דיכאון- מחלת המאה- גריה מגנטית עמוקה כטיפול בדיכאון ובהפרעות פסיכאטרי

‫דיכאון‪ -‬מחלת המאה‪ -‬גריה מגנטית עמוקה‬
‫כטיפול בדיכאון ובהפרעות פסיכאטריות שונות‬
‫ד"ר דורון תודר‬
‫היחידה לנוירופיזיולוגיה קלינית‬
‫המרכז לבריאות הנפש‪ ,‬ב"ש‬
‫מרכז זולטובסקי לחקר המוח‪,‬אונברסיטת בן גוריון‬
‫גילוי נאות‬
‫• מנהל מרפאת "נוירוקליניק" הנותנת שירותים שונים בתחום של‬
‫טיפולי הגריה המוחית‪.‬‬
‫‪WWW.neuroclinic.co.il‬‬
‫‪072-2600852‬‬
‫‪073-7370795‬‬
‫תכנים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫המטוטלת הרפואית‬
‫הדמיה מוחית פונקציונאלית‬
‫גריה מגנטית מוחית‬
‫תיאורי מקרים‬
‫בעיות מוחיות הן רב מימדיות‪.‬‬
‫פסיכולוגי‬
‫ביולוגי‬
‫בעיה‬
‫מוחית‬
‫משפחתי‬
‫סוציאלי‬
‫ועדיין יש תחום שהתערבות בו תביא למירב התועלת למטופל‬
‫הגבולות שבין הנוירולוגיה והפסיכאטריה‬
P
N
N
P
E
N
X
P
‫בעיות מוחיות הן רב מימדיות‪.‬‬
‫פסיכולוגי‬
‫ביולוגי‬
‫בעיה‬
‫מוחית‬
‫משפחתי‬
‫סוציאלי‬
‫ועדיין יש תחום שהתערבות בו תביא למירב התועלת למטופל‬
‫היסטוריה של טיפולים בפסיכאטריה‬
‫• היסטוריה רחוקה ועד אמצע המאה ה ‪ :20‬טיפולים ביולוגיים )גופניים(‪.‬‬
‫נזעי חשמל‪ -‬הטיפול הכי יעיל )כפי הנראה( לדיכאון‬
‫התסכול הפרמקולוגי‬
‫• אמצע מאה ‪ -20‬ימינו‪ :‬שלטה הגישה הפרמקולוגית‪ .‬כמה בעיות‪:‬‬
‫ ‪) MORE OF THE SAME‬עשרות תרופות נוגדות דיכאון‪ ,‬עשרות‬‫נוגדות פסיכוזה‪ ,‬עשרות נגד אפילפסיה‪ 30% ....‬עמידים(‪.‬‬
‫ עלויות )פיתוח‪ ,‬רישום(‬‫ חוסר שביעות רצון‬‫‪cosmic habituation -‬‬
‫המטוטלת הרפואית מתחילה לנוע שוב לכיוון‬
‫הטיפול הביולוגי‬
‫שיטות גריה מוחיות‬
• ECT- electricity.* (anaesthetization needed)
• TMS- electricity.*
• VNS- electricity. (neurosurgical procedure).
• DBS- electricity. (neurosurgical procedure).
• Neurofeadback- electricity. *
• CES- electricity.*
• tDCS- electricity.*
• HEG- metabolic.*
•…
‫ההדמיה הפונקציונלית‪-‬‬
‫השער לרפואה מותאמת אישית‬
‫• התאמה של הטיפול לכל מטופל בנפרד‪.‬‬
‫• התאמת הפרמטרים הטיפוליים עבור כל מטופל ובאמצעות דרך זו‬
‫להגיע למקסימום היעילות‪.‬‬
‫דיכאון‬
‫גיל התחלת המחלה‬
‫מפתח‬
‫‪ %‬האנשים שפיתחו דיכאון‬
‫גברים‬
‫‪50‬‬
‫נשים‬
‫)‪(n = 528‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫)‪3 (3.0‬‬
‫)‪1 (1.4‬‬
‫)‪6 (6.6‬‬
‫)‪2 (2.8‬‬
‫)‪8 (11.3‬‬
‫)‪3 (5.8‬‬
‫)‪11 (11.5‬‬
‫)‪12 (10.4‬‬
‫)‪4 (13.3‬‬
‫)‪No. (%‬‬
‫)‪23 (18.2‬‬
‫)‪24 (27.3‬‬
‫)‪17 (33.3‬‬
‫)‪(n = 437‬‬
‫‪20-29‬‬
‫‪<20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪60+‬‬
‫‪50-59‬‬
‫‪40-49‬‬
‫‪30-39‬‬
‫גיל בעת תחילת המחקר )נמשך ‪ 6‬שנים(‬
‫)‪Coryell et al (1992‬‬
‫תיאורי מקרה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫דיכאון מונופולארי‬
‫דיכאון ביפולארי‬
‫דיכאון ‪ +‬אלצהיימר‬
‫דיכאון ‪ +‬הפרעה טורדנית כפייתית‬
‫דיכאון ‪+‬סכיזופרניה סימנים שליליים‬
‫דיכאון ‪ +‬הפרעה טורדנית כפייתית ‪ +‬תסמונת אספרגר‬
‫• הקומורבידיות של כל הפרעה עם דיכאון היא הכי‬
‫שכיחה והכי לא ספציפית‪.‬‬
‫תיאור מקרה‪1-‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫גבר צעיר בן ‪ .29‬רווק‪ .‬עובד כאיש מחשבים‪ .‬סובל שנים ממצב רוח‬
‫ירוד‪ ,‬חוסר אנרגיה‪ ,‬חוסר הנאה‪ .‬נמנע מפעיליות שגורמות להנאה‪.‬‬
‫איךהדברים שהכי אוהב לעשות זה לנהוג ברכבו‪ .‬מספר שנוסע באוטו‬
‫רק שאין ברירה‪ .‬הולך ברגל להסעות לעבודה ולא בשל סיבות‬
‫כלכליות‪.‬‬
‫טופל במגוון גדול של נוגדי דיכאון‪ .‬לא מקבל טיפול תרופתי כשנה‬
‫טרם הגעתו כיוון שלא מצא טעם להמשיך לקחת את התרופות‪ .‬לא‬
‫היו תופעות לוואי מהיותיות אבל גם לא שיפור מספק‪.‬‬
‫אובחן כסובל מדיסטמיה‪.‬‬
‫הגיע לטיפול לאחר שבחודשיים שקדמו לטיפול מצבו התדרדר עוד‬
‫יותר יחסית לדיכאון הרגיל‪ .‬הופיעו הפרעות שינה )שלא היו קודם(‪,‬‬
‫ירידה בתאבון )יחסית לקודם(‪ ,‬קשיי ריכוז וזיכרון שגרמו לקושי ממשי‬
‫לתפקד בעבודה‪.‬‬
‫מקרה ‪ -1‬הערכות אובייקטיביות‬
‫• הערכת סימפטומים באמצעות שאלונים סובייקטיבים מקובלים‪.‬‬
‫• תלונות קוגנטיביות נבדקו באמצעות מערכת ‪MINDSTREAMS‬‬
‫• ‪ :QEEG‬תמך בקיום דיכאון הגדיר איזורי מוח קדמיים כפעילים‬
‫באופן לא תקין כחלק מהבעיה )פירוט במקרים הבאים(‬
‫מודל משולב לדיכאון‬
‫איזורי מוח הקשורים לוויסות מצב הרוח‬
(A) Ventromedial prefrontal cortex (VMPFC)1
 Modulates pain and aggression, and sexual and eating
behaviors2
 Regulates autonomic and neuroendocrine response
(B) Lateral orbital prefrontal cortex (LOPFC)3
 Corrects and inhibits maladaptive,
perseverative, and emotional responses
(C) Dorsolateral prefrontal cortex (DLPFC)4
 Cognitive control, solving complex tasks, and manipulation
of information in working memory
C5
B5
A5
‫עוד איזורי מוח הקשורים לנושא וויסות מצב הרוח‬
ACC- Anterior Cingulate
-dorsal ACC -being part of the cognitive/executive
functioning network and the
-ventral ACC being involved in assessing emotional and motivational
information.
-Insula- experience of bodily self-awareness, including the sense of
agency , and the sense body ownership , autonomic functions, pain
, temperature, emotional processing, empathy, and sexual
memory…
‫תפקיד חשוב של איזורים אלה הוא דיכוי המערכת‬
‫הלימבית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בזמן דיכאון איזורי מוח קדמיים לא פועלים טוב‬
‫טיפול מוצלח משפר תיפקודם‪.‬‬
‫תיפקודלא תקין פוגע ביכולת הדיכוי של המערכת הלימבית‪.‬‬
‫בזמן דיכאון נפגעים הקשרים בין ה ‪ ACC‬והמערבת הלימבית‪ .‬הדיכוי‬
‫נפגע‪.‬‬
‫בשורה התחתונה ‪ :‬מערכת לימבית בדיכאון פועלת ביתר שאת‪.‬‬
‫מערכת לימבית הפועלת ביתר שאת מביאה‬
‫להפרשה של קורטיקוסטרואידים‬
‫השפעה שלילית של קורטיקוסטרואידים במוח‬
‫• משבש רמות סרוטונין דופמין אדרנלין ועוד‬
‫• מעלה רמות אנזים בשם ‪A-MAO‬‬
‫• מוריד רמות חלבון בשם ‪BDNF‬‬
Meyer, Arch Gen Psychiatry. 2006;63:1209-1216
BDNF ‫חשיבות ה‬
Stahl SM. Essential Psychopharmacology: Neuroscientific Basis and Practical Applications; 2000:187.
Pg BDNF mRNA/ng -actin mRNA
BDNF ‫סטרס ו‬
Acute and Chronic Stress
*P<.05 compared to control
8
6
4
*
2
0
Control
Acute
Stress
*
Chronic
Stress
BDNF ‫השפעה של טיפול נוגד דיכאון על‬
Plasma BDNF (ng/mL)
35
*P<.01
30
vs control or treated
25
*
20
15
10
5
(n=50)
(n=16)
(n=17)
Control
DepressedTreatment Naive
Depressed-Treated
0
• Mixed group of antidepressants used for treatment.
• HAM-D17=27.810.2 and 18.811.4 for untreated and treated groups respectively.
Shimizu E, et al. Biol Psychiatry 2003;54(1):70-75.
‫סיכום נקודות מפתח במודל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אונה קדמית ואיזורים סמוכים שלא מתפקדים טוב‬
‫פגיעה בתפקוד מערכת לימבית‬
‫סטרס כרוני‬
‫ירידה ב ‪ BDNF‬באיזורים שונים בפיזור אישי בשל עליה ב ‪MAO-A‬‬
‫ניוון של העץ הנוירונלי באיזורים פגיעים‪ .‬למשל ניוון של איזורים‬
‫קדמיים ‪...‬‬
‫והמעגל מתחיל שוב !‬
‫גריה מגנטית מוחית באיזורי המוח הקדמיים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫יש ‪ TMS‬שטחי‬
‫יש ‪ TMS‬עמוק‬
‫‪ DEEP TMS‬אושר בארץ ובעולם )כולל ‪ (FDA‬לכל סוגי הדיכאונות‬
‫בכל חומרה‪.‬‬
‫ההבדל העיקרי הוא בעמוק החדירה שמגיע ומשפיע גם על איזורי‬
‫מוח עמוקים‪.‬‬
PD
H1
Considerations: Target in depth, directions of axons to be
stimulated, decreasing facial pain and other risks or side effects.
H-Coil Deep TMS System
Positioning Device
Interface Module
Card Reader
Stimulator
Controller
Helmet comprising the
Active+Sham Coils
Cooling
System
Medical Cart
Ez(Xcm)/Ez(1cm)
Rate of reduction in the electric field induced by various coils
1.1
1
0.9
0.8
0.7
0.6
0.5
0.4
0.3
0.2
0.1
0
fig 8
Double Cone
H1
H2
H6a
0
1
2
3
4
5
6
7
Distance from Coil (cm)
8
‫הסיבה העיקרית להבדלי היעילות בין ה ‪TMS‬‬
‫השטחי וזה העמוק‬
‫• חלק מהאיזורים שקשורים לדיכאון נמצאים עמוק במוח והגריה‬
‫השטחית פשוט לא מגיעה אליהם‪.‬‬
‫פרמטרים בטיפול ‪TMS‬‬
‫עוצמת מכשיר‪ -‬נמדד לכל אדם בנפרד‬
‫• מיקום טיפול‪ -‬נמדד לכל אדם בנפרד‬
‫• תדר פולס‪ -‬נקבע לכל אדם על פי תגובה‬
‫הסבר‪ -‬טיפול פלסבו‬
‫‪H1‬‬
‫‪PD‬‬
‫שינוי בשאלון המילטון בעקבות גריה מגנטית עמוקה‬
Response and Remission Rates at the primary end point
Remission and Response in highly treatment resistant patients
‫סיום מקרה‬
‫• לאחר ‪ 20‬טיפולים המטופל דיווח על שיפור ניכר אך הרגיש שיש עוד‬
‫מקום לשיפור‪ .‬מבחינת הגדרתית היה ברמיסה בלבד‪.‬‬
‫• ביצע עוד ‪ 5‬טיפולים שהביאו לשיפור ניכר‪ .‬מבחינה הגדרתית‬
‫השיפור עבר את ‪ 50%‬והציון בשאלונים נגע בגבול התחתון המקובל‪.‬‬
‫• השיפור שהצביע מבחינתו על השיפור הברור ביותר היה שהתחיל‬
‫שוב לנהוג לעבודה‪ ,‬התחיל שוב לבשל ארוחות לעצמו ונהנה מכך‪.‬‬
‫תיאור מקרה ‪-‬דיכאון ביפולארי‬
‫• דיכאון במסגרת מחלה ביפולארית נראה כמו כל דיכאון‪.‬‬
‫• יש הבדלים סטטיסטיים‬
‫א‪ .‬שיעור גבוה יותר של סימפטומים אטיפיים בדיכאון ביפולארי‪.‬‬
‫ב‪ .‬חרדה בעוצמה גבוהה יותר‪,‬‬
‫ג‪ .‬אירועי דיכאון עם מרכיב מעורב כמו דיכאון עם דחף לעשות קניות‪.‬‬
‫תיאור מקרה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫גברת בת ‪ ,62‬נשואה ואם ל‪ .2‬מזכירה רפואית בארץ מוצאה‪ .‬בעברה‬
‫‪ 3‬אירועים דיכאוניים‪.‬‬
‫שתי האפיזודות הראשונות הגיבו לטיפול תרופתי‪.‬‬
‫‪ 5‬שנים לפני הגעתה היה אירוע דיכאוני קשה שלא הגיב למגוון נוגדי‬
‫דיכאון‪ .‬לאחר כשנה עברה טיפול ב ‪ .ECT‬היה שיפור קל במצבה אך‬
‫לא חזרה לעצמה‪ .‬הייתה פגיעה מסויימת בזיכרון‪ .‬כמה חודשים‬
‫לאחר מכן מצבה השתפר ללא התערבות מיוחדת‪.‬‬
‫מעולם לא היה מצב מרומם משום סוג‪.‬‬
‫בשנה האחרונה שוב מצב דיכאוני‪ .‬קיבלה מגוון גדול של נוגדי דיכאון‬
‫ללא שיפור מספק‪ .‬מסרבת לעשות שוב ‪ ECT‬כי בחוויה שלה הטיפול‬
‫לא ממש עזר גם בפעם הקודמת‪.‬‬
‫בתלונות הקליניות בולטת חרדה בעוצמה גבוהה מאוד‪.‬‬
‫מדדים כמותיים‬
‫• סוייבקטיבי – בשאלונים עדות ברורה לחרדה בעוצמה גבוהה מאוד‪.‬‬
‫• ‪QEEG‬‬
EEG
‫‪ EEG -QEEG‬כמותי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫יצירת מפות מוח המתארות באופן מפורט את תיפקוד המוח ואיזורי‬
‫המוח השונים‪.‬‬
‫הכל מושווה לנורמות כמו בכל בדיקת דם בקופת חולים‪.‬‬
‫במפות שאראה הצבע הלבן מתאר ערך תקין )בין הקוים(‬
‫כתמי צבע מראים חריגה מהנומרה בעוצמה שמגיעה ל ‪P<0.001‬‬
‫וזאת לאחר תיקון סטטיסטי‬
‫‪ QEEG‬של החולה‬
‫חולה קודם‪:‬‬
‫סיכום מקרה‬
‫• הוחל טיפול בפרוטוקול נוגד דיכאון שכווון לאיזור ‪ DLPFC‬ימני‪ .‬גריה‬
‫בתדר איטי‪.‬‬
‫• כבר לאחר ‪ 5‬מפגשים בעלה דיווח על שיפור‪ .‬סיפר שהיא מחייכת‬
‫יותר‪ .‬שהתעניינה בבנות שלה –דבר שלא עשתה תקופה ארוכה‪.‬‬
‫)התגובה המהירה חיזקה את החשד שמדובר באישה עם מרכיב‬
‫ביפולארי (‪.‬‬
‫• האישה עצמה לא דיווחה על שום שיפור‪.‬‬
‫• במפגש העשירי היה ברור גם לאישה שמצבה משתפר‪ .‬היא דיווחה‬
‫על תחושת רגיעה ועל מצב רוח טוב יותר‪ .‬החלה שוב לחשוב על‬
‫העבודה והביעה רצון לחזור לעבודתה )הייתה בחופשת מחלה כמה‬
‫שבועות(‪.‬‬
‫• במפגש ה ‪ 19‬ביקשה לסיים את הטיפול‪ .‬הרגישה שאין טעם בו כיוון‬
‫שחזרה לעצמה ב‪ .100%‬סה"כ הטיפול נמשך כ‪ 3.5‬שבועות‪.‬‬
‫תיאור מקרה‪ -‬חולה הסובל מאלצהיימר ודיכאון‬
‫• לא כל כך קל להפריד בין הסימפטומים של הדיכאון והסימפטומים של‬
‫אלצהיימר‪.‬‬
‫• גריה מגנטית לחולי אלצייהמר אושרה על ידי משרד הבריאות )קסדה‬
‫אחרת(‪.‬‬
‫תיאור מקרה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫גבר בן ‪ .75‬נשוי ואב ל‪ .2‬איש אקדמיה בעברו‪.‬‬
‫ברקע סובל ממחלת לב‪ .‬עבר ‪ 2‬אירועים לבביים ויש לו דפיברילטור‬
‫מושתל‪.‬‬
‫סובל מאלצהיימר מזה ‪ 5‬שנים‪ .‬מטופל תרופתית בתרופות מקובלות‬
‫ומצבו הולך ומתדרדר בהדרגה‪.‬‬
‫בחודשיים האחרונים החל לסבול מדיכאון‪ .‬היה רושם של ירידה די‬
‫מהירה בהנאה‪ ,‬במצב הרוח‪ .‬החל לבכות יותר בקלות‪ .‬ידע להגדיר‬
‫שמרגיש יותר עצוב‪.‬‬
‫מדדים אובייקטיביים‬
‫• בדיקות קוגנטיביות‬
‫• בדיקות ‪QEEG‬‬
‫המשך מקרה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הקוצב המותקן אצלו לא מהווה קונטראינדקציה‪.‬‬
‫החל לקבל טיפול בגריה מגנטית‪ .‬קסדה פרונטלית דו צדדית עם‬
‫מרכיב טמפורלי קטן יותר‪.‬‬
‫לא היו בעיות מיוחדות בטיפול )בד"כ אין(‪.‬‬
‫עבר ‪ 3‬טיפולים בשבוע‪ .‬אומנם במחקרים ביצעו ‪ 5‬בשבוע אך‬
‫במציאות התרשמנו שהתוצאות ב‪ 3‬בשבוע טובות יותר וכך אנו‬
‫נוהגים‪.‬‬
‫לאחר חודשיים חזר על מכלול הבדיקות‪ .‬חל שיפור ברור במצב‬
‫הקוגנטיבי‪.‬‬
‫מצב הרוח השתפר מאוד‪ .‬אשתו דיווחה שהחל שוב לספר על‬
‫בהתלהבות על מה שיש בחדשות‪ .‬הבכי החריג הפסיק‪ .‬הוא עצמו‬
‫דיווח על מצב רוח תקין‪.‬‬
‫תוצאות של המבחנים הקוגנטיביים‬
‫תיאור מקרה‪ -‬דיכאון עם ‪OCD‬‬
‫תיאור מקרה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫גבר רווק בן ‪ .35‬עובד בעסק המשפחתי‪ .‬סובל מ ‪ OCD‬מאז היותו צעיר‪.‬‬
‫עיקר הטקסים קשורים לסטרליות בבית‪ .‬בכל יום שמגיע הבייתה צריך לנקות את‬
‫הבית כ ‪ 4‬שעות כיוון שעצם הכניסה שלו מ"החוץ" לבית מטמאת את הבית‪ .‬בכל‬
‫בוקר צריך לסדר ולנקות את הבית כשעתיים טרם ליציאתו מהבית‪.‬‬
‫לאורך החיים קשיים ניכרים בזוגיות בעיקר כי מחד אינו מוכן לישון בבית זר ומאידך‬
‫אינו מוכן להכניס לביתו אנשים‪.‬‬
‫לא הגיב למגוון גדול של נוגדי דיכאון מקובלים במינונים תקינים‪.‬‬
‫לא הגיב לטיפול קוגנטיבי התנהגותי ואפילו מרגיש שהניסיון הביא להחמרה במצבו‪.‬‬
‫מצבו הנוכחי מתמשך כך שנים רבות‪.‬‬
‫מזה כשלושה חודשים התדרדרות נוספת במצבו הנפשי‪ .‬הוא יכול להצביע על‬
‫תחילת ההתדרדרות‪ :‬הייתה תקלה באינסטלציה בבית והוא היה צריך להכניס‬
‫לבית אנשי מקצוע‪ .‬מאז הוא לא מצליח לקבל את הרגשת הניקיון שבעבר השיג‬
‫והדבר גם לו למתח מתמשך שהלך והתדרדר‪.‬‬
‫בחודשיים האחרונים ירידה משמעותית במצב הרוח‪ ,‬הפרעות שינה‪ ,‬הפרעות‬
‫תאבון‪ ,‬החמרה ב‪.OCD‬‬
‫ממצאים אובייקטיבים‬
‫• שאלונים סובייקטיבים מצביעים על סבל ניכר עם ציונים מאוד גבוהים‬
‫בשאלונים סטנדרטיים‪.‬‬
‫• בדיקת ‪ QEEG‬מצביעה על בעיה תיפקודית מהותית באיזור ה ‪ACC‬‬
‫מחד ובאיזור ‪ -‬איזורים שמוכרים כפגועים בד"כ אצל חולה ‪OCD‬‬
‫איזורי מוח פגועים במטופל‪1-‬‬
‫איזורי מוח פגועים במטופל‪2-‬‬
‫סיום טיפול‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫החולה החל לקבל גריה מגנטית הממוקדת באיזור האנטריור סינגולייט‪ .‬זה‬
‫האיזור שנמצא פגוע והוא קשור הן למצב הדיכאוני והן ל ‪.OCD‬‬
‫כבר לאחר ‪ 5‬טיפולים חל שיפור במצבו )סימפטומים של ‪ OCD‬מגיבים‬
‫בד"כ מהר(‪ .‬דיווח שנכנס לבית בערב ופשוט החליט לא לנקות את הבית‬
‫ולא הרגיש שהוא מחוייב לעשות זאת‪ .‬במקביל דיווח על שיפור במצב‬
‫הרוח‪.‬‬
‫הטיפול התקדם באופן תקין ללא בעיות מיוחדות‪ .‬בטיפול ה‪ 15‬המטופל‬
‫דיווח שהצליח לארח בבית ידידה מהעבודה‪.‬‬
‫הדגיש שעדיין לא מרגיש בנוח שישנו אצלו בבית‪ .‬עדיין חושש שאם עוד‬
‫פעם ייכנסו אליו הבייתה אנשי שיפוץ יהיה לו מאוד קשה‪ .‬אבל ביום יום הוא‬
‫מרגיש שהוא פחות מתעסק בנושא הסטריליות‪.‬‬
‫מצב הרוח השתפר מאוד בהתחלה וסביר להניח שמדובר בדיכאון תגובתי‬
‫בשל חומרת ה ‪.OCD‬‬
‫תיאור מקרה‪ -‬צעירה הסובלת‬
‫מדיכאון‪ ,‬אספרגר ו ‪OCD‬‬
‫• הטיפול באוטיזם באמצעות גריה מגנטית אושר על ידי משרד‬
‫הבריאות לבוגרים מעל גיל ‪.18‬‬
‫תיאור מקרה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫צעירה בת ‪ 25‬המתגוררת בארצות הברית‪ .‬מאובחנת כסובלת‬
‫מאספרגר )אוטיזם בתיפקוד גבוה(‪ .‬אינה עובדת‪ .‬מתגוררת עם‬
‫משפחתה‪.‬‬
‫לאורך כל חייה מוזריות שגרמו למשפחה לסבל ניכר‪ .‬שואלות שאלות‬
‫שוב ושוב‪ ,‬אינה מחליטה שום דבר ולכל דבר מבקשת הדרכה‪.‬‬
‫בפגישה איתה ניראת "מוזר"‪ .‬פנים חסרות הבעה‪ .‬מדברת לאקונית‪.‬‬
‫ללא קשר עין ממשי ואם יש‪ -‬אז מבט ריק‪.‬‬
‫שקרים נדירים "ולא איכותיים"‪ .‬מספרת שכאשר מספרת בדיחות אף‬
‫אחד לא צוחק‪.‬‬
‫מרגישה שאינה ממשת את חייה ומדווחת על תחושת דיכאון שמלווה‬
‫אותה לאור הייאוש שלעולם לא תוכל לחיות חיים רגילים‪.‬‬
‫סיכום מקרה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫המטופלת החלה טיפולים‪ .‬גם במקרים אלה סה"כ הסימפטומים‬
‫האובססיביים מגיבים מהר בטווח של שבוע‪-‬שבועיים‪.‬‬
‫לאחר כשבוע האם החלה לדווח שהיא מרגישה שינוי במבט‪ .‬כאילו‬
‫"העיניים יותר מבינות"‪.‬‬
‫סיפרו שכאשר הן הלכו לשוק הכרמל המטופלת בחרה לבד לק‬
‫ואמרה "את זה אני אקח"‪ ,‬בנגוד לעבור שהייתה נוהגת להתלבט‬
‫ולבקש אישור לכל מעשה‪.‬‬
‫קיבלה "שיעורי בית" לאת לבד ולקנות דברים‪...‬‬
‫קיבלה "שיעורי בית" לשקר‪ ,‬לספר בדיחות‪.‬‬
‫לאחר חודש וחצי הטיפול הסתיים‪ .‬השמפחה דיווחה שכאשר חזרה‬
‫לארצות הברית השגי הטיפול נמשכו‪ .‬היא הפכה לחברותית יותר‪.‬‬
‫הסימפטומים האובססיסיים חלפו כמעט לחלוטין )‪. (YBOCS=3‬‬
‫תיאור מקרה‪ -‬סימנים שליליים של‬
‫סכיזופרניה יחד עם דיכאון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אנו מחלקים את הסימפטומים של סכיזופרניה לסימנים שליליים‬
‫וסימנים חיוביים‪.‬‬
‫סימנים חיוביים‪ -‬שמיעת קולות‪ ,‬מחשבות רדיפה‪ ,‬הפרעות‬
‫התנהגות‪...‬‬
‫סימנים שליליים‪ -‬חוסר מוטיבציה‪ ,‬אפקט מושטח‪ ,‬אפטיה‪ ,‬מיעוט‬
‫דיבור‪...‬‬
‫לא תמיד קל לזהות דיכאון בחולים עם סימנים שליליים בולטים‪.‬‬
‫הרבה מהסימטומים נראים דומים‪.‬‬
‫הטיפול בסימנים שליליים באמצעות גריה מגנטית מאושר על ידי‬
‫משרד הבריאות‪.‬‬
‫תיאור מקרה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בן ‪ ,25‬רווק‪ ,‬סובל מסכיזורפניה מגיל צעיר‪ .‬בעיקר סימנים שליליים‪.‬‬
‫עובד לפרקים במסגרת השיקום אך אינו מתמיד בכך‪ .‬לפעמיים פשוט‬
‫אין לו חשק ללכת‪.‬‬
‫מטופל על ידי לפונקס במינון ‪ 300‬מ"ג‬
‫המשפחה מדווחת שמזה כשישה חודשים החל להפסיד יותר ימי‬
‫עבודה‪ .‬בעבר מדי פעם עזר בעבודות בית קלות אך הפסיק לעשות‬
‫זאת‪.‬‬
‫ניסיון טיפולי בנוגדי דיכאון בשנים שקדמו הביא להחרפה פסיכוטית‬
‫)שהביא לאישפוז היחיד שהיה בחייו כיוון שהייתה אלימות( ולכן‬
‫הפסיאטר המטפל נרתע מלעשות זאת שוב‪.‬‬
‫באיזה תדר לגרות ?‬
‫סיום מקרה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫החל טיפול בגריה מגנטית‪.‬‬
‫קיבל גריה בתדר ‪ 10‬הרץ‪.‬‬
‫התחלנו ב‪ 55‬סטים של גריה באיזור פרונטלי שמאלי‪.‬‬
‫לאחר ‪ 2‬מפגשים המשפחה מדווחת שהחולה אינו ישן בלילה‪ ,‬שר‬
‫בקול רם‪ ,‬נעשה אלים‪ .‬בבדיקתו מדבר כאחד האדם )במפגשים‬
‫הראשונים כמעט ולא אמר מילים(‪.‬‬
‫כמות הגריה הורדה ל ‪ 30‬אך לאחר ‪ 2‬מפגשים כאלה לא התרשמנו‬
‫מכל שינוי במצבו‪.‬‬
‫העלנו כמות גריות ל ‪ 40‬סטים‪ .‬במצב זה המשפחה דיווחה שהוא‬
‫"ממש בסדר"‪ .‬מדבר ומשתף פעולה‪ .‬ישן בלילה‪ .‬אינו אלים‪.‬‬
‫לאחר ‪ 20‬טיפולים המשפחה דיווחה שהוא ישב וראה איתם סרט‬
‫שלם בסוף שבוע‪ .‬דבר שלא עשה במשך שנים רבות מאז שהתפרצה‬
‫המחלה‪.‬‬
‫לסיכום‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫גריה מוחית לא חודרנית לסוגיה השונים )היום דיברנו רק על ‪ TMS‬אבל יש‬
‫כמה( הן אלטרנטיביות יעילות ובטוחות לטיפול תרופתי‪.‬‬
‫יש מצבים שטכנולוגיות אלה מהוות טיפולים משלימים לטיפול התרופתי‬
‫יש מצבים שבהם אין תרופות המתאימות למצבים מסויימים וטכנולוגיות‬
‫אלה נותנות מענה יחיד אפשרי כיום‪.‬‬
‫גריה מוחית למיניה יהוו להערכתי את חוד החנית בטיפול הרפואי "המותאם‬
‫אישית" בתחום הנוירו‪-‬פסיכיאטריה‪ .‬כפי הנראה הרבה יותר מוקדם‬
‫מרפואה מותאמת אישית במרבית הרפואה הכללית‪.‬‬
‫בנגוד למקובל לחשוב‪ ,‬לדעתי‪ ,‬דווקא הפסיאטריה תהיה ההתמחות מובילת‬
‫הדרך ביישום הרעיון המודרני של רפואה מותאמת אישית‪ .‬שאר‬
‫ההתמחויות ברפואה ימשיכו לעשות בשנים הבאות רפואה כפי שנעשתה‬
‫בימי הביניים קרי ניסיון ותעיה )אבל מבין טיפולים שהוכחו(‪.‬‬
‫גריה מגנטית וסל השירותים‬
‫• על פי כללי התחשבנות הרפורמה‪ ECT :‬ו ‪ TMS‬הם לא במסגרת‬
‫"המנויים"‪.‬‬
‫• בהנחה שהרפורמה מדברת רק על טיפולים שב"סל" הרי מכאן ניתן‬
‫להבין שמדובר בטיפול שבסל‪.‬‬
‫• משרד הבריאות רואה בטיפול "זחילה טכנולוגית" ביחס ל ‪ECT‬‬
‫וככזה נמצא בסל‪ .‬קופות החולים כפי הנראה מתנגדות לטיפול זה‬
‫מטעמים שונים‪ .‬הנימוק המשפטי הוא שמדובר בטכנולוגיה חדשה‬
‫לגמרי שצריכה ועדת סל‪...‬‬
‫תודה רבה !‬