מוגנים באוהל | איך קרה שנער הסובל ממוגבלות שכלית ובעבר לא דינה לבל מה טובו Beit Tikvah . . . Building new horizons אוהליך הצליח כלל לדבר ,מוזמן להשמיע מוסיקה בסעודות בר מצווה? קרוב לארבעים שנה ,הרבה לפני שילדי החינוך המיוחד זכו לטיפול ממוסד ,עשתה זאת אישה אחת שהקימה את 'אהל שרה' ,ומאז ועד היום מערך הטיפולים בילדים ובבוגרים הסובלים ממוגבלות שכלית הולך ומתרחב כל הזמן nובקרוב הבניין החדש והמרווח אזורי פעילות: הארגון פועל בבני ברק ונותן מענה לחניכים מכל רחבי הארץ Providing employment opportunities for the woman with special needs היצירות משובבות העין שקישטו את משרדה של גב' מלכה וינברג ,סמנכ"ל הארגון ,משכו את תשומת לבי מיד עם כניסתי לחדר .לא, לא הגעתי הנה כדי לצפות בתערוכת אמנות, אבל אי אפשר היה שלא לשאול מי האמנית העומדת מאחורי היצירות החביבות הללו. התשובה שקיבלתי הייתה מפתיעה בעליל" :את אלו הכינו הבנות במע"ש". ומזכרות ששולחים לנו מחברות שונות ואפילו מתנות שמונחות על שולחנות האורחים באירועים' ,נולדו' במע"ש (מרכז עשיה ושיקום) של 'אהל שרה'. אבל לפני שניסחף לתאר באוזניכם את הפעילות המדהימה בהיקפה ובאיכותה שיש ב'אהל שרה', נביט שנים רבות אחורנית ,אל בית פשוט למראה בבני ברק שבו התגוררה אישה גדולת נפש, יצירות פרי ידיהן של בנות המע"ש שם הארגון :אהל שרה מייסדת הארגון :גב' גינצבורג ע"ה מנהלת הארגון :גב' מלכה וינברג מטרה :מתן רצף שירותים בתחום החינוך ,התעסוקה והדיור בקהילה לאנשים עם מוגבלות שכלית מגיל 6 ועד שיבה. מערך החינוך משך פעילות :קרוב ל 40-שנה. משפט מפתח :מתחברים להצלחה רגע בלתי נשכח :היום הראשון בבית הספר החדש "מרכז וואהל" דרכי הגעה :משרד ראשי ,רח' רבי טרפון ,5בני ברק .טלפון03-5797116 : או למוקד1-700-500-215 : עולם יהודי 38 והנהנה בראשה ,אלא החליטה שבמקום שאין איש היא תשתדל ותעשה למען אותם ילדים ולמען הוריהם ובני משפחותיהם .היה זה לפני כמעט 40שנה ,כשנושא טיפוח הילד המיוחד נכנס אך בקושי לתודעה .ובכל זאת, גב' גינצבורג ,מי שהפכה לאם השניה של אותם ילדים ,לא נכנעה מול הקשיים ,לא התייאשה בגין הבירוקרטיה ,לא התחשבה במחיר האישי הכבד שנאלצה לא פעם לשלם ,ואפילו גיוס הון העתק עבור היוזמות המיוחדות שלה לא שבר את רוחה .היא כיתתה רגלים בכל העולם ,ובלבד שתצליח להביא הקלה למשפחה והתקדמות ושמחה לחניכים .בתקופה שבה נושא החינוך המיוחד עוד טרם נחקק והוכר ,היא הייתה קרן האור ,התקווה והמזור למשפחות .היא פתחה מסגרות בשל בקשה קטנה של אם אלמנה שנותרה לבד ללא משען ,של אב לילד אוטיסט שכבר לא יכול היה לשאת את ההתמודדות היומיומית ועוד. גב' גינצבורג הייתה אבן היסוד והרבה יותר מכך למפעל העצום המונה היום שישה עשר מרכזים ייעודיים העוסקים בחינוך, בדיור ,בתעסוקה וברווחה למגוון רחב של אוכלוסיות עם פיגור שכלי קל ,בינוני ועמוק. מגוון הגילים החוסים בצל האוהל המיוחד הזה רחב אף הוא ונע בין שש שנים לשישים, כאשר המרכזים מחולקים לפני בתי ספר, מערך דיור בקהילה ומרכזי תעסוקה ושיקום. המוטו המוביל את כל אנשי 'אהל שרה' הוא "מתחברים להצלחה" ,ומדהים לראות איך השאיפה להצלחה אכן ממלאת את כל הנשים שעימן שוחחתי ,ויש להניח שגם את האחרים ,וגם ההצלחה עצמה לא מאחרת לבוא ,ברוך השם... כך התברר לי שמתנות יפות ומקוריות שיוצא לי וכנראה גם לכם לראות בירידים שונים או במכירות ,הן פרי תוצרת ידיהן של חניכות העובדות במרכזי יום תעסוקתיים ב'אהל שרה' .גם כל מיני מתנות שאנחנו מקבלים במסגרת היותנו לקוחות של בנק זה או אחר גב' גינצבורג ע"ה .ילדיה של גב' גיצזבורג היו ,ברוך השם ,בריאים כולם ,ובכל זאת היא שתה ליבה אל הורים לילדים לא רגילים .מפה ומשם הגיעו אליה אנשים ,הורים לילדים מיוחדים ,שמצאו בה אוזן קשבת וסיפרו לה על הקושי שבהתמודדות עם גידול הילד .גב' גינצבורג לא רק שמעה ,הזדהתה ממוקדים במה שיש הטלפון בביתה של קרין טרבלסי צלצל והיווה פתיחה לשיחה מרגשת ביותר עם אמא של ילד בן .12כשדמעות בעיניה היא סיפרה לקרין, מנהלת מערך בתי הספר ,שהשנה הילד שלה השתתף לראשונה בליל הסדר המשפחתי. "מדובר בילד שאינו מסוגל לבטא את עצמו. בתי הספר שלנו מתפתחים מאד בתחום התת"ח -תקשורת תומכת חליפית .מדובר ברצף של סמלים .בבית הספר הכינו הגדה של פסח בסמלים ,ולראשונה יכול היה הילד להביע את עצמו באופן פעיל בליל הסדר. הייתה זו הפעם הראשונה שהוא היה באמת חלק מהמשפחה ביום המשמעותי כל כך בחגי השנה" .מערך בתי הספר של 'אהל שרה' מונה ארבעה בתי ספר מקצועיים מגיל 6ועד גיל 21ומיועד לחניכים עם פיגור שכלי קל-בינוני, בינוני מורכב וקשה .בנוסף ,פועלת גם כיתת - PDDלילדים בעלי אינטליגנציה גבוהה ויכולת תקשורתית נמוכה מאד. עם הפנים לעתיד חנה אנתבי ,מנהלת בית הספר וואהל ,שהיא גם מרפאה בעיסוק במקצועה ,משתפת אותנו" :לבית הספר מגיעים ילדים עם רמה תפקודית נמוכה מאד .רובם לא מדברים, למשל .אנחנו עמלים רבות כדי לראות הצלחות ,ומבחינתנו הצלחה היא ילד שהחל לדבר ,ילד שנגמל מהרטבה ועוד .פיתחנו תקשורת תומכת שמשתמשת בחפצים (תת"ל) ,המסייעת לילדים להביע את עצמם דרך חפצים .ישנן גם תמונות גדולות מאד המסייעות להם .יש לנו ילד שעובד עם מחשב תקשורת .הוא נוגע בסמלים המופיעים על המסך והמחשב משמיע את המשפט שהילד סידר בסמלים .יש ילדים שמשתמשים במחוות כדי להביע את עצמם. שניים-שלושה ילדים התחילו לדבר ,וזה שינוי משמעותי מאד בתפקוד שלהם בבית ובבית הספר .אנחנו עובדים המון על גמילה מדובר בעבודה קשה מאד הדורשת שיתוףפעולה רב עם הילדים .זו עבודה סיזיפית של ללוות כל צעד וצעד". מערך התעסוקה עושים עסק תמצאו אותם בישיבה גדולה ומרכזית בבני ברק -שלושה בחורים עם תסמונת דאון שמכינים את חדר האוכל לקראת הארוחות ואוכלים יחד עם הבחורים .הם מתלבשים ככל בחורי הישיבה ומרגישים חלק מהעניין. כשבחור מתארס הם נוטלים חלק בחגיגה והם גם לומדים עם אחד מבחורי הישיבה חברותא. את האנקדוטה הזו מספרת לנו רעות גולניק- סלע ,מנהלת מערך התעסוקה שהיא גם מרפאה בעיסוק" .במערך שלנו יש שלושה מרכזי יום לבוגרים בני .21+המע"ש לבנות, עם פיגור קל עד לרמת הפיגור הבינוני גבוה. אל המע"ש ,מרכז העבודה השיקומי ,מגיעות חמישים וחמש בנות העוסקות בעבודות אריזה ,מיון ,הדבקה וכדומה וגם באומנות מוצרים העשויים מפימו .המוצרים נמכריםלוועדי עובדים ולירידים ,ממתקים לאירועים לשבת חתן ,שבע ברכות ועוד.רעות מספרת על ההצלחה של הבנות" .בסוף החודש מקבלת כל עובדת משכורת לפי קצב העבודה ,סוג העבודה וכדומה .חלק מהבנות לא מבינות את המשמעות של הסכומים, אבל כולן מרגישות בעלות ערך בזכות ההשתכרות .הבנות ,כולן בנות 21ומעלה, מגיעות בחלקן ממערך הדיור בקהילה וחלקן מהבית .אחת העובדות היא בת 62 המתגוררת באחת מהדירות ויש לה משפחה תומכת" .מה שנראה פשוט כל כך עבור כל אדם -לקום וללכת לעבודה -בשביל הבנות הללו הוא עולם ומלואו. מלבד הבנות העובדות במסגרת המע"ש, יש בנות שיוצאות לתעסוקה נתמכת .תשע בנות עובדות ב'מעיני הישועה' .מקפלות כביסה במחלקת ילדים למשל או מכינות את מגשי ארוחת הבוקר; בנות נוספות עובדות בבית דפוס והן יודעות לתפעל את המכונות כדי ליצור חוברות ,יש בחורה בחנות של מתנות ועוד. "צריך להשקיע הרבה כדי לגרום לבעל עסק להעסיק בת כזאת" ,משתפת אותנו רעות. "העלויות של העסקת הבנות זולות יותר, הן עובדות בעלות אמביציה גבוהה מאד אבל מה שלרוב מניע את בעלי העסקים זה הרצון לעשות חסד ומדובר בדרך נפלאה לעשיית חסד .לאט לאט ,לאחר עבודת שטח לא פשוטה ,מתרחבת ההבנה שצריך לשלב את האנשים הללו בקהילה ,גם אם לפעמים עולם יהודי 39 מעניין לא פחות .יש פינת חי שוקקת חיים (תרתי משמע) .החניכים מטפלים בגדיים ובתרנגולות ,הם מטפחים באהבה רבה את החצר ומנהלים בעצם משק קטן .אפשר לראות את החניכים בחצר גוזמים ,שותלים, מנקים את הדירים ,אוספים ביצים ובעיקר נהנים ולומדים.ב"אימונית" יש פיזיותרפיסט ומורה להתעמלות המתמחה בעבודה עם חניכים מיוחדים .יחד הם עובדים בצוות ושוקדים על פעילויות מותאמות יום יום. ביום שישי מתקבצות כל הקבוצות כאחת ועורכות קבלת שבת .אחד החניכים מעביר דבר תורה( ,רק לחשוב על ההישג שבזה)... קבוצה אחרת מכינה כיבוד ,קבוצה נוספת מסדרת את המקום וכולם שרים לכבוד שבת קודש. עם סיום הדברים מבקשת רעות לומר כי המע"ש פנוי לקבלת עבודות מספקים נוספים לעבודות אריזה" .המחירים שלנו נמוכים מאד .אנחנו מקבלים גם עבודות מזדמנות ולא רק קבועות .העובדות עושות את עבודתן נאמנה ובקצב מהיר מאד .מלבד עבודות האריזה ,ניתן להזמין מזכרות לימי עיון ,מתנות ללקוחות ומזכרות לשמחות". הדבר לא פשוט". רעות היא המנהלת המקצועית גם של שני מרכזי היום הטיפוליים -האחד לבנים והשני לבנות ,שבהם שוהים חניכים וחניכות עם מוגבלות שכלית ברמה בינונית עד קשה. "למרכזים מגיעים חניכים גם מהקהילה. קיימת תוכנית יומית מסודרת הכוללת תעסוקה ,פעילויות ספורט ,אומנות, מוסיקה והעשרה". קבוצת גיל הזהב רעות מציינת את אופן סדרי העבודה של הצוות עם הבנות היקרות לה כל כך ,וניתן לראות בחוש עד כמה הן יקרות לה ,כשם שהן יקרות לכל הנשים האחרות שבצוות. "אנחנו בונות מטרות אישיות לכל אחד ואחת" ,היא מדגישה .שימת הלב הזאת לכל פרט אופיינית לכל ההתנהלות ב'אהל שרה'" .אנחנו בקשר עם צוות מערך הדיור, ומקבלות דיווחים גם מההורים .אנו ערות לכל החוויות שעוברות על הבנות .העבודה היא בשיתוף פעולה מלא בין כל הצוותות והגורמים המעורבים בעבודה המקצועית", אומרת רעות. וכך נראה סדר יום ב"כישורית" ,מרכז היום הטיפולי .הפעילות נפתחת בשעה שבע ושלושים ,ששה ימים בשבוע .כולן מכינות ביחד את ארוחת הבוקר ,קוצצות סלט, עורכות שולחן וכדומה .לאחר מכן מתפללות תפילה משותפת ואז מתחלקות לקבוצות לפי רמה ומתקיימות הפעלות מסודרות - תרפיה במוסיקה ,תרפיה באמנות ,התעמלות וכדומה .מכאן עוברים לעבודה -יש אריזה של נרות לשבת שמחלקים בקניונים ,אריזה של פתיליות לחנוכה ועוד .פעמיים בשבוע יוצאים להליכה ,לומדים כלכלת בית ,וחידוש מיוחד שחודש בתקופה האחרונה -קבוצת (ּבגיל הן צעירות יחסית, גיל הזהב של בוגרות ַ אך מה שקובע הוא רמת התפקוד ,ואנשים אלה מזדקנים בגיל צעיר) .הקבוצה מקבלת מענה לצרכים שלה ,כאשר הפיזיותרפיסטית עובדת על נושאים מתאימים והמורה להתעמלות עושה תרגילי אוסטיאופורוזיס. החידושים במקום בהחלט מפתיעים .מה תאמרו על הרעיון של המדריכה למוסיקה המבקשת כל שבוע מאחת הבנות ללמד את כולן שיר וכולן לומדות את המילים ,או המדריכה לכלכלת בית שבוחרת בכל פעם חניכה אחרת הנוקבת בשם של מאכל שהיא זוכרת מהילדות ,והמדריכה לכלכלת בית מתקשרת לאמא או לאחות ומבקשת את המתכון וכולן מכינות .ביום חמישי ,מדי שבוע ,יוצאות כולן לקניות עם המדריכה לכלכלת בית .הן כבר למדו להכניס חמישה שקלים לעגלה לצורך שיחרורה ולבחור עולם יהודי 40 הידעת? ב'אהל שרה' קרוב לכ400- ילדים ובוגרים המשולבים במרכזים השונים .צוות של למעלה מ 400-עובדים ,בין היתר פסיכולוג ,פסיכיאטר, עובדות סוציאליות ,מנהלי בתי ספר ומרכזים ,צוותי הוראה ,עובדים פרא-רפואיים, סייעים ,מדריכים ,עובדי מינהל ותחזוקה ועוד ירקות ופירות ושאר מצרכים .ביום שישי כולן שותפות להכנת מאכלי השבת. "השנה שלבנו תוכנית מחשבים .חניכה שכבר למדה להקליד -מקלידה את המתכון .בעזרת השם גם נוציא ספר מתכונים של החניכות", מספרת רעות .וזה דבר ששווה לחכות לו ,לא רק בגלל המתכונים המצוינים כשלעצמם, אלא בשל המחשבה על אודות החניכות שתחזקנה בידיהן את ספר המתכונים שלהן כשהוא מכורך. דבר תורה במרכז הטיפולי" ,האימונית" ,של החניכים, מערך הדיור ה'ותיקים' לטובת הדיירים ציפי התלוננה על כאבי בטן תכופים .אם הבית שבדירת "בית תהילה" שבה התגוררה ציפי ,התייחסה לתלונה ברצינות רבה ופנתה לרופא .עם הזמן התברר שאלה אינם אמיתיים. מי שהבינה מדוע הכאבים 'מתעוררים' שוב ושוב ללא סיבה הייתה עדי קליינמן ,העובדת הסוציאלית של מערך הדיור .עדי הבינה שציפי מתקשה לראות איך בני משפחה אוהבים ודואגים מגיעים לעיתים קרובות לבקר את הדיירות האחרות ואילו היא בודדה, ללא קשר עם המשפחה שבעצם יש לה ,אבל לא מגיעה לבקר. סימה תורג'מן היא מנהלת מערך הדיור של 'אהל שרה' .סימה מספרת לנו על חיי שיתוף נפלאים של הדיירים בדירות בינם לבין עצמם וגם בינם לבין השכנים בבניין. "הדיירות שלנו יוצאות בבוקר למע"ש או לכישורית .כל אחת לפי המסגרת המתאימה לה .אני מקבלת אותן בערך בשעה 4אחה"צ. אז מתחילה הפעילות בדירות ,כמו תחזוקת הדירה ,פעילויות מנוחה ופנאי ,הכנת ארוחת ערב ועוד" .שבע דירות כאלה יש בבני ברק ובכל אחת מהן שישה דיירים .בקרוב ,בעזרת השם ,נפתחת דירה נוספת לגברים ,והפעם היא ממוקמת בווילה מיוחדת בגבעת שמואל הסמוכה .הדירות מיועדים לבוגרים עם מוגבלות שכלית קלה עד בינונית ,שפועלים, יחסית ,באופן עצמאי ,מתניידים ויכולים לצאת לתעסוקה או לכל פעילות שהם חפצים בה באופן עצמאי" .לאחרונה קלטנו גם דיירים שמסיבות שונות הם זקוקים להסעות .אנו עושים זאת ומאפשרים להם להגיע לכל מקום נדרש .אנו מאמינים במתן איכות חיים מיטבית לכולם". איך מקבלים השכנים את הדיירים החדשים והלא רגילים בבניין? "יש קושי להכניס דירות כאלה לבניני מגורים בתוך הקהילה .היום המלאכה קלה יותר מבעבר משום שהשכנים ה'ותיקים' מספרים על חוויות חיוביות ועל שיתופי פעולה מרגשים .בסופו של דבר ,לאחר שההתנגדות הראשונה מתפוגגת ,נוצרים קשרים יפים מאד". הצוות המטפל של מערך הדיור בקהילה הוא מגוון ובנוי במודל משפחתי .אם בית בכל אחת מהדירות המנהלת אותה בכל התחומים: תחזוקה ,טיפוח וקידום הבנות למטרות הספציפיות .אם בית נוספת שמסייעת בתחזוקה הטכנית של הבית ומדריכות שמגיעות מהסמינרים בעיקר בלילות, בשבתות או בחול המועד. "השילוב של בנות אהל שרה בתוך הקהילה חשוב לנו מאד" ,אומרת סימה. "מסיבה זו נוצרה חבירה לאחד הסמינרים הגדולים בעיר ששולח בנות ללוות את הדיירות .הן מגיעות בשעות אחר הצהריים ,חלק עושות חניכה אישית, יוצאות איתן לקניות או לפארק או שעושות איתן יצירה ביחד .יש מתנדבות שמגיעות לעשות הפעלה חברתית כמו נגינה וריקוד .יש מלווה מלכה שמח עם נגינה ואווירה נעימה והדיירות מאושרות בחברות שלהן מהעולם ה'רגיל'" ,מסבירה סימה ומביעה תקווה שסמינרים נוספים יתחברו לפרויקט. עם צוות מערך הדיור נמנים גם אחות ופסיכיאטר ,עובדות סוציאליות ומרכזות פעילות קידום ופנאי. מטר עם ברכה שלושים שנות טלטולים ומעבר בין מבנים שכורים יגיעו לסיומם ,בעזרת השם ,עם הקמת בנין התעסוקה לנשים .דרישות התכנון של הגורמים המלווים השונים ,ממשלתיים ועירוניים, העמידו בפני המתכננים אתגר לא פשוט ,במיוחד לאור גודל המגרש שהוקצה על ידי עירית בני ברק והטופוגרפיה שלו .המתכננים והיועצים שנבחרו בקפידה הצליחו בסופו של דבר להציג פרויקט שיענה באופן מיטבי ויאפשר פעילות בסביבה ראויה ומכובדת לכ150- נשים מגיל 21שסיימו את בתי הספר ונדרשות להמשך מסגרת חיים תומכת ומכילה. ראש העיר ,הרב יעקב אשר ,שלקח את משימת פיתוח מסגרות החינוך המיוחד בבני ברק באופן אישי בכלל ,ואת תמיכתו ועזרתו לפיתוח והרחבת מסגרות 'אהל שרה' בפרט ,עשה ככל יכולתו לקדם את כל האישורים הנדרשים על מנת לזרז את הליך ההקמה של הבנין. מצוקת המבנים והצפיפות לצד הדרישה ההולכת וגוברת של משפחות מהעיר בני ברק ומכל ישובי הסביבה שביקשו לקלוט את בנותיהן במסגרות התעסוקה של 'אהל שרה' ,לא הותירו ברירה ,אלא לשים את קידום הפרויקט בראש מעייניהם של כל הנוגעים בדבר. בימים אלו עוסקים ב'אהל שרה' בקדחתנות בפעולות האחרונות לקראת הנחת אבן הפינה. מרכז התעסוקה של 'אהל שרה' הוא התקווה וקרן האור לעשרות משפחות שיידעו כי בנותיהן נמצאות במקום מרווח ומותאם שיכיל את כל הדרוש כדי להבטיח להן איכות חיים בסטנדרטים הגבוהים ביותר שניתן. 'אהל שרה' קורא לציבור להרים את תרומתו לקרן הבנין ולהשלים את התקציבים הדרושים כדי שתוך תקופה קצרה ניתן יהיה לברך על המוגמר .בעזרת 24X180ש"ח ניתן לרכוש 1מ"ר בבנין ,להבטיח הנצחה לעד על לוח ההנצחות ,לקבל את ברכתו האישית של מרן הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א לברכה והצלחה בגידול הילדים ,ואת ברכתה של הרבנית בת שבע קנייבסקי ע"ה שהייתה שותפה להתלבטויות ולקשיים ,והבטיחה כי כל מי שיסייע ל'אהל שרה' ולהקמת הבנין ,יבורך. ערכים נוספים אין לשער את ההרגשה הנפלאה של ההורים היודעים שבנם או בתם מופקדים בידיים טובות ונאמנות .עם כל הכאב שזה סוג הבית שבו יבלה הילד שלהם כל חייו, הם יודעים להעריך ולהוקיר את המאמצים הרבים ואת ההקלה שבאה לחייהם .מנהלת 'אהל שרה' ,גב' מלכה וינברג ,מספרת על אם שביקרה אצל הרופא והוא שאל' :מה עשית שהערכים של הבדיקות השתפרו כל כך?' הסיבה שהתבררה הייתה שהבת שלה עברה למערך הדיור של 'אהל שרה'... ביקור באחת הדירות מביא מייד למסקנה שהבנות המתגוררות בה רואות בה את ביתן הפרטי .יש להן אחריות על תחומים רבים בחייהן ,הן נותנות מקום לטעם האישי שלהן בביגוד ,בבחירת המאכלים ,בעיצוב החדר ועוד. העובדת הסוציאלית עדי קליינמן דואגת מאד לרווחת הבנות -מבחינת הקשר עם המשפחה ,עם הגורמים החברתיים ברשויות ועם מרכזי היום. "אני נפגשת ארבע פעמים בשבוע עם הבנות ,מאתרת את הצרכים ומוסרת אותם לצוות" ,אומרת עדי. ויש תוכניות רבות נוספות לעתיד ונספר רק על אחת מהן .אחד הדיירים בדירת "בית שיר" של הבנים ,אוהב מאד לנהל דברים .איך אפשר לתעל את התכונה הזו לתועלת הציבור ,שהרי כבר ציינו שב'אהל שרה' מתחברים להצלחה? גם אתם יכולים להתחבר להצלחה ולעזור לבחור הזה ,אם רק תתרמו ספרי קריאה והוא יפתח בעזרתם ספרייה קהילתית וגם ינהל אותה£. עולם יהודי 41
© Copyright 2024