‫לאחרונה קבע ארגון ה ‪ OECD-‬כי ישראל היא המדינה בעלת הפערים החברתיים הגדולים ביותר מבין‬ ‫המדינות המפותחות‪ .‬בעוד שהמציאות הישראלית מלמדת על הצורך בתיקון עיוותים במדיניות החברתית‪,‬‬ ‫בתקציב המדינה לשנים ‪ 2013-2014‬לא ניכרת בשורה חברתית‪ .‬העברתו מהווה עדות נוספת לכך שמדיניות‬ ‫הממשלה פוגעת בשכבות החלשות ובמעמד הביניים באופן עקבי ומתמשך‪.‬‬ ‫לא כך חייב להיות המצב‪ .‬לפניכם מספר חלופות שגובשו במרכז מאקרו לכלכלה מדינית שיישומן עשוי‬ ‫להוות אלטרנטיבה חברתית‪ ,‬כלכלית והוגנת יותר לתקציב הנוכחי‪ .‬וכן‪ ,‬לעצור את הגידול באי השוויון וצמצום‬ ‫הפערים הקיימים בחברה‪ ,‬כל זאת תוך כיסוי הגירעון הכבד‪.‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫ד"ר רובי נתנזון‪ ,‬מנכ"ל‬ ‫תקציב ‪ – 2013-2014‬ניתוח השלכות והצעת אלטרנטיבה‬ ‫ד"ר רובי נתנזון ורועי לוי‬ ‫ניתוח השלכות‬ ‫יעדי התקציב‬ ‫עריכת תקציב המדינה‪ ,‬גביית המיסים והוצאתם‪ ,‬יכולים להוות הזדמנות לתיקון עיוותים‪,‬‬ ‫לצמצום אי שוויון ולהקטנת ממדי העוני וחומרתו‪ .‬גם בתקופה של קיצוצים והקטנת גירעון‬ ‫מחויבת המציאות‪ ,‬לאופן הביצוע ולכלים בהם משתמשים ישנה השפעה רבה וממשלה נבונה‬ ‫ומרחיקת ראות יכולה לשים לה זאת למטרה‪.‬‬ ‫בתקציב ‪ 2013-2014‬מוגדרים שלושה יעדים‪ :‬יציבות‪ ,‬סדרי עדיפויות ורפורמות שמטרתן הגדלת‬ ‫שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה‪ ,‬העלאת רמת הפריון של המשק‪ ,‬הגברת התחרותיות והפחתת‬ ‫יוקר המחיה וייעול המגזר הציבורי‪ .‬על אף ששיעור העוני במדינה הוא מהגבוהים במדינות ה ‪-‬‬ ‫‪ ,OECD‬צמצום העוני ואי השוויון אינם מהווים יעד בתקציב‪ .‬למעשה‪ ,‬פרט לשתי תוכניות לעידוד‬ ‫התעסוקה במשק המונח 'עוני' כלל אינו מוזכר בתקציב ולא מוצעות תוכניות למיגורו‪ .‬לאור‬ ‫היעדים‪ ,‬אין זה מפתיע שהאמצעים לכיסוי הגרעון הם רובם ככולם כאלה שרק מחריפים את אי‬ ‫השוויון ויתרמו כבר בעתיד הקרוב לגידול בשיעור משקי הבית העניים ובעומק העוני‪.‬‬ ‫השלכות‬ ‫תקציב ‪ 2013‬כולל מספר צעדים אשר יכבידו באופן משמעותי על משקי הבית במעמד הביניים‬ ‫וחלקם יובילו להגדלת הפערים בחברה‪ .‬הצעדים כוללים את העלאת המע"מ‪ ,‬הגדלת תשלומי‬ ‫ההשתתפות העצמית במער כת הבריאות‪ ,‬גביית ביטוח לאומי ומס בריאות מעקרות בית‪ ,‬העלאת‬ ‫מס ההכנסה‪ ,‬צמצום משמעותי של מימון המדינה לצהרונים בבתי ספר והפחתת תשלומי הורים‪.‬‬ ‫אמנם ננקטו גם מספר צעדים שמפזרים את הנטל גם על קבוצות נוספות‪ :‬העלאת מס החברות‪,‬‬ ‫מיסוי מוצרי יוקרה והפחתה מינימלית בהט בות עידוד השקעות הון‪ ,‬אך שיעורם קטן יחסית‪.‬‬ ‫השפעות על משקי בית במעמד הביניים‬ ‫ננסה כעת לתת דוגמה לפגיעה האפשרית במשקי בית ולנתח את השפעת הצעדים על אי השוויון‬ ‫ועל שיעור העוני‪ .‬נסתכל על שתי משפחות כמקרה מבחן‪ :‬למשפחת כהן שלושה ילדים קטינים‬ ‫)נניח בדוגמאות שהילדים נולדו אחרי יוני ‪ .(2003‬קצבאות הילדים להן היא זכאית הינן ‪₪ 175‬‬ ‫לילד הראשון ו ‪ ₪ 263-‬לכל אחד מן האחרים‪ .‬מר כהן מקבל משכורת חודשית של ‪ ₪ 9,048‬הזהה‬ ‫לשכר הממוצע במשק בפברואר ‪ ,2013‬בעוד שגברת כהן מקבלת משכורת חודשית של ‪₪ 6,032‬‬ ‫בחודש )ב ‪ 2011-‬נשים הרוויחו בממוצע כשני שליש מן הגברים(‪ .‬ההוצאה החודשית שלהם‬ ‫לתצרוכת זהה לממוצע שחושב על ידי הלמ"ס לשנת ‪.₪ 14,170.54 ,2011‬‬ ‫למשפחת לוי שני ילדים קטינים‪ .‬מר לוי מרוויח שכר דומה לשכרו של מר כהן‪ ,‬בעוד גברת לוי‬ ‫הינה עקרת בית‪ .‬מכיוון שיש להם פחות ילדים והם מרוויחים פחות‪ ,‬החליטה משפחת לוי לצרוך‬ ‫רק ‪ 70%‬ממה שמשפחת כהן צורכת‪ ,‬בחודש‪ ,‬כך שהוצאתם החודשית המושפעת ממע"מ הינה‬ ‫‪) ₪ 9919.38‬כל המשכורות הן ברוטו(‪.‬‬ ‫בשתי המשפחות הקיצוץ מקצבאות הילדים עומד על ‪ ₪ 35‬על הילד הראשון ו ‪ ₪ 123-‬על הילד‬ ‫השני ועל הילד השלישי‪ .‬בסה"כ ‪ ₪ 281‬עבור משפחת כהן ו ‪ ₪ 158-‬עבור משפחת לוי‪ .‬כתוצאה‬ ‫מהעלאת מס ההכנסה ב ‪ 1.5%-‬לכל המדרגות משלמים מר כהן ומר לוי כל אחד ‪ ₪ 135.72‬נוספים‬ ‫של מס‪ ,‬וגברת כהן משלמת ‪ ₪ 90.48‬נוספים‪ .‬כתוצאה מהעלאת המע"מ באחוז אחד‪ ,‬תעלה‬ ‫הוצאתה החודשית של כל משפחה בכ ‪) 0.7%-‬חלק מההוצאה אינה חייבת במע"מ(‪ .‬לפי חישוב זה‬ ‫תשלם משפחת כהן כ ‪ ₪ 99.19-‬נוספים של מס‪ ,‬ואילו משפחת לוי ‪ ₪ 69.43‬של מס ערך מוסף‪.‬‬ ‫גברת לוי אינה עובדת כשכירה‪ ,‬אך כעת היא חייבת בדמי ביטוח לאומי בסך של ‪ ₪ 61‬לחודש ודמי‬ ‫ביטוח בריאות בסך של ‪ ₪ 101‬לחודש‪ .‬סה"כ ‪ ₪ 162‬שהם כמעט פי שתיים מן הסכום הנוסף‬ ‫שמשלמת גברת כהן‪ ,‬אשר מקבלת משכורת‪.‬‬ ‫עלייה בהוצאות ‪ ₪‬לחודש‬ ‫משפחת כהן‬ ‫משפחת לוי‬ ‫קיצוץ בקצבאות ילדים‬ ‫‪281‬‬ ‫‪158‬‬ ‫תוספת מס הכנסה‬ ‫‪226.2‬‬ ‫‪135.72‬‬ ‫תוספת מע"מ‬ ‫‪99.19‬‬ ‫‪69.43‬‬ ‫תשלומים נוספים לביטוח לאומי‬ ‫‪-‬‬ ‫‪162‬‬ ‫עלייה חודשית בהוצאות‬ ‫‪606.39‬‬ ‫‪525.15‬‬ ‫תוספת להוצאות כאחוז מסה"כ הכנסה‬ ‫‪3.84%‬‬ ‫‪5.54%‬‬ ‫השפעות על אי השוויון ועל העוני בחברה הישראלית‪:‬‬ ‫•‬ ‫קצבאות ילדים הן כלי מרכזי בהפחתת תחולת העוני ובצמצום אי השוויון בישראל‪ .‬לפי נתוני‬ ‫הביטוח הלאומי‪ ,‬בשנת ‪ 2010‬תרמו קצבאות הילדים לירידה בשיעור של ‪ 6.3%‬בתחולת העוני‬ ‫של המשפחות אשר קיבלו קצבה זו )קרי‪ 6.3% ,‬מבין המשפחות שנחשבו עניות לפני תשלום‬ ‫הקצבה חולצו בעזרתה ממצב זה(‪ .‬לפי נתוני הלמ"ס‪ ,‬חיו שנת ‪ 2012‬שלושה ילדים מתחת לגיל‬ ‫‪ 17‬במשק הבית החציוני‪ .‬על סמך נתונים אלה ונתונים מעודכנים על מספר הילדים הממוצע‬ ‫לאשה‪ ,‬נעריך את הקיצוץ הממוצע בקצבאות הילדים בכ ‪ ₪ 250-‬למשק בית‪ .‬בהסתמך על‬ ‫אומדנים של הביטוח הלאומי מ ‪ ,1 2010-‬קיצוץ כזה יגדיל את תחולת העוני בכ ‪ 2.75%-‬נקודות‬ ‫האחוז בקרב כ ‪ 1,048,700-‬משפחות המקבלות קצבה‪.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪ 1‬החישוב מתבסס על שיעור הירידה בתחולת העוני של משפחות מקבלות קצבה על כל ‪ 100‬ש"ח של קצבה‬ ‫ותחת ההנחה שהשיעור הינו קבוע בטווח של ‪ ₪ 250‬סביב נקודת המוצא‪.‬‬ ‫•‬ ‫מע"מ הינו מס רגרסיבי שהנטל שלו מורגש יותר בקרב בעלי הכנסה נמוכה‪ ,‬כפי שניתן לראות‬ ‫מנתונים שאסף מרכז המידע והמחקר של הכנסת ב ‪:2009-‬‬ ‫עשירון‬ ‫שיעור מע"מ מההכנסה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪27.22%‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪16.67%‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪14.53%‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪13.54%‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪12.79%‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪11.90%‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪11.58%‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10.79%‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10.76%‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪8.18%‬‬ ‫ניכר כי ככל שאדם עני יותר‪ ,‬הוצאותיו מושפעות בצורה חדה יותר משינויים במע"מ‪ .‬העלאת‬ ‫שיעור המע"מ תפגע בעשירונים הנמוכים בצורה לא פרופורציונאלית לפגיעה בשאר האוכלוסייה‬ ‫ותעמיק את העוני ואת אי השוויון‪.‬‬ ‫•‬ ‫העלייה במס ההכנסה היא עלייה "שטוחה"‪ ,‬של כל המדרגות בשיעור אחיד‪ .‬השפעתה על‬ ‫תחולת העוני צפויה להיות זניחה‪ ,‬שכן עובדים במדרגה הנמוכה ביותר כמעט ואינם משלמים‬ ‫מס הכנסה בפועל‪.‬‬ ‫•‬ ‫חיוב עקרות בית בדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות היא צעד המגביר את אי השוויון‪.‬‬ ‫במשפחות מעשירונים נמוכים‪ ,‬שהכנסתן קטנה יותר‪ ,‬הסכום מהווה חלק משמעותי יותר‬ ‫מהכנסתן‪ .‬משפחות עם עקרת בית נמצאות בסיכון גדול יותר לעוני עוד טרם השינוי‪ .‬לפי נתוני‬ ‫הביטוח הלאומי‪ ,‬בשנת ‪ 2011‬תחולת העוני בקרב משפחות עם מפרנס אחד לאחר תשלומי‬ ‫העברה ומיסים הייתה ‪ 25.9%‬לעומת ‪ 19.9%‬בקרב כלל האוכלוסייה‪ .‬כלומר‪ ,‬צעד זה יפגע‬ ‫באוכלוסייה חלשה ממילא ויחמיר את מצבה‪.‬‬ ‫צעדים אלטרנטיביים‬ ‫יעדים‬ ‫אין ספק שתקציב ‪ 2013-2014‬תוכנן בתנאים לא פשוטים‪ .‬ברור שלאור תחזיות לא מדויקות של‬ ‫האוצר בתקציב הדו שנתי של ‪ 2011-2012‬ועלייה בהוצאות המדינה נוצר פער בין הכנסות המדינה‬ ‫להוצאותיה‪ .‬אולם הצורך להגדיל את ההכנסות או להקטין את ההוצאות אינו מחייב שימוש בכל‬ ‫הקיצוצים בהם בחר האוצר‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬קיצוצים כאלו עלולים אף לפגוע בצמיחה העתידית של‬ ‫המדינה בין השאר כיוון שכאשר התושבים יחושו שהכנסתם הפנויה נפגעת‪ ,‬הם יצרכו פחות‪,‬‬ ‫וכתוצאה הצמיחה במשק תאט‪ .‬כמו כן‪ ,‬מחקרים רבים מלמדים שאי שוויון גובר פוגע בצמיחה‪,‬‬ ‫והצעדים בתקציב זה יחמירו את אי השוויון במדינה‪.‬‬ ‫אנו ממליצים שהתקציב יבוסס על שני יעדים עקרוניים‪:‬‬ ‫‪ .1‬צמיחה ארוכת טווח‬ ‫‪ .2‬צמצום אי השוויון במדינה והקטנת העוני‬ ‫חשוב לכרוך את היעדים האלו ביחד‪ .‬אין משמעות להקטנת אי השוויון אם כתוצאה מכך תושבים‬ ‫רבים עניים באותה מידה‪ ,‬ואין משמעות לצמיחה גבוהה אם רק מעטים נהנים ממנה‪.‬‬ ‫כדי להבטיח למשק הישראלי צמיחה ארוכת טווח‪ ,‬אכן צריך לצמצם את הגירעון‪ ,‬אך יש לבחור‬ ‫את הקיצוצים בתבונה כ די שהם לא יביאו להעמקת העוני ובמקביל יש לשלב לעשות שימוש‬ ‫בכלים לעידוד הצמיחה במשק‪ .‬לכן בחלק זה נתמקד בשלוש המלצות מרכזיות לשינויים הנחוצים‬ ‫בתקציב ‪ :2013‬מקורות הכנסה חדשים למשק‪ ,‬שימוש חכם יותר במקורות ההכנסה הקיימים‬ ‫והשקעה במנועי צמיחה‪.‬‬ ‫מקורות הכנסה חדשים למשק‬ ‫נראה שתקציב ‪ 2013‬בחר להתמקד במקורות ההכנסה הצפויים כגון העלאת המע"מ ומס הכנסה‪.‬‬ ‫בעוד שאלו מקורות ההכנסה שקל ביותר לשנות אותם‪ ,‬הם יכבידו את נטל המס על מעמד ביניים‬ ‫ועלולים לפגוע בפעילות העסקית‪ .‬צעדים אחרים בתקציב כוללים גביית ביטוח לאומי מעקרות‬ ‫בית ועצי רת הרחבת טיפולי השיניים לילדים כך שילדים בגילאים ‪ 12-14‬לא יכוסו‪ .‬צעדים אלו הם‬ ‫רגרסיביים במיוחד ויפגעו בציבורים החלשים ביותר‪ .‬ראוי לקדם מקורות חדשים להגדלת‬ ‫הכנסה‪ ,‬אשר מצד אחד יכולים להגדיל את הכנסות המדינה ובמקביל יקדמו מטרות חברתיות ‪-‬‬ ‫כלכליות‪.‬‬ ‫מקור הכנסה אפשרי הוא שימוש במסים ירוקים חדשים‪ .‬בניגוד למסים על עבודה‪ ,‬אשר‬ ‫מתמרצים אנשים לעבוד פחות‪ ,‬מסים ירוקים מעודדים הפחתה של זיהום ולכן הם מגדילים את‬ ‫היעילות הכלכלית ומפחיתים את עיוותי המס‪ .‬בעוד שבישראל קיימים מספר מסים ירוקים‬ ‫חשובים‪ ,‬יש מקום לכיסוי תחומים נוספים‪ .‬כך לא מוטל במדינה מס על גזי חממה‪ .‬מס פחמן‬ ‫בגובה ‪ 2 $15‬שיוטל על כל פליטות גזי החממה במדינה יכול להניב הכנסות של מעל ‪ 6‬מיליארד ‪.₪‬‬ ‫בפועל ראוי להימנע מהטלת המס בענף התחבורה‪ ,‬שם המיסוי כבר גבוה בשל הבלו על הדלק‪,‬‬ ‫ועדיף למקד את המס רק ביצרנים הגדולים ובתחנות הכוח הגדולות‪ ,‬כלומר על כמחצית מפליטת‬ ‫‪F 1‬‬ ‫‪ 2‬הסכום נקבע על פי הערכה של המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬המס נמוך מהנהוג באוסטרליה‬ ‫גזי החממה במדינה‪ .‬כמו כן‪ ,‬ראוי להקדיש לפחות ‪ 15%‬מהכנסות המס לפיצוי מפעלים‪ ,‬ו ‪25%-‬‬ ‫מההכנסות לסיוע למשקי בית חלשים שעלולים להיפגע מהמס‪ .‬גם לאחר הטלה חלקית של המס‪,‬‬ ‫ושימוש בהכנסות לסיוע למפעלים ולמשקי בית‪ ,‬הכנסות המדינה מהמס יעמדו על ‪ 1,191‬מיליון‬ ‫‪.₪‬‬ ‫מיסוי הפחמן לא רק יגדיל את הכנסות המדינה‪ ,‬הוא גם יבטיח שישראל תעמוד בהתחייבויותיה‬ ‫להפחתת גזי חממה‪ ,‬יכין את התעשייה הישראלית לסטנדרטים האירופאיים המחמירים בתחום‬ ‫הסביבה ויקטין את התחלואה במדינה באמצעות הפחתת זיהום האוויר של מפעלים גדולים‬ ‫ותחנות כוח‪ .‬צעד כזה נחוץ במיוחד לאור ההחלטה בתקציב לדחות את יישום התוכנית הלאומית‬ ‫להפחתת גזי חממה‪.‬‬ ‫מקור הכנסה אפשרי נוסף הוא מס עיזבון‪ .‬מס עיזבון הוטל בארץ עד שנת ‪ ,1981‬וכיום הוא מוטל‬ ‫ברוב מדינות ה ‪ .OECD-‬ועדת בן בסט המליצה בשנת ‪ 2000‬על הטלת מס עיזבון על סכומים מעל‬ ‫‪ 2.5‬מיליון ‪ ,₪‬אך ההמלצה לא התקבלה‪ .‬בשנות ה ‪ 70-‬הכנסות המס בישראל עמדו על כ ‪0.4%-‬‬ ‫מהתמ"ג‪ ,‬מאז חלה בעולם ירידה במס עיזבון וכיום ההכנסות בארה"ב‪ ,‬אנגליה וספרד נעות סביב‬ ‫‪ 0.2%‬מהתמ"ג‪ .‬שיעור דומה בישראל יניב הכנסות בסך ‪ 1.8‬מיליארד ‪ .₪‬גם על פי חישובים של‬ ‫האוצר הכנסות המס ינועו בין ‪ 1-2‬מיליארד ‪.₪‬‬ ‫מס עיזבון יכול לשרת שתי מטרות – הגדלת הכנסות המדינה ויצירת שוויון ההזדמנויות‪ .‬בעוד‬ ‫שמסי הכנסה גבוהים נתפסים לעיתים כלא הוגנים כיוון שהאדם עבד הרוויח את הכסף וכבר‬ ‫שילם עליו מסים‪ ,‬במקרה של מס עיזבון‪ ,‬המיסוי למעשה מוטל על מי שאליו הועבר הכסף‪ ,‬ולכן‬ ‫אין לו זכות אוטומטית ליהנות מכולו‪.‬‬ ‫במקביל ראוי לקדם אמצעים חדשים אשר יאפשרו להגדיל את הכנסות המדינה תוך מאבק ביוקר‬ ‫המחיה‪ .‬כך למשל ניתן לגבות היטל מיוחד על ריכוזיות והעדר תחרותיות‪ .‬המשק הישראלי‬ ‫מאופיין בריכוזיות גבוהה במיוחד אשר החמירה בשנים האחרונות בעקבות הפרטה מואצת‬ ‫וצמצום מעורבות הממשלה בתחום הפנסיוני‪ .‬הריכוזיות במשק מובילה לניגוד עניינים וכן להעדר‬ ‫תחרות הנחוצה להקטנת יותר המחיה‪ .‬בשנים האחרונות נעשו ניסיונות להתמודד עם פירמידות‬ ‫השליטה והאחזקות הצולבות של מספר בעלי הון‪ .‬ועדת הריכוזיות הגישה המלצות סופיות‬ ‫שעליהן תצביע הכנסת בקרוב‪ .‬אולם חוק הריכוזיות אינו מספק‪ ,‬גם כיוון שחלקים ממנו אינם‬ ‫מחמירים וגם כיוון שהוא לא מכסה בעיות רבות של העדר תחרות‪.‬‬ ‫לכן ייתכן שראוי לגבות מס מיוחד על חברות אשר פוגעות בתחרות במדינה‪ ,‬או לפחות לגבות מס‬ ‫זה באופן זמני עד שניתן יהיה להחיל רגולציה מתאימה‪ .‬כך למשל‪ ,‬על פי חוק הריכוזיות המוצע‬ ‫יחול איסור על אחזקות צולבות פיננסיות וריאליות החל מ ‪ 6-‬שנים לאחר העברת החוק )ועדת‬ ‫הריכוזיות המליצה על תקופה של ‪ 4‬שנים(‪ .‬בעוד שייתכן שלא ניתן לחייב את החברות להתפ רק‬ ‫מיד‪ ,‬ניתן לגבות מהן מס מיוחד בתקופת הביניים‪ ,‬אשר ישקף את היתרון ממנו נהנות החברות‬ ‫הללו‪ ,‬ובמקביל יתמרץ אותן להתפרק במהירות יחסית‪.‬‬ ‫שימוש חכם יותר במקורות ההכנסה הקיימים‬ ‫עד כה הצענו מספר מקורות הכנסה אלטרנטיביים‪ ,‬אשר יאפשרו לבטל חלק מהקיצוצים בתקציב‬ ‫המדינה‪ .‬גם אם יוחלט לא לאמץ החלטות אלו‪ ,‬ראוי לעשות שימוש חכם יותר במקורות ההכנסה‬ ‫הקיימים‪.‬‬ ‫הנהגת מע"מ מופחת על מוצרי בסיס בישראל‬ ‫ביוני ‪ 2013‬הועלה המע"מ ל ‪ ,18%-‬זאת לאחר העלאה ל ‪ 17%-‬שהתקיימה בספטמבר ‪ .2012‬צעד זה‬ ‫צפוי להגדיל את הכנסות המדינה בכ ‪ 2.5-‬מיליארד ‪ ₪‬ב ‪ ,2013-‬ובכ ‪ 4.4-‬מיליארד ‪ ₪‬ב ‪ .2014-‬אולם‬ ‫המע"מ הוא מס רגרסיבי והעלאתו תפגע במיוחד באוכלוסיות החלשות בעלות הכנסה נמוכה‪,‬‬ ‫שמוציאות את עיקר הכנסתן על צריכה‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬שיעורי המסים העקיפים בישראל גבוהים‬ ‫מאד ביחס למדינות ה ‪ OECD-‬עוד לפני העלאת המע"מ‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬מצד אחד ברור שהמדינה מחויבת למצוא מקורות הכנסה נוספים להקטנת הגירעון‪ ,‬אולם‬ ‫מנגד להעלאה עיוורת של המע"מ עלולות להיות השלכות חברתיות קשות‪ .‬לכן‪ ,‬ראוי לשקול הטלת‬ ‫מע"מ בעל שני תעריפים‪.‬‬ ‫מע"מ דיפרנציאלי‪ ,‬שמסגרתו יקבע תעריף מופחת עבור כל המוצרים הבסיסיים‪ ,‬יכול להקל על‬ ‫הגזירה ולמנוע פגיעה בשירותים בסיסיים החיוניים לתושבי המדינה‪ .‬במרבית המדינות‬ ‫המפותחות נהוג מע"מ דיפרנציאלי המחיל שיעורי מס שונים על קבוצות מוצרים שונות‪ ,‬בעוד‬ ‫שבישראל כיום קיים פטור ממע"מ על פירות וירקות‪ ,‬אך עבור יתר השירותים הבסיסיים חל‬ ‫מיסוי אחיד )קיים גם פטור ממס באזור אילת ועל שירותי תיירות נכנסת‪ ,‬אך פטור זה צפוי‬ ‫להתבטל בשנה הבאה על פי הצעת האוצר(‪.‬‬ ‫כדי ליצור מודל חלופי לגביית המע"מ התבססנו על משקלות המצרכים והשירותים במדד‬ ‫המחירים לצרכן‪ .‬הצריכה הפרטית היא הסעיף הגבוה בבסיס המע"מ ולכן משקולת אלו מהווים‬ ‫אומדן טוב ליצירת מודל חלופי‪ .‬בפועל‪ ,‬גם צריכה ציבורית‪ ,‬השקעה וצריכה אחרת חייבת במע"מ‪.‬‬ ‫כיוון שסביר שסעיפים אלו מופנים בשיעורים נמוכים יותר למוצרי בסיס‪ ,‬המודל שאנו מציעים‬ ‫הוא אפילו שמרני וסביר שהיתרון של המודל המוצע הוא אף גדול יותר מהרשום מטה‪.‬‬ ‫הבדיקה מגלה שבאמצעות העלאת המע"מ הרגיל ל ‪ 19%-‬ניתן יהיה להפחית את המע"מ של שורת‬ ‫מוצרים בסיסיים ל ‪ 9.5%-‬בלבד‪ .‬השינוי יוביל לאותו גידול בהכנסות המדינה כמו העלאת המע"מ‬ ‫האחיד ל ‪ 18%-‬ואף ישאיר עודף בגובה ‪ 300‬מיליון ‪ .₪‬באמצעות מודל כזה ניתן יהיה להקל על‬ ‫יוקר המחיה של מוצרים בסיסיים בתחומי המזון‪ ,‬תחבורה‪ ,‬בריאות והשכלה‪ ,‬ובמקביל להקטין‬ ‫את הגירעון‪.‬‬ ‫המוצרים שיזכו למע"מ מופחת של ‪ 9.5%‬על פי המודל‪:‬‬ ‫•‬ ‫לחם‪ ,‬קמח ודגנים‬ ‫•‬ ‫חלב‪ ,‬לבן‪ ,‬יוגורט‪ ,‬שמנת‪ ,‬חמאה וגבינה‬ ‫•‬ ‫ביצים‬ ‫•‬ ‫פירות וירקות‬ ‫•‬ ‫מים לצריכה ביתית‬ ‫•‬ ‫תרופות וצורכי רפואה שונים‬ ‫•‬ ‫חינוך – יסודי‪ ,‬חטיבות ביניים‪ ,‬על יסודי‪ ,‬השכלה גבוהה‪ ,‬הכשרה מקצועית וספרי לימוד‬ ‫•‬ ‫תחבורה ציבורית‬ ‫נספח ‪ -‬חישוב המע"מ‬ ‫קטגוריה‬ ‫הכנסות‪,‬‬ ‫מיליון ‪₪‬‬ ‫הכנסות‪,‬‬ ‫במיליון ‪₪‬‬ ‫שיעור המע"מ‬ ‫במודל‬ ‫דיפרנציאלי‬ ‫‪9.5%‬‬ ‫‪19.0%‬‬ ‫לחם‬ ‫ביסקוויטים‪ ,‬עוגות וכו‘‬ ‫שיעור המע"מ‬ ‫על פי הצעת‬ ‫האוצר‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪503.5‬‬ ‫‪1,007.0‬‬ ‫‪954.0‬‬ ‫‪954.0‬‬ ‫‪78.0‬‬ ‫‪436.6‬‬ ‫‪289.8‬‬ ‫‪4,715.2‬‬ ‫‪481.2‬‬ ‫‪333.7‬‬ ‫‪331.1‬‬ ‫קמח‬ ‫מוצרי בצק‬ ‫דגן ומוצרי דגן‬ ‫בשר‪ ,‬עופות‪ ,‬דגים ומוצריהם‬ ‫שמנים ומרגרינה‬ ‫חלב‬ ‫לבן‪ ,‬יוגורט ומעדני חלב‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪147.8‬‬ ‫‪413.7‬‬ ‫‪549.1‬‬ ‫‪4,467.0‬‬ ‫‪455.9‬‬ ‫‪632.3‬‬ ‫‪627.3‬‬ ‫‪9.5%‬‬ ‫‪19.0%‬‬ ‫‪9.5%‬‬ ‫‪19.0%‬‬ ‫‪19.0%‬‬ ‫‪9.5%‬‬ ‫‪9.5%‬‬ ‫שמנת‬ ‫חמאה‬ ‫גבינה‬ ‫גלידה‬ ‫ביצים‬ ‫סוכר‪ ,‬ריבה וממתקים‬ ‫משקאות‬ ‫מוצרי מזון שונים‬ ‫ארוחות מחוץ לבית‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪126.7‬‬ ‫‪65.8‬‬ ‫‪970.2‬‬ ‫‪186.3‬‬ ‫‪351.5‬‬ ‫‪496.9‬‬ ‫‪1,265.8‬‬ ‫‪980.1‬‬ ‫‪3,286.9‬‬ ‫‪9.5%‬‬ ‫‪9.5%‬‬ ‫‪9.5%‬‬ ‫‪19.0%‬‬ ‫‪9.5%‬‬ ‫‪19.0%‬‬ ‫‪19.0%‬‬ ‫‪19.0%‬‬ ‫‪19.0%‬‬ ‫‪66.9‬‬ ‫‪34.7‬‬ ‫‪512.0‬‬ ‫‪196.7‬‬ ‫‪185.5‬‬ ‫‪524.5‬‬ ‫‪1,336.1‬‬ ‫‪1,034.6‬‬ ‫‪3,469.5‬‬ ‫ירקות טריים‬ ‫פירות טריים‬ ‫ירקות קפואים‪ ,‬כבושים ומשומרים‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪716.8‬‬ ‫‪9.5%‬‬ ‫‪9.5%‬‬ ‫‪19.0%‬‬ ‫‪854.9‬‬ ‫‪482.5‬‬ ‫‪756.6‬‬ ‫פירות משומרים ויבשים‬ ‫דיור‬ ‫חשמל‬ ‫גז‬ ‫נפט וסולר לחימום הדירה‬ ‫שירותי מים וביוב לצריכה ביתית‬ ‫אחזקה ושיפור הבית‬ ‫חומרים ומוצרים לאחזקת משק הבית‬ ‫מסים עירוניים‬ ‫עזרה בבית‬ ‫ריהוט וציוד לבית‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪371.4‬‬ ‫‪31,328.9‬‬ ‫‪3,350.3‬‬ ‫‪513.0‬‬ ‫‪68.3‬‬ ‫‪1,250.9‬‬ ‫‪1,708.1‬‬ ‫‪848.4‬‬ ‫‪2,888.2‬‬ ‫‪1,381.4‬‬ ‫‪4,644.7‬‬ ‫‪19.0%‬‬ ‫‪19.0%‬‬ ‫‪19.0%‬‬ ‫‪19.0%‬‬ ‫‪19.0%‬‬ ‫‪9.5%‬‬ ‫‪19.0%‬‬ ‫‪19.0%‬‬ ‫‪19.0%‬‬ ‫‪19.0%‬‬ ‫‪19.0%‬‬ ‫‪392.1‬‬ ‫‪33,069.4‬‬ ‫‪3,536.4‬‬ ‫‪541.5‬‬ ‫‪72.1‬‬ ‫‪660.2‬‬ ‫‪1,802.9‬‬ ‫‪895.6‬‬ ‫‪3,048.6‬‬ ‫‪1,458.1‬‬ ‫‪4,902.7‬‬ ‫הלבשה והנעלה‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪3,793.7‬‬ ‫‪19.0%‬‬ ‫‪4,004.5‬‬ ‫שירותי ביטוח בריאות בקופ"ח ובחברות ביטוח‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪2,274.5‬‬ ‫‪19.0%‬‬ ‫‪2,400.9‬‬ ‫שירות רפואי פרטי‬ ‫ריפוי שיניים‬ ‫תרופות וצורכי רפואה שונים‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪716.8‬‬ ‫‪1,627.3‬‬ ‫‪1,396.3‬‬ ‫‪19.0%‬‬ ‫‪19.0%‬‬ ‫‪9.5%‬‬ ‫‪756.6‬‬ ‫‪1,717.7‬‬ ‫‪736.9‬‬ ‫משקפיים ומוצרי אופטיקה נלווים‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪472.0‬‬ ‫‪19.0%‬‬ ‫‪498.3‬‬ ‫חינוך‬ ‫תרבות ובידור‬ ‫נסיעה בתחבורה ציבורית‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪6,756.5‬‬ ‫‪7,747.7‬‬ ‫‪951.5‬‬ ‫‪9.5%‬‬ ‫‪19.0%‬‬ ‫‪9.5%‬‬ ‫‪3,565.9‬‬ ‫‪8,178.2‬‬ ‫‪502.2‬‬ ‫הוצאות על נסיעות לחו"ל וטיסות בארץ‬ ‫רכב פרטי ואחזקתו‬ ‫שיעורי נהיגה‪ ,‬שכירת רכב וכו‘‬ ‫תקשורת‬ ‫סיגריות וטבק‬ ‫שירותים אישיים וקוסמטיקה‬ ‫תכשיטים‪ ,‬שעונים וכו‘‬ ‫תיקים‪ ,‬ילקוטים ומוצרים לתינוק‬ ‫סה"כ במיליארד ש"ח‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪4,585.0‬‬ ‫‪14,809.8‬‬ ‫‪375.2‬‬ ‫‪4,895.6‬‬ ‫‪1,255.9‬‬ ‫‪3,120.5‬‬ ‫‪444.7‬‬ ‫‪463.3‬‬ ‫‪121.688‬‬ ‫‪19.0%‬‬ ‫‪19.0%‬‬ ‫‪19.0%‬‬ ‫‪19.0%‬‬ ‫‪19.0%‬‬ ‫‪19.0%‬‬ ‫‪19.0%‬‬ ‫‪19.0%‬‬ ‫‪4,839.8‬‬ ‫‪15,632.6‬‬ ‫‪396.0‬‬ ‫‪5,167.6‬‬ ‫‪1,325.7‬‬ ‫‪3,293.8‬‬ ‫‪469.4‬‬ ‫‪489.1‬‬ ‫‪121.986‬‬ ‫עלייה הוגנת בנטל מס הכנסה‬ ‫במסגרת דיוני תקציב ‪ 2013‬הוחלט להעלות את מס ההכנסה ב ‪ 1.5%-‬לכל מדרגות המס כדי‬ ‫לצמצם את הגירעון במשק‪ .‬על אף שמס ההכנסה הוא פרוגרסיבי יחסית‪ ,‬העלאה של המס ב ‪-‬‬ ‫‪ ,1.5%‬במקביל לעלייה במע"מ‪ ,‬קיצוצים בשירותי הממשלה והגדלת תשלומי משקי הבית במגוון‬ ‫תחומים‪ ,‬תהווה הכבדה משמעותית על מעמד הביניים‪ .‬לאור אי ‪-‬השוויון החמור המאפיין את‬ ‫החברה הישראלית ויוקר המחיה הגבוה‪ ,‬ראוי לבחון אפשרות להקל על ההכבדה במס ההכנסה‬ ‫בקרב מדרגות המס הנמוכות‪.‬‬ ‫באמצעות העלאת המס בשתי המדרגות העליונות )בהן השכ ר מעל ‪ ₪ 20,000‬בחודש( ב ‪ ,3%-‬ניתן‬ ‫יהיה להקטין את הגידול במס ההכנסה ל ‪ 0.5%-‬בלבד במדרגת המס הראשונה‪ ,‬ולהקטין את‬ ‫העלאת המס ל ‪ 1%-‬לכל העובדים המרוויחים בין ‪ 5,280‬ל ‪ .14,000-‬מודל כזה יגדיל את הכנסות‬ ‫המדינה בכ ‪ 3.74-‬מיליארד ‪ ,₪‬סכום דומה לתוספת הכנסות הצפויה של ‪ 4.07‬מיליארד ‪ ₪‬על פי‬ ‫תחזית האוצר‪ .‬את ה ‪ 330-‬מיליון ‪ ₪‬הנותרים ניתן להשלים באמצעות מעבר למודל של מע"מ‬ ‫דיפרנציאלי )על פי המתווה של מרכז מאקרו מע"מ דיפרנציאלי צפוי להגדיל את הכנסות המדינה‬ ‫בכ ‪ 300-‬מיליון ‪ ₪‬יותר ביחס לעלייה אחידה של המע"מ(‪ .‬אפשרות נוספת שאף תשאיר עודף‬ ‫בהכנסות המדינה היא להגדיל את מדרגת המס התחתונה ב ‪ ,1%-‬שיעור גבוה יותר מההצעה של‬ ‫מאקרו‪ ,‬אך נמוך מהצעת האוצר‪.‬‬ ‫תועלות‬ ‫א‪ .‬חברתית – לאחרונה דווח שבישראל שיעור העוני הגבוה ביותר במדינות ה ‪ .OECD-‬במשקי‬ ‫בית רבים החיים בעוני לפחות מבוגר אחד עובד‪ .‬הגדלת נטל המס על עובדים בעלי‬ ‫משכורות נמוכות עלולה להחמיר את העוני במדינה‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬צמצום העלייה במס‬ ‫ההכנסה במדרגות המס התחתונות חשוב במיוחד גם כיוון שמסים נמוכים במדרגות אלו‬ ‫מהווים תמריץ ליציאה לעבודה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כלכלית – קיימת סכנה שהעלאת המסים והקטנת הוצאות הממשלה יביאו להאטה בסך‬ ‫הצריכה במשק וכתוצאה להאטה כלכלית‪ .‬כיוון שבעלי הכנסה גבוהה חוסכים שיעור‬ ‫גבוהה מהכנסותיהם‪ ,‬לגביית מיסים בקרב בעלי הכנסות אלו השפעה קטנה יותר על‬ ‫הצריכה במשק‪.‬‬ ‫העלאת מס הכנסה על פי הצעת משרד האוצר והמודל של מרכז מאקרו‬ ‫‪3‬‬ ‫‪F 2‬‬ ‫מדרגת מס‬ ‫מס הכנסה‬ ‫כיום‬ ‫עלייה במס‬ ‫הכנסה על‬ ‫פי הצעת‬ ‫האוצר‬ ‫עד ‪₪ 5,280‬‬ ‫עד ‪₪ 9,010‬‬ ‫עד ‪₪ 14,000‬‬ ‫עד ‪₪ 20,000‬‬ ‫עד ‪₪ 41,830‬‬ ‫מעל ‪41,830‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫סך הכל‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪31%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪48%‬‬ ‫‪1.5%‬‬ ‫‪1.5%‬‬ ‫‪1.5%‬‬ ‫‪1.5%‬‬ ‫‪1.5%‬‬ ‫‪1.5%‬‬ ‫עלייה במס‬ ‫הכנסה על‬ ‫פי הצעת‬ ‫מרכז‬ ‫מאקרו‬ ‫‪0.5%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪1.5%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫גידול בהכנסה גידול בהכנסה‬ ‫מעצמאים‪,‬‬ ‫משכירים‪,‬‬ ‫מיליוני ‪₪‬‬ ‫מיליוני ‪₪‬‬ ‫גידול‬ ‫בהכנסות‬ ‫המדינה‪,‬‬ ‫מיליוני ‪₪‬‬ ‫‪450‬‬ ‫‪507‬‬ ‫‪427‬‬ ‫‪510‬‬ ‫‪680‬‬ ‫‪320‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪99‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪253‬‬ ‫‪221‬‬ ‫‪512‬‬ ‫‪597‬‬ ‫‪526‬‬ ‫‪630‬‬ ‫‪933‬‬ ‫‪541‬‬ ‫‪2,893‬‬ ‫‪846‬‬ ‫‪3,740‬‬ ‫חלופות נוספות‬ ‫קיצוץ נוסף שניתן לבצע בצורה חכמה יותר הוא הקיצוץ בקצבאות ילדים‪ .‬ההצדקות שניתנות‬ ‫בדרך כלל לקיצוץ זה הן העלות הגבוהה של הקצבאות‪ ,‬העובדה שהן מעודדות ילודה ושהן‬ ‫תומכות במשפחות שאינן משתתפות בשוק העבודה‪ .‬מנגד‪ ,‬לא ניתן להתעלם מחשיבותן של‬ ‫קצבאות ילדים בהפחתת העוני ואי השוויון‪ .‬פתרון אפשרי הוא ביטול חלק מהקיצוץ והמרתו‬ ‫בקופות חיסכון אישיות לילדים אשר ייפתחו בגיל ‪ .21‬אמנם הכנסות המדינה יקטנו ביחס להצעת‬ ‫האוצר‪ ,‬אך קופות כאלו יאפשרו הזדמנות בסיסית לכל תושבי המדינה‪ ,‬ויקטינו את העוני הבין ‪-‬‬ ‫דורי‪ .‬בזכות הריבית שהכספים יצברו לאורך שנים‪ ,‬ניתן להבטיח חסכונות סבירים גם באמצעות‬ ‫העברת קצבה קטנה יחסית לקופות החיסכון‪ .‬במקביל כיוון שהקצבה הנוכחית תקוצץ‪ ,‬השינוי‬ ‫ימשיך לעודד השתתפות בשוק העבודה של משפחות מרובות ילדים‪.‬‬ ‫מס החברות הועלה אף הוא באחוז אחד‪ .‬נראה שגם כאן העלאה עיוורת של מס חברות אינה‬ ‫פתרון מספק‪ .‬ראוי לקדם במקביל שני צעדים‪ ,‬מצד אחד יש להקל על העסקים הקטנים שגם כך‬ ‫יסבלו מהאטה בפעילות העסקית בעקבות התקציב החדש ולא ראוי להטיל עליהם תוספת מס‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬יש לשפר את גביית המסים במאיון העליון של החברות‪ .‬בין השנים ‪ 2004‬ל ‪ 2009-‬גדלו‬ ‫הכנסות החברות במאיון העליון ב ‪ 128%-‬אולם חיובי המס עלו ב ‪ 36%-‬בלבד‪ .‬בשנת ‪ 2010‬שיעור‬ ‫המס האפקטיבי בקרב כלל החברות עמד על ‪ 20.2%‬והיה גבוה יותר משיעור המס בקרב החברות‬ ‫בעשירון העליון שעמד על ‪.17.5%‬‬ ‫אם לא ניתן להחיל מס חברות דיפרנציאלי‪ ,‬ראוי לפחות לתקן את העיוותים בחוק עידוד השקעות‬ ‫הון‪ .‬במסגרת הצעת התקציב שיעור המס על חברות שנהנות מהטבות עלה ל ‪ 15%-‬במרכז ו ‪10%-‬‬ ‫בפריפריה‪ ,‬כפי שהיה בשנת ‪ .2011‬כמו כן‪ ,‬חברות הנהנות מהטבות המדינה ישלמו דיבידנדים בסך‬ ‫‪ 20%‬ולא ‪ .15%‬השינויים האלו יגדילו את הכנסות המדינה ב ‪ 120-‬מיליון ‪ ₪‬ויש לברך עליהם‪ ,‬אך‬ ‫נראה כי הם לא מספיקים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2010‬הטבות המס במסגרת החוק לעידוד השקעות הון עמדו על ‪ 5.6‬מיליארד ‪ ₪‬ומתוכם‬ ‫‪ 70%‬הופנו לארבע החברות הגדולות‪ ,‬שיעור המס האפקטיבי על אותן חברות עמד על ‪ 3.3%‬בלבד‪,‬‬ ‫‪3‬‬ ‫הניתוח נערך על פי תחזית מעודכנת של בנק ישראל המבוססת על נתוני משלמי מס הכנסה ברשות המסים‪.‬‬ ‫ביחס ל ‪ 20.8%-‬בעשירון התחתון של חברות שנהנו מהטבות המס‪ .‬כיוון שהחוק מוביל לכך‬ ‫שהחברות החזקות ביותר נהנות מעיקר ההטבות‪ ,‬בשל עלותו הגבוהה למשלם המסים בתקופה‬ ‫של קיצוצים חדים ולאור העובדה שגם אפקטיביות החוק מוטלת בספק‪ ,‬נראה כי יש מקום לשינוי‬ ‫נרחב בחוק עידוד השקעות הון ואף ביטול חלק מהטבות המס‪ .‬ראוי לערוך שינויים במסלול‬ ‫האסטרטגי שמסגרתו חברות ענק נהנות מהטבות גדולות במיוחד ושלא עבר שינוי בתקציב‬ ‫האחרון‪ .‬אפשרות נוספת היא קביעת תקרת הטבות במסגרת החוק‪ ,‬למשל ניתן לקבוע שאף חברה‬ ‫לא תהנה מהטבות בגובה של יותר מ ‪ 750-‬מיליון ‪ ₪‬בשנה‪ .‬אם בשנת ‪ 2010‬ארבע חברות נהנו‬ ‫במצטבר מההטבות בגובה ‪ 3.92‬מיליארד ‪ ,₪‬שינוי זה לבדו יביא לחיסכון של כמיליארד ‪₪‬‬ ‫ומעלה‪.‬‬ ‫עידוד הצמיחה‬ ‫בעוד שברור שיש לבצע בתקציב ‪ 2013‬קיצוצים מסוימים‪ ,‬חשוב במקביל לבצע צעדים מכוונים‬ ‫לעידוד הצמיחה במשק‪ .‬גישה זו מקובלת יותר כיום גם ברוב מדינות אירופה‪ ,‬אשר ניסו להתמודד‬ ‫עם חוב ציבורי גדול באמצעות מדיניות צנע בלבד וראו שמדיניות זו לא הצליחה להביא לבדה‬ ‫להתאוששות כלכלית‪.‬‬ ‫חיזוק עסקים קטנים ועצמאים ‪ -‬בארה"ב בתקופה של משבר כלכלי וחוב גדל של המדינה‪ ,‬הוגדל‬ ‫תקציב הרשות לעסקים קטנים כיוון שהיה ברור לקובעי המדיניות שעסקים קטנים מהווים מנוע‬ ‫צמיחה‪ ,‬ומייצרים מקומות עבודה‪ .‬עסקים קטנים נתקלים בלא מעט מכשולים בישראל‪ ,‬החל‬ ‫מבירוקרטיה מורכ בת‪ ,‬סביבה עסקית לא יציבה‪ ,‬העדר תמיכה מכוונת של המדינה במכרזים ורכש‬ ‫ממשלתי‪ ,‬ובעיקר מחסור באשראי‪ .‬במסגרת תקציב המדינה ראוי להגדיל את האשראי שהמדינה‬ ‫מספקת לעסקים קטנים‪ ,‬ואף להעניק ערבויות לבנקים כדי לעודד אותם להלוות יותר לעצמאים‬ ‫ועסקים קטנים‪.‬‬ ‫הכשרה מקצועית ‪ -‬צעד חשוב נוסף הוא השקעה משמעותית בהכשרה מקצועית‪ .‬כל הגורמים‬ ‫המעורבים בתחום מסכימים שההשקעה בהכשרה מקצועית אינה מספקת ושקיים מחסור‬ ‫בעו בדים במספר ענפים שדורשים הכשרה ספציפית‪ .‬תקציב ‪ 2013-2014‬מתמקד‪ ,‬להגדרתו‪ ,‬באדם‬ ‫העובד‪ ,‬ושואף להעלות את הפריון ולהגדיל את שיעור ההשתתפות בשוק העבודה‪ .‬המטרות האלו‬ ‫ראויות‪ ,‬אך כדי לקדם אותן לא מספיק לקצץ את ההטבות למשפחות שאינן עובדות‪ ,‬חשוב גם‬ ‫שהמדינה תספק הכשרה מקצועית כדי לאפשר לאנשים למצוא עבודה שתפרנס אותם בכבוד‪.‬‬ ‫צמצום פערים בחינוך לקידום הפריון במשק ‪ -‬בעוד שבטווח הקצר עסקים קטנים והכשרה‬ ‫מקצועית יכולים לתרום לצמיחה‪ ,‬בטווח האורך אחד האמצעים האפקטיביים ביותר להגדלת‬ ‫הפריון במשק הוא שיפור איכות החינוך במדינה‪ .‬משרד האוצר מודע לצורך להגדיל את הפריון‬ ‫ומציע לשם כך מספר צעדים כולל חיזוק לימודי היסוד‪ .‬זהו צעד הכרחי‪ ,‬אך לא מספק‪ .‬יש צורך‬ ‫ל וודא שאיכות החינוך תהיה גבוהה מספיק בבתי ספר שבהם מלמדים את לימודי היסוד‪ ,‬ושגם‬ ‫ילדים ממעמד סוציו ‪-‬אקונומי נמוך יוכלו למצות את הפוטנציאל שלהם‪ .‬בעקבות ועדת טרכטנברג‬ ‫החליטה הממשלה ליצור מנגנון פרוגרסיבי לסבסוד תשלומי הורים‪ ,‬וכן להוזיל את ספרי הלימוד‪.‬‬ ‫צעד זה נועד להקל על יוקר המחיה‪ ,‬וגם לוודא שלכל משקי הבית תהיה נגישות לחומרי לימוד‬ ‫נחוצים‪ ,‬אולם בתקציב ‪ 2013-2014‬מוצע להפחית באופן חד את התקציב לכך בשנים הקרובות‪.‬‬ ‫במקום לקצץ את התקציב‪ ,‬ראוי דווקא להשקיע כספים ייעודיים לצמצום הפערים בחינוך כדי‬ ‫להעלות את הפריון במדינה ולהבטיח צמיחה בטווח הארוך‪.‬‬ ‫סיכום צעדים נבחרים ואלטרנטיבה לסעיפים בולטים בתקציב המדינה‬ ‫סעיף‬ ‫הצעת האוצר‬ ‫מס הכנסה‬ ‫עלייה אחידה של ‪ 1.5%‬במס‬ ‫הכנסה‬ ‫העלאת המע"מ ל ‪18%-‬‬ ‫‪4,620‬‬ ‫קיצוץ בקצבאות ילדים‬ ‫‪2,975‬‬ ‫חוק עידוד‬ ‫השקעות‬ ‫הון‬ ‫העלאת שיעור המס על‬ ‫דיבידנד ל ‪ 20%-‬והחזרה‬ ‫שיעורי מס חברות לרמה שנת‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪120‬‬ ‫מע"מ‬ ‫קצבאות‬ ‫ילדים‬ ‫הכנסות‬ ‫למדינה‪,‬‬ ‫מיליון ‪₪‬‬ ‫‪4,070‬‬ ‫הצעת מרכז מאקרו‬ ‫עלייה הוגנת במס‬ ‫הכנסה‬ ‫מע"מ דיפרנציאלי –‬ ‫‪ 9.5%‬למוצרי בסיס ו ‪-‬‬ ‫‪ 19%‬ליתר המוצרים‬ ‫קיצוץ חלקי בקצבאות‬ ‫הילדים והפניית‬ ‫המחצית מסכום הקיצוץ‬ ‫המקורי לקופות חיסכון‬ ‫אישיות‬ ‫קיצוץ משמעותי‬ ‫בהטבות‪ ,‬למשל‬ ‫באמצעות קביעת תקרה‬ ‫על ההטבות לחברה‬ ‫הכנסות‬ ‫למדינה‪,‬‬ ‫מיליון ‪₪‬‬ ‫‪4,111‬‬ ‫‪4,810‬‬ ‫‪1,487‬‬ ‫‪920‬‬ ‫חינוך‬ ‫והכשרה‬ ‫מקצועית‬ ‫הפחתה בתקציב לצמצום‬ ‫הוצאות משקי בית על חינוך‬ ‫בשכבות החלשות‬ ‫‪345‬‬ ‫השקעה בקידום השוויון‬ ‫בחינוך‬ ‫‪- 150‬‬ ‫מסים‬ ‫נוספים‬ ‫גביית מס בריאות ודמי ביטוח‬ ‫לאומי מעקרות בית‬ ‫עדכון הוצאות קבורה‬ ‫ביטול טיפול שיניים חינם‬ ‫לילדים בגילאים ‪12-14‬‬ ‫הגדלת ההשתתפות העצמית‬ ‫בקופות החולים‬ ‫דחיית פרויקטים של תחבורה‬ ‫ציבורית‬ ‫‪675‬‬ ‫מס עיזבון‬ ‫‪1,800‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪120‬‬ ‫מסים ירוקים‬ ‫‪1,190‬‬ ‫בריאות‬ ‫תחבורה‬ ‫‪300‬‬ ‫‪130‬‬ ‫מנועי‬ ‫צמיחה‬ ‫סך הכל‬ ‫הגדלת האשראי‬ ‫לעסקים קטנים‬ ‫השקעה בהכשרה‬ ‫מקצועית‬ ‫‪13,445‬‬ ‫‪- 250‬‬ ‫‪- 250‬‬ ‫‪13,668‬‬