לחופש נולד

‫נפגשים‬
‫באורט ישראל‬
‫‪Federation‬‬
‫מכללות ובתי ספר לטכנולוגיה מתקדמת ולמדעים‬
‫המנהל למחקר ופיתוח ולהכשרה‬
‫‪UJA‬‬
‫‪of New York‬‬
‫המגבית היהודית המאוחדת‪‬הפדרציה‪ ,‬ניו‪‬יורק‬
‫מדריך למנחה בבית המדרש‬
‫לחופש נולד‬
‫עיצוב‪ :‬רונצ'ס הדפסה‪:‬‬
‫מבוא כללי‬
‫מנחים ‪ /‬מורים יקרים‪,‬‬
‫מדריך למורה זה‪ ,‬מלווה את בית המדרש "לחופש נולד"‪ .‬זהו בית המדרש התשיעי שנכתב על‬
‫ידי צוות הפיתוח "נפגשים" במסגרת הכתיבה האורטית בזהות היהודית‪.‬‬
‫מטרות המדריך‬
‫* הבניית המהלך‪.‬‬
‫* הסבר תהליך הנחיית בית המדרש‪.‬‬
‫* מתן רקע ומסגרת לתכנים הנידונים‪.‬‬
‫המסגרת המוצעת היא בגדר המלצה בלבד‪ ,‬כל מנחה יוכל להוסיף או לגרוע מהתהליך על פי‬
‫ניסיונו והיכרותו עם הקבוצה‪.‬‬
‫נשמח לשמוע את חוות דעתכם על התהליך לאחר קיום בית המדרש‪ .‬אם יש באמתחתך‬
‫רעיונות חדשים נשמח לקבלם‪ ,‬ללמוד מהם ולהשתמש בהם בבתי המדרש בעתיד‪.‬‬
‫בית מדרש זה מורכב משני חלקים‪ :‬פדיון שבויים ועבדות‪ .‬החומרים כוללים אסופת טקסטים‬
‫מארון הספרים היהודי לדורותיו ומהוגי דעות מרחבי העולם‪ .‬מטרת בית מדרש זה להפגיש‬
‫את הנוער עם התרבות היהודית באמצעות הדיון בנושאים ערכיים ובסיסיים בחיינו‪ :‬משמעות‬
‫החופש‪ ,‬פדיון שבויים ועבדות תוך כדי דיאלוג בין דורי‪.‬‬
‫גם בית מדרש זה יכלול חלק נוסף ‪" -‬ממריאים גבוה" ‪ -‬שיכיל טקסט מורכב המיועד לקבוצות‬
‫שברשותן זמן רב יותר‪ ,‬ו‪/‬או לקבוצות שמעוניינות להעמיק בדיון‪.‬‬
‫במדריך למורה תמצאו לצד ההנחיות ומבנה בית המדרש גם חומר מידע למנחה‪.‬‬
‫שתמיד נהיה בני חורין‪,‬‬
‫צוות הפיתוח‬
‫בית המדרש נכתב על ידי צוות הפיתוח‪:‬‬
‫נילי בן ישי ‪ -‬אחראית פיתוח‬
‫דלית כספין ‪ -‬ליווי ויעוץ אקדמי‬
‫מיכל אקהויז ‪ -‬מורה‬
‫בינה מרגלית ‪ -‬מורה‬
‫תלמידים בוגרי תוכנית "שורשי ישראל"‪ :‬גילי טל‬
‫אשמח להיענות לפניותיכם ‪:‬‬
‫דוא"ל ‪[email protected]:‬‬
‫נייד‪052-6601507:‬‬
‫‬
‫"לחופש נולד"‬
‫בבית המדרש שני חלקים‬
‫הקדמה‪:‬‬
‫חופש הוא מושג מופשט המתאר העדר אילוצים ואפשרויות פעולה שהמגבלה היחידה היא הפגיעה‬
‫בחופש של האחר‪ .‬המושגים חופש וחרות מצטרפים לעולמות תוכן שונים לדוגמא‪ :‬חירות האדם‪,‬‬
‫תוכנה חופשית‪ ,‬עצמאות‪ ,‬חופש בחירה ועוד‪ .‬החופש מהווה ערך יסוד בחברות רבות בעולם המודרני‬
‫אך גם עילה לויכוחים ומאבקים רבים‪ .‬סוגים מסוימים של חופש אנושי מעוגנים בתשתית החוקתית‬
‫של מדינות רבות בעולם‪ .‬זכותם של בעלי חיים אף מבויתים‪ ,‬להיות מגודלים באופן חופשי ולא‬
‫בכלובים‪ ,‬היא שאלה שעלתה למודעות הציבורית במאה האחרונה‪.‬‬
‫מותר האדם מן הבהמה הוא ביכולתו להיות חופשי ולפעול שלא על פי דחפיו הטבעיים אלא על‬
‫פי שכלו‪ ,‬תובנותיו‪ ,‬עקרונותיו ומצפונו‪ .‬בטבע ככל שיצור יותר מפותח‪ ,‬יש באפשרותו להשתחרר‬
‫מדפוסים מוכתבים של אינסטינקטים ודחפים‪ .‬ככל שהאדם התפתח‪ ,‬הצליח להסיר מעליו מגבלות‬
‫טבעיות ופיסיקליות שחוקי הטבע והעולם הציבו בפניו‪.‬‬
‫שאלת יכולתו של האדם לבחור את גורלו באופן חופשי‪ ,‬היא אחת מהשאלות הפילוסופיות השנויות‬
‫במחלוקת‪ .‬שתי תורות פילוסופיות מתנגדות למושג החופש‪ .‬הראשונה היא "פאטאליזם" ‪ -‬אמונה‬
‫בגורל‪ ,‬שכל מה שמתרחש נגזר מגבוה ביד מכוונת ו"הסוף ידוע מראש" בכל מהלך שנבחר‪.‬‬
‫ו"דטרמיניזם" ‪ -‬תורת הסיבתיות‪ ,‬שסוברת שאין אפשרות לשנות ולבחור דבר אחר באמצע‪ ,‬כי באופן‬
‫טבעי מכלול הסיבות גורמות לנו לבחור באופן שבו אנחנו בוחרים‪.‬‬
‫לפי אריך פרּום הגישה העיקרית הנלחמת בחופש הינה ה"סמכותיות"‪ .‬החינוך לציות עיוור כמו‬
‫במשטרים טוטאליטריים או אורח חיים דתי ‪.‬‬
‫לדעת ויקטור פראנקל ואריך פרום תופעה נוספת שמבטלת את החופש האנושי היא "הקונפורמיות"‪.‬‬
‫הם רואים בחופש המודרני אשליה‪ ,‬שבה בני אדם החיים‪ ,‬בעיקר בעולם המערבי‪ ,‬חווים תחושה של‬
‫חופש וחוסר הגבלה‪ ,‬אבל בהלך רוח של קונפורמיות של אוטומט למעשה מחקים את האחרים‪.‬‬
‫הדיון ברוח החופשית של האדם‪ ,‬הינו דיון מקדים המהווה רקע חשוב להבנה עמוקה של הדיון המרכזי‬
‫העוסק בשלילת החופש הנכפית על בני אדם על ידי בני אדם אחרים‪ :‬שבויים ו‪ /‬או עבדים‪ .‬דיון שהינו‬
‫רלוונטי‪ ,‬לצערנו גם בפתחה של המאה ה‪.21-‬‬
‫כמובן שניתן היה לעסוק במסגרת זו גם בהשתעבדות המודרנית לזמן (בית מדרש אחר) או בשעבוד‬
‫למראה (בית מדרש אחר)‪ .‬הבחירה הייתה לעסוק בשעבוד שנכפה על האדם ע"י אחרים‪.‬‬
‫לבית המדרש הזה שני מסלולים של שלילת החופש‪:‬‬
‫שבי ‪ -‬משמעותו ודרכים להחלצות ממנו‬
‫עבדות ‪ -‬משמעותה והשתנותה במהלך ההסטוריה‬
‫הערה חשובה‪ :‬כל מסלול הוא בית מדרש בפני עצמו‪ ,‬כל מנחה יבחר בנושא אחד על פי מידת‬
‫הרלוונטיות והעניין של הקבוצה החוט המקשר בין שני המסלולים הוא השאיפה לחופש וחרות‬
‫האדם‪.‬‬
‫‬
‫מסלול ראשון ‪" -‬פדיון שבויים" ‪ -‬מיועד לתלמידי ז‪ -‬יב‪.‬‬
‫מסלול זה יכלול את הגישה היהודית לפדיון השבויים וסיפורי פדיון שבויים בישראל‪.‬‬
‫מסלול שני ‪ -‬העבדות ‪ -‬מיועד לתלמידי כיתות ט‪ -‬יב‬
‫מסלול זה יכלול את הגישה היהודית לעבדות‪ ,‬התפתחות הגישה ההומאנית וביטול העבדות לצד‬
‫התפתחות ה"עבדות המודרנית"‪.‬‬
‫מסלול שלישי ‪" -‬ממריאים גבוה" ‪ -‬שכירים כעבדים‪.‬‬
‫חלק זה יעסוק בטקסט מתוך כתבי "מארקס" ובדיון מעמיק בתפיסתו את השכיר כעבד‪.‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .1‬התלמידים יכירו מקורות יהודיים מתקופות שונות ויבדקו את משמעותם של‬
‫הערכים‪ :‬חופש‪ ,‬עבדות‪ ,‬פדיון שבויים‪.‬‬
‫‪ .2‬המשתתפים יבינו את משמעותם של השבי והעבדות כשוללים זהות וחופש הפרט‪.‬‬
‫‪ .3‬המשתתפים ידונו במשמעויות החברתיות והמדיניות של שחרור שבויים‪.‬‬
‫‪ .4‬המשתתפים יבחנו את הגישה היהודית לפידיון שבויים ויבחנו את הדרכים השונות‬
‫לשחרור שבויים כיום‪.‬‬
‫‪ .5‬המשתתפים ידונו בהשלכותיה של העבדות המודרנית וינסו לחשוב על פתרונות‬
‫להשבת החופש לכלל‪.‬‬
‫משך הפעילות‪:‬‬
‫כל מסלול הינו מפגש בין שעתיים וחצי (תלוי במידת ההעמקה של הקבוצה)‪.‬‬
‫חומרי הלמידה‪( :‬מצורפים בהמשך)‬
‫א‪ .‬תרגיל פתיחה ‪ -‬בנושא החופש‬
‫‪ .1‬דף אישי להשלמה בנושא החופש בעיני ‪.‬‬
‫‪ .2‬תרגיל לכתיבה אסוציאטיבית בעקבות משפט הדן בחופש‪.‬‬
‫ב‪ .‬טקסטים לדיון בחברותא‬
‫בנושא‪ :‬פידיון שבויים‬
‫‪ .1‬בבא בתרא‪ ,‬פרק א‪ ,‬דף ח'‪ ,‬ב'‬
‫‪ .2‬הרמב"ם על פדיון שבויים ‪ -‬משנה תורה‪ ,‬הלכות מתנות עניים‪ ,‬פרק ח' י'‪-‬י"א‬
‫‪ .3‬הרמב"ם סייגים לפדיון שבויים ‪ -‬הלכות מתנות עניים פרק ח' הלכה יב'‬
‫‪ .4‬סיפור נסיון הצלתו של נחשון וקסמן ז"ל‬
‫‪ .5‬סיפור מבצע אנטבה‬
‫‪ .6‬תמצית חייהם של השבויים כיום‬
‫‬
‫בנושא העבדות‪:‬‬
‫‪ .1‬הגדרת העבדות מתוך‪ :‬האנציקלופדיה העברית‪ ,‬כללית יהודית וארצישראלית‪ ,‬כרך‬
‫כ"ו‪ ,‬עמוד ‪574‬‬
‫‪ .2‬קטעי מקורות עבד עברי במקרא‪.‬‬
‫‪ .3‬קטע מתוך הצהרת זכויות האדם של צרפת‬
‫‪ .4‬קטע מתוך הצהרת הזכויות האמריקאית בקונגרס ב‪ 4-‬ביולי ‪1776‬‬
‫‪ .5‬סיפורה של שפחה מתוך‪ :‬הרייט ג'יקובס‪ /‬סיפורה של בת עבדים ‪ -‬אוטוביוגרפיה‪.‬‬
‫‪ .6‬קטע מתוך‪ :‬הכרזת זכויות האדם באום ‪ 10 -‬בדצמבר ‪1948‬‬
‫‪ .7‬היחס לעובדי הקבלן ‪ -‬מתוך‪ :‬לחם‪ ,‬השפלה (מתוך‪ 7 :‬ימים‪)13.5.2005 ,‬‬
‫‪.8‬קטעי עיתונות העוסקים בעובדים הזרים‪.‬‬
‫‪ .9‬קטעי עיתונות העוסקים בעבודת ילדים בכפייה‪.‬‬
‫‪ .10‬ממריאים גבוה ‪ -‬על השכירים מתוך‪ :‬כתבי יד כלכלייים ‪-‬פילוסופיים‪ /‬קארל מארק ‬
‫ס‬
‫ג‪ .‬עיון חותם‪:‬‬
‫‪ .1‬התחושות בשבי ‪ -‬מתוך‪ :‬חוץ מציפורים‪ /‬עמיה ליבליך עמ' ‪212‬‬
‫‪ .2‬לא נגמר‪ ,‬רמי קלנשטיין ‪.‬‬
‫‪ .3‬על עובדי קבלן ‪ -‬סיפור שנערך על ידי דלית כספין‬
‫‬
‫תהליך העבודה‬
‫חלק א'‬
‫א‪ .‬פתיחה במליאה‪( :‬ראה נספח עיוני בנושא בית המדרש בעמוד )‬
‫מטרת פעילות הפתיחה להעמיק את התובנה של מושג החופש‪ ,‬חירות האדם מתוך הצפת התחושות‬
‫החיוביות של החופש והעצמתן כשהן מנוגדות לנושאי בית המדרש‪.‬‬
‫המנחה יבחר באחת מהאפשרויות‪:‬‬
‫אפשרות א'‪" :‬החופש עבורי"‬
‫למנ חה‪ :‬חלקו דף לכל משתתף‪ ,‬בקשו מהם לנסות להגדיר מהו חופש עבורם‪ ,‬מה מבטא החופש‪,‬‬
‫‪ -‬הדף בעמוד הבא‬
‫מהי משמעות החופש‪ .‬הבחינו תוך כדי הגדרת המשימה בהבדל העקרוני בין חופש לחופשה‪.‬‬
‫הגדרות עזר‪:‬‬
‫קיימת אבחנה בין שלשה סוגי החופש שונים ובמקביל העברית בררה לה מילה מסוימת כדי לייחד‬
‫סוג חופש מסוים‪.‬‬
‫· חירות ‪ -‬החופש הלאומי בו עם אינו משועבד תחת עם אחר ויש לו ריבונות על עצמו‪.‬‬
‫· דרור ‪ -‬החופש החברתי בו אנשים אינם עבדים לאנשים אחרים ויש להם חופש חברתי‪.‬‬
‫· חופש ‪ -‬והחופש האישי בו האדם יכול לקבל החלטות באופן חופשי ויש לו בחירה חופשית‬
‫פילוסופים והוגים מבדילים בין 'חופש מ' ל'חופש ל' חופש חיצוני שהאדם משחרר את עצמו מעול‬
‫ואילוצים של גורמים זרים שמחוצה לו‪ ,‬והוא לא כבול לתפיסה או עשייה מסוימת שנכפית עליו מבחוץ‪,‬‬
‫אבל הוא עדיין עלול להישאר עם ריקנות פנימית‪ ,‬ו'חופש ל' או 'חופש לשם' זהו שלב שני‪ ,‬לאחר‬
‫שהאדם קיבל חופש לעשות כרצונו‪ ,‬הוא גם עושה דברים שמבטאים את רצונו החופשי‪ ,‬וגורמים לו‬
‫לחוש תחושת חופש ורווחה פנימית‪.‬‬
‫בקשו במליאה‪:‬‬
‫מי מוכן לשתף במה שכתב העלו נקודות חשובות על הלוח ‪ -‬משפטים המכוונים את הדיון הסופי‬
‫במושג של החופש‪ .‬נסחו ביחד הגדרת החופש ומכאן צאו לעבודה ב"אין חופש"‪.‬‬
‫‬
‫פעילות א'‪" :‬החופש עבורי"‬
‫(הדף המעוצב בבית המדרש)‬
‫החופש עבורי הוא‬
‫‬
‫אפשרות ב'‪ " :‬לחופש נ ו לד"‬
‫למנ חה‪:‬‬
‫חלקו לכל משתתף דף עם ההיגד‪ ,‬הנחנו את התלמידים (לפני החלוקה) כי עליהם לקרוא את‬
‫המשפט שבראש העמוד ולהתחיל לכתוב ברצף‪ ,‬ללא הרמת העט וללא עצירה את כל מה שעולה‬
‫להם מתוך המשפט שקראו ‪.‬‬
‫לאחר ‪ 8-10‬דקות עיצרו את הכתיבה והנחו את המשתתפים לחזור ולקרוא את שכתבו‬
‫מותר להם לתקן ‪ ,‬למחוק ולהוסיף במשך שלוש דקות נוספות‪.‬‬
‫המשפט‪" :‬מהם החיים? הם אינם להלך‪ ,‬לנשום אוויר צח ולהתבונן בשמש‪ .‬עיקרם להיות‬
‫חופשי‪".........‬‬
‫בקשו במליאה‪:‬‬
‫מי מוכן לשתף במה שכתב העלו נקודות חשובות על הלוח – משפטים המכוונים את הדיון הסופי‬
‫במושג של החופש‪ .‬נסחו ביחד הגדרת החופש ומכאן צאו לעבודה ב"אין חופש "‪(.‬ראה הגדרה‬
‫למעלה)‬
‫פעילות ב'‪" :‬לחופש נולד" ‪-‬‬
‫כתיבה חופשית (הדף המעוצב בבית המדרש)‬
‫לפניכם דף ובו‪" :‬משפט המתחיל מחשבות "‪ ......‬לאחר קריאת משפט זה שכתב יוסף אדיסון התחילו‬
‫בכתיבה רצופה של ‪ 5-7‬דקות מכל המחשבות שעולות לכם מתוך משפט זה ‪......‬‬
‫בהנחיית המנחה ‪ -‬הניחו את העטים ורק בהנחייתו חזרו וקראו את מה שכתבתם‪ .‬תוכלו להוסיף או‬
‫לתקן את הכתוב ‪ ....‬ומאוחר יותר להציגו למליאה‪.‬‬
‫מהם החיים? הם אינם להלך‪ ,‬לנשום אוויר צח ולהתבונן בשמש‪ .‬עיקרם‬
‫להיות חופשי‪.........‬‬
‫‬
‫חלק ב'‬
‫עבודה בחברותא (הטקסטים המפורשים בהמשך ‪ -‬החל מעמוד ‪)20‬‬
‫לקראת העבודה‪:‬‬
‫החופש נשלל מן האדם על פי החוק כאשר הוא פוגע בחוקי המדינה או‬
‫בזכויות החרות והחופש של האדם האחר‪ ,‬אלו התקנות המאפשרות לחברה להגן על הפרט‪ .‬אך‬
‫ישנם מקרים בהם זכויות אלו נרמסות על ידי כוח ושררה‪ ,‬החופש נשלל מאנשים חפים מפשע‬
‫כקורבן למלחמות או לדיכוי חברתי‪ .‬החברותות תיקחנה את המשתתפים לשני מסלולים שונים של‬
‫שלילת זכויות האדם שלא בגין מעשיו‪ :‬שבי‪ ,‬עבדות‪.‬‬
‫בחלק הראשון ‪ :‬פידיון שבויים (ראה נספח בעמוד ‪)10‬‬
‫למנ חה‪ ,‬לקראת קריאה‬
‫פידיון השבויים‪ ,‬הפך לצערנו‪ ,‬נושא אקטואלי‪ .‬במשך אלפי שנים לא היה הנושא אקטואלי אך מאז‬
‫קמה מדינת ישראל‪ ,‬החברה וההנהגה נדרשים לדיון זה פעמים רבות‪ .‬בדיון בנושא זה מעורבים הצד‬
‫הרגשי והצד הביטחוני מדיני זה לצד זה וקבלת ההחלטות אינה פשוטה‪.‬‬
‫להלן הצעה אחת לחלוקת מערכת השיקולים‪ :‬מענה מדיני ותמורתו או מענה צבאי ומחירו ‪ -‬כל מענה‬
‫כולל בתוכו שיקולים מוסריים כבדי משקל‪ .‬נאמר בתלמוד‪" :‬אין פודין את השבויים יתר על כדי דמיהן‪,‬‬
‫מפני תיקון עולם"‪ .‬משנה‪ ,‬גיטין‪ ,‬דף מ"ה‪ ,‬ע"א‪.‬‬
‫מהו כדי דמיהן? מה המחיר המותר? מה הוויתורים שיש לעשות? בהחלט החלטה קשה ביותר‪.‬‬
‫בחלק השני‪ :‬עבדות (ראה נספח עמוד ‪)13‬‬
‫למנ חה‪ ,‬לקראת קריאה‬
‫חלק זה מורכב מהבנת מושג העבדות בהגדרה ומתוך סקירה הסטורית של חקיקת זכויות האדם‬
‫שהמרכזית בהן היא ביטול העבדות במקומות שונים בעולם‪ .‬במטרה להבין את תחושת העבדות‬
‫וההכרח להגן על החלשים‪ .‬סקירה זו מטרתה להכין את התלמידים לחלק המרכזי של העבדות‬
‫המודרנית ולהעלות למודעות החברתית את קיומה של העבדות‪ ,‬גם אם בדרך שונה‪ ,‬גם במאה‬
‫העשרים ואחת‪.‬‬
‫ניתן בחלק זה להתמקד רק בחלק מהטקסטים ולדון לעומק רק בתחום אחד אך להציף למודעות גם‬
‫את התחומים האחרים‪.‬‬
‫‬
‫חלק ג'‬
‫סיכום ‪ -‬מפגש מליאה‬
‫העיון החותם הפעם נפרד לכל נושא‪.‬‬
‫פידיון שבויים‬
‫במסלול זה ניתן לקיים דיבייט (משפט ציבורי) על מנת להוביל את התלמידים לנקיטת עמדה‪ ,‬או‬
‫לסיים באחד בקריאת אחד מקטעי הקריאה המוצעים ‪.‬‬
‫בסיום מסלול פידיון שבויים לבחירה בין שני קטעים מוצעים‪:‬‬
‫עמליה ליבליך ‪ -‬מחוץ לציפורים‬
‫זה לא נגמר ‪ -‬רמי קלנשטיין ‪.‬‬
‫עבדות‬
‫מסלול זה ניתן לסיים בשיחה במליאה בה יאספו הצעות הפתרון השונות שהעלו התלמידים לפתרון‬
‫בעיות באחד מתחומי העבדות המודרנית או ניתן לסיימו בסיפור של פעילות תלמידים שנעשתה‬
‫בבית ספר בארץ‪.‬‬
‫חלק ד'‬
‫ממריאים גבוה ‪ -‬חלק העמקה‬
‫בחלק זה טקסט אחד של מארקס ‪ -‬העוסק בשכיר כעבד‪ ...‬זהו דיון פילוסופי על מהות יחסי עובד‪-‬‬
‫מעביד‪.‬‬
‫‬
‫נספח ‪1‬‬
‫פדיון שבויים‬
‫מתוך‪ :‬פרשת "בשלח" עורכים‪ :‬אביעד הכהן‪ ,‬מיכאל ויגודה‬
‫"ממצרים גאלתנו ה' אלוקינו ומבית עבדים פדיתנו‪ .‬כל בכוריהם הרגת ובכורך גאלת‪ ,‬וים סוף בקעת‪,‬‬
‫וזדים טבעת‪ ,‬וידידים העברת‪ ,‬ויכסו מים צריהם‪ ,‬אחד מהם לא נותר‪ ...‬צור ישראל קומה בעזרת‬
‫ישראל ופדה כנאֻמך יהודה וישראל‪ .‬גואלנו ה' צבאות שמו קדוש ישראל‪ .‬ברוך אתה ה' גאל ישראל"‪.‬‬
‫חתימה זו של "ברכת הגאולה"‪ ,‬הנאמרת בכל בוקר לפני תפילת שמונה‪-‬עשרה של שחרית‪ ,‬מתארת‬
‫את הוצאת עם ישראל ממצרים ופדייתם משעבוד מצרים בנסי נסים‪.‬‬
‫פדיון השבויים הגדול של יציאת מצרים נהיה גורם מעצב באתוס היהודי‪ .‬אחד הביטויים המעשיים‬
‫לדבר הוא המקום הנכבד שנודע למצוות פדיון שבויים‪ ,‬כפי שעולה מדבריו המרגשים ומרחיקי הלכת‬
‫של הרמב"ם בעניין זה‪:‬‬
‫פדיון שבויים קודם לפרנסת עניים ולכסותן‪ ,‬ואין לך מצווה גדולה כפדיון שבויים‪ ,‬שהשבוי הרי הוא בכלל‬
‫הרעבים והצמאים והערומים‪ ,‬ועומד בסכנת נפשות‪ .‬והמעלים עיניו מפדיונו‪ ,‬הרי זה עובר על "לא‬
‫תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך" (דברים טו‪ ,‬ז)‪ ,‬ועל "לא תעמד על דם רעֶך" (ויקרא יט‪ ,‬טז)‪ ,‬ועל‬
‫"לא י ִרדנו בפרך לעיניך" (שם כה‪ ,‬נג)‪ ,‬ובטל מצות "פתח תפתח את ידך לו" (דברים טו‪ ,‬ח)‪ ,‬ומצות‬
‫"וחי אחיך עמָך" (ויקרא כה‪ ,‬לו)‪" ,‬ואהבת לרעך כמוך" (שם יט‪ ,‬יח)‪ ,‬ו"הצל לקוחים למות" (משלי כד‪,‬‬
‫יא) והרבה דברים כאלו‪ .‬ואין לך מצווה רבה כפדיון שבויים‪.‬‬
‫יסודם של דברי הרמב"ם הללו במדרש המובא בתלמוד על דברי הנביא ירמיהו‪:‬‬
‫"והיה כי יאמרו אליָך אנה נצא‪ ,‬ואמרת אליהם כה אמר ה' אשר למו ֶת למו ֶת ואשר לחרב לחרב ואשר‬
‫ּׁשבִי" (ירמיהו טו‪ ,‬ב)‪ .‬ואמר רבי יוחנן‪ :‬כל המאוחר בפסוק זה קשה מחבירו‪:‬‬
‫ּׁשבִי ל ַ ֶ‬
‫לרעב לרעב ואשר ל ַ ְ‬
‫חרב קשה ממות‪ ,‬רעב קשה מחרב‪ ,‬שבי קשה מכולם‪ ,‬דכולהו איתנהו ביה [=שכולם ישנם בו] (בבא‬
‫בתרא ח ע"ב)‪.‬‬
‫ר' יוסף קארו‪ ,‬שהעלה את דברי הרמב"ם על שולחנו‪ ,‬מוסיף‪" :‬כל רגע שמאחר לפדות השבויים‪,‬‬
‫היכא דאפשר [=במקום שאפשר] להקדים‪ ,‬הוי כאילו שופך דמים"‪.‬‬
‫מצוות פדיון שבויים לא נותרה בגדר ערך מופשט‪ ,‬וחכמי המשפט העברי כללו בה כללים‪ ,‬תיקנו בה‬
‫תקנות וסייגו בה סייגים‪ ,‬כיאה למערכת נורמטיבית‪.‬‬
‫מימים ימימה‪ ,‬נודעו קהילות ישראל כמי שאינן חוסכות כל מאמץ לפדות את שבוייהן‪ ,‬עד שנתעורר‬
‫החשש שינצלו חורשי רעה נכונות זו‪ ,‬וידרשו מחירים מופרזים לשחרור השבויים‪ ,‬ועלול שכר מצוה‬
‫חשובה זו לצאת בהפסדם של ערכים חשובים אחרים‪ .‬על כן‪ ,‬כבר בתקופת בית שני‪ ,‬תוקנה תקנה‪,‬‬
‫אכזרית לכאורה‪ ,‬ולפיה אין להיענות לתביעות השובים והחוטפים בכל מחיר‪ ,‬כנאמר במשנה‪" :‬אין‬
‫פודין את השבויים יתר על כדי דמיהן מפני תיקון העולם"‪.‬‬
‫התלמוד מתלבט בשאלה‪ :‬מהו "תיקון העולם" הנזכר בתקנה? האם הוא שיקול כלכלי‪ ,‬לבל יכבד‬
‫הנטל הכספי על הציבור? ‪ -‬בלשון המשנה‪" :‬דוחקא דציבורא [=דוחק הציבור]" ‪ -‬או שמא שיקול‬
‫‪10‬‬
‫ביטחוני עמד לנגד עיני מתקני התקנה‪ ,‬לבל ייהפכו יהודים למטרה מועדפת לחטיפות‪ ,‬כשיראו‬
‫הפושעים שהיהודים הם "סחורה" טובה ומשתלמת במיוחד‪ ,‬שהרי אחיהם מוכנים לשלם כל מחיר‬
‫בעד שחרורם‪ ,‬ובלשון התלמוד‪" :‬דלא לגרבו ולייתו טפי [=שלא ישבו ויביאו יותר]"?‬
‫רש"י מצביע על הנפקות המשפטית בין שתי הגישות‪ :‬אם שיקול כלכלי הוא היסוד לתקנה‪ ,‬הרי‬
‫היא אמורה רק בציבור‪ ,‬שאין להוציא מן הקופה הציבורית יותר מכדי דמיו לשחרורו של שבוי‪ ,‬אך אין‬
‫מניעה שישלם היחיד את הכופר מכיסו‪ ,‬שהרי אין כאן פגיעה בקופה הציבורית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם‬
‫שיקול ביטחוני הוא היסוד לתקנה‪ ,‬הרי היא אמורה בציבור וביחיד כאחת‪ ,‬כיוון שהסיכון העלול להיגרם‬
‫בעתיד בגלל הכניעה לסחיטה מצוי הן כשהציבור משלם את הכופר הן כשהיחיד משלם אותו‪.‬‬
‫רוב פוסקי ההלכה הכריעו כדעה שיסוד התקנה הוא השיקול הביטחוני‪ .‬כך אומר הרמב"ם‪:‬‬
‫"אין פודין את השבויים ביתר על כדי דמיהן מפני תקון העולם‪ ,‬שלא יהיו האויבים רודפין אחריהם‬
‫לשבותם"‪.‬‬
‫יש מן הפוסקים הסבורים שהתקנה שלא לפדות את השבוי יתר על כדי דמיו אינה אמורה‬
‫אלא בשבוי שחייו אינם עומדים בסכנה‪ ,‬אך אם יש סכנה לחייו‪ ,‬מצווה לפדותו בכל מחיר ‪.‬‬
‫יש להעיר שסייג זה מתיישב על הלב אם מניחים שהנימוק הכלכלי הוא יסוד התקנה‪ ,‬שהרי מסתבר‬
‫אמנם ששיקולים כלכליים אינם צריכים להכריע כאשר חיי אדם עומדים מנגד‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אין לקבל‬
‫סייג זה אם מניחים שהנימוק הביטחוני הוא יסוד התקנה‪ ,‬הלוא היא הנותנת‪ :‬אם תיענה תביעת‬
‫החוטפים באיימם על חיי השבויים‪ ,‬יתערער הביטחון עוד יותר‪ ,‬כיוון שמכאן ואילך ייגרם סיכון לא‬
‫רק לחירותם של אחרים אלא אף לחייהם‪,‬ואמנם סייג זה שנוי במחלוקת בין הפוסקים‪ ,‬ורבים מהם‬
‫סבורים שגם כשהשבוי נתון בסכנת חיים‪ ,‬אין להיענות לתביעות מופרזות לשחרורו‪ ,‬כדי שלא לסכן‬
‫את הרבים בעתיד‪ .‬א' שטרנברג‪ ,19‬שחקר סייג זה בקהילות היהודיות באזור הים התיכון‪ ,‬ובחן את‬
‫יישומו הלכה למעשה מימי הביניים עד לכיבוש צפון אפריקה על ידי נפוליאון (ששם קץ לתופעת‬
‫שודדי הים)‪ ,‬הראה שהקהילות היהודיות נהגו לפדות את שבוייהם אף ביותר מכדי דמיהם אם היה‬
‫צורך בכך‪ .‬לדעתו‪" ,‬סבלו של אדם ותנאיו בשבי היוו גורם ראשוני בשיקולי הציבור לתשלום גבוה‪,‬‬
‫ולאו דווקא מעמדו האישי‪-‬השכלתי"‪ .20‬הוא מציין שאם בתחילה מחו הפוסקים כנגד הפרת תקנת‬
‫חכמים‪ ,‬הרי מן המאה הט"ז אנו עדים לכך שפוסקים נותנים לדבר גיבוי הלכתי‪ .21‬מכאן הוא מגיע‬
‫למסקנה ש"אם מותר לשלם כל מחיר לכל יהודי‪ ,‬ממילא נשמט מעמדו המיוחד של תלמיד חכם"‪.‬‬
‫פדיון שבויים במדינת ישראל‬
‫שאלת הלגיטימיות של היענות לתביעות מופרזות לפדיון שבויים לא פסה מן העולם‪ .‬אולם בעוד‬
‫שבעבר התמודדו קהילות ישראל עם שאלת תשלום כספי מופרז‪ ,‬מדינת ישראל מתמודדת היום עם‬
‫סוגים אחרים של תשלום מופרז‪ ,‬המעוררים שאלות ערכיות קשות במיוחד‪:‬‬
‫א‪ .‬האם נכון לשחרר מספר גדול של מחבלים תמורת שחרור מספר קטן של חיילים שבויים‪ ,‬כפי‬
‫שנעשה בשנת ‪ 1985‬ב"עסקת ג'יבריל" המפורסמת? או שמא זהו מחיר מופרז שאסור לשלמו‪ ,‬הן‬
‫משום שהוא עלול לעודד חטיפות חיילים הן משום שהמחבלים המשוחררים מצטרפים אל חבריהם‬
‫ומגבירים את הסיכון הביטחוני במדינה בעתיד הן משום ששחרור רוצחים פוגע בעקרונות יסוד של‬
‫שלטון החוק?‬
‫ב‪ .‬האם נכון ליזום מבצע צבאי לשחרור שבויים או בני ערובה‪ ,‬כפי שנעשה ב"מבצע אנטבה"‪ ,‬הזכור‬
‫‪11‬‬
‫לתהילה‪ ,‬ובניסיון הכושל לשחרר את החייל נחשון וקסמן ז"ל? או שמא אין לסכן חיי חיילים להצלת‬
‫שבויים או נפגעים?‬
‫שאלות אלה מסעירות עד היום את דעת הקהל‪ ,‬והן טורדות את מנוחתם של מקבלי ההחלטות‪.‬‬
‫בעת האחרונה עלתה שאלה חדשה‪ :‬האם מותר למדינה להחזיק במעצר מנהלי אזרחים לבנוניים‬
‫תומכי החיזבאללה כקלף מיקוח לקראת משא ומתן לשחרור חיילי צה"ל הנעדרים?‬
‫ראוי לציין שפרט לשאלה האחרונה‪ ,‬כל השאלות שהעלינו לעיל כמעט שלא זכו לדיון משפטי‬
‫ולהכרעות משפטיות‪ .‬לעומת זאת העסיקו שאלות אלו את חכמי המשפט העברי בני דורנו‪ ,‬אך קצרה‬
‫היריעה לדון כאן בשאלות הערכיות הסבוכות הללו‪ ,‬המחייבות דיונים נפרדים‪ ,‬כגון השאלה אם מותר‬
‫להכניס את הציבור למצב של ספק סכנה כדי לפדות את חיילינו מסכנה ודאית? ואסתפק בהערה‬
‫הנוגעת לפן המצומצם שדנתי בו עד כה‪ ,‬גבול המחיר שיש לשלם תמורת שחרורם של שבויים‪.‬‬
‫רבים מפוסקי זמננו טוענים שאילו הייתה מתקבלת דעת המשפט העברי‪ ,‬לא היה מקום להיכנע‬
‫לסחיטת ארגוני המחבלים‪ ,‬כיוון שלכל הדעות‪ ,‬שחרור אלפי מחבלים תמורת חיילים אחדים הוא‬
‫מחיר מופרז‪ ,‬ואסור לשלמו על פי הכלל‪" :‬אין פודין את השבויים יתר על כדי דמיהן"‪.‬‬
‫וראוי להביא כאן את דעתו הייחודית של אחד מחשובי הפוסקים במדינת ישראל‪ ,‬הרב שאול ישראלי‬
‫ז"ל‪ ,‬שהיה שנים הרבה חבר בבית הדין הרבני הגדול‪ ,‬המסתמך על הכלל האומר שלא הגבילו חכמים‬
‫את זכות האדם לפדות את עצמו‪:‬‬
‫כיון שאלה [חיילנו] יצאו למלחמה בשליחות המדינה ומטעמה‪ ,‬להגנת העם היושב בציון‪ ,‬הרי קיימת‬
‫ועומדת התחייבות בלתי כתובה‪ ,‬אבל מובנת מאליה‪ ,‬שכל טצדקי [=אמצעים] שיש בידי המדינה עליה‬
‫לעשות (בגבולות סבירים שאינן פוגעים בבטחונה הכללי) כדי לפדותם במקרה שיפלו בשבי‪ .‬וכשם‬
‫שקיימת התחייבות במקרה של היפגעם חס ושלום במלחמה‪ ,‬הן לא נופל מזה החיוב לנקוט כל‬
‫פעולה שהיא לשם הוצאתם מן השבי‪" ,‬דכולהו איתנהו בה"‪.‬‬
‫וכיון שמה שהמדינה יכולה לעשות בזה הוא מכוח החיוב שקבלה על עצמה תמורת השירות שלהם‪,‬‬
‫הרי אין זה אלא כאילו הם פודים את עצמם‪ ,‬שבזה כמבואר לעיל לא קיימת שום הגבלה‪ ,‬ולא שייך‬
‫בזה התקנה ש"אין פודין את השבויים יותר על דמיהם"‪.‬‬
‫נמצא שדעת הרב ישראלי היא ששום מחיר לשחרור חיילים שבויים אינו מופרז‪ .‬מובן שעדיין אנו‬
‫חייבים לשקול שיקולים אחרים‪ ,‬כגון הסיכון הביטחוני הכרוך בשחרור מחבלים רוצחים‪ ,‬אך כאמור זהו‬
‫נושא נכבד הראוי להידון לעצמו‪ ,‬ועוד חזון למועד‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫נספח ‪2‬‬
‫עבדות ועבדות מודרנית‬
‫עבדות (מתוך אתר הויקיפדיה)‬
‫עבדות או שעבוד הינו מונח המציין משטר עבודה המאופיין בבעלות ושליטה רבה של אדם על אדם‬
‫אחר שנחשב לרכושו‪ .‬בעבדות האדם המשועבד איננו חופשי ובן חורין לקבוע את התנהלותו וסדר‬
‫היום שלו‪ ,‬ואדונו הוא שקובע בעבורו את כל או רוב סגנון חייו ודרכי התנהלותו‪.‬‬
‫מושא העבדות מכונה עבד‪ .‬העבד מקבל את מזונו וצרכיו האחרים מידי אדונו‪ ,‬ועליו לבצע כל עבודה‬
‫שתידרש ממנו‪ .‬פירותיה של עבודה זו יהיו לאדון‪.‬‬
‫אופייני לעבודת בכל הדורות היה צמצום הזכויות החוקיות של העבד או ביטולן המוחלט‪ ,‬שכן הגנה‬
‫חוקית עשויה הייתה להגביל את השימוש בעבד כאובייקט לניצול‪ .‬ברם‪ ,‬במסגרת העבדות היו קיימות‬
‫דרגות שונות של איבוד חירות האדם והפיכתו לקניין ואלה היו תלויות בתרבותה‪ ,‬נהגיה וחוקיה של‬
‫החברה שבמסגרתה נתקיימה העבדות‪ ,‬וכן בעיסוקיו של העבד‪ :‬העבדים הכושים בארה"ב במאה ה‬
‫‪ - 19‬היו חסרי זכויות כלשהן‪ ,‬אך העבדים הממלוכים במזה"ת של ימה"ב נהנו‪ ,‬יחסית‪ ,‬מזכויות‬
‫רבות‪.‬‬
‫העבד שונה מהצמית הפיאודלי‪ .‬שעבוד הצמית לאדונו מתבטא בתשלום מס‪ ,‬והוא אחראי לאספקת‬
‫צרכיו‪ .‬העבד‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬נטול כל בעלות על תוצרי מלאכתו‪ ,‬ואף את צרכי הקיום המינימאליים שלו‬
‫אין הוא משיג בעבודתו‪ ,‬אלא כלחם חסד מבעליו‪.‬‬
‫העבדות הוצאה מחוץ לחוק בכל מדינות העולם‪ ,‬אך בפועל מתקיימות גם כיום צורות של עבדות‪,‬‬
‫שקורבנותיהן הן בעיקר ילדים ונשים‪ ,‬בכמה ממדינות העולם השלישי‪.‬‬
‫העבדים בהיסטוריה היו בדרך כלל ממוצא גזעי‪ ,‬אתני או דתי השונה מזה של משעבדיהם‪ .‬תקופת‬
‫עבדותם החלה בחטיפה או בנפילה בשבי במלחמה‪ .‬סיבות לעבדותם של אנשים לבני עמם היו בדרך‬
‫כלל הרשעה בפשע או חוסר יכולת לפרוע חוב‪ .‬לעתים נאסף תינוק נטוש לבית משפחה שגידלה‬
‫אותו כעבד‪ .‬ילדיהם של עבדים נעשו לרוב לעבדים בעצמם‪.‬‬
‫עבד מול שכיר‬
‫השכיר‪ ,‬כמו העבד‪ ,‬עושה מה שהאדון‪/‬מעסיק מבקש‪ .‬העבד מקבל פקודות ומבצע אותן‪ ,‬והעובד‬
‫מקבל הנחיות ומבצע אותן‪ .‬את תוצר העבודה העבד והשכיר אינם מקבלים‪ ,‬אלא האדון‪/‬מעסיק‪ .‬בזה‬
‫מסתיים הדמיון בין עבד לבין שכיר‪ ,‬משום שעבד נותן את עבודתו לאדון נגד רצונו ‪ -‬העבדות נכפתה‬
‫עליו‪ ,‬ואילו השכיר עושה זאת מרצונו‪ ,‬משום שהוא חפץ בשכר שהוא מקבל בתמורה לעבודה‪.‬‬
‫העבד מצוי בשליטת האדון גם מעבר לשעות עבודתו‪ .‬האדון הוא שקובע לו את צורת המגורים‪,‬‬
‫התזונה וכו'‪ .‬המעסיק "משוחרר" ממחויבות זו‪ ,‬ולכן בידי השכיר אוטונומיה בחייו מחוץ לעבודתו‬
‫(לעומת זאת ‪ -‬חייו בזמן עבודתו נקבעים במידה רבה על ידי המעסיק)‪.‬‬
‫השכיר שותף פעיל בבחירת המעסיק‪ ,‬ומדובר בהסכם דו‪-‬צדדי ‪ -‬הוא יכול להתפטר ולהחליף‬
‫מעסיקים לפי הכרעתו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬העבד אינו בוחר את אדונו ואינו יכול "להתפטר" (כלומר‪ ,‬הוא‬
‫עשוי למרוד‪ ,‬אך כל עוד הוא לא עושה זאת המצב נשאר בעינו)‪ ,‬וההכרעה הפעילה בדבר עתידו נתונה‬
‫לאדון בלבד‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫עבדות‪ :‬נקודות ציון היסטוריות‬
‫עבדות מצרים‬
‫עבדות זו הייתה אב טיפוס לעבדות בעולם‪ ,‬בפסוקים הבאים (שמות א‪ ,‬יא‪-‬יד)‪ :‬‬
‫"וישימו עליו שרי מסים למען ענותו בסבלתם‪ .‬ויבן ערי מסכנות לפרעה‪ ,‬את פיתום ואת רעמסס‪.‬‬
‫וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ‪ ...‬ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך‪ .‬וימררו את חייהם בעבודה‬
‫קשה‪ ,‬בחומר ובלבנים‪ ,‬ובכל עבודה בשדה‪ ,‬את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך"‪.‬‬
‫שני פירושים קדומים למונח "שרי מסים"‪ :‬‬
‫א‪ .‬אונקלוס‪ :‬שרי מסים ‪ -‬שלטונין מבאשין [שלטון רע]‬
‫ב‪ .‬רב סעדיה גאון (בבל‪ ,‬המאה התשיעית)‪ :‬שרי מיסים ‪ -‬ממונים להשפילם ולהבזותם‬
‫העבדות ביהדות‬
‫היחס לעבדים בכל חברה הוא אמת מידה מרכזית לרמתה המוסרית‪ .‬כאשר מתרבים העבדים‬
‫בחברה מסוימת‪ ,‬והם קלים להשגה בשל מחירם הזול‪ ,‬וכאשר גובר הניצול האכזרי שלהם ‪-‬‬
‫הופכת אותה חברה להיות 'בית עבדים'‪ .‬הרשע והניוון המוסרי פושים באותה חברה וסופה‬
‫שהיא מתפרקת ‪ -‬אם מבפנים ואם כתוצאה מלחצים הבאים מבחוץ‪ .‬היהדות ראתה בעבדות‬
‫קללה‪ --‬נח מקלל את‪ ‬נכדו כנען‪" :‬ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו" (בראשית כ"ט‪,‬‬
‫כה)‬
‫האמת האלוהית‪ ...‬דורשת איפוא לבטל את העבדות מכול וכול‪ ,‬אולם התורה נאלצה להתחשב‬
‫במצב הקיים בעת ההיא‪ ,‬עם התנאים החברתיים‪ ,‬ועם טבעו של האדם‪ ,‬צרכיו וחולשותיו‪,‬‬
‫והתאמצה להכניס לתוכו יותר אמת‪ ,‬יותר יושר‪ ,‬יותר רוך וחסד‪ ,‬ככל הניתן רחמנות‪ ,‬ברמזה‪...‬‬
‫שמטרתה הסופית היא‪ :‬ביטול מוחלט של העבדות‪.‬‬
‫זוהי נקודת המוצא של יחס היהדות לעבדות‪:‬‬
‫היהדות ראתה בעבדות שני צדדים‪ :‬בצד אחד חששה היהדות מן העבדות בגלל ביזוי צלם‬
‫אלוהים שבאדם על ידי הגדרתו כרכוש גמור של זולתו וגם חששה מן הכוח המשחית והאלימות‬
‫המרושעת שהתפתחו אצל חלק מבעלי העבדים כפועל יוצא של המצב החוקי שבו הם נחשבים‬
‫לאדונים גמורים על גופם ועל חייהם של עבדיהם‪ ,‬נטלו מן האדונים הללו את אנושיותם‪.‬‬
‫מן הצד השני ראתה היהדות שאין ברירה ויש בעבדות גם יתרונות סוציאליים לאנשים שירדו‬
‫מנכסיהם ולכן הגבילה את העבדות בחוקים כגון‪:‬‬
‫עבד עברי שנמכר לאדון עברי‪( :‬שמות כא‪ ,‬ב') "כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד ובשביעית‬
‫יצא לחופשי חינם" או יציאת היובל‪( :‬ויקרא כה‪ ,‬לט‪-‬מ)‪" :‬וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא‬
‫תעבוד בו עבודת עבד‪ ,‬כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היובל יעבד עמך ויצא מעמך הוא ובניו‬
‫עמו ושב אל משפחתו ואל אחוזת אבותיו ישוב"‪.‬‬
‫עבדות ביוון וברומא‬
‫מקורות העבדות ברומא הקדומה לא היו שונים מאלה שבכל מקום אחר‪ .‬דיו כריזוסטומוס ידע כי‬
‫אפשר היה לקבל עבדים בירושה או כמתנה; היה אפשר לקנות שבויי מלחמה; כן אפשר היה לקנות‬
‫ילדים עזובים או חטופים או את קורבנותיהם של שודדי ים‪ .‬חטיפת בני אדם בידי שודדי ים היה נוהג‬
‫עתיק יומין‪ .‬והמלכה טאוטה הסבירה לשליחי רומא כי משלח יד זה מעוגן היטב במסורת של השבטים‬
‫האיליריים‪ .‬ודאי היו גם עבדים שנולדו בבתי אדוניהם וגודלו שם‪ .‬אחרים הגיעו לעבדות בגין אי פרעון‬
‫‪14‬‬
‫חוב או כעונש על מעשי פשע שעשו‪.‬‬
‫הפילוסופים הגדולים של יוון לא מצאו פסול בעבדות‪ .‬אריסטו הכריז כי יש ברברים‪ ,‬הראויים לעבדות‬
‫"מטבעם"‪ .‬ברומא היו העבדים נטולי כל זכויות‪ .‬ניתן היה לענותם ולהורגם על פי גחמות האדון‪ .‬היו‬
‫בין האדונים שניצלו זאת ונהגו באכזריות רבה‪ .‬על אחד מהסנאטורים מסופר שהיה משליך לאקווריום‬
‫מלא בדגים טורפים עבדים שהתרשלו והפילו כלי חרס‪ .‬על פי נוהג עתיק‪ ,‬הריגתו של אדון בידי עבדו‬
‫הביאה להמתת כל העבדים שבבית‪ ,‬גם החפים מפשע שבהם‪.‬‬
‫לעבדים ביוון וברומא היה‪ ,‬עם זאת‪ ,‬סיכוי להשתחרר‪ .‬כמשוחררים הוטלו עליהם מגבלות מסוימות‪,‬‬
‫ואף על פי כן הצליחו להגיע לעתים לעמדות גבוהות בחברה‪.‬‬
‫במכרות שועבדו העבדים בתנאים קשים מנשוא‪:‬‬
‫"הם מכלים את גופם בחפירות מתחת לפני האדמה‪ ,‬ביום ובלילה‪ ,‬ומתים במספרים רבים בשל‬
‫הסבל הקיצוני שבו עליהם לעמוד‪ .‬אין הם זוכים להפסקה בעבודתם או למנוחה‪ ,‬ועליהם לסבול את‬
‫מלקות המשגיחים ולעמוד בקשיים הנוראיים ביותר‪ ,‬וכך לעמוד בחייהם האומללים" (דיודורוס)‬
‫רוב הגלדיאטורים היו עבדים‪ .‬אחד מהם‪ ,‬ספרטקוס אסף סביבו חבורת עבדים‪ ,‬הצליח לקרוא תיגר‬
‫על צבאות רומא ולהטיל עליה אימה במשך כמה שנים‪ .‬בסופו של דבר הובס בידי המצביא הרומי‬
‫קראסוס‪ .‬שבויי המלחמה הוקעו על צלבים לאורך הדרך עד רומא‪.‬‬
‫גם עליית הנצרות לא ערערה את מוסד העבדות‪ ,‬ונראה שהמעבר מעבדות לצמיתות בימי הביניים‬
‫נבע ממניעים כלכליים ולא מוסריים‪ .‬אוגוסטינוס כתב כי עבדות היא שלילית‪ ,‬אך היא בין העונשים‬
‫הנובעים מהחטא הקדמון‪.‬‬
‫העבדות מעולם לא תפסה מקום עיקרי באירופה בעת החדשה‪ ,‬ובתחילת המאה ה‪ 19-‬נאסרה‬
‫בפועל בידי המדינות הגדולות ביבשת‪.‬‬
‫עבדות באפריקה‬
‫בעת העתיקה העבדות הייתה נפוצה באפריקה‪ ,‬כמו גם במקומות אחרים בעולם‪ .‬עם התפשטות‬
‫האיסלאם לאפריקה‪ ,‬פעלו סוחרי עבדים ערבים מוסלמים לאספקת עבדים מ"אפריקה השחורה"‬
‫לחצי האי ערב וליתר ארצות האיסלאם‪ .‬שודדי ים מצפון אפריקה כבשו גם אירופאים רבים לעבדות‬
‫בתקופת האימפריה העות'מאנית‪ .‬לאחר גילוי אמריקה‪ ,‬שימשה אפריקה כמאגר עבדים עבור "העולם‬
‫החדש"‪ .‬העבדים היו נחטפים בידי סוחרים מוסלמים או על ידי בני שבטים יריבים‪ ,‬ולעתים נמכרו‬
‫גם בידי בני משפחתם‪ .‬עבור שבטים שחורים רבים היוותה אספקת העבדים דרך פרנסה עיקרית‪.‬‬
‫בסופו של דבר הגיעו הנמכרים לעבדות לסוחרי עבדים אירופאים‪ ,‬בעיקר מאנגליה ומפורטוגל‪ ,‬והובלו‬
‫בספינות בתנאים בלתי אנושיים‪ ,‬בעיקר לאיים הקריביים ולברזיל‪ ,‬שם נמכרו תמורת זהב או סחורות‪.‬‬
‫בשלבים מאוחרים יותר של סחר העבדים נשלט הסחר בידי ברזילאים והולנדים‪ .‬מעריכים שלמעלה‬
‫מ‪ 10-‬מיליון עבדים הובלו לאמריקה‪ ,‬וכ‪ 15%-‬מהם נספו במסע‪ .‬באפריקה התקיים גם סחר עבדים‬
‫פנימי‪ ,‬ועבדים שועבדו גם בידי שחורים‪.‬‬
‫באפריקה‪ ,‬כנראה יותר מאשר בכל יבשת אחרת‪ ,‬נמשכת עבדות גם כיום‪ .‬בסודאן היא קשורה‬
‫למלחמת האזרחים המתמשכת שם‪ .‬במאוריטניה היא הוצאה מחוץ לחוק רק ב‪ ,1981-‬אך כנראה‬
‫לא נפסקה כליל‪ .‬בבנין ובניגריה קיים סחר בילדים‪.‬‬
‫עבדות באמריקה‬
‫עם כיבוש יבשת אמריקה‪ ,‬נעשה ניסיון בידי הכובשים לרתום את האינדיאנים לעבדות‪ ,‬אך אלו מתו‬
‫בהמוניהם במחלות‪ ,‬והתבררו כלא כשירים לשעבוד‪ .‬בנוסף‪ ,‬הם זכו להגנת הכתר הספרדי והכנסייה‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫במקומם הובאו עבדים מאפריקה‪ .‬עבדות הייתה נפוצה בארצות הקריביים ובאמריקה הדרומית‪.‬‬
‫לעבדים הייתה חשיבות רבה בכלכלת ברזיל‪ ,‬שבה עבדו במטעי הסוכר והקפה בתנאים קשים‪.‬‬
‫העבדות בארצות הברית הייתה‪ ,‬מבחינה היקפה‪ ,‬קטנה יחסית לארצות אחרות ביבשת אמריקה‪.‬‬
‫בעשורים הראשונים של המאה ה‪ 19-‬הסתיימה העבדות ברוב חלקי יבשת אמריקה בעקבות אכיפת‬
‫ביטולה בידי הבריטים‪ .‬ביטול העבדות היה‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬הדרגתי‪ :‬ראשית נאסר סחר העבדים הטרנס‬
‫אטלנטי; לאחר מכן הוחל חוק "הרחם החופשי"‪ ,‬שהעניק לילדי העבדים את חירותם‪ ,‬ולבסוף בוטלה‬
‫העבדות סופית‪ ,‬תוך פיצוי בעלי העבדים על אובדנם‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬היה תהליך ביטול העבדות בברזיל‪.‬‬
‫שתי המדינות האחרונות לבטל את העבדות באמריקות היו קובה (‪ )1886‬וברזיל (‪ .)1888‬מרד‬
‫העבדים המפורסם שאירע בסנטו דומינגו הצרפתית (האיטי של היום) בסוף המאה ה‪ 18-‬ומלחמת‬
‫האזרחים בארצות הברית הם שני המקרים היחידים בהם הסתיימה העבדות בשפיכות דמים‪ ,‬ולא‬
‫בהסדר כלשהו‪ .‬לאחר ביטול העבדות בארצות הברית‪ ,‬העבדים‪-‬לשעבר הפכו לאזרחי המדינה‪ ,‬אם‬
‫כי הם קופחו באופן משמעותי לעומת הלבנים‪ .‬רק כעבור זמן רב זכו צאצאי העבדים לשוויון זכויות‬
‫מלא והחלו להשתלב בהדרגה בחברה האמריקנית‬
‫עבדות מודרנית‬
‫עבדות מודרנית במדינת ישראל של ימינו‪ ,‬קיבלה את שמה‪ ,‬כיוון שישנם קווי דמיון מסויימים בינה‬
‫לבין עבדות קלאסית‪ .‬חשוב לציין שלא מדובר בקניין בני אדם‪ ,‬המשמשים כמטבע עובר לסוחר‪ ,‬אלא‬
‫פגיעה בזכיותיו הבסיסיות של האדם‪.‬‬
‫העבדות המודרנית בלבוש "עובדי הקבלן" מתוך האתר של "מעגלי צדק"‪:‬‬
‫כל אחד מאיתנו פוגש אותם כמעט כל יום‪ ,‬אין אחד מאיתנו אשר לא נהנה‬
‫משירותיהם ובכל זאת מעטים מאיתנו יודעים מי הם‪ ,‬מה שמם או כמה הם מרוויחים‪.‬‬
‫עבור חלקנו אלו קלישאות חסרות ערך אך עבור המנקים והמאבטחים זו מציאות חיים‪ .‬שכר מינימום‪,‬‬
‫שעות נוספות‪ ,‬פנסיה והחזרי נסיעות עבור רבים מאותם עובדים קיימים רק בתיאוריה‪ .‬הם יכלו לחיות‬
‫מקצבאות‪ ,‬אך הם בחרו לעבוד ולקחת אחריות על גורלם‪ .‬הם עובדים קשה‪ ,‬ובכל זאת רבים מהם‬
‫בתנאים שמקשים לחיות בכבוד‪ .‬זו אינה גזירת גורל‪ ,‬אלא מציאות שהיא תוצר מודע להתנהגות שלנו‬
‫כחברה‪ ,‬הצטרפו אלינו לשנות‪.‬‬
‫הרעיון העומד בבסיסם של חברות הקבלן הוא שהם מספקים שירותים ולא מספקים עובדים‪ .‬מזמין‬
‫העבודה משלם עבור שירותים שהוא מקבל ולא על פי עובדים‪ .‬משמעות הדבר‪ ,‬היא שאדם אינו‬
‫מועסק ישירות על ידי המעסיק הנהנה משירותיו והחישוב נערך לגבי קניית "שירותים" ולא בהתאם‬
‫למספר שעות העבודה‪ .‬כתוצאה מכך‪,‬ישנה רמיסה בוטה ועקבית של זכויות עובדי הקבלן‪ .‬מזמין‬
‫השירותים כלל לא מתעניין על ידי מי בוצעה העבודה שהזמין ובמשמעויות החברתיות והמוסריות‬
‫של העבודה שהוא הזמין‪ .‬מבחינת מזמין השירות הוא יודע ששילם מכספו עבור השירותים ומכיוון‬
‫שהוא אינו המעסיק של העובדים‪ ,‬הוא אינו רואה עצמו כאחראי על זכויותיהם‪ ,‬אלא רק על טיבה‬
‫ואיכותה של העבודה אותה הזמין‪ .‬במציאות הישראלית‪ ,‬בוחרים קבלנים רבים לחסוך עלויות ולמקסם‬
‫רווחים על חשבונם של עובדיהם ואילו מזמין השירותים כלל לא מתעניין בדרך בה חסך הקבלן עלויות‬
‫(ובכך שזו גם הסיבה להצעת המכרז הזולה שקיבל)‪ .‬מציאות זו של ניצול מחד ועל ידי המעסיק‬
‫הישיר ושתיקה מאידך של מזמין השירות הם שמאפשרים את המשך העושק של עובדי הקבלן‪.‬‬
‫תחום העבודה העיקרי בו מועסקים עובדי קבלן הוא בתחום שירותי הניקיון והאבטחה‪.‬‬
‫מספר העובדים דרך חברות קבלניות אינו ידוע ואין נתונים מדויקים‪ ,‬אך ההערכה היא שמספרם גדול‬
‫אף יותר ממספרם של עובדי כוח אדם (‪.)100,000‬‬
‫‪16‬‬
‫אם כל כך רע לעובדי הקבלן‪ ,‬אז מדוע הם לא מתלוננים? מדוע העובד שאינו מקבל את תנאיו לא‬
‫דואג לעצמו?‬
‫הפתגם הידוע אומר "טוב ציפור אחת ביד משתיים על העץ"‪ ,‬וזו בדיוק המציאות של אותם‬
‫עובדי קבלן‪ .‬עובדים אלו מעדיפים להישאר בעבודה הנוכחית על אף מגרעותיה הרבות‪ ,‬מאשר‬
‫להיות מפוטרים ולהישאר ללא עבודה כלל‪ .‬עובד קבלן יודע כי ברגע שיתלונן על תנאיו‪ ,‬או יערער‬
‫על סמכות מעבידו‪ ,‬ימצא את דרכו החוצה‪ .‬להבדיל מרבים מאתנו אשר צוברים חסכונות במשך‬
‫השנים‪ ,‬ועל כן יכולים להרשות לעצמם זמן הסתגלות ארוך עד מציאת עבודה טובה יותר‪ ,‬עובד‬
‫הקבלן חי בדרך כלל רק מהמשכורת אותה הוא מקבל ולא עומדים לרשותו חסכונות‪ .‬אם העובד‬
‫יפוטר הרי שהוא יצבור לעצמו חובות‪ ,‬ריביות וכו'‪ .‬עובד הקבלן אשר אמור לפרנס את משפחתו‬
‫ממשכורת מינימום‪ ,‬כלומר ‪ ,₪ 3300‬לא יכול להרשות לעצמו להפסיד ימי עבודה‪ ,‬גם לא‬
‫אם הוא חולה‪ .‬הוא יודע שאם יפסיד ימי עבודה הוא לא יצליח לסיים את החודש במצב פיננסי‬
‫סביר‪ .‬עובדי הקבלן תלויים באופן מוחלט בעבודתם‪ ,‬גם אם היא מורכבת ממעשי ניצול ועושק‪.‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬עובדים רבים אינם מודעים כלל לזכויותיהם‪ .‬הם בעלי אוריינות נמוכה‪ ,‬ומעסיקם מנצל‬
‫את תמימותם‪.‬‬
‫גם לחברה הכללית חדר המיתוס שעובדי קבלן הם עובדים זמניים‪ ,‬שלא זכאים למלוא‬
‫הזכויות‪ ,‬ולכן ישנה חשיבות רבה‪ ,‬לעורר את תשומת הלב‪ ,‬שהתופעה שהחלה מעובדים‬
‫זמניים‪ ,‬כבר מזמן הפכה להיות תופעה של עובדים קבועים בתנאים של עובדים זמניים‪.‬‬
‫עובדי הקבלן מעצם טבע עבודתם אינם יכולים להתאגד‪ ,‬וכך לצבור כוח מהיותם קבוצה‪ ,‬או אפילו‬
‫לזכות בתמיכה נפשית‪ .‬כל עובד‪ ,‬ובעצם כל אדם זקוק לחברה‪ .‬נסו להיכנס ליום עבודתו של מאבטח‬
‫או מנקה‪ .‬העובדים הללו‪ ,‬מגיעים למקום עבודה בו הם מספקים שירות‪ ,‬אך הם אינם חלק מהצוות‬
‫באותו מקום‪ ,‬הם בודדים במקום עבודתם ומעט מאד אנשים מתייחסים אליהם‪ .‬המנקים והמאבטחים‬
‫האחרים שעובדים באותה חברה‪ ,‬עובדים במקומות אחרים‪ ,‬וכך מתקשים העובדים ליצור קשר עם‬
‫המקבילים להם במקומות אחרים‪ .‬משיחות רבות שערכנו עם עובדי קבלן‪ ,‬הם מציינים כי מעבר‬
‫לשכר הנמוך‪ ,‬ולכך שהם אינם מקבלים את הזכויות‪ ,‬רבים מהם חשים זלזול מצד האוכלוסייה‬
‫מקבלת השירות‪ .‬רבים מאתנו מרשים לעצמנו ללכלך את המקומות בהם אנו מסתובבים בידיעה‬
‫שיש חברת ניקיון שתנקה אחרינו‪ .‬רבים מאתנו כועסים על המאבטח אשר כל חטאו הוא בכך שעיכב‬
‫אותנו בשעה שבדק את התיקים של אלו שלפנינו בתור‪ .‬רבים מהעובדים‪ ,‬ציינו את התחושה שהם‬
‫אינם קיימים כבני אדם עבור מקבלי השירות‪ ,‬אלא כפונקציה בלבד‪ .‬פונקציה של ניקיון או אבטחה‪.‬‬
‫לטענתם‪ ,‬למנהל ולעובדי המקום‪ ,‬לא משנה מי ימלא את הפונקציה שלהם אלא רק שהיא תתמלא‪.‬‬
‫מכך נובע היחס כלפיהם‪ ,‬יחס של נותני שירות מתחלפים וזאת למרות שרובם הגדול מציין שהם‬
‫עובדים באותו מקום במשך תקופה ארוכה‪ ,‬ומזהים לעיתים אף בשמות ובפרצופים את הציבור‬
‫שנהנה משירותיהם‪.‬‬
‫אז איך כל זה קשור אלינו?‬
‫עוול זה‪ ,‬של ניצול עובדי הקבלן הוא עוול המתרחש קרוב אלינו ואנו שותפים בו במידה רבה‪ .‬איננו‬
‫שותפים בו במודע ומתוך זדון‪ ,‬אך אין בעובדה זו מכדי לשחרר אותנו מהאחריות המוסרית לתיקון‬
‫עוול זה‪.‬‬
‫כמעט בכל מקום מצויים אותם עובדי קבלן‪ .‬אנו מבלים‪ ,‬מממנים ומפרנסים מדי יום עסקים‬
‫אשר נהנים משירותים של עובדים מנוצלים‪ .‬אנו עצמנו נהנים משירותים של עובדים מנוצלים‪.‬‬
‫לאחרונה התחלנו בפעילות ספציפית בדגש על מוסדות חינוך‪ .‬האיש הרע בסיפור הוא לאו‬
‫‪17‬‬
‫דווקא המנהל שהזמין את השירות‪ ,‬אלא נותן השירות שעושק את עובדיו‪ .‬אך אנו כמי‬
‫שנהנים מהשירות מחויבים לעשות ככל שביכולתנו על מנת שהשירות לא יינתן בחטא‪.‬‬
‫מנהל בית ספר אשר חתם על המכרז הזול ביותר עשה כפי שמצופה מעובד ציבור לעשות‪.‬‬
‫אך תפקידנו היום הוא להרים את הראש‪ ,‬ולבדוק גם מדוע המכרז היה כל כך זול‪ .‬תפקידנו הוא‬
‫לבוא ולהתריע שההפרטה של האחריות לניקיון ולאבטחה גררה בעקבותיה גם הפרטה של‬
‫הדאגה לזכויות‪ .‬מותר למנהל בית ספר לא לדאוג לניקיון‪ ,‬אך אסור לו לא לדאוג למנקים‪.‬‬
‫דווקא בית ספר אשר אמור להיות מקום חינוכי לא יכול להרשות לעצמו להיות שותף‬
‫בעוולות‪ .‬דווקא בית ספר אשר מחנך לשמירת החוק‪ ,‬ולכבוד האדם‪ ,‬אסור לו לאפשר‬
‫מצב בו המאבטח בכניסה לבית הספר אינו מקבל את הזכויות המגיעות לו על פי חוק‪.‬‬
‫יש לחזור ולהדגיש‪ ,‬לא מדובר על אנשים שלאחר המאבק הולכים להיות עשירים‪ ,‬אלא על אנשים‬
‫עובדים‪ ,‬שגם אם יקבלו את כל הכסף שמגיע להם עדיין יצטרכו לעבוד קשה מאד‪ ,‬וגם אז הם ירוויחו‬
‫את שכר המינימום שהוא קצת מעל ‪ 19‬ש"ח לשעה‪.‬‬
‫מבחנו של איש הצדק הוא לא במלחמה על זכויותיו שלו‪ ,‬אלא על זכויותיו של האחר‪ .‬רק אם‬
‫התלמידים יחליטו להלחם בתופעה זו‪ ,‬יש לכך סיכוי להצליח‪ .‬הסרת האחריות מאתנו היא זו שנותנת‬
‫לרע לנצח‪ .‬על מנת ששיטה זו תמשיך‪ ,‬מספיק להגיד שאני לא אחראי על העוול‪ ,‬אלא רק תלמיד בבית‬
‫הספר‪ .‬רק אם נדע לקחת אחריות‪ ,‬גם אם אחרים סביבנו אינם עושים זאת‪ ,‬יש סיכוי לנצח במאבק זה‪.‬‬
‫עלינו להתחיל לפתח מודעות של צדק‪ ,‬עלינו להתעסק בצדק לצד הצדקה‪ .‬זה יפה לתרום כסף‬
‫וזמן עבור הנזקקים‪ ,‬אך יש לפעול למצב בו יהיו פחות נזקקים‪ .‬אם נדע להיאבק על זכויותיהם‬
‫של אותם עובדים‪ ,‬יתכן והם כבר לא יזדקקו לתרומות שאנו כל כך אוהבים לתת‪ .‬הדרגה הגבוה‬
‫ביותר של הצדקה היא עשיית שותפות עם הנזקק‪ ,‬ובמאבק זה‪ ,‬כשאנו נלחמים על זכויותיו יש‬
‫משום עשיית שותפות‪ .‬שהרי מטרת הזכויות היא שהעובד יעמוד על שתי רגליו בזכות עצמו‪.‬‬
‫לעיתים נוח מאד להתעסק דווקא בצדקה‪ .‬דווקא בנתינה הלא מחייבת‪ .‬אך עלינו לדעת שאם ברצוננו‬
‫ליצור טיפול אמיתי ומתמשך עלינו להתחיל ולעסוק בצדק‪ .‬הצדק להבדיל מהצדקה הוא קשה‪ ,‬הוא‬
‫מחייב בירור וליבון‪ ,‬ולעיתים בליבון זה‪ ,‬כמו במקרה שלנו אנו מגלים שדווקא אנחנו לא בסדר‪ ,‬ושעלינו‬
‫להכניס את היד לכיס ולשלם יותר לעובדים‪ .‬לעיתים הצדק שאנו עובדים עבורו כל כך קשה‪ ,‬לא מזכה‬
‫אותנו בשום הערכה או תחושה טובה כמו נתינת הצדקה‪ .‬שהרי אם אני עוזר לאחר בנתינת צדקה‪,‬‬
‫אני מרגיש טוב עם עצמי וגם החברה מעריכה אותי‪ ,‬אך ראוי שנבחן נקודה זו גם מהזווית ההפוכה‪.‬‬
‫מה יעדיף מקבל העזרה‪ .‬האם כל כך כיף לו לקבל עזרה?! האם לא היה מעדיף שננהל מאבק על‬
‫מנת שהוא יוכל להסתדר בכוחות עצמו? אלו אינן רק שאלות רטוריות‪ ,‬אלא שאלות שעומדות בבסיסו‬
‫של המאבק‪ .‬עלינו להפנים את הצורך במאבק על צדק‪ ,‬במאבק על הטיפול שיקדם את הפתרון של‬
‫הבעיה‪ ,‬ולא בנתינת משככי כאבים זמניים‪ ,‬אשר נותנים מענה נקודתי בלבד‪.‬‬
‫מתוך האתר של עמותת 'במעגלי צדק' ‪www.mtzedek.org.il-‬‬
‫העבדות המודרנית בלבוש "עבדות ילדים" מתבסס על אתר "‪"Global March‬‬
‫אמנה ‪ 182‬של ארגון העבודה הבינלאומי ‪ ILO‬התקבלה על ידי עצרת הארגון בג'נבה ביוני ‪.1999‬‬
‫האמנה מחייבת ממשלות לנקוט בצעדים מיידיים ויעילים על מנת להבטיח איסור ומניעה של צורות‬
‫עבודה חמורות בקרב ילדים (סעיף ‪ ,)1‬כאשר ילדים מוגדרים על פי האמנה כילדים מתחת לגיל ‪18‬‬
‫(סעיף ‪.)2‬‬
‫לפי סעיף ‪" 3‬צורות העסקה חמורות" הן‪:‬‬
‫עבודות בכפייה ‪ -‬כולל מכירה וסחר בילדים‪ ,‬שעבוד‪ ,‬וגיוס חובה לצורך השתתפות במאבק מזוין‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫זנות ופורנוגרפיה‪ .‬שימוש בילדים לפעילויות לא חוקיות (דוגמת סחר בסמים)‪.‬‬
‫כל עבודה אשר עשויה לפגוע בבריאותו‪ ,‬בטחונו ומוסריותו של הילד‪ .‬סוגי העבודה אשר סעיף זה‬
‫מכסה‪ ,‬אמורים להיקבע באופן נפרד על ידי כל מדינה‪ ,‬אך אמורים לכלול‪:‬‬
‫עבודות החושפות ילדים לניצול פיזי‪ ,‬פסיכולוגי ומיני‪ .‬עבודות מתחת לאדמה‪ ,‬מתחת למים‪ ,‬בגבהים‬
‫מסוכנים‪ ,‬במקומות צפופים‪ .‬עבודה עם ציוד ומכונות מסוכנות‪ .‬עבודות הכרוכות בנשיאת מסעות‬
‫כבדים‪ .‬עבדות באזורים לא בריאים הכוללים חומרים מסוכנים‪ ,‬טמפרטורות קיצוניות או רעשים בד‬
‫עבודה במשך שעות ארוכות ובמשך הלילה‪ .‬עבודה שמגבילה פיזית את העובד באופן לא סביר‪.‬‬
‫האמנה קובעת כי על המדינות ליצור את המנגנונים המתאימים על מנת ליישם את האמנה‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫יש לבנות תכניות אשר ימנעו צורות העסקה חמורות של ילדים‪ ,‬באופן שישתף גורמים שונים בחברה‬
‫תוך התייעצות עם מעסיקים‪ ,‬עובדים וקבוצות אינטרס נוספות‪ .‬על מנת ליישמה‪ ,‬יש צורך לקבוע‬
‫סנקציות וענישה אשר יסייעו לאכיפתה‪ .‬בנוסף‪ ,‬קוראת האמנה לממשלות לסייע זו לזו דרך שיתוף‬
‫פעולה מוגבר‪ ,‬כולל תמיכה בחינוך‪ .‬המדינות החברות בארגון העבודה העולמי‪ ,‬אשר החליטו לחתום‬
‫על האמנה‪ ,‬מחויבות לה חוקית‪ ,‬ברגע שאושררה על ידי המדינה‪ .‬בנוסף מצורפות לאמנה המלצות‬
‫לגבי אופן יישומה‪.‬‬
‫ארגוני עובדים או מעסיקים אינם מחויבים חוקית לאמנה עצמה‪ ,‬מאחר וממשלות נחשבות למחויבות‬
‫לה‪ .‬אך הם יושפעו מהאמנה על ידי החקיקה אשר תקבע בהתאם לאמנה‪.‬‬
‫האמנה מבטאת התקדמות רבה בצעדים הננקטים במאבק נגד עבודות ילדים‪ .‬ומבטאת את‬
‫הקונצנזוס העולמי הקיים כנגד תנאי העסקה חמורים של ילדים‪ ,‬ולכן היא מעוררת ציפייה כי תוביל‬
‫ישירות או בעקיפין לשחרורם של מיליוני ילדים מנוצלים ברחבי העולם‪ .‬האמנה מכסה קשת רחבה‬
‫של סיטואציות של עבודות ילדים קשות ויחד עם זאת מציעה מסגרת גמישה אשר אמורה לאפשר‬
‫למדינות השונות לאמצה‪.‬‬
‫תחושת הדחיפות ביישום‪ ,‬אשר שזורה בתוך האמנה‪ ,‬עשויה לדרבן ממשלות להתחיל בעבודה ללא‬
‫עיכוב מעבר לפן ההצהרתי שבחתימה עליה‪.‬‬
‫עד היום אושררה האמנה על ידי כשליש מהמדינות החברות בארגון העבודה הבינלאומי‪ ,‬אך טרם‬
‫אושרה על ידי מדינת ישראל‪ .‬הבעיה העיקרית המונעת את החתימה על האמנה נוגעת לסעיף‬
‫באמנה האוסר גיוס חובה של ילדים למאבק מזוין‪ ,‬בעוד בישראל מתבצע גיוס של ילדים מגיל ‪,17.5‬‬
‫מתוקף סעיף ‪ 2‬בחוק שרות בטחון (נוסח משולב)‪ ,‬אשר מאפשר גיוס לפני גיל ‪.18‬‬
‫בישראל קיימת חקיקה אשר מטפלת בנושא עבודת נוער‪ ,‬בעיקר דרך חוק עבודת נוער ‪ -‬התשי"ג‬
‫‪ ,1953‬אשר מגביל העסקת נוער לפני גיל ‪ ,15‬וכן מציין תנאים הקשורים לבריאותו ולמניעת עבודות‬
‫מסוכנות‪.‬‬
‫בחינת המצב הקיים בישראל מעלה‪ ,‬כי קיימים נתונים מעטים הנוגעים לגבי עבודות שניתן להתייחס‬
‫אליהן כ"צורות העסקה חמורות" של ילדים בישראל‪ .‬ידוע על העסקה של ילדים פלשתינאים וכן ילדי‬
‫עולים בעבודות רוכלות‪ ,‬בשווקים ובחקלאות לרוב בתנאי העסקה קשים ובתשלום זעום‪.‬‬
‫בנוסף ידוע על ניצול מסחרי‪ -‬מיני של מאות נערים ונערות‪ ,‬העוסקים בזנות וכן קיימת תופעה‬
‫מתרחבת של ייבוא נשים ממזרח אירופה אשר כוללת גם נערות בגילאי ‪.17-18‬‬
‫למרות שהאמנה נועדה בעיקר למנוע תופעות העסקה קשות ביותר בעולם‪ :‬ניצול ילדים‪ ,‬עבדות‪,‬‬
‫סחר וזנות בהיקפים נרחבים‪ ,‬בעיקר במדינות העולם השלישי‪ ,‬יש חשיבות לחתימה על האמנה‬
‫הן בהיבט ההצהרתי‪ ,‬והן לשם ביעור כל תופעה‪ ,‬ולו גם מצומצמת אשר פוגעת בביטחונם‪ ,‬שלומם‬
‫ובריאותם של ילדים בישראל‪.‬‬
‫מתוך ‪www.globalmarch.org‬‬
‫‪19‬‬
‫הטקסטים ומשמעותם‬
‫פידיון שבויים‬
‫שלב ‪- 1‬‬
‫טובים חללי חרב מחללי רעב‪ .‬שבי קשה מכולם"‬
‫(בבא בתרא‪ ,‬פרק א‪ ,‬דף ח'‪ ,‬ב‪ ,‬גמרא) משפט זה‪ ,‬מתוך הגמרא‬
‫לדיון‪ :‬מדוע השבי נ תפס כקשה יותר ממוות או רעב?‬
‫למנ חה‬
‫כאן מובא הקטע המורחב של פסוק זה‪:‬‬
‫"פדיון שבוים מצוה רבה היא‪ .‬אמר ליה רבא לרבה בר מרי‪ :‬מנא הא מילתא דאמור רבנן דפדיון שבוים‬
‫מצוה רבה היא? א"ל‪ ,‬דכתיב‪+ :‬ירמיהו טו‪ +‬והיה כי יאמרו אליך אנה נצא ואמרת אליהם כה אמר ה'‬
‫אשר למות למות ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי‪ ,‬ואמר רבי יוחנן‪ :‬כל המאוחר‬
‫בפסוק זה קשה מחבירו‪ .‬חרב קשה ממות ‪ -‬אי בעית אימא‪ :‬קרא‪ ,‬ואי בעית אימא‪ :‬סברא; אי בעית‬
‫אימא סברא‪ ,‬האי קא מינוול והאי לא קא מינוול; ואבע"א קרא ‪+‬תהלים קט"ז‪ +‬יקר בעיני ה' המותה‬
‫לחסידיו‪ .‬רעב קשה מחרב ‪ -‬איבעית אימא סברא‪ ,‬האי קא מצטער והאי לא קא מצטער; איבעית‬
‫אימא קרא‪+ ,‬איכה ד'‪ +‬טובים היו חללי חרב מחללי רעב‪ .‬שבי‪[ ,‬קשה מכולם] דכולהו איתנהו ביה‪.‬‬
‫(שכולם ישנו בו)"‬
‫(תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף ח עמוד ב)‬
‫שלב ‪ - 2‬מצוות פידיון שבויים‬
‫"פדיון שבויים‪ ,‬קודם לפרנסת עניים ולכסותן; ואין לך מצוה רבה כמו פדיון שבויים‪ :‬שהשבוי הרי הוא‬
‫בכלל הרעבים והצמאים‪ ,‬ובכלל הערומים; ועומד בסכנת נפשות‪ .‬והמעלים עיניו מפדיונו‪--‬הרי זה‬
‫עובר על "לא תאמץ את לבבך‪ ,‬ולא תקפוץ את ידך" (דברים טו‪,‬ז)‪ ,‬ועל "לא תעמוד על דם ריעך"‬
‫(ויקרא יט‪,‬טז)‪... ,‬וביטל מצות ‪" ...‬וחי אחיך‪ ,‬עימך" (ויקרא כ"ה‪,‬ל"ו)‪" ,‬ואהבת לריעך כמוך" (ויקרא‬
‫י"ט‪,‬י"ח)‪ ,‬ו"הצל‪ ,‬לקוחים למוות" (משלי כד‪,‬יא)‪ ,‬והרבה דברים כאלו‪ .‬ואין לך מצווה רבה כפדיון‬
‫שבויים‪.‬‬
‫יא‪ ‬אנשי העיר שגבו מעות לבניין בית הכנסת‪ ,‬ובא להן דבר מצוה‪--‬מוציאין בו את המעות‪ .‬קנו‬
‫אבנים וקורות‪--‬לא ימכרו אותן לדבר מצוה‪ ,‬אלא לפדיון שבויים; אף על פי שהביא את הלבינים‪ ,‬וגדרו‬
‫את האבנים‪ ,‬ופצלו את הקורות‪ ,‬והתקינו הכול לבניין‪--‬מוכרין הכול לפדיון שבויים בלבד‪ .‬אבל אם בנו‬
‫וגמרו‪--‬לא ימכרו את בית הכנסת‪ ,‬אלא יגבו לפדיונן מן הציבור‪.‬‬
‫הרמבם ‪ ,‬משנה תורה ‪ ,‬הלכות מתנות עניים ‪ ,‬פרק ח' י'‪-‬י"א‬
‫משימה‬
‫כיצד מסביר הרמב"ם את חשיבות פידיון שבויים?‬
‫הסבירו את הנ ימוקים השונ ים שהוא מע לה ‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫שלב ‪ :3‬מגבלות מצוות פידיון שבויים‬
‫אין פודין את השבויים ביתר על דמיהן מפני תקון העולם‪ ,‬שלא יהיו האויבים רודפין אחריהם לשבותם‪,‬‬
‫ואין מבריחין את השבויים מפני תקון העולם שלא יהיו האויבים מכבידין עליהן את העול ומרבים‬
‫בשמירתן‪".‬‬
‫(רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק ח הלכה יב)‬
‫משימה‬
‫בה לכה י"ב‪ ,‬לכאורה‪ ,‬סותר הרמב"ם את מה שהוא כתב בה לכה י' ‪-‬‬
‫בה הבנ ו שפדיון שבויים היא מצווה בחשיבות ע ליונ ה‪ ...‬מהם הסייגים‬
‫שמע לה הרמב"ם בדרך לפידיון השבויים? נ סו להבין את משמעותם ש ל‬
‫סייגים א לה‪.‬‬
‫לדיון‬
‫האם אנ ו מסכימים עם דעתו ש ל הרמב"ם?‬
‫מה פירוש "יתר ע ל דמיהן " – האם יש מחיר שונ ה לכ ל חיי ל? מי מח ליט‬
‫מהו מחיר דמיהן?‬
‫שלב ‪ :4‬הצלת שבויים בישראל ‪. . .‬‬
‫למנ חה‬
‫בחלק זה מובאים סיפורי שבויים בישראל ומחיר פדיון השבויים (מצויים בבית המדרש‪ ,‬אין טעם‬
‫להציגם מפאת אורכם)‬
‫החלק כולל שני מקרים של ניסיון הצלה של שבויים‪ :‬האחד שנכשל ‪ -‬הצלת נחשון וקסמן‬
‫והשני שהצליח ‪ -‬מבצע יונתן ‪ .‬שני מקרי ההצלה גבו מחיר בנפש‪ ....‬חומר למחשבה‪.‬‬
‫לצד סיפורי ההצלה מועלים כאן סיפורי השבויים הנמצאים כעת בידי אויב‪ .‬מטרת חלק זה הוא‬
‫להעלות לדיון את המחיר שיש לשלם למען שיחרור שבויים מול התפיסה התלמודית שיש לשחרר‬
‫שבויים עד כדי דמיהן‪ .‬אין ספק כי כל החלטה כאן תכלול שיקולים רגשיים לצד שיקולים מוסריים‬
‫ולצד שיקולים לטובת בטחון הקהילה והמדינה‪.‬‬
‫חלק זה ניתן לעבד בקבוצות קטנות שתעלינה את מסקנותיהן במליאה‪ ,‬או לחילופין לבדוק את ייצוגו‬
‫בדיבייט שתכנה הקבוצות השונות‪.‬‬
‫הנ חיות לדיון‬
‫לאחר קריאת הטקסטים אתם מוזמנים לדיון‬
‫דונו בסוגיית שחרור השבויים ‪ -‬אהוד גולדווסר‪ ,‬אלעד רגב וגלעד שליט‪ .‬העלו פעולות שונות שניתן‬
‫לבצע כדי לשחרר את השבויים והציגו טיעונים בעד ונגד פעולות אלה‪ .‬קבלו הכרעה לגבי דרך הפעולה‬
‫הנכונה ביותר בעיני חברי הקבוצה ‪ -‬אותה תציגו במליאה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫בעקבות הדיונ ים תוכ לו לקיים בש לב נ פרד גם‪ :‬בימת דיון ‪ -‬דיבייט‬
‫"אתם חברים בקבינט משרד ראש הממשלה‪ .‬ראש הממשלה מכנס את חברי הממשלה לישיבה בה‬
‫תתקבל החלטה על דרך הפעולה בנושא השבויים‪.‬‬
‫על מנת לתת לחברי הקבינט יכולת שיפוט טובה יותר מזמין ראש הממשלה לישיבה גם נציגים‬
‫הנוגעים בדבר‪:‬‬
‫ נציג משפחות החטופים‬‫ שבוי לשעבר‬‫ משפחת שכול מפיגועי טרור‬‫ תלמידים לפני גיוס לקרבי‬‫ נציג היחידה בה שירת אחד החטופים"‬‫המשתתפים נחלקים לקבוצות‪ .‬כל קבוצה מייצגת אדם אחד מבין המוזמנים לישיבה‪ .‬הקבוצה‪ /‬האדם‬
‫מכינה את טיעוניה להצגה בפני הקבינט‪ .‬חישבו גם על טיעונים של דמויות אחרות ואלו תשובות יש‬
‫לכם לטיעוניהם‪.‬‬
‫אחת הקבוצות תהיה קבוצת ההכרעה ‪ -‬הקבינט‪ .‬בעבודת ההכנה תתמקד הקבוצה בטיעונים‬
‫אפשריים של כל אחד מן הנציגים‪ ,‬ובניסיון להכריע ולבחור את דרך הפעולה‪.‬‬
‫למנ חה‬
‫נקודות לדיון‬
‫החלוקה הינה בין השיקולים‪:‬‬
‫א‪ .‬לתת מענה מדיני לבעיית פדיון שבויים כלומר החזרת השבוי במשא ומתן מדיני (כדוגמת עיסקת‬
‫ג'יבריל)‪.‬‬
‫ב‪ .‬השיקולים לתת מענה צבאי (באם זה אפשרי)‪ ,‬כלומר שחרור החטוף‪/‬ים בפעולה צבאית (דוגמת‬
‫מבצע אנטבה ונסיון השחרור של נחשון וקסמן)‪.‬‬
‫ג‪ .‬לא לתת מענה כמצוות הרמב"ם‪.‬‬
‫השיקולים למענה מדיני בבעיית פדיון שבויים‪:‬‬
‫‪ .1‬אי הענות לקריאת השובים עלול להכניס את השבוי לסכנת חיים‪.‬‬
‫‪ .2‬אם לא נשחרר את החטוף המוטיבציה בקרב אזרחי המדינה וחיילי צה"ל תרד‪.‬‬
‫‪ .3‬מענה צבאי עלול לסכן חיים של חיילי צה"ל‪ ,‬ובפתרון מדיני הסכנה פחותה‪.‬‬
‫‪ .4‬באיזו זכות יש לנו להחזיק אנשים חפים מפשע? (פסיקת בג"ץ בנוגע לשחרור האסירים‬
‫הבטחוניים מלבנון)‬
‫‪ .5‬בפעולה צבאית אנו מסכנים את חיי השבוי‪.‬‬
‫השיקולים לתת מענה צבאי לבעיית פדיון שבויים‪:‬‬
‫‪ .1‬יצירת תקדים ‪ -‬אם נכנס למשא ומתן ימשיכו ניסיונות החטיפה‪.‬‬
‫‪ .2‬אי שחרור מחבלים עם "דם על הידיים" – שלא יבואו על עונשם‪.‬‬
‫‪ .3‬אי שחרור אנשים עם פוטנציאל לרצח (דוגמת דיראני)‪.‬‬
‫‪ .4‬שחרור בפעולה צבאית יעלה את המוטיבציה בקרב אזרחי המדינה וחיילי צה"ל‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫עבדות‬
‫שלב ‪- 1‬‬
‫"ממצרים גאלתנו ה' אלוקינו ומבית עבדים פדיתנו"‪.‬‬
‫(מתוך הגדת פסח)‬
‫למנ חה‬
‫משפט זה מציין את העבדות בצורתה הקדמונית ביותר‪.‬‬
‫ניתן לשוחח על משפט זה במליאה לאחר סיום הדיון בנושא החופש‪ ,‬יש כאן שני כיווני שיחה‪:‬‬
‫א‪ .‬הבהרת המושגים גאולה ופדות ‪.‬‬
‫ב‪ .‬דיון במשמעות של עבדות מצרים כפי שהיא באה לידי ביטוי בפסוקי ההמשך‪:‬‬
‫לחילופין ניתן לתת לחברותות לקרוא לבד את הטקסטים השונים ולעבוד על המטלה כולה‪.‬‬
‫"וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם‪ .‬ויבן ערי מסכנות לפרעה‪ ,‬את פיתום ואת רעמסס‪.‬‬
‫וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ‪ ...‬ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך‪ .‬וימררו את חייהם בעבודה‬
‫קשה‪ ,‬בחומר ובלבנים‪ ,‬ובכל עבודה בשדה‪ ,‬את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך"‪.‬‬
‫שני פירושים קדומים למונח "שרי מסים"‪ :‬‬
‫א‪ .‬אונקלוס‪ :‬שרי מסים ‪ -‬שלטונין מבאשין [שלטון רע]‬
‫ב‪ .‬רב סעדיה גאון (בבל‪ ,‬המאה התשיעית)‪ :‬שרי מיסים ‪ -‬ממונים להשפילם ולהבזותם‬
‫שלב ‪- 2‬‬
‫עבד עברי שנמכר לאדון עברי‪( :‬שמות כא‪ ,‬ב') "כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד ובשביעית יצא‬
‫לחופשי חינם"‪.‬‬
‫(ויקרא כה‪ ,‬לט‪-‬מ)‪" :‬וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבוד בו עבודת עבד‪ ,‬כשכיר כתושב יהיה עמך‬
‫עד שנת היובל יעבד עמך ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחוזת אבותיו ישוב"‪.‬‬
‫למנ חה‬
‫חשוב לשוחח עם התלמידים על היחס השונה אל העבד העברי‪ ,‬ועל המקום החשוב שהתורה ייחדה‬
‫למושג זה בספרי החוקים‪ .‬היחס לעבד העברי שונה הן מבחינת הרעיון כי ה"עבדות" הזו מטרתה‬
‫להציל את העני מקריסה ולתת לו מחסה‪ ,‬והן בבחינת היחס האנושי שמנסים לתת חוקי העבד‪,‬‬
‫העבד העברי היה פטור מעבודה בשבת ובחג‪ ,‬העבד העברי לא יכל להקנות לצמיתות‪ .‬תפיסה זו‬
‫נובעת מהטעם‪:‬‬
‫הדיבר הראשון בשמות כ (‪ )1‬הוא‪" :‬אנוכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים"‪ .‬האל‬
‫מציג עצמו‪ ,‬בראשית דבריו‪ ,‬כמשחרר את עמו מעבדותם‪ .‬הצגה זו אינה אינפורמטיבית בלבד‪ ,‬היא‬
‫קובעת את התשתית ליחסים בין האל לעם ישראל‪.‬‬
‫הצגה זו מתבהרת בספר ויקרא כה‪" :42 ,‬כי עבדיי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לא יימכרו‬
‫ממכרת עבד'‪ .‬על פי תפיסה זו‪ ,‬האדם מישראל הוא עבד לה'‪ ,‬ומכאן ששעבודו לאדם אחר הופך אותו‬
‫לעבד של עבד; אדם ההופך אדם אחר לעבד‪ ,‬יוצר חיץ בינו לבין אדוניו האמיתיים‪.‬‬
‫הלכות העבד העברי עוסקות באדם עברי שהוא קניינו הפרטי של אדוניו לתקופה מוגבלת‪ .‬אדם עברי‬
‫היה יכול להפוך לעבד בשני מקרים עיקריים‪ :‬כאשר מכר עצמו לעבדות מרצונו מחמת‪ ,‬למשל‪ ,‬לחץ‬
‫כלכלי‪ ,‬או כאשר בית דין מוסרו לעבדות‪ ,‬למשל כשנתפס בגנבה והוא אינו יכול להחזירה‪.‬‬
‫‪ ‬ככלל היה העבד העברי משתחרר מבעליו בתום שש שנים‪ .‬אם העבד מסרב להשתחרר בתום‬
‫‪23‬‬
‫תקופה זו ובוחר להמשיך לעבוד את אדוניו‪ ,‬אפשר היה להאריך את תקופת העבדות ואז היו רוצעים‬
‫את אוזנו (מכאן הביטוי "עבד נרצע") לאות שנעשה עבד "עולם"‪ .‬עבד עולם היה משתחרר רק בשנת‬
‫היובל העבד העברי היה יכול להשתחרר גם על ידי פדייתו‪ ,‬אם הבעלים מעניק לו שטר שחרור‪,‬‬
‫ובמקרים מסוימים במות הבעלים‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫התורה אסרה על האדון להעביד את עבדו העברי בפרך וציוותה להימנע מביזויו‪ .‬כאשר יצא העבד‬
‫העברי לחירות‪ ,‬דרשה התורה מבעליו לסייע לו להשתקם כאדם חופשי ואף ציוותה להעניק לו מרכוש‬
‫הבעלים‪.‬‬
‫העבדות בישראל הסתיימה בסוף בית שני‪.‬‬
‫שלב ‪- 3‬‬
‫למנ חה‬
‫החל משלב זה הטקסטים עוסקים בעיקר בזכויות האדם וביטול העבדות במקומות שונים בעולם‪.‬‬
‫חשוב לעסוק ברגשות ובחוויות של העבדים העולים מתוך הטקסטים השונים לדון ברגשות כמו‪:‬‬
‫אובדן זהות‪ ,‬השפלה‪ ,‬תחושת ביזוי‪ ,‬העדר החרות הן על הגוף והן על הנפש‪ ,‬תחושת הניצול ועוד‬
‫תחושות קשות העולות בדיונים בקבוצות‪ .‬תחושות אלה תוכלנה בשלב הבא לעודד את המחשבה‬
‫כיצד לטפל בעבדות המודרנית ומדוע ככלל נוצר מצב של עבדות גם בעולם הנאור‪.‬‬
‫המהפיכה הצרפתית ‪1789‬‬
‫"נציגי העם הצרפתי‪ ,‬המהווים את האסיפה הלאומית‪ ,‬רואים בבערות‪ ,‬בהתעלמות מזכויות האדם‬
‫ובבוז כלפיהן‪ ,‬את הסיבות הבלעדיות שגרמו לאסונות הציבור ולשחיתות של הממשלות‪ .‬משום‬
‫כך החליטו לצאת בהצהרה חגיגית על מנת להסביר את זכויות האדם הטבעיות‪ ,‬הבלתי משתנות‬
‫והקדושות‪ ,‬כדי שהצהרה זו תמיד תהיה מול עיני החברה האנושית ותמיד תזכיר להם את זכויותיהם‬
‫וחובותיהם‪....‬לכן מכירה ומכריזה האסיפה הלאומית‪ ,‬בנוכחות ובחסות הישות העליונה‪ ,‬על זכויות‬
‫האדם והאזרח‪.‬‬
‫‪ .1‬כל בני האדם נולדים ונשארים בני חורין ושווי זכויות‪ .‬ההבדלים החברתיים אינם יכולים להיות‬
‫מושתתים אלא על טובת הכלל בלבד‪.‬‬
‫הצהרת הזכויות האמריקאית בקונגרס ה‪ 4-‬ביולי ‪1776‬‬
‫החלטה פה אחד של שלוש עשרה המדינות המאוחדות של אמריקה‪:‬‬
‫‪...‬אנו סבורים שאמיתות אלה ברורות מאליהן‪ ,‬שהרי כל בני האדם נבראו שווים‪ ,‬ובוראם העניק להם‬
‫זכויות שאין ליטול מהם‪ ,‬ביניהן‪ :‬חיים‪ ,‬חירות והחתירה אחר האושר‪ .‬כדי להבטיח זכויות אלה מוקמות‬
‫בקרב בני האדם ממשלות‪ ,‬השואבות את סמכויותיהן הצודקות מהסכמתם של הנשלטים‪ ,‬ובכל פעם‬
‫שצורת ממשל כלשהי הופכת הרסנית ביחס לזכויות אלה‪ ,‬הרי שזכותו של העם לשנותה או לבטלה‪,‬‬
‫ולהקים ממשלה חדשה‪ ,‬שיסודותיה מושתתים על עקרונות אלה והיא מארגנת את סמכויותיה כך‬
‫שבעיני העם היא המתאימה ביותר להגשמת ביטחונו ואושרו‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫סיפורה של שפחה‬
‫"אנשי הצפון אינם יודעים דבר על עבדות‪ .‬הם חושבים שמשמעותה רק שיעבוד נצחי‪ .‬אין להם מושג‬
‫על עומק ההשפלה הכרוכה במילה הזו‪' :‬עבדות'‪ .‬אילו היו מבינים‪ ,‬לא היו חוסכים לרגע במאמצים‬
‫להביא לקריסתה של מערכת מזוויעה זאת‪ .‬ההשפלות‪ ,‬הרעות החולות והיצרים שצומחים מתוך‬
‫העבדות‪ ,‬הם גדולים מכדי שאוכל לתארם‪ .‬הם אדירים יותר משהייתם מאמינים‪.‬‬
‫לעולם לא אוכל לשכוח כיצד האדון שלי היה פוגש אותי בכל פינה‪ ,‬מזכיר לי שאני שייכת לו‪ ,‬שאני‬
‫רכושו‪ ,‬שאני חייבת להיענות לרצונו בכל דבר‪ .‬אם הייתי יוצאת החוצה לנשום מעט אוויר צח בסוף‬
‫יום עבודה מפרך צעדיו היו תמיד אחרי‪ .‬כאשר הייתי כורעת לצד קברה של אימי‪ ,‬גם שם היה צילו‬
‫האפל מוטל עלי‪.‬‬
‫נפשי התמרדה אל מול עריצות מרושעת זו‪ .‬אך לאן יכולתי לפנות כדי לקבל הגנה?”‬
‫הרייט ג'יקובס‪ /‬סיפורה של בת עבדים – אוטוביוגרפיה‪.‬‬
‫שפחה אפרו ‪-‬אמריקאית בדרום ארצות הברית‪ .‬המאה ה‪19-‬‬
‫הכרזת זכויות האדם באו"ם ‪ 10‬בדצמבר ‪1948‬‬
‫הואיל והכרה בכבוד הטבעי לכל בני משפחת האדם ובזכויותיהם השוות והבלתי נפקעות הוא יסוד‬
‫החופש‪ ,‬הצדק והשלום בעולם‬
‫הואיל והזלזול בזכויות האדם וביזוין הבשילו מעשים פראיים שפגעו קשה במצפונה של האנושות‪ ,‬בניין‬
‫עולם שבו ייהנו כל יצורי אנוש מחירות הדיבור והאמונה ומן החירות מפחד וממחסור‪ ,‬הוכרז כראש‬
‫שאיפותיו של כל אדם‬
‫סעיף א'‬
‫כל בני אדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם‪ .‬כולם חוננו בתבונה ובמצפון‪ ,‬לפיכך חובה‬
‫עליהם לנהוג איש ברעהו ברוח של אחווה‪.‬‬
‫סעיף ד'‬
‫לא יהיה אדם עבד או משועבד עבדות וסחר עבדים ייאסרו לכל צורותיהם‪.‬‬
‫סעיף ה'‬
‫לא יהיה אדם נתון לעינויים‪ ,‬ולא ליחס או לעונש אכזריים‪ ,‬בלתי אנושיים או משפילים‪.‬‬
‫לדיון‬
‫‪ .1‬במה שונ ה יחסה ש ל היהדות לעבדות מיחס עמי הסביבה? מהי לדעתכם‬
‫הסיבה לשחרור עבדים בשנ ה השביעית? [במקרא]‬
‫‪ .2‬ח לצו מכ ל הקטעים שקראתם אודות זכויות האדם רשימה ש ל תחושות‬
‫שמת לווה לתופעת העבדות ‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫שלב ‪- 4‬‬
‫למנ חה‬
‫זהו השלב המסכם את הדיון במושג העבדות כשהוא מנחה אותנו לדיון במהותה של העבדות בהווה‪.‬‬
‫העבדות קיימת גם בפתחה של המאה העשרים ואחת‪ ,‬גם אם היא שונה בהגדרתה מהעבדות‬
‫הקלאסית יש בה סממנים רבים של עבדות‪ .‬הטקסטים הרבים מציגים שלוש קבוצות הזוכות ליחס‬
‫של עבדים‪ :‬עובדי קבלן‪ ,‬עובדים זרים‪ ,‬ילדים עובדים‪ .‬בסיכום הדיון חשוב לראות מהם הסממנים‬
‫של העבדות המופיעים בהווה וחשוב לעורר את המשתתפים להעלות דרכים לפתור את הנושא‪,‬‬
‫חשוב להציף להם מעורבות ואחריות חברתית‪.‬‬
‫אין ספק כי העבדות המודרנית אינה חוקית אך אין אמצעים מספקים לאכיפת ביטולה‪.‬‬
‫בכל הנושאים יש מספר טקסטים‪ ,‬אין הכרח לקרוא את כולם (למרות שהם מעניינים) חשוב לקרוא‬
‫טקסט אחד מכל נושא על מנת להבין את הבעייתיות ‪.....‬‬
‫היחס לעובדי הקבלן‬
‫לחם‪ ,‬השפלה (מתוך‪ 7 :‬ימים‪)13.5.2005 ,‬‬
‫ב"חצי חינם" מעסיקים קופאיות ‪ 17‬שעות ביממה * בחברה הלוויין "יס" משלמים למתקינים ‪10‬‬
‫‪ ₪‬לשעה * בבנק הפועלים קונסים עובדים שמנסים לעזוב * באוניברסיטאות מפטרים מדי שמונה‬
‫שנים כדי לא לתת זכויות * העובד הישראלי הפך למה שהיה עד לא מזמן העובד הזר‪ :‬פועל שחור‪,‬‬
‫זניח ובר החלפה * המעסיקים לוקחים דוגמא מממשלת ישראל‪ :‬למה לשלם בזמן כשאפשר לא‬
‫לשלם בכלל? בין עבודה לעבדות‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫עובדת לשעבר ב"מלכת שבא" (אולם אירועים)‪" :‬מדובר בעבודה פשוטה וצריך היה לשלם‬
‫לי מהערב הראשון את הקצת שמגיע לי‪,‬אבל באולם החליטו שזו `התלמדות`‪ .‬בהתחלה הסכמתי‬
‫לעבוד בחינם‪ ,‬וכמובן שתפסתי מהר מאד מה צריך לעשות ‪ -‬מהי הדרך למטבח ובחזרה‪ .‬חשבתי‬
‫שאקבל כסף בערב השני‪ ,‬אבל טעיתי‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫עובדת ב"חצי חינם"‪" :‬הגעתי בשמונה בבוקר ונשארתי עד שתיים בלילה‪ .‬יש בתלוש שלי ‪300‬‬
‫שעות בחודש‪ ,‬בשכר הכי קטן שאפשר‪ .‬הרשת יודעת שלבנות אין כוח לתבוע ולא נותנת אפילו‬
‫שכר מינימום‪ .‬ככה הקונים מקבלים מאד בזול‪ ,‬ולא יודעים שאנחנו משלמות על זה"‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫מתקין צלחות לוויין‪" :‬בגלל המצוקה רבים על כל התקנה ולוקחים אחד מהשני‪ .‬אפשר לגמור ב‬
‫‪ 11‬בלילה‪ .‬בסוף‪ ,‬בגלל שאתה לא מקבל לפי שעות‪ ,‬תקבל ‪ 100‬שקלים או פחות‪ .‬זה בערך עשרה‬
‫שקלים לשעה‪ ,‬חצי ממה שילדות מקבלות לבייביסיטר‪ ,‬בטח הרבה פחות משכר מינימום של ‪18‬‬
‫‪ ₪‬לשעה"‪" )...( .‬בנוסף לשכר המגוחך הקבלן מחליט‪ ,‬מתי שמתחשק לו להוריד מאות שקלים‬
‫בשכר כשהרישום לא נראה לו‪ .‬אם לקוח התלונן על תקלה‪ ,‬יס מאשימה אותו והקבלן מוריד‬
‫לטכנאי כספים‪ .‬בסוף החודש זה יכול להגיע להורדה של ‪ ₪ 1000‬כמו כלום"‪.‬‬
‫"ביום קבלת המשכורת ראיתי מתקינים יושבים על הרצפה ובוכים‪ .‬בעלי משפחות‪ ,‬שהקבלן של יס‬
‫הוריד להם איזה סכום על דעת עצמו‪ ,‬ואין להם מה לעשות‪ .‬הרבה טכנאים נשארים מפני שהם לא‬
‫יודעים לעשות משהו אחר‪ .‬תוציא אותם משם – והם מאבדים כיוון‪ .‬אז הם מוכנים לסבול‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫היחס לעובדים הזרים‬
‫אני‪ ,XXX-‬עובד זר שהגעתי לישראל לעבוד‪ .‬כבר בארצי שלמתי לחברת כח אדם שעזרה לי למצוא‬
‫עבודה‪( ,‬כ‪ 6.000-‬ש"ח בפיליפינים וכ‪ 10,000-‬ש"ח בסין) הרווחתי בארצי ‪ 100$‬לחודש ולכן נאלצתי‬
‫לקחת הלוואה בריבית גבוהה ושאותה אני מחזיר ממה שאני מרויח בישראל‪ .‬כשהגעתי לקחו ממני‬
‫את הדרכון‪ ,‬משטרת ההגירה בודקת כל פעם את אישור המעביד שלי כי אם אין אישור יגרשו אותי‬
‫חזרה לארצי‪ .‬אנחנו גרים כמה פועלים במבנה ישן שאין בו תנאים למקלחת או הכנת אוכל‪ .‬אני‬
‫מתגעגע מאד להורים ולאחי אבל אני חייב להשאר בכדי להחזיר את החוב שלי לחברת הכח בארצי‪ .‬‬
‫‪ ‬‬
‫מאות ילדי עובדים זרים מוחזקים בתנאים קשים‬
‫"כאשר ילדים קטנים מוחזקים בתוך לולים במשך ‪ 12‬ואף ‪ 14‬ו‪ 16-‬שעות ברציפות‪ ,‬מבלי יכולת לנוע‬
‫ומבלי לראות אור יום מחוץ לדירה קטנה שבה הם מוחזקים ביחד עם עוד עשרות ילדים נוספים‪,‬‬
‫אין לכך שם אחר מלבד פשע והתעללות‪ ,‬ששותפים להם גם כל מי שיודעים על כך ושותקים‪.‬‬
‫וזה קורה אצלנו כאן מתחת לאף‪ ,‬בלב תל אביב‪ ,‬כאן ועכשיו‪ .‬לא במדינות מפגרות או במאות‬
‫הקודמות‪ .‬וכל זה‪ ,‬גם ברגע זה ממש‪ ,‬בערב פסח שבו הצטווינו לזכור כי עבדים היינו וגרים‬
‫היינו ועל כן אנו מחויבים שלא להונות ושלא לענות את הגרים בתוכנו"‪ .‬כך אומר מנכ"ל‬
‫המועצה לשלום הילד‪ ,‬ד"ר יצחק קדמן‪ ,‬בעקבות סיור של צוות המועצה שאורגן על‪-‬ידי‬
‫"מסילה" ‪ -‬מרכז הסיוע לקהילה הזרה של מינהל השירותים החברתיים בעיריית תל אביב‪.‬‬
‫כ‪ 700-‬ילדים צעירים (‪ )0-5‬של עובדים זרים מוחזקים בכ‪" 20-‬מסגרות" דוגמת‬
‫זו שתוארה לעיל‪ ,‬כאשר הנזקים הנגרמים להם אינם רק בטווח הקצר‪ ,‬אלא נזקים‬
‫מצטברים של עיכוב התפתחותי אף לטווח הארוך ולעיתים מדובר בנזק בלתי הפיך‪.‬‬
‫הצעירים נשלחים ללון בתחנה המרכזית‬
‫לאחרונה יש זרם קבוע של נערים שהוברחו ארצה מארצות שונות באפריקה דרך הגבול עם‬
‫מצרים‪ .‬כשנערים אלה מגיעים למוסדות האו"ם בירושלים הם נשלחים למשרדי "מסילה" בדרום‬
‫ת"א‪ ,‬אך שם‪ ,‬מעבר למזון שניתן להם באופן פרטי על‪-‬ידי העובדים‪ ,‬הם אינם מקבלים כל סיוע‬
‫בעקבות תרומה של גוף פרטי‪ ,‬מציידים את הנערים האלה בשק שינה ושולחים‬
‫אותם לישון בתחנה המרכזית‪ ,‬מבלי שיש מסגרת כלשהי שתוכל לטפל בהם‪,‬‬
‫או לדאוג להם לצרכים בסיסיים כמו מזון‪ ,‬ביגוד‪ ,‬קורת גג‪ ,‬טיפול רפואי ועוד‪.‬‬
‫בתקציב של פחות מחצי מיליון לשנה‪ ,‬מנסים כ‪ 3-‬עובדים סוציאליים בצוות‬
‫של "מסילה" לתת מענה לכ‪ 35,000-‬עובדים זרים ובתוכם כמה אלפי ילדים‪,‬‬
‫תוך גיוס תורמים פרטיים‪ ,‬מתנדבים וחסדים מבלי כל סיוע ממשלתי מינימלי‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫הקטינים בעולם השלישי ובישראל ‪. . . . . .‬‬
‫אמנה ‪182‬‬
‫עקרי אמנה ‪ 182‬לביעור צורות העסקה חמורות של ילדים‪ ,‬אשר התקבלה על ידי ארגון העבודה‬
‫העולמי )ביוני ‪(ILO : 99‬‬
‫האמנה מחייבת ממשלות לנקוט בצעדים מיידים שנועדו להבטיח "ביעור צורות העסקה חמורות"‬
‫של ילדים מתחת לגיל ‪ ,18‬אשר בהן נכללות עבודות בכפייה‪ ,‬זנות ופורנוגרפיה‪ ,‬עבודות לא חוקיות או‬
‫מוסריות‪ ,‬ועבודות אשר עשויות לפגוע בבריאותו‪ ,‬בטחונו ומוסריותו של הילד‪.‬‬
‫סיפורו שלא מאסי‬
‫איקבל מאסי נולד להורים כפריים שהיו עניים מרודים‪ .‬אחיו הבכור עמד להינשא וכדי לממן את‬
‫חתונתו לוו הוריו סכום השווה ל‪ 16-‬דולר מיצרן שטיחים באזור‪ ,‬ארשאד‪.‬‬
‫בתמורה לכסף קיבל ארשאד את איקבל כילד‪-‬עבד במפעלו‪ .‬זה היה בשנת ‪ .1986‬יצרני השטיחים‬
‫זקוקים לידיים עובדות קטנטנות לקשירת השטיחים‪ ,‬המורכבים כל אחד מאלפי קשרים זעירים‪ .‬ידיים‬
‫קטנות גמישות יותר‪ ,‬עצמותיהן רכות ולאחר שנים של עבודה גם מתעוותות כך שהאצבעות מקבלות‬
‫את הצורה המתאימה לעבודה הזאת‪.‬‬
‫בתחילת שנות השבעים הוציא השאח האיראני אל מחוץ לחוק את עבדות הילדים במפעלי השטיחים‬
‫בארצו‪ ,‬מה שהגביר את הביקוש לילדים עבדים בהודו ובפקיסטן‪ .‬על פי ההערכות של אמנסטי‬
‫וארגונים אחרים‪ ,‬בתעשיית השטיחים בהודו ובפקיסטן מועסקים כמיליון ילדים‪ ,‬וכשישה מיליון ילדים‬
‫בפקיסטן מועסקים בתנאי עבדות בענפים שונים‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫עבודת ילד במפעל שטיחים פירושה ישיבה ליד נול במשך כ‪ 12-‬שעות ביממה‪ ,‬שבעה ימים בשבוע‪,‬‬
‫ולפעמים המעסיקים אף קושרים את הילד לנול‪ .‬מהילד נשללות זכויותיו לחופש‪ ,‬לחינוך ולבריאות‪,‬‬
‫והזכות להיות ילד בכלל‪ .‬העבודה במפעלים מפרכת‪ ,‬לרוב ישנים הילדים לצד הנול או קשורים אליו‪,‬‬
‫כל טעות בקשירה גוררת שלילת מזון או עונש פיזי‪ .‬תנאי התזונה הירודים וטיב העבודה מעוותים את‬
‫גוף הילד ופוגעים בצמיחה‪ .‬לרוב‪ ,‬רוחם של הילדים נשברת‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫לא כך קרה לאיקבל מאסי‪ ,‬שכנראה גם היה ילד נבון במיוחד‪ .‬לאיקבל‪ ,‬כך סיפרה אמו‪ ,‬היו נתונים‬
‫טובים להפוך לעבד‪-‬שטיחים‪ .‬היו לו אצבעות זריזות‪ .‬מתווך העובד בשירות יצרן השטיחים שם עליו‬
‫עין כבר זמן מה לפני שנעשתה העסקה‪ .‬שיטת הפעולה של המתווך היתה פשוטה מאוד‪ :‬הוא מציע‬
‫לנזקקים הלוואות‪ ,‬ומשכנע אותם שבאמצעות עבודת הילד יוכלו להחזיר את החוב ובאותה הזדמנות‬
‫גם ילמד הילד מקצוע מועיל‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫אבל עבודת הילד לעולם אינה מצליחה להחזיר את החוב‪ ,‬משום שהריבית רצחנית ומשום שיצרני‬
‫השטיחים גובים מהילד כל מה שהוא "משתכר" כ"החזר הוצאות"‪ .‬כך נעשים הילדים העבדים‬
‫למבוגרים עבדים‪ .‬בדצמבר ‪ ,'94‬כשרואיין לרשת איי‪-‬בי‪-‬סי‪ ,‬סיפר איקבל מאסי שהילדים העבדים‬
‫במפעלו של ארשאד הוזהרו שאם יברחו "ישרפו לנו את האצבעות בשמן רותח"‪.‬‬
‫אישן אולה חאן‪ ,‬האיש שהקים בפקיסטן בשנת ‪ ,1967‬את "חזית השחרור משעבוד"‪ .‬ארגון זה השיג‬
‫הישגים חשובים‪ ,‬ואחד מהם היה קריאת המועצה העליונה לזכויות האזרח בפקיסטן‪ ,‬ממארס ‪,'92‬‬
‫‪28‬‬
‫לביטול‪ ‬העבדות ולשחרור מיידי של כל העבדים במדינה‪ .‬בעקבות הקריאה של המועצה‪ ,‬שהיא גוף‬
‫ממשלתי‪ ,‬אימץ הפרלמנט חוק ברוח זו‪ .‬בהפגנה אולה חאן סיפר לנאספים על החוק החדש ושאל אם‬
‫מישהו מהנוכחים רוצה לדבר‪ .‬איקבל מאסי ביקש לעלות על הבמה‪ .‬גובהו אז‪ ,‬בגיל עשר‪ ,‬היה כמטר‬
‫ועשרים סנטימטר‪ .‬הוא סיפר למפגינים איך הבוסים במפעל השטיחים נוהגים בילדים‪ .‬כשנשאל‬
‫מדוע לא ניסו הוריו לשחררו‪ ,‬אמר מאסי שהמשטרה בפקיסטן משתפת פעולה עם יצרני השטיחים‪,‬‬
‫והורים שמנסים לשחרר את ילדיהם מוטרדים על ידי המשטרה ואף נאסרים‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫ארגון יוניס"ף הזמין את מאסי לנאום בעצרת האומות המאוחדות‪ .‬הוא שהה בארצות הברית עוד כמה‬
‫שבועות וחזר לפקיסטן כדי להמשיך בפעילות בחזית‪ .‬בתחילת מאי ‪ '95‬התעתד להתחיל את לימודיו‬
‫באוניברסיטת ברנדייס‪ ,‬אבל ב‪ 16-‬באפריל נורה ונהרג‪ .‬נסיבות מותו לא התבררו עד היום‪ .‬מאסי לא‬
‫הצליח לממש את חלום החופש שלו‪.‬‬
‫ביבשת אסיה בלבד יש כ‪ 44-‬מיליון ילדים עבדים‪ .‬בברזיל‪ 22% ,‬מהילדים העובדים עונים להגדרה‬
‫של "ילדים עבדים"‪ .‬רובם מועסקים בזנות‪ .‬מקצתם בגיל חמש בלבד‪ .‬בגאנה‪ ,‬אינדונזיה‪ ,‬הודו ונפאל‬
‫רבע מהילדים הם "ילדים עבדים"‪ .‬בתאילנד כ‪ 800-‬אלף קטינים נאלצים לעבוד בזנות‪.‬באפריקה‬
‫ובאמריקה הלטינית ישנם כ‪ 23-‬מיליון ילדים עבדים‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫בני ‪ 10‬מועסקים בשוק העירוני בניגוד לחוק‬
‫תופעה‪ :‬ילדים בני תשע‪-‬עשר עובדים במספר באסטות בשוק העירוני בנתניה בתת‪-‬תנאים‪ ,‬תוך‬
‫ניצולם ‪ -‬פיזית וכספית פקח העיריה העובד בשוק‪" :‬יש פה מלא ילדים קטנים‪ ,‬שחלקם עובדים‬
‫ברשות הוריהם וחלקם לא‪ .‬אנחנו לא יכולים לעשות דבר בנידון" "מעסיקים אותם כל יום לפחות‬
‫שבע שעות‪ ,‬נותנים להם שכר זעום‪ ,‬וזה ניצול שזועק לשמיים‪ .‬איפה רשויות הרווחה? איפה המורים‬
‫שלהם?"‬
‫"ילדי השוק" הם ילדים המתחנכים במסגרת חיי השוק‪ .‬על‪-‬פי עדויות שאספנו‪ ,‬רוב הילדים הללו‬
‫באים מבתים בהם הפרוטה אינה מצויה‪ ,‬ויש להם חוסר גדול במצרכים בסיסיים‪ .‬את החוסר הזה הם‬
‫מוכנים להשלים בכל מחיר ובכל עבודה‪ ,‬גם אם זו גורמת להם לברוח מבית הספר לשם כך‪.‬‬
‫לדיון‬
‫‪ .1‬הגדירו בחברותא את העבדות המודרנ ית‪ ,‬לאחר שמצאתם מה שונ ה ומה‬
‫דומה בין העבדות הק לאסית לעבדות המודרנ ית‪.‬‬
‫‪ .2‬נ סו לחשוב ע ל כ ל אחת מן הדוגמאות המודרנ יות בנ פרד‪ .‬האם יש‬
‫ביכו לתנ ו להשפיע ו לשנ ות את המצב‪ .‬אם כן‪ ,‬כיצד?‬
‫‪29‬‬
‫עיון חותם‬
‫למנ חה‬
‫גם העיון החותם מתאים את עצמו למסלולים השונים‪ .‬בפדיון שבויים ניתן לבחור באחד הטקסטים‪.‬‬
‫עבדות‬
‫בנושא העבדות ניתן לסיים את הפעילות בדיון סביב הצעות הילדים לפיתרון ולחלופין ניתן לקרוא להם‬
‫את סיפורם של תלמידי בית ספר שבעזרת ארגון "מעגלי צדק" עברו מדיבורים למעשים‪.‬‬
‫רואים את האנשים השקופים ‪. . .‬‬
‫בבתי הספר בהם אנו לומדים‪ ,‬עובדים ומתפרנסים אלפי עובדי קבלן‪ .‬עובדי הקבלן הם אותם אנשים‬
‫אשר שומרים עלינו ומנקים אחרינו‪ .‬הם אלו ההופכים את בית ספרנו למקום ראוי ובטוח‪ .‬הם אנשים‬
‫עובדים שבחרו לקחת אחריות על חייהם ולהתפרנס בכבוד‪ .‬לצערנו‪ ,‬החברה מנצלת את מעמדם‬
‫החלש‪ ,‬את חוסר המודעות ואת תלותם בעבודה כך שעובדים אלו אינם מקבלים את המגיע להם‪.‬‬
‫מעבר לקיר הכיתה בה אנו לומדים ומתחנכים לערכי הצדק והמוסר‪ ,‬כבוד האדם ושמירת החוק‪,‬‬
‫נעשקים עובדים ומנוצלים‪ .‬נוצרה תופעה חדשה של עבדים מודרנים וכולנו שותפים לה‪.‬‬
‫כאן נכנסים לתמונה נאמני התעסוקה‪...‬‬
‫פרוייקט "נאמני תעסוקה" הוא פרויקט חדש אשר נוסד על מנת לשנות את היחס לעובדי הקבלן‬
‫במוסדות החינוך‪ .‬כיום מופעל הפרוייקט בעיקר באזור ירושלים אך השאיפה היא להגיע לפריסה‬
‫ארצית‪ .‬בכל בית ספר ישנם ‪ 2-3‬תלמידים המשמשים כ‪"-‬נאמני תעסוקה"‪" .‬נאמני התעסוקה"‬
‫אחראים לנהל מעקב ופיקוח אחר מצב עובדי הקבלן בבית ספרם וכמו כן הם אחראיים להעלאת‬
‫המודעות לנושא בבית ספרם‪" .‬נאמני התעסוקה" עברו הכשרה‪ ,‬אשר במהלכה למדו לקרוא ולנתח‬
‫תלושי שכר וקבלו כלים שבאמצעותם יוכלו לעקוב אחר התשלום והתגמול למנקים ולמאבטחים‬
‫בתחום בית הספר כך שיוכלו לוודא שאין פגיעה בזכויותיהם‪" .‬נאמני התעסוקה" אחראיים להעביר‬
‫את המידע הלאה ולפעול עד לשינוי המצב הנתון‪.‬‬
‫(תיאור מקרה אמיתי שנכתב ונערך על ידי דלית כספין )‬
‫‪30‬‬
‫פידיון שבויים‬
‫הדרך היחידה להלחם בגעגועים היתה עיסוק מלא כל הזמן ויצירת מסגרת‪ .‬רציתי מאוד שהזמן‬
‫לא יתבזבז סתם‪ ,‬ובעיקר שלא ישאר זמן פנוי‪.‬חששתי מאוד שלא אוכל לטוס כשאחזור‪ ,‬ובו בזמן‬
‫אמרתי לעצמי שטיסה‪-‬כמוה כרכיבה על אופניים‪ :‬דבר שאיננו נשכח‪ .‬חששתי שלא אוכל להשתלב‬
‫מחדש במסגרת העבודה‪ ,‬ודאגתי מה ניתן יהיה להציל מהקריירה שנקטעה‪ .‬לא רציתי שימצא לי‬
‫"מקצוע של שבוי"‪ ,‬והחלטתי שאחזיר לעצמי את הזמן האבוד‪.‬אף פעם לא אפשרתי לעצמי לחשוב‬
‫על האפשרות‪ ,‬שלעולם לא נשוב הביתה‪ .‬כל הזמן ציירתי לעצמי תמונה בצבעי פסטל של השיבה‪,‬‬
‫ראיתי לנגד עיני איך כולם מחכים לי בשדה התעופה‪ ,‬עם הילדות שגדלו‪ ,‬ושכולנו שמחים ‪-‬אידיליה‬
‫שכזו‪ .‬אבל לא העזתי להחיות את הפנטזיה הזו לעתים קרובות‪.‬‬
‫מתןך‪ :‬חוץ מציפורים‪ /‬עמיה ליבליך עמ' ‪212‬‬
‫לא נגמר" ‪/‬רמי קלנשטיין‬
‫ברגע פשוט של שמש‬
‫הְִרעִיׁש את חיינו ַרעַם פתאום‬
‫החיוך שידענו אמש‬
‫חמק מן הבית אל תוך החלום‬
‫מּבַחּוץ ַהחֹוׁשְֶך‬
‫ז ֶה לא נִגְמַר‪ּ ,‬ג ַם אִם ִ‬
‫ׁשֹול ֵ ַח ֵאלֵינּו יַָדי ִם‬
‫ז ֶה לא נִגְמַר‪ּ ,‬ג ַם אִם לְֶרג ַע ָארֹוְך‬
‫ּׁשמַי ִם‬
‫מ ַעלֵינּו ָ‬
‫נֹו ְפלִים ֵ‬
‫ג ַם ּכַאן ל ִ ְפ ָעמִים‬
‫מחּוֵדׁשֶת‬
‫הַָרִקיע נ ִ ְצבָּע ּבְתְִקוַוה ֵ‬
‫מּסִים‬
‫ָּפחַד וְּקֹור נ ְ ַ‬
‫מ ַצּי ְִרים לָנּו ֶקׁשֶת‬
‫ו ְ ַאּתֶם מֵַרחֹוק ְ‬
‫ׁשאֹון ּתֹו ָתחִים‬
‫ז ֶה לא נִגְמַר‪ּ ,‬ג ַם אִם ְ‬
‫מּסְֵך‬
‫מ ַ‬
‫אֶת ָרחַׁש ַהּלֵב ְ‬
‫ז ֶה לא נִגְמַר‪ ,‬וּג ַם ּבְלֵילֹות הכבויים‬
‫ירח מעל ראשיכם לא ּדֹועְֵך‬
‫ּבַ ֲחלֹוף ׁשֵינ ָה ְטרּו פָה‬
‫ׁש ַהּבַי ִת יֵעֹור לְקֹולֹות מּו ּכִָרים‬
‫ּכְ ֶ‬
‫אָז ּבְנֶפֶׁש ֲחׂשּו פָה‬
‫ׁשלֹוׁשָה ֲאהּובִים‬
‫נְבֵָרְך עַל ׁשּובָם ׁשֶל ְ‬
‫‪31‬‬
‫ממריאים גבוה‬
‫בחלק זה טקסט העוסק המתאר את גישתו של מארקס לעובדים השכירים גם בהם הוא רואה סוג‬
‫של עבדים ‪ -‬האומנם?‬
‫"הפועל מתרושש יותר ככל שהוא מייצר עושר מרובה יותר‪ ,‬ככל שלמוצרו מתוספים עוצמה והיקף‪.‬‬
‫הפועל נהפך לסחורה זולה יותר ככל שהוא מייצר סחורות מרובות יותר‪ .‬פיחות ערכו של עולם האדם‬
‫מצוי ביחס ישיר לגידול ערכו של עולם החפצים‪ .‬העבודה אינה מייצרת סחורות גרידא‪ ,‬היא מייצרת את‬
‫עצמה ואת הפועל בתורת סחורה‪ ,‬וזאת באותו יחס שבו היא מייצרת סחורות בכלל”‪.‬‬
‫“‪ ...‬עם זאת יוצרת העבודה מעשי פלאים בשביל העשירים‪ ,‬אך היא יוצרת מחסור לפועל‪ .‬היא יוצרת‬
‫ארמונות‪ ,‬אך מאורות לפועל‪ .‬היא יוצרת יופי‪ ,‬אך היא הופכת את הפועל לבעל מום”‪.‬‬
‫“‪ ...‬העבודה היא חיצונית לפועל‪ ,‬דהיינו שאין היא שייכת למהותו‪ ,‬ושכתוצאה מכך אין הוא מגשים את‬
‫עצמו באמצעות עבודתו‪ ,‬אלא מכחיש את עצמו על ידיה‪ ,‬אינו חש בטוב בזמן עבודתו‪ ,‬אלא מרגיש‬
‫עצמו אומלל‪ ,‬אינו מפתח אנרגיה גופנית ורוחנית חופשית‪ ,‬אלא מסגף את גופו והורס את רוחו‪ .‬לכן‬
‫חש עצמו הפועל אצל עצמו רק לאחר העבודה‪ ,‬ובעת העבודה הוא מחוץ לעצמו‪”.‬‬
‫מתוך‪ :‬כתבי יד כלכלייים ‪ -‬פילוסופיים‪ /‬קארל מארקס‬
‫שאלות לדיון‬
‫באיזה מובן הופך הפוע ל לסחורה? מה הוא מוכר ו למי?‬
‫העבודה כפעו לה חיצונ ית לאדם‪ :‬חישבו ע ל מקומות העבודה ש ל המקורבים‬
‫לכם [הורים‪ ,‬אחים ואחיות וכו'] האם אתם יכו לים לזהות תחושות ש ל‬
‫נ יכור וחיצונ יות ש ל העובדים לעבודתם? אם כן‪ ,‬כיצד זה בא לידי ביטוי? מה‬
‫בין חווית נ יכור ל'עבדות' או שיעבוד?‬
‫‪32‬‬