‫דבר העורכת‬ ‫שנה חדשה בפתח‪ .‬חגי תשרי מחייבים אותנו להתבונן בשנה שעברה‪,‬‬ ‫ולהתכונן לשנה הבאה‪.‬‬ ‫שירות בתי הסוהר הוא ארגון דינמי‪ ,‬מחויב לשגרת יום נוקשה וסדורה‪,‬‬ ‫שבעה ימים בשבוע‪ 365 ,‬ימים בשנה‪ ,‬יום ולילה‪ ,‬קיץ וחורף‪ ,‬קודש וחול‪.‬‬ ‫אין הפוגות ואין הפסקות‪ .‬אפשר לערוך חשבון נפש‪ ,‬אך אי אפשר לעצור‪.‬‬ ‫עדיין טוב יהיה אם נקדיש‪ ,‬כל אחד מאתנו לובשי המדים‪ ,‬בינו לבינו‪,‬‬ ‫פרק זמן למחשבה ולדיאלוג פנימי ערכי של למידה והפקת לקחים‪ .‬הטוב‬ ‫והפחות טוב‪ ,‬הטוב מאד והמצוין‪.‬‬ ‫בגיליון הנוכחי של 'רואים שב"ס' תוכלו לקרוא על כלא 'מעשיהו' וללמוד‬ ‫כיצד יודע שב"ס להתאים את עצמו למציאות ולצרכים המשתנים של‬ ‫החברה הישראלית‪ ,‬כפי שהם באים לידי ביטוי בתוך בתי הסוהר‪ ,‬לאורך‬ ‫השנים‪ .‬מאמר אקטואלי של העיתונאי רוני שקד סוקר ומנתח את סוגיית‬ ‫האסירים הבטחוניים‪ .‬בפעם הראשונה אנחנו מאפשרים בגיליון הצצה‬ ‫מעמיקה ומרתקת לעולמם של קציני המודיעין‪ ,‬תפקיד שפותח על ידי‬ ‫שירות בתי הסוהר הישראלי וממנו לומדים היום גם ארגוני כליאה אחרים‬ ‫בעולם‪ ,‬ולעולמם של אנשי יחידת נחשון‪ ,‬הכלא הנייד הגדול של שב"ס‪.‬‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫‪5-4‬‬ ‫ברכות השר והנציב‬ ‫‪9-6‬‬ ‫שב"ס הוא ארגון בטחוני שלא שוכח גם את ייעודו החברתי‪ .‬כך‪ ,‬סיפורו‬ ‫המרגש של מאור ‪ -‬אסיר לשעבר‪ ,‬מכור נקי‪ ,‬שעובד היום כמדריך נגמלים‬ ‫בכלא 'אלה'‪ ,‬וגם על קורס שפים מיוחד ויצירתי לאסירים‪ ,‬שפותח להם‬ ‫צוהר‪ ,‬כבר אחרי השחרור‪ ,‬לעתיד תעסוקתי‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬אלה ימים של חשבון נפש‪ .‬שירות בתי הסוהר‪ ,‬בהובלת הנציב‪ ,‬בחר‬ ‫השנה‪ ,‬לצד העמקה בנושא המקצועי ובנושאי הליבה‪ ,‬לעסוק גם בערכים‪:‬‬ ‫חיי אדם וכבודו‪ ,‬אחריות‪ ,‬אמינות‪ ,‬דוגמה אישית וממלכתיות‪ .‬ערכים אלה‪,‬‬ ‫מלווים אותנו בכל עשייה‪.‬‬ ‫אני מאחלת לכולנו שנה טובה‪ ,‬טובה יותר מקודמתה‪ .‬שנה פוריה ומוצלחת‪,‬‬ ‫של עשייה למען החברה הישראלית ולמען בטחונה‪ ,‬תוך תחושת שליחות‪,‬‬ ‫סיפוק ומקצועיות‪.‬‬ ‫שנה טובה‪,‬‬ ‫רב‪-‬כלאי ניקול אנגלנדר‬ ‫‬ ‫‬ ‫רעיונות‪ ,‬כתבות‪ ,‬צילומים ושאלות בנושאים המעניינים אתכם ניתן להפנות‬ ‫לפקס‪ ,08-9193810/1 :‬לדואר אלקטרוני‪[email protected] :‬‬ ‫או באינטראנט‪ :‬לשכת דובר ‪ -‬קצינת הסברה ארצית‬ ‫‪29-26‬‬ ‫מהמטבח באהבה‬ ‫‪31-30‬‬ ‫מעשיהו כמשל‬ ‫רוכבים ומזדהים‬ ‫‪13-10‬‬ ‫‪34-32‬‬ ‫‪17-14‬‬ ‫‪37-36‬‬ ‫חכמים לפני מעשה‬ ‫כי נבחרנו להוביל‬ ‫מדורים קבועים‪:‬‬ ‫חדשות‪41-38.....................................‬‬ ‫ברכות‪43.................................................‬‬ ‫ראש השנה של כולנו‬ ‫בטאון שירות בתי הסוהר‬ ‫גליון ‪ - 35‬ראש השנה תשע"ד ∞ ספטמבר ‪2013‬‬ ‫אנחנו ארגון שפועל סביב השעון‬ ‫עורכת‪:‬‬ ‫‬ ‫עריכה לשונית‪ :‬דפנה פיינס‪-‬שער‬ ‫‪20-18‬‬ ‫פותח דלתות ולב‬ ‫‪2‬‬ ‫צילום‪:‬‬ ‫ משה שי‬‫‪ -‬יחידת הפקות שב"ס‬ ‫עיצוב גרפי‪:‬‬ ‫סטודיו יונתן לון‬ ‫הפקה‪:‬‬ ‫לשכת הפרסום הממשלתית‬ ‫‬ ‫בחזית המאבק ‪ -‬שחרור אסירים‬ ‫‪25-22‬‬ ‫ר‪/‬כ ניקול אנגלנדר‬ ‫קצינת הסברה ארצית‬ ‫רגעים בתשע"ג‬ ‫‪42 | 35 | 21 | 3‬‬ ‫רגעים בתשע"ג‬ ‫בי‬ ‫קור נשיא המדינה‪ ,‬מר‬ ‫שמ‬ ‫עון פרס‪ ,‬במטה שב''ס‬ ‫טקס התייחדות עם משפחות חללי שב''ס‬ ‫הרמת כוסית לרגל יום העצמאות‬ ‫טקס חילופי מפקד יחידת נחשון‬ ‫טקס נטיעות לחברי הספ''כ‬ ‫יל פינוי ביס"ר דמון‬ ‫תרג‬ ‫'שירות בשליחות' ‪ -‬מש‬ ‫לחת שב''ס למחנות ההשמדה בפולין‬ ‫טקס סיום קורס מפקדי ביס"ר‬ ‫כנס השכלה ארצי‬ ‫‪3‬‬ ‫סוהרות וסוהרים‪ ,‬סגל שב״ס‪,‬‬ ‫שירות בתי הסוהר הוא אחד הגופים החשובים לחוסנה וליציבותה של מדינת ישראל‪,‬‬ ‫כארגון כליאה לאומי אשר מרכז‪ ,‬מוביל ומוציא לפועל בצורה מושכלת ומקצועית את אחד‬ ‫התחומים הקשים והמורכבים בשרשרת אכיפת החוק‪ .‬כל זאת נעשה על ידיכם‪ ,‬סגל‬ ‫הארגון‪ ,‬האמון על החזקתם של האסיר והעצור במשמורת בטוחה‪ .‬‬ ‫אתם‪ ,‬אנשי הביטחון‪ ,‬הטיפול‪ ,‬החינוך והשיקום‪ ,‬אנשי המערך הלוגיסטי‪ ,‬לוחמי היחידות‬ ‫המיוחדות ‪ -‬עומדים בחזית עשייה יום יומית‪ ,‬עמוסה אך חשובה‪ ,‬המלווה בתחושת‬ ‫שליחות‪ ,‬בערכיות ובהבנת גודל המשימה‪ .‬‬ ‫בשנה החולפת המשכנו לעסוק בשיפור רמת הביטחון‪ ,‬בשיפור תנאי מחיה ובתכנון‬ ‫להקמת מתקני כליאה נוספים‪ ,‬וזאת תוך ניצול כלל המשאבים העומדים לרשות הארגון‬ ‫ולרשות המשרד לביטחון הפנים‪ ,‬על רקע המציאות הכלכלית הלא פשוטה בה שרויה‬ ‫מדינת ישראל‪ .‬למרות מציאות זו קיימת הבנה לגבי חשיבות גופי האכיפה וביטחון הפנים‪,‬‬ ‫עובדה שסייעה לנו להגדיל את תקציבנו‪ .‬‬ ‫בכם‪ ,‬סגל הארגון‪ ,‬אני רואה את המשאב העיקרי והנכס האמיתי של הארגון‪ .‬נמשיך‬ ‫לדאוג לשיפור בתנאי השכר‪ ,‬הרווחה ותנאי השירות שלכם‪ ,‬וזאת מתוך הבנה והערכה‬ ‫לעשייתכם החשובה והטובה‪.‬‬ ‫אנו נמצאים בחודש אלול‪ ,‬חודש אחרון במעגל השנה‪ ,‬חודש הסליחות והרחמים וזמן‬ ‫חשבון נפש‪ .‬זה הזמן בו אנו בוחנים ברמה האישית והארגונית היכן טעינו‪ ,‬וכיצד נוכל‬ ‫להיות טובים ואיכותיים יותר‪ .‬‬ ‫חשוב שנמשיך בעשייה הטובה‪ ,‬משום שמשימות רבות וחשובות מונחות לפתחה של‬ ‫מדינת ישראל‪ .‬אין לי ספק כי שירות בתי הסוהר ימשיך לבצע את חלקו ויפעל לביצוע‬ ‫משימות אלו ברמה גבוהה‪ ,‬בצניעות וביעילות‪ .‬‬ ‫בפרוס השנה החדשה‪ ,‬אבקש לאחל לכם שתהיה זו שנת הגשמה‪ ,‬בריאות ונחת‪ .‬‬ ‫שנה טובה לכם ולבני משפחותיכם‪,‬‬ ‫ח״כ יצחק אהרונוביץ‬ ‫השר לביטחון הפנים‬ ‫‪4‬‬ ‫סוהרים‪ ,‬סוהרות‪ ,‬סוהרי חובה‪ ,‬מפקדים‪ ,‬גמלאים ובני משפחות יקרים‪,‬‬ ‫בימיה האחרונים של שנת תשע"ג אנו מביטים לאחור ועורכים חשבון נפש‪ ,‬חשבון נפש‬ ‫אישי כמו גם ארגוני‪ .‬השנה החולפת בשירות בתי הסוהר היתה רוויית אירועים‪ ,‬חלקם‬ ‫מקומיים וחלקם בעלי השפעה לאומית ובינלאומית‪.‬‬ ‫כארגון הכליאה הלאומי התמודדנו עם דרישה גוברת למקומות מעצר ומאסר‪ ,‬השכלנו‬ ‫להתכונן ולהצטייד לשעת חירום והמשכנו בשיפור תנאי המחיה של האסירים‪ ,‬מתוך‬ ‫הכרה בחשיבותו של הנושא‪ .‬עסקנו בכל אלה לצד מחשבה והבנה ארגונית‪ ,‬כי עלינו‬ ‫להמשיך ולהשקיע בטיפוח הסוהר וסביבת עבודתו‪ ,‬בהכשרתו ובתנאי השכר שלו‪.‬‬ ‫העשייה הארגונית על כל גווניה‪ ,‬מתאפשרת כמובן בזכות התמיכה השוטפת של‬ ‫המשרד לביטחון הפנים‪ ,‬בזכות שיתוף הפעולה עם כלל גורמי אכיפת החוק ובעזרת‬ ‫קשרי העבודה שיצרנו מול משרדי הממשלה‪ ,‬הארגונים והמוסדות השונים‪.‬‬ ‫משימות שירות בתי הסוהר רבות ומורכבות הן‪ .‬עשייה יומיומית‪ ,‬שגרתית ומתישה‬ ‫לעתים‪ ,‬חשוב שתיעשה על פי הכללים והנהלים‪ ,‬ותהיה מפוקחת ומבוקרת כל העת‪.‬‬ ‫לצערנו‪ ,‬בשנה החולפת‪ ,‬לצד ההצלחות‪ ,‬המניעה והסיכול‪ ,‬אירעו גם תקלות ‪ -‬גם כאלו‬ ‫שפגעו בייעודנו המרכזי ובהוויית הארגון‪ .‬כגוף לומד‪ ,‬חקרנו את התקלות והפקנו מהן‬ ‫לקחים‪ ,‬על מנת שלא יישנו‪ .‬אני גאה לומר שמיהרנו לתקן וידענו להמשיך הלאה‪ ,‬פשוט‬ ‫כי אין לנו אפשרות אחרת‪.‬‬ ‫סוהרי שב"ס ומפקדיו‪ ,‬הנמצאים בקו הראשון של המלחמה בטרור ובעבריינות‪ ,‬משמשים‬ ‫כחוצצים עבור החברה בישראל‪ ,‬מול כל מה שמאיים עליה‪ .‬ככאלה‪ ,‬הם מחויבים לחוסן‬ ‫נפשי‪ ,‬לתעצומות ואף ליכולות גבוהות מהרגיל‪ .‬סגל הארגון כזה הוא‪ .‬הוכחתם עצמכם‬ ‫בשנים שחלפו‪ ,‬ואני בטוח כי יכולות אלו ימשיכו לבוא לידי ביטוי גם בעתיד‪.‬‬ ‫עוצמתנו באחדותנו‪ ,‬ויחד נמשיך אל האתגרים שעוד נכונו לנו בשנה הקרובה ולאחריה‪.‬‬ ‫לכם ולבני ביתכם שלוחה תודתי‪ ,‬על תרומתכם ופועלכם במהלך כל השנה‪.‬‬ ‫אני מברך אתכם בברכת שנה טובה‪ ,‬שנה של הצלחות‪ ,‬בריאות ובשורות טובות‪.‬‬ ‫בהוקרה‪,‬‬ ‫רב‪-‬גונדר אהרון פרנקו‬ ‫נציב שירות בתי הסוהר‬ ‫‪5‬‬ ‫מעשיהו כמשל‬ ‫כלא מעשיהו עבר מיום הקמתו תהפוכות ושינויים רבים ∞ מכלא שיקומי‪-‬טיפולי ברמת ביטחון מזערית‪,‬‬ ‫שאכלס בעיקר עברייני "צווארון לבן"‪ ,‬הפך לכלא הפלילי הגדול ביותר בארץ‪ ,‬בו שוהה אוכלוסייה מורכבת‬ ‫של אסירים‬ ‫עין‪-‬יה זיו‪-‬טל‬ ‫הכניסה לכלא 'מעשיהו' במתחם רמלה‪ ,‬כבר‬ ‫משרה אווירה של אסתטיקה‪ ,‬ניקיון וטיפוח‪.‬‬ ‫בשקט‪-‬בשקט מספרים כאן‪ ,‬שאת הרוח הזו של‬ ‫סביבת כלא מושקעת‪-‬מהוקצעת מביא עמו המפקד‪,‬‬ ‫תג"ד מאיר שמחון‪ ,‬ושזו רק זווית אחת של הניהול‬ ‫המוקפד של הכלא הפלילי הגדול ביותר בשב"ס‪.‬‬ ‫כלא 'מעשיהו'‪ ,‬צריך לומר‪ ,‬התקבע בתודעה‬ ‫הציבורית כבית סוהר לעברייני "צווארון לבן"‪,‬‬ ‫בדרך כלל במאסר ראשון‪ ,‬כאלה שאין להם עבר‬ ‫פלילי‪ ,‬לפחות לא עבר עשיר‪ ,‬ומוגדרים כבעלי רמת‬ ‫סיכון נמוכה‪ .‬אין ספק שהתפיסה האידיאולוגית‬ ‫תג"ד מאיר שמחון‬ ‫(משמאל)‪" :‬עבודת הסגל‬ ‫כאן יורדת לרזולוציות של‬ ‫תתי קבוצות‪ ,‬שצריך לתת‬ ‫מענה לכל מאפיין שלהן"‬ ‫‪6‬‬ ‫שעמדה בבסיס הקמתו של הכלא‪ ,‬ואשר ראתה‬ ‫במתקן הכליאה דגם מתקדם לשיקום אסירים‬ ‫באמצעות כלא פתוח ועבודות חקלאיות (ראה‬ ‫מסגרת)‪ ,‬התקבעה בזיכרון הציבורי ומלווה אותו‬ ‫עד היום‪ ,‬למרות שאופיו והגדרתו של המקום כבר‬ ‫שונים לחלוטין‪ .‬בין הנכנסים בשעריו היו ועדיין‬ ‫יש לא מעט שמות ידועים‪ ,‬שהגעתם לכלא לוותה‬ ‫תמיד בכותרות בנוסח‪" :‬מהבית המפואר לכלא‬ ‫מעשיהו"‪ ,‬או "מהמשרד היוקרתי לתא במעשיהו"‪.‬‬ ‫הכלא עבר מהפכה‬ ‫"לפני שבע שנים"‪ ,‬מספר תג"ד שמחון‪" ,‬עבר‬ ‫כלא 'מעשיהו' שינוי‪ .‬עד לאותו זמן הוא אכן היה‬ ‫בהגדרתו כלא שיקומי‪-‬טיפולי לאסירים ברמת‬ ‫ביטחון מזערית‪ ,‬שהגיעו לאחר סינון‪ ,‬וכולם היו‬ ‫למעשה בסבב חופשות‪ .‬מאז‪ ,‬הוא הפך להיות‬ ‫הכלא הפלילי הגדול ביותר בארץ‪ ,‬שמשמש גם‬ ‫בית מעצר עם ‪ 1,200‬אסירים ועצורים‪ ,‬והמאפיין‬ ‫העיקרי שלו‪ ,‬מלבד הגודל‪ ,‬הוא אוכלוסיית אסירים‬ ‫מורכבת ביותר‪ .‬השינוי החל מבניית אגפים‬ ‫נוספים‪ ,‬שבזמנו היו מיועדים לעצורי ההתנתקות‬ ‫ולאחר מכן לעובדים הזרים הלא חוקיים‪ .‬ההחלטה‬ ‫הארגונית להעביר את העובדים הזרים הלא‪-‬‬ ‫חוקיים לכלא 'גבעון' ואת הפליליים ל'מעשיהו'‪,‬‬ ‫קבעה למעשה שהכלא מיועד לקלוט גם עבריינים‬ ‫קשים‪ ,‬אוכלוסייה שלא תאמה את מאפייניו עד‬ ‫"אנחנו לא שופטים את‬ ‫האסיר‪ ,‬הוא כבר נשפט‪ .‬אנחנו‬ ‫מעניקים לו 'ארגז כלים'‪ .‬הוא‬ ‫ייקח את מה שיבחר לקחת"‬ ‫אז‪ .‬בעקבות השינוי בהרכב האוכלוסייה‪ ,‬עלה גם‬ ‫הסיווג הביטחוני של הכלא‪ ,‬דבר שהצריך לבצע‬ ‫מיד התאמות במעטפת החיצונית ‪ -‬להקים עוד‬ ‫גדרות‪ ,‬לסגור אגפים מסוימים ולהכניס שינויים‬ ‫באבטחה הפנימית"‪.‬‬ ‫בקנה מידה שב"סי זו היתה‪ ,‬אפשר לומר‪,‬‬ ‫מהפכה‪' .‬מעשיהו' קלט בשבע השנים שחלפו‬ ‫אסירים 'כבדים'‪ ,‬בהם בני משפחות פשע‪ ,‬חברי‬ ‫ארגוני פשיעה‪ ,‬עברייני מין‪ ,‬עברייני סמים‪ ,‬שפוטים‬ ‫למאסר ארוך וקצר‪ ,‬טעוני פיקוח‪ ,‬חולים‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫עדיין‪ ,‬לדברי שמחון‪ ,‬קיים בכלא אגף "היסטורי"‪,‬‬ ‫שמאכלס כלואים במאסר ראשון‪ ,‬אלא שמספרם‬ ‫של אלה נמוך יחסית‪.‬‬ ‫כדי להבין את התמודדות הסגל עם מורכבות‬ ‫האוכלוסייה ב'מעשיהו'‪ ,‬מניח תג"ד שמחון על‬ ‫השולחן את המספרים‪" .‬יש לנו‪ ,‬למשל‪400 ,‬‬ ‫אסירים שהם חולים כרוניים‪ 350 ,‬אסירים בסבב‬ ‫חופשות‪ 200 ,‬אסירים המועסקים במפעלים‪110 ,‬‬ ‫עצורים‪ ,‬ואלה רק דוגמאות אחדות‪ .‬כל קבוצה כזו‬ ‫דורשת התייחסות אחרת‪ ,‬יש לה סדר יום שונה‪,‬‬ ‫ומכאן‪ ,‬גם הדילמות שעולות אצל הסגל שונות‪.‬‬ ‫"יש תנועתיות גדולה‬ ‫מאוד ב'מעשיהו' כיוון‬ ‫שזהו גם בית מעצר‬ ‫וכיוון שיש לנו גם‬ ‫שפוטים לחודשים‬ ‫ספורים או‬ ‫לשנה‪-‬שנתיים"‬ ‫אסירים שהם‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬גם עברייני סמים וגם חולים‪,‬‬ ‫דורשים התייחסות מיוחדת‪ .‬עבודת הסגל כאן‬ ‫יורדת לרזולוציות של תתי קבוצות‪ ,‬שצריך לתת‬ ‫מענה לכל מאפיין שלהן‪ .‬בשל גודל האוכלוסייה‬ ‫בכלא‪ ,‬אנחנו מדברים על עשרות קבוצות בעלות‬ ‫רב‪-‬כלאי ענבר רז‪" :‬אסירים לא באים לכאן‬ ‫מתוך רצון בסיסי לעשות שינוי‪ .‬צריך להביא‬ ‫אותם לכך‪ ,‬לקלף את הקליפות"‬ ‫מאפיינים מורכבים‪ .‬כפי שהאוכלוסייה מורכבת‪,‬‬ ‫כך ההתמודדות של הסגל מורכבת‪ .‬כדי להצליח‬ ‫במשימה חשוב להעביר לסגל את המסר והאמונה‬ ‫שיש להם כוחות מעבר למה שהם יודעים‪ ,‬שהם‬ ‫מסוגלים ליותר ממה שהם מאמינים‪ ,‬כוחות‬ ‫שמעולם לא היו מודעים להם‪ .‬אני מאמין שאין‬ ‫גבול למיצוי ‪ -‬רק הגבולות שהאדם מציב לעצמו‬ ‫ ואת זה אני מחדיר לסגל‪ .‬תמיד צריך לחשוב‬‫על מה שעשית אתמול והיום‪ ,‬על מנת לתקן את‬ ‫המחר"‪.‬‬ ‫"להגיב על שמועות"‬ ‫תג"ד שמחון הגיע ל'מעשיהו' לפני שנתיים‪,‬‬ ‫ב‪ .2011-‬הוא החל את דרכו לפני ‪ 26‬שנה כסוהר‬ ‫ביטחון בכלא 'נפחא' ובהמשך פיקד על מספר‬ ‫‪7‬‬ ‫"חלק מהאסירים נמצא‬ ‫באגפים פתוחים וחלק‬ ‫בסגורים‪ .‬בתוך כל אלה‪,‬‬ ‫אנחנו אמורים להכיר‬ ‫כל אסיר ולהתאים לו‬ ‫את מקומו בכלא‬ ‫על פי צרכיו"‬ ‫בתי סוהר‪ ,‬לאחר שמילא מגוון תפקידים בשטח‪.‬‬ ‫ל'מעשיהו' הוא הביא עמו ניסיון רב‪-‬שנים‪ .‬אחרי‬ ‫שנתיים בתפקיד‪ ,‬שמחון ער לשוני בין 'מעשיהו'‬ ‫לבתי כלא אחרים‪" .‬כאן ההבדלים בין קבוצות‬ ‫האסירים הם עד כדי כך משמעותיים‪ ,‬שלא תמיד‬ ‫ניתן למצוא מקום מתאים לאסיר‪ .‬קבוצת האסירים‬ ‫הקשישים‪ ,‬למשל‪ ,‬דורשת התייחסות שונה מזו‬ ‫הניתנת לקבוצות אחרות‪ ,‬ובעיקר המון רגישות‪.‬‬ ‫על המורכבות המכתיבה את עבודת הסגל וסדר‬ ‫יומו של הכלא‪ ,‬אפשר ללמוד גם מהדוגמאות‬ ‫שמביאה רב‪-‬כלאי ענבר רז‪ ,‬קצינת ניהול אסירים‪.‬‬ ‫"יש תנועתיות גדולה מאוד ב'מעשיהו' כיוון‬ ‫שזהו גם בית מעצר וכיוון שיש לנו גם שפוטים‬ ‫‪8‬‬ ‫לחודשים ספורים או לשנה‪-‬שנתיים‪ .‬בעיקר בולטת‬ ‫התדירות הגבוהה של קליטת אסירים חדשים‬ ‫ויציאה של אסירים שמשתחררים‪ .‬חלק מהאסירים‬ ‫נמצא באגפים פתוחים וחלק בסגורים‪ .‬בתוך כל‬ ‫אלה‪ ,‬אנחנו אמורים להכיר כל אסיר ולהתאים‬ ‫לו את מקומו בכלא לפי צרכיו‪ .‬כך‪ ,‬בכל אגף יש‬ ‫חלוקה לתתי אגפים על פי אפיונים‪ :‬אגף ‪ ,2‬למשל‪,‬‬ ‫הוא אגף שפוטים פליליים רגילים עם תת‪-‬אגף‬ ‫קשישים‪ ,‬תת‪-‬אגף חולים ותת‪-‬אגף נוסף של טעוני‬ ‫פיקוח‪ .‬אי אפשר‪ ,‬נניח‪ ,‬לדרוש מאסיר בן ‪ ,80‬קטוע‪-‬‬ ‫רגליים‪ ,‬מה שדורשים מאסיר צעיר‪ .‬הוא לא יקום‬ ‫לספירת הבוקר באותה המהירות‪ .‬דוגמה נוספת‬ ‫למורכבות אצלנו הוא אגף ‪ ,4‬אגף עברייני מין‪,‬‬ ‫שהוא היחיד מסוגו בשב"ס‪ .‬זו אוכלוסייה מיוחדת‬ ‫עם מאפיינים לא פשוטים ‪ -‬אנשים תובעניים‪,‬‬ ‫מניפולטיביים‪ ,‬בעלי דימוי עצמי נמוך וגם בעלי‬ ‫מעמד נחות בכלא‪ .‬יש להם בעיה של גבולות מצד‬ ‫אחד‪ ,‬ותדמית שקשה מאוד לשנות בעיני שאר‬ ‫האסירים‪ ,‬מצד שני‪ .‬האגף הזה נפתח ב'מעשיהו'‪,‬‬ ‫כי שב"ס רצה לתת מענה לכמות ההולכת וגדלה‬ ‫של עברייני המין בבתי הסוהר‪ ,‬והעדיף לרכזם‬ ‫במקום אחד‪ ,‬כך שאפשר יהיה לטפל בהם בצורה‬ ‫מקצועית וטובה יותר"‪.‬‬ ‫הוותיקים עוזרים לצעירים‬ ‫ענבר מדברת על תכונות כמו סבלנות‪ ,‬אורך‪-‬‬ ‫רוח ותובנות אישיות הנדרשות מהסגל ועומדות‬ ‫במבחן יומיומי‪" .‬אסירים לא באים לכאן מתוך‬ ‫רצון בסיסי לעשות שינוי‪ .‬צריך להביא אותם לכך‪,‬‬ ‫לקלף את הקליפות‪ ,‬להגיע לשכבות הקשות‪ .‬זה‬ ‫תהליך לא פשוט שדורש מאמץ של כל הדרגים"‪.‬‬ ‫אגפים נוספים במעשיהו הם אגף לש"ם ‪ -‬אגף‬ ‫לשומרי מצוות‪ ,‬שיש לו ביקוש רב‪ ,‬לדברי ענבר‪,‬‬ ‫חזון של בית סוהר פתוח‪ ,‬במתכונת של חווה חקלאית‬ ‫משה סוויסה‪ ,‬רס"ר משמעת ועוזר קצינת מש"א‪:‬‬ ‫"סדר יום מטורף"‬ ‫ואגף השיקום ‪ -‬שיקום פרטני וקבוצתי‪ ,‬עם אסירים‬ ‫שיוצאים לעבוד מחוץ לכלא‪ .‬זהו האגף המתקדם‬ ‫ביותר‪.‬‬ ‫"ב'מעשיהו'"‪ ,‬מספר משה סוויסה‪ ,‬רס"ר משמעת‬ ‫ועוזר קצינת מש"א בכלא‪" ,‬צריך להיות סדר יום‬ ‫מאורגן וקפדני‪ .‬לא ייתכן שבגלל סדרי הגודל‬ ‫של התנועה והתחלופה בכלא‪ ,‬נצטרך להתפשר"‪.‬‬ ‫סוויסה עובד כבר ‪ 11‬שנים ב'מעשיהו'‪ .‬סדר‬ ‫היום בכלא מאופיין‪ ,‬לדבריו‪ ,‬בלא מעט משימות‬ ‫מקבילות‪" .‬זהו סדר יום מטורף‪ ,‬ואין ברירה ‪ -‬צריך‬ ‫לעמוד בלוח הזמנים‪ ,‬מה שדורש כמובן כושר‬ ‫אלתור ויצירתיות‪ ,‬כי זו מציאות שמשתנה ללא‬ ‫הרף"‪ .‬תמיכה לא מעטה‪ ,‬לדבריו‪ ,‬מגיעה מאנשי‬ ‫הסגל הוותיקים‪ ,‬המשמשים חונכים לצעירים שזה‬ ‫עתה התגייסו לשירות‪" .‬קיימת אצלנו תוכנית‬ ‫חניכה מקצועית של שבעה חודשים‪ ,‬והסוהרים‬ ‫הוותיקים עוזרים לצעירים להתאקלם גם מבחינה‬ ‫תג"ד בגמלאות מוטי ירושלמי שירת בשב"ס בין השנים ‪ 2000-1989‬לאחר‬ ‫שהשתחרר מצה"ל בדרגת סא"ל‪ .‬את שירותו החל כראש מחלקת חטו"ש ובשנת‬ ‫‪ 1996‬מונה למפקד כלא 'מעשיהו'‪ .‬כעבור שלוש שנים מונה למפקד בית ספר 'ניר'‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2000‬פרש מהשירות בדרגת תג"ד‪ ,‬וכיום הוא משמש כנציג ציבור בוועדת‬ ‫שחרורים‪ .‬הוא ד"ר לקרימינולוגיה ולמדיניות ציבורית‪ ,‬מרצה במכללת בית ברל‪.‬‬ ‫תג"ד בגמ' "בבסיס הקמתו של כלא מעשיהו עמדה חשיבה נאיבית‪-‬אוטופית שהושפעה‬ ‫מוטי ירושלמי מתפיסתו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל בספרו 'אלטנוילנד'‪ .‬הרצל ראה‬ ‫בחזונו בית סוהר במתכונת של חווה חקלאית‪ ,‬כאשר האסירים ישוקמו באמצעות‬ ‫שינוי אורח החיים שלהם‪ .‬זה היה גם הרעיון של הנציב רם סלומון‪ ,‬הנציב השני של שב"ס (‪1952-‬‬ ‫‪ ,)1951‬שטס לאירופה במיוחד כדי ללמוד את המודל הטיפולי‪-‬שיקומי המיוחד הזה‪ .‬ועדה מיוחדת‬ ‫עברה מכלא לכלא ובחרה ‪ 120‬אסירים שאינם מסוכנים לציבור‪ ,‬וזו היתה הקבוצה הראשונה‬ ‫שאכלסה את מעשיהו‪ .‬גדרות הכלא היו אז גדרות בקר‪ ,‬שנועדו רק כדי לסמן את האזור‪ ,‬כי יותר‬ ‫מזה לא היה צריך‪ .‬כיוון שהענף המרכזי היה חקלאות‪ ,‬הוקמו בחצר אווזיה‪ ,‬וכן חלקת ירקות‬ ‫ובה חצילים‪ ,‬מלפפונים‪ ,‬תפוחי אדמה‪ ,‬חיטה וגם מספוא לסוסי המשטרה ‪ -‬כל זה‪ ,‬היכן שכיום‬ ‫נמצא המחוז‪ .‬האסירים התמחו בגידול גלדיולות‪ ,‬ופרחי הכלא נשלחו בגאווה לתערוכת הפרחים‬ ‫המסורתית בחיפה‪ .‬המפעל השיקומי הראשון שהוקם היה מפעל מחרטות לכתב ברייל‪ ,‬שעבד עבור‬ ‫ספריית העיוורים בנתניה‪.‬‬ ‫ספרו של ירושלמי‪ :‬מעשיהו ‪ -‬מעשה ומעשיות ‪ ,2011-1952‬מגולל את תולדות הכלא מיום הקמתו‬ ‫ככלא פתוח ואת השינויים והתהפוכות שעבר‪ ,‬בעיקר בשל השינוי באוכלוסיית האסירים‪.‬‬ ‫"כבר בהיותי מפקד כלא מעשיהו‪ ,‬ולאחר שנחשפתי להיסטוריה המרתקת שלו‪ ,‬חשבתי שצריך לתעד‬ ‫את הדברים ובעיקר לתת לשב"ס את המקום המגיע לו‪ .‬לא תמיד‪ ,‬מי שמשרת בשב"ס ער לעוצמה‬ ‫של הארגון‪ .‬מי שמגיע מבחוץ‪ ,‬מבין את המשימה הקשה של הסוהרים‪ ,‬שמבצעים את עבודתם‬ ‫באמצעים לא רבים‪ ,‬ואני חושב שהעשייה השב"סית כיום היא ברמה הגבוהה והאיכותית ביותר"‪.‬‬ ‫"הסגל ב'מעשיהו' מאוד‬ ‫מגובש‪ .‬קיבלנו הרבה‬ ‫כוחות צעירים ורעננים‬ ‫והאווירה מאוד חיובית"‬ ‫חברתית‪ .‬הסגל ב'מעשיהו' מאוד מגובש‪ .‬קיבלנו‬ ‫הרבה כוחות צעירים ורעננים והאווירה מאוד‬ ‫חיובית‪ .‬כשיש אווירה טובה‪ ,‬העבודה קלה יותר"‪.‬‬ ‫תלמידים מכל הסוגים‬ ‫המספר הגבוה של האסירים ואופי העבודה‬ ‫הנגזרת מכך באים לידי ביטוי גם בתחום החינוך‪.‬‬ ‫ב'מעשיהו' פועל אחד ממרכזי החינוך הגדולים‬ ‫ביותר בשב"ס‪ .‬במסגרת החינוך הפורמלי‪ ,‬מגיעים‬ ‫כ‪ 120-‬אסירים מדי יום למרכז החינוך ועוד כ‪40-‬‬ ‫לומדים באגפים הסגורים‪ ,‬החל בכיתות אולפן ועד‬ ‫להשלמת ‪ 12‬שנות לימוד‪ ,‬בחינות בגרות וצבירת‬ ‫נקודות לתואר ראשון‪.‬‬ ‫רב‪-‬כלאי לימור דיגמי‪ ,‬ראש תחום חינוך‬ ‫ב'מעשיהו'‪ ,‬מסבירה‪" :‬בכיתת לימוד אחת‬ ‫יושבים בני מיעוטים‪ ,‬עולים מאתיופיה‪ ,‬עולים‬ ‫מחבר העמים‪ ,‬ותיקים‪ ,‬מבוגרים לצד צעירים‪,‬‬ ‫רצידיביסטים לצד אסירים שזהו להם המאסר‬ ‫הראשון‪ .‬עם כל ההטרוגניות הזו צריכה המורה‬ ‫בכיתה להתמודד‪ ,‬וזו המורכבות הייחודית שלנו"‪.‬‬ ‫לימור שמה דגש על עבודת הסגל החינוכי‪,‬‬ ‫שמתבצעת בשיתוף עם גורמי תקון שונים ‪-‬‬ ‫עובדים סוציאליים‪ ,‬אנשי הרבנות‪ ,‬התעסוקה‪,‬‬ ‫המרפאה ועוד‪" .‬אנחנו עובדים בתיאום עם צוות‬ ‫רב‪-‬מקצועי ‪ -‬בין היתר‪ ,‬קצין אג"ם‪ ,‬עובד סוציאלי‬ ‫ומפקד אגף‪ .‬כל אסיר שיוצא למרכז החינוך צריך‬ ‫אישור מכל אלה‪ .‬בשל מורכבות האוכלוסייה‬ ‫נבנו תוכניות המתאימות לכל קבוצה על פי‬ ‫צרכיה‪ .‬התהליך החינוכי שונה מאוד אצל אסירים‬ ‫הנמצאים בתחילת הדרך ומוגדרים 'משתלבים'‪,‬‬ ‫לעומת אלה המוגדרים 'מתקדמים'‪ .‬גם החומרים‬ ‫מותאמים לרמה הקוגניטיבית ולרמה האישית של‬ ‫כל אסיר‪ ,‬כך שאנחנו צריכים ללהטט ('ג'גלינג')‬ ‫רוב הזמן‪ ...‬למשל‪ ,‬אם אסיר הסתבך והועבר לאגף‬ ‫סגור‪ ,‬הוא כבר לא יגיע למרכז החינוך וצריך לעבוד‬ ‫עמו מעתה באגף הסגור ‪ -‬וזו רק דוגמה אחת"‪.‬‬ ‫"במרכז החינוך במעשיהו מציבים מטרות‬ ‫ופועלים כדי לחדש כל העת ולמצוא את הדרך‬ ‫להגיע לכמה שיותר אסירים בדרכים שונות‬ ‫ויצירתיות"‪ ,‬אומרת לימור‪" .‬הכול בפרופורציה‬ ‫ומותאם להרכב האוכלוסייה בכל תקופה‪ .‬שינויים‬ ‫חיוביים קטנים ממלאים אותנו שמחה‪ .‬אנחנו‬ ‫לא שופטים את האסיר‪ ,‬הוא כבר נשפט‪ .‬אנחנו‬ ‫מעניקים לו 'ארגז כלים'‪ .‬הוא ייקח את מה שיבחר‬ ‫לקחת"‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫חכמים לפני מעשה‬ ‫עבודת קציני המודיעין (קמ"נים) בבתי הכלא הפליליים והבטחוניים היא משימה סבוכה ומפרכת שרב בה‬ ‫הנסתר על הגלוי ∞ מידע שהגיע לקציני המודיעין של שב"ס בשנים האחרונות ‪ -‬שינה גורלות‪ ,‬סיכל אירועים‬ ‫שליליים ולעתים אף הציל חיים ∞ הצצה נדירה לחיי של האנשים האמונים על הפאזל המודיעיני בארגון‬ ‫נעמה תלם‬ ‫לפני כמה שנים הגיע לרב‪-‬כלאי דודו הררי‪,‬‬ ‫קצין מודיעין בשב"ס‪ ,‬מידע על פיגוע שעומד‬ ‫להתרחש בתחומי מדינת ישראל‪ .‬המידע סיפר‬ ‫על מחבל‪ ,‬הנושא עליו חגורת‪-‬נפץ ונמצא בדרך‬ ‫לפיגוע‪ .‬הררי מיהר לבדוק את המידע ולהעביר‬ ‫אותו לגורמי הביטחון‪ .‬אלה הצליחו לאתר את‬ ‫‪10‬‬ ‫המחבל המ ַפ ג ֵע‪ ,‬לתופסו ולשולחו בסופו של דבר‬ ‫לכלא‪ ,‬לפני שהתפוצץ על מטענו‪.‬‬ ‫"תחושה טובה"‪ ,‬מצטנע הררי‪ ,‬כשהוא מספר‬ ‫על מה שהרגיש כשקיבל את המידע החשוב מאחד‬ ‫האסירים‪" .‬ידעתי שעלי לשמור על קור‪-‬רוח‪ .‬לא‬ ‫להתרגש‪ ,‬למרות שזה מידע 'מפוצץ'‪ .‬לשאול את‬ ‫השאלות הנכונות ולנסות לאסוף כמה שיותר‬ ‫מידע‪ .‬ידעתי שיש לי סך הכול דקות או שעות כדי‬ ‫להעביר את המידע הלאה ואולי להציל חיים"‪.‬‬ ‫המקרה של הררי הוא רק דוגמה‪ .‬מידע שהגיע‬ ‫לקציני המודיעין של שב"ס בשנים האחרונות ‪-‬‬ ‫שינה גורלות‪ ,‬סיכל אירועים שליליים‪ ,‬פליליים‬ ‫ובטחוניים‪ ,‬ולעתים אפילו הציל ממוות‪" .‬המודיעין‬ ‫הוא מרכיב קריטי בייעוד של שב"ס"‪ ,‬מסביר הררי‪,‬‬ ‫"זהו ציר מרכזי בבית הסוהר"‪.‬‬ ‫כינסנו שלושה קציני מודיעין‪ :‬קמ"ן כלא‬ ‫"לממשק של סוהרי שב"ס‪ ,‬קצינים ואנשי מודיעין מול‬ ‫האסירים ‪ -‬אין אח ורע בכל ארגון אחר"‬ ‫שיחה עם תג"ד אבי רואיף‪ ,‬ראש חטיבת המודיעין בשב"ס‬ ‫"אין פעילות שקשורה לאסיר בכלא‪ ,‬שלא עוברת דרך המודיעין"‪ ,‬קובע‬ ‫תג"ד אבי רואיף‪ ,‬ראש חטיבת המודיעין בשב"ס‪" .‬הארגון היום"‪ ,‬מציין‬ ‫רואיף‪" ,‬לא דומה למה שהיה אתמול ושלשום‪ ,‬ולפני ‪ 10‬ו‪ 20-‬שנה‪.‬‬ ‫המודיעין צריך להתאים את עצמו ללא הרף לתנאים המשתנים"‪.‬‬ ‫רואיף עוסק בתחומי מודיעין מגוונים כמעט כל חייו‪ .‬הוא שירת במשטרת‬ ‫ישראל ‪ 30‬שנה‪ ,‬בעיקר בתפקידי מודיעין ופיקוד‪ .‬בין השאר היה ראש מפלג‬ ‫בילוש‪ ,‬מפקד היחידה המרכזית בירושלים ומפקד מרחב דוד של המשטרה‪.‬‬ ‫לפני כשנתיים הצטרף לשב"ס כדי לפקד על חטיבת המודיעין‪" .‬לממשק‬ ‫של סוהרי שב"ס‪ ,‬קצינים ואנשי מודיעין‪ ,‬מול האסירים ‪ -‬אין אח ורע בכל‬ ‫ארגון אחר"‪ ,‬הוא מודה‪" .‬הנחת היסוד היא‪ ,‬שאסיר יעשה הכול כדי לשפר‬ ‫את התנאים שלו‪ .‬המודיעין קשור לכל הפעילות בכלא ומהווה גורם מאד‬ ‫משמעותי"‪.‬‬ ‫האם יש קשר בין המודיעין להיבט השיקומי והטיפולי בשב"ס?‬ ‫"לפי תפיסת העולם שלי‪ ,‬שני המסלולים‪ ,‬הבטחוני והשיקומי‪-‬טיפולי‪,‬‬ ‫הם מצוינים‪ ,‬אך לכל אחד מהם חייב להיות המשקל הסגולי המתאים‪.‬‬ ‫התנהגויות חריגות של אסירים בכלא צריכות להיות מטופלות באופן נחוש‬ ‫ומידתי‪ .‬צריך להיות מדרג של ענישה‪ ,‬אבל גם מדרג של תקווה‪ .‬תפקידו‬ ‫של המודיעין הוא לוודא כי כל פעילות חריגה של אסיר ‪ -‬תיחשף‪ .‬כל איום‬ ‫מצד אסיר‪ ,‬במגוון נושאים‪ ,‬לא יוכל לצאת לפועל‪ .‬המודיעין הוא חלק בלתי‬ ‫נפרד מההכוונה של האסיר לצד השיקומי‪-‬טיפולי‪ .‬אם אסיר‪ ,‬למשל‪ ,‬הוא‬ ‫נקי מסמים‪ ,‬מתנהג למופת ‪ -‬המודיעין הוא זה שימליץ להפנותו לתעסוקה‪,‬‬ ‫ללימודים‪ ,‬לכל דבר אחר‪ .‬אסיר צריך לדעת שיש לו מסלול של תקווה ומצד‬ ‫שני‪ ,‬את המסלול ההרתעתי ‪ -‬ענישה‪ .‬המודיעין נמצא בנקודת הממשק בין‬ ‫שני המסלולים"‪.‬‬ ‫תג"ד רואיף מפריד בין המודיעין ברמת בית הסוהר לזה שברמת הנציבות‪.‬‬ ‫"ברמת בית הסוהר פועלים קציני המודיעין והעוזרים שלהם"‪ ,‬הוא מפרט‪,‬‬ ‫"כשלכל כלא יש את המאפיינים שלו ואת המסגרת המודיעינית‪ ,‬שעוסקת‬ ‫באיסוף מידע‪ ,‬מגבשת את תמונת המצב המודיעינית‪ ,‬עוסקת במיון ובשיבוץ‬ ‫אסירים וצוברת ידיעות על פעילויות חריגות שמתבצעות בין כותלי הכלא"‪.‬‬ ‫וברמת הנציבות?‬ ‫"שם צריך לגבש תפיסת מודיעין כוללת לנציב ולסגל הפיקוד‪ ,‬לנתח את‬ ‫האיומים שעומדים על הפרק וגם את האיומים העתידיים‪ ,‬ולפעול כדי‬ ‫לתקוף ולנטרל את כולם"‪.‬‬ ‫מרכיב מרכזי במשימה המורכבת‪ ,‬מסביר רואיף‪ ,‬הוא שיתוף הפעולה של‬ ‫מודיעין שב"ס עם מסגרות מודיעיניות אחרות מכלל מערך המודיעין‬ ‫במדינת ישראל‪ .‬הגופים המרכזיים בהם מדובר‪ ,‬כפועל יוצא של אופי‬ ‫האוכלוסייה השוהה במתקני שב"ס‪ ,‬הם שב"כ ומשטרת ישראל‪ .‬בשנתיים‬ ‫האחרונות נערכו שינויים משמעותיים בכל הנוגע למערך המודיעין בשב"ס‪,‬‬ ‫'מעשיהו'‪ ,‬רב‪-‬כלאי ודים גולדשטיין‪ ,40 ,‬נשוי ואב‬ ‫לשלושה; קמ"ן כלא 'מגידו'‪ ,‬רב‪-‬כלאי אשר בן‪-‬‬ ‫חמו‪ ,41 ,‬גם הוא נשוי ואב לשלושה; וקמ"ן כלא‬ ‫'שקמה'‪ ,‬רב‪-‬כלאי דודו הררי‪ ,‬רק בן ‪ ,29‬רווק‪ .‬עד‬ ‫לא מזמן‪ ,‬שירת הררי בכלא 'רמון'‪.‬‬ ‫"הקמ"ן הוא יד ימינו של המפקד‪ ,‬יועץ שלו‪ ,‬אבל‬ ‫זאב בודד"‪ ,‬כך מגדיר בן‪-‬חמו את אופי תפקידו של‬ ‫קצין המודיעין בכלא‪" .‬הקמ"ן הוא מעין 'בּקָר' של‬ ‫במטרה להביא לטיוב מערך האיסוף‪ .‬בין השאר נקבעו קריטריונים נוקשים‬ ‫לקבלה ולהכשרה של קציני מודיעין‪ ,‬ופותחה מערכת מיון שכוללת מספר‬ ‫שלבים (דוגמת ועדות מיון ובחינה ומעריכי שטח מטעם ממד"ה) לאלה‬ ‫שמבקשים לעסוק בתחום‪ .‬גם קורס הקמ"נים עצמו הוא קורס ממיין‪ .‬את‬ ‫הקורס האחרון‪ ,‬הראשון מאז הונהגו תהליכי המיון החדשים‪ ,‬סיימו ‪16‬‬ ‫קמ"נים בלבד‪ .‬הקורס נמשך ‪ 12‬שבועות וכלל הכשרה בסיסית‪ :‬כלים‬ ‫בסיסיים לעבודת המודיעין‪ ,‬הענקת ידע נרחב על ממשקים שונים‪ ,‬תכנים‬ ‫מגוונים וסדנאות‪" .‬אנחנו עושים הכול כדי לייצר מערך מודיעין שיעבוד‬ ‫באופן מקצועי‪ ,‬איכותי ואמין"‪ ,‬מסביר רואיף‪" .‬במודיעין צריך להיות חכם‬ ‫'לפני מעשה'‪ .‬אנחנו זקוקים למידע איכותי‪ ,‬הטוב ביותר‪ ,‬ולכן כל המערכת‬ ‫צריכה להצטייד בכלים הטובים ביותר ‪ -‬במיון‪ ,‬בהכשרות ובבקרה"‪.‬‬ ‫נוסף לתהליכי המיון החדשים בשב"ס‪ ,‬נפתח בארגון קורס קציני מודיעין‬ ‫מתקדם‪ ,‬המלּווה על ידי קמ"ן מחוז‪ .‬עד סוף שנת העבודה הנוכחית (‪)2013‬‬ ‫יסיימו את הקורס שלושה מחזורים של קציני מודיעין‪ .‬כמו כן‪ ,‬נכתבה‬ ‫תוכנית עבודה הכוללת 'חליפה' של יעדים ומדדי ביצוע שנתפרה לכל‬ ‫אחד מבתי הכלא‪ ,‬בהתאם לסוג האוכלוסייה השוהה בו‪" .‬ההנחה היא‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬שבכלא פלילי יש סמים"‪ ,‬מסביר רואיף‪" .‬כדי שנוכל לתקוף את‬ ‫נושא הסמים‪ ,‬אנחנו מצפים למספר מסוים של ידיעות ערכיות בנושא סמים‬ ‫מאותו כלא"‪.‬‬ ‫מה פירוש 'ידיעה ערכית'?‬ ‫"כזאת שתוביל לפעולה שתוצאה בצידה‪ .‬אם אין תוצאה‪ ,‬הידיעה לא‬ ‫נחשבת‪ .‬יש הבדל‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬בין ידיעה שמביאה לתפיסה של כדור סבוטקס‬ ‫אחד (כדור המסייע לגמילה מסמים) אצל אסיר‪ ,‬לבין ידיעה על נהג שדואג‬ ‫להכניס אספקה סדירה של סמים לכלא‪ .‬ברור שכדי להביא ידיעה ערכית‪,‬‬ ‫צריך לתגמל את המקור‪ .‬אני מודיע לקמ"ן‪' :‬אני נותן לך שיק פתוח'‪ ,‬אבל‬ ‫השיק הוא כמובן בהתאמה לערכיות המידע‪ .‬הקמ"ן אינו נמדד על פי כמות‬ ‫הידיעות שהוא מביא‪ ,‬אלא על פי איכותן"‪.‬‬ ‫חטיבת המודיעין בשב"ס מותאמת היום לסוגי האוכלוסייה השונים עמם‬ ‫מתמודד הארגון‪ .‬מחלקות ההערכה והמחקר עוסקות בכל האוכלוסיות‬ ‫המיוחדות שנמצאות בשב"ס‪ .‬מחלקה אחרת עוסקת בשאר האסירים‬ ‫הפליליים‪ .‬יש 'דסקים' שונים‪ ,‬בין השאר לארגוני פשיעה‪ ,‬לאסירים‬ ‫בטחוניים ולאסירים מחבר העמים (חב"מ)‪ .‬כל דסק כזה עובד בשיתוף‬ ‫פעולה רצוף עם גורמי פנים וחוץ שונים‪ .‬ענפים נוספים בחטיבה קשורים‬ ‫לבטחון מידע‪ ,‬סינון אחרון של כלל העובדים והאזרחים הנקלטים בשב"ס‪,‬‬ ‫ויש גם ענף העוסק בטוהר המידות‪.‬‬ ‫"אנחנו לא מקובעים"‪ ,‬מסכם רואיף‪" .‬לכל אחד בחטיבה יש את כוכב הצפון‬ ‫שלו‪ .‬כוכב הצפון‪ ,‬למרות שהוא נראה לעין‪ ,‬הוא בטווח כמעט אינסופי‪.‬‬ ‫לכולנו ברור שבכל הנוגע למודיעין ‪ -‬אין גבול ליכולת‪ ,‬גם לא לשאיפות"‪.‬‬ ‫בית הסוהר‪ .‬אנחנו מנסים לגבש את תמונת המצב‬ ‫האמיתית בכלא‪ ,‬גם אם לדרג הפיקודי לא תמיד‬ ‫נעים לשמוע אותה"‪ ,‬הוא מבהיר‪" .‬המטרה העיקרית‬ ‫שלנו היא לסכל‪ ,‬למנוע אירועים בכלא מבעוד‪-‬‬ ‫מועד‪ .‬אם כבר‪ ,‬חלילה‪ ,‬מתרחש האירוע‪ ,‬חשוב לנו‬ ‫לגלות מי הם המעורבים בו‪ ,‬איך‪ ,‬למה וכמה"‪.‬‬ ‫מדובר בהצצה נדירה לחייהם של האנשים‬ ‫האמונים על הפאזל המודיעיני‪ ,‬שסופה ידיעה‬ ‫איכותית שתוביל לסיכול אירועים‪ .‬בדרך כלל‪,‬‬ ‫הקמ"נים מסרבים לדבר‪ .‬גם הפעם רב הנסתר‬ ‫על הגלוי‪ .‬למשל‪ ,‬הם אינם מוכנים לנדב מידע‬ ‫על שיטות הפעולה ודרכי הגיוס לתפקיד‪" .‬דרך‬ ‫הקמ"ן עובר בעצם כל הנעשה בכלא‪ ,‬מרגע‬ ‫קליטת האסיר"‪ ,‬הסכים לספר ודים גולדשטיין‪.‬‬ ‫"יש לקמ"ן הרבה מאד כוח‪ ,‬והוא צריך להיות‬ ‫בקי לא רק בנושאים מודיעיניים אלא גם בכל‬ ‫‪11‬‬ ‫הנושאים האחרים הקשורים לחיי האסירים‬ ‫בכלא"‪.‬‬ ‫אילו תכונות אופי צריכות להיות לקמ"ן?‬ ‫דודו הררי‪" :‬אדם ששומר על קור‪-‬רוח‪ .‬לא‬ ‫לחיץ‪ ,‬אמין‪ ,‬יצירתי ובעל יכולת אלתור"‪.‬‬ ‫אשר בן‪-‬חמו‪" :‬יש משפט שאומרים על קמ"נים‪:‬‬ ‫'כדי להתעסק בעבודה כל כך מלוכלכת‪ ,‬אתה צריך‬ ‫להיות טהור'‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬אתה מתעסק עם‬ ‫אסירים‪ ,‬עבריינים‪ ,‬ועליך להימצא בקשר יומיומי‬ ‫תם"‪.‬‬ ‫רב‪-‬כלאי אשר בן‪-‬חמו‬ ‫"אנחנו מנסים לגבש‬ ‫את תמונת המצב‬ ‫האמיתית בכלא‪.‬‬ ‫מטרתנו העיקרית היא‬ ‫לסכל אירועים בכלא‬ ‫מבעוד‪-‬מועד‪ .‬אם‬ ‫כבר‪ ,‬מתרחש האירוע‪,‬‬ ‫חשוב לנו לגלות מי הם‬ ‫המעורבים בו‪,‬‬ ‫איך‪ ,‬למה וכמה"‬ ‫‪12‬‬ ‫מודיעין אנושי‬ ‫עבודת קצין המודיעין אינטנסיבית מאד‪ ,‬וכוללת‬ ‫איסוף מידע‪ ,‬ניתוחו ופענוחו‪ .‬עיקר האתגר של‬ ‫קציני המודיעין הוא זה שנוגע דווקא ל'מודיעין‬ ‫האנושי'‪ .‬אותם 'מקורות חיים' שהם צריכים לגייס‬ ‫ו'להעביר צד'‪ ,‬בשפתם‪" .‬אסירים שתפקידו של‬ ‫הקמ"ן לאתר אותם"‪ ,‬מסביר גולדשטיין‪" ,‬הם כאלה‬ ‫שישתפו פעולה‪ ,‬יהיו נגישים למקומות רלוונטיים‬ ‫ויוכלו להעביר לנו מידע על מה שקורה בכלא"‪.‬‬ ‫כל עצור או אסיר שמגיע לכלא פוגש מיד לא‬ ‫רק את הרופא אלא גם את קצין המודיעין‪ ,‬שעורך‬ ‫אתו שיחה ראשונית‪ .‬באותו מעמד מתקבלות גם‬ ‫סקירות של גורמי חוץ וגורמי טיפול לגבי האסיר‪,‬‬ ‫אם יש כאלה‪" .‬אסיר או עצור לא נכנס לשום אגף‪,‬‬ ‫לפני שהוא רואה קמ"ן"‪ ,‬מדגיש גולדשטיין‪ .‬לצורך‬ ‫כך‪ ,‬קציני המודיעין עובדים בתורנות בבתי הכלא‬ ‫כל שעות היממה‪.‬‬ ‫על מה אתה משוחח עם האסיר?‬ ‫"אני לומד להכיר אותו‪ :‬מאיפה הוא הגיע‪ ,‬מי‬ ‫המשפחה שלו‪ ,‬שואל על עברות קודמות שביצע‪.‬‬ ‫השיחה הראשונית היא שלב משמעותי ביצירת‬ ‫האמון בינינו‪ .‬שיחה כזאת יכולה להימשך חמש‬ ‫דקות‪ ,‬אבל יכולה גם להתארך עד שעה"‪.‬‬ ‫בן‪-‬חמו‪" :‬אני מתמקד בהרגשה של מי שנמצא‬ ‫מולי‪ .‬אם מדובר בעצור‪ ,‬יש אפילו פעמים שאני‬ ‫מזהה אצלו כוונות אובדניות‪ ,‬ובמקרה כזה אני‬ ‫מפנה אותו לעובדת הסוציאלית"‪.‬‬ ‫מהו הנוהל לגבי אסירים בטחוניים?‬ ‫הררי‪" :‬גם פה יש שיחה ראשונית ו'הערכה' של‬ ‫האסיר‪ .‬בפלח אסירים זה יש קבוצה של מנהיגים‬ ‫ואסירים בולטים‪ ,‬וחשוב לנו לזהות מי עומד מולנו‪.‬‬ ‫אנחנו מתחילים בשאלות כלליות‪ .‬אני לא מדבר‬ ‫עם אסיר על נושאים שיכולים לגרום לו רתיעה‪.‬‬ ‫עם אסירים הנחשבים מנהיגים ומובילים‪ ,‬שיחת‬ ‫הקבלה יכולה להימשך אפילו שעתיים‪ .‬אני מדבר‬ ‫עם האסיר על הכול‪ ,‬חוץ מאשר על מודיעין"‪.‬‬ ‫"כל אסיר יכול להיות מקור"‬ ‫מלאכת הגיוס‪ ,‬אותה 'העברת צד' בה עוסקים‬ ‫הקמ"נים‪ ,‬היא סבוכה ומורכבת‪ .‬לפעמים‪ ,‬הם‬ ‫מספרים‪ ,‬היא יכולה להימשך חודשים ואפילו‬ ‫שנה‪ .‬בבתי סוהר פליליים‪ ,‬אפשרות האיתור‬ ‫והגיוס קלה יותר מאשר בקרב אוכלוסיית האסירים‬ ‫הבטחוניים‪" .‬צריך למצוא מתוך רוב האסירים‬ ‫את המקורות הנגישים למידע שאנחנו צריכים"‪,‬‬ ‫מפרט גולדשטיין‪" .‬אני צריך גם לזהות מה מניע‬ ‫כל אסיר‪ ,‬כדי שאוכל להעביר אותו לצד שלי‪ .‬כל‬ ‫אסיר יכול להיות מקור‪ ,‬ולי כקמ"ן אסור לשלול‬ ‫איש‪ .‬לפעמים אתה חושב על מישהו‪' :‬הוא ראש‬ ‫ארגון פשיעה‪ ,‬אי אפשר לגייס אותו'‪ ,‬ומתברר‬ ‫שטעית‪ .‬בסוף‪ ,‬דווקא אותו אתה מגייס"‪.‬‬ ‫בן‪-‬חמו‪" :‬אני יכול לומר שמקור איכותי טוב אי‬ ‫אפשר לקנות בכסף‪ .‬אם מקור ירגיש שהוא יכול‬ ‫לסמוך עלי‪ ,‬שאני אמפתי לבעיות שלו‪ ,‬יהיה לי קל‬ ‫יותר לגייס אותו‪ .‬בבתי הכלא הפליליים‪ ,‬כל בקשה‬ ‫של אסיר ‪ -‬החל בהכנסת ספר לתא ועד ביקור‬ ‫פתוח ‪ -‬עוברת דרך הקמ"ן‪ .‬האסיר יודע שהוא‬ ‫יכול לפנות לקמ"ן וזה יעזור לו‪ .‬עם זאת‪ ,‬ברור‬ ‫שיש גבול שלא חוצים"‪.‬‬ ‫ציטוטים מהקוראן‬ ‫התמונה משתנה כאשר מדובר באסירים‬ ‫בטחוניים‪ .‬זה כבר עולם אחר‪" .‬עצם ההגדרה של‬ ‫אסיר 'בטחוני'‪ ,‬יוצרת אתגר בעבור הקמ"ן"‪ ,‬מסביר‬ ‫הררי‪" .‬אם קמ"ן העובד בכלא שאינו בטחוני משקיע‬ ‫מאה אחוזים בעבודת שטח‪ ,‬הרי הקמ"ן בכלא‬ ‫בטחוני ‪ -‬משקיע מאתיים אחוזים‪ .‬מעבר לשיחות‬ ‫רב‪-‬כלאי דודו הררי‬ ‫"שיתוף הפעולה עם‬ ‫גורמי‪-‬חוץ הרבה יותר‬ ‫הדוק ועמוק בשנים‬ ‫האחרונות‪ .‬אם בעבר‬ ‫נהגנו רק להעביר‬ ‫את המידע לגורמים‬ ‫המתאימים‪ ,‬הרי היום‬ ‫אנחנו גם מתעדכנים‬ ‫מה נעשה עם המידע‬ ‫הרגיש"‬ ‫האינטימיות שאתה יוצר‪ ,‬אתה צריך להיות חלק‬ ‫מנוף האגף‪ ,‬ממש לשבת עם האסירים"‪.‬‬ ‫הוא מוסיף‪" :‬לפני שהתחלתי לעבוד עם אסירים‬ ‫בטחוניים וגם תוך כדי‪ ,‬חקרתי לעומק את כל‬ ‫ההיסטוריה הארגונית שלהם‪ ,‬למדתי את שמות‬ ‫המנהיגים‪ ,‬התוודעתי לפעולות שעשו‪ .‬אפילו‬ ‫שיננתי פסוקים מהקוראן‪ ...‬כך‪ ,‬כשאתה מתמצא‬ ‫בפרטים הקטנים‪ ,‬אתה 'קונה' את מי שמולך‪.‬‬ ‫"עצור או אסיר פלילי יכול לראות הרבה‬ ‫דברים שקורים באגף‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אצל האסירים‬ ‫הבטחוניים‪ ,‬העניינים הרגישים מתנהלים במסגרת‬ ‫ועדות‪ .‬כשאתה מגייס מקור‪ ,‬חשוב לדעת את מי‬ ‫גייסת‪ .‬אתה יכול להשקיע שנה שלמה באסיר‪,‬‬ ‫אבל בעצם אין לו נגישות למידע‪ .‬הקמ"ן אמור‬ ‫לדעת מי נגיש למידע‪ ,‬למי יש מידע‪ ,‬מי יושב‬ ‫באיזו ועדה‪ ,‬ורק אז הוא יכול להתחיל לגייס‬ ‫מקורות טובים"‪.‬‬ ‫יש הבדל בין המידע שרוצים להשיג מאסירים‬ ‫פליליים לעומת זה שנאסף מהאסירים‬ ‫הבטחוניים?‬ ‫הררי‪" :‬אוכלוסיית האסירים הבטחוניים‬ ‫מחולקת לארגונים‪ ,‬ולכן עיקר הפעילות היא‬ ‫לנסות ולגייס מקורות איכותיים מתוך אותם‬ ‫ארגונים ולהגיע לליבת המידע הקריטי כדי לסכל‬ ‫הכוונת פיגועים‪ ,‬פגיעה בגל חטיפות חיילים וכל‬ ‫פעילות טרור אחרת‪ .‬לגבי האסירים הפליליים‬ ‫היעדים הם אחרים"‪.‬‬ ‫תוכלו לפרט?‬ ‫בן‪-‬חמו‪" :‬אנחנו מתעסקים הרבה בנושא הבריחות‪,‬‬ ‫באסירים שמוגדרים כבעלי 'סיכון גבוה לבריחה'‪.‬‬ ‫אנחנו 'מכסים' אסירים כאלה מבחינת מקורות בכל‬ ‫שעות היממה‪ .‬אנחנו גם מנתבים אותם‪ ,‬בהתאם‬ ‫לרמת הסיכון לבריחה‪ ,‬לבתי סוהר מתאימים"‪.‬‬ ‫"כמו ילדים מאותה שכונה"‬ ‫עבודת קצין המודיעין‪ ,‬כאמור‪ ,‬אינה חד‪-‬‬ ‫פעמית; זוהי מלאכה רציפה וקשה‪" .‬כל יום אתה‬ ‫עושה הערכת מצב עם עצמך"‪ ,‬מודה דודו הררי‪.‬‬ ‫כך למשל‪ ,‬כאשר מדובר בשיבוץ אסירים לבתי‬ ‫הסוהר השונים‪ ,‬חשוב שלא ליצור מוקדי כוח‬ ‫באותו כלא‪" .‬אסירים הבאים מאותו אזור הם כמו‬ ‫ילדים שגדלו באותה שכונה"‪ ,‬ממחיש גולדשטיין‪,‬‬ ‫"הם תמיד ירצו להיות יחד‪ .‬חשוב שהקמ"ן יכיר‬ ‫את מי שנמצא אצלו באגף‪ .‬אסור שתיווצר קבוצה‬ ‫בעלת שליטה‪ ,‬ועל הקמ"ן מוטל התפקיד לאזן בין‬ ‫האוכלוסיות השונות בכלא"‪.‬‬ ‫האם אתם משתפים פעולה עם גורמים אחרים‬ ‫מחוץ לשב"ס?‬ ‫גולדשטיין‪" :‬שיתוף הפעולה עם גורמי חוץ ‪-‬‬ ‫משטרה‪ ,‬מצ"ח‪ ,‬רשויות המס‪ ,‬גורמי ביטחון ועוד‬ ‫ הוא נדבך חשוב בעבודה שלנו‪ .‬קיבלתי מידע‬‫על כוונה לבצע פיגוע? תוך כמה דקות המידע‬ ‫כבר יהיה מונח על שולחנם של הפעילים בשטח‪.‬‬ ‫הגיע אלי מידע על כוונה לירות במישהו? זה יגיע‬ ‫במהירות לימ"ר‪ ,‬דרך מחלקת המודיעין"‪.‬‬ ‫הררי‪" :‬שיתוף הפעולה עם גורמי חוץ הולך וגדל‬ ‫בשנים האחרונות‪ .‬אם בעבר נהגנו רק להעביר את‬ ‫המידע לגורמים המתאימים‪ ,‬הרי היום אנחנו גם‬ ‫מתעדכנים מה נעשה עם המידע הרגיש‪ .‬שיתוף‬ ‫הפעולה בינינו הוא הרבה יותר הדוק ועמוק"‪.‬‬ ‫'עברו צד' בלי לדעת‬ ‫מה שמפתיע בכל הסיפור הוא‪ ,‬שלא כל המקורות‬ ‫מודעים לעובדה שהם מתפקדים כמקורות‪ .‬חלקם‪,‬‬ ‫מודים קציני המודיעין‪ ,‬לא מבינים שהם למעשה‬ ‫'עברו צד'‪ .‬חלק אחר דווקא מודע לכך‪" .‬הפעם‬ ‫הראשונה שמקור מעביר מידע היא הקשה ביותר"‪,‬‬ ‫רב‪-‬כלאי ודים גולדשטיין‬ ‫"חלק מהאסירים‬ ‫מתנהל עדיין‪ ,‬גם‬ ‫בכלא הישראלי‪ ,‬על פי‬ ‫המנטליות העבריינית‬ ‫שהיתה נהוגה בברית‬ ‫המועצות לשעבר‪ .‬יכול‬ ‫להיות אסיר שלא חושף‬ ‫את העובדה שהוא‬ ‫בכיר‪ ,‬אבל הקעקוע‬ ‫שלו יגלה לי‬ ‫את המידע הזה"‬ ‫מציין בן‪-‬חמו‪" .‬גם במקרה הזה‪ ,‬אצל האסירים‬ ‫הפליליים העניין פשוט יותר‪ .‬מעצם העובדה‬ ‫שאסיר מתקשר אלי‪ ,‬הוא כבר מבין שהוא מקור‪.‬‬ ‫לאסירים הבטחוניים אסור כמובן להתקשר"‪.‬‬ ‫גם הסוהרים לוקחים חלק במשימה?‬ ‫"הסוהרים יודעים שאחד התפקידים שלהם‬ ‫הוא להעביר מידע‪ .‬סוהר צובר מידע משום שהוא‬ ‫מסתובב באגף‪ .‬פעם סיפר לי סוהר כי 'יש בכלא‬ ‫אסיר שעומד לצאת לחופשה בת ‪ 24‬שעות וראו‬ ‫אותו מחלק ציוד‪ ,‬נפרד מאנשים'‪ .‬בדקנו‪ ,‬ואכן‬ ‫התברר‪ ,‬שלאותו אסיר היתה כוונה לברוח"‪.‬‬ ‫היו ניסיונות של אסירים 'לגייס' סוהרים?‬ ‫הררי‪" :‬בקרב האסירים הבטחוניים יש כאלו‬ ‫האחראים על גיוס אנשי סגל‪ .‬הם מחפשים סוהר‬ ‫חלש‪ ,‬מבחינה כלכלית או רגשית‪ .‬בדרך כלל‬ ‫הסוהרים מדווחים לנו‪' :‬שאלו אותי‪ ,‬אמרו לי'‪ .‬לנו‬ ‫חשוב לשמור על שיתוף פעולה הדוק עם הסוהרים‪,‬‬ ‫במיוחד עם הסגל בשטח‪ .‬עבודת מודיעין בלבד‪,‬‬ ‫בלי שנתרגם אותה לרמת פעילות אופרטיבית‬ ‫בשטח‪ ,‬לא שווה הרבה"‪.‬‬ ‫קצין המודיעין ערני ונעזר בכל דבר כמעט על‬ ‫מנת לאסוף מידע‪ .‬כך הדבר‪ ,‬למשל‪ ,‬בכל הקשור‬ ‫לקעקועים על גוף האסירים‪ .‬גולדשטיין הוא‬ ‫המומחה למשמעות הקעקועים של אוכלוסיית‬ ‫האסירים מחבר העמים‪" :‬חלקם מתנהל עדיין‪,‬‬ ‫גם בכלא הישראלי‪ ,‬על פי המנטליות העבריינית‬ ‫שהיתה נהוגה בברית המועצות לשעבר‪ ,‬יכול‬ ‫להיות אסיר שלא חושף את העובדה שהוא בכיר‪,‬‬ ‫אבל הקעקוע שלו יגלה לי את המידע הזה"‪.‬‬ ‫"הבעיה היא שהיום‪ ,‬הרבה אסירים צעירים‬ ‫עושים קעקועים מסוימים‪ ,‬למרות שהקעקוע בו‬ ‫בחרו לא באמת מסמל את המעמד שלהם‪ .‬נער‬ ‫בכלא 'אופק'‪ ,‬בן ‪ ,15‬שעושה קעקוע של מנהיג ‪-‬‬ ‫מסכן את עצמו‪ .‬היה לנו כבר מקרה כזה‪ .‬גם בכך‬ ‫הקמ"ן צריך להיות בקי"‪.‬‬ ‫פנקס ליד המיטה‬ ‫שלושת קציני המודיעין עמם שוחחנו‪ ,‬מודים‬ ‫שהם לא ישנים בלילה‪ ,‬בשל כובד האחריות וגודל‬ ‫המשימה הרובצות על כתפיהם‪ .‬לדודו הררי‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬יש פנקס ליד המיטה‪" .‬כל היום אתה‬ ‫נמצא בעבודה‪ ,‬מקבל המון מידע"‪ ,‬הוא מסביר‪.‬‬ ‫"רק בלילה הכול מתחבר לך‪ .‬אתה מוצא את‬ ‫עצמך שוכב ער במיטה שעה ויותר‪ ,‬וחושב על כל‬ ‫מה שקרה במשך היום בכלא‪ .‬לפעמים 'נופל לי‬ ‫האסימון' על איזו ידיעה‪ ,‬ואז אני קם ורושם אותה‬ ‫בפנקס‪ ,‬שלא תישמט מזיכרוני"‪.‬‬ ‫"‪ - "24/7‬כך מגדירים השלושה את תפקיד‬ ‫הקמ"ן‪ .‬אין חופשות‪ ,‬אין מנוחות‪ .‬חלק מהקמ"נים‬ ‫אף מאוים‪" .‬האיום הוא גורם שהיה ויהיה תמיד"‪,‬‬ ‫אומר הררי‪" .‬ברור לי שזה יכול לקרות לכל אחד‬ ‫מאתנו‪ .‬עם זאת‪ ,‬לקמ"ן אסור לצאת מתוך נקודת‬ ‫הנחה שאם הוא יעשה משהו או יגיד משהו‪ ,‬אז‬ ‫יאיימו עליו‪ .‬זה לא מה שצריך להנחות אותנו‪.‬‬ ‫אנחנו‪ ,‬הקמ"נים‪ ,‬עושים הכול בצורה מקצועית‬ ‫בלבד‪ .‬מה יקרה אם יאיימו עלינו יום אחד? נתמודד‬ ‫גם עם זה"‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫כי נבחרנו ‬ ‫ להוביל‬ ‫יחידת נחשון מונה בימים אלה כמעט אלף לוחמים ומהווה את חוד החנית של הארגון ∞ הפעילות של‬ ‫היחידה מתרחשת בשטחים שאינם סטריליים‪ ,‬במתח גבוה‪ ,‬והלוחמים נדרשים ליכולות פיסיות ומנטליות‬ ‫גבוהות ולעבודה מסביב לשעון ∞ להיקרא "לוחם בנחשון" ‪ -‬זאת זכות‬ ‫נעמה תלם‬ ‫'בית סוהר על גלגלים' ‪ -‬כך מכנים את יחידת‬ ‫נחשון‪ ,‬היחידה הארצית לליווי אסירים של שב"ס‪.‬‬ ‫בארגון נרשמים כ‪ 350-‬אלף תנועות של אסירים‬ ‫בממוצע בשנה‪ 1,330 ,‬תנועות ביום‪ .‬מתקיימים‬ ‫כ‪ 200-‬אלף דיונים בבתי המשפט‪ ,‬ובסך הכול‬ ‫בממוצע יומי ‪ 544 -‬דיונים‪.‬‬ ‫"‪ 24‬שעות ביממה‪ 365 ,‬ימים בשנה‪ ,‬כולל‬ ‫שבתות וחגים"‪ ,‬מפרט סג"ד רוני אלבז‪ ,‬מפקד גדוד‬ ‫מרכז בנחשון‪" .‬לוחמי נחשון הם הגורם המכריע‬ ‫האם אסיר יברח או לא יברח‪ ,‬והאם שב"ס יבצע את‬ ‫המשימה שלו"‪ ,‬מסביר אלבז‪" .‬לנו אין חומה ואין‬ ‫סורגים‪ .‬הכול בנוי על המפקדים והלוחמים בשטח‪.‬‬ ‫העיניים של אנשי היחידה מסתכלות ורואות הכול‪,‬‬ ‫והן שקובעות מה יהיה‪ .‬אין לנו מיגון כמו שיש‬ ‫‪14‬‬ ‫בבית סוהר ומכשולים כמו בבית סוהר; אין פרשים‬ ‫ואין כלבים; אין מגדלים‪ .‬רק סורג אחד מפריד בין‬ ‫האסיר לבין החופש‪ .‬אם דלת של רכב נפתחת לא‬ ‫נכון ‪ -‬האסיר בחוץ‪ ,‬כנ"ל לגבי דלת של אולם‬ ‫דיונים‪ .‬ברגע אחד אסיר יכול לברוח ולהפוך חופשי‬ ‫ומאושר"‪.‬‬ ‫מתייצבים בארבע בבוקר‬ ‫"הכול תלוי בלוחם"‪ ,‬ממשיך אלבז‪" .‬הערנות‬ ‫של לוחמי נחשון‪ ,‬המתח המבצעי בו הם פועלים‪,‬‬ ‫האימונים‪ ,‬התרגולים‪ ,‬ההדרכות והביקורות ‪ -‬כל‬ ‫אלו נועדו למנוע אירועים לא חיוביים‪ .‬לכן‪ ,‬כל‬ ‫לוחם אצלנו‪ ,‬בנחשון‪ ,‬הוא 'יהלום'‪ .‬אנחנו סומכים‬ ‫על המשאב האנושי משום שהוא זה שנותן לנו את‬ ‫הכוח וגם את הייחודיות"‪.‬‬ ‫בימים אלה חוגגת היחידה ‪ 40‬שנים להקמתה‪.‬‬ ‫היחידה‪ ,‬שהוקמה בשנת ‪ ,1973‬נקראה אז 'אב"מ‬ ‫ אבטחה ומבצעים'‪ .‬כעבור ‪ 20‬שנה‪ ,‬ב‪,1993-‬‬‫הוסב שמה לנחשון‪ ,‬על שמו של נחשון בן עמינדב‪,‬‬ ‫הגיבור התנ"כי‪ ,‬מי שהיה נשיא שבט יהודה ועל‬ ‫פי מסורת חז"ל‪ ,‬הראשון שקפץ לים‪-‬סוף עוד‬ ‫טרם נקרע הים לשניים‪ .‬נחשון מסמל ראשוניות‪,‬‬ ‫חלוציות ואומץ‪" .‬יחידת נחשון ‪ -‬כי אנחנו נבחרנו‬ ‫להוביל"‪ ,‬זאת הסיסמה שאימצו לאחרונה ביחידה‪.‬‬ ‫"חוד החנית"‪ ,‬מוסיף סג"ד דב רייבר‪ ,‬מפקד הגדוד‬ ‫הצפוני של נחשון‪.‬‬ ‫בקיץ ‪ 2013‬נפרדה היחידה ממפקדה‪ ,‬תג"ד שרון‬ ‫שואן‪ .‬שואן מונה לראש חטיבת הביטחון בשב"ס‪,‬‬ ‫והחליף אותו בתפקידו תג"ד מנשה גניש‪ .‬יחידת‬ ‫נחשון לא עוצרת לרגע‪" .‬אצלנו אין מנוחה"‪,‬‬ ‫מחייך רייבר‪" .‬לפעמים הצוות האחרון של היום‬ ‫מסיים לעבוד באמצע הלילה‪ ,‬וראשוני הלוחמים‬ ‫יוצאים מבתיהם לעבודה כבר בארבע בבוקר‪.‬‬ ‫נותר פרק זמן קצר מאד שבו אין שום ליווי בחוץ‪,‬‬ ‫וכולם נמצאים בבתים‪ .‬לפעמים מדובר בשעתיים‪,‬‬ ‫לפעמים שלוש שעות‪ ,‬לפעמים רק חצי שעה או‬ ‫ארבעים דקות‪ .‬אנחנו תמיד ערניים‪ ,‬זהירים‪ .‬לוחם‬ ‫נחשון‪ ,‬גם כשהוא בבית‪ ,‬הוא למעשה בעבודה"‪.‬‬ ‫אלבז‪" :‬אני אומר תמיד ש'להיות לוחם נחשון‬ ‫זו דרך חיים'‪ .‬אין שגרה‪ .‬אני‪ ,‬למשל‪ ,‬הולך לישון‬ ‫בערך בחצות וקם כבר בארבע בבוקר‪ ,‬כשהמשימות‬ ‫של הלוחמים שלי מתחילות‪ .‬אין מצב שאני אהיה‬ ‫במיטה‪ ,‬והלוחמים שלי יהיו בתנועה בשטח‪ .‬כולנו‪,‬‬ ‫לא רק מפקדי הגדודים‪ ,‬ישנים מעט מאד‪ .‬גם אם‬ ‫צוות אחר או מישהו אחר נמצא במשימה‪ ,‬אתה‬ ‫נשאר ער‪ ,‬בדריכות מלאה"‪.‬‬ ‫מוסיף שניר‪ ,‬לוחם בגדוד הדרומי של נחשון‪:‬‬ ‫"אי אפשר להתעלם מהעובדה שעל כתפינו רובצת‬ ‫משימה כבדת‪-‬משקל‪ .‬אנחנו אלה שעומדים‬ ‫בראש‪ ,‬תמיד מוכנים למשימה הבאה"‪.‬‬ ‫שליחות חברתית‬ ‫יחידת נחשון אמונה על משימות רבות ומגוונות‪:‬‬ ‫העברות אסירים ועצורים בין יחידות ותחנות‬ ‫משטרה‪ ,‬ליוויים לבתי משפט‪ ,‬הפעלת אגפי‬ ‫הכליאה בבתי המשפט וניהול אולמות הדיונים‪,‬‬ ‫אבטחת מאוימים‪ ,‬פינוי בתי סוהר בשעת הצורך‪.‬‬ ‫לוחמי נחשון אחראים גם על ליוויים מיוחדים של‬ ‫עצורים ואסירים‪ ,‬בכלל זה ליוויים שנדרשים על‬ ‫ידי שב"כ‪ .‬לוחמי היחידה משמשים כוח התערבות‬ ‫שב"ס לשמירת הסדר והביטחון במתקני השירות‬ ‫וכוח התערבות של משטרת ישראל‪ .‬יש ליחידה‬ ‫קשר מבצעי רחב עם מגוון גורמי חוץ‪ ,‬בתוכם‬ ‫המשרד לביטחון הפנים‪ ,‬שב"כ‪ ,‬צה"ל‪ ,‬משרד‬ ‫החוץ‪ ,‬משרד הפנים ומשרד הבריאות‪" .‬זו עבודה‬ ‫מורכבת‪ ,‬מול גורמים רבים ועם הרבה לחץ"‪ ,‬מודה‬ ‫אלבז‪.‬‬ ‫שניר‪ ,‬הלוחם‪" :‬מדובר בנטל כבד מנשוא‪ .‬גם‬ ‫כשאתה כבר חוזר הביתה‪ ,‬למרות שאתה מנסה‬ ‫להתנתק‪ ,‬חוויות היום ממשיכות להדהד בראשך‬ ‫ללא מנוח‪ .‬יום עבודה שלי יכול להתחיל מעצור‬ ‫שהגעתי אליו‪ ,‬והוא עשה על עצמו את צרכיו‪.‬‬ ‫למרות הכול‪ ,‬עליי לכבול אותו ולהביא אותו‬ ‫לדיון‪ .‬ההמשך יכול להיות עם עצורים שמקללים‪,‬‬ ‫'מברכים' בכל 'ברכה' אפשרית‪ .‬קשה להישאר‬ ‫אדיש לכל זה‪ .‬מצד שני‪ ,‬יש גם סיפוק גדול‪ ,‬עצום‪.‬‬ ‫אני מרגיש שאני נמצא בשליחות חברתית‪ ,‬לא‬ ‫פחות‪ .‬אני לא שוכח לרגע את האמון שהמדינה‬ ‫נותנת בי‪ .‬זה לא פשוט לקחת ‪ 80‬אסירים מחוץ‬ ‫לכותלי בית הסוהר‪ ,‬ולהעבירם מבית סוהר אחד‬ ‫"לנו אין חומה ואין‬ ‫סורגים‪ .‬הכול בנוי על‬ ‫המפקדים והלוחמים‬ ‫בשטח‪ .‬העיניים של‬ ‫אנשי היחידה מסתכלות‬ ‫ורואות הכול‪ ,‬והן‬ ‫שקובעות מה יהיה"‬ ‫סג"ד רוני אלבז‬ ‫למשנהו תוך נסיעה בכביש‪ ,‬שהוא מקום ממש לא‬ ‫סטרילי‪ .‬אם נותנים לי לבצע את המשימה הזאת‪,‬‬ ‫אם שמים לי ביד את המפתחות ‪ -‬אז ברור לי שיש‬ ‫פה אמירה מאד ברורה על העוצמה שמייחסים‬ ‫לנו וגם על כובד האחריות‪ ,‬הסמכות והכוח‪ .‬זה‬ ‫משמעותי"‪.‬‬ ‫מתח מבצעי גבוה‬ ‫קליטת מערך הליווי של משטרת ישראל‬ ‫ומתחמי בתי המשפט בשנים ‪ 2007‬עד ‪2009‬‬ ‫והפיכת שב"ס לארגון כליאה לאומי‪ ,‬הובילו‬ ‫‪15‬‬ ‫להתעצמות ולהתרחבות היחידה‪ .‬כיום מונה נחשון‬ ‫‪ 985‬לוחמים‪ .‬יש ליחידה שלושה גדודים ‪ -‬בצפון‪,‬‬ ‫במרכז ובדרום‪ .‬כל גדוד אמון על בתי המשפט‬ ‫בגזרה שלו‪ ,‬והעבודה נעשית על בסיס צוותים‪.‬‬ ‫לאחרונה‪ ,‬עברה היחידה למשכנה החדש ברמלה‪,‬‬ ‫במתחם הנציבות‪.‬‬ ‫"לוחם נחשון יודע מתי הוא יוצא לעבודה‪ ,‬אך‬ ‫לעולם אינו יודע מתי יחזור ממנה"‪ ,‬מסביר אלבז‪.‬‬ ‫"‪ 80‬אחוזים מהמשימות שלנו מתחילות כבר‬ ‫בשעה שלוש וחצי או ארבע בבוקר‪ ,‬משום שאנו‬ ‫תלויים בהחלטות שופטים ובתחנות משטרה‪ .‬ככל‬ ‫שנשאף להתייעל‪ ,‬כיחידה‪ ,‬אין באפשרותנו לזרז‬ ‫את העבודה על חשבון גורמים אחרים"‪.‬‬ ‫מה הכי קשה בעבודה שלכם?‬ ‫אלבז‪" :‬השחיקה‪ .‬אתה נמצא כל היום בטווח‬ ‫אפס מהעצורים‪ ,‬במגע אִתם ‪ -‬הם לא מאחורי‬ ‫הסורגים‪ .‬אתה זה שקולט אותם‪ ,‬נמצא אִתם‬ ‫בעלייה ל'פוסטה'‪ ,‬בירידה מה'פוסטה'‪ ,‬בעלייה‬ ‫לאולם הדיונים בבית המשפט‪ ,‬באולם‪ ,‬בזמן הדיון‪,‬‬ ‫לפני גזר הדין וגם אחרי גזר הדין‪ ,‬כשהם בסערת‬ ‫רגשות מהעונש שנגזר עליהם"‪" .‬הממשק הזה"‪,‬‬ ‫הוא מדגיש‪" ,‬מחייב מתח מבצעי גבוה"‪.‬‬ ‫רייבר‪" :‬המורכבות הגדולה בפעילות שלנו באה‬ ‫לידי ביטוי במגע עם עצורים‪ .‬המצוקה הנפשית של‬ ‫עצורים גדולה יותר מזו של אסירים‪ .‬הם שרויים‬ ‫בלחץ אדיר‪ .‬יש גם אסירים פסיכיאטריים‪ ,‬עוד‬ ‫קבוצה בעייתית לכשעצמה‪ .‬מעורבת בכך גם מידה‬ ‫של סכנה מכיוון שפעמים רבות‪ ,‬עצורים ואסירים‬ ‫אלה תוקפים לוחמים שלנו‪ .‬נדרש מהלוחם‪ ,‬קודם‬ ‫כל‪ ,‬להגן על עצמו ולאחר מכן ‪ -‬להשתלט על‬ ‫העצור"‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫"אנחנו לא מדברים עם‬ ‫עצורים או אסירים על‬ ‫מה שהם מרגישים או‬ ‫על מה שעובר עליהם‪.‬‬ ‫לוחם נחשון אינו מדבר‬ ‫עם עצור"‬ ‫קרו תקיפות של אנשי נחשון?‬ ‫אלבז‪" :‬כמובן‪ .‬קרה שעצורים או אסירים תקפו‬ ‫לוחם נחשון באמצעות האזיקים‪ ,‬פשוט נגחו בו‪.‬‬ ‫אנחנו נמצאים כל היום בסכנה‪ ,‬וזהו אחד האתגרים‬ ‫עמו עלינו להתמודד‪ .‬לכן‪ ,‬הרמה המקצועית של‬ ‫היחידה חשובה כל כך‪ .‬יש לא מעט משימות‬ ‫קצה של לוחמים‪ ,‬אשר נשלחים למשימה במנותק‬ ‫מהצוות הגדול ועומדים מול מצבים לא פשוטים‪.‬‬ ‫גם אם הארגון נותן לנו את כל הכלים כדי לזהות‬ ‫ולטפל באסירים ובעצורים תוקפניים ‪ -‬לא תמיד‬ ‫אפשר למנוע עימותים אִתם"‪.‬‬ ‫לדעת לזהות מצוקות נפשיות‬ ‫שניר‪" :‬אתה כל הזמן עושה סימולציות‪ ,‬בכל‬ ‫ליווי‪ ,‬בכל משימה‪ .‬מעביר לעצמך בראש תוך‬ ‫כדי הנסיעה‪ ,‬מה תעשה אם האסיר יעשה ככה‪ ,‬או‬ ‫יעשה אחרת‪ .‬אתה תמיד רוצה להיות מוכן לנורא‬ ‫מכל‪ ,‬דרוך‪ ,‬לחשוב על כל התרחישים האפשריים‪:‬‬ ‫אובדנות‪ ,‬תקיפה‪ ,‬בריחה‪ .‬הראש שלך לא מפסיק‬ ‫לעבוד‪ .‬אנחנו חייבים להיות בדריכות ובריכוז‬ ‫מלא‪ ,‬ללא הרף"‪.‬‬ ‫מטבע הדברים‪ ,‬פוגשים לוחמי נחשון את‬ ‫העצורים והאסירים במצבים מורכבים וקשים‪.‬‬ ‫"אנחנו משתדלים לא ליצור איתם קשר ישיר"‪,‬‬ ‫מגלה אלבז‪" .‬אנחנו לא מדברים עם עצורים או‬ ‫אסירים על מה שהם מרגישים או על מה שעובר‬ ‫עליהם‪ ,‬גם אם אנחנו אלה שיושבים לידם ברגע‬ ‫מתן גזר הדין‪ .‬לוחם נחשון אינו מדבר עם עצור‪.‬‬ ‫עדיין‪ ,‬אם עצור אומר‪ ,‬למשל‪' ,‬נמאס לי‪ ,‬קשה לי'‪,‬‬ ‫אנחנו מעבירים את המסר הלאה‪ ,‬לצורכי למידה‬ ‫וטיפול‪ .‬עלינו ליצור מיד קשר עם בית הסוהר שלו‬ ‫ולעדכן את הגורמים המטפלים במצבו הנפשי"‪.‬‬ ‫מה הנוהל לגבי אסירים 'מפורסמים'?‬ ‫אלבז‪" :‬בתדריכי הלוחמים מושם דגש רב על כך‬ ‫שיש לבנות סוג של 'מחיצה' בינם לבין האסירים‪.‬‬ ‫לצורך העניין‪ ,‬זה ממש לא משנה מי העצור או‬ ‫האסיר ‪ -‬אם הוא נשיא המדינה‪ ,‬חבר כנסת‪ ,‬או‬ ‫נרקומן‪ .‬להגיד שאין ללוחמים שלנו רגשות?‬ ‫שלא כואב להם לפעמים כשהם רואים דברים?‬ ‫ברור שזה קורה‪ .‬אבל אנחנו שם כדי לזהות את‬ ‫המצוקות הנפשיות‪ ,‬גם של ה'קליינטים' שלנו וגם‬ ‫של הלוחמים שלנו‪ .‬יש תדריכים‪ ,‬יש מפקדים ויש‬ ‫אוזן קשבת לכל מי שצריך"‪.‬‬ ‫שניר‪ ,‬לוחם הגדוד הדרומי‪" :‬לי יש רגישות‬ ‫גדולה יותר לכל הנושא של בני נוער‪ .‬אתה רואה‬ ‫הרבה פעמים ילד בתוך תא ‪ -‬מבוהל‪ ,‬מפוחד‪ ,‬אבוד‪,‬‬ ‫רוצה את אמא ואבא‪ .‬כאבא לילדים‪ ,‬מיד אני חושב‬ ‫על הילדים שלי‪ .‬זה לא משנה מה העצורים‪-‬ילדים‬ ‫האלה עשו‪ ,‬אתה תמיד מגלה כלפיהם רגישות"‪.‬‬ ‫שניר עצמו היה מדריך נוער לפני שהגיע‬ ‫ליחידה‪ .‬לפני שש שנים הגיע לנחשון‪ .‬היום‪,‬‬ ‫במסגרת העבודה ביחידה‪ ,‬קורה שהוא פוגש נערים‬ ‫שליווה אז‪ ,‬כאלה שלא צלחו את תהליך השיקום‪.‬‬ ‫"במקרים כאלה אני מרגיש אכזבה"‪ ,‬הוא מודה‪.‬‬ ‫"המדינה משקיעה כל כך הרבה תקציבים בנערים‬ ‫האלה‪ ,‬ולראות אותם נופלים שוב לפשע זה קשה‪,‬‬ ‫הלב נחמץ"‪.‬‬ ‫להפעיל יכולות‬ ‫נחשון היא יחידה התנדבותית ויש ביקוש גדול‬ ‫להתגייס ולהגיע אליה‪ .‬כל לוחמי היחידה הם‬ ‫בוגרי יחידות קרביות בצה"ל‪ ,‬רובאי ‪ .05‬מי שזוכה‬ ‫להתקבל‪ ,‬עובר גיבוש וקורס ייחודי‪ .‬יש ביחידה‬ ‫גם סוהרי חובה וגם נשים לוחמות‪ .‬חלק מהנשים‬ ‫מגויסות לצורך חיפוש על עצורות ועל אסירות‬ ‫(שלא יכול להתבצע על ידי גברים)‪ .‬גם הן‪ ,‬למרות‬ ‫שאין להן עבר 'קרבי'‪ ,‬עוברות קורס סוהרים בסיסי‬ ‫ואחר כך את קורס נחשון‪ ,‬כולל הגיבוש‪ .‬מי שלא‬ ‫נמצאת מתאימה‪ ,‬מודחת‪.‬‬ ‫"ההנחה היא שמי שעבר מסלול לוחם בשירות‬ ‫הסדיר‪ ,‬יש לו את היכולות המנטליות והפיזיות‬ ‫הבסיסיות להחזיק מעמד לאורך זמן‪ ,‬בתנאים‬ ‫של חוסר ודאות‪ ,‬של מציאות לא פשוטה ושל‬ ‫לחצים"‪ ,‬מפרט רייבר‪" .‬כפי שאנו דורשים מלוחם‬ ‫בשדה הקרב לקבל החלטות באופן עצמאי‪ ,‬כך אנו‬ ‫מצפים גם מלוחם נחשון להפעיל יכולות פיסיות‬ ‫ומנטליות גבוהות‪ ,‬ולדעת לקחת החלטה גם אם‬ ‫המפקד שלו אינו לידו"‪.‬‬ ‫אלבז‪" :‬הכול תלוי בלוחם‪ .‬הוא חייב להיות בעל‬ ‫כישורי 'חיישנות'‪ ,‬יצירתי וכריזמטי‪ .‬הוא חייב‬ ‫"הכול תלוי בלוחם‪ .‬הוא‬ ‫חייב להיות בעל כישורי‬ ‫'חיישנות'‪ ,‬יצירתי‬ ‫וכריזמטי‪ .‬הוא חייב‬ ‫להיות 'ראש גדול'"‬ ‫להיות 'ראש גדול'‪ .‬אנחנו מעוניינים באנשים בעלי‬ ‫ראייה לטווח רחוק‪ ,‬כאלה שצופים קדימה‪ ,‬מכירים‬ ‫את החשיבה של היריב ומקדימים אותו תמיד‬ ‫בכמה צעדים‪ .‬כאלה שמצליחים להיכנס לראש של‬ ‫מי שעומד מולם"‪.‬‬ ‫שיתוף פעולה עם שופטים‬ ‫כאמור‪ ,‬לוחמי היחידה עובדים בצמוד לבתי‬ ‫המשפט‪ ,‬ומטבע הדברים ‪ -‬לשופטים‪ .‬רק בחודשים‬ ‫האחרונים נפתחו בתי משפט שלום חדשים בצפון‬ ‫הארץ‪ .‬בית המשפט בטבריה‪ ,‬שהיה סגור ארבע‬ ‫שנים‪ ,‬נפתח‪ .‬נפתח גם בית משפט חדש בקריית‬ ‫שמונה‪ .‬בית משפט מחוזי גדול נפתח בלוד‪.‬‬ ‫התארגנות נחשון לקראת פתיחת בית המשפט הזה‪,‬‬ ‫החלה כבר באוקטובר ‪ ,2012‬בהנחיית הנציב‪ .‬לשם‬ ‫כך‪ ,‬הגדוד המרכזי של נחשון תוגבר מהמחוזות‬ ‫האחרים ומבתי הסוהר‪ ,‬וגויסו לוחמים חדשים‪.‬‬ ‫"נערכנו כדי לתת את השירות הכי טוב שיש"‪,‬‬ ‫מדגיש אלבז‪" .‬לא תמיד יש הלימה בין פתיחת בתי‬ ‫המשפט או תוספת אולמות‪ ,‬לבין מספר הלוחמים‬ ‫בנחשון"‪.‬‬ ‫כיצד מתנהל ממשק העבודה עם השופטים?‬ ‫אלבז‪" :‬השופטים הם בעלי ברית שלנו‪ .‬הם‬ ‫מרגישים ביטחון מאד גדול במהלך הדיונים‪,‬‬ ‫בעקבות הנוכחות שלנו שם‪ .‬לפני שנחשון לקחה‬ ‫אחריות על כך‪ ,‬נושא הביטחון בבית המשפט לא‬ ‫היה מוסדר‪ .‬אם יש שלושה‪ ,‬ארבעה‪ ,‬לפעמים‬ ‫אפילו חמישה לוחמי נחשון באולם בית המשפט‬ ‫ זוהי עוצמה‪ ,‬זהו כוח‪ .‬אני יכול לומר שהשופטים‬‫מאד מעריכים אותנו ויש בינינו לבינם שיתוף‬ ‫פעולה מלא"‪.‬‬ ‫רייבר‪" :‬נציגי נחשון מוזמנים פעמים רבות‬ ‫לישיבות שופטים‪ .‬אנחנו מביעים את דעתנו‪ ,‬ולא‬ ‫מעט פעמים היא אף מתקבלת‪ .‬למשל‪ ,‬רצו להעביר‬ ‫את עצורי שפרעם מבית משפט עכו לקריות‪ .‬אני‬ ‫יזמתי שיחה עם נשיא בית המשפט בחיפה ועדכנתי‬ ‫אותו כי מבחינת התנאים הפיסיים‪ ,‬בית משפט‬ ‫השלום בקריות לא מסוגל להכיל כל כך הרבה‬ ‫עצורים‪ .‬דבריי התקבלו‪ ,‬והחלטת המעבר שונתה"‪.‬‬ ‫אנשי יחידת נחשון מדברים על ההובלה שלהם‬ ‫בשטח וגם על גאוות יחידה גדולה‪' .‬פטריוטים‬ ‫ליחידה'‪ ,‬הם מכריזים פה אחד‪.‬‬ ‫ורייבר מסכם‪" :‬אנחנו עובדים ‪ 24/7‬ומרגישים‬ ‫גאווה ‪ .24/7‬זו תחושה שלא עוזבת אותנו‪ .‬גם‬ ‫בארבע בבוקר‪ ,‬כשאתה עומד מול אסיר שמקלל‬ ‫אותך‪ ,‬או מול עצור פסיכיאטרי‪ ,‬אתה גאה‪ .‬אחרת‪,‬‬ ‫אי אפשר להמשיך ולעשות את העבודה הזאת‪ .‬מי‬ ‫שלא רוצה להיות פה‪ ,‬לא נשאר‪ .‬להיקרא לוחם‬ ‫ביחידת נחשון של שב"ס ‪ -‬זאת זכות"‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫בחזית המאבק ‪-‬‬ ‫שחרור אסירים‬ ‫סקירה מעמיקה של סוגיית האסירים הבטחוניים הפלסטינים המוחזקים בבתי הכלא בישראל‪ :‬רשימת‬ ‫ה‪ ,104-‬נשק שביתות הרעב‪ ,‬ההילה והתהילה של האסירים ברחוב הפלסטיני ותהליכי המשא ומתן‬ ‫לשחרור אסירים‬ ‫רוני שקד *‬ ‫‪18‬‬ ‫שחרורם של ‪ 1,027‬אסירים בעסקת שליט‪ ,‬רובם‬ ‫חברי חמאס שידיהם מגואלות בדם ישראלים‪,‬‬ ‫העניק לחמאס הישג וניצחון תדמיתי במאבק על‬ ‫ההגמוניה ברחוב הפלסטיני‪ .‬אסמעיל הנייה‪ ,‬ראש‬ ‫ממשלת חמאס‪ ,‬הגדיר את העסקה‪" :‬נקודת תפנית‬ ‫היסטורית במאבק נגד הציונות"‪ .‬אבו מאזן‪ ,‬מחוסר‬ ‫‪Oren Ziv/Activestills‬‬ ‫רק אחרי שישראל הסכימה לשחרר ‪104‬‬ ‫אסירים ביטחוניים פלסטינים‪ ,‬ורק לאחר שבוצעה‬ ‫"הפעימה הראשונה" ושוחררו ‪ 26‬אסירים‪ ,‬החלו‬ ‫לנוע גלגליו החלודים של המשא ומתן המדיני‬ ‫הישראלי‪-‬פלסטיני‪ .‬הקפאת ההתנחלויות והדרישה‬ ‫הפלסטינית העקרונית לנסיגה לגבולות ‪ ,1967‬שתי‬ ‫סוגיות אסטרטגיות כבדות‪-‬משקל‪ ,‬כמו סוגיית‬ ‫ירושלים או זכות השיבה לפליטים‪ ,‬הפכו לבעיות‬ ‫משנה‪ ,‬ופינו מקומן לדרישה הטקטית לשחרור‬ ‫אסירים שאין לה נגיעה לסוגיות הליבה של‬ ‫הסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני‪ ,‬אבל יש לה השפעה‬ ‫רבה על הלך הרוח הפלסטיני‪.‬‬ ‫שחרור אסירים הוא בעיה מרכזית במהלכים של‬ ‫פתרון סכסוכים‪ .‬כך היה גם בהסכמי אוסלו‪ ,‬על‬ ‫פיהם התחייבה ישראל לשחרר את כל האסירים‬ ‫הביטחוניים שנעצרו קודם לחתימת ההסכם‪ .‬בין‬ ‫השנים ‪ 1999-1993‬שחררה ישראל במסגרת‬ ‫התהליך המדיני ‪ 6,912‬אסירים ביטחוניים‪ .‬בכלא‬ ‫נותרו ‪ 104‬אסירים שנשפטו קודם להסכמי אוסלו‬ ‫וישראל סירבה בתוקף לשחררם‪ .‬רשימת ה‪104-‬‬ ‫היא סיפור הטרור הפלסטיני האכזרי של סוף שנות‬ ‫השבעים והשמונים של המאה הקודמת‪ .‬כל ה‪104-‬‬ ‫שפוטים לפחות למאסר עולם אחד‪ ,‬כולם מעורבים‬ ‫ישירות או הואשמו בסיוע ישיר לרצח ולהרג של‬ ‫חיילים ואזרחים ישראליים‪ .‬בכל המשאים ומתנים‬ ‫שהתקיימו מאז החתימה על הסכמי אוסלו‪ ,‬עלתה‬ ‫סוגיית ה‪ 104-‬לדיון‪ ,‬אולם ישראל סירבה לשחררם‬ ‫כמחווה או במסגרת עסקה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,2004‬במסגרת עסקת טננבאום‪ ,‬שחררה‬ ‫ישראל ‪ 436‬אסירים ביטחוניים‪ .‬בדצמבר ‪2004‬‬ ‫שוחררו ‪ 170‬אסירים ביטחוניים‪ ,‬כמחווה של רצון‬ ‫טוב כלפי נשיא מצרים‪ ,‬חוסני מובארק‪ ,‬בעקבות‬ ‫שחרורו של עזאם עזאם‪ .‬בפברואר ‪ ,2005‬במהלך‬ ‫פסגת שארם א‪-‬שיח' בין ראש הממשלה דאז‪,‬‬ ‫אריאל שרון‪ ,‬ויו"ר הרש"פ מחמוד עבאס (אבו‬ ‫מאזן) שוחררו ‪ 900‬אסירים ביטחוניים‪ .‬ביולי‬ ‫‪ ,2007‬אחרי נפילת עזה לידי החמאס‪ ,‬שחררה‬ ‫ישראל ‪ 255‬אסירים ביטחוניים כ"חיזוק" לאבו‬ ‫מאזן‪ ,‬וכך היה גם בדצמבר ‪ ,2007‬עם שחרורם של‬ ‫‪ 429‬אסירים‪ .‬עוד "חיזוק" לאבו מאזן היה באוגוסט‬ ‫‪ ,2008‬עם שחרורם של ‪ 220‬אסירים‪ ,‬בתוכם שני‬ ‫אסירים שנעצרו לפני אוסלו ושוחררו בעקבות‬ ‫בקשתו האישית של אבו מאזן מראש הממשלה‬ ‫דאז‪ ,‬אהוד אולמרט‪ .‬ה‪ 104-‬נותרו מחוץ לכל‬ ‫רשימת משוחררים‪ ,‬גם לא בעסקת שליט‪ .‬הם זכו‬ ‫לכינוי "אלאסרא אלקודמה" ‪ -‬האסירים הוותיקים‪,‬‬ ‫והפכו לסמל המאבק לשחרור אסירים‪.‬‬ ‫לתקן את המאזן השלילי‬ ‫ב‪ 17-‬באפריל‪" ,‬יום‬ ‫האסיר"‪ ,‬מביעים‬ ‫הפלסטינים לא רק‬ ‫הזדהות עם האסירים‬ ‫אלא גם מחויבות‬ ‫לשחרורם‬ ‫ברירה ובקול נבוך‪ ,‬בירך על העסקה‪ ,‬ובחדרי‪-‬‬ ‫חדרים קילל את ישראל על שהעניקה לחמאס‬ ‫ניצחון מוחץ והותירה אותו נכלם‪.‬‬ ‫מאז עסקת שליט‪ ,‬מבקש אבו מאזן לתקן את‬ ‫המאזן השלילי שנרשם נגדו‪ ,‬ובמיוחד בסוגיה‬ ‫כה מכרעת בשיח הפלסטיני‪ .‬לכן‪ ,‬מאז העסקה‪,‬‬ ‫הוא הוסיף לדרישותיו המרכזיות כתנאי לחידוש‬ ‫המשא ומתן ‪ -‬הקפאת ההתנחלויות וחזרה לקווי‬ ‫‪ 4‬ביוני ‪ - 1967‬גם את הדרישה לשחרור אסירים‪,‬‬ ‫ובראשם אותם ‪ 104‬אסירי טרום‪-‬אוסלו‪ .‬בשנת‬ ‫‪ ,2011‬במהלך הניסיון הכושל לחידוש המשא ומתן‬ ‫בתיווכו של עבדאללה השני‪ ,‬המלך הירדני‪ ,‬ועם‬ ‫גיבוי אמריקני‪ ,‬עלתה סוגיית ה‪ 104-‬כאחד התנאים‬ ‫של אבו מאזן לחידוש השיחות‪ .‬ישראל הסכימה‬ ‫לשחרורם של ‪ 40‬אסירים‪ ,‬אולם אחר כך עלה‬ ‫המספר ל‪.60-‬‬ ‫בחמשת החודשים האחרונים פעל שר החוץ‬ ‫האמריקני ג'ון קרי ללא לאות‪ ,‬במטרה לחדש את‬ ‫השיחות‪ .‬אבו מאזן ניצל שוב את ההזדמנות‪ ,‬ודרש‬ ‫כתנאי מקדים את שחרורם של האסירים‪ ,‬בעיקר‬ ‫כדי לתקן את הנזקים שגרמה לו עסקת שליט‪ .‬הוא‬ ‫גם הבין שכדי להיכנס למהלך מדיני הוא זקוק‬ ‫לגיבוי ציבורי פלסטיני ויוכל לזכות בו רק על ידי‬ ‫הישגים בסוגיה המרכזית המעסיקה את תושבי‬ ‫השטחים ‪ -‬שחרור אסירים‪ .‬לכן‪ ,‬הוא התעקש ללא‬ ‫פשרות על דרישתו לשחרור אסירים‪ ,‬ובראשם‬ ‫ה‪ .104-‬לפני כחודש ולאחר לחץ אמריקני כבד‪,‬‬ ‫הסכימה ישראל לשחרורם של ‪ 84‬אסירי טרום‪-‬‬ ‫אוסלו‪ .‬את האסירים אזרחי מדינת ישראל מתוך‬ ‫רשימת ה‪ ,104-‬התעקשה ישראל שלא לשחרר‪,‬‬ ‫בטענה של פגיעה בריבונות הישראלית‪ .‬אבו‬ ‫מאזן לא ויתר ולא זז מעמדתו‪ .‬הוא הודיע כי בלי‬ ‫שחרור כל ה‪ 104-‬הוא לא יחזור לשולחן המשא‬ ‫ומתן‪ .‬מבחינתו‪ ,‬הישג פוליטי לטווח הקצר המנגח‬ ‫את חמאס (שמצבו הידרדר בעקבות הפיכת הנגד‬ ‫במצרים ואיבוד המשענת של ציר הרשע איראן‪-‬‬ ‫סוריה‪-‬חזבאללה)‪ ,‬עדיף על מריבה חסרת תועלת‬ ‫בסוגיית ההתנחלויות‪.‬‬ ‫אגב‪ ,‬ברשימת ה‪ 104-‬כלולים גם חברי חמאס‬ ‫בכירים‪ ,‬חברי ג'יהאד אסלאמי ומחבלים של החזית‬ ‫העממית‪ .‬אבו מאזן טען בפני האמריקנים כי שחרור‬ ‫אבו מאזן הבין שכדי‬ ‫להיכנס למהלך מדיני‬ ‫הוא זקוק לגיבוי ציבורי‬ ‫פלסטיני ויוכל לזכות בו‬ ‫רק על ידי הישגים בסוגיה‬ ‫המרכזית המעסיקה את‬ ‫תושבי השטחים ‪-‬‬ ‫שחרור אסירים‬ ‫‪Ahmad Al Bazz/Activestills‬‬ ‫הנשק האירי‬ ‫במציאות הפלסטינית החברתית‪-‬פוליטית‪,‬‬ ‫סוגיית האסירים היא הנושא היחיד הזוכה‬ ‫לקונסנזוס חוצה‪-‬ארגונים־שסעים‪ .‬זהו הנושא‬ ‫המלכד‪ ,‬משפיע ומניע את הציבור הפלסטיני‬ ‫למאבק‪ .‬הסטטיסטיקה הפלסטינית טוענת כי‬ ‫מאז ‪ 1967‬עברו כ‪ 650-‬אלף פלסטינים את שערי‬ ‫הכלא הישראלי‪ ,‬וכמעט שלא ניתן למצוא בשטחים‬ ‫משפחה שאחד מבניה לא נעצר‪ .‬הכלא הישראלי‬ ‫הפך לחלק מהחוויה המעצבת הקולקטיבית‬ ‫של הפלסטינים‪ ,‬לחלק מאתוס המאבק‪ .‬בראייה‬ ‫הפלסטינית‪ ,‬גם של הערבים בישראל‪ ,‬האסירים‬ ‫‪Ahmad Al Bazz/Activestills‬‬ ‫ה‪ 104-‬הוא קו אדום בעבורו‪ ,‬היות ומדובר בחוב‬ ‫מוסרי‪ ,‬שכן ה‪ 104-‬היו אמורים להשתחרר לאחר‬ ‫החתימה על הסכמי אוסלו‪ .‬שר החוץ האמריקני‪,‬‬ ‫נחרץ לחדש את השיחות‪ ,‬הפנה את מכבש הלחצים‬ ‫לירושלים‪ .‬ישראל הסכימה לשחרור‪ ,‬והשיחות‬ ‫יצאו לדרך‪.‬‬ ‫הכלא הישראלי‬ ‫הפך לחלק מהחוויה‬ ‫המעצבת הקולקטיבית‬ ‫של הפלסטינים‪ ,‬לחלק‬ ‫מאתוס המאבק‬ ‫הם גיבורי העם‪ ,‬לוחמי חופש‪ ,‬פטריוטים‪ ,‬דמויות‬ ‫לחיקוי ולמופת‪ ,‬המשלמים מחיר אישי למען‬ ‫המטרות הלאומיות של בני‪-‬עמם‪.‬‬ ‫מאז עסקת שליט‪ ,‬מחפשים האסירים הביטחוניים‬ ‫דרכי מאבק חדשות כדי להביא לשחרורם מהכלא‪.‬‬ ‫חטיפת חיילים לא ירדה מהפרק‪ ,‬וניסיונות רבים‬ ‫(גם כאלה שלא פורסמו) סוכלו על ידי שב"כ‪.‬‬ ‫החיפוש אחר דרכים נוספות הוביל את הפלסטינים‬ ‫לצפון אירלנד‪ ,‬משם ייבאו את נשק שביתת הרעב‪,‬‬ ‫ששימש את האסירים הפוליטיים באירלנד בשנות‬ ‫השמונים‪ .‬אומנם שביתת רעב שימשה נשק בידי‬ ‫אסירים ביטחוניים מאז זו הראשונה בבתי הכלא‬ ‫בשנת ‪ ,1970‬אבל השיטה האירית היתה אחרת‬ ‫ שביתת רעב עד מוות‪ ,‬או קבלת הדרישות של‬‫האסיר‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1981‬פתחו כמה אסירים מהמחתרת‬ ‫האירית בשביתת רעב ממושכת בכלא "מייז"‬ ‫שבצפון אירלנד‪ ,‬בעקבות שלילת מעמד "שבויי‬ ‫מלחמה" לו זכו בעבר‪ .‬בובי סנדס‪ ,‬מבכירי‬ ‫המחתרת האירית ‪ ,IRA‬פתח בשביתת רעב‪ ,‬ואליו‬ ‫הצטרפו אסירים נוספים‪ .‬השביתה לוותה במחאות‬ ‫ובמצעדי תמיכה‪ .‬סנדס ותשעה שובתי רעב אחרים‬ ‫הרעיבו עצמם עד מוות‪ .‬שביתת הרעב הובילה‬ ‫למילוי רוב דרישותיהם של השובתים‪ ,‬גם אם‬ ‫מנהיגיהם שילמו על כך בחייהם‪.‬‬ ‫ח'אדר עדנאן‪ ,‬ממנהיגי הג'יהאד האסלאמי‬ ‫הפלסטיני‪ ,‬שנעצר מנהלית ב‪ 17-‬בדצמבר‬ ‫‪ ,2011‬ביקש להיות בובי סנדס הפלסטיני‪ .‬יום‬ ‫לאחר מעצרו המנהלי הוא פתח בשביתת רעב‪,‬‬ ‫בדרישה להעמידו לדין או לשחררו‪ .‬המאבק של‬ ‫עדנאן‪ ,‬שהפך לסמל המאבק של האסירים‪ ,‬סחף‬ ‫את הפלסטינים לגל של מחאות‪ ,‬הפגנות‪ ,‬עצרות‬ ‫וכנסים‪ .‬כפר עראבה שבשומרון הפך למוקד‬ ‫עלייה לרגל‪ .‬גם אבו מאזן השתתף במחאה; הוא‬ ‫הצהיר ושיבח את המאבק‪ ,‬ואף הזמין ללשכתו את‬ ‫הוריו של עדנאן כדי להפגין הזדהות עם מאבקו‬ ‫של האסיר‪ .‬ערביי ישראל תרמו גם הם את חלקם‪:‬‬ ‫הם קיימו מחאות והפגנות‪ ,‬והכריזו על ה‪ 4-‬במאי‬ ‫כיום צום‪ .‬ארגונים בינלאומיים השתתפו אף הם‬ ‫במחאה‪ .‬ראשי ממשלות אירופיות תבעו מישראל‬ ‫את שחרורו של עדנאן‪ ,‬ובאמצע אפריל ‪,2012‬‬ ‫אחרי ‪ 66‬ימים‪ ,‬הפסיק עדנאן את שביתת הרעב‪,‬‬ ‫לא לפני ש"כופף" את ישראל וזכה בשחרור‪.‬‬ ‫מענה חקיקתי לשביתות רעב‬ ‫שביתת הרעב של עדנאן הפכה נשק האסירים‪.‬‬ ‫גם בעת כתיבת שורות אלה מקיימים כמה אסירים‬ ‫שביתות רעב‪ ,‬ביניהם עבדאללה ברגותי‪ ,‬רב‪-‬‬ ‫המרצחים שנדון ל‪ 67-‬שנות מאסרי עולם‪ .‬במרס‬ ‫‪ 2012‬פתחו ‪ 1,500‬אסירים ביטחוניים בשביתת‬ ‫רעב‪ .‬השביתה גררה מתח רב בשטחים‪ ,‬שבא‬ ‫לידי ביטוי בעימותים אלימים עם כוחות צה"ל‪,‬‬ ‫שביתות שבת‪ ,‬הקמת אוהלי מחאה‪ ,‬הפגנות ופנייה‬ ‫להתערבות של גורמים בינלאומיים‪ .‬במאי ‪,2012‬‬ ‫אחרי שלושה שבועות‪ ,‬הכריזו האסירים על הפסקת‬ ‫השביתה‪ ,‬וזאת בעקבות הסכם שנחתם בתיווך‬ ‫של מצרים והרשות הפלסטינית בין נציגי שב"כ‬ ‫‪19‬‬ ‫והאסירים‪ .‬האסירים זכו בהקלות‪ ,‬כולל הפסקת‬ ‫הכליאה בתאי בידוד והרחבת ההיתרים לביקורי‬ ‫משפחות‪.‬‬ ‫בפברואר השנה שבתו רעב כ‪ 800-‬אסירים‪ ,‬צעד‬ ‫שגרר את צעירי הגדה להפגנות אלימות‪ .‬מזכ"ל‬ ‫או"ם‪ ,‬באן קי מון‪ ,‬פרסם ב‪ 20-‬בפברואר הודעה‬ ‫שבה הביע דאגה עמוקה מ"מצבם המידרדר" של‬ ‫האסירים הפלסטינים הכלואים בישראל‪ ,‬השובתים‬ ‫רעב במחאה על תנאי כליאתם‪ .‬ב‪ 2-‬באפריל ‪2013‬‬ ‫מת בכלא‪ ,‬ממחלת הסרטן‪ ,‬מחבל חמאס‪ ,‬מייסר אבו‬ ‫חמדיה‪ ,‬שנידון למאסר עולם‪ .‬מותו הוביל לשלושה‬ ‫ימי שביתת רעב בבתי הכלא הבטחוניים ולהפגנות‬ ‫אלימות‪ .‬הלווייתו הפכה לפרץ אנטישמיות‪ ,‬כאשר‬ ‫שלטים גדולים עם צלבי קרס נישאו על ידי משתתפי‬ ‫הלוויה‪ .‬אבו מאזן הטיל את האחריות על ישראל‬ ‫ופנה לקהילה הבינלאומית בבקשה לסייע לאסירים‪.‬‬ ‫תרומה למאבק‪ ,‬ליציבות וללכידות של החברה‬ ‫הפלסטינית‪.‬‬ ‫במציאות הפוליטית הקיימת שבה הפלסטינים‬ ‫מתקשים מאוד‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬להאמין בוויתורים‬ ‫ישראלים‪ ,‬בוודאי שלא בסוגיות הליבה ‪ -‬מעדיף‬ ‫הציבור להיאבק על סוגיית האסירים‪ ,‬שאין בה‬ ‫הישגים מדיניים‪ ,‬אבל היא בהחלט עשויה להעניק‬ ‫סיפוק מוראלי ופסיכולוגי‪ ,‬ועוד "דלק" להמשך‬ ‫המאבק נגד ישראל על ידי בנייה של תחושת‬ ‫אחדות והנעה לפעולה‪.‬‬ ‫תמונות ושירים‬ ‫לאתוס האסירים נוכחות בולטת בהוויה‬ ‫הפלסטינית‪ :‬ב‪ 20-‬השנים האחרונות מתקיימת פעם‬ ‫בשבוע‪ ,‬בכל אחת מערי הגדה ורצועת עזה‪ ,‬הפגנה‬ ‫מול משרדי "הצלב האדום" לאות הזדהות עם‬ ‫‪Oren Ziv/Activestills‬‬ ‫סאמר עיסאווי‪ ,‬אסיר משוחרר מעסקת שליט‪,‬‬ ‫הפך לגיבור פלסטיני בעקבות שביתת רעב‬ ‫שנמשכה ‪ 80‬יום ולוותה במסע תעמולה ארסי‬ ‫בשטחים ובחו"ל‪ .‬באישור הדרג המדיני‪ ,‬נחתמה‬ ‫עם עיסאווי בסוף אפריל עסקה לשחרורו‪.‬‬ ‫מבחינת האסירים‪ ,‬ההסכם נרשם כניצחון‪ .‬דוברי‬ ‫הממשלה הסבירו כי ההחלטה לאשר את העסקה‬ ‫עם עיסאווי נבעה מהחשש כי הנזק מהשארתו‬ ‫בכלא יעלה על הנזק שבשחרורו‪ .‬ראש הממשלה‬ ‫והשרים חששו כי אם עיסאווי ימות בכלא‪ ,‬יפרצו‬ ‫מהומות בשטחים‪ .‬לפיכך‪ ,‬הם סברו‪ ,‬עדיף למנוע‬ ‫מראש תסריט כזה‪ ,‬גם במחיר שחרורו של האסיר‪.‬‬ ‫השחרור של עיסאווי ושל אסירים אחרים ששבתו‬ ‫רעב נעשה בניגוד להמלצת שב"כ‪ ,‬אשר טען כי‬ ‫אין להיענות לתביעותיהם של אסירים שובתי‬ ‫רעב‪.‬‬ ‫לאחר שישראל נאלצה‪ ,‬בשל לחץ בינלאומי‪,‬‬ ‫לשחרר בניגוד לרצונה מספר אסירים שובתי‬ ‫רעב‪ ,‬ביניהם גם סאמר עיסאווי‪ ,‬ועל רקע תופעה‬ ‫מתמשכת של שביתות רעב‪ ,‬החלו ביולי לבדוק‬ ‫במשרד המשפטים מענה חקיקתי שיאפשר טיפול‬ ‫בתופעה‪ ,‬במטרה למנוע את נזקי שביתות הרעב‪.‬‬ ‫ד"ר סופיאן אבו זיאדה‪ ,‬שהיה עצור בכלא‬ ‫הישראלי במשך ‪ 12‬שנים ושימש כ'שר לענייני‬ ‫אסירים'‪ ,‬טוען כי האסירים הם לא נטל אלא‬ ‫‪20‬‬ ‫בהשתתפות ראש הממשלה הפלסטיני‪ ,‬סלאם‬ ‫פיאד‪ ,‬בביתו של אכרם מנסור‪ ,‬אסיר שמשפחתו‬ ‫מתגוררת בקלקיליה‪ .‬גם ערביי ישראל מקיימים‬ ‫אירועים לציון "יום האסיר" במתכונת דומה‪.‬‬ ‫מועדון ידידי האסיר הפלסטיני‪ ,‬שמרכזו בנצרת‪,‬‬ ‫פועל במתכונת דומה לזו הנהוגה בשטחים‪" .‬יום‬ ‫האסיר" האחרון‪ ,‬ב‪ 17-‬אפריל השנה‪ ,‬צוין בנצרת‬ ‫בהשתתפות מאות ערבים אזרחי מדינת ישראל‪.‬‬ ‫"יום האסיר" וכל הפעילויות האחרות למען‬ ‫האסירים‪ ,‬מגובים בחוק שנחקק בדצמבר ‪2004‬‬ ‫על ידי הפרלמנט הפלסטיני והתקבל ברוב קולות‬ ‫מוחלט‪ .‬חוק האסירים הפלסטיניים מגדיר את‬ ‫מעמדם ואת היחס אל האסירים בחברה הפלסטינית‪.‬‬ ‫החוק קובע כי "אסיר הוא כל מי שכלוא בבתי‬ ‫הסוהר של הכיבוש על רקע השתתפותו במאבק‬ ‫נגד הכיבוש"‪ .‬סעיף ‪ 2‬של החוק קובע כי‬ ‫ב‪ 20-‬השנים האחרונות‬ ‫מתקיימת פעם בשבוע‪ ,‬בכל‬ ‫אחת מערי הגדה ורצועת עזה‪,‬‬ ‫הפגנה מול משרדי "הצלב‬ ‫האדום" לאות הזדהות‬ ‫עם האסירים‬ ‫האסירים‪ .‬הרדיו והטלוויזיה הפלסטיניים משדרים‬ ‫תוכנית יומית המוקדשת לאסירים‪ ,‬שחלקה מיועד‬ ‫למסירת דרישות שלום ולהודעות של בני המשפחה‬ ‫לאסירים‪ .‬העיתונות הפלסטינית מפרסמת בכל יום‬ ‫את שמות העצורים החדשים ואת שמות המשוחררים‬ ‫מהכלא‪ .‬תמונות של אסירים מתנוססות על חלונות‬ ‫ראווה ולוחות מודעות‪ ,‬ובעיקר מופיעות בציורי‪-‬‬ ‫קיר ("גרפיטי") על חומת ההפרדה הביטחונית‪.‬‬ ‫תמונותיהם מופצות במסגדים ובאתרי אינטרנט‪,‬‬ ‫שירים נכתבים לכבודם‪ ,‬ספרונים מפארים את‬ ‫מעשיהם‪ ,‬ואין מנהיג פלסטיני שבנאום או בראיון‬ ‫לתקשורת‪ ,‬יפסח על הדרישה לשחרור אסירים‪.‬‬ ‫סוגיית האסירים הפלסטיניים מקבלת ביטוי‬ ‫מיוחד גם בלוח השנה הפלסטיני‪ ,‬המייחד את‬ ‫ה‪ 17-‬באפריל לציון "יום האסיר"‪ ,‬יום בו מביעים‬ ‫הפלסטינים לא רק הזדהות עם האסירים‪ ,‬אלא גם‬ ‫מחויבות לשחרורם‪" .‬יום האסיר" מצוין בתהלוכות‪,‬‬ ‫טקסים‪ ,‬הפגנות‪ ,‬מצגי רחוב וגם בעימותים מול‬ ‫כוחות צה"ל‪ .‬השיעור הראשון בבתי הספר שלהם‬ ‫מוקדש ביום זה לאסירים‪ .‬הטקס המרכזי של "יום‬ ‫האסיר" הוא הדלקת "לפיד החירות"‪ :‬תחילתו‬ ‫באחד מבתי האסירים‪ ,‬שם מודלק הלפיד על ידי‬ ‫אחד מבני משפחת האסיר בנוכחות נציגי הארגונים‬ ‫הפלסטיניים ונציג הנהגת אש"ף‪ ,‬ולאחריו‬ ‫מתקיימת עצרת‪ .‬בשנת ‪ 2011‬התקיים הטקס‬ ‫"האסירים והאסירים המשוחררים הם נדבך לוחם‪,‬‬ ‫חלק בלתי נפרד של החברה הערבית‪-‬פלסטינית‪.‬‬ ‫סעיפי חוק זה מבטיחים חיים בכבוד‪ ,‬להם ולבני‬ ‫משפחותיהם"‪ .‬הדגשת חשיבותם של האסירים‬ ‫הביטחוניים באה לידי ביטוי בראייתם כחלק בלתי‬ ‫נפרד מסוגיית פתרון הקבע‪ .‬סעיף ‪ 4‬לחוק האסירים‬ ‫קובע כי "אסור לרשות הפלסטינית לחתום או‬ ‫להשתתף בחתימה על הסכם שלום לפתרון הבעיה‬ ‫הפלסטינית‪ ,‬ללא שחרור כל האסירים"‪.‬‬ ‫על גל האהדה הרגשי‪-‬פסיכולוגי הזה‪ ,‬האופף‬ ‫את כלל החברה הפלסטינית‪ ,‬מבקש אבו מאזן‬ ‫לרכוב‪ .‬הציבור הפלסטיני מאוד ספקן ופסימי לגבי‬ ‫הצלחה כלשהי במשא ומתן המדיני‪ ,‬ומבחינתו‪,‬‬ ‫הרווח היחיד הוא שחרור אסירים‪ .‬לכן‪ ,‬הדרישה‬ ‫הפלסטינית הבסיסית היתה לבצע את "הפעימה‬ ‫הראשונה" של השחרור‪ ,‬עוד לפני תחילת הסבב‬ ‫הראשון של המשא ומתן‪ .‬אבו מאזן זקוק לחגיגות‬ ‫תמיכה‪ ,‬בעיקר כדי להפגין כוח מול חמאס ולנצל‬ ‫הישגים שיאפשרו לו להמשיך ולקיים את המשא‬ ‫ומתן עם ישראל ולדאוג להמשכיותו‪ ,‬עד לשחרור‬ ‫כל ‪ 104‬האסירים‪.‬‬ ‫* עמית מחקר‪ ,‬מכון טרומן‪ ,‬האוניברסיטה‬ ‫העברית ירושלים‬ ‫רגעים בתשע"ג‬ ‫רגיל ''נקודת מפנה''‬ ‫ת‬ ‫טקס‬ ‫סיום קורס‬ ‫ניהול בכיר‬ ‫יום מעשים טובים ‪ -‬שירות לאומי שב''ס‬ ‫ם שנתי מקצועי‬ ‫סיכו‬ ‫טקס חילו‬ ‫פי מפקדים‪,‬‬ ‫מחוז דרום‬ ‫כנס ג‬ ‫מלאים ארצי‬ ‫טורניר גביע הנציב בכדורסל נשים‬ ‫פרויקט מורשת שב"ס יצא לדרך‬ ‫הגיע הזמן שגם אתם תצטרפו‪...‬‬ ‫שלב איסוף המידע והפריטים ההיסטוריים בעיצומו ואתם מוזמנים לקחת חלק‪.‬‬ ‫אנו אוספים עדויות‪ ,‬סיפורים ופריטים מהעבר‪ ‬במטרה‬ ‫להחיות ולהטמיע את מורשת הארגון במגוון דרכים‪.‬‬ ‫ג ִמלאים וסוהרים המעוניינים לקחת חלק בעשייה‪ ,‬להתנדב ולמסור פרטים היסטוריים‪,‬‬ ‫שלחו מייל לכתובת‪[email protected] - ‬‬ ‫‪21‬‬ ‫פותח‬ ‫דלתות‬ ‫ו ָלב‬ ‫הסיפור הלא‪-‬ייאמן של מאור סולומון‪ ,‬אסיר ומכור‬ ‫לסמים לשעבר‪ ,‬העובד כיום במשרה מלאה כמדריך‬ ‫נגמלים באגף לגמילה מאלכוהול וגמילה נפשית בכלא‬ ‫'אלה' ∞ סוג של נס‪ ,‬מעורר תקווה‬ ‫נעמה תלם‬ ‫חמש שנים וחצי אחרי ששוחרר מהכלא חוזר‬ ‫מאור סולומון‪ ,46 ,‬אל מאחורי החומות‪ .‬הפעם‬ ‫כאדם חופשי ובתפקיד מדריך גמילה‪" .‬הזיה"‪,‬‬ ‫הוא מתאר את מה שהוא מרגיש‪ ,‬כשאנחנו פוגשים‬ ‫אותו בכניסה לכלא‪" .‬היו ימים שהייתי סגור באגף‬ ‫ה'איקסים'"‪ ,‬הוא מסביר‪" ,‬והייתי צריך להתחנן‬ ‫בפני הסוהר שיוציא אותי לשעה טיול‪ .‬פתאום אני‬ ‫יכול לפתוח דלתות של בית סוהר שלם רק עם‬ ‫האצבע שלי‪ .‬זה לא נתפס בכלל‪ ,‬אני לא מאמין‬ ‫שזאת המציאות"‪.‬‬ ‫מאור‪' ,‬מכור נקי' כבר ‪ 13‬שנה‪ ,‬עובד עכשיו‬ ‫במחלקת 'אלון'‪ ,‬אגף ‪ ,10‬האגף לגמילה מאלכוהול‬ ‫וגמילה נפשית ב'אלה'‪ .‬הוא מנחה בין השאר‬ ‫את קבוצת "‪ 12‬הצעדים"‪ ,‬בה הוא מלמד את‬ ‫האסירים כיצד לפרוק את רגשותיהם ולבטא את‬ ‫מחשבותיהם‪ ,‬וגם מנחה קבוצה של "הכנה לטיפול"‬ ‫יחד עם עובדת סוציאלית‪ ,‬המיועדת לאסירים‬ ‫מתחילים במחלקה‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬מאור אחראי‬ ‫במסגרת תפקידו גם לנושא המשמעת באגף‪.‬‬ ‫כשהוא מדבר על 'לפתוח בית סוהר עם האצבע'‪,‬‬ ‫הוא מתכוון לכניסה בעזרת זיהוי ביומטרי שקיימת‬ ‫בכלא 'אלה'‪.‬‬ ‫"כשהציעו לי את התפקיד של מדריך גמילה‪,‬‬ ‫הרגשתי שכל החיים שלי מתנקזים לנקודה אחת"‪,‬‬ ‫הוא נזכר‪" .‬אני‪ ,‬מאור סולומון‪ ,‬בן לזוג הורים‬ ‫אלכוהוליסטים‪ ,‬אלכוהוליסט‪ ,‬מכור לסמים ‪ -‬אהיה‬ ‫‪22‬‬ ‫מדריך גמילה באגף לגמילה מאלכוהול! זה כמו‬ ‫להציל את ההורים שלי‪ ,‬לתקן את מה שלא יכולתי‬ ‫לתקן כשהייתי ילד‪ .‬וכמובן להציל את עצמי‪ ,‬בגיל‬ ‫יותר מאוחר"‪.‬‬ ‫כשאתה רואה את האסירים המכורים‪ ,‬אלה שאתה‬ ‫מטפל בהם‪ ,‬מה אתה מרגיש?‬ ‫"אהבה‪ ,‬כאב‪ ,‬אני רוצה לעזור להם"‪.‬‬ ‫וכשאתה מביט במראה?‬ ‫"על עצמי? אז אני רואה נס‪."...‬‬ ‫מאור גדל בשכונה ד' בבאר שבע‪ ,‬ויש לו עוד‬ ‫ארבעה אחים‪ .‬אחד מהם‪ ,‬גם הוא 'מכור נקי'‪" .‬כבר‬ ‫כילד קטן‪ ,‬הבנתי שההורים שלי אלכוהוליסטים"‪,‬‬ ‫הוא מספר‪" .‬הם היו מתחילים לשתות בערב אחרי‬ ‫שאנחנו‪ ,‬הילדים‪ ,‬היינו הולכים לישון‪ .‬הייתי‬ ‫מתעורר באמצע הלילה‪ ,‬לתוך 'סרט' שהיה חלום‬ ‫בלהות‪ .‬גם היתה אלימות בבית‪ ,‬כלפי אמא"‪.‬‬ ‫מאור התגייס לצבא‪ .‬אז‪ ,‬כבר עישן חשיש‬ ‫והשתמש באלכוהול‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬אחרי‬ ‫קצת יותר משנתיים‪ ,‬החליט לעזוב את הצבא‪.‬‬ ‫"המראיינת בצה"ל הציעה לי כל מיני קורסים כדי‬ ‫שאשאר"‪ ,‬הוא מודה‪" .‬עניתי לה‪ :‬אני רוצה לעשות‬ ‫צבא‪ ,‬אבל אני לא יכול בלי לעשן חשיש‪ .‬אם אני‬ ‫קם בבוקר ולא מעשן‪ ,‬אין לי חיים‪ .‬הודיתי בפניה‬ ‫כי אני מעדיף לוותר על הצבא כדי שאוכל לעשן‬ ‫סמים"‪.‬‬ ‫מכאן ואילך ההידרדרות היתה מהירה‪ .‬אביו של‬ ‫מאור נפטר והוא התקשה להתמודד עם האובדן‪.‬‬ ‫הריקנות הובילה אותו לעבור משימוש בחשיש‬ ‫כלאי גלית לחיאני‪" :‬כמטפלת‪ ,‬כשאני מסתכלת‬ ‫על מאור‪ ,‬אני מבינה כמה כוח יש בטיפול"‬ ‫ובאלכוהול ‪ -‬להרואין‪" .‬זאת היתה ה'תרופה'‬ ‫שלי"‪ ,‬הוא מתוודה‪" ,‬כדי לא להרגיש כלום"‪.‬‬ ‫מה היה סדר היום שלך באותה תקופה?‬ ‫"סדר‪-‬יום? להביא 'חומר'‪ ,‬לשבת בבית כל‬ ‫היום ופשוט ליהנות מה'סטלה'‪ .‬זה היה כשעוד‬ ‫היה לי כסף‪ .‬כשנגמר הכסף‪ ,‬התחלתי לעשות כל‬ ‫"פתאום אני יכול לפתוח‬ ‫דלתות של בית סוהר‬ ‫שלם רק עם האצבע‬ ‫שלי‪ .‬זה לא נתפס בכלל‪,‬‬ ‫אני לא מאמין שזאת‬ ‫המציאות"‬ ‫מיני דברים כדי להשיג כסף‪ .‬קצת סחר בסמים‪,‬‬ ‫התפרצויות‪ ,‬רמאויות‪ ,‬סחיטה‪ .‬אתה קם בבוקר ולא‬ ‫יודע את מי בדיוק תרמה באותו יום‪ ,‬ממי תגנוב‪.‬‬ ‫"כשמסתכלים על מאור‪ ,‬מבינים כמה כוח יש לטיפול"‬ ‫שיחה עם כלאי גלית לחיאני‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬מנהלת מחלקת אלו"ן ‪-‬‬ ‫האגף לאלכוהול ולגמילה נפשית בכלא 'אלה'‬ ‫האגף לאלכוהול ולגמילה נפשית בכלא 'אלה'‬ ‫נפתח לפני כשנה‪ ,‬ביוני ‪ .2012‬מדובר באגף‬ ‫חדיש‪ ,‬מתקדם‪ ,‬השני שעוסק בגמילה מאלכוהול‬ ‫בשב"ס (אגף נוסף נמצא בכלא 'חרמון')‪.‬‬ ‫האגף מיועד לאסירים המכורים לאלכוהול‬ ‫ולמשתמשים לרעה באלכוהול‪ ,‬כאלה שביצעו‬ ‫עברות תחת שימוש באלכוהול‪ .‬האסירים באגף‬ ‫מופרדים משאר האסירים בכלא‪ .‬אפילו העבודה‬ ‫נעשית בתוך האגף ומובאת אל האסירים‪ .‬בין‬ ‫לבין‪ ,‬הם עוברים טיפול קבוצתי ופרטני‪ .‬בסך‬ ‫הכול‪ ,‬תקן האגף הוא ‪ 40‬אסירים‪.‬‬ ‫"בתקופה האחרונה ניכר גידול משמעותי‬ ‫בעברות המבוצעות תחת השפעת אלכוהול"‪,‬‬ ‫מסבירה לחיאני‪ ,‬מנהלת מחלקת אלו"ן‪ ,‬את‬ ‫הסיבות שהובילו לפתיחת האגף‪" .‬יש הרבה‬ ‫כלאי גלית לחיאני‬ ‫מאד אסירים אשר בכתבי האישום שלהם מופיע‬ ‫רקע של שימוש באלכוהול סביב ביצוע העברה‪.‬‬ ‫עד עתה‪ ,‬לאסירים כאלה לא היה מענה‪ ,‬מלבד‬ ‫המחלקה ב'חרמון'‪ .‬הרגשנו שיש צורך להרחיב בשבילם את המענה הטיפולי"‪.‬‬ ‫למחלקה בראשות גלית לחיאני יכול להגיע כל אסיר שזוהתה אצלו בעיית אלכוהול‪ ,‬או שהעברות‬ ‫שלו בוצעו תחת השפעת אלכוהול‪ .‬למשתתפים בתוכנית צריכה להיות יתרת מאסר של תשעה‬ ‫חודשים לפחות‪ .‬נתוני‪-‬סף נוספים מתייחסים למצבו הנפשי של האסיר בעת קבלתו לאגף‪" .‬נכון‬ ‫שהאסיר בא לטיפול בהתמכרות לאלכוהול"‪ ,‬מבהירה לחיאני‪" ,‬מלבד הטיפול באלכוהול יש באגף‬ ‫קבוצות רבות הנוגעות לכישורי חיים‪ .‬הטיפול במחלקה הוא נפשי וגם התנהגותי ונוגע לכל תחומי‬ ‫החיים"‪.‬‬ ‫למה הכוונה?‬ ‫"סדר היום במחלקה מאד נוקשה‪ ,‬עם גבולות ברורים‪ .‬יש פה אסירים שלא היה להם מושג מה זה‬ ‫לקום בבוקר‪ .‬כאן הם מתחילים מאפס"‪.‬‬ ‫גלית מנחה קבוצות‪ ,‬גם בשיתוף עם מאור סולומון‪" .‬כאשר מאור ואני מנחים יחד קבוצה‪ ,‬אני חשה‬ ‫שאנחנו אומרים אותו דבר‪ ,‬רק בשפה שונה"‪ ,‬היא מסבירה‪" .‬זאת מחלקה קשה‪ ,‬אינטנסיבית‪ ,‬שלא‬ ‫קל להכיל אותה‪ .‬המשתתפים מעלים פה דברים קשים‪ ,‬ואני רוצה לציין כי מאור מאד מחויב למה‬ ‫שקורה כאן"‪.‬‬ ‫במסגרת התפקיד‪ ,‬מאור עובר‪ ,‬לפחות פעמיים בחודש‪ ,‬הדרכות אצל גלית‪ ,‬ה'מנהלת' שלו‪" .‬לא‬ ‫תמיד אני זוכרת שהוא היה בצד השני"‪ ,‬היא מודה‪" .‬הוא חלק בלתי נפרד מהצוות שלנו‪ .‬לפעמים אני‬ ‫מהרהרת‪ :‬מי היה מאמין שהוא בא מרקע קשה כזה‪ ,‬שהוא היה יכול להיות אחד המטופלים במחלקה‪,‬‬ ‫ואילו היום הוא חבר צוות‪ .‬אני כל הזמן חושבת על התהליך שהוא עבר‪ .‬אני יודעת שהסיפור של‬ ‫מאור בהחלט מעורר תקווה אצל מטופלים‪ ,‬ודווקא אצל אלה שמרגישים שהם לא מסוגלים לעשות‬ ‫צעד אחד קדימה"‪.‬‬ ‫מה זה עושה לך?‬ ‫"כמטפלת‪ ,‬כשאני מסתכלת על מאור‪ ,‬אני מבינה כמה כוח יש בטיפול‪ .‬כפי שמאור מעורר תקווה‬ ‫בקרב המטופלים‪ ,‬כך הוא מעורר תקווה גם אצלי‪ .‬אני חולמת מתי יהיה לי מטופל כמו מאור‪ ,‬שאוכל‬ ‫להגיד עליו 'הנה‪ ,‬הוא היה מטופל שלי‪ ,‬והיום הוא מדריך נגמלים בבית סוהר'"‪.‬‬ ‫האסיר א' הוא אחד המטופלים במחלקה לגמילה מאלכוהול ב'אלה'‪" .‬אני אלכוהוליסט"‪ ,‬הוא מעיד‬ ‫על עצמו‪" .‬אני קם בבוקר וחושב איך להשיג אלכוהול"‪.‬‬ ‫זה המאסר הרביעי שלו‪ .‬כל המאסרים‪ ,‬קשורים לאלכוהול‪" .‬כל החיים שלי‪ ,‬מאז שנולדתי‪ ,‬קראו לי‬ ‫בבית 'אפס'‪ .‬היום‪ ,‬בעקבות הטיפול במחלקה‪ ,‬אני מבין שאני כן מסוגל לעשות דברים‪ .‬אני רק צריך‬ ‫תמיכה‪ ,‬ואז אוכל להגיע רחוק‪ .‬כבר עשר שנים אני מסתובב בבתי סוהר‪ .‬הגיע הזמן לעצור את המעגל‬ ‫הזה ולצאת ממנו"‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫"סדר היום במחלקה מאד נוקשה‪ ,‬עם גבולות ברורים"‬ ‫יש לך מטרה אחת בחיים‪ :‬סמים‪ ,‬הרואין‪ ,‬זהו‪ .‬הסם‬ ‫הופך להיות האבא והאמא שלך‪ ,‬האלוהים שלך‪.‬‬ ‫אתה לא צריך אף אחד מסביבך אם יש לך את‬ ‫הסם"‪.‬‬ ‫"הגעתי לתחתית"‬ ‫ב‪ 1996-‬נגזרו על מאור ‪ 18‬שנות מאסר‪ .‬הוא‬ ‫הורשע בביצוע עברה חמורה ונשלח לכלא 'אוהלי‬ ‫קידר'‪ .‬באותה תקופה כבר היה 'נקי' שנתיים‪ ,‬אחרי‬ ‫שעבר תהליך גמילה עוד לפני שנעצר‪" .‬בכלא‬ ‫פגשתי אנשים מכורים‪ ,‬לא נקיים"‪ ,‬הוא מתאר‪.‬‬ ‫"מהר מאד התחברתי אליהם‪ ,‬ושוב 'נפלתי'‪ .‬חזרתי‬ ‫להשתמש ארבע שנים‪ .‬הייתי שותה אדולן‪ ,‬כדורים‪,‬‬ ‫כל מה שכרוך בזה‪ .‬בשלב מסוים היה לי אפילו‬ ‫מזרק בתא‪ .‬הייתי בקטע של ייאוש‪ ,‬גמור מכל‬ ‫הבחינות‪ .‬מכת מוות"‪.‬‬ ‫התחושה הקשה הזו היא גם מה שהוביל אותו‪,‬‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬להחלטה לנסות ולהיגמל‪" .‬מצאתי‬ ‫את עצמי יום אחד יושב ב'איקסים' וקולט שאין‬ ‫לי כלום"‪ ,‬הוא משחזר‪" ,‬לא משהו חומרי‪ ,‬וברור‬ ‫שגם לא עניין נפשי ורוחני‪ .‬שתיתי תה בכוס‬ ‫פלסטיק‪ ,‬והכוס היתה של שב"ס‪ .‬התיון והסוכר היו‬ ‫של שב"ס‪ .‬ביד היה לי כריך עם ריבה של שב"ס‪.‬‬ ‫זה היה רגע קשה‪ .‬הרגשתי כאילו מתפוצצות לי‬ ‫בראש המון קוביות קרח‪ .‬הבנתי שהגעתי לתחתית‪.‬‬ ‫הרגשתי שמשהו בתוכי רוצה דבר אחר"‪.‬‬ ‫זה קטע שאתה מספר לנגמלים שאתה מטפל‬ ‫בהם?‬ ‫"הרבה פעמים‪ .‬הם יכולים להבין אותי‪ ,‬למרות‬ ‫שקשה להם להאמין שאני הייתי 'שם'‪ .‬גם אני‬ ‫לפעמים לא מאמין"‪.‬‬ ‫למחרת בבוקר‪ ,‬מאור נכנס לסגן מנהל כלא‬ ‫'אשל' באותם ימים‪ ,‬שלומי כהן‪ ,‬היום סגן מפקד‬ ‫‪24‬‬ ‫מחוז מרכז‪ .‬מאור מייחס לכהן חלק נכבד בתהליך‬ ‫הגמילה שלו‪" .‬זהו האדם שהושיט לי יד כשהייתי‬ ‫'גוסס'"‪ ,‬חשוב לו לומר‪ .‬מאור ביקש שהרופא‬ ‫הנרקולוג יאשר לו לקבל עוד כדורי קלונקס‪.‬‬ ‫קלונקס‪ ,‬יש לציין‪ ,‬לא נחשב סם‪ ,‬אבל הוא כדור‬ ‫שניתן רק עם מרשם רופא‪" .‬הכרזתי באוזניו‪ :‬אני‬ ‫מכור לקלונקס‪ ,‬אני חייב שיתנו לי"‪ ,‬הוא משחזר‪.‬‬ ‫"שלומי הרים את השפופרת של הטלפון כדי לדבר‬ ‫עם הרופא‪' .‬אין בעיה' הוא ענה לי‪ ,‬אבל אז הניח‬ ‫את השפופרת חזרה‪ .‬הוא הסתכל עלי ואמר‪ :‬אם‬ ‫תרצה להפסיק להיות מכור‪ ,‬אני אעזור לך‪ .‬שתקתי‬ ‫רגע ואז השבתי‪ :‬אתה יודע מה? אני מאד רוצה"‪.‬‬ ‫'לחזור מהמתים'‬ ‫זה היה מסע ארוך‪ .‬מאור זוכר בו כל פרט‪.‬‬ ‫בעקבות הגמילה עבר לבית סוהר 'ניצן'‪ ,‬לאגף‬ ‫טיפולי לגמילה מסמים‪ .‬משם נשלח לחינוך‪.‬‬ ‫"סיימתי תלמיד מצטיין"‪ ,‬הוא מחייך‪" .‬זה היה‬ ‫בשבילי כמו לחזור מהמתים"‪.‬‬ ‫בהמשך‪ ,‬עבד במטבח‪ .‬אחרי שהצטיין גם שם‪,‬‬ ‫הפך לאחראי על המטבח‪ .‬הוא עבר תהליך שיקום‬ ‫ארוך שכלל‪ ,‬בין השאר‪ ,‬עבודה בקבוצות אבל‬ ‫גם עבודה פרטנית‪ .‬את האנשים שהושיטו לו יד‬ ‫בדרך למעלה ‪ -‬צוות הטיפול והאחראי על המטבח‬ ‫ב'ניצן' ‪ -‬הוא לא שוכח עד היום‪" .‬יש משפט שלא‬ ‫יוצא לי מהראש‪ ,‬אותו אמרה לי המטפלת שלי"‪,‬‬ ‫הוא מצחקק‪" .‬הייתי מתעקש‪' ,‬אני דפוק‪ ,‬את לא‬ ‫מבינה?'‪ ,‬והיא היתה עונה‪ :‬אולי אתה צודק‪ ,‬אבל‬ ‫אתה דפוק שתצליח"‪.‬‬ ‫מאור שוחרר‪ ,‬כאמור‪ ,‬לפני חמש שנים וחצי‪,‬‬ ‫אחרי שנוכה שליש ממאסרו‪ .‬הוא התחתן‪ .‬את‬ ‫רעייתו‪ ,‬אהבת חייו‪ ,‬הכיר שעה שעבד במסגרת‬ ‫השיקום בסופרמרקט‪ .‬היום יש להם שני ילדים‪.‬‬ ‫מאור סולומון‪" :‬מכור שרוצה להיגמל צריך‬ ‫לחשוב אחרת‪ ,‬להרגיש אחרת‪ ,‬לפעול אחרת"‬ ‫לפני שנה הרגיש שהוא זקוק להכוונה‪" .‬שאלתי‬ ‫את עצמי‪' ,‬מה עושים עכשיו?"‪ ,‬הוא מסביר‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬סיפר לו החונך שלו בקבוצת הנרקומנים‬ ‫האנונימיים (אן‪.‬איי‪ ).‬שבשב"ס מחפשים מדריך‬ ‫גמילה‪ .‬הוא הציע לו לשקול את האפשרות‬ ‫להתמודד על התפקיד‪ .‬מאור עבר סינון והתקבל‬ ‫לעבודה‪ .‬מטעמים טכניים‪ ,‬עמותת "נווה‬ ‫מלכישוע" נחשבת למעסיק שלו‪ ,‬אבל הוא בהחלט‬ ‫עובד מטעם שב"ס‪ .‬הוא עובד בכלא חמישה ימים‬ ‫בשבוע‪ ,‬משעות הבוקר עד אחר הצהריים‪.‬‬ ‫'ילד' של שב"ס‬ ‫"בשבועיים הראשונים‪ ,‬כשהייתי מגיע לעבודה‪,‬‬ ‫היה לי קשה לעכל שאני חופשי בכלא"‪ ,‬הוא מגלה‪.‬‬ ‫"הייתי רגיל ללכת באגף‪ ,‬ובכל רגע מישהו שאל‬ ‫אותי משהו‪ :‬מה אתה עושה פה‪ ,‬מה אתה עושה‬ ‫שם‪ ...‬פתאום‪ ,‬אני חופשי‪ .‬והאצבע שלי ‪ -‬פתאום‬ ‫פותחת דלתות‪ .‬בפעם הראשונה שפתחתי דלת‬ ‫באצבע‪ ,‬זה היה בלתי נתפס"‪.‬‬ ‫"אני אוהב את המקום הזה"‪ ,‬הוא אומר על‬ ‫הכלא‪" .‬אני 'ילד' של שב"ס‪ ,‬נולדתי בשב"ס"‪.‬‬ ‫כאן עוסקים בגמילה מאלכוהול‪ .‬התהליך שאתה‬ ‫עברת היה גמילה מסמים‪.‬‬ ‫"זה לא משנה‪ .‬התמכרות זאת התמכרות‪ .‬אצל כל‬ ‫מכור רואים את אותם סימפטומים‪ :‬האובססיביות‪,‬‬ ‫הדימוי העצמי הנמוך‪ ,‬חוסר הביטחון העצמי‪ .‬אני‬ ‫בכלל לא קורא לזה 'גמילה'‪ ,‬אני קורא לזה 'החיים'‪.‬‬ ‫זו גמילה נפשית‪ ,‬שינוי זווית ודרך‪ .‬מכור שרוצה‬ ‫להיגמל צריך לחשוב אחרת‪ ,‬להרגיש אחרת‪ ,‬לפעול‬ ‫אחרת‪ .‬אני פוגש באגף אנשים שאיבדו‪ ,‬בגלל‬ ‫ההתמכרות‪ ,‬בית‪ ,‬משפחה‪ ,‬ילדים"‪.‬‬ ‫מה אתה מסמל בשבילם?‬ ‫"אני לא בטוח‪ ,‬אולי תקווה?"‬ ‫ואתה נזכר ברגעים שהיית בצד שלהם?‬ ‫"ברור‪ .‬זה אבסורד‪ ,‬אבל לפעמים אני יושב מול‬ ‫מנהלת המחלקה שלי (גלית לחיאני‪ ,‬ראה מסגרת)‪,‬‬ ‫ומרגיש שוב כמו אסיר מול המטפל שלו‪ .‬לרגעים‪,‬‬ ‫אני עדיין מרגיש מטופל"‪.‬‬ ‫מדי פעם‪ ,‬בבית הסוהר‪ ,‬מאור פוגש אסירים‬ ‫שהכיר‪ .‬אלה‪ ,‬עדיין‪ ,‬נמצאים מאחורי הסורגים‪.‬‬ ‫"התחושה היא שהם עושים לי כבוד"‪ ,‬הוא מודה‪.‬‬ ‫"לפני כמה שנים‪ ,‬כשהייתי 'עולה על הדרך' ומנסה‬ ‫להפסיק את ההתמכרות‪ ,‬אם קרה ושהיתי במחיצת‬ ‫משתמשים‪ ,‬תמיד הרגשתי 'וואו‪ ,‬בא לי להשתמש‬ ‫איתם'‪ .‬היום זה ההפך‪ .‬דווקא הם רוצים עכשיו‬ ‫ללכת בדרך שלי"‪.‬‬ ‫איך אמא שלך מגיבה לעבודה שלך?‬ ‫"באתי לספר לה את החדשות‪ ,‬אחרי שהודיעו‬ ‫לי שהתקבלתי לעבוד בשב"ס‪ .‬התאכזבתי‪ ,‬כי‬ ‫היא לא יצאה מגדרה‪ .‬היא קיבלה זאת כמובן‬ ‫סקר בשב"ס מגלה‪ :‬ירידה בשימוש בסמים‪ ,‬עליה‬ ‫בשימוש לרעה באלכוהול‬ ‫שיעור המשתמשים בסמים בבתי הסוהר בישראל הולך ופוחת בשנים האחרונות‪ ,‬ועומד כיום על‬ ‫פחות מעשרה אחוזים‪ .‬כך עולה מסקר שנערך לגבי השימוש בסמים ובאלכוהול בקרב אסירים בתוך‬ ‫בתי הסוהר בישראל‪ .‬הסקר בוצע בסוף ‪ 2012‬אך תוצאותיו פורסמו רק לאחרונה‪ .‬היקף השימוש‬ ‫בסמים הוא נמוך גם יחסית לנתונים מקבילים בעולם‪ ,‬מה שמעיד על פעילות נמרצת של שב"ס‬ ‫לאיתור סמים ולסיכול החדרתם לבתי הכלא‪.‬‬ ‫מאז שנת ‪ 2000‬נערכו בסך הכול שלושה סקרים להערכת היקף השימוש בסמים ובאלכוהול‬ ‫בקרב אסירים בשב"ס‪ .‬הסקרים עוסקים‪ ,‬בין השאר‪ ,‬גם במגמות הקיימות בדפוסי השימוש בסמים‬ ‫ובאלכוהול‪.‬‬ ‫בעוד שכשליש מהאסירים נמצא מכור לסמים‪ ,‬נתון המבטא את הירידה המתמדת בשיעור המכורים‬ ‫לסמים לאורך השנים (‪ 57.9%‬בסקר מ‪ 2000-‬לעומת ‪ 36.2%‬בסקר הנוכחי)‪ ,‬הרי ששיעור האסירים‬ ‫בעלי אינדיקציה להתמכרות לאלכוהול דווקא גדל‪ .‬מדובר ב‪ 66.8%-‬מקרב האסירים‪ ,‬לעומת‬ ‫‪ 57.5%‬שנמצאו בסקר הקודם‪ .‬הממצא עולה בקנה אחד עם הנתונים בכלל האוכלוסייה‪ ,‬בכל הנוגע‬ ‫להתמכרות לאלכוהול‪ .‬לפי הסקר‪ ,‬שיעור המתמכרים לאלכוהול הוא גבוה ככל שהאסירים צעירים‬ ‫יותר‪ .‬יש לציין כי כדי לאבחן התמכרות לאלכוהול‪ ,‬יש צורך באבחון קליני‪ .‬כיוון שכך‪ ,‬נתבקשו‬ ‫האסירים במסגרת הסקר לענות על שאלות‪ ,‬שיצביעו על 'אינדיקציה להתמכרות'‪ .‬השימוש במונח‬ ‫'התמכרות' בדו"ח נעשה רק לצורך נוחות הכתיבה‪.‬‬ ‫הסקר הנוכחי הוא סקר הסמים והאלכוהול הנרחב ביותר שנערך עד כה בשב"ס‪ .‬לסקר נענו יותר‬ ‫ממחצית האסירים הפליליים‪ ,‬עצורים ושפוטים‪ ,‬תושבי ישראל שהיו כלואים באותה עת בשב"ס‪ .‬על‬ ‫הדו"ח היו אמונים אנשי סגל השירות ‪ -‬גנ"מ דרור ולק‪ ,‬רב‪-‬כלאי קתרין בן‪-‬צבי‪ ,‬סג"ד פבל ספיבק‬ ‫וסג"ד ענת קון‪ .‬הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול סייעה במימון הסקר‪.‬‬ ‫על פי נתוני הסקר נרשמה בשנים האחרונות ירידה חדה בשיעור האסירים שהחלו להשתמש בסמים‬ ‫במהלך מעצרם‪ .‬ממצא זה נובע‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬ממדיניות הפרדת האוכלוסיות בשב"ס וממדיניות מדרוג‬ ‫האגפים אשר השתכללה בארגון בשנים האחרונות‪ .‬שירות בתי הסוהר עוסק ללא הרף בהסברה‪,‬‬ ‫במניעה ובטיפול במתמכרים לסמים ולאלכוהול‪ .‬הנחת היסוד היא שהשהות במאסר מהווה הזדמנות‬ ‫לפעול לשינוי דפוסי ההתנהגות של האסירים‪ ,‬ובכלל זה התמכרות‪ .‬בשב"ס קיימות שתי תוכניות‬ ‫לגמילה‪ ,‬מחלקה טיפולית ומיזמים טיפוליים‪ .‬בשתי התוכניות עוברים המכורים תהליך טיפולי רצוף‬ ‫על ידי צוות רב‪-‬מקצועי‪ ,‬בו שותפים עובד סוציאלי‪ ,‬קצין חינוך‪ ,‬רופא נרקולוג ומדריך נגמלים‪.‬‬ ‫כיום פועלות בשב"ס ‪ 11‬מחלקות טיפוליות‪ .‬נוסף לכך מופעלים עשרה מיזמים טיפוליים‪ .‬המחלקות‬ ‫הטיפוליות פועלות במרכז טיפולי ארצי בכלא 'חרמון' ובעוד חמישה בתי כלא נוספים‪ ,‬בדומה‬ ‫למחלקה הטיפולית שנפתחה לאחרונה בכלא 'אלה'‪.‬‬ ‫במהלך שנת ‪ 2012‬טופלו במחלקות הטיפוליות כ‪ 800-‬אסירים‪ .‬עוד ‪ 333‬אסירים טופלו במסגרת‬ ‫המיזמים הטיפוליים‪ .‬כ‪ 85%-‬מהאסירים האלה השתתפו בתוכניות לגמילה מסמים‪ ,‬והנותרים‬ ‫השתתפו בתוכניות לגמילה מאלכוהול‪.‬‬ ‫הקמת המחלקה הנוספת בכלא 'אלה'‪ ,‬לגמילה מאלכוהול וגמילה נפשית‪ ,‬תואמת את הממצאים‬ ‫באוכלוסייה הכללית ובסקר האחרון‪ ,‬המצביעים על עלייה בשימוש לרעה באלכוהול‪ ,‬ואת הצורך‬ ‫לתת מענה לבעיה‪.‬‬ ‫מאליו‪ .‬בסוף אשתי הסבירה לי‪' :‬אתה לא מבין‪,‬‬ ‫מבחינת המשפחה שלך‪ ,‬אתה פשוט כבר לא שם‪.‬‬ ‫זה נראה להם טבעי שתדריך‪ ,‬שתוביל נגמלים‪.‬‬ ‫בשנה הראשונה הם פחדו שתיפול שוב‪ .‬היום‪ ,‬זה‬ ‫הכי טבעי להם שתחזור לכלא‪ ,‬אבל בתור אדם‬ ‫חופשי"‪.‬‬ ‫לו עצמו יש היום‪ ,‬כאמור‪ ,‬שני ילדים‪ .‬בתו‬ ‫הבכורה בת ארבע וחצי והבן כמעט בן שנתיים‪.‬‬ ‫"את התיקון של הילדות שלי אני עושה דרך‬ ‫הילדים שלי"‪ ,‬הוא קצת מתנצל‪" .‬אני מבין שלא‬ ‫סתם הפכתי להיות מכור‪ .‬כשהבת שלי מתקשה‬ ‫במשהו ופונה אלי 'אבא‪ ,‬תעזור לי'‪ ,‬זה ה'היי' שלי‪,‬‬ ‫אני לא צריך שום דבר אחר"‪.‬‬ ‫אתה פוחד שהילדים שלך יהיו מכורים?‬ ‫"לא‪ .‬אני יודע שהם לא יהיו במקום הזה"‪.‬‬ ‫ולך‪ ,‬יש פחד ליפול שוב?‬ ‫"זאת שאננות להגיד 'לא'‪ .‬אחרי שהייתי נקי חצי‬ ‫שנה‪ ,‬השתתפתי בקבוצה טיפולית באגף‪ .‬קצינת‬ ‫החינוך שאלה כל אחד מהמשתתפים 'מה החלום‬ ‫שלך'‪ .‬אני זוכר שאנשים ענו כל מיני תשובות‪:‬‬ ‫'אישה'‪' ,‬ילדים'‪ ,‬לקבל שליש'‪ .‬לי חיכתה אז עוד‬ ‫תקופת מאסר ארוכה‪ ,‬והחופש לא נראה באופק‪.‬‬ ‫חשבתי איזה חלום יש לי בכלל? בסוף איחלתי‬ ‫לעצמי‪ :‬ואללה‪ ,‬החלום שלי זה למות נקי‪ .‬לקח לי‬ ‫המון שנים להבין שאם אגשים את החלום הזה ‪-‬‬ ‫אחרי ‪ - 120‬הכול יתגשם‪ .‬יהיו לי אישה‪ ,‬ילדים‪,‬‬ ‫חופש‪ .‬אני יכול להגיד שזה עדיין החלום שלי‪ .‬גם‬ ‫היום‪."...‬‬ ‫‪25‬‬ ‫מהמטבח באהבה‬ ‫בכלא 'צלמון' נערכים קורסי טבחות מקצועיים שהפכו אבן שואבת לאסירים‪ .‬אלה מבקשים לרצות את‬ ‫עונשם דווקא בכלא זה‪ ,‬רק בשל הקורס המבוקש ∞ לקורס הבישול‪ ,‬כמו להכשרות אחרות בשב"ס‪ ,‬יש‬ ‫חשיבות אדירה‪ ,‬בהיותו בסיס לשיקום מקצועי וחברתי לאחר השחרור ∞ מנה טעימה יכולה לפתוח דלתות‪...‬‬ ‫עין‪-‬יה זיו‪-‬טל‬ ‫למתבונן מבחוץ זה נראה כמו עוד אחד ממבני‬ ‫כלא 'צלמון'‪ ,‬הממוקם באחד המקומות היפים‬ ‫בארץ‪ ,‬טובל בנוף הירוק של הגליל התחתון‪ .‬מי‬ ‫שמחפש את הסדנה לאמנויות הבישול של 'צלמון'‪,‬‬ ‫טוב יעשה אם ילך בעקבות הריח‪ .‬זה הריח שיש לו‬ ‫חיים משל עצמו‪ ,‬וכך הוא חוצה את קירות האבן‪,‬‬ ‫עובר את הגדרות והסורגים‪ ,‬נושא עמו הבטחה‬ ‫מתוקה למאפה טרי‪ ,‬טעים ופריך‪ .‬עם הציפייה‬ ‫הזו נפתחת הדלת ומתגלה אולם עבודה שמזכיר‬ ‫יותר סדנת בישול יוקרתית‪ ,‬עם לא פחות מ‪20-‬‬ ‫עמדות עבודה מבהיקות ומצוחצחות‪ ,‬בהן עמלים‬ ‫טבחים בחלוקים לבנים על חיתוך מקצועי של‬ ‫ירקות או בדיוק מוציאים מאפה לוהט מהתנור‪.‬‬ ‫ולא‪ ,‬לא שכחנו את הריח שם בחוץ‪ .‬האסיר ע'‪,‬‬ ‫שמרצה ‪ 10‬שנים בכלא‪ ,‬מניח על השולחן צלחת‬ ‫עוגיות שמרים בקינמון‪" .‬עכשיו אפיתי‪ ,‬תאכלו‪,‬‬ ‫תאכלו"‪ ,‬הוא מאיץ בנו‪ ,‬והאסיר מ'‪ ,‬שמרצה שבע‬ ‫שנים‪ ,‬מחזק ומוסיף‪" :‬כדאי לכם‪ ,‬עוגות שמרים‬ ‫זו המומחיות של ע'‪ ,‬תיכף הוא יוציא גם עוגיות‬ ‫בחלבה"‪.‬‬ ‫העוגיות‪ ,‬למותר לציין‪ ,‬נאפו ביד אמן‪ ,‬עם‬ ‫הקפדה על גודל וצורה אחידים‪ ,‬טעם מאוזן של‬ ‫כל המרכיבים ופריכיות מעודנת להפליא‪ ,‬מהסוג‬ ‫‪26‬‬ ‫שנימוח בפה וגורם לך להושיט את היד וליטול‬ ‫עוד אחת‪ ...‬לרגע אפשר להתבלבל ולחשוב שהגענו‬ ‫ליום חזרות לתוכנית הטלוויזיה "מאסטר שף"‪...‬‬ ‫גם העובדה שמדובר באסירים הכלואים בגין עברות‬ ‫קשות כמו סחר בסמים‪ ,‬שוד‪ ,‬הונאה או אלימות‪,‬‬ ‫אינה ממש מובנת‪ ,‬בעיקר כאשר מתבוננים ב‪-‬ר'‪,‬‬ ‫גבר גדל‪-‬מידות‪ ,‬שמבצע עכשיו את ה"צילחות"‬ ‫למנה העיקרית בתפריט היום‪ .‬באצבעותיו הוא‬ ‫מעצב בעדינות מרשימה אלומת שעועית ירוקה‬ ‫וגמבה‪ ,‬ואחר כך קושר אותה‪ ,‬בזהירות רבה‪,‬‬ ‫לגבעול סלרי דקיק‪.‬‬ ‫סדנה ראשונה מסוגה בישראל‬ ‫לרס"ר עדי תויאור‪ ,‬קצינת הכשרה מקצועית‬ ‫ב'צלמון'‪ ,‬כל זה הוא כבר בבחינת שגרה‪" .‬זהו‬ ‫הקורס השלישי בטבחות המתקיים ב'צלמון'‪13 .‬‬ ‫בוגרים כבר סיימו את הקורס הראשון ו‪ - 18-‬את‬ ‫הקורס השני‪ .‬הקורס הנוכחי מונה ‪ 16‬משתתפים‬ ‫ובאוקטובר ‪ 2013‬ייפתח הקורס הרביעי"‪ ,‬היא‬ ‫מדווחת‪ .‬כשעדי מתבוננת בתלמידי הסדנה‬ ‫המיוחדת הזו‪ ,‬הראשונה מסוגה בישראל‪ ,‬היא‬ ‫מסבירה‪" :‬מאחורי כל מי שפשע ועבר עברה‬ ‫מסתתר בסופו של דבר אדם‪ ,‬והבישול מאפשר לו‬ ‫לבטא את היותו אדם‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬לקורס הטבחות‪,‬‬ ‫כמו להכשרות אחרות‪ ,‬יש חשיבות אדירה‪ ,‬בשל‬ ‫היותו בסיס לשיקום מקצועי וחברתי לאחר‬ ‫השחרור‪ ,‬וכמובן גורם למניעת רצידיביזם‪ .‬זוהי‬ ‫המטרה העיקרית של הכשרות שב"ס"‪.‬‬ ‫במסגרת תפקידה אחראית עדי על מגוון‬ ‫הקורסים המקצועיים בכלא 'צלמון'‪ ,‬הכוונת‬ ‫האסירים ומעקב אחרי תפקודם בקורסים השונים‪.‬‬ ‫תחום ההכשרה המקצועית פועל במסגרת מערך‬ ‫התעסוקה בשב"ס‪ ,‬ומרכז ההכשרה ב'צלמון' הוא‬ ‫הגדול מבין מרכזי ההכשרה בבתי הסוהר‪ .‬מדי שנה‬ ‫עוברים בו הכשרות כ‪ 250-‬אסירים‪ ,‬המשתתפים‬ ‫ב‪ 16-‬קורסים מקצועיים שונים ומגוונים‪ .‬מלבד‬ ‫הסדנה לאמנויות הבישול‪ ,‬קיימים בצלמון קורס‬ ‫מבנאות אלומיניום‪ ,‬באחריות מקצועית של‬ ‫מכללת עתיד‪ ,‬וקורס חיווט‪ ,‬הנמצא תחת אחריותה‬ ‫של התעשייה האווירית‪ .‬הקורסים כולם בפיקוח‬ ‫משרד הכלכלה (לשעבר תמ"ת)‪.‬‬ ‫"קורס הטבחות"‪ ,‬ממשיכה עדי‪" ,‬הוא היחיד‬ ‫בהיקפו‪ 1,680 :‬שעות אקדמיות‪ ,‬שמונה שעות‬ ‫לימוד ביום‪ ,‬במהלך עשרה חודשים‪ .‬גם תשתיות‬ ‫המטבח של הקורס נפרדות מאלה של מטבח הכלא‪,‬‬ ‫וזוהי אכן סדנת לימוד מקצועית שלא היתה מביישת‬ ‫אף בית ספר לבישול בארץ"‪ .‬את הקורס מנחה‬ ‫ומוביל המרכז לאמנויות הבישול "דן גורמה" של‬ ‫רשת מלונות דן‪ ,‬המפעיל בו תוכנית לימודים זהה‬ ‫לחלוטין לזו של קורס הטבחות ב"דן גורמה" בחיפה‪.‬‬ ‫בסיום הקורס‪ ,‬ולאחר שעמדו במבחן עיוני ומעשי‬ ‫של משרד הכלכלה‪ ,‬מקבלים האסירים תעודת טבח‬ ‫סוג ‪" .1‬עד כה היו לנו מאה אחוזי הצלחה בבחינות"‪,‬‬ ‫אומרת עדי בגאווה ומדגישה‪" :‬תעודה מקצועית‬ ‫מבטיחה לאסיר המשוחרר אפשרות להשתלב במקום‬ ‫עבודה ויכולת להתפרנס"‪.‬‬ ‫במבחן המעשי צריכים בוגרי הקורס להכין בזמן‬ ‫קצוב תפריט‪ ,‬המורכב ממנה ראשונה‪ ,‬מנה עיקרית‬ ‫ותוספת אחת‪ .‬הסדנה היא בשרית עם עמדת‬ ‫פרווה אחת‪ ,‬בה ניתן להכין קינוחים‪ .‬האסירים‬ ‫"ההשקעה האדירה של‬ ‫שב"ס בקורס כזה היא‬ ‫בעצם השקעה בשיקום‪,‬‬ ‫כדי שאנשים לא יחזרו‬ ‫פעם שנייה ושלישית‬ ‫לכלא"‬ ‫ע' ו‪-‬ר' מוסיפים מיד‪ ,‬שכאן הם למדו גם לבשל‬ ‫מרקים‪ ,‬לחמים ופוקאצ'ות וכן מגוון מאכלים‪,‬‬ ‫כמו‪ :‬עוף בפירות יבשים ורוטב תפוזים‪ ,‬פרגיות‬ ‫ברוטב קוקוס עם אננס‪ ,‬בשר כבש על מצע עדשים‬ ‫שחורות‪ ,‬סושי‪ ,‬אגרול‪ ,‬מאכלי דגים‪ ...‬וזו רשימה‬ ‫ממש חלקית‪.‬‬ ‫אז מי הם האסירים שבוחרים ללמוד לבשל? עדי‬ ‫מחייכת‪" .‬אין ספק"‪ ,‬היא מודה‪" ,‬שאלה הם‪ ,‬בראש‬ ‫ובראשונה‪ ,‬אנשים שאוהבים לאכול‪ .‬עובדה‪ ,‬רוב‬ ‫המשתתפים עלו במשקלם מאז תחילת הקורס"‪...‬‬ ‫מתברר כי חלק מהאסירים ביקש לרצות את‬ ‫עונשו דווקא ב'צלמון'‪ ,‬אחרי ששמע על סדנת‬ ‫הבישול‪" .‬ההשקעה האדירה של שב"ס בקורס‬ ‫כזה היא בעצם השקעה בשיקום‪ ,‬כדי שאנשים לא‬ ‫יחזרו פעם שנייה ושלישית לכלא"‪ ,‬מדגישה עדי‪.‬‬ ‫בינתיים‪ ,‬באולם הסדנה‪ ,‬מהדהד קולה של גלי‬ ‫רביד‪-‬קפלן‪ ,‬שפית הסדנה‪ ,‬העוברת בין עמדות‬ ‫העבודה‪" .‬תוציא‪ ,‬נראה‪ ...‬לא‪ ,‬זה עדיין לא תפס‪,‬‬ ‫תחזיר ותבדוק שוב בעוד כמה דקות"; "צריך עוד‬ ‫מגשי ירקות טריים"; "את זה עשית מצוין‪ ,‬תמשיך‬ ‫ככה"; "למה אתה צריך קורנפלור בשלב הזה?";‬ ‫"האורז מוכן? בדקת תיבול?"; "אל תדבר אתי על‬ ‫שום 'הסמכה'‪ ,‬אם הרוטב עוד לא מוכן"‪...‬‬ ‫תפריט היום כולל מרק קישואים קטיפתי‪,‬‬ ‫כרעיים ממולאות בשר בתוספת אורז בקארי וירק‬ ‫אלומות של שעועית ירוקה וגמבה‪ ,‬זה שהאסיר‬ ‫ר' טורח עליו‪ .‬על הלוח כתובה תוכנית היום‪ .‬בין‬ ‫היתר‪ ,‬פירוק כרעיים והוראות לתחילת העבודה‪.‬‬ ‫פטפוטים על אוכל בצרפתית‬ ‫כשצוות "דן גורמה" הציע לגלי ללמד ב'צלמון'‪,‬‬ ‫היא לא היססה‪" .‬היה לי ברור שזה אתגר‪ .‬באתי‬ ‫פתוחה‪' ,‬זרמתי'‪ ,‬ואני נהנית מכל רגע"‪ .‬יש לה‬ ‫הרבה הערכה למאמצים של התלמידים שלה‪" .‬הם‬ ‫לומדים ‪ 700‬שעות עיוניות‪ .‬זה לא חוג פנאי‪ ,‬אלה‬ ‫לימודים יסודיים ומקיפים שמבוססים על המטבח‬ ‫הצרפתי הקלאסי‪ .‬המשתתפים בסדנה לומדים‬ ‫מושגי יסוד בשפה הצרפתית‪ ,‬לומדים גסטרונומיה‪,‬‬ ‫תברואה‪ ,‬תורת החומרים‪ ,‬שיטות בישול ועוד‪ .‬הם‬ ‫נבחנים בתום כל נושא ולאורך כל השנה"‪.‬‬ ‫רס"ר עדי תויאור‪:‬‬ ‫"מאחורי כל מי שפשע‬ ‫ועבר עברה מסתתר‬ ‫בסופו של דבר אדם‪,‬‬ ‫והבישול מאפשר לו לבטא‬ ‫את היותו אדם"‬ ‫‪27‬‬ ‫"הם לומדים ‪ 700‬שעות‬ ‫עיוניות‪ .‬זה לא חוג פנאי‪ ,‬אלה‬ ‫לימודים יסודיים ומקיפים‬ ‫שמבוססים על המטבח‬ ‫הצרפתי הקלאסי"‬ ‫מדהים לראות אסירים‪ ,‬שחלק גדול מהם סובל‬ ‫מבעיית קשב וריכוז‪ ,‬לומדים חומר עיוני‪ ,‬כולל‬ ‫שפה זרה‪ .‬מרתק לגלות כאלה שלא ידעו מילה‬ ‫אחת באנגלית‪ ,‬ומדברים עכשיו בשיא הטבעיות‬ ‫על ‪"( Creme Patissiere‬קרם פטיסייר") או על‬ ‫‪"( Carbonnade De Boeuf Esterhazy‬קרבונה דה‬ ‫ביף אסטרהזי")‪ ,‬בלי להתבלבל‪.‬‬ ‫עדי מסבירה‪" :‬עובדה שהם לומדים‪ .‬כוח הרצון‬ ‫שלהם כאן הוא עצום‪ .‬ההשתדלות שלהם אדירה‬ ‫ואין נשירה מהקורס‪ .‬נכון שלא פשוט ללמד את‬ ‫החלק העיוני‪ ,‬אבל אני מפעילה אותם בדרכים‬ ‫יצירתיות ‪ -‬באמצעות משחקים‪ ,‬חידונים והמון‬ ‫עבודה פרטנית‪ .‬גם החלק המעשי אינו פשוט‪ :‬הם‬ ‫צריכים לעמוד בלוחות זמנים‪ ,‬בכל יום להספיק את‬ ‫כל התפריט ואף ללמוד לעבוד בצוות‪ .‬בכל אלה‬ ‫אין 'הנחות'"‪.‬‬ ‫בינתיים מגיעות‪ ,‬כמובטח‪ ,‬עוגיות השמרים‬ ‫בחלבה ו‪-‬ע'‪ ,‬קצר‪-‬רוח‪ ,‬ממתין לשמוע את חוויית‬ ‫הטעימה שלנו‪ .‬כאן ההמתנה הזו היא בדציבלים‬ ‫גבוהים‪" :‬נו? מה? איך? טעים?" והאסיר ר'‬ ‫מעודד ומודיע שתיכף נטעם גם מהמנה העיקרית‬ ‫ומהמרק‪" .‬אבל כבר אכלנו עוגות"‪" ...‬אז מה?"‪,‬‬ ‫פוערים ע' ו‪-‬ר' עיניים‪" ,‬פה כל היום טועמים‪ ,‬מה‬ ‫הבעיה"‪...‬‬ ‫מקצוע לחיים‬ ‫האסיר ג' מרצה את עונשו כבר ארבע שנים ואמור‬ ‫להשתחרר בשנת ‪" .2016‬הקורס הזה הוא הכשרה‬ ‫לחיים‪ ,‬מקצוע לחיים‪ .‬זה השיקום האמיתי שלי‪ ,‬כי‬ ‫אני בטוח שאעבוד בתחום"‪ .‬גם ע' ו‪-‬ר' בטוחים‬ ‫‪28‬‬ ‫"הם צריכים לעמוד בלוחות זמנים‪ ,‬בכל‬ ‫יום להספיק את כל התפריט ואף ללמוד‬ ‫לעבוד בצוות‪ .‬בכל אלה אין 'הנחות'"‬ ‫"הבישול הוא נכס"‬ ‫רס"ר עדי תויאור (מימין) וגלי רביד‪-‬קפלן‪,‬‬ ‫שפית הסדנה‬ ‫שימשיכו במקצוע בחוץ‪" .‬אני חושב שזה מקצוע‬ ‫מציל‪-‬חיים"‪ ,‬אומר ע'‪ ,‬תוך שהוא מאיץ בנו ליטול‬ ‫עוגיית חלבה נוספת ומתעלם מהמרק ומהכרעיים‬ ‫הממולאות הנישאות אל שולחננו‪" .‬בנאדם שיש‬ ‫לו מקצוע ומרוויח יפה‪ ,‬רוב הסיכויים שלא יחזור‬ ‫לכלא‪ .‬רוב מעשי הפשיעה הם תוצאה של שעמום‬ ‫וחוסר תעסוקה"‪" .‬גם גילינו"‪ ,‬מוסיף ג'‪" ,‬שזה כיף‪.‬‬ ‫יש לנו סדר‪-‬יום‪ ,‬אנחנו אוהבים את מה שאנחנו‬ ‫עושים‪ ,‬והתוצאות יפות וטעימות‪ .‬זה משרת אותנו‪,‬‬ ‫זה משרת את שב"ס וכולם מרוויחים"‪.‬‬ ‫ר' מתכנן להמשיך את יתרת המאסר שלו‪,‬‬ ‫לאחר תום הקורס‪ ,‬כאסיר עבודה במטבח של אחד‬ ‫מבתי הסוהר‪" .‬אני ממש חולם על זה‪ .‬אני חושב‬ ‫שזו הזדמנות להכין אוכל מהלב לשאר האסירים‬ ‫וליצור שינוי בטעם וגם במראה של המנות‪ .‬אני‬ ‫רוצה לעבוד בשב"ס גם כדי להוכיח למפקדים‬ ‫שלי שהם לא טעו כשנתנו בי אמון"‪ .‬שלושת‬ ‫האסירים מדברים על הדרך האישית והמקצועית‬ ‫שעשו במהלך הקורס‪" :‬למדנו לעבוד נקי ומסודר‪,‬‬ ‫להגיש יפה יותר‪ ,‬איכותי יותר‪ .‬לחסוך‪ ,‬לא לבזבז‬ ‫במטבח"‪.‬‬ ‫להשתלב כטבחים באולמי אירועים‬ ‫אסירים‪ ,‬מטבע הדברים‪ ,‬נתונים לא פעם למצבי‬ ‫רוח קשים‪" :‬כשלא באו לבקר אותנו‪ ,‬כשיש מצבים‬ ‫בעייתיים עם המשפחה שבחוץ או סתם עבר‬ ‫עלינו יום לחוץ‪ ,‬בגלל שאנחנו הרי מתחככים פה‬ ‫עם אוכלוסייה בעייתית‪ ...‬אבל עם כל זה‪ ,‬אנחנו‬ ‫צריכים להגיע ליום עבודה של שמונה שעות‪.‬‬ ‫למדנו 'להוריד מסך'‪ ,‬להניח הכול מאחורינו‬ ‫סיפורו של ד'‪ ,‬אסיר לשעבר שהשתתף בסדנת הבישול בהיותו בכלא‪,‬‬ ‫ולאחר השחרור מצא עבודה בתחום האהוב עליו‪ .‬טבח בלב ובנשמה‬ ‫ד' היה תמיד קרוב‪ ,‬איכשהו‪ ,‬למטבח‪" .‬חובב בישול אמיתי"‪ ,‬הוא מעיד על עצמו‪ .‬בזמן אחר‪ ,‬בשנים‬ ‫אחרות‪ ,‬הוא היה בעל מקצוע מכובד‪ ,‬והבישול היה חלק מבילוי שעות הפנאי שלו‪ ,‬ביטוי ליצירתיות‬ ‫ולכיף‪ .‬המאסר טלטל אותו לטריטוריה‪ ,‬שאת מאפייניה הכיר אולי מקריאה בעיתונים‪ .‬קורס בישול‬ ‫נראה היה מהזווית הזו לא רק פתרון תעסוקתי‪ ,‬אלא קרש‪-‬הצלה של ממש לאיש במעמדו‪" .‬הקורס‬ ‫ממש חילץ אותי מהמציאות היומיומית של בית הסוהר‪ .‬האפשרות לעסוק במשהו שאני אוהב‪ ,‬לחזור‬ ‫לתא בסוף היום ולדעת שעבר עוד יום ‪ -‬זה היה מספיק‪ .‬היו ימים שאפילו לא הרגשתי שאני בכלא‪.‬‬ ‫לבישול יש ערך תרפויטי ממש‪ ,‬בזכות האפשרות לביטוי עצמי‪ .‬כל אחד מהמשתתפים תורם לבישול‬ ‫את האמירה האישית שלו‪ ,‬אנחנו טועמים זה מתבשיליו של זה‪ ,‬וכך גם נחשפים למאכלי עדות‪ .‬הנה‪,‬‬ ‫עד היום אני מכין באהבה מקלובה"‪...‬‬ ‫החוויה העמוקה שהוא נושא עמו מקורס הבישול‪ ,‬קשורה דווקא למישור הרגשי‪" .‬במסגרת הקורס‬ ‫היינו צמודים לתוכנית עבודה מדוקדקת‪ ,‬אבל היתה גמישות‪ ,‬ואם מישהו רצה להכין מאכל שמזכיר‬ ‫לו את הבית והיו גם חומרים זמינים ‪ -‬גלי אפשרה זאת‪ .‬לאדם שמנותק מהבית זו מתנה נוגעת ללב"‪.‬‬ ‫בעקבות ההכרה שלאחר השחרור לא יוכל עוד לעסוק במקצועו‪ ,‬החליט ד' לתת הזדמנות לעצמו‬ ‫כטבח מקצועי‪" .‬באירוע הסיום של הקורס זכינו לבשל עם שפים ידועי‪-‬שם‪ ,‬ותוך כדי עבודה הציע‬ ‫לי אחד מהם לעבוד אתו לאחר השחרור‪ .‬פניתי לנציגת רש"א שהיתה באירוע והיא דיברה עם השף‪,‬‬ ‫וכך‪ ,‬לשמחתי‪ ,‬כבר היתה לי תוכנית עבודה שיכולתי להציג בפני ועדת השחרורים"‪.‬‬ ‫שנה לאחר השחרור ד' עובד כטבח באולם שמחות ולפני כן עבד בבית מלון‪ .‬הוא מדבר על הציפיות‬ ‫ועל המציאות‪" .‬בהתחלה לא מרוויחים סכומים גבוהים‪ ,‬אבל אפשר תמיד למצוא עבודה‪ .‬זה בהחלט‬ ‫מקצוע נדרש‪ .‬בסופו של דבר לא הסתדר לי להמשיך לעבוד בבית המלון‪ ,‬כיוון שאני שומר שבת‪.‬‬ ‫בסיוע נציגת רש"א‪ ,‬מצאתי מהר מאוד מקום חדש‪ .‬כרגע חשוב לי מאוד עצם התעסוקה ואני לא‬ ‫מחפש משהו אחר‪ .‬אני מפרנס את משפחתי‪ ,‬וזה העיקר"‪.‬‬ ‫על תוכניות להתפתח הוא מדבר בזהירות‪" .‬הייתי כבר עצמאי‪ ,‬אז אני לא רואה את עצמי פותח‬ ‫מסעדות‪ ,‬אבל כמנהל או בשותפות עם מי שיודע לנהל ‪ -‬יכול להיות"‪ .‬בשביל ד' הבישול‪ ,‬מעבר‬ ‫לפרנסה‪ ,‬הוא הדרך שלו להיטיב עם משפחתו לאחר שנים קשות‪" .‬הבישול הוא נכס‪ .‬היום‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫הכנתי תבשיל למשפחה עם רוטב שלמדתי להכין בקורס‪ .‬בני המשפחה נהנים מהדברים החדשים‬ ‫שלמדתי‪ ,‬והטכניקות שלי יותר נכונות‪ .‬לבת אחת שלי יש גישה למטבח‪ ,‬ואנחנו מבשלים יחד בכיף‪.‬‬ ‫כשאושפזתי בבית חולים לצורך ניתוח לכמה ימים‪ ,‬הבת בישלה לפי הנחיות שלי ב'שלט רחוק'‪,‬‬ ‫והוצאנו מנות ממש נהדרות"‪.‬‬ ‫ולהתחיל יום עבודה חדש"‪.‬‬ ‫ר'‪" :‬רק לקום בבוקר ולדעת שתגיע לכאן‪,‬‬ ‫כבר מצב הרוח משתפר‪ .‬לדעת שלא בזבזת זמן‬ ‫במאסר‪ ,‬שתצא מכאן עם מקצוע מכובד‪ ,‬שממלא‬ ‫את הנפש"‪.‬‬ ‫ע'‪" :‬אנחנו בקושי סיימנו בית ספר ופה בקורס‬ ‫אנחנו יום יום לומדים‪ ,‬ועוד מונחים בצרפתית"‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬יש משהו נוגע ללב כשמאזינים לגברים‬ ‫האלה‪ ,‬שהעבר שלהם לא ממש מעורר תיאבון‪,‬‬ ‫מדברים על סופלה שוקולד‪ ,‬טארט טאטן או תלתלי‬ ‫שילר‪" ,‬שזה בצק עלים מגולגל על קונוס‪ ,‬ולאחר‬ ‫האפייה ממלאים אותו בקרם פטיסייר"‪ ,‬מסביר‬ ‫ר'‪ ,‬וע' מוסיף‪" :‬עדיף לאכול אותו בטמפרטורת‬ ‫החדר"‪.‬‬ ‫עדי‪" :‬אנחנו יודעים על בוגרי הקורס שהשתלבו‬ ‫לאחר השחרור כטבחים באולמות אירועים‬ ‫ובמסעדות‪ .‬בוגרים אחרים משתלבים בעבודה‬ ‫במטבחי שב"ס‪ ,‬בבתי סוהר ברחבי הארץ‪ .‬תקופת‬ ‫העבודה הזו נחשבת להם כחלק מההכשרה לדרגת‬ ‫טבח סוג ‪."2‬‬ ‫זה הרגע להיזכר בסיפורו הבלתי ייאמן של‬ ‫דיויד ביירס*‪ ,‬אסיר בכלא וירג'יניה‪ ,‬שעמד‬ ‫להשתחרר באוקטובר ‪ ,2004‬אך פנה בבקשה‬ ‫למפקדי בית הסוהר להשאירו במאסר‪ ,‬עד שיסיים‬ ‫את קורס הבישול‪ .‬חבריו האסירים חשבו שהוא‬ ‫משוגע‪ ,‬ורופא הכלא אף הציע לו להיפגש עם‬ ‫קצין בריאות הנפש‪ ,‬אך בסופו של דבר‪ ,‬ולאחר‬ ‫שביירס טען שחשוב לו לסיים את הקורס כדי‬ ‫שיוכל למצוא מקום עבודה לאחר השחרור ‪-‬‬ ‫הוא קיבל אישור להישאר מאחורי הסורגים‪...‬‬ ‫גם ביירס הבין‪ ,‬שתעודה מקצועית היא הבסיס‬ ‫לשיקום מוצלח‪.‬‬ ‫אז מה החלום שלך‪ ,‬אני שואלת את ר'‪ ,‬רגע‬ ‫לפני שאנו נפרדים‪ ,‬והתשובה שלו מלמדת על‬ ‫הדרך שעשה‪ ,‬לא פחות מהעוגיות הנפלאות שלו‪:‬‬ ‫"החלום שלי? בינתיים אין לי חלום‪ ,‬יש לי שאיפות‬ ‫לעבוד‪ ,‬להתפרנס ולהצליח"‪.‬‬ ‫*הסיפור לקוח מתוך‪" :‬המגזין"‪ ,‬אתר ‪ ,NRG‬מעריב‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫סוהרים מבתי סוהר באונטריו‪,‬‬ ‫קנדה‪ ,‬אשר שמעו על אסון‬ ‫השריפה בכרמל חשו צורך‬ ‫לסייע לעמיתיהם בישראל‬ ‫והחליטו לערוך מסע רכיבה על‬ ‫אופנועים ופעילויות נוספות‪,‬‬ ‫כדי לגייס תרומות למימון‬ ‫מלגות לימודים לילדי הסוהרים‬ ‫הנופלים ∞ היוזמה המבורכת‬ ‫זכתה להצלחה ונמשכת זו‬ ‫השנה השלישית ברציפות‪,‬‬ ‫בשיתוף פעולה הדוק עם‬ ‫קק"ל‪-‬קנדה ∞ ברכת "חזק‬ ‫ואמץ" מהעולם‬ ‫עין‪-‬יה זיו‪-‬טל‬ ‫אסון הכרמל (‪ )2.12.2010‬ייזכר כשריפה‬ ‫הגדולה ביותר בתולדות המדינה‪ ,‬שכילתה את‬ ‫חייהם של ‪ 44‬נשים וגברים‪ 37 ,‬מהם צוערים‬ ‫בקורס קציני שב"ס ומפקדי הקורס‪ ,‬אשר נפלו על‬ ‫משמרתם בדרכם למשימת הפינוי של אסירי כלא‬ ‫'דמון'‪ .‬בשל ממדיו קיבל האסון הד תקשורתי עצום‬ ‫ברחבי העולם‪ ,‬כולל בערוצי התקשורת הקנדית‪.‬‬ ‫שבוע ימים לאחר מכן צלצל הטלפון במשרדו של‬ ‫ג'וש קופר‪ ,‬אז נציג קק"ל בטורונטו וכיום מנכ"ל‬ ‫קק"ל בקנדה‪ .‬על הקו היה דייב מקונן‪ ,‬שהציג‬ ‫את עצמו כסוהר באחד מבתי הסוהר באונטריו‪.‬‬ ‫"הבחור סיפר שסוהרים בכמה בתי כלא באונטריו‬ ‫שמעו על האסון‪ ,‬וחשים הזדהות עם סוהרי שב"ס‬ ‫הישראלים‪ .‬הרי מי כמוהם מבינים את משמעות‬ ‫המשימה של פינוי כלא‪ ,‬ואת הסיכון שאנשי שב"ס‬ ‫נטלו על עצמם‪ .‬הוא הוסיף כי האסון נוגע ללבם‬ ‫וכואב להם מאוד‪ ,‬והם היו רוצים לעשות משהו כדי‬ ‫לעזור למשפחות הנופלים"‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫רוכבים‬ ‫ומזדהים‬ ‫המשך השיחה היה לא פחות מפתיע‪ .‬קופר‪:‬‬ ‫"התברר כי שנינו‪ ,‬דייב ואני‪ ,‬חולקים תחביב‬ ‫משותף‪ ,‬רכיבה על אופנוע‪ .‬דייב סיפר לי שהוא‬ ‫חבר בסניף אונטריו של מועדון רוכבי האופנועים‬ ‫הבינלאומי ‪HCMC (HARD CHARGERS LAW‬‬ ‫‪ ,)ENFORCEMENT MOTORCYCLE CLUB‬שרוב‬ ‫החברים בו הם סוהרים"‪ .‬מכאן‪ ,‬לדברי קופר‪ ,‬הלך‬ ‫והתגבש הרעיון לקיים אירוע התרמה כדי לממן‬ ‫מלגות לימודים לילדי הנופלים‪ ,‬וזאת באמצעות‬ ‫מסע רכיבה קבוצתי‪" .‬חינוך זו מטרה שכולנו‬ ‫מזדהים עמה‪ .‬כל אחד רוצה לעזור לילדים לקבל‬ ‫חינוך טוב יותר‪ ,‬במיוחד לילדי הסוהרים‪ ,‬שנפלו‬ ‫במילוי תפקידם‪ .‬וכך‪ ,‬אחרי השיחה עם דייב‬ ‫התקשרתי מיד לחברים שלי‪ ,‬רוכבי האופנועים‪,‬‬ ‫וביניהם גם לדיויד סוויט‪ ,‬יהודי‪ ,‬חבר הפרלמנט‬ ‫הקנדי‪ ,‬שהגיב בחיוב מיד כששמע על הרעיון‪.‬‬ ‫ההיענות למסע הרכיבה ולהתרמה היתה גבוהה‪.‬‬ ‫מייק צ'רנדורף‪ ,‬מתנדב שלנו בסניף קק"ל‬ ‫בטורונטו ורוכב אופנוע בעצמו‪ ,‬התנדב גם הוא‬ ‫לסייע בארגון האירוע"‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬בשיתוף פעולה של קק"ל ומועדון רוכבי‬ ‫האופנועים‪ ,‬התארגן ה‪CORRECTIONAL OFFICERS-‬‬ ‫‪ RIDE‬ובקיצור ה‪ - C.O.R-‬מסע ה'סוהרים על‬ ‫גלגלים'‪ ,‬כפי שהם מכנים את עצמם‪ ,‬והיוזמה‬ ‫המרגשת החלה לקרום עור וגידים‪ .‬המסע הראשון‬ ‫יצא לדרך ב‪ 25-‬בספטמבר ‪ ,2011‬תשעה חודשים‬ ‫בלבד לאחר האסון‪ .‬כך‪ ,‬למעשה‪ ,‬החלה מסורת של‬ ‫מסעות רכיבה למען ילדי הסוהרים בישראל‪ .‬המסע‬ ‫השני התקיים לאחר כשנה‪ ,‬והמסע השלישי עתיד‬ ‫לצאת לדרך ב‪ 8-‬בספטמבר ‪ .2013‬ההרשמה באתר‬ ‫קק"ל‪-‬קנדה בעיצומה‪.‬‬ ‫הפנינג ענק‬ ‫"עד היום"‪ ,‬קופר גאה לומר‪" ,‬נאסף בכל‬ ‫אחד מהאירועים סכום של כ‪ 15-‬אלף דולרים‪.‬‬ ‫להערכתי‪ ,‬הסכום הזה ילך ויגדל‪ .‬קק"ל וגם‬ ‫המועדון דואגים במשותף לפרסום נרחב ולגיוס‬ ‫בעלי חסות ('ספונסרים')‪ .‬אנחנו מגייסים תרומות‬ ‫באמצעות מכירות פומביות וערבי התרמה‪ ,‬וגם‬ ‫מתרימים ישירות למיזם"‪ .‬ההשתתפות במסע היא‬ ‫חברי מועדון רוכבי האופנועים ה‪C.O.R-‬‬ ‫מסע הרכיבה השלישי‪ ,‬נשמעים דבריו הנרגשים של‬ ‫דייב מקנון‪ ,‬המכהן כיום כנשיא ה‪" :HCMC-‬מאז‬ ‫שריפת היער שכילתה את הכרמל‪ ,‬קק"ל כבר‬ ‫שיקמה את הקרקע ועזרה לפתח מחדש את המערכת‬ ‫האקולוגית השברירית באזור‪ ,‬שכמעט נהרסה כליל‬ ‫על ידי האש‪ .‬אנו לעולם לא נוכל להפיג את כאבן‬ ‫של משפחות הסוהרים שיצאו לסייע ונלכדו באש‪.‬‬ ‫אנו מקווים להקל עליהן את הנטל הכספי‪ ,‬על ידי‬ ‫הבטחת עתידם של ילדי הנופלים‪ ,‬וגאים לארגן את‬ ‫מסע הרכיבה השלישי של הסוהרים"‪.‬‬ ‫אחד הסוהרים המופיעים בסרטון הוא סגן‬ ‫נשיא מועדון האופנוענים‪ ,‬דייב ("קלייד") ברוקס‪.‬‬ ‫קלייד‪" :‬כקבוצה‪ ,‬הרגשנו שתרומה לילדי הסוהרים‬ ‫היא דרך מצוינת לתמוך במשפחות הנופלים ודרך‬ ‫מכובדת להנחיל את מורשתם‪ .‬אנו מביעים את‬ ‫תודתנו העמוקה לאנשי קק"ל‪ ,‬שללא השותפות‬ ‫והעזרה שלהם לא היינו יכולים להניע את המיזם‬ ‫הזה‪ .‬תקוותנו כי המיזם יימשך עוד שנים רבות"‪.‬‬ ‫לתרומת הסוהרים הצטרפה גם לאורה סיימנס‪,‬‬ ‫יושב‪-‬ראש הקרן על‪-‬שם מוריס ז"ל ולאורה‬ ‫סיימנס מאנגליה‪ .‬סיימנס תרמה מלגות לימודים‬ ‫לשאר יתומי שב"ס‪ ,‬כך שכל יתום שב"ס עד גיל‬ ‫‪ 18‬זוכה בזכותם למלגת לימודים‪.‬‬ ‫"היו חזקים ואמיצים"‬ ‫נציב שב"ס‪ ,‬רב‪-‬גונדר אהרון פרנקו‪ ,‬מעניק‬ ‫תעודת הוקרה למנכ"ל קק"ל‪ ,‬מאיר שפיגלר‬ ‫נציב שב"ס‪ ,‬רב‪-‬גונדר אהרון פרנקו‪ ,‬מעניק‬ ‫תעודת הוקרה לתורמת לאורה סיימנס‬ ‫בתשלום של ‪ 25‬דולרים לרוכב‪/‬ת ו‪ 15-‬דולרים‬ ‫לנוסע‪/‬ת‪ .‬במסע הרכיבה נוטלים חלק ‪100-80‬‬ ‫רוכבים‪ ,‬על מגוון אופנועים‪ .‬כאן לא מדברים על‬ ‫אורך המסלול‪ ,‬אלא על מספר השעות‪ :‬חמש שעות‬ ‫אם מתעקשים לספור‪ ,‬ויום שלם אם באים לתרום‬ ‫וגם ליהנות‪ .‬מסלול הרכיבה‪ ,‬אגב‪ ,‬נבחר מראש‬ ‫בכל שנה על ידי ועדה מיוחדת‪.‬‬ ‫הגיל הממוצע של הרוכבים‪ ,‬לדברי קופר‪ ,‬הוא‬ ‫‪ 50-40‬שנה‪ ,‬אך יש גם סוהרים בגמלאות בני ‪,70‬‬ ‫שדוהרים נמרצות על הרכב הדו‪-‬גלגלי הכבד‪.‬‬ ‫לאלה מצטרפים כמובן צעירים בשנות העשרים‬ ‫והשלושים לחייהם‪ ,‬ויש גם לא מעט נשים‬ ‫אופנועניות או כאלה שרוכבות עם הבעלים‪ .‬קופר‬ ‫מתאר כי בצידי המסלול ממתינים אלפי אנשים‪,‬‬ ‫בני משפחות וחברים‪ ,‬חברי המועדון והקהל‬ ‫הרחב‪ ,‬המנופפים בדגלי ישראל וקנדה ובדגלי‬ ‫המועדון‪ ,‬מריעים לרוכבים ומעודדים אותם‪.‬‬ ‫במהלך הדרך עוצרים לאכול ביחד‪ .‬זמן‪ ,‬כבר‬ ‫אמרנו‪ ,‬הוא גורם לא ממש משמעותי באירוע‪ ,‬כי‬ ‫זהו בעצם 'הפנינג' ענק‪ ,‬שבהחלט מושך תשומת‬ ‫לב בשל המטרה החשובה אשר לשמה הוא נערך‪.‬‬ ‫זוהי הרוח של חברי ה‪ ,HCMC-‬המעידים על‬ ‫עצמם באתר המועדון כי הם בראש ובראשונה‬ ‫סוהרים‪ ,‬אנשי משפחה אך בעיקר חברים‪ ,‬שנהנים‬ ‫לרכוב ביחד‪.‬‬ ‫"מחויבות להושיע ולהציל"‬ ‫"אנו אנשים שתומכים במטרה‪ ,‬לא חוששים‬ ‫להביע עמדה לטובת עשייה חיובית‪ ,‬נהנים לעזור‬ ‫לאחרים ובעיקר ‪ -‬לא מבקשים דבר בתמורה‪.‬‬ ‫אנו אלה הנמצאים במקום שאחרים נמלטים‬ ‫ממנו‪ ,‬אנו חשים אל מול הסכנה‪ ,‬מתוך מחויבות‬ ‫להושיע ולהציל"‪ .‬באתר‪ ,‬אגב‪ ,‬מציינים בגאווה את‬ ‫הוקרת קק"ל לחברי ה‪ ,C.O.R-‬על עבודתם הקשה‬ ‫ומסירותם בארגון מסע הרכיבה המוצלח‪.‬‬ ‫בסרטון מיוחד שהועלה באתר קק"ל‪-‬קנדה לכבוד‬ ‫הסרטון המרגש מקנדה הוקרן בפני משפחות‬ ‫חללי שב"ס בטקס חלוקת מלגות הלימודים לילדי‬ ‫הנופלים‪ ,‬שהתקיים ב‪ 30-‬ביולי ‪ 2013‬במסגרת‬ ‫נופש לאלמנות וליתומי שב"ס במלון "גני דן‬ ‫אשקלון"‪ .‬הטקס נערך במעמד נציב שב"ס‪ ,‬רב‪-‬‬ ‫גונדר אהרון פרנקו‪ ,‬מנכ"ל קק"ל‪ ,‬מאיר שפיגלר‪,‬‬ ‫התורמת לאורה סיימנס‪ ,‬ובנוכחות בני המשפחות‬ ‫והפיקוד הבכיר‪.‬‬ ‫הנציב פרנקו ציין בדבריו את היוזמה יוצאת‬ ‫הדופן של סוהרי אונטריו‪ ,‬את‪ ‬ההזדהות שלהם‬ ‫עם סוהרי ישראל ואת הרגישות והדאגה שלהם‪,‬‬ ‫כפי שבאו לידי ביטוי בתרומה לעתידם של ילדי‬ ‫הנופלים‪ .‬בדבריו‪ ,‬הודה פרנקו ל'סוהרים על‬ ‫גלגלים' ולאנשי קק"ל‪-‬קנדה על ההשקעה הרבה‬ ‫במיזם החשוב‪ .‬במעמד זה‪ ,‬העניק הנציב תעודות‬ ‫הוקרה ותשורות מיוחדות למנכ"ל קק"ל‪ ,‬לגברת‬ ‫סיימנס ולקבוצת הסוהרים הרוכבים‪.‬‬ ‫אולגה אוחנה‪ ,‬אלמנתו של כפיר אוחנה ז"ל‪,‬‬ ‫נשאה את דבר המשפחות‪ .‬בדבריה‪ ,‬בירכה אולגה‬ ‫והודתה על הנופש‪ ,‬המאפשר היכרות עם אלמנות‬ ‫שב"ס נוספות ומעניק הפוגה קלה מחיי היומיום‬ ‫על מורכבותם‪ .‬היא הודתה לרע"ן רווחה ולקצינות‬ ‫הנפגעים על תמיכתם ועל הליווי הצמוד שהם‬ ‫מעניקים למשפחות‪ ,‬וכמובן הודתה לתורמים על‬ ‫תרומתם‪.‬‬ ‫את סיום הטקס ליוו דבריהם של דייב‪ ,‬מייק‬ ‫וקלייד למשפחות‪" :‬למרות שאנו חיים ועובדים‬ ‫במקומות שונים בעולם‪ ,‬אנו חולקים את אותן‬ ‫תקוות ואת אותם פחדים‪ .‬אנו עושים את עבודתנו‬ ‫באופן הטוב ביותר ומקווים לחזור הביתה בשלום‪.‬‬ ‫ולילדי הסוהרים שנפלו‪ ,‬נאמר‪ :‬חזק ואמץ! היו‬ ‫חזקים‪ ,‬היו אמיצים"‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫ראש השנה‬ ‫של כולנו‬ ‫ארבעה אנשי שב"ס‪ ,‬שעלו לארץ מארבע כנפות תבל (קזחסטן‪ ,‬אתיופיה‪ ,‬מרוקו וארגנטינה)‪ ,‬מספרים על‬ ‫מנהגי ראש השנה בקרב הקהילות היהודיות בארצות מוצאם ∞ התפילות‪ ,‬הטקסים‪ ,‬הסמלים והמאכלים‬ ‫אמנם שונים זה מזה‪ ,‬אך כולם מבטאים משאלה אחת‪ :‬שהשנה הבאה תהיה טובה ומתוקה‬ ‫עין‪-‬יה זיו‪-‬טל‬ ‫ראש השנה הוא החג המציין את ראשית השנה‬ ‫העברית והוא עתיר‪-‬סמלים‪ ,‬שכולם סובבים סביב‬ ‫הברכה לשנה החדשה‪ .‬האווירה בערב ראש השנה‬ ‫היא תמיד מיוחדת‪ .‬זהו הערב הראשון של השנה‬ ‫החדשה ובני המשפחה נאספים לסעודה ראשונה‪,‬‬ ‫שמחה וחגיגית‪ .‬סדר‪ ‬ליל‪ ‬ראש השנה‪ ‬הוא מנהג‬ ‫יהודי עתיק‪ ,‬מראשית תקופת התלמוד והגאונים‪.‬‬ ‫המנהג כולל אכילת מאכלים סמליים ואמירת‬ ‫תפילות‪ .‬את המקור אפשר למצוא בדברי האמורא‬ ‫אביי‪" :‬יהא רגיל אדם‪ ‬לאכול‪ ‬בראש השנה‪ ‬דלעת‪,‬‬ ‫לוביה‪ ,‬כרישה‪ ,‬תרד ותמר" (תרגום מארמית‪ ,‬תלמוד‬ ‫בבלי‪ ,‬מסכת כריתות)‪ .‬אלה נחשבו למאכלים‬ ‫סמליים‪ ,‬שנשמרו בחלקם בדורות הבאים‪ ,‬ומהבסיס‬ ‫הזה צמחו והתפתחו מסורות ומנהגים נוספים בקרב‬ ‫קהילות ישראל לתפוצותיהן‪ .‬כך נוספו לשולחן‬ ‫ראש השנה גם חלה מתוקה עגולה (לציון מחזור‬ ‫השנה) או בצורת סולם (לציון הצלחה)‪ ,‬תפוח‬ ‫בדבש‪ ,‬רימון‪ ,‬סלק‪/‬עלי מנגולד‪ ,‬ראש דג או כבש‬ ‫("שנהיה לראש ולא לזנב") ועוד מאכלים רבים‪.‬‬ ‫תפילות החג בבית הכנסת‪ ,‬התקיעה בשופר או‬ ‫מצוות ה"תשליך" התקיימו בצורות שונות ובשפות‬ ‫שונות בכל הגלויות‪ .‬היופי במסורות ובמנהגים‬ ‫השונים של היהודים בארצות מושבם הוא בהיות‬ ‫כולם סמל לראשית‪ ,‬להתחדשות ולתפילה‪ ,‬שהשנה‬ ‫הבאה תהיה טובה ותביא ברכה‪ ,‬אושר‪ ,‬הצלחה‬ ‫ומזל‪.‬‬ ‫לקראת החג בחרנו להאזין לסיפורי מורשת‬ ‫ראש השנה של ארבעה סוהרי שב"ס‪ ,‬שעלו לארץ‬ ‫ונושאים עמם עד היום את המראות‪ ,‬הריחות‬ ‫והטעמים של ראש השנה העברי‪ ,‬כפי שנחוג‬ ‫בארצות מוצאם ובקרב משפחותיהם ‪ -‬באתיופיה‪,‬‬ ‫בקזחסטן‪ ,‬במרוקו ובארגנטינה‪.‬‬ ‫ועל הגשמת הציונות‪ .‬אנדרי נולד וגדל בעיר‬ ‫סימיפלאטינסק שבמערב קזחסטן‪ ,‬למשפחה‬ ‫קטנה ‪ -‬אמא‪ ,‬אבא וילד‪ ,‬שמתגלה כבעל כישרון‬ ‫מיוחד בריקודים סלוניים‪ .‬כיום אנדרי הוא מדריך‬ ‫לריקודים סלוניים‪.‬‬ ‫"עד גיל ‪ 11‬לא ידעתי בכלל שאני יהודי"‪ ,‬הוא‬ ‫מספר‪" .‬יום אחד‪ ,‬כאשר צעדתי עם אמי‪ ,‬נטליה‪,‬‬ ‫"בקזחסטן לא היתה‬ ‫אנטישמיות‪ ,‬כך שלא‬ ‫חשתי מאוים‪ ,‬ולא רק‬ ‫שלא התנגדתי לגילוי‬ ‫של היותי בן לאב יהודי‪,‬‬ ‫אלא שכל דבר עניין‬ ‫אותי ורציתי להכיר את‬ ‫המקורות שלי"‬ ‫רב‪-‬סוהר אנדרי אלניב‪ ,‬קזחסטן‪:‬‬ ‫"רציתי להכיר את המקורות שלי"‬ ‫רב‪-‬סוהר אנדרי אלניב‪ ,21 ,‬הוא סוהר חובה‬ ‫בכלא 'עופר'‪ ,‬חייל בודד שעלה לארץ בהיותו בן‬ ‫‪ ,14‬במסגרת תוכנית "נעלה"‪ ,‬וסיפור ראש השנה‬ ‫שלו הוא סיפור אישי מרגש על גילוי היהדות‬ ‫‪32‬‬ ‫רב‪-‬סוהר אנדרי אלניב‬ ‫בדרך לחוג לריקודים סלוניים‪ ,‬היא שאלה האם‬ ‫אני יודע מהו אולם הספורט שבו אנחנו מתאמנים‪.‬‬ ‫כמובן שלא ידעתי‪ ,‬ואז היא סיפרה לי שזה היה‬ ‫מבנה בית הכנסת היהודי‪ ,‬שפעל במקום עד תקופת‬ ‫השלטון הקומוניסטי‪ .‬המשכנו ללכת‪ ,‬והיא מספרת‬ ‫לי שפה חיו יהודים‪ ,‬שהתפללו וקיימו את כל‬ ‫המנהגים בשבת ובחגים‪ .‬אני מקשיב ולא מבין‪,‬‬ ‫מה פתאום אמא שלי‪ ,‬שהיא גויה‪ ,‬רוסיה‪ ,‬מספרת‬ ‫ומתארת בפרוטרוט את מנהגי היהדות? לפתע היא‬ ‫עצרה‪ ,‬הסתכלה עלי ואמרה‪' :‬אתה יודע‪ ,‬אבא שלך‬ ‫יהודי‪ ,‬ולכן אתה חצי יהודי'‪ .‬הייתי קצת ב'שוק'‪,‬‬ ‫לא היה לי מושג על מה היא מדברת"‪.‬‬ ‫מאותו רגע‪ ,‬משתנים חייו של אנדרי‪ .‬זו‬ ‫היתה החלטה של האם‪ ,‬החלטה דרמטית במבט‬ ‫לאחור‪ ,‬לגדל את אנדרי מאותו זמן כנער יהודי‪,‬‬ ‫כשהמטרה שלה היא להעלותו למדינת ישראל‪,‬‬ ‫שם‪ ,‬היא בטוחה‪ ,‬צפוי לו עתיד טוב יותר‪ .‬היא‬ ‫הופכת לפעילה במסגרת הסוכנות היהודית בעיר‪,‬‬ ‫ואנדרי‪ ,‬שעיקר השקעתו עד אז היתה בריקודים‬ ‫הסלוניים‪ ,‬משתתף בלימודי יום ראשון בקהילה‬ ‫ומבקש לחגוג את חגי ישראל‪ .‬הוא סקרן ומתעניין‬ ‫בכל דבר שקשור ליהדות‪" .‬בקזחסטן לא היתה‬ ‫אנטישמיות‪ ,‬כך שלא חשתי מאוים‪ ,‬ולא רק שלא‬ ‫התנגדתי לגילוי של היותי בן לאב יהודי‪ ,‬אלא‬ ‫שכל דבר עניין אותי ורציתי להכיר את המקורות‬ ‫שלי‪ .‬התחלתי ללכת לתפילות‪ ,‬ולהתארח עם אמא‬ ‫באירועי החג שמקיימת הסוכנות היהודית"‪ .‬דווקא‬ ‫האב‪ ,‬ניקולאי‪ ,‬לא התלהב מהחלטתה של האם‬ ‫לחשוף את אנדרי לשורשיו היהודיים‪" .‬אבא סיפר‬ ‫לי איך הרביצו לו בצבא‪ ,‬רק כי בתעודת הזהות‬ ‫שלו היה כתוב שהוא יהודי‪ .‬מצד שני‪ ,‬כשניסו‬ ‫להשפיע עליו להמיר את דתו‪ ,‬הוא לא הסכים"‪.‬‬ ‫במסגרת פעילותה‪ ,‬האם מלמדת שירה ותיאטרון‬ ‫בחוגים לילדים‪ .‬אנדרי זוכר היטב איך הם חגגו שם‬ ‫את ראש השנה‪" .‬לקראת החג נהגה אמא להכין‬ ‫עם הילדים מופעים מיוחדים בנושאי ראש השנה‪.‬‬ ‫למדנו את כל שירי החג‪ ,‬אותם שרנו בליווי‬ ‫אקורדיון‪ ,‬כולל את השיר 'בראש השנה' של נעמי‬ ‫שמר‪ .‬אני זוכר שערכנו המון חזרות‪ .‬את ערב ראש‬ ‫השנה נהגנו לחגוג באחת המסעדות היקרות בעיר‪,‬‬ ‫כי מנהל המסעדה היה יהודי והאוכל היה כשר‪ .‬על‬ ‫השולחנות נפרשו מפות חגיגיות לבנות‪ ,‬והמורה‬ ‫שלנו לעברית ניהלה את סדר ראש השנה‪ .‬אכלנו‬ ‫ראש של דג‪ ,‬תפוח בדבש‪ ,‬אגוזים ויין וכמובן‬ ‫חלות מתוקות‪ .‬בפעם הראשונה‪ ,‬הכול היה לי‬ ‫חדש וטעים מאד‪ ,‬אלה היו מאכלים שאף אחד לא‬ ‫אוכל בקזחסטן ונהניתי מאד‪ .‬ראש השנה בקזחסטן‬ ‫נחוג יום אחד בלבד‪ .‬למחרת‪ ,‬חזרנו לעבודה‬ ‫וללימודים"‪.‬‬ ‫רב‪-‬סוהר צגיא איילי‪ ,‬אתיופיה‪:‬‬ ‫"רכילות פיקנטית על המאפים ועל‬ ‫האופות"‪...‬‬ ‫רב‪-‬סוהר צגיא איילי‪ ,46 ,‬עוזר קצין מודיעין‬ ‫בכלא 'קציעות'‪ ,‬עלה לארץ בשנת ‪ ,1982‬באחד‬ ‫המבצעים הפחות ידועים של העלאת יהודי אתיופיה‪,‬‬ ‫מחופי סודן דרך הים‪ .‬לישראל הוא הגיע עם הוריו‬ ‫ושמונת אחיו ואחיותיו‪ .‬צגיא היה אז נער בן ‪ ,14‬אך‬ ‫למרות שחלפו למעלה מ‪ 30-‬שנים מאז‪ ,‬הזיכרונות‬ ‫שהוא נוצר מהווי הקהילה ומנהגיה בהירים וצלולים‪.‬‬ ‫כשהוא נזכר במנהגי ראש השנה‪ ,‬נדמה שהוא‬ ‫מתרפק עליהם באהבה גדולה‪ .‬צגיא‪ ,‬בעל תואר‬ ‫ראשון במדעי המדינה ולימודי מזרח תיכון‪ ,‬נשוי ואב‬ ‫לשלוש בנות‪ ,‬התגייס לשב"ס בעקבות שניים מאחיו‪.‬‬ ‫"בילדותי‪ ,‬גרנו בשולי עיר קטנה בצפון‪-‬מרכז‬ ‫אתיופיה ושמה ע'די ארקאי‪ ,‬שם עסקו רוב היהודים‬ ‫בחקלאות‪ .‬ראש השנה נקרא באמהרית 'ברהן‬ ‫סרקא' שמשמעותו זריחת האור‪ ,‬סמל לתחילת‬ ‫השנה החדשה‪ ,‬המביאה אִתה אור חדש‪ .‬שם נוסף‬ ‫לחג היה 'תזכר אברהם' ובתרגום‪' :‬לזכר אברהם'‪,‬‬ ‫כיוון שלפי מסורת יהודי אתיופיה‪ ,‬ביום זה עקד‬ ‫אברהם אבינו את בנו יצחק‪.‬‬ ‫"בערב החג נהגנו לרדת אל הנהר‪ ,‬לרחוץ‬ ‫ולהיטהר‪ .‬באתיופיה לא הכירו את מנהג ה'תשליך'‪,‬‬ ‫אבל לאחר הטבילה נהוג היה ללבוש בגדים לבנים‪,‬‬ ‫סמל להיטהרות ולחגיגיות‪ ,‬שמזכיר את ה'תשליך'‪.‬‬ ‫בבית אכלנו ארוחה חגיגית‪ ,‬בעיקר מאכלים‬ ‫מתוקים‪ ,‬להמתיק את השנה חדשה‪ .‬אכלנו דבש‪,‬‬ ‫כי הוא היה בהישג יד וגם תמרים ופרי מתוק נוסף‬ ‫ושמו 'אגם'‪.‬‬ ‫למחרת היינו משכימים והולכים לבית הכנסת‪,‬‬ ‫שאגב עומד על תילו עד היום‪ ,‬כי הנוצרים שהרסו‬ ‫את יתר בתי היהודים‪ ,‬חששו לגעת בו‪ .‬אל בית‬ ‫הכנסת שלנו נהרו בראש השנה יהודים מכל‬ ‫האזור‪ ,‬ובו נערכה תפילה לראש השנה אותה‬ ‫קראו ה'קסים' בקול‪ .‬התפילה מבוססת על פסוקים‬ ‫מהמקרא‪ ,‬כולל הסיפור על עקידת יצחק‪ .‬ה'קסים'‬ ‫שהם הכוהנים‪ ,‬מילאו למעשה תפקיד של שליחי‬ ‫ציבור‪ .‬צריך לזכור שמעט מאוד מבני הקהילה ידעו‬ ‫קרוא וכתוב‪ ,‬ולכן הם יכלו רק להאזין להקראה‪.‬‬ ‫כילד קטן‪ ,‬אני זוכר שמעת לעת משתיקים אותי‬ ‫ואת חבריי‪ ,‬שקצת חומדים לצון ומשתובבים‪ .‬מצד‬ ‫שני‪ ,‬ראש השנה היה גם ההזדמנות של ה'קסים'‬ ‫להפגין את הצלחתם ללמד אותנו‪ ,‬הילדים‪ ,‬תורה‪.‬‬ ‫וכך‪ ,‬התבקשנו במהלך היום בבית הכנסת להקריא‬ ‫מדי פעם או לומר בעל‪-‬פה דברי תורה"‪.‬‬ ‫מנהג התקיעה בשופר בראש השנה היה ידוע‬ ‫ליהודי אתיופיה‪ ,‬אבל‪ ,‬לדברי צגיא‪ ,‬נאסר משום‬ ‫רב‪-‬סוהר צגיא איילי‬ ‫"ראש השנה נקרא‬ ‫באמהרית 'ברהן סרקא'‬ ‫שמשמעותו זריחת‬ ‫האור‪ ,‬סמל לתחילת‬ ‫השנה החדשה‪ ,‬המביאה‬ ‫אתה אור חדש"‬ ‫שנחשב כהתרסה נגד השלטון‪" .‬החג נמשך יום‬ ‫אחד‪ ,‬ככתוב בתורה‪ ,‬וביום הזה חל איסור על כל‬ ‫עבודה‪ ,‬למעט הכנת אוכל או הבערת אש לבישול‪.‬‬ ‫לחצר בית הכנסת היתה כל אחת מהנשים מביאה‬ ‫את ה'מסאוויאת' ‪ -‬החלה שהיא אפתה‪ .‬כל החלות‬ ‫הונחו במקום אחד ואחרי התפילה היו ה'קסים'‬ ‫פורסים מהן ומחלקים לכל המתפללים‪ .‬כל אישה‬ ‫אפתה את ה'מסאוויאת' בטעם המיוחד לה‪ ,‬וכך‬ ‫היתה 'מסאוויאת' מתוקה‪ ,‬או חריפה‪ ,‬או מלוחה‪.‬‬ ‫בין הנשים התפתחה‪ ,‬אגב‪ ,‬תחרות קבועה על‬ ‫ה'מסאוויאת' הטעימה ביותר‪ ,‬והרכילות על‬ ‫המאפים ובעיקר על האופות היתה פיקנטית‪ ,‬הרבה‬ ‫יותר מטעמי החלות‪...‬‬ ‫"אחרי שחילקו את החלה ערכו ה'קסים' קידוש‪,‬‬ ‫והמנהג היה שטועמים כזית מהחלות וחוזרים‬ ‫לסעודת החג בבית‪ .‬הסעודה היתה מורכבת‬ ‫מתבשיל בשר פרה או כבש שנשחטו מבעוד יום‬ ‫ומאינג'רה ‪ -‬מין פיתה העשויה מקמח טף‪ ,‬בעלת‬ ‫טעם חמצמץ‪ ,‬המשמשת בסיס לתבשיל הבשר‬ ‫הנקרא 'וואט'‪ .‬אני זוכר שולחן עמוס אוכל‪ ,‬שולחן‬ ‫מכובד מאוד‪ ,‬עם משקה שנקרא 'ברא' אשר‬ ‫מוסיפים לו דבש והוא מתוק ותוסס‪ ,‬וכל מיני סוגי‬ ‫'טלה' שזה סוג של בירה אתיופית‪ .‬אני אהבתי יותר‬ ‫את ה'ברא'"‪.‬‬ ‫לאחר הארוחה ולקראת הערב התכנסו כולם‬ ‫שוב בבית הכנסת או מחוצה לו‪ ,‬והתכוננו ללמידה‪,‬‬ ‫כמובן בהנחיית ה'קסים'‪ .‬זה היה סיומו הרגוע של‬ ‫החג‪ .‬ההורים שמרו על חלק מהמנהגים גם אחרי‬ ‫העלייה לארץ‪ .‬אנחנו‪ ,‬דור הבנים והבנות‪ ,‬כבר‬ ‫מקפידים פחות"‪.‬‬ ‫רב‪-‬כלאי יוחנן ועקנין‪ ,‬מרוקו‪:‬‬ ‫"הערבים הכירו את המנהגים שלנו‬ ‫וכיבדו אותם"‬ ‫רב‪-‬כלאי יוחנן ועקנין‬ ‫"ההורים הקפידו לא‬ ‫לקנות במהלך השנה‬ ‫שום פרי חדש שהופיע‬ ‫בשווקים‪ ,‬וההסבר היה‬ ‫ששומרים אותו לערב‬ ‫ראש השנה"‬ ‫רב‪-‬כלאי יוחנן ועקנין‪ ,47 ,‬נשוי ואב לשתי‬ ‫בנות‪ ,‬משרת כקצין הטמעת מחשוב ומסופח‬ ‫למינהל מש"א‪ .‬יוחנן עלה לארץ בגיל ‪ 23‬מרבאט‪,‬‬ ‫בירת מרוקו‪" .‬אמא היתה עובדת מדינה במשרד‬ ‫המשפטים‪ ,‬ואבא היה רואה חשבון בחברה גדולה‪.‬‬ ‫אנחנו שישה אחים ואחיות שהתפזרו עם השנים‪,‬‬ ‫וחיים היום בארה"ב‪ ,‬בצרפת ובישראל"‪ .‬הזיכרון‬ ‫המשמעותי של יוחנן הוא ממאכלי סעודת ערב‬ ‫החג‪" .‬אני זוכר את החלה המתוקה שאכלו בבית‬ ‫עם שתי כפות דבש‪ ,‬ואת המרק שבתוכו היו חייבים‬ ‫להיות‪ ,‬על פי המסורת שלנו‪ ,‬בשר עגל ושבעה‬ ‫מיני ירקות‪ .‬לקיום המנהג הזה היתה חשיבות‬ ‫גדולה‪ .‬ככלל‪ ,‬בערב החג‪ ,‬כל מה שהוגש לשולחן‬ ‫חייב היה להיות מאוד‪-‬מאוד מתוק‪ .‬חוץ מהדבש‪,‬‬ ‫אכלנו גם פירות‪ ,‬וחשוב היה שיהיו אלה פירות‬ ‫שלא הכרנו קודם‪ ,‬או כאלה שאך זה הבשילו‬ ‫והם סמל לשנה החדשה‪ .‬כך למשל אכלנו תמרים‬ ‫מסוגים שונים וחדשים בכל שנה‪ .‬ההורים הקפידו‬ ‫לא לקנות במהלך השנה שום פרי חדש שהופיע‬ ‫בשווקים‪ ,‬וההסבר היה ששומרים אותו לערב ראש‬ ‫השנה‪ .‬הסוחרים הערבים דאגו להביא דברי מאכל‬ ‫ומוצרים חדשים לקראת ראש השנה היהודי‪ ,‬כי הם‬ ‫הכירו את המנהגים שלנו וגם כיבדו אותם‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫"בכלל‪ ,‬ראש השנה היה חג בעל חשיבות גדולה‬ ‫מאוד והכול על כן היה מוקפד מאוד‪ .‬כך‪ ,‬שולחן החג‬ ‫ביטא בכל דבר שהוגש את הסמליות של ה'חדש'‪,‬‬ ‫ולא רק המאכלים‪ ,‬אלא אפילו המפה‪ .‬בכל שנה‬ ‫קנו מפה לבנה חדשה‪ .‬גם למערכת צלחות האוכל‬ ‫והסכו"ם החגיגי תמיד צורף משהו חדש; זה יכול‬ ‫היה להיות כלי חדש למרק או קערה יפה‪ .‬כמובן‬ ‫שקנו לכולנו בגדים חדשים לחג בכל שנה‪ .‬אבא היה‬ ‫זה שערך את סדר ראש השנה‪ .‬אחרי הארוחה היינו‬ ‫אנו‪ ,‬הצעירים‪ ,‬יוצאים למקומות המפגש של צעירי‬ ‫הקהילה‪ ,‬ואילו המבוגרים נשארו בבית‪.‬‬ ‫"לפני הארוחה היינו כמובן כולנו בבית הכנסת‪,‬‬ ‫שעד היום הוא מדהים ביופיו‪ ,‬ובאותם ימים היה‬ ‫מלא עד אפס מקום בהמוני אנשי הקהילה‪ .‬בילדותי‬ ‫היו כמה בתי כנסת ברבאט והקהילה מנתה כ‪8,000-‬‬ ‫איש‪ .‬המפגש של כל חברי הקהילה בראש השנה‬ ‫היה מאוד מיוחד‪ ,‬כי הגיעו לעיר גם צעירים מחו"ל‬ ‫לעשות את החג עם ההורים‪ ,‬מה שהוסיף נופך חגיגי‬ ‫ומרגש לאווירת החג‪ .‬מעניין לציין כי אחד ממנהגי‬ ‫החג במרוקו היתה ברכה‪ ,‬שנאמרה ביום הראשון של‬ ‫החג בבית הכנסת‪ ,‬לכבודו של מלך מרוקו ולכבוד‬ ‫הממלכה‪ .‬נציגים בכירים של המלך מלווים בראשי‬ ‫הקהילה היו מגיעים לבית הכנסת ומאזינים לברכת‬ ‫הרב‪ .‬גם זה היה מנהג מיוחד שהוסיף לחגיגיות‪ .‬לא‬ ‫זכור לי שקיימנו את מצוות ה'תשליך' אבל תקיעת‬ ‫שופר נשמעה במהלך התפילה‪.‬‬ ‫"ביום השני של החג‪ ,‬התעוררנו בבוקר לריח‬ ‫העוגות המתוקות שליוו‪ ,‬אגב‪ ,‬את כל היום והוגשו‬ ‫גם בין הארוחות‪ .‬אבא והבנים היו משכימים‬ ‫לבית הכנסת ואמא והבנות נהגו להגיע מאוחר‬ ‫יותר‪ .‬היינו מתפללים עם ניגוני החג המיוחדים‬ ‫לראש השנה‪ ,‬וכשהתפילה הסתיימה חזרנו הביתה‬ ‫לארוחת צהריים‪ ,‬שכללה שוב תבשילי בשר‬ ‫ומאכלים מתוקים‪ .‬לפי המסורת במרוקו‪ ,‬לא‬ ‫אוכלים בראש השנה שום דבר חריף מדי או מלוח‬ ‫מדי‪ ,‬כדי שהשנה הבאה עלינו לטובה‪ ,‬תהיה רק‬ ‫מתוקה‪ .‬לפני עלייתי ארצה נותר רק בית כנסת‬ ‫אחד ברבאט‪ ,‬וכיום חיים בעיר כ‪ 250-‬יהודים‬ ‫בלבד‪ .‬גם לנו היה ברור שיום אחד נעזוב ונגיע‬ ‫לישראל‪ .‬ידענו שזה רק עניין של זמן"‪.‬‬ ‫"אני מוכרחה לציין‬ ‫שבשבילי‪ ,‬בית‬ ‫הכנסת והפעילות‬ ‫הקהילתית בו היו‬ ‫בעלי ערך עצום‪.‬‬ ‫הקהילה תפקדה‬ ‫למעשה כמו‬ ‫משפחה ‪ -‬ארגנו‬ ‫ארוחות ערב בבית‬ ‫הכנסת לכאלה שלא‬ ‫היתה להם משפחה‪,‬‬ ‫או לאורחים שהגיעו‬ ‫מבחוץ ולא היה‬ ‫להם היכן להתארח"‬ ‫רב‪-‬סוהר שירלי לבקוביץ‪,‬‬ ‫ארגנטינה‪" :‬הילדים זכו בכבוד לברך‬ ‫ראשונים"‬ ‫רב‪-‬סוהר שירלי לבקוביץ‪ ,21 ,‬היא סוהרת‬ ‫חובה‪ ,‬ומשמשת כסוהרת ביטחון בכלא 'הדרים'‪.‬‬ ‫שירלי עלתה עם משפחתה מארגנטינה לישראל‬ ‫ב‪ ,2011-‬כלומר‪ ,‬לפני שנתיים בלבד‪" .‬הזיכרונות‬ ‫שלי מראש השנה בבואנוס איירס הם ממש טריים‪.‬‬ ‫ימים ספורים לפני החג נערכה ארוחת חג סמלית‬ ‫בבית הספר היהודי בו למדנו‪ .‬היינו טובלים תפוח‬ ‫בדבש ושרים בעברית משירי ראש השנה‪ .‬אלה‬ ‫מהתלמידים שהיתה להם משפחה בישראל‪ ,‬היו‬ ‫מספרים כיצד חוגגת משפחתם בארץ את ראש‬ ‫השנה‪ .‬היינו מכינים כרטיסי ברכה למשפחה‬ ‫ולחברים‪ ,‬ואת אלה היינו מחלקים במהלך החג‬ ‫לכל האנשים באופן אישי‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫רב‪-‬סוהר שירלי לבקוביץ‬ ‫"את בוקרו של ערב החג עשינו אנו‪ ,‬בני הנוער‪,‬‬ ‫בבית הכנסת הרפורמי‪ ,‬ששימש גם מרכז קהילתי‪.‬‬ ‫במקום נערכו שיעורים ללימוד יידיש‪ ,‬לימודי‬ ‫תורה‪ ,‬עברית‪ ,‬הכנה לבר‪/‬בת מצווה‪ ,‬פוליטיקה‬ ‫ועוד‪ ,‬ושם נאספנו לשיחה עם המדריכים שלנו‬ ‫על השנה החדשה‪ .‬כל אחד נהג לספר מה הוא‬ ‫מאחל למשפחה ומה הוא מאחל לעצמו‪ ,‬מה עברנו‬ ‫בשנה האחרונה ולמה אנו מצפים‪ ,‬וכיצד אנו רוצים‬ ‫להמשיך‪ .‬צריך להבין שמסביב התנהלה המציאות‬ ‫היומיומית הרגילה של בואנוס איירס‪ .‬לא היתה‬ ‫לנו‪ ,‬ולא להורים‪ ,‬חופשת חג‪ .‬למרות זאת‪ ,‬הורינו‬ ‫עבדו‪ ,‬והמדריכים עשו הכול כדי להשרות עלינו‬ ‫בכל זאת אווירת חג‪ ,‬והפעילו אותנו בשירים‪,‬‬ ‫במשחקים ובהכנת כרטיסי ברכה‪ .‬בינתיים נאספו‬ ‫ובאו לתפילה כל אנשי הקהילה‪ ,‬שמנתה כ‪300-‬‬ ‫איש‪ .‬על פי המסורת‪ ,‬כולנו לבשנו בגדים לבנים‬ ‫בחג‪ .‬הבנות‪ ,‬כמו הבנים‪ ,‬התעטפו בטליתות‬ ‫חגיגיות והתפללנו ביחד‪ ,‬גברים ונשים‪ ,‬תוך קריאה‬ ‫במחזור התפילות המיוחד של הקהילה לראש‬ ‫השנה וליום כיפור‪ .‬מי שניהלו את התפילות היו‬ ‫הרב והרבה‪ ,‬כמקובל בקהילות הרפורמיות‪ .‬מעבר‬ ‫לתפילות‪ ,‬היה ערב החג בבית הכנסת הזדמנות‬ ‫לכל חבר בקהילה‪ ,‬לעלות ולהציג פעילות שהיה‬ ‫שותף בה במהלך השנה‪.‬‬ ‫"לאחר סיום התפילה בבית הכנסת‪ ,‬בערב‪ ,‬חזר‬ ‫כל אחד לביתו‪ .‬המשפחה שלנו כללה את הוריי‪,‬‬ ‫אחותי ואני‪ .‬אחי עלה לארץ לפנינו עם סבא וסבתא‬ ‫ועם בני משפחה נוספים‪ .‬אנחנו לא אנשים דתיים‪,‬‬ ‫כך שערב החג היה בעיקר זמן למפגש משפחתי‬ ‫ולארוחה חגיגית‪ .‬אני מוכרחה לציין שבשבילי‪,‬‬ ‫בית הכנסת והפעילות הקהילתית בו היו בעלי ערך‬ ‫עצום‪ .‬הקהילה תפקדה למעשה כמו משפחה ‪-‬‬ ‫ארגנו ארוחות ערב בבית הכנסת לכאלה שלא היתה‬ ‫להם משפחה‪ ,‬או לאורחים שהגיעו מבחוץ ולא היה‬ ‫להם היכן להתארח‪ .‬זה היה מחמם לב ממש‪.‬‬ ‫"אמא שלי היא מורה לגסטרונומיה והיתה‬ ‫מבשלת הרבה‪ ,‬בעיקר אוכל אשכנזי‪ .‬בראש השנה‬ ‫נהגה אמא לאפות חלה עגולה מתוקה‪ ,‬מיוחדת‬ ‫לראש השנה‪ ,‬ולבשל גפילטע‪-‬פיש‪ ,‬כריין (חזרת)‬ ‫ו‪-‬ורייניקס (כיסונים ממולאים)‪ .‬במרכז השולחן‬ ‫הונחה צלחת החג המסורתית שלנו‪ ,‬עליה היו‬ ‫שמים ראש של דג‪ ,‬ביצה‪ ,‬ירק ותמרים‪ .‬אכלנו גם‬ ‫מרק עוף עם ירקות וקניידל'ך‪ ,‬שאוכלים כמובן‬ ‫בפסח‪ ,‬אבל כשאתה יהודי שחי בגלות‪ ,‬אז כל חג‬ ‫הוא הזדמנות לאכול הכול‪.‬‬ ‫"בכל שנה נהגנו לשוחח על המשמעות של‬ ‫כל מאכל‪ ,‬מה הוא אומר על חיינו אנו כיום‪ .‬זה‬ ‫זיכרון מאוד יפה שנשאר לי‪ .‬אכלנו גם פירות‪ ,‬לפי‬ ‫מה שהיה בעונה ‪ -‬אבטיח‪ ,‬תפוח בדבש‪ ,‬תמרים‪,‬‬ ‫פירות שיש רק בעונה זו‪ .‬לפני שפתחנו בארוחה‪,‬‬ ‫היינו מקדשים על היין ועל החלות‪ .‬אצלנו כולם‬ ‫מברכים‪ ,‬אך קודם כול היו מכבדים את הילדים‪,‬‬ ‫שיברכו‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬לפי המסורת במשפחתנו‪,‬‬ ‫כל אחד מבני המשפחה היה אומר מה הוא מאחל‬ ‫לשנה הבאה למשפחה ולעצמו‪ ,‬ואז נהגנו לחלק‬ ‫את כרטיסי הברכה‪.‬‬ ‫"ראש השנה בבואנוס איירס נמשך על פני שני‬ ‫לילות‪ .‬לנו‪ ,‬הילדים שלמדו בבית הספר היהודי‪,‬‬ ‫היה חופש‪ ,‬אך לא היינו בבית ולא הסתובבנו‪ ,‬אלא‬ ‫בילינו את היום בפעילויות בבית הכנסת‪ .‬בערב‬ ‫החג השני אפשר היה לבוא לתפילה בבית הכנסת‪,‬‬ ‫אך במשפחתנו נהוג היה לערוך בבית‪ ,‬שוב‪ ,‬ארוחה‬ ‫חגיגית‪ .‬בכל הבתים היהודים לא נפקד מקומם של‬ ‫מאכלי החג הסמליים‪ .‬משפחות דתיות היו כמובן‬ ‫מקפידות יותר מאתנו‪ ,‬וקוראות גם את מחזור‬ ‫התפילות"‪.‬‬ ‫רגעים בתשע"ג‬ ‫קס סיכום שנה ארצי‬ ‫ט‬ ‫ביקור‬ ‫היועץ המש‬ ‫פטי לממש‬ ‫לה בביס''ר‬ ‫צלמון‬ ‫כנס מפקדי חרמון לדורותיהם‬ ‫יום עיון טוהר מידות‬ ‫טורניר‬ ‫טקס הפרשת חלה‬ ‫בביס''ר נווה תרצה‬ ‫גביע הנציב בכדורעף‬ ‫טקס הענקת מלגות לילדי חללי שב''ס‬ ‫אוטוטו‬ ‫‪ - ips.gov.il‬אתר שב"ס החדש כבר כאן‪...‬‬ ‫ובענק!‬ ‫אתר האינטרנט נבנה בטכנולוגיות חדשניות‪ ,‬והוא מותאם לקהלי יעד מרכזיים‪.‬‬ ‫התמונות והסרטונים המרכיבים את האתר משקפים את העשייה הארגונית‬ ‫ומאפשרים הצצה לחיי היום יום שלנו ‪ -‬סוהרי הארגון‪.‬‬ ‫הנכם מוזמנים להיכנס‪ ,‬לגלוש‪ ,‬לחוות ולהתנסות‪...‬‬ ‫לרעיונות‪ ,‬הערות‪ ,‬והצעות ייעול ניתן לשלוח מייל לכתובת‪[email protected] ‬‬ ‫‪35‬‬ ‫"אנחנו ארגון שפועל‬ ‫סביב השעון"‬ ‫ביולי השנה התכנסו ב"בית מורשת" אנשי סגל הפיקוד הבכיר לסיכום חצי‪-‬שנתי של שנת העבודה ‪2013‬‬ ‫∞ נוסף לנציב ולסגנו הציגו סיכומים בכנס גם ראש אגף האסיר‪ ,‬ראש אגף מבצעים‪ ,‬ראש מינהל משאבי‬ ‫אנוש ומפקדי שלושת המחוזות ∞ מה עשינו ומה עוד עלינו לעשות‬ ‫נעמה תלם‬ ‫"מראה" ‪ -‬כך תמצת רב‪-‬גונדר אהרון פרנקו נציב שב"ס‪ ,‬את הסיכום‬ ‫החצי‪-‬שנתי של שנת העבודה ‪" .2013‬אנחנו מציגים מראה שמשקפת מה‬ ‫עשינו‪ ,‬לצד דברים שעלינו לשפר‪ .‬אנחנו עורכים סיכום כדי לעודד ולהניע את‬ ‫המשך הפעילות במחצית השניה של השנה"‪.‬‬ ‫בסוף חודש יולי התכנסו ב'בית מורשת'‬ ‫אנשי סגל הפיקוד הבכיר וראשי המנהלות‬ ‫בשב"ס‪ ,‬לסיכום חצי שנתי ‪ .2013‬משתתפי‬ ‫הכנס דנו ביעדים ומדדים‪ ,‬בנושא המשאב‬ ‫האנושי‪ ,‬במעמד הסוהר‪ ,‬בערכים ובאתיקה‪,‬‬ ‫וגם באירועים שלא היו ידועים ומתוכננים‬ ‫אולם הארגון נאלץ להתמודד עמם בתקופה‬ ‫האחרונה‪ ,‬מעצם היותו ארגון כליאה לאומי‪.‬‬ ‫כמעט כל המפקדים והמנהלים דיווחו על‬ ‫התקדמות בכל הנוגע לעמידה ביעד 'הסוהר‬ ‫במרכז העשייה'‪ .‬בכנס אף התייחסו לאירועים‬ ‫הקשים שקרו מאז תחילת השנה בשב"ס וזכו‬ ‫להד תקשורתי‪ :‬שתי בריחות של אסירים‬ ‫(שתיהן התרחשו מחוץ לבתי הכלא) ומותו‬ ‫של האסיר איקס‪ .‬פרטי האירועים נחקרו‬ ‫ונלמדו לעומק‪ ,‬גם באמצעות ועדות חקירה‪.‬‬ ‫מסקנות והמלצות‪ ,‬ארגוניות ואישיות‪ ,‬הופקו‬ ‫בעקבות התחקירים שנערכו‪.‬‬ ‫"בשני המקרים"‪ ,‬התייחס הנציב לאירועי‬ ‫הבריחות‪" ,‬היינו צריכים להרים ראש ולהחזיר את היחידות למסלול התקין‪.‬‬ ‫לתקן ולקום‪ .‬אנחנו לא ארגון שיכולה 'לסגור מדפים' ולעצור פעילות‪ .‬אנחנו‬ ‫ארגון שפועל סביב השעון"‪.‬‬ ‫הנציב מנה שורה של פעולות וצעדים שנעשו במחצית הראשונה של ‪2013‬‬ ‫בתחומים שונים‪" .‬בימים אלה‪ ,‬שב"ס נמצא בתחילת תהליך של שינוי במערך‬ ‫הרפואה‪ ,‬תהליכי שינוי המתבצעים בכל הנוגע לאוכלוסיית המסתננים‪,‬‬ ‫בהקשר של מוכנות לחירום‪ ,‬דיווח הנציב על תרגיל 'שתי וערב ‪ .'6‬יש אפילו‬ ‫משלט חלופי לנציבות‪ ,‬במקום ממוגן" גילה‪.‬‬ ‫עוד פירט הנציב על אגפים הנמצאים‬ ‫בבנייה ובשיפוצים‪ ,‬ועל בנייה של מטבחים‪,‬‬ ‫חדרי אוכל‪ ,‬מגורי סגל ונקודות זקיפות‬ ‫במתקנים השונים‪ .‬כמו כן ציין את מיזם כלא‬ ‫הנשים בדרום שיצא לדרך‪ .‬לדבריו‪ ,‬נתון‬ ‫שגרם קורת‪-‬רוח לשב"ס היה הצבעתם של‬ ‫יותר מ‪ 70%-‬מהאסירים בבחירות לכנסת‪,‬‬ ‫וכמובן‪ ,‬ביקורו המרגש של הנשיא פרס‬ ‫בשב"ס‪ .‬בנושא גיוס עובדים חדשים הורה‬ ‫הנציב‪" :‬אנחנו רוצים גיוסים איכותיים‪ .‬רק‬ ‫מועמד אחד מתוך ‪ 24‬מועמדים ששולחים‬ ‫קורות‪-‬חיים ‪ -‬מתקבל לעבודה בשב"ס‪.‬‬ ‫פירוש הדבר שאני יכול לבחור את המועמד‬ ‫הטוב ביותר"‪.‬‬ ‫בדבריו התייחס הנציב גם לשינויים‬ ‫ארגוניים‪ ,‬בהם סגירת מתקן מת"ן‪ ,‬השלמת‬ ‫מעבר נציבות ירושלים להר חוצבים‪ ,‬תקן‬ ‫לקצין רווחה בכל מתקן של שב"ס לצד‬ ‫קצין בריאות נפש בכל מחוז‪ ,‬ומיסוד תקנים‬ ‫לבקרת‪-‬שכר כחלק מהמדיניות הכוללת של‬ ‫טיפול בסגל‪" .‬היעדים הם לא ה'מספר' הסופי"‪ ,‬הזכיר למשתתפים בכנס‪.‬‬ ‫"היעדים הם גם הפעולות שנעשו כדי לעמוד ביעד; תוכנית העבודה אשר כל‬ ‫אחד מבעלי התפקידים בארגון אמון עליה"‪.‬‬ ‫התמודדות עם הברחות ותקיפות אנשי סגל‬ ‫"נדרשת מעורבות המפקדים"‬ ‫שנת העבודה ‪ 2013‬היא הראשונה בתר"ש (תוכנית רב‪-‬שנתית) הנוכחית‪,‬‬ ‫שאמורה להסתיים רק בסוף שנת ‪ .2017‬במסגרת חתירה למצוינות ולהישגים‬ ‫בארגון‪ ,‬ננקטו מראשית השנה צעדים אסטרטגיים שונים ומגוונים‪ .‬בין השאר‬ ‫נבחרו שישה יעדים מדידים ‪ -‬שלושה מהם הוגדרו על ידי הנציב‪ :‬נושא‬ ‫המשמורת הבטוחה‪ ,‬יעד השמירה על שלום האסיר וסוגיית 'הסוהר במרכז'‪.‬‬ ‫שלושת היעדים הנוספים נקבעו על ידי ראשי המחוזות והאגפים‪ .‬ברקע‪,‬‬ ‫תלויים ועומדים ערכי שב"ס‪ .‬אלה משמשים מצע חיוני לעשייה כולה בארגון‪.‬‬ ‫הסיכום החצי‪-‬שנתי הוא הזדמנות לערוך חשבון נפש ארגוני‪ ,‬אבל גם להביט‬ ‫קדימה ולחתור להשגת היעדים‪" .‬היעד הראשון והיעד השני הם יעדי ליבה"‪,‬‬ ‫ציין הנציב לגבי היעדים בהם בחר‪" .‬כדי לממש אותם‪ ,‬עלינו לפעול למען‬ ‫היעד השלישי ‪ -‬כוח האדם‪ ,‬האנשים שמחזיקים את הארגון"‪.‬‬ ‫סגן הנציב‪ ,‬גונדר אלי גביזון‪ ,‬דיווח כי שב"ס נאלץ לעבוד במסגרת מגבלות‬ ‫תקציביות‪" :‬הארגון נדרש להתכנס למסגרת התקציב שאושרה‪ .‬נפגשנו עם כל‬ ‫בעלי התקציב כדי למצוא פתרון לקיצוץ ‪ 50‬מיליון שקל"‪.‬‬ ‫דווקא לאור הנתון הזה‪ ,‬מרשימה במיוחד פעילות הארגון בתקופה‬ ‫האחרונה‪ .‬גביזון מנה רשימה ארוכה של פעילויות באגפים ובמחלקות‪ ,‬בין‬ ‫השאר סיפר על שישה תאי השגחה חדשים שהוקמו במתקני הכליאה השונים‬ ‫ועוד ‪ 18‬תאים שנמצאים בשלבי סיום; עבודות תשתית בבתי הסוהר‪ ,‬כולל‬ ‫שיפוץ אגפים ובניית מטבחים חדשים לרווחת הסוהרים; תוכנית 'עין בוחנת'‬ ‫(מערכת מודיעין ממוחשבת) של האגף הטכנולוגי; תוכנית הכשרה למניעת‬ ‫אובדנות של מחלקת ההדרכה; דאגה מתמדת לכשירות המבצעית; מימוש‬ ‫תוכנית להטמעת ערכי שב"ס; ירידה משמעותית במספר עתירות אסירים‬ ‫"אנחנו רוצים גיוסים‬ ‫איכותיים‪ .‬רק מועמד אחד‬ ‫מתוך ‪ 24‬מועמדים ששולחים‬ ‫קורות‪-‬חיים ‪ -‬מתקבל‬ ‫לעבודה בשב"ס‪ .‬פירוש‬ ‫הדבר שאני יכול לבחור את‬ ‫המועמד הטוב ביותר"‬ ‫‪36‬‬ ‫שעוסקות בתנאי המחיה שלהם‪ ,‬ועוד‪" .‬נדרשת מעורבות של המפקדים‬ ‫בביצוע היעדים"‪ ,‬חזר ואמר‪" .‬בלעדיה‪ ,‬כמעט בלתי אפשרי להשיג את היעדים‬ ‫שהצבנו לעצמנו"‪.‬‬ ‫בארצות הברית‪ ,‬סיפרה בכנס גונדר עופרה קלינגר‪ ,‬ראש אגף האסיר‪,‬‬ ‫פרסם משרד המשפטים רשימה של סטנדרטים לניהול אסירים ולטיפול‬ ‫בהם‪ .‬קלינגר בחרה לבחון את המחצית הראשונה של השנה לאור העקרונות‬ ‫שקבעו האמריקנים‪ ,‬דוגמת מתקן כליאה בטוח‪ ,‬מוסדר ומנוהל בהגינות; מתקן‬ ‫כליאה מאורגן שמגן על הכלוא מפני אסירים אחרים; סגל ורשויות כליאה‬ ‫שמכבדים זכויות אדם ושומרים על כבודם של האסירים‪ .‬הכלל הרביעי של‬ ‫משרד המשפטים האמריקאי קובע כי אסור שמחסור במשאבים ישפיע על‬ ‫ההתנהלות‪ .‬הממשלה‪ ,‬כך נקבע‪ ,‬צריכה לדאוג למשאבים מספיקים בעבור‬ ‫רשות הכליאה‪.‬‬ ‫איחוד כוחות לשליחות‬ ‫חברתית‬ ‫במהלך המחצית הראשונה של ‪2013‬‬ ‫הורחב הטיפול באסירים‪ .‬נפתחו קבוצות‬ ‫חדשות ויצאו לדרך מיזמים ייחודים‬ ‫ויצירתיים של חטו"ש‪ .‬עלייה משמעותית‬ ‫נרשמה במספר מסגרות החינוך‪ ,‬ונרשם‬ ‫גידול של ‪ 50‬אחוזים במספר האסירים‬ ‫הלומדים בכיתות תיכון ואוניברסיטה‪ .‬גם‬ ‫מרכז התעסוקה‪ ,‬למרות תקופה קשה שעברה‬ ‫עליו (בגין שתי שריפות)‪ ,‬המשיך ליצור‬ ‫וליזום‪ ,‬להתפתח ולהתחדש‪.‬‬ ‫גונדר קלינגר התייחסה למערך הרפואה‬ ‫בשב"ס‪ ,‬שעבר מהפך משמעותי במחצית‬ ‫הראשונה של ‪ .2013‬כמו כן‪ ,‬ציינה את‬ ‫ההשקעה הרבה של חטיבת הכליאה‪ ,‬על‬ ‫יחידותיה‪ ,‬בהכשרות‪ ,‬בקורסים ובימי עיון‬ ‫לאנשי הסגל‪ .‬קלינגר הדגישה כי בחציון‬ ‫הראשון נרשמה ירידה במקרי האובדנות‬ ‫של אסירים לעומת התקופה המקבילה‬ ‫ב‪" .2012-‬יש לייחס זאת למקצוענות של אנשי הסגל שלנו‪ ,‬לתשומת לבם‬ ‫ולחיישנותם"‪ ,‬טענה‪.‬‬ ‫"שב"ס ואגף האסיר עושים‪ ,‬צריכים לעשות ויעשו הכול כדי לאחד כוחות‬ ‫בכל התחומים ובכל המגזרים‪ .‬כל זאת במטרה ליצור‪ ,‬לחדש‪ ,‬להתמיד ולא‬ ‫להתייאש‪ .‬אנחנו נושאים על כתפינו שליחות חברתית ‪ -‬אין מישהו אחר‬ ‫שיעשה זאת"‪.‬‬ ‫וקנין תיאר עלייה במספר התרגילים הייחודיים שבוצעו במחוז‪ ,‬בין השאר‬ ‫עם קורס מפקדי בתי הסוהר‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬נערך תרגיל לפינוי כלא 'דמון'‪ .‬הוא‬ ‫דיווח על תפיסות רבות של טלפונים ניידים‪ ,‬סמים ואמל"ח בעקבות עבודת‬ ‫שטח קשה בשילוב מודיעין איכותי‪.‬‬ ‫למרות בעיות תקציביות‪ ,‬הושקעו כספים רבים בשיפור סביבת הסוהר‬ ‫במחוז הצפוני‪ .‬בכלא 'כרמל' נפתח מטבח חדש‪ ,‬ובימים אלה בונים מטבח‬ ‫חדש גם בכלא 'קישון'‪" .‬אנו שמים דגש על דברים שיש להם קשר ישיר‬ ‫לסביבת הסוהר"‪ ,‬הדגיש וקנין‪" .‬הסוהר הוא במרכז העשייה"‪.‬‬ ‫גידול במספר הלומדים‬ ‫מטה מחוז המרכז ערך בחצי השנה האחרונה בקרה חצי‪-‬שנתית ביותר‬ ‫מעשר יחידות במחוז‪ .‬במסגרת הבקרה נבדקו עשרות נושאים‪ .‬מפקד מחוז‬ ‫מרכז‪ ,‬גונדר טאפש‪ ,‬דיווח על עלייה‬ ‫במספר האסירים הלומדים במסגרות‬ ‫החינוך הפורמלי והבלתי‪-‬פורמלי במחוז‪,‬‬ ‫על גידול בתעסוקה‪ ,‬וכן מנה רשימה ארוכה‬ ‫של תוכניות חדשות‪ ,‬בהן לראשונה בשב"ס‬ ‫ קבוצה חדשה בכלא 'מעשיהו' לטיפול‬‫באסירים עם הפרעות קשב וריכוז‪.‬‬ ‫"כ‪ 40-‬אחוזים מקרב הכלואים במחוז‬ ‫מרכז הם עצורים"‪ ,‬סיפר מפקד המחוז‪ .‬בין‬ ‫האסירים יש בני משפחות פשע‪ ,‬נשים‪ ,‬נוער‪,‬‬ ‫חולים כרוניים‪ ,‬אסירי השגחה ונשאי איידס‪.‬‬ ‫"כל אוכלוסייה ייחודית כזאת מעסיקה‬ ‫אותנו מאד"‪ ,‬הודה טאפש‪.‬‬ ‫"עלייה במספר התרגילים המחוזיים‬ ‫ובאיכות הביצוע שלהם"‪ ,‬על כך דיווח‬ ‫מפקד המחוז הדרומי‪ ,‬גונדר אשר שריקי‪.‬‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬סיפר‪ ,‬חלה עלייה של‬ ‫‪ 10‬אחוזים בביקורות המחוזיות‪ .‬אלה‬ ‫משמעותיות לתפקוד בתי הסוהר במחוז‬ ‫ולאופי ההתנהלות של אנשי הסגל‪.‬‬ ‫מחוז הדרום מתמודד כבר תקופה ארוכה‬ ‫עם הנושא המורכב של אוכלוסיית המסתננים‪ .‬בסיכום החצי‪-‬שנתי דיווח‬ ‫שריקי על ירידה משמעותית בקליטת מסתננים‪ ,‬אבל גם על ירידה במספר‬ ‫המשתחררים ממתקן 'סהרונים'‪.‬‬ ‫"יישר כוח על העשייה‪.‬‬ ‫נתחיל בהכנות לשנת ‪,2014‬‬ ‫נערוך הערכת מצב‪ ,‬נבנה‬ ‫תוכנית עבודה ונקבע‬ ‫את היעדים"‬ ‫"הסוהר במרכז העשייה"‬ ‫ראש אגף מבצעים‪ ,‬גונדר נזים סביתי‪ ,‬הרחיב בכנס על יעדי האגף ועל‬ ‫העמידה ביעדים אלה‪ .‬דבריו כללו רשימה ארוכה של תוכניות‪ ,‬משימות‬ ‫ופעילויות‪ ,‬גם אלו של היחידות המיוחדות בשב"ס‪" .‬אגף מבצעים תורם‬ ‫בעיקר לביצוע תחקירים לגבי כל אירוע מבצעי"‪ ,‬הסביר‪ .‬סביתי סיפר על‬ ‫הקמת צוותי בדיקה‪ ,‬על ניהול ידע מקצועי‪ ,‬על אופן ביצוע התחקירים‬ ‫ועל הפקת לקחים מהאירועים‪ .‬בדבריו הזכיר את הקמתו של צוות חדש‪,‬‬ ‫שתפקידו לקבוע 'סימנים מקדימים אצל אסירים המעידים על אי‪-‬חזרה‬ ‫מחופשה'‪.‬‬ ‫בכל הנוגע ליעד המשמורת החוקית‪ ,‬הדגיש‪" :‬כדי לממש יעד זה‪ ,‬עלינו‬ ‫להקפיד על הנהלים ועל תהליכי הביקורת"‪ ,‬והבטיח כי "נעמוד ביעד השנתי‬ ‫גם בכל הנוגע למוכנות לחירום"‪.‬‬ ‫"לצד המאמץ לעמוד ביעדים שקבע הנציב"‪ ,‬סיפר מפקד המחוז הצפוני‪,‬‬ ‫גונדר אשר וקנין‪ ,‬על העשייה במחוז‪" ,‬קיימת מגמה להמשיך ולהתעסק‬ ‫במקצוע הסוהר בהיבט המבצעי‪-‬מקצועי‪ ,‬להמשיך בהיערכות לאירועי עורף‪,‬‬ ‫בעיסוק רצוף ורציף במוכנות לחירום ובמניעת אובדנות‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬אנו‬ ‫עוסקים בגיבוש תפיסת ההפעלה במספר בתי סוהר"‪.‬‬ ‫"טיוב הגיוס"‬ ‫ראש מינהל מש"א‪ ,‬תג"ד קטי פרי‪ ,‬סיכמה את פעילות המינהל וסיפרה‬ ‫בין השאר על המעבר של לשכת הגיוס למענה ממוחשב‪ ,‬על הכניסה של‬ ‫שב"ס ליריד תעסוקה וירטואלי‪ ,‬ועוד‪ .‬כאמור‪ ,‬על כל משרה פנויה בשב"ס‬ ‫מתמודדים כ‪ 24-‬מועמדים‪" .‬המשמעות היא טיוב של הגיוס"‪ ,‬הסבירה פרי‪.‬‬ ‫בשב"ס‪ ,‬כמו גם בצה"ל ובמשטרת ישראל‪ ,‬ניכר מחסור משמעותי בחיילי‬ ‫חובה‪ .‬הדבר מורגש בעיקר בבתי הכלא הבטחוניים‪ .‬היא גם דיווחה על גיוס‬ ‫מחזור יולי לשב"ס ועל פתיחתם של שלושה קורסים בבית ספר 'ניר' באוגוסט‬ ‫‪.2013‬‬ ‫מאז ראשית ‪ ,2013‬נרשמה ירידה בתיקים שנפתחו נגד אנשי סגל בגין‬ ‫'שימוש בכוח'‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬יש ירידה של ‪ 20‬אחוזים בתיקים שהוגשו ונחקרו‬ ‫על ידי יח"ס (היחידה לחקירות סוהרים)‪" .‬מינהל משאבי אנוש עסק בבדיקת‬ ‫שכר מקיפה במחוזות צפון ודרום"‪ ,‬הודיעה פרי‪ .‬בעקבות כך הוחלט כי‬ ‫הביקורת הזו תורחב לכלל משרתי הקבע‪ ,‬מדרגת סג"ד ומעלה"‪.‬‬ ‫"יישר כוח על העשייה" בירך בסופו של הכנס נציב שב"ס את הנוכחים‪.‬‬ ‫"נתחיל בהכנות לשנת ‪ ,"2014‬הבטיח‪" ,‬נערוך הערכת מצב‪ ,‬נבנה תוכנית‬ ‫עבודה ונקבע את היעדים‪ .‬סך הכול‪ ,‬המטרה שלנו בכנס הזה היא לקחת פסק‬ ‫זמן‪' ,‬לצלול' לנתונים‪ ,‬לבחון מה היינו צריכים לעשות ובאילו יעדים הצלחנו‬ ‫לעמוד‪ .‬נותרה חצי שנה‪ ,‬זה לא הרבה‪ .‬ננסה למצות את המרב והמיטב‪ .‬הזמן‬ ‫קצר"‪.‬‬ ‫‪37‬‬ ‫חדשות שב"ס‬ ‫הטמעת תקני ניהול איכות בתעשיות שב"ס‬ ‫מערך התעסוקה בשב"ס ‪ -‬הוא מהחלוצים ומהראשונים שאימצו מערכת‬ ‫אבטחת איכות בעולם התעשייתי של בתי הסוהר‪ .‬מדובר במיזם רב‪-‬שנתי‪,‬‬ ‫הנערך בשילוב גורמי מטה מקצועיים‪ ,‬אסירים שעובדים במפעלים והנהלת‬ ‫בתי הסוהר‪ .‬התוצאה הסופית היא דגם שיקומי מקצועי‪ ,‬שמותאם לאמות‬ ‫המידה המתקדמות בתעשייה האזרחית‪.‬‬ ‫תהליך ההסמכה וההטמעה של תקני ניהול איכות בתעשיות שב"ס החל כבר‬ ‫לפני ‪ 13‬שנה‪ ,‬במטרה להגיע לייצור שיעמוד באמות המידה המקובלות‬ ‫בעולם התעשייה האזרחי‪ .‬בשנת ‪ 1999‬הוסמך המרכז היצרני הראשון לתקן‬ ‫ניהול האיכות בשב"ס‪ .‬כיום יש כבר עשרה מרכזים יצרניים מוסמכים‪ ,‬כולל‬ ‫מטה מערך התעסוקה‪.‬‬ ‫ההסכמה לתקני ניהול איכות אפשרה להגדיל ולהרחיב את היקף הפעילות‬ ‫של האסירים המועסקים בתעשייה היצרנית בשב"ס‪ ,‬מ‪ 900-‬אסירים בשנת‬ ‫‪ ,1999‬ל‪ 2,600-‬אסירים כיום‪ .‬במקביל גדל הקף המכירות מ‪ 19-‬מיליון שקל‬ ‫ל‪ 41-‬מיליון שקל‪.‬‬ ‫סוגרים מעגל‬ ‫בסוף יוני התקיים יום עיון 'מעגלים' של ענף טו"ש‪ .‬יום העיון היווה‬ ‫סיכום של שנת העבודה ‪ ,2012‬בנושא קבוצות בעבודה הסוציאלית וכלל‬ ‫סקירה של משמעות‬ ‫העבודה הקבוצתית‬ ‫והקבוצות בענף‬ ‫טו"ש‪ ,‬הצגת קבוצה‬ ‫טיפולית מכל מחוז‬ ‫והרצאות שניתנו על‬ ‫ידי מנחים חיצוניים‪.‬‬ ‫ביום העיון השתתפו‬ ‫כ‪ 200-‬איש‪ .‬הגיעו‬ ‫לאירוע גם נציגים‬ ‫משירות המבחן‪,‬‬ ‫מהרשות לשיקום האסיר‪ ,‬ממכללת אשקלון‪ ,‬מהרשות למלחמה בסמים‬ ‫וממב"ן‪.‬‬ ‫שדרוג מרכז האימונים במחוז צפון‬ ‫בימים אלה עובר מרכז האימונים‬ ‫במחוז צפון שדרוג משמעותי‪,‬‬ ‫בסופו יהפוך לאקדמיה מחוזית‬ ‫לשימור כשירותו של הסוהר‬ ‫ושל מקצוע הסוהרות‪.‬‬ ‫"תפקידנו לתת לסוהר את כל‬ ‫הכלים כדי שיהיה מקצוען‬ ‫בתחומו"‪ ,‬מסביר מפקד מרכז‬ ‫האימונים במחוז הצפוני‪ ,‬רב‪-‬‬ ‫כלאי אשר יפרח‪" .‬סוהרות היא‬ ‫מקצוע"‪ ,‬הוא מפרט‪" .‬תפיסת‬ ‫ההפעלה בהיבט שדרוג המתקנים גורסת כי אווירה מייצרת למידה‪ .‬לכך אנו‬ ‫מכוונים‪ ,‬בתקווה שבסופו של תהליך‪ ,‬הסוהר יהיה עובד מקצועי‪ ,‬איכותי‬ ‫וערכי"‪.‬‬ ‫ערכים וקהילה בכלא גלבוע‬ ‫נפתח מחזור שני של תוכנית 'ערכים וקהילה' בכלא 'גלבוע'‪ ,‬בראשותו‬ ‫של גנ"מ יוסף שוהם‪ ,‬מפקד בית הסוהר‪ .‬לאור הצלחת המחזור הראשון‬ ‫של 'ערכים וקהילה'‪ ,‬בשיתוף פנימיית 'הבית לילד' בכפר יחזקאל‪ ,‬הוחלט‬ ‫ב'גלבוע' להמשיך בתוכנית גם השנה‪.‬‬ ‫ב'בית לילד' שוהים ילדים שהוצאו מבתיהם בצו בית משפט‪ .‬במסגרת‬ ‫התוכנית‪ ,‬אסירי עבודה מ'גלבוע'‪ ,‬יחד עם סוהרי משמרת ב'‪ ,‬עובדי יום‬ ‫וצוות חינוך 'גלבוע' (שהגה את הרעיון) מקיימים לאורך כל השנה מפגשים‬ ‫‪38‬‬ ‫עם ילדי הפנימייה‪ .‬חלק מהמפגשים נעשה בתוך הכלא‪ ,‬והאחרים בפנימייה‬ ‫עצמה‪ .‬בין השאר מתקיימים מפגשי 'ערך'‪ ,‬במסגרתם האסירים מספרים‬ ‫לילדים את סיפור חייהם‪ ,‬תוך מתן דגש על ערכים כגון‪ :‬אחריות‪ ,‬אמינות‪,‬‬ ‫בחירה בין דרכי חיים שונות‪ ,‬המחיר שאסירים משלמים בגלל מעידתם‪,‬‬ ‫ועוד‪ .‬השנה התקיימו במסגרת התוכנית גם שני מפגשי שיפוץ‪ ,‬במהלכם‬ ‫סייע צוות 'גלבוע' בשיפוץ הפנימייה‪.‬‬ ‫המפגשים לאורך השנה יצרו תהודה חיובית‪ ,‬הן בקרב ילדי הפנימייה והן‬ ‫בקרב אסירי 'גלבוע' וסגל בית הסוהר‪.‬‬ ‫מערך אסירות תומכות בכלא נווה תרצה‬ ‫כ‪ 40-‬אחוזים מאוכלוסיית האסירות בכלא 'נווה תרצה' סובלות מהפרעות‬ ‫אישיות וזקוקות לתמיכה ולהשגחה‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬שליש מהאסירות בבית‬ ‫הסוהר מוגדרות בכל רגע נתון ‪ -‬אסירות בהשגחה‪ .‬כיוון שאין בכלא אגף‬ ‫ייחודי לאסירות כאלה‪ ,‬הן משולבות בדרך כלל באגפים וההתמודדות אתן‬ ‫מורכבת‪ .‬הקושי הוביל לחיפוש אחר מערך כולל‪ ,‬שיאפשר סיוע לאסירות‬ ‫בהשגחה‪ ,‬והוליד את הרעיון של אסירות תומכות‪.‬‬ ‫לצורך בניית מערך התומכות‪ ,‬נוצר על ידי סגל 'נווה תרצה' ומערך התעסוקה‬ ‫קורס סייעות מאמנות (למבוגרים) שמטרתו הקניית ידע בסיעוד‪ ,‬בהיבטים‬ ‫פיסיים ופסיכולוגיים‪ .‬הקורס הותאם לצורכי בית הסוהר‪ ,‬והמשתתפות למדו‬ ‫את כל נושאי הקורס‪ ,‬תוך התמקדות בטיפול באוכלוסיית פגועי הנפש‬ ‫ובהפרעות אישיות‪ .‬מדובר בקורס ייחודי‪ ,‬שעמן בשום ארגון כליאה אחר‬ ‫בעולם‪ .‬בסיום הקורס קיבלו המשתתפות תעודה מטעם משרד התמ"ת‪,‬‬ ‫שמסמיכה אותן לשמש כסייעות מאמנות עם שחרורן‪.‬‬ ‫כל אסירה תומכת קיבלה לאחריותה שתי נתמכות‪ ,‬אשר איתן תעבוד ואותן‬ ‫תלווה‪ .‬כיום מוקצה לאסירות התומכות מתחם נפרד בתוך אגף המשתלבות‪.‬‬ ‫הנתמכות גם לוקחות חלק בקבוצת תמיכה בהנחיית עובדת סוציאלית‬ ‫וקצינות חינוך‪ ,‬בה הן מעלות קשיים ולבטים‪.‬‬ ‫שיפוץ ועיצוב מחדש של חדר הביקורים‬ ‫הפתוחים בכלא השרון‬ ‫במסגרת התוכנית השנתית "אסיר ומשפחתו"‪ ,‬שופץ בכלא 'השרון' חדר‬ ‫הביקורים הפתוחים ועוצב מחדש בסגנון ביתי וידידותי‪.‬‬ ‫הקשר המשפחתי של האסיר מהווה עבורו עוגן משמעותי לתהליך החינוכי‪,‬‬ ‫הטיפול‪-‬השיקומי במהלך מאסרו ולתהליך שיקומו לאחר השחרור‪ .‬כיוון‬ ‫שהמפגש המשמעותי של האסיר עם משפחתו נערך‪ ,‬מתקיים בחדר הביקורים‬ ‫שבין כותלי בית הסוהר‪,‬‬ ‫הוחלט ליצור בחדר‬ ‫הביקורים מרחב משפחתי‬ ‫הולם‪ ,‬באווירה ביתית‬ ‫ועם פינות ישיבה מגוונות‬ ‫שיאפשרו שיח פתוח‪ ,‬נעים‬ ‫ובטוח‪ .‬לצורך כך‪ ,‬נבחרו‬ ‫מספר אסירים שאושרו‬ ‫ומודיעינית‬ ‫ביטחונית‬ ‫לעבודה בחדר‪ .‬כן נרתמו לעבודה אנשי המשק והתעסוקה‪.‬‬ ‫קירות החדר נצבעו בצבעים מרגיעים‪ :‬לבן‪ ,‬תכלת וכחול ים‪ ,‬ונתלו בו וילונות‬ ‫רכים ונעימים‪ .‬ציורי הקיר נלקחו מעולם הטבע והחי‪ :‬עצים ועלי שלכת‪,‬‬ ‫ציפורים ופרפרים‪ .‬בקצה החדר נבנתה פינת ישיבה עם 'פופים' ושרפרפים‬ ‫המותאמים לזאטוטים‪ .‬במקום הונחו ארוניות פתוחות עם משחקים וספרי‬ ‫קריאה לילדים ולנוער‪ .‬על השולחן הונחו דפי צביעה וכלי ציור‪.‬‬ ‫אסירים רבים כבר מספרים כי החדר הפך עבורם למעין 'בית'‪ ,‬וכי הם נהנים‬ ‫להיות שם ובעיקר לשחק עם הילדים בפינות השונות‪.‬‬ ‫במקום עתידה להיפתח קבוצה לאסירים‪ ,‬שתכין אותם לקראת ביקורים‬ ‫פתוחים עם בני משפחתם‪ .‬כמו כן‪ ,‬במסגרת תוכנית "משחקשר" יגיעו למקום‬ ‫ילדי אסירים‪ ,‬למפגשים שינחו קצינות חינוך וסטודנטים‪ .‬במהלך המפגשים‬ ‫ילמדו האסירים לשחק עם ילדיהם‪ ,‬באופן שיחזק את התקשורת ואת הקשר‬ ‫ביניהם‪.‬‬ ‫חדשות שב"ס‬ ‫חידון ידע לסוהרים‪ ,‬לראשונה בשב"ס‬ ‫במהלך יולי התקיים לראשונה בשירות בתי הסוהר חידון ידע בתחומי‬ ‫הביטחון לסוהרים‪ ,‬בעיר ירוחם‪ .‬הרעיון לחידון בא מצידו של מפקד מחוז‬ ‫דרום היוצא‪ ,‬גונדר נזים סביתי‪ ,‬והוצאתו לפועל נעשתה על ידי המפקד‬ ‫הנוכחי‪ ,‬גונדר אשר שריקי‪.‬‬ ‫‪ 15‬סוהרים התמודדו על תואר הזוכה במקום הראשון‪ ,‬והסוהרים שהעפילו‬ ‫אל שלב הגמר היו אלה שגברו על כאלף סוהרים שהתמודדו בשלבים‬ ‫המוקדמים של החידון בכל יחידות מחוז דרום‪.‬‬ ‫תוכני החידון נלקחו מתוך תחומי העיסוק היומיומיים של הסוהר והמשימות‬ ‫אותן הוא מבצע במסגרת תפקידו‪ .‬הסוהרים אמנם הרחיבו את ידיעותיהם‬ ‫בנושאי נהלים ופקודות‪ ,‬אך תוך כדי הכנות לחידון‪ ,‬רכשו לא רק ידע אלא‬ ‫גם התעמקו בחיזוק זהותם כסוהרים‪ ,‬ברוח ערכי הארגון‪.‬‬ ‫במקום השלישי בחידון זכה הסוהר ליאור דוייב מכלא 'נפחא'‪ .‬במקום השני‬ ‫זכה הסוהר שלום דהאן ממתקן 'סהרונים' ובמקום הראשון זכה הסוהר עמית‬ ‫קורלי מכלא 'דקל'‪.‬‬ ‫קבוצת "שורשים" בכלא אופק ‪ -‬העצמה‬ ‫לנערים ממוצא אתיופי‬ ‫בני הנוער יוצאי אתיופיה בכלא 'אופק' ובארץ בכלל מתמודדים עם משבר‬ ‫הגירה‪ ,‬שלהם או של הוריהם‪ ,‬עם פער תרבותי בינם לבין הוריהם וכן עם‬ ‫ביטויים של גזענות וקיפוח מצד הישראלים בני הארץ‪.‬‬ ‫על פי נתונים מהשנים האחרונות‪ ,‬קיים ייצוג‪-‬יתר של נוער ממוצא אתיופי‬ ‫בכלא 'אופק' ביחס לשיעורו בכלל האוכלוסייה‪ .‬לאור זאת‪ ,‬יזמו שתי עובדות‬ ‫סוציאליות בכלא‪ ,‬ברכה יאשמבט אינגדאו ונטע בן‪-‬שלום גרבינר‪ ,‬הקמה של‬ ‫סדנה טיפולית לנערים אלה‪ ,‬כדי ליצור עבורם מסגרת קהילתית של שיתוף‬ ‫ותמיכה הדדית‪ .‬מודל ההנחיה משלב עו"ס ממוצא אתיופי עם עו"ס שאינה‬ ‫ממוצא אתיופי‪ ,‬כייצוג של המגוון האנושי בישראל‪.‬‬ ‫הסדנה כוללת עשרה מפגשים ונערכת במהלך אוגוסט‪-‬ספטמבר במרכז‬ ‫"קשר" בכלא‪ ,‬חלל ייחודי באווירה ביתית המיועד לפעילות קבוצתית‪.‬‬ ‫בקבוצה משתתפים ‪ 18‬נערים מכלל האגפים בכלא‪.‬‬ ‫בחמשת המפגשים הראשונים נפגשו הנערים עם מיכה פלדמן‪ ,‬שליח הסוכנות‬ ‫היהודית שפעיל שנים רבות בתחום העלייה והקליטה של עולי אתיופיה‪ ,‬ועם‬ ‫נציגים ממשרד הקליטה‪ ,‬שהציגו את פעילותו של המשרד בתחום העלייה‬ ‫האתיופית‪ .‬מפגש זה הוביל לשיתוף פעולה עתידי בפרויקט חניכה של‬ ‫הנערים עם שחרורם‪ ,‬על ידי סטודנטים עולים‪ ,‬ועוד‪ .‬בהמשך התקיים מפגש‬ ‫מוזיקלי עם להקת ראפ "קפה שחור חזק"‪ .‬חברי הלהקה שיתפו את הנערים‬ ‫בסיפור חייהם וביצעו הופעה מוזיקלית מרשימה‪ .‬בהמשך צפויים להגיע‬ ‫לקבוצה הזמרת רודי בינסיין‪ ,‬סטודנט להוראת ספורט‪ ,‬אמן ראפ המעביר‬ ‫סדנאות כתיבה ‪ -‬כולם בני העדה האתיופית‪.‬‬ ‫ביקור ילדי הסגל במחוז דרום‬ ‫במחוז דרום התארחו ‪ 40‬תלמידי כיתות י"א‪-‬י"ב‪ ,‬שהוריהם אנשי סגל‪.‬‬ ‫במהלך ביקורם קיבלו הנערים והנערות סקירה על אודות שירות בתי הסוהר‪,‬‬ ‫שמעו על החיים במאסר‪ ,‬ערכו סיור בכלא 'אוהלי קידר' וצפו בתצוגת תכלית‬ ‫של ימ"ז דרום‪ ,‬במהלכה הדגימו פריצה לאגף והשתלטות על 'אסירים'‬ ‫מתפרעים‪ .‬הנערים והנערות גם ביקרו במרכז חינוך ושמעו את סיפור חייו‬ ‫של אסיר נגמל‪.‬‬ ‫הפעילות כולה היא חלק מתוכנית של יחידת הרווחה‪ ,‬ולאורך כל המפגש‬ ‫עבר כחוט השני נושא הקשר עם משפחות הסגל‪ ,‬החשיפה לחיי בית הסוהר‬ ‫וחשיבות העבודה של ההורים‪ ,‬אנשי שב"ס‪ .‬בתום המפגש יצאו בני הנוער‬ ‫למשחק באולינג וקינחו בארוחת צהריים חגיגית‪ .‬מספר בני נוער שהשתתפו‬ ‫במפגש הביעו רצון להתגייס לשב"ס‪.‬‬ ‫סדנת 'במחשבה שנייה' בכלא חרמון‬ ‫כלא 'חרמון' נחשב לראש החץ של תחום הטיפול והשיקום בשב"ס ולמרכז‬ ‫הגמילה הגדול בישראל‪ .‬בתקופה זו מתקיימת בבית הסוהר סדנה ייחודית‬ ‫בשם 'במחשבה שנייה'‪ .‬מדובר בסדנה ביבליותרפית תורנית שמעביר פעם‬ ‫בשבוע הרב יגאל ללום‪ ,‬רב היחידה‪ ,‬במחלקת אמו"ן ‪ -‬מחלקה סגורה‬ ‫לאבחון‪ ,‬מיון וניתוב של המיועדים למחלקות הגמילה מסמים ומאלכוהול‬ ‫בבית הסוהר‪ .‬בסדנה מלמד הרב ללום סיפורים של ר' נחמן מברסלב ואגדות‬ ‫חז"ל‪ ,‬ברוח עכשווית‪" .‬החלטתי לעשות שימוש בכלים ספרותיים שעוקפים‬ ‫חסמים רגשיים ומגשרים על פערים"‪ ,‬מסביר הרב‪ ,‬כשהוא מתייחס לצורך‬ ‫להתגבר על ההטרוגניות של האסירים במחלקה ועל התחלופה הגבוהה של‬ ‫דייריה‪" .‬התלמידים"‪ ,‬כך הוא מכנה את האסירים‪" ,‬משתפים פעולה ומגלים‬ ‫את עולמם האישי בנפתולי העלילה של הסיפור"‪.‬‬ ‫‪39‬‬ ‫חדשות שב"ס‬ ‫חדר רגיעה ושקט בהדרים‬ ‫בבית מעצר 'הדרים' הוקם השנה חדר "רגיעה ושקט"‪ ,‬המאפשר לעצורים‬ ‫בבית המעצר פינה של שקט‪ ,‬רוגע וחשיבה‪.‬‬ ‫שלב המעצר הוא שלב רגיש מאד‪ ,‬שמאופיין בתחושות לחץ‪ ,‬מתח‪ ,‬מועקה‬ ‫ואי‪-‬ודאות‪ ,‬דאגה רבה של העצור למשפחתו בחוץ וחשש ממה שמצפה לו‪,‬‬ ‫המלווה בתחושת ניכור ובתזזיתיות‪ .‬החדר השקט משמש לפעילות קבוצות‬ ‫מודעות וקבוצות טיפול בבעלי‪-‬חיים‪ ,‬וכן מיועד לשיחות טיפוליות עם‬ ‫עצורים הזקוקים לכך‪.‬‬ ‫הטיפול באמצעות בעלי‪-‬חיים‬ ‫מהווה כלי השלכתי התורם‬ ‫לרגיעה ולהפגת מתחים‪ ,‬למיתון‬ ‫תוקפנות ולהפיכת האילמות‬ ‫והאלימות ‪ -‬לדיבור לתקשור‬ ‫ולהתחברות‪ .‬הפעילות היא בעיקר‬ ‫סביב דגים‪ ,‬אך במפגשים מביאים‬ ‫גם בעלי חיים אחרים ובאמצעותם עובדים על נושאים שונים המעסיקים‬ ‫את העצורים‪ ,‬כגון‪ :‬המקום שממנו באתי‪ ,‬רגשות כלפי המשפחה‪ ,‬כלפי בית‬ ‫המעצר‪ ,‬אחריות‪ ,‬קבלת החלטות‪ ,‬שליטה ויכולת בחירה‪.‬‬ ‫החדר הייחודי עוצב בצבעים מרגיעים‪ ,‬עם ריהוט נוח‪ ,‬ובעיקר ‪ -‬אקווריום‬ ‫ענק בו שטים דגים יפהפיים‪.‬‬ ‫חדשות מינהל מש"א ‪-‬‬ ‫ביקור מובנה של צוות מנהל מש"א ביחידות‬ ‫לאור מגמת שדרוג התקשורת הפנים‪-‬ארגונית בשב"ס‪ ,‬ובמסגרת פיתוח‬ ‫שגרת עבודה במנהל מש"א וחשיבות הקשר של המטה עם היחידות בשטח‬ ‫ הוחלט על פיתוח תבנית ביקורים מובנית של נציגי מנהל מש"א בבתי‬‫הסוהר ובמחוזות בראשות רמ"ל מש"א‪ .‬צוות הביקורים הרב‪-‬תחומי כולל‬ ‫רע"נים‪/‬נציגים מקצועיים מכל מחלקות המנהל‪ ,‬נציגי ענף משמעת ונציגי‬ ‫יחידת הרווחה‪.‬‬ ‫תבנית הביקור כוללת שיחה של הצוות המבקר עם מפקד היחידה וצוותי‬ ‫מש"א ורווחה של היחידה והמחוז‪ ,‬כולל סקירה של היחידה‪ .‬לאחר מכן‪,‬‬ ‫שיחה של הצוות עם סגל הכלא ‪ -‬הצגת הרציונל על ידי רמ"ל מש"א‬ ‫ובעקבותיה שיחה פתוחה‪ ,‬תוך מתן התייחסות מיידית לשאלות ולבעיות‬ ‫במידת האפשר‪ .‬כמו כן‪ ,‬עריכת בדיקה מעמיקה ומתן מענה בזמן קצר‬ ‫לסוהרים‪ ,‬באמצעות קצין משאבי אנוש יחידתי‪ ,‬במידת הצורך‪ .‬לדוגמה‪,‬‬ ‫טיפול מיידי בזכאויות הסוהרים בנושא שכר‪ .‬לסיום‪ ,‬פתיחת עמדת שירות‬ ‫לשיחה אישית עם כל אחד מבעלי התפקידים וסיור באגפים לצורך הכרת‬ ‫סביבת העבודה וזיהוי צרכים‪ ,‬ומפגש עם הסגל בנקודות הזקיפות למתן‬ ‫מענה אישי במידת הצורך‪ .‬למשל‪ ,‬פתיחת מרכז הזמנות הנופש בשעות‬ ‫הערב המאוחרות‪ ,‬בעקבות פניית סגל נחשון‪.‬‬ ‫מתחילת שנת העבודה ביקרו הצוותים ב‪ 11-‬יחידות ועד תום שנת העבודה‬ ‫הנוכחית יושלמו ביקורים בכלל היחידות‪.‬‬ ‫ממשיכים לגייס ‪ -‬יריד תעסוקה וירטואלי‬ ‫ •בראשית חודש יולי השתתפה לשכת הגיוס של שב"ס ביריד תעסוקה‬ ‫וירטואלי לצד החברות המובילות במשק‪ .‬היריד הייחודי התקיים לראשונה‬ ‫באתר האינטרנט "יד ‪ 2‬דרושים"‪ ,‬בו הציג שב"ס את המשרות הפנויות‬ ‫באמצעות נציגים וירטואליים ש"נכחו" ביריד שלושה ימים רצופים‪ .‬יותר‬ ‫מ‪ 200-‬מועמדים‪ ,‬לתפקידים מקצועיים בעיקר‪ ,‬התעניינו במסגרת היריד‬ ‫בעבודה בשב"ס‪ .‬מדובר בדרך גיוס חדשה‪ ,‬מאלה הרווחות בשוק האזרחי‪,‬‬ ‫שבה משתמשת לשכת הגיוס כחלק מתהליך הגברת חשיפת הארגון‪.‬‬ ‫ •עוד בתחום הקידמה והטכנולוגיה‪ :‬לשכת הגיוס שומרת על קשר עם‬ ‫מועמדים לגיוס על ידי שליחת מסרונים (‪ .)sms‬כ‪ 5,000-‬מסרונים נשלחו‬ ‫למועמדים בנושאי גיוס‪ ,‬מבחנים ועדכון הסטטוס שלהם‪.‬‬ ‫‪40‬‬ ‫גבעון ‪ -‬עם הפנים לתּקוֹן‬ ‫בכלא 'גבעון' שוהות אוכלוסיות אסירים שונות ומגוונות‪ :‬זרים המיועדים‬ ‫לגירוש‪ ,‬מסתננים וכן עצורים ושפוטים פליליים‪ .‬סגל הכלא עושה את המרב‬ ‫על מנת שכל אוכלוסייה תקבל את המענה המתאים לה במסגרות התקון‪.‬‬ ‫מפקד הכלא‪ ,‬גנ"מ בני‬ ‫אבריאל שפר‪ ,‬יזם הכנסת‬ ‫מסגרות תקון ותעסוקה‬ ‫לאגפי הזרים והעצורים‪.‬‬ ‫כך למשל‪ ,‬עומלות היום‬ ‫נשים זרות ממקומות‬ ‫שונים בעולם על הכנת‬ ‫חנוכיות‪ .‬באגף העצורים‬ ‫פועלת מדרשה פורה‪,‬‬ ‫בה עוסקים העצורים‬ ‫בהכנת‬ ‫הפליליים‬ ‫טליתות וכן מועסקים‬ ‫עצורים במפעל בתוך‬ ‫האגף‪.‬‬ ‫השבוע נערך בכלא "כנס התעוררות" לכבוד חודש הסליחות‪ ,‬בהשתתפות‬ ‫הרב המחוזי ופייטנים‪ .‬בכנס השתתפו כ‪ 60-‬עצורים ואסירים פליליים‪.‬‬ ‫על עניינים שברוח‪ ,‬בחומר ומה שביניהם‬ ‫ •באפריל ‪ 2013‬החל לפעול מד השיחות הטלפוני בלשכת הגיוס‪ ,‬המספק‬ ‫מידע בזמן אמת על שיחות ממתינות‪ ,‬שיחות ננטשות ומספר השיחות‬ ‫המתקבלות בסך הכול‪ .‬בחודש אפריל נענו ‪ 93%‬מהשיחות הנכנסות‬ ‫ובחודש מאי ‪ 97%‬מהשיחות (מדובר על מענה ליותר מ‪ 100-‬שיחות מדי‬ ‫יום)‪ .‬זמן ההמתנה הממוצע היה כארבע דקות בלבד‪.‬‬ ‫ •בימים אלה מבוצעים על ידי ממד"ה ולשכת גיוס מחקרים בנושאים‪:‬‬ ‫תיקוף הליך המיון (באמצעות מדגם של יותר מ‪ 800-‬סוהרים) ובניית דגם‬ ‫ניבוי התפטרות בקרב מגויסים‪.‬‬ ‫ניהול וזכאויות סגל‬ ‫•מוסדו שני ענפים במחלקת סגל ‪ -‬לניהול נגדים ולניהול קצינים ותלפיות‪.‬‬ ‫•במסגרת המודעות הגוברת לבריאותו של הסוהר‪ ,‬אישר הנציב שלושה‬ ‫תקנים של קציני בריאות הנפש למחוזות‪ .‬כחלק מתוכנית דו‪-‬שנתית‪,‬‬ ‫אושרה העלאת כל קציני הרווחה ביחידות לתקנים מלאים‪.‬‬ ‫•מסלולי שירות וקידום ‪ -‬סבב גנ"מים עומד להסתיים‪ ,‬ואנו בפתחו של‬ ‫סבב סג"דים‪ .‬במסגרת ועדות איתור לקצונה בכירה‪ ,‬התקיימו במהלך‬ ‫אוגוסט דיונים שעסקו באיוש משרות פיקוד בחמישה בתי סוהר ואיוש‬ ‫תפקיד קצין אג"מ‪.‬‬ ‫•קיצורי פז"מ בדרגה לקראת החגים ‪ -‬בהמשך לדיונים שהתקיימו‬ ‫ביחידות ובמחוזות‪ ,‬הומלצו ‪ 12‬קצינים ו‪ 55-‬נגדים מצטיינים לקבלת‬ ‫קיצורי פז"מ‪.‬‬ ‫•שכר ‪ -‬לאחר מאמצים נדחתה הכוונה לפגיעה בהגדלות הפנסיוניות‬ ‫(למעט דחיית תוספת של ‪ 1%‬לשנת ‪ 2014‬בכלל המשק)‪ .‬כמו כן‪ ,‬אנו‬ ‫בעיצומו של מאבק כנגד מתן תוספת רה‪-‬דרוג בצה"ל בלבד‪ ,‬שאינו כולל‬ ‫את כוחות הביטחון האחרים‪.‬‬ ‫•במסגרת יעד מנהל מש"א בנושא מקצועיות ושירותיות בארגון‪ ,‬ייערכו‬ ‫ברבעון האחרון של שנת ‪ 2013‬קורס קציני מש"א וקורס נגדי משמעת‪,‬‬ ‫המיועדים להקנות כלים מקצועיים לעוסקים במלאכה‪.‬‬ ‫•דוחות חדשים שפותחו במערכת 'יהלום' מהווים קפיצת מדרגה בהפקת‬ ‫מידע בשלושה תחומים עיקריים‪ :‬ניהול המשאב האנושי‪ ,‬תוספות שכר‪,‬‬ ‫רווחה וחירום‪ .‬הדוחות זמינים לכלל מערך המש"א והפיקוד בארגון‪,‬‬ ‫כחלק מכלי הניהול‪.‬‬ ‫חדשות שב"ס‬ ‫חומות של תקווה ‪ -‬תיאטרון קהילתי‬ ‫בכלא אילון‬ ‫חמישה אסירים שנידונו למאסר עולם יוצאים למסע אל עבר אמן האשליות‪,‬‬ ‫בעקבות הפגנה שהתרחשה מחוץ לבית הסוהר ותיארה אותם כמפלצות‪.‬‬ ‫הם רוצים לבקש ממנו שישנה את דעת האנשים שבחוץ‪ ,‬ולכל אחד מהם‬ ‫גם בקשה אישית משלו‪ .‬במהלך המסע מתגלים‬ ‫קשיים‪ ,‬תקוות‪ ,‬ציפיות וחלומות‪ .‬המסע מביא אותם‬ ‫להתמודדויות עם מאבקים פנימיים ועם הקשרים‬ ‫שלהם זה עם זה‪.‬‬ ‫זהו‪ ,‬בתמצית‪ ,‬תוכן ההצגה שהועלתה בכלא‬ ‫'אילון' על ידי קבוצת תיאטרון קהילתי המורכבת‬ ‫מאסירים שנידונו למאסר עולם לא קצוב‪ .‬עשרה‬ ‫חודשים התקיימה בבית הסוהר קבוצת התיאטרון‪,‬‬ ‫בה השתתפו ‪ 20‬אסירי עולם השפוטים על עברת‬ ‫רצח‪ .‬הקבוצה הונחתה על ידי טלי ליברמן‪ ,‬במאית‬ ‫תיאטרון קהילתי‪ ,‬שרה יונוביץ‪ ,‬קצינת חינוך‪,‬‬ ‫ושירלי סולומון‪ ,‬עו"ס‪.‬‬ ‫מדי שבוע השתתפו האסירים במפגשים בהם חוו את קסם התיאטרון‪ :‬הבמה‪,‬‬ ‫המרחב הדרמטי‪ ,‬כניסה ויציאה מעולם בדיוני לעולם ממשי‪ ,‬צחוק והומור‪.‬‬ ‫האסירים חוו רגעים של התפרקות ושל התמודדות עם קונפליקטים ושאלות‬ ‫טעונות לגבי עצמם‪ ,‬העברות שביצעו‪ ,‬הקורבנות ובני משפחותיהם‪ .‬תהליך‬ ‫זה לווה במסגרת של קבוצת תמיכה נוספת‪ ,‬בה השתתפו האסירים מדי שבוע‬ ‫בהנחיית קצינת חינוך ועובדת סוציאלית‪.‬‬ ‫ההצגה הועלתה שלוש פעמים‪ ,‬בפני קהל של אסירים‪ ,‬משפחות אסירים‬ ‫וסגל בית הסוהר‪ ,‬כ‪ 400-‬איש בסה"כ‪ .‬בסוף כל הצגה התקיים דיון בו ענו‬ ‫האסירים לשאלות הקהל‪.‬‬ ‫אוכלוסיית אסירים זאת היא בעלת מאפיינים‬ ‫ייחודיים‪ :‬הם חשים חוסר ודאות לגבי אורך‬ ‫מאסרם‪ ,‬הם אינם יכולים לצאת לחופשות והם‬ ‫מוגבלים בתנועתם בין כותלי הכלא‪ .‬גם התכנים‬ ‫הטיפוליים‪-‬חינוכיים שהם מקבלים‪ ,‬שונים‬ ‫ומורכבים‪ :‬ביצוע עברת הרצח‪ ,‬אלימות במשפחה‪,‬‬ ‫ההמתנה לקבלת ההקצבה‪ ,‬התסכול שבתשובה‬ ‫שלילית לבקשת ההקצבה‪ ,‬חוסר הוודאות לגבי‬ ‫העתיד ואורך המאסר‪ ,‬והקשר עם המשפחה ועם‬ ‫הקהילה שבחוץ‪.‬‬ ‫מורכבויות אלו הביאו לכך שנדרש תהליך ארוך‬ ‫יותר של יצירת אמון בין האסירים לבין הצוות המנחה‪ ,‬ונדרשה עבודה רבה‬ ‫כדי ליצור ביטחון בתהליך ולכידות קבוצתית‪ ,‬שיאפשרו לאסירים להיפתח‬ ‫ולעבד תכנים ותחושות שעלו אצלם במהלך החוויה התיאטרלית‪.‬‬ ‫חדשות מינהל הדרכה‬ ‫מתאמנים כיצד ללוות אסירים‬ ‫במהלך הקיץ ערך שב"ס אימון חד‪-‬יומי מיוחד בנושא ליוויים‪ .‬האימון‪,‬‬ ‫בעקבות הנחיות פיקוד שב"ס‪ ,‬נועד להגביר את ההדרכה והאימונים בנושא‬ ‫הליוויים‪ ,‬ולהוביל לשיפור הכשירות המבצעית של סוהרים בנושא זה‪.‬‬ ‫תוכנית האימון גובשה על ידי מחלקת ההדרכה‪ ,‬בשיתוף גורמי חטיבת‬ ‫הביטחון‪ .‬היא כללה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬שיעורים בנושאי איזוק‪ ,‬חיפושים‪ ,‬תהליך‬ ‫הוצאת אסיר לליווי וחיישנות מבצעית‪ .‬באימון המיוחד השתתפו כל סוהרי‬ ‫המשמרות ועובדי היום אשר לוקחים חלק בליווי אסירים‪.‬‬ ‫הסתיים קורס מפקדי בתי סוהר‪ ,‬מחזור ד'‬ ‫קורס מפקדי בתי סוהר‪ ,‬מחזור ד'‪ ,‬הסתיים בהצלחה‪ .‬בקורס‪ ,‬שנועד להכשיר‬ ‫מפקדים לפיקוד על בתי סוהר‪ ,‬השתתפו ‪ 15‬חניכים‪ ,‬מהם שתי נשים‪.‬‬ ‫הקורס כלל מרכיב ניהולי‪ ,‬מבצעי‪ ,‬אישי וסביבתי‪ ,‬ושם דגש על נושא‬ ‫האתיקה והערכים כחלק בלתי נפרד מסדר יומו של מפקד בשב"ס‪ .‬במסגרת‬ ‫ההכשרה נעשה ניתוח מעמיק של דילמות ערכיות‪ ,‬שנאסף לקובץ מאמרים‪,‬‬ ‫אותו העניקו חניכי הקורס לנציב שב"ס‪.‬‬ ‫בשונה מקורסים קודמים‪ ,‬שילב הקורס הנוכחי גם את ה'שטח' בתהליך‬ ‫הכשרת המפקדים‪ .‬כמו כן התקיים תהליך חונכות‪ ,‬כאשר כל אחד מחניכי‬ ‫הקורס זכה לליווי מקצועי של מפקד בית סוהר‪ .‬המחוז הצפוני שימש 'זירת‬ ‫משחקים' לחניכי הקורס‪ ,‬ללימוד ולהטמעת החומר הנלמד‪.‬‬ ‫יצאה לאור חוברת לקט אירועים ארגוני‬ ‫חוברת לקט אירועים ארגוני‪ ,‬חציון ‪2013‬א'‪ ,‬יצאה לאור בחודש יולי‪ .‬זוהי‬ ‫חוברת למידה המאגדת בתוכה סיכומים ותחקירים של דוחות הרשויות‬ ‫האחראיות על בדיקת האירועים המרכזיים שהתרחשו בחציון ‪2013‬א'‪.‬‬ ‫בחוברת מופיעים הממצאים המרכזיים של אותם אירועים‪ ,‬מסקנות ולקחים‬ ‫וכן המלצות שעולות מן הדוחות‪ .‬החוברת הופצה למפקדים בארגון והועלתה‬ ‫גם במערכת 'מופת'‪ ,‬לשימוש כלל סגל שב"ס‪ .‬מעתה ואילך תופץ חוברת‬ ‫דומה בתום כל חציון עבודה‪.‬‬ ‫תחרות אמנות "צבעים בקנה"‬ ‫שירות בתי הסוהר ייקח חלק‪ ,‬לראשונה‪ ,‬בתערוכת יצירות אמנות של‬ ‫לובשי המדים "צבעים בקנה"‪ ,‬שעורכת האגודה למען החייל‪.‬‬ ‫תחרות האמנות מתקיימת זה שלוש שנים בשיתוף עם מכון אבני לעיצוב‬ ‫ואמנות‪ .‬בשנים קודמות לקחו חלק בתערוכה רק חיילי צה"ל‪ ,‬אולם השנה‪,‬‬ ‫כאמור‪ ,‬ישתתפו בה כל‬ ‫לובשי המדים‪.‬‬ ‫את שב"ס ייצגו בתחרות‬ ‫סוהרי החובה‪.‬‬ ‫מאה מתוך היצירות‬ ‫המוצלחות ביותר יוצגו‬ ‫בתערוכה שתתקיים‬ ‫בבית האגודה למען‬ ‫החייל בתל אביב‪,‬‬ ‫וחמשת הזוכים בתחרות‬ ‫יזכו במלגת לימודים‬ ‫לשנה במכון אבני‬ ‫לעיצוב ואמנות‪.‬‬ ‫לקבלת פרטים נוספים‬ ‫ולהרשמה יש לפנות‬ ‫לקצינת חינוך לסגל‪,‬‬ ‫גוטמן‪-‬טפר‪,‬‬ ‫שרון‬ ‫מינהל ההדרכה‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫רגעים בתשע"ג‬ ‫מבצע "בונה אמון"‬ ‫כנס חטו''ש ארצי‬ ‫טקס חילופי מפקדים‪ ,‬מחוז צפון‬ ‫טק‬ ‫ס התייחדו‬ ‫ת עם חללי‬ ‫אסון הכרמל‬ ‫יום ספורט ארצי‬ ‫טקס פרידה מ‬ ‫בנות השירות הלאומי‬ ‫טקס סיום קורס‬ ‫קצינים מחזור מ"ז‬ ‫ מסתכלים קדימה!‬‫אם אתם רוצים להיות כתבי שטח‪ ,‬אם יש לכם כישרון כתיבה‪ ,‬חשיבה יצירתית‪,‬‬ ‫ואתם שופעים ברעיונות לא שגרתיים ‪ -‬אנחנו מחפשים אתכם‪.‬‬ ‫בואו להיות חלק מעיתון "רואים שב"ס"‬ ‫למעוניינים‪ ,‬ניתן לשלוח מייל לכתובת‪[email protected]‬‬ ‫‪42‬‬ ‫ברכות לחגיגה כפולה‬ ‫סוהרי שב"ס החוגגים את יום הולדתם בראש השנה‪,‬‬ ‫מברכים ומאחלים לכבוד השנה החדשה‬ ‫עו"ד גנ"מ מיכאל אלטמן מחוז מרכז‬ ‫מאחל לשירות שיהיו לו היכולות והאמצעים‬ ‫לממש את תוכניותיו‪.‬‬ ‫רבכלאי חמוטל וידר מחלקת רפואה‬ ‫תחילת שנה חדשה עבורי הינה תקופה של‬ ‫סיכום השנה החולפת‪ ,‬הצבת מטרות והכנת‬ ‫תוכניות לשנה החדשה‪ .‬אני מאחלת לכל עובדי‬ ‫שב"ס ובני משפחותיהם שנה טובה ומתוקה‪.‬‬ ‫מי ייתן שכל המטרות והשאיפות שלכם לשנה‬ ‫הקרובה יתמלאו על הצד הטוב ביותר!‬ ‫רבסוהר דניאל דוידי מינהל מש"א‬ ‫חגיגה כפולה יום הולדת לי ויום הולדת‬ ‫לשנה החדשה שמתחילה‪ .‬מאחל לעצמי‬ ‫ולכולנו שנה טובה‪ ,‬קלה‪ ,‬יעילה‪ ,‬פוריה‪,‬‬ ‫כיחידים וכמשפחת שב"ס המאוחדת‪.‬‬ ‫יום הולדת שמח!‬ ‫סג"ד שלמה מזושן מח' לוגיסטיקה‬ ‫יום הולדת‪ ,‬בדיוק כמו תחילת שנה‬ ‫חדשה‪ ,‬הוא הזדמנות לחשבון נפש‪ .‬שנה‬ ‫טובה היא ברכת יום ההולדת הכי‬ ‫מוצלחת שאפשר לקבל‪ .‬שנה של‬ ‫התחדשות‪ ,‬עשייה‪ ,‬חדשות טובות‪.‬‬ ‫שתהיה לכולנו שנה טובה‪.‬‬ ‫רבכלאי מיכל רענן בית סוהר צלמון‬ ‫השיר מבטיח 'עוד תראה כמה טוב יהיה‬ ‫בשנה הבאה'‪ .‬הלוואי ותהיה זו שנה בריאה‪,‬‬ ‫מלאה באושר‪ ,‬ביטחון מקצועי ואישי‪,‬‬ ‫פרנסה טובה והכי חשוב שההבטחה‬ ‫בשיר תקוים‪ .‬שנה טובה!‬ ‫רבכלאי אמיר רוזנר יחידת נחשון‬ ‫שתהיה שנת ברכה והצלחה‬ ‫התעצמות והגשמה‬ ‫שנה של קירבה והערכה‬ ‫אור והבנה‬ ‫שנה של הגעה לכל הפסגות‬ ‫הקרובות והרחוקות‬ ‫שנה של שגשוג והצלחה‬ ‫גם בבית וגם בעבודה‬ ‫שנת אושר ושמחה לכל לוחמי נחשון‬ ‫וסוהרי שב"ס‪.‬‬