ספר אורות הקודש של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצק"ל

‫הקדש‬
‫אורות‬
‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬
‫‪www.hebrewbooks.org‬‬
‫ע״י חיים תשס״ט‬
‫מאת‬
‫הרב אברהם יצחק הבחן קוק‬
‫זלהיה‬
‫מאמרות‬
‫עשרה‬
‫ושבעה שערים‬
‫חלק ראשון‬
‫ח כ מ ת‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫ה ק ד ש‬
‫‪V‬‬
‫~‬
‫בעריבת‬
‫דוד כהן‬
‫יו״ל ע״י האגודה להוצאת ספדי הדאי״ה קוק דל‬
‫ידושלם‬
‫תד״צח‬
‫צואת‬
‫־‬
‫לא‬
‫לכנותו‬
‫‪T‬‬
‫־־‬
‫בשום‬
‫הרב‬
‫‪T‬‬
‫—‬
‫תארים‬
‫בשער‬
‫הספר‬
‫הנדיבה שרת פיגא וואלפאוו ע״ה‬
‫שעזרה להוצאת הספר‬
‫נפטרה עש״ק׳ ט״ן אלול תרצ״ה‬
‫תכן הענינים‬
‫כתב יד הרב זללה״ה‪.‬‬
‫הקדמה‪.‬‬
‫מערכת אורות הקודש‪.‬‬
‫שער ראשון‪ :‬חכמת הקודש‬
‫מערכת חכמת הקודש‪.‬‬
‫סדר א‪ .‬ח כ מ ת ה א מ ת‬
‫הכוללת‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫חכמת הקודש הפועלת‬
‫א‬
‫ב‪.‬‬
‫דעת הקודש מ מ ק ו ר החיים‬
‫ב‬
‫ג‪.‬‬
‫טוב חכמת הקודש‬
‫ג‬
‫ד‪.‬‬
‫האמת ה נ ת ב ע ת מכל‬
‫ה‪.‬‬
‫הקריאה לסודיות‬
‫ו‪.‬‬
‫ה א ר ת מעשה ב ר א ש י ת ומעשה מ ר כ ב ה ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ד‬
‫‪.‬‬
‫ה‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫הסודיות הכוללת‬
‫ט‬
‫ח‪.‬‬
‫שלום הדעות‬
‫יא‬
‫ט‪.‬‬
‫השלום הפנימי‬
‫יג‬
‫י‪.‬‬
‫ע ר ך מלחמת הדעות‬
‫יד‬
‫יא‪.‬‬
‫ע ר ך הנגודים‬
‫טו‬
‫יב‪.‬‬
‫עצם המחשבות ה ש ו נ ו ת‬
‫טז‬
‫יג‪.‬‬
‫יסוד כל המחשבות‬
‫יז‬
‫סדר ב‪ .‬א י ח ו ד ה נ ג ל ה‬
‫והנסתר‪.‬‬
‫יד‪.‬‬
‫ת ב י ע ת האיחוד ה ר ו ח נ י ‪.‬‬
‫כא‬
‫סו‪.‬‬
‫האיחוד ה ר ו ח נ י ב ע ת י ד‬
‫כב‬
‫טז‪.‬‬
‫איחוד ה ת ו ר ה והנבואה‬
‫כג‬
‫יז‪.‬‬
‫איחוד רוח הנבואה וההלכה‬
‫יח‪.‬‬
‫איחוד ההלכה והאגדה‬
‫כה‬
‫יט‪.‬‬
‫יציאה מ ת ל מ ו ד ל ת ל מ ו ד‬
‫כח‬
‫כ‪.‬‬
‫הכמוס והגלוי מ א ו ר ה ת ו ר ה‬
‫כט‬
‫כא‪.‬‬
‫איחוד החבוי והגלוי‬
‫ל‬
‫כב‪.‬‬
‫הכמוס ה ג מ ו ר בגלוי‬
‫לג‬
‫כג‪.‬‬
‫גבול ה נ ס ת ר והגלוי‬
‫לד‬
‫כד‪.‬‬
‫בעלי ה נ ס ת ר והנגלה‬
‫כה‪.‬‬
‫מהגלוי הפרטי ל נ ס ת ר הכללי‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫כד‬
‫לו‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫לח‬
‫תוכן‬
‫ח‬
‫סדר ג‪ .‬א י ח ו ד‬
‫הכללות‬
‫ה ענ י נ ים‬
‫והפרטות‪.‬‬
‫מא‬
‫ההסתכלות הכללית‬
‫כו‪.‬‬
‫מב‬
‫כז‪.‬‬
‫התגלות פרטית ו כ ל ל י ת ‪.‬‬
‫כח‪.‬‬
‫ההופעה ה מ ק ו ר י ת והפרטיות‬
‫כט‪.‬‬
‫צפית הכלליות והפרטיות‬
‫מד‬
‫ל‪.‬‬
‫דעת כללית ובינה פ ר ט י ת‬
‫מד­‬
‫מג‬
‫‪.‬‬
‫מו‬
‫לא‪.‬‬
‫ת כ ו נ ת הרכוז והפזור‬
‫לב‪.‬‬
‫התכונה הכללית והפרטית‬
‫‪.‬‬
‫מז‬
‫לג‪.‬‬
‫צמצום המקצועות‬
‫מט‬
‫לד‪.‬‬
‫הכוללים ובעלי המקצוע‬
‫נ‬
‫לה‪.‬‬
‫כללות התורה והמקצועות‬
‫נא‬
‫לו‪.‬‬
‫החכמות ו ש ר ש ן ה ע ל י ו ן ‪.‬‬
‫נב‬
‫לז‪.‬‬
‫מ ה ש ו ר ש לענפים‬
‫נכ‬
‫לח‪.‬‬
‫מהפרטים לערכים כלליים‬
‫נג‬
‫לט‪.‬‬
‫מ ה מ ק ו ר י ו ת אל הפרטים‬
‫נד‬
‫מ‪.‬‬
‫מהסתכלות כללית לפרטית‬
‫מא‪.‬‬
‫בהירות הנשמה והידיעות‬
‫נו‬
‫מב‪.‬‬
‫חכמה ובינה‬
‫נז‬
‫מג‪.‬‬
‫מ ו ש ג י ם פ נ י מ י י ם וחיצוניים‬
‫נח‬
‫מד‪.‬‬
‫ההכרה הפנימית והחיצונית‬
‫מה‪.‬‬
‫ההתגלות והציורים הגלויים‬
‫איחוד‬
‫סדר ד‪.‬‬
‫מדע‬
‫הקודש‬
‫נה‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫נח‬
‫נט‬
‫והחול‬
‫מו‪.‬‬
‫מדע הקודש והחול‬
‫סג‬
‫מז‪.‬‬
‫יסוד החול לקודש‬
‫סד‬
‫מח‪.‬‬
‫יסוד מדע הקודש והחול‬
‫סד‬
‫מט‪.‬‬
‫כח ההשכלה הנגלית לקודש‬
‫‪.‬‬
‫סה‬
‫נ‪.‬‬
‫ע ר ך השכל הטבעי לקודש‬
‫סו‬
‫נא‪.‬‬
‫השפעת הקודש והחול ‪.‬‬
‫סז‬
‫נב‪.‬‬
‫מ ק ו ד ש לחול ומחול לקודש‬
‫‪.‬‬
‫סח‬
‫נג‪.‬‬
‫מימין לשמאל ו מ ש מ א ל לימין •‬
‫סס‬
‫נד‪.‬‬
‫מעלית ל ת ח ת י ת ו מ ת ח ת י ת לעלית‬
‫ע‬
‫נה‪.‬‬
‫א ו ר י ש ר ו א ו ר חוזר‬
‫עא‬
‫נו‪.‬‬
‫ע ש ר ת עסקי המחשבה ‪.‬‬
‫עג‬
‫נז‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫עג‬
‫חמשת ד ר כ י הלמוד‬
‫תוכן‬
‫הענינים‬
‫מ‬
‫נח‪.‬‬
‫גילוי ו ב י ר ו ר‬
‫ער‪.‬‬
‫נט‪.‬‬
‫ה ת ב ו נ נ ו ת והסתגלות‬
‫עד‪.‬‬
‫ס‪.‬‬
‫עכול רוחני‬
‫עי‬
‫סא‪.‬‬
‫סכלות מעט‬
‫עו‬
‫סב‪.‬‬
‫דרכו של רב ה מ מ ו נ א סבא‬
‫עח‬
‫סג‪.‬‬
‫טיול ויחוד‬
‫עט‬
‫סדר ה‪ ...‬א ו ר‬
‫הרזים‪.‬‬
‫סד‪.‬‬
‫ק ר י א ה להסתכלות עליונה‬
‫פג‬
‫סר­‬
‫דעת קדושים‬
‫שד‬
‫סו‪.‬‬
‫פעולת הידיעות הסודיות‬
‫סו‬
‫םז‪.‬‬
‫ההתעלות ברזים‬
‫פז‬
‫סח‪.‬‬
‫המיוחדים לרזים‬
‫פח‬
‫סט‪.‬‬
‫השמירה ממכשול בנסתרות‬
‫פט‬
‫ע‪.‬‬
‫טוהר חכמת האמת‬
‫צ‬
‫עא‪.‬‬
‫ש מ ח ת חכמת האמת‬
‫צא‬
‫עב‪.‬‬
‫יסוד ה א ו ש ר‬
‫עג‪.‬‬
‫א ו ר הרזים והפלוסופיא האלהית‬
‫צב‬
‫י‬
‫צא‬
‫עד‪.‬‬
‫הבחנת טעם הקודש והחול‬
‫צג‬
‫עה‪.‬‬
‫הקבלה ה מ ע ש י ת והעיונית‬
‫צד‬
‫עו‪.‬‬
‫מ ג מ ת חכמת הרזים‬
‫צה‬
‫עז‪.‬‬
‫שלילת ההשפעה הזרה‬
‫עח‪.‬‬
‫ע ר ך ה ה כ ר ו ת הפנימיות‬
‫עט•‬
‫מגמת הפנימיות‬
‫צז‬
‫פ‪.‬‬
‫שלטון הפנימיות והחיצוניות‬
‫צז‬
‫פא‪.‬‬
‫הפגת ש כ ר ו ן החיצוניות‬
‫צח‬
‫פכ‪.‬‬
‫א מ ו נ ת ה נ ס ת ר והעצמיות‬
‫צם‬
‫פג‪.‬‬
‫המעין הכמוס‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫צה‬
‫צו‬
‫פד‪.‬‬
‫א מ ו נ ת הקבלה והבינה ה פ נ י מ י ת‬
‫ק‬
‫קא‬
‫פה‪.‬‬
‫הקבלה וההשערה ה פ נ י מ י ת‬
‫קא‬
‫פו‪.‬‬
‫ודאות הקבלה ו ה ש ע ר ו ת י ה‬
‫קב‬
‫פז‪.‬‬
‫יסוד ההשערה ה ר ז י ת‬
‫קג‬
‫פח‪.‬‬
‫ההכרה ה ר ז י ת ה א י ן ־ ס ו פ י ת‬
‫קד‬
‫פט‪.‬‬
‫הרזיות ה פ ר ט י ת‬
‫קד‪.‬‬
‫צ‪.‬‬
‫ה מ ס ת ו ר י ו ת והבינה‬
‫קו‬
‫י‬
‫תוכן‬
‫הענינים‬
‫צא‪.‬‬
‫דקדוקי חכמת הרזים‬
‫קז‬
‫צב‪.‬‬
‫א ר ח ו ת הבטוי הרזי‬
‫קז‬
‫צג‪.‬‬
‫שפת הרזים‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫קח‬
‫צר‪.‬‬
‫מעין הרמזים‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫קט‬
‫צה‪.‬‬
‫תוכן הרמז‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫קט‬
‫צו‪.‬‬
‫י ר א ת המשלים הגשמיים‬
‫צז‪.‬‬
‫המשלים הרזיים‬
‫קי‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫קי‬
‫‪.‬‬
‫צח‪.‬‬
‫ש מ י ר ת ש פ ת הרזים‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫קיא‬
‫צט‪.‬‬
‫מגן המחשבה הרזית‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫קיב‬
‫ק‪.‬‬
‫סגולת ת ו ר ת הרזים‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫קיב‬
‫קשב‬
‫סדר ו‪.‬‬
‫היהודים‪.‬‬
‫קא‪.‬‬
‫נגלה‪ ,‬נ ס ת ר ויהודים‬
‫‪.‬‬
‫קטו‬
‫קב‪.‬‬
‫דממה וקשב‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫קטז‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫קג‪.‬‬
‫פלאי השמות‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫קיז‬
‫קד‪.‬‬
‫יחוד ה ש מ ו ת‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫קיח‬
‫קה‪.‬‬
‫השמות ו ה ת מ ו ר ו ת‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫קיט‬
‫קו‪.‬‬
‫התקון ביהודים‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫קיט‬
‫קז‪.‬‬
‫מ ג מ ת היהודים‬
‫קח‪.‬‬
‫העבודה ה ר ז י ת‬
‫קט‪.‬‬
‫בעלי העבודה‬
‫קי‪.‬‬
‫תחית הכובה‬
‫קכ‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫קכג‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫קכד‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫קיא‪ .‬העליה לדעות התעלומה‬
‫קיב‪.‬‬
‫קיג‪.‬‬
‫קיד‪.‬‬
‫ק ש ב ההרגשות הסמויות‬
‫קטו‪ .‬ע ר פ ל י‬
‫סדר ז‪.‬‬
‫קכה‬
‫נסתרות עצמיות ומקריות‬
‫התכונה ה ע ר ם ל י ת‬
‫התגלות‬
‫קכו‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫קלג‬
‫המעין ה ר ו ח נ י ב א ר ץ י ש ר א ל‬
‫קיח‪ .‬השסע הרזי ב כ נ ס ת ישראל‬
‫קיט‪ .‬מ ד ת גלוי אליהו‬
‫קפ‬
‫קכט‬
‫הקודש‪.‬‬
‫קטז‪ .‬ח כ מ ת הקודש ב א ר ץ י ש ר א ל‬
‫קיז‪.‬‬
‫קכז‬
‫קכח‬
‫ז ה ר ‪.‬‬
‫אור‬
‫קכב‬
‫ה ת נ ו צ צ ו ת רוח הקודש‬
‫קכא‪ .‬ה ת ג ל ו ת ה א ו ר ה ה פ נ י מ י ת‬
‫קלד‬
‫‪.‬‬
‫קלה‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫קלו‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫קלז‬
‫קלח‬
‫תוכן‬
‫הע נינים‬
‫יא‬
‫קבב‪ .‬גלוי הרזים ב ד ו ר האחרון‬
‫קכג‪ .‬מ ג מ ו ת הרזים‬
‫‪.‬‬
‫קמא‬
‫‪.‬‬
‫קכד‪ .‬מ ג מ ת התגלות הרזים‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫קמא‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫קמב‬
‫קמג‬
‫קבה‪ .‬החול ב א ס פ ק ל ר י א של קודש‬
‫‪.‬‬
‫קבו‪ .‬ההשקפה הטבעית של הקודש‬
‫‪.‬‬
‫קכז‪ .‬בנין הקודש והחול‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫קכח‪ .‬תקון הרוח והחומר‬
‫קל‪.‬‬
‫נגוהות מאופל‬
‫קלא‪ .‬ה ת ג ל ו ת הכחות הגנוזים‬
‫קלב‪ .‬כמיהה להתגלות‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫קמו‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫קמז‬
‫‪.‬‬
‫קמח‬
‫קכט‪ .‬א ו ר העתיד וההוה‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫קמג‬
‫קמה‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫קמט‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫קמט‬
‫קלג‪ .‬ג ב ו ר ת ההופעה הכללית‬
‫קנ‬
‫קלד‪ .‬ה ת נ ו צ צ ו ת א ו ר ו של משיח‬
‫קנא‬
‫קלה‪ .‬צמיחת א ו ר הנבואה‬
‫קלו‪.‬‬
‫ה א ר ת החיים העליונה‬
‫קלז‪.‬‬
‫עת תחית הקודש‬
‫קלח‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫קנב‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫קנג‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫קנה‬
‫‪.‬‬
‫קנז‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫שער שני‪ :‬הגיון הקודש‬
‫מעדכת הגיון הקודש‪.‬‬
‫סדר א‪ .‬ה ה ו פ ע ה ה נ ש מ ת י ת ‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ההופעה כ ש ר י ד הנבואה‬
‫‪.‬‬
‫קסז‬
‫ב‪.‬‬
‫התגלות היצירה‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫קסט‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הנשמה ה י ו צ ר ת‬
‫ד‪.‬‬
‫שטף היצירה ה נ ש מ ת י ת‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫קעב‬
‫ה‪.‬‬
‫הנהרה ה נ ש מ ת י ת‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫קעד‬
‫ו‪.‬‬
‫התגלות תדירית‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫קעה‬
‫ז‪.‬‬
‫ק ש ב החזון‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫קעו‬
‫ח‪.‬‬
‫הזיק ה פ נ י מ י‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫קעז‬
‫ט‪.‬‬
‫חופש היצירה ה פ נ י מ י ת‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫קעח‬
‫י‪.‬‬
‫ש י ע ו ר כח היצירה‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫יא‪.‬‬
‫היצירה והלמוד‬
‫יב‪.‬‬
‫הופעת ה א מ ת והלמוד‬
‫יג‪.‬‬
‫החדוש והנלמד‬
‫קע‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫קעח‬
‫‪.‬‬
‫קעט‬
‫‪.‬‬
‫קעט‬
‫קפ‬
‫תוכן‬
‫יב‬
‫יד‪.‬‬
‫יסוד החדוש‬
‫טו‪.‬‬
‫ש ר ש החדוש‬
‫טז‪.‬‬
‫צמיחת המחשבות‬
‫יז‪.‬‬
‫הכרת‬
‫חע נ י נ י ם‬
‫קס‬
‫קסא‬
‫קפב‬
‫ע ר ך הנשמה‬
‫קפג‬
‫הנשמה‬
‫קפד‬
‫יח‪.‬‬
‫התגלות‬
‫יט‪.‬‬
‫כבוד הנשמה‬
‫כ‪.‬‬
‫ב ר ק י המחשבה‬
‫כא‪.‬‬
‫זהר הנשמה‬
‫קפה‬
‫קפו‬
‫‪.‬‬
‫קפז‬
‫קפח‬
‫הברקות‬
‫והפסקות‬
‫כג‪.‬‬
‫הזרמים‬
‫ממעל ו מ ת ח ת ל ה כ ר ה‬
‫כד‪.‬‬
‫פגישת‬
‫הזרמים‬
‫ה ת נ ו ע ה והמנוחה‬
‫כב‪.‬‬
‫כר­‬
‫שאיפת‬
‫כו‪.‬‬
‫גדולת חסרון המנוחה‬
‫כז‪.‬‬
‫חבלי יצירה‬
‫‪.‬‬
‫קפט‬
‫ק*‬
‫קצא‬
‫‪.‬‬
‫קצב‬
‫קצג‬
‫כח‪.‬‬
‫צ ע ר היצירה‬
‫קצה‬
‫כט‪.‬‬
‫מצער לעונג‬
‫קצז‬
‫ל‪.‬‬
‫מ צ ע ר לעדן‬
‫קצח‬
‫לא‪.‬‬
‫עצב הגאולה ה נ ש מ ת י ת‬
‫קצם‬
‫לב‪.‬‬
‫גאולת ה י צ י ר ה ה נ ש מ ת י ת‬
‫ר‬
‫הודאות‬
‫ב‪.‬‬
‫המקורית‪.‬‬
‫לג‪.‬‬
‫שאלת‬
‫לד‪.‬‬
‫מדרגות‬
‫לה‪.‬‬
‫הערכים הודאיים הפנימיים‬
‫רט‬
‫לו‪.‬‬
‫מ ד ת הודאות‬
‫רי‬
‫ודאות המסתכלים הפנימיים‬
‫רי‬
‫לז‪.‬‬
‫הודאות ה מ ק ו ר י ת‬
‫הודאות‬
‫לח‪.‬‬
‫ב י ר ו ר הודאות‬
‫לט‪.‬‬
‫ש ל י ל ת הספקות‬
‫רה‬
‫רז‬
‫‪.‬‬
‫ריא‬
‫ריא‬
‫מ‪.‬‬
‫זריחת הודאות והעתיד ‪.‬‬
‫ריב‬
‫מא‪.‬‬
‫הודאות הכללית וההשערות‬
‫ריג‬
‫מכ‪.‬‬
‫ההשערות הנשגבות‬
‫דיד‬
‫‪.‬‬
‫מג‪.‬‬
‫ה א פ ש ר המצוי‬
‫מד‪.‬‬
‫ממעל ל א פ ש ר ו ת ו נ מ נ ע ו ת‬
‫והמציאות‬
‫מה‪.‬‬
‫המושכל‬
‫מו‪.‬‬
‫הידיעה העליונה ב מ צ י א ו ת‬
‫ריד‬
‫רטו‬
‫רטו‬
‫רטז‬
‫תוכן‬
‫הופעת‬
‫מז‪.‬‬
‫הענינים‬
‫ריז‬
‫הציורים האפשריים‬
‫מח‪.‬‬
‫גודל העולמים ה ה ש ע ר י י ם‬
‫ריח‬
‫מט‪.‬‬
‫הודאות והתוכן‬
‫ריט‬
‫נ‪.‬‬
‫המושגים הנשגבים מהמדע‬
‫רכ‬
‫ג‪.‬‬
‫העליון‪.‬‬
‫הדמיון‬
‫נא‪.‬‬
‫א ו ר הדמיון‬
‫נב‪.‬‬
‫מ ע ל ת הדמיון‬
‫נג‪.‬‬
‫רכה‬
‫רכז‬
‫‪.‬‬
‫רכח‬
‫החלומות הגדולים‬
‫נד‪.‬‬
‫הדמיון‬
‫כ א ס פ ק ל ר י א של המציאות‬
‫רכט‬
‫נה‪.‬‬
‫ע ר פ ל י הדמיון‬
‫‪.‬‬
‫רלא‬
‫נו‪.‬‬
‫פ ע ו ל ת השינה‬
‫‪.‬‬
‫רלב‬
‫נז‪.‬‬
‫כח המדמה‬
‫נח‪.‬‬
‫ע ו ש ר הדמיון‬
‫‪.‬‬
‫נט‪.‬‬
‫הדמיון והשכל‬
‫רלד‬
‫ס‪.‬‬
‫ה ת א ח ד ו ת הדמיון והשכל‬
‫דלה‬
‫סא‪.‬‬
‫הבסיס ה ד מ י ו נ י והשכל‬
‫דלה‬
‫סב‪.‬‬
‫צורת‬
‫רלג‬
‫רלג‬
‫הדמיון והשכל‬
‫רלו‬
‫סג‪.‬‬
‫הדמיון והאמת ‪.‬‬
‫רלז‬
‫סד‪.‬‬
‫מ ק ו ר הדמיון והשכל‬
‫רלט‬
‫סה‪.‬‬
‫צפית הדמיון והשכל‬
‫רמ‬
‫סו‪.‬‬
‫ת ע ו פ ת השכל והדמיון ‪.‬‬
‫רמא‬
‫סז‪.‬‬
‫מ ה ל ך הדמיון והשכל‬
‫‪.‬‬
‫רמב‬
‫סח‪.‬‬
‫פ ג י ש ת הדמיון והשכל‬
‫‪.‬‬
‫רמג‬
‫סט‪.‬‬
‫ה ת נ ו צ צ ו ת הדמיון והשכל‬
‫רמד‬
‫ע‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫הערכים‬
‫השתוות‬
‫הרגש‪,‬‬
‫אחדות‬
‫הרוחניות‬
‫עא‪.‬‬
‫אחדות‬
‫עב‪.‬‬
‫הבחינות‬
‫הרוחניות‬
‫רמה‬
‫השכל‬
‫והדצון‪.‬‬
‫רמט‬
‫רנ‬
‫עג‪.‬‬
‫העכול ה ר ו ח נ י‬
‫רנא‬
‫עד‪.‬‬
‫מזוג השכל ו ה ר ג ש‬
‫רנא‬
‫עדי‪ .‬ה ר כ ב ת השכל ו ה ר ג ש‬
‫עו‪.‬‬
‫עז‪.‬‬
‫עדן השכל ו ה ר ג ש‬
‫הרגש‬
‫ועבודת השכל‬
‫דנב‬
‫רנב‬
‫רנג‬
‫תוכן‬
‫יד‬
‫הענינים‬
‫רנד‬
‫גבול הרגש והשכל‬
‫עח‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫רנה‬
‫חליפות חיי הרגש והשכל‬
‫רנז‬
‫מאורות‬
‫עט‪.‬‬
‫פ‪.‬‬
‫השכל והרגש‬
‫רנט‬
‫פא‪.‬‬
‫אחדות‬
‫פכ‪.‬‬
‫אחדות השכל והרצון‬
‫רסא‬
‫רצון‪ ,‬שכל ומדות‬
‫רםב‬
‫פג‪.‬‬
‫שכלית ורצונית‬
‫פד‪.‬‬
‫הדעת והרצון‬
‫‪.‬‬
‫רסג‬
‫פה‪.‬‬
‫והאופי‬
‫‪.‬‬
‫רםג‬
‫השכל‬
‫רםד‬
‫הדמיון והמעשים‬
‫פו‪.‬‬
‫הדמיון והרצון ‪.‬‬
‫רסד‬
‫רסה‬
‫רסה‬
‫פז‪.‬‬
‫העלאת‬
‫פח‪.‬‬
‫הטבע‪ ,‬הרצון והדמיון‬
‫‪.‬‬
‫פט‪.‬‬
‫ההכשרה לרוח הקודש‬
‫‪.‬‬
‫צ‪.‬‬
‫האחדות בהשגות הקודש‬
‫מעלות‬
‫;‪.‬‬
‫רסו‬
‫הנבואה‪.‬‬
‫צא‪.‬‬
‫מ ע ל ו ת רוח הקודש‬
‫רסט‬
‫צב‪.‬‬
‫רוח הקודש והשכל‬
‫ער‬
‫צג‪.‬‬
‫התלבשות‬
‫צד‪.‬‬
‫רוח הקודש‬
‫רוח הקודש‬
‫‪.‬‬
‫ונבואה‬
‫הנבואה‬
‫רעא‬
‫רעב‬
‫צה‪.‬‬
‫תכונת‬
‫צו‪.‬‬
‫הנבואה הפועלת‬
‫רעד‬
‫צז‪.‬‬
‫דעת עליון‬
‫רעה‬
‫צח‪.‬‬
‫הוד הנבואה ונצחה‬
‫רעו‬
‫רעג‬
‫צט‪.‬‬
‫ה ב ר ק ת הנבואה וההופעה ה מ ת מ ד ת‬
‫רעז‬
‫ק•‬
‫קא‪.‬‬
‫נבואה של א ס פ ק ל ר י א המאירה‬
‫רעח‬
‫מדת‬
‫א ס פ ק ל ר י א המאירה‬
‫רעט‬
‫קב‪.‬‬
‫זיהרא עילאה‬
‫‪.‬‬
‫רפא‬
‫קג‪.‬‬
‫שמונה‬
‫מדרגות‬
‫רפב‬
‫קד‪.‬‬
‫שלשת‬
‫מ ד ר ג ו ת הקודש‬
‫רטג‬
‫הענינים‬
‫תוכן‬
‫טו‬
‫כרך שני‬
‫מאמר ראשון‪ :‬הקודש הכללי‬
‫מערכת הקודש הכללי‪.‬‬
‫סדר א‪ .‬ה ק ו ד ש ה כ ל ל י‬
‫העצמי‪.‬‬
‫רצג‬
‫א‪.‬‬
‫הקודש העצמי‬
‫ב‪.‬‬
‫ההגות הכמוסה‬
‫רצז‬
‫‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הקדושה העליונה הכללית‬
‫רצח‬
‫ד‪.‬‬
‫חיי הקדושה‬
‫שב‬
‫ד­‬
‫ר ש מ י הקודש‬
‫ו‪.‬‬
‫ת ו ס פ ו ת הקדושה‬
‫שד‬
‫ז‪.‬‬
‫עדן הקדושה‬
‫שה‬
‫ח‪.‬‬
‫דומית הקדושה ה כ ל ל י ת‬
‫שז‬
‫ט‪.‬‬
‫הקדושה באדם ו ב י ש ר א ל‬
‫שט‬
‫י‪,‬‬
‫כשרון הקדושה ב י ש ר א ל‬
‫שי‬
‫יא‪.‬‬
‫ה ת פ ש ט ו ת א ו ר הקודש באדם‬
‫שיא‬
‫יב‪.‬‬
‫ה ת פ ש ט ו ת הקדושה בהוה‬
‫שיב‬
‫יג‪.‬‬
‫הקודש בעולם‬
‫שיג‬
‫התנוצצות‬
‫‪ .:‬ע ו ל ם‬
‫יד‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫הקודש‬
‫שג‬
‫והשכל‪.‬‬
‫א מ ת י ו ת הקודש ו צ ר כ ו ‪.‬‬
‫טו‪.‬‬
‫ישות הקודש‬
‫טז‪.‬‬
‫שיז‬
‫‪.‬‬
‫שיח‬
‫בנין הקודש‬
‫שכ‬
‫יז‪.‬‬
‫עולם הקודש והחול‬
‫שכא‬
‫יח‪.‬‬
‫ה ר מ ת החול ל ק ו ד ש‬
‫שבא‬
‫יט‪.‬‬
‫ה ת ע ל ו ת הכל לקודש‬
‫שכב‬
‫כ‪.‬‬
‫בנין החול לקודש‬
‫שבג‬
‫כא‪.‬‬
‫קדושה מ ח ר ב ת ובונה‬
‫ככ‪.‬‬
‫מ ע ר כ ו ת הקודש ו ה ח ו מ ר‬
‫שכה‬
‫מ ל ח מ ת ה ק ו ד ש והטבע ‪.‬‬
‫שכז‬
‫כג‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫כד‪.‬‬
‫גבורת‬
‫כה‪.‬‬
‫אחוד ה ר ו ח נ י ו ה ג ו פ נ י ב ק ו ד ש‬
‫כו‪.‬‬
‫נצחון ה ק ו ד ש בעולם‬
‫הקודש‬
‫שכד‬
‫שכח‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫של‬
‫שלג‬
‫תוכן‬
‫טז‬
‫העגינים‬
‫מאמר שני‪ :‬החיות העולמית‬
‫מערכת החיות העולמית‪.‬‬
‫‪ .‬ה ח י ו ת ה א לה י ת‬
‫א‪.‬‬
‫העולמית‪.‬‬
‫שמא‬
‫החיות האלהית העולמית‬
‫השסע העליון‬
‫כ‪.‬‬
‫שמב‬
‫‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫שסע החיים‬
‫שמד‬
‫ד‪.‬‬
‫ההתאמה לשפע אין סוף‬
‫שמה‬
‫ה‪.‬‬
‫ההקשבה העליונה‬
‫שמו‬
‫ו‪.‬‬
‫ה ק ש ב ת שסע התעלומה‬
‫שמו‬
‫ז‪.‬‬
‫חיי האותיות‬
‫שמז‬
‫ח‪.‬‬
‫אותיות רוחניות‬
‫שמח‬
‫ט‪.‬‬
‫המעין המלולי‬
‫שמט‬
‫י‪,‬‬
‫השפעת האדם בעולם‬
‫יא‪.‬‬
‫צ ר ו ר החיים והדבקות‬
‫שנג‬
‫יב‪.‬‬
‫זיו החיים‬
‫שנה‬
‫נשמת‬
‫‪.:‬‬
‫‪.‬‬
‫שנא‬
‫העולם‪.‬‬
‫יג‪.‬‬
‫נ ש מ ת העולם‬
‫יד‪.‬‬
‫נפש ההויה‬
‫שס‬
‫ט ו‪.‬‬
‫האצילות האלהית‬
‫שסא‬
‫טז‪.‬‬
‫נ ש מ ת העולם הפועלת‬
‫‪.‬‬
‫שנט‬
‫‪.‬‬
‫שסב‬
‫יז‪.‬‬
‫נ ש מ ת החיים ה מ ר כ ז י י ם‬
‫שסג‬
‫יח‪.‬‬
‫רוח החיים ו מ ק ו ר ו‬
‫שסד‬
‫יט‪.‬‬
‫ה ב ל ת י גבולי והגבוליות‬
‫שסה‬
‫כ‪.‬‬
‫חיי החיים‬
‫שסו‬
‫כא‪.‬‬
‫התכונה ה א ו ר ג נ י ת‬
‫שסז‬
‫ככ‪.‬‬
‫ההבנה ה א ו ר ג נ י ת‬
‫שסח‬
‫כג‪.‬‬
‫ההשקפה ה ש ר ש י ת‬
‫שסט‬
‫כד‪ .‬מקור‬
‫שע‬
‫הכשרונות‬
‫כה‪.‬‬
‫נ ש מ ת האדם והברואים ‪.‬‬
‫שעא‬
‫כו‪.‬‬
‫חטיבת דצח״מ ‪.‬‬
‫שעג‬
‫כז‪.‬‬
‫א ו מ ץ ה ש ד ר ו ת ה נ מ ו כ ו ת והעליונות‬
‫שעה‬
‫כח‪.‬‬
‫כט‪.‬‬
‫הרוח ה ה מ ו נ י והאצילי‬
‫רוח‬
‫החיים והרצון‬
‫‪.‬‬
‫שעו‬
‫שעח‬
‫תוכןהעניגים‬
‫ל‪.‬‬
‫הרצון הגלוי ו ה נ ס ת ר‬
‫יץ‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫שפ‬
‫לא‪.‬‬
‫רצון העולם‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫שפא‬
‫לב‪.‬‬
‫יסוד העולם‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫שפב‬
‫חיים‬
‫סדר ג‪.‬‬
‫העולם‪.‬‬
‫עד‬
‫לג‪.‬‬
‫חזיון החיים והעתיד‬
‫לד‪.‬‬
‫הכל שוטף ושואף‬
‫לה‪.‬‬
‫השאיפה העליונה‬
‫לו‪.‬‬
‫התשוקה ל מ ק ו ר החיים‬
‫לז‪.‬‬
‫ש א י פ ת הנצח‬
‫לח‪.‬‬
‫הטל העליון‬
‫לט‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫שפה‬
‫‪.‬‬
‫שפו‬
‫‪.‬‬
‫שפז‬
‫‪.‬‬
‫שפח‬
‫‪.‬‬
‫שפט‬
‫שצ‬
‫א ו ר החיים‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫שצא‬
‫מ‪.‬‬
‫חזיון המות‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫שצב‬
‫מא‪.‬‬
‫ה ש ח ר ו ר מ י ר א ת המות‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫שצג‬
‫מב‪.‬‬
‫חיים עד העולם‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫שצז‬
‫מאמר שלישי‪ :‬האחדות הכוללת‬
‫מעדכת האחדות הכוללת‪.‬‬
‫סדר א‪ .‬ה א ח ד ו ת ה א ל ה י ת‬
‫א‪.‬‬
‫אחדות ההויה‬
‫כ‪.‬‬
‫האחדות והשווי‬
‫הכוללת‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תה‬
‫תז‬
‫ג‪.‬‬
‫ה ו פ ע ת כללות ההויה‬
‫‪.‬‬
‫תח‬
‫ד‪.‬‬
‫האחדות הכוללת האלהית‬
‫תט‬
‫ה‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ה א ו ש ר האלהי הכולל‬
‫תיא‬
‫ו‪.‬‬
‫ההשקפה האלהית ה כ ו ל ל ת‬
‫תיג‬
‫ז‪.‬‬
‫ה ס ר ת פחד ההגשמה‬
‫תטז‬
‫ח‪.‬‬
‫ה ר ב ו י האחדותי‬
‫תיז‬
‫ט‪.‬‬
‫היחוד העליון‬
‫חיט‬
‫י‪,‬‬
‫יחוד ההויה ו מ ט ר ת ה‬
‫תכא‬
‫סדר ב‪.‬‬
‫אחדות‬
‫העולם‬
‫והתולדה‪.‬‬
‫יא‪.‬‬
‫גלוי האחדות‬
‫יב‪.‬‬
‫ה ת נ ו ע ה ה כ ל ל י ת וההשגחה‬
‫‪.‬‬
‫תכה‬
‫תכו‬
‫הענינים‬
‫תוכן‬
‫יג‪.‬‬
‫הכלליות ו ה פ ר ט י ו ת בדצח״מ‬
‫יד‪.‬‬
‫התנועה ה מ ש ו ת פ ת‬
‫טו‪.‬‬
‫אחדות התולדה ה א נ ו ש י ת‬
‫טז‪.‬‬
‫אחדות הנטיות ה ש ו נ ו ת‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫יז‪.‬‬
‫יח‪.‬‬
‫אחדות ה ר ו ח נ י ו ת ו ה ח מ ר י ו ת‬
‫ים‪.‬‬
‫התגלות העולם המאוחד ב א ר ץ ישראל‬
‫סדר ג‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תל‬
‫תלא‬
‫תלג‬
‫שכלול ה ר ו ח נ י ב ח מ ר י‬
‫ההכללה‬
‫‪.‬‬
‫תכח‬
‫תלה‬
‫‪.‬‬
‫תלו‬
‫‪.‬‬
‫תלז‬
‫‪.‬‬
‫העליונה‪.‬‬
‫כ‪.‬‬
‫ההתאחדות העליונה‬
‫‪.‬‬
‫כא‪.‬‬
‫אחדות האדם והעולם‬
‫כב‪.‬‬
‫אחדות המחשבה‪ ,‬הרצון והמציאות‬
‫כג‪.‬‬
‫ההתאגדות‬
‫כד‪.‬‬
‫מ ר כ ז י ו ת האדם בהויה‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תמב‬
‫‪.‬‬
‫תמד‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תמו‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תמז‬
‫‪.‬‬
‫תמט‬
‫‪.‬‬
‫הכללית‬
‫תמא‬
‫כה‪.‬‬
‫מ ס כ ת המרכזים‬
‫כו‪.‬‬
‫היחש אל הכל‬
‫תנ‬
‫כז‪.‬‬
‫ה ע ר ך הכולל‬
‫תנא‬
‫כח‪.‬‬
‫הבדלה והכללה‬
‫כם‪.‬‬
‫א ה ב ת עולם‬
‫ל‪.‬‬
‫שיר מרובע‬
‫לא‪.‬‬
‫ש ס ע ו ת המחשבה הכוללת‬
‫לב‪.‬‬
‫מ ע ל ו ת ההכללה‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תנג‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תנו‬
‫חנח‬
‫תם‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תסא‬
‫‪.‬‬
‫מאמר רביעי‪ :‬הטוב הכללי‬
‫מערכת הטוב הכללי‪.‬‬
‫סדר א‪.‬‬
‫הטוב‬
‫הכללי‬
‫האידיאלי‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫הטוב הכללי האידיאלי‬
‫ב‪.‬‬
‫הטוב הכללי העצמי‬
‫תסס‬
‫‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫האידיאל העליון‬
‫ד‪.‬‬
‫ה ת ג ל ו ת הטוב ב ה ש ק פ ת האחדות‬
‫ה‪.‬‬
‫ד ר ג ו ת ה ת ש ו ק ה לטוב והשגתו‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תעב‬
‫‪.‬‬
‫תעג‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תעא‬
‫תעו‬
‫ו‪.‬‬
‫מעוט ו ר ב ו י הטוב‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תעח‬
‫ז‪.‬‬
‫מ נ י ע ת הטוב ו מ ג מ ת ה‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תפא‬
‫תוכן‬
‫ח‪.‬‬
‫הטוב המוחלט והסוב ה מ ת ע ל ה‬
‫ט‪.‬‬
‫השאיפה לטוב‬
‫י‪.‬‬
‫הטוב וההודאה‬
‫סדר ב‪.‬‬
‫חענינים‬
‫עומק טוב‬
‫‪.‬‬
‫תסג‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫יא‪.‬‬
‫יב‪.‬‬
‫יסוד הטוב והרע‬
‫יג‪.‬‬
‫תפקיד ה ר ש ע ה‬
‫‪.‬‬
‫יד‪.‬‬
‫הרע העולמי המסודר‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫טו‪.‬‬
‫ה ש ק פ ת ה ר צ ו ן העור‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫טז‪.‬‬
‫יסוד הרצון העור‬
‫יז‪.‬‬
‫ה כ ר ת הטוב‬
‫ר ע ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תצג‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תצד‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תצר‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תצט‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תקא‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫יח‪.‬‬
‫יט‪.‬‬
‫שאיפות היאוש וההצלה‬
‫‪.‬‬
‫כא‪.‬‬
‫כב‪.‬‬
‫התעלות הרע לטוב‬
‫תקב‬
‫תקג‬
‫‪.‬‬
‫ה פ ר ד ת צביון הרע מהטוב‬
‫זיהרא עילאה‬
‫סדר ג‪.‬‬
‫תצא‬
‫‪.‬‬
‫ה ט ו ב י ש ב ט ו ב והגאולה מ ה ר ע‬
‫עדן‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תפז‬
‫ו ע ו מ ק רע‪.‬‬
‫עומק טוב ועומק‬
‫כ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תפה‬
‫‪.‬‬
‫תקר‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תקט‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תקיא‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תקיג‬
‫העתיד‪.‬‬
‫כג‪.‬‬
‫העתיד ה מ א ו ש ר ה ר ח ו ק‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תקיז‬
‫כד‪.‬‬
‫צפית הטוב העתיד‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תקיט‬
‫‪.‬‬
‫כה•‬
‫עדן העתיד‬
‫כו‪.‬‬
‫א ו ש ר העתיד בהוה‬
‫כז‪.‬‬
‫הנועם הכללי‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תקכא‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תקכב‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תקכג‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תקכד‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תקכה‬
‫‪.‬‬
‫תקכו‬
‫תקכז‬
‫תקכח‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫כח‪.‬‬
‫השמחה ה מ ק ו ר י ת‬
‫כט‪.‬‬
‫העונג העליון‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ל‪.‬‬
‫המצב ה מ א ו ש ר‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫לא‪.‬‬
‫הנועם והשלום‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫לב‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תוכן‬
‫כ‬
‫העניני ם‬
‫מאמר חמישי‪ :‬התעלות העולם‬
‫מערכת התעלות העולם‪.‬‬
‫סדר א‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ק ש ב התעלות העולם‬
‫ב‪.‬‬
‫החדוש התמידי ‪.‬‬
‫תקלג‬
‫תקלה‬
‫תקלו‬
‫ג‪.‬‬
‫התנועה הבלתי פוסקת‬
‫ד‪.‬‬
‫נ ש מ ת הכל המתעלה‬
‫תקלז‬
‫ה‪.‬‬
‫ההתעלות התמידית‬
‫תקלט‬
‫ו‪.‬‬
‫הירידה והעליה‬
‫תקמ‬
‫ז‪.‬‬
‫ד ר ג ו ת ההשתלשלות האצילית‬
‫תקמא‬
‫ח‪.‬‬
‫ה ש ת ל ש ל ו ת היצירה ו ת ש ו ק ת ה‬
‫תקמב‬
‫ט‪.‬‬
‫העלמת ההופעה ה י צ י ר י ת‬
‫תקמג‬
‫השבירה והשאיפה לתיקון‬
‫תקמד‬
‫‪.‬‬
‫תקמה‬
‫י‬
‫־‬
‫‪.‬‬
‫יא‪.‬‬
‫המוגבל והבלתי גבולי‬
‫יב‪.‬‬
‫הזמן‪ ,‬הגבול והשנוי‬
‫תקמה‬
‫יג‪.‬‬
‫ההתעלות הבלתי סופית ‪.‬‬
‫תקמו‬
‫יד‪.‬‬
‫יסוד ה ה ש ת ל מ ו ת וההשלמה‬
‫תקמז‬
‫טו‪.‬‬
‫ה ש ת ל מ ו ת ושלמות‬
‫טז‪.‬‬
‫ה ש ל מ ו ת המוחלטת וההתעלות‬
‫יז‪.‬‬
‫יח‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫שני ערכי השלמות‬
‫יחוד והתעלות‬
‫תקנ‬
‫‪.‬‬
‫תקנכ‬
‫•‬
‫ההתפתחות‬
‫יט‪.‬‬
‫תקמח‬
‫תקמט‬
‫המתעלה‪.‬‬
‫ת ו ר ת ההתפתחות‬
‫תקנה‬
‫כ‪.‬‬
‫השנויים העיקריים במחשבה החדשה‬
‫תקנו‬
‫כא‪.‬‬
‫השקפת ההתפתחות לעתיד‬
‫תקסא‬
‫כב‪.‬‬
‫התעלות הרצון והשכל האנושי‬
‫תקסב‬
‫‪.‬‬
‫תקםד‬
‫כג‪.‬‬
‫צביון ההשגחה‬
‫כד‪.‬‬
‫ת ו ר ת ההתפתחות וההשגחה‬
‫תקסה‬
‫כה‪.‬‬
‫ההשגחה הכללית והפרטית‬
‫תקסז‬
‫כו‪.‬‬
‫ר ז ההשגחה‬
‫תקםם‬
‫המגמה‬
‫סדד ג‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫העליונה‪.‬‬
‫כז‪.‬‬
‫המגמה העליונה‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תקעג‬
‫כח‪.‬‬
‫הידיעה ה מ ג מ ת י ת‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תקעה‬
‫תוכן‬
‫כט‪.‬‬
‫ל‪.‬‬
‫ה ע נ ינ י ם‬
‫ב ק ש ת התכלית ה מ ר כ ז י ת‬
‫‪.‬‬
‫מ ר כ ז העולם‬
‫כא‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תקעז‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תקעה‬
‫‪.‬‬
‫לא‪.‬‬
‫המגמות האידיאליות‬
‫‪.‬‬
‫תקעח‬
‫לב‪.‬‬
‫המגמה ה ח ב ר ו ת י ת המשיחית‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תקעט‬
‫לג‪.‬‬
‫גאולת האדם והעולם בעתיד‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תקפא‬
‫לד‪.‬‬
‫גאולת הרצון וההויה‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תקםג‬
‫לה‪.‬‬
‫גאולת המחשבה‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תקפד‬
‫לו‪.‬‬
‫ה ה ת פ ת ח ו ת והדלוגים‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תקפה‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תקפה‬
‫‪.‬‬
‫תקפו‬
‫לז‪.‬‬
‫מ ד ר ג ו ת העלויים‬
‫לח‪.‬‬
‫ההתעלות והאחדות הכוללת‬
‫לט‪.‬‬
‫התקון העליון‬
‫מ‪.‬‬
‫האידיאל העליון‬
‫מא‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫העלאת העולם‬
‫מב‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תקצ‬
‫‪.‬‬
‫תקצא‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫תקפח‬
‫תקפט‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫נספחות‪:‬‬
‫מקורות‪,‬‬
‫מפתח‪,‬‬
‫אחרית‬
‫מ ת ל מ ו ד ו מ ד ר ש י ם ‪ ,‬ס פ ר י קבלה ו מ ח ק ר‬
‫תורה נביאים וכתובים‪ ,‬ת פ ל ו ת ופיוטים‬
‫דבר‬
‫‪.‬‬
‫תקצה‬
‫‪.‬‬
‫תרמא‬
‫^‬
‫‪ C‬מ‪-‬׳ר‬
‫‪t‬‬
‫‪*, .,‬״ף‪:‬‬
‫‪f‬‬
‫^‬
‫(‬
‫^ ‪V, f‬״׳׳‬
‫‪ JS,‬לד״^זז^‬
‫‪--nfr>frHW‬׳‪ •''•fxfi»f‬׳׳‪/‬״יי ‪Nf‬‬
‫^•^ע‪££‬‬
‫י‬
‫מ‬
‫י‬
‫^ יי־ ‪ , W‬י׳(י ^‬
‫־׳'יי ‪ -‬י ׳ ^ י ־‬
‫י";׳־! " * ‪c o - n D M - J y‬‬
‫‪^.\4‬‬
‫\\<‪ % j‬נ[ מ י * ד ‪ ? V t‬״‪^ <f( «3‬זי״‪0‬זיי»>‬
‫‪'^) v‬י׳ י^'^ י "^‬‫דח‬
‫‪S T‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫^ ‪J l ^ U i j‬‬
‫^ כ נ ׳ יי׳^מ ^‪Ww>7‬‬
‫כי׳׳ק ה ר ב ‪ .‬ק ו ב ץ א ‪ /‬ד ף נ ״ ח‬
‫א ו ר ו ת הקודש‪ ,‬ע מ י ד פ‪-‬ג־פיד‬
‫ב״ה‬
‫עריכת‬
‫הקודש‬
‫אודות‬
‫נמשכת יותר‬
‫מי״ב שנה‪,‬‬
‫בבחינה רבה‪ ,‬ובמהדורות שונות‪.‬‬
‫משמונה‬
‫קובצי‬
‫כתי״ ק‬
‫לוקטו הפרקים‪ .‬כל פרק‬
‫ניתן ככתבו בשלמותו‪ ,‬בפני עצמו‪ ,‬או שנים מאותו קובץ כאחד‪,‬‬
‫בשים דיוח בין ענין לענין‪ ,‬וכותרות ראשי הפרקים‪.‬‬
‫שנויים‬
‫מועטים‬
‫באו‪,‬‬
‫משום דקדוקי לשון וענין‪,‬‬
‫והכל בהתיעצות והכרעת הרב זלה״ה‪.‬‬
‫כל‬
‫זה‬
‫עד‬
‫עמוד‬
‫ש ״ כ‪,‬‬
‫ב ד‪.‬קודש‬
‫הכללי‪.‬‬
‫מכאן ואילך יצא לאור לפי המהדורות הראשונות‪ ,‬שהיו לעיני הרב‪,‬‬
‫ובהתיעצות עם יורשיו ותלמידיו המובהקים‪.‬‬
‫חיות‬
‫חכמת‬
‫ה ק ו ד ש ‪ ,‬מיסודו של הרב זלה״ה‪ ,‬הבאה מתוך‬
‫מקורית‬
‫החכמה‬
‫נשמתית‬
‫עליונה‪ ,‬כגילוי חזון‪ ,‬מוצאה‬
‫הפנימית העברית‪ ,‬בבאור נגלה‪ ,‬המתקרב למדע הרוחני הכללי‪,‬‬
‫ונפתחת בשערי החכמה וההגיון‪ ,‬ח כ מ ת ה ק ו ד ש ‪ ,‬ה ג י ו ן ה ק ו ד ש ‪.‬‬
‫לריכוז‬
‫מחשבות‬
‫שירת‬
‫הקודש‬
‫שבמאמרי הרב‪,‬‬
‫הנוחים לקריאה וקשים להבנה‪ ,‬וזקוקים להעמקת העיון‪ ,‬המדויק‪,‬‬
‫מכונים‬
‫ראשי‬
‫הפרקים‪,‬‬
‫וה הקדמות‬
‫הקצרות‪,‬‬
‫כתכנית עקרי הענינים וסדרם‪,‬‬
‫על דעת‬
‫המלקט רהמעריך‬
‫מערכת‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫מתוד כתבי קודש הרב רוח אפינו זיע״א׳ שנכתבו‬
‫בלי חיבור׳ כמשא חזון יום יום׳ בצורה של אמרות גדולות׳‬
‫לוקטו אורות׳ וסודרו לפי יסודי תורתו׳ ח כ מ ת ה ק ו ד ש ׳‬
‫ו מ ו ס ר ה ק ו ד ש ׳ הכללי׳ המדיני׳ המשיחי•‬
‫ה ק ו ד ש היא שטה‬
‫חכמת‬
‫בתכונה מוסרית׳ פיוטית וסודית•‬
‫אלהית‬
‫שלמה׳‬
‫יסודי השטה האלהית הם‪:‬‬
‫ה ק ו ד ש הכללי׳ ה ח י ו ת ה ע ו ל מ י ת ׳ ה א ח ד ו ת ה כ ו ל ל ת ׳‬
‫הטוב ה כ ל ל י ׳ ה ת ע ל ו ת העולם•‬
‫מהם יוצאים יסודי מ ו ס ר ה ק ו ד ש ‪:‬‬
‫ה א ה ב ה ׳ ה ד ב ק ו ת ׳ ה ע נ ו ה ׳ השלום׳ ה ע ל א ת העולם•‬
‫ויסוד היסודות‪ :‬א ו ר ת ו ר ה ב י ש ר א ל •‬
‫וגולת הכותרת‪ :‬א ו ר ו‬
‫של‬
‫משיח •‬
‫?תיחת‬
‫ע^רים‬
‫שער‬
‫ראשון‬
‫חכמת הקןך?ט‬
‫מט ר כ ת‬
‫חכמת‬
‫חכמת‬
‫הקודש‬
‫היא חכמת האמת׳ הכוללת‬
‫הקודש׳‬
‫הדעות כולן׳ בשלום פנימי•‬
‫דרד חכמת הקודש היא‪ :‬איחוד ה נ ס ת ר ו ה נ ג ל ה ׳‬
‫הכללות‬
‫כיסוד‬
‫והפרטות׳‬
‫ומעבר‬
‫המתגלים‬
‫לאור‬
‫בתחית‬
‫מדע‬
‫הרזים׳‬
‫הקודש‬
‫הקודש‬
‫וקשב‬
‫בארץ‬
‫והחול׳‬
‫היחודים׳‬
‫הקודש•‬
‫חכמת‬
‫א‬
‫הקודש‬
‫ח‪5‬מת הקודש הפועלת‪.‬‬
‫א‬
‫ח כ מ ת הקודש‬
‫מהפכת‬
‫את‬
‫הרצון‬
‫היא נעלה מכל חכמה‪ ,‬בזה‪ ,‬שהיא‬
‫ה נ פ ש י ת של‬
‫והתכונה‬
‫לומדיה‬
‫לקרבם לאותה הרוממות שהיא בעצמה מתעצמת בה‪ .‬מה שא״כ‬
‫כל החכמות העולמיות‪ ,‬אף ע״פ שהן מציירות ענינים נשגבים‬
‫יפים ואציליים‪ ,‬אין להן אותה‬
‫התכונה‬
‫ה מ פ ע ל י ת ‪ ,‬להמשיך‬
‫את המהות העצמית של ההוגה בהן אל ערכן‪ ,‬ובאמת אין להן‬
‫יחש כלל ליתר הכחות והעצמיות של האדם‪ ,‬חוץ מכחו המדעי לבד‪.‬‬
‫וטעם הדבר הוא‪ ,‬כי כל עניני הקודש ממקור חיי החיים‬
‫הם‬
‫באים‪,‬‬
‫מיסוד החיים‬
‫המהוה‬
‫את הכל‪,‬‬
‫ויש בכח‬
‫התוכן‬
‫המקודש להוות המון ברואים לאין תכלית‪ ,‬לנטוע שמים וליםד‬
‫א‬
‫יץ׳‬
‫וק״ו להטביע צורה‬
‫חדשה‬
‫ומבולטת‬
‫הנפש ההוגה‪.‬‬
‫על‬
‫וכל המדעים של חול אין בהם זה הכח‪ ,‬כי הס אינם מחדשים‬
‫ומחוללים חדשות מצד עצמם‪ ,‬אלא הם מציירים ומציגים לפני‬
‫ההשקפה השכלית את מה שהוא נמצא במציאות‪ ,‬ועל כן אינם‬
‫יכולים גם לעשות את ההוגה בהם לבדיה חדשה‪ ,‬לעקור אותו‬
‫ולהעמידו‬
‫במצב של‬
‫מציאות‬
‫מעצמיות‬
‫תכונותיו הרעות‪,‬‬
‫חדשה‪,‬‬
‫טהורה וחיה באור החיים האמתיים‪ ,‬העומדים לעדי עד‪.‬‬
‫אורות הקודש ‪.1‬‬
‫ב‬
‫הקודש‬
‫אורות‬
‫דעת הקודש מ?<קו'ר החיים‪.‬‬
‫ב‬
‫הידיעה‬
‫מן העולם‬
‫והמציאות‪,‬‬
‫שבאה‬
‫מצד החול‪,‬‬
‫אינה עולה אפילו לחלק אחד מני רבבה בערך האמת‪ ,‬לעומת‬
‫הידיעה העמוקה של העולם והישות בכלל‪ ,‬ש ב א ה מ צ ד ה ק ו ד ש ‪.‬‬
‫כי אמתת המציאות והיש הגמור של הכל היא רק בהיות הכל‬
‫בא מצד ההופעה האלהית‪ ,‬מצד הסתעפות חיים וישות ממקור‬
‫החיים והיש‪ .‬שכל מה שמתגלה בתור עולם והויה הוא רק כעין‬
‫צל קלוש לגבי הישות הטהורה והאדירה שבמקור האלהי‪ .‬ונמצא‬
‫שכל ההון המדעי של האדם יעלה ברוממות פאר גדלו רק כשיאצר‬
‫ויחסן במקור הויתו‪,‬‬
‫מקור‬
‫שהיא דעת ד׳ ועזו‪,‬‬
‫הכרת‬
‫הכל‬
‫מצד‬
‫הכל‪.‬‬
‫אז‬
‫יתישרו כל ההדורים‪ ,‬מצד שרק אז‪ ,‬בהיות הגובה‬
‫העליון של המדע מתגלה‪ ,‬יחש המדע נערך בטבעו‪ .‬וכל זמן‬
‫שהעולם מתגלה רק ע״י צלליו הכהים‪ ,‬שהם השערת הכרתו מצד‬
‫צבעיו הבודדים והכרותיו החצוניות‪ ,‬כלא נחשב‪ ,‬לעומת ה ק נ י ן‬
‫המדעי‬
‫המוחלט‪,‬‬
‫שהוא דעת ד׳‪ ,‬המתבלט ע״י דעת העולם‬
‫בתור פועל ד‪ /‬שאל זה נשואות הן עיני כל חי‪ .‬וזה כל האדם‪,‬‬
‫כל המצוי‪ ,‬כל המוכר והנודע‪.‬‬
‫וכל עמל העולם ועילויי מדרגותיו הוא מכונן רק‬
‫כדי‬
‫שיבא האור העליון של המדעיות להתגלות בשטף מקור אמתתו‪.‬‬
‫חכמת‬
‫ג‬
‫הקודש‬
‫וכל המוסר הכללי והפרטי‪ ,‬כל הטבת ארחות החיים‪ ,‬אורח הצדקה‬
‫והישרות בחיי היחיד והכלליות‪ ,‬הכל תלוי הוא ועומד להגיע אל‬
‫מכון תמותו‪ ,‬ע״י ה ה ת ו ד ע ו ת ש ל‬
‫במקוריותה‪,‬‬
‫ההכרה‬
‫שהיא הולכת ומתנשאת לפי אותה המדה שיחשף ההוד של אור‬
‫החיים שבמקור הקודש‪ ,‬שהוא זוהר האמת‪ ,‬אור ד‪ /‬מחולל כל‪.‬‬
‫טוב הקמת הקודש•‬
‫ג‬
‫חכמת‬
‫בעולם‪ ,‬היא‬
‫ושום‬
‫גודל‬
‫בשאיפת‬
‫הקודש׳‬
‫מחיה‬
‫ושיגוב‪,‬‬
‫את‬
‫גבורה‬
‫צדקה‪,‬‬
‫בטהרה ובאמתתה‪ ,‬כשהיא מתגלה‬
‫ה כ ל ‪ .‬היא אינה צוררת שום מדע‬
‫והוד‪,‬‬
‫בטובה‬
‫רק היא‬
‫מעטרת את הכל‬
‫ו ע ג ו ת נ ו ת ה‪.‬‬
‫כל‬
‫שאיפות‬
‫הצדק בכל צדדיהן בעולם הכללי‪ ,‬ובאדם הפרטי‪ ,‬מוצאות הן על‬
‫ידה את מבואן האמיתי‪ ,‬והן נעזרות על ידה להתגשמותם של‬
‫מפעליהן בפועל ובחיים‪.‬‬
‫וכל הבונות הטובות‪ ,‬הכלולות מרזי קודש‪ ,‬בתורה‪ ,‬בתפלה‪,‬‬
‫ובמצות‪ ,‬הכל יחד‪ ,‬וכל פרטיותן‪ ,‬הנן שבילים לגלות על ידם את‬
‫אותו האור העליון של חכמת הקודש‪ ,‬כדי להביא את ההופעה‬
‫הקדושה הזאת בעולם‪ ,‬להשביע לכל חי רצון‪ ,‬בחיי שעה ובחיי עולם‪.‬‬
‫ד‬
‫הקודש‬
‫אורות‬
‫האמת הנתבעת מכל‪.‬‬
‫ד‬
‫כל מה שהאמת‬
‫היא יותר גבוהה היא יותר פשוטה‪,‬‬
‫ויותר נחוצה לכל‪ .‬צרות הלב של האדם עלולה היא לנסות לנתח‬
‫את האמת לחלקים‪ ,‬להקטין אותה‪ .‬מתירא הוא מפני גדלה‪ ,‬וחושב‬
‫שבהקטנתה תהיה יותר פפולרית‪ ,‬יותר שוד‪ .‬לכל נפש‪ ,‬ובאמת‬
‫בזה הוא מכביד יותר‪ ,‬ומונע מהכל את היותר נחוץ לו‪.‬‬
‫האמת‬
‫מכל‪,‬‬
‫בחזקה‬
‫האחרונה‪,‬‬
‫האמת‬
‫האלהית‬
‫נתבעת‬
‫ודוקא בכל אמתה‪ ,‬ברום גובה אורה‪ ,‬במלא‬
‫האמת שלה‪ ,‬ודוקא בשביל כך היא ראויה לכל‪ ,‬לכל בשר‪ ,‬לכל‬
‫יצור‪ ,‬לכל פועל‪.‬‬
‫והמדע הבחירתי והרצוני של האדם עומד הוא על מרכזו‪,‬‬
‫ומוכרח הוא‪ - ,‬אחרי עמלו הגדול לנתח את האמת‪ ,‬לקצרה‪ ,‬כדי‬
‫להקטינה ולעשותה מוכשרה לרבים‪ - ,‬לשוב אל גדלה וטהרתה‪.‬‬
‫וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו‬
‫ויאמר‬
‫בכל‬
‫כל‬
‫אשר נשמה באפו ד׳ אלהי ישראל מלך‬
‫ומלכותו‬
‫משלה‪,‬‬
‫אשרינו מה טוב חלקנו‪ ,‬שבשביל השבת האמת הגדולה‬
‫והפשוטה בעולם‪ ,‬שבה חיי כל נשמה תלויים‪ ,‬וחידוש אור העולם‬
‫ומלואו שלובים‪ ,‬נבחרנו אנו‪.‬‬
‫ויש לנו זה הכשרון בעצמיותנו‬
‫הפרטית והכללית‪ ,‬בתואר תולדתנו‪ ,‬בטבע בשרנו‪ ,‬במזג ארצנו‪,‬‬
‫בנשמת אבותגו הגדולים‪.‬‬
‫לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל‬
‫חפצי בם‪ ,‬ואנכי נטעתיך שורק כלו זרע אמת‪.‬‬
‫חכמת‬
‫ה‬
‫הקודש‬
‫הקריאה לסודיות‪.‬‬
‫ה‬
‫כשמגיע האיש‬
‫הרוחנית‬
‫היחיד‪ ,‬וכן הדור‪ ,‬לאותו המצב שהופעתו‬
‫כבר קרואה היא לפעולתה‪ ,‬אז אי אפשר לו להיות‬
‫משביע את צמאונו ההכרחי בכל תוכן מוגבל‪ ,‬אם לא יהיה אותו‬
‫התוכן‬
‫מוסר אותו אל‬
‫בעצמו‬
‫שבו ירגיש‬
‫תוכן רחב חפשי‪,‬‬
‫את השיגוב הגדול שבשורש נטית נשמתו ממקור החיים שלה‪.‬‬
‫כך‬
‫רזי‬
‫עולם‪,‬‬
‫ומתוך‬
‫ונתבעים‬
‫מן‬
‫הדור‪.‬‬
‫והעקשנות‬
‫הגורמת‬
‫רזי‬
‫למצא‬
‫הרוחני היא מדלדלת את הכח‪,‬‬
‫סוד‬
‫תורה‪,‬‬
‫בצד הגלוי‬
‫ד׳‪,‬‬
‫את‬
‫הולכים‬
‫כל הסיפוק‬
‫מפזרת את הרוחות‪,‬‬
‫ומובילה‬
‫את התשוקה הסוערת למקום אשר תמצא ריקניות ומפח נפש‪,‬‬
‫ובלב נואש תשוב עוד לבקש דרך‪.‬‬
‫ולזאת‬
‫קרואים‬
‫א מ י צ י ה כ ח‪ ,‬אלה הלבבות‬
‫הם‬
‫אשר אור ד׳ הוא כל תוכן חייהם‪ .‬גם אם נשברו ונוקשו מרוב יאוש‪,‬‬
‫גם אם נתעלפו ממיעוט אמונה בעצמם‪ ,‬גם אם עיפו במלחמתם‬
‫נגד המון רב‪ ,‬ההולך בבטחה אל הרוח אשר עיניו הפקוחות לפי‬
‫דעתו‬
‫ישאוהו‪,‬‬
‫לא‬
‫יחדלו‬
‫ודגל רזי תורה‪ ,‬וחוסן דעת‬
‫תת‬
‫מתקם‪,‬‬
‫ואמונה‬
‫לא‬
‫יחדלו‬
‫להתעודד‪,‬‬
‫ברורה ופנימית‪ ,‬וישועת‬
‫עולמים לישראל ולאדם‪ .‬לגויות ולנשמות‪ ,‬לעולם ולעולמים כולם‪,‬‬
‫לגדולים‬
‫ולקטנים‪ ,‬לזקנים ולצעירים‪ ,‬בידם‪.‬‬
‫ו‬
‫אורות‬
‫ואם אנו מדברים‬
‫והמושגים‬
‫מבטאים‬
‫לה דריר‬
‫נבהל‬
‫והא יל מ ו ת‬
‫נטבעים‬
‫את הדבור‪,‬‬
‫הקודש‬
‫בדומיתנו‪,‬‬
‫לחפש‬
‫ונסוג אחור מחפצנו‬
‫תוקפת אותנו‪ .‬אם אנו‬
‫מפני‬
‫בנו‬
‫שאין‬
‫כח‬
‫את המילול‪ ,‬לא בשביל כך‬
‫הקבוע‪.‬‬
‫כבדות הפה‬
‫לא‬
‫תעצור‬
‫כח לעצור את הזרם של החפץ הנשגב‪ ,‬אשר דבר ד׳ בו יגלה‪,‬‬
‫אשר יאמר דבר לאזר כח לנכשלים‪ ,‬לבשר שלום ליריבי עולם‪.‬‬
‫בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב‪ ,‬אמר ד‪ /‬ורפאתיו‪.‬‬
‫הארת מעשה ?ראשית‬
‫ומעשה מרכבה‪.‬‬
‫ו‬
‫כשהחקירה המדעית‬
‫הולכת ומוצאת דיוקים מכוונים‬
‫בתוך העלילות כולן של התוהו והבהו‪ ,‬כשכל התנועות‪ ,‬שהוות‬
‫ושהתהוו בעולמים לפני יצירתם הגמורה‪ ,‬כ*כ מתאימות הן למטרת‬
‫הבנין הגמור בשכלולו‪ ,‬הולכת בזה חכמת‬
‫להיות יותר ויותר‬
‫חכמה‬
‫מעשה‬
‫בראשית‬
‫ג ל ו י ה ‪ ,‬שנדרשת ברבים‪ ,‬ושנותנת‬
‫מחיה לרוחות רבים‪.‬‬
‫ולפי ערך ההכשר הזה שהעולם מתכשר לצפונותיה של‬
‫חכמת‬
‫היצירה‬
‫ה מ ע ש י ת ‪ ,‬הולכים לעומתו הרעיונות של‬
‫חכמת‬
‫היצירה‬
‫ה ר ו ח נ י ת ‪ ,‬ומתגבלים עם החיים והמציאות‪.‬‬
‫חכמת‬
‫ז‬
‫הקודש‬
‫והאמתיות האלהיות‪ ,‬שבחותם האמת העליונה‪ ,‬שהיא תמיד מעוזם‬
‫של חכמי עולם האמתיים‪ ,‬ושהיא אורם של ישראל בכללות‪ ,‬החפץ‬
‫תמיד שהאמת העליונה המוחלטת תהיה המנצחת בעולם‪ ,‬והפועלת‬
‫על כל הליכות החיים כולם בגבורתה‪ ,‬הולכות הן ונעשות לדברים‬
‫שהם שוים לכל נפש‪ ,‬עד‬
‫אמונה‬
‫פשוטה‬
‫הרחבת‬
‫הצעת‬
‫של‬
‫אפשר‬
‫לאנשים‬
‫רזי‬
‫ב י נ ו נ י ם‪,‬‬
‫שהם‬
‫עליון‪,‬‬
‫כי‬
‫אם‬
‫עומדים‬
‫ע״פ‬
‫ברומו‬
‫עולם‪.‬‬
‫ופתחי‬
‫גורמים‬
‫השערים‬
‫עצמיים‬
‫ההנהרה‬
‫ההכרות‬
‫מקור‬
‫חיים‬
‫כל‬
‫של‬
‫לפתיחת‬
‫מעשה‬
‫שערי‬
‫בראשית‬
‫מרכבה‪,‬‬
‫מעשה‬
‫הם הם‬
‫שהיא‬
‫ה ע ל י ו נ ה ‪ ,‬המסגלת את החושים ואת הרצונות‪ ,‬את‬
‫ואת‬
‫קדושתם‬
‫את‬
‫שאי‬
‫עוד‬
‫להסביר‬
‫גם‬
‫ההרגשות‪,‬‬
‫תמימים‬
‫להאחז‬
‫ונצחיים‪,‬‬
‫לנצח‬
‫כ ו ל ו את‬
‫הרע‬
‫כליל‪.‬‬
‫התפיסה‬
‫בעומק‬
‫עד‬
‫המות‪,‬‬
‫הרעיוניות‬
‫שהחיים‬
‫והטוב‬
‫הולכים‬
‫ממתיק‬
‫האיתנה‪,‬‬
‫באומץ‬
‫כולו‬
‫השכלית הרוחנית העליונה‪ ,‬כשם שהיא מתממת‬
‫את הרצון האישי‪ ,‬ומעדנת את הקשר החברותי‪ ,‬היא פותחת את‬
‫החושים הגשמיים והרוחניים להתקשר עם המציאות כמו שהיא‪,‬‬
‫והעושר‬
‫והעדן‪ ,‬הנוי והנצח שלה הולך ומתגלה לפניה‪ .‬החיים‬
‫שבגויה נעשים רחבים‪ ,‬טהורים‪ ,‬קדושים ועדינים‪ ,‬והחיים שמחוץ‬
‫לגויה וממעל לה‪ ,‬מאירים תמיד בכל נגהם‪.‬‬
‫הרוחניות‬
‫בכל‬
‫רגע של‬
‫חיים‪.‬‬
‫הולכת‬
‫היא‬
‫ומתעלה‬
‫באדם ובעולם‪,‬‬
‫וההשכלה העליונה תופשת בהכרתה את‬
‫ח‬
‫הריקום‬
‫אורות‬
‫של‬
‫העולם כלו‪.‬‬
‫העילוי‪,‬‬
‫הקודש‬
‫והיא מתעדנת מרב זיו‪,‬‬
‫ומעדנת את‬
‫כשהרוחניות משתלמת בקצבתה‪ ,‬והפצה היא מרוב‬
‫עדנה ושבעון להעתיק את כחותיה לככר יותר לשדי‪ ,‬כל הסביבה‬
‫מסתגלת לזה‪ ,‬והד קול העונג מקצה העולם ועד קצהו נשמע‪,‬‬
‫לאור‬
‫שחכמת‬
‫מחכה‬
‫טוב‬
‫זה‪,‬‬
‫החיים‬
‫העולם‪.‬‬
‫למבט‬
‫כזה‪,‬‬
‫על א ו ת ה‬
‫קוראה‬
‫הבינונית‬
‫האפלה‪,‬‬
‫זה‬
‫מות‪,‬‬
‫וההחלטה של ההליכה באור האמת העליונה‬
‫היא מביאה אותו אל מעמד איתן כזה‪.‬‬
‫החיים החברותיים עם כל מילויי תקוניהם‪ ,‬החופש השכלי‬
‫וההרגשי עם כל הרחבתם‪ ,‬אומץ הרוח וגבורת הבשר עם כל‬
‫חסנם ויפים‪ ,‬כל אלה יחדיו יחוברו למשאלות הנצח‪ ,‬שרק הן‬
‫בהפתרן תעמודנה לעולם בשעת דחקו‪.‬‬
‫רק דעות עליונות‪ ,‬שהן נובעות ממקור עליון של חיים‬
‫עליונים‪ ,‬ישיבו להעולם וכל אשר בו‪ ,‬לכל הנשמות העשוקות‬
‫הערטילאות‪,‬‬
‫ומזוהמות‪,‬‬
‫ולכל‬
‫את‬
‫עז‬
‫שוכני‬
‫גבורת‬
‫מאפליות‬
‫חייהם‪,‬‬
‫בגויות‬
‫את‬
‫ברק‬
‫חולות‪,‬‬
‫יפעת‬
‫הרוסות‬
‫נצחם‪.‬‬
‫ושלום העולמים‪ ,‬והדר הרוחות לכל בשד‪ ,‬ישוב ויגלה‪ ,‬בגאון עז‪,‬‬
‫ממעל לכל הגה ורעיון מוגבל‪.‬‬
‫חכמת‬
‫ט‬
‫הקודש‬
‫הסודיות הכוללת״‬
‫ז‬
‫הפל‪1‬ם‪1‬פיא‬
‫משתרעת כ״א‬
‫אינה‬
‫על חלק‬
‫ידוע של‬
‫העולם הרוחני‪ ,‬בטבעה היא נתוקה ממה שהוא חוץ לגבולותיה‪,‬‬
‫ובזה עצמו היא מפורדת בפנימיותה פירוד מהותי‪ .‬סיגול ההכרה‪,‬‬
‫איך‬
‫כל‬
‫הדעות‬
‫והנטיות‬
‫הרגשות‬
‫כולם‬
‫מקטנם‬
‫ועד‬
‫גדלם‬
‫מחוברים זה בזה‪ ,‬ואיך הם פועלים זה על זה‪ ,‬ואיך עולמות‬
‫נפרדים מאורגנים יחד‪ ,‬זה אין בכחה לצייר‪ .‬ולזאת תשאר תמיד‬
‫הגיון אריסטוקרטי‪ ,‬מיוחד ליחידים שבבני אדם‪.‬‬
‫יתרה‬
‫חודרת‬
‫ממנו‬
‫היא‬
‫בכל‬
‫הסודיות‪,‬‬
‫שהיא‬
‫בטבעה‬
‫התהומות של כל המחשבות‪ ,‬ושל כל הרגשות‪,‬‬
‫של כל הנטיות‪ ,‬של כל השאיפות‪ ,‬ושל כל העולמות‪ ,‬מראש‬
‫עד סוף‪ .‬היא‬
‫מכרת‬
‫את‬
‫האיחוד‬
‫שיש‬
‫בכל‬
‫המצוי‪,‬‬
‫בגשמיותו ורוחניותו‪ ,‬בגדלותו ובקטנותו‪ ,‬הכרה פנימית‪ .‬ומשום כך‬
‫אין לפניה גודל וקוטן‪,‬‬
‫הכל חשוב והכל נערך בערך רשום‪,‬‬
‫אין תנועה אבודה‪ ,‬אין דמיון בטל‪.‬‬
‫ולעומת זה אין קץ להעליות‪ ,‬ואין חכמה והבנה שנאמד בה‬
‫די ולא תתקשר להארה יותר עליונה ממנה‪ ,‬שהיא נראית לעומתה‬
‫במעמד אפלולי‪.‬‬
‫אור‬
‫דכל‬
‫ואפילו‬
‫מצוחצח‪,‬‬
‫נהורין‬
‫אוכם‬
‫כתר‬
‫עליון‪,‬‬
‫הוא‬
‫לגבי‬
‫מתחשכאן‬
‫דאיהו‬
‫עילת‬
‫קמיה‪.‬‬
‫כל‬
‫אור‬
‫צח‪,‬‬
‫העילות‪,‬‬
‫אורות‬
‫היתרון‬
‫ומתוך‬
‫הקודש‬
‫הזה‪ ,‬של התאחרותם של כל‬
‫הרזי‬
‫המחשבות והניצוצות הרוחניים בתוכה‪ ,‬ר ק ה י א ה נ ה מ ס ו ג ל ת‬
‫כללית‪.‬‬
‫להדרכה‬
‫ע״כ רק‬
‫דאורייתא‪,‬‬
‫הוא‬
‫הסוד‬
‫נשמת‬
‫האמונה‪,‬‬
‫נשמתא‬
‫ומלשד חייו חיי כל הגלוי‪ ,‬כל הקצוב‪ ,‬כל ההגוי‬
‫בהגיון‪ ,‬וכל הנעשה במעשה‪.‬‬
‫האחדות‬
‫ה מ פ ו ל ש ת ש ל ה ר ז כוללת את כל היצירות‪,‬‬
‫כל תנאי המחשבה והרגש‪ ,‬כל אופני השירה וההרצאה‪ ,‬כל נטיות‬
‫החיים‪ ,‬כל השאיפות וכל התקוות‪ ,‬כל המגמות וכל האידיאלים‪,‬‬
‫מעומק תחתיתם עד רום גבהם‪ .‬ולשד החיים של הגובה העליון‬
‫של העילוי האלהי‪ ,‬שרק‬
‫המאירה‪,‬‬
‫יכולים‬
‫זוהר‬
‫הנבואה‪,‬‬
‫ואספקלריא‬
‫ז י ה ר א ד א ד ם ה ר א ש ו ן ‪ ,‬ו א ו ר ו ת ה ע ל י ו נ י ם *(‪,‬‬
‫לגלותם‪ ,‬שוטף ועובר הוא בכל‪ ,‬בכל הגות לב‪ .‬בכל‬
‫תנועת רוח‪.‬‬
‫רק סוד שיח עליון הוא מחלק את השדרות‪ ,‬מה יחשב‬
‫לראשית‪ ,‬ומה יחשב לאחרית‪ ,‬איזה מערכה לא תכנס האחדות‪,‬‬
‫שפלותה‪ ,‬ואיזה מערכה היא עליונה ממנה‪ ,‬מפני גדלה‪,‬‬
‫מפני‬
‫ולפני‬
‫אחד‬
‫מה‬
‫אתה‬
‫סופר‪.‬‬
‫״( עיין שער ב׳‪ ,‬הגיון הקודש‪ ,‬סרק שמנה מדרגות‪.‬‬
‫חכמת‬
‫יא‬
‫הקודש‬
‫קזלוים הדעות*‬
‫ח‬
‫אץ הכרה‬
‫וידיעה בעולם‪ ,‬בחוגי הידיעות של האדם‪,‬‬
‫וכל יצור‪ ,‬שלא תבאנה בגרמתה‬
‫העלמות‬
‫ו ט ע י ו ת ‪ .‬ומדרגות‬
‫המחושבות‬
‫וההפוכות‪,‬‬
‫לרגלי כל‬
‫הטעיות‬
‫וההשקפות‬
‫הבאות‬
‫הכרה והופעה‪ ,‬שונות הן זו מזו‪ .‬בעצמיותם של הפרטים הנודעים‬
‫יהיו אותם‬
‫הצללים‬
‫יתגדלו‪.‬‬
‫וכל‬
‫המוכרה‬
‫מהידיעה‬
‫יחד‬
‫עם‬
‫מה‬
‫המטעים במדרגה קטנה‪ ,‬ובענינים אחרים‬
‫שירחק‬
‫האחרת‪,‬‬
‫שהיא‬
‫הבהירות‬
‫חוג‬
‫ככה‬
‫גם‬
‫האורה‬
‫יגדל‬
‫כן‬
‫הצל‬
‫הידיעה‬
‫של‬
‫שהיא‬
‫גורמת בכללות‪.‬‬
‫מטלת‬
‫והדברים‬
‫נכרים ביותר ביחש של כל חכמה מודרגת לגבי חברתה‪ ,‬שכל‬
‫מה שיותר יתיחד ויעמיק אדם בחכמה מיוחדה‪ ,‬ככה יגדל כח‬
‫הצל שמושלך עי״ז על מרחבי חכמות והכרות מוגדרות אחרות‪.‬‬
‫ואם‬
‫הפנימי‪,‬‬
‫הללו‬
‫ההכרות‬
‫מ נ ו ג ד ו ת הן זו מזו באופיין‬
‫בכח הנפשי המבסס אותן‬
‫הדורשן‬
‫ומקשר להן את‬
‫והחוקרן‪ ,‬יהיו הצללים יותר עבים וחשוכים‪ ,‬ולפעמים מעוותים‪,‬‬
‫וסתירה‬
‫ומביאים‬
‫ניגוד‬
‫ההשקפה‬
‫החיצונה‬
‫איומה‬
‫של האדם‬
‫מאד•‬
‫ע״ס‬
‫וק״ו‬
‫סקירה‬
‫הנובעות‬
‫עולמית‬
‫ממבוע‬
‫ונםיונית‪,‬‬
‫והנובעות מהמעין הפנימי של בינת הלב‪ ,‬ובנין הרוח בעצמותו‪,‬‬
‫שבטבען הן סותרות זו את זו‪ ,‬ומניחות מכשולים כל אחת מהן‬
‫על דרכה של חברתה‪.‬‬
‫אמנם רק ב א ו צ ר‬
‫ביסודו‪,‬‬
‫מופיע‬
‫אור‬
‫השכל העליון‪,‬‬
‫המגרש‬
‫את‬
‫הזוהר‬
‫הנשמתי‬
‫אלה‬
‫הצללים‪,‬‬
‫יב‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫עד כדי האפשרות‪ ,‬ועד כדי מדת הקודש והטהרה של האדם‪,‬‬
‫שעי״ז מתרפאים המומים שכל הכרה מטילה בחברתה‪ .‬ו א י ן‬
‫התאמה גמורה ב ת ו כ ן ה ה כ ר ו ת כ״א למקור החכמה‪,‬‬
‫תמים דעים‪ ,‬לבדו ב״ה‪.‬‬
‫ו ה ד ב ק ו ת ה א ל ה י ת הפנימית‪ ,‬שהיא י ס ו ד כל‬
‫הידיעות‪ ,‬היא מרפאה אותם המחצים והמכות אשר הוכינו בית‬
‫מאהבנו‪ ,‬ושם ג ו פ י ה א י ק ד י ש ל ו ם ‪.‬‬
‫וכשם שההכרות מטילות צל אחת על חברתה וצריכות הן‬
‫למטרת התאגדותן ההרמונית עזר ממקום עליון‪ ,‬מהמעין שהצורות‬
‫ההכריות מתהוות משם‪ ,‬עוד בטרם שהן מתגלמות בחטיביות‬
‫מיוחדה‪ ,‬כמו כן ה ת ו כ נ י ם המוסריים הנם סותרים זה את זה‪,‬‬
‫כל אחד בונה הוא את עולמו בצורה רחבה רדיקלית ואינו חושש‬
‫כלל לאותו הציור העולמי ואותן התביעות של התוכנים המוסריים‬
‫האחרים‪ .‬ורק ממעין העולמי העליון‪ ,‬מ מ ק ו ר צ ד י ק ו של‬
‫ע ו ל ם ‪ ,‬מ מ ק ו ר ר א ש צדיק‪ ,‬משם ה ב ר כ ו ת שופעות‪,‬‬
‫שהכלי המחזיק ברכה לכולן הוא השלום‪ ,‬ה ת א ח ד ו ת ן של כל‬
‫ה ת ב י ע ו ת ה מ ו ס ד י ו ת המתכנסות בלבו של כל יצוד‪,‬‬
‫והכוללות את כל הקבוצות החברותיות‪ ,‬והמאחדות את כל העולמים‪.‬‬
‫וכל מה שתגדל ביותר הסתירה בין הכרה להכרה‪ ,‬ובין‬
‫מסכת מוסרית לחברתה‪ ,‬ככה תגדל העריגה ל ע ו מ ק ה ש ל ו ם‬
‫שלהן‪ ,‬וככה הגן מוכשרות להיות שבות ל מק ודיו ת ן העליונה‪,‬‬
‫ולשאוב אותם מי הישועה בצמאון גדול‪ .‬במים קרים על נפש‬
‫עיפה שמועה טובה מארץ מרחק‪ ,‬ונקרא שמו פלא יועץ אבי‬
‫עד שר שלום‪.‬‬
‫חכמת‬
‫הקודש‬
‫יג‬
‫השלגים הפנימי‪.‬‬
‫־־‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ט‬
‫מפני כח הקיבול הצר אשד לאדם ידיעה סותרת‬
‫ידיעה‪ ,‬והרגשה הדגשה‪ ,‬וציור ציוד‪ ,‬אבל באמת ידיעה מחזקת‬
‫ידיעה‪ ,‬והדגשה מחיה הדגשה‪ ,‬וציוד משלים ציוד‪ .‬וכל מה‬
‫שמתעלה האדם כליו מתרחבים עד שמוצא בעצמו התוכן הגדול‬
‫של ה ש ל ו ם ה פג ימי‪ ,‬והתאמתן של הידיעות ההרגשות‬
‫והציורים השונים זה עם זה‪.‬‬
‫והדבר הולך ומתרחב‪ .‬עד שבא לעומק עמקים‪ ,‬למקום‬
‫ששם הסתירה חריפה ועזה מאד‪ ,‬עד כדי קצף איתן של קודש‪.‬‬
‫ומרוב ה ד ע ת ה פ נ י מ י ת ‪ ,‬המתרחבת ומתפשטת בכל קומתו‬
‫הרוחנית של האדם‪ ,‬נעשה שלום חודר נוקב ויורד עד התהום‬
‫ותהום בכלל‪.‬‬
‫הדרך שעולים עד לידי מעלה עליונה זו היא‪ .‬מתחילים‬
‫בעת אשר האדם עומד במצבו הנמוך של פגיעת הסתירות‪,‬‬
‫שגס אז ישנס ש נ י ד ר כ י ם ‪ ,‬שהם זה למעלה מזה‪ .‬יש אשד‬
‫ידיעה סותרת ידיעה‪ ,‬שוללת אותה לגמרי‪ ,‬עד אשר הידיעה‬
‫הסתורה מכחד• של הידיעה הנקנית נחשבת כאלו אינה במציאות‪,‬‬
‫וכאילו כל ענינה הוא ריק ותוהו‪ .‬ויש אשד ע״י סתירה של‬
‫הידיעה האחת את השניה מתמצות תמציות של הידיעה הסתורה‬
‫ונכנסות בתוך הידיעה הנקנית האהובה‪ .‬ואז אע״פ שמצד הכלי‬
‫יד‬
‫הקודש‬
‫אורות‬
‫נראה שהאדם שולל וסותר את הידיעה המנוגדת‪ ,‬באמת מצד‬
‫ה א ו ר ה פ נ י מ י הדי הוא בונה אותה ומקנה אותה לעצמו‪.‬‬
‫וכן הדברים הולכים בהרגשות וציורים‪ ,‬עד שע״י עומק השאיבה‬
‫התמציתית‪ ,‬שהידיעה הקנויה שואבת מהידיעות המנוגדות הנדחות‪,‬‬
‫מתרחבת הדעה בכללה‪ ,‬ובא המצב לידי הרום היותר גדול‪ ,‬שהוא‬
‫עומק השלום בשכלולו‪ ,‬עד שכל הידיעות ההרגשות והציורים‬
‫עומדים בצורה אורגנית וחטיבה משוכללה‪ ,‬שכל חלק משלים את‬
‫החלק השני‪ ,‬ואין פרץ ואין צוחה ברחובותיהם‪.‬‬
‫אשרי העם שככה לו אשרי העם שד׳ אלהיו‪ ,‬אשרי העם‬
‫היודע להכיר את אדון העולם‪ ,‬מלך שהשלום שלו‪ ,‬ומרוב עונג‬
‫אהבה שד הוא את שיר ידידות אהבה בתענוגים‪ ,‬שיד השירים‬
‫אשר לשלמה‪.‬‬
‫עלך מללומת הדעוית‬
‫י‬
‫ישנן דעות כאלה‪ ,‬שהן מוכרחות לפי טבע האדם לגרום‬
‫בהתפשטותן תולדות מזיקות‪ ,‬אע״פ שהן בעצמן מועילות ואמתיות‬
‫הן‪ .‬ונוצר לזה בטבע רוח האדם ללחום את קיומו‪ ,‬ולנגד לדעות‬
‫הללו‪ ,‬כדי שלא יוזק בענםיהן המתפשטים‪.‬‬
‫והמלחמה הולכת ומתארכת‪ ,‬עד שיסגל לו האדם גבורה‬
‫יותר עליונה ממקורו הרוחני‪ ,‬ואז מרגיש הוא שעמדתו לא תפחד‬
‫כלל מההתפשטות של הדעות הללו שנלחם נגדן‪ .‬והכח ההוא‬
‫בעצמו שמחזק את רוחו ניתן לו ע״י המלחמה עצמה‪ .‬וע״כ הוא‬
‫חכמת‬
‫הקודש‬
‫טו‬
‫יודע להוקיר מאד את ע ד כה של המלחמה‪ .‬וידע כמה אומלל‬
‫היה אם לא היה נלחם נגד ההתפשטות המזיקה לו אז‪ .‬ואח״כ בא‬
‫בתוכן חיים של גבורה ומקבל את הדעות שנלחם נגד התפשטותן‪.‬‬
‫אבל כשם שהאדם נתעלה כך נתעלו ג״כ המושגים הרוחניים‬
‫שלו‪ ,‬ואותן הדעות עצמן‪ ,‬אע״פ שנראות כאילו הן הן הדעות‬
‫שנלחם בהן‪ ,‬באמת אין הדבר כן‪ .‬ורק לפי המבטאים החיצונים הן‬
‫דומות אלו לאלו‪ ,‬אבל מצד ערכן הפנימי‪ ,‬מובדלות הן זו מזו‪,‬‬
‫כהבדל שבין קודש לחול‪ ,‬ובין אוד לחשך‪.‬‬
‫ומה שהרחיק אז מוצא הוא שהרחיק בצדק‪ ,‬ומה שמקרב‬
‫אותן הדעות אחד שנתעלו בצדק הוא מקרבן‪ .‬ודוקא ה ד ע ו ת‬
‫הדחויות שחוזרות ונראות בהן אנו מוצאים טל חיים‪,‬‬
‫איתן וקדוש מאד‪.‬‬
‫ערך האיגודים‪.‬‬
‫יא‬
‫כל הניגודים הנמצאים בהדעות‪ ,‬וכל אותה האפסיות‬
‫שלפעמים נראה מחוג אחד על חברו‪ ,‬והגיגודים הללו מתגדלים‬
‫ביותר כל מה שהדעות תופסות מקום יותר גדול ברוח האדם‪,‬‬
‫למסתכל פנימי מתראים הם בתואר ר י ח ו ק י ם מ ק ו מ י י ם של‬
‫ש ת י ל י ם ‪ ,‬שהם משמשים לטובת ר ע נ נ ו ת ם ושביעת יניקתם‪.‬‬
‫כדי שכל אחד ואחד יתפתח במילואו‪ ,‬ותהיה הסגולה המיוחדת‬
‫טז‬
‫הקודש‬
‫אורות‬
‫של כל אחד מחוטבה בכל פרטיה‪ ,‬מה שהקירוב היה מטשטש‬
‫ומקלקל הכל‪ .‬והאחדות המתואמה באה דק מתוך זה הריחוק‪,‬‬
‫שדי בפירודא וסיים בחיבודא‪.‬‬
‫עצם המחשבות סשוינוית‪.‬‬
‫יב‬
‫המחשבות השונות אינן סותרות זו את זו בעצם‪,‬‬
‫הכל אינו כ״א ה ת ג ל ו ת א ח ד ו ת י ת ‪ ,‬המתדאה בניצוצים שוגים‪.‬‬
‫אמנם כשם שהגופים מטילים צל‪ ,‬ומעכבים את האוד‪,‬‬
‫ומלקים עי״ז את ה מ א ו ר ו ת ‪ ,‬כן הצללים ה ר ו ח נ י י ם ‪,‬‬
‫מעכבים את ההבהקה האודית של חלקים‪ ,‬המקבילים להם‪ .‬והצללים‬
‫הם ת ו ל ד ו ת ה ד מ י ו ן ‪ ,‬שלא הואר לגמרי בקרני השכל‪ ,‬או‬
‫ה ה ת פ ע ל ו ת ‪ ,‬שהרגש מתפעל מיתר הרעיונות‪ ,‬שלא ידע איך‬
‫לקשרם‪ ,‬ע״י השינוי הנמרץ של הופעה חדשה‪ ,‬בלתי מורגלת‪.‬‬
‫וכ״ז הוא בכלל מאותות השמים אל תחתו‪ ,‬כי יחתו הגוים‬
‫מהמה‪ ,‬ה ג ו י ם י ח ת ו ו י ש ר א ל לא יחתו‪ ,‬הקשורים בחי‬
‫העולמים‪ ,‬באור אין סוף‪ ,‬במקור הכל‪ ,‬ב א ח ד ו ת ה ש ל ם ‪,‬‬
‫ש ל פ נ י אחד‪ ,‬המרומם מכל ברכה ותהלה‪ ,‬הם עומדים עדי‬
‫עד על עמדם‪ .‬יהמו יחמדו מימיו ירעשו הדים בגאותו סלה‪ ,‬נהר‬
‫פלגיו ישמחו עיר אלהים קדוש משכני עליון‪ ,‬ד׳ צבאות עמנו‬
‫משגב לנו אלהי יעקב םלה‪.‬‬
‫חכמת‬
‫יז‬
‫הקודש‬
‫יסויד כל המחשבוית‪.‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫יג‬
‫כל ה מ ח ש ב ו ת ה ג י ו נ י ו ת הן‪ ,‬ובקשר סיסתמתי‬
‫הן נקשרות‪ .‬גס אותן שאין אגו מכירים בהן כ״א בצבוץ רעיוני‬
‫לבד‪ ,‬כשנחתוד יפה אחרי שדשן נמצא איך שהן משתלשלות‬
‫ממקור ההגיון‪ .‬כי כך היא תכונת המחשבה‪.‬‬
‫וממילא יודעים אנו שאין שום מחשבה בטלה בעולם כלל‪,‬‬
‫א י ן לך ד ב ר ש א י ן לו מקום‪ ,‬כי כולן ממקוד החכמה‬
‫הן יוצאות‪ .‬ואם ישנן מחשבות של דופי או של ריקניות‪ ,‬הדופי‬
‫והריקגיות הוא רק בסגנונן החיצון‪ ,‬אבל כשיורדים עד פנימיותן‬
‫מוצאים אנו בהן י ס ו ד י ח י י ם ‪ ,‬כי חכמה מקור חיים‪.‬‬
‫וכל אדם מלאים הם אוצרות מחשבותיו המון חיים עליונים‪,‬‬
‫שעתידים להיות מזדקקים ועומדים חיים וקימים בפאר מעלה‪,‬‬
‫ליום אשד יבא העולם לתיקונו‪.‬‬
‫וכל מה שיתעלה האדם יותר‪ ,‬כל מה ששייכותו היא יותר‬
‫גדולה לתוכן הפנימי של ההויה והחיים‪ ,‬הרי הוא לוקח מכל‬
‫מחשבה‪ ,‬בין שהיא שלו‪ ,‬בין שהיא של אחדים‪ ,‬את גרעינה‬
‫הנצחי‪ ,‬ההגיוני‪ ,‬הטוב‪ ,‬הנובע ממקור החכמה‪ ,‬והולך ומתעלה‬
‫על ידן‪ ,‬והן מתעלות בו‪ .‬א י ז ה ו חכם ה ל ו מ ד מכל א ד ם ‪,‬‬
‫בלא שיור כלל‪.‬‬
‫אורות הקודש ‪.2‬‬
‫יח‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫ומה זה יפלא‪ ,‬כי חסידי עליון‪ ,‬ישרי לבב‪ ,‬באמת אין חשך‬
‫ואין צלמות לפניהם‪ ,‬והם נוטלים מכל ענין ומכל תוכן‪ ,‬קרוב או‬
‫דחוק‪ ,‬את הטוב‪ ,‬ואת הרעננות‪ ,‬את הקודש שבו‪ ,‬ומקרבים אותו אל‬
‫הקודש‪ ,‬כמו שהוא באמת קרוב‪ ,‬ואחוד הכל ביסוד הקודש‪.‬‬
‫ומעתה נדע כי כל כבדות שישנה בקליטה של כל מחשבה‪,‬‬
‫ובהםתעפותה בצורה של שכלול מחשבתי הגון‪ ,‬גם במחשבות‬
‫הטובות בטובן הגלוי‪ ,‬בין שהן של עצמו‪ ,‬בין שהן של אחדים‪,‬‬
‫הלקוחות מפי השמועה‪ ,‬או מכל מיני הסתכלות שבעולם‪ ,‬הוא‬
‫מפני שלא נתגלה בהן י ס ו ד ן ה מ פ ר י א‪.‬‬
‫ו י ס ו ד ע ו ל ם זה הוא תלוי בהתגלות ה מ ק ו ר של‬
‫כללות ה פ ר י ת המחשבות‪ ,‬יסוד ה ח כ מ ה ‪ ,‬עבודת ההגיון‬
‫בכל כחו המחדש‪.‬‬
‫ולכן זאת היא עבודת העיון הקבועה לכל ישרי לב‪,‬‬
‫ל ה מ ש י ך ל כ ל מ ח ש ב ה את חוט ה ג י ו נ ה ה מ ק ו ר י ‪,‬‬
‫קו החיים‪ ,‬א ו ת א מ ת שלה‪ ,‬ואז תשוב ל א ו ת ח י י ה ‪,‬‬
‫ו ת ח י ה את ב ע ל י ה ‪.‬‬
‫איחוד הנסתר והנגלה‬
‫חכמת‬
‫הקודש‬
‫כא‬
‫ף]ביעת האיחוד הרוןזני‪.‬‬
‫יד‬
‫הננו נתבעים ל א ח ד ו ל ה ת א י ם את מחשבותינו‪.‬‬
‫יםורים אנו מרגישים מהעדר ההתאחדות‪ ,‬אבל מכאובים יותר‬
‫נוראים מאי ההתאמה‪.‬‬
‫וכל מה שאנו מתעלים אל הסכמת החפץ להתאים ולאחד את‬
‫כל א ב ר י נ ו ה ר ו ח נ י י ם ‪ ,‬כן מתגברים אצלנו הכחות העליונים‪,‬‬
‫שהם באמת מאחדים ומתאימים את כל ישותנו‪.‬‬
‫יותר מכל עם ולשון א י ן א נ ח נ ו י כ ו ל י ם ל ס ב ו ל‬
‫את ה ס ת י ר ה ‪ ,‬ו א ת אי ה א ח ד ו ת ה נ פ ש י ת ‪ .‬סגולת‬
‫עולמיפש היא בנו‪ ,‬השלום והאיחוד‪ ,‬בצורתם ה א י ד י א ל י ת ‪.‬‬
‫ולכן כל פיזורנו הוא רק עראי‪ ,‬והננו עתידים להתאחד‪,‬‬
‫ולהיות גוי אחד בארץ‪.‬‬
‫הנ‬
‫אורות‬
‫הקוד־‪v‬‬
‫האיחוד הרוחני בעתיד‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪*:‬־‬
‫•‬
‫‪v‬ז י‬
‫טו‬
‫א ח ת מהצרות הגדולות של העולם הרוחני של האדם‬
‫הוא מה שכל מקצע של מדע ושל דגש מעכב אצלו את ההופעה‬
‫של המקצע האחד‪ .‬ומתוך כך נשארים דוב בגי אדם לקויים‬
‫ובעלי גוון יחידי‪ ,‬ומגרעותיהם השליליות הולכות ומתרבות‪.‬‬
‫ההחשבה שכל פקצע מחשיך על חברו גורמת היא ג״כ‬
‫להתיחש בניגוד מוחלט להמקצע הנסתר מעיני האדם‪ ,‬הנתון‬
‫למקצע אחד‪ ,‬הדחוק ממנו בערכיו‪.‬‬
‫ח ס ר ו ן זה לא י ו כ ל ל ה ת מ י ד ‪.‬‬
‫ו ה ע ת י ד של ה א ד ם בא י ב א ‪ ,‬שיתפתח למעמד‬
‫רוחני איתן כזה‪ ,‬שלא די שכל מקצע לא יסתיר את חברו‪ ,‬אלא‬
‫ש מ כ ל מ ד ע ‪ ,‬ו מ כ ל ר ג ש ‪ ,‬י ה י ה נ ש ק ף כל ה י ם‬
‫ה מ ד ע י ‪ ,‬וכל ה ת ה ו ם ד• ה ר גש י‪.‬‬
‫כמו שהענין הזה הוא ב מ צ י א ו ת ה א מ ת י ת ‪ ,‬שאי אפשר‬
‫כלל לשוס יצירה רוחנית בעולם‪ ,‬שתהיה עומדת בפני עצמה‪,‬‬
‫אלא שהיא ספוגה מן הכל‪ .‬אבל טמטום הלב גורם‪ ,‬שאי אפשר‬
‫להביט על אלה החלקים המובלעים מכל הישות הדוחגית‪ ,‬הנמצאים‬
‫בכל תוכן שהוא‪ .‬אבל ברוממותו של האדם תפקחגה עיגיו‬
‫לראות נכוחה‪ ,‬אז תפקחנה עיני עוריס ואזני חרשים תפתחגה‪,‬‬
‫ומלאה הארץ דעה את ד כמים לים מכסים‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫חכמת‬
‫הקודש‬
‫איחוד התורה והנבואה‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫~‬
‫כג‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬־‬
‫‪T‬‬
‫טז‬
‫נבואה ורוה״ק באים בדבד ד׳ ל פ נ י מ י ו ת ו של אדם‪,‬‬
‫ומתוכו הם נשפעים לכל מה שגוגע לעולם כולו‪ .‬ומעין דוגמתם‬
‫ה א ג ד ה ‪ ,‬הרי היא נובעת מהנפשיות של האדם‪ ,‬ומסדרת את‬
‫עניניה ג״כ ביחש החצוגי של העולם‪ .‬אבל ה ת ו ד ה ‪ ,‬היא באה‬
‫מתוך הארת האמת העליונה‪ ,‬שאין בה שום ה ב ד ל ב י ן‬
‫פ נ י מ י ו ת ו של א ד ם ל ה ע ו ל מ י ו ת כ ו ל ה ו מ ק ו ר ה ‪.‬‬
‫מלמעלה למטה הכל נסקר ונודע‪ .‬פה אל פה אדבר בו‪ ,‬ומדאה‬
‫ולא בחידות‪ ,‬ותמנת ד׳ יביט‪ .‬רק נבואה זו יכולה לתן תורה‪.‬‬
‫ומתוך כך נעלה היא התורה מכל נבואה‪ ,‬ו ח כ מ י ת ו ר ה‬
‫ע ד י פ י מ נ ב י א י ם ‪ ,‬מצד התוכן העליון‪ ,‬שממנו הם יונקים‬
‫את החיים הרוחניים שלהם‪.‬‬
‫מצד גאותן של ישראל שנטלה מהן ונתנה לאומות העולם‪,‬‬
‫מתגבר כח של ה י פ ו ך ה ס ד ר ‪ ,‬והנביאים וכתובים‪ ,‬ושפעת‬
‫רוה״ק‪ ,‬משפיעים לפעמים בצורה יותר בולטת מהשפעת התורה‪,‬‬
‫והאגדה מתגברת על ההלכה‪ .‬ובאמת היא צרת גלות גדולה‪.‬‬
‫ו צ ר י ך ה ד ו ר להיות חמוש בגבורה‪ ,‬בגדולי תורה‪,‬‬
‫בעלי מסורת‪ ,‬בעלי תורה בהלכה‪ ,‬שכח האגדה‪ ,‬וגטית שפעת‬
‫רוח הקודש‪ ,‬וחידוד הופעת קבלת רוח הנבואה לא יחסר להם‪.‬‬
‫והם יגבירו את כח ישראל‪ ,‬להכשירו לגאולה‪ ,‬לרומם את התורה‬
‫ע״י ה נ ב ו א ה ורוה״ק‪ ,‬ואת ה ה ל כ ה ‪ ,‬והמעשה ותלמודה‪,‬‬
‫ע״י ה א ג ד ה ‪ ,‬והמוסד ההגיוני‪.‬‬
‫כד‬
‫הקודש‬
‫אורות‬
‫ותשוב בזה גאותן של ישראל למקומה‪ ,‬ופעמי גאולה‬
‫ישמעו בעולם‪ ,‬ורוח ישראל הנרדם יחל לשוב לאיתגו‪ ,‬חמוש‬
‫בכל טוב‪ ,‬בכל שפעת עושר רוחני ומעשי‪ ,‬עטור בעטרת הנבואה‬
‫ורוה״ק‪ ,‬מוסר והגיון‪ ,‬שירה ואגדה‪ ,‬ואזור בגבורתה של תורה‬
‫בעוזה ומלחמתה‪ ,‬העומדת בראש כל‪.‬‬
‫איחוד רוח הנבואה וההלכה‪.‬‬
‫־־‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪ :‬־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫יז‬
‫רוח הקודש של הנבואה‪ ,‬ביחוד של האספקלריא המאירה‪,‬‬
‫שהיא נ ב ו א ת ה ת ו ד ה ‪ ,‬נבואתו של אדון הנביאים‪ ,‬הוא‬
‫משונה בצביונו מאותו דוח הקודש של ת ו ר ה שבעל פה‪,‬‬
‫בין אותו דוח הקודש שיוצר את ההלכות ההולכות ומתחדשות‬
‫מעצמותה של תורה‪ ,‬בין אותו דוח הקודש הכללי‪ ,‬שעל פיו‬
‫נאמדו ההלכות שלמשה מסיני‪ ,‬שהן אבני הפנה של תורה שבע״פ‪.‬‬
‫ר ו ח ה נ ב ו א ה הוא מ ל א ת פ א ר ת א י ד י א ל י ת ‪,‬‬
‫ו ר ו ח ה ה ל כ ו ת י מלא ג ב ו ר ה מ ל כ ו ת י ת ‪ ,‬מ ע ש י ת ‪.‬‬
‫תיקון העולם הוא דוקא כ ש מ ת י ח ד י ם ש ג י ה ד ו ח ו ת‬
‫י ח ד ‪ ,‬והם משפיעים ומושפעים זה מזה‪ .‬והסגנון הדבורי מוכרח‬
‫הוא להיות אצל כל אחד ע״פ נשמתו המיוחדה‪ ,‬ולהתפעל מרוח‬
‫חברו ג״כ ע״פ המיזוג וההתאחדות הראויה‪ ,‬להוציא כלי למעשהו‪,‬‬
‫כלול בהדר תפארת‪ ,‬בגויה מעשית מחוטבה‪ ,‬מתהלכת עם‬
‫הבריות‪ ,‬מוארה בנשמה אידיאלית‪ ,‬מרקיעה לשחקים‪.‬‬
‫חכמת‬
‫הקודש‬
‫כה‬
‫איחוד ההלכה והאגדה‪.‬‬
‫יח‬
‫ההלכה והאגדה צ ר י כ ו ת הן להתאחד זו עם זו‪.‬‬
‫ההכרח המביא לעסוק בשתיהן יחד‪ ,‬מוכרח הוא להביא גם כן‬
‫את ההתאחדות הרוחנית שלהן‪ .‬מה שמרגיש העוסק בהלכה‬
‫כשנכנס באגדה‪ ,‬וכן להיפך‪ ,‬שהוא נכנם לעולם אחר‪ ,‬נוטל‬
‫את החלק היותר גדול של ההפריה הרוחנית‪ ,‬הבאה מתוך‬
‫מנוחת הנפש‪ ,‬שיסודה באחדות הפגימית‪.‬‬
‫ה נ נ ו ק ר ו א י ם לסול מפלות כאלה בארחות הלימוד‪,‬‬
‫שעל ידיהן ה ה ל כ ה ו ה א ג ד ה ת ת ח ב ר נ ה ח י ב ו ר ע צ מ י ‪.‬‬
‫הרעיון של ק י ר ו ב ע ו ל מ ו ת ר ח ו ק י ם ‪ ,‬זהו יסוד‬
‫בנין העולם הרוחני ושכלולו‪ ,‬הוא כח יסודי עובר כחוט השני‬
‫בכל גילויי החיים‪ ,‬בכל פנותיהם‪ ,‬והוא צריך להתגלות תמיד‬
‫בצורה יותר רחבה‪ .‬התכונה האנליטית‪ ,‬אחרי שפועלת את פעולתה‬
‫המנתחת כדי לברד כל מקצוע על פי חוגו‪ ,‬צריכה היא להניח‬
‫מקום לה ת כ ונד‪ .‬ה ם י נ ט ט י ת ‪ ,‬להופיע באוד הנשמה המאחדת‪,‬‬
‫שכל המדעים‪ ,‬כל המקצועות הרוחניים לגווניהם השונים‪ ,‬יראו‬
‫על ידה כאברים שונים בגויה אחת מחוטבה ואיתנה‪ ,‬שנשמה אחת‬
‫מחוטבה ואיתנה וחיה‪ ,‬רבת האונים‪ ,‬מאירה בה‪.‬‬
‫כו‬
‫אורות‬
‫חקודש‬
‫והתחלת צעדנו על ככר ההלכה והאגדה תגרור אחריה‬
‫המון חיבורים והרמוניות לאין חקר‪ .‬והעולמים השמימיים‬
‫והעולמים הארציים‪ ,‬האנושיות הבשרית והאנושיות הרעיונית‪,‬‬
‫עם כל העושר הצפון בכל אחד מהם‪ ,‬יתאחדו יחד לפעול‬
‫זה על זה את הפעולה הרצויה לגודל ושכלול גמור‪.‬‬
‫ומתוך הדעה הזאת יופיע אוד חדש על המקצוע המיוחד‬
‫שאנו באים לשים בו את עינינו ולבנו בחקרי התורה‪ ,‬חיבור‬
‫ההלכה והאגדה‪.‬‬
‫החיבור הזה אינו כ״א התגלות האחדות החבויה בהן מאז‬
‫ומעולם‪ .‬כל מי ש ל א טעם טעם ה ל כ ה לא טעם‬
‫טעם ת ו ר ה ‪ ,‬וכל מי שלא טעם טעם אגדה לא טעם‬
‫טעם י ר א ת ח ט א ‪ .‬והתודה והיראה מוכרחות הן תמיד‬
‫להתמזג‪ .‬והעבודה הלימודית צריכה להתגלות‪ ,‬בתור צורה‬
‫פועלת באופן מתודי על היסוד המאחד הלזה‪ ,‬שתוצאותיו‬
‫כבירות מאד‪.‬‬
‫באמת יש ב ת ו ך ה א ג ד ה ת מ י ד ת מ צ י ת הלכותית‪,‬‬
‫וכמו כן בהלכה תוכן א ג ד י פ נ י מ י ‪ .‬ע״פ דוב מונח התוכן‬
‫האגדי בצורתה האיכותית של ההלכה‪ .‬והתוכן ההלכותי בתיאורה‬
‫הכמותי של האגדה‪ .‬ובלא חיפוש והרגשה מיוחדה מושפעים אגו‬
‫בעת הלימוד ההלכותי מתכוגתה האגדית המסותרה של ההלכה‪,‬‬
‫ובלימוד האגדה‪ ,‬מקיצובה של ההלכה המעורב בתוכן האגדי‪.‬‬
‫אמנם אין כל אחד מרגיש בבליטה הגונה את הזרמים הללו‪,‬‬
‫שחם מלאים מציאות תדידית כל אחד במקצע של חברו‪.‬‬
‫חכמת‬
‫הקודש‬
‫כז‬
‫ההתנכרות של אלה העולמות‪ ,‬שהם כל כך דבקים ומותאמים‬
‫בעצמותם זה עם זה‪ ,‬מביאה לידי פירוד חולני בטבע העיון‬
‫והרחבתו‪ ,‬ומצמצם הוא בעוגה צרה את שני החוגים יחד‪ ,‬בין החוג‬
‫חהלכותי‪ ,‬ובין החוג האגדי‪.‬‬
‫חייבים אנו להבליט מאד את ההתודעות של אלה שני‬
‫הכחות בצורה מתוקנת‪ ,‬שכל אחד יבםם יותר את תוכן חברו‬
‫ויעזור ביותר לבדר את פרטיו‪ ,‬ולהאיר אוד יותר בהיר על‬
‫תאודיו הכלליים‪ ,‬ועל עומק סברותיו והיקפן‪ .‬ההלכה צריכה היא‬
‫להתבסם מריח האגדה בשיעור מוטעם והגון‪ ,‬והאגדה צריכה גם‬
‫היא להערך בתכנית של קצב‪ ,‬של משפטים קבועים והגיון מבורר‬
‫ומוגדר‪ ,‬כתבניתה של ההלכה המאוששת‪ ,‬ועם זה יכפל כח שתיהן‬
‫ורענגותן‪.‬‬
‫הצורך שהביא את בעלי הפלפול בדורות שעברו‪ ,‬לגסות‬
‫לפעמים לשלב את האגדה עם ההלכה‪ ,‬הוא באמת נובע מתביעה‬
‫זו של אחדותם של אלה הכחות הפועלים כ״כ יחד‪.‬‬
‫ואנו שהננו כבר דרושים לקבץ כמה כשדוגות וידיעות‬
‫לבדודם של תלמודנו‪ ,‬ושל כל ארחות חייגו‪ ,‬ובפרט שגם עצם‬
‫הלימוד ההלכותי מוכרח הוא להיות מורכב מהרחבה של כמה‬
‫שיטות‪ ,‬של ראשונים ושל אחרונים‪ .‬שנתרבו במשך הדורות‪,‬‬
‫וההתעמקות וההרחבה היא מוכרחת לנו ביותר‪ ,‬צריכים אנו כבר‬
‫ל ה ת ה ל ך ב ה ר ח ב ה ג מ ו ר ה גם ב י ח ש ל א י ג ו ד ם של‬
‫ת ו כ ג י ה ה ל כ ה ו ה א ג ד ה ‪ ,‬שהם כוללים כבר כל השימושים‬
‫ההגיוניים וחהיםתודיים‪ ,‬המוסדיים והאמוגיים‪ ,‬ההרגשיים והנמוםיים‪,‬‬
‫כה‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫ועל כולם הופעה זכה‪ ,‬ספוגה מטל החיים של כללות אוד התורה‪,‬‬
‫שהיא ראויה לבא בלוית חן על כל העוסק בתורה לשמה‪ ,‬לתן לו‬
‫עדן מיוחד ואושר של שמחת תודה‪ ,‬מעודדת לב‪.‬‬
‫יציאה מתלמוד לתלמוד״‬
‫יט‬
‫עינך גךןל יש לנכנס מתוך הרחבה גדולה של עיונים‬
‫טהורים‪ ,‬ממוזגים ברגש ושירה כלילת תפארת‪ ,‬אל תוך ה ק צ ו ב ו ת‬
‫ה ה ל כ ו ת י ו ת ‪ ,‬ש ה ן ש ח ו ר ו ת כ ע ו ר ב ‪ .‬אע״פ שזהו יםיו‬
‫ועזוז קדשו‪ ,‬למשול בעולם המלא מחשכים‪ ,‬זוהמות‪ ,‬ותסיםות‬
‫מהומיות‪ .‬אבל בעל הנשמה‪ ,‬המפוארת בהדר קדשה‪ ,‬הוא מדגיש‬
‫את ענותו הנוראה‪ ,‬את כל חבלי המאסר‪ ,‬בעת יציאה מתלמוד‬
‫אל ת ל מ ו ד ‪.‬‬
‫והוא צריך תמיד עצה והדרכה נכונה‪ ,‬איך לרפד את היצוע‬
‫של התוכנים המעשיים לפרטיהם הקשים ברפידות רכות‪ ,‬מלאות‬
‫יפעה של עדינות החיים‪ ,‬והדר הקודש הנוצץ בהוד החופש‬
‫והטוהר השמימי‪ ,‬כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטוהר‪.‬‬
‫חכמת‬
‫חקודש‬
‫כט‬
‫הבמום והגלוי מאזיר תוירה•‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫־ ‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫••‬
‫כ‬
‫ש פ ע ת ר ו ח ה ק ו ד ש המיוחדת לישראל היא רוממה‬
‫הרבה במעלתה ומיוחדת במינה מכל מיני שפע של רוח הקודש‪,‬‬
‫שכל אחד מבאי עולם זוכה לו על פי מעשיו‪ .‬השפעה הישראלית‬
‫היא נמשכת מפנימיותה של תודה‪ .‬והה בה ק ה של ה ח כ מ ה‬
‫ה מ ע ש י ת ‪ ,‬בתורה‪ ,‬ובכל הליכות החיים הפנימיים והחצוגים‪,‬‬
‫הנוגעים למפעלים‪ ,‬והרגשות‪ ,‬הקרובים לחוג הפעולות‪ ,‬הנה ג״כ‬
‫יוצאת בדרך ישרה מ א ו ר ה של ת ו ר ה ‪.‬‬
‫ועצמיות כחה העליון של זוהר התורה היא משפיעה על שני‬
‫אלה הסוגים הרוחניים העליונים‪ ,‬סוג ה ר ז י של רוח הקודש׳‬
‫ו ס ו ג ה ג י ל ו י י של א ו ר ה ו ת ו ר ה ‪ ,‬שבהגבלה ומפעל‪,‬‬
‫כלאה וכרחל אשר בנו שתיהן את בית ישראל‪.‬‬
‫ותמיד א נ ו ק ר ו א י ם ל ת ק ן את ש ת י ה ה ו פ ע ו ת‬
‫ה ל ל ו ‪ ,‬ה כ מ ו ס ה ו ה ג ל ו י ה ‪ ,‬שתהיינה פונות באורח ישרה‬
‫לקבל את שפעת בהירותן מתוך אוד עולם של אוצר החיים אשר‬
‫באוד ד׳‪ ,‬החופף על הוד יסודה של תורת אלהים חיים‪.‬‬
‫ל‬
‫הקודש‬
‫אורות‬
‫איחוד דןחבוי והגלוי״‬
‫כא‬
‫א‪ 0‬נפשך תובעת ממך תמיד את הגנוז ואת החבוי‪,‬‬
‫את הנעלם והנסתר‪ ,‬הנשגב‪ ,‬אל תצטער אם יעלם ממך לפעמים‬
‫איחוד החבוי והגלוי‪.‬‬
‫חסד עשה הקב״ה עם עולמו הרוחני עוד יותר ויותר מעם‬
‫עולמו הגשמי‪ ,‬כלומר התגלות החסדים‪ ,‬ושפעת הטוב‪ ,‬נראה‬
‫בהופעה בעולם הרוחני הרבה יותר עוד ממה שהוא גדאה‬
‫בעולם הגשמי‪.‬‬
‫ואתה למד מדת ק״ו‪ .‬ב ע ו ל ם ה ג ש מ י אעפ״י שהכל‬
‫אחוז בחוברת‪ ,‬הדומם‪ ,‬הצומח‪ ,‬החי‪ ,‬והאדם‪ ,‬השמים ו ה א ^‬
‫הכחות והתנועות‪ ,‬הצרכים והסיפוקים‪ ,‬המיגים והאישים‪ ,‬התקופות‬
‫והדורות‪ ,‬מ״מ למדות האיחוד הגדול הזה‪ ,‬כל בדיה ובדיה מוצאה‬
‫לה את המוכרח לה‪ ,‬ואת תפקידיה‪ ,‬בחוגה הקרוב‪ ,‬גותן לבהמה‬
‫לחמה‪ ,‬לבני ערב אשד יקראו‪ .‬וההתכנסות החוגית הזאת אינה‬
‫מונעת כלל את אותה העצה הגדולה‪ ,‬של הקבעתה של השלשלת‬
‫הגדולה שביצירה לכל מגמותיה‪ .‬ולולא זה החסד של הביצור‬
‫במקום הפיזור‪ ,‬של הצמצום במקום ההתרחבות‪ ,‬לא היה מוצא‬
‫את צרכיו‪ ,‬ולא היה בא לשכלולו מעולם‪ ,‬ואותו העולם הגדול‬
‫בכללותו‪ ,‬והרב והעשיר באישיותיו המדובבות‪ ,‬לא היה בא לכלל‬
‫השלמה‪ .‬ואם הדבר כן כעולם המצומצם החמרי‪ ,‬על אחת כמה וכמה‬
‫חכמת‬
‫הקודש‬
‫לא‬
‫שמדה זו נוהגת למכביר ב ע ו ל ם ה ד ו ח נ י ‪ ,‬זה העולם הגדול‪,‬‬
‫שכולו מחשבה אחת‪ ,‬הופעה אחת‪ ,‬אדירה‪ ,‬עשירה ואיומה‪ ,‬מלאה‬
‫חיי עולם‪ ,‬זיו קודש ותפארה‪ ,‬שאישיו כ״כ כבירים ומרובים הם‪,‬‬
‫שםלגיו כ*כ מתגברים ומתפצלים‪ ,‬שםוגיו ומיניו מתברכים‪ ,‬שוטפים‬
‫וגובעים‪ ,‬ופרטיו וגיצוציו‪ ,‬אורותיו וכליו‪ ,‬כל אחד מהם הוא‬
‫עולם מלא‪ ,‬מבורך באוצרות חיים‪ ,‬שמגלי השפעותיהם יוצא המון‬
‫רב של שובע להחיות עם רב‪ ,‬של בדואים ויצורים אין חקר‪,‬‬
‫עאכו״כ שיש בו אותה הברכה הגדולה של השקטת כל יצור וכל‬
‫עולם במכוגו‪ ,‬למרות הקישור הגדול‪ ,‬החבוי בכללות כללותו‪.‬‬
‫ושפך האשדות של ה ח ב ו י ו ה ג ל ו י הם כ״כ חטיביים‪,‬‬
‫כ״כ מתפצלים‪ ,‬וכ״כ מותנים לתנאים שוגים‪ ,‬עד שלפעמים רבות‬
‫מתגלה הקו המפריד והמבדיל ביניהם ב ד מ ו ת סתירה‪ ,‬שההגיון‬
‫המדוד מתחלש ומתבעח ממנו‪ .‬וההכרה החודרת‪ ,‬מעולפת ספיר‬
‫הבטחון העליון‪ ,‬מעודדת את הנשמה בשביעה רוממה‪ ,‬חשופת אוד‬
‫ורווית עגג קדש‪.‬‬
‫ואם ה ל ב יהמה‪ ,‬ו ה ג ש מ ה כ מ ה ה לחשוק צפונות‪.‬‬
‫נפשי חמדה בצל ידך לדעת כל דז סודך‪ ,‬והרוח יוצא וסוקר‪,‬‬
‫וההתנוצצות הגלויה לפניו מברקת‪ ,‬ולפעמים אינה נקלטת‬
‫בהתאמה עם כל אותן פלגי המםתדים‪ ,‬אל ירע לבך‪ ,‬אל תקל‬
‫בעיגיך עבודת קדשך‪ ,‬עבוד ועבוד בעולם אשד שעריו נפתחים‬
‫לפניך‪ ,‬אשרי אדם שמע לי לשקד על דלתתי יום יום‪ ,‬לשמר‬
‫מזוזת פתחי‪ ,‬כי מצאי מצא חיים ויפק רצון מד‪/‬‬
‫לב‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫ו ס ו ף ה כ ב ו ד הגדול לבא‪ ,‬השערים יפתחו‪ ,‬ומלך‬
‫הכבוד בא יבא‪ ,‬יבא מלך גבוד ועזוז‪ ,‬יבא גבור מלחמה‪ ,‬יבא‬
‫מלך צבאות עליוגים ותחתוגים‪ ,‬יבא דודי לגגו ויאכל פרי מגדיו‪.‬‬
‫יתאחדו העולמים‪ ,‬יתמזג הגלוי והנסתר‪ ,‬תתאחד‬
‫ה ג ו י ה ו ה נ ש מ ה ‪ ,‬י ת ק ש ר ו ה א ו ד ו ת ו ה כ ל י ם ‪ .‬ומתיקות‬
‫געימה‪ ,‬עוגג פנימי חסין ומאד נעלה‪ ,‬יחשפו במקורה של‬
‫התעלסות הגשמה‪.‬‬
‫וכח וגבורה של מעלה תופיע עליך בעדי עדיי גהורותיה‪,‬‬
‫תכיר כחך וגבורת גאונך‪ ,‬תדע ענותך ודלותך‪ ,‬דלות כל יצור‪,‬‬
‫כל עולם וכל יש מצד עצמו‪ ,‬שבו יגלה הוד נאוה תהלה‪,‬‬
‫הוד מלך גאות לבש‪ ,‬רם ומתגשא שוכן שחקים‪ .‬וחיי עולם וחיי‬
‫עולמי עולמים‪ ,‬וחיי שעה וחיי רגעי רגעים‪ ,‬שכל בדק בדקים‬
‫יתפוצץ לשמשות רבבות‪ ,‬ומהם עולמים יוגהרו‪ ,‬אוצרות זיו‪,‬‬
‫שפעות חיים‪ ,‬שמהם נשמות יובדקו‪ ,‬אליך יאתיו‪.‬‬
‫וחוסן ישועות תלבש‪ ,‬אזור פאר תתאזר‪ ,‬ובשמחת נועם‬
‫עליון ימוזג רוחך‪ ,‬ושלטון וממלכה פנימית וחצונית יהיה גורלך‪,‬‬
‫וברחמים רבים על כל היצור ימולא רוחך‪ ,‬ותעז במדות מלך‬
‫עולמים‪ ,‬טוב ד לכל ורחמיו על כל מעשיו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫חכמת‬
‫לג‬
‫הקודש‬
‫הפמום הגמור בגלוי‪.‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫י־ ‪T‬‬
‫כב‬
‫י ש אופי מחשבה כזה‪ ,‬שמפני שהוא כבד עומד במעמקי‬
‫הנשמה ושרשה‪ ,‬בכל צביונו ועושר תכניתו‪ ,‬הוא שולח את קויו על‬
‫ה ה ו פ ע ו ת ה ש כ ל י ו ת ה ג ל ו י ו ת שבדרך עבודת העיון‪.‬‬
‫וחושב האדם שהוא בא לדברים חדשים מלמטה למעלה‪ ,‬בעת‬
‫ה ג מ ו ר עושה הוא את פעולתו עליו ממדומיו‪,‬‬
‫שהכח‬
‫מושכו ומקרבו אל ה צפ יה ה ג מ ו ר ה ‪ ,‬בכל קויה‪ .‬והוא הולך‬
‫ומתקרב‪ ,‬בכל עת עמלו בדעת ובכשרון‪ ,‬אל המקום הרוחני‪ ,‬ששם‬
‫עומדת היא ההצטיידות הבנויה בכל שכלולה‪ ,‬ומלא קומתה‬
‫של המחשבה‪ ,‬שראשי פרקיה הם הם המתחילים להתגלות בעבודתו‪.‬‬
‫והחלק השכלי‪ ,‬ועוצם החיים שבלשדו‪ ,‬כל אלה באים הם‪ ,‬ע״פ רוב‪,‬‬
‫מהתוכן ה נ ג מ ר הכמוס‪ ,‬האצור במדומיה של הנשמה השכלית‪,‬‬
‫נד ד׳ נשמת אדם‪.‬‬
‫ונמצא ש ב כ מ י ם ה נולדת הנשמה המשוכללת בתחלה‪,‬‬
‫ומאצלת היא ממנה קוים ונקודות שונות‪ ,‬בהעתקות רבות‪,‬‬
‫מאירות וכהות‪ ,‬עד שהאדם לפי כשרונו‪ ,‬מתחיל הוא לחפש‬
‫את אמתיותיו‪ ,‬לסדר את ציוריו‪ ,‬ולברר את צבעיהם‪ .‬ו ב ג י ל ו י‬
‫גולדה היא המחשבה המטושטשת הרפויה בתחלה‪ ,‬והיא הולכת‬
‫ועולה‪ ,‬עפה ומתקרבת אל ה מ ח ש ב ה ה ג מ ו ר ה ‪ ,‬ה ח ב ו י ה‬
‫בגנזי המדומים‪.‬‬
‫אורות הקודש ‪3‬‬
‫לד‬
‫אורות‬
‫הקוד ס‬
‫וכשם שהדבר נוהג ביחידים אישיים‪ ,‬כן הוא נוהג באומה‬
‫שלמה ובמהלכי חייה‪ ,‬בנשמה ההיםתורית ובכל מעבדיה‪ .‬וכן נוהג‬
‫הדבר בכללות האדם וארחות חייו הרוחניים‪ ,‬ע״פ המסבות הרבות‬
‫הרוחניות והחמדיות‪ ,‬לשכלול העולם ובנינו‪ ,‬ביחש החבורה‬
‫האנושית הכללית‪ ,‬ידידותיה ועליותיה‪ .‬ומובן הדבר‪ ,‬שהזיון כזה‪,‬‬
‫מתגלה בכל הוד יםיו‪ ,‬וחוסב תכסיסו‪ ,‬בכללות היש ואור ההויה‪,‬‬
‫עד הגיענו להצפיה העליונה‪ ,‬בית יעקב לכו ונלכה באור ד׳‪.‬‬
‫גבול הגםתר והגלוי‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫־ י‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫כג‬
‫הסתרים העליונים‪ ,‬מתוך גדלם‪ ,‬מרוב הופעת אורם‪,‬‬
‫מהדסים את כל הסדרים הקבועים בתכונת ה ש כ ל ה ט ב ע י ‪,‬‬
‫הפשוט‪ .‬אמנם באמת מחדשים הם את כחו בכח כללותם‪.‬‬
‫אבל החידוש הזה‪ ,‬שהוא חידוש החיים הרוחניים בצורתם‬
‫העליונה‪ ,‬יבא דק אחרי השיקוע העמוק ביאורי הדעת‪ .‬אבל לפני‬
‫זה פוגש הבלבול וערבוב הסדר את האדם‪ ,‬והשנאה מצד התכונה‬
‫הטבעית‪ ,‬החדורה עמוק באדם בצורתו הרוחנית הקבועה בו בםבע‪,‬‬
‫באה לכל הדרישה החבויה‪.‬‬
‫אמנם בתוכיותה של ש נ א ה זו א ה ב ה ר ב ה גנוזה‬
‫היא‪ ,‬אהבה עליונה‪.‬‬
‫חכמת‬
‫הקודש‬
‫לה‬
‫וההכרה מתגברת‪ ,‬כל אשר יזדכך האדם בחדותו הרוחנית‪,‬‬
‫שאם כל מדע ו ה ד ת ע ו ל ם של כל ה כ ר ה תתרחב‬
‫לפניו בעוצם יסודה‪ ,‬כל אשד שפעת הרזים ישביעוהו‪ ,‬אז תבא‬
‫חכמה בלבו ודעת לנפשו ינעם‪ .‬והנורמליות של השכל הישר‪,‬‬
‫ופשטות ההרגשה האיםטטית‪ ,‬וכל צורה בהירה טבעית של כל‬
‫יופי ונשגב בבריאות טבעיותה‪ ,‬תשוב להזריח לו בזוהר עליון‪,‬‬
‫בהרחבה אשר לא היתה יכולה להיות גם משוערת לפני החדירה‬
‫אל עומק הרזים‪ ,‬אשד בסוד ישרים‪.‬‬
‫ורישומי השנאה הקדומה‪ ,‬אשר הושרשה לפני הופעת האוד‬
‫במעמקי הנשמה‪ ,‬יבאו לשימושם היותר מכוון‪ ,‬שהוא ש מ י ר ת‬
‫ה ג ב ו ל ב י ן ש נ י ה ע ו ל מ י ם ה ל ל ו ‪ ,‬באופן שכל אחד‬
‫קיים הוא תמיד בצביונו‪ ,‬ובאין צורך של שום הפרעה ושום‬
‫ביטול מתכונותיו‪ ,‬הוא מופיע במלא זוהר חייו‪ ,‬משפיע ומקבל‬
‫שפעת עולמים‪ ,‬מתלבש ומתקשר בחברו‪.‬‬
‫וצרת השנאה והקנאה הרוחנית הפנימית סרה לגמרי‪,‬‬
‫ותחתיה באה הגבלה בדיאה‪ ,‬והכרה מחוטבת‪ ,‬ש ב ה ת א ח ד ו ת ם‬
‫י ח ד של ש נ י ה ע ו ל מ י ם ‪ ,‬ה ג ל ־ י ו י ו ה ג ס ת ד‪,‬‬
‫במלא צביונם‪ ,‬בעירוב פעולותיהם בתכונה בנינית ומסודרת‪,‬‬
‫יבנה ויתכונן עולם מלא‪ ,‬בכל הדר גאונו‪.‬‬
‫החק ומקורו‪ ,‬ומה שלמעלה ומה שלמטה ממנו‪ ,‬הטבע הגשמי‬
‫והרוחני עם כל שרשיו‪ ,‬החיים ביסודם‪ ,‬מעומק מאפליהם עד‬
‫למעלה מכל זהרי אורם‪ ,‬יחד מתכנסים לחטיבה אחת‪ .‬ונחלי‬
‫השיגוב והרוממות שוטפים בגדלם‪ ,‬וישועות מתחדשות‪ ,‬צדקות‬
‫נצמחות‪ ,‬ועם נברא קם להלל יה‪.‬‬
‫לו‬
‫הקודש‬
‫אורות‬
‫בעלי הנסתר למגלה•‬
‫כד‬
‫ה ת ו כ ן ה מ ח ל ק את הנגלה מהנסתר‪ ,‬בתודה‪,‬‬
‫ובכל החכמה בכלל‪ ,‬הוא מפני ה ת כ ו נ ו ת ה מ ח ו ל ק ו ת של‬
‫בעלי ההכרות‪.‬‬
‫האיש שהוא מ ו כ ן ל ג ג ל ו ת איננו צריך להשלמת‬
‫אישיותו לכל חזיון מיםתי‪ .‬עדינות גפשו ומוסריותו משתלמות‬
‫ע״פ אותן הקליטות של הרוחניות שהן נקלטות מכל הכרה גלויה‪.‬‬
‫ואם בישראל ובן תודה אנו עסוקים‪ ,‬נשמתו הישראלית משתלמת‬
‫יפה‪ ,‬בחוש פנימי‪ ,‬ע״י ההצטברות של ידיעות שמצטברות בקרבה‪,‬‬
‫והוא עושה לה מהן תוכן רוחני עשיר‪.‬‬
‫וביסוד הדבר מוכרחים אנו לומד‪ ,‬שיש איזה עשירות‬
‫מיםתית אצל בעלי ה ג גלה‪ ,‬שהיא גורמת להם שאינם צריכים‬
‫לעיבוד של תוכנים רוחניים אציליים‪ ,‬מפגי שכבר יש בתוכיותם‬
‫ענין המספיק מסוגו של רעיון נאצל‪ .‬השובע הזה מביא להם‬
‫פעמים בחילה בכל הענינים הנסתרים‪ ,‬ולהפך המה בעצמם‬
‫מוצאים מחסור גדול בידיעות פרטיות מעשיות‪ ,‬ודרכי חייהם‬
‫נעשים ממולאים מכשולים כפי חסרון ידיעתם‪ ,‬וזהו הדבר הדוחף‬
‫אותם להיות מרבים בהויות ודקדוקי עשיה‪.‬‬
‫ב ע ל י ה נ ס ת ר הם להפך מזה‪ ,‬הם מוצאים בעצמם‬
‫סיפוק ביחס להגלוי‪ ,‬הדרך המעשית כמו ישרה לפניהם‪ ,‬הספקות‬
‫חכמת‬
‫חקודש‬
‫לז‬
‫נפתרים אצלם בלא לאות‪ ,‬בעת המאורע‪ ,‬והתוכן הצנוע‪,‬‬
‫הרוח המסתורי הוא אצלם מלא תביעות על שכלולו‪ .‬הם מרגישים‬
‫מין רעבון גודא וצמאון אדיר לציורים כמוסים ונעלמים‪.‬‬
‫והשאלות דמות הערך‪ ,‬העולות ברום התעלומה‪ ,‬אינן גותגות להם‬
‫מנוחה‪ ,‬ולוחצות אותם שיתעסקו תמיד בפתרונן‪ ,‬ולפחות‬
‫בפרטיהן וארחות ציורן‪.‬‬
‫חזיון בלתי מצוי הוא לדאות אדם ש ה ד ר י ש ה של‬
‫ה נ ג ל ה ו ה נ ס ת ר י ח ד תהיה בו במילואה‪ ,‬תמיד יש‬
‫איזה ניגוד מזה לזה‪ .‬רק אם האדם נמשך אחד הסביבה ורואה‬
‫את הטוב והיקר שםגלו להם שני הצדדים בעבודתם‪ ,‬באה אליו‬
‫כמו קגאת סופרים אבירה‪ ,‬וחפץ הוא להיות משביע עצמו‬
‫בשתי המדות‪ ,‬שעל פי דוב פוגש הוא מעצורים על דרכו‪,‬‬
‫ומ״מ מתאמץ הוא להתגבר עליהם‪.‬‬
‫האנשים הללו הגם תמיד עמוסים במשא גדול‪ ,‬של דעת‬
‫מכאבת‪ ,‬ומ״מ הם מביאים הרבה טובה לעולם‪ ,‬שסוף כל סוף‬
‫מהוים הם בפרי רוחם ע ו ל ם חדש‪ ,‬ש ה ש מ י ם ו ה א ר ץ‬
‫נ ו ש ק י ם זה לזה‪.‬‬
‫ואחר שהם מוציאים חזיון מורכב זה מן הכה אל הפועל‪,‬‬
‫אחרים כבד יכולים לקבל מן המוכן‪ ,‬ומתהוה כמו יצירה נפשית‬
‫קבועה‪ ,‬במשך הדורות‪ ,‬לתפוש את המקצעות החלוקות‬
‫וההפכיות הללו יחדיו‪ ,‬ואז באמת מתגלה כח י צ י ר ה כ פ ו ל ‪.‬‬
‫וחכמות בחוץ תרגה‪ ,‬בכפלים לתושיה‪ ,‬בתעלמות חכמה‪,‬‬
‫כתב חזון ובאר על הלחות‪.‬‬
‫לח‬
‫הקודש‬
‫אורות‬
‫מהגלוי הפרטי לנסתר הכללי•‬
‫• • ־ ד‬
‫־ ‪ • :‬ד •‬
‫־ • ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫־ ‪T :‬‬
‫•‬
‫כה‬
‫כל חלק גלוי שאינו מוכר כראוי‪ ,‬בין מן התורה‪,‬‬
‫בין מן העולם‪ ,‬הוא כמו מסך מבדיל שמסתיר את האור הנשגב‬
‫של החלק ה ח ב ו י ו ה נ ס ת ר ‪ ,‬שאינו מושנ כ״א בצפיה‬
‫פנימית בהירה‪,‬‬
‫ובהק זה נעוצה היא החובה של השקידה התדירית‪ ,‬להרבות‬
‫תורה וחכמה‪.‬‬
‫בתור יוצא מן הכלל‪ ,‬יש שאיזה ס ד ק מתהוה ב כ ו ת ל י‬
‫ה מ ע ר ה ‪ ,‬הסותמת את האודה העליונה‪ ,‬והאור החבוי מתנוצץ‬
‫פתאום‪ ,‬שלא •עיפ הדרך המודרג של הידיעות הגלויות‪ .‬נסים כאלה‬
‫צריכים לקבל בשמחה‪ ,‬אבל א י ן ם ו מ כ י ן על הנם‪.‬‬
‫והסדר התדירי הוא לבא מן ה ג ל ו י א ל ה ג ם ת ד‪,‬‬
‫מ ה פ ר ט י ם אל ה כ ל ל ‪.‬‬
‫איחוד הכללות והפרטות‬
‫־־‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫חכמת‬
‫הקוד ע‬
‫מא‬
‫ה ה ק ב ל ו ת ה?ללית‪.‬‬
‫כר‬
‫ת כ ו נ ת ה של ה ה ס ת כ ל ו ת ה ר ו ח נ י ת היא‬
‫ס ק י ר ת הכל ביחד‪ .‬וזאת היא טבעה המיוחד לה‪ ,‬שמבדילה‬
‫מהסתכלות שכלית פשוטה‪ ,‬שהיא עסוקה תמיד בפרטים מיוחדים‪,‬‬
‫שבקושי מקבצת היא אותם למדת כלל מאוחד‪.‬‬
‫בעלי הנשמות המיוחדות ל ס ק י ר ה פ נ י מ י ת קשורים‬
‫אליה בכל כח חייהם‪ ,‬וצער גדול ועמוק הם מדגישים כשנלחצים‪,‬‬
‫ע״י עצמם מפני ההרגל או ע״י השפעת הסביבה‪ ,‬לעסקים‪ ,‬רוחגיים‬
‫או מעשיים‪ ,‬פרטיים‪ .‬אלא שהם מישבים את דעתם‪ ,‬בהכירם את‬
‫הכרח החיים לעסוק בכל המכשירים המביאים למלוא המגמות‪.‬‬
‫אבל בגפשם קשור חפץ געלה לקצר במכשירים‪ ,‬ולהאיר במוקדם‬
‫את האורה המגמתית‪.‬‬
‫מב‬
‫הקודש‬
‫אורות‬
‫המגלות §רטית והללית‪.‬‬
‫כז‬
‫י ש נ ה ה ת ג ל ו ת פ ר ט י ת ‪ ,‬ההולכת עם בל משפט‪,‬‬
‫עם כל חלק הגה מגזרות הגיוניות‪ ,‬עם כל מלה ואות‪ ,‬וישגה‬
‫ה ת ג ל ו ת כ ל ל י ת ‪ ,‬שרוח שלם של ספר‪ ,‬של אורח חיים‪,‬‬
‫של תעופת רוח מתגלה‪ .‬ויש שהכלליות מתגברת עד שהיא מכהה‬
‫את הפרטיות ואח״כ היא חוזרת וממציאה אותה בבהירות יותר‬
‫גדולה‪ ,‬ובתמונת חיים יותר חשובים‪.‬‬
‫אלה א ר חות ה ג י ל ו י הולכות בכל עובדה‪ ,‬בכל תנועה‪,‬‬
‫בכל פעולה אשר יעשה האדם בתור עובד עבודת ד׳‪ ,‬משכלל‬
‫עולמים‪ ,‬עושה רצונו של מקום‪.‬‬
‫הגדולה העליונה היא דוקא מלאה כל‪ ,‬דוקא חודרת‬
‫בכל מקום‪ ,‬אין לפניה קוטן‪ .‬יש שאורות החיים מבהיקים מכל‬
‫תוכן ועגין הבא לידו של אדם ולחוג מגעו הגשמי והרוחני‪.‬‬
‫ויש שהם מבהיקים הבהקה פרטית‪ ,‬מפעל אחד מפעל‪ ,‬לגימה‬
‫אחר לגימה‪ .‬ויש ש ה א ו ר ו ת ם ש ת ל ב י ם ‪ ,‬והבהירות מאירה‬
‫מכללות כולם‪ ,‬וממולאה מכל עושר פרטיהם בשפעת ברכה‪.‬‬
‫ואותם הנצוצות‪ ,‬ששרי רזי תורה עסוקים בהם להעלותם‬
‫בכל תוכן שבחיים‪ ,‬בכל מאכל ומשתה‪ ,‬בכל משא ומתן‪ ,‬בכל שיג‬
‫ושיח פורצים דרכם‪ ,‬והם מתלכדים לאבוקות גדולות נשאות‪,‬‬
‫אודות דמיוניס עשירים‪ ,‬ודעות עליונות טהורות‪ ,‬ומנשאים את‬
‫הנשמה לרומי מציאויות ודאיות‪ ,‬שכל חקרי לב אנוש מתעלפים‬
‫שם‪ ,‬מדוב תגבורת כח החיים שבשטפיהם‪ ,‬וצדיקים ישמחו ויעלצו‬
‫לפני אלהים וישישו בשמחה‪.‬‬
‫חכמת‬
‫הקודש‬
‫מג‬
‫ההויפעה המקוילית וה?ךטיות‪.‬‬
‫כח‬
‫ה ת ש ו ק ה העליונה שיש במדע הרוחני העליון‪,‬‬
‫להמםתכלים המוכשרים‪ ,‬להוביל את ה ה ו פ ע ה ‪ ,‬ה מ צ י י ר ת‬
‫ו נ ו ת נ ת נ ש מ ה ל ה מ ד ע ב פ ר ט י ו ת י ו ‪ ,‬מ ש ר ש שרשה‬
‫היותר עליון‪ ,‬מונעת היא את השקידה הכמותית‪ ,‬מפני שהיא‬
‫דוחקת תמיד את החפץ הפנימי למצא שפע עדין וחיי חכמה‬
‫מרוחבה בכל אות ובכל פרט‪ ,‬והתוכן הפרטי הוא תמיד סתום‪,‬‬
‫והדברים מסתעפים ומתפצלים זה מזה בהתגלותם‪ .‬ולולא המתינו‬
‫בני אדם עד הגלות להם האוד ה ש דשי‪ ,‬לא היתד‪ .‬כל חכמה‬
‫מתפתחת‪ ,‬וכל מוסד וכל נימוס‪ ,‬וכל התפתחות מעשית לא היתד‪.‬‬
‫מנצחת בעולם‪.‬‬
‫אבל ההכרח שמוליד את הפרטים לא יוכל לעקור את החשק‬
‫הרחב‪ ,‬שלב העדינים הגדולים הומה וחושק אליו‪.‬‬
‫ומכאן באה השפעת האמוגה הגדולה‪ ,‬ש ה כ ל נ ו ב ע‬
‫מ ה מ ע י ן ה א ל ה י ‪ ,‬והכל נערך בעדך המגמה העליונה שהכל‬
‫שוה בה‪ .‬וגודל וקוטן יחד עושים את החטיביות של החשיבות‬
‫המתקנת את העולם כולו‪.‬‬
‫ומשתלבים השמות הויה ואדנות בחוברת‪,‬‬
‫יתלכדו ולא יתפרדו‪ .‬ונועם התורה הולך ומתגבר‪ ,‬מפיץ הוא את‬
‫מעיניו‪ ,‬ומדוד‪ .‬צמאים בנחלי עדניו‪ .‬מה יקר חסדך אלהיס‪,‬‬
‫ובני אדם בצל כנפיך יחםיון‪ ,‬ידוין מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם‪,‬‬
‫משך חסדך לידעיך וצדקתך לישרי לב‪.‬‬
‫מד‬
‫הקודש‬
‫אורות‬
‫צפית הכלליות והפרטיות‪.‬‬
‫כט‬
‫ההופעות הכלליות׳‬
‫כשהן מתגלות ברוח האדם‪ ,‬אינן‬
‫יכולות להוציא פרטים מתוכן‪ ,‬כ״א באצילותן העשירה הן מתנוססות‬
‫בעושר גווניהן‪ ,‬המאוחדים כולם יחד בחטיבה אחת‪ .‬זהו החסרון‬
‫הבא מתוך רום ושיגוב‪.‬‬
‫כשבא‬
‫התור להוצאת פרטים‪,‬‬
‫העליונה‪,‬‬
‫האורה‬
‫מתמעטת‪,‬‬
‫מתקטנת היא‬
‫והפרטים‪,‬‬
‫ההופעה‬
‫וחשובים‪,‬‬
‫רבים‬
‫הולכים ונזרחים‪ ,‬מתהדרים ומתגדלים הם‪ ,‬נובעים ממעינם הנובע‪,‬‬
‫אשר כפי פך קטן הולך הוא ונפתח‪.‬‬
‫העסק הפרטי שבפרטים מרחיב הוא את הדעת לפי ערך‬
‫העומק הלשדי שיש בתמציתם של הפרטים‪ ,‬שהוא ט ל‬
‫של‬
‫הכללים‬
‫העליונים‬
‫המופיע‬
‫גניזתו של טל אורות זה היא בנקודת‬
‫המתעלה‬
‫לאידיאל עליון בחיי‬
‫הפרטים‪,‬‬
‫החיים‬
‫בהם‬
‫מאור חייו‪.‬‬
‫הרצון‬
‫שבהכרה‪,‬‬
‫תולדות‬
‫הכלל‪.‬‬
‫העוסק בתורה לשמה הרי האור הכללי‪ ,‬שמתחבר לרצונו‬
‫המזוכך‪,‬‬
‫הולך ומתברך עמו‪,‬‬
‫וממשלה וחיקור דין‪.‬‬
‫ומושך לו‬
‫שפעת‬
‫גודל‪,‬‬
‫אבל העוסק בתורה שלא לשמה‬
‫מלכות‬
‫פרטיו‬
‫מיובשים הם מלשד הרצון האידיאלי‪ ,‬והפרטיות שבהן אוכלת‬
‫את מוח עצמותיהם‪ ,‬והרי הוא‬
‫מגרם‬
‫ג ר מ י ‪ ,‬ואינו בא לתעודתו‬
‫שנוצר בגללה‪ ,‬להוסיף אור רצוני עליון בעזוז החיים הפרסיים‪,‬‬
‫חכמת‬
‫ו‪ ,‬ק ר ד ש‬
‫להעלותם אל עילוי הכלל‪ ,‬ולהוסיף בכלל זיו צביוני חדש ע״י‬
‫עושר הבא ממשםלים‪.‬‬
‫קדושי הדעה צ ו פ י ם א ת א ו ר‬
‫בכללי כלליות‪ ,‬והם‬
‫ומזדהרים‬
‫בגדלו‪,‬‬
‫צמאים‬
‫וחן קדשו‪,‬‬
‫ה פ ר ט י ו ת כשהם עסוקים‬
‫ה כ ל ל י ‪ ,‬שוקקים אליו‪,‬‬
‫לאור‬
‫בפרטי פרטים‪.‬‬
‫בהיותם עסוקים‬
‫חסד ואמת נפגשו‪ ,‬צדק ושלום נשקו‪.‬‬
‫דעת כללית ובינה פרטית‪.‬‬
‫בעל הנשמה‬
‫הרחבה סובל יםורים‬
‫גדולים מצמצומה‬
‫של המחשבה בפרט מיוחד ‪ .‬אבל הוא צריך להתגבר ולסבול א ת‬
‫היםורים הללו באהבה‪ ,‬שהם הם המביאים אותו לאושר היותר גדול‪.‬‬
‫הקלת חיסורים באה‬
‫ה כ ל ל ית‬
‫מהבירור שיתברר לו‪,‬‬
‫היא הדורשת את הרחבתה הבלתי‬
‫והבינה‬
‫עליוניותה‪,‬‬
‫הפרטית‬
‫שהדעת‬
‫מפורטת‬
‫מפני‬
‫היא כבר סופגת את כל‬
‫הפרטים בבירורם המדויק‪.‬‬
‫וכשגלי‬
‫לתן מקום‬
‫ה ד ע ת משתפכים על הנפש‪ ,‬אז באמת צריכים‬
‫לה ה פ ש ט ה‬
‫עליונה‪,‬‬
‫שאינה מקבלת שום תואר‪.‬‬
‫אבל היא חולפת‪ ,‬ומניחה את השפעתה הגדולה באוצר‬
‫הבינה‪,‬‬
‫ששם השפעה זו עצמה מגלה את חופשתה ע״י השמירה הדייקנית‬
‫של‬
‫פרטי‬
‫הדברים‪,‬‬
‫והגלמתם המוגבלת‪.‬‬
‫מו‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫תכונת הרכוז וזז פזור•‬
‫‪.‬‬
‫—‬
‫‪ .‬ן •‬
‫‪— .‬‬
‫•‬
‫לא‬
‫א י ן כל האנשים שוים בדרכים של השלמתם הרוחנית‪.‬‬
‫יש אדם שתמצית לשדו הרוחני יוכל להיות מבוצר במקום אחד‪.‬‬
‫וכל מה שיתרכזו יותר מחשבותיו‪ ,‬לימודיו‪ ,‬עיוניו‪ ,‬ורגשותיו‪,‬‬
‫ימצא את עצמו יותר בנוי ומשוכלל‪ ,‬ועיטור המדות והתכונות‪,‬‬
‫ובהירות הדעה בהארת נשמתו יופיעו עליו בהדרם‪.‬‬
‫ויש אדם שרכושו הרוחני מפוזר‪ ,‬על כל ראש דרך‪ ,‬ומוכרח‬
‫הוא לפזר את מדעו ואת רגשותיו‪ ,‬וממרחק יביא לחמו‪.‬‬
‫ו ה ר י כ ו ז ו ה פ י ז ו ר הזה יש בהם מדרגות על גבי‬
‫מדרגות‪ ,‬ריכוז לפנים מריכוז ופיזור חוץ מפיזור‪.‬‬
‫ויש אדם ששולטים בו ש נ י ה כ ח ו ת‪ ,‬מוכרח הוא‬
‫ל ת כ ו נ ה ר י כ ו ז י ת ‪ ,‬וגם ל ת כ ו נ ה פי ז ו ד י ת‪ ,‬ובעת אשר‬
‫ת כ ו נ ת ה ר י כ ו ז שולטת עליו לא יוכל לסבול שוס תוכן‬
‫של פיזור‪ ,‬ועת אשר רוח הפיזור מתגלה עליו לא יוכל לסבול‬
‫שום ריכוז‪.‬‬
‫והדבר נוהג ג״כ בעמים שלמים ובסוד הנהגת עולמים‪,‬‬
‫בהופעת ההםתוריות העממיות‪ ,‬ובתקופות הגדולות של העולמות‪,‬‬
‫יצירתם‪ ,‬הויתם‪ ,‬בנינם‪ ,‬הידוסם‪ ,‬חידושם והתעלותם‪.‬‬
‫חכמת‬
‫הקודש‬
‫מז‬
‫התכונה הכללית והפרטית‪.‬‬
‫לב‬
‫ה ה ו פ ע ה הפנימית‪ ,‬הבאה לאדם לחוש ע״י את הנשגב‪,‬‬
‫היא מגגדת בטבעה ל ה ב נ ה ה פ ד ט י ת ‪ ,‬באיכות ובכמות‬
‫של החזיונות‪ .‬ושני הכחות יחד דוקא משלימים הם את התכונה‬
‫העולמית‪ ,‬את הרוחניות האנושית‪ ,‬ואת המהותיות הדוחנית של‬
‫העולם כולו‪ ,‬בסקירתו היותר עליונה ומקיפה‪.‬‬
‫ה ה כ ר ה ה א ל ה י ת בעומק ובהירות תוכנה‪ ,‬ו ה ה ב ח נ ה‬
‫ה מ ד ע י ת ‪ ,‬בניתוח הכרת היש הפרטי והכללי וסעיפיו‪ ,‬הן סותרות‬
‫זו את זו ס ת י ר ה ם ו ב י ק ט י ב י ת‪ ,‬כשם שהן מאוחדות זו‬
‫עם זו א ח ד ו ת א ו ב י ק ט י ב י ת ‪.‬‬
‫המוכשרים להכרת הטבע‪ ,‬המחטטים בפרטיו‪ ,‬ע״פ רוב הם בעומק‬
‫טבעם חסרים אותו ה ג ע ג ו ע ה א לה י ‪ ,‬בתור דרישה עמוקה‬
‫מקורית‪ ,‬וק״ו שמחוסרים הם עומק העלאת המחשבה בדום החביון‬
‫העולמי‪ ,‬בדרך פתרונו האלהי‪ .‬והאלהיים שוטפים הם הגיוגותיהם‪,‬‬
‫ומחשבותיהם עפות הן בגבהי מרומים‪ ,‬ואין להם אותו הכח ואותו‬
‫הצמאון לחקור בעומק החזיוגות המציאותיים‪ ,‬כאותו הצמאון‬
‫הטפוםי של אבירי חכמי הטבע‪.‬‬
‫וכיוצא בו בכל ענפים חשובים‪ .‬ה ב ק ו ר ת‪ ,‬ו ח ו ש‬
‫האמונה ו ה ה ע ר צ ה של אנשי קודש‪ ,‬נושאי המסורות הגדולות‪,‬‬
‫שבהן אוצרות חיי עולם גנוזים‪ ,‬חלוקים המה זה מזה בעומק‬
‫מח‬
‫הבדלה פסיכית‪ .‬הפשט ו ה ד ר ו ש ‪ ,‬מתפלגים הם עיפ הנושאים‬
‫העקרייס שלהם‪ ,‬מחזיקיהם ותובעיהס‪.‬‬
‫אמנם בכל ההבדלה הזאת התוכן המאחד האוביקטיבי מכה‬
‫את גליו‪ ,‬ובתוך כל סיעה יש הכרה ונטיה לרכוש של חברתה‪.‬‬
‫ומיוחדים גאוני גאונים שמתרוממים על ההבדל הסוביקטיבי‪.‬‬
‫ב צ ב ו ר ‪ ,‬ה תכונה המבדילה את הסרטים‪ ,‬המחטבת‬
‫את האינדיוידואליות‪ ,‬ו ה מ א ח ד ת ומשוה את הכל באיכות‬
‫צבוריותה‪ ,‬אלה שני כחות‪ ,‬איתנים‪ ,‬וסותרים‪ ,‬מכים הם את כח‬
‫קויהס זה על זה‪ ,‬גלי ים אורותיהם בוטשים זה בזה‪ .‬במקום‬
‫שהגדולה היצירתית יוצאה עד כדי ה ת מ ז ג ו ת ע צ מ י ת‬
‫של התוכנים הסותרים מצד צמצומי הכלים הסוביקטיבים‪ ,‬שמה‬
‫מתגלה אור הברכה העליונה‪.‬‬
‫נפלא הוא כחן של ישראל באיחוד זה של ה ה ת פ ר ד ו ת‬
‫האינדיוידואלית עם ה ח ט י ב ו ת האחדותית‪ ,‬כמו שהוא מצוין‬
‫בעומק האמונה של גוי צדיק שומר אמונים עם תכונת ההכרה‬
‫החודרת של עם חכם ונבון‪ ,‬בקרת מחוורה על כל אישיות גם היותר‬
‫גדולה‪ ,‬והערצה עמוקה לכל חכמי קודש המתהלכים עם ד‪ /‬הבחנת‬
‫הבריאה במהותיותה ופרטיה‪ ,‬עם סגולת ההתנשאות למרומי מקורה‪.‬‬
‫משה ואהרן בכהניו ושמואל בקראי שמו‪ ,‬קראים אל ד׳ והוא יענם‪,‬‬
‫בעמוד ענן ידבר אליהם‪ ,‬שמרו עדתיו וחק נתן למו‪ ,‬אל נשא‬
‫היית להם ונקם על עלילותם‪ ,‬רוממו ד׳ אלהינו והשתחוו להר קדשו‬
‫כי קדוש ד׳ אלהינו‪.‬‬
‫חכנזת‬
‫מט‬
‫הקודש‬
‫צ?!צום המקצויעוית‪.‬‬
‫לג‬
‫בכל חכמה‬
‫שהאדם עוסק ימצא קוצר רוח יחד עם עונג‪.‬‬
‫העונג יבא לו מהרחבת ידיעותיו‪ ,‬מהתפשטות אור החיים הרוחניים‬
‫בנשמתו‪ ,‬וקוצר הרוח יבא לו‬
‫מ ה צ מ צ ו ם ‪ ,‬שכל חכמה מצמצמת‬
‫עצמה באופקיה המיוחדים לה‪.‬‬
‫ביהוד יסבול בעל הנשמה העשירה‪ ,‬רבת השירה והתפארת‪,‬‬
‫מהצמצום‬
‫ש ל ה ח כ מ ו ת ‪ ,‬העסוקות בנושאים חיצוניים ומקריים‪.‬‬
‫ביותר יגדל הכאב בעת אשר בעלי מקצועות‪ ,‬שלא טעמו‬
‫כלל את טעם‬
‫המכאוב‬
‫של‬
‫תוספות‬
‫ה ד ע ת ‪ ,‬והם שבעים‬
‫ושמחים בחלקם‪ ,‬גדולים וגבוהים בעיני עצמם‪ ,‬מרוב שלמות שאין‬
‫עמו חסרון בעיניהם‪ ,‬והם מושיטים לנו גרגרים יבשים של דברים‬
‫כאלה‪ ,‬שבאמת הנם ביסודם מלאים רעננות‪ ,‬וחזות הכל‪ .‬מושיטים‬
‫לנו‪ ,‬למשל‪ ,‬הרצאות היסטוריות ע״פ מעשים ועובדות חיצוניות‪,‬‬
‫וקורעים הם בחזקת היד את המקצוע‪ ,‬שהם מסוגלים לו‪ ,‬מכל הארג‬
‫הגדול של ההויה הגדולה בהדר גאונה‪.‬‬
‫מוכרחים אנו להתגבר על שוממות רוחנו‪ ,‬וללמוד מהמחפשים‬
‫הללו את אשר יעלו במצודתם‪ .‬אבל מוכרחים אנו אח״כ לחדש‬
‫את פני הדברים במקוריותם‪ ,‬החיה והכוללת‪.‬‬
‫בין אם אנו חפצים בשכלול הרוח של הכלל‪ ,‬בין אם אנו‬
‫חפצים‬
‫דק‬
‫בשלמות‬
‫עצמנו‪,‬‬
‫סוף כל‬
‫סוף לא‬
‫נוכל‬
‫אורות הקודש ‪4‬‬
‫לשאת‬
‫נ‬
‫הקודש‬
‫אורות‬
‫בקרות רוח את עניות הדעת ואת חסרון החיים ודלדול התפארת‬
‫הרוחני‪ ,‬שבעלי המקצועות מביאים עלינו ברב עשרם‪ ,‬ובהמון‬
‫ידיעותיהם וחריצות הבקרת שלהם‪ ,‬הערוכה ברוח המוגבל במקצועיותו‪.‬‬
‫הכוללים ובעלי המקצוע*‬
‫לד‬
‫ה מ ש י ג י ם ׳ הכוללים בקרבם כמה ענפים‪ ,‬בדעות‪,‬‬
‫במדות‪ ,‬בתורה ובעבודה‪ ,‬מוכרחים הענפים להיות אצלם לפעמים‬
‫מכחישים זה את זה‪ ,‬מתוך ריבוי יניקתם במקום מצומצם‪.‬‬
‫והם מוכרחים להתרומם למקור האחדות תמיד‪ ,‬ששם כל הענפים‬
‫הם בחטיבה אחת‪ ,‬והשגה כללית אחת מחיה את כולם‪.‬‬
‫ומ״מ צריכים הם סעד‪ ,‬מגדולים ב ע ל י מ ק צ ו ע מיוחד‪,‬‬
‫שע׳׳פ רוב הם יותר מפורסמים בעולם‪ ,‬מפני שההמון תופש את‬
‫הזיו של מקצוע פרטי שמתרבה הרבה יותר ממה שהוא תופש‬
‫את הגודל של עושר רוחני כללי‪.‬‬
‫ואלה הנשמות המיוחדות בחוגן משפיעות הרבה עז וקדושה‬
‫על ה נ ש מ ו ת ה כ ל ל י ו ת ‪ ,‬והנשמות הכלליות מתעשרות הרבה‬
‫ע״י חבורן עם ה מ ק צ ו ע י ו ת ‪ ,‬והן חוזרות ומשפיעות עליהן‬
‫שפע גדול מאד‪ ,‬הרבה יותר ממה שקבלו מהן‪.‬‬
‫כי כל דבר פרטי‪ ,‬כיון שהוא נשפע לתוך נשמה כללית‪,‬‬
‫נהפך אח״כ‪ ,‬בכח עיכול דוחני‪ ,‬לדבר כללי ומקיף הכל‪,‬‬
‫הכל לפי ערך הכלליות ומדת ההקפה של ה נ ש מ ה ה כ ו ל ל ת ‪.‬‬
‫חכמת‬
‫נא‬
‫חקודש‬
‫קנללרת התורה והמקצועות‪.‬‬
‫לה‬
‫כשעושים‬
‫אז נתבעים‬
‫כל‬
‫את‬
‫התורה‬
‫המקצועות‬
‫ל מ ק צ ו ע מיוחד בחיים‪,‬‬
‫שבחכמות העולם‪ ,‬כדי להשלים‬
‫את האישיות השלמה כוללת‪.‬‬
‫אבל כשעולים עד הדום של הכרת התורה בתור נושאת‬
‫כל ההכרות‪ ,‬כל התוכנים‪ ,‬כל היש‪ ,‬ד כ ל א ב ה ‪ ,‬אז‬
‫כולם‬
‫מתענפים‬
‫ממנה‪,‬‬
‫המקצועות‬
‫ומשובע טובה הכל מרווה‪.‬‬
‫בזמן האמצעי‪ ,‬כשלא בא עדיין האדם והעולם לאותה המדרגה‬
‫של שאיבת הכל ממקורה של תורה‪ ,‬אבל כבר בא לידי הצמאון‬
‫הכללי‪ ,‬עד שאי אפשר לו להיות נסגר במקצוע מיוחד‪ ,‬צריך הוא‬
‫להעזד ע״י מ ק צ ו ע ו ת ה מ ד ע י ם ‪ ,‬בעומק האמונה שמדי יום ביומו‬
‫יוסיף אורה בנועם הכללי של תורה‪ ,‬ויתקרב יותר לאותה המדרגה‬
‫של שאיבת כל הטוב‪ ,‬כל הכרה‪ ,‬כל חכמה‪ ,‬כל השקפה‪ ,‬וכל עושר‬
‫רוחני‪ ,‬כל ברכה וכל שפעת חיים‪ ,‬משדיה של תורה‪.‬‬
‫וכפי אשר תתגבר אמונתו בקרבו‪ ,‬יטהר רוחו‪ ,‬ושקידתו‬
‫העליונה הרוחנית והמעשית תגדל‪ ,‬ותחשפנה לו צפוגות אדירות‪,‬‬
‫כוללות כל‪ ,‬ממקורה של תורה‪.‬‬
‫ואז ימצא ברכת האבות‪,‬‬
‫של תורה מורשה‪.‬‬
‫ברכת‬
‫הכל‪,‬‬
‫בנעימת ירושתה‬
‫נב‬
‫הקודש‬
‫אורות‬
‫הח?מות ןשךשן העליון‪.‬‬
‫לו‬
‫יש‬
‫הפרטים‬
‫שחכמה‬
‫ע ל י ו נ ה ‪ ,‬ב ה ו פ ע ת ה ‪ ,‬היא מאירה את כל‬
‫חכמה‬
‫ההארה‪,‬‬
‫של‬
‫אחרת‬
‫נמוכה‬
‫ממנה‪,‬‬
‫ואותה‬
‫שהחכמה העליונה מאירה בשבילים הזעירים של החכמה התחתונה‪,‬‬
‫מגלה לגמרי דרכים אחרים‪ ,‬שאינם דומים כלל לאותו המהלך‪,‬‬
‫שהארת השכל באה על ידו מתוך אותו ה ש ו ר ש של ז א ת ה ח כ מ ה‬
‫עצמה‪ ,‬שהפרטים מסתעפים ממנה‪.‬‬
‫ויש בנידון זה מעלות על גבי מעלות‪ ,‬חכמות מסודרות‬
‫בסדורים דרגאים אלו ע״ג אלו‪.‬‬
‫וההופעה הולכת ממרחקים‪ ,‬כזדיחת שמש ע״ם כל האופק‬
‫של החכמה המונחת למטה מאותה המשפעת‪ .‬ומתוך השביעה של‬
‫האוד שמקבל השורש מ ה מ ע ל ה‬
‫ה ע ל י ו נ ה ‪ ,‬הפרטים מסתעפים‬
‫בזוהר גדול ומלא‪.‬‬
‫מהשרש לענפים‪.‬‬
‫•י‪-‬‬
‫•י‬
‫ד‬
‫ן •‬
‫ז‬
‫•‬
‫לז‬
‫השורש‬
‫הרוחני‬
‫ומציאות‪ ,‬הוא שולח ממנו‬
‫החזק‪,‬‬
‫המלא‬
‫רעננות‬
‫ענפים וענפי ענפים‬
‫של‬
‫חיים‬
‫לאין תכלית‪.‬‬
‫חכמת‬
‫ולפעמים‬
‫להאחז‬
‫כשהנשמה עיפה‬
‫בשורש‬
‫נג‬
‫חקודש‬
‫מריבוי הענפים‪ ,‬הרי היא מוכרחת‬
‫ב מ ק ו ר ו ‪ ,‬וכחה מתחדש‪ .‬והיא שבה אח״כ‬
‫להתעלם עם הענפים כולם בפנים חדשות‪ ,‬ומפריחה עוד הרבה‬
‫וציצים ופרחים‪ ,‬מה שמקדם לא היתה‬
‫ענפים‬
‫היכולת מגיעה‬
‫להוציאם לאור העולם‪.‬‬
‫וזהו‬
‫שהרזיות העליונה‬
‫היסוד‪,‬‬
‫מחזקת את יסוד הויות‬
‫דאביי ורבא‪ ,‬והאידיאליות המוסדית את העולם הטכני והחברותי‪.‬‬
‫*‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫מפרטים לערכים כלליים‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫לח‬
‫צךיך‬
‫האדם להתעשר‬
‫לתן לרוחו חופש והדוחה‬
‫בפרטים‬
‫לסקירות‬
‫רוח האדם‪ ,‬השואף להרחבת‬
‫הנהר‬
‫ת ח ל ה ‪ ,‬כדי שיוכל‬
‫כ ל ל י ו ת ‪ ,‬שזהו כל עונג‬
‫של‬
‫הבינה‬
‫העליונה‪.‬‬
‫אחד שבא למדרגה הוגנת של רכישת פרטים‪ ,‬אז הולך‬
‫הרוח ויוצר לו ע ר כ י ם כ ל ל י י ם ‪ ,‬שהם הולכים ומתנשאים מעל כל‬
‫הפרטים‪ .‬וכשהם משתלמים בצביונם‪ ,‬מרחפים‬
‫הבינה‬
‫על‬
‫ה ע ל י ו נ ה על הפרטים הרבים‪,‬‬
‫קנה‪,‬‬
‫הערכים‬
‫כ י ו נ ה זו‬
‫של‬
‫שמרחפת‬
‫להוציא מן הכח אל הפועל את החיים והאור הגנוז‬
‫בכל פרט ופרט‪ ,‬ע״י תבונה חודרת‪ ,‬השואבת מהבינה העליונה‪,‬‬
‫ומענקת עושר לפרטים הרבים‪ ,‬בהמון שינויי גווניהם‪.‬‬
‫נד‬
‫הקודש‬
‫אורות‬
‫אז מגיע תור הגדלות לאדם‪ ,‬שתובע ממנו שלא תהיינה‬
‫פעולותיו מצות אנשים מלומדה‪ ,‬אלא שכל פעולה וכל הרגל‪,‬‬
‫כל עבודה וכל מצוד‪ ,.‬כל רגש וכל רעיון‪ ,‬כל תורה וכל תפלה‪,‬‬
‫תהיה מוארה באור הגנוז‪ ,‬ב א ו ר ה כ ל ל י ‪ ,‬הגנוז בנשמה העליונה‪,‬‬
‫לפגי הופעת פעולתם‪.‬‬
‫מה^קויךיות אל הפרטים‪.‬‬
‫לט‬
‫לפעמים‬
‫המקוריות‬
‫מרץ‬
‫אפשר למשוך אור חיים ורעננות‬
‫העליונה‬
‫אל‬
‫מתוך‬
‫ה פ ר ט י ם ‪ ,‬עד שאפילו כח של‬
‫והזדרזות אפשר לחזק בכל התפשטות הסעיפים הפרטיים‬
‫מגופי תורה‪ ,‬מעשה וחכמה‪ ,‬ע״י ההתגברות הנשמתית‪ ,‬שבאה‬
‫מההתעמקות‬
‫בשרשי ההשכלות‬
‫העליונות‪ ,‬המקירות בלב נבון‬
‫כהקיר בור מימיה‪.‬‬
‫אבל לפעמים ההתגברות המקורית היא ג״כ מבליעה עוד‬
‫יותר את הפרטים‪ ,‬ונוטלת היא את האפשרות להתעסק בהם ע״י‬
‫ריבוי שפעתה‪ ,‬נעשים הם בשרגא בטיהרא‪.‬‬
‫אמנם בליעה זו אינה כ״א לשעה‪ ,‬בעת‬
‫תוקף ההזרחה‬
‫של האוד המקורי‪ ,‬ומיד כשהאור הזה מתעלם במקורו העליון‪,‬‬
‫חוזרת היא השפעה הרעננה להיות נוזלת דוקא על ידי אותה‬
‫ההתגברות‬
‫את‬
‫המקורית‬
‫פעולת ההבלעה‪,‬‬
‫והיא‬
‫העליונה‪,‬‬
‫מבלטת‬
‫את‬
‫שפעלה‬
‫העז‬
‫תחלה‬
‫הפרטי‪,‬‬
‫חכמת‬
‫נה‬
‫הקודש‬
‫עד שהדברים יוצאים חיים וקימים‪ ,‬דשנים ורעננים בכח החיים‬
‫והמעשה שבהם‪ ,‬חודרים לעמקי מעמקים‪ ,‬ומסתעפים להמון דקדוקים‪,‬‬
‫תלי תלים‪ ,‬וחבילי חבילות‪.‬‬
‫והכל צופה לעת הכושר‪ ,‬שעוד פעם יזרח האור המקורי‬
‫הגדול‪ ,‬ויתעלו הפרטים אל מעלות ההכללה הדוממה‪ ,‬יבלעו עוד‬
‫במקור חייהם‪ ,‬ישאבו בדממה מי מעיניהם‪ ,‬המפכים ממקור עליון‪,‬‬
‫ישתלמו שם בהשלמה עליונה‪ .‬וכפי אורך ההבלעה‪ ,‬כה יגדל החיטוב‬
‫המפורט‪ ,‬וכן יגבר האור הפרטי בכל חשיבותו‪ ,‬כצאתו מהתעלומה‪,‬‬
‫כאש וכפטיש יפצץ סלע‪.‬‬
‫מהסתכלות כללית לפרטית‪.‬‬
‫• י‬
‫‪,‬‬
‫• ‪ T :‬י‬
‫‪T :‬י‬
‫‪ :‬־ ‪:‬‬
‫מ‬
‫לפעמים‬
‫הפרטית‪,‬‬
‫נוח יותר לבוא‬
‫מהסתכלות‬
‫כללית‬
‫אל‬
‫מהרחוק אל הקרוב‪ ,‬שלא כמדד‪ .‬החפושית הרגילה‪,‬‬
‫שמתחלת מן הקרוב לבוא על ידו אל הרחוק‪ ,‬ומן הפרטיות לבוא‬
‫על ידה אל הכללות‪.‬‬
‫אמנם‬
‫מפני שלעומת‬
‫והתמונה‬
‫המדה היא‬
‫זוהר‬
‫הנראית‬
‫מדה‬
‫סדורה‪ ,‬אין כאן דליגה באמת‪,‬‬
‫הנשמה‪,‬‬
‫ה כ ל ל י ו ת היא הקרובה לה‪,‬‬
‫היא‬
‫הסדורית‪,‬‬
‫רחוקה‬
‫ממהותה‪.‬‬
‫שחש החוש הפנימי העליון בתוכנים‬
‫וההכרה‬
‫האציליים‪,‬‬
‫המיוחדת‪ ,‬המתאימה למנוחת הרוח במעמד אשרו‪.‬‬
‫היא‬
‫ההכרה‬
‫נו‬
‫הקודש‬
‫אורות‬
‫אמנם תביעת קודש זאת אינה גומרת את ענינה בהארת‬
‫השכל לבדו‪ ,‬היא תובעת הרמה כללית של החיים‪ .‬זאת היא תביעת‬
‫הקדושה התדירית‪ ,‬המקשרת הכל בחטיבה אחת‪ ,‬בהירות השכל‪,‬‬
‫הרצון‪ ,‬טוהר המוסר וזיקוק המדות‪ .‬סוד‬
‫עדינות‬
‫ליראיו‪,‬‬
‫ד׳‬
‫ובריתו להודיעם‪.‬‬
‫בהירות הגשמה והידיעות‪.‬‬
‫מא‬
‫מתוך‬
‫העולם‬
‫הנשמה‬
‫בהירות‬
‫את‬
‫רואים‬
‫כל‬
‫כולו‪.‬‬
‫אמנם‬
‫אוצר‬
‫הנשמה‬
‫משחרר‬
‫את‬
‫ויכולה‬
‫לחדור‬
‫הידיעות‪,‬‬
‫מכבליה‪.‬‬
‫לעומק‬
‫הבאות‬
‫ובזה היא‬
‫מבחוץ‪,‬‬
‫מושלת על עצמה‪,‬‬
‫תהומותיה‪.‬‬
‫וכל מה שידיעתה את עצמה מהגדלת על ידי העזר של‬
‫כל‬
‫הופעת‬
‫הידיעה‬
‫אוד‬
‫הכללית‪,‬‬
‫שברא‬
‫ומביט‬
‫הידיעות‬
‫בו‬
‫הקב״ה‬
‫מסוף‬
‫כולן‪,‬‬
‫מתברכת‬
‫והרי היא מתקרבת להאור העליון‪,‬‬
‫ביום‬
‫העולם‬
‫ראשון‪,‬‬
‫ועד‬
‫עם‬
‫שהאדם‬
‫צופה‬
‫סופו‪.‬‬
‫והכל תלוי לפי אותו הגודל של א י ח ו ד‬
‫השכל‬
‫היא‬
‫בקרבה‬
‫הרצון‬
‫המעשי‬
‫ה ע י ו נ י ‪ ,‬שבצורה אחדותית מוחלטת הם מתאחדים‬
‫רק במרומי הקודש‪ ,‬באור התורה בשורש שרשה‪.‬‬
‫חכמת‬
‫הקודש‬
‫נז‬
‫חכמה ובינה•‬
‫‪ : -‬ד‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫מב‬
‫כמה גדול הוא הערך המבדיל שבין חכמה לבינה‪.‬‬
‫ה ח כ מ ה מ ק ו ר י ת היא‪ ,‬אינה צריכה לקחת את יצירותיה‬
‫מנושאים זולתה‪ ,‬היא מוצאה את מעינה המתברך ומתגבר‪,‬‬
‫עולה ומפכה תמיד‪ ,‬מתוך תוכיותה‪ .‬ו ב י נ ה היא בינת דבר‬
‫מתוך דבר‪ ,‬צריך איזה דבר תמיד לבא‪ ,‬להזרע‪ ,‬להכנס אל החוג‪,‬‬
‫עד שיאירו החיים‪ ,‬חיי הבינה‪.‬‬
‫אמנם האידיאל התדירי של החכמה הוא שהופעותיה‬
‫תתברכנה ותתרבינה כ״א בפרטיותה מתוכה‪ .‬וזה התוכן מתהוה‬
‫בבינה בתדירות בלתי פוסקת‪ .‬ובזה כל העולמים מתקיימים‪.‬‬
‫ובעולם המוגבל אשר לאדם עומד בזה כל אופיו המהותי‪.‬‬
‫מי שנשמתו מיוסדת על יסוד החכמה‪ ,‬אם לא יכיר את מדתו‪,‬‬
‫וירד עד למדת הבינה‪ ,‬ומן החכמה יסיח דעתו‪ ,‬מחסרון הכרה‬
‫עצמותית‪ ,‬ימצא את עצמו הרוס ואומלל‪ ,‬עד אשר ישוב וישאב‪,‬‬
‫אמנם מתוך מעיני הבינה‪ ,‬את אוצרות החיים‪ ,‬שהחכמה מזלת תדיר‬
‫בנשמת חכמי לב‪.‬‬
‫ו ה ב י נ ה עצמה אינה משתכללת במהות חייה כ״א בהיותה‬
‫ת מ י ד מ ת א ח ד ת עם ה ח כ מ ה ‪.‬‬
‫וזהו יסוד התשובה העליונה‪ ,‬שהיא סמוכה לבינה‪.‬‬
‫נח‬
‫הקודש‬
‫אורות‬
‫מושגים פנימיים וחצוניים‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫י‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫מג‬
‫ה ש כ ל מחובר הוא מהמושגים הפנימיים‪ ,‬שבאים לאדם‬
‫מתוכיותו‪ ,‬ומתגלים בו בתור דבר ההולך ומתגלה מפנים לחוץ‪,‬‬
‫ומהמושגים החצוניים‪ ,‬שבאים לאדם מחוץ לפנים‪ .‬והם נפגשים‬
‫זה בזה‪ ,‬ומחיבורם ותסיםותיהם מתעוררת התחיה השכלית‪,‬‬
‫ההכרה הפנימית והחצונית‪.‬‬
‫־‬
‫־‬
‫ז‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫•‬
‫מד‬
‫ה ה כ ר ה ה פ נ י מ י ת ‪ ,‬המתגברת בתוכיותו של האדם‬
‫כמעין הנובע‪ ,‬ו ה ה כ ר ה ה ח צ ו נ י ת ‪ ,‬השכלית‪ ,‬שבאה מתוך‬
‫הכרת העולם והמציאות‪ ,‬שתיהן בונות את דוח האדם‪ ,‬משכללות‬
‫את בינתו ואת רצונו‪ ,‬והן פועלות יחד בחיבורן‪ ,‬גם בלא דעתו‬
‫של האדם‪.‬‬
‫אמנם כל מה שהוא משים יותר את לבו להסתכל בתכונת‬
‫הבנינים הרוחניים‪ ,‬שאלה שני היסודות בונים בקרבו‪ ,‬הרי הוא‬
‫משכלל אותם‪ ,‬והוא מתעלה יותר ויותר בעילוי רוחני בהיר‪,‬‬
‫ומתמלא עז וגבורה חדשה‪ ,‬נובעת ממעין הישועה העליונה‪.‬‬
‫חכמת‬
‫הקודש‬
‫נט‬
‫הההגלות והציורים סגלוים‪.‬‬
‫מה‬
‫אין ההתגלות הרוחנית צריכה לטשטש את העולם החמרי‬
‫ב צ י ו ר י ו ה מ ג ו ל י ם ‪ ,‬אלא לעשות את היחש אליו יותר בהיר‪,‬‬
‫יותר חפשי‪ ,‬ויותר עדין‪.‬‬
‫הצער וההשתוממות‪ ,‬שמםתבכים בהעילויים הדוחגיים במהלך‬
‫התגברותם‪ ,‬הס באים מחורבן העולמות הקדומים‪ ,‬השרוים כולם‬
‫בנשמה‪ ,‬לפני ההופעה העליונה‪ ,‬הבאה ומתחדשת‪.‬‬
‫וכשאדם מתרומם לתיקון גמור‪ ,‬אין השכלול הרוחני שלו‬
‫בא ע״י חורבן מה שקדם‪ ,‬לא ע״י פיסול של ראשונות‪ ,‬כי אם‬
‫ע״י הוספה‪ ,‬ו א ל ה מ ו ס י ף על ה ר א ש ו נ ו ת ‪.‬‬
‫ונמצא כל כח החיים‪ ,‬כל כח הציור‪ ,‬כל אוצר הדעת‪,‬‬
‫כל היחושים הנפשיים קיימים‪ ,‬והם מוסיפים כח למערכת הקודש‬
‫החדשה‪ ,‬ומתעלים בעילויה‪.‬‬
‫המדרגה הראשונה‪ ,‬הבאה מתוך מפעל החורבן הקדום‪,‬‬
‫היא מחוללת בנפש את ה ז ע ז ו ע ‪ ,‬המקיף את היראה הטהורה‬
‫הפנימית‪ ,‬כמו קלפה לפרי‪ .‬והמדרגה השניה‪ ,‬של ה ה ו ס פ ה‬
‫על ה ר א ש ו נ ו ת ‪ ,‬באה מתוך המקור של היראה בטהרתה‪,‬‬
‫ס‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫אשר העולם יבא אליו באחריתו‪ .‬והתהלכתי בתוככם‪ ,‬א ט י י ל‬
‫ע מ כ ם ב ג ן ע ד ן ולא ת ז ד ע ז ע ו מ מ נ י ‪ ,‬י כ ו ל לא‬
‫ת י ר א ו מ מ ג י תיל ו ה י י ת י לכם ל א ל ה י ם ‪.‬‬
‫אז הכל יתעלה למקורו הברוך‪ ,‬העליון‪ ,‬ששם הוא‬
‫התוכן האחדותי‪ ,‬שהוא למעלה מכל ציור של הבדלות‪.‬‬
‫ביום ההוא יהיה על מצלות הסום קדש לד‪ /‬והיה הסירות‬
‫בבית ד׳ כמזרקים לסני המזבח‪ ,‬והיה כל סיר בירושלים וביהודה‬
‫קדש לד׳ צבאות‪ .‬כי הכל יעלה למדת הקודש‪.‬‬
‫איחוד מדע הקויךש והח‪1‬ל‬
‫חכמת‬
‫הקודש‬
‫סג‬
‫מדע הקודש להווויל‪.‬‬
‫מר‬
‫ה מ ד ע ה פ נ י מ י ‪ ,‬וביותר הפנימי שבפנימיות‪ ,‬שהוא‬
‫מדע ה ק ו ד ש ‪ ,‬המחיה את אוד החיים‪ ,‬אינו תלוי בשום‬
‫מדע אחר‪ ,‬כי הוא נ ה ר ע ל י ו ן א ש ר מ ע ד ן י ו צ א ‪,‬‬
‫מ כי פי ה מ י ב ר י ך ‪.‬‬
‫ומה שמחברים את ה ת ו ר ה ו ה ח כ מ ה אינו כדי להשלים‬
‫איזה חסרון כח‪ ,‬כ״א לחבר ח י ב ו ר י ם ו ה ו פ ע ו ת ח ד ש ו ת ‪.‬‬
‫ו י צ י ר ה זו של ה ת ח ב ר ו ת א ו ר ר ו ח ה ק ו ד ש ‪,‬‬
‫פנימיות התורה‪ ,‬עם ה ח כ מ ה של ה ה כ ר ה ה א נ ו ש י ת ‪,‬‬
‫במלא הקומה של שניהם‪ ,‬ובמלא רוח הידידות המתאימה‬
‫של שניהם‪ ,‬תחדש בעולם נשמות ח ד ש ו ת ‪ ,‬ותתן צביון חדש‪,‬‬
‫רענן ובריא‪ ,‬לחיים‪ .‬ומירכתי שאול תוציא אורים גדולים‪ ,‬להאיר‬
‫באוד חדש‪ ,‬באור צדיקים‪ ,‬לכל יושבי תבל‪.‬‬
‫סד‬
‫הקודש‬
‫אורות‬
‫יסוד החול לקודש‪.‬‬
‫מז‬
‫כל הענינים המוסדיים כולם‪ ,‬כפי מה שהם נראים בפשטותם‪,‬‬
‫כל מדות דרך ארץ‪ ,‬וכל טהדת החיים‪ ,‬ואומץ ויושר שלהם‪,‬‬
‫וכל פשטה של תורה‪ ,‬נראים הס דרך ההסתכלות הסודית באופן‬
‫יותר בהיר ומצוחצח באין ערוך‪ ,‬באופן יותר יסודי ומקורי‪.‬‬
‫אבל הרבה תלויה בהירות הגילוי הרזי באותו הבידוד‬
‫והודאיות‪ ,‬האומץ ורוח החיים‪ ,‬שכבד רחש לו האדם המשיג‬
‫בפשטותם של הדברים‪ ,‬בחושי בשר‪ ,‬ובלימוד מסודר‪ ,‬ברעות החבורה‪,‬‬
‫ובהשתתפות החיים‪ ,‬וברגש בריא של אנושיות‪ .‬וגטיה עקדית‬
‫בריאה טהורה ועדינה אליה‪.‬‬
‫ה ק ו ד ש השמימי מתברך ל פ י ה ע ר ך של ה י ס ו ד‬
‫ה ת ח ת י ת י של ה ח ו ל ‪ ,‬שהוא מתיחש אליו בטהרו‪.‬‬
‫יסוד מדע הקודש להחול‪.‬‬
‫מח‬
‫כל לימוד‪ ,‬כל התרוממות רוחנית‪ ,‬צריכים להיות בנוים‬
‫על ה י ס ו ד של ההרגשה הטבעית‪ ,‬וההשכלה הטבעית‪.‬‬
‫וההשכלה הטבעית עצמה עם כל ההדגשורת הטבעיות‪,‬‬
‫במדה הטובה של מעמדן‪ ,‬מוכרחות הן להיות בראשיתן נשתלות‬
‫על י ס ו ד ק ו ד ש ה ק ד ש י ם ‪ ,‬ש ה ו א נ ו ש א ב ת ו כ ו‬
‫את ה נ ו ש א של ה ק ו ד ש ו א ת ה נ ו ש א של ה ח ו ל ‪,‬‬
‫את החומד ואת הצורה‪ ,‬בצורה עליונה אידיאלית‪ ,‬באחדות מעולה‪.‬‬
‫חכמת‬
‫סה‬
‫הקודש‬
‫פ!ח ההשכלה הנגלית לקודש‪.‬‬
‫! ז ז‬
‫־ •‪* :‬‬
‫‪-‬‬
‫‪I‬‬
‫‪V‬‬
‫מט‬
‫כשם שהגופניות בהשפעתה סותרת את ההרחבה הרוחנית‪,‬‬
‫ומתוך כך נ י ח א לה ו ל צ ד י ק י א ל מ ת ב ר ג ר מ י י ה ו‬
‫ב ג י ן י ק ר א ד ק ו ב ״ ה ‪ ,‬כך ישנם צדיקים‪ ,‬שמעלימים עין‬
‫מכל ה ש כ ל ה נ ג ל י ת ‪ ,‬כדי שתהיה דעתם פנויה וצלולה‬
‫ל ה ש כ ל ו ת ה ר ו ח נ י ו ת העליונות‪ ,‬הגנוזות‪ ,‬שהן נחשבות‬
‫לגבי הנגלות‪ ,‬כדוחגיות לגבי גשמיות‪.‬‬
‫וכשם שהמעלה העליונה ביותר היא לבוא למדת השלום‪,‬‬
‫שלא תפריע הגופניות כלל את הזוהר הנפשי‪ ,‬ואדרבא בכל אשר‬
‫יוסיף הגוף אומץ‪ ,‬יאדיר הכח הרוחני‪ ,‬כן ישנה מעלה עליונה כזאת‪,‬‬
‫שכל מה ש י ג ד ל כח ה ה ש כ ל ה ה נ ג ל י ת י ג ד ל‬
‫כ ח ה י ד י ע ה ה נ ס ת ר ת ‪ ,‬וחריפות סקירתה‪ ,‬בעומק רעיונה‪.‬‬
‫וכשם שעצם ההפרעה שהגופניות מפריעה את הנפשיות‬
‫איננה באה מצד חיזוק הגוף בעצם‪ ,‬כי‪ ,‬להפך‪ ,‬הגוף צריך ומוכרח‬
‫להיות בריא ושלם‪ ,‬לצורך ההזרחה הנפשית‪ ,‬אלא עיקר הדבר‬
‫תלוי בהקישור הרעיוני אשר עם הגופניות‪ ,‬כן לא יזיק לרוחניות‬
‫עצם הידיעות המעשיות של העולם והחיים‪ ,‬וכל ארחות השימוש‬
‫שבהם‪ ,‬גם בראשית המדרגה‪.‬‬
‫ועיקר הזהירות היא דרושה בהשפעתה הנגלית של‬
‫המטפיסיקה‪ ,‬שהיא ג״כ השפעה רוחנית‪ ,‬ומין ב מ י נ ו מחריב‪,‬‬
‫עד אשר יבנה ויכונן כח הקודש במלא המובן‪.‬‬
‫אורות הקודש ‪5‬‬
‫סו‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫אז יוכל להסתכל בכל הצדדים הרוחניים‪ ,‬בנגלות ובנסתרות‪,‬‬
‫בקודש ובחול‪ .‬וככל אשר יוסיף רכוש עיוני‪ ,‬יוסיף עצמה רוחנית‬
‫לגשמתו‪ ,‬ו ה ג ל ו י י ב ח י ן לו את ה נ ס ת ר ‪ ,‬ו ה ח ו ל‬
‫את הקודש‪.‬‬
‫מקולות מים רבים אדירים משברי ים אדיר במרום ד׳‪,‬‬
‫עדתיך נאמנו מאד‪ ,‬לביתך נאוה קדש ד׳ לארך ימים‪.‬‬
‫ובאורך ימים כלולים הם כל הימים וכל ההשפעות‪ ,‬כל ההופעות‬
‫וכל ההזדהות‪ ,‬כל המדעים וכל ההרגשות‪ ,‬כל צדדי ההסתכלות‪,‬‬
‫וכל ארחות הדעה‪.‬‬
‫עדך השכל הט‪5‬עי לקלךש‪.‬‬
‫נ‬
‫כשם שאין השכל הטבעי יכול למלא את מדת הכה הגופני‪,‬‬
‫כ״א האדם צריך להתאמץ שיהיה מלא כח חיים ואומץ גופני‪,‬‬
‫כדי שיוכל השכל לחול עליו בכל תגבורת ערכיו‪ ,‬ע״פ הכלל של‬
‫מכירי הטבע‪ ,‬נפש בריאה בגוף בריא‪ ,‬כמו כן אין ה ש כ ל‬
‫ה נ א צ ל העליון‪ ,‬בצורת ה ו פ ע ת ק ו ד ש ‪ ,‬יכול למלא את‬
‫המקום של ה ש כ ל ה ט ב ע י ‪ ,‬שהוא נ ע ר ך ל ג ב ה ממש‬
‫כ ג ו ף ל ג ב י נשמה‪.‬‬
‫ולעולם צריך אדם למלא את המדה השכלית של השכל‬
‫הטבעי בכל תכונותיו‪ ,‬כדי שיתקיים‪ ,‬במדתו הרוחנית גם כן‪,‬‬
‫חכמת‬
‫הקודש‬
‫סז‬
‫התוכן של נפש בריאה בגוף בריא‪ ,‬כלומר דוח ה ק ו ד ש ‪,‬‬
‫מאירה ומפותחה‪ ,‬ב מ ס ג ר ת של שכל‪ ,‬נאור צלול ובהיר‪,‬‬
‫מרווה מכל החזיונות האפשריים להכנם בחוג מבטו של האדם‪,‬‬
‫עם כל עומק החידוד שבהם‪.‬‬
‫ו מ ד ת ו של ה קב ״ה היא‪ ,‬ש כ ל י ר י ק ן א י נ ו‬
‫מ ח ז י ק ‪ ,‬ו כ ל י מלא מ ח ז י ק ‪ ,‬שנאמד יהב חכמתא לחכימין‬
‫ומנדעא לידעי בינה‪ ,‬ובלב כל חכם לב נתתי חכמה‪.‬‬
‫ה?זפעת הקודש ןהחול‪.‬‬
‫נא‬
‫אין כונת כל השפעה הבאה מבחוץ לתוכיותו של האדם‪,‬‬
‫בין ממקורות הקודש בין ממקורות החול‪ ,‬להשתיק את רוח האדם‪,‬‬
‫לה אלם את רעיונו העצמי‪ ,‬כ״א להשפיע עליו שפע נגוהות‪,‬‬
‫שיקבל אותם בתוכיות עצמיותו‪ ,‬וע״י זה ובתוך זה רעיונו העצמי‬
‫ילך ויתגבר‪.‬‬
‫כשהרישול מהמם את האדם חושב הוא‪ ,‬שכל הבא מן החוץ‬
‫הוא מכוון לגעור ברעיונו העצמי‪ ,‬לכווצו ולטשטשו‪ ,‬ובא מזה‬
‫קוצר דוח‪ ,‬וחסרון התעלות‪.‬‬
‫ה ק ו ד ש ו ה ח ו ל יחד מ ש פ י ע י ם הס על רוח האדם‪,‬‬
‫והוא מתעשר על ידי קליטתו מהם מכל אחד את הראוי‪,‬‬
‫מ ה ק ו ד ש את א ו ר ה ח י י ם ו ה פ ג י מ י ו ת ה מ ה ו ת י ת ‪,‬‬
‫סח‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫מ ה ח ו ל את ה כ ל י ‪ ,‬ה ת פ י ס ה ה ח צ ו נ י ת ‪ ,‬לביסוסם‬
‫של החזקת התוכנים‪ ,‬חומר למשלים והסברות‪ ,‬וחוגי השקפה‬
‫לדרכי עולם ומדות דרך ארץ‪.‬‬
‫והעושר של ה ה ב ד ל ה ב י ן ה ק ו ד ש ו ב י ן החול‪,‬‬
‫המתבדרת יותר ויותר ע ׳ ׳ י הכינוס הרכושי של המקורות השונים‪,‬‬
‫מאמץ את הנפש ומאירה‪ ,‬עד שבבא הדבר לחוג הפנימי של התורה‪,‬‬
‫אותו הערפל החולני מבהיק יותר ויותר את זהרה של תורה‪,‬‬
‫ואורות מאופל מתגלים במלא הדרם‪.‬‬
‫מקויךש לחול ומחול לקלך‪.#‬‬
‫נב‬
‫העבודות השכליות מתחלקות לשתי מערכות כלליות‪.‬‬
‫האחת היא פונה להכניס ולהלביש את שפעת ר ו ח ה ק ו ד ש‬
‫ב ל ב ו ש י ה ה ג י ו ן והשכל האנושי‪ ,‬בין כל אותו האוצר הגדול‬
‫של רוח הקודש וענפיו שיש לנו ע״י קדושת התודה כולה‪,‬‬
‫בין מה שהאדם בעצמו‪ ,‬היוצר‪ ,‬משיג בתור התגלות ורוח הקודש‪,‬‬
‫שיעבד את ה ה ת ג ל ו ת הזאת עצמה ב ע ב ו ד ה ע י ו נ י ת ‪.‬‬
‫אע״פ שלא כל העומק ולא כל הגובה‪ ,‬לא כל החיים‬
‫וכל המקוריות שבשפעת רוח הקודש יוכל להכנם במסגרת העיבוד‬
‫ההגיוני‪ ,‬מ״מ כמה שיוכל להכנס בתוך אותם הכלים‪ ,‬כמה משפע‬
‫הנשמה העליונה שתוכל להחיות אלה הגופים‪ ,‬הוא טוב עליון‪,‬‬
‫ועבודה מועלת מאד להרמת הערך של כל התוכן האנושי‪.‬‬
‫חכמת‬
‫הקודש‬
‫סט‬
‫והעבודה השניה‪ ,‬היא להכניס את מ ע ר כ י הלב‬
‫ה ה ג י ו נ י י ם ‪ ,‬העושים את דרכם על פי סדרם וטבעם‪,‬‬
‫אל ה א צ י ל ו ת ה ע ל י ו נ ה של רוח הקודש‪ ,‬להוציאם מתוך‬
‫החיים הצרים והמצומצמים‪ ,‬שהם נתונים בהם‪ ,‬למרחביה‪,‬‬
‫לעולם החרות העליון‪.‬‬
‫מימין ל^מאל ומשמאל לימין‪.‬‬
‫נג‬
‫כשמסבירים עמקי הקודש בדעת השכל‪ ,‬בראית‬
‫התבונה האנושית‪ ,‬הולכים מימין לשמאל‪ .‬כשמרימים את כל‬
‫ערכי התבונה האנושית אל הרום העליון‪ ,‬ומבארים את הכל‬
‫על פי שפעת הקודש‪ ,‬הולכים מן ה ש מ א ל אל ה י מ י ן ‪.‬‬
‫בחיבורם של שני כחות כאלה מתכונן בנין שלם‪.‬‬
‫מדת הנטיה מן השמאל אל הימין‪ ,‬מאוצר רוח חכמה שבאדם‬
‫אל רוח אלהים‪ ,‬היתד‪ ,‬ב ב צ ל א ל ‪ ,‬מדת הנטיה מן הימין אל‬
‫השמאל‪ ,‬משפעת הקודש אל התבונה הקצובה‪ ,‬המאירה באדם‪,‬‬
‫ברוחו ושכלו‪ ,‬בציוריו ובכח יצירתו‪ ,‬היתה ב א ה ל י א ב‪,‬‬
‫וע״פ שניהם יחדיו נתכוננו כל כלי המשכן ומעשיהם‪.‬‬
‫היסוד העקרי הוא הפונה מן השמאל אל הימין‪ ,‬מאוצר‬
‫החול אל רום מבוע הקודש‪ .‬אבל אתו צריך להיות מלווה ג״כ הכח‬
‫ההולך מן הימין אל השמאל‪ ,‬השואב ממעיגות הקודש ומשקה את‬
‫מטעי החול‪ .‬בצלאל ואתו אהליאב עשו את כל אשר צוה ד׳ את משה‪.‬‬
‫ע‬
‫הקודש‬
‫אורות‬
‫מעלית לתחתית ומתלזתית לעלית•‬
‫נד‬
‫דרכי ההשגות שוגים הם בכללותם‪ .‬יש שמתחלת‬
‫ההכרה מדרך הרצאה רגילה‪ ,‬מאורח עולם ודדכם של בני אדם‪,‬‬
‫בתכוגת גופם‪ ,‬חושיותם ורגש נפשותם‪ ,‬או בדרך הגיון שכלם‪,‬‬
‫והיא בוקעת ועולה‪ ,‬מקשרת סבה בסבה‪ ,‬מעין במעין‪ ,‬עד שהיא‬
‫באה לידי התגלות עליונה‪ ,‬אשד ממנה ינהרו פלגי חכמה ודעת‬
‫קדושים‪ ,‬ויש להפך‪ ,‬השגה הבאה בדרך התגלות עליונה‪,‬‬
‫ממעמקי אצילות‪ ,‬ותוכני טהרה וקדושה עליונה שוטפים ועובדים‪,‬‬
‫גלי הגשמה מתגברים‪ ,‬ומעינותיה הולכים וזורמים ממקור‬
‫הטוהר העליון‪ ,‬והשכל ההגיוני ורגשי הנפש‪ ,‬כה המדמה‪,‬‬
‫והחושים‪ ,‬וכל ארחות ההכרה‪ ,‬באים וממשיכים להם פלגים‬
‫מנחל עדגים זה‪ ,‬עד שבאים הדברים לגבולם ותחומם הם‪.‬‬
‫ונמצא ששני הדרכים הללו מתחלקים הם‪ ,‬בין דרך ההכרה‬
‫שמלמעלה למטה ובין דרך ההכרה שמלמטה למעלה‪ ,‬בין‬
‫א ו ר י ש ר בין א ו ר ח ו ז ר ‪.‬‬
‫אבל יש ג״כ‪ ,‬ששני הזרמים‪ ,‬זה ההולך מ ע י ל י ת לתחתית‪,‬‬
‫וזה ההולך מ ת ח ת י ת אל ע י ל י ת ‪ ,‬שניהם בבת אחת פועלים‬
‫את עז גבורתם‪ ,‬שני המעינות בבת אחת נפתחים‪ ,‬וזרמי קדושה‬
‫וטהרה‪ ,‬יפעה ותפארת‪ ,‬הולכים בבת אחת‪ ,‬מ מ ע ל ל ת ח ת ‪,‬‬
‫להחיות שוכני עפר‪ ,‬ו מ ת ח ת ל מ ע ל ‪ ,‬להוסיף גהרה בכל‬
‫חקודש‬
‫חכמת‬
‫עא‬
‫יפעת קודש‪ ,‬ולהעלות שפלים למרום‪ .‬אז רוח הקודש מתגברת היא‪,‬‬
‫ואומרת שירה‪ ,‬בגילת ורנן‪ .‬ברכי גפשי את ד‪ /‬אשרי אדם‬
‫עוז לו בך מםלות בלבבם‪.‬‬
‫אור ישר ואור חויזר‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫בה‬
‫איזךןן א ו ר ה י ש ר ‪ ,‬ב מ ע ר כ ת ה ש כ ל ‪ ,‬הידיעות‬
‫המאוחר‪,‬‬
‫אל‬
‫הקודם‬
‫ההולכות ומםתעפות מ ן‬
‫ה ח ו ז ר ‪ ,‬הוא התוכן המסתעף מ ן ה מ א ו ח ד‬
‫ואוד‬
‫אל ה ק ו ד ם ‪.‬‬
‫מובן הדבר‪ ,‬שהאצילות הראשונה היא יותר חפשית‪ ,‬רחבה‬
‫וברורה‪ ,‬חסדיה שוטפים וזולפים בהרוחה‪ ,‬והשניה‪ ,‬הצריכה לטפס‬
‫ולעלות‪ ,‬מהתחת אל הדום‪ ,‬מהסבות המאוחרות אל הקדומות‪,‬‬
‫הולכת היא בכבדות‪ ,‬כמה וכמה דרכים לפניה‪ ,‬והיא בטורח קולעת‬
‫אל הדרך המכוונת‪ ,‬וכשהיא עולה‪ ,‬עולה במשקל מצומצם‪,‬‬
‫שוקלת את המעלות העליונות על פי המשקל הקצוב של‬
‫התחתונות‪ ,‬ובעמל היא מגדילה את ההגדלה הראויה לאותן‬
‫ההזרחות שממעל לה‪.‬‬
‫ב א מ ו נ ה ‪ ,‬אוד ה י ש ר הולך ישר‪ ,‬כחץ למטרה המכוונה‬
‫בציור האמונה‪ ,‬האמת הגדולה‪ ,‬התוכן העזיז‪ ,‬מלא הקודש‪,‬‬
‫עב‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫משך החיים האמתיים‪ ,‬וכל שיגוב ואידור במילואו‪ .‬ו א ו ר‬
‫ה ח ו ז ר הוא מתחזק ועולה‪ ,‬מרחיב לאט את צעדיו‪ ,‬על כל‬
‫הציור הנדרש לו‪ ,‬להגיע על ידם‪ ,‬בעומק ובבירור יותר מדובה‪,‬‬
‫אל המגמה התכליתית‪.‬‬
‫היסוד העליון מושוה הוא תמיד עם כל כחות החיים‪,‬‬
‫עם כל המרחבים הרוחניים‪ ,‬ההולכים ועולים מעצמם‪ ,‬מהתגבורת‬
‫הנשמתית‪ .‬והענפים המתפשטים‪ ,‬שומרי הפירות‪ ,‬הנם מתאגדים‬
‫גם כן‪ ,‬על פי התעמקות ולימוד‪ ,‬עם הנטיות היותר נלבבות וטובות‪,‬‬
‫עם עומק הטוהר שבנשמה‪ ,‬אבל לא בעוצם החופש הראשון‪,‬‬
‫כ״א ע״י הוראה מדוקדקת‪ ,‬ע״י ראיות ורמזים‪ ,‬עיי נשיאת דעה‬
‫למרחוק ולרום‪.‬‬
‫וסוף כל סוף הכל מצטרף לאגודה אחת‪ ,‬והמים ה ע ל י ו נ י ם‬
‫ו ה מ י ם ה ת ח ת ו נ י ם מ ת ח ב ר י ם ‪ ,‬ותהום אל תהום קורא‪.‬‬
‫וזיו הנפש ואצילות החיים מפכים על ידם‪ ,‬ושירת עולמים‪,‬‬
‫אשר בחוסן האמונה‪ ,‬מתגברת‪ ,‬מתאמצת והולכת מדור לדור‪.‬‬
‫דור לדור ישבח מעשיך וגבודתיך יגידו‪ ,‬הדר כבוד הודך‬
‫ודברי נפלאתיך אשיחה‪ ,‬ועזוז נוראותיך יאמרו וגדולתך אםפרנה‪,‬‬
‫זכר רב טובך יביעו וצדקתך ירננו‪ .‬ו ר נ נ ה ב ל י ל י א ‪,‬‬
‫עבודת הלוים‪ ,‬המטהרים בטהרת דין וגבורה‪ .‬רני פלט‬
‫תסובבני סלה‪.‬‬
‫חג מ ת‬
‫עג‬
‫הקודש‬
‫עשרת עסקי המחשבה‪.‬‬
‫נו‬
‫צריכים לחלק את עסקי המחשבה לחלקים מיוחדים‪.‬‬
‫הא‪ /‬שיגון הרעיונות והדגשות הידועים מכבר‪ ,‬ב׳‪ ,‬זיכוכס וברודם‪,‬‬
‫ג‪ /‬סידורם ויחושם זה לזה בצורה הגונה‪ ,‬ד׳‪ ,‬הוספת חידוש‬
‫על כל אחד מהם‪ ,‬ה׳‪ ,‬הוספת הארה כללית על העולה‬
‫מקיבוץ כולם יחד‪ ,‬ו׳‪ ,‬הוספות רעיוגות ורגשות חדשים ממקור‬
‫הדעה והרגש‪ ,‬ז ‪ ,‬חיבור ההוספה עם האצור מכבר‪ ,‬ח ‪ ,‬הופעות‬
‫חדשות שנולדות מהחיבור‪ ,‬ט׳‪ ,‬התעלות רוחנית עליונה היוצאת‬
‫מכללות ההופעות כולן‪ ,‬י׳‪ ,‬השקפת עולם שלמה‪ ,‬הבאה מכל‬
‫הגורמים הרוחניים הללו כאחד‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫חמשת ד ו כ י הלמוד‪.‬‬
‫נז‬
‫לחמשה חלקים מוכרח עסק הלימוד להתחלק‪ .‬א‪ /‬שיטה‪,‬‬
‫ב׳‪ ,‬ריהטא‪ ,‬ג׳‪ ,‬גירםא‪ ,‬ד׳‪ ,‬לימוד‪ ,‬ה ‪ ,‬עיון‪ .‬שיטה‪ ,‬היא שיטה‬
‫מחשבית‪ ,‬בלא הגבלה‪ ,‬בלא ערך קצוב‪ ,‬הכל לפי גודל הרעיון‪,‬‬
‫לפי אומץ השכל‪ ,‬ולפי חריפות הבינה‪ ,‬עם זיכוך כח הדמיון‬
‫׳‬
‫עד‬
‫אורות‬
‫חקודש‬
‫ועומק הרגש‪ ,‬והיא מקפלת בקרבה ענינים לאין חקר‪ ,‬דנה עליהם‬
‫בסקירה מהירה‪ ,‬לא יאומן כי יסופר‪ ,‬מעלה פנינים מזהירות‬
‫מקרקעות ימינם‪ ,‬מגלה אוצרות חושך ומטמוני מסתרים‪.‬‬
‫ר י ה ט א ‪ ,‬היא מין גירםא במרוצה גדולה‪ ,‬ברפרוף על העגיגים‪,‬‬
‫כמה שאפשר לקלוט‪ ,‬רק שהרבה ענינים יעברו דדך הפה והמחשבה‪,‬‬
‫ולפעמים מדלגים איזה תיבות וענינים וקולטים אותם דרך המחשבה‪,‬‬
‫מעשרים בזה את הידיעה בעושר כמותי‪ ,‬ומעודדים את חיי הרוח‬
‫וחפץ של גדלות ורוחב התפשטות‪ .‬גי ד ס א‪ ,‬היא כבר מוגבלת‪,‬‬
‫לדעת את הפשוט‪ ,‬בלא עיון ובידוד‪ ,‬מ״מ הרצאת הענין באה‬
‫בהגבלה‪ ,‬ובמהירות האפשרית‪ .‬ה ל י מ ו ד ‪ ,‬הולך במתינות ומלבן‬
‫את הענין בהגבלתו המקומית יפה‪ ,‬ו ה ע י ו ן כבר מתפשט הוא‪,‬‬
‫יחד עם העמקתו המקומית‪ ,‬בהרחבה מענין לענין‪ ,‬מקושר הוא‬
‫עם הגבלתו‪ ,‬ומדוכם עם יתר הענפים ברכיסה פנימית‪ .‬יש לכל‬
‫אלה סעיפים וענפים מרובים‪.‬‬
‫הדרכים‬
‫שבתורה‪,‬‬
‫יש‬
‫כמותם‬
‫ודוגמת ח מ ש ת‬
‫בעבודה‪ ,‬בהדרכה ובתפלה‪.‬‬
‫והחיים הרוחניים בכללותם מתפשטים ע״פ חלוקה מוטבעת זו‪,‬‬
‫וגם החיים המעשיים הנס בעדך זה מסומנים‪ .‬חמשה חומשי תורה‪,‬‬
‫חמשה ספרי תהלים‪ ,‬וחמשה ברכי נפשי‪ .‬חמשה חלקי הנשמה‪,‬‬
‫נפש רוח נשמה חיה יחידה‪ ,‬וחמשת הפרצופים הסודיים‪ ,‬וחמשת‬
‫העולמות‪ ,‬הנם עולים בחוברת עם הדרכה זו‪ ,‬הלימודית‪ ,‬והמעשית‪.‬‬
‫חכמת‬
‫הקודש‬
‫עה‬
‫גלוי וברור‪.‬‬
‫נח‬
‫ברוח מתגלים תוכנים עליונים ב ג י ל ו י ה פ ת ע י ‪,‬‬
‫בלא סדר םיםתמתי‪ ,‬ובלא התגלות סבתית‪ ,‬ואחד כך באה‬
‫ה ת ב ו נ ה ו מ ב ד ר ת ‪ ,‬מ ס ד ר ת את ענפי הידיעות למיניהם‪,‬‬
‫חוקרת את הדברים בקישורי סבותיהם‪.‬‬
‫וחכם ע ד י ף מ נ ב י א ‪ ,‬חותמת היא החכמה את הנבואה‪,‬‬
‫ג ו ל י י ר י ן מתגרים וגבורים מנצחים‪.‬‬
‫התבוננות להקת^לות‪.‬‬
‫נט‬
‫לפעמים ע״י שטף המדע מרגישים ל י א ו ת ‪ ,‬הבאה מצד‬
‫שאין מניחים ריוח של ה ת ב ו נ נ ו ת בין כל גילוי דוחני‪,‬‬
‫ל ע כ ל יפה את ההופעה‪ ,‬ב ת ב ו נ ה שכלית מנתחת‪,‬‬
‫ובהתקבלות רצונית‪ ,‬מדותית‪ ,‬ומטשטשים בזה את גבולי האורים‪.‬‬
‫כי הפסקות נתנו גם בתורה‪ ,‬ל ת ן ד י ו ח ל ה ת ב ו נ ן ב י ן‬
‫פ ר ש ה ל פ ר ש ה ‪ ,‬וקו״ח ל ה ד י ו ט ה ל מ ד מן ה ה ד י ו ט ‪.‬‬
‫והוא הדין לכל לימוד תבוני‪ ,‬הבא מהתגלות הנשמה בהופעותיה‪.‬‬
‫ההפסקה מכשירה את החיים‪ ,‬את המזג‪ ,‬המדות‪ ,‬החפץ‬
‫והיחש הסביבתי‪ ,‬ל ה ס ת ג ל לאותו הטוב ולאותה האמת הרוממה‬
‫שבהופעה העליונה‪.‬‬
‫עי‬
‫הקודש‬
‫אורות‬
‫עכףל רוחני‪.‬‬
‫ס‬
‫הרוחניות הבאה מתמצית של ידיעות ורגשות שבאו‬
‫בצורה מיוחדה‪ ,‬ונתעכלו ע י כ ו ל ר ו ח נ י ‪ ,‬והן פושטות צורתן‬
‫ולובשות צורה חדשה‪ ,‬היא מתאחדת הרבה יותר באיחוד גמור‬
‫עם היסוד הנשמתי‪ ,‬ומעלה את האדם לצורתו העליונה‪ ,‬מאילו היו‬
‫הדברים באים לכתחלה בצורתם הגמורה‪.‬‬
‫ומתוך כך השבילים הרוחניים הנם כל כך מסובכים‪ .‬הלוא הוא‬
‫אביך קנך הוא עשך ויכננך‪ ,‬מלמד ש ע ש ה ה ק ב ״ ה כ ו נ נ י ו ת‬
‫באדם‪ ,‬שגדרש על הסיבוך האורגני‪ ,‬של כלי העיכול הגופניים‪,‬‬
‫שהם מכוונים ג״כ להעיכול הנפשי‪ ,‬במזון הרוחני‪ ,‬המחיה איש ועם‪.‬‬
‫ם ? א ת ??עט‪.‬‬
‫סא‬
‫בתןך כל הדברים שנקראו יקרים נחשבת ג״כ ה ס כ ל ו ת ‪.‬‬
‫כמה יקדה היא נקודתה הפנימית‪ ,‬שהיא מחזקת את אוד כל החכמה‪.‬‬
‫אותו הציור‪ ,‬שלעד לא יוכל להזקק בלבו של אדם‪ ,‬שלעולם ימצא‬
‫המדע‪ ,‬שצריך לציירו יותר מבורר‪ ,‬יותר מעודן‪ .‬הוא הנושא של‬
‫כל הזיקוקים‪ ,‬והרדיפות השכליות המוסריות‪ ,‬וכל התנועות הטובות‬
‫של החיים הכלליים והפרטיים‪.‬‬
‫אותם אשר לא יתחשבו עם ה י ק ר ו ת של נ ק ו ד ת‬
‫ה ס כ ל ו ת ‪ ,‬במקום מציאותה ההכרחית‪ ,‬נוטלים הם את חייהם‬
‫ואת חיי אחדים מן העולם‪ ,‬ובעמלם לא ישאו מאומה‪ ,‬עד אשר‬
‫ישובו ויוכחו‪ ,‬הם וכל המושפעים מהם‪ .‬כי יקרה מכל חכמה וכבוד‬
‫הכמת‬
‫הקורע‬
‫עז‬
‫היא אותה ה ס כ ל ו ת מעט‪ ,‬ובמיעוטה‪ ,‬ובביםוםה בערכה‬
‫והגבלתה‪ ,‬תבסס כל מכון של חכמה‪ ,‬של דעת קדושים בינה‪,‬‬
‫של חיי נועם‪ ,‬שלוה ושלום רב‪.‬‬
‫ונקודה זו של ס כ ל ו ת המעט היקרה היא הנושאת עליה‬
‫ברוחו של אדם וכח חייו את הדחיפה הטבעית לכל המפעלים‬
‫והתנועות בעז ואמץ‪ ,‬שעל תכונת החומר הגס והחזק שלה באים‬
‫ההשכלה‪ ,‬רבת החשבון‪ ,‬ואור הקדושה העדינה‪ ,‬ומפתחים ומשכללים‬
‫את הערך הנשמתי‪ ,‬את החיים הרוחנים‪ ,‬ואת כל סדרי המפעל‪.‬‬
‫נקודה זו בעולם היא נושאת את האומץ העולמי‪ ,‬את הדחיפה‬
‫החבויה‪ ,‬לבנות ולהרוס‪ ,‬לעקור ולנטוע‪ ,‬לנוע ולמזג‪ .‬והופעת‬
‫הדעה העולמית‪ ,‬השכל והבינה‪ ,‬החשבון והשירה‪ ,‬שופעים הם‬
‫מהזיו העליון ומעדנים וממתקים את כל זרמי מי הפרצים‬
‫הפורצים ממנה‪.‬‬
‫זורם הוא הכח החי‪ ,‬הגם והמגושם‪ ,‬החזק והמרוץ‪ ,‬מתיז‬
‫את נחיליו בכל כח סואן‪ ,‬בדחיפה נוראה‪ ,‬הרת רעמים‪ ,‬ועליו שופע‬
‫רוח חיים‪ ,‬מעוטר בשפרידי הוד‪ ,‬עדינות‪ ,‬כבוד‪ ,‬מוסר וחן‪.‬‬
‫ועז והדר נפגשים‪ ,‬וחיים אדירים ואמיצים מתיצריס‪,‬‬
‫ועולמים מלאי און‪ ,‬מלאי יפעה‪ ,‬מלאי חיים ולשד‪ ,‬מלאי קדושה‬
‫ברכה תהלה ותפארת מתחוללים‪ .‬והכל מתאחד ביקר עליון‪,‬‬
‫ביקר כל היקרים‪.‬‬
‫ומתוך החשך אור גדול זורח‪ ,‬מסבלות מעט אוצרות חיים‬
‫של תבונה‪ ,‬של השכלה בהירה‪ ,‬מלאה שפעת עדגים‪ .‬והאדם‬
‫מקבל את מדתו הממוזגה‪ .‬יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט‪,‬‬
‫אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר‪ ,‬למה תשומם‪,‬‬
‫בטח בד׳ ועשה טוב‪ ,‬שכן ארץ ודעה אמוגה‪.‬‬
‫עח‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫דרכו של רב המנונא סבא‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫;‬
‫־‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫םב‬
‫כל הנושאים שבהויה וברעיון הם חומד לרוח האדם‬
‫להתעלות על ידם‪ .‬ובדרך הרגיל מחולקים הם למדרגות‪,‬‬
‫זה למעלה מזה‪ ,‬ועל פי ה ת ע ל ו ת גדולה הכל ע ו ל ה‬
‫במעלות הקודש‪.‬‬
‫וזאת היא מ ד ת ו של רב ה מ נ ו נ א סבא‪ ,‬ד ל א הוה‬
‫ש א י ב מכדא‪ ,‬ד א י ה ו כ״ד ם פ ד י ן ד א ו ר י י ת א ‪ ,‬א ל א‬
‫הוה שט ב י מ א רבא‪ ,‬מקור התורה‪ .‬ומשו״ה דוקא הוה‬
‫יכיל לםדרא פירקא דמילי דשטותא לתלמידיו‪ ,‬לפני הצעת‬
‫מילי דחכמתא‪ ,‬כדי לקיים ויתרון האור מתוך החושך‪.‬‬
‫דרכן של רב ה מ נ ו נ א סבא‪ ,‬ל ה ק ד י ם מ י ל י‬
‫ד ש ט ו ת א ל פ נ י מ י ל י דחכמתא‪ .‬כדי להכיר האור מתוך‬
‫החושך‪ ,‬צריך שתהיה תכונת השטותא בעמקה היותר חודר‪.‬‬
‫בחושך היותר שחור יש להשתמש כשרוצים לדעת את יתרון האור‬
‫מתוך החושך‪.‬‬
‫אמנם היא מדה ראויה דוקא ל נ וני י מ א‪ ,‬שאינם צריכים‬
‫אפילו להגנה של ספינות‪ ,‬וללכת בעמקי תהומות‪ ,‬וכל מצולות‪ ,‬הוא‬
‫להם טיול‪ ,‬ועונג‪ ,‬המשמח את המקום‪ ,‬ומשמח את הבריות‪.‬‬
‫לויתן זה יצרת לשחק בו‪.‬‬
‫חכמת‬
‫הקודש‬
‫עט‬
‫טייל ויחוד‪.‬‬
‫םג‬
‫צריכים להרחיב את המחשבה הרבה‪ ,‬באורך ברוחב‪,‬‬
‫בעומק ברום‪ ,‬בהתפשטות ובגודל‪ ,‬לחדרה הרבה בחידוד פרטי‪,‬‬
‫ביחידות ובפירוט‪ ,‬בחיפוש ובקוטן‪ ,‬עד כדי נימא דקה מן הדקה‪.‬‬
‫ו מ ט י י ל י ם מן הגודל אל הקוטן‪ ,‬ומן הקוטן אל הגודל‪,‬‬
‫מן הפרטיות אל הכלליות‪ ,‬ומן הכלליות אל הפרטיות‪ ,‬וחוזרים חלילה‪.‬‬
‫ט ס י ם מן האצילות‪ ,‬מן האידיאליות‪ ,‬אל ההתגשמות‪ ,‬אל‬
‫החמריות‪ ,‬אל המעשיות‪ ,‬ושבים ועולים מן המעשיות אל‬
‫האצילות‪ ,‬אל האידיאליות‪ ,‬ועוסקים תמיד בתנועה‪ ,‬מלאה חיים‪,‬‬
‫מ ו ל י ך ומביא‪ ,‬מ ע ל ה ו מ ו ר י ד ‪.‬‬
‫וחיים ככה חיים עליזים‪ ,‬חיים קדושים‪ ,‬בגאון שם ד׳‪.‬‬
‫משתוקקים לבטא את השם‪ ,‬מתאוים לפרש את האוד העליון‪,‬‬
‫מתמלאים צמאה עליונה‪ ,‬רווית תעגוגים‪ ,‬למלא פה תהלת אל אלים‪,‬‬
‫ומרוב יראה טהורה‪ ,‬מעוצם חרדת קודש‪ ,‬שבים אל הדממה‪.‬‬
‫ו מ י ח ד י ם י ה ו ד י ם קדושים‪ ,‬יחודים עליונים‪ ,‬ברנה‪,‬‬
‫בקדושה‪ ,‬בשידה‪ ,‬בחדוה‪ ,‬בטהרה‪ ,‬בחילה‪ ,‬ברעדה‪ ,‬בדיצה‪.‬‬
‫וכל עצמותיהם תרננה‪ ,‬ומלכות שמיס מתעלה‪ ,‬והכבוד‬
‫העליון מתרומם‪ .‬ונפשם דורכת עז‪ ,‬והלל וזמרה הנס מתמלאים‪,‬‬
‫ושמים וארץ שמחים בשמחתם‪ ,‬וכל הדינים מתמתקים‪ ,‬ושרפים‬
‫ואראלים מזמרים אתם יחד‪ ,‬ו מ ת ק ב צ י ם מ ל א כ י ה ש ר ת‬
‫כ ב מ ז מ ו ט י חתן וכלה‪.‬‬
‫‪D‬‬
‫חכמת‬
‫הקידה‬
‫והכל אומד כבוד‪ ,‬ברוך כבוד ד׳ ממקומו‪ ,‬ברוך הוא ומבורך‬
‫שמו הגדול‪ ,‬הנעלם מכל חי‪ ,‬וחבוי מכל יש‪ ,‬ועל כל יתגדל‬
‫ויתנשא סלה‪.‬‬
‫א‪1‬ר ה ר ז י ם‬
‫אורות הקודש ‪.6‬‬
‫חכמת‬
‫הקודש‬
‫פג‬
‫קריאה להסתגלות עליונה‪.‬‬
‫םד‬
‫אם תרצה׳ בן אדם‪ ,‬ה ס ת כ ל ב א ו ד ה ש כ י נ ה‬
‫בכל היקום‪ ,‬הסתכל בעדן החיים השמימיים‪ ,‬איך הם מתפלשים‬
‫בכל סנה וזוית שבחיים‪ ,‬הרוחניים והחמריים‪ ,‬שנגד עיני בשרך‪,‬‬
‫ונגד עיני רוחך‪.‬‬
‫ה ת ב ו נ ן בפלאי ה י צ י ר ה ‪ ,‬בחיי ה א ל ה ו ת שלהם‪,‬‬
‫לא בתור איזה תכנית כהה‪ ,‬שממרחקיס מציגים נגד עיניך‪ ,‬כי אם‬
‫דע את המציאות שאתה חי בה‪.‬‬
‫דע את ע צ מ ך ‪ ,‬ו א ת ע ו ל מ ך ‪ ,‬דע את הגיוני הלב‬
‫שלך‪ ,‬ושל כל הוגה וחושב‪ .‬מצא את מקוד החיים שבקדבך‪,‬‬
‫ושממעל לך‪ ,‬שמסביבך‪ ,‬את פארי הדרות החיים‪ ,‬שאתה שרוי בתוכם‪.‬‬
‫ה א ה ב ה שבקרבך העלה אותה לשורש עזה ועדגת‬
‫תפארתה‪ ,‬הרחיבה לכל סרעםותיה‪ ,‬לכל אשד נשמת חי העולמים‪,‬‬
‫אשד דק רצוץ המקום של ההגה גורם מיעוט זהרו‪.‬‬
‫ה ב ט על ה א ו ד ו ת ‪ ,‬ב ת ו כ י ו ת ם ‪ .‬אל יבלעו נשמתך‬
‫השמות‪ ,‬המלים‪ ,‬הניבים והאותיות‪ ,‬הם מסורים בידך‪ ,‬ואי אתה‬
‫מסוד בידיהם‪.‬‬
‫פד‬
‫אורות ה י יר ‪r‬‬
‫עלה ל מ ע ל ה עלה‪ ,‬כי כח עז לך‪ ,‬יש לך כנפי רוח‪,‬‬
‫כנפי נשרים אבירים‪ .‬אל תכחש בם‪ ,‬פן יכחשו לך‪ ,‬דרש אותם‪,‬‬
‫וימצאו לך מיד‪.‬‬
‫יקרים וקדושים הם לנו לבושי הציורים‪ ,‬מוכרחים הם לנו‪,‬‬
‫ולכל בעלי גבול במבטיהם הרוחניים ביחוד‪ .‬אבל תמיד בעת‬
‫שאנו באים לחיים מדעיים‪ ,‬אסור לנו לזוז מהנקודה העליונה‪,‬‬
‫שדק מ ה ב ל ת י נ ת פ ס א ו ר מ ת פ ל ש ב ה נ ת פ ס ‪,‬‬
‫במהלך האצילות‪ ,‬מ א ו ר א י ן סוף‪.‬‬
‫ו א נ ו ק ר ו א י ם להיות מתעדנים בעדנים שמימיים‪ ,‬בכל‬
‫פרטי ההכרות‪ ,‬שבכלל הגדול הזה‪ ,‬שממנו תוצאות כל החיים‪.‬‬
‫דעת קדושים‪.‬‬
‫סה‬
‫ל ה א ר ה ה דו חג י ת‪,‬‬
‫ד ע ת ק ד ו ש י ם הוא היסוד‬
‫המופיעה בעולם‪ ,‬בכל הלבבות‪.‬‬
‫הקדושים‪ ,‬זכי המחשבה והרעיון‪ ,‬מתאחדים בחושם הפנימי‬
‫עם הטוב הרוחני‪ ,‬המלא כל‪ .‬וכל המתגלה להם הרי היא‬
‫חכמת‬
‫הקודש‬
‫פה‬
‫הופעת נהרה‪ ,‬ו ג י ל ו י ע ל י ו ן ‪ ,‬המוסיף חיים ואומץ‪ ,‬חיי עד‬
‫ואומץ רוחני‪ ,‬המבסס את העולם כולו‪ ,‬בריח בשמיו‪.‬‬
‫ממקורה של תורה‪ ,‬שהאירה את העולם מרום ה ה א ר ה‬
‫ה א ל ה י ת ה ע ל י ו נ ה ‪ ,‬המקפלת את הטוב הרוחני עם הגשמי‪,‬‬
‫הזמני עם הנצחי‪ ,‬המוסרי והמעשי‪ ,‬היחידי והצבורי‪ ,‬ה ד ק ד ק י‬
‫הפרטי‪ ,‬והקוסמי הכללי‪ ,‬נובעים תמיד א ו ר ו ת ח י י ם ‪ ,‬המחיים‬
‫כל נוגע בהם‪ ,‬ומשמרם בטהרתם‪.‬‬
‫ה ס ת כ ל ו ת פ נ י מ י ת ו ה ס כ מ ה מ ו ס ר י ת מוכרחות‬
‫הן להתקשר ביחד אצל הראויים לכך‪ .‬והם קולטים את‬
‫אור העולם‪ ,‬השרוי בכל הנשמות‪ ,‬ומעמידים אותו בחטיבה שלמה‪,‬‬
‫וחוזרים ומופיעים באורם‪ ,‬ע״י קוי החיים של מציאותם וחברתם‪,‬‬
‫של שילוח רצונם וגדולת נפשם הרוחנית‪ ,‬ע״י ענותנותם ואהבתם‬
‫לכל היצורים‪ ,‬את כל אוצר החיים והטוב לכל‪.‬‬
‫שבילים הם ישרי לב אלה לשלח על ידם אור וחיים‬
‫לכל נוצר‪ .‬כ ל י ם הם ל ה א ר ת א ו ר חיי ע ו ל ם ‪ ,‬משרתי‬
‫ד׳ ועושי דברו‪ ,‬מלאכיו עושי רצונו‪ ,‬להחיות כל נוטה למות‪,‬‬
‫ל ג ב ר כל חלש‪ ,‬ל ה ק י ץ כל נ ר ד ם ‪.‬‬
‫והנם ק ו ר א י ם בשם ד׳ אל עולם‪ .‬האומר לכל נוצר‪,‬‬
‫חיה ושמח על כל טוב‪ ,‬עלה ו ה ת ר ו מ ם מ ע ל ה מ ע ל ה ‪.‬‬
‫סו‬
‫הקודש‬
‫אורות‬
‫‪9‬עלת הידיעות הםוידיוית•‬
‫םו‬
‫הידיעות‬
‫הסודיות‬
‫היותר עליונות אין מגמתן‬
‫להתפשט בעולם ב ה ת פ ש ט ו ת כ מ ו ת י ת ‪ ,‬שידעו מהן רבים‪,‬‬
‫כי זהו דבר שאי אפשר‪ .‬ואם ידעו רבים מסגנונן החיצון‪,‬‬
‫לא ידעו כלום בתוכנן הפנימי‪ ,‬ויהיה הדבר מזיק יותר ממה‬
‫שהוא מועיל‪ .‬אמנם הן צריכות לחדור לכל אלה שבהם נמצאת‬
‫ס ג ו ל ה ע ל י ו נ ה של ה ס ת כ ל ו ת ג ב ו ה ה ‪.‬‬
‫ואלה ה י ח י ד י ם ‪ ,‬בגבהם הרוחני‪ ,‬מרוממים הם את העולם‬
‫משפלותו ע״י מ צ י א ו ת ם לבד‪ ,‬לא ע״י השפעתם הגיכרת‪.‬‬
‫את ה ר ז י ם ה פ נ י מ י י ם איגם מגלים‪ ,‬ולא י ו כ ל ו‬
‫ל ג ל ו ת ‪ .‬אבל מה שהאורח הגדולה גורמת בעצם בכל כחה‪,‬‬
‫בהתפשטות ניצוציה גם על כל מה שהוא מגולה‪ ,‬על מבט כל עין‪,‬‬
‫על כל שיחה ותנועה‪ ,‬על מהות הרצון‪ ,‬על מגמת החיים‪,‬‬
‫ה כ ל פ ו ע ל ‪ ,‬ומעודד‪ ,‬מחזק ומקדש את הכל‪.‬‬
‫גם המגמה הכללית בהשפעתם של ישראל בעולם איננה‬
‫התפשטות לימוד של דעות‪ ,‬בדרך הלימוד וההשפעה הפשוטה‬
‫והגלויה‪ .‬אבל כשהאומה הזאת אוצרת יפה בקרבה את סגולתה‪,‬‬
‫כבר העולם כולו מתעלה‪ ,‬מצד מה שיש בו סגולה פנימית כזאת‪,‬‬
‫באוצר האנושיות‪.‬‬
‫ו»כ‪0‬ת‬
‫הקוד*‬
‫הפעולות וההדרכות שראו הנביאים הוא במעלה קטנה לגבי‬
‫המעלה העליונה של ה פ ע ו ל ה ה פ נ י מ י ת ‪ .‬ובמקום שהנבואה‬
‫שבאסםקלריא שאינה מאירה אומרת‪ ,‬והלכו עמים רבים ואמרו‬
‫לכו ונעלה אל הד ה׳ אל בית אלהי יעקב‪ ,‬ויורנו מדרכיו‬
‫ונלכה באדחותיו‪ ,‬כי מציון תצא תורה ודבר ד׳ מירושלם‪,‬‬
‫שהיא הצעה ל מ ד ר ג ה ה פ ע ו ל י ת ה נ י כ ר ת ‪ ,‬שהיא המדרגה‬
‫השגיה‪ ,‬אומרת הגבואה שבאםפקלריא המאירה‪ ,‬היא תורת משח‪,‬‬
‫ועתה אם שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את בריתי‪ ,‬והייתם לי‬
‫סגלה מכל העמים‪ ,‬כי לי כל הארץ‪ ,‬ואתם תהיו לי ממלכת כהנים‬
‫וגוי קדוש‪ ,‬אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל‪.‬‬
‫ההתעלות ברזים‪.‬‬
‫םז‬
‫ה ה ת ע ס ק ו ת במחשבות וברגשות העליונות היא מעדנת‬
‫את הגשמה ומרוממת אותה בחיים עליוגים‪ .‬ומתוך ה ה ת ע ל ו ת‬
‫הזאת מתעלים אח״כ המעשים והמדות בהתעלות גדולה‪ ,‬ודילוגית‪.‬‬
‫וכל ה ע ו ל ם מ ת ע ל ה בגגיזה על ידי ה ע י ל ו י‬
‫של היחיד‪ ,‬המתרומם מעל לכל הקוטן שבחיים‪ ,‬שפעת ברכה‬
‫יורדת על ידו לכל הברואים‪.‬‬
‫וזהו הרז של ה מ ש כ ת ה נ פ ש ל ר ז י ם ע ל י ו נ י ם ‪,‬‬
‫אע״פ שאינו מבינם כראוי‪ .‬כי ההתעסקות המרוממה מרוממת‬
‫את הכל‪ .‬וזיו החיים מתמשך על הכל‪ ,‬והוד השירה בסוד חייה‬
‫הולך ומתפשט על כל החוגים‪ ,‬הקרובים והרחוקים‪.‬‬
‫סח‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫המיחדים לרזים‪.‬‬
‫־‪:\T‬‬
‫‪T:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫םח‬
‫מי ש מ ר ג י ש בעצמו‪ ,‬אחרי כמה וכמה נסיעות‪ ,‬שנפשו‬
‫בקרבו מתישבת במנוחתה רק בעסק ר ז י תורה‪ ,‬ידע נאמנה‬
‫כי ל כ ך נ ו צ ר ‪.‬‬
‫ואל יבהלוהו כל מניעות שבעולם‪ ,‬גשמיות וגם רוחניות‪,‬‬
‫מלהיות רץ אל מקור חייו ושלמותו האמתית‪ .‬ויוכל לשער‪,‬‬
‫שלא דק ה ש ל מ ת ע צ מ ו ו ה צ ל ת ו תלויה היא בהשלמת‬
‫צביוגו‪ ,‬אלא גם ה צ ל ת ה כ ל ל ו ש כ ל ו ל ה ע ו ל ם ‪.‬‬
‫כי כל נ ש מ ה מ ו ש ל מ ת מ ש ל י מ ה היא תדיר את‬
‫הצביון הכללי של העולם‪ ,‬והגיוני אמת‪ ,‬כשהם שוטפים והולכים‬
‫בלא מעצור באחת מפנות החיים‪ ,‬על ידם כל החיים כולם‬
‫מתברכים‪ .‬וכפי אותה המדד‪ .‬שהנשמה מתגדלת בפנימיותה עיי‬
‫מילוי צביונה‪ ,‬ככה הרי היא נעשית יסוד ושורש המון נשמות‬
‫רבות‪ .‬ושפעת חיים ופלגי ברכה מרובים עוברים על ידה‪.‬‬
‫והכל לפי רוב העגוה‪.‬‬
‫ואל יבהל ברעיונו מהשאלה‪ ,‬הכוללת תמיד את כל בעלי‬
‫הנטיות הפנימיות‪ ,‬שאם ימסד לעסק רגשותיו המקודשות‪,‬‬
‫מתי יעשה לביתו‪ ,‬ולעולם‪ ,‬וליתר חלקי התורה‪ ,‬הנחוצים למעשה‪,‬‬
‫ולהרחבת הפלפול‪ ,‬ולמעשה החסד והעבודה המפעלית‪ .‬כי רק‬
‫בהיותו א ח ו ז ב ש ר ש ו הרענן‪ ,‬באותן אותיות התורה השייכות‬
‫ביהוד לנשמתו‪ ,‬ובהיותו מעורה יפה ב כ ש ר ו נ ו ה פ נ י מ י ‪,‬‬
‫ושוקק תמיד להתעמק בהשלמתו‪ ,‬יפתחו לפניו שערים‪,‬‬
‫הקודש‬
‫חכמת‬
‫על כל הסעיפים המצטרכים לו‪ ,‬בין בעבודת החיים והמעשה‪,‬‬
‫בין בעבודות רוחניות צדדיות‪ ,‬ו כ ל ה ע ו ס ק ב ת ו ר ה ל ש מ ה‬
‫דוקא ז ו כ ה ל ד ב ר י ם ה ר ב ה ‪.‬‬
‫וכשיזח ממקורו‪ ,‬וינוד לדלות את מימיו מבארות אחרות‪,‬‬
‫שאינן שייכות לו בעצם‪ ,‬ינוד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ‬
‫ומנוחה לא ימצא‪ ,‬כי כצפור נודדת מקנה כן איש נודד ממקומו‪.‬‬
‫על כן תמיד יתאמץ לבו בד׳ וייחל לאל חייו‪ ,‬יוצר נשמתו‬
‫בקרבו‪ ,‬ברוח מיוחד ונסיה קדושה מיוחדת‪ ,‬שדוקא על ידה ימצא‬
‫את אשר יבקש‪.‬‬
‫ומתוך עומק ה מ נ ו ח ה ה פ נ י מ י ת ידע שגם העתים של‬
‫ה נ ד י ד ה ‪ ,‬הנפשית והרוחנית‪ ,‬גם הם ערוכים ושמורים הנם‬
‫מראש מקדם לטובתו ושכלולו‪ ,‬ויש אשר ממרחק יבא לחמו‪.‬‬
‫ולא יקוץ בטורח ועמל‪ .‬אף כי ברוב הפעמים מבקשי ד׳ הנם‬
‫מדושני עונג ומנוחה פנימית‪ ,‬מ״מ נ י ח א לה ו ל צ ד י ק יא‬
‫ל ת ב ר א ג ר מ י י ה ו ב ג י ן י ק ר א ד ק ו ד ש א ב ד י ך הוא‪.‬‬
‫העמידה ממכשול בנםתרות‪.‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫*‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫סט‬
‫אע״פ שהרבה ג כ ש ל ו מ ה ה ג י ו ן ב נ ס ת ר ו ת ‪ ,‬אין‬
‫המוכן להשכלה רוחנית צריך להיות נסוג אחור מחפצו הקבוע‬
‫להיות הוגה דעות‪ ,‬נשגבות‪.‬‬
‫וכמו כל עניני החיים‪ ,‬שהם מלאים מ כ ש ל ו ת ‪ ,‬ומ״מ‬
‫הולכי תום בטח ילכו דרכם‪ ,‬ועזרת ד׳ תשגבם‪ ,‬כן הוא ג״כ ביחש‬
‫צ‬
‫הקודש‬
‫אורות‬
‫החיים הרוחניים‪ ,‬שהאדם צריך רק לטהר את לבבו‪ ,‬ולהתאמץ‬
‫בתכונת המוסר וחפץ הטוב‪ ,‬שהוא התוכן של הקודש‪ ,‬לעשות‬
‫רצון קונו‪ ,‬ולכון לבו לשמים‪ ,‬ואז י ש מ ר מכל מכשול‪ ,‬וילך‬
‫לבטח דרכו‪ .‬בתורה וחכמה‪ ,‬בחקר אלוה ובבינת אמת בדעת ד׳‪.‬‬
‫נ\\זר חכמת האמת‪.‬‬
‫‪7:‬‬
‫‪V‬־‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫—‬
‫ע‬
‫ח כ מ ת ה א מ ת ׳ שהיא באה מהתגלות רוח הקודש‪,‬‬
‫מבארת את כל ההארות‪ ,‬העולמים כולם‪ ,‬מצד הטוהר השכלי‪,‬‬
‫שהדמיון יש לו קצת אחיזה בהן‪ .‬ומתוך כך ה ח ו ל ש ה‬
‫ה ג ו פ נ י ת עלולה היא לבא אחרי השתקעות גדולה בההופעות‬
‫העליונות‪ ,‬ואין לזה תקנה‪ ,‬כ״א לנשא את כל העולם ה ד מ י ו ג י‬
‫אל ה ד ו מ מ ו ת ה ש כ ל י ת ‪.‬‬
‫וזה בא מצד עבודה קדושה של יראה פנימית‪ ,‬שהיא מקור‬
‫החכמה‪ ,‬המעלה חכמה ת תא ה לרומה של חכמה ע י ל א ה ‪.‬‬
‫ואז לא די שחולשה גופנית אינה באה ע״י ההתגברות השכלית‪,‬‬
‫אלא שזדמי ג ב ו ר ה ‪ ,‬גדולים ומלאים‪ ,‬מתגברים ועולים על ידי‬
‫התגבורת הגדולה של ה ה ש ת ק ע ו ת ה ש כ ל י ת ה ט ה ו ר ה ‪,‬‬
‫שהיא מופעה ב א ו ר של ר ו ח ה ק ו ד ש ‪.‬‬
‫הקודש‬
‫חכמת‬
‫צא‬
‫שמחת חכמת האמת‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪VI‬‬
‫‪V‬‬
‫עא‬
‫סתרי תורה מ ת א ח ד י ם ב ש מ ח ה ‪ .‬האדם מוצא‬
‫לו אח כל רוחב לבבו‪ ,‬את כל אידיאליו‪ ,‬מתמלאים על ידי‬
‫ח כ מ ת ה א מ ת העליונה‪ ,‬שאינה משועבדת לאותו המצר הדחוק‬
‫של הגיון לב האדם‪ ,‬ע״פ הקשיו המצומצמים‪ .‬על כן ימלא שמחה‬
‫וגילת צדיקים‪ ,‬כל שיוסיף להיות חי באמונתו‪.‬‬
‫ה מ ד ע ה א נ ו ש י המצומצם הוא כלי הגון לעקר על ידו‬
‫אותם השרשים הזרים של ה ד מ י ו נ ו ת הכוזביבם‪ ,‬שהם‬
‫צריכים להעקר‪ ,‬הם הם כל הדמיונות‪ ,‬שיסוד נטיתם הוא בערות‬
‫האדם ונטית הרשע שבו‪ .‬אבל השמחה הגדולה‪ ,‬הממלאה את‬
‫הלב חדות קודש‪ ,‬מפני ש מ ש א ל ו ת י ו ה ע ל י ו נ ו ת מתמלאות‪,‬‬
‫זו איננה באה כ״א ע״י ר ז י ת ו ר ה ‪ ,‬שמציגים לפני האדם‬
‫את האספקלריא המאירה של נשמתו‪ ,‬החיה‪ ,‬העליונה‪ ,‬כמו שהיא‪.‬‬
‫יסוד האשד‪.‬‬
‫עב‬
‫יסןך ה א ו ש ר הוא אהבת האמת בשכל‪ ,‬אהבת ה י ו ש ר‬
‫בחיים‪ ,‬אהבת ה י ו פ י בדגש‪ ,‬אהבת ה ט ו ב במעשה‪.‬‬
‫ובכל הערכים כולם‪ ,‬כל אדם בונה לו אמת‪ ,‬י ו ש ר ‪,‬‬
‫י ו פ י וטוב‪ ,‬בפני עצמו כפי מדתו‪ .‬וכולם‪ ,‬כל המדות הללו‬
‫של כל יחיד ויחיד מבני אדם‪ ,‬מתכנסים לאוצר מאוחד אחד‪,‬‬
‫שכל ה א מ ת ‪ ,‬ה י ו ש ר ‪ ,‬ה י ו פ י ו ה ט ו ב מתארגנים בו‪.‬‬
‫ובזה באים אל המםלה של דעת ד׳‪ ,‬הגאודה‪ ,‬המלאה קדושה‪,‬‬
‫ויראת אלהים בדודה‪.‬‬
‫צב‬
‫הקודש‬
‫אורות‬
‫אלר הרזים והפלוסופיא האלהית‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫•‬
‫‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪....‬‬
‫עג‬
‫כשהגוף ט ה ו ר מטומאת התאוות והעונות‪ ,‬משיגים‬
‫אור גדול ושמחה עליונה גם מ ה ה ש כ ל ה ה פ י ל ו ס ו פ י ת‬
‫ב א ל ה ו ת ‪ .‬אבל כדי להטעים טעם שמחת קודש ל י ר ו ד י ם ‪,‬‬
‫מוכרחים לעלות למדת ה ע ל י ה של ר ז י ת ו ר ה ‪ ,‬המפרשת‬
‫כשמלה את האור האלהי‪ ,‬ומתוך יפעת תפארתה תשיג נהרה גם‬
‫הנפש המגושמת‪.‬‬
‫על כן בדורות האחרונים‪ ,‬שכ״כ גברה אפלת התאות‪,‬‬
‫וכחות הגוף הם חלשים‪ ,‬עד שא״א לעמוד נגד השיקוע החמרי‪,‬‬
‫ה כ ר ח הוא ל ה א י ר ב א ו ר ה ר ז י ם ‪ ,‬הבלתי מוגבל‪,‬‬
‫המתעלה בחוםשו המרומם עד מרומים עליונים‪ ,‬ומשפיע שמחת גיל‬
‫של יפעת קודש‪ ,‬לגםשות עגומות ונדכאות‪.‬‬
‫ומ׳׳מ מי שלבו שלם ביראת ד׳ באמת‪ ,‬ישתדל להיות‬
‫טהר ידים וטהר לבב‪ ,‬ויוכל לטעום ג״כ את הבהירות הפשוטה‬
‫של נ ו ע ם ד׳ ה ש כ ל י ת ‪ ,‬המתפשטת ע״פ השכל האנושי‪,‬‬
‫שיש בה עוגג של קדושה מיוחדת‪ .‬ו י צ ר ף את ה ח ו ל אל‬
‫ה ק ו ד ש ‪ .‬ויזכה אז ביותר ל ה ב ח י ן ב י ן ק ו ד ש ל ח ו ל ‪,‬‬
‫וידאה כי מתוק מאד האור האלהי הבא משפעת הקודש של‬
‫ה ת ג ל ו ת א ל ה י ת ‪ ,‬אשר בסוד ד׳ ליראיו‪ ,‬באין ערוך יותר‬
‫מ ה ג ו ע ם ה מ ו ג ב ל ‪ ,‬שיוכל ליתן השכל האנושי‪.‬‬
‫אמנם מי שיש בו קדושה פנימית‪ ,‬גם השכל האנושי‬
‫מעורר את חיי רוחו‪ ,‬לשאוב ממעין הקודש אשר בעצמיות‬
‫חכמת‬
‫הקודש‬
‫צג‬
‫נשמתו פנימה‪ ,‬ושאיבה זו מתאחדת היא בעומק עצמיותה עם‬
‫ה ה א ר ה ה ר ז י ת‪.‬‬
‫וזאת היתה מדתו של הדמב״ם‪ ,‬ושל יתר גדולי ישראל‬
‫קדושי עליון‪ ,‬ששאבו את חכמתם האלהית ע״י ה מ ע ב ר של‬
‫ה ש כ ל האנושי‪ ,‬אשר למטפיסיקה הפילוסופית‪ ,‬שחדרו בתומת‬
‫דוחס מן החול אל ה ק ו ד ש ‪.‬‬
‫ה‪5‬חנת טעם הקןדע והחל‪.‬‬
‫עד‬
‫על יךי ההרגל בקדושת המעשה‪ ,‬קדושת המחשבה‪,‬‬
‫וקדושת הדבקות האלהית בהרגשה וחשק פנימי‪ ,‬בשקידת התורה‬
‫והחכמה האלהית המקובלת‪ ,‬מתחדש באדם חוש מיוחד שבו הוא‬
‫מ ב ח י ן ב י ן ה ט ע ם של ה ג י ו ן ש ג ו ב ע מ ק ד ו ש ה ‪,‬‬
‫ו ב י ן ה ג י ו ן של חול‪.‬‬
‫ויבין אז ה ט ע ם המיוחד של שמחה של מצוד‪,.‬‬
‫שהוא מעודן באין ערוך מכל מין שמחה שבעולם‪ ,‬ו ה ט ע ם‬
‫המיוחד של נ ו ע ם ה ה ש כ ל ה שיוצא מכל ענין של תורה‬
‫וקדושה בהרגשתה‪ ,‬לעומת ה נ ו ע ם של חול‪ .‬הרוחני‪ ,‬היוצא‬
‫מכל הדגשת עידון דוחני שבחיי החול המדעיים‪.‬‬
‫וכל אשר יתיחד האדם יותר בטהרת לבבו‪ ,‬בגבורת קודש‪,‬‬
‫וישים לבו לאהבת ד׳ העליוגה‪ ,‬לזיקוק המדות‪ ,‬במקור הטוהר‬
‫האלהי‪ ,‬כה תתגבר בו ה ה ב ח נ ה ה ב ר ו ר ה ‪ ,‬המאזדת את כח‬
‫הקודש שלו‪ ,‬עד שימצא עז באלהים םלה‪.‬‬
‫צד‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫הל!‪9‬לה המעשית והעיונית‪.‬‬
‫עה‬
‫ה ק ב ל ה ה מ ע ש י ת רואה את הכל ב מ צ י א ו ת ‪.‬‬
‫יש בה הרבה ש מ ח ה ‪ ,‬מצד הגודל היופי הטוב והתפארת‪.‬‬
‫אמנם יש בה ג״כ הרבה ע צ ב ו ת ‪ ,‬ונטיות סיגופיות‪ ,‬מצד הרע‪,‬‬
‫הזוהמא והטומאה‪ ,‬שהאדם מלופף בה‪ ,‬בעונותיו‪ ,‬ועונות אבותיו‪,‬‬
‫עונות העולם‪ ,‬וחטאי העולמות‪ ,‬בנטית רצונם המוגבל‪ .‬הציור‬
‫להתנשא ולבטל את כל הרע והחסרון לא יוכל לשנות את המציאות‪.‬‬
‫על כן היא מ ל א ה כ ו ב ד ר א ש ‪.‬‬
‫ה ק ב ל ה ה ע י ו נ י ת ‪ ,‬היא ה א י ד י א ל י ת ‪ ,‬שביותר‬
‫נתבארה ב ח ס י ד ו ת ה ח ד ש ה ‪ ,‬של הדורות הסמוכים‪ ,‬היא‬
‫מבארת הכל באופן ציורי‪ .‬הטוב הוא המוחלט‪ ,‬העומד‪,‬‬
‫והרע אינו כ״א דמיוגי‪ .‬אס כן יש בבירור הדעת‪ ,‬והגברת הדוח‪,‬‬
‫ל ה פ ך הכל לטוב‪ ,‬ואין מקום לעצבונות‪ ,‬רק שמחה‪,‬‬
‫ורוממות נשמה‪ ,‬צריך למלא את הכל‪.‬‬
‫חכמת‬
‫הקודש‬
‫צד‪.‬‬
‫}*גמת ח?מת הרזים‪.‬‬
‫עי‬
‫מגמתה של חכמת הדזים‪ ,‬לכל מהלכה‪ ,‬היא פ ת ו ח כ ח‬
‫ה נ ש מ ה ‪ ,‬עד כדי עמידה על כ ח ה ה פ נ י מ י ‪ ,‬לשאוב ממקודה‪,‬‬
‫בלי שום הצטרכות של ה ת ל מ ד ו ת א מ צ ע י ת ‪.‬‬
‫והופעה זו מביאה את כל ההויה כולה להכיר את עצמה‪.‬‬
‫ומתוך ה ה כ ר ה ה ע צ מ י ת ה פ נ י מ י ת נמשך שפע החיים‪,‬‬
‫באיחוד השכל והרצון‪ ,‬באין הפסקה של גבולים ושל פרטים‪.‬‬
‫?זלילת הה‪#‬פץה הזרה‪.‬‬
‫עז‬
‫כל מה שנכנס בנשמה אחת מהשפעת חברתה‪ ,‬אע״פ‬
‫שמועיל לה הדבר מאיזה צד‪ ,‬שסוף כל סוף הוא מקנה לה‬
‫איזה ידיעה‪ ,‬או איזה הרגשה טובה ומועילה לפעמים‪ ,‬הוא עם זה‬
‫מזיק לה גם כן‪ ,‬במה שהוא מערב יסוד זר במהותה‪.‬‬
‫ואין העולם משתלם כ״א במעמד של שלילת ההשפעה הזרה‪.‬‬
‫ולא ילמדו עוד איש את דעהו ואיש את אחיו לאמד דעו את ד׳‪,‬‬
‫כי כולם ידעו אותי למקטגמ ועד גדולם‪.‬‬
‫המהלך השולל את ההשפעות הזרות‪ ,‬לגבי כל פרט‪,‬‬
‫אע״ס שגראהו בצורה הורסת‪ ,‬היא הסתירה‪ ,‬המביאה לידי הבגין‪,‬‬
‫היותר קיים‪ ,‬ויותר משוכלל‪ .‬והוא המבוא היחידי לחיי העוה״ב‪.‬‬
‫צו‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫ירוין מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם‪ ,‬ע ד נ ך א י ן כ ת י ב כאן‬
‫א ל א ע ד נ י ך ‪ ,‬מ ל מ ד שכל צ ד י ק ו צ ד י ק יש לו‬
‫ע ד ן ב פ נ י עצמו‪.‬‬
‫ההכרה הכללית באומה להשמר מהשפעות זרות היא‬
‫י ס ו ד ה ת חיה‪ ,‬והיא חודרת בתור תסיסה פרשית‪ ,‬מחוללת‬
‫הריסות‪ ,‬עושה מהפכות‪ ,‬ובונה עולמות חדשים‪ ,‬קימים ובהירים‪.‬‬
‫ערך ההכרות הפנימיות‪.‬‬
‫עח‬
‫צ ך י ך להסביר ע י ל ו י ה ל י מ ו ד של ד ז י ת ו ר ה ‪,‬‬
‫עם הדרישה לכבד את ה ה כ ר ו ת ה פ נ י מ י ו ת של האדם‪,‬‬
‫שהוא יסודו של עולם‪.‬‬
‫וכל ה נ פ י ל ה ‪ ,‬שהעולם המתעלה בתרבותו החיצונה‬
‫נופל הוא ב ע ר כ ו ה פ נ י מ י ‪ ,‬באה היא ממדה זו‪ ,‬שכל מה‬
‫שהערך החיצון של התרבות הוא מתקדם‪ ,‬העין תופסת יותר‬
‫את ההכרה החיצונה‪ ,‬ומוסיפה לזלזל בהכרה הפנימית‪ ,‬ומתוך כך‬
‫ע ר כ ו ה א מ י ת י של האדם פוחת ויורד‪.‬‬
‫ה ע ו ל ם תלויה היא ב ר ו מ מ ו ת ן של‬
‫וגאולת‬
‫ה ה כ ר ו ת ה פ נ י מ י ו ת ‪ ,‬שהן באות ומאירות על ידי העסק‬
‫הכביר במעמקיהן‪ ,‬שהוא עצמו העסק הנלבב ב ר ז י ת ו ר ה ‪,‬‬
‫בקדושה ובטהרה‪ ,‬בענוה ואומץ רוח‪.‬‬
‫חכמוז‬
‫צז‬
‫הקודש‬
‫מגמת הפנימיות‪.‬‬
‫עט‬
‫לשחרר את האדם‪,‬ע״י התעלותו‪ ,‬ע״י התפתחותו‪ ,‬בגילוי‬
‫כל כ ש ר ו נ ו ת י ו ה פ נ י מ י י ם ‪ ,‬זאת היא מ ג מ ת נ ו ‪.‬‬
‫שפנימיות הדברים היא ה מ ג מ ה ה א ל ה י ת ש ב ה ו י ה‪,‬‬
‫מגמת עריגת הכמיסה של האדם‪.‬‬
‫המטרות הרחוקות‪ ,‬שהן נשגבות‪ ,‬מנשאות את הנשמה‪.‬‬
‫אבל דק אז הנן נושאים חשובים להתרבות‪ ,‬כשהן מסגלות להן‬
‫את כל ארחות החיים‪ ,‬של ה מ ט ר ו ת ה ב י נ ו נ י ו ת ‪,‬‬
‫שהן לפי רוחו של האדם הבינוני‪ ,‬להיות עוזרות למגמתן‪.‬‬
‫אז ה ח י צ ו נ י ו ת של העולם איננה פונה עורף‪ ,‬ולא לוחמת‬
‫עם ה פ נ י מ י ו ת שלו‪.‬‬
‫שלטוין הפנימיות והחיצוניות‪.‬‬
‫בעלי‬
‫פ‬
‫ה פ נ י מ י ו ת משתוממים הם בעת שהחיצוניות‬
‫נושאת את דגלה ברמה בחיים‪ .‬אבל עליהם לדעת‪ ,‬כי ה פ נ י מ י ו ת‬
‫היא אז רק אז מנצחת‪ ,‬כשהיא מוצאה לפניה עולם ערוך ומסודר‪,‬‬
‫אברים בריאים‪ ,‬ולב אמיץ‪ ,‬חושים מפותחים‪ ,‬וסדרי יופי‪ ,‬נקיות‬
‫וטהרה‪ ,‬מוסר נימוסי‪ ,‬ודרך ארץ‪ ,‬ומרץ‪ .‬ואהבה לחיים ולעולם‪.‬‬
‫אז תוכל ה פ נ י מ י ו ת ל ש ל ו ט על ממלכה מלאה אונים‪.‬‬
‫אורות הקודש ‪7‬‬
‫צח‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫ואם ה ש ל ט ו ן ה ח י צ ו נ י ‪ ,‬בעת שהוא עסוק בשלו‪,‬‬
‫איננו יודע להתחשב עם פנימיות החיים‪ ,‬שהוא כל יסוד משגבס‪,‬‬
‫בשביל כך לא תרפינה הידים של בעלי התוך‪ .‬יחזיקו הם את‬
‫דגלם‪ ,‬ויבצרו את מעמדם‪ .‬יסייעו גם כן להחיצוניות להתבצר‬
‫בםגגון כזה‪ ,‬שממילא ידע בעת גבורת הפנימיות‪ ,‬המוכרחת להתגלות‪,‬‬
‫איך להסתגל לתפקידו‪ ,‬של ש י מ ו ש ל מ ט ר ו ת ה פ נ י מ י ו ת ‪.‬‬
‫של החיים וההויה בכלל‪.‬‬
‫הפגת ע‪5‬דוין החיצוניות‪.‬‬
‫פא‬
‫המחשבות הבאות מצד ח י צ ו נ י ו ת העולם מטעות הן‬
‫את האדם‪ ,‬ואפילו היותר מעולות שבהן‪ .‬איזה ש כ ר ו ן פנימי‬
‫מםוך בהן‪ .‬והעולם ברובו נתון הוא בתוך שכרון זה‪.‬‬
‫רק השרידים‪ ,‬חכמי לב‪ ,‬קדושי עליון‪ ,‬אשר הם חודרים בכח‬
‫מחשבתם אל ההויה הפנימית‪ ,‬הם מ פ י ג י ם את ה ש כ ר ו ן הזה‬
‫בכחם הרוחני העליון‪ .‬וכל מה שהם מטביעים את חותמם ביותר‬
‫על העולם‪ ,‬הדי הוא הולך ומאיר יותר באורו הפנימי‪,‬‬
‫ו ת ח ת ש כ ר ו ן ‪ ,‬מ ו פ י ע א ו ר שמחת ע ד נ י ם של ק ו ד ש ‪.‬‬
‫חכמת‬
‫הקודש‬
‫צט‬
‫אמונת הנסתר והעצמיות‪.‬‬
‫פב‬
‫ה מ ו כ ש ר ל ה ס ת כ ל ו ת ה נ ס ת ר חי ה ו א‬
‫ב א מ ו נ ת ה נ ס ת ר ‪ .‬והגלוי אצלו הוא רק ה ז ד ר ח ו ת כהה‬
‫מהנסתר‪ ,‬המאיר בבדק השכלתו הגדולה‪.‬‬
‫ו ה ה ש כ ל ה ה נ ס ת ר ת היא מיוחדת בכל אדם בצורה‬
‫מיוחדת לו‪ .‬היא מאוגדת עם ה ע צ מ י ו ת ‪ ,‬ש א י נ ה נ כ פ ל ת ‪,‬‬
‫נ מ ס ר ת בשום הגה והסברה‪.‬‬
‫ואינה‬
‫בשום אופן‪,‬‬
‫יהיו לך לבדך‪.‬‬
‫וצדיק באמונתו‪ ,‬שלו דוקא‪ ,‬יחיה‪ .‬ומתוך ה א מ ו נ ה ‪,‬‬
‫המאירה‪ ,‬שלו‪ ,‬המכינה לו ע ד ן ב פ נ י ע צ מ ו ‪ ,‬יוצא הוא‬
‫לטייל בחצרות ד׳‪ ,‬שרשות הרבים מעורב שם‪ ,‬ונעשית דעתו‬
‫מעורבת עם הבריות‪ .‬יפצו מעינתיך חוצה‪ ,‬ברחבות פלגי מים‪.‬‬
‫והפלגים הללו מתרחבים כנהרות מתוך הים הגדול של‬
‫ה א מ ו ג ה ה ג ד ו ל ה‪ ,‬ה ג נ ו ז ה במעמקי הלב‪ ,‬וממקום שהנחלים‬
‫באים שם הם שבים ללכת‪.‬‬
‫ק‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫המעין הכמוס‪.‬‬
‫פג‬
‫המחשבות העליונות מוצצות ממרחקים‪ ,‬מתוארות הן‬
‫בצודה גלומה‪ ,‬בלי ידיעה‪ ,‬באפם תיאור‪ .‬התשוקה הפנימית‬
‫היא רק אליהן‪ .‬ומתוך הדבקות באוצרן מתברכות הן כל‬
‫ה מ ח ש ב ו ת ה מ ת ו א ר ו ת ‪ ,‬שעל ידן החכמה והמדע יוצאים‬
‫לעולם‪ ,‬בכל נהדי נחליהם היותר מתרחבים‪.‬‬
‫וכשאדם מרגיש בעצמו עניות דעת‪ ,‬ומיעוט הפריה רוחנית‪,‬‬
‫מיד ירוץ אל ה מ ע י ן ה כ מ ו ס ‪ ,‬יחסה בצל שדי‪ ,‬ישתה לצמאו‬
‫מהבארות העמוקים של גדולי חכמי לב‪ .‬י ג ר ו ם אע״ג ד ל א‬
‫ידע מאי ק א מ ר י ‪ ,‬ומדיח המים העליוגים יפריח‪ ,‬וכחו הרוחני‬
‫ישוב אליו‪ .‬ויראה בגםיון‪ ,‬כאשד ישוב‪ ,‬אחרי עמלו במה שגשא‬
‫דעו למרחק‪ ,‬אל החלקה הקרובה‪ ,‬ששם ההגיון הממודד שולט׳‬
‫המצב השכלי בכל סרעפותיו הרגילות‪ ,‬יראה‪ ,‬והנה ברכת ד‬
‫שבה אליו‪ ,‬והיה כ מ ע י ן ה מ ת ג ב ר ו כ נ ה ר ש א י נ ו פוסק‪.‬‬
‫כי מ ק ו ד ה ב ר כ ה הוא במקום ה ת ע ל ו מ ה ‪ ,‬בסוד‬
‫סתר רזי הרזים‪ .‬אין הברכה מצויה אלא בדבר‬
‫ה ס מ ו י מן ה ע י ן ‪ ,‬שנאמד יצו ה׳ אתך את הברכה באסמיך‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫חכמת‬
‫קא‬
‫הקודש‬
‫אמונת הקבלה והבינה הפנימית‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪v‬‬
‫‪|TT‬‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫•‬
‫ד‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫פד‬
‫בראשית הצעדים של תלמוד רזי תורה‪ ,‬כשרואים איך‬
‫הפרטים מתקשרים זה בזה‪ ,‬ומ״מ אין מבינים את התוכן היסודי‬
‫שבהם‪ ,‬צריכים לצייד יפה‪ ,‬איך שכל אלה הדעות והציורים באו‬
‫מתוך ה ו פ ע ה רוחנית‪ ,‬גדולה ומפוארה‪ ,‬של ר ו ח ה ק ו ד ש ‪,‬‬
‫על ידי השרידים אשד ד׳ קורא‪ .‬ו ה ש ל ש ל ת הולכת היא‬
‫ונמשכת בקדושה‪ .‬עד שמתאחדת ב ה ל כ ה ל מ ש ה מ ס י נ י ‪.‬‬
‫ואז זורח‪ ,‬ע״י כח אמונה קדושה זו והשערתה‪ ,‬אור גדול לישרים‪,‬‬
‫ה פ נ י מ י ת הולכת היא ומתרחבת‪ .‬כי ד׳ יתן‬
‫והבינה‬
‫חכמה מפיו דעת ותבונה‪.‬‬
‫הקבלה להה^עךה ה?נימית‪.‬‬
‫פה‬
‫ע מ ק י ה ס ו ד ו ת האלהיים פשוט הוא שאין להבינם‬
‫בבירורם בשכל האנושי‪ ,‬אלא על פי ה ק ב ל ה ‪ ,‬מאנשים מופלאים‪,‬‬
‫שהאור האלהי חדר לתוך נשמתם‪ .‬וכשלומדים את דבריהם‪,‬‬
‫בהכנה הראויה‪ ,‬באה ה ה ש ע ר ה ה פ נ י מ י ת ‪ ,‬ומישבת את‬
‫העגיגים על הלב‪ ,‬עד שהם דומים למושגים בשכל הטבעי הפשוט‪.‬‬
‫קב‬
‫הקודש‬
‫אורות‬
‫ולעולם צריכים לצרף אל המדע הזה את כ ח ה א מ ת‬
‫של ה ק ב ל ה ‪ ,‬ואז נעשים הדברים מ א י ר י ם ו ש מ ח י ם‬
‫כ נ ת י נ ת ם מ ס י נ י ‪ ,‬לכל חד וחד לפום דרגיה‪.‬‬
‫ודאות הקבלה והשערותיה‪.‬‬
‫־ ‪T‬‬
‫)‬
‫ד‬
‫‪T‬‬
‫‪ :‬־ ‪T :‬‬
‫‪T V‬‬
‫פו‬
‫ה ח כ מ ה ה א ל ה י ת ׳ ברום טהרתה‪ ,‬תוכל לחולל‬
‫מחשבות ה ש ע ר י ו ת בלב כל נבון‪ ,‬אבל ה ו ד א ו ת שלה היא‬
‫מ ס ו ר ת נקיה‪ ,‬וזאת היא תהלתה‪.‬‬
‫ש ב י ן ה מ ש ו ע ר ו ב י ן ח ו ד ויין י ‪,‬‬
‫ההבדל‬
‫אפילו באותה ידיעה עצמה‪ ,‬הוא ע מ ו ק מכל ת ה ו מ ו ת ‪.‬‬
‫וק״ו שהודאיות יש לה תנאים אחרים‪ ,‬ו ה ת י ל ד ו ת מ צ י א ו ת י ת‬
‫כזאת‪ ,‬שאין להשערה העיונית שום חלק בה‪.‬‬
‫והמסתכל הטהור לעולם הוא שט ב ה ש ע ר ו ת י ו‪,‬‬
‫הנאדרות בקודש‪ ,‬וחי‪ ,‬בעצם קישור הויתו‪ ,‬ב א מ ו נ ת הקבלה‪,‬‬
‫מ נ א מ ן ל נ א מ ן ‪ ,‬עד ראש צורים‪ ,‬חכמים‪ ,‬סופרים‪ ,‬זקנים‪,‬‬
‫נביאים‪ ,‬יהושע ומשה‪ ,‬אבות העולם‪ ,‬וראשון אדם‪ ,‬כ ו ל ם נ ת נ ו‬
‫מ ר ו ע ה אחד‪ ,‬מפי אדון כל המעשים‪ ,‬ברוך הוא‪.‬‬
‫חכמת‬
‫הקודש‬
‫קג‬
‫העוסק בתורה לשמה נעשה כ מ ע י ן ה נ ו ב ע ו כ נ ה ר‬
‫ש א י נ ו פוסק‪ ,‬על ידי מה שעולות ה ח ד ש ו ת ה ה ש ע ר י ו ת ‪,‬‬
‫במלא חייהן‪ ,‬אל מרום ה מ ס ו ר ת האלהית העליונה‪.‬‬
‫ומחיבור ש נ י י ס ו ד ו ת הללו פורחות נשמות‪ ,‬משפעות‬
‫מחיים קדושים ורעננים‪ ,‬המרימים את הערך של כל העולם כולו‬
‫למדרגה עליונה ומוארה‪ ,‬המגיהה כל מחשכים‪.‬‬
‫יסוד ה ה ^ ך ה הךזית‪.‬‬
‫פז‬
‫גם ה ש ע ר ת ר ז י ת ו ר ה ג ד ו ל ת ע ר ך ה י א ‪.‬‬
‫כי הכל מ י ו ס ד על ה י כ ו ל ת ה ע ל י ו נ ה ‪ ,‬שאין לה קץ‬
‫ותכלית‪ .‬וכל מה שהוא נ א ה ו נ פ ל א ‪ ,‬הרי הוא ג י ל ו י ה ו פ ע ה ‪,‬‬
‫שבצורה זו או אחרת אוד חיי כל ה ח י י ם שורים שם‪.‬‬
‫עדתיך נאמנו מאד לביתך נאוה קדש‪ ,‬ד׳ לארך ימים‪.‬‬
‫אמנם מתעלים הדברים ביותר לפי רוממות קדושת החכמה‪,‬‬
‫העצה‪ ,‬הגבורה הרוחנית‪ ,‬והקדושה המעשית והמחשבית‪ ,‬עד ההארה‬
‫של ה ו פ ע ת ה ד מ י ו ן ‪ ,‬המאיר באוד כל הרוחניות‪ ,‬האיתנה‪,‬‬
‫שלמעלה ממנו‪ .‬בהיכלו כלו אמר כבוד‪.‬‬
‫אודות‬
‫קד‬
‫הקודש‬
‫ההכרה הרזית האיךסופית‪.‬‬
‫־ ־‬
‫‪T T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪I‬‬
‫••‬
‫פח‬
‫ההכרה‬
‫של‬
‫הכל‬
‫האין‬
‫ה רזית‬
‫י כ ל ת ‪ ,‬של‬
‫סופית‪.‬‬
‫חנטיה של‬
‫אי‬
‫מיוסדת היא על‬
‫ההגבלה‬
‫וההכרה‬
‫צמצום‬
‫הברור הפנימי‬
‫באפשרות של הגבורה‬
‫הפומבית‬
‫בנויה היא על‬
‫שהצמצום‬
‫הכה‪ ,‬על פי אותם התנאים‬
‫המתגלה מבליט אותם‪ .‬בכל תחום שולטת היא רק ההכרה האחת‪,‬‬
‫בלא הגבלה‪,‬‬
‫ואין‬
‫אין‬
‫חירות‬
‫גבול‬
‫מתגלה‬
‫של‬
‫במסתרים‪,‬‬
‫יכולת‬
‫בנגלות‪.‬‬
‫אבל ההודעה‪ ,‬שרק היד של המסתרים היא הפועלת את כל‬
‫הגבולים הגלויים‪ ,‬מאירה את הנוגה‪ ,‬ומאמצת את הנשמה‪ ,‬לדון‬
‫ע״ד חירות בצפונות הגלוי‪ ,‬ע״ד שליטה פנימית בלתי מוגבלת‪,‬‬
‫העושה‬
‫את כל הסדרים‬
‫המוגבלים‪.‬‬
‫ואותה‬
‫ההכרה‪,‬‬
‫המודיעה‬
‫שהמםתר העליון מכוון הוא להוציא גם כן את כל אותו הארג‬
‫של החוג המצומצם‪ ,‬המוגבל כ״כ במצרי גבולות חוקיים חזקים‬
‫ואיתנים‪ ,‬היא מבררת‪ ,‬ששאיפה כמוסה זו‪ ,‬מניחה רושם של הגבלה‬
‫חוקית‬
‫מינה‬
‫גם‬
‫עליונה‬
‫דינים‬
‫בעולם החרות‪.‬‬
‫והבינה‬
‫מ ת ע ר י ם ‪ ,‬בכל צמצומם‪ ,‬והחלטת גבוליהם‪.‬‬
‫וההשגה המתבהרת משתעשעת תדיר‬
‫הערכיים‪,‬‬
‫העליונה‬
‫שמולידים אלה‬
‫בחלופי‬
‫המקורות השונים‬
‫הקולות‬
‫בהשפעותיהם‪.‬‬
‫והחבוי והגלוי יחד נותנים את פרי תנובתם‪ ,‬להעשיר את רוח‬
‫העולם‪ ,‬דוח האדם ורוח החיים כולם‪.‬‬
‫חכמת‬
‫הקודש‬
‫קד‪,‬‬
‫וחק ל ש ו ן מ כ ר י ע ‪ ,‬בתוך המשטד העליון מופיע‬
‫באורו המלא זיו קודש‪ ,‬כחק ברית עולם‪ ,‬אשר בבשר‪ ,‬המאוגד‬
‫בתוך כל גבולות טבעיותיו‪ .‬וברית ותורה מתאחדים יחד‬
‫להוציא את ה ח י ר ו ת ה ע ל י ו נ ה ‪ ,‬מתוך העבדות הירודה‪.‬‬
‫כי לי בני ישראל עבדים‪ ,‬עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ‬
‫מצדים‪ ,‬לא ימכרו ממכרת עבד‪.‬‬
‫הרזיות הפרטית‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫ד‬
‫־‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫פט‬
‫ה ר צ י ו נ ל י ת על העולם‪ ,‬בכל חזיונותיו‪,‬‬
‫ההבטה‬
‫החמדים‪ ,‬המעשיים‪ ,‬המוסריים‪ ,‬והרוחניים המוחלטים‪ ,‬היחידים‬
‫והמצודפים‪ ,‬הכלליים וכללי הכלליים‪ ,‬היא מבליעה את הנקודות‬
‫והקוים המיוחדים הדקים בתוך ה ה א ר ה ה כ ל ל י ת ‪ ,‬ומתוך כך‬
‫גוח לה להתעלות ל מ ר ח ב כ ל ל י ‪ .‬אבל כשלון טמון לרגליה‬
‫ע״י מה שלא נתבססה יפה בחדירה אל הדייקנות הפרטית‪.‬‬
‫הופעה זו נראית מכחה של הרציונליות בחול‪ ,‬וגם בקודש‪.‬‬
‫ה ר ז י ו ת ה י א ח ו ד ר ת לפרטים ו ל פ ר ט י פרטים‪,‬‬
‫אין קו ונקודה שתעבור עליהם בשתיקה‪ ,‬אין קוץ ותג שלא תדרוש‬
‫עליהם המון פליאות‪ ,‬אין תנועה קלה‪ ,‬וחזיון קטן שבקטנים‪,‬‬
‫שלא תפיץ עליהם קרני אורה‪ ,‬לצייר ולתאר‪ ,‬להרגיש ולחשוב‪.‬‬
‫מסוכנת היא הרזיות שלא תשקע בקטנותם של הפרטים‪,‬‬
‫שלא יאחזו כנפיה הרחבות בחגוי סלעי מגור של חשכת הקטנוניות‪.‬‬
‫היא לפי זה צריכה תמיד להחליף כח‪ .‬לפעמים צריכה לספוג‬
‫אל תוכה את ה א וי ר ה ר צ י ו נ ל י ‪ ,‬השטחי‪ .‬היא מעלתו‪,‬‬
‫קי‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫כשאוחזתו בידה‪ .‬וביותר היא נועדה תמיד להתרומם במרחביה‬
‫העליונים‪ ,‬בדרושי הגדולה העליונה‪ ,‬בכללי כללי הכללים‪ ,‬שגם הם‬
‫לפרטים נחשבים‪ .‬בעת שכללים יותר רחבים מופיעים עליהם‪.‬‬
‫אבל סוף כל סוף תנצח ה ר ז י ו ת בכחה לאלהים‪ ,‬ותבא‬
‫עד תכונתה להראות לעולם כולו‪ ,‬שאכן גדלות עליונה יש גם בכל‬
‫קוטן‪ .‬אין גבהות לפני המקום‪ ,‬ולא שפלות‪ ,‬אין קטנות ואין גדלות‪,‬‬
‫כי הכל רם ונשא והכל שפל ונמוך‪ ,‬הכל רם ונשא מצד מקוריות‬
‫החיים של אור חי העולמים‪ ,‬ששוטף בכל‪ ,‬והכל שפל ונמוך‬
‫אלמלא יצוירו שהנם נשארים לעצמם בלי מקור האור‪,‬‬
‫שאז כלהו ספירן מתחשכן‪ .‬ו כ ד א נ ת ת ס ת ל ק מ נ ה ו ן‬
‫כול ה ו ש מ ה ן כ ג ו ס א בלא נ ש מ ת א ‪.‬‬
‫אשתארו‬
‫כי עמך מקור חיים באורך נראה אור‪.‬‬
‫המקתוידות והבינה‪.‬‬
‫צ‬
‫הנפלאות ה מ ס ת ו ר י ו ת ׳ כשהן נקלטות בציוד הנפשי‪,‬‬
‫הן שוללות את ה ב י נ ה ה ט ב ע י ת מהתפתחותה‪ ,‬מפני שהעולם‬
‫המוחשי וחוקיו נעשים בלתי בטוחים אצלו‪ ,‬ואין לשכלו בסים‬
‫ממשי לסמוך עליו‪.‬‬
‫אבל ע״י ההתאמצות לעקור את האמתיות של העולם המיסתי‬
‫מעקם הוא את הגיונו ועוקדו מהיסוד הכללי של הקפת המציאות‪.‬‬
‫על כן נח לו לאדם שלא ישקיע את ציורו בקישור‬
‫ה ת ו כ ן ה מ י ס ת י ה מ מ ש י ‪ ,‬כי אם במדה כזאת שיבורר לו‬
‫שאיננו פועל עליו להרחיק מציוריו את הקישור הישר עם העולם‬
‫הממשי! שהוא חי בו‪ ,‬וכל טבעיותיו וחקיו‪ .‬שכן ארץ ורעה אמונה‪.‬‬
‫חכמת‬
‫הקודש‬
‫קז‬
‫דקדוקי חסמת הרזים‪.‬‬
‫צא‬
‫חובה לשא ולתן בחכמת האמת‪ ,‬היא החכמה האלהית‬
‫העליונה‪ ,‬ל ד ק ד ק באותיותיה‪ ,‬בפתגמיה‪ ,‬בציוריה ומליצותיה‪.‬‬
‫האוד של האושר העליון הולך וזורח ל פ י ר ו ב ה ע מ ל‬
‫בדברים‪ ,‬ש ר ז י ע ו ל ם של הגדולה האלהית גנוזים בהם‪.‬‬
‫ובהתדוממות הגשמה היחידה על ידם‪ ,‬מתרומם כל העולם עמה‪,‬‬
‫והמון נשמות רבות מתעלות‪ .‬ואין קץ לגודל הטוב המסובב על ידי‬
‫הארה פנימית עליונה‪ ,‬של נשמה אחת כללית‪.‬‬
‫ארחלת הבטוי הרזי‪.‬‬
‫‪: T‬‬
‫־‬
‫•‬
‫‪TT‬‬
‫צב‬
‫ה מ ע י ן העליון‪ ,‬מקור אמת אין סוף‪ ,‬יופי אין קץ‪,‬‬
‫גבורה אין גבול‪ ,‬הולך הוא ומפכה במקור של ר ז י ת ו ר ה ‪,‬‬
‫עומד הוא להחשף בדרישת אותיותיה‪ ,‬ציוריה‪ ,‬הופעותיה‪ ,‬בכל‬
‫א ד ח ו ת ה ב י ט ו י ‪ ,‬המחשבתי והלשוני‪.‬‬
‫וכשהנשמה לואה‪ ,‬בכל המצרים‪ ,‬אשר במדעי הגבול‪ ,‬מכל‬
‫השאיפות‪ ,‬הצרורות בתחומים צרים‪ ,‬אז תמצא לה מחבא מזרם‬
‫בצל צח של הגיון רזי עולם‪ ,‬ופליאות קודש‪ ,‬אשר בדרישת‬
‫סתרי תורה‪.‬‬
‫קח‬
‫אודות‬
‫הקודש‬
‫ומתוך ההרים התלולים הנראים כרוכםי מצער‪ ,‬כיוון‬
‫מ ס פ ר י ם ‪ ,‬הערכת ג מ ט ר י א ו ת ‪ ,‬ר מ ז י שמות‪ ,‬זרמי מקרא‪,‬‬
‫הלכה ואגדה‪ ,‬אור שמש יוצאת בגבורתה‪ ,‬להיות לצדקה ומרפא‪,‬‬
‫הנה נראה‪ ,‬וכל המביטים אליה ינהרו‪ ,‬ושבו וחיו‪.‬‬
‫אשדי כל טועם טעם עדן גן אלהים‪ ,‬ונחלי עדניו‪ ,‬מצוף דבש‬
‫סתרי קודש‪ ,‬מסוד ד׳ ליראיו ובריתו להודיעם‪.‬‬
‫שפת הרזים‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪T T‬‬
‫צג‬
‫צריכים להיות מוסברים ומובנים‬
‫רזים‬
‫על י ד י ר ז י ם ד ו ק א ‪ ,‬ולא על ידי דברים גלוים‪.‬‬
‫וזוהי ה ש ט ה ה ט ב ע י ת של ג י ל ו י י ה א מ ת י ו ת ‪,‬‬
‫שהיא נעלה באין ערוך משטת ה ת ר ג ו ם ‪ ,‬שהוא בגמטריא‬
‫תרדמה‪.‬‬
‫דוקא הנעלם ב נ ע ל ם מתבאר‪ ,‬וריבוי סעיפי התעלומה‬
‫כל אחד מאיר על חברו‪ ,‬ותעלמה יצא אוד‪.‬‬
‫וזהו נ ק ו ד ע ל אי״ו ש ב א ל י ו ‪ ,‬ל מ ד נ ו ש י ש א ל‬
‫ל א י ש על ה א ש ה ו ל א ש ה על ה א י ש ‪.‬‬
‫המדרגות השוות מגלות זו את זו ומאירות אותן‪ ,‬רז עם רז‬
‫יאחד‪ ,‬ואבוקת אורים תגלה‪.‬‬
‫חכמת‬
‫הקודש‬
‫קט‬
‫מע?ן הרמזים‪.‬‬
‫צד‬
‫ה ר מ ז י ם דומים הם להיצירות החפשיות‪ .‬כתסקידן של‬
‫האחרונות בחול‪ ,‬כן תפקידן של הראשונים בקודש‪.‬‬
‫כל מה שהמעין הגאוני יותר מלא לשד חיים‪ ,‬ככה מסתעפת‬
‫היצירה בתיאורים שונים ועשירים‪ .‬ואם המעין עצום מאד‪,‬‬
‫יוצר הוא תכונות כאלה‪ ,‬שהן רחוקות מהמציאות‪ ,‬שלא שזפתן‬
‫עין ולא שמעתן אוזן מעולם‪ .‬ומ״מ דוקא בהן נראה את החיים‬
‫הפליאיים שביסוד היצירה‪ ,‬שנשמת היוצר מעידה עליה‪.‬‬
‫ככל שהשובע הגדול של האור והחיים האמוניים מפכה יותד‪,‬‬
‫כן גדלו וגברו ה ד י ל ו ג י ם ה ר מ ז י י ם ‪ .‬ומתחת כל שריג‬
‫שבהם טמונים המון מלא אוצרות‪ ,‬למוסר ולאמונה‪ ,‬לתפארת קודש‪,‬‬
‫ולזיו אומץ ובטחון אלהי פנימי‪ ,‬במעוזן וחשקן של ישראל‪,‬‬
‫שמחת כל ישרי לב‪ ,‬דורשי ד׳ ועוזו‪.‬‬
‫ה‪3‬ן הרמז‪.‬‬
‫צה‬
‫כל ך]ןן יש לו תוכן‪ ,‬ושורש‪ .‬כי אוד המחשבה מלא‬
‫בכל‪ ,‬וכל כלי שעושים לקבל בו הברקה מחשבתית הדי היא‬
‫קולטת איזה רכוש‪ .‬ומ״מ צריך להבחין את ת ו כ ן ה ע נ י ן‬
‫שמודיע הרמז‪ .‬ורמז עצמו ר״ת‪ ,‬דאה‪ ,‬מה‪ ,‬זה‪.‬‬
‫קי‬
‫הקודש‬
‫אורות‬
‫יךאת ה פ ז ל י ם הג‪#‬מץם•‬
‫צו‬
‫י ר א ה של שטות היא מה שמתיראיס מ ה מ ש ל י ם‬
‫ה ג ש מ י י ם שב ר ז י ת ו ר ה ‪ .‬הלא יודעים אנו ברור‪ ,‬שכל אלה‬
‫אינם פוגמים מאומה את היסוד המאיר של טהרת אמונת אל אחד‪ ,‬ב״ה‪,‬‬
‫אלא הם מ ו ס י פ י ם ב נ ו א ו ד ובהירות להבנה‪ ,‬וכשרון‬
‫הסתגלות לאודה האלהית‪.‬‬
‫ואנו אין לגו כ״א ללמוד ולשגן‪ ,‬להכין את התכוגה הגופנית‬
‫והרוחנית באופן המתאים להופעה קבועה של אור עליון זה‪,‬‬
‫המפכה בכל עת ורגע מעינות טהורים ממקור שרשו‪ .‬וכפי רוב‬
‫הבינה‪ ,‬ועומק מסירות הנפש אל הדבקות האלהית‪ ,‬ה א ה ב ה‬
‫המלאה משתפכת מ ג נ ז י ה י ר א ה ‪ ,‬לחדש את חיי הרוח‪,‬‬
‫בצורה של בדיה חדשה בכל יום תמיד‪.‬‬
‫המשלים הרזיים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫•‬
‫צז‬
‫מ ה נתבהל מפני ה מ ש ל י ם ה ס פ ו נ י ם ‪ ,‬המטילים‬
‫אימה ופחד‪ .‬הכי מבלעדיהם עולמנו הוא יותר מואר‪ ,‬הלא אך‬
‫חשכת אשמגים שולטת היא בכל הגלוי‪ .‬ולחיים קורא ה ר ז ‪,‬‬
‫ה מ ו ש י ט ל ג ו את א ו ר ו ת י ו על ידי מ ח ש כ י משליו‪,‬‬
‫חכמת‬
‫הקודש‬
‫קיא‬
‫שמכאוביהם הרוחניים הם הם מעוררים בנו את חיי הרוח‬
‫האיתנים‪ ,‬חיי העז‪ ,‬חיי הגאולה‪.‬‬
‫הלאה כל פחד‪ ,‬לבנו מצור חזק‪ ,‬אף בי עדין וספוג הוא‪,‬‬
‫פתוח לכל רגש זך‪ ,‬ועורג בכל עז לכל הרגשה אצילית‪,‬‬
‫מלאה חירות‪.‬‬
‫שמירת שפת הרזים‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫צח‬
‫ש פ ת ה ר ז י ם היא השפה העליונה‪ ,‬היא ה מ ד ב ר ת‬
‫את ה א מ ת ה מ ו ח ל ט ה ‪ ,‬בלא שום נסיגה לאחור‪.‬‬
‫ו ש מ י ר ה צריכה היא שפה ברורה זו‪ ,‬מפני ה נ פ י ל ה‬
‫של אור אמונה‪ ,‬שלא יםול ממעלתו העליונה‪ ,‬ממקום ששם‬
‫האור היסודי שורה בטבעו‪ ,‬וכל אותו הקישור השפתי קשור בו‬
‫בעומק ה א מ ת ‪ ,‬אל המקום הנמוך של עולם המעשה‪ ,‬ששם‬
‫לא יש כ״א ל ש ו ן ש ק ר ‪ ,‬והשקדים נעשים למין תוכן מתקבל‪,‬‬
‫ומטבע עוברת לאמת‪ .‬ועל פי אותו השקר המתגנב בלבוש האמת‬
‫של כזב בני אדם‪ ,‬אם יחשבו אותם המבטאים של השפה העליונה‬
‫של מקור האמת על פי הערך של המשקולת המזויפה הזאת‬
‫הרי הם מחריבים את העולם‪.‬‬
‫כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך‪ ,‬כי יפול הנופל ממנו‪,‬‬
‫למען ייטב לך והארכת ימים‪ .‬ומקרא נדרש לפניו‪.‬‬
‫קיב‬
‫הקודש‬
‫אורות‬
‫מגז המחשבה הדזית•‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫״‬
‫‪• T T‬‬
‫‪ :‬־ ‪T T‬‬
‫צט‬
‫כל מחשבה ר ז י ת צריכה המון מחשבות ג ל ו י ו ת ‪,‬‬
‫להגלימה‪ ,‬ולהיות לד‪ .‬ל מ ג ן ו ל מ ע ק ה ‪ ,‬שלא יפלו אורותיה‪,‬‬
‫לתהום הדמיון‪ ,‬השקר וההירום‪ .‬וכל מ ח ש ב ה ג ל ו י ה צריכה‬
‫נ י צ ו ץ רזי‪ ,‬לעדנה‪ ,‬לשמרה מקלקול ומהתהפכות לסם מות‪,‬‬
‫תחת תכונתה המקורית להיות לסם חיים‪.‬‬
‫סגלת תורת הרזים‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫\‬
‫־‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫ק‬
‫גדולתה של חכמת הרזים‪ ,‬של חכמת האמת‪ ,‬חכמת‬
‫ישראל המקורית והאמתית‪ ,‬היא‪ ,‬מה שבשפע רוח הקודש שלה‬
‫היא מעלה ומרוממת את כל הגשמיות לרוחניות‪ ,‬ואת כל הציורים‬
‫שלהן‪ ,‬המוחשים והדמיונים‪ ,‬למרום האצילות‪ ,‬וההשכלה העליונה‪.‬‬
‫וזאת היא ס ג ו ל ת ה של תודת אמת‪ ,‬שכל ביטוייה‪,‬‬
‫כל הוראותיה‪ ,‬כל האופנים של הםברותיה‪ ,‬אפילו כשהם יורדים‬
‫למטה מאד מאד‪ ,‬עד לידי התפיסה היותר נמוכה של האדם היותר שפל‪,‬‬
‫היא קולעת תמיד אל צלם אלה י ם שלו‪ ,‬ואל האוד האצילי‬
‫של נשמתו‪ ,‬שהיא תמיד שרויה בו בתור נקודה חיונית פנימית‪.‬‬
‫ו ה ד ב ר י ם ה ו ל כ י ם ו מ ת ע ל י ם ‪ ,‬ומתגברים תמיד‬
‫ב ח ו ת ם א מ ת ת ם ‪ ,‬בלא זיז כל שהוא משורת האמת‪ ,‬ומנתיב‬
‫ה א ו ר ה ה א לה י ת‪ ,‬ה ה ו ל כ ת ה ל ו ך ו א ו ר ע ד י עד‪.‬‬
‫קשב ה י ה ו ד י ם‬
‫אורות הקודש ‪8‬‬
‫הקודש‬
‫חכמת‬
‫קטו‬
‫נגלה נסתר ויהודים‪.‬‬
‫קא‬
‫ש ל ש ה מינים הם בתלמוד‪ ,‬נ ג ל ה ‪ ,‬נ ם ת ר ו י ח ו ד י ם ‪.‬‬
‫ה נ ג ד י ה הוא עקרו ע ב ו ד ת ה ה ש ת פ ל ו ת ‪,‬‬
‫וההופעה של ה ש פ ע ה ה ש מ י מ י ת בלועה בתוכו‪.‬‬
‫ה נ ס ת ר ‪ ,‬משמשים בו ש נ י ה כ ה ו ת בהשתתפות‪,‬‬
‫הארת ה ש כ ל ו ה ש פ ע ה ה ש מ י מ י ת ‪.‬‬
‫ה י ה ו ד י ם ‪ ,‬הוא דרך לקבל את ה ש פ ע ה ה ש מ י מ י ת ‪,‬‬
‫וההופעה השכלית היא בלועה בתוכה‪.‬‬
‫ש נ י המינים הקודמים‪ ,‬הנגלה‪ ,‬והנסתר‪ ,‬הדי הם נידונים‬
‫כמו עזרה והיכל‪ ,‬לקודש הקדשים‪ ,‬ה י ה ו ד י ם ‪ ,‬שעל ידם‬
‫מופיעים ה ח י י ם ה א מ ת י י ם‪ ,‬באדם‪ ,‬באומה‪ ,‬ובעולם‪.‬‬
‫ואתם הדבקים בד׳ אלהיכם חיים כלכם היום‪.‬‬
‫קטז‬
‫אורות‬
‫חקודש‬
‫דממה וקשב‪.‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ז ‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫‪V‬‬
‫קב‬
‫כל העולם השכלי כולו‪ ,‬ועמו ענפיו כולם‪ ,‬עד תחתית כל‬
‫המדרגות‪ ,‬שהן כוללות כל המצוי כולו‪ ,‬מתחלפים הם במצב של‬
‫ע ת י ם ח ש ו ת ‪ ,‬ע ת י ם מ מ ל ל ו ת ‪ .‬כשהמעמד הוא בתור‬
‫הכנה לקבל את ההשפעה העליונה‪ ,‬הרי הכל חש ודומם‪.‬‬
‫וכשהמצב בא לידי המדה‪ ,‬שהמקבלים כל אחד ישפיע על מה‬
‫שהוא למטה ממנו‪ ,‬אז ה מ י ל ו ל מ ת ח י ל ‪.‬‬
‫ואצל בני אדם הענין גם כן מתחלף‪ .‬כשההבנה השכלית‬
‫היא מכוונת‪ ,‬עד כדי לבדר את התוכנים שהם למטה ממעמדו‪.‬‬
‫אז השכל המצומצם שולט‪ ,‬והכח המעשי עושה את פעולתו‪.‬‬
‫אבל כשההקשבה ה ע ל י ו נ ה מתגברת‪ ,‬אז אין השכל המפורט‬
‫יכול לפעול את פעולתו‪ ,‬והדממה מתחילה להיות שולטת‪.‬‬
‫וכשאדם בא למדה זו‪ ,‬אז העסק השכלי הרגיל‪ ,‬בין בחול‬
‫בין בקודש‪ ,‬הוא למטה ממדרגתו‪ ,‬ומוצא הוא בעצמו תמיד נגודים‬
‫עצומים‪ ,‬על כל עסק שכלי הגיוני קצוב‪ .‬והוא מוכרח להיות מכין‬
‫עצמו אל מדת הדממה‪ ,‬ל ה ק ש י ב את הקול מ מ ר ו מ י ם ‪,‬‬
‫בדרך ב ר כ ה ר צ ו ן ו נ ד ב ה ‪ ,‬ו ד ב ר ד׳ י ב ו א א ל י ו ‪,‬‬
‫ויום ליום יביע אמר‪.‬‬
‫חכמת‬
‫הקודש‬
‫קיז‬
‫פלאי ה‪#‬מות‪.‬‬
‫קג‬
‫החחן בא מרוב ענין‪.‬‬
‫האותיות המחשב יו ת‬
‫הולכות ומתגלמות‪ ,‬באות הן מעולם רחוק‪ ,‬מעולם מלא מחשבה‪,‬‬
‫הכרה‪ ,‬אורה ובירור‪ ,‬מעולם שמרוב ידיעה הוא לנו מלא תעלומה‪.‬‬
‫ב א ו ת ה א ו ת י ו ת ומתקרבות לנו‪ ,‬משתפלות אלינו‬
‫דרגה אחד דרגה‪ ,‬עד אשר נ ק ש י ב ב ק ו ל ה מ ח ש ב ה ‪,‬‬
‫והנה ת ב ו ת נ ו צ ר ו ת ‪ ,‬משפטים נולדים‪ ,‬עולם מלא דבורים‬
‫מצטיר במחשבתנו‪.‬‬
‫והעולם ההוא שירד מ א צ י ל ו ת ו ל ב ר י א ת ו ‪ ,‬חודר הוא‬
‫אל יצירתו‪ ,‬דוחף הוא על כלי המבטא‪ ,‬והם עושים פקודתם‪,‬‬
‫דובבות השםתים‪ ,‬והנה קול מדבר‪ ,‬פלא הוא ויהי לפלא‪.‬‬
‫האותיות בהתגלותן‪ ,‬הרי הן מרוכזות במרכזי המחשבה‪,‬‬
‫לוקחות אתן את כל א ו צ ר ה ח י י ם שבמחשבה הרחבה‪,‬‬
‫המתפשטת ברב אורה‪ ,‬בזוהר עליון‪ ,‬שאין בו הגיון מבורר‬
‫ואות חטוב‪.‬‬
‫על כן מלא כח הוא האות‪ ,‬פועל נ ו ר א ו ת הוא‪,‬‬
‫כשהוא הולך בשבילו‪ ,‬כשהוא מתחבר במקורו‪ ,‬כשמשתפכים בו‬
‫כל שפעות החיים שבאוצר המחשבה‪ ,‬אשר לעולמי עד‪.‬‬
‫אלה הם פ ל א י ה ש מ ו ת ‪ ,‬אדירי החיים‪ ,‬מכריעי הכחות‪,‬‬
‫זיקי היש‪ ,‬שהאין העליון מבזקם ברב חילו‪ .‬ואין לפרש עלום שמך‪.‬‬
‫קיח‬
‫אורות‬
‫חקודש‬
‫יחוד השמות‪.‬‬
‫קד‬
‫ב כ ל זמן׳ בכל יום‪ ,‬שעה ו ר ג ע ‪ ,‬יכולים להבחין‬
‫את ח ל ק י ה ה ר כ ב ו ת ‪ ,‬שהכה הנשמתי שלנו עושה‪ ,‬עד שהוא‬
‫מתרומם אל הרעיון האלהי הקדוש בטהרתו‪ .‬והם הם ה ש מ ו ת‬
‫הרבים‪ ,‬והשונים‪ ,‬בהסתעפות רזי עולם‪ ,‬ו א ו צ ר ו ת החיים‬
‫שלהם‪ ,‬שהעבודה התמימה והמאירה בונה עליהם תמיד את מגדליה‪,‬‬
‫רמי הערך‪ ,‬הבנוים לתלפיות‪ .‬כי צדיק ד׳ צדקות אהב‪ ,‬י׳ש׳ר‬
‫יחזו פנימו‪ ,‬יום‪ ,‬שעה‪ ,‬רגע‪.‬‬
‫והארה זו‪ ,‬של י ח ו ד ה ש מ ו ת תמיד‪ ,‬מביאה ברכת‬
‫השלום‪ ,‬מפני שמבטלת את ה ר י ב בשרשו‪ ,‬והחלקים כולם‬
‫מתאחדים‪ ,‬באיחוד מקורי‪ .‬וס״ת גימט׳ ר׳י׳ב‪.‬‬
‫והשלום‪ ,‬המכליל את כל המחשבות הפזורות לרעיון גשגב‬
‫ועשיר אחד‪ ,‬נורא בהודו ומלא חיים עזיזים בתכנו‪ ,‬הוא שומר‬
‫את התורה מכל שכחה‪ ,‬נגד ה ר י ב ‪ ,‬המפרר את כל דבר‬
‫לחלקים‪ ,‬ומשכח‪.‬‬
‫ואחדות הרשעה הוא שורש הריב‪ .‬חסד לאומים חטאת‪,‬‬
‫ו א כ ל י ן‪,‬‬
‫ל ח ב ר י הון‬
‫דקריין‬
‫רשיעי‬
‫עכברי‬
‫ו ג י י צ י גלימי‪.‬‬
‫חכמת‬
‫הקודש‬
‫קיט‬
‫ה‪#‬מו'ת והתמורות‪.‬‬
‫קה‬
‫השמות הם ה י ח ו ס י ם ‪ ,‬שכל יש מתיהם על פיהם‬
‫ל א ו ר א י ן סוף‪ .‬והם הם המקיימים את הכל‪ ,‬וקוראים‬
‫את הכל להויה‪ ,‬קרא אני אליהם יעמדו יחדו‪.‬‬
‫ויש שכל כך קלוש ואפל הוא היחש‪ ,‬על פי ירידותיו‪ ,‬עד‬
‫שהתוצאות‪ ,‬היוצאות ממנו לגבי המצוי ההוא‪ ,‬הן נוטות להדס‬
‫ואפלולית‪ .‬והם הם ש מ ו ת ה ט ו מ א ה ‪ ,‬שבאים על ידי כמה‬
‫ת מ ו ר ו ת אין קץ‪.‬‬
‫וסוף הכל לחזור לאורה‪ ,‬ולקיים בהם‪ ,‬ב ש מ ך י ק ר א ו ך ‪,‬‬
‫ו ב מ ק ו מ ך י ו ש י ב ו ך ‪ ,‬ו מ ש ל ך י ת נ ו לך‪ ,‬א י ן א ד ם‬
‫נ ו ג ע במוכן לחברו‪ ,‬ואין מ ל כ ו ת נ ו ג ע ת ב ח ב ר ת ה‬
‫אפילו כמלא נימא‪.‬‬
‫התקון ביהודים‪.‬‬
‫קי‬
‫ש צדיק כזה‪ ,‬שיכול לערוב‪ ,‬ש י ת ו ק ן העולם כולו‪,‬‬
‫וכל ישראל ישובו בתשובה שלמה‪ ,‬ובזה הם מקבלים שפע חיים‪,‬‬
‫וטוב גדול‪ ,‬ב ה ק פ ה ‪ ,‬מהאוצר העליון‪ ,‬מקור הברכות‪.‬‬
‫י‬
‫קכ‬
‫אורות‬
‫הקוד ס‬
‫וצדיקים כאלה מוכרחים להמצא ב ע ק ב ת א ד מ ש י ח א ‪,‬‬
‫שכל ההשפעות באות בדרך הקפה‪ ,‬בסוד טוב איש חונן ומלוה‪.‬‬
‫ואורח צדיקים זה מקדים את הטובה לבא לעולם‪ ,‬ומכשיר‬
‫את הדעות לקבל הופעות חדשות‪ ,‬שאינן ראויות להן כלל‪ .‬ומכל‬
‫מקום לא תצא מזה שום תקלה‪ ,‬כי אם תועלת ו ת י ק ו ן ‪ ,‬מפני‬
‫שהדעות העליונות הללו יש בכחן להכשיר את הדור בהופעתן‪,‬‬
‫שיוכל לקבל את האור הגדול שבהן‪ ,‬ולהשתמש בו כראוי‪.‬‬
‫ה ה כ ש ר ה ר א ו י לזה הוא ה ע ס ק ב י ה ו ד י ם ‪,‬‬
‫בבהירות הדעת‪ ,‬ואומץ טהרת הרצון‪ .‬מלוה ד׳ חונן דל‪,‬‬
‫ר״ת‪ ,‬מ׳י׳ח׳ד‪ ,‬ום״ת בגימט׳ תשעים‪ ,‬שהוא צדי באותיות‪ ,‬שמובנו‬
‫צדיק‪ .‬ועל ידו מתהפך כל הרע לטוב‪ ,‬וכל הטומאה לקדושה בסוף‪.‬‬
‫אתה סתר לי מצר‪ ,‬ר״ת אותיות סמאל‪ ,‬וס״ת בגימטריא קדושה‪.‬‬
‫קלגמת היחוךים‪.‬‬
‫קז‬
‫כל המגרעות‪ ,‬החמריות והרוחניות‪ ,‬שבעולם‪ ,‬הכל בא‪,‬‬
‫מפני שכל פרט משיג רק צד אחד מהמציאות‪ ,‬הגשמי והרוחני‪,‬‬
‫הטוב בעיגיו‪ ,‬ויתר הצדדים‪ ,‬שהם בלתי מושגים לו‪ ,‬הנם בעדו‬
‫דאוים להיות אבודים מן העולם‪ .‬והמחשבה הולכת ומרשמת את‬
‫כח פעולתה על היחידים והקיבוצים‪ ,‬על הדורות והתקופות‪ ,‬שכל‬
‫מה שהוא חוץ מהחוג העצמי שלו הוא מחריב ומפריע‪ .‬ומתוך כך‬
‫חכמת‬
‫הקודש‬
‫קכא‬
‫הסיבוכים מתגדלים‪ ,‬בדעות ואמונות‪ ,‬בשטות החיים‪ ,‬ובארחות‬
‫הצבוריות‪ .‬והיחיד גם כן סובל הוא מהמון הסיבוכים שבקרבו‬
‫פגימה‪ ,‬שאין רגש אחד פוגש את חברו בחבה הראויה‪ ,‬ומחשבה‬
‫אחת דוחה את חברתה ברוח בוז ומשטמה‪ .‬חליפות רוח‪ ,‬של ידידות‪,‬‬
‫נעשה דבר נמנע‪ ,‬והרגשת יופי כללי‪ ,‬להשיב גפש‪ ,‬הולכת ומתדלדלת‪.‬‬
‫לכל א ל ה ה פ ג ע י ם ‪ ,‬שהעולם כולו‪ ,‬ואנחנו ביהוד‪,‬‬
‫סובלים מהם‪ ,‬ק ר ו א י ם ה צ ד י ק י ם ‪ ,‬מ י ח ד י ה י ה ו ד י ם ‪,‬‬
‫השכליים והרצוניים‪ ,‬לתקן‪ ,‬לחבר ולמלאות הטלת שלום‬
‫בעולם‪ ,‬על ידי הטלת שלום בנשמתם פנימה‪ ,‬על ידי הופעת דעה‬
‫שלמה וכללית‪ ,‬השולחת תמיד אור וחיים לכל העברים‪.‬‬
‫זאת היא מ ג מ ת ע ו ב ד י ם נ א מ נ י ם ‪ ,‬ש ר ז י ע ו ל ם‬
‫ה ו ל כ י ם ו מ ת ג ל י ם בהם ו ע ל י ד ם ‪.‬‬
‫דיקגות גדולה בפרטים‪ ,‬חבה וקישור נמרץ לכל החיים‬
‫המוחשיים ותביעותיהם הראויות‪ ,‬והתעלות עליונה ברצון ובשכל‪,‬‬
‫בהקפה אדירה‪ ,‬על כל חזיונות החיים‪ ,‬על כל ההליכות המדיניות‪,‬‬
‫על כל השינויים הנפשיים‪ ,‬על כל מערכי מהלכי האמונות‪ ,‬והאמנות‪,‬‬
‫על כל שטות המוסר‪ ,‬והכלכלה‪ ,‬על כל דרכי הטעם והיופי‪ ,‬על כל‬
‫השבילינ*‪ ,‬שהאמת‪ ,‬הצדק‪ ,‬החן והגבורה‪ ,‬וכל עז החיים וההויה‪,‬‬
‫מתגלים על ידם‪.‬‬
‫ז א ת ה י א מ ג מ ת ה ק ר י א ה בשם ד׳‪ ,‬ב כ ל עת‪.‬‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫העבודה הרזית‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫קח‬
‫ךק םמיות עינים גורמת שלא תוחש לעין כל תכונת‬
‫ה ע ב ו ד ה ה א ל ה י ת ‪ ,‬על פי ה ה ר צ א ה ה רז י ת‪ ,‬דוקא‪,‬‬
‫שדוקא היא‪ ,‬העליונה והעמוקה שבביאורים‪ ,‬היא הפשוטה שבפשוטות‪.‬‬
‫אי אפשר לומר‪ ,‬שהתוכנים הרוחניים לא יהיה לנו עסק עם‬
‫מציאותם‪ ,‬כ״א עם הרשמים שהם עושים עלינו‪ ,‬כמו שאי אפשר‬
‫לאמר זה בהתוכנים החומריים‪.‬‬
‫אותה ההרצאה‪ ,‬ה מ ס פ ק ת את כל חזיונות ההויה‪ ,‬אין לה‬
‫שום יסוד‪ ,‬אלא חידושה וספיקה‪ .‬ואינה יכולה לגרום שום הפסד‬
‫בתוכן העליון‪ ,‬שהוא המבוקש שלנו‪.‬‬
‫סוף כל סוף הרשמים הם נמצאים‪ ,‬וסדר יש להם בפנימיותנו‪.‬‬
‫ו ה פ נ י מ י ו ת הזאת היא כוללת דברים רבים מאד‪.‬‬
‫הנה עולמים לפניך‪ .‬כשהתוכנים הרוחניים הנם משפיעים‬
‫בהרחבה‪ ,‬כשהם מסודרים יפה‪ ,‬כשמהלכי החיים והמציאות אינם‬
‫מנוגדים בינם לבין עצמם‪ ,‬ובינם לכל הספירות שביש ושבאפשר‬
‫להיות‪ ,‬הכל מסודר‪ ,‬והכל עומד בנחת‪.‬‬
‫המחשבה הכללית והמקורית העליונה סוקרת מגמה כללית‪,‬‬
‫עליונה‪ ,‬ועליונה שבעליונה‪ ,‬וסוקרת גם כן מ ג מ ו ת א י ן סוף‪.‬‬
‫בפרטים‪ ,‬ובפרטי פרטים‪ ,‬שואפת שהכל י ת א י ם ‪ ,‬הכל י ס י י ע‬
‫זה את זה‪.‬‬
‫חכמת‬
‫הקודש‬
‫קכג‬
‫ה ק ש ב ה יש ל ת ח ת ו ן מ צ ד ה ע ל י ו ן ‪ .‬כל מה‬
‫שההקשבה תתחדד יותר‪ ,‬כל מה שצנורותיה יתפתחו יותר‪ ,‬כן יהיה‬
‫האושר יותר גדול‪ ,‬כן ישתפך עונג‪ ,‬שלמות‪ ,‬עדינות וברכה בכל‪.‬‬
‫החשק לעליון שבעליונים‪ ,‬הצמאון למילוי עצת קדוש ישראל‪,‬‬
‫העצה הנובעת מהתגלות המחשבה הרוממה שמעל לכל המחשבות‪,‬‬
‫קובע בעולם חותמו‪ .‬בשכל‪ ,‬ביושר‪ ,‬במוסד‪ ,‬בעבודה ובחיים הוא נחתם‪.‬‬
‫והכל עובדים ע ב ו ד ת אין סוף‪ ,‬ושואבים ממנה חיים‪.‬‬
‫בעלי העבודה‪.‬‬
‫קט‬
‫ב ע ל י ה ע ב ו ד ה קראו הראשונים ל ה מ ס ת כ ל י ם‬
‫ה ד ז י י ם ‪ ,‬והוא הסגנון המיוחד והאופיי שלהם‪ .‬הם אינם בעלי‬
‫הגאה‪ ,‬בעלי עריגה לקבלת פרם‪ .‬חייהם הם חיי עבודה‪.‬‬
‫לא סי מ ב ו ל ים הם מצותיהם‪ ,‬כי אם ע ו ב ד ו ת ‪,‬‬
‫מצחצחות ומעלות הכל‪ ,‬מיטיבות לכל‪ ,‬ומאשרות את הכל‪.‬‬
‫והמצות אינן נגבלות אצלם‪ ,‬הכל הוא מצוה‪ .‬בכל דרכיך‬
‫דעהו‪ .‬כל מ ע ש י ך י ה י ו לשם ש מ י ם ‪.‬‬
‫מתנשאים הם מעל כל חיי החול‪.‬‬
‫והם הם הגדוד של עבדי ד׳‪ ,‬ששמם נאה להם‪ .‬הם הם‬
‫העומדים ומשמשים‪ ,‬כצבא המרום במרום‪ ,‬ויותר מכל מרום‪.‬‬
‫הם הם החיים וקימים בחיי עבודתם בעוה״ז ובעוה״ב‪ ,‬הם הס‬
‫ש ב מ י ת ת ן ק ד ויי ן חיים‪ ,‬ואינם חפשים מן המצות לעולמי‬
‫עולמים‪ ,‬ת״ח ש א י ן להם מ נ ו ח ה ‪ ,‬לא בעוה״ז ולא‬
‫בעוה״ב‪ ,‬ה ו ל כ י ם מ ח י ל אל חיל‪ ,‬מה כ א ן ע ו מ ד‬
‫ו מ ש מ ש אף שם ע ו מ ד ו מ ש מ ש ‪.‬‬
‫קכד‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫תחית הפונה‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫־‬
‫־‬
‫־ ‪T T‬‬
‫קי‬
‫ה ר ב ה מאד צריכה היא האנושיות להתפתח‪ ,‬עד שתכיר‬
‫את הערך הגדול של ה כ ו נ ה ‪ ,‬ו ה ר צ ו ן ‪ ,‬של האידיאליות‬
‫הגנוזה‪ ,‬שבמעמקי הנשמה‪ ,‬שהיא מתקשטת תמיד בשלל צבעים‬
‫חדשים‪ ,‬שהם מראים קצת מחםנה ותפארת גדלה‪.‬‬
‫כל המעשים המוסריים הגדולים בעולם‪ ,‬בפרטים ובכללים‪,‬‬
‫אינם כי אם הופעות קטנות‪ ,‬נצוצות זעירות‪ ,‬מהאבוקה הגדולה של‬
‫ה כונה השלמה‪.‬‬
‫ה כ ו ב ה ה י א הכל‪ .‬ת ה י ת ה כ ונד‪ ,‬ה י א ת חי ת‬
‫העולם‪.‬‬
‫ה ת פ ל ה ב כ ו נ ה ‪ ,‬ה י ח ו ד ה אל ה י ב כ ו נ ה ‪ ,‬המצוה‬
‫ב כ ו נ ה ‪ ,‬הרשות וההרחבה של החיים בכונה‪.‬‬
‫והחובה‬
‫ו ה כ ו נ ה ב ע צ מ ה ‪ ,‬הציור השכלי והמוסרי‪ ,‬הודו והדרו‪,‬‬
‫פארו וקדושתו‪ ,‬עליתו הבלתי פוסקת‪ ,‬המרומים האלהיים שלו‪.‬‬
‫ו ה כ ו נ ה ב ה ת ב ל ט ה ב א ו ת י ו ת ‪ ,‬ב ש מ ו ת ‪ ,‬שכל אות‬
‫וגקודה שבהם הוא תהום והמון ימים‪ ,‬ופלגים‪ ,‬יאורים גדולים‬
‫רחבי ידים‪ ,‬של חיים‪ ,‬חפץ‪ ,‬שאיפה‪ ,‬והשכלה‪ ,‬כח וגבורה‪,‬‬
‫אצילות ותפארת‪ .‬ו ה ב ו נ ה בה תא ח זה ב ג ו פ ו ת ק ד ו ש י ם ‪,‬‬
‫אנשים טהורים‪ ,‬אידיאליים‪ ,‬שהיושר והטוב‪ ,‬המעשי והמוסרי‪,‬‬
‫הוא כל משוש חייהם‪ .‬ה כ ונד‪ ,‬ה ח י ה ו ה ר ע נ נ ה ‪ ,‬כמה‬
‫נ ה ר ה ה י א מ ו פ י ע ה בעולם‪.‬‬
‫חכמת‬
‫חקודש‬
‫קכה‬
‫ו ה ר ז י ו ת ה ע ל י ו נ ה באה ו מ ק ש ר ת את ה נ ש מ ה‬
‫ה מ כ ו נ ת עם מ ק ו ר י החיים‪ ,‬הרעיוניים‪ ,‬עם שורש שרשם‪.‬‬
‫ו א ו ד א י ן ם ו ף‪ ,‬אוד אלהים חיים‪ ,‬הולך ומשתפך‪ ,‬מתפלש‬
‫בבל הגה ופועל‪.‬‬
‫הבונה היא הרת המעשה‪ .‬והבונה העליונה‪,‬‬
‫הבונה מלאת החיים האלהיים‪ ,‬כל מחשבה של שלום‪ ,‬ושל מלחמת‬
‫צדק ויושר‪ ,‬כל נצוח של חכמה‪ ,‬של סדר טוב ונחמד‪ ,‬כלול בתוכה‪.‬‬
‫כל תיקון עולם כלול בה‪.‬‬
‫העל;ה לדעות התעלומה‪.‬‬
‫קיא‬
‫ישנם ה ג י ו נ י ת ע ל ו מ ו ת כאלה‪ ,‬שהידיעות הממוצעות‪,‬‬
‫של דעת העולם והחיים‪ ,‬מ ע מ ע מ ו ת את אורן‪ .‬ואי אפשר‬
‫שיעלה בידי החושב העליון תוכן שלם מפקירות בהירות הללו‪,‬‬
‫רק אם ישכח וימחה מרשמיו הרוחניים העולם המעשי והרוחני‬
‫המוגבל‪ ,‬וכל ציציו ופרחיו‪ ,‬כל הקישיו‪ ,‬תוכניו ואידיאליו‪ .‬ורק אז‬
‫ל ע ל ו ת אל מ ר ו מ י ה ד ע ו ת ה ע ל י ו נ ו ת‬
‫יכשר‬
‫שבעולם התעלומה‪.‬‬
‫אמנם כשיעלה למרומים הללו‪ ,‬בכל שיא גבהם‪ ,‬ימצא חסין‬
‫ומלא עושר‪ ,‬עד אשר יוכל לרדת אח״כ מלא עצמה‪ ,‬לנהל צאן‬
‫אדם‪ ,‬עדר ד‪ /‬בעולמים המוגבלים‪ ,‬ע״פ כחו של כל אחד ואחד‪.‬‬
‫עלית למדום שבית שבי לקחת מתנות באדם‪.‬‬
‫קכו‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫וכנביאים‪ ,‬חוזים עליונים‪ ,‬כחכמים‪ ,‬הוגי דעות עיליות‪,‬‬
‫כמשוררים‪ ,‬מקשיבי שיח חיי העולמים‪ ,‬כל חד וחד לפי מרומו‪,‬‬
‫יש שהם נתפשים בזמן של ב י ן ה ש מ ש ו ת ‪ ,‬שרשמי העולמים‬
‫המוגבלים חלפו מהם‪ ,‬ונמחקו מספרם הנשמתי‪ ,‬ועד העולם‬
‫העליון שבמרומי הקודש עדיין לא הגיעו‪ .‬שעות כאלה הן היותר‬
‫מ ד ו ר ו ת לאלה בעלי הנשמה העליונה‪ .‬אז הם נואקים ומשועים‬
‫בעטף רוחם‪ ,‬אז כל העולם כולו ויסוריו אינו כדאי למדת עומק‬
‫יםוריהם‪ .‬ואחרי חבלים וצירים נוראים‪ ,‬ממעמקים ממצולות‪,‬‬
‫מתוך שועת נשמה‪ ,‬אל ד׳ ויאר להם‪.‬‬
‫אפפוני חבלי מות ומצרי שאול מצאוני‪ ,‬צרה ויגון אמצא‪,‬‬
‫ובשם ד׳ אקרא‪ ,‬אנא ד׳ מלטה נפשי‪ ,‬חנון ד׳ וצדיק ואלהינו‬
‫מרחם‪ ,‬שמר פתאים ד׳‪ ,‬דלתי ולי יהושיע‪ ,‬שובי נפשי למנוחיכי‬
‫כי ד׳ גמל עליכי‪ ,‬בי חלצת נפשי ממות‪ ,‬את עיני מן דמעה‬
‫את דגלי מדחי‪ ,‬אתהלך לפני ד׳ בארצות החיים‪.‬‬
‫נסתרות עממיות ו מ ק ל ל ת ‪.‬‬
‫קיב‬
‫ישנן נסתרות עצמיות‪ ,‬ונסתרות מקריות‪.‬‬
‫ה ע צ מ י ו ת הם התוכנים המחשבתיים העליונים‪ ,‬שהם עולים‬
‫בעזוזם הרוחני על כל אוצר של חיים‪ ,‬של כל שפה והגיון‪,‬‬
‫תגבורת החיים הרוחניים עזיזה בהם‪ ,‬והניבים מלאים הם עז‪,‬‬
‫ואש קודש מתלקחת בהם‪ .‬והם הם א ו צ ר ו ת החיים המוסריים‬
‫ל ד ו ד י ד ו ר ו ת ‪ ,‬שכל הוגה שואב מהם לפי כחו‪ .‬והם‬
‫חכמת‬
‫חקודש‬
‫קכז‬
‫אינם פוסקים מלהשפיע משפעת חייהם‪ .‬וכל אשד יוסיפו עובדים‬
‫רבים לעבד אותם‪ ,‬ימלאו מפרק לפרק זיו חדש‪ ,‬ולשד חיים חדשים‪.‬‬
‫אמנם ה נ ס ת ר ו ת ה מ ק ר י ו ת הן באו מצד דלדול הכח‬
‫הרוחני של השפה‪ ,‬שלא מצא די אונים איך לבטא מחשבות‪.‬‬
‫שיש בהן תפיסה ביטויית‪ .‬והן‪ ,‬אף על פי שגם בהן אוצר זיו‬
‫רוחני גנוז‪ ,‬אין להן אותו הכח הנצחי של הראשונים‪.‬‬
‫ומדרגות הללו מתחלפות הן בערכי הקודש‪ ,‬ומבדילות בין‬
‫קודש לקודש‪.‬‬
‫התכונה העךפלית‪.‬‬
‫קיג‬
‫כשהח״חה שכלית מופיעה‪ ,‬ובתכונת המוסד האצור בה‬
‫ישנם גרעינים כאלה‪ ,‬שאינם לפי הערך של כל המהות של המשיג‪,‬‬
‫המואר מאור השכל ההוא‪ ,‬אז יש להענין ת כ ו נ ה ע ד פ ל י ת ‪,‬‬
‫מיס ת י ת‪ .‬אבל בזמן שהרצון המוסדי‪ ,‬המפעם בתוך ההשכלה‬
‫העליונה המוזרחת‪ ,‬הוא שוה כולו אל הרצון העצמי המהותי של‬
‫העוסק בצעדים העליונים הללו‪ ,‬אז מקבלת ההארה צורה של‬
‫א ס פ ק ל ר י א מ א י ר ה ‪ ,‬וההשגות נעשות הכרות בדורות‪ ,‬חיות‬
‫וקימות‪ ,‬עומדות בכל מעמדי החיים‪ ,‬ומתנהלות לדוד דודים‪.‬‬
‫ועל פי זה אין לאדם למהר לדון‪ ,‬איזה דבר של הופעות‬
‫רעיונות נכנם בכלל ה מ ס ת ו ר י ן ‪ ,‬כי הענין תלוי בהכנתו‬
‫המוסרית של האדם‪ .‬וישנם המון לימודים שיראו ע ד פ ל י י ס לאיש‬
‫אחד‪ ,‬כל זמן שההכשרה המוסרית שלו גורמת לכך‪ .‬ובהתעלותו‬
‫יהיו מזהירים לפניו כזוהר הרקיע‪ ,‬ויכירם כהכדתו של המשכיל‬
‫הרגיל את המחשבות הרציונליות‪ ,‬שבתיאורי המדע והמוסד הדגיליס‪.‬‬
‫קנח‬
‫אורות‬
‫חקודש‬
‫?ן‪#‬ב ההרגשות הסמויוית‪.‬‬
‫קיד‬
‫אל ידחה אדם את ה ה ר ג ש ו ת הסמויות‪ ,‬שמתעוררות‬
‫בנפשו‪ ,‬יניח אותן להתעמק‪ ,‬ללבלב‪ ,‬להוסיף ציצים וסרחים‪ ,‬גם‬
‫סירות יעשו‪ ,‬ויאצרו במקום ה ס מ ו י מן ה ע י ן ‪.‬‬
‫וכל זה ינהיג בהנהגת הקודש והטוהר‪ .‬אור המוסר הטהור‪,‬‬
‫וריח העדן של הנשמה‪ ,‬השוקקת למאודים עליונים‪ ,‬יחוברו יחד‪.‬‬
‫ובכל עת אשר רוחו יתרומם להקשיב קשב שיח קודש‪,‬‬
‫מ ר ז י ת ו ר ה ‪ ,‬גם טרם לדת חק ההשכלה הברורה‪ ,‬עולמים‬
‫מלאים מתהוים‪ ,‬ובמרחבי אין קץ‪ ,‬אשר לנשמת החיים‪ ,‬עומדים‬
‫הם שמה‪ ,‬ורעם גבורתם נורא הוא‪ ,‬ואורם כאור החמה‪ .‬כצאת‬
‫השמש בגבורתו‪.‬‬
‫ואס כח מדעו קצר‪ ,‬אפל וכהה‪ ,‬ולא הסםיק לקלוט את התוכן‬
‫ההכרי של כל השיגוי והשגב אשר במסתרי ע ר פ ל י א ו ר י ם ‪,‬‬
‫ידע כי עוד יבא יום‪ ,‬ומבטן החושך אור גדול יגיע‪ ,‬ושמשות‬
‫אין חקר יגלו‪ ,‬ועל המוני עולמים תועפות נהורים יופעו‪.‬‬
‫א ש ד י כל חוכה‪ ,‬כל מ ק ש י ב ל ק ו ל ו ת ה ד מ מ ה‬
‫של המית ה נ ש מ ו ת‪ ,‬גם בטרם יגלמו מהם מלים ואותיות‪.‬‬
‫חכמת‬
‫קכט‬
‫חקודש‬
‫עךפלי *הר‪.‬‬
‫קטר‬
‫ה מ ח ש ב ו ת ה י ו ת ר ע מ ו מ ו ת ‪ ,‬שביסודן הן נובעות‬
‫מרום המעלה ה ע ל י ו נ ה שבאמת‪ ,‬הן הן מישבי העולם והחיים‪.‬‬
‫והמחשבות היותר מבוררות‪ ,‬שהן תוצאות ממדרגה פחותה באורה‪,‬‬
‫מ ח ו ס ר מעט של אור האמת הגשגבה‪ ,‬הרי הן מבלי העולם‪.‬‬
‫אמגם לעולם צריכה ה ה ד ר כ ה ה צ ב ו ר י ת להתכונן‪,‬‬
‫שיכוון הלב אל ה נ ק ו ד ה הא ו דית העליונה‪ ,‬השוכנת ב ע ר פ ל‬
‫של ה ע מ ו מ י ו ת ‪ ,‬ולא להתקשר בהעמומיות עצמה‪ .‬כי אז הרשעה‬
‫של המחשבות הברורות‪ ,‬שהאמת שבהן אינה כי אם יחוםית‪,‬‬
‫אבל היסוד והעצמיות הוא שקד מוחלט‪ ,‬מפני שהן נובעות‬
‫ממדרגה הממועטת באורה‪ ,‬שאינה מושפעת מהאור העליון של‬
‫ה א מ ת ה מ ו ח ל ט ה ‪ ,‬מוכרחה היא אז להתגבר‪ ,‬וגראה‬
‫כאלו היא מנצחת‪ ,‬מאוזדת געשה היא אז בחוצפה גדולה‪,‬‬
‫וסוברת שהאמת והצדק הם על צדה‪.‬‬
‫אבל עד ארגיעה לשון שקר‪ ,‬ומבין מ פ ל ש י ה ע ב י ם‬
‫הקודרים יצא ה א ו ר ה ע ל י ו ן ‪ ,‬לגלות את האמת הכמוסה‪.‬‬
‫ומאפל ומחשך עיני עורים תראיגה‪ ,‬ויספו עגוים בד׳ שמחה‪,‬‬
‫ואביוני אדם בקדוש ישראל יגילו‪.‬‬
‫אורות הקודש ‪.9‬‬
‫קל‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫ושבר פשעים וחטאים יחדו‪ ,‬ועזבי ד׳ יכלו‪ .‬והאגודים‬
‫בעומק היושר שבתועים הללו ישובו בבכי ותחנונים‪ .‬וכגון אלה‬
‫א ל י ה ו ב א ל ק ר ב ו ל א ל ר ח ק ‪ ,‬ולהשיב לב אבות‬
‫על בנים ולב בנים על אבותם‪.‬‬
‫התגלות אור הקדש‬
‫חכמת‬
‫הקודש‬
‫קלג‬
‫חקמת הקןךש ‪3‬אךץ ישראל‪.‬‬
‫קטז‬
‫ח כ מ ת הקודש אינה זורחת כ״א ב א ר ץ י ש ר א ל ‪.‬‬
‫כל מה שמציירים בחוץ לארץ אינם אלא תולדות הבינה וסעיפיה‪,‬‬
‫יפצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי מים‪.‬‬
‫על ידי ה צ פ י ה העמוקה לראות את ארץ ישראל‪ ,‬מזדרחת‬
‫קצת הארה מזיו החכמה של ארץ ישראל‪ ,‬ומאירה על הסתעפות‬
‫הבינה‪ .‬המתיצרת גם בחויל‪.‬‬
‫הן אמת חפצת בטחות ובסתם חכמה תודיעני‪ ,‬ואומר‬
‫היטיבה ברצונך את ציון תבנה חומות ירושלם‪.‬‬
‫קלי‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫המעין ה מ ח נ י ‪5‬אךץ י&ראל‪.‬‬
‫קיז‬
‫ב א ר ץ י ש ר א ל ה מ ע י ן ה ר ו ח נ י של פ נ י מ י ו ת‬
‫ה ק ו ד ש ‪ ,‬שהוא אור החיים של נשמת כנסת ישראל‪,‬‬
‫מ ת ג ב ר הוא מ א ל י ו ‪ .‬דק סיוע הוא צריך מהעבודה‬
‫המעשית והשכלית‪ ,‬שהיא משתכללת בעמל כפיו ועמל רוחו‬
‫של האדם‪.‬‬
‫אבל בחוץ לארץ עיקר הקנין הוא בא רק מצד היגיעה‪,‬‬
‫החיקור‪ ,‬הביקור‪ ,‬הנםיון וההתעמקות‪ .‬וההארה האלהית‪ ,‬המתגברת‬
‫משפעיה הרוחניים של הנשמה‪ ,‬היא באה בתור סיוע‪ ,‬ודבר נטפל‪,‬‬
‫לשכלל את האוצר הרוחני‪ ,‬שבא ומתאדר על ידי העמל של‬
‫המלחמה גגד המחשבים הרבים‪ ,‬השולטים בכל א ר ע א דחשוכא‪,‬‬
‫של חשכת הגלות‪.‬‬
‫אמנם המצב הזה‪ ,‬העקריות של מעשה האדם ועמלו‪,‬‬
‫והטפליות של האור הנשגב השמימי‪ ,‬איננו דבר קבוע במדותיה‬
‫של כנסת ישראל‪ .‬כי מיד בהקבע האומה בארץ חמדתה ישובו‬
‫כל הסגולות להיות נקבעות בסדרן הראוי‪ ,‬והרכוש הרוחני הגדול‪,‬‬
‫שנצבר בכל משך ימי הגולה‪ ,‬יהפכו ערכיו‪ ,‬וישובו גם הם לגלות‬
‫את העקריות שבהם בצדם האלהי‪ ,‬בשפעתם החיה העליונה‪,‬‬
‫ואת טפילותם בצדם האנושי‪ ,‬של עמל האדם ופרי התבוננותו‪,‬‬
‫השכלית וההרגשית‪ ,‬לכל פלוגותיה‪.‬‬
‫חכמת‬
‫הקודש‬
‫קלה‬
‫ה‪#‬פע הרזי ב ^ ס ת יקזראל‪.‬‬
‫קיח‬
‫ההגיון הרזי הוא החופש הישראלי‪ ,‬כלומר‪ ,‬ה נ ש מ ה‬
‫ה י ש ר א ל י ת ‪ .‬בהיותה בתור נשמה יחידה‪ ,‬יונקת מטל החיים‬
‫של כ נ ס ת י ש ר א ל ‪ ,‬חושבת ומציירת על פי טבעה‪ ,‬ועל פי כל‬
‫אותם הגורמים‪ ,‬שגרמו לה לחשוב על דבר כל אותם המאורעות‬
‫הגדולים‪ ,‬המיוחדים לישראל ותולדתו‪ ,‬על פי אותו היחש האלהי‪,‬‬
‫העליון‪ ,‬המובלט‪ ,‬אשד הופע באומה גפלאה זו‪.‬‬
‫כשהחופש עולה עד למרום פסגתו‪ ,‬כשאין הגשמה סובלת‬
‫משום מוטה ועול של כל דעה מוסכמת‪ ,‬שיוצאת שלא ממקור ישראל‪,‬‬
‫אז ה ר ע י ו נ ו ת ‪ ,‬ה ה ו ל כ י ם ו נ ו צ ר י ם על פי ק ד ו ש ה‬
‫ט ה ו ר ה זו‪ ,‬הם הם ר ז י ח ו ר ה ‪ .‬בין כשהם נאמרים באותה‬
‫השפה‪ ,‬ואותו הסגנון‪ ,‬שבעלי הרזים רגילים להשתמש בה‪,‬‬
‫בין כשהם נאמרים בסגנון אחר‪ ,‬ובצורה ספרותית אחרת‪ ,‬זה‬
‫ה ש פ ע של ר ו ח ה ק ו ד ש הולך וזורם מרוח ישראל בהם•‬
‫ו כ נ ס ת י ש ר א ל ה י א ב ע צ מ ה ק ב ל ה למשה מ ס י נ י ‪.‬‬
‫קלי‬
‫אורות‬
‫חקודמ‬
‫מדת גלוי אלץוו‪.‬‬
‫קיט‬
‫א ל י ה ן יושב בכל מוצאי ש״ק תחת עץ החיים‬
‫ו כ ו ת ב ז כ ו י ו ת י ה ם של ישראל‪ .‬על כן ראוי לכל מי שיש‬
‫שייכות של תשוקה לרזי תודה‪ .‬שהיא מדת גילוי אליהו‪,‬‬
‫באיזה דרגא‪ ,‬אפילו אם היא רק בדרך דמיון‪ ,‬או הרגשה‪ ,‬או השגת‬
‫השכל האנושי‪ ,‬וק״ו אם עלה בחסד עליון למדרגות יותר גבוהות‪,‬‬
‫שבכל מוצאי ש״ק יעשה גם הוא כמעשיו של אליהו‪ ,‬ויעסוק‬
‫בזכויותיהם של ישראל‪ .‬ויכיר בהכרה שכלית ובהשגה בהירה וברורה‬
‫את קדושת ישראל‪ ,‬ויקרת מעלתו‪ ,‬וידבק עצמו בכללות עם קדוש‪,‬‬
‫עם ד׳‪ ,‬וסגולת נחלתו‪ ,‬שאין קץ ותכלית להופעת אור קדשו‬
‫של כל יחיד ויחיד שבהם‪ ,‬שגם הריקים שבישראל כל העולם‬
‫משותת עליהם‪ .‬ויש ל ה ת ר ע ד ביראה קדושה‪ ,‬מקדושת הנשמה‬
‫האלהית העליונה של כל נפש מישראל‪ ,‬ולהיות מלא שוקקות וחמדת‬
‫עולמים לקדושת רוממות קרן ישראל בכלל‪ ,‬ולהצלחתו של כל‬
‫יחיד מישראל בכל מעשי ידיו‪ ,‬בחומריות וברוחניות‪ ,‬ובכל טוב‪.‬‬
‫ומתוך מעמקי נשמתו ירנן ויקרא‪ ,‬אשריכם ישראל‪ ,‬אשריך‬
‫ישראל‪ ,‬מי כמוך עם נושע בד׳‪ .‬אהבתיך עמי‪ ,‬ולאומי‪ ,‬איויתיך‬
‫בכל לבי‪ ,‬ובכל נפשי‪ ,‬אחמדך בכל חום לב‪ .‬בכל אש עצמותי‪,‬‬
‫אשתוקק לראות כבודך‪ ,‬יפיך‪ ,‬והדרך‪ ,‬עת תרומם יתנשא‪ ,‬עת תגדל‬
‫ביפי צביוניך‪ ,‬ויצאו כל סגולותיך‪ ,‬והנפלאות הכמוסות בך‪ ,‬מן הכח‬
‫אל הפועל‪ ,‬עת תנטע ותתאזרח בארץ צביונך‪ ,‬בארץ פארך‪,‬‬
‫ויגלו לצפון ולים‪ ,‬לקדם ולמערב‪ ,‬תפארת עוזך‪ ,‬וגובה קרנך‪.‬‬
‫וראו גוים צדקך וכל מלכים כבודך‪ ,‬וקרא לך שם חדש אשר‬
‫פי ד׳ יקבגו‪ ,‬והיית עטרת תפארת ביד ד׳‪ ,‬וצניף מלוכה בכף אלהיך‪.‬‬
‫חכמת‬
‫הקודש‬
‫קלז‬
‫היזנויןןצות ריח הי־ןך‪.#‬‬
‫קכ‬
‫על פי ה ת נ ו צ צ ו ת של ר ו ח ה ק ו ד ש מ ש י ג י ם‬
‫בבת אחת‪ ,‬בלא יגיעה‪ ,‬סדרי חכמה רבה‪ ,‬הכוללים בקרבם עדן‪,‬‬
‫יוסי‪ ,‬קדושה‪ .‬ברכה‪ ,‬אהבה‪ ,‬גבורה‪ ,‬ומשיגים את העולמות על פי‬
‫השתלשלות סדרם כמו שהם גלויים בגשמה‪ ,‬שחציבתה היא מכולם‪.‬‬
‫ה מ ו כ ש ר י ם לזיו ה ס ת כ ל ו ת ק ו ד ש זו‪ ,‬ג ת ב ע י ם‬
‫הם ל ע ס ו ק ת מ י ד ב ר ז י ת ו ר ה ‪ ,‬מצד עצמות ערכם‪,‬‬
‫תורה לשמה ממש‪ .‬וכל מה שהם משלימים יותר את אופים הרוחגי‬
‫בזיו הצחצחות העליונים‪ ,‬הרי הם מתגדלים‪ ,‬מתפארים ומתנשאים‪.‬‬
‫וכל העולמים כולם‪ ,‬וכל הנשמות שבתוכם‪ ,‬לכל מדרגותיהם‪,‬‬
‫מתגשאים עמס‪ ,‬ושם ד׳ הגדול מתגדל בהם ועל ידם‪.‬‬
‫וכגםת ישראל מתברכת‪ ,‬וגאולתה מתקרבת‪.‬‬
‫והתפלות מתעלות‪ ,‬ומתקרבות למרכז מגמתן‪ ,‬והולכות וגשמעות‪.‬‬
‫והמאויים הולכים ומתקימים‪ ,‬וכל חפץ הולך וגמלא‪ .‬יתן לך כלבבך‬
‫וכל עצתך ימלא‪ ,‬ותגזר אמד ויקם לך ועל דרכיך גגה אור‪.‬‬
‫ו ה ת י ק ו ן ה מ ו ס ר י ה א מ ת י ‪ ,‬של הסהרה העליוגה‬
‫של כל המדות‪ ,‬וכל המעשים כולם שהם תולדותיהן‪ ,‬הולך ומתגבר‬
‫בשפע‪ ,‬וכפרץ מים ה ו ל ך א ו ר חדש ו פ ו ר ץ ‪.‬‬
‫ולמלאות המבוקש האדיר בקודש של צדיק עליון‪ ,‬מכון‬
‫אור עולמים‪ ,‬מתנועעות נ ש מ ו ת מ ו פ ל א ו ת מחביון עזם‬
‫להופיע בעולם‪ ,‬ל ח ד ש ח י י ם ח ד ש י ם ‪ ,‬לכונן קודש קדשים‪,‬‬
‫להסיר חליים מחולים‪ ,‬וזוהמות רוחניות מנפשות נעשקות‪ .‬ומזיו‬
‫הרחב הזה העליון ל ו ק ש י ם א ו ר ו ת ‪ ,‬ו נ י צ ו צ ו ת ‪,‬‬
‫הממעיט אסף עשרה המרים‪.‬‬
‫קלח‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫התגלות האורה הפנימית‪.‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫;‬
‫•‬
‫קכא‬
‫ה ה כ ר ו ת הפנימיות שבנשמה הולכות ומתחזקות בקרבה‪.‬‬
‫כשיפנו לפניה את הדרך מאבני המכשולים‪ ,‬שהם המחשבות הרעות‪,‬‬
‫המדות והמעשים המקולקלים‪ ,‬מתרוממת מעצמה היא הנשמה אל‬
‫חשקה העליון‪ ,‬להיות טובה וישרה‪ ,‬מוכנת בטהרתה‪ ,‬לטוהר המוסר‪,‬‬
‫לקרבת אלהים‪ ,‬ועדינות הרוח‪ ,‬לאהבת הבריות‪ ,‬הצדקה‪ ,‬החסד‬
‫והמישרים‪ .‬העבודות המעשיות והרוחניות‪ ,‬החינוך וההרגל הטוב‪,‬‬
‫אינם כי אם תוכנים כאלה‪ ,‬שהמכשולים מתפנים על ידם‪.‬‬
‫ו ה ת נ ו צ צ ו ת ה א ו ר ה ה ע צ מ י ת מתחילה לחיות את חייה‪,‬‬
‫בבקיעת השמש מתוך העננים‪.‬‬
‫התרוממותה הזיכוכית של הנשמה מביאה היא לקדושה‬
‫היותר עליונה‪ .‬סוקרת היא את תמצית הטהרה בנקודתה היותר‬
‫בהירה‪ ,‬מאוחדת היא עם פנימיותה של ההויה כולה‪ ,‬שהיא מחיה‬
‫גם את חיצוניותה‪ .‬על כן היא קרובה ל ה א ר ת רוח הקודש‪,‬‬
‫שכל ר ז י ע ו ל ם מ ת ג ל י ם לה‪.‬‬
‫מתחיל הדבר הגדול הזה ב ט י פ י ן ט י פ י ן ‪ .‬אבל‬
‫כשהולכים ועולים‪ ,‬כשהגבורה האלהית‪ ,‬ברום קדושת טהרתה‪,‬‬
‫מתגברת על ידי החפץ הטוב של האדם‪ ,‬של היחיד ושל‬
‫הציבור‪ ,‬הרי היא פורצת את הקירות הסותמות‪ ,‬הטיפין מתחילים‬
‫להיות זוחלים ומקלחים‪ ,‬והקילוח הולך ומתגבר ונעשה זרם‪,‬‬
‫חכמת‬
‫הקודש‬
‫קלט‬
‫והזרם לאפיק נחלים‪ ,‬ולהמון מים רבים‪ ,‬קול המולה כקול מחנה‪,‬‬
‫כקול שדי בדברו‪.‬‬
‫מההכרות הפנימיות‪ ,‬המתעוררות ועולות בלבם של צדיקי‬
‫הדורות‪ ,‬גשמתם מתעלה‪ ,‬ואורה מתגדל‪ ,‬ועם גדולת אורה‬
‫והתגברותו‪ ,‬מתגדלת היא ה א ו ר ה ה פ נ י מ י ת של כל‬
‫הנשמות כולן‪.‬‬
‫ה ק ש ר ה נ ש מ ת י של כל י ש ר א ל ‪ ,‬שיש הרבה‬
‫צינורות מקלחים זיו חיים מאחד לחבירו‪ ,‬ולמעלה למעלה‪,‬‬
‫ישגה אחדות גמורה בצרור החיים השרשי שלהם‪ ,‬פועל הוא‪,‬‬
‫ש ה ע ל י ה ה א ו ר י ת בוקעת היא על ידי הארתם של צדיקים‬
‫בכל הגשמות כולן‪ .‬בין שמרגישים אותה התוספת הרוחנית‪,‬‬
‫בין שאין מרגישים אותה‪ .‬מובן הדבר‪ ,‬שהקישור הנפשי‪,‬‬
‫שעל ידי החבה‪ ,‬האמון‪ ,‬הכבוד‪ ,‬והדבקות המעשית‪ ,‬חשק‬
‫ההשתוות‪ ,‬וחמדת ההתבסמות‪ ,‬פותח את הצינורות הרוחניים‬
‫יותר ויותר‪ ,‬ומחזק את הקשר העצמי השרשי יותר‪ .‬וההתעלות‬
‫עוברת בבהירות ובפעולה נפלאה‪ ,‬מאישיות יחידית גדולה על‬
‫הכלל כולו‪ ,‬הסמוך סמוך יותר‪ ,‬והמקושד ביותר לפי ערכו‬
‫כך הוא עילויו‪ .‬אבל עיקר חטיבתה של ההתעלות באה היא גם‬
‫מעצמה‪ ,‬ומתוספת על ידי עומק ההפץ של הצדיקים עצמם‪,‬‬
‫שההטבה המוחלטת‪ ,‬והארת הכל‪ ,‬היא גקודת חשקם‪.‬‬
‫ומקשר הנקודה שבכנסת ישראל יוצאת אורה גם על כל‬
‫הנשמה‪ ,‬ועל כל רוח ונפש‪ .‬ו ה א ו ר ה ה פ נ י מ י ת מ א י ר ה‬
‫לכל צלם א ל ה י ם של כ ל ל ו ת האדם‪ .‬ולהאחדות הכללית‬
‫של חיי החיים‪ ,‬ויסוד החיים העולמיים שבכל השדרות‪.‬‬
‫קמ‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫ההכרה הפנימית העליונה‪ ,‬שמתנשאת בתוכן הלב‪ ,‬של חסידי‬
‫עליון‪ ,‬הגבורים הטהורים‪ ,‬מעלה היא את הכל‪ ,‬ומדשנת את הכל‪,‬‬
‫בעדינות ובברכת שלום‪ ,‬ומעוז של קדושת הקיום בקישור הטוב‬
‫המוחלט‪ .‬והשמרים הולכים ויורדים‪ ,‬ושמרי השמרים הולכים וכלים‪.‬‬
‫ו ה א ו ר ה ט ה ו ר של החיים הטהורים‪ ,‬נושאי היושר‪ ,‬הסידור‪,‬‬
‫הצדק‪ ,‬החכמה‪ ,‬התרבות‪ ,‬הדרך־ארץ‪ ,‬הידידות‪ ,‬הבריאות‪ ,‬הנקיון‬
‫הנצחיות‪ ,‬הקדושה‪ ,‬האהבה‪ ,‬האמונה‪ ,‬והברכה‪ ,‬וכל ענפיהם הטובים‪,‬‬
‫והמשובחים‪ ,‬הוא ה ו ל ך ו מ ת ע ל ה ‪.‬‬
‫ולקשר עליון של עבודת קודש זאת‪ ,‬שהוא מעין ההולך‬
‫ומתגבר‪ ,‬הולך ומתברך‪ ,‬בהמוני המונים‪ ,‬של ידיעות‪ ,‬הכרות‪,‬‬
‫הרגשות‪ ,‬זמירות ושירות‪ ,‬עז וחיים‪ ,‬צהלה וחדוה‪ ,‬גבורה ותפארת‪,‬‬
‫חידוש רוח ונפש‪ ,‬התגוצצות זיו והוד של גשמה‪ ,‬הגבה למעלה‬
‫למעלה‪ ,‬הולכים צדיקים נבוני לב ומתקשרים‪ ,‬בכל עת ובכל רגע‬
‫בעבודת קדשם‪ ,‬המחשבית‪ ,‬ההרגשית‪ .‬המלולית‪ ,‬והמעשית‪.‬‬
‫והם הולכים ועולים‪ ,‬הולכים ומתגברים‪ .‬וכל מכשול אשר ימצא‬
‫על דרכם‪ ,‬הכל מתהפך לטובתם ושכלולם‪ .‬כי עם אבני השדה בריתך‬
‫וחית השדה השלמה לך‪ ,‬ותגזר אמר ויקם לך‪ ,‬ועל דרכיך נגה אור‪,‬‬
‫יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא‪.‬‬
‫חכמת‬
‫חקודש‬
‫קמא‬
‫גלוי הךזים בדור האןןחין•‬
‫קכב‬
‫ל ט ה ר את הלבבות‪ ,‬ולהעסיק את המוחות במחשבות‬
‫נ א צ ל ו ת ‪ ,‬ש מ ק ו ר ן ב ר ז י תודה‪ ,‬נעשה ב ד ו ד ה א ח ר ו ן‬
‫ה כ ר ח ג מ ו ר לקיום היהדות‪.‬‬
‫וירידה זו בעצמה‪ ,‬שהביאה את הכרח ההשתמשות באמצעי‬
‫נשגב זה‪ ,‬היא היא העליה‪.‬‬
‫מגמות הרזים‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪T T‬‬
‫י‬
‫קכג‬
‫ב ר ז י ת ו ר ה מוגחות ה מ ג מ ו ת ה י ו ת ר רוממות‪,‬‬
‫שהן מתגלות בכל סעיפי הרעיון בצורות מפוזרות‪ ,‬ובאור תודה‬
‫הכל בא באגודה אחת‪ ,‬וכל אחת מהמגמות מאירה בביסוס של‬
‫האור הכללי‪.‬‬
‫קמב‬
‫אודות‬
‫הקודש‬
‫מגמת התגלות הרזים‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫־‬
‫*‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪T T‬‬
‫*‬
‫קני‬
‫רזי‬
‫ת ו ר ה היא המטרה‬
‫ה מ ג מ ה של ה ת ג ל ו ת‬
‫האידיאלית בחיים ובמציאות‪.‬‬
‫המחשבים‪ ,‬שתוכן הקודש מתכסה בהם‪ .‬הם גורמים להקטין‬
‫את רוח האדם‪ ,‬ולהזעיד את שאיפותיו‪ ,‬וממילא הרי הוא מתדלדל‪,‬‬
‫והחברה כולה מתדלדלת בדלדולם של היחידים‪ ,‬האומה מתרוששת‬
‫ברוחה ע״י התרוקנות הרוח של בניה‪.‬‬
‫ר ז י ת ו ר ה מ ר ו מ מ י ם את ה ר ו ח ‪ ,‬נותנים לו‬
‫אופקים רחבים ונשאים להשקפותיו‪ ,‬ומשאלותיו מתעלות‪ ,‬עד שהוא‬
‫מתרומם‪ ,‬ל ה ק ש י ב את ה ק ש ב של קול ד׳‪ ,‬ותכונת חייו‬
‫מתאגדת‪ ,‬בעשות רצונו של מקום‪ ,‬והוא מתאחד באחדות נשאה‬
‫עם כל המון העולם‪ ,‬שהם‪ ,‬ביחד כולם‪ ,‬אומר סלה‪ ,‬של‬
‫האידיאה העליונה‪ ,‬הרצון הקדוש והנשא‪.‬‬
‫המהלכים‪ ,‬המרוממים את הרוח משפלות ערכו‪ ,‬פוגשים‬
‫גם כן בהשלבים התחתונים‪ ,‬של הכנת הרוח‪ .‬וזיו החיים של‬
‫ת ח י ת ה א ו מ ה ב י ש ר א ל ‪ ,‬לימוד יסודות מדעיה‪ ,‬אידיאליה‬
‫ושאיפותיה‪ ,‬הגם צעדים מתקרבים לאותו השיגוב העליון‪,‬‬
‫שהוד רזי האמונה‪ .‬ו ג י ל ו י ס ת ר י תורה‪ ,‬מובילים אליו‪.‬‬
‫ר ו ח א דמלכא מ ש י ח א ה ו ל ך ומופיע ב ה ת ג ל ו ת‬
‫ר ו ח ה ק ו ד ש על ה ע ו ס ק י ם ב ס ת ר י ה ק ו ד ש העליונים‪,‬‬
‫ופעמי ע ק ב ו ת י ו ניכרים הם בכל מהלך המקשר את‬
‫כללות האומה ל א ר צ ה ו ב נ י נ ה ‪.‬‬
‫חכמת‬
‫הקודש‬
‫קמג‬
‫הד‪1‬ל ?אספקלךיא ‪ #‬ל לןךש‪.‬‬
‫קכה‬
‫א ח ת מ ה ת ע ו ד ו ת של ה ת ג ל ו ת ד ז י ת ו ד ה‬
‫בעולם היא‪ ,‬ל ה ש ק י ף גם על החול מ ת ו ך ה א ס ם ק ל ד י א‬
‫של ק ו ד ש ‪ ,‬לדעת שאין באמת חול מוחלט בעולם‪ .‬ולעומת זה‬
‫כל המדידות של קודש כחול הן לגבי אור ה ק ו ד ש ה ע ל י ו ן ‪,‬‬
‫ממקור אין םוף‪.‬‬
‫ונמצא‪ ,‬שעי״ז מתקרבים הערכים יחד‪ ,‬ואחדות העולמים‬
‫מתבלטת‪ .‬ודוח האדם הולך ומתגדל‪ ,‬ומעשיו הולכים ומתאדרים‪,‬‬
‫ביסוד חיים עליונים‪.‬‬
‫הה^לןפה הטבעית ‪ #‬ל הל!ך‪.#‬‬
‫קכו‬
‫ה ה ש ק פ ה ה ט ב ע י ת של הקודש היא ההשקפה היותר‬
‫עמוקה ויותר אמתית בעולמנו‪ ,‬מצד העולם בכללו ובפרטיו‪,‬‬
‫בגשמיותו ורוחניותו‪ ,‬בטבעיו ובנסיו‪.‬‬
‫כל זמן שמתדלדל הבסיס של ההשקפות‪ ,‬ה ע ר ך הטבעי‪,‬‬
‫מתכוגת החיים הרוחגיים‪ ,‬הרי הוא מאבד את הכל‪.‬‬
‫מובן הדבר‪ ,‬שאין הטבעיות הזאת‪ ,‬עם כל קדושתה‪ ,‬קיימת‬
‫מצד חי העולם‪ ,‬מצד האלהות‪ ,‬מצד מקור ההויה בעומק תוכן רומו‪,‬‬
‫ששם הוא קודש הקדשים‪.‬‬
‫קמד‬
‫אורות‬
‫ח ק ו ד‪T‬‬
‫אבל הדבר הגורם לגו לחשוב‪ ,‬להגות‪ ,‬לשיר ולהאמין‪,‬‬
‫הוא יסוד העולמים‪ .‬ויסוד זה הוא כולל חוליות של ש ל ש ל ת‬
‫ג ד ו ל ה ‪ ,‬ארוכה ומסודרת‪ .‬שכל אחת נאחזת בחברתה‪ ,‬במערכה‬
‫טבעית‪ ,‬של קודש‪.‬‬
‫גם ה נ ס י ם הם ט ב ע י י ם ‪ .‬הם טבעיים בערך שלהם‪.‬‬
‫גם להם יש יחס בחלקיהם‪ ,‬בפעולותיהם‪ .‬בהשסעתיהם‪ ,‬בעצמם‪.‬‬
‫ובהםעלתם‪ ,‬על העולם‪ ,‬על הגםשות‪ ,‬על הדעות ועל המעשים‪.‬‬
‫חלילה למסמס את ה י ס ו ד ה מ ק ו מי‪ ,‬את הכלי המחזיק‬
‫את כל האור והחיים‪ ,‬מכל םנת החיים‪ ,‬וקל וחומר מהמנה הראשית‬
‫של החיים הראשיים‪.‬‬
‫א ו ד ו של מ ש י ח גם הוא מ ו ט ב ע ‪ .‬בטבע הקודש‪,‬‬
‫וקשור הוא בשלשלת הגדולה של העולם‪ ,‬של היצור ורוחגיותו‪,‬‬
‫מגמת הוייתו‪ ,‬ואידיאליות עתידו‪.‬‬
‫אין העולם קרוע ומרוסק‪ .‬עומד הוא בנין איתן‪ .‬ושמים‬
‫ושמי שמים יחד עם תחתיות ארץ עושים הם חטיבה אחת‪,‬‬
‫עולם אחד‪ ,‬וישות אחת‪.‬‬
‫מגדלים את כח הנשמה‪ ,‬מאמצים את יסוד חיי הדוח‪,‬‬
‫מעוררים בזה שפעת חיים‪ ,‬בכל חדרי הבשר‪ ,‬בכל חגוי החומר‪,‬‬
‫מחזקים את חיי הגויה‪ ,‬מאמצים את ה י ס ו ד ה כליי של החיים‪.‬‬
‫מרחיבים ומגדילים בזה גם את זהר הנשמה‪.‬‬
‫כשמתאמצת האנושיות להתגדל במפעלותיה‪ .‬סוף האורה‬
‫הרוחנית לבא בתקפה‪ .‬וכשישראל מתאזר‪ ,‬להגביה גם את חילו‬
‫החמרי‪ ,‬א ו ר ק ו ד ש ה ו ל ך ו מ ק ר י ן ב ע ו ל ם ‪ .‬ו א ו ד‬
‫ג א ו ל ת ע ו ל ם ‪ ,‬וחיי עד ה ו ל כ י ם ו מ ת ק ר ב י ם ‪.‬‬
‫חכמת‬
‫הקודש‬
‫קמה‬
‫בגי‪.‬ן הקןך^ז ןההל•‬
‫קכז‬
‫צ ר י ך ש י ב נ ה על י ס ו ד החול‪.‬‬
‫הקודש‬
‫החול הוא החומר של הקודש‪ ,‬והקודש הוא לו צורה‪ .‬וכל מה‬
‫הצורה‬
‫תהיה‬
‫איתן‪,‬‬
‫יותר‬
‫החומר‬
‫שיהיה‬
‫י ו ת ר חשובה‪.‬‬
‫לפעמים יש שהקודש מתעמר בהחול‪ ,‬עד שמדלדל את‬
‫החומר‪ .‬ואז נמשכת תקופה שהחומר תובע את דק י ו ן שלו‪,‬‬
‫ומארי דחובה דחיק‪ ,‬ובנשך ובמרבית נוטל החול את חובו מהקודש‪.‬‬
‫והחוצפא מתגברת‪.‬‬
‫אבל כל מה שהחול מתחזק על חשבון הקודש‪ ,‬מכין הוא‬
‫לעצמו‪ ,‬מצד תכונתו החולית‪ ,‬שוחה‪.‬‬
‫כי סוף כל סוף יתבע אחר כך הקודש את חובו‪ ,‬ולא בדרך‬
‫תביעה ונגישה‪ ,‬לא בדרך חוצפא‪ ,‬וריבית‪ ,‬כי אם כח הקודש יהיה‬
‫כל כך מתאמץ ומתרומם‪ ,‬עד שכל החול יכנע תחתיו‪ ,‬יכנס בקרבו‪,‬‬
‫ויתבלע לגמרי מיסודו החולי‪ .‬והיה הנשאר בציון והנותר בידושלם‬
‫קדוש יאמר לו‪.‬‬
‫אורות הקודש ‪10‬‬
‫קמו‬
‫אורות‬
‫הק י ד ש‬
‫תקוץ הרוח ולוז*מד‪.‬‬
‫קכח‬
‫א ת ה ר ו ח נ י ו ת אין מתקנים בדורנו כי אם במילוי‬
‫ה ג ש מ י ו ת ‪ .‬ה כ ח ו ת ה ג ש מ י י ם של תלמידי חכמים‪ ,‬שנקלט‬
‫יפה אוד הקודש בלבבם‪ ,‬מ ו כ ר ח י ם ל ח ז ק ‪ .‬ואי אפשר לכחות‬
‫גשמיים שיתחזקו ולא יורידו את הערך הרוחני והמוסרי ממעלתו‪,‬‬
‫כ״א כשהאורח המחשבית תהיה גדולה עמוקה ורחבה‪ .‬וזה אי אפשר‬
‫כי אם כ ש ה ע ס ק ב ר ז י ת ו ר ה י ה י ה ג ד ו ל ו מ ז ה י ר ‪.‬‬
‫ו כ ה ו ת ה ח ו מ ר ‪ ,‬ומחשבות ורגשות חמריות‪ ,‬יתאמצו‪,‬‬
‫על ידי כל המכשירים‪ ,‬שהם מתחזקים בם‪ ,‬להיות ב ס י ם לקודש‪.‬‬
‫ה א ו מ ץ של ה ח ל ק ה ק ד ו ש ב י ו ת ר ש ב א ו מ ה‬
‫הוא ב ו נ ה את הכל‪ .‬הוא נותן כה באומה‪ ,‬ובעולם‪ ,‬לרומם‬
‫את יסוד החיים‪ ,‬ולהופיע אור בנשמות רבות‪ .‬י ס ו ד י ו ת ‪,‬‬
‫שכל אחת מהן מחיה עולם מלא‪.‬‬
‫חכמת‬
‫הקודש‬
‫קמז‬
‫אור העתיד והזונה‪.‬‬
‫קכט‬
‫אע׳׳פ ש ס ד ר י ה ע ו ל ם ‪ ,‬ומנהגי העולם ונימוסיו‪,‬‬
‫מ נ ג ד י ם הם ל ה ו פ ע ה ה א ד י ר ה של ר ז י ת ו ר ה ‪,‬‬
‫מכל מקום מתגברים הצדיקים על כל‪ ,‬והם חיים את חייהם‪,‬‬
‫על פי סוד ד׳ ליראיו‪ ,‬בשלמות גמורה‪ .‬ו ה ע ו ל ם כ ו ל ו‬
‫מ ש ת ע ב ד להם ב א מ ת ש ע ב ו ד פ נ י מ י ‪ ,‬גם בעת ההעלם‪.‬‬
‫וסוף הכבוד‪ ,‬והממלכה הרוחנית של צדיקים‪ ,‬העומדים לפני ד׳ תמיד‪,‬‬
‫לבא‪ ,‬בכל הדר גילויה‪.‬‬
‫והצדיקים עצמם מכירים‪ ,‬שבאמת העולם וכל נמוםיו‪,‬‬
‫שנראים כל כך מתנגדים לאורה העליונה האלהית ותביעותיה‬
‫הנצחיות‪ ,‬הם באמת מסעדים ותומכים לה‪ ,‬וסמוכים עליה‪.‬‬
‫והכל אומר כבוד‪ .‬ושידה בלתי פוסקת‪ ,‬לקודש ד׳ שלמעלה‪.‬‬
‫ו כ ש ם ש ק י ל ו ס ו של ה ק ב ״ ה ע ו ל ה מן ה צ ד י ק י ם ‪,‬‬
‫כך ע ו ל ה מן ה ר ש ע י ם ‪ ,‬וכשם ש ש ב ח ו של הקב״ה‬
‫ע ו ל ה מן ה ג ן עדן‪ ,‬כך הוא ע ו ל ה מן ה ג י ה י נ ס ‪.‬‬
‫וסוף הכל להתעלות‪ ,‬להתמתק ולהתקדש‪.‬‬
‫וחכמת צדיקים מקשקשת לפניהם כזוג‪ ,‬בחדות רוח הקודש‪,‬‬
‫ורואים הם את ה ע ת י ד ב א ו ר ה ה ו ה ‪ ,‬ומחיים בזה את‬
‫ה הוה של ה ע ו ל ם ב א ו ר ה ע ת י ד ‪ ,‬וממשיכים נועם‬
‫עוד! •ב ב ע ו ה ״ ז ‪ ,‬ומרבים על ידי זה בעולם שלום וברכה‪,‬‬
‫נחת ועדנים‪.‬‬
‫וכל הבריות וכל החיים מתברכים ומתעדנים‪ ,‬מתעלים‬
‫ומתקדשים‪ ,‬שקויי טל חיים ומלאי ברכת עולמים‪.‬‬
‫נגהוית מאפל‪.‬‬
‫קל‬
‫י ס ן ך החוצפא יסגא ד ב ע ק ב ת א דמשיחא‪.‬‬
‫הוא בא מהתמעטות ההופעה הרוחנית למטה‪ ,‬והרעיונות הנאצלים‬
‫והמוסרים הנעלים אינם נתפסים בלבות בני אדם‪ ,‬על כן‬
‫החומריות מתגברת‪.‬‬
‫אבל זה ה י ס ו ד ה מ א י ר ‪ ,‬שהיה בדורות הקודמים‬
‫מתפשט למטה‪ ,‬לא אבד את אורו‪ ,‬כי אם התכנס למעלה‪,‬‬
‫ב ס פ י ר ו ת ע ל י ו נ ו ת ‪ ,‬ועל פי זה נתרבה האור בנשמה‪,‬‬
‫ב ג נ י ז ת ה ה פ נ י מ י ת ‪ .‬והאור המתרבה דוחק הוא את הפריסה‪,‬‬
‫אשר נתפשטה לצד התחתית‪ ,‬ויוצאים נ ג ו ה ו ת מ א ו ס ל י ם ‪,‬‬
‫שעל ידם מתגדלות התכונות המעשיות‪ ,‬וההכרות הגשמיות‬
‫מתעמקות ומתגברות‪ ,‬ומכינות הן בהתגברותן בסיס גדול‬
‫להארה רבה‪ ,‬שתבא בשפעה גדולה‪ ,‬בבא התור להגלות כל‬
‫האורה המכונסת‪ ,‬שנתעלתה‪ .‬ובא יבא אז א ו ד ו של משיח‪,‬‬
‫בהפתעה נפלאה מאד‪.‬‬
‫חכמת‬
‫הקודש‬
‫הסגלות ה^חוית הגנוזים‪.‬‬
‫קלא‬
‫ה כ ח ‪ 1‬ת ה נ א ד ר י ם ב ק ו ד ש ‪ ,‬שברוח האומה וביקר‬
‫אור נשמתה‪ ,‬ג נ ו ז י ם המה בכחות החיים שלה‪ ,‬שמתחלה הם‬
‫ק מ ו צ ה ‪ ,‬ט ב ע י ת ‪ ,‬המגברת את‬
‫בצורה‬
‫מתגלים‬
‫הא ו פ י ה ח מ ר י‪ ,‬את המרץ המעשי‪ ,‬ועבודת הגוי‪ ,‬לחטיבה‬
‫הלאומית‪ ,‬בכל מילואה העולמי‪ .‬ועל ידי הסידור החי יתעלה‬
‫אור החיים‪ ,‬בפאר הדרו ויפעת כבודו‪.‬‬
‫וגם מאותו הצביון‪ ,‬המתגלה בתכונה שפלה‪ ,‬ואפילו בתכונה‬
‫של העזה דמויה‪ ,‬מהכל אור תפארה יצא‪ ,‬אור קדוש ומצוחצח‪,‬‬
‫שנגוהות אורות הנבואה יופיעו עליו‪ ,‬בכל עושר זהריהפ‪.‬‬
‫כמיהה להתגלות‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫קלב‬
‫כ מ ה ה היא נפשנו‪ ,‬ועשירה‪ ,‬רכוש גדול ונהדר מאד‬
‫צבור בתוכה‪ ,‬אור חיים אנו מלאים‪ .‬להבות תפארה‪ ,‬למלא כל‬
‫העולם כולו אורה וצהלה‪ ,‬חבויים הם בקרבנו‪.‬‬
‫ו ה כ ל מ ת נ ו ע ע כבר‪ ,‬מתפרץ לצאת‪ ,‬וכלפיד יבער‬
‫אור הצדק‪ ,‬אשר יצא להאיר כל מחשכי ארץ‪ ,‬מאור ד׳ אשר בציון‪.‬‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫גבורת ההזיפץה ה?ללית‪.‬‬
‫קלג‬
‫ב מ ע מ ד ה נ פ ש של ה ו פ ע ה ‪ ,‬הבא מזוהר של‬
‫ד ע ו ת ‪ ,‬כ ל ל י ו ת ‪ ,‬שהן משפיעות גם כן על מצב הרצון‪ ,‬צריכה‬
‫ה ב ר י א ו ת ‪ ,‬ה ג ו פ נ י ת ו ה נ פ ש י ת ‪ ,‬להיות שלמה‪ .‬וזה האור‬
‫היה מגולה בבית ראשון‪ ,‬ביסוד הנבואה ורוח הקודש‪.‬‬
‫לאחר שנתמעט הכח במקורו‪ ,‬ונתרבה בענפיו‪ ,‬על ידי המון‬
‫תלמוד והלכות מרובות‪ ,‬הוחל הפרט להתגבר‪ ,‬התוכן המעשי והדיוק‪,‬‬
‫ו ה א ו ר ה כ ל ל י ה ת ע ל ם ‪ ,‬ואז אין הבריאות כל כך מעכבת‪.‬‬
‫כ ע ת א ו ר ו של מ ש י ח מ ת נ ו צ ץ ‪ ,‬ועם השמירה של‬
‫הרכוש הפרטי שכבר נקבץ‪ ,‬וההוספה ההגונה עליו מכל צד לטובה‪,‬‬
‫חוזרת התביעה להתבסם מבוסמי ה כ ל ל י ו ת ‪ ,‬המאחדים את‬
‫הדעה הצלולה עם הלב המרגיש‪ ,‬והחפץ גדולות ואציליות‪.‬‬
‫על כן ה ג ב ו ר ה נ ד ר ש ת ‪ .‬והתפקיד של בריאות הגוף‬
‫והנשמה הותחל להדרש בכל עז‪ .‬ויש לו תקוה שילך ויגדל‪,‬‬
‫ירומם וינשא‪ ,‬בכמותו ואיכותו‪ ,‬ויתעלה עד מרומי הקדושה‬
‫ו ה ג ב ו ר ה ה ע ל י ו נ ה ‪ ,‬של עז לאל ה ים‪.‬‬
‫חכמת‬
‫קנא‬
‫חקודש‬
‫התנוצצות אורו של משיח‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫־‬
‫קלד‬
‫א ן ך ן של מ ש י ח הוא מ נ ה י ר את כל ה ע ו ל ם ‪,‬‬
‫מהסך את כל ההויה לזוהר תורה‪.‬‬
‫והננו נתבעים ממעמקי נשמתנו לחוש את הגודל הזה‪,‬‬
‫גם עכשיו‪ ,‬בהיותו שולח רק קוי אוד זעירים‪.‬‬
‫כי הנהורים הקלילים הנם מתמעטים והולכים‪ ,‬גם קודם‬
‫שגתגלה הריווי הגדול של האור המרומם‪ .‬ואם נאחז רק במדת‬
‫האור הגלותית נשאר שוממים‪ .‬והננו מוכרחים לתפוס מיד את‬
‫מדת האורה הגדולה‪ ,‬ההולכת וחודרת לנו מ א ו ר ה ג א ו ל ה ‪,‬‬
‫גם בראשית זעירות הופעתה‪.‬‬
‫ותכונת אורה היא הופעת התורה באור העולם כולו‪,‬‬
‫הופעת הקודש באור כל החול כולו‪ ,‬הופעת הרוחניות‬
‫ה מ ז ו כ כ ת ב ת ו ך כל ה ה מ ר י ו ת ‪ ,‬ה ו פ ע ת ה נ פ ש ב ת ו ך‬
‫כל הבשר‪ .‬העלאת ערך כל החיים‪ ,‬הארת אור קדשי קדשים‬
‫בכל השלבים של המציאות‪ ,‬בכל התנועות של היש‪.‬‬
‫ש מ י ם ו א ר ץ י ר נ נ ו לשמו‪ ,‬לחוש את הצדק‪ ,‬ואת‬
‫התפארת‪ ,‬במלא הודם‪ ,‬בצורתם האידיאלית‪ ,‬במרומי הרום‪ ,‬גם‬
‫בתחתית כל שפל‪ .‬להאזין לשיח שרפי קודש מכל הגה וזמזום‪,‬‬
‫ל מ צ ו א א ו ר ר ו ח ה ק ו ד ש מכל ר ע י ו ן ו ח פ ץ ‪.‬‬
‫גדלו לד׳ אתי ונרוממה שמו יחדו‪.‬‬
‫קנב‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫צמיחת אור הנבואה‪.‬‬
‫קלה‬
‫החידוש של התוכנים המורגלים‪ ,‬לעומת הסברתם הקודמת‪,‬‬
‫בעניני הקדושה והאמונה‪ ,‬הוא ג ו ר ם ח י ד ו ש ל ט ו ב ה בעולם‪,‬‬
‫והתוכן של הקדושה ובהירות דעת ד׳ יוצא על ידי זה אל הפועל‬
‫בכל מלא תקפו‪.‬‬
‫וזה בא על ידי ש ת י ת כ ו נ ו ת בטבע החידוש‪ ,‬הבא‬
‫על ידי השינוי‪ ,‬שהיא כעין רקב‪ ,‬המוקדם להצמיחה הגרעינית‪,‬‬
‫להפריה חדשה‪ ,‬הנותנת רב תבואות‪ .‬התכונה ה א ח ת היא‪,‬‬
‫שהרקבון מ ש ח ר ר הוא את כח ה ח י י ם ‪ ,‬הגנוז בנקודה‬
‫הלחוצה של הכמות המצערה של הגרעין‪ ,‬ואז יצא הכח בכל חופשו‪,‬‬
‫ומוליד את ההפריה הנאדרה‪ .‬ו ה ש נ י ת ‪ ,‬שהביטול הקודם של‬
‫הצורה החיצונה נותן מקום בלא מעצור לחידוש הצורה החדשה‬
‫ברב שכלול‪ /‬באין צורך לסבול מהגרעונות שנתעצמו בה צ ורה‬
‫ה ר א ש ו נ ה ‪ ,‬ואז נשארת היא רק ההשפעה של הצדדים הנעלים‬
‫לבדם‪ ,‬שהם מתנחלים לדורי דורות‪.‬‬
‫וכיוצא בו נעשה באור הקודש‪ ,‬שלתכלית השתילה החדשה‬
‫של כרם בית ישראל‪ ,‬באופן שיהיה אור הנבואה ה א מ ת י ת‬
‫ח ו ז ר ב ס ג ו ל ת ה א ו מ ה ‪ ,‬מוכרחים הערכים המורגלים‪,‬‬
‫על פי צורתם התארית‪ ,‬שנתקיימו אחרי הפסק הנבואה‪ ,‬להיות‬
‫מתחדשים‪ ,‬גם על ידי כח ה ח ו צ פ א ש ב ע ק ב ת א ד מ ש י ח א ‪.‬‬
‫ומזה יצא אור חדש מאיר בשפעת גגהו‪ ,‬כעצם השמים לטוהר‪.‬‬
‫והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך‪ ,‬וקרא לך שם חדש‬
‫אשר פי ד׳ יקבנו‪.‬‬
‫הקודש‬
‫חכמת‬
‫קנג‬
‫הארת החיים העליונה‪.‬‬
‫‪- :‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫קלי‬
‫ה ח י י ם ה ע ל י ו נ ה ו ה נ ש א ה היא עז הכל‪,‬‬
‫הארת‬
‫ובה חזות הכל‪.‬‬
‫הופעת השכל הנשגב‪ ,‬המלא אור חיים‪ ,‬ובהירות אצילית‪,‬‬
‫רעיונית ומפעלית‪ ,‬היא מבטאת את הפאר העליון‪ ,‬את התפארת‬
‫המוחלטה‪ ,‬שממנה היא מקצעת לה את ארחות החיים כולם‪,‬‬
‫שורש כל התורה‪ ,‬כל העבודה‪ ,‬של כל ההלכות‪ ,‬תילי תילים‪,‬‬
‫וכל מעינות פלפוליהם‪.‬‬
‫מתוך המורד‪ ,‬מפני חשכת האויליות‪ ,‬נחלשה הנשמה‪,‬‬
‫דוכא רוח האדם‪ .‬והרי הוא מחפש דרכים‪ ,‬תועה כהתעות שכור‪,‬‬
‫וממשש בצהרים‪ ,‬כעור באפלה‪ .‬ומתוך החושך תופיע לו נהרה‪,‬‬
‫מתוך נובלות חכמה של מעלה‪ .‬ובגב כפוף נושא וסובל הוא‪,‬‬
‫אלומים אלומים‪ ,‬המון עולי עולים‪ ,‬שמצטיירים לפניו בצורה פזורה‪,‬‬
‫צו לצו‪ ,‬צו לצו‪ ,‬קו לקו‪ ,‬קו לקו‪ .‬אמנם הם ירוממוהו‪ ,‬ינשאוהו‪,‬‬
‫עדי ישוב למקור הנהרה‪,‬‬
‫ו ב ב א התור‪ ,‬א ש ר ה א ו ר ה ק ד ו ם י ו פ י ע ‪ ,‬ופאר‬
‫חדש־ ישן יגלה‪ ,‬הנה קול מפץ נשמע‪ ,‬בקעים בקעים מתגלים‪,‬‬
‫ורעם ורעש בלבבות‪ ,‬דכאות רוח כפולה‪ ,‬והחיים מתמוגגים‪.‬‬
‫קנד‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫ומבחוץ קול המון עלז‪ ,‬קול ענות גם ופרוע‪ ,‬ה ו ל ך ו נ מ ו ג‬
‫כל ה ב ס י ס א ש ר ע י ן ב ש ר ת ח ז ה א ו ת ו ל ע מ ו ד‬
‫החיים התיאוריים‪.‬‬
‫אמנם מכאובי שברון כאלה הם צ ע ר ה ל י ד ה ‪,‬‬
‫העומדת על הפרק‪.‬‬
‫החיים האיתנים ממקור קדשם מתנוצצים‪ ,‬לשוב‪ ,‬לחדש את‬
‫העולם בהדר גאונם‪ .‬והמית קול ת ש ו ב ה עילאה‪ ,‬מכל עברים‬
‫נשמע‪ .‬פקוחי אזנים יביגו מלולה‪ ,‬ולבבות ברות יקשיבו את‬
‫שאגת געגועיה‪.‬‬
‫עורי עורי‪ ,‬התעוררי ברוב פארך‪ ,‬נשמת אל חי‪ ,‬המתהלכת‬
‫בכל מלא עולמים‪ ,‬המתגלה בין מפלשי מחשכים‪ ,‬הבונה עולמי עד‪,‬‬
‫המחרבת עולמים גולמיים‪ ,‬להחיות מתי עולם‪ ,‬להקים שממות עולם‪,‬‬
‫לכוגן מוסדי דור ודור‪ .‬לקרא יום רצון לד‪ /‬ועת גאולה לאדון‬
‫כל הארץ‪ ,‬לרומם דוח שפלים‪ ,‬ולזקוף כל הכפופים‪ ,‬להוליך‬
‫קוממיות‪ ,‬את כל רצוצי המשפט‪ .‬ונשגב ד׳ לבדו ביום ההוא‪.‬‬
‫והאלילים כליל יחלוף‪ .‬וד׳ אמת ישמח במעשיו‪ ,‬עדי עד‪,‬‬
‫לעדי עד ימלך‪.‬‬
‫חכמת‬
‫הקודש‬
‫קנה‬
‫עת תחי_ת ד‪,‬ק(ד‪.#‬‬
‫קלז‬
‫מתעודדת‪,‬‬
‫ל ע ת כ ז א ת ש ת חי ת ה א ו מ ה‬
‫והיא בכל יום יוצאת מן הכה אל הפועל בגוונים שונים‪ ,‬וכל‬
‫העולם כולו הולך ורועש ברעש מלחמה‪ ,‬שמגמתה הנסתרת‪,‬‬
‫אשר רק לאלהים פתרוגים‪ ,‬היא בודאי העמדת ת י ק ו ן ע ו ל ם‬
‫ב מ ל כ ו ת שדי‪ ,‬על ידי שיבתם של ישראל לבצרון‪ ,‬להיות‬
‫עם נכון ונשא‪ ,‬מעוטר בכל כחותיו וסגולותיו‪ ,‬שעל ידה יאיר‬
‫האוד המבהיק‪ ,‬האור האלהי‪ ,‬שיתגלה בכל ארחות החיים‪ ,‬בכל חיי‬
‫כל חי‪ ,‬ובכל סדרי התבל‪ ,‬במשטרי העמים‪ ,‬ובמהלכי הרוח אשר‬
‫לאדם בכלל‪ ,‬גם צ ב א ו ת מדומים הולכים הם ו מ ת ת ק נ י ם ‪,‬‬
‫מחשכי החורבן‪ ,‬ומאמרי השכינה במעמקי גלותה הולכים ומתפתחים‪.‬‬
‫ה ש ל ש ל א ו ת א ש ר ר ג ל י ו של מ ש י ח א ס ו ר ו ת ב ה ן‬
‫ה ו ל כ ו ת ו מ ש ת כ ר ו ת ‪ ,‬מתפרקות וגעשות כגעורת לפגי אש‪,‬‬
‫כחוטי פשתן דקים שעובדים בין להבות בוערות‪.‬‬
‫אף על פי שהתחיה הלאומית בישראל‪ ,‬וסימני תחית הרוח‬
‫של האדם הכללי‪ ,‬הם נראים דק על פי צדדים חיצוניים וגופניים‪,‬‬
‫הם הם המבשרים‪ ,‬שהבנין הרוחני‪ ,‬ואור הנשמה העליונה בכל סדריה‪,‬‬
‫הולך הוא ונבנה‪ ,‬ו א ו ר י ש ו ע ה ש מ י מ י ת הולך ו מ ת ח ש ף‬
‫בהמון גלי זהבי סזיו‪.‬‬
‫ה ג י ע ה ז מ ן להתקרב כל חושב מחשבות‪ ,‬כל הוגה‪ ,‬כל מליץ‪,‬‬
‫וכל אשר רוח ד׳ נוססה בו‪ ,‬ל ת ש ו ק ת ה ו פ ע ת רוח הקודש‪,‬‬
‫קנו‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫הבא ושוטף על י ד י מ ע מ ק ה ג י ו ן ב ר ז י ת ו ר ה ‪,‬‬
‫בחופש רוח‪ ,‬בבינה ובברכה‪ ,‬בהגיון גדולה‪ ,‬ובעבודה מטוהרה‪,‬‬
‫גשגבה ונשאה‪.‬‬
‫ורוממות קודש זאת היא מתגלה על יחידי הסגולות‪.‬‬
‫וכל אשד י ח ז ה מרוחו איזה סימן‪ ,‬אפילו כהה‪ ,‬מבשורת‬
‫קודש זאת‪ ,‬יוסיף אומץ ל ה ט ו ת אוזן לסוד שיח עליון‪,‬‬
‫להתנשא ממעל להגות רוח השכל האנושי‪ ,‬המוגבל‪ ,‬ולהתהלך‬
‫ברחבה‪ ,‬בערוגות מטעי בשמי קודש עליון‪ ,‬שאור רוח גניזת קדשים‪,‬‬
‫וריח הטוב של משיח אלהי יעקב הולך ומזדלף בהם‪.‬‬
‫הטו אזנכם ולכו אלי‪ ,‬שמעו ותחי נפשכם‪ ,‬ואכרתה לכם ברית‬
‫עולם‪ ,‬חסדי דוד הנאמנים‪.‬‬
‫חכמת‬
‫הקודש‬
‫קנז‬
‫קלח‬
‫ס פ י ח י נ ב ו א ו ת הנה צ ו מ ח ו ת ‪ ,‬ו ב נ י נ ב י א י ם‬
‫ר ו ח ה נ ב ו א ה ה ו ל ך ושט ב א ר ץ ‪,‬‬
‫מתעוררים‪,‬‬
‫מבקש לו מפלט‪ ,‬דורש לו גבודים‪ ,‬מלאי עזוז וקודש‪ ,‬הם ידעו‬
‫לכלכל דבר‪ ,‬האמת לאמתה יגידו‪ ,‬יספרו איך נגלה להם דבר ד׳‪,‬‬
‫לא ישקרו ולא יחניפו‪ ,‬את רוחם באמוגה יוציאו‪.‬‬
‫ו ר ו ח א מ ו נ י ם ‪ ,‬י ק ר מ ח ר ו ץ ‪ ,‬י ר ו מ ם עם‪,‬‬
‫וישראל יעמוד על רגליו‪ ,‬יחל לחוש את סגולתו מימי קדם‪,‬‬
‫ידע כי לא שקר עשה עט‪ ,‬לא שקד לבש גאות‪ .‬גם בעת אשד‬
‫המון לאומים‪ ,‬לבזה נפש למתעב גוי שמוהו‪ ,‬סגולות עולמים לו‪.‬‬
‫שואף הוא אל חסנו מעולם‪ ,‬וחסנו חוסן אל הוא‪ ,‬חוסן כל חכמה‬
‫כל תום ויושר‪.‬‬
‫ואם ה מ ו ר ש ה ‪ ,‬בלבושיה הרבים‪ ,‬לא גלתה הוד יפיה‪,‬‬
‫תבא רוח הגבואה‪ ,‬ובראשית דרכה תברר את אשד עם לבבה‪,‬‬
‫ב ש פ ה ב ד ו ד ה ‪ ,‬וברור השפה יכה גלים‪ ,‬עז יתן לנדכאים‪.‬‬
‫קנח‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫ו ס ג ו ל ת אל ה ע ל י ו נ ה א ש ר ל י ש ר א ל ‪,‬‬
‫ידע ברוח אלהיס אשר עליו‪ ,‬אשר דק ב א ר צ ו עליו תגלה‪,‬‬
‫ומרחוק יזכר את אשד שכח‪ ,‬יזכר כי לו ארץ רבת ערך‪ ,‬רחבת ידים בעדו‪,‬‬
‫וגאון עולם גגד כל העמים‪,‬‬
‫וישא ר ג ל י ו יעקב‪ ,‬ו מ ש פ ח ו ת מ ש פ ח ו ת ‪,‬‬
‫אחד אל אחד יקובצו‪ ,‬וארץ שוממה תבנה‪ ,‬ו ר ו ח ה׳‬
‫א ש ר ע ל י ו תחל ל פ ע ם ב צ א צ א י ו א ש ר נ ז נ ח ו ‪,‬‬
‫ומאפל ומחשך ע י נ י עודים תראינה‪.‬‬
‫שער‬
‫שני‬
‫ה ג י ו ן הקןךש‬
‫אורות הקודש ‪11‬‬
‫מערכת‬
‫הגיון‬
‫הקודש‬
‫ה ג י ו ן ה ק ו ד ש ׳ הנבואי׳ יסודותיו הם‪:‬‬
‫ההופעה הנשמתית׳ הודאות המקורית׳ הדמיון העליון•‬
‫ה נ ש מ ת י ת ׳ היוצרת׳ מלאה שטף׳‬
‫ההופעה‬
‫זוהר הברקות׳ צער יצירה ועדן גאולתה•‬
‫ה מ ק ו ר י ת ׳ הכללית׳ עולה בהדרגה‬
‫הודאות‬
‫מההשעחת הגדולות׳ המגלות את האמת הנשגבה•‬
‫ה ד מ י ו ן ה ע ל י ו ן ׳ המתאחד עם השכל׳ המורכב‬
‫ברגש ורצון׳ באחדות הרוחניות׳ עולה במעלות הנבואה׳‬
‫רוח הקודש׳ אספקלריא מאירה׳ זיהרא עלאה׳ אור החיים‬
‫שלעתיד לבוא•‬
‫הה‪1‬פ?יה הנ^מתית‬
‫הקודש‬
‫הגיון‬
‫ההופעה כשריד הבבואה•‬
‫־־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫א‬
‫כל פ ע ם ש ה ל ב ד ו פ ק ד פ י ק ה ר ו ח נ י ת באמת‪,‬‬
‫כל פעם ש ר ע י ו ן חדש ו א צ י ל י נ ו ל ד ‪ ,‬הרינו מקשיבים‪,‬‬
‫כמו ק ו ל מ ל א ך ד׳ ד ו פ ק ‪ ,‬נוקש על דלתי נשמתנו‪ ,‬מבקש‬
‫שנפתח לו את פתחנו‪ ,‬למען יופיע א ל י נ ו ב כ ל י ל הדרו‪.‬‬
‫וכל מה שנפגשה ו ברוח יותר משוחררה‪ ,‬בלב יותר טהור‪,‬‬
‫ברגש יותר איתן ונערץ‪ ,‬בחשק יותר פנימי ורציני לאהבת‬
‫היותר נשגב‪ ,‬היותר מכובד ומדומם‪ ,‬ככה המון נ ש מ ו ת מאוצלות‬
‫א ל י נ ו י ו פ י ע ‪ ,‬ו י ז ר י ח ב נ ג ה ו את חשכתנו‪.‬‬
‫ו מ ת נ נ ו עם ה ע ו ל ם ה ר ו ח נ י ‪,‬‬
‫ומשאנו‬
‫האוביקטיבי‪ ,‬ילך הלוך והתקדש‪ ,‬והיחשים ילכו ויתחזקו‪,‬‬
‫ההרגל יפעל עלינו לישב דעתנו במנוחה ובצלילות הדעת‪,‬‬
‫ו כ ש ר ו ן ההופעה‪ ,‬ה ש ר י ד מ ג ד ו ל ת הוד הנבואה‪,‬‬
‫י ח ל ל פ ע ם א ו ת נ ו ‪ ,‬ויביא לנו בכנפיו מרפא‪.‬‬
‫ב ט ו ח י ם נ ה י ה מכל ה ז י ה ‪ ,‬מכל רשעה‪ ,‬מכל שקר‪,‬‬
‫שאפשר להדמיון להעליב אותנו בהם‪ ,‬אם נחזיק בחזקה‬
‫בעץ החיים של תורת אבות‪ ,‬בנועם מוסרה‪ ,‬במצותיה ופקודיה‬
‫בכל ארחות החיים‪ ,‬ביחשנו הנאמן לאדם הכללי‪ ,‬למשפחה ולאומה‪,‬‬
‫לחיים ולכל משאלותיהם‪.‬‬
‫קםח‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫ועם זה א י ן א נ ו צ ר י כ י ם כ ל ל ל ה י ו ת כ ב ו ל י ם‬
‫ב כ ב ל י ם ה ח ב ר ו ת י י ם ‪ ,‬שהם מחנקים את הרוח העליונה‬
‫החפשית‪ ,‬שהם מחללים את הקודש‪ ,‬הבא מעולם העליון‪,‬‬
‫מ ע ל מ א ד ח י ר ו ‪ ,‬אשד שם ד ר ו ר נ ת ן ל ש ר ע פ י ם ‪,‬‬
‫חידות מוחלט ה לשאיפה‪ ,‬חופש גמור לנטית הרצון‪ ,‬וליצירה‪.‬‬
‫וכגודל החופש כן תגדל הקדושה‪ ,‬כה יתרוממו החיים‪.‬‬
‫ואני בד׳ אעלוזה‪ ,‬אגילה באלהי ישעי‪.‬‬
‫יציין־ לו כל אחד באמת ובתמים מה ש נ ש מ ת ו‬
‫מ ר א ה לו‪ ,‬יוציא את תנובתו הרוחנית מן הכח אל הפועל‪,‬‬
‫בלא שפתי דמיה‪ ,‬ומניצוצות כאלה אבוקות אוד יתקבצו‪,‬‬
‫ויאירו את כל העולם מכבודם‪ ,‬מחלקי אמת פנימית כאלה‬
‫האמת הגדולה תופיע‪.‬‬
‫הגיון‬
‫הקודש‬
‫קסט‬
‫התגלות היצירה‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫נ‬
‫יצייך ב נ ו ר ו ח נ ו את י צ י ר ו ת י ו ‪ .‬מכירים אנו את‬
‫ה מ ל א ך ‪ ,‬מלא החיים‪ ,‬היושב על האבנים‪ ,‬י ו צ ר ו מ ח ו ל ל‬
‫את י צ ו ר י ו ‪ ,‬ממרומי מעלה מועף ביעף הוא‪ ,‬מתקרב אלינו‪,‬‬
‫מ ת ג ל ה ב נ ש מ ת נ ו ‪ ,‬הנה הוא בא‪.‬‬
‫ואנו ברב שלום וחבה גקדמהו‪ .‬והוא מכיר את חבתנו‪,‬‬
‫בצורה יותר עדינה‪ ,‬יותר טהורה‪ ,‬יותר חיה ואיתנה‪ ,‬ממה שאנו‬
‫סגורי החומר מכירים אותה‪.‬‬
‫ג מ ר נ ו את ה י צ י ר ה ‪ ,‬או נפסקה אצלנו באמצע‪,‬‬
‫התעיף עיגיך בו ואיגגו‪ ,‬עף לו ה כ ר ו ב ‪ ,‬ו מ ד ו מ י ם עלה‪,‬‬
‫ו נ פ ש נ ו ג דהמה‪.‬‬
‫עוסקים אנחנו בתורה וחכמה‪ ,‬במעשים טובים ובמדות טובות‪,‬‬
‫ל ק ש ר את מ ל א כ י הקודש ש ל נ ו אלינו‪ ,‬לאמץ את כחנו‬
‫באימוץ גבורת אל חונן‪ ,‬המופיע לנו באורו וישעו‪ .‬־‬
‫מתחלפים ב נ ו המצבים‪ ,‬גבורה ו ר פ י ו ן ג פ ג ש ו ‪,‬‬
‫אהבה ובחילה מתערבים זה בזה‪ ,‬בטחון ופחד משמשים יחד‪,‬‬
‫אור וחשך בערבוביה‪ .‬כל זה בא ממיעוט זיקוקנו‪.‬‬
‫נרומם יותר‪ .‬התשובה תגדל ותתעלה‪ ,‬ברעם גבורתה‪,‬‬
‫הרצון יתעלה בעילוי קדשו‪ .‬מתרוממים אנו על הבשר וזוהמותיו‪,‬‬
‫מתעלים אנו על השקר והחונף של הסביבה‪ ,‬באמת אל אמת אנו‬
‫מתדבקים‪ ,‬והאור מתגבר‪ ,‬והחיים מתעלים‪.‬‬
‫קע‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫ה‪#3‬מה היו?רת‪.‬‬
‫ג‬
‫‪ ] 2 1‬־ ש א י א פ ש ר הוא ל ה פ ס י ק את ה י צ י ר ה‬
‫ממי ש נ ש מ ת ו י ו צ ר ת ת מ י ד ב ט ב ע ה ‪.‬‬
‫בכל עת שהליאות הרוחנית מעיקה‪ ,‬אין זו באה כי אם‬
‫מפני שחושב היוצר‪ .‬שהיצירה עמל הוא‪ .‬וכל מה שמעמיקים יותר‬
‫בסודה באים לידי הכרה‪ ,‬ש א י ן בה שום עמל ו י ג י ע ה ‪.‬‬
‫והאדם מתדמה לקונו‪ ,‬שלא בעמל ויגיעה ברא הקב״ה את עולמו‪,‬‬
‫ובלא לאו שכלליה ובלא תששותא‪ ,‬ובאתא קלילא דלית ביה מששותא‪.‬‬
‫הצדיקים האמתיים‪ .‬קדישי עליונין‪ ,‬הם בעצמיותם‬
‫מ ת נ ש א י ם מעל כל עמל ו י ג י ע ה ‪.‬‬
‫אע״פ שהיו חפצים בכל עמל ויגיעה‪ ,‬בכל יסורין ובכל‬
‫צער‪ ,‬בכל מסירות נפש‪ ,‬ובכל עבודה מפרכת שבעולם‪ ,‬רק כדי‬
‫לעשות רצון אלהים חיים ומלך עולם‪ ,‬יוצר נשמתם‪ ,‬מלך ישראל‬
‫וגואלו‪ ,‬אדון כל הבריות אלוה כל הנפשות‪ .‬אבל למרות רצונם‬
‫מלאים הם מנוחה ונחת‪ ,‬ושפע תענוגים זורם תמיד בנשמת קדשם‪.‬‬
‫וחודר הרוח‪ ,‬מלא דשן וחלב זה‪ ,‬ברויית עדניו‪ ,‬בתוך רוחם‪,‬‬
‫נפשם וגויתם‪ ,‬וכל קרבם‪ ,‬עצמותם ובשרם‪ .‬ומתוך עוגג‬
‫כבוד עליון זה מתענגים הם ביראה ואהבה עליונה בעבודתם‪,‬‬
‫ובכל נשימות רוח אפס‪ ,‬וכל חייהם ותנועותיהם‪ ,‬שהם כולם‬
‫עבודה עליונה אלהית‪ ,‬באין הפסק וביטול כלל‪.‬‬
‫הגיון‬
‫הקודש‬
‫קעא‬
‫ו ש פ ע ה מ ע י ן ה ש כ ל י ו ה ה ר ג ש י הולך ומשתפך‬
‫בהם מכל הצדדים‪ .‬כל מה שיקשיבו‪ ,‬יאזיגו‪ ,‬יחישו וירגישו‪,‬‬
‫כולו אומד כבוד‪ ,‬כולו אומר קדוש קדוש קדוש ד׳ צבאות‬
‫מלא כל הארץ כבודו‪ ,‬כולו אומר שלום וברכה לכל חי‪ ,‬לכל בשד‪.‬‬
‫יהללוהו שמים וארץ‪ ,‬ימים וכל רומש בם‪ .‬ו ח י ר ו ת ה י צ י ר ה‬
‫ו ב ר כ ו ת י ה מתרחבות במוחם ולבם‪.‬‬
‫בכל ר ג ע ע ו ל מ ו ת ח ד ש י ם ב א י ם ו מ ת י ל ד י ם ‪,‬‬
‫גוצרים ומתהוים‪ ,‬והעולמים שכבר נבראו מתעלים והולכים‪,‬‬
‫בצורה חדשה‪ ,‬עדינה ומפוארה‪ ,‬הם מתחדשים‪ ,‬בכל הגה ודבור‬
‫שפעת ציורים חדשים וחידושי חדושים‪ ,‬כגלים‪ ,‬כהמון משברים‬
‫הם מתגשאים‪ .‬ואין עיף ואין כושל‪ ,‬אין עמל ואין יגיעה‪,‬‬
‫כי אם נחת וחדוה‪ .‬ואני בד׳ אעלוזה‪ ,‬אגילה באלהי ישעי‪.‬‬
‫ואם לא יאמינו בעצמם צדיקים אלו‪ ,‬קדושי עליון אלו‪,‬‬
‫ולא יקשיבו לקול השופר של הדרור העליון‪ ,‬הקורא אליהם‪,‬‬
‫ישטפו אותם מים רבים ועד נפש יבאו‪ ,‬ביון מצולה יטבעו‪,‬‬
‫עד אשר יכירו גדלם ותפארתם‪ ,‬זיום וקדושתם‪.‬‬
‫ואז תחת הדחיקה אל העמל והעצב‪ ,‬אשד בו אך יחללו‬
‫שם אלהיהם‪ ,‬השורה עליהם‪ ,‬בעז וחדוה אשר במקומו‪ ,‬יתעלו אל‬
‫החידות והתענוג‪ .‬וידעו לאחד כל סעיפי שרעפיהם‪ ,‬כל תגועותיהם‪,‬‬
‫שלהם ושל כל המתאחזים בחוגם‪ ,‬כל הבא במגע וכל המתיצב‬
‫נכחם בחזיון‪ ,‬ביחודא שלים‪ ,‬באור המבהיק‪ ,‬החי והעדין‪,‬‬
‫המתנוצץ מזיו שדי‪ ,‬שכבודו מלא עולם‪ ,‬והודו והדרו על‬
‫כל חסידיו‪.‬‬
‫קעב‬
‫הקודש‬
‫אורות‬
‫‪ #‬ט ף היצירה הנ^מתית‪.‬‬
‫ד‬
‫א י ש י ה נ ש מ ו ת ה ג ד ו ל ו ת חיים הם במעינם דוקא‪.‬‬
‫ח כ מ י ה י צ י ר ה ‪ ,‬ש ה ח י ד ו ש הוא י ס ו ד ח י י ה ם ‪ ,‬יכירו‬
‫תמיד את התפשטות מהותיותם‪ ,‬חילוץ עצמותיהם הרוחניים‪ ,‬רק‬
‫ב ש ט ף ה ח י ד ו ש ‪ ,‬ההולך וזורם לעיני רוחם‪ .‬מכירים הם את‬
‫הנשמה בעומק העצמי שלה‪ ,‬איך ה י א מ ז ל פ ת א ת‬
‫תמיד‪.‬‬
‫שטפיה‬
‫לא פחות ודאי ממה שגוף מאיר מזלף קרני אורה מתוכו‬
‫בלא הרף‪ ,‬מ ז ל פ ת ה י א ה נ ש מ ה ‪ ,‬בעלת ההכרה והחפץ‪,‬‬
‫הרגש והציור‪ ,‬את ק ר נ י א ו ר ה ה ר ו ח נ י י ם ה ח י י ם ‪.‬‬
‫ו ה ז ר ם ה ו ל ך ו ש ו ט ף ‪ ,‬ה ו ל ך ו מ צ י י ר ‪ .‬לא יכילו גליונות‬
‫לבאר את החזון של איזה זמן של ה ז ר מ ת ה נ ש מ ה ‪ ,‬גם‬
‫של קטן שבאנשים‪ .‬וכה הולכת היא העשירות ומתגדלת עד שבאה‬
‫בגאוני המחשבה‪ ,‬בגדולי הציור‪ ,‬למדרגה נפלאה כזו‪ ,‬שרבו‬
‫המתפלאים על ההארות היוצאות אל הגלוי מפרי ציוריהם‪.‬‬
‫אף על פי שהחלק המתגלה מוכרח להיות הזיבורית‬
‫שבעצמות היצירה‪ ,‬אבל ע צ ם ה י צ י ר ה ב ח ב י ו נ ה‪,‬‬
‫פלאות מעשיה‪ ,‬מ ה י ר ו ת ה ש ט י פ ה אשר ל ז ר מ י השכל‪,‬‬
‫הגיון‬
‫הקודש‬
‫קעג‬
‫אינה נותנת לנו אפשרות של תפיסה בעצמותם הפנימית‬
‫ובמהותם ופרטיהם של ה ז ר מ י ם ה ש ו ט פ י ם הללו‪.‬‬
‫הכשרון היותר נכבד הוא החידוד אל עומק עצמיותנו‪.‬‬
‫וחידוד זה כל מה שידע כמה קלה היא עבודתו‪ ,‬כמה הוא פוגם‬
‫את הרום האצילי בעמל ויגיעת נפש‪ ,‬כמה הוא צריך להקשיב‬
‫את התביעה של עדן המנוחה הפנימית‪ ,‬כמדה זו יגדל התוכן‬
‫הגאוני שביצירה‪ ,‬וזיקי קודש יתחילו את התנוצצותם על כל‬
‫י‬
‫החיים והסתעפותם הרוחנית‪.‬‬
‫ב כ ל רגע‪ ,‬דקה מן הדקה‪ ,‬ה נ נ ו י ו צ ר י ם ‪ ,‬מ ד ע ת נ ו‬
‫מדעתנו‪ ,‬המון י צ י ר ו ת לאין תכלית‪,‬‬
‫ושלא‬
‫שאם רק גתלמד להדגישן‪ ,‬להביאן אל התחום של הכרתנו המובלטת‪,‬‬
‫להתרגל להכניסן בתוך מסגרת של ביטויים נאותים להן‪ ,‬אז יגלה‬
‫הודן והדרן‪ ,‬ופעלן יראה על פני החיים כולם‪.‬‬
‫ה נ צ ח י ו ת י פ כ ו מ מ ע י ן חיים‪,‬‬
‫והאמתיות‬
‫מ מ ק ו ר הנשמה‪ ,‬שאינה יודעת שוא ודבר כזב‪ ,‬מאבוקת האמת‬
‫גזורה היא‪ ,‬וכל מה ש י ז ר ו ם מ א ו ד ה דק א מ ת ו צ ד ק‬
‫לעד הוא‪.‬‬
‫קעד‬
‫הקודש‬
‫אורות‬
‫הנהרה הנעמתית‪.‬‬
‫־־‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫ה‬
‫כל זמן שהאדם מוכרח הוא לחכות לזמנים מתי תחול‬
‫עליו רוח היצירה‪ ,‬ואז יחדש‪ ,‬יתבונן‪ ,‬יהגה וישיר‪ ,‬זהו סימן‬
‫שלא הופעה עליו ה א ר ת נ ש מ ת ו ‪.‬‬
‫ה נ ש מ ה ה ר י ה י א ש ר ה ת מ י ד ‪ ,‬עז וחדוה‬
‫היא לבשה‪ ,‬נועם עליון הוא סובב אותה‪ .‬והאדם צריך‬
‫להתרומם עד לידי הגובה של פ ג י ש ת נ ש מ ת ו ‪ ,‬של הכרת‬
‫מצעדיה הרוחניים‪ ,‬משק כנפיה המלאים הוד קדשי קדשים‪,‬‬
‫ויהיה תמיד מוכן להקשיב סוד שיה קדשה‪ .‬אז ידע כי‬
‫לא ב ע ת ז ו ל ת עת‪ ,‬לא ב ז מ ן ז ו ל ת ז מ ן ‪,‬‬
‫הנשמה היא מחדשת חכמה והגיון‪ ,‬שירה ושיח קודש‪ ,‬אלא‬
‫ב כ ל עת ו ב כ ל שעה ה י א ש ו ט פ ת נ ה ר י נ ח ל י‬
‫דבש וחמאה‪.‬‬
‫ו ה נ ה ר ה ה ש ו ט פ ת ממנה הרי הם הם אוצרות קודש‪,‬‬
‫מעינות בינה וצפונות שכל טוב‪ .‬חדשים לבקרים רבה אמונתך‪.‬‬
‫ב ה ס ת כ ל ו ת פ נ י מ י ת ב ע מ ק י ה נ ש מ ה רואים‪,‬‬
‫ש ה כ ח ה פ ו ע ל ה ת ד י ר י של החיים האמתיים העליונים‬
‫א י ג ג ו פוסק מעבודתו אף לרגע‪ ,‬רצוא ושוב‪ ,‬כמראה הבזק‪,‬‬
‫עבודת שדפי הקודש היא עבודתו‪ ,‬שידה וזמרה תמיד הוא פוצח‪,‬‬
‫בגילת ודגן‪ ,‬מספד כבוד אל‪.‬‬
‫הגיון‬
‫חקודש‬
‫קעה‬
‫כשמתמעטת האמונה הכבירה בעוצם האני העצמי‪ ,‬של בעל‬
‫הנשמה העליונה‪ ,‬אז ילך קדורנית‪ ,‬והוא משתומם‪ .‬ועמו כל העולם‬
‫כולו זיוו מתמעט‪.‬‬
‫וכאשר ישוב בתשובה עליונה‪ .‬והוד האמונה בכחותיו‬
‫העליונים‪ ,‬המפעמים בו תמיד בלא הרף‪ ,‬אליו ישוב‪ ,‬אז‬
‫י ח י ה ר ו ח ו וי נ ה ר‪ ,‬וכל העולמים כולם‪ ,‬אשר לרגליו תוכו‪,‬‬
‫ועמו מתהלכים‪ ,‬ימלאו זיו ונהרה‪.‬‬
‫הקגגלדת הלירית‪.‬‬
‫ו‬
‫אין ל ה ת נ ג ד אל ה נ ש מ ה ה ע צ מ י ת ‪ ,‬ב ה ג ל ו ת ה ‪.‬‬
‫ו ה ת ג ל ו ת ה ת ד י ר י ת היא‪ ,‬גם בעת אשר עבי עננים‬
‫מכסים את בהיקות אורה‪ ,‬היא מאירה בכל גבורתה‪ ,‬והיא נושאת‬
‫את העולם ואת האדם למטרת אשרו‪ ,‬הנעלה מכל שם של מטרה‪.‬‬
‫הנשמה הוגה מבלי הגיון‪ ,‬פ ו ע ל ת מבלי מפעל‪,‬‬
‫עמה דק עמה הננו עולים באותן המעלות‪ ,‬שכל דחיפת חיי‬
‫המציאות במעמקי רזיו דוחפת אותנו אליהם‪ .‬אז תתענג על ד׳‪.‬‬
‫זהו סוד הצמאון‪ ,‬ורז הריווי‪.‬‬
‫קעו‬
‫הקודש‬
‫אורות‬
‫קשב החזון‪.‬‬
‫ז‬
‫מ ק ש י ב י ם את קול שיח ה ק ו ד ש מ מ ר ו מ י ם ‪,‬‬
‫קולטים את הרשמים המתגלים‪ ,‬ה מ ת נ ו צ צ י ם כ ב ר ק י ם ‪,‬‬
‫ממרומי הנשמה ושרשיה‪.‬‬
‫כל ח ז ו ן א ש ד יגלה‪ ,‬קול קורא הוא מ מ ר ו מ י ם ‪,‬‬
‫ממקור הדעת‪ ,‬מאוצר החיים אשר בנשמת חי העולמים‪ ,‬מתגלה‬
‫הוא לכל איש כפי טהרת עלייתו‪ ,‬כפי זיכוך עצמיותו‪ .‬כל מה‬
‫שהעונות המבדילים‪ ,‬בין האדם ליוצרו‪ ,‬יוצר כל‪ ,‬מוסרים הם‪,‬‬
‫ה ק ו ל ה ו ל ך הוא מ מ ק ו ר ה א ח ד ו ת ה ע ל י ו נ ה ביותר‬
‫התגלות אמת‪.‬‬
‫כשיצוריו של האדם כולם‪ ,‬הגשמיים עם הרוחגיים‪ ,‬מוכגים‬
‫ומטוהרים‪ ,‬וחשק הקודש של הרוממות האלהית בהדר כבודה‪,‬‬
‫עטויה במעטה המוסר השלם בכל מהלכי החיים כולם‪ ,‬הולך‬
‫ופורץ לו את דרכו‪ ,‬במדד‪ .‬זו סרים הם הקירות החוצצים‪,‬‬
‫ו א ו ד י ש ר ו ק ו ל י ש ר מגיע‪ ,‬ספוג אוצר חיים וחכמת אמת‪.‬‬
‫אזן שמעת ועין ראה ד׳ עשה גם שניהם‪.‬‬
‫הגיון‬
‫קעז‬
‫הקודש‬
‫הזיק הפנימי‪.‬‬
‫ח‬
‫ה פ נ י מ י ו ת ה ע צ מ ו ת י ת של ה נ ש מ ה ‪ ,‬ההוגה‪,‬‬
‫החיה את החיים הרוחניים האמתיים‪ ,‬היא צריכה חירות מוחלטה‬
‫פנימית‪ .‬וחירותה‪ ,‬שהיא חייה‪ ,‬באה לה מתוך מחשבתה המקורית‪,‬‬
‫שזהו ה ז י ק ה פ נ י מ י שלה‪ ,‬ה מ ת ל ב ה ו ה ו ל ך על י ד י‬
‫הלימוד והעיון‪ ,‬אבל הזיק העצמי הוא יסוד הרעיון והמחשבה‪.‬‬
‫ואם לא יותן ל ז י ק ה ע צ מ י מקום להופיע באורו‪ ,‬אז‬
‫כל מה שבא לו מן ה ח ו ץ לא י ו ע י ל ‪.‬‬
‫ה ז י ק מ ו כ ר ח ל ה ש ת מ ר בטהרתו‪ ,‬והמחשבה הפנימית‪,‬‬
‫בעומק האמת שלה‪ ,‬בגדלה ושיגובה‪ ,‬מוכרחת היא להתעורר‪.‬‬
‫מ פ נ י שום ת ל מ ו ד‬
‫לא י כ ב ה ז י ק ק ו ד ש זה‬
‫ושום עיון‪.‬‬
‫ה י ח ו ד ה פ נ י מ י של ה נ ש מ ה ב ת ו כ י ו ת ע צ מ ה‬
‫זהו הגודל העליון‪ ,‬של זרע האור האלהי‪ ,‬אור זרוע לצדיק‪,‬‬
‫אשר ממנו יציץ ופרח פדי עץ חיים‪.‬‬
‫אורות הקודש ‪12‬‬
‫קעח‬
‫הקודש‬
‫אורות‬
‫‪ tfgft‬היציךה הפנימית‪.‬‬
‫ט‬
‫היצירה ה ר ו ח נ י ת חפש י ת היא‪ ,‬אינה מתחשבת‬
‫עם שום השפעה חיצונית‪ ,‬היא יוצרת כפי הלך דוחה פנימה‪.‬‬
‫וכל מה שתתגבר בקרבה אמונתה בעצמה‪ ,‬כן ת ע ל ה‬
‫ל מ ר ו מ י האמת‪.‬‬
‫השקר‪ ,‬והרשעה האחוזה בו‪ ,‬אינם באים כי אם מהשפעה‬
‫חיצונה‪ ,‬שבאה על היצירה הרוחנית כספחת‪ ,‬המצוד‪ .‬אותה בכחה‬
‫להגות ולא רוחה‪ .‬כי הואיל הלך אחדי צו‪ ,‬צו זו עבודה זרה‪.‬‬
‫שעור פ!ח היצירה‪.‬‬
‫י‬
‫כל מה שמסתכל האדם יותר במעלתו הרוחנית‪ ,‬ככה ימצא‪.‬‬
‫שאינו צריך לציוריו שום הגבלה‪ ,‬אדרבא‪ ,‬י צ י י ר כח ה מ צ י י ר‬
‫כל מה ש י ש בכחו‪ .‬וגם אם כהנה וכהגה יצייר גודל ועז‪,‬‬
‫עדיין לא יגיע ל ש י ע ו ר טפה מן הים ממה שיש לגדל ולדומם‪.‬‬
‫וכמה אושר שימלא מ ה ס ת כ ל ו ת ו ה ח פ ש י ת‪ ,‬כששחוק‬
‫ה ד מ י ו ן ה ט ו ב ילוד‪ .‬אותה‪ ,‬עדיין לא יגיע לחלק אחד‬
‫מרבבות אין קץ של העדן האמתי‪ ,‬השרוי בכל היש‪ ,‬שכולו הוא‬
‫התגלות ש ע ש ו ע ע ל י ו ן ‪ ,‬ועדן צוד כל עולמי עד‪.‬‬
‫הגיון‬
‫הקודש‬
‫קעט‬
‫היצירה והלמוד‪.‬‬
‫יא‬
‫מי שיש לו נ ש מ ה ש ל י ו צ ר מוכרח להיות יוצר‬
‫רעיונות ומחשבות‪ ,‬אי אפשר לו להסגר ב ת ל מ ו ד ו השטחי‬
‫לבד‪ .‬כי שלהבת הנשמה עולה היא מאליה‪ ,‬ואי אפשר לעצור‬
‫אותה ממהלכה‪.‬‬
‫מ ר ח ב למחשבות׳ זאת היא ה ת ב י ע ה ה ת ד י ר י ת ‪,‬‬
‫שכל אדם הוגה תובע מעצמו‪.‬‬
‫ה ש ט ח י ‪ ,‬יש שיצמצם את המחשבה‬
‫הלמוד‬
‫יטשטש אותה בראשית הולדה‪ .‬וההתרגלות של הלמוד התדידי׳‬
‫ב ה ת מ ד ה ש ט ח י ת ‪ ,‬היא היא שמגברת את המחלה הזאת‬
‫של צרות המחשבה‪ .‬ובכל כח צריכים אנחנו להגאל ממנה‪,‬‬
‫כדי לפדות את נשמתנו מלחץ המצרים שלה‪ ,‬לפדות אותה ממצרים‪,‬‬
‫מבית עבדים‪.‬‬
‫הופעת האמת להלמוד‪.‬‬
‫יב‬
‫אין ה א מ ת מ ת ג ל ה ל א ד ם ק ט ע י ם ק ט ע י ם ‪,‬‬
‫אלא על ידי ה ו פ ע ה כ ל ל י ת בבת אחת‪.‬‬
‫וכל ט ו ר ח ה ל י מ ו ד ‪ ,‬של ה ק ט ע י ם ‪ ,‬הוא בא להכשיר‬
‫את האדם ל ה ו פ ע ה כ ל ל י ת זו‪.‬‬
‫קם‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫החדוש והנלמד‪.‬‬
‫יג‬
‫הבינה מדעתן׳ זאת ה י א ה נ ק ו ד ה ה ע ל י ו נ ה‬
‫שבהתעלות הרוחנית‪ .‬כל מה ש נ ל מ ד הרי הוא נקלט מבחוץ‪,‬‬
‫ונופל הוא בצביונו‪ ,‬לעומת ההגוי בקרב הנשמה פנימה‪ .‬כל הנלמד‬
‫אינו כי אם עצה עמוקה איך לדלות מתוך החבוי בלב‪,‬‬
‫במעמקי הנשמה‪ ,‬את המובן הפנימי‪ ,‬מהדעת‪.‬‬
‫ה ד ע ת ה ו ל ך הוא ו ז ו ר ם ‪ ,‬י ו צ ר הוא ו פ ו ע ל ‪.‬‬
‫ה מ ח ד ש ה ע ל י ו ן א י נ נ ו מחדש‪ ,‬כי אם מ ע ת י ק ‪,‬‬
‫מביא אורות חדשים חיים ממקום עליון מקורי‪ ,‬אל המקום שעוד‬
‫לא היו שם‪ ,‬ממקום לא ידעו עיט‪ ,‬ולא שזפתו עין איה‪,‬‬
‫אשר לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם‪.‬‬
‫ובהתגלות הגדולה האישית נוצרה האזן הנאמנה‪ ,‬הלב השומע‪,‬‬
‫א ש ר לא י א מ ר ד ב ר שלא שמע מפי ר ב ו ‪,‬‬
‫נביאי אמת וצדק‪ ,‬אשר דבר ד׳ בפיהם אמת‪.‬‬
‫יסוד החדוש‪.‬‬
‫יד‬
‫כל חידוש בתורה צריך שיהיה אידיאלי ביסודו‪,‬‬
‫מיוסד על עומק ה י ש ר ו ת בתוכנו המוסרי‪ ,‬על עומק הקודש‬
‫בתוכנו האמוני‪ ,‬על ע ו מ ק ה ה ג י ו ן בתוכנו השכלי‪ ,‬ורצוף‬
‫ברגש של ש י ר ה ו י ו פ י ‪ ,‬בתוכנו הצודתי‪.‬‬
‫הקודש‬
‫הגיון‬
‫קפא‬
‫שרש החדוש‪.‬‬
‫טו‬
‫תורה‪.‬‬
‫מ ת ח ד ש ב ח ד ו ש ה של‬
‫העולם‬
‫זהו פשוט‪ ,‬שחידוש‪ ,‬המתגלה לנו בצורה מוגבלת‪ ,‬הרי הוא בא‬
‫אלינו בתור תמצית מוקטנה מאד באין שיעור וערך כלל‪,‬‬
‫אחרי ש ה ג ל י ם ה ר ו ח נ י י ם ה ע צ ו מ י ם ש ט פ ו ו ע ב ר ו ‪,‬‬
‫נתגלגלו מעולם אל עולם‪ ,‬ונצטמצמו צמצום אחר צמצום‪,‬‬
‫עד שבאו והופעו לעינינו בצורה של איזה חידוש‪.‬‬
‫ו ה ח י ד ו ש ב ש ר ש ו לא חידוש של איזה בדק שכלי‬
‫פרטי הוא‪ ,‬אלא ח י ד ו ש של עולם‪ ,‬חידוש של שמים חדשים‪,‬‬
‫או חידוש של ארץ חדשה‪ ,‬הכל לפי הערך של הענין המחודש ותכונתו‪.‬‬
‫א ו ת ו ה ג ו ד ל ה מ ת פ ל ש ב נ ש מ ה ‪ ,‬שה ז ה ר ו ר י ת‬
‫שלו היא סותרת ומטשטשת את ההבלטה של האותיות‪ ,‬הוא גודל‬
‫הכולל בחביונו את כל הפרטים של ה א ו ר ו ת אשר לאותיות‪.‬‬
‫וכדי לגלות את האותיות ופרטיהן‪ ,‬צריכים להתפלל ולכוין‬
‫את הלב לאבינו שבשמים‪ ,‬הכל יכול וכללם יחד‪ ,‬הגדולות והקטנות‪,‬‬
‫המגביהי לשבת‪ ,‬המשפילי לראות בשמים ובארץ‪ .‬ומתוך האורה‬
‫העליונה של תפלת אמת‪ ,‬תפלת ישרים‪ ,‬יוצא אור גדול מתכוגת‬
‫הה ש ואה ה ע ל י ו נ ה ‪ ,‬ששם אין שום אור דוחה את חברו‪,‬‬
‫כי אם הכל מחזק ומאיר זה את זה‪ .‬וטל רצון זה מצמיח מתוך‬
‫הזוהר העליון עצמו את כל האותיות‪ ,‬עם נקודותיהן‪ ,‬ופרטי פרטיהן‪.‬‬
‫קפב‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫צמיחת המחשבות‪.‬‬
‫טז‬
‫כל ה מ ח ש ב ו ת ה ק ד ו ש ו ת ‪ ,‬ו ה ד ע ו ת ה נ ש ג ב ו ת ‪,‬‬
‫צ ו מ ח ו ת הן על ה מ ר ח ב של השדה א ש ר ב ר כ ו ד׳‪.‬‬
‫והגם עולים תמיד בכל עת ובכל שעה‪ ,‬בכל רגע ובכל חלקי הרגע‪,‬‬
‫צמחים חדשים ונפלאים‪ ,‬ציצים ופרחים‪ ,‬כמו שעולה תמיד‬
‫ההשפעה של החיים לעינינו‪ ,‬והשפעת הקיום בכלל‪ ,‬הכל משפע‬
‫השכל העליון והחיים המושפעים בו‪ ,‬המופעים על ידו‪.‬‬
‫וחכמי לב‪ ,‬משכילים מקוריים‪ ,‬מקבלים את המחשבות‬
‫ממקור הקודש‪ ,‬מעבדים אותן בעיבוד שכלי והרגשי‪ .‬ולפי מדת‬
‫הדבקות האלהית‪ ,‬השכלית וההוםעית‪ ,‬שלהם‪ ,‬ככה הם מתקרבים‬
‫יותר אל מקורם של הדברים‪ ,‬והם מאספים אליהם את התבואות הללו‪.‬‬
‫וכל חלק‪ ,‬שגוםף וגקבץ על ידי המשיגים‪ ,‬כבר נותן הוא מקום‬
‫לקליטתו של חלק אחר‪ ,‬יותר נשגב ויותר פועל‪ ,‬יותר מחיה‬
‫ויותר מעמיד את העז של קודש ד׳ בעולמים‪ .‬והם הס‬
‫מ ח צ ד י חקלא‪ ,‬אוספי תבואת השדה‪ ,‬אשר אוד ד׳ זרוע בו‪.‬‬
‫ולפי רוב הקציר‪ ,‬ככה תגדל ב ר כ ת ה צ מ י ח ה ‪,‬‬
‫כי הארץ נתן לבני אדם‪ ,‬לעבדה ולשמרה‪.‬‬
‫והענינים נעשים א נ ו ש י י ם כ ל ל י י ם בנשמת ישראל‪,‬‬
‫והם עם זה ד ב ק י ם ב ש ר ש ם ‪ ,‬מפני הדבקות הרעננה של‬
‫הנשמה הישראלית בשרשה‪.‬‬
‫ויש דרגת השביעית‪ ,‬שאין הדברים נתקים ממקודם כלל‪,‬‬
‫להיות אצורים באוצר היחיד‪ ,‬אלא הכל נקלט בקליטה כללית של‬
‫הגיון‬
‫הקודש‬
‫קפג‬
‫כלל האומה‪ ,‬כללות ישראל‪ ,‬וכללית הנשמה הכוללת‪ ,‬נשמתו של‬
‫אדם הראשון‪ ,‬שכוללת בה גם נפש הבהמה‪ ,‬אדם ובהמה תושיע ד‪/‬‬
‫והיתד• שבת הארץ לכם לאכלה‪ ,‬לך ולעבדך ולאמתך‪ ,‬ולשכירך‬
‫ולתושבך הגרים עמך‪ ,‬ולבהמתך ולחיה אשר בארצך‪ ,‬תהיה כל‬
‫תבואתה לאכל‪.‬‬
‫הכרת ערך ה?עמה‪.‬‬
‫יז‬
‫לא ת ו כ ל להכחיש עצמת מעלתה ואודה‪,‬‬
‫ה נ ש מ ה ה מ א י ר ה ת מ י ד ‪ ,‬המלאה תמיד שלהבת אש קודש‪,‬‬
‫וצמאון אלהי עליון‪ ,‬הספוגה כולה תמיד בנחלי עדנים של‬
‫קודש קדשים‪ ,‬השרויה תמיד בתוך ספירה של שירת זמרת‬
‫נגינת נועם קודש‪ ,‬הצמאה ומתענגת יחד‪ .‬ענוגה עדיגה זו‪,‬‬
‫י ו ד ע ת היא את ערכה‪ ,‬שומרת ומגיגה היא בגאון ע נ ו ה‬
‫על כבודה ויקרת תפארתה‪.‬‬
‫וכללות ה כ ר ת ע ד ך זו‪ ,‬כשם שהיא מתבלטת באותם‬
‫היחידים‪ ,‬סגולת הדורות‪ ,‬ב די ח י ד מ ל כ א ע י לא ה‪ ,‬כך היא‬
‫מתבלטת תמיד ב נ ש מ ת ה ה כ ל ל י ת של כ נ ס ת י ש ר א ל ‪,‬‬
‫המלאה תמיד גיל קודש‪ ,‬ושבעת תענוג ידידות אהבה‪.‬‬
‫צרור המר דודי לי בין שדי ילין‪ ,‬אני לדודי ועלי תשוקתו‪.‬‬
‫קפד‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫התגלות הנשמה‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫—‬
‫—‬
‫‪.‬‬
‫•ך‬
‫‪T‬‬
‫יח‬
‫ו א פ ש ר ה ד ב ר ל ה ר ג י ש את ת נ ו ע ו ת ה נ ש מ ה ‪,‬‬
‫שבתהום תעלומתה‪ ,‬את קשורה אל אותם העולמות הנשגבים‪,‬‬
‫שמהם היא יונקת את סוד חייה‪ ,‬את זיוה והדרה‪.‬‬
‫ו כ ל מה ש ה א ד ם מ ת ק ד ש י ו ת ר ‪ ,‬כל מה‬
‫שמתרחק מן החטא‪ ,‬והוא נוטה אל הקדושה ואל האצילות‪,‬‬
‫ה נ ש מ ה י ו ת ר מ ת ג ל ה עליו‪ ,‬ואורה שופע בכל קרביו‪,‬‬
‫והוא נתבע מכל עצמיותו להתיחד יותר ויותר במקור חייו‪.‬‬
‫הגויה‪ ,‬וכל נטיותיה‪ ,‬הולכת היא ומתקדשת‪ ,‬נוטה היא אל‬
‫היסוד הנשמתי‪ .‬חושיה מתחדדים‪ ,‬ועם זה מתעלים‪ ,‬מתקדשים‪,‬‬
‫ומתעדנים‪ .‬הריח‪ ,‬ההקשבה‪ ,‬הראיה‪ ,‬הכל מתעלה‪ ,‬הכל מתבהר‪.‬‬
‫ש ו א ב ת א ו ר ה מ מ ק ו ר י מ ר ו מ י ה‪,‬‬
‫הנשמה‬
‫ומהמאור המקורי הזה היא משפעת אל הנפש החיה‪ ,‬אל כחות הגוף‬
‫הרוחניים והגשמיים‪ .‬הגבורה מתגדלת‪ ,‬הבטחון‪ ,‬אומץ הלב‪,‬‬
‫ושקט הרוח‪ ,‬הולך הוא ומתפשט‪ .‬ו ה ת ש ו ק ה ל ג ד ו ל ו ת ‪,‬‬
‫של תום ויושר‪ ,‬של חיים ואור‪ ,‬של דעת ויפעה‪ ,‬הולכת ומתגדלת‪.‬‬
‫ו ה א ד ם ה ו ל ך ו מ נ צ ח את החיים נצחון אחר נצחון‪.‬‬
‫הקנאה‪ ,‬התאוה‪ ,‬הכבוד וההון‪ ,‬היקרים כל כך אצל רוב בני האדם‪,‬‬
‫נעשים בעיניו בזויים וזלים‪ .‬ורוחו שוקק אל הטוהר‪,‬‬
‫אל הטוב המוחלט‪ ,‬אל האמת המזהרת‪ ,‬אל הנצח בכל מלא הודו‪,‬‬
‫אל אור ד‪ /‬אל אלהי עולם‪.‬‬
‫הקודש‬
‫הגיון‬
‫קפה‬
‫כבוד הנשמה‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫יט‬
‫ו כ ש ה נ ש מ ה מתגלה‪ ,‬בגאון עוזה‪ ,‬בהדרה וכבודה‪,‬‬
‫מלאה היא את כל היש‪ ,‬הכל בה חקוק‪ ,‬חרות בכתב קודש לאלהים‪,‬‬
‫קרני אורה כל מלאו‪ ,‬והופעות מלאות עוז‪ ,‬שלות ענג‪ ,‬וחדות‬
‫עולמים‪ ,‬אלה על אלה משתפכים‪ ,‬אלה על אלה מתעלים‪.‬‬
‫ובגויה היא לא סגורה‪ ,‬רק אחוזה‪ ,‬בקצה שרוך נעליה‪,‬‬
‫כצפור שטה ב ר ח ב י שחקיכ קשורה בחוט משי דק‪,‬‬
‫ארוך לאין קץ‪ ,‬אשר לא יעצור מאומה את מעופה‪ ,‬רק אם‬
‫תגביה אבר‪ ,‬הגבה למעלה מאד מאד‪ ,‬יזכירנה לבלי גתק את‬
‫חוט המשי הדק‪ ,‬יקר הערך‪ ,‬המענב אותה אל מרכז אוצר חושיה‬
‫ורגשי גוייתה‪ ,‬מתוך זהירות של עדנה רוממה‪ ,‬מלאת הוד קודש‪,‬‬
‫רצופת עגוה ושירת חסד ורחמים‪ ,‬אהבה וכבוד‪.‬‬
‫ד מ ו ת ד י ו ק נ ו של הלל ה ז ק ן ‪ ,‬הנפש התמה‪,‬‬
‫המלאה חכמה ומחשבה רחבה‪ ,‬העמוסה ענוה ורוחב לב‪ ,‬החשה את‬
‫חובת הכבוד לעצמה ולגופה‪ ,‬וזיקוק החמלה אל עצמיותה‪,‬‬
‫באותה העדינות של צדקה ורחמים על כל דורש עזרה‪.‬‬
‫ומה א י ק ו נ י ן הללו ש מ ע מ י ד י ן אותן בבתי ט י א ט ר א ו ת‬
‫ו ב ב ת י ק ר ק ס א ו ת ה מ מ ו נ ה ע ל י ה ן מ ו ר ק ן ושוטפן‪,‬‬
‫א נ ו ש נ ב ר א נ ו ב צ ל ם ו ב ד מ ו ת על אחת כמה וכמה‪.‬‬
‫נ י ז י ל ו נ ג מ ו ל חסד עם הדין אכסנאי‪ ,‬דא נפשא דגבן‪,‬‬
‫גמל נפשו איש חסד‪.‬‬
‫קפו‬
‫הקודש‬
‫אורות‬
‫ברקי המחשבה‪.‬‬
‫כ‬
‫ת י כ ף כ ש נ כ נ ס ה מחשבה אלהית רוממה בנשמה‪,‬‬
‫הרי היא מתגבלת מדי עמדה במרכז החיים המעורבים‬
‫בהגבלות גופניות‪ ,‬ו ה י א ח ו ז ר ת ל ע ו ף ל מ ק ו ר ה ‪.‬‬
‫טרם נתגשמה יותר מדאי‪ ,‬ו ב ר ק חדש בא במקומה‪,‬‬
‫וגם הוא ממהר לעלות‪ ,‬מיראתו מפני האש ה ש ח ו ר ה ‪ ,‬הקודחת‬
‫החמרנית‪ ,‬ו פ ו ר ח ו ע ו ל ה גם הוא‪ ,‬וחוזר חלילה‪.‬‬
‫וזאת היתה מעלת למודו של י ו נ ת ן בן ע ו ז י א ל ‪,‬‬
‫שטרם הספיקה המחשבה להתגשם מנגיעת החומר‪ ,‬נ ת ד ק ד ק ה‬
‫ונתאצלה מהופעת האוד העליון של הנשמה‪ ,‬שנתעדגה הרבה‬
‫על ידי רוח הקודש של למודו‪ .‬ומתוך כך אמרו עליו‪ ,‬ש ב ש ע ה‬
‫ש י ו ש ב ו ע ו ס ק ב ת ו ר ה כל עוף ש פ ו ר ח ע ל י ו‬
‫מיד נשרף‪.‬‬
‫הגיון‬
‫הקודש‬
‫קפז‬
‫זהר הנשמה‪.‬‬
‫־־‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫כא‬
‫ה ע ל י ו נ ה של ה נ ש מ ה הוא הנחמד‬
‫הזהרח״ית‬
‫מכל ה ח י י ם ‪.‬‬
‫אף על פי שאין אנו מבינים כלל את ה ש י ח ות ה נ ו ב ע ו ת‬
‫ב ת ו כ י ו ת הנשמה מאוד ה ז ה ד ו ר י ת ‪ ,‬אף על פי שאי אפשר‬
‫לשום כל סדר ומשטר בההגיונות הללו‪ ,‬המבקעים ויוצאים‬
‫כ א ו ר ה י ו צ א מ ב י ן ה ח ר ס י ם ‪ ,‬בכל זאת הנפש מתמלאת‬
‫שובע ונדיבות רוח פנימית דוקא מאלה ה ב ר ק י ם ה ח ו ל פ י ם‬
‫ועוברים כל כך מהד‪ ,‬עד שאי אפשר כלל לעמוד על אופים‪.‬‬
‫כי בהם מתגלה רז חיים עליונים‪ ,‬שכל העמל השכלי‪ ,‬כל סדרי‬
‫עבודה‪ ,‬חוקים ומשפטים‪ ,‬דיגים והלכות‪ ,‬עמקי הגיון‪ ,‬והדרכות‬
‫הגיוניות‪ ,‬דק מצל צלם של זיו ה ב ר ק י ם ה ג ד ו ל י ם הללו‬
‫ישאבו את רוח חייהם‪.‬‬
‫קפח‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫הברקות והפסקות‪.‬‬
‫כב‬
‫נפסקת היא הופעתו ה ר ו ח נ י ת‬
‫לפעמים‬
‫של ה א ד ם על ידי מה שהוא חפץ בהשגה נמשכת כנחל‪,‬‬
‫שאין לה הפסק‪ ,‬ואינו שם אל לבו‪ ,‬שאין טבע השגתנו את‬
‫המחשבות העליונות והצורות הרוחניות כי אם בהשגה מופסקת‪,‬‬
‫שהיא הולכת ב צ ו ר ה של ב ר ק י ם ‪ .‬וכל ההבדלים שבין‬
‫השגה להשגה תלויה היא ב א י כ ו ת הברקים‪ ,‬ובקרבתם זה לזה‪,‬‬
‫עד שאפילו הצורה הנמשכת בציור אינה גם כן כי אם המשכה‬
‫של ב ר ק י ם ת כ ו פ י ם ‪ ,‬ש א י ן ה פ ס ק ת ם מ ו ר ג ש ת ‪.‬‬
‫וזה נוהג בכל השגותיהם של בני אדם‪ ,‬אפילו העליוגה שבעליונות‪.‬‬
‫ואין החשק התדירי של הופעה דבוקה נמצאת בנו‪ ,‬כי אם‬
‫מצד הצפיה של העתיד הגדול של עולם הבא‪ ,‬שאז נאמר‬
‫ירוין מדשן ביתך‪ ,‬ונחל עדגיך תשקם‪.‬‬
‫וכל אלה המאורעות‪ ,‬של התשוקות העליונות ומדותיהן‬
‫והה ב ר ק ו ת ו ה פ ס ק ו ת י ה ן ‪ ,‬נוהגים הם בכל מין הופעה‬
‫והשגה‪ ,‬יצירה וחדוש‪ ,‬לפי ערכה‪ ,‬מן הבריאה היותר עליונה‪,‬‬
‫והנבואה היותר בהירה‪ ,‬עד היצור הקטן‪ ,‬והחידוש היותר רגיל‪.‬‬
‫אף על פי שהם רחוקים זה מזה יותר ממרחק שמים וארץ‪,‬‬
‫ויותר ממרחק מזרח ממערב‪ ,‬מכל מקום החלוקים שביניהם יש‬
‫להם דוגמא‪ ,‬שמהקטן נוכל ללמד על הגדול‪ ,‬והשעור המועט‬
‫מודד את המרובה‪.‬‬
‫הגיון‬
‫קפט‬
‫הקודש‬
‫הזרמים ממעל ומתחת להברה‪.‬‬
‫־‬
‫‪T :‬‬
‫‪.‬‬
‫_‬
‫_‬
‫‪.‬‬
‫_‬
‫־‬
‫‪-‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫כג‬
‫מוטלים אנחנו בין ש נ י ה ז ר מ י ם ה ג ד ו ל י ם ‪,‬‬
‫כל הררי האור והאש הרוחניים ש ל מ ע ל ה מן ה ה כ ר ה‬
‫סובבים אותנו‪ ,‬מזדעזעים הם תמיד‪ ,‬וגורמים ז ע ז ו ע י ם נשמתיים‬
‫גדולים בקרבנו‪ .‬ואותם התהומות העמוקים שלמטה מן ההכרה‬
‫הם תמיד גם כן שואגים‪ ,‬הומים ושוטפים‪ ,‬ומשבריהם וגליהם‬
‫פוגעים בנו‪ ,‬ואנו מתרעדים ומשתטפים עמם‪ .‬וכל התנועות הגדולות‬
‫הללו אינן פוסקות‪ ,‬פועלות הן תמיד‪ ,‬בהמיה רבה‪ ,‬ברתיחה אדירה‪,‬‬
‫בגאות חיים עזיזים‪.‬‬
‫אנו צריכים תמיד להכשיר את כלי קיבולנו‪ ,‬את כל‬
‫צ נ ו ר ו ת החיים הקבועים בנו‪ ,‬שיהיו מוכשרים לקבל את הטוב‪,‬‬
‫הנאה‪ ,‬הישר‪ ,‬הטהור‪ ,‬הקדוש והמאיד‪ ,‬שנוזל מ ש נ י ה ז ר מ י ם‬
‫האלה יחד‪ .‬וכשאנו מתבשרים לזה‪ ,‬יוזלו עלינו מ מ ע ל ו מ ת ח ת‬
‫דק שטפי טוהר‪ ,‬חסד גבורה ותפארת‪ ,‬ו מ י ם ע ל י ו נ י ם‬
‫ומים ת ח ת ו ג י ם ישקו‪ ,‬ותהום אל תהום קורא בחיל‪.‬‬
‫ואנו יכולים להיות עשויים בעז‪ ,‬עד כדי להיות ה צ נ ו ד ו ת‬
‫המחברים את המרומים והתהומות‪ ,‬להעלות את האורה התהומית‬
‫למרומי הרום‪ ,‬ולהוריד קוי אורה אדירים למעמקי תחומים‪,‬‬
‫להאיר שם בשטף אוד וחיים‪ ,‬וחיי עולם וחיי קודש יאצרו‬
‫ויחסנו שם להיות לברכת עולמים‪.‬‬
‫קצ‬
‫אורות‬
‫חקודש‬
‫פגישת הזרמים‪.‬‬
‫‪- ..‬‬
‫‪. .‬‬‫‪T‬‬
‫כד‬
‫לפעמים עושה ה י א ר ו ח ה ק ו ד ש פ ע ו ל ת ה‬
‫ח ר י ש י ת בתוך הגוף והנפש‪ ,‬מקשרת היא את כל העמקים‬
‫החבויים בהם אל כל המדומים שממעל להם‪ .‬ובזה האדם מתעלה‪,‬‬
‫מתקדש‪ ,‬ומתרומם אל המרומים כולם‪ ,‬חש הוא בםגימיותו את כל‬
‫פ ג י ש ה הבאה ממעל‪ ,‬כי כמוה מפנימיותו מעומק הוייתו‬
‫ת ה ו מ ו ת ז ו ר מ י ם ועולים‪ ,‬ה א ם פ ק ל ר י א ו ת פ ו ג ש ו ת‬
‫זו בזו‪ ,‬ומראות זו בזו את הוד התגלויותיהן‪.‬‬
‫וכל תוכן קדוש ומרום מתערה ומשתרש בעמקי מקורו‪,‬‬
‫כל נטיה טובה‪ ,‬כל מדה טובה‪ ,‬כל עבודה‪ ,‬כל קדושה‪ ,‬כל מצוה‬
‫וכל יושר‪ ,‬מודגש הוא שפגע בנו מעולם חזק ונערץ‪ ,‬מעולם עתיק‬
‫וחדש‪ ,‬מעולם דחוק וקרוב זורם הוא‪ ,‬מנשמת אבות‪ ,‬משלשלת‬
‫דוד דודים‪ ,‬ונחמד ואהוב וחביב הוא‪ ,‬מלא חיים וזיו תפארה הוא‪.‬‬
‫ה ד ב ו ר החי נושק א ו ת נ ו במלא אהבה‪,‬‬
‫ו א נ ו נ ו ש ק י ם א ו ת ו בחבה מ ל א ה ‪ ,‬אני לדודי ודודי לי‪.‬‬
‫הגיון‬
‫הקודש‬
‫קצא‬
‫?זאיפת הוןנועה והמנוחה‪.‬‬
‫כה‬
‫ש ו א פ ת היא הנשמה מצד אחד אל המנוחה‪ ,‬אל השלוה‬
‫הפנימית‪ ,‬משקפת היא צלם אידיאלה הנכסף בתבנית כל העולמים‪,‬‬
‫ומצד אחר היא שואפת אל ה ח י י ם ‪ ,‬אל החיים הגמודים‪,‬‬
‫שבהם יש ת נ ו ע ה ‪ ,‬קול‪ ,‬תשואות חן‪ ,‬שירה אדירה‪ ,‬וזמרת אל‪.‬‬
‫מכירה היא על כן את העולם בסוד יצירתו‪ ,‬רואה את‬
‫מ ק ו ד ה מ נ ו ח ה ב מ ק ו ר ה פ ע ו ל ה ‪ ,‬את החיים והשלום‬
‫בחוברת‪ .‬והחיים והשלום יחדו ממקור האמת יצאו‪.‬‬
‫ה י צ י ר ה מתבארת מיסוד ה ע ק ו ד ‪ ,‬המילוי ההרמוני‪,‬‬
‫הכל בכלי אחד‪ ,‬ויוצאת בסוד הניקוד‪ ,‬הנקודים‪ ,‬העולמים והבריות‬
‫לאין תכלית‪ ,‬הכחות בפידודם‪ ,‬ובהתגברותם‪ ,‬האינדיוידואליות‬
‫המתאדרת‪ ,‬והרוממות של החיים‪ ,‬בכל שאונם הנחמד‪ ,‬אל השלום‪.‬‬
‫בהכרה‪ ,‬כי הפירוד‪ ,‬החיים שהשאון והניגוד הוא מקור שבעם‪,‬‬
‫הרי הוא מביא את המות ואת הכליון‪ ,‬את הרשעה ואת השקר‪,‬‬
‫נלקחת תמצית השאון‪ ,‬נעימת התנועה‪ ,‬עליות ההתחדשות‪,‬‬
‫ובאה לעולם נעלה ומרומם‪ ,‬שסגולת ה נ ק ו ד י ם מוארים בו‪,‬‬
‫ביושר הברודים‪ ,‬הקוים המסודרים‪ ,‬בשאיפת העקידה העליונה‪,‬‬
‫העומדת בשיא גבהה‪.‬‬
‫קצב‬
‫הקודש‬
‫אורות‬
‫‪$‬ךלת חסרון הזנוחה‪.‬‬
‫כו‬
‫שאין מעלתם פוסקת‬
‫המשיגים הגדולים‪,‬‬
‫מלהיות צומחת תמיד בצמיחות חדשות‪ ,‬אינם מוצאים בעצמם מרגע‪,‬‬
‫ת ל מ י ד י ח כ מ י ם א י ן להם מ נ ו ח ה ‪ .‬וטרם שיעמדו על‬
‫התוכן של ה ע ד ר מ נ ו ח ה זו‪ ,‬הרי הם מצטערים עליה‪,‬‬
‫והם מלאים יגון פנימי‪ ,‬ו א י ח פ ץ מודגש תמיד בקרבם‪,‬‬
‫המונע אותם משמחת לב‪.‬‬
‫אבל כאשר יתבררו להם יותר תוכני המהות העליונה שלהם‪,‬‬
‫ידעו להבדיל בין ח ס ר ו ן ה מ נ ו ח ה שלהם‪ ,‬שבא מתוך‬
‫ג ד ו ל ה נ ש מ ת י ת ‪ ,‬הבלתי פוסקת‪ ,‬מתוך ריכוש של קניני דוח‬
‫כבירים חדשים בכל עת ורגע‪ ,‬ובין ה ע ד ר מ נ ו ח ה הבא‬
‫מתוך מהומה של רשעות ושל בעדות‪ .‬ואז ידעו לשמח בחלקם‪,‬‬
‫ולהחזיק במעוזם‪ ,‬ולעמוד תמיד על עמדם בעבודת הרוח‬
‫התדירה‪ ,‬המחדשת להם בכל עת את י ד י ד ו ת נ ו ע מ י ה‪.‬‬
‫כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו המזכירים את ד‪ /‬אל דמי לכם‪.‬‬
‫הגיון‬
‫קצג‬
‫הקודש‬
‫חבלי יצירה‪.‬‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫י •‬
‫‪T‬‬
‫כז‬
‫החפשית דוקא היא היוצרת‪.‬‬
‫הנשמה‬
‫הרוח‪ ,‬ה מ ו פ ע ה ו פ ע ה קשור י ת עם אותו הגרעין הגופני‪,‬‬
‫שאור החיים מתגלה בו‪ ,‬עושה הוא בלא הרף את פעולתו‪,‬‬
‫פעולת הגידול‪ ,‬והמתיחה‪ .‬מתמתח הוא הגוף‪ ,‬מתרקע הוא‪ ,‬על פי‬
‫אותה התכונה והצביון‪ ,‬שהצורה האידיאלית שברוח טובעת את‬
‫חותמה עליו‪ .‬ומה שנעשה בכל צמח‪ ,‬וכל חי‪ ,‬נעשה בכל עולמים‪,‬‬
‫בפרטיהם ובכלליהם‪.‬‬
‫נושאים אנו עין‪ ,‬ומביטים ברום עולם‪ ,‬בגאון גלי ים החיים‪,‬‬
‫הקוראים לעולמי עד‪ .‬אתיו והיו‪ .‬וחכמת אלהים חיים‪ ,‬וגבורתו‪,‬‬
‫מקסמת אותנו בהמון פליאותיה‪ ,‬ונפשנו כלה אל הדר יפיה‪.‬‬
‫וחשים אנו‪ ,‬שכולנו אנו בכל מהותנו‪ ,‬בכל הכרתנו והפצנו‪,‬‬
‫בכל עומק חיותנו‪ ,‬הננו כולנו שפועי מקור החיים‪ ,‬המתמיד‬
‫בחסדו וגבורתו‪.‬‬
‫ואם מגדולתה של הנשמה‪ ,‬יש אשר מדוה הגוף ירבה‪,‬‬
‫כי ברב חכמה דב כעם‪ ,‬ויוסיף דעת יוסיף מכאוב‪ ,‬לא גקוץ‬
‫באור הדעת‪ ,‬כי אם נרבה את שלהבתו‪ .‬יודעים אנו‪ ,‬שאלה‬
‫היםורים ח ב ל י י צ י ר ה הם‪.‬‬
‫אורות הקודש ‪13‬‬
‫קצד‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫הגויה ורוחה‪ ,‬כל כליה וכחותיה‪ ,‬מתאמצים הם ל ה ת א ר ך‬
‫עד כדי גדולתה של הנשמה‪ ,‬להתנשא עד דום שאיפותיה‪,‬‬
‫לעשות רצונם כרצונה‪ ,‬למען יתאים הכל‪ ,‬ואור החיים בכל שלל‬
‫שלמותו יאיר ויובלט‪ ,‬ברב גוגה והוד‪.‬‬
‫רגע באפו‪ .‬אלה מכאובי הגוף‪ ,‬ויסודי הרוח‪ ,‬כלא המה‪,‬‬
‫מוסיפים הם עוד נועם‪ ,‬וידידות מםירתית‪ ,‬אל האור העליון‪,‬‬
‫אל הזיו האלהי‪ ,‬יוצר כל‪ ,‬אשר כל מדה משתכרת מפני המון‬
‫משא גדלו‪ ,‬אבל ש ב ר אל ש ב ר י ח ד ו י ד ו ב ק ו ‪ ,‬ועולמים‬
‫משוכללים בהדר יצירתם יופעו‪ .‬וקרא זה אל זה ואמר קדוש‪,‬‬
‫מקלות מים רבים אדירים משברי ים‪ ,‬אדיר במרום ד‪­/‬‬
‫ואם כבדי פה אנו‪ ,‬אם דלל מאד אוצר ביטויינו‪ ,‬לעומת‬
‫העושר הגדול‪ ,‬של עוגג הטוב‪ ,‬של מקוד כל קדושת השמות כולם‪,‬‬
‫מתענגים אנו על ד‪ /‬על ד׳ ודאי‪ ,‬הלא יפרוץ הרוח את מסילתי‪.‬‬
‫אז ידלג כאיל פסח ותרן לשון אלם‪ ,‬ולבב נמהרים יבין לדעת‪,‬‬
‫ולשון עלגים תמהר לדבר צחות‪.‬‬
‫יה צ ם יה ה ע ת י ד ה ‪ ,‬שהיא כל כך מושכלת ובטוחה‪,‬‬
‫כל כך מאימנה יחיה‪ ,‬תחייני בקרני תפארת איריתיה‪ ,‬גם טרם‬
‫הגלותה בכל הדרה‪ .‬כי אם שם אדיר ד׳ לנו‪ ,‬מקום נהדים יאדים‬
‫רחבי ידים‪ ,‬בל תלך בו אגי שיט‪ ,‬וצי אדיר לא יעברגו‪.‬‬
‫הגיון‬
‫הקודש‬
‫קצה‬
‫צער היצירה‪.‬‬
‫־‬
‫־‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫כח‬
‫צ ע ר היצירה הטהורה הוא מעין צעד הנבואה‪,‬‬
‫המתוארת ביהוד בנביאים האחרונים ובחזיונות דניאל ביותר‪.‬‬
‫המדרגות שבבהירות החיים שבהשגה היותר עליונה באות‬
‫במהירות‪ ,‬שוטפות על דשת ה ע י ן ה ר ו ח נ י ת ש ב נ ש מ ה ‪,‬‬
‫והיא לא הוכנה די סיפוקה כדי לקבלן‪.‬‬
‫גילויי ההויה עולים ממעמקים‪ ,‬מהחיים העדפליים שבבשר‪,‬‬
‫הולכים ומתבהרים‪ ,‬ובכל זאת לוקחים עמם את צללי האפלה‪,‬‬
‫ואת ריח הבורסקי הגופני‪ .‬ל ע ו מ ת ם י ו ר ד י ם ג י ל ו י י חיים‪,‬‬
‫מספירת הנשמה היותר עליוגה‪ ,‬הולכים ומתגלמים‪ ,‬הולכים‬
‫ומצטמצמים‪ ,‬עד שהם פ ו ג ש י ם זה בזה‪ ,‬ורזי עולם‪,‬‬
‫ויצירות גדולות עדך‪ ,‬מתהוים ונולדים‪ .‬לפי דוב העז‪ ,‬לפי גודל‬
‫החיים‪ ,‬שבבשר מעבר מזה‪ ,‬וברוח הנשמה מעבד מזה‪ ,‬ככה מצטיינות‬
‫היצירות בגבורתן‪ ,‬ביפין‪ ,‬בפעולתן על החיים‪ ,‬בקיומן ובנצחיותן‪.‬‬
‫ה ר צ ו ן והשכל‪ ,‬כשהם ע ד י י ן בחטיבה אחת‪,‬‬
‫בחביון הגשמה‪ ,‬ממעל‪ ,‬ולעומתם במעמקי רגשות הבשר מתחת‪,‬‬
‫יש לכל אחת מהן סדר עולם מיוחד‪ ,‬נשמה פרצופית מיוחדת‪,‬‬
‫שעמדתה מותנה היא ב ר צ ו ן ש ב ש כ ל ו ב ש כ ל ש ב ר צ ו ן ‪,‬‬
‫ביסוד ההויה המהותית‪ ,‬שיש בה זה וזה‪ ,‬והם למעלה ברום‪,‬‬
‫ולמטה בעומק‪ ,‬מזה ומזה‪.‬‬
‫קצו‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫סדר העולם‪ .‬עולמה של חטיבה זו‪ .‬הוא של החיים עצמם‪.‬‬
‫כשסדר עולם זה צריך להתפרק‪ ,‬להתפוצץ ולהשתנות‪ ,‬בשביל‬
‫הופעת היצירה הטהורה‪ ,‬יש בזה י ס ו ר י ם של חורבן עולמות‪.‬‬
‫אלה חיסורים רק לבעלי נשמה מתגלים הם‪ .‬כצעד ילדים‬
‫על אבדן שעשועים קטנים נחשבים הם כל יסודי העולם הרגילים‪,‬‬
‫לגבי י ס ו ד י ה י צ י ר ה של ח ו ר ב ן ע ו ל מ ו ת ‪ .‬אלמלא‬
‫יש כאן אור חסד מקיף‪ ,‬שתכף לחורבן עולמים‪ ,‬בא אוד של‬
‫הוית עולמים‪ ,‬וההויה היא בודאי יותר חשובה מן החורבן‪,‬‬
‫ויותר רוממה מן כל היש שנחרב‪ ,‬וההויה מגחמת את האבל‬
‫של החורבן‪ ,‬וההויה משיבה את כל האבדות של החורבן‪ ,‬וההויה‬
‫מחיה את כל המת שבחורבן‪ ,‬לולא חסד גדול זה‪ ,‬לולא רחמים‬
‫רבים הללו‪ ,‬לא היה אפשר לעמוד בפני יםורי החורבן של העולמים‬
‫שבצעד היצירה‪.‬‬
‫ה י ו צ ר י ם ה ש ט ח י י ם חפצים ביצירה מתוך שובע‪,‬‬
‫מתוך קלות ראש‪ ,‬מתוך אכילה ושתיה וטיול‪ ,‬חושבים את‬
‫ה צ ע ר ואת המרירות‪ ,‬ששם גנוז כתר המלוכה הרוחנית‪,‬‬
‫למין זעה המיוחדת לאמנים נכשלים‪ .‬אבל זוהי טעות מדה‪,‬‬
‫אף חכמתי עמדה לי‪ ,‬חכמה ש ל מ ד ת י ב א ף ע מ ד ה לי‪.‬‬
‫הגיון‬
‫הקודש‬
‫קצז‬
‫מצער לענג‪.‬‬
‫כט‬
‫גדולים הם י ס ו ד י ה י צ י ר ה ‪ ,‬הנתקת האדם מהעולם‬
‫העכור‪ ,‬שכחות החיים החומריים כולם כל כך מושרשים בו‪,‬‬
‫אל עולם האצילות והטוהר‪ ,‬ששם הנשמה האנושית היא‬
‫אזרחית ופועלת בחופש כחותיה‪ .‬אמגם כמה גדול הוא גם כן‬
‫ע ו ג ג ה י צ י ר ה ‪ ,‬בזה שהנשמה מוצאת היא את מגוחתה‪,‬‬
‫את תעופת חייה העצמיים‪.‬‬
‫ו צ ר י ך כל י ו צ ר לחשוב חשבוגו של עולם זה‪,‬‬
‫שלא יקוץ ב י ס ו ד י ה א ה ב ה של ה י צ י ר ה ‪ ,‬כי רק על ידם‬
‫יזכה לאותם הענוגים העליונים המופלאים שלה‪ ,‬ולא ידאב רוחו‬
‫בקרבו גם אם רבו יסוריו היצירתיים‪ ,‬שלפי מדתם יגדלו‬
‫העוגג והברכה‪.‬‬
‫ולעולם אל יבקש את התעגוגים העדינים לבדם בלא יםודיהם‪,‬‬
‫כי אז הם אובדים את עדינות ערכם‪ ,‬ואין האור החי מתגלה מהוד‬
‫של מעלה‪ ,‬כי אם דוקא על ידי אותו המירוק של ההסכמה הנפשית‪,‬‬
‫ל ש מ ח ב י ס ו ר י ם שהם הם מ ק ו ר י ה ע י ד ו נ י ם ‪.‬‬
‫קצח‬
‫הקודש‬
‫אורות‬
‫מצער לעלן‪.‬‬
‫ל‬
‫ה מ ח ש ב ה ׳ ו ה י צ י ר ה ה ר ו ח נ י ת בכלל‪ ,‬צריבה היא‬
‫ל ר ו ח א ה ב ה עם חוש של ע ו נ ג א צ י ל י ‪ .‬אבל ההתגשמות‬
‫המעשית של החיים הרוחניים‪ ,‬זוהי הקדושה שבחיים‪,‬‬
‫צריכה היא לגבורה‪.‬‬
‫ודוח ה ג ב ו ר ה ה נ ו ע ד להפראת ה י צ י ר ה העליונה‪,‬‬
‫עד כדי הוצאת תולדות מעשיות‪ ,‬גושבת היא מתוך העז העליון‬
‫בחסד הגנוז‪ ,‬ששם שרוי ה ע ד ן של ה ע ו ג ג ה א צ י ל י ‪,‬‬
‫רוחב הדעת ושלות המחשבה‪ ,‬השוטפת מתוך עצמותה שטפי פלגים‬
‫של אוצרות חיים‪ ,‬מלאים הוד והדר‪ ,‬גדולה וקדושה‪ ,‬תפארת ומלכות‪,‬‬
‫ש כ ל ה צ ע ר ה ג ד ו ל ו ה ח ב ל י ם של ה ל י ד ה ה ר ו ח נ י ת‬
‫מ ת ה פ כ י ם על ידם ל מ ק ו ר ו ת של עוגג נ ע י ם וגפלא‪,‬‬
‫זיו חיים‪ ,‬ה מ ח י י ם גם כן את המות‪ ,‬ומהפכים את‬
‫כל בלהותיו למגדל עז ומבצר מלא בטחון‪ ,‬ואומץ לבב‪.‬‬
‫עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון‪.‬‬
‫הגיון‬
‫הקודש‬
‫קצט‬
‫עצב הגאלה הבימתית‪.‬‬
‫לא‬
‫צ ך י ך האדם לתפוש בבידור‪ ,‬מה הוא הדבר הרוחני‪,‬‬
‫הדוחק את לבבו‪ ,‬המעציבו וממרר את חייו‪ ,‬בלא הודעה נפשית מתוכן‬
‫הסבה של אותה העצבנות והמרירות‪ .‬על פי רוב כשמחפשים ומוצאים‬
‫איזה סבה למצב נפשי זה‪ ,‬היא רק סבה שטחית‪ ,‬והאמת היא הרבה‬
‫יותר עמוקה מכל מה שמצטייר ומתרשם בענין זה בידיעה הברורה‪.‬‬
‫אבל ה ע צ ב ו ן ה ר ו ח נ י הזה הוא הוא החומר של‬
‫ש י ר ת ה נ ש מ ה ‪ ,‬התביעה שהנשמה תובעת את חופשה‪ .‬היא‬
‫מתאבקת עם כל הלחצים הלוחצים אותה‪ ,‬היא חפצה חיי דרור‪ ,‬חיים‬
‫אציליים עליונים‪ ,‬ברורים ובהירים‪ ,‬והיא אינה מוצאה אותם מפני‬
‫ה ר ת ו ק ו ת החמריים‪ ,‬שהיא אסורה בהם‪ .‬וזהו סוד עצבונה‪.‬‬
‫על כן ראוי מאד לעמוד עד כמה דאפשר על המעמד‬
‫הנפשי הזה‪ ,‬ולדלות מתוך תהום המחשבים הלזה רב פנינים‬
‫ורגשות רוממות‪ .‬כי סוף כל סוף התודעותה של הנשמה אל האדם‬
‫באיזה אופן שהוא הרי היא בעצמה פגה של ג א ו ל ה היא‪,‬‬
‫ואור הישועה עומדת להגלות‪ ,‬אחרי הקדרות הזאת‪.‬‬
‫והדברים הללו שזכרנו הנם נוהגים באיש יחיד‪ ,‬ונוהגים‬
‫גם כן בכללות האומה‪ ,‬נוהגים במובנים שונים‪ .‬לפעמים בעקר‬
‫בחיי הכלל מתגלים המעמדים הללו על ידי חושבי מחשבות‬
‫מצוייגים‪ ,‬המקשיבים את הד הקול של העולם‪ .‬ויש שהקול גשמע‬
‫בתכונתו העצבנית מחזיון הכלל כולו‪ .‬ו ה ע צ ב נ ו ת הזאת בעצמה‬
‫ג א ו ל ה ה י א מ ב ש ר ת ‪ ,‬והיא הולכת ובאה‪ ,‬הולכת ונוהרת‪.‬‬
‫ר‬
‫הקודש‬
‫אורות‬
‫גאלת היצירה הנשמתית‪.‬‬
‫‪- \ :‬‬
‫~ ‪ :‬י‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫לב‬
‫יש שתוקפת איזה יראה בעת י צ י ר ת המחשבות‪.‬‬
‫עולה רעיון על הלב‪ ,‬מכיר הוא החושב‪ ,‬את הצורך הגמור של‬
‫התפשטות ענפיו לרוחב‪ ,‬ושרשיו לעומק‪ ,‬את הכרח הידורו‬
‫והתפתחותו‪ ,‬הסתעפותו והתילדותו‪ ,‬בכל עומק חידושו ובירות‪,‬‬
‫במצוי כל החשבונות השייכים לו ולהמון המחשבות הסובבות אותו‪,‬‬
‫וממצרות אותו‪ ,‬ו י ר א ה של ת ו ה ו תוקפתו‪ ,‬והוא נשאר‬
‫עם המחשבה הגולמית כמו שהיא‪ ,‬או שעל ידי דוחקה של יראה זו‬
‫הוא מבקש לו רק שביל אחד בעלטה זו‪ ,‬ו א י ן ה מ ח ש ב ה‬
‫פ ו ר צ ת את כל ה ח ו מ ו ת של מ א ס ר ה ‪ ,‬רק מרחק אחד‬
‫היא מתפשטת בכבדות‪ ,‬והוא נענה ונדכא מלחץ המחשבה הצרה‪,‬‬
‫ו ה י צ י ר ה ל ק ו י ה ‪ ,‬והעולם הנזקק להיוצרים המחשבתיים‬
‫שרוי באופל‪ ,‬ברעב וצמאון‪.‬‬
‫אמנם יחש יש בודאי ליראה זו‪ ,‬שהיא חרדה של חלישות‪,‬‬
‫אל המצב המוסרי‪ ,‬שהוא צריך להתתקן על ידי תשובה פנימית‪,‬‬
‫היכולה להעשות מיד בטוהר רצון ורעיון‪ .‬יש לפעמים שהדבר‬
‫מתיחש גם כן למצב החומר והתלישות הגופנית‪ .‬ויש שמעמד‬
‫העולם הכללי‪ ,‬או היחסים היותר קרובים לו מהם‪ ,‬הם הם‬
‫הגורמים את ע ו צ ר דחם הרוחני הזה‪ .‬ועל כולם מתגברים‪,‬‬
‫לסי ערך‪ ,‬על ידי הרבות אור הדעת‪ ,‬על ידי הכרת סבת העכוב‪.‬‬
‫הגיון‬
‫הקודש‬
‫רא‬
‫סוף סוף צ ר י ך האדם לגאול את חלקי נ ש מ ת ו‬
‫מגלויותיהם‪ ,‬לפדות את א ס י ר י מחשבותיו ממאסריהם‪,‬‬
‫לאמר לאסורים צאו‪ ,‬לאשר בחשך הגלו‪.‬‬
‫ו כ ש א ד ם ר ו צ ה ל ג א ו ל את אותו ההמון הרב של‬
‫היצורים הרוחגיים‪ ,‬הם הם המחשבות והציורים הרבים‪ ,‬שהם‬
‫בריות חיות וקימות‪ ,‬המבקשות םדיוגן בכל עז ומרץ‪ ,‬באה לו‬
‫ה ו פ ע ה פ נ י מ י ת מ א ו ד ו של משיח‪ ,‬ה ג נ ו ז ב נ ש מ ת ו ‪,‬‬
‫ג א ו ל ה ‪ ,‬ומהוה אוד חדש בעולמו‪.‬‬
‫מחולל‬
‫והוא‬
‫והולך האור ומתפשט‪ ,‬חודר ומתעמק‪ ,‬מתרחב ומתענף‪ ,‬עד באו‬
‫אל שורש מקוריותו‪.‬‬
‫ו ר ג ש י ג א ו ל ה ואומץ מתחילים להיות מתחוללים‬
‫בלבבות רבות‪ ,‬תנועות של תחיה כללית‪ ,‬של שיבת בנים לגבולם‪,‬‬
‫של תיקון העולם‪ ,‬ושל קוממות הריסותיו‪ ,‬מתיצרים ומתרבים‪,‬‬
‫הולכים הם ומתלבשים בצורות שונות‪ ,‬יורדים הם לים החיים‪,‬‬
‫מתקשרים בגויות‪ ,‬יוצרים תכונות וערכים‪ ,‬מזגים וטבעים‬
‫הנאותים להם‪.‬‬
‫ו מ א ש מ נ י ם קם עם ל ג א ו ל ה ‪ ,‬וטל א ו ר ו ת ‪,‬‬
‫טל תורה‪ ,‬טל של תחיה‪ ,‬מתחיל את פעולתו‪ .‬רסיסים מתחית המתים‬
‫העולמית הגדולה באים ומתגלים‪ .‬יחיו מתיך נבלתי יקומון‪,‬‬
‫הקיצו ורננו שוכני עפר‪ ,‬כי טל אורת טלך‪ ,‬וארץ רפאים תפיל‪.‬‬
‫והיראה החלושה סרה‪ ,‬והגבורה העליונה לוקחת את מקומה‪.‬‬
‫אל תיראי כי לא תבושי‪ ,‬ואל תכלמי כי לא תחפירי‪ ,‬כי בשת‬
‫עלומיך תשכחי‪ ,‬וחרפת אלמנותיך לא תזכרי עוד‪ ,‬כי בעליך‬
‫עשיך ד׳ צבאות שמו‪ ,‬וגאלך קדש ישראל אלהי כל הארץ יקרא‪.‬‬
‫רב‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫כי ימין ושמאל תפרצי‪ ,‬וזרעך גוים יירש‪ ,‬וערים נשמות יושיבו‪,‬‬
‫כל כלי יוצר עליך לא יצלח‪ ,‬וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי‪,‬‬
‫זאת נחלת עבדי ד׳ וצדקתם מאתי‪ ,‬נאם ד׳‪.‬‬
‫הודאות ס&קוירית‬
‫הגיון‬
‫הקודש‬
‫רד‪.‬‬
‫?זאלת הודאות המקורית‪.‬‬
‫לג‬
‫יש ע צ ב ו ן שבא מ ע ו ש ר ר ו ח נ י ‪ ,‬הא כיצד?‬
‫מתגברות עלינו ההופעות‪ ,‬חזיונות מחזיונות‬
‫באים לנגד עינינו הרוחניות‪ ,‬מביטים אנו בספרים‪ ,‬ובספרים היותר‬
‫קדושים‪ ,‬והיותר נשגבים‪ ,‬ומעינותיהם חיים ומפכים‪ ,‬מנביעים הם‬
‫בכחם המקורי ברוחנו פנימה מעינות רבים‪ .‬ועל כל חזיון נולד‬
‫המיון פנימי‪ ,‬מהיכן כל זה בא ? ר א ש י ת ה ח ז ו ן ו ו ד א ו ת ו‬
‫מ ה י כ ן הוא נ מ ש ך ?‬
‫ו ה נ ש מ ה מצטערת ב ע צ ב ו נ ה על ש מ ח ת עשרה‪,‬‬
‫והעצבון הזה מעדן את הרוח‪ ,‬מחדד את השכל‪ ,‬ומרטיב את הלשד‬
‫של החיים הרוחניים‪ ,‬ו י ד י ע ו ת מ ק ו ר י ו ת ‪ ,‬ומקוריות של‬
‫מקוריות‪ ,‬ו ה ק ש ב ו ת ‪ ,‬רבות עדך‪ ,‬גדולות ורחבות‪ ,‬נולדות‪,‬‬
‫והן באות עם ת ע ו ד ו ת ו ד א י ו ת י ה ן ‪ ,‬והן מעלות את הנשמה‬
‫למקום עליון‪.‬‬
‫ו ב מ ק ו ם ה ע ל י ו ן באה ה ש א ל ה ע ו ד ה פ ע ם‬
‫מחדש‪ ,‬על ה ו ד א י ו ת ה ח ד ש ו ת ‪ ,‬העשירות היותר עליונה‪,‬‬
‫רו‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫שבתחלה מופעת היא בכליל הודה‪ ,‬ביפעת שמחתה‪ ,‬ואחד כך באה‬
‫השאלה‪ .‬בן מי זה ה ע ל ם ‪ ,‬אם ר א ו י לבא ב ק ה ל ?‬
‫ו ה ר ע י ו ן ה מ ח ק ר י ח ו ז ר ונעור‪ ,‬מבקש לו נתיבות‪,‬‬
‫ומבקש ומוצא‪ .‬ו ה ו ד א י ו ת החדשה משתרשת עמוק עמוק‬
‫בנשמה‪ ,‬באה לכח של פעולה‪ ,‬דחיפה חזקה להשפיע‪ ,‬ולהחטיב‬
‫את החיים של חוג רחב‪ ,‬באה ומפעמת‪ ,‬עד העליה החדשה‪,‬‬
‫שעל ידה הכל נשכח‪ .‬כל העושר העבר גז וחלף‪ ,‬וציורים‬
‫מעולם יותר עליון באים‪ ,‬מ א ו י ר דכי‪ ,‬טהור ורענן‪ ,‬מאורות‬
‫זורחים‪ ,‬בצורה שלא פוללה מעולם‪ .‬ועל דבר העבר אין זכרון‪,‬‬
‫ההוה והעתיד מלבב ומנעים‪ ,‬ה י צ י ר ה ה ו ל כ ת ו מ ת ר ב ה ‪,‬‬
‫ו ה ו ד א י ו ת ע ו ל ה ל מ ר ו ם קצה‪.‬‬
‫ו ה נ ה ר ו ח ח ק ר בא ו מ כ נ י ס ע צ ב ו ן חדש‪,‬‬
‫כ ד י ל ה ו ל י ד שמחה ע ל י ו נ ה ‪ ,‬ו ג י ל ו י ע ו ל ם מתוקן‪.‬‬
‫אשר לא ספר להם ראו ואשר לא שמעו התבוננו‪.‬‬
‫הגיון‬
‫הקודש‬
‫רז‬
‫מדרגות הודאות‪.‬‬
‫־־‬
‫ל‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫לד‬
‫מ ד ר ג ו ת אחר מ ד ר ג ו ת ע ו ל ו ת ה ו ד א י ו ת ‪,‬‬
‫אין כל מדרגת ודאי דומה לחברתה‪ ,‬במדתה הכמותית והאיכותית‪.‬‬
‫רעיון מרעיון‪ ,‬אמונה מאמונה‪ ,‬מובדלים הם זה מזה‪ ,‬על פי‬
‫מ ד ת חיי ה ו ד א ו ת ‪ ,‬המחיים אותם‪.‬‬
‫הודאי המוחלט שוכן ברום עולם בחביון עז העתיד לבא‪,‬‬
‫עולם הבא‪ ,‬אהיה אשר אהיה‪ ,‬ה ו ד א י שמו כן תהלתו‪,‬‬
‫ודאי סתמי‪ .‬נחלים רבים מתפרדים ממנו‪ ,‬כולם אחוזים זה בזה‪,‬‬
‫עד באם לנהר אולי‪ ,‬כ ו ל י ה א י ו א ו ל י ‪ ,‬א ו ב ל א ו ל י ‪.‬‬
‫א ו ל י ‪ ,‬ו ד א י ה ו א ביחש לכל הנוצר ממנו‪,‬‬
‫ויובל‬
‫לכל המתאצל ומתפשט מאורו‪ ,‬והם גם כן לפי רובי ענפיהם‬
‫ודאיים הם כל אחד במדתו‪ .‬והכל יונק ממקור הודאות‪,‬‬
‫השםועה מהודאי המוחלט‪ ,‬ה ו ד א י ש ל מ ע ל ה מ ו ד א י ‪.‬‬
‫בכל עולם‪ .‬בכל איש‪ ,‬עולה תמיד בעליתו מדת ודאותו‪,‬‬
‫ו נ ח ל א ו ל י מתחבר הוא עם ה נ ה ר ה י ו צ א מ ע ד ן ‪,‬‬
‫מיסוד הודאות‪ ,‬וכולם יחד שואבים לשד חייהם מ מ ק ו ר כל‬
‫ה ו ד א י ו ת ‪ ,‬ו מ מ ק ו ר כל ה ס פ ק ו ת ‪ ,‬ממקור שאיבת הודאות‪,‬‬
‫שמשם כל הספקות שואבים‪ ,‬להחיותם‪ ,‬להעלותם‪ ,‬לדעננם ולפארם‬
‫בפאר חי העולם‪.‬‬
‫רח‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫ושם מעון השמחה‪ ,‬עז וחדור‪ .‬במקומו‪ ,‬אין שמחה כהתרת‬
‫הספקות‪ .‬הספקות מתגלים בשרשם הנאצל בצורתם העליונה‪,‬‬
‫בצורה החיובית הבריאה והרעננה שלהם‪ ,‬בצורה המחיה את כל‬
‫צדדיהם‪ ,‬ועל ידם ומהם ובהם ועמם תופיע האורה המופלגה‪,‬‬
‫מקור ששון מלא עולם‪ ,‬הודאות המוחלטה בצורתה האידיאלית‪,‬‬
‫מקור הגבורה‪ ,‬מקור החסד‪ ,‬מקור התפארת הנצח וההוד‪,‬‬
‫מקור כל יסוד עולמים‪ ,‬מקור כל מלכות כל אדנות כל שלטון‪,‬‬
‫כל כח ד׳‪ ,‬כל גבורת א צ י ל ו ת ב ר י א ה י צ י ר ה ו ע ש י ה ‪,‬‬
‫כי ביה ד׳ צור עולמים‪.‬‬
‫כ ש מ ד ר ג ה אחת רוצה להתפאר בודאות יותר גדולה‬
‫ממדתה‪ ,‬או גם אם חפצה היא לשאוב ודאות יותר רחבה ומלאה‬
‫מערכה‪ ,‬ממה שהיא עלולה לה‪ ,‬והיא יכולה לספוג אל תוכה‪,‬‬
‫אז היא אובדת את משקלה‪ ,‬נכשלת היא ונופלת‪ .‬צוללת היא אז‬
‫במחשכים‪ ,‬כשכור היא נעה ונדה‪ ,‬נשברת היא ומתפוצצת‪ ,‬עד‬
‫אשד מתוך החשכה יאיר אודה‪ ,‬ותתחדש ביצירה חדשה‪,‬‬
‫הודאות‪,‬‬
‫למקור‬
‫תעלה‬
‫ספקותה‬
‫ומדת‬
‫ויקיצו וירננו שוכני עפר‪ ,‬כי טל אורת טלך‪.‬‬
‫הגיון‬
‫רט‬
‫הקודש‬
‫הערכים הודאיים הפנימיים‪.‬‬
‫לה‬
‫א י ן ה מ ד ר ג ו ת של ה ו ד א י ו ת ד ו מ ו ת זו לזו‪,‬‬
‫וכל אחד לפי מעלת רוחו יודע הוא לשער את הערכים הודאיים‬
‫שבכל תוכן וענין‪.‬‬
‫וסוד האמונה מתפשט מ ר א ש י ת ה ו ד א י ו ת המוחלטה‪,‬‬
‫המאירה בכל הענפים‪ ,‬עד שפועלת את פעולתה באותה‬
‫ה ודא יו ת ה ג נ ו ז ה ב נ ה ר א ו ל י ‪ ,‬כולי האי ואולי‪.‬‬
‫וכל אשד יתרומם יותר האדם והעולם‪ ,‬ימצא‪ ,‬שכל אותם‬
‫הספקות אין הרפיון שבהם כי אם בצדם החיצוני‪ ,‬אבל ב פג י מי ותם‬
‫הדי הודאיות הולכת ומתגברת בהם‪ .‬והיסוד התחתיתי של המעשים‬
‫בנוי הוא דוקא על פי ה ר ז ה פ נ י מ י של ה ע ר כ י ם ‪,‬‬
‫מיסוד החכמה העליונה‪ ,‬אבא יסד בדתא‪ ,‬ונמצא שהם כלולים‬
‫בהודאיות המוחלטה‪ ,‬ברית עולם‪.‬‬
‫ו ב ש י ל ו ב ם של א ל ה ש נ י ה כ ח ו ת הנפלאים‪,‬‬
‫ה ר א ש י ת והאחרית‪ ,‬המחשבה האצילית והמעשה המתוה‬
‫את העולם והחיים‪ ,‬הודאיות חודרת ובוקעת בכל אותן המסלות‪,‬‬
‫האםפקלדיאות‪ ,‬ה מ מ ו צ ע י ם ‪ ,‬וכולם מ א י ר י ם ב א ו ר‬
‫ה ו ד א י שמו כן ת ה ל ת ו ‪.‬‬
‫אורות הקודש ‪.14‬‬
‫די‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫מדת הודאות‪.‬‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫־‬
‫־ ‪T‬‬
‫לו‬
‫כל מתבונן ב ע ל ה ס ת כ ל ו ת עולה על חברו בעומק‬
‫ה צ י ו ר ו ה ו ד א ו ת ה ג ד ו ל ה של הישות האמתית אשר‬
‫להמציאות הרוחגית הצורתית‪.‬‬
‫וכל המכשירים התרבותיים איגם אלא דרכים איך להגיע‬
‫את הבריות לידי ע ד י ג ו ת ה ו ד א ו ת ה ע ל י ו נ ה הזאת‪,‬‬
‫שכשאדם מגיע למדת ה העליוגה הרי הוא צרור בצרור החיים‪,‬‬
‫וישחק ליום אחרון‪.‬‬
‫ודאות המקת‪5‬לים הפנימיים‪.‬‬
‫לז‬
‫ה מ ס ת כ ל י ם ה פ נ י מ י י ם איגם מופרעים כלל במהלך‬
‫הגיוגותיהם מפני הסדר של ה ה ס ת כ ל ו ת ה ח י צ ו נ ה ‪,‬‬
‫שאינה הולמת את סדרם‪ .‬הם יודעים שעולמם ע ו ל ם ו ד א י הוא‪,‬‬
‫והסתירות‪ ,‬שבאות מעולם אחר‪ ,‬אינן תופסות מקום אצלם כלל‪,‬‬
‫ובדורה היא להם האמת לאמתה‪ ,‬שכל הסתירות אינן אלא לפי‬
‫תנאי השכל המצומצם‪ ,‬שאין לו ערך כלל עם האמת הגדולה‪,‬‬
‫בהחלטתה העצמית‪.‬‬
‫ומתוך ידיעה בהירה זו‪ ,‬ההולכת לפניהם הלוך ואוד‪,‬‬
‫כל מה שהם יותר מתכנסים בעולמם‪ ,‬המלא אור וחיים‪ ,‬חיי קודש‪,‬‬
‫ואוד תורת אלהים חיים‪ ,‬הרי הם מתעלים בודאותם האצילה‪.‬‬
‫הגיון‬
‫הקודש‬
‫ריא‬
‫ברור הודאות‪.‬‬
‫־‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫לח‬
‫על ה י ד י ע ו ת ה ע ל י ו נ ו ת א י ן מ ק ו ם ל ש א ו ל ‪,‬‬
‫מ ה י כ ן י ו ד ע י ם ‪ .‬כשמוצאים בקרב הנשמה רוח עליון‪ ,‬ואוצר‬
‫ידיעות מסודרות‪ ,‬מתאימות זו לזו‪ ,‬זהו היותר עליון ש בבד ודים‪.‬‬
‫כל הידיעה הבאה מתוך מחקר אינה כי אם אמצעי איך‬
‫להגיע לידיעה עליונה זו‪ ,‬שהנשמה מפכה מקרב עומק עמקים שלה‪.‬‬
‫האמצעי היותר מוכשר לבא למדה עליונה זו היא דבקות בד׳‪,‬‬
‫בכל כח‪ ,‬והגיון רזי תודה‪.‬‬
‫?זלילת ההפקות‪.‬‬
‫•‬
‫לט‬
‫צ ל ל י ה ס פ ק ו ת מ ת פ ש ט י ם לפי אותה המדד‪,‬‬
‫שהאודה האלהית אינה תפוסה בפנימיות מהות החיים‪ ,‬וכפי‬
‫ההתעמקות העצמית שלה ככה היא מזהדת‪ ,‬ו ש ו ל ל ת כל ספק‪,‬‬
‫ונעשה הלב אמיץ‪ ,‬מלא כח ד‪/‬‬
‫על כן ה כ ל כ ל ה ה ר ו ח נ י ת בסדר החיים‪ ,‬ובאופני‬
‫הדגשות‪ ,‬והתנועות המעודדות אותן‪ ,‬כשהיא עשויה על פי‬
‫תוכן הקודש של ה א ו ר ה הא לה י ת‪ ,‬היא בעצמה מאירה את‬
‫אוד האמונה העליונה‪ ,‬שכל צ ל ל י ה ס פ ק ו ת נ ס י ם ממנה‪.‬‬
‫עד שיפוח היום ונסו הצללים‪.‬‬
‫ריב‬
‫הקודש‬
‫אורות‬
‫זריחת הודאות והעתיד‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫־‬
‫־‬
‫־ ‪T‬‬
‫‪T V :‬‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫מ‬
‫מ ת ח ל ה מתקבלים הלימודים העליונים ב ת ו ר ספק‪,‬‬
‫הראוי לדון בו‪ ,‬ולהיות נשמע‪ ,‬י ו ב ל א ו ל י ‪.‬‬
‫הטפשות‪ ,‬המפליגה כל דבר שלא הורגלה בו‪,‬‬
‫סרה מרוח האדם‪ ,‬והרי הוא נכנם בחדרי חדרים של גדולות‬
‫ונצורות‪ ,‬שלא ידעם‪ .‬וכל מה שמוסיף שכל‪ ,‬תלמוד‪ ,‬בינה‪,‬‬
‫קדושה וטהרה‪ ,‬ככה הולכים הדברים ומוכרעים אצלו‪ ,‬עד שזוכה‬
‫ל ז ר י ח ה של א ו ר ה ו ד א ו ת ‪ ,‬א ה י ה ‪ ,‬ו ד א י ‪.‬‬
‫ולפי המדה שהספק משמש אצלו‪ ,‬הרי הוא זקוק ליראה‪,‬‬
‫שהיא המדה המחזקת את תוכן הספק להכריעו לצד הטוב‪.‬‬
‫ובכל צעד שהוא צועד לצד ההכרעה והודאות‪ ,‬הרי היראה התחתונה‬
‫מתהפכת בעצמה לאוד של יראה עליונה‪ ,‬אידיאלית‪ ,‬והזרחה גדולה‬
‫שלאהבה‪ ,‬וענוה‪ ,‬הגדולה מכולם‪ .‬וכשהוא מתעלה מעל כל ספק‪,‬‬
‫הרי הוא צדיק מושל ביראת אלהים‪.‬‬
‫כ ש ר ו א י ם הצדיקים‪ ,‬שמיד שהם מתעסקים בגנזי המלך‬
‫של ר ז י ת ו ד ה ‪ ,‬נשמתם מתרפאת והולכת‪ ,‬מקבלת היא צורה‬
‫תקיפה‪ ,‬עדינה‪ ,‬מלאה תנחומות‪ ,‬ועזוז קודש בגבורה עליונה‪ ,‬הרי‬
‫ה ו ד א ו ת ה ר ו מ מ ה מ ת ג ב ר ת בקרבם‪ ,‬ואוד עולם הבא‪,‬‬
‫של שם אהיה‪ ,‬ד א ג א ע ת י ד ל א ת ג ל א ה ‪ ,‬מ א י ר בהם‪.‬‬
‫ומכח קדושה טמירה ונפלאה זו הם מזכים את כל העולם‬
‫כולו‪ ,‬ולפושעים יפגיעו‪ ,‬למחול את כל חטאות דורם‪ ,‬ולמלא את‬
‫העולם חסד ורחמים מאור פגי מלך חיים‪ ,‬המאיר לעולם כולו בכבודו‪.‬‬
‫הגיון‬
‫הקודש‬
‫דיג‬
‫הודאות הכללית וההשערות‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T:‬‬
‫•‬
‫מא‬
‫ה ‪ 1‬ד א י ‪ 1‬ת מתחילה להופיע בהזרחתה של הנשמה‬
‫מ א ו ר של כ ו ל ה ו ע ל מ י ן ‪ ,‬של ה ק פ ת הכל‪,‬‬
‫בהידורו וגדלו‪ ,‬בהודו ונצחו‪.‬‬
‫אבל כל זמן שהיא חבושה ב ע ו ל ם מ י ו ח ד ‪ ,‬אף על פי‬
‫שממנו גם כן מוזרחים לה אורים גדולים‪ ,‬ולפעמים שוטפים ממגו‬
‫נחלים חדשים‪ ,‬משמחים ומעודדים כל רוח‪ ,‬מכל מקום‬
‫צל ה ס פ ק נ ו ת יוכל להגיע שמה‪.‬‬
‫ולא יובל סתם יקרא שמו של אותו העולם הפרטי‪ ,‬כאותו‬
‫העולם העליון הכללי המוזרה מהבעה העליונה‪ ,‬כי אם יובל אולי‪,‬‬
‫מקום התחלתן של ההשערות הגדולות‪ ,‬שהן פתחי חכמה‪.‬‬
‫ומאותן ה ה ת ח ל ו ת ה ה ש ע ר י ו ת האדם נכנם לטרקלינין‬
‫הפנימיים‪ ,‬ששם הבטחה ו ה ודא יו ת‪ ,‬ה א מ ר ה ה פ ו ע ל ת ‪,‬‬
‫אומר ועושה‪ ,‬גוזר ומקיים‪.‬‬
‫ריד‬
‫הקודש‬
‫אורות‬
‫ה ה ב ר ו ת הנקזגבוית‪.‬‬
‫מב‬
‫ה ה ש ע ר ו ת ה א פ ש ר י ו ת ב ת ו כ נ י ה ק ו ד ש הם‬
‫השירים ה י ו ת ר נשגבים‪ ,‬והאמת היותר עליונה‬
‫בהם ועל י ד ם מ ת ג ל ה ‪.‬‬
‫והוד המוסד וגצחו גמשך על פי יסוד התגלות חזיוגות הגודל‬
‫של כל ה א פ ש ר ו ת של א ו ש ר ה ק ו ד ש ‪ ,‬בהויה כולה‪.‬‬
‫האפשר המצוי‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫!‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫מג‬
‫ב ק ד ו ש ה א י ן ג ו ז מ א ב מ צ י א ו ת ‪ .‬כל ה מ צ ו י ר‬
‫ו ה מ ד ו מ ה ו א פ ש ר ל ה י ו ת ב צ י ו ר ‪ ,‬הוא ב א מ ת מצוי‪.‬‬
‫וזה היה הגרעין העליון של שטת ה מ ד ב ר י ם ‪ ,‬שדחתה‬
‫אותה הפלםופיא האסכולית‪ ,‬באשד לא יכלה לברר את עצמה‪.‬‬
‫אמנם אור אמונה באמת שרוי רק בכנסת ישראל‪,‬‬
‫וכל החכמות היו והנן ותהיינה באומתנו בהדר גאון גדלן‪,‬‬
‫ועם חכם וגבון הגוי הגדול הזה‪ ,‬ודבר אלהינו יקום לעולם‪.‬‬
‫הגיון‬
‫הקודש‬
‫רטו‬
‫ממעל ל א ב ר ו ת לנקלנעות‪.‬‬
‫מד‬
‫ה ה ש ג ו ת ה ר ו ח ג י ו ת מתגלות לאדם בדרך פתאומי‪.‬‬
‫וכשם שאינן נופלות תחת הזמן‪ ,‬ככה א י נ ן ג ו פ ל ו ת תחת‬
‫ה ה ד ר ג ה של מ ד י ד ת ה א פ ש ר ו ת ו ה נ מ נ ע ו ת‬
‫באותה המדה שהאמת הזאת נמדדת בהשגות שכליות אטיות‪,‬‬
‫הבאות לא בדרך שטף של נחלים‪ ,‬כי אם בקימוץ של טיפין טיפין‪.‬‬
‫המשכל והמציאות‪.‬‬
‫מה‬
‫מציאות‬
‫בידור‪,‬‬
‫כל מה ש נ ו ל ד מ ה ש כ ל ת ה ש כ ל‬
‫ממש הוא‪ .‬וכל מה שהוא מ ו ש כ ל ב י ו ת ר‬
‫מ צ י א ו ת ו י ו ת ר ח ז ק ה ‪ ,‬ויותר פועלת‪.‬‬
‫וכל מה שהאיכות של ההשכלה היא יותר גבוהה‪ ,‬ויותר מקפת‪,‬‬
‫ככה היא יותר מחיה ומפרה את הרוח לעשות פרי של חיים‪.‬‬
‫האיכות החשובה באין םוף היא ה ה ש כ ל ה ה א ל ה י ת ‪,‬‬
‫וכל מה שנובע מרוחה‪ ,‬לפי הערך של קישור הדבר במקורו האלהי‪,‬‬
‫קשר החיים שבו יותר אמיץ הוא‪ .‬והדבקים באלהים באמת‬
‫מרגישים בשביל כך א ו מ ץ ח י י ה ם ב מ ח ש ב ה ה א ל ה י ת ‪.‬‬
‫ואומץ החיים הוא המחזק‪ ,‬המעדן והמשמח שמחה עליוגה‪.‬‬
‫ואני בד׳ אעלוזה אגילה באלהי ישעי‪.‬‬
‫רטז‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫הידיעה העליונה ביציאות‪.‬‬
‫מו‬
‫ה ת פ ש ט ו ת ה י ד י ע ה ה א לה י ת על דברים שלא היו‬
‫במציאות‪ ,‬כעל דברים שבאו במציאות‪ ,‬הוא רק דבר צירופי‬
‫ביחש להשגת נבראים‪ ,‬אבל באמתת המציאות‪ ,‬לגבי הענין האלהי‪,‬‬
‫הכל יש כ ב ד ב מ צ י א ו ת ‪ ,‬שכל מה שהיה הוה ויהיה‬
‫הכל בדוחו‪ ,‬ידיעתו וחפצו‪.‬‬
‫ונמצא‪ ,‬שהכל מצוי בבחירה היותר עליונה של המציאות‬
‫האמיתית‪ ,‬אלא שלגבי דידן אין אנו יכולים להשיג שום דבר של‬
‫מציאות כי אם עד שתגרע מציאותן על ידי הצמצומים הרבים‪,‬‬
‫עד שירדו ויהיו הדברים שוים במדרגת המציאות למציאותנו‪.‬‬
‫ונמצא שכלל גדול הוא‪ ,‬שהידיעה האלהית מקפת מה שיש‬
‫במציאות‪ ,‬מפני שאין שום דבר שאיננו במציאות לגבי האלהות‪.‬‬
‫החק‪ ,‬שידיעתנו אינה מקפת מה שלא יש במציאות‪,‬‬
‫הוא טבוע מפני ההתענפות של ידיעתנו מהידיעה האלהית‪,‬‬
‫על כן יש בה קצת דוגמא של מקורה‪.‬‬
‫ולא עוד אלא שלא שייך כלל לומד גבי האלהות הקפת ידיעה‬
‫על מה שאין במציאות‪ ,‬כי מאחד שיהיה הדבד בידיעת ד׳‪,‬‬
‫הרי הוא כבר מצוי במעולה שבמציאות‪ ,‬וכל המציאויות כולן‬
‫אינן כי אם ניצוצות קטנות לגבי מציאות עליוגה זו‪.‬‬
‫הקודש‬
‫הגיון‬
‫דיז‬
‫הויפעת הציורים האפשריים‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫־‬
‫י‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫•‬
‫מז‬
‫לפני התגלותה של הארת רוח הקודש הודאית‪ ,‬מתחילה‬
‫ה ו פ ע ת ה צ י ו ר י ם ה א פ ש ר י י ם ‪ ,‬שהענינים הרוחניים מתגלים‬
‫בהם בצורה בולטת‪ ,‬כעין התגלותם של הדברים הגשמיים בחלום‪,‬‬
‫על ידי כח המדמה‪ .‬והדמיון‪ ,‬מרוה בלשד השכל והאידיאליות‪,‬‬
‫הגבורה‪ ,‬והצגיעות הפגימית‪ ,‬פועל את פעולתו‪.‬‬
‫ר ו א י ם את ג ש מ ת ה ד ב ר י ם ‪ .‬העולם בכללו‪,‬‬
‫כל אדם וכל חי‪ ,‬כל צומח וכל דומם‪ ,‬כל כוכב וכל רקיע‪,‬‬
‫כל נהר וכל ים‪ ,‬כל חזיון וכל תנועה‪ ,‬הכל מתאר בהדר‬
‫הפנימיות הרוחנית שבהם‪ .‬רואים איך הנשמות פורחות‪.‬‬
‫מרגישים בפגישת כל אדם את תוכן הנשמה‪ ,‬החיה והפועלת‪,‬‬
‫הרחבה והמקיפה‪ ,‬העשירה והמבולטת במרבית ענפיה‪ ,‬הרבה יותר‬
‫ממה שמדגישים בפגישה הגופנית של החומר‪ ,‬הנופל ברשת החושים‪.‬‬
‫החושים‪ ,‬הפרצוף‪ ,‬התנועות‪ ,‬הדבורים איגם כי אם פתחים וסדקים‪,‬‬
‫שהאורח הגדולה של מציאותה השלמה הגדולה של הנשמה‬
‫מתגלה יותר בהתפרצות שטפית על ידם‪.‬‬
‫והדברים הולכים ומתחודים לפי רוב המעשה ולפי רוב‬
‫התלמוד‪ .‬לפי רוב זיכוך הרעיון‪ ,‬לפי רוב חופש הרוח‪ ,‬ולפי דוב‬
‫הדבקות העליונה האלהית‪ ,‬ההולכת ועולה‪ ,‬הולכת מדרגת הבירורים‬
‫עד העלאת העולמות‪ ,‬ומהעלאת עולמות עד העמדת כל העולמים‬
‫על מכונם‪ ,‬בשטח כל קומת הנשמה‪ ,‬בתור מרכבה לצור עולמים‪.‬‬
‫ה א ב ו ת הם הם ה מ ר כ ב ה ‪.‬‬
‫ריח‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫גדל העולמים הה^זעריים‪.‬‬
‫מח‬
‫איננו רואים שום אפשרות לצייר ח ו פ ש מ ח ש ב ה ‪,‬‬
‫התעלותה ושכלולה‪ ,‬כי אם כשיותן לה כל ה י ק ף ג ד ל ה ‪,‬‬
‫כשיוכנו אשיותיה על פי הגודל הכמותי והאיכותי‪ ,‬בכל אשר תעיף‬
‫שם את עיני רוחה‪ .‬והגודל הזה הולך הוא וחודר‪ ,‬חודר‬
‫כליות ולב‪ ,‬מכשר כל מעשה וכל מפעל‪ ,‬כל הגה וכל שדעף‪,‬‬
‫אל כל ג ו ד ל וכל ה י ק ף ‪.‬‬
‫ומתוך התפרצות איווי גדול זה באים אחד כך המאמרים‬
‫המדודים על פי ההגיון‪ ,‬והם מתעלים ובאים לחופשם‪ ,‬לפי אותו‬
‫הערך שהם משתרשים בשדשיהם העליוגים‪ ,‬שהם ממעל‬
‫למדות ההגיוניות‪ .‬והם הולכים ומחפשים את זיו חייהם‬
‫בתוך ה ע ו ל מ י ם הה ש ע ד י י ם ‪ ,‬הבלתי מוגבלים בתוכנם‪.‬‬
‫והאמונה והמוסר‪ ,‬הבקרת והמסה הולך הלוך ומשתכלל‪ ,‬הולך‬
‫הלוך ומתאגד‪ ,‬ומתארגן ביחד‪ ,‬בחטיבה חיה וקימה‪.‬‬
‫וכשהאדם משער שהוא מרכז הבריאה‪ ,‬אין זה כי אם‬
‫תחיה מחשבתית‪ ,‬בעומק גדלה‪ ,‬שהיא מוכרחת לגצח את כל‬
‫ה ה ג י ו נ י ת ‪ ,‬העומדת ומרפרפת לנגדה באיזה‬
‫הפחדנות‬
‫מין זחלנות‪ ,‬של רשלנות כהה ומדולדלה‪.‬‬
‫הגיון‬
‫הקודש‬
‫ריט‬
‫וכשמכיר האדם את גודל האחריות של מעשיו‪ ,‬בהיותם‬
‫נאחזים בכל מלאת חביוני עולמים‪ ,‬ברזי חיים‪ ,‬וגנזי מכמני‬
‫יצירות עולמים‪ ,‬הרי הוא מתגדל ומתעלה‪ ,‬ורעיונותיו הולכים‬
‫ושוטפים במלא עזם‪ .‬וכשכל היקום מלא חיים ודעה‪,‬‬
‫כשהכל מלא רצון מחשבה ומטרה‪ ,‬החיים הרוחגיים הם מעודדים‪,‬‬
‫והשירה‪ ,‬ההשכלית והמפעלית‪ ,‬מתרוממת עד מדום עזה‪,‬‬
‫והכל מתרומם‪ ,‬מתקדש ומתעלה‪.‬‬
‫והדזיס החבויים ב ס ת ר י הגשמות הולכים ומתגלים‪,‬‬
‫ובד בבד הם מתאחדים עם כל המון התגליות של כל ההתפתחות‪,‬‬
‫האישית והחברתית‪ ,‬והם מ ז כ כ י ם את כל ה ה ו י ה ‪,‬‬
‫ומהגים את כל םיגיה‪.‬‬
‫הודאות והתלן‪.‬‬
‫מט‬
‫אין הודאות לבדה‪ ,‬עם כל גדלה‪ ,‬קדושתה ותפארתה‪,‬‬
‫היסוד לחיי הרוח‪ ,‬כי אם כשהיא מצטרפת עם חשיבות התוכן‪,‬‬
‫עד שלפעמים ת ו כ ן ח ש ו ב מ ס ו פ ק י ע ל ה ב ע ר כ ו‬
‫ו ד א י י‪.‬‬
‫ירוד‬
‫תוכן‬
‫על‬
‫א י ן קץ‬
‫עליות‬
‫טוב לחסות בד׳ מבטח באדם‪.‬‬
‫דכ‬
‫הקודש‬
‫אורות‬
‫המושגים הנשגבים מהמדע‪.‬‬
‫נ‬
‫ה א ה ב ה אל ה מ ד ע ה ב ר ו ר צריכה להיות מוגבלת‬
‫במדד‪ .‬שלא תפריע אותנו מלהיות תמיד שוקקים למה שהוא‬
‫י ו ת ר נ ש א ו נ ש ג ב מ מ ד ע נ ו ה ב ר ו ר ‪ ,‬עד אשד לא נוכל‬
‫להגיע אליהם כי אם על י ד י ה ש ע ר ו ת י ש ר ו ת ‪,‬‬
‫ו ה ד ג ש ו ת כ מ ו ס ו ת ‪ ,‬ולפעמים על ידי הגות לב ו ד מ י ו נ ו ת ‪,‬‬
‫כעין הזיה וחלומות בהקיץ‪ ,‬שכמו שהם מזיקים הרבה אם הם באים‬
‫מתוך עצלות באותם העניגים שהמדע יוכל לרכוש בהם את‬
‫הכרתו הברורה‪ ,‬כך הם מעטרים אותנו‪ ,‬ומבססים יותר גם את‬
‫החלקים המוכרים לנו בברור‪ ,‬ומרימים את כל מהותנו‪ ,‬אם הם‬
‫באים בדברים שהם נ ש א י ם כל כך עד ש ל מ ד ע נ ו‬
‫א י ן שום א ח י ז ה ב ה ם ‪.‬‬
‫ואנו מתוך חפץ שלם ונפש מלאה תשוקה להזרחה רוחנית‪,‬‬
‫הננו נדחקים לתור גם במה ש מ ו פ ל א ו מ כ ו ס ה מבינתנו‬
‫המבוררת‪ ,‬ו א נ ו ב א י ם ל ד ו ן ב ד ר ך ה ש ע ר ה ‪ ,‬ולהתעדן‬
‫במעדנים רוחניים למטרות יקרות‪ ,‬על ידי הגות נפש פנימית‪,‬‬
‫ועזרת הדמיון‪ ,‬שגם הוא מתקדש ונעשה חטוב בחטיבה מדעית‪,‬‬
‫כשהוא משתמש בכחו במה שראוי לו‪ .‬ועל זה נאמר‪,‬‬
‫במה ש ה ו ר ש י ת ה ת ב ו נ ן ‪.‬‬
‫הגיון‬
‫הקודש‬
‫רכא‬
‫ובלבד ש ל א י ת ח ל ף לו התוכן‪ ,‬עד שיחשוב את‬
‫ה מ ו ש ג ה ה ש ע ר י למושג מדעי‪ ,‬ו ה מ ו ש ג ה ד מ י ו נ י‬
‫להשערי שכלי‪ ,‬וכיוצא בו‪ ,‬שאז יכולה רקמת הרשת של ההטעאה‬
‫ללפפו‪ .‬אבל כשהוא שומר את גבול הכרותיו‪ ,‬ויודע איך לעלות‬
‫מהחלק הגלוי אל הםתום‪ ,‬ולמה שמפני הגובה והאצילות של הנושא‬
‫אי אפשר להיות עסוק בו כי אם בדרך ה ש ע ר ה ו ד מ י ו ן ‪,‬‬
‫אז ימצא האדם בעצמו עז מרומים‪ ,‬והאור העליון יופיע עליו‪,‬‬
‫כי נוכח ד׳ דרכו‪.‬‬
‫ובמשך הזמנים י ש ו ב ו כמה ח ל ק י ם ד מ י ו נ י י ם‬
‫להיות משוערים‪ ,‬וחלקי השערה להיות מבודדים‬
‫בדעת והכרה ברורה‪ ,‬ואז י ת ע ל ו ה ד מ י ו נ ו ת ו ה ה ש ע ר ו ת‬
‫לענינים יותר נשאים‪ ,‬יותר אציליים ויותר ג ש ג ב י ם‪.‬‬
‫וכה ילך האדם מחיל אל חיל‪.‬‬
‫ואף על פי שהדבקות האלהית מצד המציאות האלהית היא‬
‫גם כן שכלית הכרית מבוררת במדע‪ ,‬מכל מקום אותם דגשי הלב‬
‫של ההשגות הפרטיות בהתוכנים הרוחניים שהם בעולם האלהי‪,‬‬
‫הנבואית‪,‬‬
‫ה ח ז י ו נ ו ת של ה ה נ ה ר ה‬
‫תעופת‬
‫ו ה ה ז ר ח ה של‬
‫ה ח י י ם של ה נ ש מ ה ‪,‬‬
‫אורת‬
‫ה ע נ י ן הא לה י בכבודו‪ ,‬כל אלה מביאים את האדם לאושר גדול‪,‬‬
‫רכב‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫וסעיפיהם תלויים הם בכה ה ה ש ע ר ה ו ה ד מ י ו ן העליון‪,‬‬
‫שהוא י ק ר מכל שכל ו ה ג י ו ן ‪.‬‬
‫ב כ ח ה ה ש ע ר ה ו ה ד מ י ו ן ה ע ל י ו ן הננו מתרוממים‬
‫למקור החכמה‪ ,‬ומקום הבינה‪ ,‬שהם נעלים מהחכמה והבינה עצמן‪.‬‬
‫והחכמה מאין תמצא‪ ,‬ואי זה מקום בינה‪ ,‬אלהים הבין דרכה‪,‬‬
‫והוא ידע את מקומה‪.‬‬
‫הדמי‪1‬ן העליוין‬
‫הגיון‬
‫אויר‬
‫דכה‬
‫הקודש‬
‫הדמיון‪.‬‬
‫נא‬
‫ב א ו צ ר ה ד מ י ו ן מ ו נ ח כל ה א מ ת וכל הגודל‪,‬‬
‫שמתברר קמעא על ידי כמה צנודות‪ ,‬מקטיגים ומזככים‪ ,‬של השכל‪.‬‬
‫ה נ נ ו ק ר ו א י ם ל ה ו פ י ע ב א ו ר הדמיון שלגו‪,‬‬
‫בכל הוד חייו‪ ,‬בכל יקד תפארת גדולת קדושתו‪ ,‬על הככר העולמי‪,‬‬
‫אשד כל באי עולם אליגו יביטו ויגהרו‪.‬‬
‫השכל הרציונלי ש ל נ ו א י נ ו כי אם תלמיד קטן‪,‬‬
‫המסביר קצת את כל אור החיים שיש באוצר דמיוננו‪ ,‬העשיר והקדוש‪,‬‬
‫החי בחיי מציאות עליונה‪ ,‬המכרעת את המציאות הריאלית‪,‬‬
‫באיתניות עצמיות הויתה‪.‬‬
‫ה ב ו ג ו ד ל ל ע ז ה ח י י ם של ד מ י ו נ נ ו ה ע ל י ו ן ‪,‬‬
‫המתנשא מעל כל המצרים וההגבלות היבשות אשד לתנאי‬
‫המציאות‪ ,‬העניה והיבשה‪ .‬בגבורת הדמיון‪ ,‬הרטוב ומלא לשד חיים‪,‬‬
‫הננו מתנשאים גבוה גבוה‪ ,‬והוא מ ת א ח ד ב ש כ ל ה ע ל י ו ן ‪,‬‬
‫אשד שם שכל לא יאות לו מפגי גדלו וחוסן הארתו‪.‬‬
‫אורות הקודש ‪.15‬‬
‫דכו‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫ש מ ד ו את ה ס ג ו ל ה הנעלמת‪ ,‬את התושיה האלמותית‪,‬‬
‫את ה ב ד ק הא לה י‪ ,‬המזהיר ומתנוצץ מסוף העולם ועד סופו‪,‬‬
‫האצור בדרכי חיים‪ ,‬שפי ד׳ דבר להורותם לנו‪ ,‬בארחות אמונה‬
‫והיגון גבוהים מעל שמים‪ ,‬שהם מתנשאים בשיאם גבוה מעל גבוה‪,‬‬
‫ויורדים בעז ענותם לרשת ארץ‪ ,‬להדריך רבבות עם‪ ,‬להחיות מתים‪,‬‬
‫לעודד ענוים‪ ,‬לפאר ולהדר כל הולכי קדורנית‪.‬‬
‫ש ו ב ו א ת י ו ‪ ,‬ש ו ב ו וחיו‪ ,‬היו לעם‪ ,‬היו גוי קדוש‬
‫ועם עליון‪ ,‬כאשד גוסדתם מראש מקדם‪ ,‬בדדו לעצמכם את עומק‬
‫גודל הויתכם‪ ,‬התגשאו לתעצומות עזכם‪.‬‬
‫אל ת פ ח ד ו מגערת אדם‪ ,‬אל תבהלו מחלומות של‬
‫פתאים‪ ,‬ד ג ל ו ב ד ג ל ע ל י ו ן על כל‪ ,‬אשד בו ידגל עם‬
‫בחיר אל אלהי עולם‪.‬‬
‫הגיון‬
‫הקודש‬
‫רכז‬
‫מעלת הדמיון‪.‬‬
‫נב‬
‫י ש ב ד מ י ו ן מעלות כאלה‪ ,‬שאין בשכל‪.‬‬
‫הדמיון מחיה בנו את העולם בצורתו הרוחנית‪ ,‬וממילא עושה הוא‬
‫את מהותנו הרוחנית יותר שלמה‪ ,‬אלא שבהתגבדותו מטשטש הוא‬
‫את התאר של העולם המעשי‪.‬‬
‫הנסיעות של התרבות העשירו הרבה את המדע המעשי‪,‬‬
‫ואת הרוחני הבנוי על בסיסו‪ ,‬אבל את העולם של הדמיון‪,‬‬
‫וכל גודל החיים שבו‪ ,‬הורידו הרבה‪.‬‬
‫על כן ק ט נ ה ה י א מאד ה א י ש י ו ת ה ע כ ש ו י ת‬
‫ל ג ב י ה א י ש י ו ת ה ק ד ו מ ה ‪ ,‬ביחוד אצל הגדולים‪ ,‬שגתבגד‬
‫הדמיון שלהם‪ ,‬ורכש לו את המניות הדרושות מהשכל המעשי‪.‬‬
‫ובצדק הננו מכריזים גם כעת‪ ,‬אחרי ההתפתחות הגדולה של‬
‫ההשכלות המודרניות‪ ,‬אם ה ר א ש ו נ י ם כ מ ל א כ י ם א נ ו‬
‫כ ב נ י אדם‪ ,‬ואם ה ר א ש ו נ י ם כבני אדם‪ ,‬א נ ו כחמורים‪.‬‬
‫רכח‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫סןןלוימוית מחילים‪.‬‬
‫נג‬
‫ה ג ד ו ל י ם י ם ו ד ה ע ו ל ם הם‪.‬‬
‫החלומות‬
‫המדרגות שונות הן‪ .‬חולמים הם הנביאים‪ ,‬בחלום אדבר בו‪.‬‬
‫חולמים הם המשוררים בהקיץ‪ ,‬חולמים בעלי המחשבה הגדולים‬
‫לתקון העולם‪ .‬חולמים אנו כולנו בשוב ד׳ את שיבת ציון‪.‬‬
‫הגסות של החיים החברותיים‪ ,‬בהיותם שקועים רק בצדם‬
‫החמדי‪ ,‬נ ו ט ל ת א ת א ו ד ה ח ל ו ם מ ן ה ע ו ל ם ‪,‬‬
‫את זהר ההרחבה שלו‪ ,‬את עליתו העליונה‪ ,‬מהמציאות הקודרת‪,‬‬
‫עד שהעולם מפרפר במכאובים מתוך עקיצותיה הארסיות של‬
‫המציאות‪ ,‬חסרת זהר החלום‪.‬‬
‫רק המכאובים הם יסודי אהבה‪ ,‬הם ימרקו את העולם‪,‬‬
‫יבדרו לו‪ ,‬כמה גדולה היא הטעות של המתפארים במציאות הלקויה‪,‬‬
‫בעת אשר רק ה ח ל ו ם ה ח פ ש י‪ ,‬המורד במציאות וגבוליה‪,‬‬
‫הוא הוא באמת האמת היותר הויתית של המציאות‪.‬‬
‫ואז שב ח ז ו ן ח ח ל ו ם ו ה י ה ל מ ח ז ה ב ר ו ד ‪.‬‬
‫פה אל פה אדבר בו ומדאה ולא בחידות‪ ,‬ותמונת ד׳ יביט‪.‬‬
‫הגי‪1‬ן‬
‫הקוד»‬
‫רכט‬
‫ה ד ^ ן ?אספקןלףא של היציאות‪.‬‬
‫נד‬
‫ע ו ל י ם הם ה ד מ י ו נ ו ת מ ת ה ו ם ה נ פ ש ‪,‬‬
‫הם זדע רענן מחביון הנשמה‪ ,‬עולם מלא בהם נשקף‪.‬‬
‫לא חזון שוא הוא התאמת הנפש ודמיונותיה להעולם וכל‬
‫יצוריו‪ .‬ים ה ד מ י ו ן ה ג ד ו ל א ס פ ק ל ר י א של ה מ צ י א ו ת‬
‫הוא‪ ,‬המציאות רושמת בתוכו את רישומיה‪ ,‬ומן המציאות הרי‬
‫הוא עצמו לקוח‪.‬‬
‫ז ה י ר ו ת ו ז י ק ו ק צ ר י ך הוא הדמיון‪ ,‬שמירה גדולה‬
‫דרושה לאדם מ ע ר פ ל י ו‪ ,‬ועיקולי ארחותיו‪ ,‬םיבוכיו וגפתוליו‪.‬‬
‫אבל אחרי כל אלה הלא אוצר חיים של סגולות עליונות‪,‬‬
‫העולם כולו‪ ,‬בגשמיותו ורוחגיותו‪ ,‬בתכסיסיו‪ ,‬במוסריו‪ ,‬בשאיפותיו‬
‫ובפרטי גוגיו‪ ,‬בו הוא מתבלט‪.‬‬
‫ו ב ר ו ח קודש‪ ,‬בחזיון של טוהר פנימי‪ ,‬ילך ויזוקק‪,‬‬
‫ילך ויתאמת‪ ,‬עד ש ה צ פ י ה ש ב א ם פ ק ל ר י ת ו תתגבר ותאמץ‪,‬‬
‫עד שכל דפקיו יתבררו‪ ,‬עד שכל תנועותיו וחזיונותיו‪ ,‬תולדותיו‪,‬‬
‫והשפעותיו על החיים העצמיים‪ ,‬יבוםסו‪ ,‬ויתחברו עם היסוד המדעי‪,‬‬
‫עם החיים הממשיים‪ ,‬עם הציורים הנהדרים‪ ,‬עם הבירורים של‬
‫חיי הדיקנות הבהירה‪.‬‬
‫רל‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫ומתוך ה ג ה ר ה ה ע ל י ו ג ה‪ ,‬שאשדי גחליה במעין הקודש‪,‬‬
‫בתורה בגבואה ברוח הקודש‪ ,‬בכל לב קדוש‪ ,‬בגשמת צדיקי עולם‪,‬‬
‫ז ו ה ר י א ו ר י ם ‪ ,‬הגם גשפכים‪ ,‬מתוך אוצרי אורים אלה‪,‬‬
‫י ו ש ט ף על ה ד מ י ו ן אור‪ ,‬וילך הלוך וגדול‪ ,‬הלוך והתאשר‪,‬‬
‫הלוך והתעדן‪ ,‬וגחלי עדגים ישוקה‪ ,‬וטל חיים בו יגלה‪ ,‬ומקורות עוגג‬
‫מקרבו יפכו‪.‬‬
‫ואומץ עליון ימלא את הלב הטהור‪ .‬גאזר בגבורה יגלה‬
‫החמוש בדין קודש של ה ד מ י ו ן ה כ ב י ר ב ט ה ר ת ו ‪,‬‬
‫ויתיצב כסולם מוצב ארצה להגיע על ידו לאושר מרומים‪.‬‬
‫ועם כל החוקה‪ ,‬עם כל התלמוד והתורה‪ ,‬עם כל הגעגוע‬
‫הקדוש‪ ,‬ורגש התפלה‪ ,‬וכל שיחת קדשה‪ ,‬עם כל החיים והעולם‪,‬‬
‫עם זיו כל היצורים יאוחד‪.‬‬
‫ובעשרו הכביר ילוד• לו מקור שירה‪ ,‬והיה שירת קודש‪,‬‬
‫שירת גועם‪ ,‬מקור מעין חיים של ש י ר ת מ ל א כ י ה ש ר ת ‪,‬‬
‫יפעת סגולה של חכמת עולמים‪ ,‬של חוסן ישועה‪ ,‬של דעת ד׳ ופעליו‪,‬‬
‫הליכות אלי‪ ,‬מלכי בקדש‪.‬‬
‫הקודש‬
‫הגיון‬
‫רלא‬
‫עךפלי הדהיוין‪.‬‬
‫נה‬
‫ב מ ז ר ע הדמיון מונחות התחלות ההכרות השכליות‬
‫בצודה מצומצמה‪ ,‬והיא הולכת הלוך ואור‪ ,‬הלוך והתפשט והתפתח‪,‬‬
‫שמהערפלים הדמיוניים יוצאים תוכנים‬
‫עד‬
‫שכליים מבוררים‪.‬‬
‫וכשם שההכרות השכליות מתפשטות הן באמת על ההויה‬
‫כולה‪ ,‬על הטבע ושלשלותיו‪ ,‬ועל חלקים רבים מקיפים שמחוץ לו‪,‬‬
‫כן הם התוכנים אצל ה ג ר ע י נ י ו ת ה ד מ י ו נ י ת ‪ ,‬שהיא מתהלכת‬
‫בכל אורך רוחב עומק וגובה שבהויה‪.‬‬
‫ה מ ר ו מ י ם ה ש כ ל י י ם ב א י ם עד ה ה ת ג ל ו ת ‪,‬‬
‫המקודשה‪ ,‬לפי מדרגותיה‪ ,‬והמתעטרת בשלטון המעשה‬
‫שבפעולות הישות‪ ,‬בקישור סבותיהן‪ ,‬ביחשים רבים ושוגים‪.‬‬
‫וכפי ערך זה גהוג הדבר בדמיון‪.‬‬
‫מרום ע ל י ו ת משתפל ה ת ו כ ן עד ה מ ו ר ד העמוק‪.‬‬
‫מראשית הנבואה והגהדה האלהית העליוגה באדר הקודש עד‬
‫שפלות הקסם בפעליו והזיותיו‪ .‬ומראשית הברירות המושכלת‪,‬‬
‫האצילות‪ ,‬בזוך וטוהר צח‪ ,‬עד תעתועי הדמיון היותר מסוכסכים‪,‬‬
‫הולך קו אחד מחולק בהדרגותיו‪.‬‬
‫ו ה צ ו פ י ם מ ר א ש א מ י ר חודרים לכל המעמקים‪,‬‬
‫אין חשך ואין צלמות‪ ,‬כי שאול ואבדון נגד ד׳‪ .‬וברוח האדם הכל‬
‫משולב ומקושר‪ ,‬ואת כל צריכים לרומם לפאר‪ ,‬להוציא כלי למעשהו‪.‬‬
‫רלב‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫‪$‬עלת השנה‪.‬‬
‫נו‬
‫השינה׳ וכל התכונה הטבעית הכללית של הלילה‪,‬‬
‫שהיא גורמת את השינה ומתאימה לה‪ ,‬פועלת על צדדי החיים‬
‫שבאדם ש ת י פ ע ו ל ו ת הפכיות‪ .‬הצד העליון הרוחני יוכל‬
‫להתעלות ביותר‪ ,‬ח פ ש י ג ע ש ה ה ד מ י ו ן ממסגר החושים‪,‬‬
‫ואם הוא תמיד מקושר בשכל ובחפץ עליון וקדוש‪ ,‬יוכל לצייר‬
‫ולדמות‪ ,‬לחזות ולהכיר מה שאין ביכלתו בזמן הערות‪.‬‬
‫אבל כח החיים שבגוף חדל קישורו עם הצד הרוחגי שבאדם‪,‬‬
‫והוא הולך לבדו‪ ,‬פועל את פעולתו הטבעית‪ ,‬בצורה חשוכה מעורפלת‪.‬‬
‫משני המקומות מתדבקות דוגמאות‪ .‬אודות צחות‪ ,‬בנשמה העליונה‪,‬‬
‫מזיו שלמעלה‪ ,‬ומחשבים וצחצוחי זוהמה‪ ,‬וקליפות מעביבות‪.‬‬
‫בנפש החיים‪ ,‬מהרפש החשוך שהיתה שרויה בו‪ ,‬בהיותה בוםםת‬
‫בטיט של החיים הגופניים לבדם‪.‬‬
‫והריגו פוגים בכל בקר ל ש ת י ה ע ב ו ד ו ת ‪ ,‬לטהר את‬
‫נפש החיים‪ ,‬ולקשר את האורות הנוספים בגשמת האדם העליונה‪,‬‬
‫ולחבר עוד הפעם את ש ת י ה ק צ ו ו ת ב ה ר מ ו נ י ה הנאותה‪.‬‬
‫הקודש‬
‫הגיון‬
‫דלג‬
‫‪ nb‬ה^ךמה‪.‬‬
‫נז‬
‫בעלי ה ה ש ג ה הגדולים‪ ,‬כה המדמה שלהם הוא גדול‬
‫ונשגב מאד‪ ,‬והוא מקושד עם החזיוגות היותר כלליים שבמציאות‪,‬‬
‫ולפי גודל הגבורה הרוחנית והטהרה הנפשית שלהם‪ ,‬פועל בהם‬
‫כ ח ה מ ד מ ה את פעולתו לצייד ציורים עליונים וגשגבים‪,‬‬
‫שאור האמת העליוגה מתגלה על ידם‪ ,‬ב ג י ל ו י י ם כאלה‪,‬‬
‫שאין שום שכל הגיוגי יכול להגיע אליהם‪.‬‬
‫אל ת ה י ה קלה בעיגיך התפתחותו של כח ה מ ד מ ה ‪,‬‬
‫גבורתו וצחצוחו‪ ,‬שהוא מקושר בקדושתו וטהרתו‪ ,‬כי הוא הכסא‬
‫שאור החכמה והחיים העליוגים שורים עליו‪.‬‬
‫עשר הדמיון‪.‬‬
‫נח‬
‫כל זמן שעוסקים בתורה ובחכמה‪ ,‬בגמילות חסדים‬
‫ובישובו של עולם‪ ,‬באהבת הבריות ובדרך ארץ‪ ,‬אין לה ת ס חד‬
‫מכל ה ת פ ר צ ו ת של ד מ י ו נ ו ת ‪ .‬וכל ההופעה היותר כבידה‬
‫של ע ו ש ר ה ד מ י ו ן תתהפך לאוד גדול‪ ,‬של זהב שבא‪,‬‬
‫ויחי ויתן לו מזהב שבא‪ ,‬ויתפלל בעדו תמיד כל היום יבדכגהו‪.‬‬
‫ושטף האורות מלמטה למעלה יוציא אוד חיים‪ ,‬שלא בעמל‬
‫וביגיעה‪ ,‬כמדותיו של הקב״ה‪ ,‬שברא את הכל בדוח פיו‪ ,‬מה א נ א‬
‫ב מ י ל ו ל א ד י ל י ע ב ד י ת ש מ י ם ו א ר ץ אוף הכי את‪,‬‬
‫ואשם דברי בפיך ובצל ידי כםיתיך לנטע שמיס וליםד ארץ‬
‫ולאמד לציון עמי אתה‪.‬‬
‫רלד‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫הך?ליו'ן ןהשכל‪.‬‬
‫נט‬
‫ב נ פ ש ה א ד ם יש ד מ י ו ן ש מ ל ב י ש את ה ש כ ל‬
‫ונותן לו ברק והידור נוצץ‪ ,‬וכל מה שהוא לנאותו אינו חוצץ‪,‬‬
‫אבל המותר מזה יוצא כבר מסדר הקדושה‪ ,‬כיון שאין אוד השכל‬
‫שורה בו כלל‪ ,‬ונעשה שד מ ש ד י ‪.‬‬
‫ובעולם‪ ,‬ה ש כ ל העליון‪ ,‬האלהי‪ ,‬המאיר להדמיון‪,‬‬
‫הוא י ס ו ד ה נ ס י ם ‪ ,‬המתגלים ברצון ד ‪ .‬מפני שכל ההויה‬
‫המתוארת בחוקיה אינה כי אם לפי הדמיון שלנו‪ ,‬שרק אוד השכל‬
‫של חכמה תתאה מאיר בו‪ ,‬להיות חקי הטבע מסודרים על ידו‪,‬‬
‫ואוד השכל העליון שולט הוא על הדמיון ומבטלו‪ ,‬ובתוך ארג זה‬
‫נעשו הנסים‪ .‬ו נ ם ו ד מ י ו ן עולים בקגה אחד במספרם‪.‬‬
‫וזה לעמת זה עשה האלהים‪ .‬נתתה ליראיך נם להתנוסס‬
‫מפני קשט סלה‪.‬‬
‫׳‬
‫הדמיון׳ ש י ס ו ד ו ב ק ד ו ש ה ‪ ,‬השקפת עולם שלו הוא‬
‫קודש ותודה שלמה‪ ,‬חותם ה ש כ ל ה ט ה ו ר יהיה תמיד‬
‫טבוע עליו‪ ,‬והוא הולך ומתעלה‪ .‬עד ששב ל י ס ו ד ו ה ע ל י ו ן ‪,‬‬
‫מקור החכמה העליונה‪ ,‬בזוהר טהדתה‪.‬‬
‫הקודש‬
‫הגיון‬
‫רלה‬
‫ההאלודות הדמיון ןהשכל‪.‬‬
‫ס‬
‫גם כשאין השכל מסכים עם הציורים של הדמיון מכל מקום‬
‫הם עומדים בערכם בפני עצמם‪ ,‬כי הדמיון בעצמו הוא עולם מלא‪.‬‬
‫רק תוספות ברכה שלו הוא ש י ת א ח ד עם ה ש כ ל ‪,‬‬
‫ויחד מ ת א ח ד י ם ש נ י ה ם במקורם העליון‪ ,‬שהוא נעלה‬
‫מן השכל ומן הדמיון במדה אחת‪.‬‬
‫הבסיס הך?ןיוני ךהעזהלי•‬
‫סא‬
‫ה מ ד ע הוא בנוי על שני בסיסים‪ ,‬הבסיס ה ד מ י ו נ י ‪,‬‬
‫ו ה ב ס י ס ה ש כ ל י ‪ .‬אלה שני היסודות‪ ,‬שהמדע מורכב מהם‪,‬‬
‫עומדים הם בהרכבתם המזגית‪ ,‬במצב של ת ס י ס ה ‪ ,‬לוחמים הם‬
‫זה נגד זה‪ ,‬ומתםיסתם מתחדשים כל ענפי הדוח של האדם‪.‬‬
‫הנטיה העליונה לצד השכל מחלשת היא את הדמיון‪,‬‬
‫וממילא מזג המדע מתקלקל‪ .‬והנטיה לצד הדמיון מטשטשת‬
‫את השכל‪ ,‬ולקויים מיוחדים מתגלים במערכת ההכרה המדעית‪.‬‬
‫הבריאות המדעית באה מהמזג ההגון של הדמיון והשכל‪.‬‬
‫רלו‬
‫הקודש‬
‫אורות‬
‫צורת הד?ןיון וה‪#‬כל‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫סב‬
‫ישנה צורה מ י ו ח ד ת ש ה ד מ י ו ן מ ת ל ב ש בה‪,‬‬
‫כ ש ה ש כ ל פ ו ע ל ע ל י ו ‪ .‬ואותה הצורה היא קדושה‪ ,‬מבםמת את‬
‫העולם‪ ,‬ומטהרת את האדם מכל טומאותיו‪ .‬וכל זמן שהצורה הזאת‬
‫מתטשטשת‪ ,‬והדמיון מצטייר על פי חק שלו בעצמו בלא השפעת‬
‫השכל עליו‪ ,‬אז הוא המקור היותר ברפש לכל תקלה ולכל חטא ועון‬
‫בחיי היחיד וחיי הציבור‪.‬‬
‫ה צ ו ר ה ה ז א ת של ה ד מ י ו ן עומדת היא בעצם טהרתה‬
‫על פי ההשפעה הישרה של השכל‪ ,‬אצל אותם האנשים שבעצמם‬
‫יש כח לחיות חיי הרוח באור השכל‪ .‬אבל היא משתכללת ונבנית‬
‫גם כן בצודה הגונה‪ ,‬על ידי אדחות החיים וציוד הדגשות‪,‬‬
‫שהגדולים משיגים אותם מצד השפעת השכל‪ ,‬כשיעשו אצל‬
‫הבינוניס והקטגים‪ ,‬על פי ה ה ש פ ע ה ה כ ל ל י ת שיש להגדולים‬
‫על הקטנים‪ .‬והמעשים והציורים יובילו את כח החיים‪ ,‬המתקשר‬
‫בצורות הדמיוניות‪ ,‬אל המטרה הרצויה‪.‬‬
‫אמנם השכל המלא‪ ,‬שהוא ראוי לכונן את אשורי הדמיון‬
‫על דרך החיים‪ ,‬הוא השכל ה א לה י‪ ,‬שממנו באה הופעת הנבואה‪,‬‬
‫בהתגלות התורה‪ ,‬ואור רוח הקודש‪ ,‬והמשכת ארחות החכמה של‬
‫כל דורשי ד‪ /‬וכל התכונות הנפשיות הנפעלות מהשפעה זו‪,‬‬
‫וצורת החיים‪ ,‬שעל פיה מרוממים הם את הדמיון משפלותו‪,‬‬
‫ומאירים אותו באור השכל‪ ,‬לאושר האדם‪.‬‬
‫הגיון‬
‫הקודש‬
‫רלז‬
‫סדהיוין והאמת‪.‬‬
‫סג‬
‫ר ו ב בני אדם חיים הם חיים של דמיון‪ ,‬ואין בכחם כלל‬
‫לחיות חיים של שכל‪ .‬ובאשר צריכים כל חלקי החיים להיות‬
‫מתאימים זה לזה‪ ,‬הידיעות של האמונה שלהם הן גס כן‬
‫ידיעות דמיוניות‪ ,‬לפי אותו הערך של כל עגין החיים שלהם‪.‬‬
‫א ב ל א י ן ה ד מ י ו ן ו ה ש כ ל מ ח ו ל ק י ם זה מזה‬
‫ח י ל ו ק ח ט י ב י ‪ ,‬כי אם ח י ל ו ק ד ר ג א י ‪.‬‬
‫ישנן מדרגות שהדמיון הולך ומתברר‪ ,‬ובא בחלקיו לידי זיכוך‪,‬‬
‫עד שהוא נכנם לגבול השכל‪ ,‬והשכל לפעמים יורד הוא בחלקיו‬
‫ומתכנס לגבול הדמיון‪ .‬ובכלל‪ ,‬ההבדל הוא בעיקרו בין ריחוק וקירוב‬
‫של ההכרה הברורה‪ ,‬ולא הבדל עצמי‪ .‬כי סוף כל סוף אין לאדם‬
‫כי אם ידיעה צללית מכל דבד‪ .‬הדברים שהם יותר גדולים בעדכם‪,‬‬
‫הנוגעים הרבה למהות הרוחגית העצמית של האדם בכללו ובפרטיו‪,‬‬
‫הם יותר מתלבשים בכל הלבושים‪ ,‬בין בלבושי השכל לפי‬
‫מדרגותיו‪ ,‬בין בלבושי הדמיון לפי חילוקי הדרגות שלו‪.‬‬
‫שמידה גדולה צריך האדם ש ל א י ח ר ב ד מ י ו נ ו ‪,‬‬
‫ש ל א י ז ו ח ו ה ד ב ר י ם ה י ס ו ד י י ם ה ט ו ב י ם מלעשות את‬
‫רלח‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫התפשטות ענפיהם גם על הדמיון‪ ,‬כמו שהם מושרשים בשדשיהם‬
‫בעומק השכל‪ .‬כרותה היא הנפש‪ ,‬שגרמה להחריב את פעולת הדמיון‪,‬‬
‫מהדברים היסודיים‪ .‬והאומה בכללה אם היא באה למצב כזה‬
‫הרי היא מדולדלת‪.‬‬
‫כ נ ס ת י ש ר א ל היא מעוטרת באמונה האמתית שלה‪,‬‬
‫ש י ו כ ל ה ד מ י ו ן ל ה י ו ת מ ח ו ב ר ב ק ש ר י פ ה עם‬
‫כ ל ה א מ ת ‪ ,‬והדמיון שלה הוא לבוש מקשט את תוכן‬
‫השכל• ו ה א מ ת ‪ ,‬ומגדיל הוא בזה את הדר החיים ועצמותם‬
‫בקרבה‪ .‬כל שקלטתו מחיצת היהדות פנימה יפה מרגיש הוא בכל‬
‫פגימה דקה מפגימתו של הדמיון‪ ,‬והוא משתמר ממנה מאד‪.‬‬
‫וכשהדמיון הוא שלם‪ ,‬בלתי הרום מכחם של עוותי רגשות‬
‫וקלקולי חיים מעשיים‪ ,‬הולך הוא השטף השכלי‪ ,‬הרוחני והמעשי‪,‬‬
‫ושוטף בכל חדרי החיים‪ ,‬של היחיד והצבור‪.‬‬
‫וכשקלי דעת באים ומזלזלים בהדמיון של האומה‪ ,‬גורמים הם‬
‫לכיגום של כחות הדם בגופו של הדמיון‪ ,‬ונסיגה לאחור גדולה הוה‬
‫במצב הרוח‪ ,‬עד אשר ירפאו התחלואים‪ ,‬וישוב השכל ו ה ד מ י ו ן‬
‫לעבוד ב כ ה ש ק ו ל בערך‪.‬‬
‫הקודש‬
‫הגיון‬
‫רלט‬
‫?לקור הדמיון והשכל‪.‬‬
‫םד‬
‫ה ד מ י ו ן הוא הצל של השכל‪ ,‬ולפעמים הוא‬
‫למעלה מהשכל‪ ,‬לא מצד עצמו‪ ,‬כי אם מפני שהוא כעין‬
‫חומד מקבל הארה מאוד עליון‪ .‬ויש לפי זה ש ת י ס ג ו ל ו ת‬
‫מיוחדות בדמיון‪ ,‬שדינם חלוק‪ ,‬סגולת צל השכל שבו‪ ,‬וסגולת‬
‫קבלת ההארה שבו‪ .‬מצד צל השכל הוא מקורי‪ ,‬שיש בעצמותו‬
‫כח זה‪ ,‬אבל הוא מועט באיכותו‪ ,‬שסוף כל סוף איננו כי אם בבואה‬
‫של השכל‪ ,‬ויש בו כל החולשות של השכל בודאי‪ ,‬ועוד נוספו לו‬
‫חולשות חדשות כפי התמעטות המציאות שיש בין ענין עצמות השכל‬
‫למה שהוא צלו‪ .‬אבל כה הקבלה שלו הוא ראוי לקבל הופעות‬
‫נעלות מאה ויש בו חסרון מה שאינו מקורי בזה‪ ,‬כי אם כעין כלי‬
‫לקבל מה שנותנים בתוכו‪ ,‬אבל לעומת זה‪ ,‬מה שהוא מקבל הוא‬
‫מקבל מ מ ק ו ר כל כך ע ל י ו ן ו נ ש ג ב ‪ ,‬עד שאינו צריך כלל‬
‫להתחשב עם החולשות של השכל‪.‬‬
‫ה ה ת ע ל ו ת של הדמיון באה כל זמן שהוא דבוק בקדושה‪,‬‬
‫אבל הדמיון של חול אין לו כי אם כ ח ה צ ל שבו לבד‪,‬‬
‫והוא מקוד הלצנות‪ .‬לפי אותו הערך שהוא מתרחק ממקוריות השכל‪,‬‬
‫וכפי מה שהוא מתגבר‪ ,‬כך המציאות מתחלשת אצלו‪ ,‬והנפש‬
‫השקועה בו באה לידי יםודין בתחלתה ולידי כליה בסופה‪.‬‬
‫רמ‬
‫הקודש‬
‫אורות‬
‫והד פ ואה לעולם‪ ,‬שנשתקע הרבה בדמיון מצד הצללי שלו‪,‬‬
‫היא לא התחלשות הדמיון‪ ,‬וגס לא הגבדת השכל לבדו‪ ,‬שסוף סוף‬
‫גם הוא מצומצם הוא‪ ,‬אלא ה ת ש ו ב ה אל ה מ ק ו ד ה ע ל י ו ן ‪,‬‬
‫שהדמיון מוכשד לקבל ממנו את עץ החיים השלמים שלו‪ ,‬ועם זה‬
‫יעזד גם כן השכל בסגולת צלו‪ ,‬החדות במעמקי הדמיון‪ ,‬עזר שמושי‪.‬‬
‫ןיפי_ת סןןןיוין לה&כל‪.‬‬
‫םה‬
‫י ש ל ח את ק ר נ י ז ה ר ו ל מ ר ח ו ק ‪,‬‬
‫הדמיון‬
‫לצייד תמיד מה שהוא חוץ מ ע צ מ י ו ת ו של החושב‪,‬‬
‫ו ה ש כ ל ילך סובב לנקודה העצמית שבנשמת החיים‪,‬‬
‫ויצייר את הנמצא בקרבה פנימה‪.‬‬
‫ולפי זה ה ד מ י ו ן נ ד ר ש הוא אל ה ש כ ל למען העזר‬
‫על ידו להצפיה הרחוקה‪ ,‬והשכל עוזר וסומך הוא את הדמיון‬
‫להסביר לו‪ ,‬כמה גדול הוא הרכוש האצור בקרבו פנימה‪.‬‬
‫הגיון‬
‫רמא‬
‫הקודש‬
‫העופת ס ‪ #‬כ ל וסד&יוין‪.‬‬
‫םו‬
‫מ ד ר ג ו ת ה ש כ ל ה ו ל כ ו ת הן מ ל מ ט ה ל מ ע ל ה ‪.‬‬
‫כל צ י ו ר י ה ד מ י ו ן ה נ ם ב א מ ת צ י ו ד י שכל‪,‬‬
‫אלא שהם כ ד מ ו ת ג ר ע י נ י ם ‪ ,‬שלא נגמרו עדיין בגידולם‪.‬‬
‫אמנם כאשד השכל יתאשד‪ ,‬ויקיף את מהות החיים של האדם‪,‬‬
‫אז יהיו כל ה צ י ו ר י ם ‪ ,‬של ה ד מ י ו ן מכל מ ד ר ג ו ת י ו ‪,‬‬
‫ושל ה ש כ ל כולו‪ ,‬אחוזים זה בזה‪ ,‬כתבנית ג ו ף א ו ר ג נ י ׳‬
‫שכל חלקיו הם משולבים זה בזה‪.‬‬
‫אז כאשד יחל הרעיון ל ע ל ו ת מ ל מ ט ה ל מ ע ל ה ‪,‬‬
‫תהיה ת ע ו פ ת ו מצומצמת‪ ,‬כי סוף כל סוף הרושם של הצנימה‬
‫הקטנותית יפעול עליו‪ ,‬שלא לתן לו את העז וההרחבה החפשית‪,‬‬
‫אבל כ ש י ל ך ה ר ע י ו ן ב מ ה ל כ ו מ ל מ ע ל ה למטה‪,‬‬
‫מתעופתו העליונה עד תהומות הדמיון‪ ,‬וההדגשים התלויים בו‪,‬‬
‫אז יהיה האור מואר מאד‪ ,‬בשפעת חסד עליון‪.‬‬
‫אורות הקודש ‪16‬‬
‫רמב‬
‫הקודש‬
‫אורות‬
‫מ הלך הך^יןין וה‪3#‬ל‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫םז‬
‫ל פ ע מ י ם בא ה ד מ י ו ן בתחלה ל צ י י ד את צ י ו ר י ו ‪,‬‬
‫בכל תכנית הבנין האצילי ברב הדד‪ ,‬ו ה ש כ ל בא א ח ד כך‬
‫ומראה את האמת הגדולה אשד בדמיון‪ ,‬המתאר את גנזכיו‪.‬‬
‫ולפעמים המהלך להפך‪ ,‬השכל בא ודורש ומעמיד משפטים‪,‬‬
‫הליכות‪ ,‬מסקנות מעשיות ולמודיות‪ ,‬אדחות חיים ודרכי יושר‪,‬‬
‫ובא הדמיון אחד כך להלביש כל האמת ופרטיה הרבים בלבוש נאה‪,‬‬
‫משובץ כל יופי וחן‪ ,‬והוא מכוין אל האמת‪ ,‬כל זמן שתכונתו של‬
‫ה ד מ י ו ן מ ת ע ל ה בשאיפתה להתאחד עם ה מ ו ש ג ה ש כ ל י ‪,‬‬
‫בלא שום חציצה מפסקת‪.‬‬
‫כפי הטהדה הגופנית‪ .‬במזג ומדות‪ ,‬שקיטת התאוה‪,‬‬
‫וזיכוך החומד‪ ,‬ולפי האודה השכלית‪ ,‬הבאה מדוב תודה ודעת‪,‬‬
‫מהרבה שימוש של חכמים‪ ,‬ומהרבה דעת העולם והחיים‪ ,‬כן יגדל‬
‫כ ח ה צ י ו ד ו ה ד מ י ו ן בפעולתו‪ ,‬וכן תהיינה פעולותיו רצויות‪,‬‬
‫שקולות וקרובות לערכים מתאימים‪ ,‬עד שיהיה ק ר ו ב אל ה ש כ ל‬
‫בבהירותו‪ ,‬ויהיה עולה עליו בעומק ההדגשה‪,‬‬
‫ובחידוד החיים שלו‪.‬‬
‫הגיון‬
‫הקודש‬
‫רמג‬
‫?גישת הדמיון ןהשכל‪.‬‬
‫םח‬
‫ל פ ע מ י ם מ ת ח י ל י ם מ ה צ י ו ד ה ד מ י ו נ י והדברים‬
‫הולכים ע ד ה ש כ ל ה י ו ת ר טהור‪ ,‬ועוד הגבה למעלה‬
‫יותר מהשכל ושדשיו‪ ,‬ו ה א ו ש ר ה א ל ה י מתמלא בכל‬
‫החיים של כל שרשי הנשמה‪ ,‬באדם ובעולם‪ .‬ולפעמים‬
‫ה ה ת ח ל ה באה מ ה ו פ ע ה ש כ ל י ת ‪ ,‬ועוד עליונה ממנה‪,‬‬
‫והיא מתפשטת והולכת עד ה צ י ו ר ה ד מ י ו נ י ‪ ,‬וענפיו‬
‫ה ה ד ג ש י ם הגופניים כולם‪.‬‬
‫ולפעמים שתי ה ה ש פ ע ו ת פ ו ג ש ו ת זו את זו‪ ,‬בזרמן‬
‫הקדוש‪ ,‬ואז האדם הוא ס ו ל ם שמלאכי אלהיס עולים ויורדים בו‪,‬‬
‫ונימי הנשמה הנם הכנור‪ .‬ש ה ו ל כ ת ה ז ר מ י ם ו ה ו ב א ת ם‬
‫מנעימות עליהם נועם קולם‪ ,‬קול עז‪ ,‬חכו ממתקים וכלו מחמדים‪.‬‬
‫דמד‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫הוזנויןצות הדמיון והשכל‪.‬‬
‫סט‬
‫כ ש ה ק ח ש ה מתגברת‪ ,‬מתחלת ת נ ו ע ה א ד י ר ה‬
‫ה ע ו ל מ ו ת הגדולים‪ ,‬שאין חקר לגדלם‪ ,‬עזוזם‬
‫בשני‬
‫והוד תפארתם‪ ,‬ע ו ל ם ה ש כ ל ו ע ו ל ם הדמיון‪ .‬השכל מלא‬
‫הצחצחות העליונות‪ ,‬שאין קץ לבידורם ואין תכלית לזוהר פליאתם‪,‬‬
‫ש א י נ ה מ א י ר ה ‪ ,‬המלאה‬
‫האספקלריא‬
‫והדמיון‪,‬‬
‫הדר‪ ,‬תבנית כל צודה מפוארה‪ ,‬כל חזון לב מדומם ומתעלה‪.‬‬
‫ה ש כ ל ממעל ישלח את קויו‪ ,‬שהם יאירו ויחממו את הדמיון‬
‫מתחת‪ ,‬והדמיון ממקומו ישלח מלמטה למעלה את ק ר נ י הודו‪,‬‬
‫ותמיד ק ר ן בקו י פ ג ש ‪ ,‬וקו ב ק ר ן י ת נ ו צ ץ ‪.‬‬
‫והמון יצורים לאין תכלית‪ ,‬מלאי חיים ופליאת רצון‬
‫וחכמה רבתי‪ ,‬עפים וטסים על פני הרקיע‪ ,‬המבדיל בין עולמי עד אלו‪,‬‬
‫בין ה ש כ ל ו ה ד מ י ו ן ‪ ,‬ששניהם מלאי אוד וחיים איתנים‪,‬‬
‫אדירי אומץ וגבורת רעם‪ ,‬חסיני אהבה ועדנת עולמים‪ ,‬חסיני מרץ‬
‫מתנשאים בדוס עולם‪ ,‬בהדרת קדושה ויפעת פאר‪ ,‬אור אל‬
‫חי העולמים‪.‬‬
‫הקודש‬
‫מגיון‬
‫דמה‬
‫המתוות הערכים‪.‬‬
‫ע‬
‫לולא ה ה ש ת ו ו ת ש י ש ב ה וי ה לא היתה שום חכמה‬
‫יכולה להתפתח‪ .‬וכיון שהיצירה הדוחנית היא נכבדה כל כך‪,‬‬
‫והחכמה היא כל כך מחיה את הכל‪ ,‬מוכרח הוא שסדר המציאות‬
‫כולו תהיה בו ה ש ת ו ו ת של ע ר כ י ם ‪ ,‬עד שהחלק האחד‬
‫מודה על חברו‪ ,‬והפרט על הכלל‪ ,‬הגשמי על הרוחני‪,‬‬
‫ו ה ד מ י ו ן על השכל‪.‬‬
‫ומםקידה זו יוצאים מ ע י נ ו ת מ ל א י ם ד ע ת ע ל י ו ן ‪,‬‬
‫המאחדים נפרדים ומקרבים רחוקים‪.‬‬
‫אמנם ג ד ל ה של ה ה ש ת ו ו ת יוצא אל הפועל על ידי‬
‫ה כ ר ת ה ה ב ד ל ה ש ב י ן כל ע ר ך ו ע ר ך ‪ ,‬ו ה ח ט י ב ה‬
‫ה מ ב ד ל ת ׳ היא מ ב ד ד ת את ה ע ו מ ק של ה ש י ו ו י ‪.‬‬
‫ה צ ע ר הרוחני הוא בא מהעדר ה ה ת א מ ה של‬
‫ה ה ד ג ש ו ת ל ה ש כ ל ‪ .‬והנשמה דואגת תמיד להשלים עצמה‬
‫בהארה גדולה‪ ,‬עד ש ד ר כ י ה ה ר ג ש ה ‪ ,‬ו נ ט י ו ת ה ט ב ע‬
‫הרוחני והגופני שלה‪ ,‬יתאימו לההארה העליונה השכלית‪,‬‬
‫דמו‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫ולמה שלמעלה מזה‪ ,‬דהיינו ה ו פ ע ת הקודש‪ ,‬של חזיוני קודש‪,‬‬
‫שהם באים מ מ ע ל ה ה ע ל י ו נ ה שעל גבי השכל האנושי‪,‬‬
‫אחדי שמשתלם ומזדכך‪ .‬אדה חיים למעלה למשכיל‪.‬‬
‫אחדות ה ת ‪ #‬ה^כל ןהךצוץ‬
‫הגיון‬
‫הקודש‬
‫דמט‬
‫אחדות הרוחביות‪.‬‬
‫עא‬
‫הכללי‪ ,‬האומה‬
‫הרוחניות‪,‬‬
‫על ה ר ג ש ‪,‬‬
‫הפעולות‪.‬‬
‫ההריסה מוצאת‬
‫בחי מ ך האדם היחיד‪ ,‬וכן בחינוך האדם‬
‫והאנושיות‪ ,‬צדיכים לשוס לב ל א ח ד ו ת‬
‫דהיינו ש ה ש כ ל י ה י ה מ ש פ י ע י ש ר‬
‫ו ה ד ג ש על ה ד מ י ו ן ‪ ,‬ו ה ד מ י ו ן על‬
‫וכשיש ס ת י ר ה בין אלה החלקים אז‬
‫מקום לחול‪.‬‬
‫ועל גבי אלה א ר ב ע ה ה ח ל ק י ם ‪ ,‬שהם שכל‪ ,‬ד ג ש ‪,‬‬
‫דמיון‪ ,‬מעשה‪ ,‬מתעלה ה ע נ י ן האצילי‪ ,‬שהוא שורש הגשמה‪,‬‬
‫של האיש ושל הצבור‪ ,‬במקור ההויה העליונה‪.‬‬
‫רנ‬
‫אורות‬
‫הקוד?(‬
‫הבחינות הרוחניות‪.‬‬
‫עב‬
‫את התמטת ה ר ו ח נ י ו ת ‪ ,‬של צד הקדושה‪ ,‬צריכים‬
‫לבחון ב ב ח י נ ה מ ד ע י ת ‪ ,‬הדומה לבחינה הימית‪ ,‬לדעת את‬
‫פרטי היסודות שבהדכבתן‪ ,‬ועל פיה נוכל לחדש הרבה ולהוליד‬
‫תוכנים חדשים מצירופי ההרכבות‪ ,‬ולזקק ולהעלות את הענינים הישנים‪,‬‬
‫ממש כמנהג החכמה המעשית שבחימיה‪.‬‬
‫כ ך הוא ה ס ד ר ‪ .‬צריך לטהר ולאמץ את ה ג ו ף‬
‫וכחותיו כולם‪ ,‬אחר כך בא כ ח ה ד מ י ו ן וכל סעיפיו‪,‬‬
‫שצריך להיות גם כן חזק ומזוכך‪ ,‬ואחד כך בא ה ד ג ש וכל ענפיו‪,‬‬
‫ועל גביהם יבא ה ש כ ל ה ב ר ו ר ‪ ,‬והסתעפותיו כולן‪ ,‬ו א ו ד‬
‫ה ה ק ש ב ה העל י וגה‪ ,‬שבאה מהתגוצצות רוח קודש עליון‪,‬‬
‫הוא בא על גביהם‪.‬‬
‫ס ד ר ז ה איננו בדין של י ח י ד י ם לבדם‪ ,‬אלא‬
‫הוא הדין באומה שלמה‪ ,‬והדבדיס מתיחשים לעומת תקופות שונות‬
‫במהלך החיים שלה‪.‬‬
‫הגיון‬
‫הקודש‬
‫רנא‬
‫העכול הרו חני‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫עג‬
‫ה מ ע ש י ם מתהפכים לדמיונות‪ ,‬בכח ע י כ ו ל רוחני‪,‬‬
‫להדגשות‪ ,‬וההרגשות למושכלות‪,‬‬
‫והדמיוגות‬
‫והמושכלות ל א ו פ י ר וחגי קבוע‪ ,‬הפועל על כל התוכן המהותי‪.‬‬
‫ומזה יש להבין‪ ,‬כמה גדולה היא האחריות של המעשים‪.‬‬
‫אמגם לא אצל הכל הקשר עומד בחזקה‪ ,‬וכח העיכול הרוחני‬
‫איננו שוה אצל כל איש ואצל כל עם‪.‬‬
‫בטפוסה המיוחד של היהדות מוגח גס כן זה האופי‪,‬‬
‫שהקשר בין החוליות הללו של המעשים‪ ,‬הדמיונות‪ ,‬הדגשות‬
‫ו ה מ ו ש כ ל ות‪ ,‬ו ה א ו פ י ה כ ל ל י ‪ ,‬הוא חזק מאד‪ ,‬וכח העיכול‬
‫הרוחני גשגב הוא‪ ,‬על כן אין קץ לחובת שמידת המעשה בישראל‪.‬‬
‫מזוג השכל ןהךגש‪.‬‬
‫עד‬
‫אי א פ ש ר לאדם לחיות לא בשכל לבדו‪ ,‬ולא ברגש לבדו‪,‬‬
‫תמיד צריך שיהיה מ מ ז ג את ה ש כ ל עם ה ד ג ש בחוברת‪.‬‬
‫כשירצה להתפרץ למעלה ממדרגתו‪ ,‬יאבד את הכשרון של‬
‫הרגש‪ ,‬ויהיה מלא פגמים וחסרוגות‪ ,‬אף על פי שיהיה בעל שכל גדול‪.‬‬
‫ואין צריך לומר שאם ישתקע בדגש לבדו יפול בתהומות‬
‫של סכלות‪ ,‬המביאים לידי כל חולשה וכל חטאת‪ .‬רק תכוגת‬
‫ה מ ש ק ל ה ש ו ה ‪ ,‬ה מ א ז ן את ה ש כ ל עם ה ד ג ש ‪,‬‬
‫תביאהו לידי הצלה גמורה‪ .‬מובן‪ ,‬שעם זה צריך להחיות תמיד את‬
‫ה תכוגד• ה מ ע ש י ת ‪ ,‬והחוש החברותי הישר‪.‬‬
‫דנב‬
‫הקודש‬
‫אורות‬
‫הרכבת השכל והרגש‪.‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪-‬‬
‫‪. . . .‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪V‬‬
‫עה‬
‫ה ש כ ל הבריא המקורי בטבעו הוא מ ו ר כ ב ב ה ר כ ב ה‬
‫מזגית‪ ,‬מ י ס ו ד ו ת השכל והרגש‪.‬‬
‫ה ש כ ל ה ה כ ר י שבו נותן לו את ה י ס ו ד ה מ ז י ן ‪,‬‬
‫ו ה ד ג ש המפותח בקרבו נותן לו את ה י ס ו ד ה מ ע ג ג‪.‬‬
‫וכל העוסק בתודה לשמה מתברך ב א ח ד ו ת ם ה ג מ ו ר ה‬
‫ותמימותם השלמה של השכל והרגש‪ ,‬בצורה כזאת שכל אחד‬
‫מרחיב את גבול חברו‪ ,‬והנם ד ע י ן דלא מ ת פ ר ש י ן ‪.‬‬
‫עדן השכל והרגש‪.‬‬
‫ער‬
‫ה ע ל ן של ה ה כ ר ה ה ש כ ל י ת ‪ ,‬יש לו צורה אחרת‪,‬‬
‫ו ה ע ד ן של ה ה ר ג ש ה ה נ פ ש י ת גם כן צורה אחרת‪.‬‬
‫הראשון גדול הוא באיכותו‪ ,‬ואינו כל כך עמוק בפילוש החיים‪,‬‬
‫והשני איגגו כל כך בעל איכות גדולה‪ .‬אבל עמוק וחודר‪.‬‬
‫וכשהנשמה מתעלה‪ ,‬מ ת ר כ כ י ם ש נ י ה ע ד נ י ם יחד‪,‬‬
‫ואין קץ ושיעור לעשרם ולדוייתם המלאה‪ ,‬לעדנות אצילותם‪,‬‬
‫ולאורם הבהיר והמזוקק‪.‬‬
‫הקודש‬
‫הגיון‬
‫דנג‬
‫הרגש ועבודת השכל‪.‬‬
‫עז‬
‫ה ר ג ש הוא י ו ת ר מ ה י ר מן ה ש כ ל ‪ .‬ברגש‪,‬‬
‫האמרה‪ ,‬אלהים‪ ,‬מלאה היא תגובה וישות גם טרם אשר נפתר‬
‫אף מעט מכל המון החידות הכמוסות בה‪ .‬מה שאין כן בשכל‪.‬‬
‫ה ש כ ל צ ר י ך ע י ב ו ד ‪ ,‬בלא לימוד ועיון מאומה לא ימצא‬
‫א ם י ת ח ל ף ה ר ג ש ב ש כ ל ‪ ,‬ויאבד‪ .‬להשתמש‬
‫בשכל מבלי ע ב ו ד ה ר ו ח נ י ת ‪ ,‬כי אם ליהנות מן המוכן‪,‬‬
‫כשם שאפשר הדבר ברגש‪ ,‬מהרה יחשך לו עולמו‪ ,‬וסירים סבוכים‬
‫יתגדלו בחלקתו הרוחנית‪ ,‬אשר בכל עת יסתבך בהם‪ ,‬להרבות‬
‫המכשלה על דרכו הרוחני‪.‬‬
‫ועת ומשפט ידע לב חכם להכגס ב ה י כ ל הדגש במילואו‪,‬‬
‫להתעגג מעדניו‪ ,‬ולעבור על ח ל ק ת ה ש כ ל לעבד עבודתה‪.‬‬
‫אז תבא ד ע ת א לה י ם בלבו‪ ,‬בצורתה היותר רצויה‪.‬‬
‫רנד‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫?בול הרגש והשכל‪.‬‬
‫עח‬
‫ה ר ג ש כלול הוא בשכל‪ ,‬והוא המדרגה התחתונה שבו‪,‬‬
‫כשהוא יוצא לפעול פ ע ו ל ו ת מ ע ש י ו ת ‪ ,‬אז קובע לו את‬
‫ת ח ו מ ו ה ד ג ש י בפני עצמו‪.‬‬
‫בחיים העולמיים כולם הוא ה ת ו כ ן ה ס ו ד י של אות‬
‫הא ה א ח ר ו נ ה של שם‪ ,‬שהיא נעשית שם אדגי בפגי עצמו‪.‬‬
‫ה ת פ ל ה ׳ וחלק גדול ממעשה המוסד והתורה‪ ,‬בנויים הס‬
‫על יסוד תקנת הדגש של האדם‪ .‬והם צריכים לשמור ג ב ו ל ם ‪.‬‬
‫כשבאים אל הרגש בענינים ותוכנים שכליים אין מצליחים‪.‬‬
‫אמנם עצמותה של התביעה‪ ,‬שיהיה הדגש גס כן מושכל‪,‬‬
‫יש לה מקום‪ ,‬מפני שבאמת איננו גם חטיבה בפני עצמה‪,‬‬
‫אלא אחד מ צ ד ד י השכל‪ ,‬שהוא מתגלה במדרגתו התחתונה‪.‬‬
‫הגיון‬
‫הקודש‬
‫רנה‬
‫מאורות ה‪£‬כל והרגע‪.‬‬
‫עט‬
‫ק ט ר ו ג ה ל ב נ ה מתפרש יפה ב ר ז י ה נ פ ש ‪.‬‬
‫הקטן‪,‬‬
‫והרגש‪,‬‬
‫הגדול‪,‬‬
‫המאוד‬
‫השכל‪,‬‬
‫שניהם עומדים במשקל אחד‪ ,‬אבל שוגים הם דרכיהם‪ ,‬ולפעמים‬
‫רבות מאד הסתירות שביניהם‪ .‬אם ערכם היה מכל צד שקול‪,‬‬
‫היתה הסתירה בחיים הרוחניים‪ ,‬וממילא גם הגשמיים‪ ,‬גדולה‪.‬‬
‫אי א פ ש ר ל ש נ י מ ל כ י ם ש י ש ת מ ש ו ב כ ת ר אחד‪.‬‬
‫הדגש קובל‪ ,‬אפשר לשכל להרחיב את עצמו עד כדי קבלת‬
‫כל ההפכים‪ ,‬מה שאין כן בדגש‪ .‬עצה אחת יש על זה‪,‬‬
‫ל כ י ו מ ע ט י את ע צ מ ך ‪ .‬הוי ראש לשועלים‪ .‬בחיי המעשה‪,‬‬
‫החברה‪ ,‬והנימוס‪ ,‬מלכי בכיפה‪ ,‬אבל למעלה במקום העיונים העליוגים‪,‬‬
‫שם הגדול מושל‪ .‬אבל הקובלגא גדולה היא מאד‪ ,‬יש באמת‬
‫מהלכים לרגש בעליונים ועליוני עליונים‪ ,‬גם בעמקי השכל עצמו‬
‫וטוהד משפטיו‪ .‬הכח השכלי שבדגש נמצא הוא בעושר ההתפרסות‪,‬‬
‫מ י ע ט את ה ל ב נ ה ל פ י כ ך ה ר ב ה את צ ב א ו ת י ה ‪ .‬אבל‬
‫בכל זאת ל ק ו י הוא ה ע ו ל ם מ פ נ י י ד י ד ת ו של ה ד ג ש‬
‫מ מ ר ו מ י שמיו‪ .‬השכל ושרשו העליון מתעכב גם כן ממהלכו‪,‬‬
‫ונעכד מזכותו‪ ,‬על ידי ה נ מ כ ת ו של ה ר ג ש ו ה ג ב ל תו‪,‬‬
‫ואי התחברותו התדירית באוד השכל‪.‬‬
‫דני‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫מביאים כפרה על האיר האלהי‪ ,‬המינמך על ידי מיעים הידח‪.‬‬
‫משתדלים לדדיש מיליי פגימתה של הלבנה‪ ,‬העמדתה במשקל‬
‫המאיר הגדיל‪ ,‬החיים המידגשיס יהשכליים ממיזגים ימשיקלים‬
‫עין בעין‪ .‬מה טיב ימה נעים יהיה אז העילם‪ ,‬מה נחמדים‪ ,‬עליזים‪,‬‬
‫כבירים יקדישיס החיים‪ .‬י ה י ר צ י ן מ ל פ נ י ך ‪ ,‬ד׳ אי״א‪,‬‬
‫ל מ ל א ת פ ג י מ ת הלבנה‪ ,‬ילא יהיה בה שים מיעיט‪,‬‬
‫ויהיה א י ר ה ל ב נ ה כ א י ד החמה‪ ,‬כ א י ד ש ב ע ת י מ י‬
‫ב ר א ש י ת ‪ ,‬כמי ש ה י ת ה ק י ד ם מ י ע י ט ה ‪ ,‬ש נ א מ ד‬
‫את ש נ י ה מ א ר ת ה ג ד ל י ם ‪.‬‬
‫יכמי החיים הפרטיים‪ ,‬כמי כן החבדיתיים יקבלי את צידתם‬
‫החדשה‪ ,‬השלמה והבהירה‪ .‬החפץ הייתד כמים במדימי הסתר השכלי‪,‬‬
‫יהגליי במעמקי לבב‪ ,‬בסידיד האימה יחסנה‪ ,‬יחדיי יעמדו‬
‫שליבים זה בזה‪.‬‬
‫כל החזין הזה ייפיע בהדדי בעילם‪ ,‬בשיב ישראל אל גיהי‪,‬‬
‫חמיש בכל כשריניתיי‪ .‬מלומד בכל נםייניתיי‪ ,‬אשד ניסה בהם‬
‫בדרכו הארוכה בימי נודו בעמים‪ ,‬אשד שר בהם אל אלהיט‬
‫ואל אנשים ויוכל‪ .‬ו י ת ק י י ם ב נ ו מ ק ר א ש כ ת ו ב ‪ ,‬ו ב ק ש ו‬
‫את ד׳ אל ה י הם ו א ת ד ו ד מ ל כ ם אמן‪.‬‬
‫ו‬
‫הגיון‬
‫רנז‬
‫הקודש‬
‫חליפות חיי הךגעז והשכל‪.‬‬
‫פ‬
‫כ ל מ ח ש ב ה אידיאלית‪ ,‬הפועלת בחיים‪,‬‬
‫מחוברת היא מה דבב ה של ש כ ל ו ר ג ש ‪ .‬ה ש כ ל הוא‬
‫מועט בכמותו ומרובה באיכותו‪ ,‬והוא י ס ו ד ה נ ש מ ה‬
‫של ה א י ד י א ל ‪ ,‬ההולך ונמשך‪ ,‬חורז את החוט של החיים‪.‬‬
‫ה ר ג ש הוא הגוף‪ ,‬שבו מתלבש תמיד האידיאל השכלי‪,‬‬
‫להסבירו לכח החיים הפועל‪.‬‬
‫ברבות הימים יאבד הרגש את ערכו‪ ,‬יתישן ויזדקן‪,‬‬
‫ולא יוסיף תת את כהו‪ .‬אבל זיק התמצית השכלית שבו‪ ,‬אם אך‬
‫הוא איתן וטהור‪ ,‬לא ייעף ולא יזדקן‪ .‬האמת קימת לעד‪,‬‬
‫וממקודה תשלח פלגים להשקות טל חיים‪ ,‬להחיות עגפים חדשים‪,‬‬
‫ועצים רעננים‪ ,‬אשד יצמחו בצורת רגש חדש‪ ,‬מלא כח עלומים‪,‬‬
‫אשר ימלא את המקום של הרגש‪ ,‬אשד נפל מזקנה‪.‬‬
‫והמות‬
‫החיים‬
‫חליפות‬
‫כן הולכים הם‬
‫ה ד ג ש ‪ .‬והחיים המוחלטים של השכל הטהור‬
‫בעולם‬
‫תמיד הם מחיים ומולידים דוד חדש‪ ,‬אחרי כלות הישן‪.‬‬
‫אורות הקודש ‪17‬‬
‫רנה‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫מאודעות האבל‪ ,‬שפלות ידים של הדהמה ואנינות‪ ,‬הכל נמצא‬
‫במערכת הרגש‪ .‬ר ג ש כי זקן‪ ,‬כי חדל מהיות לו כח פועל‪,‬‬
‫יפלו עמו כל הרוחות‪ ,‬אשר נתמכו בו ונתמלאו אור חיים לרגליו‪.‬‬
‫המחנה הפועל ישאר דומם ונבהל‪ .‬אל חזיון של השארת הנפש‬
‫לא יוכל כל כך מהד לעלות‪ ,‬לדעת כי זיק התמצית השכלית‪,‬‬
‫אשד חיה את האידיאל ההדגשי‪ ,‬חי וקים הוא‪ .‬כמו שאין התנחומים‬
‫של השארת הנפש ותחית המתים מרפאים מיד את פצע המות‪,‬‬
‫אשד פצע בלב נפשות דבקות בקרבת בשר ורוח‪.‬‬
‫אבל סוף כל סוף מהר יעבוד דוח חדש‪ ,‬וישלם נחומים‪,‬‬
‫ה ז י ק ה ש כ ל י יצא ממחבואו‪ ,‬יהיה לאור ולהצלה‪ ,‬יעמיד‬
‫חיל גדול של ר ג ש ו ת חדשים‪ ,‬אזורי אונים‪ .‬וגם ימיהם חוצצו‪,‬‬
‫עדי יפקדו‪ ,‬ויפנו מקום לחיל חדש‪ ,‬אבל משך החיים ילך תמיד‬
‫במפלתו המובטחת‪.‬‬
‫הגיון‬
‫הקודש‬
‫רנט‬
‫אחדות שהלית ורצונית‪.‬‬
‫פא‬
‫שלמות ה ש כ ל איננה תלויה בריבוי המושגים‪ ,‬כי אם‬
‫בהא ח דו ת השוררת בהם‪ .‬מובן הדבר‪ ,‬שכל מה שהמושגים הם‬
‫רבים ביותר‪ ,‬גבורת האחדות מתגלה‪ ,‬וחייה העמוקים מתבלטים‪.‬‬
‫וזאת החטיבה של א ח ד ו ת ה ה ש כ ל ה אי אפשר כלל‬
‫שתהיה קנויה על ידי איזו מסירה חוצית‪ .‬בנשמתנו בקרבה היא‬
‫מונחת סגולה עליונה זו‪ .‬וצריכים אנו להתודע אליה‪ ,‬כדי שנוכל‬
‫לחיות מזיו הברכה העליונה הזאת של א ח ד ו ת השכל‪.‬‬
‫כל מה שעצמת הזיו השכלי מופעת עלינו בתכונה יותר‬
‫פנימית‪ ,‬מתגברת היא ה צ ו ר ה ה א ח ד ו ת י ת שבהשכלתנו‪,‬‬
‫והמושגים הולכים ופושטים את צורתם הבודדה‪ ,‬הנקודתית‪ ,‬הפזורה‪,‬‬
‫והולכים ומתהוים לאורות חיים חיי אחדות כבידה‪.‬‬
‫וכשם שהדבר נוהג ב ש כ ל ‪ ,‬כך הוא נוהג ב ר צ ו ן ‪.‬‬
‫הרצונות הפזורים שלנו הולכים הם ומתהוים להויה אחת מחוטבה‪,‬‬
‫רצון אדיר וכביר אחד‪ ,‬שכמו כן אחדותו מתגברת ומתבלטת ביותר‪,‬‬
‫כל מה שיתרבו ויתאדרו הענינים הרצוניים‪ ,‬וכל מה שיהיו יותר‬
‫חשובים‪ ,‬וכל מה שהחטיבה הנשמתית הפנימית תהיה יותר מאירה‬
‫עלינו בזיו חייה‪ ,‬ככה יהיו הרצונות כולם הולכים ופושטים את‬
‫צורתם הבודדה‪ ,‬ומתהוים מאוחדים‪ ,‬כלולים ברצון אדיד‬
‫חי וכביר אחד‪ ,‬מרום וקדוש‪.‬‬
‫דס‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫בצודה השלמה שבאחדות האודה הנשמתית מתגלה‬
‫ה א ו ד ה י ח ו ד י של ה ש כ ל ו ה ד צ ו ן בכללו‪ ,‬וכל‬
‫הנקודות הרצוניות מתאחדות בהגקודות השכליות‪,‬‬
‫וכללות השכל מתאחד בכללות הרצון‪ ,‬ושניהם מאירים באור אחד‬
‫ומיוחד‪ ,‬מלא כה וגבורה‪ ,‬מלא קדושה והוד‪ ,‬מלא תפארת ומלכות‪.‬‬
‫והבנין החטיבי שאנו בונים בנשמתנו איננו נשאר בנין פרטי‪,‬‬
‫בנין יחיד מוגבל‪ ,‬כי אם הרי הוא חוזר להיות בנין עולמי‪.‬‬
‫כל העולם כולו מאוחד ומאוגד הוא‪ .‬כשחלק אחד שביש מאיר וחי‪,‬‬
‫מתרומם ומתעלה‪ ,‬הדי כולו הולך וחי‪ ,‬כולו מתקדש‪,‬‬
‫מתרומם ומתעלה‪.‬‬
‫ונמצא‪ ,‬ש ה ה ת א ח ד ו ת ה נ ש מ ת י ת שלנו מאחדת את‬
‫העולם בכללו‪ .‬ואותן התוצאות הרוממות של העשירות הנשמתית‪,‬‬
‫שיוכל כל חכם לב‪ ,‬בעל דוח עדין וקדוש‪ ,‬לחוש בקרבו על ידי‬
‫התעלותו‪ ,‬מפני ה ת ג ל ו ת ר ז ה א ח ד ו ת שבקרבו‪ ,‬הן הן‬
‫מתפשטות להיות למאורות ובסיסי חיים‪ ,‬ומקורות ברכה‪ ,‬ועטרת שלום‬
‫לעולם ומלואו‪ .‬יהי כבוד ד׳ לעולם ישמח ד׳ במעשיו‪.‬‬
‫הגיון‬
‫הקודש‬
‫רםא‬
‫אחדות ה ‪ ? #‬ל והרצון‪.‬‬
‫פב‬
‫ה ה ש ג ו ת העליונות׳ שהן באות ב ד ר ך ה ת ג ל ו ת ‪.‬‬
‫של עולמים שלמים‪ ,‬אי אפשד להשיגן כי אם לפי אותה המדד‪.‬‬
‫ש ה ר צ ו ן ו ה ש כ ל הם מ א ו ח ד י ם ב א ח ד ו ת ג מ ו ר ה ‪.‬‬
‫שזהו יסוד הקודש‪ ,‬הנובע ממקור מלכות שמים שלמה‪ .‬ששרשה‬
‫הוא הארת א ו ר ה א ח ד ו ת ‪ ,‬ד׳ אחד ושמו אחד‪.‬‬
‫במדרגה זו כל מה ש ה ו א מ ו ש כ ל ב ה ש כ ל ה הוא‬
‫מ ו ט ב ע ב ע ו מ ק ה ר צ ו ן ‪ ,‬וממילא הוא מתגשם גם כן‬
‫בחיים בפועל‪ ,‬ואיגו מסתתר בעולם המעשה‪ ,‬כי אם כשגודמת לזה‬
‫התעלומה המוחשכת של טבע החומר‪.‬‬
‫ואז מתקיים בכל המילוי התוכן של מ ח ש ב ה ט ו ב ה‬
‫הקב״ה מ צ ר פ ה למעשה‪ ,‬וחשב ל ע ש ו ת מ צ ו ה ו נ א ג ם‬
‫ולא ע ש א ה מ ע ל ה ע ל י ו ה כ ת ו ב כ א י ל ו ע ש א ה ‪.‬‬
‫רםב‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫רצון שכל ומדות‪.‬‬
‫פג‬
‫על ה ר צ ו ן ה פ נ י מ י אפשר לומר‪ ,‬שהוא ה ה ת ג ל ו ת‬
‫ה ר א ש ו נ ה של המהות הרוחנית‪ ,‬אבל ודאי גם הוא איננו עצמות‬
‫המהות היסודית של הרוחניות הנשמתית‪ .‬ה ש כ ל ו ה מ ד ו ת‬
‫הם ה ת ג ל ו ת ש נ י ה ו ש ל י ש י ת ‪.‬‬
‫כשיש ברצון הפנימי קלקול‪ ,‬אי אפשר שלא יתגלה זה‬
‫הקלקול בשכל וגם במדות‪ ,‬והחסרון שברצון הפנימי פוגם הוא‬
‫גם כן את העצמיות הפנימית באיזה מדה‪.‬‬
‫על כן אי אפשר שאור החכמה‪ ,‬ומאור התורה‪ ,‬יאיר באדם‬
‫בבהירות מובהקה כל זמן שלא שב בתשובה שלמה‪ ,‬המתקנת את‬
‫היסוד הרוחגי‪ ,‬שהיא גורמת שתהיה ה ה ת ג ל ו ת ה ר צ ו נ י ת‬
‫התגלות בהירה ומבהיקה‪ ,‬ואז ממילא מזהירים הם גם כן‬
‫ה ע נ פ י ם ה ש כ ל י י ם ו ה מ ד ו ת י י ם ‪ ,‬ואור התורה הולך ומתעצם‪,‬‬
‫ו נ ע ש ה כ מ ע י ן ה מ ת ג ב ר ו כ נ ה ר ש א י נ ו פוסק‪.‬‬
‫הגיון‬
‫הקודש‬
‫רסג‬
‫הדעת ןהרצוין‪.‬‬
‫פד‬
‫אין סתרי תורה מתגלים על פי השכל החלוני אלא על פי‬
‫שפעת הקודש של ר ו ח הקודש‪ ,‬וההתנוצצות של רוח הקודש‬
‫תלויה היא ב ת מ י מ ו ת ה ר ו ח ‪ ,‬ותמימות הרוח תלויה היא‬
‫ה ח פ ץ ‪ ,‬שהוא האופי הפנימי של הגשמה‪,‬‬
‫בשכלול‬
‫ששם ה ד ע ת ו ה ר צ ו ן מ ת א ח ד י ם ב ת כ ו נ ה אחת‪,‬‬
‫והרצון משתלם הוא על פי המעשים‪.‬‬
‫ומטעם זה דקדוק המעשים ותוכן התשובה תנאי גדול הוא‬
‫להישרתם של תוכני סתרי תורה‪.‬‬
‫השכל והאפי‪.‬‬
‫—‬
‫‪. .‬‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫פה‬
‫ה ש כ ל החילוני אינו יכול להגביה ולזכך לגמרי את‬
‫ה א ו פ י ה נ פ ש י ‪ ,‬שיסודו מתגלה במהות הרצון‪ ,‬מפני שכח הרצון‬
‫הוא יותר עצמי ויותר עמוק ומושרש בהמהות הנפשית‪ ,‬מהשכל‪.‬‬
‫אבל ה ש כ ל ה ק ד ו ש ‪ ,‬המואר מאור הקודש‪ ,‬הוא מעדן‬
‫ומקדש‪ ,‬מצרף ומזקק את הרצון בכל מלואו‪ ,‬מפני שיסוד ה ו יי ת ו‬
‫הוא י ו ת ר ע מ ו ק ויותר תוכני מכל ערכי הרצון כולם‪,‬‬
‫וממקור שפעתו הרצונות יונקים‪.‬‬
‫דםד‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫הדמיון ןהמ עשים‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫פו‬
‫חיי ה ת ב ו נ נ ו ת הם החיים היותד טובים‪ ,‬אבל ה ע ו נ ג‬
‫שבהם יוחש על פי אותו הלשד‪ ,‬ש ה ע ו ש ר של ה ד מ י ו ן‬
‫יפזר עליהם במדד• הראויה‪.‬‬
‫וכדי ל ש מ ו ר על ה ד מ י ו ן ‪ ,‬מיובש ומיתרון‪ ,‬צריכים‬
‫ה מ ע ש י ם ו ה מ ד ו ת להיות מסויגים יפה‪.‬‬
‫העלאת הדמיון ןהךצון‪.‬‬
‫פז‬
‫יש להעלות א ת ה ד מ י ו ן ה א נ ו ש י ‪ ,‬ואת כל‬
‫ה ט ב ע י י ם שלו‪ ,‬בין ביחיד בין בצבור‪,‬‬
‫הרצונות‬
‫להדום היותר עליון‪ .‬ו ה ע ל י ה ה ש כ ל י ת ו ה ש י ר י ת העליונה‬
‫מורידה היא ר צ ו נ ו ת ו ד מ י ו נ ו ת נשגבים‪ ,‬המביאים ברכה רבה‪.‬‬
‫ו כ ש ה ז ר מ י ם ‪ ,‬ה ע ו ל י ם והיורדים‪ ,‬נ פ ג ש י ם בדרכם‪,‬‬
‫בתכונה הרמונית‪ ,‬הוה עונג אצילי‪ ,‬ושמחת עדנים‪ ,‬המתגלה‬
‫לישרי לב‪.‬‬
‫חלקים ידועים של הדמיון ושל הרצון משליכים בתור פסולת‪,‬‬
‫חותכים וזורקים בתור ערלה‪ .‬והמותר עולה ומתקדש‪.‬‬
‫הגיון‬
‫הקודש‬
‫רסה‬
‫הטבע הרצוין והדמיון‪.‬‬
‫פח‬
‫ה ח כ מ ו ת היותד עליונות מונחות‪ ,‬בהשגות הקודש‪,‬‬
‫בעומק הטבע‪ ,‬בעומק הרצון‪ ,‬בעומק הדמיון‪.‬‬
‫וכשתגיע ה ה כ ר ה ל א ו ת ו ה ע ו מ ק ‪ ,‬עד שלא תהיה‬
‫על ידי הארתה מקצצת שום דבר מהעמקים הללו‪ ,‬אז תוכל‬
‫ל ה ע ל ו ת את הכל אליה‪ ,‬ולהתעלות על ידם עוד למעלה‪,‬‬
‫ומלאה הארץ דעה את ד׳ כמים לים מכסים‪.‬‬
‫ההןעךה לרוח הקןלש‪.‬‬
‫פט‬
‫ע ז ו ז ה ד מ י ו ן הוא מ ת ת א ל הי ם‪ ,‬ובהיותו מחובר‬
‫ל ג ד ו ל ת ה ש כ ל וכח ה ה ש ע ר ה ‪ ,‬ע ו מ ק ה מ ו ס ד ‪,‬‬
‫ו ט ב ע י ו ת הרגש‪ ,‬האלהי‪ ,‬הרי זה מכשיר לדוח הקודש‪.‬‬
‫רסו‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫האחדות ?‪:‬השגות הקןךש‪.‬‬
‫צ‬
‫ב ה ש מ ת של השכל החלוני‪ ,‬פועל ה ש כ ל בתור כח‬
‫בפני עצמו בציור המושכלות‪ ,‬ו ה ד מ י ו ן פועל בפני עצמו‬
‫בענינים האםתתיים‪ ,‬ו ה פ ע ו ל ה המציאותית פועלת בפני עצמה‬
‫בענינים המעשיים‪ ,‬ו ה ר ג ש פועל בפני עצמו בענינים המורגשיים‪.‬‬
‫מהתוכן הגלוי של‬
‫הקודש‪,‬‬
‫בהשגות‬
‫אבל‬
‫ו ר ו ח ה ק ו ד ש ‪ ,‬כל התגלות כלולה היא‬
‫הנבואה‬
‫בכל הכחות כולם‪ .‬החיים‪ ,‬הרגש והפעולה‪ ,‬ה ד מ י ו ן ו ה ש כ ל‬
‫כ ו ל ם י ח ד א ג ו ד י ם ב א ח ד ו ת אחת‪.‬‬
‫מעלות הןבואה‬
‫הגיון‬
‫הקודש‬
‫רסט‬
‫מעלות רוח הקןך‪.#‬‬
‫צא‬
‫יש דוח ה ק ו ד ש של מעשה‪ ,‬שמעודד הרוח העליון‬
‫למעשה‪ ,‬וכפי ההזדככות המוסדית והשכלית העליונה ורוב חפשיותה‪,‬‬
‫כך רוח עליון זה מובלט יותר וחודר יותר‪ ,‬טהור יותד מכל‬
‫סיג ועירוב בלתי הגון‪ ,‬והוא מסתעף ממש מ ה ר צ ו ן ה ע ל י ו ן‬
‫בהנהגת העולם כולו‪.‬‬
‫ו ד ו ח ה ק ו ד ש של ד מ י ו ן ‪ ,‬שכח המדמה נעשה מואר‪,‬‬
‫נאדר‪ ,‬צלול‪ ,‬קדוש ונשגב‪ ,‬ומחזותיו נעשים נאמנים וכבירים‪,‬‬
‫קולעים למטרות נשאות שבטוהד המוסד ושאיפת הקודש הנאדרה‪.‬‬
‫ר ו ח ה ק ו ד ש של ש כ ל ‪ ,‬שאז המושכלות והלימודים‬
‫מתגברים כמעין הנובע‪ ,‬כל ר ז לא א נ ס ליה‪ ,‬וכל צפונות‬
‫נעשות גלויות‪ ,‬והמון חידות ועמוקות‪ ,‬שוטפות ועולות בקרב הנשמה‪,‬‬
‫כבטחון ובבהירות‪ ,‬התורה מתברכת וציציה ופרחיה עולים‬
‫בתכונות נשאות‪ ,‬מלאות פאר קודש עליון‪.‬‬
‫ו ד ו ח ה ק ו ד ש ע ל י ו נ ה ‪ ,‬שהיא דוח הקודש ממש‪,‬‬
‫שכל אלה יחד מאירים בה‪.‬‬
‫ער‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫רוח הק{ךש לה‪3£‬ל‪.‬‬
‫צב‬
‫ת ח הקודש צריך להיות מחובר יחד עם השכל הטהור‬
‫של האדם‪ .‬כששניהם יחד עושים את בניני ההשגה‪ ,‬יצאו הדברים‬
‫מזורזים יפה ומלובנים כראוי‪.‬‬
‫כ ש מ ר ג י ל האדם את עצמו לשמע קול ד׳ מכל דבר‪.‬‬
‫בא הענין עד התוכן היותר עליון שברוח האדם‪ ,‬שהוא השכל‪,‬‬
‫שהוא דוקא הוא מכסה יותר מכל את הענין האלהי‪ ,‬מפני שיעלה‬
‫במחשבה‪ ,‬שיש כאן כח שכלי מיוחד שעושה את הציורים השכליים‪.‬‬
‫אבל על ידי ההרגל הטוב‪ ,‬של הקשבת קול ד׳ בכל דבר‪,‬‬
‫א ל י ו ק ו ל ד׳ ג ם ב ש כ ל ‪ ,‬ואז דוקא‬
‫מתגלה‬
‫בשכל ימצא את ה ה ת ג ל ו ת ה א ל ה י ת ה א מ ת י ת ‪.‬‬
‫וכל מה שיוסיף חקירה והתפלםפות יוסיף קדושת אמונה ודבקות׳‬
‫ו ה ע ר ת דוח ה ק ו ד ש ‪.‬‬
‫הגיון‬
‫הקודש‬
‫רעא‬
‫ה ה ל כ ו ת רוח הק(ד‪.#‬‬
‫צג‬
‫ב ש פ ע רוח ה ק ו ד ש מדגישים איך רוח ה ח י י ם‬
‫ה א ל ה י י ם מאוד חיי העולמים הולך בכל הליבות החיים‪,‬‬
‫בכל הרצונות‪ ,‬בכל העולמים‪ ,‬בכל המחשבות‪ ,‬בכל העמים‪,‬‬
‫בכל הבריות‪ ,‬בכל הליכותיה של תודה ומצותיה‪ ,‬ה מ ע ש י ו ת‬
‫ה ש כ ל י ו ת ו ה ה ר ג ש י ו ת‪ ,‬ובכל התולדות היוצאות מהן‬
‫ובכל הדמיונות וההתפעליות הנפשיות‪ ,‬המתילדות על ידן‪.‬‬
‫מכירים על ידי הופעה זו‪ ,‬העליונה הרבה על השכל המצומצם‪,‬‬
‫את יקדתה של קדושה ואמונה‪ ,‬של עשיית כל דבר לשם שמים‪,‬‬
‫ומדגישים איך החיים הרוחניים‪ ,‬המחיים ומעודדים‪ ,‬מתפשטים‬
‫ה ק ד ו ש י ם של מלך מלכי המלכים הקב״ה‪,‬‬
‫משמותיו‬
‫לכל התודה כולה‪ ,‬לכל אותיותיה‪ ,‬ולכל נשמה פרטית מישראל‪,‬‬
‫ולכל העולם כולו‪ ,‬על ידי השלמתם‪.‬‬
‫בלא סיוע של רוח הקודש כלל‪ ,‬אי אפשר לבאר חזיונות רמים‪,‬‬
‫כמו נועם התודה והאמונה‪ ,‬תפקיד העבודה התפלה ודקדוקי מצות‪.‬‬
‫ר ו ח ה ק ו ד ש מ ת ל ב ש ת ה י א בחכמה‪ ,‬בחכמה‬
‫של קודש‪ ,‬ואפילו בחכמה של חול‪ .‬ה ל ב ו ש י ם הם לפעמים‬
‫מכוונים למדתו‪ ,‬ולפעמים יש בהם משום חסיד ויתיר‪ ,‬כשהם חול‬
‫על גבי קודש‪ .‬אבל בקודש שמלביש קודש‪ ,‬הכל כפי המדה‪,‬‬
‫מדו כ מ ד ת ו ‪.‬‬
‫רעב‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫רוח הקןדש וגבואה‪.‬‬
‫צד‬
‫הנבואה היא הכשרון המפותח של ד ו ח ה ק ו ד ש ‪,‬‬
‫ודוח הקודש הוא הכה הנבואי טרם צאתו מן הכח אל הפועל הגמור‪.‬‬
‫כשאנו משערים את ערכה של הנבואה‪ ,‬צריכים אנחנו לשים‬
‫את המשקל היותר גדול והיותר עקרי על התוכן של דוח הקודש‬
‫בקרבה‪ ,‬ומכל מקום עולה היא הנבואה על רוח הקודש‪,‬‬
‫מפני שהיא מדת דוח הקודש מפותחה ומבושלה‪.‬‬
‫מובן הדבר לפי זה‪ ,‬שאפשר שיהיה אדם גדול במדת‬
‫דוח הקודש שלו ומכל מקום לא יהיה נביא‪ ,‬מפני שלא פתח‬
‫את כשרונו לבא למדת הנבואה‪ ,‬או שמניעות חוציות‪ ,‬ממדרגת‬
‫העולמים כולם‪ ,‬וסדרי החיים‪ ,‬ערכי התולדה האנושית‪ ,‬וכיוצא בהם‪,‬‬
‫הן מעכבות את הפתוח הנבואי לצאת אל הפועל‪.‬‬
‫ויש נביא שלא הגיע למדת דוח הקודש באותה המעלה‬
‫המופלאה של בעל דוח הקודש הגדול‪ ,‬ומכל מקום אותה המדד‪,‬‬
‫של דוח הקודש שיש בו באה לידי פתוח‪.‬‬
‫וזהו התוכן של יחש נ ב י א י ם ו כ ת ו ב י ם זה לזה‪,‬‬
‫שהנביאים עולים בכללם על הכתובים‪ ,‬בקדושתם‪ ,‬ומכל מקום ישנה‬
‫מדרגה המשור‪ ,‬את הנביאים אל הכתובים‪ ,‬ו מ נ י ח י ם כ ת ו ב י ם‬
‫על ג ב י נ ב י א י ם כשם ש מ נ י ח י ם נ ב י א י ם על ג ב י‬
‫כ ת ו ב י ם ‪ .‬ולפעמים מתגלה מדרגה מיוחדה מוקדמת בכתובים‬
‫לגבי נביאים‪ ,‬כפי הסדר של מלכיות זכדוגות שופרות‪ ,‬דראש השנה‪.‬‬
‫אי נ הו ע ד י פי מ י נ י ה ‪ ,‬ו א י ה ו ע ד י ף מ נ יי ה ו‪ ,‬א י נ ה ו‬
‫ע ד י פ י מ י נ י ה ‪ ,‬ד א י נ ה ו נ ב י א י ו א י ה ו לא נ ב י א ‪,‬‬
‫ו א י ה ו ע ד י ף מ נ י י ה ו‪ ,‬ד א י ה ו חזי ו א י נ ה ו לא חזו‪.‬‬
‫הגיון‬
‫רעג‬
‫הקודש‬
‫תכונת הנבואה‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫־־‬
‫‪-‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫צה‬
‫ה נ ב ו א ה היא באה ל פ ר ק י ם ‪ ,‬בנבואת הנביאים‬
‫של הדורות‪ ,‬חוץ מנבואתו של אדון הנביאים משה רבינו ע״ה‪.‬‬
‫בזמן הופעתה מתגלה היא בכל עז הרוחניות‪ ,‬עד שחושי הבשר‬
‫ותפקידי הגוף והנפש החיונית מתבטלים‪ .‬אמנם בסילוקה נשארו‬
‫הרשמים הרוחניים אצורים בנפש‪ ,‬ראויים לסדר על ידם הנהגה‬
‫ברורה לכל הליכות החיים היותר טובים‪ ,‬על פי המטלה שכבר נסללה‬
‫על ידי הופעתה של צדקת ד׳ שבתודה ומוסר המנוחל מדור דודים‪.‬‬
‫והנביא שלא בזמן נבואתו הוא דוקא מלא א י ת נ ו ת ג ו פ נ י ת‬
‫כמו א י ת נ ו ת נ פ ש י ת ‪.‬‬
‫ה ח כ מ י ם ת כ ו נ ת ם אחרת‪ .‬ההופעה הרוחנית אינה באה‬
‫מעולם לידי התגברות עליונה עד כדי הריסות הסדר החמרי‪,‬‬
‫אבל לעומת זה הרוחניות מתמדת היא תמיד‪ ,‬מחלשת היא את הכח‬
‫החמרי והחיוני במדה ידועה‪ ,‬ומאירה את האוד השכלי והמוסדי‬
‫בשעור ממוצע‪ .‬כמובן שיש בזה צד עילוי גם כן מפני השמוש‬
‫המשותף של הכח השכלי והנפשי‪ ,‬ומפני אפשרות התדירות‪,‬‬
‫אבל חסר בו אותו העז‪ ,‬וההופעה הברורה‪ ,‬המגלה את אומץ אלהים‪,‬‬
‫ומגדלת את השלטון של הטוב והקודש על הקיבוץ החברותי‪.‬‬
‫אורות הקודש ‪18‬‬
‫רעד‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫הנבואה הפועלת‪.‬‬
‫צו‬
‫ש ב י ן ה נ ב ו א ה ל ה ח כ מ ה הוא‪,‬‬
‫ההבדל‬
‫שהחכמה היא מסתכלת במציאות הסתכלות צדדית‪ ,‬שטחית או‬
‫עמוקה‪ ,‬אבל אין ההסתכלות הזאת פועלת במהות המצוי שום פעולה‪,‬‬
‫ו ה נ ב ו א ה היא ה ס ת כ ל ו ת של חיים‪ ,‬שהפעולה והיצירה‬
‫של המציאות‪ ,‬משטדיה ופנימיותיה‪ ,‬משודגים יחד עמה‪.‬‬
‫הנביא דואה את המציאות מצד שהוא ועצמיותו הנם‬
‫מעורים בה בכללותה‪ ,‬והוא מכיר את עמדתו זאת‪ .‬ועל כן‬
‫ב פ ו ע ל ‪ ,‬אל השלטון‬
‫הנסים‬
‫אל‬
‫ההתעלות‬
‫במציאות המוגבלה‪ ,‬ק ש ו ר ה היא עם ה נ ב ו א ה ב י ש ר א ל ‪,‬‬
‫כשם שנתגלו בהם הנסים נתגלתה בהם הנבואה‪.‬‬
‫ומכל מקום אף על פי שהצנודות הנם בודאי שונים‪ ,‬אותו‬
‫המוביל את ה ה ס ת כ ל ו ת ה נ ב ו א י ת ‪ ,‬ואותו המוביל את‬
‫ה ה ס ת כ ל ו ת ה ח כ מ ת י ת‪ ,‬בכל זאת יש קשד ביניהם‪,‬‬
‫וסעיפי הנבואה עם סעיפי החכמה מתאחדים ביחד‪.‬‬
‫וכל ההארה התרבותית שבעולם מצדו המתוקן‪ ,‬וכל העומק של‬
‫המוסר והעבודה שביסוד תודת ישראל‪ ,‬וכל התפשטותו הגדולה בעולם‪,‬‬
‫אורגים יחד את שלמת האוד הגדולה‪ ,‬שאחרי כל המסבות הרבות‬
‫המתגלגלות בעולם‪ ,‬במעלות ובמורדות‪ ,‬בארחות מסובכים כל כך‪,‬‬
‫עתידה היא להיות נטויה על כל העולם כולו‪ ,‬וכל היצורים כלם‬
‫יביטו וינהרו‪.‬‬
‫‪t‬‬
‫הגיון‬
‫הקודש‬
‫ערה‬
‫דעת עליון‪.‬‬
‫צז‬
‫ג ח ל ת ה ד ע ת היא המדד‪ ,‬שהדעת איננו כח מצייר‬
‫בחוגו הפנימי לבה כי אם הוא י ו צ ר ו ב ו ר א כל ציוריו‬
‫בכל החוגים ובכל ההתפשטיות‪.‬‬
‫ו כ ש נ ת מ ע ט ה הקומה‪ ,‬נתמעט הדעת וירד ממעלתו‬
‫למדת קטנות הדעת‪ ,‬שאיננו יכול לברא שום דבר‪ ,‬כי אם לצייד מכח‬
‫הרישום שנשאר בו מימי קדם‪ ,‬מתור גדולתו‪ ,‬וציורו הוא גם כן‬
‫מעין בריאה‪ ,‬אבל איננו מתפשט חוץ מחוגו הפנימי‪ .‬וכשרוצה‬
‫לפעול בכח ציוריו על החוגים החיצוניים צריך הוא לרדת ממעלתו‬
‫עוד ולהתלבש בכח כפים עד שהוא מגשם על ידי זה את ציוריו‬
‫בחוגים חוציים‪ ,‬כפי מדת הכח האפשרי להתפשט‪ ,‬על ידי פעולת‬
‫כפים‪ ,‬על ידי מה שהם שואבים את כחם הנשמתי מאור הדעת‪,‬‬
‫עד שמתגלמת למשל צורת הבית מנשמתו של הבונה בחומר הבנין‪.‬‬
‫וכל הםבוב הגדול של מהלך העולמים הולך הוא ל ה ש י ב‬
‫אל ה ד ע ת את ע ט ר ת ג ד ו ל ת ו ‪ ,‬ש י ה י ה י ו צ ר ו ב ו ר א ‪,‬‬
‫מחולל ומוליד בכחו העצמי‪ ,‬שזוהי גדולתם העתידה של הצדיקים‪,‬‬
‫שיהיו מ ח י י מ ת י ם ו ב ו ד א י עולמים‪ .‬והכל מכח אור הדעת‬
‫בגדולתו‪ ,‬שיאיר בהם ממקור הדעה העליונה‪ ,‬ד ע ת ע ל י ו ן ‪,‬‬
‫הנאדר בקודש‪.‬‬
‫רעו‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫היד הנבואה ונצחו?‪.‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪:T‬‬
‫‪T:‬‬
‫־‬
‫צח‬
‫עולם הרעיונות מתחלק הוא לשתי מערכות בכלל‪,‬‬
‫ל ר ע י ו נ ו ת מ ת נ ו ד ד י ם ‪ ,‬משתנים ומתנועעים בתנועה תדירה‪,‬‬
‫ו ל ר ע י ו נ ו ת ק ב ו ע י ם ‪ ,‬עומדים בצביונם בלא שינוי ותמורה‪.‬‬
‫ש ת י ה ס פ י ר ו ת ‪ ,‬של ה נ צ ח ושל ההוד‪ ,‬מ ת ג ל ו ת‬
‫בשניהם יחד‪ .‬ה נ צ ח ב ת ע צ ו מ ת ו הוא ה י ס ו ד ה ק ב ו ע ‪,‬‬
‫ו ה ה ו ד ב י פ ע ת ו הוא ה י ס ו ד ה מ ת נ ו ד ד ו מ ש ת נ ה ‪.‬‬
‫אין ציור לתפוס אחת מהמערכות בלא צירוף השניה לה‪ .‬אין הנצח‬
‫מתגלה בעזוזו כי אם כשההוד מאציל עליו מיפעת הודו‪,‬‬
‫ואין ההוד מלבבנו בהדרו כי אם כשעז הגצח ממולא בתוכן פנימיותו‪.‬‬
‫והם הם ה צ נ ו ר ו ת של נ ב ו א ת ה א מ ת ‪ ,‬והשבילים‪,‬‬
‫המביאים את שפעת זיו האמת להחיות את כל היקום‪.‬‬
‫הגיון‬
‫הקודש‬
‫רעז‬
‫הברקת הבבואה וההופעה המתמדת‪.‬‬
‫צט‬
‫כ ש ם שאי אפשר להכיר את העולם הגשמי לנוגה הברק‬
‫המבריק ומתעלם‪ ,‬ואפילו יהיו ברקים רבים‪ ,‬אבל סוף כל סוף‬
‫הםידוגין שלהם עושה את הארתם לבלתי מספיקה‪ ,‬זולת אם יתרבו‬
‫כל כך עד כדי התמדת האורה‪ .‬עד כדי ביטול החושך המפסיק‬
‫בהאור הבוזק תדיר‪ ,‬כן הוא בהארה הרוחנית‪ ,‬אין להכיר את‬
‫העולם העליון‪ ,‬את אור הקדושה‪ ,‬המוסריות הטהורה‪ ,‬שלטון היושר‪,‬‬
‫שפעת הנשגב‪ ,‬כי אם על ידי ה ו פ ע ה מ ת מ ד ת ‪.‬‬
‫ה נ ב ו א ה א ו ד של ס י ר ו ג י ן הוא‪ ,‬רק נ ב ו א ת ה‬
‫של ת ו ר ה ‪ ,‬נ ב ו א ת ו של מ ש ה ר ב נ ו ‪ ,‬ז ו ה י א‬
‫א ו ר ז ו ל ף ב ל ת י פוסק‪ ,‬ו ל א ו ר ו נ ס ע ונלך‪.‬‬
‫א ו ר ה ש כ ל ה ט ב ע י גם הוא‪ ,‬כעין אור של מעלה‪,‬‬
‫אינו פוסק‪ ,‬רק אינו מגיע לבהירות ההבלטה של הערכים המושגים‬
‫ביצירות הרוחניות בלי הופעה שמימית‪ ,‬ואינו יכול לשמש תפקיד‬
‫הנהלת חיים מקיפים לדורות עולמים‪.‬‬
‫רק ב ח ב ו ר ם של ש נ י ה א ו ר ו ת ה ק ב ו ע י ם ‪,‬‬
‫שוטפי אורה ה ת ד י ר י ם ‪ ,‬וביניהם ה א ו ר ו ת ה מ ב ר י ק י ם‬
‫של נ ב ו א ה ו ר ו ח ה ק ו ד ש ‪ ,‬התפרצות שירה‪ ,‬קדושת השם‬
‫במסירות נפש‪ ,‬עליזה עליונה‪ ,‬ונועם מתלהב‪ ,‬יחד כולם מםגננים‬
‫את החיים בעילוים‪ ,‬ותורת עם משתכללת‪ .‬ואשם דברי בפיך‬
‫ובצל ידי כסיתיך‪ ,‬לנטע שמים וליםד ארץ‪ ,‬ולאמר לציון עמי אתה‪.‬‬
‫רעח‬
‫הקודש‬
‫אורות‬
‫נבואה ע ל אספקלריא המאירה‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫־ ‪ :‬־ ‪I :‬‬
‫־ ‪:‬‬
‫־‬
‫־י‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫•י‬
‫ק‬
‫כ ש ם שהאנשים המעשיים‪ ,‬בעלי הכשרון לדברים מעשיים‪,‬‬
‫ולחכמות המעשיות‪ ,‬אינם מוכשרים להסתכלות בהירה בענינים‬
‫הרוחניים‪ ,‬והסתכלותם הרוחנית באה לקויה ומעורבת עם משפטים‬
‫כהים‪ ,‬המתמצים מעולם המעשה‪ ,‬שהם קשורים בו‪ ,‬כמו כן אין‬
‫האנשים הרוחניים‪ ,‬העומדים ברום עולם‪ ,‬מוכשרים להסתכלות‬
‫מעשית שלמה‪ ,‬והידיעות המעשיות שלהם וקשר חפצם בהשלמתן‬
‫אינה כי אם איזה צל היוצא מתוך הענינים הרוחניים העליונים‪.‬‬
‫אמנם יש כשרון עצום בתכונה הרוחנית העליונה לכלול‬
‫את הכל‪ ,‬אבל זוהי דוקא במדתה של התגלות ה נ ב ו א ה של‬
‫א ס פ ק ל ר י א ה מ א י ר ה ‪ .‬על כן משה רבינו עצמו בלבד עליו נאמר‬
‫ויהי בישרון מלך‪ ,‬אבל במעמד הדודות היה מלך לחוד ונביא לחוד‪.‬‬
‫ושמואל‪ ,‬הוא שהיה במדה ידועה שקול כמשה ואהרן‪ ,‬היתד‪ .‬לו‬
‫בהירות רוחנית כזאת‪ ,‬עד כדי למלא גם כן מקום של מלך‬
‫בטהרת השפעת נבואתו‪ ,‬ועליוניותו הרוחנית השלמה‪.‬‬
‫הגיון‬
‫הקודש‬
‫רעט‬
‫מדת אספקלריא המאירה‪.‬‬
‫קא‬
‫שלש מדות הן במחשבה‪ .‬יש מחשבה רוממה שאין בה‬
‫חתוך אותיות וציורי מושגים‪ ,‬ולא אפילו הגיון שידה והופעה של‬
‫התבטאות מוסיקלית‪ .‬שניה לה היא מחשבה מתגלמת בציורים‪,‬‬
‫אבל הציורים הם רק מופשטים וכוללים‪ ,‬ולא יתכן להגביל על ידם‬
‫שום תוכנים פרטיים‪ ,‬עד שבאה המדה השלישית‪ ,‬והיא כבר מוכשרת‬
‫להוציא מן ההעלם הכללי אל הגילוי הגיונים פרטיים‪ ,‬המוכשרים‬
‫כבר להתנתח על כל ארחות ההשכלה בכל ענפיה‪.‬‬
‫וחילוקי ההשפעות שבבני אדם מתפלגים לפי אותן המדות‪.‬‬
‫מי שהוא מוכשר לשוטט בנבכי המחשבה העליונה‪ ,‬שהיא למעלה‬
‫מציורי ההגיון המנתח‪ ,‬אין בכחו לבטא אפילו ביטוי מחשבתי‪,‬‬
‫באופן מפורש‪ ,‬את הציורים המנוחחים‪ ,‬והרי הוא אלם וכבד פה‬
‫ולשון לגבי ההצטיידות המוגלמה‪ ,‬אפילו בצדדיה הכלליים‪ .‬ומי שהוא‬
‫במדרגה כזו‪ ,‬שרוחו מופע מהמדד‪ .‬המנתחת‪ ,‬איננו יכול להגיע‬
‫לידי פירוט פרטים‪ ,‬אם נתוחו הציורי עומד במעמד ההכללה‪.‬‬
‫ורק מי שנשמתו אינה מסוגלת לאותן שתי ההופעות המתעלות‬
‫מכל ציור ההצטיידות הכללית‪ ,‬הוא יוכל להרבות בהרחבה בפידוטם‬
‫של דברים‪ ,‬בתכונות פרטיות‪.‬‬
‫זאת המדד‪ .‬היא נוהגת במדד‪ .‬המודגלה הטבעית‪ .‬אבל‬
‫ה ש מ י מ י ת ה ע ל י ו נ ה ‪ ,‬יש שכל כך מתגבר‬
‫במדד‪,‬‬
‫המעין העליון של המחשבה העליונה‪ ,‬המתעלה מכל תוכן של ציור‪,‬‬
‫רפ‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫עד שלא די שמרוב שפעה באים לידי הבטאה הגיונים כלליים‪,‬‬
‫אלא אפילו תכונות פרטיות ופרטי פרטיות באות לידי גילוי על ידה‪.‬‬
‫וזהו הרז של‬
‫שכל‬
‫מה‬
‫אספקלריא‬
‫שתלמיד‬
‫ותיק‬
‫שראה משה‪,‬‬
‫המאירה‪,‬‬
‫ע ת י ד ל ח ד ש בכל דקדוקי תורה‬
‫וכל דקדוקי סופרים‪ ,‬הכל כלול בה בהופעה כללית ובהבלטה פרטית‪,‬‬
‫חיה וקימת‪ ,‬אמיצה ומתנהלת לדור דורים‪.‬‬
‫ההתעמקות‬
‫את‬
‫האדם מהכרה‬
‫הנבואה‪,‬‬
‫ביסוד‬
‫הרוחנית‬
‫ברורה‬
‫בעולם‬
‫בענינים נשגבים היא מושכת‬
‫הממשי‪,‬‬
‫הפגם‬
‫וזהו‬
‫שממנו המחשבים נמשכים לכל משיג‬
‫שיש‬
‫רוחני‪.‬‬
‫וגורם הדבר שבאים רשעי עולם‪ ,‬שהמושגים הקדושים הם זרים להם‪,‬‬
‫והם תופסים את הנהגת העולם בידם‪ ,‬ו ה ו ד הקדושה נהפך ל ד ו ה‪.‬‬
‫וצריך כל חכם מישראל לעמוד בכל כחו נגד פרצה זו‪,‬‬
‫ולהשתדל‬
‫שהבחירות‬
‫ללכת בעקבותיו של הרועה הנאמן‪ ,‬משה רביגו ע׳יה‪,‬‬
‫העליונה‬
‫באספקלריא‬
‫לא‬
‫הכהתה‬
‫את‬
‫עינו‬
‫הרוחנית‬
‫מלראות‬
‫ה מ א י ר ה גם את העולם המעשי וכל מכשיריו‪.‬‬
‫וכל מה שיותר יוסיף האדם אומץ בתורה לשמה‪ ,‬בדעה צלולה‪,‬‬
‫והעמקת אמת‪ ,‬יותר יתגלו לו פתחי אורה להבין ולהשכיל‪ ,‬איך‬
‫שבאמת כל הופעה רוחנית היא מוסיפה בהירות ובירור מוחלט‬
‫לההשגה הבריאה של העולם החמרי‪ ,‬וכל אגפיו‪.‬‬
‫בתורה‬
‫ונותנת‬
‫לשמה‪,‬‬
‫לו‬
‫כל‬
‫מלכות‬
‫העולם‬
‫וממשלה‪,‬‬
‫כולו‬
‫וכל‬
‫כדאי‬
‫וחקור‬
‫העוסק‬
‫הוא‬
‫דין‪.‬‬
‫לו‪,‬‬
‫הגיון‬
‫הקודש‬
‫רפא‬
‫זיהרא עילאה‪.‬‬
‫‪:‬־‪r‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫קב‬
‫ה ה ת ע ל ו ת של א ס פ ק ל ר י א ה מ א י ר ה היא מגלה את‬
‫האורות העליונים בצורה בהירה כזו‪ ,‬עד שכל הציורים העולמיים‬
‫שבכל הערכים התחתונים הם מזהירים בכל מילואם‪ ,‬ואינם‬
‫מתטשטשים כלל‪ ,‬ומזה באה המדד‪ .‬הנפשית‪ ,‬שאין החושים‬
‫והכהות הגופניים מתעלפים על ידי הופעת האורה הנבואית‬
‫העליונה הזאת‪.‬‬
‫ומכל מקום יש הבדל בין אותה האורה ובין מדת‬
‫ז י ה ר א ע י לא ה דאדם הראשון בזה‪ ,‬שמצד אספקלריא המאירה‬
‫הגופניות נשארה קצת במעמדה‪ ,‬וממחציתו ולמטה נקרא איש‪,‬‬
‫נאמר גבי משה‪ .‬ומתוך כך פירש מן הא ש ה‪ ,‬ומצד זיהרא עילאה‬
‫דאדם הראשון מתעלה כל הגופניות כולה‪ ,‬אגי אמרתי אלהים אתם‪,‬‬
‫ותפארת אדם לשבת בית נעשה למכון האורה האלהית העליונה‪,‬‬
‫עין לא דאתה אלהים זולתך‪.‬‬
‫ועל דבר זה בשרשו נ ס מ י ת עינו של בלעם הרשע‪,‬‬
‫רמה ידך בל יחזיון‪ ,‬ובל יראה גאות ד‪.‬‬
‫רםב‬
‫הקודש‬
‫אורות‬
‫?זמנה מךרגות‪.‬‬
‫קג‬
‫י ש נ ם בתוך ה ר ג ש ת ה ב ש ר ניצוצי ד מ י ו ן ‪ .‬ובתוך‬
‫הדמיון גיצוצי ש כ ל ‪ ,‬בתוך השכל ניצוצי ר ו ח ה ק ו ד ש ‪,‬‬
‫בתוך רוח הקודש ניצוצי נ ב ו א ה ‪ ,‬בתוך הנבואה ניצוצי‬
‫מ א י ר ה ‪ ,‬בתוך אספקלריא מאירה ניצוצי‬
‫אספקלריא‬
‫ז י ה ר א ע ל א ה ד א ד ה ״ ד‪ ,‬בתוך זיהרא עלאה דאדה״ר‬
‫ניצוצי אור החיים של אחר התקון השלם של כל העולמים‪,‬‬
‫אחר תחיית המתים ויום שכולו שבת‪.‬‬
‫ומי שעיניו פקוחות בא מכל הרגשת בשד למעלה למעלה‪,‬‬
‫עד א ו ר הח י י ם של אוד עולמים ש ל א ח ר תחית המתים‪,‬‬
‫של גילוי עדן עולמי עולמים‪ ,‬במקור חייהם‪ ,‬כי עמך מקור חיים‪.‬‬
‫ומתוך חשבון ארוך זה נמשכים והולכים נחלי דעה‪ ,‬נחלי‬
‫יראת שמים ויראת חטא‪ ,‬נחלי מדות תרומיות‪ ,‬נחלי חרות עליונה‪,‬‬
‫נחלי אהבה‪ ,‬ואורחות כבוד עד אין חקר‪.‬‬
‫הגיון‬
‫הקודש‬
‫רפג‬
‫‪ #‬ל ‪ #‬ת מךךגוית הקןלע‪.‬‬
‫קד‬
‫הדמיונות׳ והשכליות‪ ,‬והופעת הקודש‬
‫ה נ ע ל ה מ ן ה ש כ ל ‪ ,‬ה ן ש ל ש ת מ ד ר ג ו ת ‪ ,‬של‬
‫המהותיות הרוחנית של האדם ושל העולם‪ ,‬שהן קשורות זו בזו‪.‬‬
‫כל נקודה דמיונית יש ל ע ו מ ת ה נ ק ו ד ה שכלית‪ ,‬שהיא‬
‫יונקת ממנה‪ ,‬ושבעילויה היא עולה עד מעלתה‪ ,‬ומתאחדת במקורה‪,‬‬
‫וכל נ ק ו ד ה ש כ ל י ת יש לה ל ע ו מ ת ה נ ק ו ד ה‬
‫ה ו פ ע ת י ת בקודש‪ ,‬הרוממה מכל לשון ונשגבה מכל השכלה‪,‬‬
‫שהיא יונקת ממנה ועולה בעילויה עד מדרגתה‪ .‬בהתאחדותם של כל‬
‫הנק ודים ה ד מ י ו נ י י ם ה ש כ ל י י ם ו ה ה ו פ ע י י ם ‪ ,‬בחטיבה‬
‫משוכללת‪ ,‬מתיצב עולם מלא‪ ,‬משולש בקודש‪ ,‬שכל אחד ואחד מהם‬
‫הוא מואר מכל ש ל ש ת מ ד ר ג ו ת י ו ‪.‬‬
‫ו ה א ד נ ו ת העליונה של מלכות שמים מתיצבת בתבנית כל‪,‬‬
‫הממלאה את כל היכלי הדמיון ברוממות שכלולו‪ ,‬והשם הקדוש‬
‫נ ה ג ה ‪ ,‬המיוחד באותיותיו‪ ,‬בהכללתו של כל‬
‫הבלתי‬
‫ו י ה י ה בשורשו ומקורו‪ ,‬המשתפך לתוכו‬
‫הוה‬
‫היה‬
‫ההשכלות‪,‬‬
‫ממקוריותו הנעלמה‪ ,‬ממלא אור את כ ל‬
‫אשר במרומים ממעל‪ ,‬ואשר בשפל מתחתיות‪.‬‬
‫ואותה ה צ פ י ה ל מ ר ח ו ק ‪ ,‬אשר כל עבר‪ ,‬כל הוה‪,‬‬
‫וכל עתיד יערך לעומתה‪ ,‬תתמלא מזוהר אותו ה ע ת י ד המאושר‪,‬‬
‫ש י ת ג ל ה ‪ ,‬ש ה ו א ב א מ ת ה י ה הוה ו י ה י ה תמיד‪,‬‬
‫רפד‬
‫אורות‬
‫הקודש‬
‫המאחד במעלה עליונה את כל הדמיונות‪ ,‬את כל השכליות‪,‬‬
‫ואת כל ה ה ו פ ע ו ת ש ב כ ל ק ו ד ש ו ק ו ד ש ק ד ש י ם ‪.‬‬
‫א ה י ה א ש ר א ה י ה ‪ ,‬ממלא בזיו הוד קדשו את כל‬
‫חדרי הקודש של כל אנשי הרוח העליון‪ ,‬את כל אשר רוח ד׳‬
‫מדבר בם ומלתו על לשונם‪ ,‬את כל צ ו פ י מ ר כ ב ה ‪ ,‬ואת כל‬
‫המסתכלים בהדרת קודש שורש ההויות כולן‪ ,‬בהיותם מלאי שכלול‬
‫בכל עדן‪ ,‬גם טרם יצא שכלולם לאור‪ ,‬גס ההתראות המוגבלה מופיעה‬
‫להיות לשעשועים עדינים‪ ,‬לכל הדבקים ברזי קודש נועם עליון‪,‬‬
‫כהני ד׳ המברכים בשמו ובו יתהללו‪.‬‬