שניתן‪,‬‬ ‫בכלא מתאים‪ ,‬בו אפשר יהיה לתת לו את הטיפול‬ ‫המשולב ולעקוב מקרוב אחר התקדמותו"‪ .‬שגיא‬ ‫מזכירה שלכל אסיר יש היסטוריה ‪ -‬התנהגותו‬ ‫במאסרים קודמים (אם היו כאלה)‪ ,‬מה עשה עם‬ ‫עצמו כשהשתחרר‪ ,‬מה הביא אותו למאסר נוסף‬ ‫והקשר עם המשפחה‪ .‬על פי הנתונים האלה‬ ‫ובחשיבה משותפת של כל גורמי הטיפול ‪ -‬קובעים‬ ‫את תוכנית הטיפול ומנווטים את האסיר לכלא‬ ‫המתאים בעבורו‪" .‬חשוב לציין"‪ ,‬אומרת שגיא‪" ,‬כי‬ ‫התקון אינו נעשה לטובת המערכת ולנוחיותה אלא‬ ‫לטובת האסיר‪ ,‬כדי לסייע לו ככל האפשר להתחיל‬ ‫בתהליך השינוי"‪ .‬לדבריה‪ ,‬גורמים רבים נלקחים‬ ‫בחשבון‪ ,‬כמו תקופת המאסר‪ ,‬היבטים אישיותיים‪,‬‬ ‫צרכים מיוחדים לעומת האפשרויות בכלא ועוד‪.‬‬ ‫ביצוע התוכנית נעשה ללא כפיה‪ ,‬תוך כדי‬ ‫דיאלוג‪ ,‬כי לא כל אסיר יכול או רוצה לקחת בכך‬ ‫חלק‪ .‬התמריץ הוא מתן הטבות למי שמשתתף‬ ‫בתוכנית‪ ,‬ושלילתן ממי שדוחה אותה‪ .‬כך נתונה‬ ‫ההחלטה בידי האסיר והוא זה הקובע‪ ,‬למעשה‪ ,‬את‬ ‫רמת ההטבות בהן יזכה‪.‬‬ ‫סיכוי טוב לשינוי אמיתי‬ ‫"בנוה תרצה הכול קצת אחרת"‪ ,‬מסבירה מצליח‪,‬‬ ‫"כי זהו כלא קטן‪ ,‬יחסית לבתי הכלא האחרים‬ ‫(מאכלס כ־‪ 200‬אסירות)‪ .‬הנושא‪ ,‬בעיקרון‪ ,‬היה‬ ‫קיים אצלנו גם בעבר‪ ,‬ותמיד היה שילוב בין‬ ‫הגופים המטפלים‪ ,‬בשל האוריינטציה הטיפולית‬ ‫של המקום‪.‬‬ ‫לדעתה של מצליח‪ ,‬אדם חייב שיהיה לו סדר יום‪,‬‬ ‫וכשהוא קיים ‪ -‬יש סיכוי טוב לשינוי אמיתי‪ .‬לכל‬ ‫אחת מתאים משהו אחר‪ ,‬וב'נוה תרצה' משתדלים‬ ‫‪18‬‬ ‫לזהות ולשבץ כל אסירה בפעילות המתאימה לה ‪-‬‬ ‫טיפול בבעלי חיים‪ ,‬עיסוק באמנות‪ ,‬עבודה יצרנית‪,‬‬ ‫לימודים או תחזוקה‪ .‬כפי שנקבע בטיפול המשולב‪,‬‬ ‫חליפת תקון 'נתפרת' אחרי דיון משותף בין כל‬ ‫גורמי הטיפול ‪ -‬עובדת סוציאלית‪ ,‬קצינת חינוך‪,‬‬ ‫קצין תעסוקה‪ ,‬הרב ומפקדת האגף‪ .‬הכול‪ ,‬כאמור‪,‬‬ ‫כדי שאסירה שמשתחררת ‪ -‬לא תחזור‪" .‬אני לא‬ ‫ממליצה על חופשה למי שלא משתלבת בתוכנית‬ ‫ולא עוברת שום תהליך טיפולי"‪ ,‬מדגישה מצליח‪.‬‬ ‫"אני מרוצה מכך שגם בית המשפט‪ ,‬כשהוא דן‬ ‫בעתירות של אסירות בעניין חופשה‪ ,‬תומך בגישה‬ ‫שלי‪ .‬כך אני מצליחה להבהיר להן שאין ברירה‬ ‫וצריך להשתלב"‪.‬‬ ‫בכל כלא יש רווח והפסד‪ .‬כאמור‪ ,‬לא מכריחים‬ ‫אף אסיר להשתלב‪ ,‬רק מציעים‪ .‬מי שמצטרף‬ ‫ מרוויח‪ :‬המלצה לחופשות‪ ,‬סיכויים טובים‬‫לשליש‪ ,‬שהייה באגף שנחשב נוח יותר‪ ,‬סיכוי טוב‬ ‫לעבור לאגף שיקום ושינוי באורח החיים שיקל‬ ‫על השתלבות טובה בקהילה ואי־חזרה לכלא‪ .‬מי‬ ‫שמסרב ‪ -‬מפסיד‪ .‬הוא מבטא בכך חוסר נכונות‬ ‫לשנות את דפוסי ההתנהגות שלו והתגובה היא‬ ‫בהתאם‪ ,‬כמו אי־המלצה על חופשות‪.‬‬ ‫"לתפוס את כל הדגים"‬ ‫סג"ד פיורקו מתארת את התנהלותה בשטח‪:‬‬ ‫"אני עוברת מיחידה ליחידה‪ ,‬בשמונה בתי כלא‬ ‫באזור הצפון‪ ,‬ובודקת איך הדברים קורים‪ ,‬איך‬ ‫'נתפרת' חליפת תקון‪ .‬הרעיון הוא לפעול בשיטה‬ ‫של רשת דייגים ‪ -‬לתפוס את כל הדגים‪ ,‬לאסוף את‬ ‫המידע על כל אסיר ואסיר‪ ,‬ואחרי אבחון ראשוני‬ ‫לנווט אותו לכלא המתאים בעבורו‪ .‬למשל‪ ,‬מי‬ ‫שהגיע על רקע של אלימות במשפחה‪ ,‬מועבר‬ ‫לכלא 'חרמון'‪ ,‬כי יש בו טיפול מתאים לאסירים‬ ‫כאלה‪ .‬אם מבחינה אישית האסיר לא מתאים‬ ‫ל'חרמון' אבל משפחתו מתגוררת בצפון ‪ -‬נחפש‬ ‫בעבורו כלא אחר באזור‪ ,‬בשל הצורך בשמירה על‬ ‫קשר עם המשפחה"‪.‬‬ ‫"אפשר לקבוע"‪ ,‬היא אומרת‪" ,‬ש־‪ 65‬אחוזים‬ ‫מהאסירים מצטרפים לתוכנית‪ ,‬וכשאסירים אחרים‬ ‫יראו את ההצלחה‪ ,‬גם הם יצטרפו"‪ .‬היא מוסיפה‬ ‫בגאווה כי בנובמבר ‪ 2010‬הציגה את מודל הטיפול‬ ‫המשולב של שירות בתי הסוהר הישראלי‪ ,‬בכנס‬ ‫שנתי של ארגוני כליאה בינלאומיים בברבדוס‪,‬‬ ‫והוא התקבל בהערכה כטיפול חדשני‪.‬‬ ‫"חיים נורמטיביים"‪ ,‬מדגישה ורד אלאלוף‪" ,‬זוהי‬ ‫השאיפה שלנו לגבי אסירים משתחררים‪ .‬אחרי‬ ‫שירכשו בעזרת הטיפול המשולב מקצוע והשכלה‪,‬‬ ‫ויעברו שינוי אמיתי הודות למסגרת הטיפולית"‪.‬‬ ‫לדעתה‪ ,‬כשהאסיר במרכז וכל הגורמים הטיפוליים‬ ‫סביבו מסייעים לו על פי יכולתו ועל פי צרכיו ‪-‬‬ ‫יש סיכוי לשינוי אמיתי‪.‬‬ ‫ישנה גם חשיבות רבה לזיהוי מדויק של מאפייני‬ ‫האסיר ואורחות חייו‪ .‬למשל‪ ,‬מי שסובל מבעיות‬ ‫שתייה ‪ -‬יפגוש רופא נרקולוג‪ ,‬שימליץ על סוג‬ ‫הטיפול‪ ,‬ואז יש סיכוי טוב שאותו אסיר יגיע‬ ‫ל'חרמון' (אלא אם יתגלו סיבות מנהליות שלא‬ ‫יאפשרו זאת)‪" .‬אנחנו משתדלים לעורר מודעות‬ ‫דרך פתוחה‬ ‫בחרנו להביא בפניכם שלושה סיפורים של אסירים (השמות בדויים) המשתתפים‬ ‫בתוכנית הטיפול המשולב‪ ,‬ומסתייעים בה בדרך לשיקום וחזרה לחיים רגילים …‬ ‫צעדיהם במסגרת התוכנית מוכיחים כי גם בכלא אפשר להצליח‬ ‫בועז‪ ,26 ,‬רווק‪ ,‬תושב המרכז‬ ‫זה לו מאסר ראשון‪ ,‬שפוט לשבע שנים בגין קשר לביצוע פשע וסחר בנשק‪ .‬במשפחתו יש כבר‬ ‫מעורבות רחבה ועמוקה בפלילים‪ .‬החל את השתלבותו במיזם טיפולי־חינוכי־שיקומי במאסר‬ ‫בינואר ‪ ,2010‬ועתה עומד בפני השלמת התהליך הטיפולי במסגרת התוכנית‪ .‬מיועד לקבוצת‬ ‫טיפול לקראת שיקום במסגרת קבוצתית‪ .‬במקביל‪ ,‬השתלב בקורסי הכשרה מקצועית ‪ -‬בנאות‬ ‫אלומיניום‪ַ ,‬ספָּרות וניהול מחסן ממוחשב‪ .‬כיום עובד במרכז ההכשרה המקצועית ומסייע לאסירים‬ ‫אחרים‪ .‬עוזר של קצין הכשרה מקצועית‪.‬‬ ‫עימאד‪ ,20 ,‬רווק‪ ,‬תושב הצפון‬ ‫בעל רקע משפחתי נורמטיבי‪ .‬היה מעורב בפלילים מנעוריו ומסיבה זו קיבל פטור משירות צבאי‪.‬‬ ‫שפוט למאסרו הראשון בגין אחזקת סמים שלא לצריכה עצמית‪ ,‬לתקופה של שנה ועשרה חודשים‪.‬‬ ‫הותאמה בעבורו חליפת תיקון ונקבע כי ישולב בלימודים בחינוך‪ ,‬ותיבחן התאמתו למיזם טיפולי־‬ ‫חינוכי־שיקומי לראשונה במאסר‪ .‬השתלב במחזור לימודים‪ .‬סיים את הלימודים בהכשרה מקצועית‬ ‫בקורס ספרות‪ .‬כיום עובד במרכז היצרני של בית הסוהר במתפרה‪ .‬במקביל החל את השתלבותו‬ ‫בתוכנית‪ .‬עומד בפני השלמת התהליך הטיפולי והוכנה בעבורו תוכנית שיקומית בפיקוח הרשות‬ ‫לשיקום האסיר בקהילת מגוריו‪ .‬עומד להשתחרר באוגוסט ‪.2010‬‬ ‫תמיר‪ ,30 ,‬נשוי בשנית‪3+‬‬ ‫שפוט בגין התפרצויות‪ ,‬גניבות ועבירות תעבורה‪ ,‬מרצה מאסר שלישי‪ .‬עלה לארץ בגיל צעיר ובעל‬ ‫רקע התמכרותי לסמים מגיל צעיר‪ .‬בעברו ניסיון גמילה בקהילה טיפולית‪ ,‬אך ללא הצלחה‪ .‬עם‬ ‫קליטתו בכלא 'צלמון' לפני כשנה‪ ,‬הופנה לטיפול מג"ש 'צלמון'‪ .‬לאחר כחודשיים בטיפול הוא‬ ‫החל לעבוד במפעל הנעליים‪ ,‬עובד באופן קבוע‪ ,‬מגלה מוסר עבודה גבוה ויכולת למידה טובה‪.‬‬ ‫במקביל הוא התקדם בתהליך הטיפולי והגיע לשלב מתקדם‪ .‬לפני כארבעה חודשים החל בקורס‬ ‫ניהול תקציב אישי במרכז להכשרה מקצועית‪ .‬נמצא כיום לקראת בניית תוכנית שיקומית דרך‬ ‫הרשות לשיקום האסיר‪ .‬מעוניין להשתלב בהוסטל מטעם רש"א‪.‬‬ ‫ומוטיבציה כבר בשלב הראשון‪ ,‬כשהאסיר עוד‬ ‫מבולבל עם כניסתו לכלא‪ .‬אי אפשר להכריח‪ ,‬אבל‬ ‫אנחנו לא מניחים לאף אסיר עד שיתרצה ויסכים‬ ‫לטיפול‪ ,‬כי אנחנו מאמינים בחשיבות הדבר‪ .‬כבר‬ ‫היום יש סימני הצלחה‪ .‬אנחנו רואים הצלחה‬ ‫כבר בעובדה שאסיר מסוגל לבקש עזרה‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫בעבור האסיר ‪ -‬ההשתתפות בתוכנית מאפשרת‬ ‫לו להתמודד טוב יותר עם המאסר ועם הקשיים‬ ‫הכרוכים בו"‪.‬‬ ‫לא מוותרים על אף אחד‬ ‫לדבי שגיא יש עמדה מוצקה‪ ,‬המחדדת את‬ ‫טיבה של השיטה החדשה‪" :‬בטיפול המשולב‬ ‫לא מתמקדים במי שיש להם סיכויים טובים‪,‬‬ ‫אלא בכולם‪ .‬זה יותר מדי חשוב מכדי שנוותר‬ ‫על מישהו"‪ .‬כך‪ ,‬לדבריה‪ ,‬יש משמעות למאסר‪,‬‬ ‫משמעות שבסופו של דבר מועילה לחברה‬ ‫ולאסירים‪ ,‬המודעים להזדמנות שניתנה להם‪.‬‬ ‫"אנחנו עושים דבר מקצועי ונכון"‪ ,‬מבהירה שגיא‪,‬‬ ‫ומוסיפה שאנשי אקדמיה מחוץ למערכת מפתחים‬ ‫עתה מחקר הבודק את הגישה החדשה‪ ,‬ומטרתו‬ ‫לספק נתונים על ההתקדמות בהפעלת התוכנית‪.‬‬ ‫"אנחנו מקפידים על שימור הרצף הטיפולי גם‬ ‫אחרי השחרור ומספקים לגורמים שונים‪ ,‬כמו‬ ‫הרשות לשיקום האסיר‪ ,‬הרשות למלחמה בסמים‬ ‫ועמותות בקהילה העוסקות בשיקום ‪ -‬את כל‬ ‫הנתונים הדרושים כדי להמשיך ולסייע לאסיר‬ ‫גם מחוץ לכלא‪ .‬זהו עוד פן הוליסטי של תוכנית‬ ‫הטיפול המשולב"‪.‬‬ ‫לרונית מצליח חשוב להסביר עוד‪ ,‬שחליפת תקון‬ ‫אמורה לזהות בעיות אמיתיות‪ ,‬כמו התמכרות או‬ ‫אלימות‪ ,‬ולהגיע לפתרונן‪ ,‬אבל הכול בתנאי שמי‬ ‫שנכנסת לתוכנית‪ ,‬בכלא 'נוה תרצה'‪ ,‬מתחייבת‬ ‫לעבוד ו‪/‬או ללמוד‪" .‬אני נהנית משיתוף הפעולה‬ ‫ההדוק בין כל גורמי הטיפול‪ ,‬אבל אני מבקשת‬ ‫להזכיר שאנחנו לא מקבלים קיצורי דרך‪ .‬מי‬ ‫שמדלגת על צעד אחד בתוכנית הטיפול ‪ -‬מוצאת‬ ‫את עצמה נסוגה שני צעדים אחורנית"‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫מהפכת העתירות‬ ‫הטיפול בנושא עתירות אסירים ועצורים עומד לעבור מספטמבר ‪ ,2010‬באופן כמעט מלא‪ ,‬מפרקליטות המדינה‬ ‫לידי שירות בתי הסוהר … צעד מהפכני‪ ,‬המבטא את אמון הפרקליטות בארגון ומעניק לו יוקרה רבה‬ ‫מאת‪ :‬נעמה תלם‬ ‫שינוי דרמטי וצעד יוצא דופן‪ ,‬כמעט חריג‪,‬‬ ‫עומד להתרחש בשנת המשפט הקרובה‪ ,‬החל‬ ‫מספטמבר ‪ ,2010‬אז יעבור הטיפול בנושא עתירות‬ ‫אסירים ועצורים בתוך בתי הכלא‪ ,‬כמעט באופן‬ ‫מלא‪ ,‬מהפרקליטות לידי שירות בתי הסוהר‪.‬‬ ‫נציגי השירות ייכנסו‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬לנעליהם‬ ‫שב"ס ייצג את הארגון בעתירות נגד שירות בתי‬ ‫הסוהר‪ .‬אני‪ ,‬כמשפטנית‪ ,‬לא מכירה הרבה משרדי‬ ‫ממשלה שמייצגים את עצמם בתהליכים של בג"ץ‪.‬‬ ‫מצד אחד‪ ,‬זה יעמיד אותנו בקשיים גדולים ‪-‬‬ ‫היועצים המשפטיים וקציני העתירות שלנו יצטרכו‬ ‫להתרוצץ בדיונים דחופים גם בימי שישי‪ ,‬בפגרה‬ ‫ובחג‪ .‬מצד שני‪ ,‬הכבוד והיוקרה הנלווים לשינוי‪,‬‬ ‫מצדיקים את המאמץ"‪.‬‬ ‫"אסיר מסוים הגיש‬ ‫כל שבוע חמש־שש‬ ‫עתירות בממוצע‪ .‬כל‬ ‫עתירה התפרסה על‬ ‫פני עשרות עמודים‪.‬‬ ‫מדובר בטרחה‬ ‫שאין כדוגמתה"‬ ‫עו"ד ר‪/‬כ איה קמיניץ‬ ‫של הפרקליטים משירות המדינה‪ ,‬אשר ייצגו‬ ‫עד כה את הארגון בעתירות‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬שב"ס‬ ‫ייצג גם גורמים חיצוניים‪ ,‬כמו המשטרה וועדות‬ ‫שונות (אלימות במשפחה‪ ,‬גילוי עריות ואחרות)‪.‬‬ ‫חשוב להדגיש כי יש בצעד זה משום הבעת אמון‬ ‫גדולה מצד פרקליט המדינה‪ ,‬במקצועיות של צוות‬ ‫היועצים המשפטיים של שב"ס‪ ,‬באנשיו ובעומד‬ ‫בראשו‪.‬‬ ‫"אין ספק שאכן מדובר במהפכה"‪ ,‬אומרת סג"ד‬ ‫גילה שבירו‪ ,‬יועצת משפטית בשב"ס‪" .‬היועץ‬ ‫המשפטי שייצג את שב"ס בעתירה יהיה בעצם‬ ‫בא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה‪ .‬נציג של‬ ‫‪20‬‬ ‫‪ 5,000‬עתירות אסיר‬ ‫רק בשנת ‪ 2009‬הוגשו ‪ 5,000‬עתירות אסיר‪.‬‬ ‫מדובר במספר עצום‪ .‬אמנם רק מספר זעום מתוך‬ ‫אלפי העתירות האלה מתקבל בסופו של דבר‪,‬‬ ‫אבל בית המשפט דן ברבות מהן‪ .‬עד לפני כחמש‬ ‫שנים (‪ ,)2005‬קציני העתירות במחוזות השונים‬ ‫היו קצינים שאינם עורכי דין‪ .‬היום‪ ,‬בכל מחוז יש‬ ‫יועץ משפטי‪ ,‬אשר חלק ניכר מזמנו מוקדש לנושא‬ ‫העתירות‪ .‬עקב השינוי הנוכחי‪ ,‬הוקצו שבעה‬ ‫תקנים נוספים לעורכי דין בשב"ס (קציני עתירות)‬ ‫ונערך גיוס מחודש של כוח אדם‪.‬‬ ‫מדובר בתהליך איטי ומתמשך‪ .‬העברת הייצוג‬ ‫מהפרקליטות נעשתה בהדרגה‪ .‬בשנת ‪,2005‬‬ ‫כאמור‪ ,‬החלו לפעול עורכי דין במחוזות‪ .‬בשנתיים‬ ‫האחרונות‪ ,2009-2008 ,‬נציגים מטעם השירות‬ ‫כבר ייצגו את הארגון במגוון של נושאים‪ ,‬בין‬ ‫השאר טובות הנאה‪ ,‬תנאי מחיה ונושאים אחרים‬ ‫בהם שב"ס הוא ה'משיב' היחיד‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬עדיין בכל העתירות‪ ,‬נציג שב"ס‬ ‫היה זה שליקט והכין את החומרים עבור נציג‬ ‫פרקליטות המדינה‪ ,‬וזה עמד וטען בפני בית‬ ‫המשפט‪ .‬בעקבות המהפך‪ ,‬כאמור‪ ,‬רוב העתירות‬ ‫תועברנה לטיפול בלעדי של שב"ס‪ .‬האחוז הקטן‬ ‫של העתירות שיישאר בידי הפרקליטות יכלול‪ ,‬בין‬ ‫השאר‪ ,‬עתירות בנושא הפרדות‪ ,‬הפסקה מנהלית‬ ‫של עבודות שירות‪ ,‬עתירות שמעלות סוגיות‬ ‫עקרוניות בעלות חשיבות ציבורית (למשל נישואי‬ ‫אסיר ישראלי לאישה תושבת השטחים) ועתירות‬ ‫של אסירים שמשטרת ישראל מגדירה אותם‬ ‫ב'קטגוריה א'' (לא ברי־חופשה)‪.‬‬ ‫נדבר בשם עצמנו‬ ‫לתפקיד קצין עתירות נדרשים תעצומות נפש‬ ‫גדולות‪ ,‬אנרגיה‪ ,‬תושיה ומוטיבציה רבה‪ .‬ממלאי‬ ‫התפקיד הנוכחיים הינם אנשים ייחודיים‪ ,‬בעלי‬ ‫מיומנויות שונות ומגוונות‪ ,‬עורכי דין העומדים‬ ‫בפרץ המשימות בכבוד ובהצלחה‪.‬‬ ‫"מדובר באמת בשינוי מאד מהפכני"‪ ,‬מסבירה‬ ‫ר‪/‬כ ריבי שפירא‪ ,‬עורכת דין והיועצת המשפטית‬ ‫של מחוז צפון בשב"ס‪" .‬אפשר לומר שיש טעם‬ ‫לפגם בכך שיועץ משפטי של שב"ס גם מייצג‬ ‫את שב"ס‪ .‬כביכול‪ ,‬הוא 'בעל אינטרס' ולא גורם‬ ‫חיצוני‪ .‬אבל היועץ המשפטי לממשלה באמת סומך‬ ‫על שב"ס‪ .‬הוא מאמין כי נעשה את עבודתנו בצורה‬ ‫נקיה ונבחון את החלטות השירות בעיניים פקוחות‪.‬‬ ‫אני יכולה לומר שכבר קרה‪ ,‬שהיו החלטות‬ ‫שלגביהן בתי הכלא לא פעלו בדיוק לפי הפקודה‪,‬‬ ‫ואני הערתי את תשומת לבם לעניין"‪.‬‬ ‫את יכולה לתת דוגמה?‬ ‫"בוודאי‪ .‬היה אסיר שלא קיבל ביקורים במשך‬ ‫שלושה חודשים‪ ,‬למרות שלא היתה לו שלילת‬ ‫ביקורים‪ .‬הוא הגיש עתירה בעניין‪ ,‬ואני הפניתי‬ ‫את תשומת לב בית הסוהר לכך‪ .‬העתירה התייתרה‬ ‫מיד‪ .‬אחרי הכול‪ ,‬יש לנו אחריות משפטית‪ ,‬אישית‬ ‫וציבורית‪.‬‬ ‫עד היום‪ ,‬במקרים אותם ייצגה הפרקליטות‪,‬‬ ‫אנחנו ליקטנו את החומר הדרוש והכנו את התשובה‬ ‫לעתירה‪ ,‬וזו היתה עוברת לפרקליטות‪ .‬כל התהליך‬ ‫של שליחת התגובות לפרקליטות היה מכביד מאד‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬כל המידע היה מולנו‪ ,‬הדברים היו יותר‬ ‫נגישים לנו ובכל זאת נאלצנו לשלוח את החומרים‬ ‫לגוף חיצוני‪ .‬מה שקורה עכשיו בהחלט יקצר את‬ ‫התהליך‪ ,‬מעבר לזה שאנחנו לא זקוקים למישהו‬ ‫אחר שידבר בשמנו"‪.‬‬ ‫העתירה כזכות יסוד‬ ‫זכותם של אסירים להגיש עתירות בכל עניין‬ ‫הנוגע למאסרם או למעצרם‪ ,‬קבועה בפקודת בתי‬ ‫הסוהר‪ .‬החל מהתעקשויות מוזרות על מספר פלחי‬ ‫העגבניה בארוחת הערב או כמות הפטרוזיליה‬ ‫בחומוס‪ ,‬ועד סוגיות עקרוניות של התייחדות‪,‬‬ ‫נישואים של אסירי עולם שלא נקצב עונשם‪,‬‬ ‫הכנסת מחשבים לכלא ועוד‪ .‬בכל אלה עסקו‪,‬‬ ‫ועוסקות עדיין‪ ,‬עתירות אסיר‪.‬‬ ‫זכותו של אסיר להגיש עתירה היא אחת הזכויות‬ ‫הבסיסיות של אסירים במדינת ישראל‪ ,‬המייחדת‬ ‫אותנו גם ביחס לבתי סוהר בעולם‪ .‬זוהי זכות יסוד‪,‬‬ ‫המסייעת לארגון לבקר את עצמו ולהציף בעיות‪.‬‬ ‫הלכה למעשה‪ ,‬עתירת האסיר או העצור היא‬ ‫עתירה נגד רשות מנהלית‪ .‬טיבה של עתירה כזו‬ ‫להתברר בתהליך של בג"ץ‪ ,‬בית המשפט הגבוה‬ ‫לצדק‪ .‬מאז שנות ה־‪ ,'80‬בגלל העומס הגדול על‬ ‫בית המשפט העליון‪ ,‬הועבר הנושא של עתירות‬ ‫אסיר לבתי המשפט המחוזים‪ .‬דיונים בנושא‬ ‫עתירות מתבצעים היום באולמות בתי המשפט‬ ‫המחוזיים ברחבי הארץ או באולם מיוחד שהקצה‬ ‫לכך בית הכלא‪ ,‬אליו מגיע השופט‪ .‬רשאים להגיש‬ ‫את העתירות אסירים פליליים ובטחוניים‪ .‬לשם‬ ‫המחשה‪ ,‬רק במחוז מרכז מוגשות כ־‪ 100‬עתירות‬ ‫בשבוע‪ .‬מדובר בכ־‪ 55‬עתירות בממוצע בכל יום‬ ‫דיונים (ויש שניים כאלה בשבוע)‪ .‬במחוז דרום‬ ‫מוגשות כ־‪ 40‬עתירות מדי שבוע‪ .‬העתירות מוגשות‬ ‫בדרך כלל למפקד האגף‪ ,‬וזה מעביר אותן לסגן‬ ‫מנהל בית הסוהר‪ .‬עתירה שלא נמצא לה פתרון‬ ‫תוך ‪ 48‬שעות‪ ,‬עוברת לבית המשפט המחוזי‪.‬‬ ‫העתירות מוגשות באמצעות האסיר או העצור‪,‬‬ ‫או באמצעות עורכי דין המייצגים אותם‪ .‬יש‬ ‫עתירות שנשלחות ישירות לבית המשפט‪ .‬עו"ד‬ ‫שבירו‪" :‬תפקיד השופטים הוא לבדוק האם יש צורך‬ ‫לבחון עניינים נוספים הנוגעים לעתירה‪ .‬במקרים‬ ‫כאלה בית המשפט דוחה את הדיון בעתירה למועד‬ ‫נוסף‪ ,‬ומטיל על קצין העתירות משימות והשלמות‬ ‫שברצונו לברר‪ .‬לעתים‪ ,‬בית המשפט מורה על‬ ‫בדיקות שהן בגדר סטייה מנושא העתירה והרחבת‬ ‫החזית לנושאים שעלו במהלך הדיון בעל־פה‪.‬‬ ‫"כמו כן‪ ,‬פעמים רבות עולים ומטופלים נושאים‬ ‫שלא היו אמורים להיות נדונים בבית המשפט‪,‬‬ ‫ובכך העתירה הופכת להיות כלי שעוקף את ההליך‬ ‫המנהלי התקין‪ .‬באחת הפעמים‪ ,‬למשל‪ ,‬אסיר עתר‬ ‫שהוא רוצה שייתנו צל"ש לסוהר שהציל את חייו‪.‬‬ ‫טענתו היתה‪' :‬אלה החיים שלי‪ ,‬ואני אסיר'‪ .‬השופט‬ ‫קיבל את הטענה וניהל דיון‪ ,‬רק מתוך הרצון לתת‬ ‫"למשל‪ ,‬היה עותר‬ ‫שביקש להחזיר שקית‬ ‫של חטיפי 'קבוקים'‬ ‫לספק‪ ,‬כי מספר‬ ‫ה'קבוקים' בה היה‬ ‫פחות ממה שהובטח‬ ‫על גבי השקית"‬ ‫עו"ד כלאי קריספין לירון‬ ‫לאותו אסיר במה‪ .‬במקרה אחר‪ ,‬אסיר עתר כנגד‬ ‫אי־מתן חופשה‪ .‬עתירתו נדחתה‪ ,‬אך ניתנו הנחיות‬ ‫לבדיקת האפשרות להתיר לו לצאת לחופשה עם‬ ‫ליווי"‪.‬‬ ‫משחקים ותקליטורים בכלא‬ ‫לעתים יש גל עתירות סביב נושא מסוים‪ ,‬למשל‪:‬‬ ‫סוגיית הכנסת משחק 'סוני־פלייסטישן' לבית‬ ‫הסוהר‪ .‬כשהיה מדובר במכשיר מ'הדור הראשון'‪,‬‬ ‫'סוני ‪ ,'1‬אפשר היה לרכוש אותו במרכז מכר‪ .‬היום‬ ‫כבר אי אפשר להשיג מכשירים ישנים כאלה‪ ,‬ואת‬ ‫המכשירים החדשים‪ ,‬סוני ‪ 2‬ו־‪ ,3‬לא מאפשרים‬ ‫לקנות או להכניס לכלא‪ .‬בבסיס ההחלטה עומדים‬ ‫שיקולי ביטחון‪ ,‬מכיוון שמדובר במכשירים‬ ‫מתקדמים‪ ,‬שיש בהם מודם וחיבור לאינטרנט‪.‬‬ ‫מיותר לציין שחיבור לאינטרנט עלול להפר את‬ ‫הסדר והמשמעת בבית הסוהר ולפגוע בבטחון‬ ‫הציבור‪.‬‬ ‫סביב נושא זה הוגשו עתירות רבות ובית המשפט‬ ‫נדרש להביע את עמדתו לעיתים תכופות‪ .‬במחוז‬ ‫מרכז‪ ,‬בית המשפט קבע שהאסיר יעביר מכשיר‬ ‫חדיש למחלקה הטכנית של שב"ס‪ ,‬כדי לבדוק‬ ‫אם אפשר לנטרל בצורה בלתי־הפיכה את המודם‬ ‫הקבוע בו‪ .‬בשב"ס הוכיחו שכל נטרול יהיה הפיך‪,‬‬ ‫ובכך הסתיים הסיפור‪.‬‬ ‫הנושאים וההחלטות שנדונים במחוז אחד‬ ‫עוברים מפה לאוזן ופושטים כמו אש בשדה קוצים‬ ‫בין האסירים במחוז ואף מחוצה לו‪ .‬דוגמה לכך‬ ‫היא נושא הכנסת תקליטור מחשב באמצעות בני‬ ‫המשפחה‪/‬מבקרים‪ .‬ככלל‪ ,‬אין להכניס לכלא ציוד‬ ‫מבחוץ‪ ,‬לרבות תקליטורים‪ .‬בעתירות המוגשות‬ ‫בעניין‪ ,‬האסירים דורשים להסביר מדוע לא ניתן‬ ‫להכניס תקליטורים מיוחדים‪ ,‬כגון כאלה שעליהם‬ ‫צרובים צילומים של אירועים משפחתיים‪ .‬באחד‬ ‫המקרים‪ ,‬העתירה של אסיר עסקה ברצונו לצפות‬ ‫בתקליטור הכולל תמונות של ילדיו‪ .‬בית המשפט‬ ‫קיבל את עתירתו‪ ,‬והורה לאפשר לאסיר לקבל את‬ ‫התקליטור המבוקש‪ .‬החלטה כזו‪ ,‬כאמור‪ ,‬עלולה‬ ‫להיות בעייתית בשל הצורך לשמור על בטחון בית‬ ‫הסוהר ולקיים מעקב אחר הציוד הנכנס אליו‪ ,‬על‬ ‫כל המשתמע מכך‪.‬‬ ‫עו"ד שבירו‪" :‬העומס על המערכת הוא גדול‪.‬‬ ‫צריך לזכור שהפרקליטות ייצגה אותנו‪ ,‬כשאנחנו‬ ‫עשינו את רוב העבודה‪ .‬עדיין‪ ,‬אני יכולה לומר‬ ‫שכאשר הגורמים הרלוונטיים עשו את הבדיקה‪,‬‬ ‫כוח האדם שהפרקליטות הקצתה לעניין היה גדול‬ ‫יותר ממה שאנחנו נוכל להקצות בעתיד‪ .‬ובכל‬ ‫זאת‪ ,‬אני מאמינה שנצליח להתמודד"‪.‬‬ ‫עותרים סדרתיים‬ ‫החלטות בית המשפט בעתירות אסיר מכרסמות‪,‬‬ ‫לעתים‪ ,‬באמצעי הביטחון של שב"ס‪ .‬עו"ד ר‪/‬כ איה‬ ‫קמיניץ מציגה דוגמה משלה‪ :‬הוגשה עתירה כנגד‬ ‫החלטה לקיים מפגש בין עורך דין ואסיר בהפרדה‬ ‫מאחורי מחיצה‪ .‬בית המשפט דחה את העתירה‬ ‫במקרה האמור‪ ,‬אך הורה לבחון את הנושא באופן‬ ‫כללי‪ .‬בעקבות דיונים בעתירה ובחינה מחודשת של‬ ‫הנושא בתוך שב"ס‪ ,‬הוחלט שרק במקרים חריגים‪,‬‬ ‫שינומקו‪ ,‬יוכלו להתקיים ביקורים של עורכי דין‬ ‫עם אסירים בהפרדה מאחורי מחיצה‪.‬‬ ‫אף נושא ההתייחדות של אסירים הוא פרי‬ ‫החלטות לגבי עתירות אסיר שהוגשו בעבר‪.‬‬ ‫בדומה‪ ,‬הסדרת הנושא של הכנסת מקלטי רדיו‪,‬‬ ‫טלוויזיה ומכשירי וידאו לכלא‪ ,‬נעשתה בעקבות‬ ‫סדרה של עתירות אסיר‪" .‬לצד נושאים עקרוניים‬ ‫יש גם עתירות הזויות"‪ ,‬מסבירה עו"ד כלאי‬ ‫קריספין לירון‪ ,‬היועצת המשפטית של מחוז‬ ‫דרום‪" .‬למשל‪ ,‬היה עותר שביקש להחזיר שקית‬ ‫של חטיפי 'קבוקים' לספק‪ ,‬כי מספר ה'קבוקים'‬ ‫בה היה פחות ממה שנרשם על השקית‪...‬יש גם‬ ‫‪21‬‬ ‫עתירות שהן הזויות מעצם הרקע של העותרים‬ ‫והבקשה שלהם‪ .‬כל מיני אנסים ששפוטים על‬ ‫מעשי אונס מזעזעים‪ ,‬מבקשים להתייחד עם‬ ‫הקורבנות שלהם‪ ....‬במקרים כאלה אנחנו נאלצים‬ ‫לתת לבית המשפט תשובות 'פיקנטיות' ולתאר את‬ ‫הדברים כמעט בצורה גרפית‪ ,‬כך שבית המשפט‬ ‫יתקשה להיענות לעתירה"‪.‬‬ ‫עו"ד ריבי שפירא‪" :‬אסיר עולם אחד ביקש‬ ‫שימירו את מאסר העולם שלו בגזר־דין מוות‪.‬‬ ‫השופט ענה לו 'נניח שהיינו מקבלים את זה‪ ,‬אז‬ ‫מה?'‪ .‬אותו אסיר‪ ,‬אגב‪ ,‬ביקש באותה נשימה גם‬ ‫כבר הגעתי לבית המשפט‪ ,‬טענתי משהו שאני‬ ‫לא מאמינה בו‪ .‬בכל המקרים היה לי גיבוי מלא‪.‬‬ ‫דילמות מוסריות אכן קיימות‪ ,‬אבל הן לא קשורות‬ ‫להיותי עורכת דין‪ ,‬אלא לעובדה שאני בן אדם‪.‬‬ ‫אולי אני גם שמה את עצמי קצת מחוץ לארגון‪,‬‬ ‫כשאני מתבוננת באירועים"‪.‬‬ ‫עו"ד איה קמיניץ‪" :‬אני משרתת בשב"ס כבר‬ ‫‪ 14‬שנה‪ ,‬הרבה לפני שמוניתי לעורכת דין‪ .‬הדרך‬ ‫שלי בארגון היא מאד 'שב"סית'‪ .‬אי־אפשר לנתק‬ ‫את מי שאני היום מכל מה שספגתי בתפקידיי‬ ‫השונים בשב"ס‪ .‬נקודת הראייה ממנה אני בוחנת‬ ‫"היועץ המשפטי‬ ‫לממשלה באמת סומך‬ ‫על שב"ס‪ .‬הוא מאמין‬ ‫כי נעשה את עבודתנו‬ ‫בצורה נקיה‪ ,‬ונבחון‬ ‫את החלטות השירות‬ ‫בעיניים פקוחות"‬ ‫עו"ד ר‪/‬כ ריבי שפירא‬ ‫התייחדות‪ .‬אסיר אחר עתר שהוא רוצה שהמשפחה‬ ‫שלו תביא לו לכלא זוג מכנסיים חומים‪ ,‬במקום‬ ‫המדים‪ ,‬שלא היו טובים בעיניו"‪.‬‬ ‫וישנם כמובן העותרים הסדרתיים‪ .‬הגשת עתירה‬ ‫עולה לעצור או לאסיר ‪ 72‬שקלים‪ ,‬אך בתנאים‬ ‫מסוימים ניתן לקבל פטור‪ .‬היועצים המשפטיים‬ ‫של שב"ס קובלים שהשופטים נוטים לתת את‬ ‫הפטור בקלות יחסית‪ .‬כך‪ ,‬במקרים רבים‪ ,‬צצים‬ ‫עותרים סדרתיים שמגישים עשרות עתירות ויותר‪,‬‬ ‫על כל דבר כמעט‪ .‬עו"ד לירון קריספין‪ ,‬מחוז‬ ‫דרום‪" :‬אצלנו השופט קבע ביחס לאסיר מסוים‪,‬‬ ‫שמדובר ב'עותר סדרתי מקצועי'‪ .‬הוא כתב ש'מרוב‬ ‫עתירות לא רואים את היער'‪ .‬אותו אסיר הגיש‬ ‫כל שבוע חמש־שש עתירות בממוצע‪ .‬כל עתירה‬ ‫התפרסה על פני עשרות עמודים‪ ,‬שגם השופט וגם‬ ‫אנחנו צריכים כמובן לקרוא‪ .‬מדובר בטרחה שאין‬ ‫כדוגמתה"‪.‬‬ ‫דילמות משפטיות ואישיות‬ ‫מהן הדילמות העולות מתוקף תפקידכם?‬ ‫עו"ד ריבי שפירא‪" :‬אני עובדת כעורכת דין‬ ‫בשב"ס חמש שנים‪ ,‬ומעולם לא נוצר מצב שכאשר‬ ‫‪22‬‬ ‫את הדברים נובעת מההקשר של הארגון‪ ,‬ייעודו‬ ‫ומטרותיו במדינה דמוקרטית‪ .‬אני לא משפטנית‬ ‫שבאה מבחוץ‪ ,‬ולכן אני לא מסתכלת על הדברים‬ ‫בצורה משפטית גרידא‪ .‬בעניין זה קיים פער בינינו‬ ‫לבין הפרקליטות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬לא מזמן הוגשה עתירה‬ ‫דחופה של אסיר לצאת לחופשה‪ ,‬כדי להשתתף‬ ‫באירוע בר־מצווה משפחתי‪ .‬הפרקליטות מאד‬ ‫לחצה כן להוציאו לחופשה לרגל האירוע‪ .‬התנגדות‬ ‫שב"ס נשענה על מספר נקודות‪ :‬ראשית‪ ,‬האסיר‬ ‫לא מיצה הליך מנהלי ולא הגיש בקשה לטיפול‬ ‫במסגרת בית הסוהר‪ .‬מתן הסכמה לבקשה שמוגשת‬ ‫באמצעות עתירה‪ ,‬יש בו כדי לעקוף את ההליך‬ ‫המנהלי התקין‪ .‬שנית‪ ,‬האסיר סירב להשתלב‬ ‫ב"תוכנית משולבת" (שילוב במערך חינוך‪/‬טיפול‪/‬‬ ‫עבודה)‪ .‬כעורכת דין המצויה במתרחש בין כותלי‬ ‫בית הסוהר‪ ,‬אני מודעת לחשיבות של שילוב אסיר‬ ‫בתוכנית מתאימה ומבינה את ההשלכות של סירובו‬ ‫להשתלב בתוכנית המוצעת‪ .‬אם ניקח זאת צעד‬ ‫נוסף‪ ,‬זה חלק מהתנהלות שמובילה אסירים רבים‬ ‫לפעול בניגוד לציפיות החברתיות־חוקיות‪ .‬מכל‬ ‫מקום‪ ,‬על פי פקודת החופשות‪ ,‬חופשה היא טובת־‬ ‫הנאה שעשויה להינתן לאסיר בכפוף להתנהגות‬ ‫חיובית‪ ,‬תפקוד תקין בבית הסוהר‪ ,‬שמירה על‬ ‫כללי הסדר והמשמעת וכדומה‪ .‬הפרקליטות‬ ‫שייצגה אותנו בתיק זה התנגדה לייצג את עמדתנו‪,‬‬ ‫והתעקשה כי הטיעונים שהעלינו אינם תקפים‬ ‫לגבי אירוע כמו בר־מצווה‪ .‬אני חייבת לציין כי יש‬ ‫מקרים שבהם בית המשפט מאשר חופשה לאסיר‪,‬‬ ‫למרות שגם אנחנו וגם המשטרה מתנגדים לכך"‪.‬‬ ‫עו"ד לירון קריספין‪" :‬כעורכת דין‪ ,‬חלים‬ ‫עלי חוקים של אתיקה מקצועית עליהם אני‬ ‫צריכה לשמור‪ ,‬למרות שאני משרתת בשב"ס‪.‬‬ ‫אם אני מבינה שיש החלטת בית משפט‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫שבשב"ס לא הולכים לקיים‪ ,‬המשפטן שבי זועק‬ ‫'שומו שמים'‪ .‬אנחנו נזעקים על כל הפרה‪ .‬ישנם‬ ‫גם מקרים בהם קיים פער בין הייעוץ המשפטי‬ ‫לפיקוד‪ .‬המפקד פוסק 'זה מה שיהיה'‪ ,‬ומנגד‪,‬‬ ‫ההיגיון המשפטי לא תמיד ברור‪ .‬לא תמיד קל‬ ‫לעגן החלטות פיקודיות‪ .‬אנחנו עושים כל מאמץ‬ ‫כדי למצוא את שביל הזהב‪ ,‬את דרך הביניים‪ ,‬בין‬ ‫החלטות הפיקוד להיבט משפטי‪ .‬מעבר לזה‪ ,‬עולות‬ ‫גם דילמות ברמה האישית‪ .‬פעמים רבות אסירים‬ ‫כותבים עתירות בנוסח 'תבטלי לי'‪' ,‬תעשי לי'‪.‬‬ ‫מחד‪ ,‬אני מגינה על שב"ס בחירוף נפש‪ .‬מאידך‪,‬‬ ‫חשוב לי לשמוע את האסיר"‪.‬‬ ‫עו"ד שבירו‪" :‬הדילמות עולות גם כשמדובר‬ ‫בחוות־דעת של גורמים מבחוץ ‪ -‬ועדות חיצוניות‬ ‫כמו מב"ן (מרכז בריאות נפש) או ועדת אלימות‬ ‫במשפחה‪ .‬אני לא מכירה מקרים שבהם שב"ס‬ ‫התעלם או קיבל החלטה שונה מזו שהומלצה‬ ‫על־ידי הגורם המקצועי‪ ,‬גם אם אנחנו חשבנו‬ ‫אחרת‪ .‬אני גם לא חושבת שההתנהלות הזו עתידה‬ ‫להשתנות"‪.‬‬ ‫חזית אחת‬ ‫מקור המהפכה הנוכחית ברעיון שעלה כבר לפני‬ ‫מספר שנים‪ .‬נציב שב"ס ופרקליטות המדינה הבינו‬ ‫שמדובר‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬בכפילות מיותרת בכוח‬ ‫האדם המוקצה לטיפול בעתירות‪ .‬הערך המוסף‬ ‫של נוכחות נציג הפרקליטות בדיונים ובתהליך‬ ‫כולו היה מוסכם על כל הגורמים המעורבים‪ ,‬אך‬ ‫את כל עבודת ההכנה לדיון עשו‪ ,‬כאמור‪ ,‬היועצים‬ ‫המשפטיים של שב"ס‪ .‬גם באולם‪ ,‬הפרקליט היה קם‬ ‫ו'מדקלם' את התשובה שמסרו לו נציגי הארגון‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬הוויכוחים שניטשו היו בין־משרדיים‪ .‬קושי‬ ‫מיוחד עלה ביחס לעתירות הקשורות גם למשטרה‪.‬‬ ‫זהו כנראה הרקע לעובדה‪ ,‬שאת העתירות של‬ ‫אסירים בקטגוריה א'‪ ,‬כאלה שמשטרת ישראל‬ ‫לא מאפשרת להם לצאת לחופשה‪ ,‬תמשיך‬ ‫הפרקליטות לייצג גם בעתיד‪" .‬אני מאמינה שגם‬ ‫זה יעבור אלינו עם הזמן"‪ ,‬מציינת עו"ד שבירו‪.‬‬ ‫"החשש המרכזי של נציגי המשטרה היה שלא‬ ‫סומכים על כך ששב"ס יבטא מהימנה את עמדת‬ ‫משטרת ישראל‪ ,‬משום שלפעמים יש לנו ראייה‬ ‫שונה וניגודי אינטרסים‪ ,‬בעיקר בנושא חופשות‬ ‫אסירים‪ .‬לדעתי‪ ,‬זהו דבר שאין לו מקום‪ .‬בסופו של‬ ‫דבר‪ ,‬כולנו ‪ -‬הפרקליטות והיועצים של שב"ס ‪-‬‬ ‫מייצגים אותו שיקול דעת‪ ,‬של הציבור ושל מדינת‬ ‫ישראל"‪.‬‬ ‫‪1968‬‬ ‫היסטוריה‬ ‫בתמונות‬ ‫בית סוהר שכם‬ ‫‪1952‬‬ ‫בית סוהר דמון‬ ‫‪1973‬‬ ‫בניית החומה ברמלה‬ ‫נווה תרצה‬ ‫‪1973‬‬ ‫‪1948‬‬ ‫‪1953‬‬ ‫הנחת אבן הפינה בתל מונד‬ ‫בניית הביתנים הטרומיים לאסירים בתל מונד‬ ‫‪1960‬‬ ‫ביתנים בכלא מעשיהו‬ ‫‪23‬‬ ‫אסירים‬ ‫כבני־אדם‬ ‫בצעד חסר־תקדים הוזמנו נציגי ארגונים למען זכויות אדם לסיור בבתי כלא שונים‪ ,‬כדי להציג בפניהם את תנאי‬ ‫המחיה של אסירים ואת הרצון הכן של שב"ס לשפר את המצב הקיים למרות אילוצים תקציביים … כליאה בכבוד‬ ‫מאת‪ :‬נעמה תלם‬ ‫"אם יש ארגון שיש מה ללמוד ממנו במישור‬ ‫של אכיפת החוק ‪ -‬זהו שירות בתי הסוהר"‪.‬‬ ‫הציטוט הזה‪ ,‬מחמיא ומפתיע‪ ,‬לקוח מתוך דבריה‬ ‫של רחלה אראל‪ ,‬אחת המבקרות הקשות של‬ ‫שב"ס‪ ,‬מרצה לדיני זכויות אסירים וראש קליניקה‬ ‫לזכויות אסירים ועצורים במרכז האקדמי למשפט‬ ‫ולעסקים‪ ,‬והוא יצא מפיה אחרי ביקור שעשתה‬ ‫לאחרונה בבתי כלא‪" .‬מדובר בארגון שחרת על‬ ‫דגלו ערכים של דמוקרטיה ושמירת חוק"‪ ,‬אומרת‬ ‫אראל‪" .‬סוף סוף משהו נעשה כמו שצריך‪ .‬אם יש‬ ‫ביקורת‪ ,‬מיד מפנימים ומתקנים‪ .‬זו גישה נכונה‬ ‫לעשייה‪ ,‬לשירות ציבורי‪ .‬זה משהו שאני לא מכירה‬ ‫ממקומות אחרים‪ .‬לא שאין קשיים‪ ,‬אבל הגישה‬ ‫היא מקצועית מאוד‪ ,‬דמוקרטית ובריאה‪ .‬שב"ס‬ ‫שם על סדר יומו את נושא קידום זכויות אדם‪ .‬זאת‬ ‫חדשה מרעישה‪ ,‬ואנחנו שמחים לומר 'כל הכבוד‬ ‫לשב"ס'‪ .‬שאפו"‪.‬‬ ‫באמצע חודש יוני‪ ,‬בצעד אמיץ ויוצא דופן‪,‬‬ ‫הזמין שירות בתי הסוהר נציגים של ארגוני‬ ‫זכויות אדם לסיור בבתי הסוהר 'כרמל'‪' ,‬השרון'‬ ‫ו'רימונים'‪ .‬לסיור הגיעו לילה מרגלית מהאגודה‬ ‫לזכויות האזרח‪ ,‬אלון נשר מהסנגוריה הציבורית‪,‬‬ ‫שאול דולברג מעמותת 'רופאים למען זכויות אדם'‪,‬‬ ‫ורחלה אראל‪.‬‬ ‫שקיפות מלאה‬ ‫הרעיון לסיור נולד בעקבות דיונים של ועדת‬ ‫הפנים והוועדה לאיכות הסביבה בכנסת‪ ,‬שעסקו‬ ‫בנושא תנאי המחיה של אסירים בישראל‪ .‬בשירות‬ ‫בתי הסוהר לא איחרו להרים את הכפפה‪ .‬בהובלת‬ ‫סג"ד בני נוה‪ ,‬רע"ן תכנון אסטרטגי במנהל תכנון‪,‬‬ ‫הוחלט להראות לנציגי הארגונים השונים את‬ ‫הנעשה בשטח תוך שקיפות מלאה‪ ,‬ללא הסתרה‪.‬‬ ‫המטרה היתה לעורר מודעות אמיתית לשיפור‬ ‫ולמאמץ שעושה הארגון בעניין‪ ,‬אבל גם לקשיים‬ ‫בהם הוא נתקל בפועל‪" .‬במסגרת תפיסת העולם‬ ‫‪24‬‬ ‫החדשה שלנו‪ ,‬הנובעת מחזון השירות‪ ,‬שאיפתנו‬ ‫היא להפוך לארגון כליאה מהמובילים בעולם‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬התחום בו אנחנו הכי 'מפגרים'‪ ,‬הוא‬ ‫דווקא זה של תנאי מחיה"‪ ,‬מסביר סג"ד נוה‪.‬‬ ‫"בתחומים אחרים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬כמו טיפול באסיר‪,‬‬ ‫ביטחון‪ ,‬רמת הסגל ואחרים ‪ -‬בהחלט יש לנו במה‬ ‫להתגאות‪ .‬בנושא של תנאי מחיה‪ ,‬חשבנו ש'אין‬ ‫כמו מראה עיניים'‪ .‬רצינו שנציגי הארגונים למען‬ ‫זכויות אדם יבינו‪ ,‬שאנחנו לא האויב או האיש הרע‬ ‫בסיפור הזה‪ .‬אנחנו משתדלים ככל יכולתנו‪ .‬אנחנו‬ ‫גם מודעים יותר מבעבר‪ .‬רק השנה הצלחנו להגדיל‬ ‫אינו בידיים שלנו‪ ,‬אלא בידי משרד האוצר‪ .‬אנחנו‬ ‫אמנם משתדלים ככל יכולתנו ויש לנו יכולות‬ ‫מוכחות‪ ,‬אבל אין לנו תקציב"‪.‬‬ ‫ביטחון עצמי ארגוני‬ ‫רחלה אראל‪" :‬מבחינתנו‪ ,‬זה היה סיור חסר־‬ ‫תקדים‪ .‬שב"ס למעשה ביטא באמצעות ההזמנה‬ ‫אליו את רצונו הכן לקדם זכויות אדם; כאילו אמר‬ ‫"רק השנה הצלחנו‬ ‫להגדיל את שטח‬ ‫המחיה לאסיר ל־‪3.1‬‬ ‫מ"ר בממוצע‪ ,‬אחרי‬ ‫שבע שנים בהן חלה‬ ‫הרעה בנושא"‬ ‫סג"ד בני נוה‬ ‫את שטח המחיה לאסיר ל־‪ 3.1‬מ"ר בממוצע‪ ,‬אחרי‬ ‫שבע שנים בהן חלה הרעה בנושא‪ .‬השר לבטחון‬ ‫הפנים קבע תקנות לעניין המינימום הנדרש בעבור‬ ‫כל אסיר בבנייה עתידית‪ .‬אנחנו מנסים לקדם את‬ ‫הנושא בעזרת מיזמים שונים‪ ,‬אך למרות הכול‪,‬‬ ‫עדיין פועלים בתוך מערכת שלמה של אילוצים‪.‬‬ ‫היה לנו חשוב להראות לנציגים כי קידום הנושא‬ ‫'זו המציאות‪ ,‬אתם המבקרים הכי קשים שלי‪ ,‬ואני‬ ‫מזמין אתכם בשקיפות מלאה להיכנס לבית שלי‬ ‫פנימה'‪ .‬זה לא מובן מאליו‪ ,‬ושב"ס עשה זאת‪,‬‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬לטובת אזרחי מדינת ישראל‪.‬‬ ‫הארגון מפנים ערכים של דמוקרטיה‪ ,‬שקיפות‬ ‫ושמירת חוק‪ .‬אני לא מכירה עוד גופים כאלה‬ ‫בתחום אכיפת החוק‪ ,‬שמוכנים לדבר כזה‪ .‬רק מי‬ ‫שאין לו מה להסתיר‪ ,‬שיש לו ביטחון עצמי ארגוני‪,‬‬ ‫מסוגל לערוך סיור כזה‪ .‬זה לא אומר שהכול טוב‬ ‫ואין קשיים או שהתמונה מושלמת‪ ,‬אבל בסך הכול‬ ‫ההרגשה היא שיש כאן ארגון מקצועי‪ .‬אני יצאתי‬ ‫בתחושה שארגון הכליאה הלאומי של מדינת‬ ‫ישראל נמצא בידיים הטובות ביותר והמיומנות‬ ‫ביותר‪ .‬אני אומרת זאת כאזרחית‪ ,‬לא רק כאשת‬ ‫מקצוע‪ .‬מי שעושה את העבודה‪ ,‬עושה אותה בצורה‬ ‫הטובה ביותר‪ .‬עם זאת‪ ,‬גם אדם שמתכוון לעשות‬ ‫הכי טוב לא יכול לפעול ללא משאבים‪ .‬יש לשב"ס‬ ‫בעיה תקציבית קשה‪ .‬האילוצים המערכתיים‬ ‫והתקציביים במסגרתם פועל הארגון‪ ,‬משפיעים על‬ ‫הנושא של שטח המחיה לאסיר‪ ,‬ולנו זה ברור‪ .‬אני‪,‬‬ ‫מנקודת מבטי‪ ,‬עוסקת בקידום זכויות אדם‪ .‬אני‬ ‫רוצה ששירות בתי הסוהר יהיה לא רק ארגון כליאה‬ ‫לאומי אלא גם בינלאומי ‪' -‬אור לגויים'‪ .‬הדרך‬ ‫להגיע למעמד כזה היא באמצעות הבנה והפנמה‬ ‫של נושא זכויות אדם‪ .‬כרגע‪ ,‬במישור הבינלאומי‪,‬‬ ‫שב"ס בדרך הנכונה"‪.‬‬ ‫אלון נשר מהסנגוריה הציבורית נשמע מתון‬ ‫יותר‪" :‬המצב רחוק עדיין מלהיות משביע רצון‪,‬‬ ‫אבל עושה רושם ששירות בתי הסוהר אכן עושה‬ ‫כל מאמץ לשנותו‪ .‬ראיתי כי הם מקדישים לכך‬ ‫מחשבה רבה‪ ,‬ויש תוצאות בשטח‪ .‬אמנם אין כסף‪,‬‬ ‫אבל יש רעיונות ופתרונות יצירתיים‪ .‬ביקור כזה‬ ‫מלמד אותנו שאנחנו לא ניצבים משני צדי המתרס‬ ‫ הסנגוריה ושב"ס‪ .‬הדרך עוד ארוכה‪ ,‬אבל הדברים‬‫הולכים ומשתפרים"‪.‬‬ ‫חזון שב"ס דוגל בהפיכתו של שירות בתי‬ ‫הסוהר לארגון כליאה לאומי מהמובילים בעולם‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות עשה הארגון צעדים משמעותיים‬ ‫בתחומים שונים‪ ,‬כדי להגשים יעד זה‪ .‬עדיין‪,‬‬ ‫כאמור‪ ,‬הנושא המרכזי בו על שב"ס להשתפר‪,‬‬ ‫כדי לעמוד בעקרונות החזון‪ ,‬הוא תנאי המחיה‬ ‫של האסירים‪ .‬אם הממוצע המערבי של מרחב‬ ‫המחיה לאסיר הוא ‪ 8.8‬מ"ר (בהולנד‪ ,‬למשל‪ ,‬מרחב‬ ‫המחיה עומד על ‪ 12‬מ"ר בממוצע לאסיר)‪ ,‬הרי‬ ‫שבארץ שטח המחיה עמד בשנת ‪ 2008‬על ‪ 2.9‬מ"ר‬ ‫לאסיר בממוצע‪ ,‬לעומת ‪ 3.1‬מ"ר שש שנים קודם‬ ‫לכן‪ ,‬בשנת ‪ .2002‬ההרעה בתנאים נבעה מקליטת‬ ‫מתחמי כליאה מצה"ל ומהמשטרה‪ ,‬שגרמה להקמה‬ ‫זריזה של מתקנים וציפוף של בתי סוהר קיימים‪.‬‬ ‫היום‪ ,‬ב־‪ 85‬אחוזים מהתאים הקיימים בבתי הכלא‪,‬‬ ‫חיים יותר משני אסירים בתא‪ .‬ב־‪ 22‬אחוזים‬ ‫מהתאים יש ‪ 13‬מיטות ויותר‪ 50 .‬אחוזים ממקומות‬ ‫הכליאה אינם מתאימים לטווח הארוך‪ ,‬מבחינת‬ ‫תשתית ומצב המבנים‪.‬‬ ‫"ידינו כבולות"‬ ‫"אנחנו עושים מאמץ רב כדי לשנות את המצב"‪,‬‬ ‫מדגיש נוה‪" .‬היו אגפים ישנים שהמצב בהם היה‬ ‫פשוט מחריד ואותם סגרנו‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬נשארו גם‬ ‫אגפים מאד צפופים‪ .‬יש למשל תא בכלא 'כרמל'‬ ‫ששטחו ‪ 40‬מ"ר וחיים בו ‪ 20‬אסירים‪ .‬זה מאוד‬ ‫מאוד צפוף ‪ -‬רק ‪ 2‬מ"ר לאסיר‪ .‬זה ממש בלתי‬ ‫נסבל‪ .‬הראינו לנציגי הארגונים שהגיעו לביקור‬ ‫את התא הזה‪ ,‬והסברנו להם שידינו כבולות מפאת‬ ‫חוסר תקציב"‪.‬‬ ‫צוות בראשות ראש אגף המטה‪ ,‬גונדר אבי‬ ‫ועקנין‪ ,‬שעוסק בניהול משאבי הכליאה‪ ,‬הכין‬ ‫תוכנית שאפתנית להריסת כ־‪ 10,000‬מקומות‬ ‫כליאה לא ראויים‪ ,‬ובניית מקומות כליאה חדשים‬ ‫במקומם ב־‪ 15‬השנים הקרובות (עד ‪ .)2025‬עקב‬ ‫אילוצי תקציב‪ ,‬ספק מתי התוכנית הזו תצא לפועל‬ ‫(למעט תוכנית להוספת מגדל עם ‪ 2,400‬מקומות‬ ‫כליאה במתחם רמלה‪ ,‬שאושרה עקרונית על ידי‬ ‫"יש כאן אינטרס‬ ‫משותף‪ .‬גם קל יותר‬ ‫לשלוט באסירים כשהם‬ ‫שוהים בתנאים ראויים‬ ‫ולא מתחככים כל הזמן"‬ ‫האוצר)‪ .‬כיוון שכך‪ ,‬מחפשים בשב"ס פתרונות‬ ‫חלופיים‪ ,‬לפחות לגבי אגפים בעייתיים במיוחד‪,‬‬ ‫ובעיקר בבתי סוהר שאינם מיועדים להריסה‬ ‫בתוכניות הקיימות לשנים הקרובות‪ .‬מדובר‬ ‫בשיפוץ אגפים ובריווח התאים על ידי הוצאת‬ ‫מיטות (לאחר השיפוץ)‪ ,‬סגירת אגפים לא ראויים‬ ‫ומיזמים של 'פינוי בינוי'‪ .‬בעזרת דגם מורכב‬ ‫שנבנה וניתח גורמים שונים של צפיפות ומצב‬ ‫פיזי ‪ -‬נבחרו ‪ 30‬אגפים שיש לשפץ בסדר עדיפות‬ ‫גבוה‪ .‬הפעילות המאומצת בנושא‪ ,‬יחד עם פתיחת‬ ‫כלא 'אלה' החדש בדרום‪ ,‬הובילה לכך שהשנה‬ ‫(‪ ,)2010‬כאמור‪ ,‬לראשונה אחרי שנים של הרעה‬ ‫בתנאים‪ ,‬עלה שטח המחיה הממוצע לאסיר ל־‪3.1‬‬ ‫מ"ר‪" .‬הלוואי שנגיע למצב שבו יש לכל אסיר‬ ‫לפחות ‪ 3‬מ"ר כהתחלה"‪ ,‬מקווה נוה‪" .‬השאיפה‬ ‫שלנו היא שהבנייה החדשה תהיה ברף גבוה יותר‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬שני אסירים בתא‪ .‬בראש האילוצים שלנו‬ ‫כרגע עומד האילוץ הכלכלי‪ .‬בינתיים‪ ,‬אנחנו‬ ‫מנסים לשפר את המצב בשטח‪ ,‬אבל מה שאנחנו‬ ‫עושים הוא טיפה בים‪ .‬לתפיסתנו‪ ,‬רוב בתי הסוהר‬ ‫בשב"ס אינם ראויים לאכלוס אסירים וצריכים‬ ‫להיעלם עם השנים‪ ,‬או לפחות לעבור תהליך של‬ ‫שדרוג פיזי משמעותי‪ .‬אם אנחנו באמת רוצים‬ ‫לשפר את המצב‪ ,‬יש צורך להוסיף כל שנה‪ ,‬בצורה‬ ‫שיטתית‪ ,‬מקומות כליאה ‪ -‬גם בגלל הגידול הצפוי‬ ‫במספר הכלואים בעתיד וגם כדי לבטל מקומות‬ ‫כליאה לא ראויים‪ .‬בשנה האחרונה נוצרה אמנם‬ ‫סיטואציה זמנית של עודף מקומות כליאה‪ ,‬וזאת‬ ‫בשל הירידה במספר האסירים הבטחוניים ופתיחת‬ ‫בית סוהר 'אלה'‪ ,‬אולם זהו מצב זמני בלבד‪ .‬אין לי‬ ‫ספק שיחול גידול במספר הכלואים‪ ,‬וכרגע אנחנו‬ ‫'שוברים את הראש' איך נתמודד עם זה בעתיד‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬אנחנו רוצים לשפר את המצב‪ ,‬אבל יש לנו‬ ‫בעיה של מימון"‪.‬‬ ‫ריווח תאים ופינוי־בינוי‬ ‫הפעולות שנעשו עד עתה בשב"ס למען שיפור‬ ‫תנאי המחיה של אסירים‪ ,‬כללו הוצאת ‪ 110‬מיטות‬ ‫מהתאים באגפים שעברו 'ריווח'‪ .‬מרחב המחיה‬ ‫עלה בעקבות זאת ל ־‪ 3.3‬מ"ר לאדם‪ .‬מחיר הריווח‬ ‫יהיה‪ ,‬כמובן‪ ,‬מחסור עתידי במקומות כליאה‪ ,‬וספק‬ ‫איך שב"ס יוכל להתמודד איתו‪ .‬בחלק מהאגפים‬ ‫נוספו גם שטחים ציבוריים ‪ -‬מועדון‪ ,‬כיתות לימוד‪,‬‬ ‫בית כנסת‪ .‬כמו כן שופרו התנאים הסניטריים‬ ‫לאסירים‪ .‬אם לפני ביצוע השיפוצים היו בשב"ס‬ ‫‪25‬‬ ‫כ־‪ 600‬תאים ובהם ‪ 3,500‬מיטות‪ ,‬הרי שהיום ירד‬ ‫מספר המיטות בתאים אלה ל־‪ 2,500‬בלבד‪ ,‬והיעד‬ ‫הוא שעד שנת ‪ - 2013‬תופעת התאים הצפופים‬ ‫מאוד תיעלם‪ .‬שב"ס אף השכיל לנצל את הירידה‬ ‫במספר האסירים הבטחוניים בשנים האחרונות‬ ‫(לצד הירידה במספר הפיגועים)‪ ,‬וסגר כ־‪1,000‬‬ ‫מקומות כליאה לא ראויים ‪ -‬ב'קציעות'‪ ,‬ובבתי‬ ‫הסוהר 'מגידו' ו'השרון'‪.‬‬ ‫"הבריאות הנפשית והפיזית של אדם קשורה‪,‬‬ ‫בין השאר‪ ,‬לתנאי מחיה"‪ ,‬מבהיר שאול דולברג‪,‬‬ ‫מעמותת 'רופאים למען זכויות אדם'‪" .‬אין ספק‬ ‫שיש בשב"ס רצון לבצע תהליך של שיפור שטח‬ ‫המחיה לאסיר‪ ,‬וקיימת גם המודעות‪ .‬אני חושב‬ ‫שצריך ללחוץ בהקשר הזה על האוצר ועל מחלקי‬ ‫התקציבים‪ .‬צריך לזכור ששלילת החירות מאדם‬ ‫המצב‬ ‫כיום‬ ‫אין פירושה שהוא צריך גם לאבד צלם אנוש‪.‬‬ ‫האינטרס של שב"ס ושלנו‪ ,‬במקרה הזה‪ ,‬הוא‬ ‫משותף‪ .‬גם יותר קל לשלוט באסירים כאשר הם‬ ‫שוהים בתנאים ראויים‪ ,‬ולא מתחככים אחד בשני‬ ‫כל הזמן"‪.‬‬ ‫פעילות נוספת למען שיפור תנאי המחיה של‬ ‫אסירים היא‪ ,‬כאמור‪ ,‬מיזם 'פינוי בינוי'‪ ,‬במהלכו‬ ‫נסגר בית סוהר 'אשמורת'‪ ,‬על ‪ 400‬מקומות‬ ‫הכליאה הלא־ראויים שהיו בו‪ .‬במקומו נבנו ‪650‬‬ ‫מקומות כליאה חדשים בבית הסוהר 'רימונים'‪ ,‬שם‬ ‫מראש הוגדר מרחב המחיה לאסיר על שטח של‬ ‫‪ 4‬מ"ר‪ .‬בבית סוהר 'כרמל' נהרס אגף שבכל תא‬ ‫שלו חיו ‪ 20‬אסירים‪ ,‬בצפיפות של ‪ 1.8‬מ"ר לאדם‪.‬‬ ‫גם שם‪ ,‬בדומה ל'רימונים'‪ ,‬נבנה אגף עם תאים‬ ‫שבהם מוקצים ‪ 4‬מ"ר לכל אסיר‪ 900 .‬מקומות‬ ‫כליאה באוהלים שהיו ב'עופר' הוחלפו במקומות‬ ‫כליאה ראויים‪ ,‬במבנים עמידים ‪ -‬מיזם שעלותו‬ ‫הגיעה ל־‪ 50‬מיליון ‪ .₪‬עלות כל המיזמים שנערכו‬ ‫למען יעד זה היתה ‪ 120‬מיליון ‪ ₪‬בסך הכול‪70 .‬‬ ‫מתוכם נעשו על חשבון תקני סוהרים‪ ,‬שהוקפאו‬ ‫למשך שנתיים‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪ 4‬אסירים‪ 4.5 ,‬מ"ר לאדם‬ ‫תוכנית העבודה העכשווית של שב"ס כוללת‬ ‫דרישה מהאוצר‪ ,‬להקצות לארגון כ־‪ 20‬מיליון‬ ‫שקלים בשנה‪ ,‬לשנתיים הקרובות‪ ,‬לצורך שיפוץ‬ ‫אגפים‪ .‬ההערכה היא שניתן יהיה לשפץ בכל שנה‬ ‫בין שבעה לשמונה אגפים‪ .‬הפנייה לאוצר נעשתה‬ ‫מתוך הבנה שהארגון לא יוכל להמשיך בהקפאת‬ ‫תקנים‪ ,‬הפוגעת בביטחון ויוצרת עומס רב מאוד‬ ‫על הסוהרים‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬במסגרת התוכניות‬ ‫הרב־שנתיות לבינוי עתידי‪ ,‬נעשתה עבודת מטה‬ ‫מקיפה להגדרת סטנדרט תנאי המחיה שיהיה‬ ‫מעתה ואילך‪ .‬נקבעו מדדים שלדעת נציגי שב"ס‬ ‫יש לעגנם בחקיקה ובנהלים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬נקבע כי‬ ‫נושאי השירותים והמקלחת‪ ,‬מספר האסירים בתא‬ ‫או גודל התא ‪ -‬ראוי שיעוגנו בחקיקה‪ .‬נושאים‬ ‫היום האוצר לא מתקצב מספיק את מי שכולא‬ ‫אנשים‪ .‬המצב עדיין גרוע מאוד‪ ,‬אבל שירות בתי‬ ‫הסוהר לא יכול לעשות הרבה‪ .‬יש כאן מלכוד‪.‬‬ ‫מצד אחד‪ ,‬הארגון הפנים את חוק יסוד כבוד האדם‬ ‫וחירותו ואת הנושא של זכויות אדם ‪ -‬מדרג הנציב‬ ‫ומטה‪ ,‬עד אחרון הסוהרים‪ .‬מנגד‪ ,‬אין תקציב‪ .‬אז‬ ‫שב"ס עושה כל מיני 'תרגילים'‪ ,‬אבל יש גבול ‪-‬‬ ‫כמה אפשר למתוח את שמיכת הטלאים הזאת כדי‬ ‫לייצר תנאי מחיה טובים לאסירים"‪.‬‬ ‫מתגעגעים לצפיפות‪...‬‬ ‫ואיך מגיבים האסירים עצמם לנושא? לא כולם‪,‬‬ ‫מסתבר‪ ,‬אוהבים את ה'ריווח' והשיפוצים‪ .‬לדברי‬ ‫נוה‪ ,‬יש אסירים שישבו בבתי סוהר ישנים‪ ,‬עם‬ ‫עשרה אסירים נוספים בתא‪ ,‬ודווקא עכשיו‪ ,‬אחרי‬ ‫המצ‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫פנ‬ ‫י‬ ‫אחרים‪ ,‬בהם איכות השינה (המיטה והמזרן)‬ ‫או חצר הטיולים‪ ,‬יהיו מעוגנים בנוהלי שב"ס‪.‬‬ ‫בעקבות פניית ועדת הפנים והגנת הסביבה של‬ ‫הכנסת‪ ,‬התקין השר לבטחון הפנים במאי ‪2010‬‬ ‫תקנות לגבי המינימום הנדרש לתנאי המחיה של‬ ‫אסירים בבנייה עתידית‪" .‬התקנות קובעות שבכל‬ ‫תא יהיו עד ארבעה אסירים‪ ,‬והשטח לאסיר יעמוד‬ ‫על ‪ 4.5‬מ"ר לאדם"‪ ,‬נוה מפרט‪" .‬שב"ס הביע את‬ ‫עמדתו‪ ,‬שרצוי לעמוד על דרישה של ‪ 6.5‬מ"ר‬ ‫לאדם‪ .‬השר קבע שהמספר שנקבע בתקנה הוא‬ ‫בבחינת 'מינימום' בגלל לחץ האוצר‪ ,‬כאשר בפועל‬ ‫ייעשה מאמץ לבנות בסטנדרט גבוה יותר"‪.‬‬ ‫"מניסיוני‪ ,‬האנשים עושים את הארגון"‪ ,‬מציינת‬ ‫אראל‪" .‬בשב"ס‪ ,‬היום‪ ,‬מדובר בקבוצה איכותית של‬ ‫אנשים‪ ,‬בעלי רמה אישית מאוד גבוהה‪ .‬אנשי הסגל‬ ‫והסוהרים מוותרים על עניינם הפרטי כדי לקדם‬ ‫את הארגון‪ .‬מדובר במערכת שלמה שמתגייסת‬ ‫לטובת האסיר ובעצם למען זכויות אדם‪ .‬האדם‬ ‫הוא במרכז העשייה‪ .‬עדיין‪ ,‬צריך לזכור שאי אפשר‬ ‫שהדברים יבואו רק מתוך שב"ס‪ .‬לא ייתכן שלא‬ ‫ייתנו לשב"ס את הכלים לכלוא אנשים בכבוד‪.‬‬ ‫שהועברו לתאים חדשים ולתנאים טובים יותר‬ ‫ הם מתלוננים‪" .‬מדובר בעולם חשיבה אחר"‪,‬‬‫הוא מנסה להסביר לנו‪" .‬אותו עולם שגם מביא‬ ‫את האסירים האלה לחזור לכלא‪ .‬חלקם אוהבים‬ ‫לחיות בחברותא ובחבורות‪ .‬זו תופעה קיימת‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬עדיין רוב האסירים מרוצים כשאנחנו יוצרים‬ ‫בעבורם תנאי מחיה טובים יותר"‪.‬‬ ‫ואראל מסכמת‪" :‬אני יצאתי אופטימית מהסיור‬ ‫בבתי הכלא‪ .‬זה לא ברור מאליו שארגון ממלכתי יוצר‬ ‫קשר עם ארגוני זכויות אדם ומביא אותם אליו‪ ,‬תוך‬ ‫ידיעה שזאת יכולה להיות חרב פיפיות‪ ,‬ויכול להיות‬ ‫לכך מחיר‪ .‬נראה ששב"ס עוסק בעיקר ולא בטפל‪.‬‬ ‫לא מדובר בארגון שעושה אידיאליזציה למתרחש‪.‬‬ ‫המצב עדיין קשה‪ ,‬ויש אגפים שבהם אסירים שוהים‬ ‫בתנאים כמעט לא אנושיים‪ .‬לא הסתירו זאת מאתנו‪.‬‬ ‫ברור לנו שצריך פה עזרה כספית‪ ,‬וטוב עושה שב"ס‬ ‫כשהוא חושף את מה שהוא לא יכול לטפל בו‪ .‬אני‬ ‫מבינה היום את האילוצים התקציביים שבמסגרתם‬ ‫הוא פועל‪ ,‬ואני מבינה גם כמה גבוה עומד בסולם‬ ‫העדיפויות שלו נושא זכויות האדם‪ .‬מבחינתנו‪,‬‬ ‫מדובר במהפכה"‪.‬‬ ‫הכול תחת שליטה‬ ‫מרכז השליטה והבקרה החדש והמשוכלל של שב"ס פועל ברמה ארצית ומצויד בטכנולוגיות המתקדמות‬ ‫ביותר בתחומו … לצדו ממוקם מרכז השליטה הנציבותי (מש"ן) שהוכיח באירועי המשט הטורקי כי הוא‬ ‫מתפקד בצורה איכותית‪ ,‬מקצועית ומהירה‪ ,‬בשילוב ובתיאום מלאים בין כל הזרועות‬ ‫מאת‪ :‬עין־יה גבע‬ ‫הכניסה למרכז השליטה והבקרה (משל"ט)‬ ‫החדש של שירות בתי הסוהר‪ ,‬הממוקם בבניין‬ ‫מטה הנציבות‪ ,‬אינה מסגירה לרגע את המציאות‬ ‫הווירטואלית המרתקת שעולה ונפרשת לעיני‬ ‫היושבים שם‪ ,‬בהרף של לחיצת מקש מקלדת‪.‬‬ ‫אמרנו מקלדת‪ ,‬אבל מדובר על הרבה מעבר‬ ‫לכמה מקשים ומקלדות‪ .‬אמרנו משל"ט ‪ -‬המרכז‬ ‫הטכנולוגי השולט מרחוק על כל פעילות שב"ס‬ ‫ אבל מי שמגיע לשם בשעת צהריים של אמצע‬‫השבוע‪ ,‬ביום של שגרה שב"סית‪ ,‬יבחין מקסימום‬ ‫בסמב"ץ התורן (יש ארבעה כאלה)‪ ,‬אבל פרט לכך‬ ‫ אין אקשן‪ .‬שקט מרוכז‪ ,‬אפשר לומר‪ ,‬מאפיין‬‫את אווירת המשל"ט‪ ,‬שתפקידו לתת תמונת־מצב‬ ‫לפיקוד שב"ס ברמה ארצית‪ ,‬סמוך ככל האפשר‬ ‫לזמן ההתרחשות‪.‬‬ ‫על חלק מהמסכים מתחלפות התמונות ועל‬ ‫חלק אחר מוקרנות הודעות זימונית‪ ,‬אבל עיניו‬ ‫המאומצות של הסמב"ץ התורן‪ ,‬יצחק ששון‪,‬‬ ‫שבולשות ותרות אחר כל ניע וזיע לא שגרתי‪ ,‬אינן‬ ‫מגלות שום דרמה‪ .‬המש"ן ‪ -‬מרכז שליטה נציבותי‪,‬‬ ‫הצמוד למשל"ט‪ ,‬בכלל סגור‪.‬‬ ‫אנחנו מעט מאוכזבים‪" .‬ציפינו לאקשן"‪ ,‬אנחנו‬ ‫"למעשה‪ ,‬המערכת כאן‬ ‫היא סוג של 'הפקה'‪,‬‬ ‫ומי שמציג את האירוע‬ ‫בפני בכירי שב"ס‬ ‫מתפקד כמו 'במאי'"‬ ‫קובלים באוזניו של מפקד המשל"ט‪ ,‬כלאי אורן‬ ‫יעקב‪ ,‬אבל הוא מודיע לנו בטון נחרץ‪ ,‬שאין עליו‬ ‫עוררין‪" :‬נו‪ ,‬לכך בדיוק אנחנו שואפים‪ ,‬שיהיה‬ ‫שקט"‪ .‬למחרת אותו היום עתיד היה להיערך תרגיל‬ ‫העורף הלאומי "נקודת מפנה ‪ "4‬ואורן מוכן לגלות‬ ‫לנו כי ההכנות בהיבט המשל"ט כבר החלו‪ ,‬ומוקדם‬ ‫בבוקר כבר נערכו תרגיל הרצת מערכות ובדיקה‬ ‫שהכול פועל כשורה‪.‬‬ ‫המשל"ט החדש והמשוכלל של שב"ס הוא‬ ‫למעשה משל"ט־על‪ ,‬הפועל ברמת ארצית ומרכז‬ ‫את כל המשל"טים המחוזיים ומשל"טי בתי הסוהר‪.‬‬ ‫בחדר חמישה מסכי מחשב המאפשרים‪ ,‬בין היתר‪,‬‬ ‫חיבור לאינטרנט‪ ,‬הקרנת וידאו קדימה ואחורה‪,‬‬ ‫שליחת הודעות זימונית‪ ,‬איתוראן ועוד‪ .‬ששון‬ ‫מדגים איך באמצעות מסך אחד מוצגת פעילותם‬ ‫של שלושה מחשבים‪ :‬אינטרנט‪ ,‬גישור עם רשת‬ ‫מירס והעברת וידאו כולל רמקול‪ .‬אלה מציגים‬ ‫בזמן אמיתי כל אירוע ופעילות ממקומות שונים או‬ ‫אזורים שונים בתוך מכלול מסוים בארגון‪ .‬תוכנת‬ ‫"תמונת שער" מספקת דיווחים בזמן אמת‪ ,‬ותוכנה‬ ‫נוספת מספקת אפשרות לשיחת וידאו על המתרחש‬ ‫בתוך בתי הסוהר‪.‬‬ ‫הסמב"ץ עובד על פי נוהלי עבודה מדוקדקים‬ ‫וסדר פעולות קבוע‪ ,‬בעיקר בעת דיווחים בזמן‬ ‫חירום‪ ,‬כמו למשל בריחת אסיר‪ .‬כאשר דרגת‬ ‫החומרה של אירוע עולה והוא מוגדר כאירוע‬ ‫חירום ברמה ארצית ‪ -‬הטיפול בו עובר מהמשל"ט‬ ‫למש"ן‪ .‬המשל"ט ממשיך ותומך במש"ן על פי‬ ‫הצורך‪ .‬אל השולחן העגול של המש"ן מגיעים בעת‬ ‫‪27‬‬ ‫חירום ראשי החטיבות בשב"ס‪ :‬מנהל טכנולוגיות‪,‬‬ ‫מודיעין‪ ,‬אגף האסיר‪ ,‬קרפ"ר‪ ,‬יחידות ארציות כמו‬ ‫'נחשון'‪' ,‬דרור' או 'מצדה'‪ ,‬דוברות‪ ,‬ראשי זירות‬ ‫(רז"רים) וכמובן נציב שב"ס ואנשי המטה‪ .‬לפי‬ ‫הצורך יתייצבו במקום גם קציני קישור של גורמים‬ ‫חיצוניים כמו המשטרה וצה"ל‪ .‬כל העמדות‬ ‫משולטות על פי התפקידים וכל נציג יודע את‬ ‫מקומו הקבוע‪ .‬לפי קצב התקדמות האירועים‬ ‫מקבל הנציב את הערכות הסגל הבכיר‪ ,‬בזמן אמת‪.‬‬ ‫הפעלה בשלט אחד‬ ‫התכנון והתכנות של המש"ן כולל אפילו את‬ ‫התריסים החשמליים‪ ,‬הנגללים מעלה ומטה‪ ,‬ואת‬ ‫עשרות נורות התאורה שגם הן מופעלות מודולרית‬ ‫משולחן המש"ן‪" .‬כל המערכת החשמלית היא‬ ‫חכמה ומופעלת משלט אחד"‪ ,‬מחייך אורן יעקב‪,‬‬ ‫שלא נלאה מלחזור‪ ,‬להסביר ולהתלהב מפלאי‬ ‫הטכנולוגיה‪ ,‬המביאה אל חדר אחד מידע עצום‬ ‫ומפורט בצורה ידידותית ונגישה‪ .‬שעון דיגיטלי עם‬ ‫תאורה זרחנית אדומה הוצב גבוה על קיר הוודיאו‪,‬‬ ‫הכולל מספר מסכי אל‪.‬סי‪.‬די‪ .‬אלה מציגים תמונה‬ ‫אחת או מכלול תמונות‪ ,‬לפי הצורך‪ .‬המערכת‬ ‫כוללת שני מסכי ענק‪ ,‬האחד בעל יכולת חלוקה‬ ‫לארבעה מסכי־משנה‪ ,‬המציגים בו־זמנית צילומים‬ ‫מאזורי פעילות שונים‪ ,‬והאחר הוא מסך מקרן עליו‬ ‫ניתן להקרין אזור או פעילות מסוימת בהגדלה‪.‬‬ ‫על הקיר הימני בחדר תלויים שני מסכי פלזמה‬ ‫נוספים‪ ,‬וברגע זה ממש בוחר אורן יעקב להקרין על‬ ‫אחד מהם‪ ,‬בלחיצת מקש‪ ,‬את הודעות הזימונית של‬ ‫הארגון‪ .‬לפי הצורך‪ ,‬גם חלונות הזכוכית הופכים‬ ‫בזמן חירום למסכי ענק‪ .‬מערכת חדשה בשם "מוטו‬ ‫ברידג'" מגשרת בין רשת המירס לרשת הקשר‬ ‫השב"סית‪ ,‬ומאפשרת לנציב‪ ,‬למשל‪ ,‬לעקוב אחרי‬ ‫התרחשויות בזמן אמת גם אם הוא נמצא בנסיעה‪.‬‬ ‫וזה עוד לא הכול! כל מושב של כל נציג סביב‬ ‫השולחן‪ ,‬הוא למעשה עמדת מחשב‪ ,‬הנהנית‬ ‫ממכלול האפשרויות הטכנולוגיות היעילות‬ ‫והמתוזמנות למגוון מצבי חירום‪" .‬על כל אלה‬ ‫שולטת 'עמדת הבמאי'"‪ ,‬מסביר אורן יעקב‪.‬‬ ‫"למעשה‪ ,‬המערכת כאן היא סוג של 'הפקה'‪ ,‬ומי‬ ‫שמציג את האירוע בפני בכירי שב"ס מתפקד‬ ‫כמו 'במאי'‪ .‬העמדה מצוידת במסך מגע משוכלל‬ ‫ביותר‪ .‬בלחיצה אחת עליו אני יכול לתת מענה‬ ‫לבקשות מגוונות‪ :‬נניח‪ ,‬להתחבר לכל מצלמה‬ ‫בכל בית סוהר ולצפות בפעילות הסגל‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫בעת התפרעות‪ .‬זו אחת היכולות המופלאות של‬ ‫המש"ן"‪.‬‬ ‫מגע הקסם האנושי‬ ‫אז איך מרגיש הצוות שמתפעל את המשל"ט‬ ‫והמש"ן? אורן יעקב מוצא את המשוואה‪" :‬זה לא‬ ‫שפעם נסענו בסוסיתא והיום במרצדס‪ ,‬זה יותר‬ ‫ההבדל בין הליכה ברגל לבין טיסה בחללית"‪.‬‬ ‫והוא מודה‪" :‬אני בתפקיד בסך הכול משנת ‪.2009‬‬ ‫הספקתי להיות אולי שנה במשל"ט הישן‪ ,‬ביקרתי‬ ‫במשל"טים של משטרת ישראל וצה"ל ובעבר ממש‬ ‫התביישתי להזמין אחרים לביקורים אצלנו‪ .‬היום‪,‬‬ ‫‪28‬‬ ‫"הערכת מצב יעילה ואפקטיבית"‬ ‫הקמת מרכז שליטה נציבותי חדש ומתקדם היא פרי השקפתו ותפיסת עולמו של נציב שב"ס‪,‬‬ ‫רב־גונדר בני קניאק‪ ,‬הרואה את שירות בתי הסוהר כארגון מודרני‪ ,‬המשדרג את עצמו כל העת‬ ‫מבחינה טכנולוגית ומקצועית‪ ,‬ומתווה את דרכו כארגון חזק וחכם‪.‬‬ ‫גונדר דב לוצקי‪ ,‬ראש אגף מבצעים‪" :‬סוגיית הבקרה והשליטה הועלתה על ידי הנציב כנושא שיש‬ ‫לשדרגו באופן שיאפשר לנו ביצוע‬ ‫מיטבי של משימות בתי הסוהר‪,‬‬ ‫בשגרה ובמצבי חירום‪ .‬המשל"ט‬ ‫נחנך בראשית שנת ‪ 2010‬והיום הוא‬ ‫מאפשר לנו צפייה מקרוב בנעשה‬ ‫בתוך בתי הסוהר‪ ,‬שידורי וידאו גם‬ ‫מגזרות אחרות של פעילות ומיצוי‬ ‫היכולות הטכנולוגיות האפשריות‬ ‫בתחום השליטה והבקרה‪ .‬פותחה‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬תוכנת המחשב 'תמונת שער'‬ ‫המאפשרת קבלת דיווחים וחיתוכים‬ ‫בזמן אמת של משאבי כוח־אדם‪,‬‬ ‫דלק‪ ,‬מים‪ ,‬מקומות כליאה ועוד‪ ,‬וכן משאבי מודיעין‪ ,‬בתיאום עם גורמים נוספים כמו צה"ל‬ ‫ומשטרת ישראל‪.‬‬ ‫"המש"ן מאפשר לנו להתכנס עם כל גורמי המטה הרלוונטיים כדי לקבל תמונת מצב עדכנית‪,‬‬ ‫לקיים הערכת מצב‪ ,‬להוציא הנחיות ולעקוב אחר מימושן באופן יעיל ואפקטיבי‪ ,‬ברמה הגבוהה‬ ‫ביותר‪ .‬בהזדמנות זו אני רוצה לשבח את העבודה המרשימה שבוצעה‪ ,‬הן על ידי התמיכה‬ ‫הלוגיסטית‪ ,‬שבנתה את החדר בהתאם לצרכים ולתכניות‪ ,‬והן על ידי מנהל טכנולוגיות‪ ,‬שריכז‬ ‫את הפרויקט"‪.‬‬ ‫אני מזמין בגאווה חבר'ה מהמשטרה ומצה"ל והם‬ ‫באים‪ ,‬מסיירים ומורידים את הכובע‪ ,‬מתפעלים‬ ‫ממוטת השליטה הטכנולוגית שלנו ותפעול‬ ‫האירועים‪ .‬אין ספק ששב"ס שם את עצמו על‬ ‫המפה וברמה הגבוהה ביותר‪ .‬זה עולם אחר ממש"‪.‬‬ ‫אסור לשכוח‪ ,‬מדגיש אורן‪ ,‬שיעילותן וכוחן‬ ‫של המערכות הטכנולוגיות הללו תלויים לחלוטין‬ ‫במגע הקסם האנושי‪" .‬אין תחליף לאדם‪ .‬בלי‬ ‫היכולות הגבוהות של מקבלי ההחלטות שלנו‪,‬‬ ‫סמב"ץ יהודה‬ ‫ג'מו‪" :‬כשיש‬ ‫אירוע מתמשך‬ ‫בבית סוהר‪ ,‬הנציב‬ ‫מגיע לכאן מיד‪,‬‬ ‫אני מכוון לו את‬ ‫המצלמה והוא‬ ‫רואה הכול בזמן‬ ‫אמיתי"‬ ‫נישאר עם טכנולוגיה מעניינת‪ ,‬אולי‪ ,‬אבל חסרת־‬ ‫משמעות‪ .‬המשל"ט והמש"ן הם‪ ,‬בעיקרו של דבר‪,‬‬ ‫כלים בידי מקבלי ההחלטות"‪.‬‬ ‫עכשיו‪ ,‬מעניין הרבה יותר‪...‬‬ ‫סמב"ץ יהודה ג'מו משרת בשירות בתי הסוהר ‪23‬‬ ‫שנה‪ ,‬מהן ‪ 17‬שנים כסמב"ץ במשל"ט‪ .‬הוא עובד‬ ‫במשמרות בנות ‪ 24‬שעות כל אחת‪ ,‬וחולק את‬ ‫תפקידו עם שלושת הסמב"צים האחרים‪ :‬צביקה‬ ‫דוידוב‪ ,‬יצחק יחזקאל ויצחק ששון‪ .‬חבורה ותיקה‬ ‫ומיומנת שממלאת את התפקיד כבר שנים‪.‬‬ ‫העיניים של ג'מו כבר חזו במאות אם לא באלפי‬ ‫אירועים מדווחים‪ ,‬שהועברו מבתי הסוהר‬ ‫למחוזות ומהמחוזות הישר לצג שלו‪ .‬יציאות של‬ ‫"אסירי התראה"‪ ,‬כמו בני משפחות פשע ואסירים‬ ‫בטחוניים‪ ,‬לבתי חולים‪ ,‬תפיסות טלפונים ניידים‬ ‫בבתי סוהר ועוד‪" .‬אלה אירועים קלים"‪ ,‬הוא‬ ‫מציין‪ ,‬אבל הוא צפה גם במקרים קשים יותר‪ ,‬כמו‬ ‫ניסיון התאבדות של אסיר‪ ,‬הצתות‪ ,‬קטטות בין‬ ‫אסירים‪ ,‬איום על אנשי סגל ועוד‪ .‬והיו גם אירועים‬ ‫כל מושב של כל‬ ‫נציג סביב השולחן‬ ‫הוא למעשה עמדת‬ ‫מחשב‪ ,‬הנהנית‬ ‫ממכלול האפשרויות‬ ‫הטכנולוגיות היעילות‬ ‫והמתוזמנות למגוון‬ ‫מצבי חירום‬ ‫חמורים‪" ,‬כבדים יותר" כלשונו‪ :‬בריחה של אסיר‪,‬‬ ‫התאבדות ומוות של אסיר‪ .‬גם מקרי רצח הבהבו‬ ‫על המסך במשמרת של ג'מו‪ ,‬והוא על פי הסד"פ‬ ‫ סדר פעולות מדוקדק‪ ,‬ועל פי הנהלים הקבועים‬‫מראש לכל מקרה כזה או אחר‪ ,‬העביר את המידע‬ ‫לאחראים ושמר על שקט ועל איפוק‪.‬‬ ‫"אתה יכול אולי לקחת ללב‪ ,‬לדאוג‪ ,‬להתרגז‬ ‫על אסיר שמצית תא‪ ,‬אבל כל זה אינו רלוונטי‬ ‫במסגרת התפקיד‪ .‬אנחנו נדרשים להרבה קור רוח‬ ‫וכושר ריכוז"‪ .‬ג'מו מספר כי המעבר משקט מוחלט‬ ‫עד כדי שיממון‪ ,‬להקפצה של כל גורמי שב"ס‬ ‫ולפתיחת המש"ן‪ ,‬הוא חד ומהיר ומחייב גמישות‪,‬‬ ‫כי אחרת אי אפשר להחזיק מעמד בתפקיד כל כך‬ ‫הרבה שנים‪ .‬גם בדידות יש בתפקיד הזה‪ .‬אתה אולי‬ ‫רואה את כולם על המסכים‪ ,‬אבל אתה עצמך לבד‬ ‫בחדר‪ 24 ,‬שעות ברציפות‪ .‬אבל ג'מו כבר מזמן‬ ‫התרגל לתפקיד‪ ,‬והוא גאה לספר על ההתקדמות‬ ‫הרבה בתולדות המשל"ט השב"סי‪" :‬לפני ‪ 17‬שנה‬ ‫המשל"ט הראשון היה בכניסה למשרדי שב"ס‬ ‫בירושלים‪ ,‬וכלל רק טלפון ויומן מבצעים לרישום‬ ‫"רוחות שמים ‪ "7‬על המסכים‬ ‫הימים האחרונים של חודש מאי עברו על‬ ‫מפקד המשל"ט‪ ,‬כלאי אורן יעקב‪ ,‬בהמתנה‬ ‫דרוכה לצלצול הטלפון‪ ,‬שיודיע לו כי שש‬ ‫ספינות המשט הטורקי לעזה יצאו מהנקודה‬ ‫הסופית בלב־ים ויש להיערך לפתיחת המש"ן‪.‬‬ ‫"ב־‪ 31‬במאי‪ ,‬בשתיים ורבע לפנות בוקר‪,‬‬ ‫קיבלתי הודעה כי ההשתלטות על הספינות‬ ‫מתוכננת לשעה ארבע ורבע‪ .‬יצאתי מהבית‬ ‫לכיוון המשל"ט ובמהלך הנסיעה כבר התקבלה‬ ‫הודעה לנציגי החטיבות והיחידות הארציות‬ ‫להתייצב במש"ן"‪.‬‬ ‫פתיחת המש"ן באירוע המשט‪ ,‬לדברי אורן‪,‬‬ ‫היתה חלק מהתארגנות שב"ס לקליטת מאות‬ ‫עצורים מהספינות‪ ,‬אך נערכה גם בשל‬ ‫העובדה שלוחמי יחידת 'מצדה' פעלו בשטח‬ ‫ביחד עם לוחמי שייטת ‪" .13‬פעילות שב"ס‬ ‫החלה עם הגיען של הספינות לנמל אשדוד‪,‬‬ ‫וליתר דיוק‪ ,‬עם 'רדת נוסעיהן לרציף‪ .‬בשטח‬ ‫כלאי אורן יעקב‬ ‫הנמל הוקמו מבעוד מועד עמדות קליטה‬ ‫ורישום של משטרת ישראל‪ ,‬צה"ל ומחלקת‬ ‫האסיר של שב"ס‪ .‬בזכות תכנון מוקדם של מנהל טכנולוגיות בשב"ס‪ ,‬הוצבו בשטח הנמל גם‬ ‫מצלמות מיוחדות‪ ,‬שאפשרו לנציגים במש"ן צפייה בשידור חי בפעילות המקצועית של כל‬ ‫יחידות שב"ס‪ .‬מסך אחד העביר שידור חי מנמל אשדוד‪ ,‬מסך נוסף הראה את התקדמות רכבי‬ ‫הליווי של 'נחשון'‪ ,‬באמצעות המסך השלישי עקבנו אחר הדיווחים בעולם‪ ,‬ואילו המסך הרביעי‬ ‫הקרין שידור חי של האכלוס הראשוני של העצורים בבתי הסוהר השונים"‪.‬‬ ‫שעות הלילה והיום במש"ן לוו בהערכות מצב של הנציב ובקבלת מידע שוטף מהמכלולים‬ ‫השונים‪" .‬התעדכנו כל העת בנתונים המספריים‪ ,‬שהיו הפעם מרכיב משמעותי ביותר בדיווחים‪,‬‬ ‫בשל מספרם הרב של העצורים ‪ 650 -‬איש‪ .‬הנתונים שהגיעו בזמן אמיתי למש"ן‪ ,‬הדגימו כמה‬ ‫עצורים יצאו‪ ,‬כמה עלו לרכבים וכמה הגיעו לבית הסוהר בנקודת זמן‪ .‬אפשר היה לראות על‬ ‫המסכים איך הכול עובד כמו מכונה משומנת‪ ,‬בצורה מופתית ממש‪ .‬מגיע הרבה כבוד לכל‬ ‫היחידות‪ ,‬שעבדו סביב השעון בצורה מקצועית ואיכותית‪ ,‬ברמה הגבוהה ביותר"‪.‬‬ ‫בסך הכול פעל המש"ן במבצע "רוחות שמים ‪ "7‬במשך ארבעה ימים ברציפות‪ ,‬כאשר הנציגים‬ ‫סביב השולחן‪ ,‬כמו גם הסמב"צים המתחלפים וכמובן הנציב‪ ,‬מגיעים לחיתוכי מצב (באחד מהם‬ ‫השתתף גם השר לבטחון הפנים‪ ,‬יצחק אהרונוביץ')‪ .‬כל זאת‪ ,‬במקביל לדיוני הדרג המדיני‪ .‬תוצאות‬ ‫המשט השפיעו אף הן על פעילות המש"ן‪ .‬פרשת ראאד סאלח‪ ,‬הודעת הרשות הפלשתינית על‬ ‫"יום זעם לאומי" והחשש שחמאס יגרום להתחממות השטח ולהצתת מהומות בתוך בתי הסוהר‬ ‫ כל אלה השאירו את אנשי המש"ן עוד זמן רב בפעילות ובמעקב‪ .‬ימים אחדים אחרי שהסתיים‬‫האירוע מסכם אורן‪" :‬עבודת המש"ן התנהלה בסינרגיה מדהימה‪ .‬כל דיווח שנכנס קיבל מיד‬ ‫תגובה‪ ,‬כל נציג פעל ביעילות ובדייקנות בתחומו‪ ,‬והכול עבד במהירות שיא ממש‪ .‬הסמב"צים‬ ‫עשו עבודה מסורה‪ ,‬עם תחושה שנקראו לדגל‪ .‬מה שנראה על המסכים היה לרגעים כמו סרט מתח‬ ‫מרתק‪ ,‬אבל אסור לנו לשכוח לרגע שבעבורנו זוהי מציאות"‪.‬‬ ‫ולתיעוד‪ .‬גם במשרדים בתחנה המרכזית בירושלים‬ ‫המשל"ט נשאר שוב בחדרון קטן בכניסה‪ .‬עוד‬ ‫מעבר אחד היה למשל"ט 'נחשון' ומשם עברנו‬ ‫למשל"ט החדש‪ .‬עכשיו זאת ליגה אחרת‪ ,‬שיא‬ ‫השכלול"‪ ,‬הוא מחייך‪" .‬אני יכול לצפות בשידור‬ ‫חי באסירים מסתובבים בחצר‪ ,‬בכל בית סוהר‪ ,‬בכל‬ ‫רגע נתון‪ .‬כשיש אירוע מתמשך בבית סוהר‪ ,‬הנציב‬ ‫מגיע לכאן מיד‪ ,‬אני מכוון לו את המצלמה והוא‬ ‫רואה הכול בזמן אמיתי"‪.‬‬ ‫את תקופת ההכשרה‪ ,‬הוא מתאר‪ ,‬העבירו ארבעת‬ ‫הסמב"צים בהתלהבות אדירה‪" .‬למדנו ממש בכיף‪.‬‬ ‫הלימודים היו במשל"ט החדש‪ ,‬ובעבורנו‪ ,‬גילוי‬ ‫עולם חדש של טכנולוגיות היה חוויה אדירה‪.‬‬ ‫אמנם נאלצנו ללמוד לתפעל את המערכות בתוך‬ ‫שבועיים‪ ,‬מפאת קוצר זמן‪ ,‬אבל עשינו הכול‬ ‫במרץ‪ .‬היום אנחנו באים בשמחה למשמרות‪ ,‬כי‬ ‫כאן הרבה יותר מעניין ובדיעבד‪ ,‬אני חייב להודות‪,‬‬ ‫גם הרבה יותר קל"‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫חיפשתי דרך ‪ -‬מצאתי חיים‬ ‫תוכנית "דרך לחיים" משלבת אסירים השפוטים בגין עבירות תעבורה‪ ,‬בפעילות הסברה מניעתית לבני־‬ ‫נוער בנושא תאונות דרכים … "אל תאמרו ‪ -‬לי זה לא יקרה" ‪ -‬הרצאה ממקור ראשון‪ ,‬של אסיר המכה‬ ‫על חטא מול קהל צעיר מרותק … מפגש מלב אל לב‬ ‫מאת‪ :‬יורם ברנע‬ ‫"אנו אסירים אשר הוכשרו כמסבירים לבני‬ ‫נוער‪ ,‬במסגרת תוכנית למניעת תאונות דרכים‪.‬‬ ‫אנחנו מצויים בתהליך שיקום ובמהלכו לוקחים‬ ‫חלק בפעילות חינוך והסברה‪ .‬במפגשים אנחנו‬ ‫מציגים את סיפורנו האישי ומעבירים לבני נוער‬ ‫את המסר‪' :‬אל תאמרו ‪ -‬לי זה לא יקרה'‪ .‬לנו‬ ‫זה כבר קרה‪ ,‬ואנחנו משלמים מחיר כבד‪ .‬פגענו‬ ‫בחיינו ובחיי אחרים‪ ,‬והיום אנחנו בדרך לחיים‬ ‫יותר נכונים‪ ,‬יותר טובים"‪ .‬את הווידוי הנוקב‬ ‫הזה משמיע אסיר בכלא 'שיטה'‪ .‬הוא טעם על‬ ‫בשרו את המחיר שמשלמים על הזלזול בחוק‬ ‫והוא מנסה למנוע זאת מאחרים‪ ,‬לא כפעולה‬ ‫פרטית שלו אלא כחלק ממסע הסברה שמפעיל‬ ‫שירות בתי הסוהר‪.‬‬ ‫"היום אני מבין"‬ ‫"החזון החל בקורס מתקדם של קציני חינוך"‪,‬‬ ‫מספרת רכזת חינוך לא־פורמלי ופרויקטים‬ ‫ייחודיים‪ ,‬ר‪/‬כ אורלי אנקונינה‪" .‬המטרה היתה‬ ‫טיפוח מנהיגות חינוכית צעירה מקרב קצינות‬ ‫החינוך בבתי הכלא השונים‪ .‬המשתתפות‬ ‫הונחו לעבוד על מיזם מסוים‪ ,‬ומבין השמונה‬ ‫שדנו בהם ‪ -‬נבחר מיזם "דרך לחיים"‪ .‬את‬ ‫המשימה לקחו על עצמן כלאי מיטל אליהו‬ ‫מכלא 'שיטה'‪ ,‬כלאי בטי אלקובי וכלאי תמה‬ ‫דוידוביץ' מכלא 'צלמון' והיא הובלה על ידי‬ ‫ראש ענף חינוך והשכלה‪ ,‬סג"ד לבנה לוי שי‪.‬‬ ‫תמיכה רחבה במיזם ניתנת גם על ידי מפקד‬ ‫כלא 'שיטה'‪ ,‬גנ"מ ראפת עותמן‪ ,‬הרואה בו‬ ‫נושא ראוי שיש לקדם ולפתח‪" .‬המיזם מבוסס‬ ‫על עקרונות פרויקט 'שלהבת'"‪ ,‬מסבירה מיטל‬ ‫אליהו‪" ,‬בגלל הדמיון בטיפול בנושא סמים‬ ‫ואלכוהול ועבריינות בדרכים"‪.‬‬ ‫מיטל‪ ,‬דבי ותמה גיבשו את הרקע התיאורטי‬ ‫ויצרו קשר עם הרשות הלאומית לבטיחות‬ ‫בדרכים במחוז הצפון‪ ,‬שנענתה ברצון לבקשה‬ ‫לשיתוף פעולה‪" .‬יחד 'מכרנו' את הרעיון‬ ‫לאסירים בעלי רקע בעבירות תעבורה‪ ,‬והם‬ ‫‪30‬‬ ‫עקרונות תוכנית "דרך לחיים"‬ ‫החזרת חוב ופיצוי לקהילה‬ ‫■‬ ‫עיבוד העבירה ותהליך שיקומי של הפוגע‬ ‫■‬ ‫שינוי דפוסי התנהגות בחיים ובתרבות הנהיגה‬ ‫■‬ ‫תוכניות מניעה והסברה בבתי הספר‬ ‫■‬ ‫העברת מסר של נהיגה זהירה בקרב האסירים‬ ‫הביעו את הסכמתם לקחת חלק בפרויקט"‪,‬‬ ‫מספרת אנקונינה‪.‬‬ ‫היום פעילים בפרויקט שמונה אסירים מתוך‬ ‫‪ 15‬שניגשו לוועדה בראשות אנקונינה‪ .‬מיון‬ ‫האסירים לפרויקט היה יסודי מאוד וכלל ניסיון‬ ‫להבין מה מניע אותם לחשיפה‪ .‬מדבריהם עלה‪,‬‬ ‫כי הדבר נובע מן הרצון לכפר על מעשיהם‬ ‫באמצעות העברת מסר לבני הנוער‪.‬‬ ‫תהליך העבודה עם האסירים נחלק לשני‬ ‫מעגלים‪ .‬האחד ‪ -‬הסיפור האישי והעברת‬ ‫מסר לבני נוער‪ ,‬והאחר ‪ -‬פן אישי־טיפולי של‬ ‫התבוננות בסיפור החיים‪" .‬העבודה"‪ ,‬מפרטת‬ ‫אנקונינה‪" ,‬היא כמו בקבוצת תמיכה טיפולית‪.‬‬ ‫במשך שלושה חודשים מעבדים את הסיפור‪ ,‬את‬ ‫המסרים והתובנה ‪ -‬ואת כל אלה ניתן לתמצת‬ ‫בשלוש מילים‪' :‬היום אני מבין'‪ .‬אבל ההבנה‬ ‫לא באה מאליה‪ .‬היא תוצאה של הכשרה בעזרת‬ ‫יועצת לגיל ההתבגרות‪ ,‬סדנה עם בימאית‬ ‫תיאטרון כדי ללמוד איך לעמוד מול קהל‬ ‫ופגישה עם אב שבתו נהרגה בתאונת דרכים‪.‬‬ ‫הקבוצה הראשונה כבר ביקרה בשלושה בתי‬ ‫ספר תיכוניים (נוסף על ביקור בכלא 'אופק')‪,‬‬ ‫והיא מהווה דגם שעל פיו יצטרפו עוד אסירים‬ ‫לתוכנית‪ .‬אחד המשפטים החשובים שצצו‬ ‫בתהליך ההכשרה‪ ,‬שופך אור על הכרתם של‬ ‫האסירים במעשיהם‪ :‬כפי שאני מתנהג בחיים‪,‬‬ ‫כך אני על הכביש"‪.‬‬ ‫ההשלכות של נהיגה פרועה‬ ‫בכלא 'אופק'‪ ,‬בו כלואים אסירים צעירים‪,‬‬ ‫התרחש מפגש לא שגרתי‪ .‬מ‪ .‬צ‪ ,.‬אסיר בכלא‬ ‫'שיטה'‪ ,‬וש‪ .‬מ‪ .‬מכלא 'גלבוע'‪ ,‬עמדו על במה‬ ‫מול ‪ 30‬אסירים צעירים‪ ,‬חדורי אמונה שיש‬ ‫ביכולתם להשפיע על הצעירים לנהוג אחרת‪.‬‬ ‫בחדר הדחוס שרר שקט מופתי‪" .‬יש להם קושי‬ ‫להתרכז וגם אם יהיו הפרעות מצד הקהל‪ ,‬צריך‬ ‫לקבל את זה"‪ ,‬הסבירה ר"ת חינוך של 'אופק'‪,‬‬ ‫ר‪/‬כ מאירה נחשון‪ .‬אמרה והתבדתה‪ .‬הצעירים‪,‬‬ ‫בני ‪ 14‬עד ‪ ,18‬הפגינו נכונות לשמוע‪ ,‬להקשיב‬ ‫ולהפנים‪ .‬לפני הכניסה לאולם נערכה שיחת‬ ‫הכנה קצרה מלווה בכיבוד קל‪ ,‬כדי לפוגג‬ ‫את המתח שניכר על פניהם של שני האסירים‬ ‫הבוגרים‪.‬‬ ‫מ‪ .‬צ‪ .‬דיבר ראשון‪ .‬הוא שפוט לשלוש שנים‬ ‫על עבירות סמים‪ ,‬אלימות ותעבורה‪ .‬הוא גדל‬ ‫בבית צפוף במיוחד‪ ,‬אבל נהנה מתחושה של‬ ‫אהבה‪" .‬קיבלתי כל מה שרציתי ואף אחד לא‬ ‫אמר לי מה לעשות‪ .‬לא ידעתי מהם גבולות"‪,‬‬ ‫סיפר‪ .‬כשהיה בן ‪ 10‬אמו נפטרה מסרטן‪ ,‬ואז‬ ‫התחילו חייו להיתדרדר‪ .‬בחודשים האחרונים‬ ‫לפני מותה שהה אתה בבית החולים‪ ,‬לא הלך‬ ‫לבית הספר וראה איך אביו מתמכר לסמים‬ ‫אבא‪ ,‬מכור לסמים‪ ,‬נפטר בשלב יותר מאוחר‪,‬‬ ‫הוא עבר גירושים‪ ,‬מאסרים ‪ -‬כל אלה התנקזו‬ ‫אליו ובסופו של דבר‪ ,‬אחרי עזרה שקיבל‪ ,‬הפנים‬ ‫שעשה בחייו בחירות לא נכונות‪ .‬ההופעות שלו‬ ‫בפני שומעים צעירים הן המסרים שלו‪" .‬אני‬ ‫לא נענה יותר ללחץ חברתי של אנשים לא‬ ‫מתאימים‪ ,‬שרוצים לראות בי את הגיבור של‬ ‫פעם‪ .‬אפילו ויתרתי על השליש שהייתי אמור‬ ‫לקבל‪ ,‬כדי לעשות משהו רציני עם עצמי"‪.‬‬ ‫כלאי מיטל אליהו והעו"סית רס"ר אורטל אברג'יל‬ ‫קצינת החינוך כלאי מיטל אליהו והעו"סית‬ ‫רס"ר אורטל אברג'יל לא מצליחות להסתיר את‬ ‫שביעות רצונן‪ .‬הן צופות בנערים המקשיבים‬ ‫ובאסירים הבוגרים המסבירים וחשות‬ ‫שהתוכנית מצליחה‪" .‬זהו מפגש־מראה"‪,‬‬ ‫מסבירה אנקונינה‪" ,‬שמאפשר התחברות לעבר‬ ‫האישי הקשה ‪ -‬לקראת עתיד טוב יותר"‪.‬‬ ‫גם ש‪.‬מ‪ .‬נמצא בתהליך דומה‪ .‬הוא נשפט בגין‬ ‫סיכון חיי אדם על הכביש וגם על סמים‪" .‬אתם‬ ‫בגיל שאתם יכולים לשנות את הראש"‪ ,‬הוא‬ ‫פונה לשומעים הצעירים‪" .‬הפסיקו עם קלות‬ ‫הראש שלכם בנהיגה‪ .‬צריך לקחת בחשבון את‬ ‫ההשלכות של נהיגה פרועה‪ .‬מי שמחזיק בהגה‬ ‫כשהוא מסטול ומנסה לברוח משוטר‪ ,‬לא יגיע‬ ‫רחוק"‪ .‬הוא יודע זאת מניסיון אישי‪" .‬חייתי בלי‬ ‫גבולות‪ ,‬יום אחד התעוררתי ועכשיו אני משלם‬ ‫את המחיר"‪ .‬הוא מסביר לשומעים שאף אחד‬ ‫לא מתכוון לעשות תאונה‪ ,‬אבל מי שמצוי תחת‬ ‫השפעת סמים או אלכוהול ‪ -‬מועד לכך‪.‬‬ ‫"חייתי בלי גבולות‪,‬‬ ‫יום אחד התעוררתי‬ ‫ועכשיו אני משלם‬ ‫את המחיר"‬ ‫וסוחר בהם‪ .‬הוא צבר כעסים‪ ,‬לא הסכים לקבל‬ ‫עזרה מאף אחד וביצע עבירות של גניבה‬ ‫ופריצה‪" .‬צפצפתי על כל העולם‪ ,‬ובגיל ‪13‬‬ ‫נעצרתי בפעם הראשונה‪ .‬רציתי להראות שאני‬ ‫גבר וחשבתי שזאת הדרך‪ .‬אמא היתה חסרה לי‬ ‫והייתי מלא פחדים מהכלא‪ ,‬אבל לא שיתפתי‬ ‫אף אחד"‪ .‬זה היה הנתיב שבסופו של דבר הוביל‬ ‫אותו לכלא‪ ,‬והחרטה שלו עכשיו הובילה אותו‬ ‫להשתתף בתוכנית "דרך לחיים"‪ .‬הוא מודה‬ ‫שההתנהגות שלו כמלך העולם‪ ,‬בעיני עצמו‪,‬‬ ‫וה'פוזות' שהפגין ‪ -‬הרסו את חייו‪" .‬אם הייתי‬ ‫מוכן לקבל עזרה כשהייתי ילד"‪ ,‬מתוודה מ‪ .‬צ‪,.‬‬ ‫"אם הייתי מוכן אז להודות שאני פוחד ‪ -‬לא‬ ‫הייתי מגיע לכלא"‪.‬‬ ‫מ‪.‬צ‪ .‬נחשף‪ ,‬וזה לא היה לו קל‪ .‬כשהוא‬ ‫שוטח את תולדות חייו בפני אנשים זרים‪ ,‬אפשר‬ ‫להבחין בדמעה בזווית העין‪ :‬אמא נפטרה‪,‬‬ ‫ערך החיים‬ ‫הופעתם של האסירים בפני תלמידי תיכון‬ ‫נבנית על פי דגם מוגדר מראש‪ :‬הצגה עצמית‪,‬‬ ‫הרקע ממנו בא הדובר‪ ,‬הבית בו גדל‪ ,‬סיפורי‬ ‫ילדות‪ ,‬נהיגה ראשונה‪ ,‬ציר החיים מול ציר‬ ‫התנועה‪ ,‬המעצר הנוכחי וההגעה לתובנה‪.‬‬ ‫התהליך שעברו הדוברים אינו מובן מאליו‪ .‬הוא‬ ‫פרי השקעה מאומצת והתקדמות אינטנסיבית‪.‬‬ ‫אחרי הופעה בבית ספר תיכון או בכלא‪ ,‬מוגשת‬ ‫לאסירים המרצים תמיכה‪ .‬כולם יושבים יחד‪,‬‬ ‫מנתחים את האירוע ומפיקים לקחים לעתיד‪.‬‬ ‫אורלי אנקונינה‪ ,‬המשקיפה על ההרצאה‪,‬‬ ‫לא מתאמצת להסתיר את רגשותיה‪" .‬קמים‬ ‫הרבה מיזמים"‪ ,‬היא מבהירה‪" ,‬אבל המחויבות‬ ‫לפרויקט הזה היא ברמה אחרת לגמרי‪ .‬כאן דנים‬ ‫בערך החיים ומכאן המחויבות האישית‪ .‬לכולנו‬ ‫היה ברור שזה מיזם חיוני‪ ,‬למרות התפקידים‬ ‫האחרים שיש לכל אחת מן המנחות‪ .‬כשמונחת‬ ‫על הכף הצלת חיים‪ ,‬המחויבות היא מלאה"‪.‬‬ ‫ויש לה עוד משפט לסיום‪ ,‬וניכר עליה שהוא‬ ‫בוער בעצמותיה‪" :‬פרויקט כזה מחזיק אותנו עם‬ ‫בעירה לעשייה‪ ,‬ובפעילות הזאת כולם מטעינים‬ ‫את כולם"‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫מחקר‬ ‫"שלוש פסילות ואתה‬ ‫מחוץ למשחק"‬ ‫ענישה מוגברת על שלוש עבירות אלימות‪ :‬האם כך ייעלמו הפושעים מהרחובות?‬ ‫מאת‪ :‬ר"כ תומר כרמל‪ ,‬ק' מחקר‪ ,‬וגנ"מ ד"ר דרור ולק‪,‬‬ ‫ראש יחידת המחקר‬ ‫(‪three strikes and‬‬ ‫"הפשיעה גואה"‪" ,‬גל אלימות שוטף את‬ ‫הרחובות"‪" ,‬הפשע ממשיך להשתולל"‪ .‬כותרות‬ ‫כאלה מופיעות בעיתונים חדשים לבקרים‪ ,‬והן‬ ‫מלמדות כי הציבור חש שבשנים האחרונות‬ ‫הפשיעה מרימה ראש‪ .‬סקר שנתי של "המכון‬ ‫לחקר ביטחון הקהילה" מראה כי בשנים האחרונות‬ ‫הולכת ופוחתת תחושת הביטחון האישי‪ ,‬שנה אחר‬ ‫שנה‪ .‬למרות תחושות קשות אלה‪ ,‬נתוני משטרת‬ ‫ישראל מצביעים דווקא על ירידה עקבית בשיעורי‬ ‫הפשיעה המדווחת מאז תחילת שנות האלפיים‪.‬‬ ‫ירידה זו נצפית ברוב תחומי הפשיעה‪ :‬באופן כללי‬ ‫הפשיעה המדווחת במדינת ישראל ירדה בכ־‪5%‬‬ ‫בכל שנה בחמש השנים האחרונות‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫בשנים ‪ ,2009-2004‬מספר עבירות האלימות‬ ‫החמורה עלה ב־‪ ,0.5%‬בעוד שאוכלוסיית המדינה‬ ‫גדלה ב־‪ .9.6%‬אך כאמור‪ ,‬למרות שהנתונים‬ ‫מצביעים על ירידה בפשיעה בישראל‪ ,‬רווחת‬ ‫בציבור התחושה שהפשיעה גוברת ושמערכת‬ ‫אכיפת החוק איננה מתפקדת כראוי‪.‬‬ ‫נהוג לחשוב שהמדינה נוהגת בשני אופנים‬ ‫להקטנת הפשיעה‪ :‬הגברת האכיפה ‪ -‬והחמרת‬ ‫העונשים‪ .‬בשעה שהגברת האכיפה קשה לביצוע‬ ‫ויקרה‪ ,‬החמרת הענישה היא הליך קל לביצוע‪.‬‬ ‫תיקון החוק עצמו אינו דורש משאבים ומימושו‬ ‫מהיר יחסית‪ ,‬ולכן המערכת הפוליטית מעדיפה‬ ‫אותו‪ .‬החמרת הענישה נעשית לרוב ביחס לעבירה‬ ‫מסוימת‪ ,‬כתגובה לעלייה בשכיחותה או בבולטות‬ ‫הציבורית שלה‪ .‬דוגמה לכך היא הענישה‪ ,‬החמורה‬ ‫ביותר‪ ,‬על דיבור בטלפון נייד בעת נהיגה‪ .‬חוץ‬ ‫מההרתעה הנובעת מהחמרת הענישה‪ ,‬ענישה‬ ‫חמורה מטרתה גם להרחיק את הפושע מהחברה‪,‬‬ ‫ולמנוע ממנו לבצע פשעים נוספים‪ .‬דוגמה מובהקת‬ ‫של גישה זו היא מאסר עולם‪ :‬מעבר להרתעה‬ ‫הנובעת מההשלכות החמורות של מאסר כזה‪,‬‬ ‫השהייה הארוכה בכלא מונעת מהפושע לחזור על‬ ‫פשעים דומים‪ .‬בשני העשורים האחרונים תפיסה‬ ‫זו‪ ,‬של הרתעה חמורה והרחקה לצמיתות של‬ ‫עבריינים מהחברה‪ ,‬באה לידי ביטוי בחוקי "שלוש‬ ‫ענישה קשוחה‬ ‫נורמן ויליאמס הוא הומלס מכור לסמים‬ ‫בן ‪ 46‬המתגורר בקליפורניה‪ .‬בשנת ‪ 1982‬הוא פרץ‬ ‫לדירה והיה ביש מזל דיו להישדד במסלול מנוסתו;‬ ‫בהמשך סייע למשטרה לאתר את הרכוש הגנוב‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1992‬הוא גנב כמה מקדחי עץ מסטודיו‬ ‫לאמנות; הבעלים הפתיע אותו ונורמן שמט את‬ ‫הרכוש הגנוב וברח‪ .‬בשנת ‪ 1997‬הורשע בגין‬ ‫גניבת ג'ק ממשאית‪ .‬זה היה הצעד האחרון שלו‬ ‫בדרך למאסר עולם‪ .‬נורמן נענש על פי חוק "שלוש‬ ‫הפסילות"‪.‬‬ ‫חוקי "שלוש פסילות" נחקקו בארצות הברית‬ ‫מאז שנות ה־‪ ,90‬והם מיושמים בכמחצית ממדינות‬ ‫ארצות הברית בווריאציות מגוונות‪ .‬אחת הגרסאות‬ ‫המחמירות ביותר של החוק יושמה במדינת‬ ‫קליפורניה ב־‪ 1994‬בעקבות הרצח המזעזע של‬ ‫פולי קלאס בת ה־‪ 12‬שנחטפה ממסיבת פיג'מות‬ ‫בביתה‪ .‬לפי חוק זה מוטל על עבריין מאסר מנדטורי‬ ‫(ללא שיקול דעת של שופט) שבין ‪ 25‬שנים למאסר‬ ‫עולם ללא אפשרות לשחרור מוקדם על כל עבירה‬ ‫שלישית מסוג פשע‪ .‬במקור הבטיח החוק "לשים‬ ‫מאחורי סורג ובריח פושעי קריירה האונסים‬ ‫ורוצחים נשים וילדים"; בפועל‪ ,‬מופעל החוק גם‬ ‫בגין עבירות לא אלימות‪ ,‬כגון גניבה‪ .‬וכך‪ ,‬עד שנת‬ ‫‪ 15 ,2009‬שנים לאחר החלת החוק בקליפורניה‪,‬‬ ‫יותר מ־‪ 8,400‬אסירים מרצים עונש מאסר שבין ‪25‬‬ ‫שנים למאסר עולם כתוצאה מהחלת חוק "שלוש‬ ‫הפסילות"‪ 55% .‬מאסירים אלה הורשעו בפעם‬ ‫השלישית על עבירה לא אלימה‪ ,‬ואף על עבירות‬ ‫רכוש קלות כגניבת מוצרים פעוטי־ערך מחנויות‪.‬‬ ‫לאמיתו של דבר‪ ,‬פחות מ־‪ 2%‬מאסירים אלה‬ ‫הורשעו ברצח או בהריגה‪.‬‬ ‫לחוק השפעות מרחיקות לכת על מערכות‬ ‫האכיפה ועל החברה כולה‪ .‬בגלל הענישה‬ ‫הקשוחה‪ ,‬עסקאות טיעון והודאות נעשו מאוד‬ ‫‪32‬‬ ‫הפסילות" האמריקניים‪ ,‬או בשמם המלא‪" :‬שלוש‬ ‫פסילות ואתה מחוץ למשחק"‬ ‫‪ .)you're out‬חוקים אלה שאבו את שמם ממשחק‬ ‫הבייסבול‪ ,‬שבו שחקן שנפסל שלוש פעמים מוצא‬ ‫מהמשחק‪.‬‬ ‫לא כדאיות לנאשמים בפעם השלישית‪ ,‬משום‬ ‫שגם המרת סעיף האישום החמור בסעיף מקל‬ ‫יותר‪ ,‬עדיין תשלח אותם למאסר עולם‪ .‬לפיכך גם‬ ‫מספר ההודאות באשמה ירד בצורה ממשית‪ ,‬מה‬ ‫שהוביל לעומס גדול על מערכת השפיטה‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬בגלל עונש המאסר הארוך הצפוי להם‪ ,‬עצורים‬ ‫שהואשמו בעבירה שלישית תויגו כבעלי סיכון‬ ‫גבוה לבריחה ולא שוחררו בערבות‪ ,‬דבר שהוביל‬ ‫לעלייה באוכלוסיית העצורים עד תום ההליכים‪.‬‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬בשנים הראשונות שבהן הוחל החוק‪,‬‬ ‫חלה עלייה ממשית במספר רציחות השוטרים‬ ‫במדינה‪ ,‬כנראה כתגובה נואשת של עבריינים‬ ‫סדרתיים שעמדו מול האשמה שלישית‪.‬‬ ‫סיבות לירידה בפשיעה‬ ‫במוקד הדיון הציבורי על האפקטיביות של‬ ‫חוק "שלוש הפסילות" עומדת הירידה הדרמטית‬ ‫בשיעורי הפשיעה בארצות הברית במהלך שנות‬ ‫ה־‪ 90‬של המאה ה־‪ .20‬וכך‪ ,‬בשנים ‪2000-1991‬‬ ‫חלה ירידה של ‪ 33%‬בכלל עבירות האלימות‪:‬‬ ‫עבירות אינוס ירדו ב־‪ ,24%‬שוד ב־‪ 47%‬ותקיפה‬ ‫בנסיבות מחמירות ב־‪ .25%‬ההקבלה הכרונולוגית‬ ‫בין הירידה בפשיעה לבין מועד החלתו של חוק‬ ‫"שלוש הפסילות"‪ ,‬עודדה את תומכי החוק לייחס‬ ‫את הירידה להחלת החוק‪ ,‬אולם מחקרים רבים‬ ‫שוללים ייחוס זה‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בשנים אלה הירידה‬ ‫בפשיעה אירעה בכלל מדינות ארצות הברית‪ ,‬גם‬ ‫במדינות שלא חוקקו חוק מסוג זה‪.‬‬ ‫בתרשים אפשר לראות ששיעור עבירות‬ ‫האלימות ירד מתחילת שנות ה־‪ ,90‬במידה דומה‪,‬‬ ‫בקליפורניה ובכלל מדינות ארצות הברית‪ .‬חשוב‬ ‫להבחין שהירידה בפשיעה החלה כבר בשנת‬ ‫‪ ,1992‬עוד לפני החלת חוק "שלוש הפסילות"‬ ‫בקליפורניה‪ .‬כמו כן לא נמצא הבדל בירידה‬ ‫בפשיעה בין מדינות שהפעילו חוק "שלוש‬ ‫פסילות" מחמיר לבין מדינות שהפעילו חוק‬ ‫מרוכך‪ .‬הסיבות לירידה בפשיעה עדיין לא התבררו‬ ‫דיין וככל הנראה קשורות לגורמים שונים‪ ,‬ובהם‬ ‫צמיחה כלכלית דרמטית בשנות ה־‪ ,90‬הפחתה‬ ‫בשיעורי האוכלוסייה המועדת לעבריינות (בני‬ ‫‪ 15‬עד בני ‪ )30‬בעקבות הזדקנות האוכלוסייה של‬ ‫מס' עבירות אלימות ל‪ 100,000-‬תושבים בשנים‬ ‫‪ 2008-1990‬בכלל מדינות ארצות הברית ובמדינת‬ ‫קליפורניה (הקו האנכי מציין את השנה שבה נכנס‬ ‫חוק שלוש הפסילות לתוקף בקליפורניה)‬ ‫ארצות הברית‪ ,‬ועלייה דרמטית בהיקף הכליאה‬ ‫שהרחיקה את העבריינים מהרחובות‪.‬‬ ‫לנוכח הביקורת הציבורית וההשלכות‬ ‫המצטברות של חוקי "שלוש הפסילות" בארצות‬ ‫הברית‪ ,‬נרשמת בשנים האחרונות מגמה של‬ ‫ריכוך ואף קמות יוזמות לביטול חוקים אלה‪ .‬גם‬ ‫בפרקטיקה המשפטית יש יותר ויותר מקרים שבהם‬ ‫תובעים ושופטים עושים שימוש בשיקול דעת כדי‬ ‫לזכות עבריינים בעבירות מינוריות ולמנוע את‬ ‫החלת חוק "שלוש הפסילות" בעניינם‪.‬‬ ‫הרתעה נוסח ישראל‬ ‫בשנת ‪ 2007‬הגיש חבר הכנסת יוחנן פלסנר‬ ‫ממפלגת קדימה הצעה לתיקון חוק העונשין ברוח‬ ‫חוק "שלוש הפסילות"‪ .‬מטרת ההצעה היתה "לחזק‬ ‫את תחושת הביטחון של הציבור באמצעות הגברת‬ ‫ההרתעה על עברייני אלימות מועדים והגנה‬ ‫על החברה על ידי הרחקתם של אותם עבריינים‬ ‫חוזרים"‪ ,‬לשון ההסבר להצעה‪ .‬לפי הצעה זו‪,‬‬ ‫אם נמצא אדם אשם בעבירה אלימה‪ ,‬בפריצה או‬ ‫בגניבת רכב בפעם השלישית‪ ,‬יושת עליו מאסר‬ ‫מינימום של ‪ 12‬שנים‪ ,‬ובנסיבות מיוחדות לא פחות‬ ‫מ־‪ 5‬שנים‪ .‬החמרה זו חלה כשטווח הזמן בין ביצוע‬ ‫העבירות השונות אינו עולה על ‪ 15‬שנה‪.‬‬ ‫הראינו לעיל כי השפעתו של החוק הקליפורני‬ ‫על הפחתת הפשיעה מוטלת בספק‪ ,‬בעוד‬ ‫השלכותיו השליליות ברורות‪ .‬להלן נבקש‬ ‫לבדוק מהן ההשלכות הצפויות של הצעת החוק‬ ‫הישראלית‪ .‬נראה שהקשת הרחבה יחסית של‬ ‫העבירות הנכללות בהצעת החוק דומה לרוחב‬ ‫היריעה של החוק הקליפורני‪ .‬מנגד‪ ,‬הענישה‬ ‫המנדטורית מקלה הרבה יותר‪ :‬החוק הקליפורני‬ ‫משית עונש של מאסר עולם‪ ,‬ואילו הצעת החוק‬ ‫הישראלית מוגבלת לעונש של ‪ 12‬שנות מאסר‬ ‫בלבד‪ ,‬היכול להתקצר ל־‪ 5‬שנים על פי החלטתו‬ ‫המנומקת של בית־המשפט‪ .‬מכאן שהצעת החוק‬ ‫היא הרתעתית בעיקרה‪ ,‬ואינה מיועדת להרחיק את‬ ‫העבריין הסדרתי מהחברה לצמיתות‪.‬‬ ‫השפעה זו מצומצמת אף יותר מהנראה במבט‬ ‫ראשון‪ ,‬משום שעונש של ‪ 12‬שנות מאסר ישפיע‬ ‫אך במעט על חלק נכבד מעברייני המין והעבריינים‬ ‫הקטלניים‪ ,‬שהרי עונשם ממילא כבד יותר מעונש‬ ‫המינימום המוצע‪ .‬הצעת החוק בצורתה העכשווית‬ ‫תשפיע בעיקר על עברייני הרכוש‪ ,‬הנענשים‬ ‫באופן קל הרבה יותר‪ .‬אולם השפעתה של החמרת‬ ‫הענישה נגד עברייני רכוש מוטלת בספק אף‬ ‫היא‪ ,‬בגלל איכות האכיפה של עבירות מסוג‬ ‫זה‪ .‬האכיפה של עבירות רכוש נמוכה יותר מכל‬ ‫קטגוריה אחרת של עבירות‪ 7% :‬בלבד מעבירות‬ ‫הרכוש המדווחות מבשילות לכדי מעצר חשודים‪,‬‬ ‫לעומת כ־‪ 30%‬מעבירות מין וכ־‪ 35%‬מעבירות‬ ‫נגד גוף‪ .‬על פי עקרונות בתורת המשחקים‪ ,‬כאשר‬ ‫האכיפה נמוכה‪ ,‬ייטו עבריינים להעריך את סיכויי‬ ‫התפיסה שלהם כנמוכים עוד יותר ממה שהם‬ ‫באמת‪ ,‬וייטו להתייחס פחות להחמרה בענישה‪,‬‬ ‫ואף להתעלם ממנה כגורם מרתיע נגד פעילותם‬ ‫העבריינית‪.‬‬ ‫אין פתרון קסם לצמצום הפשיעה‬ ‫תיחום שלוש העבירות למסגרת זמן של‬ ‫‪ 15‬שנים מכוונת להתמקד בעבריינים צעירים‬ ‫יחסית‪ ,‬שהטיפול בהם חשוב במיוחד‪ .‬אולם נראה‬ ‫שהסיכוי של עבריין להיתפס בגין שלוש עבירות‬ ‫אלימות במסגרת זמן של ‪ 15‬שנה אינו גבוה‪,‬‬ ‫שכן עבריין מסוג זה יהיה כלוא במשך תקופה‬ ‫לא מבוטלת במסגרת זמן זו‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬מרבית‬ ‫העבריינים ש"יצליחו" לבצע שלוש עבירות‬ ‫רלוונטיות להצעת החוק‪ ,‬להיתפס בגינן ולהימצא‬ ‫אשמים בדין בתוך ‪ 15‬שנים‪ ,‬כבר יהיו מבוגרים‬ ‫יחסית וסביר שרובם יהיה כבר בשלהי ה"קריירה"‬ ‫העבריינית שלהם‪ .‬לכן גם הרחקתם של עבריינים‬ ‫כאלה מהחברה לא תשפיע השפעה של ממש על‬ ‫"הסדר החברתי במדינה ועל ביטחון התושבים"‬ ‫ לשון הצעת החוק‪ .‬כמו כן‪ ,‬בגלל הקושי לבצע‬‫שלוש עבירות מהסוגים המוזכרים בהצעת החוק‬ ‫בפרק הזמן הקצר יחסית‪ ,‬נראה שהעבריינים‬ ‫הסדרתיים שיושפעו מחוק כזה יהיו בעיקר‬ ‫עבריינים שכל שלוש העבירות שלהם הן עבירות‬ ‫רכוש ותקיפות פשוטות‪ ,‬שבגינן עונש המאסר הוא‬ ‫קצר יחסית‪ .‬הקביעה שקבוצת עבריינים זו היא‬ ‫הפוגעת בתחושת הביטחון האישי של האזרחים‬ ‫נראית לא מבוססת כלל‪.‬‬ ‫נראה אפוא כי החוק‪ ,‬בניסוחו הישראלי המרוכך‪,‬‬ ‫לא ילכוד ברשתו את העבריינים המשפיעים על‬ ‫תחושת הביטחון של האזרחים‪ .‬מנגד‪ ,‬הפעלת‬ ‫החוק עלולה להוביל לאותן תוצאות לא־רצויות‬ ‫שאליהן הוביל החוק הקליפורני‪ ,‬גם אם בהיקפים‬ ‫קטנים יותר‪ .‬על פי אומדן מִנהל התכנון בשב"ס‪,‬‬ ‫מספר האסירים צפוי לגדול בעקבות החוק המוצע‬ ‫בכ־‪ 1,000‬לפחות בתוך עשר שנים‪ .‬עלות בניית‬ ‫מתקני כליאה עבור מספר כזה של אסירים מוערכת‬ ‫בכ־‪ 220‬מיליון שקלים‪ ,‬ואחזקת אסירים אלה‬ ‫תעלה כ־‪ 80‬מיליון שקלים בשנה‪.‬‬ ‫כיוון שבעקבות החוק המוצע צפויים חלק‬ ‫מהעצורים בשלישית לעונש חמור‪ ,‬יש סבירות‬ ‫גבוהה יותר שינסו להתחמק מהעונש ולברוח‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך‪ ,‬פחות עצורים ישוחררו או ייהנו‬ ‫מחלופת מעצר עד בירור עניינם בבית המשפט‪,‬‬ ‫והם ייאלצו להישאר במעצר עד תום ההליכים‪.‬‬ ‫מעצרים ממושכים אלה יפגעו בנאשמים‪ ,‬וישיתו‬ ‫נטל מערכתי נוסף על מערך הכליאה‪ .‬הנטל על‬ ‫מערכת השפיטה יגדל משום שאותם נאשמים ייטו‬ ‫פחות להודות באשמה‪ ,‬התביעה תמעיט בהסדרי‬ ‫טיעון והמשפטים יתארכו‪.‬‬ ‫אנשי רוח‪ ,‬דת וחינוך‪ ,‬גורמי ממשל ואקדמיה‬ ‫מבקשים פתרונות לצמצום הפשיעה‪ ,‬אולם דומה‬ ‫שאין פתרון קסם אחד‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬נראה כי‬ ‫פתרונות ישירים‪ ,‬כמו אלה הנוגעים להחמרת‬ ‫הענישה‪ ,‬אינם עומדים במבחן האפקטיביות‬ ‫ומחירם החברתי‪ ,‬כמו גם עלותם הכספית‪ ,‬גבוהים‬ ‫מתועלתם‪.‬‬ ‫מאמר זה הוא תמצות של עבודת מטה של יחידת‬ ‫המחקר‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫התגלית של שב"ס‬ ‫לאחרונה נחתם שיתוף פעולה בין שירות בתי הסוהר לפרויקט "תגלית"‪ ,‬המביא לארץ זה שנים צעירים יהודים‬ ‫לסיורים חינוכיים‪ ,‬שמטרתם חיזוק הקשר והזיקה למדינה ולמורשתה … מעתה יתלוו לסיורים גם אנשי שב"ס‪,‬‬ ‫כשעל כתפיהם אחריות רבה ‪ -‬להשפיע‪ ,‬לעצב ולחזק את תדמיתה של ישראל בעולם ובעיני הצעירים‬ ‫מאת‪ :‬עין־יה גבע‬ ‫פרויקט "תגלית" (‪" ,Birthright Israel‬זכות־‬ ‫אבות") הינו מיזם של הסוכנות היהודית‪ ,‬שהוקם‬ ‫במטרה להילחם בתופעת ההתבוללות של הדור‬ ‫בצה"ל‪ .‬המפגשים הללו מחברים את ההיסטוריה‬ ‫של מדינת ישראל ואת המורשת היהודית בת אלפי‬ ‫השנים עם ההווה ‪ -‬עם דור הישראלים‪ ,‬בני גילם‬ ‫של משתתפי "תגלית"‪ .‬אלה מביאים אל המפגשים‬ ‫את החוויה האישית־הקרובה‪ ,‬האותנטית‪ ,‬של‬ ‫האפשרות לשלב גם את אנשי הארגון בפרויקט‪.‬‬ ‫לפני כמה חודשים‪ ,‬באישור נציב שב"ס‪ ,‬נחתם‬ ‫שיתוף הפעולה בין שני הגופים‪.‬‬ ‫רב כלאי אפרת בוכריס‪ ,‬קצינת חינוך סגל‬ ‫וממובילי התהליך בשב"ס‪ ,‬מספרת כי נציגי הארגון‬ ‫"ההיסטוריה של העם היהודי רצופה‬ ‫שלילת חופש ‪ -‬החל ממחנות הריכוז‬ ‫ועד לאסירי ציון‪ .‬אנחנו יכולים‬ ‫לשמש דוגמה ומופת לאחזקת‬ ‫אסירים ביטחוניים ולשמירה‬ ‫על זכויותיהם"‬ ‫כלאי נופר חוכיימה‬ ‫הצעיר היהודי בתפוצות‪ ,‬ובמקביל‪ ,‬לחזק את הקשר‬ ‫בין צעירי התפוצות לישראל‪ .‬המיזם הוקם בשנת‬ ‫‪ 2000‬כשותפות של תורמים יהודים עם ממשלת‬ ‫ישראל ועם הקהילות היהודיות ברחבי העולם‪.‬‬ ‫במסגרת הפרויקט‪ ,‬מגיעים לישראל צעירים‬ ‫יהודים בני ‪18‬־‪ ,26‬לסיור חינוכי בן עשרה ימים‬ ‫ולהיכרות ראשונית עם הארץ‪ .‬רוב משתתפי‬ ‫"תגלית" הם סטודנטים ובמהלך הביקור בארץ הם‬ ‫נחשפים לפרקים מרכזיים בתולדות העם והמדינה‪,‬‬ ‫באמצעות סיורים באתרים ובמוסדות לאומיים‪.‬‬ ‫במקביל נערכים מפגשים יזומים עם ילידי הארץ‬ ‫ סטודנטים‪ ,‬קצינים וחיילים נבחרים המשרתים‬‫‪34‬‬ ‫ה"צבר" הישראלי; את תפיסת עולמו‪ ,‬ערכיו‬ ‫ואמונתו‪.‬‬ ‫הנתונים מלמדים כי עד שנת ‪ 2010‬ביקרו בארץ‬ ‫במסגרת הפרויקט יותר מ־‪ 200‬אלף סטודנטים‪,‬‬ ‫שהגיעו מ־‪ 50‬מדינות ‪ -‬בין היתר מארצות הברית‪,‬‬ ‫מערב אירופה‪ ,‬ברזיל‪ ,‬ארגנטינה‪ ,‬אורוגוואי‪,‬‬ ‫מדינות חבר העמים‪ ,‬הודו‪ ,‬פינלנד ועוד‪ .‬במקביל‪,‬‬ ‫יותר מ־‪ 30‬אלף חיילים וסטודנטים ישראלים נטלו‬ ‫חלק במיזם‪.‬‬ ‫עד השנה היה צה"ל הארגון הבטחוני היחיד‬ ‫השותף ל"תגלית"‪ .‬במהלך השנתיים האחרונות‪,‬‬ ‫נרקם קשר עם שירות בתי הסוהר‪ ,‬כדי לבדוק את‬ ‫כבר נבחרו ומשולבים בהדרגה על פי מועדי ההגעה‬ ‫של הקבוצות‪" .‬העניין שלנו בפרויקט 'תגלית'‬ ‫החל מתוך הכרה כי שירות בתי הסוהר הוא ארגון‬ ‫בטחוני‪ ,‬המקביל לכוחות הביטחון האחרים‪ .‬חשבנו‬ ‫על חיילי החובה שלנו‪ ,‬מחד‪ ,‬ועל האוריינטציה‬ ‫של הארגון‪ ,‬מאידך ‪ -‬ארגון בטחוני המייצג ערכים‬ ‫ציוניים‪ ,‬חינוכיים ותרבותיים‪ .‬היה לנו ברור‬ ‫ששילוב שב"ס בפרויקט חשוב זה נושא עימו ערך‬ ‫רב לכל הצדדים"‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬עלו גם שאלות‪" .‬עלתה‪ ,‬למשל‪ ,‬שאלת‬ ‫הגיל‪ .‬קבוצת הגיל ה'שב"סית' היא באופן טבעי‬ ‫גבוהה יותר בהשוואה לזו של צה"ל‪ .‬בסופו של‬ ‫דבר‪ ,‬הוסכם שייבחרו אנשי שב"ס בטווח הגילים‬ ‫‪ 28-18‬וכמובן דוברי שפות זרות‪ .‬בדרך זו אפשרנו‬ ‫גם למבוגרים יותר מקרב אנשי שב"ס‪ ,‬ליטול חלק‬ ‫בפרויקט"‪.‬‬ ‫מעבר לכך‪ ,‬נדרשו מהנציגים גם כישורים‬ ‫נוספים‪ ,‬כמו יכולת לייצג את מדינת ישראל‪,‬‬ ‫תקשורת טובה בשפה זרה ועוד‪" .‬פנינו למפקדי‬ ‫היחידות ומהם קיבלנו רשימות מועמדים דוברי‬ ‫אנגלית ורוסית‪ ,‬ואפילו מועמד אחד דובר הינדי‪.‬‬ ‫כולם משרתים במגוון יחידות ותפקידים‪ .‬מתוך‬ ‫עשרים מועמדים‪ ,‬מומלצי המפקדים‪ ,‬איתרנו‬ ‫שמונה שהתאימו לקריטריונים‪ .‬חלק מהם‪ ,‬בעיקר‬ ‫יוצאי מדינות חבר העמים‪ ,‬כבר הכירו את 'תגלית'‬ ‫וידעו לקראת מה הם הולכים‪ .‬בהמשך‪ ,‬המועמדים‬ ‫עברו את מבחני הידע של 'תגלית' בגיאוגרפיה‪,‬‬ ‫היסטוריה ותרבות‪ ,‬ועברו כמובן ראיונות אישיים‬ ‫על ידי רמ"ח פיתוח ותכנון מש"א‪ ,‬גנ"ם ציפי‬ ‫וירצר‪ ,‬ואנוכי"‪.‬‬ ‫הסיור‪ .‬שמחנו לשמוע כי משתתפי 'תגלית' ציינו‬ ‫שמבחינתם‪ ,‬חמשת הימים בהם בילו עם נציגי‬ ‫צה"ל ושב"ס היו גולת הכותרת של הביקור‪.‬‬ ‫המפגש עם יהודים־ישראלים שחיים כאן בארץ‬ ‫הוא משמעותי מאוד בעבורם"‪.‬‬ ‫לדעת לבטא עמדות‬ ‫הסנונית השב"סית הראשונה בפרויקט‬ ‫"תגלית"‪ ,‬כלאי נופר חוכיימה‪ ,‬אחראית רישום‬ ‫בבית הסוהר 'כרמל'‪ ,‬התוודעה לפרויקט באופן‬ ‫מקרי‪" .‬ההצעה להגיש מועמדות לפרויקט 'תגלית'‬ ‫הגיעה אלי ברשימת תפוצה שגרתית‪ .‬בתחילה לא‬ ‫ממש התעניינתי בכך‪ ,‬אך סגנית המפקד‪ ,‬סג"ד לאה‬ ‫ינון‪ ,‬חשבה שכדאי לי להציג את מועמדותי ופשוט‬ ‫המליצה עלי‪.‬‬ ‫"הגעתי לראיון אצל רב כלאי אפרת בוכריס ואצל‬ ‫גנ"ם ציפי וירצר‪ .‬אני מניחה שהגורמים לבחירה בי‬ ‫היו הרקע שלי כקצינת ניהול כלואים בכלא 'מגידו'‬ ‫הריכוז ועד לאסירי ציון‪ ,‬ועוד‪ .‬אולי בשל כך‪,‬‬ ‫לדעתי‪ ,‬אנחנו יכולים לשמש דוגמה ומופת לאחזקת‬ ‫אסירים בטחוניים ולשמירה על זכויותיהם"‪.‬‬ ‫השלב הבא אחרי הראיונות היה "יום‬ ‫אוריינטציה" במסגרת 'תגלית' בירושלים‪ .‬כאן‬ ‫למדו המועמדים על הצורך למצב ולמתג את‬ ‫מדינת ישראל בהיבט מטרות הפרויקט‪ ,‬לחדד‬ ‫עמדות ולבטא אותן באופן מושכל‪ .‬נופר‪" :‬חשוב‬ ‫לבטא עמדות באופן נקי‪ ,‬להיות 'פוליטיקלי‬ ‫קורקט'‪ ,‬להימנע מוויכוחים ולשמור על רמת שיח‬ ‫גבוהה‪ ,‬בשפה נקייה ומכובדת‪ ,‬כל העת‪ .‬צריך‬ ‫לזכור שהמשתתפים נפגשים גם עם נציגים של‬ ‫המגזר הערבי ונחשפים לזווית מורכבת של הסכסוך‬ ‫הישראלי־פלשתיני‪ ,‬ולכן חשוב לשמור בהקשר זה‬ ‫על אמינות גבוהה‪ .‬חשוב להראות שהמציאות פה‬ ‫מורכבת וכולנו מתמודדים עמה בשגרת היומיום‬ ‫שלנו‪ .‬המסר העיקרי‪ :‬למרות הקונפליקטים בהם‬ ‫אנו שרויים‪ ,‬אנחנו ממשיכים הלאה‪ ,‬וכאן אנחנו‬ ‫"שירות בתי הסוהר הוא ארגון‬ ‫בטחוני‪ ,‬המייצג ערכים ציוניים‪,‬‬ ‫חינוכיים ותרבותיים‪ .‬היה לנו ברור‬ ‫ששילוב שב"ס בפרויקט חשוב זה‬ ‫נושא ערך רב לכל הצדדים"‬ ‫רב כלאי אפרת בוכריס‬ ‫סוג של פרשנים‬ ‫משתתפי "תגלית" מגיעים‪ ,‬כאמור‪ ,‬לביקור של‬ ‫עשרה ימים בישראל‪ ,‬פעמיים בשנה ‪ -‬בדצמבר‬ ‫וביוני‪ .‬נציגי צה"ל ושב"ס מצטרפים לחמישה‬ ‫מתוך עשרת הימים‪ .‬רב כלאי בוכריס‪" :‬למעשה‪,‬‬ ‫הם ממלאים תפקיד של מגשרים בין הצעירים‬ ‫מחו"ל לאוצר החוויות המרוכז מאוד שמצפה‬ ‫להם‪ ,‬ובאמצעותו ‪ -‬למשמעות קיומה של המדינה‬ ‫ולערכיה‪ .‬נציגי שב"ס‪ ,‬מעצם עבודתם‪ ,‬נחשפים‬ ‫לקונפליקטים תרבותיים ואחרים‪ .‬כאן הם יכולים‬ ‫לשמש סוג של 'פרשנים' ומסבירים‪ ,‬המביאים‬ ‫את ניחוח 'החיים האמיתיים' בישראל לתוך ימי‬ ‫ולפני כן קצינת קישור בצבא (נופר עברה לשרת‬ ‫בשב"ס עם מעבר כלא 'מגידו' לידי שב"ס ‪ -‬ע‪.‬ג‪,).‬‬ ‫העובדה שיש לי ניסיון בהדרכה ויכולת לעמוד מול‬ ‫קהל‪ ,‬לדבר ולהתנסח באופן רהוט‪.‬‬ ‫"בראיון שעברתי‪ ,‬נבדקו גם העמדות והמסרים‬ ‫שאני מייצגת‪ ,‬כמי שמשרתת בשב"ס‪ .‬דיברתי‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬על היותי יהודיה‪ ,‬קודם כל‪ ,‬ועל כך שאני‬ ‫משרתת בשב"ס כבר חמש שנים מתוך הכרה‬ ‫והזדהות עם ערכי הארגון‪ .‬הדגשתי שיש לי מה‬ ‫לומר על היחס של ישראל לאסירים בטחוניים‪,‬‬ ‫למשל‪ .‬ההיסטוריה של העם היהודי‪ ,‬שאני אחת‬ ‫מבנותיו‪ ,‬רצופה שלילת חופש ‪ -‬החל ממחנות‬ ‫צריכים את התמיכה שלהם‪ ,‬מפני שכידוע ‪ -‬זה לא‬ ‫פשוט"‪.‬‬ ‫מייצגים את בטחון המדינה‬ ‫אי אפשר לפספס את השטף של נופר‪ ,‬כמו גם את‬ ‫ההתלהבות ומטעני האדרנלין שלה‪ ,‬כשהיא מדברת‬ ‫על חמשת הימים בהם ליוותה את קבוצת "תגלית"‬ ‫הראשונה שלה‪" .‬בסופו של דבר‪ ,‬הרי לא ממש‬ ‫ידעתי לקראת מה אני הולכת‪ ,‬למעט מידע כללי‪.‬‬ ‫חיכיתי‪ ,‬האמת‪ ,‬בקוצר רוח‪ .‬דבר ראשון‪ ,‬הבנתי‬ ‫שיש להם קושי להבדיל בין חיילי צה"ל לאנשי‬ ‫שב"ס‪ .‬בעבורם‪ ,‬כולם לובשי מדים וכולם מייצגים‬ ‫‪35‬‬ ‫את בטחון המדינה‪ .‬בשיחות פרטניות הסברתי את‬ ‫ההבדלים‪ ,‬אבל בסופו של דבר היה ברור כי מה‬ ‫שחשוב הוא ייצוג המדינה והעניין שלהם בחיים‬ ‫בישראל‪ ,‬בהשוואה למקום ממנו באו‪ .‬באופן כללי‪,‬‬ ‫הם רחשו כבוד רב לכולנו‪ .‬זה היה מרגש מאוד וגם‬ ‫חידד אצלי את העובדה שאנחנו בשב"ס עושים‬ ‫עבודה משמעותית‪ ,‬חשובה ותורמת למדינה"‪.‬‬ ‫מסע ערכי מדרום לצפון‬ ‫ערב הביקור באתר 'יד ושם' ובהר הרצל‪,‬‬ ‫מספרת נופר‪ ,‬כונסו כל המשתתפים לשיחת רקע‬ ‫על השואה‪ ,‬הקמת המדינה‪ ,‬מה קורה כיום ומה‬ ‫המשמעות של זהותם כיהודים החיים בתפוצות‪.‬‬ ‫"עלו דעות‪ ,‬כמו למשל‪ ,‬שכל היהודים צריכים‬ ‫לעלות לישראל‪ .‬אני אמרתי שחשוב שהם תומכים‬ ‫בישראל‪ ,‬גם אם הם לא חיים כאן‪ ,‬וחשוב שיביעו‬ ‫את עמדתם ברמה המקומית ‪ -‬שיצביעו‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫בעד מנהיג שתומך בישראל"‪.‬‬ ‫נופר ליוותה את משתתפי "תגלית" בטיולים לים‬ ‫המלח‪ ,‬עין גדי‪ ,‬מצדה‪ ,‬ובכל אתר כזה‪ ,‬לדבריה‪,‬‬ ‫שב ועלה החיבור ההיסטורי ליהדות ולציונות‪.‬‬ ‫"בסיור בצפון‪ ,‬הגענו להר בנטל ממנו יש תצפית‬ ‫על סוריה‪ .‬הביקור במקום העלה את השאלה מה‬ ‫פירוש 'להחזיר את הגולן' ובעקבותיו התעורר‬ ‫"חמשת הימים בהם‬ ‫בילו עם נציגי צה"ל‬ ‫ושב"ס היו גולת‬ ‫הכותרת של הביקור"‬ ‫דיון נוקב בנושא‪ .‬זה היה מסע אינטנסיבי מהדרום‬ ‫לצפון‪ ,‬מסע מעניין ומרתק גם לנו‪ ,‬הישראלים‪.‬‬ ‫לכאורה היינו עם בני גילנו‪ ,‬שנראים ממש כמונו‪,‬‬ ‫אבל התברר לנו כי מסלול חייהם שונה לחלוטין‪.‬‬ ‫יש ביניהם כאלה שכבר הספיקו‪ ,‬למשל‪ ,‬לסיים‬ ‫תואר ראשון ושני וכבר עובדים‪ ,‬ויש אפילו אנשי‬ ‫עסקים‪ .‬לעומתם‪ ,‬החבר'ה שלנו עדיין חיילים"‪.‬‬ ‫היא חוותה גם הפתעה‪ ,‬מאוד לא משמחת‪,‬‬ ‫לצערה‪" .‬היו כאלה שלא ידעו על גלעד שליט‪.‬‬ ‫הייתי פשוט בהלם‪ .‬הרי היו מצעדי תמיכה גם‬ ‫בארצות הברית‪ ,‬היה לזה הד תקשורתי אדיר! זה‬ ‫בהחלט חידד את הריחוק בינינו ואת הצורך המיידי‬ ‫לקרב אותם אלינו ככל האפשר"‪.‬‬ ‫הילת לובשי המדים‬ ‫כאמור‪ ,‬בשיחת הסיכום אמרו המשתתפים כי‬ ‫מהרגע שהצטרפו לסיורים אנשי שב"ס וצה"ל ‪-‬‬ ‫זינקו ההתעניינות וההתלהבות מהטיול‪" .‬כל דבר‬ ‫שהיה קשור בלובשי המדים מאוד עניין וריתק‬ ‫‪36‬‬ ‫"מתיירים עם מצלמות הם הפכו‬ ‫לקבוצה לומדת"‬ ‫סמל איליה גייסינסקי‪ ,20 ,‬היה בדיוק באמצע קורס לוחמי‬ ‫'נחשון'‪ ,‬כאשר הוצע לו לייצג את שירות בתי הסוהר‬ ‫בפרויקט "תגלית"‪ .‬קשה לחשוב על מישהו מתאים יותר‬ ‫מאיליה ללוות סטודנטים ממדינות חבר העמים‪ ,‬הנכללים‬ ‫אף הם בקבוצות הנוער של "תגלית"‪ .‬לא רק שהוא יליד‬ ‫רוסיה הדובר את שפתם ומכיר את מקורותיהם‪ ,‬אלא משמש‬ ‫מודל וסמל להתערות בארץ‪ ,‬לעובדה שאפשר להגיע לכאן‪,‬‬ ‫להצליח וגם לתרום למדינה‪ .‬איליה היה אחד מ־‪ 31‬סוהרי‬ ‫החובה‪ ,‬שנבחרו בקפידה רבה מבין ‪ 1,000‬מועמדים‪ ,‬לשרת‬ ‫ביחידת 'נחשון'‪ .‬הוא סיים בהצטיינות קורס צוערים ונבחר‬ ‫למצטיין קורס 'נחשון'‪ .‬כמי שניחן בכישורים מבצעיים ברמה‬ ‫הגבוהה ביותר‪ ,‬אפשר היה לשער שגם את משימת ליווי‬ ‫סמל איליה גייסינסקי‬ ‫הסטודנטים הוא יעשה על הצד הטוב ביותר‪ .‬נשאר רק לברר‬ ‫אתו האם הוא מעוניין ואיליה‪ ,‬לדבריו‪ ,‬הסכים מיד‪" .‬המפקד‬ ‫שלי דאז‪ ,‬כלאי עוז כנפו‪ ,‬שאל אותי האם אני מעוניין לייצג את עם ישראל בפרויקט 'תגלית'‪.‬‬ ‫התרגשתי‪ ,‬לא ידעתי על כך דבר ובכל זאת עניתי בחיוב‪ .‬רק בפגישה עם קצינת החינוך הבנתי יותר‬ ‫והרגשתי הזדהות מלאה עם המיזם"‪.‬‬ ‫בכנס ההסברה פגש איליה את יתר חברי הקבוצה‪ ,‬וב־‪ 10‬בפברואר נערך המפגש הראשון עם‬ ‫קבוצת הסטודנטים מרוסיה‪ ,‬בני ‪" .26-17‬העובדה שהיינו על מדים יצרה אצלם מיד הערכה‪,‬‬ ‫סקרנות רבה ובעיקר שידרה מסר ציוני־ישראלי‪ ,‬מסר של גאווה"‪ .‬הסטודנטים‪ ,‬לדבריו‪ ,‬גילו‬ ‫התעניינות במסגרות הבטחוניות‪ ,‬ואיליה מצא את עצמו מדבר על החוויות האישיות שלו במסגרת‬ ‫השירות הצבאי בשב"ס‪" .‬כבר בשיחות הללו עלו שאלות כמו‪ :‬למה באנו לכאן? מדוע אנחנו פה?‬ ‫אילו ערכים אנחנו מייצגים ומה חשוב למדינת ישראל‪ .‬עלו גם דילמות הקשורות בפלסטינים‪ .‬הם‬ ‫הגיעו עם דעות די מגובשות‪ ,‬אבל כל זה השתנה במהלך הימים"‪.‬‬ ‫בסיור ב"יד ושם" בחר איליה לקחת כמה מחברי הקבוצה למסע אישי‪ ,‬דרך סיפורו של סבא־רבא‬ ‫שלו‪ ,‬שהיה לוחם במחתרת הרוסית‪ ,‬וסיפורם של קרובי משפחתו‪ ,‬שמצאו את מותם מידי הגרמנים‬ ‫בבורות הירי‪" .‬התברר שלא לימדו אותם על שואת העם היהודי בבתי הספר וגם בבית לא דיברו‬ ‫איתם על כך‪ .‬הם התרגשו‪ ,‬רובם בכו"‪ .‬בחמשת הימים האלה‪ ,‬הוא מספר‪ ,‬יכול היה לראות איך‬ ‫מקבוצה די רגילה של תיירים‪ ,‬הופכים הסטודנטים לקבוצה לומדת‪" .‬ביומיים הראשונים הם היו‬ ‫עסוקים בעיקר בצילום‪ ,‬ובהמשך זנחו את המצלמה ורק רצו לשמוע עוד"‪.‬‬ ‫בינתיים‪ ,‬הוא כבר מתכתב עם לא פחות מעשרה סטודנטים‪ ,‬שהפכו לחבריו‪ ,‬וכבר מתכונן לקראת‬ ‫קבוצת הסטודנטים הבאה‪ .‬הפעם הוא יוצא בתפקיד של "מפקד קבוצה" ‪ -‬בחירה של אנשי המיזם‪,‬‬ ‫שבאה בעקבות המשוב המצוין והחם שקיבל מהסטודנטים‪ .‬לאיליה יש גם רעיון מקורי‪" :‬אני רוצה‬ ‫להביא אתי עדויות כתובות של חבריי החיילים‪ ,‬שיספרו על החוויות שלהם בעת ביקור באתרים‬ ‫כמו הר הרצל או 'יד ושם'‪ .‬אנחנו נקרא אותן יחד‪ ,‬במקום עצמו‪ ,‬עם הסטודנטים"‪.‬‬ ‫אותם"‪ ,‬מתפעלת נופר‪" .‬הם הקשיבו לנו בנשימה‬ ‫עצורה ממש‪ ,‬אם בקבוצה ואם אחד על אחד‪ .‬המפגש‬ ‫עם צעירים כמוהם‪ ,‬שחיים כאן ומתמודדים‪ ,‬ויש‬ ‫להם חברים שנהרגו בפיגועים ובמלחמות ‪ -‬הוא‬ ‫התרומה המשמעותית ביותר עבורם‪ .‬זה הרגע בו‬ ‫הרגשתי שבחמשת הימים הללו היינו שגרירים‬ ‫של מדינת ישראל‪ .‬הם הבינו והטמיעו את דברינו‪,‬‬ ‫והם ידברו על ישראל בארצותיהם‪ ,‬ולא באופן‬ ‫שטחי‪ ,‬כי בישראל הם זכו לשמוע המון סיפורים‬ ‫אישיים ומגוון דעות‪ .‬אני בטוחה שכשהם יגיעו‬ ‫לקלפי בארצותיהם‪ ,‬הם יבחרו במועמד שישרת את‬ ‫המטרות שלהם כיהודים תומכי ישראל"‪.‬‬ ‫שבועות אחדים לאחר ששבה לעבודתה‬ ‫בשב"ס‪ ,‬מדברת נופר גם על התרומה האישית של‬ ‫"תגלית" לחייה‪" .‬קיבלתי פרספקטיבה על החיים‬ ‫שלי‪ ,‬למדתי להעריך את העובדה שבישראל‪ ,‬אני‬ ‫לא צריכה להתמודד עם גזענות‪ .‬אני לא מסומנת‪,‬‬ ‫אני לא 'היהודיה היחידה בבית הספר'‪ .‬אני לא‬ ‫צריכה להרגיש שהדת שלי מפריעה ואף אחד‬ ‫לא כופה עלי‪ ,‬למשל‪ ,‬להשתתף בתפילה נוצרית‬ ‫יומית‪ ,‬כפי ששמענו שקורה לחלק מהצעירים‪,‬‬ ‫הלומדים באזורים שאין בהם בתי ספר יהודיים‪.‬‬ ‫חשתי עוצמה פנימית אדירה בהקשר הזה‪ ,‬וגם‬ ‫בבחירה שלי לשרת בשב"ס‪ ,‬בארגון שהוא חלק‬ ‫מהמערך הבטחוני של המדינה הדמוקרטית בה‬ ‫אני חיה"‪.‬‬ ‫חדשות שב"ס‬ ‫גינון טיפולי ב'כרמל'‬ ‫ביוני ‪ 2010‬הסתיימה בבית סוהר 'כרמל' קבוצת גינון טיפולי‪ ,‬שהתקיימה‬ ‫במסגרת מערך החינוך בבית הסוהר‪ ,‬כחלק ממיזם כללי של מחוז צפון‪.‬‬ ‫קבוצת הגינון כללה ‪ 12‬מפגשים בהדרכת זוהר נהיר‪ ,‬מטפלת באמצעות‬ ‫גינון‪ ,‬בליווי קצין החינוך אוהד צוקרמן ובתמיכתו של מפקד כלא 'כרמל'‪,‬‬ ‫סג"ד ישראל שושן וקצין אג"מ של בית הסוהר‪ ,‬ר‪/‬כ שאוקי חרב‪.‬‬ ‫ורקע פסיכיאטרי‪ .‬הריכוז הגבוה ביותר של אסירים כאלה קיים ביחידות של‬ ‫מחוז מרכז‪ .‬בעקבות דיונים שנערכו בין פיקוד מחוז המרכז להנהלת המרכז‬ ‫הרפואי "באר יעקב"‪ ,‬ומתוך רצון לבחון דרכים להקניית מיומנויות לסוהר‬ ‫בהתמודדות עם אסירים חריגים‪ ,‬במצב נפשי בעייתי ‪ -‬נולד הרעיון לקיים‬ ‫לסוהרים הכשרה ייחודית בנושא‪.‬‬ ‫בחודש יולי הסתיימו שני מחזורי הכשרה לסוהרים‪ .‬עם המשתתפים נמנו‬ ‫סוהרים במחלקות מב"ן וסוהרים המשובצים לאגפים בהם ישנו ריכוז של‬ ‫אסירים הסובלים מבעיות נפשיות‪ .‬כל המשתתפים היו סוהרים ותיקים (מעל‬ ‫שנתיים בשירות)‪ ,‬בעלי נכונות והתאמה לעבודה עם אוכלוסיות ייחודיות‪.‬‬ ‫ההכשרה נערכה במרכז הרפואי‪ ,‬ארכה חמישה ימים‪ ,‬וכללה חשיפה לעולמם‬ ‫של חולים במחלות נפש‪ ,‬לימודים‪ ,‬סיורים וסדנאות‪ .‬היא שילבה חשיפה‬ ‫מקרוב לעולם נפגעי הנפש‪ ,‬לצד הקניית ידע וכלים מקצועיים‪ .‬בעתיד‬ ‫יימשכו המפגשים בין משתתפי ההכשרה בבאר יעקב לנציגי בית החולים‪,‬‬ ‫כדי לחזק את תוצרי ההכשרה וללוות את בוגריה‪.‬‬ ‫חניכי קורס קצינים מנהלי תורמים‬ ‫לקהילה‬ ‫תרפיה באמצעות גינון היא תהליך בו משתמשים בפעילויות של גינון ואהבה‬ ‫לטבע ככלי לשיקום ולריפוי אנשים‪ .‬המטרה הכללית של הגינון הטיפולי היא‬ ‫שיפור איכות החיים של המטופל‪ ,‬מבחינה נפשית ופיזית‪ .‬בחירת האסירים‬ ‫לקבוצה נעשתה לאחר שיחות עם עובדות סוציאליות וקצינות חינוך‪ ,‬ועשרת‬ ‫האסירים שנבחרו מוגדרים אובדניים וחלשים הזקוקים לתמיכה‪.‬‬ ‫במסגרת הקבוצה האסירים שתלו וזרעו ירקות‪ ,‬אבל גם בנו אדניות‪ ,‬הכינו‬ ‫מתקנים לעציצים ועסקו בטיפוח מרכז החינוך באמצעות גינון וצמחיה‪.‬‬ ‫מיזם גינון טיפולי נערך גם בכלא 'מגידו'‪ ,‬באגף אסירי עבודה‪ 15 .‬אסירים‬ ‫השתתפו בו ובזכות עבודתם‪ ,‬החצר שהיתה מלאה בעשבים שוטים ‪ -‬הפכה‬ ‫לפינת חמד ירוקה ופורחת‪.‬‬ ‫חניכי קורס קצינים מנהלי‪ ,‬מחזור ל"ו‪ ,‬יצאו רגע לפני חשיפת דרגות הקצונה‬ ‫וסיום הקורס‪ ,‬לפעילות של תרומה לקהילה בבית הספר 'לוטם' שברחובות‪.‬‬ ‫בית ספר 'לוטם' מיועד לילדים ונערים מגיל שש עד ‪ ,21‬הלוקים בפיגור‬ ‫ובאוטיזם‪ .‬במהלך הפעילות בבית הספר הפעילו הקצינים את התלמידים‬ ‫בעבודות יצירה ובמשחקי ספורט היתולי‪ .‬כמו כן‪ ,‬הכינו החניכים בבית‬ ‫הספר גינה של צמחי תבלין‪.‬‬ ‫חניכה ותמיכה לאסירים ב'כרמל'‬ ‫במרס ‪ 2010‬התגבשה בבית סוהר 'כרמל' קבוצת חונכים‪ ,‬שמטרתה פיקוח‬ ‫והכוונה לאסירי השגחה על ידי אסירים תומכים במשך כל שעות היום‪.‬‬ ‫תקופת המאסר היא שלב משברי בחיי אדם‪ .‬אסירים חונכים יכולים ליצור‬ ‫קשר בלתי אמצעי עם אסירי השגחה‪ ,‬להקל עליהם ולהעניק להם הכוונה‪.‬‬ ‫הקשר עם האסיר החונך מעניק לחניך תמיכה‪ ,‬ובו בזמן הוא מאפשר לאסירים‬ ‫התומכים להתנסות בלקיחת אחריות ובעשיית שינוי‪.‬‬ ‫קבוצת החונכים ב'כרמל' מונה ‪ 12‬אסירים והם נפגשים פעם בשבוע‪ .‬פגישה‬ ‫נוספת מתקיימת בין החונכים לעובדת הסוציאלית של התוכנית‪ .‬הן החונכים‬ ‫והן אסירי ההשגחה יוצאים נשכרים מהמיזם ומבטאים שביעות רצון רבה ממנו‪.‬‬ ‫קורס ‪ 400‬בבי"ח שניידר‬ ‫חניכי קורס סוהרים ‪ 400‬ארגנו יום התרמה לילדים מאושפזים בבית החולים‬ ‫"שניידר" בפתח־תקווה‪ .‬חניכי הקורס ביקרו בשלוש מחלקות בבית החולים‬ ‫ובמועדון במקום‪ .‬הם הביאו לכל ילד שי וארגנו הופעת קוסם‪ .‬המימון ליום‬ ‫ההתנדבות הגיע מכספי החניכים‪ ,‬שאמרו שהם חשים כי פועלם הוא בגדר‬ ‫שליחות‪.‬‬ ‫יום עיון "נפש מעבר לחומות"‬ ‫בראשית יוני נערך ב'בית מורשת' יום־עיון מטעם מחוז המרכז ‪" -‬נפש מעבר‬ ‫לחומות"‪ .‬מטרת יום העיון היתה חשיפה והקניית ידע ודרכי התמודדות עם‬ ‫האוכלוסיות הייחודיות במחוז המרכז‪ ,‬בדגש על מניעת תופעת האובדנות‪,‬‬ ‫פגועי נפש במסגרות כליאה ואסירים טעוני פיקוח‪ .‬בין השאר הוצגו ביום‬ ‫העיון העשייה הטיפולית המשולבת של כל גורמי בית הסוהר‪ ,‬וההתמודדות‬ ‫היומיומית עם אוכלוסיות טעוני פיקוח בבתי המעצר 'מגן' ו'ניצן' ובכלא‬ ‫'נוה תרצה'‪.‬‬ ‫יום העיון יועד לנציגים מכלל הסגל בבתי הסוהר בדגש על סגל האגפים‪,‬‬ ‫מפקדי משמרת ומפקדי אסירים‪ ,‬וכן נציגים משאר המגזרים המקיימים מגע‬ ‫יומיומי עם האסירים‪ .‬השתתפו בו כ־‪ 250‬איש‪.‬‬ ‫הכשרה להתמודדות עם אסירים חריגים‬ ‫מניעת תאונות דרכים בחרמון‬ ‫במרכז הרפואי "באר יעקב" נערכה הכשרה לסוהרים‪ ,‬ייחודית ויחידה מסוגה‬ ‫בארץ‪ ,‬שמטרתה לסייע להם בהתמודדות יומיומית עם אסירים בעלי הפרעות‬ ‫נפשיות‪ .‬בין השאר קיבלו הסוהרים במסגרת ההכשרה‪ ,‬כלים למניעת מקרים‬ ‫אובדניים של אסירים ופגיעה שלהם בסגל‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות מתמודד שב"ס עם קליטת אסירים בעלי הפרעות נפשיות‬ ‫במרכז החינוך בכלא 'חרמון' מתקיימת פעילות שנתית ענפה בנושא מניעת‬ ‫תאונות דרכים‪ .‬הפעילות כוללת הרצאות של אנשי מקצוע‪ ,‬נפגעי תאונות‬ ‫דרכים ובני משפחותיהם‪ ,‬והפעלת פורום "בטיחות בדרכים" המורכב‬ ‫מאסירים בבית הסוהר‪.‬‬ ‫במסגרת פעילות זו התקיימה פעילות הסברה בשיתוף הרשות הלאומית‬ ‫‪37‬‬ ‫חדשות שב"ס‬ ‫לבטיחות בדרכים‪ ,‬מטופלי אגף שיקום ב'חרמון'‪ ,‬עיריית עפולה ו'אגד'‬ ‫עפולה‪ ,‬במתחם התחנה המרכזית בעפולה‪ .‬היא כללה הקמת דוכן‪ ,‬חלוקת‬ ‫עלוני הסברה ועוד‪ .‬שלושה אסירים יצאו מכלא 'חרמון' בליווי מנהל אגף‬ ‫השיקום וקצינת החינוך‪ ,‬כדי להשתתף בפעילות‪.‬‬ ‫הוקרה למרכז הרפואי זיו‬ ‫בטקס חגיגי שהתקיים במרכז הרפואי 'זיו' בצפת‪ ,‬העניק מפקד כלא 'צלמון'‪,‬‬ ‫גונדר משנה שרון שואן‪ ,‬תעודת הוקרה לחברי הנהלת המרכז הרפואי‪ ,‬על‬ ‫שיתוף הפעולה המיוחד שנרקם בינו לבין הכלא‪ .‬שואן הודה על שיתוף‬ ‫הפעולה ההדוק ועל התחשבות הצוות הרפואי במגבלות המערכת ובצרכים‬ ‫הבריאותיים של האסירים‪.‬‬ ‫ד"ר קלין שפירא‪ ,‬סגן המנהל‪ ,‬אמר בטקס‪" :‬המרכז הרפואי 'זיו' פועל למען‬ ‫הקהילה במגוון תחומים‪ ,‬ביניהם שיתוף הפעולה עם כלא 'צלמון'‪ ...‬המרכז‬ ‫הרפואי רואה עצמו חלק בלתי נפרד מהקהילה"‪.‬‬ ‫ליגת קט־רגל שב"סית לתפארת‬ ‫בתחילת שנת ‪ 2009‬יזם רס"ר שמעון אלקבץ‪ ,‬מיחידת 'נחשון'‪ ,‬את הקמתה‬ ‫של ליגת קט־רגל בארגון‪ .‬יוזמתו הובילה להיענות מרשימה מצד כלל‬ ‫היחידות ולהרשמה של עשר קבוצות‪ ,‬כולן מהמחוז הדרומי‪ .‬בתום ההכנות‪,‬‬ ‫שכללו בין השאר מינוי מרכז ליגה‪ ,‬סדרן ואנשי לוגיסטיקה‪ ,‬הוצאת לוח‬ ‫משחקים‪ ,‬תיאום מגרשים והקצאת שופט מקצועי לכל משחק ‪ -‬החל מחזור‬ ‫הפתיחה‪ ,‬שהיה ססגוני ומרתק‪.‬‬ ‫כל משחקי ליגת הקט־רגל נערכים בשעות הערב‪ ,‬על חשבון זמנם הפנוי‬ ‫של הסוהרים המשתתפים‪ .‬המשחקים נערכים במגרש מקצועי בבאר שבע‪,‬‬ ‫והשופטים מגיעים ישירות מהליגה הלאומית ומליגת העל‪ .‬למשחקים מגיע‬ ‫קהל רב ונלהב‪.‬‬ ‫לדברי אלקבץ‪" ,‬ניתן להכתיר את משחקי הקט־רגל בשב"ס כהצלחה‪ .‬המטרה‬ ‫הושגה והליגה שלנו מטביעה חותם בארגון‪ ,‬הן בהיבט החברתי והן בהיבט‬ ‫הספורטיבי‪ .‬גאוות היחידה וגיבוש הסוהרים סביב המשחקים מרשימים‬ ‫במיוחד‪ ,‬כאשר המודעות ושיפור הכושר הגופני רק גדלים מעונה לעונה"‪.‬‬ ‫מי שמעוניין לקבל עדכונים שוטפים על מצב הליגה והמשחקים‪ ,‬מוזמן לגלוש‬ ‫לאתר ‪.WWW.FOOTBALL-IPS.IOS.ST‬‬ ‫קורס סייעות מאומנות ב'נוה תרצה'‬ ‫הסמכה לקשירת ציצית‬ ‫לראשונה בשב"ס נפתח קורס "סייעות מאומנות" לאסירות כלא 'נוה תרצה'‪.‬‬ ‫מערך התעסוקה‪ ,‬ענף הכשרה מקצועית‪ ,‬בשיתוף הנהלת בית הסוהר חברו‬ ‫יחדיו ויזמו את הקורס הייחודי‪ ,‬המועבר על ידי המכללה למדעי הבריאות‬ ‫וההתנהגות‪ .‬הרעיון לקורס נולד בהשראת הנחיית הנציב‪ ,‬שביקש לבחון‬ ‫שיטות טיפול חדשניות באסירות כחלק מתהליך שמטרתו צמצום ומניעת‬ ‫אובדנות בבתי הסוהר‪.‬‬ ‫בקורס הראשון משתתפות כ־‪ 12‬אסירות‪ ,‬רובן בוגרות עשר שנות לימוד‬ ‫לפחות‪ ,‬בעלות פוטנציאל ומוטיבציה גבוהים‪ .‬אורך הקורס ‪ 100‬שעות‬ ‫לימוד אקדמיות‪ .‬תהליך ההכשרה כולל נושאים בתחום הרפואה המונעת‪,‬‬ ‫היגיינה וטיפול סיעודי‪ .‬במסגרת ההכשרה המעשית יתרגלו האסירות‬ ‫הלומדות את שיעוריהן עם אסירות אחרות‪ ,‬אשר תיבחרנה על ידי הנהלת‬ ‫הכלא‪.‬‬ ‫שיתוף פעולה בין 'תעשיות שב"ס' לרבנות שב"ס הוביל לפריצת דרך בכל‬ ‫הקשור לפעילות אסירים באגף הדתי התורני בבתי הסוהר 'אלה' ו'רימונים'‪.‬‬ ‫האסירים הנמצאים באגף התורני של בית הסוהר עברו הכשרה והסמכה‬ ‫ייחודית‪ ,‬המאפשרת להם 'קשירת ציצית'‪ .‬האסירים מתוגמלים על עבודתם‬ ‫בהתאם לתפוקה‪ .‬בשלב זה ישנן כבר הזמנות ליותר מ־‪ 22‬אלף יחידות ציצית‪,‬‬ ‫שנתפרו במפעלי 'תעשיות שב"ס' והועברו לאגף התורני לביצוע הקשירה‪.‬‬ ‫יום־עיון בנושא אוכלוסיות מיוחדות‬ ‫בחודש יוני נערך ב'בית מורשת' יום־עיון בנושא עבודה מול אוכלוסיות‬ ‫ייחודיות ‪ -‬נשים וטעוני פיקוח‪ .‬מחוז מרכז מחזיק במספר הגדול ביותר של‬ ‫עצורים ושפוטים בעלי הפרעות נפשיות‪ .‬יום העיון‪ ,‬ביוזמת מפקד המחוז‬ ‫ובהשתתפות כ־‪ 400‬עובדים מהמגזרים השונים במחוז ובבתי הסוהר‪ ,‬נולד‬ ‫מתוך הצורך להתמקצעות ולרכישת כלים שיסייעו לסגל בעבודתו‪ .‬היום‬ ‫נפתח בהרצאות של אנשי מקצוע מבית החולים הפסיכיאטרי 'באר יעקב'‪.‬‬ ‫בהמשך הוצגה פעילות שב"ס בשטח‪ ,‬דרך תוכנית כת"ף בכלא 'נוה־תרצה'‬ ‫ואגף טעוני הפיקוח במג"ן‪ .‬לסיום הועלתה ההצגה 'המאניה שלי'‪ ,‬המבוססת‬ ‫על סיפורה האישי של שרית גרינברג‪ ,‬חולה במאניה־דיפרסיה‪.‬‬ ‫‪38‬‬ ‫חדשות שב"ס‬ ‫כוח כת"ר בקציעות‬ ‫רגש בידיים‬ ‫אחד האתגרים שעמדו בפני שב"ס עם העברת כלא 'קציעות' מידי צה"ל‬ ‫לידיו היה התמודדות מול איומים פנימיים וחיצוניים‪ .‬בכלא מוחזקים‬ ‫באוהלים כ־‪ 2,500‬אסירים ועצורים בטחוניים‪ .‬התנאים בו כוללים תנועת‬ ‫אסירים כל שעות היממה‪ ,‬ללא חומה או מעגלי אבטחה‪ ,‬למעט מגדלים‬ ‫ורכב סיור‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬הכלא נמצא במרחק של כחמישה קילומטרים בלבד‬ ‫מהגבול המצרי‪ ,‬ורחוק מיחידות המחוז הדרומי לשם קבלת סיוע בעת חירום‪.‬‬ ‫באוקטובר ‪ 2007‬אף התרחש ב'קציעות' אירוע חמור רחב־היקף‪ ,‬שאופיין‬ ‫בהפרות סדר במתחם ב' ולווה בהצתת אוהלים ובהשלכת חפצים על אנשי‬ ‫הסגל‪.‬‬ ‫בשל כל אלה‪ ,‬התעורר הצורך למתן מענה בטחוני מיידי לאיומים האורבים‬ ‫בפתח‪ ,‬וב'קציעות' הוחלט על הקמת יחידת כת"ר ("כוח התערבות‬ ‫ראשונית")‪ ,‬שתפקידה התערבות במצבי חירום‪ .‬ההחלטה נפלה בהשראתו‬ ‫ובגיבויו המלא של מפקד המחוז הדרומי‪ ,‬גונדר אלי גביזון‪ ,‬וביצועה הוטל‬ ‫על מפקד הכלא‪ ,‬תת גונדר שלומי כהן‪.‬‬ ‫אנשי היחידה‪ ,‬הלוחמים‪ ,‬נבחרו בקפידה רבה מתוך סגל הסוהרים הקיים‪,‬‬ ‫תוך הגדרת קריטריונים נוקשים במיוחד לאור משימות הביטחון המגוונות‪,‬‬ ‫המיידיות והחשובות העומדות בפניהם‪ .‬מיום הקמת היחידה עוברים לוחמיה‬ ‫הכשרות ואימונים הן במסגרת היחידתית והן במסגרת המחוז‪ .‬צוותים‬ ‫ייעודיים של היחידה ערוכים מול מגוון מצבי חירום‪ :‬טיפול בהפרות‬ ‫סדר‪ ,‬טיפול בהתפרצות אסירים אל מחוץ למתחם‪ ,‬מענה ראשוני לניסיון‬ ‫בריחת אסיר‪ ,‬לוחמה בלתי חמושה; שימוש באמצעים אלקטרוניים‪ ,‬שימוש‬ ‫במשקפות לראיית לילה‪ ,‬התמקצעות בקריאת מפות; הכרת השטח ויכולת‬ ‫שיתוף פעולה מבצעי עם יחידות צה"ל‪ ,‬הפעלת רובי 'פדרל' במסגרת‬ ‫היחידה והפעלת טילי 'לאו' בסיוע צה"ל‪.‬‬ ‫"אין לי רגש בידיים!" צעק אחד מנערי כלא 'אופק' בזמן שיעור אמנות‪,‬‬ ‫כאשר משטח הנחושת עליו עבד נקרע מעוצמת הכוח שהפעיל בידיו‪.‬‬ ‫"רגש בידיים" הוא שמו של מיזם קהילתי חדש הנערך ב'אופק' בשיתוף‬ ‫עם מכללת בית ברל‪ .‬במסגרת‬ ‫המיזם ניתנת לנערים הזדמנות‬ ‫מיוחדת לעשות דברים טובים‪,‬‬ ‫באותן ידיים שבעבר פגעו‬ ‫והרסו‪ .‬אחת לשבוע נפגשים‬ ‫הנערים בחדר האמנות בכלא‬ ‫ומעצבים ביחד פסל בדמות‬ ‫אריה מתוך ספר הילדים "אין‬ ‫אריות כאלה" (כתב ואייר‬ ‫אמי רובינגר)‪ .‬פסל האריה‬ ‫ייתרם בסוף התהליך למחלקת‬ ‫אונקולוגיה ילדים בבי"ח‬ ‫"הדסה עין־כרם" בירושלים‪,‬‬ ‫לרווחתם של הילדים החולים ובני משפחותיהם‪.‬‬ ‫במהלך המפגשים הקבוצתיים הנערים מתחברים לחלקים הטובים‪ ,‬הרכים‬ ‫והשמחים שבהם ומתרכזים לשעה קלה בעשייה למען האחר‪ ,‬למען החברה‪.‬‬ ‫המיזם מזמן לנערים ולכלל בית הסוהר הזדמנות להתחבר לילדות‪ ,‬לנתינה‬ ‫ולחמלה‪ .‬סוהרים במדים עוברים ליד האריה ומחייכים‪ ,‬המורים שואלים‬ ‫פעילות תורנית חווייתית לאסירי 'מגן'‬ ‫"לב נשבר ונדכה אלוהים לא תבזה" (תהילים‪ ,‬נ"א)‬ ‫במתקן מג"ן מוחזקת אוכלוסיית אסירים ייחודית המאופיינת בחסכים‬ ‫רגשיים‪ ,‬חינוכיים ותפקודיים‪ .‬באגף טעוני הפיקוח שבמתקן מפעילה‬ ‫הרבנות מדרשה תורנית המותאמת לאסירים אלה‪ ,‬ומאפשרת להם להשתתף‬ ‫באופן פעיל במסגרת קבועה יומיומית בה הם יכולים להתפלל‪ ,‬ללמוד תורה‬ ‫ולקחת חלק בפעילויות חברתיות שונות‪.‬‬ ‫לקראת כל חג דואג רב היחידה לבצע באגף זה פעילות ייחודית הקשורה‬ ‫לאופי החג‪ ,‬לערכיו ולמשמעויותיו המסורתיות‪ .‬כמו כן נוהג הרב להפעיל‬ ‫את המשתתפים בחוויות הפעלה שונות הקשורות לכל חג וחג‪.‬‬ ‫אחת הפעילויות המיוחדות והחווייתיות שהתקיימה השנה באגף היתה‬ ‫אפיית מצות לפסח‪ .‬בפעילות נטלו חלק אסירים מהאגפים השונים‪ ,‬והיא‬ ‫כללה צפייה בסרט הדגמה והסברים‪ ,‬ואפייה של מצות באמצעות מתקנים‬ ‫מיוחדים שהועמדו לטובת המשתתפים‪ .‬קשה לתאר את השמחה והבעת‬ ‫התודה המרגשת שהביעו האסירים כלפי מארגני הפעילות‪ ,‬הנהלת בית‬ ‫הסוהר ורבנות שב"ס‪.‬‬ ‫ומתעניינים והנערים משתוקקים להיכנס לחדר האמנות כדי לתרום את חלקם‪.‬‬ ‫הבחירה בנתינה למחלקה אונקולוגית אפשרה לנערים לפגוש את עצמם‬ ‫במקום לא צפוי‪ .‬גם הילדים החולים‪ ,‬כמוהם‪ ,‬נאלצים לשהות תקופה ארוכה‬ ‫במקום זר שאינו ביתם‪ .‬גם הם מפחדים מהמדים‪ ,‬מתגעגעים לחברים‪ ,‬לבית‬ ‫ולמשפחה; גם שגרת החיים שלהם הופרה באופן פתאומי‪ ,‬אבל מסיבה‬ ‫אחרת כמובן‪ .‬פסל האריה וגם ספרים‪ ,‬שנתרמו למיזם על ידי הוצאת "כתר"‪,‬‬ ‫מציעים דרך נוספת להקל על סבלם של הילדים החולים‪.‬‬ ‫יש לציין כי מחלקת בית החולים היתה שותפה מלאה לתהליך והסכימה‬ ‫לקלוט את פסל האריה עוד בשלביו המוקדמים של המיזם‪ .‬צוות הרווחה של‬ ‫המחלקה הגיע לבית הסוהר כדי לפגוש את הנערים ולספר להם על עבודתם‬ ‫עם הילדים‪" .‬צריך שהאריה יחייך"‪ ,‬אמר אחד הנערים‪" .‬הוא צריך להיות‬ ‫צבעוני ושמח"‪ ,‬הכריז נער אחר‪ ,‬ולנו לא נותר אלא לחייך בהסכמה‪.‬‬ ‫אסירים לומדים איך לנהל תקציב‬ ‫במסגרת קורסי ההכשרה המקצועית לאסירים בשב"ס‪ ,‬נמצא שחלק גדול‬ ‫מהאסירים נקלע לעולם הפשע כתוצאה מקשיים כלכליים‪ .‬כיוון שכך‪,‬‬ ‫הוחלט בשירות בתי הסוהר לתת לאסירים‪ ,‬נוסף להכשרה המקצועית‪ ,‬גם‬ ‫כלים מתקנים ומשלימים בנושאי ניהול תקציב עסקי‪ ,‬הנהלת חשבונות‬ ‫ומחשוב‪ .‬התקווה היא שכלים אלה יאפשרו לאסירים להשתלב בשוק העבודה‬ ‫עם שחרורם‪ .‬בקורס הראשון‪ ,‬שנערך בבית סוהר 'דקל'‪ ,‬הוכשרו כ־‪40‬‬ ‫אסירים‪ .‬אחד האסירים שסיים את הקורס אמר‪" :‬אם אני לא נותן סיגריה‬ ‫לאסירים אחרים בכל יום ‪ -‬בסוף החודש אני חוסך כסף"‪.‬‬ ‫‪39‬‬ ‫חדשות שב"ס‬ ‫מניעת אובדנות אסירים‬ ‫תופעת האובדנות בקרב אסירים היא אחד הנושאים המרכזיים המטופלים‬ ‫השנה על ידי מינהל טכנולוגיות‪ ,‬בראשותו של תג"ד ישראל רום‪ .‬רום הטיל‬ ‫על רמ"ח תקשוב‪ ,‬גנ"מ משה וייס‪ ,‬לתכלל את הפעילות הרבה המבוצעת על‬ ‫ידי מחלקות המנהל השונות‪ .‬פעילות מנ"ט‪ ,‬המשתקפת בעבודת הצוות‪ ,‬באה‬ ‫לידי ביטוי באמצעים הבאים‪:‬‬ ‫‪1 .1‬פיתוח מערכות ‪( BI‬על ידי מחלקת פי"מ)‪ ,‬האוספות מידע מכלל המערכות‬ ‫הממוכנות בשב"ס‪.‬‬ ‫‪2 .2‬איתור אזיקים אלקטרוניים (על ידי ענף אמל"ח) אשר יתריעו בעת ניסיון‬ ‫אובדני‪.‬‬ ‫‪3 .3‬פיתוח מערכת ‪"- VC‬וידאו קונפרנס" (על ידי ענף תשתיות) המאפשרת‬ ‫אבחון פסיכיאטרי מרחוק‪.‬‬ ‫‪4 .4‬התקנת אמצעי צפייה (על ידי ענף הנדסה)‪ ,‬המאפשרים פיקוח מתוך יומן‬ ‫האגף והמשל"ט אחר פעילות אסירים אובדניים הנמצאים בתאי הפיקוח‬ ‫וההשגחה‪.‬‬ ‫החידוש האחרון בתחום הוא מערכת "נפש פעילה"‪ ,‬המתריעה ביומן האגף‬ ‫ובמשל"ט על העדר תנועה של אסיר הנמצא בתא השירותים‪ .‬עם כניסת‬ ‫האסיר לשירותים נדרכת המערכת‪ ,‬ומרגע זה מתחיל תהליך ניטור חוסר‬ ‫תזוזה‪ .‬במקרה של חוסר תזוזה למשך דקה‪ ,‬מתקבלת התרעה קולית וחזותית‬ ‫קצרה ביומן וברחבי האגף‪ .‬אם חוסר התנועה נמשך ‪ 20‬שניות נוספות ‪-‬‬ ‫מתקבלת התרעה רציפה ותמונת המצלמה המותקנת בשירותים מועברת‬ ‫ישירות ליומן ולמשל"ט‪.‬‬ ‫הקיץ הותקנה המערכת בבימ"ר תל אביב‪ ,‬לצורך ניסוי ובחינת יעילותה‪.‬‬ ‫טקס מצטיינים בתרומה לקהילה‬ ‫ב־‪ 3‬באוגוסט נערך במפקדת מחוז מרכז טקס מרגש לציון התרומה לקהילה‬ ‫של יחידות מחוז מרכז וסוהריהן‪ .‬השנה צוין הטקס לזכרו של סוהר 'רימונים'‪,‬‬ ‫מנסור חוסיין ז"ל‪ ,‬אשר‪ ‬הקריב את חייו בהצילו‪ ‬ילדה שטבעה בים‪ .‬משפחתו‬ ‫של מנסור ז"ל בחרה להנציח את זכרו על ידי הענקת פרסים כספיים ליחידה‬ ‫ולסוהר המצטיינים בתחום התרומה לקהילה‪ ,‬ותאריך הטקס נקבע בדיוק‬ ‫ביום השנה למותו‪.‬‬ ‫בטקס נכחו הנציב‪ ,‬רב גונדר בני קניאק‪ ,‬בני משפחתו של הסוהר‪ ,‬אנשי‬ ‫מפקדת מחוז מרכז בראשות הממ"ז והסממ"ז‪ ,‬רמ"ל הדרכה‪ ,‬מפקדי בתי‬ ‫הסוהר וסוהרים מיחידות המחוז‪.‬‬ ‫הטקס נערך זו השנה השלישית ברציפות‪ ,‬והשנה זכו במקומות הראשונים‪:‬‬ ‫כלא 'רימונים' ‪ -‬היחידה המצטיינת‪ ,‬ורס"מ שמעון קדוש מכלא 'השרון' ‪-‬‬ ‫הסוהר המצטיין‪.‬‬ ‫אביו של מנסור חוסיין ז"ל מעניק תעודת הוקרה‬ ‫‪40‬‬ ‫חדשות מינהל ת"ל‬ ‫מתחשק לכם להיות וירטואליים או‬ ‫מעשיים?‬ ‫לקראת חודש ספטמבר יוקצו לסוהרי הקבע ‪ 300‬נקודות אישיות (על‬ ‫פי חלקיות המשרה) לרכישה בסניפי ‪ .H&O‬כבר כעת קיבלנו נקודות‬ ‫וירטואליות‪ 2,500 :‬לרכישה ב־‪ H&O‬ו־‪ 1,500‬לרכישה ב־‪.TAGWOMAN‬‬ ‫הבינוי מתגייס למאבק‬ ‫במסגרת המאבק באובדנות הוחלט להשקיע אמצעים פיזיים על מנת‬ ‫להבטיח סביבה מוגנת ככל‬ ‫האפשר לאסירים מועדים‬ ‫לפורענות‪ .‬במסגרת זו‬ ‫משפצת כיום מחלקת בינוי‬ ‫תאי פיקוח בכל המחוזות‬ ‫על מנת להתאימם להנחיות‬ ‫החדשות שיצאו בנושא‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬משופצים כיום‬ ‫תאים שיהפכו לתאי‬ ‫השגחה ("חלליות")‪ .‬תאי‬ ‫השגחה אלו כוללים חומר‬ ‫מיוחד המרפד את כל‬ ‫התא ומונע פגיעה עצמית‪,‬‬ ‫מצלמות וכלים אנטי‬ ‫ונדליים‪.‬‬ ‫מחלקת רכישות יוצאת לשטח‬ ‫נציגי מחלקת רכישות קיימו ימי עיון בשלושת המחוזות בנושאים מחלקתיים‬ ‫כגון‪ :‬רכש‪ ,‬מכרזים והמערכת הלוגיסטית‪.‬‬ ‫במסגרת ימי העיון נפגשו אנשי המחלקה עם אנשי תחום התמיכה הלוגיסטית‬ ‫ביחידות ובמחוז ליום שכלל הדרכה‪ ,‬שאלות ותשובות והיזון חוזר של אנשי‬ ‫השטח‪.‬‬ ‫דבר השף‪ :‬שב"ס ‪ -‬ראש בריא בגוף בריא‬ ‫לוחות המזון החדשים פתחו בפני הסוהרים מגוון אפשרויות לאכילה של‬ ‫מזונות בריאים‪ ,‬בתוכם אפשר למצוא פסטה מקמח מלא‪ ,‬קינואה‪ ,‬קוסקוס‬ ‫מלא‪ ,‬לחם קל ובורגול‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬חדרי האוכל‬ ‫מקושטים בירקות מחמשת‬ ‫הצבעים ולמי שאוהב דגים‬ ‫או רוצה תוספת אומגה אנו‬ ‫מציעים פילה טונה ברוטב‬ ‫פיקנטי‪ ,‬בקלה ומושט‪.‬‬ ‫בארוחות הבוקר מוגשים‬ ‫גם יוגורט עם גרנולה‬ ‫וקורנפלקס עם חלב‪.‬‬ ‫המזון של הסגל מבושל‬ ‫בשמן קנולה ובסלטים‬ ‫משתמשים גם בשמן זית‬ ‫או ב"זיתולה" (שמן קנולה‬ ‫ושמן זית)‪ .‬בכל לוחות‬ ‫המזון‪ ,‬של האסירים ושל‬ ‫הסגל‪ ,‬הופחת השימוש‬ ‫בטיגון‪ ,‬ירדה המרגרינה ובימי שני בערב מגישים ארוחה בסגנון ישראלי‬ ‫הכוללת פיתות‪ ,‬חומוס‪ ,‬פלאפל וסלט‪.‬‬ ‫חדשות שב"ס‬ ‫חדשות מינהל מש"א ‪-‬‬ ‫על עניינים שברוח‪ ,‬בחומר ומה שביניהם‬ ‫סיוע לצורך לימודים‬ ‫ועדת ההשתלמויות של מינהל משאבי אנוש דנה בבקשות סוהרים לסיוע‬ ‫במענק כספי ובשעות היעדרות‪ ,‬לצורך לימודים אקדמיים או מקצועיים בעלי‬ ‫זיקה לתפקיד‪ .‬הסוהרים שרוצים להגיש בקשה צריכים לעמוד בקריטריונים‬ ‫הבאים‪ :‬ותק (שלוש שנים)‪ ,‬שתי חוות־דעת בציון גבוה‪ ,‬ללא דיונים‬ ‫משמעתיים בשנתיים שלפני הגשת הבקשה‪ ,‬המלצת המפקד הישיר ומפקד‬ ‫המחוז‪ .‬לכל בקשה צריך לצרף מערכת שעות‪ ,‬טופס התחייבות של הלומד‬ ‫וקבלות המעידות על תשלום למוסד הלימודים‪.‬‬ ‫הצטרפו למקהלה!‬ ‫להקת הזמר של שירות‬ ‫בתי הסוהר מחדשת‬ ‫ומתחדשת‪ .‬הלהקה‪,‬‬ ‫בניהולו המוסיקלי של‬ ‫עופר קץ‪ ,‬מונה כעשרה‬ ‫אנשי סגל‪ .‬מדי שנה‬ ‫מחדשת הלהקה את‬ ‫הרפרטואר המוסיקלי‬ ‫שלה ומייצגת את‬ ‫שב"ס במגוון אירועים‬ ‫ארגוניים‪ .‬הלהקה תשמח לצרף אל שורותיה חברים נוספים‪.‬‬ ‫סיורים לימודיים‬ ‫השנה פורסמה תוכנית סיורים לימודיים חדשה לסגל שב"ס‪ ,‬שנבנתה‬ ‫בהתאם לערכי הארגון‪ .‬לכל יחידה מוקצים שלושה סיורים לימודיים בשנה‪,‬‬ ‫במסגרתם זוכים הסוהרים להדרכה‪ ,‬ביקור במוזיאון וארוחת צהריים‪ .‬נכון‬ ‫למועד כתיבת הדברים‪ ,‬מקום הסיור המועדף על סגל שב"ס השנה הוא ‪-‬‬ ‫ירושלים‪.‬‬ ‫תוכנית שדרוג לעו"סים‬ ‫במרס השנה הוחל ביישום תוכנית כוללת לשדרוג תנאי העסקה ומסלולי‬ ‫קידום של עובדים סוציאליים בארגון‪ .‬התוכנית גובשה על ידי מינהל מש"א‪,‬‬ ‫בשיתוף גורמי תכנון והגורמים המקצועיים ובהתאם להנחיית הנציב‪ .‬התוכנית‬ ‫נועדה לשדרוג עו"סים המשרתים כבר בשב"ס‪ ,‬אבל גם לשדרוגם של מגויסים‬ ‫עתידיים‪ ,‬בהתבסס על שינוי תמהיל תקינת העו"סים‪ ,‬תוך הגדלת מספר תקני‬ ‫הקצונה ופריסה ארצית מאוזנת‪.‬‬ ‫בין השאר מגובשת בימים אלה במינהל ההדרכה‪ ,‬כחלק מהתוכנית מתכונת‬ ‫ייחודית של הכשרה לקצונה לאוכלוסיית העובדים הסוציאליים‪ ,‬על פיה‬ ‫תוענק קדימות לעו"סים שהשינוי למעמד קצונה ישתלם להם מבחינת‬ ‫שכרם‪ .‬כמו כן‪ ,‬כחלק ממסלול הגיוס העדכני לעו"סים‪ ,‬נקבע שיבנה מסלול‬ ‫קידום מובנה לתחום‪ .‬דרגת הגיוס כבד"א תהווה דרגת 'גישור' בלבד‪ ,‬למשך‬ ‫שנתיים־שלוש‪ ,‬עד ליציאה לקצונה למתאימים‪ .‬לבעלי ניסיון מקצועי‬ ‫משמעותי של חמש שנים ומעלה‪ ,‬יתאפשר גיוס כבר בדרגת קצונה‪.‬‬ ‫פעילות לרווחת הסוהר ולטיפוחו‬ ‫יחידת הרווחה של שב"ס מובילה מדיניות ליצירת תנאים לרווחת הסוהר‬ ‫ולטיפוחו‪ .‬בשנה שעברה ערכה היחידה מיזמים שונים‪ ,‬הקשורים לתהליך‬ ‫הפרישה של סוהרים‪ .‬בין השאר נוסד כנס 'קפה ומאפה' לפורשים‪ ,‬נפתח‬ ‫'מרכז פרישה' לסוהרים לפני פרישה‪ ,‬פעם בחודש‪ ,‬וכן התקיימו סדנאות‬ ‫פרישה לגמלאים‪ .‬הסדנאות מתקיימות שלוש פעמים בשנה‪ ,‬והסדנה הקרובה‬ ‫תתקיים בספטמבר־אוקטובר ‪.2010‬‬ ‫הפעילות למען הפורשים היא רק חלק מהמאמצים שמשקיעים קציני הרווחה‬ ‫למען קידומו של המשאב האנושי בשירות‪ .‬רק באפריל השנה הסתיים קורס‬ ‫קציני הרווחה הראשון בשב"ס‪ .‬מדובר בקורס מקצועי בו השתתפו כל קציני‬ ‫הרווחה משלושת המחוזות ומהנציבות‪ .‬במהלך הקורס התמקצעו קציני‬ ‫הרווחה בתחומים שונים‪ ,‬ביניהם תהליך קליטת הסוהר‪ ,‬דרכי התמודדות של‬ ‫הסגל‪ ,‬התערבות בזמן משבר ופרישה מהשירות‪.‬‬ ‫אבחון ומיון בממד"ה‬ ‫פעולות צוות האבחון והמיון בממד"ה מתחילות מהצעד הראשון שעושה‬ ‫העובד בארגון‪ .‬חשוב לנו לנסות ולוודא כי העובד אכן מתאים לארגון וכי‬ ‫יכולותיו תואמות את דרישות התפקיד‪.‬‬ ‫גיבוש ‪ -‬בשנת ‪ 2009‬החלו לפעול גיבושי סוהרים‪ .‬לגיבושים אלה מגיעים‬ ‫עשרות מועמדים לתפקיד סוהרי ביטחון‪ ,‬המשתתפים במשך יומיים‬ ‫בפעילויות קבוצתיות‪ ,‬מבחני כושר‪ ,‬ראיונות וסימולציות‪ .‬כל זאת תחת‬ ‫עיניהם הפקוחות של מעריכי שטח ופסיכולוגים‪ .‬מטרת הגיבוש היא להבין‬ ‫האם המועמדים מתאימים לסוהרות ולאיזה סוג יחידה הם מתאימים ביותר‪.‬‬ ‫מרכזי הערכה לקצונה ולקצונה בכירה ‪ -‬לאחרונה פורסם נוהל מרכז הערכה‬ ‫ובו מספר חידושים‪:‬‬ ‫‪1 .1‬לא ייערך דיון עבור מועמדים שקיבלו ציוני קצה (ציונים גבוהים מאוד‬ ‫או נמוכים מאוד)‪.‬‬ ‫‪2 .2‬המועמד יקבל את סיכום הדיון שנערך לגביו ‪ -‬לידיו‪.‬‬ ‫‪3 .3‬דיוני בכירים ייערכו על ידי ראשי האגפים‪.‬‬ ‫‪4 .4‬למרכזי ההערכה לקצונה ייעודית יוקדשו מעתה יומיים‪ :‬יום אחד יוקדש‬ ‫לצפייה במועמדים ויום נוסף לדיון ולמסקנות‪.‬‬ ‫תרומתם של מעריכי השטח בתהליכי המיון חשובה והכרחית‪ ,‬ולכן אנו‬ ‫פותחים בקרוב בתהליך כלל‪-‬ארגוני של איתור מעריכי שטח חדשים לגיוס‬ ‫סוהרים ולקצונה‪ .‬סוהרים שיימצאו מתאימים לשמש כמעריכי שטח‪ ,‬יעברו‬ ‫הכשרה בממד"ה ויוכלו להשתלב בגיבושים ובמרכזי ההערכה בהקדם‪.‬‬ ‫מחקר ארגוני בממד"ה‬ ‫תחום המחקר בממד"ה שם בראש מעייניו את פיתוח הידע וקידום תהליכי‬ ‫למידה הנוגעים לסגל הכליאה בשירות‪ .‬השנה עסק תחום המחקר במגוון‬ ‫נושאים באמצעות ביצוע סקרים‪:‬‬ ‫סקר אקלים ארגוני‪ - 2009 ,‬הסקר הקיף את כל יחידות השטח‪ ,‬יחידת‬ ‫'נחשון' ועובדי המטה‪ .‬ממצאי הסקר הוצגו למפקדי היחידות‪ ,‬לממ"זים‬ ‫ולחברי הספ"כ‪ .‬בימים אלה אנו שוקדים על תוצאות הסקר בקרב עובדי‬ ‫המטה ולוחמי 'נחשון'‪ .‬סקר נוסף ייערך ברבעון האחרון של ‪.2010‬‬ ‫סקר עבור מחלקת חטו"ש ‪ -‬הסקר בוחן את שביעות רצונם של העובדים‬ ‫הסוציאליים וקצינות החינוך ואת מאפייני התפקידים הייחודיים להם‪.‬‬ ‫סקר מערכת 'קידמה' החדשה ‪ -‬לבחינת שביעות רצון המשתמשים במערכת‬ ‫ועמדותיהם‪.‬‬ ‫סקר עבור יחידת הדוברות ‪ -‬לבחינת השפעת הסיורים המודרכים בבתי‬ ‫הסוהר על עמדת המבקרים כלפי שב"ס‪.‬‬ ‫סקר מתוכנן בקרב עובדי אגף האסיר ‪ -‬בנוגע לשינויים הארגוניים באגף‬ ‫בשנה האחרונה‪.‬‬ ‫סקר שביעות רצון מגויסים חדשים ‪ -‬לגבי השירות הניתן בלשכת הגיוס‪,‬‬ ‫וסיוע בעריכת סקר לבחינת הסיבות לנשירת חיילי חובה מהשירות‪.‬‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬מפרסם תחום המחקר חומרים כתובים העוסקים בעולם הכליאה‬ ‫ומיועדים לשימושכם הרחב‪:‬‬ ‫מאגר מידע ‪ -‬תחום המחקר עסק השנה בבניית מאגר מידע במערכת 'מופת'‪,‬‬ ‫של מאמרים העוסקים בסגל כליאה‪ .‬המאגר מונה כבר יותר מ־‪ 100‬תקצירי‬ ‫מאמרים באנגלית ובעברית!‬ ‫"מידע ממד"ה" ‪ -‬תקציר מאמר המופץ בכל חודש לבכירי הארגון‪ ,‬ולגורמים‬ ‫נוספים המעוניינים בו‪ .‬המאמרים דנים בסוגיות ניהול סגל‪ ,‬מדעי ההתנהגות‬ ‫ופיתוח ארגוני‪ ,‬בדגש על עולם הכליאה‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫חדשות שב"ס‬ ‫חדשות מינהל הדרכה‬ ‫יום עיון בנושא האסירים הבטחוניים‬ ‫ביוזמת בי"ס ניר‬ ‫יום עיון בנושא האסירים הבטחוניים והרחוב הפלשתיני התקיים בשב"ס‬ ‫ביוזמת בית ספר 'ניר' ובחסות מינהל ההדרכה‪ ,‬במטרה להרחיב ולהעמיק את‬ ‫הידע לגבי אוכלוסייה זו‪.‬‬ ‫בשירות בתי הסוהר כלואים היום כ־‪ 10,000‬אסירים בטחוניים‪ .‬הבנת השפה‪,‬‬ ‫המנטליות והמאפיינים של אוכלוסייה זו ‪ -‬חשובה באופן משמעותי להצלחת‬ ‫שב"ס בייעודו להחזיק את האסירים הבטחוניים במשמורת בטוחה‪ ,‬תוך‬ ‫שמירה על כבודם ומילוי‬ ‫צורכיהם‪.‬‬ ‫ביום העיון לקחו חלק‬ ‫מרצים משב"ס ומחוצה לו‪.‬‬ ‫גנ"מ דקר אילת‪ ,‬מפקד כלא‬ ‫'גלבוע'‪ ,‬דיבר על הפיקוד‬ ‫בבית סוהר בטחוני ועל‬ ‫הצורך להבין את המנטליות‬ ‫הערבית כגורם מכריע‬ ‫בניהול הכלא‪ .‬השתתפו‬ ‫גם פקד אבנר סער מיחידת המו"מ של משטרת ישראל‪ ,‬שהרחיב בנושא‬ ‫המחבלים המתאבדים‪ ,‬וסג"ד ד"ר יובל ביטון‪ ,‬קמ"ן 'קציעות' שתיאר‪ ,‬בין‬ ‫השאר‪ ,‬את מאפייניהם של ארגוני הטרור השונים‪.‬‬ ‫נוסף ליום העיון‪ ,‬הפיק בית ספר 'ניר' לקסיקון מונחים עם ציון ימי אזכור‬ ‫פלשתיניים‪ ,‬ומילון מונחים שגורים בפי האסירים הבטחוניים‪ ,‬לשימושם של‬ ‫אנשי הסגל הבאים אתם במגע‪.‬‬ ‫פתרונות למניעת אובדנות ‪ -‬ביום עיון‬ ‫יום עיון בנושא מניעת אובדנות בשב"ס נערך בחודש אפריל ב"בית מורשת"‪,‬‬ ‫בחסות מינהל ההדרכה‪ .‬מטרת יום העיון היתה חשיפה והעלאת המודעות‬ ‫לנושא מניעת אובדנות‪ ,‬לצד מתן כלים טיפוליים להתמודדות וסיוע לאסיר‬ ‫האובדני‪ .‬לקחו בו חלק מפקדי בתי סוהר‪ ,‬אנשי מערך הטיפול‪ ,‬מפקדי‬ ‫משמרת‪ ,‬משתתפי קורס קציני רווחה ואנשי מטה הנציבות‪.‬‬ ‫יום העיון נבנה‪ ,‬כפי שהציג אותו ראש מינהל ההדרכה‪ ,‬מנקודת מבט‬ ‫אופטימית‪ ,‬והנושא הוצג מזוויות שונות‪ :‬זווית פיקודית‪ ,‬טיפולית‪ ,‬מקצועית‬ ‫ורגשית‪.‬‬ ‫רק מאמץ משולב של כלל הסגל המטפל באסירים יצמצם את מקרי האובדנות‬ ‫בין כותלי בית הסוהר ‪ -‬הסביר ראש מנהל ההדרכה‪ ,‬תג"ד אשר וקנין‪ ,‬והוסיף‪:‬‬ ‫"אין דרך אחת למניעת האובדנות‪ ,‬יש סט של פתרונות ויש להתאים פתרון‬ ‫רלוונטי לכל אדם"‪.‬‬ ‫את המסר העיקרי של יום העיון סיכם הנציב‪ ,‬רב־גונדר בני קניאק‪" :‬אחד‬ ‫היעדים המרכזיים שלנו הוא לדעת להתמודד באומץ עם תופעת האובדנות‪.‬‬ ‫אנו מסוגלים‪ ,‬כארגון‪ ,‬לטפל בכך באופן מקצועי‪ .‬סוד ההצלחה טמון בסוהר‬ ‫ובתחושת היחידה‪ ,‬שעושה ככל הניתן כדי למנוע את התופעה"‪.‬‬ ‫‪42‬‬ ‫קצינים ואקדמאים ‪!100 -‬‬ ‫המחזור הראשון של תוכנית קצינים אקדמאים יצא לדרך במאי‪ .‬מדובר‬ ‫בתוכנית שתהפוך את האקדמיזציה לחלק בלתי נפרד מכללי הכשרת‬ ‫הקצונה בשב"ס‪ ,‬ותהיה מנוף למצוינות ארגונית‪ .‬התוכנית כוללת לימודי‬ ‫תואר ראשון בקרימינולוגיה‬ ‫במכללת אשקלון‪ .‬לצד קבלת‬ ‫דרגות הקצונה‪ ,‬יקבל כל בוגר גם‬ ‫תעודת תואר ראשון‪ ,‬וכך ‪ -‬כל‬ ‫קצין בשב"ס יהיה גם אקדמאי‪.‬‬ ‫מסלול נוסף נפתח באוניברסיטת‬ ‫בר־אילן ללימודי תואר שני‬ ‫במינהל ומדיניות ציבורית‪.‬‬ ‫מסלול זה‪ ,‬מיועד לחניכי קורס‬ ‫תת־גונדר אשר וקנין מברך את החניכים‬ ‫פיקוד ומטה‪.‬‬ ‫תוכנית האקדמיזציה מנוהלת‬ ‫ומובלת באחריות מנהל ההדרכה‪ ,‬בראשות תת־גונדר אשר וקנין‪ ,‬יחד עם‬ ‫ראש ענף תורה והדרכה‪ ,‬סגן גונדר דפנה דואיב‪ .‬את התוכנית מרכזת רב־‬ ‫כלאי אלונה ז'רז'בסקי‪.‬‬ ‫המחזור הראשון שיצא לדרך במאי עתיד לסיים את דרכו בעוד כשנה וחצי‪,‬‬ ‫בינואר ‪ .2012‬המחזור של לימודי תואר מוסמך‪ ,‬שהחל ביולי‪ ,‬יסתיים עוד‬ ‫קודם לכן‪ ,‬באוקטובר ‪ .2011‬בסך הכול ילווה הפרויקט כ־‪ 100‬לומדים‬ ‫במקביל‪ .‬אין ספק‪ ,‬אומרים במחלקת ההדרכה‪ ,‬שהתוכנית תצעיד את הארגון‬ ‫קדימה‪ .‬הקצין החושב‪ ,‬הסקרן והידען הוא דור העתיד של שב"ס‪.‬‬ ‫קידום בריאות הסוהר‬ ‫תוכנית "בריאות הסוהר" בשב"ס היא תוכנית מורכבת‪ ,‬כוללת ומקיפה‪,‬‬ ‫המתמקדת בקידום בריאותו של הסוהר ובכלל זה קידום רווחתו ואיכות חייו‪.‬‬ ‫להלן הצעדים שננקטו בארגון כדי לקדם את התוכנית‪:‬‬ ‫ימי בריאות ‪ -‬ב־‪ 2008‬הנחה פיקוד שב"ס לגבש תפיסה כוללת של קידום‬ ‫בריאות הסוהר על ידי ניהול שינוי באורח חייו ושיפור סביבת עבודתו‪.‬‬ ‫התנעת התוכנית בוצעה באמצעות הקניית ידע בתחום‪" ,‬ימי בריאות"‬ ‫ביחידות‪ ,‬וחשיפה של הסוהרים למיזם‪.‬‬ ‫פעילות גופנית ‪ -‬אחת הפעולות החשובות המבוצעות במסגרת תוכנית‬ ‫"בריאות הסוהר" היא תוכנית "התערבות אישית"‪ .‬מטרתה ‪ -‬לאפשר לכל‬ ‫סוהר לבצע פעילות גופנית בהתאם ליכולתו‪ .‬כחלק מהתוכנית הופצה הנחיה‪,‬‬ ‫המחייבת את הסוהרים לבצע פעילות גופנית פעמיים בשבוע‪ ,‬על חשבון‬ ‫שעות העבודה‪ .‬כדי שניתן יהיה להכין עבור כל סוהר תוכנית אימון אישית‪,‬‬ ‫אותרו ביחידות סוהרים בעלי זיקה לתחום האימון הגופני ואלה נשלחו לקורס‬ ‫מדריכי כושר גופני וחדר כושר‪ .‬כמו כן הוקמו חדרי כושר בבתי הכלא והוצב‬ ‫שילוט במסלולים המיועדים להליכה‪.‬‬ ‫"אנשי הברזל" ‪ -‬מערכת מחשוב ייחודית שהוקמה בשיתוף מינהל‬ ‫טכנולוגיות ומינהל הדרכה‪ .‬המערכת מרכזת את נתוני הפעילות הגופנית‬ ‫ומאפשרת מעקב אישי‪.‬‬ ‫מזון בריא ‪ -‬התוכנית מקודמת על ידי מחלקת הלוגיסטיקה‪ .‬במסגרתה‬ ‫מבוצעת התערבות במטבח הכוללת שינוי הרגלי הצריכה בחדרי האוכל‪,‬‬ ‫שינוי שיטות הבישול במטבח ועדכון התפריטים‪ .‬לצורך כך עברו הטבחים‬ ‫הכשרה והשתלמות בקורס מנהלי מטבחים וביום הדרכה שנתי‪.‬‬ ‫מניעת מחלות ‪ -‬מחקרים מראים כי ירידה במשקל‪ ,‬הפסקת עישון ופעילות‬ ‫גופנית מפחיתים את הסיכון ללקות במחלות‪ .‬נוסף על ימי הבריאות‪,‬‬ ‫מתקיימות ביחידות סדנאות לתזונה נכונה‪ ,‬לירידה במשקל ולפעילות גופנית‪.‬‬ ‫סביבה ללא עישון ‪ -‬ההחלטה על סביבה נקייה מעישון אוסרת עישון במבני‬ ‫שב"ס וברכבי שב"ס באופן מוחלט‪ ,‬ומחייבת את המעשנים לעשן מחוץ‬ ‫למבנים‪ ,‬בשטחים לא מקורים‪.‬‬ ‫ברכתנו שלוחה לשנה החדשה‬ ‫רס"ר עופר לוי‪,‬‬ ‫לוחם יחידת 'נחשון'‬ ‫"לרגל השנה החדשה אני מברך את כל‬ ‫שב"ס בברכת שנה טובה ומוצלחת‪ ,‬שנת‬ ‫ביטחון ועשייה‪ ,‬שנה של אושר ואהבה"‪.‬‬ ‫רס"ל אורטל קאמר‪,‬‬ ‫רשמת‪ ,‬בימ"ר 'אוהלי קידר'‬ ‫"לרגל חגי תשרי‪ ,‬אני מאחלת למשפחת‬ ‫שב"ס ולמדינת ישראל חג שמח ופורה‪,‬‬ ‫שנת שגשוג והצלחה‪ ,‬שנת בריאות‬ ‫והגשמה‪ ,‬שנת שלום וביטחון‪.‬‬ ‫שלוחה ברכתי לכל הסוהרים והסוהרות‬ ‫ולבני משפחותיהם על העשייה‪ ,‬ההבנה‬ ‫והתמיכה‪ .‬מי ייתן ושנה זו תהיה טובה‬ ‫מקודמתה‪ ,‬אמן"‪.‬‬ ‫סמל תהילה מגן‪,‬‬ ‫זקיפת ביטחון‪ ,‬ב‪/‬ס 'גלבוע'‬ ‫"לרגל השנה החדשה מאחלת אני‬ ‫למשפחת שב"ס שהשנה תהיה טובה‬ ‫ומוצלחת‪ .‬שנה של הגשמה‪ ,‬שפע‬ ‫בריאות והצלחה בכל התחומים"‪.‬‬ ‫ר‪/‬ס אמיר שוגג‪,‬‬ ‫מדריך‪ ,‬בית ספר 'ניר'‬ ‫"ראש השנה הוא חג משאלות הלב וחג‬ ‫התקווה הנצחית‪ .‬לכן אני מאחל לכל‬ ‫שב"ס שנה מתוקה כדבש‪ ,‬שיישאו עצינו‬ ‫פריים ושדותינו ירוו מים"‪.‬‬ ‫רנ"ג עמוס בוטה‪,‬‬ ‫מפקד מחנה נציבות רמלה‬ ‫"לרגל השנה החדשה אני מאחל לכל‬ ‫סוהרי שב"ס שנה טובה ומבורכת‪ ,‬שנה‬ ‫של צמיחה כלכלית‪ ,‬שנה של פתרונות‬ ‫נכונים ועלייה על מסלול ההצלחה"‪.‬‬ ‫ר‪/‬כ איתמר יפת‪,‬‬ ‫רת"ח חינוך‪ ,‬כלא 'רימונים'‬ ‫"מי ייתן והאור האישי של כל אחד ואחד‬ ‫מאתנו יזרח על שנה של יצירה‪ ,‬עשייה‪,‬‬ ‫התפתחות ונתינה"‪.‬‬