קהלת יעקב
ק ה ל ת
י ע ק ב
תירה ציה לכי חשה
ק־הצת יעי[ כ חבלי החכם
לשלסכי׳הרר חשה גלאנטי ברו
והוא ביאיר כחייל על חנלת
קהלת אשר הינרכריי סיתרי׳וה
את זה יהיא בטיב טעיזנ)־נחוקן
עתי העחיל הלכר על פיליו
)הכין טעמי על חסכו ימלכל זס
הכיא מל כל פסוק ופסוק לכלי
הזיהר יהתקיכים הנתתליס מזהכ
)מפז רכ הפליא למשית ז
יסודותו כהררי קרש
הועתק והוכנס
rewbooks.org
ע״י חיים ת
M£
ך ן חולכ שבגליל העליון קרית מלך רכ היא היום תחון
ממשלת אדונינו המלך סולטן מארד י ר ה ;
»לשס כבית הגניר ינעלה כהיר אברהם אשכנזי ימ סל ידי אליעזר כלהו יצחק {ל
התחיקק היום יום נ׳ כה לחשין סכת כי )ך»כה ישועתי לבא אכיר ן
This Sefer has been made available by:
r ־t g 0 E & l CORNER I
5314 13th Avenue
Brooklyn, NY 11219
TEL. (718)972-0777
FAX. (718) 972-0178
A deluxe bound copy of this sefer is available at:
Biegeleisen Hebrew Book Store
th
4409 16 Avenue
Brooklyn, N.Y. 11204
(718) 436-1165
הספר הזה צולמה על ידי אחים גאלדענבערג
: אצל, במחיר סביר,וניתן להשיג ממנו טופס מכורך
בימ״ס ביגלאייזן
th
4409 16 Avenue
(718) 436-1165
חיןדטח
מעיו 511ה כיל מלדכינלאנסי ולהס עיני לין! לזרת ייןריו
. ^ . .ן *
נפייתחפאלת כי,כחמלתהזת מגלת קהלת לנתיני)0 ,
י\י ך cwioא״לי ,אתרי טעם ילכליי לנפש ותינקתי לחיך
«עס ,חילס הננסי לגן לאכול ייכליי נטיתי אונ< לשמיע שליקית ערלים חכמי ישלאל
לאש ,י 0ואחלוניס המה חבח־ם מחוכמים כאן עליהכללנה ושלא כללכה כאופנים
משוייסחת׳יצקיסאלחלוקים שח:׳לשי אותו כפכטיס רח;קים וזרים כפצסופיא
״תפ״צםפיה ושמהם על ללש שדרשו חכמים כמללשיס מעמיקים לכליהם נקצת
•םויךס כלתי גורעים וחוס יפיס ויש מהם מפרשים כלנליחכמה לכליהם נפתלים
ועמוקים כלתי להם שו חפ כלו לקייםאלתסג בכול עעליס הנל שיה שנהם כלס נרחק׳
לשיית טעימס כלכלים מת)קיס ולא כטעמים מספיקים ולא עול &א שניענ וגמלו
סיותיקיס לננו׳ ספל קהלת נקש .חכמים אלא שמנאו כי תתלתי וסופו ילאת שמיס
*מחת ה׳אממת מהירית ולכלים ח <קיס וכל זה איטנה שיה לספל קלש הל/ה איש
*שר בא ערות נאחמנה בי הסבים מכל אשר היו לפניו ולאחלמ לא קס כ״והו ויחכם
*כל האר׳זאת היתה לי סכה מנוחה רבה ורנה באתי בשפר׳ הנן ודפקתי ברלתיתיו
ושכחי החינה בי מנאת׳ רלתיתמנלה 1rסיגלת יחסיגלת גן נעיל יאירא הרכה מאד
לאחי! כג!2תהחנעיל אן הפעס אידה את ה׳כי הסה אזני לי נסקל׳ על םפר הקלוש
ספר הזוהר הרשב> יספר התקיני /מנאתי לאיתי ליב ליי׳ פליקים של מגלסןן
יסירש־ם ייפי ח:ס חןפהקריש מלכל הרשכ> ifואז נתקללה לפתי ונתישב לכי
ולחחתי ונכנסתי יעל ללת׳ הנן התפללתי יאחלתי ה׳אלה׳ אלני אכלהס הקלה נא
לפני סייס לרן ישר מסלול ולדן הקלש יקירה לה ימנאתיהכמינא שצל לב ואס נקלס
ללכת כה חכמים)ילועיסהגם בי אין לי כלע־ם לרלנ על הרי החכמה ולקפץ של נכעוין
התכונה דלן המלןמצכו של עולם כלך לא נטה ימין ושמאל כאשר הולני חכמנו 1ל
כמלרש קהלת על כל פסוק ופסוק לישכ חאמליהס בקונל שנים שלשה גלגלים נלאש
על אחיל!אמיל אחל כן נפלש מה שיומני מן השמים כיל אלק׳ העוכה פלי כו כסת
לבי ינעזרתי אחחן אחרין חכיכ אענרני מטרות ללאשי מה שפילש הלשכ> זל בספרו
הק־יש יאס לכליו סתיחיס קנת כביאיל הפסיק נפתחסתחיי כהקלחיתיי הקזישימ
kיחסלהמוג לח׳נכל פם!ק פסט חללסוסול וכלכלי הספל ה/ה היליעני סהסיל
יה הנושה חפל פניו לגלות מעשה העולם יתחכליתיו וההבל ענייניו אשרי א;ןן
»קיה י
יחויק כה וישים מגמת פניו לכרי הספר הזה בי תחלמו ושופיילאת שת׳p
והאיש הי/ה ההולך לקלאתו ׳לכוש ילאה וענוה ונשמתו מחשכנייזהב
לבןשה כי כן תלכשנה כנית מלבו של עולם וצא יקשה פ׳ד לכו
ועלפי כ׳ לכו יהיה כפתח! של אילם לבלתי ליס לכבו
!למכון יאריך ימיס אירן יחים ושנית
*•׳סושלוס יושיע! לח
1
נ
0
ת
הקרמה
ר־איתז לקמאמיאכת הספל הזה הקלוש t M * toU-^**^*Mk
/
\i
/J•PI
ימן .עוסקים נה חור־ישה נסכה
^ I
I
כימי חנ הסיכות זרמימקב אפינו יקרא
ק ה ל ת ון^יקכ אני טרם אכלה ללפר אשפוך לוחי ונפשי לפני fo
י'?י
ביאורי זה ימיון כו כמין החמלה ואם מך הוא יופרד
י
•רכריס ה נאמרים על אנשי הייעלה רמי הקימה ואנשי סגולה גי» אנכי
&חזה לי ועיני ראו כי דכלי לעי לכן כחכמת!אלירינני יכיריעתן
ק יחעיטכי ואם המנא ימצא כי עניין הנין וישר»7כר
סכמה ישבח לניתן לפתאים ערמה כי ממנו
רעת !מימה ואשר לא ימצא חן
כעיני! יסתיר פניו תחני
והיה אס
חנאחי
•ן כעיני! יפירני ועלאחתת הרכרי'יעמידני לע:דפ1לם יקצני ומאת הפוקח עירי%
מתר דלים אשאלה לסקוחילאור עיני כמאיר ת<רת< ולפולני כמשפט להולכ׳ תי9
מזרי חעס ה׳וכו'ן
7
ראל
) י ז ה
*
3י*קחל ח
<ףףי וחפירסס
ט השכל
האנושי תש<זנס
בפי השתנות זמן
האדיפלי! וכהיו׳
בי בזיון היללית
יווס הטכמי הוא
יוחנכר עליו J31
מה שהעין רוא•
ה!כ חומד ו
וחתאוהלדכריס
אשר בהניע
^׳ה' עת אפיסת
mSnpבן דור ט^ןבירוש^ש :
ס
אט
נ ל ה
ע כ ר
ה
לי
י
ר
״י, ,רא ה מד הימ
V" "7 !?P
*נמית לאט ל ־" PP
״'* י ^ " ' ™ f ? ' ,׳ (
למיל שלמה עה ואז וחקר את
י ' ™ ״ ־
'
לג-ע ת£ת החכמות ה־גר י ' ל ' י ' ״1
« n T
ד
'
"י
1
*ראס זכות י -קן י<ל אטי ^ »
f ,י ״פ
אפשל שז ה ,פירוש מה שאמד מזל כחיים יכ׳ ׳יי' ?
סלא/חתכי גידיו נתלה אאפי'פניד א ל ,אכל חשנחתכי נידו כמה חבלים
ה כ ל י
ה
ש
א ת
ט
ע ע
lw
0
ט
י )
,
י
1
P
ה ע ז ל ס ל
?
ל א
י
5
0
ש ל ח ה
כ
ס
י א ל כ ס נ ל י
ד
הג
B
3
ר
ח למ ש
1
k D
Arr .....וי,׳!יו
ti,11
יי' י י
לכה חנחנילח׳״ ׳
נה״לחתס ושינה שמי ו שס עילי כנידע כי כספל שיל השירים לא זכר שם אכי ונש•,
*™ ™ 1 " 5
^ י ם אח״ונים הזכיל שלמה P P
ס־תתכס מב! האלם,מקהיל קהל׳ית כלבים לדלוש כחכמה שלב! <:X*J״' 1 ,
"י׳
^ ^ ^ ב ^ ה ^ כ ן ^ ^ מ ה ^ ^ ?
שכשיל השילים
ולמשיל משלים להיתוכן לוד הרי תלי לי בזביתאביתי .האמנה
C 1״\י
°י־
לא זכל לאשמו ולא שםאביי שמ!ת ש •״ם א '
?r
'?°׳ . X
ל ז
ו
ואפשל שלכך יים׳ חיל
• ״ ! .ס ש!ו נדחק! ע! כי ראי שלא זכר שם אכין כנזכר באחרים והואיל שלא הוטר
3f
?7pi
n
כJIV
י ׳ ל
? c p
י ב
ה ח ל
ש ל מ הנ
א ת
ח
f t
כ מ ש ח ע י אלא
ס ש נ א מ י
ו
מ
ש
1
ב
הכי
׳ ^ ^ V״
* m־•נ לא " יא'״ ל » ' י ״ ״
תרזל
11.״ י י ,״
יזלר שהשלים שלי ואס תאי׳י אע,חיא ל ל ־ נ א פ י ר כ א ל 7
,יל כי השני ספרים הנ נתחבר ,ע .שלמה בזכות
, mשם אכי .כשאר הספרים
,ק ל ף ״ הי»
אביו כאתוראנל שיר השירי ; :אקל זשים)עיעי ,
0ש
&ז
ע
צ 0
1JC 0
,
נ! קהלת
נתיער hיעיןכ מכינו ואכרהס גיכחק כדפייכזיהר כפרשת תחמה רף קמ'ג!ל כספרא
דאלס קלמאה הוה כתיכ כיה יומא דחיהקס כי משכנא יתעוין אכהן נןירתא ונוי
»ילא ותתא יכגיין כןשין רכלכן וכוי מאן גריםשירתא לא ומאןאחר לס ה!י איתא
ותו איתא התס
דא יעקב הה שמיום הוקס המשכן איתק /שיל השירים כעולם
שהשיר היה שוררוה! עילאי ותתאי יוהג שיל הסירים סירתא דאינין מנגנין דמנננין
לקלה וכייסרי שאין לאיי ל תלית בנח שיל זה לשלמה ולא לאכיו אלא למלן שהשלים סלו
»א מר שנכנה כיתהמקלש נתגלה ע > שלמה כלאי תא התם והואיל »אתא לילן
גיחא כיה מילתא שהנועס שנקלא שיל השירים קדש קרשים היא כההיא רפרשיתריאם
דף קמל שכשיר השירים רמוז כמה עניינים ממשה נלחשית רוא לאכהן גלוי למנדם
ונאילתו שירת הים משרת הלבלזת מעמל הל סיני הליכת ישלאל למרכל כנשת
0אק כנין כיח המקדש מסילא לשתא קדישא לליתישראלכין האימות גאולחן שצ
ישראל תחיית המתים ומהכ מהשהיה מה שהווה מה שיהיה מל אחל יוס ה! סכת
ונחזיר
ככל היא כשיר השירים ולכן נקלא קדש קלשיס עש שכולל כמה קדושת ן
לעניינינו ונאמר שראוי ללעת לחה שנה שמו וקרא מניזי קהלתילזצ חלצו על סס
•היו לנליי כהיןהלשכא תא ויקהל שלמה !לרכריהסתימה היא מפא קשיא כי גס כן
מרי שיל השירים ומיסו! משלי נאמרו נהקהל ומה נשתנה זה מזה ונאחל כי אחר
»קנתי שנשי! הטו לכנו הנה אחיה כשראה והתק׳ ןחעשיי להעלותם על ספר מהפחות
נ>עכלו סליו העליס שמו ועשה שיניי השס כי מהלכליס החימיליסלתשיכס אחר מהם
הוא שינוי השס וקלא ענמי קהלת עתה לעת זק נת! לג-ילל ענותנו תו להכין לעס רמת
1ראת ה׳ילהסיל המס ממכשיל מין והקטין מנתי עיד לתלות כ׳כית חד אכין היא
טמחלה לו ולכן אמל כן דוד זכות לול אביו מתל! לי יטמס היית דנליי כהקהל נספר
וןהלת ילא ספר משלי ושיר השירי• ילאה לי ש!מד;ה מרוד אכיו שאייל משס כני קרח
גאלזלס שחט! זאת כלהמחיס והמניןכי לוכסשלבני ארס בחקיס גילה יחדוה ששון
1שחחה חתקכנין מאליהם לשחומ קול השיליס שיל מגכיס וחמנוגי כני אלס וכורח׳ ם
<וכית אכל מקיס ינין ואנחה ככי ואנקה ולכן כני קלח תקני המזחיל היה לההכל
•ניי־ני מבין המילס הזה כי אחריתה מלה כל ענה ואמר התקכצי ישחמי כני כלהו
מסי יופללכל? אחת לכלי קנטילין כקטין כגלולכשחן כרזהכייי הכאיס למוחסי
יכטנין זה כא שלחה בנו אחלינ
התן יכלה כניל ופיגכ!זהי אפתח בכניל חדתי
*לכליו כהקהל נאחל! להקהיל תענוגי העילס הרילפיס אחריהם כי הכל הייה ינכסד
כי הי5ס כאן ומחל כק כל וכאשל היא סין• כל הארס כתי יתן אל לכו יכנה הסכיעו
0יל כי ספר קהלת תקנו לסיף ימיו לעת זקנתי הנס כי נ-חלקי על שיר השירים ומשלי
אי /הקדם ילכןלא אמר מלןישראלאלא מלן כירושלס כלבדלהואית העמיס והשרים
הגדולה והככוד המדומה מהעולם הזה אינו נקרא שלחית ימן כי יש לה הפסק שהל•
מירר קנחלתי שבראשינה היזתלןעל ישראל)אחל נךביר!של 0ארין לניתו לכר
וחפקר*
p<nV1
§״י
ד
ומ<קרא תתפשח ופר פזה ל י פירושם זל מראש סשולס ופד סישי I
ק לההביל ננייני העולם
^ ך ^ -
)את פסקי! לכד מעשם
י ,L
קאלהיס אשר יעשה £ות 0האלם יי*
י״
י
י
בהם והכה היה לו לשלמה ליתד הכל
לכל רק יראתאלהיס כ׳ פעולות האנושיות הכל המה מעשה תעתועם אבל פעולוין
ונוכל
!!היות אשריו למי שמדן* אתליהם מ/שיגם ולמה זה הכל יהכל כלם כאמל
לומר שכונת מלת הכל איכו שם אלא פועל והבונה לומר מהכול ההבלים ה!א שאמר
קהלח להייה! חמשה החמר שהוא הכל הווה ונפסל !ממילא מיעט תעשה ה־ונויו
0ה:א קיום העולם אכל ההבלים מעשה כני אלש התמליים הכל הכל 1ה:ה הכתיכ
השלישי יזכליע ניניהם יפילש שיפחיצ תחת השמש ליוקא ולא אייל למעלה מהשמש
ובמררען חוית ז הכלים שאחר קהלת כנגר ? ע;למ!ת
י^
'
חמה למלך נתין כאיספק' ה;ל מחבקים
סאדסליאהכןשנה
)מנשקם אוחו כן שתים לומה לת1יר כן עשל קיפץ כגלי כן עשלים כסיס נהים משפלר
ג:מיה יכע׳ אתתא נ?א אסה הרי היא כחייימל הילידכנים מעיז פני! ככלכ להכיא להם
חוינית הוקין הרי הוא בקי^ היא תימא כעמי ארץ אכל בקני תורה יהחלך ליל זקן
!הנה ראוי לחת לב למאמר הזה ללאסיפיס
א־׳גיפ 3הוא זקן היא מלך עיב ן
דיש־ה כי כששה הזמנים הלאםיניש העיכדס עליי יהיה ככליק כרשע כעס ככהן לכר
חיה בין ?ביני מילה בין בעמי האל[!כזמן הזי חילק ואמל הזקין הלי היא כקין> הדא
יה:ה ליישכ לכלי המאמר ניכל לוחי
סימא כעמי האל[ אבל ככני תילה לא;.
שעיינת המאמר להיניא חלכם ש! נליקים ש!א יכינו התוך לכליי של שלמה עה בפירו'
שזזיא כילל כל המעשים אשד יעשז האלם כי׳ייק כרשע כירא כחוטא
הכל הכלים
חלילהלאלמרשע ששבעה קבצי׳ כילל חלת הכל הכל יען יש זי הב!ים כזה הפשוק כנולע
הכצ אחל הבלים ש:ים נ' הבל הכלים ששה הכל הכל הלי שבעה שכל הוא בזי זמנים
אשר !מכיל עי .הארס אכל לא לאלם השלם אשל יעסיק כתילה כי ככר מנינו זמנים
מוסלמיםצעכילתהאלית'ל:יי ששרר שח;אל הקטן כפרקי אכיתכןטיילמקרא כן עשר
לחשנהמד ין סילזקנה יכיציןכיגין מקטפי יליע יה:ה כהכלח כל הזמניס ה/:בר
כמלתסהםכעמי האר[א<-עלפישנלאהלכאילהללאקאי אלא הזקנה חח כילל כל
הזמנים העישהלי אומר היליד בכי י הרי היא ככלבלהכיאחזיניתילילאיאלהיםולחושכ•
יכן ח£פל נלמיה שהיא משכר
שמו חמלחק תכיא לחלןה לא לאיתי נייק נעזה
איני כן בתת כי אסור להס משום חשד שהלי ח1ל ניב! לי<כ$
מנחי זמש!סל כשער!
הנליק עה שנשכיל כן נירה לי הקיבה את הליכאשתפיטיפל וכן לן עשר ק:ק כגל•
לא כן נערי בני ישראל אשר נגלו היכלנש שממיס סניעז לשכול ע/צ התרה מנעיל ס&
א
ה
י ח
ג ( נ ה
כ
ס
כ ס ד 5
ח
ם
כ
ק
ר
ה
כ
ה
ת
כ
י
ני nSnp
ל
* ״ ״ ו י אשי נ ^
,
SW
ביא h !,
p״ ,וי/עלה T
' ,״ °י י
,בא לכל
כיאה,נא
ל ? ע ל 5״ ) M | Jע ל ה ת ל מ 1ל כ
,י
ע
כ
0
נ ל ג א
»» * ע י 0י־גילליס נ ג ״ י ׳ '
ע ל
rftpiwניני
א Jש לעניי ׳ ,
D
ה
ל ע
,ת
ע ש רכ
א 1ל ה
,
ה ח
־
א ח ל ן
כ |
י
ח ש ב ק ס
<
כ
נ
p
ה א
ת
א 1ת
0נ ר א ה שה
,ל ח נ
ס
ה
א ,כ ס ,ק
אי ל^
שלא^ א
לוק ״ ן
צעתהזקנה ׳
,א^ לווקא ,ף
הזקין אלא , 1 Wלל זקן לוחל לן ,קלס המל.״ והבגול
כ
ס לזקנס
? ל
״*״ ״T״
י נ כ פ
לעיבדא
י
r
; s r c״ * ׳
ל
א
ע
^
&
י
* K a
A a °
חכימין מאלי ללרא מארי לחני׳ייאיא׳יי־יא
״f
אמר לין אנא
לאתי J,״ ,ללא לאן אזלחון אמל .ליק ללון עלןוע״ש
! ״ ,״ ,ן א ״ ״ ליה<באאנ;ככ,סי
״
' >
£״ י
א לגלץיאין י כ! למהיי האי אמל לה ,אף על גכ לאתון לטבי כס־ס״נ
^א
א א לתקנא לט שבתא ת״סו
<
ואנת נ ״ י ^
ה 1ק
ל מ
3
p
6
נ 1
מ 1ת ב
| l p f
א |
(
ת
ל ג ל
בל
א )
ק ר ם
א ת י ן ב ע י ] י אנ
6 0
3
א
כ
^ :
ארהטאמזר.לשי׳הי לגביה חחי ליה י ^ י ^ ״ י ־
ע׳S
לבנןז «
לון י «
אמל ״
גלמייהי לפיס "״יתא א '1א א! ,׳ יי" א״י
קפינא,אנבח .״
,
V
'׳ 1׳ ^ KS
^א א תליה מערחא גומעלתא עללעאלולחרפייסא
״תפשה מההוא גופא,מתלבש בג,פא א לא לאנפיי ה״נהילין כשמשא יהה חיב
על טלס^ למלכיחאיחלחמאהתלמחיתחיח כלסיא לרגלו והוו קראן הבל הב ים
&״י״ילת,v<,״' ,״ליין אי ״לא ומנין כלא חישננא אתל .להון אימן חכמי ן מארי
£* Mרא כ»!ר קהלת מיל קס ההוא מאלי לקט לה:ם
א
,הכל
י א ,״,לא
• ׳ ן
כ ה ר
ל
ח 0ח צ ה פ ל נ ז ) ב ר נ פ
ע ,
ח ל
,א ,ת י ג י
שכק
1
ש י
ו ט
ה ה
1ה ,ה ת
ל
א נ
ר
ח
ה
™**^^*J
(
ה
) א ע ל ל
) ב כ ל
נ ל
ה ו ש
1כל
מ
£לי',0בהיכלא שטעאה נש!א ועטראיבפומהא ,למוח יונה בההיא עעלה,היה בת־כ
א ,ל ל ,איתמר וה/ר הקר ב יומת
.
J״
°
™ nא ,לאחרא אמליצהון ההו׳בעל קבין אתון תטמין מאלי ללרא לאזלית
א כ ^ « עלבאןלמנלע יתסרייבו, ,לא! לא אתון חכ. .ן ,לאי בהאי קלא
} Sל ,נ כ /״ א לא וביה הוינא טס עלמא בטיסא אחת וטמנא בחיין וב;מנא
,א,ן נהא ,ארעא א׳לינן בעלי
א
א ׳
^ %נ א ^ נ א ״•
״לאיל־תגא מצבא ואבא מאנ,י על ללא כלה ,יהב להון ממ,.א סגיא
ו ד \ -״ י ! .ל פי־ <,עט מזער שהשבעה ככנים
י י י L-..11 ,י ' י י 0״,ן.
איג.ןה,־,-תאינ,ןןשמהןאבג>ת
™
^ ^ C J x S
, , , ,״ ן ל ! .עלייןן אתמל קול ה חונבצהטת אש I
,י •
ה נ ל
31
ל ל א 1ל מ ב א 1ל ) ן ה ב ל
ל
ס ו כ ״
ה ו ןע
נ
31ומנ
כ ו
ה
מ
ל
) 0ו ח נ
ר
ל
א
ל ל נ
מ צ
3
?ג
3
ז
והלל!!! ס/ה ( D 0הויעמוק זבל• להכין דכרי המלך שלחה עהכיכלם סילות נפלאים
וסאכני שיש נחנטס הכאתי לך המעשה ה/ה הגליל והנורא ואין לכל עסק כנסי;מי1
ואם תחפון לעיין ולהכין אחריו ככל ניינתי לך איה מקים כטדי;
«
ידיי! * • י °׳
ח
ח
ת
ח
ע
ז
ט
ש
s :
ה
ע»*
;
נ
ח
™ S i
0ל חצ1ה וחעשיס סיכים כין עמל־ת
קןויזכוי
פנייס העולם הזה וקנייניו ו/ה חלילם
להיות הדבר כן ן פיל שהל׳ ח(ל הכליחו שכפסיק זה שהיא תחלת הספל שהוא
*לכל כלכלי תולה כמכואל כפרץ כמה חדליקין אס כן מלת ככל מאי אחא ללכייי I
ומכל לומל ש־כרי ש)מה לה חייסליס על אלני פז וחלת כסל מחלו אתא ללבו״ עמלו
!0תורה כשמתעסק כה שלא לשמה כי אס כשטל שיקראוהו רכי או לשררה וככול
וקרליס לחפיר כ< יכן כעסק המניה כשטל יוהרארכנ׳ נשא)אינו מטין כעש<ת<
החניה לקיים חנית קינ! הכירא ית׳שחי ואו היא תחת השמש שאיני מילה העמל למעלה
באיתם ההיכלות שנחתמים כהס התילה והחצוה מפי מישיסם וחניליס כלאיתא כפר
פקורי כזוהר בהיכלות עש ולכן כלל כל מיני תירה ומניה ומטלה שלא לשמה שאי!
פלשת משפטים לף ק>כ כמיבלא
ז
בהם יתרון לפי שהם תתת השמש ן
לאלםותיוכי לא אתא שלתה
דההיא סבא פתת ואלול חהיתלון
מלכא אלא לפלש מלה לא אילי אמל בעמל שיממיל יאית הוא אשתאל ממל לאית כיה
*תלין אלא לאי לכל ארס אייר שלתה ל,ל לא אלא אלסאית כממלא לאיהי משתלל תליר
בכיש ולאכאשא ולא אשתלל כסכ אפי׳לגמא חדא ומל לא כתיב מתלג ו!א כתיכ יניע*
כלא יש כ ממל! ממל וכעס א! זהי תתת השמש כשפתא להא! אלם אשתלל
<מלו
לחעכד פיר׳ /אתלכק בהאי סטרא לאלם כישאומאלתחית גלפו מכיל ן
ך^יךן אחי נס לאה איך ההיא סבא קלשא כא להשחיע לני ענין גליל כי יש כנכיל
כת:ת הקליפות אלס כליעל כי נ 0זה לעומת זה עשה האלהיס !מניני אדם
בסםרא דקלישה כתפארת אזס לשבת בית ומנינו כסטלא דמשאכא לשית הקציפית
אלם בלימל ועל אלם זה אחל שלחה לה מה יתלין לארס יכנה לו לשון עמלולא לשון
יגיעה שכל לשין ממל הוא לומז כמק1ס טמא ׳כמו שפילשו כתיקיינין בפסיק צא הביט
און כיעקכ ולא לאה עמל כישלאל»על כן צליך האלם ליזהל ׳למי״ל מל משמלת! סצא
ולבל כרשת! אשל היא פלוסה מיל האדם כלימצ הלז שככל עת וככל שעה אינו מטי(
כ׳ אסללטלכלשתו אש־ טמן אנשים חשל׳ לב יאפי'לנע אתל ל& ינוח וצא ישקינו
כלתי חם לכל ולא יישן אם לא יילע?שי7ת!!ה< אחלי ככל ממל! יהנה שלמה ע ה
כשילר לסיף לכריס אלי היה אימר מה יתרון כלומ׳מהו השבר יהי;לון שלזה הכליעל
להכשיל כני אל 0כדי שעל יזי כך ימשלו כילו ובל ק:נו וכל י״עז ל iicrבנפש האל0
נ א
ן נ
ה
ן ה ר
י
מי קווליח
הארס להייתה חלק אלוה חמפל וכסוף כשעת פטירתה כוחן שמושכת למשול כה ס5שתי1
מלחת מתחת ולן ולא נשאר תחת ידו אלא הכשר שהוא חלחי וכחן שפירשו כזוהר פלי
חוכק את ירח ואוכל את גשרו דיוקא'כמ! שככאל כמחיח! כשיר
סלח לך כפסק הכסיל
תמןכ
סיס מיניך סליו ושש ת י י• ובפרשת חקת כזוהר יזצ חה יתלון לארס ככל
לאחסכאארעא לישראל ולא וכס
עמלו לא יהושע לאשתלל
לאשלחא לסיהלא כלקא יא1ת תיל! ווי לההיא כיש1פא ווי לההיא כליחה כנין לפלגן
»לא נטל אתליה חמש אלא תח!ת שלזשא ולא הוה ליה נהילו חליליה אלא נהיר! לנהר
ליה אי הכי תאי תושכחתא הוה ליה הואיל ולא אשלים להבא ונהכא ובכל אתר ראמר
שלחה תחת השמשיעל דלנא ליליה קאמ' ראיתי תחת השחש שנתי!ראיתי תחת השמש
Jרכישמעוןאחר ולאי חאי לכטיל סמא ליוותא כלח!ליה עליה כתיכ בכל עמלו
תחת השמש!דאי ומאן ה1א« חח ז השמש הוי אימא לא סיהלא ימאן לאחיל ס^הלא
כלא שמשא עמלי תתת השמש ולאי ולא חוכא קדמאה רעלמא ופי .דא חה יתלוןלאלם
ככל עמל! לאל קלמאוכן לכלה! לאתיין אכתל׳׳לחכ! כ^תל לא עכל Jוביאיר התאת
כמאי עליגי הנה תק פ־לש הפסוק על יהושע שאחר שעמל!יניע להנחיל את ישראל
האר[ לא הועיל לו כל עמל! ויניעו להיותו *ומלא מקומו של משה למעלה ולאמון
במלרנתי אלא שפני יהושע פכי לכנה והיינו מה יתרון היה ל! לאדם זה כעלול! שסוף
סוף תחת השחש הוא ודאי ולא עיה לחעלה ורשבז זל לא ניחא ליה לשלש כן על יהישש
וכי היתכן לוח'שלהיו' שלא המש למעלת רבו כל עמלי ויניעו ״אי! ני יתרון חלילה תהיו׳
כדכר ה,ה דלאו חלתא זוסרתי היא להפיל ארנהליא מלכי ילהכביע שריסס חלחעלס
וויפלית קונים חן הכרם שכזה אסתלק יקרא לקכה כעילויא סני ובולאי ששכל ויתרון
ועול הוקשה לו אמאי קלאו ליהושע ארם מה שייכות יש ל!
rלול יש לו בעמל! וה
כשם וה לוה כא ריש וחלקעליו !א מל,לאי מאן לכטיל וכוי כלומר ללילי דפלישנא על
&רס הראשון ניחא ולאי חלת חה יתלון וחלת לאדם דהיינ! שאחז כמלה ז! שהי תתת
השמש לכד!הפרידה מהשמש יכזה אחר שאינה מקכלת ח-יס מעץ החיים בוראי מליס
, ,ן לארס מה יתרון היה לו לאדם כעמלי שלא עמ אצא תחת
,
השמש!לא להעלותה למעלה אל השמש יא!מר וכ ן נכנהו ובו הוקשה לו אמאי נקט
אדם הראש!? יותר משאר סתיטאיס כמכין זה לוה אליל וכן לכלה! לאתיין אכתריס
לחכ! כאתר דאכלימר כמלת לאדם כלל ארס הראשי! וכלהו אלם דחטו אכתריס
בסין וה ותלה הרכרכו כי להיות שהיא אכל התחיל כל הכאיס אחלה נקראים עצ שתו
וכמי שפירש! כזוהר!ירד ה'לראות את העיר ואת המגדל אשר בבי בכי קא־ם כנוי
ו ,
לאדם קדמה i
דור חורך ודור בא והארץ לעולם
המקרא היה איי׳י י
עוסרת •
שהנה ראינו הכשיזיתחלתן
י
כאם ולכסי 4הילכיםכל אחד לסי
קרוח
״
ת
ן ן ל ל
י ״ ת
ח ה
ק ר
,ר ש נ ו
n
:
n
tkr.f
!רוויוככוח והנה שלתה מיה הפך שדרי כראשית ומנינו בתיקיניז במבין הכצמש
סחתגלנלים וכאיס שמנ1קרא כאי׳יאחר כך הולכים יחו/ריס וכאיסכמו שנפרס בפסיק
ושבח אני את המתים נמה כאד היסכ ן וניכללתק כי ההולכה וההכאה הס כערך
למילס ה׳ה והמולה הבא ומנין ההליכה היא כשהנשמה הולכת מארצית החיים לעיצ•
ק/ה ולפי שההליכה היא להניפ אל חחיז חפנם למסוק כתורה )כחנית וככל יום ויום
ל לך »1יסח לכך קרי כיה חלממלה אלינו הולך והח/רה שם דהיינו שבא אליהם צמ מצה
קרי ביה ובא ״הו דור 1לך מאות! שולם ל;ה העילס השפל ידיר בא חאגלכו אציהס
דהיינו פולס הנשמות והאק לעולם עומדת לבלף הנשמות בפולס ה/ל כדי שישינז
אילחיתחייס לעולם הכא חי<0נצחיים כי כאמנעות הנלנול ינ»רפ< ויתלבנו הנשמות
כל ׳ה ראתה חכמת! יתכרך לנלתי ירק מחנו נדח ופעמים שלם עם גכר וכמו שנפרס
ה
e m m m nונא ו מ ו ם ״ י א ־
^
• ק ו מ ו שואף זורח ח
א
a
1
ה
נ
ח
r« to%S
w
;
וההשגה שמשנת לעולם הבא לחזור
למקים שחוצנה תתת כסא הככוד וכל
מה שמשתדל לעשוק כסולם הזה כמצות ובממש׳ס ס1כי 0היא לחזור אל אדוניה ומל
ולחן סמלי תאכל וכל מגמתה ותאותה ללכת שס אל מקימה הראשון דותיא דשמש
דשיאף לח׳ור למקומו וזהו תאותו שפס הייתשבהליכתו מקיף הסיכוכ כל ישעו וחפכ׳
כך הנשמה כל תאותה לשוב אל כיתס
לשיכ למקומו ושש ושמח לעשית רנון קונו
הרמתה חכרת וחכח:ת היתרון שיש לה כשחיזרת שם כיח ,המלך פנימה למק! שחונכה
וכחי שפ׳׳כויהר פרשת נשא שכל חשק שיש לנשחה להיותה כנוף הזה העכירה! דווקא
דודם נאת? מהנוף אכל אחר שינאס חאיתי ניף אינה פינה מיד פנים אל הניף כו
כראותה כעליתה לחעלס ככית ה׳מפפליתחנעדי נכר חחשכית *דם יתחכיליתיו
״וחסת כנגע חעשקית יחישקות לעלות ׳ 1אביה וזהו ונא השמש ן( מקייוי שיאף י/חר
סנא שמשי איני שיאף מיד למקים שממ»נסע ׳1א שזאף זורח הוא שם ׳ 1החקו׳מחננס
וראיתי להרחיב הלליש ניד ׳!•;י הסינה מלי לדעת מה יתמנה ומס מעלתה אחר*
<ממל והיגיעה לאין לה יתרון י1א שתחזור למקים שמחני חוצבה דלכאילה כלי שאינו
ומוחו־ פלשת ויחי רף לילה למאלמזל שאיל שאלתאצל'0סמ!ן אחר
*תנ־י! I
וקבה נלי קחיה לבני נשא יתיתין אמאז כחית נשמתי!
גואןל
ואמאו אינסליך ליה אחל ליס שאלתא לא קמי לרבנן שאלו כמה וכמס
לשלחא
ואוקחוס אכל קכהיהבכשמתיןלנחתין לסלחאלאש׳תמ1לעא יקליהונקיט צהון
לבתר אי הכי אחא! נחתו tא לוא לא הבי הוא פתח ןאמל שתה חס חבולן ונחלים
יזתיךכארך יהא איקימנא ביר אתר ללא כב יע חנרמיה ואימתי נכיעין מ»א כשעתא
דאשציסבסקתא כ?אי יןלקא כל סל קא צההול /אי;ר דאתיןזל .כיס כדין ה!א שציס
»*מתא וממילאומכל&סריןיכד נשייתא סלקא לההיא אתידאתקשיכיה נלין הוא
סלים מתתא וממילא !מכלססריןיכד נשמתא םלקאנדין איתמר תיאיכתא 7ניק<;א
לגט למלא יכדין כבמין ילא חתתיא לעילא וכיראיתעביד באל מם .חיים נכיעין.
וכדיןאתחכרותא ויסודא!תיאיכחא ירעיא !יחידא אשחכח להא נדיקא אשחליס
מיני• !.למלין
ההיא אתר יאיחער חביטתא ירעיתא לעילא 'אתחבר בחל עכל
•ל/חת הנדיק עושה ייח׳־לנלול לעיל כאצילות!מוסיף כת ותיל בגבולה של חע;'ס וון
היא מעלתה ויתמנהאשר נסכתה תעשה ייחור!קשר כל העילגת כלם חה סופ
ולשי פו׳מאחר זה יאחר לור הולך ודור בא הנסיית
שלקה ודה נעים נ/לנה
נמלביייכאית ןמה היא מעלתם שהאק שהיא החלה התחתונילעולם עוחד׳ מתקייזתין
נחתעירלת אלהייחור העליון עד שפירשו כזוהר פלשת וינאיחעיויד חללת קיימא
כורסיא ונויהרי תועלת אחד זאת ועול אחלת וזרח השמש יכו׳שממלח מ:מ1תה היא
לאין תנליתט כל ויין שהנשמה לא ילדה לעולם הזה היא מימרת כל! לבוש המגיח כז
אשל בהתלבשה ביילביש ההיא תאיר
היזנית והתולה לעשת חהס חלוקא ללבנן
חאולה ותזהיר והלהיט ממשכמת זהב לנושה כי כן תלבשנה בנית המלך ה׳ נכאות
הנשמית הקדושות לא כן הנשמית אשל מלוין לא הגיעו לחדה זי ללרת במה? שאלו
•שלחן נטה הן זיכות וזה! מירוש זורח ה1א שם כ׳ קנתה חכתה אל הלביש של איר
אחי סחכסיזיר אברהם נרו שחעתיפי'
ןטען
</לת היא שם בהליכתי שם J
!כ '1יגימכפךנכ!׳ !הנהני!המכין היא
נאהבפשיקאשר! כל יירא הי
פהפסיקאמל אשר כל י לא ה׳ שהם חנית לא תעש ה ההולך בלובי! היינו מנית משין
הרי סור מרע ועשה טיב ואחר כהס אשרי עתה הרניש ואחר!חה הוא האישל היה
שאתה מאשר! אתל שקיים עשה ול א תפשה כל האישל היירע היא לחזור tתחת כסא
הכבול מקום משכן הכשחוח מקום שחחנוחונכ ומה יתלון לאלם זה כממלו זה כא
קכתיכ ותרן יניפ כפך כי חחכל וכויכי מד מחה היית אוכל חשלחנו של מלך דרן חסל
ומאן דאכיל דלאו דיליה במית לאסתכולי כיה אכל עתי; שקייחת עשה ולא תעשה יגימ
גפך הוא מה שתאכל וזה! אשריך שאמרתי לך אשריך בע0׳ן!טוב לן למולם הפירית
כעהו!הקרן לעולם הכא ונכין היא :והואיל ואתא לידן דר וש זה סיד חולקידלבנן
ראוי להמלות סל ספר דכרי הושכ> עסזל כחקותדת רכים על מניין הלמשים הלש
מחיקים חדכש ונופח נופייבפרשח ייחי דף רכל תנא זכאין איניןנליקייא לממיהין
ובאין ואשחארי לעלחא דאח! זכאין!כד נפקין חתחכראןבלה! ואחמבירו לטש יקר
לאתלכשא כיס וכההוא לבושא זכאן לאתמננא חמניגא למלחא דאתי יכההוא לכוש•
דמון לאחיייולחיתיוכל אינין דאי׳להי לכישא יקימין ההד ויתינכו כמ! לכוש ווי לאיטן
סייכי סלמא דמחיהון כחוכיסלתא חסרין ילא אשתאר חינייהו כמה דאחכס ין כל
וסקןןמעלחאתאנאכלאינוןזכאיןדזכי לאתלכשאכלכוש יקר כיומי חחמסראן
גקע^ גלימא קעסולי לעתעסרי אכהן ק??)א נחל לנגיד)נסיק לגנתא לפדן הס׳יר
נגחן
,
1נקןלמ»יל!!!:ואינו( חייבי ס־ ״א ללא זכאן לאתלבשא $ל ן א ליזמו{!! יגלייהן
4תיכ והיה נערער כערכה ולא יראה כי •עא טוב • לכי יהיל האחר כתיב יילח את
זיח בגליו ויכרכהו בגליו נגלי עשי מנעי ליה אלא הכי איקיחכא וירח כלייול אסתכל
לכלאסיארח ר-־ח' דלכיש׳י לההוא מצמא בדין בלטה יעל לא כתי׳ראה ליח כני כרית
לשדה דא תקל דתפיחין קדישין אמר הואיל ווטת כאינון לכוש׳ן יקר ניתן לך האלהיס!
תאנא אןל> ותק ריחי( סלקין ככל מחא מגן עדן דמתנסחי בהו אימן לבושי ן ליקר
לההא עלמא לתתעטלאן לזן יומו׳ דנל כש אחל וייהי׳לה כמה לכישין איכון אחר יי׳
אלע׳ר טולי לעלמא על לא פליני אבל תלתא אינין חל למתלכשי בההיא לבזשא מחא
לכגינתא בארעא וחד יקרא מכלה! לחחלבש ביה נשמת׳כגו נלילא לחיי בין פילביל'
לחלכא וחד לכושא ד-כר רקאיס ולא קאיס אתתז! ולא אתחוי כהאי יתלכםה ביס
בפשס זא׳לאושאטא לעלחא ובכל ריש ילחא שתא ושכתא אזלואחקשר בלוח'ל:גנת'
דנן על( לארעא לקיימא כיןפ־גילא יקלא וחיטה א1ליף וירע חה דידפישחס ואולע
כקיל׳ סימן ר״זאמר.יזל בהיכל הניינא קחן
ובפרות
ליה בעלמא עכל J
מלכושין דנשמחהון דנדיקייילסלקין לאתחזא'
קיימין כל אינון
קמי חאלהון ולקיימא מקמיה וכד נשמתא סלקא ומסי להאי היכלא כדין אזלחן י! ל
עחנא לאיחפקל על אינון לכושי! ונל־קאלשמיה להא בומנאלכל נש עביל כקידין
לאילייתא בהא! עלחא כגוונא לאיה! אישתלל נלתיה הכי אתעביל ליה בהאי היכלא
לעעא חלכישא לאתלכשא כיהכההיא עלמא וכד נ שמתא םלקא ההוא חחנא .נטיל
ההוא לבושה לילה ןא זל עמה עד די חטא לנהר דיניר די כשמתא אנטריכא לאסחייא
)לאתלכנא תמן וזמניןלטבעה ההיא נשמתא תמן ואתוקליולא סלקא עד דבכל ייחא
ננפלא כל איחפל רוח רסטרא דללזס כלין קיימי כלהו וחתחדשאן ואחלי שירתא
ומזמלןכניינילאיניןחלאטן לאתעכ׳שלטנהיןואתקולן וקיומןוחתחלשאןכחלקלחין
)אחרין שילתייאזיל׳ להין הט נחי אלין נשחתין יאי ׳כאה האי נשחתא יאסתלקת האי
*חנאנלקיאל נטיל לה להאי נשמתא ואלביש לה לההוא לכושא ואקקנת כיה יסלקא
לקלכנא על ילאלמיכאלכהנא לקיימא תליל ככל יותיןקמיה עחיק ינחין ובאה חוליןא
להאי נשמתא לקיימא יובאה להא י• ונפרשת ויקהלסייזן לי זכחה ייויק ם
דהתלכשאןבהו גלי קיא כגן
מאן ל׳כי להכי לכיש-ן לקאמלאן
עד\אלין חעונדיןטביןדעטד בר נש בהאי עלחא בפקודי אילייתא יכאילין קיימא
כשחתיבגן עדן דאתלכש כהני לכושי ן יקרין כד סנקא נשחחיכההוא פתחא דרקיעא
לעילא איזדחנן לה לכושין יקריןאחרנין פלאין דאינון מרעיתא וכונהדלבא כאורי״/׳
וכנלועא כד ס:קא חתעטרא מההיא עטרה מאן דמתעטלא ואשתאר חולקה לההיא
כר נש יאתעכיד מיניה לכושין דנהורא לאתלכשא כהו נשחתא לסלקא לעילא ואן עיכ
דאוקחוה לא-כיןלכושין כעוכדין חליין אלין לא חליין אלא כרעוחא לווחא כמה דאתמר
לקיימא גז מלאטן ליחין קלישין ולא קןא כליל} לקלה גטנינא קדישא אילין> הכי
3ש
ני
rtonp
^^^איאיעיבעיכליןלמשיןללפילן ציוח״ימותא
מיכה ללכ פכ לאיתי צהלחכ הלריש הזה היייפלא חענין לכישי ןאלוכלי שבוה נכי
ק׳ת תאתרי התלחוד והתרר&יס אשר הנ־ חחיקים ח׳־נש וכיפת כיפים חניכו ננמלא
לסנהדריןפרק חיק אחלהלכל הוה לאשכ -לבעסחללכימאי אחז אחר שחפ״.
•גקכס לייכ» 0כנגדי ואתל ליה חוור בך ואני ואתה יכן ישי כשיל כנן עדן אייל ל.ם
וראוי לתת לפ•
J1כלאש אחר ליה כן ישי לראש אחר ליה א -הכי לא נטיגא:
לדבריה תאי תפסי נמרי)אחי ליה חויל כך וכי •לי כשר לי חלילה לשייךלחיתר תפסו
* ת ישיר אמית מה היית כ״צתו של ירב.ס לאח׳חי כראש הנה גן עדו ארוכה חאוז
•ירה ירחכה חיני יס יטיל הקנה כסיד הטיול יק יש־ ליחיני .ירבעם לשחאל כי נד
מ־ר ראיי לרפת סיד הטייל יחהי הבכתי כי חני״
סיאהל-־ן הנלילבאיונמ •
גחזנ והתהלכתי כתיככס אטייל עמכם כנן עלן ילברים הללו כדברי הספר״־חחיס ן
מפי קיצר דעתי נתק ונאתר בי פכיין תפיסת בגלי של ילכעס היה כוש
ה-כיש היקר׳שיש להס לצדיקים איריקר הנקרא חליקא דרכנן כנידע לכן היה כביכול
סקבה ינאנ לאחר איך יאכר ממני הלביש היה והוא סיד ?סוי חטאה כתפורש כספר
סווהי כפרשת אחור סיתן יןא עיין שם והנה נס הוא לפניני כפס:ק!שנאתי אני את
כ ,עח,י ובו יוהי סיד יכין יצדק ילבש ש^ימ כחה אנשים שהשחדלו לפשית הלבוש
קוה ואחל נייר חלאכחן חילי על סלאסינות ונאכל ממנו הלביש ההוא יכיוסילחוסא
0שכ כחשיבה ככל לכי ואיןלאלירו לעשית למש זה כי הגיע זמנו ליכסר מן הפילם ולכו
כקבה ניתן לו הלביש &ל איתי האיש שתהא לוה ששב כתשובה ונקראת כס;י חסאס
ניזיפן ש..א נאכל הלכיש ההוא וזהי תפס; הקכה כננלי יכי׳ יעניץ חי כלאש המניין
היא כהקדמה שיש לני חהקליש הרשני 1ל כויסר כחקיחות הרכה סייסכה ראשונה על
כלכלים השפלייהכלהיא הילך לסיד עלה ועלול יהחשפיע כמרןהנשפע יהיה המשפיע
כס ד זכר יהיזישפע כס ד נקבה יכן כל הדברים המשתלשלים ׳יסבה ראשינה שר כל
יכזה נאחר כי סיד הטיול » fקל״ p,It
העילתית אצילית כליאה יצירה עשייה ו
הכירא ית׳המתנ׳כשז בתיך שלשי בםתיחי*ם לחמלה של נליקיס להשפיע למילמית וזהו
•התהלכתי כתיבכם שתהיינה נשתיתיכס נדירות להריק השפעה לעולמות כדרך פלה
ימייל באופן שירבעם כידיעת! והשגתי שהשיב ש<(ס נן ישי יהיה לפניו יהיה נשפע
יזחני י היה כן ישי כסיד הוכר וירבעם כסוד הנקבהיזהו פיריש חי ילך כראש כליחר
מי יטיל חלק כראש כדמיון עשרה ראשיניס החשניחיס לבית הכנסת שהם נעשי׳ ראשי
יי;ש«ה<תח7הסיונקים כל הבאים ׳חריהם כדאיתא בזיהר פרשת ישא כהנהיס
ןזהוניט :שכר כעד כלס שהיא ניטל שכר כל הבאי' אחריי ולפי שהיו לי משרישכטיס
כיה נר-ה לי שהיא ייתר כנין להיית קידם לכן ישי שלא נשאר לו כי אס שני שנסים
ולכן נס ת הריח שהיה ל! לירכעסטללו חן העולם יא תה אח׳ שים לבן לדברים הללנ
! ש ל עןלס והרי התחתי יין פתח ותעתה יעתיןו לסכין נתז למשיס» 9;u
w
:
P
1
ללושים עמוק ס כפתח של אולם}
שהוךענושלתהפהכפסי׳הקירם
^
t
.
מעלת השנת הצדקםשאלמקימן
!
־
—
הולךאי
צפו( סוככ הולך ה י '<י זורח ומשפיע כשמשגת אל מקימה הלחשין
ושס משפעת ונעשה ככור של קדושה להשפיע
פ ב י מ ת י ו ש כ הרוח :
שפע ימיס העליונים לתחתונים .עתה כיתר
סכרי .ומעלתה כמה היא כ! כל מסעותיה הילך ונסוס הננכה כתו דמיון השמש י.מה1לכג
!סיכיפו לדרומה של אלןישראלהעליונה להשתעשע כמקים החסל והרחמים כמו דמיון
לשמש ?מהלכו וסיבוכי בהקפת העילס ללכתאלמקימי ומהלכו כיוס לנד דרום ונטייתו
לנפו כלילה סיכב ש1בי פכי חול ח ומערכ לעולם אינו משנה טכמו ומהלכו כן נמםלג
נשמואהנדיקיס הם מקשרים נשמתם באותם היכלית הקדושה אשר הס כתיכייככפר
הווהל פלשת כראשית יפק;לי ההיכל שהיין כננל מרת החשד היא היכל האהכה כי
0ם סול החיבוק כמי שפירש! ב׳והל פלשייישפטים כפסיק כמשפט הכמת וכויסוככ k
צפ־ןשה!א ההיכל כנגר מדת הנכורה כישס חקכלשכרה מהלכ טוכך אשל נפי-תכס
מל שפילשריש מתיבתא להרישיי!ל עיהעל פסיק זהו{ל וכימי יגוולמן יטול מןילוי
מה להיה בעי למיהכ לנתיב נפנת אלא פיק חחיעיכליןללחמנא לקלה במאי דהוס
מחי כיה יהיכאסמתאוכייוהכייבה היא לוחל שהק'כה ית' שמו ממקום שחכה ימיחן
ועושה יי; כעילם שהוא נד צפיניי; מגפון תפתח הלפה חשם יקכל השכר ואוחד לנפין
תני וזהו נפנת חאית׳ נד הכפונית חשם יקכלו האור ולוקותשכח חלנביתא »כא
ליידעי חן ולא כאתי כי אס לפשוט! של מקרא ונחזיר לללושכו הראש!} סוככ אל צפו(
שכשהנליקים הם כעה( חרוכים ויועונייחעיניתינז וכשעת פטירתו לולןאלדרויוסיככ
hצפון לקבל שם שכלה הנפון על בן בללוס כנה ההליכה וכנפי ן כנה הסכוכ לרחו»
לנו כי החקיס אשר ניושן ח:ס אליו יסורים וחלאיס רעים ימ&ן חשם אורה ושמחת
וששון ויקר וש מקים למעיין ללאו רישיה סיפיה וכויהתחיל בס׳מש וסיים כריח וניבל
לפרש אתה״קרא הזה עם תה שפירש הרשכיזלכספר הזוהר כפרשת חצירעעיפסמן
והייתה נפש חלני נמלה כצרור החיים הקשה שנשמת אריכי חכעי ליה שהיא היי>
סנקשרת כנריר החיים דהיינו החדה האחרונה חאי נפש שהנפש חשכנה בחנל חוי*
סל אויר בית הקכרית אלא להודיע לני שהצדיקים הם חקושרים נפש כרוח יריח כנשחי*
ואף סל פי שבל אחד חהם יש לו מדור חיוחד עבי אחיכ הצדיקם חקשרים הכפש כרית
1רוח כנשמה נמצאת אפילו הנפש צרורה כצרור החייס וכזה נכין פי'םוככ ם־ככ הולן
אחר ס ••:פעמים ס׳ככ ופעם אחת הולן לרחוזהדריש הנ! כי בהיות הרות
החח
אמצעי כין הנשמה ה;משלה לשמש וכין הנפש אשר היא יורדת לחטה לכן אמר סיככ
םוככ או לרחוז גם כן לניף אשר הוא תשזלח וכעזכ כמדבר ואינו ראוי ייהם ללכת
כגן
ripjjrSולעןןכ אותוצאגתות ןעצ;? אתר שלפעתיס פ׳<[ד המת אן> כי ה:א
1
כ
n
, ,
a
ן ס ן כ כ
,
ו ח
ו
א
ח
ר
נגן פדן •פוקדיס את קכריהס סי /חן התחית כרפייכ׳והו פר׳שלח וזהי ומל סכיכית f
0ב החח הס<ככ הראשון הוא להתקשר הרוח היה עס הנשמה שזו היא חפנ! וישתו
ולכך נקט נסיככ שנ» הילך כי השכוכ הראשין לא היה כל כ ך כחלוצה לפי שהיא פלס
והנפש היא סלולה חחנו אנלנסכוכ השני אמר הילך כי והי חפנה ירצינה להתעלות
העלילכעלתי לכן נקט כיה סיככ הולך לרח!ז כאןהםכוב י!ת'כקילויוחחצה חסימב
לראשון נמצא שפל שני סכינותיו שכ הרוח לקשור זה כוס ו/ה מה:
) W
לנו הכרח הןיים י
<ןן
״.
כים ליס אוקיינוס
ה י • ו ה י ב ם אגינו מ ר א
,ן
״
ל
וח!זריס
חמס ילילה כך סלה כחחשכת! יחיל נח ף • ק ו ם שהנחריבם ה ו ל כ י כ ם
' א שם הם שבים » r p S S
י1 1
•נשחית ל ' ' ^
ישאר אליה סיגים כצל וזהו נסיר הגלגול
כמו שנכאר כעס לקמן ולכן דחה הנשחות
לנחלים כי כמו שהנחלים יןחס ולילה לא ישכותי מלעשות רצוןקינס כך הנשחויהכא!*
לעולם הום לא ישכיתו מעמדת הכורא ומתורת! לא יום ולא ליצה כמה דכתיכאסלת
בריתי וכןיואמר הולכים עיר כי קולך האדם ככל יום הילן כ׳ הנשמה ככל יום 1יי0
קתקרכת אצל הים העליון כי שס תנאה לה מנוח אל המנוחה ןאל הנחלה והים אינינו
מלא ע״ד סוד רכה אמינתן דאיתא כפרשת ויקהל דף ריל שכל הנשחית עולזת ככצ
לילה לתוך הים העליון וחתחדשיס כייס וחוזרים יאיתא התם !כי כל הנשחות מחזקי*
בתוכה ואמר כן רכה היא וגדולה להחזיק כמה וכמה חהו רנה אמינתן יהכקש סל וס
כהגרת הנחלים כשעת פטירתם אינה מתמלאת כי תקים שהנמלים וכוי מקים אשר
משם חתה!ית הנשמות לכא להשיג השלמות איניני מלא כי כאות!חיודית שס יחכחתו
» 'pגוזר אם תניח ותעמוד לק[ הימין אי תחוור כמ! שלפעמים חי הנחלים חו1חסלנא
ליוקרם הראשון)לפעמים חחגלגלתוכאס או להשלים אי זה מניה אי לחזיר כחשיכס
י וי זה עין אשר כידה? ובספר הזוהר פרשח ויחי נדיכי עמים חהיכא נפקי!
עלחאלאינטייר׳כהו ופחי הדאהוארכחיכ
ר jr.ונשמתין לפני
ויפת כאפי! נשחת ח!יס תח כקיט חהאי ניסיויהכ כניסא אחרא ועל דא כל הנחלים
הולכים אל הים»היםא:נינו חלת אחא י אינינוחלא כנין דנקים !יהיכ אפיק ועייל
סלל :הודע לכ! הדרוס אשר כיארני כשהשכינה חקכלת המשתלשלות אליה מנטיירי]
תלון ושינםחקכליס ניור כעודס למעלה אשר לא נוכל לימר נ;טייח כי הס כסוד
כהתעלתיתלא יו&נ שם כלל אכל הציור!הדיוקן היא כיס התחתון נקי ס כהאי גיסא
ויה בכי״יי גישא נק־ס זיהיכ רהאי גיסא נקיט ויהיכ נפיק ועייל פי׳היא מקכלין
p>mיו&ל ׳!לחת סס)בא צ«ת«ן נ^ל p/p 0לק&ינ ! p:p)wנס כן שס חו!ל!מ
ה ו ד
1
ט ב ע ס
נ י פ
כ נ ס כ ת נ
ל
ק ז י ה נ ח ! י ם
ס י
ש
1
ה נ
J
:
ש ט ס
D
כ י S« a o S m a » S m n
t
נ ך לעי1ת במעלות בית \ ו/הו נקיט הנשמו׳רהינת אעיל לנביה הנשמות.אסיק לכא
י
וכ6ררש
ל
^
ס
ה
'
נ
? ^ ^
ס
^ ע
כל 'עילם ריק-ת^«
f ; " ^ 6וה^ר• א^
נס נבכסיס אלא לשאול
למקים
שהנח:־־
»קוס
ועתידי;ומו״ , ,״
שביסm K l S
מתכנסים לעי־ כ נס הס ״
שהמת־ה הס ' °
י
תשבענה
;אבחן לא
Jי
1
ו ״ז '?: .־
'
לימית המש־ת שנאמ׳חכנף האיז ־ י
ספ ,״ מלבד שלא ליה כירן לש:מה להיחע לני שהכתלים הולכים אל הים כי מה לגו
לדעת 11ותאי נפתותא אית ביה ,אס תתני לומ׳שהול-ע לני גבירתי ית שמי אוק׳יניש
בילעיס כל מימות שבעילם ועם היית כי יס א־ק-יביס ה:א נכוה מכל השונס )איך יוכלו
הנתלים אשר מטבעם ללדת קיס מדרון וכ^ק-ס דרך מתינות לעלות ל־ 0איקייניש
ועוד שפת יתר היא ליתר אל חק׳־ס שהכתלים הולכים הוה יה כמיתר א־נןנו תנא יהם
0כיס ללכת עוד היה ליה לתימר כל הנתלים שהם כל מי מליחים נקי־ס כנם לים הגדיל
גס היה לי להודיע לני מה היא הים הזה הגס כי הים היא נהא הידעה הים הידוע ילבן
הידיעי לנו כמדרש הי.ז שרתו לני סיד תת״ת הזתיס יהנתלים הס הגיפ׳ מלשין נח,ס
וכאב שהם מדיכין יכאכיס ישעי מער פד ישקיף »!יה חמההכה ית שמי ייליזס ייאמר
הסיגו ורננו שוכני עפר •והי איתרו תאתר משהם מתים שיכ אינם חיים לשהה תל אצ
הקים שהנתייס הולכים למקים שהמתים מתכנסים הס שביס נהיות שהם עתידים
להתחדש ככשר נעוריהם ולפאר ליונרס ורקרק ע־ד פי־מה היא לנכת אס הכוינה הוא
להוריש לני סוב התחייה ככר גלה כחלת הס שכיס ללכת וחוזרים מהו ללכת ל)כת לומר
סירה כמי שבארו נשיר השירים על פסיק תש:רי מראש אמנה וזהי ללכת לכתר לחתם
לאצ יתכרך ישם מה שכיארנ! תיישכיס הפסיקים יהתאתר הוא מיוסד על אדני פו 1
ה
ז
ת א מ
חלא
מ ש ה ש ח ת
ס
,ת ש י מ נ
ן ח
ה
!
:
ה
ס
כח
^ ך ,המלך ע־ה נתן פה עעס לשנת
1,
^
^
למס הנשמות חיזרית יכאית
ו*
ו
איש ל ר כ ר ל א ר־תשכע עי| ואס יש לה עינית וחטאים הרכה החדורה'
r i W l Sו י א ר ־ ־ /ם י א ^ ן ז ן ואש וגפרית מנתביסס גגהינס ישם תקכל
סזנשה ולחה התגלגלות וכאות המכל׳ אש
•שבוע;
כנהינסיאסאש גה־לס כלה יפקד המלך
פקידים צחיוא לאתונא שבעתים אל חיק •:על
אמר שלמה כל הדבר ס יגיעים טעם לכל
ח חזי לחןיא ןשס יפ1ל הרשש כרשסו ליה
כשמהונשמהגאיוה דבר באה אין אדם יכול להשיג! כי סמקו חחשכיתיי ית־׳שמוולא
מחשבותיו חחשכזתינו הנס בי חכמת שלמה רבה מכל האדם וככר שליפני חקדחוניכי
0היו חנשייחכיסי' כפרניף הפנים כרושם שעל מנחם על תה כא לעז':ס אי חשוירםרןן
? pלשביי ifנפרש?
ןלא ( ק״ן
)
% v
צזסלי׳לאנשי
ר )
w 0
P7W5
יתרי Uפימת ואתה תחזה ובתיקיניס פעיי ס שלש על עכין שרטוטיו דחצתא שם כל
וסכל הדרושי׳והעניינייכפסק זה אינם משיני׳תנלית ההשגה כי אם כעל התחשבות
»ת שתו 1זהו כל הדברים יגעיס כלומר לכאאלתכלית פרטות הדברים הללו הוא מחל
ויגיעה לכד אם היא כשלייהעה י׳יתר שהיה קהלת תכם לא יוכל אדם להשיג כל
גרבי יעןכי דברים נעלמים ונסתרים חאר ואם הוא כחי בפרניפים לא תשבע פיו
איכאמר לדרך אתר על דרך
לראיתואם ק כל פה אלפה לא תמלא אוזן חשמיע J
םאומר הרשני ויל ראיתי בכי עליה והנם מעטים חי ומי היא שתשיג החיים ההם
הכנח׳ים ה f״ o»pכי לא ככול האדם לחטוא כבל עת וככל שעה וככל איכריו תחלת
רכרי פיהו ס:ל!ת חי הוא שננולחחטוא לשמור פיו ילשונישלא לדכר שפת יתר א
שיחת חולין או ח־י נכליתפה אי לשין הרע או דברי חנופה ושאר חיני ע־-ירית אשר
סם תלויו׳בדבור וכן לא תשכע עין לראות כחותר לו אלא לראו׳עמל יאין עריות וניאו*
קיק בעיניו וכו׳ולא תחלא אוון חשתוע לא יספיק לאוון לשחוע בליחודייתור׳היתח חס
לכן האוון נכוית תחלת לא כרים ימי יחי ההו־־ך לקדש עצמו ואיבריו לעבודתהאלית ן
הייהרפרשת ח?( סי'קניה ריחייא ילייושי הוו אילי כארחא אחר רבי
ןבס£ר
י!סי לר׳חייאחייהנ( ע! האי דאת־ שלמה כל חליי יילין סתיחין דהא
כקיזלת סתיסחלין סנחין פתח יאמר כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא
תשכע עין לראות ולא תחלא אוו תשמיע חט ואלין כנין דתריןמנהון יאיינין פייכין
ואידכין לא קייח־ן כרשיתיייפיח fאיה! כרשותיה וכל חה ראלין תלת לא יכלין לאשלחא
בלא אחר ר׳תייא הכי היא דרכוןא דכרנש לא יכיל לממלא יע״נין לתחמי יאונין
למשמע)אין 10חדשתחתהשתשיחא ח׳י אפייכריין יקשטירין רענד חיוה תחת
השמש לא ינליןלחללאכ! מליןדעלמא יעינא לא יכיל למשלט ילתחייי ואידנא למשחמ
ובני( רך שלתה דהוז ידע כלה היה אתר דא ותין
נ
ךאוץ אמי כטוכ שנלך איך הכסוח
״;{ מה שהיה הוא ש י ה י ה ;
י
״״״״,י
י *
הררי שביארנו ופירושו כך מה שהיה הנשמות
שהם עתה כעה! ככר באו והלכי להם וחיזרית חללהעל ישקיף יירת יי' חחעון קדשו
להניח ילהשקיט הנפש ההיא לקץ הימין אולהטריחה וליגעה ער יתיך ויכלה הווהחא
אשר נתלכשה כה ו/הו פי׳חה שהיה הגש זית אשר ככר ה־ו לעילמ־ם הוא שיהיה ידיח
וקסכח שלא אחר מה שהיה היא היא או היה אלא שיהיה פעחיס שלש ואם היה אוחר
ה1אאוהוה מ:מע:תו נראה העם א חת לכך אמר שיהיה לדמוז כחה הוויות ככפס
ההיא וחזר ואמר ומה שנעשה הוא שיעשה לרמוז לנו כי שתי חני ינירות יש האחת
סינירה השלמה שיש לה קיום והעמדה וההויהכעילם וכנגדה איור מה שהיה הו'שיהיה
ל!ה שהיה לו הדה נחילה הוא שיהיה והשנית כמן הנפלי׳והקטנייאסר הם חתיס כסכת
מה כמ»
ח
ה ן ה כ ל י
ל ה
י ח
פ'
קהית
י
מה כחי שנפרש בשמיך כפסוק ראיתי למעת לעשוקי׳ יאין להם מנחס ו;הו מה &כתפ0
היא שיעשה ני לא היה להס הייה וקייס בללכעילס אסר ייתי בהנלת ה 0הנשמויא״יל
יעשה וחוזרי' לעילם ליתקן והוא מלשין ואתנן הנקר אשר עשה לשין תיקון וכמי חמש
נא ן עשויות יא׳ת מה שיעשה ניחא שחוזר לנא להתתקןאכל מה שנפשה אינו נופל נ»
לשון עשייה כי אי ן זה תיקין להיותי נא כנפל ו*ל נ׳ עינו הקדים גרס לי לחזור ולכא
בנפל וכוה מתכפר ל 1עונו שטועם כחה נרות קשית מהחויוהו׳תקין לו כי כל הנלנולי ם
נעשו לתיקון הנשחייכפני שונים כפי חה שנראה כעיני סכת הסכותהכורא ית' ואין
בל חדש חחת השחש הכוונה אס ראינו אי זה נשחה אשר אינינה עוסקת נמישכלות
כאורה וכמנויכי אס כהכלי הזחן הנשמה ההיא אינה נעשית חחדש כיו ן שכל ענייניס
היא .מחת השמש ולא למעלה מהשחש כאלהיות יכחושכלית ן או יהיה הכוונה לדחי ז
לנו.מה שכחיכ כסכר הכהירכי החד שנחרכ כיה חינם משתלשלים וכאיסנשחןין
חדשייכי אס נשחו׳ישנית חהס שענדו»\ והשתחוו לנלס וכאים הנשחויחדשיילחקן את
אשל פיתו כזחניס שעכרי ינשרסיס על קדישתהשס ינצלביס ולא יח־מ אתדתס ווה!
יוה שרחז ואין כל חדש תחת השחש 1או ירצה להודיע לנו ענייני הזיוינייאשר נראים
לעין־שהס מע שיחדש ואינו כי ככר נזדמנו כנ ן עדן של חעלה כמו שנפרש כפסו' הבא
אחריו ולכן אמר תחת השמש שהס כזה העולם אכל כשחזיוציכקכה לחעלה זצר ונקנס
שם הס חדשיח מחש וזהו מה שהה הזיווג שככר היה קילס היא יהיה כעולם הזה וחמ
•כפל העניין היא כנגד עמילתס קולס כנן עדן של מעלה וכנגד עתידחן אחיכ כניש
סל חסה נ׳ חשס יפרח איש תעל אחיו ואס זכה האיש נכיאם לעה? ינשאו יחד עס בן
ווגו ואס לא וסי נלחה מחקים לחקיס )אינו חינאכן זינו כ׳ קלחו אחר וזהו פי' שחא
וקלנגו אחר כחז שביארנו הלחש ה!ה באורן בפירוש תאחרי התלמוד אשר לו
והרגיש הזה באירן היא בזוהר כפרשת לך לן וכפרשת יילן שם תחנאכי מה שהים
הויזלע־ל היא עשיהלחטהכערן הייתם כנן ערן של מעלה קרא הייהוכערן הייתם
ללטהקילאעשיהואיןכלחלשתחתהשמשכי למעלה שהוא עלהשחשיש תלש שם
מזלווגיס יחהיין הויה שם אחר כן כעילם העשיה ננחלהוייינ תכילך יחד ו
ן ה ח כ ס סיר אברהם אח׳ כרו פייכאופן אחל והוא כי גל הנשחות חתהזית חזיויג f
דלעילא דקבה לשכינתיס והס נכללים זכר ונקיה יחד ואתר שיורדים דרך
היכולת של עולם היניוה כפתח היכל לבנת הספיר יש שם שניחחונייאיאלהיחיןשנוטל
נשמותהזכריייאיאלהשמאלשניטל כשמות הנקבי אינקיא סטטוריא ואי נקרא אדיחם
סכיכיהכמכואל כפיפקילי בהיכלא קלחאה <ח<זלי׳כי.ת״חד יחד אלו השתי בחית לחזור
ולעשותילהיית פעם שני הנשחה אשר נשתלשלה אליהם חייחיל עליין והונלכ׳ לזה לסי
שהנשמה שנתהיה חי חול על׳ון להיותה מתאבלת חן האצילות היא לקה מן הלקה וא'י#
לה לללת לעולם השפל הוה לכן חוולי׳אלוהכיכחוילהתייחל כלי להגשימה ולהעכותם
גלי שתוכל לללילמנוסאלהניף הנגיף הזה הנעשה עי איש)אשתו עטינוף וב/והמא <זי«
ב
ג
שכיוון שלחה עהן
י
קהויה
וי»1או אה שהיה לתעלה כיוחול עולם האצלית ה<א שיהיה לחשה כהיכל למת הספיי
ותה שנעשה כלומר מה שנתקנה ביית •ל עליון שתיקון גלול הוא לנשמה להמתה לקה
וזכה מאירה כחמה ככתינת העלייכים הוא שיעשה כערןהתחתיניס צריכה להתעכית
ויי היא תיקין לה גיכ כרי שתוכל לכא לעולם השפל הוה שאס תשאר כתיקונה הראשין
תשאל הכת בכית החלן וצא ת/דוינ לעולם אכל עתה שירדה ונתגשמה תיקי! הוא לס
נזה! מה שנעשה תקון הגא שיעשה שיחוול ויתקן כלי שת!כללכא לפי שאין כל חלש
חחת השמש כלוחל יוה למה לפי שאין אות! התחלשות הלאשין יכול לכא תחת השמש
yואין כל חלשוכ-יכלוחר כל זה שאחלתי כעניין
מהוא העולם השפל הוה י
כוחן הכית שאז היו יורלית נשמות חלשות
השני יחולי'הללו י.ני מיצי
כעולם אכל פתה אין כל חדש אלא נשמות מהבל גלות וחוזרות וכאוח וכלאיתא כספל
הנהיר משל לחייל שח.ק פח חמה לעכליו והניחוה! להתעפש אמר המלן גוורגי שלא
ואין כל חדש וכוי
ייתן להם כת חמה על שיאכלו הפת המעופש ה׳ה ^ j׳ ׳
כלילעכית נ,הג*6
אתר שלמה עניין זה שאמרתי לך תזה היחול השני
הנשמה אינו חדיש לפי שהוא חתז השמש כי כל סדכרים שתתת השמש נריכים ליגשם
עכ לכליו ונמוכים הס לתונא׳ לעת ן
)להשכית לכן אל יפלא כעינין זאת ן
N
כ
הרואות לכלים לבים ונכבדים יש רבר שיאסר ר ^ ו ה זרח
^י ״ין
" lח ו ש הוא כ נ ר היה t h p h
״" " .ז " '
״
אשר היה טרפגןו.
ץ !.
,
.
.
, ,
נפתי ס מהדרוש |:שאון לן ;ייונ שנעשה
כעולם כי יראה חדש כי ככר היהלעילמס ,לא אמר לעילם כי רותז לשבי עולתם
&כיאלכ< ניע העלייןוהת ןןו׳ה< אשר ה׳ה מלפנינו כי קידם היותנו פה נעה! ככד
או יאמר לדלן אחרת יש לכר וכי נחשן צמה שכילורנ׳
סמדנו לעיל כנ{1
למעלה מעניין הנשמית שמתגלגלות וכאיתכלי שיתק !:מעשיהם יזה! יש לכר שיאחר
זה חלש אינה גשמה חלשה אלא ושן נושן חג<לנלת פעח ס שלש <:הו אחל החרבן כני
h hכומןהמקלש איניק אלא היו כאות נשמות חדשת וכבל ילעת התשל שהביא
בעל ספר הבהיר צהכ־ר־ח הדרוש הכ! מהמלך שקלק לעבדיו פת חמה ונתעפש יכו וכן
הרשגי זל כפלשז פקודי דף רנ־נ כהיכל חמישאה דאיקרי היכל אהבה י :1ה כלא לא
לנחש fכל אינו :נשמתן מנקין מההוא אחר דנגיד ונפיק ובנין כך לא וןמא לעצחא
בליחני/ומיוחא לאתחרכ כחקלשא לא עאל 1הנא נשחת־ן אחרנין וכלןתינוו אלין
, & & ,א ״ .א ,ן'.ת<מלכאמשיח^זאתערהיכלא לא לעילא ואתעל
קיכלא לתתא וכפסיק הוה נוכל לומר שנס כן כיון לדכר /ה ילכן התחיל כ.שין יש
לנין תייכ ילא לשין שלי;ה והיה.כול לותל אין לן לכר חדש שלא ק־ה לעולתיס יכי ik
ג
מ
0נ י א מ
0ב
ג ק פ ו ק
נ ,
ס נ
ה ק ) ל 0
ה
חת
־ כ
ק !
ח
כ ד
כ
כל(
כ
בנ
0 0
ג
ה
פ ה
c ,
ולאי כלי ספח שניחן לזה שלפעמים יש חלש ולפעמים לא יש חלש כי החדש ככר הין
אחיפקחעינ-ךי^ההללישהנליצהיהעלעםק הגלניצ
'
^ו3מ« ,
מיסכס בפי ככל כקסן כנדיל כלי פשפיש ותקילה ראי•
*
,א
2
ל ל אתל לחה היס הגלגול וכי אין כת כנהעם להתך זוהמת הרשע יאם אין כ»
, , ,על לי ,ו לחזיא ».א
ינסרו להתגלגל וככל התעיררני לעיל ק־שיא 11כיתכן שהנשחה שחינכה תתחת כסא
הבכיר יתגלגל לפעחיםכפי רביי אשחיה כבהתה יחיה מהירה עם טמאה ג לחנ»
לדעת אם מגיש לה נער כהתגלנלה כשראוי לה אי התהפכות חוכר לנקבה 4חנילם
לגילם ל׳ראזי ללעת לחה המתנלנללא חכור מעשיו הראשונים )העינשים שעברו
עליו כדי •יוכל לחח! את אשל עות! ה׳ ונחה יולס איפא ל אי;ה לבל נתגלנצ א•
צ/ס נריל
ן
משום תיחין עכירהשעיר כדי שיחזור ויעשנה זקייחנהן
" !
־.
להחלים ייחלה כי יש גיחיט ניגיליס המין הא להסלים אי
3חםר חתליג וזה יוכל להתגלגל אפילי אלף פעחיס כס• מחשכתו ית וזה דבר נזה ל*ף
לור יזה לא ייעיל לי נהינם כ׳ אש הגהינם איני כי אם להתיך זוהמת הנשמה תתים
<זלא ה אכל אין כו כח להוסיף לו חיםפתהארה מחניה שלא קיימה כאין קייתה ואם
וחשה בעיניך איר יקייס חצית כהונה שהזר הקרכיוחת או חצית שחטה חי שאין נו
הרקע או שאר מצ:ת סכל לומר כי יש חציח סמלמין דוגמא חצות אחרת ומעלין לס
סכר כאלי ע שה המניה כלתי אפשר לעשות b׳ תאמר הבא לדור בארץישראלנותנים
לן שכר כאלו קיים חמת שלש רגלים אחר החרכן וההקש על השאר וזה אינו bkכשקולו
איאפשרלוחר ש^םיחסר
שבדעות יוסי כ־רישחז־חצ׳ה משה פירית״.
מח:ו חצות כהינה תתגלגל ככהן יליי החין השני אפשר כא להשלים את הדור<חש»
אךנני עה יוכיחחשהשם שת הכל כלאיתא כתיקונין של:ך היה שם קכע מדרשות
י׳־איתא החם המין הג׳לנ־ללעיניתי! אם אינו מחקן לנ פעמים יקלא פ0עי ישראצ
רגיפן יהנדיחים אלף פעמים חוזרים להדריך כני לילם חלכל נשחית הנאות כנודע
ליודעי חן בסל העיביל ובזה נכין הלחש הזה כי יגכלח הגלנול מריכ חסלמ הרכים
שמשי לכלתי ירח ממנ 1נדח כי הנלגי ל היא מגד החסל ט בגיחס עילה נלג ילחש י
ואם pאין אכשל לתקן אח אשר חסר לנפש! חניהאחתחהחניתבנהינםכ׳ לעניין
מה שיןחל היה אפשר להעכירו כאש.טהל אכל כהעזל מניס אחת עהמצית יינלת
להביא .פעם שנת לקיימה וככלל ם־ל הגלגולים אפשל שיתגלגל להכ-א אי זה נ?ש
סהלנ יבמי שהו׳״ונחו חן העולם •כיאכ! לעילם ובן האב יביא לבן והנן לאב ייתג־גצ
נם כן להחזיר אוה עושק אי נ׳ל וישיא כת! ל! ייונא ילי חיבתי א< יכבס כלבו חשק
אהבה ל נעל אחד יחים ויביאהו לביתו ויאכילהו לכיתו וישקהו ויהי ל! הכן וא ת
מיחאכשהגלגיל היא כנפש האלם שמביאו הקלה להשלים איוו חניה בחו שפיל*
אכלכשהנלנ<לה!אעלצלהעינש סקישיאכחקוחה סי,חלת מתיס.ח.אתה כגהי«
P
0
1ר
ח
ן ע ת
ת ה
י
ה
עת
ב א ) 0
ש ל נ ה ו נ ם י ע
? ח ל
M
ל א מ
נ א
כ ע ת
ח
ס
מ
ה נ ח
ז ה
ת
:
5
r
י
nSnp »1
}
יוייי כיוהר יי׳שס
והחכם
לע ׳ •
1תקכל שימ תנשה ולא תצטרך
כל אכלי! טמאים
קירדואלו 1להה תיק כפירושי! כי הלשעויבהיית
כחפשי! הרעים אם ׳כנסלגהינם יכלה הבל ככסף סינים לחיון העופרת שמתנים
הנולפים ככול הוהכ א! הכסף והעיפלת כל! כעשן תכלה יינא הכסף נקי וכין! כן
גפלסחחשכו חשב לבלתי ילק חחנ! נלח להחזיר! לעולס אולי יתקן ויעשה איזה חצוס
כרי שאס אחיכ יכצס כנהינסיאכל חני בשרי 1ישאר חציה יהדלא בליא וטעילגלנולו
ככהחה וחיה ושאר בעלי חיים הוא כיעל ידי ריס כחילתי יכיאות הסורית הפריד
הנחו מהקדושה אל החיצונים ינפשו איתה ועש נתנו לי תאיתי וזו היא רגלוי דכר נש
אינין ערכין וכו׳רגלוי סבותיו כחי ויברך כייאיתן לרגלי וכשנעתק עצח! חהקדושה
יתגלגל קיר׳ כשהילה ייתקן שישחטוהו כסכין כדיק ייאכיליה! לעם לבניישראלהקליש 0
וחשליס נפש! אס יאכל כשלה נשכת!כייס ינעשה חלק מחלקי הקדישה!חתתקנ ולאי
ן ואפש׳ג כ שלא י קן לא יקלקל א ס כן יגח אי .כתיגח <תרנג1ל שהרג! בילישלס יוכיח
וכיליי יש לה צפר גלול כהתהפכה מצורה לצורה זחה גס כהתהפכה חזכר )נקבה
כדאיתא כסבא כשככהחה ומראי נס כן יודעת כעונשה וגלמלהככהחתוח!ת
אכל א-־כ׳ לוכדת כשחתנלגלת עם גכר התין האנושי שאס היה חכר ג יגילו לפעחי׳הי^
ל1אה וחכיר תי שהרגו והיה חוזר וחחכקשחחנ! וכחה מבני אדם נשואים נש ת הס
לרעיהם!כשהיה יולעזה החגלגל שזה היה כת זוגי תתרבה הקנאה )הקטטה בעולם
וטעם לחה לא יזכור ע!נשי! הראשונים תשובה לזה שחעחי שחס כך היה עיכל״׳
א! כיראה או כשכר!אינו פקר עכולה זו ולחה ששאלנו כמה יולעאיפא ויכיר למס
בא לחקןחקצחמעשי! חחעשיו יוכיח לדעת לאי זה דכר לכו לילף אס חטא כגזל
סתה גיכ יאהב הגזל כי המחתלת חתולה לו חקירם יכן לכל עכילה שלם חלש אייה
11היא שנכשל כזה יצריך הרחק גליל חחנה וחן הלימה לה יכן גיכ עניין חסרון המצת
לראית כאי זה חניה יחן אי ישתדל ייחר חאחריס חשס מכיח שלוה כא והנה פירשה
חעטחזיער קט חש חלי נענין הנלנילכדי לישכחעט שכל החעיין כאשר ישוטטלכו
!מחשכתו כשאליח יקישיי אשר טפלית בזה העניי ן יניח את לעתי חעט כדריש האחיר I
זב £י
)onpf
ת
איןזכרון4ראשוגיכב[וגכמ
טעםלחהנראי׳הרכרי׳חרשי־והסישנ*
כ
ני,
א ש ,ט
כ
כ כ י
M
l w
f
' ־
' ** 1 '1י
כי׳ה כנשתני עניי כסיל חשנ פניי יחשלחהי
שאס נראשינהכא כפני אחה יקלקל חי׳
וחתנלגל כבני שיר יאסלא יחקן חור
כחי שפירש)
ומתגלגל כפני נשר יכי׳
כתיקיני ן ח 1יאחל אין זכלין כלומר לס כעצמם שלאי מה שראו נשמ1תם כחקיחיחם
סיחעית)כל אחד)אחד כשחיזחסלהתנלנל פעם אחרת נשתכח תורה מהם )השכר
ןיןעינש
ר
לאחרונים שיהיו kSיהיר־ו
״.
ן
להכם זפרו\ CDyשיר־זיו
? אחרוגר־־ז*.
1
ויי קחלת
יב
והעינש שקכלי פשנפםוי ח/ה העולםואס יתגלגל;׳.־גס שנית ניכ שוכח 1בפסם השלישי
0היא אחרונה לגלגולי גם כן ורמז כה פעמים שלש עם נכר ראשונים שניים ושליש־ם
וזהו לאשינים ואחרינים ואחרינה כי לרך העולם כך הוא כי חשס והלאה הס כררכים
המקולקלים כאופנים אחרים יאמר עס שיהיו מלת עם היא כמו עם היות שהם
כאחרונה שהיה ראוי שאחר שנתגלגל פעמים בשלישית חכור העתות שעכרו עלינ
אמר ונס לאחרונים שהם השניים לא יהיה להם/כרון
וישיג אל אלהיי ייי־חמה!
ממעשיהם הראשונים עס היות שיחזר! ויתגלנלי פעם שלישית כאחרינה אי נחי קרא
לפעם שלישיח אחרינה עד שפירשי כזיהר כהכא או כי יחות האיש האחחן שלא יפתח
אדם פיו לרעה וקוכל לומר נסכן כדרך אחרת כי ככר מנינו ככא אדם רשע לתקן
מעשיי יחזר וקלקל והחזיר! אותי פעם אחרת ותקן מעשי! הראשונים!השניים שקלקל
ונעשה כל כך מנית ומעשים שיכים כי לא תזכרנה עיר עינית ראשינים יכל שבן אם
כאו אליו ייסורין ועיני בעודי כנרקתו כמו שפירש כעל ספר לכנת הספיר על מאתר
נליק 1לעלו לשע יטיכ ל! שסליש נלוק ירע לי נליק כ[ רשע רשע וטוכ לו רשפ כן
צדיק שהכונה היא על ע'.ח! ת גלגלו בכעס אחרת ומלת כן ליל ענף שהוא ענף מאביו
וכחו סדום ובנותיה שהם הכפרים ששיבביתיה שהם ענפי העיר וכן יה שכחגלנל הוא
נן וענף מגלגול! הראשון כי היא אכ לזה וזה כנו !לכן עתהנריק ורע לו לנכות ל!
מינות׳! הראשונים והאחלוןהככיד לפי נורת! וחכמת! יתיוכזה נשתלם בשלחות נפשנ
ולכך אין זכרון לראשונים ונם עונות האחרונים בגלגול שני לא יהיה להם זכרון ואפי'
עונות גלגול שלשי שהם כאחרינה גיכלא תזכרנה לפי שאחר שנתגלגל כפעם השני
ומשה מנית ומעשים טוכים כשיחזור ייתנלגל פעם שלישית לא יאינה לנדיק כל אי)
ואין חטא כא על ידי כי ככר נשתלם כשניה ועתה ח׳ר כפעם שלישית להשלים אי זס
אי עימת מעטים הס 1תחי נפש! כהם כ׳ לא
דנר צחשר לי יאם עשה אי זה עון
תזכרנה אחר שהם מעסים אנכ זוטרייהי מרכסי ואינן עולים כזכר! וזהו עם שיהיו
נאחרוניכלוחיעם היוישיהיו לו ע!נות כאחרינה עם כל זה לא תזכרנה לסנה הנזכרת
הנה סיימנו החלק הראשין מעניין שכר ועינש המניע לנשמות לניריפש יתיקינם
מניין סיד הגלגלים יטעמם והדרושים הס אריכים מארן חדתם ורחבים מני ים
והמשכיל יכיןחענמו וככר פתחנו השער הסגור כמחט של סדקית ואיןלהאריןכהס
כיכןהרשכיוננלה טפחוחכסהט פחייםן !לילמכין
< לרעת כי לא נפסק חלמת! שלשלמה
אני ק ה ל ת הייו־־זי ט ל ך ע ל
עהחחני פל יום חות! כי אס בזמן
,י
ו
•0ן \.ך1
מעשה לאשחלא׳ כחו שחבואל במסכיזניטין
״
י י
ייי' •
פלק חי שאח )/וח/ר 0שם למלכות! וחניט
1
ג־
לרניתיני זל סהיס הפסוק הזה שננר
ר א ן
f
ר
ן ע
ה
1
J
ש
י
•» קחלח
מ י ו כשהיה מחזר על הפתחים כל היכא דהיה אויל היה אומר אני קהלת הייתי ח^ף
.וכויאס צ| עתה שחזר למלכותי אליכא ימאן יאמר מלך והדייט וחלך ליוה אחר הייתי
חל ך שנראה שמכר ומנוהניחא למאן לאחל מלן)הדיוט כי לא חזרלמלכיחולכך אמר
אלא למיד חלן והריס וחלן קשיא וניכל לחל( כונח הפסיק נ ן אני קהלת,
הייתי
סייתי חלן על כל העולם פלי כככוח ומגן ככיפה ואח׳כ עלישראל1אתל כן כירשלם
לא נשאל לי כי אם עיכ המליכה שאני כה אכל כשאר המדינית לא היה כתשכ י10ם
אחר השקפת העייןחנאחיקרוכ ללככי כלכלי לש> (ל כפיי הפסיק
מעשה שהיה
ס זה ושמחתי <1ל אני קהלת הייתי חלן על כל העולם ולכסיף כישראל ילנסיף כירושלם
לכלה ולכסוף ? !1מקלי שהרי נאיייהייתי חלןילא עכשיו פלל ויש לתמוה מה לי לרח־ןז
כשכיל חלת הייתי לפרש כן כי הפסוק נוכל לישכ מל אופנו אני קהלת הייתי חגן ע
כלישראלכהיותי כירושלים ועכשיו לא נשאל לי כלתי אם גוית׳ ואלמתי עיר מת־כ</
ירושלם סיר הקדש וכפייזה יתיישכ לחד מלן!הדיו׳ומלן אמב מלת הייתי לדכריו ק1
0נרא'שאינו עתה מלן כלל 1כתה שביארנו לא קשה תידי דהרר הייתילישראלולייושלם
אכל לכסוף לא נשאר לו כי אסיירוסלס היה מ ן ואין מלכות נדמה לחברתה אפילו
כמלא טמא כי כחחלת מלן על כל העולם ואחר כ ן כעיר קברות אכותיו{
ובםררש אני קהלת הייחי מלן הוינא כד הוינא וכיו ל׳ת אנא שוי מידי יהם
הן הלכריס אשר כארנו לעיל כשהייתי חלן על כל העינם אכל עכשיו
1$ירושלם כלבד לית אנא שוי חילי בערן הימים הראשונים שהייחי חילן ככיפה :
1
עס
היית כי לרן החלבים לתור לס°
מנ
!
חה
שש,ן
י ש ח ח ה
,p
^ °l
ונתתי את לני לדרוש ולחור
בחבטה על כל אשר נעשה
»-׳־־׳<
כענייני המלכות והנהנת החדינ1ק לק
סיום כםח-ק עם שלים ויוסכי אל לא
המלן שלתהעהכי ככל ה י ' ' ' י ן
.
(.ון «ך•
1ה נמשן אח ל פסו ק הקילם וכן אחל כין
^
כזחן שהייתי מולן על כל העולם כין כזמן י
סאני כשפל אנשים יאחלשיללתי חככולי
אניכא לכלה׳ תנאי וראיתי עד היכן חכלי הכלי העולם נתתי אל לכי לללוש ולחור
כחכמה!ללפת אתחונאה ותוכאה וללעתולעות את יעף דבר 3שמיש כלחולי׳וראיתי
את כל אשר נעשה תחת השתים הוא עטן רע כל!תר מעשה הרע אשר יעשה האלם
ואף סל פי כן וחי כהם כי היה ראוי כפי השכל האנושי הנפש החסאת היא תחמן
!יצרת מארץ זכרן ולא יארין כרעתו וזהו נמשה תחת השמייהוא עניין רע כחן אלהיס
סיר!ש 1כימ ללא נחן סיחין הניקםהאל׳תישח! לכני האדילענית כ< שאם היינו רואים
כנ-ניניסנשישלרשעכנחילאהיהקארידסרסתםלאסיהפתחין פה לכסל הדין
לחלין
)ח
תנ
ם ש 1
ז
ם
כ ן
ס ס ו
נ
ת
י
תחת השמים הוא ענין רע
נתן אלהיפם לבני ד״זארבם
ב ן
• י ' קהלת
מ
לסלוח אכל עתה יראה אותסכשלותס והיה כנריק ברשע חלילהלאלמרשע נשי*
מעול יש לכעל דין לחלוק ועל /ה היה שלמה מחרעסעל הענין רע שנעשה תחת
לשמים כי כלהמעשיס הרעים הס ש״ביס תחת השמים ימלת לענית כי כחי חאניז
לענית חסני לשין הככעה ודל עתה האריך לים אפם וכזה לא ישוב! )ישם לחטוא
ואחר בך י פרע תהס בענם יבהננעה יכשכרין רות יןהי נתן האלליס לבכי אדם נחנס
והניחם ברשותם כרי שאחר כך יתענו ייכנעו בו יותר סוב שביימו יתן לי כרבעת»
ושמעתי כיחי חרפי פירוש סל פסוק זה נורעה׳חשפט עשה נראה שחד גס כן הס
מתרעם על זה וזהו ניחריי׳כליחר ידוע וחפירסס שהקדיש כריך היא נותן לרשס
רע כרשעתי אכל אס היה חקכל הרשע עינשי תכף לסמיכה שחיטה וזהו כפועל
כפיו היה נוקש הרשע או הרשעים היו חושבים ידיהם חלעשות רע וזהו הגיון סלס
אלי לאלי שואלים על חה באה לי הנדה הזאת על כי עכר פ׳ ה׳ אכל עתה שתנית
הכל לעחיד אחר חיתתי ואיחר ישוכי רשעיס לשאולה נידם שכלג^ם שכחי אלה־ס
נשכחים חלעכדו שאיחר עזכה׳את הארץ לית דין ילית דיין יליחעלסאחרן ז
יאחר שהיה שלחה עה ריאה התלהכית כני אדםכרדפס להיטים אי׳י
אן
המתין ללכת יוחס ולילה כיחיס וכנהרות כדרכים וכחדכרות )נעשיתם
סייפית וגיפותס יגעות דעתם שלולות וכיניתיחנונחית יקכנ! הזהכ והכסף החולף
ויורישיהו נשותיהם אחריהם ומחזיקים הארחנית)שוכנים בקכחת וכונים אשר
לא יוסיפו ויקכנו חה שיא מניאו ושכח קנו וזוכר חאייז כי אחרי שכרכו״ם
לא פלה נפש! תני שחת ולא יתן לאלה ס כפרו וכעוד! כחיים חייתו אס וחנא ענמ)
בארן חדבר ובחיהי ייליל ישיחיןיהיא רעכ ללחם או נמא לחים והוא וכהחתג
מעיניס כסף וז?ככספ! כח<נ!ח ישיליךאחר שבעד ככר לתם נפש! עייפה חס
יתן ל! יחהיוס׳ף לשינית כסף!;הכזמעשה רחיה J
ו ה נ ח כעיניתיני כןחניני זה לה1טים ילליפיס לאכול כסף וזהב ולע/וכ לאחרי*
תילס וכל הייס נתאיה תאיה או ביישל אי כעכילה יטעית יה נפלס
י
כינינו ואין אותר הקיץ פי תללתתהינפלה עלינו והלכו ישכים והמלך שלתה ע»0
השלים בראותו כל וה אחר כתתי לכי לדרוס ולתור כחכחה כחה תלוי ענייני ופסקי
העולם הוה שהם תחתהשחיס הבל תלוי כענין לע והענין לע הוא נתן אלליס לכנו
לאדם לענית כ! כחעשה הנדקה וכנחילות חסדים לעבות בו וענתה בו את נלקתו
כיום תחר כי יכא לתת דין!חשבון יהיה צי לפה)למלון טיב כעדו לא זכה לענ»/
לשון עינוי ואחריתה חרה כלענה חדה כתרכ פיית ן
ונטו־ו־ש מניני סיוע לפיחשנו! ifנתן אלריסלכני האדם לענית רכי כין
א1מר ו! ש־פוסו של ממון דאמר רכי יידן אין אדם נפטר מהעולם
תאית! כיל) אלא אית ליה תאס כעיצמעבלותהזןתר^קא״ןןאנ את ליק
*
ל
ני'
rhnp
וראוי לרמת מאין לי לרפי \5ן לחרא
Wמאוון כפי לליפפל ל׳מאה מלל:
חפתעי כשיפיט! של ממון ונאמר שלקדק מלת נחן כי הנה מצאנו לחיל כי המושל
!המוני מאת הימן השמים ואינו תלוי כמעשים לפיס )טוניס אלא'נורה נ׳ורה מיום
הייתי עשיר או פני וזה! נתן האלהיס והעניין הוא שאינם מסתפקום פנמם כמס
שיורד להם מן השמים אס מעט אס הרכה יאכל אלא כל אחד מכחש תפקידו פרחית
נתחבולית לחשיכ מחשבות לעשות כזהכ!ככסף והעני כנחשת וכחל להיטי' רהפים
ואס הגזרה אתת החריצית שקר כי הכל המה מעשה תעתועים :גס נוכל לדקדק
מלת לכני הארס ינלתיד .מהזוהר שדרשו לראות אח העיר יאת המגדל אשר כנ«
»ני האדם כפיי סיכה וזהי לכני האריכמי שארס הראשי! לא הספיק לי כחס שויתל
לי מכל ען הנן ובו'לשלות כמן הרעת כן כל מי שיש כידו מאה אינו מסתפק כהם
ני א 0כמאתים!כוייה' יגיה יזשכנז כי הגלויוייהצרית יםיככ!נו יוחס ולילה יהעניוין
צא הניח חרס סוכה לישראל!יגיע זמן המקרא שכתיכ לא רעב ללחם ולא צמא לחים
כיאםנשחיעאתדכר יי':
ש
כוונת
־
מה גנלמ
0
w
^ ׳
ןהע,ל מ ה
סראה בעיניו יע; בי כפסוק
ראיתי את כל ר,-מעשיבש
*
fc
| הנעשים החת השמש והנח
,י
,א
לחקיר ולדרוש בעין השכל לבא אל תבונת הכל הכל ורעת רוח ;
הק
דם
חר
ס כ מ י ן שכל
ב10ב ח ל מ
הפנייניישהס תחת השיייס סיפם ותכליתם
הוא פנין רע ולא נח דעתי ככאי עד
תכונתם כהשקפת שכלו כי עם שיראה כעיני! ויכין ויעיד מהשראה וזהו ראית*
את בל המעשיםשנעשו תחת השמש ונהיית כי כפסיק הקידם נגע כדבר פרט*
כחפירש יפתה כלל כל המעשים אשר הס תחת השליש אשר אנשי השם להוטים
אחריהם ומניחים חיי הסולסהכא יסיסקיס כחיי העהו אפר יוהכל ימעט ועושים
1הנה ראוי לדיןוק כרכמ
את חלאכתס קבע וחללכח שחים עראי •
שלחה כי הכסיק לקורס אמר אשר תחת השחיס יפה אחר תחת השחט לחה שנם
לש1נ 1ואס חזכיר פירוש פש־ק הקידס יה שכיארני לדרך שני בפירשנ! על עסין
»וכר!החח1ן אשר הוא טל ידי צחנעייס בהשקפח ככבי׳!חזל1ת להעשיר א• 1להענו
כפי כככ!ומכט 1מאחה חן השמים כאשר גזרה חכחחייח כי קחנו הכל ודקדקנו
סלח נחןשלא ילאה כי כח!1ע1צס יד! משה לו את החיל אשר קנה כי חחנ! הכל לכן
אחר תחת השתים אכל סס <ק זה כולל כל המפשיס שנעשי חחת השחש שהם ממשים
p
p
i
9
PWאשר קחה לקעלס חהשחש
וליסתן
י
יי
פי קהרית
*׳חתן והנה השאר כלם ישא רוח יקת הכל וריק יעוורו ודוק חלת ורעות רוח נ»
לעת מיתתן של רשעים חשר כלו יחיהם כתענוג׳ הכלי העולם ותחכלותיו מאומה
'
" ' ' 'u ^ 1
י ^ '
לא ישא בעמלי
V, " '^ V
רזיגיעין ולאותם עכירות שעשה לעי;־ כגכעית ׳לילג
חעיכריס כטח שוכי חלחמה וגס היא שטוף אחר ה;ח גם כלילה לא שככ צכ»
לס סט בש;יים ונרחבות לעמול על פרק אלן נערות וביום ללחש א! זה! מיןומ!
נללף תהחושל נחכא אל הכליה נופל אל הכחתים חטפס בכורת כורח מהערכאות
בנשף יים ומשכי הרואות כארוכ׳ת לראות עחל וינון כאשל הוא עחל ולא שת צבו
נס לזאת הלי לא עלה כילו אלא העכירה והטורח !העמלות א לן קזלצאנשאל
או אפשל שדקדק
.
, ,
^
ורעות רות כי כמה נכחה חיני עונשים חעותלוס לנפשו ומחו כצאתו חן העולם ויה•
כצאת נפשו כי חת כעילס הזה זכעילם הכא משכרים רוחו ונפשו כי הנה מנר הרים
ונורא רוח ומניד לאל׳חה שיחו ורוח :ונפשו עליו יאסיף לשכר אותה ר1פ התרועעש
פיר התכיררה אוי לה לאיתה בושה אוי לה לאות? כלימה אשריהם הנדיקים שכ.
? *!??It
וכזוחר
כינתן למעלה מן השמש :
נלאית* איי I
מימן ניט רבי יוסי פחח
המעשים אשר כעש! תחתהש^ש והנה הכל הבל ילעית רוסשלמא חלכא דאסת< f
בחכ־יתא יתיר חכצ כני מלמא הין אחל לכל עיכרין הכל ורמות רוח יכול אף
מעשה הנדחה והא כתיכ והיה חעשה הנלקה שלים לאיהי לעילא חן שמשא )הנם
תאי קא תיירי אי ק״חא הכל הכל כמו לאיקמוס
הכל הכל הכל ורעות ריח
כל׳א הכל הכלים אתל קהלת ואינו} הכלים רלעילא מאי
לאיה! כלזא לתבמתא
פיתא כסאי דכתיכ הכא הכל הכל ולעות לות והא מלתא לא תתת השמש כתיב
אלא סכי אוקמוה והכי היא תאתזי בשעתא לעיכלין תתכשלאןלתתא וכל נש
אסתכל בפולתנא קדישא ההוא מלה דעכיד סכל איתעכיד מיניה לעילא ילית לן
הכלללית ליה קלא לסליק ואתעטל לעילא ואתעביל סנינוליא קמיה קלזם כרין
היא וכלאיניןעיכליןלאשתדלבהוכלכש דלאאיכוןפילחכא לקולשאברין הוא
וההיא מלה לעכיד הכליתעבידמיניה ואולת ושאסתלעלמא וכד נפקת נשתתים
רכל נש ההיא הבל מנלנלא ליה כמלמא כאכנא כקיסעיתא כמה לכת׳כ ואת נפס
אויכין יקלעכה כתין כף הקלע היא הכל לתרכל סילחניה כעלמא כלי ן כל תיצין
דחתעכדין ואיניןתתית שמשא דלאו איכון פילחכא דקדושכלון הוא הכל אחעכיל
מיניה׳׳ וא:הי תכרא ללותא דתתכר יסלקא ונחתא כעלמא הה!א דכתיב הכל
)לא נ ש א
לן ב
ת
א ס
3m
ד עתי הכבעת
n
n
t
011
1
35
ה
ש
ל כ
ה ע ב
ר ה כ
ח
א ם ה < 1נ י ל ה
כ
1
1
לא
(
ל
אי קרי לעילא שת^אןאיתעהיר
«
י
»י קחריח
יזיניס הכל קלישא ולא הוא ולעא לזרע כר נש כההוא טלמאומה שחיה צדקוןו
האי מלכל ליה לכל נש כל תיפוק נשחחיה מיניס
דכתיכ זרעי לכס לנלקה
וםצקא לה כאתלא דככול ללעילא אשתכח לאתנללא כנרולירחיי ההל יהין לפניך
צרקךכניןלרכלא להלסלקא להכאתלא לאתלא לכחוכ ככול הייאספן כל אימן
נשתתין דההוא הכל קלישא תלכר להי ההי א לאיקל׳ ככול ל׳ כנש להון כגיויס
ואיתצליר כיה ההיד ככול הייאספך ולא איקרי כ»חא רלוחא אכלאחלא ורפות
לוח איחל• ׳כאין אימן נליקייא לכל עוכליהון לעילא תן שמשא וזלעין עוכלין זרעא
לצלקה למזלי לין לעלמא לאתי ועל לא כתיכ וזרחה לכם יראי שמי ן
מינוך הליאות לכלי קלוש תלכל ולכלי! אינם צליכיס כיאור כי הם חכואליס
חעכמס והכוונה כקינילכמלץ הוא כי היא !ל מכאל ההכליסלשין הכל
סיג של ארס כלכלי תולה עושה לו שם למעלה ונעשה מלאך מליץ כעל! וכעל נלתו
ואס כן אין יתישכ פה לפי זה הכל ולעותלית וכיאל שנס זה לעומת זה עשה
סאלהים כמו שעל ילי מעשים השיכים ועסק התולה יעשה הכל קלוש ויכלא מלאן
מליץ טוכ כשלו כמו נן תיו כשהאלס פועל חעשיס לעיס יעשה תהס הכל רע ויכלא
תמנו קס ניר והיא הוא הצר הצולל ותמיננו כיל עינו וכשעת פסילת הצליק
ייהעילםההכל ההיא הקדיש מנהיג הנשמה כמקים אונל הככול ושם ינוחו יניע כת
לא כן הלשעיםכי ההכל הטמא ההוא מוליכה! לכאל שחת ושם ישכרו חתלעותינ
)את נפשי יק!פנה בתיך כף הקלע וצל״ק כאמוגתו נחיה j
ר
ש
ה
מעוות ל*יי* יוכל לו־־זקט
הפסןמ הזה איתר לילשנ׳ לא ' י
' ״ L ,״ ^ . «..^-,U U -
י סיפיה ילא סיפיה רישיה הוה
א ,וחסרו ן ל א יוכל להפנות :
ליהלמיחר,חחיס לא ״ ל ל
ברישיהעיית לא יוכל לתקין או עיתות כי
סיד
קלת מעונת הוא שם האדם המענות וכן נסכן מחוסר ו למה שינה ן
סללקלק חלת לתקון עם להמןיח אינו נולקלהוה ליה למיתר לא יוכל להתק כמו
להמנותחולמנותכמילתקן :וכפררש לני שמעון כן מנסיא א1מל או
זה הכא על העלוה והוליד מחנו
וו היא חע»ת שאינו יכול לתקן
חתזל תאתלכגנכ וכגזלן י כול הוא לתקן לכי שמעון אומר אין קילין מעוות אלא
לחי שהוא מחוקן חחלה ונתעוות /ה תח הפורש מן התירה רכי שמעין אותל גנכ
אלםאפזר שיחויל הגנכה נזל הנ/לס יתזיל ועל זה נאמל מעווח לא ייכל לתקון
עכל קשה להם למה אמר מעוות לא יוכל לתקנן כי חי שעכל ענירה יחזור כתשו.כס
אחל כן ללחיל ימס ולילס
!
m
אסת איש ןןןציל כן אן עצ פ׳ 1
הילןיס
י
ר
כ
ה ח נ 1ת
n
,
טי
פי קהלת
מ״״ן -חס הלאשיניס שפירש חן התירה ן ,רש׳ ,ל פילש חע״ת נח .-.לא י כל
Zאחר » wאנל פי״׳לתק ה א לתקן אחליס,לכן נ ,ל לימל נפי מה פ ש
M ffiכזיהל פרשת פק לי כי הגליק־׳ע׳כריס ללן המכלה ננהינס כל ללא V
א ,ה ע שהרהר , L o pלא הס:יק'לעשיתהס נרשחיס,הכליקים מכירי-,לפי
איתסתיפסים ימוניאיסא-תם מגהינם ,אינם חפככיס כידםכחי שחצי״
כי מחנן שככה עשן מקנח של אחל כמ ,שנכאל כעה כפסק סיכ
"ח °ש
אחליח לכר מראשית, ,הספל שי[׳ ה מספיל ללכי י,חנן הכיל כזה וגהשפיד ,אתל
אפיל ,ש מר י 1ת לא עמל לפניו רכי,הנה משם ראיה ללכלינ ,כי הנליקיס ש
להם כת להניל את נפשיתהל«י £מיני שחת אפיל ,אחר מיתתן לכן אמר מע״ f
כבגד ענח ,קאחר שנקרא מע,:ת אחר שלא נתקן כחיי, ,כל שכן שאין כ ,כת לחק
אחליס אכל עגמ ,יאתריס עתי יכזה יחסר!,שחסר כנפש ,הרשע הזה לא ייכצ
כ
c
ת
1
יונה שניין שלמה על האנשים הפישעיס יעיכליס עלחנ־ח לא תעשה,איכ מקייתין
מנית עשה על הלאשיכיס נאמל מעייח לא ייכל לתקין חי שעיית את נשמח ,כעה1
ילא ח׳ל כתשיכה כשמתינפטר מן העילס מיליכיןאיחי כאלחית עקלקליח ללון
א
הגר
י
כ
Dלי
ח
,ל
א ,
ט ז
ד״ £ 1ד
איתי כגירל רש״ ל P״ ז °־ ־ ל ; ^ י ' , ° T f
החיים ילכן אמר מעיית הרשע נקרא מעיות לא ייכל לתקין הדרן החעיקל אשר
לפנמיחשרי! החצוה שהאדם חסר מתנין התנית איני מניח ,להמנית עם חכרינ
אז ירנה עם חם
שהשליחה נפשם חכל המנית איני כדאי;ה להמנית עמהס ן
שאחרי חנחיס!ל כספר הזיהל על ענין הליכין החתלכנת כה הנשמה כשיינאת חן
העילס יאחר טהלתי ילכשיהי כנרים אשר עשה לי לככיר)לתפארת יאותי הח,כיש
נעשהחכל המני׳ינרין ליזהר שלא יתזל ש:ס חניה 0חנית התירה שמכל חניה 1חצ<י*
נעשה טמא אחת ,כקיכי־ן הכיח־ן נאלגהכגל)כחלכןכרשעתהרשענעשש
מלכישיס יכנליס ניא־ס יחכל עכירה זעכירה עישה ניחא שחולה שחשקרת נשתתנ
אחר שלחה נגר הלכיש השח!ר יהכעור הנעשה חעיכרי על לא תעשה שהיא חעיית
לא ייכל לתקן נשחתי שאין לה תיקין כלל על שיתלכש כי ייכנס כנהינס ייכפר כנ
תכערת האיש יתלהט !:חכית<חחיז<כזה מתיך האש החלכיש יכאש ההיא תתים
חלאת! ילכ/אחר לתק; שהיא י,נא לשנל להיינ ,החלכיש הנקרא מעיית לא יוכצ
לתקין הנשמה יכננד ה מלכיש העיסה תמנין המצ,ת אכ חסר מצ:ה אתת לא יוכצ
לסמנית תסרין המניה לא יוכל להמנית ככלל מנין המצית שככר נגרע מערנה אתת
לאריג את הלביש ההיא וזהי מעמת כי נחל עינש העינרנלא תעשה ממי שלא קיי
סנזת עשה נ ;לע ןלכן אקל uתע»ת לא עכל לתקין אכל ל/י שיוסר מציה חהתצי
ג־
ר
י
י
ם
נ
ת
•י קהלת
סה׳א יארע ל» mשליכש מלטש אחר כלי כית יד שלי אז אי זה חלק מחיתי) יכזה
»ת!רץלמה אמרחעייתלא יוכל לתקין ולא אתר להתקן ואחרוחשלין ולח אמל
יריק ותשכח:
ומחוסר J
ר כ י ת י אני ע ס ל כ י ל ^ מ ר
שלקה עליי השלים כי
הקריס
1י
הפסיק לאתר א)י ל)
אני הגדלתי והוספתי ח כ ט ח
,ן ,׳ ,
א א
ע ל כ ל אשר היה לפני ע ל
לאתר מה אעשה אומר יאשכח מנמ! ל
מנין רניי החכמה יהדעת אשר השגתי י ת ש ל ם ולכי ראה ד.רכר|-
.
איני ראיי שגנאי היא לארם לשפר היא
רומ-ה ו ר ע ת .
ל 1. ,
\ p
סיךכקיכיהנה פה סלחה חשכח עצמו
ככמ׳חיני שכח ואינו ראיי יהנין איש חנם כחיהי להללילשכח ענמי ככמה חיני שכת
כמי שמכאר על ררך שפירש! כמדרש חת מהזוהר כחלת יגדילה היא אלי כלומר לכר
גליל יכלתי הנין היא אלי לשכח ענחי פס כל זה לכי יענני לאחר להיכי ח את העם
וראן! לדקדק מלת אני כמתים למה ונראה לי
י ' ״ כ ל •י
^
ששאל תאת האלהיס כשנראה אלי כחלים
שפה רמז החכמה יסהשכל
ואותר לי שאל מה אתן לן יהשיכ ינתח לעברך לכ שימע לשפיט יכתיב וייטב הרכר
בעיני ה ייאמר מ הנה עשיתי כלכרין הנה נתתי לך לכ חכסינבין כשר כחיה! לא
היה לפניך ואחריך לא יקים כמין נחדכרי נכיאה זז יראה כי מלכד מה שגירי מליו
כעת ההריין טפה זיחה תהא עליה חכם א! טפש ה־סיפי ל< חכתה ירעת הרכה
וזהו הגדלתי והוספתי תנחה לשאיל זלררך זה ניכל לומר חלק לאחר כאופן אחר
)העניין ששלמה ע ה בסיב טפס ידעת לשאול כענין ששאל חאתהאללכ שומע לשפוש
את עמךישראליכשביל הכביד ההיא זכיתי שהישיפי לי כעניין שהגדלתי יהיספתי
חכמה על כל אשר היה לפני על ירישלס על כל חין האנישי ילא חבעיא על אנשי
כארציח אלא אפיי על כל אנשי ירישלם בהיית ירישלס צכי לכל הארצית חחכים אוירם
ולח חכל היישיכ כפי שללשי רכיתיכי ifרכתי כמיס רבתי בדעית ואחרו ifבכל
חקיםשה האחדחירישלשהיי .ןהייחציעיןלזקןדלה לישכ עליה לשחוע חכמתו
וראיה חחנחי אטינם ולכן אמר אפי חכני ירישלםהיספתי חכחה ודעת זוהי לאתר
כלוחרכשכיל חה סאחלתי ושאלתי והוספתי תנחה ידעת וחור ואחר ולכי ראה הרכה
חכמה)דעת כי לפעמי יהיה אדם חכם כעיר) הנס כי יש לי קיצר וזיעה בערן אנשי
מקימי שה !:חסרי לעת יקרא היא חכם כעיר) אבל כמקים אנשים גדולים לא יחשכ
לכלים לכן אחיהנללתי יהיספתי על כלם עם היית שלגי לאה אנשים חח:מיס מצא C
סחקרא
?rpמונות כרימון תלאיס הלבה מנתה לעי/ן
ט
)חר
ס
א ) י 5י
ח
א ס לא
ח נ ת נ ם
שלכ
ע
w
( ?
1
י
ע
ד
ח
י
P
) v rג ״
ת
1הל
ח ) ש
׳
;
י
ך
ז ר ) ל א
m
י
טז
3י קהלת
לזה מגלה »וכ ״מם ילעת
ואתנה לנ< njnSרוכמדה
תשובכששאלל!האלשאלמהחתן
1
י * ׳ " ־ ״ ׳ -׳ י•
זרעה ר־־זול לץר־זוסבלורח לך והשי׳ינקת לעבדך לכשימעוזהייאתכ׳
ירסר־תי שגם זר ,הוא רעיון לכי ללסתולעשויהחכמה עיקר )העניינים
המל1מים ספלים )דעת היללות )סכלות
ךץךן •
אין הטוגה לותילדעת מכמה ודעת הוללות
!סכלות שהם ארבע לברים לדעת אותס שאם כן היה לן לומר והוללות וסכלית
יפירישי כן עקר הכוונה חלכ ימכפש ה1א ללפת חכמה אכל לדעת הוללית וסכלות
ממילא אגכ ארחיה ידעתי אותם!עניין הוללות וסכלות היינו לרדת לסיף עקר מלול
כח־נוניס והגהגתס ישרשש ויניקתיוכראה במיני שכוונתו היה על העת שהיה הולך
להרי חשך על נשר אתל ללמוד חכמה מעזהועזאלכמבואר בפרשת משפטים כסבא
ונפרש הרחש הזה בעה בפסוק ושנתי אני זאראה כי שם חקיחו כאורך ושם הים
ורואה ל!מד כחס והגיית')יניקתם נם כן אפשר שרימז מני<ן חעשהאשח־אי כשאחר
לי סלחה מאי גבירי/יכו יטיכלאיתא כניטי! פרק חי שאחזי והשליכו אשמדאי חם1ף
לעילם וער סיפו יכא על קצי ואין עוזר לו ולכן אחר ולמת הוללות וסכלות ידעתי
מנם זה לעיי רוח חוור לשניהם אבל כשבא לתת טעם אחא׳ הוא רעיו[ רוח נתן
טעם לריב החכמה יאותר כי כלוב חכמה לוב כעס כי להוללות וסכלות אין גליך
&עסכי שימר נפשי ירחק מהם וכמו שנבאר כסיל וחלת רעיון ריח נראה לי שבא
ללחוז מה שיש לני בהקדמה שאיני ליחה עכילה שעיכל תח לעבירה אשר עוכרי©
סמי האר[ כהטלר ידיעתישהעבילישל תח שיןלעייעקרהלבלייפנם עונותיה' עילם
לתעלה יותר יזה! רעיין רוח תכירתריחא במו שתרגם המתרגם לרמוז עונש רוחו
ונשמת! כי כפי רונ חכמתו כך עונש שכירת רוחו;
ה
פ
ק
ר
א
,
כי בחב הבםד־ז רב כעס בא לתע טעם לחה אחר שהוא רפיון
מח מי שכוחן לכו כחכחה ואחר
~D V״ * • ^ Wי . - , -
״ כי ברוכ חכמה רכ כעס והי׳ מה שכיארנ*
*
T
^
לעיל כי לרך אנשים אשר הם בחפלית
בחנתי׳ הם קפלניס יואר מלאו ומלקלקוס עם בני אלם כחוש השערה כי כראותי
סעלתם יארס אין יימכודאותם כפ! לנונס ומאוייס חתחלאיס ח׳מה וכעס יזהו
בריב חכמה נא לכלל כעס לא כן החכמים אשר הם ישרי לכ בעלי ענוה ושפלות
וחחיחים כדבריהם אשל ילאתחטאם קולחת לחנמחם ומעשיהם חרוכים חחכחת<£
לכן הזהיר שלחה שיהיה אדם שלם כעגולת שחיסןשיה׳החכחתס מפלס למעשיה*
ל
ל
כיקישקחנקהלכחתעשיזהואבעל
וי
כ
כ
ו
כ
פי קהלת
כעס 1תיחה יבא לכלל כעש כא לכלל טעית ויוסיף דעת יישיף מנאיפ העניין ה1א
כי החכחה היא חקוכלת האחרים והדעת היא תה שהכין חענחי ומשיג העניינים
יידעתי והנה שלחה עיה הישיף למת תעניתו לעביר כחנית הנורא ית' לא ירכה לו
סישיס וכייועכר על שלשתן כמדע חאחר ח?ל אני ארבה ילא אשור חה כתיב ויקי
לעת זקנתי שלחה נשיי הטי אתלככי יתעלה חרכבה יכי' כאופן שכההיא דעת
שהוסיף לעכור על דעת טעה ונענש ולכן הזהיר יייסיף דעת ייסיף חכאיכ;
או אפשר שימוח ננדהעיסקיםכחכחיתתניניות כי כך הוהיר כספר חשלי ואל
תקרכ אל פתח כיתה כי חילתינו הקדישה חירח ה' חתיתה עש הפליסיפיא ושאר
חכמות חנזניית הס נרוח <fלזו לפי שהתורה היא חחקייחת באחונתינו ולעכו
הנכון עחה לא כן שארהחביחתחנוניותשאין כהס לא רייח ילא שכר לפסיק כהם
ואררכה על ירה יסתור פנות תורתינו הקלושה חיי העולם אשר נטע כתיכנו וזהו
כי כריב חכתה וכויכי ברכיי החנתה הליסיהית יוסיף כסס וחכא1כ לנשחתו כי לא
יוכל להשלים שניהם יחד כל יחיו חכאוכיס ומאומה לא ישא בידו ועכשו תלוי כנואר!
לב! הרחק כחטחוי קשת יקשט ענ־זך וכיין דעתן חול ה&הים ללעת ולהכין כסודות
התיזה שכהםתשיננורל התעלה וההשגה ובתו שאחרי דע את אלקי אביך ועקרה! I
כשראה שלחה שעתל ככס-יז החכחס
וראה חחריחם
«,וההוללות
אמרתי אני כלב י לבה נ^י*
״« ^«,r,-M״־A1M^^.
כ ל ״
אנסכה בשמחה וראה כטוכ
והנה גם הוא הכל1
א ש ר ה 1א ה כ ל ) ר ע י י ן
p n
ח 1כ
R
לתשיך עגתי זתןתס לכסך כשמחה את
חקז ימיי המעט ס ילשין אנסכה הוא
כחי ניסין יין שמחה ויום טיכיללאות כאיזה מהם אחזיק אי והמיס אכחר אחר
או יאחר כ יין שהתכחה חיםיף דעת ומכאוב
כך נערתי איחר שנס זה הכל ן
י ק על לככו כל יחיו להשתרר כשתחהוכטיב לככ ויהיה חלת אנסכה כחי ואני
כש:תי חלה לשין שררה הנם כי דרכם של מלכים לחשוכ חחסכות לככוש חלינוין
ולכנית חכנריס ומגדלים וחזוקיישלא ימרא כהש כרכים ועיירות וכל יחיו חכאוכיס
1דעת! משוטטת ונפשי מתפוררת ככמה חקוחית ואחרת׳ כלכי לכה נא^אנסכס
כשמחה יראה כסי :יהנהגס זה סכל יפן לשחיק אמרתי כמו שיתכארכסיד :
ותהכם ר כי אברהם אחי נרו פייפיריש קשר השלשה פסיקים יחד כזה האופן
הכה ככר ידעת שאין שתחה כשחחתשל תורה והנה שכר העוסק
כתורה לשמה אין קץ אכל לא שיהיה עמ לקבל פרס אלא לעשות נחת רוח ליונרו
אמר שלחה יזחרתי אבי כלכי לכה נא אתה לכי לכה נא אנסכהאערכ טנחי פחו
גיסיך החים כיין אנש;ז אערכ ענחי כשחחה להייננ שתחת התןלס לעילם אהיס
חערכ
קחלת
לזאס!
»ז
פתה לשכני
ס*לת נתירה הרכה יש לן שכר הרנה ליתן <זהי!ראה כטיכ דהייני הסיכ הנפע
לנלק ס וכחי שפייהחכרש׳ס בפרי פסוק כתסלן;כזר צי אתה לתפןט:כןמשל לתנך
נמשה םעילה גלילה ואמל שלא יכיא לםעוריאלא אנשי ס־-חס והמעלה התה הגיבילי׳
אשו חמ־לם ולא בתנאו והגרי להניא מאנשי השפלה יהנגכ כלו שלא^יפסל
כספילה כי לכס היא כיל המלן וכמו שלרש! תכמיס ifתייס שברא הקדיש בה יית
ע׳צתי מסגל אוגרות פישל לגד׳ק׳ס ולירא* היהעיסקיס כת!לה וזהו שאמל אנסכס
כסילחה יראה אתה לכי כסיכ הנפ!/כלי שאס ממלין נתירה הרכה תיטיל סכל
ללכה והנס נס זה היא הכל כלימ׳אעפיי שתראה כעינן שמנין זה הוא גליל הפרן
להיית מפולכ כתולה לילה וייס נס הוא הכל אתל שאינו לשמה ׳(א ליסיל פלס ויהי
לשחיין אתלת מהילל אס אני פיסק כזה לזכות לשחוק ההוא והסוכה הגפונה ש0
אני אקרא מהילל לפי שאין אבי מיכל את היאלא אני עיכל את פנמו כללן האלם
הסולח כיוס ואוכל כלילה ואין זי עכילה אלא לעשית נחת ליח ליינלי יזהו ולשמח*
מה זו עושה ויהיה מלת מה כחי מה לכ טיכן דהיינו הפלגת הטוכ הנפןן והמניין
איתא כפרשת שתות שכשהלישכי עה הה עיםק כתילה כל העולמית העניינים לא
היו פיתחין פה יאפילי נפניף כתא ן דלית לון פיחא יכשה׳ה חשצים מאן חמי סירי{
מאן חחי חלוק היתה השמחה ככצ העולחית להייני סיל השיעשיע שהיה עישי*
למעלה שהיו נהנים מתנה כל העולמות הלי שלפי שרשכ> עה היה עיםק כחיל•
לשתה לא לאכול פלס היה חסמת כל העולמות וזה! לשמחה מק » עושה כלומר אכל
מי שיפסוק כחירה כשכיל השייחה שיגרום כההוא עלתא מה הוא כחס עניין
קיא עושה שנאית! מולם לית חלוה כחל!ה ראול' תא ו/הי ולשמחה מה /את עושה ז
אחר שראיתי שאדם שעוסק בתורה לגרוס ppr.c
תרתי בלב! ו נ ן
בההיא עלמא היא עקר הבל ונחה .עניין עיש?
גא מר חזרתי יתרתי נלני לתיר חניחה נם בן לגיף כתי לנפש יזהו תל ל/י כלגי לחסין
בייןכאיתי משתה היין כההיא שמחה לאחרן לחשו ן שם גם כן הבשללהייכי הנין*
עש הנפש שתמשך הכשר אחר הרות)לאיתי שהעניין ת*.וי .להיות לכי:והנ כחכמה
להיינו ניהנ יהיגה תתיל כתילה לילה ויום וקולם שאתחיל ליכנס כעמק! סתירה
לאחוז כסכלות חילי לכלחיתא כחו שהיה עישה רב ייבא סבא במבואר נייהל
שכזה ה׳ה ניתן חלק לחלן זקן וכסיל בההוא סכלות <ה!א פומ; תחנו כעניין
סער העגל כתפילין של ראש וכזה לא יהיה לו אחר כן חעמ וחונע חליכנס בחפת
ולהלהיכ לכי!ניס,׳ אתר החזרה שאחר שנחן לו חלחי פירש תתנו ואינו חפרכו
מלהכין כ־יישכלית שהקליפה היא הנולחח האלם שלא יעמיק כפמקי סחרי החכמס
*נעשים חסן תבליצ כיני לכין קונז ומעפש את תות! לבל יכנס פנימהאלהיכל המלן
!
י
1י
י
קהלת
גכלאיתא פזיהר כלח פרשייכמה ציושימועקרכין לקיימין!ג<׳ וזה! סתם ההוא סכ•
כמשפסיס לפתח כהאי קרא היל' ילא אילא לל״וז ש:א היה ירא חהקליפס שתהייז
חיענת לו מליכנס כסתלי התולה וכזה כהיות האל 0אוחז כסכלות כלאשינה בולל
*חנו ואחר כן לני נ1הנ כחכחה וכהיוח! נוהג כחכחה ככל לרבי! כשבנו וביףתו
ובלכתו וכנאתו ינכאי יתלהכהלכ ויחכולל ויתקשר בקונו אפי׳ כהיותו כניף ינפ&
)זרי שאחשין הבשר אחר הלוח וכמעשה דרכי נחיניא לאיחא כשרק! חלככיו
סלמולם היו מוציאים אותו חתכולל מל שהוצרכו להכרילי ילהפרישי חאת סכי רקלש
•לילי חשליישל מילת שרגעה כו אשה ספק נלה וסכלה ולא חלתה לה טבילה \ b o
דחאןלאחל כלאיתא הת 0הרי שהגיף והנפש היו חח״חדיס וחתחכליסיחלכעה!
ולכן אחר האות יחשיך כמשתה שיין נס הכשר והו התקין שצריך לעשית ועל כחס
אתשן כזה ער אשר אלאה או זה סיכ לבני הארס וכייהעניין הוא שכשעת פסירגן
האלם מתגלה השכינה לארם כדאיתא כחררש הנפלס כפרשת וירא וזהו וירא אליו
ק׳ •הוא יי*כעחח האוהל כח־ם היום יום הרין הנוער כתנול להפליל הנשחס חהגיף
)כוייהםפם לגלוי שכיכה זה פלןיזכשעת הפטירה הוא כי להיות שהגיף והנפש עשקו
כתירהיכחנית כעה 1אימיאויסתתעלן הנשמה כאיר פני מלן חיים והציף יהיה
כלה יאכל אלא שיהבהנ 0הגיף כחעט קט לראית האושר ההיא וזהו או עד אשר
אראסצדן להת0ןי^ושרהחעיתללכניהאדסלראיתכשעת פטרתם כשכר חס
שיעשו הגופים <0ז השמש מספר יחי חייהם עד אותו ויון כריך לימשן כעניין זה
ך! ל < ,אמ&ך כיין אתכפרישתתון כן יתהפיך החומר לנורה וכאיתס
^\נינהשחתגלת כשעת הפטירה מסחלקת נם כן הניף איתי הנד סנהסן
ל »-׳כוה יתקיים להחשיך כתשתה היין גס הכשר יהיא על דלן נסירשו הפשטנים
,יתאחר תנתיס 1ל שלמה ריתה יציאת נפש הרשע תכניף כגככא רעמרא יכו׳
רהייכו גזת נחר החסיכן כקיניס ינפש הצדיק כחשחל כיניתא חחלכא לפי שהרש•
סחשין הרוח אחר הגיף יהגשיחו עד שכיציאת הנשתה נשארת קנתה מסוככת
בקיניה דהייכי הגיף לח כן הצדיק אלא סררכא השיער ההוא שמושגים חהחלכ הוא
כ ^־ ענמח וכלול בחלב להייות על קצת הגיף שהמשיכו אחר הנפש על כאן דבחו
ויזלכלים עתיקים ינחיכיס:
כ
0ע
<ר
0עקנ
נ)ל
7
^
?
p
'
ל
כ
לשחוק ^םרת» מר־־.ולל
*לב?
ו
r
עליי השלים שהיה לי ליחר
ולשפחה םה זו עושה;
ל&יזיק אמרתי היללית א! לח ק א
ומילל 1נ!כל ליחר שכיון לחה שאחר
לזר אני) עלי) 9־;לי5ל״ו?ל יחניחתקלית * p w p sכתיש עון עקכי י0יגע(
6יע
סת
ח ר ת י
*
^
א ן ׳ ל
.
קהלת
א מ ל ן ) /כ ל ) י ן ו
) מ ט
נ ח ש
ש
»קהס מקרא
מהילל '. Iי,
.
\רש י ? ל
ג א 3 w
'
m
ל נ
'
א ס
״
מ נ א ב ס
א מ ר
!
,
0
"
ד משחק
0
| W״ ״ J
C
פ
כ
העג
חה
ן ל
, 0 5
ה ג ס כ
*י״ת
ידד•,
כככי ואנחס
• ,לל nמשולבת
,ל ,ל.מר ה־ללית
פ י ל ש ל ש ח ז ק א מ ר ת
ל פ ל ש
ת ה ,ל ל י ת
כ ן
ה
ש ?
ב
ס כ א
•היא 0ס החיאר ני" ™ P׳» ל ( ' ׳
״׳
^
מחיק:,ני ט אי!»״r
י ׳
מכח 10לשסניו ל
?
מוה^ןלך אלא ייחי^סת׳ י ׳ '
׳
״'
"
לי ל
לי לחה שמתת "•׳הלא
קאמרילשחחהחה׳אתמ-שה ' ^ ל י י ״ ־ ^ י א
ו " ' fי י " ״ ! ״ ״ ״ י «מ
מה זאת תפשה כליתי אחי
? ד י ,״ ,״ • ,חם
חמתה נסכן תלאנ חהפירענית "1*» 1
C T
1
'
כלמנה אס כןמ?ז ׳את
*? י " ״ ^ WD^Ufti
העללהמניא!תסיכהיהל,ההפררמחי
J
התיר* חלילה כי אדרבה פקידי ה ישרים משמחי לכ כי שמחת התירה אין לה
?
. i f
6
״״
'
כמילה הזה ובעיה'לכי י׳ ל
מניה יתירה יהיא נחשך אתר מלת מהולל יה־ק לשתק אמרתי חסיללינכאניאיחר
י
1
ל
ש
ת
ע
ח
י מ ת
? מ ה
ש ב ה
3
ש
'
-ס
,אין אתה f ^ P
י ,נ
״ ת א ל א
׳ א ת
י :ט ) כ
5
ס ,
נ ,כ ר כ י
1 7ח ל
ב א
א
א ש י ח ש ח ח ת
כ
ס :ב
נ ן כ ל ל ן י ן ר
א
ת
ל
ח
י
א
ל
ר
מ
P
מ ל
ש
נ
ש א
ש מ ת ה
ס מ
1
ה
ש
!
ל
1
D:
ש!
ד?רל מם
\ ^
'
״ מ
fי ״
" י / , ? V 1 "?1וא&
Kא ? ״ מא?
M ? Lאחר
נ ס
5 9 1
?
ל ת 1ג
נ | מ ס
,ת
1
ה
׳ א ת
5
ל ש ת ח ק ת ק
מ
מרעלת ;קכלות מה שאי ן כן בשחמת המירה והמניה ןלאי זז פישה הלכה וחדלבח
היכא לליכא חליא כאיוייתא לאיכליס היא J
ש
מ י נ
י׳יי׳־
׳
י1םש
כ
יי ,״י ™
נ
7יי׳יי׳
ולכי נהג כחכסה ולאחוז בסכלות
ער אשר אראה אי זה טוכ לבני
יי״א״יי ׳ * ״
ס
ן ר
י ם ,
ח
ח ח ת
מ ״ש
»חי חייו ילשיכ לב» ושכלי לקכירת
םתיס ואפילו לנע אחת לא יזו•
.
™XS־£3£
S
ה ם
יכתעניניי אכיל כשל ישתה יין לבן
" ״
? °
שלתה עה כשלנס לנשית ללכת
גלרגי 1\ 0לעדן נשר! גמשתה היין אמל תרתי כלכי כמי שריגה לעש!! /לכלבהסכ t
9
3
ג י קהל.0
,
׳ .׳ ״ h * J « V׳!;ו נכי נהג כחכמה
.״ ״
.
,
כלומר לא היה מניח לכי חנהני הטוכ )אפיל .שהיית -נמשך כחשתאות יינית ושמנים
ס ה נוהג כחכמה ולאמו! כסכלות העניין הוא כי ההכיל נפסויךם הקיימים מניין
התכמה וססכלית והשינחס-נהכס שלשתם רי״זיינפסיק הוה תרתי למשיוכ״ז הייי
מסתחה ויין ישתח נהג כחכחה ולאחת כסכלית הייני שלשתם ולכאורה היה נראה
כי כקינת ג רעות הללי כל אחד לבדי אין לי יתרון אכל בהיותם שלשתם לאיש חחז
החוט המשולש בהיותן שלשתן יחר יהיה המן לכן אמר כל 01נסיח׳ כין כל אתר
לכרי כיןשלשתן יחד 1הנה הכ לכל יאפשר חוחי כלומר רביחי לכחין שלשח עניינו׳
אלו,נס!תס כוחן אחר כי הכחינה ככל אתל מהם חיערד מחברי אינה כחינה כ»
כשעוסק באחר מהס משמח השאר כעוד שהוא עשוק כאחד מהם דונחא לאדם
שהעוני תשכחנה יחי העושר ועיתים הראשיניס יפלו לכן אחר שלחה אכחן ש^שתן
בוחן אחד 1אכא ע י תכונתם לדעה א׳ זיז טוכ)הנין משלשתן לקביע סתירתו עליו
במי שאמרני אשר יעשי תחת השמים תספר ימי תי־הם הכיינה לדעת כהמשך זחן
0נ׳ האדם שהם מעט ורעים ונער יכתבס צריך לרעת אי וה טיכ משלשתן מיס
שיעשו תחת השמים שאינו עולה לחעלס־חן השמים חסכר יחי חייו שהם י:עט יי־מ־ם
ורהכס עמל)אין !כעד הראשונה שאחר לחשי ך כיין אח כשרי אחר הגדלתי מעשי
נטעתי לי כרתים להוכיא חהס יין ועשיתי כך וכך ולכסוף חסיייכה והכל הכל ורעית
רות כדתשיק י,
1
קורם
:0באאלביא<להפסוקים
נקלים מה שפרישו חול
לרא)ת
כמדרש פד ופניתי אני
חכתה יהיללית ויל אמר רני חתא
כל קכינא י:י לא כא הכתוב אלא
גסידיע עשרי של סלחה ה•( אינן
פ ד כ ר
א ל א Jpל כ ל ) ת י ר ה
.
הגדלתי תעשי יהליחי׳חעשה אלהי
ס
סחה :כניתי לי כתיש אלי כתי
™
ו־־זגרלתי מעשי בניתי לי בד.ינ£
ו
נטעתי רי ברםיס:
,
ע מ י * די
גנות ופררהי ונטעתי בהם ע׳\ כל
עשיתי לי ברבות מיבש
פרי:
L״
להשקות םהם יער צומח עצים
קנית י לי עברים ושפחות ובני בית
היה לי גם מקנה בקר וצאן הרכה
ה-ה hמכל שה-ו לפנ• ב״״דיפ
סלדש דרש רכי אלעור כן עזריה ככרם כיכנה וכי כרם שם אלא שירות שורות »ל
•תק w*0כ ע ם *P׳P׳ ל׳ גמת ימרלסס אל! משכיות נחלות נגין מ » ת מ ו
•<יו
9י
י ט
קיזליח
ח־יא זרבי אישעיא ומשנת כר קפוא נטעתי בהם עץ בל פרי זה תלמוד שמלל ב:ס
כתה דרושים משיתי כיבית מיס ל׳סנינא כר פפא חתר אל! הדרשנ־ס ;הנק ת מהם
יער נימת ע;יס אלו עמ! האק שבאים ושיחע־ם ר׳תייא אומר ברכות מיס אל! םיפר-ם
!חשניס להשחית מהם יס־ ממת ענים שבאים ושומעים קניתי לי עבדים ושפחות
אלו בתי דינים שבחינה לארז יבני בית הה 1׳ לכי יוא אוחד רוח הקדש ומקנס
אלו הקרכמת כנסתי לי נס כסך יזהכ אל! לכרי תורה הנחחדי חזהכ וחפז וסניגת
מלכיס אל 1מלכי תירה דכת־כ כי מלכיסומליכי והמדינות א;ו שהם תדייניס טצ
ההילכית עשיתי ל׳ שרים ישרית משוררים זכרים ונקבות יתעניג״ /י תענינה של
.כחהדכרים
& pישראל שדה ושדות אלו ליניס ;כר ס ודינים ניןכות פלל:
סלל :תמהים כעיני כל חעיין חה זה יעל חה זה הס הוניאו הפסיקים ממשמעותם
סוד הק1ש!א שהקשה רכי חלןא וכי לא בא הכתיב אלא להודיע עשרו סל שלחה
ימעיקלא קישוא ליכא כי כוונת שלחה היתה להוליע ולהשח׳ע לכל באי עילם שלא
יחשכו עניים אתרי תעניג־ת העולם כי יש כחס כני אלם חהס מטילי עמוס לכנית
להם כתים בארץ נא :הס ומהס נמשכים )הקים להם נכות ןכלדסים זכלתיס וא־ס
אתי יחל:ני ומהם שמשתמשים על ילי לכוי סכלים ושפחית כלים וכשתית וחהס
לאסיף ר.םף וזהב וטובו לאחליםח־לם ויןיז׳ע לנו שלתה כפסוק הכא אתלי כי
בכל הכל ורעויחח ואין יתרון תחת השייש וכל כן לעת לא יפנה לככ! $ס1ל מאחרי
השם נקנית קניינים הסיפיסככי אדם אי נחי מה הקשה לכי חחא שנית -איך
»חיישכ ללכלי לכי חמא לרחש ררשיח אלו שהיא על החילה ועל העכולה ונחיצות
חסליס לא ילל לסוף הכסיק שאוחל כ׳ ככל הכל ולכוח לוח וחלילה שלכלים אלו של
ס':ו ־ אך אמל אף חכמת עמלה לי יפילזשו כי לא
קדושה הם הכל הכלים
נשאל לו מכל הכתיכ לעיל לכל החכמה וכפי הרלמת הכ? הס כלס לכלי חכי׳ס
ו ל נ ^ אל כיאול התאחל אפשל כלבי חתא אחל שראה הפסוק
ודעת יי
אחרי! שאוחד יכל אשר שאלי עיני לא אכלתי מהם לרז
הבא
מנעתי את לכי מכל חכמה אמל אס כינת שלמה להיליעני כי לא נמנע מכל אשר
ראתה עיני לחה לי לפלט כל הלכריסהיגיעיס אתל שאיחר אחר כן לא ״נעת»
לכי מכל שמחה שם כלל כ! חיני תעכיני׳לכן אחל ו בי חמא וכי וכו׳הא איבן חרכר
אלא על לבלי תירה לוק מלת הא כלימל ללוש זה אין עניינו כעשלו של ממון אלא
כעשר! סל נפש!לפי ששלט עין הרע כמעשה ידיו ונחרב בית המקדש כעינותיני ינל1
קנהדדן ונחרב דושנה של ארץ ישראל לכן אמר ופניתי לראוח בכל מעשה ילו.
1נעמל נאמ*:י ללחיז אל הלכליס של קלושה ילכרים של חול וסנה אחר 0כלס
ונוכל לומל נס כן שעל אף חכמת׳
ובחלנז היה כל האלץ הבל הכל!לעות לוח
קת־ה צ׳ הוא עניין לאתר לני שאעילי חי שעסק כבניין כית ה״קלש וכ&אל הלכרי
ח
0
ת
נ<* קחלת
,
5fישאר לו כיי!1םשתורם <ס*כחה שהם רוחזיס כחלת כנסת לי ל»ף וזהכ וסמלי
»ילכיס ואחר כך אמר וכלאשרס&י ע ׳ ' ל י " תענ ני העה! ועלי! נאחר ופנית!
אני ככל חפשי שפשו ידי וסנה סכל הכל ירפית רוח ואין יתרין תחת השחש כ!
ומחה נכא
הדברים אשרהס בקדושה הם חדירס וחקוחס לחעלס יון השחש ?
אל ביאור הפסוקים הגדלתי חמשי בניתי לי בחיס חלת לי היא כחו לי לשחי להשאיל
לי שס ושארית כארץ אתר הםתלקיתי חן הפולס כי כן אתר אשף קראו פשחית׳ פלו
אדמות ובן נטעתי לי כרמים וכן פשית׳ ליכרחיס עשיתי לי גכותיפריסיייכעכדיס
ושפתות לא אמר לי לסי שהכתיס וכרמ ס הס נטיע־ס ובנויים לשמן ויקרא שחו עליו
אכל כעבדים שהם חהלכים לדעתם ח:ר התתהלכת היא ולא קנה לשמו שח׳קין
העבד לבחח לקגוי ארץ יכני כית היה לי הס אשר סתוכיס לשלחנו ואחר חקנה בקר
•כאן הרכה היה לי חנצ שהיו לפני כירושלם לאפוק׳ יעקב אביב! שנאחר עליו ויפרון
האיש חאדחאל ואחר! חכמים 1ל ששים רבוא כלבים שוחרי כאבי היו לו ניעקפ
ולתקנה אין חספר לבן אחר בירושלם חיום כנית ירושלס פד הי״ס הוה ן אי נח!
עד ויהיו נכסיו מונלחים וקרוכיס לעיר כנגד חונלת־ס אחר וצאן וכקר היה לי חכל
שהיו לפני ייתר חבל ח׳ סקלחוני וכנגד וקרובים לעיר חחר כירושלס כלימר לא היו
רחיקיס אלא כירישלס וסביבותיה ואחר בנםחי נם כסף ויסב וסגולת ״לכיס לרתוו
לנו שעבר אדאייייתא כי כקנייניס hvלא עבר אפן ״סף ולא מנעו hחהס אכל
ככסף ווהכ אחר קרא וכסף ׳זקכ לא ירכה לו מאד בי אס חה שנרי לח ילותיו!הוא
נגב־ ולכן אחר פה כנסת׳ לי גס כסף נס זהב שלא כרין לכן אחר בשני קניינם אלו
נסשנילח חלטס!?מדינות והעןין הוא לפי שיש חדינית כאיי היס הרח!קי'חהיש:ע
אשר כסף וזהב לא יתשובו בוזו בסף בוזו זהב אשר כתרינתן ככסף והוהב הוא
לחשלת ש1ר ולחרתס שה לכן ראה שלתה לאנור אוגרות אשר הוא שוס ככל תדינס
ותדינה בנין אכניס טיכות !חרנליות וחינים הרנה אשר אין יורע אכלנו הינק כגון
ההנקה אשר הקריבה חלכת שכא לי/לך שלחה ן
נ
ממש שריםיש
ת
ת
י' י'
פירשו
_1
י
,
הנינכיס אשר לשלחה
מ ל כ י ם ור־־-כריגוי־־ז עשיי־־ז׳ י
.
טיניני המאות עיר היום גם של שרים ושרות ותעגונוה כני הארס
מלכים אשר בומנינ! זה או פירושי שרה ושרות J
מיני זמר להשתעשע בהם נעת
אכילתם יכעת שנתו כדרך סחלכים!תענינית כני הארס לרחוז לנ! שאפילו בשדימ
ונס כחויקים וכרוחית היה שולט וכמו שפירשו כזוהר פרשת כראשית כ׳ תענימת
כני האדסמס כשלים והתויקיס אשר נתלאין לאדם כקלזס כת/יון לילה ואיש 0י
ש
כנסתי »Sנס כסף נם
זהכ
ומלת
״
| 0מ ת
ת כ ) א נ ה כ ה
ב צ מ ! ן
כ א ש י
1
ני ׳
3
כ ה ש
נ ס
ה א י ם
פ ל
nSnp
לא ח
ע כ מ נ
" 1י ״ ״ ״?,״,״??ל א ירכה לי סיסים .היא
׳
*
י ל ב ה C M ! i v
? ) , S
מרכ״׳אשלנטכז ר }
אמר אני ארכה ,לא אסול ינם מכל ל»מר ש ,שעבר אלאן ללא ינכה » נש ס
כאממ שריה ישריתכאיפן שרמ; כלכרי) שעכל א» .שתה«
עכ
ע
ה :ת
?,ס
לח
' חזלתיכיאלא אללכה לא ישר) בעיני
ליפני מהשלם W
מעשההרא״ינ׳ס יהבנייני׳שעשיתי ששיך
מפרח לי ן
סיף בניין נערים סתירה!(א אחר שגדלת״
ליפפתי לעשית ביליניית יחגזליס כמק׳ע ת פקעים יפשיל נינ־ם מעשה חישכ מכל
״ ״ " ' .י ׳ ג \ ״ חלי ישבית
^
!« Jלפני ״קידם ' " "
r ,״ לא ' ״ י
1
' ,
יק '
^תיל מכל אדס
יי סיסמתי Jpההשכלה םל .ללחיד מכל החכמים שהיי לפני בירושלס י א נשתר
ח
כ
ת
ט
y
ר א
5
ש ה כ ל
ש ע
ה ,א
P
כת
א ח ר 5נ ר ל
P D r eי ,ל
כ ח
פ
5
י ( ל א
על
0
" ־ ־ " " י ^ ^ 'Z^nlTT
״־ מה 3״ ״ iמצי ״ל״י״
3
ל ה׳בגכמין כי פן אמליכתת לעכלן• לכשימע ט "י ״ ל ל ׳°
׳ ' ' Tי ד י י ״ כ »
'' °
״"״
£5י ס ״ «
,א \ * ' ,ל1 " V,ראייUללפתr
שאלת הדני ' ™,א ל " ,ר ,״? ״
י יא " ,״ן יאשר .
ן אן בי מ י ה רמי יהנה חיל מנא ,המלה הזאת מייתרת ילרש ,בה החכמה
^
\ Lהיא ״מלה לי ילפי פשיסי נאמ׳שכא ל ,ל b ,ית ע; אשר ב :נמלת
s
כ
ל ש ס ש מ
ה כ ת
כ מ
ל א ש א ל
א ל נ ?
) ל כ ן ה ח נ
ז ה ש ש
ל
י
ח א ת
ם
ה
'
שפ
7ב
ב י ם
ש
p
א ת
ג מ ל ה
ה
ל א
ל א
) י
ל
M
0
1
נ
״י ח
itZt
' °י ״ \ °יי'
" '
׳
שעני
,לא יח״ל ,ל לשיכ אל מוללתי ילהיית נרדף ינהדף כל הימים אשר היא חי על
סאלח^אחל שאייר אני אובה ילא אסיר,יהיה גם כן ראי' אחל שמליב חכמת)
גע « iמה שעשה שאכל ממני חנמתי צחי שאכל החלצית ישאל הקניינים לכך
אתר אף חכמתי לא מבעיא שוכני bלח׳יללמלכית &א אפי החכמהשנתגאתי בס
*
וה-הר^יצאבלהעסכל׳ה^ייזל '^ ' & 1 ,
< שלמלניחחזל ליכאיעינא
תלי סלסילי לעכילה העין
וכל אשר שאלו עיני לא אצלת!
!_0א ס נ ת א ת ל L «3 .0 ,_lליאה זהלכ חומל ישאל האכליש
ל גימלים יכמש ילא תתילי אחמ
?
מ י ' י ׳ג '
י ^ י ' לכבכס גא תלי עיניכם אשר אתש
ממחה ם לכי שטח
ע
י
,
1
7,73
0
א ח ו
n
מ
כ
וזה היה הלקי מכל עסל<;
ם
owאקל׳הם ן
*י nV'p
•לכן שלתה עם למת זקנ<תי ידמ יהכיר במלאת סכקי והניע סד סיף הרסדים
)תכליתם אמר יכל אשר 0׳1י עיט לא אלתי מהם "* Iיארע לכל הארס כשמתאיס
א' וה דבר כשעת שיאי כשעת הראיה מתאיים תאיה יאחרשיפרד יוהדכר תאכל
החאיה)יש חי שרידף אחריהם עד אשר חשיגים סרכר ההיא לכן אתר שלחה וכל
מהששאלוס׳ני לא אכלתי חהס איזה דכר שכשר כעיכי לא הפרדתי ענת׳ כל תה
שעיני ראו ילכיחחד ילאחנעתי לכיחנל שמחהאכיל! שתחה שלכסיף יכא לולן
אי אפשר שרבה בין שמחה ריחנית
דאגה יזה אפשר שתרכה חלת *כל ן
יכין שחחה נשחית כי לכי שחח מכל מחלי כל5:ר אף על פ׳ שהייתי סירד חתשניתי
ביים וכלילה לקנ»ת כקנייניס כסף יזהכ )סגולת חלכיס יכו'לכי שחח •יכל עתלז
כחשני שתעמיד ל׳ שלא תאכד תמני יפכש! כסיף ית׳ 1וה היה חלקי חקל עחצו
וכיאיתא כניורא רכ אחר במקלו ושמואל אחר קילו פירוש קערה של חרש ששותין
בה וזז א• רע לחלך שלתה כשהוא היה חתור <ש!אל על הפתחים ;
ופניר־־/י 4יהנ» כבל מעש•
_!
ו
_
שעשו יהובעםל שעמלתי
לעשות והנה הבל ר־־יכל
ורעות רוח ואץ יתרה תחת
:ח כסס־ק הזה כלל שני חיני מעשים
חין אחד הוא הכניינ׳'והנסיעות
,
,
ל !
ווהכ ואכניס סינית וחמל!ת כפו(־
כראשיכה שטס כנייניס כנייים ימית
ד״!.״״.
)כרתיםנטיעיס אחר שעש :ירי ש:בר
השו-עו.
נשלמו ובעמל שעמלתי לעשית ה!א
הכשף והזהב םיקחו אחרים מירי לעשית
גס הס החה בהם ולא נשלם הקניין המדינה הוה בהיותם ככסף וזהב שהרי אפשל
לשלוס יד בהם והנס כנגד הרחשון אח׳ והנה הכל הכל ורעות ר1ח וכנגד השני אתר
)אין יחרין תחל! השחשכלוחר האחרים שיכאוחחכ׳ שירש! תה שאני עמלתי אין
להם יתרין ת זני כיון שגס סליהם תעכיר כיס האנינות :וכפי החדרש שפירשנ)
לעיל שהבניינים האחוריס לחעלה הס ענייניישל קדושה כגון כית המקדש p w « 1
במ! שביארנו יתכן ל!חר והנה הכל ורעית חח ואין יתרון יען תעשי! מעשה ידיו
מביעים כיס כח1רכ יכשחחה!לא נשאר ל! חכל אשר עשה זכרון לבני ישראל לנן
יניכל ליחר לקא׳ לעניין חייב חעשה כני האדם
אתר הכל הכל הכל נעשה הכל
לע־-ילת שתים יומס)לילה כמו סא מרי חכמים זל כל עמל אלם לפיהו 9ל חה שיסצל
אדם חנית ומעשים כעה? אינו כדאי לערך ההכל שמוציא מכי! כמ! שאמל הכתיכ
מי הקדימני יאשלם לכן אחר אף על פי ששגלתי קי-ת ממת!חמשיס הכל סכל כ•!!מר
הכל לא יעלה לקועוןההכל והרעות ריח דהיינו צחק רוח ?הנפשה כי םחא סיו
קכלתי
ה
p
ס צ < ! < ן מ
כ
< 0ק ח ח נ ז ת
ס מ י ן ה ש נ
כ נ ג ד
י
» י קהלת
כ*
ז
קי י;» עילתי כחיי כיי! שתציגו נליאבהו כשאתר)אני אמרתי לריק יגעתי וז»
נעניתי אני ככל תעשי ונעמל שעחלחי לעשית כליתר לעשיח לעס יאין יתרון חחת
בשמש כלומר המעשים הללי אין להם יחר:ן אפילי נעה!שהיא תחת השתס כל שכן
לעי ה יען כי הכל גיכית על ההכל יהנחת ריח התנא תכי כתי שפירשחי I
ומגיהי א:י ל ר א ו ת חכםד־ז ע ת ח שלתה לה בא לני להזריע גדילת
ותעלת הארס אף כי אבזם יומס
_ ״, ,
-.LLv—,
^ יכן אדם תילעה שתים יטן כאחינתי יכן
'
והוללות ו י
חארם ש י ב א אחרי ד־־זמלך רשעת הרשע גזרסהיזק והפסד גדיל לכל
הנכלאיס כי הנה ראינו עי נדיק אחד
א ת אשר ב כ ר ע ש ה ו ;
כדיר אף כי נגזלה מלה חיו צדיק ת!של
כילאת אלהיס יזהי פילישי יפניתי כליתר להשיג תיכן הענין פניתי מכל תחשכית•
ועסקי החסלידיס לראית חנתה שהסהחכתיס החסיליס יהיללית יסכלגת שהם
לרשעים ש כול כל אחל תהס כלשע כצדיק להפן גזלת שמיס או לסוכה אי לועס
לנליקיס מהפכים חלת הלין לחדת לחמים וחנסלים הגזלה וכן הרשעים תהפכים
חלת לחמים למלח הלין וחכטלס אי זה גזלה טיכה עגילה על ישלאל והנה אמר
גולחה ־.נה חחשכיתי תמהים בלאזתי כחה כח של כן אל־ז שיכול להפך סע1לחית ני
מה האדם חה כחו ומה יתריני של אלם מכל הנבראים אפילו תהחלאכי׳כי החלאכים
אין בהם לא לתקן ילא לקלקל פס הייחס רוחניים זכים יכלים שש־ם ושמתי' לעשות
ונין ק^ניהס אין כהם כח לכטל או להפך שום נירה כעולם והאר׳ עם היוח כי קול[
מחימר כי כח לכא אחלי מלכי של עילם וכטל גזלת! מחה שככו ציה ועשה ולכי
וזטנא כן ליסא וחובי החמנלישאל הנליקיס יוכיח ולאי נלילכח עם כני ישראל
ני לכ יפנים וי כחי לאליהו!סכל לפלש החקרא על מס שאירע לחנך שלחה בעצימ
לבא כחיזק לכי על מה שכתיב כתורה חפי הכירא לא ירכה יכיייזהי חה שהה תמ¥
בענת! יאחר והכיתי יכי׳כחחשכחי לדעת חס זאת עשיתי להכיא עצמי בניסיון על
העניין ההיא שהוא חכחה והיללות חי יתן כי זמותי כל יעכיר פי בי תה האדם
םיחחכס על כוראו מלך חלכ׳ החצכיס הין כה כחו שעשה דור כשש& כחכני ה ונסכי
ואחר כך נחחרט וזהו חה האלם שיכא אחרי ההלך כלומר להרהר אחר חליחין
וחע^יו שלהקיכה וחזר חחשכיחיי כי לא דרכיי דרכינו הינלק חאלוה אנוש יאחר
0הק'כה נזר לא ירנה כל מס שהיא מרכס יטעה מה היה הרעה אשר הלכיקני
ונוכל
לאחר אני ארכה ולא אטיר ידאי אני טעיחי כשה איכר ינריך כפרה ן
ליחר גס כן פירוש שלשי והןא כי ככר נולפ לני כי הכל כילי שחים חיז מיראי!
שתים והנה אחר שנגזר ל ,קאןם אן עשילאו עני יקי? אס הגזלה אחת הסלינגת
י
ס
כ
ו
ת
כ
י
ני קחרית
שקר ולריק יגע ויסף העני להשיג עושר ומסיכ וכן השכמ והטישר הגז!ל למשיר אף
כ
אש הואישןעלחטתו ישיננ! ומי שהוא כן לעת וחנכו ה& חכחס והשכל
כאושכלות יחשוב כלכו לחי אני עמל ויגע ילא ירא ^הים חה לי לעסוק ולהשחלל כ!
אם כחושכלותכמנ הוכתירה והשכלים אשר כתוהו יכלו יחיהס ילוקסולהזטייאחכ
תאות חמלת העולם ותאוחה לא ישא! בילם ולא ישיגו כי אם חלקם הגזור עליכם
ולכן אחל שלחה יסניתי לראות כ!ו זל ליאה אני כי חי שיש לו לעת א1תל כלעתו
»וההאדש שיבא אחרי הח!ךהנכאות יעץומי יפר ענתי וגזלת)תה שככל נעשם
וצג ורה עלי! ן
הזה אוחי יייםל י וראיתיאני שיש יתרון לחבפר־ז
p)ztn
כ
״1 ,
o r-,tecn ,0״ ,nר~,ור , 0
התשך J
יתרון לחכחהחן הסכלית לכיתה
יתירה אתא לאש כן אתחהא מס
מיל ראוי ללקלק ״לת יראיתי אני כי
סזרת ללא כת ני מי לא ילע בכל אלה
מהלא ראה כאלה כי יש יתרון לחכמה חהסכ ית כילי עלחא ילעי נחי ן
ובזוהר פרשת תוריע ס־חן ת\ אחר! ifוראיתי אני וכויחן הסנלית חחש אתי
תיעלתא לחכמתא חחש לאלמלא לא אשתכח שיט:תא כפלחא לא
אשתחולע נלולא ולא אתיא תיפלתא לעלחא מיניה תנא שיש ׳תרין לחכחה חכמס
סתםדאתללישחעין לליאכאת׳ז לזא לחלה לא נהיר חכחתא לעילא ולא אתנהיל
א!אכגיןשיטותאדאתערחאתראתראןאלחלאה־זינהילו ולכוםניא ויתל לא
להוי ילא אתחזי תועלתא לחכחתא ובנין שיס!תא אתנהיר יתיר וכהרין ליה יתיר
ההר שיש ׳תרוןלחנתה תנחה סתם מן הסכלות סתס יכן לתתא אלמלא לא הום
סטיתא שכיח בעלמא לא הוה חכחתא שכיח כע:מא ייהיינו לרכ החנינא סכא כר
קח •לפין מיניה חכרוא רזי לחכמתא ה!ה חסרר קת״הו פלקא לחילי של שטותא
ולאחון
בגין לייתי תועלתא לחכמתא כגיניה ועל לא כתיכ ולכי נוהג כחכמה
כסכלות לכי מסי אחר יחר מחב־יה ומככור וכ'1כלוחר יקרא של חכמתא ונוי לילה
<יקרא דככיל יתיל חכל אורחין רסלחא כיחרון האור חן החשך תוסלתא לנהירא לא
א^יא אלא חן חשוכא ולעמם תיקונא רחוורא מאי היא אוכמא אלמלא אוכחא לא
אשתחודע תמולא וכנין י.וכחא איסתליק חוורא ואיתייקר אחל לכי •נחק חשל
לחתוקכחר דלא ירעאניש טעחאדחחיקא עד רשעים חרורא מאי עכיד להאג
»תוקא הוי אומר האי מרירא והיימ דכתיכ גם את זה לעומת זה וכוי וכתיכ טיכ
ל01ר תאחוז כזה יגם חזה אל תנח ילין יכו' ודכרים קרישים כאלו יוצאים מפי
נקמש תלכל נליכיס כיאיר כי נלאן כי אין הדעת סוכל ני התנתה נ ח ן לשסות^
גי ק!
ז
4
*'
קחלת
גג
»י ת! קוא חס ושליס שיכניס צלם כהיכל לערב קדש בחיל ואס הכינה נאחר כי#
•ירש הרשכ׳י !ל מל קנחה עילאה הנקראת חכחין שלחה מהי הכירך של נמה שהוי!
קלושא עלאה וה׳א צריכה לאסת ז;י?׳ס האשס קמנאפת לילית יחכריתיה ןנריך
לבאר)לפרש רכריס הללו ככיאירן כי נראה כלכריס שאין להם שחר:
מהעני! הוא שאחר מהדכר׳ם חשל חעולר יחול העליין הוא לפעמים
כסכת החינינית והוא כ׳ החיצוני שירנה לקרב ענחו אל הקרישה
חחקכס' בתישוטין של פילס הוה חהחנית ומעש׳טיבי׳חכנ׳ ישר 1עם קרובו וחתקני!
ומקשט תאן לאתקשטיתיקונהא וקישוטהא ותראה כני׳ כלפי מעיה ואזהחחןיכה!
בארוהכלה תערה כליה יהחצונייבולחת חפנ׳ שרי גכירחיכי ה יחיד העליוןהי פישס
פיזור לרשעים ולח ציכיס וכל אחד נכנס כמדור שלו ואין להם שליטא כלל וחצינו
נלעיא מה־תנא פלשת א־ ורדף; fעותר לא תקרכןישראלכדטיתא דלהיןיההוא
קרכנא איהי מן שעירים ולא איתקריכ למיעל לחימו כין אתתא לכעיה אשת זנונים
אתרתקח גרעה חלכיקי ללא יכלת למיכל על נכה אשת חיל קריכא נרמא לקרכני/
לגני כהנא רכא ולאי מהורה היא •ונקתה ונורעה זרע ואוסיף חיל ורחיחי לגבי
כעלה אשת זכיכים מלקת מן מקדשא ל;א לחקרכ לגביה כאלחלא כההיא זחנא
לאשת ח־ל אכליקת גרמא אה׳ אתקליכת לנכה אתאכדת מעלמא ועל לא לא
כעיא לקרכא למקלשא וערקת חינה יחשתאלו ישלאל זכאיןכלא עלכיכיא אחלא
לנכי לזח מילאה למהימנית לזא לסתלא יא תלתין אחחן וכר ארחתלא לקבל לא
בכליקו לילה נכתא את בטנה ונפלה ילקה להא כליקי לאשת תיל סמא לחיתא
לאשת זנינ ס ודא איה! ע־טא ליהכ קיכסלככוי לקלכא קלכנא לא כנין אשת תיל
לתעריק אשת זמנים מינה זכאים איני ן מעלמא לא ימעלמא דאתי;
לאיתי אחי לכריס נילאיס כאלה כי אשת זניניס היא ליליתשפחתכישא
ךיק
היא רונה להיי תה צרה לנכי שכינתא עלאהירינה ליכנס כהיכל פנימה
י
ואו הקלושה כדי שלא תטמא את מקיש היעילה עם כעלה ואינה יוללת ואי השפחס
זי הילכת וכילחת לכוק־.א לחהיחא לבא ואז חתלבה השחחה והחלמה ככל העולמות
ופס זה כיאלני לבלי הלשב* ifללא נהיל חכחתא ללעילא שהיא השכ ינה &ת נגמ
סםיתא לאתער מתתא אחרא מכת הטומאה ואלמלא האי כשרינה להתנכר השט!
ההיא אז׳ מתעוררת כנה רה לילה ימתקשט' ומתקנת עצמה זאיתכהל יתיל ינהליץ
ליה יתיל הה ר שיש יתרון לחכמה מן הסכלות סתם .וכן הוא לתתא והיינו ללכ
המנינא םכא ומעתה הלכלים מוכני׳תעצח ואין לאוי להאלין כלכרי'&< יותר מלאי
במקום שאתרו לקגל והכן מעניין כי ככל פתחתי לן פתח כמחט סלקיו:/
הפסיק יש ׳תלין לחכמה חן הסכלית אין הכוונה יותר לא מכח סכל!P
ןפיךןע
הזה
)כן^ור^החשןוקןנרת׳ צפרשלעילןמ
ני* nSnp
גזום כפשקיען היקשה להם ללא שייך יתרין כי אם כשני עניינים יושינ א/אחי יש
צי יחיו! ע :חכלו אלל כשהאחר הוא הערר האמיתית לא שייך לומר יחרין זה על
אי ירצה בדרך אחר יהיא כי אעפ שביארנו
וסוהפנין הוא מיכלח חעצייי J
לפס ק הק לס כמה נרול כמן של בכי אדם כמעשיהן הטונים א! הרעים כי הצד ק
•הפיך הגייה הגזירה מרפ לטיכ יכן הרשע כרשעתו יפככ השפע הראוי לנא
גרשעתו למל לני כי מדת טיכה היא מחנה ממרת פורענית כי גלקת לנליק •נין
מל הדור ויפר הגזרה נא כן רשעתהרשע שאין כח כרשעתו יכחעשיו הרעים כ עיר
הינדיק כחיים חייתו מכריע אןי ה!כ!ת דמיון השמש שתאיר ככל ייקום וכהעדרין
תשת חשך אכל כסיד ששולט האיר השמש לא יחשך ה^ור כן דמיון הרשע כעוד
סהגליק כחיים ז1רחומגכיר מעשיו הטיכים על מעשה הרכעאכל בהסתיק הצליין
חן העי,ס חז חחנכר נח הרשע כתו שמתנכר החשך כהעדר האור וזהי ראיתי א »
סיש ׳תלון ^חכתה שהיא תעשה הנליק 0מן הסני׳וח מעשיהם של רשעים ישהחכמ*
נ'1כר על הסנלות כיתרון שיש לאור על החשך שנטיל שמאיר לא יחשיך לילה כך סם
הרשעים אין להם נח נלשעתס כעיל שהנליק היא נחייס חיית! ן
3
ז
כ
!מי נחרי•» ׳של עני
ח
5
0
F
P
ואשרתי אני בלכי כםקו־ר־ז
FE
יקרני ולםר־ז
)1J^Uכ ס י ל נ ם
'Tה
אני •
t-1^4
ע
כששאל לו ח . ,כ .ת ה " י " ד׳ ^ך ל :.
^ ׳ ל חבםתי אני אז יותר ןרביו»/
:0מעלשפ<ס וייסכ ה ל
מלכי שי .עילם ינתן לי לכ חכם ונכין אשי כ ל כ י ש ם זה ה כ ל :
לפניו לאחרי! לא קם כתוהו יהכה לסיף
וקכתו נפל כול מרעים)ישליכוהו אל pbגזרה סל יד אשתלאי סר השדם בגוד*
נניסין וכי לנן אחל נשלאה פנמי ברוחק וכנער !כמעט לוכ ח:תת< נים לו
בהתנשא לאמר אני אמלוך ואחר ל! תאי לכיתיכ! כםרע וקרה נו ייקרה נלת טהיר
לכ\אמרהנהלא הועיל לי חכמתי ואררכההיא נרמא לי לנפול כנפול כני עי לס
אם כן לתה חכתתי אני אז יותר רמו לחה שאחרנו לחה הוספתי על השמועה לשא1ל
מאתהאלתיספת חכמה על מה שגזר לי כעת ההריון והנה היה מספיק לי יימס
מהחכמה כשאר כני מלכים ולשאול מאת hימים רכים כשלוה וכהשקט ילכיתי
לכן עכר כי רוח שטית להיות ח!הא על
סתמ1ססי חמ כיתי כאשר נתמוטטתי
סלאשוכוילאמרמהיאתסשה לי כ• חכמתי לא עמלה לי כעת נרתי וקרה לי כמקיס
הכסיל ולחה אני חכמתי אז ייתר מלת אני מייתרת כא ללמוד תוספת כחכמס
כאמור אחל כן לכרתי אל לכי שגס זה הכל חלילה יחס לעלות כלעת לנרים הללו
ב׳ סקכת? והעלע הוא לקשינ התשכלית והתנורלית להיות לכק כין1נ! תחיל שזה*
־:ד •שיי
)
ל
ע
כ
ת
נר
כ
rp3
ה
ך
כ ג
ק מלת
כיי
העי rי\!יויתי.ו*-ם עיי עכר כיס התרפ-יה נס עלי יעכיר כוש תנתויוין והי׳-כ
הלאשינ־ם יפלו וננכתו הכרית ואתעין כאותועולםנחכמה )כתורה שהרבית• ליד
שאין כן בכסילים)והו חין וכרו( יכו׳יראזיצלקרק הי־קיא כי ליע גנולך.וק r o
י ן אחיל נריכור כי ליכור א ל !ן קושי)אמירה לשון רכ־ת ואס כן החח! ליש־ס
לקרא איור אתרתי וםיפיה לקרא לכלת׳ עוד שאתל כליש׳ה לקרא אני כ,כי ה א
שפת וסיים דכותי אל לכי ג 0כן יילתאני תו י1תר ושלשה פעמים מלת אני
כי ככל ילוע לסון ליכול ואמיל* כנילע כי הל כור הוא לשון קישי
ונאמר
ואמירה הוא לשון רנות כאמור והנה כשיכא ינר הרע לפתית
את ה ל/לם בא בלכרי פיתוי ו מרמס לסין רכה ותתניכ ם כתו שפי׳הרשכיי יל כפסוין
ניפח תטופנא לכן אמרבתת^האמלתי אני בלבי למה אביתי עולתילהשינ שלמות
החנתה ני מקרה אחד לנזיק)לרשע ולמה תכמחי חני אז יותר נמ 1שכ־ארנ! אתר
כן לכלת' כלכי לשון קוש! כאן* וחיחה וק:ף גדול לאחר רכרים אלן אין להם טמם
ותו; 1והכל הם שגס ׳ה הכל למה כי אין וכיון להחנם עם הכסיל לערס ומה לתכן
את הנר באחור)לייתור מלת אני טכל צותר סל דלן שש־זעתי על חקרא לכתיכ מי
וחן מותי אני חח ד ן שמלת אני מיותרת שם והעניין כי הה ביחד לול מיתתו
קילס לת׳תת כנו אכש1ס כי כמתת לול לא היתה המיתה כי אס בגוף אכל לא
כנשמה חיו וכמיתת בנ! היה נכרת הנפש והניף חהכןהיקיר לו ולכן אחר מי יחן
מותי אני וכ׳ה נכין כ׳ חלח אני היא ״נד הח:חר וזה< אמרתי אני כלכי כלומר מגל
החוחר כי תומר הגיף כיחרלהיוח פרא חפשי בלי עמל ויגיעה כחידה וכחג־ת
אחר שנתית גיף הרשע כן ימות נוף הצדיק כמות זה כן מות יה 1חקרה אחד לכלם
לתה חכמתי אני אז יותר חנד הגוף הח רי וכשכא לשכר הטענה אמר דכרתי לא
אתראני כי רונה הוא כי־ו זכלות וכדכרים ^היים ולא כדכרים גשחייס והטענה
הראשינט הוא הכל יען כי זכחן לחכם עם הכסיל כתו שככאר בעיה •
ה)
ב
ש
1
נינחת לתה אחר שנם זה
בי אין זכרה ל ה ה כ ב ש ״
הכלם אין זכרון כלוח היא
י
י , ) ,
דחבםיל ל ע ו ל כ ם ב ש כ נ י א ע ילילי:חזי׳כ :ולחלכיתייהדרי.זי וי
הימים ה ב א י כ ם ה כ ל נ ש כ ח ית!כ עלי שןףעפשנטלדחי חן חלכיתי
,ן 1וקרה לי חקוה הכסיל יכחו שקלה לנכיכל
,
ננאר הלשע שנסלל חחלכית! וחזר
י
לחלכיתי נם הוא ח׳ר לחלכיחיז באופן שיראה לכאורה כי חקרה אחר לכל יאת כלם
ושא ריח עם כל זה אין זכרון להחכס עם הכסיל שנם כל חה שקרה לוה קרה לזס
\ : 9מעשיהם חכיחו ני זכר נליח לגונה ושם לסעייירקכ)אס ראה תראה שמקרס
ו ג
a
ת
ש
ש
w
ם
ן
ת
ח
ח
ב
ם
ע
ס ר ן 3ס
ן
ב
ה
י
ני קהלת
מפיל נם אני יקרני שנסרלת׳ חן החלכות בנכ!כר בצאר כאח! ה!א כשככר כלומר
כמכר לכר שהש!ח• העה 1העיכלים ככל אכל כימים הכאי׳הכל נשכח לרשע אמנם
לנליק תורתו וחכתתי חנלותלהני! אש כן טלאי יש הפרש כין חיתח הנליקים
לרשע ם אטל! כחניאית החיתה מנתק כח! שחצינ! כמסכת מועל קטן לנךק לחא
כמשחל ככיחא חחלכא 1לרשע כחו הנחר כק ניכ איכ קי! אם כעולם ה׳ה כן בעולם
הכא ס) אחת כמס!כמה ט סם יניחו• נ־ ע כח ן ונוכצ ל!חר סל לרן בחמר נספר
הזוהר פרשת שלת כפס!ק הכסיל חונק את ידיו כי פירשו שס מל השטן כי חשחיין
את הכשר שהוא חנד החריר אכל הנשחה לא שכיקהקיכהכירויוזי^ כי אי( זכרין
להחכס פם י.כסיל' קי אעפ שכחות וה כן חיח זה חין וכחן לעתיר לעולם כשככר
כלוחל אעפשכנרשיח כיילאיטני חניתו האלה ם כיל! שכיתוס הכאים הכל נשכח
ואס מכר עליו כ!ש החי ירות תר תחוח נערן שכרו יגת1ל!הטוכ הכל נשכח כיחיס
הכאיכ ואפשר שיהיה כיווש חלת יחים הכאיס כתי שאחר! חיל ואברהם זקן בא
גיחיס ייקרכו יחי לול כי הנליקים כאים וחעיליס לעילם הכא והחיתה תשכח אכל
הרשע שהוא חיק הכסיל היא מינח כילו כנפול על פח ככל שעה וככל רגע ובכל
אשר יפנה ירשיען
אפע-ף שנפרש פי׳זההפםיק על לר|־ ושנאתי אח החייב• כי רע
־ & ^ Wעל• הסע״ה * w ,החח
״*־
כגואנ• ריח? שלום הרשע־ס וחנליח־ם חשםש כי הכל הכל ורעות
רו ח :
לי;י:ם הוה אז אני מקנא להיית ככוללים
שאין להם לעת והשכל לדעת ט!כ ורע
ואין להם כחינה מבחנת לפ או טיב וזה־ !שנאתי את החיים נוחר אני חיתחחייס
בי כל כן רפ בעיני הל^ר הרע הזה נשאני ריאה האלם להוט ובהול על תחונו
0ה!א החת הקמש כי הכל הבל ורעית ריח יבכי תלה רלופיס אחר בהבל ויהבלן
או אפשל ש לחוז חהשאחל דיל אכין זחותי כי׳ פב!ל עי על מה שסא 1כחנני ס׳
ונסני כן אמר שלחה עיה ישנאתי את הקייס כלייזר הייתי לאו׳ ליסנש כפינש מיתה
כוחן שאחות! חני ארכה ולא אסור כי כשביל הרע אלהיס עמלי ילא סחרט כלרן
שהלכתי לאתר כשדרות לכי אלן כי רע עלי המעשה להרכ ת כסף וזהכ ובשיי יסים ס
כי הכל הבל ורעו׳ר־ח !מזומן חני לקכלכינשי רוחי ונשמתי כשאלי! יאשיף או לרמוז
כי אחי שראה שכני האלם כל אחל ואחר היא נתפש פל ח כר! כמאמר ר 1צ ובשלן
איש כאחי! איש כעין אחיו וכמו שמשל! משל למי כנוקב הספינה וכייוהיינתשן למס
גחחר לתעלה כי חין זכלוןלהקנס fopיי׳יתהנליק מעין הלשעכשאח׳ל ב׳ תנא
אש
§»' קהלת
כר
אש ומנאה קינים ונאכל גדיש שהס הנליקיס וזהו וש;אתי את התי־ם בלימר מי ית?
לי אכל ביינה אעיפה ואלח־ק לילת׳ מכני אלסאתל שהרשע מכת־ר את הנד־ין
ונתפש בעוני ט רע עלי המעשה כגומר המעשים הרעים שעושים הרשעים crעלי
לפרוע )לכן אמר שנעשה תמת השמש כי היא הכל ורעית ריח הגם צי ייעת כי
הרשע ה/ה הולך בהכל 1ל1עע< וירננו לוחו ונשמתו כשיחות עם כל זה חרה לי על
חות כ׳ הנליק נחפש כעו) הרשע:
חה שלחלונו ח(ל ־ .שבשעת
<
,
^ ^ ,״ ,l,
י ההריון נגזר על השפה חה ;:הא
,
עםלתחת השמש שאניהני עליה עשלא! עני וכו׳יאם הגירה אחת
החוינותשקלוחאחלשקנכו עליו קננס
לארם שיהיה אחרי:
יגולו גזלה םישינ עושר!נכסים אט' לא
•שליטנו לאצ'<׳ מחנו מאומה אלא ציאסיף ויקבוןעל יל כלי להניח $אחלים חנו
כולאי ושנאתי וצייואמי את כ! עמלי וכייהכונה לוחישאס היה משיג הופשר הז1א
כלי עחל ייגיסה הנם כי לכסיף היה חניחנו לאחרים לא היה לזאג יענכ על זה אכל
ככלל מה שגיר! עלי כי אחר העמל יהיגיעה אניח לאחריסחילי וכחי על זה אני
ואפשר לוחר ללרן אחרת על סלל הפסיקים כפי מה שלתרני בספר
תתאונן
הזוהר על פסיק אשלי כשוי פשע והוא לרושנחחללהכין והט אונן ושחפ לכרי פס
מיכר פרשת אמיל ס יקיא! ifכתה דתנינן לפגכלין סכין לכל נש פכיל
קד![
בהאי עלחא עכרין כההיא עלמא לכישא יקרה פלאה לאתלכשא כהי וכד כר צש
איתקין עיכלין סטן ינכרין עליה עיבלין כשין ואשכח טה חלה:כל לעיכרוי כישין
סגיחין יאיהירשע לאשתכח חטאה קמיה חריה יתיסא על אינון סבאן לעביר
עביל קכיס
כקזמיתא הא איתעכילהיא מכלא מהאי עלחא זחעלחא לאתי
מתיכון טכאן לעכיל האי חטאה כקלמיתא ׳!א קילשא כליך היא אף על גכ לאיהג
רשע חשאהאיתאבילאיניןטכאןוזכאןלא איתאכליאית בריק לאויל כאילחוי
לחלכא עלאה ואתקין לכישיי מעוכלין יןילשא כלין היא אשלם ליה חאינין ע־כדין
לעטר האי רשע חטאה ואשליילכושוי לאתקנא כההוא עלחא ההל יכין יצדיק ילכש
ההוא חטאה איתקין וצלק ילכש אחחפי מחה לאיה! תקין הה יל כס־יחטאה ביס!!
סא חילא לחמאה איתחסי מחטאה ועל לא כתיכ מכסה ׳(י* כסיי עכיל הראית־אחי
סנ׳ן ה!כוש הזה שהוא ככקל חיי ל׳אכד ממני נהיית תוהא על הלאשינית ולהתלכש
נ! תחל שלא עמל כי ולא גללו ונם זה יזכני הפסקים על מתכונתם לכל מ־סי נגר
כל חי שתוהא על הראשינית חיו ושנאתי אני את כל עמלי שאני סתל ללחוו תת אשר
בנאתי ותהיתי על הראשונות יבעתל שעמלתי לסגול חנית ומעשים יתקנת חלכיש!
לנו
#ע׳זצתי </תת קשת& שאכיתני וכוי 1אןתל תחת ה&חש ללתת
ן ע י 3א ח
1
3
1
y
ש א נ
ח ע
ני' קהלת
לנו דרוש אחר כי התירה )המניה ש־נע בי הארס הה ראוי להגי! שלא לכא לידו
מרטט ולחה אינו חנין אלא וראי שכשעשק כתולה היה שלא לשחה שאם היה לשח
לא היה כא תקלה זו ע! ירו ולכן אכל העושר ההוא כמכין רע ייכון וביית ילכש
ולכן אתר עמל תחת השחש כי אחר שהיה שלא לשחה נקראת תחת השחש שאכיחנו
לאלם שיהיה אחרי שלא עמל כ! ולא גללי איש אחל יח:כנו וחי יורע ונו׳ וחלילס
שהיה איחר שלתה לענ־יו דכלייהללו לא ללזען לעת לככ׳ חנשל לכני האלם שאירעו
להש חעשיס כאלו 1כנה אוקס לענת! חי! ן
ומי יורע החכם יח־ח או ס כ ל
הבונד ,הזא י ^ י ל ? '
ו
מגטעכ ומתאונן שיויני ״״ ,ו י ,
,ו י ש ל ט בכלעמל» ש ע מ ל ת י
«,
! ,
ואש יהיה לי כרירה ש היה חכם קשיל ןשחכבתי תחת ה ש ט ש VI
' ;וההבל
^P °
\ .
*
יהכה תח ח:כשי hbאש לרוע חזלי היא
עם האדן רשע אוי לי שנתיןי חעתי לעם האר[ ואם תאחר)אס היא עם הארץ
ויל שעכ! שהיא עם האל[ אילי עשה אי 11
או רשע איך זכה ללכוש לכוש של ו?
מנוה שכעכורהיזןה להזלכשכלכוש הזה שעמל זה כעמל ויגיעה שאפשר שיעשס
מנוה אחת נעת שהעילה כש קול אז הכריעו את העילס כלו לכף זכות וחפלס מלין
וראוי לרקלק תלת שתכתתי נחשך אחר מלא
הנתיב כ׳ 11קייס העילחיתנלס ן
טעחלתי ני נראה שאין לי שייכ1ת אנל נאמר שהכיינה ל1חר שאחרי השקפת הע ו|
לינע ולעמל נחשבו כי לכ כתו ועונס ילו עשה לי החיל הזה ייעיה כרעתי שלא יהיה
יכול להשינ העישר ההיא אלא אח.־י עמל וסירק ו׳הו שעמלתי ושחכמתי להשיג
העושר ההיא ואחר ני .החכמה שחנתתי לקכית חקנה יקנין אניחני לאלם רשע
ושכ נס זה הכל <ניכ ליחר שהיה תתרעם נגר אנש ס הפושעים ללקת יוחס ילילס
להיטים להשיג עישר ונכס ס להניחם לכניהם הכא ם אחריה' וי׳כיחיםלהשינ פושל
העעהלענייםכשכיל כניהןוכנותהןוחהצהשכזה כי אסיה! כניהם ניהגים
כשירה מעשיהן •קרכון ולן להעכי ולחה לי להכל •נע יאס היה האלייילע שיניח אחר
nתתי קן חכם ישמחה! כקכר כרא חזכי אכא וראוי כיה לו להנ ח קנייניו אכל אם
מיו סכל ורשע יהיה ניתן יד יכח לפשיע כליכ רשפי אז יפשע לכנו נעת ההיא שאולי
אס פני ילל ה ה היה שפל ריח יעני! ול׳כן גזלת׳ איחר שנס /ה הכל ככל אופן שיה?
החכם או סכל i
קןש ל׳פש־ק־ס לי כחחטנייש ו מ מ ת י אני ל-אש את ל ב י ע ל כ ל
ש
א מ
י י ז ע
i>):Ti
,
א ס ח כ ס א
? י י י ; י
ם ?
כ
r
ת ה
ת
י ה י ה
< 9 i P
:
ח
PI
א נ
״ ר ש כ
ל פ
0א
|
כת
•Naקהלת
t!fמיורש ת'ז אכל או הפסד חמין המנתתיםאיתי א:מר<׳ל» רכ־׳שתי הגז גריל-ם
ממן אירע להם כזה וייתר תזה:הגדיקי ע:יהס את הלין נם את; כאחד יזהם
יתכריקעלין את הדין כן שליוה ינחש ענת< על תאירעית האח;רית שיעיל וג*
וינ חכו לארם ש הה אמריו הנה לזה יש תנחוחין כי הוא לללא ד זמונא ועל ם ינא
ועלוס ישיכ אנל יי \hrלהתנחם על פניי ן החמת והחעשיס והתילה שיעמול אלם
לעילס הזה ואפשר כאחרית! :תת איחס למי שלא עמל כו ולא גלים זהו לעה לכה
וכענן כיחי שתיהא על הלאשינ ת כמן י!ח:ן כהן נחל ששחש נכה:נה גל',1ס
ונעשה נרו קי לכסיף והלכוש שהרויח ינעשה חהחנית יתנהו ה' לחי בהרהל תשינס
ולא הספיק כח! שכייירמ לעיל על כס!ק כפוי חטתה זהו פיריש כונת הפסיק ס
ושניתי כלןחר חזיתי על כל הנלדין להתייאש מכל העמל שמחלתי כיןפחל של חחין
נין ממל של חנית וכעחל הזה חיאנה הנחם נפשי כי יניח הלכוש לאדם שלא עחצ כו
! »wpחלקי רמז לחליקא דרככן אשר כיארנז גס זה הכל ורעה רכה!
>
הד׳פסק־םהללו
פי׳לע־להקן
רניפ־םומתוכםנתכאר כסיס
!
וכרעי־־־! ובכשרון ולארכם זה ואפשרלו-ר כדרן אמרת והוא כ!
שלא עטל ם יר־חננו הלקו ראהראינ! כמה כני ארס עתים כתורה
TUDJהגל ורעח ך^ןן ; וכחכמה ואינם משנים מאומה כי לא נגזר
י עליו תכילהוי וחנל השכל היה ראוי שיש מ
אולחות התולה והחכמה חנל חעשיהן
ועמלם וכנגרם לאיני אנשי לככ כלי טירת
!גיעה כמעט קמ קל כפיינס משיגים חכמה!דעת והיא מנד החלק שגזל! מליו מן
השמים גס זה הכל!רעה רכה וחלכד הנזרההס נחשכים חנל איר נשמתם יכליך
סןא שאין לפניו עןלה כי לעהרכה גרם לו לגלגול פעם ראשונה כי היה לו דמין
והשכל ועושר יככיד זהיה לו לעסיק כחידה ולא עשק יעתה כא פת חליפתו ליגס
ולממל ואינינו משיג לכפר חעשי! הראש1נים והכן זה J
אחר רכי מדן נחל כחן של נכיאים שחדחין נירה ליוצרה הזר
ן^ךך^
וא:מע ק<ל אלם כין אולי ואחל לכי יהילה כלי סחן אית קרא
•חרא דהוא מחמל מן לין ועל לחית הכסא דחיח כתלאה אדם כחכחה ה'כחכחה
יסר ארן וכל-ת כרעתי תהחית נכקעו ככשרון ריכרכיה כשם רייהידהכריש־תין
אחר לא כעמל ונא כיניעה כרא הקב ה את מיליון לכתיב כדכר ס׳ שח ם נעשו
ולאלס שלח עתל כי יחמי חלקי זה ליל המכיל ודור אנוש נם.זה הכל ורעה רכס
ןכתיכ וירא ה׳ני רנת רעת התלם כארן; ןךןגךן החתמר הוה קשה לה לי»
כ
כ
ר
3 n 3
ו
א
8י קי׳־׳לת
יאשיכה מאי אהצי ליקזקלא אחלא לאחל להוא חחיור מ| יין ' 'f1הוא עלייתא
ותא! טכותיה ותאי אולחיה מן האי ואי משו׳הא לא אריא שנוכל לומר שיוקר תפורש
האי קרא מהאי כי כפסוק ואשמש קול א לס כי{ א ולי חי אלול לן ללא הוה מליין
חיכאל או נכריל ואת ומול אחרת כי מקול אלם אינו הוכתה שמלחין נירה ליונרה
אכל כהאי קרא לאחרכחלאה לח!ח אדם דחוח הכסא איכא היכחה רכס אתנס
ראיי לחקיר על חה שפי׳רכי כלכיהכפסוקלאלרכה כינת הפסוק נראה להפן כי
באתרו כי יש אדם שעחלי כחכחה והוא פירוש לא כעמל ולא כיגיעה וכוי עוד ראו!
לדקדק חה לולרכי 1ורן לפרש המקרא נגד האדם העניין ילא פירשו כמין האדם
עול קשה אין הכיא מאחר רכי כרכיה לפרש חלת ככשרון
התחחין חי הכריחו
והרי הכתיכ א״ר יש אדם
ואלור כלא עמל וכלא יגיעה כרא הקיכה אתעילח!
&עחלו ואין הכיא ראיה שהיו לסתיר יהרי הפסיק אפקיה כלשון עמל ן
אל כיא:ר החאחר שלייילן לא ניחא ליה לפרש הפסיק כאדם חחתין
ו:גא
לאדם אחר כתיכ כקרא יא׳ כארס תחתון משקעי קרא הוה ליה לתיחר
ולאתר שלא עמל כו וקי׳ אלא ודאי באלם העליון משקעי קרא וסנה כתלח כשךין
הכלא מאמי רכי כרכיה כלא עתל יכייוזה לפי שתלת כשרין אינו נופל כי אס כארס
שתכשר מעשיו)ככשרון מעשיו יקרי נדיק אכל למעלה ככיכיל אינו נילק חלת כשרון
»;'כן הכיא תאמר רכי כרכיה כלומר כמה שאמר רכי כריכיה שכלא עמל וכוי יוכ
חלת כשרי! למעלה שמלת כשלון ר ל באופן כשר דהיינו כלא עמל וכן עד שפירשו{
ככישחת כחלש כשר לא חמה ולא קיר שכל א'מהחלשים היה להם עמל ויגיעה א כל
כחדש ניסן שהיא ממוזג נקלא חלש כשר הכא נחי השרון היינו חה שאחר ר׳ כלכיס
כלא עמל וכו ולאלס שלא עייל יכויזה דור החכול וכו י כל1חר אחל שעמל כעשיית
העולם כחכחה!כתכונה וכדעת יחסיל העולם שהוא חלקו שהכל ינא חאת! ית' h
השתלשלות לאלם שלא עחל קי להיינו ליל החבול שחסאו כלכת לעת האלם לאלן
זו היא הכל ורעה רכה והנס שדרש חלח הכל!לעה רכה שחוזר לעין לול החכיל חית
והשתא ניחא
אין הפסוק יוצא חדי פשוסו שגם ז ה הכל ולעה רכה היא הגזרה
לאפקיה כלשין עמל כאוייש ארסשעמל! כחכחה!כ!׳ כי להיות שעחלו לור אנוש
וחל המכיל ומרד! כ! למפלע געשה הכליאה עמל ויגיעה ועמל! קלינא כיה הג ס כ!
בי יתילא ינלקשוםגדר מגדרי הגוף והוא עד הוגעתם ה׳בדכריכס והואיל ואחא
לילן תאחר זה כלא עמל ולא יגיעה ןכוינימא כיה מילתא ונבין העני{ במאמר ל1ל
!זל ככלא&ית רכה והאי־ן היתה תוהו וקוה! ואלו מעשיהן של רשעים ולוח אלהים
מרחפת ואלו חעשיהס של נליקיס ואיני יולנן אס חפ[ הקרוש כרין הוא במעשיהם
סל נדיקיס או כחעשיהם של רשעים כיוןדכתיכ יהי אור הוי שבחעשיהם של גליתי c
לכן ואימ חקכתעשיה׳של רסע ס לכתי? יודעה׳לרן נדיקיס;לדילשעיס תיזצר
הזה ״ ה להבין,*,ן,ה מקומו ביארתיה.כשפל הזיכלון אשר לי
״
בביא!ר המאמרים .ריש מייליןנאמרנכיש״ין לימל אינ י.לע אם
יה
החלוש ברור היא חפז במעשיהם של רשעים לםפוקי בהכי קלילה <חש לא
מנת התאחר בקמה כמלכה הקדוש בה לבלא את המילס נפה והביט במעשיהן
מל נליקיס יעצה במחשבת .לכליא נפה והביט כמעשיהן שצ לשעיס והיה ראוי
ואחר שאני ליאה שעת ,הלתחיס ובלא העולם נראה כי הבינו
אלא להבראות
מעשיהן של נליקיס והפליג מלפניי מעשיהן של רשעים ושש האלבתי ועם זה נאמל
בלא פתל וכלא יגיעה כל»חל שם הקליש בריך היא מגמת פניי אל הנליקיס שהם
גיתניס שתקה וששי ן למעלה יהפליג מעשיה ן של לשעיס מלפניו שהם עמל ובעש
ובלא הקליש בלין העולם 1
ץ
ף
מ
מ ף
מ א ס ר
ז ״ • * * . L_- . ,י * חמה שניאל לעיל על ענין
י
הלבוש שמניח לאחרים אחר
״»
°׳ ™
"
כ׳ ™
^ העמל והיגיעה הרי שאין לו כאותו עילם
ע מ ל ו וברעיון ל כ י
כמה להתלבש שככל לאחר יתכנו חלק!
ע מ ל חחת השמש י,
פאמיליאיתימא כעולם הזה יש לו מני איין
מה נס כעולם הזה אין לו מאומה וזהו כי מה ס!ה לאלם כלומר כמה ישמח כהווה
צי אין לי כהווה הזה כלים שאס היויש כאן מחר כקכר ואין לגע כלא פגע כאופן
אז יאמר לתה ירדוף האלם אקרי ההכל
מאכר העולם הזה והעולם הכא ! .
ויהבל ילא ירדיף אתרי מעשה התנית והשלמיוישבחעשה המנות מהיה הייית יאילות
אבל בשרודף אחרי העמל
נלוליחילהאיר בהם ללכת כשהוא נפטר מן העולם
והיגיפימה משיג לכשיף אחרי שלתה! ןהכלכתז כלה </הו חס המה לארס מה מהמין
בלכתי לקניינים מלות׳ס J
ח
ו
ה
W
י
;
ע
ו
ה
ילעת מה שאחרי זל כזוהי נפשות
בי כ ל ימין מ כ ^ ב י כ ש
ויקיפו יחי לול לח!תכי ימיהם של
, . . ,י
נליקים 09מעילים לפני הקיכה אכל יחו
עגייט DJבלילי.
הלשעייהם חשך ואפלה חנולחומתביישים
ל ט DJזה הבל הוא 5
להתקלכ kהמשכן כי חקלש ה יטמא עונה
תשא ןיזהאמל כי כ) יחיו חפא!כיס איחס הימים שהיו לאוים ל! להאיל לו ולהנין
סליי להשתופף כחכמת כיח אלהינו הס מכאוכיס הם ימים של נעל!זה למה כי כעש
סוא כל ענייני במשאו ומתנו הכל היה ככעס המכעיס את יונלו כו שכו נזל כו
צצסכו שנועה כ׳ לסין הלע כ׳ שוא ולכל כ/כ וניןנא ? bלמתח?) וכעס עניינן
ו ?> .
ן
כ
ע
ס
w
ע ז כ ב
כ
כ
ר
קהלת
עניינו ז לכן־ כל יתיו כיזשו חכאיכיס יאית הניחא כיום שיש משא ימתן אבל כליל&
לליכא יהיי הלילית ל! למשמל כא׳חי עולם צ/ה אחר נם כלילה לא בככלכו כי אפיי
שהיא שיככ לכיאינ! שיככ שלכובשוככ כלב יס כשינכ כריש חבל לסגוכתחשנות
לעשוחכוהכיככסף ואס היה כהפך שכמם היה ע סק כת!רה יכייציתהנילה יעס p
כתורה כהייתי ישן על חשתי כי כן הנשחה עיסקת נצלה כחה שעסק כיוס והנ*
העני הוה כל יחיו לע־ס אף כלילית נס זה הכצ הוא כלוי׳ל הכ :הוא וה ובמעט עיון
ישקף הארס כזהשמכיצת! יחלל שהוא נופל נשחת הטעיחהזה איכנס כעילה לא
שכב לכו כדאיתא כזוהלנשמתיהן ש :רשעים כשחצים לעלית כשאר משמית שצ
נל קיס שעי'.ים אינה יכילה לעלית יתרתין א<תה נין החיצינים ומסע0-ח!ת׳חלמ)?ן
כזכנחת ילכרי סכאי וכל יה גרס לו שלא עסק כיום נתילה וכחטתחה אפשר
שיהיה פיליש הפסיק החח כי כל ימיו מכאוכיס!כעס גס כלילה לא שככ לכו הנם
כי נלאה שנשחתו ישנה שוככת טל מסח שן אין לה מניחה צחעלה כלל כי ליחים
איחה מדחי אל לחי נם זה הוא ככלל הכלי העולס שמתעיס יי! ת אנשי קעולס כי הס
אינכתכריס הפלש שיש כין שינתן לשינת הצדיקים.
י
ה
-
ם
ת
זיכה
-1הין טוב לארכש ש י ^ כ ל
שאחל! זל שאין נל אי
* ' ״ S fוישתה והראו ,-א ר ־ ן נעשו
לשי1י ג ״ ל ח נ
,נפ
0
v
1
א ^ ן ^ ^ ו ׳* 11ו ״ ו
כשלי ההסעות
1גיסת השערים שנילסיס אין אלם טוב כעםלו גם זו ראיתי אמr3
זוכה לשחי 0י'.חנות ש;ר! חניכי י כ י נ י כי •יר ה א ל ח י ם היא:
הקלוש שזכה לשתיהן כת שלחה ע ה יאמל
כי האלם שנעילסהזה אוכל ושיתה לשינע שו לא לשינפ ניפו ונפשי $ותה t n
טיב כחייו כע־.ן 1ה1אה ייית נפשו טיכבעחני נעהיכ שהרתה את נפשו בלי כ שס
מאילה כתתה בכן הנריקיס אינן תתביישי ט להראות את נפשם סתאילה חנל
*עשיהס הטיכיס שחחיל״ס לא כן הלשעיס שבושים ונכלמיס ואינם יכולים להלאות
את נפשם כי נפשם נט־ואת כמעשיהם הלעיס זוהי אין שוב כלומר הסיביות לזכית
ל& ! עילחיח אינ! חנ!י כי אם אחד מעיל ושנים ממשפחה שיהיה להש נתת לוס
כעולם הזה ל׳־זכ־ול ולשתית והלאה נפשו טיכ כע־׳לו היינו עמל חנית ומעשי סוכים
לזכות לעהכ נס זו לאיתי אני כי חי שזכה כה כשתיהן ת ל האלה־ם היא וכלאיתא
כנחריבעכיין לנא ילנ חסרא נ י לבא שתי ,תבלי וכי רכ חסלא שתיןה1.ל׳ ושניהם
נליחיס גמיריס והטעם ידע לו ית הניסה וחכט כל תע!:מת לכ ובוה רבו הסברות
כבלש' וישי ספלי קלמאי וריש ירכי אליעזר ולרוש זה נוגע כללוש צלמן ורע לו wi
ו ג ו תגח)ג&
011עיני ן עליו וג׳י(»'\ לראיין מאי! ' Wיי 1071231
0ה נ ס ז
יןי
נפ
נ
ה
) f i
*
*י*
קחלח
אמי כ* אכילה ישתוה ש:אמר כמגילה הזאת כתולה וחע*־ש שונים הכתיכ מלכי
&»ר ריי מנה בנין אכ שנכ׳ס והוא ילונו בעמלי בעולמי כעולם הוה.מי חייו לקבי
,משתי, .מאכל בחבל שמלוין את האלם ליןיברו אלא אלו תורה,מעשים סיבים
,עתת לב לדברי רבי חנתוחא כ׳ בכי פירוש ,שמאכצ ,משתין
,־ל ןחנית,חפש ם טיב ס אין אחר מיל האלהי קיא והלא הכל
ה
עירי סחים ׳ן חיראת שחים עיר ראוי לרפת מי הכריח ,לרבי תכח.חא להוטא
*
•
א
ו״תיה חמש היא פסק העולם ה/ה והראה
נפשו טיב לעהכ ,ויכה לשתי בלת,:׳ כמו שביארנו ויכח סל נבין כ׳ חיל ה׳ןהיס היא
L«.לומר כי לכי תנתיתא לקלק המקרא דלא היה ליה למימר שיאכג ושתה
והראה טוב בעמלו שנראה ללא הגי כלאי הכי והלא כמה מהחסידים
?ראשיניס שלא אכלי ולא שת! אעפ שהיה להן הין עתק וזכו לעה 1כעושר נדו?
ונעיככ והס לא היו נהנס מן העה 1ורכי אלעור כן חרסים יוכיח שהין לו כמס
אלם ספ מת ביס >?hעיירות כיבשה והיה הלן נע וכל כארץ תמיד ללמוד תורה
קלי חף פלפי שהיה לו לאכול ולשתות דהיינו שזכה לשלחן של העה! לא נהנה מהם
א יא כל• סיפיק ,מעט מזער,זכה לשלמן נכוה אם כן לא •!יהלאוי הפשוק צש-יצ
ולומר אין טוב כי אס לאכול ולשתות וכי׳שהלי יש מי שהיה לו לאכול ולשתות וזכס
כעה 1ובעולם הבא /ה! מה שהכריחו לרכי תנחותא צנאת הפסיק חירו פש/טו I
ט
ו ר א ו
0
ס
ח
1
גיםי^מיי״״י״״ז
ח
מ
נ
ח
, J D a
שלחנות אלא אח־ מעיל ושייתס היה אתר
•
חלם כי ביחי שלחה ה חה הלבנה במילואה
§ין כסף כתשב בימי שלמה למאימה והיה אוכל ושותה יחפנג עגחי חבל טוב ופנס
למעלה עיני), ,בו לשתים כל הימים אל תקום תעניגי הניף יתעניג הנשמה יכולאי
שזו מתת אלהיס וכמו שאמיהכתיכ גס עישר נם ככול וכ׳יוזהו מצת כי מוסב למעציז
מזת אלהיס כי ח׳ יאכל וכו׳או אפשל לללן אחלת יל1ט שכל חי שרולף אחל תחית
העילס היה לא יוכל נהלאית נמשו בטיבה כחביאל כי חי שאוכל יש;תה יסיסה ימיו
נסגיס אכל כשל ישתה יין ממס יפגשו תשן יעלים מעיל! יו״ הלין וכשלילית עבי
סילןכחשכוצית דין ולית דיין וחי שחיש לנפשו ויוכיר יום הלין אימ מענג ענחן
וותר חדאי כי נדיק אוכל לשובע נפשו לזה שכח שלחה את פנחו לאחר כי עם היות
שהשתיס אלו נרית זו צזו כי חי סירנה לאהיב 11ישנא את זו אני הוא שהשלמתי את
סתיהן כי אכלתי ושתיתי והתעננתי חכל טיכ יחששתי)שתתי נגל מני השכר
והעונש ואין אחל כצעד׳ שיש״ימו בחוני סייס«
f
ג
גי' קהלת
נ
»אםי ני ״* *י עיי ל ייק »!לין כי לארם שטוכ לפניונו-זן
.רפת יסמחה^חל״^ח^ישחנכ ^,הככר־ן ורער־ז ושמחי־־״
ולהוטא גהן ענין ל0<4וף
חכחה ורעת יישיר את נפשי לאור א
בחיים לרפת! בחור כטוב וללשע איור ולכנוס להר־־ז לטוכ לפני
' ?1 1״ז ״ז האלה׳ ם נס;ה הכל ורעות
'
כ
צ ל ה
ס
ת ה ל ו
לאס1
זלני
) ר
ניז
נה
וm y .
דע עישר ונכסים כרין ישלא כדין וככר
היה אפשר לרשע עם היות שכל חסשמ וכל
י׳נחחי לאסיף ולמיס חמין אס היה חיזנה
מאוחס הנכסים תח אי יתוחיס ייחיתית היה לו קצח שיי׳ן תקין על נפשי קילס
ססתלקיתי חהעולס ואף נס זאת הכל ורעית רוח שאם לא היי ח:סא לפני האנהים
יוננה hדעת וחכחה שלא לאסיף אלא כרי חייו דבר יום בייחי ושאר ;יינו יעסיק
נחלי רשתיא כחכחה ודעת כחו לרכס של נליקים והוי כאלו אחר ואף שאשף וכנס
וכיפל לימר פשוטו של חקיא דכור
לתח לסיב לפני ה׳1היס נס זה הכל j
טלאיפניועםחהשאחר!ח?להכא ליטהר חסייעין אותי וכי וזה ט חי שתנא ט •יכ
לפני האל יחי הקנה חיסיף חשלו חכחה ולעת ככל עח ייסן .איח־ן כי חן השחים
יסייעוהו כנודע אכל אוחו שיחנא ענח! חוטא לא יעוור לי היןיכה נרפה אדרכס
האלהיס ׳כקש לו דרך לכלחי ידח חחנו נרח שיאסיף ויכניס עישר ונכסים ונש־ראס
מנח! שרוי כלא חכחה ערום יוכל השלחחת יעלה על לכו להכאות חנכס־ו ליראי ס
!לחישכי ם־׳ו העניים והאביונים ואפילו הכי זה הבל ורעית רוח כי חישכ היה לו
להיית חלקי כעיני ולהיות עאוחן שעוסקים כחורה חחה שהיה חלקו בע1שר וננשים
לחחלנדיקיס טובים מחצי)לזה אחר גס זה הכל ורעות רוח J
רוח J
,
השיב
&
תשיבה נינחח לכל <אל
כ
י לכל זמן ועת לכל הפץ
ראינו נדקי׳חפיני׳ימסיגפיס
החת השטיכם:
הס כשליה כרייח וכהנלה ובחיהס שלום
חפחר בחי שביאה בגחרא בחיק בי רב חסלא שיתין תפלו »כירכא םתין הילולי
ו*-נה שניהם חסירים גחורים חי גרס זה יום ההולדה יכשעח ההולדה והמכין הזם
הוא דרוש נפלא כספר הזוהר כפרשת וישכ על פסיק כי פועל אלם ישלם לו ובארח
איש יחצייאנו פחח ובי אבא ואחר ויל כל ברא קבה עלחא עביר ליה על דיכא וסל
דא איהקייכ זכאה לאיחכר חריר אימ רחיחא דקורםיכרין הוא והכי חילי כל כדק
לס א&;ת סובא ניריה ראיתענש עליה הנא אית ליה לאסתכלא נכחה שסרין חר
להא
ני'
קחלת
1ת
והא חמיכן לשכינתא לא שריא כאמיר עגינ! אלא כאתר דאית ביה חד!א א! חד<*
לית כיה לא שריא ית שכינתא נההוא אתר דעניכ! מנא לן חיעקכ דכנין דהוה עציכ
סליה ליזסף איסתליקת שכינתא יוינ ה כיון דאתא ליה חלוה דכשורה ליוסף
תור וחתי כוח ישקכחכיהם הנא כהאי וכאהדאיתכלכיוןלאיה! חלשא )איחכל
כמכחוכין אן הוא חחה להא איה! כע:יכי ולית עמיה חדוה כלל)ידי להא חחינן
כמה רחימיןהוו צדיקי׳קמיהקלה)לא אתנרו כחרעין ולא כחכאוכין)לא איתחליש
גופא דילהין לעלמין אתאי לא! אילין כאילי} דאילין אחכל! ןאילין קמתי' כנופיייא
כיקא •איתיאי תיחא'דהא אילין לקיימו כקי1תא כדקא יא1ת כגין דאיכין צדיקי
בתה דאוקתוה ואילי! אחרנין צדיקי ולאו כני נדיקי הא קא חתינן גדיקי כני צדיקי
להא אמי דרין זכאה כר זכאה )איה) ו:אה אתאי אתכר נ1פיה כחכאיכין 1כל ימוי
כצערא ז1א הכא רןא איה! דהא כל עכד1י דקכה כקש1ט וזכו כ׳ פעל אדס ישלם לן
אשכחגא כספרא קדתאי רזא חרא ילגכ׳ ר/א אחרא חד לאיהן
'
דהא אית ומ?י\ דסיהרא איה) כפניתו )שריא כדינא
תרין
ושמשא לא אשתנח נכה וככל /תכין וככל שעתא אית לה לאפקא נשתחין ככני נש f
כחס ללקסא כקדמיחא ואפיקת להון השתא כותנא לאיהיק־ימא כדינא האי חאן
לנק טלה כההוא זחנא להוי תלירכנריעיתא גחסכנותא אזלה לנכי ואתכל תדיר
כל נא כל ׳ותו לכר נש כין זכאה כין חייכא כר לנלותא כטילכל נוח לינון )יכיל
לסלקא כנלותא וההוא זתכא לקיימא ההוא ררנא כשלית) וההוא נהר לעיל)נפ ק
אפת וש כה כלין ההיא נשחחא לנפקת ׳אחלכקת כיה כההוא כר נש ההוא כר נש
אשתליםככלא נפיחלא ככנין לשליחו לניפא וכצא!כנין ההוא חזלא כגיל ונפיין
)אתחכלכההואלרגא לאשחלחא כיה ולאחכלכא מיניה ופל לא כחזלא תליא
ו ע ס הדרוש הוה נכין פירוש הפשוק לכל זמן זעח לכל חפ[
'י
כיחראסנדיקולעלזרשעוטןכלילכלןמןנולדכמזל
כלותל הגם
וככן איסונתיאשתליסחהלאראה
צומח כשעת שהיתה סיהרא כאשתלמיחא
כעוכא בנייד כשעתא דקיימא סיהרא כפנימותא וככל העניין לכל זמן ועת כי לאס
כמה המוני כני אדם אשר אינם עויו־יש כמנכ אחד כי אס חליף הומניש זמן
סכחחתכט1כ והוקכה כיח׳ הרעה או כספנו)אחריחו ישנא מאד ולזה אמר לכל
זחן לרחוז חלק הרע ועח לכל חפץ זה חלק כטוכ ולפי שיש תילוף העיתים וה/חנים
חשזכיס לכן אמר!חן ועת והם ש:י עניינים:
פרשח אחרי חות יאל יכא כפל עת אחר רכי אכא זמנןן
וטן־ הף
אית כשתא לרעוא אשתכת כהו חחנין אית כירחא
לליניןאישתכחוזתלייןעצכלוחניןאות כשכי ללעוון אשקכחז כעלחא ועלתא
<אפילן
אתכשם וחני{ א׳ת כיוחא לדינין תליין)חשתכחאן
} כ )
ע כ
5
פי* קהלת
1
ואפייכשמתי ופל לא כתיב לכל זמן נפת לכל חפ[.־כתיב ואני תפיתי -ן לימת רצון
וכתיב רלשי ה בהחנאו וכתב לחה היתפתול נרתיק וכתיב ״וחיק ה'כלא לי !וחנק
לאיה! קלוב לכתיב קרוכ ה ינכל קוראיו כנין כן <אל יכא ככל עתאלהקלש :
סל לבלים הוא שלבי אבא לאה קישי הכסיק באייל! אל יבא נכל פת
ביאורו
אל הקלש שאחל םהכונה הוא שלא יכנס פ;יח״ אלא ני1ם הכיפולים
הוה ליה לחי״ר אל יבא׳ אלא כעשול תאי ככל פת אלא!לאי בא הפסק ללתלנ! כתו
שהוא שפת לכין כבא! אל הקרש כן הוא שכת לנין כשאל •תות השנה נעתייידעים
ולק אתל ככל עת שאפילו שיש מתים לונוןכשחליחיתהשנה אעפכלא יכא ב3:
עת אל הקלש אלא ביים הכפירים ומכין אית כשתא ללעותא אשתכח להיינו אלר
ניסן אייל סיין חסד חחי! אב סכת שבס לין אלול תשלי חש ן כסליו בינוני זתנין
&יתכירחיררסיחא אשתכחלבנה נחליאהוזחניןאיחבירחי דדטןאשתבח!כוחן
מיע:מהרח זחניןאיח כשכי דרס1ון חשחכחאן יום איגיד'!'!' !זית נין אית כשכ»
דיגין י״וישני וחמישי שהם ננל נכורה!ה!ד שכן יחי הכנוע חתחילין יום א חסד שנ•
גבירה שלישי תפארת וכזירסוא אשתכח כייס שכת קלש שכן ליל שכת היא חלכית
סכת דוד וחחרת! לחדח הכינה ישעח חנתה לתפארת וכן כיוס כבקר חסד פר
סניח וחחנית ואילן דינא אש;כח וכן כשעיח אינ< דוחה שעה ראשונה עם השניס
והכי עם הנ עם הייחם כלס כחסד כאח ל וכן השעיח אחר חנות אינו לוחה שעס
יאשונה לשניה שיש נל תתיקיח של לחמים וכן השאל וק כלס ן
חנח לאיי לתת לכ עחללרת ועת לפות עת לטעת ועי־ת
^ ^ לעקור נטוע :עת להרוג ועת לרפא ער־ו
,
ועת לבנות :עת לבכות ועת
יחל כי חי לא ילמ לפרוץ
עת ספור ועת רקוד ער־ז
ככל אלה שיש עת לשתוק
להשליך אבנים ועת כנוס אבנים :עי־ת
״״ז^
י בהחחי׳כשכח לחבוק ועת לרחוק כרכק :עתלבקמ
ועת לאבר עת לשםור ועת להשליך עת
'
»״ס
^ א ^ י לקרוע ועת לתפור ועת לחשות ועת
להליג עת ללפא עת לרבר; עת לאהוב ועתלשנא עת
מלחמח ועתשלום:
לפלק !פתלכנית
ל י
פ
ה
ל כ ד
{
ל י ע ת
י ם כננ
כ ש ת י
&מנ ימל לתיחגתי
מת לחכין
0
ל נ נ ״ ש
י
ל
נ
מ
ר
י
מ
שטם יחיה אס זכה הוא
? ?' V ' f °
׳
לכתיכ ילאת ה׳תיסיף ימים כן לגר -רמ
K
*0
^ א ח ל ו ל י ס נ ת ׳ י ל -ך ״f
כ ? ^ כ ״ ,נ ו היקשה להם שכמה ע־תים עיכלים פל
״ * ' ? . ' " V
,ע ^ ת ה ,ל א ,ל ,לללג ל .ל למיתה
ל י
' ^ 5
Z10 £צל 07נל ,ל ,מ ״ ת םב־לד כנ/ר מליו לחיחה כמה שנים יחים )ללפת
מל תיסיף ימ,ס ה,א בפרך
״
^
™
נ ׳ ג י
מ א י ם
3
מ
3
W
ה
ה
ה
מה
ס
ח 0ל י 0ל| ש ג ) ת
0
ה נ ה
ת
C
n
P
p r D
,ל׳,ץכא שמאתלשללשמים יקניל מכלל לסל
;
S T,״ , V i aא ל א ,יליעת לכ־ןלישיהלקראסייעה ש;יא
.א רגה לה-כימ ״ מפסיק orכייןררישיה לקרא קש א ציה
,ל ״ ״ כזה
^ ! ,ט ח מכס:״ יה סכת׳ מלימין <לא כמי לסיכר ל,
ייאר מאיל הפשוק 0המלן שלמה למר לנו
.
."11
,י
אי מל פי j iמנייכ׳ הפול 0הס מאתי ית׳
׳ \ W ' T
o w Z ^ o lמל כל לכל,לנר כ? מלאן הממונה מל ההליוןאינ ,ממיכה מל
״ לא , ,מלאן לה,ל.ל איתה הס-פה יכן מיו המיתה
^
V
יהנהפלוש כינתלמפין
,pj , J״
2ל א ו ^ י א.ןמ!אן א
לעת ר נמ ע היא פי •ן הנפלים ולהוליפמ ני מס היית שלפעמים כשאכי מאים אל<
אכל,אין מי שי,לע סנתםינלגולם זולת ית שח.
׳> ,
^ X fס שממונה על׳הכפלים וכן א״ר עת לסעתלס״מ עת להריון שהיא
היא כימי לנפיים אי נמי לעקור נסוע הייני ה-לרים
כי״יעס
י.ע,ל ונוכל לומלעתלללת ועת לחית ואחרהמיתס
נמס^תס 73inP״,
^ ' ^ • ״ ״ א׳״ל צאי זה סכה א ,להשלים עניין המגית א ,ל׳ענש או לפלייר
^ ״ ל ^ ־ ח נ א !אתרכ״פת, .ת ל ק,ר נסיע היינ ,אחר מיתת ,והוא כינוי
לע נש !, 0צאיס ימים שהמ־לי י,א מקפיןמ כל איכרי המף,אחר שישיכ כתשיכס
ה־נצםסרא אמלא המקסרניעליוואחל כן לרפא שאי אפשל ללפאת אלא
w
^ ^ i pענ,תייזהיינ,הק.סר!גיסשיממ,מןהמילס/ל שפירש .כ/והר פרשת
ב^חה ממיי/ומח ה ממית לההיא משיכי דסמלא אחרא ואחר כן חחיה את הנין
* K״ ?י־ליג וסת לרפא פת לפר׳[ ועת לפכות כמתפרקים אכרי ,ומתפזר׳ וזהו
Uנסתתז אצת ,חתקניס ,פ, ,איכלי ,ך ן
™ ^ ,״ ה ^ ע ת לכנות
ד
5
ר
נ
(
0בנ
00
) p
D
מש
n
פ0ס ת
כ ת ק ח
ה
n
ח /
כ
ת
ח ד 0
ק
p
1
? D
ל
ת
B
p
ה
v^Zrnl
0
P
r
ע
ת
P
ג
W
rhrp m
!יקלו פכשי יא /סיא תיך ג'לבני אח כ ! להסבר *; 10עת בכית זפת סמיך
נכית יש לחמלה שחיק וכשמת ספוד יש לקול והוא השפיל והרקיד שעישל החינה
וק״פס הנליקיס כנן סלןכס:יח1רע0 1ל זה שחוזלת להתפורר ונלאיתא[ כיודרגו
ל ת היהוגהדכשנפסל ליכין שחעי חל קלא לקיהאחיאתכנפו לחשחע אול״ותא ללי
לו; •יהיו חתכנשי בח;חינוי חתן וכלה ודוק שלא אחר כו& מת לספיר ופת לרקיל \<i
ספור ורקיל לכונה היא לפי לרככו כפי י׳ה שפייהלשנ' !ל שאין לך אלס שאימ
חקכלמונשו קולס שלשים אפילו שיהיה נליקוחסיל אכל אחל שלשיס מס כל את1
ניחן כפי חעשיו יש חי שתכף אחל שלשים יום אין ל! פיל עוכשיס ומחפטיח ועולפ
ויש חי שעליון לא נ/לכך מל שלשה חלשים ויש לששה ויש ליכ ח&פק לשמים >ב חלפ
ואחרשקנלענשואז ימנא כמחול הנליקיס שנעשית מ ן עלןכסיחיס ילימיסולע!
»ה סיף מכול לסיף הענין כפי מה שכיאלכו לכן לא אמל לספול ללקול שאו היפ
נרי שהילין להשיג מנין אחר כמשן שכן מורה שלשים לספיר וללקיל אחל כן ה!ליפ
לני מניין החלק יכעניינו ופ:ין ימות החשיח !זחן החחיה וכסס שסוליפ לני עכיין
האלם חשפת הצילה על שעת החיתה והשכל והעונש כמי שכיאלנו כן ה!ליס לנ1
ואוחל עת להשליך אכניס שהיא החל כן
מאירעית שאירעו צעולס כעיניתינו
ת׳-יחפכנה אכני קדש כראש כל חדש ועח כקיס אכניס כשחיכו <נ?ו כניין כית שני
ןך^ןז לדקדק לפי וה אחא! לא קאחר עניין הכניין ואחר כןההריסה והעניין
הוא ללפחי כיאחלאשרבפונוחינו נחרכ ונהרס חה לנו ככנ ן שכנתי•
ולכן אחי עת לסשלין[אכניס והיה ציה כאלו לא נכנה לעילם על שיתקיים נמאמ
י-שה אדינניעיה תכ׳אחי וכן הכינני ילין וזהי עת כנים אכניס עת לחכק הייפנ
ועוד לרחון
ואנכי תרגלתי לאפרים קחס על ודועיתי שכן החיבוק פי הזרועות
״חנק שלח חעל פני יינאי עת לכקש את האכידיס ובא; האוכדיס נאק אשור
יהנדחיש וכי"כפי מה שלרש) ח!ל והביאו את כל אחיכם חנחס לה כנכים 0עחירי0
חסידי אוחיח הפולס לנקש אי וה יהולי אכול כאיי הים הרחוקים ויביאו אותו צפנו
מלן החשיח כלאיתא התם ולכן אחל עת לבקש!עח לאכל האוחות חן העולם סס
לשח!כ העת שהקבה יהיה שומרנו הישומרן ואני אהיה לה חוחח אש סביב ועין
להשלין השומרים שהם אימת העולס לתהמווח לכה כמנולת יס עת לקלוע כשנחרכ
כית המקלש בנע אחרת! פולפילא סלו כדפירשי זצ פת לתפיר לז״ין העתיר ולחבר
התפירות יחל שהוא זמן קיכון הגליות שעניין הכניעה הוא לחז לגליות עת לסשית
כסיסלאל הס כגלות נאלמתי לוחיה החשתי חטיב ולזמן הגאולה לש1לר וצזחל חשול*
י-יאש אחנה עת לאהוב את ישראל הכן יקר לי אפלים ועת לשנוא את סכפיפ
יייף ת מת תצחמה לה'שהס»כעיס אוחית כמניין שעולה מג וחנוג ועת שלום זיפ
V ft3נ;־ן ה •נלן את JPPמלש) p<7יתשת כפי הלין שאחרנו סלא אעו:
י
וי׳ קחלח
1
&חל עת ללחוסיעת :השלם א! לשלום כ׳ נתז שבצכא ראשיכה כשיים אדר מז
•כיל ועת לקיד חהטעס שכ־אלמ כך כככא שניה אמל עת חלחתה יעת שליםשז• t
•יזם כל העניינים אין שטן)אין כגל! למ )!כן לא אחל עת לשלום שנלאה החשך אי
;ה לכר אחריו ואיני כן כי לש!1ס אץ קן יהייכלך את עמו כשל־ס זהו חה שראינו
לכיאול הכח עיחיס הללי כפי קינל לסתי יחעט מזער חזה חנאתי אחל כן כל >£זל
*ניס שלשה גלגל ס יכקשי/י חכל וחנאתי לי לכ !
ורוחבם ר׳ אכרהס אחי כריו ב־רש העיתים הלל) על ללך חה שתכחיס מת
צללת יעת לחות י׳תת הצידה נגזרה החיתה י.
ועת לחות תדש נתשמעי יהוא בניין אב לכלש משמת צילה נגירס
עת לרירח
חיתה אס כן נלחש לכלהי עח־ם הכיח ןחולבט ן
באותה כעה ש:י.י.ה בה כושל התחיל שנקייב כארנפ שעית
עת לטעת
שהיה שלחה יק וכו׳וכח:.ח!ל כי על אפ! ועל חייתי היתה לי על
הכית הזה חיוס וכוי הלי שאו באות־ שעה שכשע עלה כמחשבה לעקיר נסיע )א;
עזרה גזרה יכא עת להרוג יונקים ועוללים כחלכן)אף על פיכן אס היי חיזריס
כתשוכה היחה רפיאה למכתם שהה אילע להם נסנחליכ כימי חזקיהי בררן אשל
בא כה ישיב והס לא שבו!לכן בא העת לפרו ן ולקעקע כל הכירה ן
עת ל3רןץ יעק לכנותכ;:ותו עת שעלה הפורן להרוס כיתהחקדשכאית<
עת כילל תשיח שככה! וכמו שאמלי על ההיא פלכי וכוי וכן
*!ל נסה קי יאין קי אלא צכנין מש׳ לבנאי שלינה לכנות ונוטה קו לחדול כחה אלנו
1כחס לחכי יאחר כן הירס יזהו לא השיב ילו מכלע הלי שכשעת פלינה היתס
הכינה לשתיל על מנת לכנות וכ; עח לככיח ועח לשחוק והייני ההיא ללכי עקיבא
)לכי סליכ׳ לאו שיעל סייגא מניח ה :וקרש זה ככה וזה שחין)כיייזהו עתלככית ;»
»יא עת לשתק שע־/יל הקיכה לקים כו הכטחחו l
באותה שעה שקלא הקדוש כרין היא לככי ילחספל יכו״
עת ק^ןף
באו סאניח ומשה יכל אחל ענה חלקו אחר בלם באש
רחל ואתלה יכו' אמר לקליש כחן הוא רחל חככה עצ כניה יכו׳ חנעיקולן
•בכי כי יש שכל לסעילחן ישבי ככ־ס לנכילים ן
Hpלחשליך אכטס כאיחה שעה שהיו סוחרים חיחית ילושלם היו כשתים
סבנסיס האכנים שלא ישליט עליהם שוס נל)ארב וכלאיתא
נפיפקוליכפסייהנני מלכי[ כפין אככ־ן איחא התאם ישים ארס סין יליט כעיט!
•לאה אבני ישיליח של חיתזיילושלס טל עתלס שלא שלטה עליהם אוחה ולשין יעתש
הסן השלל להולו׳שבמו םכשעח הלין היה כליל כי לחזייימינא כשמאלא כן כשעין
•לקזיסהיהכלולכוןלין״הןשזתחיצנל^יסלחנק יאיתז עת חחשהוי*
1
»
כ
,
hiקהלת
!רח־תחחכק ותזר לראש ושענין שכשעה םעשס ירבעם העגלים הניס קיצה Vu
ישראל לכא להם משיק שאז ת״וס גזרת שעכוד חלכיועשאז נשלם עין המגל !כתו
0חיל כרפאי לישראל מעון הסגל האחד!נגלה עין אפרי ׳דהיינו מגלה ירכמס שהיה
הערתי ואלו היה עולה ירכעם לירישלס היה משועכר תתת יד רחבעם ויהיו שניהם
יישיתיס' ומכעס תש־ח כן דוד שכן היה כן כנו וירכעס משח כן יוסף שכן אפרים
כני סל יוסף והיוישראליוצאים מתחת סכלות עול שעכוד מלכת׳כך קכלתי מפי רכ!
נזלטה וזהי לדעתו ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על ורעיתי ולא ידעו כי רפאתיה
7רי חיבוק כין שני זרועות ולא ידעו כי רפאתיס מעון העגל הראשון וחזרו )קלקלו
0נזהכאיתה שעה נתרחקו מחכק ואו גכרהיד האומית כענס על ישראל וזהו עת
לחנק ועת לרחק *חנק וגרמו היותם בנלית כלכןעדשיסיכיישראל לכקש את
רנר היוצא יחנא! חלן חהס שאנדה האתינס והננואה ווה! ועת לאכד כאיתה שעין
הנקשה או היתה האנדה יותל נאכרת דחוקה תהם וזה! ינקז! ולא יחנאו ולא ןז
וה אלא תלן מהם נפרש ונפרד מהם וגרמי ע ל שנסעת שהיי נייכיס שמירה איזר
שחזרו להיית תחת פיל גלית האומות היה די להם להיותס בארנט סירמים מס אכל
לא היה נן אלא עת להשליך וישליכם אל ארן אחרת שלא היה הגלות כנקלה אלא
כארצות הגויים נמצא שכשעה שהיה ראוי השמירה אז היחס עת השלכה ומכל מקו׳
ואף גם זאת בהיותם באון אויביהם שניתה עת הקריעה שנקרע סגיר לכס וחית
לשדה כקעותס לא תאסתיס ולא געלתים לנלותס לכלתס כתיב סח לתפור הוא סר»
השכינה תפירה עחהס וכחש כזוהר סיף כרשת כחיקזתי משל למלך יכויטי־סא דלו
יהא גכך וכויאמרו!ל משל למפתח וכו׳ונדי ©לא יאכד קשר לו של זל; גדיל להיען
השכינה כחכואר חדכריהס 1ל וראית• לזה שעת לחשית כזמן שהיו כגלית כאלתסי
רוחיה היתה עתלדמר כא הדכור לישעיהנח־ת נחתו פחי יטידנרו ע! לכ ירישלם
וקראו אליה יכו'אנכי אנכי הוא מנחמכם וכיייןחי אירי כי כא ארךוכניד ס'על ין
ורח כי הנה החסך יכסה ארן ופלפל לאגמים לרי שהל ביר היה מת לאהיכ ועש
לשנוא יבוא מת שאהיה אוהב אתכם ואפנ< לאומית אהכתי אתכם ואת פשו סנאוזי
כמש לעיל וכבוד ה עליך ורח וערפל לאומים <א׳ תהיה מלחמה בנוג ןמנ!ג ושלי•
לישראלהשקט וכסח עד עילם עד כאן דכיינ והס ככינים ומתוקים מדבש 1
;
מה יתרון העושה כ^שר הו^יו כוונת הכתיבים הוא בי
™ * J ^ E ^ U
רא-ת-את העני! א ״ י
עםל:
נחן אלהים לכני הארס לענות ט עוד לעצבים נכר לא יצלח א!
אי*
את הכל עשח יפה "3W״v
!
להפכו וזה vfpאסר כן יאייי
*
גס nteחעולס גחן ב ל ב
׳
,
* י""י*
ככלי א מ י
ס
י ם צ
את הטעשיח אשר עשו־־ן
ax^K»s״יי
ם
ש
י ס
קהלת
NS
את התנין אשר נתן 1ס< 0לכם ארס »»PS
כי ט כיון שהעני הוא כך ט תלוי בעת
המזל א׳כ יהיה לך פתתין פה להבא שיפסל
חן העולם לאחל תה זאת עשה אלהים לנו כ»
׳Srs3
ס ו
י « י ע י ף •י
אחר וא׳ ן יתכן פעל הילכן השיב בפש:ק הכא אחריו את הכל עשה יפה כעת!
כלוחל בל העיתים הס יסיש והכל חלו׳ כעת אכל פס כל זה העולם נתן כלכם כל א
יכיל להכניע הרע לסיכ מכלי אשל לא ימנא האליעלה כשעת שיחן לין ותשכון לפני
»ל» של עולם על תעשה אשר עש? םאלהיס חלאש וער סיף ויאמר אניס הייתי אח<
ן ט ו ח ר ברשח חקן סיחן קניה! !1זכאין אינין למשתלל*
׳ל" ' °י <
לאסתכלא כלזא לחכתתא אח הכל עשה יטז
כאירייחא וידעי
נעחו כל עיכלין לעכל קידש fכריך הוא כעלחא ככל עיכדא ועיכלא אית ללנא
סמנא סל ההיא עיכלא כעלחא הן לםכ הן לכיש חינהין ללגין לימינא חנהון לונין
לשמאלא אזיל כר נש לימינא ההוא עוכדא לעכיל ללנא מתנא לההוא ססרא
נעטר ליס סיוע וכמס אינון דחסייעי ליה אזיל כר נש לסתאלא ועכיד עכלוי הה<•
פיכלא דעכיד כר נש איה! לסטרא דשחאלא יקא מקסרנ ליה יא יכיל ליה לההוא
0סרא)אססי ליה וכגין כך ההוא עיכלא לעכל כל נש כלסזי ההוא מאנא לסםל
ליתינא קא מסייעי לי :והא הוא כעז! יפה במתי ההוא עובלא מתקשרא כעת1
נדקא ח״ נם את העולם נתן בלבם כל עלמא וכל עיכלוי לעלמא לאו אינין אלא
ברעות לליכא כל סליק כלעיתא לכל נש זכאין אי !ן נליקייא לאחשיכן עיכלין
נזביןלאטכא לין ולכל עלתאיאיבין ילעיןלאתלכקא בעח שלום וכחילא לנליקא
בעכדין לתתא אימן תשכין לההיא ללנא לאיקלי כל לאנהלא כעתי ווי להוןילחיביא
ללא ילעין עת לההןא עיבדא ולא משניתן למעבל עיבדיהין בעלמא עצ תיקינא
לאינסרין ליה לעלתא ואתקנא כההי fררגא ועל דא איתיהיכ בלא כרעיתהין לבני
נשא דכתיכ מכלי אשר ימנא האלם את המעשה אשר עשההאלהים מראש יער סו^
זכנין כן לאינין עיבלין לא איתעכילו לאתקנא כללגייהי נלקתזי לאתכליל עיכרא
זא בדרגא דא דלאו כתקינא אלא לפיס לעיתא לכל כש מס בתי כ כתליה ׳לעתי
ני אין»וזכ כס כי אם לשחיח ילעשייסוכ כחייו ילעתי לאין סוב בם לאיבון עיבדין
ללא איתעבילו כלקא יאות ט אם לשמוח ככל חה ליית״ עלו! ולסיהכ הולאה לקכה
ולעשות טוכ כחייו לסא אי ההיא סיבלא גליס ליה בישא בגין ההוא ללגא לק f
פמנא סל1׳ אית ליס לתחדי ולאודאה עליה לאיה! גלים ליה לנפשיה ואיה! אזיל
נלא יליעס נניעא לא מ! יןיססרא)נצ רא מנלןלנתינ ני לא ׳לס האלם א#
8ת
נ
ם
נ
ני' קהל*ת
•תיצרג'<נאחוי'כמגירה רפה ובניסל׳יהאח״וח כפח נ ה ם מיןשייכני האדם לעין
לפה כשתפולסליהיסתאויגש כי לא ודע האריאת מ ק י חאי עתי לההוא עיכלא רקא
ו כ י ד כמה דאתמר את הכל עשה יכה כעת< י נ נ י ן כ ן אינין כניפיל׳ן האתיזיין
כפת וכגין כ ן זכאין איכון דחשתרלי כאילייתא יירפי אירחיי ישכילו לאירייתא
?תאתר הידית ה־.ה ?יא
כיאור
לחלכיעילאס ל ח י ה ן נ ה כאלח קשוח J
אכל נש ף התאמר נ ל י ן
כעיני תה שפירשתי בהכנת הכתיכ
השקפה כתה שפירש על פשיק ילעתי כי אין טוכ נ ס כי אס לש־־ת כי אין טיכ כ 0
כאינין עיכדין דלא איתעכידי כרקא יא<ת כי אס לשתות ככל ?יה ל׳י׳־־״י על!ו
וליזיהנ הולאה לקיכה ולעשות טיכ כחייו להא אי ההיא עיכלא :ריס ל ה בישא יכו'
פירושו תהתעשיס הרעים לא יש כהס שיסיתיזן!1א כשיקכ :י׳הילי ןייחחתהחעשי*
הרעים ההם לקבלם כשמתה וכמיכ לככ ולהידות ולשכת נה׳ולקיים עליו כ!!הי'אהלל
לבר כה׳ אהלל דבר אס pאחר שאין שוס טיכיית לס כעצימת כי אש אתר שיקבל
פנשו להילותשלעולהנדיק עליו את הלין אס כן איני רא יי שתניח ככק התןלס
והחנית לעשות עכילית ולקבל ע1נשס ולבא אחר כ ן לוידוי דבלים ינידיק הדין ן
:
3ןג
ך]
כי
הכתוכ
כעיתי°
הנזכרים אין
^
כי
א ש
ל 0
ה ט
הטיכי ת
י
] ח
גחליןי
«,
'
כ ,ם
ה ה ,א
י101ת
גםוכ והישר כעילני תי זה! הטכיית תן
*0יתיםהג1ונים
חגח
י לכל חוה הס עיתי°
,$££U,״ ״״
l w S
י ר ע ה ׳ כי א י ן טוב נכש כ!
n uו־יג׳ע״ווח וריוזל/זור־ מ י ו •
אם לשמוח ולעשות ט.כ
ל
.וגם
כח^יו:
הארס שיאכלושחהוראח
טונ נבל ע מ י ,סתי־ו
כ
אל ה י 0ה י א »
שלחנו ח ואין הקכה חנכה ל! חן
הלחים חיוה סאכל כמה! כחי עוכלא ררכי
אנהו רנהילו ציה>ג נהרי לאפרסתונא רכיא וכשראה העישר הזה סחין לחתי•
אחר כל אילין לאכהו ואני א־לתי לריק ינעתי יכו י
היא ללני אנה! סכר שקכל עולתו כחייו חחחת שזכס
בקניינ׳־ס מליחים כעולם הזה ינלחיחא כגיייא שהין
וינאית אמהותיו יהיו חקלסות אית! יכו׳ יהיה קריכ למלכות ילכן אחר כל אילין
לאכהו ויש נליקיס שאין רואים כסיכה כעולה הזה יחתים כרעכ יכנמאוכחישר כל
*1נהכלם נליק־ם נמורים וכת! אכיי ולכא כמועל קם{ זהי חה שכייןשלחה כאחר!
ו נ ס א ח האלם שיאכל ישחה ילאה טיכ ככל עמל! האלם היילע שיאכל ושתה כהה!
1׳אה סיב אתר כ ן ; כ ל פחלו שעמל;עילם הוה חנות וחמשיס טיכים חתת להימ
והכוונת
מתר
wfe״ 7*1ממחנות &היס והנ־מ לי המקנה הקיא כלןמעשע לל'1ע/ר לן כר\9
לשים לב שככר אמרה זתנא אחרא למיל כמשי״ אין סיס
צאלס סאכל ישתה והיאה את נעשן בסיכ וכו אחא! סל#
״־
״ " T " ' ? ! ? * ''.״ \
'
»תב שנ־ת יתי להא כתיכ למיל את ׳־יל
' ? !
״ד
ז י
מזלכלפירשי כויהר הקיא ״
,״ J , nלהט לריש א הכל משה יפה כמת! כל אחל ישלו
אין,י סתת ן
)מזל וכי׳כלפילש־י יאין מניינו תתת המול והסק
־ ^
מתיינה
,א יוה יזה נ־לס הוא שתתתלה תתצ׳א
.ל,
,
!miכל^ןטאשיילל'כתול ליני כדיי שיהיה תונל ,כמעשי,ויאכל ישתה כמי ם
שפירשו כוהר כפסוק ט פעל 0 f t 0 7ש
בעילם א,יונה לשתי שולחנית / x 1
לו וכאלח איש ימצאנו שכפי מעשי של אדס בגלגול ראשון ממביאי הקבה כנלנו
w
פ ה
א י
א ם כ
5
א מ ר
,
,
א ל ס י ס
,
ל
א
ת
י א
ל כ ל
ס ! א
כ
ה ק ל ו ש
ת נ ס ס נ ת
ב ר ) ןה
ק
כ
הב
0
b
ה
l
א מ ר
ג ם
י
0
<X
׳לפתי £
ואזל " ^ ,י
מסיים' f'£
י
טני^שיהיה מצלח א< ׳ " P״ ' "
כצ אסל
' ,לקא
וטשה וכי 1
י
) ה ש ן /א ל א
ח י ל
ל ) ק י י ן ש כ ח ״ ה
״v,jכ S3-י ״ י ^ ״ ״
tt^^K
״יי
ם
והיה כנליק כל יצא ממיל .נלקחו אשר
האלהיס הוא יהיה י ע י י
Jלי* אי 1לר־־זיסיה וממונו משה יאם הניחי bכיל המול והכנכ להי»
אי להס־כ למה שחנ־ע צו כסילס הזה למה י •
״״״ '1״
נליקיס יול יס שני סולמית ונליק כמיהי ל#
" יי ׳*,
יולשטאסהאחדלכלוצכןאטרילסתי ט
WVKJמ ד * נ י ו ;
בל אשר יעשה האלהיס ט ן סיכ וכין לע ועל
*עשה היעל גזרתי סליי * ן להיסין לענייתי יצלליתי יממנו אין לגרומ על מי שהו•
יושב כשלים כי היה ראוי לפי השכל לנל-מ ממנו ולנ כ! לו הלמיס <ה&סיס.עג*
וילאו מלפניו הכינה שאם הקלישבלין הוא ית שמו היה מנהיג דליקים בסוג•
אכצ עתה שסי•
לא היו עיכלי! אותו מאהבה כי אם *צ מנת לקכצ פלס
סישיל׳ן והוא בצלקתו ואיני כיעט כהם יראו מלפניו ויאחר אם צעישי כנינו ג ן
לעיבלי רטנו עחיט יסייטי כשערה מאר 1
שע
M
ע
V
1
ן
(
ה
£
ת
0
0
™
״"'" ™ ־ ™ ,
3כר היה והאדחיט
נררף;
y
? v
S
n
™
™
™
ח ן
^
^ £ט
«ה כעזלם ?,ז נליק ילע לי
*
to
י
ני
קהלת
י(ל יחלה פ מ ת ן לומר מהזאת משה האלהי 0לבליק שלא לתת לו מ י ק ת ו א ח ו *
•ראינו דרכיי וחעשי! הסוכים לכן אתל אל יפלהנלעחך שהקיפה חקפח ככר כל
גליה כ י נשמח הבליק הזה אפר הוא לרובה ב ם י ל י ן היא *וחייכת מפעם רא&<ניז
ככואה פה בעולם הוה ולא השליחה כ י מ ע ט מזער הם נשמות חלשות ולא מגולגלוין
נלאיתא כספר הבהיר חשל לחלן וכויותיוס שנחיכ כיחהחקלש לא נבל^י נשמות
•לשות כ י א 0חנולגלות וזהו תה שהיה ככר הוא עאיש הזה אשר •דעת שהייתאנשי
סיל זך וישר כמל! והוא נ ג י ע וחיכה ככר היה!יידע הנסתרית גיור לפי פעילותיו
סיאשינים ולא תכעיא הנשחית שהם פתה כתייס חייתם שטס מגוגגליח ״1א אפי!)
*ה שעתידים ליולד ככר כא 1פעם אחרת)אין הרכל תליי כשין־ל דעתיני כי אם
כשיקול כעלהלעיתשהוא יודח תשלומית לב וזהו האלהיס ינקש את כ נ ר ר ן תלת
הלי ן תבקש ככל י1ם ו יום למתים ל 1ולללפו ולסגפי בתתילאי׳וכענוייםזו ת;! משיני•
כלי לנקיתי ולנרפ! !ללבנו לכלתי לכת אתרי הקליפות כנסעו תן כעי !.ואף על פו
שכפעם הזאח אינו ראוי לקחח חיל ה כ ב ל חטאתיה J
כוכל לומר כסי המשך הפס ק הכא אחרי! והוא מל עסק אוחתינו אותה
ישראלית הקדושה אמר כמה גליית ישחדות יגזריח סעכרו על ראשימ
היש אתרית וחקוה לכן אחר שלחה ע ה תה שהיה בבר היא כלו תל הראית כ ן ארס
כלחן של ישראל מניצה לגולה כסיגים בארכע כנפיח הארץ היא עדיין הם סייס
כתו שאתזל כ׳ כארבע רוחיח השמים פ י ר ש ^
וקייחים למ1לס זרעו כשחש נגר!
אתכם אלי שלא אחרלארכע מתוח bkכארנע ריחית)הכינה היא כשם שככל יום
ד ו ם נושכוח ארבע ר!ח!ע כך א״ אפשר לעולם כלא ישראל ולכן אחר »ה שהיה כ כ ר
היא עדיין יש זרע קרוש זה נפילס ואקיים בהם הבטחיתי יאשר להייח כ נ ר היה
ו ח ז לכנין כית המקדש הנס כ י יהיה ע כיין כידי שמיס וצא כידי ארם עכ 1כאיתו
»קוםכאיתס עניינים שסבר כ ן יהיה יכניינה של ית׳קאל יוכיח)האלה ם יבקש אין
<ללף הקכת יבקש העניה סיתרה כ י לא ניתחה יהיתה נרדפת כיום )כלילה ח ן
ו נ א ת האותות יקיים חקוא שכתיב 0יספק את בנילעסיאתהנלסה אקכנה t
ל א
כ
ז
לסליקינן חיטה
א נ י
"
א ה
כ
'
יאיייי
"יי ??
י ר ,ש ל י ס
ה ג ס
3
ו ע ו ר ראיתי ת ח ת השמע
ב ק י • ה־זפמפט שמה
I
ובית המקלש נשרף וחקיס המשפט נלק ילין
נ ה ועתה ממח-ש ובעיכיתיכי שרבו שחה
לרשע עס כלזה האלהים יבקש את נללן*
ויקזל! כלכלים לקלתותס כח< שכיארכו והי׳
כאלו אתר והאלהיסיכץש את נ ל ל ן להשיבה אל ןלח<תהא $עלפי שראיתי שעת•
הרשע ומקו• הצדק שכח
הרשע J
עק0
1
גי' קהלת
ק
ו
ש
ע
^
,
״
ן
ע
כ
ה ת ק
י*
ל א frפשוסו יאה שלחה לה עד היכן
Wי«-
ח ׳ * " 1״ י??*״ ״
5ע כנת׳ של י ״ °א
חושנ כי חרש-עפנמו לכל ואין ח׳ שיקיש קוץ תחני אינו כן אלא ק ו נזרם ,י - .נ ס
ע ל מ
ס
c!uכהיכל ושמא אתחקלש ה'כי להיות נשמתו מושלס נחנכת תתחת כסא הכבול
מקים אכילתה עד שב תניע כג 0העוןכחכואר כלכל! הרשני׳ ןלככלשתאחלו חות
וככחה לוכתי ״הו פה• לאיתי אן• כהיות׳ תתת השחש שהוא ב/ס קעו.ם השפ:
* ח י ם המשפט הרשע שתה כלוי־ר חק־ם הקלושה אשר אין הם ם אם •ושל ואתת
סחה כרשע שם יככב לשעת הרשע ופוגם כתי שאזל ביר וללן חש! ,ילןע למרעי חן
להוי־א למי וי תשכס!;לק וכ׳ ואי :כשיל תשכט והא כסוד נלק שהיא כנסת ישר*
ן מכליל אלוף נעורים מאשת תתמוך כ מ ד ועם זה ׳יכן
מרשע הזה ח:מא
ש א י ן ה ק כ ה נ מ ש כירוש־ם של מעלה על שיכנס שלחטהוס־פוה לחתני לכתוכית
נתז! !ל כמה שאתר רני זכריה כן הקציב המעין הזה לא /זה ילה תתיך יל׳ משעה
שנכנס! גויס כילושלם וכוי עמול עליו J
ת
ה
נ י נ
™ S ^ . K 0
י
ח ן
ה כ ו י ג ת
״
3
הצדיק ואת הרש <
האיייהיפ כ י ע ת ל כ ל חפץ
Lר ^ ד ״ ) ז ע ה ע lח
" ־ ^
")י
כ
ל י
ה
'
ש
5
ו
ט
:
ללינא קשוא מה /את עשה האלהיס לתת כת
לטמאים ולרשעי שיפגחו כחטאס ער למעלה
לי ליה לפגו׳ענמו לכל ונשמתו לאכלון חלך
כתחתית שאולומאס כמוהו כרשעתם יחותו
ואליחחללגסשתים מקוסהקרישיובחטאתיו וכמשנול ילרךתשילוסאתרתש1כס
לוה כי הגיד־ק והר שפ ׳םכיס האלהים לסהר הפגם ע* המשפט ההוא ולתת לאיש
כמכעלן ולרשע כרשעתי הטעם הוא כי לכל דבר ודבר ב׳ןטיכ וכין רע כי עת לכל
חפזועל כל המעשה שם שרשם ויכיקתס והוייתם ממקום גבוה וכל חפ( ומעשה
נסתם שם ולכן הס־כ והרע חלכל חם שנוגע ׳!יו נם כן לעליוכי ׳יזיק ויגיע הי/ק! שש
יאחר ולדקדק תלת אכי בלבי כלומר כשהיה חתמרמר וכונה על מניין והיה
כנדיק כרשע השופט כל הארץ לא יעשה תשפס שישנדיקי׳אשר תניע עציהם
בןםעשהסרשעי׳ וכי להפכו ולא ה:יתי מוניא מפי הדבר הקשה ה/ה והיה כלכי כאש
מ ע ר ת והייתי תשיכ חזור כך כי מת לכל תכץ וכל המעשה שם הוא ומשם רא ה ולא
רבי אברהם אתי כרו פי בעניין
למי׳ז ומעשה שהם בעילם הזה י ח־,ר,בס
כשלתא את הרשע ישפוט ה>הלס
§חר והוא ששלתה תתי/יה ואתל
8ית fבי הענוש יעכש כד! רשעתו במסתר אכל אח הנדיק אתאי וכי האי ריסכא
לקאי פלדשנא ל/ה נתן pppןאןןל כי עק לכל ח ק ובו׳כלוחל כקן שבעשיית התנית,
0
א
rhrp m
דהיינו חפן ייצין נכוה ייתיןן הסולמית ישרשי נשמתי »חשורש!ס בכל ספולימס
העליונים ומשקה אותם ״השקאת עחנית מסע ס׳ נס כן כעשיית הסבירויוהחסאות
והייני המעשה רקאת׳פינם יאפיל! שיהיה נדיק גמור פוגם למעלה יפגמו יותר גדיל
שאיני דומה מי שחוטא יאינו יודע גודל הכנס שמישה כמי שעישה ויודע עד היכן
יוגיפ עלבוני על כל הנאנלים והנכראים והנעשים סכאנילית כריאה ינייס עשייה
יזהו •על כל המעשה סם דהיינו מעשה הרע הנעשה שם עילה פגמו ותלת עת כפו
והי היא דרגא חחנא כרפרשי כווהר בפרשת אתהכל פשה יפהכעתו יעיין שש
רכיתנינא כר הפא אחל
וכםח־עז
ע כ דבריי:
ישפיט ה1הים לבטים פילס
פ
{י"1
לנרד!ם רניעקיכא עילה לנרלים ורכי אחר נדיק כיד רשע ישפוט האלסים טורנינ!
ליפיח ק אח רבי עקיבא טרטניס חלכא הרנ לליליאטס ופפיס אחיו כלידיקיא
וכויישלתחוהעלדכרירכיחנינאירכיחסלהם להיניא חקרא חידי פשוטו כ!
צדיקים ורשעים הקנה ישפוט כ! אחד כפי מעש ו וחה להם לדרוש כל אחד כפו
כוונת! יניכל לוחר שהככרתהוא שאם אתא לאשימעינן ששניהם ישפוט האלהיש
ס״סאחאיאתאלאשחו^ינןואתעודיתוראחואתשנידפ כי חלת אתחרכס
ומאי חרכה את קצדיק ואת הרשע לכן אמר רכי חנינא ראיתי את הצריח נאת
ברגע עני הצדיק והצדיק טס הרשע לניןשכיסם יחד נחיתה אחתיוהו אח הצליין
יעש הצדיק מלכה הרשע חלח וחת כחעשה דרכי עקיבא וכן כשנחפס רשע לידין
גקפס גם כן הנריק כאותה תיתה כינתה יוהו אמרתי אני כנכי חה והיעל חה ום
והשיככי bיתייודע כשתחת סם כעילם העליון כעולם הנשחית ולחה תחת מם
ט כה להתחייב חיתה זו והכל גלוי לפניו ו והו כי עת לכל חפ fיעל כל החעשס כס ולי
לא נראה כעיני! פי יזה ט אין לדיין אלא חס שעיניי ריאית ואפשר שסחלך הוס
נראה כע ציו לחייט חיתה וחעשיו של נדיק נראים כעיני! כליקסיס חוויין כאי 91
סכה ש ה הא! חורר כתלנו׳ או רבד אחר לכ; אתינדיקכידרשע שאיני חכוין כי אם
להכעיס אי; הכירא וכחעשהשהיה חלוליאניס ופפיס שאחר הרשע יכא להיכם זיניל
אחכם חירי ואם אתם חורפ סל חנניא חיש& ועזריה וכו חח tתתחה ע! החפ ן וכוי
,
הזה אותר דורשני וכרך
הבמרא
ללעת חה שאחל הרשב> שהמרתי *•י^מ כרכי ע ל
ייד א כ ' ה ,ן י °י ש ל ,דברת כני הארס לברכש
לה כזוהי כ
ו
ו
ותכחל
כינוים לבי כנין אניש נבל איש
כ י ש
ע ר ש ת
,״ ,הארהיכם לראות שהבש
י
,
:
האדם לכרס האלהים הפלא ה חסיד לו יפן כהפה חפה להם:
D3o 0
ה ׳ א
כmןר ס
!א)למ ראית
33תמיע־ס)ק?פיציסע;קסכאלן איןלקס ת.תר חן הכהקס ולא יענא כהם שו$
סמן
מי׳
קהלת
ליד
•יק נא!ה וגס!ח חח היא הקדיש אשר יבחר היכו וזהי ללאות כלומר כשציל שח־ןי*
הקיבה שהם נח1כיס כעניום כבהיזיח rtnלגבי עניים הה בהייה החט להס אבל
לגבי הקיכה הס כקראים כתיאר כני האדם ש:וא רב המעלה והככול יהיינז ׳ביליס
ללקדק שמלח האדם רמז לאכרהס אכינז עה האדם הגדיל וכ!' יאער)אככ< עכר
ירצה הנה לאינו במה בני אלס שהשם יחיכוחן איתם הינליק ׳כמין
!אפל•
איחס להייחס אכן ביתן פנת יקרח זהס כיעעייבהס לתמר חה זאת
וחייסר
ס0ה ו1היס לנו זוחירהיזז שכרז)אין להם השקפה לאחר אזל׳ לרך לס ין אס כלק
מנית יזחוששי מכירה)ילצא פנמי ש!ס כחי שאחרי חכירת לאייכ הנסה 7כר אליך
הלאה כישזאלי דכר יגינכהן כמכייי יכייכי לחזי כדכריהסס pfמיתה כלא חטא
ואין יסילין כלא עין והס לכלי מל היתיעיה יחכמטייכיסירין ואלן להם לעת יהשכל
ולכן אתר לבלם האלהיס חדת הדין בוחן איחס לסבית ׳דיעיח אצלי'חי׳חלח לכרם
כמי יכריתימכם החילליס )כויוזה אני אימי שזדאי היא נסיין לסי שאני ריאה שהם
בהמית יער ככהמיתנלמי יאינס שמיס על לכ מעשיהם דרךכיסיין יהשיכישיס הילנ
הס להם שהס כהתה לא לכני אדם נכי דעה וזהו התה להס הספרות הללו המה להם
סל&ת שלך לך סיחןקכז ר' חוקיה
ומוהר
*
לא ליודעים
יכו' האי קרא דקאמר שלחה כי
*ליייסי י(זלו כארחא
ס א ח ת
מקרה הכשיל יכיילא אמר האי חנלמה כשאל איניןמילין אלא אהלל אינין מילין
לטפשאיכעלחא ללא ילעיולא חסתכלאן לחכחחא אחלי להאי עלחא אזיל בחקרה
)קנה לא אשגח מלי ה 1אלא מקלה האלם ומקלה הכהחה אחד וכד שלחה אםחכל
כהלין ספשא! לקאמרי לא קלא לון בהמה לאיכין עכלין גלמייהו כהמה מחש ננין
לאמרי מילין אליןיחנלן לקרא לעליה איכח לכתיב אמרתי אני כלבי יחש בנא
בהאי לאשתכלא על ייה על לכלת כני אלם על ?הוא חלה לטסשיתא לאינון אחלי
לברס האלהים כלחידייהי ילא אחחכרין כהרי כני נשא אחרי לאית לון חסימנוחא
ולראות שהם כהחה המה להס כלחידייהו ילא לאעלא לבכי חהימכיתא כדעתא
לספשיתא ועל דא התה להס ולא לאחרי וחה לעתא לילהוןכי חקרה בני האדיוh\>r
סכהחס חקרה א׳ נכלם תיפח לוחיהין לאיטן בפילי איכין טפשאי אינו; חחישלו
מהימניתא י1־ לטין יוי לנפש״הו טכ להון ללא ייתין לפלחא 1חה אתיכ להין של־וס
על דא קרא אכתר׳ה ואמר ימי יודע רוח כני האליהעילה היא למפלה ליתר ע יאה
לאתר יקרא לאתר קלישא לאת׳נא מנהיר! עלאס לינהילולמלכיקרישא למטיי נמלא
כנלולא דחי! ואשתכחיק־זיה תצבא קדישא עולה ול׳*» היא הפ1לה היא למעלה ומת
»במה היוללת היא למסה לאק לאתל דהוה אכל בל נש לנתיכ כיה כנלש אלהים
»גסז את האל׳ובתי׳נלסינשחתארס היךאמלי איכון טפשאי ללאו ייבני מסימכית׳
מ!ק אתל להם ת׳עח לוחי^ן עליהי כתיכי?׳ו כחי[ לס?׳ לוק וחלאך ס׳ לוחה אלין
ס ג
קהלת
ני*
י/ישתאוי1ן ננהיגם לאינין ייני! תתאין ילא איסתלקין לדרי י י י | סליי* פתינ
יתחי חסאים חן הארץ מ־&עיס סיד אינם וכי׳ולכליס אלן אינם נויכיס כיאור נ*
• חכואלים מעצתם ן
הפסיקים הלל! פיניס א ל י י ו כ י םקרר״־ן ב נ י ח*-י*דבם
שלשת
י
אחר והוא על יברח וכי כי
ו מ ק ר ה ה ב ה מ ה ומקרד־ת
,
,י, ,א,
מק א
כעמים רשעי כני ישראל אשר לגכס פולס ^ ה ר ל ה פ ם כ מ ו ת ז ה ב ן
n n t v i 1לכל
מ ו ת זה ו ח ח
י "׳
י»-־«~_
.- H<.
יושקפ; מן השמים ירך ה לבכם הערל!יכצעי
ו מ ו ת ר ארס מ ן ה כ ח מ ד ה
,
ל.ןדיןל^הרע)כפן
מ י
אין כי ה כ ל ה כ ל :
כפנ!1ק דרכיו ראיתי וארפאהו כפרשת
חשכט ם כסבא ביארו זס על עניין הרשע
כשרואה הקיבה אומי אכול מן העולם הוה ומן העולם הנא החאלכיס שהם עימ
יות^בליס עליו כאלו חת וענר מ העולם עד שהקנה מרחם סלי! ומתחיל לעוול ל)
ולכתיח לו דוכי קשובה כלב וכויער ואשלם ניחייוים לו ולאבליו שהם המלאכי' וכפ!
0התש;ל ה:כיא סשיכגוהיאליך ונשובה והי ית׳אומל שובה ישראל וישראל אומיים
י־תחצ אתה ראשין תהו מל לכלת כני האלם לכרס באלהיס פהקיכה מסכיל ז1החתם
ומבנם ופיתח לכם כחשובה ו!ה למה לרא1ת שהם בהמה אם צא יהיה להם סייעתא
דשמייא נחשל לבכח ת כדמו אם הפ לבלם כלי סיוע אלהית חהו המה להם החם
כהחהיזסהחה להםלכלםכלי כשגחה)סי)ע אלהי זכשהקבהלואס חםמנסכיסס
רשע ם גמולים וחפותליס למקרה ופגע כ< אין להם זכית לכסל המקרה וכ״ויתתם
אי ן להם שלחות זה חי? אחר שנרחו חסרון ופגם לנשחתט ריח סילהס אן פלפי
שזה לח חרכר יהכהחס לא יסינ קחעלה ס/ה שאינ׳חלכרת הכל הכל אין זס שלחות
והכל הולן א; מחום אחד כיון שלא השלים ולא נתסםי[ כאלהיית ל1ח אחד לכם ג
ן ךן^־ן יש שלשת חלוקי זמנים האחד כחיים חייתיכמנית במיתתם הגי סשאחת
הנ*ש יעל הראשונה אמר כי מקרה א»/ד לבל וכחיתס כיז:ת זה כן י״ת
זה <על השאלות הנפש אחל הכל הולך אל מקים אחל וכחו כשבא כרבע הוה בעולם
חשר מכל השלחיותכך הילך בחסרון ולכך כרין תיק ן חהכירא ית׳לסהרס ילםייסם
וכחי שאמרו ח?להכא לטהר ייסייעין אותי כלי שלא חכרת הנפש ההיא חעתיס •ן
אמרתי אני בלבי עצ דברת כני האדם על מדברות הרשעי'סחדבד0
ובביה״ש
בהם בעולם ה!ה שהם מחופים וחנדפ׳' כעולם הוה והקיבה חסכיע
לי;ם שלן; כל כן צחה לבלם האלהים לכלל לסם חדת הלין של רשעים לראית שה•
כסקס
לה
כ ס
לא
??I
1
ע מ ס
ק ד נ כ
כ
ל ס
ק נ ה
ר א ו נ
(
מ
ה
מ
M
0פ י ר ש
3
״
W
M k
*י
קהלת
flS
נמחה י.חה לסם להיאית שהלשעיס כמשלו לכהמזת םנידוכזת להריגה 1אי#ס כ מ ז
וכיאול המאמל הרגישו על הפסוק סה* מל
1עזלס הנא אף הרשעים ב[ ן
מ ר ס הוה ליה לסי»יר לכר כ נ י ?אדם אן על עכיין מהו דכרת ה ו * לשין סל חרוסי•
* י ד י פ י ם •שגדעים הרשעים כסולם ה/ה ועמס יש לתמוה כאיזה תיכס רמזשיקיכס
ונוכל לומר שעלת לכרש הוא סב!נה לשון סיבי0
וושפיס עליהם ט1כס ושלום
משפעת וא?> על סי שבעל המאמר אומר לכרם לכלל להש מדת סדין של רם»ס ס 0
נ ל זה תלת זו *רכבה א תר< רכסי לכרם לשון השפעה )בלימת ולכסין ל ג ר ו להם
עדת הלין ג
ח ב ל הולך א ל מקום אחר
,
י
•י
!
י
הבל היה ם ן חעפר וחכי
3 0אל חעסר:
^
ל,מל מ כ ל ל לבדה׳ סל בגי א ד •
p
שאמל כפסוק הקולס גם
אןחלים הכל סולן אל מקום אתל מ ל י ץ
כרשע כ י הכל ככלאו מהספל וסם ילימ
ושניהם שוים לקכל כקעןכנליל כעני כעשיו
»ירא אלקים כאיכצו ירא ואומרים סיד כפיהם וכלשונם כ י מי הוא שיורע אז ע י נ *
לאו שרות האדם הוא עולה למעלה ורוח הכהמם למטה לאלן ואין מאמינין כהשארו*
סנפש כשבת המיכיש והאסיקורשים כא1סן שהדיכור שלרשעים שהוא סירישו סל
לברת כ נ י האד'אוגרת יחסיכםכת ימולה ויורדת כנחש לאמר דכרי שלשת סשסונך'
םאלם כ י חקרה כ נ י האלם וכי׳והכל סולן אל חקים אחל וכו׳ו״וי יודס רוס וכו׳ t
מ
,
ץ ד ע ר ן ח מ
.י
.
,
ם
ן-י כש
א ר
_!
ה
העולה היא י ע י
ד־זבחםה היוררד־ז דחיא
ו
ח
ח
פירשנו לעיל מס שפירשז נ ״ ה י
ככף
פרשתס^ח ככיאורהכתיב היא
תשוכת שלתה סל אותם הפי9עיס סאימרים
ח•
כ י חקרה אחד והכל הילך למקים אחד
להון זןיי לנפש״הי ם כ ל?ין דלא יתין לפלח*
ל מ ט ח ל$$ךץ .
מה אתיכ קרא אכתדס ע י יודע כאינין
י י
C M 6ל ל א ירע כיקרא רחלכא עלאה ולא חשתכלא כאירייתירוח כבי האד׳ העילה!
?יא לחעל» לאתר מלאה לאתר יקר לאתר קלישא ול1ח הכהתס היודלת היא לזסיז
1א ק לההוא אתר דהיס ו ה י ן יאמרו ההיא םפשאי ולוח אמד להם כשנינו לתלים
שפסיק מ :יולעתשיב תשובה ננתח למינים ולכלת׳ מאמינים;
סשוסז של תקרא הנע /ס במס ימים שתפתי מפי מכם ח ן Mשהסיד שיינא
ןל^ן
בס ס כתיכת י ל שכוונת שלתה הוא נ נ ל סתוסא שיתלכש כרוס ססימא*
ג7מ פאזל אין אלם תזסא אלא א ס כ ן כ מ ס מ ח ס שס *1ועל כ ן נזרה ס כ י י *
ק ג
§ר קהלת
0במת 1להפריד סנח לסמא ממני וישאר כשכלו הזך כהבאת הקילין והיהן התקיינ
סחטאת והאשם היה הכהן מביט כנולת החוטא שהיה חעילככ כמי שהפאו הליאם
הימה אשס החוסאת והפהן היה אס ר להסתכל כפניה והיה חיכלח להסתכל היס
יזכיאתו אל היכיור ומנטייר נולתה כלעתו וכשעה שהיתה חתולה היה הכהן חפליר
קנח הטמא ולפיכך חכף סחיכה לשחיטה והיה הרוח הכהח< חסתלק וי)יל לחחס
ונשחת החוטא כשאל לי קשילה למטלה אחחהבעליונוס וככר הכיא הלב ל' חנחם
מוקאנםו מניין ההסחבליח שהיה הכהן חשחכל בפני החיסאיס ועיין שם ולפי rr
ויכן הפסוק ללרך זה חי יודט לכוין ולהפליל אל! שתי לוחוח זה חן וה הכהן וישאל
יוח האלם קש1ר לחסלה ולוח הכהחההמללת לחטה לארן}
ילנה פ1ל וללקלק מלת העולה וכו להוה ליה למיחל ליח כני האלם סול•
למעלה אלא שהכונה שכמה כני אלם הס שסלים מלוכאים כעיני הכליוין
ונשחחן היא חקושלח למעלה יככל חס ויום יוסיפו אומץ וחין מעכב כילם העניות
והנה כחם לאשי סס שאין עוסקים מס הנכזל לשם שמיס והס חכחים בעיניהם
ומדרגתם כבהחה היורדת והס נס כן בכל יום •!לריס מחללגחס על חדרגמ
והנה כעינותיכ! שרכו מזחניט זם
התחתיכה כמו שא!ל עליוכוס למטה וכוי
כעינינ! לאיכי יכאזניני שמענו כי חי שנחן לו האלהיס עושר ונכסים הוא כעיכ»
החשיכוחלהחוןעס כני ישלאל וחי שאיןלו אינו ח:וכ לעין כל וכשפל נניס ננו
וכחרוס כרחיםכרחו חסר נניםלננו וחעפרכרח! לכרמים וככל מקים שיחנא אינ1
נחשכ לכלום וחי יורע שאיתם הנכזיס והשפלים לעיני הברייח וככל יום ויום ה1לכ!ת
!עולותכחסלותכית אלונשחיחסקשולוח לעיל ורוחם של כעלי נאוה ונסי הרות
יוללתלמטהכסתקהשל נהינס{
כל אלה הלכליס לאיתי כיין
שכן הוא אין טוב כליחל
^
16ן ) 0ב י ו ת
,
ן
ןאבמ
,
wא
״י
כ
ינ) נ י [ ר א ט1ב
וראיתי ^ נ י ש^יז םוב
akiuim
ן
M
i
A
i
M
t
•אשר אשר ישטח הארם
כמעשיו כי הוא חלקו ם
מי יביאנו לראוו־ת כמת
יותל מזה ומס מאםל לונה לוחריותל מזה
בי ישחח האלם בממשה החנית יען המעשה
' ^ Pשידיר «חרע •
'
°ל
׳׳• •' י"" '״
*!עשו! כהייח כי איני יכיל לשחוחענח! ויגע
לאחייסכי כחאוס יכא איד! וישים כסלע
קנו ייסזוב לאחדים חולו לכן איכ!נקלא חמשי! כי אם ממשה החנית יהתילה O
מ!א חלקו כי הקניינים האחלים חי יולמ אם יניעם לשחוח כהס יאיחל כי תז
*יאט כלועלגי ת< י)לע שקזייכיאכ) כסול ?גלניל ללא1ק כוי להלאות! כי ׳הוא
סכין
ס ס ת 1י ,ת
פ ע ,ל 1ת
א ח ר ,ת
א י כ
a
1
1
ןי
י
^
קהליח
הנין ואתר ליש< wיביאנו לראנת אתר המיתה פעם 0נית לאותי האיש שייר*
כלןלררןזולאיתיכיאיןסיכחאשכישתת
׳
נכסי) אחריו ן
שחננו האל עושר ונכסים אינו ראוי סיאמי
ובו' הארס
נחי וסינס ירי עמה לי החיל הוה כחו שנוחה עליו החורה ואס כן הוא יחשוב האל
יתייעשה שאיש אחר יחללנו ויראהו היא כחיים חייתו ואז לא יאמר ככה לחה לא
•יעילכחו ינכיית! לקיימו כחנכ זה ולעולם לא יממסוזהו אין טוכ מאשר ישמת
נאלם כמעשיו ויאחל בי הוא ח קו ועינם ילו כי חי יולעשיכיאנו לראוח לכר מס
•יהיה אמליו יכי׳סשה שהכ׳אי בכבא קחא מאיתי האיש שהיה מסקל חלשיתו כלש!
כלןלללן ;י כיהנה
אי נם<
הלכיםימכראיתי חשיל ינעל כי:
כיזין כשכילם והם
נחס גליקיס חניכו שהיה העולם כלו
סנמנתים שכתם נמנים לב ןעניס מין לבי חנינא וחכליו כקב חלוכין וחכמים
לבים שהם נ־זינים כזליע כתי שאזל אשליכם זילעי על כל חים יכחעשה ללי שמשין
נןחלפתא ליהכו ליה חן שמיא י׳רנניתא סיכה כלי שיזין כס יאשחי סשת»
שתחזילנה ועשתה והנליחה שאחלה לי יכי סלחן של חבלין יאילי האבנים הסיכות
ושלתנן יחשל האבן הטיבה ההיא וכן כבחוכות בלנל הכסא של זה ככולע ובוס
יאתרכ! אין שוב תאשר ישתת האדם בתעשיו כי היא תלקו אין ראוי סישמס לינס
ליתר אין ראוי לנ־ קיס שיקתי תתעשיהם כלום תתקס כחיים חייתם יפ\ אין שים
אלם יורע כתה היא תלקי וכתה נסים גורלו לי סיפוקן אשר יחסר לו שאס הי*
מלאים לנליק כחיים חייחי התעניניהשכל שלו אולי היה נלאה לי סעוקו 1לא היס
ייתכשל עול כתלאכתו כי היו אותליס ליינו תה שיגענו וכתו שהלאו התלאה ללבי
אכה! נהיר! לי ה זג נהלי לאפרסתינא לכיא ואתל כל אילין לאכהו זכו׳ ולכן כיון
שאין תי שיכיאהו כחייב חייתו להלאות! את עושל ככול חנותתו על אסר התות חין
לאו׳ שיטיל בעולם הלה סיס שכל פעולתו חפני הטעם שאחלכו ן
לכי אברהם אחי בלו פירש בעניין אחל והיא על שאחל! זל אס למלת
וחחבס
תירה הרכה אל תחזיק טיבה לענחן כי לכן נינרת וזסז אין סוכ
»שנין השמחה ששמח האלם במעשה התירה והמנות לחה כי הוא חלק! לכן ניעי
זאין לאוי שישחת ויחזיק טובה למנחי כ׳ חי יניאנו לעהב ללאית החענונ והעדין
סעתיל להיית אחלי! להיינו אחל חות! כי אם מסק החילה והחניח שעשה שאם
סשקח בחילה הלכה יחכו לן שכל הלבה והעחל הזה יניאנל ליאות תענינ ז־ שיהיה
א /פילוש אחל של לנלי לזל שיוחל סנל כוחן הקדיש כלין היא
^
שחס ח קיום החנוה מעשייתה וכח! שנוחה החילה תחת אשר
נשכיל
לא עבלח וכויכשחחה וכזי כי שמחה זי בחשק התילה והחניתיביאנו לשמחה סכאס
צורי) ו;זן כי אין סוכ ב^זית קקצזת תתל ת?ש*ל/ס ששחק בס כ! היא
0ל
א
ג
1
, n p
ן
•יי ק ה ל ת
י«א חלקי השי/תה בעשייתה הא חצקו כ! ק! יכיאב< לראות במחול ושחוק ישתתת
שנליקיס שיהיו אחריו ב! אםשחחה 1/שהוא חלה כנגר חרה וכדאיתא כחיקונין
שנליך האדם לחבל עש האושפיזין לה׳ינו הנשחה יתירה ורוח יתלה ונפש יתלה
כשעת גלולה וכשיפסר חן העולם יונאת להראותו כשמחה גדולה 131עד כאן לברת
וחתוקים מדכש I
ב פ ט ן
ק
י
ושבת< אנמאראהאת כל
העשוקים אשר נעעינבן
הוה לכו הישות סברות
ודרושי׳ רכים חהס כספי
' w
סיוהר כשבא פרשתתשפשי׳יחהס
כת
7
רש ם
יחי״י־י ' ^ «n1והיה דרוזת
>< .תרת השמש והגה רכעת
> ״
העשוקים ואין להם כגרם
שנא קדישא לב ייבא סבא זל:
' 1י °,׳ lוסיר טושקיה נח ואין להם
שבתי י
ב
b
ה ל
מ
״ מ £כ ) : 1ס ם ! ח ן?
א י א הז כ
מפ
א ת
תא
תכ
ל א ת י
v
י א
מ ל ה
• nנnחn״ •.
1 .קאיניחא לכתר
,״ !ל
ו
.
,
שבתי ואו אה תמןתניינן ככל י " ^ '
^
A T
T
'
והיי שיי אכפ״ ל
נפי י״א-ם תת״ מאיך פי״י ״קיף רישיה בהאי שסחא הא מחודא לאשא ועחודא
א \|,לא לפננא הוה את -נשרא חדא וההוא נברא הי•
/
״
רב א *״ 0וכן הוה חתי גלפא יח־נא על גבי פת״א לאשא יגיפא יגדפא
מ כ
ש ט ר ת
ל מ י ס
ב מ
| א ״ ל p i n
א ח ל א
ר ח
נ א
א כ
ה
א )
ה
3
:י
ה;5
P J
לס
י
ע
,
.א א,ןלקחיהויהיבליהאי־ ' ? Z Iל סינים
;״ ״
לא ״א ים
׳ ׳ ־ ׳'< ' 1ץ יי'
־
.־לבא והיה " י " ׳ ״ '
חילין חה עביל חתים ברםי׳ה בגישפינקא לה׳ה תקיק ביה במא קלישא ואי*
0״ פ,קאל4ק עליה שתא קדישא סליקילי־תלא ,לביב על כהוא נשרא ואזיל
" p J S Cל״ם פ^ין,בבל איתר ראיה .עכר הה,א א-תחשין סולא
ה
י ש
£י
ל כ א f t ) p f tנ
ומ
ז ה ה
ס
ז ס כ ק
א
מ
י
א
י מ
ה
•כיחיא לה״ " '
ל
א
א ת ר ל א ח ש
א
י
11
ד
ל
' * fr״ ™ " f,n ° Zמרי ע י
ל מאספלסיןעל להח
א ״,,
ע ל י ן א ג נ ה כ & י
משן והים ילע תחן כל חה לאיבריי ׳
״
״
< l ^ p k״ *< °
א
ה
'י*
<י
b
י י״"'
אל ל נ ,
ע א ל
ר א
ע מ1
"
ר
w
ל
י
י ה
ה
? ) P
נ א
"
) 1י
'
י מ
1כ נ ח
ת ח |
ס
ע,צ
ה
£X i L , ' 1
' י
^ " * ? V״ ' ?,ירא ״תווי ,מר ב
כ
;fi 7
'
p
,
פי קחלייו
f
ffl0
י*
היא ידע בל מה לכס׳מאינו1חנמתאןביכראיןלנעי למניעכיוון יהי)
נ
י ש י א
ע ל ה ה ,א
תב ל א ת י
5
1
אחל,
1
' 1״ !'" .י ' ״l
׳,
* ה רבעי כלין ה ״ י נ י
״
0לסי א יתיישב כל1חיה והוה ממלל כלמחיה מילין לחכמתא יקנא כההיא מתא
אחל ישבתי אני,אלאה שבתי,לאי מההיא ארחא שבתי מן ההיא קבמתא
ו יתיש• תכלמכא׳ וכלחתאי יבלין,אלאה א בל העשוקי יכי /מילין אינין במ מא
מ ״ H
לאיה ,אמ׳את בל העשיקיאלא מאי ס ש < * | "[יא ׳ ־ יקיז
יאלוהו׳לקא עשיקי׳מכמ סטלאן עשיקי־לאתמלא ללעלא עשיקי לתתא והיא מבי'
אי : J,,י ה ,׳יובל םגיאין אימן אי תי׳לית משיק כאינוןמשיקי להוה איה! משיק
נקלמ -א אי מתלתא לאחלא כמה לבתיב ,קל עין אבות מל בניס ומל בני בנים
מל שלישים יתל לכעס היד היה משיק שלמה מלכא נ״ח ואמל אלם משיק כלס נפש
כ,א או בנו או בן בנו יהין משיקים בטיקלא לכתיב סל כול ינוס אל יתמכו כו סל
בייא אתל ,ל לק יביס חאתל קלישא ואל יתמבי בו בהאי עלמא ביין לאיה .משיק
כלס נפש איהי או/לפיה להוי משיקים מההיא סטלא אמלא אית משיק משאר
״שיקים כל׳א לא תעשוק אתלעך איה ,פשק ומכל איה! פשוק ככי״י מההו םטלא
א״לא ובנין כר אחל את כל העשוקים אמל שלמה קא אמינא ככל איכון משיקים
אשר נעשו תחת השחיס אשר נעשו אשר נרח .חכמי ליה חאי אשל נעשו אי עשייה
אכל וראי וכמין נמשו
איה! לשכחה לאו עשייה ללהון אלא לעילא חן שחשא
איתעכ׳דו כריחין כהאי עלמא כיין דאשתבלל גופא רילהין ואתעכל ההיא ריחא
כניפא /ך ונחי כלי לכלוכא דחיכין כההיא פלמא כדין אתעשקגופא כחהלאחעשק
רומא והאי איהו גופא ראיתהני כיה יתיר מכלא יעשיקיסאחלנין איתככחה ויינין
ורוחי! תמן ולא נעשו בנופי( אכל אלין איכון פשוקים אשר נמשו.אית אחרנק אשי
נעשו ואטרח! כני נשא לחאליהון!מאן איה! חאן דעשיק אחתא לחבריה כסמירו
או באתנלייאוהוא וללא די אית״לילמינ״הו משיק איה! כלי ליעותא למאריהין
ולא ידע בפלס דאחחא איכוןעוכדין משוקי/אטרח! לקכהלחמכד לה! נו.פה ולניירס
ל! ו כילה אילין משיקים אשר נמשו אשל נפשו ודאי ניפין דלהון על כרחא בנין כך
שלמה מלכא אחר ואראה את כל העשוק׳ ככל;׳יכי עש!קים קא אמינא אינין אשר
נעשו!אתעכידו כעשייה כמס להכי הכי איבון עשוקי׳דכבר נעשו כערלה רכי ונטל
ננליל גופא ועביר ליה ולבתר משוקיה לין מיכה ונטלין ליה הלי עשוקים חשל נעשו
ופל כלא קאים שלמה מלבא ואמל קאמינא על כל העשוקים אשל נעשו וקנה .למעת
סשוקים כלא אושלין למעיין עם טענה קמיה קיבה הני אושלין למעין הא טרלהלכ»
להון וגליל להון עליינ שני׳ולכת עשקין ליס חעלל׳ונטל להון קכה הא לך סשוקי׳אשר
מנש! ככר עבר עבירה קטלי ן ליה לין אית טמנה יזתיניןליחל תאריה לעלתא תינ»ן
0
ה
מ
איב
3
תשר
פ
ת
נ
׳
נלתתיהלחפלויניוציהלינאאנאכלמחאהןינאלהאתההןאיותא קרי לים
י ל(
»י' קחלרן
קבה כן לכתינ ה יאחר אלי כני אתה תאר• לעלחא יליל בל ייחא לינא שבדין הלו
לחעית איכון העשוקים)אין להם מנחם יאית ע&יק אחר ההוא עשיק לאיקלי חחזל
כלנסיקלעלחאחילתפרישיסליה חקהלתא לעתא קדישא ההיא חחזל עכיא
ייסנכא אושיל למעה קללה ק כה ואעעין קמיה חאלי לעלחא או חכו אנא חה חוכא
פכילנא הא עיכלאי חתקננן לקחךהיו והכה לחעת העשוקים ואנן להם חנתס וכן
לכל איניןעשיקיןאית להיןטעכהקחיה קכה יחההיא טענה לית להון תנחם ולית
ליתיכ סלה על לכהין וחה לאחל את כל העשיקיס אולין איכון לחייתין לאחהון אלין
סכרין לאשרא לחעין לכל ככי פלחא בנין דלית דחעיןדכפקין חלכא כהכי לחעין
רכל כני עלחיתמהין ואחרין ריכיירקיבה קשויאיכון ועל איו ח קשיט איכין יעל אורת
קשוס אולץ הכ! חסכני יניקי דלא חאכו אחאי וראי אין להם חנחס 1pוהנה רחעת
העשוקים הה1א דמעה ללה1ן כההוא עלתא רקא מנינים יעל חייא דתנן אתר אית
חתק:כא להין כההוא ע!תא ראסי׳נדיקיס נתירי לא יכלין לקיימא תח| יקכה רחיש
ליןיאתדכקכהייאיתקן תתיכתא עלאה דליה יעייליה כתיב חפי עויליש 1ייכקי^
נחאי תיעלתא עכדין תמן ואתאי סיק־ן תיון דכתיכ לתען נ־רריך להשבית אוייכ
נחתנקשן עכל 5הראית כן אדם דברים קרישים אלו חבהילים רעייכי בגו
ככי חלם יכיאילסחיכניס תעכתסעת1ל עליהם כי לאהכת הייכיל לא ביארתי!
רייהודהור׳כחחיס
וכפודש
פיאור אחר כיאור t
אל?1קטני'ה:נכוין
ורככן ר׳יהורה אחר
בחייהם כעין אכותם בעולם הזה לעתיד לכא הס עוחדיס בצל חכירה של נדיקים
ואכיתיהם כנד חכ:רה של רשע־ס והס אויוריס רכישע כלים תתנו אלא כעין אביתינו
וכאיכזכיייתי1 ):הוא א!חר נהם אכיתיכס חטאו חאחריכס !חטאתיהס חלחרים
קטינירא רבי יהירה כריאלעאי כשם רבי יהושע בן ליי באיתה שסה י1שכ 1מלחר
סניגוריה ןאוחר להם אחר! לפניו רכ1נ 1של עולם א :זו חדה חר1כה חדת הטוב א1
יורת פורענות א1ת'תרת סוכה ממכה 1מדת פירענות חעיםה ומתני כעין אבותינו
אם חדת הטיכ חריכה לא קל שכן שיבא! אביתיני אכלנו אמר יפה למדת אתכם
םנימריא יכאו אתכם דכתיכ ןחיו את בכיכ׳ ושבו ששב! חלירד לנהיכס!הס נינולים
תכניסם לפייתייב כל אדם ללמד את כנו תולה שיצילה! אדינה של גהינס עכל ן
ודכריהם הם ממארס ואין כריך כיאור כי אס ללעת איזה סמך חנאו לדרוש ום
ונפיני ספםיק שכא אחריו ושכח אני!כי׳כלנחר אחר שאלו הסשיקיס מלמדים על
אמחס וכ1ת וניצולי?( אשרי חלקם משבח אכי א1תס אחר שניצולו:
1ל פי׳כפי׳הפםוק י[ל ושכתי ואראה את הל העש:קיס עשוקי בנהיכם
/
כמעיויס אשר נעשים תקל; השמש חחתחליפיה של חייה כוכים
העשיקית כיל מלאכי משתית ים ואברים וכן הוא אןחל עוכרי כעחן
ז
ר
ן
ע
ש
ויי קהלת
•נכא מעיי( ישתיהו 11מדלי גהינס ואף מקרא וה כך נלרש לספרי)מיד שישקיהם
נחחכריחיס ותיקפים איחס נכח עכל 1י כ ה היש )הן הן לכרי)<b3מו
יבא אחריהם ללקמ ' ל י ל ק י והנראה לעניות דעחי ה<א על עניין
הזה כאי זה צל שיהים
בנשמות החתגלגלוחובאות כעילם
בלפרישיח לעיל עמיד עליי ינידע לנז מדברי הרשני זל כי גדול עין הגזל כמאל
»אל ני מלכד שמזיק לננזל בממיני ג 0יזיק אח נפשי אםלא יחחיל לו הגזלה אשל
«זל להניאו בגלגול כעולם הזה כדי שיוכל הגזלן לפרוע לוחה שגזל וחכמי האמת
למזו עניין זה ככשיק כן ארחוח כל כיצע כצע את נפש בעליו יקח יקח מחש ׳קחנו
*תש וינאי שכיהס יחד זה לחח ווה לקכל והנה חינח הגזלן הארור אכל הנעשין
והנגזל לחה יביאנו האלהים ולזה הימ חחמיה שלחה ראיתי דחעח העסוקים ונייוזהו
פירושו ואראה אא כל העשירים אשר נעשים חחח השמש כלומר אשר נעשי׳וחיזרים
וחחהויים כעזלש הוה אשר הוא חחח לשמש והנס דחסח משיקים שהיו לחניתה
ח:זריס ונאים לאנחה נעה( ודחעתן על לחיין ש1רם נשחה חכרח ייי־עח ומכחניז
ביאתה לחה וביודעה כי לפן הונאה כובה וחתאכלת ואין להם מנחם והנה ככצ
שני סעחיס ואין להם חנחס הראשון ליעשי( והשכיח לעושק כי חשנה ורצונה היתיז
ליענש כנהינם ייתל מגלגול פעם שנית:
אי נטו נ!כל ל1חר בדרן אחר והוא פי בעונותינו חרכו על ישראל עברי ככל
מקומית חושביחיהם וככחס זחנים הס אמםים כידי אדים וישמעאלים
רזה גם כזמן השחדוח והנרושים ואין בהם הח לעמוד ולקדש שחי הגריל כרכי' כחו
»עשו רכי עקיבא ומכיריו אף על ס׳ שתל בדורותינו זה כחנאו הרבה חאוחחיכו
נקדש! שם שמים ברכים תחיתית יישינית זו חי <.ואס על הנצים רוטשה ותה גם
וזהו פירישוושבתי כלוחר
בגורות אשכנז חנלחקים לא יבלו לעמיד כלס {
נתיישבתי בעניין זה לראות תה ידבר היכי ומס ישוב מל חוצחתי אתא! נעשק!
אותם הנשמות כיד סחאלוסעחו בהייתס כלס כיראתהיילכז פתאום יבא אידם
ונמסרו ביד אדוניס קשים יכריזא קריה כחיל לכין אתרי ן קרישי עליונין כל כרכים
*שר צא יכרעו לבעל ופל הפה אשר לא נשק לי אחת דת! להמיתו תיתית חשונייז
ובאזנינושחפנו אצוחיני ספלו למ כי נחקיים כהס ומנאוה! רעוח רכות
1נד!ת ולקחה מיד היכשל׳ם ככל חטאחיה והבה כל איחס הנשתית אבל לא יכלו
לשאת ולסניל להס החרב הח־זהפכת אש להנת שלהנת חלקיק עחר 1הפכו ביום
מלב ילנן נראות החלן שלחה ברוחו הקרוש מאולמות רנות ורעות אשר יארען
לאנוחינינפירטנואל ובשפללוכפרנאנשיאהוכסוחוצאה ונשאר ארצות הנויי©
נוי גיי ללשונו אחר כל העשוקים חחת השמש וסנה למעת העשוקים סולנים לבית
כנסיה &להםלזמתקןןתלנל})9ססלשתי׳)אין לסם yptpלןנילסתילס״אליסעתו
• כ
ש
נ,
ק
ט
•ו קחלח
ןהשינם אל אביהם שבשמים)אין א1מלהשכ ומיל עושקיהסכח ויש לאל ילם של
עושקים לעשות חס שלכם חפ[ ולשליט על בני יחילו בכוח ישראל ט לא חכעיא פס
כענחסעסעזל)סינים לחי שהס נשתרשו אחל אלילים אלחים!1א אפיילנאן קלשיס
באן ירישלם גלית ירישלם אשר כסערל חריחים יחסיחיס איחס לשיכ חאחלי היהעל
אנא חחאפק היוכפירישני זה נחשן עם חה שאחר כפסיק הקיים כ׳ א! ן סיכ לארס
שישמח כעילס הזה כ».הגס שהיא בהשקטיככטחה ח׳ יירעחה שיהיה אחריי' או
נמ או כן כנו או כחיגח או כןיגח להייתעשיק ורטן כצ הימים חנשחת אליס
ואכלו )חלית אפו יכלו ן
ללרך אשר ביארנו חי שעיע ושבח אני ^ ת הםתיכש
ןן ן
.~ .,,
״,״.-
לחדה זו יבחל חית חח־ו׳ולכן
ק ׳ ! ,שבכרפי־־זו מן הח»ק
,
אח
למניחיחמחלחהעסההיגכיס במשך אשך אשר הם ח״ס ערנח ;
הס חי׳ס עדנה כלןמ׳אנניפ שעחה הס כעונג
ושלוה אתרי שהפנו לרך כרמים ללכת ',עכור!:הם אחריס והס כשליבו של עולם
ט:כ 'יחנו הנפל למות חח״םכ׳ החיש י.חפ[ חיים ׳דכקכקזנו יכעח כשם ה'וינוע!
י ־ ^ ' וטוהר פר ריחי׳ חוח ס מן עיחאנא כרזא דרוין כניספרא כקהלת
ח׳לכא האי קרא לכתיכ ושכח אני אח החחיס חחאי
ר0לוי;
וחו איחא נ'
שככל חתו אלא שכבל חתו בנאי נילתא כפילחכח לחאריהון וכוי
חלוריןעכד קיכהלגדיקיא חד דובו א^וןנדיקלא רלא אשתכ-יאו בהאי עלחא וכר
אינטריך עלתא חן לחח׳ ן ואיכון חין יתכין כנערא אינון חנלי נליחא ע'.וי ואולי!
ומודיעין חלה לאינון דמינין דחכרין <מתעל;| וע׳(ין לנן פרן דארעא רתחן רוחיהון
• לצליקיא חתלכשאןכפטריןדנה1רא ואית יעטי כהי יגזרין גורה יקנה עניד יפיתי
ללהין -תש על עלחא ואינין נפשן לנל קייא חשחכחין בהאי עלמא לאננא על חייא
והאי איקרי נפש ידא לא אסתלק חהאו עלתא לאפתכלא ולתנדע ילאגנא על דרא
והא׳ הוא לאחרו חבריא דחאי ידעי כצערא דעלחא ועונשא רחייכין רי כארעא
רכחיכונכרחה הנפש ההיא חעחיה יחיולא חניינא הוא גן עדן לו•
בהאי הוא
בארעא כיה עביר קבה חליריןעלאין יקרין כגוינא רהאי פלחא יכגיינא לפלחא
מילאה יהיכליןכתלין ניוניןלליח להון חישכנא ואילנין יעשנין יליחין לס!חין ככל
יומא וכהא' אחר שארי ההוא לאיקרי ריח ראינוןנריקייא ומלירא לההיא כ!תא
ביה שארי וכל יוחא וריחא חתלבשת בלכיש יקירת כגוונא להאי עלחא זכגיינא
תילתאה היא חרורא עילאה קרישא לאיקר»
פחרא
י ׳ א ל יז!
חתעינא ההוא ללגא עלאס קדישא לאיקרו
}ר1ר לחיי לתחן
;/W׳; cהאי אתלכקלאתעננס כעילונא עיצאה עליה כתיב אז תתענג עצה׳
)סלננתיך
ג ח
ט
יז1
ר ) ש כ ח א ב
:1
ט;ח
כ
,(!,
ה ח ר 1ת ה
1ד ח )
ש מ ת )
ה ל כ
מרכבתיר ןכו׳ ,אבא בשעתא לאיכטריך עלחא רחתי)איכין צליקיא זכאין ההו*
ת
ב ה
מ3
.ל > ,י ק ,א ת פ ס ל ,ח ל ,פ לכשמה ,נשחה לקב ה .כרין סס ק
*
נתתאSBfa£fלא לתתא נשתה אילפלליח יליח א י
ירתא כלה .מתתנקןימתפטלא! בחל על דאחלייני לח;תי לכנלא צתלכא עיצא?
ולבתל תייכין צאתלייהי הה׳ל יהיה מלי תלש בתרשי יכו
ראיבטריך מצמא לרתמי ,״ א א,ל< ,ח,דעי לנפשייהו לצלייןיא
״ לא.למא לה .מ ט לש״ין לעיתהין
״ ,א
׳
זבש׳גיזא
חס
ר ע ל נ
,״?5
י
•
M
?!*^-
ש
ת
ן ב כ א ןע
נ פ ש
ל
ק כ ר
ה
ר ח ת ח
ע ו ן
א
א
1
T
* » ,״יו
׳' " "f:
" " " A
״
לאתל::ק fנפשא כנפשא כליןיאיתעיין
ל נעליי לנכי נשא יב י ,פא -ן בההיא פתחא נ פרן
,
א ל ך ן א ל י . , , . , ,כ הו
ומיליפי לר<ת » א י נ ו ן ל . .ן ד ת ת ל א ן כ נ ן
מודיעין לנשמה.כשמה לא,למא לקנה וכ!הו יי -רחתי ל תיין ואס הכי ,« .סצחא
ד.
•
. ,ן ,ע ל לא אחל ש!תה .שכח אני את מחתים שככל מתי
" י י ראית ש נ א מ ר ז ה פ ן ׳ ש נ ו ת כ ר ו ן ע ־ כ נ כ י ק כ י י ג ך ^ "
לפי ס יש לונחת׳ככל ליל יליר בשהמויס כנפל,לבי אייר המתי היליעים
ל ד > ת ב
M
N
V
0ו ן
Y
ס
מ ר ן ח ל
מט
פמ
ט ע
׳
(
כ
ס
מ
ז
נ נ
י
נ ס
,
נ
T
ח
ש ה ח
נ ר
י ס ה
ם
ב
\™ ,״ l
1
ץ ׳ '
׳
לנכרים הנחיב-ס בשש י ו ן סחיים׳ יכי א ח י
בם
A״
שלחתים י״ריכ ל׳ה פ־רש' | ,ל ל ; ״ ן ה ת פ :ס 0ה ח ^
לאברהם ק י י פלייה! ושבת אני וכו׳ובברשת יישב ס־קפ בא אל אשתאת ן ויבם
1
ע
מ
ג ) ל ח א
1
ל
ת
י
י
א
ל
א
י י fI
^
״ ע א -נ ס י י ו צאתתק־־א ל״לס יל* •״
נ ל ק fיאית כדיא ואלס אל פ ע י יק» ל ״תתקנן לכתל כלקא יאית אלין תשתכת׳
ס 1כ
מ
מ
י
נ
ה
י ז א ,
ע
י
נ
ח
ה
י
' י r /ל.מ?
" ״
,לי־קא מן התייס אשרי הס ח ״
מלנסוכתיכ ישיב ליתי עלות,.ישיב חשניהם את אשל עלןלאהיס ללא שכ צימי
0ל.תי ,אשל לא לאי :את התעש׳היפ אשל נפשה תתת הש orישיב משניה את אשל
תוכין חלמתי
לאתקקיא!•ft
־ ״•ייי ך
י
י
•מא כ־־קא י׳
ו בו,לא כעי
הייעל סיד ה
מ ת
l
t
4
א
ם
1 1
1
'׳ •"״י*׳'׳־׳זי;
ע י יפשה ׳ת כלי לגאלה ובתי שפילש! ב״הל כפסיק
קחתנלנלית שם הס כלם ילאי ה׳ילתישב! שת ,י ה ׳ ח ק בם וסיב משניה הנשתה אשר
לא היכרי לתיקין התתזין ב ט ן היבם אי בלומה אלא הקבה בקש ל ,ח נ , ,נח,ה
באותועגצס ״־פירש הפסיק ובכן לאיתי לשע־ם קבילים נ ל ח ׳ נ סלמש היה ינעה
ח ה
קהלת
8י
ועתח נכאר שלשת הפסקים התקשירים זה בזה בעמתית
ניאלהסיכ״.
הו׳כי יש נ' חיני נשחה הי׳י׳תחי כעדיין ?יא אונלת
אסכ !העניין
•שלחן נבזה חלחס אביה תאכל כתרוחת הקדשם יעל״ן לא יוד לחדרנח העילס
החלכ ס5
חי שכאה וי,סאס
השגיח
'
* 1תלכ'
^'
)השלימה מעשיה
!אשחההצסש ההיא יח׳רה בחשיבה
ו׳כתה לתירה ילתעידהנאמר עליה)אחה לך לקן!חנות ומילא ישעה היונה לשיה
עיר ננלגיל כסיד רנוא זשוכ זחי הא שזכתה למיונה זי כמן דניאל ותכריו:
חי שלא זכתה והולכת כפרידא נאכנא נקיספיחא כדפירשו
השלישית
3ז)הר כמקימית רכים וכזה נכא אל כ׳אירם ישכח אני אק
המתים שככר חת! )אין טיעחין עיר חלחח»ת להתגלגל פעמים שלם ^א ככר השלימו
והם לאוים ייתר חהחיים אשר המה חיים עדנה 1טוכ חפציהם את אשר עדן לא היס
כי לא התלכיך כחטא וכעין 1לא לאה אח התעשה הרע אשר נעשה חחח השמש t
ן א • יקשה כעינין שהרי כיארצי לעיל כפסיק וזרח השמש ששליחותיהאים יזדחין
נשתת! היא כעה 1מחמת חצות וחעשיס סיבים וחררנתה של זי היא ייתר
ה
י
א
ב ה i :ת
ל א ה ג י ע
גוע
מ
ה
{
תשובהך ,דיקינן לישנ' דקרא
'ל י ״
ויותר חהנשמית י"1
בעהז י.כל חיר<
ושכח אכי אח החמים שכצל חתו כלוחיחטא!
כחשיבה ותקנו חעשיהם אכל חי שלא טעם טעס אטא אין לך מדרגה נדילה הימינה
אבל
וזו היא הזריחה כחאד מאד אכל חי שנצנס כסיד החיתה שנקראים חחים
ככר חתי ונחו חרתיחחם חנר חשיבחם יש לי יתרין חהחייס אשר הם חיי עדצה t
כלן לדרך זו ושכח אני וכו יריע כי הענייש האיחללים הם חשיכי' כחת כפי
חה שאח1ל כי חתו לכל האנשים וכו חשיכיס כמת ושכח אני את המתים כי
קורס שיניע להם החיתה סכעית ככר חתי חיחה חקייח מרוכ העכורה אשר עונד
בה יכשיגיט אליהם החיתה הטבעית ככר חתו חן החיים אשר הם קייס כעדון
ןאךןך העיון וההשקפה תצאת/ליהרשכיי יל כזיהר פר׳חקת
וכעונג גדול :
ריחייא פחח ישכח אני את החחיסהאיקיא אח<ע*
קיחן קשיכ י!ל
אכל תח כל טוכרוי דקיכה כרינא וקשי! יליח חאן דאקשי לקכליה ייחחא כידיס
ויימר ליה חה עבדת וכדעתיה עכיד ככלא וכי סלחה מלכא חשכח לחתיא יתיר חן
וזייא יהא לא איקריחי אלא מ^ןדאזילכארח קשיש בהאי עלחאכריא ינניהי כן
והוילעכן איש חי והא אוקחוה ורשע דלא אזיל כארח קשוטכהאי שלחיאיקרי חת
ואיה! חשכח למתים חן החיים אלא ולאי כל מלוי לשלמה ח,כא כחכחתא אתחלו והא
איתחיושכת אכי את התתיסאלו לא היה כתיכ יחיל ה!ה אחינא הכי אכל כיין לכתיכ
3ככר חתי אשתכח חלה אחרא כחכחחא שכנר מתו זחנא אחרא אסתלק! חן עלחא
&יתןיןכעפ;אלא;רמ;א עציה וקיקכ כקיי עלחא מ י ן לאיתןן כתר ראישתליס
וקניס
״
ני'
מ
קהלת
?*ניס יזית ודא היא f r r eמשאר חתי מלחא אי תויוילא איתדן foriאתל־א כ ה י *
»למא לכתיב לא תקום פעמים נלספשלקא קביל מוכשא זמנא ימרין יראי $0
אתריה אתתקן כשכחא יתיר מאיכון מיי לעל לא קביל) עי3שא)עלרא כתיב י&ב*
אני יכי׳סכבר חתי חיקא איכוןחייס ואקרו מתים חס איקרין חתיסכגין להא ס»<*
0עחא דחיתא ואעינ לחייחי בהאי עלחא מחין א י מ ן דחכין חתייא אהלל! ימיר נ \
* ! נ ל י ן קלחאין קייחין לאתתקכא ואקרון חחים חן החיים אשלהחה מיי מלנה כעור
דלא םעת 1סעמא להיתח ולא קכיל) עינשיהו»לא ילעי אי זכאן כההוא סלחא או
לאו תיח זכאין דוכאן לאתקשלא נ נ מ ר א דמיי א י מ ן וכאן לממחי כי יקלא עילאם
לחלכא קליש fכמה דאיתחילחזית כ נ ו ע ם ה׳ וכ)'ואיני ן חרוריהין יתיר ומילאה מכל
איכון חלאכין קדיש ן יכל דרנין ללה:ן להא ההיא אתרא ע .א ה לא זכאן עלאי}
יתתאין למחזי ליה ה הל עיין לא ראתה אלהיס !ולחך ואינזן ללא זבאן כיכ באינן/
ליכתא איתלהין לתי/א בפוש אירחו! ואלין לא וכאן לסלקא לההוא אתר ולמחח!
כמה רחמאן איכון ללעילא ןאילין קיימין כקיזמידעדן תתיזה ולא יתיר ואלין קיייו
בהאי גן ואתהנו מעלן לא מאי כין י.-לן תתאה לעלאה כיחמן האיר חן החוסן לא
עלן תתאה איקרי ע מ ה ט ק י א עלן עלאה אקל! עלן זכר עליה כתיכעין לא לאתם
:
4הים וולתך יכו יעכל Jקנה נראים הדכרי׳חחש כפירושי i b i !.ג מ כ היא אתי
1
ן ר א
, ,
ת
א נ י
א
ת
^
עט
1,
m
כ
ף ^ ף לתתלכלחקרא יס כי חניצז
בלבלי חכחינ M .על פסיק
אל חחנא כעושי עולה אכל מניס
ל
י
כשרון הטעשח ?™ ?<™
מרעהו נס זה חכר ורעות רוח
«״
ש
ל ק ש י ש י מנוה הליאי ואולי
*10
הקנאה שקנא אכלה 6משם כ ן
;
נחשש! 1לו כאי זה ו מ ת נתקיןw
נ ת י נ ה ימה שהשיב ל! לא ה׳ה חשינ אנרהס השלחות יכדאיחא כחדלס איכ אמאי
קאמר כ! כשרון המעשה כי היא קנאת איש מרפה! גס וה הבל!רעיון רוח ; »נוכל
לומל שמלת כי משמש בארבע פנים כיא־תא בדברי רבותינו הקדושים וכה ישמש כ׳
גחו כ׳ תנא למלחמה נ י תבא ועירישו העמל והיגיעה לעשות כשמן המעשס שהם
ב! אם
מנות ומעשים מוכים מ מ ן שהוא חמין לקמת לו שם שאין כחמשה ההיא
קנאת איש מרפהי לה יתו נל) 1מחביר! וכמו שיש מיני אנשייכשעישים הנלקה הוא
להתייהר על חבלו ולותל אכי גליל ממך אזי הוא הכל ילעית לום אבל כשה! א מכיין
לסשית רנין איגיו שי׳שחיס עישה נחת ריח ליונמ חה סיב חלקי ימה כעים ג י ד *
א ל פ שכתשךניכלהיזת גלול כמיני אלהיס ואדם ויתגדל בסיבי הבריות אחר שיש נ י
ומכל לומל גם עם תה שאמרו & :1מ)א
כ!כה לקדושה היא חלק טיכ ז
יןיןגאה אין העולם עזחל אין ארס כוסס כלס אין אלם משא אשה אין אלם כינס
»
ל
,
•י rhnp
ניא כאומן שבלמה שהאלסעמל,יגע ה,א ק.את איש מישהי וכמי שמקנא.א*
לסביר .למה א.נ ,מקנא קנאתה׳נבא״ת ללכת מסקו״ למקים לראות עיבר אלהים
ללא עכרו כמו שהיה אברהס אבע ,עשה ,בן שאר נלמןס ,במ ,שקנ״ פנחס ונכ
א ,א פסק ארס למנר, ,לבן אמר כל עמל
, ,
™ ; j״
ואת כל כשרון כל ימיי הס נבהלים,לקנות שס < לא צהסס ו
pי ) ח כ 3ע
מ
ר
ר
נ
ו
ר כ
ה ה
3 5י ז ק נ
האנשיםהאתיח׳למסלהנכי
ת
ד
עש! אף כ׳ לא
ה1ע,
)ב
ד־־,כםיל ר ו נ ק א ר ־ ז V T
ת
ל ׳ "5ואוכל את כשרו:
כי יגיעת מעשיהם היה שלא לשמה עם כל ׳ה
י ' ׳! י
<קל< אחה שכרומס״ה
יכל יכצ האמור בקהלת היא 05וןה״=־צ' '
ש פ י
ש
ה ר 5
ב
כ
, ,
6
C
ע 0ה
״
•־•״ת ,כי נ ן
״')J,pמ
של
ב/והיעישת״ק י " f
P״T״
p
״
״״״,,
^ י
W
"
P
?
J
? i
^
ר
*״שית הי
'
נכשרין
ה כ 3
!
ינשמהמהכסא הפ:מיתמהמלאכ'
א
שלחלןןשמחתיכעל כלהי/
הוא כי יראה בעיני הארס
בה ב ע ת 3
ט
״נ•־,
°
ע ,ע
> u״ יר כאשר פירשנו לעיל
1״Mft nS
'
ן
י
ת
א שם משל לחכית
k»U*n
^
L
טוב םלא כן 6נחת מ פ ל א
חפגיס עמל ורעות רוח •
/tap
*
לתפומ הה עמל /לע׳ת כיח לכסיף שה<א הסוכה שצ *מ,צס ה/ה .
חפחוין הזה פרשן הרשני 1ל
* — « L1
rכ״הרפרש־וישב סימן
ושבתי אגי ואראה הני י י י ^
ש נ ,
fopיש אחר לא הוא כר נש דאיהו
יש אחי וא'|
השמש :
01רז ואח אין לן ן^»ן קץ לכל .חילי כעלחא לא יח-רא כדקאי־'אית
אלא דאיהו כלא ״ונא ואין שני דלית
י J
!
* .י
^ עמיה ס ^ נס כן לתיך 0שחיה כישראל
^
י
ע יי
נ 3ע ן ,
לאשכוק ואח לאח״אה ל׳ה לתיקונא
ולםי ^י?ני עמל ובחסר
מטונה נס זה חבל ועי»; מהוא ,אין לכל עחל! לאיה! עמל חליל
n
1
ס
D J
1
א
n
ק ז
־טוכ-סה*״»1י״י׳י
ם
? . ^ S S J i M
ולחיחל למי אני מחל וחחסכ נפשי
אשר יש להם שכר טוכ כע י
:כי אס י£לו האחר יקום את מכל סוכה ואיתיחא לכנין ליכיל
. .״ * « , u - . l״•יי-י י• tir-וישחה וימכל חשחיא ככל יומא חדיר
ה א ח י
לאו הכו להא נפשא צא אחהני חיני'
^
"
י ' <'wי
גם אם ישכנו 1א,דאי איה! חחסללנפשיה מעיכ!
שני להסיטו:
שנים וחם לחם ולאחר איך יחס לנהולא לעלחא לאי/י כנין ללא
הא נפשא אחלא ללא אשתליחת
,
! ,״ ,כלקא יאות חח כחה חס חכה על
י
יי״
ש
יעפרו נגדו ורחודט הטשול עיכלי׳ ״יןלקא כעי לאחחקן יצא
אחאכיל מהה! עלחא לאתי כלאחר!
לא בפהרח עתק:
ס
M
י ל
V
ז 2ר
א
י ת ק פ ן
ה
א
ה
ד
1
ה ש נ
ם
על צ
וצלעתי כי הלשכ׳יזללאע
ופשק כלתי חסולל ני ? 0צ׳ס צתיחר יש אחד כצא כןיאת או וכן ואח אין לו מא»
mקהלת
<דאיכיגאחרעל כת /יכי של ארם שהיא שנייה לז לפרות ולרמת יומנה ילפי שימ
כמה אנשים לקים פחותי הנפש שאי להם כת זיג ולא כ|)אק כי מיני האנשי' אשל
ישלהסכניס מאשהאחת ומתה הגס כי אינו רונה פול לכרות וללכיתלא כשכילכן
יהיה פגים או כזמן שאין לו כנים ויש ל) כת זיג לתתייכס יתקן אכל ווי מאן רלית
ל ה כיוס לא אשהו!א אח1לא אחים Jועתה הכן המקראות לפי פשוסן
האנשים השלחים הפוליס
וקשורים יחל והוא היות חדרגית
כתע!ית כית tכתחיתס זוכיס לנפש לכר יאחר כך זיכים לריח יאחיכ ןוכי׳ לנשחס
והלרושהזה הוא גלול הפרך כפרשת חשפסיס על פיכרא דרכ ייכא סכא ולכן אחר
יש אחד ואין שני הם האגשים שכל יחיהס לא ייכלו להשיג החללנה השנית וכל שכן
השלישית שהיא הנשחה וחה יחלונה ושלחתה אחל החוח אחלי שאין לו ני אם נפש
הכרחית לכד ואם היה לה איזה חנית זתעשיסטייי׳אשר חחחתס יניל נפשו מלינה
0ל נמנם הנס כי לא זכה לערך היה כיכול חעונש אכל הס חסרים כי אין להם לא
כןילא אחייים ולילה לא ישבית לשלול שללילכיז כז ועוני לאחרים חילם אכלסיכים
כי אם יפול
השנים מן האחד כשחשינ כפש וריח אשר יש להם שבר טיב כעמנם
האחד יק ס ילת חברו העניין היא שאס חיו יזדמן ליאי/ה עבירה בהאוחס יקיס
חנף כל אחד הת חכרו והוא שיש עכיווח שפינחס כנפש ויש מהם ש פינחי' כרות
נישלזהס שפיגחיםכנשחהיאילו האחד שיפיל ואין שני להקימו גסאס ישכבו פניהם
יחד וחס להם ולאחר איך ייחס הכינה כשישיג נכש ורוח וחס להם אחר הממן
כשילככו כקבר שביהם לגן עלן ואין להם קיר ומה לאיחס הנפשית ואם יחקפז
קאחל שהיא םחחל הלשעהמייחל השכים ימחלו נגלי והחיש החשילש שלם נכש
ולוח ונשחה איני חישש מנפילה מנד העכירית שאחר שזכה כשלשתס אין כאן כיק
ןנןבךי לייזר כסוד הגניל כנילע בפרשת מתכסיס 0תי שהוא
יייחיש j
ויחטיא למי שאמה כת ויני הכנים הינ ס כניו ילכמת
מגולגל יכא
אינם כניתיו והאתאינו כענם אח וזהי כסוד אהבתי יית אשתי <תח כני לא אנא
חפשי עיין שם והוא עיף ויגע לילה וי:ב יביא ערירי ייייח נחענבה ישכ ב!הוא פיר
*סיגים לו 1לא ירל1ף אצא אחר הבהלה והבויריף ואי ן לי המחנה לדעת לפוח את
נפשו העייפה לומר למי אבי עחל ומחסר את נפשי חט בת העי'ס היא זהו עניין רש
והכל תתת השתש ואמר אין שני לרחוז כת זינו אף על פי שהוא נשוי פס אשהא׳־זלת
טוטם השנייאיש יאשתו אשל
אחר שהיא אינה בת זוגו היה ליה כתיי-ן דליתיה:
יש להם שכר טוב בעמלם שיוני לכנים שכר פרי הבטן בי אס יפיל כלומר אם ימית
הבעל אס זכה לכניכככר היקס על ואת ואם לא וכה יפיל אשתי כת ייני ליכייויגאל
נפשו כי כשהוא כת זיג! נקראת חכרחך:אשת כעיריך וחקים אית! ג״כ אם תמית
ןאשה גיכ כעלה תקים אותה וכפלס of:הוא תק שאי/האיש /וכה ליטול כל השכל
שהאסה
נלתינקנת<עח<
^ ש ה עילה
9w
p . f eשאס יפיל האחד
ואינה יורדת כ י פ ת ק י ב ל י ם הקדמונים •
,כת ״ , ,אין שני להק״ .ונשמד
'
, ,
,
^ ^ ״ ״ ,
לחפנבה ישבב בפאת פרש.בל ילאה כאות ה־גס אס ישכב ,שנם <ח 0להס כ;.חר
0?9כיהאיש הנזה פנע בבת ״ ״ אס לא יכייני לפריה ורביה עדיין ח:ס של ונהינס
להם אבל אס יש להם ורע התוט הת ,לש לא כתהרה יבתק שהם הכניס ואיש*.שת! !1
ס ו ח ז ל פירשו פירוהכסיק-נכיא
ה׳ה ובלס נתגבאו כסננין אחל
ז - l U , . , - .
לא רנרה אנא בכנר ינר הרע ונס !:דנל'
n1»™1
• ו ב ירי מסכן
הישכ> ול ־ ך ל ד י ך וה כ .ל ע ילל זה ינל
ע
|ptו כ ס י ל ^ ש י " י
ט ו י לפ שאינו בא לאלם אלא ער ינ שנים
״ןך :
א ,ן ,מ ע י ן לו בחי לינל הרע שהיא ״לך זקן וכשיל.י.חה
.למה נקרא שמו כסי,
נקרא שת .וקן • בי שהוא ח׳לוינ עח! ת-לליתי יעד זקנת,
טיב ילל הה חוקתוה
,ן:ן
׳
P
הייתי נס זקנתי ילא
y
מיכיא שפ ל אכל תא ,י טיב ילל
ה
ל )
1א
ה
א
ד
ח
פ
ש
כ פ ה
3
r
ג
כ ל ת
ש
U
3
n
י
א
ר
ה
ה
ל
ה
ן
כ
ך
מ ס כ ן
א
ש א 1ן
ל פ י
ה
ש
ב ו
1
י
ל
ע
1ב ן
ה
D
V
ח
C
ן
י 6
w
ם
ן
ה
ר
נ ע ר
־ ,jילל חסכן ללית ליס ייגרחיה כליס ואמאי אקיי נעל כנין לאית
׳א
יחכם
״ לא
״ ,״ ,
_
מ ט ו ס •שכא ״ \ ,קן לא ינר הלע להא חן י,חא הה,א לא נפק חן סאיכיתס
! ל לכל אורחוי איבון לארח כשא ואזיל יםסי כני כשת ולח ילע
ל י ,ן
לא׳להלא ע-ל ואיה! אתי עס נני נשא כתסקיפין כניןלחסעאה לין מארח ט נ א
לאלמ כ׳שא ' ל לא איקזיס cvכני נשא ביומא יית־ל׳ד כנין ליאמיני לים
להא כל אתי יכר הטוכ לא יכיל כר נש לחה׳ח:יה ליה יכתי עליה כחטילא כניינא
י א תטינןחאן הוא לש1עויס א קיא חאן לאקלים לאקרמא חליי דקחיה ליינא
19לאיית' חבריה תאכיה לדינא כתה לאת אחל נליק הראסין כליכו כנוינא לא
היא לשע עלים כלא והנחש היה עויס יה,א אקלים ישליא ע י י ^ כ י -אתי חבריה
לחיה .ינל הטיב אבאיש ליה לבל נש בהייה ילא יכול לזקפא ליש-ה , bאטמין עצ
ל ^ uלעצמי כנין הניא לשע ע ל י לאקלי פחיה יעל לא אח ש,חה כצ
- ,
*יינ־רקכיל חכר נש לילה על ראייתי מ כ ל י מ ו חקכל עליה טעייא אחלא לחהיחמתא
1א יכא למהי ותקלו ולא הוח אלח לכל יכאה להא כל נש •כתה לא היא ל<א החי ן
לההו׳לשע עלי׳לינר הלע על לייתי חכרי־לאיס• ינל הטיב ובגין לא כני נשא א י מ ן
גשלין לעלחילאתי אכל ההי׳זכאה לא יהי לחיללחאלי כחה כ י ש ן שכילנהאי ע.חא
בגין דלא יסמן ונא ישתתף כההו׳יהל יקכה ס׳יכ ליה חכנהי ההיל לבית לעי.ת נליין
•תכלס ינ׳לני ה׳רמ׳רעי לנליק אין כת -כאן אלא נד ק נגין לקנה -תרע׳ כיה יכגין
גן קיבה יתרע׳ בהה!א כל נשושזיב ציה קגלא בהאי ע;תא ובעי״מא דאתי עכ ן
נ ע ר
ק
1
71
p
ht
מ
ע
ת
p p p
ד י ל
0
ד
1ל ד
ר
ך
נ ס
ת
ח
ע
ל
ת פ
ה
כ
w
ס
ח ש :ן
ס
מ ר ן
כנין
r
קוויית
ידכרים תתהיס לכאולה כייאחר שלרש ילל לא נמר ולא הוא נמר ה«וןי לאיסן
»ו«ער!ן סחלאך חה שייכות לללוש והזקן הנסיל הוא ינרקרמ חה לתכן את הכל ן
כי ילועכי סינלקרעהוא חלאך עושה רנינו של מקים כי על ידו ישיג
ן־^מך
האלם חיי העולש הנא כהנניסו אותו והוא שש ושמח שהולך לעשוק
לנין קונו וכלאיחא כזוהר על חשל הזונה עס בן החלך נאוה ,סה1א מלאך מחלאכ!
חרוש זלפחידהקיכה יחתקו ויפיק חסאיכיחיה חיטה כלאיחא כפרשיבנקסכפסוק
נער חיית קנהפייהחם שקנה וס הוא p״ kכח הוכר שכקליפייפתיד הקנסלתכרא
לגליה לקוף וישאל הקנה הנה כי רגל הקוף חורה על הקליפ׳יבחהחחק הכתהסחא
ההוא נשאל קלוש ועל ןה יוכן לחש חיתוק הקליעות היאך ה!א ן
<m/D!01תכי חורי החכם השלם בהירל חשה קילרואירו תנניבה פירוש פסיק
ישעיה ושעשע יזנק על ח ר פחן וכוי והעניין הוא פס ההקדמה
גכיארנו כי בהחחתקית הקליפות לעתיד יוכללו ככלל ש!ד הייחוד והשעשוע והנם
סיד השימשיע הוא כינוי! Iה!ח!ל לעליון כייבואר בפלינח ולא הוא סיילא דחסייצ
קבה יכייובפרשתאחרי ימתיככחהרוכתי וככר ידעת כי ה״חל הנעשה כיחית
החול נעשה פי תינוק היונק חשדי אחו וכיח:ד אנו אוחזים כשב מלי ואיתא כזוהר
ברשת תרוחה שאין אבו עחה רשאים לוחר אחד בחקים ועד כשית סטרין רילס
אחר נך לפי שיש כחד
היונא כשית ססרין דיליה שאבו איחריישחפ ישרל <נ<'
חהקלפיחשיח״חד כיחוד ואנו נורחיס מחנו שלא יהה לו חלק ונחלה כיחור
סע':יון מד זמן העחיד שנאחר כפירוש היאחד ושמו אחד כי אז בלע החית לננת
לא אחר בלע מלאך החוח לנגח אלא כלעהחוח יכלה כעסן הח!ת וישחאר מלאך
קדוש וכיונא כזה סתאל יתבשל חן העילם הסם וישתאר bענן קדוש תהו שאמרו
ושעשע יונק השיעשוע של היונק הוה יניע עד ח!ר פתן דהיינו אות! נוקכא רתה!ת'
רכה שממנו ׳ונאים הפתניס וכן חאזרת נפעיני דהיינו ניקכא דסמאלמארת יקו
חאירח חסר גחיל ידו הדס דהיינו יי• יחידו חקיסשיד! מגעת יניע על תאורת
נפעוני ידו הדה זזה היה כונח! ׳תיכשניהלעשות חשכן חאתכל אישאפילוערכרב
מוח!קליפה רנה להראות להס תעין העתיד לכא אלא ש־ם סע! וזהו מאת כל איש
!כשטען כמעשה הענל כין הניווי והעשייה כמי סמיכרח כדכרי הרשני• זל אחר כך
צוה והקהל את כל עדת בני ישראל לכד ולעתיד יחזרו הדברים לחקימס וכך היחס
כינת סככלט החורני ונשם הערכי!חבריו לש־יע כנניי ן כיה כיחי עזרא שיהיו דא
י!<חא ודא קליפ׳!אמר להם לא לכם ולנו לכנית כיח אלהיני אינו עחה הזמןשחמחקר
1יושלך המל מכס וישאל המחיק אלא לעתיד כאמיר זיהו סיד טשס קנחמיס שהיו
מינאי' כמעליח הנליק״ימויא חי־א פתח פיך כמה !כמה פעתייכלאיתא כתלמילינן
לתק בתנאים שס נחשים זשלפיש סצא סיב להם לימנא שם מלאך שומר הפתח ולן
כחש
•ו
מג
rtop
m0ושרו אלא יתורז פס מה שביאר״ כי הנליקיס אפ׳!»5אותן *!ק סינין שהי
ה
ע
״ ״ , i iת.שפה לככ ,את יגל5 ,א יכלת אלא היא כמ״יה י״l'2
שייכיל ככלל הקלושה,לכרי .זל הס אר׳כיס וקיינ! ינולי להאריך,לאהבת הק-ניי
ש
P
כ ה
ל כ
ל
י ת ה
כ
D
ו
b
^ f Zב אל
׳
? ^ ה 'אתה אח׳ מ ״ י י י י ז ״ ״ ״ ״ '
Tי״?ייונ•
י
יי
' ״׳
ולכלי ,לכי' ׳ ״ ' "
״? ;לו״
י
J
י"׳
.
'
"
״
״
״
העולמיתילל
״כיאיי °׳
לאית ליה חלתי לס־הלא מתחלשא תדיר ונעשה היי״ל שצ
והנהנת
נ כ
כ
א ה
נ פ ש
3
ה ס ,כ , ,ת i c
ז ג ח ז י
ע י נ י ם
ה נ מ י
פ א
ק
הע
חחל
א
'1
?l
Aי ^
בימי החיל כניינג ליייע׳ " I׳ 1׳ ׳ ל ' °
בהוא תועלת לכליות להשיג החיים כנחייה מל ילי במשצלזונה כאמור אפיל ,הכ»
K״ ?£
* ״ 1
' 'א ,׳
מ׳ ומי יובל להלחם עם תי
לאשש f.מאר ,סבא לאלח כ1א ילכ /קראו ילד,לאחר קרא ,מלך להא' א-ת ליס
,לט-הלא א ל לוקן יכשיל חעילס לא נפיק משיאיכתיה מיניה,איכו מניח דרנו
הרעה על לעתור שתתכט! נר הטוחאהכאחול והללשה תללש ואני באתי לפי
בש־סושלמקרא ,אמר סוב ילד מסנן וחכם הנה ביאלנ ,למיל חעלת חי סיזבה
כשמחה,יש מיני אנשי׳שמעילס לא השיג ,על הנפש שום יתרון חנל פחיתות מעשיה
וגיל לככס ה/ינה וכמה מיני אנשים עניים שפלים כחמס ישכו והשיג ,למעלת
לנשמה ולבןאמ'טיב ילל חסכן וחכם על הנשמה אשל כא לאלם בחני יחיו ושניתי!
או תי שויכה תכן> בהגיעו ליג שנים בעולנו גמל לך וטוכ סוב ילל ונקלאת הנשמה
ילד מנד שהנפש הכהמית היא קדימה היא זקנה היחיה וסוללת מעת שינאה עצ
פני האלמה אשל לא יל לה׳הל נעל כי כפ.רו נפש לכל אינו יגדע להשיג השגה
0כ>ית ולהזהר חהלכריס אשר ראוי להתרחק חהס כי חכית הסירי עניינו הוא לשין
סרחון כלומ׳הנפש הבהמית לפתחחםאח ריק וכשיכא לאויר העולה התחיל לחליך
סל הארס הזה יא׳ אפילי שים השכלה לא היה לו אחר כך תתחיל לידע כענייני
מולם כי ק ליומן זה מלל לש מעניית לעת ושכל ואחר כך לא השחדל להשיג הילל
לנחמך למלאה וםוכ להבין הנשמה שמשיגים האנשים השלמים אנשי שם:
ידייר-ד פר׳יישכ דחדקי שלא אמר להזהיר בנין לאיהי כסיל יעלי! אח שלמה עיז
ובשיל בחשך הילך דהא משישית דחיםך קא אתיא ילייליה נהירא לעלמין
והעניין הוא לבאר דבריו כי ראיני כייס הכיפיריש שאני ניתניש לו שעיר אחד כד»
שלא יקשרנ עלינו ואז כשקבלהשיחד שיתק /כעשה אוהב לישר& ואומר חי כעמך
ושיראל ואדרבה אזסיה ל 1להזהר את אחריה לשיעתדו כנדקתם והוא היה מרוית
כזה כמשל הזונה דאשכחן דשבחא אית לה כהאי כדאיתא הת׳והוא לא כן ירמה W
אלרכה מפתהו להוליכו כדרך צא שוכ ואחר שקכל השוחד אןמריה מעתה אין אתיז
wfoשאתה כעצ השוסל;מהפכי'הג׳ל׳עייו ובחש ונשא השעיל עצי! את כל עינית
j
ו t
י
נ א
פ
מ מ נ
יה,
את
M
0 5
נ
נ
P
כ
ח ל ת
1
ה
מ
״
ני' קחלח
גלול לכל אליני שלי׳ה סס כ ש י
דבל
ד
י
ר
ו
- L -
J — . V .
,
n
״
הכה .כיס הרת ר־זשכש
עפם הילר ר־זעזגי גיהמר
בחיים חייח כעילס הזה יניפס א ,ן
ואכל נקכל הילך ומתעכל כי לכך כיתה
ט ״ ילזפור הדודיו 0׳י» ר״
התילהכיקכילתיןכרני
י ע כ ו ר יייייי VP 1לכל
א
דייניה הזאת פי הרשביי •1
העכם ל כי *ייזמר היו־־ז
0חא ף א
אותי!יאחה לו נאי לך כעיןכי הנאן ירסי לפגיה• גם האחו וגי• לא
את גריית ך כלא־תא כשיר השיליםמהזילל ישכחו בו 1פם זה —1ברי
״
י
מחור סליו יכל שור שהגוף הראשי! כארז
אע! רא!י ל ל 1ק ע ם ' ר ח י ת . p׳ ^ Dורעיון רוח:
הלאשין כלאיתא התם וכס וה י1כן הסםיק
ראיתי את כל החיייכי פעה כשיניתינ! נא כשת ישלו כשחוח חרשית כי אם חנילנלות
כל אחד כסכת! יוה! המה.כים חחח השמש : cם כ ח ס כ עילם היה נ!ם הילד השני
כלגחר עם הגיף שנתגלגל כפעם ש:ית שהוא הגיף הוהשהיאגיף ילד חמש 1ה»א
היא אמר •מ י י תחתי! של ראשין ווה! ראיתי כ ה א נכדו כחכמת! היה מכיר
הלונ:לנל שנתגלגל ני.יו׳שנפסר ווה! ראיתי אני נ שלא יראה אחר זולתי כלי),ר,ם
י
המהלכים 1כו 0./הילרהשני אני חכיר כהם יכשיזיתיהם:
לררך זו אמור ראיתי ענייןני!• מאורעית שאירעו לפני הארס נעה!
לך
והוא כי ישכחה אנשיםנתשכיימראש ״קדמי ארן תימי תלםהלאשון
לול לול ואנשיו והיא שאם היה ששל תולדיתינו עמני הייני יידעין כן כן כן ער
אנינו הראשין וזכה התשפחה:הה־א אי השכט ההוא או נית אכ שלא נכרתי שחם
יין העולם ונמשכים עד כי יכא פת החחיה נס כן אפשר חיו שלא יוכה ויתום
המשפחה ההיא או לשנס ההיא א! כיח אכ ההוא חיחי יי חישלח הנדיח יחכיריו ס'
אלפים שנה וכאפס יד ישכר ייאנד כל זכר לחו !:כרת שם סתת חנחגת! ומשער
ייקיחו ושפי תמו חן כלהות ופתה הכן החקרא לאיתי חת כל החיים כל כני העילס
הזה שהם תחת השחש הולכיש וחיליריןילד שני אשר ישלים חקיתן כרא חיכה אכא
א:ן קן אס תעמול לחשיכ לכל אשי סתה כחיים שלשלת עריכי כן פלוני סל1׳כן פל»׳
סל אכינו הלאשון גס האחלוני׳כליחל גם זה לעומח זה יש נייה חיני אנשים צ!נחק
מהם שלשלת הדור יהמשפתה שגו ואין להם שמחה כי חחים כעינשינניס אין להם
לא הנחי ילד השני כמנהג כן יורש חיןוחי ול׳קים שמי כישראל וההכ ירעיין רוק
ה!א שכרון רוחי ינשהחי כיין שלא זכה לזה ולכן אי׳רגכ האחרונים לא ישחתו מ
ג 0319כת״ם ח״תש»<ה /את עשה אלה ס לנו לאכד כל;?ל נחו לא נין!לא נכר
הר
כ י ,ם
0
ה י ז 1א
ב ס י 0מ
ח כ
ה ס ט ו ר ס
ח ר
ת ן
ה ע 1ל ס
כ
1
ה
0
מ ) ר כ י
) מ נ ש )
,
קקנ
נ
M
1
ס
ה
1
כ
1
נעת!
״ י ״ • * י י ׳ ׳י״־״״״־״
י
n r־
ספק האנשים האלה שצמים איכס אתני J
L
«י4
.
ת ל
שטור מלך כ ^ ש י
«ל כית האלהיבש
לשפוע טתת הכסילים
ו
.
כ
ז
״ s
ח
כ
'
.w״
קי
ו
ו
כ
ת
,״».״r—,
'
י
י
^
שכיארני לפיל ממניין
לדרד
המתגלגלות בעילם ימי/חת
י י
יבאית מנל מעשיהם הרעים הזהיר פה שלמם
עה שמיר לנלןבאשל ׳ ן אל בית האנהים
שהיא אחר המית שנשמחך ען;ה בית אצ
הנפשית
Q
לאה נס ראה מ ל ך שת 'fבחיכיר יתפ׳ת
מענל רגלך לא יעטשין לת׳יר ולבא ע ם
לעשות י ע *
הילל השב! כמי שביארנו יקריב לש»!ע חתת
ה״םילוס זכח ראוי לך שתקרכ אנל החכחי'לשח,מ חפיה׳כדי שמפיהם תש*ע יתיש־ת
נפשר״כית כלא מלינה של גהינס ,.תל מן הכסילים שיאמנו מה לני לשמיע א ם
£
״
״ז '
ח ט א נשיב:,ניא קרבן זה ׳ נ ״
ש
ר ש פ י ס
ת ו ע כ ה
א
ג
א ס
י 1
11
S
האלהיםיתשמיר לני'ך מלכל לא יכירו בך החינינ׳ס כתיתה״•"?"11
וזהו כ י איכס ״למיס הכסילים שהם הקליפות והחינינים לפשיתאלין לעה כהיות
״
ו
I
1
1
י"׳״י ״ T C
R I
,״
נ
י,צ » « ־• M־ צ י ו
האדם למס חלק לתיניניס מפני הקטלוג כ ל ל ן שהיינו
י"
עושים בזמן המקדש בחפשה הקיככית ושעיר של ראש חלש ושעיר ייס הטפילים
^ ד «
,
ושער התפילין ימים אחרונים ושאל ה ל ע ר ! ׳ ,ן ף : .״
כפרשח כא אל פרעה והעלה עילה שהם כצה בליל לה דשחא חסא ,בני ,יצא לנס
לתת סלק לשעירים כלתי לה לבל) כנין חטאות ןאש*ת לא בן העולה כי קדש
ם
ל
כ
נ ש א
,ב
כ י
כ
י
»י nSnp
צי קדש קרשים היא ו^לך רקויכ עילית י׳סכר כלם !פלה היןשוע לר׳0ל 0וגייסו כיג*
בק-ייסה ועם וה יוכן שמור רגליך כלומר פקח עיניך וראה וגא יהיה קרניך כקרבן
הכסילים שהם הקליפות קרכ ישמע רנר! יזכחיס יחידיתס ייגרו לך מה שה! ראו!
לנפשךכחו שביארנו ולא יהיה מעסיךכמי וכח הכסילים שאם תשמעלרכיי מכתים
וידריכו אותך ככיאן׳! בית הלהיס לא מסלו לך אנשי ריכיך אדרבה ״לנו כעריךן
כי ירועילגי סוד קרכן לחוטא שהוא למחק כח סדין המתוח עליו
Wנאמר
ובאחנעו' הקרכן והמחשבה בחשבי כאותה שעה מקרכלכו לה'
וחיז גס כויחי לברים והכשר יהרס הוא לחיצונים להשקיט מעלת ועמם כראיתא
גזיהר שלא היה עילה למפלה כסוד ארס אלא סוד ארם שהוא ליעותא רכהני נויאו
•ישראל וסיל בהמה דהיינו אמורים וסרריס היה למוזן החיטניס ולכך היה עילם
§עשן עקום במבואר סלשח חלומה ולכן סוב לאדם לפקח על מעשיו שלא יצטרך
לקרבן יוסו שחור רגליך כאשר תלך להקריב קרבן אכל וקרוב ייתר להקיכה לשמוס
חורה וחנות אכל לא תרגיל ענמך לחטיא להכיא קרבן ולתת לכסילים זבח כתו
מכיארנ! כסיד הקרכןשנריך לחח לאיתס הכסילים שיחד שלא ילשינו עליו רע&
ויהיה פירוש הכסילים הקליפוח וכח־ת הטותאה ועתיד על וה 1
ג ם אפשר לוחר שכיון להדריך דורותינו אלה היים כעיניחינו יבכל רול
ודוג• חןחיעוטיראתינו חהכתי כנסיות ליראה את ה' הכככר
והנורא ולחשוב כאי זה חקוס אנו נכנסים לחקיס אש להכת שלהכת מקנס השכינה
אשר מתעטרת כחסלחינו ועשרה לראש צליק וכשסארס שח שיחה בסצה או יסיר
מחשכת! חן הקרושה ואינו»יכוין כתכלתי ולא להשיכ על הברכות ש נ מניין האחני'
גחו שהוזהרנו ככמה חקוחות ח*< התפלה היא אינה הולכח למעלה אלא היא הילכת
למקום החיניניש והש תפליח פשיליח כראיתא כזיהר פרשח כקורי 1כ1ראי שיהיס
קטרוג כאותה חפלה!חלק הראוי לכא לאית! החתפליי הקליפה חיטפת אות! חחנו
חנה יוליך חרפת! ומשתי ועתה הכן המקרא שמור רגלך קורס שתכנם ותחשיב
בלכךלוחר נפשי הסר חחך חחשכוחין הרעים הכיטה וראה שנחקוס קדוש !סכור
אתה נכנם יתקרכ לשחיע הכרכוח וסאמניס חפי המברך שזה! ס!כ לך יוחר שחיו
אס לא חכיין יחסיר ח*שכיחיך חחןזכח לכסילים וא!י לו ואמי לן !לזרעו אחריו
לחי שאירע לו ככה כי אינם יידעיס ל*שית רע הכוונה הוא כשהאדם חתפלל ככונס
«לחה סס נכנסים כניקכייהו ואינם מכירים!יודעים נעשית רע אכל אס אתה לא
תשחר kאל ואל שדי לא תתחנן כהוגן וכשירה יכח1טל עליך לעשות אתה נותן להם
הרב כידס להרגך ויקומו ייעורו חםנחס וכלם יסכימי לעשית מחך רעה לכך קיז
#יניך ולא 5כנני8חן לכית סאלהים • 1נדרן זק נוכל צער׳ן נס הפסוק הסחין ו
כ
גכיונס
*
מח
קהלת
לכלכל את קין ולשונך כדי למהר ת:5תך
אל ימר״זר לד־־.וצ'א
לפני האלהים כי האלהים לנאתתכף מנית הכנסת כמי if C.-Dזמנו .
.״ . - , L״ מליוומ;הר להשליכו מעל נכי! מלילה וחש
.״,
נשמיט ואתח ע V™ nאלא חמחין כמ ,שהחהלנ .ממי מכמ־נו זל
יחתי שעה אחח קילס ש־ תיל להתפלל סר
על pיהיו י נ י י ד ע '
טינוממעט כללן שהי! עישס חס־דים
9ראשינים שהי! ממחיניס שעהאתת ותתפיל׳ס וכשתתפלל יהיה בין ולנן ש1ים
גתפלתך וכחז סכחבהרב בעל חיבח היככיח חין חוניא האלס מפי! בסיף חפ:חי
•היי לרנין אחרי פי!הגיון לבי לפנין אחלשנעינית־ני לנו הטללות והתחשבו ואין
כ*נ< ולבנו שוים.אנו מחלים בני א :שהגיון לבבנו יעלה לפניו ואין יפלו י-משכיתינו
לפניו הלא־נכוש ונכםוזהוחה שה־הילנו שלמה עההלריש הוה פין ולכן יהמ
hתכהל א בין ועדיין הלב לא נפנה חהשרלו)התחשבו ורע סככילא
•»ס
»ת נגלד ולפני האלהיס אתה עיחד ה׳ננדן חח ל ואם כה לא תעשה האלהיס בשתים
•סלח ענ־זו לחמה וילחק מ ח ן לכ הללן מחן הרחק חאד מאדם הלא אלקם בשתי
ואחה על הארץ והאר[ חשאה שממה על כן יהיה לכריך חעטים על שפילשו זצ
לכריך היינו עסקיך
,
• י כ חעס חפלה כבונה מהרבה שלא ככוונה ן
ר
1יה '
ואחר על כן שאתה נלך להתפיל ככוונה »ל
ועס״יךמעשי׳ שלא יטלילון שאס תלכה עםקיסתהיה נפשך מפוזרת ככמה מקיחית
ותפילם לא תוכל מלהפנית ממשכ!ת לע תלנ ך ויה על שאיל היי ממעט כעסי(
לללך שבי והיא כי התיטא יתשיכשעזבהאת ,״
,
משגיח אלא כתליינים תלילהלאלתרשע כוש
,אי
\
לחשוב כדעתי ככה להחרית עיני כבידי כי ככל מקים שאתה עימל שם השגחתי ית
03אפילו בתזלי חלריס כי מייא ל האין כביד! יעל וה הוהיר שלחה פה ע ה ו א ץ
•ל תכהל את י ך עלומי אל תיניא חפיך לכל כיעיל כלי השקפת לכך לאל חמע,
נבהלה וטילוף הלכ:הלשין להיניא לכל מפין לפני האלהיס כי כשתיניא לכלים
גילים מפיך 0ם נגלה אליך האלהיםיפי מההיא לכל הלסשלא מיניא מפיך היא
ל*מל האלה׳ם בשתים עזב ה׳א הארץ ואין לז עסק עם התתתינים כי אין האיש
בביתו הלך לללך תרתיק ואינו משנית על מעשיך שהוא כשתים יאתה על הארןהזהר
ללק ״ אל תשופ
בלםונך שלא תכוה מל כן יהין לכליך מע ,׳
לאח מג הלכר ה/ם
5לכר שום יענין ולכל יחפ׳ן לפני האלהים
!ftתפןוין אין כ! השנתי ,,ולכן אל ממל צהנטא pp 0!pתלפני ?אלהים ^לאמי
ד
ד
ב
1
י י ( י ׳ י 1 1
י ר
ח
ל
כ
ס
ט
ת
ת
1
א
נ מ ל
כ
1
p
9
(
P
D
ן
א
ו
א
ש
ף
,
י כ י ,
ב
מ
כ
פ
ח
ש
א ן
ןלה5
ני n V p
א י ן מה ני השנתון יתיהנא מקרני לחמי'ועד כיני כינים כ י הלהם כשחיסחש1י#
מל הל הכרטיס<נ!פה וחכיט מעשיך וחחשכימ ן זגצכן ׳היי רכרין מעמים כי לא
יזנזתי לג:ף ט;כ משתיקה זילת ליבול התילה ן
הכו! גח אתר שידע כ י ט יי ׳ ל ע ׳ ל א
ואין דנר בלחי השגחתו לכך נרי , L , - , ,־«» Lי-י-<—. -.,-״. C
וקול כסל ברוב דברים 5
ללק־קכלנלז ולכלך מ ע * .א ל ח ^
r.oכהינ|חפי7כי הכל יכיאך האלה ס במשפט )לכך נריך ידעת מה למע!סמ:ון
ק י ן לוחה ואיזן שיתעת)אס כה תעשיגיא חרמן לך עין משר ממא כי כפי ״חשכיתץ
ורעתניךשתשכתכייש כך כלילה עלמשככך שניקי והכי קאחלכיכחושהתלויבא
כ ר ו כ ענייניו שעקק כיוס וכפי מעשיי סליק! רעיוני! כ ן הכסיל נופל כרוכ דבריו
ובריכ דכריס לא יחיל פ * * ' ל ז ס ,ה י ש ' ה ' ' י כ י י ו ח ע ש י 0ן ו ס ו ח ר פר»ן
וכי׳ק*
יזקז סימן קניט סתת רכי יוסי!אמר כ י כא החלוש כרוכ ענין
אוק-״הי דכמהסת כ י ן כחלתא ממנו דרנין על דרניןעל למלמין חנהון קש1ס כל»*
וחנהין לאית כהין קנוט יכליכו אכצ צוכאי קשוק צא אתנצי לקין מילין כריכיI
לניאל ״ה כתיב כיה כאילן דניאל כחרמי
ך}ק
כלום אלא קשיס כלהו 1
חלחאכתכיאיא׳תכיהחיליןכליכיןאת!^
לליליאלזאגלי באלין
אכתיכ כ י ן הכתוכייאלא לאינון ובאי קשזט כשעחא לכשמתהין סלקין לא חתחבלו!
ן
כה! אלא חילין קליסין ןאילע-ן להי ח ל י ן לקשיס ק״חא ללא חשקראן לעלחין
»אי חיחיהא חנן ללול חלכא לא חמא חלחא טכא P־ fאשתמע להיה חמי לול חילין
ללא קשיט אלא ודאי כלייח1י היה משתדל לאישיא למין!אגח קלכין וכל חלחוו ל»ן
הוי אלא חלחיןכישיןחרכא!שממיתאולתא ואושילן ללחיןולאחלמא לשלם #1
ת׳חא לברנש ס כ אחראי ליה חלחא כישא הכי הוא יראי כל אינין כישין דותיגין
לאתלכק fאינין לעכל! על פתנחי איל״תיואינין עונשין רזחינין לאתענשא ככה»|
מל־יאכנהי חחי כ נ י ן דכלשעתא יהא לחילארחאליס יהא איתעזו והאלקיס m o
ודברי! אינם כריכים ביאיר I
»כל
שיראו מלפניו והו חלום רע 1
ש
״
1
כ
כ י בא החלום כרוכ
עני!
;
5ריר ן
;
^
היא להזהיר
^
ליי באשרתרורנררלאלהיסאלחאחר
^ לשלכו בי אין הפך בכסילים את אשר
מ ל ל נדר ל:להיש לא ת :י ך
ש
דיתי אחלי נייך שאס י ז י ״ ׳ י
!; jpחקים לכסיניס שיקטינו
התר
עלם ;
טוב אשר לא תחר
פשתתר ולא תשלם:
נ ל ך ולכן א י ן חנן כנס־ל׳ה;לומר אין לקןז חפן כ ן 3י כשל1אס כי מס 8א*»
!j׳
בו
קהלת
1לור שיסא־נסמ ״י א־ הלזכיאיןדיינסעולהיפהואין להם ריוויו נ.־ן
־
0
סנ
בייין תכרע כל כרן ,המם
^
3
^
5
לשיןזה ייס הלילה כאמן שנל־ןהאלסלזבול תתיר השכ פה ה r
<™
״ א אי נפש כי תחטא,שמעה קול אלה והא
'
,* * £
Jא ,לאה ובי׳שדרשי מל שכיעת הרש״י! כשכאה עילם הזה יהיא עכלה עליה י הו
זה ניכל לפלש כאשל תליי נדר לאלהים
ימ! פי
£״יל אנה מיין שס :
,ל׳ ״ אחסא,אשיב לעת זקנתי י אין חפן
• ׳
^
כ^ליםרנועת הדיינים היא תיכנת להביתן ילייסרן י.ס לא תקייס את שכיעתך
'לליל ,אחל שתכלת תליך כשנימה א אשל ינא ח פיןי/עשה יזהי כאשר תדיר אל
ל י ו ר א ן השתדל שים נדרןותליר אעפ שה א
, %י
™ ,
, ,כי אין חפ ככסי:יס כלימל שלא
.
, ^,י
״
לשע יס< יסרה ,יה כתיני •שידי
^\נשבע , [ ,/״ א
£תל,איס לכיס ילנת לכלן תשא לכן אתל אין חפ הכולא'ת שח ,ללכאי.״מסיו
לים כי לא יחפ• ן כמת הלשמ אלא שתתקיים שבמתן יבזה תמשה את
™
יכי׳נתשך כפ׳ תה שכיאלני לללן חזצ תהיצי־f
״
,
I״
™ ׳ * י ,הכיינ׳ אזהרהלנשתה אס מיזבאפשריח למנ,׳
לאלתיי לשש
לבורא ית־התשכ״י ,א ל ׳ ,א״ ,ל ,יתיויאתל לי אעשה תה שאפשר לעשיין
״״ם ממחי אכל אחל שככל נליי ה .דל לקיים שאס היית משיב אעשה ״r
«* 1 ,#ל .לא היה לן נל כן אשמה <מ א אכל אתל אשד ככלכלית לה אלהין ח־יב
אתה לקיש את נלליך t
שח״יילא יןךס פללו,שניסת ,אשל נ ץ
L,
,
לאלהיישלאלמיס לילתי יגמל כלפתן
1י' י י
"י
JK1־ rבשריך ן ל ה א פ ר לחזיר בתשיכה ילהתיילית לפני הי׳ל הזה ל^
ל פ י י ה פ ל א ך כי שער־־ז שלתה פה ש עקת עיני ,על היידוי ,אל יתן
— " *-,. _ Lיי* ד״ריו־יח התננלית על לוב פשעי ,כי כזה נכשל שאיל
°אביר הריתיה בשאמרכי יראתי את העם
Vי
יהבקר יהעילת להקריב ומה לא נמחל עיננ
^
hpק ו ל ך ו ח נ י
במי שנמחל ללול שאמל חטאתי לכל יאמר
»ך<ך •
נס היהעכ׳ל חטאחן יזה ,אל חתן את פיך
*
נסתתודה ותול׳על פשעיך שתלכל באמרי פין יתחטי׳אתכשרן למיהאשח׳והחט־ן
19הגי > ילסושיע הנעש ו0קר הנין שתסא ולא הנפש ובמעש? לאנטוניניס :ל 1ל
?
ש ז
0י ל
ר ק י
3״ ל י כ י 6
י י ן
ס ס
א
ע א צ
י
ה
י /א ח ר 0 3צ מ
י
כ
ת
ד
ת
נ
כ א
י
ת
ת ) נ ש כ ע ת
0נ
ל
א
ע כ י
ז
נ ם
א
ל
ת
ה
ק
ז
ס נ ס
מ
r
ן
ב
ף
ע
א
יתה
ה
כ
ר
ה
״
כ
זת
ט
א
ה ח
י
ד
א
2
י ,א ר י ,
א
א
ת ם
פ ; ה
ח
ר
טי nSnp
<י1מר ינילני לפטור את הניף והנפש חיום הדין כלאיחא כסנהדרין!השיב ל< חשל
לחניוסיחא השוחריס כתאנים יוהיאלתחטיא את כפרן שהוא הגוף ולהכיל הנפ$
ואל תאחר לפני המלאן החחינה על החפלה כי שגגה היא וחנקש החגנלות סל רוע
מיניך לחה יקניף האלהים על קולן גם כן שהוא הנפש וחכצ החחכילות והערחחיות
הקדוש חשל לחיגר וזהו ׳חיבל את חחכולוחין וחחשכותיך
שחשכת כררן שהשיכ רכ»
היזנן
י או נאמר כי ריכ חכי העינית שארס פונפ
כעל החחשנית'
שוא ושקר זנכלו' הפ :ולשין הלון
היא על דרך פיו ננין שכופת
וחנופה ונחה לכריס כעינוחינו שהאדם נכשל כלם וכחו שאחיל יכלם כאנק לשון
הרע1לכןאתראלתחן אח פיןכחו ילא נחנואלהיס ילא נחןסיחין כלוח ר לא חנית
את נפשן שיעשה רעה לכל הנוף שאס אתה תשחור פין ולש!נןלא יאונה אלין רפס
כחו שאמר דוד אכיו 1ל שוחר פיו!לשיני שיחר חגרת נפשוואלתאח לתני המלאך כו
גזנגה הא כל!מר איני דומה פוןשנוריהפה כמי ע ן שגיריהעין והאיון שאיניכרשיתו
של אדם שככע' ראש!נה כששומע איוה דנר חעיקנ אי ריאה כעיניי היא אניס אכל
הפה כרשיתן היא יתיכל להרהר יאין לן התעלית לפני המ;אכ 0כבאים לקבל דין
ותשכון כשעיפטירחך חעינוחיך כי ש!גנ היית שלא היית שילט כפ:חן כדרן האוון
והפן כי זה איני Jאיג^ו ואל תאחר לפני סח^יאך יתאחר אנים הייתי כ׳ שנגס
נלבל הזה לחה יקניףהאלהי'על יךיןהכיינה שלאיש
היא לומר
כמה נדרים וחומות עשה הקיבה לפה כחי שאק{ל א' מענם אחד מכשר !היא ח!טלת
וכל זה לא יועיל!לזה אחר קולך מא אמר פין א! דבורן שהקיל <!נא חהנרין לחיץ
חנגרריס 1אין חחסוס כפין לוחר אשחרה דרכי <כו'!חכצ חת חעשה ידיך שהנה כל
וזהשכניתתהר!סכיכןאחל!חזלכלחיטח<נ־א נבלות הכה ״פ י אפילו גזל לין
itsשבעים שנה ח׳:פכי'אוחו לרעה וזה! וחבל חת חעשה יליך לכך הוהר חה םאתס
ל׳וניאחפין :ןכזוהר פרשחיתלו סיחן bלכי ינחק פחח אל תחן את
ליה לבל נשלאז־הרא מל פחנחי אירייתח כמי;
סיןכחהאית
א תליה לאולהלא ללא יטעו כהו ולא יכוקחא1ר״חא חה ללאילע!לא קכינילכים
לכ! חי לאחר חילי כאילייתא חה ללא ילפ ולא ק:יל מלכיה ע!יה בתיכ לא תפשr
לן פס! 1כל תחינה והקנה ומנין לאתפלעא חיניה כחלחא לאתי כזחנא לנשמתי•
נפיא לחיעללליכחא לחיין ליה לכל ותשחניחההיא אתר לנלולא בנרורא לחי•
ושאר נשחתין לא לכי יהולה אתל תהכא כחה דחנינן לחה יקניף האלהיס את ק לן
כונתרכי ינחק שנרין הארס ליזהר שלא
לא נשייתיה דבר נש סכל ן
ל?1ניא תפיו שוס לנר כלכלי תייה כי אם נהקלחח רניתיו שאם לאו חש ושלי*
בקשכ לו כאלו ? pם תנכה ;
)1רפ
פ!
ה
ים
קחל\ז
ס
פ
ו
1
י
גיבחנ חלומות והכל
ןדכריבם הרכר־ז כי אר־ז חסאת והקנפח את ס אלסין וגעש הקנס
_״, L
n
א
ה
D
,
ר א
3
^ t ^ m ^ m
זחל
י
י
?
ז ז
א
ב
ס
,׳ י ׳°
מלין,תכלו במיני ׳ס׳יין
משו.:׳ זה מ׳ה kתסלהל אשריוftfcשתני•[
L
»; ^
אס עשק רש וגזל משפט
וזהו בי בליכ תלומיתמביהליס וענייני לבים
ךצדק תראי״ כטדינח
ninnאל חחפץ ם גטח
חלב מונחת
^ ,ל ; *
ע ל גמה שומר וגכוהים
על טאלו של אלס ובז ׳ והוא בי אף סל 'P
עליהם \
א
דלא
p
עכ
, ,לא לי,ין
לל
׳
נאכ
י ,א מ ר
0
שלואה ה ןלםשבאיס מל• ,ייסזלין קס׳ או
ח׳איש אל תי/יאש מן הלחמיס כי את י.׳|ה*ם
ןיביאורמקלא״הי
^
הנה ראינו כמי!
^ י
לערבי
והי1
ויתרו? ארץ כבל תא מלך
י
י .1
V
1
לשוהנעכר:
כיש מלאים נזל חמש ישול משוד מנייש מאבקת אביונים
לה3
L׳ מה זה השיפס בל הארז לא יחשה
ש ע ש ז
י ס י 1ס ב
ח ש פ ט
'
ג כ ,ה
ה > ה כ צ י י
ח
ח פ ל ג כ
ה
W
נרשע ח
ft
., ,
״ I nfiידיי
!
' ״?
׳
א 1ה כרגע ני׳׳
3לחתס בלי השקפת הלין היא שוחר מליהש ושוחר ה,א כח, .אבי ,שמל חק הלני
ת
לשבתות ״יושיס נמש ,מאי,ה מניה שמשי להניןמל׳הם כהנ׳ל אימס ,מ מלי•
» ^ א | ל .ל,מר שישוב־ ויחוד ,תלרכס הרעה בת ,שמש ,אנשי ניניה ו
ללרי אחרתימקישרעסהפשיק הבא אתריו ורמ ,ח שלמימ
״
״
״״!ל שימולס ילא אלס מנמ ,״ r:iזכאי,מחנה חייב ובן בעיי
™
ה ם
ג
ה
M
ה
א ח ת א ש י
" ' °ש ' ׳
כ 3 /י ק
»?ן בבל העולס מש :חגי
i 5״^
־ ?״ז־ " ״״'״
כ נס בן יש באותס ״יינה ״״»«
ל1»,
?א ,.מ י ™
״ה י ׳ י
להכלימ לזכת
ח א
על החסז {לימי ,
תתמה י
אל נ ״
; ! ב Pכ
5עכ יה & ס ינכוהים עליהס על כל לבל ש:ל'ל הכמה יש כחית קלישי ^א׳ף
א ,אל,י״לון חין ככל
, ,
ל
^
£״ יי
5
? ש ב
ת ע ז ח ל
cנ
& iה
ו
י ב ׳ ה נב
א
ס
ש
כ ה כ ש ה מ
ן מ ג פ מ
0
'׳ °
^hLVJ
ב ה
ה
נ)ה
ב
צ ל ע
ת ) ע כ א
״ p
| < r p
השמ
ו יי •
פי' קהלת
הא כ^וילר
Uמה 5ויצא א; לרע או לטיב ייתר האר( ההיא או המרינה ההיא
ככל העילס כמו המבול המרינה א׳ הפילסכ ! .כלס תלרס כהכרעה • 11ינייגה אן
היית מלן לשרה נמכר או ההכרעה של זה •היה קי1כ העיר ח יכה יע־ה אי לשל*
געכד והיית נכח?ת ונחרדת תל חלח כשביל הכרעתו של וה לר4ה על מיינה 111
או נאמר מלך לשלה נעכר פס מה שביארנו יעל המליצית ב» יאמר איוו לחרפ
אי זי ללעכ א׳ יי •לשלים אס לא וכת־ המלינה הה א מן הממלכית
תהיה.שפלה ועל הארץ!שכו המין והנבירה כאופן כי מלכותי תעקר תשכל וינא
^רחלכית מלפניו יעל שלה האיץ יחשכ ׳את תהיה ללזריכס לכליה ולכהניין
ולפס הארץ תחת ה יחס מכעיסים את אלה׳ השמ : 0או נאשף לדרך אתרת
•)־^5
כשהמדינה או העיר יוחנה זכאי ותחנה חייכ ׳היתרון
אפיל! ההלייט שכהרייסים א! ק! שבקלים אפיל! יי־זן יהי זיהו טרישי ייאחן ארץ
א! מלינה ככל הי יכין איש כין אשה הא תנלעת ואין הקיבה ממתין ההכלמה שיעש t
מלך אי שר ינדילכפיר כדי שיחשב שם לכף מאונים הלא אפיי כל שהיא וזה! ח*ן
ח׳ךישיטר הפיר והמדינה משיסכ־ ינפכד לכחיחכשדם
לשרה נעברכלוחר אפילו
5
אויצאםר העילס כל! יילעי' ומכירי©
י
לון ל שבקלים י
אכל אין נתח ליח לפניו
ע'.ח כל העליח שהוא חלכי של עולם
*תיחבל עבירת כני העילס אלא סבידת בית החק־ש שלוא עתה כעינוחינו נחשב
לשלה ניון שדה תחלש Iומוהר פרשחשרהסייקהיכ פתח רבי יושיואמל
ולאי להא חתמן נפקין ליחין ינשחתין
*׳תלון אלץ בכל היא
*תועלת לעלחא שהיא דחו לשנינה הנק ראת ארץ כשהיא חתייחדת עם בל הלותו
ליסיר יש לה יתרונית חכחה נשחית יליחי ן דנפקין חיניה פיר שס מלך לשרה נעבד
מאן ״לך לא קיכה לחז לחלה חדיהחפארייישרה נעכל כל איה׳ איתתקין כלקא יאות
ומלך לא חלך פלאה לאחחכל לשלה כל איהי נעכר המניין הייכש ש חעשיהתחתינ*
וםנקיןחנית וחעשיססיכיס מבניה של יחל אז לח! מתקשטת ככמה קישוטי ככד
•ןישוטין דכ ה ומראה חעסהכניה לח'ך העלייןיאז איחית חזי כחאי כיאאתיני!
לקתך בכתה חנית וחששיס טובים ואו נעשה הייחיל הקלוש כין חלכא וחסריניתא
ותתחלאיס כל העולחות חכל עינג יטיב ריא אחר חייך לשלה נעבד בחט גוינין יזין
*לאין הנה מלך לא שכינתא ללא שריא בכיתא לאתקנא כה אלא כזחנא דאחנסיכ
בר נש ואזליינ כאנתתיה לאוללא ילמפכל פייין יאיהי אפ־קת נשחתין לאשלאיב*
ובנין כך לפרה נעכל יצא לאחרא *פירושי כדיר שהכיינה שאין השכינה שירה א :א
באיש נשיי שפיסק ב פריה זרכיה ויהי כשיש שדה נעבד אישיאשההעיכד והמעבד
אתך
כלי שהשכינהיכ1להלסיניא כסמיח שלהננים!הכניח שמליל!» :דיף
כדי*
•ס סלן רא אשס ילאת סיס׳א תתהלל לשדה נעכל לא אשה ורז
לשוין
,
ש
1
1ת י ס ל ע פ
ני'
»ח
rfjnp
| ן » ו ן *אשה זרה מ י ן דאית שדה יאית שר ה אית שדה לבל ניבאן וקילושין כי•
כל׳א בל׳ח הש5הובו׳ואית שלה לכל חיל, ,מסאב,ושינאה »»}|unp, .
S
*!J
ניס שלייא והאי חין prrדאיהי כעבר להא' ם י י ^ " ׳ ׳
י M״•V^i
, ,׳ ,א , /לך א כסיא נהיר ״אי״״י
,
״
1
ל״ילא וכגין כל «יל לח כני ,לאתסלש ההוא ס ד ה י ׳ ^ ' ״
•דס בלנא חהא׳ 1י " א ,ס ' * כ ל ל ה א י ש ל ק ׳ ל ,ן כ ת ^ ' ״ ™ ״C
ת
ק
,
,
א
עי״ס
נ
ה
כ
ש 5ש
מ י
ת
מצכא
ר
מל
א השכ
^
״
,״,״ ,,להא ,״לן הקדיש םה׳ '< J״יי ־
להא׳ שלה שהיא לילית הלשעה,א׳ שפתה כי תירש נבילחה יוה סיד שחי של י ת
ש ל
ן ״ ל ק
J^JJ״ X״
ד
א 0
״
י א ה נ י ( [
א,״קל א ,שאל חזיקי סלחא אלחחמה ש
כ
נש,י.נפקז סליתלוןאלז ככלהיאיחליןהיא איז שיהיה כה נתש ,עקיכ
א ל,לא א ן ^ ,הב ״ה ,שית״
^ ' , ,
^ J
'
Iויחלו! אלז ככל ה־א אפילו נחש ופקיכ ויתיש ה:ל היה ככלל איתי כנ לבת כ
U IIIכל אשל פשה והנה ס-כי״אל ״ל .ככל היא למ״ Iבתאי לפלישנא
וי
•הל .בחח!ת ינירתס נפה הקכה שהי ,נדיבים לע,לם לפרוע חינ! כני אלם וברא*
והס שוכיס לסולם והו וילא 1הים את כל אשל עשה והכה סוכ חאל צ לין סיג
מאל זה תלאן הת<ת{
0
נ
ת
ת ס
ע י ן נ ת ע ק ר ב ׳צ
מ
ה
י
ט
נ
ח
2ג * מ « £נ
ןםיאוהככהסוןלאתבו^י• יסףלשון כישף יחאיה חאוחם הכ־ס:פ־ם
ןהתענינייחעולםהעלתןומ׳ אוהב בהמון ה •
נם זהחכל :
כ חיני אלם חיןא׳לאסיף כשף ו־הב וכ׳לחנות כחי׳;,טפתכלמי'גנ.ח ופללסי׳פחות
ועבדי׳סה1לד אחלי הק:״ני הללו אין לי תבואה חהעסב ונקלאח תבואה סל שם ייה
תבואו ככת שיר הנתמ בנח כלב יוסף אח׳נם זה הבל אתל שהסריח כעי (.ותא*•
לא ישא בידו נס! ל ן א! אפשל לפלש שבא לההביל ולמשש ממחשבות ב י
1דם אשר ח״ ס םר,ליס בחכ־יניס תלות .ל ן אחל אןהב כסף לחה בני תלן W
»fy
ןזעל אסל לא יועיל ולא יכיל אעיל< לתועלת הניף הנע ע:קן
ה ה ב
ה
כ
•י hVip
יי!וצאבן&לם3י)לברבאלץתלאוכ!תעיף!יגערעכללחס)נחאליוים הייעילו לו
אונלותלשע כסףוזהכ להפיק תתני אתרכעתנית! וותא! ןאיל!לי שנירה חכתת1
!תילהנהגת הפ!לס הזה ששש חשק ותק זה לכלי!תי! לכלתי ימית חי שאון לי ני׳לת
שיה יכרס אש לא ימצא ככשפי יכזהכי כדי חייי ייגע )ימית כאיפן שהיא דעצמו
אין קנייני קניין אינרית כשף /1הכ יכל דבר דאיקרי נכשי חט טלי אגב מקלקעי
אס צא שיהיה לי רכ תכיא׳ית יהנן המקרא ראה גם ראה שחי ש^יהכ
<סף אם ילמכ לא ישכפ נפשו לאכול כסף וכל חי שרודף להשיג חיני חיזון רכ בלי
אוהב כסף כמה כצי
תבואות גס זה הכלחהטעס שביארנו:
לשח!' לנבור !לאסיף
01(1יש שמרפיכין פנמס לא לאכול 1לא
כסי> ו/הכ 1אט כח לקנות ד! מחשרו אשר יחסר!יו יירע לככו להיניא פרוטה מכיסו
ןזהיבסבח ריח רעה השורה על ידיו קראהו הרשכ^זל כפרשת כשיח רעה חילה
כדאיתא התסוזהו אוהכ כסף החשק יהכיםף שיש כלבי איניני חניחי לחלא חאיתו
כדי שלא להוניא משלו ומי שהוי רפ עין בזה לא יחנא בכיתי תבואה סהואחזיןהגיף
התביאה והוא מזין הנשמה שהש מנית ומעשים
זהי הכל :אינטי
ומנא כביתי נש וה הכל שהממין הזה חדש נכנת
מוכים לא
וחדש יונא ותכלה פרוטה מן הכיס ונמנא שגם;ה הכל קרמ מן העהז ומן העלהכ l
א
ג
ט
ש
ך
ן
)
א
ט
ך
לפשוק דלעיל חיניה כרמת כרמת הטובה רבו אובלית
V , .י ^ י ז ״ ^ י ומה יתרון ר־בעליה כי א0
w
י
לעת שהיא להוט אחר הכשף וה׳הכ איני
קכחין שככל השפע והטיבה שמביא הקכה
גדילתו אינו יכול לקחת כא חלקי ו/הו כרכי'
בסונה נס כן רכו אוכלים וזהי אין לו אלא חלקו יאס יציייר כדעתי שלא ישאר כפילמ
כלתי נויתו ואדמתו ויאמר הרי כל קמין כסף וזקכ זה שלי היא לא כשכיל זה יכול
לשלוט יותר ממה שנזר עליוהאלית׳וזהו ומה יתרון לכמליה וכוי כלומר הראית לכד
יס לו כאופן שאס יש ליבוי הטוכ כעולם רכו אוכליה *כל אחר אוכל חלקו לכד ואלו
*וייר שאין כס!לם אלא הוא איבו נהנה כי אס לאיית הסיין אכל כאכילת! אין לו f I
כרכות הטוכה כשהיה כעונותינו כ׳ת החקלש
ן <ך ךן
ל א לק< ן
השפעיולר וחתרכ׳יכפי בהשפפ׳יהטוכ כן הע
ווייס הי אן
ישראל תתרכיס כי כן העיר הת־רה יהודה וישראל לכיס כחיל אשל על שפת הי©
לרוב כימי שלמה המלך עה וכן כשיחזיל העמלה למשכה יחזיר השפע האלה׳ סל ככי
י5זראל נס כן יחרב! איכליהס וכמו שייער הנביא ישעיה אס אתן את לננך עיר
*{כללאויכין!כו כי קאשעי)יאכלוהו בקנלית קדשי קרי לכיי הטעה גיכ יתרכו
#כ!ס
י
ראות עיניו!
כ
א
ח לח
ה
צ
י
איביה,אמרת כלנכך מ׳ ילל לי את א ל ה ) 0׳ r C : pכגלית בעיביתיכג אני איכלי^
, 04,1״תארס כי היה לאיי לה ית להפך ״הי ותש
״ ^ יא«"ני0יאל
״ ! ,א -נ 0נ ה ,״ כ י א ס כ ל א י ת העין
״
הסיכהי״אשהם
W״ 1
י ש פ מ נ ש פ ע כ ש נ י ל ישלאלשהםהכעליסופיגיהסליאית,כלותא:ס־0כלהייס
, , ,״ ״ ל חקים ועישיס הטיכ ׳הישר כע־ג
,
« f״ "
אלהיס ,אלם הס מתלייה וסדים ירכיס לאכול ילשכיע :׳ט.נ .של
" י
ט״יס והיןלן קייס ומה כשלון לבעליהי/ה .מנד מסדו ית׳אשר אס צלקת מה תתן לו
jjftאין לו להלכה כי אס לאות עיניו שעישיס ל;ונו של מקיש I
כ י אס ראית עיני ,במ :א -ן לכלי ,כליחר הנחת לוח שעושה
11״
בי בשאנ .בהסתר
כנדיכ־ת ,להטיכ אל כ ל י ו ת מ ן
אבל כשאנו בהאית
בניס אנו ת מ רגלי האוחות ועקבותיהיס
ת
מ
ו ס
ה כ
0
פ
ש
כ
ע
ל ) ע
ו
א
כ פ ו 0י ה צ
ע
ש
ש
ס
0
ק
כ י
2
°
M
ן
א
י
א
ר
ב
ת
3
כ יס
א
ה ט 1ב
ממ^
״׳"הסבה
טיכחא ץלהרמת
,ו ^ ע י ס מ הא־א י ״
ה
ן
ה
כ
ש
ר
א
)
יל??
,/יא , ',ד ש1אין 5
צדך ת ק ן
1כ
ב
כ ;
ס
וכשרון אמר ב׳ אם הארת פנ:ס וזהו פילגש ,של לאות ע י נ ו י ;
ו י » י בי כל מי שהוא פילח וכוקמ ועזכל
אלמהכלה־וסימרושהיחירשכי
כעת שככו יניח וישקוט ,לא ילע בשיכבו
וכקוחו כי ע מ ל היגיעה והטורח ערכה ל,
שנתי אכלתי שהוא יושכ ו כ ט ל ,א ן ל ,ע־זל
יגיעה כל יחיו כחגים אין לו כל נך תת־קויו,
!—,.........
n p i H Oשנח העובד
• ע ט ואס ר־זרבח
זר־־ןשכע לעשיר בינינו
י
™
י^
3J
ח
< כ
י
י
ע
ח
.,.,,,A,
י י
' י
וערכית כשנתו ושנת ,נהייתה עלי.,הנחשל הוא שים חנשים כשרים שהם טורחים
ועתייס כעה 1תנות,מעשים טיביס בעניותס ונשפלותם כשנסטלין יון העילס ת־תתן
סל אנשים הלל ,נקראת שינת ותנוחה ועונג גלול ומתוק להם חניכת נופ׳ ויש אנשים
שכל יתיהס כחגינ! <כח!עלי'!,א טרח ,ענחס כעמלה של תירה מחמתע:רס וקניינו
״תאום י ח י ! ,אינן מובאים חנוחה ועננג לעהכ ו/הו מתיקה שנת ה ע ו ץ להיינ,
מובל ׳!הים באחור אחנס והש־מ לע -ר אינינו חנייתו ליש! ן בחמת תלך חלאכי
•ו־ת אינם ניתכים לו מנוחה אלא מיגון לאגחה ומאבל ל י ו ס ל ע *
כנה לאינו כי עיכלי אלמה חילשיס ווולעיס י,דש אחד פחות או
»« ! , u
ייתר מעט וחדש כקציר כעת הקניר,בעת הזרימה הם יניעי ועייפים
בעמלם וכשאר ימית השנה ינוחו יג מ׳ כח יכשהוא זורע ונוסע ישא עיני! כמרנם
י לא ילע מה ילל יום אס השנה שחינה או נשימה או ש1בע או בגילתולושיין זרע
* ל ?אלתה Mפשר ש׳זלע אדם יןעס,הלבה יל,סין> או צהפכו אן אפשל שיה ה מעות
ת
ש
n M
נ
*ו קחלח
ענידת השני ההיא שהרפה לי היתביאה השרה כשנה ההיא מאה שמרים ופחז כן יש
כמה כני אדם ששולחין כ/מן מומש ומרכה זכיות כל כך כחי שהאריך ימים ושנים
)יותר הרכה ויש כמה כני אדה נדיקים נם כן שהשכיעס סש>ת יחים ישכים יהשכיןן)
נפשם חכל טוכםוכ שעם ודעת'יאת היהיא א:1ר< שכרו של זה כנגד כלם זא׳ס
אחר שנפה הקכה שהאיש אשר דכרנו כ» ראשון טרח כזחן מועש כך כפי העלך
היה מושה אם היהלי אריכות יחים אס כן למה חת נקנרית שנים תשונה לוה ית'
ככורא האחיחי שיודע וחכיר נשתח כל חי ויודמ לשפר שיעיר של כל אחד יא' שלא
יחמיץ יינו או יתליע תאוחו כתו שדרשו חול כמעשה דר׳ עקיכא וידע כעל התאנס
ללקיט האנתו כעח! וחניפ! לחדים שיש שני חיני אנשים העיכדים את ה' וכל אחד
משכירח! שלחה חפה היכל אחד כפי ערכו הראשון טירח כ/תן מעש <יאםין> הרכש
אלו הש האנשיש שככחרוחה וככחם יגיעייכחירה הרכה ונכמרו חן העולם ויש חינז
גדיקייאשר האריכו יחים ושכייויגיעים וטרחם גם כן כתורה ייחם ולילה לא ישכיח!
והניח לולשמעחטיכו ולאכול חפריה לעולם הנא וזה! אינו חניחלו לישין לפי שהו'
0כש אלא כמו שאחרו!ל אין להם חנוחה לא מוליכי ן אותו חן חולש! של ש 0לחלל׳[!
של שכל מושל עכר לאכרהסוכי׳!
ךאן<
fc
להקדים תחלה מה שפירש לאכא
,
T
פ י 0ת כשל
] ס
D
!׳ ' T
ה י כ י
יש רעי־־ז חולג־־ז ראיי־חי
חהת השמש עושר ששר
י
אנא פחח יאחר יש רעה חולה ראיתי תחת
•שחש כחה כני נשא אטיח.ן ל א ו ן לא לבעליו ררעי־־זו:
תשתדלי כאירייתא יש רעה חולה ראיתי
תחתהשחש גפי יש רעה שאינה חילה אלא תכיינן חסטרא דשחאלא נפקין כתי!
גרדינ׳ ניחוסיןוחחבקעאןכאוירא וכד נעיין לחיכק אולין )אשתאכ pכניקכא
לתהוחארכהלכחרנפקן<חחחכראןכחרא יכקען אוירין ישאטין כעלמא
וחתקרכאן לנכייהו דכנ-׳ נשא יכל אחל איקר׳ רעה כמה דאת אחר לא תאונה אלין
רעה כנין לאתיא כחשקיכא על כני נשא חילה אתאי היא חוילה כדשריא האי סל
בני נשא עכיד להון קחננין חחחוניהין אחיין נכאי נלקה גכיסהוא חחאח בליש
אותר לו לא חפיק חלילךאתיין חשככי היא ת •־ואת ניליהאחיהיא לחיכל חחחונייו
כד חחאת כידיה כנין לנטורא ליה לאמרא וחן יוחח לשריא עליה דכר נש הא חילי!
נהאי שכיכ ללא אכיל ושחיה ועל דא היא רעה חילה ישלחה נ»ח ואחר עושר שחול
לכעליי לרעתו חאן נעליו דא אחרא רירית ליה ולחה זכה לחהויכעליו דהאי עיחרא
בגין להא׳ הוא וחין לההיא רעה יאיתרעי כיה ההיד לרעתו כליייר כנין רעתי להויז
ך'« יש לעז קי.לין האי מאן ל־תיכ כחי.לי#1
מעיכח wו»ת ציה בהאי 1
כ
כ נ
יי
ד
.
ד
:
בכית
w
'
עי
קהלת
ננית אלוי והוא אויל כתסחזפי יזילין הא אדבק יההוא רעהחןיהלבי נש שציג
ל א ,י כתסקוכא לא כעינא,לא לין כע-נא כך ישר!( הקנה נשל להון על
״
נדפינסליןאשחיר להין כעיני יקרא שכ־נתיה כשיל קמיהו נחת להון חנא לחיכצ
״ ' ״ , ,״,ן,א, .ן הי ,אולין עמ:ה כחשק;פין חיל ניבא עיולק ז
לאה חתי כמה קשה מלת הנליות והקדמת !ונלהנדקהלהאי קליפז
״
קשהאיקרכ לגביה כשהוא מתחיל להעלים עיניו חהגלקה ואחר כך
^
ימישל ושולם עיי! ואפילו לנכיהליל׳ה לא אכיל ווהו עושר שחור לכעליו לרעתו ולפי
עשוטו של יזקלא שתעתי אדזדס שכהכח הפסיק במד האנשים אשל אין חענול
לרוחם כשיכא להם איזה הפסל זי:כ וכסף חטלטלי אנכ חקרקעי אינם נוהני׳הודאה
לאל ית או;! ושתא היה ננור עליו חיתת ע:י» או בכיו או חולי וכעל הלחתיס אינו
בילע חהנ :שות תחלה לאיה מהיונילע תחלת כאבני ביתי ר1ח'כ מופו ולוי שיש לו
דעת חחכל תהפחי נסכל פנים יסית ימן חנכה לי הקכה מן הדמים קחת מיתה או
,י ולכן אתר עושר שמיר לכעליו לרעת! כשמור עליו רעה ניטלים ממונו
ומנכים או ו ל|ע־:ותיו אכל קשה לי ללא הוה ליה לתיחר רעה חילה רכיון רהאי
למה הוא לו לט!כ ו אינה רעה תולה כ׳ אם רעה טובה ויל ללעה חולה היא אחר
שריאה העושר ,לך לאכלין אן> ע פי שה!א חנכה את הלחים ן
העושר כשהיא שמור תתת הקרקע כלי שיראה אור לעשות חחנו חן
אן
וחשד לננרכיס אותו ה;א לרעתו של ע:שרדקאקייחא לן מלח חלת
ממון חשר או חסר ואש לא יאכד העישד ההוא בעניין רע ו
שיש כתה אנשי ס &מ:מ:חים ענחס כהונאתס)כדברים של קדושה
״ן < ״
נסכן הן נרי עיי )כששואלים לתה חרעוכועגיוכם ואחרים עיונם
pfilאתם נהנין משלכם ואן משיכין כי העישר נשמור א»ח» לאיוה מקלה שחס ושלום
יקרה לני והקינה יקיים לכורם שהרי פתח פיו לשטן ורודף אחריי עד הקימו רכריו
של׳ 1אשל לכל והתיוון ההוא כלה ואכל כעניין לע ואשר יגורו כא להם!והו לרעתו
מיוה שהיו יראים .
ו ע
וח1
לכ
לה
א
נ
א חת
ז ח ח
י(1ל
ת
ת
1
ס
י
א
ף
ש
מ ר
ז
א
כ
ר
ע
ה
ע
ו
ש
.
ר ע ור־ןוליר כן | W
^אומה{
ר
ה^שזלמהשהארםעיףייגמ
״ ,,
ילא ירא אלהיםלאס 0,ולנכיר
* י
עושר ונכשי׳ה׳׳ להניחלכניו ולכנותו׳ וקיכז
1כ י י
ידו חלתת לעניים ולאכיונים לש1מרו לכניו
יבני ביתו ילפעמסקודם שיוליד כן לכד
נאבד העושר ההיא בעטין רע ואם תאחל
ו ן ף ן א נ
ה כ ן ן ג ה
ג
ו
איןלןעזשלגחצ
ת/ה
יג
כ
rhnp w
מזיז שהוליד כן זכר שמת שמאה /לכן אוחו הכן היה שניחן לי אין כ 1פוס שלחתן
יה ןנה חכל ט1כ תתירת כליית הנלקה יניח שקק על יד כחשכי להניח לכיני יחילו
נחיל ידיי יעשה לו שהיה הכן ההיא עני ודל נכוה יחדל אישיס רק חכל השלחית 1
והייני יכל ס ללקלק חלח כיל) והיא כי כל שללייח האלם 0ל העולם היה כשיילל
נחתם על כף ירו עשיר יהיה או חכסיהיה נכוריהיה אכל לנכל הזה ינחן לו כן
שפש יכשיל כלי שוס פלחיית כתיכיס כאנכעיתיי יאין כירי ת^יחה ן
לומר לדרך אחר חקישר עם תה שאתר לעיל והיא בחה שנדקיק דסיה
ונוכל
ליה לתימר לרעתם כמו לכעליו הו שמיר לנעלי לרעתי )נאחל שכינת
שלמה עלה היא כננר האנשים הפישעיס לשמיר נכסיהס לכניהס הכאיס אחריה' ולא
•הני אחרים ולח יהנו אחרים מנכסיו ופירושו כך עישר שמר וגניז לנעליו שאינני
האב לכן או לכאים אחריו נד העישר ההוא לרעתו של אכ שאס נזרה מחשכחו יחי
לחת לו כניס והכן לא יוכה כנכסי האכ מעת התולדה נריך לשרש ולעקר כל העישר
כהוא חן השתים ויאכד כל וכר לחי כדי שלא יזכה הכן כעישר ההיא ואס יהיה ל»
חיוה זכוילחלו׳ת שכיחי הכן נאכד העישר ההיא לא יניע לי כל רפה חילה דלשתמיש
אכיש ככסא דויניתא חיירחא אפילו ייחא חדא והדר ליתכר אכל הרעה הקשה היא
כי אפילי קידם שיילד וינא לעזלסככר יען כי האכ היה שוחר ס1-ישר ההיא לבעלי)
ובםררש רני חגי כשם רכ<
לה״ני הנניסכאחיר יראי זי רעה חילה J
אותר לו לא סיכ לך
ינח fאמר כעניין רע שחישכ על איתי עני
כתי יננין תמי שקיין חתי כרעין חמי טיפמן לא טוכ לך לעי ואכיל אחר הקב ה לא
לי לך רחשלך לא נתתי לו כליס אלא ממאי שנתתי לי אתה תכניס כי עיין הזע לפי'
והיללכןיאין כילו מאימה מןתתינא לידיה להיהכיליה לא ישביןלכליה j
יכנה חזי לאו כפל העניין ואכל העישר ההיא כעניין לע אחל שאכל מה לי כעניין
רע או טיב אתר שנקלאת אכדה שכענין ט!כ איני נקראת אכילס אלא ילאי כעינס
רע לעני עסקינן שאוחד לו חיי שיק׳ חזי כרמיה והנה כעיניתינו כלכלני כרשת וו
ריב תאנשי רורניוה יכפר כעד ואין להיניא חפיי כי אס לכ־י רנית יתחנינים
תדכר לרש כדי שנלקח) תזיה עותלת לעד לעילם J
ו
כ ^ ש ר י צ ^ ככטן
ךאןו לחח םיכ םעס ירעת למק^
יכיהכיאהכעה!הוא"<לני; ' ע י ו ס י ש י כ ל ל כ ת כ ש כ ^
,
1
^'
ובהליכהחלכישין א1תי בתכריכיו כל אחר ומאומו־־ז ל א ישא כ ע ס י ו
שיןלך כידו i
כפי כתו ואס כן תאי כשכא והנה אני י '
להקרתת הרשב׳י ifסל עניין חתצוקא דרבכ]
ז ה
כ
כ א
ע ר ) ס
D D i
חכ
ב
כ >
והאריך
והארוך כדרוש ה׳ה כפסוק וירח את וית כנריו פתקומיתוניס בפרשתויסי סימן
לא וככר כאתי לעיל כל הגורן וכוונת דכריוכילכל איש ואיש אשר יזדכך כשמתו
*/מנין לו לכוש 0ל אור אשר כו יתעטף כחתן יכהן פאר כעת פטירתו והלכיש ההיא
נעשית חכל מנוה וחניה וכפי כת חניתי! ומעשיו ככה יאיר הלכוש ההוא לא כ|
הרשעים כי אשר הפניחו את נשמתן כפי לשעתם אין כשית בקרה ונשארו ערומים
אוי לה״ לאיתה כושה אוי לה לאותה כייחה ערום יצא וערו׳ישיכ והלואי יהיה יניאתו
נכא אל כיאור הכתוכי העושר למי שחננהי ה*
ן״
חן העולם ככיאת! •
והוא לא כן עשה והחלת לא הותלח חלת תתינא
כרי לרח׳את העניים
חסר ככ 1אכד העושר ההוא כעניין רע לא כן אס היה זוכה ותוכה א תר!'עמו לנתוצ
חסי כתחוני לא היה העישל ההיא כלה ונכשל וכתה זכיות הי! מאיריס לפני תטתו
ולכיש! תוכן!חזותן כמיך פתיל לכילול ואתל שלא זכה כאשל יכא תכטן את! סלים
ישכ ואף נם זאת שנכרך כתכריכיו הוא עלו׳ תס׳כל וכשם שנא לעילם כלתי שלמו'
החנות כך הילך לשוכ אחר שהיה כי לי ורע עין כחתונוכ׳ חחת התרה הרעה הזאת
מכלל כה כל שאל חרות הלינינית ולכן אומר ערום ישוכ ללכת כשכא וחאו^מה לא ישא
בעמלו שיילך כידו כתיכ וחתום זכר כל החעשיס חפשה איש ופקילחו כחשה טל כל
והנח ראוי לתת לכ למלן'הללו כלתי הכנה לכא1ר'ערו׳»שוכ
אדם יחתים וכי' .
ממ׳ישוכ שם ונוכל לוח׳שהאיש הכליעל הלז אשר היש
ללכח כשכא הלל
בוחל עישרו!נכסיו לכעלי! כלי ספק כחיחו ייכלח להתגלגל ולכא חנד פחיתחו
לתקן את נשמת! ולכך אתר עלום יש!כ ללכת כשכא ליק תלת ללכת שתשעה שהוישפ
תמס הוא לחזור ללכת לעה? נתצא ששורת לריקילתיהו והכל כת! כלה I
גניכא אתר לשועל שתנא כרם תסיויג חבל פנוחיו והיה שם נקפ
ובטח־ש
וכקש להכנס ולא יכול נם תלת יוחין על רכתיש יעאל נניקכא ואכל
וסמן כעא לתיפק ולא יכיל לתעכל תיל ונם תלת יותין אתליס על לכחיש סיך חה
להיהונפקכל נפק אפיך אפוי ואסתכל כיה אתר כלמא כלמא מה טכ את r n
ו1כין אימן פיכין לכנייך כלס יזה הנאה תינך כחס לכל נש מליל לנויך כך הוא
לפיק כן הוא לין עלתא עכל{ ואף על גכ לאין התשל חתה לנתשל שהנה האלם
כולל קטן כן מתי יס! ך יגללעד יום התיתה יהוא גלול כקותת! יכשיעולו לא כן
*נ״ ן השועל עם כל זה השוו הנל השוה שכהס שאין חיניאיןח\ העולם לכל לא קסין
ולא גדול כשבא סלא הכיא ביל! מאוחה כן ההולכה חאוחה לא ישא כשחלו שיוליך
עורב?1רעז תני כמו שנא האלם כן הולך האלם כא כקול
העולס כקיל כא לזה העולם כככיה ונפסל חן
"
ן
מ
ונפשל
הפילם כככיה בא לעילם כחיה ונפטלחן העולם כחכה כא לעולם כאנחה 1נפסר
19העולם כאנתה כא לעולם ככל׳ לעת!נפסל חן העולם ככלי לעת תכי כשנ ל
ת ח
y
,
1
I J״
1
ינ
נ
• י ' קהלת
מאיר ישאים נא לעולם 1למ הס קפונית כלהיר נל העולם שלי ה<א אני היא רואלו
וכשהיא נפטר חןהעולם •ליו הןפשיטיתכלומילא נת:תי חןהעלם הוהכלום שכן
נזלתה אחר כאשר יגא מכהן אחי יכייז והמ>:כך הוה נרין השקפה לכאורה
בני־זת' פהקילהוה הא שצ
נראה רהיני קול הייני ככיה א לא
נכטר כמו ש iffשהולך תשויף הפוגם ופד סיפי יהייכי סוד תלת ק .ין שסירסו כזוהר
ברשת שלח וזה! שאחר אדםכא כקול הוא הקיל ס :תיה כשהיא כורעת ללדת ונפסל
כקול שמין ק!} כשעת פס רת! כאמיר ששניהם הלכים יוסיף הע1לס ועד ס!פ1
!הנה נער כיכה ונכסי מן העמים כככיה אינה ננכיה של
והככיה הוא לנער
מת שהיי אחרו חכחיני \1דלחו כל י(כיאש!ין ר-ילי חין מחוך שחיקםי׳יפהלו חין
מתיך ככיה סילזן רע לו הרי שהבניה א־נו דבר השתה לכל נפש אלא לאיוש׳ כיתו
ויודע ו ולפי זה נס כן נוכל לוחר כא בבכיה היא נייללת כשחברותיה העויידו׳אנלם
כעת לידתה כשמקשה לילד ופייכאנחה• אינו כעת הלידה בי אין לו יגין _ואנחס
יאלרכה כלם ש ח ס בו אלא עד שאתרו יזכחני ז! טל כרייך לחה נונר וע־ כרחך
אתה נילד ועל כלתך אתה מת הרי כיאה ונטירה שניהם באנחה נפטר ככלי דעת
כראה כעיני להני תרי בכי הס לנכי רשעים האנחה והחסרון דעת יאחר עליהם לא
כן הנריקים כי אם־תוסף רוחם ׳גועון ופיתחין לו כל תעייני הח:־זה וכל <׳ס כקרא
ושנת כשעת המיתה חוכירין כתו שאתרו תכתים 1ל לא ירעיב הינפש נריק אס כן
כהכרח נאחר של הרשעים שדעתם מטרפת עליהם וכן האנחה לרשעים ונא לנרוק׳©
וען כי הנליקיס שחחים כשנכטי־ ס חן העילכ בי־׳ו ר׳א׳-הו וחכליו שאחר כל אילין
לאכהו ולכן אחרנסוף החאמר כשם לכי מאירכשי.ארס א לעולם יליו פתיחוין
שהוא נזרה כללית לכל י^לם שלפי שלאה ועיתס כהני דלעיל אייר השחא
ונו׳
ולכן אמר כשהיא נכפר
נזרה שוה לכל יהיה כנלוק כרשע כת׳־ת זה כן חות זה
וכו׳יליו פשיטית כלומר לא נחלתי מהעולם הזה כלום והוקשה לו שאם כשנולד ידיו
לכן אמר
וזפינית <כשחח ילין פשוטות אס כן איך הם שויס ה:לכה והיכאה
כמליר כל העילם כלו שלי הוא אני ניחלו ופשיטות כלוחר לא נתלתי כאופן שאף מל
כ שהפשוט והקפק לא לאי זה כראי זה אף על פי כן הכינה הכל אתר יר:ק ותשכס
באתר שכן שלמה אומר כאשר ינא ומאומה לח ישא כילי לא כשבא ולא כשהולך
קיר היא לע';1ס ריקנית ומס הועילו לו היליס הקפינית אס;א יש כיל! תאומה I
ליק ועיין כס:
שכחה כני אלס כעטיים ק ונכמ זו רעד-ז חורר־־ז כ ד
וחי•-
״
דו״״
'
ל ' "י' ׳'
ס
י
כ
> 4ט ר
ל ? נ ,
ם
ח
ס
ח
ל ה
י א
״
ק ה
&לא))לא
, .
י11סר ה 0נ ל
ל ל ע ת
לתה
qpvיצאתי פעמים שלש א 0לא לתקן את
ר
ר
ן
עו!.ת שכא כן ידך וםו־־ו
»חרו\לושיעסולרחח
:
*
קהלת
נכ
ספשי את אשר שיתה נפזי)למה אחזיר לשירי הראשון והנה נם כפעם כ'אז ג׳ לין
שכה אל אלהיס זי היא רעה חולה יזהו וגש זי רעה חולה חילי שאין לי רפיאה כסיייז
כעס שכל עימת שכא יכייכלימר כל זמן סכא כעולם הזה כן ילן כמי שככיאתי הזי*
כא בידים ריקניות כן ההולכה כידיס רקניותומה יתרון לו ככל פעם אלא כל עימת
שכא כן ילך שכא כעילם ה/ה כן ילך כאופן שכל פעס העמל יהיניעה היא לההל
גם כן לדרך זה והיא לפי מה שפירשז בתדר׳ז
אונאטר
ולריח J
השירים מ/יהר כפסיק אס לא תדעי לך היפה כנשימ
סיר
כ׳ ח״כ הארס לססיקכת־שכלית ובידיעת החכמית עד שישיג מניאית כשחחי ח*
היא זה נאי זיז היא יעל תה כא גלמלו א 0בחסרון חנית או לתיקין עבירות;אם כא
לתקן את אשר עיתה כסשי ולא תקן אף על פי שיש כידי הרבה איני נקרא תתקן
יכן אס כא להשלים אי זה תגוה שתסר אף על פי שפשה מנית הרבע
אחרית לא השלים והדריש הוה גדיל הערך עיין שם ולפי זה נאחר יגס זי רעה חילם
כלעיחתשכא כן ילך דוק של.ו אמרהויך אלא ילך והכינה כי לסי העניין !הדבר
שבא לתקן כן נרי' ללכת שם ואף עש שעישה תיקינין אחרים אס אינו תשיג ההשגה
לתקן על חה כאה היא כתי שיעחיל לרית יעס זה יוכן ררוש מה שאמרו חכמים 1ל
8ל וה הפסוק אחר הקדיש כריך היא לאדם תרשת זרעת קנרת עתרת דשת יעשית
אותה חתיאה יערתה אס אני איני חוניא לך רוח שתזרה לך חהיכן את חיי אעם
נותנים העותר אלא שכר הרוח ה:י ימה יתרון לו שיעמיל לחח כונתס לרחיז לנו
סרחו האמור שכתה חעלית טיביח למקים עליני שאחר שהאדם עיר פרא אדם יו}9
גחשל •כבהמת ואין לו השכל לדעת ביאתי לעילם ה׳ה ועושה מצית הרכה חריק»
וזריעה שהם כינוי לריכיי החנייאם אין אני חיניא רוח הכינה היא אס ככלל המנות
שתעשה אס אין אכי משים כלכך מה שחסרת לא היית עמל לריח חהיכן היית ijr
שחייך תלואים כאותם כחנית והתיקון ההוא הוישיעחול לר!ח1
עמס eppj
הלזה אשר יכא
ג ם כל יביו בה^יך י^ילבל ה א י ^
ישוכ ללכת כשכא נם כל י9יו
, , L - .״״. ,_,כחשך יאכל היא עונשן של נשחית הרש;ים
י'
P
ורשעים כחשך ירחי כגה-נם כתחתית שאול
ומאכילים אות! נחלי רתמים והיא היא
אכילתם של רשעים פנהינם ולכן אחר גם כל יחיו דהיינו לילות אף כימים כיון
סהס נחשך ונעס הרכה שיש לבורא •תכרך עמו וכעס הרכה שככל יום מחדפייפליו
גגדי אפקוה חקריל' יעיילוהו כתתיתי ולפי שדרך חיך כשר ודם כשקוא כועס פןן
י
יa
*כלו נ׳תנז בכית הש?1ר א» חכה אותי קכאה אתר
]
D
ה
ר
ב
ח
ו ח
ו
:
אכל ל נ ו ר א ית׳ אינו כןל<לא פסחולייי כל זמן
א! שתים ינח מ ו נ ח ו ומנעם!
שנשמת! כתחל!איס רכים כגהינם נס כ ן נו! ף מאת האל י מ כל!מי חוליי! אצר ה!א
נמשך למה שחמר כי חאחר שנח! שכא עלום כ ן יחזיר•
DM1אןיאםף
ומא!מה לא ישא ביר! ויעמול לרוח למה לך לאסף סף
י י
מרום
וזהב ולסכול עמל וכעס לאסיף ולכנוס ולא נשאר ל! כ י אס הכעס !החלי שסכל
לאסיף ולכניס וכלי כוחן וקנף וזה! נם כל יחי! כ ח 0ן למה ל! להלביש ימיו כת0ך
ואפלה 1כעס וקנף וחלאיס רעים ונאמנים;
ך
עיננ! חכמינו ול כפסיק הזה
| א י ר ו
^"יי?
,
חנח
,
,תא
א כ ,ל ה
כ ל
ושתיה שנאמרה מולדה הזי^ת כתירה
זכמעש
,
ס
נ ״ כ ; 0ג א ח ר ה
א ן ן רל כ
,״
ם
נ ה ) א כ
:0כלם והו׳ילונ! בעמל! וכי יש אכילה ישתיה
ת ״ ה
ח ל ) ה
מל!יןאת האל־ם לקפר!מה
ומעשים סיבים היא האכילה י ס ת י ' י
< ,יך
א ן ־ ר ר ש ) , p,DD:3
ה
0
ח
ח
ז מ כ ש נ 1י
נ
ס אנ
א ח
כ
הנח אשר ראיתי אני טיב
אשר יפה לאכול ולשהות
ו !
ו
ורראוח טונה ככר עפדנ
שיעטול ר־תהת ו־־ןשםש
פפפר ימי חייו אשר נר־־זן
. . - L , . - ,
L
רו ארחי• כי ivnחרקו •
S
M
אחלי עקכיתיהם ויהיה האכילה והשתיה
בערך העולם הבא יה;א כ י כמה מיני טיכיית נראין לבכי האלם כעולם הזה 0ה6
מקר הכל כמי העישר והכבוד ומיני מעלות אשר כלם כעלה נדף יהליפי והן בפילי
בעליהןתכלית הטיכיית יההשנה נלה שלחה 1ל כי הטיניית האמיתי אינו t\iהטיכ
שהיא יפה שהיא העיננ של עילם הכא ולראייכטיכה ההיא ולכן אמיראיתי אני כליי
א נ י היא התדכר פנסיתי כל תמנוני עילם הזה לערן חענ־ני עילם הכא יהשיכ ההנ'
טיב ויפה ואחר שהטיכ ההייחעיתל לחי שחישב שיעמול תחת השמש מספר יחי חייו
והכוונה כאשר נארנו שתתתהשמש לס הכלי עולם הזה וחי ש־ש ליחות ב ח י ק י *
וימנה מיעיט ימיו המעטים העט ירעים ויתשיכ כלכו מתי אעשה נם א נ כ י נכיתז
המזומן לעתיד איןראוי שיה ה כ ל ממל'תחת השמש אלא אתת ח י נ י אלף כהכלו
בעילם ושאר הזמן יע״ילבחישכלית ורכריס אלהייה וריחנ־ס שאתר שייספר ח י ו
כ נ י אלם שבעים א! שתונים ואס הניע לגבירות ראוי שר1כ עיזל! וטירת! שיעמול
כזמן הזה יהיה מנתת פני! העיננ האמיתי אשר אין לה הפסק שנעה? אם ישכע
ירשעואס ילעכפל פת לחם יפשע נא יצמל אס יסע-ל אדם סעילה גסה ייתל מכר!
סיכמו אין לו מנוחיכי אס ינון ואנחה 1אס היה כילו להקיאו ולהינייכלצי מפי! היא
לו למנוחה לא כ ן העיננ העתיל אסר היא מכונה כלשין אכילה ושתיה !אס כאכו
להלקיכ ?דרוש ?/ה עניין האכילה גה&^י׳חט אכתכי הלוחרונייהךח כ ן והלין והרק*
קסדאי
כי׳ t h y
3
« ™ י־י״י»*•־ י ״ י י ״ » * * ! r׳
*
c-:nאשר קטנס סנהמתתנימ^"ri
, * . ,״ • ,י ״ אשר חטנס סכה מתחניכ׳ •
_
.
נ
ט ,נ
4
נ
r״
; ׳;ך
והגשר דילוםשם
שהיה
ז ה
כ א
R
T
D
ל ח שבי לאמל/לשתית ולראות בט-בה בכל עמלו
" 'fי
'
י "!
'
"
P
ש
ו
ר
י
פ
.״״,״ 1יד! לאכולילשתית שס וש־וא תא-יר
ו *
• ש י י ׳יי' ' '
י0תתי 0תי ״ וא-נם יכולים לפי
״ ס » ׳»׳ " " ״ ׳ " ׳ ע 1
״ חפש מה סנ־ל bטלי .וחפשה
* ד,
'
הנה י א ־ « ׳ ׳
,ה להשיג ס ״ « ׳ * ״ י ^ fe ,i , J n ^ t lי ת pשהאריך ימים כין לא«
דליל אחר והיא׳ בי ב ו ק אשל האלם
'
דרכי ב,ן מטח כ׳ היא
ונהיה מיגיע כפו! מחלק שהזמין לי האל
' ? יי
״P '°
פ
,
ח
P
D
י
!
,
ת
ה
ב
ח ש
כ
ז
י :ע
נ נ
כ
ל כ
ל
?
ir
ס
י י ס
י
נ 5
0
א
P
א
r
י
ו
איכלישיחה
שלי לשל
1א ^ ר ״ א ו כ ל ישותה ואינו מנחי! כין
s
»,״
״»׳« » יי׳ יו ™ י ד ™ , ,־ ,״ = ׳ ; ,־ ל ״ , ,״ ־•׳״*
" ,', V״ל ״־י יאכיל•! והשת״ה שיהיה »» dונו״)
(.יוה־ אי י".׳י '
נ
א
5
' ™
6
5
p
? . * I S ,א ם ר
ה
מה שתמונה! ה« י ת ' '
הנחתל ש פ י ־ ה י ? *
! ל
ח
p
כ
פ
׳ rד־'
י
ש
ת
י
>
״׳״י
*«״
ל״
נשיי פשש
ותה ,ל הראשונות )החנית ההם
ע
מה כיש הה.א תחינה האל
״ ״
ל
"
״ .ל ,לתקן החלק ה ' ,כ י
ל
™ * l & T״ ,ה ל ס ש * כ ם י £ההיישלא זכה מכל, ,מיין שם הלליש הזה כ .
מ
א
"
P
'?°
^
" י « S Vל «ל כל כרכו וכפי זה נאמר ראיתי אני שוב ויפם
מ
™J
יתן לאחריה חיל .ובתו
\ X Lם הכ מה שה,א עמל,לא
י,
^ ^ מ ^ ^ ׳ ^ ה א ח ר ש א ^ ש ח ל ק ח כ מ ^ י ל א -ל -
•לאנ׳ד^אןלאנילללאליליהכה׳תלאםי/ניליטי"
.,-,ייוד•
^
בל ה ^ ר כ ם
גר־־זן ל י האלהיכם ע ו ש י
ש
י
ה
כ
ו
ו
נ
•
כי יש אנשים
ואנשי חעשיז
מזעל לא ככיל אשל הם זיכים
II
י
לשתי שי5ח:ות החםיריס אשר היזכרו כפסיר
הקולס אנשיש אשר לא מלאה לכה ליהי
ב״לםהזה כש-ם מיני תאיה והכאה אפימ
ממה שחנן להם ה׳( כי א לרך מקרי כאורח
לשמוח בעמלו זה מהרת
ללון ימן ילאיס לנפשם לקחתשיס הנאש
יי*-״«לומו
זגכסיס רחשליטי
•מנו ולשאת ~ '
א י
«להיס ודא 5
לארןל
ס
ג
ש
?
'
י
גי' rftnp
ןל» 30א לנכות תחלק הח/יחן להם נזה! אשר הוא חלקו ויש אקרים אמר סם * מ 1
גשמים )כשת׳ייתחתנ! כנון רכי עה וחכירח וזהו עיחשו גם כל הארס הילופ שהוא
״כס לשתי סולמות נתן ל) האלהים סישר)נכסים וסשליסי ה&להיס לאכול סחבו
»לשאת את חלק! חחנו הלומד תחנו ולא כלי חחקנת החשוחל!השאל שי»ל ל! למולם
קנא ילשחוח שם זי תתת אלהיס היא ז ןףאןו ללעח חה זה וסל חה וה לחת לוס
נליקים גחוריס כדאחרינן כחושד
ייתל חזה כפלס הייחם שניהם
קשןלכהולכקסלאכילכהשתיןהילוליוכילכחסראשחין תכל! למס זה יםמיל
וזה ירים ולולא שהאיר מינינו הרשכ>זלכז!הרסרשח וישכ סל פסוק כי פועל אלס
»&לס <כא1רח איש ימנאגו היה קרכר תימה סמור מליו כי היישור גלול וכן נתיקונין
הכיא העניין שנחו! itכפרשת יישכ שיחן קיף הא חחיכן כתה לח<חין היי נדיקים
קחיה קבה»לא איתנמ כחרעין ולא כחכאוכין ולא אתתלש נוס׳דלסון לעלחין אחא!
לאו א*לין כאילי! לאילין איתנרו ואילי! קיימין בגופייה! כיקא יאית זאי י/ימ כגין
לאיטן נליקי כני נליקי ואיה! וכאה אחאי איתכל גיסיה כייכאוכון וכל יומו
כנעלא אלא סכא לוא איה! להא כל עוכלוי כקשוש ווכו כי פועל אלה ישלם לו יכאלק
איש יחניאנו אשכחנא כספלי קלחאי רזא חדא ולבעיה רזא אחרא חד לאיה! חריו
להא אית זמכין דשיהרא איה! כפניח! ושליא כלינא ישחשא לא אשחכח נכה וכל
וחנא!בבלשעתא אית לה לאפקא נשחחין ככני נשא כתא דלקםא בקלתיתא
1אפקח להון השחאכזחנאלאיסיקייחא כריכא האי מאן לנקיס לס כהה!א זחנא
להיי תדיר כגריעותא וחסככיתא אזלה •ינכה ואיתכר תדיר כרינא כל יגמוי לכר כן
בין חייכא כין זכאה כד דנלותא כשיל נל גזרי דיניןויכיל לםלקא ננלותא וההוא
ומנא דקייחא ההיא דרגא כשליחו וההוא נהר מניד!נפק אישתחש כה נדין ההיא
בשחי/א דנפקת )אחדכקח כס כההוא כר נש ההוא כר נש הא איסת!י 0נכלא
נפוסתרא ככנין כשליחוח דמפא וכילא תכין הקוא חזלא דכניד ונפיק ואתחכר
כההוא דרגא לאשחלחא ביס ולאחכרכא חיניה!על דא כלא כחולה תליא חלתא
אלא כחזלא תליא יןלתא
ועל רא מניינן כני חיי וחזוני לא כ!כ<תא תליא חלחא
ואתכהירחן חזלא ובנין כך כל איכון
להאכזכותאלאואיהימדדאיתמליא
לאיחכרו בהאי סלחא יאינון זכאי קשוט בלה! איחכרו בהאיעלחא ואחלני כדינא
חהא טעליא בגין דההיא נפשא ללחה לקו ועל דא חייס עלייהי קידשא כריך הוא
ורבריס אלו נריכים ביאור רחכ אחנם דרך קנר&
לעלחא דאתי עד כ ל •
ורש לי רשע וסוכ ל! וכלל החידון הוא כ1
העסק שם בדריש נדיק
קופל חרם ישנס לו הקיבה לא עכיד דינא כלא דינא ששעח היניאה לעולם נרחא לו
ואם תקשה אעיקרא רדינא פירכאאחא׳ נפיק כשמחא דההוידסכלי יסור״ן נחלעין
3יפ׳ןתיח;1ה<עלאד0ישל0ל!)5אלקאיש<ח*אנ) קלשא כרין הוא קוניי(
הנשחק
נר
*ז קהלת
*נשמה ההיא שיולפ שרשה יגלנילה מחביא איתה שתצא בשעה דסיהיא בהניחו
•;! גרתי מעשי) שת;א כשעה וו וכן ז! שהיא כהנצחה קלה מתנ־אה שתנא כ0עת
לסיהרא כשליחו וזהו וכארח איש יחניאנו כפי פעויתיו הראשונות יחניאכו מליכיא
אוח־ שתנא לפולס ה׳ה ואין הדברים כמשמען הלבנה התחת:נה חלילה כי היה ראוי
לפי זה חני העילס חונלחיס יחנ׳יס חדוללליס שכן חמשה עשר ימיס קי׳חא כשליחו
וחמשה עשר •חים כפניחו אלא כסיהרא קדישא כפי בחינותיה החתפכות מנד
מעשה התחתונים כך היא מתנהגת ו/הו אמרם זל ישי \מונין ללבנה וכו כי כל
מעש הם ענייניהם והנהגותיהם כלס מושרשות כלכנה עליונה ועל פיה העולם ניהב
ורכר־ס הללי שמיקם הס ע מ ו ק עתיק חי יחנאנו וכריך היודע רוי עולם •תעלומות
סתרי כל חי ועמוד על השיג׳א כלה התייכחאי קא מפלגי הת׳יספרי קדחאי וריש זל
וכס בפשיקאלהפרכת אךאלהכפורת וכותש שכרת כל אחד ואחד )אין כאן מקים
להאליך j
נמשך פסחא׳ לסליון
בי לא הרכר־ז יזכור אר־<!
מיניה כי מיני האנשים
.
»םי חייו כי האלי•' Vהבז נער יכחכם ממט מוער זער שט זמר שם
אשר זכו לשתי סלחנית לא רכים הס אשר
בשטחר־ת לכו;
זכו יזכרו ימי חייהם כי האלהיס יעתילהנ
כשמחת לכו כעושר ונכסים תורה וחעשיס במקום אחד J
בי רוב אנשי העולם רודסיס אחרי ההבל ויהנלי לאשוף
קנין לב בחשבו כי ארכו לו היחיס ואינו ירא פן ימ1ת
נס הוא כאחיו ברעב יכנחא וכחיסר כל לכן יראה בעיניו ללכת יוחס זלילה לא יחיש
»תיך הטרוף וחחיךהכהלהלהשנ כסף או שיה כםן> ומעטים הס לא רכים אשר
מכרו יחי חייהם לאחל כחה יחי חיי לחס לי הכל איגס לי לי בחה ש׳זחין ל׳ האל
וי»מח כחלקז הן רכ הן חעט וזהי כי לא הרכס שיזכיר יחי חייו כי חעט ורעים הם
צוחן שאומרים שעאלהיס יענהו כפי מיני כשמחת לכו שאתר שהוא שמח בחלקו
חה לו עוד לענבים J
ה ב ן ן ג ח
0
n
;
5ניעס<קי 0אלו
*ס רעד־ז חולח ראירתי תחרת ניאוף
עתה עם הארץ אשר חלק ס׳ איחם
משמש ורבת חיא על האר°
איש אשר יתן לו האלחיס עושר בתיך העחיס נתן להם סאלהים
עושר ונכסים יאינימ חסר לנפ»
ווכםימ וכבוד
סיריש
מכצאסר יתאוה
«^«11ור
:
»ר
כ
כי
5יו!ש בקבה 3א יחפיר ל» כל טוב מכל אשי
יתאוס ש של יאתנ ה נקפ ש זלכתפת תל' נע ןפ שש י ן ,
א ש ר
גי'^ .לו ' , . .
,
א
רע עין ה;«1טו האלהיס לאכול חתכו מהסוכה
ה ע ן א ם א ס
'
|
שהיה ל י ' ל
בכלי יאכלנוזה הכל וכי':
ה
״ ת א
כ
ק
נ ה
! 3 1מ
א
יכס,ס
ה
ה ר ע י ס
פ
ע ש ,ת
0ה
חר
ס
כ ח מ ,
^
וטיגנו חםר לנפשו סכל
אשר יתאוח ולא ישליט נג
כ»
םמגו o
ו־י״כור •םנו
י־^י-י״ לאכןד
האל ,
איש נכר< יאכלגו גם 1ר־ק
הכל וחלי רע תא:
1
ה
5 5 S S״
ס
ככס
ת ס
ן א ,כ
נ ,
א
ם
£״ ״ ״״י א *
״
,ל נ פ
?
ל ' ״ ' ' !י?
,לק ה להס מ י ש י ' ׳
וחקרהח1ת לא י ל.טנ»האלהיס ל א כ ו ל ע ת נ י ל ^ :
נכרי שלא חחשפח< אלא רחוק רחוק חאד i
א ,
,
איי•״
ככ
א,ש 3
ש
ת
״
ם
״ i p p
א
א ס
ע
i D
כ א
ש ) 0
ה
א
א ח ר
) ח
מ ה
? l״ i״• E
™נל!
״'
, ,סיהנמ
להתגייר
א י ג ם
ת
D
2 £
5
״
" ' °׳ י "
P
יהיה חלת ונתלה ^<ל "
Sתחת השח
׳י
, ,הכל וחצי י ^ ' •
, i
,א
1W1 • f f t i r
חנה פתח לכי אכא ואמל יש י
וריר יי פ' יאלס יש לפה לא היא תיקפא בי א רליכא לכפי לשלטאה כתיל•
P
נ
) 5ת ן
P
א
Dה ׳ ה
ה
פ ה
י
ו נ ז ו י
*
א ש ל
ש
כ״לילההיא
^ . ^ ,״ ; ל ,א ^ ג ח
,
א 1כ ח
ר כ ת
ב
^
י
י
א ל ה 1ס ע ) ש ר ) נ כ ש <
39
ל א ר ז א א
ח
,
,
כ )ה
קשיח 'כיון 1לכתו^
קלא ?
אי ׳
י
ל
' * י ! ׳ '־
,כ נ חשל לנפ0י כלים "
במיליןאשרביו כתיל .לאוליי א לאינוןתתלכשאן בספיל עלחא תח אףטג לכשינ
ת
בגין לחכי כעגמא לתתי יאשתאל נגביס קלן מאי קלן ההוא דא׳הנ קיים לא מ
,ל א ,א מצמא ולח קי׳מ בההוא
י
'״• i i ,איכא ל-ליה אכיל כל נש לזכי בהאי עלמא
£א,
^
[ , ,״ ן אן רלמ-לא,מאן דהח-כ גייץה וח »0ך כתי
י ^,
,א א ,א ת אל fo,שוייה לקבל ס
<,״״׳.,
יP P£
ןלמזכי בההוא
בלתילו ולקבלה ליה למילא כל.ן ולא ׳שלפנו סאלהיס צאכול
עיתלא ולאי איש אתל הוא ׳אכלנו כתה לאת אמ יכין ונל-ק ילבש כנ׳כ כעי בל נמ
לתיכיכתאיל-היכליהקיכהלההיא עלמא אכיל מיניה וחשתאל לנכיה ההוא קלן
של לכלים אלו הם כי האכילה של
. ,
א ,א .י •
< ,
*הוא המרה האחרונה שהא גלול
קחלא ״ ה 0אכילת הקין
סחייפ
י
*
ל
בא
ה)א
5י ק 3מ1כ
pה ו א א
א
ל נ פ
כ ר
נ
נ
דהה
ה
כ ת
מ
פצ
כ צ ( ) 0ק ה
צנ
סת
מ מ נ נ
ת?)
נ י ) ל
כנכ
ר
לח
ב
א ן ך
1
פי' קהל**
ב י א ,ת אג ז
p f n
פ
ו ה
*יי
3
ב מ י ב י
?
J to< u
•• 0עלו ןה״מית והיא » Pי PP
לאכיצ
,ל* 2ך
.׳לאי י ' ,א
״ ,לא , ,} ,לא ,ל מאית! א.לן כי ככל אכל הקרן.הפיח מס! W
גז הנליקים שכל מגמתם כ ״ ל בעילם הזה להכנת מקלן שאוכליםהפילות כעהו
עישל זה כמל מקלא ונכסים י*
.
,י ,״•״״ ל ,ל
תיספית ואיכינ ,חסל לנפש ,אלו
ל
?
&
משניות גדולות כנין חשכחלכי עקיכא,חשכתו של לכי חייא ולכי הישעיא ושצ כל
קפלא ולא יש!יסנ ,האלהיס לאכול תחנו שאסור להורות חהס כי איש ככלי ויוכנמ
5זכ»ל תלחיר שחסחא ומטהר אוסר,חתיר עחל רכי אכא,נשקו על לאש! שנ לכי
ליי אחל אלו צא כאתי לעמים אלא לשמוע חפיך הטעם הזה לי :
קמאחר כי לאו הפסיק מהופך אי אינו חסל לנפשו מכל אפל יתאו*
דייית
איך אחר ולח ישליסנו האלהים לאכול מחנו עוד איך א״יי
ל1
&יש נכרי ׳אכלנו לקתה חדת הדין השופט כל האלן לא יעששחשעט'«
לגי לוי ודרש הדרוס הזה סל /ה הפסיק J
ft
א 1
| < | m J
ה א |
ס
י ) ת א
נ ש
ב ק י א
D
ש ו פ ר
:D
ק ר כ
p pוס
ש
ס י 1נ ה
3
כ
0
ע
ן
ס ק ב א
ם
נ
ר
ר
ש
(
ח
נ ס
ן ס ב ע
| :כ ו ל
כ
י נ י
אסיריי״םאחי״נ״
SSS.vSS.rM
' י כנ! לעיל שאינו חסר לנפשו חכל אסר יתאוס
דביח 'י־־ז
ונפשו ריא תשבע מהסובו לאחר אכול ישתה וחחר ימית גס הו׳ כאחיו
ואוחריס שאין השארות הנפש אחר הח!ת
- , - — , - . - - . - . .י ״
כלום אחר הכחוכ אס לאנשים הללו היה להם
״.
״
י
?
כ
אריכיח יחים כיחיס קרחונים אולי היה לו
י
)CH־ »nטו
לרך לנסיח דרך שח!( הנס כי סיף סיף נפש!
לא תשנס סונה ולחה זההכלאיגעולכיקאמרפשימושל מקרא אס יוליד איש
כעניין שיש שני מיני אנשים ככללית בני האדם זה הסך מוהיס כני אדם סלא זכו
לכנים יכני כניס שילש! את מקימס אלא איש נכרי יורישנו הין ופושר אשר ככיס!
וו היא רעה חילה שאין לה רפואה שהעי שר הוה אינו נקרא אישר ואס תמני לוחר
שיוליד איש חאה ולא אחר מאה בניס בי כחה מהם קידישינדלו יפער! לבית עולמם
ואין זה חולדה לכן אחר אס יוליד איש מאל כלומר חאס אנשים חשובים ויגדל! נם
זבן אס הוא נם כן שנים רכוח יחייז
סס ויקשו פרי חכואה נחנא חאושר ככנים
ניחי קדחיניס !רכבל! חרמם חמלה רכה ומנוחה ונפש! לא חסכס חן הטינה כי קל
גי אין אדם נפטר חן הסולם וחני תאותי כירי שי 15חלכיס,שרי׳ ויומני אקחחיס
גצתי נחחס לזס שלא י1עיל צקס ס/קכ א) נ.ס־ו תתאנ״ס לככגס ע׳ולותחליננתואיו
יח
ו ר כ
ש נ
י ם ,
n1nn
Di13
1
י
ט
א
מ
י
נ
ו ה
נ
פ
ו
ן
\ \ יד 0ומה יעשי אוזני קיר ללת המס הה1לטס כחשן לא ראו אור ואס tVfcj
אחרי השיגוכל זסנתית נכלי»וחומא1חה לא ישא כידו מה יחן ומה יוסף אין
כעושר הה1א והכניס אחרתי םוכ חחנ» הנפל אחר שלא השיג לקבורה כחו קנפל־ס
0הנפל לא גנםער שלא ראה כם1כה כי כחשן כא ובחשך שסו נתכסה יהאיש סוס
מאה טיב בראשיתי ומרה היא באמרונה טוב חיינו הנפל:
THירצח אם באפשרוח להוליד איש חתה כניס להאריך ימיירכית ייהיי השני•
רכ לא כיחי טבח אלא כתקופת תמוז אחר שנפשו לא תשבע חן העולם
9כא ונם קבורה לא היתה לן ולבי אותר לי שתלכרנגד סול הגלגול שאם לכר נגד
»י שאכלוהו ןאכיםוחיוח רפיח שלא זכו לקבורה היא חעוט חהתימוט ולא שכיתא
גיאסחדכדלא ובולאי שלכל נגל לוכא לעלחא אחר שאין חניחין אותה סנפ*
•וכנח על הקבר כדפי'1ל כוכי ן לו נעש על קנרו צחה נקרא הטון נפש על שם שהוא
•ושנן הנפש ששורה עליו וזהו נס קכורה לא היחה ל! כלוחר לא הניחוהו לשרית על
כקכר אלא תכן> חחייכיס א:תי לחוור ואוחריס לו נאי לך כעקכי הנאן חרוכ עוטתיו
&חרתי ס1ב חתנו הכפל וככר ידעת סיד הנפלים כיפירשו כזוהר שהן הנשע!.ן
•נתחייב! כלת לשתים וכאיס כין צילה היה ובין לילה אכל I
©לשת כשוקיס אלי מקושרים זה בזה
והוי כי הנפלי יהללו כא! כהבל
קלומ כאו כשכיל שעסקי כהכלי העולם חזרו
1כאו פעם שניח כפ1נש הזה וכשכיל החושך
מעוריןסהיה הילך כמחשכים הישיכוסו
נה!ליכוה! ונשכיל החשך הלז נחכשה שחי
ןלא זכה לקרא שחוכישראלשקרי הנסל אין ל1
•ם גס שחש לא ראה כלא א; ננפלסמין לא
אהיס נעילליס לא ראו איר וכחש נפל אשת
גל חזו שתש שלא נתפתת! עיני! אפי'ליהנות
ונאיר השה! נס לא ידע לפי שאפשר שיש כני
ויש לסם יליעה בדולם
&רם כלי סינים
•תשיגיס השגה נחלה כעין שכלם ייורעיס ואומרים נחת זה חזה כלוחי הנפל סז0
•רר לחררנח!ס בסביל עין זה בשביל)יין עלובי סקס ההבל!החשך ילל לוס להייתו
•פל כנפל םחוןכהיס והי דין הנפלים ועל האנשים אשר הוכו כסנוריס אחר אלנ
*ים אלף מנים פעמים ולא אמר אלסיס שנים כי אלי ינוייר שיחיה אלפים שנס
נסניע לאל^ קתתיצ /סןסוקנהןתסישית הכת כקן סחגיע לש0יס כןחנינו /ס לכן
אחר
בי בחשך בא ובחשך לך
ובחשך שכו יכוסה:
גםשםשלאראר-ו וליי•
ירע נ חח לזה מזח:
ואילו חיה *י<לף שגיבש
פעטיכם טובח לא 0יהוז
חלא^זל טקוכם ^ ך ל
הגל הולך;
ffrnp m
נו
י^מר אלף פעסיס כלוחר»חי!ם האלף הראשון תתחיל השני כאלו הוא לאשין
וסיכה לא לאס כל מיל •שאינו לואט כסוכה הויא ליה כנעליס ואל מקום אחל לילן
כי כהבל חוול לאיש אשל הוליד חאה יחיה שכיס לכות אחל שלא
אן יא^ף
כי כהכל כא אחל שלא מסק כי אם
חשכת בשוכה וכוי
כהכלי העולם בא כחשך וילך כהכל ולשמים בחשן ידחו שהם כנהינס חקיס חסן
ואפלה תנודת ואתי וכחשך שתו יכוסה יוכן על לכלי מאחלס 1ל כי הלשעי כששואלים
להם כקיר שמו יכוסה חשיכ אי !:מדע תה שמי אז תכין אותו מכס רכה כלאיתא
כמדרש משלי!כזוהר כמקימית רכים וזזו ושס רשעים ירקב ואס חרנה לדעת סוד!
וסעתי עיין כספר ריקאכמ׳ זל שם תחנאנו ולאהכת סקינור לא הכאתי וזה! כחוסן
שתו חכיסה יתכסה שמי תחת השמים:
שתש לא ראה השתש שמתיל הקדוש כרין היא להוניא לעתיד שחש נדקין
גס
)תרפא ככנפיה לא יזכה הרשע הזה כאול ההוא אצא חורידין אות?
לגהינס :
ואילו חיר־ז ^ י -י ה שמבש ^ ך ן ע ן מה הועיל ריסי חייו שחיה אחל
שבהנאות וטיכוח המלה לא לאס
»«,
יכי יש ל! יתרון אחל המוח כהייחו כי אלכו
פעטיס טובים י
הלא אל מקוס אחר הכל לו היחיס הלא אל מקים אחל הכל הולך כ»
כתו שהוא הוה ונפסל כחו כן נכסיו והכלי*
הולך ״
וענייניו ועסקי! הווים ונפסלים !נמנאו
שניהם כלים כאחל:
היא שיוסר האל׳ בחעשיי של*
כל עטל ארס לפיחו וגם
ילכל כלשונו סרוכ חכי פעמי*
« ! ,״ .״ ו ״ ,
וחטאים חל!איס בפיהם של כני ארם כנון
יא י
הלשון קלע וככלות הפה !הרכלית ישכיעת
שוא ושקל וחיניא שם לעושוא ולכל כזכ וכל עחל ייגין שיסמל הכפש ההיא לי(
תמלא למלאת נפשו כי ילפכ חהעוננ האח׳תי של העהכ אחל שהונייחפי! פה לוכי
א ן)אםף כל פחל אלס לפיהו
נכלה ינם הכקש לא תתלא חהעוננ ההיא :
י ולפלנס נופו לרן
כל חה שטורח האלם וינע כעולם הוא לזון
סי! ונס הנפש צא תמלא חאכל וחסתה השייכיםאלהנפש שהם חצות וחמשי׳ םוכיס I
כל חה שיעחוצ אלם חנית וחעשים טוניס אינו ייספיק להכל
בטררש
לקלק! המלה של פיהו וסוס ליס
כי
ולדעתי
פי!
חתיך
היונא
ז
כ?
ל .י ל " ' ' א ' י ל י י ל ל ׳ * ונ ור»ר כרשת שמיני עלי!
P3׳i
foipppfc
<כ קריכ לתה ^אלכו לבי חס׳ פתק
א
ה ב ן ו נ ח
ה
M n
נ פ
ש
תיח
ר
א
פ
ת
ם
ה
ת
ה
,ש
הכ
ש
ב*׳ קחלח
ךשלמהחלכא .ב!היאח־ ן בחבמא מילאה האי קרא נשעתא ללוונ׳ןליה לבר נש
עלחא כלה״א ^ א יכל מחן לסכל בההיאמלחא ינקמין מיניה נקמתא
ל^״א לפיה ,כנין פיה ,ללא נהיר ליה ישאיב ליה לנפש־ה ,א אתלכק בששלא
לחי ,מלא לימ!נא ונס הנפש לא ממלא לא אשתלים דיכא ולעלמי מל״•!:
לא אשתלים לסלקא לאתלהא למלמין כני /להא איסתאכתואתלכקת
כססרא אחרא כראי ן לכרי אלה קלוכין לרכל' הרשכ> עה 1
ל
כס
ותבוונח ל,א אס י/לנה ללעת מונשם בי מוז יותר לר-זחבכם מ|
הכסיל טר־ן ל ע נ י יוו־חר
של לשעיס לעחיל ושכלם
1 - , Uי• ו-חוימ*
Uיי• י
7 .
קיסצאילחלמן העני
ל לא ,ל ה ל ו ך נגד החיים.
,י,
u
ייליה כהיתלאםמכזליכיהכך יארעו ללשע'
הנריקיס יושכי׳יעמ־לתיהס כראשיהס והס ירעכ, ,זה .פילוש ,כי מס כלומל
הפרש שיש לרשע מן הנליק בערך שכרס כמו שיש לעני שמ״/יר אמר פתחי
"
הנ כי ס שאולמהס מ׳יניתיו,חיי! פני ,משתנים כך ה״עי מתבייש׳} ממעשיהם
שאין להם כ ,ם מ ח מ מ י ם י• או״רצח " * * * " * ^ " I Z k
? M S״ .ם נ1
"י"
י " "
"ס תמירים ״ל י י '
* כ ל מנחת ננל התמיר משל לעני סחנחתי ,א למ:ינוחו וכלילה לא יח> שינה
ffiTS
,
'
ל ,בחשכ אנה,אנהילך למחר^' ?>
אחרי תעני נ •ן
ללכת אחרי
לי '» Vלח
מה A
לפיהי כי ^
ארס ° V
כ! 'עמל^ i״
הפס,קהקילסי ^
"
וה " '
תענינ» ככ,
נחשל מס
ש צ
ה ש 1א ל
ס כ י ) כ ש
ת
א ח
ל
ם
ן ל ר ס כ י
ד
ח א ן ל א כ
k
נ
נ
?
מ נ
ס
0 1
W
ה
ם
לנ
ע ס
ל
י
פ
י
1
ס מ ק י א 1
v
P
משת
ת א כ ל
ק
א ב ל י א
™ C
׳;
׳ ,
iל oהנפש א ת ^ שאינה מתענגת נ
תמיל אל ה׳כמי העני י,למ להליך לכי י,ל י, ,מטלי ,אשל הם רגילים לגמול חשד
מתי,אחוות ״ורעהו יותר נאה,מתקכל לאיש אשל אצה לי:
ע
ת
הסיכה היעיט לי־כת אחלי טוב מראח עיניכם מחלף
1י " ז נפש גפם זה הבל ורעור־ו
מראספינ׳י
י־ות•
•כפש למולם הכאוס סבל וימות חס 5
כי תעניג הנכ» לעילם " א י יי •
״<י»..
י״ייי.
*
עין לא לאתה אלהיס !/לייר ,
י*
?"11Zlit
" 2״'
'
' "
""י־תענינהניפנ' האיםי
י " ״ ' ״ f״ ? \ £י Eft
°
^
מתי מססינ י
אשל עין לא לאה /הו ל,הק ה ס 1א ינלו של א ד ם יתאוק הוא ל£ין אתל
>
< א ם ר
חלהיי
ש כ
א ח
L
1
אמר
m
ראה ל ע
א ש
ה ! א
הכ
נ ס
נ י ם
נ ח ת ת א
ר י ז נ נ י ה א ל
כ
א ש י
של
ה
נ
קחלת
י
מר*ס ע״צמ חתר ממקיס הליכת ה 6שר איננה נראית נם זה הכל ורעית
^ L p ^ nשעה הכרת תכלת הנפש ,א מעולם שכל ,ארון /הו הכל J
נסש
m
הה
_
—!•.,M.
י־י-י•
מ
כ
ש
י
נדיל דבר לנו המלך סלחה עה פס
ר
,הוא גדולת א^ןיהע־למ-ס גדיל
י
מח שחיח כ נ ר נ ק ר א
אדיננו ורכ כת יל תכונת ,אין מספל מנין
י
ן ט ר ע אשר
1ש ר ״ /ל ו י ף הגלגולים של נשמות כני ארס אשר לאים
• 3Sלרין ) •
ןחוורסעדת־סשנתהיוכלישוכז איש אל
* ..
אתי׳תו ואיס אל משפחתו ישיב ווה ,מה שהיה
י
•כר נ״רא שת .עתה ינילע אשר הוא ארס;ה ה לד שנקרא שמו עתה נודע שהוא
* א אדם שככר עכר וזה! מדע לחכמים וככר שמענו ועינינו לאו חכמ־ס מח יכתי ם
•של העילועליהסליח מ ס ל ע י ם ,מכירים כפרגון מי הוא זה ואיוה הוא
!לח־ כא ואנה ילך וחנאת׳ א ,,לי שילהי חדרש שיל קשידי 0מה״ך תל פסיק אם
|א תלתי לן היפה ב״יסיזל!כאין א^נון למשמיצי באורייתא למנמנ כחכמתא
,תאריה! !,איט ,ילעי ומסתכלין כלוא פלאה בגין לכל נש נפיק מהאי עלח בהאי
אסתלחו מיניס לל לעין לעלמא ולא עוד אלא דקבהקקיק ליה בההוא פירפילא
לגל ליחינין גייפין תיון בהאי מלחא ובעלמא לאתי ולא פיל אלא לחפתחן ליה
*ד סד תרעי ללוי לאפרסחינאדכיא וין כה אשתעשמ כיה בגנתא למלן ,אחסין
•ני עלחיןמלמא דא.מצמא דאתי חבמתח לאיגסרי׳ליהלבר נשלחנדע ילאסתכ־א
נרויןדתאדהלתנדפליהלספהואשתתידמתאןאיהי והין איחברי יתקינא
זגיפיה היאך אחתקן והיאך איה! זתין לתפל׳ בריכא ק •ויה חלכא דבלא יחד למנלס
ולאסתכלא כרזין דכשמתיה תאי איה! הה/א גפש רב ה וחאן אחיא ועל מה אתיא
להאי גי־׳ה סרותא דייתאכאןותתר כקכר יתדלתנדמ ולאסתכלא כהאי עיתא
כל תאןלאויללההוא מ:תא בלח ירימה
׳
זאיהו ^ה,ע! תה אתקן ן
מבין סגיאין תפקי להין מכל תלמין להה1
אף ע^ גכ לאית כיס עיבלין
•תא פיק תתי מה כתיכ הנא הגילה לי שאהבה נפשי איתא לי לוין לתנתתא מס
•יא ח:מתא סלאה הי-זך אנתרמי ואנהינבהקו׳עלמא אוליף לילזון לחכ־ותא מס
»א תכתתא מילאה ללא t e wולא אסתכלנא על הבא כנין ללא יהה ככספא
נ! אינון ללנין עילאין לאנא עאל בינייהו להא על הבא אסתכלנאכההוא ן
אס לא תלמי לן א 0אנת אתיא כלא יליעה,לא אסתכלנא נאי'ן לית
'
אנת כלאי לחיעלהכאבלא ידיעה סוינפקאנואיניןעקכי הנחן אלא
איניןר״ו נשא לשין להון בעקב וילמיןלזין עילא ן לחאריהון וכהי חנלס
t f o rצ ע 5ד ע ) ע ו אי; /ןיותין אלי] י/׳;י קית p׳ כית רבן על חשדנית כתי
1
ל•(*
ה
ן
א
א
ד
פו
א
ת
n
ח
n
7
* 9
P
*a׳ קח&ז
.
3ת• בכפיית וכתי חלושות לתמן א»5יף חכייס עלאס 1
לתלינו שככלל היליסה סכרין האלש לדעת נס כן י)5יח<ת נפשי לתה ל *
ףן
זמה חסמן נרין להשלים כאשל נדחס ככיא1ל כמאמר וזה! מהפה.׳•
בכר נקרא שמז עולע לחכמים אשר הוא האדם שמכל וכשכאים כית דין העליין
כדי להענישה)להח/ירהכה כגלניל סעחיס רכות אינה בילה לקרב קל ידם יל חלת
הדין מה שתקיף מתנה שהיא עלת כצ העלית על כר חי היא נולד 1
שכא ללמדינו והו׳ למוד נרול שצחדןי לנו ח(ל שהק כה נחר על האד0
״י,
בקעת ההריון חכם או ספש עשיר אי עני וכ! יומם וה נכין פירי•
הפסק מה שהיה האדם בע>לס הוה ככר נקרא שחו וחכריוין אוחו ונודע חכונתמ
וי״ונח! ומוכאי יחת אשר נטר עצמ לא יוכל לדין בעפ שנחר• ן עליו חלשות כח אן
<וניית ודלית כיר יטפש אין עליו תרעותתעש הנולח ית שהוא תקיף ממנ 1לכ5
נ ירח כל אחליי פ ו שטענתי ׳ת׳היא תקיפה והוא יילע הסכית שיגור טל זה שיהייו
7ל inתרגכא בישורון או שפל אנשים ות׳ יוכל נלחים ולומר למה משיח לי כך ולת»
ו נ
א
מ
ד
0י
* יי?״י ! t
או י א ס י
ג:רח כך כי היא יירע תעלומות לכ 1
זה נגור עליי כלם לסיכה ולא
אינו יכי י למלמל,ללי ן לאחר לתה חכה
ק ,ל,י -מ״ לו חן השת-ם
, ,א
.,
ל
ע ס י ן י
ן ל
שה
ת י < ב
כ
ח
ס
״ ש ח
והענק הע :קילו מכלחיניטובו.הו׳נכארןק חכל ט י ״גרי מעלה מעלה והי ירד
ב
י׳ט :י׳טה כ א ל לפית ה־כעל גמולות
כ ע ל ישל
הש
מה ה
°
1
כ י 0ת
וטוייי
י ת נ ״
נ
1
יו1תסיח׳ס'אפחחר׳ח־יא)אחרי׳ ־ " ' .
לא נרא ״־כה עלתא הה כאלי עלמין ירח־ינן על לקנה סליק כרעותיה
11 ,
71י
למכר
8
™ w T
^
הא•
מ:מא וכל מאי לאשתכחכהאו על״אי־וא ה ה קח ה יהא סליק מקידה ואתקן קת׳
א ,,p.,למלחיו הא
,
| ק א
ל א ש ת כ ס
ל כ ל 7ר א 1ל י א
Mכ לא 1נ 1ן
^ ק -ה כלי״יינ-הין,הי־
י ש מ ת 1
ע ד
1
מ
ל 3נ י
In
" 1ץ A
,א ,.,קיא ממש לאינ-ן בהא ,מלמא נכלמת
J,
uי
״ילפין כ ,על ,א ט־ה S.,׳ מד לא <ית<ן לימלמא וח,נןהאי כאינו ן וכחי קשית
ו י'איי!ליא משתבתין;כאן בהאי מליאכך הו .של ללא ויתון למלחא והה׳*
< ה 3י ו ך מ א כ ק ה
?1
P
0
מ ח' £ n
ל
ל^|״א
־ < ״
c
f
י י
3
' W־ '
J
» S
אי זכו לנתי ותמ
ל הינט ל ת ^ י ן תת־׳ןידתקין עי,א ינ ילעלתא
^ ^ילהה :ת?:-אליליה ממש הלא הא לכתי מהשהיה כבי *•t
^
" ־ " .כאט לפרש כיאלהחאחר הזה ,פ'כחנה מ.לת.ת ,מחל-כ! ל י י *
°י * מת הי-יו יינאים מהדרוש onנפלאות תמיםלעיס והיא י ד •
״׳י•'״
חת
5
n
X
:
;
;
:
r
^
^
0
£
*
^
^
> r
™
:
ך
נח
9י קהלת
׳ לל ׳ משהקורלוא-לו !נ) יזשכע
נ״ךכאיין
ז
.,
הי׳כ ה:ו
, ,אל״ הפה לא.זן ואין לני 015עשק כנפחר׳ת ן
,
,
מה ההיה כגל נקרא שחי זה חשה שנאחיויקרא אל חשה )צולע לכל
,ך^י־רש
גיזה חסה נב-א היא כשבס שאחל לי הקכה ועתה לנהואשצחןאצ
•רעה וכויד׳א חה שהיה זה ילחיהו וסלע לכל שהוא ככיא שנאתי כטרס אגרך ככטן
ללעתחה נשתנז ifeהנכיאיס חנכיאיס אחרים
ןך ן
ידעתין וכו יעכל ן
יקרא זה ולדעתי אפשל שלחזו העגיין כס!ל
!
1א א
<נלנול ואגלה טכחואצסה טבחייס כי ״לוע מה שאלןלו תכחי האמת אותיות של
ושלמה כפי מס
»םה כנגדפעחי'ש:ש ח0השתשםהכל!כלאיתאכחיק)נין
!קילנ! חפי קלתינני נתנ גל כירמיהו שלחה בנה כה וירמ־ה! לאה בחינכנס
זינן אחר ל< הכה אל תאמר נער אנכי יען שלחה אחר כשנראה אליי האלה ס ונתת
געכלן לכ צשחיע כ׳ נער עבדך והנה פתחתי לן פשפש קנ ;1ואס אתה חן הח1קרים
מבא עי תכונתיו :והרחב את הלחש כתאית נפשך)י/כין את התאמ באר היטכ;
״ }
פ
ה 5ד י ) ת ש
כ
ס
ל כ ר
מ ) ר (
ה ״ ז
כ ה
ת נ
ל א נ
ר ר
מ ן
}
א
k
״
מ ך
נ
׳ ה ש
ע
1
הדרך שכיאמ! בפסיק הקודם
בי י ש רכרים הרכה מרבים ל פ ,
נמשך זה אחריו יהוהירנ! על לכן
1
!•
כני הארס שיחת חולין שיחת בנולה שאין כ1
י י
'
י י
ממש ובפרט חס ושלום אס ככלל השיחה
יש מעט חזער לשין הרע או חיו נכלית הפה וראוי לכל כן לעת להרחיק ענ־וו
ןלשחור פיו ולשונו ולזה אחר בייש דברים הרבה חרכים הכל כי חה יוחר לאדם
נלויור חלבה לברים חכיא חטא יאחר דברים הרכה כי כפיניתינז רובא לעלחי>
מיסקיס בדברי הכסלה רובו של ייס ימה היא היתרון שיניע לי לארס חזה :
והחכס היר אברהם אחי כרי פירש כמה שפי'כ׳1הר כי כל דיב!ל 1ו 1ל מכיער
נעשה ממנו הכל םחא וזהי עד אס בטלת חן התירה ופסקת בלבל*
י
•בסלה יש לך כטליס הלכה כננלך שמכל מה שדכלתעשית בטלים הוכה !נקראו
נמלים כי אין להם מלאכה אחרת אלא <הכש:לך ולעילם איני כינת אלא כעל מלאכת
אסת וזהו כי יש דברים הרכה מרכיס הכל כל מה שאתה מרכה דכריס נך תלכס
•כלים החרעיס והמשברים הרוח יכחו שהיכחנו מהזיהר יהיא עכר לפניני זו היא
•ענה אחת זאת ועול אתלתחה יותר לאדם תה יתרון יש לי כשיחית כטלית >
על כאן לכליו:
היא מה שאחל! כפלק!
הכוונת
בי םי יורעמר־ן טוב
אבות יפה שעה אחת
ר_ ^ _ י .״ ״ ״ ״
ב
ענ
PWI<50כעולם ?/ה
ל11רס כ ח ״ ב ש ם ס ע ר
ז כ
ם
ח
ו
ת
א
ד
ם
:
ר
כ
י
*3קהלת
1
מכל חיי הלהב ישן העולם ס/ס סיא סיל ימי ח<י חבלו ויעשם מ ז
החמשה והעולם הכ* היא»ל °״ ״ '?* Jאשר מי יגיד לארס מד-ו
ס
5
,
אחר מי הוא שיורע שיכול להשיג סוניות
המולם הזה כענר ח״ס חייתו מסער ו»<< יהיח אחריו תחת חמ^מ J
,
המעס־ם שככל עח וככל שעה יכזל לחזיר כי
ולעירר חשנתי אש ישן ה1א ניק׳ן ייהיה לי לגל נלייחסס ולמסתיר ״וזרם ומעטר ל»ני5
לי חרעתי כשחיזר כתשיכה שאש היא היס אפשר לראית כעיר ח״ס חייתי ענפס ש)
רשעים כגהינס היה חוזר כ! חיל זזה׳ אשר חי יגיד לארם חה יהיה אחריי תחת
השחש שלא ייכל נשחתו לעלית כחעלית כיח Vייכוש )יכלם כי ידכרו אח אויביכע
כי' אין ראן! לארס להרכו׳כשתחח חרעית יאחר חראס
•אי
כשער ן
כסה( שכסי שעה יראה לי שהוא תכציק הטיכיית וכן
סינון
רכוי הקניינים החלוחיס להרכות כשף יוהכ וישם והכ כסלו אין זה נקרא סיכ»*
כ׳ יו! יגיל לי את התאורע אשר יארע לו אחריו כםכת החסון וכמו שעינינו סריאוף
שאחר פטירח הארס כל חחחלוו הולכים לערכאו' !לאיביר חה לך להניח חזי העיל•
אחריו של תמיןכלותר אחריתי כי אפשי
׳
הכא ילעםוק כחיי אחרים!
כמסמרות כל יקים לפי שאין ראוי להקר•
םהממון יכשילהי !יפילהו
ט!ב כלי ספח כלתי פחר חאורעים והיזקיס שיכאו כי אס החניה והחמשה וכמסחזצ
!קיב[] על יר תקום שאין היל שולטת 1השס טוכ נלחש ק ט־כ שם משחן טיכ וכו t
) ף צ ח
א
ה
ג
ח
נ
ראוי לתת לכ לפסיק הזה שהנס טוב ש ק משפן טוב ויום
' המות מיום הולדה;
י '
נ ר א ה
ה כ ת
נ ח ס
כ ט ,כ השילש
להוה ליה למיתר טוכ שס טוב חשחן טיכ
ולחה חסין הכתוכ מול לא1י ללסת ללאו
סיפיה ליסיה לה!ה ליה לחכתכ ויום חות! של האיש הזה שקנה סם טיב מיוס סולרי
לא קאי לכדיק ולרםע שיומו שיולר הרשע הוא סוכלו וצח לאחלים כי כייס חותו
כאכיר רשעים לינה ויחחה שחי מתחת השחי׳אס כן הוה ליס למיסר ויום חות! מיום
הולל! עול ללקלק אית ה*0ת רכתי אחאי כמקום הזה ן
ל ללך נחית כי לכך אית הטית לכתי כלי שישמש לשתי כעמים טזכ
״״1.
ןיתירץ על חה שהקשינו והוי כאלו אחל טוכ שםםיכ חשחן טיכ לכן
שחפ אח׳ והכן וזכור תזכור מס
לא טרח וכתכ טיכ פעם שלישית •
פסיק וכחיגזך שחו יכיסה ם
׳׳
יחכנ ,לעיל כשם הרש> ןל על
דלשמיםאינם נקראים בשמם כישמם מכיסה מהם ישם רשעים ילקב וכתבו ש©
ו ^ 0ומנחת ני תדרשנו ולכן אחר טוב שם חי שזונה ציקרא כשם שלא יוזמה ס״י
ד
) ת ר
ן
ש
כ
ע
ת
ח
פז'
ננ1
קהלת
נישיאל ומשמת fכןיסי• לו שם הוא נדיק ״כס לשם סיכ ולכן אמר •!כ שם •
•יש לו שס א ק הוא מסתמא נזיק ואבו חייבים כשמוכידם*b11שיהיה לכלב•
•לכן הקדים ס:כ קילס לשם סאיש הס:א משחן טוב נאחר ויוס קיןותכדישלא ניי^ש
*׳חס צנדיק ולכן לא אח׳ חות! כי לנדיקים צא נייחס להם מיתה ט אף)v*)*p*f
•קראים חים ולכן אחר ויום המית תמס הילד! כי כשהנדיק נפטר מהפיצם אחי דיינו
»ה שיניעמ כלאיתא ככראשית רכה על פסוק ושם ינוחו יגיע י כח כי בזמן ש&נליק
כחיים חייתו נוסה רשע לנדיק ותכקש להחיח! וככל יום ויום עיף ויגע לדחות מלי•
קיזלחחס הגדולה שיש עם ינרו נעל עת וככל שעה לאכלן חן העולם וכשנפטר
ועוד אחרת נ•
*פטר מאהכה רכה נת;א סיום המית טיכ לו מי1ס הלידה זאת
״עת סלידה היה יכיל לכס!ת על יחין או על שמאל לכתיסאול הן בקדושיו־ לא *אמי!
ויוחנן כיג יוכיח ואחר הפסידה אן יקרא קדוש כמו שאזל לקדושים אשר בארן הח•
ונקנו שמן מכל שאר משקים כי ככר ידעת שלמות הש׳ן מכל שאר חשקים שאים
•ותןרכ עס כל שאר חשקה ס'עילם צף למעלה כך הנדיקה׳ה לא ערב ינר הר?
עם יצר הסוכ יחד לתת חלק לזה ולזה לעשותם אחים שלא יתפרלו חלילה«א לעול*
גכר כאחיו וישתיהו לחחראות תחת כפיתרנליי ולזה נקט שמן חכלשאר החשקים!
העניין ידוע לנו המשנה שלשה כתריס הם וכתר 0ס ם1ב עולה סל
וך^ךן
גביהם היא מתהלכת כין חיית שלשתם דאי צאו הכי ד כתרים ס*
וכדאית fהתם ולכן אמר טוכ משתן סוב כשם שהשחן עולה סל כל משקה OPP p
הטיכ כריך שעלה על כל ש (ר הכתרים ורח ו לנו דכר! חכחוס וחירותם ן
נולד אדם חונין לו לחיתה חת חיכין לו לחיים כולל אלם הכל שחח׳©
ןכםרדש
חת הכל בוטן ואיני כן אלא כילד אדם און ראוי שאין יודעים כאי
זה פרק ימעשיס יעמוד אס נריק אס רשע אס טיב ואס רע וחס הס נריכיילשתי•
•נפשר בשם טוב וינא בשם ט כ מסל לשני ספינות פירשיח ביס הבדיל אחת ינא•
מן הנמל ואחת נכנסת היוגאה הכל שמחין הנכנס לא ישמחי בה היה שס פקח א#ד
שהיתה ״ונאה מן הנמל אין נדיבים i011
»»p
ו אין יולפיס בא׳;ה פרק פימלת במה על עולים הן חזדייגית 01נכנס •ריניס
1
לשמח שנ?׳טל כסם טוב הוא ששלמה אתל בפסיק וייס המית חי:ס סולח
שמעגרן ואתה לע לך ביאור תאחר יה כי פילשית כים נגלול הוא ס*יל•
הבא ואחת יונאת חן הנחל היא הנשתה היונאת חהקוא עלן העליון
לכא אל העולם הזה וכוס בלק מאחל הפקח שחי שייבאה חן הנחל לא י0מח< בו
•היא הנשתה םכאה לעילם ה׳ה האין אנו יודעים סיפה ואתריתה חה יהיה ימעת•
»רסכ כעמגך הזך את התאחל ס/ה כסי צ)ת נעשן ולאהבת הקיניר לא הארכת
כ
י
»ל|
4
IP
בי
^
n V p
חופי **פחי אוחלים פילוש
! M
ז ה כ ל ר
5
א ח ל
טובללכתאלכיר־זאבל
•לכת ^ ה ל כית פעתד-ז
'"* י
,ו,
P
<ימולז ת<שיהפסחשחיהצולומלט:כלכת
ב^שר
אלכית יאכל מלכתיאו טיכ ללכת אל ,
*כל מללכת אל כית משתה י ה כ ״ נ ה א האדם והחיי ׳הן אל לכו»
«יזתר םיכ לתשיכ ללכת אף על פי שלא היך
*יתר מללכת כפימל אל כית חשתה יהטפם
3יככתי משתאות מיישנן לממציסיצשישכינות &ציר*ים זה לזה יכולאי שכית
•שתה »{ מציה שאש היא של מרעית וכי היתכן לוחר ט!כ ללכת זכי סייס הש
נשיג אחרה,fr.־לאי ששניהם לכר מניה ומכי .מקים טיכ לכת אל כית אכל ונתן
»עש לרכל ואמר למה טיכ גל3ת אל כיי /אכל מלכת אל כית משתה אחר ששניכם
»נוה תירז כאשר היא שף כל ה (רם :ליתר כ׳ הגש כתשתה של חתןגס כן האלם
כוז/ן אל לכו שלכך נישא אשה לפי שא-גו יכיל להייתקייש כאש אצא כת־ן רש שם
9אעם שכל הנהנה חשעידה של חתן וכלה,איננ משמחי עוכר כחמשה קולית יכי
t oשחחה נליך לי טיל ולמה שיש ל! אלא ולאי סיגי שהיא ירא שתם כשמחה ההיא
•תןאללכיכי הולך האלם אלכית עולמו ולכך נישא אשה להשאיל אחר״ כלכת
ולכד ראוי לשמחו ילהסיר לאנתי מייני וזהו טעם לאיתא כגחרא כהלזלא כל קכלא
נאחר! ליה לחר ויטרא לישלי לן חר אחר ווי לן רחייתינן מאי שייכית יש לקינה 1/
» כ י ת משתה אלא יראי חעין המאורע שחורה שה!לך חן העולם אס כן אחר שנם כן
כבית המשתה יתן אל לכו הלרא קישיא לרו כתה למה טיכ ללכת ת pהכת׳כ,אחר
כלומר אין הכי נמי שיש זכרין ליום המית כין כבית
כאשר היא סיף כל האלם
״ושתה כין ככית אכל אכל מכל מקים כאן בכית האכל היא םיף הארס שמאס
יסםיף בעיניי מיד אכל כאן אינו כל כך נגלה וכזה והחי יתן אל לכו לשוכ כראותו
»י« האלם ונכונים הלכליס שפתים ישק שפתותיו רוכנות כקכר:
סיד לגמר כי מלת ללכת מילה ריכיי הליכת כמו הס שכיס ללכת
uj,.
והכיינה הוא אף על סי בי ככר הלך לנחיל חש ר עם המתים ככ׳ת
*כל ועתה !א ראוי לנחול חסל ככתי תשתאות עם כלית וחתנים ושאל משתאות
•ל חנוה כי ודאי כית חשתה ה!א תשתה של חניה לאס לא כן תאי אתא לאשחועינן
•שה כל זה הזהיר שלחה פה כי יותר סיכ ללכת ולחוור ללכת ולנחם אכלים ילשיכ
•לילך שש פעתים רכית ושכר פסיעיתיו היא יוחר שם חלכת אפילו כפעם לאשינס
אל כית התשתה של שמחה ולכן התחיל כללכת יסיים כלכת ן
ואוי ללקלק כרכרי שלתה כי מקכיל של אכל הוא שמחה והיה לים
וטתת
לעיתל Iביין TPPPזלל ל נלאה לי כי נכית pקקה כעול שאינ©
יי
כ
ה,
ה
ה
ת
.
ה ו ^ סוף כל
»יי
קהליה
8 3כ ע ה א ח נ י 0וכן 03Wהמל*
רכת הנישיאין לענית
ומא ייתי
אין לו ערדאפילו כהליכה ככית אכל כי אנלא לכי טיחי שחיקותא
ססונח לענית אמן)לכרך מלחשים פיו ו':כך לא אחר לכית שחתה שהיה כלא•
איסור כילל ככל ניונא אכל מחה דקדק בית משתה שהוא מח האכילה והשתיה או
הליכת ליק אכל חשיכח יותר ונותן 0עם לשכח כאשר הוא סיף כל האלם אף t b
יהיה סעילתאירושין ונישואיןוכרית תולה כאכילה ושתיה חחגאהלכו של אלפ
»זנ!ת ייין ותירוש יקת לב ומשם כארה היא הבאר שחת שוחה מתיקה פי זרית ועי*
ה״יתיל שם אכל ככיתאכ! יחמיכ חחסכית לכלתי ריס לכמ מאחיי בחשבו שימית
וס היאכאח־ו חשככ ארנה ו־שיכאל ה־וירת.-ה< כאשר יראה חכחיס יחות! יחר
כשל יכער ׳אכלי התי יתן אל לנו יתן חיות ללכי הנשכר יהנדכה לשיכ כתשיכה פן
אחר רכי סיחין חני»
ובמדרש
יחית כמלחמה יאים b׳ -־ " < י•
אתשחיתסככית
0הל:י לכית חשתה ילא נתפרש!
?אכל ונתפרשו שמיתסעיגהלך למשתה אכרהס ולא נתפרש שחו שלשת רעי איוע
קלב! tבית האכל ונתפרשו שמותם עינ ל ך למשתה ולא נדחה מנהינם ואל) שהל10
רבי יששכר אמר דרכן של רשעיסלהנתן כריושי
לבית האכל נדמי ממקיחם
כתח־ןנה של נהינס שנאחר תחת רשעים םפקס שלטת לפי איוכהלכי לבית האבל
לכתיב ויבאו היש מי׳קימו מעירו מאמו לא בתיכ אלא מתקיחו
ננלח חנהינם
כנתכנל להם בני־\נס נלחי וכבלו ממנו ולעל כי הללוש הוה מפשיסו דקלא נפקא
כמה לנתיכ כאשל היא סיף כלהאלסכלןתרהטינייתפלהליכת לכיתאכל ייתי
יותשתה הוא כי לס! ף זמנו של אלס הוא ניניל מלינה של גהינס וגם כן נוןלאת <*
co׳תכי נלקיתה ושם ׳תן אל לב!!
זננכ
r
שעם לשבח למה סיב י!תל לכין
י
«
טוב כעם מש ק ,
אכל חבית משתה לפי כשהילך לבי
י
, d
אבל לא 1רים לכמ ייממול בהכנעה גמילה
" י
בחשכו כי נס עליו עכול ימכילכיס מל המו
וימית נס הוא כאחיו ולחה ל! עוד לענבים ומוחל כפנים זומפית כתי שחתי חי טל
לפני! 1לכז חללכקרכו אכל כבי' חשתה תתנשא לאמר אניאחל<ךאיכל1אשתה ולכי
נל עמי ויחי עיר לננח לא ילאה השחת אכל כפנים זיעפות דואג על פוניתי! י׳מע
לכ לכ נשכר ונדנה א;הום לא תמה וזהו כי בר!ע עבים ייטב לכ;
טיב כעס כשהאדם הוא כל ימיי בנער ולא 3היק|
*1ו יאמר
יינכין לן מעיניתיו כלאיתא נעירטן תי שעתו
ד
מ1
ארבעים י!0
רזן
פ ג י פ
כ
ט
כ
3ך ן
ב
:
נ ה
קהלת
*לא ייפידן^קצל•ולחי בת*יו)במעשה של לבי אליעזר הגדול כשחלה אמ'לתלחירי1
תמה עיה כע׳לס השיפ רעקיכא כשלאיתי את פשתני שאינויוקה ייני
׳•שבתי שמא קבל לביו עולמי בח״» נראה מדבליי שהיא תיעלת גדול לאדם בג״ה
לקבל ישורין יושיום ייתר מאנשיה אשר המה נמניתית שיננית כה0קט וכשלןע
וזהו טיב כעש שהוא הכעש שכועס הקכה על׳ילהייקו תד כא בס רן כובה בליתי
וןית על חטאיו ועל אשמיו ואיני ניטל שתחה כי בריפ פנים ייטב לב הםיניפין
זהעינויין כתו התלקיייח וחפנטתשקואפר יניע אף ב׳ בפניי ימנה פניי מור׳קית
»ין כמר ביכה הלכ שמח כ׳ נפש! ת£כע ויאכל טוב כעולם הבא ן
כי נראה כפל עניין בתלות שינית ל ב ח כ מ י ם ב כ י ת א ב ל )לפ
*
.
- L,-אחר כי לעיל אמר טיכ ללכתאלכית
כסילים בנית שכהה.
א,,
,א ,
ס!ה ליה לםת ך לעיל כשדכר כאכלות ולאחר
ס!כ ללכח וכי'לב חכתי' יכיייכפשיק כבסיישל טיב כעס כדי לםחיך ט!כ שני עכ ס כ
דאש:ן ע bאינו חרווה מתא כזה ונאמר כ׳ עניין גדול לחרכי כי כל בן דעת ינגס
קיכלבבי יחשיב לעולם כיוס התית אף כי לפעחיס יחגא כבית ת&תה שמנים חשתה
0ל שתחהשעודתחתן יכלה שם יתנו ניקית הילחישכיסעל התותכדאיתא ככרכית
בהילילא דתר כריה דגכינא ה•! אתרי! יי' לן לייייתינן כאתיר לעיל לעילם הצדיקם
אפילו שהם ככית שתתה לכס ככית אכל)לכס של רשעים אף כי כמקרא יתנאו
כתקים אכל אי כתקיס רעדה שס להם נילה לכס לא נכין עחס לכ חירש.חחשכית
און ילכס ככית ש־זחה לאתר תתי יעכיר התדש תתי ינא ננא יאתיי אקחה יין
ואסכאה שכר ולכן אתר החכמים בכית אבל והכסילים בכית שתחה כי אס הלכ
מלס של חכם אפילי בתקיס סייחה היא ככית אכל יהכשיל אף כמקום אכל יש כלבו
0תאה וששון והמתרגם תיגס לכהי( דחכיתיא על חרבן כיתקרשא תניב על גלית
ישראל ולב שט א כתדיתבית לינניתהין אכלין ישתין יתתפכקיס ילא יתכן ע! לכהן
ס גוף אחיהון ודבריו דכרי רוח הקדש והיא דהוה ליה לתתר חכתיס הולכים לבית
אכ< וכסילים בכית שתתה אכל תדקאיור לכ חכתיס ככית אכל נראה דאףעג דהם
ככיתם לכם כל עתם וכוכים וחתאכלין על חרבן בית ה*קרש אכל הישעים לפול•
סם שמחים ותה לי.סכנפרו של מקים ילהכי לא קאמר בכית תשתה כלקאתר לפיל
אלא בכית שמחה ולקדקני לעיל היינו האכילה והשתים נקראת חשתה ועתה אתל
•חתה כשביל חלת לכ סהשחייה היא תלייה כלב:
יתהיכא תיסק אימתיו י ' טוב לשמוע ^ ל געית
,
לשמוע שר כשילים כי היכי
שאיני מ0חי(
א
1
%
ם ה ;
א כ ל
) נ ה ל ח ד ש
ה
ל ב ר ח ח 1י ש
;
ש ס
ת
ם
כ
ה
»'ך
בסלים;
#
י
ה י\
קהי־ת
f 0שכתחידתך עס תלמידי חכמים א׳ לי תכוה כנחית; שעיךגתן pr־ 7:ט׳ךנ •ב1
כ/ה ר לפו שלמה עה שלא|נתיש לזה אלא טיכ לשיייע ש?גס 0־פ:ר סכה/חניך
עי,הם תכא ליד נזיפה ילי יה כלכריך טיכ הגערה הה יז לן חלשתוע שיר ׳-יש ליס
0כנ!:רת חכם תכיש ותכלם ׳תתזיר ממעשיך ייקי־כיך ותהיה כ זחל תהם לח כן
חכרת פריניס וכסילים לשתיע מהם שיר עגכיס ונתנו עיי כקינה של כן שנאתיה
והחכם כר אכרהס אתי נרו פייש פיר!'ק0ל נ'כספקים
אכןקרינןכיה!
זה כ איפןזהיראשינה נדקדק דלתו ם פ ה רישיה
•נכאים זה אחר
ולא לישה סיפיה לה1ה ליה לתיייר ט׳כ לשיייע נערת תבס חלשיזיע שיר כסילים אן
ניוב איש שיחע נערת חכם תאיש ש:חע שיל כסילים וייל לאתא לאשתועי'תרת חלא
רלא תחיש לתאי לאחרן כעלח ו הוי זהיר כנח •תן אלא טיכ לשתיע ג־-לת תכם
בדאחרן ותד שאל יהיה כעינין לכר יה קטן הערך)תאתר שה .1כי<ת ה!ה איני כל
כך דאדוכא אפיינערה שאתה כירח נדי.ה היא מענמית' של איש שוחע שיר כסילי'
נחל עיך הנערה חערכז של איש כענת׳ שהנערה ת:חד ליראה את ה'א;היך יהולך
אל חכחיס יחכם אכנ האיש הלזה כחישכ לשחוע שיר כסילים טוכ חחנו הנפל שלחל
זזדכריהס ומשירי ענכיהםייט רד!הו חן העולם והוי כלא סוי וזהו שנתן טעם
ללכלת ואחי כי כקול הסלים חחת ־.ס ר שקילס ישחע לחרחיק ואין כהס תיעלת כי
אין כיזם כח אפילו להכהכ ש!לי הקדרה כל שכן לכשל כן ה!א שחוק הפשיל ה/ה
)שירש! הייכיער ועניין זה הכל הא כליחר אינןכל כך עמוק הדכר הזה מלהסתכל
כז כי הכל הוא כל דכריו וקל להכין ואס תאמר למה תכביד על העטין כל כך וכ»
נשכיל שאשכ לשתיע שיר כסילים שעה אחת ינריס שאהיה נטרד חן העולם כמן
טאתרת הרי אתר שעה אתוי׳לליחולי יצתילת ויחנות׳ לאהכה ונתן טעם לדבר ואיו
כי העושק יהולל חכם כלוחר כהיוחך ננכ עליהם שעה אחת תתשך כ' םעות יאתר
שני שעית תמשיך עול ארכע ותחש יאתה אנוש ועשוק וזהו כי העשק יהולל חכם
האונס א1נםך ועשקך וכתה רשעים ראיני כזמנינו כי כשמעי שיר מנכי'חתלהכ לכם
הזינה ויינאיסנופקיס בהוללים וסנליס קורעים כנדיהס חחחת חשק ה׳נותהנכנש
כלכס כעינא יה ם אנוסים ככן ועשוקים כיד השיר של ענכיס הוה יוה! ויאכל 'pb
לב חתנה הלכ שההיא ההשכלה )התרעשתננו האל זנתנו הש> כתתנה יהיא קכועה
כ 1בטבע יש לאל ימ בשיר הזה שתאבד את לבו והשכלת! אף על פ׳ שהיא נתן לו
כחחנה וקכיט בו לכן שיב לאחור ןטכ לן לשמוע אל נערת חכם!מי עד כאן דבליו
-
;
כי כקול חסידים
p״ f
ה נ ס
ת ח
ס
ן־ן ה ס י ך
ונכ תיס הס:
לדקדק כי חלת כי ניתן טעש
ןך
א ו )
הנ
ל י יי׳ ל־ • ^ * **.״ ־ ^ ״ י י ״?
10
<f
קתלת
כ! למיל שי/חל טוכ כעש ח:חוק שם שייך לומר כי שתיק כחיקיסיזים יניח p!1
גא מל שעכירה גיררת חכ לה שי>,איש השומע קול שיר ש; כסילים השיל ההוא מכיא
אוקי לראות שחק ׳קליתראש ולכלי צייננול/וצכן אמו כ כקול הסירים יליע כ!
כרשעים כמשלו לקינים כסוחים כאש ינחו כחו 0ח!ל כ׳ חגא חש וחנאה קיניייכמו
שהק נים כשהם נללקים לכלס כלא שיל נפיחמתלכיסכשלהכח1אין קולסנשחעימ
כלכך אכל כשהם חחח הס ל הם ל תעככ חלעליח כל כך השלהכת ותק ן כך נשמע
חילם הלכה והנמשל הוא הסיר היא כיף הרשע יכן של עילה כמניין רע יכשהלשע
יושירל חחלת לכרי פ־הו שכלוק ויפתח האחי ן אח פיה! הנס שכלכלת חשכח ללשי!
אליל אלהיס תהלך נס:ר ח!קי שא ן הקיכה חפן כק־ליסן של רשעים זדותיס לקינ׳c
כשהם כיעריס כך הויא הרשע יההכל יונא מפיו הסריס שpריתיס קיל יכתו שבא»
Itקינים אין כ?ם חח1כך שילם ו/מירס של רשעים כעול שאין חתריס כתשיכש
אין כהש ממש {
ןקי
א
כ
מקומר עס הקילס ומלת י
n
t
p
c
ה ) א
כי ו־־ועושק יחולל חככש
9
;
\ :ןיאנראו־זלככתגח
\ ? ^ ^
V
1
כקל השירים לקאמר לעיל מיניה ואמר כי
העושק יהולל כת) עישק שהוא הכשל כיסיי
לשי ז כן שחיק הכשיל יה:היר למ כי נר ך להתרחק כי יהולל חכם ולועג מתנו
וי׳אכר ח-ריקס לכס שיש להם רעת וכינה היא חתת אלהיס ולכן הרחק סנמך
מהם יתתת־כ עם :תכתים אף כ׳ תחיש לנער ם והרחק חהכסיליס אף כשעס
שתשירריסכי נקרא שתיק יקלית לאש כדפירםכו ואתוע!לאחלת כ׳ יף כי אתש
ח־ם יכן רעת ואולי תאחר התה ! 1:10א}< ואני לא אשיכ אליהם השתר פן ואג כ!
ישיכח כילם להולצ להתנם ולכל תי שיש לו לכ לדעתלע׳ת נס כן יאכלו מן העילס I
,
ש
ת
טיכ אחייח רכרםראשיחו
• ו כ ארך רוח פגכח רוח ו
אף על פי שתראה את הנלחתס
^
נ
זענ
J
" י י ־ '
כפרית רשעים כתו משכ הכישה וראה
״ .
,
אחריתם ו<:ופס וזהג טיכ אתלית רני ,
, , 1י ,עחלס כראשס יאו תראה שכר תי שהוא
,} , ,
,
ארו אפ ם לוח שהם הנליקיס חהרשעים שהם נכה רוח:
יאחר סוכ אחרית לכר חראשיתו הענין הוא שלפעחיס יחנא קניז
י
אנשים שיוט לכמה חנית ומעשים סיכיס כל ימיהם וכסיף וחנם
״ ־"
,- \w
?* ׳1־ '
3?rahף.והיסענ;ין י ו ק נ ן ; ה ן נ ד 1צ *
M
כ
מ ן א פ י ת
3
ש כ א ח ר
ת ס
א ש
פ
כ כ ו פ
ת ס
; p w
ס
ש
c
כ
-,
נעשהצז,
כס
פ
tP
m
מי rf.np
ז
סכ
לשפימ כעי ם סנפשס צזכמה ייג׳ל!עריית וחבל חיני עכירית)כסיף זמפם חיזוים
כהס יחיהים על הראשינית)מנחמים אחרי שובם ספקי על ירך ונתקבלו תשיבחם
»ל אי וה מהם נאמר שהם כניאלחי)לאי על השני זהו ט<כ אחרית רנד חראש »P
0יכ חי שבאחריתו שכאלאלהיו אף עפ שבתחלתי הרנה לפשיע ייתר מלהייח נליחי
נתחלתי ולהרשיע כסופו כיתה הועיל כל תה שינע יטריאחריכי מקכותו לא הנלית
מובךי לותל לרך רמז כי רמז לכי תה שאתר הרש10ל כער׳אתיר על פסיק כסוי
חטאה שהאיש אשר תור סרס מיתי אשר לא הספיק למשית את הלכיש
ליייחני אשר יתלכש כי הנשתה לעלותה כיתאליתנני לאיש אשר לא הספיק לעשות
קלכיש לנחיר התשיכה כרפירשני לעיל כיורך ייהי ט!כ אחרית לנר חראשיתו
טיב לחי שוכהכא חליתי איתי הלכרחלאשיתו של איחו האיש סככחריתי הנלית
ונזקניתי לא הנלית ואיתר טיב ארך כיח מנכה לית כא הנתיב לתת טעם ילעת לתי
שאתר כי חי נרם נהיית לו טיב אחרית לכר להיותי שכלן ושעל ריס אנשים וכים
יאה )התקין נירתי לתעלה יחזרלאלכתשיכ׳ שלתה לא כן ה־זין השניי שבאחריתו לא
כנליח יתהא על הראשונית להייתנכה ריח ינשיתשיש כי הטיררי חן העילס כתנ
טתניני כ׳רכעם כ| נכט שנשיח הריח שהיה כי טריתי חן העילס;
^ונאםף כפי לרכס!ל שתלתחראשיחו ירנה איתת׳ האחרית טוכ כשהראשית
ה1א טיב וראיה תאכייה כחי שנבאר כעה יאתר טיכ ארך ליח מנכש
יריתו כשיש לי כת להתנשא לאתר אני אתלןך
ריח הטיכיית של תי ש־זאר ך אפי
לכן איחל ארך ריח כשהוא מנד נכה רית
נירים לבכי נאי| דיבר אלוי דבר
אכל חי שאינו חרניש כין רכ למעט אינני כל כך הנין שאיני ראי לכך עלי דרך
«פירש רביכי עינדיה בפרקי אבית כפיריש טוכ ארך אפים יינכיר עש:
רכי תאיר הוה יתיכ ודריש ככ׳ כנשתא דטכריה יהיה אלישע
וכפררש
רכיה ארכיכ של שישיא כשכתא אתדיין לרכי תאיר אלישע
ער6הניע
יכך קאי כשיקי רטכריאאויל ליה שאל ליה תאי דרסת תאיר יכו׳
טיב אתליתדכר תראשית! וחה אחרת ביה אחריש לך
לפסיק וה אחרית פיר
אדם שהיא קינה סתירה בנערותי והוא חפסד יכוקניתי יהיא חשת׳כר כה דכר
יאתר טיכאתריתדכר יכו' יש לך אדם סעישה חעשים רע ס כנעריתי יכיקייתו
יש לך ארם שה!א .חד
לכר אתר טיכ אתרית ימי
»ישס תסשים טיכים ן
איר
תורה ככעריתי ותשכתה יכזקכיתי היא תייר עליה היי ט־כ אתרית יכי'
ליה רכי עקיכא רכך לא כך אתר אלא ט:כ אתרית רכד כשהוא טיכ תראשיתו וכן
םיה חעשה אבייה אכא היה תנחלי הדור וכשיא לתילני קרא;יכל גדולי הדיר יקרא
לרבי אליעזר)לרבי יהושע עחהם וכשאכל ישתי שלין אלין אחרין חזמורין וחני!
כ
אלפ כשלין אמר לכי אליעזר יטו&ע אלין עשך\ כלירהין ואנן ש ז
•י
rftnp
ליתאכן מסיח כרילן התתיל< נתירה וחן התירה לנביאים ומן נב!אי 0לכתוב׳ יס§
שמחין בנתינתן מסי;י יהאש חלהעח סביבהין ישאל אנייה להון סה דין בחחם אל»
לשריף ביתי באש והשיבי לי שהיי דבריהם כל כך ערבים כייס חתן תירה עיקר
נתינתן לא מס ני נחנו באש שנאחר וההר כיער כאש על לב השתים אחר היחינ
וכך היא כתה של תירה הבן ה/ה אם מחקיים לי הריני ניתני לתורה ועיי שלא היתס
כוינת מחשכתו לשם שחים לאנחקייחה כית!רתיותה חתריתיעידלא יעלכנס
זהכ וזכוכית אחר ליה ותה אחרת כיה אחר ליה אלו דכריתורה שקשין לקנות ככ;»
זהכ יזכיכית איל רכי עקיכא לנך לא אחר כן אלא תה כני /הכ וזכוכית חם ישכרי
יש להם תקנה אן> תלתיד תכס שאכד משנתי יכול היא לחזיר עליה אמר ציה * * 0
לרכי תאיר תיור מול לך אתר ליה למה איל מד כאן תתו׳שכת אמר ליה חנן את ירע
חתלליהחטיפי סוסי שכנר הלך אלפים אמה אמר ליה וכל כדא תכמתא חית כ ן
ייית את תיור כך אתר ליה ל׳ת כתילי אתר ליה רוככ הייתי על הסיס ותטייל חתיל»
בית התקדש כייס הכיפיריס שתל להיות כשבת ישתעתי בת ק!ל תפיננת ואומרת
שיכי כנים שיכניס שיכו אלי יאשיכה אליכם תק חאלישעחחר שהיה יורע כת»
ומהיכן היה לו התעשה הזה אחרו כעס אתת היה יושכ ושינה ככקעה
וחרד בי
נ ניסר ועלה אדם אחד לראש הדקל ונטל אס על הכנס וירד כשל!ם וכחוצאז
שכת ראה ארם אחר עלה לראש הדקל נטיל הכנים ושלח את האם וירד והכישו נחש
ותת אתר כתיכ שלת תשלת יכי׳לתען ייטב לך יכייהיכן טיכו של זה והיכן אריכות
ותיו של /ה ולא ירע שדרשה ר׳ עקיבא לתען ייסב לך לעילם שכלו טיב והחרבת ית׳
לעילם שכלו ארוך יייא שראה לשינו של דכי יהודה הנתתים נתון כפי הכלב אתר מס
הלשון שנע בתורי :כל יחיו כך לשון שאינו יודע ויגע כתורה על אתת כתה וכמס
אחיאם כן לא חתין שכלן לנליקים ולא תחיית החתים ן 1׳יא על ידי שכשהייתה אתו
״מוכרת מכלה על כתי hוהריחה ונתנו להחא חו החין ואכלה והיה תפעפע
בכר ה כארס של חכינא לאחר ימים ח5ש אלישע אתון אמלין ללכי חאיר vuu
חילה אזל לנכה אתל ליה יחזיר כך איל ועל כרין י׳קכלין איל ולא כתיכ חשכ חניש
טל דכא עד לכריכא של נפש כא׳תה שעה ככה אלישע ימת יהיה רבי מאיל שי׳ת
וא ל ליחה של׳תיך תשיכה נסתלק דכי וכיון שקכריהו כאת האור לשרף את קכרנ
א !ן אתרין ליה צרכי תאיר קכר רכך כשרף ינא ופירש טליתו עליה אתר ציה ציני
הלילה כעהז שכלו לילה אס יגאל זה הקכה והיה ככקר כעולם שכלו טוכ אםיגאלוי*
הקינה שנאתר טוכ ה'לכל ואס לא יחפי[ לנאלך יגחלתיך אנכי תי הי:
אתי לאה ופקח עיניך ללכר׳ ת1ל הקדושים כחעשס רכ כזס הט אונך
!
ישתעיקבל תיסר כיחי תרפי ננטערתי הרכה בהגיעי ככל עת ׳/י׳ ן
לתאמל הזה היות! נענש על בך על ולי שלא היתה כוונתי לטס שמיס ולכר »תתיס
בוא
ס
ח
ת
״
n r
מ כ ,ע ר כ י
כ 3 3
ר ב י מ נ ,
פ ,א ר ע נ
3
W
? Aי • U ,
'
'
ל
»<א ;ה כי לא היה הדני
! ״ -סע-י.ו של לכ.חא.ך0הפול רבו לכבשן סאשבגסננם ואמי ליכי הליל•
א ,א ״״לא לאחר חל היה בינינו
,
יי׳ י
עוד
ל א
אתית 'J
.כי׳ חתי £״ ״
3
1
"
י' .
) ] V H
ע ש ה
א כ כ ה ע ש
J w
3 n
ש ע ש ה ר כ
ז ק
) ) ח נ ןל
:
ה א ח ר
ת
א
b
ה
ל
ה
ב
י
א
ללקלק חהו פרישת הטליתדמלי?י ^יז״א״
'
,אמר ' P
^' ״
שנראהשאין
ליניהלילה -ש
1 p
י)ש
ה
0
J
ה
w
w
'ליחש
אכל !
ה-ה כל כן מכוער F
אפייה לא ^
?Tuי ׳
? היתס
לה׳ית ״כי לא
,איחל כ׳ כייכת
כוינח ,כל כך לשמה צא הנ-ן התילה על׳י שחן הלין היה לא ,להגי
אנללהחתכ
,
׳
^
ל
י«'
)
מ
ל
נ
ת
ש
]
י [ כ ש ) ל
א ג ב א 1 3י
חח'ת א^-ה כל כך "הנטרף אליומחשכת .הרפה שקק לא הנין את התירה עלי
],א ,לאדיכמה איכא לתח שסרח לפס האק שבשן״״ חש פ
ע ה
ש י כ )
מ א
י ה ג
ע
ע י
3
00
£
כ 7ב
כפרק ,״ ^ ל » .
שח .״ " י
ש,-כיל י "
הגאינ-סשכשכל/ה;:ה ״ " '
־ ־
שש אחי
ב יש
אבוס
אכיתאלישעכ/
נתיכגשפלי
,א ,,הקלה חקפח שכר בל כליה ית-קן חטאת ,ה ה ם
J״
^
\£
ב-כשאחללי לכי חאיל חיולכך והשיב פ! אחת שחטתי כת קיל חקלש הקלשיס
י nחאלישעאחל שילע בכולי ,חלל בי כיה סעס טפית נחילס
י נ ס^ ^ שלא ,חיש ל[ ל & ,א אף על פי כן היה לי להתפ!ש כאפל ושק יאפי
וסקבס •ת שמנהגם פ .אמר לו כן •מ
י .אלעחא «א י״כל.סומןסשחי1
כ^חה לקכל נא Uממעשה לרכי אליעזר ן ^לליא שלחיה־ מן השמיס כפעם
ע ו ל ס
; ל
נס
י
כ כ
ס P
ה
ה
ת ק1
ש
כ
נ נ
) כ
י 1ס ה ) ש ,ב
P i
ה
Tא״ נ י
׳ ׳
שהפ חי־ ^ " ^ P P׳ י ' '
» א 0ע 0שנישבע הקיבה ח׳ ה כי אה יהיה כניהי חיתם ל יריחיכי כ -חשש אתחנן
נאחר כר חכל׳הי וכאלה רכית ישחעתי חפי חורי החכם השלם נ ו חשה קילליאימ
^ מס שאומר לך כפל הכית משה מ,״ ח א שאחר ,זל כחסכת ל י ן
־משוה
ארז רר סיר שהכינה היא אם חטאת ותרנה לשוב יתראה איוה מניין חן השמים
0ראה שריח-ן א תך אל תחיש ווה! בל חה שיאחרלך בעל הכית משה שהבעל הכית
,,«2
'T °2
,
מנר .כי חאסתין 6ל יש ככיכיל לדבריו בי tרתיס ה להיך לא ירפך ולא שחית
,לא ישכח את כרית אמת-ך י אף מל פי שמשא ישראל היא ובדיל כחם של כעל
ע
נ
1
ח
חנותי! שי׳יי י ז
6M
P
א
P k
תח
כ
1ה ל ח
)
ז 1ס
l
b
״?״ £
' ^ l ™IT
־ "°" °
תשובה לשקיר עי•יל"
שהכה ,אבמ ורמסיב לי, ,אומר ),נא מןב , -אסינא אלרכא מתמלא על .זמם
ת
יג
W
שת
י א ף על
1למלחנ
׳?״
״ ^ " י ?
»״»שנרא' « °י »'<» P
ביזמות לא אנא מכיתך אררכה נכמרים לחמיו מליו השיכלו רבי מאיר ^למלתנו
^ רמו ג סכירימ
,א
,
,
!, , ,
^
ר
א נ
ש
ל
נ א |JJWJJJא
ת ל 0 1כ
ל ב ן כ ת
ב 7נ
&י' קחלח
פחית שפיצית למים עמלה זרה לגת למיס ל ף כפירה אליף אכת אישוהכיוגה נ»
הגס שכפר לה וגמשהגלוקיעס כל זה תסיכה מיעל ת והכה ענ״ן 0פייש טליתו
\ ,אחו לו לעי הלילה נראה לער שחשכ רכי מאיר כלכו אס איני י בקש רחמים
<<:,$על יטילו איתי לנהינס יתפסוהו הקליפות)המזיקים ייקלעו את נכשי ככף
cואין לו עור תקיחהלכן כקש רחחיס עליו והלכישטליתו עליו כ:ימר תליקא!
לרבנן הלמה הרוחני של רכי מאיר תלתילו שנעשה מכתירה והחנית הלכישי עד
ועכיר זעם ויכנס במרור הנהינס ואז אפשר אחר ירירת! שס חכשילקקגו ולהעלות
»שם וככר פירשנו כפסיקים דלעיל י׳כיאית הלכוש הלו על כםיק איש א0ר נתן ל»
9אלהים מחור פיייו יכוינתושלרביחאיר להעליתעשק ייקברו שהקשינו ל?גיל כיוכמו
ביה כלי שיחזרו כתשובה על יל משן זה שכשהיו רואיס עילה אשמקנרו כל אחל
ןאקל חהרהר חשיכה כלכו ויגדיק לאחר אית דין יאית דיין וכחו שבחייו חלל שם
סמים ע ידו לכר התיקון הוא זה כנגד זה שעל ידי זה החוני עם יחזור כל אחד
שלא היה נח כרכי ׳.חנן להכניס!
לזחעשיוהרעיסן
שהכניסו וכי מאיר לגה׳נס קיים
לא
^ ,
נאתר כך צהע׳!,ת< כית א! כדהיתא כגמרא פרק אין ל.רשין ו
v
9
l
p
3
1
א
ן ע ר
^
ח
ן
י
א
ר
פ
אס
שלחדך שהאחרית הוא טיכ
ר
ת
היאש
א ס ! א ר מ
אל הכחל כתרזך לכעוס
:ס
כי פעם כחיק כסילים יניח
?*
״ '
.״! י _
'
'
כיח אל תכהל להטיח י
:אל האפר כה היח
כעס כחיק כסילים יניח הכינה שא א
יכעיסוירגוופנהלחעלההכעסההו'שנעשה שהימם הראשונים ד־ויו
• ו כ י • מאלו— ,כי ל^1
'
מתני קט־גיר א ל ' י
כ י ו סנ ל פ
י ז ע צ ה כ
ס
ח ז
א
יזמנ ,כ א ן פ
פ י
?
7ם
ש נ ל
וחיהסחכאיכיס כי כעס כחיק כסילים יניח
«««-.״ ״יי״״י1זר
(
•
םחכפח שאלת על זה .
״ ,י
; £
עיניך שלא ינותיישכין החשתי ההיא כחיקו טוכההככהעפ נחלרח
ק א ל | י ת ו שסת ה א
א
לP
ק נ י ז
כ
א
?' ' °
נ
תי ל כ ך
נ ס כ י ע 0י ס נ
?
פ ק ח
״ס י נ ר
ויותר לרואי ר,שגמ:
נוכעולס מאחל שיולעיס סיף ארס לחית כי
ככל המה לעולם שתחיס אף כי כאים עציו
ייסולוןחקכליס חאהכה וכשתחה רכה 1
ב׳ ככל הרכליס נליך ישיב ייוחון כמו שאומרים חכמינו יל פח
״! ך
קתהרית מוטה לכך גליך האלם להתיישכ בלעתו כלי שלא
לבא לדי כפשלכךס׳היר אלתכהלכפרי מיהריחך לכעוס ולהט ח לכלים כלפי
^עלס ני זה אינו פעולת כי אס פעולת כסיל יחה הוא הכעס שלך שלא תאמל w
ם
Nfl
נ
קחלמ
ן
ד
3יס שהימים הראשונים סין סכים מאלה ולא חנעיא כלשון כפו MIIIאלא אשי
זה לא תשאל ילא תנסה וחגינו כנתלא פרק שזר תעניות כימי רכה הינלן העולם
״חים; ,ר חעניתא,לא אתא חסרא אחי״ ליה והא רככי נזרתעטתא אתא
" א אתר להו תאי אעכיל אי חשים ת״יי א ן עליפכןמיטיהו לכשני רכ יהילס
^לתנוייננ׳חין הוה ,אכן״אחתנינןכ א לריוכי היהתסירכיהור כעוקנין
אחר ה״ית לרנ ושת!אל קא תזיק הנא ואנןקא חתנינן נע׳קכין
L״
נ
ט י
ש
שת
?1
ב
h t
ח י
™ *"V׳* א £
ח יסר מתיבתא•^ כ״י״י״ ' ™ A
׳ b£ ! 1
־ ׳ °׳
כיליה י,תא ילא אתא חשיא ילינ י
ילי צ-תא אכל חה יסש ,גלילי הליר שאין מר ,ריחה יפה,נ ,ואחלנעי התם
י״״ u
,
ואשיניסהיוחסריענת״הןעלחדישח^ס׳אכןל^, ,
,״ א י הס הס רכרינ ,אלה אל חאתר חה הה כ?ומר א3
"״ ־
תאתר תה היה זה שהיחס הראשיניס הח סכים ח׳!ה שלוחן שמכר
ליוש׳־־ים ושקס־ס נענים ככל כקשחסאי חשים חכחהאנןחכיחי ספי חהם אצ
'Pתר ה כי לא תתכחה שאלת על זה kתחשיכ שזה ל,י כחכמה לכל ני אם ס־נם
ק־תה עם נחלה יכן לילית לאש ניס אשל ה ,זיטס גס כן לנכיאה , 0חחזירים
ב^ש כה התין העם כנכיאתם ויליעתם ה תה להם נחלת אכית יושיחפי עם החכחם
7ז •ית אכי ם תסי-עתס ייותר לרואי השמש נרחה לער שנאחר זה על ריר רעה ריר
א
מ ש
א ש ; ח נ כ אא
נ י א
פ
ת
ק כ
ק ח
י
כ
מ
,
?
מ
שעה ן
לתה שאתר לא כדירית
, t״״.,,
״_
1,
הראשיטם דורית
פיסנל דחחכםרח גצל נט׳*ר
האחרונים כי חרות ראשינים לא היה להם
דובכף ויתרון רעת ה
עסק אחר ני אס כחירס קייתו התורה חעוני
חחיח את כעליח :
אכל
סיפש היה ני קיימו בעישר
לורוח יחים ראשונים
,
ייייתינואלהאםאיןכסףוהכנהאיןתירהו
ה י א היו רודפי אחל
״ א
,
,
^ , 1׳,
אלה של כש> וזהנ אתכם לורות אתריניס מבקשים 13התכתה וכל הכשף ,אינו כן
כי התנתה חחח נעליה א> ני אין להם חשלהם כלים היא תתיה איתם ונננת
•hwvtwזר הלול אתש ראןן;ן׳כל£־רשזל f 9 Jל
ללק'יפית
ח
ב
ט
ח
א
כ
פ
נ ת
ת נ ת ת ס כ
א
ס
ת
ח
ן
n
p
ר
ת
ן
א
ש
ר
* ' קהליו!
ןלן)א^ף 10כה חכמה מם נח?ה וכי׳ מלכוי לור החין לחמי תפאלח
משרס נוי ה<א לתמ אס זוכה נם כן לעושל אכל אפשל שימשך היזק
נליל כהייח לי כחל חולה ופישל ממו מתנשא לאמל אני אמליןכ! כזחן שהעושר
<י1א כאחל ממם האלץ לא ירום לככו כי לכי יילמ מלח נפשו ליקה מכל טיכ טעם
•לעת לא יליט לככי כיכ וכן תיח כשהיא לל ואכיון חכ״ת ?תסכן כוויה ונא יתנשא
בראיתו מנטרך לכריייליהנית מהש אכל כהנטרפיח שניהם יחל מתנשא לאתר חני
&מליך ימי כמ<ה< מורה ואו צריך לעמול על ינ־י ינר חאזחו ולהיות פניו ושפל ומן
עכעלכים ולא מן המולכים ולנמוד מן השמש כשהלכנה קטמה והשמש שמע ולח
כשיכ נשאל ככתרהוהלכניירלה וסל האיש י.וה יו1ל ואהכיו כנאת השמש כנכירתו
ואו נאמל מליי טיכה חכמה פסנחלה וייחל לל ח׳ השמש ככל ייסימישכ חוכר ומשים
»יני השבחת! לשמש להיותי כמוהו מליב ואינו מילכ ונאה מילקיה :
פרשי מקת סייקעכ פתח לייהוליאי לאן להא חתנליא מלה לא לא
ובזוהר
ירמנא ולא שממנא מאי קאמר טונה מכמה מס נת.ה מיכה מנחם
1א היא חכמה דהי תחת השמש לטרסייא מתתקניליה סיכה חכמה עם נחלה ויאס
ושפירא ממה! ן לישלאל לאיטן נחלה ומלכא ליל׳ה לאחקשלא כה אכל חישכחתא
»תיר ללואי השחש לאינון לזכ! לאתחכלא כשמשא ולאחקשרא כיה דהא אמיד
כאי לנא לחיי וחאן לאחיל כיה אחיל כחיין להאי מגמא וכפלמא לאתי <רא הוא
לכתיכ מחלין למח החכחה חחיה כמליה מחי ויתלון לעת לא אילנא לחיי יחלין
דיליה מהי החכחה ילאי להא חורה חחכחה מילאה נפקא תו טיכה חכייה יראי מם
נחלה לא נליקא רמלחא דאיהי נהירא דשחשא להאללגין אילין כחלא יחכין ולא
&יה1שפירו לילהון אכל לייחל ללואי השחש צאינון לחחאחלאן לה כשמשא תיקפא
דכלאשכחאלכלא ולא היא למתאילנא יאתנטעלכלסטרין יכן לכל איכון לאחירן
כ׳הכהאי אילכא .נמל לא שלחה חלכא לא אשחכח feא כההיא ללנאדיליה דחתחן
»לפ כלה והוא אחל עול לא יחי חחח השמש יכן כלהו זכאין אינין נליקיס t
טל דכריסהוא מס מה שירוע ליורמי חן כי חלת החלטח נקלאין
ביאורן
תנחת שלחה נסאלסי׳לאדילהוכשישראלדכקייכה הס נקרא״ מחם
מכל ונחלתה והס מכלים קשורים כה טיכ ונסיס היא אכל יותר טיכ להיותי קשור
קם לשחש שהיא סיד ישראל סכא שהיא סוד ה!*י שהיא אילנא דחיי שאס היא זוכס
כשל ילו נעשיח סיל הייחול השמש בחכחת שלמה אין מעלה לחעלה הימנו כי ככל
י/פלתנו וככל כקשתיני ושור סימן נאולה לתפלה הוא להשיב מניין וה ייתלין לעת
ומפתה תחיה את כשליה לרמוז שכשהיא אמיר כאילנא דתיי שהיא תפארת סם
•כתה מלאה שתשס יונק ישפע ים החכמה סילאה כא אליו ופירש תו פירוש אחר
*נקצה ה)א לקן לישיר קי ע)צחי 0לאי?) נקווא לשיןס דכקלאיתיכין אכלייחי
חכחי6
ויתר
י
פי <־nV
ט רז
1
^ ל־לא שכחא לכלא ליחד חכמה עס הלו! כדעי׳ הכן שאין לנומםין
״,
הוכה חכמה וכו׳מי שזכה לו hולזרע ,אחייג
J
™ 7
תולה כמוכן ככו ג לומתחכאןזאילך התירה
־
י
לאכסניא שלו כמו >fefoלא יחישו -ן,חפי זלמן וכו־אמר ה־ממתס ועי
* wס וזהי ט;בהחכחה עס נחלה שהיא נחלה לנגיש ובני בניס וייתל ללאי השמש
בעיית הוא כי מי שמנה להכיט בשחש מחשיך ולאור עיני ,של אלם וכל חה שרינה
לראות ״משיך י-חר כך מ׳ שילבה שיהיה לו התורה לנחלה יהיה מגחתו אור השמש
»אין אתה יכ,ל לכא עד ת,ונת, ,לא יעלה מל דעתך שהשגת וידעת,מגא ת ־ 1תאי-
וכשתדע שלא תדע אז תכין יראת ה כי כנצ
י י התורה ה,א מיס שאין להם
החכמה כמ הכסף יהיה תחיה וחשק כמושכלותיבחכמח כמו חאוח הכסף כשם
דמו שאוהב כסף לא ישכע מלללוף אחריו כך יהיה לך תאנת החכמה נחשוב שכל
^השתלמרעלי?) לא נכנש ת בפלי״לור כמו שמנינו כלבי אליעזר הגדול שמעת
סטיל״ו אחל לתלמידיו הרבה חילה למלחי ולא חםרתי חלבי" " ״ ׳ » PP
ביס הנ״ל כך אי א בסכהדן וללעתי לנקט סי״צסזססיח כי גמירי כי חכל־החיס
נמכ^ הכהחה איני כמו הכלב שאינ ,יולע אם הוא שבע אס לאו שנאח )הבלנים לא
»ל» שבעה ולבן למה ר־אליטזל מנמו לכלכ כי כמו שהכלב אף על פי שאיכל,שיתה
כלהיוש כלוא'נו שבש בא1פן שנליךצתמלהיית יגמת פניו לאיית השמש ולהיותנ
ואס תאתר כל אפ׳יא שיין אהבתהכהף
תאותו בת׳לה כמו תאית כשף ״הכ
נאהכת החכחה לכן אחל ויחלין לעת החכמה תחיה את כעליה לא ראי זה כלאי זה
»חי שאםן> מישר ונכסים ולא מסח כחולה וכמכחה ימזוכלאחלים חילם ואינו הוא
כעל העישל ה ז׳אכל החכמה חחיה אח כעליה אינו מינן מחנו לאחר .כ אלא הו ה׳ה
והוא יהיה ובשכבי בקכר חשחלהו.תחייהו ונליק-ס אפי כחיחתס הס קלויים חיים:
ר׳אכלהםאחי נלו םייסירושאחר כעניין אחר טיכה חכחה להיינו
« ״
סשקהתילה עם נחלהשיילש אתאביתי! עזכין נכסיהם מקרקעי
°
ו&נכן מטלטלי בי מל ילי כך יתמיד כלימוד אבל מתל טיבה היא למי שלא הטח לנ
אביו כלים ועושק בתולה!כיטח כיונרו שה,א שחש כמשה כי שמש וליבן ה וכי יוה»
»׳!תר להא׳ השמש התכ׳סים ^שמש ושיאלים מתכת ילי יזם יזס כי התולה הזאת ולאז
היא חשובה יותר ויותר תמי העסק כתורה מתיך המושר שאלו יהיה לי עוני אפשר
שלא יעסיח בהיכך חחנא בלולות ראשונים חכם עניים מלולדליס וכמו שאזל יזל
טובה חכחס ובו הייני שיתפיח יששכר יזכולון
, ,
ל״, , ',־ן
עזריהוביובא וזהו טזכה חכמה כמה כחס
!שמעון אחי
חכמה דהיינו כיששכל להיותו משותף עם נתלה כזכילון שהיה לו כחלת שלה יכלם
P i t
ןיו^ל גלול סבלן סל /כילין מיושב ו^ללאלקתי ככל חס לעיין
ת ר
r
ח
ח
ע
א ו
י
א
תפ
D
f
,
ב
ט כ
ת
ה
ו
ח
ר ״
׳
״ י ם
חר
כ
א
נ ט
פאה3י מתי 1ר.
* CWBJזמחיח כד »5ת /כמון פיו Joיששכר מיששכר ענמו סיושב
ו/הי ייתר לרואי השמש שנחל שכרו מיששכר שאינו רואה כ י אס שיפועי אהלי התיר•
וסירס השכר יאחר כי בבל החכמה כנל לכסף סי שהיה יושכ כל היום ולוא׳ השמש
לפתוח ולשדר אדחתו ליתן כ ת ו ן פיו של יששכר סכרו הוא שיהיה למוצס הכא כפנ
כחכחה כתוך חופתו של יששכר אסר שוה •ששכר כסולם הוה היה כנל הכסף הר״
שאחר שיש לו לוכולון ה ח /י ק כידו שידו*
סכר שניהם שויס כמרך זה והיתרון
כחכמה היא שתחיה את כעליה שלעתיד לכא זה העשיר שהיה כמדרגה התחתינ•
יהיה קשיר כעץ החיים סלא יראה פזר חית כ י שאר עחי הארץ ש!א החזיקי »ד»
קושקי הי/ורה קפשר שחטאו חםא שלא יזכו לתחיה אכל;ס שהחזיק ביד עום<\
התולה יה ס אקוז כ ע ן החיים אחר שאין זה חית כלל 1
חה ק־תרון שיש לו לרואי השחש דהייני זכילין הוא שזוכה לישכ ב»
«ו יחז
חופוח החכחיס ובנל חופת כעלי המישר גומל חשדיס וזהו כ י כגל
כחכחה כנל הכסף כל! אמר ובנצ בויו ולהיות כ י שויס הה לא כתיב כיה 10כ י הכל
אחד אם זכה להשתנות הרי ב ח נ ת היתרון שיש לחח/יק י ח לומדי התורה חס שאין
כ ן לכעלי התורה בי תתעלניס בתיך חיפתה לכד אמנם זה שגרם ל/ה זיכה לשתיהס
כרי יתרון שיש ל 1אכל העוסק כתורה בענמי יש לו יתרון גדול חוה שהוא התכמס
כלאיתא
ר<חיס בעליה שהנדיקיס ההם עתידים הם כענחם להחיות מתים
כתיב הכא איש משענתו כידו מרוכ יחים וכתיב
כזוהר כמדרש הנעלם פרשת
התם ושחת תשענתי מל פכי הנמר הרי שהחכמה דהיינו בעלי החכמה ש׳כי-כהס
כהחזיחו כידם שהם כעלי החכמה הס ממייס איתם יזהו ויתרין דעת ו כ ו
כלומר היתרון של בעלי התולה !הלעת שעל ולו אוחה החכחה שעסקה יחיו איו
כעליה דהיינו אותם הסשירים שהח׳יקו כידס שהם הס כמליה סל החכמה כ י *מצא
לא יה» מחזיקים כידס אפשר שלא היו עוםק־ם כתורה והוא על דברי חכמינו יל
כנמרא כל הנביאים לא נתנבא! אלא למחזיקים בתורה בי העוסקים בת!רס מנחם
לחזוצתחיההנ!שצאלאתאתהתקיס אצא אצה •
סיןלאראתהאצהיםזולתך
סר כאן לשונו וכראי! לכלח J
זולתך והנריקים יוכל בס ן
ח
י
1
א
ח
שלמללעתאתהעסולאהוחכמיז
)פפל
ר
י"
תה
כשי) איקתי
ל ח ללנ
,
ע,נש
אפ
? ?! °כי טי יוכל לתקןPHm16
הפובפים כיראת ה וכתירתו אמר לאה את
גזעשה האלהים כצומל הכיסה וראה כתילס
וכחכמה שהיא מעשה ירת של החכה שאס לא
עצ ע ח ל א תקעיא כי
m 1
7
ן ס
ראחאת מעשח חאלחים
,
מ
V
1
אסר גתקסיא יש
;
" •
ו
»
סולח סרבס צ^,ן
ח9
קולת
»
ס ו
את אשר שותה כששד לכך ׳היה חניות פניך חששה b־ o»tשהיא התירה והחנתה!
ראה בל חה שבלא הקדוש ברוך הוא בשולחו בין חהדוחם כין
״ , .״
חהנותח בין חהח! וכל בבא הסתים אס ש 0:אחד חהס חסרה
31י חאחרו נסי חה שנור עליי הבורא •תיבחחילח כליאתם כת! שאחר תכתיכו fעצ
ובן
עשוק האותי לא תיראו מעילם לא ראינו השתש יזרח ממערב ויבא למזרח
זהרימס והנומח חעזלס לא נזרעה תטיס יהיניא
גת כתשאו והסוס עם רוכבו
לכן הזהיר שלתה פה ראם
שעירים מלפנו מכהמות ארץ ומעוף השמים יתכממ
ולכן אתה כן
והכיטה את חמשה האלהיס שאין שוס נכרא מהנ! מסרכ תנות!
אלם לאה שלא תלכד כפת כי אם תלכל מי ומי שיוכל לתקן את אשר עיתו וכפרת
שנריך להיות תשיבה שלתה כאותה פרק כאותה שעה וכאות! חקיס חהי לתקן ממש
את אשר עותומחש כנזכר 1
ם ר
הכתיב אס יראה בעוני שכלך
מעשה ה^היסכא-ייר ביים סוכם
י
רער־־» ראר־־ז גס ^ ^"""* היה כטוב כיוס שנשתתך הולכת להתענג
לעומת זח עשח חאלחים ולדשן לעילם הכא או תהיה תמים ותתעדן
מל רברר־ת ש ל ^ יםצ^י* ותשפיע כנחצחות כפשך כיוס רעה ראם
ככא יום הזין הנדיל שחניכי שאפילו שתואצ
_
הח:זה נתיירא מיום הדין כשהעלתו אותם
כעל איכ כלפי׳!ל כפסיק אלהים ראיתי עולי©
וון הארץ כשיכא יים ס׳כא בוער כתנור ולא ילהט אותי היו׳הכא 1א עיניך תכאינס
האנשים הפישעיס וכתיש ויבאו וראי איי לה לאותה משה איי לה לאותה כלימה יכיל
כהכרח כי ייס רעה נאתר סל ייס הדין אחר שיאחר ראה ריל תראה אחרים כרפס
והמה לא יראו אליך שאם נאחר על דיני הקבר הוה ליה לחיחר וכיום רעה תננל
ואס הכינה שיראה אחרים כנהינס הראיה ההיא לחה אחר שהיא לתנוחה כהכרת
ועתה הוקשה לו אחר שעיכר הרשע כמה חיני סירמניית
נאתר סל יים הרין
1עונשיס חשיניס וו חזו בנהינם לחה לו נחזיר לכא ליום הדין האם אין כח כנהינם
בכל הוחן ההיא להענישו וליסרו ביסורין לוה השיב נס זה לעוחח זה עשה האלהיס
כי בחי שהנדיקיס אחר שהתענגו כעוננ ר!חני בעולם הנשחיתחה לו להקלוש בריך
הוא להחיותם נניף ונפש כי הנס שיהיו כמלאכי השרת ויקכלו אחר התחיה אוםל
זעוננ לא יניע לאחד חיכי אלף חהעוננ של העולם הכא שכנרקבל כגן סדן כך י׳ן
»<כש אחר לרשעים חלכד חס שקכלו כהייתס כתדלנז של גזינם וזהו נם לוה לעומת
p M
ןאםלןאי/ראעיקרא
קעשזמאלזים
ט
ג י ן ס
ן
ב
ה
כ
m
ן
ט
כ
-
ח
א
ר
ם
א
ח
ח
ו
מ
א
ו
מ
ה5
ן
כ
ץ
ם
כ י א ן ף
קחל*ת
•י
דלינא פרבא ולמה בל /ה תיל׳ן ואמר שהבורא» ת׳ עשה /ה על לנרי! שלא <»נא
לאל אחריו תאותה פירושן שאחל שהפשתה והנוף השציחי זה עם זה תעשה החנויו
אין ראוי שתלך הנשחה לחנוחה ויסזונ הנוף לאנחה^לקתה חלת הלין שאחר,שהנשמ
לא היתה יכילה להשלים כלתי הגיף לחה תעזנלאר[ חשחח חאיש מראהו והרי הכה
אינו חקפח שכל כל כליה לכן חוול סקכה להחיוחם וללסאתם וינינ! מעיל כעשכ
הארז ויחעדנו כפה! אחל החחייוכן ללשעים נשאל נוס! שמון כאל[ חכלו ינחרקכ
והיה כנליח כרשע זה נרקב חס נרקב השיפס כל הארן לא יעשה חשפש יחכל שחו
מחזירם לאיתנה הראשון כיום הלין לקבל ענשם יחל הנוף והנפש יחל כעין קבלת
העזננ הנוף והנפש וזהו טל דכרת וכו כלומר פתחון פה לנוף האדם שים טענה
ע כשעה שכרא הקינה א ארם הראשון
וב
<ת:אנה נגד הכולא ית׳;
נן עדן ואמ׳לו לאה מעשי כמה נאים
נ !. ,החזיר ,על כל אילנו
וחשוכחים וכל אשר בראתי בשבילך כלאתי תן דעחן שלא חקלקל וחחריב חת
עילחי שאם קלקלת אי\חי שחקן אחריך ולא עיר אלא שאתה נירם חיתה לאות!
נדיק חשה עבדי עה חשללתה הדבר ריחה לאשה עיברה שהיתה חבישה בכיין
אסירים יללה שם ונדלה שם)ייחה שם ליחים עכר המלך על פתח האםרים כשהמלך
עיכר התחיל איתו הכן לנמוק את המלך כאן נולדתי כאן גללתי כאי זה חטא אני
נתין כאן איני יןלעאמל לו כחטא אמך כך כתיב כאן הן האלם היה וכתיכ הן
ולפיד נראה לי אל:י גן עלן הס נשמית העתיריס להבראת שצ
וזיכו ימיך!b
נליח־ס והם לומים לאלני גן עלן והם הכל קיס נקראים נטיעות מטע ה להחפאר
והחייל על כל אתל מהם שלא יגלום עליה׳ת׳תה ומכללם אין לי כל כך פתל ננינול
:
כי אם מעשה הנליק שהוא לכל! שקול כנגד כל ישראל שאל אילנות כלאתלן
«ו ימ ,הם אילני גן עדן ממש וללמל לכו כי השקאת אילני גן עלן והנמתתם
הס מנל מעשי״ ואל יעלה תן האר[ והשקה ואם חיו אין אנו מתקינן
מעשינו מתביישים ואוי לה לאותה בושה למי שמייבש נן המלך ויש כזה סול ואין
לאוי לנ^תי אלא ס/הפה לאוזן כמו שאני קכלתיהו ואס ילעת עד סינן מגיע פגם
ועיכין החוטא תדע פי׳חצתל ומה גם כנשמתי של משה bתתן את פיך לחם׳א
פרשחמנור״סיחןכר
^
• i p f tןכתיכ,
^
היה;
כסוכ כ/מנא דאםני חבה חשל כעלתא כעי בר נש לחיהך כשוקא ולאתחןאה קמים
כלא להא כל שאלי טיבותא לקלה כעלחא לכלא סלי וככלא עכיל סיב .ואסגי ציה
ת
ט ר ר
ט
;
w
אחרת ההד כ׳וםטיכס היה בס1כ היה בטוב ולאי יכיוס לפה לאה לא כתיב וביום
,אין א עתא ללינא ליא כעלתא להא כלינ*
1
ע
א
א
g
w
r Pל
זה
כש
ת
שדיאכסלמאעלכלאשייאנמאז
״^
ן
Diwאק
ל
P
לפנעסה
K
מלא ^עלf t
ל,ן 'לא^ ,
, * " 1tלאA T
מצמא
ק
א
ל כ ל
ש
p75p
ס ט י
1
ל ע ל
ל
א
"i״ • ' ״ ' ׳ י ? ,״ ^ * L
,לל א לאה.ה ,נפיל אשנ״' "1
X
. ^ ft״ " ,״ ?!,״?״
׳
"פיק לנר <צא אי"׳" " P׳ " י ׳
^?« Z Iי״6
" 1
׳ '
' ל' ׳ ־
סאלה״ם כתה לני
Tי״!״״
.
" '
"1
נלל-נא שייא
J
" Iי
? 4
׳
^טאן להא ההיאחלבעלאה ™
וכתה סייפא איתע ,כתה א א |,איש ל ,פצ ילבו ובתיכ)חרט שצופה גיח
ו
נכלה! משתנחי לתעכד לינא וחאן רא׳שיע ' ׳ ה ,
פירש רכי אליעזל חלת ראסבלוחר עיין כשכלןשחתפשס הלין בכל האת
די״
וכריך}קייס חכי כחעש רגע על יעמר;פס והכריתו הכתיב שהיה ל)
יי
לומר ביוש סיכה היה כסוכה או כיוס רעה היה כלעה 1עם קה שפי הוא 1צ מכ!
פירוש הכחוכ:
ע
ל ל א
:
כא
ש א ר
כ ע ל ח א כ ח ה
א
ח ל
:ע
ס
n D
מ א ש י
ת
פ,
1 ,
ע
כ ל א
מ
ל
ל ח א
כ
ל
י
י
ת
3
ח
ה
׳א
ה
0
ש
א
ת ז
0
1
י א ע
<
א
י
ח י כ
,
1
ן
כ
כ ה
ן
* Lי י ״ י ״ י דימו דרייי ראן< לתת לכצחקלא זה ללאו לישי׳סיפין
....
למקביל שלחלת איכל היא חלייס
'
י
™
<מ צחק אובד בצדקו ויש א! מחייל חאריך היא מקנ ,אחאי שינס
הכתוב ולזה כאחר כשהקיכה ח 3ק הנדיין
רשע טאריך כרעתו :
חן העולם שה1א ירא פן יחמיץ נקרא א;בר
8כבל עת וככל שעה אס לא נסתלק היא ח־םיף אימץ בחניה ובחורה אם לא שים
בית מיחיש כי! !לבן אמלאזכל אף כי נלול שכלו מתל ומתל ולכן אמל אובד אבל
הרשע אינו מלויח כשהוא מאליך ימים כי ככל י!ם חכעיש לכולא! ואין יקרא לו
»ל!׳ח ט יש הפשר לכ כנשמת ,טתאח הילכת המהומה לכן אחל מאליך כרעי*
אינ ,אלא ני אס מעט חזעל אלינות״חים כשכיל לעחו והנה ח?ל נתנו ספס לשכיו
למה היןדוש כרוך הוא מאריך עם הרשעים אתר שמא יעשו תשונה או יעשו חנות
ושלם לסם הקכה שכרן בעז? או שתא יבא :תמכו כניס הנינים ינדיקיס שכן חניגו
•האריך לאחו כשביל שינא מחנו ח־קיה אמון יאשיהגחרלכ '
פלשח האזיני את קכצ ראיחי כימי הכלי הכל לא חההכלים רלעיצא
ל א ק ח ן אפי חלכא ומה שאחל סכלי לא נלקחלכותא קלישא לכל
לחשפ»
היא מתעלת בדיכוי כתיכ יש נל׳ק אוכל כנלקו מאי טעמא משום
אתלמיח ת:למ וכנין כך איקרי ויש נספה כלח משעש תיח כל אשחכח זכאה סיצאס
בפלתא רתי א דק׳כה אפיל! נד איתער נדק בלחולוי יכיל שלתא לאשתזכא מינק
יז
j iכק בעיה בוקליס יצא תשתפי)כל ההוא זכאס צא
m
ה
כ
י
א ת
נ
C
י
ו
כ
ל
י
א
ו
ל
ס
,
ו ר ז ו ד ד
U I 1
<
מ
ג
•ןייחא בקיומיימסתפי אפ׳יחמשפש <לא יכיל לתיקי כיה לש כצלק ליל חלכל( כקרחיין*
אחל בחנני להא לא חסחפינא אפילי ״האי צרק וכל שכן לאחירנא כיה תה כתיב
אכי כנדק אתזה פניך ולאי כתל רחכ אפילו אמשפש מסתפיה נלא וכ׳ל לחיק 0כים
לכתיכ!לא תכא בחשפם עכל ן ן ^ לזמר כללן א חלת והוא בסול הגלגולים
לפעמיס לאיכ! לשמ גתיל וחכ לו וצליין
כגיל בהלכה חקימות והוא כ<
ורע לו יככל ילעת כי הדריש הוה לכי ראשוניה גם אחלינים תבל נביאים חי לכו
גדול ממרעה רבן של נביאים וחבקוק וירחיה וחר כלן כסננין אחר מתנכאיס על
12אל הזו והכה פה כפםיק הוה תירן שלחה עה שאלה 11יש צדיק אובד כנרקו הגש
כי ראינו צדיק בכל ״ם ויום מוכה כ־סירין והוא מחזיק בצדקו ולא ירפנה הוא
כי יורע חחשכותמ יחי כי כפעם ראשונה היה רשע ומגל חסלו הגדול
מיאו יגלגלו כי כן הגלגול הוא מנד החסד כי כך עולה גלגיל עפ כמכין חסד ע״כ
ועתה כפעם הזאת נריך לנכות מהדמים אשר חייכ כפעם ראשיגה ולכן המר אוב*
ולא אבל שכל יום הולך לאוכל והוא חחויק כמעזוווכן יש רשע מאריך אולי יש לו
אי זה זכות חהפעםהלאש1נה ובא לעהז להשלים ואדרבה קלקליעות ראוי להאריילו
אולי יש תק!ה וכין דין לדין חנכה חהלחים תא! זה זכות שעשה כפפס ראשונה I
ואפשר לפתור אות! על הגלות התר הזה כעיניתינ! זה כמה שנים עכרקציר כלם
קיץ)אבחנו לא נושענו את הכל ראיתי בימי הכל׳ ידוע כי חלת את רוח,
להיא אחרונה שכשכ ו:ל כיס-יד וכימי שלחה זכה שהיה את עם הכל ביחוד גמור ואן
ישראל ישלח אהליהם תחת גפנם ותחת תאנתם יהודהוישראללכי יכחיל על שפת הים
לרוב אכל אחלי הדור הזה יש צדיק אובד כשהדור אינו זכאי נריק שהוא החשפיס
וזן ומפרנס כביכול או נד ה1א אובד יותר ממנה שיות׳חשהענל ל1נה לינק פרה ריצה
לקניקינמצא הנהר חרכ ויבש)אז הרשעסמאלמאליך כרעמו שהוא כת וונו לתת
כח וממשלה לאומי״! ילהיות אוצותינו כעונותינו חחת כפות רנליהם כשוש נוכל זם
קם על ישפיל היקומתו וינערו חן העולם ואתה אחי לפי דרך /ה עיין כפ! כחך
כאשר תוכל פאת ושכרך כפול:
נ ן כ
ך^ץןגק
לתת חוב שעם ורעת לחה שאי)ר
כ ש א ת ה
ר ,א ס
אלתהיצחקהרבח
י ר ע
? תתחכם יותר לםחתמוםם
\מ
,
"י
י
י
מרשע תאריך כרעתי וסוכל! אל תחקור על י
סדכרלכא עד תכונתו כמו שעשו חברי אייכ
וסיף םן> והנה אין לאיוב חיכית והוצרכו כפרה לפי שלא דברו נכונה על מכד[
איוב ול:ן אין לתקול על פעילותיו יתיכצריק ברשע ולזה אחר אל תהי צריא ליתר
כדעהך לפשפש על ?דבר הרע הוה להצדיק לרשע אחר שהוא חארייכרעת! יצהרשית
pfrהגלות אקר ??יא אוכל מ1קו כנגל ןןאשין אתן־אלתהי נליק הרבה להנליקן
כחעמת
W l
%
•
סח
rtVip
9יחשח לומל ש5יתיייכית עלי! וקננד הנדיק שאכל י( מ Iתרשע ה ו ג האלתישי**
01חז־ק< כרשע א' שאוכל כצדקו ולאתר לו וכל נא חי הוא נקי אכל ואל תה! סכל
»דסתן אס סכרא זו יעלה עליך לחה תמית כלא עתן להיות הצדיק ה׳ה מדוכא
כישורים ז! יז1לזל כעינין»תבאלידי זלזול וביזוי)תנחם לימה כנחלת! וחויא דרככן
•שיך לו חי! בי עק צי/ס עקיצת עקדכ !תתזתכצא עחךו ןזןך נ!כצ לוחר כי לימ
כנון הדי שנכנסו
לנו הלחש סגל!ל!חלכל כנגד חי שחצה ליכנש לפרדס
לפרדס לעקיבא נכנס לשלי׳יא׳נפנעוא׳כשתסה!אי יצא מעולת! ועליהם נאח לגש
»נאס אכול דיין בדאיתא כחגיגה פרק אין דןרשין ולכן בנגל הא׳ אמר אל תהי
אכל לא
*ליק הרכה גי כיינת כלס ליכנס לקדש פנימה ולהיות כמלאכי השרת
כתקי׳ עצתם ואס רע כמס;יגא כשלים זמתיה כפישי/לאו כל אפיא ש!ון ולאו כ צ
*עתאאיחרחיש נישא ולכן ה׳הירהבתובאלתה! צדיק הלבה וכנגד כןזומא שהכי!
»נשת0ה אמר לתה תשייוס וכנגד אלישע אחר שיצא אחראלחרשע הרכהואלתהי שכצ
כנגד האתר שהציז י״ת בתצי ימי! אמר למס תמית כלא עתן ואתר טוב אשר תאמו ן
בזה אשר תמלא כרסך מהתלמוד שהוא כשר ויין!גם חזה אלתנח ידיך שהואחששי«
כפרדס מעט מזער וזה לתה שהוא יודע כעצמו שהויירא שמיס כי לכך זכה רע יותר
מכלם הגם כי כן עזאי יכן זזחא היו גדולי עולם כתורה!כיראח חטא לא כן ממשי•
£ל אחר כמו שדרשו שס כי הרכה ספרי חינין כושרין מחיק! כאופן שמעשיו של רימ
לאיו לדרוש קראי ולדקדק לחה אחר למם
)UDV
הצילו חרדת שחת J
תרשעואלחהי צדיק הרכה אמר לח•
אל
/1ח<ת כצאעתך על
לןשימס ולזהנאמישיחצאו חיני אנשייאשר חעשיהס הס יותר חלחידס כי לא החדרש
כ י א פקר ויש אנשיישלחודס ותורתם יותר ממעשיהם הזהירנו פה הכתיב אל תחזינן
עצמך כנדיק א ס למלת תורה הרכה וכזה!אמאס תתחכם יותר תחזי׳ מנמך לנדיק
^מיר לכן תתחכם יותר לעסוק כל ימיך כחכחה ולהחזיק מצחך אחיכ לנדיק גמור
למה תשימם סמיכה שאיני נקלא נליק כשלמית הלמיד כלתי מעשה המצית כי אם
כהיותס שניהם יחד .עתה שאין לך מ אס חכתה לכד תשומס תהיה משיעמ' כדעתך
להיוחך חוחויק מנמר כנליק ואיני וכןאלתלשש הלכהאלתחויק את ענחך לשש נמול
כ י ל/ס תתייאש מלע1ית תשובה וילפו יליך יוזל סכלית למתך כחשכך איך יקכציבו
ו1חרי רשעתי ללי קץיתהיהסכהכי כחותהלשעיס תחותכלישוסמתתשוכסואמ1
*חך לרמ1ז ככל מת יהיו בגדיך לכני׳כלומר ככל שעה שחחלכן בגדיך לששי'תשזנפ
*שהעדדכדוכא של נפש ואתה תחות בצי שוס עת כאלו לא היה לך זמןלסשויתשוכה
כחיי! הוא חת ולעיל אחל תשומס ן או נאמל על דלך אחל כ׳ אס יארע מקרה אחר
כישראל שאיא טיבעת כנהר צא תאת׳אין לי עשק בערוה ולהלחיינלוז שאס ככס אתה
w b ppwעי/יל ציח]את הלין כ י א ק ? קעיל שגע?)צק ה:ניר)אאראלתהי נלין
״
5
•v
ז
גי* קהליוז
<זרבס 5עש!תך פל1ש חן הפחש־ס י/הי אל תחינה חתר להרחיק עצמן אכייכיזוחד
לן שאס ככה את עשה חשימס ח10סגפ0ן ששאל הקנההכ0מה ההיח חילן יקר
קהיס בירן לסניצס וכן ככחינה השנית שתתחכייוחר להתרחק יזסיצו שיהיה כמ!תר
לן תשוס נותן כי צא תניח כרכה א חי •ן •
דוכזונח
1
להזסילנז !א יעשה האלם « Sתרשע חרכח ואי חח!
י ! סנ4לםה ר־זמוח כ ל י * •
אניל!תאג»יית
ש
של
ע כ י י ,
!לאחל אשיכעצ הכל שאס ככה אתה מושה
•
»י יולע אס תניע ליחי תשוכתואלתתמהמה
*תא תחות כלא סמך ואחל ואל תרשע
הרכס ואס הלנית לפשוע לא תהיה סכל מלעככ אק התשיכס אלא תכן »תיל
תחוור לתה תחות כלא סתךוככר כיארנו לעיל כל הכורך ן
ךכןןעץ
הארס הס /נח1
כןכיאן* על1כ׳ שתיללית " ר °T
*
ה
נעי
הוא הנס מה ס!כ ' י ? . :
לה ת
ק
א כ לל
כ
טוב אשר האחוז כזה תם
•ריך ני יר*
מזה א 4חיח י
,
I
אלהיםעאאחכרם
שחאליוהם מכל ינלהלע כנין להכיל א
קפליה או להפלות וללכויהוא יכול לסשוחס
בילאת שחים ואל יפנה לכי לכטלהוינאחוכת כל המשל עליון
»*\ןף כי לכס של כני ארם סונים או לדכר׳ חיוה א! לחשא וחתן.או כ• •
לשתים או כלו לכס היליסנו פה החלך שלתה כי אין כשלחיתכל א׳
לכל! אלא כל אחד משניהם יחל והוא הסוכ האחיתי כ׳ חפט חועל חיניע כפיו יח ס
בניו וכני כיתו אשר הם סמוכים על ש!חנו ואינו חסיל עגמו מל הניכור כי ילא
&!היס יכא את כלס ויעשה את מלאכתו עראי זחילתו קכס וזה ו/ס יתקיים כיח S
ת
י
א
« ,
פ
1
שהזהרתיך שנס חזסאלחנחיליך ד־זחכםח תעוז ? חכבש
מעשרה שוייטים אשר ה»
לה״» מלאכה לא
י
י
ך
r
•עולתם תיעזר בעת החינר כי הכל הח»
מעשה תיעתזעיס אכל התכחה תעיז ל*כס
והיא עיוו ןחניסי כייס נרה יותר חעשרס
30יםיכ ונקש עשרס לסי שהוא סיף בל חשבון ונאמר ללא ילעת ני נם זה לעייי^
וס עשה האלסים יכחו שיש כקדושה עשר יןלושת הס ע 1ר חאיזרית וסם עשר לכרית
ל׳ןלעיק ןכלצקלכן ׳ pבמיעא אקרא עשלהתתוריס יעשר אתונות ולאביו
שלת
בעיי" •
1 » ' S r r pס ט \/
ןיחכ^ת « rחייזדם ועשר אתוני ת הס משר קיימו rהם עשר טומאית r n
בזמןהחדכןשולט ס ויו:ן׳יתכיק:־( דתהיחא רבה)שולם ן כאיירהעילסואזחח•/
שיש רנ׳ה ארז וםפתהכי ת־ש נבירת :ומי שחלק לו bדעה יהבכל מגר יזעשינ
הט-כ־ס נינול מהס ״מתיש כחס ויה! החכי׳ה מעיז לחככ ית־.ל איתי יזיל 16העשלס
8יטיס אשר היי כער וכדשץיכ׳והר פישת ויחי כפשוק יששכר ח־יור נרם יולן כ1׳
נ/ליר יששכר כחכייקו יתירתי לאיתי חמור שעלה כנוס הממלאת ״שבילו ץ נ ה
שיהה רוכז יין ה־זשפזים יריק שלא אמר אשר הס כעיר אלא היי כלוייר שיש להם
בכל! ן ח ניס לפתיל כ׳ פתיל הקלה לתכלא חלייהי יכל העת׳ל ליפול בנפיל דת»
והוה ליה כאלו שמתי
ובלפי׳ב׳יהל כפם ק יאשים את הריו שמחה כח;י כפנקש
עתשינעולני בנלית שי.סיס;1כןשיייל נפשוילחק מהם כחכחתי אשר לו !העניין
ההוא נעיר כנוח היה צהס הייה וקיו׳ לשלוט כעיר קד שא שהיא ירושלס הככייה:כיי!
clJ
1
ת
בי אחר שרדף אחר החכחם
״
והדעה יהש:יס את יששי ס
י ,י
י
—
*־
חי.כ'יח ׳ח־ אירא כימי רע מן העשרש
|י-ו1£ר יעשר־־ז ט י י י ^
0ט ס כ• לא ירא !לא יפחד כי אין לו עין
יחטא;
אשר חטא ומה ע/ר בדיך נמקיישאי ן חלח •זס
לכן אמר כי אדם אין צדק באר( יכי׳חף כי תיק לו bנבעה ודעה והשכל היא
•יהניינע לחשיכ שלא חטא יהיה ראוי ש אחר כי אין צדיק שלא יחטא וחה :שיעשם
»יכ ולא יחטת הכינה היא שאפילו כעתעשיתהטיכ והישר יחטא האלם כאי זס
»ניה אוחחשכה ורה שש לו ׳כיש נשאנו עוסק חציה ו׳הו יעשה הוכ ולא יחטא
אשר יעשה טוכחקישר נפסוק דלעיל החכ״ם
או יאמר
באיתיהטיכ!
שיש ל! ת;מה ופסק התירה תעו! לו כששה
*פוולחכסחי
•/דחן לו אי זה עין א0רחטא כי איןנל׳ק נארץח0ר יעשה טיכ ולא יחטח )If
»א מעוז !מחסה נכלתי יכשל!אס יכשל התירה והחכחה היא םניניר !ייגדל עת
אונא^ר כ־אלס אין נליקכאלץ אשר יעשה .טוכ וכו
זיחסה כנר לי :
לעשית טיכ יןיני נינ1ל מחטא יען היה יבול
עלמה שירכה
להיכבות כשוכ ההוא בנין ממשה הניקה ינמילית חסדים וכמה שאייר חכמינו 1צ
בנקלימין כן נירי! ן לפיס נת:א שיחנח והוא משן לו:אחיליו יכלתי משות נראןי
לי ויהיה ח:ת יחטא פירושו ׳נרע כמו והייתי אני וכני שלחה חסאיס וזהו לא יחסt
#מה שה ה חיט :לעשיתנ׳ ייבא לעיתא כעזנותינו נוסל־ס ב/את הטעית <חען&
*
wr
:נקליעיןנןגיריון י < נ ת ; 4
צ ר י ק
יכ
כ
א
ר
ה
ץ
ר
ג
י
מ
1
כ
>1
כ
»1׳ קחל*וו
3ןב
לוחלכיאףעלפישאחרשהחכחה גס ל ב ל ח ר כ ח כ ש אשר
^ ידברו א ל ח ת ן ל כ ך אסוף
°
f
'/
1-
חע
ל א ת ש מ ע אחת עברך
מקללך :
א,חך אלת1ס לכךויהיה עכיתניחך
כל כך שלא תשמע א מכדך מקללו כלומי
לא תח<ש)לא תסתכל כח־רופין ובקללי ההם
אז החכמה תעי! למכס!כמעשה דהה) תלתיל
בהיה ר!לן> אחל לב אחל ללחדו שם המפורש)המליח! כל כך על אחר שדנה ללחד1
שאל מחנו לחה אתהלןלףאחלי צילע סול זה השם אחל לס׳ שראיחיגיי אחד חכה
את ישראל ואס היותי יודע סוד השם היית׳ הורג! אמר ליה כני חזור כך כי אוחו
החיש המוכה הוא הרב שלי סלחדני זה השם ולא רנה להשתמש בשם יאחה לן לשלום
שאני רונה ללחדן ן
כיכלהלכליסנפלעיסחןהאלם כ י גם פעמים רבות ירע
<
׳ ° S ; .״ ל ב ך אשר גם אתה ק ל ל ת
י"י
Lu, • n,יו
אחרים
לי חיל לכפל עלין ממה שקללת וכזית א
,
,
,
אחמם ואס ידע כעיחו שלח עשה כ • ' .
ונא מתחת ירו תקלה לפעחיס אתרים כגלגולים הלאשוניס לא ננןלת חן החטא ן ס
יודעהנסתרית לכן א)י לך לשתיק ולכלים פין בשעת חריכה והיה חן הנפלכים
)לאייןהעילכיס{
כי כל הדכריס אין לי ח ״ ! כ ל זר־ן נםיר־תי כחכמר־ת
הי״וונח
' אטרח• אחככר-ז ו ה י ^ ו
כ! אס כ נ ס י י ת י
דדוומ
,,י^דיוח:
חמה שאמרתי לך כי כהיות י י P .
רחוק
כחכחה שהוא כיכול מאותן העשרה של־ט ם ר ח ו ק ח מ פ נ י •
כי כך ארע לי כל זה נסית׳ כחכחה שנת! לי מ ח שהיר ,ו ע מ ו ק ע מ ו ק »0
ימצאנו 1
ה׳ואיור אמרתי אחנמהכלייייאלפ
נס־חי כחכמה לא מחכחתאדאיח כי כ׳
,
ק:אנתיחקה מחני והוא להורות עניחנותי
ושמעת* איחריס מל לרך סאומרי•
מהלי כתיכ ויחכם מכל האלם וכי:
ידעתי יזה! אמרתי אחכחס
חכמי המוסר או ידעתי כשידעתי לל,
או יאתר
והא רחוקה חחנ׳ כשאני אומר שכתרחקה החכמה אז אחכמה :
לייוייס כשתני עוסק כ ל הלכה אתר העמל והיגיעז אכי אומר כדעתי שלא השגתי
שידה שתקה נעם סתת ס <f״ כל תה שיוכל כן ארס להסיג עליין כן חא חכחיץ
ת
ך צ ה
ב
ה
ב נ ג ל
ח ד ה
f i
ט
ה
ל '
א ס
א ח ה
ת ש ח ע
פ י
1
ד ה
ת
0,
1
לא
י
מ ח נ
א ל ס
J1׳D
ש א ח ר ת ז
0
כר
״
ע
'»3קחלת
מול לאלוה מילין ואייתי חוזר להתבונן להשיב חיל! ולעולם בלעתי הוא לאמי היא
כייוחר נקל להשיג לדכלרח1ק להתקרב אליו מעט מטס
רחיחה תתני העניין
מלהשיג לכל עמוק תהשבל כי תי יכול לללת אל עמק! ים ולכן בכל לכר שאכין לב!
אומר שיש הלחק גלול ואחל אשל ישיג ויחקלכ אל ההרחק יש עותק גליל באופן
יאמר באי
בהוא נחנע להשיג תכליח הפנחיוח חלבלי ת׳לח ה׳ חמימה:
י מה שהיה
/ה מנין קול אבי עליו אחכחה והיא לחוקה חחני הוא ללעת
וחס שיהיה ומה לפניס זחה לאח1ל ובו׳וזהו לחוק מה שהיה ללעח מה שהיה ועמוק
מ! יחנאנו הוא העחיל יכינה העיר לרחוק שככר נתרחק ועמוק לעחיל ולכן אמר
אכל כתה שעתיר לכא שייך
מי יחנאנו כ׳ הלכריס שעכרו לא שיין בהו ימהיאי
לותל חי יחניאני I
א ן
שלחה עה היה לדעת ילחקיל־
^
ולללוש ולתור ולכקש עונשם
־ד"
D 3 n
ש
] ב
Pשלרשעים ושכרם של נריקיס לעתיד ואחל
?
ויידוי
וחשבו [ ולרעת רשע כסי כתה פעמים חקלתי ופשפשתי פעמים שלצ
m*-on-nד ו ^ ח וריוצ^ין 1זהו סכות׳ אני כלבי פילוש כי לפעמים
אלם עוסק בללוש אחל ילכו כל מחו בו
אני פר פפות אר־ן האשה החחשבה ^ושבת חחשבוח זלי נלק אחל
אשר חיא כצוריס וחרפי• אני כלבי לא היה חטריל אוחי שוס טררה
)אני ולבי עחי לתור וללעח וכקש חכחס
לכח אסורים יריח טיב לפ ג )
וחשבוןכלוחר שכר החכחה יחשכונס ויהיה
. L
L
י ם
לשוןחשיכוח וערך שבר המנוח ולדעח רשע
י
ה^לה
כשל הי׳לשין עינש כחו אשר ירשיעון אלהים
1חוטא ילכר כה
כלוחר עינשם של רשעים כפי כסי ייחם
ורשעוחס ויגעת ותנאח׳ שאין עינש גדול
במו האשה רעה נרעת לכעלה ית׳ היא האשה רעה חי שיש כלכה מנידיס וחרחים
אין לן עונש גדול תזה ותי שיש לו ׳בית יננל תחנה שהוא טיב לפני האלהיס והרשע
•לכד בה וענין החנודים וחרחייהם חתשכות און ותכתוריתורשתית שחישבת בלבה
לצוד לכני האדם שיכשני בה אשה המנאפת תחת אישה ואומר אס ריס ידה עד
אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי אין כתו כן האשה המנאפת תיפשת בני אלם
ברשתה בחיטי שלהכיות אהבה ילא תלו נ 0י דיה ויש לה מקים לשתכשל לומר וכי
לוחר על דרן הסול בי נריך הארס
אני ת!פ ! ן
כ
ובנס בלשית הקליפות » ת
צסי)/לע:ת)שלא
כ
1
ן
ן
ג
ח
¥
ו ר ,ס כ ל ו ת
ה
י
ל
ר
י
מ
ו
ת
ת
שכ
ט
מ
ם
נ
ה
•י׳
קחלית
והחיציניס ומובנם ויניקי/ם מאין נתהוו ואין הוא חניא<תס 61איפ נייר כדעץו
להיותשיס כיראת! של הקכה ול׳כנס כשלו)0לנאת בש:ום ומי הלכו נוקע »י*»ן לכו
תקיפכ לאתה׳אליכנשפןיכנעו אנשיסתרינפש וינא שכלובהפבלו •והו ילידת
אברהם למגלים וינא כש׳.ום לכת ב ויעל אכרם חמנרים אמנם נח כננס וישכר
)יתנל ארם הראשין ירד ונפנענלב ואכיהו כיונא כהם ווהו ס ל ארבעה נכלסו
לפרדס כרא־תא בחגיגה ומי ש רר עז תכונתם ויכא בשלום אין שום סין וחטא
יזירתן צירו ונכנש כשלוםאלהק־ש פכיחה ונכר ידעת כי יש בקרישה מלה הנקראת
טל לרן כיבוי אשק חיל עטרח כפלה אור השכינה חלכית שח ם אשר ה א ריבכתעל
כס ה בניישיאלהקלוש ם חנהנחעילמה יבעיניחיני כזמן החלבן שפחה שה א לילית
תירש גבירת :והא נם כן נקריית אשהוה אחר מחית אשת ונכים כי חחלכות
שמיס חינה תונאות חיים nזלכית הרשעה הזאת תינאות תת רגליה יירלית מות
נכוה תכן המקרא באר היטכ יסכיתי אני ולכיללעת ולחור וכקש חכמה ומשכון
להיינוהשננההנקראתחנחה יחשכיןאשרהי> נקראתחכחהתחאה.ח:כיןעש
משכינות נחטריותיתק־פיח הדוחזים כה כלא fpכזיהר פר שח פנחס אמר ש״חס
כשנכנס־]• נלפת נקדוש/א ראת׳ ונא יניכת׳ ,-והי שניתי ככל כלל׳תיה יבחיכיתיה
ללעז ו:ת!ל יכק cחנתה וחשכין וכשנבנשת לדעת סירה־שע נסי .והסכין'הילנית
הס חיני קליפות כסול וכריס ונקבית לא רנה להקיר ה טכ ולכן;א אחל לתור יכקש
כתי כחיובה כי יראתי תפני האף לכל חש ושלום חכשל כה כאשה הארורה היאת
וככר נעינו נעיל pד שני אנשיס מרגל ם •שתים נש־כ זונות כ׳ חאלו יינאה רמה
לעו ם והס יסודיתהטוחאה ושרשיה שורש לענה וחי ריש ילכן אחל שלמה ומונא
אני חר חחית את האשה המרירות חגר הת:ת יחשך מאשת זניכ ואחר א fלרכית
את חנרתה לילית רכתא ולילית זערתא כאשר כתכו הי׳קיכלים והיא ?עיקרית
לעקר ולשרש האשה הרעה הזאח אשר היא מנידים וחלחים )יכה א ן כלבה השק
איור כי אם בעונותינו נעשית התועכה הואת חנילית וחלחם צנ ר ולצכיד בני
לעילם ולכן אמר לב ז כלומל עניתיה הםתלכ ומנפש ואשילים ירה נחי שאיני עשה
כלים חכלה ומחתה פיה !*.חרה לא פעלתי אין כמו שפ־ ״ :גפני קא.הים <מ.מ
תחנה אס חיו יכא לידה ימל וימלט מ /כה וחוטא ילכל כה;
,
1
ס
)!ם
y
מה שביארנו יבא הפכוק הוה
נ
הה פ
,ש
נ
׳יו'־ ־י ' ל י
א ה
ל ראה זה פצ^תי
" י קהלת אחת לאחתלמג*
ע
»שהזואיפהוכמ:טסלגפכןמ־י
הזאת שהיא יורלת ימשטנת עילת ןמקטרנת
כננס תחת כנכי ?שכינה ותננל מ״כה נ•
ול1ס
HDK־r
«)־•»!•«/
[uvnי
•י
י
p
7
n
t
f
f
*
ולמלך כני בי זה יוצאת בכיחר אחת לאחת לחנוא חשמן כי אחת שהיא כ*
לקדושה השכינה אחת היא יינתי חיטא סנקש חשבונך אחר פטירתן מכל חס
שעשת חחניתיתעשים סינים וכל זכייחיך כספר נכתכיס ו:אתרת הנגדי לילית
וחכחתיהתינ־א גם כן חשבינך חהעבירית שעשית לכן הביסה וראה חשכינן
חיך יעלה לו כמן לפני ה' וראי׳ לדעת לחה אחר כלשון נקבה אתרה ככראשי' רכת
ק{ל החעוררן על זה והשיבו אחר לכי ירחיה רוח הקדש בפחים חשיחה כלסין זכר
נפעמים כלשין נקכה וכן כחקיחיח אחליס ולאו׳ לך ללפת לתה לוח הקלש מדכרת
נשינוי וניכל לוחל כי הכל ח וי כתחנוניס אס איחתיני הקלושה הס זכאים י׳יו לוין
לקדש כנל הזכל שיליע שהזכר היא כסל הלחמים וכקכה כסיל הליכים והכן
ואפשר לי״ר שא׳־זל כלשון נק.ה בעלך נשחת! כאלו נשחת! לאחה כעיניה יכאזניין
8תשה יתכן לה יהשנ שיכרה כשחתו מה שראת כעילס העליון ולכן אחר אחלה l b
&ותר נשימתי אותרה שראתה יחנאה ח שכינית גדולים כעילס ההיא ותהרע כל
המנות והעכירות כל אחד נכתבת ונלשחת בספר זכרון 1
^.שר עור כקשר— ,נפש•) טל כ ך מה שאותהנפשיללשינ הח:יוי1
וחנאה רחיק לחיק כב! מד
>
ולא פצאי-זי א ו ם א י י לנר אחל כקשה נפשי ילתהש גהלרעת חם
3א ד ף פצאתי אשיו ככל זה יעל חה לובא לפלחא נוסין להרע וחע!טא
להט כ :1עס!ק כתילה ובחנית ושלא להסית
^לה לא כצאן־;*»
,אחר הכנע ילרדיף אתר ההין אשר חהכל
״
לכר ראו־־־ן U־ ™ * O rיחעט וכטכעס יכתילדיתס נראה שה©
אשר עשה האלהיםאת חעותריס להרע או להשחית יהחעיט הזס
ןק^ךו— tישר ן ה מ ק כקשו הוא חעוטא לחעוטא חד כדרא תרי בלרא
כחיני האנשים אכל בנשים אין נס אחת יען
י
ו־ו«זי-ויורו וידיח •
לעתס קלה ילא ידעתי חה זה ימצ חה זה סלא
ח ש נ ו נוח ו . u j
יהיו כני הדורות ניטים אמר האי׳ח והשלים
ולרדוף אתר התירה כתי שרולפייאחר השחון והכנע ילא השנתי לכד אחר החקירת
יאחל
והפשכיש רכ השנתי וחנאתי שכיון שכרא הקינה את האדם ישר וחס ד
כליאת הארס אשת! חוה הסת! כר1כ לקחה וכתלק שפתיה הדיח את כסלה וחטא!
נם שניהם כאנשים אשר הס נמשכים חכח אדם הראשין אלם אחד חאלף חנאת'
ימןלא היההיא עקר החסא ולא היה היא פוםר מים כי אסחכחאשתישהדיחתו
יכקיית כי מתיה נמשכ :הנקכית והיא היתה עיקרית כחטא נס חכייתיה הנשים
&של נתה/עמת;? ככל אלה לא קכאתי והסעם ?תספיק לזה הוא כי אחר אשר עס׳1
וס ג
1
ק
y
,
* י ' rftnp
*אלהים את האלם ישי והמס אלם)אשתו בקשו חשבונית לכיס פעיניתיני לחונו
ס! וס אשר חשכונני לכ ליזם הדון חחמשיס שכיריכו ואחר שהם גרחי כל אחד נמשך
נשל) אלם לגב! האצשיס נקוה לנכי הנשים ולכן אדם אחד מאלף י׳נהת׳ ואשה ככל
אלה לא חנאתי i
כ
4״ ף
,
M
l
נראה כי היקשה אליי לי י'י ט י כההכס וכי יור ע פשר
t
l
v
u
* t ? ^ J * * Z
רני-
ו « ח .־יס
•wm
ן
אחר שכרא הק כה אדם מל הארץ ישר
נ; אלהיס היה ומאין לאין כא הנחש להכנס
אל כקרש פניחה להשית ילהדית לארס ולאשתי אאר שכוונתי ית' יייחשכתי הטהייס
שיהיו הס ק״מיס ונצחיים קייס כאיש ואת מקדש ה' טמא כענתו הרחה ולוה קשיכ
כשיד שהיה ארס הראשין דכק כקינו)חחשכתי ופנייתו לנורא יחי היי פניו מאירית
מ/יו השכינה שהיה עוסק כאלהיית אכל אחר שנעשה ש׳ יהפר-ד ממשנתן חלחשיכ
כקדושה נשתנה ממה שהיה ונדחק מפניו וה היה ראיי לי לומר לנחש אני פי חיך
םמור ועל לכלת שכועת אלהיס ועל ציוויי שנזר שכייס אכלי ממני חית תמית ילא
כיה ראי! לא לה ולא לו ליכהל מפני הנחש לאחר הנחש השיאני ואוכל יעתה הנן
כמקרא חי כהחכס כליחר אין להסית לנכנו לאחר חד!ע עשה לני האלהיס ככה
שאין ידיעתינו כידיעתו ולא חחשכותינו תחשכותיו והוא יידע פשר רכר להיי' אדם
כראש1ן כהארת פניס כיכ שעות ואחר כן נשתנו פניו וארם כיקר ולא ׳ליןוזהו פל
נעיז פניו ישינה זה ניכל לאחר כהמשך הפסיקים איש באחיו יחנקו י
אן נאמר מי כהחכס ומי יודע פשר רכר הטונה כתה מיני הישר יש כעילס יש
מי שהיא עשיר וכסף ווהכ ירבה לו חאד ויש גיכוריכח ויש מאיסרי
כניס וכמת ואין שים אחד מאלו נקראח אושר שאין העושר אושר ולא לניכיריס כח
יכן כשאר אכל חי שהוא חכס[כדעתו ויראת שחים עליו זהו האושר האחיתי אין
0לח1ת כשלחות החכחה והיראה וזהו חי כהחכס חי הוא זה שיש לו שלחות ונקמן
0לס כי אס כעל החכמה ומי יידע פשר דכר הס שידות התירה והחכמ׳פשר וכיאור
כל דכר)לכר חהתירה התחיחה או ירחיו פשר רכר לנכי היראה כלוחר החכחה
שאין פחה יראת שתים אינה חנחה ונקראת ססר דכר אכל בהצטרפות שניהם יחד
מ! כחוהו תורה לפי ששאר חיני העושר לא יאירו פני אד ככך שאין האכילה והשתי׳
ותענוגי כני אדם יאירו הפנים האחתי כי צדיק איכל לשוכע נפשו ודניאל ותכירי)
תכיחועס היותם אוכלים ורעיניס היה חראיהס סיכ חן הילדים האוכלים וכי' אשל
ויו נכי נילש ג 0י;סף הצד ק יונק שענו המת שאדני! ?;ןיח כל אשר לו כידו לא
כ מ ר
פניו ועוז פניו ישוגה
1
ירש
יל* mbמאומה ני אם הלחם אשר הוא אוכל כשביל מילת אכילות אפיי ינקה
ועם כל ׳ה ויהי יוסף יפה תאר ויפ*
ולכן היה מספק מנתו כלחם נר וחים לקץ
*לאה כאופן כי מנחת ארס תאיר פניו וחי שיש לועזית פכיספנת יגיעג ן׳ניח
אתחעשיו הלעיס ן
במה שביארנו שאין שלחיי*
אני פי מלך שמור ועל הכוונח
כשלחות החכחה והיראס
דברת שבועת אלהיט .׳
ואיחתיכשנאהדורש ונאה מחיים טיותל
אל הכחל מפניו תלך ואל שהיה סלחה חכם ויחכם חבל קאלס אם )א
היה לי יראת שחים חה היה חיעיללו חכחתו
תעמוד כרכר רע כי בל שנריך להיות לו יראת חנואו קירחילחכחתו
אשר יחפוץ יעשה:
ולכן אחר חי כהחכסכה׳א הילועה לרחון
נאשר דבר מלך שלטון למנמו החכם הילוע הנאמר כי ויחכם מכל
האלם ובשביל שלא להחזיק ענחי חכם אחל
ומי יאמר לו פה חעשח :בכף חי כהחכס )החכמה נ ד ן תנאו לבק
שמורמצוהלא ירע דבר פחו שישמור חקור/יו ומכותיו והיינו פשל
רע ועח ומשפט ירע לב לבר ועל לברת שמעת אלהיס ואס אתס
רורף אחר החכחה וילח׳חטא תיךישכנעתן
חכס :
כי לכל חפץ שנשכעת ככאן לעה! ועליו נאמר כי לך
»שעח ומשפט כי רעת תכרע כל כרן תשכע כל לשון זה יום הלילס
כלאיתאכנלה שמשביעים אותו ואומרים
הארס רכה עליו.
לי תהי נליק ואל תהי לשע ואם כה חעשה
אל תבהל מפניו כשתלך לתת לין יתשכין לפני מלכו של עילס לא תילא ולא תחת!1א
תלי־ ככםחה ואל יפככין חללכת בארחית החיים )להוליכן בללן זה וזהו kתעמול
כלכל רע הס הנ׳כתית של משלחת חלאכי רעים שחקכלי׳ פני הרשע שהארת פנין
מהחכמה ;מהיראה ינילך מפח יקיש וכל רנינן יחהנן וכקשתך יעשה וחמר אוחד
נימםלן ני חי שק ים חנית מלך מלכו של עולם היא השלטון ימי מעכב על ילי לו
ן 1לומר נלרך אחרת החשך הפסיקים כמתבונתם
הגלולה והגבורה j
הכל כירי שחים חון מילאת שמיס בשאול ואיו
והוא כי יליע כי
בליק ורשע לא קאמר אלא הנגזר הוא אס חכם או טפש עשיל או פני כלא׳תא
נכרכות וכמקומות לכיס ועתה הכן ׳שמע לכלי שלמה ב /מכם לכרי לוח הקלש
אני פי מלך שחור כלומר כגזר עלי החכמה מאת ס מ/ה:קים;א:׳ לולף אכתרת
7
יק
לי»כין אחגי w gועל לכלת
ן נ ן ב
»»
קחייו!
!היסעםהייתכיננןרעלהאלסחכתהולעהחשכיע־ןאיתיתהיצליק ו י ' חה»
נ־שע ו'ןה אני שיחר לעס ק כחכחה לקייםנ הגזרה והשביעה של יראת חטא יכשתק!*
וה א :חכהל מפניו אלא ת ך ' ״יי יי ו•' Ssר״ןזכןף נדבר רע הזה רי1
כ־׳עשי ;הרפ חן
שלא יעלה על הדעי .חיו ליחר אכי ח כ.ח
להטיב והכל נו־רכח עניין העי:ר יהחכחה יכן היהיר יאחר ה׳הר על נפ-.׳ן
ואל תעדול כיכר רע נסכרה זי ה זי שהיא רכר רע ליתר כי כל אשר יח ־.י[ י!.א
יעשה בהכרח מוכרח כמעשי) שתאחר שנזר הכולא עלי מהאני איכ' עש!'׳־ ישעוי,ו
ג• ח־ יחחר לו חה תעשה והס דברי הרצעים כיזח ס אני הרעיתי יחי 1 .הט י ן
לרכס אין זה כ אס גזרתי לכן כא ש1חה יאחר חו;ר י ךמ;אייר רנר יה י ר'ת
יואלהיןכ׳ שיחל ; tonאירע לכר רעכי חי שריבה ל;לר ך ענייו להטיכ עין י ח ^
«זדחן צי כ׳ ככר זסאיכי תל י ינירת! ש! ת!ך חיכי התיכ־כי ראם לא כן לינא
״עתה:שכריעינש כי כל אח־תיכ׳ ח כמעשיוויזם קש' :ך לייה זה חרת; יו־׳ת
כסניית וכללית יחי־ .רו כר כ ע-שרינכסים יזה חלק ' .׳ bבבינה ידעה נכין יחגם
וחברו רק תנל ט כ עם האר[ נמיר לזה השיכ ׳עת ותש ^:יזע לב ח;ם תי שהי i
» c:fויידע העתים יורע כי לא העיחס שויס הכל תלוי ב־-יאחו בעילם הזה כחי ׳ין
< ptנולד כיח! שהעילמיח עליונות נג ל ישמחה מחיות מעשה הזחדנם או חיו
בכי ואנקה ;ח< בוחן החירכן יהזריש הוה מארץ בי הרשני 1ל כן הר כפרשייישכ
טל פסיק כי פועל אדם ישלם לו יבארח איש יחכאני וכני ביארנו לעיל באורן שכפו
ככנתה יפפיליתיה כפעמיס הראשונים נתחייכה לבא כעת ההיא כרי שתתקיים
מנורה האמירה כי יידע לן כי לכל חנן יש עת ומשפט כי רעת הארס רכה עליו וחף
על פי שהיא עני יחריכא כיסירין וכן גילו עש ר ושמח הכל ת׳לוי כעת)חשפסכי קן
ועתי רנה עליי וכנדק יכחישיר הש כל אורח תיו ית':
»£<3ח־פי שי׳עתי חקלחיני פ:טן של כס קיר tfeוהס קריכיס לניאירני והעניין
אל תתחיל כלכר רע לומר אחאי לאינו לשע יטיפ לו נל ק ילמ לו הש!פש
כל האלץ לא יעשה חשכט ושתא תאחלכן גזל פלי השי כי חי יאחל לו חה חפפס
ואס קשה לןנליק ורע לו העת כס
כי יידע ין כישוי־רמנה ייא ידע דנל רע
כ־ישפט יכר וידע לכ החככהכיינה שלפעמים יש לן אים כישראל שעשה חנס
אי החרנה שקילה כל כן חנ<ח יעכירית והכריע הכף
»תת בוחן •שהעילם שקיל
•יאינס לכף יכח נאי-־זה חניה אחת שעשה ייףפ' פי שישכיח כתה חיני שכירות
•חניה ההיח שעש! יעחידנו על • 11י ייאכל נט נה כעי'ם הזה כל יחי חייו וכן
*ריק חפ־.ר שארע)י לנגכיר עבירה אחת כוחן •שהעילס שקיל כי צנן אחרי 1ל
וכן היידי-ה ונא ח עשה חניה י.חת אשריו
לעילם ירחה חלם ענחיחניי זכאי
ונ^ לזקן יזז; ^תית£פטידעל0
»?נרי*ענח״אתכל?ע׳״ס;לילכ^ •כית
י
3
,
פי' קחלית
עג
• י ם העת והזמן מס המשפט שניהם יחל ויטל וילע לב חכם וכזה תירציי הקישיא
נל״ק ילפ לו לשי[ יטוכ לו כי לכל חפ ן יש עת ומשפט כ! לעת האלם לכה על־) אף
ע^ פי שהומטרה קלה כפי העת שעשחהנמכן עלי! לעה רכה לה־ית כ .ימי)
כלן לדרך זה והוא קריכ :לבלו
ן.
מניויכיס ביסירים קשי ל
שלזוהיר שלמה כרוח הקיש
דש׳ 1ל עד אל תנהל מפכ ו ת־ך והוא
לנכי ישראל עס קריכי שיהיו י״ומכלי׳ תחת עול הגליות וכמו ש־(1ל השכמתי אתכם
כנוח ירוש ם אם תעירו וכ;׳ג שכועית השביע הקכה אל ישראל שלא ימררו כא1חת
ואם יג׳רועלין כי מיני שעכיריהמף חייכאתה לק;ל אותם כמסים וארכיכיית
וכדומה להם יען הו׳תולך מ!יך והגה חתה תחת יל מלן ושרי׳וחן השח ס ה<יכוה)
מלין אכל אסכיינתו להעכירןעל הלת ולפגיס נ&־יתן כתי שרנה ;עשית נכוכד
נ ^ ר הרשע ח/ול לאחדן וזהי על לכלת שמעת אלה ם שהשכיעך כסיני אנכי ו.א
יהיה לך אל תנהל מפניו תלן ותעיז פנין כנגדו כמו שעש! שלשת האנשים חנניה
מישאצ ועזריה עפ והנני מוסיף נופך תשליאלתהרהל כלבך למול רכר רע כי כל
אשר ׳חפיזימשה כיון שהמליכו הקנה עלינווהשליטו ככל יוכל כל אנו חייכי לעייל)
ולעש ת כל לניני כאשל לכר מלן שלטין ומי יאתר לו מה תעשה אחר שהוא חנך
ושלטון חי יאחל לו חה חמשה לנ׳ול עלינו שמל !להפיק חפני ירצינו מחה ששיאל
מחך לתך חלילה כי ש1מל מנוה לא ילע לנר רע הכונה ללעתי מה שנמצא כגלי1ן
מפי חכמי פליונשיאהכראיתא כמ? ככעלי התוספ:ת הנשרפין והנהרנין על קדושי/
0ת< אינן חלנישים כצעל ההוא אלא מתים בנשיקה וזהו אל תחוס מני! כי שומר
מציה לא ילע לכל לע יעת יחש:ט ירע לכ חכם אי אתה יכיל להכין ס:ל הכשמס
ההיא למה הכיאההאלית׳לשתית כיש תמרורים אין אנו משיגים אכל חכם הרזים
למלא יתיהוא היולש תמלומות לב יכיל ויודמ הרכר הזה סול הנשמה הה־א כלי
יש מת יכי׳אס־היה האיש ההוא חייב בסול נשמתו
v n U U
.p
אי זה מין לבא לימסל על קלוש׳ השם ולקבל הגעש
י
*pip
?היא יקבלנו כאהבה וחבה כי הכצ גזור תאתו׳תין
ס כ ה
ט
ה נ
א ן
1
PB
D
S
ני איננו יורע פח עיחיר־ז
לני שלמה לה כי אין לאיש ה׳ס
שרשמתי לבה להתרמננד הבורא
י
' יתישאולי אי זה רמה היה חזוחן מליו לכא
כי ^ מ י 'יייי• ^
נלולמזה וכזה יכיפר מונו ונתבטל לו גזרת)
יגיר ל ן ;
יזהיכיאיניכו כי אין האיש הזה יןלע מם
•יהיה עליו ולכן הוא ניעק וכועס כישירין ואין מ לכ לדעת כי אילי היא לסוכת)
< trאי» יןל? לפי כשתגיע לו הלעז הגדולה אין קו ש׳גיל לן;ה חיליף מעש• ן
c
1
r
n
מ
* קחליר!
יגיי פיילתין מאי זה מפולש שאינה היננת ייימר נאה לי יתעלתי לקבל
לאס לאת ולבכות לי חן הלתיס שתייכ ולכן כשיגיע העת !המשפט להרפית רפה i t
כאלס אין לו לכע!ס t
ittn
•^ ן
נ
כספרהויהל פלשת חצירעשמכל
מיני שתית שיש כארס מכחל
^»ין ארבש שליט כחת
-,יי•»u״ ^-,v.
לכלוא אי־־־ז ד ־ ז ר ו ח ו ^
,
״
לאף על גכ דצדיק מושל ביראת אלהיש יינוור שלטון כיוכש הכוח וגי--זין
אומרייקסלךאיןל) יכלת לשלוש כמלא! •שלחת בםלחפח ולחייו
המית שגס כן נקיא לי" ' .ל " י' '׳ יטלט רשע את כעליו 1
a
? 0ן א ? א ד םה1ד1ענ
ע
ק מ ל ן ש ! ח ה
ש ה
מ
א כ
ל ה
ח
u*0כי אין שלטין כיוס הח^ת הגס כי הצדיק
בודד חערכית השתים וחשכה הטכע כראיהא בתעניות מתעשיות של לבי ח:יצא
כעניין והאין כו כת לפי שא ן שלטון כיוס התות וארלכה חע1תל מריק לחקרס
ופנפלעת אשר חלת הדיןלזקמח כעירשאגי תבחין בין צריק לרש! ואין חי שיכול
לוחרהרף ידיך חפליני הצדיק וזהו אזן משלחת בחלחתה לומר אחה שלוח לוה ולא
לזה ולא ימלט רשע את בעליו הכיינהאעינ לקל כי יש רשע חיזריך כרעתו כשלפי!
מכית כרפירשתי לעיל כפסוק יש רשע מאריך כדעתו מעני שהבורא יחי ציפה וחבית
טיילד לו כן צדיק או יחזור כת&יבה או יעשו; חצוה ויקבל שכרי כפה! זהי כששלום
נעילס כי עדיין חלאך הח<תלא הכין בלי חות חציו אכל כשחי! מלאך החוח כעיר
משלחת מלאכי רעיסכשעח רכר וחרב ואכלן לא ימלט רשע את בעליו אין גזת
לרשע שהוא סמאל הלשע אינו יכיל לחלט את בעליו דהיינו הרשע הוה חרדת שחת
ונקרא כעליו כתו חיולעו ורעהו שר אל תשמעתיו 1או גאמך כדרך אחלת
כליעל כםטל'
•קיא בהקדמה שיש לנו כ׳ •ש אלש בקדושה ויש ארס
איחראשהיא סתאל וסיעת! כחו :0תכב» לפיל כפם ק עת אשר שלם האלם וכוי
כלא תא כויהר ועם זה יוכן אין אדם רע שליט כרוח כשמרשין איחו ליטיל נשחתו
וחתו אין.יכול לשלוט כה)לכלותה ולהחיאיתה כי אין לו רשות כי אס להתס הכשר
)כחושכיארו כ׳והר פרשת סלח לך הכסיל חיכח את ידיו ואוכל את כשרו שלכך
נקרא קן כל כשר ולא ק־ן לריחא כדאיתא כפרשת ויחי יזהו אין אדם כלישל יכול
לכלא את הרוח שחכף פולחחתחח ילמ ווה! ואין שלטין כיוס החוח שאף סל פי
שנעשה שר ושליט למשול ולשליש כה אין לו יכולת אלא כחה שהורשה ואין חשלמת
הודיעני כי ככל עת מועיל הצדקות והמניח ינחילוח חשדם לא כנר כחו שאח1ל
קימייךשוען צא בע לעולם ייךיס אלם מפלס לכלה אכל כעת נרה דהיינו
:
:
sm
»»*
*ד
קהלת
יחמיצו עליו להמיתו אין משיחת דורון כאותה שעה כי שמנתה והצדקה יועיל
ק1לס לצרה ולא יתלה רשע את כעלי! הרשעיות שעשה קודם המלחמה ולא שב חחנס
לא ימלט עחק במשלחת זה אחר שלא שכ ממנה עד לא כא אליו הצרה ן
שלמה לאחת ולחוק את לפריו
ו
,
ל
הצאחריםכאחת ופירושו כך
י
L 1_ t 1
חה שאמרתי לן אין אלס שליט כרוח לפי
"
א ל לבי ל כ ר ע
נ ע ש ה ה ח ת ה ש מ ש ער־־! הדרך שפילשני על הארס כליעל שאינו יכול
אשר ש ל ט האדם באך־בש לשליט כרוחו של אדם אך את נפשו שתול
אחרי הכוחו חכה לכה תחזור הכפש לכעלי!
!
,
כן הוא האמת כאשר אמיתי ואס תראה פת
י• Vי ל ״
ששלט כ< כמו לילית הראשינה ששולטת כעת
וביאת הילל לעילם זעישקתאוי1םיש:חקחעתהם וכירה להמיקם כל וחן שתרצה
הרי ששלט האדם הרע הוה כתי ן האדם אל תתמה על החפ׳ןנילרע לי הוא וכתנ
•פירשו כסכא וארון כשזה פלשתים ייכיח ששלט! כי והכה כהם חכה רכה :
אי גאייף כדרך אחרח ויהיה כל הדרוש נמשך משומר חניה לא ידע לכר רע
ואם יארע לו רע או אי זה עבירה בא כזמן ועדן שהיה העולם שקיל
והכריע וזהו סת אשר שלט וכויכלותר המעשה אשר נעשה הוא כעת אשר שלט ^כו'
ופזיכעכ״ן הוא כך זה שאתרתי לך ראיתי כעיני ואחרתי כלומר שתת! בלכי וידעת
איזתית העניין זה לכל תעשה אשל נעשה חחת השתש כין תעשה טוכ כין תעשה רע
לוא כפי העת וכמי שפי' כפסוק כי עת ומשפט ידע לכ חכם שהיא חשונה לתה צדיק
ורפ לו רשע יטיכ לי כעת אשר נותנים רשית לארם כליעל לשלום למין האדם לרע
לו ננ 1יעשה זה תשפש יצלקה כאלן יעככהכליעל לכא כרתים שכרי נחל יכן ותה!
להפך הנריק הוה אילע לו לעשית אי זה עכילס כזמן שהיה העייים שקול והכרית
ו ס ו ה ר פרשת שמיני סימן <1
ונתנו רשית לארס הכל לל ימ ^ ^ י
כדינא דכני נשי•
סחחרכי אלעזריהוא יש קיט יתי ירשיע
*תכשראןעיכליהי לתתא אתעל לעילא יחינאלקיכה כריןחחעריין כתה לחמין
עתה נטורי עלמא כמה נטורי כני נשא מימינא ותשחלא כדין איתכפיא סתאלא ולא
יכלה לשיט אה זכזמנא דכני נשא לא מתכשראן עוכרוהי שמאלא איתער יכל איכון
י י אחז מסטרא אוחרא דשמאלא כלהיאיתערו וכלהו איתמכילי שלוחין לגכייננ
להא אינין לעכרי על פחנחי אולייחא צלהו רש ח ן כאנפייהו
זנני כשא
ואשתחילעאן לנכי אינין הטלא לשמאלא ובנין כן קיןתא יכעיל! ןאומית הף«ל0
כ
01
לאתי קעסלא ל^אצא כצןז איקלין שליל/יס
M
כ
ז
ה
ר
א
י
ת
מ
ן
נ
ר
ע ז ה
,ע
ח
נ
ב ו ו נ ת
ן
ע ז ר
ה
ננ
;
:
ז
ני קחלח
להו וישראל אף על גב ללא חתכשל6ן עזכלין פלסי ח
לגני איכוןרשיתין
קטרא ליחינא קא אתיין)כנין ראתכפיןיחינא כעוכרייהו שלטא עלייה! שמלא וכ.
אינין לאחו מהסרא לשמאלא יעל לא שליחוחא כילא לחיוחא וללחי לון ילא כילא
לישראל אף על נכ לחייכי נינהז חטסרא ליתנא קא אחו יישלאל חייכא לנפל כיל א
לח־יכא אחרא כזחנא ללא אחכון ביה כנין ראקענשו חרוייהו חקכלין סינשא
ללכאה לי\ אמר ל׳אלעזל חנלן אחר ליה אינין כיחיכא ולא אחדכקי כשמאלא ולא
אתערב) בהלה לעלחון ועיר ל/חנא אחלא אתכערו אמר לכי אלעול מכלן מפלנש
כנכעה לאף על נכ לחייכי כינהו לא כעא קלה ליחמרון נכייסו חייכיישראלאחרנין
יעל לא ח חיואחכלו חישלאל כל ומנין אינין לחיתי עד לכלה! חייכי! ראיחעלו
לנכי חיחונאחאכלו ואשחאלו אינין זכאין יחיל ליעכלון חלה נאלח קשוט ואענ
לוכאין אינון לא איתייהיכ מלה אלא לאינין לאתייהיכ כל שקיל עלחא כחלא עלחא
החאה כנוונא לעלח'עלאה וההוא ומנח לא אכחכתיסלח־ןבקיליןנחלא יעל לא
ח״כין לחייכיןישראלכנכייהו רחייכין אחרנין לאו אינון שיוח! חלכא להא לא אחיין
<זשטלא לשמאלא לבני נשא לחכו לחלכא אחער םנטילא לנכייהו לחפשא להון
ולאחענשא להון לאינין דחם לחלכא קם חכים חל חינייהו ואחעלכ בהרייסנטירא
וקף סנטילא עיכוי יחמא ליה אחלחאןיהכךהכא לנכן ולאאנת חאיניןדחבא
הא אנת אתענש כקלחיחא שקילו ליה וקטלינהו כך ישראל
לחלכא
יוהטראליחינא קא אחיין ויד אינון נרחין בחובייהו לאחככייא חח!כייהו ולא
אנח חאינין דחכו למלכא מאן יהכך לנכן אשחנח דאיהי איענש כקדחיחא }Dלמe
יזלכא נוח לקבלייהי ואמר עת אשר שלט הארס באל׳לרע לי ודאי בגין דלאו שלוחא
לתלכא איה! ולא אחי חההוא טטרא אחר רכי אלעור יראי הכי הוא דהא חניינן
לאיח יחינא ואלת שחאלא רחמי ורינא ישראל ועמין עעזישראללימיכא ועע? לשמאלא
ישראל אעינ לחייבי כינהו איתכפיין אינון כקלחיתא ולא אחדכקן כשחאלא ולא
אחערכין בהרה לעלמין יכנין כך הושיעה ימינך וענבי לכל אסתלק יחינא ישראל
לאתלכקין כהרה ׳סתלקין י׳חעטרוןכה כלין אתכפייא שתאלח וכל אינין לאחו
מסטלא ההיא רכתיכ ימינך היתרפן אויב על כאן לשיני ולכלים אלי אינם נליכיש
כיאיל כי הס מכיאריס מענמס ן
ל י ובכן ראיתי רשעים קכוריס
'
אפר לל ל
ו ס תתת השחש ,ה
ש נ
' ! וםםקוכם קרוש ׳ר־זלכו
,
מה-עשיס »
I
' ' r
וכפן כלוחלכעילשאני הייתילואהונחון6
לכי לכל תעשה יכו׳אז כעת הה־א לאיתי ׳ה וישתכחו ב עיר ^ ש ר p
עשו ג״ס זה ה ב ל :
ו ל
ככללן א! ילנה אני יא *׳
לשעיס בעת לינם איך קתהפטס כנהינם
ככסל
!
בב
ה
ב ל י ס ס נ ת ת
א ל ל כ <
ע ת
u
,,
כ ע ה ז
ע 1נ ש
ש
0י
עח
fftnp
מםרכחיך קלחת לקבל מיבשס יזהי ראיתי פת אשר שלס האדם כארס האדם בליעל
באלם לרפ לו כלומר להרע לו כנהינם ובכן אותם רשעים ח;רו לבא בעולם וזהו
וכא 1וחיזק־ס קרוש יהלכו כשמחזירים אוחס לכא מוליכים איתם אגל הכולא ית
עעסאחלת ואומרים לו זכור ואל תש;ח אחהלבל ס אשל לאו עיניך וכמה חיני
עונשים סנשי אותך כשכיל עינוחיך וזהו ותמקויקלוש יהלכו וכאיס ומותלי׳ועומלים
נאים ואחר כך י׳סחכח־ס בעיר ויהיה פיריש העיר הפה( שהיא פיר קטנה לנבים
»ה!א עלמא אי יהיה הניף הזה ש1כחיס אל מושיעם אשר כן פשו מנאיבן זה כן עשו
כפעם הראשון כמחמיה הרשע הזה ראה ולא לקח מושר נס זה הכיאה שניה כלה
כמהו ימיו בחשך ובהבל הלך נס זה הכל נה הכיאה השנית או השלישית נעשה ממנו
אן כלך לררך זה רשע־סקכוריס שמתו ונקברו ובאו לפני
ככלוריקאתיוההן
לתת לין וחשבון ואמר שנחבאו פנומיס בחשיבינם
יזלך מלכי המלכים
שלא עש! תש1בה ממקום קלוש יהלכו מוליכים אותם ממקום קלושה למקים הקליפות
לשלוט כהס 1וה נלס כי שכח העכילות שבילם בעול חיים חייתו כ׳ כשהלשע שובת
כעהז או מזכילין עונותמ למעלה יכשהלשע זיבל מעשיו ובוכה ומתאכל שוכחים
מעשיו לחעלה והרשעים הללו שכח! אל מושיעם לכן מסלקים אותם מהקלושה וחוליב׳ן
אוחס למקים טומאה נם זה הבל הס היו הולביס אחרי ההבל וכן הס ויהכלו ו/מ
אותלו גס זה הכל כמו שהלך אחל ההכל גס זה הרשע נעשה הכל:
אשר אין נעשה פחגכם הרער־ז נצטער הלכה שלמה על הרשעי•
הללו בי שכחו ׳(מישיפם
י
_!
ו !
כלא .ס הנלחתס לרך רשעי׳נלחה
™
•הרה על pטל^ם לב
שהיה לאו׳ שתכף לחטאת שחיסם
בחם לעשות רע:
ויתחיגג כעונו אשל עשה)אס הים
גששה מנין זה כחהרה תכף כעיור! העכירה ההיא יע:ש לא יהיה ש!ס אלם שחלא
לכ< לעכור שים עכילה כ׳ הנשאלים ש־זע! ויראי פן ־•ח!ת נס ה:א כהכל אחיו אכל
עתה אשר לא נעשה פתגם הרעה רל העתיק העכירה שעשה לה״נו העונש הראו•
לו ליענש עליה עיכ חלא לכ סארם כהס לעשית רס J
ל! לחה שאחר אסר אין
ק
אשר חוטא עושה רע מאת ומאריך
נעשה פתגם חעשס
י
_
_ז
ה
לו כי גס יורע אני אשר יהי טוב הרעה יהרי הקכה כקרא רחום
ליראיחאלהיסאש־ ייראו מלפניו וחנון ארן אפיס והיימעב׳ר ראשון
.״ וטוב לא יהיה לרשעולא ו א » ך ראשון ובי היעלה בלפת שהק־כס
a
n
ת
ה
ן
ש
ה
ר
ימים״,יאשרא-גינוירא»״»•
אלהיכש *
אפיס
t
1י
אפיס לכן כא ואמר אינו מתרעם אלא סל מי שעושה מאת רעית מאת חטאות ומונית
אין חספר כי לכך לא אמר מאה אלא מאת סמוך למספר אחל וכאלו אתר מאת אלף
או מאת רכוא ומאריך לו כי הנס כי ה!א ארך יפיס אינו ראוי להאריך על חשבון
ואס חאאר ראוי להאריך כי ימשך חיה כי׳ה יראיאלה ם לשל יחשב»
נלול כוה ן
כלכ 0אש לעוברי למנו כך למשי רביכי וכויכממשס רייעור איש נרילה נע 1לכך
אתל אף על גב לאיכא חלא לסיכיתא גס אני חילה כוס ויודע אני סחישיף בא
כיראי אלהיס כשהרשע הזה הוא בשלוה כ:ז אכל וטיכ לא יהיה גלשע ולא יאריך
•מים וכיייותר ה׳ה הגון וה י " יי או נ א כ ף לררך אחר כי גס יזרע אני
הכירא שלא יפרע ממעשס
כלומר חס אתה מתרפס נגר
ולא יהיה ראוי להאריך כהס אפל היות חחשמתיו יתילא
הרשעים נתהרה
כחחשכותיכו וחי יודע אס אחר כך יחזור כמשיכה לסוף יחיו ולכן הקיבה חאריך עח1
לבלתי ידח מחנו כדת לכן אחר כי גס יורע אכי כי אפשר שיהיה טוב כעיני אלהים
1ארס והרשעיס הללו ירא) תלפניו לעתיד האמת כן הוא אכל עם כל וה אינו ראוי
ל/ה כי יותר הנון שלא ילאה הרשע כטוכה כרשעתו ולא יאריך יקיס אלא כנל פוכר
כיון שאיצו ירא אלה־ס ואין פקד אלהיס לנגד עיניו והנשארים ישמעו וייראי ילא
אןיא£ף לא יארייכנל העיכל כנלכעיף הסירחכי אלי של ניתל
•וילוןסולן
הוא צל קכוע אנא יהיה כנל עוכר:
&< של אילן
כי נס יידע אני אף על מי כהת־טא עישה רע תאתמזאריך לו מם
ן ף
כל ואת לא אחשוכ שהבה תיותר והיה כנליק כרשע כי הטוכ יקכל
*כלו והרשע יקבל עונשי ולא יקכל הטיכ ההיא ולא יהיה לו אריכוילעולס שכל! אריך:
ה
א פ
ב
פרק כהן חשיח ללש י
בהוריות
* P
*
לכתיכיש הכל אשל נעשה תחת השמש
אשריהם הנדקיס שמגיע אליהם כמעשיהם
סל רשעים בעינם ה!ה ואיי להם לרשעים
P
י ת ח ז כ ר ר ב
T
י ש ה כ ל אשר ג ע ש ו ! -ע ל
ר־זארץ אשר י ש צריקיפם
•
,
י ™ י
א ש ר מגיע א י י ה ם כ ט ע ש ח
ר־זרשעיבם ו י ש ר ש ע י ב ש
כמעשי־ז
שמגיעאלי
ה ס
נפשוק לגכ׳ הנדקיס כתב פעמים שלש א
לשון חישל ולגכי לשעיס אחי י ' י ' ' ל °
ללשסים )עתה שמע אחי לברי הרשב* זל
כזוהר בפרשת שמית סיחן ויפתח לכי אלעזל יש הכל אשל נעשה וכ '1נאי קרא
|קתו? אכל י? 9כצסלתן עכל סזןא לא ואוקים ליה *ל שבקה הכלים כעלקא
נןיוחס
שר
6
,
ש
ה
הצריקיס אמרתי שגס זח
הכל I
•יי
jז
rhap
ץיימה עליחאיגין שגמה פמ1ליןסח:יןלמלחא)קנל0במסרון*ים ואילק <fvt
וילון רקי» שחקים יכול חמו חכין ערכית ולקכלייהו הכל הכלים אחר קהלת וכ»'
כמה דיןינון שכעה רקיעים יאית אחרנין דדכקי בהי וחתפשםי 1נפקי חיכייהי הכ»
•חי אית הכלים אחרנין דסחפשסי ונפקי חאילין ומיהו אמר שלחה <הכא לזא
זחכמתא איתכיה יש הנל דנפקא חאיניןהכלים פלאין דפלחא קייתא עליימ
ולא נעשע על האר[ ואתקיים כקייתיהיאחתקף כתיקפיה כעוכרי אלפא וכסל׳קו
לקיקה ירא א׳תחני על ארפא וכל תוקזא יקייתא ליליה כאינון נשחתין לנליקיא
זאחלקיטו מארעא כל אינין זכאי! על לא סרחו כתיל דיהכו ריח סוכ כגון חניך
דכתיכ כיה יאיניני כי לקח איתי אלהיס ונטל ליה ער לא חסא זחניה ואשתעשע
ביה וכן שאר צריקי לעלחא לתנינן על תלין מילין צליקיא מסתקי חעלחא על לא
וחטי זתנייהיהדא »לחובוי דדרא לכד אסגיאו תייבא כפלתא אינון זכאין
לחשחכחוכינייהו אתפסיןכחוכיהון יחד וכד 6יתגלו קחיה קידשא כריך הוא
ההוא
דיסרחון)לתר סליק להון מעלחא עד לא יטא יחנייהו חד על לרא וכוי
לכתיכ אשר יש נליקיס אשר מניע אליהם כמעשה הרשעיס חטי עלייהו דינא דלעילא
כאלו עכרו חיכין ועיבדין דרכעייא דהא זמנא חדא עאיל לכי יוסי כלייעקכ איש
כפר אונן בותנאדרכי עקיכאותכרוי איםתלק :מעלמא ימיתו ונההוא נוונא רבי
זכי כתיב דא נכל אורייתא אמר ליה ילא יהאחרשלתה אשר יש
מאיר אחר ליה
צדיקים אשר מניע אליהם כמעשה הרשעים ויש רשעים שמגיע אליי :ס כמעשה הצדיקים
יתכ׳ כשקט וכשלוס כ:אי עלמא דינא לא מטא עלייה! כאלי עכדי טיכדין דצדיקייא
את׳?י כגין דאיתגלי קתיה דקורשא כריך הוא לי יתיכין כתייכתא א! ליפוק חנייה!
ור*א דיהא קשוט כגון אנרהס חחרח אחז די נפק תיכיה תיקיה ופני; כך כסיטרא
לא !כסטרא דא הכל דקאחראן נעשה ואתקף על האר[ כדאמרן I
יש הכל אשר כעשה על האר[ כדקאחרןואתתקן
דבר אחר
סלעלסא כחאיכגין דיש צדיקה אשר מניע
1יסם כחעשה הרשעיי^סא לידייסויבאיכין עוכדין לחייכייא כגיןכת טיכדיסכודיו
זרה או חד מאיניןעיכלין דאינון מעשה הרשעים ואיכון קיימי כקיויל״הו חדחילו
דחא־יהין ולא כעאן לאסתאנא כגין כמה זכאי קשיט למטי ליליילז למינדין אלין
י ' יעיי/א דחאליהון ולא חטאו ועל לא הכל נעשה על האדן
ואיכון נכיר׳
ואתתקף כתיקפיה ייש רשעיס אשר מניע אלהים כמעשה הצדיקים מטי צ׳דייהו חןי
»ציה לא יהו עיכדא דצדיקייא וזצאן כהופכדיןיתה כנין לסטים חפקחא ה1י1
משכחא כטיריאכסריה א:נין עע! וכד הוה יודאיאעכד חמן הוהחשזיכ ליה ונשיר
לים חניסי יהיה קריה עליה רכי עקיבא יש רשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים
ו pל
מג<ן ההוא ס״בא לתוח כשניטתיהמ; ת״א ללי^יא תל ע ע
:
י ח
ד ע כ
,
היי קהלת
כה כההיא אתתארהוה אזלת לגכיה כרתא נשא לחתקף כה אילנהסי מינן אןקיל
לחארן ולא החשאי נכאי בכקה ולא חכ נה הוי אימיויס רטעייאשל מג־פ להס וכוי
אחרת׳ שגס זה הכל כחה לאתחקף ההיא הכל כהלין נדיקיא אינו ן ומכלי להן
דתכיכןמכלקלהכליקיס ולשמי'כמלחא וכחה לאתייקלכעכלא רנליקייאאיתייקר
כחי ברשעייא כד עכלי מוכרא טכא נעלתא כלא את רכל עשה יפה כמת! וכוי I
הבנת שתלון חלת הכל כפי פייהלשכי!ל היא •יחוד עליון הכלקדיש ו!הי נם
הכל כלוחר לפפחיס יוכל נס כן הרשע לעשית הכל לחעלה פי' אי 1
P/ה
לןזיך נראה ליסכ
מנוה שינא מתחת ירו כשננה היונאת חלפכי השליט י.
אחר יש הכל
לרכריהם ותלת הכל לפעתיס אחד לצריקיס ית׳ לרשעים
כצריק הזה אשר ראינו כנוע מוכה מלוכה כיםירין ולא השליטו יאלהיס לידצות נעה!
כשאר הנריקיס אשר זכו לשתי שולחנית והצדיק הוה שלא זכה הוא תחיית אי זם
טכירס שיש כידו ולכקתי וללככו כחצטרף וכתטהר כסף ולא ישאר חייכו ח^חה לא
חטא ולא עין ישיר יסרה! יה ולחית לא כתכהו יחגיע לו כחמשה הרשעייחחיית הכל
אחר דהיינו עון אחל שעשה ער שהעי ן ההוא קטרמ ילא כתני השכ ריחי יזהו זס
סכל ויש רשעים שחגיע אליהם כחעשה וכייאחרתי שנס זה הכל הרשע שאוכל קרן
ק:ת חצית שעשה כפהז נס זה הכל שייתר היה הנין לנפשי לשח:ר את המניה ההיא
יןנת טרף וחזון לעס כ יכן לא יעשה יהקינה לא כן יחשיכ אלא לפירפי פה סעה1
כרי צנטריר חהעילס הכא וזה :גם זה הכל הלי חלת הכל הוא לתלי אנפי,׳
:
שכשהאלס י ׳ -קי י ושבחתי אני את חשםחח
״ « •** Pן טינ *,רם ״חת
«^ »M
^
יגיע כפיו לאה אלהיםיייכח כי היא שלם ד־־.שםשכיאכםל^בול
כחעשיוזזהי את השחחה שהיא סשמחט ולשתו׳— Jולשפוח והוא
,
f
ילונו כעפלויםיחייו
T
'
ש ח
בח
א י כ
ה כ ן ן נ ח
א ! א
.
ע
Lי
נזייז כלוחל האכילה יהשתיה והשחחה יהים
וינוע אשר נה| לו האלחי• תחת
ל 1כל יחי חייו ולא יחסל לו המזג כעחל!
אי יאחל מס חה שאזל מ ' השםש »
כפי! ן
כקליחני ואשלם כל אחל מחל אלם לפיהו
סע׳רשי זל כל מחל ״ניס וחעש׳ס טיכיס שיעשה האלם אינו יכיל לפליפ את ההכ5
אחר שהאיש הוה אף על פי שחשגלחנית
וןתיניאמפיעירכל הנשתהתהלצ יה
»מעשיס סיניס איכו חיינ לו האל יתיכליס אלא אדרנה עליו ח:טל לפרוע החינה חס
אשר הכריתו לו הכולא יתיז/הו <ל<נ 1׳?יה לועה נע־ניו כאלי הוא ית׳ הליה ל! אנל
?בורא
עו .
r h n p *9
בכ
מ ווא יתימס שניתן ל) נמה! ה!א בחתנה לא כתורת יז' לל *
*ס מה שפירשו זל כי כל אכילה ישת׳ה שאתר שלתה בקהלת איני
!5אם חזלה ומנוח)יהיה כיאור הפסיק כאופן זה !שכחתי אני את השמחה שהיא
שתתה המחילה לעולם לבא!לכן אמר השמחה הידועה שאין עמה אביבית אשל חין
«יכ למלם בהיותו כעולם השפל כ/ה לאכול ולשתות כי אם בחולה ובחנית <לעשי.תם
כאהכה לכה ונשמחה כמושכתוכ כחולה תחת אשל •לא עבלת כשמתה וכוי ואו
האכילה והשתייה ההיא אינה חתעכית בסכע האכילה!השח ה הנשחית אלא ול׳נו
כעתלי כהתהכלןחנחה אוחך ב׳כ־ן בקיר תשחור על׳ ן ואחרי התפרדה מהניף
ולזנו ולא יבחנו כעמל ההוא HP.לרש! אל תקיי כעמל! אלא כעולמו יראו׳ לדעת
*י הכריחם לת1ל להפך התיכה זלוחר אל תקרי בעי •לו אלא כעותל! ונראה לעלל כי
לאו יתיר ביוקוא א 0אתה אומר אין סיכ כי אם לאכול ולשתית ולשתיח חאן דכר
ועוד קשה
שמיה בעמלו איה irrnזהטירח לכן ה<נרכ< לדריש אל תקריוכוי
לדבריהם למה לא דרש :בעולמו העילש הכא כי הוי ייתר טוב והנו; אלא שדקיקי יתי
חייו אשר נתן לו קאלז׳בדאי היא בח ׳׳חי-חו בעורו בילה! שנזר ל< האל יחיכיכ יח>
ושנים וזכו אשר נחן לו האלהים ואחר והוא ילונישאחרשה׳א חאכיל לנפשו ליגע
כחידה כחניח החזי ן ההוא שהיא חזין הנפש וכני חעיי שנעים חכל ט:כ חירה וחניה
נמקים איהמזון ההוא ילוהו וכאשר יהיה שחה הנפש והרוח שם יחנאי את חמוחס \
וזבוונח
כשנח/למ לרעת חכמה כיי
שעל ידי החנמה ישינ האדם
ל
'
ת
.»---, ^ - , 1 .
U״r~.,
n
) ל א ה בע)נ
כ
'
כ ^ ש ר נתי־תי ^ o S S
״ לראות חכפר-ה ולראור־־ז
,
אי וה רכר קשה למינים רע וחל עם כל זה את הענין ^?שר נעשר־־ן
ח ^ ר ץ כי גבם בץכם
לא היה לן קשה מיד׳ יען היה מסיג ל הי
ובריירח שיגר• בעיניו איגיגו\ ??
ע ל ע נ 1ע ! ה ע ) ל ס ק ן ? ה ג םב
י
או יאמר
כל>
יי
האת•
*
כחן לו דעת וחכמה כשאחר לו שאלתה אתן
לך א תרתי כלכי כבר חש׳ לךהאליתיחפחחת
לחכחסלחה לך ליגע ולהטריח ענחך היא
סבא אחריך בלי עמל ובלי יניעה עם בל זה כיום)כלילה שינה איבינו לוחה יזהו בו
גס :לותר כשעלה כלכי לדעת חכחה כדי לראות וכו׳שיכה כיום ובלילה אינינילואם
וכענזתביתי רכר שלא לנזכח ולכן לא אתר שינה כעיני צא ראיתי ן
או וארןף בשנחחי לכי לדעת חכתה השנתי כי חי שירנה להשיג את החכתיז
צריך שלא לתת שינה לעיניו לא כיום ולא כלילה ויקבע למודו כליליז
כמו נייס וכלאיתא כנתלא שנרין לשים ציצית כ׳חיס ואמר שינה לעיניו וצא אתר
כ א
ו
קהלית
.לא \ יישן כיוייכצילה נ• /ה אי אפשל &א שלא לתת שינה בעיניי לעשית הכנה לשמ
מל מטחו כלי שיכא השינה לעיני) אס כך עישה לא ישינ חכמה נא)למל מה שאפל
בתנא פת בתלת תאכל יכיייעל האיץ תישן כלי שמןכני עליך הפרעישים <יחנ! לי
)צא תישן על איל הכיןל ן
החכם עס כל יה שניי ' לי ״? וראיו־תי את Srמעשר־:
אמר
5
לשמים חכמה יכינה ינם P
,
ב
מ ) ס ״ :ל 1ל
,
ת ע ס ק ת י
כ ח כ ת ה
״ ״ ד י , 1 - . , - ,״1.
; חאלהיםכילאיוכלהארם
להשיג למצוא את המעשר .אשר
השמש נעשה תחת השמש נשר*
<לא נ ת ת
שינה לעיניי עם כל ׳ה לא יהילתי
תכלית הלכליה אשל נעשים תחת
האחלמסםשיש כני אלם אשל עמלים
״,״ (.,ד ״ ד ח ^י-ץ—״
אשר יעמול הארס לבקזמ
,
;
,,,
לכיתס)אף שיהיה חכם כן לפת לא לחכמים ולא ימצא וגם אם י1י<םר
לחם פס כל חכתתי ותחכילותיי לא * ל חחכבם ^ S־ ttSrיוכל*
לימצוא;
או יאמר
לי׳ג־א:
n u 0
מ נ מ 0
ל א
י | :ל ן
להחכ
א
!כ
'״
ללעיל
ידיקדק
חתר א)שר כעשה מל הארץ יכאן אחל אשל
נעשה תחת הש-וש והכמנה כי ה1א אחר אחרי העמל יהסורח כלי נתין שינס לעיני*
השג לרעת אשר נעשה על הארן אבל מה שנעשה תחת השמש חחעשה ?אלהיט <M
יוכל הארס לחנוא תכלית כל חכוקשי ילליימ נחאוני אף כי יגעויעתול)החיל1ק סיגן
כין-זה לוה הוא כי חה שנעשה על הארץ יוכל האדם להשינ כי הוא שולס עליה אכל
תחת השמש יש כזה ענייני התולות חנורת החולות והכככי׳ונלניל הגלנלים יממשלת
סכע־ם שרם כחנריהםוכסירותם ולרעת שלשונה)מעלותן יעל״תן )ירידתן )איך
עושצים כל אתד כחלק! להשפיע תכחו לעולם הזה עח1ק עח<ק מי יחנאכי לק ל0
יוכל צמנא תכלית התכיקש;
ה
ב
ו
ן
ג
בוא להיךע כי ״יא
ת
יתירי הצליח במו שאמר התנא א,ן
f
) י מ י אד־] ב ד ןי• * • י י מ י
לא מישולי הצדיקים וזה! את כל זה האמור דחצריקיכש וההכמיכש
נמתי אל לכי מניין היסירין של צדיקים כניל ועכריהס ביר האלהיס נם
? ׳ ' ™"™?P j? \ ' t Tאחבד־־ז גס שגאה אין יורע
LL
אכל לכ׳ל את כל;ה נדירה יפה
הארס הכללפגיה•;
לנלל
נ
סער
ב ו ל י כ ו
כי את כ ז ה נחתי»SHi3S
) r v
ע
c׳
עח
קהלח
אף ע! פי שאינם יולעיס ספר כל פך
3כלל אוכל מתיך הפסולת אשר הפריקים
ו צ ק כקראי
החכמים ותלמיריהס שהתלמידים משמשים את הרכ גלולה שמושא
סבלים לאימי כחסס כלס כיל האלהיס שהוא מלת הלין הקשה כיסירץ ועינו״(
אבל אינו יכול להבחין אי ־,ה מכס הם
כרעכ ובנמא וחיסר כל צא לחכמים לחם
ייסירין מאהבה ואי וה חהם חחמת שנאה ואמר שנאה בעלן שהכעיס כילאו ושנאו
כאל אף מל סי כ ן כשנלקה מחמת סין יסור ישרהו יה כלי להכיל נפשו מיני שחת
מניין)ה אינו יולע האר׳להבחין אס הס ייסורין של אהבה לקבלם בכבל פנים יפית
אי אס בלי ליסלו ולהחזירו בחשיבה והכל לפכ־הס;ה ו/ה יש לפניהם יש חכם
מאהבה ויש מהם משנאה יאין יליע אחד מהם J
לררן הראשון שביארנו הפסוק ללעיל מיניה על מה שאמר ב?
יש כמה אנשים מהוגנים ואינם יכולים להשיג עד כדי חייהם
־
ואפילו ת ח בכל עיונו והמנאותיו והשקפותיו לא יוכל למנוא ז אחל עתה הטעם
בי הנליקים והחכמים
בוא כ׳ כל וס נתתי אל לכי לכרר כל ׳ה טעם נבון הוא
ותלתדיהס הס קרובים אליו יתיוזהו ביד האלהיס וסביבי! נשערה מאד מדקדק
ס״׳כס כחוט השערה והננשיס אליו יחקרשו ייתר והעולם כלו גוון כשביל מעשיהם
וכמו שאמרו טל רכי חנינא כ ן דיסא כל העולם כלו וכי׳כשהקדוש ברוך היא איהכ
את עולמו להשפיע א 1שינא עולמו מעכב מלהשביע וכשכ׳ל הארס החנויין הוה כ י
ו ה כל הארס יהכל לפטה אף על פי שבעולם הזה הס נודדים ללחם לעולם הבא הכל
קתיקן לסעודה לפניהם בעולם בבא בי פתה הס ברעב וכנתא וכחוסר כל ן
M
)
א
ש
ר
כ נ
L^L
,האומדלורשכי ולמ־יש א:תם
לפי סשיט .ס!א זר לישבי על
איפניז ולעד כראי כך למדנו שלמה עלה כרות
הקדש כ י כשהגזרה היא על כללות העם
ר
כ ! ל
חכל באשי ל כ י
אחר לצדיק ולל^ע
ולטהור ולזובח ןל^י־השר
אימנו זובח כםוב כ
*™
!ל״
י
0
ץ
ח
ו
מ
כ
ח ו ט א שבמרינה מחמת כ׳ עלתה רעתם לפניי א ף
בלוקים שבחובה אינם נינוליס אחר שרובם
בנשבע 0י ש ש ו שמעד־ז רעים וחטאים העולם כד־ן אחר רובו אבל
כשדכיס לכל אחד ואחד כפי מעשיו א ו כ ל
ורא 1
אחד ילקה כחסל וכיתר כדי רשעתו במספר
ופתה הנן את המקרה סכל כאשר לכל כל)חל הכל כידופיס כמקרה אחל כאשל לכל
כלומל כשהנזלס היא כוללות אז מקלה אחל לסליק וללשע שכן חניכו כחלכן בית
•מתלש וחחקלשי תחלי וח/ל הקלוש כלוך הגא מכל אשל נוה קולס וכל איש אשר
• צ י ו ?תת אל wpןעלתה תלת הל׳ /לפנין ןאמל לכונן של עולם כמה מהם נם
'<0קחלח
מנעו חיחס לקחשת שמך להוכיחם ילייםלס יא! כחן ישית למשחית לחבל
יעד וקן נליק ורשע כדאיתא טימא פרק יום הטהורים לרשע ילגדיק לטיכ ילסהיל
הוא שיש שני חיני ניקית יש אחז שהוא נד ק כמעשיו כיכי לבין המקום לכד ייש
נלקיתאחר עס אכנו דורס ותיישרי ס אותםלעכילת ?׳( וי׳חזירייכני דורש כקשובס
1אכ רואה אנשי דורו להוטים אחרי כננעס״יאיף משםנפשוננפו לכנוד הש*
ולקנא קנאת היכפנחם וכיונא והנדיק הוה נקרא טוכ כולל לשמים ולבריות כמן
באתר הנביא אחרו נדיק כי ט!כ וכויוהו החיליק שיש כין נדיק לטוב ים נס כן מדם
אחרת כשהנליקיס שנקראו טהורים שנזהרים מכל דקדוקים כדי שלא לבא חיו ליכשל
בזכר הלכה ואוכל חילי! כטהרה ובקדושה.ויש נדיקיס שאינו יכולים לדקדק כל כן
בתעשיהס יז 1אף זי קתני לא חכעיא כי יפיל הנדיק ככיפליס כאמור אצא גס מי
שהוא נדיקט׳יכולא תכפיא אלו כי יכולכתשחית לבא לגשת אליו אלא אפילו לסהול
כי היה רחוי שיא ילכד בפח אחר שחדקדקכמעשיו ואוכל תולי 1בטהרה מקרה אחד
לכלס כתי שהיא תטתא ענמו שהיא רשע ני׳ור אאר שמטמא שנתי לרעת ולווכ<$
ילאשר אינינו זובח שממלא תא ית יכרו מכל תה שלבו חפ[ וזהו אל תאמר אשלחה רמ
אשלים תאות! )חסני של רפ זה שהוא יצר הרע וחזר ואחר כס!כ כחוסא כפי הדרן
סכיארני לעיל כ! יש אל<:׳ שמושה מניה בזמן סהעילס שקיל שכרו חרוכה אף זיז
מוטל לחקרה כחי החיםא שחטא והכריח שעוישה ״ריבה יהאיש השוכ ההוא אף
05מלס את העיר כחכמת! כפעם ראשינה פתה נפמס שנית נס כן נכלל נכלל
תישבי העיר כנשבע כאשר שכיעה ירא העניין היא כי האיש הירא את דכר סייהים
חרד על דבר השביעה שמנינו כרייהי ־׳ע כ :לוי כשנטל השכין חיד היילאך החית אי!
הקיכה לחה זיל שא־ ל אי אשאיל על שכיעתה חיחיו וטיכנילע באיפן שחומר סשביעס
היא חמורה פד מאד ומי שנזהר עליה זכאה חלקיה רכן אחר הגירה הכללית היא
כין לנשנש ולא אתל כנשבע אלא הכשכע כהייא הל יעה חי שהוא יד;עירניל אגל
השכועית כאשר שטעה ירא כלוליר אפילי מי שיכין שבימה כילי יאיני לינה לישבס
אפילו כמח!ן רב כל חיני האנשים כלם הש כלולים תחת הגזרה ואין שוש אחד תחינו
האנסים נינולחידמלאךהתות;
' זה רע ככל אשר נעשר־־ז תחר־־ת
שלמט *'
׳
ה ת ה
א
ם
א ע ש ה ?
ר
השמש כ • ם ק י ח אחי ל כ ל י ״
מקרה אחל לכל!היה כנייק כרשע
כיבראיתשלינשכעי^ם הוה
' י'
'
ל
לסוזולצו׳כלנכםבחייהםואיתריס
ש
כ ל
כ
ה ל א ל כ כ נ
ה א
ה
ל ע ש :ת
?צאתן
לב כני הארס טלא ר ע והורדו
בלבבכם כח״תכש ואחריו
חטה ים י
״
u
u
,
,
u
ן'
P
קחלו;
e
ל אתל ת מ משל נפי כסילים נאכל ינשתס ותחל יחותי; ם א מ א ״ ת מ "(ן
:rp
>
*
.
ז
P
.
T
D
R
1
?
י ל א
? א3
״
^
ו ייו*
J״ ״ J״ ״ ״ א ,ל ,ציה תלול כהקכה,לא יהא תילקא כמלמא לאת• הסו*
לה
P
ת
מת ככ -לאאצחפז י ש
" ו ווא ׳ ״ »Pא
ע
א ת ה
יי
ה
ל א
חר ל ? ל ו ג ס ל ב כ נ י ה א י
ר ע
'
°״*וי'
'
ל
י
ה
׳ ,״ !ד« ?
1,1ני?
?י
לצית צהין חולקא כק׳לסא בליןהוא עעצתא לא ינעצחא לאת• J
»*L L . Lללכמ נם ללרר הווהר קם לכי*
הרשעים שאי״לים צית לין ילייו
י ,י
כי פי אשר יבוחי"
חוזיים יש בטחון כי לבלנ לוין!אין אחל התית כליש או״דס כ׳ ין
חי טו כ מן חאריח המת ; אשל יכ־קל כלןמל תי ינחל אתל התות צכג
החיים •שאנוס כשמן כעור כתייס ח׳ת*
•»י
a31
»11
חי
" f ' °י f׳ ,״ , ,״ י
כי אחר שיחו י אין ע־ל כסחין לר^
רש־ נתיר «ש 3לכלכיס מ/י נפש ילית שכר ועונש ס<כ מן האריס ש* הכייס
J
Z .נ ח ל י 1ל כ אחל האריה כה׳א הכלכ תי ס־כ תתני כת-תתי שהרשע נמש
,V Tידל!
׳
לכלכ חלא תאוותי וליא חסר לכי מכל
'ד,״£
' יי'
' ׳ יז * ו
ק ^ ל ס שכלול אשל כל.מ.סס
א
ל
נ
פ
ח ש נ מ ת
ט
ח כ ס ת ) ם
ב
כל
ת
מ ס
כ ע > נ
כיס:י
0ר א ת ס פ י נ
א
ל ב |
א ח י
,״ ש י
מ ח
? ; ז ג ^ א ^
כיחח״סיורעים שימותו וחח״ס
אינם יודעי מאומה ואין להס ;/ור המות כלום שקל הוא כי הנליקיס
סהס נקראת חיים מלע־ם ש׳ימתו
»י־ר כי ג ש ־ ח זכרם ;
,
J
־־״"
*קכציס עצ׳ה? 0מיתה כשמתה
פי׳ קחלת
ננעיכ לפג יעיכליס אתהכולא בחיים חייתםיפן יודעים שיש שכר סוב בעמלם
אכל הלשעיס איצס נותניסלב אל המתים ויחשבו שיחיו לנצח לא •לאי השחת ולכן
אין' מתנין לב לשגב על אשל פתאום יכא אילם ונשכח את /כרם חן בעוצם ואין
לה0ע!לש:ו1
ך
ס
ו .ן
הוא שכשיש לשעיס כ ע י ל '
נ ״
*
,
1
כ
0כ
ש
גם אהבתם גס שנאהם גס
ל
קנאתם ככר אכרה והלק
י׳ייואףף׳ל ' ?,״״
י!
ו !
י ו
א ין להם עור ל ;יולם ככל
אשר נעשה תהת השזבש;
,
ויום ״וטיפין לינ/למתלה ולשמים הלל! היי
אוהבים רשפים שכמותן ושונאים לנריקיס
שכדור גס קנאתם שהיה להם למלאת תא־ת°
מחמת שהיה להם קנאה כממון חבריהם אי
כאשת רעיהם ככל מיני ניאוף כשמתו בכל נאכדה הקנאה והחאוה וחלק אין להם
סיד לעילם אינם /וכיס ט!ל ל סול הגלגול כדי שיוכלו לתקן נשמתם אלא אחר שנכרו
בתתיייהמתי׳וחשבי שאין טיל השארות לנפש הס נכלתיס)כאבלים חן העולם חריב
״
.
,
I
בשהחדוש כרוך הוא מסלק .מן העולם אין זוכים להניח בן ל׳כיחם
*״״ומרי
כחא לקל ברא מזב־ אבא •אמר נפל אשל נעשה תחת השמש דווקא
התת השמש אין להם חלק אכלכנהינם יש להס כפלים ומשנה שבחן ישנלוס אכל
כעולם הזה לא יניחו לא נין ולא נכד ערירים ימית! ויגייס כפי /ה חצת חצקהוא אל
כשוד הגלגול או ככנים המצילים את אביהם מבאר שחת 1
א
י
.m
אשר לבל לעיל על שתי כתית כת
'
°
'?'°
ש ל נר
1כ ת
ל ר ש ע ס ן א ח ר ב
J—,,בנםער הרכה על כ י מקלה אחל יקרהכלסלנליקוללשעאף ע ל פ י ש א ,. .למ
נ
א
כ
ת
,
ל ך א כ ו ל כשפתה ל ה פ ך
ושר־־תה בלב ט ו כ יינך כי
״_״
M
L
כ כ ר רצה אלהיכש א ר ־ |
מעשיך •
לא נשאר )הם עיר שכר כי נשכח;כרם יי׳לק
והו לרשעים כי לצדיקים
אין להם עול
אומרים לו לך אכול בשחחה לחמך לאפוקי
לחמס של רשעים שאינה שלהם כי אס חמל וננבה וכן כלב טוב יינך ובהיות נו
בנדיק הזה כל יחיו שנף נפשו כענייין ייסורון ועכשיו החתת ן! לא יוחת רק כשמחם
וצנן תמנא נסכן ריח של אכל כשמחה לחחך הוא אכל להוליס
וטינלככ
נאנחים יונאנק/׳
כ?י;תם
ה
ז
ה
נעולס
לנדיקיס
להס
יש
ש
האכילות!האנינות
תתולת
כ
'°
וגואקוס קקעשיןס של לשעיס ואין לאצ ילס לתחית
גי
«
*tap
3Wונס נן חוולן בית המיךיפ כס חחאכלים תחילובת? מי3יל!נימת י ליזם זבל0
ימיבס קם מכאובים מתה בעולם הכא תחזית זה חמסה תקלה תחת לוח כהה ולב!
לאכלית נהפך לשחחה חיגין לשתחה זחאבל ליוס טיב והעניין הלחם זהיי ן ואף על
וכ ילא שייך כההזא עלחא לא אכילה •לא שתיה שהזא כיני׳ לתיני עינינין האכיל*
הוא חין עיננ והשתיה לקתתכה ו
כילקוט כפרשת כראשית פרק גן עדן אתר לכי והישע כןל*«
ובמדרש
שני שטרי כרכר יש כגן עלן ומליהס ששים רכוא יזלאכנ
לשרת ונל אחד תהס זיו פניהם כווהר הרקיט מבהיק וכשעה שהנליק כא אנלם
חפש טין מעליו הכנריס שפחד כהס כקכר וחלכישין חיתו שחנה כנריס של ענני
ככור ושני כחריש ניחנם על יאשם אחת של אכניס poioומרגליות ואחת של זהכ
כרויס יניתניישחנההלסיס כילו וחקלסין אותו ןאוחריס לו לך אכול כשמחה לסמן
וחכניסיס אוחי צחקום נחלי חיס חוקן סית חיני ולליס והלסיס וכל אחד ואחד יש
לו חפה כפני עצתו לפי ככור! שנ כי על כל ככור חופה ומושכי[ מחנה ארכע נהמת
אחד של חלב ואחל של יין ואחד של אפרסמון ואחד של רכש וכל חוסה וחופה לחעלת
חחנה גפן של והב ושלשים חרנליות קבועות כו וכל אחר מבהיק זיו! כזיו הנעה ובל
יזיפה יחיפה יש בה שלחן של אכניס טוכית וחלגליוח קכיפות בו וסי חלאכייעוחדים
)אומרים לו לך אכול כשחחה דכש שמסקת כתורה שנתשלה כדבש ישתה יין החשוחר
כמנכיו חששת ימי כראשית שמסקת בתורה שנמשלה ליין שנאחר אשקך חיין הרקת
והבעיר שבהם כדחות! של יוסף הנריק ואין אנלם לילה שנאיואור נדקייכאור נינם
וחחחדש עליהם לגיחשחמת חשחרה ראשונה נמשה קטן ינכנס לחחינת קםנייושחת
שמחת קסכיס חשחרה שגיה נעשה בחיר ונכנס לחחינח בחורים ושמח שחחח בחור*
חשחרהנינעשה זקן ונכנס לחחינח זקנים ושמח שחחת זקנים!ישבנן סדן שחנים
ויבוא אילנית ככל זימתי! הקטן שבהם חשוכת מכל עני בשמים ככל זוית יש כי ס'
ריבוא של מלאכי השרח חזחרים בקול נעים ופין החיים נתיך הגן ינופו חכסט כל
1ן ערן ויש בו תיק אלף סעתיס ואין דתית! של;ה דוחה לזה זאין ריחו של זה לומס
לסל זה ושבעה ענני בכור לחעלה הימנו וחארבע רוחות מפין אית! יריחו ה!לן
יחשוף העולם וער סופ! יתחתיו תלחידי חכמים שחבארים את התירה וכל אחד י *
לו שתי ח פות אחד סל ככבים ואחד של חמה ולכנה וכין בל חיפה וחופה פרגוד של
טכני כבור ולפנים מחנה שרן שכה יש סולימת שנאחר להנחיל אוהכי יש וכתובן
שכמה תלולים של נליקיס אחר מהרוגי מלכות בגין ריעקיכא וחכריי שנייה סכומים
כיס שלשה חרכן יוחנן כן זכאי יתלחלח חה היה כחו שכך היה אומל אס כלהשחי©
יליעית וכל בכי אלם לכלרין יכל היעגין קוצחושיס איכס יכולים לכתוב חה שלחית!
*)לביתי)לא חסיתי תהש אלא נפלכ מלקין כיס ארבע אלי סירדה העלן י»כס$
,
-
8י קד״ל*וו
§ייהס ::יא!!בעליתשובה!׳אל!חזקיםשלאטעח! טפס חטאfאלוסטיסשישכ©9
»<קרא ומשנה ח־ך אק עליהם הכחזכ אומר יישמח! כל חים בך יהקבה יושב כינים'
»תנאר להם את התירה שנא׳ עיני כנאמני ארן לשכת עחדי יצא כרסם הכחייככיל
אזמן*
ןק3ךק ך,ןח
כמחוקןלהס יוחר וייתר שנאמר עין לא ראתה ו
פסיק
לורשניוכהיוח שנעל המאמר דרש הפרק הזה על
לך אכיל בשחקה לחחך יאנן בהא קייחינן ראוי לני שלא לנאת מהלריש ה/ה בידים
יריע שרבי יהישע p
3ף
ו־קניית וכימא כיה מילחא זער שם זער סס :
עדן כחיייחייחי כדאיתא
לוי מעיד כפיו חה שראה כע כיו כי נכנס כנן
נכתיכיח וכמקיחיח רכים ילבן העיד חה שראה כמיני* יכסה הדברים ספחים שאין
ךאוי שהמעיין יכן דכרייאלו כפשטן של דכרייכי מה לי לנשמה עם חיהדס ס והנחל*״
0ל ח1כ ידכש ושאר העניינים ולכן אח׳ ניכל לפרש לאס לאט עניי ן ניסעריינדכ ל
לגן עדן לחה כי נראה כי היה מספיק כשער אחד אלא נראה כעיני ששער חחל•
לנריקיס גח:ריס ואחד לכעלי חשוכה כי חנינו פשוק אחד איחר זה השפר נרישהיא
אחד והנביא ישעיה אחר פתחו שערים ייבא ג!י נריק וכן נס כן פתח! לי שערי
צדק נראין שני שמרי׳והא כיבד העניין הוא ד!ד החלך עלה שהיה נעל תשובהונדיק
גמור סלא היה ראוי דוד לאותו מעשה אלא ללחודהתשונה לעס הינחו שאזל )לכן
אחר שני שערי׳חחר אחד של כעלי תשיכה וחדור של נדיקיס נחירי׳כי נחו שמחקים
0כעלי חשוכה עיחדיסוטיכך כניסתם לגן עדן ונל אחד נננס חחקיס הראוי לו
וטעם היות ששים ריכוא של חלאכים על ששערים ההם הוא כדי לקכל כשחתם של
ישראל שהם ששים רינוא ונל אחד יינא לקפל נשחתו לו כשעת שמריק כא אנלם
מפשיטיןחעליו הכנליס שעמד נהם בקנר הנה!ש לחחוה כי לנשחה אין סלים
סכגדיס שעחד כהס כקכר ולא הנפש ויראה לי שרחז לני מה שנלה הרשנ>!ל
כאין חראין לאדם נדי׳סחכי כלל חהגן עדן עד שנפרעין חחנ! חכל חובותיו וסיכשיו
ואחר כך חראין לי הסיד הנעלם אס כן הבגדים הס הנגדים הנזאיס חנד העונית
כעל ידי החלכש! בהם יקבל כקכר קנח עונש ונרחן חבל המנופח שבכנדיס חכל
מיני פורמניוח וחרחיכין אוחי וחרפאין אוח! חבל מטחיו וחצכישין אותו שחנס
כנרים המניין הנשמית ם! נדיקיס הס נחשלית לכהניס גדולים שהיו חחלכשיס בחי
כגדי כהונה 1אתס כהני ה תקראו וזהו הסוד משסה שהכהניס נכנסים לאכול
בתרומתם שהם הנשחית שהילכית לקחח כל אחת מהם סרפס »השפס!תס חהשנינס
וסוד שחנה כנרים הס ארכס אותיות שכשם ההויה וארכס אותיות שכשם אדנית
וזהו רמז חיכגדיס של כהן גדול ד׳כנדי לכן הס סוד היייה וארכ' ננדי זהכ הס סוד
אדנית די /למתק כייס הכפירים הדינים אכל הנשמה הס שחנה נגדים של ענכ»
קלשהם לס!1ים כלס לחסר)יתקיים קחלכת כלניס!נוי קדוש ועניין שתי כתרי•
אקל
כ
ויי
קהלת
«5
אחד של אכניס סונית)אתת של זהכ פמים לרחוי תירה ש?פתכ)תירה שנעל פה
אכניס טיבות הס תורה שנכתב שעל בל ק• ין יקי[ תיל! תיליס של ה!ב!ת והנ פרויט
ךמ; לתורה שכעל פה ענין שמנה הרסיס ה cדתו ללד ספריס ההדס היא חשולש נ׳
»עחיס שחנה הס כיד לרחוז שנריך הנשחה להחקשט ככד חיני קישוטי ן כתו שהכלה
מתקשטת ככד קישיטין כחו שמנה ישעיה נפרשת כיוס ההוא יסיר היאח חסארת
כפנסים וכוייכדאיחא כפרשת כראשיח ויכיאה אל האדם שקשטה בכד קשיטין
כחנון ויכאה שזהי הטעם שכיין רכינו הקדוש לחכרכד פרקיס כחסנח שכחלקשנו
שכת חלניתא ככיד קש טין וכן כדורנו ראיתי כתה חשידיס ככל שכת ושכת שיניס
אלו הכיר פרקים לקשט הכלה העליונה וכן ראוי לעשוח להכין ולהוחת הדי נהרות
הס רחו לדיזחנים שעוברים על הארס וחן הילחת זמן הכחרוח וחן הזקנה /חן
השישית ושכר כל אחר מהם חשינה כי איני דוחה התורה והחעשה שלוחד זעושס
האדם בזמן הכחרוח וכופה ׳נרו אינו כלימוד של הזקנה וכן הנערות וכן הישישית
ולכל אחד ואחד יש לן זכוח כפי הזמן ווה! סוד ד' נהרוח אחד של חלב בערך זמן
ליחיד הנעחח ואחד של יין זהו זמן הכחרוח שהוא תיקף הכח ומתנכר עליי אחד
סל אפרסמון הוא הזקנה חשוש ה:ח וכרך סיוע חריחין כופין להחזיק אח הנשמס
סד של רכש כנגר הישישוח ולדרך זה יוכל המעיין תענתו להוסיף לקח כאות נפשן,
ושכרו מכופל:
הנשמה נעימה כניףניד ליזהר
ככל עת יהיו כ גדיד לכנים י
שלא לטנפה כי המין ההוא פינחת
״-L״U-».״
בה כמי הכחס־ של שמן שנריך ככים אחר
י 1ער י ^ י י
בכיס כנחר וככוריח ולכן הזהיר שלמה פס
גבל מת יהיה כנדיך לכנים פקח עיניך וראה יחשיכ כאלו הייח חליכש כבגדים
לבנים טובים ויפים ינר סל שחן על ראשך הייח ירא וחרד פן יפול איזה טפס
ככגדיך וככל פסיעה ופסיעה כפחד וברעדה לאט לאט פן תניף באבן רגלך יחשפן
הנר עלהכנדיםאשר עליך כן צריך אתה אחי לביית כ/סר מחטא וטון לכלתי לכת
אחרי ינרך הרע וחכשל ארנה לחעננה חשככ חיי אס תפיל כנופלים:
כנדין על לכיש הנשמה שנקראחחליקא דרכנן שמתלבשת כהנ
^ויאטר
הנשחהכסחפטר חן העולם כאשר ביארנו לעיל ושחן על ראשך
•פשר שיהיה עניין הראש כחי חלת ראשיחכליחר יהי ראשיתך כשחן הטיכ כדי
0חאת׳ אשרי ילדוחינו שלא כיישה אח וקניחינו ולכן אחר ככל פח כין כזמן ה׳קנס
k JQJתכין הלכיש יאחר יחנכני שאששיס־תמיל האל
וכין כזמן הכחרית t
נאתיכ לכסוף תי?א על קראשוטח ילכז אמו
אתןלכוסויניןאותו
ר צ ח
שמ
א
י
ח
ס
י
1
י
ו י קהלת
ה&םוק לא יחשו אלא אש התחלת השלם אותו ן
עם חה שכיאלכו לעיל גב! עת אשר שלט הארס פארם לרמי לו
או ירצה
שכיארני איתי על אדם הכליעללכןאתרככל עת כין כעיתיש
המוכים כין שהם יד עיחים יחיכיס כין כייר עיחיס שחאליס לכן אחר ככל עח פל
סעתיםיהיו סוים ליראחשחים ככל עח לשניא עת חלחחה עת לפקול כירא את לכל
ל צריך שככל עת יהיו כנרי! לכנים והיה לאו! לומר אל תחסר אכל יהיה הכוונה
ככא ליטהל מסייעי{ איתי אם תלבין את חלכושך כחצות וחעשיס סוכים חן קשתים
יסיימו לך כלי לקאילך 1
סל' אכלהס אחי נל'ז פיליש כגליך הייני שלשה מלכישים לאית ל*
והחכם
לנשמה כחו דאיתא כספר הזוהר כסלשח ויחי ישחן סל לאשך לא
יחסר היינו סור של כן אלכע שהוא כראשי של ארם שנחשך חחנז היראה והאהכש
החי<־ה והליצוה הא כיצד חהיוד אהכה וחהיהא היראה וחהיואו התירה ותהיה א
א/זרונה החצוה חי!ו הדיאותיית חחעורר האדם לעשוח כלאיתא שם כרעיא חה!חנא
וזהו ושמן על ראשך לא יחסר רמז להארח השחן הוה הוא השם הקרוש החאיר לארם
נדרך 11ילך זהי שים תשים עליך חלך שחהא איחחו עליך ווהי שייתי הילננדי תתיר
עכ דכריי ן
לה״נז אוחי השם שעל ראשו ה!א חגמח פני חחיד
פרשת תריחה םימן קניה רכי אלע׳ר פתח ככל עח יהיו וכו
ובזוהר
תח קבה כרא ליה לכר נש כלוא לחכמתא יעכיר ליה כאומנית סני
ונפחכאנפיו נשחתא לחיי לחנלע לאסחכלא כלוין לחכחתא לחלע כיקלא לסאריס
כחה לאת אח׳ כל הנקרא כשחי ילככולי כלאתיו אוליפנא להא ככיל ללתתא לוא
לכורסיא קדישא לא איתקן לעילא אלא חנ^תקונא לכני עלחא כל איכון כני נשא
וכאין וחסדין וידעי! לחקנא חקיני הה ד ההיד ולכבודי כלאתיו להא ככיד ללתתא
לזא דכורסיא קדישא לא איחקן לסיצא אלא מגו תקונא לכני נשא כד איכון כני נשא
זכאין וחסידין כנין ההוא ככודי לחקנא ליה כפחודין תקיפי ן ולקשטאליה כתיקינא
וקשיטא ללתתן כניןלהאיככודי יסלקכיקרא לנדיקייא די כארעא כנין כך
כלאתיו נניינא לככול עילאה לחקיכין אלין כיה כליאה לסער לשחאלא וסל לא
הואיל וארם איה! כאלעא ואית ליה לתקנא ההוא כמדי עכיל כי תיקונין דככול
מילאה דאית כיס א 01הכי כריאה ועל דא כלאתיו כההיא ככ!ל מילאה איין כים
ינילה ועל לא ינלתיותיקינא דא יהכית כיה כאדם לחהוי איהו כארעא כנוונא
לההוא ככור עלאה לאיה! ככול מלאה אית כיה עשייה אין> הכי ככל נש כתי׳עשיתי
לחהיי איהי כגיינא לההיא ככיד עלאה דמתקן וכריך לההיא ככוד תתאס יוכל!
רההיא כניד עלאה אית כיה תלת אילין לכחיכ כיה יונר איר יכורא חישך מושם
מלוסוןנל אורקאיגילה וכולא חשך הא כליאה עיסה שלום קא עשייה ולא איה׳
נטל
3י
3ב
קהלת
נב1ל עלאה לקי( מתקן וכריך ו0טק ככל נרצו לכליי תתאה מוונ f 6-7נרא ארס
כאלעא לאיה! כנווכא לההוא ככ1ל מלאה לאתתקכא להאי כטל ולאפללא •מכל
שמרין ככור מלאה לאית כיה תלת אלין ארילתתא אית כיה תלת אל" ,ולאתכללא
כהוא ככיל חעילא ומתתא למהוי שלים ככל סטלין זכאה איהו כל כש רובי כעוכלוי
למסוו כנונא לא ועל לא כתיכ ככל עת יהיו בנליך לכנים ושמן מל לאשך לא יחסל
מה לככזל עלאה ההוא חשחא רכ!ת קורשא לא אתתנע מיכה לורזא לעלמא לאתי
אוף הכי לכר 0ש רעוכלוי מת!כנין תליר <הו' אשת לכות קולשא לא אתחנע מיניה
תדיל כמאי וכי כל נש לאתעלנא כשהוא עלונא מילאה כשלחן ריליה כמה ראיה!
מעלן על פתיראנפשאן למשכני לכתיב ונפש נענה תשכיעחה כתיכ כתליה tb
יחפכנ עלה׳וכו׳אוף הכא קכ׳ה לוי ליה ככל איכון עילונין לחשת רמת קולשא
גחדין
צלאהלגגילואתמשךיתיללההוא ככול עלאה עכל!
לבושיך ויהת
לרעת רכי אלעור פילוש הפשוק הכי תלכין כנמל לכן
נקיים מכל לכלוך וטיכיף ושכרך יהיה ממקם העליון הנקרא שמן משחת קלש
חכמת עלאה ולחכימא כרמתא וההכרח של דבי אלעור הוא שאס הוא אזהרה
נם כן כמו בכל עת הילל אל תחסר מדבר לככח כחו כבדין לכנים אלא שהוא השכר
»סעביג חתי שתתלבן בגדיו דוק וחשכת חרנניתא J
!
ג ט צ י נ ן
לפוש על הנשמה הטהורה אשת
ראה חיים עם אשה אשר נוכל
חיל עטרת כעלה .והכמכה אם
!,
אחכחכליםיחיי ד-זבל! תלכין את כנרין כאשר כיאלנו תזכה לראוי
אשר נתן לך תחת השמש הת!יס אחתייס לעולם הכשמיח !כמשלם
כ ל ימי הכלך כי חוא חלקך הכשתה לאשה כי כחו שמונא אדם קלת רות
_ כ א ש ה כשרה והיא כאהבתה עמו כך נריך .״״.
. » . . L
אתה סתנהינ את כשמתך ללנתנדדני 1וצרך
«
כחיים
כל יחי חיי הכלך הס ימי האלם ימינו כנל
ן^םל תחת השמש *
נמכר ואחר אשר כתן לך העניין הגא צג
נשמת האדם כהתלכשה כ1ון> היא שהורה כימ ששרר החשורר &הי נשחה שנתת כי
מהורה ונחעשי הרעים טתאתיה ןטנפתיה!זה< אשל נתן לך הנשתה היא שהורה
וכחשא!ל הוי י1לע שהקיכ סה!ר וחשרתיו טהורים ינשחה שנתן נ ן טהורה אס אחה
משחרה חוסכ ואם לא! ?רי הוא נוטלה חמן יכן תתנה כמו שנתנה לך ואומר אשר
נתן לך כלוח היא חחכה כתינה לאלם ומוליכה כמקום שיננה כי אין האדיחיו חוכרת
במעשיו ואוחל כי היא חלקך בחיים !כויהכווכה כי אין הנשתה כפטרת חלין הקכר
גספכחה לוחר לא חסאת׳ שהל! עתה ינאי /מקנו קנני הולכת אנה ואכה אחלי
כ
כא
העללוחלנון
:
A
M
א
ש
T
ר
ת
ח
פ? קחליוו
איכ מון> הוא המרשיס וכמו שהמשילו בגת׳ עניין זה כעניון סחבו והסומא כבכו*
קאניס כראיתא כסנהדרין מנין אנסוניניס ובו׳ןוהו כי;ס חלקך בחיים כ׳ הס סכין
במנות כלומר חלק שיין עמו שאתם משותפים יחד הנפש סס הכשר ונס כן במעשים
ברעים אשר אתה עמל תחת לשמש כי העכירות והמעשים הרעים העשייה שלהם
כי ירוע כי לכל כר ישראל יש לו חלין
,
,
,
שמחה כשישראל הס זכאים לא כן
בשכינה כו היא אם הכנים
שארהאוחות כי לס נאחזים תחת לילית וחברותיה כישה אמם הובישה הורתם אשס
נכריה אשת זנ1ניםכשכינה קדישא היא נקראת אשק חיל עסרת בעצה וזהו ראש
סייס עסאשה אשל אהבת אם תאהב אכה ׳לאת הבעה! כשתפטל תראה חיים
ארוכים עם אותה אשה אשר אהבת באלו הי ם הי״עסיס חיי יחי הנלך ני הוא
חלקך כחיים כלומר החיק הח׳ןמן fכאותו עולם הוא להיותך חסוי תחת נל נכפים
ועול עלון אחר דהיינו.כעחלך שעחלת תחת
הליחלח אחד מהמחן המזומן לך
השמש בפילם הזה עחל התורה והחנות שהיא חתלכש כס כההיא תורה והנהו חנוק
ווה! כי הוא חלקך ונס עם עמלך שעחלת תחת השמש כאמור ן
הליאבלהס אחי נרו פירש לדרך זה כי אשה ״ היא היכר הרע ואמל
וח״
ראה אחה ש״דך לכנים ושתן על ראשך לא יחסל בזה תוכהלרא1ת
חיי עולם הכא עם אותה אשה שנכרת עליה כי כשהאדם נודר על ינח אותי י;ר
הרע /וכה להיות אובל ע! שלחנו יכחו שאחר כז!הר כחשל הזונה האי זונה אית לין
בב׳זא ככלאי אחר שהיא נרחא לכן המלך להרויח כמה מתנות יוה! ראה חיים כאותו
ק ס
ש
א
י ט ס ת ח ת ה ש ח ש
ן
ך
צ
ה
ת
כ ם
א ש
א ה ב ת ל ע
ל ס לה,,ת
נ
י ע ל ,ה
כ
" \ ,״ t t " 2
׳ ־י •
'
עולם עם א-תה אשט י
הי־ת אוהכ כנך להיות ניכר עליה וכמעשה דר סלו רה״ אולי וכו ואחר אחד לחברו
!ןעבורלרךפתח המנה כי הכי דנכעיהלינרין הרי שה ו אוהבים ומבקש-ס עי*,
מסבביםנ חחרי זאת
הי.
לגכר עציה וכ בי יוחנן כשערי הסכילה הלי שכל יחיהס
נ כ,י
ש
" י ו יי» ' J
ווהי אשר אהכת כל ימי׳ p״ הכלך,אותר אשר "I
סבילה אז היה הקדושכריך ,א ניתן לך מחנה אחת יזהו אשר נתן לך חחת השמש
שאומר מי שבכרמל ינר ,עלעכירה; .ת;ו לןכן וכן ככל יום וייס נמנא שהי גרחס
להיינו העמל והיניעהשינעת לנכר עליה תחת
ל ,ל איוהמתנית כשכר עמלך
ל ק י ןא חלקך כחיים המעשה הזה נרם לן את החלק ההוא
^״
»(של נתנו לך כהמתך כעולם הקייס • עכדכריו{
לפרש כעניין אחר ראה קי־ס עם אשה נאחר על ינר הרע שגובי
1על האדם וגריך האדם להתגכר עליו ולשים אותי תקת כפיו רגליו ויחס
י
כי הינר הרע נאהב על הבריות יען שה1א ממלא כל תאוותי .ולכן אתר ראה חיים
אס אתה תנבל עציו תלאה חיים צענלס הבא כשכיצ האשז אשר אהבת!אמר אשי
נתן
ה
כ
ש ו כ ת ן ס ע ס
י י ו
שב
כ
ה
cwoהעניין הוא כי היצר קטוכ איכו;וכס האדם מ שד סינתו »ינ
jnלן
והיכל הלע מיום היללו לפתח חםא*
ונים כח! שאח!ל כפסיק טוכ ילל וכו׳
ולכו כל יחי ח״ הכלן כי הוא חלקן כחיים כעוד שאתה כעולם ה/ס נפצ
ווכז
כאשה המנאפת הואת כנורלן וכלהסיגופין והעינויין אשל אתסעעלכעולת הזה
•הוא תחת׳השחש יהיה תמורתן חלק זה כק׳ים לעולם הכא ן
ידזוהד י בלשת תקן סי׳קניו פתח ואחר ראה ח״ס עם אשה אשל אהכת ל f
כנסת ישראל כנין דכיה כתיב אהכה דכתיכ אהכת סולם אהכתין
איתתי כשעתא רסטלא יחינא אחיד כה דכתיכ ס 5כן חשכתיר חסד כל יחי הכלל
בנין דאיסי אתקשרת כחיים ואיה׳ עולס דחיים שריין כיה להא עלחא דא לא שריא
ביה חיים כנין דאינון תחת השמש ולא חטןהכאנקולין דהה/א שחשא ואסתלק!
יזעלמא מיומא דאתחליב כיה חקדשא לכתיב חשך השחש כצאתו מאי חשן כשחש
יסליק כהוריה ולא נה ר כד א ה:ריק אכד ואין איש שם וכויכ׳ הוא חלקך •בחי׳ם
ב/א סתשא כסהרא וכעינן לח על שהלא כשחשא ושחשא כסהלא דלא אתפרש f
5הו א הוא קולקא לכל נש לחיעל כהו צעלחא לאת׳ תה כתיכ כתריה כל אשר
עכלן וכחקיתו כפסוק כלאשל תחנא'לן
חחנא ילך לעשית ככחך עשה וכו׳
גס כן פלשת קלח סי׳קע* רב»
נפרש מה שפירש הלש ( זל שס ן
שמע1ן אכוה* אמל ליס כתיב
אלפזלהוה קאים קמיה דרכי
יאה חיים עסאשהאשראהכתוכו׳א׳לתחראה חיים עם אמה אשל אהכת ל*
לוא ל/א לכעי כל נש לאכללא חים כאתללא לא כלא לא לא אזלא וכסי כר י־*.
לאכללא מלת יוס כלילה ומזח לילה כיוס ולא היא לאה חיים חט כנין להוא חלקי
כחיים לא שלאן אלא על לא וכעמלך אשל אתה עמל תחת השמש במו שכתוכ ככצ
דלכך לעהו והוא יושר אורחות׳ ך מה כתיכ כתליה כל אשל תמנא וכו׳ וכחק מן
נפרש כעה וכוונתם הוא להזהיר עס כני ישראל כי והיו כל חנמתס כחקום ה׳•
כשסנהכשהנירך הקלישה וככוינת׳הטהילה כתפלת׳ וכלממתייולילו כשפע ולמזון
מהעז החיים כס כ׳ ילוע כי לית לה מגלמא כלום לותיא לסהלא לאין לה איל אלא
י/ה שחקכל מהשמש ולכן עלינו מוטל להתחכלא וצאתכללא מלת <וס שהוא י1ת׳י0
»סחלת הלילה שהיא נקראת לילה ולעשויכחעשינו הטוכי׳ שלילה כיוס יאיל כחשכה
כאולה ולקחן נוסיף לקח כעזרת האל I
{)י
ג
ן
מ
ן
ה
מיאערד־וט^״דך^עו״
ככחך עשח מ א י ן מעשה וחשמ!
ורעת וחכםח כשאלל אשר אתח
.
מ
ט
ח
ר
ה מ
ק
ר א
™ l ^ K
מה/ס הליחיל שבא שלחה פ*
ללמדנו שאין חעשהוחשבין אלינה
החסכון האמיתי סוא שס נחשאןל
י
8י קיזלת
זלפציחי אתה מתיל ליתן לון וחשטן וכן למת!תכיגהוחכחהאס י/נה מ5חדין ל»
מס כעןלס הנשמות ל/י תולה כמו שא1ל מל פסיק לא ילמיכ הינפש צדיק סכל מה
גזמתאוה ה2ליק לצמול כעהז ואינו משיג יזכהו השס שס שישיגהו כלי שלא ישאל
נאות! לעכתנית ואס הוא על הלשעיס אין אמל שלא יש לו משכון לכן כאמל ללל ך
פשט כל אשל תמנא ילך למשות מנוה ונלקה כתנאי שיכא מכמך שלא יהיה כנו צ
וגצכה אלא מבחן עשה כעול שתוכל כי העולס הזה ה1א ע1לס המעשה יהעילס הכא
הזא הגמיל!אמר ני אין מעשה ומשכין העניין הוא כמ! שפירש! 1ל על פסוק משבתי
ללכי ואשיבה רגלו וכו׳ כי אנשי רמת ומכמה חח שכין דרכם הפשר מנוה כנגד שכרם
»ש:ר מבירה כנגד הפסרה ויהיה מלת משכין מלשון ממשכה תמלת הממשכה סוף
המעשה וזה! מעשה אמר המחשבה כמו שתחשוכ מחשכחן כעולם הזה כשאול אשל
אתה הילך שמה ואתר ודעת ומכמה העניין היא כ׳ ככר ידוע כי כעוד שהניף לא
נתעכל והכשר קייס איני נכנס נמקינתי העליונה וזהי כי אין מעשה הכא אחר
משנין יגס למור רמת!חכמה בשאול שהוא הקבר כעוד שאתה נגיף קייס שס אלא
אקר שנתעכל הכשר עולה לחחיצתי ומלמדן ל! על סי דרכו שהלן כע!לס ה/ה ן
פרשתפ:חש סי׳רכ פחח רכי יוסי חשתיה דרכיפנחש כל אשו
וטווןף
תמצא וכו׳כחה יאות ליה לכר נש כעיר דכיצינא דליק ישריא של
וישיה לאשתרלא ולמעכד רעיתא דחריה כנין דההוא נהורא דמנינא איה! כת
ועיר כחיכ יגדל נא כח היכח הירא הוא כח דשריא על ראשיהין
לשריא עליה
לצדיקיא וכל אימן דחשתדלין כרעותא לחאריהון ועל דא חנ״כן כל העונה אמן
יהא שמיהרכא ככלכחו דא הוא כחו ודא איצטרין לאחערא כל שיסוי כחילא
תקיף כגין דכאיתעחחא חקיף אחער ההוא כח קדישא עלאה ואסתלק נו קודשא
ועד ככחך איצטריךלחעכד רעיחא
ואתנר חילא יחיקפא דסטראאחרא
נמארך כי אין חעשה יחשביןכגין דכההיא כח אין חפשה וחשכין יאשחדליחא
לאשי/ללא בהאי עלמא לאוקלי מעשה שלמה דעיכדא למשלם סיפה דחחשכה וחשכו!
לא ה!א עלמא דתליא כדיכילא תליא יעיל כל גמטליית יתקיפית ועי נירין בעלחא
למיהרא היי ידעת דא איה! ל/א לשית שטלין לתליין כחחשכון ואקרון סלמא
וכל אינין כלילן כההיא כח ללא הכי
ל׳יהוא חחשכה וחכחה לכלא תליא חיכיה
נססרא לשא!ל ללגא לגהינס להא כל כל נש ללא אשחלל כהאי כח כהאי טלחא
לאעלאס כיסכחעשה !חשכן ודעת וחכחה סופיה לאעלא כשאול ללית ליס לחמשס
וחככין!דעת וחכחה דהא ססרא אחרא אורח שאול איהי דכתיכ דרכי שאול כיתה
מאי דאתרפי מהאי כח קדישא איתקף כיה ססרא אחרא כשאול כיחה אשר אתן
ןנתינ
אכל סלקין קיר
גחלן cpוני נ צ « י עלי/א אולי לסאול אין
קמוית
ני
*1
ויתיב מוריל שאול ייעל כל איכון חייכי ןללא חהרהרו בתש!בס למלחין מחתה
ולא םלקין יאכילו צליקים גמולים כחמין תמן אחאי נחחין כנין לכטלן כמה חי׳כין
מי/חן יהלקין ליש לעילא וחמן עכלין להין להלהל כחשובה ומאן איכון איה! להלקלן
במשיכה עהאי מלמא ולא יכיל!ואסתלק! מן מלמא צדיקיאכחתין כגינהון נו סא/נ
מלכאן;
ננשלין להון ושלקיןלהון מתחן
מחז שיחן חצי! האי הלא אית לאסתכלא ביה זכי הותר*
1ד1רע1ת
הרצועה למעבד כלכשכלמהליכילאלא למשית ככמך
כחיכ מאי ככחך לא נשחת׳ם לכל כש לא׳ה! חילא לכל כש למ/כי כה למלמא לין
לאככחךלאהיאאשהלקאחל־ן
ילעלמא דאתי 1
לאיהיחילא לאתחקכא כה לעלמא לא לבעלחא לאתי וכעי בל כש למןכי בים
מאי סעחא בגין דלכתל ליפיק בל נש
בהאי מלחא כנין לאתקף כההוא מלמא
מהאי מלמא לית כיה חילא למעכל מילי ולומל השחא מכאן והלאה איעכיל ולאי
אין עמשה וחשכון נבן׳אי לא /כי בל נש כהאי מלחא לא חכי ליה לכתל כההוא עלחא
ןאוחחוה מאן ללא איתקיןז״ליןלמיהך מהאיעלמא לאיכילבההיאיאית עוכרי!
סכין לעכיל כל כש כהאי מלחא ליכזל מינייהו קכא וכלא אשתאל לעלחא לאתש
ילאתזנא חינייהו J
קרח סימןfopכל אשל תמצא ילך לעשות וכו׳ וכי הותום
ודחרשח
הרצועה אלא י/ח במי כל כש לאכללא שמאלא
י
כימיכא וכל מה להוה עביר חכמי ליה ללא י הון אלא כלילן כימיכא כל אשר תחצ f
ילך לא שחאלא לעשות ככחך דא יחינא כחה לאת אחר ימינך היכאללי ככח וכיון
דבל נש אי/להל ככל מיכלוי יהין לסטל שתאלא וכלול שחאלא כיחינא כלין
בהאי מלחא ויכניש ליה לגביה לההוא עלחא לאתי לא ייחל בל י *
כשעתא לאתי בההוא עלחא אחבמ חן חלבא לחחי ואיחיכ קחיה&א כי אין חעשש
נחשכין'לעת יחכחה כתר דתשליק כל נש חהאי עלחא אלא אי כעי כל נש למלכא
קדישא ינהל לים לההוא עלחא ויחן ליה מ:לקא לעלחא ישתלל כהאי עלחא לאכללא
פוכלוי כיחיכא וכל עוכלוי יהין לשחא לקולשא כליך הוא להא כד לכתל אחככיש
מהאי מלתא לאחלכא כליכא תקיפא כלינא דגהיכם צית תחן עיטא ppspi
.
,
ישוכלחנא לאשת/בא מ /דיכא ג
כגהיכם אית חלולים מל חלודים מדורא תתאה שאול חלילת
רכר «
יזתאה מיניה אכלו/ולא סתיך ללא תאן לנת׳ב לשאולירונון
ק׳?ל מולול^שאול^ גיעל
$
^
ציהומתמן
י
נ
פ
י
ש
ח
ח ף
i P i
m
§»' קחלת
filmלצחיח לאבחן לא !יק לעלמין חאן לאית כיה תיכלא טנא או י5יהו מך*
לחושכניהא אוקתוה לככלליליא וליליא על לא ישככ ועל לא נאייכעי כל נש!תעכל
תושכנא חעוכמי ןןלו עלןז ואילין אינון איקרי תליה לחישכנא וכן חאן לאשתלל
כלעת ובחכמה לחנלעלמאליה כל ׳עכלון ליהלחסחאכא באינין חייבין לאטלירן
כנהינס!בררנא לשאול וכלהו נוחין חאינון לעין הוא לא אשתאל תלין ולא אשחכת
נינ״הן!מל לא אין תעשה ותשכון ולעת יחכתה כשאיל ילא אכתכח אלא לעילא
באתריה לכחס נהיליןיכיטכין זכחהכיסופין זכאה חילקהון לנליקייא ככל ראיתא
לרושיס אלו וחוכניס חעצתס ואינס צליכי 0פיאור אחר לכן לח החלכתי ככיאורסן
ס
מתוכם מל!הסכין והסתכל
3ן ן ג ת
כ
.
י ש ש
ע ת
.י '
לת
׳
;
ת
כו
ר
שבתי וראה תחת העיטמ
ב
כ< לא לקלים הפריץ ולא
' ״ י
»
ו
י
ן
עליו!ח! דלית ומיכ< אחר כך כשני/ישכ
במלכות! תתישכתי)ראה תחת השמשכעולם לגיכורים המלחמה תכש
כשפל החשיך והאפל ם לא לקלי 0החלון וכי' לא לחכמים להם וגם ל א
p
א
ח
נ
ס
כ
ע
ז
י
ס
?
י
ש
ת
'
י
ת
:
ח
כ
ח
,
m
ל ח נ ס
לגכוגיבם טושר וגבם לא
ה
י
.
וחן ינכידשס יתנו צדחיח היתחורת חעשיי
ולכן אתר תתת השתים .לא לקלים התר< ליודעים חן כ י ער־ת ופגע
ל״ל חי שהיא קל ככשר p iכצכי לעש ת לני Iיקרח את כלם ;
אביו ודחיקא ליה שעחח ט1כא וזהי החלון
כלומר שכר המרוצה ההיא כי שכר חצית כהא! עלחא ליכא ולא לגיבורים המ!חתי1
יש כת שנקראים נכורי כת ותתנכדס מל ינרס ולוחמים תמיד ואינם נוסליס שכר
גבורתם כעולס הוה ונס לא לחכמים לתם היינו המשתה שעושים לחצתי' שם כשעת
מסירתם וכחש מיהר פרשח ויחי בהילולא רכה דרכי שמעו( וכויוהיא כמו סכר
לוןס רכ אי נח! לחס חחשיהוא כיהשנליחייכ כי חי שהוא חכם כדעח 1ופוסק
תמיס כמוסכלית להיית לו הכל מוומן ימחרחק יכא לחמו כמי שאמרו כחשלי לכו
לחתו בלחמי איה לא לחכחיס לחם כמי שקרה כעת שנטרד ממלכותו ממקום למקום
ומפנהלפנה שנחלי חשל מחי כלחי שישאר ל 1כי אס כיייתי יאדחחז ומקלוותרמיל!
»לקאמר»לאלחכתים לחס כי יותר שהיה קהלת חכם ונס לא לנכיכיס עישר כ»
ואוי חי שהיא נכון וחכס ומכין דבר מחיך דבר ומכלכל דכריי כחשפט שלא יחסר לו
#ישר ונכסים וכבוד כהסגת שכלו לכל הדכריס הגורמים המושר והממון ואן> על פי
כן ל 6לנכיניס עושל וגס לא ליולעיס חןכי כל מי שהוא יורע ככל חכחהומרמהים
11להשיג חן וחסל חהעס להפיק לנינו וכל זה אינינו שוה לו זהו תחת השחש כי
ל*צ צקל קאלו היו תיגאותיו בעת וזקן שנחו׳יכ ?סן קניאותס ופגעו כ/חן יעמ
כ
ז
גייקחלת
•ה
נ5י העת שיצא לעולם בפציחי לס׳הרא <כמ 1שכיאלנז למיל בפס:ק )עת 1תשפ<*
)נכין
וידע לכ חנס עתוד עליי כ׳ היא פלפלא;
השלמים היל) כתי שאין
כ י נ ם לא ידע האדם אר־ז האגעזים
המרינה עיתלת לקלים
י
ער־־זו כרגיכם שגאחןיבם )כי׳יכחן כןלא ילע הארס הב! את עתן
ככצורח רעדה וכצפריבש דהי׳־צ) את יניאו״ לעילם ה/ה יזה! פיכיש כי
כלומר נסכן לא ילע האלם עתו
האחוזות בפה כהםיוקשים נם
כלניס הנאת/׳ שהם תש:טשיםכיש),יינתים
,׳ ! .
״
P" £י ^ י י * ^ ובנכרים בתגלית יכן הניפלים התש! סיסים
בשתפול עריהם פתאום 5כעולם שמחים ישיב׳ לכ ותכף יפלו כפת
כמוהם יוקשייכני הא־' כשביל אותו עת כעס
נשתפיל עליהם פתאים כי כשעת יציאתם יהיה העילם תייכ וסיהלא א־יתפניתת
וככל מתא אפיקת נשמתי ן לעלתא כנאחם כחשכס שהולכות למנוחה לעה 1לקנית
להה סס כשם הנחלים ככל אותם מקימיתרחסא אמכלת כת-ש כזוהר פלשת וישפ
להייני המפיס הס נענשים כיסילין בסוד צריק ורע לו רשע וסיכלו וכמ/שכיאר
סרשכ> זל כפרשת וישכ על פסיק כי פיעל אדם לו ישלם וכו'ואמר כתצ:רה לעה כי
לפעמים תהיה התנודהישנה ובלויה יא־ן בה כח לניל כי יכולי' הלנים להנצל ממנה
ועם כל זה אינם כינוליס יכן יש פח יקיש שנלכדים בהם הנפיריס ואין כהם כדי
לעכב ועם כל זה הם נאחזים שם וכן כפח אף על פי שהפח נשכר הס לא נתלשו כך
הודיענו שהם מאורעות לכש־יית כשבני העולם הזה אינם וכאם כעיני המקום ו/הו
סוד הלכנה כפניחתה כאמור לעיל ואו הנשמות נאחזות ולא יתהלל החכם כחכמת!
ילא הנכ!ר וכייהמצידה היא לחשל לעילם ה:ה וכשהעילס הוא חייכ נקראת מצידה
רעה ואז נלכדו הנשחית וראי׳ לדעת לתה המשיל לציפיריס ולדגים חרתי לחה לי
וונהחזלאמרו מאי מצידה רעה כמין תתט ודג גדול נלכד בה ונקראת תצורה רעם
יעכ1אכתי קשיאלי
והפח היא הרשת כאופן שהם שני חינין אחד גרוע תתכר!
תרתי לחה ונאתר שהדגים יהניפיריס יש חילוק כיניהם שהדנים הס כחקית׳ ואינם •
רואים הפח וילכדו כנרינס אכל הציפורים רואים חזורס הרשת כעיני כל כעל כוף
ולתאות תאכלם יפילו עצתש לתיך החצודית ינתפסים יהנחשל כזה הגשמות שאמרנו
0הם יוצאים כעת רעה ולא יודעים עתם והם נאחזים נחשל הדגים והצעירים הם
נשתות סחיוכם לצאת בעת הההיא חחחת מעשיהם כגלגלים כפעם הראשון ועיר
•ניס ליפרע מחיכם שלא יהני חחכחתן <כינתם אולי כפעם ראשונה לא עשו נחת
pnלי/נל והוא שעסקי כתיל? שיא לסתה אן כס;יצ סכה קהסכ/ת אי אפשר ט נמ
י י
כ
ג
7
כ 5י/
•י־
גי אין להס *1ן אשל חטא כהיות העולם חייכוחשלוניתא הקלושה חליהמ 5ל»ניו
ואו חבקש חסילים ואנשיייעשה אשר יקבלו עליהם יסללין כחי שביאלני! לעיל ואו
לא יועילו א יצלית החנתה לבטל העניין ההוא וא; נקראים ׳הולים של אהבה וזהו לא
ירע האלם את עתם א סהוא לוחה למיס שהם כתקוחם עותליס וכאים עליהם כפת
ונלכלים ואין להם עין אשל חטא או אפשל שיהיו מעיןסניסיליס א*ל תאותת
הניאם לכן וכעול אכלם כפיהם הנלכלים וחלונתס ותאותם תכיא להם לינחת
סכשחותןהכ/כלית אשל חסאתס ועוונותם כלחה להם יניאתם כעת לעה וזהו לסת
רעה כשתפיל עציהם פתאום כא השודד עליהם להפן עליהם סלרי כלאשית:
סל עת החיתה כי נם לא ידע הארס את עת! עת הסתלקתי חן
אונא^ר
הסולם והוא טעם לאנשים השלחים כי הם חריכאים וחשוכים
ינדנדים ללחם איה וצא יועילו להם אינרית חכחה ילעת /את כחמתם כעכיים כי אם
היה האדם חי על הארחה חיים ארוכים היו יכולים להתרעם כגר הכירא ית' כי לא
יכלין שאת חיי נער כזה אכל חאחר כי האדם לא ידע את עתו וככל עת הוי חזוחן
לתלאות חולפות וכאות ואירס להם כחו הדנים שקסין יגדיל שם היא ילכרי כצפרים
כהםיוקשיםככי האלם אשחוסיכן שצדיקים נלכדים בסין הדור
האחוזיתכפת
אף על פי שאין לסם עין אשר חטא כשתגיע העת רעה שהוא שליטת החיכוכים
והקל פית יצאו חחחיצתם ופורשים חנודתם וקרוכ הנדיק לילכד כפח יותר תהרשס
וזהו בני האדם כפי דרן הרשני זל כי ככני האדם הוא יותר חשוכת ושלם חשאר
השוות :נון נבר א 1אנוש וכי׳ולכן פתאום כדי שלא יתפללו על כני לורם ויחזירם
בתשיכה או יאתר פת^ס כי כ/חן שהאדם עוסק כתירה אין כח כקליפה ללהתננר
ום א/הרה
.״׳,.׳״..עיה לעת ,פסירתו״.כדאיתא כחסכת שכת /1הו פתאו' כלי שום
ולחד מדוד
נא ״!.
כיכחן שהנלוק הוא חג/הר לא יכול לו א״כצ פתחו׳שולש עליו ועש /ס מיכן פי הפסוק
ןך
צ:ק
עם היות ששפלת׳ לן גריעות
הע:ז ופתיתיתו עכ 1ימנא כס
0ל ח ) ת ג ל ) ל ב א כ 5ת ) ב כ י ״ ת
mג ם ׳ה)כ
,׳
הגש כי היא תחת השתש ואינו חסכעו להיות
כו שלתויסכ! לאיתי אכי חכתה כה מ! היא t
מוכרחים אכ! להוציא את הפשיק
.
ה ז ה
"י"
פש
ט
; '
י ה י ר ש
ולרש וחליכ לדרשה נפרש כגנה יכקרים
בתקלת הלליש הוה מס שפירש סר י«ןל
כפל&ין אתל׳ תות מי׳סיע ו1צ לאכא סתת
ואשר
שכ
Jם זח ראיתי חכמת תחת
השמש ונרולח היא אייו •
השמש וגמרה n»nמ י י
עיר קטנת ואנשיכמ כריח
םעמ וכא אליח מלך גחל
y
a״
וסככאור-־1ח ובגת עלית
מגור< 0גהליס ןכהנא גריז
ואתרעילקטנהבליא תירמז גפןוי יכ לא
״ .״״•
אבא בעיר פיר ק״נא זעירא להיא כחלחס
־/
י™
״
י * ^ מכלא תתאה ״בלא 0יר» לברכי! תקיפי!
העיר בחבכתו
זכר ^ ת ה ^ י ש ה-סק קרישין עיר הק-ש אקרי )אנשים בה תעש
דמרו* ואמרר־־/ו אגי טיבך• זעירין איכון לזכאי ן לסלקא לגיוס)לתשרי כס
כלא חי יעלה כהל ס ועל לא ׳אנשים כס
דזהיא ואםרו־תי אנ
דזכםח מנכווה ורינםי"־* תעי 1יכא אליה מלך גליל לא קלה לאתריוגא
הםסבן בזויה ורכרץ אינם בה ולתשלי בה יסנב אותה כלא יאני אה־ס
לה נאם ה׳1כנה עליה לכנה שורוי יאיאן
גשםטין •
ופפירין מכל אכנין יקרין וכל יקרא לחלכא
יי'
עייל כגייה כנין נך ואנשים בה ייעמ כתיכ
ומגא כה איש מסכן וחלם ההיא לכתיב נק כפים יכר לככ מסנן כ־אמלין ייכן
טרי מסכנית לפרעה מתעשר׳ בעיטרין תק פין כעטרי א־רייתא בעיטרי פקידי
בהאי חכמה ותכם דהוא חכים יותר מכלא לעייכא
אורייתא רתלכא ותכם דזכי
נפולחנא דתאריה כנין לתז 0כה ילאעלא כיה ההוא לכתי׳ ואדם לא וכל את האיש
למש כן ההוא ואלם לא/כל למעכל פתגמי אילייתא לאשתללא באורייתא כי .הוא
*למא לא יהכין לשו למיעל כל הני זכאי קשוט הנ׳ דחשתילי בה באורייתא יימא
ולילי ויותעטליככקילי א לייתא בהאי עלמא למישל כהו לעלמא לאתי וחכת המשכן
נזויה ילכליו איכס נשמעים להא כני נשא לא מטתכלין כיה ולא כעאן לאתחברא
כיה ולאנית לתלוי לתנא כל חאן לאנית לתלוי לאורייתא /נאה חילקה וכי' •
»דכאן לשינון
ש
ב
י י
ס נ
m
מ
ו
א
י
ם
ת
4
היינו לוניס ליכנם כתיקף הלרוש ה/ה היינו נלינים לעמקי החנתה
^
אכל כפרש לפי פשיטי יפן כל העם ישחעו ויראו וילמדו לעת ויראי!
•'כינת רבי אכא הוא שראה קישי הפשוק שאס היא סיר קטנה ודאי שלא .ייכלו
לשכת שם אנשים הרכה כי היא ממט הכמית עוד היה ליה למיתר מעוטים אחר כך
אחר כא אליה חלך גדול ובנה חה יעזור לנא־כת לכנוח חליה תכנרים ומנידים
היא
גדולים כד! ללכדה אחר שהעיר היא חעט חזער וגימריה ואנשיה חעטים
דקלה ללכדה כלי כל כך חנידות לכן אחר כי המלך שלמה עליו השלים חחשל השלים
ואחר עיר קטנה כלאחרינן עיר עוז לכי כי היא העיחדת
ללחול לעת את העם
ל»עת לנו ולחחסה ולחשתזל חזרם הריניןחטרוכיחא היא קבלת לן וכוי כלאיתא
כתללש אזכה חהזוהל יכן ייסע קלאן קאלי$יה וכויוילן חאחלוהס לקבל אכניש
nVip h
תתאס מכלא כתלאה מכלא המונה היא לפלש מלת קטנה לציתא דהא קיימא A
לכה אחינתך כלפילש בפלשת תהתה שהיא •כילה לקכל כל כשמימיהן של ישלאצ
כקלכה ככל לילה גם pהיא קטנה למלת הלין תתאה מכלא כתראה חכילא כציחר
אפיל! הכי שהיא ככחינתה גלילה אכל כערך המלית הסציונו׳ה׳א קטנ טכוףניין
כי העליל צפי עלתו היא כגל גיל תללל כים הנלול )אזמר שורוי וכייהיא ליצפינ t
חקלא לחייתי עיר עזו לני ישיעה ישית חומות <ח<ל אס כן כהכרח יש שם חומו'!ח׳ צ
ריחנים והם כתינית תשיכיח זו מוו זהם הם שחי לכלכין חקיפין קלישין כלא תא
ברשת שלח כ/והר כי הם עשל קלושית 1/לחעלה מ׳» ו
כל אלה הלכליס תנאתי כחלרש כחה פנים לפנים זה חזה ש:ניס ולא
^ךןף
הניחו חקים להתנלל כי ט עניין הפסוק י־וא משל כפי פיליש ח!ל
וחאתרם כקוצר הנה ח?ל מיל קטנה ;ה חנלים ואנשים כה חעס אלי החנליים וכא
אליו חלך נדול וה פרסה איש חסכן זה חשף ואנשים כה חעט אלי אחי יוסף איש
חסכן זה יהודה עור פירש טיר קטנה זה סיני ואנשים כה מעש אלו ישראל מלך
גמל ו :יצרהרעאישחסכן זה חשה וכ־ארו עוד עיר קסנה היא כית הכנסת
ואנשים וכו יזה ניכור מלך גדול מלך מלכי חלכי התלניס חיש חסכן וה החכס או
הוקן כשעה שיושכ ולורש ועוניןאחריו אמן יהא שמיה רכא אפילו יש לו גזרית של
עיר קטנה /ה הגיף
ן ״ -״ $ל ,ל ל מ ותין j
ה
מ א ה
ש :ה
ה
כ ה
)ח
ע
כ
)נ
ך
ב
ר
א
ח
ר
נ
ה
ע
מ ה
' י ? 'י
)אנסים כה מעט אלו איכריו מלך גלול זה
נקרא נדיצ שהוא נדול חינר^הטוב'ינ שנה וסככ אוחה וכנה סלים מנודים גלילים
כמנין ועק־וון איש מסכן זה יצר הט:כ למה נקרא חסכן שאין רוכס של נריו׳נשמעים
לו ומלט את העיר כחכמתי שכ השימע ליצר הטיכ נמלט ההיד אשרי משכילאצ דל
טול לא זכל אחל החכה אתם צא אזכרתיניה אנא חוכר ל׳ה והסירותי לכ האכן
וכמאמר האחרין שהיא חשל לניף ראוי לתת לכ להכין המקרא שאיצו מיכן לעצמו כ׳
כשהמלך הזה כשכא אל העיר יכנה מצירים כדי ללכדה אינו מגיל הכתיכ אס המלך
הזה לכד העיר אם לאו ואם לא לכדה מאי ומנא כה איש מסכן היה ליה למימר והיס
כה איש מסכן וכמאי דקאמר ומצא נראה שלכד העיר יחנא כחיכה איש מסבן השני
ה/ה ואס כן היא שלכד העיר למה לא הגיד לנו הכתיכ היה לו ליתר וכנה מצירים
.ראוי לדעת כי .האיש העני הזה מלשאת העיר
גדילים עד שלכד אותה ו
או מלטה אחרי נאו שש יצא לקראת השלך
כיר׳שנא נכנס החיך מעולם *
כמעשה שצאלכש;דאל כשמעון ה:דיק כשבא להתלינ ירושלםחלה פניו שלא ירים
יד עלירישלס והכיל אותם מר עתי ומתתשכתי אשר חשכ כדאיחא כמדרש וכןהיס
ראוי לנו להגיר איך הטל העיר המס:־ ,ההיא לכן אזל אל תחשוכ הדכרים ככתכם
כ׳ אש תשצ הגיף וכא א;יה תלן נדול וה יצל הזע ש:כר נכנס כגיף מ׳חי חו׳לתו
ס!חל
*
1
ע ו ר
י
5
to
קהלמ
,
,
5ל ס ל ק ח ר
ה
ש
ה
ב ה ע י ר ) ב ע
ס
)
ט
*י
; .ן ? , Jמצא שס מגיא*
פ
מ ח
ב
1
,
י
ל
מ
״ * " " , " ^ * ' .
״ א שעי׳״ס־« " »' 1־ י "
3
משל נ ש ח עא 1פ ה ה ג } סא ז
יהלנוZ
LZ«,׳(י> .
״״? ״ו״׳?
והולך לה/הל אח העם י ׳יי
הכסיל׳»
ימס I
לק׳לקמלן כ׳ מ׳ °שישמע
שלאישמעו
החלל
5
ל אפ נ
0
3א
ל 3 ; ,ת
ע
מ
א 3
סי
המ
1
׳ °׳ .
\ Zויש נחס אנשים שעיני " י י ? ' ' °
^ צ ' ! ״ • י ז ״ ״ י « כו,
L0שאינם » י ׳ °י ״
ב ״
״ ״ ^
ז ׳
3א אמלתי אני טוכה חכמה ח ג ט
י י ׳ ! ״ ,חכח״
קי׳עדן אלי .נמלת .כגל החלו הגליל איא
י Vי י °׳ "״? ד״ מלים לני?
"
°
״שכל וצה״ס־י
«ד״י3
קחסכןנ <ס.לנליםא<נםנשחעיםנה)-תכ.כ3לכר״גר ׳ ?
« fepלמש לכן אינם שומעים ללבלי ,וש/תע׳ם צ , ,ה/ק; ככסיל < לכליהס ?ם
*תילן׳ס חלכם להנאת הנין ולתועלתו ן
כ
,ס
0 ,מ ״ ת ה מ ש כ ן
א י נ
יה
ש
ה
מ
ס
1
ה
כ
6
0
א ל א
1
3
מ
ע
ה
(
א תה ע
מ ! כ ת
כ
י
7
D
ת ה י ׳ ל
הט ב
ז1
כ
בל
סעם לשכת לתה חכמתהחסכן
- -..
כ״יהמהחכםנלדנלו ,ה0
י
דכי ,ח כ ט ' ם f ™ 3
גשטעים מןעקד־ז י ^ י כ חתובהשקט ללא יתפ!׳ן כסיל כתכונה כ•
אס בקול! קולו וחמה את לכליו של חסכן
•כסירים :
שהם לכלים של חכמה /הנמשל כ/ה לכל״
קנתיס שהם סכתת המסכן תועניתיו כלת נתונות לה/היל לעם ש׳חנען עצמם
יזעכילות כ״חשמ כלכם שכר מכילה נננל הסשלה שיש לי/ויש ל״ן ן! מגנם
אחלן אכל סינל הרע שהוא המושל ככס־לים מלכד אליו ע/ות אכיל ושתה בי מחר
תמות כצא עתן״הופיליש ננחת לאש לאט בלותללא עת האשף עתה מונשן
למי שמנה לשמוע י״סל
,
,
ו׳לר-נוהי בדלן ישרה
״
כשנצ ילךאצ חכמי
לאט לאט כמו שאחל החכם ואל תהי חפלינ כהתחלה נ׳ לימי השמן נולס .לכיביו
הנר ו/הו אוחל בנחת לאס לאם נשמטים לכלי החכמה אכל הכסיל משמיע נסיןת
f 2 5
יד
'
ומעשיי ובהמתו באחנע הליו
מושל שס!א ס־נר הרע משמיע ומודיע עניינו ודרכיו כדי ס־פל־גן עליו אנשי כציה*
אחל שהאיש המסנן ההוא מלש הוא לנח את
,
p.,א ,ל ן
בלי כלי זיין ביל ,שאם היא כוונתי ללחום בכל•
™
העיר בח ימת,
r״ 1אולי לא היה מצח לתלן הגרול הנ( אבל חמר שלא ננמ׳ כי אם כחכמת! נקטינן
כ׳ סובה סכתס מנהלה וכשם שהאיש החכם הה.א אם לא כעבור! המכל אנשי העיי
הלשע יאכל P1W
ה נ ל י ק ב * & נליקבע׳לנן
ת
נ
0
נ
ת
ש
ה פ ל י ן מ ן ה ע ) ל 0
א ל א
0
י
כ
ח
ר
ט
ח כ ס
ה ת ש 1ב ה
ו
א
א
ן
א
ם
ר
נ ע
א
ט
< ל א
ר
W
קת
m
P
מיי קהלת
מ י כ ה כשהפיל אי המליצה מחצה חייב ומחצה ׳באי כאשי ביאיצ* הרשת ס(ה
ושכל בריחיה וימצא העיל ההיא חחיייבת ויעכב כל השפעתי שסיס לאיי להשפיע
אליה J
' טוכד־ז חכמת מגלי קיפ
י י
יק
נ\כל
י
תשובה כ׳ נכנסה חכחה
אגן•
ל ס ר ש ה פ ה
י ו א ת
0ת
׳
ה ן ט
ב ל כ ב 0ל ש י ב א לה
!:במל
9
׳ £
ז ן י ב ה ס
וחוטא ^ ח ר י ^ ב ר מוכח
חרנח «
הצדיקים נחולי׳ כי הם לגחתיס כיצלס תחול
ולכן אחר טונה חכמה מכלי קרב יותר
והטעם אס לא היה חיזר כמשיכה היה תויון
»שלתן של בעלי תשובה תהצריקים
לעולם במעשיו הרעים יזהו חוסא אח ד יאבד טיבה אתכם עתה ששכ לאל ככל לכו
$כריע את העולם לכף /בית{
כי יש ארם שסכעי וחזני לפיו' תם וישר <יש שחוני להיית רע יחל
או יאמר
ויש שהוא אדמוני ויפה תאר וחפחד לכי סחא יצרי חתנבר סליו
וזהי שכלו נחל ייתר תהו שאחל סובה ח:חה כשהחנתה ההיא כאה חחתת הכל!
קרכ שהם כלי מלחמה שלא למלאת תאוות יכרו הרע לא חצר תייית וישרות וחיסא
*חל יאבד טובה הרכה כלות׳ והטוביות ההיא צלין להיות סד סיף ימיו ווהו ומיסא
אחד יאבד טובה השחר פן ואל אתה החכם שיוחס ככלי קרב ננד יברך לשתול חחול
של חשמל לבלתפיתה כי כל סה שעשית אה תכשל אתה תאכל סובה הלכה יען בו
•כירה סככה חנוה1
,חיח
ת ה ה
ש ל מ ה
ה י נ
עב
יי 1ל
^ו
בי י
סלעיכחתיוכזביכ וענייןהנשע
ג ש ח ן ח ק ת
ש כ ש ה נ ש מ ה
כ א
^
ס י א
ו צ ו צ י מות י ט ^ י ש יביע
*״״~~
^
.י
י
י
י
* מ ן רוקח יקר םחכטח
ומכמר סכלות מ ע ם ;
0הירה נקיס חכל חםא ועסע כאשר סדרו
*נעלי התפלות אלהי כשחה שנתת כי סהורס
!נו'והנה אחל זבובי חית נחו שהזכוכ הולך אחר הלכלים המתוקים וכירח מענייני׳
כך היצל הלע הוזנה לילף אחל האלם להכיאי צחל תאוות
החוצים וחלים
*תיקית לאבלו חן הסולם כי לכן הרחיק התורה השאור והרכש מלהקריב לסנ»
תונס ה׳כי סלכשהוא לוחזלתתיקויהתאוית והשאול היא שאיל שבסיסה שחחתין
צם את קנשחס חשרחת איתס ולכן שנים אלי לא י»לו לרצון לליח כוחיח להולית
לאדישיתרחק תהה וכשם שהזכיכ מוסר נפשי לחיתה כתאייתז אמר־ הרכש *חחדנקת
מליו כרכר תתיק ינתפש סם כך תתיקית הי צר הרע לגליה ייררית חית שם חכרו
99ע 0היזפאויה מלא? כתתללתתק ספי; ?)אקליקס קרה כלפנה חהו ג א י » V P
,
pומי ימ» »ימ יסס fושמנו יסדהואחל!קל מחכמה ממכזד מזזקשה לו <of
ע י ן סינל סלעמבעיני ה׳ צמה חעיקלא בלאוסקבהלאבל הכי האלם חןשיא מ
היינן בחכים ליבנה בתוקף הללוש בשיל השילום חסזוהל 1היימ יוצאים מעניין
לעניין אין סיה כס לכחש ציכנס צנן עלן לפתות לחוה תי נתן התא בחלול הקחשמ
מלדוש הזה סו׳כולא חאל סם תחנאמ אס תבקשנו ככסף ונם ביראנו לתסצס שני•
ננטש סם ולוה אסל זבובי חות הללו צמה נכלאו אחרשמסריחים שחן רוקחדסיינ•
•נר סלע צמה נכלא אתל שחסליח הכשחה אשל כחשלהלשחן הסוכ תלז 'אמי '
יקל מחכחה ותככול סנלות מסס הכוונה כי הנל׳סיס אינם משיגים את האושר
האמיתי כלתי שלוחמים כינל הלע נחנא שחניע להם הנאה מן הסכצות שהיי*
כיחי חלפי כעניין אחל כחו שזבוב״
ושמעו!/
"
מלחמת ' י
תון כלי חלא שמן לוקח כלי צהשילס
י
מת זטביס החתים שניפצים
כחנו נ ד ן לסליק! תבלי אל כלו וכוס יביע ריח־אותי שחן לוקח שכ $היושבים שס
בסניס ממט נמנא הסכת ההנאה כאה להם מחתת אותם ה!נ!כים כמו כן היא יקר
החכמת וחבכול סכלות מעט היוקר סל החכמה והנכול הוא מתלאה מהיית כעולם
הגלית חעס כי תי שילאה הכשיל שונה כאולת! יילאה החכם עיניו כלאם! יעלין
וחלתי של חנם אין קן נתצא שסכלותו סל זה השלה את זה בלחיין הוביב והיא קליפ
3לשת ת/ליע לכי ייסו אחל יקל חחכחה ותנניר
לסיריש ה;וסי 1לכמהר
לחנמתתינוי לילה ןיקלאלנכול לצעיצא יתיר
כל!חר יקרא
•וכל אלחין לעלת׳ כיתרון האול חן החשן תיעלתא לנהירא לא אתיא 1א חני תש!כ^
ולעולם תקינא לתוורא מא! הוא א!כמא אלמלא אוכמא לא אשתחולע ח״ולא וכני!
אוכתא איסתליק תייירא ואתתקן אתר רכי ינתק משל למתוק כמל ללא ולע איני?
מעמא למתיקא סד לסעיס תלילא חאן עכיל להאי תתוקא הוי אות ר האי מרירי*
והיינו לכתיב נם זה לעומת /ה עשה האלהים !ככל כיאלנו לעיל כפסוק כיתרי!
ו
קאול מן התשןכ׳אולסשצ לכלים אצו
כ
ס ר ע ז כ ח ת
5
ן
D
' j r S f
לב חכם לום<גו ולב כסיל ירצח
כזכותו של ארם וים חשחחינ•
!
/
לקשר מ תי שהוא מנס ויראת חסא נוסה כל
!שמאלו»
גדרך כשהסכל חולף ל נ ו מעשיו לשמאל והלכר פשוט ן
כשהאדם הנפסר מהעולם
,
ן
^ ^
כין רשע בין נליק כצם
אכל אתל כן כצ את־ מוליכים לעגסו
נתחלת עלייתם ס1לנים לתקוס אחל
ז
הכ
ללו תמקד הגדיקים תקליתיש צג תצאןי dip
ו
ח
ב
ס
ר
ן
א
ם
ר
D
n
נ
?
ט
K
א
ן
ו
צ
ה
קחליה
פי'
וחלריכיס איתו לימי/לרן ישרה יהלשמים כיס נגרש מלאכי חכלה מנפיתין אות!
יחחין אותו לשמאל וכדאיתא כחדרש רוח מהזוהר וזהו לכ חכם לימינו ונוי זס״ס
העני!; הכתוב הכא אחלי! ונס כללן כשהסכל הולך לכו חסל ואחל לכל סכל הוא
המניין כשכשמתהלשמ חוליכיןאותו לשמאל כחקוס חלול החינוניםכשחוליכייאיתי
כוא כענמו טמא םחא יקרא אוחר לכל סכל הוא קראנה לי חלה כי מיהי חליתי
כאופן שהוא כשנחו כלרן שחוליכים אותו חנאספ־ם מחו כחה כחית הסזחאה יזה»
כי ילועכי בדרן שהרשמיס הולכים אשל
אןואסף
ואחל לכל סכל הוא}
בלבלי הנשלה וכליננות השכינה נהיא
אינם מנשקים כ» אם
לקלאת לב שנאמל ניל לבכי וכוי אינה .נמנאת ממהם יהללך ההוא יםיכן ל;כין
לרן שש לפי שכל פמלייא של חע •ה מנריןין עליו לרמה והאיש הירא את רכל ס'
ירחיק ח?ס שלא לררון כף רגלו שם ווה! לכו חסר אין השכינה שילה סליו לפי שהוא
אוחל לכל סכל אני חתין לכרי! שתלכל הוא כשנחו מכליו חי הוא וכשאול תתיך
לכליו של אלם נצרים אח חעשיו:
ו
המלך שלחה פה כי לעולם יזכי אם ח ח המושל העלז-ן
ר
ע צ :ו
האל את יו המיתה כשחחגכל
״^,u
״L
k
,׳ _ ...
עליך כקופך אל ו-זנח מ
״
לוח המושל יעלה עליך להיינו ינרהרפהמושל מרפא יגיח חמאיםגרורים
0ל
י נ ח ה ר ע ל ט י ו ד ז ח ן ה ע ) ל ס
״ ס ו
א ם
»נליך כי חיום היוהך כעולם כקרבך קי' יישב
לאכלך יוקימך אלתנח שהוא מק:ס הקכר הקכוע שהוא מקוחג האמיתי כי שאל
מקימות כעודו כחיים חייתו אינו נקרא חקוםחישכוכי חי יולע אס לחחל ינולוהו
ויס פו אוחו חשס אמנם מקום הקכל הוא מק1חו כוראי כי מרפא כלומ' כי הלפואס
ה/את שאני נוחן למכחך שתיכול יום המיתה להיינומקוס הקכל ינוח וימנע ממן
מסאים גלולים וכמזל פגע כך מטול זה משכהו לכית החלרש חם אכן היא וכייואם
אם רוח המושל תעלה עליך כמג
או יאמר
לאו יוכיר לו יום המיתה!
לססרירך שתרדיף אחר תאוות
שביארנו שה1א ינר הרע
העולם יאחר הנזל והננכה חקוחך אל תנח זכולתזכיר חקוחךהננוו צתיי עד לעולם
ככא ומתיקותו כמו שכיאלנו כפסי? ואל תקותי שואף שחיזלת הנשחה אל חקומס
הראשון אשר חשס חונכה יזהו חקיחך אל תנח כי חלפא יניח כלוחלכשתחשיכ
כזה היא רפואה שלך ותניח חלחסוא חסאיס גדולים כלוחר רכים וגדולים כשתחשכ
או יאטר אס רוח החושל אס תזכה לאי זס
כפשיד פטרה כנגר שכרה;
אלחנחהקכההוא חקיחי של
מעלה מהמעלית את מקזמך
1ול0אלי1ג1סכיןעינין פן ירוס לככן ו^כתת אל סיאלהיך ועוד יש כוונת אפן
בפסיין
גי
קחלת
פט
נפסיק הוה פס הפס1ק הכא אחיי! ונכאר א<תו לקמן כלה j
מס הפס ק האמיר לע־ל והוא
יש רעח חולר־ז ראיר־זי נקשר
בעניין הגלות והכיינה בה נת
אומנתינו הקלושה חחח כפות לגני הקל־פה
י ^ -־
שיוצא טלפנ י השליט :למרמש שיר יחמור ו עונות•• ני גרמו לנו!והגוי
ניחן הסכל במרוםיפם אשי אתנו ע:ה מעלה מעלה ואנחננכנליתנו
ר כ י כ ש ןעשיריפש דששי '1ירדני ״שה מטה ונריך ל׳כיר תמיד איז
חירכן כיח מקדשנו ילטיטכ׳ת כין עינינו
*
מרפת כ׳ ת תפארתיכו)לומר ככל עת אס
ישבו
ילהיית מגמת עינינו ככל
אשכחך וכוי
תפליתינו לזכיר חירכן כית המקדש כתפלתיני שחכנה יתכינן במהרה כימינן
ופ ריש היזקרא כך היא אס רוח הייושל שהוא תיקף האומות והגלות חעלה עליך
חקימך אל תנח שהוא מרום מראם!( מקים מקדשנו אל תנח כוונתך כעוחן
מעליו ילהור ככר הוא חרב ישייס ימה ני עיד אליו אני הולך אל־ו והוא לא ישוכ
אלי חל־לה כי השם יתירפא ירפא המקיס ההיא יחניך יח:ך לקיל צעקך ואם זכיר
תוכור החרנן ותוןקתה עליו נפ^ך ימם חשוכה כלבך ויניח חט־^יס גדילים יזה!
כי מרפא יניח חטאים גדולים !פייחלת יניח יהיה עניין סליחה יסלח לך עוונוחין
יפחה חפרש ברעה הואח ואמר יש רעה חולה כלומר אם ירע נעיניך הדכר הוס
לאחר חריע לא ירחם הי עמי ונחלתי ״קנא היעל ארנ! ונחלת! לא יע׳יכ וישוב
אותי על חכינו הראשון הכלה היא עישה לשארית ישראל כי למועד קץ!הנה נארך
הגלית כעיונות שרכ! ולא כן גלות חנריס וגלות ככל תשוכה לוה השיכ הרעה
הואת שנעשה תחת השמש נמשה ככיכול שלא כרצונו אלא היא כשגגה היונאת
מלפני השלים שאחר שנעשה הרעה יכול הדר כיה מההיא אכל מה יעשה שככר
נסכע ה כימיני!כזרוע קדשו כמו שהגיד גבריאל לדניאל)ישבע כחיי העילס כי
לחועד חיעדיס וחני תכלינה כל אלה ואו ילומס כיח אלהינ! אמנם עד הפח ההיא
אנחני כעינותינו נשכיל הרעה ה/את כי נתן הסכל במרומים עתה חחנכרים
סקליפית ימה גס סמאל ראש צרים שנקרא סכל היא עתה כתיחף אמין ילא הוא
כלכד מתנשא לאמר אגי אמלוך אלא כל השכעים שרים של כל אומה ואומה גוו
וממלכה כלס מתנשאים לעזחתינו וזהו אחרו רכים כיהסשכעיס שרים כמן
יכי המלך וכמו שפי׳ זל רכי׳קמים עלי גחל ס כחירה כדואג ואחיתופל וכל אומה
»ש להם מלכית ושררה ועשירים שהם ישר׳ 1כשהיו עושים רצינו שלמקייהיוכעיסרו
' יקיה< א<מ תחת גפנו rvpiקאנתי אין כסף נח&כ
^ ׳
it
6
n
r
n
ע ,
ן
n
ם
ן
ש
ש
ש
? י ,כ י ת
,
ח
ע
״
ח
»י*
קהלת
כי היה הלבנה כחלואה ועתה קם בשפלותו של עולם עליונים לחסה יתתתיכיה
לחפלה>.
גפ^ך
לדרך שביארנו לעיל פי האיייית
הס ניחלים העולם הוה והם
ראיהי עברים על סוסים
m1«-ni-tUvCmי.״״•,-,-
,ועזרים הולכים כעברים
,
,ל,,
בנטע׳ הוכיחו ה הנם כי כימיו היי אחיי ככ! על הארץ J
ו ש ת ו ר
ע
נ 0
ה ש ת ר ר
ה ק ל ן
ש ל ח ה ע
ה
ישראל בתעלה נדולה ראה יהחככא את
העתידית חה שאירע לאבוחינו ולנו כיתי הגלות החר יהנחהר הזה שהאדונים
בהפכו לעבדים והעבדים לאדונים וכחש הכתוכ עכדים משלו כנו:
כדרוש אחד בדיל הערך שלחדנו חלרשכ׳י!לכי החיניניס יש
אן גא^ף
להם אחיזה לתעלה בקדושה וחכניםקטרונו שם לקשרג עלינו
בעיניתינו כאשר עוחדת העכביש בהיכלי חלבים חקוס הסהרה !הנקיות שם
הט מאה כיקעת ועולה כוקעת ויורדת ווה! ס!ד שממית כידיה תתפש והיא
בהיכלי מלך רמו לחה שאחרני שלהיית לה אחיזה כהיכלי המלך לא פנימה חלילה
כי חי נזן שכור כ ין הנוירים אלא הכנסה שס יקרה היות לו התפשטות כחדוריס
המקיפ ם את ההיכליתשחחדורהרהשין שישכו ניקכא דתהומא רכה חשםמוניא
כנחש מהמדור הוה ראשו ומתפשט כמרירי! המקיפים ההיכלית ער כנגד היכל
אהכהשמשס יינק קליפת עשי בנו של ינחקושס ניעק בקול מר קטרוגו ואומר
כייא כייא שמעני חלך החשפט השופט כל הארץ לא יעשה חשפט וחרת הרין
מוכרח rלפשות הרין ומשפט כי הוא מלך ישר ונתן ל< רשות להמנ ולהשחית ויןו
!0ד ה ננשת הקליפה כקדושה יאל חטעה כיה כי אחה תהיה קינן כנסיעית אם
תאמין שיש צו אחיזה יותר חוה אמנם שרשי הדינים שמהם חשינשליס חחדרנה
למדרגה עד הגיפו אליו הם כמקים הקרש כמקי' שאין הפה יכולה לדבר ואין ראוי
לאחרם כי אם חן הפה לאוון ווה! נחן הקכל כמרוחים והדרש ה׳ה הוא גדול
הערך יכיסיף לקת לקמן כזנה וזהו נחן השכל דוק שלא אמר יש סכל במרוחיס אלא
גחן כלותר נתנו לו רשי; שיכנש כמחתים רבים מקומית וחדורות גכיה זה על יה
ועשירים ומי שהיה עשיר שהיא רמו לשכינה החשכנח ענתה כסיל שכע הנערית
בשפל ישבו נטרדה ממקומה ממכון הכתה עד ישקיף וירא היתמרוס ראיתי מבד*
על ם שים כיוחר השרים של אוחית העולם בל אחר ואחד בממשלה שלו ואמר טל
סיסים כלומר על כנס ועל ישזכס ושרים הולכים חליני יושר סהם חיכאל ינבריאל
חלייריס סניגיריא על ישראל נדח! חחחינחינחחעטי כנפי החיו' ונדחי חהפרגול
כשביל עונותיהם של ישיא ל \ ועת? כאה הנחתה יןל הלעק האחורה ן
חופר גוטץ בו י&ול ופורץ ש ל ם ח ע לי! השלים בפסוקים! 11נחם
ינתש עמו ישראל כאיש אשר
,,״ \ ,״ ,אס! תנחמנו יאחר הגם כי עתה הם כשציתם
* ״
'
הם יפלי כנופלים כחי שיקרה לפעמים כתי
כך יארע להם שיפיל כיד ישראל שככל יים וחס
0ה!א חיפד גוחן ינפל שם
חינרים בהם ולנסיף יפלו בידם זבחו שלפעמים חי שפירץכיתל רעיע או פירן
נדר נחש סימצאושםיהם נישכיםלפירץ נחצא שהיא פניוז הזיק כידי) כך יארס
לישראל סם האימות ישראל הם הנדר שניר! ענמם מחנית לא תעש־ ׳סייגים
ספשו לחיית חשה ו:ל מי שהיא רונה לששיט יד כסם ולשרי[ איתם ישכנז כתש
שהיא הנחש הנחל לעתיד לבא {
חיפר ניתץ על הכיתיים הרשעים אי על אריס הרשעה האמידים
או ירצה
כלומר בשבילו נפיל יפירץ גדר שהיא כית
ערו פרו כי יעיל
ליזקדש שהיה נדר לכל העולם יוי שפרצו וניגע כי)ישננו נתס יאפשר שרמו ליתיש
הנכנס כת:טמי של ט טיס שפרץ נדרי של עילם :
ו ר
ג
י
ר
ו ו ח
ר
ג
ע כ ג ו
ח
מםיע אכניס יעצב כרם המונח
.,h,מ
־ 1
נ,קעח וןיס -סבן נס ־
כל מי ששלח יד יסתראכצי
׳™ ״ t
עני כנין הבית הקו־ית והענם שקרי בהם
אינטי כא לרמי! מל אברהם אכינו אשר בקע עני
הכית יסכן נהם י
ינתק כני כהר המיריה היא כה יהיא התפלש
כעילה יעקר את
שיכנה שם בית המקדש בתשאזל בהר היראה לעתיד לכא היא שעקד כני שם
יביכותו נכנה שם כית המקדש והם סלחו כ! יד יסכן כלם יהיה תלת יסכן לשין
החיחותכחו ותהי למלך טוכנת חתחחם אכלהם אכיני עליו השלים לינקם מהם
בקתה גדולה בהריגות הרוס הרשעה נקנאותו את קנאת ישראל אשר נשתעבדו
כהם כפרך יכתי שפירשי כזוהר פרי סייית שהתשיח יכא עם אברהם יצחק ויעקכ
כחלכישזנקם וכייז או ירצח מסיע אכניס יענכ נהם האננים הללו
המזיקים!התינונים !האדם שאינו תיטא
כס אכני ננן> שהם
אינם זזים יוחקיתס אכל כשהאדם חיטא חסיעם תחדירם 1אתר כך יעצכ כהם
יהיו צ! לעיקהולחכשיל ודאגה יסנכין יתתיננו כיד עינינו ונוקע עצים נם כן
•נינו סהחיניצים נקראים אילני ס pעל שם שאינם עישים פירית הקליפה איכס
עושה פיחת לאי הוו עברי פילי קוו תסשעשי עלתא והתיש fביקע הענים הסם
*( 1קוא כסכנה פנית? בהם J
גג
כ
HIק ה ל ת
^ ן ר ח } לרד הרשכ*!ל כפרשת תריחה חי שעוכל עכיוה כעילה הזה היא
כחי שבוקע נסר אחל מהעצים גלולים שחתכו מלציקיס סלולי*
כאש שלגהיכסואחרכן יסנן בם;
ח,ם
ש ש
אם קהה דחכרזלוחוא
' ל' ^
ירצח כשוחצא גבוי
א ייליסגד,ל־ס ™ \ \ l +ל א פגים קלקל וחיילים
™1.
י י,
1וכוסח ככחי וככלי חלחחהשיש לי
לעת היא ולא ירצה לסכן את ענחו גליך <4כר ףרחרון ד־־גער
לחלל ולצחצח כלי חלחחח! שלא יהיה פיה הכפה:
א ח ד
0
3
ת ח
ב
א ס
W
ס
, .״
.
.
קהות ולא יוכל להרוג בשונאיו ואס ככה
חינו עישה וראי כי ידליו יגכרועל׳ו יזהו אסקהההכרוצ שהה הכליה הצוחסי•
כעת המלחמה < א לא פגים פני כלי התצחחה צא חדד כחרבו וכלי מצמחי*
וחייל־סיגכריגכלן עליו החיילים כחנגדיס אותי{
פנים ל ל קידם שעת החלחחה לא קלקל והלסיש את כצי!
. ,
קלקצכל1חל שאין יכול
,
וחייציסיגבל!
־־־־
חיילים עכר וינצחוהו
סכרול,החרב לקלקל כי לוסשה א,
א1ייכיו אכל אס התלכ הוחלה 1גס מורטה א/ינצח את הידציס ויש רכר בשיה
יוחל ל-־חים חן הכלול והוא הכשר חכתה להיינ! התתכילות והפרתות שצריכים
אנשי המלחמה להכ1׳ הס את אחליס והס לא יכום והנמשל גזה נחש ן למה שאחר
אחרשילעתשאסלאחעשהרנונושלחקיסתס־עאתהחינוטס וחבני הנגף
ועני סלק ויונאיס לקלאתן כצאת נפשן כי מתה אתה בן חלם על חי בטחת ח!
זה כלי מלחמה ישילך ללחום ננל חוייבין כי ילכלו אויבים בשעל כנחתן צפנ»
לא ,ל ״ ל ,לן אנשי חצחחתן יטבעו בבון לגלך
אל , .א ,ח״ל-,
יתרי! הכשל אחנם יש יתלון לך להיינו הכשל חכמה כלוחל נחלת לעשות צלחור
חבלוה ולקיימה וס נקרא הכשר מנחה ש ו שהוא חכם יסני שוחעניס אין חנחת!
בהכשר אכל המקייס.חהשלוחד ותתחכס היא ה כ ש י ח כ ת ה $או ירצח
.
'
אס קהה הכרזל העניין הוא כי החיתה לבכי האי
כלאיתא בלוועד קטן לא פ ן
סכין של חלאך החית ופורע להם כ׳ת השחיסק
הצייחיס שאינ׳חתיס עיו המלאך התות כסכין כנוס ׳(א כנשיקה ונעשה את סכינו
פיה י הה שאין יכול להם יען הבליח הזה לא קלקל פני ו שפניו של אלם הס חוכיחו׳
כשי,קיקל בפניו יענה אבל צמי יקהה הבלול לחי שלא פניו קלקצ וחיילים ינכל
במלחכי השרת כיצא לקראתו ויתלו ן הכשל חכמה כלותל מלבל יוחל עצ חס
שהוא תוכשר וי,ת<קן צ^תיל לבא השכיל שעסק כחכחה בעולם הזה יסוצ אה
ה1
n
M
א י ג ט
ק
ה
ס
מ
כ
ח כ
ה
כ
ת
ס ה ס ע
י
*'
p
1
n
r
h
*
שכחלעולם הנא t
^ ^ ,ך
ל
j
r
m
p
י
ו א י
L
י
n r
"1־ i
L
ע י
יחמי
הלשון דברי סי חכס ח\
ל
י ^
)שפתות
כ
ס
ס
כ
ע ג ו
ת כ
,
י
,
:תחלת רכי
קילוי־ת ואחריר־־ז פיהו
הוללות רעח ,והסכל
פ ,
י־
ז ו
שכיאלנו לעיל שלא כ ן הרשעים
^ךךך
כ י אם חת־ס על י ל הנחש העליון
י
היא שטן היא מלאך המית כלא לחש י ע ן לא
לחש כתירה ואין יתרין לבעל הלשין אחל
שהקנה כחן ל ן כלאיכריך נשלחות ונפרש
הלשין שלא נ ר א ך אלם ולא עשה יחלין ל ע ס י ן
נחירה ולכן אם יפנמן נ ל ר ן אשל אתה
הילן שם נחש שרף 1עקרנ לא על ס׳
תלינתין כ׳ אילת ארם תסצן ל ר כ י :
אס ישיך הנחש העליון כלא
«ו ירצח
^ L
לחש אי ן לשית לא לעליון ילא
יי?
ורכהדבריפם
לתחתון להזיק כלתי שיתנו לי לשות יאין
הארס מה שיחיה ואשר
י ח ח ן ) נ ח ש שהוא כעל הלשון לעשותה חה
י4יך לן •
יהיה מאחרין
שלכו חפץ כ י הכל כרשות כיח לין העליון I
א ן <א£ף א י ן יתרון אין בו כח לעשות לא
פ ח ו ת ילא'יתיכיא נחה שכיתט'
ישית אם למיתה א ם לחיים ואם נפתור אותו שהוא נאתיעל נחש העליון כשתינ׳ן
ל י ן עי,שראלוחקטרינ אם ישן הנחש העל״ ן הוא נשבה שאין לוחשים ישראל
כתורה ונתפלה !כחשאזל <י א מחלק וילחם מם ישראל פלפולים שרפו ידיהם מ ן
ואין יתר-ו
התורה הרי הכחש ישוך כסכת שאין מי םילחיש :
לחה נ ח ש 5
לנעל הלשון י י נ ן נחה שאזל ואנכי תילעת ילא איש
לתילעת לוחר ל ן חה התולעת הזה אין כחו אלא נ פ י י שחרקבת ארזי הנצנון כ ך
ישראל כפיהם וכלשונם תפלחש מרקיכים האותות וחשפילים ילכן אם ישין הנחש
היא חתמת שאין יתרון לכעל הלשין שהם ישראל כאחור וענ? שהנחש התחיל
לקסרנ ולשין דכרי סי חכם תן אם יחפלל חסיל הדיר ימנא ח ן בעיני ה׳ וכתשיה
ויאמרו אל חשה התפלל אל ה׳ ויסר חשליני את הנחש זשפתית הכסיל שהיא סמאל
סנתש הארור פיו של תכם ת נלענו אותם שפתי זרה שוחה עתיקה פי זרה פי
קכלענו חכליעו כנוקכא דתהותא
<
החכס תנלע אותם תמקימ! ן
וכחן דאיתא כזוהר נהה! ע ו נ ל א
א ל א ולאס ולא ׳תנא
ל נ י שמעון חויא חויא חמל נ ן ו ׳ וכשם שהנחש התחתין
י ה ה י א חויא ש
הזר אל חולו כתו כ ן יחוול הנחש העליון אל נוקכא לחהיחא ר נ ה ;
כש׳לא שמים wנ י א אי ?/לכר תורה תפיו חונא חן כעיני ה' ־
* ן וי^ף
W
י
ח
כ
א
א
ו כ
י
גט
ש
כ )
ן
)
ך
צ
ח
4
הה
&י ׳ץ׳
והרשעים מטילים ליפי כלבי הה!א וחשחיחין!חכליעיט דבריו ייהיה כחי לייס
יוכלע נחלת היי אל ירצה לכרי פי חכם חןייכק רנין חהיישכתיתכסיל
הכסילים וחשתיתיםככ־כול הרנין?היא{
אחל כך יכא)
לכלי פי חכם יליע כי ברימל הוא לשין קישי יהכיינה כי אעילן
אן»ך^ךן
דכרי חיסר ותיכחח הויחן יככיר לחקכלי ושפתות כסיל לא תחל
לברי כפיל כי שפתים כס בחי ספת תיטיפנה שפתי ולה ישפת ח:יקית נחנא
שפתיי׳ הרשעים הס ספתית כסילים אף על פי שחרכר כלשין רכה יתחניניס כי
»חנ[ קילו אל תתחן כי כ׳ כריח שפתיו יוחת ויכלפ את ״ברו ישחא חחח' א&י׳ס
לכרי! חם יש חחשית אס לאו לכן אחר לא חלכה ילא חשחע בי י׳תחלתי יעד
0פ! עלה כל! קחשיניס יקו[ ודררר תחגית! יספ! ואל תיןחר תינו אוכל קליפתו
י(וריק כי אתריתה חרה כלענה וראשיתה כתרכ פיית'.
או אפשר החשך פסיקים 11:יבאו על נכין כעניין תטא ארם הראשין והכי
פירושי אס ישיך הנחש אס הנחש הקדחיני נלך יפתה ונס יניצ
לה כי צפי הראוי <הרא:תלא היה כי כחלכס חה להריחה א 0לא היתה חוס
מפרדת אח שכלה ולפחה ח׳ינרה יחלהשכיל כתושנלוח והיה לה להכ־ט tפיעל
היוחעשה ידיו ואס ככה היתה עישה לא היה כ! כת לש ך אלא נשכיל שכס ת
לעתה שהיה לה להיית לוחשת ושפתיהנפית לשכת לפאר לייניה וכשכיל rr
יזהו פירוש ואי( יתריןלכעל הלשין אתר שהכה כראס
גתכתתה אחר הנחש
כלשונה ינתן להככודע! כל הכת חה לך כ! אס להלל ויש^ח חת הבורא ילפי
שלא היתה לה ׳תרין דעת נשכה הנתנ^רכרי פי תכס תן יקרא הקיכה תכס שהוא
חכם הרדם והיא כיה חפן הרעת לא תאכל! !שפחית כסיל שהוא הנתש י .ס
משחית דיכורו של חקיסתחנתדכרי פיהו סכלית שהיהיף תלעתי אף צי אחל
להם לא תאכלו מכל ע[ הנן לא אחר לא תאכלו ונידע חה שאח1צ שאחר הנחש
כשם שאין חיתה על הנניעה כך אין אתם חתיס על האכילה ואחרית פיה! הילנית
למה הייני דכריס האחריניס כ׳ יידע אלהיס וכויינסקחו *יניכם ובו' והנה ה׳ס
זההולליחוהרעהשאחרכלאוחןשנאלחכריהוכויכיפייזלווהו והסכל ירכם
לברים רעה ה׳־ה שהוא הנחש הרכה תדעתי רכריס לא ירע האדם ארס חמש אדם
כראשון חה הרעה הגדולה הנחשנח ל! חוה ונחק יקל העולם וחלואה וגרס חיחם
לכל הבאים אחרי! ואיחר חי יגיד לו בלומר איחר שלחה חי יתן שהיה שם חגיו
איש יגיד ל! כמה רעה היא גירש לעילם ויתרה! אולי לא היה ס!עה!ראיה לוה פ»
מלח חי יניד הוא נפרד כי כחלח חאחריו ישוקף קטן שהוא חפסוק נחגא מל<|
או ירצח צי ננסוינ! חסי ח1ל שאסיל
חי יגיד נפרד וריחן לחה שפירשי ג
1א תתיס תהיה עם ה׳אלהין־
לאלם להרהר תה לפכיס מה לאחול
י־ו
נ<*
צב
גןהאן
לכן אחר שלחה פה לכרי פי חכם חן כל לבלון אין בהם יפתל ועקש ושפתיי*
יאחריח פיהו לחקור מק שיהית
קבשיל תכלענו לחקיר חה לפנים חה לאחור
כאחרית היחים הוא הוללות רפה םיתשך ח׳ה רפה גלולה ולסכל ירנה לנרי n
ולמ ה (ר 0חה יהיה חי שהוא כסיל חלנה לכלום כעניינים אלו וחקו 0שאחרו
לקבר אין שום כריה רשאי להאריך ימן אם קיו יחיו של אלם אלוכי והיה לו תקיס
לראות העניינים ההם היה ראוי לחקיר אכל אחר שכל זה רחוק מ חן אין לן עשק
בגסתיית חי יוכל לו לאלם להניד דבריו אשר יהיו תאיזי" W 1נאסר
והוא לרן נאה לפי פשסן של פסוקים ן לברי פי חכם חן חרביט
תולה בישראל לפעמים לורשיםהשכר והעונש שיחנא לאלם אחר חוחו כל אחל
ואחד לפי חעשיו ויש נאה רורש לעלתישראלאשרין ישראל חי כמון חה טחון לכם
מהנפין לכם ואפשר שיחנאושם כני אדם רפויה כאחונס כי בעוונות אין לן ליי
שלא יחנאולינני כני ישראל כלחי חאחיכי׳ולכם לא נכון עמם ולא יאחינו לייעוד״
סתורה יכשפתוחיםם חכלע-ם כחלת ה׳בני ישראל עם קרובו וחלע-כים בחלחכו
אלהים שהם חח וחחעחעיס אח דבליהם וכל דבריהם כלסכפירו׳ חוחלסו והסכל
ילבה לברים להלעינ על דברי חבתים וחה אומרים לא ידע האדם חה שיהיה אין
אתם גם אתם ללכח חלחידבם תדרוש! !חנידו בפיכם לסם ה׳ תה שלא לאיחם
א! ,א } י אין תגיל
} , , , ,א
,־
^
לן קא׳זלית נל שכן עניין הכללית שכר וסוכש ו
ו ל ע
? ?p1pp1 f1
3
1
p
ן א ם ב ע י כ
נ ו הח ס p7ת
,
מג
)
כ
)ח)כ
צ ת
S
g X ^ z z
ע ״ י[״״ ״ * ע ״ יי
*»\1ר ל א ירע ללכי"־* של מעלה אלא שלחו אותם לגהיגם}
הסכל הזה הוא וחכיריו חי
אן ו
א ל עיר :
הביאם להלעיגלחעכ לבמ
וובמים הייתס חתיחקיס חבתי כנפיזח וכחי מדרשית ואס הי! חתח-לים ללכת
אחריהם לש־ווע דבר ה׳אןלי היה מתחדש עליהם יראחשחים !חחחלש כשכצש
וזכרות אתתיית ולא כן משי אלא כמי שלח היה נמנא כעיר ללכת צבתי כנסיית
וכתי חילשית ואם גאולי יעלה בלעתו כאי זה פעם ללכת לסליועלכרי חבחים
ות־רותס ינר הרע יעשה מנת! סין> ויגע וצא יירא אלהים יהעחל ההיא תיגענו
בפי מה שפירש! בחדלש
כאופן כ׳ נתעכל ללכת אל י
השבעתי אתנ נכות ירושתם
הנפלם נפרשת ת״ שלה על פסיק
כירישו על הנשי״ת העולות ככל לילה ואין כל הנשמות יכולות לעלית נית א; ני
נפי המנוה והתירה שעשק גיוס כנ? יהיה ?ןעצ״ס כי כל חמ? וענוה עושה כנן
6תליאסעשה
א ט ר
מ
ר
;
w
י ר צ ח
7
s
i
t
קהלח
&י
ייצ;ת הרכה יש לס ככפים הרכה לעוף השתים ויש כסתות של רשעים שעסקי בייש
בהכל׳ העילהיכשחתחלת לעליח ינסה איתרת לתכחתיה שנקראת כנוי; ירושלם
אס תייצא! את מרי תה חצירו לו שחולת אהכה אני כלימר איני יורע שאולי נס
אתם ליכא ן לסיף אלפים אתה לא הוקלו לעכור אכל אם תכו לעניר יליינוא את
יורי שתבחרו יתגירו שחולת חהכה אני והייתי אני חולת אהכה לשתיע כקול
דכרו אלאי^שא־ר שכעסה תעככ אותי ואיני יכול לעלית יהי^רין שם ולדריש ה!ה
תכן הכתוב עתל הנסיל האין יהעחל שעסק הכסיל כיוס תיגעני כליי ה שאין לס
יכולת לעיות אל עיר העליונה ולא ידע כי נעלם חלונה הדרן אכר הילנות באו
הנשתית אל ירוש.יס עיר הקרש של תעלה ולא ידע ללכת הל פיר:
3ט ש
ך
״
עם מה שטאי ' ל?לעל» ו
2
לועו
הכסילים אשר חסיל׳ס
ברכריחכחיס וחירותם והאנשים
הללי חייטס אנשי העיר לכערם חן העילס
וכשישחלךכחשפטיעחידארןניחן לרש״
רע כרשעתו יתחו חסאיס חן הארז ורשעים
ה
) 9ר א < נ ס
א ב ל כ ש ה ח
ן
ך
הה
פ
, /י
אנ
י
ר
ש
ע
.
ס
) 0ט ה
אי לך ארץ שנלכד נטר
י
י
י
\
ושריך בנקר י><כל־ו:
אשריך :ייהרץ שכלנך
מהוריו ושריד כטו־ת
י
ו י
י
י .
יאנלובנכורהוראכשתי
וכל הנהנתי חוסל על השרים הישכייראשינט
כחלכיח וכחקזס החשפט שחה הרשע שב! חפצם ורצונם הוא כאכילה ישתיה אן
דחדינה ההיא חייכת יאי יתרכי הרשעים הכסילים התלעיניס כצכיאיס וכתת
אכל כשהעיר ההיא תאישרת כהיית כתוכה חלך כן חורין כחי כארצית ידועית
0יש חלכיס קטנים חחנה מיחי קרס ואס ירצה החלך להימס אין לי יפילת אין
וה חלך כן חירין אלא נער יאז אי לך אק שחלכך נער אכל כשידו תקפה או הוא
בן חורין אשר הנהגתו היא על ידו שריה וחנהיניה אינם רודפים אחר תאית
האכילה והשתים כי אס כעת אכילת החלכיס וכשעה שראוי לאכול כסעודה ולא
כשחי כלוחר כנכירת חכחה ידעת להיניא משפט דלים ואכיוניס חשפםס לאורה
ואינם מוסקים לעשית את כל יחיהס כחניס וח1עדיס כי אס לעת ויראת ס׳ ואן
לא ידכרו הכסילים דכרי חיתל יען כי יש אלהיס שיפטיס כארן:
ובזוהר פרשת לך לך סימן כיו פתח רכי אבא ואחר אשרך ארן שחלכך בן
חורין וכתיכ אי לך ארן שח;כך נער ישריך ככקר יאכל! הני קראו
ןשיין אהלל! ולא קשייןהאי לכתיכ אשליך איז לא אי( ללעילא רשלםא סל
איכון חיין ללעילא וכניכי כך אקרי ארן החיים טלה כחיכ אל( אשר ה׳ אללין
אלץ אישר צא proמ ו * תאכל; 9לחש צא תחשל כל
יילש אותה תתיר
כה
ני*
1נ
קהלח
1
נה לא תחשר כלנה ריק fזכי .כן לחהמשיכ לנחיב שמלכך כן חיו [ לא קיר׳שא
נלין היא כלא כני ככולי ישלאצ כן ח;ליןחהי כן pלין כדיא ייכנ היא קרש
תהיה להס יכח׳כיקלאתס דליל כאל[ להא כל חיל! חיונצא קא אתי כנין כך כן
ה ל ן ואי חמא כן חולין ולא כחיכ בן חירות הכי היא ולאי כן ח כיתחבעי ל ה
&לא כייתכיתא םתיחאה לילן תנייני,כלחתחבלאן יוליאבהיא כלי! כת־כ ונהר
•ונא חעלן להםקית את הנן ולאתיחא כל חתחנלאן)לאי יבנני כך כן חולין
נתיב וע לא אשריך אל[ שחלכך כן תולין ישליך כעת יאכיו כחלוותא כשליח!
נרעוא א׳ יין ארן שחלכך נעל האי לנתתא לתניא כל שאל ארעי לשאל עחיס
עוכר עי א׳תיהנו לרכלכן תריםן לחחנין עלייה! ועילא חכלהו ההוא רנתיכ כיה
נער הייתי נס זקנתי ותאנא האי קרא שלו של עולש אחלו ועל לא כת כ אי לך
אל[ שמלכך נעל ווילעלחא רמססרילא ינקא ונךישראלננ!!תא ינקין כי׳ה ליני'
מרשיחא חתלא ושלך ככקל יאכלו ולא ככל י!מא נכקר ולא כןמנימחיא ליית'
דתניא נשעתא רחמה זורחת ואתיין וםצלין ליה לשלזשא רינא תלי בע}ח'כשעמא י
ליזכחא רונ׳א תלי כעלחא חאן גרים האי חשןס דחלכך נער ההוא לאיקרי נער
והכווגה על הנהגת המת שהוא כ\חורין יהא! אשר ך אכל כשההנלגה עיי נער
'א י ובפרי תרומה סי׳קעה
ה 'ל י ' ' 1
מטשיי! יי' אי לך איז
אשריך ארן
אמלןליש האי קלא לעילא בהיכלא קלישא היא תאנא
מאי אלן אל[ סתם לתניא מהו לכתיב השליך משחים אל [ אלא האי אל[ היא
לזא בגי כתלי מלכא קלישא רכתיככיה כיוס עשות היאלהיס א! [והא אל[ כל
מה לינ׳ק ואת׳ן מההויאתר לאקלי שמיס ולא אתזכת אלעא לא אלא משלימותא
קדישא ראיקלי שחיס!כשעתא לבעא קידשא כליך הוא לאחרכא כיתיה ללתתא
וחלעא קלישא איעבל להאי יילעא קלישא ללעילא גקרחיתא ונחתי ליה חההיא
לונא דהיהינקא חשמייקדישיולכתרחר־כ להאי ללתתא ההיל השליך חשחי' ארן
כקלמיתא ולבתר מיא זכר הליס וגליו לתניא לא אולחוי דקיכה כד כעי לחילן
»^א בקדחיתא עכיל דינא לעילא ולנתר אתקיים לתתא לכתיב יפקיר ה' על
1בא החרוס בחרום כקדחיתא ולבתר ולחלכי האדחה על הארחה אחר לכי שחעין
*שריך אק שמלכך בן תירי ן לזן ליה כסגיאוחא בלא לחילו!חההזא עלחא עלאס
#תין כולא ישליך כעת יאכלו כלח כעחיאחל ליעקכ ולישלאל יוה כעל אלא׳ לך
ו(רן שתינך נונר כמה לאת אחל ונתתי נפלים סליהם לווי לארעא כל ינקא חן
0יזאלא ושריך נכקר יאכלו נההיא קדליחא ועד לא נהיר ולא שלטא תה לשלשא ן
ראית פה קדוש ־זלנר ושפתיתיו חבנית כקכר ואחר עקכי רגליהם
3בד
נונל נוחר שהיא חשל צחלס נפה 1אשליך אלן זה מפו של ארם
[<3אעולםחסןוכלפיכתקינןעצלאכןסלתאינעית לאתרכי פלחאה״נ•
7 9א
1
ש א ז
ע
כ כ
השוט ה
1י' קהלת
הינן> למלן הוא השכל השלום אל! האיברים!כשהשכל הנלנתו בשבלות היללות
א! לן אלן אוי לנון* או• לנשמה ושלין כבקר •אכלו הו! חשכיחי בנקר שכל •לחשו
כל מלוצתס הס לאכול ולשתות א; האר\ ההיא תשא את עונה אכ) כשהגיף הוא
בןחירין אינו חשומכל לעכל לאלון חחת סיעת סמאל והיא כת חורין שאין לס
הס בעלי
טין אשר חטא אשריך וטוב לך אחר שהנהגותיו וכחחיו של ארם
ההנהגה שאין חרונתן אחר האכילה כי אס כד»ק אוכל לשובע נפשו אשר סעודתי
יאכל כעת! אחר שגמר קכ׳עות! חגחת! לעסוק כתורה שנקראת גכורה שנקרא־!
גבורה ועחלו כתורה כרחח איכרי! ושסיה גידיו ולא כשתי תרגם החתרנינגכורת
אורייתא ולא כחלישות וסחיית עינא ולפי תרמחי הס שני פירושים האחד כשתי
כחו כתשי מר ילדך תשי תשישות כח כיח כבש או כשב!השני סמיות עינו כמו
סחוס העין 1
הריאכרהס אחי נרו פירשו בעניין אקר יהנאני ופירוש! היא לדרך
והחבס
שפירש רני שחעון כריש פרש׳חשפטים כסוד הגלנוליס ונהקדר»ס
נ׳קיל מהחכם ה׳1הי הרחק זלהה והעניין ני יש ב/זיני נשחה האחד כשהי׳חכטלא
מחרא דנחיחידא חנל האכילות והשני חנד מטטרין איחה שהיא חנד האנילית
כלוחראיןחסא כא על ירו םכשחשתעכד כאיזה ניף לקי׳ם
ליתבהשענול
ולהסלים אי זו חנוה שחסר לה גם אות! הניף רונה לעביר על אי זה עבירה מנחת
איתו לבדו 1אןיל לה כי כיון שהיא בת חורין חסטרא דאנילוח אינה חשופכית
לעבדות העין אחב כשהיא חםטרא דעכד חטטרון יש לה שעבוד שאחר 0נחמכ9יס
כניף זה אחר שיש בו נשחה חסטרא דעכד אס יודחן לידו עבירה אין לאל ילה
להנ חם אלא חשועבלת לעבדו אוחו עין שהיא חצר העבד החשועבד תחת יד
אדוציו ואין לאל ידו לברוח וזה! חשל שמשלי כחסכת ייחאכליישמפאלחשל לחנוני
טחוכראפרסחן ונפט כא לחד!ד אפרסחן אמר אחדור אני 1אתה כי הייני
לנתכסס אני וחתה בא לחדור נפט איחר לו חדור אתה לעצחן והיא חשל נפלא
אפרסחון לחצות ונפט לעכורות וכהקדמה זו יאחר אי לן ארן רחז לניף שנשמח!
לפי שהיא חעיתללחטיח!חשועכד
החילכת עליו היא חסטלא דנפר חטטרון
לשעבוד עון באחור ושרין כבקר יאכלו השרים הם רחז לכ חלאכיס לחחוניס על
מאדם חיו הורתו אי להם לסי שאיכ' חקכליס השסעחם כי אם ככקר כבקר כ/חן
יניקת הנער דהיינו תינוק יונק משדי אחו כאור בקר יזרח אכל הבריק בשנשי־יתו
קיח חססלא לאצילות אשליך חרן שחלכן דהיינו הנשמה המולנחמלין היא.כן
יווריןמסטרא דכתיתילא וסרין כעת יאכלו בכל עת יאנלו השרים והשמים
בי;0שניהחגאכיסבאח:רכנכ)רה ולא כשתי אל! הצריקיידחסנרא לכת יחידה
בהייתס
חוהיהין בכל OPכת וגבירה כממציא של ל/עלס
?
J
!a
צר
קהלת
שייוחס ע סקי'כת1וה יבחציח!לא כשתי כחלישות חיל כודאי <?שריך ארץ,־׳י*
בן חוריןיייסגורא דשכיכחא נכל.י׳ חנל חטא <ע<ן דלית כה שיעביל כאיזו' תשיזם
תכין מעצמך המ:זחל ה׳ה שש כמקומו כחיןחולזרעיכ לכלי) והדברים עתיקים
ומיי שכיס על אדני פו ומחוקיס ן
נ י כהיית הארס עצל כדרכיו
בע־נלתים י מ ך ה ט ק ר ^ ז
ובמעשיו הטיבים יח^יסכן
ז_
L
!בנז^וו־־ז י ר י ^ י י ל ^ ,.חך ויעני החלק המ,ומן לי לעילם הבא ילס,ן
חקרה מלשין קירח רוח )איש אתר יקח:ו
חבית J
ויחגלניכי לא כצהללכח כלקט יוצרי יאמר
כשצלחיס ימן לא איור כעצ יח בראה שיש שני חיני ענלוח כקיץ זנתיילף כקץ
חפני החמה ובחורף מפני הכנה:
שהדירה •של העילס הכא יקרא מקרה יכעצלית ידים ויון
אן א£שר
הרירי; הה א יילליף הכיח דירה ההיא כי לא יוכל לדור
שמה •הייך יע ונד כארץ לשב אל מקילו זיאשן יעניין הקירוי היא משלל .לחלון
המדור ומי שלא הנליית הן כקיץ ה! כיחרף וכתענל ללכת כדרכי יונח תפני צכיי
נם קיס אז ימך התקרה ויהיה ייוך חלשון שפלית ישפל מדורו ככל יום וייס לאמ
לאט ישפ־לנה ישנילש עד אפס חי ום ונאכד הענל ההיא כעניין רע יכשעלית
ידים הכ׳יצה אפשר בעניין הי-דקה ש^היר)אדם שלח להיות עצל ובהיתי כחדר
קדרים •ע.זה חציה כנין חצ;ת הנ־קה שבאים את העציים לפתחו יאס הכיח םצר
דזשפיל ידו לחי1.ה אז ידליף הכית דלף טרד ביים סגריר יסיף הדלף להיות רפש
וטיט שחה תרד בנודו ימחומה לא ישאר לנבל ז,
ויהיה המקרא כינוי להקנה הנקרא מקרה כמישה המקרה כמים
אן יאשף
סלייתיו ויהיה ס רושו •pכשישראלמישים רנונו של מקים חושיפין
נח יחיזק בפמליא שלמעלה ינקראתחז חקרהככעל הביתשמח׳ק ביתו מפני
ללף ןחפכי ה־׳פילת כך הקיבה ככל יום וייס שרואה כני ישראל חוסיפיןכת יחווק
בפ־זלית של מעלה אז היא מתייק העולם כהשפ1ה חרוכה וככל יום וייס ברכתו
מדוכה חחכרז וחחויק !ולמן כל יח!ט כעולם אכלכשישראלאינם עושים מונו
ל ק ' י או אפשר
'
ל ל ׳'״ו ק י
*תישין
•יהיה ביכ» לבית המקדש שהיה כנוי לתלפיות יכנוי כנין
*ולס וכשפל׳יליס ידליף הכיח אחר שנתענ;ו להקריב קרכנויווכחיס ענ המזבח
וכשהשפילו ידיהם נדלף הכית דלף טירד כך כית קדשנו וחפארחנו היחה לשמחה
גליד חת/יק בלק הטתו;?! ילליף הכית ואחל ת;י(תי בתרלש קר!כ לוה אכל
כ
בל
ה
נ
ן
ן
ג
ה
1
(
כ י ן יש
ח ע
ה
ה ח
ה כ י ת
כ כ י כ ,
ה
כה
<B׳ קוזלח
אבל לא כסגנון אחז חל כעצלתים!מן התקרה עישנתענל! יעראל PX91P
תשובה ביתי ירתיה! כמבול;ה י חן התקרה <1גצ חת מסן ״הילה ן
! ^ י • לחהשביאלכ! למיל על חייכן לשחוק עושים לחם ויין
' " " Pי׳,י " ' °ישטח חיים והכסמ יענח
ב
ת ?
כ ש ה
א
h
,
את הכל J
*
י
ששים ישתחים חשמק-ם יחמג• חדיכ השמחה
בהיה איש חחת גסמ ׳תחת תאנתו זנית
הקרכנית היתה עיחדח להם!נקראת הקיכן
לח cכי כן קרא! התירה את קיבכי לחמי
והנו״נה צכיךק כדי שיוכלו לה»תכשח1ק ושמחה ינרין לקיים חנית הקרבנו*
וה Ifo ::אתרו לא לן ארם כיוישים ועכירה ביר! הח כינר תתיר של סחר מכפר
ע! ענית של שחר תת ל ש! כין הערכים גס כן!יין ישמח חייס היא גס כן לנס ך
רמז לשמחח כ־תהשואכה ונסין החים בחב
אי ג ע ו
היין ינשכו!כיי!
ענןחהוכאיתהשתחה לא היו משחקים
*"
שהיתה או השמחה
וחלקלים הה־תס ס אלא הנליקים הנקרא חיים כגין לכן גחליי! והצל הוקן!כי׳נא
כשישלאל עישים לחם ויין שהיא התירה לכו לחמו כנתחי!שתו
^ <ך ךן
כיין חשכתי או יתלא שחיק פינו!והו לשח׳ק כדי שיהיה לעילם
*
טח ק עישים לחם צריך להחויק התולה שנקרח לחס ואו ישמחו חיים שהם ישראל
מם קריכי כי האימות נקראים מתים והכסן* יענה את הכל הכוינה הכוסף שיש
לי לחרס כעיסק התילההיא יענה את הכל!כתישה תחת אשל לא עכלת את ס'
אלטיך כשמתה כי המניה כשמחה יככישף וכת וק יענה חת הכל כת! אענה! את
האר ן והס יענו אתיזרעאלואפשר לפלש כעניין תחל לשחיק עישי' לחם ויין העניין
ולוע קי כמתת! ש! אלם ניכר אס נדיק א 0רשע חת תת ן שחק סיתן טיכ לו חת
מתוך בכי סיחן רפ לו יען כה שמתא חראין לאלם חקיחי יללת /ומראין לי רירו
יוהי לשחיק עישים נחם אס חתוך שח :ק הולז חתוקן לסעודה החיןחנית כנו יחי©
ויין המשוחד כעככיו שהוא סל ירוע ליודעי חן ןמי גולם כל זה והכסף יענה י!ת
בכל הנלקה שעשה כחית יענה הלחש והיין והעידיניסכ־ם i
צ
ןקן-ןוךנו
שלחהפהכינרי׳האל׳להיהל נכםבכרעך פלך
• °״ ? ׳ 1? °״! י־־וקלל וכחררי פשכנך
^ ל
i f i
3א
cכ ש
ו*
יזוש! או כח חן הכחית העליונים ואפ! לסיז׳ן
ליתר נידח כעיני רסטנא וכמי שכת־ הלש0
י ! ״*״י
;1בפלשת איש איש י יקלל
נס
כ
לכ
ו
,ך
1
אל תקלל עשיר כי עיף
השמים יוליך את ר־זקיל
,מןלכ״״״־יני ־
S
^
^
T
^
r
מלן ולא שרים ט עיף השמים יוליך הקי3
מיונה כי יש כס אמד ששילם מל הדינמי היונא מכני אדם וכן כתני הפשטנים
*ל פשיק יאמר מלמא לעבדך יפשריה נמוי כלומר אל מגיד לנו שום מטי/כי אס
התיניא דיבורך מהכת לפעללאחרים ואנמנו נביתינו בשדיה נמוה ילבן kתקצצ
•חשןמוה היוקנדיל וכעל כנבייכפל המניין כנגד כיולמך שהיא כתיךממשכתן
כאעלו ן}ן1ל וקילה דרך מחשכה אחר פין• השמים יוליך הקול יכננד קללת משיר
שר׳מו לשרי האיתות שהם עת ז כעשר! ש :עולם והם מכדי הכירא ית והיא נתן
להם ממשלה שיתן כל אמר יאמר לאומה שלן יאמר וכעל ככפים יניד לכר J
כאידרא של האזינו האי קרא קשיא השתא מאןקיל דהא רישא
ורזורר
דקרא כתיכ נםנמרעך ח׳ךאל חקללנתינונמדרמשננךמאי
טעתא כי פוף השמים וגליך הקיל והא ליכא אלא ודאי כל חה דחשיכ נר נש וכצ
מט לאשתכ; נלנוי לא מכיר חלה מל דאפיק ליה כשפוותיהןהיא לא אחנונן 9b
וההיא חלה לאפיק מתכקע באוירא ואז׳ית וסלקת וטסא במלחא ואתעבר תיטה
קלא וההוא קלא נטלן ליה מארי גדפין ושלקין ליה לחלכא ועייל כאודניי הה ר
וישמע ה׳אח קיל דכליהס וכנין כך בל נלותא וכעותא דכמי כר נש מקמה קנה
בעילאפוקי מליןבשפיתיהדאילאאפקלהיןלאינלותיהנלותאולא כעותיה
כפיתא וכיון דמילין דנפקין מחפקען כתוירא •<ס'קין וטסין ואתעבידו כיה קלא
»כסן להין חאן דנטיל יאתידא להין לאתרא קדישא הנה זה הכרת לחה שכיארנו
שאין מניאית לשים כח לשמומ שים מני ,אס לא בהייזוך החלה מפיו בין לרעה
או ירצח נם בחדעך חיך חאן חלבי רבנן הנם ט חין נכין
ביןלט־כה:
אל תבזה את אחלים כחנמתם כי סף סי1
יחנסכמוך
כך סדרו שצ
במשלם למלך ובחו שכעניין החלבים כל לחד ואחד נכוה חחכרו
»;,תים ושל םיפרים ולא חשום שחלק לך החכמה יתבונה יותר מהם תבזה לעי
»הי.א קטן מחך הוהל בני וזהו נם כמלעך הגדולה כהיות שאתה .מכיל עיןל
וחדעך פכ?אלתקלל שים חלך ויהיה עניינו חילופי! ינידיפיןכמי והוא קללני קללה
נמרנת ולא חלך כלכד אלא אפילו חי שיש לו חלק כתירה שנקרא עשיר לאפיקי
•ם הארץ שהוא עני בדעת אף בי לא יה ה צו ממון רב ושתא תאמר בפני אחרים
לא אקלל ביני וכינו שאין שומע בינותינו דבר מותר הזהירנ! כי אפילו כחלי״
»שכ:ך לא תקלל עשר כי סוף השתים שהיא הרוח שלך שכן הרוח נמשך משיל
•מים הוא חכריס כנתים יוליך החעשים שעשית כיויייהיה לן למכשול יכעצ כנפים
שזיא סנשתז ש?יא עשה כנכים כעשיית הל/טתכל מנגה וחנוה כנף אחד ינ׳י
}
כד
ג
מ\
קהלו1
יזלו ער משוכנת חיקך שהיא הנשמה שמיר פתח כין כדפירש ) Mיש יןקייזית
כזוהר שראה שאלי עין> השתים ינעל הכנכיס הס מט!סיכ אחל נקרח י׳חרי
ללונפיןחיט שר הפנים)אחר נקרא חארי לנרפין 1ש!ל נעייםינדיכיןאין יה חקותנ
כז היח פחליח ן
ללקלק שהיה לו לזמר השלך לחיין שלח ל ח 0ך ע ל פג*
ן#
הםיםםכיכתכהיביט
פלפניהמישחאישלחיהניינ״יא
על עסק הנדקה אס אתה עישה נדקה עשה י^.׳^»~-
כאופן שלא יתנייש החקכלה כי יחכייש חכצאנו ;
לקחת חילן וזהו שלח כפתיח ילא אחר שלח
כשכיח )איחר לחחך ולא של גיל כי היא ית שונא נול כעולה על פני החים 1ם כן
י?יה הנרקה שלן למי שיש לו חלק כת1רה כרי שיהיה ׳ייעשה בנלקה חקוכ ת ייתר
וייתר שנן התירה נמשלה לחים ולכן אחר שלח גם אפשר שהי׳קכל לא ילע חתי
קקכלה וזהי על פני המים אנשים חהינניס יכמי שאמרו ח1ל ׳היי חיכשלים לפנין
ינויהוחן לפניהם אנשים שאינם מהוגנים כלי שלא תקיכל נלקתס כ• נריכ הימים
יןחנאני הם ימים ננח ים וליק כי אחל כליכ היחיס כי כחיים של מולם היה הם
מעט)רעים יהס לילית אכל עולם הכא הס יחים טיכיס ילא לילית וכן הס רכים
או ירצח אלתעש נלקס
ל:ן אזרהיחיםכהיא הידיעה שם תחנאני ז
פני המי שאונן
טל מנת לקכל פלס אלא[כח! שמשלין איתי על
מנפה שיחזיר עליי עיל לע לס ועלן
J1
היא שהזהיר שלמה פה שחי־׳כ הן חלק לשבער־ז ע ט
האלסלעסק כפרה ירכיה דיר״ו״ן.1, -,.״
ן-מ »»
נ
ד י
ע ר D
, ,
p
pל) ב ן | כ ת ) י י ) ן
ו
ענו1ן ׳ ה
ל ש כ ע ה
לשכו-ח כי לא הרע כר,
יו7ח רעה על הארץ
סהיא ככגל הכת אשר היא שוחרת שכעהולן<
נלס יגם לשמינה שהיא הכן כחנית החילם
)כהיות ששניהם סמיכים כמקרא וטחההשכעת יחים יכייס לשחיני יחיל כשי
'טרלחו כאופן שאתה חייכ להניח כרכה ככיתן כי לא תלע אס לא חניח זרש
אחריך חה יהיה רפה על האר[ יהיה חלת חה חורה רינוי נחז חה רנ סודך
יהכוונה אין קץ לרעה שחגעת לאיש הוה שהילך כלא כטס וכנה האדם לאון
או יאםר
ק ל׳ יי י* י י ' י *
י^ו ^
י ^'^ ' P
אס תת( שככחך לעסיק כפריה ירכיה כאשר ציך היאלהיך
וכלל לל)*
כשיטיל! אותך נקנר יניל!ך נניך שנשארי אחריך נקדיש וככרכ!
שנקדיש? ואס לא! ואחייך יחי עוני הקליפיתהלעות אשר ישונכיך ייאמר! לך
ט ת מ פ
P
ה
י ש הה
י
כ כ י ס
ש ה
ח
נ
{
3.״»f
t
r f c n pי
1
ארעי אתה מהי מה יהיה רפה מל הארץ ואמר יהיה ולא אייר תהיה רמס כלותל
תמורת הכן והכת אשר היה לן לפסיק להשאירם אחריך במקום מנוה יהיה לך
ליליןשירין וכדין ונקכויוזהו יהיה רעה מל הארן 1כרפי'
הלופיהסכלי גולם לוחי f
תן חלק וכו׳ כלימר הזהר כבי
כזיהל ל תא' ל' 1י ע ה { או ירצך,
חי שהוא זהיר על הנרה יהיו
לשחור מת הנרהכראוי לך שכל
ל ו כניס וכרים ווהו אס תתן חלק לשבעה ימי הנירס תוכה נס כן לשמונה ימו
החילה׳• אל ירצח תן חלק לשכעיס שנים אם תוכה לחיית יא ס תיכ י*
שמכים תן חלק חשנותךלנמה ולא יהיו כל
לגלוית
וחיך להוטים אחר הכלי הע1לם הוה אחר התאמת הגשמיות כי לא תרע מה יהיה
רעה אין כח כך לרעת הרעות שכאן עליך אחר החות!תנאיך גלות רכות ורעות
ונחסך פירושו של פסוק הוה עם פסוק הכא אחריו I
נה א
א
אם ימלאו העכיס ג שפם ירצח אם יירא אלהים אתה ותת? חלק
לשכעה ולשחנה כנז כי לא ח ו
י
!
על ח^רץ יריקו ו א מ אם יגורו בית דין של מעלה אי זה רעה מל
יפויע־\כררוט ו א ט הארןאשראתה שיככ עליה נדיק חושל
כצפ וז םקום שיפןל ךן״ץ ניראת׳!סוס ותבטלה אם יענור את השמים
י ולא יהיה חטר לא ילכו העבים כמו שאחירו
יי,
כתענית כחעשה רכ שאח פנו כלים כי!לדו
שם הוא »
נשחים ואחר כך ראה כי הלכו להם כי היני
דחשקרי ככלאי משקרי ענני אכל ימיך לא יארע זה אלא אס ימלאו העכים נשם
על היןרץ יריק! ברכתם עלי כלי די!אפילי אחר חיחחך ככל מקים שתפטר יהיו
אנשי המקים ההוא נינילים כוכותך כמעשה כלכיאלעזל כלבי שמעון בעכברא
ז
או ירצךן סלמז למה שא!ל
ל קי י ל 1' 1י י ' י ,י ו
יללס את השכינה
מעולם לא עלה משה למעלה מעשלה ולא
לחסה מעשלה ומנינו כמה נליקיישעלו ללקיע כנון חנ!ך ואליהו וכן מנינו כמלאכו
השרת יורדים לנשמות הטה? וח!זרי' לעולם והשתא אין יתכן נשס לעלות לחמלה
טאפילו טפת חרדל לא יוכלו הרקיעים לסכלס כלפירזש כוןהר ולנן אחר אם
לאס תראה עלית נשם כשמי חרוחיס דרך העכיס כסערה משחים kימצה כדמחן
כי סחה יעלי כגיףהנשחי שלהם חלילה כי על הארץ יריקו כי כעילם הנלנליייניחו
נופם ולבושם להתלבש שם כעת הנורן כחן שאמרו ןל כאליהו יחטך ו״שה וכן
המלאכים נמשלו לעץ שכן ימיהם אין להם קנכה כיחי העץ ופירוש הפסיח כן
אס יפוצ עץ אם יונלח למלאן לבא כשציחות בנון מצאטם
הוא צפי לרבנו
כ ל י י
3
ז י כ
ח
ככ
ןמ
05
חנ
ע
י
ג»׳ קהלת
ואנלהס אניני עיה ככל פינותהסולס מקום טיפול 0ס יי/המה אליי מלכיש כפי
העניין יהרה חזשה על תשלים ענולת של!חם יוה! 0ס יה!א איינם לנופים הפכים
כשרונם לעלות ולהסתלק נלפי מעלה נשם על נאק ה/את יניח! את חוחלס ואין
לנישס נאמיר לעיל I
לכי אברהם אחי נריו פירש אם תלדיף אחר משחיית יהדכרים
ורחכס
העניס נעה? על האל[ יריקו סייה נקבר עקע נריסן ויאמרו י ן
י
hoחה שנחרת אמנם אס עשקת נמ1שנלות נתירה יניינית או תהיה נעין אשר
<׳ריי יתן בעתו וכמו שפ'כז!הר פרשת בצק נפסוק צא תשתית את מצה לח יית
שנה )אם סף סיף יכא הח!ת כ&כילן כי חי נכר יחיה ולא ילאה חות ייקוישיפיל
ונע[ ננל מקים שיניע וימית או ננפין או נררוס ככל מקוס שיה־ה שמה מנמוין
ימליכו)לא ישלוש כן לחה)תולעה אצא כהייתן תעחול עד מחק\ :ענלנליו :
חיסיף נ1פן משלי על פי דרך וה שחלת יהיא עמה כ כ לחו לכיכ
איתיות התורה שעסק כה כשננך נקבל תשתול על־ך שנדרש על התולה
כרפילשו!ל י
הודיע לנואת סדר עלילת
" ' ' ' ' י
•ולעבוד האלהיםולאקול,לא
ולא חורף כי מי שרודף אמיהנש׳הניף"הננו׳
הוה כח! שכיאלני כי על האל[ ״ליקי ל
ו ז כ ן ן ג ח
תכ
נ י נ
ל א
ע כ
ח י ס
נ ,
ה נ ש ם
< ל א
א
הב
6
יעכול את ' י ׳ ׳"' י
מ פ נ
ה
א
' ?י ׳
מ פ :
'
שומר ח ח לא יזרע ורואת
יכ־¥ור •
ד דריח
בעכסראיקצור.
כאשר ^ י נ ך יורע lD־r
ררך הרוח כעצמים בבנ\\
הםלאה ככה לא ר־ןדע
ת
¥
ו
אח פעשר־־ו הארהיבש
אשר יעשה את הכל I
סננה או מפני הק•[ והחום וזהי שוחר י ׳
ני לפעמים כזמן הקין יתעככ כעבודת ית׳
מפני החום וכאית נפשו ישח!ל לשאוף לוח
כתנים אס כה יעשה לא י/רע מעשים סוכים
כנין מלכת אל נית אבל או לקנול מתים
ורואה נענים ויירך לננו פן ירד המסר מליו לא יקצור כלי תליאת כמציס
הראשונה כי פרי ושכר הממה הראשוצה שיורע הוא נקצור אחרמ שיקיים אמרים
כמי שאתרו ?ל חצוי .ניררת חצ ה כאופן כי שתים הנה קיראתיך Itנכי לא תשחס
ולא תאנה כ׳ נל חה שחעלן החומר העכור הוה כל כ ן יהיה המינש שלך לכן
•שה ואת א פה כיני והננל אל ילך לככך מפני זננ׳ת ?טענות הנ־וסת ?rk
P1
ם הענות של ינל הלע צא תשמע ולא תאנה 1
?
1
1
3י'
זז
קחלית
שיחר רוח לא יזרמ הזהירנו שלמה מיי! השלום מה שאסרו לכי
mז«
מזל לא!שא אלם מינקת חכרו ,מעובלח חכרו שמא !מות הולל
, ,ל חנ ifאו כתורה א ,בנביאים או
,
ככתובים ו׳הו שומר ר ,לא יורע כלומר מ׳ שש-מל הקש ההיא דהיינו הו ד כנ/.
מת-כ ח א ,מינקת לא ״רמלא יהי ,לשים כה שאשור לישא אותה ורואה כמכים
לללר זה מי שרואה בעביות האשה כשה׳א מלאה שיהיה חושש כשאשת ,הרה שלא
״ הו ל הנם כי אמלו Ifהאידנא שמד פתא־ם ה׳ עם כל זה האלם צייד לחוש
,א ק׳דס זמנה והפשוק ה*• יוב-ח ללכנו כאשל אינך
,.לשיחה לרן הל,חכעגתים ככהן התלאה נכה צא תדע את מעש האלהים
אשל יעשה וכוי;
ח י
א
u
ח ח
ל כ ר
ה ק י ש
נד
ו ר מ
ח
י
| | א ב ל
r W Pהה
1
ה
.ר*
י
צ
ה ח
אס יקשה לן אין החילו לזווג אזם עם אשתי כהיותהמע־ללת כשם
שאס? צ־שא אותה נהייתה חעיברת א .מינקת שלא תתענר התלכ
א
p
V
W
P
י א
?
" ft ^ 1פשר
'
T ' ^ °
או שחא יח-ת הילל » ״ '
החשמיש נם כן הש-כ ואמר אינן רשא ,לחריר על עניין זה כי כשם שא .א פשר
לאדם ניש-נ מתח הלוח . 30לד חעי אמ .שפיו םח־ם ושיכור! פחוח כמשאזל
ס " ,סג ל * אפשר לן להשג מעשה האלה; אשל יעשה את הכל כ ,מר
יעשהש הס,:ל אף כי יזלס
הרוחת יהה,א שלא
מש כלם שהיא *מר פתאים ושומר
שלא ת י מ הא
" ^ Z Z " ,
׳
ולאחר אסיר שמא יהרגני'ל^ ה ,ה י ו
?י־דנים מחם
' י
י־
־
״כיי ׳ ' "
,״
״
,
.
ופיה על לכ כנ׳ אדם לאמר אחי
כפיי האב -מתים ״מניס ילנה לעככ ענמ ,מלפל-ת וללכותכלי שלא ימוחו כ יו
כ
0
1
ה
5כ
ל
ת ז י ע כ
ל א
א י
P P i p
צ
א
ח
דע־ולים וחושש אם יהיה . ,5״גיל אותם במי .הזהילני שלמה שלא יעשה חש
הבורא יח׳כאשל אין אני משיגיי הולל במעי אמיL
Z0כן שאין אנ ,מש־ג־ן
כשה-א כממי אמ־,כאשר יבא ה,לל לחיז מתקשים שאם לא , pיק את אמי ולא
,,י״״?,
'
־°
" ב י שא » כן לא תיעאיי ״ ״ ־
tZ\^l''V
°״£
,
Sכלהכנםימתים««1
לחה לו נא,למד דרוש זה מחז״יה ,מלן יהודה שלא הה רונה לישא כשכיל שראם
דנפ״ מיני^ ב ים ללא מעל ,ביח ,שאחל\\,בברכות »ה שאחר לי ישעיה בהדי
ובחכמתם ה , ,עניינים
£ 2ו £״ מ ה לאית במ־טך אנשים גל,ל׳ס ימל .בחחשבתם
מה ננ,ם
ך
£צ ; א; בשכ׳צסיתית! א ,בסניצ ש׳נאן * « wי < °א׳נ' °
ת
pcהאלה
א
ז
,
מ
ת
א כ ׳ ה ם ה ח י
נ ח
1
א
ת
ל
י
P
לכן היהירצו המלך שלייה לכל נכשל חיי כעניין ןה ן
ב אה
יתשכח בפשוקיס ש י י׳ ש־ ו
חק
1
M
פ
ט
חה שניארנו נמשך זה אחר '
W
ב
ן ל ע ז ו ע ך ) ל ע ל
י
3אל ת כ ח
בנקר זרע
ט
זחזד ובערב
^ m , J k .
אל ר־זנח ירך כי ^ י נ ף
יורע אי זו־־ז יכשר הזר־ן
או זה ואם שניהם כאחר
טובים•
י ל י ך
כליתר כבקר אל חעככ מצחך בבחרוחיך
מ ״ ש
יןלעריתילרכית ל יל אל ל ל י ף
א?1כב
שחתונניךננחרותיך אל
״
מצתימלפלות ולרמת פן יחיח ג 0הוא
כאחיו השחר פן ואל לפככ kתצח •דין צא
ולחד חכיען כי היה לו ל׳בני׳ולנשו׳היה צו אחר ונצה את כית ישל& לחת זקניתו!
הגם כי ככחורתן יגעתכתירה יכחצות ייחר חי אי אל תאמר
א.י יר^ךן
לעת וקנותן דייכנ חה ש־נענ! אלא החחיק ועחול חל עמלן
כי איכך מרפ אי וס יכשר אס החניה)התעה שעסקת
יעל חשמיתך תעמוד
איחה שעוהקת לעת ערכ לעת
ככחירתך יעמיד לך כעת יציאת כשחחן
זקנחך כי אולי ככחולתך אםעשיחאיזה חצוה ואחר כך נכ&לת כעכירה עברס
מנכה חניה אכל הזירה יהייצית לעת הוקנה כי כשל כח הסכל יעס כל וה יגעת
בחייה יכשר כעיני אלהים וכן אפשר שכל מה שיגע ככחריתי קכל שכרו נעה!
וחיני יודע אם ישתתפו יחד גירסא דיגקית׳א גגירסא דקשישית־ז!יאירו שניהש
יחד toזח:רם יחד ׳תחלא הכית כלו חורה יייכןאצחנח יד ך מלעשות {
ן י י ן ׳ ן ף פרשת יישב שיח׳קפח ר׳חייא פתח בנקר ורע זלטךתחכחה אתחוי
ליה לכר נש לאזדהרא מחוכוי ולאןדהרא בעיכדוי קח ה קי כה בנין
רנ-׳וה שלימין וכמה ממנן כעלמא דאינלן אולין ושייטין ותמאן ית עוכדיהין דכני
נש: fס:דין עלוי וכלא כספרא כתיכיןותיח ככל איכון חוכין די אסתאכ בר נש
יתיר בהאי עלמא ובעלמא דאתי מאן דאושיד זרעיה בריקניא ואפיק זלעא לחננא
כירי או ברגליה!אסחאכ כיסכדיא כי לא אל חפן רשע אתה לא ינורך רע ובתי'
ויהי סד ככור יהודה רס!בגין כך ידכם דמים מלא! ובאה חילקיה לבר נש דדחיל
למאריה)יהא נטר מארח כישא וירכי גרחיי; לאשתללא כלאיל! לחאלייתיח ככקר
זרע ול,גך הא< קרא אוקייו־ כבקר דא הוא נזחבא דבר נש אחקיי כחיליה ויהא
ע
ם
א
ע)
ס
א
ת א ח ר
U
%
M m n m* m
!•IIM
;
^ IV
I
J
u
^ ^ 1M
1ו>
למי
^ M ^ f M ^ f
Mmm
סלמא בזחנא לחאריסין דדינא ״תין לקטרגא ע<׳ דלית לך אגרא טנא בכהוא
?ולתא כסהוא לאוליף ליה לקלי? לתיל; לתאליה כאולתו׳ לאורייתא תת מה כתיב
*
•י rkr-p
h
t t f s hלכתיב כי!למתיו לחמן אשר יציה חת נצי!1כייועל דא ההוא ובר קיית
ליה בההוא עלמא יגבה כל מאר-הון ללינא כג.ן כך כבקר ורע זרחן יצערב f<1׳
כיימ;י לזת:ה לאיה! ומנא לש׳ב כר נש לא ייחא ככר אשתדצית ולי צי אי בכי
אשתדצ׳ת ילא יכלכ א והשתא לאכא סיכ לית אנא כע׳ה ימס כל לא מה כת׳כ k
״,י לא י י,״ «א «,א בהאי ע:תא מאי טעח כנין ללא חלמאי ״ יכשר
ה׳ה א ,יה לפני ה(] 0בטן ליקימן כההוא מצמא ועלדא כתינ-הנה נחלח ה
1לעלי/א לאתיולהא׳ נחלה חאן זכי ציה לכל נש
א ״ א
לאעיאכההא נחלת ה׳ כניס א ינון כנ׳׳׳באן ליה לנחלח ה הראות אחי כמה גלול
טינש עין ה׳ה מאד מאל רחמנא לישזכן ואפשר שלכךהקךמוזהלמנייןהכנים
, ,הי לי יח׳יל ,ייקי׳מ בכשר!
,,y
- * . .
]פש,סן של לבליס מחש בבקי• זלמ זלעך ללמוד וללמרמהטיתשנמג
j
^ לשביצ מיל התילה והעיולה אבל לעת עלב הוא דין שניבה לבל
,אין מוהל עליו חייב הלמול והתניה לכך אמר ה׳הל כני בין בנקר בין בערב כ»
איו רבה של תירה אלא עלילה כ׳ אינך יודע איזה»כ א ,למורך ועשיית מציה
ב׳ ם או בלילה שעין לא תש:רך ט אפשר שעסק התורה בלילה יכשר יותר כי היא
בעת הדין ובעסק התירה מ״תיק הלין וכמי שפירשו בזוהר פרשת ויחי ע^פ^ק
!ששכר חתור נרם וכג׳ואם כאתל שניהס טיביס:טובים השכים מן האח. ,
ש
נ /נ ח
ל א
נל1ל
ל
מ
ש ז ת
ל
ששר
ב ׳ ה 0ה ל נ א ת ככwtr
ש
3
חש
י ר ג ח
W
שר
m
נ
1מתיקי.אייייטי־א' '°
:
היא אור העהכ ׳החסך הוא העהו ותי היא
לראות את ה ש מ ש
שיכיר לפרו'חןהחשךולירכקכאירוכשתזר'
כנחל ונסרב יה ?.הזרימה כחקו׳אול הכהיל וכאור נקר יזרח שמש הי׳ תתיקית
,ל״ינ-ס ללאות את השיוש בדיך להלה-ק בעיני השנחח ,בהמתו
^
יעיז כלי ש׳ונל לראות אתה שחש נש־פטר חן העילם שיאירו לנשמתו כצנתה
If״ א cהנכיד והאור וצח• שתי שרוצה לראות את ע ן השמש יכהו עיניו
" י יגול לבא 1ל תכונת ,כך האור של הלהב אין בל נשתה יכולה •:שכול מאיר
הפניתי אלא חי שעוסק בתירש יכתנית בעהי 1
י
ש ) ב
0ה)
D
גיאטמנעוחרטז״״מים
ם ,
ח
בבלם ישםח ויןכור את '
כ׳ חרכה יחיו כ ל שנא הכל»
ח
ש
־
m
ו ואפל? מ
ל,ל״ס
™]t"X
נ ) ד ת
אם כן אין לאדם
*
כס
קהלת
נ! עקר יהיה כאכל כלל ישכ לכן אחר כ< תוכל לזטח לכישולחנית לשמוח בחלקן
כעולם הזה כתנאי שיהיה ננר עיניך חתיד חס החיתה שהיא חסך ואן השחחם
ההיא יהיה רצויה לשמיס ולא יחטא כשחחת לכו ושתא יאמר כלכו ישחח !אגיל
כעולם הזה אכל כשר ושתה יין אכול ושחה כי מחר ׳חוח וחה יוכל להיוח אתר
החוח נילככי שכסה להספד שלשים וכויואס הוא רשע נחור כ חרשים משפם
רשעים כנהינס יכ חרשים לנן אחר השחר פן ואל נכי כי הרכה יהי) וכל חס
סכא עליך חששוןלשחחס לחוצה יהפך)אין קצכה ערן ועלצין יחלפון מלך כנ1
כזוהל כלשח נשא ה! עיכשין שיעכול על האלם כחה וכחה חיני עונשים ומכרו
סליו כי הנס שהא חתכי אחר שיכנס לנהינס אין לו אלא שנים משל חדש חס
קודם שיכנס הולכת נשחתו נע ינדכארן וחן חה כלי רשעחי ולא חצאה חנו*
לכף רנלה t
כנגד ישועתן של ישראל אס תזכה ותעשה כימי נלוחך חה שאפשר
)ך
לעשות תזכה כוחן שיכא חתיקית האור וחתיקיישתש גלקה וחרפא
יזרקה לכס יראי שמי שתש נדקה ומלפא ני אינו רומה!חי הגלוילערך יחי הגא1לס
טס חשיח נדקני ני או לא ינטער ולא ידאג נל יחי חייו ויזכור יחי החשך שנם
יחי מלית הכוונה כרי שיזנה ליחי שמחה נריך לסנול יחי הנליח שהם יחי החשך
קורם שיורח כקר חי נר אחך כעניוחך סליך יפילליחי החשיח יאחר כי הרכס
יהייכי כעונותינו הרכים הנלות החל הוה המר והנמהר אינו כנלות חנריס ינלית
ככל כי ארכו לנו היחייוכל הטב והעיננ שצקכל עתה כגלותינו איני נחשכ -לערך
העתיד כי כלו הכל ולא נשאר לנ! כי אס חלף מצות ומעשים טוניס עסק התורה I
ז
צ ח
,
כי צריך לאדם
ר צ ח
להיי1
fc
ד
נפשז
כי חי נעלית! שמח כחור בילרורהר
כ
י י !? ויטיבךלבךבימי
7 3
ט)כ
י
כי נסכן אחר כך יחשך כיחי זקנותי כגיל
כילאת שחים אכל אס ככערוחו לא ילדיך כחזחר־/יך והלך כררמ
נס כי יזקין לא ׳סול חחנ׳ הייו ה ר ע הה "* לכך וכמראה עיגיך ודע
17 Vיי 1י "? ° 1ל ' ל " ,י P Mכי על הכל יביאך אלהיס
כחורותיך עוד ראיי לדקדק כפל המנון במשפט :
»יס־נךלנך והלך נדרס לכך הילל והלך אחרי
יזראה עיניך ונוכל לוחיחיגרס לך כתר כי רם לככך ושכחי אח היאלהיך ילחתין
3׳ נא הדרכת ענייך לעב!לת הלןצ שאו צא היה כן כי אס שתחת חרעות ועתה
היסנת
n b
ל
המ
רא
י י י י־
היטבת לכך כאכילה ישתים שתוקף הבתרית היא ייתר חהילל!ת וסתם סוכ לכ
וכן רכיס מה רמה גורס זכות
משתה תתיר כטוכ לכ הת^ך כיין וייטב לבו
1ין!תירוש יקת לב תלך אתר מראה עיניך ממה וזכות ודע כ! על כל אלה יביאך
אלהיס בחשפט להוניא מלכס של נדיקיס כי עד עשריס שנה אין לו משפע ולי(
כקבר ולתתצאציצלן מהאי דמתא כי אפילו תינזק כן יומו ם!בל את מוגש! כ»
כיודע הנשמות הוא יודע מנשם ותיניק בן יומו הוא כתתן שלם כשנודמ כי הוא
כן תשעה וכל שכן בילדות ובנמרות וראיה מההוא ינוקא דשלת לך לדרש והיה
כיוס ההוא ינאן מיס תייס חירישלס ולסיף סוף אפילו שם כגן עדן הוה אסתס*
ככאכ סגי וזהו ודע כי על כל אלה הזמנים ילדות ושמדות וכחרות יכיאך ה&סימ
כמשפט עינש היללית ועינש הכתרות ולכן אמל שמת כקול כיללותך ללמול כי
,״
יתדיי למשפט יקרבי{
שחח כחור כבל ירעת איד מה שאחול שבשמחת בית השואכהימ
.״,״ין־ף
חי שהיו אומרים אשרי ילדותינו שלא כ־שה על זקנותינו ואתרי•
אותריס אשר! זקנתינו שבפרה על ילדתיה! אמר שלמה שתת כתיר כלומר תזין
והתחזק לעבוד האל וכשתתת התירה והמנות פקידי ה׳ ישרים משמחי לכ א«
בהיותךב׳תן הילדות!היה עתלך כשמתה וכטוב יבכ ככתיר כעל כת ודיק ש.א
אתר לככך שהם שני ינריס כי אס אתר לב טוב שהוא היצר החוב !במראה עיניך
יהיה נגד עיניך תתיר העולם הכא ששם צריך שיה! עיני השגתותיך עד החכם
מיני! כראש! כי על כל אלה יכיאך האלהיס כמשפט ודע כי על כל אלה אל יעלה
על דעחך כי כל כך שכר יש לח! שככתחת! וכזקנוח! הצליח למי שלא הצליח אלא
כי חשפט ה»א רחמים
כזקנ<ת! וידעתי שלא נעלם ממך חה שכתכ הרשכי זל
*מו:ני'ותדת!!הייהוא חולה לין כאופן,שכדין!בלחחייהכל יעלה לזכלון לפניו»ל«
ב
ס
ע ^°
יי־םי
,
״!׳יי
ה
ח
ת
ה
ט
י
נ
ה
״ ; S ' x s
כ׳ ה׳הרתיך שלא תשמת כל ימיך שמחת
' י
רעיזםכשרךכ
הגיף כי עתיל אתה ליתן דין ותשכון )אל
והשחתת הבל :
תאתל אהיה כל ימי כאבל כפנים עצבות
וכועשית אל בני אלא הסל כעס תלכך 1
הסל כעס מלכך שהוא הכולא ית נול לבכי הסל כעס מהקדוש
ןןי)״
ברון היא שאס תחטא תרגיז בולאן ׳אל תחשכ חם !של)»
#תע! 0או תגלוס לעה שם כי לך לבלן תשא בעונש והרסה מבשרך דויקא ואין
כה a
ם ף
קהלת
ני
לן ביתמנוס !5מו לס היללות והנחחת ליתח ייחיייב לבא לילי חגז ) DMאין
כפילון
או יאכר
טמנתךנולקת ט טענת היללימ ׳השחרית ל
כנילע
^
ifnשיוסף חתייכ את ?כחולים המתגאים ביו כייס
לנןהזהל חהכפש והמגז ומהזמס כי פון פלילי !מה הזחה ללעה חבשרן סלא
תסמא כריתן ואין לן בית חנוט כי הח!ס ה טבעי הוא ריתח כי שעגה »rהכל
ולוח ט לא אחר ה־ללית והבחרות אלא השחרות כלוחר בה ותן יפה תאל כחן
השה כושית על שגי נהיל ווה! כתלות הכל התה חעשה תעתועים :
ורחכס רבי אברהם אחי נרו פירש הסר כעס כל הנכס בא מהקנאה ואפ
שבכלין בקנאו את קנאתי בקנפי את נקנף וכייוחי שישלו קנאי*
מנחותי! מלקיכיט וזהו שאחר והסר כעס חל-ך יהעכר רעה שהויה׳יקבין יבשון
ואל חחישלבזיינית שבזין יתאחר הא ש הבחור כמ׳בי י זלזלני הרק יפוחו הים
לא תח!ש כי היללות יהשתרות דהיינו נח:ר יפה תאר אשר בעלותי! שקולית הכל
ה כ
:
ככל:
נעלשממךאחימהשאמוו חצמיצי זכור אר־־ז כור<4ך בים
י ־ ח ־ ' ״ ' ^ כהורוחיך ער אשר ל א
.
״
1כ!ס דרשם לכי עחיכא מתון חיבה אחת
אח בירן כארן כוראן כארן ״ לח־ קר.חס יבאו יבי היעה וו־־זן-־עו
השני• אשר האםר אי{
כורן זו ריחה ותולעה בוראן חלן חיה
זל ע לח 0נ ת
י
ב
ע
ב א
1
ה ב ה
jL
וללעתי כי חנא לבי עקיבא בלבלי שלחה ><ל
שאם הוא אזהרה שיוביל
יוחת חיותרת
כארס מהבורא ית׳למה כתב ביראין ב׳יור
*!ל ריבוי מלת את ריבה לכך פירש ׳ עקינא ואתר בראן כלא ^ל הוא הניל$
•תיוהימ׳ מרכה הטפה שהוא כמין י ואת לינה הריחה ן
כ ך ז ס
י
ך פ
״ .
»
ר
דוק שלא אחי
כנא לפרש פשוט! של מקרא יזכיר את כיראיך
fmm
;כיר את כיראין אלא וזכיר ח!ת הוא! הוא לשח־ך הכסוק הזה
כחה שלחמלה ה׳חנ! לילד !לכחיר)אמר מה חקוה יש להם להסיר הנמס והר׳נו
ולהשיר הרעה חבשרך שת׳כיר את ניראך וסרן ונארך וכתשאחזל כגמ כן מנוול
1ה מסכה! ונזיואם לאו תוכור ל! <יום המיתה וזכיל מאין כאת מטיפה כרותה
ואיש אשר אלה לו איך יתכן לכעס סל חכירו ואחר בחורותיך ולא בחרותך לרמו!
וחן היללית והשחחת ער אשר לא יכא! יחי הרעה הס יחי הזקנה שכהס אפיסת
*חי.ת וקל&ות ?כת שיום תתאוה לע&ות תשוב? איך נ ן נח צהנול וכל זסאמ
ה/כס
מ
מ ש
ל דא כ
א ס י נ
ל
י
3
י 5
' ! ? ?י,״?•'«
""
ת ,י ,3חן ה׳קפיז י ' ״ » ״
י.כיה*
עליך עצ הכרכים וחל סשיקיס <כצאיבריך כסצים לכן במול כחך כך ה׳
ס
*לאש למשות סיצבת<לה)כשמתו
8
0
7
D
״׳־'ו
»חתי ש כ
חכי ,ו א ״
כלין ת ג
שלמה ,על ,אשי לא , . , , ,״" ״ ׳ י ״ ! ^בלפ ? , L
,על ילא אחר ,
״
א
ל ס ו ב מ ת
ת כ ל | א )
ת
יאיה £ Jי £י ל " , £
א מ
ל
,
ל 5מ ה
אי,,א , ,לע.מי למ,לאי )י/א
נ
ח
סש:י א,תי,ת כאיס כאחר כלאיתא כסכר יכירה J
ע ד ^ ו ^ ד ת ח ״ ר
ד ־ ן £ם מ והאור ו י ~ ז י י
וח^בייםושט
*
.
^ , J
״
א
ח
י
ה
ג
מ
נ
ח
ם
א י
*אתהככגיס ותפס ,אורם « ן,
^
K|f!0
;3צ חש צכית
א פ י 3
עןצת׳
א ) ל ס כ מ ״ 0
ט ת
י־ '
ה/ה חללגה אחר מלרנה,מנים מוחלפים ני
כשיש שחש כס,לם הוא האור הענום אחר
שקיעת ,קר,כ לשעה ורניע השמש הלך ל»
והתור נש?ור,כשמםתלק האור יראה היר׳־ו
ויאיר הכככיס שהיא פח:תחהאיר א חר כך
ל ב נ ה
נ ש א ל
M
,
1
0
3
W
E
u
° ,,
כ/ה^האלםhה׳צך
ש ן ן rא' ס!ל ״ה סכתשצ
*
4
> aקהלת
ונז5תז זהנלן)מתקרב יום מתתו)בהי1תי בח!ר ה!א כשחש בתקפו )כגבירתו
כגיע לתחלת הןקנה יסער לכן גל/ח בז ה!א לונמא לאוד הגיע עירומתהפך קנחו
ללוכן הוא דינמא לירח )כשהגיע לזמן היסישות היא כא<ר הילננים ושב) הסכים
אחר הגשש היא יוס החיתה אור חשך כעדו ואחר שחת וכטל חן האיש כאם
0וחרי הבית שהם המלאכים שננראיס עש בארס אחד לימינ! ואחד לשי-אלו
ושוחרים אותי ואינס מניחים אות! עד יוס החיתה שיחורהו לעויס העליון לפני
יזלכו של מולם כדאיתא כזוהר פרש כראשית כפםוק חוגא האדן נפש ח׳ה נעיף
ועופן> יכיוס המיתה נתפרדה והס יזועו איש ממקומו ומונים למעלה להגר לפכי
כמקום מעשו שלא!ת! האיש שמחד! עתו!התמות! אנשי הח־ל הס המלאכים
העומדים עלי! כקיר והס מרננים כל ענתיתיו כתאוס ונקראו אנשי התיל כי נתן
להם כתורשנתללכת אליו כשלשלאגתשלאש׳,
ןב
£לן
ח ע ש
כ
ה ו
ה ע ;
אכ
י ביום שיזעו אזוטרי המת
י ״ז
הםוחנות '
יש מלאכים טוחנים חן לנליקים
3דא)ר׳א בחנינה
.״
0
0חי[יס 0
י
חן
וו-ו־י-וו־־חו<^ימ1ירחיל
וההעור־זו ^ נ ש י ההיר
ובטלו הטוחנות כי בעטו
וחשבו הרואית כאיכות
וכי' והכוונה שמתקיים לכל אחד ואחד נפי
?1
מעשי! דמיון השחקים ששיחקיס
החאכל אכל לרשעיסלאין להם ש!ס תקן ושום
הכנה כי כשכילו נתכטלי הטוחנ ת כי לא עשה פעילות כדי שיטחנו כעבור׳ I
וחשכן הי)א!תכארוכות העניין כי יש לנו הקדמה חהרצג׳יזלכי הנדיק־ם
מלכד העוננ שלהם הס חכיטיס כ.פי חעלס
שכגן מרן של חטה
כע׳תים ידועים!משיגים דרך חלונ1ת השגה גדולה ככל טת שיעמדו כגן מדן של
מטה ווה! סוד לחוות כנועם ה׳יכויאכל הרשעים חשכו עיניהם טח עיניהם להבע
השגה שלהם כי לא זכ!כעילס הוה כריכוי עינם ושגר! דלתיס כשוק סינרים לי
שערי גן עדן זה השער לה׳ונמשל לשיק כי כחו שהשוק לשם הולכים לקכות מאכלי'
ותענוגים כי הכל נמנא שם כמו כן הוא גן עדן ן
ה ת נ 1ה ל ת
כשפל
ה ט ח כ ה
שרוחיסאות
י
ל ח ט ה
כמקום שנימקיסמרוכ עונשם כמו
וסגרו דלר־זיבם בשוש
ו
ו
״
כשפל קוד הטהנהויקום
״,
י ,
j
יחש! ואס זכי להניח כן כעולם הזה כשעה ל ק ו ר ד־זצפור וישהו כל
*יאחרקליש וכלכיוכללכלשנקלןשה ' ""Pכנותהשיר*
״
אות! התקיתנ כסכיל קול מההוא נפול יישיקו
?
כ ט ת נ הכ ל ה
)ס
הל)לה ת
ד לא
"»8
כ
ז
Pיי*
tfvnp
נ מ ת השיר כל נשמה שהלכה אחל התאיות 1כ 5ימיהם פתייםזמועזיס ככת!
משתאות וכת׳ רנכ׳ת שם כנהיכס ישומו כמעונות של נהינס ״ ס ינעקו חכאכ צכ
נ
טגנו״-ראו,חתחתים
נררך ו י נ ^ ץ ד־־זמקד
ןיסר־חבל החגב ור־־זפר
4פ
1
-
א
ב
,
ן
נ
ח
כ
,
ה
ן
'
V
ר
ך
ה
א
ד
ם
האכיוגח
^ 6ל ביו־־ז עולפו וסככי
כשוק הסופרים *.
מ ג נ י ח
?
להיקיתו ילהפנישי שהם מישים ככמירתם
וחהשריני׳לעשיתעישיס חלילה לאל מרשע כ י
נ ס חגכיהייראייהחחח ש בדרך כלומר כצ
מה שממתיס מלשין ממ תת רזון הם כלרך
המלך ה ׳ נ נ א ו ת לרך ישרה ו י א נ ן השקד
הכיונה על הנפש שה! א שקילה עם הניף יכל
מי שהוא שקר עם הגיף ככל עת הוא חוומן
י
לתלאות ויהיה היא ראשונה לקבל היסורין ויקרא הנפש הכהמ־ת שקר שטועחת
א ג ל .א כצ
מתאוית מפניות כהמיית ייתר מהרימ יהרומ נס כ ן סיכלית ע!כש
כ ך יתפר האכיונה אותה התאוה שמתאוה לעלות לכית אל ליהנות מזיו השכינה
צלית למקומה אל כית אביה מכטליס התאוה ההיא כצ זה אימתי כיוס שהולך
קאלס אל בית עולמו ומלת כי הוא מלשין כזמן במי שפירש רשי זצ כפסיק כ י כ א
םיש פרמה שריל אז ישיר ישראל את השירה הזאת ואימתי בזמן שבא פרעה וכמו
כ ן כ י הולך הארס ואותר האלם כלותל הוא לכדו הולך ואין כ ן ואח ולא כסף וזהכ
.,
שילוהו J
״ • ^ u ! ,כיוס שיזומו זכיר תזכיר מהימים יחי בכירי הרמ ואלו הס שוחרי
הכיתהסלנל׳ושלאלסשמממיליסאותיכרגלסכיככיטולסישאר
כאלם כ ס ! שהם כיממיליס שהכית נכון עליהם וכיום שהאלס מסל למשככ ו כ כ ר
עלי! את ח״ל׳ו החעווחו אנשי החיל שהש הזחט־ישהס עושייהחיל וכתליו כח המשיש
ח >;':הלך לו ונטלו הטוחנות נ י מעטו איבו יכול לשיש כת!ך פיו כ י מאש א ת
המאכל ואין נ ח ללע ש נ י אט חעט חיה חמש מזער וחשנו הרואות הוא סנילת
סעיניש כשפת נשישה ישנרו דלתיה כשוק הה דלתי הפה כשפל קול הטחנה הוא
קיל הנרין שעושה בשעת נשיםה ואמר כשפל שהוא קול נמוך ויקים לכל הגפיר
לפעמים כ י יגימ ייאטף אל עמיו וכמעט קנן תיזר ופיתת עיניי הקימה הזאת היא
חיל הנסיר שהוא הכרוז שקורים אות! ותתפורר וישוחו כל בנית השיר שהם כצי
הגרון והחיך והשפחיס!הלשון שחים והסכלין חאליהס כ׳ איתס האיכרים בחיים
חחשוכ שאחר שנתפרדה החכילם
יזיית! הס תתעורריס ימשירריס ו
לתעלה כל» פתל אל כ נ י נ ס למלן
ומנא! הנפש והל;ת ע י נ נ לעלות
ן
א
פ
נו
א
וי* קהלת
5מע5ה יייאי לע!ימ פן יהרסו מחיה כללן אשל הוא הולן ויכא־ץ השקר מתחילים
מהנוף שהיא הזמירות כקכל ואינו כמו הרוק שהולך ועל שס ועל ש• על אשר
יחני חנוק לכף רגלו שהיא פ1רחת כאויר כחנכ ווה! ויסתכל החגכ נם כן הרות
חוורים אוחו צקכר וחתלכשים כגופו וחוור הרוח לשכול עונשו סס הגוף ותפל
כ א כ 1נ ז 11היא הנשחה שחוזרת לנית אניה ווהו אכי יונה ושככו כשויקיס הנפש
והו <ח הוככ סיככ הו.ין הריח והם חתאכלים וסופרי על הנוף נפשו עליו תאכל J
לפלששהםעלאלכעיסילית
עד אשר לא ירתק חבל
™ ^5'™*}""*"*.הכסף ותרוץ גלתהזכופ
*
י ,
י
אוהכיס זה את והיכלם כקשר אחל האלם
»אשל יל« למלוך וה סל יה ותשבר כר על ו־־זםכוע
וחי נהם
!נתפררההחכולהוהכלכרנין המלא ית' וגרת הגלגל אל הבור :
וככגל יסיר האויר שהוא נמשל לכסף זן אחר
חכלהכסף ותרן גלת הזהב נגד יסוד האש
כ;׳ על התנוע מנר יסוד החים ונר ן הגלנל אל הכול ננל יסול העפר 1
קנל הנםף לשון כישף וקיא החנלה והשיתוף ההם כאהבה
או נאייף
זה עם זה וגלת הזהב הוא יסול האש והמביע ••היל החים
נלגל אל הכור יס1ל הלוח וישיב העכל יסול העפר וכשיתפלל! איש מעל אחיו
כריס תשוב אל האלןיס אשר נתנה 1
! pvnבי יש כחניאית כני ארם שלשה תיני תאות נשחיות תאוות הממון
תאות המאכל תאית המשנל ייהיה הכסף לשון מסף אמר סלחה
י
חייל אם יש לן א< זה מרה מנינה בגין תאית ממין חזור כ ן וזהו גולת הזהב ואם
לאו תאית הממיןינרום לן ריבוי החאכל וזהי יחשכר כד על המביס יאחר תאות
המשיל ויהיה שלשלת לגרנרותין וזהו ונרוץ הנלנל אל הכור והבונה לומר שיכא
וחן שהתאוס תרתק ותאכד וכזה יתרן נילת הזהכ לשון כי רנן עוכ דלים תליגן
גולת ה;הכ וכספו נחיניי״שליכו וכנגד ונרו[ הגלגל רמז לאמה המתנלנלתככיחס
חלון אל הכור זה הקנר וישוב העפר אל הארץ ונו׳ אנילה ושתיה תשנר נד
ט־גוא הכרה מלא נואש על החכוע ויזלו פלש על הכין גיכ ירו \ שהוא ננד האמה:
כ
״
הניף • לני של
תה מ ה
°
א ז ל ב
'
וישוב העפר אל הארץ כשר־־ייה
M^^M«3,
{ p i ,
אני ו ז א * ״ « י י ״ י
נתטז:
nnnm
«״
קב
קהלת
$של!ת למעיה אבל אחר שכבר נתפכל הבשר עולה)אונס יורלת)זהו)ישוב המפר
אל האר[ כשהיה בלומר שיחזור הגוף עפר אז הרוח תשוב מעצמו ) !eta tהיימ
יכילזשלוחרכיכי״ןאלזליןהתחישכיאחרשעכרעלהמת שכעה דינים יחוור
ספפר ההיא להכנות וכתישה ואדם על עפר תשוב כלפי׳ בתיקוני /ולוק כי לא אמ5
כעפר באר[ לא על האר[ שהוא זמן התחיה !הרוח תשוכ למעלה ליטול רשות
•והבורא אם תחזור להתלנש בניף ההיא אם לאו כי כך אחר הנכ׳א כפתח׳ את
וזכריתיהם אנ! )לא אחר אכי)לא שליח כיי 1,פן כי כוונת תשוכ היא ל׳ט1ל רשף נ
כי מי שהוא עניו ושפל ואינו חחשיכ ענחו אלא כעפר לח5
ן0
אז תשוב הרוח אל האלהם אשר נתנה{
ם ף
לדעת כי ככר אמרו כריש המנליז
!!-בלד־זבליבש ^ פ ר
הכל הכלים ולחה חזר לשנותו פעכ
,
•
!
/
י
הקהלרת הכל חבל • אחרת כשוף שפח עוד שלא אחרו כסננין
האחור כי לעיל אחר שבעה הבלים והנא
אחר ריפוד מאי הקהלת כהיא 1
! ״ ! -ל לתר[ הכל כי ארבע טבלים הם ארכע יסודות ונמשך אחר הפסיקים
הקידחים שאחר שישוכ העפר אל האק הרי הד׳הבלי׳ארבשיסידות
נמש) הכל)אמר הקהלת רמז כי אף שלפי שאמרתי כתחלת הספר שהם ד׳ הבלים
אני הוא המדכר הקהלת כשנמו והינרבתי ללמדך םיפס של ארכע יסודות כ»
נשאל) הכל זההכלים הללי אינש הכ! לעיל כתחצת הספר כי למעלה הש שכעס
,
,
, ,
ירמזו למה שכיארני לעיל 1
לעיל כריש השפר אחר הכל הכלים כי רצה לההביל ענייני העולם
ועתה א ואמר הנל ונו׳כליתר הראית הכרחתי כראיות כדורית
ני הכל הכל כמו מאמרתי ולכן עתה כחתימת השפר אמר הקהלת נלוחר עתס
•הבטיח לנלות ערות האק ואת תחלואיה והכליה כן עשה ו/הו הקהלת הנוד*
ס!א המבטיח הנס ח ועשה J
ר א ן ו
י ר ץ ח
ב
ע ״ ן שאין לך רכר מסיו!
ויותר שהיה קהלת חכם עור לטר
והנחנה ונהיות
י
״,
1״
.
דעת את העם ואיזן והקר »1־ 1prששית :נראשית השפר יכשין.
החתיש את העטין כהנלי הע לם
משלי• הרכה I
אמר מי יאחר לי שהניד האחת
נרבליס נאמנים לכן אמר ייותל
?
כ)
ה
1
ג
1
'<Bקהלת
0ה»ה קהלת חכם ילאו׳ 5שמזך על לכלי< שהס לפרי נכויז; זרוח הקלש יען כחן
ל) האל קנחה)לעת עיר לחל לשת את העם לא נתקרלס לעתו פר שהועיל לעם
קדש פס כני ישראל להכיל תשחת ולהליס מכשול תזין עחו סקל החשלה משלת
התורה ללתור לעח אח העם ואין וחקר יחקן חשליס הרכה כלוחכ העש א זנו
לשח ע חכל מלחריז ואחרי שחעיאחהרכרהיה חוקרוחפשפש על העניק כלו
ללחיו לעס כתחק לשונו ולהעחיק הללושיס לחשל משלים:
אף מל פי שהוא כן לפח וחכם נחל לא היה נוונחי להתנאית
ןף^ך•
לןחל אני ואפשי עיל אלא היה עניו ושפל להטות אוניו לשמוע
לכרי תורה והיה חוקל על כל לכל ולכל לה!ניא לבל לאחת) ולעשול חשלים כל*
שיתנו לכ לשת!ע את ספל תשלי יספל שיל השילים 1
ה,
כי חיק קושיא אחת י א
״ן
.
אחרשההכיל על פניי*:
,לא
,י
יה׳היר שלא ללכת אחריהם היה לאוי נס כן
לכשר לנו כ שולות העולם הכא מלל חעלת
הנשחה כשעולה לרך חעל!ת כית tוהיה לכו
להשנים השפר נתיני ויעורים ועידוניס ועיניניס החשוקד לנשייחס של נני־אלס
שחהכליסחענגיהעולם הזהוהשיכ כקשקהלמלחנוא רכרי חק־ן כלוסרהיה
אכל לאס
כרעת! לנלוחברעת! יפור׳ העולם הבא שי וא חפנישלכניחלם
והתקין נורת ותוכן תורת ה תחימה שהיעודין של העולם הבא הס נומ! יכל
כיעולס הס נתעטגי העולם הזה ווה! וכתוכ חשל לכלי חחח שהוא תורת ס
תחיחה וישלם ללכי ס' וכן כיון לעשות גס הוא ואס לנינך ללעת את עקרם
כלןחל לףאל חכחיס תחנס
ולעמול כליהם לכר! חכמים כ־רכונות ונו׳
<תלע חת עונג)אושר העולם קנא)לכריהס לכלי אתתועליהם תסחון ן
ה ע נ
ה ע י ל ש ה 1ה
א כ ז ת ר ר ב ר
נ
שלחה להזהיר את
כא
העם על תורה שכעצ
פס כי נחסר לחכמים שתילה
משר כעל פה מרליך את העם
לינאתה' כלרנן?זה שמלרין
קשור
?
w
j
כק ש קהלת למצוא רבר»
י ,י ,״ ״ ..-״ • .
ה פ ץ וכר־זוכ עשר דברי
א2ת ;
רכחהכמ\ כדרבונות וכמסמרות
נטועיכש בעלי אויסעוו— jגר־זנ!
טרו עה אחר J
פיי
D
נ ט ז ע
n
קהלת
ס 3ל ח י נ ,
א
'
י־ש-י מ! פתלם ™ " "
אלמלא תורה שבעל פה שבסס שהיזש^י הזה
במקומם ,לא .״״ בן קורס שכעלפס p r׳ .
׳
»< כה היא שאסילעינ הל " י
י י ים כרוב הליכים זה א:סר ווה מתל
°י T״ ״ ,ד ! ? 'יל״ם
E ^ A Tאספות
" ^ ; ,א א ח ל ב׳ ם
״י
וה ממ׳יב ווה פיטר הנס ב׳ פשקי
P W P
P
)ענ
Pנ
ע ל ל כ י
י
ח נ י ן ,ס ל
השלום ואתל! לכיס להסות)טמא אן לטהר י
ד ח ז ח ד
כ מ
)יותר מהמרי
עשותםפרים י ׳ י
רז׳ו ולהג חרכה י4יעו־־1
כ ח
P
*
כ ע ז ר
אי
1
ח
*
0
:
י ס
נב5ל
Tl
ר ב ל ,׳
׳? *Vו לכ^אמל ככי
י '1״ , ' sל11,1ר תנם
״ ' ,1נים ינלת הג«
חמול צמה לא נכתב
מי התיל לני לכ״' '
י"
'־
יש לך י » " ל " '
11
י'
י
ככתב ונוחן טפס לשבח יפן היות טיל ׳
לתכל^לפה,אלו צא היה רשות חש pi'ciתורה היתה משתכחת מן ישראל כי
טת צעשות צה.
ככ
3
*
אתה תמשה סיינ לעצמן
-,ייייית
י ,נ ״
יותר ממה שעשו הס כי
כך הי ,עושים משילים הראשונים היו
מל יק ם פגמם במותר כל! שלא לבא לילי
אי ,ל מאה שפרים,לכן אמר ויותר מהמס
כני הוהל,הוקשה לו אחל שאתה מוה׳ל את
העם על לכלי חכמים לא יחנמ חם כל כך
ל ב
י־
) 3ל ע ש 1ת ס
ס
א
ש נ כ ת נ
[
י
ל ע
ר י ם
7
נ
ל
,
ג
י
;
ת
א ת
^teS
q*.דני ״מינ״םע את VP
י לכר כלוחר באשל הוא סיף כל האלם כשעת
חאלהיס ירא י
ששור Qזח כל הארס Jפטילתך תשמע לבל מאחריך לאחל הסיכ
א
ת ט ג י ת ,
והלע שמשית,באים מלמל' זטת וחוכס
ת ןין שצ מעלה ולכן בני את
1
מכ
P P Wכ ט
בו ב
קהלת
*
את האלהיס ילאומ5יתיו שתול ילא כנגר י!נ!ת לא חעשה-וגנגל מצות עשה אמא
ואח חניתיו שחול כי זה בל האלס יינה ככל ייעח הששה חנות עשה כנגד
כסיה גילין יכננל לחח אכלים לסיח חנית לא תעשה נחנא שיפיל קימת בתולה
כננל שיעיר קומת האלם 1
ב
,
א
ת
מ
״
ע
ז
ח
וכי' אמלני הין״יס
כ י א ה מעשה האלהיבש
•נ״ףבמ״מ
V
S״י
כי חי שלא קייס את התירה כלס י יא ,
כאלהיס כמשפט נחנאת אוחל כי החולה
כפגחה תוכעת לין על האלם לחי שלא קייחה יתיכעח שנל גס בן למי שקיימה
טאילף ועל חייו תהו אתלקאחל נאחל על כל נעלם להוה־לנו כי נוהל על השננית
16על הנשכחות חן האלם שכחה חעשים שונים יש לו לאלם והוא שכחם ואינו
ןוכלס 1כן גם כן מוכות וחםאוח נשכחות מחנו על הכל ׳כיא התורה את האל©
1חשפס לפני בורא עולם ואשריו לחי שמלמל עליו זכות! • סליק
כ
ה
נערם אם טוב ואם רע 1
1
ותשלם בל המלאכה יום ר עשרה לחרש ^יהני} רודי
ח־ורי לי שגת הנני שלח לבם את >ייד .הנביא לפגי בא
יום ה הנרול והנורא והשיב לב אבות על כגיכשולב
בניםעלאבור־זם!
אביר
נדפס ע ל י ח הנכון הר אברהם כר יצהק אעכגח
ו ע ל ירי אליעור כר יצהק וציל אשכנו»
© Copyright 2024