חוברת 1 - דעת
בית ספר ‘דעת’ בבנימין קורס בנושא תורה ומדע הרב יעקב פלג מרכז ״דעת״ בי״ס לתלמידים מחוננים ומצטיינים במטה בינימין. בשיתוף עם המכללה להנדסאים ״מכלול״ יוזמה חינוכית למצטייני בנימין ביוזמת משרד המדע תוכן עניינים סולון בלודיה3..................................................................................................................................................................... ערך החיים ותוכנם9........................................................................................................................................................... גילוי האמת הכואבת -דיווח רפואי לחולה12.................................................................................................................. גיל העולם 14...................................................................................................................................................................... אבולוציה16......................................................................................................................................................................... חוקי חמורבי18................................................................................................................................................................... משפט עברי 20.................................................................................................................................................................. שורשי האנטישמיות22....................................................................................................................................................... 2 סולון בלודיה ב.ז.ה. עריכה :יעקב פלג סולון עמד במיטב שנותיו ובכל כוחות-נפשו ,כשגמר עם דעתו לעזוב את אתונה .על פני הככר כתובים היו חוקיו, אבל לאזרחים היו הם עדיין חדשים לגמרי .בכל יום ויום באו בני-אדם מכל החוגים והתבוננו בתמיהה או באי-רצון בחוקים של סולון .על כך אמר חברו היפוניקוס: “רואה אתה ,היאך חוקים אלה שלך אינם לרצון לשום שדירה ממשלמי המיסים”. “משום שחדשים הם ,היפוניקוס .החוקים שלי עדיין אינם טובים ,אבל גם רעים אינם עדיין .חוקים צעירים דומים מכמה בחינות ליין .עליהם להתבכר לאחר שהבשילו”. “סולון יקירי ,לא יצאת ידי חובה לשום אדם .אין אני תמיה שהעשירים והאבירים כנגדם הם ,הואיל וידידה של השדרה הרביעית אתה ,שבעצמך אינך משתייך אליה .אבל גם העניים רוגנים עליך בסתר .אילו לא היו מעריצים אותך על שום שחוק שמיטת-הכספים שתיקנת הקל על חובותיהם ,היו גם הם קמים נגדך”. “חוקים ,היפנוקוס ,אינם עשויים למצוא חן בעיני כולם .שוטה ,חולם ,אם לא מנוול ,הוא שאומר להשביע רצון מישהו על ידי חוקים .החוק עשוי להיות מיוסד רק על אי-שביעות-רצונם של כולם .רק זו דאגתי כיום ,היאך לעשותו מתמיד ,שכן זאת יכול רק אני בלבדי לעשות”. “רצונך איפוא להיות למלך?” “לא ולא! עד מה אינך מבין אותי ,וידידי אתה! אמנם עשוי אני להביא לאטיקה גם את הקרבן הזה ולשבת על כסאו של המלך .ומי יימנע זאת ממני? אבל על שום מה אלך ואחזור אל אותו ערבוביה? לו נעשיתי לשליט ,נראו היו כל אותם הסדרים שהתקנתי ,כי לטובת עצמי התקנתים ,ועד-מהרה היו הדמגוגים מנצלים את אי-הרצון הזה, שהוא העושר הנסתר בחוקי .גם כוח השילטון שניתן לי עכשיו ,מעורר בי פחד ,שמא עשוי הוא לסכן את חוקי. ראה :מיום ליום באים אלי מחוף-הים ומן ההרים ושואלים אותי אם אין לשנות פה ושם את חוקי ולהקל מעליהם. ואני ,כפקיד .ראשון ,הכל יכול ,בידי לעשות ולחדול ככל אשר עם לבבי .אבל כלום אלך ואעשה כמעשה פנלופה, לפרום בלילה את החוקים שרקמתים ביום? והנה יש גם כאלה -בעיקר בין בעלי המלאכה הזעירים -הרוצים להבין את הנימוקים שעומדים מאחורי החוקים .אבל יהא זה עמל-שווא ,וגם נזק יביא,אם אבוא לבאר ליחיד מה שניתן להסתבר רק מתוך השקפתה של המדינה .יש חומרות בחוקי ,ולא אחת נכמרים רחמי על אלה שאני אנוס לגרום להם צער וכאב .אילו יכולתי לעזוב את המשרה ששמו עלי ,היה לי נוח יותר .אבל בכל צרה שלא תבוא ישובו ויקראו לי ,שכן אני האחד באטיקה ,שהכל רוחשים לו אמון .מי יודע אם לא יבוא היום ,שבו אשלח בעצמי את ידי בלוחותי ,אם מתוך השתתפות בצערו של העם ,או משום שארצה לשמור לי את חסדו של ההמון .בן-אדם אני, היפוניקוס ,ואני מתיירא מחולשותי”. “אכן זה באמת מצב קשה ”,אמר היפנוקוס אגב הרהורים“ .ומה בדעתך לעשות כיום? רואה אני החלטה בעיניך”. “חשבתי לבחור במוות .מעשה רב היה זה ,,אילו שתיתי את כוס-הרעל. אבל אתונה עוד תהא זקוקה לי .המפלגות השונות ,תקרענה את אתונה לגזרים לאחר מותי .לפיכך רוצה אני לעשות מעשה שעל ידו לא אובד לגמרי לבני עמי ,אף אם אתרחק מהם .רוצה אני לצאת למסע ארוך .חופשה אבקש מן האזרחים .עד שאחזור,יהיו חוקי לבשר מבשרם ולדם מדמם .שלא בנוכחותי ,לא יעיז איש לשנות את יצירתי מפחד הנקמה בשובי .סולון שמרחוק ,נורא הוא ואיום מזה שהם יכולים לראותו בכל יום ויום .כך אגן על חוקי מפני המפלגות – ומפני עצמי”. וכך עשה סולון .להתרחק לעשר שנים מארץ מולדתו ,גמר עם דעתו .לאזרחים הסביר ,שלאחר שמילא חובתו כמחוקק ,עליו לדאוג גם לעסקי עצמו .אין הוא חפץ להפיק כל תועלת פרטית מן המדינה .סוחר הוא וסוחר יישאר .פרידתו של סולון הדאיבה מאוד את לב בני אתונה ,ואי-שביעות הרצון הכללית ,הפכה והייתה לרגש של הכרת-תודה ושל הערצה .לאחר שהמחוקק יצא מהם .סולון הפליג על פני ים מכחיל .במבט של אהבה החזיר עיניו אל חופי מולדתו ,ועיניו מלאו דמעות .אותה שעה היה לו הפיוט לנוחם... 3 בסופו של דבר הגיע סולון לסרדס ,לקרסוס מלך הלודים העשיר .קרסוס ביקש לכתחילה ,כדרך פשוטי הבריות, להפליא את סולון על ידי רוב עשרו ואוצרותיו .אבל היווני הסתכל בכל התפארת המיותרת הזאת ,בשקט ובאדיבות-רוח בלבד .הוא לא נדהם ולא הביע כל תמהון ,ככל שציפה קרסוס .אבל אף-על-פי-כן הסביר פנים לאורחו ,והטה אוזן באורך רוח גם להערות הפילוסופיות ,שנשא לפניו על האושר האמיתי .סולון ,למשל ,חשב בגלותו זו ,שבחר בו לנפשו ,שאין לחשוב שום אדם למאושר לפני יום מותו .אבל דעתו של קרסוס היתה אחרת לגמרי .הוא היה מאושר .לודיה ,הארץ העשירה ,שלו היא וכפופה לו .מפני הפרסים והיוונים אין הוא מתיירא ,ובתוך הארץ הפנימית שלטה מנוחה זו ,שעשתה את השלטון מלא נחת כולו .על כל אלה אותה הרחבת הדעת של חיי המשפחה .בת היתה לו לקרסוס ,שפרחה בצלו ,אומפלה שמה ,נערה נחמדת למראה .אולם ,זולת זאת ידע קרסוס לשפר את חייו במבחר תענוגות-הרוח ,שבלעדיהם מהנים העושר והכוח רק את הנפשות הפשוטות .אמנים ופילוסופים מסובים היו לשולחנו ,והטובים שבחכמי יוון ידידיו היו .הנה ,כי כן ,היה אורחו באותם הימים גם ממשל- המשלים איזופוס .לפני פייטן משכיל זה גילה קרסוס את לבו על דבר שוויון רוחו של סולון. “אל-נא תתמה ,הה ,מלכי ”,קרא איזופוס“ .כך דרכם של חכמים .החולף אינו לוקח את ליבם .הם משתעשעים כל הימים במחשבות כגון חתלתול זה בפקעת הצמר”. ימים רבים עשה סולון בסרדס ,ומיום ליום הלכה וגדלה יראת הכבוד בלבו של קרסוס לאותו בן אתונה ,שהיה קפדן כל כך ,ועם זה בעל מזג טוב .מעט מעט ,הרגיל עצמו לשאול בעצת סולון בכל עסקי המדינה החשובים. כך אירע ,שיום אחד נחו יחד המלך ,הפוליטיקאי מיוון ,וממשל המשלים .קרסוס הריק מתוך שתיקה נדירה את ספל המשקה שלו .מחולות וחלילים לא עצרו כח למחות את העבים שריחפו על גבי מצחו .מצב רוחו זה של המלך עורר לבסוף את תשומת ליבו של איזופוס‘ .אגיד לכם את אשר על לבי’ אמר המלך ,ורמז לעבדים שיסתלקו .אחר המשיך‘ :ביום זה הוטל עלי למלא חובה קשה מכל החובות בימי מלכותי ,שבאה עלי לפתע פתאום כגורל כבד .מעולם לא התפללה נפשי בחום כיום הזה ,שאקבל משמים אות לבחירת הדרך בה אלך’. ‘מהו הדבר ,קרסוס’? שאל סולון בשקט. ‘ −עלם מצאצאי היונים הופיע ובא לפני ,וביקש לו את בתי אומפלה לאישה’. ‘ −כלום מזרע מלכים הוא’? שאל אזופוס. ‘ −מי יודע אם לא חשוב הוא מכל המלכים’ ענה קרסוס‘ ,אבל אביו אינו אלא בעל מלאכה פשוט’. ‘ −איני יורד לסוף דעתך ‘ אמר סולון. קרסוס ענה‘ :העלם הזה אומר ,שמצא דבר שעל ידו יכלה לעולם עוני האדם מעל פני האדמה .את הדבר הזה הוא מבקש ליתנו לי ,או ,נכון יותר ,לבני האדם כולם במתנה .בשכר זה רוצה הוא את בתי אומפלה שהוא אוהבה מאוד. ‘ −טעם טוב לו לאותו עלם’ צחק איזופוס. אולם סולון ישב וחקר‘ :מהו שמצא לדעתו’? ‘ −הוא עצמו יבאר לכם את הדבר’ אמר קרסוס ,ופקד לקרוא לעלם .אבקוסמוס איש בוליסוס נכנס ובא. תואר אצילים תוארו ,לחייו הצהירו מתוך הזקן הבהיר והצעיר .בייחוד היו צוחקות וגאות עיניו הכחולות. ‘ −אבקוסמוס’ ,אמר המלך רכות’,הללו ידידי הם .יכול אתה לדבר בפניהם כרוחך ,ככל אשר דברת לפני. הודיענו נא את אמצעי-הפלא שמצאת’. ‘ −הנה זה כאן ,אתי’ אמר אבקוסמוס בקול נלבב שנגע ללב השומעים ,והרים בידו שק קטן. ‘ −מה כאן אתך ,זהב’? שאל איזופוס. ‘ −רב מזה’ חייך אבקוסמוס‘ .רב יותר מזהב .קמח’. ממשל המשלים פנה אל סולון בבדיחות הדעת ‘האכסנאי הנכמד שלנו אומר לשמח אותנו היום במשחק ההיתולים להפליא’. ‘ −לא’ קרא קרסוס בקוצר רוח‘ .העניין הזה נכבד הוא .על כל פנים לדעתו של זה .פתח פיך אבקוסמוס’. ‘ −קמח הוא’ חזר העלם‘ .קמח שאני עצמי יצרתיו’. 4 איזופוס צחק וידיו על כרסו‘ .בבוודאי .מובן מאליו .זרעת על פני שדה חרוש ,קצרת את החיטים וטחנת את הגרעינים בין שתי אבני הריחיים .אבל מעין זה כבר גונב לאזני לא אחת’. אבקוסמוס הביט בעיניים שקטות מעבר לצוחק והלאה‘ .לא חרשתי ולא זרעתי .לא קצרתי גם חיטים .ממילא לא יכולתי גם לטוחנן בין שתי אבנים .את הקמח הזה עשיתי באופן אחר. ‘ −באופן אחר’!?’ גמגם סולון. ‘ −והוא דומה לטוב שבקמח-החיטים’ הוסיף קרסוס‘ .אותו הלחם שממנו אכלנו היום – מן החומר הזה נעשה’. ‘ −טעמו מצויין היה’ תמה איזופוס. סולון פנה אל העלם ודיבר קשות‘ :אל נא תחמוד עמנו לצון ,הנער .אם גם המלך מבדח את דעתו על ידך ,הרי שיראת-הכבוד מפני בני אדם מבוגרים,חייבת למנוע אותך מלבוא לפניהם בדברי הבל כאלה’. אבקוסמוס ענה בשקט‘ :יודע אני כי סולון אתה ,ואני מכבד אותך .אבל אני נשבע בחיי שדברי אך כנים הם .אני מצאתי את האמצעי ליצור קמח בלא תבואת-שדה .אני עושה אותו מחומר שמצוי בטבע בכמות. שלא תכלה לעולם ,ואני יכול להכין כל כמות שיהא עם רצוני לייצר ,ובעמל כלשהו .את עונת השנה של עובדי האדמה למאות ,יוכל למלא באמצעי שלי ,אדם אחד וביום אחד “קרא בשם אותו אמצעי” ,אמר סולון” ,או שאני בז לך כלשקרן”. אבקוסמוס ענה“ :לי אין מאומה מלבד סודי זה .למלך ידוע בשכר-מה נכון אני למסור אותו .אבל רק בשכר זה ,ולא בעד כל הון שבעולם .מוטב שיקרעוני לגזרים .יכול אני להפוך את המצאתי לממון ,אילו רדפתי אחרי רווחים פחותים, אולם מי שחננו אותו משמים בחסד מיוחד כאשר חננו אותי ,חייב לתת את סגולת היקר רק בשכר היקר בסגולות. ביום שבו תתמלא בקשתי ,אתן לאנושות במתנה את הלחם .לחם בלי זיעת אפיים ,בלי אימת בצורת .בשפע ,ולנצח’. קרסוס אמר‘ :שמענו את דבריך .לך והמתן להחלטתי!’ −אם כך הוא הדבר’ -אמר איזופוס -הרי יכול הוא על כל פנים להתחיל ולעשות מיד קמח למען העניים. על שום מה ירעבו אלה ללא צורך אפילו שעה אחת? את סודך ,אבקוסמוס יקירי ,רשאי אתה לשמור לעצמך לעת עתה ,אבל אם לב בשר בבשרך ואם אתה מבקש לשאת חן בעיני אלה אשר לב אדם להם בבשרם ,כי אז מוטב לך להתחיל מיד בנדיבות רוחך’. ’ −בחפץ לב’ אמר אבקוסמוס‘ ,רק יערוב לי המלך שלא ייעשה כל ניסיון לשמור את צעדי ולרגל אחר מעשי’. ‘ −אבקוסמוס ,דבר המלך נתון לך’! העלם השתחווה והלך. ‘ועתה ,מה דעת ידידי’? אמר קרסוס בשעה שהיו שוב לבדם. ‘ −תן לו את בתך ,מלך לודיה’! קרא איזופוס בהתלהבות. ‘ −ועצתך,סולון ,מהי? ‘ −המיתהו’! קרסוס ואיזופוס הביטו נפעמים בפני בן אתונה .אש זרה יקדב בעיניו. המלך התאושש ראשון‘ :כוונתך ,סולון ,אם כיזב לי’? ‘ −לא ,מלך הלודים ,המיתהו ,אם את האמת דיבר’! ‘ −סולון ,איני יורד לסוף דעתך’! נאנח איזופוס‘ .אתה אמר להרוג את גדול המיטיבים אשר לגזע האנושי!’ ‘ −ורגע אחד לא אהרהר חרטה על כך!’ אמר סולון. ‘ −ואולם אני ’,אמר קרסוס‘ ,אני אמנם כועס על אותו עלם שמעז לשאת עיניו אל בתי -אבל להמיתו? לא יעלה כלל על דעתי!’. 5 על זה ענה סולון בחרון קר‘ :אם כן ,אינך ראוי להיות מלך!’ איזופוס התחלחל ,וביקש להתערב על מנת להפיס את דעת המלך ,אבל קרסוס חייך: ‘ −מלך אני למדי לשאת דבריו הקשים של אדם .פרש נא רעיונך ,סולון יקירי!’. ‘ −רעיוני ,קרסוס ,פשוט הוא כמו תמיד :פשוט כרעיונכם .ההבדל הוא רק במידת הזמן .אתם מודדים את תועלת הדברים לפי השעות ,השבועות או השנים ,בשעה שדרך אצבעותי מסתננים הנצחים .האדם הצעיר הלזה ,הוא אחד הסכנות הגדולות מכל הסכנות שנתרחשו אי פעם על העולם .האדמה נותנת פריה לא משום שכך טבעה ,אלא מפני שהיא טבולת בזיעת אפיו של העובד .והעלם הזה בא לשנות את הדבר הזה .חסרי-דאגה מבקש הוא לעשות את בני האדם ,בן-בליעל זה .את הטוב מכל הטוב אשר להם ,הרעב, אומר הוא לגזול מהם .ואחר כך מה? עם חלוף עבודת האדמה ,יחלפו שוב כל הקבע ,כל חוש האזרחות והתרבות .מלך הלודים ,המיתהו אם מלך אתה!’ ’ −סולון ,אתה מהממני כולי’ נאנח קרסוס. ’ −מלך חייב לדעת להמית’ המשיך סולון ללא רחם‘ .אבל לא רק את הרעים ,את החוטאים ,מעשה זה נקל הוא ונעים .גם את הטובים חייב הוא להשמיד ,אם טובת העם דורשת זאת .לפיכך ,אין גבוה ממך בבשר ודם ,כדי שתוכל להוציא לפועל מעשים כגון אלה.זוהי הכוונה הנסתרת של שלטונך .אותו ממשל-משלים כאן חושבני בוודאי לחסר-לב .יהא כך .רשאי אתה לתארני בשיריך כחיה רעה ,איזופוס ,זו זכותך להיות עממי .אבל אני אומר לכם שאין מעשה גדול מזה שיש לעשותו בימינו מלהמית את העלם הרענן הזה, ששבה את לבי למן הרגע הראשון .אני אבכה עליו כאשר ימות .אבל שבעתיים יהיה עלי לבכות עליו, אם ישאר בחיים .אם נרצח אותו נפש – עשינו מעשה רב למען העולם כולו ,ונישא את שכרנו בהכרתנו. מעשה כביר ונעלם יהא זה ,אחד מאותם המעשים הכבירים ,ששום כותב דברי-הימים אינו רושם אותם’. ’ −לאט לך!’ אמר המלך בהתרגשות‘ .עוד לא נפל דבר!’. ’ −תודה לאל’ פלט איזופוס בהקלה‘ .ברוך שלא עשני פוליטיקאי .שמעני נא ,סולון הטוב ,אילו נכון הדבר הכל כאשר דברת ,מי לידך יתקע אם מחר לא ימצא אחר מה שמצא אבקוסמוס? מקרה הוא שהעלם בא הלום ,שאוהב הוא דווקא את אומפלה ,ושהדברים האלה נודעו לנו .ואת הלז ,האחר ,לא נדע אנחנו ,והוא יביא קץ לרעב .מעשה ,שבדרך אגב ,אני לא אבכה עליו ,לפי שאני ,סולון ,יודע טעמו של רעב מה הוא, ואולי לפיכך נעשיתי משורר עממי’. סולון ענה‘ :אני מכבד את טענותיך ,איזופוס .ייתכן שיהיה לו לאבקוסמוס ממלא מקום .השאלה היא רק מתי .אלפי שנים יכולות לעבור .אלה אינן אבודות לגזע האנושי כפי שאתה חושב בטוב לבך הפייטני ,אלא מוצלות .העבודה בפריחתה הנאצלה הופכת לאמנות ,כשם שהמחשבות על התועלת הפרטית עשויות להתעלות עד לידי הפילוסופיה העליונה .יכול אני לתאר ,שבני האדם אשר לדורות הבאים יסעו בעגלות מהירות יותר מאשר אנחנו כיום .כמו כן יכול אני לדמות ספינות משוכללות יותר מאלו שלנו .אל נא תשתקו את רוח ההמצאות! אולי עוד יבואו ימים לאנושות שבהם לא תהא זקוקה עוד לרעב .למרחקים כאלה ,אמנם ,אין עיני צופיה. −קרסוס ,המת נא את אבקוסמוס! ...עודך מהסס! אם כן אבוא אליך בהצעה :עוד חי איתנו אדם אחד ,והוא החכם בכל היוונים .יבוא הוא ויכריע במחלוקת זו!’ ‘ −תאלס איש מילטוס?’ אמר איזופוס. ‘ −תאלס!’ אישר סולון‘ .הודיעהו פשר כל הדבר .ידידנו איזופוס יכתוב את הדברים בלשונו הברורה והנאה .על אודותי אל תספר מאומה .יביע נא את דעתו החופשית ,וכל אשר יגיד ,אחשוב גם אני לנכון לקיים’. ’ −טוב!’ קרא קרסוס ,ששמח להשתמט לעת עתה מהחלטה‘ .יודיענו נא תאלס מהי החובה למלא במקרה מיוחד כזה ,שלא היה עוד כמוהו’. למחרת יצאו שליחי המלך דחופים למילטוס .עד מהרה באה גם תשובת החכם וזו לשונה‘ :המלך! עליך לתת לי פנאי למחשבה .בשאלה מוסרית קשה כזו ,אין אני יכול להודיעך מיד את דעתי האחרונה’. עברו ירחים וחלפו .מתאלס לא בא כל מענה .קרסוס שלח שליח אחר למילטוס ,והלה חזר וידיעה משונה עמו. תאלס שם לדרך פעמיו ,ואין יודעים לאן .קרסוס נענע ראשו בעצב ובכעס ,אבל סולון אמר’:הנח נא! תאלס יודע 6 את אשר הוא עושה .עוד תזכה לקבל את החלטתו .כטעם הפרי הבשל יהיה טעמה’. בינתיים הלכו העניינים בסרדס והתפתחו .אבקוסמוס היה לחבר טוב למלך ולאוהביו .מיום ליום גדל בעיניהם החן אשר לרוחו ,עם העוז והגברות אשר לתכונתו .על כולם אהבו סולון עצמו .לא אחת אמר אל העלם’:חפץ הייתי שבני יהא דומה לך ,לאחר שאחזור מגלותי ואשוב לראותו!’. אז היה קרסוס מצדד את אורחו ושואל אותו בסוד‘ :כלום עדיין עומד אתה על דעתך’? ’ −עדיין!’ הייתה תשובתו התקיפה של סולון. אל אומפלה הנחמדה היה רשאי אבקוסמוס להתוודע ,הוא גילה לה את אהבתו ,ויהי אביב בארץ. אביב היה כאשר נענתה לו הנערה ואמרה‘ :אבקוסמוס ,גם אני אוהבת אותך ,ורוצה להיות אשתך כעבור ימי- המבחן’ .שכן ,שמעה אומפלה על ימי-מבחן בלתי-ברורים ,שאביה קבע לו לעלם. אולם ,אביב משונה היה זה בלודיה ,שעשה את הבריות עליזים ומדוכאים כאחד .עושר פלאי נשתפך על הארץ .לא היו עוד מחוסרי לחם וקבצנים .הדבר התחיל לפני חדשים אחדים עם אותה חלוקת הקמח חינם ,שיצאה לפועל בפקודת המלך בסרדס ,ובכל שאר הערים שבארץ .תחילה נטלו רק העניים .אבל הואיל והכמות גדולה הייתה, כגודל חסדו של השליט ,וכל אחד יכול היה לקבל את הקמח ככל שנחוץ היה לביתו ולמשפחתו ,באו מעט מעט גם האחרים .שקקו החיים כמסביב לבאר מים .בדליים מלאים הלכו .מקצתם בקשו לדעת את פשר הפליאה הגדולה ,ומצאו שעל ידי פוליטיקה חיצונית עלתה בידו של קרסוס להכניס את כל תצרוכת הלחם של הארץ בכמויות כאלו .אולם ,רובם קבלו את הדבר בלא הרהור ,ושמחו למתנת האלוהים ,עד אשר קהו חושיהם בחזור הפלא בלא חליפות מיום ליום. כמובן ,היו גם כאלה שכל העניין לא נעם להם :עובדי האדמה ,בעלי הנכסים והסוחרים .לתבואה לא היה עוד כל ערך .העבודה הוזנחה באמצע .שדות התבואה הפורחים של לודיה היו לשממה .איש לא טיפל בהם ולא דאג להרחיק מהם מזיקים .צפרים ורמשים השחיתו כל חלקה -אך מי ישים לב לכך? העוני הגמור ,הרעב ללחם ,לא הפחידם עוד ,כל עוד אוצרות המלך לא התרוקנו – והם לא התרוקנו .ככל שגדל הצורך ,כן גדל המלאי .כך ,מסרו עצמם עובדי האדמה -אם אמנם מתוך חירוק שיניים -בידי הגורל הזה של השפע. על הלודים שלא חיו מעבודת האדמה אלא התפרנסו ממלאכות אחרות ,השפיע המצב החדש כרוח קדים מייגעת ומיישנת .רפתה כל תנועה .הגברים נעשו עצלים ,ועם זה נטולי כל מנוחה .לא היו להם עוד הדאגות הנחוצות והמועילות ,ונתמסרו לבילוי זמן שבבטלה ושבסכנה .מדנים פרצו בין אחים ,וגברו מעשי ההוללות ,לפי שכוחות האומה ללא פעולה בקשו להם מוצא .התחילו מתעסקים גם בענייני המדינה והפוליטיקה ,ומתוך התקוממות וסוררות .רגנו בסתר על קרסוס ,וקמה מפלגה מהפכנית ,שראשי המדברים בה היו מן השדרה של בעלי הנכסים הזעירים שהתרוששו‘ .הנה הם ,המרדנים שלך ,קרסוס’ אמר סולון‘ .לי ידועים הם מאתונה .בני האדם שווים הם בכל מקום’ .ואילו אחד המצביאים הנרגנים של המלך אמר‘ :מה שדרוש להם ,ללודים ,שלנו היא מלחמה קטנה .עליהם או לנצח ,או לקבל מכות על מנת לשקוט .יכולני למשל ,להתגרות בכורש מלך פרס’ .מפלגת מלחמה מצויה הייתה כמובן מאליו בחצר המלוכה אשר בסרדס ,שהצעה זו התאימה בדיוק לרוחה .אך קרסוס עדיין התנגד לכך. באותם הימים בא מישהו ממילטוס ,וסיפר בדרך-אגב שראה את תאלס‘ .היאך’ אמר קרסוס‘ ,הוא חזר אל ביתו ולא שלח לי כל מענה? כלום יכול אתה להבין זאת ,סולון? אנחנו ממתינים לדעתו והוא שותק!’. ’ −ואתה עודך זקוק לדעתו ,מלך הלודים’? ענה סולון בשעה שפשט את זרועותיו ,והורה לו אל העיר שלרגליהם. ’ −כן!’ קרא קרסוס בכעס‘ .דווקא עכשיו! נפשי אינה מוצאת לה עוד מנוח .תחילה ידעתי אל מי לנטות, אליך איזופוס! אבל כיום אין אני יודע עוד .אשמתך היא ,סולון!’. ’ −שלח נא ציר למילטוס’ אמר סולון בשקט‘ .החכם שבחכמי יוון ישחרר אותך מספקותיך .ובינתיים ,נכין נא ספל של יין-הרקח ,מתובל ברעל שממית במהירות’. ’ −אבל גם את יין החופה ,שהחתן והכלה שותים אותו יחד!’ דחק איזופוס‘ .כן יהיה’ אמר קרסוס‘ .שניהם יעמדו מוכנים .נשמע מה יאמר לנו תאלס. 7 ושוב יצא שליח דחוף למילטוס .משחזר ,יכול היה רק בקושי לעבור את רחובות סרדס ,שהיו הומים מן המתקוממים .צבאותיו של קרסוס נלחמו נגד העם מר-הנפש .צחצוח החרבות עלה ונשמע עד לבית המלך ,שבו ישבו יחד עם קרסוס שני ידידיו ,סולון ואיזופוס ,והחתן והכלה הצעירים. ‘ −אומפלה’ – לחש אבקוסמוס‘ ,אל נא תפחדי’ .בחיי אגן עלייך אם ההמון הזה יאמר להתפרץ הלום’. ‘ −אין אני יודעת פחד ,אבקוסמוס ,אם אתה ניצב לימיני .יגרשו נא אותנו כחפצם .לבוליסוס אלך אחריך ולכל אשר תבחר .רוצה אני להיות לאשתך .רוצה אני להיות שלך בעוני ובעושר .אני אוהבת אותך!’. קרסוס קרא את תשובתו של תאלס ,נאנח ,והושיטה לרעיו .איזופוס קרא בלחש ובקול רועד‘ :המלך! קמתי והלכתי למסעות על מנת למלא את רצונך .בלבי לא מצאתי את החכמה שביקשת ממני .בין היוונים ישנו רק אחד שמבין את דבר המדינה לעמקו ,עד כדי לפתור שאלה כזאת .את האחד הזה בקשתי באתונה .אבל הוא עזב את עיר מולדתו .יצאתי בעקבותיו .רק בקפריסין נודע לי היכן הוא .אצלך הוא .לפיכך ,אני שותק .האלך ואביא לך את החכמה בדלי שבידי ,אם אתה יכול לשאובה מעצם המעיין!? עשה נא ,המלך ,ככל אשר ייעצך סולון!’. ביד רועדת נטל קרסוס את יין הרעל מן השולחן ,ביד רועדת הגישו לסולון ,וכיסה בידו את עיניו המוצפות דמעות. סולון נגש אל הזוג‘ :אומפלה ,עלי לקחת דברים נכבדים עם החתן .אביך מבקש ,שאנו הגברים נישאר לבדו .הביטי בחתנך ...ועתה לכי!’. מאושרת הביטה הכלה באבקוסמוס .רגע מרומם מזה אין בחיים ,כך הרגישה .בחיוך אחרון ובעיניים מלאות אהבה, הסתובבה ויצאה ,סרה אל משמעת ,לפי שהגברים בקשו להישאר לבדם בשיחה זו שבכובד ראש. ’ −אם כן ,אבקוסמוס -’,אמר סולון ’-כלום עודך עומד על דעתך שיש לעשות את בני האדם מאושרים? התשמע את קול המתקוממים למטה? מתן שמים שלך הוא שחוללו .האם מבקש אתה להשפיע עליהם את שפע הלחם הנצחי ללא דאגה ,ללא עבודה? או אולי תאמר לשמור לך את סודך בקרבך? כן ,הכחידהו! שכחהו! אומפלה שלך היא ,מפני שאתה ראוי לה .קרסוס יתננה לך גם אם לא תגלה את סודך הפלאי. ואתה שמע בקולי :הנח להם לבני האדם ויזיעו על תלמי שדותיהם כאשר הזיעו מאז ,ויעמלו ויעבדו עד אפס כוחם .כך טוב להם .בדרך זו יגיעו למשהו’. אבקוסמוס הזדקר‘ :רק לנסותני אתה אומר ,סולון! רוצה אתה לראות אם נפשי שפלה כל כך שלא אעמוד בדבורי! אומפלה כלתי היא ,ומחר אגלה את סודי .האמצעי אינו שלי ,של כל בני האדם הוא ,שלמענם שמרתיו בנאמנות. העובדה ,שאלה כאן למטה מתהוללים ,אינה משנה את זכותם .הם מתהוללים רק מחוסר ידיעה .אני אבוא ואפקח את עיניהם’. אז פתח סולון ואמר בקול רך‘ :ניחשת ומצאת .ניסיון היה זה ,שאמרתי לנסותך בו .אבקוסמוס ,אני אוהב אותך כמות שהנך.עוד לא אהבתי אדם מעולם כאשר אני אוהב אותך .הה ,חולם יקר ,הה ,אתה הנותן אושר לבני האדם! ראוי הנך וזכאי ,שיהיה לך גם חלומך אתה – חלום אומפלה .נפשך ,דומה אני ,מלאה עתה ממנה .מעולם לא היית מאושר יותר ,אבקוסמוס ,ואילו גם זקנת ושבת לא היית עוד מאושר מעתה! ...ראה קרסוס ,פעם נדברנו יחדיו על אודות האושר האמיתי .הנה הוא לעיניך! אבקוסמוס! אוהב הוא את בני האדם ,ואת אומפלה .וכל אלה שמכירים אותו יאהבוהו כנפשם ...אבקוסמוס ,הרק נא את הספל הזה שקרסוס מגישו לך עלך ידי .הרק נא אותו ,ושתה לחיי האנושות ,וחשוב נא על האשה אשר אתה אוהב!’ ואבקוסמוס שתה. 8 ערך החיים ותוכנם “ ...איזהו שיא כותרתן של כל הטובות הניתנות להגשמה? ...רווחת הסכמה כללית בין רוב בני האדם ...אין זה אלא האושר .ושום אדם אינו מבחין כלל בין חיי אושר לבין חיים טובים וצלחים. ואילו לגבי מהותו של האושר חלוקות הדעות( ”...אריסטו ,אתיקה). .1 מהי שאיפתם של בני האדם על פי אריסטו? .2 כיצד תגדיר אושר? .1 “נראה שמרבית בני האדם והפשוטים שבהם ,מזהים את הטוב והאושר עם העונג ...שפלי אופי ,באשר הם בוחרים באורח חיים שהוא נאה לבהמות”... א. מהי ההגדרה המובאת כאן לאושר? ב. מהי ביקורתו של אריסטו על דרך זו? ג. האם יכולתו של חתול לחוות אושר פחותה מזו של האדם? ד. בניסוי שנוי במחלוקת ,חיברו מדענים אלקטרודות לראשן של חולדות ,והעבירו בהן זרם חשמלי שגורם להם תחושת עונג פיסי ,עד שמתו מגירוי – יתר .האם הדבר היה כדאי מבחינתן לדעתך? ה. האם צודק אריסטו לדעתך בביקורתו על דרך החיים ‘של מרבית בני האדם’? מדוע? ו. “ראיתי בני אדם חושבים שהגיעו למסקנה נכונה כי הראוי שיתנהג האדם במדה אחת כל ימי חייו... מהם מי שבחר האכילה והשתיה – וגרם לו כליון בחלים קשים .ומהם מי שבחר קיבוץ הממון – והניחו לאחרים”... (רבי סעדיה גאון ,אמונות ודעות מאמר עשירי) .3 כיצד דוחה רס”ג את הגישה המזהה את הטוב עם עונג? היגד‘ :אני חי למען הילדים שלי’. .4 התווכח עם אמירה זו בעזרת הציטוט הבא מאריסטו ,שם. “אם יש אפוא בתחום מעשינו תכלית-מה שבה רוצים אנו לשמה ,ובשאר דברים למענה( ,שאם כן ,נגיע בדרך זו עד אין סוף ,וכל שאיפה תהא הבל וריק)( ”...קשה? היעזר בציטוט הבא). ציטוט עזר‘ -“ :אני שותה’ השיב השיכור קדורנית‘ - .ולמה הנך שותה?’ הוסיף הנסיך הקטן לשאול. ‘אני שותה כדי לשכוח’ ענה השיכור‘ - .מה לשכוח?’ שאל הנסיך הקטן כי נכמרו רחמיו על השיכור. ‘לשכוח חרפתי’ הודה השיכור והרכין את ראשו‘ - .וחרפתך מהי?’ חקרו הנסיך הקטן שביקש לעזור לו. ‘חרפת השתיה ‘ הפטיר השיכור ונשתתק כליל .הנסיך הקטן פנה והלך לו ולבו נבוך מאוד.‘ -אכן מוזרים הם המבוגרים ..מוזרים מאוד’ חשב בליבו“( .הנסיך הקטן”) 9 פזמון של סדרת טלוויזיה פופולרית נפתח כך: ’Fame, i gonna live for ever i gonna fly like a bird i gonna make it for haeven people will remember my name. .5 כיצד סובר הזמר להקנות לאדם חיי נצח? .6 היעזר במקור הבא והסבר :מה דעת אריסטו על מטרה כזו? “הכבוד ...שטחי מכדי להוות אותה תכלית שהיא מבוקשנו ,שלפי כל הנראה הוא יותר ענינם של חולקי הכבוד משהוא ענינו של המכובד( ”...אריסטו ,שם). “לא יתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליו בעבודת השי”ת” (שולחן ערוך אורח חיים סימן א סעיף א) .7 מהו העקרון המשותף לשני המקורות האחרונים? ישעיהו פרק נו“ :ואל יאמר בן הנכר הנלוה אל ה’ לאמר הבדל יבדילני ה’ מעל עמו ואל יאמר הסריס הן אני עץ יבש :ס (ד) כי כה אמר ה’ לסריסים אשר ישמרו את שבתותי ובחרו באשר חפצתי ומחזיקים בבריתי( :ה) ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושם טוב מבנים ומבנות שם עולם אתן לו אשר לא יכרת: .8 .9 א. באיזו דעה שכבר פגשנו עלול הסריס להחזיק לפי הפסוק? ב. האם השכר המוצע לו הבא דומה לפזמון ‘תהילה’? נחזור ונעיין בדעת רבי סעדיה גאון על מי שבחר צבירת כסף כמטרת חיים. האם ניתן לומר אותו דבר על כל השגת מטרה בחיים? ככל שיגדל ההישג – גדל הצער בסופו של דבר, כדברי שלמה המלך: וגם זה רעה חולה כל עמת שבא כן ילך ומה יתרון לו שיעמל לרוח( :קהלת פרק ה פסוק טו). חווה דעתך :א .מהו ערך החיים ,אם נזכור שהם נגמרים בסופו של דבר? ב. האם נכון לומר שככל שאדם מאושר יותר – יותר קשה לו למות( ,כדברי השיר המצוטט חלקית)? o eloise it’s hard to die when the sun is in the sky הרמח”ל פותח את ספרו ‘מסילת ישרים’“ :יסוד היסודות ושורש העבודה התמימה הוא שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו ...והנה מה שהורונו חז”ל הוא שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה’ וליהנות מזיו שכינתו ,שזה התענוג האמיתי... .10מהי כוונת דברי הרמח”ל? היעזר בהמשך דבריו: “ ..ומקום העידון הזה באמת הוא העולם הבא ..אך הדרך כדי להגיע אל מחוז חפצנו זה הוא העולם, והאמצעים המניעים את האדם לתכלית הזו הן המצוות”. .11א. מה הקשר בין העונג אותו הזכיר הרמח”ל קודם לדבריו כאן? ב. האם ניתן להחליף את המילה ‘מצוות’ במילים‘ :מעשים טובים’? ג. האם לפי דבריו העולם הזה הוא רק מקום מעצבן שבו מחכים בכליון עיניים למוות? 10 למחשבה בענין זה ,לסיום ולהרחבה מוצעים הדברים השיריים הבאים: אור עולם הבא בעולם הזה לפי אותו הערך שאור עולם הבא זורח בעולם הזה ..הכל מתעלה .באדם זורחת היא האורה של עולם הבא לפי טהרתו ,קדושתו וגבורתו הרוחנית ,בהופעת קודש ,שכל ,ברגש ,בציור ,בדמיון ,בטבע ,במזג הגופניות .וכפי אותו הערך ,שהשליטה על ארחות החיים כולם ועל עצם החיים וכוחותיהם באה מכח ההתכוונות אל חיי העולם הבא ,כה הם מאירים יותר ,כה הם עדינים יותר ,יותר מלאים גבורה ותפארת ,יותר מיוסדים ביסוד חיים קבועים. החותם העליון של חיים עליונים ממלא הוא את כל חלל העולם ,וזיו השכינה פורח בכל והטבע וחוקיו ,הליכות שמים וארץ ומשטריהם ,החיים והמוות הנראים בעולם ,התקוות והתלאות ,הכל מואר באור חיי עד ,באור חיים ,שכוס התענוגים העדינים ,המרוממים כל נשמה ,ומצחצחים כל רוח ונפש ,ממלאים הם את כל מהותם( ...הרב קוק ,אורות הקודש ,קכב). 11 גילוי האמת הכואבת -דיווח רפואי לחולה “הגן השוכן בכרומוזום 4הוא המפורסם ביותר מכל הגנים ‘של מחלות’ ,דווקא בגלל מחלה שונה לגמרי הכרוכה בו: מחולית הנטינגטון ...הגן מכיל ‘מלה’ יחידה החוזרת על עצמה שוב ושוב.CAG : גורלכם ,שפיות דעתכם ועצם חייכם תלויים בחוט השערה על החזרה הזאת .אם ה’מילה’ חוזרת על עצמה 35 פעמים או פחות ,מצבכם טוב :אצל רובנו היא חוזרת ונשנית כ 10-עד 15פעמים .אם ה’מלה’ חוזרת על עצמה 39פעמים או יותר ,תתחילו – בהגיעכם לגיל העמידה -לאבד אט אט את שיווי המשקל ,יכולתכם לטפל בעצמכם תלך ותפחת ,וסופכם שתמותו בטרם עת .הדעיכה מתחילה בהדרדרות קלה של סגולות האינטלקט ,ובעקבותיה פרכוסי גפיים ,ושקיעה בדכאון עמוק ,בתוספת הזיות מפעם לפעם .אין שום מפלט :זוהי מחלה חשוכת-מרפא. אבל דרושות לה 15עד 25שנים מבעיתות עד למיצויה הגמור .קשה להעלות על הדעת גולר מר מזה ..המועקה, ועומס הכרוכים בהמתנה לה יכולים להרוס כל אדם .הסיבה מצויה בגנים ,ולא בשום מקום אחר .אחת משתיים: מוטציית הנטינגטון מצויה בכם ואתם עתידים לחללות ,או לא... אין זה משנה אם אתם מעשנים ,נוטלים גלולות ויטמינים ,מתעמלים ,או מבלים אצת זמנכם מול תיבת השו־ טים .הגיל שבו מופיע השגעון תלוי אל ורק במספר החזרות על המילה ...CAGאם מספרן ..39בממוצע תרגישו בסימנים הראשונים בגיל .66אם המספר הוא ,40תופיע המחלה בגיל ....59אלה שאצלם ה’מלה’ חוזרת ונשנית 50 פעם ,מאבדים את שפיות דעתם במלאת להם 27שנים. קנה המדה הוא כזה :אילו היו הכרומוזומים שלכם ארוכים די הצורך להקיף את כל קו המשווה ,ההפרש בין בריאות לבין אי-שפיות היה מתבטא בקצת יותר משני סנטימטרים נוספים”‘( .גנום’ ,מאט רידלי ,עמודים .)77-76 “עדיין לא נרפא שום אדם שלקה במחלת הנטינגטון .כל הידע ...אינו רומז אפילו על תרופה למחלה .אם כבר, אותה פשטות חסרת-לב של החזות על CAGמציגה את הדברים באור קודר עוד יותר בפני המבקשים מזור :יש במוח 100מיליארד תאים .כיצד נוכל לקצר את החזרות על CAGבגן הנטינגטון בכל אחד ואחד מהם? ()83 ננסי וקסלר סיפרה על אשה אחת שהשתתפה במחקר בוונצואלה .היא באה לבקתתה של וקסלר לבדיקה שנועדה לעמוד על סימניה הנוירולוגים של המחלה .היא נראתה בריאה ושלימה ,אבל וקסלר ידעה שאפשר לזהות רמזים פעוטים למחלת הנטינגטון בבדיקות מסויימות ,זמן רב לפני שהחולים עצמם רואים את הסימנים .ואכן סימנים כאלו נמצאו באותה אשה .אבל בניגוד לרוב שאר הנבדקים ,היא שאלה את הרופאים מה מסקנתם בסוף הבדיקה. האם היא לוקה במחלה? אחד הרופאים השיב בשאלה‘ :מה את חושבת’? היא חשבה שהיא בסדר גמור .הרופאים התחמקו ממתן תשובה ,וציינו שעליהם להכיר את המטופלים טוב יותר לפני שיקבעו אבחנה .ברגע שיצאה האשה מהחדר התפרצה פנימה חברתה ,כמעט בהיסטריה .מה אמרתם לה? הרופאים הסבירו מה אמרו‘ .תודה לאל’ אמרה החברה ,והסבירה :האשה אמרה לה לפני-כן שיש בדעתה לבקש אבחון ,ואם יתברר שהיא חולה במחלת הנטינגטון ,היא תשים מיד קץ לחייה. יש כמה היבטים מדאיגים לסיפור הזה .הראשון הוא שסיומו היה טוב רק למראית עין .האשה אכן לוקה במוטציה. גזר-דין המוות שלה וודאי ,אם במו-ידיה אם הרבה יותר לאט .אין היא יכולה להינצל ממר גורלה ,גם אם המומחים ינהגו בה בעדינות ובהתחשבות .ובלי ספק ,המידע על מצבה הוא שלה ,והיא רשאית לעשות בו כראות עיניה .אם יש בדעתה להסתמך עליו וליטול את נפשה בכפה ,מי הם הרופאים שימנעו ממנה את המידע? ומנגד ,הם גם נהגו כשורה .:אין לך דבר רגיש יותר מתוצאותיה של בדיקת מחלה קטלנית ...בדיקה בלי יעוץ ,היא צרשם לאומללות. אבל מעל לכל דבר אחר ,סיפור זה מבהיר את חוסר התועלת שבאבחון ללא ריפוי .האשה חשבה שהיא בסדר גמור .נניח שעוד מצפות לה 5שנים של אושר נטול-ידיעה ,אן שום טעם לומר לה שאחר-כך אורב לה השיגעון”. (.)84 ננסי ידעה שיש לה סכוי של 50%לשאת את המוטציה ....כמה פעמים בשלהי שנות ה 80-ישבו היא ואחותה אליס עם אביהן מילטון ,והתדיינו בשאלה אם הן צריכות לגשת למבדק ...אליס תיעדה אתהשיחות ביומן שהפך לימים לספר‘ :מיפוי הגורל’ שמו .התוצאה היא ששתי הנשים לא נגשו למבדק .בימים אלו הגיעה ננסי לגיל שבו אובחנה המחלה אצל אימה.)85( ”. 12 .1 ֹאמר ִּבנְ ָך ֶבן- ַעמֹד ְל ָפנָיו ַוּי ֶ ָמל ַוָּיבֹא ַוּי ֲ ַאר ָּב ִעים ּג ָ ִּקח ִמנְ ָחה ְביָדֹו ו ְָכל-טּוב ַּד ֶּמ ֶׂשק ַמ ָּׂשא ְ ָאל ִל ְק ָראתֹו ַוּי ַ ֵלְך ֲחז ֵ ט ַוּי ֶ ֳלי זֶה: ֲרם ְׁש ָל ַחנִ י ֵא ֶליָך ֵלאמֹר ַה ֶא ְחיֶה ֵמח ִ ֲדד ֶמ ֶלְך-א ָ הַ ֱמרֹ(-לא) [לֹו] ָחיֹה ִת ְחיֶה ו ְִה ְרַאנִ י ְיהֹוָה ִּכי-מֹות יָמּות: יׁשע ֵלְך א ָ ֱל ָ ֹאמר ֵא ָליו א ִ י ַוּי ֶ ֱֹלהים: ֵב ְּך ִאיׁש ָהא ִ ָׂשם ַעדּ-בֹׁש ַוּי ְ תּ-פנָיו ַוּי ֶ ַע ֵמד ֶא ָ יא ַוּי ֲ יהם ְּת ַׁש ַּלח ָּב ֵאׁש רּ-ת ֲע ֶׂשהִ -ל ְבנֵי י ְִׂש ָר ֵאל ָר ָעה ִמ ְב ְצ ֵר ֶ ֲׁש ַ ָד ְע ִּתי ֵאת א ֶ ֹאמר ִּכי י ַ ּדּוע ֲאדֹנִ י ב ֶֹכה ַוּי ֶ ָאל ַמ ַ ֹאמר ֲחז ֵ יב ַוּי ֶ יהם ְּת ַב ֵּק ַע: יהם ְּת ַר ֵּטׁש ו ְָהר ֵֹת ֶ יהם ַּב ֶח ֶרב ַּת ֲהרֹג ְוע ְֹל ֵל ֶ ּוב ֻח ֵר ֶ ַ יׁשע ִה ְרַאנִ י ְיהֹוָה א ְֹתָך ֶמ ֶלְך ַעל- ֱל ָ ֹאמר א ִ ַע ֶׂשה ַה ָּד ָבר ַהּגָדֹול ַהּזֶה ַוּי ֶ ָהאל ִּכי ָמה ַע ְב ְּדָך ַה ֶּכ ֶלב ִּכי י ֲ ֹאמר ֲחז ֵ יג ַוּי ֶ ֲרם: אָ .2 בהבדל שבין הקרי לכתיב מתגלמת למעשה כל השאלה מה אומרים לחולה :לפי הכתיב אומרים לחולה את האמת במערומיה ,גם אם היא קשה [“לא חיה תחיה”] ואילו לפי הקרי יש לשקר לחולה ולומר לו “חיה תחיה” אף ש”הראני ה’ כי מות ימות” .הרי שכבר בהסבר השונה לפסוק מונח יסוד הבעיה. והנה על הגישה של הכתיב ,שאינה מסתירה את האמת המרה מהחולה ,יש להקשות ממה ששמו חז”ל בפי חזקיה כשבא אליו ישעיה הנביא ואמר לו“ :צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה” (מלכים ב’ ,י”ט) וז”ל :אמר לו חזקיה לישעיה :ישעיה ,בנוהג שבעולם אדם הולך לבקר את החולה ,אומר לו מן השמים ירחמו עליך ,והרופא הולך אצלו ואומר לו מילתא פלוני אכול ופלוני לא תאכל ,הדין תשתה והדין לא תשתה ,ואפילו שיראה אותו נטוי למות אינו אומר לו צו לביתך שלא יחלש דעתו ,ואתה אומר לי צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה? ע”כ (קהלת רבה פ”ה ,א’). .3 תנו רבנן כיצד מרקדין לפני הכלה בית שמאי אומרים כלה כמות שהיא ובית הלל אומרים כלה נאה וחסודה אמרו להן ב”ש לב”ה הרי שהיתה חיגרת או סומא אומרי’ לה כלה נאה וחסודה והתורה אמרה (שמות כג) מדבר שקר תרחק אמרו להם ב”ה לב”ש לדבריכם מי שלקח מקח רע מן השוק ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו הוי אומר ישבחנו בעיניו מכאן אמרו חכמים לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות (כתובות טז - :יז.). .4 ”אף על גב שהאמת היא שאינה נאה ,מכל מקום ,מצד החתן היא נאה” (נתיבות עולם למהר”ל חלק א’ עמוד ר). .5 רש”י :תהא דעתו וכו’ – “לעשות לאיש ואיש כרצונו”. .6 ואין ספק שבמקום שיש רצון או חשיבות לאיש לדעת את מצבו האמיתי ממש ,זהו גופא לעשות לאיש ואיש כרצונו ,הינו שישמע את האמת האמיתית על מצבו כפי שרואה אותה חכמת הרפואה .וראוי על כן לומר לחולה את האמת על מצבו וזה לא רק מצד הסקרנות או זכותו של החולה לדעת את האמת ,שאם לא כן יוכל לתבוע הרופא לדין ,אלא לא פחות מכך משום שיפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא ,שבשעה אחת יכול אדם להרהר תשובה ולזכות לחיי העולם הבא ,ומי זה שימנע מאדם להרהר בזה ולעשות כן? (הרב שפרן) .7 “נטה למות -אומרים לו התודה”( .שו”ע יו”ד של”ח). .8 “ומכל מקום נראה דדוקא בנטה למות אומרים לו התודה ,דאם לא כן חושב [החולה] שמסוכן הוא וישבר ליבו .אי נמי בלא נטה למות אין אומרים לו כך ,שהרי עדיין יש לו שהות שיוכל להתודות ,אבל בנטה למות יש לחוש שימות פתאום בלא וידוי” (ש”ך). .9 סוף דבר הקול נשמע שאין להעדיף את העלמת האמת מהחולה על העמדתו על מצבו ,ומלבד שיש לשקול כל מקרה לגופו ,מכל מקום בדרך כלל עדיפה אמירת האמת על כל דרך אחרת .ויה”ר ובאמת ישלח הקב”ה מהרה מזור לכל חולי עמו ישראל ויהא הרופא אך משמיע שלום מבשר טוב מצמיח ישועה אכי”ר( .הרב שפרן). 13 גיל העולם א .התורה צודקת. המחודדים משאר המלכויות ,והחכמים מיתר הלשונות ,כמו האדומים והפרסיים והיוונים. 1שאלו כמו כן שמו כוונתם לסתור דתנו ולהפר תורתנו בטענות שטוענים אליה ובקושיות שמחברים .ומגמתם בכל זה להפר התורה ולמחות עקבותיה בחיבוריהם ,כמו שהתכוונו האנסים במלחמותיהם .ולא זה יצלח ולא זה ,שהקדוש ב”ה בישר אותנו על ידי ישעיהו ,שכל אנס או נצחן שיתכוון לסתור תורתנו ולבטל דתנו בכלי זיין ,ישבור הבורא כלי מלחמתו ולא יצליחו. וזה על דרך משל ,כלומר שעצתו לא תשלם לעולם .כמו כן כל טוען שיתכוון לבטל מה שבידינו ,יצא מחויב מן הדין בטענתו ,ויבטל אותה ולא תתקיים .כמו שנאמר ישעיהו נ”ד י”ז “כל כלי יוצר עליך לא יצלח ,וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי ,זאת נחלת עבדי ה’ וצדקתם מאתי נאם ה’“. (אגרת תימן לרמב”ם). ב .המדע טועה. .1 “כדי שתיאוריה מדעית מסויימת...תתקבל כאמת מדעית על ידי המדע ,נחוצים קודם כל שני תנאים: א .ראשית ,לא צריך להיות קיים ואפשרי שום הסבר אחר לתופעות אלו... ב .שנית ,התיאוריה המתקבלת כאמת וודאית ,צריכה להסביר את כל התופעות שבשטח הנידון”. “קבלת תיאוריה מדעית איזו שהיא כאמת מדעית מבוססת איפוא ,כפי שראינו על ארבע אמונות: א .על האמונה באמתת האקסיומות שמהן הוסקה התיאוריה המדעית. ב .על האמונה בבלעדיות של ההסבר ,הנתן על ידי התיאוריה המדעית. ג .על האמונה שהתיאוריה המדעית תסביר גם את כל התופעות שתתגלינה בשטחה בעתיד. ד .על האמונה באקסיומה שהמציאות בנויה על חוקי ההגיון האנושי ,ומה שמתאים להגיון זה מתאים גם למציאות"( .ד”ר יצחק רפאל הלוי עציון). האקסיומות הן שלוש: .1כדור הארץ היה בעבר במצב שונה. .2מדידות הזמן של התהוות תהליכים כיום מהימנות. .3בעבר פעלו רק כוחות הטבע שפועלים עכשיו. “ההשקפה הכללית המקובלת כיום לגבי המדע היא שעל המדען להסתגל לרעיון שתהא התפתחות המדע ככל שתהא -המדע עדיין יעסוק תמיד בהסתברויות ולא באמיתות מוחלטות. (הרבי מלובביץ’ ,דת ומדע )118 “ .3אין אנו צריכים לקבל השערות כדברים וודאיים ,אפילו אם השערות אלו מוסכמות על רבים כי הן כציץ נובל ,שעוד מעט כלי המחקר יתפתחו יותר ,ותהיינה כל ההשערות החדשות ללעג ולקלס ,וכל החכמות הנחשבות בימינו נעלות -יחשבו לקטנות המוח ,ודבר אלוקינו יקום לעולם” (הרב קוק אגרת א’ צא). “מה זה הליופאתים?” ...רוחות אש” הסבירה לונה ,ועיניה הבולטות התרחבו ,כך שנראתה משוגעת מתמיד “יצורי ענק כבירים ובוערים ,שדוהרים על פני האדמה ושורפים כל דבר בדר“ ”-הם לא קיימים ,נוויל” אמרה הרמיוני בקול חמוץ“ .כן ,הם כן”! אמרה לונה בכעס”- .אני מצטערת ,אבל איפה ההוכחות לקיומם?” כעסה הרמיוני. ”יש המון עדויות ראיה ,זה שאת כל כך צרת אופקים שאת חייבת שידחפו לך את הכל מתחת לאף –”.(הארי פוטר ומסדר עוף החול ,עמוד ...“ .)357איך יתכן שדבר כזה קיים?” “תוכיחי לי שלא” אמר קסנופיליוס. הרמיוני התקוממה“ .אבל זה – סליחה ,אבל זה פשוט מגוחך! איך אני אמורה להוכיח שמשהו לא קיים? אתה מצפה שאני אאסוף את – את כל האבנים בעולם ואבדוק אותן אחת אחת? זאת אומרת ,אפשר לטעון על כל דבר שהוא קיים אם הבסיס היחידי להאמין בו הוא שאיש עוד לא הפריך את קיומו!” “כן ,את צודקת ”,אמר קסנופיליוס“ .אני שמח לראות שאת מתחילה לגלות קצת פתיחות”( .הארי פוטר ואוצרות המוות ,עמוד .)376 14 ג .תירוצים מקומיים. .4 “...ועל דבר מנין שנות היצירה ביחש להחשבונות הגיאולוגיים בזמנינו .כך היא הלכה רווחת ,שהיו כבר תקופות רבות קודם למנין תקופתנו הוא מפורסם בכל המקובלים הקדמונים ,ובמדרש רבה “שהיה בונה עולמות ומחריבן” ,ובזוהר פרשת ויקרא (י עמוד א) שהיו כמה מיני אנשים חוץ מאדם שנאמר בתורה; אלא ששם צריך להשכיל יפה את המליצות העמוקות ,הצריכות ביאור רחב מאד מאד .אם כן אותן החפירות מורות לנו, שנמצאו תקופות של ברואים ,ואנשים בכללם ,אבל שלא היה בינתים חורבן כללי ,ויצירה חדשה ,על זה אין מופת מוכיח ,כי אם השערות פורחות באויר ,שאין לחוש להן כלל”( .הרב קוק אגרות א’ צא). ד .לא תיתכן סתירה .התפקידים שונים. .5 “אין זה כלל עיקר של תורה לספר לנו עובדות פשוטות ומעשים שהיו .העיקר הוא התוכן ,ההסברה הפנימית שבעניינים( ”..הרב קוק אגרת קלד). “כל העיסוק בעימות של המדע והאמונה ,וכל ההשתדלות לאמת את התורה על פי ההכרות של המחקר המדעי ...הם טעויות גמורות בהבנת מהות המדע ,ומשגים חמורים מבחינה דתית אמונית ...כל העוסק בעימות הזה מעיד על עצמו ,שהוא מתייחס לתורה הקדושה כשם שהוא מתייחס לספר לימוד בפיסיקה... גישה זו היא חילונית מובהקת ...כל עניין של אספקת אינפורמציה לאדם – ככל עניין של סיפוק צורך אנושי.. חולין הוא ולא קודש...עניינם של התורה ושל כל כתבי הקודש הוא הכרת מעמדו של האדם לפני ה’ ...לא זו בלבד שלא נדלתה שום הכרה מדעית מן הדת - ,אסור לאדם המאמין שהדת היא עבודת ה’ ,לדרוש מן הדת שתספק לו אינפורמציה( ”...פרופסור ישעיהו ליבוביץ’ ,חוברת דת ומדע ,סוגייה ,5הוצאת מדרשת נעם- אליצור עמנואל ,עמודים .)107 103- “כל בר דעת יודע שאין עניין כלל לקיום האמונה ...לאיזה מצב של ידיעות תכוניות או גאולוגיות .ובכלל אין יחס לתורה בעצם מצד הנגלה שלבה ,כי אם לידיעת האלוקות והמוסר וענפיהם ...אבל ל...ידיעות מחקריות... אין שום הבדל ביחס לדברי תורה ואין שום הפרש ,למשל ,בין דעת בתלמיאוס לקופרניקוס וגלילי” (אדר היקר). “אנו מונים כפי הפשטות של פסוקי תורה ,שנוגע לנו הרבה יותר מכל הידיעות הקדומות ,שאין לנו עמהם ערך מרובה והתורה וודאי סתמה במעשה בראשית ודברה ברמיזות ומשלים ...והעיקר הוא הידיעה העולה מכל העניין לדעת ה’ וחיי המוסר האמיתי( ”..הרב קוק אגרת א’ צא). ה .השלמת התפקידים. .6 “זהו כלל גדול במלחמת הדעות ,שכל דעה הבאה לסתור איזה דבר מהתורה ,צריכים אנו בתחילה לאו דווקא לסתור אותה ,כי אם לבנות את ארמון התורה ממעל לה ,ובזה הננו מתרוממים על ידה( ”...הרב קוק אגרת קלד). 15 אבולוציה .1 יסוד הכל הוא מה שאנחנו מלמדים בעולם ,שהכל פועל ד´ ,והאמצעיים ,רבים או מועטים ,לרבבי רבבות, הם הכל מעשי ד´ ,שלא חיסר מעולמו כלום ,ושאין קץ לגבורתו ועז חכמתו ותפארתו ברוך הוא וברוך שמו לעדי עד .ופעמים שאנחנו מזכירים את האמצעיים גם כן בשם ,להרחיב את הדעת ,ולפעמים אנו אומרים בדרך דילוג “ויִצר ד´“ “ ויעש ד´ “ כמו שאנו אומרים “אז יבנה שלמה” ,ואין אומרים ששלמה צוה לשרים והשרים להנמוכים מהם ,והם להאדריכלים והאדריכלים לאומנים והאומנים לעושי המלאכה הפשוטים ,מפני שהוא דרך ידוע ,וגם איננו עקרי .כן כל מה שיחקר בהרבה רבבות שנים בהגדלת הדרכים והאמצעיים ,שהם מוסיפים לנו דעה והשכל בגאון ד´ ,המה ברב הפעמים מקוצרים. .2 אין לנו שום נפקא מינה אם באמת היה בעולם המציאות תור של זהב ,שהתענג אז האדם על רב טובה גשמית ורוחנית ,או שהוחלה המציאות שבפועל מלמטה למעלה ,מתחתית מדרגת ההויה עד רומה ,וכך היא הולכת ומתעלה .אנו צריכים רק לדעת ,שיש אפשרות גמורה ,שהאדם אפילו אם יתעלה במעלה גדולה ,ויהיה מוכן לכל כבוד ועונג ,אם ישחית דרכיו יוכל לאבד כל אשר לו ,ויוכל להרע לעצמו ולתולדותיו עד דורות רבים מאד ,וזה הלימוד יוצא לנו מהעובדא ,של מציאות אדם בגן עדן וחטאו וגירושו. .3 וכשאנו באים לידי מדה זו ,אין אנו נזקקים עוד ללחום דוקא נגד הציור המתפרסם בין החוקרים החדשים, וכאשר אין אנו נוגעים בדבר נוכל לשפוט משרים ,ועתה נוכל לבטל את החלטותיהם במנוחה במדה זו שהאמת תורה לנו את דרכה... .4 הרעיון של ההתפתחות האיטית עומד הוא גם הוא בראשית התפתחותו ,ואין ספק בדבר שישנה את צורתו, ויוליד חזיונות שבהם נראה גם כן דליגות ,המשלימות את חזיון המציאות ,ואז יובן אורם של ישראל בעצם בהירותו. .5 הדבר הוא ההפך ממחשבת החוקרים באומות העולם ,ובישראל ההולכים בעקבותיהם ,הלוקחים את התנ”ך על פי ההסברה הנוצרית ,שעל ידה נעשה העולם הזה בית כלא .אבל ההבנה הטהורה ,של שמחת החיים ואורם ,אשר בתורה ,היא דוקא ע”י הערובה הבטוחה של העבר ,שהיה האדם מאושר מאד ,ורק מקרה של חטא הרחיק את דרכו. .6 מובן הדבר שמכשול מקרי מוכרח הוא להיות נתקן ,והאדם ישוב למעלתו לעד .אבל רעיון ההתפתחות בלא סיוע מהעבר ,יפחיד לעולם שמא יעמד באמצע דרכו ,או שמא יסוג לאחור ,כיון שאין אנו מוצאים מקום בטוח לומר שהאושר הוא טבע קבוע לאדם ..על כן רק הווית האדם בגן-עדן מקיימת לנו את עולם האור, וממילא הרי זה ראוי להיות אמת מעשית והסטורית גם כן ,אף על פי שאיננו מעכב לנו. .7 אורות הקדש ח”ב עמוד תקמד הרעיון על דבר ההתפתחות של ההויה ,וכל המצוי ,הוא מוריד את רוח האדם ומעלהו ,סם חיים וסם מות ביחד שקועים בקרבו .כשהאדם מסתכל לאחור ורואה את השפלות שבמצבי העבר ,והוא כשהוא עומד במעמדו המוסרי ,השכלי ,והפיזיולוגי ,מאושר מול העבר ,דעתו נעשית זחה עליו מצד אחד ,וגדרי המוסר מתרופפים אצלו .כמה מוסר שימצא בקרבו ,יאמר ,בעת אשר יתקפהו רוח רעה של איזה תאוה ,שהוא די והותר ורב מאד מהנדרש ליצור שכמותו ,שיסודו הוא בהמות ופראות גסה .לעומת זה ההשקפה של ההתפתחות ביחש להעתיד היא מרוממת ומעלה את האדם לגובה מוסרי כזה ממש ,שראוי להיות מצטייר בלבבו על פי אותה ההסברה המתבארת לפניו מהידיעה על דבר גדולתו של האדם בראשית הויתו ,על דבר מושב אלהים אשר ישב טרם אשר נטרד מגן עדן מקדם. .8 “תורת ההתפתחות ,ההולכת וכובשת את העולם כעת ,היא מותאמת לרזי עולם של הקבלה ,יותר מכל התורות הפילוסופיות האחרות .ההתפתחות ההולכת במסלול של התעלות ,היא נותנת את היסוד האופטימי בעולם, כי איך אפשר להתייאש בשעה שרואים שהכל מתפתח ומתעלה .וכשחודרים בתוכיותו של יסוד ההתפתחות המתעלה ,אנו מוצאים בו את העניין הא-להי מואר בבהירות מוחלטת) ”.הרב קוק ,תרצ”ח [,)]1938 16 .9 הקב”ה משגיח על עת התגלות המדעים ותוכן הדבר שיש משקל מיוחד לכל רעיון ומחשבה לזמן לידתו ופעולתו ,באין שום מקרה והזדמנות בלתי-מכוונת כלל. למשל אנחנו יכולים להבין ,אם היה נודע דבר תנועת הארץ לפני כמה אלפים שנה למפרע בהמון היה המין האנושי מתירא לעמוד על רגליו ,פן יפול מכח התנועה[ ,כידוע ,האסטרונומיה העתיקה קבלה שהארץ עומדת ושמערכת השמש סובבת סביבה .כשמניעי תפיסה זו היו ,בין השאר ,הטענה שאם הארץ הייתה נעה – היינו נופלים ממנה] וקל וחומר שהיה מתירא לבנות בנינים רמים ,וזה היה מביאו לרפיון-לב למניעת-פיתוח שאין לשער ,והחשבון של כח המושך לא היה יכול להבטיחו ,אחרי ראותו בעיניו שכל דבר העומד על דבר מתנועע איננו בטוח מנפילה .רק אחרי בגרות של הרגל יפה היה מקום לצאת ההכרה של תנועת הארץ ,שלא תקבל האנושיות מזה אך טוב. כן הדבר נהוג גם כן ביחש הרוחניות ,למשל השגחת השי”ת היא יסוד המוסר האנושי והצלחתו ,ולכשיתברר ָרעּו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ יפה בעולם בדעה גדולה ובהירה הוא יהיה יסוד האושר“ ,לא י ֵ דעה את ד´”( ישעיהו י”א ,ט) .והנה כנסת ישראל היתה צריכה להתעמל הרבה עם כל עובדי עבודה זרה, להבינם שעם גודל הבריאה אין עם כל זאת האדם מבוזה עד שלא יהיה ערך להנהגתו המוסרית ,כי אם היצירה המוסרית של האדם היא חשובה מאד יותר מהברואים היותר גדולים בכמותם לאין ערך .אבל לא בנקל עלה הדבר להטביע במקצת חותם ידיעה זו עם השמירה של ההכרה הפנימית של כבוד ד´ ,שהוא גם כן בעיקר היסוד היותר הגדול להשתלמות האנושית ,וכל היצירה הכללית בהוה ובנצח ,בחיי חומר וחיי רוח. וכל זה העמל היה נדרש ,איך להתאים בלב הקטן של האדם את המחזה של גדולת היצירה ושפלות האדם עם חזיון הכרת יד ד´ הגדולה ,ואיך שהוא נעלה ומרומם מכל הערכים ההסכמיים של כל נוצר ,מה היה אם היה אז ידוע גם כן מכל המון העולמות המעשיים שבציורי המדעים כעת ,אז היה כדק נחשב ,ומוסרו כאין, ולא היה אפשר להקים בקרבו רוח חיים של גדולה ותפארת כלל .רק עכשיו ,אחרי שגם עם הציור שהיה גדול אז לעיניו כבר נלחם ויוכל ,שוב אין מבעתים אותו בשום גדולה כמותית לפי האמת .אבל כל אלה צריכים זמנים והכנות ,והציורים הסיפוריים ,בין הנמשכים מכח הסקירה על הבריאה מדרך המושכל ,בין הבאים מהתגלות יד ד´ על ידי נביאיו ,צריכים תמיד להיות נושאים עמהם את הכח המאדיר את החיים ואת ההצלחה לאמתתה ,ולא להביא לאדם ציד של ידיעות קטועות להשתעשע בהן בשחוק ילדות .וכשתשכיל בזה תבין, שיש ערך נשגב למה שמתגלה וכן למה שמסתתר ,ודרכי ההסתרה הם רבים וגדולים מפליאות נתיבות חכמה העליונה של אדון כל המעשים פלא יועץ ב”ה. 17 חוקי חמורבי .1 חוקי חמורבי הינו קודקס החוקים הנרחב ביותר בין חוקי המזרח הקדמון 282 ,חוקים החרוטים על אסטלה מאבן מהמאה השמונה עשרה לפני הספירה( ,כחמש מאות שנה ויותר לפני שניתנה התורה על פי הכרונולוגיה המקראית). חמורבי היה מלך בבל שחי במאה השמונה-עשרה לפנה”ס ( 1750–1792לפנה”ס) ,מהשושלת הבבלית הראשונה ,ובתקופת מלכותו הוא חוקק והנהיג קובץ חוקים זה .המצבה עשויה דיוריט ,גובהה 2.25מ’ והיקפה באזור הבסיס הוא 1.90מטר .האסטלה הייתה מוצבת במקדש האל הבבלי מרדוך .בראשה תבליט ובו מתואר חמורבי כשהוא עומד לפני שַמַש אל המשפט ומקבל מידיו את השרביט והטבעת שני סמלי השלטון .מתחת לתבליט חקוקים 250סעיפי החוקים ב 46-טורים .בזמנו היו כנראה 5טורים נוספים אשר נמחקו על ידי ת כדי לאפשר את חקיקת שמו .שורות אלה שוחזרו מהעתקים אחרים של החוקים ַחנְ ֶּ המלך העילמי ֻש ְּת ְר ְּך-נ ֻ שנמצאו במקומות אחרים בבל ואשור .קודקס החוקים נכתב בכתב יתדות בשפה האכדית אשר הייתה, בהשפעתו של המלך חמורבי ,לשפה הרשמית בבבל .במאה ה 12-לפנה”ס עם כיבושה של בבל הקשיתית על ידי העילמים ,המצבה נלקחה כשלל לבירתם ,שושן .בשנת 1901היא נתגלתה בידי משלחת חוקרים צרפתים בראשות ז’ק דה מורגן ,והובאה על ידם למוזיאון הלובר בפריז. המתרגם הראשון של חוקי חמורבי לעברית ,שהשווה אותם לחוקי התורה ,היה פרופ’ דוד צבי מילר ,מרצה (ויקיפדיה). לאשורולוגיה ,תרבות ערב ולשונות קדם באוניברסיטת וינה. .2השוואת חוקי חמורבי למשפטי ישראל: חוקי חמורבי נעשו לסלע המחלוקת בין החוקרים בכתבי הקודש .רבים מהחוקים האלה דומים בתוכנם בסגנונם ובסדרם למצוות אשר בתורה .רבים מחכמי הגויים הסיקו מזאת שחוקי חמורבי היו המקור ממנו שאב משה רבנו . נערוך את החוקים אלה מול אלה ,על פי רוב לפי תרגומו של ד”ר מילער : חמורבי "כי יקום איש בדין להיות עד חמס ואין אמת נכון הדבר ,אם חטא משפט מות הוא מות יומת האיש ההוא ": "כי יגנוב איש שור או שה או חמור אם לעניים הוא ישלם עשרה ואם אין ביד הגנב לשלם ומת בגנבתו" "כי יגנוב איש את בן רעהו הקטן מות יומת" התורה "כי יקום עד חמס באיש לענות בו סרה והנה עד שקר העד שקר ענה באחיו ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו" "כי יגנוב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמישה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה אם זרחה השמש עליו דמים לו שלם ישלם אם אין לו ונמכר בגנבתו" "וגונב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת" 18 .3 הבדלים בולטים: התורה חמורבי "כי ימצא איש עבד הבורח מאדוניו והשיבו אל אדוניו בעד שכר של שני שקלי כסף” “לא תסגיר עבד אל אדוניו אשר ינצל אליך מעם אדוניו” . "אם אמר יאמר עבד אל אדוניו ,לא אדוני אתה ,ויקצץ את אזנו" “אם אמר יאמר העבד אהבתי את אדוני וגו’ לא אצא חופשי ,ורצע אדוניו את אזנו במרצע” . "איש הגוזל נענש למוות ,והשולח יד בקנין חברו עת ביתו בוער באש ,באש ישרף" "שלם ישלם דמי הנזק" "אם הנושה חובל את בן הלווה בעד נשיו ומת הבן ההוא בביתו ממכות אשר הוכה ,אז בן המלווה יומת" “לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו”( .אנציקלופדיה יהודית’). .4 הבאנו כאן רק חוקים אחדים לשם השוואה ,מתוכה אפשר לראות מה רב ההבדל בין שתי התורות האלה. נשווה לדוגמה את חוקי העבדות :חמורבי רואה את העבד כחפץ השייך לבעליו .אף לא חוק אחד מגן על העבד .ואילו בתורתנו ,כל החוקים מכוונים להגן על העבד ואין אף חוק אחד המגן על האדון .גם העבד הכנעני ,אף על פי שהוא נשאר בעבודתו לפי חוקי תורתנו ,התורה מגנה עליו מפני עריצותו של האדון ומזכה אותו במנוחת יום השבת. אופייני מאוד ,שחמורבי מטיל עונש על העבד אם הוא מעז פניו כלפי אדונו .סעיף רפב מטיל עליו עונש של קציצת אזנו ,ואילו תורתנו מטילה על העבד עונש של רציעת האוזן בשל רצונו להישאר בעבודתו. חמורבי מטיל עונש על הפוצע את עבדו של חברו (סעיפים ריג-ריד) כי באופן כזה הוא פוגע ברכושו ,ואילו תורתנו מטילה עונש חמור למדי על האדון הפוצע את העבד שלו .גם השיטה של מידה כנד מידה בחוקים הפליליים של שתי התורות מראה כמה נעלה היא תורת ישראל על תורת חמורבי .חוקי בבל בעניין זה נוגדים את השכל הישר :הם קובעים כי באשמת האב יומתו בתו או בנו (סעיפים רי ,רל) – זאת על בסיס השקפה עתיקה כי גם הבנים והבנות הם רכושו של האב .ואילו תורת ישראל מוחה נגד סירוס משונה זה של מידה כנגד מידה ואומרת“ :לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות – איש בחטאו יומתו”. אולם לגבי העניים ,המתפרנסים מקופת הציבור ,חמורבי סוטה משיטתו של “מידה כנגד מידה” :איש כי ישחת את עין רעהו – אומר חמורבי – עינו תשוחת .אולם“ ,אם עין בן מסכן ישחת ,או עצם בן מסכן ישבור – מנה אחד כסף ישקול” .דוגמאות כאלה יש לרוב .ואילו תורתנו מדגישה“ :חקה אחת לכם ולגר הגר ,חקת עולם לדרתיכם ,ככם כגר יהיה ...תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ,ולגר הגר אתכם” (במדבר טו ,טו-טז). לא רק האזרחים שווים בזכויותיהם ,גם הגר שווה בזכויותיו לאזרח. .5 “וכן ,כשבאה האשורולוגיה ונקפה את הלבבות ,בדמיונים שמצאה לפי השערותיה הפורחות-באוויר ,בין תורתנו הקדושה לדברים שבכתבי היתדות בדעות במוסר ובמעשים .האם הנקיפה הזאת יש לה מוסד שכלי אפילו במעט? וכי אין זה דבר מפורסם שהיה בין הראשונים יודעי דעת אלוקים ,נביאים וגדולי הרוח ...וכי אפשר הוא שלא פעלו כלום על בני דורם?...ובעניין דימוי המעשים ...מפורסם הדבר שהנבואה מתנהגת עם טבעו של אדם ,כי טבעו ונטייתו היא צריכה להתעלות על פי ההדרכה האלוקית ..על כן ,כל הדברים שמצד החינוך שקודם למתן תורה מצאו מקום באומה ובעולם ,אם רק היה להם יסוד מוסרי ,והיה אפשר להעלותם למעלה מוסרית נצחית ..השאירתם התורה האלוקית” (אדר היקר עמוד מב). 19 משפט עברי .1 אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל דיין שדן דין אמת לאמיתו משרה שכינה בישראל שנאמר (תהלים פב ,א) אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט וכל דיין שאינו דן דין אמת לאמיתו גורם לשכינה שתסתלק מישראל שנאמר (תהלים יב ,ו) משוד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר ה’ וגו’ ואמר רבי שמואל בר (נחמן) אמר רבי יונתן כל דיין שנוטל מזה ונותן לזה שלא כדין הקדוש ברוך הוא נוטל ממנו נפשו שנאמר (משלי כב ,כב) אל תגזול דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער כי ה’ יריב ריבם וקבע את קובעיהם נפש ואמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן לעולם יראה דיין עצמו כאילו חרב מונחת לו בין ירכותיו וגיהנם פתוחה לו מתחתיו( .סנהדרין ז). .2 זה הדן דין אמת לאמתו .נראה דמשום הכי נקט אמת לאשמועינן דבדין מרומה צריך לחקור העדים בטוב עד שיתבאר האמת ואז ידונו אותו לאמתו( :תוס’ ,מגילה ט”ו): .3 כקטן כגדול תשמעון אמר ריש לקיש שיהא חביב עליך דין של פרוטה כדין של מאה מנה למאי הלכתא אילימא לעיוני ביה ומיפסקיה פשיטא אלא לאקדומיה (דברים א ,יז)(סנהדרין ח). .4 מנה הלויתיך כפר בבית דין ואמר לא היו דברים מעולם ,ובאו שני עדים שלוה ממנו מנה ופרעו ,והמלוה אומר לא נפרעתי הרי זה חייב לשלם ,שכל האומר לא לויתי ובאו עדים שלוה כאומר לא פרעתי דמי ,ונמצא הלוה אומר לא פרעתי והעדים מעידים אותו שפרעו הודאת בעל דין כמאה עדים דמי ואין המלוה חייב שבועה שהרי הוחזק זה כפרן ,וכן אם הוציא עליו כתב ידו שהוא חייב לו ואמר לא היו דברים מעולם וזה אינו כתב ידי ,אם הוחזק כתב ידו בבית דין או שבאו עדים שהוא כתב ידו הרי זה הוחזק כפרן ומשלם( .רמב”ם, הלכות טוען ונטען פרק ו’ ,ה”ג) .5 אבל אם יצא מבית דין אינו יכול לחזור ולטעון אחר שבאו עדים ,שמא אנשים רעים למדוהו טענות של שקר וכן כל כיוצא בזה( .רמב”ם ,הלכות טוען ונטען פרק ז’ ,ה”ח) .6 כל עד שנחקרה עדותו בבית דין בין בדיני ממונות בין בדיני נפשות אין יכול לחזור בו כיצד אמר מוטעה הייתי שוגג הייתי ונזכרתי שאין הדבר כן לפחדו עשיתי אין שומעין לו אפילו נתן טעם לדבריו וכן אינו יכול להוסיף בעדותו תנאי כללו של דבר כל דברים שיאמר העד אחר שנחקרה עדותו שיבא מכללן ביטול העדות או הוספת תנאי בה אין שומעין לו( .רמב”ם ,הלכות עדות פ”ג ה”ה) .7 ׁה ֹׁלש שנֵי ֵע ִדים אֹו ַעל ִּפי ְש ָ ֱטא ַעל ִּפי ְׁ ׁר ֶיח ָ ֲש ּול ָכל ַח ָּטאת ְּב ָכל ֵח ְטא א ֶ "ֹלא יָקּום ֵעד ֶא ָחד ְּב ִאיׁש ְל ָכל ָעוֹן ְ ֵע ִדים יָקּום ָּד ָבר (דברים י”ט ,טו) .8 מרי בר איסק אתא ליה אחא מבי חוזאי א”ל פלוג לי אמר ליה לא ידענא לך אתא לקמיה דרב חסדא א”ל שפיר קאמר לך שנאמר (בראשית מב ,ח) ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו מלמד שיצא בלא חתימת זקן ובא בחתימת זקן א”ל זיל אייתי סהדי דאחוה את אמר ליה אית לי סהדי ודחלי מיניה דגברא אלימא הוא א”ל לדידיה זיל אנת אייתי סהדי דלאו אחוך הוא א”ל דינא הכי המוציא מחבירו עליו הראיה א”ל הכי דיינינא לך ולכל אלימי דחברך אמר ליה סוף סוף אתו סהדי ולא מסהדי א”ל תרתי לא עבדי (בבא מציעא ,ל”ט) : .9 רבא אמר אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם משים עצמו רשע (סנהדרין ,ט’): .10גמ’ ת”ר כיצד מאומד אומר להן שמא כך ראיתם שרץ אחר חבירו לחורבה ורצתם אחריו ומצאתם סייף בידו ודמו מטפטף והרוג מפרפר אם כך ראיתם לא ראיתם כלום תניא א”ר שמעון בן שטח אראה בנחמה אם לא ראיתי אחד שרץ אחר חבירו לחורבה ורצתי אחריו וראיתי סייף בידו ודמו מטפטף והרוג מפרפר ואמרתי לו רשע מי הרגו לזה או אני או אתה אבל מה אעשה שאין דמך מסור בידי שהרי אמרה תורה (דברים יז ,ו) על פי שנים עדים יומת המת היודע מחשבות יפרע מאותו האיש שהרג את חבירו אמרו לא זזו משם עד שבא נחש והכישו ומת (סנהדרין ,ל”ז) 20 .11משם כותבין ושולחין בכל מקומות כל מי שהוא חכם ושפל ברך ודעת הבריות נוחה הימנו יהא דיין בעירו משם מעלין אותו להר הבית משם לעזרה משם ללשכת הגזית (סנהדרין פ”ח): .12עד האלהים וגו’ :תניא ,מניין לדיין שלא יעמוד אצלו סניגורין ,ת”ל עד האלהים יבא דבר שניהם [ מכילתא פרשה זו ,כ”ב ז’] (תורה תמימה שמות כ”ב ,ט) .13נראה דר”ל שלא יהיו הבעלי דינים מציעין טענותיהן לפני הדיין ע”י מתורגמנים ומליצים וטוענים ,אלא מפיהם בעצמם יגיעו דבריהם להדיין ,ומדייק כן משלון עד האלהים יבא דבר שניהם ,ועד האלהים ענינו דיינים, כמש”כ בפסוק הקודם ,והיינו שדברי שניהם יגיעו להדיינים ,אבל כשמציעים ע”י מליצים וטוענים הרי מגיעים דבריהם להמליצים ולא להדיינים ,ובכלל זה שלא יעמידו הבעלי דינים מליצים לפניהם לחפש להם זכותים כמו שנוהגים בערכאות ,ובטעם הדבר נראה משום דע”פ רוב אלה המליצים שפרנסתם בזה הם משתכרים לאחד הבעלי דינין לטעון עבורו ,והם אנשים בעלי מזימות ומתחכמים בטענותיהם להטעות את הדיינים לזכות את משלחיהם ,ולכן ראתה התורה לנכון למנוע כל ענין זה ,אלא הבע”ד יהיו טוענים בעצמם לפני הדיינים ,ולא המליצים שיוכל היות שידברו דברים כאלה שהבע”ד בעצמם לא היו דוברים כן ,ואין כאן דבר שניהם. .14גילויה של התשובה מתוך הצער על עלבון מסורת ישראל .בעוזו של הצער הזה ,עם ישוב הדעת לסדורי החיים הציבוריים ,באור פנימיותה של תורה – צמיחת כל ישועת ישראל. .15מצדדים שונים תבא ותתגלה התשובה .אחד מיוחד מצדדיה אלה יהיה הצער על העלבון שנעלב הרוח הגדול האצור בכל מה שהנחילונו אבותינו ,שאין שעור לעזו וכבודו .והרוח הגדול מקורו מקור חיים ,המקור האלהי העליון ,שהולך ונמשך מדור דור ,וכשמשימים אליו לב הלא מוצאים בו הכל ,כל חמדה וכל תפארה ,והחושך הכפרני גרם להתלש מקרן בן שמן זה ,ולתעות בשדות זרים ,שאין בהם לשד וחיים בעדנו כלל .הצער הגדול הזה יתפרץ בעז ,וילוה אליו כח של ישוב הדעת ומתינות ,לדעת ג”כ מה שיש להבר מתוך כל דרכי התעיה אשרנכשלו בהם .חופש הקדש הפנימי שבנשמה יצא ממאסרו ובצמאון עז יחל על כל רוח ער לשאוב ולשתות לרויה מאותו מקור החיים העליון (אורות התשובה ,ד’ ,ט’) 21 שורשי האנטישמיות עליך הורגנו .1 הכבישה המוסרית שעל פי התרבות החולונית ,ששלטה הרבה על העמים ,העיקה על לבם ,והרבה מדות רעות ,חליים וקצפונות ,נצברו במעמקי נשמותיהם .והם יוצאים מחרצבותיהם על-ידי המלחמות רבות-הדמים וגדולות-האכזריות ,הנאותה יותר לטבעם הבלתי מזוקק עדיין כעת( .אורות המלחמה) .2 שלא-ביודעין מזוהה “היהודי” יותר טוב עם האב “הרע” מאשר עם הבן “הרע” ,הדבר מובן למדי ,כי לאור היחס ההיסטורי בין העם היהודי לבין הנצרות ואירופה ,כמעט מן ההכרח שייראה כמעין דמות-אב קיבוצית. בתור עם בעל זהות משלו ,היהודים הם כמובן עם עתיק הרבה יותר מרוב עמי אירופה .גדולה מזו – הדת היהודית היא דת-האם אשר מתוכה ,ומתוך יריבות אתה ,התפתחה הנצרות .חשובה אולי מכל העובדה שבעוד אלוהי הנצרות שלובות בו התכונות של אב ובן ,הרי אלוהי היהודים הוא אב בלבד ,ויתירה מזו – בעיני הנוצרים היודעים אותו רק מן התנ”ך ואינם יודעים דבר על התפתחות המאוחרת של היהדות ,הוא אב עריץ וחסר-רחמים במיוחד .בעולם הנוצרי היו איפוא היהודים במצב האידיאלי לשמש מושא להשלכות הקשורות באב “הרע” ,היה זה גורל איום ,כי האב “הרע” שבדמיון שנוא לאין שיעור מכל אב שבמציאות. (“הכשר לרצח עם” ,נורמן כהן). .3 ”אם כך ,אמור לי דבר אחד” – אמר רבינוביץ’ .האירופאים האלה עובדים יהודי נרצח ...לגביהם הוא ריבונו של עולם – ואף על פי כן הם ממשיכים ללא היסוס לרצוח יהודים .כיצד מסביר זאת היסטוריון?“ בנימה נינוחה ולגלגנית של מורה בכיתתו ,מאוד לא הולם את הנסיבות הנוכחיות ,השיב ג’אסטרו“ :ובכן ,עליך לזכור שרובם עדיין עובד אלילים נורדים ולאטיניים בליבם .הם תמיד נאנקו תחת ההטפות התלמודיות של אלוהיהם היהודיים ,ויתכן שהם פורקים את זעמם נגד בני דתנו”( .רוחות מלחמה) .4 היתה זו הטרגדיה של היהודים היושבים בעולם הנוצרי ,שעקב יחסי אם-בת בין היהדות לנצרות ,ואב-בן בין אלוהי היהדות לאלוהי הנצרות ,הפכו על נקלה לנושאי דמויות ההורים ה”רעים” ,ובמיוחד דמות האב “הרע”; וכך הצטיירו כהתגלמות כוח אכזרי וחסר רחמים אשר שום אהבה ודאגה אינן מרככות אותו .מימי הביניים ואילך הם מופיעים באמנות העממית כזקנים ישיים שהם אף שדים יצורים מגודלי שער וזקן ,פניהם מביעות אכזריות אימוה ,ולעיתים קרובות הם אף בעלי קרנים וזנבות. .5 אורות ישראל א ,ו: שתי נטיות מתרוצצות הננו פוגשים בנפש האדם ,לשתי מגמות מחולפות .נטיה למלא את כל שאיפת הרע ,את כל התאות היותר שפלות ,בין מצד החומר בין מצד הרוח ,שהן עוד מתרחבות ומסבכות בעוזן את האדם ,כקנאה ושנאה וכיוצא בהן – .ולעומתה לא נוכל להתעלם מלראות את שאיפת הטוב ,המתגלה לפעמים ברוחו של אדם, שכל העולם כולו כדאי הוא לה ,להשכילו ולהיטיבו ,ומלאות אותו חסד אהבה ואורה .אבל כל נטיה חפצה להתגדר בלבדה ולהיות היא השלטת בקרב הלב ומלאה את כל רוח ונפש .והניגוד הזה הוא מרעיש את הלב וממלא את החיים חלחלות ,והאדם מתאמץ תמיד איך להשלים בקרבו השלמה פנימית ,ובלבד שיחדלו ממנו מצוקות נפשו .והשלום מתכונן ע”י כבישת אחד מן הצדדים בדרך כניעה לצד השני ,או – מה שהוא למעלה מזה -בדרך כריתות ברית והתאחדות גמורה ,באופן שהצד המנגד מתהפך כולו ,עם כל כוחותיו ,להצד שכנגדו לחם. על כן ישנם שני דרכים בהשאיפה לההשואה של התשוקות ,שיסודי חיי האדם ,הפרטי והחברותי ,נבנים עליהן ,והם הם הלוקחים את המקום היותר גדול בכל ערכי החיים וסעיפיהם .הדרך האחד הוא דרך הירידה, כלומר להדריך את האדם בחינוך כזה עד אשר סוף כל סוף ישתקע קול אלהים אשר בלבבו ,ויהיה כולו יכול להיות מסור לשאיפותיו המוטבעות בעומק חומרו ,ויצר הרע של הכעס והתאוה השנאה והזדון שבנפשו ,וזאת היא מחשבת הרשעה ,המקפלת את החלק היותר חזק שבקיבוצים האנושיים .הדרך השניה היא דרך העליה, לבקש לחנך את האדם עד שיבא למרום המטרה ,שרק קול האלהים ישמע בלבבו ,ורק הטוב האור החסד והאהבה יהיה חלקו ,זה הדרך הולך ונכבש לאטו ,בצעדים מדודים ואופן חשאי למאד. באומות הוגלמה בישראל השאיפה אל השלום העליון ,השלום האמתי ,שהוא בטוח בנצחונו .אע”פ שדרכו רחוקה והיא עומדת בקשר מלחמה נגד השאיפה ההפוכה ,אשר סופה לפול ולהוכיח את אפסותה לעין כל, ואז יהיה ד’ אחד ושמו אחד. 22 ההשלכה .6 דֹולה דֹולה ְמאֹד ִּכי גְ ָ ַאמנֹון ִשׂנְ ָאה ְּג ָ ָא ָה ְ ׁכב א ָֹתּה .טו ַו ִי ְּשׂנ ֶ ְע ֶּנ ָה ַו ִי ְּש ַּ קֹולּה ַו ֶּי ֱחזַק ִמ ֶּמ ָּנה ַוי ַ שמ ַֹע ְּב ָ ָאבה ִלְׁ יד וְֹלא ָ דֹולה אמר לֹו ַאל אֹודֹת ָה ָר ָעה ַה ְּג ָ קּומי ֵל ִכי .טז ַו ּתֹ ֶ ַאמנֹון ִ ֹּאמר ָלּה ְ ֲה ָבּה ַוי ֶ ׁר א ֵ ֲש ֲבה א ֶ ׁר ְשׂנֵָאּה ֵמַאה ָ ֲש ַה ִּשׂנְ ָאה א ֶ ַה ּזֹאת( ...שמואל ב’ ,י”ג) “הכשר לרצח עם” .7 מעולם לא היה אף צבא שנלחם מלחמה ממשית באויב ממשי ,מתמוגג מעצמו במידה כה רבה כמו הורגי- היהודים הלוחמים במאבקם החד-צדדי נגד קשר דומה .השומע את דבריהם על עצמם עשוי לחשוב ,כי הריגת אנשים לא מזוינים וחסרי-ישע ,לרבות ילדים קטנים ונשים זקנות ,היה מבצע אמיץ ורב-סכנות .תופעה זו אפשר להתחיל להבינה רק אם זוכרים כי הרוצח הפאראנוי עלול אף הוא להיות אחוז אימה מפני קרבנותיו החפים מפשע .כי מה שנראה לאנשים אלה בבחינת אויב אינו אלא ההרסנות והאכזריות בנפשם פנימה, המושלכות על מושא חיצוני .ככל שרב רגש האשם הלא-מודע ,כן טבעית יותר האויב המדומה. .8שכן רגש האשם שריר וקיים ופועל בלי הרף .מלכתחילה הוא נולד מן היצרים הרצחניים המתעוררים בילד הקטן כלפי הוריו ,אך הוא גובר אלף מונים על ידי האלימות הממשית של המבוגר כלפי קרבנותיו .אולם אין חשים בו בתורת רגש אשם ,כי מתכחשים אליו ודוחקים אותו כליל אל הבלתי מודע .תחת זאת חשים בהרגשת סכנה ,איום ,אימה עיוורת פן יקומו אלה שנעשה להם העוול ,ההורים שנרצחו בדמיון או תחליף - ההורים שנרצחו במציאות ,לנקום את דמם .פירוש כזה בלבד יכול להסביר את הפרדוכס המיוחד במינו אשר במעשי-הטבח הנאציים – ככל שהיו היהודים יותר חסרי-ישע ,ככל שנרצחו בהמונים גדולים והולכים ,כן יראו מפניהם יותר כרבי עצמה ,זדוניים ומסוכנים .הוא אף מסביר את העובדה שאיש כגבלס ,אשר לדידו היתה תחילה האנטישמיות רק שיטה לרכישת קולות מצביעים ,היה מפליג בסוף ימי בדברי טירוף על אודות שליטי תבל היהודים הכל-יכולים. .9 הם לא הרגו אותם ,מפני שהיו חלשים מהם אלא מפני שהיו טובים מהם .לא הרסו את הגיטאות מפני שהפיצו חידקי טיפוס ומגפות ,אלא מפני שגם בצפיפותם הפיצו קרני אור וחידקי קדושה ,שהטמאים לא יכלו לעמוד בפניהם. הם לא הציתו את בתי ישראל בעיירות אלא מפני שהאינסטינקט לחש להם :אלה הם הבתים היחידים בעולם ,שבנה לעצמו עם מבלי לעשוק עם אחר .הם התפרצו לחדרי הבתים האלה מפני שהרגישו ,שבפינות האפלות ההם ,בכל הדוחק ובכל התלאה ,מקננת ירושת דורי דורות של כיסופים לחיים טהורים ,של יראת החטא ,של ביטול כל ממלכות הארץ לעומת מלכות שמים .הם שיברו את רהיטי הבית ,מפני שאפילו בביתו של האחרון שבישראל עמד שולחן ,שיהודי כשר בסעודתו הצנועה העלה אותו לדרגת מזבח .הם ניפצו את המיות ,מפני שגם מקרשי עץ אלה עלה עליהם ריח חיי המשפחה הישראליים הזכים וחנק את החזירים כאשר יחנקו אדים מרעילים. הם התעללו ביונקים אלמים ,מפני שכבר ממבטו של ילד יהודי בן-יומו מבריקה תביעת הצדק ומסנוורת עיני רשעים .הם התפרצו לעליות הקיר מקום שם ישבו תינוקות של בית רבן ועסקו בתורה בקול חנוק ,מפני שכל עוד קול זה נשמע בעולם אין השטן יכול לישון במנוחה .הם חיללו את כתבי הקודש ,מפני שמהאותיות המתות בוקע הקטרוג ,הלגלוג ,הבוז לכל ישותם .עליך הורגנו כל היום. (“ספר החורבן” ,עזריאל קרליבך). .10עד תור הגאולה העתידה השפענו על העולם רק לימודי חובות ,מוסר וצדק היוצא מדעת אלהים אמת. וחובות אין העולם חפץ לקבל ,ואם הוא מקבל נשאר בלב טינא על המעורר הראשי לידיעת החובה ,שאינה נותנת להנפש הברברית להתפשט בכל מאוייה .אבל בבא התור של אור העולם להגלות ,יודע לעולם ,שדרכי החיים של העונג האמיתי אנחנו משפיעים בעולם ,את אושר החיים הנותן לו את ערכו ,אשר מבלעדו הוא שלול כל ערך .ועונג ואושר זהו דבר השוה לכל ,עכ”פ לחשוק בו ,ואת המקור המשפיע אושר ועונג מכבדים ומחבבים ,וע”כ “יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגויים בכנף איש יהודי”. (אורות ישראל פרק ה’ פסקה טו). 23 24
© Copyright 2024