הוועדה למלחמה בעוני בישראל במינוי שר הרווחה והשירותים החברתיים כ"ה כסלו ,תשע"ד 28.11.2013 סיכום עיקרי ישיבת מליאה ראשונה מיום 26.11.13 הישיבה נפתחה בברכות: מר שלמה בוחבוט ,יו"ר מרכז השלטון המקומי מר אלי אלאלוף ,יו"ר הוועדה ח"כ מאיר כהן ,שר הרווחה מר שלמה מור יוסף ,מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי מר יוסי סילמן ,מנכ"ל משרד הרווחה הצגת הוועדה ,מטרות ודרך עבודה / מר אלי אלאלוף ,יו"ר הוועדה העוני הוא נושא של כולנו" :העוני" הוא נושא חשוב עבור כול אדם וכול אזרח במדינה ונוגע לכל פרט ,משפחה וקהילה .אחריות רבה מוטלת על חברי הוועדה למלחמה בעוני שקיבלו מנדט, להגיש תכנית אופרטיבית כיצד להתמודד עם עוני בתוך 90יום ,בתוספת חודש נוסף לגיבוש מסמך המלצות ולהגישו לשר הרווחה ולראש הממשלה. את עבודתי כיו"ר הוועדה מלווה חברת מקינזי ישראל " -מקינזי תומכת בי כיו"ר הוועדה על בסיס פרו-בונו' לסייע לי לנהל תהליך מורכב זה ולחזק אותנו באמצעות נתונים וניתוחים מהעולם .דבר זה יסייע לי להבטיח שבסופו של התהליך יהיה לנו סט המלצות פרקטיות ושלמות שישפיעו לחיוב על החברה בה אנו חיים .מקינזי לא תיתן המלצות בנושאי מדיניות ותמיכתה איננה מחליפה את עבודת הוועדה .אנו מודים למקינזי על תמיכתה המועילה שנעשית על בסיס פרו-בונו מלא" המלצות הוועדה יתייחסו לשונות מגזרית ותרבותית הקיימת במדינת ישראל ,כמו גם למגוון אוכלוסיות ומגזרים החיים בעוני .השיח על העוני איננו כלכלי בלבד ,עוני חל בכל תחומי החיים, בחינוך ,בדיור ,בסביבה ובהתנהגות .אולם הנחת העבודה של הוועדה היא כי ניתן להיחלץ מעוני. נציגי משרדי ממשלה רבים לוקחים חלק בוועדה ,מתוך הכרה שהעוני נוגע במרבית הנושאים שבאחריותם של משרדי הממשלה ולא רק במשרדים "הטבעיים לכאורה" ,הממונים בטיפול עמ' 1 טל: 03-7941601 [email protected] 7941615 פקס: 03- הוועדה למלחמה בעוני בישראל במינוי שר הרווחה והשירותים החברתיים באנשים החיים בעוני .כדוגמא :משרד האנרגיה ,המשרד לפיתוח גליל נגב ומשרד התרבות, מהם ביקשנו למנות נציג. הצעתי שלא להיכנס לשאלות הנוגעות ב"הגדרת העוני" ,שכן יש מספיק הגדרות קיימות ומקובלות .הוועדה תתייחס להגדרת העוני בישראל על מאפייניו הייחודיים .הוועדה לא יכולה שלא להתייחס לילדים החיים בעוני ובמיוחד לילדים בגיל הרך בדגש על גילאי לידה .3-כדי שלכל ילד תהיה הזדמנות מתחילת חייו, להתפתח ולממש את הפוטנציאל שלו באופן המיטבי .מבחינה מוסרית עלינו להתייחס לכל האנשים החיים בעוני ברמות השונות של עוני לרבות האנשים החיים בעוני עמוק זאת למרות הדעה כי יש להתמקד בעיקר באנשים שיש להם יכולת להיחלץ מהעוני. יודגש כי אין כוונה לבנות מנגנונים חדשים ,יש במשרדי הממשלה מערכות מתאימות היכולות להתמודד עם הנושא אם כי נראה שיש צורך לייצר מערך עבודה של שיתוף פעולה כך שכל המשאבים יופנו לסיוע למלחמה בעוני. מטרות העל לוועדה:1 גיבוש תכנית לאומית לטיפול בפרט ,משפחה וקהילה לצמצום מספר האנשים החיים .1 בעוני וצמצום עומק העוני המלצה על הפעולות הנדרשות ע"י המדינה למאבק כולל בעוני ,המתייחס לכלל תחומי .2 החיים והסביבה היעד: השגת ממוצע של מדינות ה OECD -בתוך 10שנים ,במדדים הבאים: • שיעור הילדים החיים בעוני • שיעור המשפחות החיות בעוני • עומק העוני )חומרת העוני( המלצות הוועדה צריכות להיות ישימות לביצוע בשני שלבים בטווח הקצר -תוך שנתיים .ובטווח הרחוק תוך 10שנים .הציפיה היא להתחיל לראות תוצאות כבר בשנה השלישית לעבודה .כך תהיה לנו זכות ואפשרות לשכנע את הממשלה לאמץ את ההתנסות ולהמשיך ליישם אותה בהיקף הנדרש .המשרדים המובילים לביצוע התוכנית :משרד רה"מ ,רווחה ,אוצר ,המוסד לביטוח לאומי ,בריאות ,כלכלה .לכל משרד יש את היכולות שלו על מנת להתמודד עם המצב הקיים היום ולהתגייס למשימה .מטרת הדו"ח שייכתב הוא שהממשלה תאמץ אותו ותפעל למימוש המלצותיו .כוונתנו ליצור סולידריות חברתית ,להפסיק להסתכל על אנשים החיים בעוני כאליו היו שקופים ובלתי נראים .מטרתנו להוכיח שזה אפשרי. 1ראה מצגת מצורפת – אלי אלאלוף עמ' 2 טל: 03-7941601 [email protected] פקס03-7941615 : הוועדה למלחמה בעוני בישראל במינוי שר הרווחה והשירותים החברתיים מבנה הוועדה: מליאה :המורכבת מנציגי ציבור ,מומחים מן האקדמיה ,נציגים של משרדי ממשלה ונציגים מן המגזר שלישי ,לוועדה מנגנון קטן הכולל את אלי אלאלוף כיו"ר ,לילי ויינשטיין יפה ,מרכזת הוועדה וצוות מצומצם של רכזי ועדות המשנה. המליאה תתכנס לשישה מפגשים .תאריכי המפגשים נשלחו לחבר המליאה בדוא"ל. צוות מתכלל :היווה בתחילת הדרך צוות הכנה ועכשיו ימשיך בעבודת תכלול .הצוות כולל את יו"ר הוועדה ,יושבי ראש ועדות המשנה ונציגי מליאה המוכנים להצטרף לצוות זה. ועדות משנה :ארבע ועדות משנה: פרט ,משפחה וקהילה -יו"ר הוועדה פרופ' ג'וני גל .1 חינוך -יו"ר הוועדה פרופ' אודרי אדי רקח .2 דיור -יו"ר הוועדה מר אריה בר .3 כלכלה ותעסוקה -יקבע בימים הקרובים .4 ועדות המשנה יתכנסו לכ 12-מפגשים ,כל המלצה שתגובש בוועדת המשנה ,תועבר למליאה. חברי המליאה מתבקשים להתנדב לפעול במסגרת ועדות המשנה .טופס הצטרפות לוועדות המשנה מונח בתיק חומרי הוועדה .חברים שלא נכחו היום יתבקשו להצטרף לוועדות המשנה ולהודיע על כך בהקדם. הגדרת עוני ומדדים / ד"ר דניאל גוטליב 2 במוסד לביטוח הלאומי מרגישים הרגשה חגיגית ,לנוכח המהלך ששר הרווחה מוביל .לא כולם הפנימו שבעיית העוני זו בעיה אסטרטגית שלנו כמדינה .אולם במוסד לביטוח לאומי ,ערים לבעיה זו משך שנים של עבודה .העבודה שאני מציג פה היא תוצר של עבודה של אנשי המקצוע במנהל המחקר. קיימות הגדרות שונות לעוני .היינו רוצים לדעת מהו עוני ,מיהו עני .מושגים שונים בשימוש" :חצי חציון"" ,עוני מוחלט"" ,עוני יחסי"" ,עוני בהכנסות"" ,עוני בהוצאות" ועוד .בנוסף קיימים מדדים שונים המקובלים בעולם וגורמים שונים המנסים להגדיר ולעדכן הגדרות קיימות .אנשי המקצוע של ה) NRC -המועצה האקדמית הלאומית של ארה"ב( הבינו שהיעד האבסולוטי שלהם שהוכרז ב 1964-ע"י הנשיא ג'ונסון ,כ"יעד למלחמה בעוני" ,הוא לא טוב .ואז כינסו וועדה גדולה עם טובי החוקרים והכלכלנים ,והוציאו ספר שעסק בנושא של מדדי עוני .הצעה אחרת נוסחה 2ראה מצגת מצורפת. עמ' 3 טל03-7941601 : [email protected] פקס03-7941615 : הוועדה למלחמה בעוני בישראל במינוי שר הרווחה והשירותים החברתיים ע"י ראש הלמ"ס לשעבר ,פרופ' יצחקי .שהציע כי עוני ייחשב כל מי שהוא בחמישון התחתון של התפלגות ההכנסות .מה שאומר שאי אפשר לצאת מזה ,תמיד יש אחוז מסוים של עניים .אז צריך לבדוק כמה עניים יש ,עד כמה העניים סובלים מחומרת העוני .טובי החוקרים הבינו שצריך גם לטפל באנשים החיים בעוני .אדם סמית' ,באנגליה של ) ,1776אבי הכלכלה החופשית הקפיטליסטית( הסביר שסל המוצרים החיוני חייב לכלול לא רק מוצרים שנחוצים לקיום הפיזי, אלא גם כאלה שהפכו לנורמה מקובלת במדינה ,ואשר בלעדיהם אדם לא יוכל להיראות בציבור מבלי להתבייש .כלומר ,הוא הוסיף נדבך להגדרת העוני את הנושא של בושה וכבוד. לא משנה מה מעמדו החברתי-כלכלי .על כן הוא דיבר על סל מוצרים שנקבע בהתאם לתקופה ולמקום כמדד לחומרת העוני. חוקר חשוב נוסף ,פרופ' סיין .אמר ,שעוני צריך להגדיר כמחסור ביכולות של האדם .אדם צריך לתפקד בחברה ,ואם יש לו חסמים והוא לא יכול לתפקד מספיק טוב ,אזי הוא עני. מחקר שטרם התפרסם ,שערכנו נעמה אהרון ואנכי )ד.ג( מנסה לראות את העוני באופן רב- ממדי .הגדרנו ארבעה רכיבים מרכזיים :צמיחה ,תעסוקה ושכר ,חינוך והשכלה ,וצפיפות דיור. בדקנו כמה אחוזים מהאוכלוסייה חיים בעוני לפי ההגדרות ומדדים אלו .התוצאה דומה למדדי עוני שאנחנו מחשבים בביטוח הלאומי – בסביבות ה 21- 20-אחוז .תלוי אם מודדים את העוני כיחידים או משפחות .לא בדקנו דבר שקשור להכנסות ,רק שכר .ומצאנו כי אכן העוני הוא נושא רב-ממדי .מדידה דומה קימת גם במדינות נוספות באירופה. מציע כי נגדיר שהיעד הוא להגיע ליעד של מדינות החברות ב .OECD-כך נעזור לאנשים שחיים בעוני לנצל את היכולות שלהם ,אולם שלא יהיה לא ספק – נדרש תקציב כדי להשיג מטרה זו. אולם זה אפשרי. הגדרת עוני סובייקטיבי / 3 פרופ' מנחם מוניקנדם בראשית דבריו מודה כאזרח המדינה לשר הרווחה על היוזמה .ומודה למר אלי אלאלוף ,על שביקש ממני להיות חבר בוועדה. "עניים הם אנשים ,משפחות או קבוצות שמשאביהם מוגבלים עד כדי אי יכולת לקיים את רמת החיים שבמדינתם נחשבת למינימום" .כלומר ,צריך להסתכל על עניים כחלק מהחברה ,ועליהם לקיים חיים נורמטיביים ברמה המינימלית שהחברה תאשר. 3ראה מצגת מצורפת עמ' 4 טל03-7941601 : [email protected] פקס03-7941615 : הוועדה למלחמה בעוני בישראל במינוי שר הרווחה והשירותים החברתיים מיהו עני? תלוי כיצד מודדים .בהתאם למדד בו משתמשים ,נקבע מיהו עני .המדיניות ההמלצות והתוכניות שהוועדה תציע ,הן פונקציה של ההגדרות שעל פיהן אנחנו אומרים מיהו עני ומיהו לא עני .ולכן באיזה סוגי מדדים אנחנו משתמשים תהיה סוגיה חשובה ביותר .אם יש לנו מדד ברור, בעוד כמה שנים נדע כמה הצלחנו וכמה לא הצלחנו. מקובל להגדיר שלוש שיטות של מדידת עוני: מדידת עוני לא ישירה – קווי העוני היחסיים לסוגיהם מתרגמים מצב לכסף. .1 כלומר ,אם לאדם יש יותר מסכום ,Xהוא לא עני .אם יש לו פחות – הוא עני .כלומר, עני הוא מי שהכנסתו נמוכה מסכום שנקבע .הסכום מעיד על תופעה .הוא לא התופעה עצמה .כלומר ,התופעה היא העוני ,והכסף הוא סימפטום .זהו אפיון מרכזי במדידה לא ישירה של עוני .המדידות הללו טובות מאוד להתפתחויות ברמת המאקרו ,רמת המדינה. מדידת עוני ישירה – משק בית עני הוא משק בית שסובל מחסך או רמה לא .2 מספקת של פריטים המאפיינים את סגנון חייו .המדדים הישירים מתייחסים לעוני עצמו .לא לסממן של העוני .יש רשימה ארוכה של מדדים כאלה )מופיע במצגת( .סל זה ניתן להתאים לתרבויות ולקבוצות שונות :מי שגר במרכז תל אביב הוא לא מי שגר באבו בסמה .כלומר ,מדידה כזו מאפשרת התייחסות למצב בישראל כמדינה רב תרבותית עם שונות רבה בין קבוצות ומגזרים. מדידת עוני סובייקטיבי – מדד זה מתייחס לשאלות סובייקטיביות כגון :איך האדם .3 מרגיש? האם הוא מרגיש עני? האם לדעתו ,באופן סובייקטיבי ,יש לו מספיק כסף או לא. האיחוד האירופי קיבלו החלטה שעד שנת 20 ,2020מיליון אנשים יחלצו מחיים בעוני .המדד בו הם משתמשים הוא מדד רב ממדי שכולל :מדד כספי ,מדד חסכים ,וגם מדד של תעסוקה .כמה האדם עובד ,ולא רק אם עובד או לא .המחקר מראה שאין הבדל בקו העוני הממוצע בין מדידה כלכלית וחסכים – אבל יש הבדלים בין אזורים גיאוגרפיים. מדידה של חסכים ,יכולה לסייע למחלקות לשירותים חברתיים בישראל .המדדים צריכות להתבצע על ידי אנשי השטח ,ועל ידי המחלקות לשירותים חברתיים .בהקשר זה – משבח את הרפורמה בשירותים החברתיים המתוכננת להתבצע בקרוב. מנכ"ל המוסד לביטוח הלאומי -פרופ' מור יוסף: מברך על התכנסות הוועדה .ומציין כי זהו יום חג עבורו .מרגיש שותף מלא למהלך שמוביל שר הרווחה .משך שנים עסק בחולי )בתפקידו הקודם( וכעת בתפקידו הנוכחי עוסק בעוני" .העניים חולים והחולים הם עניים" .העוני קשור לבריאות ,לחינוך ,לעתיד ילדינו ולעתיד החברה כולה. עמ' 5 טל03-7941601 : [email protected] פקס03-7941615 : הוועדה למלחמה בעוני בישראל במינוי שר הרווחה והשירותים החברתיים ככלל שתי שיטות להקים ועדה .1 :מקצים תקציב נתון וידוע מראש ,והוועדה מתבקשת להביא תכנית בהתאם לתקציב הנתון .2 .להציע המלצות ותוכנית פעולה ואז להניע את המערכות לתקצב את המלצות הוועדה. מאמין כי למרות שהוועדה מתחילה את עבודתה ללא תקציב ידוע מראש ,נצליח לחולל מהלך נכון שיפעל לטווח הקצר והארוך .הפתרונות צריכים להיות מגוונים .קצבאות אינן הפתרון ,הן חלק מהפתרון ,יש לוועדה תכנית ולו"ז יומרני הדורש אומץ ,ומאמין כי כל כולנו שותפים למהלך זה. מנכ"ל משרד הרווחה -מר יוסי סילמן: המילה מלחמה המופיעה בשמה של הוועדה איננה מקרית .מלחמה מחייבת גיוס משאבים לאומיים .משרד הרווחה נדרש לעיתים לתת פתרונות מידיים .אולם ,עבודתה של הוועדה צריכה לתת מסגרת לפעולה לתהליך ארוך ועמוק ולחולל שינוי אמיתי .השונות בישראל בהכנסה הממוצעת בין המרכז לפריפריה רבה .אנו מתגאים בשיעור אבטלה של 7%הנחשב נמוך יחסית למתרחש במדינות רבות .אולם חשוב להכיר כי ביישובי הפריפריה יש 30%ואף 40%של אבטלה .אם כך המשמעות של ממוצע ארצי היא מורכבת ואיננה נותנת תמונה מלאה לבעיה. לכן ,סבור כי על הוועדה להמליץ למדינה לקחת אחריות ולבדוק האם יש שיוון הזדמנויות לכלל תושבי המדינה .משרד הרווחה הוא המשרד שחייב להוביל את תכניות הפעולה .אבל ,התוכנית צריכה להיות תכנית לאומית שכולם שותפים לה :הבריאות ,הדיור ,החינוך ,הכלכלה ואחרים. מציע להתייחס באופן מיוחד למושג "ילד עני" ולבחון מי הוא ,ומה הם הצרכים שלו שבעזרתם יוכל להיחלץ מעוני. הצעות לסיכום: להגדיר מה טיבה של אחריות אישית ,ואחריות קהילתית /מוניציפאלית כמו גם את .1 אחריות המדינה ,כלפי נושא העוני. לגבש ולהגיש תכנית פעולה מדינית לממשלה ,שתהיה בה התייחסות למיקרו ולמקרו. .2 ממליץ להציע תג מחיר ריאלי .יש לבדוק מה קיים היום וכיצד לאגם ולשתף פעולה בין משרדי הממשלה ,ובין גורמים אחרים לטובת המלחמה בעוני. שר הרווחה -מר מאיר כהן: מברך את הנוכחים על מוכנותם להירתם למשימה החשובה .מציין כי ועדה מעין זו מעולם לא הייתה במדינת ישראל .היו בעבר ועדות שונות אולם לא הייתה ועדה כזו .על כן הוועדה מתבקשת לחדש ,להיות יצירתית ולהביא המלצות לביצוע .יש חברי ממשלה ואחרים שהינם ספקנים באשר לתועלת שבקיומה של ועדה זו .בעיקר משום שישראל למדת ניסיון בוועדות עמ' 6 טל03-7941601 : [email protected] פקס03-7941615 : הוועדה למלחמה בעוני בישראל במינוי שר הרווחה והשירותים החברתיים למיניהן .אולם מאמין כי כשיש מטרה וכולם מתלכדים סביבה אין סיבה שלא נצליח .מודה לנוכחים על החסד שהם עושים לטובת תושבי מדינה זו. התייחסות של חברי המליאה: ד"ר מג'יד אל עטאונה -נתקל בבעיית העוני כל יום .סבור כי צריך לקבוע בחקיקה מהו סל שירותי רווחה לילד נזקק .מקווה שהועדה תיצור שינוי אמיתי במדיניות של מדינת ישראל בנושא העוני. מר יהודה אלירז :מציע להתכנס להגדרות המקובלות של עוני ,משום שכולנו יודעים מה זה עוני .וממנה לצאת לדרך ולא ל"בזבז" זמן על הגדרות בזמן הקצר שיש לוועדה לפעול. מר אריה בר :מתוך ניסיון רב של השתתפות בוועדות שונות ,חש כי ללא חקיקה אחראית המחויבת להמלצות הוועדה ,גם אם מסקנות הוועדה יאומצו ויאושרו ע"י הממשלה ,קיים חשש רב לקיומן של המלצות הוועדה .מביא כדוגמא :ועדה שפעלה במושא של מלחמה בתאונות הדרכים ,שמסקנותיה אומצו ע"י הממשלה .אך ,בהיעדר חקיקה המבטיחה את קיומן לא יושמו. ביצוע ההמלצות משתנה בהתאם לשלטון המתחלף והקיצוץ בתקציב המדינה שלעיתים איננו מאפשר ליישם את המסקנות. מר אלי אלעזרא :מוטרד שאין לוועדה תקציב לפעולה .ממליץ שהמלצות הוועדה יהיו מורכבות מפרוסות ,לפי נושאים .כשבכל נושא ולכל פרוסה יוצמד תחשיב תקציבי .כך גם במקרה שההמלצות לא יגיעו למהלך של חקיקה ,תהיה הזדמנות לעבוד בשלבים על הנושאים השונים ולהביא תוך כדי עשייה גם לחקיקה ולתקציב קבוע בחוק. מר ציון גבאי :מציע להתמקד בהגדרת התוכנית ולא לחשוש מתג המחיר שלה .אם התוכנית ראויה ,המדינה תשיג את התקציב הראוי .מציע לבחון את הטיפולוגיה והצרכים השונים של הקבוצות בישראל ,כפי שעושה הקרן לידידות בראשה עומד ,ומתוך כך את ההתערבות לצרכים הייחודיים של קבוצות השונות. פרופ' ג'וני גל :שתי תובנות הלקוחות מהידע בינלאומי .1 :כשיש הוצאה חברתית קטנה התוצאה היא עוני גדול .כדי להתמודד עם עוני צריך תקציב גדול .ישראל משקיעה בנושאים החברתיים 14%מהתמ"ג ,לעומת 22%במדינות ה .OECD -כך שברור שיש בישראל עוני .2 .יש צורך להגדיר קצבאות נדיבות, אוניברסאליות ומקיפות .לא ניתן לדבר על עוני ואי שוויון בלי לגעת בנושא הקצבאות. עמ' 7 טל03-7941601 : [email protected] פקס03-7941615 : הוועדה למלחמה בעוני בישראל במינוי שר הרווחה והשירותים החברתיים מר ז'יל דרמון :הוועדה היא קרן של תקווה והיא מוכרחה להצליח במשימה שהוטלה עליה. יותר מ 1.8 -מיליון אנשים צופים בנו ומחכים לתוצאות מעשיות .יש לחייב את הממשלה להעמיד יעד שנתי לצמצום העוני ,בדומה להצבת יעד לגירעון ולאינפלציה .עמותות המגזר השלישי מחכות לתוצאות כי אנו מתמודדים עם העוני כל יום ונעשה הכול כדי שמהלך זה יצליח. עו"ס צפרא דוויק :ממליצה להוסיף לוועדות המשנה ,ועדה בנושא הבריאות .אליה ניתן לצרף את נושא התזונה .מציעה שהפתרונות שיוצעו יהיו זמינים ונגישים לקהל ,מובן שההמלצות יהיו כרוכות בכסף ובכוח אדם .מציעה שהוועדה תנסח קוים מנחים ואח"כ תמשיך לפעול בלווי יישום ההמלצות. גב' רבקה לויפר :משרד האוצר רואה עצמו שותף לכל מהלך הוועדה .שתי הערות .1 :מדדי העוני -כוללים הכנסה ,הוצאה ,תשלומי ביטוח לאומי ,מיסים .אינם מתייחסים לשירותים נוספים רבים שהמדינה נותנת לאזרחיה ויש להתייחס גם אליהם .2 .מדידת העוני על פי מפרנסים: כשאין מפרנסים במשפחה העוני הוא מוחלט ,במשפחה עם מפרנס יחיד 30%שני מפרנסים אנו יורדים ל.3.5% -צמצום העוני הינו מורכב .אין ניסים בניסיונות לצמצם את העוני ,אפשר גם ליצור "מלכודת עוני" וצריך להיות זהירים בהצעות. ד"ר ניצה קסיר :מציינת כי עצם העלאת הנושא ,קביעת מטרות ויעדים ,והתווית צעדי מדיניות כשלעצמן מובילה לשינוי .מסכימה שלצורך כך נדרשת חקיקה וצעדים נוספים .כיום 66%מכלל העניים הם חרדים ,ערבים ומהגרים .לא ירחק היום כי אוכלוסייה זו תהיה מעל 50%מתושבי המדינה .לכן ,יש לקחת בחשבון מיוחד ,מאפיינים ייחודיים של קבוצות אוכלוסייה. הרב דודי זילברשלג :מדידת העוני לא מותאמת ,וצריכה להיות מותאמת למגזרים .גאה להיות חלק מהמגזר החרדי ,שאמנם יש בו הרבה עניים אבל אין תוויות של עוני .המדינה נסוגה מהמחויבויות שלה ומהמסורת היהודית העתיקה של תמיכה בחלשים בכלל .לכן יש לחייב את המדינה לעמוד במחויבות שלה לאזרחים .אבל לא צריך לחשוב שהמדינה תפתור את כל הבעיה .הקמת המדינה הרסה את המודל הקהילתי שהיה בקהילות ישראל משך דורות .מציע להציב מחדש את המודל הקהילתי .למגזר הציבורי והעסקי יש ידע וניסיון .במגזר העסקי יש מקום להרבה אנשים להחזיר את חובם למדינה ולסייע .מדינה ,מגזר שלישי ומגזר עסקי יכולים ביחד להביא מזור לעניין העוני. גב' ארלט מויאל :מתייחסת לשני היבטים .1 :מסכימה עם דודי שההתמודדות עם העוני היא עסק של הרבה מאוד מגזרים ולא רק של משרד הרווחה .אנחנו לצערנו מרגישים שהעול הזה מונח על כתפנו הצרות ,וכאשר קורה שילד נמצא בסיכון ישר אנחנו נמצאים אשמים .2 .אנחנו כרווחה מסוגלים להוביל את המלחמה הזאת כי אנחנו רואים את המשפחה והקהילה ,ואת כל המערכת הכוללת .אנחנו רואים את כל מרכיבי העוני במשפחה – חינוך ,רווחה ,תזונה דיור .אבל אנחנו לא מסוגלים לקחת את מקומם של הבריאות או החינוך ועוד .האחריות הכוללת היא של הממשלה. עמ' 8 טל03-7941601 : [email protected] פקס03-7941615 : הוועדה למלחמה בעוני בישראל במינוי שר הרווחה והשירותים החברתיים פרופ' ניסים מזרחי :אני רואה בוועדה שעוסקת בבעיית העוני מהלך או אקט של סולידריות כללית כלפי החברה .הרבה יותר קל לעשות אקט של סולידריות בחברות הומוגניות .הרבה יותר קשה להפגין אקט של סולידריות שכולל מתן משאבים ייחודיים בחברה שהיא שסועה – לא רק רב תרבותית – אלא גם מבחינה פוליטית .עוני הוא לא מחלה כללית ,אלא כזו שתוקפת סגמנטים מסוימים בחברה .הייתי רוצה שהחברה תגלה רגישות לצורות החיים השונות שביחס אליהן אנחנו מגדירים עוני ומטפלים בעוני .עוני הופך להיות בעיה של מדינה כאשר יש לנו דימוי כללי של מה זה אומר להיות פרודוקטיבי .אני לא בטוח שיש לנו הגדרה אחידה לגבי מה זה אומר .לכן מציע להיות רגישים בניתוח ובחשיבה על המושג הכללי של עוני .וגם להיות אמיצים אח"כ ,כדי לדרוש את בסיס הלגיטימציה החברתית/פוליטית ולהציג כאן עמדה אוניברסאלית אזרחית לגבי כלל האוכלוסייה. פרופ' אורית נוטמן -שוורץ :מדגישה שיש מאחורינו הרבה אנשים שצריכים להיות מיוצגים פה ,ויש לזכור את זה בכל רגע נתון .מדברים כל הזמן על עוני ,אבל כרגע יש הצהרה שגם המדינה רואה בזה בעיה חברתית ,ואני חושבת שזו נקודה מאוד משמעותית שמנבאת חלוקה חדשה של האחריות .נראה לי שבביטוי "מלחמה" מנסים להתמודד עם הבעיות כי יש התגייסות יותר גדולה במלחמה .צריך לחשוב איך משאירים את ההתגייסות הזאת כפעולה משמעותית יחד עם כל ההצעות שהועלו פה .ככל שיהיה לנו יותר ברור מה אנחנו רוצים שיקרה ,נוכל להילחם יותר בעוצמה כדי שזה יתממש. פרופ' מיכל קרומר-נבו :מסכימה עם שנאמר כאן בנוגע לכך שמאבק בעוני כרוך בהקצאת משאבים .אך לא די בחלוקה מחדש .חלוקה מחדש היא נדבך מרכזי וחשוב ומכריע וראשוני בכל מאבק בעוני .אבל הנדבך הבא הוא פוליטיקה של הכרה .אנחנו צריכים להיות מסוגלים להבין שאנחנו לא יכולים לפעול בלי לשמוע את הקולות של אלה שחיים בעוני .חייבים להבין שעוני כרוך במצב הזה שבו חסר כסף ובמצב שאין הזדמנויות חברתיות לחינוך ,תעסוקה, השכלה וכו' .אבל גם כרוך במחסור בכבוד ,ביכולת להשמיע קול משמעותי ,ביכולת להיחשב כבעלי ידע .לאנשים שחיים בעוני יש הרבה ידע ,והם אלה שנאבקים כל הזמן .הם המומחים הגדולים למאבק בעוני .כל המחקרים מראים שאנשים שחיים בעוני לא אוהבים את העוני שלהם והיו מעדיפים להיות לא עניים ,ועושים הרבה מעשים שמטרתם להקטין את העוני רק שאלה לא מצליחים. הרב מרדכי קרליץ :מודה לאלי אלאלוף על שהקים וועדה בנושא הדיור .העוני בפועל מתבטא בכך שלאדם אין מספיק – בלי להיכנס להגדרה של מה זה "מספיק" .מרכיב גדול בהוצאה של אנשים הוא דיור .יש כיום ציבור גדול –שמתפרנס ומתפרנס היטב – אבל אם הוא לוקח על עצמו שכירות או משכנתא ,הוצאות הדיור הן כ 5000-ש"ח ,ועוד ₪ 2000לאחזקת בית ממוצעת .המשמעות היא שעוד לפני הוצאות על מזון יש לו הוצאות בסך . ₪ 7000 :כך שגם אם יש לו הכנסות של ₪ 10000הוא יהיה בפועל עמ' 9 טל03-7941601 : [email protected] פקס03-7941615 : הוועדה למלחמה בעוני בישראל במינוי שר הרווחה והשירותים החברתיים בקו העוני .זאת פצצת זמן עד שהרבה אנשים ממעמד הביניים ימצאו את עצמם בפועל שלא יהיה להם כסף להוצאות בסיסיות .אל זה יש לצרף את השונות בין פריפריה מול מרכז .בפריפריה הדיור הוא כמובן יותר זול ,לעומת זאת קשה מאוד עם הפרנסה .בנוסף אין חינוך שיגרום לכך שאנשים יגיעו לשם. פרופ' יונה רוזנפלד :חשוב שאנחנו פה לעבודה בת שלושה חודשים .וחשוב שאנשים נותנים בנו אמון .במיוחד חשוב לראות שיש פה אנשים עם הרבה להט לתרום ולעשות .אולם אני מתנגד ל"מלחמה" בעוני .אני בעד לעשות דברים למען אנשים שחיים בעוני .יותר חשוב מלהיאבק ולמגר .מציע לזכור שאנחנו מתעניינים מה לעשות למען אנשים – לא למען המדינה. דבר שלישי ,מאחר ועומדים לרשותנו רק שלושה חודשים .חשוב שאנחנו נתחיל משהו שיהיה לו המשך אח"כ .ולא יהיה חד פעמי .מציע אנחנו לבחור נושאים שנראים לנו גם דחופים וגם אפשריים .לא דעות ,אלא פעולות שאנחנו מתחילים ומייעצים לעשות אותן בכדי להראות שיכול להיות גם המשך .יש חשיבות גדולה לאופטימיות .אנחנו צריכים לעשות משהו שנותן הרגשה של תקוה למען העתיד שיהיה לו אימפקט בהמשך ולא חד פעמי מעניין וחשוב .בנוסף ,אנחנו מוכרחים לגייס את האנשים שחיים בעוני מכיוון שהם יישארו אחרי שהוועדה הזאת תיסגר. פרופ' חיה שטייר :מבחינה בין התמקדות באנשים שחיים בעוני ,קבוצה מאוד מוגדרת ,לבין הטיפול בעוני כמושג .חלק ממנו נובע מאי השוויון במדינה .אם לא נזכור את זה אנחנו עלולים תמיד לטפל במסכנים ,אבל לא נפתור את הבעיה הכללית של פערים מאוד גדולים שצומחים לנו כאן בחברה .זה פוגע בסולידריות החברתית ובדברים שלא נמדדים בכסף. פרופ' ג'ק חביב :בוועדות שונות בעולם שעסקו בנושא העוני ,גם כדי לתכנן אסטרטגיה וגם כדי לחשוב על יעדים ,חילקו את הנושא לשלוש. למנוע עוני ,להביא אנשים לעצמאות שיוכלו להסתדר בעצמם ללא תמיכות. .1 להקל על עניים .יהיו עניים רבים שלא יגיעו לעצמאות כלכלית אבל נרצה להקל .2 עליהם. למנוע את ההשלכות של העוני בכל מיני תחומים חברתיים :שירותי הבריאות, .3 ובמיוחד מבחינת הילדים ועתידם .שוויון הזדמנויות לילדים. החלוקה הזו יכולה להיות שימושית במחשבה על אסטרטגיות ויעדים .בנוסף מציין את המושג "תרבות העוני" ,שזה ממד שיש עליו ויכוחים אבל צריך לתת עליו את הדעת .כמו כן בנושא תקציב לפעולה ,צריך לחשוב אם מדובר על סכום כסף לשנה ,או לעשר שנים ,וכו' .גם אם נשקיע את הכסף ונגיע להישגים ,חלק מהעניין זה להעלות את הרמה הקבועה של החיים בעוני. מר עמוס אדאווי :בעיית העוני היא גם בעיה באנשים החיים בעוני .פעמים רבות לאנשים החיים בעוני יש חסר בהערכה העצמית .אין להם הערכה עצמית למה שהם יכולים לעשות ,ואין להם את היכולת לצרוך שירותים .הרבה דברים שאנחנו יכולים ללמד אותם ולהחדיר למודעות עמ' 10 טל03-7941601 : [email protected] פקס03-7941615 : הוועדה למלחמה בעוני בישראל במינוי שר הרווחה והשירותים החברתיים עושה שינויים גדולים .חשוב מאד לפתח הערכה עצמית .זה מתחיל בחינוך ,וגם בדיור ,ובפרט ובקהילה. מר אלברט אסף :במסגרת וועדה זו ,אנחנו הולכים לטפל בעוני .אבל אני רוצה להזכיר שמשרד הרווחה לא הפסיק את עבודתו עד שיהיו מסקנות הוועדה .בשנת 2014המשרד יפעיל שתי תכניות חדשות שיטפלו בהיבטים שונים של העוני .תכניות לגמרי חדשות .הביטחון התזונתי בסדר גודל של כ 200מלש"ח .מציע לבחון בוועדה שלנו אם אכן אנחנו עושים את המיטב עם המשאבים שיש לנו היום למען קידום האנשים העניים .וגם להתייחס לאותם יעדים שאנחנו רוצים להגיע עבור האנשים החיים בעוני ,שהמדינה מחויבת להם כמדינה במשאבים נוספים ,ולהוכיח שאנחנו עם המשאבים הנוספים יכולים להביא אותם למקום טוב יותר .צעדים שהם בבחינת חזון של הוצאת משפחות ממעגל העוני. מר אלי אלעזרא :מציע שההמלצות יכללו גם פרק שיתייחס ל"אחריות החברתית" .כלומר, שלא תהיה תכנית שהוועדה לבדה תצטרך לקיים אותה ,אלא כזו שמטילה אחריות גם על אלה שיש להם ויכולים לתרום וגם לממשלה .אולי אפילו מאצ'ינג לשני הגופים האלה .אני מדמיין שתוקם קרן ,שתיקרא משהו כמו" ,הקרן הישראלית למלחמה בעוני" ,שהקרן הזאת תגייס משאבים שינוצלו למען אלה שאין להם. מר יקותיאל צבע :שתי הערות ברשותכם. אני רוצה לנסות להכניס למושג ,או לשיח של הוועדה ,מונח שאני למדתי מהצרפתים .1 ואין לו תרגום טוב .Pregarite .המילה "עוני" אינה סתמית .היא אומרת שאנחנו צריכים לחשוב מה חווים אלה שחיים בעוני .ומה שהם חווים בישראל זה מצב הולך ומתמשך של חוסר ביטחון .כל תקלה בחיים – מחלה ,אבל או פיטורין – הופכת להיות מצב בלתי נסבל .להיות בעוני זה לחיות במצב של חוסר יציבות .חוסר יציבות מסוים הוא אמנם רצוי ,מכיוון שאחרת עולה השאלה של אחריות אישית .אבל אנחנו חיים כיום במצב שבו יותר מדי אנשים ומשפחות חיים במצב מתמשך של חוסר יציבות .חוסר יכולת לתכנן את העתיד .להרבה אנשים אין את הכוחות הדרושים כדי לצאת ממצב העוני. עוני הוא קודם כל סיפור של ממשלות והוצאה כספית .הוצאה ציבורית והוצאה אזרחית .2 הם כלי מרכזי של הוצאה מהעוני .בצרפת בנו מנגנונים ממשלתיים אבל עצמאים שתפקידם לבצע את המדיניות והיעדים שהממשלה מציבה לעצמה וניתן לעקוב אחריהם .יש שני גופים עצמאיים ,ממומנים ע"י הממשלה אבל עצמאיים ,שתפקידם לעקוב אחרי היישום של החלטות הממשלה .לבדוק שלאורך זמן יש כלים ליישום החלטות – בתחום הפנאי ,התחבורה ,ועוד ,שהן אינן סותרות את היעדים שהממשלה הציבה לעצמה בתחום העוני .בנוסף בשל קוצר הזמן מציע שנוכל לחלוק בכתב מהידע של אנשים .שתהיה רשת דיוור באינטרנט. פרופ' אודרי אדי-רקח :שתי נקודות: עמ' 11 טל03-7941601 : [email protected] פקס03-7941615 : הוועדה למלחמה בעוני בישראל במינוי שר הרווחה והשירותים החברתיים .1 .2 סבורה שיש יותר הסכמה ביננו כאן מאשר חילוקי דעות .ההסכמה הראשונה היא שעוני היא תופעה רב ממדית .וככזה הוא דורש מאבק ומכולנו להשתתף בתהליך הזה .הרווחה והחינוך לא יכולים לעשות את זה לבד .כך שצריך ביחד למצוא לזה פתרון ,ואני מקווה שיהיו לנו ההזדמנויות לכך. המטרה היא לצמצם את העוני .אי אפשר לחסל אותו ,אבל אפשר לצמצם .צריך לבנות מערכת של הזדמנויות לצאת מהעוני .זה תהליך שצריך להיות לאורך זמן ,דורש שינוי של מדיניות הממשלה או המדינה לאיזה סוג של חברה היא רוצה לפעול .בלי שינוי תפישתי ,אני חושבת שאולי יימצא פתרון מידי אבל לא לטווח ארוך. סיכום -מר אלי אלאלוף: הנוסחה שאמר פרופ' ג'וני גל" ,מעט כסף ברווחה זה יותר עניים .יותר כסף ברווחה ,זה פחות עניים" .זו נוסחה כלכלית אמתית לטעמי ,האתגר הוא לא לחשוב שהעוני זה מעמסה .נושא הדיור מרכזי ,ולא רק ברכישה .כשאנחנו כתבנו "פרט ,משפחה וקהילה" אנחנו התכוונו לצרכים הייחודיים של כל אחת מהקהילות .לגבי האוצר נפגשנו עם אנשי האוצר .קיבלנו תמיכה ועידוד מהדרגים השונים כולל מהשר .לרבות מקורות מימון עתידיים לזה ,ומדובר בהרבה כסף .אני בעד להתמודד עם האתגרים ולא עם התקציב .כסף יימצא כשנהיה עם תכניות ביד .ככל שנציע תכניות אופרטיביות יצירתיות וטובות ניתן יהיה לבנות תקציב כדי ליישמן. עמ' 12 טל03-7941601 : [email protected] פקס03-7941615 :
© Copyright 2024