חוברת יום העצמאות ויום הזיכרון
יום הזיכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות גנים וכיתות יסוד שנה"ל תשע"ה צילוםjohnk85 : כתיבה וייעוץ :מיכל ברגמן ,יעל ברגר ,אסף הירשפלד, שרית זוסמן ,יהודית לקיצביץ ,שרית עזרא 2 צו פיוס – סיפור הצלחה ישראלי אנו שמחים להביא בפניכם חוברת זו שכוללת מידע בכמה נושאים: •מידע על החינוך המשותף ועקרונותיו החינוכיים. •פריסה של תכניות הלימוד של החינוך המשותף ,צו פיוס. •מידע על דרכי העבודה החינוכית בחינוך המשותף ,צו פיוס. •דוגמה לתכניות הלימוד שלנו – •תכנית בנושא יום הזיכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות לכיתות גן ,א' ו-ב'. לפרטים נוספים ,לקבלת חוברות נוספות ולהתקשרות: [email protected] ,02-6215353 כל הזכויות שמורות לצו פיוס. תכני הלימוד המופיעים בחוברת זו נועדו לשימוש חינוכי פנימי של צוותי הגנים ובתי הספר. 3 מיועד לצרכי לימוד וחינוך שלום לצוותים החינוכיים, אנו מביאים בפניכן עלון מידע והדרכה בנושא: יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה ויום העצמאות בחינוך המשותף לגיל הרך ולכיתות היסוד. העלון כולל: •מידע לצוותים החינוכיים •מבנה היום בגן /בכתות יסוד •הצעות לפעילות משותפת •הצעות לקבוצות המפגש ולקבוצת התפילה •מחוון לעבודה בחינוך המשותף לאור עקרונות החינוך המשותף בעלון זה יצרנו תכנית ספיראלית המבנה לימוד בסיסי לכל גיל ,ומציעה הצעות נוספות ללימוד מרחיב יותר. בתכנית לכתה ב' ישנה אפשרות להיעזר בחוברת ''מעגל החגים'' בהוצאת תל"י ,העוסקת ביום העצמאות[ .עמ' .]90-101בחרנו פעילויות מסוימות מתוך החוברת ,בהתאם לתכנית המותאמת לבתי הספר המשותפים שלנו. נשמח לקבל מכם ,הצוותים החינוכיים ,משוב והצעות נוספות לפעילות ולדיון. קריאה נעימה ומועילה צוות החינוך המשותף ,צו פיוס 4 צילום© ronsho : תוכן העניינים מידע לגננת ולמורה -יום הזיכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות יום הזיכרון ויום העצמאות בחינוך המשותף תכנון ומיקוד העבודה בגן ובכתות יסוד: מחוון לעבודה בחינוך המשותף לאור עקרונות החינוך המשותף ועקרונות החינוך המשותף קישורים מומלצים המלצות למורות ולילדים טבלה ספירלית לעבודה בגן ובכיתות היסוד משותף – יום הזיכרון– פינת זיכרון משותף – יום הזיכרון– הסבר על משמעות היום משותף – יום הזיכרון– שיתוף הילדים משותף – יום הזיכרון -התכוננות לצפירה משותף – יום הזיכרון -טקס ושירה משותפת משותף – יום הזיכרון -חנה סנש משותף – יום העצמאות -סיפור בנייתה של מדינת ישראל משותף – יום העצמאות -הצעות לספרי ילדים בנושאי עלייה וקליטה משותף – יום העצמאות– דמויות – בנימין זאב הרצל משותף – יום העצמאות– דמויות – דוד בן גוריון משותף – יום העצמאות– דמויות – נושא בחירה לכתות א'-ב' – הרב קוק [הראי"ה] משותף – יום העצמאות– החלוצים – ''אני בניתי בית בארץ ישראל'' משותף – יום העצמאות– ''התקווה'' – ההמנון הלאומי משותף – יום העצמאות– לוח הלאום משותף – יום העצמאות– דגל ישראל משותף – יום העצמאות– מפת ישראל קבוצת המפגש– יום העצמאות– מנהגים וטקסים ביום העצמאות קבוצת המפגש– יום העצמאות– השיר 'ונמשכת שיירה' קבוצת התפילה– יום העצמאות– הלכות ומנהגי יום העצמאות קבוצת התפילה– יום העצמאות–תפילה לשלום המדינה 5 מידע לגננת ולמורה: א .יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות איבה: יום הזיכרון חל בצמוד ליום העצמאות ,בתאריך ד' באייר. תאריך היום נקבע כבר בשנת ,1940לזכר הנופלים במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט ,ללא קשר להקמת המדינה שהתרחשה מאוחר יותר. בשנת 1951קבע דוד בין גוריון את ד' באייר כיום הזיכרון. ובשנת 1963חוקקה הכנסת את "חוק יום הזיכרון לחללי מלחמת הקוממיות וצבא-הגנה לישראל", והוסדרו בו מנהגיו ומועדו. בין השאר נקבע: 'ביום הזיכרון תהא בכל רחבי המדינה דומיה של שתי דקות בהן תשבות כל עבודה ותיפסק כל תנועה בדרכים; הדגלים על הבניינים הציבוריים יורדו לחצי התורן; יקוימו אזכרות ועצרות-עם; ייערכו טקסי התייחדות במחנות צבא-הגנה לישראל ובמוסדות חינוך; תכניות השידורים יביעו את ייחודו של היום' . מאוחר יותר נוספו חללי המחתרות ,השב"כ והמוסד למניין הנופלים ובתחילת שנות ה 2000-קבעה הכנסת כי יום זה הוא גם יום הזיכרון לנפגעי פעולות איבה. צפירת יום הזיכרון :צפירות יום הזיכרון מעוגנת בחוק והיא מושמעת בערב ,עם כניסת יום הזיכרון ב ,20:00-ולמחרת בשעה .11:00בעבר ,צפירה שלישית ,תחמה את המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות בוטלה ,בשל המעבר החד שהיא יצרה בין אבל לשמחה. טקסי זיכרון:ברחבי הארץ נערכים טקסי זיכרון רבים .בערב יום הזיכרון נערך טקס ממלכתי ברחבת הכותל וכן נערכים טקסים בישובים ובקהילות .למחרת נערכים טקסי זיכרון בבתי העלמין הצבאיים ובמוסדות החינוך. תפילת יזכור :ביום הזיכרון מקובל לומר את תפילת 'יזכור' לזכר הנופלים .לתפילה מספר נוסחים – הראשון מבניהם התחבר ע"י ברל כצנלסון בשנת ,1920לזכר הרוגי תל-חי .בנוסח זה מופיעות המילים 'יזכור עם ישראל' ,ולא 'יזכור אלוהים' כמקובל התפילה המסורתית .על תפילת יזכור ונוסחיה באתר ההנצחה ,מ .הביטחון. קביעת התאריך :יום העצמאות של מדינת ישראל נקבע לתאריך ה' באייר ,בו נחתמה מגילת העצמאות של מדינת ישראל ובה הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל. 6 המשך -מידע לגננת ולמורה :יום העצמאות יום העצמאות הוא חג צעיר ,ופניו השתנו עם השינויים שעברה החברה הישראלית. אירועים רשמיים: •טקסהדלקת המשואות בהר הרצל בערב החג. •חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי. •קבלת פנים לחיילים מצטיינים שעורך נשיא המדינה במעונו. •טקס קבלת פרס ישראל הנערך במוצאי יום העצמאות. מנהגים עממיים: •צה"ל :בעשורים הראשונים למדינה התקיים מצעד צה"ל ברחובות הערים .כיום מתקיימים משטים ומטסים של חילות הים והאוויר ובסיסי צה"ל נפתחים ,בחלקם ,לביקורי הקהל הרחב. •דגלים :קישוט הרחובות והבתים בדגלי ישראל. •דגל המדינה מבוסס על דגל ההסתדרות הציונית ,וזאת כדי בין התנועה הציונית למדינת ישראל וכדי להכריז כי הדגל מאחד תחתיו גם יהודים שאינם חיים במדינת ישראל .על קביעת הדגל ניתן לקרוא כאן. •במות בידור :הרקדות ובמות בידור בחוצות הישובים והערים. •טבע ואוכל :רבים יוצאים אל הטבע לטיולים ולבילוי .הכנת בשר 'על האש' הפכה לתו היכר של היום. הלכות ותפילות: יום העצמאות הביא למחלוקות הלכתיות לגבי אופיו של היום וכיצד יש להתייחס אליו מבחינה הלכתית .מחד ,רבנים חרדים התנגדו לציון הלכתי של היום .מאידך ,רבנים שהשתייכו לציונות הדתית [ביניהם הרב גורן והרב דוד חיים הלוי] קבעו כי זהו יום חג לכל דבר ולכן יש לקרוא את ההלל ולברך ['שקידשנו במצוותיו וציינו לקרוא את ההלל'] .הרבנות הראשית ניסתה לגשר בין החולקים וקבעה כי יש לומר את ההלל ללא ברכה. •כיום ברוב בתי הכנסת של הציונות הדתית אומרים את ההלל בברכה וכן יש שמברכים את ברכת 'שהחיינו'. •בנוסף ,נערכות תפילות חגיגיות בערב ,עם כניסת יום העצמאות .הנוסח המקובל לתפילה כולל קריאת פרקי תהילים ,שירת הפיוט 'לכה דודי' [לרוב במנגינה של שיר עברי] ,תקיעת שופר, 'לשנה הבאה בירושלים הבנויה' ,ושירת 'שיר המעלות' [מזמור קכ"ו] במנגינת 'התקווה וכן 'אני מאמין בביאת המשיח'. טקסים חדשים: טקס 'הבדלה' בין יום הזיכרון ליום העצמאות :בחלק מהקהילות ,דתיות ,מעורבות וחילוניות ,הולך ומתבסס טקס המבדיל בין היגון של יום הזיכרון לשמחת העצמאות .דוגמה באתר בית תפילה ישראלי. עשרת ימי תודה :בוגרי 'עין פרת – המדרשה באלון' מקדמים מסורת ישראלית חדשה בשם 'עשרת ימי תודה' המיועדת לקדם את הכרת הטוב על קיומנו כיחידים וכחברה בישראל ,כאשר בכל שנה, בעשרה הימים המובילים ליום העצמאות נזכור להגיד תודה ולהעריך את הטוב שסביבנו .עוד על המיזם בסרטון. 7 יום הזיכרון ויום העצמאות בחינוך המשותף ימים אלה מצוינים במערכת החינוך כחלק מלוח השנה העברי ,וכך גם בחינוך המשותף. בנוסף ,העלון שלפניכן מדגיש את ערכי החינוך המשותף כפי שהם מופיעים בתכני החג: •כלל ישראל :הדגשת ברית הגורל המשותפת ליהודים שונים ביום הזיכרון והדגשת ברית הייעוד [ערכים ,פעולות ,תרומה לכלל] ביום העצמאות. •ציונות :יום הזיכרון ויום העצמאות מביאים לידי ביטוי את סיפור ההתיישבות בארץ ישראל ,אבות הציונות וסמליה של המדינה .בימים אלו אנו בוחרים להדגיש נושאים אלו . •משמעות קהילתית ויצירת 'שפה' משותפת :ימים אלה הינם מוקדי זהות ,שייכות וזיכרון כלל ישראלים .בד בבד לכל אחד ואחת ישנו הסיפור שלו – סיפור העלייה ארצה ,סיפורי התיישבות או חלילה סיפורי שכול .בימים אלה נוכל להכיר סיפורים ישראלים מגוונים וליצור 'שפה' משותפת באמצעות טקס זיכרון קהילתי ,או טקס 'הבדלה' משותף לחברים בקהילה ,כשהגן ובית הספר מהווים גורם מעודד להתגבשותה של קהילה. •תרבות יהודית ותרבות ישראלית :בימים אלו מובלטת התרבות הישראלית – שירים ,סיפורי משפחות ,קשר לטבע וסמלי המדינה .בנוסף ,יש לימים אלה פן של הודיה דתית והכרה בגודל השעה ,בהסתמך על דברי הנביאים ועל המקובל בחגי ישראל [תפילות וכד'] .החינוך המשותף משלב תכנים אלו לצד אלו. בחירת נושאים לחינוך המשותף – מדוע נבחרו הנושאים הללו בבחירת הנושאים עלון זה התמקדנו בנושאים הקשורים לכלל ישראל :בנושא העצמאות ,למשל, בחרנו לעסוק בסיפור הציוני ובהיכרות ראשונית עם 'האבות המייסדים' .בחרנו שלא לעסוק בנושא עצמאותו של הילד ,משום שראינו חשיבות לעיסוק בסיפור הקולקטיבי ובהיכרות [שתלך ותעמיק עם השנים] עם ההיסטוריה היהודית-ישראלית. •קבוצת התפילה – היכרות עם הלכותועם 'שיר המעלות' הקשורים ליום העצמאות שהם חלק מזהותם הדתית. •קבוצת המפגש – היכרות עם הסיפור הישראלי – טקס השאת המשואות בהר הרצל' ,שיר השיירה'. 8 צילוםmaxnathans : תכנון ומיקוד העבודה בגן ובכיתות יסוד: מסגרת הזמן: יום העצמאות -מסגרת הזמן בין החזרה מחופשת פסח ליום הזיכרון היא קצרה .בשל כך אנו ממליצים להתחיל ולעסוק בתכני יום העצמאות עם החזרה מחופשת הפסח. יום הזיכרון – כדאי למקד את הנושא ביום עצמו ,עם הכנה של הסבר קצר יום קודם .בשל רגישותו הרבה של היום ,אנו מציעים לברר מראש האם ישנן משפחות שכולות בקרב משפחות הגן/כתה ולתת לכך את הדעת ,באופן המתאים לרצון המשפחות הללו ,לילדים וליעוץ מקצועי ספציפי בעניין. מפגשי בוקר ושיעורי הלכה /תרבות ישראל :ניתן לעסוק בתכני העלון במפגשי הבוקר המשותפים, הן במפגשי הבוקר של קבוצות המפגש והתפילה ,וכן בשיעורי תרבות ישראל /הלכה – לבחירת כל צוות כיצד ומתי לעסוק בתכנים השונים. אנו מצרפים: •מחוון לעבודה בחינוך המשותף לאור עקרונות החינוך המשותף •טבלת תכנון ספיראלית מגילאי הגן ועד לכתה ב' מושגים :יום הזיכרון ,צפירה ,מולדת ,גָ לּות ,יום העצמאות ,עצמאות ,הרצל ,בן גוריון, המנון ,התקווה ,הרב קוק ,ציונות ,דגל ,סמל ,חלוץ ,עלייה. צילוםBrianNegin : 9 עקרונות החינוך המשותף 10 מפגש בין שווים שפה משותפת קהילתיות שמירה על הזהות הייחודית של כל תלמיד/ה מקורות ,לוח שנה וערכים משותפים מהתרבות היהודית והישראלית פעילויות משותפות לכלל הקהילה כבוד לאורחות חיים שונים היכרות משותפת - קבוצת התפילה וקבוצת המפגש משתפות בעולמן זו את זו קשר ומעורבות עם הקהילה, הישוב -פעילויות תרומה לקהילה. זהויות יהודיות מגוונות גיוון מקורות -ישן וחדש ,עדות ותקופות שונות ,מקורות כתובים ,שירים, מוסיקה ,פיוט ,אומנות, תאטרון ,ועוד שיתוף משפחות והיכרות הדדית מחוון לעבודה בחינוך המשותף לאור עקרונות החינוך המשותף למה? למי? תוכן ערכים ומסרים איך באים ערכי החינוך המשלב לידי ביטוי? לשם -מה נועדה הפעילות? [ידע ,חוויה, סיום ,התחלה וכד'] מסיבה /טקס :למי נועד הטקס? מי קהל היעד? למי שייכת המסיבה / טקס? מי משתתף פעיל [הורים, ילדים?] מהי חלוקת התפקידים? אלו מרכיבים מסורתיים יש בפעילות? בחירת המקום [פנים, חוץ ,מוזיאון ,טיול וכד'] אלו מרכיבים של חידוש ושינוי קיימים בפעילות. מה אורך הפעילות /טקס /מסיבה? אלו ערכים באים לביטוי בפעילות? ערכים גלויים / ערכים סמויים. הצד החזותי -צבע, לבוש ,תפאורות ,הכנת הצד החזותי -מי מכין? מה מכילה הפעילות / מסיבה /טקס [הצגה, ריקוד ,פעילות וכד'] 11 קישורים מומלצים •הצעות לטקסים ולפעילויות – באתר משרד החינוך ,החינוך קדם יסודי :ליום הזיכרון ,ליום העצמאותוהמלצות לסרטים .שפע הצעות לפעילות ,מידע על ישראל ,אישים וציונות ,יצירה ודפי עבודה באתר מת"ל. •פעילויות ומידע בנושאי ציונות ,ממשל ותרבות ישראלית באתר על הגובה – ממשל זמין לילדים. •מקורות ,שירים והצעות לטקסים באתר מכון שיטים •פיוטיםבאתר הזמנה לפיוט. •דגל המדינה – המחלוקת וההחלטה באתר מט"ח. •סרטוני מידע לילדים [למנויים] בנושא יום העצמאות ,מגילת העצמאות ,יום הזיכרון ,בדרך למדינה ,דוד בן גוריון ועוד – באתר בריינפופ. •תפילת יזכור ונוסחיה באתר ההנצחה ,מ .הביטחון. •טקס הבדלה בין יום הזיכרון ליום העצמאות באתר בית תפילה ישראלי. •הצעה לפעילות משפחתית לעשרת ימי תודה באתר עין פרת – המדרשה באלון. •פריטי מקור מאוסף הספרייה הלאומית באתר הספרייה הלאומית. המלצות קריאה והעשרה לצוותים ולילדים לילדי הגן: המדינה של ידי הגן /אמונה אלון -ילדי הגן בונים מדינה מקוביות ומוכנים לחגוג את יום העצמאות, אלא שחברים נוספים רוצים להצטרף למדינה המוכנה .האם יקבלו הילדים את החברים החדשים למדינה שלהם? לילדי כתות א-ב': גיליון 'דמוקרטיה' של כתב העת 'עיניים' [מס' - ]129על התפתחות שלטון העם ,יכולת ההשפעה של ילדים בדמוקרטיה ,מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ,הפעלת חשיבה עצמאית בהכרעה דמוקרטית ובית ספר המחנך לדמוקרטיה. הספר ''מה הסיפור שלנו'' – מדינת ישראל שנה אחר שנה ,מאת :אורי קרמן ויניב שמעוני ,הוצאת כנרת 12 טיול על ציר הזמן של מדינת ישראל .הספר עוקב אחר האירועים המכוננים ,האנשים שעשו היסטוריה ועולמם של הילדים בישראל – שנה אחר שנה .מכיל סיפורים ,צילומים ,עובדות מפתיעות וידע המותאם לילדים. טבלה ספיראלית לעבודה בגנים ובכיתות יסוד גן כתה א' טקס זיכרון: יום הזיכרון -נושאי טקס זיכרון: הסבר על משמעות היום הסבר על משמעות היום יסוד – משותף הכנות לצפירה ולטקס הכנות לצפירה ולטקס טקס קצר סביב הצפירה השתתפות בטקס בביה"ס נושאי בחירה- משותף השיר 'יעשה שלום' חנה סנש השיר 'יעשה שלום' סיפור בנייתה של מדינת סיפור בנייתה של מדינת יום העצמאות – נושא יסוד – משותף ישראל :מושגים – מולדת ,ישראל :מושגים – מולדת, גלות. גלות. הדגמה באמצעות מפת העולם – מהיכן הגיעו יהודים ישראל. כתה ב' טקס זיכרון: הסבר על משמעות היום הכנות לצפירה ולטקס השתתפות בטקס בביה"ס השיר 'לו יהי' ופעילות בעקבותיו. סיפור בנייתה של מדינת ישראל :מושגים – מולדת ,גלות. הדגמה באמצעות מפת העולם – היכן חיו יהודים היכן חיה המשפחה שלי נושא יסוד – משותף דמויות :הרצל – חוזה המדינה דמויות :הרצל – חוזה המדינה דמויות :הרצל – חוזה המדינה, 'אם תרצו אין זו אגדה'. נושא יסוד – משותף דמויות :בן גוריון – ראש הממשלה הראשון דמויות :בן גוריון – ההכרזה על דמויות :בן גוריון –ההכרזה על הקמת מדינת ישראל ,רה"מ הקמת מדינת ישראל ,רה"מ הראשון. הראשון. השיר 'בן גוריון' הכנת תערוכה – בן גוריון נושאי בחירה- משותף כתות א'-ב' יום העצמאות – נושא בחירה - משותף חלוצים' :ארץ ישראל שלי' – דתיה בן דור התקווה – מהו המנון יום העצמאות – נושא יסוד – משותף מילות ההמנון ,רעיון התקווה דמויות :הרב קוק בכתה א' או ב' דמויות :הרב קוק בכתה א' או ב' חלוצים :מדרש תמונה – תמונות חלוצים חלוצים' :אנו נהיה הראשונים' התקווה – התקוות והאיחולים התקווה – הבנת המילים של ההמנון שלנו למדינת ישראל תפילה לשלום המדינה – תפילה לשלום המדינה – יום העצמאות – לימוד התפילה נושא יסוד – משותף לימוד התפילה יום העצמאות – נושא יסוד – משותף לוח הלאום – תמונת ראש הממשלה תפילה לשלום המדינה – הוספת תפילה משלנו לוח הלאום – כותרת ודגל ישראל דגל ישראל – היכרות יום העצמאות – נושא יסוד – משותף עם צורת הדגל ושירים בנושא דגל ישראל – משמעות הסמלים שבדגל ויצירה בעקבות הלימוד. לוח הלאום -דגל ישראל אינטראקטיבי ויצירת דגל אישי. מפת ישראל – מקומות שקשורים אלי ואל משפחתי, יום העצמאות – נושא יסוד – משותף מיקום הישוב ,עיר בירה מפת ישראל – מקומות שקשורים אלי מפת ישראל –מיקום הישוב, עיר בירה ,צבעים במפה,היכרות עם מקום. 13 גן נושאי יסוד – תפילה הלכות ומנהגי יום העצמאות כתה א' הלכות ומנהגי יום העצמאות – 'שיר המעלות' [מזמור קכ"ו] הוספת תפילה אישית נושאי יסוד – תפילה תפילה לשלום המדינה – היכרות עם התפילה ושירה משותפת תפילה לשלום המדינה - היכרות עם התפילה ושירה משותפת נושאי יסוד – מפגש טקס השאת המשואות ומנהגי יום העצמאות נושא השאת המשואות השנתי ניסוח אישי להשאת משואות טקס השאת משואות נושאי בחירה- מפגש 'ונמשכת שיירה' – 2בתים 'ונמשכת שיירה' – 4בתים ראשונים ראשונים צילוםGilEilam : 14 כתה ב' תפילה לשלום המדינה – הבנת המילים ,הכמיהה לשלום, תפילה אישית ויצירת יונת שלום. 'ונמשכת שיירה' – השיר כולו ופעילות בעקבותיו פעילות משותפת :יום הזיכרון לנופלים במערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה יום הזיכרון הוא יום קשה בחברה הישראלית ,וחשוב לתת את הדעת על מידת המגע שיש לילדים עם תכני היום .כאמור ,ראוי לברר קודם ליום האם ישנן משפחות שכולות בין משפחות ילדי הגן /כתה .עם זאת יש לזכור ,כי הילדים חשופים לחברה בה הם חיים ,לאווירה ולהיותו של היום יום זיכרון. אנו ממליצים למקד את העיסוק ביום בפינת הזיכרון וכן ובמפגש משותף לילדי הגן /כתה. מאחר וביום הזיכרון ישנו פן יישובי וקהילתי ,בעיקר בישובים קטנים ,כדאי לקחת זאת בחשבון ולחשוב על שילוב הילדים בסביבתם ,באופן מצומצם ומבוקר .לדוגמה :יציאה משותפת להנחת זר ביד הזיכרון המקומי. .1 .2 .3 .4 .5 .6 1פינת זיכרון 2הסבר על משמעות היום 3שיתוף הילדים 4התכוננות לצפירה 5טקס ושירה משותפת 6חנה סנש .1פינת זיכרון •פינת זיכרון קטנה ובה נר זיכרון ,דגל ישראל [רצוי עם תורן קטן] .ניתן להוסיף אלמנטים צנועים שלא יכבידו על הילדים ,לדוגמה :יונת שלום ,סמל מדינת ישראל ותמונות שונות של נוף ישראלי. •ניתן לקיים טקס קצר ועמידה בצפירה סביב פינת הזיכרון ,ולכן כדאי למקם אותה במקום שיאפשר לילדים להגיע אליה אך שלא תפריע לפעילות השגרתית. •הצעה מעשית לבניית פינת זיכרון ותמונות – באתר ילדים חוסים -כאן. 15 צילוםtoomanyjennifers : .2הסבר על משמעות היום •שגרה אל מול משמעות היום :הסבר על משמעות היום יקשור בין תכני יום העצמאות ליום הזיכרון .כאמור ,ההסבר יוסבר לכל ילדי הגן /כתה אך יש לאפשר לילדים התנהגות שגרתית, בהתאם לגילם .ביטויים כמו 'זהו יום עצוב לכולם'' ,כולנו עצובים היום' מבלבלים את הילדים ואינם מובנים להם. •הסבר :נסביר לילדים כי ביום זה אנו זוכרים את מי שבזכותם יש לנו מדינה עצמאית .את החיילים והחיילות שנפלו [יש להסביר את המושג] כשהגנו על מדינת ישראל .לגבי נפגעי פעולות איבה – כדאי לשקול האם הילדים מסוגלים להכיל את המושגים הקשים הללו ומה מידת הנגיעה שלהם לנושא [משפחות שכולות ]. •אחדות וצפירה משותפת :נדגיש כי זהו יום מיוחד בישראל ,בו רוב הישראלים נזכרים בחברים, בני משפחה ואנשים אהובים ומקדישים להם את יום הזיכרון .נסביר מהו טקס זיכרון ונתכונן לצפירה ,שמבטאת את האחדות :אנשים בכל המדינה עומדים באותם רגעים ומכבדים כך את החיילים שנפלו. • מאחר והמפגש נערך לאחר שבערב הייתה צפירה ,כדאי להזכיר אותה ולקשר בין הנעשה מחוץ לגן /כתה ,לחייהקבוצה[ .ר' בהמשך – סעיף ]3 •'התקווה' – להסביר מהו המנון ,וללמד את הילדים את השיר .מאחר והמילים מופשטות ורחוקות מעולמם של הילדים ,כדאי לעסוק בהמנון באופן הדרגתי :מהסבר המושג 'תקווה' בהקשר הלאומי ועד הבנת מילות ההמנון [ר' פירוט בהמשך]. .3שיתוף הילדים חשוב לתת לילדים אפשרות לשתף ברגשות שלהם ובחוויות שלהם. •האם הם הלכו לטקס בערב יום הזיכרון? •מה היה בטקס – אנשים ,שירים ,מראה [דגלים ,זרים וכד']? •אם יש לילדים חוויות אישיות לספר ,יש לתת להם מקום לחלוק בסיפורים אישיים ומשפחתיים. 16 צילום)joseluiscel (onemillionviews : .4התכוננות לצפירה כדאי להתכונן ביחד עם הילדים לצפירה :להכין אותם לכך שהצפירה ארוכה [ניתן למדוד עם שעון חול מה משך הצפירה ,כדי להמחיש את אורכה] ,איך עומדים :לומר שלפעמים קשה לעמוד בצפירה ,לפעמים לא נוח ,לפעמים מביך [וילדים יכולים לצחקק ממבוכה ,לא לדעת מה לעשות עם הגוף] . לדבר על כך שנשתדל לעמוד באופן מכובד ולהציע למי שלא מסוגל לכך אפשרויות נוספות – אם ילד/ה מרגיש/ה חוסר יכולת לשלוט בצחוק ,,למשל ,להציע פינה צדדית שלא תפריע לשאר הילדים. חשוב לזכור שהילדים אינם עושים זאת כדי להפריע למהלך הטקס ,וכעס והטפת מוסר לא תסייע להם להתמודד ,במידה וקורה וילד/ה לא עומד/ת באופן מכבד. .5טקס ושירה משותפת טקס :בגן הילדים ניתן לקיים טקס קצר סביב הצפירה ,לומר כמה מילים על כך שאנו זוכרים ומכבדים את החיילים והחיילות שנפלו ,להוריד את הדגל לחצי התורן ולשיר את 'התקווה'. • עושה שלום :לילדי הגן וכתות א' – מומלץ לשלב את השיר 'עושה שלום במרומיו ,הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל.'... •רצוי ללמד את השיר לפני הטקס ולהבין את משמעותו. • לו יהי :לילדי כתה ב' -מומלץ לשלב את השיר של נעמי שמר 'לו יהי' ,שיר שנכתב בהשראת השיר LET IT BEשל להקת החיפושיות. •השיר נכתב בימים שלאחר מלחמת יום הכיפורים והוא תפילה של תקווה לימים של שלווה, שלום ורוגע. •מומלץ לבחור חלק מבתי השיר ,ולא את כולו ,וללמדם לפני הטקס ולקראתו. •ניתן לצייר ציורים בעקבות השיר ,ולבקש מהילדים להוסיף מה הבקשה שלהם – מה היו הם רוצים שיתממש בחיים שלנו. •את מילות התפילה והתקווה שלהם ניתן לתלות בגן /כתה או לסיים בהם את הטקס – כשכל ילד מספר מהי התקווה שלו. צילום© ronsho : 17 .6חנה סנש •סיפורה הטרגי של הצנחנית חנה סנש מוכר וידוע .בתכנית ''גיבורות וגיבורי ישראל באים לגן'' מופיעה דמותה של חנה סנש בעיבוד המתאים לילדי הגן. •מומלץ לספר את סיפורה קרוב ליום הזיכרון ולא ביום עצמו ,על מנת לא ליצור עומס רגשי על הילדים. 18 חנה סנש ,ויקישיתוף פעילות משותפת :יום העצמאות הפעילות ליום העצמאות תוקדש לסיפור הקשר לארץ ישראל ,הקמת מדינת ישראל ,סמלים ואישים מרכזיים .כאמור ,בחרנו שלא לעסוק בנושא העצמאות מהפן האישי [מהו ילד עצמאי וכד'] ,משום שבעיננו עיקרו של יום העצמאות הוא יום הקשור לכלל ישראל ואנו רואים חשיבות בסיפור ההיסטורי המשותף .בנוסף ,פעמים רבות נהוג להתייחס ליום העצמאות כאל 'יום הולדת למדינה' .ההקבלה מובנת ,אך ילדים נוטים לתפוס אותה כפשוטה – היינו – כחיים של אדם המחילים ובאים אל קיצים, וביתר דיוק – אם למדינה יש יום הולדת ,הרי שגם יום מותה יגיע .לכן רצוי להתייחס לסיפור באופן שונה מאשר אל חייו של אדם. .1 .2 .3 .4 .5 .6 .7 1סיפור בנייתה של מדינת ישראל והצעות לספרות ילדים בנושא עלייה וקליטה 2דמויות – .1הרצל .2בן גוריון .3הרב קוק 3החלוצים ' -אני בניתי בית בארץ ישראל' 4התקווה 5תפילה לשלום המדינה 6לוח הלאום [כתות א'-ב'] 7דגל ישראל א .סיפור בנייתה של מדינת ישראל •בסיפור בנייתה של מדינת ישראל נעסוק הן בגן והן בכתות א'-ב' ,כאשר בכל פעם נרחיב את היריעה. •קישורים :נקשר בין הנלמד בעשרה בטבת על הקשר לארץ ישראל [שבירת הכוס בחתונה כזכר לחורבן] וכן בין הנלמד בט"ו בשבט [סדר ט"ו בשבט כביטוי לקשר עם ארץ ישראל דרך אכילת פירותיה ] . •נסביר כי יהודים שמרו על קשר עם ארץ ישראל גם כשרובם לא חיו כאן :הן באמצעות החגים כנזכר לעיל ,הן באמצעות התפילות שנאמרו בכל יום – 'ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים'. נסביר את משמעות המילים – ציפייה לחזור לציון ,שהיא ישראל. •נסביר כי יהודים חיו בארץ ישראל – לאחר ההליכה במדבר הם הגיעו לכאן ,וחיו כאן .רבים מהם עזבו ויצאו לגלות ורק מעטים המשיכו לחיות כאן. •נסביר את המושגים 'מולדת' ו'-גָ לּות' :מולדת – הארץ בה נולד האדם .נשאל את הילדים מהי המולדת שלהם .נקשר בין המילה 'מולדת' למילה 'נולד'. •נסביר את המושג 'עצמאות' :מהי מדינה עצמאית? מה ההבדל בין מדינה עצמאית למדינה שאינה כזו – על מה אחראית מדינה עצמאית. •גלות – אדם שנאלץ לעזוב את המולדת שלו ולחיות במקום אחר .בדרך כלל אדם לא יוצא לגלות מרצון ,אלא מכריחים אותו לעשות זאת. •נזכר בסממני חגיגת העצמאות בסביבתנו ונקשר אותם ליום העצמאות :דגלי ישראל תלויים, זיקוקי די-נור ,יציאה לטבע ולרחובות ,שירה וכד' – כל אלה הם ביטויי שמחה משותפת. 19 א .המשך -סיפור בנייתה של מדינת ישראל •לילדי א'-ב' :ניתן להראות כי היהודים התפזרו על פני העולם – מומלץ להשתמש במפת העולם ולהראות כי יהודים חיו בארצות שונות וביבשות שונות. •נבקש מהילדים לברר מהיכן הגיעו משפחותיהם לישראל וכל ילד ינעץ במפה נעץ מחובר לשמו, במקום המתאים. •מומלץ לברר האם ישנו סיפור עלייה מעניין של אחד מההורים /סבים וסבתות ולהביא את בן המשפחה להציג את סיפורו בפני הילדים. הצעות לספרי ילדים בנושאי עלייה וקליטה הספרים המוצעים כאן מותאמים לילדי הגן וכיתות היסוד: •דורית אורגד :שבועת האדרה .הוצאת הקיבוץ המאוחד – על העלייה מאתיופיה. •חוה טל :ילד חדש בא לגן .ספרית פועלים – ילד עולה חדש בגן הילדים.. •מירה מאיר :אלינה היא אילנה .ספרית פועלים – תיאור חבלי הקליטה של ילד שעולה מרוסיה. לגילאי .4-7 20 צילוםForestForTrees : ב .דמויות .1בנימין זאב הרצל •נספר לילדים על בנימין זאב הרצל :מומלץ להיעזר באתר 'על הגובה – יום הרצל – אם תרצו' ולהתאים את מידת הפירוט לגילם ולבשלותם של הילדים. •מומלץ להתעכב על דפי 'הקונגרס הציוני הראשון' ו'-החזון היה למציאות' באתר. •נשלב תמונות מחייו של הרצל – ניתן למצוא תמונות רבות באתר מוזיאון הרצל. •מומלץ לבקר במוזיאון הרצל שבהר הרצל. •לילדי א'– נספר כי הכינוי של הרצל הוא 'חֹוזֵ ה ַה ְּמ ִדינָ ה' :הוא לא זכה לראות את מדינה ישראל אך הוא-זה שארגן את היהודים והצליח להפוך את החלום לחזור לציון למעשה. •לילדי ב'– מומלץ לעסוק במשפט הידוע – 'אם תרצו אין זו אגדה' ,המבוסס על ספרו ַאלְ ְטנֹויְלַ נְ ד. •נסביר כי בימיו של הרצל היה קשה להאמין תקום מדינה ליהודים ,ובוודאי היה קשה להאמין שמדינות אחרות יסכימו לזה .ארץ ישראל של הימים ההם הייתה לא מפותחת ,קשה היה לחיות בה ,לא היו הרבה מקורות פרנסה והחקלאות הייתה נחשלת [לתמונות של א"י מהמאה ה.]19- חלק מהיהודים שהרצל פגש לא האמינו ברעיון שלו ,אך הרצל לא התייאש והאמין שאם יהודים יצטרפו לתנועה הציונית ויאמינו ברעיון תהיה ליהודים מדינה. •לילדי בתי הספר -מומלץ לצפות בפרק ''בנימין זאב הרצל'' בסדרה שרגא בישגדא ,הטלוויזיה החינוכית. פעילות: •נבקש מהילדים לכתוב מכתב המתאר את מדינת ישראל תחת הכותרת 'אין זו אגדה': •מה אני רואה מחלון הבית שלי? •מה יש במקום הישוב שלי [בני אדם ,מוסדות ,שירותים וכד']? •מה אני אוהבת בישוב שלי ,ומדוע? •מקום אהוב בארץ [רצוי לצרף תצלום או לצייר] . •מי מקרובי המשפחה שלי גר בארץ? [רצוי לצרף תצלומים ולהסביר בצדם]. •היכן עוד בעולם חיה המשפחה שלי? 21 צילוםzeevveez : ב .דמויות -המשך .2דוד בן גוריון •להעשרה לצוות החינוך מומלץ להיעזר במצגת שבאתר המכון למורשת בן גוריון. •נספר לילדים על דוד בן גוריון ]1886-1973[ :מי שהכריז על הקמת מדינת ישראל והיה ראש הממשלה הראשון שלה .ניתן להיעזר מומלץ להיעזר בקורות חייו של בן גוריון באתר משרד החינוך. •נשלב תמונות מחייו של בן גוריון – לדוגמה :תמונת ההכרזה על הקמת מדינת ישראל וחייו בצריף צנוע בקיבוץ שדה בוקר ,בן גוריון עומד על הראש -כחלק פעילות ספורטיבית שעשה בכל יום בהסביר כי עלינו לעזור לגוף לעמוד על הראש[שהוא העיקר] .בן גוריון בספרייתו העשירה. •תמונות נוספות באתר בית בן גוריון. •מומלץ לבקר באחד מאתרי המורשת הקשורים בבן גוריון :בית בן גוריון בתל אביב ,צריף בן גוריון בשדה בוקר ,או בבית בן גוריון שבתל אביב. •לילדיהגן – מומלץ לספר את סיפור חייו של בן-גוריון בהסתמך על הפרק בתכנית ''גיבורות וגיבורי ישראל באים לגן''. •לילדי כתה א' – ניתן להכין תערוכה המציגה פינות מחייו של בן גוריון – כל ילד/ה יבחר במדיום המתאים לו [פיסול ,פלסטלינה ,הכנת דגם ,מצגת ,הכנת אלבום תמונות ,ציור ,קומיקס ,מכתב לבן גוריון וכד'] ובנושא המדבר אל לבו :הכרזת המדינה ,בית בן גוריון ,צריף בן גוריון ,הנגב, ספרים ,ראש ממשלה וכד'. •הכנת תערוכה דורשת לימוד מקדים המתמקד בדמותו של בן גוריון בפירוט ולהקדיש לדמותו שנים עד שלושה שיעורים. •לילדי כתה ב' –ניתן ללמד את השיר 'בן גוריון' [מילים ומנגינה] ולהסביר – מה לא היה פה ,מהי קדחת ,ובעיקר – איזו דרך עוד נמשכת? באילו מובנים היא נמשכת – עלייה ,עברית ,שמירה על המדינה ,פיתוח שלה [חקלאות ,בניית בתים וסלילת כבישים ,מדע ,אומנות וכד'] ,פיתוח הנגב [ הקמת ישובים ,חקלאות מדברית ,תיירות]. •פעילות סיכום בכתב :לימוד בעזרת חוברת ''מעגל החגים'' [תל"י ,עמ' ]98על הכרזת המדינה והקשר של ב"ז הרצל ודוד בן-גוריון להכרזה זו. •מענה על השאלות המופיעות בדף. 22 דוד בן גוריון, ראש ממשלת ישראל, ויקישיתוף ב .דמויות – נושא בחירה לילדי כתה א' או ב': .3הראי"ה – הרב אברהם יצחק הכהן קוק נספר לילדים על הראי"ה:הרב קוק [ ]1869-1935עלה לארץ מליטא עוד לפני קום המדינה .הוא הבין את חשיבות הציונות ועודד וטיפח את החלוצים -האנשים שהתיישבו בארץ ישראל ,הקימו בה ישובים ועסקו בחקלאות ובבנייה. רוב בוני הארץ [החלוצים] היו חילונים ,ולכן מעטים היו הרבנים שתמכו בהם .אבל הרב קוק הבין את חשיבות המעשים שלהם והגיע לא"י כדי להיות לרב העיר יפו והמושבות – בהם גרו בוני הארץ הציונים .הרב קוק עודד אותם ,עזר להם לפתור בעיות שקשורות למצוות התלויות בארץ ,שהן מצוות הקשורות לתוצרת החקלאית של א"י ושלא התקיימו בשנות הגולה. הרב קוק יזם מסע למושבות ,ויצא שלוש פעמים בראש משלחת רבנים לישובים החדשים כדי לפגוש את החלוצים ,לדבר על אהבת ישראל ועל קיום מצוות ולהביא לקרוב לבבות .הרב קוק היה הרב הראשי של ירושלים. הצעות לפעילות: •ניתן להמחיז עם הילדים את פגישת הרב קוק עם החלוצים ולרקוד יחד. •ניתן לכתוב מכתב המתאר את ביקורו של הרב קוק במושבה :יחסו החם לחלוצים ועידוד ההתיישבות. 23 הרב אברהם יצחק הכהן קוק [הראי"ה], ויקישיתוף ג .החלוצים ' -אני בניתי בית בארץ ישראל' •נספר לילדים על החלוצים והחלוצות שהגיעו לארץ ישראל ובנו אותה :הם הגיעו לכאן לבדם, ללא משפחה ,לארץ קשה ,חמה ולא מפותחת כשהם נחושים להקים כאן בית ליהודים ולבנות ישובים ,דרכים וכל מה שנדרש כדי לאפשר חיים מסודרים .הם עבדו קשה בתנאים קשים כדי להקים כאן ישובים ,לפתח את הערים ולגדל גידולים. •נמנה יחד עם הילדים מה נדרש כדי להקים בית :הן במובן האישי [חומרי גלם ,בנאים ואנשי מקצוע ,קירות ,רצפה וכד'] והן במובן הלאומי [מים לשתייה ולהשקיה ,חקלאות ,הכנת מזון , הגנה על הישובים ,מערכת בריאות ,גני ילדים ובתי ספר וכד' – בהתאם לגיל הילדים ניתן לצמצם או להרחיב]. •נסביר את משמעות המילה 'חלוץ' :חלוץ הוא הראשון ,מי שפועל לפני הכלל ,הוא הראשון שעושה ואחריו באים אנשים נוספים שהחלוץ התחיל עבורם משהו חדש. • ילדי גן :נעסוק בנושא באמצעות השיר 'ארץ ישראל שלי' של דתיה בן דור [מיליםומנגינה]. •אחרי לימוד השיר נפרוש משטח חום על רצפת הגן [או מפת א"י ,אם הילדים מבינים את ההפשטה שבמושג 'מפה'] ונחלק לילדים אביזרים המתאימים לשיר [פטישי פלסטיק ,מעדרים, משפכים להשקיה ,כלי נגינה וכד']. •בכל חלק מהשיר יקומו הילדים שבידיהם החפץ המתאים וידגימו כיצד הם בונים את א"י :בבניה, בנטיעה ,בסלילת כבישים ,בשיר וכד'. •נשאל מדוע הבניה כוללת שיר ומה ההבדל בין השיר לשאר הפריטים המופעים בשיר. •נסביר את החשיבות של בנייה תרבותית :בא"י קמה לתחיה השפה העברית ,ולמרות העבודה הקשה החלוצים גם כתבו שירים לילדים ולמבוגרים ,סיפורים וגם עסקו במוסיקה ובציור .כמו למשל ציוריו וסיפוריו של נחום גוטמן. • יצירה :מומלץ לחזור מספר פעמים על השיר .ניתן לשלב פריטים שהילדים ציירו :מעדר ,כביש, בית ,פרח ,עץ ,כאשר במהלך השיר הילדים מוסיפים לא"י את הציורים שלהם. 24 בונים חומה סביב הקיבוץ .עלייה לקרקע ,קיבוץ אלונים 1938 צילוםGovernmentPressOffice : ג .המשך -החלוצים ' -אני בניתי בית בארץ ישראל' יצירה בקבוצות קטנות :בעקבות השיר נשוחח בכל פעם עם קבוצה קטנה של ילדים [ ]4-6על השיר ונצייר בעקבות השיר .נחשוב ביחד מה יש בארץ ישראל שנבנה כפי שמתואר בשיר :בתים ,כבישים, חורשות ,גנים ,מגרשי משחקים ,חנויות ,גשרים ,מגדלים ,פנסים ועוד. לילדי כתה א' :מדרש תמונה -נציג בפני הילדים תמונות שונות של חלוצים :בחקלאות ,בהקמת משקים ,בבניה ובהקמת שכונות ,ישובים ואת העיר תל אביב ,בסלילת כבישים ותמונות נוספות, כמו לדוגמה מהקמתה של המושבה חדרה .רצוי להשוות למראה של העיר חדרה כיום[ .ר' תמונות בהמשך] נדגיש כי החלוציות המשיכה גם לאחר קום המדינה – כאשר עולים רבים יושבו באזורי מדבר ואזורי גבול וחיו בתנאים קשים ,באוהלים ובפחונים :למשל במצפה רמון שבדרום ובנהריה שבצפון. •נברר בעזרת הילדים מה מתואר בתמונה אחת או בשתי תמונות– מי הם האנשים ,היכן הם נמצאים ובמה הם עוסקים .ננסה לשער האם העבודה הייתה קשה ,מדוע הם החליטו לעסוק בה ומה הם הקימו בסופו של דבר. •נזכיר לילדים את המושג 'חלוץ'. •נתחלק לקבוצות וכל קבוצה תספר את ספורה של תמונה אחת. •הילדים יציירו תמונת המשך – כיצד התקדמה העבודה ,או מה עשה החלוץ בהמשך היום ,או כיצד נראה המקום היום. לילדי כתה ב''ָ :אנּו נִ ְהיֶה ָה ִראׁשֹונִ ים'' -נחזור ונזכיר את נושא החלוצים ונלמד את השיר ָ'אנּו נִ ְהיֶה ָה ִראׁשֹונִ ים' [ארבעת הבתים הראשונים] נעזר בתמונות של חלוצים [ר' הפעילות לכתה א'] •נדגים את מעשיהם על החלוצים על פי השיר ונברר במשותף – מה בנו החלוצים ,מה עבודה הרבה שהייתה להם. •נכתוב שאלות שהיינו רוצים לשאול חלוץ על חייו מעשיו. •נצייר ציור המתאר את חיי החלוצים .ניתן לשלב 'בלוני' קומיקס המלווים מחשבות של החלוצים. 25 צילום© ronsho : המשך -החלוצים ' -אני בניתי בית בארץ ישראל' – תמונות ילדים עולים חדשים מתימן בשלג במעברת ראש העין 1951 צילוםGovernmentPressOffice : 26 חלוצים בקיבוץ ניר עם 1949 צילוםGovernmentPressOffice : חברת קיבוץ השלושה בסיבוב שמירה 1936 צילוםGovernmentPressOffice : 27 מעברת קסטינה 1950 ,היום העיר קריית מלאכי ארכיון פרטי – עזרא מורד ,ויקישיתוף משפחת עולים חדשים בביתה החדש במעברה בתל-אביב 1949 צילוםGovernmentPressOffice : 28 עולים חדשים מגרמניה בונים חומה בקיבוץ אלונים 1946 צילוםGovernmentPressOffice : ד' .התקווה' – ההמנון הלאומי מילות 'התקווה' מנוקדות עם הסבר קצר באתר מ .החינוך. ילדי הגן :נסביר מהו המנון לאומי – שיר שמתאר את עם ומדינה .בישראל נקרא ההמנון 'התקווה'. •נתאר מתי שרים את ההמנון :כשמגיע שר או ראש ממשלה לביקור .בארץ אחרת ,כשזוכים במדליה בתחרות ספורט מטעם המדינה ,בטקסים [נזכר בטקס יום הזיכרון] וכד' . •אנו מכבדים את המדינה בכך שאנו עומדים בזמן שירת 'התקווה'. •נסביר מדוע נקרא ההמנון 'התקווה' – הוא מבטא את תקוותם של יהודים לחזור לארץ ישראל ולהקים בה מדינה. •נלמד לשיר את 'התקווה'. כתה א' :נרענן את זיכרונם של הילדים באשר למושג 'המנון לאומי' ולהיותו מייצג של מדינה. •נתמקד במושג התקווה וברלבנטיות שלו :מהי התקווה המובעת בהמנון? •למה אנו מקווים היום – מה היינו רוצים לאחל מדינת ישראל? •מומלץ לרשום את התקוות של הילדים והאיחולים ולקשט בהם את הכתה. כתה ב' :נתמקד בהבנה של מילות 'התקווה'. •מה נמצא בלבב [לב]? •מדוע העין צופה לציון? – ומה משמעות המילים [ציון ,צופיה]? •מדוע העין צופה לכיוון מזרח [ניתן לקשר לתפילה לכיוון מזרח]? •ניתן להיעזר בפעילות המקוונת באתר אמי"ת יסודי. •פעילות סיכום :מענה על השאלות בחוברת ''מעגל החגים'' [תל"י ,עמ' ,]97בנוגע להמנון המדינה. 29 צילוםSteluma : ה .לוח הלאום •נכתב בהשראת הסדנה לחינוך מיוחד ,מכללת דוד ילין .צו פיוס מודה לצוות הסדנה על הרשות לעשות שימוש ברעיונות שפותחו בסדנה. לכתות א'-ב' -לוח הלאום הנמצא בכל כתה מכיל סמלים משמעותיים הקשורים ללאום ולמדינה – סמל המדינה ,תמונות של ראש הממשלה ,נשיא המדינה ,מילות התקווה ,דגל ישראל ,מפת ישראל ותמונתו של בנימין זאב הרצל. לרוב זהו לוח סטאטי שאינו בא לידי ביטוי באופן פעיל בחיי הכתה .אנו שואפים להפוך אותו ללוח דינאמי ומשמעותי ובכל קבוצת גיל לשוב ולהתייחס אליו. כתה א' – תמונת ראש הממשלה -נסביר מה תפקידו של ראש הממשלה ונציג את שמו של ראש הממשלה הנוכחי .נקשר בין הביטוי 'ראש ממשלה' לגוף – מדוע הוא הראש? במה זה מתבטא? •נכין כותרת מקרטון [ארגז וכד'] לתמונת רה"מ. •הילדים יקשטו בקבוצות את המסגרת ובכל פעם נחליף מסגרת. •נבקש מהילדים לחפש במרשתת תמונות של רה"מ באירועים פרטיים ומשפחתיים [כילד ,עם הוריו ואחיו ,עם בני ילדיו ,בטיול במסיבה משפחתית וכד']. •הילדים יציגו את התמונה שבחרו בפני הכתה והתמונות יתלו כחלק מלוח הלאום ,כשהן מתחלפות והילדים מלווים אותן בכיתוביות קצרות המסבירות את התמונה. כתה ב' – כותרת ללוח הלאום – נציג בפני הילדים את לוח הלאום ונשאל מה משותף לכל הסמלים והתמונות שמוצגים על הלוח. •נבקש מהילדים לתת כותרת ללוח [לדוגמה – ישראל שלי ,ישראל שלנו ,המדינה שלי ,וכד']. •נבקש מהילדים לעצב כותרת מפריטים שמייצגים עבורם את ישראל [דגלים ,תמונות משפחתיות ,אוכל ישראלי ,יונה ,מטבעות וכד']. •נתלה את הכותרות כתערוכה ומדי פעם נחליף את כותרת הלוח לכותרת של תלמיד/ה. •נתלה לצד הדגל יצירות שהכינו הילדים בהשראת דגל ישראל [ר' בהמשך]. 30 צילוםmaxnathans : ז .דגל ישראל •לגננת ולמורה :הסבר קצר על דגל ישראל באתר משרד החינוך. פעילות: •נסביר כי לכל מדינה דגל המיצג אותה בטקסים ובאירועים. •נזכר בצורתו של דגל ישראל. •נסביר כי המגן דוד הוא סמל יהודי –נסביר מהו סמל [ר' עלון י' בטבת והקשר לסמל המדינה]. גן -נבחן את צורתו של הדגל ונצייר אותו. •נשיר שירים העוסקים בדגל :כל הארץ דגלים ,הדגל שלי. כתה א' – נרענן את זיכרונם של הילדים באשר למשמעות דגל ישראל. •נשיר שירי דגלים ונרקוד [ר' פעילות לגן]. כתה ב' – נעסוק בבחירת הסמלים שבדגל: •פסי כחול – מזכירים את הפסים בטלית. •פסי כחול – מזכירים את חציית ים סוף כשבני ישראל יצאו ממצרים •נשאל – מדע נבחרו דווקא הטלית ויציאת מצרים? •איך הם קשורים אלינו ולמדינת ישראל? •מגן דוד – סמל יהודי מאוחר יחסית [המאה ה – ]14-הרחבה בלקסיקון לתרבות יהודית •דוגמאות לשימוש בסמל מגן הדוד בתנועה הציונית ובישראל -כאן. •מומלץ לצרף ללוח הלאום דגל קטן [דף ]A4מנוילן ועליו אותו דגל בדיוק חתוך כך שנוצרות 'דלתות' בפסים ובמגן דוד .הילדים יכולים 'לפתוח' את הדלת ולקרוא הסבר על משמעות הפסים והמגן דוד. •חוברת ''מעגל החגים'' :נקרא בחוברת ''מעגל החגים'' [תל"י ,עמ' ,]96את דבריו של דוד וולפסון ונסביר אותם יחד. •יצירה ' -הדגל שלי' :הילדים יציירו ציור הקשור לדגל ישראל – או דגל שלהם ובו תוספת /שינוי לדגל הקיים ,או תמונת דגל במקום משמעותי עבורם [בית ,עם החברים ,הילד עצמו מניף דגל וכד']. 31 צילוםzeevveez : ח .מפת ישראל בכל שכבת גיל נעסוק במפת ישראל בהתאם ליכולתם של הילדים כאשר אחד המוקדים הוא המיקום האישי והמשפחתי של הילדים במפה; מאחר ומפה היא סמל מופשט למקומות קונקרטיים, נעסוק בה באופן מדורג. גן -מפת ישראל – מקומות שקשורים אלי •נציג את מפת ישראל ונברר האם הילדים יודעים מה מצויר. •נסביר לשם מה אנו זקוקים למפה – מפה היא כמו רמזור – או כמו תמרורים – היא מסמנת דברים כדי שנוכל למצוא את מקומנו. •נוכל להדגים זאת באמצעות מבנה הגן – כדי למצוא פינה בגן ,אפשר להסביר איך להגיע אליה, ואפשר לשרטט את צורת החדר ,לסמן היכן הדלת והחלונות ,ובסימן מוסכם לסמן את פינת המשחקים . •נמצא את מקום הישוב שלנו על המפה. •נבחין בצבע הכחול המסמן מים – נבדוק היכן הים התיכון ,היכן ים המלח ,היכן הכנרת. •נבקש מהילדים לספר האם היו באחד מהמקומות הללו. •נבקש מהילדים [בעזרת ההורים] להביא תמונות של טיול שטיילו במסגרת המשפחה ,לציין עליו את שמם ואת מקום הטיול ונמשוך חוט מהמקום לתמונה וכך ייווצר מארג של חוטים המקשרים בין המפה לטיולים ולילדים. כתה א' -מפת ישראל – מקומות שקשורים אלי ואל משפחתי •נרענן את זיכרונם של הילדים באשר לשאלה מהי מפה ומה היא מסמנת [ר' פעילות לגן]. •נסמן על המפה את מקום הישוב שלנו וכן עיר /ישוב מרכזי הקרוב אליו והקשור לעולמם של הילדים. •נסמן על המפה את בירת ישראל ירושלים ,תוך שאנו לומדים את המושג 'בירה'. •נדגיש כי ירושלים נמצאת קרוב לאמצע המפה – בלב ישראל ,במרכז ישראל. •נבקש מכל ילד להכין כרטיסיה ובה הוא מצייר את תמונתו ,כותב את שמו ,כותב את עיר הולדתו והיכן מתגוררים הסבים והסבתות. •הכרטיסיות יתלו סביב הלוח וכל ילד יקבל מס' חוטים ונעצים וימשוך [בעזרת המורה] חוטים מהמקומות שציין בכרטיסייה ,לבין המפה. 32 ח .המשך -מפת ישראל כתה ב' -מפת ישראל –מיקום הישוב ,עיר בירה ,צבעים במפה ,היכרות עם מקום •נרענן את זיכרונם של הילדים באשר לשאלה מהי מפה ומה היא מסמנת [ר' פעילות לגן ולכתה א']. •נסמן במפה הכללית היכן ממקום הישוב ,היכן ממוקמת עיר הבירה ירושלים. •נחלק לכל ילד/ה צילום שחור-לבן של מפת ישראל. •נעקוב אחר הצבעים במפה ונלמד את משמעותם – הבדלי גובה מסומנים בצבעים שונים: •כחול – מאגר מים. •חום – אזור הררי .ככל שהחום כהה יותר האזור גבוה יותר. •צהוב – אזור בגובה בינוני [=גובה פני הים]. •ירוק – אזור בגובה נמוך .הירוק כהה יותר ככל שהאזור נמוך יותר. •נבחין כי אזור ים המלח ,הנמוך ביותר בעולם ,הוא ירוק כהה. •נבדוק האם הישוב שלנו נמצא במקום גבוה או נמוך. •הילדים יתבקשו להכין מפה צבעונית על הדף שקיבלו – הם יכולים לעשות זאת באמצעות פלסטלינה ,צבעים ,קולג' של פיסות נייר עיתון ונייר צבעונים בצבעים המתאימים. •נבחר במשותף [או כעבודה אישית] מקום אחד על המפה – ישוב או אתר [ים המלח ,כנרת, החרמון וכד'] .נלמד עליו במשותף ונסמן אותו על המפה .לצד המפה יכתבו התלמידים מדוע בחרו במקום הנבחר – יוסיפו מעט מידע [ 5דברים על המקום ]...וכן יוסיפו צילומים אישיים או כאלה שנמצאו במרשתת הנוגעים למקום הנבחר. 33 צילוםMagnesMuseum : פעילות לקבוצת המפגש: בקבוצת המפגש ניתן לעסוק בנושאים הבאים: 1 .1מנהגים וטקסים ביום העצמאות 2 .2השיר 'ונמשכת שיירה' א .מנהגים וטקסים ביום העצמאות •נשוב ונזכר עם הילדים כיצד נראים הרחובות ביום העצמאות :דגלים נתלים ברחובות ועל בתים ומבני ציבור. •נברר מדוע חשוב לנו לתלות דגלים – מה זה מראה? –אווירה חגיגית ושונה ,זו הארץ שלנו ואנו מקשטים אותה. •נתמקד במנהג השאת המשואות בערב יום העצמאות: •נספר כי הטקס נערך בכל שנה בכניסת יום העצמאות ,בערב. •הטקס נערך בהר הרצל – נסביר מהו המקום ונקשר לדמותו של הרצל. •נברר עם הילדים האם הם צפו בטקס וכדאי לשקול הראות חלק ממנו ,ולצפות בו במשותף. •נספר כי לטקס מגיעים ראשי המדינה והצבא ובכל שנה משיאים בו 12משואות ,כמספר שבטי ישראל. •נספר כי ישנם ישובים בהם מקיימם טקס מקומי בסגנון הטקס הלאומי וגם בהם משיאים משואות. •נזכיר לילדים את השאת המשואות על ראשי ההרים בראשי חודשים [ר' עלון ראש חודש] •נספר על תרגילי הסדר שעורכים חיילים ויוצרים צורות – מנורת שבעת הקנים ,מגן דוד וכד'. מומלץ לצפות בסרטון המציג את תרגילי הסדר. •נספר כי בטקס מקובל לשלב ריקודי עם. •נלמד לרקוד במשותף ריקוד עם. •כתות א-ב' -נספר כי בכל שנה נבחרים משיאי המשואות סביב נושא שנתי כמו – מים ,נשים וכד'. •נביא דוגמאות מטקס השנה הנוכחית ונספר על פועלם של מספר משיאי משואות. •נביא בפני הילדים את נוסח הדברים שאומרים משיאי המשואות. •נחשוב ביחד –לכבוד מה היינו רוצים להשיא משואות? •יצירה :נכין משואות מגלילי נייר ומנייר צבעוני – הצעה באתר קסם היצירה. •נערוך טקס משותף של השאת משואות. 34 ב .השיר 'ונמשכת שיירה' נעסוק בשיר 'ונמשכת שיירה' [מילים ומנגינה] מאת עלי מוהר בהדרגה ,בהתאם לגיל הילדים: גן -נלמד את שני הבתים הראשונים של השיר ונשיר במשותף. •נסביר את המילים 'מלשונות רבות דיברנו' ונבקש מהילדים לספר על קרובי משפחה שמדברים בשפות נוספות חוץ מעברית. •נשאל את הילדים האם הם מכירים ארצות מהם הגיעו בני משפחותיהם לישראל. •נזכר כיצד האיכרים והחלוצים עמלו בפרך [ונסביר את המושג] •נברר יחד איזו שיירה ממשיכה. •נסביר מהו הכוח של שיירה לעומת קבוצה מפוזרת ,ונדגים באמצעות הילדים. •לדוגמה :הילדים יתבקשו לבצע משימה [כמו איסוף חפצים ,או ציור כמה שיותר דגלי ישראל בזמן קצוב ,כיחידים וכקבוצה .נוכל להשוות בין ההספק הקבוצתי לזה ש ליחידים] •נרקוד בשיירה. צילוםzeevveez : 35 ב .המשך -השיר 'ונמשכת שיירה' כתה א' -נוסיף לשני הבתים הראשונים שני הבתים הבאים. •נסביר את המילים 'ביצות' ו'-ישימון' ונספר על הקושי של החלוצים בהתמודדות עם הביצות והמדבר. •נספר על דימונה ודגניה – שתי צורות ישוב שונות – הקיבוץ הראשון ועיירה של מתיישבים עולים שהגיעו למדבר . •נספר על ההתמודדות של אנשי הקיבוץ הראשונים ואנשי העיירות הראשונות. •נמחיז בניית ישוב. •נספר על תחיית השפה העברית – על הקשיים של מחיי השפה העברית ,ההתנגדות לדיבור בעברית ששימשה לרוב כשפת קודש ועל המילים שהיו חסרות בעברית הקדומה ונוספו :אווירון, גלידה ,בובה. •ננסה לחשוב על דוגמאות נוספות של חפצים שנדרש להמציא להם מילים [מכונית ,מילון ,ועוד] •נשיר ונרקוד. כתה ב' -נשיר את השיר במלואו ונרענן את זיכרונם של הילדים באשר לבתים שכבר נלמדו. •נסביר מיהו 'הזקן' ומה היה החזון שלו לגבי הנגב. •נסביר את הקושי שבהתיישבות בנגב ואת גודלו של הנגב ביחס לשאר מדינת ישראל. •נקשר למה שלמדנו על דמותו של בן גוריון. •נסביר את הביטוי 'יהום הסער'. • יצירה :נבקש מהילדים לצייר ציור המתאר את השיר [או חלק ממנו] •נערוך חידון [אפשר בקבוצות] :נציג פריט או תמונה ונבקש מהילדים למצוא לאיזה חלק של השיר הוא קשור ולצטט [לדוגמה :אותיות א'-ב' ,בן גוריון ,חלוצים ,נגב ,שיירה וכד']. 36 עולים מאתיופיה יורדים מהמטוס ,מבצע שלמה ,1991 ,צילוםGovernmentPressOffice : פעילות לקבוצת התפילה: בקבוצת התפילה נעסוק בנושאים: א. ב. הלכות ומנהגי יום העצמאות תפילה לשלום המדינה הלכות ומנהגי יום העצמאות •נסביר לילדים כי יום העצמאות נחשב ליום חג. •נשאל מדוע ,לדעתכם ,נחשב כך יום העצמאות? •נבקש מהילדים לציין מזיכרונם במה מיוחד יום העצמאות כיום חג. •נספר על הלכות החג :הדלקת נרות •תפילה חגיגית בבית הכנסת – נוהגים ללבוש כחול-לבן. •יש קהילות שמקיימות טקס הבדלה בין יום הזיכרון ליום העצמאות :נחשוב יחד בין מה מבדילים. •נספר כי בתפילת ערבית תוקעים בשופר ונזכר מתי עוד תוקעים בשופר. כתה א' -נציע תפילה משלנו לכבוד יום העצמאות ונכתוב אותה. נציג בפני הקבוצה את התפילות השונות ונתלה בכתה ,על לוח קבוצת התפילה. כתה ב' -נלמד את 'שיר המעלות' [מזמור קכו]. •נספר את הרקע לכתיבת המזמור :שיבת ציון מבבל והחזרה לא"י [ 583לפנה"ס]. •נספר כי החוזרים היו מאושרים לחזור לארץ והרגישו שחלומם התגשם – 'היינו כחולמים'. •נתעכב על המילים'ִ :הגְ ִּדיל ה' לַ ֲעׂשֹות ִע ָּמנּו ָהיִינּו ְׂש ֵמ ִחים' •מה ה' עשה עמנו? •מדוע אנו שמחים? •נסביר את המילים ַ'הּז ְֹר ִעים ְּב ִד ְמ ָעה ְּב ִרּנָ ה י ְִקצֹרּו'. •נקשר בין המילים הללו לפועלם של החלוצים – לישובים שקמו בקושי ובעמל וכעת הם פורחים. •נלמד לשיר את 'שיר המעלות' במנגינת 'התקווה' כמקובל בתפילת יום העצמאות. 37 צילום© ronsho : ב .תפילה לשלום המדינה •התפילה לשלום המדינה נקבעה ע"י הרבנות הראשית עם קום מדינת ישראל. •התפילה נאמרת בבתי הכנסת בכל שבת וכן ביום העצמאות: •התפילה במלואה – כאן. גן וכתה א' -נתמקד בשורות הראשונות ונשיר אותם יחד. כתה ב' - •נסביר מהי ' ֶא ְב ָרה' – מלשון ֵ'א ֶבר' ,כנף של ציפור .הקב"ה מגן עלינו כמו שציפור פורשת את אברתה על גוזליה. •נקשר בין אברת הציפור לסמל השלום שלנו – יונה ולהמשך התפילה והבקשה לשלום. •נוסיף תפילה משלנו -נצייר ונכתוב אותה •יצירה :נכין יונת שלום ,הצעה – כאן. מקור -מתוך התפילה לשלום המדינה: אשׁית ְצ ִמ ַיחת גְ ֻּאלָ ֵּתנּו. ְגֹואלֹוָ ,ב ֵּרְך ֶאת ְמ ִדינַ ת י ְִש ָׂר ֵאלֵ ,ר ִ ּש ַׁמיִם ,צּור י ְִש ָׂר ֵאל ו ֲ ָא ִבינּו ֶש ַׁב ָ ּ ׁלֹומָך. ָהגֵ ן ָעלֶ ָיה ְב ֶּא ְב ַרת ַח ְס ֶדָּךְּ ,ופרֹׂש ָעלֶ ָיה ֻסכַ ּת ְש ֶ [מתוך סידור התפילה ,תפילה ליום העצמאות] 38 צילוםJonathanGropp : תכניות הלימוד של החינוך המשותף ,צו פיוס פיתוח תכניות חינוכית לחינוך המשותף •עמותת צו פיוס מפתחת תכניות לימוד ייחודיות. •החוברות כוללת: – –מתן מידע ורקע לגננות ולמורות. – –התאמת הנושאים לעקרונות החינוך המשלב. – –יצירת תכנים המותאמים לקבוצות הזהות השונות. בשנה"ל תשע"ד-תשע"ה פותחו 21חוברות תוכן לגילאי גן ,כתות א'–ב'-ג': • 15חוברות בנושאי חגים ומועדים :ראש השנה ,יום הכיפורים ,סוכות ושמחת תורה ,ראשי חודשים ,י' בטבת, חנוכה ,ט"ו בשבט ,פורים ,פסח ,ספירת העומר ול"ג בעומר ,שבועות ,יום הזיכרון לשואה ולגבורה ,יום הזיכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות ושבועות. •חוברת מתווה לחינוך המשלב – עקרונות ויישום •מפגשי בוקר – תכנים ,פעילויות ותהליך •''בוקר שיר'' – פעילויות לקבוצת המפגש בנושא שירה עברית •''הנשים והאנשים שעשו היסטוריה'' – תרבות עולם :על דמויות מופת היסטוריות שתרמו לאנושות [בפיתוח]. •פרשת שבוע – בראשית [ההמשך בפיתוח] •סיכום השתלמות למורות ולגננות •לדוגמה – ר' עלון יום הזיכרון לחללי צה"ל ויוםהעצמאות בעמ' 11ואילך. •חוברות בפיתוח – שנה"ל תשע"ה :תפילה ,הלכה ודינים לילדי קבוצת התפילה ,תרבות ישראל לילדי קבוצת המפגש. 39 מידע על דרכי העבודה החינוכית בחינוך המשותף ,צו פיוס •הצוות הפדגוגי של צו פיוס מורכב ממנחות בעלות ניסיון רב בהנחיית מסגרות חינוכיות ובהובלת מסגרות שכאלה במסגרת החינוך המשותף. •המנחות נפגשות עם הצוותים בשטח אחת לשבועיים ופועלות בתיאום ,עדכון ושיתוף פעולה עם מנהלי בתי הספר וכן עם המפקחות במקום. •כחודש לפני כל חג ומועד נשלח לצוותים עלון בנושאי מעגל השנה ,המכילים אפשרויות שונות לבחירה. •הצוותים קוראים ודנים עם מנחת צו פיוס ויחד יוצרים תכנית המותאמת לצרכי הצוות והמסגרת באופן ייחודי. •בכל תחילת שבוע נשלח אל הצוותים עלון העוסק בפרשת השבוע ומציע אפשרויות שונות לפעילות ,בהתאם לגילם של הילדים ובורח הקולות המגוונים של מסגרות ''צו פיוס''. 40 מידע על דרכי העבודה החינוכית בחינוך המשותף ,צו פיוס •השתלמויות בית ספריות והשתלמויות ארציות בנושאי החינוך המשותף ופדגוגיה מיטבית .לדוגמה :דרכים שונות לסיפור תורה או מדרש – איך עושים את זה ,הצעות לפתיחת בוקר ,טקסים ומסיבות בחינוך המשותף ועוד. •התוכן המרכיב את תכניות הלימודים מגיע מניסיונן של המנחות ,מתיעוד תהליכים ארוכי שנים בחינוך המשותף שלא עלו עד-עתה על הכתב ,משיתופי פעולה ,בין השאר עם רשת רבס"ק – רשת של בתי ספר יהודים ברחבי העולם המלמדת ילדים ממגוון זהויות וכן יש בה פיתוח מקורי. •ליווי ארגוני ופדגוגי של גנים ,בתי ספר ומסלולים משותפים. •בחירה :תכני העלונים עשירים ומאפשרים בחירה המתאימה למסגרות השונות ולקבוצות שונות ,וכן מאפשרים גיוון וריענון לצוותים החינוכיים. 41 42 43 צו פיוס החינוך המשותף לחילונים ,דתיים ומסורתיים פשוט לחיות יחד צו פיוס ,המלך גו'רג' 43ירושלים ,טלפון ,02-6215353 :פקס02-5638694 : [email protected]
© Copyright 2024