‫מוגנים באוהל | איך קרה שנער הסובל ממוגבלות שכלית ובעבר לא‬
‫דינה לבל‬
‫מה טובו‬
‫‪Beit Tikvah‬‬
‫‪. . . Building new horizons‬‬
‫אוהליך‬
‫הצליח כלל לדבר‪ ,‬מוזמן להשמיע מוסיקה בסעודות בר מצווה?‬
‫קרוב לארבעים שנה‪ ,‬הרבה לפני שילדי החינוך המיוחד‬
‫זכו לטיפול ממוסד‪ ,‬עשתה זאת אישה אחת שהקימה‬
‫את 'אהל שרה'‪ ,‬ומאז ועד היום מערך הטיפולים בילדים‬
‫ובבוגרים הסובלים ממוגבלות שכלית הולך ומתרחב כל‬
‫הזמן ‪ n‬ובקרוב הבניין החדש והמרווח‬
‫אזורי פעילות‪:‬‬
‫הארגון פועל בבני ברק ונותן מענה לחניכים‬
‫מכל רחבי הארץ‬
‫‪Providing employment opportunities for the woman with special needs‬‬
‫היצירות משובבות העין שקישטו את משרדה‬
‫של גב' מלכה וינברג‪ ,‬סמנכ"ל הארגון‪ ,‬משכו‬
‫את תשומת לבי מיד עם כניסתי לחדר‪ .‬לא‪,‬‬
‫לא הגעתי הנה כדי לצפות בתערוכת אמנות‪,‬‬
‫אבל אי אפשר היה שלא לשאול מי האמנית‬
‫העומדת מאחורי היצירות החביבות הללו‪.‬‬
‫התשובה שקיבלתי הייתה מפתיעה בעליל‪" :‬את‬
‫אלו הכינו הבנות במע"ש"‪.‬‬
‫ומזכרות ששולחים לנו מחברות שונות ואפילו‬
‫מתנות שמונחות על שולחנות האורחים‬
‫באירועים‪' ,‬נולדו' במע"ש (מרכז עשיה‬
‫ושיקום) של 'אהל שרה'‪.‬‬
‫אבל לפני שניסחף לתאר באוזניכם את הפעילות‬
‫המדהימה בהיקפה ובאיכותה שיש ב'אהל שרה'‪,‬‬
‫נביט שנים רבות אחורנית‪ ,‬אל בית פשוט למראה‬
‫בבני ברק שבו התגוררה אישה גדולת נפש‪,‬‬
‫יצירות פרי‬
‫ידיהן של‬
‫בנות המע"ש‬
‫שם הארגון‪ :‬אהל שרה‬
‫מייסדת הארגון‪ :‬גב' גינצבורג ע"ה‬
‫מנהלת הארגון‪ :‬גב' מלכה וינברג‬
‫מטרה‪ :‬מתן רצף שירותים בתחום‬
‫החינוך‪ ,‬התעסוקה והדיור בקהילה‬
‫לאנשים עם מוגבלות שכלית מגיל ‪6‬‬
‫ועד שיבה‪.‬‬
‫מערך החינוך‬
‫משך פעילות‪ :‬קרוב ל‪ 40-‬שנה‪.‬‬
‫משפט מפתח‪ :‬מתחברים להצלחה‬
‫רגע בלתי נשכח‪ :‬היום הראשון בבית‬
‫הספר החדש "מרכז וואהל"‬
‫דרכי הגעה‪ :‬משרד ראשי‪ ,‬רח' רבי‬
‫טרפון ‪ ,5‬בני ברק‪ .‬טלפון‪03-5797116 :‬‬
‫או למוקד‪1-700-500-215 :‬‬
‫עולם יהודי ‪38‬‬
‫והנהנה בראשה‪ ,‬אלא החליטה שבמקום שאין‬
‫איש היא תשתדל ותעשה למען אותם ילדים‬
‫ולמען הוריהם ובני משפחותיהם‪ .‬היה זה‬
‫לפני כמעט ‪ 40‬שנה‪ ,‬כשנושא טיפוח הילד‬
‫המיוחד נכנס אך בקושי לתודעה‪ .‬ובכל זאת‪,‬‬
‫גב' גינצבורג‪ ,‬מי שהפכה לאם השניה של אותם‬
‫ילדים‪ ,‬לא נכנעה מול הקשיים‪ ,‬לא התייאשה‬
‫בגין הבירוקרטיה‪ ,‬לא התחשבה במחיר האישי‬
‫הכבד שנאלצה לא פעם לשלם‪ ,‬ואפילו גיוס הון‬
‫העתק עבור היוזמות המיוחדות שלה לא שבר‬
‫את רוחה‪ .‬היא כיתתה רגלים בכל העולם‪ ,‬ובלבד‬
‫שתצליח להביא הקלה למשפחה והתקדמות‬
‫ושמחה לחניכים‪ .‬בתקופה שבה נושא החינוך‬
‫המיוחד עוד טרם נחקק והוכר‪ ,‬היא הייתה קרן‬
‫האור‪ ,‬התקווה והמזור למשפחות‪ .‬היא פתחה‬
‫מסגרות בשל בקשה קטנה של אם אלמנה‬
‫שנותרה לבד ללא משען‪ ,‬של אב לילד אוטיסט‬
‫שכבר לא יכול היה לשאת את ההתמודדות‬
‫היומיומית ועוד‪.‬‬
‫גב' גינצבורג הייתה אבן היסוד והרבה יותר‬
‫מכך למפעל העצום המונה היום שישה‬
‫עשר מרכזים ייעודיים העוסקים בחינוך‪,‬‬
‫בדיור‪ ,‬בתעסוקה וברווחה למגוון רחב של‬
‫אוכלוסיות עם פיגור שכלי קל‪ ,‬בינוני ועמוק‪.‬‬
‫מגוון הגילים החוסים בצל האוהל המיוחד‬
‫הזה רחב אף הוא ונע בין שש שנים לשישים‪,‬‬
‫כאשר המרכזים מחולקים לפני בתי ספר‪,‬‬
‫מערך דיור בקהילה ומרכזי תעסוקה ושיקום‪.‬‬
‫המוטו המוביל את כל אנשי 'אהל שרה'‬
‫הוא "מתחברים להצלחה"‪ ,‬ומדהים לראות‬
‫איך השאיפה להצלחה אכן ממלאת את כל‬
‫הנשים שעימן שוחחתי‪ ,‬ויש להניח שגם את‬
‫האחרים‪ ,‬וגם ההצלחה עצמה לא מאחרת‬
‫לבוא‪ ,‬ברוך השם‪...‬‬
‫כך התברר לי שמתנות יפות ומקוריות שיוצא‬
‫לי וכנראה גם לכם לראות בירידים שונים או‬
‫במכירות‪ ,‬הן פרי תוצרת ידיהן של חניכות‬
‫העובדות במרכזי יום תעסוקתיים ב'אהל‬
‫שרה'‪ .‬גם כל מיני מתנות שאנחנו מקבלים‬
‫במסגרת היותנו לקוחות של בנק זה או אחר‬
‫גב' גינצבורג ע"ה‪ .‬ילדיה של גב' גיצזבורג היו‪ ,‬ברוך‬
‫השם‪ ,‬בריאים כולם‪ ,‬ובכל זאת היא שתה ליבה אל‬
‫הורים לילדים לא רגילים‪ .‬מפה ומשם הגיעו אליה‬
‫אנשים‪ ,‬הורים לילדים מיוחדים‪ ,‬שמצאו בה אוזן‬
‫קשבת וסיפרו לה על הקושי שבהתמודדות עם‬
‫גידול הילד‪ .‬גב' גינצבורג לא רק שמעה‪ ,‬הזדהתה‬
‫ממוקדים במה שיש‬
‫הטלפון בביתה של קרין טרבלסי צלצל והיווה‬
‫פתיחה לשיחה מרגשת ביותר עם אמא של ילד‬
‫בן ‪ .12‬כשדמעות בעיניה היא סיפרה לקרין‪,‬‬
‫מנהלת מערך בתי הספר‪ ,‬שהשנה הילד שלה‬
‫השתתף לראשונה בליל הסדר המשפחתי‪.‬‬
‫"מדובר בילד שאינו מסוגל לבטא את עצמו‪.‬‬
‫בתי הספר שלנו מתפתחים מאד בתחום‬
‫התת"ח ‪ -‬תקשורת תומכת חליפית‪ .‬מדובר‬
‫ברצף של סמלים‪ .‬בבית הספר הכינו הגדה‬
‫של פסח בסמלים‪ ,‬ולראשונה יכול היה הילד‬
‫להביע את עצמו באופן פעיל בליל הסדר‪.‬‬
‫הייתה זו הפעם הראשונה שהוא היה באמת‬
‫חלק מהמשפחה ביום המשמעותי כל כך בחגי‬
‫השנה"‪ .‬מערך בתי הספר של 'אהל שרה' מונה‬
‫ארבעה בתי ספר מקצועיים מגיל ‪ 6‬ועד גיל‬
‫‪ 21‬ומיועד לחניכים עם פיגור שכלי קל‪-‬בינוני‪,‬‬
‫בינוני מורכב וקשה‪ .‬בנוסף‪ ,‬פועלת גם כיתת‬
‫‪ - PDD‬לילדים בעלי אינטליגנציה גבוהה‬
‫ויכולת תקשורתית נמוכה מאד‪.‬‬
‫עם הפנים לעתיד‬
‫חנה אנתבי‪ ,‬מנהלת בית הספר וואהל‪ ,‬שהיא‬
‫גם מרפאה בעיסוק במקצועה‪ ,‬משתפת‬
‫אותנו‪" :‬לבית הספר מגיעים ילדים עם רמה‬
‫תפקודית נמוכה מאד‪ .‬רובם לא מדברים‪,‬‬
‫למשל‪ .‬אנחנו עמלים רבות כדי לראות‬
‫הצלחות‪ ,‬ומבחינתנו הצלחה היא ילד שהחל‬
‫לדבר‪ ,‬ילד שנגמל מהרטבה ועוד‪ .‬פיתחנו‬
‫תקשורת תומכת שמשתמשת בחפצים‬
‫(תת"ל)‪ ,‬המסייעת לילדים להביע את‬
‫עצמם דרך חפצים‪ .‬ישנן גם תמונות גדולות‬
‫מאד המסייעות להם‪ .‬יש לנו ילד שעובד‬
‫עם מחשב תקשורת‪ .‬הוא נוגע בסמלים‬
‫המופיעים על המסך והמחשב משמיע את‬
‫המשפט שהילד סידר בסמלים‪ .‬יש ילדים‬
‫שמשתמשים במחוות כדי להביע את עצמם‪.‬‬
‫שניים‪-‬שלושה ילדים התחילו לדבר‪ ,‬וזה‬
‫שינוי משמעותי מאד בתפקוד שלהם בבית‬
‫ובבית הספר‪ .‬אנחנו עובדים המון על גמילה‬
‫ מדובר בעבודה קשה מאד הדורשת שיתוף‬‫פעולה רב עם הילדים‪ .‬זו עבודה סיזיפית של‬
‫ללוות כל צעד וצעד"‪.‬‬
‫מערך התעסוקה‬
‫עושים עסק‬
‫תמצאו אותם בישיבה גדולה ומרכזית בבני‬
‫ברק ‪ -‬שלושה בחורים עם תסמונת דאון‬
‫שמכינים את חדר האוכל לקראת הארוחות‬
‫ואוכלים יחד עם הבחורים‪ .‬הם מתלבשים‬
‫ככל בחורי הישיבה ומרגישים חלק מהעניין‪.‬‬
‫כשבחור מתארס הם נוטלים חלק בחגיגה והם‬
‫גם לומדים עם אחד מבחורי הישיבה חברותא‪.‬‬
‫את האנקדוטה הזו מספרת לנו רעות גולניק‪-‬‬
‫סלע‪ ,‬מנהלת מערך התעסוקה שהיא גם‬
‫מרפאה בעיסוק‪" .‬במערך שלנו יש שלושה‬
‫מרכזי יום לבוגרים בני ‪ .21+‬המע"ש לבנות‪,‬‬
‫עם פיגור קל עד לרמת הפיגור הבינוני גבוה‪.‬‬
‫אל המע"ש‪ ,‬מרכז העבודה השיקומי‪ ,‬מגיעות‬
‫חמישים וחמש בנות העוסקות בעבודות‬
‫אריזה‪ ,‬מיון‪ ,‬הדבקה וכדומה וגם באומנות‬
‫ מוצרים העשויים מפימו‪ .‬המוצרים נמכרים‬‫לוועדי עובדים ולירידים‪ ,‬ממתקים לאירועים‬
‫ לשבת חתן‪ ,‬שבע ברכות ועוד‪.‬‬‫רעות מספרת על ההצלחה של הבנות‪" .‬בסוף‬
‫החודש מקבלת כל עובדת משכורת לפי קצב‬
‫העבודה‪ ,‬סוג העבודה וכדומה‪ .‬חלק מהבנות‬
‫לא מבינות את המשמעות של הסכומים‪,‬‬
‫אבל כולן מרגישות בעלות ערך בזכות‬
‫ההשתכרות‪ .‬הבנות‪ ,‬כולן בנות ‪ 21‬ומעלה‪,‬‬
‫מגיעות בחלקן ממערך הדיור בקהילה‬
‫וחלקן מהבית‪ .‬אחת העובדות היא בת ‪62‬‬
‫המתגוררת באחת מהדירות ויש לה משפחה‬
‫תומכת"‪ .‬מה שנראה פשוט כל כך עבור כל‬
‫אדם ‪ -‬לקום וללכת לעבודה ‪ -‬בשביל הבנות‬
‫הללו הוא עולם ומלואו‪.‬‬
‫מלבד הבנות העובדות במסגרת המע"ש‪,‬‬
‫יש בנות שיוצאות לתעסוקה נתמכת‪ .‬תשע‬
‫בנות עובדות ב'מעיני הישועה'‪ .‬מקפלות‬
‫כביסה במחלקת ילדים למשל או מכינות את‬
‫מגשי ארוחת הבוקר; בנות נוספות עובדות‬
‫בבית דפוס והן יודעות לתפעל את המכונות‬
‫כדי ליצור חוברות‪ ,‬יש בחורה בחנות של‬
‫מתנות ועוד‪.‬‬
‫"צריך להשקיע הרבה כדי לגרום לבעל עסק‬
‫להעסיק בת כזאת"‪ ,‬משתפת אותנו רעות‪.‬‬
‫"העלויות של העסקת הבנות זולות יותר‪,‬‬
‫הן עובדות בעלות אמביציה גבוהה מאד‬
‫אבל מה שלרוב מניע את בעלי העסקים זה‬
‫הרצון לעשות חסד ומדובר בדרך נפלאה‬
‫לעשיית חסד‪ .‬לאט לאט‪ ,‬לאחר עבודת שטח‬
‫לא פשוטה‪ ,‬מתרחבת ההבנה שצריך לשלב‬
‫את האנשים הללו בקהילה‪ ,‬גם אם לפעמים‬
‫עולם יהודי ‪39‬‬
‫מעניין לא פחות‪ .‬יש פינת חי שוקקת חיים‬
‫(תרתי משמע)‪ .‬החניכים מטפלים בגדיים‬
‫ובתרנגולות‪ ,‬הם מטפחים באהבה רבה את‬
‫החצר ומנהלים בעצם משק קטן‪ .‬אפשר‬
‫לראות את החניכים בחצר גוזמים‪ ,‬שותלים‪,‬‬
‫מנקים את הדירים‪ ,‬אוספים ביצים ובעיקר‬
‫ נהנים ולומדים‪.‬‬‫ב"אימונית" יש פיזיותרפיסט ומורה‬
‫להתעמלות המתמחה בעבודה עם חניכים‬
‫מיוחדים‪ .‬יחד הם עובדים בצוות ושוקדים על‬
‫פעילויות מותאמות יום יום‪.‬‬
‫ביום שישי מתקבצות כל הקבוצות כאחת‬
‫ועורכות קבלת שבת‪ .‬אחד החניכים מעביר‬
‫דבר תורה‪( ,‬רק לחשוב על ההישג שבזה‪)...‬‬
‫קבוצה אחרת מכינה כיבוד‪ ,‬קבוצה נוספת‬
‫מסדרת את המקום וכולם שרים לכבוד‬
‫שבת קודש‪.‬‬
‫עם סיום הדברים מבקשת רעות לומר‬
‫כי המע"ש פנוי לקבלת עבודות מספקים‬
‫נוספים לעבודות אריזה‪" .‬המחירים שלנו‬
‫נמוכים מאד‪ .‬אנחנו מקבלים גם עבודות‬
‫מזדמנות ולא רק קבועות‪ .‬העובדות עושות‬
‫את עבודתן נאמנה ובקצב מהיר מאד‪ .‬מלבד‬
‫עבודות האריזה‪ ,‬ניתן להזמין מזכרות לימי‬
‫עיון‪ ,‬מתנות ללקוחות ומזכרות לשמחות"‪.‬‬
‫הדבר לא פשוט"‪.‬‬
‫רעות היא המנהלת המקצועית גם של שני‬
‫מרכזי היום הטיפוליים ‪ -‬האחד לבנים והשני‬
‫לבנות‪ ,‬שבהם שוהים חניכים וחניכות עם‬
‫מוגבלות שכלית ברמה בינונית עד קשה‪.‬‬
‫"למרכזים מגיעים חניכים גם מהקהילה‪.‬‬
‫קיימת תוכנית יומית מסודרת הכוללת‬
‫תעסוקה‪ ,‬פעילויות ספורט‪ ,‬אומנות‪,‬‬
‫מוסיקה והעשרה"‪.‬‬
‫קבוצת גיל הזהב‬
‫רעות מציינת את אופן סדרי העבודה של‬
‫הצוות עם הבנות היקרות לה כל כך‪ ,‬וניתן‬
‫לראות בחוש עד כמה הן יקרות לה‪ ,‬כשם‬
‫שהן יקרות לכל הנשים האחרות שבצוות‪.‬‬
‫"אנחנו בונות מטרות אישיות לכל אחד‬
‫ואחת"‪ ,‬היא מדגישה‪ .‬שימת הלב הזאת‬
‫לכל פרט אופיינית לכל ההתנהלות ב'אהל‬
‫שרה'‪" .‬אנחנו בקשר עם צוות מערך הדיור‪,‬‬
‫ומקבלות דיווחים גם מההורים‪ .‬אנו ערות‬
‫לכל החוויות שעוברות על הבנות‪ .‬העבודה‬
‫היא בשיתוף פעולה מלא בין כל הצוותות‬
‫והגורמים המעורבים בעבודה המקצועית"‪,‬‬
‫אומרת רעות‪.‬‬
‫וכך נראה סדר יום ב"כישורית"‪ ,‬מרכז היום‬
‫הטיפולי‪ .‬הפעילות נפתחת בשעה שבע‬
‫ושלושים‪ ,‬ששה ימים בשבוע‪ .‬כולן מכינות‬
‫ביחד את ארוחת הבוקר‪ ,‬קוצצות סלט‪,‬‬
‫עורכות שולחן וכדומה‪ .‬לאחר מכן מתפללות‬
‫תפילה משותפת ואז מתחלקות לקבוצות‬
‫לפי רמה ומתקיימות הפעלות מסודרות ‪-‬‬
‫תרפיה במוסיקה‪ ,‬תרפיה באמנות‪ ,‬התעמלות‬
‫וכדומה‪ .‬מכאן עוברים לעבודה ‪ -‬יש אריזה‬
‫של נרות לשבת שמחלקים בקניונים‪ ,‬אריזה‬
‫של פתיליות לחנוכה ועוד‪ .‬פעמיים בשבוע‬
‫יוצאים להליכה‪ ,‬לומדים כלכלת בית‪ ,‬וחידוש‬
‫מיוחד שחודש בתקופה האחרונה ‪ -‬קבוצת‬
‫(ּבגיל הן צעירות יחסית‪,‬‬
‫גיל הזהב של בוגרות ַ‬
‫אך מה שקובע הוא רמת התפקוד‪ ,‬ואנשים‬
‫אלה מזדקנים בגיל צעיר)‪ .‬הקבוצה מקבלת‬
‫מענה לצרכים שלה‪ ,‬כאשר הפיזיותרפיסטית‬
‫עובדת על נושאים מתאימים והמורה‬
‫להתעמלות עושה תרגילי אוסטיאופורוזיס‪.‬‬
‫החידושים במקום בהחלט מפתיעים‪ .‬מה‬
‫תאמרו על הרעיון של המדריכה למוסיקה‬
‫המבקשת כל שבוע מאחת הבנות ללמד‬
‫את כולן שיר וכולן לומדות את המילים‪ ,‬או‬
‫המדריכה לכלכלת בית שבוחרת בכל פעם‬
‫חניכה אחרת הנוקבת בשם של מאכל שהיא‬
‫זוכרת מהילדות‪ ,‬והמדריכה לכלכלת בית‬
‫מתקשרת לאמא או לאחות ומבקשת את‬
‫המתכון וכולן מכינות‪ .‬ביום חמישי‪ ,‬מדי‬
‫שבוע‪ ,‬יוצאות כולן לקניות עם המדריכה‬
‫לכלכלת בית‪ .‬הן כבר למדו להכניס חמישה‬
‫שקלים לעגלה לצורך שיחרורה ולבחור‬
‫עולם יהודי ‪40‬‬
‫הידעת?‬
‫ב'אהל שרה' קרוב לכ‪400-‬‬
‫ילדים ובוגרים המשולבים‬
‫במרכזים השונים‪ .‬צוות של‬
‫למעלה מ‪ 400-‬עובדים‪ ,‬בין‬
‫היתר פסיכולוג‪ ,‬פסיכיאטר‪,‬‬
‫עובדות סוציאליות‪ ,‬מנהלי‬
‫בתי ספר ומרכזים‪ ,‬צוותי‬
‫הוראה‪ ,‬עובדים פרא‪-‬רפואיים‪,‬‬
‫סייעים‪ ,‬מדריכים‪ ,‬עובדי מינהל‬
‫ותחזוקה ועוד‬
‫ירקות ופירות ושאר מצרכים‪ .‬ביום שישי כולן‬
‫שותפות להכנת מאכלי השבת‪.‬‬
‫"השנה שלבנו תוכנית מחשבים‪ .‬חניכה שכבר‬
‫למדה להקליד ‪ -‬מקלידה את המתכון‪ .‬בעזרת‬
‫השם גם נוציא ספר מתכונים של החניכות"‪,‬‬
‫מספרת רעות‪ .‬וזה דבר ששווה לחכות לו‪ ,‬לא‬
‫רק בגלל המתכונים המצוינים כשלעצמם‪,‬‬
‫אלא בשל המחשבה על אודות החניכות‬
‫שתחזקנה בידיהן את ספר המתכונים שלהן‬
‫כשהוא מכורך‪.‬‬
‫דבר תורה‬
‫במרכז הטיפולי‪" ,‬האימונית"‪ ,‬של החניכים‪,‬‬
‫מערך הדיור‬
‫ה'ותיקים' לטובת הדיירים‬
‫ציפי התלוננה על כאבי בטן תכופים‪ .‬אם‬
‫הבית שבדירת "בית תהילה" שבה התגוררה‬
‫ציפי‪ ,‬התייחסה לתלונה ברצינות רבה ופנתה‬
‫לרופא‪ .‬עם הזמן התברר שאלה אינם אמיתיים‪.‬‬
‫מי שהבינה מדוע הכאבים 'מתעוררים' שוב‬
‫ושוב ללא סיבה הייתה עדי קליינמן‪ ,‬העובדת‬
‫הסוציאלית של מערך הדיור‪ .‬עדי הבינה‬
‫שציפי מתקשה לראות איך בני משפחה‬
‫אוהבים ודואגים מגיעים לעיתים קרובות‬
‫לבקר את הדיירות האחרות ואילו היא בודדה‪,‬‬
‫ללא קשר עם המשפחה שבעצם יש לה‪ ,‬אבל‬
‫לא מגיעה לבקר‪.‬‬
‫סימה תורג'מן היא מנהלת מערך הדיור‬
‫של 'אהל שרה'‪ .‬סימה מספרת לנו על חיי‬
‫שיתוף נפלאים של הדיירים בדירות בינם‬
‫לבין עצמם וגם בינם לבין השכנים בבניין‪.‬‬
‫"הדיירות שלנו יוצאות בבוקר למע"ש או‬
‫לכישורית‪ .‬כל אחת לפי המסגרת המתאימה‬
‫לה‪ .‬אני מקבלת אותן בערך בשעה ‪ 4‬אחה"צ‪.‬‬
‫אז מתחילה הפעילות בדירות‪ ,‬כמו תחזוקת‬
‫הדירה‪ ,‬פעילויות מנוחה ופנאי‪ ,‬הכנת ארוחת‬
‫ערב ועוד"‪ .‬שבע דירות כאלה יש בבני ברק‬
‫ובכל אחת מהן שישה דיירים‪ .‬בקרוב‪ ,‬בעזרת‬
‫השם‪ ,‬נפתחת דירה נוספת לגברים‪ ,‬והפעם‬
‫היא ממוקמת בווילה מיוחדת בגבעת שמואל‬
‫הסמוכה‪ .‬הדירות מיועדים לבוגרים עם‬
‫מוגבלות שכלית קלה עד בינונית‪ ,‬שפועלים‪,‬‬
‫יחסית‪ ,‬באופן עצמאי‪ ,‬מתניידים ויכולים‬
‫לצאת לתעסוקה או לכל פעילות שהם‬
‫חפצים בה באופן עצמאי‪" .‬לאחרונה קלטנו‬
‫גם דיירים שמסיבות שונות הם זקוקים‬
‫להסעות‪ .‬אנו עושים זאת ומאפשרים להם‬
‫להגיע לכל מקום נדרש‪ .‬אנו מאמינים במתן‬
‫איכות חיים מיטבית לכולם"‪.‬‬
‫איך מקבלים השכנים את הדיירים החדשים‬
‫והלא רגילים בבניין?‬
‫"יש קושי להכניס דירות כאלה לבניני‬
‫מגורים בתוך הקהילה‪ .‬היום המלאכה קלה‬
‫יותר מבעבר משום שהשכנים ה'ותיקים'‬
‫מספרים על חוויות חיוביות ועל שיתופי‬
‫פעולה מרגשים‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬לאחר‬
‫שההתנגדות הראשונה מתפוגגת‪ ,‬נוצרים‬
‫קשרים יפים מאד"‪.‬‬
‫הצוות המטפל של מערך הדיור בקהילה הוא‬
‫מגוון ובנוי במודל משפחתי‪ .‬אם בית בכל‬
‫אחת מהדירות המנהלת אותה בכל התחומים‪:‬‬
‫תחזוקה‪ ,‬טיפוח וקידום הבנות למטרות‬
‫הספציפיות‪ .‬אם בית נוספת שמסייעת‬
‫בתחזוקה הטכנית של הבית ומדריכות‬
‫שמגיעות מהסמינרים בעיקר בלילות‪,‬‬
‫בשבתות או בחול המועד‪.‬‬
‫"השילוב של בנות אהל שרה בתוך‬
‫הקהילה חשוב לנו מאד"‪ ,‬אומרת סימה‪.‬‬
‫"מסיבה זו נוצרה חבירה לאחד הסמינרים‬
‫הגדולים בעיר ששולח בנות ללוות‬
‫את הדיירות‪ .‬הן מגיעות בשעות אחר‬
‫הצהריים‪ ,‬חלק עושות חניכה אישית‪,‬‬
‫יוצאות איתן לקניות או לפארק או‬
‫שעושות איתן יצירה ביחד‪ .‬יש מתנדבות‬
‫שמגיעות לעשות הפעלה חברתית כמו‬
‫נגינה וריקוד‪ .‬יש מלווה מלכה שמח עם‬
‫נגינה ואווירה נעימה והדיירות מאושרות‬
‫בחברות שלהן מהעולם ה'רגיל'"‪ ,‬מסבירה‬
‫סימה ומביעה תקווה שסמינרים נוספים‬
‫יתחברו לפרויקט‪.‬‬
‫עם צוות מערך הדיור נמנים גם אחות‬
‫ופסיכיאטר‪ ,‬עובדות סוציאליות ומרכזות‬
‫פעילות קידום ופנאי‪.‬‬
‫מטר עם ברכה‬
‫שלושים שנות טלטולים ומעבר בין מבנים שכורים יגיעו לסיומם‪ ,‬בעזרת השם‪ ,‬עם הקמת‬
‫בנין התעסוקה לנשים‪ .‬דרישות התכנון של הגורמים המלווים השונים‪ ,‬ממשלתיים ועירוניים‪,‬‬
‫העמידו בפני המתכננים אתגר לא פשוט‪ ,‬במיוחד לאור גודל המגרש שהוקצה על ידי‬
‫עירית בני ברק והטופוגרפיה שלו‪ .‬המתכננים והיועצים שנבחרו בקפידה הצליחו בסופו של‬
‫דבר להציג פרויקט שיענה באופן מיטבי ויאפשר פעילות בסביבה ראויה ומכובדת לכ‪150-‬‬
‫נשים מגיל ‪ 21‬שסיימו את בתי הספר ונדרשות להמשך מסגרת חיים תומכת ומכילה‪.‬‬
‫ראש העיר‪ ,‬הרב יעקב אשר‪ ,‬שלקח את משימת פיתוח מסגרות החינוך המיוחד בבני ברק‬
‫באופן אישי בכלל‪ ,‬ואת תמיכתו ועזרתו לפיתוח והרחבת מסגרות 'אהל שרה' בפרט‪ ,‬עשה‬
‫ככל יכולתו לקדם את כל האישורים הנדרשים על מנת לזרז את הליך ההקמה של הבנין‪.‬‬
‫מצוקת המבנים והצפיפות לצד הדרישה ההולכת וגוברת של משפחות מהעיר בני ברק‬
‫ומכל ישובי הסביבה שביקשו לקלוט את בנותיהן במסגרות התעסוקה של 'אהל שרה'‪ ,‬לא‬
‫הותירו ברירה‪ ,‬אלא לשים את קידום הפרויקט בראש מעייניהם של כל הנוגעים בדבר‪.‬‬
‫בימים אלו עוסקים ב'אהל שרה' בקדחתנות בפעולות האחרונות לקראת הנחת אבן הפינה‪.‬‬
‫מרכז התעסוקה של 'אהל שרה' הוא התקווה וקרן האור לעשרות משפחות שיידעו כי‬
‫בנותיהן נמצאות במקום מרווח ומותאם שיכיל את כל הדרוש כדי להבטיח להן איכות‬
‫חיים בסטנדרטים הגבוהים ביותר שניתן‪.‬‬
‫'אהל שרה' קורא לציבור להרים את תרומתו לקרן הבנין ולהשלים את התקציבים‬
‫הדרושים כדי שתוך תקופה קצרה ניתן יהיה לברך על המוגמר‪ .‬בעזרת ‪ 24X180‬ש"ח‬
‫ניתן לרכוש ‪ 1‬מ"ר בבנין‪ ,‬להבטיח הנצחה לעד על לוח ההנצחות‪ ,‬לקבל את ברכתו האישית‬
‫של מרן הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א לברכה והצלחה בגידול הילדים‪ ,‬ואת ברכתה‬
‫של הרבנית בת שבע קנייבסקי ע"ה שהייתה שותפה להתלבטויות ולקשיים‪ ,‬והבטיחה כי‬
‫כל מי שיסייע ל'אהל שרה' ולהקמת הבנין‪ ,‬יבורך‪.‬‬
‫ערכים נוספים‬
‫אין לשער את ההרגשה הנפלאה של‬
‫ההורים היודעים שבנם או בתם מופקדים‬
‫בידיים טובות ונאמנות‪ .‬עם כל הכאב שזה‬
‫סוג הבית שבו יבלה הילד שלהם כל חייו‪,‬‬
‫הם יודעים להעריך ולהוקיר את המאמצים‬
‫הרבים ואת ההקלה שבאה לחייהם‪ .‬מנהלת‬
‫'אהל שרה'‪ ,‬גב' מלכה וינברג‪ ,‬מספרת על‬
‫אם שביקרה אצל הרופא והוא שאל‪' :‬מה‬
‫עשית שהערכים של הבדיקות השתפרו כל‬
‫כך?' הסיבה שהתבררה הייתה שהבת שלה‬
‫עברה למערך הדיור של 'אהל שרה'‪...‬‬
‫ביקור באחת הדירות מביא מייד למסקנה‬
‫שהבנות המתגוררות בה רואות בה את‬
‫ביתן הפרטי‪ .‬יש להן אחריות על תחומים‬
‫רבים בחייהן‪ ,‬הן נותנות מקום לטעם האישי‬
‫שלהן בביגוד‪ ,‬בבחירת המאכלים‪ ,‬בעיצוב‬
‫החדר ועוד‪.‬‬
‫העובדת הסוציאלית עדי קליינמן‬
‫דואגת מאד לרווחת הבנות ‪ -‬מבחינת‬
‫הקשר עם המשפחה‪ ,‬עם הגורמים‬
‫החברתיים ברשויות ועם מרכזי היום‪.‬‬
‫"אני נפגשת ארבע פעמים בשבוע עם‬
‫הבנות‪ ,‬מאתרת את הצרכים ומוסרת‬
‫אותם לצוות"‪ ,‬אומרת עדי‪.‬‬
‫ויש תוכניות רבות נוספות לעתיד ונספר‬
‫רק על אחת מהן‪ .‬אחד הדיירים בדירת‬
‫"בית שיר" של הבנים‪ ,‬אוהב מאד לנהל‬
‫דברים‪ .‬איך אפשר לתעל את התכונה‬
‫הזו לתועלת הציבור‪ ,‬שהרי כבר ציינו‬
‫שב'אהל שרה' מתחברים להצלחה? גם‬
‫אתם יכולים להתחבר להצלחה ולעזור‬
‫לבחור הזה‪ ,‬אם רק תתרמו ספרי קריאה‬
‫והוא יפתח בעזרתם ספרייה קהילתית‬
‫וגם ינהל אותה‪£.‬‬
‫עולם יהודי ‪41‬‬