קהלת יעקב

‫ק ה ל ת‬
‫י ע ק ב‬
‫תירה ציה לכי חשה‬
‫ק־הצת יעי[ כ חבלי החכם‬
‫לשלסכי׳הרר חשה גלאנטי ברו‬
‫והוא ביאיר כחייל על חנלת‬
‫קהלת אשר הינרכריי סיתרי׳וה‬
‫את זה יהיא בטיב טעיזנ)־נחוקן‬
‫עתי העחיל הלכר על פיליו‬
‫)הכין טעמי על חסכו ימלכל זס‬
‫הכיא מל כל פסוק ופסוק לכלי‬
‫הזיהר יהתקיכים הנתתליס מזהכ‬
‫)מפז רכ הפליא למשית ז‬
‫יסודותו כהררי קרש‬
‫הועתק והוכנס‬
‫‪rewbooks.org‬‬
‫ע״י חיים ת‬
‫‪M£‬‬
‫ך ן חולכ שבגליל העליון קרית מלך רכ היא היום תחון‬
‫ממשלת אדונינו המלך סולטן מארד י ר ה ;‬
‫»לשס כבית הגניר ינעלה כהיר אברהם אשכנזי ימ סל ידי אליעזר כלהו יצחק {ל‬
‫התחיקק היום יום נ׳ כה לחשין סכת כי )ך»כה ישועתי לבא אכיר ן‬
This Sefer has been made available by:
r ‫ ־‬t g 0 E & l CORNER I
5314 13th Avenue
Brooklyn, NY 11219
TEL. (718)972-0777
FAX. (718) 972-0178
A deluxe bound copy of this sefer is available at:
Biegeleisen Hebrew Book Store
th
4409 16 Avenue
Brooklyn, N.Y. 11204
(718) 436-1165
‫הספר הזה צולמה על ידי אחים גאלדענבערג‬
:‫ אצל‬,‫ במחיר סביר‬,‫וניתן להשיג ממנו טופס מכורך‬
‫בימ״ס ביגלאייזן‬
th
4409 16 Avenue
(718) 436-1165
‫חיןדטח‬
‫מעיו ‪511‬ה כיל מלדכינלאנסי ולהס עיני לין! לזרת ייןריו‬
‫‪ . ^ . .‬ן *‬
‫נפייתחפאלת כי‪,‬כחמלתהזת מגלת קהלת לנתיני‪)0 ,‬‬
‫י\י ך ‪ cwio‬א״לי‪ ,‬אתרי טעם ילכליי לנפש ותינקתי לחיך‬
‫«עס ‪,‬חילס הננסי לגן לאכול ייכליי נטיתי אונ< לשמיע שליקית ערלים חכמי ישלאל‬
‫לאש‪ ,‬י‪ 0‬ואחלוניס המה חבח־ם מחוכמים כאן עליהכללנה ושלא כללכה כאופנים‬
‫משוייסחת׳יצקיסאלחלוקים שח‪:‬׳לשי אותו כפכטיס רח;קים וזרים כפצסופיא‬
‫״תפ״צםפיה ושמהם על ללש שדרשו חכמים כמללשיס מעמיקים לכליהם נקצת‬
‫•םויךס כלתי גורעים וחוס יפיס ויש מהם מפרשים כלנליחכמה לכליהם נפתלים‬
‫ועמוקים כלתי להם שו חפ כלו לקייםאלתסג בכול עעליס הנל שיה שנהם כלס נרחק׳‬
‫לשיית טעימס כלכלים מת)קיס ולא כטעמים מספיקים ולא עול &א שניענ וגמלו‬
‫סיותיקיס לננו׳ ספל קהלת נקש‪ .‬חכמים אלא שמנאו כי תתלתי וסופו ילאת שמיס‬
‫*מחת ה׳אממת מהירית ולכלים ח <קיס וכל זה איטנה שיה לספל קלש הל‪/‬ה איש‬
‫*שר בא ערות נאחמנה בי הסבים מכל אשר היו לפניו ולאחלמ לא קס כ״והו ויחכם‬
‫*כל האר׳זאת היתה לי סכה מנוחה רבה ורנה באתי בשפר׳ הנן ודפקתי ברלתיתיו‬
‫ושכחי החינה בי מנאת׳ רלתיתמנלה ‪ 1r‬סיגלת יחסיגלת גן נעיל יאירא הרכה מאד‬
‫לאחי! כג‪!2‬תהחנעיל אן הפעס אידה את ה׳כי הסה אזני לי נסקל׳ על םפר הקלוש‬
‫ספר הזוהר הרשב> יספר התקיני‪ /‬מנאתי לאיתי ליב ליי׳ פליקים של מגלסןן‬
‫יסירש־ם ייפי ח‪:‬ס חןפהקריש מלכל הרשכ> ‪ if‬ואז נתקללה לפתי ונתישב לכי‬
‫ולחחתי ונכנסתי יעל ללת׳ הנן התפללתי יאחלתי ה׳אלה׳ אלני אכלהס הקלה נא‬
‫לפני סייס לרן ישר מסלול ולדן הקלש יקירה לה ימנאתיהכמינא שצל לב ואס נקלס‬
‫ללכת כה חכמים)ילועיסהגם בי אין לי כלע־ם לרלנ על הרי החכמה ולקפץ של נכעוין‬
‫התכונה דלן המלןמצכו של עולם כלך לא נטה ימין ושמאל כאשר הולני חכמנו ‪1‬ל‬
‫כמלרש קהלת על כל פסוק ופסוק לישכ חאמליהס בקונל שנים שלשה גלגלים נלאש‬
‫על אחיל!אמיל אחל כן נפלש מה שיומני מן השמים כיל אלק׳ העוכה פלי כו כסת‬
‫לבי ינעזרתי אחחן אחרין חכיכ אענרני מטרות ללאשי מה שפילש הלשכ> זל בספרו‬
‫הק־יש יאס לכליו סתיחיס קנת כביאיל הפסיק נפתחסתחיי כהקלחיתיי הקזישימ‬
‫‪ k‬יחסלהמוג לח׳נכל פם!ק פסט חללסוסול וכלכלי הספל ה‪/‬ה היליעני סהסיל‬
‫יה הנושה חפל פניו לגלות מעשה העולם יתחכליתיו וההבל ענייניו אשרי א;ןן‬
‫»קיה י‬
‫יחויק כה וישים מגמת פניו לכרי הספר הזה בי תחלמו ושופיילאת שת׳‪p‬‬
‫והאיש הי‪/‬ה ההולך לקלאתו ׳לכוש ילאה וענוה ונשמתו מחשכנייזהב‬
‫לבןשה כי כן תלכשנה כנית מלבו של עולם וצא יקשה פ׳ד לכו‬
‫ועלפי כ׳ לכו יהיה כפתח! של אילם לבלתי ליס לכבו‬
‫!למכון יאריך ימיס אירן יחים ושנית‬
‫*•׳סושלוס יושיע! לח‬
‫‪1‬‬
‫נ‬
‫‪0‬‬
‫ת‬
‫הקרמה‬
‫ר־איתז לקמאמיאכת הספל הזה הקלוש ‪t M * toU-^**^*Mk‬‬
‫‪/‬‬
‫\‪i‬‬
‫‪/J•PI‬‬
‫ימן‪ .‬עוסקים נה חור־ישה נסכה‬
‫^ ‪I‬‬
‫‪I‬‬
‫כימי חנ הסיכות זרמימקב אפינו יקרא‬
‫ק ה ל ת ון^יקכ אני טרם אכלה ללפר אשפוך לוחי ונפשי לפני ‪fo‬‬
‫י'?י‬
‫ביאורי זה ימיון כו כמין החמלה ואם מך הוא יופרד‬
‫י‬
‫•רכריס ה נאמרים על אנשי הייעלה רמי הקימה ואנשי סגולה גי» אנכי‬
‫&חזה לי ועיני ראו כי דכלי לעי לכן כחכמת!אלירינני יכיריעתן‬
‫ק יחעיטכי ואם המנא ימצא כי עניין הנין וישר»‪7‬כר‬
‫סכמה ישבח לניתן לפתאים ערמה כי ממנו‬
‫רעת !מימה ואשר לא ימצא חן‬
‫כעיני! יסתיר פניו תחני‬
‫והיה אס‬
‫חנאחי‬
‫•ן כעיני! יפירני ועלאחתת הרכרי'יעמידני לע‪:‬דפ‪1‬לם יקצני ומאת הפוקח עירי‪%‬‬
‫מתר דלים אשאלה לסקוחילאור עיני כמאיר ת<רת< ולפולני כמשפט להולכ׳ תי‪9‬‬
‫מזרי חעס ה׳וכו'ן‬
‫‪7‬‬
‫ראל‬
‫) י ז ה‬
‫*‬
‫‪3‬י*קחל ח‬
‫<ףףי וחפירסס‬
‫ט השכל‬
‫האנושי תש<זנס‬
‫בפי השתנות זמן‬
‫האדיפלי! וכהיו׳‬
‫בי בזיון היללית‬
‫יווס הטכמי הוא‬
‫יוחנכר עליו ‪J31‬‬
‫מה שהעין רוא•‬
‫ה!כ חומד ו‬
‫וחתאוהלדכריס‬
‫אשר בהניע‬
‫^׳ה' עת אפיסת‬
‫‪ mSnp‬בן דור ט^ןבירוש^ש ‪:‬‬
‫ס‬
‫אט‬
‫נ ל ה‬
‫ע כ ר‬
‫ה‬
‫לי‬
‫י‬
‫ר‬
‫״י‪, ,‬רא ה מד הימ‬
‫‪V" "7 !?P‬‬
‫*נמית לאט ל ־‪" PP‬‬
‫״'* י ^ " ' ‪™ f ? ' ,‬׳ (‬
‫למיל שלמה עה ואז וחקר את‬
‫י ' ™ ״ ־‬
‫'‬
‫לג‪-‬ע ת‪£‬ת החכמות ה־גר י ' ל ' י ' ״‪1‬‬
‫‪« n T‬‬
‫ד‬
‫'‬
‫"י‬
‫‪1‬‬
‫*ראס זכות י ‪-‬קן י<ל אטי ^ »‬
‫‪ f ,‬י ״פ‬
‫אפשל שז ה‪ ,‬פירוש מה שאמד מזל כחיים יכ׳ ׳יי' ?‬
‫סלא‪/‬חתכי גידיו נתלה אאפי'פניד א ל‪ ,‬אכל חשנחתכי נידו כמה חבלים‬
‫ה כ ל י‬
‫ה‬
‫ש‬
‫א ת‬
‫ט‬
‫ע ע‬
‫‪lw‬‬
‫‪0‬‬
‫ט‬
‫י )‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪P‬‬
‫ה ע ז ל ס ל‬
‫?‬
‫ל א‬
‫י‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫ש ל ח ה‬
‫כ‬
‫ס‬
‫י א ל כ ס נ ל י‬
‫ד‬
‫הג‬
‫‪B‬‬
‫‪3‬‬
‫ר‬
‫ח למ ש‬
‫‪1‬‬
‫‪k D‬‬
‫‪ Arr .....‬וי‪,‬׳!יו‬
‫‪ti,11‬‬
‫יי' י י‬
‫לכה חנחנילח׳״ ׳‬
‫נה״לחתס ושינה שמי ו שס עילי כנידע כי כספל שיל השירים לא זכר שם אכי ונש‪•,‬‬
‫*™ ™ ‪1 " 5‬‬
‫^ י ם אח״ונים הזכיל שלמה ‪P P‬‬
‫ס־תתכס מב! האלם‪,‬מקהיל קהל׳ית כלבים לדלוש כחכמה שלב! <‪:X*J‬״‪' 1 ,‬‬
‫"י׳‬
‫^ ^ ^ ב ^ ה ^ כ ן ^ ^ מ ה ^ ^ ?‬
‫שכשיל השילים‬
‫ולמשיל משלים להיתוכן לוד הרי תלי לי בזביתאביתי‪ .‬האמנה‬
‫‪ C 1‬״\י‬
‫‪°‬י־‬
‫לא זכל לאשמו ולא שםאביי שמ!ת ש •״ם א '‬
‫?‪r‬‬
‫'‪?°‬׳ ‪. X‬‬
‫ל ז‬
‫ו‬
‫ואפשל שלכך יים׳ חיל‬
‫• ״ ! ‪ .‬ס ש!ו נדחק! ע! כי ראי שלא זכר שם אכין כנזכר באחרים והואיל שלא הוטר‬
‫‪3f‬‬
‫?‪7pi‬‬
‫‪n‬‬
‫כ‪JIV‬‬
‫י ׳ ל‬
‫‪? c p‬‬
‫י ב‬
‫ה ח ל‬
‫ש ל מ הנ‬
‫א ת‬
‫ח‬
‫‪f t‬‬
‫כ מ ש ח ע י אלא‬
‫ס ש נ א מ י‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ש‬
‫‪1‬‬
‫ב‬
‫הכי‬
‫׳‪ ^ ^ V‬״‬
‫‪* m‬־•נ לא " יא'״ ל » ' י ״ ״‬
‫תרזל‬
‫‪11.‬״ י י ‪ ,‬״‬
‫יזלר שהשלים שלי ואס תאי׳י אע‪,‬חיא ל ל ־ נ א פ י ר כ א ל ‪7‬‬
‫‪,‬יל כי השני ספרים הנ נתחבר‪ ,‬ע‪ .‬שלמה בזכות‬
‫‪, m‬שם אכי‪ .‬כשאר הספרים‬
‫‪ ,‬ק ל ף ״ הי»‬
‫אביו כאתוראנל שיר השירי ‪; :‬אקל זשים)עיעי ‪,‬‬
‫‪ 0‬ש‬
‫&ז‬
‫ע‬
‫צ ‪0‬‬
‫‪1JC 0‬‬
‫‪,‬‬
‫נ! קהלת‬
‫נתיער ‪ h‬יעיןכ מכינו ואכרהס גיכחק כדפייכזיהר כפרשת תחמה רף קמ'ג!ל כספרא‬
‫דאלס קלמאה הוה כתיכ כיה יומא דחיהקס כי משכנא יתעוין אכהן נןירתא ונוי‬
‫»ילא ותתא יכגיין כןשין רכלכן וכוי מאן גריםשירתא לא ומאןאחר לס ה!י איתא‬
‫ותו איתא התס‬
‫דא יעקב הה שמיום הוקס המשכן איתק‪ /‬שיל השירים כעולם‬
‫שהשיר היה שוררוה! עילאי ותתאי יוהג שיל הסירים סירתא דאינין מנגנין דמנננין‬
‫לקלה וכייסרי שאין לאיי ל תלית בנח שיל זה לשלמה ולא לאכיו אלא למלן שהשלים סלו‬
‫»א מר שנכנה כיתהמקלש נתגלה ע > שלמה כלאי תא התם והואיל »אתא לילן‬
‫גיחא כיה מילתא שהנועס שנקלא שיל השירים קדש קרשים היא כההיא רפרשיתריאם‬
‫דף קמל שכשיר השירים רמוז כמה עניינים ממשה נלחשית רוא לאכהן גלוי למנדם‬
‫ונאילתו שירת הים משרת הלבלזת מעמל הל סיני הליכת ישלאל למרכל כנשת‬
‫‪0‬אק כנין כיח המקדש מסילא לשתא קדישא לליתישראלכין האימות גאולחן שצ‬
‫ישראל תחיית המתים ומהכ מהשהיה מה שהווה מה שיהיה מל אחל יוס ה! סכת‬
‫ונחזיר‬
‫ככל היא כשיר השירים ולכן נקלא קדש קלשיס עש שכולל כמה קדושת ן‬
‫לעניינינו ונאמר שראוי ללעת לחה שנה שמו וקרא מניזי קהלתילזצ חלצו על סס‬
‫•היו לנליי כהיןהלשכא תא ויקהל שלמה !לרכריהסתימה היא מפא קשיא כי גס כן‬
‫מרי שיל השירים ומיסו! משלי נאמרו נהקהל ומה נשתנה זה מזה ונאחל כי אחר‬
‫»קנתי שנשי! הטו לכנו הנה אחיה כשראה והתק׳ ןחעשיי להעלותם על ספר מהפחות‬
‫נ>עכלו סליו העליס שמו ועשה שיניי השס כי מהלכליס החימיליסלתשיכס אחר מהם‬
‫הוא שינוי השס וקלא ענמי קהלת עתה לעת זק נת! לג‪-‬ילל ענותנו תו להכין לעס רמת‬
‫‪1‬ראת ה׳ילהסיל המס ממכשיל מין והקטין מנתי עיד לתלות כ׳כית חד אכין היא‬
‫טמחלה לו ולכן אמל כן דוד זכות לול אביו מתל! לי יטמס היית דנליי כהקהל נספר‬
‫וןהלת ילא ספר משלי ושיר השירי• ילאה לי ש!מד;ה מרוד אכיו שאייל משס כני קרח‬
‫גאלזלס שחט! זאת כלהמחיס והמניןכי לוכסשלבני ארס בחקיס גילה יחדוה ששון‬
‫‪1‬שחחה חתקכנין מאליהם לשחומ קול השיליס שיל מגכיס וחמנוגי כני אלס וכורח׳ ם‬
‫<וכית אכל מקיס ינין ואנחה ככי ואנקה ולכן כני קלח תקני המזחיל היה לההכל‬
‫•ניי־ני מבין המילס הזה כי אחריתה מלה כל ענה ואמר התקכצי ישחמי כני כלהו‬
‫מסי יופללכל? אחת לכלי קנטילין כקטין כגלולכשחן כרזהכייי הכאיס למוחסי‬
‫יכטנין זה כא שלחה בנו אחלינ‬
‫התן יכלה כניל ופיגכ!זהי אפתח בכניל חדתי‬
‫*לכליו כהקהל נאחל! להקהיל תענוגי העילס הרילפיס אחריהם כי הכל הייה ינכסד‬
‫כי הי‪5‬ס כאן ומחל כק כל וכאשל היא סין• כל הארס כתי יתן אל לכו יכנה הסכיעו‬
‫‪0‬יל כי ספר קהלת תקנו לסיף ימיו לעת זקנתי הנס כי נ‪-‬חלקי על שיר השירים ומשלי‬
‫אי ‪/‬הקדם ילכןלא אמר מלןישראלאלא מלן כירושלס כלבדלהואית העמיס והשרים‬
‫הגדולה והככוד המדומה מהעולם הזה אינו נקרא שלחית ימן כי יש לה הפסק שהל•‬
‫מירר קנחלתי שבראשינה היזתלןעל ישראל)אחל נךביר!של‪ 0‬ארין לניתו לכר‬
‫וחפקר*‬
‫‪p<nV1‬‬
‫§״י‬
‫ד‬
‫ומ<קרא תתפשח ופר פזה ל י פירושם זל מראש סשולס ופד סישי ‪I‬‬
‫ק לההביל ננייני העולם‬
‫^ ך ‪^ -‬‬
‫)את פסקי! לכד מעשם‬
‫י ‪,L‬‬
‫קאלהיס אשר יעשה ‪£‬ות‪ 0‬האלם יי*‬
‫י״‬
‫י‬
‫י‬
‫בהם והכה היה לו לשלמה ליתד הכל‬
‫לכל רק יראתאלהיס כ׳ פעולות האנושיות הכל המה מעשה תעתועם אבל פעולוין‬
‫ונוכל‬
‫!!היות אשריו למי שמדן* אתליהם מ‪/‬שיגם ולמה זה הכל יהכל כלם כאמל‬
‫לומר שכונת מלת הכל איכו שם אלא פועל והבונה לומר מהכול ההבלים ה!א שאמר‬
‫קהלח להייה! חמשה החמר שהוא הכל הווה ונפסל !ממילא מיעט תעשה ה־ונויו‬
‫‪0‬ה‪:‬א קיום העולם אכל ההבלים מעשה כני אלש התמליים הכל הכל ‪1‬ה‪:‬ה הכתיכ‬
‫השלישי יזכליע ניניהם יפילש שיפחיצ תחת השמש ליוקא ולא אייל למעלה מהשמש‬
‫ובמררען חוית ז הכלים שאחר קהלת כנגר ? ע;למ!ת‬
‫י^‬
‫'‬
‫חמה למלך נתין כאיספק' ה;ל מחבקים‬
‫סאדסליאהכןשנה‬
‫)מנשקם אוחו כן שתים לומה לת‪1‬יר כן עשל קיפץ כגלי כן עשלים כסיס נהים משפלר‬
‫ג‪:‬מיה יכע׳ אתתא נ?א אסה הרי היא כחייימל הילידכנים מעיז פני! ככלכ להכיא להם‬
‫חוינית הוקין הרי הוא בקי^ היא תימא כעמי ארץ אכל בקני תורה יהחלך ליל זקן‬
‫!הנה ראוי לחת לב למאמר הזה ללאסיפיס‬
‫א־׳גיפ ‪3‬הוא זקן היא מלך עיב ן‬
‫דיש־ה כי כששה הזמנים הלאםיניש העיכדס עליי יהיה ככליק כרשע כעס ככהן לכר‬
‫חיה בין ?ביני מילה בין בעמי האל[!כזמן הזי חילק ואמל הזקין הלי היא כקין> הדא‬
‫יה‪:‬ה ליישכ לכלי המאמר ניכל לוחי‬
‫סימא כעמי האל[ אבל ככני תילה לא‪;.‬‬
‫שעיינת המאמר להיניא חלכם ש! נליקים ש!א יכינו התוך לכליי של שלמה עה בפירו'‬
‫שזזיא כילל כל המעשים אשד יעשז האלם כי׳ייק כרשע כירא כחוטא‬
‫הכל הכלים‬
‫חלילהלאלמרשע ששבעה קבצי׳ כילל חלת הכל הכל יען יש זי הב!ים כזה הפשוק כנולע‬
‫הכצ אחל הבלים ש‪:‬ים נ' הבל הכלים ששה הכל הכל הלי שבעה שכל הוא בזי זמנים‬
‫אשר !מכיל עי‪ .‬הארס אכל לא לאלם השלם אשל יעסיק כתילה כי ככר מנינו זמנים‬
‫מוסלמיםצעכילתהאלית'ל‪:‬יי ששרר שח;אל הקטן כפרקי אכיתכןטיילמקרא כן עשר‬
‫לחשנהמד ין סילזקנה יכיציןכיגין מקטפי יליע יה‪:‬ה כהכלח כל הזמניס ה‪/:‬בר‬
‫כמלתסהםכעמי האר[א‪<-‬עלפישנלאהלכאילהללאקאי אלא הזקנה חח כילל כל‬
‫הזמנים העישהלי אומר היליד בכי י הרי היא ככלבלהכיאחזיניתילילאיאלהיםולחושכ•‬
‫יכן ח‪£‬פל נלמיה שהיא משכר‬
‫שמו חמלחק תכיא לחלןה לא לאיתי נייק נעזה‬
‫איני כן בתת כי אסור להס משום חשד שהלי ח‪1‬ל ניב! לי<כ‪$‬‬
‫מנחי זמש!סל כשער!‬
‫הנליק עה שנשכיל כן נירה לי הקיבה את הליכאשתפיטיפל וכן לן עשר ק‪:‬ק כגל•‬
‫לא כן נערי בני ישראל אשר נגלו היכלנש שממיס סניעז לשכול ע‪/‬צ התרה מנעיל ס&‬
‫א‬
‫ה‬
‫י ח‬
‫ג ( נ ה‬
‫כ‬
‫ס‬
‫כ ס ד ‪5‬‬
‫ח‬
‫ם‬
‫כ‬
‫ק‬
‫ר‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ה‬
‫ת‬
‫כ‬
‫י‬
‫ני ‪nSnp‬‬
‫ל‬
‫* ״ ״ ו י אשי נ ^‬
‫‪,‬‬
‫‪SW‬‬
‫ביא ‪h !,‬‬
‫‪ p‬״ ‪ ,‬וי‪/‬עלה ‪T‬‬
‫' ‪ ,‬״‪ °‬י י‬
‫‪,‬בא לכל‬
‫כיאה‪,‬נא‬
‫ל ? ע ל ‪ 5‬״ ‪ ) M | J‬ע ל ה ת ל מ ‪1‬ל כ‬
‫‪,‬י‬
‫ע‬
‫כ‬
‫‪0‬‬
‫נ ל ג א‬
‫»» * ע י ‪ 0‬י־גילליס נ ג ״ י ׳ '‬
‫ע ל‬
‫‪ rftpiw‬ניני‬
‫א ‪J‬ש לעניי ׳ ‪,‬‬
‫‪D‬‬
‫ה‬
‫ל ע‬
‫‪ ,‬ת‬
‫ע ש רכ‬
‫א ‪ 1‬ל ה‬
‫‪,‬‬
‫ה ח‬
‫־‬
‫א ח ל ן‬
‫כ |‬
‫י‬
‫ח ש ב ק ס‬
‫<‬
‫כ‬
‫נ‬
‫‪p‬‬
‫ה א‬
‫ת‬
‫א ‪ 1‬ת‬
‫‪ 0‬נ ר א ה שה‬
‫‪ ,‬ל ח נ‬
‫ס‬
‫ה‬
‫א ‪ ,‬כ ס ‪ ,‬ק‬
‫אי ל^‬
‫שלא^ א‬
‫לוק ״ ן‬
‫צעתהזקנה ׳‬
‫‪,‬א^ לווקא ‪ ,‬ף‬
‫הזקין אלא ‪ , 1 W‬לל זקן לוחל לן ‪ ,‬קלס המל‪.‬״ והבגול‬
‫כ‬
‫ס לזקנס‬
‫? ל‬
‫״*״ ״‪T‬״‬
‫י נ כ פ‬
‫לעיבדא‬
‫י‬
‫‪r‬‬
‫‪ ; s r c‬״ * ׳‬
‫ל‬
‫א‬
‫ע‬
‫^‬
‫&‬
‫י‬
‫‪* K a‬‬
‫‪A a °‬‬
‫חכימין מאלי ללרא מארי לחני׳ייאיא׳יי־יא‬
‫״‪f‬‬
‫אמר לין אנא‬
‫לאתי‪ J,‬״‪ ,‬ללא לאן אזלחון אמל‪ .‬ליק ללון עלןוע״ש‬
‫! ״ ‪ ,‬״ ‪ ,‬ן א ״ ״ ליה<באאנ;ככ‪,‬סי‬
‫״‬
‫' >‬
‫‪ £‬״ י‬
‫א לגלץיאין י כ! למהיי האי אמל לה‪ ,‬אף על גכ לאתון לטבי כס־ס״נ‬
‫^א‬
‫א א לתקנא לט שבתא ת״סו‬
‫<‬
‫ואנת נ ״ י ^‬
‫ה ‪ 1‬ק‬
‫ל מ‬
‫‪3‬‬
‫‪p‬‬
‫‪6‬‬
‫נ ‪1‬‬
‫מ ‪ 1‬ת ב‬
‫‪| l p f‬‬
‫א |‬
‫(‬
‫ת‬
‫ל ג ל‬
‫בל‬
‫א )‬
‫ק ר ם‬
‫א ת י ן ב ע י ] י אנ‬
‫‪6 0‬‬
‫‪3‬‬
‫א‬
‫כ‬
‫‪^ :‬‬
‫ארהטאמזר‪.‬לשי׳הי לגביה חחי ליה י ^ י ^ ״ י ־‬
‫ע׳‪S‬‬
‫לבנןז «‬
‫לון י «‬
‫אמל ״‬
‫גלמייהי לפיס "״יתא א '‪1‬א א! ‪ ,‬׳ יי" א״י‬
‫קפינא‪,‬אנבח‪ .‬״‬
‫‪,‬‬
‫‪V‬‬
‫'׳‪ 1‬׳ ^ ‪KS‬‬
‫^א א תליה מערחא גומעלתא עללעאלולחרפייסא‬
‫״תפשה מההוא גופא‪,‬מתלבש בג‪,‬פא א לא לאנפיי ה״נהילין כשמשא יהה חיב‬
‫על טלס^ למלכיחאיחלחמאהתלמחיתחיח כלסיא לרגלו והוו קראן הבל הב ים‬
‫&״י״ילת‪,v<,‬״'‪ ,‬״ליין אי ״לא ומנין כלא חישננא אתל‪ .‬להון אימן חכמי ן מארי‬
‫‪£* M‬רא כ»!ר קהלת מיל קס ההוא מאלי לקט לה‪:‬ם‬
‫א‬
‫‪ ,‬הכל‬
‫י א ‪,‬״‪,‬לא‬
‫• ׳ ן‬
‫כ ה ר‬
‫ל‬
‫ח ‪ 0‬ח צ ה פ ל נ ז ) ב ר נ פ‬
‫ע ‪,‬‬
‫ח ל‬
‫‪ ,‬א ‪ ,‬ת י ג י‬
‫שכק‬
‫‪1‬‬
‫ש י‬
‫ו ט‬
‫ה ה‬
‫‪ 1‬ה ‪ ,‬ה ת‬
‫ל‬
‫א נ‬
‫ר‬
‫ח‬
‫ה‬
‫™**‪^^*J‬‬
‫(‬
‫ה‬
‫) א ע ל ל‬
‫) ב כ ל‬
‫נ ל‬
‫ה ו ש‬
‫‪1‬כל‬
‫מ‬
‫‪£‬לי‪',0‬בהיכלא שטעאה נש!א ועטראיבפומהא ‪,‬למוח יונה בההיא עעלה‪,‬היה בת־כ‬
‫א ‪ ,‬ל ל ‪ ,‬איתמר וה‪/‬ר הקר ב יומת‬
‫‪.‬‬
‫‪J‬״‬
‫‪°‬‬
‫™ ‪ n‬א‪ ,‬לאחרא אמליצהון ההו׳בעל קבין אתון תטמין מאלי ללרא לאזלית‬
‫א כ ^ « עלבאןלמנלע יתסרייבו‪, ,‬לא! לא אתון חכ‪. .‬ן ‪,‬לאי בהאי קלא‬
‫‪ } S‬ל ‪ ,‬נ כ‪ /‬״ א לא וביה הוינא טס עלמא בטיסא אחת וטמנא בחיין וב;מנא‬
‫‪,‬א‪,‬ן נהא‪ ,‬ארעא א׳לינן בעלי‬
‫א‬
‫א ׳‬
‫‪ ^ %‬נ א ^ נ א ״•‬
‫״לאיל־תגא מצבא ואבא מאנ‪,‬י על ללא כלה‪ ,‬יהב להון ממ‪,.‬א סגיא‬
‫ו ד ‪ \ -‬״ י ‪! .‬ל פי־ <‪,‬עט מזער שהשבעה ככנים‬
‫י י י ‪ L-..11 ,‬י ' י י ‪ 0‬״‪,‬ן‪.‬‬
‫איג‪.‬ןה‪,‬־‪,-‬תאינ‪,‬ןןשמהןאבג>ת‬
‫™‬
‫‪^ ^ C J x S‬‬
‫‪ , , , ,‬״ ן ל ‪! .‬עלייןן אתמל קול ה חונבצהטת אש ‪I‬‬
‫ ‪,‬‬‫י •‬
‫ה נ ל‬
‫‪31‬‬
‫ל ל א ‪ 1‬ל מ ב א ‪ 1‬ל ) ן ה ב ל‬
‫ל‬
‫ס ו כ ״‬
‫ה ו ןע‬
‫נ‬
‫‪31‬ומנ‬
‫כ ו‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ל‬
‫) ‪ 0‬ו ח נ‬
‫ר‬
‫ל‬
‫א‬
‫ל ל נ‬
‫מ צ‬
‫‪3‬‬
‫?ג‬
‫‪3‬‬
‫ז‬
‫והלל!!! ס‪/‬ה ‪ ( D 0‬הויעמוק זבל• להכין דכרי המלך שלחה עהכיכלם סילות נפלאים‬
‫וסאכני שיש נחנטס הכאתי לך המעשה ה‪/‬ה הגליל והנורא ואין לכל עסק כנסי;מי‪1‬‬
‫ואם תחפון לעיין ולהכין אחריו ככל ניינתי לך איה מקים כטדי;‬
‫«‬
‫ידיי! * • י ‪ °‬׳‬
‫ח‬
‫ח‬
‫ת‬
‫ח‬
‫ע‬
‫ז‬
‫ט‬
‫ש‬
‫‪s :‬‬
‫ה‬
‫ע»*‬
‫;‬
‫נ‬
‫ח‬
‫™ ‪S i‬‬
‫‪0‬ל חצ‪1‬ה וחעשיס סיכים כין עמל־ת‬
‫קןויזכוי‬
‫פנייס העולם הזה וקנייניו ו‪/‬ה חלילם‬
‫להיות הדבר כן ן פיל שהל׳ ח(ל הכליחו שכפסיק זה שהיא תחלת הספל שהוא‬
‫*לכל כלכלי תולה כמכואל כפרץ כמה חדליקין אס כן מלת ככל מאי אחא ללכייי ‪I‬‬
‫ומכל לומל ש־כרי ש)מה לה חייסליס על אלני פז וחלת כסל מחלו אתא ללבו״ עמלו‬
‫‪ !0‬תורה כשמתעסק כה שלא לשמה כי אס כשטל שיקראוהו רכי או לשררה וככול‬
‫וקרליס לחפיר כ< יכן כעסק המניה כשטל יוהרארכנ׳ נשא)אינו מטין כעש<ת<‬
‫החניה לקיים חנית קינ! הכירא ית׳שחי ואו היא תחת השמש שאיני מילה העמל למעלה‬
‫באיתם ההיכלות שנחתמים כהס התילה והחצוה מפי מישיסם וחניליס כלאיתא כפר‬
‫פקורי כזוהר בהיכלות עש ולכן כלל כל מיני תירה ומניה ומטלה שלא לשמה שאי!‬
‫פלשת משפטים לף ק>כ כמיבלא‬
‫ז‬
‫בהם יתרון לפי שהם תתת השמש ן‬
‫לאלםותיוכי לא אתא שלתה‬
‫דההיא סבא פתת ואלול חהיתלון‬
‫מלכא אלא לפלש מלה לא אילי אמל בעמל שיממיל יאית הוא אשתאל ממל לאית כיה‬
‫*תלין אלא לאי לכל ארס אייר שלתה ל‪,‬ל לא אלא אלסאית כממלא לאיהי משתלל תליר‬
‫בכיש ולאכאשא ולא אשתלל כסכ אפי׳לגמא חדא ומל לא כתיב מתלג ו!א כתיכ יניע*‬
‫כלא יש כ ממל! ממל וכעס א! זהי תתת השמש כשפתא להא! אלם אשתלל‬
‫<מלו‬
‫לחעכד פיר׳‪ /‬אתלכק בהאי סטרא לאלם כישאומאלתחית גלפו מכיל ן‬
‫ך^יךן אחי נס לאה איך ההיא סבא קלשא כא להשחיע לני ענין גליל כי יש כנכיל‬
‫כת‪:‬ת הקליפות אלס כליעל כי נ‪ 0‬זה לעומת זה עשה האלהיס !מניני אדם‬
‫בסםרא דקלישה כתפארת אזס לשבת בית ומנינו כסטלא דמשאכא לשית הקציפית‬
‫אלם בלימל ועל אלם זה אחל שלחה לה מה יתלין לארס יכנה לו לשון עמלולא לשון‬
‫יגיעה שכל לשין ממל הוא לומז כמק‪1‬ס טמא ׳כמו שפילשו כתיקיינין בפסיק צא הביט‬
‫און כיעקכ ולא לאה עמל כישלאל»על כן צליך האלם ליזהל ׳למי״ל מל משמלת! סצא‬
‫ולבל כרשת! אשל היא פלוסה מיל האדם כלימצ הלז שככל עת וככל שעה אינו מטי(‬
‫כ׳ אסללטלכלשתו אש־ טמן אנשים חשל׳ לב יאפי'לנע אתל ל& ינוח וצא ישקינו‬
‫כלתי חם לכל ולא יישן אם לא יילע?שי‪7‬ת!!ה< אחלי ככל ממל! יהנה שלמה ע ה‬
‫כשילר לסיף לכריס אלי היה אימר מה יתרון כלומ׳מהו השבר יהי;לון שלזה הכליעל‬
‫להכשיל כני אל‪ 0‬כדי שעל יזי כך ימשלו כילו ובל ק‪:‬נו וכל י״עז ל ‪ iicr‬בנפש האל‪0‬‬
‫נ א‬
‫ן נ‬
‫ה‬
‫ן ה ר‬
‫י‬
‫מי קווליח‬
‫הארס להייתה חלק אלוה חמפל וכסוף כשעת פטירתה כוחן שמושכת למשול כה ס‪5‬שתי‪1‬‬
‫מלחת מתחת ולן ולא נשאר תחת ידו אלא הכשר שהוא חלחי וכחן שפירשו כזוהר פלי‬
‫חוכק את ירח ואוכל את גשרו דיוקא'כמ! שככאל כמחיח! כשיר‬
‫סלח לך כפסק הכסיל‬
‫תמןכ‬
‫סיס מיניך סליו ושש ת י י• ובפרשת חקת כזוהר יזצ חה יתלון לארס ככל‬
‫לאחסכאארעא לישראל ולא וכס‬
‫עמלו לא יהושע לאשתלל‬
‫לאשלחא לסיהלא כלקא יא‪1‬ת תיל! ווי לההיא כיש‪1‬פא ווי לההיא כליחה כנין לפלגן‬
‫»לא נטל אתליה חמש אלא תח!ת שלזשא ולא הוה ליה נהילו חליליה אלא נהיר! לנהר‬
‫ליה אי הכי תאי תושכחתא הוה ליה הואיל ולא אשלים להבא ונהכא ובכל אתר ראמר‬
‫שלחה תחת השמשיעל דלנא ליליה קאמ' ראיתי תחת השחש שנתי!ראיתי תחת השמש‬
‫‪ J‬רכישמעוןאחר ולאי חאי לכטיל סמא ליוותא כלח!ליה עליה כתיכ בכל עמלו‬
‫תחת השמש!דאי ומאן ה‪1‬א« חח ז השמש הוי אימא לא סיהלא ימאן לאחיל ס^הלא‬
‫כלא שמשא עמלי תתת השמש ולאי ולא חוכא קדמאה רעלמא ופי‪ .‬דא חה יתלוןלאלם‬
‫ככל עמל! לאל קלמאוכן לכלה! לאתיין אכתל׳׳לחכ! כ^תל לא עכל ‪ J‬וביאיר התאת‬
‫כמאי עליגי הנה תק פ־לש הפסוק על יהושע שאחר שעמל!יניע להנחיל את ישראל‬
‫האר[ לא הועיל לו כל עמל! ויניעו להיותו *ומלא מקומו של משה למעלה ולאמון‬
‫במלרנתי אלא שפני יהושע פכי לכנה והיינו מה יתרון היה ל! לאדם זה כעלול! שסוף‬
‫סוף תחת השחש הוא ודאי ולא עיה לחעלה ורשבז זל לא ניחא ליה לשלש כן על יהישש‬
‫וכי היתכן לוח'שלהיו' שלא המש למעלת רבו כל עמלי ויניעו ״אי! ני יתרון חלילה תהיו׳‬
‫כדכר ה‪,‬ה דלאו חלתא זוסרתי היא להפיל ארנהליא מלכי ילהכביע שריסס חלחעלס‬
‫וויפלית קונים חן הכרם שכזה אסתלק יקרא לקכה כעילויא סני ובולאי ששכל ויתרון‬
‫ועול הוקשה לו אמאי קלאו ליהושע ארם מה שייכות יש ל!‬
‫‪ r‬לול יש לו בעמל! וה‬
‫כשם וה לוה כא ריש וחלקעליו !א מל‪,‬לאי מאן לכטיל וכוי כלומר ללילי דפלישנא על‬
‫&רס הראשון ניחא ולאי חלת חה יתלון וחלת לאדם דהיינ! שאחז כמלה ז! שהי תתת‬
‫השמש לכד!הפרידה מהשמש יכזה אחר שאינה מקכלת ח‪-‬יס מעץ החיים בוראי מליס‬
‫‪ , ,‬ן לארס מה יתרון היה לו לאדם כעמלי שלא עמ אצא תחת‬
‫‪,‬‬
‫השמש!לא להעלותה למעלה אל השמש יא!מר וכ ן נכנהו ובו הוקשה לו אמאי נקט‬
‫אדם הראש!? יותר משאר סתיטאיס כמכין זה לוה אליל וכן לכלה! לאתיין אכתריס‬
‫לחכ! כאתר דאכלימר כמלת לאדם כלל ארס הראשי! וכלהו אלם דחטו אכתריס‬
‫בסין וה ותלה הרכרכו כי להיות שהיא אכל התחיל כל הכאיס אחלה נקראים עצ שתו‬
‫וכמי שפירש! כזוהר!ירד ה'לראות את העיר ואת המגדל אשר בבי בכי קא־ם כנוי‬
‫ו ‪,‬‬
‫לאדם קדמה ‪i‬‬
‫דור חורך ודור בא והארץ לעולם‬
‫המקרא היה איי׳י י‬
‫עוסרת •‬
‫שהנה ראינו הכשיזיתחלתן‬
‫י‬
‫כאם ולכסי‪ 4‬הילכיםכל אחד לסי‬
‫קרוח‬
‫״‬
‫ת‬
‫ן ן ל ל‬
‫י ״ ת‬
‫ח ה‬
‫ק ר‬
‫‪ ,‬ר ש נ ו‬
‫‪n‬‬
‫‪:‬‬
‫‪n‬‬
‫‪tkr.f‬‬
‫!רוויוככוח והנה שלתה מיה הפך שדרי כראשית ומנינו בתיקיניז במבין הכצמש‬
‫סחתגלנלים וכאיס שמנ‪1‬קרא כאי׳יאחר כך הולכים יחו‪/‬ריס וכאיסכמו שנפרס בפסיק‬
‫ושבח אני את המתים נמה כאד היסכ ן וניכללתק כי ההולכה וההכאה הס כערך‬
‫למילס ה׳ה והמולה הבא ומנין ההליכה היא כשהנשמה הולכת מארצית החיים לעיצ•‬
‫ק‪/‬ה ולפי שההליכה היא להניפ אל חחיז חפנם למסוק כתורה )כחנית וככל יום ויום‬
‫ל לך ‪»1‬יסח לכך קרי כיה חלממלה אלינו הולך והח‪/‬רה שם דהיינו שבא אליהם צמ מצה‬
‫קרי ביה ובא ״הו דור ‪1‬לך מאות! שולם ל;ה העילס השפל ידיר בא חאגלכו אציהס‬
‫דהיינו פולס הנשמות והאק לעולם עומדת לבלף הנשמות בפולס ה‪/‬ל כדי שישינז‬
‫אילחיתחייס לעולם הכא חי<‪0‬נצחיים כי כאמנעות הנלנול ינ»רפ< ויתלבנו הנשמות‬
‫כל ׳ה ראתה חכמת! יתכרך לנלתי ירק מחנו נדח ופעמים שלם עם גכר וכמו שנפרס‬
‫ה‬
‫‪ e m m m n‬ונא ו מ ו ם ״ י א ־‬
‫^‬
‫• ק ו מ ו שואף זורח ח‬
‫א‬
‫‪a‬‬
‫‪1‬‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ח‬
‫‪r« to%S‬‬
‫‪w‬‬
‫;‬
‫וההשגה שמשנת לעולם הבא לחזור‬
‫למקים שחוצנה תתת כסא הככוד וכל‬
‫מה שמשתדל לעשוק כסולם הזה כמצות ובממש׳ס ס‪1‬כי‪ 0‬היא לחזור אל אדוניה ומל‬
‫ולחן סמלי תאכל וכל מגמתה ותאותה ללכת שס אל מקימה הראשון דותיא דשמש‬
‫דשיאף לח׳ור למקומו וזהו תאותו שפס הייתשבהליכתו מקיף הסיכוכ כל ישעו וחפכ׳‬
‫כך הנשמה כל תאותה לשוב אל כיתס‬
‫לשיכ למקומו ושש ושמח לעשית רנון קונו‬
‫הרמתה חכרת וחכח‪:‬ת היתרון שיש לה כשחיזרת שם כיח‪ ,‬המלך פנימה למק! שחונכה‬
‫וכחי שפ׳׳כויהר פרשת נשא שכל חשק שיש לנשחה להיותה כנוף הזה העכירה! דווקא‬
‫דודם נאת? מהנוף אכל אחר שינאס חאיתי ניף אינה פינה מיד פנים אל הניף כו‬
‫כראותה כעליתה לחעלס ככית ה׳מפפליתחנעדי נכר חחשכית *דם יתחכיליתיו‬
‫״וחסת כנגע חעשקית יחישקות לעלות ׳‪ 1‬אביה וזהו ונא השמש ן( מקייוי שיאף י‪/‬חר‬
‫סנא שמשי איני שיאף מיד למקים שממ»נסע ׳‪1‬א שזאף זורח הוא שם ׳‪ 1‬החקו׳מחננס‬
‫וראיתי להרחיב הלליש ניד ׳!•;י הסינה מלי לדעת מה יתמנה ומס מעלתה אחר*‬
‫<ממל והיגיעה לאין לה יתרון י‪1‬א שתחזור למקים שמחני חוצבה דלכאילה כלי שאינו‬
‫ומוחו־ פלשת ויחי רף לילה למאלמזל שאיל שאלתאצל'‪0‬סמ!ן אחר‬
‫*תנ־י! ‪I‬‬
‫וקבה נלי קחיה לבני נשא יתיתין אמאז כחית נשמתי!‬
‫גואןל‬
‫ואמאו אינסליך ליה אחל ליס שאלתא לא קמי לרבנן שאלו כמה וכמס‬
‫לשלחא‬
‫ואוקחוס אכל קכהיהבכשמתיןלנחתין לסלחאלאש׳תמ‪1‬לעא יקליהונקיט צהון‬
‫לבתר אי הכי אחא! נחתו ‪ t‬א לוא לא הבי הוא פתח ןאמל שתה חס חבולן ונחלים‬
‫יזתיךכארך יהא איקימנא ביר אתר ללא כב יע חנרמיה ואימתי נכיעין מ»א כשעתא‬
‫דאשציסבסקתא כ?אי יןלקא כל סל קא צההול‪ /‬אי;ר דאתיןזל‪ .‬כיס כדין ה!א שציס‬
‫»*מתא וממילאומכל&סריןיכד נשייתא סלקא לההיא אתידאתקשיכיה נלין הוא‬
‫סלים מתתא וממילא !מכלססריןיכד נשמתא םלקאנדין איתמר תיאיכתא ‪7‬ניק<;א‬
‫לגט למלא יכדין כבמין ילא חתתיא לעילא וכיראיתעביד באל מם ‪ .‬חיים נכיעין‪.‬‬
‫וכדיןאתחכרותא ויסודא!תיאיכחא ירעיא !יחידא אשחכח להא נדיקא אשחליס‬
‫מיני•‪ !.‬למלין‬
‫ההיא אתר יאיחער חביטתא ירעיתא לעילא 'אתחבר בחל עכל‬
‫•ל‪/‬חת הנדיק עושה ייח׳־לנלול לעיל כאצילות!מוסיף כת ותיל בגבולה של חע;'ס וון‬
‫היא מעלתה ויתמנהאשר נסכתה תעשה ייחור!קשר כל העילגת כלם חה סופ‬
‫ולשי פו׳מאחר זה יאחר לור הולך ודור בא הנסיית‬
‫שלקה ודה נעים נ‪/‬לנה‬
‫נמלביייכאית ןמה היא מעלתם שהאק שהיא החלה התחתונילעולם עוחד׳ מתקייזתין‬
‫נחתעירלת אלהייחור העליון עד שפירשו כזוהר פלשת וינאיחעיויד חללת קיימא‬
‫כורסיא ונויהרי תועלת אחד זאת ועול אחלת וזרח השמש יכו׳שממלח מ‪:‬מ‪1‬תה היא‬
‫לאין תנליתט כל ויין שהנשמה לא ילדה לעולם הזה היא מימרת כל! לבוש המגיח כז‬
‫אשל בהתלבשה ביילביש ההיא תאיר‬
‫היזנית והתולה לעשת חהס חלוקא ללבנן‬
‫חאולה ותזהיר והלהיט ממשכמת זהב לנושה כי כן תלבשנה בנית המלך ה׳ נכאות‬
‫הנשמית הקדושות לא כן הנשמית אשל מלוין לא הגיעו לחדה זי ללרת במה? שאלו‬
‫•שלחן נטה הן זיכות וזה! מירוש זורח ה‪1‬א שם כ׳ קנתה חכתה אל הלביש של איר‬
‫אחי סחכסיזיר אברהם נרו שחעתיפי'‬
‫ןטען‬
‫<‪/‬לת היא שם בהליכתי שם ‪J‬‬
‫!כ‪ '1‬יגימכפךנכ!׳ !הנהני!המכין היא‬
‫נאהבפשיקאשר! כל יירא הי‬
‫פהפסיקאמל אשר כל י לא ה׳ שהם חנית לא תעש ה ההולך בלובי! היינו מנית משין‬
‫הרי סור מרע ועשה טיב ואחר כהס אשרי עתה הרניש ואחר!חה הוא האישל היה‬
‫שאתה מאשר! אתל שקיים עשה ול א תפשה כל האישל היירע היא לחזור ‪ t‬תחת כסא‬
‫הכבול מקום משכן הכשחוח מקום שחחנוחונכ ומה יתלון לאלם זה כממלו זה כא‬
‫קכתיכ ותרן יניפ כפך כי חחכל וכויכי מד מחה היית אוכל חשלחנו של מלך דרן חסל‬
‫ומאן דאכיל דלאו דיליה במית לאסתכולי כיה אכל עתי; שקייחת עשה ולא תעשה יגימ‬
‫גפך הוא מה שתאכל וזה! אשריך שאמרתי לך אשריך בע‪0‬׳ן!טוב לן למולם הפירית‬
‫כעהו!הקרן לעולם הכא ונכין היא ‪ :‬והואיל ואתא לידן דר וש זה סיד חולקידלבנן‬
‫ראוי להמלות סל ספר דכרי הושכ> עסזל כחקותדת רכים על מניין הלמשים הלש‬
‫מחיקים חדכש ונופח נופייבפרשח ייחי דף רכל תנא זכאין איניןנליקייא לממיהין‬
‫ובאין ואשחארי לעלחא דאח! זכאין!כד נפקין חתחכראןבלה! ואחמבירו לטש יקר‬
‫לאתלכשא כיס וכההוא לבושא זכאן לאתמננא חמניגא למלחא דאתי יכההוא לכוש•‬
‫דמון לאחיייולחיתיוכל אינין דאי׳להי לכישא יקימין ההד ויתינכו כמ! לכוש ווי לאיטן‬
‫סייכי סלמא דמחיהון כחוכיסלתא חסרין ילא אשתאר חינייהו כמה דאחכס ין כל‬
‫וסקןןמעלחאתאנאכלאינוןזכאיןדזכי לאתלכשאכלכוש יקר כיומי חחמסראן‬
‫גקע^ גלימא קעסולי לעתעסרי אכהן ק??)א נחל לנגיד)נסיק לגנתא לפדן הס׳יר‬
‫נגחן‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬נקןלמ»יל!‪!!:‬ואינו( חייבי ס־ ״א ללא זכאן לאתלבשא ‪$‬ל ן א ליזמו{!! יגלייהן‬
‫‪4‬תיכ והיה נערער כערכה ולא יראה כי •עא טוב • לכי יהיל האחר כתיב יילח את‬
‫זיח בגליו ויכרכהו בגליו נגלי עשי מנעי ליה אלא הכי איקיחכא וירח כלייול אסתכל‬
‫לכלאסיארח ר‪-‬־ח' דלכיש׳י לההוא מצמא בדין בלטה יעל לא כתי׳ראה ליח כני כרית‬
‫לשדה דא תקל דתפיחין קדישין אמר הואיל ווטת כאינון לכוש׳ן יקר ניתן לך האלהיס!‬
‫תאנא אןל> ותק ריחי( סלקין ככל מחא מגן עדן דמתנסחי בהו אימן לבושי ן ליקר‬
‫לההא עלמא לתתעטלאן לזן יומו׳ דנל כש אחל וייהי׳לה כמה לכישין איכון אחר יי׳‬
‫אלע׳ר טולי לעלמא על לא פליני אבל תלתא אינין חל למתלכשי בההיא לבזשא מחא‬
‫לכגינתא בארעא וחד יקרא מכלה! לחחלבש ביה נשמת׳כגו נלילא לחיי בין פילביל'‬
‫לחלכא וחד לכושא ד‪-‬כר רקאיס ולא קאיס אתתז! ולא אתחוי כהאי יתלכםה ביס‬
‫בפשס זא׳לאושאטא לעלחא ובכל ריש ילחא שתא ושכתא אזלואחקשר בלוח'ל‪:‬גנת'‬
‫דנן על( לארעא לקיימא כיןפ־גילא יקלא וחיטה א‪1‬ליף וירע חה דידפישחס ואולע‬
‫כקיל׳ סימן ר״זאמר‪.‬יזל בהיכל הניינא קחן‬
‫ובפרות‬
‫ליה בעלמא עכל ‪J‬‬
‫מלכושין דנשמחהון דנדיקייילסלקין לאתחזא'‬
‫קיימין כל אינון‬
‫קמי חאלהון ולקיימא מקמיה וכד נשמתא סלקא ומסי להאי היכלא כדין אזלחן י! ל‬
‫עחנא לאיחפקל על אינון לכושי! ונל־קאלשמיה להא בומנאלכל נש עביל כקידין‬
‫לאילייתא בהא! עלחא כגוונא לאיה! אישתלל נלתיה הכי אתעביל ליה בהאי היכלא‬
‫לעעא חלכישא לאתלכשא כיהכההיא עלמא וכד נ שמתא םלקא ההוא חחנא‪ .‬נטיל‬
‫ההוא לבושה לילה ןא זל עמה עד די חטא לנהר דיניר די כשמתא אנטריכא לאסחייא‬
‫)לאתלכנא תמן וזמניןלטבעה ההיא נשמתא תמן ואתוקליולא סלקא עד דבכל ייחא‬
‫ננפלא כל איחפל רוח רסטרא דללזס כלין קיימי כלהו וחתחדשאן ואחלי שירתא‬
‫ומזמלןכניינילאיניןחלאטן לאתעכ׳שלטנהיןואתקולן וקיומןוחתחלשאןכחלקלחין‬
‫)אחרין שילתייאזיל׳ להין הט נחי אלין נשחתין יאי ׳כאה האי נשחתא יאסתלקת האי‬
‫*חנאנלקיאל נטיל לה להאי נשמתא ואלביש לה לההוא לכושא ואקקנת כיה יסלקא‬
‫לקלכנא על ילאלמיכאלכהנא לקיימא תליל ככל יותיןקמיה עחיק ינחין ובאה חוליןא‬
‫להאי נשמתא לקיימא יובאה להא י• ונפרשת ויקהלסייזן לי זכחה ייויק ם‬
‫דהתלכשאןבהו גלי קיא כגן‬
‫מאן ל׳כי להכי לכיש‪-‬ן לקאמלאן‬
‫עד\אלין חעונדיןטביןדעטד בר נש בהאי עלחא בפקודי אילייתא יכאילין קיימא‬
‫כשחתיבגן עדן דאתלכש כהני לכושי ן יקרין כד סנקא נשחחיכההוא פתחא דרקיעא‬
‫לעילא איזדחנן לה לכושין יקריןאחרנין פלאין דאינון מרעיתא וכונהדלבא כאורי״‪/‬׳‬
‫וכנלועא כד ס‪:‬קא חתעטרא מההיא עטרה מאן דמתעטלא ואשתאר חולקה לההיא‬
‫כר נש יאתעכיד מיניה לכושין דנהורא לאתלכשא כהו נשחתא לסלקא לעילא ואן עיכ‬
‫דאוקחוה לא‪-‬כיןלכושין כעוכדין חליין אלין לא חליין אלא כרעוחא לווחא כמה דאתמר‬
‫לקיימא גז מלאטן ליחין קלישין ולא קןא כליל} לקלה גטנינא קדישא אילין> הכי‬
‫‪ 3‬ש‬
‫ני‬
‫‪rtonp‬‬
‫^^^איאיעיבעיכליןלמשיןללפילן ציוח״ימותא‬
‫מיכה ללכ פכ לאיתי צהלחכ הלריש הזה היייפלא חענין לכישי ןאלוכלי שבוה נכי‬
‫ק׳ת תאתרי התלחוד והתרר&יס אשר הנ־ חחיקים ח׳־נש וכיפת כיפים חניכו ננמלא‬
‫לסנהדריןפרק חיק אחלהלכל הוה לאשכ ‪-‬לבעסחללכימאי אחז אחר שחפ״‪.‬‬
‫•גקכס לייכ»‪ 0‬כנגדי ואתל ליה חוור בך ואני ואתה יכן ישי כשיל כנן עדן אייל ל‪.‬ם‬
‫וראוי לתת לפ•‬
‫‪J1‬כלאש אחר ליה כן ישי לראש אחר ליה א‪ -‬הכי לא נטיגא‪:‬‬
‫לדבריה תאי תפסי נמרי)אחי ליה חויל כך וכי •לי כשר לי חלילה לשייךלחיתר תפסו‬
‫* ת ישיר אמית מה היית כ״צתו של ירב‪.‬ס לאח׳חי כראש הנה גן עדו ארוכה חאוז‬
‫•ירה ירחכה חיני יס יטיל הקנה כסיד הטיול יק יש־ ליחיני ‪.‬ירבעם לשחאל כי נד‬
‫מ־ר ראיי לרפת סיד הטייל יחהי הבכתי כי חני״‬
‫סיאהל‪-‬־ן הנלילבאיונמ •‬
‫גחזנ והתהלכתי כתיככס אטייל עמכם כנן עלן ילברים הללו כדברי הספר״־חחיס ן‬
‫מפי קיצר דעתי נתק ונאתר בי פכיין תפיסת בגלי של ילכעס היה כוש‬
‫ה‪-‬כיש היקר׳שיש להס לצדיקים איריקר הנקרא חליקא דרכנן כנידע לכן היה כביכול‬
‫סקבה ינאנ לאחר איך יאכר ממני הלביש היה והוא סיד ?סוי חטאה כתפורש כספר‬
‫סווהי כפרשת אחור סיתן יןא עיין שם והנה נס הוא לפניני כפס‪:‬ק!שנאתי אני את‬
‫כ‪ ,‬עח‪,‬י ובו יוהי סיד יכין יצדק ילבש ש^ימ כחה אנשים שהשחדלו לפשית הלבוש‬
‫קוה ואחל נייר חלאכחן חילי על סלאסינות ונאכל ממנו הלביש ההוא יכיוסילחוסא‬
‫‪0‬שכ כחשיבה ככל לכי ואיןלאלירו לעשית למש זה כי הגיע זמנו ליכסר מן הפילם ולכו‬
‫כקבה ניתן לו הלביש &ל איתי האיש שתהא לוה ששב כתשובה ונקראת כס;י חסאס‬
‫ניזיפן ש‪..‬א נאכל הלכיש ההוא וזהי תפס; הקכה כננלי יכי׳ יעניץ חי כלאש המניין‬
‫היא כהקדמה שיש לני חהקליש הרשני ‪1‬ל כויסר כחקיחות הרכה סייסכה ראשונה על‬
‫כלכלים השפלייהכלהיא הילך לסיד עלה ועלול יהחשפיע כמרןהנשפע יהיה המשפיע‬
‫כס ד זכר יהיזישפע כס ד נקבה יכן כל הדברים המשתלשלים ׳יסבה ראשינה שר כל‬
‫יכזה נאחר כי סיד הטיול »‪ f‬קל״ ‪p,It‬‬
‫העילתית אצילית כליאה יצירה עשייה ו‬
‫הכירא ית׳המתנ׳כשז בתיך שלשי בםתיחי*ם לחמלה של נליקיס להשפיע למילמית וזהו‬
‫•התהלכתי כתיבכם שתהיינה נשתיתיכס נדירות להריק השפעה לעולמות כדרך פלה‬
‫ימייל באופן שירבעם כידיעת! והשגתי שהשיב ש<(ס נן ישי יהיה לפניו יהיה נשפע‬
‫יזחני י היה כן ישי כסיד הוכר וירבעם כסוד הנקבהיזהו פיריש חי ילך כראש כליחר‬
‫מי יטיל חלק כראש כדמיון עשרה ראשיניס החשניחיס לבית הכנסת שהם נעשי׳ ראשי‬
‫יי;ש«ה<תח‪7‬הסיונקים כל הבאים ׳חריהם כדאיתא בזיהר פרשת ישא כהנהיס‬
‫ןזהוניט‪ :‬שכר כעד כלס שהיא ניטל שכר כל הבאי' אחריי ולפי שהיו לי משרישכטיס‬
‫כיה נר‪-‬ה לי שהיא ייתר כנין להיית קידם לכן ישי שלא נשאר לו כי אס שני שנסים‬
‫ולכן נס ת הריח שהיה ל! לירכעסטללו חן העולם יא תה אח׳ שים לבן לדברים הללנ‬
‫! ש ל עןלס והרי התחתי יין פתח ותעתה יעתיןו לסכין נתז למשיס» ‪9;u‬‬
‫‪w‬‬
‫‪:‬‬
‫‪P‬‬
‫‪1‬‬
‫ללושים עמוק ס כפתח של אולם}‬
‫שהוךענושלתהפהכפסי׳הקירם‬
‫^‬
‫‪t‬‬
‫‪.‬‬
‫מעלת השנת הצדקםשאלמקימן‬
‫!‬
‫־‬
‫—‬
‫הולךאי‬
‫צפו( סוככ הולך ה י '<י זורח ומשפיע כשמשגת אל מקימה הלחשין‬
‫ושס משפעת ונעשה ככור של קדושה להשפיע‬
‫פ ב י מ ת י ו ש כ הרוח ‪:‬‬
‫שפע ימיס העליונים לתחתונים‪ .‬עתה כיתר‬
‫סכרי‪ .‬ומעלתה כמה היא כ! כל מסעותיה הילך ונסוס הננכה כתו דמיון השמש י‪.‬מה‪1‬לכג‬
‫!סיכיפו לדרומה של אלןישראלהעליונה להשתעשע כמקים החסל והרחמים כמו דמיון‬
‫לשמש ?מהלכו וסיבוכי בהקפת העילס ללכתאלמקימי ומהלכו כיוס לנד דרום ונטייתו‬
‫לנפו כלילה סיכב ש‪1‬בי פכי חול ח ומערכ לעולם אינו משנה טכמו ומהלכו כן נמםלג‬
‫נשמואהנדיקיס הם מקשרים נשמתם באותם היכלית הקדושה אשר הס כתיכייככפר‬
‫הווהל פלשת כראשית יפק;לי ההיכל שהיין כננל מרת החשד היא היכל האהכה כי‬
‫‪0‬ם סול החיבוק כמי שפירש! ב׳והל פלשייישפטים כפסיק כמשפט הכמת וכויסוככ ‪k‬‬
‫צפ־ןשה!א ההיכל כנגר מדת הנכורה כישס חקכלשכרה מהלכ טוכך אשל נפי‪-‬תכס‬
‫מל שפילשריש מתיבתא להרישיי!ל עיהעל פסיק זהו{ל וכימי יגוולמן יטול מןילוי‬
‫מה להיה בעי למיהכ לנתיב נפנת אלא פיק חחיעיכליןללחמנא לקלה במאי דהוס‬
‫מחי כיה יהיכאסמתאוכייוהכייבה היא לוחל שהק'כה ית' שמו ממקום שחכה ימיחן‬
‫ועושה יי; כעילם שהוא נד צפיניי; מגפון תפתח הלפה חשם יקכל השכר ואוחד לנפין‬
‫תני וזהו נפנת חאית׳ נד הכפונית חשם יקכלו האור ולוקותשכח חלנביתא »כא‬
‫ליידעי חן ולא כאתי כי אס לפשוט! של מקרא ונחזיר לללושכו הראש!} סוככ אל צפו(‬
‫שכשהנליקים הם כעה( חרוכים ויועונייחעיניתינז וכשעת פטירתו לולןאלדרויוסיככ‬
‫‪ h‬צפון לקבל שם שכלה הנפון על בן בללוס כנה ההליכה וכנפי ן כנה הסכוכ לרחו»‬
‫לנו כי החקיס אשר ניושן ח‪:‬ס אליו יסורים וחלאיס רעים ימ&ן חשם אורה ושמחת‬
‫וששון ויקר וש מקים למעיין ללאו רישיה סיפיה וכויהתחיל בס׳מש וסיים כריח וניבל‬
‫לפרש אתה״קרא הזה עם תה שפירש הרשכיזלכספר הזוהר כפרשת חצירעעיפסמן‬
‫והייתה נפש חלני נמלה כצרור החיים הקשה שנשמת אריכי חכעי ליה שהיא היי>‬
‫סנקשרת כנריר החיים דהיינו החדה האחרונה חאי נפש שהנפש חשכנה בחנל חוי*‬
‫סל אויר בית הקכרית אלא להודיע לני שהצדיקים הם חקושרים נפש כרוח יריח כנשחי*‬
‫ואף סל פי שבל אחד חהם יש לו מדור חיוחד עבי אחיכ הצדיקם חקשרים הכפש כרית‬
‫‪1‬רוח כנשמה נמצאת אפילו הנפש צרורה כצרור החייס וכזה נכין פי'םוככ ם־ככ הולן‬
‫אחר ס‪ ••:‬פעמים ס׳ככ ופעם אחת הולן לרחוזהדריש הנ! כי בהיות הרות‬
‫החח‬
‫אמצעי כין הנשמה ה;משלה לשמש וכין הנפש אשר היא יורדת לחטה לכן אמר סיככ‬
‫םוככ או לרחוז גם כן לניף אשר הוא תשזלח וכעזכ כמדבר ואינו ראוי ייהם ללכת‬
‫כגן‬
‫‪ ripjjrS‬ולעןןכ אותוצאגתות ןעצ;? אתר שלפעתיס פ׳<[ד המת אן> כי ה‪:‬א‬
‫‪1‬‬
‫כ‬
‫‪n‬‬
‫‪, ,‬‬
‫‪a‬‬
‫ן ס ן כ כ‬
‫‪,‬‬
‫ו ח‬
‫ו‬
‫א‬
‫ח‬
‫ר‬
‫נגן פדן •פוקדיס את קכריהס סי ‪/‬חן התחית כרפייכ׳והו פר׳שלח וזהי ומל סכיכית ‪f‬‬
‫‪0‬ב החח הס<ככ הראשון הוא להתקשר הרוח היה עס הנשמה שזו היא חפנ! וישתו‬
‫ולכך נקט נסיככ שנ» הילך כי השכוכ הראשין לא היה כל כ ך כחלוצה לפי שהיא פלס‬
‫והנפש היא סלולה חחנו אנלנסכוכ השני אמר הילך כי והי חפנה ירצינה להתעלות‬
‫העלילכעלתי לכן נקט כיה סיככ הולך לרח!ז כאןהםכוב י!ת'כקילויוחחצה חסימב‬
‫לראשון נמצא שפל שני סכינותיו שכ הרוח לקשור זה כוס ו‪/‬ה מה‪:‬‬
‫‪) W‬‬
‫לנו הכרח הןיים י‬
‫<ןן‬
‫״‪.‬‬
‫כים ליס אוקיינוס‬
‫ה י • ו ה י ב ם אגינו מ ר א‬
‫‪,‬ן‬
‫״‬
‫ל‬
‫וח!זריס‬
‫חמס ילילה כך סלה כחחשכת! יחיל נח ף • ק ו ם שהנחריבם ה ו ל כ י כ ם‬
‫' א שם הם שבים ‪» r p S S‬‬
‫י‪1 1‬‬
‫•נשחית ל ' ' ^‬
‫ישאר אליה סיגים כצל וזהו נסיר הגלגול‬
‫כמו שנכאר כעס לקמן ולכן דחה הנשחות‬
‫לנחלים כי כמו שהנחלים יןחס ולילה לא ישכותי מלעשות רצוןקינס כך הנשחויהכא!*‬
‫לעולם הום לא ישכיתו מעמדת הכורא ומתורת! לא יום ולא ליצה כמה דכתיכאסלת‬
‫בריתי וכןיואמר הולכים עיר כי קולך האדם ככל יום הילן כ׳ הנשמה ככל יום ‪1‬יי‪0‬‬
‫קתקרכת אצל הים העליון כי שס תנאה לה מנוח אל המנוחה ןאל הנחלה והים אינינו‬
‫מלא ע״ד סוד רכה אמינתן דאיתא כפרשת ויקהל דף ריל שכל הנשחית עולזת ככצ‬
‫לילה לתוך הים העליון וחתחדשיס כייס וחוזרים יאיתא התם !כי כל הנשחות מחזקי*‬
‫בתוכה ואמר כן רכה היא וגדולה להחזיק כמה וכמה חהו רנה אמינתן יהכקש סל וס‬
‫כהגרת הנחלים כשעת פטירתם אינה מתמלאת כי תקים שהנמלים וכוי מקים אשר‬
‫משם חתה!ית הנשמות לכא להשיג השלמות איניני מלא כי כאות!חיודית שס יחכחתו‬
‫»‪ 'p‬גוזר אם תניח ותעמוד לק[ הימין אי תחוור כמ! שלפעמים חי הנחלים חו‪1‬חסלנא‬
‫ליוקרם הראשון)לפעמים חחגלגלתוכאס או להשלים אי זה מניה אי לחזיר כחשיכס‬
‫י וי זה עין אשר כידה? ובספר הזוהר פרשח ויחי נדיכי עמים חהיכא נפקי!‬
‫עלחאלאינטייר׳כהו ופחי הדאהוארכחיכ‬
‫ר‪ jr.‬ונשמתין לפני‬
‫ויפת כאפי! נשחת ח!יס תח כקיט חהאי ניסיויהכ כניסא אחרא ועל דא כל הנחלים‬
‫הולכים אל הים»היםא‪:‬נינו חלת אחא י אינינוחלא כנין דנקים !יהיכ אפיק ועייל‬
‫סלל‪ :‬הודע לכ! הדרוס אשר כיארני כשהשכינה חקכלת המשתלשלות אליה מנטיירי]‬
‫תלון ושינםחקכליס ניור כעודס למעלה אשר לא נוכל לימר נ;טייח כי הס כסוד‬
‫כהתעלתיתלא יו&נ שם כלל אכל הציור!הדיוקן היא כיס התחתון נקי ס כהאי גיסא‬
‫ויה בכי״יי גישא נק־ס זיהיכ רהאי גיסא נקיט ויהיכ נפיק ועייל פי׳היא מקכלין‬
‫‪ p>m‬יו&ל ׳!לחת סס)בא צ«ת«ן נ^ל‪ p/p 0‬לק&ינ ‪! p:p)w‬נס כן שס חו!ל!מ‬
‫ה ו ד‬
‫‪1‬‬
‫ט ב ע ס‬
‫נ י פ‬
‫כ נ ס כ ת נ‬
‫ל‬
‫ק ז י ה נ ח ! י ם‬
‫ס י‬
‫ש‬
‫‪1‬‬
‫ה נ‬
‫‪J‬‬
‫‪:‬‬
‫ש ט ס‬
‫‪D‬‬
‫כ י ‪S« a o S m a » S m n‬‬
‫‪t‬‬
‫נ ך לעי‪1‬ת במעלות בית \ ו‪/‬הו נקיט הנשמו׳רהינת אעיל לנביה הנשמות‪.‬אסיק לכא‬
‫י‬
‫וכ‪6‬ררש‬
‫ל‬
‫^‬
‫ס‬
‫ה‬
‫'‬
‫נ‬
‫? ^ ^‬
‫ס‬
‫^ ע‬
‫כל 'עילם ריק‪-‬ת^«‬
‫‪f ; " ^ 6‬‬‫וה^ר• א^‬
‫נס נבכסיס אלא לשאול‬
‫למקים‬
‫שהנח‪:‬־־‬
‫»קוס‬
‫ועתידי;ומו״ ‪ , ,‬״‬
‫שביס‪m K l S‬‬
‫מתכנסים לעי־ כ נס הס ״‬
‫שהמת־ה הס ' ‪°‬‬
‫י‬
‫תשבענה‬
‫;אבחן לא‬
‫‪ J‬י‬
‫‪1‬‬
‫ו ״ז ‪'?: .‬־‬
‫'‬
‫לימית המש־ת שנאמ׳חכנף האיז ־ י‬
‫ספ ‪,‬״ מלבד שלא ליה כירן לש‪:‬מה להיחע לני שהכתלים הולכים אל הים כי מה לגו‬
‫לדעת ‪ 11‬ותאי נפתותא אית ביה ‪,‬אס תתני לומ׳שהול‪-‬ע לני גבירתי ית שמי אוק׳יניש‬
‫בילעיס כל מימות שבעילם ועם היית כי יס א־ק‪-‬יביס ה‪:‬א נכוה מכל השונס )איך יוכלו‬
‫הנתלים אשר מטבעם ללדת קיס מדרון וכ^ק‪-‬ס דרך מתינות לעלות ל־ ‪ 0‬איקייניש‬
‫ועוד שפת יתר היא ליתר אל חק׳־ס שהכתלים הולכים הוה יה כמיתר א־נןנו תנא יהם‬
‫‪0‬כיס ללכת עוד היה ליה לתימר כל הנתלים שהם כל מי מליחים נקי־ס כנם לים הגדיל‬
‫גס היה לי להודיע לני מה היא הים הזה הגס כי הים היא נהא הידעה הים הידוע ילבן‬
‫הידיעי לנו כמדרש הי‪.‬ז שרתו לני סיד תת״ת הזתיס יהנתלים הס הגיפ׳ מלשין נח‪,‬ס‬
‫וכאב שהם מדיכין יכאכיס ישעי מער פד ישקיף »!יה חמההכה ית שמי ייליזס ייאמר‬
‫הסיגו ורננו שוכני עפר •והי איתרו תאתר משהם מתים שיכ אינם חיים לשהה תל אצ‬
‫הקים שהנתייס הולכים למקים שהמתים מתכנסים הס שביס נהיות שהם עתידים‬
‫להתחדש ככשר נעוריהם ולפאר ליונרס ורקרק ע־ד פי־מה היא לנכת אס הכוינה הוא‬
‫להוריש לני סוב התחייה ככר גלה כחלת הס שכיס ללכת וחוזרים מהו ללכת ל)כת לומר‬
‫סירה כמי שבארו נשיר השירים על פסיק תש‪:‬רי מראש אמנה וזהי ללכת לכתר לחתם‬
‫לאצ יתכרך ישם מה שכיארנ! תיישכיס הפסיקים יהתאתר הוא מיוסד על אדני פו ‪1‬‬
‫ה‬
‫ז‬
‫ת א מ‬
‫חלא‬
‫מ ש ה ש ח ת‬
‫ס‬
‫‪ ,‬ת ש י מ נ‬
‫ן ח‬
‫ה‬
‫!‬
‫‪:‬‬
‫ה‬
‫ס‬
‫כח‬
‫^ ך ‪ ,‬המלך ע־ה נתן פה עעס לשנת‬
‫‪1,‬‬
‫^‬
‫^‬
‫למס הנשמות חיזרית יכאית‬
‫ו*‬
‫ו‬
‫איש ל ר כ ר ל א ר־תשכע עי| ואס יש לה עינית וחטאים הרכה החדורה'‬
‫‪ r i W l S‬ו י א ר ־ ־ ‪ /‬ם י א ^ ן ז ן ואש וגפרית מנתביסס גגהינס ישם תקכל‬
‫סזנשה ולחה התגלגלות וכאות המכל׳ אש‬
‫•שבוע;‬
‫כנהינסיאסאש גה־לס כלה יפקד המלך‬
‫פקידים צחיוא לאתונא שבעתים אל חיק‪ •:‬על‬
‫אמר שלמה כל הדבר ס יגיעים טעם לכל‬
‫ח חזי לחןיא ןשס יפ‪1‬ל הרשש כרשסו ליה‬
‫כשמהונשמהגאיוה דבר באה אין אדם יכול להשיג! כי סמקו חחשכיתיי ית־׳שמוולא‬
‫מחשבותיו חחשכזתינו הנס בי חכמת שלמה רבה מכל האדם וככר שליפני חקדחוניכי‬
‫‪0‬היו חנשייחכיסי' כפרניף הפנים כרושם שעל מנחם על תה כא לעז‪':‬ס אי חשוירםרןן‬
‫‪? p‬לשביי ‪ if‬נפרש?‬
‫ןלא ( ק״ן‬
‫)‬
‫‪% v‬‬
‫צזסלי׳לאנשי‬
‫ר )‬
‫‪w 0‬‬
‫‪P7W5‬‬
‫יתרי ‪ U‬פימת ואתה תחזה ובתיקיניס פעיי ס שלש על עכין שרטוטיו דחצתא שם כל‬
‫וסכל הדרושי׳והעניינייכפסק זה אינם משיני׳תנלית ההשגה כי אם כעל התחשבות‬
‫»ת שתו ‪1‬זהו כל הדברים יגעיס כלומר לכאאלתכלית פרטות הדברים הללו הוא מחל‬
‫ויגיעה לכד אם היא כשלייהעה י׳יתר שהיה קהלת תכם לא יוכל אדם להשיג כל‬
‫גרבי יעןכי דברים נעלמים ונסתרים חאר ואם הוא כחי בפרניפים לא תשבע פיו‬
‫איכאמר לדרך אתר על דרך‬
‫לראיתואם ק כל פה אלפה לא תמלא אוזן חשמיע ‪J‬‬
‫םאומר הרשני ויל ראיתי בכי עליה והנם מעטים חי ומי היא שתשיג החיים ההם‬
‫הכנח׳ים ה ‪f‬״‪ o»p‬כי לא ככול האדם לחטוא כבל עת וככל שעה וככל איכריו תחלת‬
‫רכרי פיהו ס‪:‬ל!ת חי הוא שננולחחטוא לשמור פיו ילשונישלא לדכר שפת יתר א‬
‫שיחת חולין או ח־י נכליתפה אי לשין הרע או דברי חנופה ושאר חיני ע־‪-‬ירית אשר‬
‫סם תלויו׳בדבור וכן לא תשכע עין לראות כחותר לו אלא לראו׳עמל יאין עריות וניאו*‬
‫קיק בעיניו וכו׳ולא תחלא אוון חשתוע לא יספיק לאוון לשחוע בליחודייתור׳היתח חס‬
‫לכן האוון נכוית תחלת לא כרים ימי יחי ההו־־ך לקדש עצמו ואיבריו לעבודתהאלית ן‬
‫הייהרפרשת ח?( סי'קניה ריחייא ילייושי הוו אילי כארחא אחר רבי‬
‫ןבס‪£‬ר‬
‫י!סי לר׳חייאחייהנ( ע! האי דאת־ שלמה כל חליי יילין סתיחין דהא‬
‫כקיזלת סתיסחלין סנחין פתח יאמר כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא‬
‫תשכע עין לראות ולא תחלא אוו תשמיע חט ואלין כנין דתריןמנהון יאיינין פייכין‬
‫ואידכין לא קייח־ן כרשיתיייפיח ‪ f‬איה! כרשותיה וכל חה ראלין תלת לא יכלין לאשלחא‬
‫בלא אחר ר׳תייא הכי היא דרכוןא דכרנש לא יכיל לממלא יע״נין לתחמי יאונין‬
‫למשמע)אין‪ 10‬חדשתחתהשתשיחא ח׳י אפייכריין יקשטירין רענד חיוה תחת‬
‫השמש לא ינליןלחללאכ! מליןדעלמא יעינא לא יכיל למשלט ילתחייי ואידנא למשחמ‬
‫ובני( רך שלתה דהוז ידע כלה היה אתר דא ותין‬
‫נ‬
‫ךאוץ אמי כטוכ שנלך איך הכסוח‬
‫״;{ מה שהיה הוא ש י ה י ה ;‬
‫י‬
‫״״״״‪,‬י‬
‫י *‬
‫הררי שביארנו ופירושו כך מה שהיה הנשמות‬
‫שהם עתה כעה! ככר באו והלכי להם וחיזרית חללהעל ישקיף יירת יי' חחעון קדשו‬
‫להניח ילהשקיט הנפש ההיא לקץ הימין אולהטריחה וליגעה ער יתיך ויכלה הווהחא‬
‫אשר נתלכשה כה ו‪/‬הו פי׳חה שהיה הגש זית אשר ככר ה־ו לעילמ־ם הוא שיהיה ידיח‬
‫וקסכח שלא אחר מה שהיה היא היא או היה אלא שיהיה פעחיס שלש ואם היה אוחר‬
‫ה‪1‬אאוהוה מ‪:‬מע‪:‬תו נראה העם א חת לכך אמר שיהיה לדמוז כחה הוויות ככפס‬
‫ההיא וחזר ואמר ומה שנעשה הוא שיעשה לרמוז לנו כי שתי חני ינירות יש האחת‬
‫סינירה השלמה שיש לה קיום והעמדה וההויהכעילם וכנגדה איור מה שהיה הו'שיהיה‬
‫ל!ה שהיה לו הדה נחילה הוא שיהיה והשנית כמן הנפלי׳והקטנייאסר הם חתיס כסכת‬
‫מה כמ»‬
‫ח‬
‫ה ן ה כ ל י‬
‫ל ה‬
‫י ח‬
‫פ'‬
‫קהית‬
‫י‬
‫מה כחי שנפרש בשמיך כפסוק ראיתי למעת לעשוקי׳ יאין להם מנחס ו;הו מה &כתפ‪0‬‬
‫היא שיעשה ני לא היה להס הייה וקייס בללכעילס אסר ייתי בהנלת ה‪ 0‬הנשמויא״יל‬
‫יעשה וחוזרי' לעילם ליתקן והוא מלשין ואתנן הנקר אשר עשה לשין תיקון וכמי חמש‬
‫נא ן עשויות יא׳ת מה שיעשה ניחא שחוזר לנא להתתקןאכל מה שנפשה אינו נופל נ»‬
‫לשון עשייה כי אי ן זה תיקין להיותי נא כנפל ו*ל נ׳ עינו הקדים גרס לי לחזור ולכא‬
‫בנפל וכוה מתכפר ל‪ 1‬עונו שטועם כחה נרות קשית מהחויוהו׳תקין לו כי כל הנלנולי ם‬
‫נעשו לתיקון הנשחייכפני שונים כפי חה שנראה כעיני סכת הסכותהכורא ית' ואין‬
‫בל חדש חחת השחש הכוונה אס ראינו אי זה נשחה אשר אינינה עוסקת נמישכלות‬
‫כאורה וכמנויכי אס כהכלי הזחן הנשמה ההיא אינה נעשית חחדש כיו ן שכל ענייניס‬
‫היא‪ .‬מחת השמש ולא למעלה מהשחש כאלהיות יכחושכלית ן או יהיה הכוונה לדחי ז‬
‫לנו‪.‬מה שכחיכ כסכר הכהירכי החד שנחרכ כיה חינם משתלשלים וכאיסנשחןין‬
‫חדשייכי אס נשחו׳ישנית חהס שענדו»\ והשתחוו לנלס וכאים הנשחויחדשיילחקן את‬
‫אשל פיתו כזחניס שעכרי ינשרסיס על קדישתהשס ינצלביס ולא יח־מ אתדתס ווה!‬
‫יוה שרחז ואין כל חדש תחת השחש ‪ 1‬או ירצה להודיע לנו ענייני הזיוינייאשר נראים‬
‫לעין־שהס מע שיחדש ואינו כי ככר נזדמנו כנ ן עדן של חעלה כמו שנפרש כפסו' הבא‬
‫אחריו ולכן אמר תחת השמש שהס כזה העולם אכל כשחזיוציכקכה לחעלה זצר ונקנס‬
‫שם הס חדשיח מחש וזהו מה שהה הזיווג שככר היה קילס היא יהיה כעולם הזה וחמ‬
‫•כפל העניין היא כנגד עמילתס קולס כנן עדן של מעלה וכנגד עתידחן אחיכ כניש‬
‫סל חסה נ׳ חשס יפרח איש תעל אחיו ואס זכה האיש נכיאם לעה? ינשאו יחד עס בן‬
‫ווגו ואס לא וסי נלחה מחקים לחקיס )אינו חינאכן זינו כ׳ קלחו אחר וזהו פי' שחא‬
‫וקלנגו אחר כחז שביארנו הלחש ה!ה באורן בפירוש תאחרי התלמוד אשר לו‬
‫והרגיש הזה באירן היא בזוהר כפרשת לך לן וכפרשת יילן שם תחנאכי מה שהים‬
‫הויזלע־ל היא עשיהלחטהכערן הייתם כנן ערן של מעלה קרא הייהוכערן הייתם‬
‫ללטהקילאעשיהואיןכלחלשתחתהשמשכי למעלה שהוא עלהשחשיש תלש שם‬
‫מזלווגיס יחהיין הויה שם אחר כן כעילם העשיה ננחלהוייינ תכילך יחד ו‬
‫ן ה ח כ ס סיר אברהם אח׳ כרו פייכאופן אחל והוא כי גל הנשחות חתהזית חזיויג ‪f‬‬
‫דלעילא דקבה לשכינתיס והס נכללים זכר ונקיה יחד ואתר שיורדים דרך‬
‫היכולת של עולם היניוה כפתח היכל לבנת הספיר יש שם שניחחונייאיאלהיחיןשנוטל‬
‫נשמותהזכריייאיאלהשמאלשניטל כשמות הנקבי אינקיא סטטוריא ואי נקרא אדיחם‬
‫סכיכיהכמכואל כפיפקילי בהיכלא קלחאה <ח<זלי׳כי‪.‬ת״חד יחד אלו השתי בחית לחזור‬
‫ולעשותילהיית פעם שני הנשחה אשר נשתלשלה אליהם חייחיל עליין והונלכ׳ לזה לסי‬
‫שהנשמה שנתהיה חי חול על׳ון להיותה מתאבלת חן האצילות היא לקה מן הלקה וא'י‪#‬‬
‫לה לללת לעולם השפל הוה לכן חוולי׳אלוהכיכחוילהתייחל כלי להגשימה ולהעכותם‬
‫גלי שתוכל לללילמנוסאלהניף הנגיף הזה הנעשה עי איש)אשתו עטינוף וב‪/‬והמא <זי«‬
‫ב‬
‫ג‬
‫שכיוון שלחה עהן‬
‫י‬
‫קהויה‬
‫וי‪»1‬או אה שהיה לתעלה כיוחול עולם האצלית ה<א שיהיה לחשה כהיכל למת הספיי‬
‫ותה שנעשה כלומר מה שנתקנה ביית •ל עליון שתיקון גלול הוא לנשמה להמתה לקה‬
‫וזכה מאירה כחמה ככתינת העלייכים הוא שיעשה כערןהתחתיניס צריכה להתעכית‬
‫ויי היא תיקין לה גיכ כרי שתוכל לכא לעולם השפל הוה שאס תשאר כתיקונה הראשין‬
‫תשאל הכת בכית החלן וצא ת‪/‬דוינ לעולם אכל עתה שירדה ונתגשמה תיקי! הוא לס‬
‫נזה! מה שנעשה תקון הגא שיעשה שיחוול ויתקן כלי שת!כללכא לפי שאין כל חלש‬
‫חחת השמש כלוחל יוה למה לפי שאין אות! התחלשות הלאשין יכול לכא תחת השמש‬
‫‪ y‬ואין כל חלשוכ‪-‬יכלוחר כל זה שאחלתי כעניין‬
‫מהוא העולם השפל הוה י‬
‫כוחן הכית שאז היו יורלית נשמות חלשות‬
‫השני יחולי'הללו י‪.‬ני מיצי‬
‫כעולם אכל פתה אין כל חדש אלא נשמות מהבל גלות וחוזרות וכאוח וכלאיתא כספל‬
‫הנהיר משל לחייל שח‪.‬ק פח חמה לעכליו והניחוה! להתעפש אמר המלן גוורגי שלא‬
‫ואין כל חדש וכוי‬
‫ייתן להם כת חמה על שיאכלו הפת המעופש ה׳ה ‪ ^ j‬׳ ׳‬
‫כלילעכית נ‪,‬הג‪*6‬‬
‫אתר שלמה עניין זה שאמרתי לך תזה היחול השני‬
‫הנשמה אינו חדיש לפי שהוא חתז השמש כי כל סדכרים שתתת השמש נריכים ליגשם‬
‫עכ לכליו ונמוכים הס לתונא׳ לעת ן‬
‫)להשכית לכן אל יפלא כעינין זאת ן‬
‫‪N‬‬
‫כ‬
‫הרואות לכלים לבים ונכבדים יש רבר שיאסר ר ^ ו ה זרח‬
‫^י ״ין‬
‫" ‪ l‬ח ו ש הוא כ נ ר היה ‪t h p h‬‬
‫״" " ‪ .‬ז " '‬
‫״‬
‫אשר היה טרפגןו‪.‬‬
‫ץ ‪!.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪, ,‬‬
‫נפתי ס מהדרוש ‪|:‬שאון לן ;ייונ שנעשה‬
‫כעולם כי יראה חדש כי ככר היהלעילמס ‪,‬לא אמר לעילם כי רותז לשבי עולתם‬
‫&כיאלכ< ניע העלייןוהת ןןו׳ה< אשר ה׳ה מלפנינו כי קידם היותנו פה נעה! ככד‬
‫או יאמר לדלן אחרת יש לכר וכי נחשן צמה שכילורנ׳‬
‫סמדנו לעיל כנ‪{1‬‬
‫למעלה מעניין הנשמית שמתגלגלות וכאיתכלי שיתק‪ !:‬מעשיהם יזה! יש לכר שיאחר‬
‫זה חלש אינה גשמה חלשה אלא ושן נושן חג<לנלת פעח ס שלש <‪:‬הו אחל החרבן כני‬
‫‪ h h‬כומןהמקלש איניק אלא היו כאות נשמות חדשת וכבל ילעת התשל שהביא‬
‫בעל ספר הבהיר צהכ־ר־ח הדרוש הכ! מהמלך שקלק לעבדיו פת חמה ונתעפש יכו וכן‬
‫הרשגי זל כפלשז פקודי דף רנ־נ כהיכל חמישאה דאיקרי היכל אהבה י‪ :1‬ה כלא לא‬
‫לנחש ‪ f‬כל אינו‪ :‬נשמתן מנקין מההוא אחר דנגיד ונפיק ובנין כך לא וןמא לעצחא‬
‫בליחני‪/‬ומיוחא לאתחרכ כחקלשא לא עאל‪ 1‬הנא נשחת־ן אחרנין וכלןתינוו אלין‬
‫‪ , & & ,‬א ״ ‪ .‬א ‪ ,‬ן'‪.‬ת<מלכאמשיח^זאתערהיכלא לא לעילא ואתעל‬
‫קיכלא לתתא וכפסיק הוה נוכל לומר שנס כן כיון לדכר ‪/‬ה ילכן התחיל כ‪.‬שין יש‬
‫לנין תייכ ילא לשין שלי;ה והיה‪.‬כול לותל אין לן לכר חדש שלא ק־ה לעולתיס יכי ‪ik‬‬
‫ג‬
‫מ‬
‫‪ 0‬נ י א מ‬
‫‪ 0‬ב‬
‫ג ק פ ו ק‬
‫נ ‪,‬‬
‫ס נ‬
‫ה ק ) ל ‪0‬‬
‫ה‬
‫חת‬
‫־ כ‬
‫ק !‬
‫ח‬
‫כ ד‬
‫כ‬
‫כל(‬
‫כ‬
‫בנ‬
‫‪0 0‬‬
‫ג‬
‫ה‬
‫פ ה‬
‫‪c ,‬‬
‫ולאי כלי ספח שניחן לזה שלפעמים יש חלש ולפעמים לא יש חלש כי החדש ככר הין‬
‫אחיפקחעינ‪-‬ךי^ההללישהנליצהיהעלעםק הגלניצ‬
‫'‬
‫^ו‪3‬מ« ‪,‬‬
‫מיסכס בפי ככל כקסן כנדיל כלי פשפיש ותקילה ראי•‬
‫*‬
‫‪,‬א‬
‫‪2‬‬
‫ל ל אתל לחה היס הגלגול וכי אין כת כנהעם להתך זוהמת הרשע יאם אין כ»‬
‫‪ , , ,‬על לי ‪,‬ו לחזיא »‪.‬א‬
‫ינסרו להתגלגל וככל התעיררני לעיל ק־שיא ‪ 11‬כיתכן שהנשחה שחינכה תתחת כסא‬
‫הבכיר יתגלגל לפעחיםכפי רביי אשחיה כבהתה יחיה מהירה עם טמאה ג לחנ»‬
‫לדעת אם מגיש לה נער כהתגלנלה כשראוי לה אי התהפכות חוכר לנקבה ‪4‬חנילם‬
‫לגילם ל׳ראזי ללעת לחה המתנלנללא חכור מעשיו הראשונים )העינשים שעברו‬
‫עליו כדי •יוכל לחח! את אשל עות! ה׳ ונחה יולס איפא ל אי;ה לבל נתגלנצ א•‬
‫צ‪/‬ס נריל‬
‫ן‬
‫משום תיחין עכירהשעיר כדי שיחזור ויעשנה זקייחנהן‬
‫" !‬
‫־‪.‬‬
‫להחלים ייחלה כי יש גיחיט ניגיליס המין הא להסלים אי‬
‫‪3‬חםר חתליג וזה יוכל להתגלגל אפילי אלף פעחיס כס• מחשכתו ית וזה דבר נזה ל*ף‬
‫לור יזה לא ייעיל לי נהינם כ׳ אש הגהינם איני כי אם להתיך זוהמת הנשמה תתים‬
‫<זלא ה אכל אין כו כח להוסיף לו חיםפתהארה מחניה שלא קיימה כאין קייתה ואם‬
‫וחשה בעיניך איר יקייס חצית כהונה שהזר הקרכיוחת או חצית שחטה חי שאין נו‬
‫הרקע או שאר מצ‪:‬ת סכל לומר כי יש חציח סמלמין דוגמא חצות אחרת ומעלין לס‬
‫סכר כאלי ע שה המניה כלתי אפשר לעשות ‪ b‬׳ תאמר הבא לדור בארץישראלנותנים‬
‫לן שכר כאלו קיים חמת שלש רגלים אחר החרכן וההקש על השאר וזה אינו ‪ bk‬כשקולו‬
‫איאפשרלוחר ש^םיחסר‬
‫שבדעות יוסי כ־רישחז־חצ׳ה משה פירית״‪.‬‬
‫מח‪:‬ו חצות כהינה תתגלגל ככהן יליי החין השני אפשר כא להשלים את הדור<חש»‬
‫אךנני עה יוכיחחשהשם שת הכל כלאיתא כתיקונין של‪:‬ך היה שם קכע מדרשות‬
‫י׳־איתא החם המין הג׳לנ־ללעיניתי! אם אינו מחקן לנ פעמים יקלא פ‪0‬עי ישראצ‬
‫רגיפן יהנדיחים אלף פעמים חוזרים להדריך כני לילם חלכל נשחית הנאות כנודע‬
‫ליודעי חן בסל העיביל ובזה נכין הלחש הזה כי יגכלח הגלנול מריכ חסלמ הרכים‬
‫שמשי לכלתי ירח ממנ‪ 1‬נדח כי הנלגי ל היא מגד החסל ט בגיחס עילה נלג ילחש י‬
‫ואם ‪ p‬אין אכשל לתקן אח אשר חסר לנפש! חניהאחתחהחניתבנהינםכ׳ לעניין‬
‫מה שיןחל היה אפשר להעכירו כאש‪.‬טהל אכל כהעזל מניס אחת עהמצית יינלת‬
‫להביא‪ .‬פעם שנת לקיימה וככלל ם־ל הגלגולים אפשל שיתגלגל להכ‪-‬א אי זה נ?ש‬
‫סהלנ יבמי שהו׳״ונחו חן העולם •כיאכ! לעילם ובן האב יביא לבן והנן לאב ייתג־גצ‬
‫נם כן להחזיר אוה עושק אי נ׳ל וישיא כת! ל! ייונא ילי חיבתי א< יכבס כלבו חשק‬
‫אהבה ל נעל אחד יחים ויביאהו לביתו ויאכילהו לכיתו וישקהו ויהי ל! הכן וא ת‬
‫מיחאכשהגלגיל היא כנפש האלם שמביאו הקלה להשלים איוו חניה בחו שפיל*‬
‫אכלכשהנלנ<לה!אעלצלהעינש סקישיאכחקוחה סי‪,‬חלת מתיס‪.‬ח‪.‬אתה כגהי«‬
‫‪P‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬ר‬
‫ח‬
‫ן ע ת‬
‫ת ה‬
‫י‬
‫ה‬
‫עת‬
‫ב א ‪) 0‬‬
‫ש ל נ ה ו נ ם י ע‬
‫? ח ל‬
‫‪M‬‬
‫ל א מ‬
‫נ א‬
‫כ ע ת‬
‫ח‬
‫ס‬
‫מ‬
‫ה נ ח‬
‫ז ה‬
‫ת‬
‫‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫‪r‬‬
‫י‬
‫‪nSnp »1‬‬
‫}‬
‫יוייי כיוהר יי׳שס‬
‫והחכם‬
‫לע ׳ •‬
‫‪1‬תקכל שימ תנשה ולא תצטרך‬
‫כל אכלי! טמאים‬
‫קירדואלו ‪1‬להה תיק כפירושי! כי הלשעויבהיית‬
‫כחפשי! הרעים אם ׳כנסלגהינם יכלה הבל ככסף סינים לחיון העופרת שמתנים‬
‫הנולפים ככול הוהכ א! הכסף והעיפלת כל! כעשן תכלה יינא הכסף נקי וכין! כן‬
‫גפלסחחשכו חשב לבלתי ילק חחנ! נלח להחזיר! לעולס אולי יתקן ויעשה איזה חצוס‬
‫כרי שאס אחיכ יכצס כנהינסיאכל חני בשרי ‪1‬ישאר חציה יהדלא בליא וטעילגלנולו‬
‫ככהחה וחיה ושאר בעלי חיים הוא כיעל ידי ריס כחילתי יכיאות הסורית הפריד‬
‫הנחו מהקדושה אל החיצונים ינפשו איתה ועש נתנו לי תאיתי וזו היא רגלוי דכר נש‬
‫אינין ערכין וכו׳רגלוי סבותיו כחי ויברך כייאיתן לרגלי וכשנעתק עצח! חהקדושה‬
‫יתגלגל קיר׳ כשהילה ייתקן שישחטוהו כסכין כדיק ייאכיליה! לעם לבניישראלהקליש ‪0‬‬
‫וחשליס נפש! אס יאכל כשלה נשכת!כייס ינעשה חלק מחלקי הקדישה!חתתקנ ולאי‬
‫ן ואפש׳ג כ שלא י קן לא יקלקל א ס כן יגח אי‪ .‬כתיגח <תרנג‪1‬ל שהרג! בילישלס יוכיח‬
‫וכיליי יש לה צפר גלול כהתהפכה מצורה לצורה זחה גס כהתהפכה חזכר )נקבה‬
‫כדאיתא כסבא כשככהחה ומראי נס כן יודעת כעונשה וגלמלהככהחתוח!ת‬
‫אכל א‪-‬־כ׳ לוכדת כשחתנלגלת עם גכר התין האנושי שאס היה חכר ג יגילו לפעחי׳הי^‬
‫ל‪1‬אה וחכיר תי שהרגו והיה חוזר וחחכקשחחנ! וכחה מבני אדם נשואים נש ת הס‬
‫לרעיהם!כשהיה יולעזה החגלגל שזה היה כת זוגי תתרבה הקנאה )הקטטה בעולם‬
‫וטעם לחה לא יזכור ע!נשי! הראשונים תשובה לזה שחעחי שחס כך היה עיכל״׳‬
‫א! כיראה או כשכר!אינו פקר עכולה זו ולחה ששאלנו כמה יולעאיפא ויכיר למס‬
‫בא לחקןחקצחמעשי! חחעשיו יוכיח לדעת לאי זה דכר לכו לילף אס חטא כגזל‬
‫סתה גיכ יאהב הגזל כי המחתלת חתולה לו חקירם יכן לכל עכילה שלם חלש אייה‬
‫‪ 11‬היא שנכשל כזה יצריך הרחק גליל חחנה וחן הלימה לה יכן גיכ עניין חסרון המצת‬
‫לראית כאי זה חניה יחן אי ישתדל ייחר חאחריס חשס מכיח שלוה כא והנה פירשה‬
‫חעטחזיער קט חש חלי נענין הנלנילכדי לישכחעט שכל החעיין כאשר ישוטטלכו‬
‫!מחשכתו כשאליח יקישיי אשר טפלית בזה העניי ן יניח את לעתי חעט כדריש האחיר ‪I‬‬
‫זב ‪£‬י‬
‫)‪onpf‬‬
‫ת‬
‫איןזכרון‪4‬ראשוגיכב[וגכמ‬
‫טעםלחהנראי׳הרכרי׳חרשי־והסישנ*‬
‫כ‬
‫ני‪,‬‬
‫א ש ‪ ,‬ט‬
‫כ‬
‫כ כ י‬
‫‪M‬‬
‫‪l w‬‬
‫‪f‬‬
‫' ־‬
‫' *‪* 1 '1‬י‬
‫כי׳ה כנשתני עניי כסיל חשנ פניי יחשלחהי‬
‫שאס נראשינהכא כפני אחה יקלקל חי׳‬
‫וחתנלגל כבני שיר יאסלא יחקן חור‬
‫כחי שפירש)‬
‫ומתגלגל כפני נשר יכי׳‬
‫כתיקיני ן ח‪ 1‬יאחל אין זכלין כלומר לס כעצמם שלאי מה שראו נשמ‪1‬תם כחקיחיחם‬
‫סיחעית)כל אחד)אחד כשחיזחסלהתנלנל פעם אחרת נשתכח תורה מהם )השכר‬
‫ןיןעינש‬
‫ר‬
‫לאחרונים שיהיו ‪ kS‬יהיר־ו‬
‫״‪.‬‬
‫ן‬
‫להכם זפרו\ ‪ CDy‬שיר־זיו‬
‫? אחרוגר־־ז‪*.‬‬
‫‪1‬‬
‫ויי קחלת‬
‫יב‬
‫והעינש שקכלי פשנפםוי ח‪/‬ה העולםואס יתגלגל;׳‪.‬־גס שנית ניכ שוכח ‪1‬בפסם השלישי‬
‫‪0‬היא אחרונה לגלגולי גם כן ורמז כה פעמים שלש עם נכר ראשונים שניים ושליש־ם‬
‫וזהו לאשינים ואחרינים ואחרינה כי לרך העולם כך הוא כי חשס והלאה הס כררכים‬
‫המקולקלים כאופנים אחרים יאמר עס שיהיו מלת עם היא כמו עם היות שהם‬
‫כאחרונה שהיה ראוי שאחר שנתגלגל פעמים בשלישית חכור העתות שעכרו עלינ‬
‫אמר ונס לאחרונים שהם השניים לא יהיה להם‪/‬כרון‬
‫וישיג אל אלהיי ייי־חמה!‬
‫ממעשיהם הראשונים עס היות שיחזר! ויתגלנלי פעם שלישית כאחרינה אי נחי קרא‬
‫לפעם שלישיח אחרינה עד שפירשי כזיהר כהכא או כי יחות האיש האחחן שלא יפתח‬
‫אדם פיו לרעה וקוכל לומר נסכן כדרך אחרת כי ככר מנינו ככא אדם רשע לתקן‬
‫מעשיי יחזר וקלקל והחזיר! אותי פעם אחרת ותקן מעשי! הראשונים!השניים שקלקל‬
‫ונעשה כל כך מנית ומעשים שיכים כי לא תזכרנה עיר עינית ראשינים יכל שבן אם‬
‫כאו אליו ייסורין ועיני בעודי כנרקתו כמו שפירש כעל ספר לכנת הספיר על מאתר‬
‫נליק ‪1‬לעלו לשע יטיכ ל! שסליש נלוק ירע לי נליק כ[ רשע רשע וטוכ לו רשפ כן‬
‫צדיק שהכונה היא על ע'‪.‬ח! ת גלגלו בכעס אחרת ומלת כן ליל ענף שהוא ענף מאביו‬
‫וכחו סדום ובנותיה שהם הכפרים ששיבביתיה שהם ענפי העיר וכן יה שכחגלנל הוא‬
‫נן וענף מגלגול! הראשון כי היא אכ לזה וזה כנו !לכן עתהנריק ורע לו לנכות ל!‬
‫מינות׳! הראשונים והאחלוןהככיד לפי נורת! וחכמת! יתיוכזה נשתלם בשלחות נפשנ‬
‫ולכך אין זכרון לראשונים ונם עונות האחרונים בגלגול שני לא יהיה להם זכרון ואפי'‬
‫עונות גלגול שלשי שהם כאחרינה גיכלא תזכרנה לפי שאחר שנתגלגל כפעם השני‬
‫ומשה מנית ומעשים טוכים כשיחזור ייתנלגל פעם שלישית לא יאינה לנדיק כל אי)‬
‫ואין חטא כא על ידי כי ככר נשתלם כשניה ועתה ח׳ר כפעם שלישית להשלים אי זס‬
‫אי עימת מעטים הס ‪1‬תחי נפש! כהם כ׳ לא‬
‫דנר צחשר לי יאם עשה אי זה עון‬
‫תזכרנה אחר שהם מעסים אנכ זוטרייהי מרכסי ואינן עולים כזכר! וזהו עם שיהיו‬
‫נאחרוניכלוחיעם היוישיהיו לו ע!נות כאחרינה עם כל זה לא תזכרנה לסנה הנזכרת‬
‫הנה סיימנו החלק הראשין מעניין שכר ועינש המניע לנשמות לניריפש יתיקינם‬
‫מניין סיד הגלגלים יטעמם והדרושים הס אריכים מארן חדתם ורחבים מני ים‬
‫והמשכיל יכיןחענמו וככר פתחנו השער הסגור כמחט של סדקית ואיןלהאריןכהס‬
‫כיכןהרשכיוננלה טפחוחכסהט פחייםן !לילמכין‬
‫< לרעת כי לא נפסק חלמת! שלשלמה‬
‫אני ק ה ל ת הייו־־זי ט ל ך ע ל‬
‫עהחחני פל יום חות! כי אס בזמן‬
‫‪ ,‬י‬
‫ו‬
‫•‪0‬ן ‪\.‬ך‪1‬‬
‫מעשה לאשחלא׳ כחו שחבואל במסכיזניטין‬
‫״‬
‫י י‬
‫ייי' •‬
‫פלק חי שאח‪ )/‬וח‪/‬ר ‪0‬שם למלכות! וחניט‬
‫‪1‬‬
‫ג־‬
‫לרניתיני זל סהיס הפסוק הזה שננר‬
‫ר א ן‬
‫‪f‬‬
‫ר‬
‫ן ע‬
‫ה‬
‫‪1‬‬
‫‪J‬‬
‫ש‬
‫י‬
‫•» קחלח‬
‫מ י ו כשהיה מחזר על הפתחים כל היכא דהיה אויל היה אומר אני קהלת הייתי ח^ף‬
‫‪ .‬וכויאס צ| עתה שחזר למלכותי אליכא ימאן יאמר מלך והדייט וחלך ליוה אחר הייתי‬
‫חל ך שנראה שמכר ומנוהניחא למאן לאחל מלן)הדיוט כי לא חזרלמלכיחולכך אמר‬
‫אלא למיד חלן והריס וחלן קשיא וניכל לחל( כונח הפסיק נ ן אני קהלת‪,‬‬
‫הייתי‬
‫סייתי חלן על כל העולם פלי כככוח ומגן ככיפה ואח׳כ עלישראל‪1‬אתל כן כירשלם‬
‫לא נשאל לי כי אם עיכ המליכה שאני כה אכל כשאר המדינית לא היה כתשכ י‪10‬ם‬
‫אחר השקפת העייןחנאחיקרוכ ללככי כלכלי לש> (ל כפיי הפסיק‬
‫מעשה שהיה‬
‫ס זה ושמחתי <‪1‬ל אני קהלת הייתי חלן על כל העולם ולכסיף כישראל ילנסיף כירושלם‬
‫לכלה ולכסוף ?‪ !1‬מקלי שהרי נאיייהייתי חלןילא עכשיו פלל ויש לתמוה מה לי לרח־ןז‬
‫כשכיל חלת הייתי לפרש כן כי הפסוק נוכל לישכ מל אופנו אני קהלת הייתי חגן ע‬
‫כלישראלכהיותי כירושלים ועכשיו לא נשאל לי כלתי אם גוית׳ ואלמתי עיר מת־כ<‪/‬‬
‫ירושלם סיר הקדש וכפייזה יתיישכ לחד מלן!הדיו׳ומלן אמב מלת הייתי לדכריו ק‪1‬‬
‫‪0‬נרא'שאינו עתה מלן כלל ‪1‬כתה שביארנו לא קשה תידי דהרר הייתילישראלולייושלם‬
‫אכל לכסוף לא נשאר לו כי אסיירוסלס היה מ ן ואין מלכות נדמה לחברתה אפילו‬
‫כמלא טמא כי כחחלת מלן על כל העולם ואחר כ ן כעיר קברות אכותיו{‬
‫ובםררש אני קהלת הייחי מלן הוינא כד הוינא וכיו ל׳ת אנא שוי מידי יהם‬
‫הן הלכריס אשר כארנו לעיל כשהייתי חלן על כל העינם אכל עכשיו‬
‫‪ 1$‬ירושלם כלבד לית אנא שוי חילי בערן הימים הראשונים שהייחי חילן ככיפה ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫עס‬
‫היית כי לרן החלבים לתור לס‪°‬‬
‫מנ‬
‫!‬
‫חה‬
‫שש‪,‬ן‬
‫י ש ח ח ה‬
‫‪,p‬‬
‫^ ‪°l‬‬
‫ונתתי את לני לדרוש ולחור‬
‫בחבטה על כל אשר נעשה‬
‫»‪-‬׳־־׳<‬
‫כענייני המלכות והנהנת החדינ‪1‬ק לק‬
‫סיום כםח‪-‬ק עם שלים ויוסכי אל לא‬
‫המלן שלתהעהכי ככל ה י ' ' ' י ן‬
‫‪.‬‬
‫‪(.‬ון «ך•‬
‫‪ 1‬ה נמשן אח ל פסו ק הקילם וכן אחל כין‬
‫^‬
‫כזחן שהייתי מולן על כל העולם כין כזמן י‬
‫סאני כשפל אנשים יאחלשיללתי חככולי‬
‫אניכא לכלה׳ תנאי וראיתי עד היכן חכלי הכלי העולם נתתי אל לכי לללוש ולחור‬
‫כחכמה!ללפת אתחונאה ותוכאה וללעתולעות את יעף דבר ‪ 3‬שמיש כלחולי׳וראיתי‬
‫את כל אשר נעשה תחת השתים הוא עטן רע כל!תר מעשה הרע אשר יעשה האלם‬
‫ואף סל פי כן וחי כהם כי היה ראוי כפי השכל האנושי הנפש החסאת היא תחמן‬
‫!יצרת מארץ זכרן ולא יארין כרעתו וזהו נמשה תחת השמייהוא עניין רע כחן אלהיס‬
‫סיר!ש‪ 1‬כימ ללא נחן סיחין הניקםהאל׳תישח! לכני האדילענית כ< שאם היינו רואים‬
‫כנ‪-‬ניניסנשישלרשעכנחילאהיהקארידסרסתםלאסיהפתחין פה לכסל הדין‬
‫לחלין‬
‫)ח‬
‫תנ‬
‫ם ש ‪1‬‬
‫ז‬
‫ם‬
‫כ ן‬
‫ס ס ו‬
‫נ‬
‫ת‬
‫י‬
‫תחת השמים הוא ענין רע‬
‫נתן אלהיפם לבני ד״זארבם‬
‫ב ן‬
‫• י ' קהלת‬
‫מ‬
‫לסלוח אכל עתה יראה אותסכשלותס והיה כנריק ברשע חלילהלאלמרשע נשי*‬
‫מעול יש לכעל דין לחלוק ועל ‪/‬ה היה שלמה מחרעסעל הענין רע שנעשה תחת‬
‫לשמים כי כלהמעשיס הרעים הס ש״ביס תחת השמים ימלת לענית כי כחי חאניז‬
‫לענית חסני לשין הככעה ודל עתה האריך לים אפם וכזה לא ישוב! )ישם לחטוא‬
‫ואחר בך י פרע תהס בענם יבהננעה יכשכרין רות יןהי נתן האלליס לבכי אדם נחנס‬
‫והניחם ברשותם כרי שאחר כך יתענו ייכנעו בו יותר סוב שביימו יתן לי כרבעת»‬
‫ושמעתי כיחי חרפי פירוש סל פסוק זה נורעה׳חשפט עשה נראה שחד גס כן הס‬
‫מתרעם על זה וזהו ניחריי׳כליחר ידוע וחפירסס שהקדיש כריך היא נותן לרשס‬
‫רע כרשעתי אכל אס היה חקכל הרשע עינשי תכף לסמיכה שחיטה וזהו כפועל‬
‫כפיו היה נוקש הרשע או הרשעים היו חושבים ידיהם חלעשות רע וזהו הגיון סלס‬
‫אלי לאלי שואלים על חה באה לי הנדה הזאת על כי עכר פ׳ ה׳ אכל עתה שתנית‬
‫הכל לעחיד אחר חיתתי ואיחר ישוכי רשעיס לשאולה נידם שכלג^ם שכחי אלה־ס‬
‫נשכחים חלעכדו שאיחר עזכה׳את הארץ לית דין ילית דיין יליחעלסאחרן ז‬
‫יאחר שהיה שלחה עה ריאה התלהכית כני אדםכרדפס להיטים אי׳י‬
‫אן‬
‫המתין ללכת יוחס ולילה כיחיס וכנהרות כדרכים וכחדכרות )נעשיתם‬
‫סייפית וגיפותס יגעות דעתם שלולות וכיניתיחנונחית יקכנ! הזהכ והכסף החולף‬
‫ויורישיהו נשותיהם אחריהם ומחזיקים הארחנית)שוכנים בקכחת וכונים אשר‬
‫לא יוסיפו ויקכנו חה שיא מניאו ושכח קנו וזוכר חאייז כי אחרי שכרכו״ם‬
‫לא פלה נפש! תני שחת ולא יתן לאלה ס כפרו וכעוד! כחיים חייתו אס וחנא ענמ)‬
‫בארן חדבר ובחיהי ייליל ישיחיןיהיא רעכ ללחם או נמא לחים והוא וכהחתג‬
‫מעיניס כסף וז?ככספ! כח<נ!ח ישיליךאחר שבעד ככר לתם נפש! עייפה חס‬
‫יתן ל! יחהיוס׳ף לשינית כסף!;הכזמעשה רחיה ‪J‬‬
‫ו ה נ ח כעיניתיני כןחניני זה לה‪1‬טים ילליפיס לאכול כסף וזהב ולע‪/‬וכ לאחרי*‬
‫תילס וכל הייס נתאיה תאיה או ביישל אי כעכילה יטעית יה נפלס‬
‫י‬
‫כינינו ואין אותר הקיץ פי תללתתהינפלה עלינו והלכו ישכים והמלך שלתה ע‪»0‬‬
‫השלים בראותו כל וה אחר כתתי לכי לדרוס ולתור כחכחה כחה תלוי ענייני ופסקי‬
‫העולם הוה שהם תחתהשחיס הבל תלוי כענין לע והענין לע הוא נתן אלליס לכנו‬
‫לאדם לענית כ! כחעשה הנדקה וכנחילות חסדים לעבות בו וענתה בו את נלקתו‬
‫כיום תחר כי יכא לתת דין!חשבון יהיה צי לפה)למלון טיב כעדו לא זכה לענ»‪/‬‬
‫לשון עינוי ואחריתה חרה כלענה חדה כתרכ פיית ן‬
‫ונטו־ו־ש מניני סיוע לפיחשנו!‪ if‬נתן אלריסלכני האדם לענית רכי כין‬
‫א‪1‬מר ו! ש־פוסו של ממון דאמר רכי יידן אין אדם נפטר מהעולם‬
‫תאית! כיל) אלא אית ליה תאס כעיצמעבלותהזןתר^קא״ןןאנ את ליק‬
‫*‬
‫ל‬
‫ני'‬
‫‪rhnp‬‬
‫וראוי לרמת מאין לי לרפי ‪\5‬ן לחרא‬
‫‪ W‬מאוון כפי לליפפל ל׳מאה מלל‪:‬‬
‫חפתעי כשיפיט! של ממון ונאמר שלקדק מלת נחן כי הנה מצאנו לחיל כי המושל‬
‫!המוני מאת הימן השמים ואינו תלוי כמעשים לפיס )טוניס אלא'נורה נ׳ורה מיום‬
‫הייתי עשיר או פני וזה! נתן האלהיס והעניין הוא שאינם מסתפקום פנמם כמס‬
‫שיורד להם מן השמים אס מעט אס הרכה יאכל אלא כל אחד מכחש תפקידו פרחית‬
‫נתחבולית לחשיכ מחשבות לעשות כזהכ!ככסף והעני כנחשת וכחל להיטי' רהפים‬
‫ואס הגזרה אתת החריצית שקר כי הכל המה מעשה תעתועים‪ :‬גס נוכל לדקדק‬
‫מלת לכני הארס ינלתיד‪ .‬מהזוהר שדרשו לראות אח העיר יאת המגדל אשר כנ«‬
‫»ני האדם כפיי סיכה וזהי לכני האריכמי שארס הראשי! לא הספיק לי כחס שויתל‬
‫לי מכל ען הנן ובו'לשלות כמן הרעת כן כל מי שיש כידו מאה אינו מסתפק כהם‬
‫ני א‪ 0‬כמאתים!כוייה' יגיה יזשכנז כי הגלויוייהצרית יםיככ!נו יוחס ולילה יהעניוין‬
‫צא הניח חרס סוכה לישראל!יגיע זמן המקרא שכתיכ לא רעב ללחם ולא צמא לחים‬
‫כיאםנשחיעאתדכר יי'‪:‬‬
‫ש‬
‫כוונת‬
‫־‬
‫מה גנלמ‬
‫‪0‬‬
‫‪w‬‬
‫^ ׳‬
‫ןהע‪,‬ל מ ה‬
‫סראה בעיניו יע; בי כפסוק‬
‫ראיתי את כל ר‪,-‬מעשיבש‬
‫*‬
‫‪fc‬‬
‫| הנעשים החת השמש והנח‬
‫‪ ,‬י‬
‫‪ ,‬א‬
‫לחקיר ולדרוש בעין השכל לבא אל תבונת הכל הכל ורעת רוח ;‬
‫הק‬
‫דם‬
‫חר‬
‫ס כ מ י ן שכל‬
‫ב‪10‬ב ח ל מ‬
‫הפנייניישהס תחת השיייס סיפם ותכליתם‬
‫הוא פנין רע ולא נח דעתי ככאי עד‬
‫תכונתם כהשקפת שכלו כי עם שיראה כעיני! ויכין ויעיד מהשראה וזהו ראית*‬
‫את בל המעשיםשנעשו תחת השמש ונהיית כי כפסיק הקידם נגע כדבר פרט*‬
‫כחפירש יפתה כלל כל המעשים אשר הס תחת השליש אשר אנשי השם להוטים‬
‫אחריהם ומניחים חיי הסולסהכא יסיסקיס כחיי העהו אפר יוהכל ימעט ועושים‬
‫‪1‬הנה ראוי לדיןוק כרכמ‬
‫את חלאכתס קבע וחללכח שחים עראי •‬
‫שלחה כי הכסיק לקורס אמר אשר תחת השחיס יפה אחר תחת השחט לחה שנם‬
‫לש‪1‬נ‪ 1‬ואס חזכיר פירוש פש־ק הקידס יה שכיארני לדרך שני בפירשנ! על עסין‬
‫»וכר!החח‪1‬ן אשר הוא טל ידי צחנעייס בהשקפח ככבי׳!חזל‪1‬ת להעשיר א‪• 1‬להענו‬
‫כפי כככ!ומכט‪ 1‬מאחה חן השמים כאשר גזרה חכחחייח כי קחנו הכל ודקדקנו‬
‫סלח נחןשלא ילאה כי כח‪!1‬ע‪1‬צס יד! משה לו את החיל אשר קנה כי חחנ! הכל לכן‬
‫אחר תחת השתים אכל סס <ק זה כולל כל המפשיס שנעשי חחת השחש שהם ממשים‬
‫‪p‬‬
‫‪p‬‬
‫‪i‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ PW‬אשר קחה לקעלס חהשחש‬
‫וליסתן‬
‫י‬
‫יי‬
‫פי קהרית‬
‫*׳חתן והנה השאר כלם ישא רוח יקת הכל וריק יעוורו ודוק חלת ורעות רוח נ»‬
‫לעת מיתתן של רשעים חשר כלו יחיהם כתענוג׳ הכלי העולם ותחכלותיו מאומה‬
‫'‬
‫" ' ' '‪u ^ 1‬‬
‫י ^ '‬
‫לא ישא בעמלי‬
‫‪V, " '^ V‬‬
‫רזיגיעין ולאותם עכירות שעשה לעי;־ כגכעית ׳לילג‬
‫חעיכריס כטח שוכי חלחמה וגס היא שטוף אחר ה;ח גם כלילה לא שככ צכ»‬
‫לס סט בש;יים ונרחבות לעמול על פרק אלן נערות וביום ללחש א! זה! מיןומ!‬
‫נללף תהחושל נחכא אל הכליה נופל אל הכחתים חטפס בכורת כורח מהערכאות‬
‫בנשף יים ומשכי הרואות כארוכ׳ת לראות עחל וינון כאשל הוא עחל ולא שת צבו‬
‫נס לזאת הלי לא עלה כילו אלא העכירה והטורח !העמלות א לן קזלצאנשאל‬
‫או אפשל שדקדק‬
‫‪.‬‬
‫‪, ,‬‬
‫^‬
‫ורעות רות כי כמה נכחה חיני עונשים חעותלוס לנפשו ומחו כצאתו חן העולם ויה•‬
‫כצאת נפשו כי חת כעילס הזה זכעילם הכא משכרים רוחו ונפשו כי הנה מנר הרים‬
‫ונורא רוח ומניד לאל׳חה שיחו ורוח‪ :‬ונפשו עליו יאסיף לשכר אותה ר‪1‬פ התרועעש‬
‫פיר התכיררה אוי לה לאיתה בושה אוי לה לאות? כלימה אשריהם הנדיקים שכ‪.‬‬
‫? *!‪??It‬‬
‫וכזוחר‬
‫כינתן למעלה מן השמש ‪:‬‬
‫נלאית* איי ‪I‬‬
‫מימן ניט רבי יוסי פחח‬
‫המעשים אשר כעש! תחתהש^ש והנה הכל הבל ילעית רוסשלמא חלכא דאסת< ‪f‬‬
‫בחכ־יתא יתיר חכצ כני מלמא הין אחל לכל עיכרין הכל ורמות רוח יכול אף‬
‫מעשה הנדחה והא כתיכ והיה חעשה הנלקה שלים לאיהי לעילא חן שמשא )הנם‬
‫תאי קא תיירי אי ק״חא הכל הכל כמו לאיקמוס‬
‫הכל הכל הכל ורעות ריח‬
‫כל׳א הכל הכלים אתל קהלת ואינו} הכלים רלעילא מאי‬
‫לאיה! כלזא לתבמתא‬
‫פיתא כסאי דכתיכ הכא הכל הכל ולעות לות והא מלתא לא תתת השמש כתיב‬
‫אלא סכי אוקמוה והכי היא תאתזי בשעתא לעיכלין תתכשלאןלתתא וכל נש‬
‫אסתכל בפולתנא קדישא ההוא מלה דעכיד סכל איתעכיד מיניה לעילא ילית לן‬
‫הכלללית ליה קלא לסליק ואתעטל לעילא ואתעביל סנינוליא קמיה קלזם כרין‬
‫היא וכלאיניןעיכליןלאשתדלבהוכלכש דלאאיכוןפילחכא לקולשאברין הוא‬
‫וההיא מלה לעכיד הכליתעבידמיניה ואולת ושאסתלעלמא וכד נפקת נשתתים‬
‫רכל נש ההיא הבל מנלנלא ליה כמלמא כאכנא כקיסעיתא כמה לכת׳כ ואת נפס‬
‫אויכין יקלעכה כתין כף הקלע היא הכל לתרכל סילחניה כעלמא כלי ן כל תיצין‬
‫דחתעכדין ואיניןתתית שמשא דלאו איכון פילחכא דקדושכלון הוא הכל אחעכיל‬
‫מיניה׳׳ וא‪:‬הי תכרא ללותא דתתכר יסלקא ונחתא כעלמא הה!א דכתיב הכל‬
‫)לא נ ש א‬
‫לן ב‬
‫ת‬
‫א ס‬
‫‪3m‬‬
‫ד עתי הכבעת‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪t‬‬
‫‪011‬‬
‫‪1‬‬
‫‪35‬‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ל כ‬
‫ה ע ב‬
‫ר ה כ‬
‫ח‬
‫א ם ה < ‪ 1‬נ י ל ה‬
‫כ‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫לא‬
‫(‬
‫ל‬
‫אי קרי לעילא שת^אןאיתעהיר‬
‫«‬
‫י‬
‫»י קחריח‬
‫יזיניס הכל קלישא ולא הוא ולעא לזרע כר נש כההוא טלמאומה שחיה צדקוןו‬
‫האי מלכל ליה לכל נש כל תיפוק נשחחיה מיניס‬
‫דכתיכ זרעי לכס לנלקה‬
‫וםצקא לה כאתלא דככול ללעילא אשתכח לאתנללא כנרולירחיי ההל יהין לפניך‬
‫צרקךכניןלרכלא להלסלקא להכאתלא לאתלא לכחוכ ככול הייאספן כל אימן‬
‫נשתתין דההוא הכל קלישא תלכר להי ההי א לאיקל׳ ככול ל׳ כנש להון כגיויס‬
‫ואיתצליר כיה ההיד ככול הייאספך ולא איקרי כ»חא רלוחא אכלאחלא ורפות‬
‫לוח איחל• ׳כאין אימן נליקייא לכל עוכליהון לעילא תן שמשא וזלעין עוכלין זרעא‬
‫לצלקה למזלי לין לעלמא לאתי ועל לא כתיכ וזרחה לכם יראי שמי ן‬
‫מינוך הליאות לכלי קלוש תלכל ולכלי! אינם צליכיס כיאור כי הם חכואליס‬
‫חעכמס והכוונה כקינילכמלץ הוא כי היא !ל מכאל ההכליסלשין הכל‬
‫סיג של ארס כלכלי תולה עושה לו שם למעלה ונעשה מלאך מליץ כעל! וכעל נלתו‬
‫ואס כן אין יתישכ פה לפי זה הכל ולעותלית וכיאל שנס זה לעומת זה עשה‬
‫סאלהים כמו שעל ילי מעשים השיכים ועסק התולה יעשה הכל קלוש ויכלא מלאן‬
‫מליץ טוכ כשלו כמו נן תיו כשהאלס פועל חעשיס לעיס יעשה תהס הכל רע ויכלא‬
‫תמנו קס ניר והיא הוא הצר הצולל ותמיננו כיל עינו וכשעת פסילת הצליק‬
‫ייהעילםההכל ההיא הקדיש מנהיג הנשמה כמקים אונל הככול ושם ינוחו יניע כת‬
‫לא כן הלשעיםכי ההכל הטמא ההוא מוליכה! לכאל שחת ושם ישכרו חתלעותינ‬
‫)את נפשי יק!פנה בתיך כף הקלע וצל״ק כאמוגתו נחיה ‪j‬‬
‫ר‬
‫ש‬
‫ה‬
‫מעוות ל*יי* יוכל לו־־זקט‬
‫הפסןמ הזה איתר לילשנ׳ לא ' י‬
‫' ״ ‪ L ,‬״ ^ ‪. «..^-,U U -‬‬
‫י סיפיה ילא סיפיה רישיה הוה‬
‫א‪ ,‬וחסרו ן ל א יוכל להפנות ‪:‬‬
‫ליהלמיחר‪,‬חחיס לא ״ ל ל‬
‫ברישיהעיית לא יוכל לתקין או עיתות כי‬
‫סיד‬
‫קלת מעונת הוא שם האדם המענות וכן נסכן מחוסר ו למה שינה ן‬
‫סללקלק חלת לתקון עם להמןיח אינו נולקלהוה ליה למיתר לא יוכל להתק כמו‬
‫להמנותחולמנותכמילתקן‪ :‬וכפררש לני שמעון כן מנסיא א‪1‬מל או‬
‫זה הכא על העלוה והוליד מחנו‬
‫וו היא חע»ת שאינו יכול לתקן‬
‫חתזל תאתלכגנכ וכגזלן י כול הוא לתקן לכי שמעון אומר אין קילין מעוות אלא‬
‫לחי שהוא מחוקן חחלה ונתעוות ‪/‬ה תח הפורש מן התירה רכי שמעין אותל גנכ‬
‫אלםאפזר שיחויל הגנכה נזל הנ‪/‬לס יתזיל ועל זה נאמל מעווח לא ייכל לתקון‬
‫עכל קשה להם למה אמר מעוות לא יוכל לתקנן כי חי שעכל ענירה יחזור כתשו‪.‬כס‬
‫אחל כן ללחיל ימס ולילס‬
‫!‬
‫‪m‬‬
‫אסת איש ןןןציל כן אן עצ פ׳ ‪1‬‬
‫הילןיס‬
‫י‬
‫ר‬
‫כ‬
‫ה ח נ ‪ 1‬ת‬
‫‪n‬‬
‫‪,‬‬
‫טי‬
‫פי קהלת‬
‫מ״״ן ‪-‬חס הלאשיניס שפירש חן התירה ן ‪,‬רש׳‪ ,‬ל פילש חע״ת נח‪ .-.‬לא י כל‬
‫‪ Z‬אחר »‪ w‬אנל פי״׳לתק ה א לתקן אחליס‪,‬לכן נ‪ ,‬ל לימל נפי מה פ ש‬
‫‪ M ffi‬כזיהל פרשת פק לי כי הגליק־׳ע׳כריס ללן המכלה ננהינס כל ללא ‪V‬‬
‫א ‪,‬ה ע שהרהר ‪, L o p‬לא הס‪:‬יק'לעשיתהס נרשחיס‪,‬הכליקים מכירי‪-,‬לפי‬
‫איתסתיפסים ימוניאיסא‪-‬תם מגהינם ‪,‬אינם חפככיס כידםכחי שחצי״‬
‫כי מחנן שככה עשן מקנח של אחל כמ‪ ,‬שנכאל כעה כפסק סיכ‬
‫"ח ‪°‬ש‬
‫אחליח לכר מראשית‪, ,‬הספל שי[׳ ה מספיל ללכי י‪,‬חנן הכיל כזה וגהשפיד‪ ,‬אתל‬
‫אפיל‪ ,‬ש מר י‪ 1‬ת לא עמל לפניו רכי‪,‬הנה משם ראיה ללכלינ‪ ,‬כי הנליקיס ש‬
‫להם כת להניל את נפשיתהל«י‪ £‬מיני שחת אפיל‪ ,‬אחר מיתתן לכן אמר מע״ ‪f‬‬
‫כבגד ענח‪ ,‬קאחר שנקרא מע‪,:‬ת אחר שלא נתקן כחיי‪, ,‬כל שכן שאין כ‪ ,‬כת לחק‬
‫אחליס אכל עגמ‪ ,‬יאתריס עתי יכזה יחסר‪!,‬שחסר כנפש‪ ,‬הרשע הזה לא ייכצ‬
‫כ‬
‫‪c‬‬
‫ת‬
‫‪1‬‬
‫יונה שניין שלמה על האנשים הפישעיס יעיכליס עלחנ־ח לא תעשה‪,‬איכ מקייתין‬
‫מנית עשה על הלאשיכיס נאמל מעייח לא ייכל לתקין חי שעיית את נשמח‪ ,‬כעה‪1‬‬
‫ילא ח׳ל כתשיכה כשמתינפטר מן העילס מיליכיןאיחי כאלחית עקלקליח ללון‬
‫א‬
‫הגר‬
‫י‬
‫כ‬
‫‪ D‬לי‬
‫ח‬
‫‪ ,‬ל‬
‫א ‪,‬‬
‫ט ז‬
‫ד״‪ £ 1‬ד‬
‫איתי כגירל רש״ ל ‪ P‬״ ז ‪ °‬־ ־ ל ; ^ י ‪' , ° T f‬‬
‫החיים ילכן אמר מעיית הרשע נקרא מעיות לא ייכל לתקין הדרן החעיקל אשר‬
‫לפנמיחשרי! החצוה שהאדם חסר מתנין התנית איני מניח‪ ,‬להמנית עם חכרינ‬
‫אז ירנה עם חם‬
‫שהשליחה נפשם חכל המנית איני כדאי;ה להמנית עמהס ן‬
‫שאחרי חנחיס!ל כספר הזיהל על ענין הליכין החתלכנת כה הנשמה כשיינאת חן‬
‫העילס יאחר טהלתי ילכשיהי כנרים אשר עשה לי לככיר)לתפארת יאותי הח‪,‬כיש‬
‫נעשהחכל המני׳ינרין ליזהר שלא יתזל ש‪:‬ס חניה ‪0‬חנית התירה שמכל חניה ‪1‬חצ<י*‬
‫נעשה טמא אחת ‪,‬כקיכי־ן הכיח־ן נאלגהכגל)כחלכןכרשעתהרשענעשש‬
‫מלכישיס יכנליס ניא־ס יחכל עכירה זעכירה עישה ניחא שחולה שחשקרת נשתתנ‬
‫אחר שלחה נגר הלכיש השח!ר יהכעור הנעשה חעיכרי על לא תעשה שהיא חעיית‬
‫לא ייכל לתקן נשחתי שאין לה תיקין כלל על שיתלכש כי ייכנס כנהינס ייכפר כנ‬
‫תכערת האיש יתלהט‪ !:‬חכית<חחיז<כזה מתיך האש החלכיש יכאש ההיא תתים‬
‫חלאת! ילכ‪/‬אחר לתק; שהיא י‪,‬נא לשנל להיינ‪ ,‬החלכיש הנקרא מעיית לא יוכצ‬
‫לתקין הנשמה יכננד ה מלכיש העיסה תמנין המצ‪,‬ת אכ חסר מצ‪:‬ה אתת לא יוכצ‬
‫לסמנית תסרין המניה לא יוכל להמנית ככלל מנין המצית שככר נגרע מערנה אתת‬
‫לאריג את הלביש ההיא וזהי מעמת כי נחל עינש העינרנלא תעשה ממי שלא קיי‬
‫סנזת עשה נ ;לע ןלכן אקל ‪ u‬תע»ת לא עכל לתקין אכל ל‪/‬י שיוסר מציה חהתצי‬
‫ג־‬
‫ר‬
‫י‬
‫י‬
‫ם‬
‫נ‬
‫ת‬
‫•י קהלת‬
‫סה׳א יארע ל» ‪ m‬שליכש מלטש אחר כלי כית יד שלי אז אי זה חלק מחיתי) יכזה‬
‫»ת!רץלמה אמרחעייתלא יוכל לתקין ולא אתר להתקן ואחרוחשלין ולח אמל‬
‫יריק ותשכח‪:‬‬
‫ומחוסר ‪J‬‬
‫ר כ י ת י אני ע ס ל כ י ל ^ מ ר‬
‫שלקה עליי השלים כי‬
‫הקריס‬
‫‪ 1‬י‬
‫הפסיק לאתר א)י ל)‬
‫אני הגדלתי והוספתי ח כ ט ח‬
‫‪,‬ן‪ ,‬׳ ‪,‬‬
‫א א‬
‫ע ל כ ל אשר היה לפני ע ל‬
‫לאתר מה אעשה אומר יאשכח מנמ! ל‬
‫מנין רניי החכמה יהדעת אשר השגתי י ת ש ל ם ולכי ראה ד‪.‬רכר‪|-‬‬
‫‪.‬‬
‫איני ראיי שגנאי היא לארם לשפר היא‬
‫רומ‪-‬ה ו ר ע ת ‪.‬‬
‫ל ‪1. ,‬‬
‫\ ‪p‬‬
‫סיךכקיכיהנה פה סלחה חשכח עצמו‬
‫ככמ׳חיני שכח ואינו ראיי יהנין איש חנם כחיהי להללילשכח ענמי ככמה חיני שכת‬
‫כמי שמכאר על ררך שפירש! כמדרש חת מהזוהר כחלת יגדילה היא אלי כלומר לכר‬
‫גליל יכלתי הנין היא אלי לשכח ענחי פס כל זה לכי יענני לאחר להיכי ח את העם‬
‫וראן! לדקדק מלת אני כמתים למה ונראה לי‬
‫י ' ״ כ ל •י‬
‫^‬
‫ששאל תאת האלהיס כשנראה אלי כחלים‬
‫שפה רמז החכמה יסהשכל‬
‫ואותר לי שאל מה אתן לן יהשיכ ינתח לעברך לכ שימע לשפיט יכתיב וייטב הרכר‬
‫בעיני ה ייאמר מ הנה עשיתי כלכרין הנה נתתי לך לכ חכסינבין כשר כחיה! לא‬
‫היה לפניך ואחריך לא יקים כמין נחדכרי נכיאה זז יראה כי מלכד מה שגירי מליו‬
‫כעת ההריין טפה זיחה תהא עליה חכם א! טפש ה־סיפי ל< חכתה ירעת הרכה‬
‫וזהו הגדלתי והוספתי תנחה לשאיל זלררך זה ניכל לומר חלק לאחר כאופן אחר‬
‫)העניין ששלמה ע ה בסיב טפס ידעת לשאול כענין ששאל חאתהאללכ שומע לשפוש‬
‫את עמךישראליכשביל הכביד ההיא זכיתי שהישיפי לי כעניין שהגדלתי יהיספתי‬
‫חכמה על כל אשר היה לפני על ירישלס על כל חין האנישי ילא חבעיא על אנשי‬
‫כארציח אלא אפיי על כל אנשי ירישלם בהיית ירישלס צכי לכל הארצית חחכים אוירם‬
‫ולח חכל היישיכ כפי שללשי רכיתיכי‪ if‬רכתי כמיס רבתי בדעית ואחרו ‪ if‬בכל‬
‫חקיםשה האחדחירישלשהיי‪ .‬ןהייחציעיןלזקןדלה לישכ עליה לשחוע חכמתו‬
‫וראיה חחנחי אטינם ולכן אמר אפי חכני ירישלםהיספתי חכחה ודעת זוהי לאתר‬
‫כלוחרכשכיל חה סאחלתי ושאלתי והוספתי תנחה ידעת וחור ואחר ולכי ראה הרכה‬
‫חכמה)דעת כי לפעמי יהיה אדם חכם כעיר) הנס כי יש לי קיצר וזיעה בערן אנשי‬
‫מקימי שה‪ !:‬חסרי לעת יקרא היא חכם כעיר) אבל כמקים אנשים גדולים לא יחשכ‬
‫לכלים לכן אחיהנללתי יהיספתי על כלם עם היית שלגי לאה אנשים חח‪:‬מיס מצא ‪C‬‬
‫סחקרא‬
‫‪ ?rp‬מונות כרימון תלאיס הלבה מנתה לעי‪/‬ן‬
‫ט‬
‫)חר‬
‫ס‬
‫א ) י ‪ 5‬י‬
‫ח‬
‫א ס לא‬
‫ח נ ת נ ם‬
‫שלכ‬
‫ע‬
‫‪w‬‬
‫( ?‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫ע‬
‫ד‬
‫ח‬
‫י‬
‫‪P‬‬
‫) ‪ v r‬ג ״‬
‫ת‬
‫‪1‬הל‬
‫ח ) ש‬
‫׳‬
‫;‬
‫י‬
‫ך‬
‫ז ר ) ל א‬
‫‪m‬‬
‫י‬
‫טז‬
‫‪3‬י קהלת‬
‫לזה מגלה »וכ ״מם ילעת‬
‫ואתנה לנ< ‪ njnS‬רוכמדה‬
‫תשובכששאלל!האלשאלמהחתן‬
‫‪1‬‬
‫י * ׳ " ־ ״ ׳ ‪ -‬׳ י•‬
‫זרעה ר־־זול לץר־זוסבלורח לך והשי׳ינקת לעבדך לכשימעוזהייאתכ׳‬
‫ירסר־תי שגם זר‪ ,‬הוא רעיון לכי ללסתולעשויהחכמה עיקר )העניינים‬
‫המל‪1‬מים ספלים )דעת היללות )סכלות‬
‫ךץךן •‬
‫אין הטוגה לותילדעת מכמה ודעת הוללות‬
‫!סכלות שהם ארבע לברים לדעת אותס שאם כן היה לן לומר והוללות וסכלית‬
‫יפירישי כן עקר הכוונה חלכ ימכפש ה‪1‬א ללפת חכמה אכל לדעת הוללית וסכלות‬
‫ממילא אגכ ארחיה ידעתי אותם!עניין הוללות וסכלות היינו לרדת לסיף עקר מלול‬
‫כח־נוניס והגהגתס ישרשש ויניקתיוכראה במיני שכוונתו היה על העת שהיה הולך‬
‫להרי חשך על נשר אתל ללמוד חכמה מעזהועזאלכמבואר בפרשת משפטים כסבא‬
‫ונפרש הרחש הזה בעה בפסוק ושנתי אני זאראה כי שם חקיחו כאורך ושם הים‬
‫ורואה ל!מד כחס והגיית')יניקתם נם כן אפשר שרימז מני<ן חעשהאשח־אי כשאחר‬
‫לי סלחה מאי גבירי‪/‬יכו יטיכלאיתא כניטי! פרק חי שאחזי והשליכו אשמדאי חם‪1‬ף‬
‫לעילם וער סיפו יכא על קצי ואין עוזר לו ולכן אחר ולמת הוללות וסכלות ידעתי‬
‫מנם זה לעיי רוח חוור לשניהם אבל כשבא לתת טעם אחא׳ הוא רעיו[ רוח נתן‬
‫טעם לריב החכמה יאותר כי כלוב חכמה לוב כעס כי להוללות וסכלות אין גליך‬
‫&עסכי שימר נפשי ירחק מהם וכמו שנבאר כסיל וחלת רעיון ריח נראה לי שבא‬
‫ללחוז מה שיש לני בהקדמה שאיני ליחה עכילה שעיכל תח לעבירה אשר עוכרי©‬
‫סמי האר[ כהטלר ידיעתישהעבילישל תח שיןלעייעקרהלבלייפנם עונותיה' עילם‬
‫לתעלה יותר יזה! רעיין רוח תכירתריחא במו שתרגם המתרגם לרמוז עונש רוחו‬
‫ונשמת! כי כפי רונ חכמתו כך עונש שכירת רוחו;‬
‫ה‬
‫פ‬
‫ק‬
‫ר‬
‫א‬
‫‪,‬‬
‫כי בחב הבםד־ז רב כעס בא לתע טעם לחה אחר שהוא רפיון‬
‫מח מי שכוחן לכו כחכחה ואחר‬
‫‪ ~D V‬״ *‪ • ^ W‬י ‪. - , -‬‬
‫״ כי ברוכ חכמה רכ כעס והי׳ מה שכיארנ*‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫^‬
‫לעיל כי לרך אנשים אשר הם בחפלית‬
‫בחנתי׳ הם קפלניס יואר מלאו ומלקלקוס עם בני אלם כחוש השערה כי כראותי‬
‫סעלתם יארס אין יימכודאותם כפ! לנונס ומאוייס חתחלאיס ח׳מה וכעס יזהו‬
‫בריב חכמה נא לכלל כעס לא כן החכמים אשר הם ישרי לכ בעלי ענוה ושפלות‬
‫וחחיחים כדבריהם אשל ילאתחטאם קולחת לחנמחם ומעשיהם חרוכים חחכחת<‪£‬‬
‫לכן הזהיר שלחה שיהיה אדם שלם כעגולת שחיסןשיה׳החכחתס מפלס למעשיה*‬
‫ל‬
‫ל‬
‫כיקישקחנקהלכחתעשיזהואבעל‬
‫וי‬
‫כ‬
‫כ‬
‫ו‬
‫כ‬
‫פי קהלת‬
‫כעס ‪1‬תיחה יבא לכלל כעש כא לכלל טעית ויוסיף דעת יישיף מנאיפ העניין ה‪1‬א‬
‫כי החכחה היא חקוכלת האחרים והדעת היא תה שהכין חענחי ומשיג העניינים‬
‫יידעתי והנה שלחה עיה הישיף למת תעניתו לעביר כחנית הנורא ית' לא ירכה לו‬
‫סישיס וכייועכר על שלשתן כמדע חאחר ח?ל אני ארבה ילא אשור חה כתיב ויקי‬
‫לעת זקנתי שלחה נשיי הטי אתלככי יתעלה חרכבה יכי' כאופן שכההיא דעת‬
‫שהוסיף לעכור על דעת טעה ונענש ולכן הזהיר יייסיף דעת ייסיף חכאיכ;‬
‫או אפשר שימוח ננדהעיסקיםכחכחיתתניניות כי כך הוהיר כספר חשלי ואל‬
‫תקרכ אל פתח כיתה כי חילתינו הקדישה חירח ה' חתיתה עש הפליסיפיא ושאר‬
‫חכמות חנזניית הס נרוח ‪ <f‬לזו לפי שהתורה היא חחקייחת באחונתינו ולעכו‬
‫הנכון עחה לא כן שארהחביחתחנוניותשאין כהס לא רייח ילא שכר לפסיק כהם‬
‫ואררכה על ירה יסתור פנות תורתינו הקלושה חיי העולם אשר נטע כתיכנו וזהו‬
‫כי כריב חכתה וכויכי ברכיי החנתה הליסיהית יוסיף כסס וחכא‪1‬כ לנשחתו כי לא‬
‫יוכל להשלים שניהם יחד כל יחיו חכאוכיס ומאומה לא ישא בידו ועכשו תלוי כנואר!‬
‫לב! הרחק כחטחוי קשת יקשט ענ־זך וכיין דעתן חול ה&הים ללעת ולהכין כסודות‬
‫התיזה שכהםתשיננורל התעלה וההשגה ובתו שאחרי דע את אלקי אביך ועקרה! ‪I‬‬
‫כשראה שלחה שעתל ככס‪-‬יז החכחס‬
‫וראה חחריחם‬
‫‪«,‬וההוללות‬
‫אמרתי אני כלב י לבה נ^י*‬
‫״« ‪^«,r,-M‬״־‪A1M^^.‬‬
‫כ ל ״‬
‫אנסכה בשמחה וראה כטוכ‬
‫והנה גם הוא הכל‪1‬‬
‫א ש ר ה ‪ 1‬א ה כ ל ) ר ע י י ן‬
‫‪p n‬‬
‫ח ‪ 1‬כ‬
‫‪R‬‬
‫לתשיך עגתי זתןתס לכסך כשמחה את‬
‫חקז ימיי המעט ס ילשין אנסכה הוא‬
‫כחי ניסין יין שמחה ויום טיכיללאות כאיזה מהם אחזיק אי והמיס אכחר אחר‬
‫או יאחר כ יין שהתכחה חיםיף דעת ומכאוב‬
‫כך נערתי איחר שנס זה הכל ן‬
‫י ק על לככו כל יחיו להשתרר כשתחהוכטיב לככ ויהיה חלת אנסכה כחי ואני‬
‫כש‪:‬תי חלה לשין שררה הנם כי דרכם של מלכים לחשוכ חחסכות לככוש חלינוין‬
‫ולכנית חכנריס ומגדלים וחזוקיישלא ימרא כהש כרכים ועיירות וכל יחיו חכאוכיס‬
‫‪1‬דעת! משוטטת ונפשי מתפוררת ככמה חקוחית ואחרת׳ כלכי לכה נא^אנסכס‬
‫כשמחה יראה כסי‪ :‬יהנהגס זה סכל יפן לשחיק אמרתי כמו שיתכארכסיד ‪:‬‬
‫ותהכם ר כי אברהם אחי נרו פייפיריש קשר השלשה פסיקים יחד כזה האופן‬
‫הכה ככר ידעת שאין שתחה כשחחתשל תורה והנה שכר העוסק‬
‫כתורה לשמה אין קץ אכל לא שיהיה עמ לקבל פרס אלא לעשות נחת רוח ליונרו‬
‫אמר שלחה יזחרתי אבי כלכי לכה נא אתה לכי לכה נא אנסכהאערכ טנחי פחו‬
‫גיסיך החים כיין אנש;ז אערכ ענחי כשחחה להייננ שתחת התןלס לעילם אהיס‬
‫חערכ‬
‫קחלת‬
‫לזאס!‬
‫»ז‬
‫פתה לשכני‬
‫ס*לת נתירה הרכה יש לן שכר הרנה ליתן <זהי!ראה כטיכ דהייני הסיכ הנפע‬
‫לנלק ס וכחי שפייהחכרש׳ס בפרי פסוק כתסלן;כזר צי אתה לתפןט‪:‬כןמשל לתנך‬
‫נמשה םעילה גלילה ואמל שלא יכיא לםעוריאלא אנשי ס־‪-‬חס והמעלה התה הגיבילי׳‬
‫אשו חמ־לם ולא בתנאו והגרי להניא מאנשי השפלה יהנגכ כלו שלא^יפסל‬
‫כספילה כי לכס היא כיל המלן וכמו שלרש! תכמיס ‪ if‬תייס שברא הקדיש בה יית‬
‫ע׳צתי מסגל אוגרות פישל לגד׳ק׳ס ולירא* היהעיסקיס כת!לה וזהו שאמל אנסכס‬
‫כסילחה יראה אתה לכי כסיכ הנפ!‪/‬כלי שאס ממלין נתירה הרכה תיטיל סכל‬
‫ללכה והנס נס זה היא הכל כלימ׳אעפיי שתראה כעינן שמנין זה הוא גליל הפרן‬
‫להיית מפולכ כתולה לילה וייס נס הוא הכל אתל שאינו לשמה ׳(א ליסיל פלס ויהי‬
‫לשחיין אתלת מהילל אס אני פיסק כזה לזכות לשחוק ההוא והסוכה הגפונה ש‪0‬‬
‫אני אקרא מהילל לפי שאין אבי מיכל את היאלא אני עיכל את פנמו כללן האלם‬
‫הסולח כיוס ואוכל כלילה ואין זי עכילה אלא לעשית נחת ליח ליינלי יזהו ולשמח*‬
‫מה זו עושה ויהיה מלת מה כחי מה לכ טיכן דהיינו הפלגת הטוכ הנפןן והמניין‬
‫איתא כפרשת שתות שכשהלישכי עה הה עיםק כתילה כל העולמית העניינים לא‬
‫היו פיתחין פה יאפילי נפניף כתא ן דלית לון פיחא יכשה׳ה חשצים מאן חמי סירי{‬
‫מאן חחי חלוק היתה השמחה ככצ העולחית להייני סיל השיעשיע שהיה עישי*‬
‫למעלה שהיו נהנים מתנה כל העולמות הלי שלפי שרשכ> עה היה עיםק כחיל•‬
‫לשתה לא לאכול פלס היה חסמת כל העולמות וזה! לשמחה מק » עושה כלומר אכל‬
‫מי שיפסוק כחירה כשכיל השייחה שיגרום כההוא עלתא מה הוא כחס עניין‬
‫קיא עושה שנאית! מולם לית חלוה כחל!ה ראול' תא ו‪/‬הי ולשמחה מה ‪/‬את עושה ז‬
‫אחר שראיתי שאדם שעוסק בתורה לגרוס ‪ppr.c‬‬
‫תרתי בלב! ו נ ן‬
‫בההיא עלמא היא עקר הבל ונחה‪ .‬עניין עיש?‬
‫גא מר חזרתי יתרתי נלני לתיר חניחה נם בן לגיף כתי לנפש יזהו תל ל‪/‬י כלגי לחסין‬
‫בייןכאיתי משתה היין כההיא שמחה לאחרן לחשו ן שם גם כן הבשללהייכי הנין*‬
‫עש הנפש שתמשך הכשר אחר הרות)לאיתי שהעניין ת*‪.‬וי‪ .‬להיות לכי‪:‬והנ כחכמה‬
‫להיינו ניהנ יהיגה תתיל כתילה לילה ויום וקולם שאתחיל ליכנס כעמק! סתירה‬
‫לאחוז כסכלות חילי לכלחיתא כחו שהיה עישה רב ייבא סבא במבואר נייהל‬
‫שכזה ה׳ה ניתן חלק לחלן זקן וכסיל בההוא סכלות <ה!א פומ; תחנו כעניין‬
‫סער העגל כתפילין של ראש וכזה לא יהיה לו אחר כן חעמ וחונע חליכנס בחפת‬
‫ולהלהיכ לכי!ניס‪,‬׳ אתר החזרה שאחר שנחן לו חלחי פירש תתנו ואינו חפרכו‬
‫מלהכין כ־יישכלית שהקליפה היא הנולחח האלם שלא יעמיק כפמקי סחרי החכמס‬
‫*נעשים חסן תבליצ כיני לכין קונז ומעפש את תות! לבל יכנס פנימהאלהיכל המלן‬
‫!‬
‫י‬
‫‪1‬י‬
‫י‬
‫קהלת‬
‫גכלאיתא פזיהר כלח פרשייכמה ציושימועקרכין לקיימין!ג<׳ וזה! סתם ההוא סכ•‬
‫כמשפסיס לפתח כהאי קרא היל' ילא אילא לל״וז ש‪:‬א היה ירא חהקליפס שתהייז‬
‫חיענת לו מליכנס כסתלי התולה וכזה כהיות האל‪ 0‬אוחז כסכלות כלאשינה בולל‬
‫*חנו ואחר כן לני נ‪1‬הנ כחכחה וכהיוח! נוהג כחכחה ככל לרבי! כשבנו וביףתו‬
‫ובלכתו וכנאתו ינכאי יתלהכהלכ ויחכולל ויתקשר בקונו אפי׳ כהיותו כניף ינפ&‬
‫)זרי שאחשין הבשר אחר הלוח וכמעשה דרכי נחיניא לאיחא כשרק! חלככיו‬
‫סלמולם היו מוציאים אותו חתכולל מל שהוצרכו להכרילי ילהפרישי חאת סכי רקלש‬
‫•לילי חשליישל מילת שרגעה כו אשה ספק נלה וסכלה ולא חלתה לה טבילה \ ‪b o‬‬
‫דחאןלאחל כלאיתא הת‪ 0‬הרי שהגיף והנפש היו חח״חדיס וחתחכליסיחלכעה!‬
‫ולכן אחר האות יחשיך כמשתה שיין נס הכשר והו התקין שצריך לעשית ועל כחס‬
‫אתשן כזה ער אשר אלאה או זה סיכ לבני הארס וכייהעניין הוא שכשעת פסירגן‬
‫האלם מתגלה השכינה לארם כדאיתא כחררש הנפלס כפרשת וירא וזהו וירא אליו‬
‫ק׳ •הוא יי*כעחח האוהל כח־ם היום יום הרין הנוער כתנול להפליל הנשחס חהגיף‬
‫)כוייהםפם לגלוי שכיכה זה פלןיזכשעת הפטירה הוא כי להיות שהגיף והנפש עשקו‬
‫כתירהיכחנית כעה‪ 1‬אימיאויסתתעלן הנשמה כאיר פני מלן חיים והציף יהיה‬
‫כלה יאכל אלא שיהבהנ‪ 0‬הגיף כחעט קט לראית האושר ההיא וזהו או עד אשר‬
‫אראסצדן להת‪0‬ןי^ושרהחעיתללכניהאדסלראיתכשעת פטרתם כשכר חס‬
‫שיעשו הגופים ‪<0‬ז השמש מספר יחי חייהם עד אותו ויון כריך לימשן כעניין זה‬
‫ך! ל ‪< ,‬אמ&ך כיין אתכפרישתתון כן יתהפיך החומר לנורה וכאיתס‬
‫^\נינהשחתגלת כשעת הפטירה מסחלקת נם כן הניף איתי הנד סנהסן‬
‫ל »‪-‬׳כוה יתקיים להחשיך כתשתה היין גס הכשר יהיא על דלן נסירשו הפשטנים‬
‫‪,‬יתאחר תנתיס ‪1‬ל שלמה ריתה יציאת נפש הרשע תכניף כגככא רעמרא יכו׳‬
‫רהייכו גזת נחר החסיכן כקיניס ינפש הצדיק כחשחל כיניתא חחלכא לפי שהרש•‬
‫סחשין הרוח אחר הגיף יהגשיחו עד שכיציאת הנשתה נשארת קנתה מסוככת‬
‫בקיניה דהייכי הגיף לח כן הצדיק אלא סררכא השיער ההוא שמושגים חהחלכ הוא‬
‫כ ^־ ענמח וכלול בחלב להייות על קצת הגיף שהמשיכו אחר הנפש על כאן דבחו‬
‫ויזלכלים עתיקים ינחיכיס‪:‬‬
‫כ‬
‫‪ 0‬ע‬
‫<ר‬
‫‪0‬עקנ‬
‫נ)ל‬
‫‪7‬‬
‫^‬
‫?‬
‫‪p‬‬
‫'‬
‫ל‬
‫כ‬
‫לשחוק ^םרת» מר־־‪.‬ולל‬
‫*לב?‬
‫ו‬
‫‪r‬‬
‫עליי השלים שהיה לי ליחר‬
‫ולשפחה םה זו עושה;‬
‫ל&יזיק אמרתי היללית א! לח ק א‬
‫ומילל ‪1‬נ!כל ליחר שכיון לחה שאחר‬
‫לזר אני) עלי) ‪9‬־;לי‪5‬ל״ו?ל יחניחתקלית * ‪ p w p s‬כתיש עון עקכי י‪0‬יגע(‬
‫‪6‬יע‬
‫סת‬
‫ח ר ת י‬
‫*‬
‫^‬
‫א ן ׳ ל‬
‫‪.‬‬
‫קהלת‬
‫א מ ל ן ‪ ) /‬כ ל ) י ן ו‬
‫) מ ט‬
‫נ ח ש‬
‫ש‬
‫»קהס מקרא‬
‫מהילל ‪ '. I‬י‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫\רש י ? ל‬
‫ג א ‪3 w‬‬
‫'‬
‫‪m‬‬
‫ל נ‬
‫'‬
‫א ס‬
‫״‬
‫מ נ א ב ס‬
‫א מ ר‬
‫!‬
‫‪,‬‬
‫‪0‬‬
‫"‬
‫ד משחק‬
‫‪0‬‬
‫| ‪ W‬״ ״ ‪J‬‬
‫‪C‬‬
‫פ‬
‫כ‬
‫העג‬
‫חה‬
‫ן ל‬
‫‪, 0 5‬‬
‫ה ג ס כ‬
‫*י״ת‬
‫ידד•‪,‬‬
‫כככי ואנחס‬
‫• ‪,‬לל‪ n‬משולבת‬
‫‪ ,‬ל‪ ,‬ל‪.‬מר ה־ללית‬
‫פ י ל ש ל ש ח ז ק א מ ר ת‬
‫ל פ ל ש‬
‫ת ה ‪ ,‬ל ל י ת‬
‫כ ן‬
‫ה‬
‫ש ?‬
‫ב‬
‫ס כ א‬
‫•היא ‪0‬ס החיאר ני" ™‪ P‬׳» ל ( ' ׳‬
‫״׳‬
‫^‬
‫מחיק‪:,‬ני ט אי!»״‪r‬‬
‫י ׳‬
‫מכח ‪ 10‬לשסניו ל‬
‫?‬
‫מוה^ןלך אלא ייחי^סת׳ י ׳ '‬
‫׳‬
‫״'‬
‫"‬
‫לי ל‬
‫לי לחה שמתת "•׳הלא‬
‫קאמרילשחחהחה׳אתמ‪-‬שה ' ^ ל י י ״ ־ ^ י א‬
‫ו " ‪ ' f‬י י " ״ ! ״ ״ ״ י «מ‬
‫מה זאת תפשה כליתי אחי‬
‫? ד י ‪ ,‬״ ‪ ,‬״ • ‪ ,‬חם‬
‫חמתה נסכן תלאנ חהפירענית "‪1*» 1‬‬
‫‪C T‬‬
‫‪1‬‬
‫'‬
‫כלמנה אס כןמ?ז ׳את‬
‫*? י " ״ ^ ‪WD^Ufti‬‬
‫העללהמניא!תסיכהיהל‪,‬ההפררמחי‬
‫‪J‬‬
‫התיר* חלילה כי אדרבה פקידי ה ישרים משמחי לכ כי שמחת התירה אין לה‬
‫?‬
‫‪. i f‬‬
‫‪6‬‬
‫״״‬
‫'‬
‫כמילה הזה ובעיה'לכי י׳ ל‬
‫מניה יתירה יהיא נחשך אתר מלת מהולל יה־ק לשתק אמרתי חסיללינכאניאיחר‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ת‬
‫ע‬
‫ח‬
‫י מ ת‬
‫? מ ה‬
‫ש ב ה‬
‫‪3‬‬
‫ש‬
‫'‬
‫‪-‬ס‬
‫‪ ,‬אין אתה ‪f ^ P‬‬
‫י ‪ ,‬נ‬
‫״ ת א ל א‬
‫׳ א ת‬
‫י ‪ :‬ט ) כ‬
‫‪5‬‬
‫ס ‪,‬‬
‫נ ‪ ,‬כ ר כ י‬
‫‪ 1 7‬ח ל‬
‫ב א‬
‫א‬
‫א ש י ח ש ח ח ת‬
‫כ‬
‫ס ‪ :‬ב‬
‫נ ן כ ל ל ן י ן ר‬
‫א‬
‫ת‬
‫ל‬
‫ח‬
‫י‬
‫א‬
‫ל‬
‫ר‬
‫מ‬
‫‪P‬‬
‫מ ל‬
‫ש‬
‫נ‬
‫ש א‬
‫ש מ ת ה‬
‫ס מ‬
‫‪1‬‬
‫ה‬
‫ש‬
‫!‬
‫ל‬
‫‪1‬‬
‫‪D:‬‬
‫ש!‬
‫ד?רל מם‬
‫\ ^‬
‫'‬
‫״ מ‬
‫‪ f‬י ״‬
‫" י ‪ / , ? V 1 "?1‬וא&‬
‫‪ K‬א ? ״ מא?‬
‫‪ M ? L‬אחר‬
‫נ ס‬
‫‪5 9 1‬‬
‫?‬
‫ל ת ‪ 1‬ג‬
‫נ | מ ס‬
‫‪ ,‬ת‬
‫‪1‬‬
‫ה‬
‫׳ א ת‬
‫‪5‬‬
‫ל ש ת ח ק ת ק‬
‫מ‬
‫מרעלת ;קכלות מה שאי ן כן בשחמת המירה והמניה ןלאי זז פישה הלכה וחדלבח‬
‫היכא לליכא חליא כאיוייתא לאיכליס היא ‪J‬‬
‫ש‬
‫מ י נ‬
‫י׳יי׳־‬
‫׳‬
‫י‪1‬םש‬
‫כ‬
‫יי‪ ,‬״י ™‬
‫נ‬
‫‪ 7‬יי׳יי׳‬
‫ולכי נהג כחכסה ולאחוז בסכלות‬
‫ער אשר אראה אי זה טוכ לבני‬
‫יי״א״יי ׳ * ״‬
‫ס‬
‫ן ר‬
‫י ם ‪,‬‬
‫ח‬
‫ח ח ת‬
‫מ ״ש‬
‫»חי חייו ילשיכ לב» ושכלי לקכירת‬
‫םתיס ואפילו לנע אחת לא יזו•‬
‫‪.‬‬
‫‪™XS‬־‪£3£‬‬
‫‪S‬‬
‫ה ם‬
‫יכתעניניי אכיל כשל ישתה יין לבן‬
‫" ״‬
‫‪? °‬‬
‫שלתה עה כשלנס לנשית ללכת‬
‫גלרגי‪ 1\ 0‬לעדן נשר! גמשתה היין אמל תרתי כלכי כמי שריגה לעש!!‪ /‬לכלבהסכ ‪t‬‬
‫‪9‬‬
‫‪3‬‬
‫ג י קהל‪.0‬‬
‫‪,‬‬
‫׳ ‪ .‬׳ ״ ‪ h * J « V‬׳!;ו נכי נהג כחכמה‬
‫‪ .‬״ ״‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫כלומר לא היה מניח לכי חנהני הטוכ )אפיל‪ .‬שהיית‪ -‬נמשך כחשתאות יינית ושמנים‬
‫ס ה נוהג כחכמה ולאמו! כסכלות העניין הוא כי ההכיל נפסויךם הקיימים מניין‬
‫התכמה וססכלית והשינחס‪-‬נהכס שלשתם רי״זיינפסיק הוה תרתי למשיוכ״ז הייי‬
‫מסתחה ויין ישתח נהג כחכחה ולאחת כסכלית הייני שלשתם ולכאורה היה נראה‬
‫כי כקינת ג רעות הללי כל אחד לבדי אין לי יתרון אכל בהיותם שלשתם לאיש חחז‬
‫החוט המשולש בהיותן שלשתן יחר יהיה המן לכן אמר כל ‪ 01‬נסיח׳ כין כל אתר‬
‫לכרי כיןשלשתן יחד ‪1‬הנה הכ לכל יאפשר חוחי כלומר רביחי לכחין שלשח עניינו׳‬
‫אלו‪,‬נס!תס כוחן אחר כי הכחינה ככל אתל מהם חיערד מחברי אינה כחינה כ»‬
‫כשעוסק באחר מהס משמח השאר כעוד שהוא עשוק כאחד מהם דונחא לאדם‬
‫שהעוני תשכחנה יחי העושר ועיתים הראשיניס יפלו לכן אחר שלחה אכחן ש^שתן‬
‫בוחן אחד ‪1‬אכא ע י תכונתם לדעה א׳ זיז טוכ)הנין משלשתן לקביע סתירתו עליו‬
‫במי שאמרני אשר יעשי תחת השמים תספר ימי תי־הם הכיינה לדעת כהמשך זחן‬
‫‪0‬נ׳ האדם שהם מעט ורעים ונער יכתבס צריך לרעת אי וה טיכ משלשתן מיס‬
‫שיעשו תחת השמים שאינו עולה לחעלס־חן השמים חסכר יחי חייו שהם י‪:‬עט יי־מ־ם‬
‫ורהכס עמל)אין !כעד הראשונה שאחר לחשי ך כיין אח כשרי אחר הגדלתי מעשי‬
‫נטעתי לי כרתים להוכיא חהס יין ועשיתי כך וכך ולכסוף חסיייכה והכל הכל ורעית‬
‫רות כדתשיק י‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫קורם‬
‫‪:0‬באאלביא<להפסוקים‬
‫נקלים מה שפרישו חול‬
‫לרא)ת‬
‫כמדרש פד ופניתי אני‬
‫חכתה יהיללית ויל אמר רני חתא‬
‫כל קכינא י‪:‬י לא כא הכתוב אלא‬
‫גסידיע עשרי של סלחה ה•( אינן‬
‫פ ד כ ר‬
‫א ל א ‪ Jp‬ל כ ל ) ת י ר ה‬
‫‪.‬‬
‫הגדלתי תעשי יהליחי׳חעשה אלהי‬
‫ס‬
‫סחה‪ :‬כניתי לי כתיש אלי כתי‬
‫™‬
‫ו־־זגרלתי מעשי בניתי לי בד‪.‬ינ‪£‬‬
‫ו‬
‫נטעתי רי ברםיס‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ע מ י * די‬
‫גנות ופררהי ונטעתי בהם ע׳\ כל‬
‫עשיתי לי ברבות מיבש‬
‫פרי‪:‬‬
‫‪ L‬״‬
‫להשקות םהם יער צומח עצים‬
‫קנית י לי עברים ושפחות ובני בית‬
‫היה לי גם מקנה בקר וצאן הרכה‬
‫ה‪-‬ה ‪ h‬מכל שה‪-‬ו לפנ• ב״״דיפ‬
‫סלדש דרש רכי אלעור כן עזריה ככרם כיכנה וכי כרם שם אלא שירות שורות »ל‬
‫•תק ‪ w*0‬כ ע ם *‪P‬׳‪P‬׳ ל׳ גמת ימרלסס אל! משכיות נחלות נגין מ » ת מ ו‬
‫•<יו‬
‫‪9‬י‬
‫י ט‬
‫קיזליח‬
‫ח־יא זרבי אישעיא ומשנת כר קפוא נטעתי בהם עץ בל פרי זה תלמוד שמלל ב‪:‬ס‬
‫כתה דרושים משיתי כיבית מיס ל׳סנינא כר פפא חתר אל! הדרשנ־ס ;הנק ת מהם‬
‫יער נימת ע;יס אלו עמ! האק שבאים ושיחע־ם ר׳תייא אומר ברכות מיס אל! םיפר‪-‬ם‬
‫!חשניס להשחית מהם יס־ ממת ענים שבאים ושומעים קניתי לי עבדים ושפחות‬
‫אלו בתי דינים שבחינה לארז יבני בית הה ‪1‬׳ לכי יוא אוחד רוח הקדש ומקנס‬
‫אלו הקרכמת כנסתי לי נס כסך יזהכ אל! לכרי תורה הנחחדי חזהכ וחפז וסניגת‬
‫מלכיס אל‪ 1‬מלכי תירה דכת־כ כי מלכיסומליכי והמדינות א;ו שהם תדייניס טצ‬
‫ההילכית עשיתי ל׳ שרים ישרית משוררים זכרים ונקבות יתעניג״ ‪/‬י תענינה של‬
‫‪ .‬כחהדכרים‬
‫&‪ p‬ישראל שדה ושדות אלו ליניס ;כר ס ודינים ניןכות פלל‪:‬‬
‫סלל‪ :‬תמהים כעיני כל חעיין חה זה יעל חה זה הס הוניאו הפסיקים ממשמעותם‬
‫סוד הק‪1‬ש!א שהקשה רכי חלןא וכי לא בא הכתיב אלא להודיע עשרו סל שלחה‬
‫ימעיקלא קישוא ליכא כי כוונת שלחה היתה להוליע ולהשח׳ע לכל באי עילם שלא‬
‫יחשכו עניים אתרי תעניג־ת העולם כי יש כחס כני אלם חהס מטילי עמוס לכנית‬
‫להם כתים בארץ נא ‪:‬הס ומהס נמשכים )הקים להם נכות ןכלדסים זכלתיס וא־ס‬
‫אתי יחל‪:‬ני ומהם שמשתמשים על ילי לכוי סכלים ושפחית כלים וכשתית וחהס‬
‫לאסיף ר‪.‬םף וזהב וטובו לאחליםח־לם ויןיז׳ע לנו שלתה כפסוק הכא אתלי כי‬
‫בכל הכל ורעויחח ואין יתרון תחת השייש וכל כן לעת לא יפנה לככ! ‪$‬ס‪1‬ל מאחרי‬
‫השם נקנית קניינים הסיפיסככי אדם אי נחי מה הקשה לכי חחא שנית ‪-‬איך‬
‫»חיישכ ללכלי לכי חמא לרחש ררשיח אלו שהיא על החילה ועל העכולה ונחיצות‬
‫חסליס לא ילל לסוף הכסיק שאוחל כ׳ ככל הכל ולכוח לוח וחלילה שלכלים אלו של‬
‫ס‪':‬ו ־ אך אמל אף חכמת עמלה לי יפילזשו כי לא‬
‫קדושה הם הכל הכלים‬
‫נשאל לו מכל הכתיכ לעיל לכל החכמה וכפי הרלמת הכ? הס כלס לכלי חכי׳ס‬
‫ו ל נ ^ אל כיאול התאחל אפשל כלבי חתא אחל שראה הפסוק‬
‫ודעת יי‬
‫אחרי! שאוחד יכל אשר שאלי עיני לא אכלתי מהם לרז‬
‫הבא‬
‫מנעתי את לכי מכל חכמה אמל אס כינת שלמה להיליעני כי לא נמנע מכל אשר‬
‫ראתה עיני לחה לי לפלט כל הלכריסהיגיעיס אתל שאיחר אחר כן לא ״נעת»‬
‫לכי מכל שמחה שם כלל כ! חיני תעכיני׳לכן אחל ו בי חמא וכי וכו׳הא איבן חרכר‬
‫אלא על לבלי תירה לוק מלת הא כלימל ללוש זה אין עניינו כעשלו של ממון אלא‬
‫כעשר! סל נפש!לפי ששלט עין הרע כמעשה ידיו ונחרב בית המקדש כעינותיני ינל‪1‬‬
‫קנהדדן ונחרב דושנה של ארץ ישראל לכן אמר ופניתי לראוח בכל מעשה ילו‪.‬‬
‫‪1‬נעמל נאמ‪*:‬י ללחיז אל הלכליס של קלושה ילכרים של חול וסנה אחר ‪0‬כלס‬
‫ונוכל לומל נס כן שעל אף חכמת׳‬
‫ובחלנז היה כל האלץ הבל הכל!לעות לוח‬
‫קת־ה צ׳ הוא עניין לאתר לני שאעילי חי שעסק כבניין כית ה״קלש וכ&אל הלכרי‬
‫ח‬
‫‪0‬‬
‫ת‬
‫נ<* קחלת‬
‫‪,‬‬
‫‪ 5f‬ישאר לו כיי‪!1‬םשתורם <ס*כחה שהם רוחזיס כחלת כנסת לי ל»ף וזהכ וסמלי‬
‫»ילכיס ואחר כך אמר וכלאשרס&י ע ׳ ' ל י " תענ ני העה! ועלי! נאחר ופנית!‬
‫אני ככל חפשי שפשו ידי וסנה סכל הכל ירפית רוח ואין יתרין תחת השחש כ!‬
‫ומחה נכא‬
‫הדברים אשרהס בקדושה הם חדירס וחקוחס לחעלס יון השחש ?‬
‫אל ביאור הפסוקים הגדלתי חמשי בניתי לי בחיס חלת לי היא כחו לי לשחי להשאיל‬
‫לי שס ושארית כארץ אתר הםתלקיתי חן הפולס כי כן אתר אשף קראו פשחית׳ פלו‬
‫אדמות ובן נטעתי לי כרמים וכן פשית׳ ליכרחיס עשיתי לי גכותיפריסיייכעכדיס‬
‫ושפתות לא אמר לי לסי שהכתיס וכרמ ס הס נטיע־ס ובנויים לשמן ויקרא שחו עליו‬
‫אכל כעבדים שהם חהלכים לדעתם ח‪:‬ר התתהלכת היא ולא קנה לשמו שח׳קין‬
‫העבד לבחח לקגוי ארץ יכני כית היה לי הס אשר סתוכיס לשלחנו ואחר חקנה בקר‬
‫•כאן הרכה היה לי חנצ שהיו לפני כירושלם לאפוק׳ יעקב אביב! שנאחר עליו ויפרון‬
‫האיש חאדחאל ואחר! חכמים ‪1‬ל ששים רבוא כלבים שוחרי כאבי היו לו ניעקפ‬
‫ולתקנה אין חספר לבן אחר בירושלם חיום כנית ירושלס פד הי״ס הוה ן אי נח!‬
‫עד ויהיו נכסיו מונלחים וקרוכיס לעיר כנגד חונלת־ס אחר וצאן וכקר היה לי חכל‬
‫שהיו לפני ייתר חבל ח׳ סקלחוני וכנגד וקרובים לעיר חחר כירושלס כלימר לא היו‬
‫רחיקיס אלא כירישלס וסביבותיה ואחר בנםחי נם כסף ויסב וסגולת ״לכיס לרתוו‬
‫לנו שעבר אדאייייתא כי כקנייניס ‪ hv‬לא עבר אפן ״סף ולא מנעו ‪ h‬חהס אכל‬
‫ככסף ווהכ אחר קרא וכסף ׳זקכ לא ירכה לו מאד בי אס חה שנרי לח ילותיו!הוא‬
‫נגב־ ולכן אחר פה כנסת׳ לי גס כסף נס זהב שלא כרין לכן אחר בשני קניינם אלו‬
‫נסשנילח חלטס!?מדינות והעןין הוא לפי שיש חדינית כאיי היס הרח!קי'חהיש‪:‬ע‬
‫אשר כסף וזהב לא יתשובו בוזו בסף בוזו זהב אשר כתרינתן ככסף והוהב הוא‬
‫לחשלת ש‪1‬ר ולחרתס שה לכן ראה שלתה לאנור אוגרות אשר הוא שוס ככל תדינס‬
‫ותדינה בנין אכניס טיכות !חרנליות וחינים הרנה אשר אין יורע אכלנו הינק כגון‬
‫ההנקה אשר הקריבה חלכת שכא לי‪/‬לך שלחה ן‬
‫נ‬
‫ממש שריםיש‬
‫ת‬
‫ת‬
‫י' י'‬
‫פירשו‬
‫_‪1‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫הנינכיס אשר לשלחה‬
‫מ ל כ י ם ור־־‪-‬כריגוי־־ז עשיי־־ז׳ י‬
‫‪.‬‬
‫טיניני המאות עיר היום גם של שרים ושרות ותעגונוה כני הארס‬
‫מלכים אשר בומנינ! זה או פירושי שרה ושרות ‪J‬‬
‫מיני זמר להשתעשע בהם נעת‬
‫אכילתם יכעת שנתו כדרך סחלכים!תענינית כני הארס לרחוז לנ! שאפילו בשדימ‬
‫ונס כחויקים וכרוחית היה שולט וכמו שפירשו כזוהר פרשת כראשית כ׳ תענימת‬
‫כני האדסמס כשלים והתויקיס אשר נתלאין לאדם כקלזס כת‪/‬יון לילה ואיש ‪0‬י‬
‫ש‬
‫כנסתי ‪ »S‬נס כסף נם‬
‫זהכ‬
‫ומלת‬
‫״‬
‫| ‪ 0‬מ ת‬
‫ת כ ) א נ ה כ ה‬
‫ב צ מ ! ן‬
‫כ א ש י‬
‫‪1‬‬
‫ני ׳‬
‫‪3‬‬
‫כ ה ש‬
‫נ ס‬
‫ה א י ם‬
‫פ ל‬
‫‪nSnp‬‬
‫לא ח‬
‫ע כ מ נ‬
‫" ‪ 1‬י ״ ״ ״‪?,‬״‪,‬״??ל א ירכה לי סיסים ‪.‬היא‬
‫׳‬
‫*‬
‫י ל ב ה ‪C M ! i v‬‬
‫? ‪) , S‬‬
‫מרכ״׳אשלנטכז ר }‬
‫אמר אני ארכה ‪,‬לא אסול ינם מכל ל»מר ש ‪ ,‬שעבר אלאן ללא ינכה » נש ס‬
‫כאממ שריה ישריתכאיפן שרמ; כלכרי) שעכל א» ‪.‬שתה«‬
‫עכ‬
‫ע‬
‫ה ‪ :‬ת‬
‫‪?,‬ס‬
‫לח‬
‫' חזלתיכיאלא אללכה לא ישר) בעיני‬
‫ליפני מהשלם ‪W‬‬
‫מעשההרא״ינ׳ס יהבנייני׳שעשיתי ששיך‬
‫מפרח לי ן‬
‫סיף בניין נערים סתירה!(א אחר שגדלת״‬
‫ליפפתי לעשית ביליניית יחגזליס כמק׳ע ת פקעים יפשיל נינ־ם מעשה חישכ מכל‬
‫״ ״ " ' ‪ .‬י ׳ ג \ ״ חלי ישבית‬
‫^‬
‫!« ‪ J‬לפני ״קידם ' " "‬
‫‪ r ,‬״ לא ' ״ י‬
‫‪1‬‬
‫‪' ,‬‬
‫יק '‬
‫^תיל מכל אדס‬
‫יי סיסמתי ‪ Jp‬ההשכלה םל‪ .‬ללחיד מכל החכמים שהיי לפני בירושלס י א נשתר‬
‫ח‬
‫כ‬
‫ת‬
‫ט‬
‫‪y‬‬
‫ר א‬
‫‪5‬‬
‫ש ה כ ל‬
‫ש ע‬
‫ה ‪ ,‬א‬
‫‪P‬‬
‫כת‬
‫א ח ר ‪ 5‬נ ר ל‬
‫‪ P D r e‬י ‪ ,‬ל‬
‫כ ח‬
‫פ‬
‫‪5‬‬
‫י ( ל א‬
‫על‬
‫‪0‬‬
‫" ־ ־ " " י ‪^ ^ 'Z^nlTT‬‬
‫״־ מה ‪ 3‬״ ״ ‪ i‬מצי ״ל״י״‬
‫‪3‬‬
‫ל ה׳בגכמין כי פן אמליכתת לעכלן• לכשימע ט "י ״ ל ל ׳‪°‬‬
‫׳ '‪ ' T‬י ד י י ״ כ »‬
‫'‪' °‬‬
‫״"״‬
‫‪£5‬י ס ״ «‬
‫‪,‬א \ ‪* ' ,‬ל‪1 " V,‬ראיי‪U‬ללפת‪r‬‬
‫שאלת הדני ‪ ' ™,‬א ל " ‪,‬ר ‪,‬״? ״‬
‫י יא " ‪,‬״ן יאשר ‪.‬‬
‫ן אן בי מ י ה רמי יהנה חיל מנא‪ ,‬המלה הזאת מייתרת ילרש‪ ,‬בה החכמה‬
‫^‬
‫\ ‪ L‬היא ״מלה לי ילפי פשיסי נאמ׳שכא ל ‪,‬ל‪ b ,‬ית ע; אשר ב‪ :‬נמלת‬
‫‪s‬‬
‫כ‬
‫ל ש ס ש מ‬
‫ה כ ת‬
‫כ מ‬
‫ל א ש א ל‬
‫א ל נ ?‬
‫) ל כ ן ה ח נ‬
‫ז ה ש ש‬
‫ל‬
‫י‬
‫ח א ת‬
‫ם‬
‫ה‬
‫'‬
‫שפ‬
‫‪7‬ב‬
‫ב י ם‬
‫ש‬
‫‪p‬‬
‫א ת‬
‫ג מ ל ה‬
‫ה‬
‫ל א‬
‫ל א‬
‫) י‬
‫ל‬
‫‪M‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫נ‬
‫״י ח‬
‫‪itZt‬‬
‫‪ ' °‬י ״ ‪ \ °‬יי'‬
‫" '‬
‫׳‬
‫שעני‬
‫‪,‬לא יח״ל ‪,‬ל לשיכ אל מוללתי ילהיית נרדף ינהדף כל הימים אשר היא חי על‬
‫סאלח^אחל שאייר אני אובה ילא אסיר‪,‬יהיה גם כן ראי' אחל שמליב חכמת)‬
‫גע ‪ « i‬מה שעשה שאכל ממני חנמתי צחי שאכל החלצית ישאל הקניינים לכך‬
‫אתר אף חכמתי לא מבעיא שוכני ‪ b‬לח׳יללמלכית &א אפי החכמהשנתגאתי בס‬
‫*‬
‫וה‪-‬הר^יצאבלהעסכל׳ה^ייזל '^ ' ‪& 1 ,‬‬
‫< שלמלניחחזל ליכאיעינא‬
‫תלי סלסילי לעכילה העין‬
‫וכל אשר שאלו עיני לא אצלת!‬
‫‪ !_0‬א ס נ ת א ת ל‪ L «3 .0 ,_l‬ליאה זהלכ חומל ישאל האכליש‬
‫ל גימלים יכמש ילא תתילי אחמ‬
‫?‬
‫מ י ' י ׳ג '‬
‫י ^ י ' לכבכס גא תלי עיניכם אשר אתש‬
‫ממחה ם לכי שטח‬
‫ע‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪7,73‬‬
‫‪0‬‬
‫א ח ו‬
‫‪n‬‬
‫מ‬
‫כ‬
‫וזה היה הלקי מכל עסל<;‬
‫ם‬
‫‪ ow‬אקל׳הם ן‬
‫*י ‪nV'p‬‬
‫•לכן שלתה עם למת זקנ<תי ידמ יהכיר במלאת סכקי והניע סד סיף הרסדים‬
‫)תכליתם אמר יכל אשר ‪0‬׳‪1‬י עיט לא אלתי מהם "*‪ I‬יארע לכל הארס כשמתאיס‬
‫א' וה דבר כשעת שיאי כשעת הראיה מתאיים תאיה יאחרשיפרד יוהדכר תאכל‬
‫החאיה)יש חי שרידף אחריהם עד אשר חשיגים סרכר ההיא לכן אתר שלחה וכל‬
‫מהששאלוס׳ני לא אכלתי חהס איזה דכר שכשר כעיכי לא הפרדתי ענת׳ כל תה‬
‫שעיני ראו ילכיחחד ילאחנעתי לכיחנל שמחהאכיל! שתחה שלכסיף יכא לולן‬
‫אי אפשר שרבה בין שמחה ריחנית‬
‫דאגה יזה אפשר שתרכה חלת *כל ן‬
‫יכין שחחה נשחית כי לכי שחח מכל מחלי כל‪5:‬ר אף על פ׳ שהייתי סירד חתשניתי‬
‫ביים וכלילה לקנ»ת כקנייניס כסף יזהכ )סגולת חלכיס יכו'לכי שחח •יכל עתלז‬
‫כחשני שתעמיד ל׳ שלא תאכד תמני יפכש! כסיף ית׳ ‪1‬וה היה חלקי חקל עחצו‬
‫וכיאיתא כניורא רכ אחר במקלו ושמואל אחר קילו פירוש קערה של חרש ששותין‬
‫בה וזז א• רע לחלך שלתה כשהוא היה חתור <ש!אל על הפתחים ;‬
‫ופניר־־‪/‬י ‪4‬יהנ» כבל מעש•‬
‫_!‬
‫ו‬
‫_‬
‫שעשו יהובעםל שעמלתי‬
‫לעשות והנה הבל ר־־יכל‬
‫ורעות רוח ואץ יתרה תחת‬
‫‪ :‬ח כסס־ק הזה כלל שני חיני מעשים‬
‫חין אחד הוא הכניינ׳'והנסיעות‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ל !‬
‫ווהכ ואכניס סינית וחמל!ת כפו(־‬
‫כראשיכה שטס כנייניס כנייים ימית‬
‫ד״!‪.‬״״‪.‬‬
‫)כרתיםנטיעיס אחר שעש‪ :‬ירי ש‪:‬בר‬
‫השו‪-‬עו‪.‬‬
‫נשלמו ובעמל שעמלתי לעשית ה!א‬
‫הכשף והזהב םיקחו אחרים מירי לעשית‬
‫גס הס החה בהם ולא נשלם הקניין המדינה הוה בהיותם ככסף וזהב שהרי אפשל‬
‫לשלוס יד בהם והנס כנגד הרחשון אח׳ והנה הכל הכל ורעות ר‪1‬ח וכנגד השני אתר‬
‫)אין יחרין תחל! השחשכלוחר האחרים שיכאוחחכ׳ שירש! תה שאני עמלתי אין‬
‫להם יתרין ת זני כיון שגס סליהם תעכיר כיס האנינות‪ :‬וכפי החדרש שפירשנ)‬
‫לעיל שהבניינים האחוריס לחעלה הס ענייניישל קדושה כגון כית המקדש ‪p w « 1‬‬
‫במ! שביארנו יתכן ל!חר והנה הכל ורעית חח ואין יתרון יען תעשי! מעשה ידיו‬
‫מביעים כיס כח‪1‬רכ יכשחחה!לא נשאר ל! חכל אשר עשה זכרון לבני ישראל לנן‬
‫יניכל ליחר לקא׳ לעניין חייב חעשה כני האדם‬
‫אתר הכל הכל הכל נעשה הכל‬
‫לע־‪-‬ילת שתים יומס)לילה כמו סא מרי חכמים זל כל עמל אלם לפיהו ‪9‬ל חה שיסצל‬
‫אדם חנית ומעשים כעה? אינו כדאי לערך ההכל שמוציא מכי! כמ! שאמל הכתיכ‬
‫מי הקדימני יאשלם לכן אחר אף על פי ששגלתי קי‪-‬ת ממת!חמשיס הכל סכל כ•!!מר‬
‫הכל לא יעלה לקועוןההכל והרעות ריח דהיינו צחק רוח ?הנפשה כי םחא סיו‬
‫קכלתי‬
‫ה‬
‫‪p‬‬
‫ס צ < ! < ן מ‬
‫כ‬
‫‪ < 0‬ק ח ח נ ז ת‬
‫ס מ י ן ה ש נ‬
‫כ נ ג ד‬
‫י‬
‫» י קהלת‬
‫כ*‬
‫ז‬
‫קי י;» עילתי כחיי כיי! שתציגו נליאבהו כשאתר)אני אמרתי לריק יגעתי וז»‬
‫נעניתי אני ככל תעשי ונעמל שעחלחי לעשית כליתר לעשיח לעס יאין יתרון חחת‬
‫בשמש כלומר המעשים הללי אין להם יחר‪:‬ן אפילי נעה!שהיא תחת השתס כל שכן‬
‫לעי ה יען כי הכל גיכית על ההכל יהנחת ריח התנא תכי כתי שפירשחי ‪I‬‬
‫ומגיהי א‪:‬י ל ר א ו ת חכםד־ז ע ת ח שלתה לה בא לני להזריע גדילת‬
‫ותעלת הארס אף כי אבזם יומס‬
‫_ ״‪, ,‬‬
‫‪-.LLv—,‬‬
‫^ יכן אדם תילעה שתים יטן כאחינתי יכן‬
‫'‬
‫והוללות ו י‬
‫חארם ש י ב א אחרי ד־־זמלך רשעת הרשע גזרסהיזק והפסד גדיל לכל‬
‫הנכלאיס כי הנה ראינו עי נדיק אחד‬
‫א ת אשר ב כ ר ע ש ה ו ;‬
‫כדיר אף כי נגזלה מלה חיו צדיק ת!של‬
‫כילאת אלהיס יזהי פילישי יפניתי כליתר להשיג תיכן הענין פניתי מכל תחשכית•‬
‫ועסקי החסלידיס לראית חנתה שהסהחכתיס החסיליס יהיללית יסכלגת שהם‬
‫לרשעים ש כול כל אחל תהס כלשע כצדיק להפן גזלת שמיס או לסוכה אי לועס‬
‫לנליקיס מהפכים חלת הלין לחדת לחמים וחנסלים הגזלה וכן הרשעים תהפכים‬
‫חלת לחמים למלח הלין וחכטלס אי זה גזלה טיכה עגילה על ישלאל והנה אמר‬
‫גולחה ־‪.‬נה חחשכיתי תמהים בלאזתי כחה כח של כן אל־ז שיכול להפך סע‪1‬לחית ני‬
‫מה האדם חה כחו ומה יתריני של אלם מכל הנבראים אפילו תהחלאכי׳כי החלאכים‬
‫אין בהם לא לתקן ילא לקלקל פס הייחס רוחניים זכים יכלים שש־ם ושמתי' לעשות‬
‫ונין ק^ניהס אין כהם כח לכטל או להפך שום נירה כעולם והאר׳ עם היוח כי קול[‬
‫מחימר כי כח לכא אחלי מלכי של עילם וכטל גזלת! מחה שככו ציה ועשה ולכי‬
‫וזטנא כן ליסא וחובי החמנלישאל הנליקיס יוכיח ולאי נלילכח עם כני ישראל‬
‫ני לכ יפנים וי כחי לאליהו!סכל לפלש החקרא על מס שאירע לחנך שלחה בעצימ‬
‫לבא כחיזק לכי על מה שכתיב כתורה חפי הכירא לא ירכה יכיייזהי חה שהה תמ‪¥‬‬
‫בענת! יאחר והכיתי יכי׳כחחשכחי לדעת חס זאת עשיתי להכיא עצמי בניסיון על‬
‫העניין ההיא שהוא חכחה והיללות חי יתן כי זמותי כל יעכיר פי בי תה האדם‬
‫םיחחכס על כוראו מלך חלכ׳ החצכיס הין כה כחו שעשה דור כשש& כחכני ה ונסכי‬
‫ואחר כך נחחרט וזהו חה האלם שיכא אחרי ההלך כלומר להרהר אחר חליחין‬
‫וחע^יו שלהקיכה וחזר חחשכיחיי כי לא דרכיי דרכינו הינלק חאלוה אנוש יאחר‬
‫‪0‬הק'כה נזר לא ירנה כל מס שהיא מרכס יטעה מה היה הרעה אשר הלכיקני‬
‫ונוכל‬
‫לאחר אני ארכה ולא אטיר ידאי אני טעיחי כשה איכר ינריך כפרה ן‬
‫ליחר גס כן פירוש שלשי והןא כי ככר נולפ לני כי הכל כילי שחים חיז מיראי!‬
‫שתים והנה אחר שנגזר ל‪ ,‬קאןם אן עשילאו עני יקי? אס הגזלה אחת הסלינגת‬
‫י‬
‫ס‬
‫כ‬
‫ו‬
‫ת‬
‫כ‬
‫י‬
‫ני קחרית‬
‫שקר ולריק יגע ויסף העני להשיג עושר ומסיכ וכן השכמ והטישר הגז!ל למשיר אף‬
‫כ‬
‫אש הואישןעלחטתו ישיננ! ומי שהוא כן לעת וחנכו ה& חכחס והשכל‬
‫כאושכלות יחשוב כלכו לחי אני עמל ויגע ילא ירא ^הים חה לי לעסוק ולהשחלל כ!‬
‫אם כחושכלותכמנ הוכתירה והשכלים אשר כתוהו יכלו יחיהס ילוקסולהזטייאחכ‬
‫תאות חמלת העולם ותאוחה לא ישא! בילם ולא ישיגו כי אם חלקם הגזור עליכם‬
‫ולכן אחל שלחה יסניתי לראות כ!ו זל ליאה אני כי חי שיש לו לעת א‪1‬תל כלעתו‬
‫»וההאדש שיבא אחרי הח!ךהנכאות יעץומי יפר ענתי וגזלת)תה שככל נעשם‬
‫וצג ורה עלי! ן‬
‫הזה אוחי יייםל י וראיתיאני שיש יתרון לחבפר־ז‬
‫‪p)ztn‬‬
‫כ‬
‫״‪1 ,‬‬
‫‪o r-,tecn ,0‬״‪ ,n‬ר‪~,‬ור ‪, 0‬‬
‫התשך ‪J‬‬
‫יתרון לחכחהחן הסכלית לכיתה‬
‫יתירה אתא לאש כן אתחהא מס‬
‫מיל ראוי ללקלק ״לת יראיתי אני כי‬
‫סזרת ללא כת ני מי לא ילע בכל אלה‬
‫מהלא ראה כאלה כי יש יתרון לחכמה חהסכ ית כילי עלחא ילעי נחי ן‬
‫ובזוהר פרשת תוריע ס־חן ת\ אחר!‪ if‬וראיתי אני וכויחן הסנלית חחש אתי‬
‫תיעלתא לחכמתא חחש לאלמלא לא אשתכח שיט‪:‬תא כפלחא לא‬
‫אשתחולע נלולא ולא אתיא תיפלתא לעלחא מיניה תנא שיש ׳תרין לחכחה חכמס‬
‫סתםדאתללישחעין לליאכאת׳ז לזא לחלה לא נהיר חכחתא לעילא ולא אתנהיל‬
‫א!אכגיןשיטותאדאתערחאתראתראןאלחלאה־זינהילו ולכוםניא ויתל לא‬
‫להוי ילא אתחזי תועלתא לחכחתא ובנין שיס!תא אתנהיר יתיר וכהרין ליה יתיר‬
‫ההר שיש ׳תרוןלחנתה תנחה סתם מן הסכלות סתס יכן לתתא אלמלא לא הום‬
‫סטיתא שכיח בעלמא לא הוה חכחתא שכיח כע‪:‬מא ייהיינו לרכ החנינא סכא כר‬
‫קח •לפין מיניה חכרוא רזי לחכמתא ה!ה חסרר קת״הו פלקא לחילי של שטותא‬
‫ולאחון‬
‫בגין לייתי תועלתא לחכמתא כגיניה ועל לא כתיכ ולכי נוהג כחכמה‬
‫כסכלות לכי מסי אחר יחר מחב־יה ומככור וכ‪'1‬כלוחר יקרא של חכמתא ונוי לילה‬
‫<יקרא דככיל יתיל חכל אורחין רסלחא כיחרון האור חן החשך תוסלתא לנהירא לא‬
‫א^יא אלא חן חשוכא ולעמם תיקונא רחוורא מאי היא אוכמא אלמלא אוכחא לא‬
‫אשתחודע תמולא וכנין י‪.‬וכחא איסתליק חוורא ואיתייקר אחל לכי •נחק חשל‬
‫לחתוקכחר דלא ירעאניש טעחאדחחיקא עד רשעים חרורא מאי עכיד להאג‬
‫»תוקא הוי אומר האי מרירא והיימ דכתיכ גם את זה לעומת זה וכוי וכתיכ טיכ‬
‫ל‪01‬ר תאחוז כזה יגם חזה אל תנח ילין יכו' ודכרים קרישים כאלו יוצאים מפי‬
‫נקמש תלכל נליכיס כיאיר כי נלאן כי אין הדעת סוכל ני התנתה נ ח ן לשסות^‬
‫גי ק!‬
‫ז‬
‫‪4‬‬
‫*'‬
‫קחלת‬
‫גג‬
‫»י ת! קוא חס ושליס שיכניס צלם כהיכל לערב קדש בחיל ואס הכינה נאחר כי‪#‬‬
‫•ירש הרשכ׳י !ל מל קנחה עילאה הנקראת חכחין שלחה מהי הכירך של נמה שהוי!‬
‫קלושא עלאה וה׳א צריכה לאסת ז;י?׳ס האשס קמנאפת לילית יחכריתיה ןנריך‬
‫לבאר)לפרש רכריס הללו ככיאירן כי נראה כלכריס שאין להם שחר‪:‬‬
‫מהעני! הוא שאחר מהדכר׳ם חשל חעולר יחול העליין הוא לפעמים‬
‫כסכת החינינית והוא כ׳ החיצוני שירנה לקרב ענחו אל הקרישה‬
‫חחקכס' בתישוטין של פילס הוה חהחנית ומעש׳טיבי׳חכנ׳ ישר‪ 1‬עם קרובו וחתקני!‬
‫ומקשט תאן לאתקשטיתיקונהא וקישוטהא ותראה כני׳ כלפי מעיה ואזהחחןיכה!‬
‫בארוהכלה תערה כליה יהחצונייבולחת חפנ׳ שרי גכירחיכי ה יחיד העליוןהי פישס‬
‫פיזור לרשעים ולח ציכיס וכל אחד נכנס כמדור שלו ואין להם שליטא כלל וחצינו‬
‫נלעיא מה־תנא פלשת א־ ורדף;‪ f‬עותר לא תקרכןישראלכדטיתא דלהיןיההוא‬
‫קרכנא איהי מן שעירים ולא איתקריכ למיעל לחימו כין אתתא לכעיה אשת זנונים‬
‫אתרתקח גרעה חלכיקי ללא יכלת למיכל על נכה אשת חיל קריכא נרמא לקרכני‪/‬‬
‫לגני כהנא רכא ולאי מהורה היא •ונקתה ונורעה זרע ואוסיף חיל ורחיחי לגבי‬
‫כעלה אשת זכיכים מלקת מן מקדשא ל;א לחקרכ לגביה כאלחלא כההיא זחנא‬
‫לאשת ח־ל אכליקת גרמא אה׳ אתקליכת לנכה אתאכדת מעלמא ועל לא לא‬
‫כעיא לקרכא למקלשא וערקת חינה יחשתאלו ישלאל זכאיןכלא עלכיכיא אחלא‬
‫לנכי לזח מילאה למהימנית לזא לסתלא יא תלתין אחחן וכר ארחתלא לקבל לא‬
‫בכליקו לילה נכתא את בטנה ונפלה ילקה להא כליקי לאשת תיל סמא לחיתא‬
‫לאשת זנינ ס ודא איה! ע־טא ליהכ קיכסלככוי לקלכא קלכנא לא כנין אשת תיל‬
‫לתעריק אשת זמנים מינה זכאים איני ן מעלמא לא ימעלמא דאתי;‬
‫לאיתי אחי לכריס נילאיס כאלה כי אשת זניניס היא ליליתשפחתכישא‬
‫ךיק‬
‫היא רונה להיי תה צרה לנכי שכינתא עלאהירינה ליכנס כהיכל פנימה‬
‫י‬
‫ואו הקלושה כדי שלא תטמא את מקיש היעילה עם כעלה ואינה יוללת ואי השפחס‬
‫זי הילכת וכילחת לכוק־‪.‬א לחהיחא לבא ואז חתלבה השחחה והחלמה ככל העולמות‬
‫ופס זה כיאלני לבלי הלשב* ‪ if‬ללא נהיל חכחתא ללעילא שהיא השכ ינה &ת נגמ‬
‫סםיתא לאתער מתתא אחרא מכת הטומאה ואלמלא האי כשרינה להתנכר השט!‬
‫ההיא אז׳ מתעוררת כנה רה לילה ימתקשט' ומתקנת עצמה זאיתכהל יתיל ינהליץ‬
‫ליה יתיל הה ר שיש יתרון לחכמה מן הסכלות סתם ‪ .‬וכן הוא לתתא והיינו ללכ‬
‫המנינא םכא ומעתה הלכלים מוכני׳תעצח ואין לאוי להאלין כלכרי'&< יותר מלאי‬
‫במקום שאתרו לקגל והכן מעניין כי ככל פתחתי לן פתח כמחט סלקיו‪:/‬‬
‫הפסיק יש ׳תלין לחכמה חן הסכלית אין הכוונה יותר לא מכח סכל!‪P‬‬
‫ןפיךןע‬
‫הזה‬
‫)כן^ור^החשןוקןנרת׳ צפרשלעילןמ‬
‫ני* ‪nSnp‬‬
‫גזום כפשקיען היקשה להם ללא שייך יתרין כי אם כשני עניינים יושינ א‪/‬אחי יש‬
‫צי יחיו! ע‪ :‬חכלו אלל כשהאחר הוא הערר האמיתית לא שייך לומר יחרין זה על‬
‫אי ירצה בדרך אחר יהיא כי אעפ שביארנו‬
‫וסוהפנין הוא מיכלח חעצייי ‪J‬‬
‫לפס ק הק לס כמה נרול כמן של בכי אדם כמעשיהן הטונים א! הרעים כי הצד ק‬
‫•הפיך הגייה הגזירה מרפ לטיכ יכן הרשע כרשעתו יפככ השפע הראוי לנא‬
‫גרשעתו למל לני כי מדת טיכה היא מחנה ממרת פורענית כי גלקת לנליק •נין‬
‫מל הדור ויפר הגזרה נא כן רשעתהרשע שאין כח כרשעתו יכחעשיו הרעים כ עיר‬
‫הינדיק כחיים חייתו מכריע אןי ה!כ!ת דמיון השמש שתאיר ככל ייקום וכהעדרין‬
‫תשת חשך אכל כסיד ששולט האיר השמש לא יחשך ה^ור כן דמיון הרשע כעוד‬
‫סהגליק כחיים ז‪1‬רחומגכיר מעשיו הטיכים על מעשה הרכעאכל בהסתיק הצליין‬
‫חן העי‪,‬ס חז חחנכר נח הרשע כתו שמתנכר החשך כהעדר האור וזהי ראיתי א »‬
‫סיש ׳תלון ^חכתה שהיא תעשה הנליק ‪ 0‬מן הסני׳וח מעשיהם של רשעים ישהחכמ*‬
‫נ'‪1‬כר על הסנלות כיתרון שיש לאור על החשך שנטיל שמאיר לא יחשיך לילה כך סם‬
‫הרשעים אין להם נח נלשעתס כעיל שהנליק היא נחייס חיית! ן‬
‫‪3‬‬
‫ז‬
‫כ‬
‫!מי נחרי•» ׳של עני‬
‫ח‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪F‬‬
‫‪P‬‬
‫ואשרתי אני בלכי כםקו־ר־ז‬
‫‪FE‬‬
‫יקרני ולםר־ז‬
‫)‪1J^U‬כ ס י ל נ ם‬
‫‪ 'T‬ה‬
‫אני •‬
‫‪t-1^4‬‬
‫ע‬
‫כששאל לו ח ‪. ,‬כ ‪ .‬ת ה " י " ד׳ ^ך ל ‪:.‬‬
‫^ ׳ ל חבםתי אני אז יותר ןרביו‪»/‬‬
‫‪:0‬מעלשפ<ס וייסכ ה ל‬
‫מלכי שי‪ .‬עילם ינתן לי לכ חכם ונכין אשי כ ל כ י ש ם זה ה כ ל ‪:‬‬
‫לפניו לאחרי! לא קם כתוהו יהכה לסיף‬
‫וקכתו נפל כול מרעים)ישליכוהו אל ‪ pb‬גזרה סל יד אשתלאי סר השדם בגוד*‬
‫נניסין וכי לנן אחל נשלאה פנמי ברוחק וכנער !כמעט לוכ ח‪:‬תת< נים לו‬
‫בהתנשא לאמר אני אמלוך ואחר ל! תאי לכיתיכ! כםרע וקרה נו ייקרה נלת טהיר‬
‫לכ\אמרהנהלא הועיל לי חכמתי ואררכההיא נרמא לי לנפול כנפול כני עי לס‬
‫אם כן לתה חכתתי אני אז יותר רמו לחה שאחרנו לחה הוספתי על השמועה לשא‪1‬ל‬
‫מאתהאלתיספת חכמה על מה שגזר לי כעת ההריון והנה היה מספיק לי יימס‬
‫מהחכמה כשאר כני מלכים ולשאול מאת ‪ h‬ימים רכים כשלוה וכהשקט ילכיתי‬
‫לכן עכר כי רוח שטית להיות ח!הא על‬
‫סתמ‪1‬ססי חמ כיתי כאשר נתמוטטתי‬
‫סלאשוכוילאמרמהיאתסשה לי כ• חכמתי לא עמלה לי כעת נרתי וקרה לי כמקיס‬
‫הכסיל ולחה אני חכמתי אז ייתר מלת אני מייתרת כא ללמוד תוספת כחכמס‬
‫כאמור אחל כן לכרתי אל לכי שגס זה הכל חלילה יחס לעלות כלעת לנרים הללו‬
‫ב׳ סקכת? והעלע הוא לקשינ התשכלית והתנורלית להיות לכק כין‪1‬נ! תחיל שזה*‬
‫־‪:‬ד •שיי‬
‫)‬
‫ל‬
‫ע‬
‫כ‬
‫ת‬
‫נר‬
‫כ‬
‫‪rp3‬‬
‫ה‬
‫ך‬
‫כ ג‬
‫ק מלת‬
‫כיי‬
‫העי ‪ r‬י\!יויתי‪.‬ו*‪-‬ם עיי עכר כיס התרפ‪-‬יה נס עלי יעכיר כוש תנתויוין והי׳‪-‬כ‬
‫הלאשינ־ם יפלו וננכתו הכרית ואתעין כאותועולםנחכמה )כתורה שהרבית• ליד‬
‫שאין כן בכסילים)והו חין וכרו( יכו׳יראזיצלקרק הי־קיא כי ליע גנולך‪.‬וק ‪r o‬‬
‫י ן אחיל נריכור כי ליכור א ל !ן קושי)אמירה לשון רכ־ת ואס כן החח! ליש־ס‬
‫לקרא איור אתרתי וםיפיה לקרא לכלת׳ עוד שאתל כליש׳ה לקרא אני כ‪,‬כי ה א‬
‫שפת וסיים דכותי אל לכי ג‪ 0‬כן יילתאני תו י‪1‬תר ושלשה פעמים מלת אני‬
‫כי ככל ילוע לסון ליכול ואמיל* כנילע כי הל כור הוא לשון קישי‬
‫ונאמר‬
‫ואמירה הוא לשון רנות כאמור והנה כשיכא ינר הרע לפתית‬
‫את ה ל‪/‬לם בא בלכרי פיתוי ו מרמס לסין רכה ותתניכ ם כתו שפי׳הרשכיי יל כפסוין‬
‫ניפח תטופנא לכן אמרבתת^האמלתי אני בלבי למה אביתי עולתילהשינ שלמות‬
‫החנתה ני מקרה אחד לנזיק)לרשע ולמה תכמחי חני אז יותר נמ‪ 1‬שכ־ארנ! אתר‬
‫כן לכלת' כלכי לשון קוש! כאן* וחיחה וק‪:‬ף גדול לאחר רכרים אלן אין להם טמם‬
‫ותו;‪ 1‬והכל הם שגס ׳ה הכל למה כי אין וכיון להחנם עם הכסיל לערס ומה לתכן‬
‫את הנר באחור)לייתור מלת אני טכל צותר סל דלן שש־זעתי על חקרא לכתיכ מי‬
‫וחן מותי אני חח ד ן שמלת אני מיותרת שם והעניין כי הה ביחד לול מיתתו‬
‫קילס לת׳תת כנו אכש‪1‬ס כי כמתת לול לא היתה המיתה כי אס בגוף אכל לא‬
‫כנשמה חיו וכמיתת בנ! היה נכרת הנפש והניף חהכןהיקיר לו ולכן אחר מי יחן‬
‫מותי אני וכ׳ה נכין כ׳ חלח אני היא ״נד הח‪:‬חר וזה< אמרתי אני כלכי כלומר מגל‬
‫החוחר כי תומר הגיף כיחרלהיוח פרא חפשי בלי עמל ויגיעה כחידה וכחג־ת‬
‫אחר שנתית גיף הרשע כן ימות נוף הצדיק כמות זה כן מות יה ‪1‬חקרה אחד לכלם‬
‫לתה חכמתי אני אז יותר חנד הגוף הח רי וכשכא לשכר הטענה אמר דכרתי לא‬
‫אתראני כי רונה הוא כי־ו זכלות וכדכרים ^היים ולא כדכרים גשחייס והטענה‬
‫הראשינט הוא הכל יען כי זכחן לחכם עם הכסיל כתו שככאר בעיה •‬
‫ה)‬
‫ב‬
‫ש‬
‫‪1‬‬
‫נינחת לתה אחר שנם זה‬
‫בי אין זכרה ל ה ה כ ב ש ״‬
‫הכלם אין זכרון כלוח היא‬
‫י‬
‫י ‪, ) ,‬‬
‫דחבםיל ל ע ו ל כ ם ב ש כ נ י א ע ילילי‪:‬חזי׳כ‪ :‬ולחלכיתייהדרי‪.‬זי וי‬
‫הימים ה ב א י כ ם ה כ ל נ ש כ ח ית!כ עלי שןףעפשנטלדחי חן חלכיתי‬
‫‪ ,‬ן ‪ 1‬וקרה לי חקוה הכסיל יכחו שקלה לנכיכל‬
‫‪,‬‬
‫ננאר הלשע שנסלל חחלכית! וחזר‬
‫י‬
‫לחלכיתי נם הוא ח׳ר לחלכיחיז באופן שיראה לכאורה כי חקרה אחר לכל יאת כלם‬
‫ושא ריח עם כל זה אין זכרון להחכס עם הכסיל שנם כל חה שקרה לוה קרה לזס‬
‫‪ \ : 9‬מעשיהם חכיחו ני זכר נליח לגונה ושם לסעייירקכ)אס ראה תראה שמקרס‬
‫ו ג‬
‫‪a‬‬
‫ת‬
‫ש‬
‫ש‬
‫‪w‬‬
‫ם‬
‫ן‬
‫ת‬
‫ח‬
‫ח‬
‫ב‬
‫ם‬
‫ע‬
‫ס ר ן ‪ 3‬ס‬
‫ן‬
‫ב‬
‫ה‬
‫י‬
‫ני קהלת‬
‫מפיל נם אני יקרני שנסרלת׳ חן החלכות בנכ!כר בצאר כאח! ה!א כשככר כלומר‬
‫כמכר לכר שהש!ח• העה‪ 1‬העיכלים ככל אכל כימים הכאי׳הכל נשכח לרשע אמנם‬
‫לנליק תורתו וחכתתי חנלותלהני! אש כן טלאי יש הפרש כין חיתח הנליקים‬
‫לרשע ם אטל! כחניאית החיתה מנתק כח! שחצינ! כמסכת מועל קטן לנךק לחא‬
‫כמשחל ככיחא חחלכא ‪1‬לרשע כחו הנחר כק ניכ איכ קי! אם כעולם ה׳ה כן בעולם‬
‫הכא ס) אחת כמס!כמה ט סם יניחו• נ־ ע כח ן ונוכצ ל!חר סל לרן בחמר נספר‬
‫הזוהר פרשת שלת כפס!ק הכסיל חונק את ידיו כי פירשו שס מל השטן כי חשחיין‬
‫את הכשר שהוא חנד החריר אכל הנשחה לא שכיקהקיכהכירויוזי^ כי אי( זכרין‬
‫להחכס פם י‪.‬כסיל' קי אעפ שכחות וה כן חיח זה חין וכחן לעתיר לעולם כשככר‬
‫כלוחל אעפשכנרשיח כיילאיטני חניתו האלה ם כיל! שכיתוס הכאים הכל נשכח‬
‫ואס מכר עליו כ!ש החי ירות תר תחוח נערן שכרו יגת‪1‬ל!הטוכ הכל נשכח כיחיס‬
‫הכאיכ ואפשר שיהיה כיווש חלת יחים הכאיס כתי שאחר! חיל ואברהם זקן בא‬
‫גיחיס ייקרכו יחי לול כי הנליקים כאים וחעיליס לעילם הכא והחיתה תשכח אכל‬
‫הרשע שהוא חיק הכסיל היא מינח כילו כנפול על פח ככל שעה וככל רגע ובכל‬
‫אשר יפנה ירשיען‬
‫אפע‪-‬ף שנפרש פי׳זההפםיק על לר|־ ושנאתי אח החייב• כי רע‬
‫־ ‪ & ^ W‬על• הסע״ה * ‪ w ,‬החח‬
‫״*־‬
‫כגואנ• ריח? שלום הרשע־ס וחנליח־ם חשםש כי הכל הכל ורעות‬
‫רו ח ‪:‬‬
‫לי;י‪:‬ם הוה אז אני מקנא להיית ככוללים‬
‫שאין להם לעת והשכל לדעת ט!כ ורע‬
‫ואין להם כחינה מבחנת לפ או טיב וזה־ !שנאתי את החיים נוחר אני חיתחחייס‬
‫בי כל כן רפ בעיני הל^ר הרע הזה נשאני ריאה האלם להוט ובהול על תחונו‬
‫‪0‬ה!א החת הקמש כי הכל הבל ורעית ריח יבכי תלה רלופיס אחר בהבל ויהבלן‬
‫או אפשל ש לחוז חהשאחל דיל אכין זחותי כי׳ פב!ל עי על מה שסא‪ 1‬כחנני ס׳‬
‫ונסני כן אמר שלחה עיה ישנאתי את הקייס כלייזר הייתי לאו׳ ליסנש כפינש מיתה‬
‫כוחן שאחות! חני ארכה ולא אסור כי כשביל הרע אלהיס עמלי ילא סחרט כלרן‬
‫שהלכתי לאתר כשדרות לכי אלן כי רע עלי המעשה להרכ ת כסף וזהכ ובשיי יסים ס‬
‫כי הכל הבל ורעו׳ר־ח !מזומן חני לקכלכינשי רוחי ונשמתי כשאלי! יאשיף או לרמוז‬
‫כי אחי שראה שכני האלם כל אחל ואחר היא נתפש פל ח כר! כמאמר ר ‪1‬צ ובשלן‬
‫איש כאחי! איש כעין אחיו וכמו שמשל! משל למי כנוקב הספינה וכייוהיינתשן למס‬
‫גחחר לתעלה כי חין זכלוןלהקנס ‪ fop‬יי׳יתהנליק מעין הלשעכשאח׳ל ב׳ תנא‬
‫אש‬
‫§»' קהלת‬
‫כר‬
‫אש ומנאה קינים ונאכל גדיש שהס הנליקיס וזהו וש;אתי את התי־ם בלימר מי ית?‬
‫לי אכל ביינה אעיפה ואלח־ק לילת׳ מכני אלסאתל שהרשע מכת־ר את הנד־ין‬
‫ונתפש בעוני ט רע עלי המעשה כגומר המעשים הרעים שעושים הרשעים ‪ cr‬עלי‬
‫לפרוע )לכן אמר שנעשה תמת השמש כי היא הכל ורעית ריח הגם צי ייעת כי‬
‫הרשע ה‪/‬ה הולך בהכל ‪ 1‬ל‪1‬עע< וירננו לוחו ונשמתו כשיחות עם כל זה חרה לי על‬
‫חות כ׳ הנליק נחפש כעו) הרשע‪:‬‬
‫חה שלחלונו ח(ל ־‪ .‬שבשעת‬
‫<‬
‫‪,‬‬
‫‪ ^ ^ ,‬״ ‪,l,‬‬
‫י ההריון נגזר על השפה חה ‪;:‬הא‬
‫‪,‬‬
‫עםלתחת השמש שאניהני עליה עשלא! עני וכו׳יאם הגירה אחת‬
‫החוינותשקלוחאחלשקנכו עליו קננס‬
‫לארם שיהיה אחרי‪:‬‬
‫יגולו גזלה םישינ עושר!נכסים אט' לא‬
‫•שליטנו לאצ'<׳ מחנו מאומה אלא ציאסיף ויקבוןעל יל כלי להניח ‪$‬אחלים חנו‬
‫כולאי ושנאתי וצייואמי את כ! עמלי וכייהכונה לוחישאס היה משיג הופשר הז‪1‬א‬
‫כלי עחל ייגיסה הנם כי לכסיף היה חניחנו לאחרים לא היה לזאג יענכ על זה אכל‬
‫ככלל מה שגיר! עלי כי אחר העמל יהיגיעה אניח לאחריסחילי וכחי על זה אני‬
‫ואפשר לוחר ללרן אחרת על סלל הפסיקים כפי מה שלתרני בספר‬
‫תתאונן‬
‫הזוהר על פסיק אשלי כשוי פשע והוא לרושנחחללהכין והט אונן ושחפ לכרי פס‬
‫מיכר פרשת אמיל ס יקיא!‪ if‬כתה דתנינן לפגכלין סכין לכל נש פכיל‬
‫קד![‬
‫בהאי עלחא עכרין כההיא עלמא לכישא יקרה פלאה לאתלכשא כהי וכד כר צש‬
‫איתקין עיכלין סטן ינכרין עליה עיבלין כשין ואשכח טה חלה‪:‬כל לעיכרוי כישין‬
‫סגיחין יאיהירשע לאשתכח חטאה קמיה חריה יתיסא על אינון סבאן לעביר‬
‫עביל קכיס‬
‫כקזמיתא הא איתעכילהיא מכלא מהאי עלחא זחעלחא לאתי‬
‫מתיכון טכאן לעכיל האי חטאה כקלמיתא ׳!א קילשא כליך היא אף על גכ לאיהג‬
‫רשע חשאהאיתאבילאיניןטכאןוזכאןלא איתאכליאית בריק לאויל כאילחוי‬
‫לחלכא עלאה ואתקין לכישיי מעוכלין יןילשא כלין היא אשלם ליה חאינין ע־כדין‬
‫לעטר האי רשע חטאה ואשליילכושוי לאתקנא כההוא עלחא ההל יכין יצדיק ילכש‬
‫ההוא חטאה איתקין וצלק ילכש אחחפי מחה לאיה! תקין הה יל כס־יחטאה ביס!!‬
‫סא חילא לחמאה איתחסי מחטאה ועל לא כתיכ מכסה ׳(י* כסיי עכיל הראית־אחי‬
‫סנ׳ן ה!כוש הזה שהוא ככקל חיי ל׳אכד ממני נהיית תוהא על הלאשינית ולהתלכש‬
‫נ! תחל שלא עמל כי ולא גללו ונם זה יזכני הפסקים על מתכונתם לכל מ־סי נגר‬
‫כל חי שתוהא על הראשינית חיו ושנאתי אני את כל עמלי שאני סתל ללחוו תת אשר‬
‫בנאתי ותהיתי על הראשונות יבעתל שעמלתי לסגול חנית ומעשים יתקנת חלכיש!‬
‫לנו‬
‫‪#‬ע׳זצתי <‪/‬תת קשת& שאכיתני וכוי ‪1‬אןתל תחת ה&חש ללתת‬
‫ן ע י ‪ 3‬א ח‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪y‬‬
‫ש א נ‬
‫ח ע‬
‫ני' קהלת‬
‫לנו דרוש אחר כי התירה )המניה ש־נע בי הארס הה ראוי להגי! שלא לכא לידו‬
‫מרטט ולחה אינו חנין אלא וראי שכשעשק כתולה היה שלא לשחה שאם היה לשח‬
‫לא היה כא תקלה זו ע! ירו ולכן אכל העושר ההוא כמכין רע ייכון וביית ילכש‬
‫ולכן אתר עמל תחת השחש כי אחר שהיה שלא לשחה נקראת תחת השחש שאכיחנו‬
‫לאלם שיהיה אחרי שלא עמל כ! ולא גללי איש אחל יח‪:‬כנו וחי יורע ונו׳ וחלילס‬
‫שהיה איחר שלתה לענ־יו דכלייהללו לא ללזען לעת לככ׳ חנשל לכני האלם שאירעו‬
‫להש חעשיס כאלו ‪1‬כנה אוקס לענת! חי! ן‬
‫ומי יורע החכם יח־ח או ס כ ל‬
‫הבונד‪ ,‬הזא י ^ י ל ? '‬
‫ו‬
‫מגטעכ ומתאונן שיויני ״״‪ ,‬ו י ‪,‬‬
‫‪ ,‬ו י ש ל ט בכלעמל» ש ע מ ל ת י‬
‫«‪,‬‬
‫‪! ,‬‬
‫ואש יהיה לי כרירה ש היה חכם קשיל ןשחכבתי תחת ה ש ט ש ‪VI‬‬
‫' ;וההבל‬
‫‪^P °‬‬
‫\ ‪.‬‬
‫*‬
‫יהכה תח ח‪:‬כשי ‪ hb‬אש לרוע חזלי היא‬
‫עם האדן רשע אוי לי שנתיןי חעתי לעם האר[ ואם תאחר)אס היא עם הארץ‬
‫ויל שעכ! שהיא עם האל[ אילי עשה אי ‪11‬‬
‫או רשע איך זכה ללכוש לכוש של ו?‬
‫מנוה שכעכורהיזןה להזלכשכלכוש הזה שעמל זה כעמל ויגיעה שאפשר שיעשס‬
‫מנוה אחת נעת שהעילה כש קול אז הכריעו את העילס כלו לכף זכות וחפלס מלין‬
‫וראוי לרקלק תלת שתכתתי נחשך אחר מלא‬
‫הנתיב כ׳‪ 11‬קייס העילחיתנלס ן‬
‫טעחלתי ני נראה שאין לי שייכ‪1‬ת אנל נאמר שהכיינה ל‪1‬חר שאחרי השקפת הע ו|‬
‫לינע ולעמל נחשבו כי לכ כתו ועונס ילו עשה לי החיל הזה ייעיה כרעתי שלא יהיה‬
‫יכול להשינ העישר ההיא אלא אח‪.‬־י עמל וסירק ו׳הו שעמלתי ושחכמתי להשיג‬
‫העושר ההיא ואחר ני‪ .‬החכמה שחנתתי לקכית חקנה יקנין אניחני לאלם רשע‬
‫ושכ נס זה הכל <ניכ ליחר שהיה תתרעם נגר אנש ס הפושעים ללקת יוחס ילילס‬
‫להיטים להשיג עישר ונכס ס להניחם לכניהם הכא ם אחריה' וי׳כיחיםלהשינ פושל‬
‫העעהלענייםכשכיל כניהןוכנותהןוחהצהשכזה כי אסיה! כניהם ניהגים‬
‫כשירה מעשיהן •קרכון ולן להעכי ולחה לי להכל •נע יאס היה האלייילע שיניח אחר‬
‫‪ n‬תתי קן חכם ישמחה! כקכר כרא חזכי אכא וראוי כיה לו להנ ח קנייניו אכל אם‬
‫מיו סכל ורשע יהיה ניתן יד יכח לפשיע כליכ רשפי אז יפשע לכנו נעת ההיא שאולי‬
‫אס פני ילל ה ה היה שפל ריח יעני! ול׳כן גזלת׳ איחר שנס ‪/‬ה הכל ככל אופן שיה?‬
‫החכם או סכל ‪i‬‬
‫קןש ל׳פש־ק־ס לי כחחטנייש ו מ מ ת י אני ל‪-‬אש את ל ב י ע ל כ ל‬
‫ש‬
‫א מ‬
‫י י ז ע‬
‫‪i>):Ti‬‬
‫‪,‬‬
‫א ס ח כ ס א‬
‫? י י י ; י‬
‫ם ?‬
‫כ‬
‫‪r‬‬
‫ת ה‬
‫ת‬
‫י ה י ה‬
‫‪< 9 i P‬‬
‫‪:‬‬
‫ח‬
‫‪PI‬‬
‫א נ‬
‫״ ר ש כ‬
‫ל פ‬
‫‪0‬א‬
‫|‬
‫כת‬
‫‪ •Na‬קהלת‬
‫‪ t!f‬מיורש ת'ז אכל או הפסד חמין המנתתיםאיתי א‪:‬מר<׳ל» רכ־׳שתי הגז גריל‪-‬ם‬
‫ממן אירע להם כזה וייתר תזה‪:‬הגדיקי ע‪:‬יהס את הלין נם את; כאחד יזהם‬
‫יתכריקעלין את הדין כן שליוה ינחש ענת< על תאירעית האח;רית שיעיל וג*‬
‫וינ חכו לארם ש הה אמריו הנה לזה יש תנחוחין כי הוא לללא ד זמונא ועל ם ינא‬
‫ועלוס ישיכ אנל יי ‪\hr‬להתנחם על פניי ן החמת והחעשיס והתילה שיעמול אלם‬
‫לעילס הזה ואפשר כאחרית! ‪:‬תת איחס למי שלא עמל כו ולא גלים זהו לעה לכה‬
‫וכענן כיחי שתיהא על הלאשינ ת כמן י!ח‪:‬ן כהן נחל ששחש נכה‪:‬נה גל‪',1‬ס‬
‫ונעשה נרו קי לכסיף והלכוש שהרויח ינעשה חהחנית יתנהו ה' לחי בהרהל תשינס‬
‫ולא הספיק כח! שכייירמ לעיל על כס!ק כפוי חטתה זהו פיריש כונת הפסיק ס‬
‫ושניתי כלןחר חזיתי על כל הנלדין להתייאש מכל העמל שמחלתי כיןפחל של חחין‬
‫נין ממל של חנית וכעחל הזה חיאנה הנחם נפשי כי יניח הלכוש לאדם שלא עחצ כו‬
‫!‪ »wp‬חלקי רמז לחליקא דרככן אשר כיארנז גס זה הכל ורעה רכה!‬
‫>‬
‫הד׳פסק־םהללו‬
‫פי׳לע־להקן‬
‫רניפ־םומתוכםנתכאר כסיס‬
‫!‬
‫וכרעי־־־! ובכשרון ולארכם זה ואפשרלו‪-‬ר כדרן אמרת והוא כ!‬
‫שלא עטל ם יר־חננו הלקו ראהראינ! כמה כני ארס עתים כתורה‬
‫‪ TUDJ‬הגל ורעח ך^ןן ; וכחכמה ואינם משנים מאומה כי לא נגזר‬
‫י עליו תכילהוי וחנל השכל היה ראוי שיש מ‬
‫אולחות התולה והחכמה חנל חעשיהן‬
‫ועמלם וכנגרם לאיני אנשי לככ כלי טירת‬
‫!גיעה כמעט קמ קל כפיינס משיגים חכמה!דעת והיא מנד החלק שגזל! מליו מן‬
‫השמים גס זה הכל!רעה רכה וחלכד הנזרההס נחשכים חנל איר נשמתם יכליך‬
‫סןא שאין לפניו עןלה כי לעהרכה גרם לו לגלגול פעם ראשונה כי היה לו דמין‬
‫והשכל ועושר יככיד זהיה לו לעסיק כחידה ולא עשק יעתה כא פת חליפתו ליגס‬
‫ולממל ואינינו משיג לכפר חעשי! הראש‪1‬נים והכן זה ‪J‬‬
‫אחר רכי מדן נחל כחן של נכיאים שחדחין נירה ליוצרה הזר‬
‫ן^ךך^‬
‫וא‪:‬מע ק<ל אלם כין אולי ואחל לכי יהילה כלי סחן אית קרא‬
‫•חרא דהוא מחמל מן לין ועל לחית הכסא דחיח כתלאה אדם כחכחה ה'כחכחה‬
‫יסר ארן וכל‪-‬ת כרעתי תהחית נכקעו ככשרון ריכרכיה כשם רייהידהכריש־תין‬
‫אחר לא כעמל ונא כיניעה כרא הקב ה את מיליון לכתיב כדכר ס׳ שח ם נעשו‬
‫ולאלס שלח עתל כי יחמי חלקי זה ליל המכיל ודור אנוש נם‪.‬זה הכל ורעה רכס‬
‫ןכתיכ וירא ה׳ני רנת רעת התלם כארן; ןךןגךן החתמר הוה קשה לה לי»‬
‫כ‬
‫כ‬
‫ר‬
‫‪3 n 3‬‬
‫ו‬
‫א‬
‫‪8‬י קי׳־׳לת‬
‫יאשיכה מאי אהצי ליקזקלא אחלא לאחל להוא חחיור מ| יין '‪ 'f1‬הוא עלייתא‬
‫ותא! טכותיה ותאי אולחיה מן האי ואי משו׳הא לא אריא שנוכל לומר שיוקר תפורש‬
‫האי קרא מהאי כי כפסוק ואשמש קול א לס כי{ א ולי חי אלול לן ללא הוה מליין‬
‫חיכאל או נכריל ואת ומול אחרת כי מקול אלם אינו הוכתה שמלחין נירה ליונרה‬
‫אכל כהאי קרא לאחרכחלאה לח!ח אדם דחוח הכסא איכא היכחה רכס אתנס‬
‫ראיי לחקיר על חה שפי׳רכי כלכיהכפסוקלאלרכה כינת הפסוק נראה להפן כי‬
‫באתרו כי יש אדם שעחלי כחכחה והוא פירוש לא כעמל ולא כיגיעה וכוי עוד ראו!‬
‫לדקדק חה לולרכי ‪1‬ורן לפרש המקרא נגד האדם העניין ילא פירשו כמין האדם‬
‫עול קשה אין הכיא מאחר רכי כרכיה לפרש חלת ככשרון‬
‫התחחין חי הכריחו‬
‫והרי הכתיכ א״ר יש אדם‬
‫ואלור כלא עמל וכלא יגיעה כרא הקיכה אתעילח!‬
‫&עחלו ואין הכיא ראיה שהיו לסתיר יהרי הפסיק אפקיה כלשון עמל ן‬
‫אל כיא‪:‬ר החאחר שלייילן לא ניחא ליה לפרש הפסיק כאדם חחתין‬
‫ו‪:‬גא‬
‫לאדם אחר כתיכ כקרא יא׳ כארס תחתון משקעי קרא הוה ליה לתיחר‬
‫ולאתר שלא עמל כו וקי׳ אלא ודאי באלם העליון משקעי קרא וסנה כתלח כשךין‬
‫הכלא מאמי רכי כרכיה כלא עתל יכייוזה לפי שתלת כשרין אינו נופל כי אס כארס‬
‫שתכשר מעשיו)ככשרון מעשיו יקרי נדיק אכל למעלה ככיכיל אינו נילק חלת כשרון‬
‫»;'כן הכיא תאמר רכי כרכיה כלומר כמה שאמר רכי כריכיה שכלא עמל וכוי יוכ‬
‫חלת כשרי! למעלה שמלת כשלון ר ל באופן כשר דהיינו כלא עמל וכן עד שפירשו{‬
‫ככישחת כחלש כשר לא חמה ולא קיר שכל א'מהחלשים היה להם עמל ויגיעה א כל‬
‫כחדש ניסן שהיא ממוזג נקלא חלש כשר הכא נחי השרון היינו חה שאחר ר׳ כלכיס‬
‫כלא עמל וכו ולאלס שלא עייל יכויזה דור החכול וכו י כל‪1‬חר אחל שעמל כעשיית‬
‫העולם כחכחה!כתכונה וכדעת יחסיל העולם שהוא חלקו שהכל ינא חאת! ית' ‪h‬‬
‫השתלשלות לאלם שלא עחל קי להיינו ליל החבול שחסאו כלכת לעת האלם לאלן‬
‫זו היא הכל ורעה רכה והנס שדרש חלח הכל!לעה רכה שחוזר לעין לול החכיל חית‬
‫והשתא ניחא‬
‫אין הפסוק יוצא חדי פשוסו שגם ז ה הכל ולעה רכה היא הגזרה‬
‫לאפקיה כלשין עמל כאוייש ארסשעמל! כחכחה!כ!׳ כי להיות שעחלו לור אנוש‬
‫וחל המכיל ומרד! כ! למפלע געשה הכליאה עמל ויגיעה ועמל! קלינא כיה הג ס כ!‬
‫בי יתילא ינלקשוםגדר מגדרי הגוף והוא עד הוגעתם ה׳בדכריכס והואיל ואחא‬
‫לילן תאחר זה כלא עמל ולא יגיעה ןכוינימא כיה מילתא ונבין העני{ במאמר ל‪1‬ל‬
‫!זל ככלא&ית רכה והאי־ן היתה תוהו וקוה! ואלו מעשיהן של רשעים ולוח אלהים‬
‫מרחפת ואלו חעשיהס של נליקיס ואיני יולנן אס חפ[ הקרוש כרין הוא במעשיהם‬
‫סל נדיקיס או כחעשיהם של רשעים כיוןדכתיכ יהי אור הוי שבחעשיהם של גליתי ‪c‬‬
‫לכן ואימ חקכתעשיה׳של רסע ס לכתי? יודעה׳לרן נדיקיס;לדילשעיס תיזצר‬
‫הזה ״ ה להבין‪,*,‬ן‪,‬ה מקומו ביארתיה‪.‬כשפל הזיכלון אשר לי‬
‫״‬
‫בביא!ר המאמרים ‪.‬ריש מייליןנאמרנכיש״ין לימל אינ י‪.‬לע אם‬
‫יה‬
‫החלוש ברור היא חפז במעשיהם של רשעים לםפוקי בהכי קלילה <חש לא‬
‫מנת התאחר בקמה כמלכה הקדוש בה לבלא את המילס נפה והביט במעשיהן‬
‫מל נליקיס יעצה במחשבת‪ .‬לכליא נפה והביט כמעשיהן שצ לשעיס והיה ראוי‬
‫ואחר שאני ליאה שעת‪ ,‬הלתחיס ובלא העולם נראה כי הבינו‬
‫אלא להבראות‬
‫מעשיהן של נליקיס והפליג מלפניי מעשיהן של רשעים ושש האלבתי ועם זה נאמל‬
‫בלא פתל וכלא יגיעה כל»חל שם הקליש בריך היא מגמת פניי אל הנליקיס שהם‬
‫גיתניס שתקה וששי ן למעלה יהפליג מעשיה ן של לשעיס מלפניו שהם עמל ובעש‬
‫ובלא הקליש בלין העולם ‪1‬‬
‫ץ‬
‫ף‬
‫מ‬
‫מ ף‬
‫מ א ס ר‬
‫ז ״ ‪ • * * . L_- . ,‬י * חמה שניאל לעיל על ענין‬
‫י‬
‫הלבוש שמניח לאחרים אחר‬
‫״»‬
‫‪ °‬׳ ™‬
‫"‬
‫כ׳ ™‬
‫^ העמל והיגיעה הרי שאין לו כאותו עילם‬
‫ע מ ל ו וברעיון ל כ י‬
‫כמה להתלבש שככל לאחר יתכנו חלק!‬
‫ע מ ל חחת השמש י‪,‬‬
‫פאמיליאיתימא כעולם הזה יש לו מני איין‬
‫מה נס כעולם הזה אין לו מאומה וזהו כי מה ס!ה לאלם כלומר כמה ישמח כהווה‬
‫צי אין לי כהווה הזה כלים שאס היויש כאן מחר כקכר ואין לגע כלא פגע כאופן‬
‫אז יאמר לתה ירדוף האלם אקרי ההכל‬
‫מאכר העולם הזה והעולם הכא ! ‪.‬‬
‫ויהבל ילא ירדיף אתרי מעשה התנית והשלמיוישבחעשה המנות מהיה הייית יאילות‬
‫אבל בשרודף אחרי העמל‬
‫נלוליחילהאיר בהם ללכת כשהוא נפטר מן העולם‬
‫והיגיפימה משיג לכשיף אחרי שלתה! ןהכלכתז כלה <‪/‬הו חס המה לארס מה מהמין‬
‫בלכתי לקניינים מלות׳ס ‪J‬‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ה‬
‫‪W‬‬
‫י‬
‫;‬
‫ע‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ילעת מה שאחרי זל כזוהי נפשות‬
‫בי כ ל ימין מ כ ^ ב י כ ש‬
‫ויקיפו יחי לול לח!תכי ימיהם של‬
‫‪ , . . ,‬י‬
‫נליקים ‪ 09‬מעילים לפני הקיכה אכל יחו‬
‫עגייט ‪ DJ‬בלילי‪.‬‬
‫הלשעייהם חשך ואפלה חנולחומתביישים‬
‫ל ט ‪ DJ‬זה הבל הוא ‪5‬‬
‫להתקלכ ‪ k‬המשכן כי חקלש ה יטמא עונה‬
‫תשא ןיזהאמל כי כ) יחיו חפא!כיס איחס הימים שהיו לאוים ל! להאיל לו ולהנין‬
‫סליי להשתופף כחכמת כיח אלהינו הס מכאוכיס הם ימים של נעל!זה למה כי כעש‬
‫סוא כל ענייני במשאו ומתנו הכל היה ככעס המכעיס את יונלו כו שכו נזל כו‬
‫צצסכו שנועה כ׳ לסין הלע כ׳ שוא ולכל כ‪/‬כ וניןנא ‪ ? b‬למתח?) וכעס עניינן‬
‫ו ?> ‪.‬‬
‫ן‬
‫כ‬
‫ע‬
‫ס‬
‫‪w‬‬
‫ע ז כ ב‬
‫כ‬
‫כ‬
‫ר‬
‫קהלת‬
‫עניינו ז לכן־ כל יתיו כיזשו חכאיכיס יאית הניחא כיום שיש משא ימתן אבל כליל&‬
‫לליכא יהיי הלילית ל! למשמל כא׳חי עולם צ‪/‬ה אחר נם כלילה לא בככלכו כי אפיי‬
‫שהיא שיככ לכיאינ! שיככ שלכובשוככ כלב יס כשינכ כריש חבל לסגוכתחשנות‬
‫לעשוחכוהכיככסף ואס היה כהפך שכמם היה ע סק כת!רה יכייציתהנילה יעס ‪p‬‬
‫כתורה כהייתי ישן על חשתי כי כן הנשחה עיסקת נצלה כחה שעסק כיוס והנ*‬
‫העני הוה כל יחיו לע־ס אף כלילית נס זה הכצ הוא כלוי׳ל הכ‪ :‬הוא וה ובמעט עיון‬
‫ישקף הארס כזהשמכיצת! יחלל שהוא נופל נשחת הטעיחהזה איכנס כעילה לא‬
‫שכב לכו כדאיתא כזוהלנשמתיהן ש‪ :‬רשעים כשחצים לעלית כשאר משמית שצ‬
‫נל קיס שעי‪'.‬ים אינה יכילה לעלית יתרתין א<תה נין החיצינים ומסע‪0-‬ח!ת׳חלמ)?ן‬
‫כזכנחת ילכרי סכאי וכל יה גרס לו שלא עסק כיום נתילה וכחטתחה אפשר‬
‫שיהיה פיליש הפסיק החח כי כל ימיו מכאוכיס!כעס גס כלילה לא שככ לכו הנם‬
‫כי נלאה שנשחתו ישנה שוככת טל מסח שן אין לה מניחה צחעלה כלל כי ליחים‬
‫איחה מדחי אל לחי נם זה הוא ככלל הכלי העולס שמתעיס יי! ת אנשי קעולס כי הס‬
‫אינכתכריס הפלש שיש כין שינתן לשינת הצדיקים‪.‬‬
‫י‬
‫ה‬
‫‪-‬‬
‫ם‬
‫ת‬
‫זיכה‬
‫‪-1‬הין טוב לארכש ש י ^ כ ל‬
‫שאחל! זל שאין נל אי‬
‫* ' ״ ‪ S f‬וישתה והראו‪ ,-‬א ר ־ ן נעשו‬
‫לשי‪1‬י ג ״ ל ח נ‬
‫‪,‬נפ‬
‫‪0‬‬
‫‪v‬‬
‫‪1‬‬
‫א ^ ן ^ ^ ו ׳*‪ 11‬ו ״ ו‬
‫כשלי ההסעות‬
‫‪ 1‬גיסת השערים שנילסיס אין אלם טוב כעםלו גם זו ראיתי אמ‪r3‬‬
‫זוכה לשחי ‪0‬י‪'.‬חנות ש;ר! חניכי י כ י נ י כי •יר ה א ל ח י ם היא‪:‬‬
‫הקלוש שזכה לשתיהן כת שלחה ע ה יאמל‬
‫כי האלם שנעילסהזה אוכל ושיתה לשינע שו לא לשינפ ניפו ונפשי ‪$‬ותה ‪t n‬‬
‫טיב כחייו כע־‪.‬ן ‪1‬ה‪1‬אה ייית נפשו טיכבעחני נעהיכ שהרתה את נפשו בלי כ שס‬
‫מאילה כתתה בכן הנריקיס אינן תתביישי ט להראות את נפשם סתאילה חנל‬
‫*עשיהס הטיכיס שחחיל״ס לא כן הלשעיס שבושים ונכלמיס ואינם יכולים להלאות‬
‫את נפשם כי נפשם נט־ואת כמעשיהם הלעיס זוהי אין שוב כלומר הסיביות לזכית‬
‫ל& ! עילחיח אינ! חנ!י כי אם אחד מעיל ושנים ממשפחה שיהיה להש נתת לוס‬
‫כעולם הזה ל׳־זכ־ול ולשתית והלאה נפשו טיכ כע־׳לו היינו עמל חנית ומעשי סוכים‬
‫לזכות לעהכ נס זו לאיתי אני כי חי שזכה כה כשתיהן ת ל האלה־ם היא וכלאיתא‬
‫כנחריבעכיין לנא ילנ חסרא נ י לבא שתי‪ ,‬תבלי וכי רכ חסלא שתיןה‪1.‬ל׳ ושניהם‬
‫נליחיס גמיריס והטעם ידע לו ית הניסה וחכט כל תע‪!:‬מת לכ ובוה רבו הסברות‬
‫כבלש' וישי ספלי קלמאי וריש ירכי אליעזר ולרוש זה נוגע כללוש צלמן ורע לו ‪wi‬‬
‫ו ג ו תגח)ג&‬
‫‪ 011‬עיני ן עליו וג׳י(»'\ לראיין מאי! ' ‪ W‬יי ‪1071231‬‬
‫‪ 0‬ה נ ס ז‬
‫יןי‬
‫נפ‬
‫נ‬
‫ה‬
‫‪) f i‬‬
‫*‬
‫*י*‬
‫קחלח‬
‫אמי כ* אכילה ישתוה ש‪:‬אמר כמגילה הזאת כתולה וחע*־ש שונים הכתיכ מלכי‬
‫&»ר ריי מנה בנין אכ שנכ׳ס והוא ילונו בעמלי בעולמי כעולם הוה‪.‬מי חייו לקבי‬
‫‪ ,‬משתי‪, .‬מאכל בחבל שמלוין את האלם ליןיברו אלא אלו תורה‪,‬מעשים סיבים‬
‫‪ ,‬עתת לב לדברי רבי חנתוחא כ׳ בכי פירוש‪ ,‬שמאכצ ‪,‬משתין‬
‫‪,‬־ל ן‬‫חנית‪,‬חפש ם טיב ס אין אחר מיל האלהי קיא והלא הכל‬
‫ה‬
‫עירי סחים ׳ן חיראת שחים עיר ראוי לרפת מי הכריח‪ ,‬לרבי תכח‪.‬חא להוטא‬
‫*‬
‫•‬
‫א‬
‫ו״תיה חמש היא פסק העולם ה‪/‬ה והראה‬
‫נפשו טיב לעהכ ‪,‬ויכה לשתי בלת‪,:‬׳ כמו שביארנו ויכח סל נבין כ׳ חיל ה׳ןהיס היא‬
‫‪ L«.‬לומר כי לכי תנתיתא לקלק המקרא דלא היה ליה למימר שיאכג ושתה‬
‫והראה טוב בעמלו שנראה ללא הגי כלאי הכי והלא כמה מהחסידים‬
‫?ראשיניס שלא אכלי ולא שת! אעפ שהיה להן הין עתק וזכו לעה‪ 1‬כעושר נדו?‬
‫ונעיככ והס לא היו נהנס מן העה‪ 1‬ורכי אלעור כן חרסים יוכיח שהין לו כמס‬
‫אלם ספ מת ביס ‪ >?h‬עיירות כיבשה והיה הלן נע וכל כארץ תמיד ללמוד תורה‬
‫קלי חף פלפי שהיה לו לאכול ולשתות דהיינו שזכה לשלחן של העה! לא נהנה מהם‬
‫א יא כל• סיפיק‪ ,‬מעט מזער‪,‬זכה לשלמן נכוה אם כן לא •!יהלאוי הפשוק צש‪-‬יצ‬
‫ולומר אין טוב כי אס לאכול ולשתות וכי׳שהלי יש מי שהיה לו לאכול ולשתות וזכס‬
‫כעה‪ 1‬ובעולם הבא ‪/‬ה! מה שהכריחו לרכי תנחותא צנאת הפסיק חירו פש‪/‬טו ‪I‬‬
‫ט‬
‫ו ר א ו‬
‫‪0‬‬
‫ס‬
‫ח‬
‫‪1‬‬
‫גיםי^מיי״״י״״ז‬
‫ח‬
‫מ‬
‫נ‬
‫ח‬
‫‪, J D a‬‬
‫שלחנות אלא אח־ מעיל ושייתס היה אתר‬
‫•‬
‫חלם כי ביחי שלחה ה חה הלבנה במילואה‬
‫§ין כסף כתשב בימי שלמה למאימה והיה אוכל ושותה יחפנג עגחי חבל טוב ופנס‬
‫למעלה עיני‪), ,‬בו לשתים כל הימים אל תקום תעניגי הניף יתעניג הנשמה יכולאי‬
‫שזו מתת אלהיס וכמו שאמיהכתיכ גס עישר נם ככול וכ׳יוזהו מצת כי מוסב למעציז‬
‫מזת אלהיס כי ח׳ יאכל וכו׳או אפשל לללן אחלת יל‪1‬ט שכל חי שרולף אחל תחית‬
‫העילס היה לא יוכל נהלאית נמשו בטיבה כחביאל כי חי שאוכל יש;תה יסיסה ימיו‬
‫נסגיס אכל כשל ישתה יין ממס יפגשו תשן יעלים מעיל! יו״ הלין וכשלילית עבי‬
‫סילןכחשכוצית דין ולית דיין וחי שחיש לנפשו ויוכיר יום הלין אימ מענג ענחן‬
‫וותר חדאי כי נדיק אוכל לשובע נפשו לזה שכח שלחה את פנחו לאחר כי עם היות‬
‫שהשתיס אלו נרית זו צזו כי חי סירנה לאהיב ‪ 11‬ישנא את זו אני הוא שהשלמתי את‬
‫סתיהן כי אכלתי ושתיתי והתעננתי חכל טיכ יחששתי)שתתי נגל מני השכר‬
‫והעונש ואין אחל כצעד׳ שיש״ימו בחוני סייס«‬
‫‪f‬‬
‫ג‬
‫גי' קהלת‬
‫נ‬
‫»אםי ני ״* *י עיי ל ייק »!לין כי לארם שטוכ לפניונו‪-‬זן‬
‫‪.‬רפת יסמחה^חל״^ח^ישחנכ‪ ^,‬הככר־ן ורער־ז ושמחי־־״‬
‫ולהוטא גהן ענין ל‪0<4‬וף‬
‫חכחה ורעת יישיר את נפשי לאור א‬
‫בחיים לרפת! בחור כטוב וללשע איור ולכנוס להר־־ז לטוכ לפני‬
‫‪' ?1 1‬״ז ״ז האלה׳ ם נס;ה הכל ורעות‬
‫'‬
‫כ‬
‫צ ל ה‬
‫ס‬
‫ת ה ל ו‬
‫לאס‪1‬‬
‫זלני‬
‫) ר‬
‫ניז‬
‫נה‬
‫ו‪m y .‬‬
‫דע עישר ונכסים כרין ישלא כדין וככר‬
‫היה אפשר לרשע עם היות שכל חסשמ וכל‬
‫י׳נחחי לאסיף ולמיס חמין אס היה חיזנה‬
‫מאוחס הנכסים תח אי יתוחיס ייחיתית היה לו קצח שיי׳ן תקין על נפשי קילס‬
‫ססתלקיתי חהעולס ואף נס זאת הכל ורעית רוח שאם לא היי ח‪:‬סא לפני האנהים‬
‫יוננה ‪ h‬דעת וחכחה שלא לאסיף אלא כרי חייו דבר יום בייחי ושאר ;יינו יעסיק‬
‫נחלי רשתיא כחכחה ודעת כחו לרכס של נליקים והוי כאלו אחר ואף שאשף וכנס‬
‫וכיפל לימר פשוטו של חקיא דכור‬
‫לתח לסיב לפני ה׳‪1‬היס נס זה הכל ‪j‬‬
‫טלאיפניועםחהשאחר!ח?להכא ליטהר חסייעין אותי וכי וזה ט חי שתנא ט •יכ‬
‫לפני האל יחי הקנה חיסיף חשלו חכחה ולעת ככל עח ייסן‪ .‬איח־ן כי חן השחים‬
‫יסייעוהו כנודע אכל אוחו שיחנא ענח! חוטא לא יעוור לי היןיכה נרפה אדרכס‬
‫האלהיס ׳כקש לו דרך לכלחי ידח חחנו נרח שיאסיף ויכניס עישר ונכסים ונש־ראס‬
‫מנח! שרוי כלא חכחה ערום יוכל השלחחת יעלה על לכו להכאות חנכס־ו ליראי ס‬
‫!לחישכי ם־׳ו העניים והאביונים ואפילו הכי זה הבל ורעית רוח כי חישכ היה לו‬
‫להיית חלקי כעיני ולהיות עאוחן שעוסקים כחורה חחה שהיה חלקו בע‪1‬שר וננשים‬
‫לחחלנדיקיס טובים מחצי)לזה אחר גס זה הכל ורעות רוח ‪J‬‬
‫רוח ‪J‬‬
‫‪,‬‬
‫השיב‬
‫&‬
‫תשיבה נינחח לכל <אל‬
‫כ‬
‫י לכל זמן ועת לכל הפץ‬
‫ראינו נדקי׳חפיני׳ימסיגפיס‬
‫החת השטיכם‪:‬‬
‫הס כשליה כרייח וכהנלה ובחיהס שלום‬
‫חפחר בחי שביאה בגחרא בחיק בי רב חסלא שיתין תפלו »כירכא םתין הילולי‬
‫ו‪*-‬נה שניהם חסירים גחורים חי גרס זה יום ההולדה יכשעח ההולדה והמכין הזם‬
‫הוא דרוש נפלא כספר הזוהר כפרשת וישכ על פסיק כי פועל אלם ישלם לו ובארח‬
‫איש יחצייאנו פחח ובי אבא ואחר ויל כל ברא קבה עלחא עביר ליה על דיכא וסל‬
‫דא איהקייכ זכאה לאיחכר חריר אימ רחיחא דקורםיכרין הוא והכי חילי כל כדק‬
‫לס א&;ת סובא ניריה ראיתענש עליה הנא אית ליה לאסתכלא נכחה שסרין חר‬
‫להא‬
‫ני'‬
‫קחלת‬
‫‪1‬ת‬
‫והא חמיכן לשכינתא לא שריא כאמיר עגינ! אלא כאתר דאית ביה חד!א א! חד<*‬
‫לית כיה לא שריא ית שכינתא נההוא אתר דעניכ! מנא לן חיעקכ דכנין דהוה עציכ‬
‫סליה ליזסף איסתליקת שכינתא יוינ ה כיון דאתא ליה חלוה דכשורה ליוסף‬
‫תור וחתי כוח ישקכחכיהם הנא כהאי וכאהדאיתכלכיוןלאיה! חלשא )איחכל‬
‫כמכחוכין אן הוא חחה להא איה! כע‪:‬יכי ולית עמיה חדוה כלל)ידי להא חחינן‬
‫כמה רחימיןהוו צדיקי׳קמיהקלה)לא אתנרו כחרעין ולא כחכאוכין)לא איתחליש‬
‫גופא דילהין לעלמין אתאי לא! אילין כאילי} דאילין אחכל! ןאילין קמתי' כנופיייא‬
‫כיקא •איתיאי תיחא'דהא אילין לקיימו כקי‪1‬תא כדקא יא‪1‬ת כגין דאיכין צדיקי‬
‫בתה דאוקתוה ואילי! אחרנין צדיקי ולאו כני נדיקי הא קא חתינן גדיקי כני צדיקי‬
‫להא אמי דרין זכאה כר זכאה )איה) ו‪:‬אה אתאי אתכר נ‪1‬פיה כחכאיכין ‪1‬כל ימוי‬
‫כצערא ז‪1‬א הכא רןא איה! דהא כל עכד‪1‬י דקכה כקש‪1‬ט וזכו כ׳ פעל אדס ישלם לן‬
‫אשכחגא כספרא קדתאי רזא חרא ילגכ׳ ר‪/‬א אחרא חד לאיהן‬
‫'‬
‫דהא אית ומ?י\ דסיהרא איה) כפניתו )שריא כדינא‬
‫תרין‬
‫ושמשא לא אשתנח נכה וככל ‪/‬תכין וככל שעתא אית לה לאפקא נשתחין ככני נש ‪f‬‬
‫כחס ללקסא כקדמיחא ואפיקת להון השתא כותנא לאיהיק־ימא כדינא האי חאן‬
‫לנק טלה כההוא זחנא להוי תלירכנריעיתא גחסכנותא אזלה לנכי ואתכל תדיר‬
‫כל נא כל ׳ותו לכר נש כין זכאה כין חייכא כר לנלותא כטילכל נוח לינון )יכיל‬
‫לסלקא כנלותא וההוא זתכא לקיימא ההוא ררנא כשלית) וההוא נהר לעיל)נפ ק‬
‫אפת וש כה כלין ההיא נשחחא לנפקת ׳אחלכקת כיה כההוא כר נש ההוא כר נש‬
‫אשתליםככלא נפיחלא ככנין לשליחו לניפא וכצא!כנין ההוא חזלא כגיל ונפיין‬
‫)אתחכלכההואלרגא לאשחלחא כיה ולאחכלכא מיניה ופל לא כחזלא תליא‬
‫ו ע ס הדרוש הוה נכין פירוש הפשוק לכל זמן זעח לכל חפ[‬
‫'י‬
‫כיחראסנדיקולעלזרשעוטןכלילכלןמןנולדכמזל‬
‫כלותל הגם‬
‫וככן איסונתיאשתליסחהלאראה‬
‫צומח כשעת שהיתה סיהרא כאשתלמיחא‬
‫כעוכא בנייד כשעתא דקיימא סיהרא כפנימותא וככל העניין לכל זמן ועת כי לאס‬
‫כמה המוני כני אדם אשר אינם עויו־יש כמנכ אחד כי אס חליף הומניש זמן‬
‫סכחחתכט‪1‬כ והוקכה כיח׳ הרעה או כספנו)אחריחו ישנא מאד ולזה אמר לכל‬
‫זחן לרחוז חלק הרע ועח לכל חפץ זה חלק כטוכ ולפי שיש תילוף העיתים וה‪/‬חנים‬
‫חשזכיס לכן אמר!חן ועת והם ש‪:‬י עניינים‪:‬‬
‫פרשח אחרי חות יאל יכא כפל עת אחר רכי אכא זמנןן‬
‫וטן־ הף‬
‫אית כשתא לרעוא אשתכת כהו חחנין אית כירחא‬
‫לליניןאישתכחוזתלייןעצכלוחניןאות כשכי ללעוון אשקכחז כעלחא ועלתא‬
‫<אפילן‬
‫אתכשם וחני{ א׳ת כיוחא לדינין תליין)חשתכחאן‬
‫} כ )‬
‫ע כ‬
‫‪5‬‬
‫פי* קהלת‬
‫‪1‬‬
‫ואפייכשמתי ופל לא כתיב לכל זמן נפת לכל חפ[‪.‬־כתיב ואני תפיתי ‪ -‬ן לימת רצון‬
‫וכתיב רלשי ה בהחנאו וכתב לחה היתפתול נרתיק וכתיב ״וחיק ה'כלא לי !וחנק‬
‫לאיה! קלוב לכתיב קרוכ ה ינכל קוראיו כנין כן <אל יכא ככל עתאלהקלש ‪:‬‬
‫סל לבלים הוא שלבי אבא לאה קישי הכסיק באייל! אל יבא נכל פת‬
‫ביאורו‬
‫אל הקלש שאחל םהכונה הוא שלא יכנס פ;יח״ אלא ני‪1‬ם הכיפולים‬
‫הוה ליה לחי״ר אל יבא׳ אלא כעשול תאי ככל פת אלא!לאי בא הפסק ללתלנ! כתו‬
‫שהוא שפת לכין כבא! אל הקרש כן הוא שכת לנין כשאל •תות השנה נעתייידעים‬
‫ולק אתל ככל עת שאפילו שיש מתים לונוןכשחליחיתהשנה אעפכלא יכא ב‪3:‬‬
‫עת אל הקלש אלא ביים הכפירים ומכין אית כשתא ללעותא אשתכח להיינו אלר‬
‫ניסן אייל סיין חסד חחי! אב סכת שבס לין אלול תשלי חש ן כסליו בינוני זתנין‬
‫&יתכירחיררסיחא אשתכחלבנה נחליאהוזחניןאיחבירחי דדטןאשתבח!כוחן‬
‫מיע‪:‬מהרח זחניןאיח כשכי דרס‪1‬ון חשחכחאן יום איגיד'!'!' !זית נין אית כשכ»‬
‫דיגין י״וישני וחמישי שהם ננל נכורה!ה!ד שכן יחי הכנוע חתחילין יום א חסד שנ•‬
‫גבירה שלישי תפארת וכזירסוא אשתכח כייס שכת קלש שכן ליל שכת היא חלכית‬
‫סכת דוד וחחרת! לחדח הכינה ישעח חנתה לתפארת וכן כיוס כבקר חסד פר‬
‫סניח וחחנית ואילן דינא אש;כח וכן כשעיח אינ< דוחה שעה ראשונה עם השניס‬
‫והכי עם הנ עם הייחם כלס כחסד כאח ל וכן השעיח אחר חנות אינו לוחה שעס‬
‫יאשונה לשניה שיש נל תתיקיח של לחמים וכן השאל וק כלס ן‬
‫חנח לאיי לתת לכ עחללרת ועת לפות עת לטעת ועי־ת‬
‫^ ^ לעקור נטוע‪ :‬עת להרוג ועת לרפא ער־ו‬
‫‪,‬‬
‫ועת לבנות‪ :‬עת לבכות ועת‬
‫יחל כי חי לא ילמ לפרוץ‬
‫עת ספור ועת רקוד ער־ז‬
‫ככל אלה שיש עת לשתוק‬
‫להשליך אבנים ועת כנוס אבנים‪ :‬עי־ת‬
‫״״ז^‬
‫י בהחחי׳כשכח לחבוק ועת לרחוק כרכק‪ :‬עתלבקמ‬
‫ועת לאבר עת לשםור ועת להשליך עת‬
‫'‬
‫»״ס‬
‫^ א ^ י לקרוע ועת לתפור ועת לחשות ועת‬
‫להליג עת ללפא עת לרבר; עת לאהוב ועתלשנא עת‬
‫מלחמח ועתשלום‪:‬‬
‫לפלק !פתלכנית‬
‫ל י‬
‫פ‬
‫ה‬
‫ל כ ד‬
‫{‬
‫ל י ע ת‬
‫י ם כננ‬
‫כ ש ת י‬
‫&מנ ימל לתיחגתי‬
‫מת לחכין‬
‫‪0‬‬
‫ל נ נ ״ ש‬
‫י‬
‫ל‬
‫נ‬
‫מ‬
‫ר‬
‫י‬
‫מ‬
‫שטם יחיה אס זכה הוא‬
‫? ?‪' V ' f °‬‬
‫׳‬
‫לכתיכ ילאת ה׳תיסיף ימים כן לגר‪ -‬רמ‬
‫‪K‬‬
‫‪*0‬‬
‫^ א ח ל ו ל י ס נ ת ׳ י ל ‪ -‬ך ״‪f‬‬
‫כ ? ^ כ ״ ‪ ,‬נ ו היקשה להם שכמה ע־תים עיכלים פל‬
‫״ * ' ? ‪. ' " V‬‬
‫‪ ,‬ע ^ ת ה ‪ ,‬ל א ‪ ,‬ל‪ ,‬לללג ל ‪ .‬ל למיתה‬
‫ל י‬
‫‪' ^ 5‬‬
‫‪ Z10 £‬צל ‪07‬נל‪ ,‬ל‪ ,‬מ ״ ת םב־לד כנ‪/‬ר מליו לחיחה כמה שנים יחים )ללפת‬
‫מל תיסיף ימ‪,‬ס ה‪,‬א בפרך‬
‫״‬
‫^‬
‫™‬
‫נ ׳ ג י‬
‫מ א י ם‬
‫‪3‬‬
‫מ‬
‫‪3‬‬
‫‪W‬‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ה‬
‫מה‬
‫ס‬
‫ח ‪ 0‬ל י ‪ 0‬ל| ש ג ) ת‬
‫‪0‬‬
‫ה נ ה‬
‫ת‬
‫‪C‬‬
‫‪n‬‬
‫‪P‬‬
‫‪p r D‬‬
‫‪ ,‬ל׳‪,‬ץכא שמאתלשללשמים יקניל מכלל לסל‬
‫;‬
‫‪ S T,‬״ ‪ , V i a‬א ל א ‪ ,‬יליעת לכ־ןלישיהלקראסייעה ש;יא‬
‫‪.‬א רגה לה‪-‬כימ ״ מפסיק ‪ or‬כייןררישיה לקרא קש א ציה‬
‫‪ ,‬ל ״ ״ כזה‬
‫^ ! ‪ ,‬ט ח מכס‪:‬״ יה סכת׳ מלימין <לא כמי לסיכר ל‪,‬‬
‫ייאר מאיל הפשוק ‪ 0‬המלן שלמה למר לנו‬
‫‪.‬‬
‫‪."11‬‬
‫‪ ,‬י‬
‫אי מל פי ‪ j i‬מנייכ׳ הפול‪ 0‬הס מאתי ית׳‬
‫׳ \ ‪W ' T‬‬
‫‪ o w Z ^ o l‬מל כל לכל‪,‬לנר כ? מלאן הממונה מל ההליוןאינ‪ ,‬ממיכה מל‬
‫״ לא‪ , ,‬מלאן לה‪,‬ל‪.‬ל איתה הס‪-‬פה יכן מיו המיתה‬
‫^‬
‫‪V‬‬
‫יהנהפלוש כינתלמפין‬
‫‪,pj , J‬״‬
‫‪ 2‬ל א ו ^ י א‪.‬ןמ!אן א‬
‫לעת ר נמ ע היא פי •ן הנפלים ולהוליפמ ני מס היית שלפעמים כשאכי מאים אל<‬
‫אכל‪,‬אין מי שי‪,‬לע סנתםינלגולם זולת ית שח‪.‬‬
‫׳‪> ,‬‬
‫^ ‪ X f‬ס שממונה על׳הכפלים וכן א״ר עת לסעתלס״מ עת להריון שהיא‬
‫היא כימי לנפיים אי נמי לעקור נסוע הייני ה‪-‬לרים‬
‫כי״יעס‬
‫י‪.‬ע‪,‬ל ונוכל לומלעתלללת ועת לחית ואחרהמיתס‬
‫נמס^תס ‪ 73inP‬״‪,‬‬
‫^ ' ^ • ״ ״ א׳״ל צאי זה סכה א‪ ,‬להשלים עניין המגית א‪ ,‬ל׳ענש או לפלייר‬
‫^ ״ ל ^ ־ ח נ א !אתרכ״פת‪, .‬ת ל ק‪,‬ר נסיע היינ‪ ,‬אחר מיתת‪ ,‬והוא כינוי‬
‫לע נש ‪ !, 0‬צאיס ימים שהמ־לי י‪,‬א מקפיןמ כל איכרי המף‪,‬אחר שישיכ כתשיכס‬
‫ה־נצםסרא אמלא המקסרניעליוואחל כן לרפא שאי אפשל ללפאת אלא‬
‫‪w‬‬
‫^ ^ ‪ i p‬ענ‪,‬תייזהיינ‪,‬הק‪.‬סר!גיסשיממ‪,‬מןהמילס‪/‬ל שפירש‪ .‬כ‪/‬והר פרשת‬
‫ב^חה ממיי‪/‬ומח ה ממית לההיא משיכי דסמלא אחרא ואחר כן חחיה את הנין‬
‫‪* K‬״ ?י־ליג וסת לרפא פת לפר׳[ ועת לפכות כמתפרקים אכרי‪ ,‬ומתפזר׳ וזהו‬
‫‪ U‬נסתתז אצת ‪,‬חתקניס ‪,‬פ‪, ,‬איכלי‪ ,‬ך ן‬
‫™ ^ ‪ ,‬״ ה ^ ע ת לכנות‬
‫ד‬
‫‪5‬‬
‫ר‬
‫נ‬
‫(‬
‫‪ 0‬בנ‬
‫‪00‬‬
‫‪) p‬‬
‫‪D‬‬
‫מש‬
‫‪n‬‬
‫פ‪0‬ס ת‬
‫כ ת ק ח‬
‫ה‬
‫‪n‬‬
‫ח ‪/‬‬
‫כ‬
‫ת‬
‫ח ד ‪0‬‬
‫ק‬
‫‪p‬‬
‫‪1‬‬
‫? ‪D‬‬
‫ל‬
‫ת‬
‫‪B‬‬
‫‪p‬‬
‫ה‬
‫‪v^Zrnl‬‬
‫‪0‬‬
‫‪P‬‬
‫‪r‬‬
‫ע‬
‫ת‬
‫‪P‬‬
‫ג‬
‫‪W‬‬
‫‪rhrp m‬‬
‫!יקלו פכשי יא‪ /‬סיא תיך ג'לבני אח כ ! להסבר *;‪ 10‬עת בכית זפת סמיך‬
‫נכית יש לחמלה שחיק וכשמת ספוד יש לקול והוא השפיל והרקיד שעישל החינה‬
‫וק״פס הנליקיס כנן סלןכס‪:‬יח‪1‬רע‪0 1‬ל זה שחוזלת להתפורר ונלאיתא[ כיודרגו‬
‫ל ת היהוגהדכשנפסל ליכין שחעי חל קלא לקיהאחיאתכנפו לחשחע אול״ותא ללי‬
‫לו; •יהיו חתכנשי בח;חינוי חתן וכלה ודוק שלא אחר כו& מת לספיר ופת לרקיל \<‪i‬‬
‫ספור ורקיל לכונה היא לפי לרככו כפי י׳ה שפייהלשנ' !ל שאין לך אלס שאימ‬
‫חקכלמונשו קולס שלשים אפילו שיהיה נליקוחסיל אכל אחל שלשיס מס כל את‪1‬‬
‫ניחן כפי חעשיו יש חי שתכף אחל שלשים יום אין ל! פיל עוכשיס ומחפטיח ועולפ‬
‫ויש חי שעליון לא נ‪/‬לכך מל שלשה חלשים ויש לששה ויש ליכ ח&פק לשמים >ב חלפ‬
‫ואחרשקנלענשואז ימנא כמחול הנליקיס שנעשית מ ן עלןכסיחיס ילימיסולע!‬
‫»ה סיף מכול לסיף הענין כפי מה שכיאלכו לכן לא אמל לספול ללקול שאו היפ‬
‫נרי שהילין להשיג מנין אחר כמשן שכן מורה שלשים לספיר וללקיל אחל כן ה!ליפ‬
‫לני מניין החלק יכעניינו ופ‪:‬ין ימות החשיח !זחן החחיה וכסס שסוליפ לני עכיין‬
‫האלם חשפת הצילה על שעת החיתה והשכל והעונש כמי שכיאלנו כן ה!ליס לנ‪1‬‬
‫ואוחל עת להשליך אכניס שהיא החל כן‬
‫מאירעית שאירעו צעולס כעיניתינו‬
‫ת׳‪-‬יחפכנה אכני קדש כראש כל חדש ועח כקיס אכניס כשחיכו <נ?ו כניין כית שני‬
‫ןך^ןז לדקדק לפי וה אחא! לא קאחר עניין הכניין ואחר כןההריסה והעניין‬
‫הוא ללפחי כיאחלאשרבפונוחינו נחרכ ונהרס חה לנו ככנ ן שכנתי•‬
‫ולכן אחי עת לסשלין[אכניס והיה ציה כאלו לא נכנה לעילם על שיתקיים נמאמ‬
‫י‪-‬שה אדינניעיה תכ׳אחי וכן הכינני ילין וזהי עת כנים אכניס עת לחכק הייפנ‬
‫ועוד לרחון‬
‫ואנכי תרגלתי לאפרים קחס על ודועיתי שכן החיבוק פי הזרועות‬
‫״חנק שלח חעל פני יינאי עת לכקש את האכידיס ובא; האוכדיס נאק אשור‬
‫יהנדחיש וכי"כפי מה שלרש) ח!ל והביאו את כל אחיכם חנחס לה כנכים ‪0‬עחירי‪0‬‬
‫חסידי אוחיח הפולס לנקש אי וה יהולי אכול כאיי הים הרחוקים ויביאו אותו צפנו‬
‫מלן החשיח כלאיתא התם ולכן אחל עת לבקש!עח לאכל האוחות חן העולם סס‬
‫לשח!כ העת שהקבה יהיה שומרנו הישומרן ואני אהיה לה חוחח אש סביב ועין‬
‫להשלין השומרים שהם אימת העולס לתהמווח לכה כמנולת יס עת לקלוע כשנחרכ‬
‫כית המקלש בנע אחרת! פולפילא סלו כדפירשי זצ פת לתפיר לז״ין העתיר ולחבר‬
‫התפירות יחל שהוא זמן קיכון הגליות שעניין הכניעה הוא לחז לגליות עת לסשית‬
‫כסיסלאל הס כגלות נאלמתי לוחיה החשתי חטיב ולזמן הגאולה לש‪1‬לר וצזחל חשול*‬
‫י‪-‬יאש אחנה עת לאהוב את ישראל הכן יקר לי אפלים ועת לשנוא את סכפיפ‬
‫יייף ת מת תצחמה לה'שהס»כעיס אוחית כמניין שעולה מג וחנוג ועת שלום זיפ‬
‫‪ V ft3‬נ;־ן ה •נלן את ‪ JPP‬מלש)‪ p<7‬יתשת כפי הלין שאחרנו סלא אעו‪:‬‬
‫י‬
‫וי׳ קחלח‬
‫‪1‬‬
‫&חל עת ללחוסיעת ‪:‬השלם א! לשלום כ׳ נתז שבצכא ראשיכה כשיים אדר מז‬
‫•כיל ועת לקיד חהטעס שכ־אלמ כך כככא שניה אמל עת חלחתה יעת שליםשז• ‪t‬‬
‫•יזם כל העניינים אין שטן)אין כגל! למ )!כן לא אחל עת לשלום שנלאה החשך אי‬
‫;ה לכר אחריו ואיני כן כי לש!‪1‬ס אץ קן יהייכלך את עמו כשל־ס זהו חה שראינו‬
‫לכיאול הכח עיחיס הללי כפי קינל לסתי יחעט מזער חזה חנאתי אחל כן כל‪ >£‬זל‬
‫*ניס שלשה גלגל ס יכקשי‪/‬י חכל וחנאתי לי לכ !‬
‫ורוחבם ר׳ אכרהס אחי כריו ב־רש העיתים הלל) על ללך חה שתכחיס מת‬
‫צללת יעת לחות י׳תת הצידה נגזרה החיתה י‪.‬‬
‫ועת לחות תדש נתשמעי יהוא בניין אב לכלש משמת צילה נגירס‬
‫עת לרירח‬
‫חיתה אס כן נלחש לכלהי עח־ם הכיח ןחולבט ן‬
‫באותה כעה ש‪:‬י‪.‬י‪.‬ה בה כושל התחיל שנקייב כארנפ שעית‬
‫עת לטעת‬
‫שהיה שלחה יק וכו׳וכח‪:.‬ח!ל כי על אפ! ועל חייתי היתה לי על‬
‫הכית הזה חיוס וכוי הלי שאו באות־ שעה שכשע עלה כמחשבה לעקיר נסיע )א;‬
‫עזרה גזרה יכא עת להרוג יונקים ועוללים כחלכן)אף על פיכן אס היי חיזריס‬
‫כתשוכה היחה רפיאה למכתם שהה אילע להם נסנחליכ כימי חזקיהי בררן אשל‬
‫בא כה ישיב והס לא שבו!לכן בא העת לפרו ן ולקעקע כל הכירה ן‬
‫עת ל‪3‬רןץ יעק לכנותכ;‪:‬ותו עת שעלה הפורן להרוס כיתהחקדשכאית<‬
‫עת כילל תשיח שככה! וכמו שאמלי על ההיא פלכי וכוי וכן‬
‫*!ל נסה קי יאין קי אלא צכנין מש׳ לבנאי שלינה לכנות ונוטה קו לחדול כחה אלנו‬
‫‪1‬כחס לחכי יאחר כן הירס יזהו לא השיב ילו מכלע הלי שכשעת פלינה היתס‬
‫הכינה לשתיל על מנת לכנות וכ; עח לככיח ועח לשחוק והייני ההיא ללכי עקיבא‬
‫)לכי סליכ׳ לאו שיעל סייגא מניח ה‪ :‬וקרש זה ככה וזה שחין)כיייזהו עתלככית ;»‬
‫»יא עת לשתק שע־‪/‬יל הקיכה לקים כו הכטחחו ‪l‬‬
‫באותה שעה שקלא הקדוש כרין היא לככי ילחספל יכו״‬
‫עת ק^ןף‬
‫באו סאניח ומשה יכל אחל ענה חלקו אחר בלם באש‬
‫רחל ואתלה יכו' אמר לקליש כחן הוא רחל חככה עצ כניה יכו׳ חנעיקולן‬
‫•בכי כי יש שכל לסעילחן ישבי ככ־ס לנכילים ן‬
‫‪ Hp‬לחשליך אכטס כאיחה שעה שהיו סוחרים חיחית ילושלם היו כשתים‬
‫סבנסיס האכנים שלא ישליט עליהם שוס נל)ארב וכלאיתא‬
‫נפיפקוליכפסייהנני מלכי[ כפין אככ־ן איחא התאם ישים ארס סין יליט כעיט!‬
‫•לאה אבני ישיליח של חיתזיילושלס טל עתלס שלא שלטה עליהם אוחה ולשין יעתש‬
‫הסן השלל להולו׳שבמו םכשעח הלין היה כליל כי לחזייימינא כשמאלא כן כשעין‬
‫•לקזיסהיהכלולכוןלין״הןשזתחיצנל^יסלחנק יאיתז עת חחשהוי*‬
‫‪1‬‬
‫»‬
‫כ‬
‫‪,‬‬
‫‪ hi‬קהלת‬
‫!רח־תחחכק ותזר לראש ושענין שכשעה םעשס ירבעם העגלים הניס קיצה ‪Vu‬‬
‫ישראל לכא להם משיק שאז ת״וס גזרת שעכוד חלכיועשאז נשלם עין המגל !כתו‬
‫‪0‬חיל כרפאי לישראל מעון הסגל האחד!נגלה עין אפרי ׳דהיינו מגלה ירכמס שהיה‬
‫הערתי ואלו היה עולה ירכעם לירישלס היה משועכר תתת יד רחבעם ויהיו שניהם‬
‫יישיתיס' ומכעס תש־ח כן דוד שכן היה כן כנו וירכעס משח כן יוסף שכן אפרים‬
‫כני סל יוסף והיוישראליוצאים מתחת סכלות עול שעכוד מלכת׳כך קכלתי מפי רכ!‬
‫נזלטה וזהי לדעתו ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על ורעיתי ולא ידעו כי רפאתיה‬
‫‪7‬רי חיבוק כין שני זרועות ולא ידעו כי רפאתיס מעון העגל הראשון וחזרו )קלקלו‬
‫‪0‬נזהכאיתה שעה נתרחקו מחכק ואו גכרהיד האומית כענס על ישראל וזהו עת‬
‫לחנק ועת לרחק *חנק וגרמו היותם בנלית כלכןעדשיסיכיישראל לכקש את‬
‫רנר היוצא יחנא! חלן חהס שאנדה האתינס והננואה ווה! ועת לאכד כאיתה שעין‬
‫הנקשה או היתה האנדה יותל נאכרת דחוקה תהם וזה! ינקז! ולא יחנאו ולא ןז‬
‫וה אלא תלן מהם נפרש ונפרד מהם וגרמי ע ל שנסעת שהיי נייכיס שמירה איזר‬
‫שחזרו להיית תחת פיל גלית האומות היה די להם להיותס בארנט סירמים מס אכל‬
‫לא היה נן אלא עת להשליך וישליכם אל ארן אחרת שלא היה הגלות כנקלה אלא‬
‫כארצות הגויים נמצא שכשעה שהיה ראוי השמירה אז היחס עת השלכה ומכל מקו׳‬
‫ואף גם זאת בהיותם באון אויביהם שניתה עת הקריעה שנקרע סגיר לכס וחית‬
‫לשדה כקעותס לא תאסתיס ולא געלתים לנלותס לכלתס כתיב סח לתפור הוא סר»‬
‫השכינה תפירה עחהס וכחש כזוהר סיף כרשת כחיקזתי משל למלך יכויטי־סא דלו‬
‫יהא גכך וכויאמרו!ל משל למפתח וכו׳ונדי ©לא יאכד קשר לו של זל; גדיל להיען‬
‫השכינה כחכואר חדכריהס ‪1‬ל וראית• לזה שעת לחשית כזמן שהיו כגלית כאלתסי‬
‫רוחיה היתה עתלדמר כא הדכור לישעיהנח־ת נחתו פחי יטידנרו ע! לכ ירישלם‬
‫וקראו אליה יכו'אנכי אנכי הוא מנחמכם וכיייןחי אירי כי כא ארךוכניד ס'על ין‬
‫ורח כי הנה החסך יכסה ארן ופלפל לאגמים לרי שהל ביר היה מת לאהיכ ועש‬
‫לשנוא יבוא מת שאהיה אוהב אתכם ואפנ< לאומית אהכתי אתכם ואת פשו סנאוזי‬
‫כמש לעיל וכבוד ה עליך ורח וערפל לאומים <א׳ תהיה מלחמה בנוג ןמנ!ג ושלי•‬
‫לישראלהשקט וכסח עד עילם עד כאן דכיינ והס ככינים ומתוקים מדבש ‪1‬‬
‫;‬
‫מה יתרון העושה כ^שר הו^יו כוונת הכתיבים הוא בי‬
‫™ ‪* J ^ E ^ U‬‬
‫רא‪-‬ת‪-‬את העני! א ״ י‬
‫עםל‪:‬‬
‫נחן אלהים לכני הארס לענות ט עוד לעצבים נכר לא יצלח א!‬
‫אי*‬
‫את הכל עשח יפה ‪"3W‬״‪v‬‬
‫!‬
‫להפכו וזה‪ vfp‬אסר כן יאייי‬
‫*‬
‫גס ‪ nte‬חעולס גחן ב ל ב‬
‫׳‬
‫‪,‬‬
‫* י""י*‬
‫ככלי א מ י‬
‫ס‬
‫י ם צ‬
‫את הטעשיח אשר עשו־־ן‬
‫‪ax^K»s‬״יי‬
‫ם‬
‫ש‬
‫י ס‬
‫קהלת‬
‫‪NS‬‬
‫את התנין אשר נתן ‪1‬ס<‪ 0‬לכם ארס ‪»»PS‬‬
‫כי ט כיון שהעני הוא כך ט תלוי בעת‬
‫המזל א׳כ יהיה לך פתתין פה להבא שיפסל‬
‫חן העולם לאחל תה זאת עשה אלהים לנו כ»‬
‫׳‪Srs3‬‬
‫ס ו‬
‫י « י ע י ף •י‬
‫אחר וא׳ ן יתכן פעל הילכן השיב בפש‪:‬ק הכא אחריו את הכל עשה יפה כעת!‬
‫כלוחל בל העיתים הס יסיש והכל חלו׳ כעת אכל פס כל זה העולם נתן כלכם כל א‬
‫יכיל להכניע הרע לסיכ מכלי אשל לא ימנא האליעלה כשעת שיחן לין ותשכון לפני‬
‫»ל» של עולם על תעשה אשר עש? םאלהיס חלאש וער סיף ויאמר אניס הייתי אח<‬
‫ן ט ו ח ר ברשח חקן סיחן קניה!‪ !1‬זכאין אינין למשתלל*‬
‫׳ל"‪ ' °‬י <‬
‫לאסתכלא כלזא לחכתתא אח הכל עשה יטז‬
‫כאירייחא וידעי‬
‫נעחו כל עיכלין לעכל קידש ‪ f‬כריך הוא כעלחא ככל עיכדא ועיכלא אית ללנא‬
‫סמנא סל ההיא עיכלא כעלחא הן לםכ הן לכיש חינהין ללגין לימינא חנהון לונין‬
‫לשמאלא אזיל כר נש לימינא ההוא עוכדא לעכיל ללנא מתנא לההוא ססרא‬
‫נעטר ליס סיוע וכמס אינון דחסייעי ליה אזיל כר נש לסתאלא ועכיד עכלוי הה<•‬
‫פיכלא דעכיד כר נש איה! לסטרא דשחאלא יקא מקסרנ ליה יא יכיל ליה לההוא‬
‫‪0‬סרא)אססי ליה וכגין כך ההוא עיכלא לעכל כל נש כלסזי ההוא מאנא לסםל‬
‫ליתינא קא מסייעי לי‪ :‬והא הוא כעז! יפה במתי ההוא עובלא מתקשרא כעת‪1‬‬
‫נדקא ח״ נם את העולם נתן בלבם כל עלמא וכל עיכלוי לעלמא לאו אינין אלא‬
‫ברעות לליכא כל סליק כלעיתא לכל נש זכאין אי !ן נליקייא לאחשיכן עיכלין‬
‫נזביןלאטכא לין ולכל עלתאיאיבין ילעיןלאתלכקא בעח שלום וכחילא לנליקא‬
‫בעכדין לתתא אימן תשכין לההיא ללנא לאיקלי כל לאנהלא כעתי ווי להוןילחיביא‬
‫ללא ילעין עת לההןא עיבדא ולא משניתן למעבל עיבדיהין בעלמא עצ תיקינא‬
‫לאינסרין ליה לעלתא ואתקנא כההי ‪ f‬ררגא ועל דא איתיהיכ בלא כרעיתהין לבני‬
‫נשא דכתיכ מכלי אשר ימנא האלם את המעשה אשר עשההאלהים מראש יער סו^‬
‫זכנין כן לאינין עיבלין לא איתעכילו לאתקנא כללגייהי נלקתזי לאתכליל עיכרא‬
‫זא בדרגא דא דלאו כתקינא אלא לפיס לעיתא לכל כש מס בתי כ כתליה ׳לעתי‬
‫ני אין»וזכ כס כי אם לשחיח ילעשייסוכ כחייו ילעתי לאין סוב בם לאיבון עיבדין‬
‫ללא איתעבילו כלקא יאות ט אם לשמוח ככל חה ליית״ עלו! ולסיהכ הולאה לקכה‬
‫ולעשות טוכ כחייו לסא אי ההיא סיבלא גליס ליה בישא בגין ההוא ללגא לק ‪f‬‬
‫פמנא סל‪1‬׳ אית ליס לתחדי ולאודאה עליה לאיה! גלים ליה לנפשיה ואיה! אזיל‬
‫נלא יליעס נניעא לא מ! יןיססרא)נצ רא מנלןלנתינ ני לא ׳לס האלם א‪#‬‬
‫‪8‬ת‬
‫נ‬
‫ם‬
‫נ‬
‫ני' קהל*ת‬
‫•תיצרג'<נאחוי'כמגירה רפה ובניסל׳יהאח״וח כפח נ ה ם מיןשייכני האדם לעין‬
‫לפה כשתפולסליהיסתאויגש כי לא ודע האריאת מ ק י חאי עתי לההוא עיכלא רקא‬
‫ו כ י ד כמה דאתמר את הכל עשה יכה כעת< י נ נ י ן כ ן אינין כניפיל׳ן האתיזיין‬
‫כפת וכגין כ ן זכאין איכון דחשתרלי כאילייתא יירפי אירחיי ישכילו לאירייתא‬
‫?תאתר הידית ה־‪.‬ה ?יא‬
‫כיאור‬
‫לחלכיעילאס ל ח י ה ן נ ה כאלח קשוח ‪J‬‬
‫אכל נש ף התאמר נ ל י ן‬
‫כעיני תה שפירשתי בהכנת הכתיכ‬
‫השקפה כתה שפירש על פשיק ילעתי כי אין טוכ נ ס כי אס לש־־ת כי אין טיכ כ ‪0‬‬
‫כאינין עיכדין דלא איתעכידי כרקא יא<ת כי אס לשתות ככל ?יה ל׳י׳־־״י על!ו‬
‫וליזיהנ הולאה לקיכה ולעשות טיכ כחייו להא אי ההיא עיכלא ‪:‬ריס ל ה בישא יכו'‬
‫פירושו תהתעשיס הרעים לא יש כהס שיסיתיזן!‪1‬א כשיקכ‪ :‬י׳הילי ןייחחתהחעשי*‬
‫הרעים ההם לקבלם כשמתה וכמיכ לככ ולהידות ולשכת נה׳ולקיים עליו כ!!הי'אהלל‬
‫לבר כה׳ אהלל דבר אס ‪ p‬אחר שאין שוס טיכיית לס כעצימת כי אש אתר שיקבל‬
‫פנשו להילותשלעולהנדיק עליו את הלין אס כן איני רא יי שתניח ככק התןלס‬
‫והחנית לעשות עכילית ולקבל ע‪1‬נשס ולבא אחר כ ן לוידוי דבלים ינידיק הדין ן‬
‫‪:‬‬
‫‪3‬ןג‬
‫ך]‬
‫כי‬
‫הכתוכ‬
‫כעיתי‪°‬‬
‫הנזכרים אין‬
‫^‬
‫כי‬
‫א ש‬
‫ל ‪0‬‬
‫ה ט‬
‫הטיכי ת‬
‫י‬
‫] ח‬
‫גחליןי‬
‫‪«,‬‬
‫'‬
‫כ ‪ ,‬ם‬
‫ה ה ‪ ,‬א‬
‫י‪101‬ת‬
‫גםוכ והישר כעילני תי זה! הטכיית תן‬
‫‪*0‬יתיםהג‪1‬ונים‬
‫חגח‬
‫י לכל חוה הס עיתי‪°‬‬
‫‪,$££U,‬״ ״״‬
‫‪l w S‬‬
‫י ר ע ה ׳ כי א י ן טוב נכש כ!‬
‫‪ n u‬ו־יג׳ע״ווח וריוזל‪/‬זור־ מ י ו •‬
‫אם לשמוח ולעשות ט‪.‬כ‬
‫ל‬
‫‪ .‬וגם‬
‫כח^יו‪:‬‬
‫הארס שיאכלושחהוראח‬
‫טונ נבל ע מ י ‪ ,‬סתי־ו‬
‫כ‬
‫אל ה י ‪ 0‬ה י א »‬
‫שלחנו ח ואין הקכה חנכה ל! חן‬
‫הלחים חיוה סאכל כמה! כחי עוכלא ררכי‬
‫אנהו רנהילו ציה>ג נהרי לאפרסתונא רכיא וכשראה העישר הזה סחין לחתי•‬
‫אחר כל אילין לאכהו ואני א־לתי לריק ינעתי יכו י‬
‫היא ללני אנה! סכר שקכל עולתו כחייו חחחת שזכס‬
‫בקניינ׳־ס מליחים כעולם הזה ינלחיחא כגיייא שהין‬
‫וינאית אמהותיו יהיו חקלסות אית! יכו׳ יהיה קריכ למלכות ילכן אחר כל אילין‬
‫לאכהו ויש נליקיס שאין רואים כסיכה כעולה הזה יחתים כרעכ יכנמאוכחישר כל‬
‫‪*1‬נהכלם נליק־ם נמורים וכת! אכיי ולכא כמועל קם{ זהי חה שכייןשלחה כאחר!‬
‫ו נ ס א ח האלם שיאכל ישחה ילאה טיכ ככל עמל! האלם היילע שיאכל ושתה כהה!‬
‫‪1‬׳אה סיב אתר כ ן ; כ ל פחלו שעמל;עילם הוה חנות וחמשיס טיכים חתת להימ‬
‫והכוונת‬
‫מתר‬
‫‪ wfe‬״ ‪ 7*1‬ממחנות &היס והנ־מ לי המקנה הקיא כלןמעשע לל'‪1‬ע‪/‬ר לן כר‪\9‬‬
‫לשים לב שככר אמרה זתנא אחרא למיל כמשי״ אין סיס‬
‫צאלס סאכל ישתה והיאה את נעשן בסיכ וכו אחא! סל‪#‬‬
‫״־‬
‫״ "‪ T " ' ? ! ? * ''.‬״ \‬
‫'‬
‫»תב שנ־ת יתי להא כתיכ למיל את ׳־יל‬
‫' ? !‬
‫״ד‬
‫ז י‬
‫מזלכלפירשי כויהר הקיא ״‬
‫‪ ,‬״ ‪ J , n‬להט לריש א הכל משה יפה כמת! כל אחל ישלו‬
‫אין‪,‬י סתת ן‬
‫)מזל וכי׳כלפילש־י יאין מניינו תתת המול והסק‬
‫־ ^‬
‫מתיינה‬
‫‪,‬א יוה יזה נ־לס הוא שתתתלה תתצ׳א‬
‫‪ .‬ל‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪!mi‬כל^ןטאשיילל'כתול ליני כדיי שיהיה תונל‪ ,‬כמעשי‪,‬ויאכל ישתה כמי ם‬
‫שפירשו כוהר כפסוק ט פעל ‪ 0 f t 0 7‬ש‬
‫בעילם א‪,‬יונה לשתי שולחנית ‪/ x 1‬‬
‫לו וכאלח איש ימצאנו שכפי מעשי של אדס בגלגול ראשון ממביאי הקבה כנלנו‬
‫‪w‬‬
‫פ ה‬
‫א י‬
‫א ם כ‬
‫‪5‬‬
‫א מ ר‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫א ל ס י ס‬
‫‪,‬‬
‫ל‬
‫א‬
‫ת‬
‫י א‬
‫ל כ ל‬
‫ס ! א‬
‫כ‬
‫ה ק ל ו ש‬
‫ת נ ס ס נ ת‬
‫ב ר ) ןה‬
‫ק‬
‫כ‬
‫הב‬
‫‪0‬‬
‫‪b‬‬
‫ה‬
‫‪l‬‬
‫א מ ר‬
‫ג ם‬
‫י‬
‫‪0‬‬
‫‪<X‬‬
‫׳לפתי ‪£‬‬
‫ואזל " ‪ ^ ,‬י‬
‫מסיים' ‪f'£‬‬
‫י‬
‫טני^שיהיה מצלח א< ׳‪ " P‬״ ' "‬
‫כצ אסל‬
‫‪' ,‬לקא‬
‫וטשה וכי ‪1‬‬
‫י‬
‫) ה ש ן ‪ /‬א ל א‬
‫ח י ל‬
‫ל ) ק י י ן ש כ ח ״ ה‬
‫״‪v,j‬כ‪ S3-‬י ״ י ^ ״ ״‬
‫‪tt^^K‬‬
‫״יי‬
‫ם‬
‫והיה כנליק כל יצא ממיל‪ .‬נלקחו אשר‬
‫האלהיס הוא יהיה י ע י י‬
‫‪ J‬לי* אי‪ 1‬לר־־זיסיה וממונו משה יאם הניחי ‪ b‬כיל המול והכנכ להי»‬
‫אי להס־כ למה שחנ־ע צו כסילס הזה למה י •‬
‫״״״‪ '1‬״‬
‫נליקיס יול יס שני סולמית ונליק כמיהי ל‪#‬‬
‫" יי ׳*‪,‬‬
‫יולשטאסהאחדלכלוצכןאטרילסתי ט‬
‫‪ WVKJ‬מ ד * נ י ו ;‬
‫בל אשר יעשה האלהיס ט ן סיכ וכין לע ועל‬
‫*עשה היעל גזרתי סליי * ן להיסין לענייתי יצלליתי יממנו אין לגרומ על מי שהו•‬
‫יושב כשלים כי היה ראוי לפי השכל לנל‪-‬מ ממנו ולנ כ! לו הלמיס <ה&סיס‪.‬עג*‬
‫וילאו מלפניו הכינה שאם הקלישבלין הוא ית שמו היה מנהיג דליקים בסוג•‬
‫אכצ עתה שסי•‬
‫לא היו עיכלי! אותו מאהבה כי אם *צ מנת לקכצ פלס‬
‫סישיל׳ן והוא בצלקתו ואיני כיעט כהם יראו מלפניו ויאחר אם צעישי כנינו ג ן‬
‫לעיבלי רטנו עחיט יסייטי כשערה מאר ‪1‬‬
‫שע‬
‫‪M‬‬
‫ע‬
‫‪V‬‬
‫‪1‬‬
‫ן‬
‫(‬
‫ה‬
‫‪£‬‬
‫ת‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫™‬
‫״"'" ™ ־ ‪™ ,‬‬
‫‪3‬כר היה והאדחיט‬
‫נררף;‬
‫‪y‬‬
‫? ‪v‬‬
‫‪S‬‬
‫‪n‬‬
‫™‬
‫™‬
‫™‬
‫ח ן‬
‫^‬
‫‪ ^ £‬ט‬
‫«ה כעזלם ?‪,‬ז נליק ילע לי‬
‫*‬
‫‪to‬‬
‫י‬
‫ני‬
‫קהלת‬
‫י(ל יחלה פ מ ת ן לומר מהזאת משה האלהי‪ 0‬לבליק שלא לתת לו מ י ק ת ו א ח ו *‬
‫•ראינו דרכיי וחעשי! הסוכים לכן אתל אל יפלהנלעחך שהקיפה חקפח ככר כל‬
‫גליה כ י נשמח הבליק הזה אפר הוא לרובה ב ם י ל י ן היא *וחייכת מפעם רא&<ניז‬
‫ככואה פה בעולם הוה ולא השליחה כ י מ ע ט מזער הם נשמות חלשות ולא מגולגלוין‬
‫נלאיתא כספר הבהיר חשל לחלן וכויותיוס שנחיכ כיחהחקלש לא נבל^י נשמות‬
‫•לשות כ י א‪ 0‬חנולגלות וזהו תה שהיה ככר הוא עאיש הזה אשר •דעת שהייתאנשי‬
‫סיל זך וישר כמל! והוא נ ג י ע וחיכה ככר היה!יידע הנסתרית גיור לפי פעילותיו‬
‫סיאשינים ולא תכעיא הנשחית שהם פתה כתייס חייתם שטס מגוגגליח ״‪1‬א אפי!)‬
‫*ה שעתידים ליולד ככר כא‪ 1‬פעם אחרת)אין הרכל תליי כשין־ל דעתיני כי אם‬
‫כשיקול כעלהלעיתשהוא יודח תשלומית לב וזהו האלהיס ינקש את כ נ ר ר ן תלת‬
‫הלי ן תבקש ככל י‪1‬ם ו יום למתים ל‪ 1‬ולללפו ולסגפי בתתילאי׳וכענוייםזו ת;! משיני•‬
‫כלי לנקיתי ולנרפ! !ללבנו לכלתי לכת אתרי הקליפות כנסעו תן כעי‪ !.‬ואף על פו‬
‫שכפעם הזאח אינו ראוי לקחח חיל ה כ ב ל חטאתיה ‪J‬‬
‫כוכל לומר כסי המשך הפס ק הכא אחרי! והוא מל עסק אוחתינו אותה‬
‫ישראלית הקדושה אמר כמה גליית ישחדות יגזריח סעכרו על ראשימ‬
‫היש אתרית וחקוה לכן אחר שלחה ע ה תה שהיה בבר היא כלו תל הראית כ ן ארס‬
‫כלחן של ישראל מניצה לגולה כסיגים בארכע כנפיח הארץ היא עדיין הם סייס‬
‫כתו שאתזל כ׳ כארבע רוחיח השמים פ י ר ש ^‬
‫וקייחים למ‪1‬לס זרעו כשחש נגר!‬
‫אתכם אלי שלא אחרלארכע מתוח ‪ bk‬כארנע ריחית)הכינה היא כשם שככל יום‬
‫ד ו ם נושכוח ארבע ר!ח!ע כך א״ אפשר לעולם כלא ישראל ולכן אחר »ה שהיה כ כ ר‬
‫היא עדיין יש זרע קרוש זה נפילס ואקיים בהם הבטחיתי יאשר להייח כ נ ר היה‬
‫ו ח ז לכנין כית המקדש הנס כ י יהיה ע כיין כידי שמיס וצא כידי ארם עכ‪ 1‬כאיתו‬
‫»קוםכאיתס עניינים שסבר כ ן יהיה יכניינה של ית׳קאל יוכיח)האלה ם יבקש אין‬
‫<ללף הקכת יבקש העניה סיתרה כ י לא ניתחה יהיתה נרדפת כיום )כלילה ח ן‬
‫ו נ א ת האותות יקיים חקוא שכתיב ‪0‬יספק את בנילעסיאתהנלסה אקכנה ‪t‬‬
‫ל א‬
‫כ‬
‫ז‬
‫לסליקינן חיטה‬
‫א נ י‬
‫"‬
‫א ה‬
‫כ‬
‫'‬
‫יאיייי‬
‫"יי ??‬
‫י ר ‪ ,‬ש ל י ס‬
‫ה ג ס‬
‫‪3‬‬
‫ו ע ו ר ראיתי ת ח ת השמע‬
‫ב ק י • ה־זפמפט שמה‬
‫‪I‬‬
‫ובית המקלש נשרף וחקיס המשפט נלק ילין‬
‫נ ה ועתה ממח‪-‬ש ובעיכיתיכי שרבו שחה‬
‫לרשע עס כלזה האלהים יבקש את נללן*‬
‫ויקזל! כלכלים לקלתותס כח< שכיארכו והי׳‬
‫כאלו אתר והאלהיסיכץש את נ ל ל ן להשיבה אל ןלח<תהא‪ $‬עלפי שראיתי שעת•‬
‫הרשע ומקו• הצדק שכח‬
‫הרשע ‪J‬‬
‫עק‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫גי' קהלת‬
‫ק‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ע‬
‫^‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫ן‬
‫ע‬
‫כ‬
‫ה ת ק‬
‫י*‬
‫ל א ‪ fr‬פשוסו יאה שלחה לה עד היכן‬
‫‪ W‬י‪«-‬‬
‫ח ׳ * ‪ " 1‬״ י??*״ ״‬
‫‪ 5‬ע כנת׳ של י ״ ‪ °‬א‬
‫חושנ כי חרש‪-‬עפנמו לכל ואין ח׳ שיקיש קוץ תחני אינו כן אלא ק ו נזרם ‪ ,‬י ‪ - .‬נ ס‬
‫ע ל מ‬
‫ס‬
‫‪ c!u‬כהיכל ושמא אתחקלש ה'כי להיות נשמתו מושלס נחנכת תתחת כסא הכבול‬
‫מקים אכילתה עד שב תניע כג‪ 0‬העוןכחכואר כלכל! הרשני׳ ןלככלשתאחלו חות‬
‫וככחה לוכתי ״הו פה• לאיתי אן• כהיות׳ תתת השחש שהוא ב‪/‬ס קעו‪.‬ם השפ‪:‬‬
‫* ח י ם המשפט הרשע שתה כלוי־ר חק־ם הקלושה אשר אין הם ם אם •ושל ואתת‬
‫סחה כרשע שם יככב לשעת הרשע ופוגם כתי שאזל ביר וללן חש! ‪,‬ילןע למרעי חן‬
‫להוי־א למי וי תשכס!;לק וכ׳ ואי‪ :‬כשיל תשכט והא כסוד נלק שהיא כנסת ישר*‬
‫ן מכליל אלוף נעורים מאשת תתמוך כ מ ד ועם זה ׳יכן‬
‫מרשע הזה ח‪:‬מא‬
‫ש א י ן ה ק כ ה נ מ ש כירוש־ם של מעלה על שיכנס שלחטהוס־פוה לחתני לכתוכית‬
‫נתז! !ל כמה שאתר רני זכריה כן הקציב המעין הזה לא ‪/‬זה ילה תתיך יל׳ משעה‬
‫שנכנס! גויס כילושלם וכוי עמול עליו ‪J‬‬
‫ת‬
‫ה‬
‫נ י נ‬
‫™ ‪S ^ . K 0‬‬
‫י‬
‫ח ן‬
‫ה כ ו י ג ת‬
‫״‬
‫‪3‬‬
‫הצדיק ואת הרש <‬
‫האיייהיפ כ י ע ת ל כ ל חפץ‬
‫‪ L‬ר ^ ד ״ ) ז ע ה ע ‪ l‬ח‬
‫" ־ ^‬
‫")י‬
‫כ‬
‫ל י‬
‫ה‬
‫'‬
‫ש‬
‫‪5‬‬
‫ו‬
‫ט‬
‫‪:‬‬
‫ללינא קשוא מה ‪/‬את עשה האלהיס לתת כת‬
‫לטמאים ולרשעי שיפגחו כחטאס ער למעלה‬
‫לי ליה לפגו׳ענמו לכל ונשמתו לאכלון חלך‬
‫כתחתית שאולומאס כמוהו כרשעתם יחותו‬
‫ואליחחללגסשתים מקוסהקרישיובחטאתיו וכמשנול ילרךתשילוסאתרתש‪1‬כס‬
‫לוה כי הגיד־ק והר שפ ׳םכיס האלהים לסהר הפגם ע* המשפט ההוא ולתת לאיש‬
‫כמכעלן ולרשע כרשעתי הטעם הוא כי לכל דבר ודבר ב׳ןטיכ וכין רע כי עת לכל‬
‫חפזועל כל המעשה שם שרשם ויכיקתס והוייתם ממקום גבוה וכל חפ( ומעשה‬
‫נסתם שם ולכן הס־כ והרע חלכל חם שנוגע ׳!יו נם כן לעליוכי ׳יזיק ויגיע הי‪/‬ק! שש‬
‫יאחר ולדקדק תלת אכי בלבי כלומר כשהיה חתמרמר וכונה על מניין והיה‬
‫כנדיק כרשע השופט כל הארץ לא יעשה תשפס שישנדיקי׳אשר תניע עציהם‬
‫בןםעשהסרשעי׳ וכי להפכו ולא ה‪:‬יתי מוניא מפי הדבר הקשה ה‪/‬ה והיה כלכי כאש‬
‫מ ע ר ת והייתי תשיכ חזור כך כי מת לכל תכץ וכל המעשה שם הוא ומשם רא ה ולא‬
‫רבי אברהם אתי כרו פי בעניין‬
‫למי׳ז ומעשה שהם בעילם הזה י ח־‪,‬ר‪,‬בס‬
‫כשלתא את הרשע ישפוט ה>הלס‬
‫§חר והוא ששלתה תתי‪/‬יה ואתל‬
‫‪8‬ית ‪ f‬בי הענוש יעכש כד! רשעתו במסתר אכל אח הנדיק אתאי וכי האי ריסכא‬
‫לקאי פלדשנא ל‪/‬ה נתן ‪ ppp‬ןאןןל כי עק לכל ח ק ובו׳כלוחל כקן שבעשיית התנית‪,‬‬
‫‪0‬‬
‫א‬
‫‪rhrp m‬‬
‫דהיינו חפן ייצין נכוה ייתיןן הסולמית ישרשי נשמתי »חשורש!ס בכל ספולימס‬
‫העליונים ומשקה אותם ״השקאת עחנית מסע ס׳ נס כן כעשיית הסבירויוהחסאות‬
‫והייני המעשה רקאת׳פינם יאפיל! שיהיה נדיק גמור פוגם למעלה יפגמו יותר גדיל‬
‫שאיני דומה מי שחוטא יאינו יודע גודל הכנס שמישה כמי שעישה ויודע עד היכן‬
‫יוגיפ עלבוני על כל הנאנלים והנכראים והנעשים סכאנילית כריאה ינייס עשייה‬
‫יזהו •על כל המעשה סם דהיינו מעשה הרע הנעשה שם עילה פגמו ותלת עת כפו‬
‫והי היא דרגא חחנא כרפרשי כווהר בפרשת אתהכל פשה יפהכעתו יעיין שש‬
‫רכיתנינא כר הפא אחל‬
‫וכםח־עז‬
‫ע כ דבריי‪:‬‬
‫ישפיט ה‪1‬הים לבטים פילס‬
‫פ‬
‫{י"‪1‬‬
‫לנרד!ם רניעקיכא עילה לנרלים ורכי אחר נדיק כיד רשע ישפוט האלסים טורנינ!‬
‫ליפיח ק אח רבי עקיבא טרטניס חלכא הרנ לליליאטס ופפיס אחיו כלידיקיא‬
‫וכויישלתחוהעלדכרירכיחנינאירכיחסלהם להיניא חקרא חידי פשוטו כ!‬
‫צדיקים ורשעים הקנה ישפוט כ! אחד כפי מעש ו וחה להם לדרוש כל אחד כפו‬
‫כוונת! יניכל לוחר שהככרתהוא שאם אתא לאשימעינן ששניהם ישפוט האלהיש‬
‫ס״סאחאיאתאלאשחו^ינןואתעודיתוראחואתשנידפ כי חלת אתחרכס‬
‫ומאי חרכה את קצדיק ואת הרשע לכן אמר רכי חנינא ראיתי את הצריח נאת‬
‫ברגע עני הצדיק והצדיק טס הרשע לניןשכיסם יחד נחיתה אחתיוהו אח הצליין‬
‫יעש הצדיק מלכה הרשע חלח וחת כחעשה דרכי עקיבא וכן כשנחפס רשע לידין‬
‫גקפס גם כן הנריק כאותה תיתה כינתה יוהו אמרתי אני כנכי חה והיעל חה ום‬
‫והשיככי ‪ b‬יתייודע כשתחת סם כעילם העליון כעולם הנשחית ולחה תחת מם‬
‫ט כה להתחייב חיתה זו והכל גלוי לפניו ו והו כי עת לכל חפ ‪ f‬יעל כל החעשס כס ולי‬
‫לא נראה כעיני! פי יזה ט אין לדיין אלא חס שעיניי ריאית ואפשר שסחלך הוס‬
‫נראה כע ציו לחייט חיתה וחעשיו של נדיק נראים כעיני! כליקסיס חוויין כאי ‪91‬‬
‫סכה ש ה הא! חורר כתלנו׳ או רבד אחר לכ; אתינדיקכידרשע שאיני חכוין כי אם‬
‫להכעיס אי; הכירא וכחעשהשהיה חלוליאניס ופפיס שאחר הרשע יכא להיכם זיניל‬
‫אחכם חירי ואם אתם חורפ סל חנניא חיש& ועזריה וכו חח ‪ t‬תתחה ע! החפ ן וכוי‬
‫‪,‬‬
‫הזה אותר דורשני וכרך‬
‫הבמרא‬
‫ללעת חה שאחל הרשב> שהמרתי *•י^מ כרכי ע ל‬
‫ייד א כ ' ה ‪ ,‬ן י ‪ °‬י ש ל ‪ ,‬דברת כני הארס לברכש‬
‫לה כזוהי כ‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ותכחל‬
‫כינוים לבי כנין אניש נבל איש‬
‫כ י ש‬
‫ע ר ש ת‬
‫‪ ,‬״‪ ,‬הארהיכם לראות שהבש‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫האדם לכרס האלהים הפלא ה חסיד לו יפן כהפה חפה להם‪:‬‬
‫‪D3o 0‬‬
‫ה ׳ א‬
‫כ‪m‬ןר ס‬
‫!א)למ ראית‬
‫‪ 33‬תמיע־ס)ק?פיציסע;קסכאלן איןלקס ת‪.‬תר חן הכהקס ולא יענא כהם שו‪$‬‬
‫סמן‬
‫מי׳‬
‫קהלת‬
‫ליד‬
‫•יק נא!ה וגס!ח חח היא הקדיש אשר יבחר היכו וזהי ללאות כלומר כשציל שח־ןי*‬
‫הקיבה שהם נח‪1‬כיס כעניום כבהיזיח ‪ rtn‬לגבי עניים הה בהייה החט להס אבל‬
‫לגבי הקיכה הס כקראים כתיאר כני האדם ש‪:‬וא רב המעלה והככול יהיינז ׳ביליס‬
‫ללקדק שמלח האדם רמז לאכרהס אכינז עה האדם הגדיל וכ!' יאער)אככ< עכר‬
‫ירצה הנה לאינו במה בני אלס שהשם יחיכוחן איתם הינליק ׳כמין‬
‫!אפל•‬
‫איחס להייחס אכן ביתן פנת יקרח זהס כיעעייבהס לתמר חה זאת‬
‫וחייסר‬
‫ס‪0‬ה ו‪1‬היס לנו זוחירהיזז שכרז)אין להם השקפה לאחר אזל׳ לרך לס ין אס כלק‬
‫מנית יזחוששי מכירה)ילצא פנמי ש!ס כחי שאחרי חכירת לאייכ הנסה ‪7‬כר אליך‬
‫הלאה כישזאלי דכר יגינכהן כמכייי יכייכי לחזי כדכריהסס ‪ pf‬מיתה כלא חטא‬
‫ואין יסילין כלא עין והס לכלי מל היתיעיה יחכמטייכיסירין ואלן להם לעת יהשכל‬
‫ולכן אתר לבלם האלהיס חדת הדין בוחן איחס לסבית ׳דיעיח אצלי'חי׳חלח לכרם‬
‫כמי יכריתימכם החילליס )כויוזה אני אימי שזדאי היא נסיין לסי שאני ריאה שהם‬
‫בהמית יער ככהמיתנלמי יאינס שמיס על לכ מעשיהם דרךכיסיין יהשיכישיס הילנ‬
‫הס להם שהס כהתה לא לכני אדם נכי דעה וזהו התה להס הספרות הללו המה להם‬
‫סל&ת שלך לך סיחןקכז ר' חוקיה‬
‫ומוהר‬
‫*‬
‫לא ליודעים‬
‫יכו' האי קרא דקאמר שלחה כי‬
‫*ליייסי י(זלו כארחא‬
‫ס א ח ת‬
‫מקרה הכשיל יכיילא אמר האי חנלמה כשאל איניןמילין אלא אהלל אינין מילין‬
‫לטפשאיכעלחא ללא ילעיולא חסתכלאן לחכחחא אחלי להאי עלחא אזיל בחקרה‬
‫)קנה לא אשגח מלי ה‪ 1‬אלא מקלה האלם ומקלה הכהחה אחד וכד שלחה אםחכל‬
‫כהלין ספשא! לקאמרי לא קלא לון בהמה לאיכין עכלין גלמייהו כהמה מחש ננין‬
‫לאמרי מילין אליןיחנלן לקרא לעליה איכח לכתיב אמרתי אני כלבי יחש בנא‬
‫בהאי לאשתכלא על ייה על לכלת כני אלם על ?הוא חלה לטסשיתא לאינון אחלי‬
‫לברס האלהים כלחידייהי ילא אחחכרין כהרי כני נשא אחרי לאית לון חסימנוחא‬
‫ולראות שהם כהחה המה להס כלחידייהו ילא לאעלא לבכי חהימכיתא כדעתא‬
‫לספשיתא ועל דא התה להס ולא לאחרי וחה לעתא לילהוןכי חקרה בני האדיו‪h\>r‬‬
‫סכהחס חקרה א׳ נכלם תיפח לוחיהין לאיטן בפילי איכין טפשאי אינו; חחישלו‬
‫מהימניתא י‪1‬־ לטין יוי לנפש״הו טכ להון ללא ייתין לפלחא ‪1‬חה אתיכ להין של־וס‬
‫על דא קרא אכתר׳ה ואמר ימי יודע רוח כני האליהעילה היא למפלה ליתר ע יאה‬
‫לאתר יקרא לאתר קלישא לאת׳נא מנהיר! עלאס לינהילולמלכיקרישא למטיי נמלא‬
‫כנלולא דחי! ואשתכחיק־זיה תצבא קדישא עולה ול׳*» היא הפ‪1‬לה היא למעלה ומת‬
‫»במה היוללת היא למסה לאק לאתל דהוה אכל בל נש לנתיכ כיה כנלש אלהים‬
‫»גסז את האל׳ובתי׳נלסינשחתארס היךאמלי איכון טפשאי ללאו ייבני מסימכית׳‬
‫מ!ק אתל להם ת׳עח לוחי^ן עליהי כתיכי?׳ו כחי[ לס?׳ לוק וחלאך ס׳ לוחה אלין‬
‫ס ג‬
‫קהלת‬
‫ני*‬
‫י‪/‬ישתאוי‪1‬ן ננהיגם לאינין ייני! תתאין ילא איסתלקין לדרי י י י | סליי* פתינ‬
‫יתחי חסאים חן הארץ מ־&עיס סיד אינם וכי׳ולכליס אלן אינם נויכיס כיאור נ*‬
‫• חכואלים מעצתם ן‬
‫הפסיקים הלל! פיניס א ל י י ו כ י םקרר״־ן ב נ י ח*‪-‬י*דבם‬
‫שלשת‬
‫י‬
‫אחר והוא על יברח וכי כי‬
‫ו מ ק ר ה ה ב ה מ ה ומקרד־ת‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬י‪, ,‬א‪,‬‬
‫מק א‬
‫כעמים רשעי כני ישראל אשר לגכס פולס ^ ה ר ל ה פ ם כ מ ו ת ז ה ב ן‬
‫‪ n n t v i 1‬לכל‬
‫מ ו ת זה ו ח ח‬
‫י "׳‬
‫י‪»-‬־«~_‬
‫‪.- H<.‬‬
‫יושקפ; מן השמים ירך ה לבכם הערל!יכצעי‬
‫ו מ ו ת ר ארס מ ן ה כ ח מ ד ה‬
‫‪,‬‬
‫ל‪.‬ןדיןל^הרע)כפן‬
‫מ י‬
‫אין כי ה כ ל ה כ ל ‪:‬‬
‫כפנ‪!1‬ק דרכיו ראיתי וארפאהו כפרשת‬
‫חשכט ם כסבא ביארו זס על עניין הרשע‬
‫כשרואה הקיבה אומי אכול מן העולם הוה ומן העולם הנא החאלכיס שהם עימ‬
‫יות^בליס עליו כאלו חת וענר מ העולם עד שהקנה מרחם סלי! ומתחיל לעוול ל)‬
‫ולכתיח לו דוכי קשובה כלב וכויער ואשלם ניחייוים לו ולאבליו שהם המלאכי' וכפ!‬
‫‪0‬התש;ל ה‪:‬כיא סשיכגוהיאליך ונשובה והי ית׳אומל שובה ישראל וישראל אומיים‬
‫י־תחצ אתה ראשין תהו מל לכלת כני האלם לכרס באלהיס פהקיכה מסכיל ז‪1‬החתם‬
‫ומבנם ופיתח לכם כחשובה ו!ה למה לרא‪1‬ת שהם בהמה אם צא יהיה להם סייעתא‬
‫דשמייא נחשל לבכח ת כדמו אם הפ לבלם כלי סיוע אלהית חהו המה להם החם‬
‫כהחהיזסהחה להםלכלםכלי כשגחה)סי)ע אלהי זכשהקבהלואס חםמנסכיסס‬
‫רשע ם גמולים וחפותליס למקרה ופגע כ< אין להם זכית לכסל המקרה וכ״ויתתם‬
‫אי ן להם שלחות זה חי? אחר שנרחו חסרון ופגם לנשחתט ריח סילהס אן פלפי‬
‫שזה לח חרכר יהכהחס לא יסינ קחעלה ס‪/‬ה שאינ׳חלכרת הכל הכל אין זס שלחות‬
‫והכל הולן א; מחום אחד כיון שלא השלים ולא נתסםי[ כאלהיית ל‪1‬ח אחד לכם ג‬
‫ן ךן^־ן יש שלשת חלוקי זמנים האחד כחיים חייתיכמנית במיתתם הגי סשאחת‬
‫הנ*ש יעל הראשונה אמר כי מקרה א»‪/‬ד לבל וכחיתס כיז‪:‬ת זה כן י״ת‬
‫זה <על השאלות הנפש אחל הכל הולך אל מקים אחל וכחו כשבא כרבע הוה בעולם‬
‫חשר מכל השלחיותכך הילך בחסרון ולכך כרין תיק ן חהכירא ית׳לסהרס ילםייסם‬
‫וכחי שאמרו ח?להכא לטהר ייסייעין אותי כלי שלא חכרת הנפש ההיא חעתיס •ן‬
‫אמרתי אני בלבי עצ דברת כני האדם על מדברות הרשעי'סחדבד‪0‬‬
‫ובביה״ש‬
‫בהם בעולם ה!ה שהם מחופים וחנדפ׳' כעולם הוה והקיבה חסכיע‬
‫לי;ם שלן; כל כן צחה לבלם האלהים לכלל לסם חדת הלין של רשעים לראית שה•‬
‫כסקס‬
‫לה‬
‫כ ס‬
‫לא‬
‫??‪I‬‬
‫‪1‬‬
‫ע מ ס‬
‫ק ד נ כ‬
‫כ‬
‫ל ס‬
‫ק נ ה‬
‫ר א ו נ‬
‫(‬
‫מ‬
‫ה‬
‫מ‬
‫‪M‬‬
‫‪ 0‬פ י ר ש‬
‫‪3‬‬
‫״‬
‫‪W‬‬
‫‪M k‬‬
‫*י‬
‫קהלת‬
‫‪flS‬‬
‫נמחה י‪.‬חה לסם להיאית שהלשעיס כמשלו לכהמזת םנידוכזת להריגה ‪1‬אי‪#‬ס כ מ ז‬
‫וכיאול המאמל הרגישו על הפסוק סה* מל‬
‫‪1‬עזלס הנא אף הרשעים ב[ ן‬
‫מ ר ס הוה ליה לסי»יר לכר כ נ י ?אדם אן על עכיין מהו דכרת ה ו * לשין סל חרוסי•‬
‫* י ד י פ י ם •שגדעים הרשעים כסולם ה‪/‬ה ועמס יש לתמוה כאיזה תיכס רמזשיקיכס‬
‫ונוכל לומר שעלת לכרש הוא סב!נה לשון סיבי‪0‬‬
‫וושפיס עליהם ט‪1‬כס ושלום‬
‫משפעת וא?> על סי שבעל המאמר אומר לכרם לכלל להש מדת סדין של רם»ס ס ‪0‬‬
‫נ ל זה תלת זו *רכבה א תר< רכסי לכרם לשון השפעה )בלימת ולכסין ל ג ר ו להם‬
‫עדת הלין ג‬
‫ח ב ל הולך א ל מקום אחר‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫•י‬
‫!‬
‫י‬
‫הבל היה ם ן חעפר וחכי‬
‫‪ 3 0‬אל חעסר‪:‬‬
‫^‬
‫ל‪,‬מל מ כ ל ל לבדה׳ סל בגי א ד •‬
‫‪p‬‬
‫שאמל כפסוק הקולס גם‬
‫אןחלים הכל סולן אל מקום אתל מ ל י ץ‬
‫כרשע כ י הכל ככלאו מהספל וסם ילימ‬
‫ושניהם שוים לקכל כקעןכנליל כעני כעשיו‬
‫»ירא אלקים כאיכצו ירא ואומרים סיד כפיהם וכלשונם כ י מי הוא שיורע אז ע י נ *‬
‫לאו שרות האדם הוא עולה למעלה ורוח הכהמם למטה לאלן ואין מאמינין כהשארו*‬
‫סנפש כשבת המיכיש והאסיקורשים כא‪1‬סן שהדיכור שלרשעים שהוא סירישו סל‬
‫לברת כ נ י האד'אוגרת יחסיכםכת ימולה ויורדת כנחש לאמר דכרי שלשת סשסונך'‬
‫םאלם כ י חקרה כ נ י האלם וכי׳והכל סולן אל חקים אחל וכו׳ו״וי יודס רוס וכו׳ ‪t‬‬
‫מ‬
‫‪,‬‬
‫ץ ד ע ר ן ח מ‬
‫‪ .‬י‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫ן‪-‬י כש‬
‫א ר‬
‫_!‬
‫ה‬
‫העולה היא י ע י‬
‫ד־זבחםה היוררד־ז דחיא‬
‫ו‬
‫ח‬
‫ח‬
‫פירשנו לעיל מס שפירשז נ ״ ה י‬
‫ככף‬
‫פרשתס^ח ככיאורהכתיב היא‬
‫תשוכת שלתה סל אותם הפי‪9‬עיס סאימרים‬
‫ח•‬
‫כ י חקרה אחד והכל הילך למקים אחד‬
‫להון זןיי לנפש״הי ם כ ל?ין דלא יתין לפלח*‬
‫ל מ ט ח ל‪$$‬ךץ ‪.‬‬
‫מה אתיכ קרא אכתדס ע י יודע כאינין‬
‫י י‬
‫‪ C M 6‬ל ל א ירע כיקרא רחלכא עלאה ולא חשתכלא כאירייתירוח כבי האד׳ העילה!‬
‫?יא לחעל» לאתר מלאה לאתר יקר לאתר קלישא ול‪1‬ח הכהתס היודלת היא לזסיז‬
‫‪ 1‬א ק לההוא אתר דהיס ו ה י ן יאמרו ההיא םפשאי ולוח אמד להם כשנינו לתלים‬
‫שפסיק מ‪ :‬יולעתשיב תשובה ננתח למינים ולכלת׳ מאמינים;‬
‫סשוסז של תקרא הנע ‪/‬ס במס ימים שתפתי מפי מכם ח ן ‪M‬שהסיד שיינא‬
‫ןל^ן‬
‫בס ס כתיכת י ל שכוונת שלתה הוא נ נ ל סתוסא שיתלכש כרוס ססימא*‬
‫ג‪7‬מ פאזל אין אלם תזסא אלא א ס כ ן כ מ ס מ ח ס שס‪ *1‬ועל כ ן נזרה ס כ י י *‬
‫ק ג‬
‫§ר קהלת‬
‫‪0‬במת‪ 1‬להפריד סנח לסמא ממני וישאר כשכלו הזך כהבאת הקילין והיהן התקיינ‬
‫סחטאת והאשם היה הכהן מביט כנולת החוטא שהיה חעילככ כמי שהפאו הליאם‬
‫הימה אשס החוסאת והפהן היה אס ר להסתכל כפניה והיה חיכלח להסתכל היס‬
‫יזכיאתו אל היכיור ומנטייר נולתה כלעתו וכשעה שהיתה חתולה היה הכהן חפליר‬
‫קנח הטמא ולפיכך חכף סחיכה לשחיטה והיה הרוח הכהח< חסתלק וי)יל לחחס‬
‫ונשחת החוטא כשאל לי קשילה למטלה אחחהבעליונוס וככר הכיא הלב ל' חנחם‬
‫מוקאנםו מניין ההסחבליח שהיה הכהן חשחכל בפני החיסאיס ועיין שם ולפי ‪rr‬‬
‫ויכן הפסוק ללרך זה חי יודט לכוין ולהפליל אל! שתי לוחוח זה חן וה הכהן וישאל‬
‫יוח האלם קש‪1‬ר לחסלה ולוח הכהחההמללת לחטה לארן}‬
‫ילנה פ‪1‬ל וללקלק מלת העולה וכו להוה ליה למיחל ליח כני האלם סול•‬
‫למעלה אלא שהכונה שכמה כני אלם הס שסלים מלוכאים כעיני הכליוין‬
‫ונשחחן היא חקושלח למעלה יככל חס ויום יוסיפו אומץ וחין מעכב כילם העניות‬
‫והנה כחם לאשי סס שאין עוסקים מס הנכזל לשם שמיס והס חכחים בעיניהם‬
‫ומדרגתם כבהחה היורדת והס נס כן בכל יום •!לריס מחללגחס על חדרגמ‬
‫והנה כעינותיכ! שרכו מזחניט זם‬
‫התחתיכה כמו שא!ל עליוכוס למטה וכוי‬
‫כעינינ! לאיכי יכאזניני שמענו כי חי שנחן לו האלהיס עושר ונכסים הוא כעיכ»‬
‫החשיכוחלהחוןעס כני ישלאל וחי שאיןלו אינו ח‪:‬וכ לעין כל וכשפל נניס ננו‬
‫וכחרוס כרחיםכרחו חסר נניםלננו וחעפרכרח! לכרמים וככל מקים שיחנא אינ‪1‬‬
‫נחשכ לכלום וחי יורע שאיתם הנכזיס והשפלים לעיני הברייח וככל יום ויום ה‪1‬לכ!ת‬
‫!עולותכחסלותכית אלונשחיחסקשולוח לעיל ורוחם של כעלי נאוה ונסי הרות‬
‫יוללתלמטהכסתקהשל נהינס{‬
‫כל אלה הלכליס לאיתי כיין‬
‫שכן הוא אין טוב כליחל‬
‫^‬
‫‪16‬ן ‪ ) 0‬ב י ו ת‬
‫‪,‬‬
‫ן‬
‫ןאבמ‬
‫‪,‬‬
‫‪w‬א‬
‫״י‬
‫כ‬
‫ינ) נ י [ ר א ט‪1‬ב‬
‫וראיתי ^ נ י ש^יז םוב‬
‫‪akiuim‬‬
‫ן‬
‫‪M‬‬
‫‪i‬‬
‫‪A‬‬
‫‪i‬‬
‫‪M‬‬
‫‪t‬‬
‫•אשר אשר ישטח הארם‬
‫כמעשיו כי הוא חלקו ם‬
‫מי יביאנו לראוו־ת כמת‬
‫יותל מזה ומס מאםל לונה לוחריותל מזה‬
‫בי ישחח האלם בממשה החנית יען המעשה‬
‫' ‪ ^ P‬שידיר «חרע •‬
‫'‬
‫‪°‬ל‬
‫׳׳• •' י"" '״‬
‫*!עשו! כהייח כי איני יכיל לשחוחענח! ויגע‬
‫לאחייסכי כחאוס יכא איד! וישים כסלע‬
‫קנו ייסזוב לאחדים חולו לכן איכ!נקלא חמשי! כי אם ממשה החנית יהתילה ‪O‬‬
‫מ!א חלקו כי הקניינים האחלים חי יולמ אם יניעם לשחוח כהס יאיחל כי תז‬
‫*יאט כלועלגי ת< י)לע שקזייכיאכ) כסול ?גלניל ללא‪1‬ק כוי להלאות! כי ׳הוא‬
‫סכין‬
‫ס ס ת ‪ 1‬י ‪ ,‬ת‬
‫פ ע ‪ ,‬ל ‪ 1‬ת‬
‫א ח ר ‪ ,‬ת‬
‫א י כ‬
‫‪a‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ןי‬
‫י‬
‫^‬
‫קהליח‬
‫הנין ואתר ליש<‪ w‬יביאנו לראנת אתר המיתה פעם ‪0‬נית לאותי האיש שייר*‬
‫כלןלררןזולאיתיכיאיןסיכחאשכישתת‬
‫׳‬
‫נכסי) אחריו ן‬
‫שחננו האל עושר ונכסים אינו ראוי סיאמי‬
‫ובו' הארס‬
‫נחי וסינס ירי עמה לי החיל הוה כחו שנוחה עליו החורה ואס כן הוא יחשוב האל‬
‫יתייעשה שאיש אחר יחללנו ויראהו היא כחיים חייתו ואז לא יאמר ככה לחה לא‬
‫•יעילכחו ינכיית! לקיימו כחנכ זה ולעולם לא יממסוזהו אין טוכ מאשר ישמת‬
‫נאלם כמעשיו ויאחל בי הוא ח קו ועינם ילו כי חי יולעשיכיאנו לראוח לכר מס‬
‫•יהיה אמליו יכי׳סשה שהכ׳אי בכבא קחא מאיתי האיש שהיה מסקל חלשיתו כלש!‬
‫כלןלללן ;י כיהנה‬
‫אי נם<‬
‫הלכיםימכראיתי חשיל ינעל כי‪:‬‬
‫כיזין כשכילם והם‬
‫נחס גליקיס חניכו שהיה העולם כלו‬
‫סנמנתים שכתם נמנים לב ןעניס מין לבי חנינא וחכליו כקב חלוכין וחכמים‬
‫לבים שהם נ־זינים כזליע כתי שאזל אשליכם זילעי על כל חים יכחעשה ללי שמשין‬
‫נןחלפתא ליהכו ליה חן שמיא י׳רנניתא סיכה כלי שיזין כס יאשחי סשת»‬
‫שתחזילנה ועשתה והנליחה שאחלה לי יכי סלחן של חבלין יאילי האבנים הסיכות‬
‫ושלתנן יחשל האבן הטיבה ההיא וכן כבחוכות בלנל הכסא של זה ככולע ובוס‬
‫יאתרכ! אין שוב תאשר ישתת האדם בתעשיו כי היא תלקו אין ראוי סישמס לינס‬
‫ליתר אין ראוי לנ־ קיס שיקתי תתעשיהם כלום תתקס כחיים חייתם יפ\ אין שים‬
‫אלם יורע כתה היא תלקי וכתה נסים גורלו לי סיפוקן אשר יחסר לו שאס הי*‬
‫מלאים לנליק כחיים חייחי התעניניהשכל שלו אולי היה נלאה לי סעוקו ‪1‬לא היס‬
‫ייתכשל עול כתלאכתו כי היו אותליס ליינו תה שיגענו וכתו שהלאו התלאה ללבי‬
‫אכה! נהיר! לי ה זג נהלי לאפרסתינא לכיא ואתל כל אילין לאכהו זכו׳ ולכן כיון‬
‫שאין תי שיכיאהו כחייב חייתו להלאות! את עושל ככול חנותתו על אסר התות חין‬
‫לאו׳ שיטיל בעולם הלה סיס שכל פעולתו חפני הטעם שאחלכו ן‬
‫לכי אברהם אחי בלו פירש בעניין אחל והיא על שאחל! זל אס למלת‬
‫וחחבס‬
‫תירה הרכה אל תחזיק טיבה לענחן כי לכן נינרת וזסז אין סוכ‬
‫»שנין השמחה ששמח האלם במעשה התירה והמנות לחה כי הוא חלק! לכן ניעי‬
‫זאין לאוי שישחת ויחזיק טובה למנחי כ׳ חי יניאנו לעהב ללאית החענונ והעדין‬
‫סעתיל להיית אחלי! להיינו אחל חות! כי אם מסק החילה והחניח שעשה שאם‬
‫סשקח בחילה הלכה יחכו לן שכל הלבה והעחל הזה יניאנל ליאות תענינ ז־ שיהיה‬
‫א ‪ /‬פילוש אחל של לנלי לזל שיוחל סנל כוחן הקדיש כלין היא‬
‫^‬
‫שחס ח קיום החנוה מעשייתה וכח! שנוחה החילה תחת אשר‬
‫נשכיל‬
‫לא עבלח וכויכשחחה וכזי כי שמחה זי בחשק התילה והחניתיביאנו לשמחה סכאס‬
‫צורי) ו;זן כי אין סוכ ב^זית קקצזת תתל ת?ש*ל‪/‬ס ששחק בס כ! היא‬
‫‪ 0‬ל‬
‫א‬
‫ג‬
‫‪1‬‬
‫‪, n p‬‬
‫ן‬
‫•יי ק ה ל ת‬
‫י«א חלקי השי‪/‬תה בעשייתה הא חצקו כ! ק! יכיאב< לראות במחול ושחוק ישתתת‬
‫שנליקיס שיהיו אחריו ב! אםשחחה ‪ 1/‬שהוא חלה כנגר חרה וכדאיתא כחיקונין‬
‫שנליך האדם לחבל עש האושפיזין לה׳ינו הנשחה יתירה ורוח יתלה ונפש יתלה‬
‫כשעת גלולה וכשיפסר חן העולם יונאת להראותו כשמחה גדולה ‪ 131‬עד כאן לברת‬
‫וחתוקים מדכש ‪I‬‬
‫ב פ ט ן‬
‫ק‬
‫י‬
‫ושבת< אנמאראהאת כל‬
‫העשוקים אשר נעעינבן‬
‫הוה לכו הישות סברות‬
‫ודרושי׳ רכים חהס כספי‬
‫‪' w‬‬
‫סיוהר כשבא פרשתתשפשי׳יחהס‬
‫כת‬
‫‪7‬‬
‫רש ם‬
‫יחי״י־י ' ^‪ «n1‬והיה דרוזת‬
‫>< ‪ .‬תרת השמש והגה רכעת‬
‫> ״‬
‫העשוקים ואין להם כגרם‬
‫שנא קדישא לב ייבא סבא זל‪:‬‬
‫' ‪ 1‬י ‪°,‬׳ ‪ l‬וסיר טושקיה נח ואין להם‬
‫שבתי י‬
‫ב‬
‫‪b‬‬
‫ה ל‬
‫מ‬
‫״ מ ‪ £‬כ ) ‪ : 1‬ס ם ! ח ן?‬
‫א י א הז כ‬
‫מפ‬
‫א ת‬
‫תא‬
‫תכ‬
‫ל א ת י‬
‫‪v‬‬
‫י א‬
‫מ ל ה‬
‫•‪ n‬נ‪n‬ח‪n‬״ ‪•.‬‬
‫‪ 1 .‬קאיניחא לכתר‬
‫‪ ,‬״ !ל‬
‫ו‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫שבתי ואו אה תמןתניינן ככל י " ^ '‬
‫^‬
‫‪A T‬‬
‫‪T‬‬
‫'‬
‫והיי שיי אכפ״ ל‬
‫נפי י״א‪-‬ם תת״ מאיך פי״י ״קיף רישיה בהאי שסחא הא מחודא לאשא ועחודא‬
‫א ‪\|,‬לא לפננא הוה את‪ -‬נשרא חדא וההוא נברא הי•‬
‫‪/‬‬
‫״‬
‫רב א *״‪ 0‬וכן הוה חתי גלפא יח־נא על גבי פת״א לאשא יגיפא יגדפא‬
‫מ כ‬
‫ש ט ר ת‬
‫ל מ י ס‬
‫ב מ‬
‫| א ״ ל ‪p i n‬‬
‫א ח ל א‬
‫ר ח‬
‫נ א‬
‫א כ‬
‫ה‬
‫א )‬
‫ה‬
‫‪3‬‬
‫‪ :‬י‬
‫ה‪;5‬‬
‫‪P J‬‬
‫לס‬
‫י‬
‫ע‬
‫‪,‬‬
‫‪ .‬א א‪,‬ןלקחיהויהיבליהאי־ ' ? ‪ Z I‬ל סינים‬
‫;״ ״‬
‫לא ״א ים‬
‫׳ ׳ ־ ׳'< ' ‪ 1‬ץ יי'‬
‫־‬
‫‪.‬־לבא והיה " י " ׳ ״ '‬
‫חילין חה עביל חתים ברםי׳ה בגישפינקא לה׳ה תקיק ביה במא קלישא ואי*‬
‫‪0‬״ פ‪,‬קאל‪4‬ק עליה שתא קדישא סליקילי־תלא ‪,‬לביב על כהוא נשרא ואזיל‬
‫" ‪ p J S C‬ל״ם פ^ין‪,‬בבל איתר ראיה‪ .‬עכר הה‪,‬א א‪-‬תחשין סולא‬
‫ה‬
‫י ש‬
‫‪ £‬י‬
‫ל כ א ‪ f t ) p f t‬נ‬
‫ומ‬
‫ז ה ה‬
‫ס‬
‫ז ס כ ק‬
‫א‬
‫מ‬
‫י‬
‫א‬
‫י מ‬
‫ה‬
‫•כיחיא לה״ " '‬
‫ל‬
‫א‬
‫א ת ר ל א ח ש‬
‫א‬
‫י‬
‫‪11‬‬
‫ד‬
‫ל‬
‫'‪ * fr‬״ ™ " ‪f,n ° Z‬מרי ע י‬
‫ל מאספלסיןעל להח‬
‫א ״‪,,‬‬
‫ע ל י ן א ג נ ה כ & י‬
‫משן והים ילע תחן כל חה לאיבריי ׳‬
‫״‬
‫״‬
‫‪< l ^ p k‬״ ‪*< °‬‬
‫א‬
‫ה‬
‫'י*‬
‫<י‬
‫‪b‬‬
‫י י״"'‬
‫אל ל נ ‪,‬‬
‫ע א ל‬
‫ר א‬
‫ע מ‪1‬‬
‫"‬
‫ר‬
‫‪w‬‬
‫ל‬
‫י‬
‫י ה‬
‫ה‬
‫? ) ‪P‬‬
‫נ א‬
‫"‬
‫) ‪ 1‬י‬
‫'‬
‫י מ‬
‫‪ 1‬כ נ ח‬
‫ת ח |‬
‫ס‬
‫ע‪,‬צ‬
‫ה‬
‫‪£X i L , ' 1‬‬
‫' י‬
‫^ ‪ " * ? V‬״ ' ?‪,‬ירא ״תווי‪ ,‬מר ב‬
‫כ‬
‫‪;fi 7‬‬
‫'‬
‫‪p‬‬
‫‪,‬‬
‫פי קחלייו‬
‫‪f‬‬
‫‪ffl0‬‬
‫י*‬
‫היא ידע בל מה לכס׳מאינו‪1‬חנמתאןביכראיןלנעי למניעכיוון יהי)‬
‫נ‬
‫י ש י א‬
‫ע ל ה ה ‪ ,‬א‬
‫תב ל א ת י‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫אחל‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫'‪ 1‬״ !'" ‪ .‬י ' ״‪l‬‬
‫׳‪,‬‬
‫* ה רבעי כלין ה ״ י נ י‬
‫״‬
‫‪ 0‬לסי א יתיישב כל‪1‬חיה והוה ממלל כלמחיה מילין לחכמתא יקנא כההיא מתא‬
‫אחל ישבתי אני‪,‬אלאה שבתי‪,‬לאי מההיא ארחא שבתי מן ההיא קבמתא‬
‫ו יתיש• תכלמכא׳ וכלחתאי יבלין‪,‬אלאה א בל העשוקי יכי ‪/‬מילין אינין במ מא‬
‫מ ״ ‪H‬‬
‫לאיה‪ ,‬אמ׳את בל העשיקיאלא מאי ס ש < * | "[יא ׳ ־ יקיז‬
‫יאלוהו׳לקא עשיקי׳מכמ סטלאן עשיקי־לאתמלא ללעלא עשיקי לתתא והיא מבי'‬
‫אי ‪: J,,‬י ה‪ ,‬׳יובל םגיאין אימן אי תי׳לית משיק כאינוןמשיקי להוה איה! משיק‬
‫נקלמ‪ -‬א אי מתלתא לאחלא כמה לבתיב ‪,‬קל עין אבות מל בניס ומל בני בנים‬
‫מל שלישים יתל לכעס היד היה משיק שלמה מלכא נ״ח ואמל אלם משיק כלס נפש‬
‫כ‪,‬א או בנו או בן בנו יהין משיקים בטיקלא לכתיב סל כול ינוס אל יתמכו כו סל‬
‫בייא אתל ‪,‬ל לק יביס חאתל קלישא ואל יתמבי בו בהאי עלמא ביין לאיה‪ .‬משיק‬
‫כלס נפש איהי או‪/‬לפיה להוי משיקים מההיא סטלא אמלא אית משיק משאר‬
‫״שיקים כל׳א לא תעשוק אתלעך איה‪ ,‬פשק ומכל איה! פשוק ככי״י מההו םטלא‬
‫א״לא ובנין כר אחל את כל העשוקים אמל שלמה קא אמינא ככל איכון משיקים‬
‫אשר נעשו תחת השחיס אשר נעשו אשר נרח‪ .‬חכמי ליה חאי אשל נעשו אי עשייה‬
‫אכל וראי וכמין נמשו‬
‫איה! לשכחה לאו עשייה ללהון אלא לעילא חן שחשא‬
‫איתעכ׳דו כריחין כהאי עלמא כיין דאשתבלל גופא רילהין ואתעכל ההיא ריחא‬
‫כניפא ‪/‬ך ונחי כלי לכלוכא דחיכין כההיא פלמא כדין אתעשקגופא כחהלאחעשק‬
‫רומא והאי איהו גופא ראיתהני כיה יתיר מכלא יעשיקיסאחלנין איתככחה ויינין‬
‫ורוחי! תמן ולא נעשו בנופי( אכל אלין איכון פשוקים אשר נמשו‪.‬אית אחרנק אשי‬
‫נעשו ואטרח! כני נשא לחאליהון!מאן איה! חאן דעשיק אחתא לחבריה כסמירו‬
‫או באתנלייאוהוא וללא די אית״לילמינ״הו משיק איה! כלי ליעותא למאריהין‬
‫ולא ידע בפלס דאחחא איכוןעוכדין משוקי‪/‬אטרח! לקכהלחמכד לה! נו‪.‬פה ולניירס‬
‫ל! ו כילה אילין משיקים אשר נמשו אשל נפשו ודאי ניפין דלהון על כרחא בנין כך‬
‫שלמה מלכא אחר ואראה את כל העשוק׳ ככל;׳יכי עש!קים קא אמינא אינין אשר‬
‫נעשו!אתעכידו כעשייה כמס להכי הכי איבון עשוקי׳דכבר נעשו כערלה רכי ונטל‬
‫ננליל גופא ועביר ליה ולבתר משוקיה לין מיכה ונטלין ליה הלי עשוקים חשל נעשו‬
‫ופל כלא קאים שלמה מלבא ואמל קאמינא על כל העשוקים אשל נעשו וקנה‪ .‬למעת‬
‫סשוקים כלא אושלין למעיין עם טענה קמיה קיבה הני אושלין למעין הא טרלהלכ»‬
‫להון וגליל להון עליינ שני׳ולכת עשקין ליס חעלל׳ונטל להון קכה הא לך סשוקי׳אשר‬
‫מנש! ככר עבר עבירה קטלי ן ליה לין אית טמנה יזתיניןליחל תאריה לעלתא תינ»ן‬
‫‪0‬‬
‫ה‬
‫מ‬
‫איב‬
‫‪3‬‬
‫תשר‬
‫פ‬
‫ת‬
‫נ‬
‫׳‬
‫נלתתיהלחפלויניוציהלינאאנאכלמחאהןינאלהאתההןאיותא קרי לים‬
‫י ל(‬
‫»י' קחלרן‬
‫קבה כן לכתינ ה יאחר אלי כני אתה תאר• לעלחא יליל בל ייחא לינא שבדין הלו‬
‫לחעית איכון העשוקים)אין להם מנחם יאית ע&יק אחר ההוא עשיק לאיקלי חחזל‬
‫כלנסיקלעלחאחילתפרישיסליה חקהלתא לעתא קדישא ההיא חחזל עכיא‬
‫ייסנכא אושיל למעה קללה ק כה ואעעין קמיה חאלי לעלחא או חכו אנא חה חוכא‬
‫פכילנא הא עיכלאי חתקננן לקחךהיו והכה לחעת העשוקים ואנן להם חנתס וכן‬
‫לכל איניןעשיקיןאית להיןטעכהקחיה קכה יחההיא טענה לית להון תנחם ולית‬
‫ליתיכ סלה על לכהין וחה לאחל את כל העשיקיס אולין איכון לחייתין לאחהון אלין‬
‫סכרין לאשרא לחעין לכל ככי פלחא בנין דלית דחעיןדכפקין חלכא כהכי לחעין‬
‫רכל כני עלחיתמהין ואחרין ריכיירקיבה קשויאיכון ועל איו ח קשיט איכין יעל אורת‬
‫קשוס אולץ הכ! חסכני יניקי דלא חאכו אחאי וראי אין להם חנחס ‪ 1p‬והנה רחעת‬
‫העשוקים הה‪1‬א דמעה ללה‪1‬ן כההוא עלתא רקא מנינים יעל חייא דתנן אתר אית‬
‫חתק‪:‬כא להין כההוא ע!תא ראסי׳נדיקיס נתירי לא יכלין לקיימא תח| יקכה רחיש‬
‫ליןיאתדכקכהייאיתקן תתיכתא עלאה דליה יעייליה כתיב חפי עויליש ‪1‬ייכקי^‬
‫נחאי תיעלתא עכדין תמן ואתאי סיק־ן תיון דכתיכ לתען נ־רריך להשבית אוייכ‬
‫נחתנקשן עכל ‪ 5‬הראית כן אדם דברים קרישים אלו חבהילים רעייכי בגו‬
‫ככי חלם יכיאילסחיכניס תעכתסעת‪1‬ל עליהם כי לאהכת הייכיל לא ביארתי!‬
‫רייהודהור׳כחחיס‬
‫וכפודש‬
‫פיאור אחר כיאור ‪t‬‬
‫אל‪?1‬קטני'ה‪:‬נכוין‬
‫ורככן ר׳יהורה אחר‬
‫בחייהם כעין אכותם בעולם הזה לעתיד לכא הס עוחדיס בצל חכירה של נדיקים‬
‫ואכיתיהם כנד חכ‪:‬רה של רשע־ס והס אויוריס רכישע כלים תתנו אלא כעין אביתינו‬
‫וכאיכזכיייתי‪1 ):‬הוא א!חר נהם אכיתיכס חטאו חאחריכס !חטאתיהס חלחרים‬
‫קטינירא רבי יהירה כריאלעאי כשם רבי יהושע בן ליי באיתה שסה י‪1‬שכ ‪1‬מלחר‬
‫סניגוריה ןאוחר להם אחר! לפניו רכ‪1‬נ‪ 1‬של עולם א‪ :‬זו חדה חר‪1‬כה חדת הטוב א‪1‬‬
‫יורת פורענות א‪1‬ת'תרת סוכה ממכה ‪1‬מדת פירענות חעיםה ומתני כעין אבותינו‬
‫אם חדת הטיכ חריכה לא קל שכן שיבא! אביתיני אכלנו אמר יפה למדת אתכם‬
‫םנימריא יכאו אתכם דכתיכ ןחיו את בכיכ׳ ושבו ששב! חלירד לנהיכס!הס נינולים‬
‫תכניסם לפייתייב כל אדם ללמד את כנו תולה שיצילה! אדינה של גהינס עכל ן‬
‫ודכריהם הם ממארס ואין כריך כיאור כי אס ללעת איזה סמך חנאו לדרוש ום‬
‫ונפיני ספםיק שכא אחריו ושכח אני!כי׳כלנחר אחר שאלו הסשיקיס מלמדים על‬
‫אמחס וכ‪1‬ת וניצולי?( אשרי חלקם משבח אכי א‪1‬תס אחר שניצולו‪:‬‬
‫‪1‬ל פי׳כפי׳הפםוק י[ל ושכתי ואראה את הל העש‪:‬קיס עשוקי בנהיכם‬
‫‪/‬‬
‫כמעיויס אשר נעשים תקל; השמש חחתחליפיה של חייה כוכים‬
‫העשיקית כיל מלאכי משתית ים ואברים וכן הוא אןחל עוכרי כעחן‬
‫ז‬
‫ר‬
‫ן‬
‫ע‬
‫ש‬
‫ויי קהלת‬
‫•נכא מעיי( ישתיהו ‪ 11‬מדלי גהינס ואף מקרא וה כך נלרש לספרי)מיד שישקיהם‬
‫נחחכריחיס ותיקפים איחס נכח עכל ‪ 1‬י כ ה היש )הן הן לכרי)‪<b3‬מו‬
‫יבא אחריהם ללקמ ' ל י ל ק י והנראה לעניות דעחי ה<א על עניין‬
‫הזה כאי זה צל שיהים‬
‫בנשמות החתגלגלוחובאות כעילם‬
‫בלפרישיח לעיל עמיד עליי ינידע לנז מדברי הרשני זל כי גדול עין הגזל כמאל‬
‫»אל ני מלכד שמזיק לננזל בממיני ג‪ 0‬יזיק אח נפשי אםלא יחחיל לו הגזלה אשל‬
‫«זל להניאו בגלגול כעולם הזה כדי שיוכל הגזלן לפרוע לוחה שגזל וחכמי האמת‬
‫למזו עניין זה ככשיק כן ארחוח כל כיצע כצע את נפש בעליו יקח יקח מחש ׳קחנו‬
‫*תש וינאי שכיהס יחד זה לחח ווה לקכל והנה חינח הגזלן הארור אכל הנעשין‬
‫והנגזל לחה יביאנו האלהים ולזה הימ חחמיה שלחה ראיתי דחעח העסוקים ונייוזהו‬
‫פירושו ואראה אא כל העשירים אשר נעשים חחח השמש כלומר אשר נעשי׳וחיזרים‬
‫וחחהויים כעזלש הוה אשר הוא חחח לשמש והנס דחסח משיקים שהיו לחניתה‬
‫ח‪:‬זריס ונאים לאנחה נעה( ודחעתן על לחיין ש‪1‬רם נשחה חכרח ייי־עח ומכחניז‬
‫ביאתה לחה וביודעה כי לפן הונאה כובה וחתאכלת ואין להם מנחם והנה ככצ‬
‫שני סעחיס ואין להם חנחס הראשון ליעשי( והשכיח לעושק כי חשנה ורצונה היתיז‬
‫ליענש כנהינם ייתל מגלגול פעם שנית‪:‬‬
‫אי נטו נ!כל ל‪1‬חר בדרן אחר והוא פי בעונותינו חרכו על ישראל עברי ככל‬
‫מקומית חושביחיהם וככחס זחנים הס אמםים כידי אדים וישמעאלים‬
‫רזה גם כזמן השחדוח והנרושים ואין בהם הח לעמוד ולקדש שחי הגריל כרכי' כחו‬
‫»עשו רכי עקיבא ומכיריו אף על ס׳ שתל בדורותינו זה כחנאו הרבה חאוחחיכו‬
‫נקדש! שם שמים ברכים תחיתית יישינית זו חי‪ <.‬ואס על הנצים רוטשה ותה גם‬
‫וזהו פירישוושבתי כלוחר‬
‫בגורות אשכנז חנלחקים לא יבלו לעמיד כלס {‬
‫נתיישבתי בעניין זה לראות תה ידבר היכי ומס ישוב מל חוצחתי אתא! נעשק!‬
‫אותם הנשמות כיד סחאלוסעחו בהייתס כלס כיראתהיילכז פתאום יבא אידם‬
‫ונמסרו ביד אדוניס קשים יכריזא קריה כחיל לכין אתרי ן קרישי עליונין כל כרכים‬
‫*שר צא יכרעו לבעל ופל הפה אשר לא נשק לי אחת דת! להמיתו תיתית חשונייז‬
‫ובאזנינושחפנו אצוחיני ספלו למ כי נחקיים כהס ומנאוה! רעוח רכות‬
‫‪1‬נד!ת ולקחה מיד היכשל׳ם ככל חטאחיה והבה כל איחס הנשתית אבל לא יכלו‬
‫לשאת ולסניל להס החרב הח־זהפכת אש להנת שלהנת חלקיק עחר‪ 1‬הפכו ביום‬
‫מלב ילנן נראות החלן שלחה ברוחו הקרוש מאולמות רנות ורעות אשר יארען‬
‫לאנוחינינפירטנואל ובשפללוכפרנאנשיאהוכסוחוצאה ונשאר ארצות הנויי©‬
‫נוי גיי ללשונו אחר כל העשוקים חחת השמש וסנה למעת העשוקים סולנים לבית‬
‫כנסיה &להםלזמתקןןתלנל‪})9‬ססלשתי׳)אין לסם ‪ yptp‬לןנילסתילס״אליסעתו‬
‫• כ‬
‫ש‬
‫נ‪,‬‬
‫ק‬
‫ט‬
‫•ו קחלח‬
‫ןהשינם אל אביהם שבשמים)אין א‪1‬מלהשכ ומיל עושקיהסכח ויש לאל ילם של‬
‫עושקים לעשות חס שלכם חפ[ ולשליט על בני יחילו בכוח ישראל ט לא חכעיא פס‬
‫כענחסעסעזל)סינים לחי שהס נשתרשו אחל אלילים אלחים!‪1‬א אפיילנאן קלשיס‬
‫באן ירישלם גלית ירישלם אשר כסערל חריחים יחסיחיס איחס לשיכ חאחלי היהעל‬
‫אנא חחאפק היוכפירישני זה נחשן עם חה שאחר כפסיק הקיים כ׳ א! ן סיכ לארס‬
‫שישמח כעילס הזה כ»‪.‬הגס שהיא בהשקטיככטחה ח׳ יירעחה שיהיה אחריי' או‬
‫נמ או כן כנו או כחיגח או כןיגח להייתעשיק ורטן כצ הימים חנשחת אליס‬
‫ואכלו )חלית אפו יכלו ן‬
‫ללרך אשר ביארנו חי שעיע ושבח אני ^ ת הםתיכש‬
‫ןן ן‬
‫‪.~ .,,‬‬
‫״‪,‬״‪.-‬‬
‫לחדה זו יבחל חית חח־ו׳ולכן‬
‫ק ׳ ‪ ! ,‬שבכרפי־־זו מן הח»ק‬
‫‪,‬‬
‫אח‬
‫למניחיחמחלחהעסההיגכיס במשך אשך אשר הם ח״ס ערנח ;‬
‫הס חי׳ס עדנה כלןמ׳אנניפ שעחה הס כעונג‬
‫ושלוה אתרי שהפנו לרך כרמים ללכת ‪',‬עכור‪!:‬הם אחריס והס כשליבו של עולם‬
‫ט‪:‬כ 'יחנו הנפל למות חח״םכ׳ החיש י‪.‬חפ[ חיים ׳דכקכקזנו יכעח כשם ה'וינוע!‬
‫י ־ ^ ' וטוהר פר ריחי׳ חוח ס מן עיחאנא כרזא דרוין כניספרא כקהלת‬
‫ח׳לכא האי קרא לכתיכ ושכח אני אח החחיס חחאי‬
‫ר‪0‬לוי;‬
‫וחו איחא נ'‬
‫שככל חתו אלא שכבל חתו בנאי נילתא כפילחכח לחאריהון וכוי‬
‫חלוריןעכד קיכהלגדיקיא חד דובו א^וןנדיקלא רלא אשתכ‪-‬יאו בהאי עלחא וכר‬
‫אינטריך עלתא חן לחח׳ ן ואיכון חין יתכין כנערא אינון חנלי נליחא ע‪'.‬וי ואולי!‬
‫ומודיעין חלה לאינון דמינין דחכרין <מתעל;| וע׳(ין לנן פרן דארעא רתחן רוחיהון‬
‫• לצליקיא חתלכשאןכפטריןדנה‪1‬רא ואית יעטי כהי יגזרין גורה יקנה עניד יפיתי‬
‫ללהין ‪-‬תש על עלחא ואינין נפשן לנל קייא חשחכחין בהאי עלמא לאננא על חייא‬
‫והאי איקרי נפש ידא לא אסתלק חהאו עלתא לאפתכלא ולתנדע ילאגנא על דרא‬
‫והא׳ הוא לאחרו חבריא דחאי ידעי כצערא דעלחא ועונשא רחייכין רי כארעא‬
‫רכחיכונכרחה הנפש ההיא חעחיה יחיולא חניינא הוא גן עדן לו•‬
‫בהאי הוא‬
‫בארעא כיה עביר קבה חליריןעלאין יקרין כגוינא רהאי פלחא יכגיינא לפלחא‬
‫מילאה יהיכליןכתלין ניוניןלליח להון חישכנא ואילנין יעשנין יליחין לס!חין ככל‬
‫יומא וכהא' אחר שארי ההוא לאיקרי ריח ראינוןנריקייא ומלירא לההיא כ!תא‬
‫ביה שארי וכל יוחא וריחא חתלבשת בלכיש יקירת כגוונא להאי עלחא זכגיינא‬
‫תילתאה היא חרורא עילאה קרישא לאיקר»‬
‫פחרא‬
‫י ׳ א ל יז!‬
‫חתעינא ההוא ללגא עלאס קדישא לאיקרו‬
‫}ר‪1‬ר לחיי לתחן‬
‫‪;/W‬׳‪; c‬האי אתלכקלאתעננס כעילונא עיצאה עליה כתיב אז תתענג עצה׳‬
‫)סלננתיך‬
‫ג ח‬
‫ט‬
‫יז‪1‬‬
‫ר ) ש כ ח א ב‬
‫‪:1‬‬
‫ט;ח‬
‫כ‬
‫‪,(!,‬‬
‫ה ח ר ‪ 1‬ת ה‬
‫‪ 1‬ד ח )‬
‫ש מ ת )‬
‫ה ל כ‬
‫מרכבתיר ןכו׳‪ ,‬אבא בשעתא לאיכטריך עלחא רחתי)איכין צליקיא זכאין ההו*‬
‫ת‬
‫ב ה‬
‫מ‪3‬‬
‫‪ .‬ל ‪ > ,‬י ק ‪ ,‬א ת פ ס ל ‪ ,‬ח ל ‪ ,‬פ לכשמה ‪,‬נשחה לקב ה ‪.‬כרין סס ק‬
‫*‬
‫נתתא‪SBfa£f‬לא לתתא נשתה אילפלליח יליח א י‬
‫ירתא כלה‪ .‬מתתנקןימתפטלא! בחל על דאחלייני לח;תי לכנלא צתלכא עיצא?‬
‫ולבתל תייכין צאתלייהי הה׳ל יהיה מלי תלש בתרשי יכו‬
‫ראיבטריך מצמא לרתמי ‪ ,‬״ א א‪,‬ל‪< ,‬ח‪,‬דעי לנפשייהו לצלייןיא‬
‫״ לא‪.‬למא לה‪ .‬מ ט לש״ין לעיתהין‬
‫״ ‪ ,‬א‬
‫׳‬
‫זבש׳גיזא‬
‫חס‬
‫ר ע ל נ‬
‫‪ ,‬״?‪5‬‬
‫י‬
‫•‬
‫‪M‬‬
‫‪?!*^-‬‬
‫ש‬
‫ת‬
‫ן ב כ א ןע‬
‫נ פ ש‬
‫ל‬
‫ק כ ר‬
‫ה‬
‫ר ח ת ח‬
‫ע ו ן‬
‫א‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫* »‪ ,‬״יו‬
‫׳' ‪" "f:‬‬
‫" " ‪" A‬‬
‫״‬
‫לאתל‪::‬ק ‪ f‬נפשא כנפשא כליןיאיתעיין‬
‫ל נעליי לנכי נשא יב י ‪ ,‬פא ‪-‬ן בההיא פתחא נ פרן‬
‫‪,‬‬
‫א ל ך ן א ל י ‪. , , . , ,‬כ הו‬
‫ומיליפי לר<ת » א י נ ו ן ל ‪ . .‬ן ד ת ת ל א ן כ נ ן‬
‫מודיעין לנשמה‪.‬כשמה לא‪,‬למא לקנה וכ!הו יי‪ -‬רחתי ל תיין ואס הכי‪ ,« .‬סצחא‬
‫ד‪.‬‬
‫•‬
‫‪ . ,‬ן ‪ ,‬ע ל לא אחל ש!תה ‪.‬שכח אני את מחתים שככל מתי‬
‫" י י ראית ש נ א מ ר ז ה פ ן ׳ ש נ ו ת כ ר ו ן ע ־ כ נ כ י ק כ י י ג ך ^ "‬
‫לפי ס יש לונחת׳ככל ליל יליר בשהמויס כנפל‪,‬לבי אייר המתי היליעים‬
‫ל ד > ת ב‬
‫‪M‬‬
‫‪N‬‬
‫‪V‬‬
‫‪ 0‬ו ן‬
‫‪Y‬‬
‫ס‬
‫מ ר ן ח ל‬
‫מט‬
‫פמ‬
‫ט ע‬
‫׳‬
‫(‬
‫כ‬
‫ס‬
‫מ‬
‫ז‬
‫נ נ‬
‫י‬
‫נ ס‬
‫‪,‬‬
‫נ‬
‫‪T‬‬
‫ח‬
‫ש ה ח‬
‫נ ר‬
‫י ס ה‬
‫ם‬
‫ב‬
‫\™ ‪ ,‬״ ‪l‬‬
‫‪1‬‬
‫ץ ׳ '‬
‫׳‬
‫לנכרים הנחיב‪-‬ס בשש י ו ן סחיים׳ יכי א ח י‬
‫בם‬
‫‪A‬״‬
‫שלחתים י״ריכ ל׳ה פ־רש'‪ | ,‬ל ל ; ״ ן ה ת פ ‪ :‬ס ‪ 0‬ה ח ^‬
‫לאברהם ק י י פלייה! ושבת אני וכו׳ובברשת יישב ס־קפ בא אל אשתאת ן ויבם‬
‫‪1‬‬
‫ע‬
‫מ‬
‫ג ) ל ח א‬
‫‪1‬‬
‫ל‬
‫ת‬
‫י‬
‫י‬
‫א‬
‫ל‬
‫א‬
‫י י ‪fI‬‬
‫^‬
‫״ ע א ‪ -‬נ ס י י ו צאתתק־־א ל״לס יל* •״‬
‫נ ל ק ‪ f‬יאית כדיא ואלס אל פ ע י יק» ל ״תתקנן לכתל כלקא יאית אלין תשתכת׳‬
‫ס ‪ 1‬כ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫י‬
‫נ‬
‫ה‬
‫י ז א ‪,‬‬
‫ע‬
‫י‬
‫נ‬
‫ח‬
‫ה‬
‫י‬
‫' י ‪ r /‬ל‪.‬מ?‬
‫" ״‬
‫‪ ,‬לי־קא מן התייס אשרי הס ח ״‬
‫מלנסוכתיכ ישיב ליתי עלות‪,.‬ישיב חשניהם את אשל עלןלאהיס ללא שכ צימי‬
‫‪0‬ל‪.‬תי‪ ,‬אשל לא לאי‪ :‬את התעש׳היפ אשל נפשה תתת הש ‪ or‬ישיב משניה את אשל‬
‫תוכין חלמתי‬
‫לאתקקיא!•‪ft‬‬
‫־ ״•ייי ך‬
‫י‬
‫י‬
‫•מא כ־־קא י׳‬
‫ו בו‪,‬לא כעי‬
‫הייעל סיד ה‬
‫מ ת‬
‫‪l‬‬
‫‪t‬‬
‫‪4‬‬
‫א‬
‫ם‬
‫‪1 1‬‬
‫‪1‬‬
‫'׳ •"״י*׳'׳־׳זי;‬
‫ע י יפשה ׳ת כלי לגאלה ובתי שפילש! ב״הל כפסיק‬
‫קחתנלנלית שם הס כלם ילאי ה׳ילתישב! שת‪ ,‬י ה ׳ ח ק בם וסיב משניה הנשתה אשר‬
‫לא היכרי לתיקין התתזין ב ט ן היבם אי בלומה אלא הקבה בקש ל‪ ,‬ח נ ‪, ,‬נח‪,‬ה‬
‫באותועגצס ״־פירש הפסיק ובכן לאיתי לשע־ם קבילים נ ל ח ׳ נ סלמש היה ינעה‬
‫ח ה‬
‫קהלת‬
‫‪8‬י‬
‫ועתח נכאר שלשת הפסקים התקשירים זה בזה בעמתית‬
‫ניאלהסיכ״‪.‬‬
‫הו׳כי יש נ' חיני נשחה הי׳י׳תחי כעדיין ?יא אונלת‬
‫אסכ !העניין‬
‫•שלחן נבזה חלחס אביה תאכל כתרוחת הקדשם יעל״ן לא יוד לחדרנח העילס‬
‫החלכ ס‪5‬‬
‫חי שכאה וי‪,‬סאס‬
‫השגיח‬
‫'‬
‫*‪ 1‬תלכ'‬
‫^'‬
‫)השלימה מעשיה‬
‫!אשחההצסש ההיא יח׳רה בחשיבה‬
‫ו׳כתה לתירה ילתעידהנאמר עליה)אחה לך לקן!חנות ומילא ישעה היונה לשיה‬
‫עיר ננלגיל כסיד רנוא זשוכ זחי הא שזכתה למיונה זי כמן דניאל ותכריו‪:‬‬
‫חי שלא זכתה והולכת כפרידא נאכנא נקיספיחא כדפירשו‬
‫השלישית‬
‫‪3‬ז)הר כמקימית רכים וכזה נכא אל כ׳אירם ישכח אני אק‬
‫המתים שככר חת! )אין טיעחין עיר חלחח»ת להתגלגל פעמים שלם ^א ככר השלימו‬
‫והם לאוים ייתר חהחיים אשר המה חיים עדנה ‪1‬טוכ חפציהם את אשר עדן לא היס‬
‫כי לא התלכיך כחטא וכעין ‪1‬לא לאה אח התעשה הרע אשר נעשה חחח השמש ‪t‬‬
‫ן א • יקשה כעינין שהרי כיארצי לעיל כפסיק וזרח השמש ששליחותיהאים יזדחין‬
‫נשתת! היא כעה‪ 1‬מחמת חצות וחעשיס סיבים וחררנתה של זי היא ייתר‬
‫ה‬
‫י‬
‫א‬
‫ב ה ‪ i :‬ת‬
‫ל א ה ג י ע‬
‫גוע‬
‫מ‬
‫ה‬
‫{‬
‫תשובהך‪ ,‬דיקינן לישנ' דקרא‬
‫'ל י ״‬
‫ויותר חהנשמית י"‪1‬‬
‫בעהז י‪.‬כל חיר<‬
‫ושכח אכי אח החמים שכצל חתו כלוחיחטא!‬
‫כחשיבה ותקנו חעשיהם אכל חי שלא טעם טעס אטא אין לך מדרגה נדילה הימינה‬
‫אבל‬
‫וזו היא הזריחה כחאד מאד אכל חי שנצנס כסיד החיתה שנקראים חחים‬
‫ככר חתי ונחו חרתיחחם חנר חשיבחם יש לי יתרין חהחייס אשר הם חיי עדצה ‪t‬‬
‫כלן לדרך זו ושכח אני וכו יריע כי הענייש האיחללים הם חשיכי' כחת כפי‬
‫חה שאח‪1‬ל כי חתו לכל האנשים וכו חשיכיס כמת ושכח אני את המתים כי‬
‫קורס שיניע להם החיתה סכעית ככר חתי חיחה חקייח מרוכ העכורה אשר עונד‬
‫בה יכשיגיט אליהם החיתה הטבעית ככר חתו חן החיים אשר הם קייס כעדון‬
‫ןאךןך העיון וההשקפה תצאת‪/‬ליהרשכיי יל כזיהר פר׳חקת‬
‫וכעונג גדול ‪:‬‬
‫ריחייא פחח ישכח אני את החחיסהאיקיא אח<ע*‬
‫קיחן קשיכ י!ל‬
‫אכל תח כל טוכרוי דקיכה כרינא וקשי! יליח חאן דאקשי לקכליה ייחחא כידיס‬
‫ויימר ליה חה עבדת וכדעתיה עכיד ככלא וכי סלחה מלכא חשכח לחתיא יתיר חן‬
‫וזייא יהא לא איקריחי אלא מ^ןדאזילכארח קשיש בהאי עלחאכריא ינניהי כן‬
‫והוילעכן איש חי והא אוקחוה ורשע דלא אזיל כארח קשוטכהאי שלחיאיקרי חת‬
‫ואיה! חשכח למתים חן החיים אלא ולאי כל מלוי לשלמה ח‪,‬כא כחכחתא אתחלו והא‬
‫איתחיושכת אכי את התתיסאלו לא היה כתיכ יחיל ה!ה אחינא הכי אכל כיין לכתיכ‬
‫‪3‬ככר חתי אשתכח חלה אחרא כחכחחא שכנר מתו זחנא אחרא אסתלק! חן עלחא‬
‫&יתןיןכעפ;אלא;רמ;א עציה וקיקכ כקיי עלחא מ י ן לאיתןן כתר ראישתליס‬
‫וקניס‬
‫״‬
‫ני'‬
‫מ‬
‫קהלת‬
‫?*ניס יזית ודא היא ‪ f r r e‬משאר חתי מלחא אי תויוילא איתדן ‪ fori‬אתל־א כ ה י *‬
‫»למא לכתיב לא תקום פעמים נלספשלקא קביל מוכשא זמנא ימרין יראי ‪$0‬‬
‫אתריה אתתקן כשכחא יתיר מאיכון מיי לעל לא קביל) עי‪3‬שא)עלרא כתיב י&ב*‬
‫אני יכי׳סכבר חתי חיקא איכוןחייס ואקרו מתים חס איקרין חתיסכגין להא ס»<*‬
‫‪0‬עחא דחיתא ואעינ לחייחי בהאי עלחא מחין א י מ ן דחכין חתייא אהלל! ימיר נ \‬
‫* ! נ ל י ן קלחאין קייחין לאתתקכא ואקרון חחים חן החיים אשלהחה מיי מלנה כעור‬
‫דלא םעת‪ 1‬סעמא להיתח ולא קכיל) עינשיהו»לא ילעי אי זכאן כההוא סלחא או‬
‫לאו תיח זכאין דוכאן לאתקשלא נ נ מ ר א דמיי א י מ ן וכאן לממחי כי יקלא עילאם‬
‫לחלכא קליש ‪ f‬כמה דאיתחילחזית כ נ ו ע ם ה׳ וכ)'ואיני ן חרוריהין יתיר ומילאה מכל‬
‫איכון חלאכין קדיש ן יכל דרנין ללה‪:‬ן להא ההיא אתרא ע‪ .‬א ה לא זכאן עלאי}‬
‫יתתאין למחזי ליה ה הל עיין לא ראתה אלהיס !ולחך ואינזן ללא זבאן כיכ באינן‪/‬‬
‫ליכתא איתלהין לתי‪/‬א בפוש אירחו! ואלין לא וכאן לסלקא לההוא אתר ולמחח!‬
‫כמה רחמאן איכון ללעילא ןאילין קיימין כקיזמידעדן תתיזה ולא יתיר ואלין קיייו‬
‫בהאי גן ואתהנו מעלן לא מאי כין י‪.-‬לן תתאה לעלאה כיחמן האיר חן החוסן לא‬
‫עלן תתאה איקרי ע מ ה ט ק י א עלן עלאה אקל! עלן זכר עליה כתיכעין לא לאתם‬
‫‪:‬‬
‫‪4‬הים וולתך יכו יעכל ‪ J‬קנה נראים הדכרי׳חחש כפירושי‪ i b i !.‬ג מ כ היא אתי‬
‫‪1‬‬
‫ן ר א‬
‫‪, ,‬‬
‫ת‬
‫א נ י‬
‫א‬
‫ת‬
‫^‬
‫עט‬
‫‪1,‬‬
‫‪m‬‬
‫כ‬
‫ף ^ ף לתתלכלחקרא יס כי חניצז‬
‫בלבלי חכחינ‪ M .‬על פסיק‬
‫אל חחנא כעושי עולה אכל מניס‬
‫ל‬
‫י‬
‫כשרון הטעשח ?™ ?<™‬
‫מרעהו נס זה חכר ורעות רוח‬
‫«״‬
‫ש‬
‫ל ק ש י ש י מנוה הליאי ואולי‬
‫‪*10‬‬
‫הקנאה שקנא אכלה‪ 6‬משם כ ן‬
‫;‬
‫נחשש!‪ 1‬לו כאי זה ו מ ת נתקין‪w‬‬
‫נ ת י נ ה ימה שהשיב ל! לא ה׳ה חשינ אנרהס השלחות יכדאיחא כחדלס איכ אמאי‬
‫קאמר כ! כשרון המעשה כי היא קנאת איש מרפה! גס וה הבל!רעיון רוח ; »נוכל‬
‫לומל שמלת כי משמש בארבע פנים כיא־תא בדברי רבותינו הקדושים וכה ישמש כ׳‬
‫גחו כ׳ תנא למלחמה נ י תבא ועירישו העמל והיגיעה לעשות כשמן המעשס שהם‬
‫ב! אם‬
‫מנות ומעשים מוכים מ מ ן שהוא חמין לקמת לו שם שאין כחמשה ההיא‬
‫קנאת איש מרפהי לה יתו נל)‪ 1‬מחביר! וכמו שיש מיני אנשייכשעישים הנלקה הוא‬
‫להתייהר על חבלו ולותל אכי גליל ממך אזי הוא הכל ילעית לום אבל כשה! א מכיין‬
‫לסשית רנין איגיו שי׳שחיס עישה נחת ריח ליונמ חה סיב חלקי ימה כעים ג י ד *‬
‫א ל פ שכתשךניכלהיזת גלול כמיני אלהיס ואדם ויתגדל בסיבי הבריות אחר שיש נ י‬
‫ומכל לומל גם עם תה שאמרו ‪& :1‬מ)א‬
‫כ!כה לקדושה היא חלק טיכ ז‬
‫יןיןגאה אין העולם עזחל אין ארס כוסס כלס אין אלם משא אשה אין אלם כינס‬
‫»‬
‫ל‬
‫‪,‬‬
‫•י ‪rhnp‬‬
‫ניא כאומן שבלמה שהאלסעמל‪,‬יגע ה‪,‬א ק‪.‬את איש מישהי וכמי שמקנא‪.‬א*‬
‫לסביר‪ .‬למה א‪.‬נ‪ ,‬מקנא קנאתה׳נבא״ת ללכת מסקו״ למקים לראות עיבר אלהים‬
‫ללא עכרו כמו שהיה אברהס אבע‪ ,‬עשה ‪,‬בן שאר נלמןס ‪,‬במ‪ ,‬שקנ״ פנחס ונכ‬
‫א ‪,‬א פסק ארס למנר‪, ,‬לבן אמר כל עמל‬
‫‪, ,‬‬
‫™ ‪ ; j‬״‬
‫ואת כל כשרון כל ימיי הס נבהלים‪,‬לקנות שס < לא צהסס ו‬
‫‪ p‬י ) ח כ ‪ 3‬ע‬
‫מ‬
‫ר‬
‫ר‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ר כ‬
‫ה ה‬
‫‪ 3 5‬י ז ק נ‬
‫האנשיםהאתיח׳למסלהנכי‬
‫ת‬
‫ד‬
‫עש! אף כ׳ לא‬
‫ה‪1‬ע‪,‬‬
‫)ב‬
‫ד־־‪,‬כםיל ר ו נ ק א ר ־ ז ‪V T‬‬
‫ת‬
‫ל ׳‪ "5‬ואוכל את כשרו‪:‬‬
‫כי יגיעת מעשיהם היה שלא לשמה עם כל ׳ה‬
‫י ' ׳! י‬
‫<קל< אחה שכרומס״ה‬
‫יכל יכצ האמור בקהלת היא ‪05‬וןה״=־צ' '‬
‫ש פ י‬
‫ש‬
‫ה ר ‪5‬‬
‫ב‬
‫כ‬
‫‪, ,‬‬
‫‪6‬‬
‫‪C‬‬
‫ע ‪0‬ה‬
‫״‬
‫•־•״ת‪ ,‬כי נ ן‬
‫״'‪)J,p‬מ‬
‫של‬
‫ב‪/‬והיעישת״ק י ‪" f‬‬
‫‪P‬״‪T‬״‬
‫‪p‬‬
‫״‬
‫״״״‪,,‬‬
‫^ י‬
‫‪W‬‬
‫"‬
‫‪P‬‬
‫?‬
‫‪J‬‬
‫? ‪i‬‬
‫^‬
‫ר‬
‫*״שית הי‬
‫'‬
‫נכשרין‬
‫ה כ ‪3‬‬
‫!‬
‫ינשמהמהכסא הפ‪:‬מיתמהמלאכ'‬
‫א‬
‫שלחלןןשמחתיכעל כלהי‪/‬‬
‫הוא כי יראה בעיני הארס‬
‫בה ב ע ת ‪3‬‬
‫ט‬
‫״נ•־‪,‬‬
‫‪°‬‬
‫ע ‪ ,‬ע‬
‫‪> u‬״ יר כאשר פירשנו לעיל‬
‫‪ 1‬״‪Mft nS‬‬
‫'‬
‫ן‬
‫י‬
‫ת‬
‫א שם משל לחכית‬
‫‪k»U*n‬‬
‫^‬
‫‪L‬‬
‫טוב םלא כן‪ 6‬נחת מ פ ל א‬
‫חפגיס עמל ורעות רוח •‬
‫‪/tap‬‬
‫*‬
‫לתפומ הה עמל ‪/‬לע׳ת כיח לכסיף שה<א הסוכה שצ *מ‪,‬צס ה‪/‬ה ‪.‬‬
‫חפחוין הזה פרשן הרשני ‪1‬ל‬
‫‪* — « L‬‬‫‪1‬‬
‫‪ r‬כ״הרפרש־וישב סימן‬
‫ושבתי אגי ואראה הני י י י ^‬
‫ש נ ‪,‬‬
‫‪ fop‬יש אחר לא הוא כר נש דאיהו‬
‫יש אחי וא'|‬
‫השמש ‪:‬‬
‫‪ 01‬רז ואח אין לן ן^»ן קץ לכל ‪.‬חילי כעלחא לא יח‪-‬רא כדקאי־'אית‬
‫אלא דאיהו כלא ״ונא ואין שני דלית‬
‫י ‪J‬‬
‫!‬
‫* ‪.‬י‬
‫^ עמיה ס ^ נס כן לתיך‪ 0‬שחיה כישראל‬
‫^‬
‫י‬
‫ע יי‬
‫נ ‪ 3‬ע ן ‪,‬‬
‫לאשכוק ואח לאח״אה ל׳ה לתיקונא‬
‫ולםי ^י?ני עמל ובחסר‬
‫מטונה נס זה חבל ועי»; מהוא ‪,‬אין לכל עחל! לאיה! עמל חליל‬
‫‪n‬‬
‫‪1‬‬
‫ס‬
‫‪D J‬‬
‫‪1‬‬
‫א‬
‫‪n‬‬
‫ק ז‬
‫־טוכ‪-‬סה*״»‪1‬י״י׳י‬
‫ם‬
‫‪? . ^ S S J i M‬‬
‫ולחיחל למי אני מחל וחחסכ נפשי‬
‫אשר יש להם שכר טוכ כע י‬
‫‪ :‬כי אס י‪£‬לו האחר יקום את מכל סוכה ואיתיחא לכנין ליכיל‬
‫‪ . .‬״ ‪* « , u - . l‬״•יי‪-‬י י• ‪ tir-‬וישחה וימכל חשחיא ככל יומא חדיר‬
‫ה א ח י‬
‫לאו הכו להא נפשא צא אחהני חיני'‬
‫^‬
‫"‬
‫י ' ‪ <'w‬י‬
‫גם אם ישכנו ‪1‬א‪,‬דאי איה! חחסללנפשיה מעיכ!‬
‫שני להסיטו‪:‬‬
‫שנים וחם לחם ולאחר איך יחס לנהולא לעלחא לאי‪/‬י כנין ללא‬
‫הא נפשא אחלא ללא אשתליחת‬
‫‪,‬‬
‫‪! ,‬״‪ ,‬כלקא יאות חח כחה חס חכה על‬
‫י‬
‫יי״‬
‫ש‬
‫יעפרו נגדו ורחודט הטשול עיכלי׳ ״יןלקא כעי לאחחקן יצא‬
‫אחאכיל מהה! עלחא לאתי כלאחר!‬
‫לא בפהרח עתק‪:‬‬
‫ס‬
‫‪M‬‬
‫י ל‬
‫‪V‬‬
‫ז ‪ 2‬ר‬
‫א‬
‫י ת ק פ ן‬
‫ה‬
‫א‬
‫ה‬
‫ד‬
‫‪1‬‬
‫ה ש נ‬
‫ם‬
‫על צ‬
‫וצלעתי כי הלשכ׳יזללאע‬
‫ופשק כלתי חסולל ני ?‪ 0‬צ׳ס צתיחר יש אחד כצא כןיאת או וכן ואח אין לו מא»‬
‫‪ m‬קהלת‬
‫<דאיכיגאחרעל כת ‪/‬יכי של ארם שהיא שנייה לז לפרות ולרמת יומנה ילפי שימ‬
‫כמה אנשים לקים פחותי הנפש שאי להם כת זיג ולא כ|)אק כי מיני האנשי' אשל‬
‫ישלהסכניס מאשהאחת ומתה הגס כי אינו רונה פול לכרות וללכיתלא כשכילכן‬
‫יהיה פגים או כזמן שאין לו כנים ויש ל) כת זיג לתתייכס יתקן אכל ווי מאן רלית‬
‫ל ה כיוס לא אשהו!א אח‪1‬לא אחים ‪ J‬ועתה הכן המקראות לפי פשוסן‬
‫האנשים השלחים הפוליס‬
‫וקשורים יחל והוא היות חדרגית‬
‫כתע!ית כית ‪ t‬כתחיתס זוכיס לנפש לכר יאחר כך זיכים לריח יאחיכ ןוכי׳ לנשחס‬
‫והלרושהזה הוא גלול הפרך כפרשת חשפסיס על פיכרא דרכ ייכא סכא ולכן אחר‬
‫יש אחד ואין שני הם האגשים שכל יחיהס לא ייכלו להשיג החללנה השנית וכל שכן‬
‫השלישית שהיא הנשחה וחה יחלונה ושלחתה אחל החוח אחלי שאין לו ני אם נפש‬
‫הכרחית לכד ואם היה לה איזה חנית זתעשיסטייי׳אשר חחחתס יניל נפשו מלינה‬
‫‪0‬ל נמנם הנס כי לא זכה לערך היה כיכול חעונש אכל הס חסרים כי אין להם לא‬
‫כןילא אחייים ולילה לא ישבית לשלול שללילכיז כז ועוני לאחרים חילם אכלסיכים‬
‫כי אם יפול‬
‫השנים מן האחד כשחשינ כפש וריח אשר יש להם שבר טיב כעמנם‬
‫האחד יק ס ילת חברו העניין היא שאס חיו יזדמן ליאי‪/‬ה עבירה בהאוחס יקיס‬
‫חנף כל אחד הת חכרו והוא שיש עכיווח שפינחס כנפש ויש מהם ש פינחי' כרות‬
‫נישלזהס שפיגחיםכנשחהיאילו האחד שיפיל ואין שני להקימו גסאס ישכבו פניהם‬
‫יחד וחס להם ולאחר איך ייחס הכינה כשישיג נכש ורוח וחס להם אחר הממן‬
‫כשילככו כקבר שביהם לגן עלן ואין להם קיר ומה לאיחס הנפשית ואם יחקפז‬
‫קאחל שהיא םחחל הלשעהמייחל השכים ימחלו נגלי והחיש החשילש שלם נכש‬
‫ולוח ונשחה איני חישש מנפילה מנד העכירית שאחר שזכה כשלשתס אין כאן כיק‬
‫ןנןבךי לייזר כסוד הגניל כנילע בפרשת מתכסיס ‪0‬תי שהוא‬
‫יייחיש ‪j‬‬
‫ויחטיא למי שאמה כת ויני הכנים הינ ס כניו ילכמת‬
‫מגולגל יכא‬
‫אינם כניתיו והאתאינו כענם אח וזהי כסוד אהבתי יית אשתי <תח כני לא אנא‬
‫חפשי עיין שם והוא עיף ויגע לילה וי‪:‬ב יביא ערירי ייייח נחענבה ישכ ב!הוא פיר‬
‫*סיגים לו ‪1‬לא ירל‪1‬ף אצא אחר הבהלה והבויריף ואי ן לי המחנה לדעת לפוח את‬
‫נפשו העייפה לומר למי אבי עחל ומחסר את נפשי חט בת העי'ס היא זהו עניין רש‬
‫והכל תתת השתש ואמר אין שני לרחוז כת זינו אף על פי שהוא נשוי פס אשהא׳־זלת‬
‫טוטם השנייאיש יאשתו אשל‬
‫אחר שהיא אינה בת זוגו היה ליה כתיי‪-‬ן דליתיה‪:‬‬
‫יש להם שכר טוב בעמלם שיוני לכנים שכר פרי הבטן בי אס יפיל כלומר אם ימית‬
‫הבעל אס זכה לכניכככר היקס על ואת ואם לא וכה יפיל אשתי כת ייני ליכייויגאל‬
‫נפשו כי כשהוא כת זיג! נקראת חכרחך‪:‬אשת כעיריך וחקים אית! ג״כ אם תמית‬
‫ןאשה גיכ כעלה תקים אותה וכפלס‪ of:‬הוא תק שאי‪/‬האיש ‪/‬וכה ליטול כל השכל‬
‫שהאסה‬
‫נלתינקנת<עח<‬
‫^ ש ה עילה‬
‫‪9w‬‬
‫‪ p . f e‬שאס יפיל האחד‬
‫ואינה יורדת כ י פ ת ק י ב ל י ם הקדמונים •‬
‫‪ ,‬כת ״ ‪, ,‬אין שני להק״‪ .‬ונשמד‬
‫'‬
‫‪, ,‬‬
‫‪,‬‬
‫^ ^ ״ ״ ‪,‬‬
‫לחפנבה ישבב בפאת פרש‪.‬בל ילאה כאות ה־גס אס ישכב‪ ,‬שנם <ח‪ 0‬להס כ;‪.‬חר‬
‫‪ 0?9‬כיהאיש הנזה פנע בבת ״ ״ אס לא יכייני לפריה ורביה עדיין ח‪:‬ס של ונהינס‬
‫להם אבל אס יש להם ורע התוט הת ‪,‬לש לא כתהרה יבתק שהם הכניס ואיש‪*.‬שת! !‪1‬‬
‫ס ו ח ז ל פירשו פירוהכסיק‪-‬נכיא‬
‫ה׳ה ובלס נתגבאו כסננין אחל‬
‫ז ‪- l U , . , - .‬‬
‫לא רנרה אנא בכנר ינר הרע ונס !‪:‬דנל'‬
‫‪n1»™1‬‬
‫• ו ב ירי מסכן‬
‫הישכ> ול ־ ך ל ד י ך וה כ ‪ .‬ל ע ילל זה ינל‬
‫ע‬
‫‪ |pt‬ו כ ס י ל ^ ש י " י‬
‫ט ו י לפ שאינו בא לאלם אלא ער ינ שנים‬
‫״ןך ‪:‬‬
‫א ‪ ,‬ן ‪ ,‬מ ע י ן לו בחי לינל הרע שהיא ״לך זקן וכשיל‪.‬י‪.‬חה‬
‫‪.‬למה נקרא שמו כסי‪,‬‬
‫נקרא שת‪ .‬וקן • בי שהוא ח׳לוינ עח! ת‪-‬לליתי יעד זקנת‪,‬‬
‫טיב ילל הה חוקתוה‬
‫‪,‬ן‪:‬ן‬
‫׳‬
‫‪P‬‬
‫הייתי נס זקנתי ילא‬
‫‪y‬‬
‫מיכיא שפ ל אכל תא ‪ ,‬י טיב ילל‬
‫ה‬
‫ל )‬
‫‪ 1‬א‬
‫ה‬
‫א‬
‫ד‬
‫ח‬
‫פ‬
‫ש‬
‫כ פ ה‬
‫‪3‬‬
‫‪r‬‬
‫ג‬
‫כ ל ת‬
‫ש‬
‫‪U‬‬
‫‪3‬‬
‫‪n‬‬
‫י‬
‫א‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ן‬
‫כ‬
‫ך‬
‫מ ס כ ן‬
‫א‬
‫ש א ‪ 1‬ן‬
‫ל פ י‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ב ו‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫ל‬
‫ע‬
‫‪ 1‬ב ן‬
‫ה‬
‫‪D‬‬
‫‪V‬‬
‫ח‬
‫‪C‬‬
‫ן‬
‫י ‪6‬‬
‫‪w‬‬
‫ם‬
‫ן‬
‫ה‬
‫ר‬
‫נ ע ר‬
‫־ ‪ ,j‬ילל חסכן ללית ליס ייגרחיה כליס ואמאי אקיי נעל כנין לאית‬
‫׳א‬
‫יחכם‬
‫״ לא‬
‫״ ‪,‬״ ‪,‬‬
‫_‬
‫מ ט ו ס •שכא ״ \ ‪,‬קן לא ינר הלע להא חן י‪,‬חא הה‪,‬א לא נפק חן סאיכיתס‬
‫! ל לכל אורחוי איבון לארח כשא ואזיל יםסי כני כשת ולח ילע‬
‫ל י ‪,‬ן‬
‫לא׳להלא ע‪-‬ל ואיה! אתי עס נני נשא כתסקיפין כניןלחסעאה לין מארח ט נ א‬
‫לאלמ כ׳שא ' ל לא איקזיס ‪ cv‬כני נשא ביומא יית־ל׳ד כנין ליאמיני לים‬
‫להא כל אתי יכר הטוכ לא יכיל כר נש לחה׳ח‪:‬יה ליה יכתי עליה כחטילא כניינא‬
‫י א תטינןחאן הוא לש‪1‬עויס א קיא חאן לאקלים לאקרמא חליי דקחיה ליינא‬
‫‪ 19‬לאיית' חבריה תאכיה לדינא כתה לאת אחל נליק הראסין כליכו כנוינא לא‬
‫היא לשע עלים כלא והנחש היה עויס יה‪,‬א אקלים ישליא ע י י ^ כ י ‪ -‬אתי חבריה‬
‫לחיה‪ .‬ינל הטיב אבאיש ליה לבל נש בהייה ילא יכול לזקפא ליש‪-‬ה ‪ , b‬אטמין עצ‬
‫ל ^ ‪ u‬לעצמי כנין הניא לשע ע ל י לאקלי פחיה יעל לא אח ש‪,‬חה כצ‬
‫‪- ,‬‬
‫*יינ־רקכיל חכר נש לילה על ראייתי מ כ ל י מ ו חקכל עליה טעייא אחלא לחהיחמתא‬
‫‪1‬א יכא למהי ותקלו ולא הוח אלח לכל יכאה להא כל נש •כתה לא היא ל<א החי ן‬
‫לההו׳לשע עלי׳לינר הלע על לייתי חכרי־לאיס• ינל הטיב ובגין לא כני נשא א י מ ן‬
‫גשלין לעלחילאתי אכל ההי׳זכאה לא יהי לחיללחאלי כחה כ י ש ן שכילנהאי ע‪.‬חא‬
‫בגין דלא יסמן ונא ישתתף כההו׳יהל יקכה ס׳יכ ליה חכנהי ההיל לבית לעי‪.‬ת נליין‬
‫•תכלס ינ׳לני ה׳רמ׳רעי לנליק אין כת‪ -‬כאן אלא נד ק נגין לקנה ‪-‬תרע׳ כיה יכגין‬
‫גן קיבה יתרע׳ בהה!א כל נשושזיב ציה קגלא בהאי ע;תא ובעי״מא דאתי עכ ן‬
‫נ ע ר‬
‫ק‬
‫‪1‬‬
‫‪71‬‬
‫‪p‬‬
‫‪ht‬‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ת‬
‫‪p p p‬‬
‫ד י ל‬
‫‪0‬‬
‫ד‬
‫‪ 1‬ל ד‬
‫ר‬
‫ך‬
‫נ ס‬
‫ת‬
‫ח‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ת פ‬
‫ה‬
‫כ‬
‫‪w‬‬
‫ס‬
‫ח ש ‪ :‬ן‬
‫ס‬
‫מ ר ן‬
‫כנין‬
‫‪r‬‬
‫קוויית‬
‫ידכרים תתהיס לכאולה כייאחר שלרש ילל לא נמר ולא הוא נמר ה«וןי לאיסן‬
‫»ו«ער!ן סחלאך חה שייכות לללוש והזקן הנסיל הוא ינרקרמ חה לתכן את הכל ן‬
‫כי ילועכי סינלקרעהוא חלאך עושה רנינו של מקים כי על ידו ישיג‬
‫ן־^מך‬
‫האלם חיי העולש הנא כהנניסו אותו והוא שש ושמח שהולך לעשוק‬
‫לנין קונו וכלאיחא כזוהר על חשל הזונה עס בן החלך נאוה‪ ,‬סה‪1‬א מלאך מחלאכ!‬
‫חרוש זלפחידהקיכה יחתקו ויפיק חסאיכיחיה חיטה כלאיחא כפרשיבנקסכפסוק‬
‫נער חיית קנהפייהחם שקנה וס הוא ‪p‬״‪ k‬כח הוכר שכקליפייפתיד הקנסלתכרא‬
‫לגליה לקוף וישאל הקנה הנה כי רגל הקוף חורה על הקליפ׳יבחהחחק הכתהסחא‬
‫ההוא נשאל קלוש ועל ןה יוכן לחש חיתוק הקליעות היאך ה!א ן‬
‫‪ <m/D!01‬תכי חורי החכם השלם בהירל חשה קילרואירו תנניבה פירוש פסיק‬
‫ישעיה ושעשע יזנק על ח ר פחן וכוי והעניין הוא פס ההקדמה‬
‫גכיארנו כי בהחחתקית הקליפות לעתיד יוכללו ככלל ש!ד הייחוד והשעשוע והנם‬
‫סיד השימשיע הוא כינוי!‪ I‬ה!ח!ל לעליון כייבואר בפלינח ולא הוא סיילא דחסייצ‬
‫קבה יכייובפרשתאחרי ימתיככחהרוכתי וככר ידעת כי ה״חל הנעשה כיחית‬
‫החול נעשה פי תינוק היונק חשדי אחו וכיח‪:‬ד אנו אוחזים כשב מלי ואיתא כזוהר‬
‫ברשת תרוחה שאין אבו עחה רשאים לוחר אחד בחקים ועד כשית סטרין רילס‬
‫אחר נך לפי שיש כחד‬
‫היונא כשית ססרין דיליה שאבו איחריישחפ ישרל <נ<'‬
‫חהקלפיחשיח״חד כיחוד ואנו נורחיס מחנו שלא יהה לו חלק ונחלה כיחור‬
‫סע‪':‬יון מד זמן העחיד שנאחר כפירוש היאחד ושמו אחד כי אז בלע החית לננת‬
‫לא אחר בלע מלאך החוח לנגח אלא כלעהחוח יכלה כעסן הח!ת וישחאר מלאך‬
‫קדוש וכיונא כזה סתאל יתבשל חן העילם הסם וישתאר ‪ b‬ענן קדוש תהו שאמרו‬
‫ושעשע יונק השיעשוע של היונק הוה יניע עד ח!ר פתן דהיינו אות! נוקכא רתה!ת'‬
‫רכה שממנו ׳ונאים הפתניס וכן חאזרת נפעיני דהיינו ניקכא דסמאלמארת יקו‬
‫חאירח חסר גחיל ידו הדס דהיינו יי• יחידו חקיסשיד! מגעת יניע על תאורת‬
‫נפעוני ידו הדה זזה היה כונח! ׳תיכשניהלעשות חשכן חאתכל אישאפילוערכרב‬
‫מוח!קליפה רנה להראות להס תעין העתיד לכא אלא ש־ם סע! וזהו מאת כל איש‬
‫!כשטען כמעשה הענל כין הניווי והעשייה כמי סמיכרח כדכרי הרשני• זל אחר כך‬
‫צוה והקהל את כל עדת בני ישראל לכד ולעתיד יחזרו הדברים לחקימס וכך היחס‬
‫כינת סככלט החורני ונשם הערכי!חבריו לש־יע כנניי ן כיה כיחי עזרא שיהיו דא‬
‫י!<חא ודא קליפ׳!אמר להם לא לכם ולנו לכנית כיח אלהיני אינו עחה הזמןשחמחקר‬
‫‪1‬יושלך המל מכס וישאל המחיק אלא לעתיד כאמיר זיהו סיד טשס קנחמיס שהיו‬
‫מינאי' כמעליח הנליק״ימויא חי־א פתח פיך כמה !כמה פעתייכלאיתא כתלמילינן‬
‫לתק בתנאים שס נחשים זשלפיש סצא סיב להם לימנא שם מלאך שומר הפתח ולן‬
‫כחש‬
‫•ו‬
‫מג‬
‫‪rtop‬‬
‫‪ m0‬ושרו אלא יתורז פס מה שביאר״ כי הנליקיס אפ׳‪!»5‬אותן *!ק סינין שהי‬
‫ה‬
‫ע‬
‫״ ״ ‪, i i‬ת‪.‬שפה לככ‪ ,‬את יגל‪5 ,‬א יכלת אלא היא כמ״יה י״‪l'2‬‬
‫שייכיל ככלל הקלושה‪,‬לכרי‪ .‬זל הס אר׳כיס וקיינ! ינולי להאריך‪,‬לאהבת הק‪-‬ניי‬
‫ש‬
‫‪P‬‬
‫כ ה‬
‫ל כ‬
‫ל‬
‫י ת ה‬
‫כ‬
‫‪D‬‬
‫ו‬
‫‪b‬‬
‫^ ‪ f Z‬ב אל‬
‫׳‬
‫? ^ ה 'אתה אח׳ מ ״ י י י י ז ״ ״ ״ ״ '‬
‫‪ T‬י״?ייונ•‬
‫י‬
‫יי‬
‫' ״׳‬
‫ולכלי‪ ,‬לכי' ׳ ״ ' "‬
‫״? ;לו״‬
‫י‬
‫‪J‬‬
‫י"׳‬
‫‪.‬‬
‫'‬
‫"‬
‫״‬
‫״‬
‫״‬
‫העולמיתילל‬
‫״כיאיי ‪ °‬׳‬
‫לאית ליה חלתי לס־הלא מתחלשא תדיר ונעשה היי״ל שצ‬
‫והנהנת‬
‫נ כ‬
‫כ‬
‫א ה‬
‫נ פ ש‬
‫‪3‬‬
‫ה ס ‪ ,‬כ ‪ , ,‬ת ‪i c‬‬
‫ז ג ח ז י‬
‫ע י נ י ם‬
‫ה נ מ י‬
‫פ א‬
‫ק‬
‫הע‬
‫חחל‬
‫א‬
‫‪'1‬‬
‫?‪l‬‬
‫‪A‬י ^‬
‫בימי החיל כניינג ליייע׳ "‪ I‬׳ ‪ 1‬׳ ׳ ל ‪' °‬‬
‫בהוא תועלת לכליות להשיג החיים כנחייה מל ילי במשצלזונה כאמור אפיל‪ ,‬הכ»‬
‫‪ K‬״ ?‪£‬‬
‫* ״ ‪1‬‬
‫' 'א ‪ ,‬׳‬
‫מ׳ ומי יובל להלחם עם תי‬
‫לאשש‪ f.‬מאר‪ ,‬סבא לאלח כ‪1‬א ילכ‪ /‬קראו ילד‪,‬לאחר קרא‪ ,‬מלך להא' א‪-‬ת ליס‬
‫‪ ,‬לט‪-‬הלא א ל לוקן יכשיל חעילס לא נפיק משיאיכתיה מיניה‪,‬איכו מניח דרנו‬
‫הרעה על לעתור שתתכט! נר הטוחאהכאחול והללשה תללש ואני באתי לפי‬
‫בש־סושלמקרא ‪,‬אמר סוב ילד מסנן וחכם הנה ביאלנ‪ ,‬למיל חעלת חי סיזבה‬
‫כשמחה‪,‬יש מיני אנשי׳שמעילס לא השיג‪ ,‬על הנפש שום יתרון חנל פחיתות מעשיה‬
‫וגיל לככס ה‪/‬ינה וכמה מיני אנשים עניים שפלים כחמס ישכו והשיג‪ ,‬למעלת‬
‫לנשמה ולבןאמ'טיב ילל חסכן וחכם על הנשמה אשל כא לאלם בחני יחיו ושניתי!‬
‫או תי שויכה תכן> בהגיעו ליג שנים בעולנו גמל לך וטוכ סוב ילל ונקלאת הנשמה‬
‫ילד מנד שהנפש הכהמית היא קדימה היא זקנה היחיה וסוללת מעת שינאה עצ‬
‫פני האלמה אשל לא יל לה׳הל נעל כי כפ‪.‬רו נפש לכל אינו יגדע להשיג השגה‬
‫‪0‬כ>ית ולהזהר חהלכריס אשר ראוי להתרחק חהס כי חכית הסירי עניינו הוא לשין‬
‫סרחון כלומ׳הנפש הבהמית לפתחחםאח ריק וכשיכא לאויר העולה התחיל לחליך‬
‫סל הארס הזה יא׳ אפילי שים השכלה לא היה לו אחר כך תתחיל לידע כענייני‬
‫מולם כי ק ליומן זה מלל לש מעניית לעת ושכל ואחר כך לא השחדל להשיג הילל‬
‫לנחמך למלאה וםוכ להבין הנשמה שמשיגים האנשים השלמים אנשי שם‪:‬‬
‫ידייר‪-‬ד פר׳יישכ דחדקי שלא אמר להזהיר בנין לאיהי כסיל יעלי! אח שלמה עיז‬
‫ובשיל בחשך הילך דהא משישית דחיםך קא אתיא ילייליה נהירא לעלמין‬
‫והעניין הוא לבאר דבריו כי ראיני כייס הכיפיריש שאני ניתניש לו שעיר אחד כד»‬
‫שלא יקשרנ עלינו ואז כשקבלהשיחד שיתק ‪/‬כעשה אוהב לישר& ואומר חי כעמך‬
‫ושיראל ואדרבה אזסיה ל‪ 1‬להזהר את אחריה לשיעתדו כנדקתם והוא היה מרוית‬
‫כזה כמשל הזונה דאשכחן דשבחא אית לה כהאי כדאיתא הת׳והוא לא כן ירמה ‪W‬‬
‫אלרכה מפתהו להוליכו כדרך צא שוכ ואחר שקכל השוחד אןמריה מעתה אין אתיז‬
‫‪ wfo‬שאתה כעצ השוסל;מהפכי'הג׳ל׳עייו ובחש ונשא השעיל עצי! את כל עינית‬
‫‪j‬‬
‫ו ‪t‬‬
‫י‬
‫נ א‬
‫פ‬
‫מ מ נ‬
‫יה‪,‬‬
‫את‬
‫‪M‬‬
‫‪0 5‬‬
‫נ‬
‫נ‬
‫‪P‬‬
‫כ‬
‫ח ל ת‬
‫‪1‬‬
‫ה‬
‫מ‬
‫״‬
‫ני' קחלח‬
‫גלול לכל אליני שלי׳ה סס כ ש י‬
‫דבל‬
‫ד‬
‫י‬
‫ר‬
‫ו‬
‫‪- L -‬‬
‫‪J — . V .‬‬
‫‪,‬‬
‫‪n‬‬
‫״‬
‫הכה‪ .‬כיס הרת ר־זשכש‬
‫עפם הילר ר־זעזגי גיהמר‬
‫בחיים חייח כעילס הזה יניפס א ‪,‬ן‬
‫ואכל נקכל הילך ומתעכל כי לכך כיתה‬
‫ט ״ ילזפור הדודיו ‪0‬׳י» ר״‬
‫התילהכיקכילתיןכרני‬
‫י ע כ ו ר יייייי ‪ VP 1‬לכל‬
‫א‬
‫דייניה הזאת פי הרשביי ‪•1‬‬
‫העכם ל כי *ייזמר היו־־ז‬
‫‪0‬חא ף א‬
‫אותי!יאחה לו נאי לך כעיןכי הנאן ירסי לפגיה• גם האחו וגי• לא‬
‫את גריית ך כלא־תא כשיר השיליםמהזילל ישכחו בו ‪1‬פם זה ‪—1‬ברי‬
‫״‬
‫י‬
‫מחור סליו יכל שור שהגוף הראשי! כארז‬
‫אע! רא!י ל ל ‪ 1‬ק ע ם ' ר ח י ת ‪ . p‬׳ ‪ ^ D‬ורעיון רוח‪:‬‬
‫הלאשין כלאיתא התם וכס וה י‪1‬כן הסםיק‬
‫ראיתי את כל החיייכי פעה כשיניתינ! נא כשת ישלו כשחוח חרשית כי אם חנילנלות‬
‫כל אחד כסכת! יוה! המה‪.‬כים חחח השמש ‪: c‬ם כ ח ס כ עילם היה נ!ם הילד השני‬
‫כלגחר עם הגיף שנתגלגל כפעם ש‪:‬ית שהוא הגיף הוהשהיאגיף ילד חמש ‪1‬ה»א‬
‫היא אמר •מ י י תחתי! של ראשין ווה! ראיתי כ ה א נכדו כחכמת! היה מכיר‬
‫הלונ‪:‬לנל שנתגלגל ני‪.‬יו׳שנפסר ווה! ראיתי אני נ שלא יראה אחר זולתי כלי‪),‬ר‪,‬ם‬
‫י‬
‫המהלכים ‪1‬כו‪ 0./‬הילרהשני אני חכיר כהם יכשיזיתיהם‪:‬‬
‫לררך זו אמור ראיתי ענייןני!• מאורעית שאירעו לפני הארס נעה!‬
‫לך‬
‫והוא כי ישכחה אנשיםנתשכיימראש ״קדמי ארן תימי תלםהלאשון‬
‫לול לול ואנשיו והיא שאם היה ששל תולדיתינו עמני הייני יידעין כן כן כן ער‬
‫אנינו הראשין וזכה התשפחה‪:‬הה־א אי השכט ההוא או נית אכ שלא נכרתי שחם‬
‫יין העולם ונמשכים עד כי יכא פת החחיה נס כן אפשר חיו שלא יוכה ויתום‬
‫המשפחה ההיא או לשנס ההיא א! כיח אכ ההוא חיחי יי חישלח הנדיח יחכיריו ס'‬
‫אלפים שנה וכאפס יד ישכר ייאנד כל זכר לחו !‪:‬כרת שם סתת חנחגת! ומשער‬
‫ייקיחו ושפי תמו חן כלהות ופתה הכן החקרא לאיתי חת כל החיים כל כני העילס‬
‫הזה שהם תחת השחש הולכיש וחיליריןילד שני אשר ישלים חקיתן כרא חיכה אכא‬
‫א‪:‬ן קן אס תעמול לחשיכ לכל אשי סתה כחיים שלשלת עריכי כן פלוני סל‪1‬׳כן פל»׳‬
‫סל אכינו הלאשון גס האחלוני׳כליחל גם זה לעומח זה יש נייה חיני אנשים צ!נחק‬
‫מהם שלשלת הדור יהמשפתה שגו ואין להם שמחה כי חחים כעינשינניס אין להם‬
‫לא הנחי ילד השני כמנהג כן יורש חיןוחי ול׳קים שמי כישראל וההכ ירעיין רוק‬
‫ה!א שכרון רוחי ינשהחי כיין שלא זכה לזה ולכן אי׳רגכ האחרונים לא ישחתו מ‬
‫ג‪ 0319‬כת״ם ח״תש»<ה ‪/‬את עשה אלה ס לנו לאכד כל;?ל נחו לא נין!לא נכר‬
‫הר‬
‫כ י ‪ ,‬ם‬
‫‪0‬‬
‫ה י ז ‪ 1‬א‬
‫ב ס י ‪ 0‬מ‬
‫ח כ‬
‫ה ס ט ו ר ס‬
‫ח ר‬
‫ת ן‬
‫ה ע ‪ 1‬ל ס‬
‫כ‬
‫‪1‬‬
‫ה‬
‫‪0‬‬
‫מ ) ר כ י‬
‫) מ נ ש )‬
‫‪,‬‬
‫קקנ‬
‫נ‬
‫‪M‬‬
‫‪1‬‬
‫ס‬
‫ה‬
‫‪1‬‬
‫כ‬
‫‪1‬‬
‫נעת!‬
‫״ י ״ • * י י ׳ ׳י״־״״״־״‬
‫י‬
‫‪ n r‬־‬
‫ספק האנשים האלה שצמים איכס אתני ‪J‬‬
‫‪L‬‬
‫«י‪4‬‬
‫‪.‬‬
‫ת ל‬
‫שטור מלך כ ^ ש י‬
‫«ל כית האלהיבש‬
‫לשפוע טתת הכסילים‬
‫ו‬
‫‪.‬‬
‫כ‬
‫ז‬
‫״ ‪s‬‬
‫ח‬
‫כ‬
‫'‬
‫‪.w‬״‬
‫קי‬
‫ו‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ת‬
‫‪,‬״‪».‬״‪r—,‬‬
‫'‬
‫י‬
‫י‬
‫^‬
‫שכיארני לפיל ממניין‬
‫לדרד‬
‫המתגלגלות בעילם ימי‪/‬חת‬
‫י י‬
‫יבאית מנל מעשיהם הרעים הזהיר פה שלמם‬
‫עה שמיר לנלןבאשל ׳ ן אל בית האנהים‬
‫שהיא אחר המית שנשמחך ען;ה בית אצ‬
‫הנפשית‬
‫‪Q‬‬
‫לאה נס ראה מ ל ך שת ‪ 'f‬בחיכיר יתפ׳ת‬
‫מענל רגלך לא יעטשין לת׳יר ולבא ע ם‬
‫לעשות י ע *‬
‫הילל השב! כמי שביארנו יקריב לש»!ע חתת‬
‫ה״םילוס זכח ראוי לך שתקרכ אנל החכחי'לשח‪,‬מ חפיה׳כדי שמפיהם תש*ע יתיש־ת‬
‫נפשר״כית כלא מלינה של גהינס ‪,.‬תל מן הכסילים שיאמנו מה לני לשמיע א ם‬
‫‪£‬‬
‫״‬
‫״ז '‬
‫ח ט א נשיב‪:,‬ניא קרבן זה ׳ נ ״‬
‫ש‬
‫ר ש פ י ס‬
‫ת ו ע כ ה‬
‫א‬
‫ג‬
‫א ס‬
‫י ‪1‬‬
‫‪11‬‬
‫‪S‬‬
‫האלהיםיתשמיר לני'ך מלכל לא יכירו בך החינינ׳ס כתיתה״•"?‪"11‬‬
‫וזהו כ י איכס ״למיס הכסילים שהם הקליפות והחינינים לפשיתאלין לעה כהיות‬
‫״‬
‫ו‬
‫‪I‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫י"׳״י ״ ‪T C‬‬
‫‪R I‬‬
‫‪,‬״‬
‫נ‬
‫י‪,‬צ » « ־• ‪ M‬־ צ י ו‬
‫האדם למס חלק לתיניניס מפני הקטלוג כ ל ל ן שהיינו‬
‫י"‬
‫עושים בזמן המקדש בחפשה הקיככית ושעיר של ראש חלש ושעיר ייס הטפילים‬
‫^ ד «‬
‫‪,‬‬
‫ושער התפילין ימים אחרונים ושאל ה ל ע ר ! ׳ ‪ ,‬ן ף ‪ : .‬״‬
‫כפרשח כא אל פרעה והעלה עילה שהם כצה בליל לה דשחא חסא‪ ,‬בני‪ ,‬יצא לנס‬
‫לתת סלק לשעירים כלתי לה לבל) כנין חטאות ןאש*ת לא בן העולה כי קדש‬
‫ם‬
‫ל‬
‫כ‬
‫נ ש א‬
‫‪ ,‬ב‬
‫כ י‬
‫כ‬
‫י‬
‫»י ‪nSnp‬‬
‫צי קדש קרשים היא ו^לך רקויכ עילית י׳סכר כלם !פלה היןשוע לר׳‪0‬ל‪ 0‬וגייסו כיג*‬
‫בק‪-‬ייסה ועם וה יוכן שמור רגליך כלומר פקח עיניך וראה וגא יהיה קרניך כקרבן‬
‫הכסילים שהם הקליפות קרכ ישמע רנר! יזכחיס יחידיתס ייגרו לך מה שה! ראו!‬
‫לנפשךכחו שביארנו ולא יהיה מעסיךכמי וכח הכסילים שאם תשמעלרכיי מכתים‬
‫וידריכו אותך ככיאן׳! בית הלהיס לא מסלו לך אנשי ריכיך אדרבה ״לנו כעריךן‬
‫כי ירועילגי סוד קרכן לחוטא שהוא למחק כח סדין המתוח עליו‬
‫‪ W‬נאמר‬
‫ובאחנעו' הקרכן והמחשבה בחשבי כאותה שעה מקרכלכו לה'‬
‫וחיז גס כויחי לברים והכשר יהרס הוא לחיצונים להשקיט מעלת ועמם כראיתא‬
‫גזיהר שלא היה עילה למפלה כסוד ארס אלא סוד ארם שהוא ליעותא רכהני נויאו‬
‫•ישראל וסיל בהמה דהיינו אמורים וסרריס היה למוזן החיטניס ולכך היה עילם‬
‫§עשן עקום במבואר סלשח חלומה ולכן סוב לאדם לפקח על מעשיו שלא יצטרך‬
‫לקרבן יוסו שחור רגליך כאשר תלך להקריב קרבן אכל וקרוב ייתר להקיכה לשמוס‬
‫חורה וחנות אכל לא תרגיל ענמך לחטיא להכיא קרבן ולתת לכסילים זבח כתו‬
‫מכיארנ! כסיד הקרכןשנריך לחח לאיתס הכסילים שיחד שלא ילשינו עליו רע&‬
‫ויהיה פירוש הכסילים הקליפוח וכח־ת הטותאה ועתיד על וה ‪1‬‬
‫ג ם אפשר לוחר שכיון להדריך דורותינו אלה היים כעיניחינו יבכל רול‬
‫ודוג• חןחיעוטיראתינו חהכתי כנסיות ליראה את ה' הכככר‬
‫והנורא ולחשוב כאי זה חקוס אנו נכנסים לחקיס אש להכת שלהכת מקנס השכינה‬
‫אשר מתעטרת כחסלחינו ועשרה לראש צליק וכשסארס שח שיחה בסצה או יסיר‬
‫מחשכת! חן הקרושה ואינו»יכוין כתכלתי ולא להשיכ על הברכות ש נ מניין האחני'‬
‫גחו שהוזהרנו ככמה חקוחות ח*< התפלה היא אינה הולכח למעלה אלא היא הילכת‬
‫למקום החיניניש והש תפליח פשיליח כראיתא כזיהר פרשח כקורי ‪1‬כ‪1‬ראי שיהיס‬
‫קטרוג כאותה חפלה!חלק הראוי לכא לאית! החתפליי הקליפה חיטפת אות! חחנו‬
‫חנה יוליך חרפת! ומשתי ועתה הכן המקרא שמור רגלך קורס שתכנם ותחשיב‬
‫בלכךלוחר נפשי הסר חחך חחשכוחין הרעים הכיטה וראה שנחקוס קדוש !סכור‬
‫אתה נכנם יתקרכ לשחיע הכרכוח וסאמניס חפי המברך שזה! ס!כ לך יוחר שחיו‬
‫אס לא חכיין יחסיר ח*שכיחיך חחןזכח לכסילים וא!י לו ואמי לן !לזרעו אחריו‬
‫לחי שאירע לו ככה כי אינם יידעיס ל*שית רע הכוונה הוא כשהאדם חתפלל ככונס‬
‫«לחה סס נכנסים כניקכייהו ואינם מכירים!יודעים נעשית רע אכל אס אתה לא‬
‫תשחר ‪ k‬אל ואל שדי לא תתחנן כהוגן וכשירה יכח‪1‬טל עליך לעשות אתה נותן להם‬
‫הרב כידס להרגך ויקומו ייעורו חםנחס וכלם יסכימי לעשית מחך רעה לכך קיז‬
‫‪#‬יניך ולא‪ 5‬כנני‪8‬חן לכית סאלהים ‪• 1‬נדרן זק נוכל צער׳ן נס הפסוק הסחין ו‬
‫כ‬
‫גכיונס‬
‫*‬
‫מח‬
‫קהלת‬
‫לכלכל את קין ולשונך כדי למהר ת‪:5‬תך‬
‫אל ימר״זר לד־־‪.‬וצ'א‬
‫לפני האלהים כי האלהים לנאתתכף מנית הכנסת כמי ‪ if C.-D‬זמנו ‪.‬‬
‫‪ .‬״ ‪ . - , L‬״ מליוומ;הר להשליכו מעל נכי! מלילה וחש‬
‫‪.‬״‪,‬‬
‫נשמיט ואתח ע ‪ V™ n‬אלא חמחין כמ‪ ,‬שהחהלנ‪ .‬ממי מכמ־נו זל‬
‫יחתי שעה אחח קילס ש־ תיל להתפלל סר‬
‫על ‪ p‬יהיו י נ י י ד ע '‬
‫טינוממעט כללן שהי! עישס חס־דים‬
‫‪9‬ראשינים שהי! ממחיניס שעהאתת ותתפיל׳ס וכשתתפלל יהיה בין ולנן ש‪1‬ים‬
‫גתפלתך וכחז סכחבהרב בעל חיבח היככיח חין חוניא האלס מפי! בסיף חפ‪:‬חי‬
‫•היי לרנין אחרי פי!הגיון לבי לפנין אחלשנעינית־ני לנו הטללות והתחשבו ואין‬
‫כ*נ< ולבנו שוים‪.‬אנו מחלים בני א‪ :‬שהגיון לבבנו יעלה לפניו ואין יפלו י‪-‬משכיתינו‬
‫לפניו הלא־נכוש ונכםוזהוחה שה־הילנו שלמה עההלריש הוה פין ולכן יהמ‬
‫‪ h‬תכהל א בין ועדיין הלב לא נפנה חהשרלו)התחשבו ורע סככילא‬
‫•»ס‬
‫»ת נגלד ולפני האלהיס אתה עיחד ה׳ננדן חח ל ואם כה לא תעשה האלהיס בשתים‬
‫•סלח ענ־זו לחמה וילחק מ ח ן לכ הללן מחן הרחק חאד מאדם הלא אלקם בשתי‬
‫ואחה על הארץ והאר[ חשאה שממה על כן יהיה לכריך חעטים על שפילשו זצ‬
‫לכריך היינו עסקיך‬
‫‪,‬‬
‫• י כ חעס חפלה כבונה מהרבה שלא ככוונה ן‬
‫ר‬
‫‪ 1‬יה '‬
‫ואחר על כן שאתה נלך להתפיל ככוונה »ל‬
‫ועס״יךמעשי׳ שלא יטלילון שאס תלכה עםקיסתהיה נפשך מפוזרת ככמה מקיחית‬
‫ותפילם לא תוכל מלהפנית ממשכ!ת לע תלנ ך ויה על שאיל היי ממעט כעסי(‬
‫לללך שבי והיא כי התיטא יתשיכשעזבהאת‪ ,‬״‬
‫‪,‬‬
‫משגיח אלא כתליינים תלילהלאלתרשע כוש‬
‫‪,‬אי‬
‫\‬
‫לחשוב כדעתי ככה להחרית עיני כבידי כי ככל מקים שאתה עימל שם השגחתי ית‬
‫‪ 03‬אפילו בתזלי חלריס כי מייא ל האין כביד! יעל וה הוהיר שלחה פה ע ה ו א ץ‬
‫•ל תכהל את י ך עלומי אל תיניא חפיך לכל כיעיל כלי השקפת לכך לאל חמע‪,‬‬
‫נבהלה וטילוף הלכ‪:‬הלשין להיניא לכל מפין לפני האלהיס כי כשתיניא לכלים‬
‫גילים מפיך ‪0‬ם נגלה אליך האלהיםיפי מההיא לכל הלסשלא מיניא מפיך היא‬
‫ל*מל האלה׳ם בשתים עזב ה׳א הארץ ואין לז עסק עם התתתינים כי אין האיש‬
‫בביתו הלך לללך תרתיק ואינו משנית על מעשיך שהוא כשתים יאתה על הארןהזהר‬
‫ללק ״ אל תשופ‬
‫בלםונך שלא תכוה מל כן יהין לכליך מע ‪,‬׳‬
‫לאח מג הלכר ה‪/‬ם‬
‫‪5‬לכר שום יענין ולכל יחפ׳ן לפני האלהים‬
‫‪ !ft‬תפןוין אין כ! השנתי‪ ,,‬ולכן אל ממל צהנטא ‪ pp 0!p‬תלפני ?אלהים ^לאמי‬
‫ד‬
‫ד‬
‫ב‬
‫‪1‬‬
‫י י ( י ׳ י ‪1 1‬‬
‫י ר‬
‫ח‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ס‬
‫ט‬
‫ת‬
‫ת‬
‫‪1‬‬
‫א‬
‫נ מ ל‬
‫כ‬
‫‪1‬‬
‫‪p‬‬
‫‪9‬‬
‫(‬
‫‪P‬‬
‫‪D‬‬
‫ן‬
‫א‬
‫ו‬
‫א‬
‫ש‬
‫ף‬
‫‪,‬‬
‫י כ י ‪,‬‬
‫ב‬
‫מ‬
‫כ‬
‫פ‬
‫ח‬
‫ש‬
‫א ן‬
‫ןלה‪5‬‬
‫ני ‪n V p‬‬
‫א י ן מה ני השנתון יתיהנא מקרני לחמי'ועד כיני כינים כ י הלהם כשחיסחש‪1‬י‪#‬‬
‫מל הל הכרטיס<נ!פה וחכיט מעשיך וחחשכימ ן זגצכן ׳היי רכרין מעמים כי לא‬
‫יזנזתי לג‪:‬ף ט;כ משתיקה זילת ליבול התילה ן‬
‫הכו! גח אתר שידע כ י ט יי ׳ ל ע ׳ ל א‬
‫ואין דנר בלחי השגחתו לכך נרי ‪, L , - , ,‬־«»‪ L‬י‪-‬י‪-<—. -.,-‬״‪. C‬‬
‫וקול כסל ברוב דברים ‪5‬‬
‫ללק־קכלנלז ולכלך מ ע * ‪ .‬א ל ח ^‬
‫‪ r.o‬כהינ|חפי‪7‬כי הכל יכיאך האלה ס במשפט )לכך נריך ידעת מה למע!סמ‪:‬ון‬
‫ק י ן לוחה ואיזן שיתעת)אס כה תעשיגיא חרמן לך עין משר ממא כי כפי ״חשכיתץ‬
‫ורעתניךשתשכתכייש כך כלילה עלמשככך שניקי והכי קאחלכיכחושהתלויבא‬
‫כ ר ו כ ענייניו שעקק כיוס וכפי מעשיי סליק! רעיוני! כ ן הכסיל נופל כרוכ דבריו‬
‫ובריכ דכריס לא יחיל פ * * ' ל ז ס ‪ ,‬ה י ש ' ה ' ' י כ י י ו ח ע ש י ‪ 0‬ן ו ס ו ח ר פר»ן‬
‫וכי׳ק*‬
‫יזקז סימן קניט סתת רכי יוסי!אמר כ י כא החלוש כרוכ ענין‬
‫אוק‪-‬״הי דכמהסת כ י ן כחלתא ממנו דרנין על דרניןעל למלמין חנהון קש‪1‬ס כל»*‬
‫וחנהין לאית כהין קנוט יכליכו אכצ צוכאי קשוק צא אתנצי לקין מילין כריכי‪I‬‬
‫לניאל ״ה כתיב כיה כאילן דניאל כחרמי‬
‫ך}ק‬
‫כלום אלא קשיס כלהו ‪1‬‬
‫חלחאכתכיאיא׳תכיהחיליןכליכיןאת!^‬
‫לליליאלזאגלי באלין‬
‫אכתיכ כ י ן הכתוכייאלא לאינון ובאי קשזט כשעחא לכשמתהין סלקין לא חתחבלו!‬
‫ן‬
‫כה! אלא חילין קליסין ןאילע‪-‬ן להי ח ל י ן לקשיס ק״חא ללא חשקראן לעלחין‬
‫»אי חיחיהא חנן ללול חלכא לא חמא חלחא טכא ‪P‬־‪ f‬אשתמע להיה חמי לול חילין‬
‫ללא קשיט אלא ודאי כלייח‪1‬י היה משתדל לאישיא למין!אגח קלכין וכל חלחוו ל»ן‬
‫הוי אלא חלחיןכישיןחרכא!שממיתאולתא ואושילן ללחיןולאחלמא לשלם ‪#1‬‬
‫ת׳חא לברנש ס כ אחראי ליה חלחא כישא הכי הוא יראי כל אינין כישין דותיגין‬
‫לאתלכק‪ f‬אינין לעכל! על פתנחי איל״תיואינין עונשין רזחינין לאתענשא ככה»|‬
‫מל־יאכנהי חחי כ נ י ן דכלשעתא יהא לחילארחאליס יהא איתעזו והאלקיס ‪m o‬‬
‫ודברי! אינם כריכים ביאיר ‪I‬‬
‫»כל‬
‫שיראו מלפניו והו חלום רע ‪1‬‬
‫ש‬
‫״‬
‫‪1‬‬
‫כ‬
‫כ י בא החלום כרוכ‬
‫עני!‬
‫;‬
‫‪5‬ריר ן‬
‫;‬
‫^‬
‫היא להזהיר‬
‫^‬
‫ליי באשרתרורנררלאלהיסאלחאחר‬
‫^ לשלכו בי אין הפך בכסילים את אשר‬
‫מ ל ל נדר ל‪:‬להיש לא ת ‪ :‬י ך‬
‫ש‬
‫דיתי אחלי נייך שאס י ז י ״ ׳ י‬
‫!;‪ jp‬חקים לכסיניס שיקטינו‬
‫התר‬
‫עלם ;‬
‫טוב אשר לא תחר‬
‫פשתתר ולא תשלם‪:‬‬
‫נ ל ך ולכן א י ן חנן כנס־ל׳ה;לומר אין לקןז חפן כ ן ‪3‬י כשל‪1‬אס כי מס ‪8‬א*»‬
‫!‪j‬׳‬
‫בו‬
‫קהלת‬
‫‪1‬לור שיסא־נסמ ״י א־ הלזכיאיןדיינסעולהיפהואין להם ריוויו נ‪.‬־ן‬
‫־‬
‫‪0‬‬
‫סנ‬
‫בייין תכרע כל כרן ‪,‬המם‬
‫^‬
‫‪3‬‬
‫^‬
‫‪5‬‬
‫לשיןזה ייס הלילה כאמן שנל־ןהאלסלזבול תתיר השכ פה ה ‪r‬‬
‫<™‬
‫״ א אי נפש כי תחטא‪,‬שמעה קול אלה והא‬
‫'‬
‫‪,* * £‬‬
‫‪ J‬א‪ ,‬לאה ובי׳שדרשי מל שכיעת הרש״י! כשכאה עילם הזה יהיא עכלה עליה י הו‬
‫זה ניכל לפלש כאשל תליי נדר לאלהים‬
‫ימ! פי‬
‫‪ £‬״יל אנה מיין שס ‪:‬‬
‫‪ ,‬ל׳ ״ אחסא‪,‬אשיב לעת זקנתי י אין חפן‬
‫• ׳‬
‫^‬
‫כ^ליםרנועת הדיינים היא תיכנת להביתן ילייסרן י‪.‬ס לא תקייס את שכיעתך‬
‫'לליל ‪,‬אחל שתכלת תליך כשנימה א אשל ינא ח פיןי‪/‬עשה יזהי כאשר תדיר אל‬
‫ל י ו ר א ן השתדל שים נדרןותליר אעפ שה א‬
‫‪, %‬י‬
‫™ ‪,‬‬
‫‪ , ,‬כי אין חפ ככסי‪:‬יס כלימל שלא‬
‫‪.‬‬
‫‪ , ^,‬י‬
‫״‬
‫לשע יס< יסרה‪ ,‬יה כתיני •שידי‬
‫^\נשבע‪ , [ ,/‬״ א‬
‫‪£‬תל‪,‬איס לכיס ילנת לכלן תשא לכן אתל אין חפ הכולא'ת שח‪ ,‬ללכאי‪.‬״מסיו‬
‫לים כי לא יחפ• ן כמת הלשמ אלא שתתקיים שבמתן יבזה תמשה את‬
‫™‬
‫יכי׳נתשך כפ׳ תה שכיאלני לללן חזצ תהיצי־‪f‬‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫‪ I‬״‬
‫™ ׳ * י ‪,‬הכיינ׳ אזהרהלנשתה אס מיזבאפשריח למנ‪,‬׳‬
‫לאלתיי לשש‬
‫לבורא ית־התשכ״י‪ ,‬א ל ׳ ‪ ,‬א״ ‪ ,‬ל‪ ,‬יתיויאתל לי אעשה תה שאפשר לעשיין‬
‫״״ם ממחי אכל אחל שככל נליי ה‪ .‬דל לקיים שאס היית משיב אעשה ״‪r‬‬
‫«‪* 1 ,#‬ל‪ .‬לא היה לן נל כן אשמה <מ א אכל אתל אשד ככלכלית לה אלהין ח־יב‬
‫אתה לקיש את נלליך ‪t‬‬
‫שח״יילא יןךס פללו‪,‬שניסת‪ ,‬אשל נ ץ‬
‫‪L,‬‬
‫‪,‬‬
‫לאלהיישלאלמיס לילתי יגמל כלפתן‬
‫‪ 1‬י' י י‬
‫"י‬
‫‪JK1‬־‪ r‬בשריך ן ל ה א פ ר לחזיר בתשיכה ילהתיילית לפני הי׳ל הזה ל^‬
‫ל פ י י ה פ ל א ך כי שער־־ז שלתה פה ש עקת עיני‪ ,‬על היידוי ‪,‬אל יתן‬
‫— " ‪*-,. _ L‬יי* ד״ריו־יח התננלית על לוב פשעי‪ ,‬כי כזה נכשל שאיל‬
‫‪ °‬אביר הריתיה בשאמרכי יראתי את העם‬
‫‪V‬י‬
‫יהבקר יהעילת להקריב ומה לא נמחל עיננ‬
‫^‬
‫‪ hp‬ק ו ל ך ו ח נ י‬
‫במי שנמחל ללול שאמל חטאתי לכל יאמר‬
‫»ך<ך •‬
‫נס היהעכ׳ל חטאחן יזה‪ ,‬אל חתן את פיך‬
‫*‬
‫נסתתודה ותול׳על פשעיך שתלכל באמרי פין יתחטי׳אתכשרן למיהאשח׳והחט־ן‬
‫‪ 19‬הגי > ילסושיע הנעש ו‪0‬קר הנין שתסא ולא הנפש ובמעש? לאנטוניניס ‪:‬ל ‪1‬ל‬
‫?‬
‫ש ז‬
‫‪ 0‬י ל‬
‫ר ק י‬
‫‪ 3‬״ ל י כ י ‪6‬‬
‫י י ן‬
‫ס ס‬
‫א‬
‫ע א צ‬
‫י‬
‫ה‬
‫י ‪ /‬א ח ר ‪ 0 3‬צ מ‬
‫י‬
‫כ‬
‫ת‬
‫ד‬
‫ת‬
‫נ‬
‫כ א‬
‫י‬
‫ת‬
‫ת ) נ ש כ ע ת‬
‫‪ 0‬נ‬
‫ל‬
‫א‬
‫ע כ י‬
‫ז‬
‫נ ם‬
‫א‬
‫ל‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ק‬
‫ז‬
‫ס נ ס‬
‫מ‬
‫‪r‬‬
‫ן‬
‫ב‬
‫ף‬
‫ע‬
‫א‬
‫יתה‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ה‬
‫״‬
‫כ‬
‫זת‬
‫ט‬
‫א‬
‫ה ח‬
‫י‬
‫ד‬
‫א‬
‫‪2‬‬
‫י ‪ ,‬א ר י ‪,‬‬
‫א‬
‫א‬
‫ת ם‬
‫פ ; ה‬
‫ח‬
‫ר‬
‫טי ‪nSnp‬‬
‫<י‪1‬מר ינילני לפטור את הניף והנפש חיום הדין כלאיחא כסנהדרין!השיב ל< חשל‬
‫לחניוסיחא השוחריס כתאנים יוהיאלתחטיא את כפרן שהוא הגוף ולהכיל הנפ‪$‬‬
‫ואל תאחר לפני המלאן החחינה על החפלה כי שגגה היא וחנקש החגנלות סל רוע‬
‫מיניך לחה יקניף האלהים על קולן גם כן שהוא הנפש וחכצ החחכילות והערחחיות‬
‫הקדוש חשל לחיגר וזהו ׳חיבל את חחכולוחין וחחשכותיך‬
‫שחשכת כררן שהשיכ רכ»‬
‫היזנן‬
‫י או נאמר כי ריכ חכי העינית שארס פונפ‬
‫כעל החחשנית'‬
‫שוא ושקר זנכלו' הפ‪ :‬ולשין הלון‬
‫היא על דרך פיו ננין שכופת‬
‫וחנופה ונחה לכריס כעינוחינו שהאדם נכשל כלם וכחו שאחיל יכלם כאנק לשון‬
‫הרע‪1‬לכןאתראלתחן אח פיןכחו ילא נחנואלהיס ילא נחןסיחין כלוח ר לא חנית‬
‫את נפשן שיעשה רעה לכל הנוף שאס אתה תשחור פין ולש!נןלא יאונה אלין רפס‬
‫כחו שאמר דוד אכיו ‪1‬ל שוחר פיו!לשיני שיחר חגרת נפשוואלתאח לתני המלאך כו‬
‫גזנגה הא כל!מר איני דומה פוןשנוריהפה כמי ע ן שגיריהעין והאיון שאיניכרשיתו‬
‫של אדם שככע' ראש!נה כששומע איוה דנר חעיקנ אי ריאה כעיניי היא אניס אכל‬
‫הפה כרשיתן היא יתיכל להרהר יאין לן התעלית לפני המ;אכ ‪ 0‬כבאים לקבל דין‬
‫ותשכון כשעיפטירחך חעינוחיך כי ש!גנ היית שלא היית שילט כפ‪:‬חן כדרן האוון‬
‫והפן כי זה איני ‪ J‬איג^ו ואל תאחר לפני סח^יאך יתאחר אנים הייתי כ׳ שנגס‬
‫נלבל הזה לחה יקניףהאלהי'על יךיןהכיינה שלאיש‬
‫היא לומר‬
‫כמה נדרים וחומות עשה הקיבה לפה כחי שאק{ל א' מענם אחד מכשר !היא ח!טלת‬
‫וכל זה לא יועיל!לזה אחר קולך מא אמר פין א! דבורן שהקיל <!נא חהנרין לחיץ‬
‫חנגרריס ‪1‬אין חחסוס כפין לוחר אשחרה דרכי <כו'!חכצ חת חעשה ידיך שהנה כל‬
‫וזהשכניתתהר!סכיכןאחל!חזלכלחיטח<נ־א נבלות הכה ״פ י אפילו גזל לין‬
‫‪ its‬שבעים שנה ח׳‪:‬פכי'אוחו לרעה וזה! וחבל חת חעשה יליך לכך הוהר חה םאתס‬
‫ל׳וניאחפין‪ :‬ןכזוהר פרשחיתלו סיחן ‪ b‬לכי ינחק פחח אל תחן את‬
‫ליה לבל נשלאז־הרא מל פחנחי אירייתח כמי;‬
‫סיןכחהאית‬
‫א תליה לאולהלא ללא יטעו כהו ולא יכוקחא‪1‬ר״חא חה ללאילע!לא קכינילכים‬
‫לכ! חי לאחר חילי כאילייתא חה ללא ילפ ולא ק‪:‬יל מלכיה ע!יה בתיכ לא תפש‪r‬‬
‫לן פס! ‪1‬כל תחינה והקנה ומנין לאתפלעא חיניה כחלחא לאתי כזחנא לנשמתי•‬
‫נפיא לחיעללליכחא לחיין ליה לכל ותשחניחההיא אתר לנלולא בנרורא לחי•‬
‫ושאר נשחתין לא לכי יהולה אתל תהכא כחה דחנינן לחה יקניף האלהיס את ק לן‬
‫כונתרכי ינחק שנרין הארס ליזהר שלא‬
‫לא נשייתיה דבר נש סכל ן‬
‫ל?‪1‬ניא תפיו שוס לנר כלכלי תייה כי אם נהקלחח רניתיו שאם לאו חש ושלי*‬
‫בקשכ לו כאלו ?‪ p‬ם תנכה ;‬
‫)‪1‬רפ‬
‫פ!‬
‫ה‬
‫ים‬
‫קחל\ז‬
‫ס‬
‫פ‬
‫ו‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫גיבחנ חלומות והכל‬
‫ןדכריבם הרכר־ז כי אר־ז חסאת והקנפח את ס אלסין וגעש הקנס‬
‫_״‪, L‬‬
‫‪n‬‬
‫א‬
‫ה‬
‫‪D‬‬
‫‪,‬‬
‫ר א‬
‫‪3‬‬
‫‪^ t ^ m ^ m‬‬
‫זחל‬
‫י‬
‫י‬
‫?‬
‫ז ז‬
‫א‬
‫ב‬
‫ס‬
‫‪ ,‬׳ י ׳‪°‬‬
‫מלין‪,‬תכלו במיני ׳ס׳יין‬
‫משו‪.:‬׳ זה מ׳ה ‪ k‬תסלהל אשריו‪ftfc‬שתני•[‬
‫‪L‬‬
‫»; ^‬
‫אס עשק רש וגזל משפט‬
‫וזהו בי בליכ תלומיתמביהליס וענייני לבים‬
‫ךצדק תראי״ כטדינח‬
‫‪ ninn‬אל חחפץ ם גטח‬
‫חלב מונחת‬
‫^ ‪ ,‬ל ; *‬
‫ע ל גמה שומר וגכוהים‬
‫על טאלו של אלס ובז ׳ והוא בי אף סל ‪'P‬‬
‫עליהם \‬
‫א‬
‫דלא‬
‫‪p‬‬
‫עכ‬
‫‪ , ,‬לא לי‪,‬ין‬
‫לל‬
‫׳‬
‫נאכ‬
‫י ‪ ,‬א מ ר‬
‫‪0‬‬
‫שלואה ה ןלםשבאיס מל•‪ ,‬ייסזלין קס׳ או‬
‫ח׳איש אל תי‪/‬יאש מן הלחמיס כי את י‪.‬׳|ה*ם‬
‫ןיביאורמקלא״הי‬
‫^‬
‫הנה ראינו כמי!‬
‫^ י‬
‫לערבי‬
‫והי‪1‬‬
‫ויתרו? ארץ כבל תא מלך‬
‫י‬
‫י ‪.1‬‬
‫‪V‬‬
‫‪1‬‬
‫לשוהנעכר‪:‬‬
‫כיש מלאים נזל חמש ישול משוד מנייש מאבקת אביונים‬
‫לה‪3‬‬
‫‪L‬׳ מה זה השיפס בל הארז לא יחשה‬
‫ש ע ש ז‬
‫י ס י ‪ 1‬ס ב‬
‫ח ש פ ט‬
‫'‬
‫ג כ ‪ ,‬ה‬
‫ה > ה כ צ י י‬
‫ח‬
‫ח פ ל ג כ‬
‫ה‬
‫‪W‬‬
‫נרשע ח‬
‫‪ft‬‬
‫‪., ,‬‬
‫״ ‪I nfi‬ידיי‬
‫!‬
‫' ״?‬
‫׳‬
‫א‪ 1‬ה כרגע ני׳׳‬
‫‪3‬לחתס בלי השקפת הלין היא שוחר מליהש ושוחר ה‪,‬א כח‪, .‬אבי‪ ,‬שמל חק הלני‬
‫ת‬
‫לשבתות ״יושיס נמש‪ ,‬מאי‪,‬ה מניה שמשי להניןמל׳הם כהנ׳ל אימס ‪,‬מ מלי•‬
‫» ^ א | ל ‪ .‬ל‪,‬מר שישוב־ ויחוד‪ ,‬תלרכס הרעה בת‪ ,‬שמש‪ ,‬אנשי ניניה ו‬
‫ללרי אחרתימקישרעסהפשיק הבא אתריו ורמ‪ ,‬ח שלמימ‬
‫״‬
‫״‬
‫״״!ל שימולס ילא אלס מנמ‪ ,‬״‪ r:i‬זכאי‪,‬מחנה חייב ובן בעיי‬
‫™‬
‫ה ם‬
‫ג‬
‫ה‬
‫‪M‬‬
‫ה‬
‫א ח ת א ש י‬
‫" ' ‪°‬ש ' ׳‬
‫כ ‪ 3 /‬י ק‬
‫»?ן בבל העולס מש‪ :‬חגי‬
‫‪i 5‬״^‬
‫־ ?״ז־ " ״״'״‬
‫כ נס בן יש באותס ״יינה ״״»«‬
‫ל‪1»,‬‬
‫?א‪ ,.‬מ י ™‬
‫״ה י ׳ י‬
‫להכלימ לזכת‬
‫ח א‬
‫על החסז {לימי ‪,‬‬
‫תתמה י‬
‫אל נ ״‬
‫; ! ב‪ P‬כ‬
‫‪ 5‬עכ יה & ס ינכוהים עליהס על כל לבל ש‪:‬ל'ל הכמה יש כחית קלישי ^א׳ף‬
‫א‪ ,‬אל‪,‬י״לון חין ככל‬
‫‪, ,‬‬
‫ל‬
‫^‬
‫‪£‬״ יי‬
‫‪5‬‬
‫? ש ב‬
‫ת ע ז ח ל‬
‫‪c‬נ‬
‫& ‪ i‬ה‬
‫ו‬
‫י ב ׳ ה נב‬
‫א‬
‫ס‬
‫ש‬
‫כ ה כ ש ה מ‬
‫ן מ ג פ מ‬
‫‪0‬‬
‫'׳ ‪°‬‬
‫^‪hLVJ‬‬
‫ב ה‬
‫ה‬
‫נ)ה‬
‫ב‬
‫צ ל ע‬
‫ת ) ע כ א‬
‫״ ‪p‬‬
‫‪| < r p‬‬
‫השמ‬
‫ו יי •‬
‫פי' קהלת‬
‫הא כ^וילר‬
‫‪ U‬מה ‪5‬ויצא א; לרע או לטיב ייתר האר( ההיא או המרינה ההיא‬
‫ככל העילס כמו המבול המרינה א׳ הפילסכ‪ ! .‬כלס תלרס כהכרעה ‪• 11‬ינייגה אן‬
‫היית מלן לשרה נמכר או ההכרעה של זה •היה קי‪1‬כ העיר ח יכה יע־ה אי לשל*‬
‫געכד והיית נכח?ת ונחרדת תל חלח כשביל הכרעתו של וה לר‪4‬ה על מיינה ‪111‬‬
‫או נאמר מלך לשלה נעכר פס מה שביארנו יעל המליצית ב» יאמר איוו לחרפ‬
‫אי זי ללעכ א׳ יי •לשלים אס לא וכת־ המלינה הה א מן הממלכית‬
‫תהיה‪.‬שפלה ועל הארץ!שכו המין והנבירה כאופן כי מלכותי תעקר תשכל וינא‬
‫^רחלכית מלפניו יעל שלה האיץ יחשכ ׳את תהיה ללזריכס לכליה ולכהניין‬
‫ולפס הארץ תחת ה יחס מכעיסים את אלה׳ השמ ‪ : 0‬או נאשף לדרך אתרת‬
‫•)־^‪5‬‬
‫כשהמדינה או העיר יוחנה זכאי ותחנה חייכ ׳היתרון‬
‫אפיל! ההלייט שכהרייסים א! ק! שבקלים אפיל! יי־זן יהי זיהו טרישי ייאחן ארץ‬
‫א! מלינה ככל הי יכין איש כין אשה הא תנלעת ואין הקיבה ממתין ההכלמה שיעש ‪t‬‬
‫מלך אי שר ינדילכפיר כדי שיחשב שם לכף מאונים הלא אפיי כל שהיא וזה! ח*ן‬
‫ח׳ךישיטר הפיר והמדינה משיסכ־ ינפכד לכחיחכשדם‬
‫לשרה נעברכלוחר אפילו‬
‫‪5‬‬
‫אויצאםר העילס כל! יילעי' ומכירי©‬
‫י‬
‫לון ל שבקלים י‬
‫אכל אין נתח ליח לפניו‬
‫ע'‪.‬ח כל העליח שהוא חלכי של עולם‬
‫*תיחבל עבירת כני העילס אלא סבידת בית החק־ש שלוא עתה כעינוחינו נחשב‬
‫לשלה ניון שדה תחלש ‪ I‬ומוהר פרשחשרהסייקהיכ פתח רבי יושיואמל‬
‫ולאי להא חתמן נפקין ליחין ינשחתין‬
‫*׳תלון אלץ בכל היא‬
‫*תועלת לעלחא שהיא דחו לשנינה הנק ראת ארץ כשהיא חתייחדת עם בל הלותו‬
‫ליסיר יש לה יתרונית חכחה נשחית יליחי ן דנפקין חיניה פיר שס מלך לשרה נעבד‬
‫מאן ״לך לא קיכה לחז לחלה חדיהחפארייישרה נעכל כל איה׳ איתתקין כלקא יאות‬
‫ומלך לא חלך פלאה לאחחכל לשלה כל איהי נעכר המניין הייכש ש חעשיהתחתינ*‬
‫וםנקיןחנית וחעשיססיכיס מבניה של יחל אז לח! מתקשטת ככמה קישוטי ככד‬
‫•ןישוטין דכ ה ומראה חעסהכניה לח'ך העלייןיאז איחית חזי כחאי כיאאתיני!‬
‫לקתך בכתה חנית וחששיס טובים ואו נעשה הייחיל הקלוש כין חלכא וחסריניתא‬
‫ותתחלאיס כל העולחות חכל עינג יטיב ריא אחר חייך לשלה נעבד בחט גוינין יזין‬
‫*לאין הנה מלך לא שכינתא ללא שריא בכיתא לאתקנא כה אלא כזחנא דאחנסיכ‬
‫בר נש ואזליינ כאנתתיה לאוללא ילמפכל פייין יאיהי אפ־קת נשחתין לאשלאיב*‬
‫ובנין כך לפרה נעכל יצא לאחרא *פירושי כדיר שהכיינה שאין השכינה שירה א‪ :‬א‬
‫באיש נשיי שפיסק ב פריה זרכיה ויהי כשיש שדה נעבד אישיאשההעיכד והמעבד‬
‫אתך‬
‫כלי שהשכינהיכ‪1‬להלסיניא כסמיח שלהננים!הכניח שמליל!‪» :‬דיף‬
‫כדי*‬
‫•ס סלן רא אשס ילאת סיס׳א תתהלל לשדה נעכל לא אשה ורז‬
‫לשוין‬
‫‪,‬‬
‫ש‬
‫‪1‬‬
‫‪ 1‬ת י ס ל ע פ‬
‫ני'‬
‫»ח‬
‫‪rfjnp‬‬
‫| ן » ו ן *אשה זרה מ י ן דאית שדה יאית שר ה אית שדה לבל ניבאן וקילושין כי•‬
‫כל׳א בל׳ח הש‪5‬הובו׳ואית שלה לכל חיל‪, ,‬מסאב‪,‬ושינאה »»}‪|unp, .‬‬
‫‪S‬‬
‫*!‪J‬‬
‫ניס שלייא והאי חין ‪ prr‬דאיהי כעבר להא' ם י י ^ " ׳ ׳‬
‫י‪ M‬״‪•V^i‬‬
‫‪ , ,‬׳ ‪ ,‬א ‪, /‬לך א כסיא נהיר ״אי״״י‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫‪1‬‬
‫ל״ילא וכגין כל «יל לח כני‪ ,‬לאתסלש ההוא ס ד ה י ׳ ^ ' ״‬
‫•דס בלנא חהא׳ ‪ 1‬י " א ‪ ,‬ס ' * כ ל ל ה א י ש ל ק ׳ ל ‪ ,‬ן כ ת ^ ' ״ ™ ״‪C‬‬
‫ת‬
‫ק‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫עי״ס‬
‫נ‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ש ‪ 5‬ש‬
‫מ י‬
‫ת‬
‫מצכא‬
‫ר‬
‫מל‬
‫א השכ‬
‫^‬
‫״‬
‫‪,‬״‪,‬״‪ ,,‬להא‪ ,‬״לן הקדיש םה׳ '< ‪J‬״יי ־‬
‫להא׳ שלה שהיא לילית הלשעה‪,‬א׳ שפתה כי תירש נבילחה יוה סיד שחי של י ת‬
‫ש ל‬
‫ן ״ ל ק‬
‫‪ J^JJ‬״ ‪ X‬״‬
‫ד‬
‫א ‪0‬‬
‫״‬
‫י א ה נ י ( [‬
‫א‪,‬״קל א‪ ,‬שאל חזיקי סלחא אלחחמה ש‬
‫כ‬
‫נש‪,‬י‪.‬נפקז סליתלוןאלז ככלהיאיחליןהיא איז שיהיה כה נתש ‪,‬עקיכ‬
‫א ל‪,‬לא א ן ‪^ ,‬הב ״ה‪ ,‬שית״‬
‫^ ' ‪, ,‬‬
‫^ ‪J‬‬
‫'‬
‫‪ I‬ויחלו! אלז ככל ה־א אפילו נחש ופקיכ ויתיש ה‪:‬ל היה ככלל איתי כנ לבת כ‬
‫‪ U III‬כל אשל פשה והנה ס‪-‬כי״אל ״ל‪ .‬ככל היא למ״‪ I‬בתאי לפלישנא‬
‫וי‬
‫•הל‪ .‬בחח!ת ינירתס נפה הקכה שהי‪ ,‬נדיבים לע‪,‬לם לפרוע חינ! כני אלם וברא*‬
‫והס שוכיס לסולם והו וילא ‪1‬הים את כל אשל עשה והכה סוכ חאל צ לין סיג‬
‫מאל זה תלאן הת<ת{‬
‫‪0‬‬
‫נ‬
‫ת‬
‫ת ס‬
‫ע י ן נ ת ע ק ר ב ׳צ‬
‫מ‬
‫ה‬
‫י‬
‫ט‬
‫נ‬
‫ח‬
‫‪ 2‬ג * מ « ‪ £‬נ‬
‫ןםיאוהככהסוןלאתבו^י• יסףלשון כישף יחאיה חאוחם הכ־ס‪:‬פ־ם‬
‫ןהתענינייחעולםהעלתןומ׳ אוהב בהמון ה •‬
‫נם זהחכל ‪:‬‬
‫כ חיני אלם חיןא׳לאסיף כשף ו־הב וכ׳לחנות כחי׳‪;,‬טפתכלמי'גנ‪.‬ח ופללסי׳פחות‬
‫ועבדי׳סה‪1‬לד אחלי הק‪:‬״ני הללו אין לי תבואה חהעסב ונקלאח תבואה סל שם ייה‬
‫תבואו ככת שיר הנתמ בנח כלב יוסף אח׳נם זה הבל אתל שהסריח כעי‪ (.‬ותא*•‬
‫לא ישא בידו נס! ל ן א! אפשל לפלש שבא לההביל ולמשש ממחשבות ב י‬
‫‪1‬דם אשר ח״ ס םר‪,‬ליס בחכ־יניס תלות‪ .‬ל ן אחל אןהב כסף לחה בני תלן ‪W‬‬
‫»‪fy‬‬
‫ןזעל אסל לא יועיל ולא יכיל אעיל< לתועלת הניף הנע ע‪:‬קן‬
‫ה ה ב‬
‫ה‬
‫כ‬
‫•י ‪hVip‬‬
‫יי!וצאבן&לם‪3‬י)לברבאלץתלאוכ!תעיף!יגערעכללחס)נחאליוים הייעילו לו‬
‫אונלותלשע כסףוזהכ להפיק תתני אתרכעתנית! וותא! ןאיל!לי שנירה חכתת‪1‬‬
‫!תילהנהגת הפ!לס הזה ששש חשק ותק זה לכלי!תי! לכלתי ימית חי שאון לי ני׳לת‬
‫שיה יכרס אש לא ימצא ככשפי יכזהכי כדי חייי ייגע )ימית כאיפן שהיא דעצמו‬
‫אין קנייני קניין אינרית כשף ‪/1‬הכ יכל דבר דאיקרי נכשי חט טלי אגב מקלקעי‬
‫אס צא שיהיה לי רכ תכיא׳ית יהנן המקרא ראה גם ראה שחי ש^יהכ‬
‫<סף אם ילמכ לא ישכפ נפשו לאכול כסף וכל חי שרודף להשיג חיני חיזון רכ בלי‬
‫אוהב כסף כמה כצי‬
‫תבואות גס זה הכלחהטעס שביארנו‪:‬‬
‫לשח!' לנבור !לאסיף‬
‫‪ 01(1‬יש שמרפיכין פנמס לא לאכול ‪1‬לא‬
‫כסי> ו‪/‬הכ ‪1‬אט כח לקנות ד! מחשרו אשר יחסר!יו יירע לככו להיניא פרוטה מכיסו‬
‫ןזהיבסבח ריח רעה השורה על ידיו קראהו הרשכ^זל כפרשת כשיח רעה חילה‬
‫כדאיתא התסוזהו אוהכ כסף החשק יהכיםף שיש כלבי איניני חניחי לחלא חאיתו‬
‫כדי שלא להוניא משלו ומי שהוי רפ עין בזה לא יחנא בכיתי תבואה סהואחזיןהגיף‬
‫התביאה והוא מזין הנשמה שהש מנית ומעשים‬
‫זהי הכל‪ :‬אינטי‬
‫ומנא כביתי נש וה הכל שהממין הזה חדש נכנת‬
‫מוכים לא‬
‫וחדש יונא ותכלה פרוטה מן הכיס ונמנא שגם;ה הכל קרמ מן העהז ומן העלהכ ‪l‬‬
‫א‬
‫ג‬
‫ט‬
‫ש‬
‫ך‬
‫ן‬
‫)‬
‫א‬
‫ט‬
‫ך‬
‫לפשוק דלעיל חיניה כרמת כרמת הטובה רבו אובלית‬
‫‪ V , .‬י ^ י ז ״ ^ י ומה יתרון ר־בעליה כי א‪0‬‬
‫‪w‬‬
‫י‬
‫לעת שהיא להוט אחר הכשף וה׳הכ איני‬
‫קכחין שככל השפע והטיבה שמביא הקכה‬
‫גדילתו אינו יכול לקחת כא חלקי ו‪/‬הו כרכי'‬
‫בסונה נס כן רכו אוכלים וזהי אין לו אלא חלקו יאס יציייר כדעתי שלא ישאר כפילמ‬
‫כלתי נויתו ואדמתו ויאמר הרי כל קמין כסף וזקכ זה שלי היא לא כשכיל זה יכול‬
‫לשלוט יותר ממה שנזר עליוהאלית׳וזהו ומה יתרון לכמליה וכוי כלומר הראית לכד‬
‫יס לו כאופן שאס יש ליבוי הטוכ כעולם רכו אוכליה *כל אחר אוכל חלקו לכד ואלו‬
‫*וייר שאין כס!לם אלא הוא איבו נהנה כי אס לאיית הסיין אכל כאכילת! אין לו ‪f I‬‬
‫כרכות הטוכה כשהיה כעונותינו כ׳ת החקלש‬
‫ן <ך ךן‬
‫ל א לק< ן‬
‫השפעיולר וחתרכ׳יכפי בהשפפ׳יהטוכ כן הע‬
‫ווייס הי אן‬
‫ישראל תתרכיס כי כן העיר הת־רה יהודה וישראל לכיס כחיל אשל על שפת הי©‬
‫לרוב כימי שלמה המלך עה וכן כשיחזיל העמלה למשכה יחזיר השפע האלה׳ סל ככי‬
‫י‪5‬זראל נס כן יחרב! איכליהס וכמו שייער הנביא ישעיה אס אתן את לננך עיר‬
‫*{כללאויכין!כו כי קאשעי)יאכלוהו בקנלית קדשי קרי לכיי הטעה גיכ יתרכו‬
‫‪#‬כ!ס‬
‫י‬
‫ראות עיניו!‬
‫כ‬
‫א‬
‫ח לח‬
‫ה‬
‫צ‬
‫י‬
‫איביה‪,‬אמרת כלנכך מ׳ ילל לי את א ל ה ) ‪ 0‬׳ ‪ r C : p‬כגלית בעיביתיכג אני איכלי^‬
‫‪, 04,1‬״תארס כי היה לאיי לה ית להפך ״הי ותש‬
‫״ ^ יא«"ני‪0‬יאל‬
‫״ ! ‪ ,‬א ‪ -‬נ ‪ 0‬נ ה ‪ ,‬״ כ י א ס כ ל א י ת העין‬
‫״‬
‫הסיכהי״אשהם‬
‫‪ W‬״ ‪1‬‬
‫י ש פ מ נ ש פ ע כ ש נ י ל ישלאלשהםהכעליסופיגיהסליאית‪,‬כלותא‪:‬ס־‪0‬כלהייס‬
‫‪ , , ,‬״ ״ ל חקים ועישיס הטיכ ׳הישר כע־ג‬
‫‪,‬‬
‫« ‪f‬״ "‬
‫אלהיס ‪,‬אלם הס מתלייה וסדים ירכיס לאכול ילשכיע ‪:‬׳ט‪.‬נ‪ .‬של‬
‫" י‬
‫ט״יס והיןלן קייס ומה כשלון לבעליהי‪/‬ה‪ .‬מנד מסדו ית׳אשר אס צלקת מה תתן לו‬
‫‪ jjft‬אין לו להלכה כי אס לאות עיניו שעישיס ל;ונו של מקיש ‪I‬‬
‫כ י אס ראית עיני‪ ,‬במ‪ :‬א ‪ -‬ן לכלי‪ ,‬כליחר הנחת לוח שעושה‬
‫‪ 11‬״‬
‫בי בשאנ‪ .‬בהסתר‬
‫כנדיכ־ת‪ ,‬להטיכ אל כ ל י ו ת מ ן‬
‫אבל כשאנו בהאית‬
‫בניס אנו ת מ רגלי האוחות ועקבותיהיס‬
‫ת‬
‫מ‬
‫ו ס‬
‫ה כ‬
‫‪0‬‬
‫פ‬
‫ש‬
‫כ‬
‫ע‬
‫ל ) ע‬
‫ו‬
‫א‬
‫כ פ ו ‪ 0‬י ה צ‬
‫ע‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ס‬
‫‪0‬‬
‫ק‬
‫כ י‬
‫‪2‬‬
‫‪°‬‬
‫‪M‬‬
‫ן‬
‫א‬
‫י‬
‫א‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ת‬
‫‪3‬‬
‫כ יס‬
‫א‬
‫ה ט ‪ 1‬ב‬
‫ממ^‬
‫״׳"הסבה‬
‫טיכחא ץלהרמת‬
‫‪,‬ו ^ ע י ס מ הא־א י ״‬
‫ה‬
‫ן‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ש‬
‫ר‬
‫א‬
‫)‬
‫יל??‬
‫‪ ,/‬יא ‪, ',‬ד ש‪1‬אין ‪5‬‬
‫צדך ת ק ן‬
‫‪ 1‬כ‬
‫ב‬
‫כ ;‬
‫ס‬
‫וכשרון אמר ב׳ אם הארת פנ‪:‬ס וזהו פילגש‪ ,‬של לאות ע י נ ו י ;‬
‫ו י » י בי כל מי שהוא פילח וכוקמ ועזכל‬
‫אלמהכלה־וסימרושהיחירשכי‬
‫כעת שככו יניח וישקוט ‪,‬לא ילע בשיכבו‬
‫וכקוחו כי ע מ ל היגיעה והטורח ערכה ל‪,‬‬
‫שנתי אכלתי שהוא יושכ ו כ ט ל ‪ ,‬א ן ל‪ ,‬ע־זל‬
‫יגיעה כל יחיו כחגים אין לו כל נך תת־קויו‪,‬‬
‫‪!—,.........‬‬
‫‪ n p i H O‬שנח העובד‬
‫• ע ט ואס ר־זרבח‬
‫זר־־ןשכע לעשיר בינינו‬
‫י‬
‫™‬
‫י^‬
‫‪3J‬‬
‫ח‬
‫< כ‬
‫י‬
‫י‬
‫ע‬
‫ח‬
‫‪.,.,,,A,‬‬
‫י י‬
‫' י‬
‫וערכית כשנתו ושנת‪ ,‬נהייתה עלי‪.,‬הנחשל הוא שים חנשים כשרים שהם טורחים‬
‫ועתייס כעה‪ 1‬תנות‪,‬מעשים טיביס בעניותס ונשפלותם כשנסטלין יון העילס ת־תתן‬
‫סל אנשים הלל‪ ,‬נקראת שינת ותנוחה ועונג גלול ומתוק להם חניכת נופ׳ ויש אנשים‬
‫שכל יתיהס כחגינ! <כח!עלי'‪!,‬א טרח‪ ,‬ענחס כעמלה של תירה מחמתע‪:‬רס וקניינו‬
‫״תאום י ח י ‪! ,‬אינן מובאים חנוחה ועננג לעהכ ו‪/‬הו מתיקה שנת ה ע ו ץ להיינ‪,‬‬
‫מובל ׳!הים באחור אחנס והש־מ לע ‪-‬ר אינינו חנייתו ליש! ן בחמת תלך חלאכי‬
‫•ו־ת אינם ניתכים לו מנוחה אלא מיגון לאגחה ומאבל ל י ו ס ל ע *‬
‫כנה לאינו כי עיכלי אלמה חילשיס ווולעיס י‪,‬דש אחד פחות או‬
‫»‪« ! , u‬‬
‫ייתר מעט וחדש כקציר כעת הקניר‪,‬בעת הזרימה הם יניעי ועייפים‬
‫בעמלם וכשאר ימית השנה ינוחו יג מ׳ כח יכשהוא זורע ונוסע ישא עיני! כמרנם‬
‫י לא ילע מה ילל יום אס השנה שחינה או נשימה או ש‪1‬בע או בגילתולושיין זרע‬
‫* ל ?אלתה ‪ M‬פשר ש׳זלע אדם יןעס‪,‬הלבה יל‪,‬סין> או צהפכו אן אפשל שיה ה מעות‬
‫ת‬
‫ש‬
‫‪n M‬‬
‫נ‬
‫*ו קחלח‬
‫ענידת השני ההיא שהרפה לי היתביאה השרה כשנה ההיא מאה שמרים ופחז כן יש‬
‫כמה כני אדם ששולחין כ‪/‬מן מומש ומרכה זכיות כל כך כחי שהאריך ימים ושנים‬
‫)יותר הרכה ויש כמה כני אדה נדיקים נם כן שהשכיעס סש>ת יחים ישכים יהשכיןן)‬
‫נפשם חכל טוכםוכ שעם ודעת'יאת היהיא א‪:1‬ר< שכרו של זה כנגד כלם זא׳ס‬
‫אחר שנפה הקכה שהאיש אשר דכרנו כ» ראשון טרח כזחן מועש כך כפי העלך‬
‫היה מושה אם היהלי אריכות יחים אס כן למה חת נקנרית שנים תשונה לוה ית'‬
‫ככורא האחיחי שיודע וחכיר נשתח כל חי ויודמ לשפר שיעיר של כל אחד יא' שלא‬
‫יחמיץ יינו או יתליע תאוחו כתו שדרשו חול כמעשה דר׳ עקיכא וידע כעל התאנס‬
‫ללקיט האנתו כעח! וחניפ! לחדים שיש שני חיני אנשים העיכדים את ה' וכל אחד‬
‫משכירח! שלחה חפה היכל אחד כפי ערכו הראשון טירח כ‪/‬תן מעש <יאםין> הרכש‬
‫אלו הש האנשיש שככחרוחה וככחם יגיעייכחירה הרכה ונכמרו חן העולם ויש חינז‬
‫גדיקייאשר האריכו יחים ושכייויגיעים וטרחם גם כן כתורה ייחם ולילה לא ישכיח!‬
‫והניח לולשמעחטיכו ולאכול חפריה לעולם הנא וזה! אינו חניחלו לישין לפי שהו'‬
‫‪0‬כש אלא כמו שאחרו!ל אין להם חנוחה לא מוליכי ן אותו חן חולש! של ש‪ 0‬לחלל׳[!‬
‫של שכל מושל עכר לאכרהסוכי׳!‬
‫ךאן<‬
‫‪fc‬‬
‫להקדים תחלה מה שפירש לאכא‬
‫‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫פ י ‪ 0‬ת כשל‬
‫] ס‬
‫‪D‬‬
‫!׳ ‪' T‬‬
‫ה י כ י‬
‫יש רעי־־ז חולג־־ז ראיי־חי‬
‫חהת השמש עושר ששר‬
‫י‬
‫אנא פחח יאחר יש רעה חולה ראיתי תחת‬
‫•שחש כחה כני נשא אטיח‪.‬ן ל א ו ן לא לבעליו ררעי־־זו‪:‬‬
‫תשתדלי כאירייתא יש רעה חולה ראיתי‬
‫תחתהשחש גפי יש רעה שאינה חילה אלא תכיינן חסטרא דשחאלא נפקין כתי!‬
‫גרדינ׳ ניחוסיןוחחבקעאןכאוירא וכד נעיין לחיכק אולין )אשתאכ‪ p‬כניקכא‬
‫לתהוחארכהלכחרנפקן<חחחכראןכחרא יכקען אוירין ישאטין כעלמא‬
‫וחתקרכאן לנכייהו דכנ‪-‬׳ נשא יכל אחל איקר׳ רעה כמה דאת אחר לא תאונה אלין‬
‫רעה כנין לאתיא כחשקיכא על כני נשא חילה אתאי היא חוילה כדשריא האי סל‬
‫בני נשא עכיד להון קחננין חחחוניהין אחיין נכאי נלקה גכיסהוא חחאח בליש‬
‫אותר לו לא חפיק חלילךאתיין חשככי היא ת •־ואת ניליהאחיהיא לחיכל חחחונייו‬
‫כד חחאת כידיה כנין לנטורא ליה לאמרא וחן יוחח לשריא עליה דכר נש הא חילי!‬
‫נהאי שכיכ ללא אכיל ושחיה ועל דא היא רעה חילה ישלחה נ»ח ואחר עושר שחול‬
‫לכעליי לרעתו חאן נעליו דא אחרא רירית ליה ולחה זכה לחהויכעליו דהאי עיחרא‬
‫בגין להא׳ הוא וחין לההיא רעה יאיתרעי כיה ההיד לרעתו כליייר כנין רעתי להויז‬
‫ך'« יש לעז קי‪.‬לין האי מאן ל־תיכ כחי‪.‬לי‪#1‬‬
‫מעיכח ‪ w‬ו»ת ציה בהאי ‪1‬‬
‫כ‬
‫כ נ‬
‫יי‬
‫ד‬
‫‪.‬‬
‫ד‬
‫‪:‬‬
‫בכית‬
‫‪w‬‬
‫'‬
‫עי‬
‫קהלת‬
‫ננית אלוי והוא אויל כתסחזפי יזילין הא אדבק יההוא רעהחןיהלבי נש שציג‬
‫ל א‪ ,‬י כתסקוכא לא כעינא‪,‬לא לין כע‪-‬נא כך ישר!( הקנה נשל להון על‬
‫״‬
‫נדפינסליןאשחיר להין כעיני יקרא שכ־נתיה כשיל קמיהו נחת להון חנא לחיכצ‬
‫״ ' ״ ‪, ,‬״‪,‬ן‪,‬א‪, .‬ן הי‪ ,‬אולין עמ‪:‬ה כחשק;פין חיל ניבא עיולק ז‬
‫לאה חתי כמה קשה מלת הנליות והקדמת !ונלהנדקהלהאי קליפז‬
‫״‬
‫קשהאיקרכ לגביה כשהוא מתחיל להעלים עיניו חהגלקה ואחר כך‬
‫^‬
‫ימישל ושולם עיי! ואפילו לנכיהליל׳ה לא אכיל ווהו עושר שחור לכעליו לרעתו ולפי‬
‫עשוטו של יזקלא שתעתי אדזדס שכהכח הפסיק במד האנשים אשל אין חענול‬
‫לרוחם כשיכא להם איזה הפסל זי‪:‬כ וכסף חטלטלי אנכ חקרקעי אינם נוהני׳הודאה‬
‫לאל ית או;! ושתא היה ננור עליו חיתת ע‪:‬י» או בכיו או חולי וכעל הלחתיס אינו‬
‫בילע חהנ‪ :‬שות תחלה לאיה מהיונילע תחלת כאבני ביתי ר‪1‬ח'כ מופו ולוי שיש לו‬
‫דעת חחכל תהפחי נסכל פנים יסית ימן חנכה לי הקכה מן הדמים קחת מיתה או‬
‫‪ ,‬י ולכן אתר עושר שמיר לכעליו לרעת! כשמור עליו רעה ניטלים ממונו‬
‫ומנכים או ו ל|ע־‪:‬ותיו אכל קשה לי ללא הוה ליה לתיחר רעה חילה רכיון רהאי‬
‫למה הוא לו לט!כ ו אינה רעה תולה כ׳ אם רעה טובה ויל ללעה חולה היא אחר‬
‫שריאה העושר ‪,‬לך לאכלין אן> ע פי שה!א חנכה את הלחים ן‬
‫העושר כשהיא שמור תתת הקרקע כלי שיראה אור לעשות חחנו חן‬
‫אן‬
‫וחשד לננרכיס אותו ה;א לרעתו של ע‪:‬שרדקאקייחא לן מלח חלת‬
‫ממון חשר או חסר ואש לא יאכד העישד ההוא בעניין רע ו‬
‫שיש כתה אנשי ס &מ‪:‬מ‪:‬חים ענחס כהונאתס)כדברים של קדושה‬
‫״ן < ״‬
‫נסכן הן נרי עיי )כששואלים לתה חרעוכועגיוכם ואחרים עיונם‬
‫‪ pfil‬אתם נהנין משלכם ואן משיכין כי העישר נשמור א»ח» לאיוה מקלה שחס ושלום‬
‫יקרה לני והקינה יקיים לכורם שהרי פתח פיו לשטן ורודף אחריי עד הקימו רכריו‬
‫של׳‪ 1‬אשל לכל והתיוון ההוא כלה ואכל כעניין לע ואשר יגורו כא להם!והו לרעתו‬
‫מיוה שהיו יראים ‪.‬‬
‫ו ע‬
‫וח‪1‬‬
‫לכ‬
‫לה‬
‫א‬
‫נ‬
‫א חת‬
‫ז ח ח‬
‫י(‪1‬ל‬
‫ת‬
‫ת‬
‫‪1‬‬
‫ס‬
‫י‬
‫א‬
‫ף‬
‫ש‬
‫מ ר‬
‫ז‬
‫א‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ו‬
‫ש‬
‫‪.‬‬
‫ר ע ור־ןוליר כן ‪| W‬‬
‫^אומה{‬
‫ר‬
‫ה^שזלמהשהארםעיףייגמ‬
‫״ ‪,,‬‬
‫ילא ירא אלהיםלאס‪ 0,‬ולנכיר‬
‫* י‬
‫עושר ונכשי׳ה׳׳ להניחלכניו ולכנותו׳ וקיכז‬
‫‪ 1‬כ י י‬
‫ידו חלתת לעניים ולאכיונים לש‪1‬מרו לכניו‬
‫יבני ביתו ילפעמסקודם שיוליד כן לכד‬
‫נאבד העושר ההיא בעטין רע ואם תאחל‬
‫ו ן ף ן א נ‬
‫ה כ ן ן ג ה‬
‫ג‬
‫ו‬
‫איןלןעזשלגחצ‬
‫ת‪/‬ה‬
‫יג‬
‫כ‬
‫‪rhnp w‬‬
‫מזיז שהוליד כן זכר שמת שמאה‪ /‬לכן אוחו הכן היה שניחן לי אין כ‪ 1‬פוס שלחתן‬
‫יה ןנה חכל ט‪1‬כ תתירת כליית הנלקה יניח שקק על יד כחשכי להניח לכיני יחילו‬
‫נחיל ידיי יעשה לו שהיה הכן ההיא עני ודל נכוה יחדל אישיס רק חכל השלחית ‪1‬‬
‫והייני יכל ס ללקלק חלח כיל) והיא כי כל שללייח האלם ‪0‬ל העולם היה כשיילל‬
‫נחתם על כף ירו עשיר יהיה או חכסיהיה נכוריהיה אכל לנכל הזה ינחן לו כן‬
‫שפש יכשיל כלי שוס פלחיית כתיכיס כאנכעיתיי יאין כירי ת^יחה ן‬
‫לומר לדרך אחר חקישר עם תה שאתר לעיל והיא בחה שנדקיק דסיה‬
‫ונוכל‬
‫ליה לתימר לרעתם כמו לכעליו הו שמיר לנעלי לרעתי )נאחל שכינת‬
‫שלמה עלה היא כננר האנשים הפישעיס לשמיר נכסיהס לכניהס הכאיס אחריה' ולא‬
‫•הני אחרים ולח יהנו אחרים מנכסיו ופירושו כך עישר שמר וגניז לנעליו שאינני‬
‫האב לכן או לכאים אחריו נד העישר ההוא לרעתו של אכ שאס נזרה מחשכחו יחי‬
‫לחת לו כניס והכן לא יוכה כנכסי האכ מעת התולדה נריך לשרש ולעקר כל העישר‬
‫כהוא חן השתים ויאכד כל וכר לחי כדי שלא יזכה הכן כעישר ההיא ואס יהיה ל»‬
‫חיוה זכוילחלו׳ת שכיחי הכן נאכד העישר ההיא לא יניע לי כל רפה חילה דלשתמיש‬
‫אכיש ככסא דויניתא חיירחא אפילו ייחא חדא והדר ליתכר אכל הרעה הקשה היא‬
‫כי אפילי קידם שיילד וינא לעזלסככר יען כי האכ היה שוחר ס‪1-‬ישר ההיא לבעלי)‬
‫ובםררש רני חגי כשם רכ<‬
‫לה״ני הנניסכאחיר יראי זי רעה חילה ‪J‬‬
‫אותר לו לא סיכ לך‬
‫ינח ‪ f‬אמר כעניין רע שחישכ על איתי עני‬
‫כתי יננין תמי שקיין חתי כרעין חמי טיפמן לא טוכ לך לעי ואכיל אחר הקב ה לא‬
‫לי לך רחשלך לא נתתי לו כליס אלא ממאי שנתתי לי אתה תכניס כי עיין הזע לפי'‬
‫והיללכןיאין כילו מאימה מןתתינא לידיה להיהכיליה לא ישביןלכליה ‪j‬‬
‫יכנה חזי לאו כפל העניין ואכל העישר ההיא כעניין לע אחל שאכל מה לי כעניין‬
‫רע או טיב אתר שנקלאת אכדה שכענין ט!כ איני נקראת אכילס אלא ילאי כעינס‬
‫רע לעני עסקינן שאוחד לו חיי שיק׳ חזי כרמיה והנה כעיניתינו כלכלני כרשת וו‬
‫ריב תאנשי רורניוה יכפר כעד ואין להיניא חפיי כי אס לכ־י רנית יתחנינים‬
‫תדכר לרש כדי שנלקח) תזיה עותלת לעד לעילם ‪J‬‬
‫ו‬
‫כ ^ ש ר י צ ^ ככטן‬
‫ךאןו לחח םיכ םעס ירעת למק^‬
‫יכיהכיאהכעה!הוא"<לני; ' ע י ו ס י ש י כ ל ל כ ת כ ש כ ^‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫^'‬
‫ובהליכהחלכישין א‪1‬תי בתכריכיו כל אחר ומאומו־־ז ל א ישא כ ע ס י ו‬
‫שיןלך כידו ‪i‬‬
‫כפי כתו ואס כן תאי כשכא והנה אני י '‬
‫להקרתת הרשב׳י ‪ if‬סל עניין חתצוקא דרבכ]‬
‫ז ה‬
‫כ‬
‫כ א‬
‫ע ר ) ס‬
‫‪D D i‬‬
‫חכ‬
‫ב‬
‫כ >‬
‫והאריך‬
‫והארוך כדרוש ה׳ה כפסוק וירח את וית כנריו פתקומיתוניס בפרשתויסי סימן‬
‫לא וככר כאתי לעיל כל הגורן וכוונת דכריוכילכל איש ואיש אשר יזדכך כשמתו‬
‫*‪/‬מנין לו לכוש ‪0‬ל אור אשר כו יתעטף כחתן יכהן פאר כעת פטירתו והלכיש ההיא‬
‫נעשית חכל מנוה וחניה וכפי כת חניתי! ומעשיו ככה יאיר הלכוש ההוא לא כ|‬
‫הרשעים כי אשר הפניחו את נשמתן כפי לשעתם אין כשית בקרה ונשארו ערומים‬
‫אוי לה״ לאיתה כושה אוי לה לאותה כייחה ערום יצא וערו׳ישיכ והלואי יהיה יניאתו‬
‫נכא אל כיאור הכתוכי העושר למי שחננהי ה*‬
‫ן״‬
‫חן העולם ככיאת! •‬
‫והוא לא כן עשה והחלת לא הותלח חלת תתינא‬
‫כרי לרח׳את העניים‬
‫חסר ככ‪ 1‬אכד העושר ההוא כעניין רע לא כן אס היה זוכה ותוכה א תר!'עמו לנתוצ‬
‫חסי כתחוני לא היה העישל ההיא כלה ונכשל וכתה זכיות הי! מאיריס לפני תטתו‬
‫ולכיש! תוכן!חזותן כמיך פתיל לכילול ואתל שלא זכה כאשל יכא תכטן את! סלים‬
‫ישכ ואף נם זאת שנכרך כתכריכיו הוא עלו׳ תס׳כל וכשם שנא לעילם כלתי שלמו'‬
‫החנות כך הילך לשוכ אחר שהיה כי לי ורע עין כחתונוכ׳ חחת התרה הרעה הזאת‬
‫מכלל כה כל שאל חרות הלינינית ולכן אומר ערום ישוכ ללכת כשכא וחאו^מה לא ישא‬
‫בעמלו שיילך כידו כתיכ וחתום זכר כל החעשיס חפשה איש ופקילחו כחשה טל כל‬
‫והנח ראוי לתת לכ למלן'הללו כלתי הכנה לכא‪1‬ר'ערו׳»שוכ‬
‫אדם יחתים וכי' ‪.‬‬
‫ממ׳ישוכ שם ונוכל לוח׳שהאיש הכליעל הלז אשר היש‬
‫ללכח כשכא הלל‬
‫בוחל עישרו!נכסיו לכעלי! כלי ספק כחיחו ייכלח להתגלגל ולכא חנד פחיתחו‬
‫לתקן את נשמת! ולכך אתר עלום יש!כ ללכת כשכא ליק תלת ללכת שתשעה שהוישפ‬
‫תמס הוא לחזור ללכת לעה? נתצא ששורת לריקילתיהו והכל כת! כלה ‪I‬‬
‫גניכא אתר לשועל שתנא כרם תסיויג חבל פנוחיו והיה שם נקפ‬
‫ובטח־ש‬
‫וכקש להכנס ולא יכול נם תלת יוחין על רכתיש יעאל נניקכא ואכל‬
‫וסמן כעא לתיפק ולא יכיל לתעכל תיל ונם תלת יותין אתליס על לכחיש סיך חה‬
‫להיהונפקכל נפק אפיך אפוי ואסתכל כיה אתר כלמא כלמא מה טכ את ‪r n‬‬
‫ו‪1‬כין אימן פיכין לכנייך כלס יזה הנאה תינך כחס לכל נש מליל לנויך כך הוא‬
‫לפיק כן הוא לין עלתא עכל{ ואף על גכ לאין התשל חתה לנתשל שהנה האלם‬
‫כולל קטן כן מתי יס! ך יגללעד יום התיתה יהוא גלול כקותת! יכשיעולו לא כן‬
‫*נ״ ן השועל עם כל זה השוו הנל השוה שכהס שאין חיניאיןח\ העולם לכל לא קסין‬
‫ולא גדול כשבא סלא הכיא ביל! מאוחה כן ההולכה חאוחה לא ישא כשחלו שיוליך‬
‫עורב?‪1‬רעז תני כמו שנא האלם כן הולך האלם כא כקול‬
‫העולס כקיל כא לזה העולם כככיה ונפסל חן‬
‫"‬
‫ן‬
‫מ‬
‫ונפשל‬
‫הפילם כככיה בא לעילם כחיה ונפטלחן העולם כחכה כא לעולם כאנחה ‪1‬נפסר‬
‫‪ 19‬העולם כאנתה כא לעולם ככל׳ לעת!נפסל חן העולם ככלי לעת תכי כשנ ל‬
‫ת ח‬
‫‪y‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ I J‬״‬
‫‪1‬‬
‫ינ‬
‫נ‬
‫• י ' קהלת‬
‫מאיר ישאים נא לעולם ‪1‬למ הס קפונית כלהיר נל העולם שלי ה<א אני היא רואלו‬
‫וכשהיא נפטר חןהעולם •ליו הןפשיטיתכלומילא נת‪:‬תי חןהעלם הוהכלום שכן‬
‫נזלתה אחר כאשר יגא מכהן אחי יכייז והמ>‪:‬כך הוה נרין השקפה לכאורה‬
‫בני־זת' פהקילהוה הא שצ‬
‫נראה רהיני קול הייני ככיה א לא‬
‫נכטר כמו ש ‪ iff‬שהולך תשויף הפוגם ופד סיפי יהייכי סוד תלת ק ‪.‬ין שסירסו כזוהר‬
‫ברשת שלח וזה! שאחר אדםכא כקול הוא הקיל ס‪ :‬תיה כשהיא כורעת ללדת ונפסל‬
‫כקול שמין ק!} כשעת פס רת! כאמיר ששניהם הלכים יוסיף הע‪1‬לס ועד ס!פ‪1‬‬
‫!הנה נער כיכה ונכסי מן העמים כככיה אינה ננכיה של‬
‫והככיה הוא לנער‬
‫מת שהיי אחרו חכחיני ‪ \1‬דלחו כל י(כיאש!ין ר‪-‬ילי חין מחוך שחיקםי׳יפהלו חין‬
‫מתיך ככיה סילזן רע לו הרי שהבניה א־נו דבר השתה לכל נפש אלא לאיוש׳ כיתו‬
‫ויודע ו ולפי זה נס כן נוכל לוחר כא בבכיה היא נייללת כשחברותיה העויידו׳אנלם‬
‫כעת לידתה כשמקשה לילד ופייכאנחה• אינו כעת הלידה בי אין לו יגין _ואנחס‬
‫יאלרכה כלם ש ח ס בו אלא עד שאתרו יזכחני ז! טל כרייך לחה נונר וע־ כרחך‬
‫אתה נילד ועל כלתך אתה מת הרי כיאה ונטירה שניהם באנחה נפטר ככלי דעת‬
‫כראה כעיני להני תרי בכי הס לנכי רשעים האנחה והחסרון דעת יאחר עליהם לא‬
‫כן הנריקים כי אם־תוסף רוחם ׳גועון ופיתחין לו כל תעייני הח‪:‬־זה וכל <׳ס כקרא‬
‫ושנת כשעת המיתה חוכירין כתו שאתרו תכתים ‪1‬ל לא ירעיב הינפש נריק אס כן‬
‫כהכרח נאחר של הרשעים שדעתם מטרפת עליהם וכן האנחה לרשעים ונא לנרוק׳©‬
‫וען כי הנליקיס שחחים כשנכטי־ ס חן העילכ בי־׳ו ר׳א׳‪-‬הו וחכליו שאחר כל אילין‬
‫לאכהו ולכן אחרנסוף החאמר כשם לכי מאירכשי‪.‬ארס א לעולם יליו פתיחוין‬
‫שהוא נזרה כללית לכל י^לם שלפי שלאה ועיתס כהני דלעיל אייר השחא‬
‫ונו׳‬
‫ולכן אמר כשהיא נכפר‬
‫נזרה שוה לכל יהיה כנלוק כרשע כת׳־ת זה כן חות זה‬
‫וכו׳יליו פשיטית כלומר לא נחלתי מהעולם הזה כלום והוקשה לו שאם כשנולד ידיו‬
‫לכן אמר‬
‫וזפינית <כשחח ילין פשוטות אס כן איך הם שויס ה‪:‬לכה והיכאה‬
‫כמליר כל העילם כלו שלי הוא אני ניחלו ופשיטות כלוחר לא נתלתי כאופן שאף מל‬
‫כ שהפשוט והקפק לא לאי זה כראי זה אף על פי כן הכינה הכל אתר יר‪:‬ק ותשכס‬
‫באתר שכן שלמה אומר כאשר ינא ומאומה לח ישא כילי לא כשבא ולא כשהולך‬
‫קיר היא לע‪';1‬ס ריקנית ומס הועילו לו היליס הקפינית אס;א יש כיל! תאומה ‪I‬‬
‫ליק ועיין כס‪:‬‬
‫שכחה כני אלס כעטיים ק ונכמ זו רעד‪-‬ז חורר־־ז כ ד‬
‫וחי‪•-‬‬
‫״‬
‫דו״״‬
‫'‬
‫ל ' "י' ׳'‬
‫ס‬
‫י‬
‫כ‬
‫> ‪ 4‬ט ר‬
‫ל ? נ ‪,‬‬
‫ם‬
‫ח‬
‫ס‬
‫ח‬
‫ל ה‬
‫י א‬
‫״‬
‫ק ה‬
‫&לא))לא‬
‫‪, .‬‬
‫י‪11‬סר ה ‪ 0‬נ ל‬
‫ל ל ע ת‬
‫לתה‬
‫‪ qpv‬יצאתי פעמים שלש א‪ 0‬לא לתקן את‬
‫ר‬
‫ר‬
‫ן‬
‫עו!‪.‬ת שכא כן ידך וםו־־ו‬
‫»חרו\לושיעסולרחח‬
‫‪:‬‬
‫*‬
‫קהלת‬
‫נכ‬
‫ספשי את אשר שיתה נפזי)למה אחזיר לשירי הראשון והנה נם כפעם כ'אז ג׳ לין‬
‫שכה אל אלהיס זי היא רעה חולה יזהו וגש זי רעה חולה חילי שאין לי רפיאה כסיייז‬
‫כעס שכל עימת שכא יכייכלימר כל זמן סכא כעולם הזה כן ילן כמי שככיאתי הזי*‬
‫כא בידים ריקניות כן ההולכה כידיס רקניותומה יתרון לו ככל פעם אלא כל עימת‬
‫שכא כן ילך שכא כעילם ה‪/‬ה כן ילך כאופן שכל פעס העמל יהיניעה היא לההל‬
‫גם כן לדרך זה והיא לפי מה שפירשז בתדר׳ז‬
‫אונאטר‬
‫ולריח ‪J‬‬
‫השירים מ‪/‬יהר כפסיק אס לא תדעי לך היפה כנשימ‬
‫סיר‬
‫כ׳ ח״כ הארס לססיקכת־שכלית ובידיעת החכמית עד שישיג מניאית כשחחי ח*‬
‫היא זה נאי זיז היא יעל תה כא גלמלו א‪ 0‬בחסרון חנית או לתיקין עבירות;אם כא‬
‫לתקן את אשר עיתה כסשי ולא תקן אף על פי שיש כידי הרבה איני נקרא תתקן‬
‫יכן אס כא להשלים אי זה תגוה שתסר אף על פי שפשה מנית הרבע‬
‫אחרית לא השלים והדריש הוה גדיל הערך עיין שם ולפי זה נאחר יגס זי רעה חילם‬
‫כלעיחתשכא כן ילך דוק של‪.‬ו אמרהויך אלא ילך והכינה כי לסי העניין !הדבר‬
‫שבא לתקן כן נרי' ללכת שם ואף עש שעישה תיקינין אחרים אס אינו תשיג ההשגה‬
‫לתקן על חה כאה היא כתי שיעחיל לרית יעס זה יוכן ררוש מה שאמרו חכמים ‪1‬ל‬
‫‪8‬ל וה הפסוק אחר הקדיש כריך היא לאדם תרשת זרעת קנרת עתרת דשת יעשית‬
‫אותה חתיאה יערתה אס אני איני חוניא לך רוח שתזרה לך חהיכן את חיי אעם‬
‫נותנים העותר אלא שכר הרוח ה‪:‬י ימה יתרון לו שיעמיל לחח כונתס לרחיז לנו‬
‫סרחו האמור שכתה חעלית טיביח למקים עליני שאחר שהאדם עיר פרא אדם יו}‪9‬‬
‫גחשל •כבהמת ואין לו השכל לדעת ביאתי לעילם ה׳ה ועושה מצית הרכה חריק»‬
‫וזריעה שהם כינוי לריכיי החנייאם אין אני חיניא רוח הכינה היא אס ככלל המנות‬
‫שתעשה אס אין אכי משים כלכך מה שחסרת לא היית עמל לריח חהיכן היית ‪ijr‬‬
‫שחייך תלואים כאותם כחנית והתיקון ההוא הוישיעחול לר!ח‪1‬‬
‫עמס ‪eppj‬‬
‫הלזה אשר יכא‬
‫ג ם כל יביו בה^יך י^ילבל ה א י ^‬
‫ישוכ ללכת כשכא נם כל י‪9‬יו‬
‫ ‪ , , L - .‬״״‪. ,_,‬‬‫כחשך יאכל היא עונשן של נשחית הרש;ים‬
‫י'‬
‫‪P‬‬
‫ורשעים כחשך ירחי כגה‪-‬נם כתחתית שאול‬
‫ומאכילים אות! נחלי רתמים והיא היא‬
‫אכילתם של רשעים פנהינם ולכן אחר גם כל יחיו דהיינו לילות אף כימים כיון‬
‫סהס נחשך ונעס הרכה שיש לבורא •תכרך עמו וכעס הרכה שככל יום מחדפייפליו‬
‫גגדי אפקוה חקריל' יעיילוהו כתתיתי ולפי שדרך חיך כשר ודם כשקוא כועס פןן‬
‫י‬
‫י‪a‬‬
‫*כלו נ׳תנז בכית הש‪?1‬ר א» חכה אותי קכאה אתר‬
‫]‬
‫‪D‬‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ח‬
‫ו ח‬
‫ו‬
‫‪:‬‬
‫אכל ל נ ו ר א ית׳ אינו כןל<לא פסחולייי כל זמן‬
‫א! שתים ינח מ ו נ ח ו ומנעם!‬
‫שנשמת! כתחל!איס רכים כגהינם נס כ ן נו! ף מאת האל י מ כל!מי חוליי! אצר ה!א‬
‫נמשך למה שחמר כי חאחר שנח! שכא עלום כ ן יחזיר•‬
‫‪DM1‬אןיאםף‬
‫ומא!מה לא ישא ביר! ויעמול לרוח למה לך לאסף סף‬
‫י י‬
‫מרום‬
‫וזהב ולסכול עמל וכעס לאסיף ולכנוס ולא נשאר ל! כ י אס הכעס !החלי שסכל‬
‫לאסיף ולכניס וכלי כוחן וקנף וזה! נם כל יחי! כ ח ‪ 0‬ן למה ל! להלביש ימיו כת‪0‬ך‬
‫ואפלה ‪1‬כעס וקנף וחלאיס רעים ונאמנים;‬
‫ך‬
‫עיננ! חכמינו ול כפסיק הזה‬
‫| א י ר ו‬
‫^"יי?‬
‫‪,‬‬
‫חנח‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬תא‬
‫א כ ‪ ,‬ל ה‬
‫כ ל‬
‫ושתיה שנאמרה מולדה הזי^ת כתירה‬
‫זכמעש‬
‫‪,‬‬
‫ס‬
‫נ ״ כ ; ‪ 0‬ג א ח ר ה‬
‫א ן ן רל כ‬
‫‪ ,‬״‬
‫ם‬
‫נ ה ) א כ‬
‫‪:0‬כלם והו׳ילונ! בעמל! וכי יש אכילה ישתיה‬
‫ת ״ ה‬
‫ח ל ) ה‬
‫מל!יןאת האל־ם לקפר!מה‬
‫ומעשים סיבים היא האכילה י ס ת י ' י‬
‫‪< ,‬יך‬
‫א ן ־ ר ר ש ) ‪, p,DD:3‬‬
‫ה‬
‫‪0‬‬
‫ח‬
‫ח‬
‫ז מ כ ש נ ‪ 1‬י‬
‫נ‬
‫ס אנ‬
‫א ח‬
‫כ‬
‫הנח אשר ראיתי אני טיב‬
‫אשר יפה לאכול ולשהות‬
‫ו !‬
‫ו‬
‫ורראוח טונה ככר עפדנ‬
‫שיעטול ר־תהת ו־־ןשםש‬
‫פפפר ימי חייו אשר נר־־זן‬
‫‪. . - L , . - ,‬‬
‫‪L‬‬
‫רו ארחי• כי ‪ ivn‬חרקו •‬
‫‪S‬‬
‫‪M‬‬
‫אחלי עקכיתיהם ויהיה האכילה והשתיה‬
‫בערך העולם הבא יה;א כ י כמה מיני טיכיית נראין לבכי האלם כעולם הזה ‪0‬ה‪6‬‬
‫מקר הכל כמי העישר והכבוד ומיני מעלות אשר כלם כעלה נדף יהליפי והן בפילי‬
‫בעליהןתכלית הטיכיית יההשנה נלה שלחה ‪1‬ל כי הטיניית האמיתי אינו ‪ t\i‬הטיכ‬
‫שהיא יפה שהיא העיננ של עילם הכא ולראייכטיכה ההיא ולכן אמיראיתי אני כליי‬
‫א נ י היא התדכר פנסיתי כל תמנוני עילם הזה לערן חענ־ני עילם הכא יהשיכ ההנ'‬
‫טיב ויפה ואחר שהטיכ ההייחעיתל לחי שחישב שיעמול תחת השמש מספר יחי חייו‬
‫והכוונה כאשר נארנו שתתתהשמש לס הכלי עולם הזה וחי ש־ש ליחות ב ח י ק י *‬
‫וימנה מיעיט ימיו המעטים העט ירעים ויתשיכ כלכו מתי אעשה נם א נ כ י נכיתז‬
‫המזומן לעתיד איןראוי שיה ה כ ל ממל'תחת השמש אלא אתת ח י נ י אלף כהכלו‬
‫בעילם ושאר הזמן יע״ילבחישכלית ורכריס אלהייה וריחנ־ס שאתר שייספר ח י ו‬
‫כ נ י אלם שבעים א! שתונים ואס הניע לגבירות ראוי שר‪1‬כ עיזל! וטירת! שיעמול‬
‫כזמן הזה יהיה מנתת פני! העיננ האמיתי אשר אין לה הפסק שנעה? אם ישכע‬
‫ירשעואס ילעכפל פת לחם יפשע נא יצמל אס יסע‪-‬ל אדם סעילה גסה ייתל מכר!‬
‫סיכמו אין לו מנוחיכי אס ינון ואנחה ‪1‬אס היה כילו להקיאו ולהינייכלצי מפי! היא‬
‫לו למנוחה לא כ ן העיננ העתיל אסר היא מכונה כלשין אכילה ושתיה !אס כאכו‬
‫להלקיכ ?דרוש ?‪/‬ה עניין האכילה גה&^י׳חט אכתכי הלוחרונייהךח כ ן והלין והרק*‬
‫קסדאי‬
‫כי׳ ‪t h y‬‬
‫‪3‬‬
‫« ™ י־י״י»*•־ י ״ י י ״ » ‪ * * ! r‬׳‬
‫*‬
‫‪ c-:n‬אשר קטנס סנהמתתנימ‪^"ri‬‬
‫‪ , * . ,‬״ • ‪ ,‬י ״ אשר חטנס סכה מתחניכ׳ •‬
‫_‬
‫‪.‬‬
‫נ‬
‫ט ‪ ,‬נ‬
‫‪4‬‬
‫נ‬
‫‪ r‬״‬
‫; ׳;ך‬
‫והגשר דילוםשם‬
‫שהיה‬
‫ז ה‬
‫כ א‬
‫‪R‬‬
‫‪T‬‬
‫‪D‬‬
‫ל ח שבי לאמל‪/‬לשתית ולראות בט‪-‬בה בכל עמלו‬
‫"‪ 'f‬י‬
‫'‬
‫ י "‬‫!‬
‫'‬
‫"‬
‫‪P‬‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ר‬
‫י‬
‫פ‬
‫‪.‬״״‪,‬״‪ 1‬יד! לאכולילשתית שס וש־וא תא‪-‬יר‬
‫ו *‬
‫• ש י י ׳יי' ' '‬
‫י‪0‬תתי‪ 0‬תי ״ וא‪-‬נם יכולים לפי‬
‫״ ס » ׳»׳ " " ״ ׳ " ׳ ע ‪1‬‬
‫״ חפש מה סנ־ל ‪ b‬טלי‪ .‬וחפשה‬
‫* ד‪,‬‬
‫'‬
‫הנה י א ־ « ׳ ׳‬
‫‪,‬ה להשיג ס ״ « ׳ * ״ י ^ ‪ fe ,i , J n ^ t l‬י ת ‪ p‬שהאריך ימים כין לא«‬
‫דליל אחר והיא׳ בי ב ו ק אשל האלם‬
‫'‬
‫דרכי ב‪,‬ן מטח כ׳ היא‬
‫ונהיה מיגיע כפו! מחלק שהזמין לי האל‬
‫' ? יי‬
‫״‪P '°‬‬
‫פ‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫‪P‬‬
‫‪D‬‬
‫י‬
‫!‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ח ש‬
‫כ‬
‫ז‬
‫י ‪ :‬ע‬
‫נ נ‬
‫כ‬
‫ל כ‬
‫ל‬
‫?‬
‫‪ir‬‬
‫ס‬
‫י י ס‬
‫י‬
‫נ ‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫א‬
‫‪P‬‬
‫א‬
‫‪r‬‬
‫י‬
‫ו‬
‫איכלישיחה‬
‫שלי לשל‬
‫‪ 1‬א ^ ר ״ א ו כ ל ישותה ואינו מנחי! כין‬
‫‪s‬‬
‫‪»,‬״‬
‫״»׳« » יי׳ יו ™ י ד ™ ‪ , ,‬־ ‪ ,‬״ = ׳ ; ‪ ,‬־ ל ״ ‪ , ,‬״ ־•׳״*‬
‫" ‪,', V‬״ל ״־י יאכיל•! והשת״ה שיהיה »»‪ d‬ונו״)‬
‫‪(.‬יוה־ אי י‪".‬׳י '‬
‫נ‬
‫א‬
‫‪5‬‬
‫' ™‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪p‬‬
‫? ‪ . * I S ,‬א ם ר‬
‫ה‬
‫מה שתמונה! ה« י ת ' '‬
‫הנחתל ש פ י ־ ה י ? *‬
‫! ל‬
‫ח‬
‫‪p‬‬
‫כ‬
‫פ‬
‫׳ ‪ r‬ד־'‬
‫י‬
‫ש‬
‫ת‬
‫י‬
‫>‬
‫״׳״י‬
‫*«״‬
‫ל״‬
‫נשיי פשש‬
‫ותה‪ ,‬ל הראשונות )החנית ההם‬
‫ע‬
‫מה כיש הה‪.‬א תחינה האל‬
‫״ ״‬
‫ל‬
‫"‬
‫״ ‪.‬ל‪ ,‬לתקן החלק ה ‪ ' ,‬כ י‬
‫ל‬
‫™ ‪ * l & T‬״ ‪ ,‬ה ל ס ש * כ ם י ‪ £‬ההיישלא זכה מכל‪, ,‬מיין שם הלליש הזה כ ‪.‬‬
‫מ‬
‫א‬
‫"‬
‫‪P‬‬
‫'?‪°‬‬
‫^‬
‫" י ‪ « S V‬ל «ל כל כרכו וכפי זה נאמר ראיתי אני שוב ויפם‬
‫מ‬
‫™‪J‬‬
‫יתן לאחריה חיל‪ .‬ובתו‬
‫‪ \ X L‬ם הכ מה שה‪,‬א עמל‪,‬לא‬
‫י‪,‬‬
‫^ ^ מ ^ ^ ׳ ^ ה א ח ר ש א ^ ש ח ל ק ח כ מ ^ י ל א ‪ -‬ל ‪-‬‬
‫•לאנ׳ד^אןלאנילללאליליהכה׳תלאםי‪/‬ניליטי"‬
‫‪.,-,‬ייוד•‬
‫^‬
‫בל ה ^ ר כ ם‬
‫גר־־זן ל י האלהיכם ע ו ש י‬
‫ש‬
‫י‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ו‬
‫ו‬
‫נ‬
‫•‬
‫כי יש אנשים‬
‫ואנשי חעשיז‬
‫מזעל לא ככיל אשל הם זיכים‬
‫‪II‬‬
‫י‬
‫לשתי שי‪5‬ח‪:‬ות החםיריס אשר היזכרו כפסיר‬
‫הקולס אנשיש אשר לא מלאה לכה ליהי‬
‫ב״לםהזה כש‪-‬ם מיני תאיה והכאה אפימ‬
‫ממה שחנן להם ה׳( כי א לרך מקרי כאורח‬
‫לשמוח בעמלו זה מהרת‬
‫ללון ימן ילאיס לנפשם לקחתשיס הנאש‬
‫יי‪*-‬״«לומו‬
‫זגכסיס רחשליטי‬
‫•מנו ולשאת ~ '‬
‫א י‬
‫«להיס ודא ‪5‬‬
‫לארןל‬
‫ס‬
‫ג‬
‫ש‬
‫?‬
‫'‬
‫י‬
‫גי' ‪rftnp‬‬
‫ןל» ‪30‬א לנכות תחלק הח‪/‬יחן להם נזה! אשר הוא חלקו ויש אקרים אמר סם * מ ‪1‬‬
‫גשמים )כשת׳ייתחתנ! כנון רכי עה וחכירח וזהו עיחשו גם כל הארס הילופ שהוא‬
‫״כס לשתי סולמות נתן ל) האלהים סישר)נכסים וסשליסי ה&להיס לאכול סחבו‬
‫»לשאת את חלק! חחנו הלומד תחנו ולא כלי חחקנת החשוחל!השאל שי»ל ל! למולם‬
‫קנא ילשחוח שם זי תתת אלהיס היא ז ןףאןו ללעח חה זה וסל חה וה לחת לוס‬
‫נליקים גחוריס כדאחרינן כחושד‬
‫ייתל חזה כפלס הייחם שניהם‬
‫קשןלכהולכקסלאכילכהשתיןהילוליוכילכחסראשחין תכל! למס זה יםמיל‬
‫וזה ירים ולולא שהאיר מינינו הרשכ>זלכז!הרסרשח וישכ סל פסוק כי פועל אלס‬
‫»&לס <כא‪1‬רח איש ימנאגו היה קרכר תימה סמור מליו כי היישור גלול וכן נתיקונין‬
‫הכיא העניין שנחו!‪ it‬כפרשת יישכ שיחן קיף הא חחיכן כתה לח<חין היי נדיקים‬
‫קחיה קבה»לא איתנמ כחרעין ולא כחכאוכין ולא אתתלש נוס׳דלסון לעלחין אחא!‬
‫לאו א*לין כאילי! לאילין איתנרו ואילי! קיימין בגופייה! כיקא יאית זאי י‪/‬ימ כגין‬
‫לאיטן נליקי כני נליקי ואיה! וכאה אחאי איתכל גיסיה כייכאוכון וכל יומו‬
‫כנעלא אלא סכא לוא איה! להא כל עוכלוי כקשוש ווכו כי פועל אלה ישלם לו יכאלק‬
‫איש יחניאנו אשכחנא כספלי קלחאי רזא חדא ולבעיה רזא אחרא חד לאיה! חריו‬
‫להא אית זמכין דשיהרא איה! כפניח! ושליא כלינא ישחשא לא אשחכח נכה וכל‬
‫וחנא!בבלשעתא אית לה לאפקא נשחחין ככני נשא כתא דלקםא בקלתיתא‬
‫‪1‬אפקח להון השחאכזחנאלאיסיקייחא כריכא האי מאן לנקיס לס כהה!א זחנא‬
‫להיי תדיר כגריעותא וחסככיתא אזלה •ינכה ואיתכר תדיר כרינא כל יגמוי לכר כן‬
‫בין חייכא כין זכאה כד דנלותא כשיל נל גזרי דיניןויכיל לםלקא ננלותא וההוא‬
‫ומנא דקייחא ההיא דרגא כשליחו וההוא נהר מניד!נפק אישתחש כה נדין ההיא‬
‫בשחי‪/‬א דנפקת )אחדכקח כס כההוא כר נש ההוא כר נש הא איסת!י‪ 0‬נכלא‬
‫נפוסתרא ככנין כשליחוח דמפא וכילא תכין הקוא חזלא דכניד ונפיק ואתחכר‬
‫כההוא דרגא לאשחלחא ביס ולאחכרכא חיניה!על דא כלא כחולה תליא חלתא‬
‫אלא כחזלא תליא יןלתא‬
‫ועל רא מניינן כני חיי וחזוני לא כ!כ<תא תליא חלחא‬
‫ואתכהירחן חזלא ובנין כך כל איכון‬
‫להאכזכותאלאואיהימדדאיתמליא‬
‫לאיחכרו בהאי סלחא יאינון זכאי קשוט בלה! איחכרו בהאיעלחא ואחלני כדינא‬
‫חהא טעליא בגין דההיא נפשא ללחה לקו ועל דא חייס עלייהי קידשא כריך הוא‬
‫ורבריס אלו נריכים ביאור רחכ אחנם דרך קנר&‬
‫לעלחא דאתי עד כ ל •‬
‫ורש לי רשע וסוכ ל! וכלל החידון הוא כ‪1‬‬
‫העסק שם בדריש נדיק‬
‫קופל חרם ישנס לו הקיבה לא עכיד דינא כלא דינא ששעח היניאה לעולם נרחא לו‬
‫ואם תקשה אעיקרא רדינא פירכאאחא׳ נפיק כשמחא דההוידסכלי יסור״ן נחלעין‬
‫‪3‬יפ׳ןתיח;‪1‬ה<עלאד‪0‬ישל‪0‬ל!)‪5‬אלקאיש<ח*אנ) קלשא כרין הוא קוניי(‬
‫הנשחק‬
‫נר‬
‫*ז קהלת‬
‫*נשמה ההיא שיולפ שרשה יגלנילה מחביא איתה שתצא בשעה דסיהיא בהניחו‬
‫•;! גרתי מעשי) שת;א כשעה וו וכן ז! שהיא כהנצחה קלה מתנ־אה שתנא כ‪0‬עת‬
‫לסיהרא כשליחו וזהו וכארח איש יחניאנו כפי פעויתיו הראשונות יחניאכו מליכיא‬
‫אוח־ שתנא לפולס ה׳ה ואין הדברים כמשמען הלבנה התחת‪:‬נה חלילה כי היה ראוי‬
‫לפי זה חני העילס חונלחיס יחנ׳יס חדוללליס שכן חמשה עשר ימיס קי׳חא כשליחו‬
‫וחמשה עשר •חים כפניחו אלא כסיהרא קדישא כפי בחינותיה החתפכות מנד‬
‫מעשה התחתונים כך היא מתנהגת ו‪/‬הו אמרם זל ישי \מונין ללבנה וכו כי כל‬
‫מעש הם ענייניהם והנהגותיהם כלס מושרשות כלכנה עליונה ועל פיה העולם ניהב‬
‫ורכר־ס הללי שמיקם הס ע מ ו ק עתיק חי יחנאנו וכריך היודע רוי עולם •תעלומות‬
‫סתרי כל חי ועמוד על השיג׳א כלה התייכחאי קא מפלגי הת׳יספרי קדחאי וריש זל‬
‫וכס בפשיקאלהפרכת אךאלהכפורת וכותש שכרת כל אחד ואחד )אין כאן מקים‬
‫להאליך ‪j‬‬
‫נמשך פסחא׳ לסליון‬
‫בי לא הרכר־ז יזכור אר־<!‬
‫מיניה כי מיני האנשים‬
‫‪.‬‬
‫»םי חייו כי האלי•' ‪ V‬הבז נער יכחכם ממט מוער זער שט זמר שם‬
‫אשר זכו לשתי סלחנית לא רכים הס אשר‬
‫בשטחר־ת לכו;‬
‫זכו יזכרו ימי חייהם כי האלהיס יעתילהנ‬
‫כשמחת לכו כעושר ונכסים תורה וחעשיס במקום אחד ‪J‬‬
‫בי רוב אנשי העולם רודסיס אחרי ההבל ויהנלי לאשוף‬
‫קנין לב בחשבו כי ארכו לו היחיס ואינו ירא פן ימ‪1‬ת‬
‫נס הוא כאחיו ברעב יכנחא וכחיסר כל לכן יראה בעיניו ללכת יוחס זלילה לא יחיש‬
‫»תיך הטרוף וחחיךהכהלהלהשנ כסף או שיה כםן> ומעטים הס לא רכים אשר‬
‫מכרו יחי חייהם לאחל כחה יחי חיי לחס לי הכל איגס לי לי בחה ש׳זחין ל׳ האל‬
‫וי»מח כחלקז הן רכ הן חעט וזהי כי לא הרכס שיזכיר יחי חייו כי חעט ורעים הם‬
‫צוחן שאומרים שעאלהיס יענהו כפי מיני כשמחת לכו שאתר שהוא שמח בחלקו‬
‫חה לו עוד לענבים ‪J‬‬
‫ה ב ן ן ג ח‬
‫‪0‬‬
‫‪n‬‬
‫;‬
‫‪5‬ניעס<קי‪ 0‬אלו‬
‫*ס רעד־ז חולח ראירתי תחרת ניאוף‬
‫עתה עם הארץ אשר חלק ס׳ איחם‬
‫משמש ורבת חיא על האר‪°‬‬
‫איש אשר יתן לו האלחיס עושר בתיך העחיס נתן להם סאלהים‬
‫עושר ונכסים יאינימ חסר לנפ»‬
‫ווכםימ וכבוד‬
‫סיריש‬
‫מכצאסר יתאוה‬
‫‪«^«11‬ור‬
‫‪:‬‬
‫»ר‬
‫כ‬
‫כי‬
‫‪5‬יו!ש בקבה ‪3‬א יחפיר ל» כל טוב מכל אשי‬
‫יתאוס ש של יאתנ ה נקפ ש זלכתפת תל' נע ןפ שש י ן ‪,‬‬
‫א ש ר‬
‫גי'‪^ .‬לו ‪' , . .‬‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫רע עין ה;«‪1‬טו האלהיס לאכול חתכו מהסוכה‬
‫ה ע ן א ם א ס‬
‫'‬
‫|‬
‫שהיה ל י ' ל‬
‫בכלי יאכלנוזה הכל וכי'‪:‬‬
‫ה‬
‫״ ת א‬
‫כ‬
‫ק‬
‫נ ה‬
‫! ‪ 3 1‬מ‬
‫א‬
‫יכס‪,‬ס‬
‫ה‬
‫ה ר ע י ס‬
‫פ‬
‫ע ש ‪ ,‬ת‬
‫‪0‬ה‬
‫חר‬
‫ס‬
‫כ ח מ ‪,‬‬
‫^‬
‫וטיגנו חםר לנפשו סכל‬
‫אשר יתאוח ולא ישליט נג‬
‫כ»‬
‫םמגו ‪o‬‬
‫ו־י״כור •םנו‬
‫י־^י‪-‬י״ לאכןד‬
‫האל ‪,‬‬
‫איש נכר< יאכלגו גם ‪1‬ר־ק‬
‫הכל וחלי רע תא‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫ה‬
‫‪ 5 5 S S‬״‬
‫ס‬
‫ככס‬
‫ת ס‬
‫ן א ‪ ,‬כ‬
‫נ ‪,‬‬
‫א‬
‫ם‬
‫‪ £‬״ ״ ״״י א *‬
‫״‬
‫‪ ,‬ל נ פ‬
‫?‬
‫ל ' ״ ' ' !י?‬
‫‪,‬לק ה להס מ י ש י ' ׳‬
‫וחקרהח‪1‬ת לא י ל‪.‬טנ»האלהיס ל א כ ו ל ע ת נ י ל ^ ‪:‬‬
‫נכרי שלא חחשפח< אלא רחוק רחוק חאד ‪i‬‬
‫א ‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫איי•״‬
‫ככ‬
‫א‪,‬ש ‪3‬‬
‫ש‬
‫ת‬
‫״‬
‫ם‬
‫״ ‪i p p‬‬
‫א‬
‫א ס‬
‫ע‬
‫‪i D‬‬
‫כ א‬
‫ש ) ‪0‬‬
‫ה‬
‫א‬
‫א ח ר‬
‫) ח‬
‫מ ה‬
‫? ‪ l‬״ ‪ i‬״‪• E‬‬
‫™נל!‬
‫״'‬
‫‪, ,‬סיהנמ‬
‫להתגייר‬
‫א י ג ם‬
‫ת‬
‫‪D‬‬
‫‪2 £‬‬
‫‪5‬‬
‫״‬
‫" ' ‪°‬׳ י "‬
‫‪P‬‬
‫יהיה חלת ונתלה ^<ל "‬
‫‪ S‬תחת השח‬
‫׳י‬
‫‪ , ,‬הכל וחצי י ^ ' •‬
‫‪, i‬‬
‫‪ ,‬א‬
‫‪1W1 • f f t i r‬‬
‫חנה פתח לכי אכא ואמל יש י‬
‫וריר יי פ' יאלס יש לפה לא היא תיקפא בי א רליכא לכפי לשלטאה כתיל•‬
‫‪P‬‬
‫נ‬
‫) ‪ 5‬ת ן‬
‫‪P‬‬
‫א‬
‫‪ D‬ה ׳ ה‬
‫ה‬
‫פ ה‬
‫י‬
‫ו נ ז ו י‬
‫*‬
‫א ש ל‬
‫ש‬
‫כ״לילההיא‬
‫^ ‪. ^ ,‬״ ; ל‪ ,‬א ^ ג ח‬
‫‪,‬‬
‫א ‪ 1‬כ ח‬
‫ר כ ת‬
‫ב‬
‫^‬
‫י‬
‫י‬
‫א ל ה ‪ 1‬ס ע ) ש ר ) נ כ ש <‬
‫‪39‬‬
‫ל א ר ז א א‬
‫ח‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫כ )ה‬
‫קשיח 'כיון ‪1‬לכתו^‬
‫קלא ?‬
‫אי ׳‬
‫י‬
‫ל‬
‫' * י ! ׳ '־‬
‫‪ ,‬כ נ חשל לנפ‪0‬י כלים "‬
‫במיליןאשרביו כתיל‪ .‬לאוליי א לאינוןתתלכשאן בספיל עלחא תח אףטג לכשינ‬
‫ת‬
‫בגין לחכי כעגמא לתתי יאשתאל נגביס קלן מאי קלן ההוא דא׳הנ קיים לא מ‬
‫‪,‬ל א ‪ ,‬א מצמא ולח קי׳מ בההוא‬
‫י‬
‫'״• ‪ i i ,‬איכא ל‪-‬ליה אכיל כל נש לזכי בהאי עלמא‬
‫‪ £‬א‪,‬‬
‫^‬
‫‪ [ , ,‬״ ן אן רלמ‪-‬לא‪,‬מאן דהח‪-‬כ גייץה וח »‪0‬ך כתי‬
‫י ‪^,‬‬
‫‪ ,‬א א‪ ,‬א ת אל‪ fo,‬שוייה לקבל ס‬
‫‪<,‬״״׳‪.,‬‬
‫י‪P P£‬‬
‫ןלמזכי בההוא‬
‫בלתילו ולקבלה ליה למילא כל‪.‬ן ולא ׳שלפנו סאלהיס צאכול‬
‫עיתלא ולאי איש אתל הוא ׳אכלנו כתה לאת אמ יכין ונל‪-‬ק ילבש כנ׳כ כעי בל נמ‬
‫לתיכיכתאיל‪-‬היכליהקיכהלההיא עלמא אכיל מיניה וחשתאל לנכיה ההוא קלן‬
‫של לכלים אלו הם כי האכילה של‬
‫‪. ,‬‬
‫א ‪ ,‬א ‪.‬י •‬
‫< ‪,‬‬
‫*הוא המרה האחרונה שהא גלול‬
‫קחלא ״ ה‪ 0‬אכילת הקין‬
‫סחייפ‬
‫י‬
‫*‬
‫ל‬
‫בא‬
‫ה)א‬
‫‪ 5‬י ק ‪3‬מ‪1‬כ‬
‫‪ p‬ה ו א א‬
‫א‬
‫ל נ פ‬
‫כ ר‬
‫נ‬
‫נ‬
‫דהה‬
‫ה‬
‫כ ת‬
‫מ‬
‫פצ‬
‫כ צ ( ‪ ) 0‬ק ה‬
‫צנ‬
‫סת‬
‫מ מ נ נ‬
‫ת?)‬
‫נ י ) ל‬
‫כנכ‬
‫ר‬
‫לח‬
‫ב‬
‫א ן ך‬
‫‪1‬‬
‫פי' קהל**‬
‫ב י א ‪ ,‬ת אג ז‬
‫‪p f n‬‬
‫פ‬
‫ו ה‬
‫*יי‬
‫‪3‬‬
‫ב מ י ב י‬
‫?‬
‫‪J to< u‬‬
‫‪ •• 0‬עלו ןה״מית והיא » ‪ P‬י ‪PP‬‬
‫לאכיצ‬
‫‪ ,‬ל* ‪2‬ך‬
‫‪.‬׳לאי י ' ‪,‬א‬
‫״ ‪ ,‬לא ‪ , ,} ,‬לא ‪,‬ל מאית! א‪.‬לן כי ככל אכל הקרן‪.‬הפיח מס! ‪W‬‬
‫גז הנליקים שכל מגמתם כ ״ ל בעילם הזה להכנת מקלן שאוכליםהפילות כעהו‬
‫עישל זה כמל מקלא ונכסים י*‬
‫‪.‬‬
‫‪ ,‬י ‪ ,‬״•״״ ל ‪,‬ל‬
‫תיספית ואיכינ‪ ,‬חסל לנפש‪ ,‬אלו‬
‫ל‬
‫?‬
‫&‬
‫משניות גדולות כנין חשכחלכי עקיכא‪,‬חשכתו של לכי חייא ולכי הישעיא ושצ כל‬
‫קפלא ולא יש!יסנ‪ ,‬האלהיס לאכול תחנו שאסור להורות חהס כי איש ככלי ויוכנמ‬
‫‪5‬זכ»ל תלחיר שחסחא ומטהר אוסר‪,‬חתיר עחל רכי אכא‪,‬נשקו על לאש! שנ לכי‬
‫ליי אחל אלו צא כאתי לעמים אלא לשמוע חפיך הטעם הזה לי ‪:‬‬
‫קמאחר כי לאו הפסיק מהופך אי אינו חסל לנפשו מכל אפל יתאו*‬
‫דייית‬
‫איך אחר ולח ישליסנו האלהים לאכול מחנו עוד איך א״יי‬
‫ל‪1‬‬
‫&יש נכרי ׳אכלנו לקתה חדת הדין השופט כל האלן לא יעששחשעט'«‬
‫לגי לוי ודרש הדרוס הזה סל ‪/‬ה הפסיק ‪J‬‬
‫‪ft‬‬
‫א ‪1‬‬
‫| ‪< | m J‬‬
‫ה א |‬
‫ס‬
‫י ) ת א‬
‫נ ש‬
‫ב ק י א‬
‫‪D‬‬
‫ש ו פ ר‬
‫‪:D‬‬
‫ק ר כ‬
‫‪ p p‬וס‬
‫ש‬
‫ס י ‪ 1‬נ ה‬
‫‪3‬‬
‫כ‬
‫‪0‬‬
‫ע‬
‫ן‬
‫ס ק ב א‬
‫ם‬
‫נ‬
‫ר‬
‫ר‬
‫ש‬
‫(‬
‫ח‬
‫נ ס‬
‫ן ס ב ע‬
‫| ‪ :‬כ ו ל‬
‫כ‬
‫י נ י‬
‫אסיריי״םאחי״נ״‬
‫‪SSS.vSS.rM‬‬
‫' י כנ! לעיל שאינו חסר לנפשו חכל אסר יתאוס‬
‫דביח 'י־־ז‬
‫ונפשו ריא תשבע מהסובו לאחר אכול ישתה וחחר ימית גס הו׳ כאחיו‬
‫ואוחריס שאין השארות הנפש אחר הח!ת‬
‫‪ - , - — , - . - - . - . .‬י ״‬
‫כלום אחר הכחוכ אס לאנשים הללו היה להם‬
‫״‪.‬‬
‫״‬
‫י‬
‫?‬
‫כ‬
‫אריכיח יחים כיחיס קרחונים אולי היה לו‬
‫י‬
‫‪)CH‬־‪ »n‬טו‬
‫לרך לנסיח דרך שח!( הנס כי סיף סיף נפש!‬
‫לא תשנס סונה ולחה זההכלאיגעולכיקאמרפשימושל מקרא אס יוליד איש‬
‫כעניין שיש שני מיני אנשים ככללית בני האדם זה הסך מוהיס כני אדם סלא זכו‬
‫לכנים יכני כניס שילש! את מקימס אלא איש נכרי יורישנו הין ופושר אשר ככיס!‬
‫וו היא רעה חילה שאין לה רפואה שהעי שר הוה אינו נקרא אישר ואס תמני לוחר‬
‫שיוליד איש חאה ולא אחר מאה בניס בי כחה מהם קידישינדלו יפער! לבית עולמם‬
‫ואין זה חולדה לכן אחר אס יוליד איש מאל כלומר חאס אנשים חשובים ויגדל! נם‬
‫זבן אס הוא נם כן שנים רכוח יחייז‬
‫סס ויקשו פרי חכואה נחנא חאושר ככנים‬
‫ניחי קדחיניס !רכבל! חרמם חמלה רכה ומנוחה ונפש! לא חסכס חן הטינה כי קל‬
‫גי אין אדם נפטר חן הסולם וחני תאותי כירי שי ‪ 15‬חלכיס‪,‬שרי׳ ויומני אקחחיס‬
‫גצתי נחחס לזס שלא י‪1‬עיל צקס ס‪/‬קכ א) נ‪.‬ס־ו תתאנ״ס לככגס ע׳ולותחליננתואיו‬
‫יח‬
‫ו ר כ‬
‫ש נ‬
‫י ם ‪,‬‬
‫‪n1nn‬‬
‫‪Di13‬‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫ט‬
‫א‬
‫מ‬
‫י‬
‫נ‬
‫ו ה‬
‫נ‬
‫פ‬
‫ו‬
‫ן‬
‫\ \ יד‪ 0‬ומה יעשי אוזני קיר ללת המס הה‪1‬לטס כחשן לא ראו אור ואס ‪tVfcj‬‬
‫אחרי השיגוכל זסנתית נכלי»וחומא‪1‬חה לא ישא כידו מה יחן ומה יוסף אין‬
‫כעושר הה‪1‬א והכניס אחרתי םוכ חחנ» הנפל אחר שלא השיג לקבורה כחו קנפל־ס‬
‫‪0‬הנפל לא גנםער שלא ראה כם‪1‬כה כי כחשן כא ובחשך שסו נתכסה יהאיש סוס‬
‫מאה טיב בראשיתי ומרה היא באמרונה טוב חיינו הנפל‪:‬‬
‫‪ TH‬ירצח אם באפשרוח להוליד איש חתה כניס להאריך ימיירכית ייהיי השני•‬
‫רכ לא כיחי טבח אלא כתקופת תמוז אחר שנפשו לא תשבע חן העולם‬
‫‪9‬כא ונם קבורה לא היתה לן ולבי אותר לי שתלכרנגד סול הגלגול שאם לכר נגד‬
‫»י שאכלוהו ןאכיםוחיוח רפיח שלא זכו לקבורה היא חעוט חהתימוט ולא שכיתא‬
‫גיאסחדכדלא ובולאי שלכל נגל לוכא לעלחא אחר שאין חניחין אותה סנפ*‬
‫•וכנח על הקבר כדפי'‪1‬ל כוכי ן לו נעש על קנרו צחה נקרא הטון נפש על שם שהוא‬
‫•ושנן הנפש ששורה עליו וזהו נס קכורה לא היחה ל! כלוחר לא הניחוהו לשרית על‬
‫כקכר אלא תכן> חחייכיס א‪:‬תי לחוור ואוחריס לו נאי לך כעקכי הנאן חרוכ עוטתיו‬
‫&חרתי ס‪1‬ב חתנו הכפל וככר ידעת סיד הנפלים כיפירשו כזוהר שהן הנשע!‪.‬ן‬
‫•נתחייב! כלת לשתים וכאיס כין צילה היה ובין לילה אכל ‪I‬‬
‫©לשת כשוקיס אלי מקושרים זה בזה‬
‫והוי כי הנפלי יהללו כא! כהבל‬
‫קלומ כאו כשכיל שעסקי כהכלי העולם חזרו‬
‫‪1‬כאו פעם שניח כפ‪1‬נש הזה וכשכיל החושך‬
‫מעוריןסהיה הילך כמחשכים הישיכוסו‬
‫נה!ליכוה! ונשכיל החשך הלז נחכשה שחי‬
‫ןלא זכה לקרא שחוכישראלשקרי הנסל אין ל‪1‬‬
‫•ם גס שחש לא ראה כלא א; ננפלסמין לא‬
‫אהיס נעילליס לא ראו איר וכחש נפל אשת‬
‫גל חזו שתש שלא נתפתת! עיני! אפי'ליהנות‬
‫ונאיר השה! נס לא ידע לפי שאפשר שיש כני‬
‫ויש לסם יליעה בדולם‬
‫&רם כלי סינים‬
‫•תשיגיס השגה נחלה כעין שכלם ייורעיס ואומרים נחת זה חזה כלוחי הנפל סז‪0‬‬
‫•רר לחררנח!ס בסביל עין זה בשביל)יין עלובי סקס ההבל!החשך ילל לוס להייתו‬
‫•פל כנפל םחוןכהיס והי דין הנפלים ועל האנשים אשר הוכו כסנוריס אחר אלנ‬
‫*ים אלף מנים פעמים ולא אמר אלסיס שנים כי אלי ינוייר שיחיה אלפים שנס‬
‫נסניע לאל^ קתתיצ ‪/‬סןסוקנהןתסישית הכת כקן סחגיע לש‪0‬יס כןחנינו ‪/‬ס לכן‬
‫אחר‬
‫בי בחשך בא ובחשך לך‬
‫ובחשך שכו יכוסה‪:‬‬
‫גםשםשלאראר‪-‬ו וליי•‬
‫ירע נ חח לזה מזח‪:‬‬
‫ואילו חיה *י<לף שגיבש‬
‫פעטיכם טובח לא ‪0‬יהוז‬
‫חלא^זל טקוכם ^ ך ל‬
‫הגל הולך;‬
‫‪ffrnp m‬‬
‫נו‬
‫י^מר אלף פעסיס כלוחר»חי!ם האלף הראשון תתחיל השני כאלו הוא לאשין‬
‫וסיכה לא לאס כל מיל •שאינו לואט כסוכה הויא ליה כנעליס ואל מקום אחל לילן‬
‫כי כהבל חוול לאיש אשל הוליד חאה יחיה שכיס לכות אחל שלא‬
‫אן יא^ף‬
‫כי כהכל כא אחל שלא מסק כי אם‬
‫חשכת בשוכה וכוי‬
‫כהכלי העולם בא כחשך וילך כהכל ולשמים בחשן ידחו שהם כנהינס חקיס חסן‬
‫ואפלה תנודת ואתי וכחשך שתו יכוסה יוכן על לכלי מאחלס ‪1‬ל כי הלשעי כששואלים‬
‫להם כקיר שמו יכוסה חשיכ אי‪ !:‬מדע תה שמי אז תכין אותו מכס רכה כלאיתא‬
‫כמדרש משלי!כזוהר כמקימית רכים וזזו ושס רשעים ירקב ואס חרנה לדעת סוד!‬
‫וסעתי עיין כספר ריקאכמ׳ זל שם תחנאנו ולאהכת סקינור לא הכאתי וזה! כחוסן‬
‫שתו חכיסה יתכסה שמי תחת השמים‪:‬‬
‫שתש לא ראה השתש שמתיל הקדוש כרין היא להוניא לעתיד שחש נדקין‬
‫גס‬
‫)תרפא ככנפיה לא יזכה הרשע הזה כאול ההוא אצא חורידין אות?‬
‫לגהינס ‪:‬‬
‫ואילו חיר־ז ^ י ‪ -‬י ה שמבש ^ ך ן ע ן מה הועיל ריסי חייו שחיה אחל‬
‫שבהנאות וטיכוח המלה לא לאס‬
‫»‪«,‬‬
‫יכי יש ל! יתרון אחל המוח כהייחו כי אלכו‬
‫פעטיס טובים י‬
‫הלא אל מקוס אחר הכל לו היחיס הלא אל מקים אחל הכל הולך כ»‬
‫כתו שהוא הוה ונפסל כחו כן נכסיו והכלי*‬
‫הולך ״‬
‫וענייניו ועסקי! הווים ונפסלים !נמנאו‬
‫שניהם כלים כאחל‪:‬‬
‫היא שיוסר האל׳ בחעשיי של*‬
‫כל עטל ארס לפיחו וגם‬
‫ילכל כלשונו סרוכ חכי פעמי*‬
‫« ‪! ,‬״ ‪ .‬״ ו ״ ‪,‬‬
‫וחטאים חל!איס בפיהם של כני ארם כנון‬
‫יא י‬
‫הלשון קלע וככלות הפה !הרכלית ישכיעת‬
‫שוא ושקל וחיניא שם לעושוא ולכל כזכ וכל עחל ייגין שיסמל הכפש ההיא לי(‬
‫תמלא למלאת נפשו כי ילפכ חהעוננ האח׳תי של העהכ אחל שהונייחפי! פה לוכי‬
‫א ן)אםף כל פחל אלס לפיהו‬
‫נכלה ינם הכקש לא תתלא חהעוננ ההיא ‪:‬‬
‫י ולפלנס נופו לרן‬
‫כל חה שטורח האלם וינע כעולם הוא לזון‬
‫סי! ונס הנפש צא תמלא חאכל וחסתה השייכיםאלהנפש שהם חצות וחמשי׳ םוכיס ‪I‬‬
‫כל חה שיעחוצ אלם חנית וחעשים טוניס אינו ייספיק להכל‬
‫בטררש‬
‫לקלק! המלה של פיהו וסוס ליס‬
‫כי‬
‫ולדעתי‬
‫פי!‬
‫חתיך‬
‫היונא‬
‫ז‬
‫כ?‬
‫ל‪ .‬י ל " ' ' א ' י ל י י ל ל ׳ * ונ ור»ר כרשת שמיני עלי!‬
‫‪P3‬׳‪i‬‬
‫‪foipppfc‬‬
‫<כ קריכ לתה ^אלכו לבי חס׳ פתק‬
‫א‬
‫ה ב ן ו נ ח‬
‫ה‬
‫‪M n‬‬
‫נ פ‬
‫ש‬
‫תיח‬
‫ר‬
‫א‬
‫פ‬
‫ת‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ה‬
‫‪ ,‬ש‬
‫הכ‬
‫ש‬
‫ב*׳ קחלח‬
‫ךשלמהחלכא ‪.‬ב!היאח־ ן בחבמא מילאה האי קרא נשעתא ללוונ׳ןליה לבר נש‬
‫עלחא כלה״א ^ א יכל מחן לסכל בההיאמלחא ינקמין מיניה נקמתא‬
‫ל^״א לפיה‪ ,‬כנין פיה‪ ,‬ללא נהיר ליה ישאיב ליה לנפש־ה ‪ ,‬א אתלכק בששלא‬
‫לחי‪ ,‬מלא לימ!נא ונס הנפש לא ממלא לא אשתלים דיכא ולעלמי מל״•!‪:‬‬
‫לא אשתלים לסלקא לאתלהא למלמין כני‪ /‬להא איסתאכתואתלכקת‬
‫כססרא אחרא כראי ן לכרי אלה קלוכין לרכל' הרשכ> עה ‪1‬‬
‫ל‬
‫כס‬
‫ותבוונח ל‪,‬א אס י‪/‬לנה ללעת מונשם בי מוז יותר לר‪-‬זחבכם מ|‬
‫הכסיל טר־ן ל ע נ י יוו־חר‬
‫של לשעיס לעחיל ושכלם‬
‫‪ 1 - , U‬י• ו‪-‬חוימ*‬
‫‪U‬יי• י‬
‫‪7 .‬‬
‫קיסצאילחלמן העני‬
‫ל לא‪ ,‬ל ה ל ו ך נגד החיים‪.‬‬
‫‪ ,‬י‪,‬‬
‫‪u‬‬
‫ייליה כהיתלאםמכזליכיהכך יארעו ללשע'‬
‫הנריקיס יושכי׳יעמ־לתיהס כראשיהס והס ירעכ‪, ,‬זה‪ .‬פילוש‪ ,‬כי מס כלומל‬
‫הפרש שיש לרשע מן הנליק בערך שכרס כמו שיש לעני שמ״‪/‬יר אמר פתחי‬
‫"‬
‫הנ כי ס שאולמהס מ׳יניתיו‪,‬חיי! פני‪ ,‬משתנים כך ה״עי מתבייש׳} ממעשיהם‬
‫שאין להם כ ‪,‬ם מ ח מ מ י ם י• או״רצח " * * * " * ^ " ‪I Z k‬‬
‫‪? M S‬״ ‪ .‬ם נ‪1‬‬
‫"י"‬
‫י " "‬
‫"ס תמירים ״ל י י '‬
‫* כ ל מנחת ננל התמיר משל לעני סחנחתי ‪,‬א למ‪:‬ינוחו וכלילה לא יח> שינה‬
‫‪ffiTS‬‬
‫‪,‬‬
‫'‬
‫ל ‪ ,‬בחשכ אנה‪,‬אנהילך למחר^' ?>‬
‫אחרי תעני נ •ן‬
‫ללכת אחרי‬
‫לי '»‪ V‬לח‬
‫מה ‪A‬‬
‫לפיהי כי ^‬
‫ארס ‪° V‬‬
‫כ! 'עמל^ ‪ i‬״‬
‫הפס‪,‬קהקילסי ^‬
‫"‬
‫וה " '‬
‫תענינ» ככ‪,‬‬
‫נחשל מס‬
‫ש צ‬
‫ה ש ‪ 1‬א ל‬
‫ס כ י ) כ ש‬
‫ת‬
‫א ח‬
‫ל‬
‫ם‬
‫ן ל ר ס כ י‬
‫ד‬
‫ח א ן ל א כ‬
‫‪k‬‬
‫נ‬
‫נ‬
‫?‬
‫מ נ‬
‫ס‬
‫‪0 1‬‬
‫‪W‬‬
‫ה‬
‫ם‬
‫לנ‬
‫ע ס‬
‫ל‬
‫י‬
‫פ‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫ס מ ק י א ‪1‬‬
‫‪v‬‬
‫‪P‬‬
‫משת‬
‫ת א כ ל‬
‫ק‬
‫א ב ל י א‬
‫‪™ C‬‬
‫׳;‬
‫׳ ‪,‬‬
‫‪ i‬ל ‪ o‬הנפש א ת ^ שאינה מתענגת נ‬
‫תמיל אל ה׳כמי העני י‪,‬למ להליך לכי י‪,‬ל י‪, ,‬מטלי‪ ,‬אשל הם רגילים לגמול חשד‬
‫מתי‪,‬אחוות ״ורעהו יותר נאה‪,‬מתקכל לאיש אשל אצה לי‪:‬‬
‫ע‬
‫ת‬
‫הסיכה היעיט לי־כת אחלי טוב מראח עיניכם מחלף‬
‫‪ 1‬י " ז נפש גפם זה הבל ורעור־ו‬
‫מראספינ׳י‬
‫י־ות•‬
‫•כפש למולם הכאוס סבל וימות חס ‪5‬‬
‫כי תעניג הנכ» לעילם " א י יי •‬
‫״<י‪»..‬‬
‫י״ייי‪.‬‬
‫*‬
‫עין לא לאתה אלהיס ‪!/‬לייר ‪,‬‬
‫י*‬
‫?"‪11Zlit‬‬
‫‪" 2‬״'‬
‫'‬
‫' "‬
‫""י־תענינהניפנ' האיםי‬
‫י " ״ ' ״ ‪ f‬״ ? \ ‪ £‬י ‪Eft‬‬
‫‪°‬‬
‫^‬
‫מתי מססינ י‬
‫אשל עין לא לאה ‪/‬הו ל‪,‬הק ה ס ‪ 1‬א ינלו של א ד ם יתאוק הוא ל‪£‬ין אתל‬
‫>‬
‫< א ם ר‬
‫חלהיי‬
‫ש כ‬
‫א ח‬
‫‪L‬‬
‫‪1‬‬
‫אמר‬
‫‪m‬‬
‫ראה ל ע‬
‫א ש‬
‫ה ! א‬
‫הכ‬
‫נ ס‬
‫נ י ם‬
‫נ ח ת ת א‬
‫ר י ז נ נ י ה א ל‬
‫כ‬
‫א ש י‬
‫של‬
‫ה‬
‫נ‬
‫קחלת‬
‫י‬
‫מר*ס ע״צמ חתר ממקיס הליכת ה ‪6‬שר איננה נראית נם זה הכל ורעית‬
‫^ ‪ L p ^ n‬שעה הכרת תכלת הנפש ‪,‬א מעולם שכל‪ ,‬ארון ‪/‬הו הכל ‪J‬‬
‫נסש‬
‫‪m‬‬
‫הה‬
‫_‬
‫—‪!•.,M.‬‬
‫י־י‪-‬י•‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ש‬
‫י‬
‫נדיל דבר לנו המלך סלחה עה פס‬
‫ר‬
‫‪,‬הוא גדולת א^ןיהע־למ‪-‬ס גדיל‬
‫י‬
‫מח שחיח כ נ ר נ ק ר א‬
‫אדיננו ורכ כת יל תכונת‪ ,‬אין מספל מנין‬
‫י‬
‫ן ט ר ע אשר‬
‫‪ 1‬ש ר ״ ‪ /‬ל ו י ף הגלגולים של נשמות כני ארס אשר לאים‬
‫•‪ 3S‬לרין ) •‬
‫ןחוורסעדת־סשנתהיוכלישוכז איש אל‬
‫* ‪..‬‬
‫אתי׳תו ואיס אל משפחתו ישיב ווה‪ ,‬מה שהיה‬
‫י‬
‫•כר נ״רא שת‪ .‬עתה ינילע אשר הוא ארס;ה ה לד שנקרא שמו עתה נודע שהוא‬
‫* א אדם שככר עכר וזה! מדע לחכמים וככר שמענו ועינינו לאו חכמ־ס מח יכתי ם‬
‫•של העילועליהסליח מ ס ל ע י ם ‪,‬מכירים כפרגון מי הוא זה ואיוה הוא‬
‫!לח־ כא ואנה ילך וחנאת׳ א‪ ,,‬לי שילהי חדרש שיל קשידי‪ 0‬מה״ך תל פסיק אם‬
‫|א תלתי לן היפה ב״יסיזל!כאין א^נון למשמיצי באורייתא למנמנ כחכמתא‬
‫‪,‬תאריה‪! !,‬איט‪ ,‬ילעי ומסתכלין כלוא פלאה בגין לכל נש נפיק מהאי עלח בהאי‬
‫אסתלחו מיניס לל לעין לעלמא ולא עוד אלא דקבהקקיק ליה בההוא פירפילא‬
‫לגל ליחינין גייפין תיון בהאי מלחא ובעלמא לאתי ולא פיל אלא לחפתחן ליה‬
‫*ד סד תרעי ללוי לאפרסחינאדכיא וין כה אשתעשמ כיה בגנתא למלן ‪,‬אחסין‬
‫•ני עלחיןמלמא דא‪.‬מצמא דאתי חבמתח לאיגסרי׳ליהלבר נשלחנדע ילאסתכ־א‬
‫נרויןדתאדהלתנדפליהלספהואשתתידמתאןאיהי והין איחברי יתקינא‬
‫זגיפיה היאך אחתקן והיאך איה! זתין לתפל׳ בריכא ק •ויה חלכא דבלא יחד למנלס‬
‫ולאסתכלא כרזין דכשמתיה תאי איה! הה‪/‬א גפש רב ה וחאן אחיא ועל מה אתיא‬
‫להאי גי־׳ה סרותא דייתאכאןותתר כקכר יתדלתנדמ ולאסתכלא כהאי עיתא‬
‫כל תאןלאויללההוא מ‪:‬תא בלח ירימה‬
‫׳‬
‫זאיהו ^ה‪,‬ע! תה אתקן ן‬
‫מבין סגיאין תפקי להין מכל תלמין להה‪1‬‬
‫אף ע^ גכ לאית כיס עיבלין‬
‫•תא פיק תתי מה כתיכ הנא הגילה לי שאהבה נפשי איתא לי לוין לתנתתא מס‬
‫•יא ח‪:‬מתא סלאה הי‪-‬זך אנתרמי ואנהינבהקו׳עלמא אוליף לילזון לחכ־ותא מס‬
‫»א תכתתא מילאה ללא ‪ t e w‬ולא אסתכלנא על הבא כנין ללא יהה ככספא‬
‫נ! אינון ללנין עילאין לאנא עאל בינייהו להא על הבא אסתכלנאכההוא ן‬
‫אס לא תלמי לן א‪ 0‬אנת אתיא כלא יליעה‪,‬לא אסתכלנא נאי'ן לית‬
‫'‬
‫אנת כלאי לחיעלהכאבלא ידיעה סוינפקאנואיניןעקכי הנחן אלא‬
‫איניןר״ו נשא לשין להון בעקב וילמיןלזין עילא ן לחאריהון וכהי חנלס‬
‫‪ t f o r‬צ ע ‪ 5‬ד ע ) ע ו אי‪; /‬ןיותין אלי] י‪/‬׳;י קית ‪p‬׳ כית רבן על חשדנית כתי‬
‫‪1‬‬
‫ל•(*‬
‫ה‬
‫ן‬
‫א‬
‫א‬
‫ד‬
‫פו‬
‫א‬
‫ת‬
‫‪n‬‬
‫ח‬
‫‪n‬‬
‫‪7‬‬
‫‪* 9‬‬
‫‪P‬‬
‫‪*a‬׳ קח&ז‬
‫‪.‬‬
‫‪3‬ת• בכפיית וכתי חלושות לתמן א»‪5‬יף חכייס עלאס ‪1‬‬
‫לתלינו שככלל היליסה סכרין האלש לדעת נס כן י)‪5‬יח<ת נפשי לתה ל *‬
‫ףן‬
‫זמה חסמן נרין להשלים כאשל נדחס ככיא‪1‬ל כמאמר וזה! מהפה‪.‬׳•‬
‫בכר נקרא שמז עולע לחכמים אשר הוא האדם שמכל וכשכאים כית דין העליין‬
‫כדי להענישה)להח‪/‬ירהכה כגלניל סעחיס רכות אינה בילה לקרב קל ידם יל חלת‬
‫הדין מה שתקיף מתנה שהיא עלת כצ העלית על כר חי היא נולד ‪1‬‬
‫שכא ללמדינו והו׳ למוד נרול שצחדןי לנו ח(ל שהק כה נחר על האד‪0‬‬
‫״י‪,‬‬
‫בקעת ההריון חכם או ספש עשיר אי עני וכ! יומם וה נכין פירי•‬
‫הפסק מה שהיה האדם בע>לס הוה ככר נקרא שחו וחכריוין אוחו ונודע חכונתמ‬
‫וי״ונח! ומוכאי יחת אשר נטר עצמ לא יוכל לדין בעפ שנחר• ן עליו חלשות כח אן‬
‫<וניית ודלית כיר יטפש אין עליו תרעותתעש הנולח ית שהוא תקיף ממנ‪ 1‬לכ‪5‬‬
‫נ ירח כל אחליי פ ו שטענתי ׳ת׳היא תקיפה והוא יילע הסכית שיגור טל זה שיהייו‬
‫‪7‬ל ‪ in‬תרגכא בישורון או שפל אנשים ות׳ יוכל נלחים ולומר למה משיח לי כך ולת»‬
‫ו נ‬
‫א‬
‫מ‬
‫ד‬
‫‪ 0‬י‬
‫* יי?״י ‪! t‬‬
‫או י א ס י‬
‫ג‪:‬רח כך כי היא יירע תעלומות לכ ‪1‬‬
‫זה נגור עליי כלם לסיכה ולא‬
‫אינו יכי י למלמל‪,‬ללי ן לאחר לתה חכה‬
‫ק‪ ,‬ל‪,‬י ‪-‬מ״ לו חן השת‪-‬ם‬
‫‪, ,‬א‬
‫‪.,‬‬
‫ל‬
‫ע ס י ן י‬
‫ן ל‬
‫שה‬
‫ת י < ב‬
‫כ‬
‫ח‬
‫ס‬
‫״ ש ח‬
‫והענק הע‪ :‬קילו מכלחיניטובו‪.‬הו׳נכארןק חכל ט י ״גרי מעלה מעלה והי ירד‬
‫ב‬
‫י׳ט‪ :‬י׳טה כ א ל לפית ה־כעל גמולות‬
‫כ ע ל ישל‬
‫הש‬
‫מה ה‬
‫‪°‬‬
‫‪1‬‬
‫כ י ‪ 0‬ת‬
‫וטוייי‬
‫י ת נ ״‬
‫נ‬
‫‪1‬‬
‫יו‪1‬תסיח׳ס'אפחחר׳ח־יא)אחרי׳ ־ " ' ‪.‬‬
‫לא נרא ״־כה עלתא הה כאלי עלמין ירח־ינן על לקנה סליק כרעותיה‬
‫‪11 ,‬‬
‫‪71‬י‬
‫למכר‬
‫‪8‬‬
‫™ ‪w T‬‬
‫^‬
‫הא•‬
‫מ‪:‬מא וכל מאי לאשתכחכהאו על״אי־וא ה ה קח ה יהא סליק מקידה ואתקן קת׳‬
‫א ‪ ,,p.,‬למלחיו הא‬
‫‪,‬‬
‫| ק א‬
‫ל א ש ת כ ס‬
‫ל כ ל ‪ 7‬ר א ‪ 1‬ל י א‬
‫‪ M‬כ לא ‪ 1‬נ ‪ 1‬ן‬
‫^ ק ‪ -‬ה כלי״יינ‪-‬הין‪,‬הי־‬
‫י ש מ ת ‪1‬‬
‫ע ד‬
‫‪1‬‬
‫מ‬
‫ל ‪ 3‬נ י‬
‫‪In‬‬
‫"‪ 1‬ץ ‪A‬‬
‫‪ ,‬א ‪,.,‬קיא ממש לאינ‪-‬ן בהא‪ ,‬מלמא נכלמת‬
‫‪J,‬‬
‫‪ u‬י‬
‫״ילפין כ ‪ ,‬על‪ ,‬א ט־ה‪ S.,‬׳ מד לא <ית<ן לימלמא וח‪,‬נןהאי כאינו ן וכחי קשית‬
‫ו י'איי!ליא משתבתין;כאן בהאי מליאכך הו‪ .‬של ללא ויתון למלחא והה׳*‬
‫< ה ‪ 3‬י ו ך מ א כ ק ה‬
‫‪?1‬‬
‫‪P‬‬
‫‪0‬‬
‫מ ח' ‪£ n‬‬
‫ל‬
‫ל^|״א‬
‫־ < ״‬
‫‪c‬‬
‫‪f‬‬
‫י י‬
‫‪3‬‬
‫' ‪ W‬־ '‬
‫‪J‬‬
‫» ‪S‬‬
‫אי זכו לנתי ותמ‬
‫ל הינט ל ת ^ י ן תת־׳ןידתקין עי‪,‬א ינ ילעלתא‬
‫^ ^ילהה‪ :‬ת‪?:-‬אליליה ממש הלא הא לכתי מהשהיה כבי *•‪t‬‬
‫^‬
‫" ־ ‪ " .‬כאט לפרש כיאלהחאחר הזה ‪,‬פ'כחנה מ‪.‬לת‪.‬ת ‪,‬מחל‪-‬כ! ל י י *‬
‫‪ °‬י * מת הי‪-‬יו יינאים מהדרוש ‪ on‬נפלאות תמיםלעיס והיא י ד •‬
‫״׳י•'״‬
‫חת‬
‫‪5‬‬
‫‪n‬‬
‫‪X‬‬
‫‪:‬‬
‫;‬
‫;‬
‫‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫^‬
‫^‬
‫‪0‬‬
‫‪£‬‬
‫*‬
‫^‬
‫^‬
‫> ‪r‬‬
‫™‬
‫‪:‬‬
‫ך‬
‫נח‬
‫‪9‬י קהלת‬
‫׳ לל ׳ משהקורלוא‪-‬לו !נ) יזשכע‬
‫נ״ךכאיין‬
‫ז‬
‫‪.,‬‬
‫הי׳כ ה‪:‬ו‬
‫‪ , ,‬אל״ הפה לא‪.‬זן ואין לני ‪ 015‬עשק כנפחר׳ת ן‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫מה ההיה כגל נקרא שחי זה חשה שנאחיויקרא אל חשה )צולע לכל‬
‫‪,‬ך^י־רש‬
‫גיזה חסה נב‪-‬א היא כשבס שאחל לי הקכה ועתה לנהואשצחןאצ‬
‫•רעה וכויד׳א חה שהיה זה ילחיהו וסלע לכל שהוא ככיא שנאתי כטרס אגרך ככטן‬
‫ללעתחה נשתנז ‪ ife‬הנכיאיס חנכיאיס אחרים‬
‫ןך ן‬
‫ידעתין וכו יעכל ן‬
‫יקרא זה ולדעתי אפשל שלחזו העגיין כס!ל‬
‫!‬
‫‪1‬א א‬
‫<נלנול ואגלה טכחואצסה טבחייס כי ״לוע מה שאלןלו תכחי האמת אותיות של‬
‫ושלמה כפי מס‬
‫»םה כנגדפעחי'ש‪:‬ש ח‪0‬השתשםהכל!כלאיתאכחיק)נין‬
‫!קילנ! חפי קלתינני נתנ גל כירמיהו שלחה בנה כה וירמ־ה! לאה בחינכנס‬
‫זינן אחר ל< הכה אל תאמר נער אנכי יען שלחה אחר כשנראה אליי האלה ס ונתת‬
‫געכלן לכ צשחיע כ׳ נער עבדך והנה פתחתי לן פשפש קנ‪ ;1‬ואס אתה חן הח‪1‬קרים‬
‫מבא עי תכונתיו‪ :‬והרחב את הלחש כתאית נפשך)י‪/‬כין את התאמ באר היטכ;‬
‫״ }‬
‫פ‬
‫ה ‪ 5‬ד י ) ת ש‬
‫כ‬
‫ס‬
‫ל כ ר‬
‫מ ) ר (‬
‫ה ״ ז‬
‫כ ה‬
‫ת נ‬
‫ל א נ‬
‫ר ר‬
‫מ ן‬
‫}‬
‫א‬
‫‪k‬‬
‫״‬
‫מ ך‬
‫נ‬
‫׳ ה ש‬
‫ע‬
‫‪1‬‬
‫הדרך שכיאמ! בפסיק הקודם‬
‫בי י ש רכרים הרכה מרבים ל פ ‪,‬‬
‫נמשך זה אחריו יהוהירנ! על לכן‬
‫‪1‬‬
‫!•‬
‫כני הארס שיחת חולין שיחת בנולה שאין כ‪1‬‬
‫י י‬
‫'‬
‫י י‬
‫ממש ובפרט חס ושלום אס ככלל השיחה‬
‫יש מעט חזער לשין הרע או חיו נכלית הפה וראוי לכל כן לעת להרחיק ענ־וו‬
‫ןלשחור פיו ולשונו ולזה אחר בייש דברים הרבה חרכים הכל כי חה יוחר לאדם‬
‫נלויור חלבה לברים חכיא חטא יאחר דברים הרכה כי כפיניתינז רובא לעלחי>‬
‫מיסקיס בדברי הכסלה רובו של ייס ימה היא היתרון שיניע לי לארס חזה ‪:‬‬
‫והחכס היר אברהם אחי כרי פירש כמה שפי'כ׳‪1‬הר כי כל דיב!ל ‪ 1‬ו ‪1‬ל מכיער‬
‫נעשה ממנו הכל םחא וזהי עד אס בטלת חן התירה ופסקת בלבל*‬
‫י‬
‫•בסלה יש לך כטליס הלכה כננלך שמכל מה שדכלתעשית בטלים הוכה !נקראו‬
‫נמלים כי אין להם מלאכה אחרת אלא <הכש‪:‬לך ולעילם איני כינת אלא כעל מלאכת‬
‫אסת וזהו כי יש דברים הרכה מרכיס הכל כל מה שאתה מרכה דכריס נך תלכס‬
‫•כלים החרעיס והמשברים הרוח יכחו שהיכחנו מהזיהר יהיא עכר לפניני זו היא‬
‫•ענה אחת זאת ועול אתלתחה יותר לאדם תה יתרון יש לי כשיחית כטלית >‬
‫על כאן לכליו‪:‬‬
‫היא מה שאחל! כפלק!‬
‫הכוונת‬
‫בי םי יורעמר־ן טוב‬
‫אבות יפה שעה אחת‬
‫ר_ ^ _ י ‪ .‬״ ״ ״ ״‬
‫ב‬
‫ענ‬
‫‪ PWI<50‬כעולם ?‪/‬ה‬
‫ל‪11‬רס כ ח ״ ב ש ם ס ע ר‬
‫ז כ‬
‫ם‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ת‬
‫א‬
‫ד‬
‫ם‬
‫‪:‬‬
‫ר‬
‫כ‬
‫י‬
‫‪ *3‬קהלת‬
‫‪1‬‬
‫מכל חיי הלהב ישן העולם ס‪/‬ס סיא סיל ימי ח<י חבלו ויעשם מ ז‬
‫החמשה והעולם הכ* היא»ל‪ °‬״ ״ '?*‪ J‬אשר מי יגיד לארס מד‪-‬ו‬
‫ס‬
‫‪5‬‬
‫‪,‬‬
‫אחר מי הוא שיורע שיכול להשיג סוניות‬
‫המולם הזה כענר ח״ס חייתו מסער ו»<< יהיח אחריו תחת חמ^מ ‪J‬‬
‫‪,‬‬
‫המעס־ם שככל עח וככל שעה יכזל לחזיר כי‬
‫ולעירר חשנתי אש ישן ה‪1‬א ניק׳ן ייהיה לי לגל נלייחסס ולמסתיר ״וזרם ומעטר ל»ני‪5‬‬
‫לי חרעתי כשחיזר כתשיכה שאש היא היס אפשר לראית כעיר ח״ס חייתי ענפס ש)‬
‫רשעים כגהינס היה חוזר כ! חיל זזה׳ אשר חי יגיד לארם חה יהיה אחריי תחת‬
‫השחש שלא ייכל נשחתו לעלית כחעלית כיח ‪ V‬ייכוש )יכלם כי ידכרו אח אויביכע‬
‫כי' אין ראן! לארס להרכו׳כשתחח חרעית יאחר חראס‬
‫•אי‬
‫כשער ן‬
‫כסה( שכסי שעה יראה לי שהוא תכציק הטיכיית וכן‬
‫סינון‬
‫רכוי הקניינים החלוחיס להרכות כשף יוהכ וישם והכ כסלו אין זה נקרא סיכ»*‬
‫כ׳ יו! יגיל לי את התאורע אשר יארע לו אחריו כםכת החסון וכמו שעינינו סריאוף‬
‫שאחר פטירח הארס כל חחחלוו הולכים לערכאו' !לאיביר חה לך להניח חזי העיל•‬
‫אחריו של תמיןכלותר אחריתי כי אפשי‬
‫׳‬
‫הכא ילעםוק כחיי אחרים!‬
‫כמסמרות כל יקים לפי שאין ראוי להקר•‬
‫םהממון יכשילהי !יפילהו‬
‫ט!ב כלי ספח כלתי פחר חאורעים והיזקיס שיכאו כי אס החניה והחמשה וכמסחזצ‬
‫!קיב[] על יר תקום שאין היל שולטת ‪1‬השס טוכ נלחש ק ט־כ שם משחן טיכ וכו ‪t‬‬
‫) ף צ ח‬
‫א‬
‫ה‬
‫ג‬
‫ח‬
‫נ‬
‫ראוי לתת לכ לפסיק הזה שהנס טוב ש ק משפן טוב ויום‬
‫' המות מיום הולדה;‬
‫י '‬
‫נ ר א ה‬
‫ה כ ת‬
‫נ ח ס‬
‫כ ט ‪ ,‬כ השילש‬
‫להוה ליה למיתר טוכ שס טוב חשחן טיכ‬
‫ולחה חסין הכתוכ מול לא‪1‬י ללסת ללאו‬
‫סיפיה ליסיה לה!ה ליה לחכתכ ויום חות! של האיש הזה שקנה סם טיב מיוס סולרי‬
‫לא קאי לכדיק ולרםע שיומו שיולר הרשע הוא סוכלו וצח לאחלים כי כייס חותו‬
‫כאכיר רשעים לינה ויחחה שחי מתחת השחי׳אס כן הוה ליס למיסר ויום חות! מיום‬
‫הולל! עול ללקלק אית ה‪*0‬ת רכתי אחאי כמקום הזה ן‬
‫ל ללך נחית כי לכך אית הטית לכתי כלי שישמש לשתי כעמים טזכ‬
‫״״‪1.‬‬
‫ןיתירץ על חה שהקשינו והוי כאלו אחל טוכ שםםיכ חשחן טיכ לכן‬
‫שחפ אח׳ והכן וזכור תזכור מס‬
‫לא טרח וכתכ טיכ פעם שלישית •‬
‫פסיק וכחיגזך שחו יכיסה ם‬
‫׳׳‬
‫יחכנ‪ ,‬לעיל כשם הרש> ןל על‬
‫דלשמיםאינם נקראים בשמם כישמם מכיסה מהם ישם רשעים ילקב וכתבו ש©‬
‫ו ^ ‪ 0‬ומנחת ני תדרשנו ולכן אחר טוב שם חי שזונה ציקרא כשם שלא יוזמה ס״י‬
‫ד‬
‫) ת ר‬
‫ן‬
‫ש‬
‫כ‬
‫ע‬
‫ת‬
‫ח‬
‫פז'‬
‫ננ‪1‬‬
‫קהלת‬
‫נישיאל ומשמת‪ f‬כןיסי• לו שם הוא נדיק ״כס לשם סיכ ולכן אמר •!כ שם •‬
‫•יש לו שס א ק הוא מסתמא נזיק ואבו חייבים כשמוכידם*‪b11‬שיהיה לכלב•‬
‫•לכן הקדים ס‪:‬כ קילס לשם סאיש הס‪:‬א משחן טוב נאחר ויוס קיןותכדישלא ניי^ש‬
‫*׳חס צנדיק ולכן לא אח׳ חות! כי לנדיקים צא נייחס להם מיתה ט אף)‪v*)*p*f‬‬
‫•קראים חים ולכן אחר ויום המית תמס הילד! כי כשהנדיק נפטר מהפיצם אחי דיינו‬
‫»ה שיניעמ כלאיתא ככראשית רכה על פסוק ושם ינוחו יגיע י כח כי בזמן ש&נליק‬
‫כחיים חייתו נוסה רשע לנדיק ותכקש להחיח! וככל יום ויום עיף ויגע לדחות מלי•‬
‫קיזלחחס הגדולה שיש עם ינרו נעל עת וככל שעה לאכלן חן העולם וכשנפטר‬
‫ועוד אחרת נ•‬
‫*פטר מאהכה רכה נת;א סיום המית טיכ לו מי‪1‬ס הלידה זאת‬
‫״עת סלידה היה יכיל לכס!ת על יחין או על שמאל לכתיסאול הן בקדושיו־ לא *אמי!‬
‫ויוחנן כיג יוכיח ואחר הפסידה אן יקרא קדוש כמו שאזל לקדושים אשר בארן הח•‬
‫ונקנו שמן מכל שאר משקים כי ככר ידעת שלמות הש׳ן מכל שאר חשקים שאים‬
‫•ותןרכ עס כל שאר חשקה ס'עילם צף למעלה כך הנדיקה׳ה לא ערב ינר הר?‬
‫עם יצר הסוכ יחד לתת חלק לזה ולזה לעשותם אחים שלא יתפרלו חלילה«א לעול*‬
‫גכר כאחיו וישתיהו לחחראות תחת כפיתרנליי ולזה נקט שמן חכלשאר החשקים!‬
‫העניין ידוע לנו המשנה שלשה כתריס הם וכתר ‪0‬ס ם‪1‬ב עולה סל‬
‫וך^ךן‬
‫גביהם היא מתהלכת כין חיית שלשתם דאי צאו הכי ד כתרים ס*‬
‫וכדאית ‪ f‬התם ולכן אמר טוכ משתן סוב כשם שהשחן עולה סל כל משקה ‪OPP p‬‬
‫הטיכ כריך שעלה על כל ש (ר הכתרים ורח ו לנו דכר! חכחוס וחירותם ן‬
‫נולד אדם חונין לו לחיתה חת חיכין לו לחיים כולל אלם הכל שחח׳©‬
‫ןכםרדש‬
‫חת הכל בוטן ואיני כן אלא כילד אדם און ראוי שאין יודעים כאי‬
‫זה פרק ימעשיס יעמוד אס נריק אס רשע אס טיב ואס רע וחס הס נריכיילשתי•‬
‫•נפשר בשם טוב וינא בשם ט כ מסל לשני ספינות פירשיח ביס הבדיל אחת ינא•‬
‫מן הנמל ואחת נכנסת היוגאה הכל שמחין הנכנס לא ישמחי בה היה שס פקח א‪#‬ד‬
‫שהיתה ״ונאה מן הנמל אין נדיבים ‪i011‬‬
‫»»‪p‬‬
‫ו אין יולפיס בא׳;ה פרק פימלת במה על עולים הן חזדייגית ‪01‬נכנס •ריניס‬
‫‪1‬‬
‫לשמח שנ?׳טל כסם טוב הוא ששלמה אתל בפסיק וייס המית חי‪:‬ס סולח‬
‫שמעגרן ואתה לע לך ביאור תאחר יה כי פילשית כים נגלול הוא ס*יל•‬
‫הבא ואחת יונאת חן הנחל היא הנשתה היונאת חהקוא עלן העליון‬
‫לכא אל העולם הזה וכוס בלק מאחל הפקח שחי שייבאה חן הנחל לא י‪0‬מח< בו‬
‫•היא הנשתה םכאה לעילם ה׳ה האין אנו יודעים סיפה ואתריתה חה יהיה ימעת•‬
‫»רסכ כעמגך הזך את התאחל ס‪/‬ה כסי צ)ת נעשן ולאהבת הקיניר לא הארכת‬
‫כ‬
‫י‬
‫»ל|‬
‫‪4‬‬
‫‪IP‬‬
‫בי‬
‫^‬
‫‪n V p‬‬
‫חופי **פחי אוחלים פילוש‬
‫‪! M‬‬
‫ז ה כ ל ר‬
‫‪5‬‬
‫א ח ל‬
‫טובללכתאלכיר־זאבל‬
‫•לכת ^ ה ל כית פעתד‪-‬ז‬
‫'"* י‬
‫‪,‬ו‪,‬‬
‫‪P‬‬
‫<ימולז ת<שיהפסחשחיהצולומלט‪:‬כלכת‬
‫ב^שר‬
‫אלכית יאכל מלכתיאו טיכ ללכת אל ‪,‬‬
‫*כל מללכת אל כית משתה י ה כ ״ נ ה א האדם והחיי ׳הן אל לכו»‬
‫«יזתר םיכ לתשיכ ללכת אף על פי שלא היך‬
‫*יתר מללכת כפימל אל כית חשתה יהטפם‬
‫‪3‬יככתי משתאות מיישנן לממציסיצשישכינות &ציר*ים זה לזה יכולאי שכית‬
‫•שתה »{ מציה שאש היא של מרעית וכי היתכן לוחר ט!כ ללכת זכי סייס הש‬
‫נשיג אחרה‪,fr.‬־לאי ששניהם לכר מניה ומכי‪ .‬מקים טיכ לכת אל כית אכל ונתן‬
‫»עש לרכל ואמר למה טיכ גל‪3‬ת אל כיי‪ /‬אכל מלכת אל כית משתה אחר ששניכם‬
‫»נוה תירז כאשר היא שף כל ה (רם ‪:‬ליתר כ׳ הגש כתשתה של חתןגס כן האלם‬
‫כוז‪/‬ן אל לכו שלכך נישא אשה לפי שא‪-‬גו יכיל להייתקייש כאש אצא כת־ן רש שם‬
‫‪9‬אעם שכל הנהנה חשעידה של חתן וכלה‪,‬איננ משמחי עוכר כחמשה קולית יכי‬
‫‪ t o‬שחחה נליך לי טיל ולמה שיש ל! אלא ולאי סיגי שהיא ירא שתם כשמחה ההיא‬
‫•תןאללכיכי הולך האלם אלכית עולמו ולכך נישא אשה להשאיל אחר״ כלכת‬
‫ולכד ראוי לשמחו ילהסיר לאנתי מייני וזהו טעם לאיתא כגחרא כהלזלא כל קכלא‬
‫נאחר! ליה לחר ויטרא לישלי לן חר אחר ווי לן רחייתינן מאי שייכית יש לקינה ‪1/‬‬
‫» כ י ת משתה אלא יראי חעין המאורע שחורה שה!לך חן העולם אס כן אחר שנם כן‬
‫כבית המשתה יתן אל לכו הלרא קישיא לרו כתה למה טיכ ללכת ת ‪ p‬הכת׳כ‪,‬אחר‬
‫כלומר אין הכי נמי שיש זכרין ליום המית כין כבית‬
‫כאשר היא סיף כל האלם‬
‫״ושתה כין ככית אכל אכל מכל מקים כאן בכית האכל היא םיף הארס שמאס‬
‫יסםיף בעיניי מיד אכל כאן אינו כל כך נגלה וכזה והחי יתן אל לכו לשוכ כראותו‬
‫»י« האלם ונכונים הלכליס שפתים ישק שפתותיו רוכנות כקכר‪:‬‬
‫סיד לגמר כי מלת ללכת מילה ריכיי הליכת כמו הס שכיס ללכת‬
‫‪uj,.‬‬
‫והכיינה הוא אף על סי בי ככר הלך לנחיל חש ר עם המתים ככ׳ת‬
‫*כל ועתה !א ראוי לנחול חסל ככתי תשתאות עם כלית וחתנים ושאל משתאות‬
‫•ל חנוה כי ודאי כית חשתה ה!א תשתה של חניה לאס לא כן תאי אתא לאשחועינן‬
‫•שה כל זה הזהיר שלחה פה כי יותר סיכ ללכת ולחוור ללכת ולנחם אכלים ילשיכ‬
‫•לילך שש פעתים רכית ושכר פסיעיתיו היא יוחר שם חלכת אפילו כפעם לאשינס‬
‫אל כית התשתה של שמחה ולכן התחיל כללכת יסיים כלכת ן‬
‫ואוי ללקלק כרכרי שלתה כי מקכיל של אכל הוא שמחה והיה לים‬
‫וטתת‬
‫לעיתל ‪ I‬ביין ‪ TPPP‬זלל ל נלאה לי כי נכית ‪p‬קקה כעול שאינ©‬
‫יי‬
‫כ‬
‫ה‪,‬‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ת‬
‫‪.‬‬
‫ה ו ^ סוף כל‬
‫»יי‬
‫קהליה‬
‫‪ 8 3‬כ ע ה א ח נ י ‪ 0‬וכן ‪ 03W‬המל*‬
‫רכת הנישיאין לענית‬
‫ומא ייתי‬
‫אין לו ערדאפילו כהליכה ככית אכל כי אנלא לכי טיחי שחיקותא‬
‫ססונח לענית אמן)לכרך מלחשים פיו ו‪':‬כך לא אחר לכית שחתה שהיה כלא•‬
‫איסור כילל ככל ניונא אכל מחה דקדק בית משתה שהוא מח האכילה והשתיה או‬
‫הליכת ליק אכל חשיכח יותר ונותן ‪0‬עם לשכח כאשר הוא סיף כל האלם אף ‪t b‬‬
‫יהיה סעילתאירושין ונישואיןוכרית תולה כאכילה ושתיה חחגאהלכו של אלפ‬
‫»זנ!ת ייין ותירוש יקת לב ומשם כארה היא הבאר שחת שוחה מתיקה פי זרית ועי*‬
‫ה״יתיל שם אכל ככיתאכ! יחמיכ חחסכית לכלתי ריס לכמ מאחיי בחשבו שימית‬
‫וס היאכאח־ו חשככ ארנה ו־שיכאל ה־וירת‪.-‬ה< כאשר יראה חכחיס יחות! יחר‬
‫כשל יכער ׳אכלי התי יתן אל לנו יתן חיות ללכי הנשכר יהנדכה לשיכ כתשיכה פן‬
‫אחר רכי סיחין חני»‬
‫ובמדרש‬
‫יחית כמלחמה יאים ‪b‬׳ ‪-‬־ " < י•‬
‫אתשחיתסככית‬
‫‪0‬הל‪:‬י לכית חשתה ילא נתפרש!‬
‫?אכל ונתפרשו שמיתסעיגהלך למשתה אכרהס ולא נתפרש שחו שלשת רעי איוע‬
‫קלב! ‪ t‬בית האכל ונתפרשו שמותם עינ ל ך למשתה ולא נדחה מנהינם ואל) שהל‪10‬‬
‫רבי יששכר אמר דרכן של רשעיסלהנתן כריושי‬
‫לבית האכל נדמי ממקיחם‬
‫כתח־ןנה של נהינס שנאחר תחת רשעים םפקס שלטת לפי איוכהלכי לבית האבל‬
‫לכתיב ויבאו היש מי׳קימו מעירו מאמו לא בתיכ אלא מתקיחו‬
‫ננלח חנהינם‬
‫כנתכנל להם בני־\נס נלחי וכבלו ממנו ולעל כי הללוש הוה מפשיסו דקלא נפקא‬
‫כמה לנתיכ כאשל היא סיף כלהאלסכלןתרהטינייתפלהליכת לכיתאכל ייתי‬
‫יותשתה הוא כי לס! ף זמנו של אלס הוא ניניל מלינה של גהינס וגם כן נוןלאת <*‬
‫‪ co‬׳תכי נלקיתה ושם ׳תן אל לב!!‬
‫זננכ‬
‫‪r‬‬
‫שעם לשבח למה סיב י!תל לכין‬
‫י‬
‫«‬
‫טוב כעם מש ק ‪,‬‬
‫אכל חבית משתה לפי כשהילך לבי‬
‫י‬
‫‪, d‬‬
‫אבל לא ‪1‬רים לכמ ייממול בהכנעה גמילה‬
‫" י‬
‫בחשכו כי נס עליו עכול ימכילכיס מל המו‬
‫וימית נס הוא כאחיו ולחה ל! עוד לענבים ומוחל כפנים זומפית כתי שחתי חי טל‬
‫לפני! ‪1‬לכז חללכקרכו אכל כבי' חשתה תתנשא לאמר אניאחל<ךאיכל‪1‬אשתה ולכי‬
‫נל עמי ויחי עיר לננח לא ילאה השחת אכל כפנים זיעפות דואג על פוניתי! י׳מע‬
‫לכ לכ נשכר ונדנה א;הום לא תמה וזהו כי בר!ע עבים ייטב לכ;‬
‫טיב כעס כשהאדם הוא כל ימיי בנער ולא ‪3‬היק|‬
‫‪*1‬ו יאמר‬
‫יינכין לן מעיניתיו כלאיתא נעירטן תי שעתו‬
‫ד‬
‫מ‪1‬‬
‫ארבעים י!‪0‬‬
‫רזן‬
‫פ ג י פ‬
‫כ‬
‫ט‬
‫כ‬
‫‪ 3‬ך ן‬
‫ב‬
‫‪:‬‬
‫נ ה‬
‫קהלת‬
‫*לא ייפידן^קצל•ולחי בת*יו)במעשה של לבי אליעזר הגדול כשחלה אמ'לתלחירי‪1‬‬
‫תמה עיה כע׳לס השיפ רעקיכא כשלאיתי את פשתני שאינויוקה ייני‬
‫׳•שבתי שמא קבל לביו עולמי בח״» נראה מדבליי שהיא תיעלת גדול לאדם בג״ה‬
‫לקבל ישורין יושיום ייתר מאנשיה אשר המה נמניתית שיננית כה‪0‬קט וכשלןע‬
‫וזהו טיב כעש שהוא הכעש שכועס הקכה על׳ילהייקו תד כא בס רן כובה בליתי‬
‫וןית על חטאיו ועל אשמיו ואיני ניטל שתחה כי בריפ פנים ייטב לב הםיניפין‬
‫זהעינויין כתו התלקיייח וחפנטתשקואפר יניע אף ב׳ בפניי ימנה פניי מור׳קית‬
‫»ין כמר ביכה הלכ שמח כ׳ נפש! ת‪£‬כע ויאכל טוב כעולם הבא ן‬
‫כי נראה כפל עניין בתלות שינית ל ב ח כ מ י ם ב כ י ת א ב ל )לפ‬
‫*‬
‫‪.‬‬
‫‪- L,-‬‬‫אחר כי לעיל אמר טיכ ללכתאלכית‬
‫כסילים בנית שכהה‪.‬‬
‫א‪,,‬‬
‫‪,‬א ‪,‬‬
‫ס!ה ליה לםת ך לעיל כשדכר כאכלות ולאחר‬
‫ס!כ ללכח וכי'לב חכתי' יכיייכפשיק כבסיישל טיב כעס כדי לםחיך ט!כ שני עכ ס כ‬
‫דאש‪:‬ן ע ‪ b‬אינו חרווה מתא כזה ונאמר כ׳ עניין גדול לחרכי כי כל בן דעת ינגס‬
‫קיכלבבי יחשיב לעולם כיוס התית אף כי לפעחיס יחגא כבית ת&תה שמנים חשתה‬
‫‪0‬ל שתחהשעודתחתן יכלה שם יתנו ניקית הילחישכיסעל התותכדאיתא ככרכית‬
‫בהילילא דתר כריה דגכינא ה•! אתרי! יי' לן לייייתינן כאתיר לעיל לעילם הצדיקם‬
‫אפילו שהם ככית שתתה לכס ככית אכל)לכס של רשעים אף כי כמקרא יתנאו‬
‫כתקים אכל אי כתקיס רעדה שס להם נילה לכס לא נכין עחס לכ חירש‪.‬חחשכית‬
‫און ילכס ככית ש־זחה לאתר תתי יעכיר התדש תתי ינא ננא יאתיי אקחה יין‬
‫ואסכאה שכר ולכן אתר החכמים בכית אבל והכסילים בכית שתחה כי אס הלכ‬
‫מלס של חכם אפילי בתקיס סייחה היא ככית אכל יהכשיל אף כמקום אכל יש כלבו‬
‫‪0‬תאה וששון והמתרגם תיגס לכהי( דחכיתיא על חרבן כיתקרשא תניב על גלית‬
‫ישראל ולב שט א כתדיתבית לינניתהין אכלין ישתין יתתפכקיס ילא יתכן ע! לכהן‬
‫ס גוף אחיהון ודבריו דכרי רוח הקדש והיא דהוה ליה לתתר חכתיס הולכים לבית‬
‫אכ< וכסילים בכית שתתה אכל תדקאיור לכ חכתיס ככית אכל נראה דאףעג דהם‬
‫ככיתם לכם כל עתם וכוכים וחתאכלין על חרבן בית ה*קרש אכל הישעים לפול•‬
‫סם שמחים ותה לי‪.‬סכנפרו של מקים ילהכי לא קאמר בכית תשתה כלקאתר לפיל‬
‫אלא בכית שמחה ולקדקני לעיל היינו האכילה והשתים נקראת חשתה ועתה אתל‬
‫•חתה כשביל חלת לכ סהשחייה היא תלייה כלב‪:‬‬
‫יתהיכא תיסק אימתיו י ' טוב לשמוע ^ ל געית‬
‫‪,‬‬
‫לשמוע שר כשילים כי היכי‬
‫שאיני מ‪0‬חי(‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫‪%‬‬
‫ם ה ;‬
‫א כ ל‬
‫) נ ה ל ח ד ש‬
‫ה‬
‫ל ב ר ח ח ‪ 1‬י ש‬
‫;‬
‫ש ס‬
‫ת‬
‫ם‬
‫כ‬
‫ה‬
‫»'ך‬
‫בסלים;‬
‫‪#‬‬
‫י‬
‫ה י\‬
‫קהי־ת‬
‫‪ f 0‬שכתחידתך עס תלמידי חכמים א׳ לי תכוה כנחית; שעיךגתן ‪pr‬־‪ 7:‬ט׳ךנ •ב‪1‬‬
‫כ‪/‬ה ר לפו שלמה עה שלא|נתיש לזה אלא טיכ לשיייע ש?גס ‪0‬־פ‪:‬ר סכה‪/‬חניך‬
‫עי‪,‬הם תכא ליד נזיפה ילי יה כלכריך טיכ הגערה הה יז לן חלשתוע שיר ׳‪-‬יש ליס‬
‫‪0‬כנ‪!:‬רת חכם תכיש ותכלם ׳תתזיר ממעשיך ייקי־כיך ותהיה כ זחל תהם לח כן‬
‫חכרת פריניס וכסילים לשתיע מהם שיר עגכיס ונתנו עיי כקינה של כן שנאתיה‬
‫והחכם כר אכרהס אתי נרו פייש פיר!'ק‪0‬ל נ'כספקים‬
‫אכןקרינןכיה!‬
‫זה כ איפןזהיראשינה נדקדק דלתו ם פ ה רישיה‬
‫•נכאים זה אחר‬
‫ולא לישה סיפיה לה‪1‬ה ליה לתיייר ט׳כ לשיייע נערת תבס חלשיזיע שיר כסילים אן‬
‫ניוב איש שיחע נערת חכם תאיש ש‪:‬חע שיל כסילים וייל לאתא לאשתועי'תרת חלא‬
‫רלא תחיש לתאי לאחרן כעלח ו הוי זהיר כנח •תן אלא טיכ לשתיע ג־‪-‬לת תכם‬
‫בדאחרן ותד שאל יהיה כעינין לכר יה קטן הערך)תאתר שה ‪.1‬כי<ת ה!ה איני כל‬
‫כך דאדוכא אפיינערה שאתה כירח נדי‪.‬ה היא מענמית' של איש שוחע שיר כסילי'‬
‫נחל עיך הנערה חערכז של איש כענת׳ שהנערה ת‪:‬חד ליראה את ה'א;היך יהולך‬
‫אל חכחיס יחכם אכנ האיש הלזה כחישכ לשחוע שיר כסילים טוכ חחנו הנפל שלחל‬
‫זזדכריהס ומשירי ענכיהםייט רד!הו חן העולם והוי כלא סוי וזהו שנתן טעם‬
‫ללכלת ואחי כי כקול הסלים חחת ־‪.‬ס ר שקילס ישחע לחרחיק ואין כהס תיעלת כי‬
‫אין כיזם כח אפילו להכהכ ש!לי הקדרה כל שכן לכשל כן ה!א שחוק הפשיל ה‪/‬ה‬
‫)שירש! הייכיער ועניין זה הכל הא כליחר אינןכל כך עמוק הדכר הזה מלהסתכל‬
‫כז כי הכל הוא כל דכריו וקל להכין ואס תאמר למה תכביד על העטין כל כך וכ»‬
‫נשכיל שאשכ לשתיע שיר כסילים שעה אחת ינריס שאהיה נטרד חן העולם כמן‬
‫טאתרת הרי אתר שעה אתוי׳לליחולי יצתילת ויחנות׳ לאהכה ונתן טעם לדבר ואיו‬
‫כי העושק יהולל חכם כלוחר כהיוחך ננכ עליהם שעה אחת תתשך כ' םעות יאתר‬
‫שני שעית תמשיך עול ארכע ותחש יאתה אנוש ועשוק וזהו כי העשק יהולל חכם‬
‫האונס א‪1‬נםך ועשקך וכתה רשעים ראיני כזמנינו כי כשמעי שיר מנכי'חתלהכ לכם‬
‫הזינה ויינאיסנופקיס בהוללים וסנליס קורעים כנדיהס חחחת חשק ה׳נותהנכנש‬
‫כלכס כעינא יה ם אנוסים ככן ועשוקים כיד השיר של ענכיס הוה יוה! ויאכל ‪'pb‬‬
‫לב חתנה הלכ שההיא ההשכלה )התרעשתננו האל זנתנו הש> כתתנה יהיא קכועה‬
‫כ‪ 1‬בטבע יש לאל ימ בשיר הזה שתאבד את לבו והשכלת! אף על פ׳ שהיא נתן לו‬
‫כחחנה וקכיט בו לכן שיב לאחור ןטכ לן לשמוע אל נערת חכם!מי עד כאן דבליו‬
‫‪-‬‬
‫;‬
‫כי כקול חסידים‬
‫‪ p‬״ ‪f‬‬
‫ה נ ס‬
‫ת ח‬
‫ס‬
‫ן־ן ה ס י ך‬
‫ונכ תיס הס‪:‬‬
‫לדקדק כי חלת כי ניתן טעש‬
‫ןך‬
‫א ו )‬
‫הנ‬
‫ל י יי׳ ל־ ‪ • ^ * **.‬״ ־ ^ ״ י י ״?‬
‫‪10‬‬
‫<‪f‬‬
‫קתלת‬
‫כ! למיל שי‪/‬חל טוכ כעש ח‪:‬חוק שם שייך לומר כי שתיק כחיקיסיזים יניח ‪p!1‬‬
‫גא מל שעכירה גיררת חכ לה שי‪>,‬איש השומע קול שיר ש; כסילים השיל ההוא מכיא‬
‫אוקי לראות שחק ׳קליתראש ולכלי צייננול‪/‬וצכן אמו כ כקול הסירים יליע כ!‬
‫כרשעים כמשלו לקינים כסוחים כאש ינחו כחו ‪0‬ח!ל כ׳ חגא חש וחנאה קיניייכמו‬
‫שהק נים כשהם נללקים לכלס כלא שיל נפיחמתלכיסכשלהכח‪1‬אין קולסנשחעימ‬
‫כלכך אכל כשהם חחח הס ל הם ל תעככ חלעליח כל כך השלהכת ותק ן כך נשמע‬
‫חילם הלכה והנמשל הוא הסיר היא כיף הרשע יכן של עילה כמניין רע יכשהלשע‬
‫יושירל חחלת לכרי פ־הו שכלוק ויפתח האחי ן אח פיה! הנס שכלכלת חשכח ללשי!‬
‫אליל אלהיס תהלך נס‪:‬ר ח!קי שא ן הקיכה חפן כק־ליסן של רשעים זדותיס לקינ׳‪c‬‬
‫כשהם כיעריס כך הויא הרשע יההכל יונא מפיו הסריס ש‪p‬ריתיס קיל יכתו שבא»‬
‫‪ It‬קינים אין כ?ם חח‪1‬כך שילם ו‪/‬מירס של רשעים כעול שאין חתריס כתשיכש‬
‫אין כהש ממש {‬
‫ןקי‬
‫א‬
‫כ‬
‫מקומר עס הקילס ומלת י‬
‫‪n‬‬
‫‪t‬‬
‫‪p‬‬
‫‪c‬‬
‫ה ) א‬
‫כי ו־־ועושק יחולל חככש‬
‫‪9‬‬
‫;‬
‫\ ‪:‬ןיאנראו־זלככתגח‬
‫\ ? ^ ^‬
‫‪V‬‬
‫‪1‬‬
‫כקל השירים לקאמר לעיל מיניה ואמר כי‬
‫העושק יהולל כת) עישק שהוא הכשל כיסיי‬
‫לשי ז כן שחיק הכשיל יה‪:‬היר למ כי נר ך להתרחק כי יהולל חכם ולועג מתנו‬
‫וי׳אכר ח‪-‬ריקס לכס שיש להם רעת וכינה היא חתת אלהיס ולכן הרחק סנמך‬
‫מהם יתתת־כ עם ‪:‬תכתים אף כ׳ תחיש לנער ם והרחק חהכסיליס אף כשעס‬
‫שתשירריסכי נקרא שתיק יקלית לאש כדפירםכו ואתוע!לאחלת כ׳ יף כי אתש‬
‫ח־ם יכן רעת ואולי תאחר התה !‪ 1:10‬א}< ואני לא אשיכ אליהם השתר פן ואג כ!‬
‫ישיכח כילם להולצ להתנם ולכל תי שיש לו לכ לדעתלע׳ת נס כן יאכלו מן העילס ‪I‬‬
‫‪,‬‬
‫ש‬
‫ת‬
‫טיכ אחייח רכרםראשיחו‬
‫• ו כ ארך רוח פגכח רוח ו‬
‫אף על פי שתראה את הנלחתס‬
‫^‬
‫נ‬
‫זענ‬
‫‪J‬‬
‫" י י ־ '‬
‫כפרית רשעים כתו משכ הכישה וראה‬
‫״ ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫אחריתם ו‪<:‬ופס וזהג טיכ אתלית רני ‪,‬‬
‫‪ , , 1‬י ‪ ,‬עחלס כראשס יאו תראה שכר תי שהוא‬
‫‪,} , ,‬‬
‫‪,‬‬
‫ארו אפ ם לוח שהם הנליקיס חהרשעים שהם נכה רוח‪:‬‬
‫יאחר סוכ אחרית לכר חראשיתו הענין הוא שלפעחיס יחנא קניז‬
‫י‬
‫אנשים שיוט לכמה חנית ומעשים סיכיס כל ימיהם וכסיף וחנם‬
‫״ ־"‬
‫‪,- \w‬‬
‫?* ׳‪1‬־ '‬
‫‪3?rah‬ף‪.‬והיסענ;ין י ו ק נ ן ; ה ן נ ד ‪ 1‬צ *‬
‫‪M‬‬
‫כ‬
‫מ ן א פ י ת‬
‫‪3‬‬
‫ש כ א ח ר‬
‫ת ס‬
‫א ש‬
‫פ‬
‫כ כ ו פ‬
‫ת ס‬
‫‪; p w‬‬
‫ס‬
‫ש‬
‫‪c‬‬
‫כ‬
‫‪-,‬‬
‫נעשהצז‪,‬‬
‫כס‬
‫פ‬
‫‪tP‬‬
‫‪m‬‬
‫מי ‪rf.np‬‬
‫ז‬
‫סכ‬
‫לשפימ כעי ם סנפשס צזכמה ייג׳ל!עריית וחבל חיני עכירית)כסיף זמפם חיזוים‬
‫כהס יחיהים על הראשינית)מנחמים אחרי שובם ספקי על ירך ונתקבלו תשיבחם‬
‫»ל אי וה מהם נאמר שהם כניאלחי)לאי על השני זהו ט<כ אחרית רנד חראש ‪»P‬‬
‫‪0‬יכ חי שבאחריתו שכאלאלהיו אף עפ שבתחלתי הרנה לפשיע ייתר מלהייח נליחי‬
‫נתחלתי ולהרשיע כסופו כיתה הועיל כל תה שינע יטריאחריכי מקכותו לא הנלית‬
‫מובךי לותל לרך רמז כי רמז לכי תה שאתר הרש‪10‬ל כער׳אתיר על פסיק כסוי‬
‫חטאה שהאיש אשר תור סרס מיתי אשר לא הספיק למשית את הלכיש‬
‫ליייחני אשר יתלכש כי הנשתה לעלותה כיתאליתנני לאיש אשר לא הספיק לעשות‬
‫קלכיש לנחיר התשיכה כרפירשני לעיל כיורך ייהי ט!כ אחרית לנר חראשיתו‬
‫טיב לחי שוכהכא חליתי איתי הלכרחלאשיתו של איחו האיש סככחריתי הנלית‬
‫ונזקניתי לא הנלית ואיתר טיב ארך כיח מנכה לית כא הנתיב לתת טעם ילעת לתי‬
‫שאתר כי חי נרם נהיית לו טיב אחרית לכר להיותי שכלן ושעל ריס אנשים וכים‬
‫יאה )התקין נירתי לתעלה יחזרלאלכתשיכ׳ שלתה לא כן ה־זין השניי שבאחריתו לא‬
‫כנליח יתהא על הראשונית להייתנכה ריח ינשיתשיש כי הטיררי חן העילס כתנ‬
‫טתניני כ׳רכעם כ| נכט שנשיח הריח שהיה כי טריתי חן העילס;‬
‫^ונאםף כפי לרכס!ל שתלתחראשיחו ירנה איתת׳ האחרית טוכ כשהראשית‬
‫ה‪1‬א טיב וראיה תאכייה כחי שנבאר כעה יאתר טיכ ארך ליח מנכש‬
‫יריתו כשיש לי כת להתנשא לאתר אני אתלןך‬
‫ריח הטיכיית של תי ש־זאר ך אפי‬
‫לכן איחל ארך ריח כשהוא מנד נכה רית‬
‫נירים לבכי נאי| דיבר אלוי דבר‬
‫אכל חי שאינו חרניש כין רכ למעט אינני כל כך הנין שאיני ראי לכך עלי דרך‬
‫«פירש רביכי עינדיה בפרקי אבית כפיריש טוכ ארך אפים יינכיר עש‪:‬‬
‫רכי תאיר הוה יתיכ ודריש ככ׳ כנשתא דטכריה יהיה אלישע‬
‫וכפררש‬
‫רכיה ארכיכ של שישיא כשכתא אתדיין לרכי תאיר אלישע‬
‫ער‪6‬הניע‬
‫יכך קאי כשיקי רטכריאאויל ליה שאל ליה תאי דרסת תאיר יכו׳‬
‫טיב אתליתדכר תראשית! וחה אחרת ביה אחריש לך‬
‫לפסיק וה אחרית פיר‬
‫אדם שהיא קינה סתירה בנערותי והוא חפסד יכוקניתי יהיא חשת׳כר כה דכר‬
‫יאתר טיכאתריתדכר יכו' יש לך אדם סעישה חעשים רע ס כנעריתי יכיקייתו‬
‫יש לך ארם שה!א ‪.‬חד‬
‫לכר אתר טיכ אתרית ימי‬
‫»ישס תסשים טיכים ן‬
‫איר‬
‫תורה ככעריתי ותשכתה יכזקכיתי היא תייר עליה היי ט־כ אתרית יכי'‬
‫ליה רכי עקיכא רכך לא כך אתר אלא ט‪:‬כ אתרית רכד כשהוא טיכ תראשיתו וכן‬
‫םיה חעשה אבייה אכא היה תנחלי הדור וכשיא לתילני קרא;יכל גדולי הדיר יקרא‬
‫לרבי אליעזר)לרבי יהושע עחהם וכשאכל ישתי שלין אלין אחרין חזמורין וחני!‬
‫כ‬
‫אלפ כשלין אמר לכי אליעזר יטו&ע אלין עשך\ כלירהין ואנן ש ז‬
‫•י‬
‫‪rftnp‬‬
‫ליתאכן מסיח כרילן התתיל< נתירה וחן התירה לנביאים ומן נב!אי‪ 0‬לכתוב׳ יס§‬
‫שמחין בנתינתן מסי;י יהאש חלהעח סביבהין ישאל אנייה להון סה דין בחחם אל»‬
‫לשריף ביתי באש והשיבי לי שהיי דבריהם כל כך ערבים כייס חתן תירה עיקר‬
‫נתינתן לא מס ני נחנו באש שנאחר וההר כיער כאש על לב השתים אחר היחינ‬
‫וכך היא כתה של תירה הבן ה‪/‬ה אם מחקיים לי הריני ניתני לתורה ועיי שלא היתס‬
‫כוינת מחשכתו לשם שחים לאנחקייחה כית!רתיותה חתריתיעידלא יעלכנס‬
‫זהכ וזכוכית אחר ליה ותה אחרת כיה אחר ליה אלו דכריתורה שקשין לקנות ככ;»‬
‫זהכ יזכיכית איל רכי עקיכא לנך לא אחר כן אלא תה כני ‪/‬הכ וזכוכית חם ישכרי‬
‫יש להם תקנה אן> תלתיד תכס שאכד משנתי יכול היא לחזיר עליה אמר ציה * ‪* 0‬‬
‫לרכי תאיר תיור מול לך אתר ליה למה איל מד כאן תתו׳שכת אמר ליה חנן את ירע‬
‫חתלליהחטיפי סוסי שכנר הלך אלפים אמה אמר ליה וכל כדא תכמתא חית כ ן‬
‫ייית את תיור כך אתר ליה ל׳ת כתילי אתר ליה רוככ הייתי על הסיס ותטייל חתיל»‬
‫בית התקדש כייס הכיפיריס שתל להיות כשבת ישתעתי בת ק!ל תפיננת ואומרת‬
‫שיכי כנים שיכניס שיכו אלי יאשיכה אליכם תק חאלישעחחר שהיה יורע כת»‬
‫ומהיכן היה לו התעשה הזה אחרו כעס אתת היה יושכ ושינה ככקעה‬
‫וחרד בי‬
‫נ ניסר ועלה אדם אחד לראש הדקל ונטל אס על הכנס וירד כשל!ם וכחוצאז‬
‫שכת ראה ארם אחר עלה לראש הדקל נטיל הכנים ושלח את האם וירד והכישו נחש‬
‫ותת אתר כתיכ שלת תשלת יכי׳לתען ייטב לך יכייהיכן טיכו של זה והיכן אריכות‬
‫ותיו של ‪/‬ה ולא ירע שדרשה ר׳ עקיבא לתען ייסב לך לעילם שכלו טיב והחרבת ית׳‬
‫לעילם שכלו ארוך יייא שראה לשינו של דכי יהודה הנתתים נתון כפי הכלב אתר מס‬
‫הלשון שנע בתורי‪ :‬כל יחיו כך לשון שאינו יודע ויגע כתורה על אתת כתה וכמס‬
‫אחיאם כן לא חתין שכלן לנליקים ולא תחיית החתים ן ‪1‬׳יא על ידי שכשהייתה אתו‬
‫״מוכרת מכלה על כתי ‪ h‬והריחה ונתנו להחא חו החין ואכלה והיה תפעפע‬
‫בכר ה כארס של חכינא לאחר ימים ח‪5‬ש אלישע אתון אמלין ללכי חאיר ‪vuu‬‬
‫חילה אזל לנכה אתל ליה יחזיר כך איל ועל כרין י׳קכלין איל ולא כתיכ חשכ חניש‬
‫טל דכא עד לכריכא של נפש כא׳תה שעה ככה אלישע ימת יהיה רבי מאיל שי׳ת‬
‫וא ל ליחה של׳תיך תשיכה נסתלק דכי וכיון שקכריהו כאת האור לשרף את קכרנ‬
‫א !ן אתרין ליה צרכי תאיר קכר רכך כשרף ינא ופירש טליתו עליה אתר ציה ציני‬
‫הלילה כעהז שכלו לילה אס יגאל זה הקכה והיה ככקר כעולם שכלו טוכ אםיגאלוי*‬
‫הקינה שנאתר טוכ ה'לכל ואס לא יחפי[ לנאלך יגחלתיך אנכי תי הי‪:‬‬
‫אתי לאה ופקח עיניך ללכר׳ ת‪1‬ל הקדושים כחעשס רכ כזס הט אונך‬
‫!‬
‫ישתעיקבל תיסר כיחי תרפי ננטערתי הרכה בהגיעי ככל עת ׳‪/‬י׳ ן‬
‫לתאמל הזה היות! נענש על בך על ולי שלא היתה כוונתי לטס שמיס ולכר »תתיס‬
‫בוא‬
‫ס‬
‫ח‬
‫ת‬
‫״‬
‫‪n r‬‬
‫מ כ ‪ ,‬ע ר כ י‬
‫כ ‪3 3‬‬
‫ר ב י מ נ ‪,‬‬
‫פ ‪ ,‬א ר ע נ‬
‫‪3‬‬
‫‪W‬‬
‫? ‪A‬י ‪• U ,‬‬
‫'‬
‫'‬
‫ל‬
‫»<א ;ה כי לא היה הדני‬
‫! ״ ‪ -‬סע‪-‬י‪.‬ו של לכ‪.‬חא‪.‬ך‪0‬הפול רבו לכבשן סאשבגסננם ואמי ליכי הליל•‬
‫א‪ ,‬א ״״לא לאחר חל היה בינינו‬
‫‪,‬‬
‫יי׳ י‬
‫עוד‬
‫ל א‬
‫אתית '‪J‬‬
‫‪.‬כי׳ חתי ‪ £‬״ ״‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫"‬
‫י' ‪.‬‬
‫) ‪] V H‬‬
‫ע ש ה‬
‫א כ כ ה ע ש‬
‫‪J w‬‬
‫‪3 n‬‬
‫ש ע ש ה ר כ‬
‫ז ק‬
‫) ) ח נ ןל‬
‫‪:‬‬
‫ה א ח ר‬
‫ת‬
‫א‬
‫‪b‬‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ב‬
‫י‬
‫א‬
‫ללקלק חהו פרישת הטליתדמלי?י ^יז״א״‬
‫'‬
‫‪,‬אמר ‪' P‬‬
‫^' ״‬
‫שנראהשאין‬
‫ליניהלילה ‪-‬ש‬
‫‪1 p‬‬
‫י)ש‬
‫ה‬
‫‪0‬‬
‫‪J‬‬
‫ה‬
‫‪w‬‬
‫‪w‬‬
‫'ליחש‬
‫אכל !‬
‫ה‪-‬ה כל כן מכוער ‪F‬‬
‫אפייה לא ^‬
‫‪?Tu‬י ׳‬
‫? היתס‬
‫לה׳ית ״כי לא‬
‫‪,‬איחל כ׳ כייכת‬
‫כוינח‪ ,‬כל כך לשמה צא הנ‪-‬ן התילה על׳י שחן הלין היה לא‪ ,‬להגי‬
‫אנללהחתכ‬
‫‪,‬‬
‫׳‬
‫^‬
‫ל‬
‫י«'‬
‫)‬
‫מ‬
‫ל‬
‫נ‬
‫ת‬
‫ש‬
‫]‬
‫י [ כ ש ) ל‬
‫א ג ב א ‪ 1 3‬י‬
‫חח'ת א^‪-‬ה כל כך "הנטרף אליומחשכת‪ .‬הרפה שקק לא הנין את התירה עלי‬
‫‪],‬א ‪,‬לאדיכמה איכא לתח שסרח לפס האק שבשן״״ חש פ‬
‫ע ה‬
‫ש י כ )‬
‫מ א‬
‫י ה ג‬
‫ע‬
‫ע י‬
‫‪3‬‬
‫‪00‬‬
‫‪£‬‬
‫כ‪ 7‬ב‬
‫כפרק‪ ,‬״ ^ ל ‪» .‬‬
‫שח‪ .‬״ " י‬
‫ש‪,-‬כיל י "‬
‫הגאינ‪-‬סשכשכל‪/‬ה;‪:‬ה ״ " '‬
‫־ ־‬
‫שש אחי‬
‫ב יש‬
‫אבוס‬
‫אכיתאלישעכ‪/‬‬
‫נתיכגשפלי‬
‫‪,‬א‪ ,,‬הקלה חקפח שכר בל כליה ית‪-‬קן חטאת‪ ,‬ה ה ם‬
‫‪J‬״‬
‫^‬
‫‪\£‬‬
‫ב‪-‬כשאחללי לכי חאיל חיולכך והשיב פ! אחת שחטתי כת קיל חקלש הקלשיס‬
‫י ‪ n‬חאלישעאחל שילע בכולי ‪,‬חלל בי כיה סעס טפית נחילס‬
‫י נ ס‬‫^ ^ שלא ‪ ,‬חיש ל[ ל ‪& ,‬א אף על פי כן היה לי להתפ!ש כאפל ושק יאפי‬
‫וסקבס •ת שמנהגם פ‪ .‬אמר לו כן •מ‬
‫י ‪ .‬אלעחא «א י״כל‪.‬סומןסשחי‪1‬‬
‫כ^חה לקכל נא ‪U‬ממעשה לרכי אליעזר ן ^לליא שלחיה־ מן השמיס כפעם‬
‫ע ו ל ס‬
‫; ל‬
‫נס‬
‫י‬
‫כ כ‬
‫ס ‪P‬‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ת ק‪1‬‬
‫ש‬
‫כ‬
‫נ נ‬
‫) כ‬
‫י ‪ 1‬ס ה ) ש ‪ ,‬ב‬
‫‪P i‬‬
‫ה‬
‫‪ T‬א״ נ י‬
‫׳ ׳‬
‫שהפ חי־ ^ " ‪ ^ P P‬׳ י ' '‬
‫» א ‪ 0‬ע ‪ 0‬שנישבע הקיבה ח׳ ה כי אה יהיה כניהי חיתם ל יריחיכי כ‪ -‬חשש אתחנן‬
‫נאחר כר חכל׳הי וכאלה רכית ישחעתי חפי חורי החכם השלם נ ו חשה קילליאימ‬
‫^ מס שאומר לך כפל הכית משה מ‪,‬״ ח א שאחר‪ ,‬זל כחסכת ל י ן‬
‫־משוה‬
‫ארז רר סיר שהכינה היא אם חטאת ותרנה לשוב יתראה איוה מניין חן השמים‬
‫‪ 0‬ראה שריח‪-‬ן א תך אל תחיש ווה! בל חה שיאחרלך בעל הכית משה שהבעל הכית‬
‫‪,,«2‬‬
‫‪'T °2‬‬
‫‪,‬‬
‫מנר‪ .‬כי חאסתין ‪6‬ל יש ככיכיל לדבריו בי ‪ t‬רתיס ה להיך לא ירפך ולא שחית‬
‫‪,‬לא ישכח את כרית אמת‪-‬ך י אף מל פי שמשא ישראל היא ובדיל כחם של כעל‬
‫ע‬
‫נ‬
‫‪1‬‬
‫ח‬
‫חנותי! שי׳יי י ז‬
‫‪6M‬‬
‫‪P‬‬
‫א‬
‫‪P k‬‬
‫תח‬
‫כ‬
‫‪ 1‬ה ל ח‬
‫)‬
‫ז ‪ 1‬ס‬
‫‪l‬‬
‫‪b‬‬
‫״?״ ‪£‬‬
‫' ^ ‪l ™IT‬‬
‫־ "‪°" °‬‬
‫תשובה לשקיר עי•יל"‬
‫שהכה‪ ,‬אבמ ורמסיב לי‪, ,‬אומר )‪,‬נא מןב‪ , -‬אסינא אלרכא מתמלא על‪ .‬זמם‬
‫ת‬
‫יג‬
‫‪W‬‬
‫שת‬
‫י א ף על‬
‫‪ 1‬למלחנ‬
‫׳?״‬
‫״ ^ " י ?‬
‫»״»שנרא' ‪ « °‬י »‪'<» P‬‬
‫ביזמות לא אנא מכיתך אררכה נכמרים לחמיו מליו השיכלו רבי מאיר ^למלתנו‬
‫^ רמו ג סכירימ‬
‫‪ ,‬א‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪!, , ,‬‬
‫^‬
‫ר‬
‫א נ‬
‫ש‬
‫ל‬
‫נ א ‪ |JJWJJJ‬א‬
‫ת ל ‪ 0 1‬כ‬
‫ל ב ן כ ת‬
‫ב ‪ 7‬נ‬
‫&י' קחלח‬
‫פחית שפיצית למים עמלה זרה לגת למיס ל ף כפירה אליף אכת אישוהכיוגה נ»‬
‫הגס שכפר לה וגמשהגלוקיעס כל זה תסיכה מיעל ת והכה ענ״ן ‪0‬פייש טליתו‬
‫\ ‪,‬אחו לו לעי הלילה נראה לער שחשכ רכי מאיר כלכו אס איני י בקש רחמים‬
‫‪ <<:,$‬על יטילו איתי לנהינס יתפסוהו הקליפות)המזיקים ייקלעו את נכשי ככף‬
‫‪ c‬ואין לו עור תקיחהלכן כקש רחחיס עליו והלכישטליתו עליו כ‪:‬ימר תליקא!‬
‫לרבנן הלמה הרוחני של רכי מאיר תלתילו שנעשה מכתירה והחנית הלכישי עד‬
‫ועכיר זעם ויכנס במרור הנהינס ואז אפשר אחר ירירת! שס חכשילקקגו ולהעלות‬
‫»שם וככר פירשנו כפסיקים דלעיל י׳כיאית הלכוש הלו על כםיק איש א‪0‬ר נתן ל»‬
‫‪9‬אלהים מחור פיייו יכוינתושלרביחאיר להעליתעשק ייקברו שהקשינו ל?גיל כיוכמו‬
‫ביה כלי שיחזרו כתשובה על יל משן זה שכשהיו רואיס עילה אשמקנרו כל אחל‬
‫ןאקל חהרהר חשיכה כלכו ויגדיק לאחר אית דין יאית דיין וכחו שבחייו חלל שם‬
‫סמים ע ידו לכר התיקון הוא זה כנגד זה שעל ידי זה החוני עם יחזור כל אחד‬
‫שלא היה נח כרכי ׳‪.‬חנן להכניס!‬
‫לזחעשיוהרעיסן‬
‫שהכניסו וכי מאיר לגה׳נס קיים‬
‫לא‬
‫^ ‪,‬‬
‫נאתר כך צהע׳‪!,‬ת< כית א! כדהיתא כגמרא פרק אין ל‪.‬רשין ו‬
‫‪v‬‬
‫‪9‬‬
‫‪l‬‬
‫‪p‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫א‬
‫ן ע ר‬
‫^‬
‫ח‬
‫ן‬
‫י‬
‫א‬
‫ר‬
‫פ‬
‫אס‬
‫שלחדך שהאחרית הוא טיכ‬
‫ר‬
‫ת‬
‫היאש‬
‫א ס ! א ר מ‬
‫אל הכחל כתרזך לכעוס‬
‫‪ :‬ס‬
‫כי פעם כחיק כסילים יניח‬
‫?*‬
‫״ '‬
‫‪ .‬״! י _‬
‫'‬
‫'‬
‫כיח אל תכהל להטיח י‬
‫‪ :‬אל האפר כה היח‬
‫כעס כחיק כסילים יניח הכינה שא א‬
‫יכעיסוירגוופנהלחעלההכעסההו'שנעשה שהימם הראשונים ד־ויו‬
‫• ו כ י • מאלו—‪ ,‬כי ל^‪1‬‬
‫'‬
‫מתני קט־גיר א ל ' י‬
‫כ י ו סנ ל פ‬
‫י ז ע צ ה כ‬
‫ס‬
‫ח ז‬
‫א‬
‫יזמנ‪ ,‬כ א ן פ‬
‫פ י‬
‫?‬
‫‪ 7‬ם‬
‫ש נ ל‬
‫וחיהסחכאיכיס כי כעס כחיק כסילים יניח‬
‫«««‪-.‬״ ״יי״״י‪1‬זר‬
‫(‬
‫•‬
‫םחכפח שאלת על זה ‪.‬‬
‫״‪ ,‬י‬
‫‪; £‬‬
‫עיניך שלא ינותיישכין החשתי ההיא כחיקו טוכההככהעפ נחלרח‬
‫ק א ל | י ת ו שסת ה א‬
‫א‬
‫ל‪P‬‬
‫ק נ י ז‬
‫כ‬
‫א‬
‫?‪' ' °‬‬
‫נ‬
‫תי ל כ ך‬
‫נ ס כ י ע ‪ 0‬י ס נ‬
‫?‬
‫פ ק ח‬
‫״ס י נ ר‬
‫ויותר לרואי ר‪,‬שגמ‪:‬‬
‫נוכעולס מאחל שיולעיס סיף ארס לחית כי‬
‫ככל המה לעולם שתחיס אף כי כאים עציו‬
‫ייסולוןחקכליס חאהכה וכשתחה רכה ‪1‬‬
‫ב׳ ככל הרכליס נליך ישיב ייוחון כמו שאומרים חכמינו יל פח‬
‫״! ך‬
‫קתהרית מוטה לכך גליך האלם להתיישכ בלעתו כלי שלא‬
‫לבא לדי כפשלכךס׳היר אלתכהלכפרי מיהריחך לכעוס ולהט ח לכלים כלפי‬
‫^עלס ני זה אינו פעולת כי אס פעולת כסיל יחה הוא הכעס שלך שלא תאמל ‪w‬‬
‫ם‬
‫‪Nfl‬‬
‫נ‬
‫קחלמ‬
‫ן‬
‫ד‬
‫‪3‬יס שהימים הראשונים סין סכים מאלה ולא חנעיא כלשון כפו ‪ MIII‬אלא אשי‬
‫זה לא תשאל ילא תנסה וחגינו כנתלא פרק שזר תעניות כימי רכה הינלן העולם‬
‫״חים‪; ,‬ר חעניתא‪,‬לא אתא חסרא אחי״ ליה והא רככי נזרתעטתא אתא‬
‫" א אתר להו תאי אעכיל אי חשים ת״יי א ן עליפכןמיטיהו לכשני רכ יהילס‬
‫^לתנוייננ׳חין הוה ‪,‬אכן״אחתנינןכ א לריוכי היהתסירכיהור כעוקנין‬
‫אחר ה״ית לרנ ושת!אל קא תזיק הנא ואנןקא חתנינן נע׳קכין‬
‫‪L‬״‬
‫נ‬
‫ט י‬
‫ש‬
‫שת‬
‫?‪1‬‬
‫ב‬
‫‪h t‬‬
‫ח י‬
‫™ *"‪V‬׳* א ‪£‬‬
‫ח יסר מתיבתא•^ כ״י״י״ ' ™ ‪A‬‬
‫׳ ‪b£ ! 1‬‬
‫־ ׳‪ °‬׳‬
‫כיליה י‪,‬תא ילא אתא חשיא ילינ י‬
‫ילי צ‪-‬תא אכל חה יסש‪ ,‬גלילי הליר שאין מר‪ ,‬ריחה יפה‪,‬נ‪ ,‬ואחלנעי התם‬
‫י״״ ‪u‬‬
‫‪,‬‬
‫ואשיניסהיוחסריענת״הןעלחדישח^ס׳אכןל^‪, ,‬‬
‫‪ ,‬״ א י הס הס רכרינ‪ ,‬אלה אל חאתר חה הה כ?ומר א‪3‬‬
‫"״ ־‬
‫תאתר תה היה זה שהיחס הראשיניס הח סכים ח׳!ה שלוחן שמכר‬
‫ליוש׳־־ים ושקס־ס נענים ככל כקשחסאי חשים חכחהאנןחכיחי ספי חהם אצ‬
‫‪'P‬תר ה כי לא תתכחה שאלת על זה ‪ k‬תחשיכ שזה ל‪,‬י כחכמה לכל ני אם ס־נם‬
‫ק־תה עם נחלה יכן לילית לאש ניס אשל ה ‪ ,‬זיטס גס כן לנכיאה ‪ , 0‬חחזירים‬
‫ב^ש כה התין העם כנכיאתם ויליעתם ה תה להם נחלת אכית יושיחפי עם החכחם‬
‫‪7‬ז •ית אכי ם תסי‪-‬עתס ייותר לרואי השמש נרחה לער שנאחר זה על ריר רעה ריר‬
‫א‬
‫מ ש‬
‫א ש ; ח נ כ אא‬
‫נ י א‬
‫פ‬
‫ת‬
‫ק כ‬
‫ק ח‬
‫י‬
‫כ‬
‫מ‬
‫‪,‬‬
‫?‬
‫מ‬
‫שעה ן‬
‫לתה שאתר לא כדירית‬
‫‪, t‬״״‪.,,‬‬
‫״_‬
‫‪1,‬‬
‫הראשיטם דורית‬
‫פיסנל דחחכםרח גצל נט׳*ר‬
‫האחרונים כי חרות ראשינים לא היה להם‬
‫דובכף ויתרון רעת ה‬
‫עסק אחר ני אס כחירס קייתו התורה חעוני‬
‫חחיח את כעליח ‪:‬‬
‫אכל‬
‫סיפש היה ני קיימו בעישר‬
‫לורוח יחים ראשונים‬
‫‪,‬‬
‫ייייתינואלהאםאיןכסףוהכנהאיןתירהו‬
‫ה י א היו רודפי אחל‬
‫״ א‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫^ ‪ , 1‬׳‪,‬‬
‫אלה של כש> וזהנ אתכם לורות אתריניס מבקשים ‪ 13‬התכתה וכל הכשף ‪,‬אינו כן‬
‫כי התנתה חחח נעליה א> ני אין להם חשלהם כלים היא תתיה איתם ונננת‬
‫‪•hwvtw‬זר הלול אתש ראןן;ן׳כל‪£‬־רשזל ‪ f 9 J‬ל‬
‫ללק'יפית‬
‫ח‬
‫ב‬
‫ט‬
‫ח‬
‫א‬
‫כ‬
‫פ‬
‫נ ת‬
‫ת נ ת ת ס כ‬
‫א‬
‫ס‬
‫ת‬
‫ח‬
‫ן‬
‫‪n‬‬
‫‪p‬‬
‫ר‬
‫ת‬
‫ן‬
‫א‬
‫ש‬
‫ר‬
‫* ' קהליו!‬
‫ןלן)א^ף ‪10‬כה חכמה מם נח?ה וכי׳ מלכוי לור החין לחמי תפאלח‬
‫משרס נוי ה<א לתמ אס זוכה נם כן לעושל אכל אפשל שימשך היזק‬
‫נליל כהייח לי כחל חולה ופישל ממו מתנשא לאמל אני אמליןכ! כזחן שהעושר‬
‫<י‪1‬א כאחל ממם האלץ לא ירום לככו כי לכי יילמ מלח נפשו ליקה מכל טיכ טעם‬
‫•לעת לא יליט לככי כיכ וכן תיח כשהיא לל ואכיון חכ״ת ?תסכן כוויה ונא יתנשא‬
‫בראיתו מנטרך לכריייליהנית מהש אכל כהנטרפיח שניהם יחל מתנשא לאתר חני‬
‫&מליך ימי כמ<ה< מורה ואו צריך לעמול על ינ־י ינר חאזחו ולהיות פניו ושפל ומן‬
‫עכעלכים ולא מן המולכים ולנמוד מן השמש כשהלכנה קטמה והשמש שמע ולח‬
‫כשיכ נשאל ככתרהוהלכניירלה וסל האיש י‪.‬וה יו‪1‬ל ואהכיו כנאת השמש כנכירתו‬
‫ואו נאמל מליי טיכה חכמה פסנחלה וייחל לל ח׳ השמש ככל ייסימישכ חוכר ומשים‬
‫»יני השבחת! לשמש להיותי כמוהו מליב ואינו מילכ ונאה מילקיה ‪:‬‬
‫פרשי מקת סייקעכ פתח לייהוליאי לאן להא חתנליא מלה לא לא‬
‫ובזוהר‬
‫ירמנא ולא שממנא מאי קאמר טונה מכמה מס נת‪.‬ה מיכה מנחם‬
‫‪1‬א היא חכמה דהי תחת השמש לטרסייא מתתקניליה סיכה חכמה עם נחלה ויאס‬
‫ושפירא ממה! ן לישלאל לאיטן נחלה ומלכא ליל׳ה לאחקשלא כה אכל חישכחתא‬
‫»תיר ללואי השחש לאינון לזכ! לאתחכלא כשמשא ולאחקשרא כיה דהא אמיד‬
‫כאי לנא לחיי וחאן לאחיל כיה אחיל כחיין להאי מגמא וכפלמא לאתי <רא הוא‬
‫לכתיכ מחלין למח החכחה חחיה כמליה מחי ויתלון לעת לא אילנא לחיי יחלין‬
‫דיליה מהי החכחה ילאי להא חורה חחכחה מילאה נפקא תו טיכה חכייה יראי מם‬
‫נחלה לא נליקא רמלחא דאיהי נהירא דשחשא להאללגין אילין כחלא יחכין ולא‬
‫&יה‪1‬שפירו לילהון אכל לייחל ללואי השחש צאינון לחחאחלאן לה כשמשא תיקפא‬
‫דכלאשכחאלכלא ולא היא למתאילנא יאתנטעלכלסטרין יכן לכל איכון לאחירן‬
‫כ׳הכהאי אילכא‪ .‬נמל לא שלחה חלכא לא אשחכח ‪fe‬א כההיא ללנאדיליה דחתחן‬
‫»לפ כלה והוא אחל עול לא יחי חחח השמש יכן כלהו זכאין אינין נליקיס ‪t‬‬
‫טל דכריסהוא מס מה שירוע ליורמי חן כי חלת החלטח נקלאין‬
‫ביאורן‬
‫תנחת שלחה נסאלסי׳לאדילהוכשישראלדכקייכה הס נקרא״ מחם‬
‫מכל ונחלתה והס מכלים קשורים כה טיכ ונסיס היא אכל יותר טיכ להיותי קשור‬
‫קם לשחש שהיא סיד ישראל סכא שהיא סוד ה!*י שהיא אילנא דחיי שאס היא זוכס‬
‫כשל ילו נעשיח סיל הייחול השמש בחכחת שלמה אין מעלה לחעלה הימנו כי ככל‬
‫י‪/‬פלתנו וככל כקשתיני ושור סימן נאולה לתפלה הוא להשיב מניין וה ייתלין לעת‬
‫ומפתה תחיה את כשליה לרמוז שכשהיא אמיר כאילנא דתיי שהיא תפארת סם‬
‫•כתה מלאה שתשס יונק ישפע ים החכמה סילאה כא אליו ופירש תו פירוש אחר‬
‫*נקצה ה)א לקן לישיר קי ע)צחי‪ 0‬לאי?) נקווא לשיןס דכקלאיתיכין אכלייחי‬
‫חכחי‪6‬‬
‫ויתר‬
‫י‬
‫פי <־‪nV‬‬
‫ט רז‬
‫‪1‬‬
‫^ ל־לא שכחא לכלא ליחד חכמה עס הלו! כדעי׳ הכן שאין לנומםין‬
‫״‪,‬‬
‫הוכה חכמה וכו׳מי שזכה לו ‪ h‬ולזרע‪ ,‬אחייג‬
‫‪J‬‬
‫™ ‪7‬‬
‫תולה כמוכן ככו ג לומתחכאןזאילך התירה‬
‫־‬
‫י‬
‫לאכסניא שלו כמו ‪ >fefo‬לא יחישו ‪-‬ן‪,‬חפי זלמן וכו־אמר ה־ממתס ועי‬
‫‪* w‬ס וזהי ט;בהחכחה עס נחלה שהיא נחלה לנגיש ובני בניס וייתל ללאי השמש‬
‫בעיית הוא כי מי שמנה להכיט בשחש מחשיך ולאור עיני‪ ,‬של אלם וכל חה שרינה‬
‫לראות ״משיך י‪-‬חר כך מ׳ שילבה שיהיה לו התורה לנחלה יהיה מגחתו אור השמש‬
‫»אין אתה יכ‪,‬ל לכא עד ת‪,‬ונת‪, ,‬לא יעלה מל דעתך שהשגת וידעת‪,‬מגא ת ־‪ 1‬תאי‪-‬‬
‫וכשתדע שלא תדע אז תכין יראת ה כי כנצ‬
‫י י התורה ה‪,‬א מיס שאין להם‬
‫החכמה כמ הכסף יהיה תחיה וחשק כמושכלותיבחכמח כמו חאוח הכסף כשם‬
‫דמו שאוהב כסף לא ישכע מלללוף אחריו כך יהיה לך תאנת החכמה נחשוב שכל‬
‫^השתלמרעלי?) לא נכנש ת בפלי״לור כמו שמנינו כלבי אליעזר הגדול שמעת‬
‫סטיל״ו אחל לתלמידיו הרבה חילה למלחי ולא חםרתי חלבי" " ״ ׳ » ‪PP‬‬
‫ביס הנ״ל כך אי א בסכהדן וללעתי לנקט סי״צסזססיח כי גמירי כי חכל־החיס‬
‫נמכ^ הכהחה איני כמו הכלב שאינ‪ ,‬יולע אם הוא שבע אס לאו שנאח )הבלנים לא‬
‫»ל» שבעה ולבן למה ר־אליטזל מנמו לכלכ כי כמו שהכלב אף על פי שאיכל‪,‬שיתה‬
‫כלהיוש כלוא'נו שבש בא‪1‬פן שנליךצתמלהיית יגמת פניו לאיית השמש ולהיותנ‬
‫ואס תאתר כל אפ׳יא שיין אהבתהכהף‬
‫תאותו בת׳לה כמו תאית כשף ״הכ‬
‫נאהכת החכחה לכן אחל ויחלין לעת החכמה תחיה את כעליה לא ראי זה כלאי זה‬
‫»חי שאםן> מישר ונכסים ולא מסח כחולה וכמכחה ימזוכלאחלים חילם ואינו הוא‬
‫כעל העישל ה ז׳אכל החכמה חחיה אח כעליה אינו מינן מחנו לאחר‪ .‬כ אלא הו ה׳ה‬
‫והוא יהיה ובשכבי בקכר חשחלהו‪.‬תחייהו ונליק‪-‬ס אפי כחיחתס הס קלויים חיים‪:‬‬
‫ר׳אכלהםאחי נלו םייסירושאחר כעניין אחר טיכה חכחה להיינו‬
‫« ״‬
‫סשקהתילה עם נחלהשיילש אתאביתי! עזכין נכסיהם מקרקעי‬
‫‪°‬‬
‫ו&נכן מטלטלי בי מל ילי כך יתמיד כלימוד אבל מתל טיבה היא למי שלא הטח לנ‬
‫אביו כלים ועושק בתולה!כיטח כיונרו שה‪,‬א שחש כמשה כי שמש וליבן ה וכי יוה»‬
‫»׳!תר להא׳ השמש התכ׳סים ^שמש ושיאלים מתכת ילי יזם יזס כי התולה הזאת ולאז‬
‫היא חשובה יותר ויותר תמי העסק כתורה מתיך המושר שאלו יהיה לי עוני אפשר‬
‫שלא יעסיח בהיכך חחנא בלולות ראשונים חכם עניים מלולדליס וכמו שאזל יזל‬
‫טובה חכחס ובו הייני שיתפיח יששכר יזכולון‬
‫‪, ,‬‬
‫ל״‪, , ',‬־ן‬
‫עזריהוביובא וזהו טזכה חכמה כמה כחס‬
‫!שמעון אחי‬
‫חכמה דהיינו כיששכל להיותו משותף עם נתלה כזכילון שהיה לו כחלת שלה יכלם‬
‫‪P i t‬‬
‫ןיו^ל גלול סבלן סל ‪/‬כילין מיושב ו^ללאלקתי ככל חס לעיין‬
‫ת ר‬
‫‪r‬‬
‫ח‬
‫ח‬
‫ע‬
‫א ו‬
‫י‬
‫א‬
‫תפ‬
‫‪D‬‬
‫‪f‬‬
‫‪,‬‬
‫ב‬
‫ט כ‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ח‬
‫ר ״‬
‫׳‬
‫״ י ם‬
‫חר‬
‫כ‬
‫א‬
‫נ ט‬
‫פאה‪3‬י מתי‪ 1‬ר‪.‬‬
‫*‪ CWBJ‬זמחיח כד ‪»5‬ת‪ /‬כמון פיו ‪ Jo‬יששכר מיששכר ענמו סיושב‬
‫ו‪/‬הי ייתר לרואי השמש שנחל שכרו מיששכר שאינו רואה כ י אס שיפועי אהלי התיר•‬
‫וסירס השכר יאחר כי בבל החכמה כנל לכסף סי שהיה יושכ כל היום ולוא׳ השמש‬
‫לפתוח ולשדר אדחתו ליתן כ ת ו ן פיו של יששכר סכרו הוא שיהיה למוצס הכא כפנ‬
‫כחכחה כתוך חופתו של יששכר אסר שוה •ששכר כסולם הוה היה כנל הכסף הר״‬
‫שאחר שיש לו לוכולון ה ח ‪ /‬י ק כידו שידו*‬
‫סכר שניהם שויס כמרך זה והיתרון‬
‫כחכמה היא שתחיה את כעליה שלעתיד לכא זה העשיר שהיה כמדרגה התחתינ•‬
‫יהיה קשיר כעץ החיים סלא יראה פזר חית כ י שאר עחי הארץ ש!א החזיקי »ד»‬
‫קושקי הי‪/‬ורה קפשר שחטאו חםא שלא יזכו לתחיה אכל;ס שהחזיק ביד עום<\‬
‫התולה יה ס אקוז כ ע ן החיים אחר שאין זה חית כלל ‪1‬‬
‫חה ק־תרון שיש לו לרואי השחש דהייני זכילין הוא שזוכה לישכ ב»‬
‫«ו יחז‬
‫חופוח החכחיס ובנל חופת כעלי המישר גומל חשדיס וזהו כ י כגל‬
‫כחכחה כנל הכסף כל! אמר ובנצ בויו ולהיות כ י שויס הה לא כתיב כיה ‪ 10‬כ י הכל‬
‫אחד אם זכה להשתנות הרי ב ח נ ת היתרון שיש לחח‪/‬יק י ח לומדי התורה חס שאין‬
‫כ ן לכעלי התורה בי תתעלניס בתיך חיפתה לכד אמנם זה שגרם ל‪/‬ה זיכה לשתיהס‬
‫כרי יתרון שיש ל‪ 1‬אכל העוסק כתורה בענמי יש לו יתרון גדול חוה שהוא התכמס‬
‫כלאיתא‬
‫ר<חיס בעליה שהנדיקיס ההם עתידים הם כענחם להחיות מתים‬
‫כתיב הכא איש משענתו כידו מרוכ יחים וכתיב‬
‫כזוהר כמדרש הנעלם פרשת‬
‫התם ושחת תשענתי מל פכי הנמר הרי שהחכמה דהיינו בעלי החכמה ש׳כי‪-‬כהס‬
‫כהחזיחו כידם שהם כעלי החכמה הס ממייס איתם יזהו ויתרין דעת ו כ ו‬
‫כלומר היתרון של בעלי התולה !הלעת שעל ולו אוחה החכחה שעסקה יחיו איו‬
‫כעליה דהיינו אותם הסשירים שהח׳יקו כידס שהם הס כמליה סל החכמה כ י *מצא‬
‫לא יה» מחזיקים כידס אפשר שלא היו עוםק־ם כתורה והוא על דברי חכמינו יל‬
‫כנמרא כל הנביאים לא נתנבא! אלא למחזיקים בתורה בי העוסקים בת!רס מנחם‬
‫לחזוצתחיההנ!שצאלאתאתהתקיס אצא אצה •‬
‫סיןלאראתהאצהיםזולתך‬
‫סר כאן לשונו וכראי! לכלח ‪J‬‬
‫זולתך והנריקים יוכל בס ן‬
‫ח‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫א‬
‫ח‬
‫שלמללעתאתהעסולאהוחכמיז‬
‫)פפל‬
‫ר‬
‫י"‬
‫תה‬
‫כשי) איקתי‬
‫ל ח ללנ‬
‫‪,‬‬
‫ע‪,‬נש‬
‫אפ‬
‫? ?!‪ °‬כי טי יוכל לתקן‪PHm16‬‬
‫הפובפים כיראת ה וכתירתו אמר לאה את‬
‫גזעשה האלהים כצומל הכיסה וראה כתילס‬
‫וכחכמה שהיא מעשה ירת של החכה שאס לא‬
‫עצ ע ח ל א תקעיא כי‬
‫‪m 1‬‬
‫‪7‬‬
‫ן ס‬
‫ראחאת מעשח חאלחים‬
‫‪,‬‬
‫מ‬
‫‪V‬‬
‫‪1‬‬
‫אסר גתקסיא יש‬
‫;‬
‫" •‬
‫ו‬
‫»‬
‫סולח סרבס צ^‪,‬ן‬
‫ח‪9‬‬
‫קולת‬
‫»‬
‫ס ו‬
‫את אשר שותה כששד לכך ׳היה חניות פניך חששה ‪b‬־‪ o»t‬שהיא התירה והחנתה!‬
‫ראה בל חה שבלא הקדוש ברוך הוא בשולחו בין חהדוחם כין‬
‫״‪ , .‬״‬
‫חהנותח בין חהח! וכל בבא הסתים אס ש‪ 0:‬אחד חהס חסרה‬
‫‪31‬י חאחרו נסי חה שנור עליי הבורא •תיבחחילח כליאתם כת! שאחר תכתיכו ‪ f‬עצ‬
‫ובן‬
‫עשוק האותי לא תיראו מעילם לא ראינו השתש יזרח ממערב ויבא למזרח‬
‫זהרימס והנומח חעזלס לא נזרעה תטיס יהיניא‬
‫גת כתשאו והסוס עם רוכבו‬
‫לכן הזהיר שלתה פה ראם‬
‫שעירים מלפנו מכהמות ארץ ומעוף השמים יתכממ‬
‫ולכן אתה כן‬
‫והכיטה את חמשה האלהיס שאין שוס נכרא מהנ! מסרכ תנות!‬
‫אלם לאה שלא תלכד כפת כי אם תלכל מי ומי שיוכל לתקן את אשר עיתו וכפרת‬
‫שנריך להיות תשיבה שלתה כאותה פרק כאותה שעה וכאות! חקיס חהי לתקן ממש‬
‫את אשר עותומחש כנזכר ‪1‬‬
‫ם ר‬
‫הכתיב אס יראה בעוני שכלך‬
‫מעשה ה^היסכא‪-‬ייר ביים סוכם‬
‫י‬
‫רער־־» ראר־־ז גס ^ ^"""* היה כטוב כיוס שנשתתך הולכת להתענג‬
‫לעומת זח עשח חאלחים ולדשן לעילם הכא או תהיה תמים ותתעדן‬
‫מל רברר־ת ש ל ^ יםצ^י* ותשפיע כנחצחות כפשך כיוס רעה ראם‬
‫ככא יום הזין הנדיל שחניכי שאפילו שתואצ‬
‫_‬
‫הח‪:‬זה נתיירא מיום הדין כשהעלתו אותם‬
‫כעל איכ כלפי׳!ל כפסיק אלהים ראיתי עולי©‬
‫וון הארץ כשיכא יים ס׳כא בוער כתנור ולא ילהט אותי היו׳הכא ‪1‬א עיניך תכאינס‬
‫האנשים הפישעיס וכתיש ויבאו וראי איי לה לאותה משה איי לה לאותה כלימה יכיל‬
‫כהכרח כי ייס רעה נאתר סל ייס הדין אחר שיאחר ראה ריל תראה אחרים כרפס‬
‫והמה לא יראו אליך שאם נאחר על דיני הקבר הוה ליה לחיחר וכיום רעה תננל‬
‫ואס הכינה שיראה אחרים כנהינס הראיה ההיא לחה אחר שהיא לתנוחה כהכרת‬
‫ועתה הוקשה לו אחר שעיכר הרשע כמה חיני סירמניית‬
‫נאתר סל יים הרין‬
‫‪1‬עונשיס חשיניס וו חזו בנהינם לחה לו נחזיר לכא ליום הדין האם אין כח כנהינם‬
‫בכל הוחן ההיא להענישו וליסרו ביסורין לוה השיב נס זה לעוחח זה עשה האלהיס‬
‫כי בחי שהנדיקיס אחר שהתענגו כעוננ ר!חני בעולם הנשחיתחה לו להקלוש בריך‬
‫הוא להחיותם נניף ונפש כי הנס שיהיו כמלאכי השרת ויקכלו אחר התחיה אוםל‬
‫זעוננ לא יניע לאחד חיכי אלף חהעוננ של העולם הכא שכנרקבל כגן סדן כך י׳ן‬
‫»<כש אחר לרשעים חלכד חס שקכלו כהייתס כתדלנז של גזינם וזהו נם לוה לעומת‬
‫‪p M‬‬
‫ןאםלןאי‪/‬ראעיקרא‬
‫קעשזמאלזים‬
‫ט‬
‫ג י ן ס‬
‫ן‬
‫ב‬
‫ה‬
‫כ‬
‫‪m‬‬
‫ן‬
‫ט‬
‫כ‬
‫‪-‬‬
‫ח‬
‫א‬
‫ר‬
‫ם‬
‫א‬
‫ח‬
‫ח‬
‫ו‬
‫מ‬
‫א‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ה‪5‬‬
‫ן‬
‫כ‬
‫ץ‬
‫ם‬
‫כ י א ן ף‬
‫קחל*ת‬
‫•י‬
‫דלינא פרבא ולמה בל ‪/‬ה תיל׳ן ואמר שהבורא» ת׳ עשה ‪/‬ה על לנרי! שלא <»נא‬
‫לאל אחריו תאותה פירושן שאחל שהפשתה והנוף השציחי זה עם זה תעשה החנויו‬
‫אין ראוי שתלך הנשחה לחנוחה ויסזונ הנוף לאנחה^לקתה חלת הלין שאחר‪,‬שהנשמ‬
‫לא היתה יכילה להשלים כלתי הגיף לחה תעזנלאר[ חשחח חאיש מראהו והרי הכה‬
‫אינו חקפח שכל כל כליה לכן חוול סקכה להחיוחם וללסאתם וינינ! מעיל כעשכ‬
‫הארז ויחעדנו כפה! אחל החחייוכן ללשעים נשאל נוס! שמון כאל[ חכלו ינחרקכ‬
‫והיה כנליח כרשע זה נרקב חס נרקב השיפס כל הארן לא יעשה חשפש יחכל שחו‬
‫מחזירם לאיתנה הראשון כיום הלין לקבל ענשם יחל הנוף והנפש יחל כעין קבלת‬
‫העזננ הנוף והנפש וזהו טל דכרת וכו כלומר פתחון פה לנוף האדם שים טענה‬
‫ע כשעה שכרא הקינה א ארם הראשון‬
‫וב‬
‫<ת‪:‬אנה נגד הכולא ית׳;‬
‫נן עדן ואמ׳לו לאה מעשי כמה נאים‬
‫נ !‪. ,‬החזיר‪ ,‬על כל אילנו‬
‫וחשוכחים וכל אשר בראתי בשבילך כלאתי תן דעחן שלא חקלקל וחחריב חת‬
‫עילחי שאם קלקלת אי\חי שחקן אחריך ולא עיר אלא שאתה נירם חיתה לאות!‬
‫נדיק חשה עבדי עה חשללתה הדבר ריחה לאשה עיברה שהיתה חבישה בכיין‬
‫אסירים יללה שם ונדלה שם)ייחה שם ליחים עכר המלך על פתח האםרים כשהמלך‬
‫עיכר התחיל איתו הכן לנמוק את המלך כאן נולדתי כאן גללתי כאי זה חטא אני‬
‫נתין כאן איני יןלעאמל לו כחטא אמך כך כתיב כאן הן האלם היה וכתיכ הן‬
‫ולפיד נראה לי אל‪:‬י גן עלן הס נשמית העתיריס להבראת שצ‬
‫וזיכו ימיך!‪b‬‬
‫נליח־ס והם לומים לאלני גן עלן והם הכל קיס נקראים נטיעות מטע ה להחפאר‬
‫והחייל על כל אתל מהם שלא יגלום עליה׳ת׳תה ומכללם אין לי כל כך פתל ננינול‬
‫‪:‬‬
‫כי אם מעשה הנליק שהוא לכל! שקול כנגד כל ישראל שאל אילנות כלאתלן‬
‫«ו ימ‪ ,‬הם אילני גן עדן ממש וללמל לכו כי השקאת אילני גן עלן והנמתתם‬
‫הס מנל מעשי״ ואל יעלה תן האר[ והשקה ואם חיו אין אנו מתקינן‬
‫מעשינו מתביישים ואוי לה לאותה בושה למי שמייבש נן המלך ויש כזה סול ואין‬
‫לאוי לנ^תי אלא ס‪/‬הפה לאוזן כמו שאני קכלתיהו ואס ילעת עד סינן מגיע פגם‬
‫ועיכין החוטא תדע פי׳חצתל ומה גם כנשמתי של משה ‪ b‬תתן את פיך לחם׳א‬
‫פרשחמנור״סיחןכר‬
‫^‬
‫‪• i p f t‬ןכתיכ‪,‬‬
‫^‬
‫היה;‬
‫כסוכ כ‪/‬מנא דאםני חבה חשל כעלתא כעי בר נש לחיהך כשוקא ולאתחןאה קמים‬
‫כלא להא כל שאלי טיבותא לקלה כעלחא לכלא סלי וככלא עכיל סיב‪ .‬ואסגי ציה‬
‫ת‬
‫ט ר ר‬
‫ט‬
‫;‬
‫‪w‬‬
‫אחרת ההד כ׳וםטיכס היה בס‪1‬כ היה בטוב ולאי יכיוס לפה לאה לא כתיב וביום‬
‫‪ ,‬אין א עתא ללינא ליא כעלתא להא כלינ*‬
‫‪1‬‬
‫ע‬
‫א‬
‫א‬
‫‪g‬‬
‫‪w‬‬
‫‪r P‬ל‬
‫זה‬
‫כש‬
‫ת‬
‫שדיאכסלמאעלכלאשייאנמאז‬
‫״^‬
‫ן‬
‫‪Diw‬אק‬
‫ל‬
‫‪P‬‬
‫לפנעסה‬
‫‪K‬‬
‫מלא ^על‪f t‬‬
‫ל‪,‬ן 'לא^ ‪,‬‬
‫‪, * " 1t‬לא‪A T‬‬
‫מצמא‬
‫ק‬
‫א‬
‫ל כ ל‬
‫ש‬
‫‪p75p‬‬
‫ס ט י‬
‫‪1‬‬
‫ל ע ל‬
‫ל‬
‫א‬
‫"‪i‬״ • ' ״ ' ׳ י ? ‪ ,‬״ ^ * ‪L‬‬
‫‪,‬לל א לאה‪.‬ה‪ ,‬נפיל אשנ״' "‪1‬‬
‫‪X‬‬
‫‪ . ^ ft‬״ ‪ " ,‬״ ‪?!,‬״?״‬
‫׳‬
‫"פיק לנר <צא אי"׳" " ‪ P‬׳ " י ׳‬
‫^?« ‪ Z I‬י״‪6‬‬
‫" ‪1‬‬
‫׳ '‬
‫' ל' ׳ ־‬
‫סאלה״ם כתה לני‬
‫‪ T‬י״!״״‬
‫‪.‬‬
‫" '‬
‫"‪1‬‬
‫נלל‪-‬נא שייא‬
‫‪J‬‬
‫"‪ I‬י‬
‫‪? 4‬‬
‫׳‬
‫^טאן להא ההיאחלבעלאה ™‬
‫וכתה סייפא איתע ‪ ,‬כתה א א‪ |,‬איש ל ‪ ,‬פצ ילבו ובתיכ)חרט שצופה גיח‬
‫ו‬
‫נכלה! משתנחי לתעכד לינא וחאן רא׳שיע ' ׳ ה ‪,‬‬
‫פירש רכי אליעזל חלת ראסבלוחר עיין כשכלןשחתפשס הלין בכל האת‬
‫די״‬
‫וכריך}קייס חכי כחעש רגע על יעמר;פס והכריתו הכתיב שהיה ל)‬
‫יי‬
‫לומר ביוש סיכה היה כסוכה או כיוס רעה היה כלעה ‪ 1‬עם קה שפי הוא ‪1‬צ מכ!‬
‫פירוש הכחוכ‪:‬‬
‫ע‬
‫ל ל א‬
‫‪:‬‬
‫כא‬
‫ש א ר‬
‫כ ע ל ח א כ ח ה‬
‫א‬
‫ח ל‬
‫‪ :‬ע‬
‫ס‬
‫‪n D‬‬
‫מ א ש י‬
‫ת‬
‫פ‪,‬‬
‫‪1 ,‬‬
‫ע‬
‫כ ל א‬
‫מ‬
‫ל‬
‫ל ח א‬
‫כ‬
‫ל‬
‫י‬
‫י‬
‫ת‬
‫‪3‬‬
‫ח‬
‫ה‬
‫׳א‬
‫ה‬
‫‪0‬‬
‫ש‬
‫א‬
‫ת ז‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫י א ע‬
‫<‬
‫א‬
‫י‬
‫ח י כ‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ן‬
‫כ‬
‫כ ה‬
‫ן‬
‫* ‪ L‬י י ״ י ״ י דימו דרייי ראן< לתת לכצחקלא זה ללאו לישי׳סיפין‬
‫‪....‬‬
‫למקביל שלחלת איכל היא חלייס‬
‫'‬
‫י‬
‫™‬
‫<מ צחק אובד בצדקו ויש א! מחייל חאריך היא מקנ ‪,‬אחאי שינס‬
‫הכתוב ולזה כאחר כשהקיכה ח ‪3‬ק הנדיין‬
‫רשע טאריך כרעתו ‪:‬‬
‫חן העולם שה‪1‬א ירא פן יחמיץ נקרא א;בר‬
‫‪8‬כבל עת וככל שעה אס לא נסתלק היא ח־םיף אימץ בחניה ובחורה אם לא שים‬
‫בית מיחיש כי! !לבן אמלאזכל אף כי נלול שכלו מתל ומתל ולכן אמל אובד אבל‬
‫הרשע אינו מלויח כשהוא מאליך ימים כי ככל י!ם חכעיש לכולא! ואין יקרא לו‬
‫»ל!׳ח ט יש הפשר לכ כנשמת‪ ,‬טתאח הילכת המהומה לכן אחל מאליך כרעי*‬
‫אינ‪ ,‬אלא ני אס מעט חזעל אלינות״חים כשכיל לעחו והנה ח?ל נתנו ספס לשכיו‬
‫למה היןדוש כרוך הוא מאריך עם הרשעים אתר שמא יעשו תשונה או יעשו חנות‬
‫ושלם לסם הקכה שכרן בעז? או שתא יבא‪ :‬תמכו כניס הנינים ינדיקיס שכן חניגו‬
‫•האריך לאחו כשביל שינא מחנו ח־קיה אמון יאשיהגחרלכ '‬
‫פלשח האזיני את קכצ ראיחי כימי הכלי הכל לא חההכלים רלעיצא‬
‫ל א ק ח ן אפי חלכא ומה שאחל סכלי לא נלקחלכותא קלישא לכל‬
‫לחשפ»‬
‫היא מתעלת בדיכוי כתיכ יש נל׳ק אוכל כנלקו מאי טעמא משום‬
‫אתלמיח ת‪:‬למ וכנין כך איקרי ויש נספה כלח משעש תיח כל אשחכח זכאה סיצאס‬
‫בפלתא רתי א דק׳כה אפיל! נד איתער נדק בלחולוי יכיל שלתא לאשתזכא מינק‬
‫יז‬
‫‪ j i‬כק בעיה בוקליס יצא תשתפי)כל ההוא זכאס צא‬
‫‪m‬‬
‫ה‬
‫כ‬
‫י‬
‫א ת‬
‫נ‬
‫‪C‬‬
‫י‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ל‬
‫י‬
‫א‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ס‬
‫‪,‬‬
‫ו ר ז ו ד ד‬
‫‪U I 1‬‬
‫<‬
‫מ‬
‫ג‬
‫•ןייחא בקיומיימסתפי אפ׳יחמשפש <לא יכיל לתיקי כיה לש כצלק ליל חלכל( כקרחיין*‬
‫אחל בחנני להא לא חסחפינא אפילי ״האי צרק וכל שכן לאחירנא כיה תה כתיב‬
‫אכי כנדק אתזה פניך ולאי כתל רחכ אפילו אמשפש מסתפיה נלא וכ׳ל לחיק‪ 0‬כים‬
‫לכתיכ!לא תכא בחשפם עכל ן ן ^ לזמר כללן א חלת והוא בסול הגלגולים‬
‫לפעמיס לאיכ! לשמ גתיל וחכ לו וצליין‬
‫כגיל בהלכה חקימות והוא כ<‬
‫ורע לו יככל ילעת כי הדריש הוה לכי ראשוניה גם אחלינים תבל נביאים חי לכו‬
‫גדול ממרעה רבן של נביאים וחבקוק וירחיה וחר כלן כסננין אחר מתנכאיס על‬
‫‪12‬אל הזו והכה פה כפםיק הוה תירן שלחה עה שאלה ‪ 11‬יש צדיק אובד כנרקו הגש‬
‫כי ראינו צדיק בכל ״ם ויום מוכה כ־סירין והוא מחזיק בצדקו ולא ירפנה הוא‬
‫כי יורע חחשכותמ יחי כי כפעם ראשונה היה רשע ומגל חסלו הגדול‬
‫מיאו יגלגלו כי כן הגלגול הוא מנד החסד כי כך עולה גלגיל עפ כמכין חסד ע״כ‬
‫ועתה כפעם הזאת נריך לנכות מהדמים אשר חייכ כפעם ראשיגה ולכן המר אוב*‬
‫ולא אבל שכל יום הולך לאוכל והוא חחויק כמעזוווכן יש רשע מאריך אולי יש לו‬
‫אי זה זכות חהפעםהלאש‪1‬נה ובא לעהז להשלים ואדרבה קלקליעות ראוי להאריילו‬
‫אולי יש תק!ה וכין דין לדין חנכה חהלחים תא! זה זכות שעשה כפפס ראשונה ‪I‬‬
‫ואפשר לפתור אות! על הגלות התר הזה כעיניתינ! זה כמה שנים עכרקציר כלם‬
‫קיץ)אבחנו לא נושענו את הכל ראיתי בימי הכל׳ ידוע כי חלת את רוח‪,‬‬
‫להיא אחרונה שכשכ ו‪:‬ל כיס‪-‬יד וכימי שלחה זכה שהיה את עם הכל ביחוד גמור ואן‬
‫ישראל ישלח אהליהם תחת גפנם ותחת תאנתם יהודהוישראללכי יכחיל על שפת הים‬
‫לרוב אכל אחלי הדור הזה יש צדיק אובד כשהדור אינו זכאי נריק שהוא החשפיס‬
‫וזן ומפרנס כביכול או נד ה‪1‬א אובד יותר ממנה שיות׳חשהענל ל‪1‬נה לינק פרה ריצה‬
‫לקניקינמצא הנהר חרכ ויבש)אז הרשעסמאלמאליך כרעמו שהוא כת וונו לתת‬
‫כח וממשלה לאומי״! ילהיות אוצותינו כעונותינו חחת כפות רנליהם כשוש נוכל זם‬
‫קם על ישפיל היקומתו וינערו חן העולם ואתה אחי לפי דרך ‪/‬ה עיין כפ! כחך‬
‫כאשר תוכל פאת ושכרך כפול‪:‬‬
‫נ ן כ‬
‫ך^ץןגק‬
‫לתת חוב שעם ורעת לחה שאי)ר‬
‫כ ש א ת ה‬
‫ר ‪ ,‬א ס‬
‫אלתהיצחקהרבח‬
‫י ר ע‬
‫? תתחכם יותר לםחתמוםם‬
‫\מ‬
‫‪,‬‬
‫"י‬
‫י‬
‫י‬
‫מרשע תאריך כרעתי וסוכל! אל תחקור על י‬
‫סדכרלכא עד תכונתו כמו שעשו חברי אייכ‬
‫וסיף םן> והנה אין לאיוב חיכית והוצרכו כפרה לפי שלא דברו נכונה על מכד[‬
‫איוב ול‪:‬ן אין לתקול על פעילותיו יתיכצריק ברשע ולזה אחר אל תהי צריא ליתר‬
‫כדעהך לפשפש על ?דבר הרע הוה להצדיק לרשע אחר שהוא חארייכרעת! יצהרשית‬
‫‪ pfr‬הגלות אקר ??יא אוכל מ‪1‬קו כנגל ןןאשין אתן־אלתהי נליק הרבה להנליקן‬
‫כחעמת‬
‫‪W l‬‬
‫‪%‬‬
‫•‬
‫סח‬
‫‪rtVip‬‬
‫‪9‬יחשח לומל ש‪5‬יתיייכית עלי! וקננד הנדיק שאכל י( מ ‪ I‬תרשע ה ו ג האלתישי**‬
‫‪01‬חז־ק< כרשע א' שאוכל כצדקו ולאתר לו וכל נא חי הוא נקי אכל ואל תה! סכל‬
‫»דסתן אס סכרא זו יעלה עליך לחה תמית כלא עתן להיות הצדיק ה׳ה מדוכא‬
‫כישורים ז! יז‪1‬לזל כעינין»תבאלידי זלזול וביזוי)תנחם לימה כנחלת! וחויא דרככן‬
‫•שיך לו חי! בי עק צי‪/‬ס עקיצת עקדכ !תתזתכצא עחךו ןזןך נ!כצ לוחר כי לימ‬
‫כנון הדי שנכנסו‬
‫לנו הלחש סגל!ל!חלכל כנגד חי שחצה ליכנש לפרדס‬
‫לפרדס לעקיבא נכנס לשלי׳יא׳נפנעוא׳כשתסה!אי יצא מעולת! ועליהם נאח לגש‬
‫»נאס אכול דיין בדאיתא כחגיגה פרק אין דןרשין ולכן בנגל הא׳ אמר אל תהי‬
‫אכל לא‬
‫*ליק הרכה גי כיינת כלס ליכנס לקדש פנימה ולהיות כמלאכי השרת‬
‫כתקי׳ עצתם ואס רע כמס;יגא כשלים זמתיה כפישי‪/‬לאו כל אפיא ש!ון ולאו כ צ‬
‫*עתאאיחרחיש נישא ולכן ה׳הירהבתובאלתה! צדיק הלבה וכנגד כןזומא שהכי!‬
‫»נשת‪0‬ה אמר לתה תשייוס וכנגד אלישע אחר שיצא אחראלחרשע הרכהואלתהי שכצ‬
‫כנגד האתר שהציז י״ת בתצי ימי! אמר למס תמית כלא עתן ואתר טוב אשר תאמו ן‬
‫בזה אשר תמלא כרסך מהתלמוד שהוא כשר ויין!גם חזה אלתנח ידיך שהואחששי«‬
‫כפרדס מעט מזער וזה לתה שהוא יודע כעצמו שהויירא שמיס כי לכך זכה רע יותר‬
‫מכלם הגם כי כן עזאי יכן זזחא היו גדולי עולם כתורה!כיראח חטא לא כן ממשי•‬
‫‪£‬ל אחר כמו שדרשו שס כי הרכה ספרי חינין כושרין מחיק! כאופן שמעשיו של רימ‬
‫לאיו לדרוש קראי ולדקדק לחה אחר למם‬
‫)‪UDV‬‬
‫הצילו חרדת שחת ‪J‬‬
‫תרשעואלחהי צדיק הרכה אמר לח•‬
‫אל‬
‫‪/1‬ח<ת כצאעתך על‬
‫לןשימס ולזהנאמישיחצאו חיני אנשייאשר חעשיהס הס יותר חלחידס כי לא החדרש‬
‫כ י א פקר ויש אנשיישלחודס ותורתם יותר ממעשיהם הזהירנו פה הכתיב אל תחזינן‬
‫עצמך כנדיק א ס למלת תורה הרכה וכזה!אמאס תתחכם יותר תחזי׳ מנמך לנדיק‬
‫^מיר לכן תתחכם יותר לעסוק כל ימיך כחכחה ולהחזיק מצחך אחיכ לנדיק גמור‬
‫למה תשימם סמיכה שאיני נקלא נליק כשלמית הלמיד כלתי מעשה המצית כי אם‬
‫כהיותס שניהם יחד ‪.‬עתה שאין לך מ אס חכתה לכד תשומס תהיה משיעמ' כדעתך‬
‫להיוחך חוחויק מנמר כנליק ואיני וכןאלתלשש הלכהאלתחויק את ענחך לשש נמול‬
‫כ י ל‪/‬ס תתייאש מלע‪1‬ית תשובה וילפו יליך יוזל סכלית למתך כחשכך איך יקכציבו‬
‫ו‪1‬חרי רשעתי ללי קץיתהיהסכהכי כחותהלשעיס תחותכלישוסמתתשוכסואמ‪1‬‬
‫*חך לרמ‪1‬ז ככל מת יהיו בגדיך לכני׳כלומר ככל שעה שחחלכן בגדיך לששי'תשזנפ‬
‫*שהעדדכדוכא של נפש ואתה תחות בצי שוס עת כאלו לא היה לך זמןלסשויתשוכה‬
‫כחיי! הוא חת ולעיל אחל תשומס ן או נאמל על דלך אחל כ׳ אס יארע מקרה אחר‬
‫כישראל שאיא טיבעת כנהר צא תאת׳אין לי עשק בערוה ולהלחיינלוז שאס ככס אתה‬
‫‪ w b ppw‬עי‪/‬יל ציח]את הלין כ י א ק ? קעיל שגע?)צק ה‪:‬ניר)אאראלתהי נלין‬
‫״‬
‫‪5‬‬
‫‪•v‬‬
‫ז‬
‫גי* קהליוז‬
‫<זרבס ‪5‬עש!תך פל‪1‬ש חן הפחש־ס י‪/‬הי אל תחינה חתר להרחיק עצמן אכייכיזוחד‬
‫לן שאס ככה את עשה חשימס ח‪10‬סגפ‪0‬ן ששאל הקנההכ‪0‬מה ההיח חילן יקר‬
‫קהיס בירן לסניצס וכן ככחינה השנית שתתחכייוחר להתרחק יזסיצו שיהיה כמ!תר‬
‫לן תשוס נותן כי צא תניח כרכה א חי •ן •‬
‫דוכזונח‬
‫‪1‬‬
‫להזסילנז !א יעשה האלם «‪ S‬תרשע חרכח ואי חח!‬
‫י ! סנ‪4‬לםה ר־זמוח כ ל י * •‬
‫אניל!תאג»יית‬
‫ש‬
‫של‬
‫ע כ י י ‪,‬‬
‫!לאחל אשיכעצ הכל שאס ככה אתה מושה‬
‫•‬
‫»י יולע אס תניע ליחי תשוכתואלתתמהמה‬
‫*תא תחות כלא סמך ואחל ואל תרשע‬
‫הרכס ואס הלנית לפשוע לא תהיה סכל מלעככ אק התשיכס אלא תכן »תיל‬
‫תחוור לתה תחות כלא סתךוככר כיארנו לעיל כל הכורך ן‬
‫ךכןןעץ‬
‫הארס הס ‪ /‬נח‪1‬‬
‫כןכיאן* על‪1‬כ׳ שתיללית " ר ‪°T‬‬
‫*‬
‫ה‬
‫נעי‬
‫הוא הנס מה ס!כ ' י ‪? . :‬‬
‫לה ת‬
‫ק‬
‫א כ לל‬
‫כ‬
‫טוב אשר האחוז כזה תם‬
‫•ריך ני יר*‬
‫מזה א‪ 4‬חיח י‬
‫‪,‬‬
‫‪I‬‬
‫אלהיםעאאחכרם‬
‫שחאליוהם מכל ינלהלע כנין להכיל א‬
‫קפליה או להפלות וללכויהוא יכול לסשוחס‬
‫בילאת שחים ואל יפנה לכי לכטלהוינאחוכת כל המשל עליון‬
‫»*\ןף כי לכס של כני ארם סונים או לדכר׳ חיוה א! לחשא וחתן‪.‬או כ• •‬
‫לשתים או כלו לכס היליסנו פה החלך שלתה כי אין כשלחיתכל א׳‬
‫לכל! אלא כל אחד משניהם יחל והוא הסוכ האחיתי כ׳ חפט חועל חיניע כפיו יח ס‬
‫בניו וכני כיתו אשר הם סמוכים על ש!חנו ואינו חסיל עגמו מל הניכור כי ילא‬
‫&!היס יכא את כלס ויעשה את מלאכתו עראי זחילתו קכס וזה ו‪/‬ס יתקיים כיח ‪S‬‬
‫ת‬
‫י‬
‫א‬
‫« ‪,‬‬
‫פ‬
‫‪1‬‬
‫שהזהרתיך שנס חזסאלחנחיליך ד־זחכםח תעוז ? חכבש‬
‫מעשרה שוייטים אשר ה»‬
‫לה״» מלאכה לא‬
‫י‬
‫י‬
‫ך‬
‫‪r‬‬
‫•עולתם תיעזר בעת החינר כי הכל הח»‬
‫מעשה תיעתזעיס אכל התכחה תעיז ל*כס‬
‫והיא עיוו ןחניסי כייס נרה יותר חעשרס‬
‫‪30‬יםיכ ונקש עשרס לסי שהוא סיף בל חשבון ונאמר ללא ילעת ני נם זה לעייי^‬
‫וס עשה האלסים יכחו שיש כקדושה עשר יןלושת הס ע ‪1‬ר חאיזרית וסם עשר לכרית‬
‫ל׳ןלעיק ןכלצקלכן ׳‪ p‬במיעא אקרא עשלהתתוריס יעשר אתונות ולאביו‬
‫שלת‬
‫בעיי" •‬
‫‪ 1 » ' S r r p‬ס ט ‪\/‬‬
‫ןיחכ^ת «‪ r‬חייזדם ועשר אתוני ת הס משר קיימו ‪ r‬הם עשר טומאית ‪r n‬‬
‫בזמןהחדכןשולט ס ויו‪:‬ן׳יתכיק‪:‬־( דתהיחא רבה)שולם ן כאיירהעילסואזחח•‪/‬‬
‫שיש רנ׳ה ארז וםפתהכי ת־ש נבירת‪ :‬ומי שחלק לו ‪ b‬דעה יהבכל מגר יזעשינ‬
‫הט‪-‬כ־ס נינול מהס ״מתיש כחס ויה! החכי׳ה מעיז לחככ ית־‪.‬ל איתי יזיל ‪ 16‬העשלס‬
‫‪ 8‬יטיס אשר היי כער וכדשץיכ׳והר פישת ויחי כפשוק יששכר ח־יור נרם יולן כ‪1‬׳‬
‫נ‪/‬ליר יששכר כחכייקו יתירתי לאיתי חמור שעלה כנוס הממלאת ״שבילו ץ נ ה‬
‫שיהה רוכז יין ה־זשפזים יריק שלא אמר אשר הס כעיר אלא היי כלוייר שיש להם‬
‫בכל! ן ח ניס לפתיל כ׳ פתיל הקלה לתכלא חלייהי יכל העת׳ל ליפול בנפיל דת»‬
‫והוה ליה כאלו שמתי‬
‫ובלפי׳ב׳יהל כפם ק יאשים את הריו שמחה כח;י כפנקש‬
‫עתשינעולני בנלית שי‪.‬סיס‪;1‬כןשיייל נפשוילחק מהם כחכחתי אשר לו !העניין‬
‫ההוא נעיר כנוח היה צהס הייה וקיו׳ לשלוט כעיר קד שא שהיא ירושלס הככייה‪:‬כיי!‬
‫‪clJ‬‬
‫‪1‬‬
‫ת‬
‫בי אחר שרדף אחר החכחם‬
‫״‬
‫והדעה יהש‪:‬יס את יששי ס‬
‫י ‪ ,‬י‬
‫י‬
‫—‬
‫*־‬
‫חי‪.‬כ'יח ׳ח־ אירא כימי רע מן העשרש‬
‫|י‪-‬ו‪1£‬ר יעשר־־ז ט י י י ^‬
‫‪ 0‬ט ס כ• לא ירא !לא יפחד כי אין לו עין‬
‫יחטא;‬
‫אשר חטא ומה ע‪/‬ר בדיך נמקיישאי ן חלח •זס‬
‫לכן אמר כי אדם אין צדק באר( יכי׳חף כי תיק לו ‪ b‬נבעה ודעה והשכל היא‬
‫•יהניינע לחשיכ שלא חטא יהיה ראוי ש אחר כי אין צדיק שלא יחטא וחה‪ :‬שיעשם‬
‫»יכ ולא יחטת הכינה היא שאפילו כעתעשיתהטיכ והישר יחטא האלם כאי זס‬
‫»ניה אוחחשכה ורה שש לו ׳כיש נשאנו עוסק חציה ו׳הו יעשה הוכ ולא יחטא‬
‫אשר יעשה טוכחקישר נפסוק דלעיל החכ״ם‬
‫או יאמר‬
‫באיתיהטיכ!‬
‫שיש ל! ת;מה ופסק התירה תעו! לו כששה‬
‫*פוולחכסחי‬
‫•‪/‬דחן לו אי זה עין א‪0‬רחטא כי איןנל׳ק נארץח‪0‬ר יעשה טיכ ולא יחטח )‪If‬‬
‫»א מעוז !מחסה נכלתי יכשל!אס יכשל התירה והחכחה היא םניניר !ייגדל עת‬
‫אונא^ר כ־אלס אין נליקכאלץ אשר יעשה‪ .‬טוכ וכו‬
‫זיחסה כנר לי ‪:‬‬
‫לעשית טיכ יןיני נינ‪1‬ל מחטא יען היה יבול‬
‫עלמה שירכה‬
‫להיכבות כשוכ ההוא בנין ממשה הניקה ינמילית חסדים וכמה שאייר חכמינו ‪1‬צ‬
‫בנקלימין כן נירי! ן לפיס נת‪:‬א שיחנח והוא משן לו‪:‬אחיליו יכלתי משות נראןי‬
‫לי ויהיה ח‪:‬ת יחטא פירושו ׳נרע כמו והייתי אני וכני שלחה חסאיס וזהו לא יחס‪t‬‬
‫‪#‬מה שה ה חיט‪ :‬לעשיתנ׳ ייבא לעיתא כעזנותינו נוסל־ס ב‪/‬את הטעית <חען&‬
‫*‬
‫‪wr‬‬
‫‪:‬נקליעיןנןגיריון י < נ ת ; ‪4‬‬
‫צ ר י ק‬
‫יכ‬
‫כ‬
‫א‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ץ‬
‫ר‬
‫ג‬
‫י‬
‫מ‬
‫‪1‬‬
‫כ‬
‫‪>1‬‬
‫כ‬
‫‪»1‬׳ קחל*וו‬
‫‪3‬ןב‬
‫לוחלכיאףעלפישאחרשהחכחה גס ל ב ל ח ר כ ח כ ש אשר‬
‫^ ידברו א ל ח ת ן ל כ ך אסוף‬
‫‪°‬‬
‫‪f‬‬
‫‪'/‬‬
‫‪1-‬‬
‫חע‬
‫ל א ת ש מ ע אחת עברך‬
‫מקללך ‪:‬‬
‫א‪,‬חך אלת‪1‬ס לכךויהיה עכיתניחך‬
‫כל כך שלא תשמע א מכדך מקללו כלומי‬
‫לא תח<ש)לא תסתכל כח־רופין ובקללי ההם‬
‫אז החכמה תעי! למכס!כמעשה דהה) תלתיל‬
‫בהיה ר!לן> אחל לב אחל ללחדו שם המפורש)המליח! כל כך על אחר שדנה ללחד‪1‬‬
‫שאל מחנו לחה אתהלןלףאחלי צילע סול זה השם אחל לס׳ שראיחיגיי אחד חכה‬
‫את ישראל ואס היותי יודע סוד השם היית׳ הורג! אמר ליה כני חזור כך כי אוחו‬
‫החיש המוכה הוא הרב שלי סלחדני זה השם ולא רנה להשתמש בשם יאחה לן לשלום‬
‫שאני רונה ללחדן ן‬
‫כיכלהלכליסנפלעיסחןהאלם כ י גם פעמים רבות ירע‬
‫<‬
‫׳ ‪ ° S ; .‬״ ל ב ך אשר גם אתה ק ל ל ת‬
‫י"י‬
‫‪Lu, • n,‬‬‫יו‬
‫אחרים‬
‫לי חיל לכפל עלין ממה שקללת וכזית א‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫אחמם ואס ידע כעיחו שלח עשה כ • ' ‪.‬‬
‫ונא מתחת ירו תקלה לפעחיס אתרים כגלגולים הלאשוניס לא ננןלת חן החטא ן ס‬
‫יודעהנסתרית לכן א)י לך לשתיק ולכלים פין בשעת חריכה והיה חן הנפלכים‬
‫)לאייןהעילכיס{‬
‫כי כל הדכריס אין לי ח ״ ! כ ל זר־ן נםיר־תי כחכמר־ת‬
‫הי״וונח‬
‫' אטרח• אחככר‪-‬ז ו ה י ^ ו‬
‫כ! אס כ נ ס י י ת י‬
‫דדוומ‬
‫‪,,‬י^דיוח‪:‬‬
‫חמה שאמרתי לך כי כהיות י י ‪P .‬‬
‫רחוק‬
‫כחכחה שהוא כיכול מאותן העשרה של־ט ם ר ח ו ק ח מ פ נ י •‬
‫כי כך ארע לי כל זה נסית׳ כחכחה שנת! לי מ ח שהיר‪ ,‬ו ע מ ו ק ע מ ו ק ‪»0‬‬
‫ימצאנו ‪1‬‬
‫ה׳ואיור אמרתי אחנמהכלייייאלפ‬
‫נס־חי כחכמה לא מחכחתאדאיח כי כ׳‬
‫‪,‬‬
‫ק‪:‬אנתיחקה מחני והוא להורות עניחנותי‬
‫ושמעת* איחריס מל לרך סאומרי•‬
‫מהלי כתיכ ויחכם מכל האלם וכי‪:‬‬
‫ידעתי יזה! אמרתי אחכחס‬
‫חכמי המוסר או ידעתי כשידעתי לל‪,‬‬
‫או יאתר‬
‫והא רחוקה חחנ׳ כשאני אומר שכתרחקה החכמה אז אחכמה ‪:‬‬
‫לייוייס כשתני עוסק כ ל הלכה אתר העמל והיגיעז אכי אומר כדעתי שלא השגתי‬
‫שידה שתקה נעם סתת ס ‪<f‬״ כל תה שיוכל כן ארס להסיג עליין כן חא חכחיץ‬
‫ת‬
‫ך צ ה‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ב נ ג ל‬
‫ח ד ה‬
‫‪f i‬‬
‫ט‬
‫ה‬
‫ל '‬
‫א ס‬
‫א ח ה‬
‫ת ש ח ע‬
‫פ י‬
‫‪1‬‬
‫ד ה‬
‫ת‬
‫‪0,‬‬
‫‪1‬‬
‫לא‬
‫י‬
‫מ ח נ‬
‫א ל ס‬
‫‪J1‬׳‪D‬‬
‫ש א ח ר ת ז‬
‫‪0‬‬
‫כר‬
‫״‬
‫ע‬
‫‪ '»3‬קחלת‬
‫מול לאלוה מילין ואייתי חוזר להתבונן להשיב חיל! ולעולם בלעתי הוא לאמי היא‬
‫כייוחר נקל להשיג לדכלרח‪1‬ק להתקרב אליו מעט מטס‬
‫רחיחה תתני העניין‬
‫מלהשיג לכל עמוק תהשבל כי תי יכול לללת אל עמק! ים ולכן בכל לכר שאכין לב!‬
‫אומר שיש הלחק גלול ואחל אשל ישיג ויחקלכ אל ההרחק יש עותק גליל באופן‬
‫יאמר באי‬
‫בהוא נחנע להשיג תכליח הפנחיוח חלבלי ת׳לח ה׳ חמימה‪:‬‬
‫י מה שהיה‬
‫‪/‬ה מנין קול אבי עליו אחכחה והיא לחוקה חחני הוא ללעת‬
‫וחס שיהיה ומה לפניס זחה לאח‪1‬ל ובו׳וזהו לחוק מה שהיה ללעח מה שהיה ועמוק‬
‫מ! יחנאנו הוא העחיל יכינה העיר לרחוק שככר נתרחק ועמוק לעחיל ולכן אמר‬
‫אכל כתה שעתיר לכא שייך‬
‫מי יחנאנו כ׳ הלכריס שעכרו לא שיין בהו ימהיאי‬
‫לותל חי יחניאני ‪I‬‬
‫א ן‬
‫שלחה עה היה לדעת ילחקיל־‬
‫^‬
‫ולללוש ולתור ולכקש עונשם‬
‫־ד"‬
‫‪D 3 n‬‬
‫ש‬
‫] ב‬
‫‪ P‬שלרשעים ושכרם של נריקיס לעתיד ואחל‬
‫?‬
‫ויידוי‬
‫וחשבו [ ולרעת רשע כסי כתה פעמים חקלתי ופשפשתי פעמים שלצ‬
‫‪ m*-on-n‬ד ו ^ ח וריוצ^ין ‪1‬זהו סכות׳ אני כלבי פילוש כי לפעמים‬
‫אלם עוסק בללוש אחל ילכו כל מחו בו‬
‫אני פר פפות אר־ן האשה החחשבה ^ושבת חחשבוח זלי נלק אחל‬
‫אשר חיא כצוריס וחרפי• אני כלבי לא היה חטריל אוחי שוס טררה‬
‫)אני ולבי עחי לתור וללעח וכקש חכחס‬
‫לכח אסורים יריח טיב לפ ג )‬
‫וחשבוןכלוחר שכר החכחה יחשכונס ויהיה‬
‫‪. L‬‬
‫‪L‬‬
‫י ם‬
‫לשוןחשיכוח וערך שבר המנוח ולדעח רשע‬
‫י‬
‫ה^לה‬
‫כשל הי׳לשין עינש כחו אשר ירשיעון אלהים‬
‫‪1‬חוטא ילכר כה‬
‫כלוחר עינשם של רשעים כפי כסי ייחם‬
‫ורשעוחס ויגעת ותנאח׳ שאין עינש גדול‬
‫במו האשה רעה נרעת לכעלה ית׳ היא האשה רעה חי שיש כלכה מנידיס וחרחים‬
‫אין לן עונש גדול תזה ותי שיש לו ׳בית יננל תחנה שהוא טיב לפני האלהיס והרשע‬
‫•לכד בה וענין החנודים וחרחייהם חתשכות און ותכתוריתורשתית שחישבת בלבה‬
‫לצוד לכני האדם שיכשני בה אשה המנאפת תחת אישה ואומר אס ריס ידה עד‬
‫אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי אין כתו כן האשה המנאפת תיפשת בני אלם‬
‫ברשתה בחיטי שלהכיות אהבה ילא תלו נ‪ 0‬י דיה ויש לה מקים לשתכשל לומר וכי‬
‫לוחר על דרן הסול בי נריך הארס‬
‫אני ת!פ ! ן‬
‫כ‬
‫ובנס בלשית הקליפות » ת‬
‫צסי‪)/‬לע‪:‬ת)שלא‬
‫כ‬
‫‪1‬‬
‫ן‬
‫ן‬
‫ג‬
‫ח‬
‫‪¥‬‬
‫ו ר ‪ ,‬ס כ ל ו ת‬
‫ה‬
‫י‬
‫ל‬
‫ר‬
‫י‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ת‬
‫שכ‬
‫ט‬
‫מ‬
‫ם‬
‫נ‬
‫ה‬
‫•י׳‬
‫קחלית‬
‫והחיציניס ומובנם ויניקי‪/‬ם מאין נתהוו ואין הוא חניא<תס ‪ 61‬איפ נייר כדעץו‬
‫להיותשיס כיראת! של הקכה ול׳כנס כשלו‪)0‬לנאת בש‪:‬ום ומי הלכו נוקע »י*»ן לכו‬
‫תקיפכ לאתה׳אליכנשפןיכנעו אנשיסתרינפש וינא שכלובהפבלו •והו ילידת‬
‫אברהם למגלים וינא כש׳‪.‬ום לכת ב ויעל אכרם חמנרים אמנם נח כננס וישכר‬
‫)יתנל ארם הראשין ירד ונפנענלב ואכיהו כיונא כהם ווהו ס ל ארבעה נכלסו‬
‫לפרדס כרא־תא בחגיגה ומי ש רר עז תכונתם ויכא בשלום אין שום סין וחטא‬
‫יזירתן צירו ונכנש כשלוםאלהק־ש פכיחה ונכר ידעת כי יש בקרישה מלה הנקראת‬
‫טל לרן כיבוי אשק חיל עטרח כפלה אור השכינה חלכית שח ם אשר ה א ריבכתעל‬
‫כס ה בניישיאלהקלוש ם חנהנחעילמה יבעיניחיני כזמן החלבן שפחה שה א לילית‬
‫תירש גבירת‪ :‬והא נם כן נקריית אשהוה אחר מחית אשת ונכים כי חחלכות‬
‫שמיס חינה תונאות חיים ‪ n‬זלכית הרשעה הזאת תינאות תת רגליה יירלית מות‬
‫נכוה תכן המקרא באר היטכ יסכיתי אני ולכיללעת ולחור וכקש חכמה ומשכון‬
‫להיינוהשננההנקראתחנחה יחשכיןאשרהי> נקראתחכחהתחאה‪.‬ח‪:‬כיןעש‬
‫משכינות נחטריותיתק־פיח הדוחזים כה כלא ‪ fp‬כזיהר פר שח פנחס אמר ש״חס‬
‫כשנכנס־]• נלפת נקדוש‪/‬א ראת׳ ונא יניכת׳ ‪,-‬והי שניתי ככל כלל׳תיה יבחיכיתיה‬
‫ללעז ו‪:‬ת!ל יכק‪ c‬חנתה וחשכין וכשנבנשת לדעת סירה־שע נסי‪ .‬והסכין'הילנית‬
‫הס חיני קליפות כסול וכריס ונקבית לא רנה להקיר ה טכ ולכן;א אחל לתור יכקש‬
‫כתי כחיובה כי יראתי תפני האף לכל חש ושלום חכשל כה כאשה הארורה היאת‬
‫וככר נעינו נעיל ‪ p‬ד שני אנשיס מרגל ם •שתים נש־כ זונות כ׳ חאלו יינאה רמה‬
‫לעו ם והס יסודיתהטוחאה ושרשיה שורש לענה וחי ריש ילכן אחל שלמה ומונא‬
‫אני חר חחית את האשה המרירות חגר הת‪:‬ת יחשך מאשת זניכ ואחר א ‪ f‬לרכית‬
‫את חנרתה לילית רכתא ולילית זערתא כאשר כתכו הי׳קיכלים והיא ?עיקרית‬
‫לעקר ולשרש האשה הרעה הזאח אשר היא מנידים וחלחים )יכה א ן כלבה השק‬
‫איור כי אם בעונותינו נעשית התועכה הואת חנילית וחלחם צנ ר ולצכיד בני‬
‫לעילם ולכן אמר לב ז כלומל עניתיה הםתלכ ומנפש ואשילים ירה נחי שאיני עשה‬
‫כלים חכלה ומחתה פיה !‪*.‬חרה לא פעלתי אין כמו שפ־ ״ ‪ :‬גפני קא‪.‬הים <מ‪.‬מ‬
‫תחנה אס חיו יכא לידה ימל וימלט מ ‪/‬כה וחוטא ילכל כה;‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ס‬
‫)!ם‬
‫‪y‬‬
‫מה שביארנו יבא הפכוק הוה‬
‫נ‬
‫הה פ‬
‫‪,‬ש‬
‫נ‬
‫׳יו'־ ־י ' ל י‬
‫א ה‬
‫ל ראה זה פצ^תי‬
‫" י קהלת אחת לאחתלמג*‬
‫ע‬
‫»שהזואיפהוכמ‪:‬טסלגפכןמ־י‬
‫הזאת שהיא יורלת ימשטנת עילת ןמקטרנת‬
‫כננס תחת כנכי ?שכינה ותננל מ״כה נ•‬
‫ול‪1‬ס‬
‫‪HDK‬־‪r‬‬
‫«)־‪•»!•«/‬‬
‫‪ [uvn‬י‬
‫•י‬
‫י‬
‫‪p‬‬
‫‪7‬‬
‫‪n‬‬
‫‪t‬‬
‫‪f‬‬
‫‪f‬‬
‫*‬
‫ולמלך כני בי זה יוצאת בכיחר אחת לאחת לחנוא חשמן כי אחת שהיא כ*‬
‫לקדושה השכינה אחת היא יינתי חיטא סנקש חשבונך אחר פטירתן מכל חס‬
‫שעשת חחניתיתעשים סינים וכל זכייחיך כספר נכתכיס ו‪:‬אתרת הנגדי לילית‬
‫וחכחתיהתינ־א גם כן חשבינך חהעבירית שעשית לכן הביסה וראה חשכינן‬
‫חיך יעלה לו כמן לפני ה' וראי׳ לדעת לחה אחר כלשון נקבה אתרה ככראשי' רכת‬
‫ק{ל החעוררן על זה והשיבו אחר לכי ירחיה רוח הקדש בפחים חשיחה כלסין זכר‬
‫נפעמים כלשין נקכה וכן כחקיחיח אחליס ולאו׳ לך ללפת לתה לוח הקלש מדכרת‬
‫נשינוי וניכל לוחל כי הכל ח וי כתחנוניס אס איחתיני הקלושה הס זכאים י׳יו לוין‬
‫לקדש כנל הזכל שיליע שהזכר היא כסל הלחמים וכקכה כסיל הליכים והכן‬
‫ואפשר לי״ר שא׳־זל כלשון נק‪.‬ה בעלך נשחת! כאלו נשחת! לאחה כעיניה יכאזניין‬
‫‪8‬תשה יתכן לה יהשנ שיכרה כשחתו מה שראת כעילס העליון ולכן אחר אחלה ‪l b‬‬
‫&ותר נשימתי אותרה שראתה יחנאה ח שכינית גדולים כעילס ההיא ותהרע כל‬
‫המנות והעכירות כל אחד נכתבת ונלשחת בספר זכרון ‪1‬‬
‫^‪.‬שר עור כקשר—‪ ,‬נפש•) טל כ ך מה שאותהנפשיללשינ הח‪:‬יוי‪1‬‬
‫וחנאה רחיק לחיק כב! מד‬
‫>‬
‫ולא פצאי‪-‬זי א ו ם א י י לנר אחל כקשה נפשי ילתהש גהלרעת חם‬
‫‪ 3‬א ד ף פצאתי אשיו ככל זה יעל חה לובא לפלחא נוסין להרע וחע!טא‬
‫להט כ ‪:1‬עס!ק כתילה ובחנית ושלא להסית‬
‫^לה לא כצאן־;*»‬
‫‪ ,‬אחר הכנע ילרדיף אתר ההין אשר חהכל‬
‫״‬
‫לכר ראו־־־ן ‪U‬־‪ ™ * O r‬יחעט וכטכעס יכתילדיתס נראה שה©‬
‫אשר עשה האלהיםאת חעותריס להרע או להשחית יהחעיט הזס‬
‫ןק^ךו—‪ t‬ישר ן ה מ ק כקשו הוא חעוטא לחעוטא חד כדרא תרי בלרא‬
‫כחיני האנשים אכל בנשים אין נס אחת יען‬
‫י‬
‫ו־ו«זי‪-‬ויורו וידיח •‬
‫לעתס קלה ילא ידעתי חה זה ימצ חה זה סלא‬
‫ח ש נ ו נוח ו ‪. u j‬‬
‫יהיו כני הדורות ניטים אמר האי׳ח והשלים‬
‫ולרדוף אתר התירה כתי שרולפייאחר השחון והכנע ילא השנתי לכד אחר החקירת‬
‫יאחל‬
‫והפשכיש רכ השנתי וחנאתי שכיון שכרא הקינה את האדם ישר וחס ד‬
‫כליאת הארס אשת! חוה הסת! כר‪1‬כ לקחה וכתלק שפתיה הדיח את כסלה וחטא!‬
‫נם שניהם כאנשים אשר הס נמשכים חכח אדם הראשין אלם אחד חאלף חנאת'‬
‫ימןלא היההיא עקר החסא ולא היה היא פוםר מים כי אסחכחאשתישהדיחתו‬
‫יכקיית כי מתיה נמשכ‪ :‬הנקכית והיא היתה עיקרית כחטא נס חכייתיה הנשים‬
‫&של נתה‪/‬עמת;? ככל אלה לא קכאתי והסעם ?תספיק לזה הוא כי אחר אשר עס׳‪1‬‬
‫וס ג‬
‫‪1‬‬
‫ק‬
‫‪y‬‬
‫‪,‬‬
‫* י ' ‪rftnp‬‬
‫*אלהים את האלם ישי והמס אלם)אשתו בקשו חשבונית לכיס פעיניתיני לחונו‬
‫ס! וס אשר חשכונני לכ ליזם הדון חחמשיס שכיריכו ואחר שהם גרחי כל אחד נמשך‬
‫נשל) אלם לגב! האצשיס נקוה לנכי הנשים ולכן אדם אחד מאלף י׳נהת׳ ואשה ככל‬
‫אלה לא חנאתי ‪i‬‬
‫כ‬
‫‪4‬״ ף‬
‫‪,‬‬
‫‪M‬‬
‫‪l‬‬
‫נראה כי היקשה אליי לי י'י ט י כההכס וכי יור ע פשר‬
‫‪t‬‬
‫‪l‬‬
‫‪v‬‬
‫‪u‬‬
‫* ‪t ? ^ J * * Z‬‬
‫רני‪-‬‬
‫ו « ח ‪.‬־יס‬
‫‪•wm‬‬
‫ן‬
‫אחר שכרא הק כה אדם מל הארץ ישר‬
‫נ; אלהיס היה ומאין לאין כא הנחש להכנס‬
‫אל כקרש פניחה להשית ילהדית לארס ולאשתי אאר שכוונתי ית' יייחשכתי הטהייס‬
‫שיהיו הס ק״מיס ונצחיים קייס כאיש ואת מקדש ה' טמא כענתו הרחה ולוה קשיכ‬
‫כשיד שהיה ארס הראשין דכק כקינו)חחשכתי ופנייתו לנורא יחי היי פניו מאירית‬
‫מ‪/‬יו השכינה שהיה עוסק כאלהיית אכל אחר שנעשה ש׳ יהפר‪-‬ד ממשנתן חלחשיכ‬
‫כקדושה נשתנה ממה שהיה ונדחק מפניו וה היה ראיי לי לומר לנחש אני פי חיך‬
‫םמור ועל לכלת שכועת אלהיס ועל ציוויי שנזר שכייס אכלי ממני חית תמית ילא‬
‫כיה ראי! לא לה ולא לו ליכהל מפני הנחש לאחר הנחש השיאני ואוכל יעתה הנן‬
‫כמקרא חי כהחכס כליחר אין להסית לנכנו לאחר חד!ע עשה לני האלהיס ככה‬
‫שאין ידיעתינו כידיעתו ולא חחשכותינו תחשכותיו והוא יידע פשר רכר להיי' אדם‬
‫כראש‪1‬ן כהארת פניס כיכ שעות ואחר כן נשתנו פניו וארם כיקר ולא ׳ליןוזהו פל‬
‫נעיז פניו ישינה זה ניכל לאחר כהמשך הפסיקים איש באחיו יחנקו י‬
‫אן נאמר מי כהחכס ומי יודע פשר רכר הטונה כתה מיני הישר יש כעילס יש‬
‫מי שהיא עשיר וכסף ווהכ ירבה לו חאד ויש גיכוריכח ויש מאיסרי‬
‫כניס וכמת ואין שים אחד מאלו נקראח אושר שאין העושר אושר ולא לניכיריס כח‬
‫יכן כשאר אכל חי שהוא חכס[כדעתו ויראת שחים עליו זהו האושר האחיתי אין‬
‫‪0‬לח‪1‬ת כשלחות החכחה והיראה וזהו חי כהחכס חי הוא זה שיש לו שלחות ונקמן‬
‫‪0‬לס כי אס כעל החכמה ומי יידע פשר דכר הס שידות התירה והחכמ׳פשר וכיאור‬
‫כל דכר)לכר חהתירה התחיחה או ירחיו פשר רכר לנכי היראה כלוחר החכחה‬
‫שאין פחה יראת שתים אינה חנחה ונקראת ססר דכר אכל בהצטרפות שניהם יחד‬
‫מ! כחוהו תורה לפי ששאר חיני העושר לא יאירו פני אד ככך שאין האכילה והשתי׳‬
‫ותענוגי כני אדם יאירו הפנים האחתי כי צדיק איכל לשוכע נפשו ודניאל ותכירי)‬
‫תכיחועס היותם אוכלים ורעיניס היה חראיהס סיכ חן הילדים האוכלים וכי' אשל‬
‫ויו נכי נילש ג‪ 0‬י;סף הצד ק יונק שענו המת שאדני! ?;ןיח כל אשר לו כידו לא‬
‫כ מ ר‬
‫פניו ועוז פניו ישוגה‬
‫‪1‬‬
‫ירש‬
‫יל* ‪ mb‬מאומה ני אם הלחם אשר הוא אוכל כשביל מילת אכילות אפיי ינקה‬
‫ועם כל ׳ה ויהי יוסף יפה תאר ויפ*‬
‫ולכן היה מספק מנתו כלחם נר וחים לקץ‬
‫*לאה כאופן כי מנחת ארס תאיר פניו וחי שיש לועזית פכיספנת יגיעג ן׳ניח‬
‫אתחעשיו הלעיס ן‬
‫במה שביארנו שאין שלחיי*‬
‫אני פי מלך שמור ועל הכוונח‬
‫כשלחות החכחה והיראס‬
‫דברת שבועת אלהיט ‪.‬׳‬
‫ואיחתיכשנאהדורש ונאה מחיים טיותל‬
‫אל הכחל מפניו תלך ואל שהיה סלחה חכם ויחכם חבל קאלס אם )א‬
‫היה לי יראת שחים חה היה חיעיללו חכחתו‬
‫תעמוד כרכר רע כי בל שנריך להיות לו יראת חנואו קירחילחכחתו‬
‫אשר יחפוץ יעשה‪:‬‬
‫ולכן אחר חי כהחכסכה׳א הילועה לרחון‬
‫נאשר דבר מלך שלטון למנמו החכם הילוע הנאמר כי ויחכם מכל‬
‫האלם ובשביל שלא להחזיק ענחי חכם אחל‬
‫ומי יאמר לו פה חעשח‪ :‬בכף חי כהחכס )החכמה נ ד ן תנאו לבק‬
‫שמורמצוהלא ירע דבר פחו שישמור חקור‪/‬יו ומכותיו והיינו פשל‬
‫רע ועח ומשפט ירע לב לבר ועל לברת שמעת אלהיס ואס אתס‬
‫רורף אחר החכחה וילח׳חטא תיךישכנעתן‬
‫חכס ‪:‬‬
‫כי לכל חפץ שנשכעת ככאן לעה! ועליו נאמר כי לך‬
‫»שעח ומשפט כי רעת תכרע כל כרן תשכע כל לשון זה יום הלילס‬
‫כלאיתאכנלה שמשביעים אותו ואומרים‬
‫הארס רכה עליו‪.‬‬
‫לי תהי נליק ואל תהי לשע ואם כה חעשה‬
‫אל תבהל מפניו כשתלך לתת לין יתשכין לפני מלכו של עילס לא תילא ולא תחת!‪1‬א‬
‫תלי־ ככםחה ואל יפככין חללכת בארחית החיים )להוליכן בללן זה וזהו ‪ k‬תעמול‬
‫כלכל רע הס הנ׳כתית של משלחת חלאכי רעים שחקכלי׳ פני הרשע שהארת פנין‬
‫מהחכמה ;מהיראה ינילך מפח יקיש וכל רנינן יחהנן וכקשתך יעשה וחמר אוחד‬
‫נימםלן ני חי שק ים חנית מלך מלכו של עולם היא השלטון ימי מעכב על ילי לו‬
‫ן ‪ 1‬לומר נלרך אחרת החשך הפסיקים כמתבונתם‬
‫הגלולה והגבורה ‪j‬‬
‫הכל כירי שחים חון מילאת שמיס בשאול ואיו‬
‫והוא כי יליע כי‬
‫בליק ורשע לא קאמר אלא הנגזר הוא אס חכם או טפש עשיל או פני כלא׳תא‬
‫נכרכות וכמקומות לכיס ועתה הכן ׳שמע לכלי שלמה ב‪ /‬מכם לכרי לוח הקלש‬
‫אני פי מלך שחור כלומר כגזר עלי החכמה מאת ס מ‪/‬ה‪:‬קים;א‪:‬׳ לולף אכתרת‬
‫‪7‬‬
‫יק‬
‫לי»כין אחגי ‪ w g‬ועל לכלת‬
‫ן נ ן ב‬
‫»»‬
‫קחייו!‬
‫!היסעםהייתכיננןרעלהאלסחכתהולעהחשכיע־ןאיתיתהיצליק ו י ' חה»‬
‫נ־שע ו'ןה אני שיחר לעס ק כחכחה לקייםנ הגזרה והשביעה של יראת חטא יכשתק!*‬
‫וה א‪ :‬חכהל מפניו אלא ת ך ' ״יי יי ו•' ‪ Ss‬ר״ןזכןף נדבר רע הזה רי‪1‬‬
‫כ־׳עשי ;הרפ חן‬
‫שלא יעלה על הדעי‪ .‬חיו ליחר אכי ח כ‪.‬ח‬
‫להטיב והכל נו־רכח עניין העי‪:‬ר יהחכחה יכן היהיר יאחר ה׳הר על נפ‪-.‬׳ן‬
‫ואל תעדול כיכר רע נסכרה זי ה זי שהיא רכר רע ליתר כי כל אשר יח ־‪.‬י[ י‪!.‬א‬
‫יעשה בהכרח מוכרח כמעשי) שתאחר שנזר הכולא עלי מהאני איכ' עש!'׳־ ישעוי‪,‬ו‬
‫ג• ח־ יחחר לו חה תעשה והס דברי הרצעים כיזח ס אני הרעיתי יחי‪ 1 .‬הט י ן‬
‫לרכס אין זה כ אס גזרתי לכן כא ש‪1‬חה יאחר חו;ר י ךמ;אייר רנר יה י ר'ת‬
‫יואלהיןכ׳ שיחל ‪; ton‬אירע לכר רעכי חי שריבה ל;לר ך ענייו להטיכ עין י ח ^‬
‫«זדחן צי כ׳ ככר זסאיכי תל י ינירת! ש! ת!ך חיכי התיכ־כי ראם לא כן לינא‬
‫״עתה‪:‬שכריעינש כי כל אח־תיכ׳ ח כמעשיוויזם קש‪' :‬ך לייה זה חרת; יו־׳ת‬
‫כסניית וכללית יחי־‪ .‬רו כר כ ע‪-‬שרינכסים יזה חלק ‪ ' .‬׳ ‪ b‬בבינה ידעה נכין יחגם‬
‫וחברו רק תנל ט כ עם האר[ נמיר לזה השיכ ׳עת ותש‪ ^:‬יזע לב ח;ם תי שהי ‪i‬‬
‫»‪ c:f‬ויידע העתים יורע כי לא העיחס שויס הכל תלוי ב־‪-‬יאחו בעילם הזה כחי ׳ין‬
‫<‪ pt‬נולד כיח! שהעילמיח עליונות נג ל ישמחה מחיות מעשה הזחדנם או חיו‬
‫בכי ואנקה ;ח< בוחן החירכן יהזריש הוה מארץ בי הרשני ‪1‬ל כן הר כפרשייישכ‬
‫טל פסיק כי פועל אדם ישלם לו יבארח איש יחכאני וכני ביארנו לעיל באורן שכפו‬
‫ככנתה יפפיליתיה כפעמיס הראשונים נתחייכה לבא כעת ההיא כרי שתתקיים‬
‫מנורה האמירה כי יידע לן כי לכל חנן יש עת ומשפט כי רעת הארס רכה עליו וחף‬
‫על פי שהיא עני יחריכא כיסירין וכן גילו עש ר ושמח הכל ת׳לוי כעת)חשפסכי קן‬
‫ועתי רנה עליי וכנדק יכחישיר הש כל אורח תיו ית'‪:‬‬
‫‪ »£<3‬ח־פי שי׳עתי חקלחיני פ‪:‬טן של כס קיר ‪ tfe‬והס קריכיס לניאירני והעניין‬
‫אל תתחיל כלכר רע לומר אחאי לאינו לשע יטיפ לו נל ק ילמ לו הש!פש‬
‫כל האלץ לא יעשה חשכט ושתא תאחלכן גזל פלי השי כי חי יאחל לו חה חפפס‬
‫ואס קשה לןנליק ורע לו העת כס‬
‫כי יידע ין כישוי־רמנה ייא ידע דנל רע‬
‫כ־ישפט יכר וידע לכ החככהכיינה שלפעמים יש לן אים כישראל שעשה חנס‬
‫אי החרנה שקילה כל כן חנ<ח יעכירית והכריע הכף‬
‫»תת בוחן •שהעילם שקיל‬
‫•יאינס לכף יכח נאי‪-‬־זה חניה אחת שעשה ייףפ' פי שישכיח כתה חיני שכירות‬
‫•חניה ההיח שעש! יעחידנו על • ‪ 11‬י ייאכל נט נה כעי'ם הזה כל יחי חייו וכן‬
‫*ריק חפ־‪.‬ר שארע)י לנגכיר עבירה אחת כוחן •שהעילס שקיל כי צנן אחרי ‪1‬ל‬
‫וכן היידי‪-‬ה ונא ח עשה חניה י‪.‬חת אשריו‬
‫לעילם ירחה חלם ענחיחניי זכאי‬
‫ונ^ לזקן יזז; ^תית‪£‬פטידעל‪0‬‬
‫»?נרי*ענח״אתכל?ע׳״ס;לילכ^ •כית‬
‫י‬
‫‪3‬‬
‫‪,‬‬
‫פי' קחלית‬
‫עג‬
‫• י ם העת והזמן מס המשפט שניהם יחל ויטל וילע לב חכם וכזה תירציי הקישיא‬
‫נל״ק ילפ לו לשי[ יטוכ לו כי לכל חפ ן יש עת ומשפט כ! לעת האלם לכה על־) אף‬
‫ע^ פי שהומטרה קלה כפי העת שעשחהנמכן עלי! לעה רכה לה־ית כ‪ .‬ימי)‬
‫כלן לדרך זה והוא קריכ ‪:‬לבלו‬
‫ן‪.‬‬
‫מניויכיס ביסירים קשי ל‬
‫שלזוהיר שלמה כרוח הקיש‬
‫דש׳ ‪1‬ל עד אל תנהל מפכ ו ת־ך והוא‬
‫לנכי ישראל עס קריכי שיהיו י״ומכלי׳ תחת עול הגליות וכמו ש־(‪1‬ל השכמתי אתכם‬
‫כנוח ירוש ם אם תעירו וכ;׳ג שכועית השביע הקכה אל ישראל שלא ימררו כא‪1‬חת‬
‫ואם יג׳רועלין כי מיני שעכיריהמף חייכאתה לק;ל אותם כמסים וארכיכיית‬
‫וכדומה להם יען הו׳תולך מ!יך והגה חתה תחת יל מלן ושרי׳וחן השח ס ה<יכוה)‬
‫מלין אכל אסכיינתו להעכירןעל הלת ולפגיס נ&־יתן כתי שרנה ;עשית נכוכד‬
‫נ ^ ר הרשע ח‪/‬ול לאחדן וזהי על לכלת שמעת אלה ם שהשכיעך כסיני אנכי ו‪.‬א‬
‫יהיה לך אל תנהל מפניו תלן ותעיז פנין כנגדו כמו שעש! שלשת האנשים חנניה‬
‫מישאצ ועזריה עפ והנני מוסיף נופך תשליאלתהרהל כלבך למול רכר רע כי כל‬
‫אשר ׳חפיזימשה כיון שהמליכו הקנה עלינווהשליטו ככל יוכל כל אנו חייכי לעייל)‬
‫ולעש ת כל לניני כאשל לכר מלן שלטין ומי יאתר לו מה תעשה אחר שהוא חנך‬
‫ושלטון חי יאחל לו חה חמשה לנ׳ול עלינו שמל !להפיק חפני ירצינו מחה ששיאל‬
‫מחך לתך חלילה כי ש‪1‬מל מנוה לא ילע לנר רע הכונה ללעתי מה שנמצא כגלי‪1‬ן‬
‫מפי חכמי פליונשיאהכראיתא כמ? ככעלי התוספ‪:‬ת הנשרפין והנהרנין על קדושי‪/‬‬
‫‪0‬ת< אינן חלנישים כצעל ההוא אלא מתים בנשיקה וזהו אל תחוס מני! כי שומר‬
‫מציה לא ילע לכל לע יעת יחש‪:‬ט ירע לכ חכם אי אתה יכיל להכין ס‪:‬ל הכשמס‬
‫ההיא למה הכיאההאלית׳לשתית כיש תמרורים אין אנו משיגים אכל חכם הרזים‬
‫למלא יתיהוא היולש תמלומות לב יכיל ויודמ הרכר הזה סול הנשמה הה־א כלי‬
‫יש מת יכי׳אס־היה האיש ההוא חייב בסול נשמתו‬
‫‪v n U U‬‬
‫‪.p‬‬
‫אי זה מין לבא לימסל על קלוש׳ השם ולקבל הגעש‬
‫י‬
‫*‪pip‬‬
‫?היא יקבלנו כאהבה וחבה כי הכצ גזור תאתו׳תין‬
‫ס כ ה‬
‫ט‬
‫ה נ‬
‫א ן‬
‫‪1‬‬
‫‪PB‬‬
‫‪D‬‬
‫‪S‬‬
‫ני איננו יורע פח עיחיר־ז‬
‫לני שלמה לה כי אין לאיש ה׳ס‬
‫שרשמתי לבה להתרמננד הבורא‬
‫י‬
‫' יתישאולי אי זה רמה היה חזוחן מליו לכא‬
‫כי ^ מ י 'יייי• ^‬
‫נלולמזה וכזה יכיפר מונו ונתבטל לו גזרת)‬
‫יגיר ל ן ;‬
‫יזהיכיאיניכו כי אין האיש הזה יןלע מם‬
‫•יהיה עליו ולכן הוא ניעק וכועס כישירין ואין מ לכ לדעת כי אילי היא לסוכת)‬
‫<‪ tr‬אי» יןל? לפי כשתגיע לו הלעז הגדולה אין קו ש׳גיל לן;ה חיליף מעש• ן‬
‫‪c‬‬
‫‪1‬‬
‫‪r‬‬
‫‪n‬‬
‫מ‬
‫* קחליר!‬
‫יגיי פיילתין מאי זה מפולש שאינה היננת ייימר נאה לי יתעלתי לקבל‬
‫לאס לאת ולבכות לי חן הלתיס שתייכ ולכן כשיגיע העת !המשפט להרפית רפה ‪i t‬‬
‫כאלס אין לו לכע!ס ‪t‬‬
‫‪ittn‬‬
‫•^ ן‬
‫נ‬
‫כספרהויהל פלשת חצירעשמכל‬
‫מיני שתית שיש כארס מכחל‬
‫^»ין ארבש שליט כחת‬
‫‪-,‬יי•‪»u‬״ ‪^-,v.‬‬
‫לכלוא אי־־־ז ד ־ ז ר ו ח ו ^‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫לאף על גכ דצדיק מושל ביראת אלהיש יינוור שלטון כיוכש הכוח וגי‪--‬זין‬
‫אומרייקסלךאיןל) יכלת לשלוש כמלא! •שלחת בםלחפח ולחייו‬
‫המית שגס כן נקיא לי" ' ‪ .‬ל " י' '׳ יטלט רשע את כעליו ‪1‬‬
‫‪a‬‬
‫‪ ? 0‬ן א ? א ד םה‪1‬ד‪1‬ענ‬
‫ע‬
‫ק מ ל ן ש ! ח ה‬
‫ש ה‬
‫מ‬
‫א כ‬
‫ל ה‬
‫ח‬
‫‪ u*0‬כי אין שלטין כיוס הח^ת הגס כי הצדיק‬
‫בודד חערכית השתים וחשכה הטכע כראיהא בתעניות מתעשיות של לבי ח‪:‬יצא‬
‫כעניין והאין כו כת לפי שא ן שלטון כיוס התות וארלכה חע‪1‬תל מריק לחקרס‬
‫ופנפלעת אשר חלת הדיןלזקמח כעירשאגי תבחין בין צריק לרש! ואין חי שיכול‬
‫לוחרהרף ידיך חפליני הצדיק וזהו אזן משלחת בחלחתה לומר אחה שלוח לוה ולא‬
‫לזה ולא ימלט רשע את בעליו הכיינהאעינ לקל כי יש רשע חיזריך כרעתו כשלפי!‬
‫מכית כרפירשתי לעיל כפסוק יש רשע מאריך כדעתו מעני שהבורא יחי ציפה וחבית‬
‫טיילד לו כן צדיק או יחזור כת&יבה או יעשו; חצוה ויקבל שכרי כפה! זהי כששלום‬
‫נעילס כי עדיין חלאך הח<תלא הכין בלי חות חציו אכל כשחי! מלאך החוח כעיר‬
‫משלחת מלאכי רעיסכשעח רכר וחרב ואכלן לא ימלט רשע את בעליו אין גזת‬
‫לרשע שהוא סמאל הלשע אינו יכיל לחלט את בעליו דהיינו הרשע הוה חרדת שחת‬
‫ונקרא כעליו כתו חיולעו ורעהו שר אל תשמעתיו ‪ 1‬או גאמך כדרך אחלת‬
‫כליעל כםטל'‬
‫•קיא בהקדמה שיש לנו כ׳ •ש אלש בקדושה ויש ארס‬
‫איחראשהיא סתאל וסיעת! כחו ‪:0‬תכב» לפיל כפם ק עת אשר שלם האלם וכוי‬
‫כלא תא כויהר ועם זה יוכן אין אדם רע שליט כרוח כשמרשין איחו ליטיל נשחתו‬
‫וחתו אין‪.‬יכול לשלוט כה)לכלותה ולהחיאיתה כי אין לו רשות כי אס להתס הכשר‬
‫)כחושכיארו כ׳והר פרשת סלח לך הכסיל חיכח את ידיו ואוכל את כשרו שלכך‬
‫נקרא קן כל כשר ולא ק־ן לריחא כדאיתא כפרשת ויחי יזהו אין אדם כלישל יכול‬
‫לכלא את הרוח שחכף פולחחתחח ילמ ווה! ואין שלטין כיוס החוח שאף סל פי‬
‫שנעשה שר ושליט למשול ולשליש כה אין לו יכולת אלא כחה שהורשה ואין חשלמת‬
‫הודיעני כי ככל עת מועיל הצדקות והמניח ינחילוח חשדם לא כנר כחו שאח‪1‬ל‬
‫קימייךשוען צא בע לעולם ייךיס אלם מפלס לכלה אכל כעת נרה דהיינו‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪sm‬‬
‫»»*‬
‫*ד‬
‫קהלת‬
‫יחמיצו עליו להמיתו אין משיחת דורון כאותה שעה כי שמנתה והצדקה יועיל‬
‫ק‪1‬לס לצרה ולא יתלה רשע את כעלי! הרשעיות שעשה קודם המלחמה ולא שב חחנס‬
‫לא ימלט עחק במשלחת זה אחר שלא שכ ממנה עד לא כא אליו הצרה ן‬
‫שלמה לאחת ולחוק את לפריו‬
‫ו‬
‫‪,‬‬
‫ל‬
‫הצאחריםכאחת ופירושו כך‬
‫י‬
‫‪L 1_ t 1‬‬
‫חה שאמרתי לן אין אלס שליט כרוח לפי‬
‫"‬
‫א ל לבי ל כ ר ע‬
‫נ ע ש ה ה ח ת ה ש מ ש ער־־! הדרך שפילשני על הארס כליעל שאינו יכול‬
‫אשר ש ל ט האדם באך־בש לשליט כרוחו של אדם אך את נפשו שתול‬
‫אחרי הכוחו חכה לכה תחזור הכפש לכעלי!‬
‫!‬
‫‪,‬‬
‫כן הוא האמת כאשר אמיתי ואס תראה פת‬
‫י• ‪ V‬י ל ״‬
‫ששלט כ< כמו לילית הראשינה ששולטת כעת‬
‫וביאת הילל לעילם זעישקתאוי‪1‬םיש‪:‬חקחעתהם וכירה להמיקם כל וחן שתרצה‬
‫הרי ששלט האדם הרע הוה כתי ן האדם אל תתמה על החפ׳ןנילרע לי הוא וכתנ‬
‫•פירשו כסכא וארון כשזה פלשתים ייכיח ששלט! כי והכה כהם חכה רכה ‪:‬‬
‫אי גאייף כדרך אחרח ויהיה כל הדרוש נמשך משומר חניה לא ידע לכר רע‬
‫ואם יארע לו רע או אי זה עבירה בא כזמן ועדן שהיה העולם שקיל‬
‫והכריע וזהו סת אשר שלט וכויכלותר המעשה אשר נעשה הוא כעת אשר שלט ^כו'‬
‫ופזיכעכ״ן הוא כך זה שאתרתי לך ראיתי כעיני ואחרתי כלומר שתת! בלכי וידעת‬
‫איזתית העניין זה לכל תעשה אשל נעשה חחת השתש כין תעשה טוכ כין תעשה רע‬
‫לוא כפי העת וכמי שפי' כפסוק כי עת ומשפט ידע לכ חכם שהיא חשונה לתה צדיק‬
‫ורפ לו רשע יטיכ לי כעת אשר נותנים רשית לארם כליעל לשלום למין האדם לרע‬
‫לו ננ‪ 1‬יעשה זה תשפש יצלקה כאלן יעככהכליעל לכא כרתים שכרי נחל יכן ותה!‬
‫להפך הנריק הוה אילע לו לעשית אי זה עכילס כזמן שהיה העייים שקול והכרית‬
‫ו ס ו ה ר פרשת שמיני סימן <‪1‬‬
‫ונתנו רשית לארס הכל לל ימ ^ ^ י‬
‫כדינא דכני נשי•‬
‫סחחרכי אלעזריהוא יש קיט יתי ירשיע‬
‫*תכשראןעיכליהי לתתא אתעל לעילא יחינאלקיכה כריןחחעריין כתה לחמין‬
‫עתה נטורי עלמא כמה נטורי כני נשא מימינא ותשחלא כדין איתכפיא סתאלא ולא‬
‫יכלה לשיט אה זכזמנא דכני נשא לא מתכשראן עוכרוהי שמאלא איתער יכל איכון‬
‫י י אחז מסטרא אוחרא דשמאלא כלהיאיתערו וכלהו איתמכילי שלוחין לגכייננ‬
‫להא אינין לעכרי על פחנחי אולייחא צלהו רש ח ן כאנפייהו‬
‫זנני כשא‬
‫ואשתחילעאן לנכי אינין הטלא לשמאלא ובנין כן קיןתא יכעיל! ןאומית הף«ל‪0‬‬
‫כ‬
‫‪01‬‬
‫לאתי קעסלא ל^אצא כצןז איקלין שליל‪/‬יס‬
‫‪M‬‬
‫כ‬
‫ז‬
‫ה‬
‫ר‬
‫א‬
‫י‬
‫ת‬
‫מ‬
‫ן‬
‫נ‬
‫ר‬
‫ע ז ה‬
‫‪,‬ע‬
‫ח‬
‫נ‬
‫ב ו ו נ ת‬
‫ן‬
‫ע ז ר‬
‫ה‬
‫ננ‬
‫;‬
‫‪:‬‬
‫ז‬
‫ני קחלח‬
‫להו וישראל אף על גב ללא חתכשל‪6‬ן עזכלין פלסי ח‬
‫לגני איכוןרשיתין‬
‫קטרא ליחינא קא אתיין)כנין ראתכפיןיחינא כעוכרייהו שלטא עלייה! שמלא וכ‪.‬‬
‫אינין לאחו מהסרא לשמאלא יעל לא שליחוחא כילא לחיוחא וללחי לון ילא כילא‬
‫לישראל אף על נכ לחייכי נינהז חטסרא ליתנא קא אחו יישלאל חייכא לנפל כיל א‬
‫לח־יכא אחרא כזחנא ללא אחכון ביה כנין ראקענשו חרוייהו חקכלין סינשא‬
‫ללכאה לי\ אמר ל׳אלעזל חנלן אחר ליה אינין כיחיכא ולא אחדכקי כשמאלא ולא‬
‫אתערב) בהלה לעלחון ועיר ל‪/‬חנא אחלא אתכערו אמר לכי אלעול מכלן מפלנש‬
‫כנכעה לאף על נכ לחייכי כינהו לא כעא קלה ליחמרון נכייסו חייכיישראלאחרנין‬
‫יעל לא ח חיואחכלו חישלאל כל ומנין אינין לחיתי עד לכלה! חייכי! ראיחעלו‬
‫לנכי חיחונאחאכלו ואשחאלו אינין זכאין יחיל ליעכלון חלה נאלח קשוט ואענ‬
‫לוכאין אינון לא איתייהיכ מלה אלא לאינין לאתייהיכ כל שקיל עלחא כחלא עלחא‬
‫החאה כנוונא לעלח'עלאה וההוא ומנח לא אכחכתיסלח־ןבקיליןנחלא יעל לא‬
‫ח״כין לחייכיןישראלכנכייהו רחייכין אחרנין לאו אינון שיוח! חלכא להא לא אחיין‬
‫<זשטלא לשמאלא לבני נשא לחכו לחלכא אחער םנטילא לנכייהו לחפשא להון‬
‫ולאחענשא להון לאינין דחם לחלכא קם חכים חל חינייהו ואחעלכ בהרייסנטירא‬
‫וקף סנטילא עיכוי יחמא ליה אחלחאןיהכךהכא לנכן ולאאנת חאיניןדחבא‬
‫הא אנת אתענש כקלחיחא שקילו ליה וקטלינהו כך ישראל‬
‫לחלכא‬
‫יוהטראליחינא קא אחיין ויד אינון נרחין בחובייהו לאחככייא חח!כייהו ולא‬
‫אנח חאינין דחכו למלכא מאן יהכך לנכן אשחנח דאיהי איענש כקדחיחא }‪D‬למ‪e‬‬
‫יזלכא נוח לקבלייהי ואמר עת אשר שלט הארס באל׳לרע לי ודאי בגין דלאו שלוחא‬
‫לתלכא איה! ולא אחי חההוא טטרא אחר רכי אלעור יראי הכי הוא דהא חניינן‬
‫לאיח יחינא ואלת שחאלא רחמי ורינא ישראל ועמין עעזישראללימיכא ועע? לשמאלא‬
‫ישראל אעינ לחייבי כינהו איתכפיין אינון כקלחיתא ולא אחדכקן כשחאלא ולא‬
‫אחערכין בהרה לעלמין יכנין כך הושיעה ימינך וענבי לכל אסתלק יחינא ישראל‬
‫לאתלכקין כהרה ׳סתלקין י׳חעטרוןכה כלין אתכפייא שתאלח וכל אינין לאחו‬
‫מסטלא ההיא רכתיכ ימינך היתרפן אויב על כאן לשיני ולכלים אלי אינם נליכיש‬
‫כיאיל כי הס מכיאריס מענמס ן‬
‫ל י ובכן ראיתי רשעים קכוריס‬
‫'‬
‫אפר לל ל‬
‫ו ס תתת השחש‪ ,‬ה‬
‫ש נ‬
‫' ! וםםקוכם קרוש ׳ר־זלכו‬
‫‪,‬‬
‫מה‪-‬עשיס »‬
‫‪I‬‬
‫' ‪' r‬‬
‫וכפן כלוחלכעילשאני הייתילואהונחון‪6‬‬
‫לכי לכל תעשה יכו׳אז כעת הה־א לאיתי ׳ה וישתכחו ב עיר ^ ש ר ‪p‬‬
‫עשו ג״ס זה ה ב ל ‪:‬‬
‫ו ל‬
‫ככללן א! ילנה אני יא *׳‬
‫לשעיס בעת לינם איך קתהפטס כנהינם‬
‫ככסל‬
‫!‬
‫בב‬
‫ה‬
‫ב ל י ס ס נ ת ת‬
‫א ל ל כ <‬
‫ע ת‬
‫‪u‬‬
‫‪,,‬‬
‫כ ע ה ז‬
‫ע ‪ 1‬נ ש‬
‫ש‬
‫‪0‬י‬
‫עח‬
‫‪fftnp‬‬
‫מםרכחיך קלחת לקבל מיבשס יזהי ראיתי פת אשר שלס האדם כארס האדם בליעל‬
‫באלם לרפ לו כלומר להרע לו כנהינם ובכן אותם רשעים ח;רו לבא בעולם וזהו‬
‫וכא‪ 1‬וחיזק־ס קרוש יהלכו כשמחזירים אוחס לכא מוליכים איתם אגל הכולא ית‬
‫עעסאחלת ואומרים לו זכור ואל תש;ח אחהלבל ס אשל לאו עיניך וכמה חיני‬
‫עונשים סנשי אותך כשכיל עינוחיך וזהו ותמקויקלוש יהלכו וכאיס ומותלי׳ועומלים‬
‫נאים ואחר כך י׳סחכח־ס בעיר ויהיה פיריש העיר הפה( שהיא פיר קטנה לנבים‬
‫»ה!א עלמא אי יהיה הניף הזה ש‪1‬כחיס אל מושיעם אשר כן פשו מנאיבן זה כן עשו‬
‫כפעם הראשון כמחמיה הרשע הזה ראה ולא לקח מושר נס זה הכיאה שניה כלה‬
‫כמהו ימיו בחשך ובהבל הלך נס זה הכל נה הכיאה השנית או השלישית נעשה ממנו‬
‫אן כלך לררך זה רשע־סקכוריס שמתו ונקברו ובאו לפני‬
‫ככלוריקאתיוההן‬
‫לתת לין וחשבון ואמר שנחבאו פנומיס בחשיבינם‬
‫יזלך מלכי המלכים‬
‫שלא עש! תש‪1‬בה ממקום קלוש יהלכו מוליכים אותם ממקום קלושה למקים הקליפות‬
‫לשלוט כהס ‪1‬וה נלס כי שכח העכילות שבילם בעול חיים חייתו כ׳ כשהלשע שובת‬
‫כעהז או מזכילין עונותמ למעלה יכשהלשע זיבל מעשיו ובוכה ומתאכל שוכחים‬
‫מעשיו לחעלה והרשעים הללו שכח! אל מושיעם לכן מסלקים אותם מהקלושה וחוליב׳ן‬
‫אוחס למקים טומאה נם זה הבל הס היו הולביס אחרי ההבל וכן הס ויהכלו ו‪/‬מ‬
‫אותלו גס זה הכל כמו שהלך אחל ההכל גס זה הרשע נעשה הכל‪:‬‬
‫אשר אין נעשה פחגכם הרער־ז נצטער הלכה שלמה על הרשעי•‬
‫הללו בי שכחו ׳(מישיפם‬
‫י‬
‫_!‬
‫ו !‬
‫כלא‪ .‬ס הנלחתס לרך רשעי׳נלחה‬
‫™‬
‫•הרה על ‪ p‬טל^ם לב‬
‫שהיה לאו׳ שתכף לחטאת שחיסם‬
‫בחם לעשות רע‪:‬‬
‫ויתחיגג כעונו אשל עשה)אס הים‬
‫גששה מנין זה כחהרה תכף כעיור! העכירה ההיא יע‪:‬ש לא יהיה ש!ס אלם שחלא‬
‫לכ< לעכור שים עכילה כ׳ הנשאלים ש־זע! ויראי פן ־•ח!ת נס ה‪:‬א כהכל אחיו אכל‬
‫עתה אשר לא נעשה פתגם הרעה רל העתיק העכירה שעשה לה״נו העונש הראו•‬
‫לו ליענש עליה עיכ חלא לכ סארם כהס לעשית רס ‪J‬‬
‫ל! לחה שאחר אסר אין‬
‫ק‬
‫אשר חוטא עושה רע מאת ומאריך‬
‫נעשה פתגם חעשס‬
‫י‬
‫_‬
‫_ז‬
‫ה‬
‫לו כי גס יורע אני אשר יהי טוב הרעה יהרי הקכה כקרא רחום‬
‫ליראיחאלהיסאש־ ייראו מלפניו וחנון ארן אפיס והיימעב׳ר ראשון‬
‫‪.‬״ וטוב לא יהיה לרשעולא ו א » ך ראשון ובי היעלה בלפת שהק־כס‬
‫‪a‬‬
‫‪n‬‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ן‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ימים״‪,‬יאשרא‪-‬גינוירא»״»•‬
‫אלהיכש *‬
‫אפיס‬
‫‪t‬‬
‫‪1‬י‬
‫אפיס לכן כא ואמר אינו מתרעם אלא סל מי שעושה מאת רעית מאת חטאות ומונית‬
‫אין חספר כי לכך לא אמר מאה אלא מאת סמוך למספר אחל וכאלו אתר מאת אלף‬
‫או מאת רכוא ומאריך לו כי הנס כי ה!א ארך יפיס אינו ראוי להאריך על חשבון‬
‫ואס חאאר ראוי להאריך כי ימשך חיה כי׳ה יראיאלה ם לשל יחשב»‬
‫נלול כוה ן‬
‫כלכ‪ 0‬אש לעוברי למנו כך למשי רביכי וכויכממשס רייעור איש נרילה נע‪ 1‬לכך‬
‫אתל אף על גב לאיכא חלא לסיכיתא גס אני חילה כוס ויודע אני סחישיף בא‬
‫כיראי אלהיס כשהרשע הזה הוא בשלוה כ‪:‬ז אכל וטיכ לא יהיה גלשע ולא יאריך‬
‫•מים וכיייותר ה׳ה הגון וה י " יי או נ א כ ף לררך אחר כי גס יזרע אני‬
‫הכירא שלא יפרע ממעשס‬
‫כלומר חס אתה מתרפס נגר‬
‫ולא יהיה ראוי להאריך כהס אפל היות חחשמתיו יתילא‬
‫הרשעים נתהרה‬
‫כחחשכותיכו וחי יודע אס אחר כך יחזור כמשיכה לסוף יחיו ולכן הקיבה חאריך עח‪1‬‬
‫לבלתי ידח מחנו כדת לכן אחר כי גס יורע אכי כי אפשר שיהיה טוב כעיני אלהים‬
‫‪1‬ארס והרשעיס הללו ירא) תלפניו לעתיד האמת כן הוא אכל עם כל וה אינו ראוי‬
‫ל‪/‬ה כי יותר הנון שלא ילאה הרשע כטוכה כרשעתו ולא יאריך יקיס אלא כנל פוכר‬
‫כיון שאיצו ירא אלה־ס ואין פקד אלהיס לנגד עיניו והנשארים ישמעו וייראי ילא‬
‫אןיא‪£‬ף לא יארייכנל העיכל כנלכעיף הסירחכי אלי של ניתל‬
‫•וילוןסולן‬
‫הוא צל קכוע אנא יהיה כנל עוכר‪:‬‬
‫&< של אילן‬
‫כי נס יידע אני אף על מי כהת־טא עישה רע תאתמזאריך לו מם‬
‫ן ף‬
‫כל ואת לא אחשוכ שהבה תיותר והיה כנליק כרשע כי הטוכ יקכל‬
‫*כלו והרשע יקבל עונשי ולא יקכל הטיכ ההיא ולא יהיה לו אריכוילעולס שכל! אריך‪:‬‬
‫ה‬
‫א פ‬
‫ב‬
‫פרק כהן חשיח ללש י‬
‫בהוריות‬
‫* ‪P‬‬
‫*‬
‫לכתיכיש הכל אשל נעשה תחת השמש‬
‫אשריהם הנדקיס שמגיע אליהם כמעשיהם‬
‫סל רשעים בעינם ה!ה ואיי להם לרשעים‬
‫‪P‬‬
‫י ת ח ז כ ר ר ב‬
‫‪T‬‬
‫י ש ה כ ל אשר ג ע ש ו ‪ ! -‬ע ל‬
‫ר־זארץ אשר י ש צריקיפם‬
‫•‬
‫‪,‬‬
‫י ™ י‬
‫א ש ר מגיע א י י ה ם כ ט ע ש ח‬
‫ר־זרשעיבם ו י ש ר ש ע י ב ש‬
‫כמעשי־ז‬
‫שמגיעאלי‬
‫ה ס‬
‫נפשוק לגכ׳ הנדקיס כתב פעמים שלש א‬
‫לשון חישל ולגכי לשעיס אחי י ' י ' ' ל ‪°‬‬
‫ללשסים )עתה שמע אחי לברי הרשב* זל‬
‫כזוהר בפרשת שמית סיחן ויפתח לכי אלעזל יש הכל אשל נעשה וכ‪ '1‬נאי קרא‬
‫|קתו? אכל י‪? 9‬כצסלתן עכל סזןא לא ואוקים ליה *ל שבקה הכלים כעלקא‬
‫נןיוחס‬
‫שר‬
‫‪6‬‬
‫‪,‬‬
‫ש‬
‫ה‬
‫הצריקיס אמרתי שגס זח‬
‫הכל ‪I‬‬
‫•יי‬
‫‪j‬ז‬
‫‪rhap‬‬
‫ץיימה עליחאיגין שגמה פמ‪1‬ליןסח‪:‬יןלמלחא)קנל‪0‬במסרון*ים ואילק <‪fvt‬‬
‫וילון רקי» שחקים יכול חמו חכין ערכית ולקכלייהו הכל הכלים אחר קהלת וכ»'‬
‫כמה דיןינון שכעה רקיעים יאית אחרנין דדכקי בהי וחתפשםי ‪1‬נפקי חיכייהי הכ»‬
‫•חי אית הכלים אחרנין דסחפשסי ונפקי חאילין ומיהו אמר שלחה <הכא לזא‬
‫זחכמתא איתכיה יש הנל דנפקא חאיניןהכלים פלאין דפלחא קייתא עליימ‬
‫ולא נעשע על האר[ ואתקיים כקייתיהיאחתקף כתיקפיה כעוכרי אלפא וכסל׳קו‬
‫לקיקה ירא א׳תחני על ארפא וכל תוקזא יקייתא ליליה כאינון נשחתין לנליקיא‬
‫זאחלקיטו מארעא כל אינין זכאי! על לא סרחו כתיל דיהכו ריח סוכ כגון חניך‬
‫דכתיכ כיה יאיניני כי לקח איתי אלהיס ונטל ליה ער לא חסא זחניה ואשתעשע‬
‫ביה וכן שאר צריקי לעלחא לתנינן על תלין מילין צליקיא מסתקי חעלחא על לא‬
‫וחטי זתנייהיהדא »לחובוי דדרא לכד אסגיאו תייבא כפלתא אינון זכאין‬
‫לחשחכחוכינייהו אתפסיןכחוכיהון יחד וכד ‪6‬יתגלו קחיה קידשא כריך הוא‬
‫ההוא‬
‫דיסרחון)לתר סליק להון מעלחא עד לא יטא יחנייהו חד על לרא וכוי‬
‫לכתיכ אשר יש נליקיס אשר מניע אליהם כמעשה הרשעיס חטי עלייהו דינא דלעילא‬
‫כאלו עכרו חיכין ועיבדין דרכעייא דהא זמנא חדא עאיל לכי יוסי כלייעקכ איש‬
‫כפר אונן בותנאדרכי עקיכאותכרוי איםתלק‪ :‬מעלמא ימיתו ונההוא נוונא רבי‬
‫זכי כתיב דא נכל אורייתא אמר ליה ילא יהאחרשלתה אשר יש‬
‫מאיר אחר ליה‬
‫צדיקים אשר מניע אליהם כמעשה הרשעים ויש רשעים שמגיע אליי‪ :‬ס כמעשה הצדיקים‬
‫יתכ׳ כשקט וכשלוס כ‪:‬אי עלמא דינא לא מטא עלייה! כאלי עכדי טיכדין דצדיקייא‬
‫את׳?י כגין דאיתגלי קתיה דקורשא כריך הוא לי יתיכין כתייכתא א! ליפוק חנייה!‬
‫ור*א דיהא קשוט כגון אנרהס חחרח אחז די נפק תיכיה תיקיה ופני; כך כסיטרא‬
‫לא !כסטרא דא הכל דקאחראן נעשה ואתקף על האר[ כדאמרן ‪I‬‬
‫יש הכל אשר כעשה על האר[ כדקאחרןואתתקן‬
‫דבר אחר‬
‫סלעלסא כחאיכגין דיש צדיקה אשר מניע‬
‫‪1‬יסם כחעשה הרשעיי^סא לידייסויבאיכין עוכדין לחייכייא כגיןכת טיכדיסכודיו‬
‫זרה או חד מאיניןעיכלין דאינון מעשה הרשעים ואיכון קיימי כקיויל״הו חדחילו‬
‫דחא־יהין ולא כעאן לאסתאנא כגין כמה זכאי קשיט למטי ליליילז למינדין אלין‬
‫י ' יעיי‪/‬א דחאליהון ולא חטאו ועל לא הכל נעשה על האדן‬
‫ואיכון נכיר׳‬
‫ואתתקף כתיקפיה ייש רשעיס אשר מניע אלהים כמעשה הצדיקים מטי צ׳דייהו חןי‬
‫»ציה לא יהו עיכדא דצדיקייא וזצאן כהופכדיןיתה כנין לסטים חפקחא ה‪1‬י‪1‬‬
‫משכחא כטיריאכסריה א‪:‬נין עע! וכד הוה יודאיאעכד חמן הוהחשזיכ ליה ונשיר‬
‫לים חניסי יהיה קריה עליה רכי עקיבא יש רשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים‬
‫ו‪ p‬ל‬
‫מג<ן ההוא ס״בא לתוח כשניטתיהמ; ת״א ללי^יא תל ע ע‬
‫‪:‬‬
‫י ח‬
‫ד ע כ‬
‫‪,‬‬
‫היי קהלת‬
‫כה כההיא אתתארהוה אזלת לגכיה כרתא נשא לחתקף כה אילנהסי מינן אןקיל‬
‫לחארן ולא החשאי נכאי בכקה ולא חכ נה הוי אימיויס רטעייאשל מג־פ להס וכוי‬
‫אחרת׳ שגס זה הכל כחה לאתחקף ההיא הכל כהלין נדיקיא אינו ן ומכלי להן‬
‫דתכיכןמכלקלהכליקיס ולשמי'כמלחא וכחה לאתייקלכעכלא רנליקייאאיתייקר‬
‫כחי ברשעייא כד עכלי מוכרא טכא נעלתא כלא את רכל עשה יפה כמת! וכוי ‪I‬‬
‫הבנת שתלון חלת הכל כפי פייהלשכי!ל היא •יחוד עליון הכלקדיש ו!הי נם‬
‫הכל כלוחר לפפחיס יוכל נס כן הרשע לעשית הכל לחעלה פי' אי ‪1‬‬
‫‪P/‬ה‬
‫לןזיך נראה ליסכ‬
‫מנוה שינא מתחת ירו כשננה היונאת חלפכי השליט י‪.‬‬
‫אחר יש הכל‬
‫לרכריהם ותלת הכל לפעתיס אחד לצריקיס ית׳ לרשעים‬
‫כצריק הזה אשר ראינו כנוע מוכה מלוכה כיםירין ולא השליטו יאלהיס לידצות נעה!‬
‫כשאר הנריקיס אשר זכו לשתי שולחנית והצדיק הוה שלא זכה הוא תחיית אי זם‬
‫טכירס שיש כידו ולכקתי וללככו כחצטרף וכתטהר כסף ולא ישאר חייכו ח^חה לא‬
‫חטא ולא עין ישיר יסרה! יה ולחית לא כתכהו יחגיע לו כחמשה הרשעייחחיית הכל‬
‫אחר דהיינו עון אחל שעשה ער שהעי ן ההוא קטרמ ילא כתני השכ ריחי יזהו זס‬
‫סכל ויש רשעים שחגיע אליהם כחעשה וכייאחרתי שנס זה הכל הרשע שאוכל קרן‬
‫ק‪:‬ת חצית שעשה כפהז נס זה הכל שייתר היה הנין לנפשי לשח‪:‬ר את המניה ההיא‬
‫יןנת טרף וחזון לעס כ יכן לא יעשה יהקינה לא כן יחשיכ אלא לפירפי פה סעה‪1‬‬
‫כרי צנטריר חהעילס הכא וזה‪ :‬גם זה הכל הלי חלת הכל הוא לתלי אנפי‪,‬׳‬
‫‪:‬‬
‫שכשהאלס י ׳ ‪-‬קי י ושבחתי אני את חשםחח‬
‫״ ‪« •** P‬ן טינ ‪*,‬רם ״חת‬
‫«‪^ »M‬‬
‫^‬
‫יגיע כפיו לאה אלהיםיייכח כי היא שלם ד־־‪.‬שםשכיאכםל^בול‬
‫כחעשיוזזהי את השחחה שהיא סשמחט ולשתו׳—‪ J‬ולשפוח והוא‬
‫‪,‬‬
‫‪f‬‬
‫ילונו כעפלויםיחייו‬
‫‪T‬‬
‫'‬
‫ש ח‬
‫בח‬
‫א י כ‬
‫ה כ ן ן נ ח‬
‫א ! א‬
‫‪.‬‬
‫ע‬
‫‪L‬י‬
‫נזייז כלוחל האכילה יהשתיה והשחחה יהים‬
‫וינוע אשר נה| לו האלחי• תחת‬
‫ל‪ 1‬כל יחי חייו ולא יחסל לו המזג כעחל!‬
‫אי יאחל מס חה שאזל מ ' השםש »‬
‫כפי! ן‬
‫כקליחני ואשלם כל אחל מחל אלם לפיהו‬
‫סע׳רשי זל כל מחל ״ניס וחעש׳ס טיכיס שיעשה האלם אינו יכיל לפליפ את ההכ‪5‬‬
‫אחר שהאיש הוה אף על פי שחשגלחנית‬
‫וןתיניאמפיעירכל הנשתהתהלצ יה‬
‫»מעשיס סיניס איכו חיינ לו האל יתיכליס אלא אדרנה עליו ח‪:‬טל לפרוע החינה חס‬
‫אשר הכריתו לו הכולא יתיז‪/‬הו <ל<נ‪ 1‬׳?יה לועה נע־ניו כאלי הוא ית׳ הליה ל! אנל‬
‫?בורא‬
‫עו ‪.‬‬
‫‪r h n p *9‬‬
‫בכ‬
‫מ ווא יתימס שניתן ל) נמה! ה!א בחתנה לא כתורת יז' לל *‬
‫*ס מה שפירשו זל כי כל אכילה ישת׳ה שאתר שלתה בקהלת איני‬
‫‪ !5‬אם חזלה ומנוח)יהיה כיאור הפסיק כאופן זה !שכחתי אני את השמחה שהיא‬
‫שתתה המחילה לעולם לבא!לכן אמר השמחה הידועה שאין עמה אביבית אשל חין‬
‫«יכ למלם בהיותו כעולם השפל כ‪/‬ה לאכול ולשתות כי אם בחולה ובחנית <לעשי‪.‬תם‬
‫כאהכה לכה ונשמחה כמושכתוכ כחולה תחת אשל •לא עבלת כשמתה וכוי ואו‬
‫האכילה והשתייה ההיא אינה חתעכית בסכע האכילה!השח ה הנשחית אלא ול׳נו‬
‫כעתלי כהתהכלןחנחה אוחך ב׳כ־ן בקיר תשחור על׳ ן ואחרי התפרדה מהניף‬
‫ולזנו ולא יבחנו כעמל ההוא ‪ HP.‬לרש! אל תקיי כעמל! אלא כעולמו יראו׳ לדעת‬
‫*י הכריחם לת‪1‬ל להפך התיכה זלוחר אל תקרי בעי •לו אלא כעותל! ונראה לעלל כי‬
‫לאו יתיר ביוקוא א‪ 0‬אתה אומר אין סיכ כי אם לאכול ולשתית ולשתיח חאן דכר‬
‫ועוד קשה‬
‫שמיה בעמלו איה ‪ irrn‬זהטירח לכן ה<נרכ< לדריש אל תקריוכוי‬
‫לדבריהם למה לא דרש‪ :‬בעולמו העילש הכא כי הוי ייתר טוב והנו; אלא שדקיקי יתי‬
‫חייו אשר נתן לו קאלז׳בדאי היא בח ׳׳חי‪-‬חו בעורו בילה! שנזר ל< האל יחיכיכ יח>‬
‫ושנים וזכו אשר נחן לו האלהים ואחר והוא ילונישאחרשה׳א חאכיל לנפשו ליגע‬
‫כחידה כחניח החזי ן ההוא שהיא חזין הנפש וכני חעיי שנעים חכל ט‪:‬כ חירה וחניה‬
‫נמקים איהמזון ההוא ילוהו וכאשר יהיה שחה הנפש והרוח שם יחנאי את חמוחס \‬
‫וזבוונח‬
‫כשנח‪/‬למ לרעת חכמה כיי‬
‫שעל ידי החנמה ישינ האדם‬
‫ל‬
‫'‬
‫ת‬
‫‪.»---, ^ - , 1 .‬‬
‫‪ U‬״‪r~.,‬‬
‫‪n‬‬
‫) ל א ה בע)נ‬
‫כ‬
‫'‬
‫כ ^ ש ר נתי־תי ^ ‪o S S‬‬
‫״ לראות חכפר‪-‬ה ולראור־־ז‬
‫‪,‬‬
‫אי וה רכר קשה למינים רע וחל עם כל זה את הענין ^?שר נעשר־־ן‬
‫ח ^ ר ץ כי גבם בץכם‬
‫לא היה לן קשה מיד׳ יען היה מסיג ל הי‬
‫ובריירח שיגר• בעיניו איגיגו\ ??‬
‫ע ל ע נ ‪ 1‬ע ! ה ע ) ל ס ק ן ? ה ג םב‬
‫י‬
‫או יאמר‬
‫כל>‬
‫יי‬
‫האת•‬
‫*‬
‫כחן לו דעת וחכמה כשאחר לו שאלתה אתן‬
‫לך א תרתי כלכי כבר חש׳ לךהאליתיחפחחת‬
‫לחכחסלחה לך ליגע ולהטריח ענחך היא‬
‫סבא אחריך בלי עמל ובלי יניעה עם בל זה כיום)כלילה שינה איבינו לוחה יזהו בו‬
‫גס ‪:‬לותר כשעלה כלכי לדעת חכחה כדי לראות וכו׳שיכה כיום ובלילה אינינילואם‬
‫וכענזתביתי רכר שלא לנזכח ולכן לא אתר שינה כעיני צא ראיתי ן‬
‫או וארןף בשנחחי לכי לדעת חכתה השנתי כי חי שירנה להשיג את החכתיז‬
‫צריך שלא לתת שינה לעיניו לא כיום ולא כלילה ויקבע למודו כליליז‬
‫כמו נייס וכלאיתא כנתלא שנרין לשים ציצית כ׳חיס ואמר שינה לעיניו וצא אתר‬
‫כ א‬
‫ו‬
‫קהלית‬
‫‪.‬לא \ יישן כיוייכצילה נ• ‪/‬ה אי אפשל &א שלא לתת שינה בעיניי לעשית הכנה לשמ‬
‫מל מטחו כלי שיכא השינה לעיני) אס כך עישה לא ישינ חכמה נא)למל מה שאפל‬
‫בתנא פת בתלת תאכל יכיייעל האיץ תישן כלי שמןכני עליך הפרעישים <יחנ! לי‬
‫)צא תישן על איל הכיןל ן‬
‫החכם עס כל יה שניי ' לי ״? וראיו־תי את ‪ Sr‬מעשר־‪:‬‬
‫אמר‬
‫‪5‬‬
‫לשמים חכמה יכינה ינם ‪P‬‬
‫‪,‬‬
‫ב‬
‫מ ) ס ״ ‪ :‬ל ‪ 1‬ל‬
‫‪,‬‬
‫ת ע ס ק ת י‬
‫כ ח כ ת ה‬
‫״ ״ ד י ‪ , 1 - . , - ,‬״‪1.‬‬
‫; חאלהיםכילאיוכלהארם‬
‫להשיג למצוא את המעשר‪ .‬אשר‬
‫השמש נעשה תחת השמש נשר*‬
‫<לא נ ת ת‬
‫שינה לעיניי עם כל ׳ה לא יהילתי‬
‫תכלית הלכליה אשל נעשים תחת‬
‫האחלמסםשיש כני אלם אשל עמלים‬
‫״‪,‬״‪ (.,‬ד ״ ד ח ^י‪-‬ץ—״‬
‫אשר יעמול הארס לבקזמ‬
‫‪,‬‬
‫;‬
‫‪,,,‬‬
‫לכיתס)אף שיהיה חכם כן לפת לא לחכמים ולא ימצא וגם אם י‪1‬י<םר‬
‫לחם פס כל חכתתי ותחכילותיי לא * ל חחכבם ‪ ^ S‬־ ‪ttSr‬יוכל*‬
‫לימצוא;‬
‫או יאמר‬
‫לי׳ג־א‪:‬‬
‫‪n u 0‬‬
‫מ נ מ ‪0‬‬
‫ל א‬
‫י | ‪ :‬ל ן‬
‫להחכ‬
‫א‬
‫!כ‬
‫'״‬
‫ללעיל‬
‫ידיקדק‬
‫חתר א)שר כעשה מל הארץ יכאן אחל אשל‬
‫נעשה תחת הש‪-‬וש והכמנה כי ה‪1‬א אחר אחרי העמל יהסורח כלי נתין שינס לעיני*‬
‫השג לרעת אשר נעשה על הארן אבל מה שנעשה תחת השמש חחעשה ?אלהיט <‪M‬‬
‫יוכל הארס לחנוא תכלית כל חכוקשי ילליימ נחאוני אף כי יגעויעתול)החיל‪1‬ק סיגן‬
‫כין‪-‬זה לוה הוא כי חה שנעשה על הארץ יוכל האדם להשינ כי הוא שולס עליה אכל‬
‫תחת השמש יש כזה ענייני התולות חנורת החולות והכככי׳ונלניל הגלנלים יממשלת‬
‫סכע־ם שרם כחנריהםוכסירותם ולרעת שלשונה)מעלותן יעל״תן )ירידתן )איך‬
‫עושצים כל אתד כחלק! להשפיע תכחו לעולם הזה עח‪1‬ק עח<ק מי יחנאכי לק ל‪0‬‬
‫יוכל צמנא תכלית התכיקש;‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ן‬
‫ג‬
‫בוא להיךע כי ״יא‬
‫ת‬
‫יתירי הצליח במו שאמר התנא א‪,‬ן‬
‫‪f‬‬
‫) י מ י אד־] ב ד ןי• * • י י מ י‬
‫לא מישולי הצדיקים וזה! את כל זה האמור דחצריקיכש וההכמיכש‬
‫נמתי אל לכי מניין היסירין של צדיקים כניל ועכריהס ביר האלהיס נם‬
‫? ׳ ' ‪ ™"™?P j? \ ' t T‬אחבד־־ז גס שגאה אין יורע‬
‫‪LL‬‬
‫אכל לכ׳ל את כל;ה נדירה יפה‬
‫הארס הכללפגיה•;‬
‫לנלל‬
‫נ‬
‫סער‬
‫ב ו ל י כ ו‬
‫כי את כ ז ה נחתי‪»SHi3S‬‬
‫) ‪r v‬‬
‫ע‬
‫‪c‬׳‬
‫עח‬
‫קהלח‬
‫אף ע! פי שאינם יולעיס ספר כל פך‬
‫‪3‬כלל אוכל מתיך הפסולת אשר הפריקים‬
‫ו צ ק כקראי‬
‫החכמים ותלמיריהס שהתלמידים משמשים את הרכ גלולה שמושא‬
‫סבלים לאימי כחסס כלס כיל האלהיס שהוא מלת הלין הקשה כיסירץ ועינו״(‬
‫אבל אינו יכול להבחין אי ־‪,‬ה מכס הם‬
‫כרעכ ובנמא וחיסר כל צא לחכמים לחם‬
‫ייסירין מאהבה ואי וה חהם חחמת שנאה ואמר שנאה בעלן שהכעיס כילאו ושנאו‬
‫כאל אף מל סי כ ן כשנלקה מחמת סין יסור ישרהו יה כלי להכיל נפשו מיני שחת‬
‫מניין)ה אינו יולע האר׳להבחין אס הס ייסורין של אהבה לקבלם בכבל פנים יפית‬
‫אי אס בלי ליסלו ולהחזירו בחשיבה והכל לפכ־הס;ה ו‪/‬ה יש לפניהם יש חכם‬
‫מאהבה ויש מהם משנאה יאין יליע אחד מהם ‪J‬‬
‫לררן הראשון שביארנו הפסוק ללעיל מיניה על מה שאמר ב?‬
‫יש כמה אנשים מהוגנים ואינם יכולים להשיג עד כדי חייהם‬
‫־‬
‫ואפילו ת ח בכל עיונו והמנאותיו והשקפותיו לא יוכל למנוא ז אחל עתה הטעם‬
‫בי הנליקים והחכמים‬
‫בוא כ׳ כל וס נתתי אל לכי לכרר כל ׳ה טעם נבון הוא‬
‫ותלתדיהס הס קרובים אליו יתיוזהו ביד האלהיס וסביבי! נשערה מאד מדקדק‬
‫ס״׳כס כחוט השערה והננשיס אליו יחקרשו ייתר והעולם כלו גוון כשביל מעשיהם‬
‫וכמו שאמרו טל רכי חנינא כ ן דיסא כל העולם כלו וכי׳כשהקדוש ברוך היא איהכ‬
‫את עולמו להשפיע א‪ 1‬שינא עולמו מעכב מלהשביע וכשכ׳ל הארס החנויין הוה כ י‬
‫ו ה כל הארס יהכל לפטה אף על פי שבעולם הזה הס נודדים ללחם לעולם הבא הכל‬
‫קתיקן לסעודה לפניהם בעולם בבא בי פתה הס ברעב וכנתא וכחוסר כל ן‬
‫‪M‬‬
‫)‬
‫א‬
‫ש‬
‫ר‬
‫כ נ‬
‫‪L^L‬‬
‫‪,‬האומדלורשכי ולמ־יש א‪:‬תם‬
‫לפי סשיט‪ .‬ס!א זר לישבי על‬
‫איפניז ולעד כראי כך למדנו שלמה עלה כרות‬
‫הקדש כ י כשהגזרה היא על כללות העם‬
‫ר‬
‫כ ! ל‬
‫חכל באשי ל כ י‬
‫אחר לצדיק ולל^ע‬
‫ולטהור ולזובח ןל^י־השר‬
‫אימנו זובח כםוב כ‬
‫*™‬
‫!ל״‬
‫י‬
‫‪0‬‬
‫ץ‬
‫ח‬
‫ו‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ח ו ט א שבמרינה מחמת כ׳ עלתה רעתם לפניי א ף‬
‫בלוקים שבחובה אינם נינוליס אחר שרובם‬
‫בנשבע ‪ 0‬י ש ש ו שמעד־ז רעים וחטאים העולם כד־ן אחר רובו אבל‬
‫כשדכיס לכל אחד ואחד כפי מעשיו א ו כ ל‬
‫ורא ‪1‬‬
‫אחד ילקה כחסל וכיתר כדי רשעתו במספר‬
‫ופתה הנן את המקרה סכל כאשר לכל כל)חל הכל כידופיס כמקרה אחל כאשל לכל‬
‫כלומל כשהנזלס היא כוללות אז מקלה אחל לסליק וללשע שכן חניכו כחלכן בית‬
‫•מתלש וחחקלשי תחלי וח‪/‬ל הקלוש כלוך הגא מכל אשל נוה קולס וכל איש אשר‬
‫• צ י ו ?תת אל ‪ wp‬ןעלתה תלת הל׳‪ /‬לפנין ןאמל לכונן של עולם כמה מהם נם‬
‫‪ '<0‬קחלח‬
‫מנעו חיחס לקחשת שמך להוכיחם ילייםלס יא! כחן ישית למשחית לחבל‬
‫יעד וקן נליק ורשע כדאיתא טימא פרק יום הטהורים לרשע ילגדיק לטיכ ילסהיל‬
‫הוא שיש שני חיני ניקית יש אחז שהוא נד ק כמעשיו כיכי לבין המקום לכד ייש‬
‫נלקיתאחר עס אכנו דורס ותיישרי ס אותםלעכילת ?׳( וי׳חזירייכני דורש כקשובס‬
‫‪1‬אכ רואה אנשי דורו להוטים אחרי כננעס״יאיף משםנפשוננפו לכנוד הש*‬
‫ולקנא קנאת היכפנחם וכיונא והנדיק הוה נקרא טוכ כולל לשמים ולבריות כמן‬
‫באתר הנביא אחרו נדיק כי ט!כ וכויוהו החיליק שיש כין נדיק לטוב ים נס כן מדם‬
‫אחרת כשהנליקיס שנקראו טהורים שנזהרים מכל דקדוקים כדי שלא לבא חיו ליכשל‬
‫בזכר הלכה ואוכל חילי! כטהרה ובקדושה‪.‬ויש נדיקיס שאינו יכולים לדקדק כל כן‬
‫בתעשיהס יז‪ 1‬אף זי קתני לא חכעיא כי יפיל הנדיק ככיפליס כאמור אצא גס מי‬
‫שהוא נדיקט׳יכולא תכפיא אלו כי יכולכתשחית לבא לגשת אליו אלא אפילו לסהול‬
‫כי היה רחוי שיא ילכד בפח אחר שחדקדקכמעשיו ואוכל תולי‪ 1‬בטהרה מקרה אחד‬
‫לכלס כתי שהיא תטתא ענמו שהיא רשע ני׳ור אאר שמטמא שנתי לרעת ולווכ<‪$‬‬
‫ילאשר אינינו זובח שממלא תא ית יכרו מכל תה שלבו חפ[ וזהו אל תאמר אשלחה רמ‬
‫אשלים תאות! )חסני של רפ זה שהוא יצר הרע וחזר ואחר כס!כ כחוסא כפי הדרן‬
‫סכיארני לעיל כ! יש אל‪<:‬׳ שמושה מניה בזמן סהעילס שקיל שכרו חרוכה אף זיז‬
‫מוטל לחקרה כחי החיםא שחטא והכריח שעוישה ״ריבה יהאיש השוכ ההוא אף‬
‫‪ 05‬מלס את העיר כחכמת! כפעם ראשינה פתה נפמס שנית נס כן נכלל נכלל‬
‫תישבי העיר כנשבע כאשר שכיעה ירא העניין היא כי האיש הירא את דכר סייהים‬
‫חרד על דבר השביעה שמנינו כרייהי ־׳ע כ‪ :‬לוי כשנטל השכין חיד היילאך החית אי!‬
‫הקיכה לחה זיל שא־ ל אי אשאיל על שכיעתה חיחיו וטיכנילע באיפן שחומר סשביעס‬
‫היא חמורה פד מאד ומי שנזהר עליה זכאה חלקיה רכן אחר הגירה הכללית היא‬
‫כין לנשנש ולא אתל כנשבע אלא הכשכע כהייא הל יעה חי שהוא יד;עירניל אגל‬
‫השכועית כאשר שטעה ירא כלוליר אפילי מי שיכין שבימה כילי יאיני לינה לישבס‬
‫אפילו כמח!ן רב כל חיני האנשים כלם הש כלולים תחת הגזרה ואין שוש אחד תחינו‬
‫האנסים נינולחידמלאךהתות;‬
‫' זה רע ככל אשר נעשר־־ז תחר־־ת‬
‫שלמט *'‬
‫׳‬
‫ה ת ה‬
‫א‬
‫ם‬
‫א ע ש ה ?‬
‫ר‬
‫השמש כ • ם ק י ח אחי ל כ ל י ״‬
‫מקרה אחל לכל!היה כנייק כרשע‬
‫כיבראיתשלינשכעי^ם הוה‬
‫' י'‬
‫'‬
‫ל‬
‫לסוזולצו׳כלנכםבחייהםואיתריס‬
‫ש‬
‫כ ל‬
‫כ‬
‫ה ל א ל כ כ נ‬
‫ה א‬
‫ה‬
‫ל ע ש ‪ :‬ת‬
‫?צאתן‬
‫לב כני הארס טלא ר ע והורדו‬
‫בלבבכם כח״תכש ואחריו‬
‫חטה ים י‬
‫״‬
‫‪u‬‬
‫‪u‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪u‬‬
‫ן'‬
‫‪P‬‬
‫קחלו;‬
‫‪e‬‬
‫ל אתל ת מ משל נפי כסילים נאכל ינשתס ותחל יחותי; ם א מ א ״ ת מ "‬‫(ן‬
‫‪:rp‬‬
‫>‬
‫*‬
‫‪.‬‬
‫ז‬
‫‪P‬‬
‫‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪D‬‬
‫‪R‬‬
‫‪1‬‬
‫?‬
‫י ל א‬
‫? א‪3‬‬
‫״‬
‫^‬
‫ו ייו*‬
‫‪ J‬״ ״ ‪ J‬״ ״ ״ א ‪ ,‬ל‪ ,‬ציה תלול כהקכה‪,‬לא יהא תילקא כמלמא לאת• הסו*‬
‫לה‬
‫‪P‬‬
‫ת‬
‫מת ככ‪ -‬לאאצחפז י ש‬
‫" ו ווא ׳ ״‪ »P‬א‬
‫ע‬
‫א ת ה‬
‫יי‬
‫ה‬
‫ל א‬
‫חר ל ? ל ו ג ס ל ב כ נ י ה א י‬
‫ר ע‬
‫'‬
‫‪ °‬״*וי'‬
‫'‬
‫ל‬
‫י‬
‫ה‬
‫׳‪ ,‬״ !ד« ?‬
‫‪1,1‬ני?‬
‫?י‬
‫לצית צהין חולקא כק׳לסא בליןהוא עעצתא לא ינעצחא לאת• ‪J‬‬
‫‪ »*L L . L‬ללכמ נם ללרר הווהר קם לכי*‬
‫הרשעים שאי״לים צית לין ילייו‬
‫י ‪,‬י‬
‫כי פי אשר יבוחי"‬
‫חוזיים יש בטחון כי לבלנ לוין!אין אחל התית כליש או״דס כ׳ ין‬
‫חי טו כ מן חאריח המת ; אשל יכ־קל כלןמל תי ינחל אתל התות צכג‬
‫החיים •שאנוס כשמן כעור כתייס ח׳ת*‬
‫•»י‬
‫‪a31‬‬
‫‪»11‬‬
‫חי‬
‫‪" f ' °‬י ‪ f‬׳ ‪ ,‬״ ‪ , ,‬״ י‬
‫כי אחר שיחו י אין ע־ל כסחין לר^‬
‫רש־ נתיר «ש‪ 3‬לכלכיס מ‪/‬י נפש ילית שכר ועונש ס<כ מן האריס ש* הכייס‬
‫‪J‬‬
‫‪ Z .‬נ ח ל י ‪ 1‬ל כ אחל האריה כה׳א הכלכ תי ס־כ תתני כת‪-‬תתי שהרשע נמש‬
‫‪ ,V T‬ידל!‬
‫׳‬
‫לכלכ חלא תאוותי וליא חסר לכי מכל‬
‫'ד‪,‬״‪£‬‬
‫' יי'‬
‫' ׳ יז * ו‬
‫ק ^ ל ס שכלול אשל כל‪.‬מ‪.‬סס‬
‫א‬
‫ל‬
‫נ‬
‫פ‬
‫ח ש נ מ ת‬
‫ט‬
‫ח כ ס ת ) ם‬
‫ב‬
‫כל‬
‫ת‬
‫מ ס‬
‫כ ע > נ‬
‫כיס‪:‬י‬
‫‪ 0‬ר א ת ס פ י נ‬
‫א‬
‫ל ב |‬
‫א ח י‬
‫‪ ,‬״ ש י‬
‫מ ח‬
‫? ; ז ג ^ א ^‬
‫כיחח״סיורעים שימותו וחח״ס‬
‫אינם יודעי מאומה ואין להס ‪;/‬ור המות כלום שקל הוא כי הנליקיס‬
‫סהס נקראת חיים מלע־ם ש׳ימתו‬
‫»י־ר כי ג ש ־ ח זכרם ;‬
‫‪,‬‬
‫‪J‬‬
‫־־״"‬
‫*קכציס עצ׳ה‪? 0‬מיתה כשמתה‬
‫פי׳ קחלת‬
‫ננעיכ לפג יעיכליס אתהכולא בחיים חייתםיפן יודעים שיש שכר סוב בעמלם‬
‫אכל הלשעיס איצס נותניסלב אל המתים ויחשבו שיחיו לנצח לא •לאי השחת ולכן‬
‫אין' מתנין לב לשגב על אשל פתאום יכא אילם ונשכח את ‪/‬כרם חן בעוצם ואין‬
‫לה‪0‬ע!לש‪:‬ו‪1‬‬
‫ך‬
‫ס‬
‫ו‪ .‬ן‬
‫הוא שכשיש לשעיס כ ע י ל '‬
‫נ ״‬
‫*‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫כ‬
‫‪ 0‬כ‬
‫ש‬
‫גם אהבתם גס שנאהם גס‬
‫ל‬
‫קנאתם ככר אכרה והלק‬
‫י׳ייואףף׳ל ' ‪ ?,‬״״‬
‫י!‬
‫ו !‬
‫י ו‬
‫א ין להם עור ל ;יולם ככל‬
‫אשר נעשה תהת השזבש;‬
‫‪,‬‬
‫ויום ״וטיפין לינ‪/‬למתלה ולשמים הלל! היי‬
‫אוהבים רשפים שכמותן ושונאים לנריקיס‬
‫שכדור גס קנאתם שהיה להם למלאת תא־ת‪°‬‬
‫מחמת שהיה להם קנאה כממון חבריהם אי‬
‫כאשת רעיהם ככל מיני ניאוף כשמתו בכל נאכדה הקנאה והחאוה וחלק אין להם‬
‫סיד לעילם אינם ‪/‬וכיס ט!ל ל סול הגלגול כדי שיוכלו לתקן נשמתם אלא אחר שנכרו‬
‫בתתיייהמתי׳וחשבי שאין טיל השארות לנפש הס נכלתיס)כאבלים חן העולם חריב‬
‫״‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪I‬‬
‫בשהחדוש כרוך הוא מסלק‪ .‬מן העולם אין זוכים להניח בן ל׳כיחם‬
‫*״״ומרי‬
‫כחא לקל ברא מזב־ אבא •אמר נפל אשל נעשה תחת השמש דווקא‬
‫התת השמש אין להם חלק אכלכנהינם יש להס כפלים ומשנה שבחן ישנלוס אכל‬
‫כעולם הזה לא יניחו לא נין ולא נכד ערירים ימית! ויגייס כפי ‪/‬ה חצת חצקהוא אל‬
‫כשוד הגלגול או ככנים המצילים את אביהם מבאר שחת ‪1‬‬
‫א‬
‫י‬
‫‪.m‬‬
‫אשר לבל לעיל על שתי כתית כת‬
‫'‬
‫‪°‬‬
‫'?'‪°‬‬
‫ש ל נר‬
‫‪ 1‬כ ת‬
‫ל ר ש ע ס ן א ח ר ב‬
‫‪J—,,‬בנםער הרכה על כ י מקלה אחל יקרה‬‫כלסלנליקוללשעאף ע ל פ י ש א ‪,. .‬למ‬
‫נ‬
‫א‬
‫כ‬
‫ת‬
‫‪,‬‬
‫ל ך א כ ו ל כשפתה ל ה פ ך‬
‫ושר־־תה בלב ט ו כ יינך כי‬
‫״_״‬
‫‪M‬‬
‫‪L‬‬
‫כ כ ר רצה אלהיכש א ר ־ |‬
‫מעשיך •‬
‫לא נשאר )הם עיר שכר כי נשכח;כרם יי׳לק‬
‫והו לרשעים כי לצדיקים‬
‫אין להם עול‬
‫אומרים לו לך אכול בשחחה לחמך לאפוקי‬
‫לחמס של רשעים שאינה שלהם כי אס חמל וננבה וכן כלב טוב יינך ובהיות נו‬
‫בנדיק הזה כל יחיו שנף נפשו כענייין ייסורון ועכשיו החתת ן! לא יוחת רק כשמחם‬
‫וצנן תמנא נסכן ריח של אכל כשמחה לחחך הוא אכל להוליס‬
‫וטינלככ‬
‫נאנחים יונאנק‪/‬׳‬
‫כ?י;תם‬
‫ה‬
‫ז‬
‫ה‬
‫נעולס‬
‫לנדיקיס‬
‫להס‬
‫יש‬
‫ש‬
‫האכילות!האנינות‬
‫תתולת‬
‫כ‬
‫'‪°‬‬
‫וגואקוס קקעשיןס של לשעיס ואין לאצ ילס לתחית‬
‫גי‬
‫«‬
‫‪*tap‬‬
‫‪ 3W‬ונס נן חוולן בית המיךיפ כס חחאכלים תחילובת? מי‪3‬יל!נימת י ליזם זבל‪0‬‬
‫ימיבס קם מכאובים מתה בעולם הכא תחזית זה חמסה תקלה תחת לוח כהה ולב!‬
‫לאכלית נהפך לשחחה חיגין לשתחה זחאבל ליוס טיב והעניין הלחם זהיי ן ואף על‬
‫וכ ילא שייך כההזא עלחא לא אכילה •לא שתיה שהזא כיני׳ לתיני עינינין האכיל*‬
‫הוא חין עיננ והשתיה לקתתכה ו‬
‫כילקוט כפרשת כראשית פרק גן עדן אתר לכי והישע כןל*«‬
‫ובמדרש‬
‫שני שטרי כרכר יש כגן עלן ומליהס ששים רכוא יזלאכנ‬
‫לשרת ונל אחד תהס זיו פניהם כווהר הרקיט מבהיק וכשעה שהנליק כא אנלם‬
‫חפש טין מעליו הכנריס שפחד כהס כקכר וחלכישין חיתו שחנה כנריס של ענני‬
‫ככור ושני כחריש ניחנם על יאשם אחת של אכניס ‪ poio‬ומרגליות ואחת של זהכ‬
‫כרויס יניתניישחנההלסיס כילו וחקלסין אותו ןאוחריס לו לך אכול כשמחה לסמן‬
‫וחכניסיס אוחי צחקום נחלי חיס חוקן סית חיני ולליס והלסיס וכל אחד ואחד יש‬
‫לו חפה כפני עצתו לפי ככור! שנ כי על כל ככור חופה ומושכי[ מחנה ארכע נהמת‬
‫אחד של חלב ואחל של יין ואחד של אפרסמון ואחד של רכש וכל חוסה וחופה לחעלת‬
‫חחנה גפן של והב ושלשים חרנליות קבועות כו וכל אחר מבהיק זיו! כזיו הנעה ובל‬
‫יזיפה יחיפה יש בה שלחן של אכניס טוכית וחלגליוח קכיפות בו וסי חלאכייעוחדים‬
‫)אומרים לו לך אכול כשחחה דכש שמסקת כתורה שנתשלה כדבש ישתה יין החשוחר‬
‫כמנכיו חששת ימי כראשית שמסקת בתורה שנמשלה ליין שנאחר אשקך חיין הרקת‬
‫והבעיר שבהם כדחות! של יוסף הנריק ואין אנלם לילה שנאיואור נדקייכאור נינם‬
‫וחחחדש עליהם לגיחשחמת חשחרה ראשונה נמשה קטן ינכנס לחחינת קםנייושחת‬
‫שמחת קסכיס חשחרה שגיה נעשה בחיר ונכנס לחחינח בחורים ושמח שחחח בחור*‬
‫חשחרהנינעשה זקן ונכנס לחחינח זקנים ושמח שחחת זקנים!ישבנן סדן שחנים‬
‫ויבוא אילנית ככל זימתי! הקטן שבהם חשוכת מכל עני בשמים ככל זוית יש כי ס'‬
‫ריבוא של מלאכי השרח חזחרים בקול נעים ופין החיים נתיך הגן ינופו חכסט כל‬
‫‪1‬ן ערן ויש בו תיק אלף סעתיס ואין דתית! של;ה דוחה לזה זאין ריחו של זה לומס‬
‫לסל זה ושבעה ענני בכור לחעלה הימנו וחארבע רוחות מפין אית! יריחו ה!לן‬
‫יחשוף העולם וער סופ! יתחתיו תלחידי חכמים שחבארים את התירה וכל אחד י *‬
‫לו שתי ח פות אחד סל ככבים ואחד של חמה ולכנה וכין בל חיפה וחופה פרגוד של‬
‫טכני כבור ולפנים מחנה שרן שכה יש סולימת שנאחר להנחיל אוהכי יש וכתובן‬
‫שכמה תלולים של נליקיס אחר מהרוגי מלכות בגין ריעקיכא וחכריי שנייה סכומים‬
‫כיס שלשה חרכן יוחנן כן זכאי יתלחלח חה היה כחו שכך היה אומל אס כלהשחי©‬
‫יליעית וכל בכי אלם לכלרין יכל היעגין קוצחושיס איכס יכולים לכתוב חה שלחית!‬
‫*)לביתי)לא חסיתי תהש אלא נפלכ מלקין כיס ארבע אלי סירדה העלן י»כס‪$‬‬
‫‪,‬‬
‫‪-‬‬
‫‪8‬י קד״ל*וו‬
‫§ייהס ‪::‬יא!!בעליתשובה!׳אל!חזקיםשלאטעח! טפס חטא‪f‬אלוסטיסשישכ‪©9‬‬
‫»<קרא ומשנה ח־ך אק עליהם הכחזכ אומר יישמח! כל חים בך יהקבה יושב כינים'‬
‫»תנאר להם את התירה שנא׳ עיני כנאמני ארן לשכת עחדי יצא כרסם הכחייככיל‬
‫אזמן*‬
‫ןק‪3‬ךק ך‪,‬ןח‬
‫כמחוקןלהס יוחר וייתר שנאמר עין לא ראתה ו‬
‫פסיק‬
‫לורשניוכהיוח שנעל המאמר דרש הפרק הזה על‬
‫לך אכיל בשחקה לחחך יאנן בהא קייחינן ראוי לני שלא לנאת מהלריש ה‪/‬ה בידים‬
‫יריע שרבי יהישע ‪p‬‬
‫‪ 3‬ף‬
‫ו־קניית וכימא כיה מילחא זער שם זער סס ‪:‬‬
‫עדן כחיייחייחי כדאיתא‬
‫לוי מעיד כפיו חה שראה כע כיו כי נכנס כנן‬
‫נכתיכיח וכמקיחיח רכים ילבן העיד חה שראה כמיני* יכסה הדברים ספחים שאין‬
‫ךאוי שהמעיין יכן דכרייאלו כפשטן של דכרייכי מה לי לנשמה עם חיהדס ס והנחל*״‬
‫‪0‬ל ח‪1‬כ ידכש ושאר העניינים ולכן אח׳ ניכל לפרש לאס לאט עניי ן ניסעריינדכ ל‬
‫לגן עדן לחה כי נראה כי היה מספיק כשער אחד אלא נראה כעיני ששער חחל•‬
‫לנריקיס גח‪:‬ריס ואחד לכעלי חשוכה כי חנינו פשוק אחד איחר זה השפר נרישהיא‬
‫אחד והנביא ישעיה אחר פתחו שערים ייבא ג!י נריק וכן נס כן פתח! לי שערי‬
‫צדק נראין שני שמרי׳והא כיבד העניין הוא ד!ד החלך עלה שהיה נעל תשובהונדיק‬
‫גמור סלא היה ראוי דוד לאותו מעשה אלא ללחודהתשונה לעס הינחו שאזל )לכן‬
‫אחר שני שערי׳חחר אחד של כעלי תשיכה וחדור של נדיקיס נחירי׳כי נחו שמחקים‬
‫‪0‬כעלי חשוכה עיחדיסוטיכך כניסתם לגן עדן ונל אחד נננס חחקיס הראוי לו‬
‫וטעם היות ששים ריכוא של חלאכים על ששערים ההם הוא כדי לקכל כשחתם של‬
‫ישראל שהם ששים רינוא ונל אחד יינא לקפל נשחתו לו כשעת שמריק כא אנלם‬
‫מפשיטיןחעליו הכנליס שעמד נהם בקנר הנה!ש לחחוה כי לנשחה אין סלים‬
‫סכגדיס שעחד כהס כקכר ולא הנפש ויראה לי שרחז לני מה שנלה הרשנ>!ל‬
‫כאין חראין לאדם נדי׳סחכי כלל חהגן עדן עד שנפרעין חחנ! חכל חובותיו וסיכשיו‬
‫ואחר כך חראין לי הסיד הנעלם אס כן הבגדים הס הנגדים הנזאיס חנד העונית‬
‫כעל ידי החלכש! בהם יקבל כקכר קנח עונש ונרחן חבל המנופח שבכנדיס חכל‬
‫מיני פורמניוח וחרחיכין אוחי וחרפאין אוח! חבל מטחיו וחצכישין אותו שחנס‬
‫כנרים המניין הנשמית ם! נדיקיס הס נחשלית לכהניס גדולים שהיו חחלכשיס בחי‬
‫כגדי כהונה ‪1‬אתס כהני ה תקראו וזהו הסוד משסה שהכהניס נכנסים לאכול‬
‫בתרומתם שהם הנשחית שהילכית לקחח כל אחת מהם סרפס »השפס!תס חהשנינס‬
‫וסוד שחנה כנרים הס ארכס אותיות שכשם ההויה וארכס אותיות שכשם אדנית‬
‫וזהו רמז חיכגדיס של כהן גדול ד׳כנדי לכן הס סוד היייה וארכ' ננדי זהכ הס סוד‬
‫אדנית די‪ /‬למתק כייס הכפירים הדינים אכל הנשמה הס שחנה נגדים של ענכ»‬
‫קלשהם לס!‪1‬ים כלס לחסר)יתקיים קחלכת כלניס!נוי קדוש ועניין שתי כתרי•‬
‫אקל‬
‫כ‬
‫ויי‬
‫קהלת‬
‫‪«5‬‬
‫אחד של אכניס סונית)אתת של זהכ פמים לרחוי תירה ש?פתכ)תירה שנעל פה‬
‫אכניס טיבות הס תורה שנכתב שעל בל ק• ין יקי[ תיל! תיליס של ה!ב!ת והנ פרויט‬
‫ךמ; לתורה שכעל פה ענין שמנה הרסיס ה‪ c‬דתו ללד ספריס ההדס היא חשולש נ׳‬
‫»עחיס שחנה הס כיד לרחוז שנריך הנשחה להחקשט ככד חיני קישוטי ן כתו שהכלה‬
‫מתקשטת ככד קישיטין כחו שמנה ישעיה נפרשת כיוס ההוא יסיר היאח חסארת‬
‫כפנסים וכוייכדאיחא כפרשת כראשיח ויכיאה אל האדם שקשטה בכד קשיטין‬
‫כחנון ויכאה שזהי הטעם שכיין רכינו הקדוש לחכרכד פרקיס כחסנח שכחלקשנו‬
‫שכת חלניתא ככיד קש טין וכן כדורנו ראיתי כתה חשידיס ככל שכת ושכת שיניס‬
‫אלו הכיר פרקים לקשט הכלה העליונה וכן ראוי לעשוח להכין ולהוחת הדי נהרות‬
‫הס רחו לדיזחנים שעוברים על הארס וחן הילחת זמן הכחרוח וחן הזקנה ‪/‬חן‬
‫השישית ושכר כל אחר מהם חשינה כי איני דוחה התורה והחעשה שלוחד זעושס‬
‫האדם בזמן הכחרוח וכופה ׳נרו אינו כלימוד של הזקנה וכן הנערות וכן הישישית‬
‫ולכל אחד ואחד יש לן זכוח כפי הזמן ווה! סוד ד' נהרוח אחד של חלב בערך זמן‬
‫ליחיד הנעחח ואחד של יין זהו זמן הכחרוח שהוא תיקף הכח ומתנכר עליי אחד‬
‫סל אפרסמון הוא הזקנה חשוש ה‪:‬ח וכרך סיוע חריחין כופין להחזיק אח הנשמס‬
‫סד של רכש כנגר הישישוח ולדרך זה יוכל המעיין תענתו להוסיף לקח כאות נפשן‪,‬‬
‫ושכרו מכופל‪:‬‬
‫הנשמה נעימה כניףניד ליזהר‬
‫ככל עת יהיו כ גדיד לכנים י‬
‫שלא לטנפה כי המין ההוא פינחת‬
‫״‪-L‬״‪U-».‬״‬
‫בה כמי הכחס־ של שמן שנריך ככים אחר‬
‫י ‪ 1‬ער י ^ י י‬
‫בכיס כנחר וככוריח ולכן הזהיר שלמה פס‬
‫גבל מת יהיה כנדיך לכנים פקח עיניך וראה יחשיכ כאלו הייח חליכש כבגדים‬
‫לבנים טובים ויפים ינר סל שחן על ראשך הייח ירא וחרד פן יפול איזה טפס‬
‫ככגדיך וככל פסיעה ופסיעה כפחד וברעדה לאט לאט פן תניף באבן רגלך יחשפן‬
‫הנר עלהכנדיםאשר עליך כן צריך אתה אחי לביית כ‪/‬סר מחטא וטון לכלתי לכת‬
‫אחרי ינרך הרע וחכשל ארנה לחעננה חשככ חיי אס תפיל כנופלים‪:‬‬
‫כנדין על לכיש הנשמה שנקראחחליקא דרכנן שמתלבשת כהנ‬
‫^ויאטר‬
‫הנשחהכסחפטר חן העולם כאשר ביארנו לעיל ושחן על ראשך‬
‫•פשר שיהיה עניין הראש כחי חלת ראשיחכליחר יהי ראשיתך כשחן הטיכ כדי‬
‫‪0‬חאת׳ אשרי ילדוחינו שלא כיישה אח וקניחינו ולכן אחר ככל פח כין כזמן ה׳קנס‬
‫‪ k JQJ‬תכין הלכיש יאחר יחנכני שאששיס־תמיל האל‬
‫וכין כזמן הכחרית ‪t‬‬
‫נאתיכ לכסוף תי?א על קראשוטח ילכז אמו‬
‫אתןלכוסויניןאותו‬
‫ר צ ח‬
‫שמ‬
‫א‬
‫י‬
‫ח‬
‫ס‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫ו י קהלת‬
‫ה&םוק לא יחשו אלא אש התחלת השלם אותו ן‬
‫עם חה שכיאלכו לעיל גב! עת אשר שלט הארס פארם לרמי לו‬
‫או ירצה‬
‫שכיארני איתי על אדם הכליעללכןאתרככל עת כין כעיתיש‬
‫המוכים כין שהם יד עיחים יחיכיס כין כייר עיחיס שחאליס לכן אחר ככל עח פל‬
‫סעתיםיהיו סוים ליראחשחים ככל עח לשניא עת חלחחה עת לפקול כירא את לכל‬
‫ל צריך שככל עת יהיו כנרי! לכנים והיה לאו! לומר אל תחסר אכל יהיה הכוונה‬
‫ככא ליטהל מסייעי{ איתי אם תלבין את חלכושך כחצות וחעשיס סוכים חן קשתים‬
‫יסיימו לך כלי לקאילך ‪1‬‬
‫סל' אכלהס אחי נל'ז פיליש כגליך הייני שלשה מלכישים לאית ל*‬
‫והחכם‬
‫לנשמה כחו דאיתא כספר הזוהר כסלשח ויחי ישחן סל לאשך לא‬
‫יחסר היינו סור של כן אלכע שהוא כראשי של ארם שנחשך חחנז היראה והאהכש‬
‫החי<־ה והליצוה הא כיצד חהיוד אהכה וחהיהא היראה וחהיואו התירה ותהיה א‬
‫א‪/‬זרונה החצוה חי!ו הדיאותיית חחעורר האדם לעשוח כלאיתא שם כרעיא חה!חנא‬
‫וזהו ושמן על ראשך לא יחסר רמז להארח השחן הוה הוא השם הקרוש החאיר לארם‬
‫נדרך ‪ 11‬ילך זהי שים תשים עליך חלך שחהא איחחו עליך ווהי שייתי הילננדי תתיר‬
‫עכ דכריי ן‬
‫לה״נז אוחי השם שעל ראשו ה!א חגמח פני חחיד‬
‫פרשת תריחה םימן קניה רכי אלע׳ר פתח ככל עח יהיו וכו‬
‫ובזוהר‬
‫תח קבה כרא ליה לכר נש כלוא לחכמתא יעכיר ליה כאומנית סני‬
‫ונפחכאנפיו נשחתא לחיי לחנלע לאסחכלא כלוין לחכחתא לחלע כיקלא לסאריס‬
‫כחה לאת אח׳ כל הנקרא כשחי ילככולי כלאתיו אוליפנא להא ככיל ללתתא לוא‬
‫לכורסיא קדישא לא איתקן לעילא אלא חנ^תקונא לכני עלחא כל איכון כני נשא‬
‫וכאין וחסדין וידעי! לחקנא חקיני הה ד ההיד ולכבודי כלאתיו להא ככיד ללתתא‬
‫לזא דכורסיא קדישא לא איחקן לסיצא אלא מגו תקונא לכני נשא כד איכון כני נשא‬
‫זכאין וחסידין כנין ההוא ככודי לחקנא ליה כפחודין תקיפי ן ולקשטאליה כתיקינא‬
‫וקשיטא ללתתן כניןלהאיככודי יסלקכיקרא לנדיקייא די כארעא כנין כך‬
‫כלאתיו נניינא לככול עילאה לחקיכין אלין כיה כליאה לסער לשחאלא וסל לא‬
‫הואיל וארם איה! כאלעא ואית ליה לתקנא ההוא כמדי עכיל כי תיקונין דככול‬
‫מילאה דאית כיס א‪ 01‬הכי כריאה ועל דא כלאתיו כההיא ככ!ל מילאה איין כים‬
‫ינילה ועל לא ינלתיותיקינא דא יהכית כיה כאדם לחהוי איהו כארעא כנוונא‬
‫לההוא ככור עלאה לאיה! ככול מלאה אית כיה עשייה אין> הכי ככל נש כתי׳עשיתי‬
‫לחהיי איהי כגיינא לההיא ככיד עלאה דמתקן וכריך לההיא ככוד תתאס יוכל!‬
‫רההיא כניד עלאה אית כיה תלת אילין לכחיכ כיה יונר איר יכורא חישך מושם‬
‫מלוסוןנל אורקאיגילה וכולא חשך הא כליאה עיסה שלום קא עשייה ולא איה׳‬
‫נטל‬
‫‪3‬י‬
‫‪3‬ב‬
‫קהלת‬
‫נב‪1‬ל עלאה לקי( מתקן וכריך ו‪0‬טק ככל נרצו לכליי תתאה מוונ ‪ f 6-7‬נרא ארס‬
‫כאלעא לאיה! כנווכא לההוא ככ‪1‬ל מלאה לאתתקכא להאי כטל ולאפללא •מכל‬
‫שמרין ככור מלאה לאית כיה תלת אלין ארילתתא אית כיה תלת אל"‪ ,‬ולאתכללא‬
‫כהוא ככיל חעילא ומתתא למהוי שלים ככל סטלין זכאה איהו כל כש רובי כעוכלוי‬
‫למסוו כנונא לא ועל לא כתיכ ככל עת יהיו בנליך לכנים ושמן מל לאשך לא יחסל‬
‫מה לככזל עלאה ההוא חשחא רכ!ת קורשא לא אתתנע מיכה לורזא לעלמא לאתי‬
‫אוף הכי לכר ‪0‬ש רעוכלוי מת!כנין תליר <הו' אשת לכות קולשא לא אתחנע מיניה‬
‫תדיל כמאי וכי כל נש לאתעלנא כשהוא עלונא מילאה כשלחן ריליה כמה ראיה!‬
‫מעלן על פתיראנפשאן למשכני לכתיב ונפש נענה תשכיעחה כתיכ כתליה ‪tb‬‬
‫יחפכנ עלה׳וכו׳אוף הכא קכ׳ה לוי ליה ככל איכון עילונין לחשת רמת קולשא‬
‫גחדין‬
‫צלאהלגגילואתמשךיתיללההוא ככול עלאה עכל!‬
‫לבושיך ויהת‬
‫לרעת רכי אלעור פילוש הפשוק הכי תלכין כנמל לכן‬
‫נקיים מכל לכלוך וטיכיף ושכרך יהיה ממקם העליון הנקרא שמן משחת קלש‬
‫חכמת עלאה ולחכימא כרמתא וההכרח של דבי אלעור הוא שאס הוא אזהרה‬
‫נם כן כמו בכל עת הילל אל תחסר מדבר לככח כחו כבדין לכנים אלא שהוא השכר‬
‫»סעביג חתי שתתלבן בגדיו דוק וחשכת חרנניתא ‪J‬‬
‫!‬
‫ג ט צ י נ ן‬
‫לפוש על הנשמה הטהורה אשת‬
‫ראה חיים עם אשה אשר נוכל‬
‫חיל עטרת כעלה ‪.‬והכמכה אם‬
‫!‪,‬‬
‫אחכחכליםיחיי ד‪-‬זבל! תלכין את כנרין כאשר כיאלנו תזכה לראוי‬
‫אשר נתן לך תחת השמש הת!יס אחתייס לעולם הכשמיח !כמשלם‬
‫כ ל ימי הכלך כי חוא חלקך הכשתה לאשה כי כחו שמונא אדם קלת רות‬
‫_ כ א ש ה כשרה והיא כאהבתה עמו כך נריך ‪.‬״״‪.‬‬
‫‪. » . . L‬‬
‫אתה סתנהינ את כשמתך ללנתנדדני ‪1‬וצרך‬
‫«‬
‫כחיים‬
‫כל יחי חיי הכלך הס ימי האלם ימינו כנל‬
‫ן^םל תחת השמש *‬
‫נמכר ואחר אשר כתן לך העניין הגא צג‬
‫נשמת האדם כהתלכשה כ‪1‬ון> היא שהורה כימ ששרר החשורר &הי נשחה שנתת כי‬
‫מהורה ונחעשי הרעים טתאתיה ןטנפתיה!זה< אשל נתן לך הנשתה היא שהורה‬
‫וכחשא!ל הוי י‪1‬לע שהקיכ סה!ר וחשרתיו טהורים ינשחה שנתן נ ן טהורה אס אחה‬
‫משחרה חוסכ ואם לא! ?רי הוא נוטלה חמן יכן תתנה כמו שנתנה לך ואומר אשר‬
‫נתן לך כלוח היא חחכה כתינה לאלם ומוליכה כמקום שיננה כי אין האדיחיו חוכרת‬
‫במעשיו ואוחל כי היא חלקך בחיים !כויהכווכה כי אין הנשתה כפטרת חלין הקכר‬
‫גספכחה לוחר לא חסאת׳ שהל! עתה ינאי‪ /‬מקנו קנני הולכת אנה ואכה אחלי‬
‫כ‬
‫כא‬
‫העללוחלנון‬
‫‪:‬‬
‫‪A‬‬
‫‪M‬‬
‫א‬
‫ש‬
‫‪T‬‬
‫ר‬
‫ת‬
‫ח‬
‫פ? קחליוו‬
‫איכ מון> הוא המרשיס וכמו שהמשילו בגת׳ עניין זה כעניון סחבו והסומא כבכו*‬
‫קאניס כראיתא כסנהדרין מנין אנסוניניס ובו׳ןוהו כי;ס חלקך בחיים כ׳ הס סכין‬
‫במנות כלומר חלק שיין עמו שאתם משותפים יחד הנפש סס הכשר ונס כן במעשים‬
‫ברעים אשר אתה עמל תחת לשמש כי העכירות והמעשים הרעים העשייה שלהם‬
‫כי ירוע כי לכל כר ישראל יש לו חלין‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫שמחה כשישראל הס זכאים לא כן‬
‫בשכינה כו היא אם הכנים‬
‫שארהאוחות כי לס נאחזים תחת לילית וחברותיה כישה אמם הובישה הורתם אשס‬
‫נכריה אשת זנ‪1‬ניםכשכינה קדישא היא נקראת אשק חיל עסרת בעצה וזהו ראש‬
‫סייס עסאשה אשל אהבת אם תאהב אכה ׳לאת הבעה! כשתפטל תראה חיים‬
‫ארוכים עם אותה אשה אשר אהבת באלו הי ם הי״עסיס חיי יחי הנלך ני הוא‬
‫חלקך כחיים כלומר החיק הח׳ןמן ‪ f‬כאותו עולם הוא להיותך חסוי תחת נל נכפים‬
‫ועול עלון אחר דהיינו‪.‬כעחלך שעחלת תחת‬
‫הליחלח אחד מהמחן המזומן לך‬
‫השמש בפילם הזה עחל התורה והחנות שהיא חתלכש כס כההיא תורה והנהו חנוק‬
‫ווה! כי הוא חלקך ונס עם עמלך שעחלת תחת השמש כאמור ן‬
‫הליאבלהס אחי נרו פירש לדרך זה כי אשה ״ היא היכר הרע ואמל‬
‫וח״‬
‫ראה אחה ש״דך לכנים ושתן על ראשך לא יחסל בזה תוכהלרא‪1‬ת‬
‫חיי עולם הכא עם אותה אשה שנכרת עליה כי כשהאדם נודר על ינח אותי י;ר‬
‫הרע ‪/‬וכה להיות אובל ע! שלחנו יכחו שאחר כז!הר כחשל הזונה האי זונה אית לין‬
‫בב׳זא ככלאי אחר שהיא נרחא לכן המלך להרויח כמה מתנות יוה! ראה חיים כאותו‬
‫ק ס‬
‫ש‬
‫א‬
‫י ט ס ת ח ת ה ש ח ש‬
‫ן‬
‫ך‬
‫צ‬
‫ה‬
‫ת‬
‫כ ם‬
‫א ש‬
‫א ה ב ת ל ע‬
‫ל ס לה‪,,‬ת‬
‫נ‬
‫י ע ל ‪ ,‬ה‬
‫כ‬
‫‪" \ ,‬״ ‪t t " 2‬‬
‫׳ ־י •‬
‫'‬
‫עולם עם א‪-‬תה אשט י‬
‫הי־ת אוהכ כנך להיות ניכר עליה וכמעשה דר סלו רה״ אולי וכו ואחר אחד לחברו‬
‫!ןעבורלרךפתח המנה כי הכי דנכעיהלינרין הרי שה ו אוהבים ומבקש‪-‬ס עי‪*,‬‬
‫מסבביםנ חחרי זאת‬
‫הי‪.‬‬
‫לגכר עציה וכ בי יוחנן כשערי הסכילה הלי שכל יחיהס‬
‫נ כ‪,‬י‬
‫ש‬
‫" י ו יי» ' ‪J‬‬
‫ווהי אשר אהכת כל ימי׳ ‪p‬״ הכלך‪,‬אותר אשר "‪I‬‬
‫סבילה אז היה הקדושכריך ‪,‬א ניתן לך מחנה אחת יזהו אשר נתן לך חחת השמש‬
‫שאומר מי שבכרמל ינר‪ ,‬עלעכירה;‪ .‬ת;ו לןכן וכן ככל יום וייס נמנא שהי גרחס‬
‫להיינו העמל והיניעהשינעת לנכר עליה תחת‬
‫ל‪ ,‬ל איוהמתנית כשכר עמלך‬
‫ל ק י ןא חלקך כחיים המעשה הזה נרם לן את החלק ההוא‬
‫^״‬
‫»(של נתנו לך כהמתך כעולם הקייס • עכדכריו{‬
‫לפרש כעניין אחר ראה קי־ס עם אשה נאחר על ינר הרע שגובי‬
‫‪1‬‬‫על האדם וגריך האדם להתגכר עליו ולשים אותי תקת כפיו רגליו ויחס‬
‫י‬
‫כי הינר הרע נאהב על הבריות יען שה‪1‬א ממלא כל תאוותי‪ .‬ולכן אתר ראה חיים‬
‫אס אתה תנבל עציו תלאה חיים צענלס הבא כשכיצ האשז אשר אהבת!אמר אשי‬
‫נתן‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ש ו כ ת ן ס ע ס‬
‫י י ו‬
‫שב‬
‫כ‬
‫ה‬
‫‪ cwo‬העניין הוא כי היצר קטוכ איכו;וכס האדם מ שד סינתו »ינ‬
‫‪ jn‬לן‬
‫והיכל הלע מיום היללו לפתח חםא*‬
‫ונים כח! שאח!ל כפסיק טוכ ילל וכו׳‬
‫ולכו כל יחי ח״ הכלן כי הוא חלקן כחיים כעוד שאתה כעולם ה‪/‬ס נפצ‬
‫ווכז‬
‫כאשה המנאפת הואת כנורלן וכלהסיגופין והעינויין אשל אתסעעלכעולת הזה‬
‫•הוא תחת׳השחש יהיה תמורתן חלק זה כק׳ים לעולם הכא ן‬
‫ידזוהד י בלשת תקן סי׳קניו פתח ואחר ראה ח״ס עם אשה אשל אהכת ל ‪f‬‬
‫כנסת ישראל כנין דכיה כתיב אהכה דכתיכ אהכת סולם אהכתין‬
‫איתתי כשעתא רסטלא יחינא אחיד כה דכתיכ ס‪ 5‬כן חשכתיר חסד כל יחי הכלל‬
‫בנין דאיסי אתקשרת כחיים ואיה׳ עולס דחיים שריין כיה להא עלחא דא לא שריא‬
‫ביה חיים כנין דאינון תחת השמש ולא חטןהכאנקולין דהה‪/‬א שחשא ואסתלק!‬
‫יזעלמא מיומא דאתחליב כיה חקדשא לכתיב חשך השחש כצאתו מאי חשן כשחש‬
‫יסליק כהוריה ולא נה ר כד א ה‪:‬ריק אכד ואין איש שם וכויכ׳ הוא חלקך •בחי׳ם‬
‫ב‪/‬א סתשא כסהרא וכעינן לח על שהלא כשחשא ושחשא כסהלא דלא אתפרש ‪f‬‬
‫‪5‬הו א הוא קולקא לכל נש לחיעל כהו צעלחא לאת׳ תה כתיכ כתריה כל אשר‬
‫עכלן וכחקיתו כפסוק כלאשל תחנא'לן‬
‫חחנא ילך לעשית ככחך עשה וכו׳‬
‫גס כן פלשת קלח סי׳קע* רב»‬
‫נפרש מה שפירש הלש ( זל שס ן‬
‫שמע‪1‬ן אכוה* אמל ליס כתיב‬
‫אלפזלהוה קאים קמיה דרכי‬
‫יאה חיים עסאשהאשראהכתוכו׳א׳לתחראה חיים עם אמה אשל אהכת ל*‬
‫לוא ל‪/‬א לכעי כל נש לאכללא חים כאתללא לא כלא לא לא אזלא וכסי כר י־‪*.‬‬
‫לאכללא מלת יוס כלילה ומזח לילה כיוס ולא היא לאה חיים חט כנין להוא חלקי‬
‫כחיים לא שלאן אלא על לא וכעמלך אשל אתה עמל תחת השמש במו שכתוכ ככצ‬
‫דלכך לעהו והוא יושר אורחות׳ ך מה כתיכ כתליה כל אשל תמנא וכו׳ וכחק מן‬
‫נפרש כעה וכוונתם הוא להזהיר עס כני ישראל כי והיו כל חנמתס כחקום ה׳•‬
‫כשסנהכשהנירך הקלישה וככוינת׳הטהילה כתפלת׳ וכלממתייולילו כשפע ולמזון‬
‫מהעז החיים כס כ׳ ילוע כי לית לה מגלמא כלום לותיא לסהלא לאין לה איל אלא‬
‫י‪/‬ה שחקכל מהשמש ולכן עלינו מוטל להתחכלא וצאתכללא מלת <וס שהוא י‪1‬ת׳י‪0‬‬
‫»סחלת הלילה שהיא נקראת לילה ולעשויכחעשינו הטוכי׳ שלילה כיוס יאיל כחשכה‬
‫כאולה ולקחן נוסיף לקח כעזרת האל ‪I‬‬
‫{)י‬
‫ג‬
‫ן‬
‫מ‬
‫ן‬
‫ה‬
‫מיאערד־וט^״דך^עו״‬
‫ככחך עשח מ א י ן מעשה וחשמ!‬
‫ורעת וחכםח כשאלל אשר אתח‬
‫‪.‬‬
‫מ‬
‫ט‬
‫ח‬
‫ר‬
‫ה מ‬
‫ק‬
‫ר א‬
‫™ ‪l ^ K‬‬
‫מה‪/‬ס הליחיל שבא שלחה פ*‬
‫ללמדנו שאין חעשהוחשבין אלינה‬
‫החסכון האמיתי סוא שס נחשאןל‬
‫י‬
‫‪8‬י קיזלת‬
‫זלפציחי אתה מתיל ליתן לון וחשטן וכן למת!תכיגהוחכחהאס י‪/‬נה מ‪5‬חדין ל»‬
‫מס כעןלס הנשמות ל‪/‬י תולה כמו שא‪1‬ל מל פסיק לא ילמיכ הינפש צדיק סכל מה‬
‫גזמתאוה ה‪2‬ליק לצמול כעהז ואינו משיג יזכהו השס שס שישיגהו כלי שלא ישאל‬
‫נאות! לעכתנית ואס הוא על הלשעיס אין אמל שלא יש לו משכון לכן כאמל ללל ך‬
‫פשט כל אשל תמנא ילך למשות מנוה ונלקה כתנאי שיכא מכמך שלא יהיה כנו צ‬
‫וגצכה אלא מבחן עשה כעול שתוכל כי העולס הזה ה‪1‬א ע‪1‬לס המעשה יהעילס הכא‬
‫הזא הגמיל!אמר ני אין מעשה ומשכין העניין הוא כמ! שפירש! ‪1‬ל על פסוק משבתי‬
‫ללכי ואשיבה רגלו וכו׳ כי אנשי רמת ומכמה חח שכין דרכם הפשר מנוה כנגד שכרם‬
‫»ש‪:‬ר מבירה כנגד הפסרה ויהיה מלת משכין מלשון ממשכה תמלת הממשכה סוף‬
‫המעשה וזה! מעשה אמר המחשבה כמו שתחשוכ מחשכחן כעולם הזה כשאול אשל‬
‫אתה הילך שמה ואתר ודעת ומכמה העניין היא כ׳ ככר ידוע כי כעוד שהניף לא‬
‫נתעכל והכשר קייס איני נכנס נמקינתי העליונה וזהי כי אין מעשה הכא אחר‬
‫משנין יגס למור רמת!חכמה בשאול שהוא הקבר כעוד שאתה נגיף קייס שס אלא‬
‫אקר שנתעכל הכשר עולה לחחיצתי ומלמדן ל! על סי דרכו שהלן כע!לס ה‪/‬ה ן‬
‫פרשתפ‪:‬חש סי׳רכ פחח רכי יוסי חשתיה דרכיפנחש כל אשו‬
‫וטווןף‬
‫תמצא וכו׳כחה יאות ליה לכר נש כעיר דכיצינא דליק ישריא של‬
‫וישיה לאשתרלא ולמעכד רעיתא דחריה כנין דההוא נהורא דמנינא איה! כת‬
‫ועיר כחיכ יגדל נא כח היכח הירא הוא כח דשריא על ראשיהין‬
‫לשריא עליה‬
‫לצדיקיא וכל אימן דחשתדלין כרעותא לחאריהון ועל דא חנ״כן כל העונה אמן‬
‫יהא שמיהרכא ככלכחו דא הוא כחו ודא איצטרין לאחערא כל שיסוי כחילא‬
‫תקיף כגין דכאיתעחחא חקיף אחער ההוא כח קדישא עלאה ואסתלק נו קודשא‬
‫ועד ככחך איצטריךלחעכד רעיחא‬
‫ואתנר חילא יחיקפא דסטראאחרא‬
‫נמארך כי אין חעשה יחשביןכגין דכההיא כח אין חפשה וחשכין יאשחדליחא‬
‫לאשי‪/‬ללא בהאי עלמא לאוקלי מעשה שלמה דעיכדא למשלם סיפה דחחשכה וחשכו!‬
‫לא ה!א עלמא דתליא כדיכילא תליא יעיל כל גמטליית יתקיפית ועי נירין בעלחא‬
‫למיהרא היי ידעת דא איה! ל‪/‬א לשית שטלין לתליין כחחשכון ואקרון סלמא‬
‫וכל אינין כלילן כההיא כח ללא הכי‬
‫ל׳יהוא חחשכה וחכחה לכלא תליא חיכיה‬
‫נססרא לשא!ל ללגא לגהינס להא כל כל נש ללא אשחלל כהאי כח כהאי טלחא‬
‫לאעלאס כיסכחעשה !חשכן ודעת וחכחה סופיה לאעלא כשאול ללית ליס לחמשס‬
‫וחככין!דעת וחכחה דהא ססרא אחרא אורח שאול איהי דכתיכ דרכי שאול כיתה‬
‫מאי דאתרפי מהאי כח קדישא איתקף כיה ססרא אחרא כשאול כיחה אשר אתן‬
‫ןנתינ‬
‫אכל סלקין קיר‬
‫גחלן ‪cp‬וני נ צ « י עלי‪/‬א אולי לסאול אין‬
‫קמוית‬
‫ני‬
‫*‪1‬‬
‫ויתיב מוריל שאול ייעל כל איכון חייכי ןללא חהרהרו בתש!בס למלחין מחתה‬
‫ולא םלקין יאכילו צליקים גמולים כחמין תמן אחאי נחחין כנין לכטלן כמה חי׳כין‬
‫מי‪/‬חן יהלקין ליש לעילא וחמן עכלין להין להלהל כחשובה ומאן איכון איה! להלקלן‬
‫במשיכה עהאי מלמא ולא יכיל!ואסתלק! מן מלמא צדיקיאכחתין כגינהון נו סא‪/‬נ‬
‫מלכאן;‬
‫ננשלין להון ושלקיןלהון מתחן‬
‫מחז שיחן חצי! האי הלא אית לאסתכלא ביה זכי הותר*‬
‫‪1‬ד‪1‬רע‪1‬ת‬
‫הרצועה למעבד כלכשכלמהליכילאלא למשית ככמך‬
‫כחיכ מאי ככחך לא נשחת׳ם לכל כש לא׳ה! חילא לכל כש למ‪/‬כי כה למלמא לין‬
‫לאככחךלאהיאאשהלקאחל־ן‬
‫ילעלמא דאתי ‪1‬‬
‫לאיהיחילא לאתחקכא כה לעלמא לא לבעלחא לאתי וכעי בל כש למןכי בים‬
‫מאי סעחא בגין דלכתל ליפיק בל נש‬
‫בהאי מלחא כנין לאתקף כההוא מלמא‬
‫מהאי מלמא לית כיה חילא למעכל מילי ולומל השחא מכאן והלאה איעכיל ולאי‬
‫אין עמשה וחשכון נבן׳אי לא ‪/‬כי בל נש כהאי מלחא לא חכי ליה לכתל כההוא עלחא‬
‫ןאוחחוה מאן ללא איתקיןז״ליןלמיהך מהאיעלמא לאיכילבההיאיאית עוכרי!‬
‫סכין לעכיל כל כש כהאי מלחא ליכזל מינייהו קכא וכלא אשתאל לעלחא לאתש‬
‫ילאתזנא חינייהו ‪J‬‬
‫קרח סימן‪fop‬כל אשל תמצא ילך לעשות וכו׳ וכי הותום‬
‫ודחרשח‬
‫הרצועה אלא י‪/‬ח במי כל כש לאכללא שמאלא‬
‫י‬
‫כימיכא וכל מה להוה עביר חכמי ליה ללא י הון אלא כלילן כימיכא כל אשר תחצ ‪f‬‬
‫ילך לא שחאלא לעשות ככחך דא יחינא כחה לאת אחר ימינך היכאללי ככח וכיון‬
‫דבל נש אי‪/‬להל ככל מיכלוי יהין לסטל שתאלא וכלול שחאלא כיחינא כלין‬
‫בהאי מלחא ויכניש ליה לגביה לההוא עלחא לאתי לא ייחל בל י *‬
‫כשעתא לאתי בההוא עלחא אחבמ חן חלבא לחחי ואיחיכ קחיה&א כי אין חעשש‬
‫נחשכין'לעת יחכחה כתר דתשליק כל נש חהאי עלחא אלא אי כעי כל נש למלכא‬
‫קדישא ינהל לים לההוא עלחא ויחן ליה מ‪:‬לקא לעלחא ישתלל כהאי עלחא לאכללא‬
‫פוכלוי כיחיכא וכל עוכלוי יהין לשחא לקולשא כליך הוא להא כד לכתל אחככיש‬
‫מהאי מלתא לאחלכא כליכא תקיפא כלינא דגהיכם צית תחן עיטא ‪ppspi‬‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ישוכלחנא לאשת‪/‬בא מ‪ /‬דיכא ג‬
‫כגהיכם אית חלולים מל חלודים מדורא תתאה שאול חלילת‬
‫רכר «‬
‫יזתאה מיניה אכלו‪/‬ולא סתיך ללא תאן לנת׳ב לשאולירונון‬
‫ק׳?ל מולול^שאול^ גיעל‬
‫‪$‬‬
‫^‬
‫ציהומתמן‬
‫י‬
‫נ‬
‫פ‬
‫י‬
‫ש‬
‫ח‬
‫ח ף‬
‫‪i P i‬‬
‫‪m‬‬
‫§»' קחלת‬
‫‪ film‬לצחיח לאבחן לא !יק לעלמין חאן לאית כיה תיכלא טנא או י‪5‬יהו מך*‬
‫לחושכניהא אוקתוה לככלליליא וליליא על לא ישככ ועל לא נאייכעי כל נש!תעכל‬
‫תושכנא חעוכמי ןןלו עלןז ואילין אינון איקרי תליה לחישכנא וכן חאן לאשתלל‬
‫כלעת ובחכמה לחנלעלמאליה כל ׳עכלון ליהלחסחאכא באינין חייבין לאטלירן‬
‫כנהינס!בררנא לשאול וכלהו נוחין חאינון לעין הוא לא אשתאל תלין ולא אשחכת‬
‫נינ״הן!מל לא אין תעשה ותשכון ולעת יחכתה כשאיל ילא אכתכח אלא לעילא‬
‫באתריה לכחס נהיליןיכיטכין זכחהכיסופין זכאה חילקהון לנליקייא ככל ראיתא‬
‫לרושיס אלו וחוכניס חעצתס ואינס צליכי‪ 0‬פיאור אחר לכן לח החלכתי ככיאורסן‬
‫ס‬
‫מתוכם מל!הסכין והסתכל‬
‫‪ 3‬ן ן ג ת‬
‫כ‬
‫‪.‬‬
‫י ש ש‬
‫ע ת‬
‫‪ .‬י '‬
‫לת‬
‫׳‬
‫;‬
‫ת‬
‫כו‬
‫ר‬
‫שבתי וראה תחת העיטמ‬
‫ב‬
‫כ< לא לקלים הפריץ ולא‬
‫' ״ י‬
‫»‬
‫ו‬
‫י‬
‫ן‬
‫עליו!ח! דלית ומיכ< אחר כך כשני‪/‬ישכ‬
‫במלכות! תתישכתי)ראה תחת השמשכעולם לגיכורים המלחמה תכש‬
‫כשפל החשיך והאפל ם לא לקלי‪ 0‬החלון וכי' לא לחכמים להם וגם ל א‬
‫‪p‬‬
‫א‬
‫ח‬
‫נ‬
‫ס‬
‫כ‬
‫ע‬
‫ז‬
‫י‬
‫ס‬
‫?‬
‫י‬
‫ש‬
‫ת‬
‫'‬
‫י‬
‫ת‬
‫‪:‬‬
‫ח‬
‫כ‬
‫ח‬
‫‪,‬‬
‫‪m‬‬
‫ל ח נ ס‬
‫לגכוגיבם טושר וגבם לא‬
‫ה‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫וחן ינכידשס יתנו צדחיח היתחורת חעשיי‬
‫ולכן אתר תתת השתים ‪ .‬לא לקלים התר< ליודעים חן כ י ער־ת ופגע‬
‫ל״ל חי שהיא קל ככשר ‪ p i‬כצכי לעש ת לני ‪ I‬יקרח את כלם ;‬
‫אביו ודחיקא ליה שעחח ט‪1‬כא וזהי החלון‬
‫כלומר שכר המרוצה ההיא כי שכר חצית כהא! עלחא ליכא ולא לגיבורים המ!חתי‪1‬‬
‫יש כת שנקראים נכורי כת ותתנכדס מל ינרס ולוחמים תמיד ואינם נוסליס שכר‬
‫גבורתם כעולס הוה ונס לא לחכמים לתם היינו המשתה שעושים לחצתי' שם כשעת‬
‫מסירתם וכחש מיהר פרשח ויחי בהילולא רכה דרכי שמעו( וכויוהיא כמו סכר‬
‫לוןס רכ אי נח! לחס חחשיהוא כיהשנליחייכ כי חי שהוא חכם כדעח‪ 1‬ופוסק‬
‫תמיס כמוסכלית להיית לו הכל מוומן ימחרחק יכא לחמו כמי שאמרו כחשלי לכו‬
‫לחתו בלחמי איה לא לחכחיס לחם כמי שקרה כעת שנטרד ממלכותו ממקום למקום‬
‫ומפנהלפנה שנחלי חשל מחי כלחי שישאר ל‪ 1‬כי אס כיייתי יאדחחז ומקלוותרמיל!‬
‫»לקאמר»לאלחכתים לחס כי יותר שהיה קהלת חכם ונס לא לנכיכיס עישר כ»‬
‫ואוי חי שהיא נכון וחכס ומכין דבר מחיך דבר ומכלכל דכריי כחשפט שלא יחסר לו‬
‫‪#‬ישר ונכסים וכבוד כהסגת שכלו לכל הדכריס הגורמים המושר והממון ואן> על פי‬
‫כן ל‪ 6‬לנכיניס עושל וגס לא ליולעיס חןכי כל מי שהוא יורע ככל חכחהומרמהים‬
‫‪ 11‬להשיג חן וחסל חהעס להפיק לנינו וכל זה אינינו שוה לו זהו תחת השחש כי‬
‫ל*צ צקל קאלו היו תיגאותיו בעת וזקן שנחו׳יכ ?סן קניאותס ופגעו כ‪/‬חן יעמ‬
‫כ‬
‫ז‬
‫גייקחלת‬
‫•ה‬
‫נ‪5‬י העת שיצא לעולם בפציחי לס׳הרא <כמ‪ 1‬שכיאלנז למיל בפס‪:‬ק )עת ‪1‬תשפ<*‬
‫)נכין‬
‫וידע לכ חנס עתוד עליי כ׳ היא פלפלא;‬
‫השלמים היל) כתי שאין‬
‫כ י נ ם לא ידע האדם אר־ז האגעזים‬
‫המרינה עיתלת לקלים‬
‫י‬
‫ער־־זו כרגיכם שגאחןיבם )כי׳יכחן כןלא ילע הארס הב! את עתן‬
‫ככצורח רעדה וכצפריבש דהי׳־צ) את יניאו״ לעילם ה‪/‬ה יזה! פיכיש כי‬
‫כלומר נסכן לא ילע האלם עתו‬
‫האחוזות בפה כהםיוקשים נם‬
‫כלניס הנאת‪/‬׳ שהם תש‪:‬טשיםכיש‪),‬יינתים‬
‫‪ ,‬׳ ‪! .‬‬
‫״‬
‫‪ P" £‬י ^ י י * ^ ובנכרים בתגלית יכן הניפלים התש! סיסים‬
‫בשתפול עריהם פתאום ‪ 5‬כעולם שמחים ישיב׳ לכ ותכף יפלו כפת‬
‫כמוהם יוקשייכני הא־' כשביל אותו עת כעס‬
‫נשתפיל עליהם פתאים כי כשעת יציאתם יהיה העילם תייכ וסיהלא א־יתפניתת‬
‫וככל מתא אפיקת נשמתי ן לעלתא כנאחם כחשכס שהולכות למנוחה לעה‪ 1‬לקנית‬
‫להה סס כשם הנחלים ככל אותם מקימיתרחסא אמכלת כת‪-‬ש כזוהר פלשת וישפ‬
‫להייני המפיס הס נענשים כיסילין בסוד צריק ורע לו רשע וסיכלו וכמ‪/‬שכיאר‬
‫סרשכ> זל כפרשת וישכ על פסיק כי פיעל אדם לו ישלם וכו'ואמר כתצ‪:‬רה לעה כי‬
‫לפעמים תהיה התנודהישנה ובלויה יא־ן בה כח לניל כי יכולי' הלנים להנצל ממנה‬
‫ועם כל זה אינם כינוליס יכן יש פח יקיש שנלכדים בהם הנפיריס ואין כהם כדי‬
‫לעכב ועם כל זה הם נאחזים שם וכן כפח אף על פי שהפח נשכר הס לא נתלשו כך‬
‫הודיענו שהם מאורעות לכש־יית כשבני העולם הזה אינם וכאם כעיני המקום ו‪/‬הו‬
‫סוד הלכנה כפניחתה כאמור לעיל ואו הנשמות נאחזות ולא יתהלל החכם כחכמת!‬
‫ילא הנכ!ר וכייהמצידה היא לחשל לעילם ה‪:‬ה וכשהעילס הוא חייכ נקראת מצידה‬
‫רעה ואז נלכדו הנשחית וראי׳ לדעת לתה המשיל לציפיריס ולדגים חרתי לחה לי‬
‫וונהחזלאמרו מאי מצידה רעה כמין תתט ודג גדול נלכד בה ונקראת תצורה רעם‬
‫יעכ‪1‬אכתי קשיאלי‬
‫והפח היא הרשת כאופן שהם שני חינין אחד גרוע תתכר!‬
‫תרתי לחה ונאתר שהדגים יהניפיריס יש חילוק כיניהם שהדנים הס כחקית׳ ואינם •‬
‫רואים הפח וילכדו כנרינס אכל הציפורים רואים חזורס הרשת כעיני כל כעל כוף‬
‫ולתאות תאכלם יפילו עצתש לתיך החצודית ינתפסים יהנחשל כזה הגשמות שאמרנו‬
‫‪0‬הם יוצאים כעת רעה ולא יודעים עתם והם נאחזים נחשל הדגים והצעירים הם‬
‫נשתות סחיוכם לצאת בעת הההיא חחחת מעשיהם כגלגלים כפעם הראשון ועיר‬
‫•ניס ליפרע מחיכם שלא יהני חחכחתן <כינתם אולי כפעם ראשונה לא עשו נחת‬
‫‪ pn‬לי‪/‬נל והוא שעסקי כתיל? שיא לסתה אן כס;יצ סכה קהסכ‪/‬ת אי אפשר ט נמ‬
‫י י‬
‫כ‬
‫ג‬
‫‪7‬‬
‫כ‪ 5‬י‪/‬‬
‫•י־‬
‫גי אין להס *‪1‬ן אשל חטא כהיות העולם חייכוחשלוניתא הקלושה חליהמ ‪5‬ל»ניו‬
‫ואו חבקש חסילים ואנשיייעשה אשר יקבלו עליהם יסללין כחי שביאלני! לעיל ואו‬
‫לא יועילו א יצלית החנתה לבטל העניין ההוא וא; נקראים ׳הולים של אהבה וזהו לא‬
‫ירע האלם את עתם א סהוא לוחה למיס שהם כתקוחם עותליס וכאים עליהם כפת‬
‫ונלכלים ואין להם עין אשל חטא או אפשל שיהיו מעיןסניסיליס א*ל תאותת‬
‫הניאם לכן וכעול אכלם כפיהם הנלכלים וחלונתס ותאותם תכיא להם לינחת‬
‫סכשחותןהכ‪/‬כלית אשל חסאתס ועוונותם כלחה להם יניאתם כעת לעה וזהו לסת‬
‫רעה כשתפיל עציהם פתאום כא השודד עליהם להפן עליהם סלרי כלאשית‪:‬‬
‫סל עת החיתה כי נם לא ידע הארס את עת! עת הסתלקתי חן‬
‫אונא^ר‬
‫הסולם והוא טעם לאנשים השלחים כי הם חריכאים וחשוכים‬
‫ינדנדים ללחם איה וצא יועילו להם אינרית חכחה ילעת ‪/‬את כחמתם כעכיים כי אם‬
‫היה האדם חי על הארחה חיים ארוכים היו יכולים להתרעם כגר הכירא ית' כי לא‬
‫יכלין שאת חיי נער כזה אכל חאחר כי האדם לא ידע את עתו וככל עת הוי חזוחן‬
‫לתלאות חולפות וכאות ואירס להם כחו הדנים שקסין יגדיל שם היא ילכרי כצפרים‬
‫כהםיוקשיםככי האלם אשחוסיכן שצדיקים נלכדים בסין הדור‬
‫האחוזיתכפת‬
‫אף על פי שאין לסם עין אשר חטא כשתגיע העת רעה שהוא שליטת החיכוכים‬
‫והקל פית יצאו חחחיצתם ופורשים חנודתם וקרוכ הנדיק לילכד כפח יותר תהרשס‬
‫וזהו בני האדם כפי דרן הרשני זל כי ככני האדם הוא יותר חשוכת ושלם חשאר‬
‫השוות ‪:‬נון נבר א‪ 1‬אנוש וכי׳ולכן פתאום כדי שלא יתפללו על כני לורם ויחזירם‬
‫בתשיכה או יאתר פת^ס כי כ‪/‬חן שהאדם עוסק כתירה אין כח כקליפה ללהתננר‬
‫ום א‪/‬הרה‬
‫‪.‬״׳‪,.‬׳״‪..‬עיה לעת ‪,‬פסירתו״‪.‬כדאיתא כחסכת שכת ‪/1‬הו פתאו' כלי שום‬
‫ולחד מדוד‬
‫נא ״‪!.‬‬
‫כיכחן שהנלוק הוא חג‪/‬הר לא יכול לו א״כצ פתחו׳שולש עליו ועש ‪/‬ס מיכן פי הפסוק‬
‫ןך‬
‫צ‪:‬ק‬
‫עם היות ששפלת׳ לן גריעות‬
‫הע‪:‬ז ופתיתיתו עכ‪ 1‬ימנא כס‬
‫‪ 0‬ל ח ) ת ג ל ) ל ב א כ ‪ 5‬ת ) ב כ י ״ ת‬
‫‪ m‬ג ם ׳ה)כ‬
‫‪,‬׳‬
‫הגש כי היא תחת השתש ואינו חסכעו להיות‬
‫כו שלתויסכ! לאיתי אכי חכתה כה מ! היא ‪t‬‬
‫מוכרחים אכ! להוציא את הפשיק‬
‫‪.‬‬
‫ה ז ה‬
‫"י"‬
‫פש‬
‫ט‬
‫; '‬
‫י ה י ר ש‬
‫ולרש וחליכ לדרשה נפרש כגנה יכקרים‬
‫בתקלת הלליש הוה מס שפירש סר י«ןל‬
‫כפל&ין אתל׳ תות מי׳סיע ו‪1‬צ לאכא סתת‬
‫ואשר‬
‫שכ‬
‫‪ J‬ם זח ראיתי חכמת תחת‬
‫השמש ונרולח היא אייו •‬
‫השמש וגמרה ‪ n»n‬מ י י‬
‫עיר קטנת ואנשיכמ כריח‬
‫םעמ וכא אליח מלך גחל‬
‫‪y‬‬
‫‪a‬״‬
‫וסככאור‪-‬־‪1‬ח ובגת עלית‬
‫מגור<‪ 0‬גהליס ןכהנא גריז‬
‫ואתרעילקטנהבליא תירמז גפןוי יכ לא‬
‫״ ‪ .‬״״•‬
‫אבא בעיר פיר ק״נא זעירא להיא כחלחס‬
‫־‪/‬‬
‫י™‬
‫״‬
‫י * ^ מכלא תתאה ״בלא ‪0‬יר» לברכי! תקיפי!‬
‫העיר בחבכתו‬
‫זכר ^ ת ה ^ י ש ה‪-‬סק קרישין עיר הק‪-‬ש אקרי )אנשים בה תעש‬
‫דמרו* ואמרר־־‪/‬ו אגי טיבך• זעירין איכון לזכאי ן לסלקא לגיוס)לתשרי כס‬
‫כלא חי יעלה כהל ס ועל לא ׳אנשים כס‬
‫דזהיא ואםרו־תי אנ‬
‫דזכםח מנכווה ורינםי"־* תעי‪ 1‬יכא אליה מלך גליל לא קלה לאתריוגא‬
‫הםסבן בזויה ורכרץ אינם בה ולתשלי בה יסנב אותה כלא יאני אה־ס‬
‫לה נאם ה׳‪1‬כנה עליה לכנה שורוי יאיאן‬
‫גשםטין •‬
‫ופפירין מכל אכנין יקרין וכל יקרא לחלכא‬
‫יי'‬
‫עייל כגייה כנין נך ואנשים בה ייעמ כתיכ‬
‫ומגא כה איש מסכן וחלם ההיא לכתיב נק כפים יכר לככ מסנן כ־אמלין ייכן‬
‫טרי מסכנית לפרעה מתעשר׳ בעיטרין תק פין כעטרי א־רייתא בעיטרי פקידי‬
‫בהאי חכמה ותכם דהוא חכים יותר מכלא לעייכא‬
‫אורייתא רתלכא ותכם דזכי‬
‫נפולחנא דתאריה כנין לתז‪ 0‬כה ילאעלא כיה ההוא לכתי׳ ואדם לא וכל את האיש‬
‫למש כן ההוא ואלם לא‪/‬כל למעכל פתגמי אילייתא לאשתללא באורייתא כי‪ .‬הוא‬
‫*למא לא יהכין לשו למיעל כל הני זכאי קשוט הנ׳ דחשתילי בה באורייתא יימא‬
‫ולילי ויותעטליככקילי א לייתא בהאי עלמא למישל כהו לעלמא לאתי וחכת המשכן‬
‫נזויה ילכליו איכס נשמעים להא כני נשא לא מטתכלין כיה ולא כעאן לאתחברא‬
‫כיה ולאנית לתלוי לתנא כל חאן לאנית לתלוי לאורייתא ‪/‬נאה חילקה וכי' •‬
‫»דכאן לשינון‬
‫ש‬
‫ב‬
‫י י‬
‫ס נ‬
‫‪m‬‬
‫מ‬
‫ו‬
‫א‬
‫י‬
‫ם‬
‫ת‬
‫‪4‬‬
‫היינו לוניס ליכנם כתיקף הלרוש ה‪/‬ה היינו נלינים לעמקי החנתה‬
‫^‬
‫אכל כפרש לפי פשיטי יפן כל העם ישחעו ויראו וילמדו לעת ויראי!‬
‫•'כינת רבי אכא הוא שראה קישי הפשוק שאס היא סיר קטנה ודאי שלא‪ .‬ייכלו‬
‫לשכת שם אנשים הרכה כי היא ממט הכמית עוד היה ליה למיתר מעוטים אחר כך‬
‫אחר כא אליה חלך גדול ובנה חה יעזור לנא־כת לכנוח חליה תכנרים ומנידים‬
‫היא‬
‫גדולים כד! ללכדה אחר שהעיר היא חעט חזער וגימריה ואנשיה חעטים‬
‫דקלה ללכדה כלי כל כך חנידות לכן אחר כי המלך שלמה עליו השלים חחשל השלים‬
‫ואחר עיר קטנה כלאחרינן עיר עוז לכי כי היא העיחדת‬
‫ללחול לעת את העם‬
‫ל»עת לנו ולחחסה ולחשתזל חזרם הריניןחטרוכיחא היא קבלת לן וכוי כלאיתא‬
‫כתללש אזכה חהזוהל יכן ייסע קלאן קאלי‪$‬יה וכויוילן חאחלוהס לקבל אכניש‬
‫‪nVip h‬‬
‫תתאס מכלא כתלאה מכלא המונה היא לפלש מלת קטנה לציתא דהא קיימא ‪A‬‬
‫לכה אחינתך כלפילש בפלשת תהתה שהיא •כילה לקכל כל כשמימיהן של ישלאצ‬
‫כקלכה ככל לילה גם ‪ p‬היא קטנה למלת הלין תתאה מכלא כתראה חכילא כציחר‬
‫אפיל! הכי שהיא ככחינתה גלילה אכל כערך המלית הסציונו׳ה׳א קטנ טכוףניין‬
‫כי העליל צפי עלתו היא כגל גיל תללל כים הנלול )אזמר שורוי וכייהיא ליצפינ ‪t‬‬
‫חקלא לחייתי עיר עזו לני ישיעה ישית חומות <ח<ל אס כן כהכרח יש שם חומו'!ח׳ צ‬
‫ריחנים והם כתינית תשיכיח זו מוו זהם הם שחי לכלכין חקיפין קלישין כלא תא‬
‫ברשת שלח כ‪/‬והר כי הם עשל קלושית‪ 1/‬לחעלה מ׳» ו‬
‫כל אלה הלכליס תנאתי כחלרש כחה פנים לפנים זה חזה ש‪:‬ניס ולא‬
‫^ךןף‬
‫הניחו חקים להתנלל כי ט עניין הפסוק י־וא משל כפי פיליש ח!ל‬
‫וחאתרם כקוצר הנה ח?ל מיל קטנה ;ה חנלים ואנשים כה חעס אלי החנליים וכא‬
‫אליו חלך נדול וה פרסה איש חסכן זה חשף ואנשים כה חעט אלי אחי יוסף איש‬
‫חסכן זה יהודה עור פירש טיר קטנה זה סיני ואנשים כה מעש אלו ישראל מלך‬
‫גמל ו ‪ :‬יצרהרעאישחסכן זה חשה וכ־ארו עוד עיר קסנה היא כית הכנסת‬
‫ואנשים וכו יזה ניכור מלך גדול מלך מלכי חלכי התלניס חיש חסכן וה החכס או‬
‫הוקן כשעה שיושכ ולורש ועוניןאחריו אמן יהא שמיה רכא אפילו יש לו גזרית של‬
‫עיר קטנה ‪/‬ה הגיף‬
‫ן ״ ‪ -‬״ ‪ $‬ל‪ ,‬ל ל מ ותין ‪j‬‬
‫ה‬
‫מ א ה‬
‫ש ‪ :‬ה‬
‫ה‬
‫כ ה‬
‫)ח‬
‫ע‬
‫כ‬
‫)נ‬
‫ך‬
‫ב‬
‫ר‬
‫א‬
‫ח‬
‫ר‬
‫נ‬
‫ה‬
‫ע‬
‫מ ה‬
‫' י ? 'י‬
‫)אנסים כה מעט אלו איכריו מלך גלול זה‬
‫נקרא נדיצ שהוא נדול חינר^הטוב'ינ שנה וסככ אוחה וכנה סלים מנודים גלילים‬
‫כמנין ועק־וון איש מסכן זה יצר הט‪:‬כ למה נקרא חסכן שאין רוכס של נריו׳נשמעים‬
‫לו ומלט את העיר כחכמתי שכ השימע ליצר הטיכ נמלט ההיד אשרי משכילאצ דל‬
‫טול לא זכל אחל החכה אתם צא אזכרתיניה אנא חוכר ל׳ה והסירותי לכ האכן‬
‫וכמאמר האחרין שהיא חשל לניף ראוי לתת לכ להכין המקרא שאיצו מיכן לעצמו כ׳‬
‫כשהמלך הזה כשכא אל העיר יכנה מצירים כדי ללכדה אינו מגיל הכתיכ אס המלך‬
‫הזה לכד העיר אם לאו ואם לא לכדה מאי ומנא כה איש מסכן היה ליה למימר והיס‬
‫כה איש מסכן וכמאי דקאמר ומצא נראה שלכד העיר יחנא כחיכה איש מסבן השני‬
‫ה‪/‬ה ואס כן היא שלכד העיר למה לא הגיד לנו הכתיכ היה לו ליתר וכנה מצירים‬
‫‪ .‬ראוי לדעת כי‪ .‬האיש העני הזה מלשאת העיר‬
‫גדילים עד שלכד אותה ו‬
‫או מלטה אחרי נאו שש יצא לקראת השלך‬
‫כיר׳שנא נכנס החיך מעולם *‬
‫כמעשה שצאלכש;דאל כשמעון ה‪:‬דיק כשבא להתלינ ירושלםחלה פניו שלא ירים‬
‫יד עלירישלס והכיל אותם מר עתי ומתתשכתי אשר חשכ כדאיחא כמדרש וכןהיס‬
‫ראוי לנו להגיר איך הטל העיר המס‪:‬־‪ ,‬ההיא לכן אזל אל תחשוכ הדכרים ככתכם‬
‫כ׳ אש תשצ הגיף וכא א;יה תלן נדול וה יצל הזע ש‪:‬כר נכנס כגיף מ׳חי חו׳לתו‬
‫ס!חל‬
‫*‬
‫‪1‬‬
‫ע ו ר‬
‫י‬
‫‪5‬‬
‫‪to‬‬
‫קהלמ‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 5‬ל ס ל ק ח ר‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ב ה ע י ר ) ב ע‬
‫ס‬
‫)‬
‫ט‬
‫*י‬
‫; ‪ .‬ן ‪ ? , J‬מצא שס מגיא*‬
‫פ‬
‫מ ח‬
‫ב‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ל‬
‫מ‬
‫״ * " " ‪, " ^ * ' .‬‬
‫״ א שעי׳״ס־« " »'‪ 1‬־ י "‬
‫‪3‬‬
‫משל נ ש ח עא ‪ 1‬פ ה ה ג } סא ז‬
‫יהלנו‪Z‬‬
‫‪LZ«,‬׳(י‪> .‬‬
‫״״? ״ו״׳?‬
‫והולך לה‪/‬הל אח העם י ׳יי‬
‫הכסיל׳»‬
‫ימס ‪I‬‬
‫לק׳לקמלן כ׳ מ׳ ‪°‬שישמע‬
‫שלאישמעו‬
‫החלל‬
‫‪5‬‬
‫ל אפ נ‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬א‬
‫ל ‪ 3 ; ,‬ת‬
‫ע‬
‫מ‬
‫א ‪3‬‬
‫סי‬
‫המ‬
‫‪1‬‬
‫׳‪ °‬׳ ‪.‬‬
‫‪ \ Z‬ויש נחס אנשים שעיני " י י ? ' ' ‪°‬‬
‫^ צ ' ! ״ • י ז ״ ״ י « כו‪,‬‬
‫‪ L0‬שאינם » י ׳ ‪ °‬י ״‬
‫ב ״‬
‫״ ״ ^‬
‫ז ׳‬
‫‪ 3‬א אמלתי אני טוכה חכמה ח ג ט‬
‫י י ׳ ! ״ ‪,‬חכח״‬
‫קי׳עדן אלי‪ .‬נמלת‪ .‬כגל החלו הגליל איא‬
‫י ‪ V‬י י ‪ °‬׳ "״? ד״ מלים לני?‬
‫"‬
‫‪°‬‬
‫״שכל וצה״ס־י‬
‫«ד״י‪3‬‬
‫קחסכןנ <ס‪.‬לנליםא<נםנשחעיםנה‪)-‬תכ‪.‬כ‪3‬לכר״גר ׳ ?‬
‫«‪ fep‬למש לכן אינם שומעים ללבלי‪ ,‬וש‪/‬תע׳ם צ ‪ , ,‬ה‪/‬ק; ככסיל < לכליהס ?ם‬
‫*תילן׳ס חלכם להנאת הנין ולתועלתו ן‬
‫כ‬
‫‪ ,‬ס‬
‫‪ 0 ,‬מ ״ ת ה מ ש כ ן‬
‫א י נ‬
‫יה‬
‫ש‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ס‬
‫‪1‬‬
‫ה‬
‫כ‬
‫‪6‬‬
‫‪0‬‬
‫א ל א‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ה‬
‫(‬
‫א תה ע‬
‫מ ! כ ת‬
‫כ‬
‫י‬
‫‪7‬‬
‫‪D‬‬
‫ת ה י ׳ ל‬
‫הט ב‬
‫ז‪1‬‬
‫כ‬
‫בל‬
‫סעם לשכת לתה חכמתהחסכן‬
‫‪- -..‬‬
‫כ״יהמהחכםנלדנלו‪ ,‬ה‪0‬‬
‫י‬
‫דכי ‪ ,‬ח כ ט ' ם ‪f ™ 3‬‬
‫גשטעים מןעקד־ז י ^ י כ חתובהשקט ללא יתפ!׳ן כסיל כתכונה כ•‬
‫אס בקול! קולו וחמה את לכליו של חסכן‬
‫•כסירים ‪:‬‬
‫שהם לכלים של חכמה ‪/‬הנמשל כ‪/‬ה לכל״‬
‫קנתיס שהם סכתת המסכן תועניתיו כלת נתונות לה‪/‬היל לעם ש׳חנען עצמם‬
‫יזעכילות כ״חשמ כלכם שכר מכילה נננל הסשלה שיש לי‪/‬ויש ל״ן ן! מגנם‬
‫אחלן אכל סינל הרע שהוא המושל ככס־לים מלכד אליו ע‪/‬ות אכיל ושתה בי מחר‬
‫תמות כצא עתן״הופיליש ננחת לאש לאט בלותללא עת האשף עתה מונשן‬
‫למי שמנה לשמוע י״סל‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ו׳לר‪-‬נוהי בדלן ישרה‬
‫״‬
‫כשנצ ילךאצ חכמי‬
‫לאט לאט כמו שאחל החכם ואל תהי חפלינ כהתחלה נ׳ לימי השמן נולס‪ .‬לכיביו‬
‫הנר ו‪/‬הו אוחל בנחת לאס לאם נשמטים לכלי החכמה אכל הכסיל משמיע נסיןת‬
‫‪f 2 5‬‬
‫יד‬
‫'‬
‫ומעשיי ובהמתו באחנע הליו‬
‫מושל שס!א ס־נר הרע משמיע ומודיע עניינו ודרכיו כדי ס־פל־גן עליו אנשי כציה*‬
‫אחל שהאיש המסנן ההוא מלש הוא לנח את‬
‫‪,‬‬
‫‪ p.,‬א ‪,‬ל ן‬
‫בלי כלי זיין ביל‪ ,‬שאם היא כוונתי ללחום בכל•‬
‫™‬
‫העיר בח ימת‪,‬‬
‫‪r‬״‪ 1‬אולי לא היה מצח לתלן הגרול הנ( אבל חמר שלא ננמ׳ כי אם כחכמת! נקטינן‬
‫כ׳ סובה סכתס מנהלה וכשם שהאיש החכם הה‪.‬א אם לא כעבור! המכל אנשי העיי‬
‫הלשע יאכל ‪P1W‬‬
‫ה נ ל י ק ב * & נליקבע׳לנן‬
‫ת‬
‫נ‬
‫‪0‬‬
‫נ‬
‫ת‬
‫ש‬
‫ה פ ל י ן מ ן ה ע ) ל ‪0‬‬
‫א ל א‬
‫‪0‬‬
‫י‬
‫כ‬
‫ח‬
‫ר‬
‫ט‬
‫ח כ ס‬
‫ה ת ש ‪ 1‬ב ה‬
‫ו‬
‫א‬
‫א‬
‫ן‬
‫א‬
‫ם‬
‫ר‬
‫נ ע‬
‫א‬
‫ט‬
‫< ל א‬
‫ר‬
‫‪W‬‬
‫קת‬
‫‪m‬‬
‫‪P‬‬
‫מיי קהלת‬
‫מ י כ ה כשהפיל אי המליצה מחצה חייב ומחצה ׳באי כאשי ביאיצ* הרשת ס(ה‬
‫ושכל בריחיה וימצא העיל ההיא חחיייבת ויעכב כל השפעתי שסיס לאיי להשפיע‬
‫אליה ‪J‬‬
‫' טוכד־ז חכמת מגלי קיפ‬
‫י י‬
‫יק‬
‫נ\כל‬
‫י‬
‫תשובה כ׳ נכנסה חכחה‬
‫אגן•‬
‫ל ס ר ש ה פ ה‬
‫י ו א ת‬
‫‪ 0‬ת‬
‫׳‬
‫ה ן ט‬
‫ב ל כ ב ‪ 0‬ל ש י ב א לה‬
‫‪!:‬במל‬
‫‪9‬‬
‫׳ ‪£‬‬
‫ז ן י ב ה ס‬
‫וחוטא ^ ח ר י ^ ב ר מוכח‬
‫חרנח «‬
‫הצדיקים נחולי׳ כי הם לגחתיס כיצלס תחול‬
‫ולכן אחר טונה חכמה מכלי קרב יותר‬
‫והטעם אס לא היה חיזר כמשיכה היה תויון‬
‫»שלתן של בעלי תשובה תהצריקים‬
‫לעולם במעשיו הרעים יזהו חוסא אח ד יאבד טיבה אתכם עתה ששכ לאל ככל לכו‬
‫‪$‬כריע את העולם לכף ‪/‬בית{‬
‫כי יש ארם שסכעי וחזני לפיו' תם וישר <יש שחוני להיית רע יחל‬
‫או יאמר‬
‫ויש שהוא אדמוני ויפה תאר וחפחד לכי סחא יצרי חתנבר סליו‬
‫וזהי שכלו נחל ייתר תהו שאחל סובה ח‪:‬חה כשהחנתה ההיא כאה חחתת הכל!‬
‫קרכ שהם כלי מלחמה שלא למלאת תאוות יכרו הרע לא חצר תייית וישרות וחיסא‬
‫*חל יאבד טובה הרכה כלות׳ והטוביות ההיא צלין להיות סד סיף ימיו ווהו ומיסא‬
‫אחד יאבד טובה השחר פן ואל אתה החכם שיוחס ככלי קרב ננד יברך לשתול חחול‬
‫של חשמל לבלתפיתה כי כל סה שעשית אה תכשל אתה תאכל סובה הלכה יען בו‬
‫•כירה סככה חנוה‪1‬‬
‫‪,‬חיח‬
‫ת ה ה‬
‫ש ל מ ה‬
‫ה י נ‬
‫עב‬
‫יי ‪ 1‬ל‬
‫^ו‬
‫בי י‬
‫סלעיכחתיוכזביכ וענייןהנשע‬
‫ג ש ח ן ח ק ת‬
‫ש כ ש ה נ ש מ ה‬
‫כ א‬
‫^‬
‫ס י א‬
‫ו צ ו צ י מות י ט ^ י ש יביע‬
‫*״״~~‬
‫^‬
‫ ‪.‬‬‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫* מ ן רוקח יקר םחכטח‬
‫ומכמר סכלות מ ע ם ;‬
‫‪0‬הירה נקיס חכל חםא ועסע כאשר סדרו‬
‫*נעלי התפלות אלהי כשחה שנתת כי סהורס‬
‫!נו'והנה אחל זבובי חית נחו שהזכוכ הולך אחר הלכלים המתוקים וכירח מענייני׳‬
‫כך היצל הלע הוזנה לילף אחל האלם להכיאי צחל תאוות‬
‫החוצים וחלים‬
‫*תיקית לאבלו חן הסולם כי לכן הרחיק התורה השאור והרכש מלהקריב לסנ»‬
‫תונס ה׳כי סלכשהוא לוחזלתתיקויהתאוית והשאול היא שאיל שבסיסה שחחתין‬
‫צם את קנשחס חשרחת איתס ולכן שנים אלי לא י»לו לרצון לליח כוחיח להולית‬
‫לאדישיתרחק תהה וכשם שהזכיכ מוסר נפשי לחיתה כתאייתז אמר־ הרכש *חחדנקת‬
‫מליו כרכר תתיק ינתפש סם כך תתיקית הי צר הרע לגליה ייררית חית שם חכרו‬
‫‪99‬ע‪ 0‬היזפאויה מלא? כתתללתתק ספי; ?)אקליקס קרה כלפנה חהו ג א י » ‪V P‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ p‬ומי ימ» »ימ יסס ‪ f‬ושמנו יסדהואחל!קל מחכמה ממכזד מזזקשה לו <‪of‬‬
‫ע י ן סינל סלעמבעיני ה׳ צמה חעיקלא בלאוסקבהלאבל הכי האלם חןשיא מ‬
‫היינן בחכים ליבנה בתוקף הללוש בשיל השילום חסזוהל ‪1‬היימ יוצאים מעניין‬
‫לעניין אין סיה כס לכחש ציכנס צנן עלן לפתות לחוה תי נתן התא בחלול הקחשמ‬
‫מלדוש הזה סו׳כולא חאל סם תחנאמ אס תבקשנו ככסף ונם ביראנו לתסצס שני•‬
‫ננטש סם ולוה אסל זבובי חות הללו צמה נכלאו אחרשמסריחים שחן רוקחדסיינ•‬
‫•נר סלע צמה נכלא אתל שחסליח הכשחה אשל כחשלהלשחן הסוכ תלז 'אמי '‬
‫יקל מחכחה ותככול סנלות מסס הכוונה כי הנל׳סיס אינם משיגים את האושר‬
‫האמיתי כלתי שלוחמים כינל הלע נחנא שחניע להם הנאה מן הסכצות שהיי*‬
‫כיחי חלפי כעניין אחל כחו שזבוב״‬
‫ושמעו‪!/‬‬
‫"‬
‫מלחמת ' י‬
‫תון כלי חלא שמן לוקח כלי צהשילס‬
‫י‬
‫מת זטביס החתים שניפצים‬
‫כחנו נ ד ן לסליק! תבלי אל כלו וכוס יביע ריח־אותי שחן לוקח שכ‪ $‬היושבים שס‬
‫בסניס ממט נמנא הסכת ההנאה כאה להם מחתת אותם ה!נ!כים כמו כן היא יקר‬
‫החכמת וחבכול סכלות מעט היוקר סל החכמה והנכול הוא מתלאה מהיית כעולם‬
‫הגלית חעס כי תי שילאה הכשיל שונה כאולת! יילאה החכם עיניו כלאם! יעלין‬
‫וחלתי של חנם אין קן נתצא שסכלותו סל זה השלה את זה בלחיין הוביב והיא קליפ‬
‫‪3‬לשת ת‪/‬ליע לכי ייסו אחל יקל חחכחה ותנניר‬
‫לסיריש ה;וסי ‪ 1‬לכמהר‬
‫לחנמתתינוי לילה ןיקלאלנכול לצעיצא יתיר‬
‫כל!חר יקרא‬
‫•וכל אלחין לעלת׳ כיתרון האול חן החשן תיעלתא לנהירא לא אתיא ‪1‬א חני תש!כ^‬
‫ולעולם תקינא לתוורא מא! הוא א!כמא אלמלא אוכמא לא אשתחולע ח״ולא וכני!‬
‫אוכתא איסתליק תייירא ואתתקן אתר רכי ינתק משל למתוק כמל ללא ולע איני?‬
‫מעמא למתיקא סד לסעיס תלילא חאן עכיל להאי תתוקא הוי אות ר האי מרירי*‬
‫והיינו לכתיב נם זה לעומת ‪/‬ה עשה האלהים !ככל כיאלנו לעיל כפסוק כיתרי!‬
‫ו‬
‫קאול מן התשןכ׳אולסשצ לכלים אצו‬
‫כ‬
‫ס ר ע ז כ ח ת‬
‫‪5‬‬
‫ן‬
‫‪D‬‬
‫' ‪j r S f‬‬
‫לב חכם לום<גו ולב כסיל ירצח‬
‫כזכותו של ארם וים חשחחינ•‬
‫!‬
‫‪/‬‬
‫לקשר מ תי שהוא מנס ויראת חסא נוסה כל‬
‫!שמאלו»‬
‫גדרך כשהסכל חולף ל נ ו מעשיו לשמאל והלכר פשוט ן‬
‫כשהאדם הנפסר מהעולם‬
‫‪,‬‬
‫ן‬
‫^ ^‬
‫כין רשע בין נליק כצם‬
‫אכל אתל כן כצ את־ מוליכים לעגסו‬
‫נתחלת עלייתם ס‪1‬לנים לתקוס אחל‬
‫ז‬
‫הכ‬
‫ללו תמקד הגדיקים תקליתיש צג תצאןי ‪dip‬‬
‫ו‬
‫ח‬
‫ב‬
‫ס‬
‫ר‬
‫ן‬
‫א‬
‫ם‬
‫ר‬
‫‪D‬‬
‫‪n‬‬
‫נ‬
‫?‬
‫ט‬
‫‪K‬‬
‫א‬
‫ן‬
‫ו‬
‫צ‬
‫ה‬
‫קחליה‬
‫פי'‬
‫וחלריכיס איתו לימי‪/‬לרן ישרה יהלשמים כיס נגרש מלאכי חכלה מנפיתין אות!‬
‫יחחין אותו לשמאל וכדאיתא כחדרש רוח מהזוהר וזהו לכ חכם לימינו ונוי זס״ס‬
‫העני!; הכתוב הכא אחלי! ונס כללן כשהסכל הולך לכו חסל ואחל לכל סכל הוא‬
‫המניין כשכשמתהלשמ חוליכיןאותו לשמאל כחקוס חלול החינוניםכשחוליכייאיתי‬
‫כוא כענמו טמא םחא יקרא אוחר לכל סכל הוא קראנה לי חלה כי מיהי חליתי‬
‫כאופן שהוא כשנחו כלרן שחוליכים אותו חנאספ־ם מחו כחה כחית הסזחאה יזה»‬
‫כי ילועכי בדרן שהרשמיס הולכים אשל‬
‫אןואסף‬
‫ואחל לכל סכל הוא}‬
‫בלבלי הנשלה וכליננות השכינה נהיא‬
‫אינם מנשקים כ» אם‬
‫לקלאת לב שנאמל ניל לבכי וכוי אינה‪ .‬נמנאת ממהם יהללך ההוא יםיכן ל;כין‬
‫לרן שש לפי שכל פמלייא של חע •ה מנריןין עליו לרמה והאיש הירא את רכל ס'‬
‫ירחיק ח?ס שלא לררון כף רגלו שם ווה! לכו חסר אין השכינה שילה סליו לפי שהוא‬
‫אוחל לכל סכל אני חתין לכרי! שתלכל הוא כשנחו מכליו חי הוא וכשאול תתיך‬
‫לכליו של אלם נצרים אח חעשיו‪:‬‬
‫ו‬
‫המלך שלחה פה כי לעולם יזכי אם ח ח המושל העלז‪-‬ן‬
‫ר‬
‫ע צ ‪ :‬ו‬
‫האל את יו המיתה כשחחגכל‬
‫״‪^,u‬‬
‫״‪L‬‬
‫‪k‬‬
‫‪,‬׳ _ ‪...‬‬
‫עליך כקופך אל ו‪-‬זנח מ‬
‫״‬
‫לוח המושל יעלה עליך להיינו ינרהרפהמושל מרפא יגיח חמאיםגרורים‬
‫‪0‬ל‬
‫י נ ח ה ר ע ל ט י ו ד ז ח ן ה ע ) ל ס‬
‫״ ס ו‬
‫א ם‬
‫»נליך כי חיום היוהך כעולם כקרבך קי' יישב‬
‫לאכלך יוקימך אלתנח שהוא מק‪:‬ס הקכר הקכוע שהוא מקוחג האמיתי כי שאל‬
‫מקימות כעודו כחיים חייתו אינו נקרא חקוםחישכוכי חי יולע אס לחחל ינולוהו‬
‫ויס פו אוחו חשס אמנם מקום הקכל הוא מק‪1‬חו כוראי כי מרפא כלומ' כי הלפואס‬
‫ה‪/‬את שאני נוחן למכחך שתיכול יום המיתה להיינומקוס הקכל ינוח וימנע ממן‬
‫מסאים גלולים וכמזל פגע כך מטול זה משכהו לכית החלרש חם אכן היא וכייואם‬
‫אם רוח המושל תעלה עליך כמג‬
‫או יאמר‬
‫לאו יוכיר לו יום המיתה!‬
‫לססרירך שתרדיף אחר תאוות‬
‫שביארנו שה‪1‬א ינר הרע‬
‫העולם יאחר הנזל והננכה חקוחך אל תנח זכולתזכיר חקוחךהננוו צתיי עד לעולם‬
‫ככא ומתיקותו כמו שכיאלנו כפסי? ואל תקותי שואף שחיזלת הנשחה אל חקומס‬
‫הראשון אשר חשס חונכה יזהו חקיחך אל תנח כי חלפא יניח כלוחלכשתחשיכ‬
‫כזה היא רפואה שלך ותניח חלחסוא חסאיס גדולים כלוחר רכים וגדולים כשתחשכ‬
‫או יאטר אס רוח החושל אס תזכה לאי זס‬
‫כפשיד פטרה כנגר שכרה;‬
‫אלחנחהקכההוא חקיחי של‬
‫מעלה מהמעלית את מקזמך‬
‫‪1‬ול‪0‬אלי‪1‬ג‪1‬סכיןעינין פן ירוס לככן ו^כתת אל סיאלהיך ועוד יש כוונת אפן‬
‫בפסיין‬
‫גי‬
‫קחלת‬
‫פט‬
‫נפסיק הוה פס הפס‪1‬ק הכא אחיי! ונכאר א<תו לקמן כלה ‪j‬‬
‫מס הפס ק האמיר לע־ל והוא‬
‫יש רעח חולר־ז ראיר־זי נקשר‬
‫בעניין הגלות והכיינה בה נת‬
‫אומנתינו הקלושה חחח כפות לגני הקל־פה‬
‫י‪ ^ -‬־‬
‫שיוצא טלפנ י השליט ‪ :‬למרמש שיר יחמור ו עונות•• ני גרמו לנו!והגוי‬
‫ניחן הסכל במרוםיפם אשי אתנו ע‪:‬ה מעלה מעלה ואנחננכנליתנו‬
‫ר כ י כ ש ןעשיריפש דששי‪ '1‬ירדני ״שה מטה ונריך ל׳כיר תמיד איז‬
‫חירכן כיח מקדשנו ילטיטכ׳ת כין עינינו‬
‫*‬
‫מרפת כ׳ ת תפארתיכו)לומר ככל עת אס‬
‫ישבו‬
‫ילהיית מגמת עינינו ככל‬
‫אשכחך וכוי‬
‫תפליתינו לזכיר חירכן כית המקדש כתפלתיני שחכנה יתכינן במהרה כימינן‬
‫ופ ריש היזקרא כך היא אס רוח הייושל שהוא תיקף האומות והגלות חעלה עליך‬
‫חקימך אל תנח שהוא מרום מראם!( מקים מקדשנו אל תנח כוונתך כעוחן‬
‫מעליו ילהור ככר הוא חרב ישייס ימה ני עיד אליו אני הולך אל־ו והוא לא ישוכ‬
‫אלי חל־לה כי השם יתירפא ירפא המקיס ההיא יחניך יח‪:‬ך לקיל צעקך ואם זכיר‬
‫תוכור החרנן ותוןקתה עליו נפ^ך ימם חשוכה כלבך ויניח חט־^יס גדילים יזה!‬
‫כי מרפא יניח חטאים גדולים !פייחלת יניח יהיה עניין סליחה יסלח לך עוונוחין‬
‫יפחה חפרש ברעה הואח ואמר יש רעה חולה כלומר אם ירע נעיניך הדכר הוס‬
‫לאחר חריע לא ירחם הי עמי ונחלתי ״קנא היעל ארנ! ונחלת! לא יע׳יכ וישוב‬
‫אותי על חכינו הראשון הכלה היא עישה לשארית ישראל כי למועד קץ!הנה נארך‬
‫הגלית כעיונות שרכ! ולא כן גלות חנריס וגלות ככל תשוכה לוה השיכ הרעה‬
‫הואת שנעשה תחת השמש נמשה ככיכול שלא כרצונו אלא היא כשגגה היונאת‬
‫מלפני השלים שאחר שנעשה הרעה יכול הדר כיה מההיא אכל מה יעשה שככר‬
‫נסכע ה כימיני!כזרוע קדשו כמו שהגיד גבריאל לדניאל)ישבע כחיי העילס כי‬
‫לחועד חיעדיס וחני תכלינה כל אלה ואו ילומס כיח אלהינ! אמנם עד הפח ההיא‬
‫אנחני כעינותינו נשכיל הרעה ה‪/‬את כי נתן הסכל במרומים עתה חחנכרים‬
‫סקליפית ימה גס סמאל ראש צרים שנקרא סכל היא עתה כתיחף אמין ילא הוא‬
‫כלכד מתנשא לאמר אגי אמלוך אלא כל השכעים שרים של כל אומה ואומה גוו‬
‫וממלכה כלס מתנשאים לעזחתינו וזהו אחרו רכים כיהסשכעיס שרים כמן‬
‫יכי המלך וכמו שפי׳ זל רכי׳קמים עלי גחל ס כחירה כדואג ואחיתופל וכל אומה‬
‫»ש להם מלכית ושררה ועשירים שהם ישר׳‪ 1‬כשהיו עושים רצינו שלמקייהיוכעיסרו‬
‫' יקיה< א<מ תחת גפנו ‪ rvpi‬קאנתי אין כסף נח&כ‬
‫^ ׳‬
‫‪it‬‬
‫‪6‬‬
‫‪n‬‬
‫‪r‬‬
‫‪n‬‬
‫ע ‪,‬‬
‫ן‬
‫‪n‬‬
‫ם‬
‫ן‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ש‬
‫? י ‪ ,‬כ י ת‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫ע‬
‫״‬
‫ח‬
‫»י*‬
‫קהלת‬
‫כי היה הלבנה כחלואה ועתה קם בשפלותו של עולם עליונים לחסה יתתתיכיה‬
‫לחפלה>‪.‬‬
‫גפ^ך‬
‫לדרך שביארנו לעיל פי האיייית‬
‫הס ניחלים העולם הוה והם‬
‫ראיהי עברים על סוסים‬
‫‪m1«-ni-tUvCm‬י‪.‬״״‪•,-,-‬‬
‫‪ ,‬ועזרים הולכים כעברים‬
‫‪,‬‬
‫‪ ,‬ל‪,,‬‬
‫בנטע׳ הוכיחו ה הנם כי כימיו היי אחיי ככ! על הארץ ‪J‬‬
‫ו ש ת ו ר‬
‫ע‬
‫נ ‪0‬‬
‫ה ש ת ר ר‬
‫ה ק ל ן‬
‫ש ל ח ה ע‬
‫ה‬
‫ישראל בתעלה נדולה ראה יהחככא את‬
‫העתידית חה שאירע לאבוחינו ולנו כיתי הגלות החר יהנחהר הזה שהאדונים‬
‫בהפכו לעבדים והעבדים לאדונים וכחש הכתוכ עכדים משלו כנו‪:‬‬
‫כדרוש אחד בדיל הערך שלחדנו חלרשכ׳י!לכי החיניניס יש‬
‫אן גא^ף‬
‫להם אחיזה לתעלה בקדושה וחכניםקטרונו שם לקשרג עלינו‬
‫בעיניתינו כאשר עוחדת העכביש בהיכלי חלבים חקוס הסהרה !הנקיות שם‬
‫הט מאה כיקעת ועולה כוקעת ויורדת ווה! ס!ד שממית כידיה תתפש והיא‬
‫בהיכלי מלך רמו לחה שאחרני שלהיית לה אחיזה כהיכלי המלך לא פנימה חלילה‬
‫כי חי נזן שכור כ ין הנוירים אלא הכנסה שס יקרה היות לו התפשטות כחדוריס‬
‫המקיפ ם את ההיכליתשחחדורהרהשין שישכו ניקכא דתהומא רכה חשםמוניא‬
‫כנחש מהמדור הוה ראשו ומתפשט כמרירי! המקיפים ההיכלית ער כנגד היכל‬
‫אהכהשמשס יינק קליפת עשי בנו של ינחקושס ניעק בקול מר קטרוגו ואומר‬
‫כייא כייא שמעני חלך החשפט השופט כל הארץ לא יעשה חשפט וחרת הרין‬
‫מוכרח ‪ r‬לפשות הרין ומשפט כי הוא מלך ישר ונתן ל< רשות להמנ ולהשחית ויןו‬
‫‪!0‬ד ה ננשת הקליפה כקדושה יאל חטעה כיה כי אחה תהיה קינן כנסיעית אם‬
‫תאמין שיש צו אחיזה יותר חוה אמנם שרשי הדינים שמהם חשינשליס חחדרנה‬
‫למדרגה עד הגיפו אליו הם כמקים הקרש כמקי' שאין הפה יכולה לדבר ואין ראוי‬
‫לאחרם כי אם חן הפה לאוון ווה! נחן הקכל כמרוחים והדרש ה׳ה הוא גדול‬
‫הערך יכיסיף לקת לקמן כזנה וזהו נחן השכל דוק שלא אמר יש סכל במרוחיס אלא‬
‫גחן כלותר נתנו לו רשי; שיכנש כמחתים רבים מקומית וחדורות גכיה זה על יה‬
‫ועשירים ומי שהיה עשיר שהיא רמו לשכינה החשכנח ענתה כסיל שכע הנערית‬
‫בשפל ישבו נטרדה ממקומה ממכון הכתה עד ישקיף וירא היתמרוס ראיתי מבד*‬
‫על ם שים כיוחר השרים של אוחית העולם בל אחר ואחד בממשלה שלו ואמר טל‬
‫סיסים כלומר על כנס ועל ישזכס ושרים הולכים חליני יושר סהם חיכאל ינבריאל‬
‫חלייריס סניגיריא על ישראל נדח! חחחינחינחחעטי כנפי החיו' ונדחי חהפרגול‬
‫כשביל עונותיהם של ישיא ל \ ועת? כאה הנחתה יןל הלעק האחורה ן‬
‫חופר גוטץ בו י&ול ופורץ ש ל ם ח ע לי! השלים בפסוקים!‪ 11‬נחם‬
‫ינתש עמו ישראל כאיש אשר‬
‫‪,,‬״ \ ‪,‬״ ‪,‬‬‫אס! תנחמנו יאחר הגם כי עתה הם כשציתם‬
‫* ״‬
‫'‬
‫הם יפלי כנופלים כחי שיקרה לפעמים כתי‬
‫כך יארע להם שיפיל כיד ישראל שככל יים וחס‬
‫‪0‬ה!א חיפד גוחן ינפל שם‬
‫חינרים בהם ולנסיף יפלו בידם זבחו שלפעמים חי שפירץכיתל רעיע או פירן‬
‫נדר נחש סימצאושםיהם נישכיםלפירץ נחצא שהיא פניוז הזיק כידי) כך יארס‬
‫לישראל סם האימות ישראל הם הנדר שניר! ענמם מחנית לא תעש־ ׳סייגים‬
‫ספשו לחיית חשה ו‪:‬ל מי שהיא רונה לששיט יד כסם ולשרי[ איתם ישכנז כתש‬
‫שהיא הנחש הנחל לעתיד לבא {‬
‫חיפר ניתץ על הכיתיים הרשעים אי על אריס הרשעה האמידים‬
‫או ירצה‬
‫כלומר בשבילו נפיל יפירץ גדר שהיא כית‬
‫ערו פרו כי יעיל‬
‫ליזקדש שהיה נדר לכל העולם יוי שפרצו וניגע כי)ישננו נתס יאפשר שרמו ליתיש‬
‫הנכנס כת‪:‬טמי של ט טיס שפרץ נדרי של עילם ‪:‬‬
‫ו ר‬
‫ג‬
‫י‬
‫ר‬
‫ו ו ח‬
‫ר‬
‫ג‬
‫ע כ ג ו‬
‫ח‬
‫מםיע אכניס יעצב כרם המונח‬
‫‪ .,h,‬מ‬
‫־ ‪1‬‬
‫נ‪,‬קעח וןיס ‪-‬סבן נס ־‬
‫כל מי ששלח יד יסתראכצי‬
‫׳™ ״ ‪t‬‬
‫עני כנין הבית הקו־ית והענם שקרי בהם‬
‫אינטי כא לרמי! מל אברהם אכינו אשר בקע עני‬
‫הכית יסכן נהם י‬
‫ינתק כני כהר המיריה היא כה יהיא התפלש‬
‫כעילה יעקר את‬
‫שיכנה שם בית המקדש בתשאזל בהר היראה לעתיד לכא היא שעקד כני שם‬
‫יביכותו נכנה שם כית המקדש והם סלחו כ! יד יסכן כלם יהיה תלת יסכן לשין‬
‫החיחותכחו ותהי למלך טוכנת חתחחם אכלהם אכיני עליו השלים לינקם מהם‬
‫בקתה גדולה בהריגות הרוס הרשעה נקנאותו את קנאת ישראל אשר נשתעבדו‬
‫כהם כפרך יכתי שפירשי כזוהר פרי סייית שהתשיח יכא עם אברהם יצחק ויעקכ‬
‫כחלכישזנקם וכייז או ירצח מסיע אכניס יענכ נהם האננים הללו‬
‫המזיקים!התינונים !האדם שאינו תיטא‬
‫כס אכני ננן> שהם‬
‫אינם זזים יוחקיתס אכל כשהאדם חיטא חסיעם תחדירם ‪1‬אתר כך יעצכ כהם‬
‫יהיו צ! לעיקהולחכשיל ודאגה יסנכין יתתיננו כיד עינינו ונוקע עצים נם כן‬
‫•נינו סהחיניצים נקראים אילני ס ‪ p‬על שם שאינם עישים פירית הקליפה איכס‬
‫עושה פיחת לאי הוו עברי פילי קוו תסשעשי עלתא והתיש ‪ f‬ביקע הענים הסם‬
‫*(‪ 1‬קוא כסכנה פנית? בהם ‪J‬‬
‫גג‬
‫כ‬
‫‪ HI‬ק ה ל ת‬
‫^ ן ר ח } לרד הרשכ*!ל כפרשת תריחה חי שעוכל עכיוה כעילה הזה היא‬
‫כחי שבוקע נסר אחל מהעצים גלולים שחתכו מלציקיס סלולי*‬
‫כאש שלגהיכסואחרכן יסנן בם;‬
‫ח‪,‬ם‬
‫ש ש‬
‫אם קהה דחכרזלוחוא‬
‫' ל' ^‬
‫ירצח כשוחצא גבוי‬
‫א ייליסגד‪,‬ל־ס ‪ ™ \ \ l +‬ל א פגים קלקל וחיילים‬
‫™‪1.‬‬
‫י י‪,‬‬
‫‪1‬וכוסח ככחי וככלי חלחחהשיש לי‬
‫לעת היא ולא ירצה לסכן את ענחו גליך <‪4‬כר ףרחרון ד־־גער‬
‫לחלל ולצחצח כלי חלחחח! שלא יהיה פיה הכפה‪:‬‬
‫א ח ד‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫ת ח‬
‫ב‬
‫א ס‬
‫‪W‬‬
‫ס‬
‫‪, .‬״‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫קהות ולא יוכל להרוג בשונאיו ואס ככה‬
‫חינו עישה וראי כי ידליו יגכרועל׳ו יזהו אסקהההכרוצ שהה הכליה הצוחסי•‬
‫כעת המלחמה < א לא פגים פני כלי התצחחה צא חדד כחרבו וכלי מצמחי*‬
‫וחייל־סיגכריגכלן עליו החיילים כחנגדיס אותי{‬
‫פנים ל ל קידם שעת החלחחה לא קלקל והלסיש את כצי!‬
‫‪. ,‬‬
‫קלקצכל‪1‬חל שאין יכול‬
‫‪,‬‬
‫וחייציסיגבל!‬
‫־־־־‬
‫חיילים עכר וינצחוהו‬
‫סכרול‪,‬החרב לקלקל כי לוסשה א‪,‬‬
‫א‪1‬ייכיו אכל אס התלכ הוחלה ‪1‬גס מורטה א‪/‬ינצח את הידציס ויש רכר בשיה‬
‫יוחל ל‪-‬־חים חן הכלול והוא הכשר חכתה להיינ! התתכילות והפרתות שצריכים‬
‫אנשי המלחמה להכ‪1‬׳ הס את אחליס והס לא יכום והנמשל גזה נחש ן למה שאחר‬
‫אחרשילעתשאסלאחעשהרנונושלחקיסתס־עאתהחינוטס וחבני הנגף‬
‫ועני סלק ויונאיס לקלאתן כצאת נפשן כי מתה אתה בן חלם על חי בטחת ח!‬
‫זה כלי מלחמה ישילך ללחום ננל חוייבין כי ילכלו אויבים בשעל כנחתן צפנ»‬
‫לא ‪ ,‬ל ״ ל‪ ,‬לן אנשי חצחחתן יטבעו בבון לגלך‬
‫אל ‪, .‬א‪ ,‬ח״ל‪-,‬‬
‫יתרי! הכשל אחנם יש יתלון לך להיינו הכשל חכמה כלוחל נחלת לעשות צלחור‬
‫חבלוה ולקיימה וס נקרא הכשר מנחה ש ו שהוא חכם יסני שוחעניס אין חנחת!‬
‫בהכשר אכל המקייס‪.‬חהשלוחד ותתחכס היא ה כ ש י ח כ ת ה ‪ $‬או ירצח‬
‫‪.‬‬
‫'‬
‫אס קהה הכרזל העניין הוא כי החיתה לבכי האי‬
‫כלאיתא בלוועד קטן לא פ ן‬
‫סכין של חלאך החית ופורע להם כ׳ת השחיסק‬
‫הצייחיס שאינ׳חתיס עיו המלאך התות כסכין כנוס ׳(א כנשיקה ונעשה את סכינו‬
‫פיה י הה שאין יכול להם יען הבליח הזה לא קלקל פני ו שפניו של אלם הס חוכיחו׳‬
‫כשי‪,‬קיקל בפניו יענה אבל צמי יקהה הבלול לחי שלא פניו קלקצ וחיילים ינכל‬
‫במלחכי השרת כיצא לקראתו ויתלו ן הכשל חכמה כלותל מלבל יוחל עצ חס‬
‫שהוא תוכשר וי‪,‬ת<קן צ^תיל לבא השכיל שעסק כחכחה בעולם הזה יסוצ אה‬
‫ה‪1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪M‬‬
‫א י ג ט‬
‫ק‬
‫ה‬
‫ס‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ח כ‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ת‬
‫ס ה ס ע‬
‫י‬
‫*'‬
‫‪p‬‬
‫‪1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪r‬‬
‫‪h‬‬
‫*‬
‫שכחלעולם הנא ‪t‬‬
‫^ ‪ ^ ,‬ך‬
‫ל‬
‫‪j‬‬
‫‪r‬‬
‫‪m‬‬
‫‪p‬‬
‫י‬
‫ו א י‬
‫‪L‬‬
‫י‬
‫‪n r‬‬
‫‪"1‬־ ‪i‬‬
‫‪L‬‬
‫ע י‬
‫יחמי‬
‫הלשון דברי סי חכס ח\‬
‫ל‬
‫י ^‬
‫)שפתות‬
‫כ‬
‫ס‬
‫ס‬
‫כ‬
‫ע ג ו‬
‫ת כ‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪ :‬תחלת רכי‬
‫קילוי־ת ואחריר־־ז פיהו‬
‫הוללות רעח‪ ,‬והסכל‬
‫פ ‪,‬‬
‫י־‬
‫ז ו‬
‫שכיאלנו לעיל שלא כ ן הרשעים‬
‫^ךךך‬
‫כ י אם חת־ס על י ל הנחש העליון‬
‫י‬
‫היא שטן היא מלאך המית כלא לחש י ע ן לא‬
‫לחש כתירה ואין יתרין לבעל הלשין אחל‬
‫שהקנה כחן ל ן כלאיכריך נשלחות ונפרש‬
‫הלשין שלא נ ר א ך אלם ולא עשה יחלין ל ע ס י ן‬
‫נחירה ולכן אם יפנמן נ ל ר ן אשל אתה‬
‫הילן שם נחש שרף ‪1‬עקרנ לא על ס׳‬
‫תלינתין כ׳ אילת ארם תסצן ל ר כ י ‪:‬‬
‫אס ישיך הנחש העליון כלא‬
‫«ו ירצח‬
‫‪^ L‬‬
‫לחש אי ן לשית לא לעליון ילא‬
‫יי?‬
‫ורכהדבריפם‬
‫לתחתון להזיק כלתי שיתנו לי לשות יאין‬
‫הארס מה שיחיה ואשר‬
‫י ח ח ן ) נ ח ש שהוא כעל הלשון לעשותה חה‬
‫י‪4‬יך לן •‬
‫יהיה מאחרין‬
‫שלכו חפץ כ י הכל כרשות כיח לין העליון ‪I‬‬
‫א ן <א‪£‬ף א י ן יתרון אין בו כח לעשות לא‬
‫פ ח ו ת ילא'יתיכיא נחה שכיתט'‬
‫ישית אם למיתה א ם לחיים ואם נפתור אותו שהוא נאתיעל נחש העליון כשתינ׳ן‬
‫ל י ן עי‪,‬שראלוחקטרינ אם ישן הנחש העל״ ן הוא נשבה שאין לוחשים ישראל‬
‫כתורה ונתפלה !כחשאזל <י א מחלק וילחם מם ישראל פלפולים שרפו ידיהם מ ן‬
‫ואין יתר‪-‬ו‬
‫התורה הרי הכחש ישוך כסכת שאין מי םילחיש ‪:‬‬
‫לחה נ ח ש ‪5‬‬
‫לנעל הלשון י י נ ן נחה שאזל ואנכי תילעת ילא איש‬
‫לתילעת לוחר ל ן חה התולעת הזה אין כחו אלא נ פ י י שחרקבת ארזי הנצנון כ ך‬
‫ישראל כפיהם וכלשונם תפלחש מרקיכים האותות וחשפילים ילכן אם ישין הנחש‬
‫היא חתמת שאין יתרון לכעל הלשין שהם ישראל כאחור וענ? שהנחש התחיל‬
‫לקסרנ ולשין דכרי סי חכם תן אם יחפלל חסיל הדיר ימנא ח ן בעיני ה׳ וכתשיה‬
‫ויאמרו אל חשה התפלל אל ה׳ ויסר חשליני את הנחש זשפתית הכסיל שהיא סמאל‬
‫סנתש הארור פיו של תכם ת נלענו אותם שפתי זרה שוחה עתיקה פי זרה פי‬
‫קכלענו חכליעו כנוקכא דתהותא‬
‫<‬
‫החכס תנלע אותם תמקימ! ן‬
‫וכחן דאיתא כזוהר נהה! ע ו נ ל א‬
‫א ל א ולאס ולא ׳תנא‬
‫ל נ י שמעון חויא חויא חמל נ ן ו ׳ וכשם שהנחש התחתין‬
‫י ה ה י א חויא ש‬
‫הזר אל חולו כתו כ ן יחוול הנחש העליון אל נוקכא לחהיחא ר נ ה ;‬
‫כש׳לא שמים ‪ w‬נ י א אי ‪ ?/‬לכר תורה תפיו חונא חן כעיני ה' ־‬
‫* ן וי^ף‬
‫‪W‬‬
‫י‬
‫ח‬
‫כ‬
‫א‬
‫א‬
‫ו כ‬
‫י‬
‫גט‬
‫ש‬
‫כ )‬
‫ן‬
‫)‬
‫ך‬
‫צ‬
‫ח‬
‫‪4‬‬
‫הה‬
‫&י ׳ץ׳‬
‫והרשעים מטילים ליפי כלבי הה!א וחשחיחין!חכליעיט דבריו ייהיה כחי לייס‬
‫יוכלע נחלת היי אל ירצה לכרי פי חכם חןייכק רנין חהיישכתיתכסיל‬
‫הכסילים וחשתיתיםככ־כול הרנין?היא{‬
‫אחל כך יכא)‬
‫לכלי פי חכם יליע כי ברימל הוא לשין קישי יהכיינה כי אעילן‬
‫אן»ך^ךן‬
‫דכרי חיסר ותיכחח הויחן יככיר לחקכלי ושפתות כסיל לא תחל‬
‫לברי כפיל כי שפתים כס בחי ספת תיטיפנה שפתי ולה ישפת ח‪:‬יקית נחנא‬
‫שפתיי׳ הרשעים הס ספתית כסילים אף על פי שחרכר כלשין רכה יתחניניס כי‬
‫»חנ[ קילו אל תתחן כי כ׳ כריח שפתיו יוחת ויכלפ את ״ברו ישחא חחח' א&י׳ס‬
‫לכרי! חם יש חחשית אס לאו לכן אחר לא חלכה ילא חשחע בי י׳תחלתי יעד‬
‫‪ 0‬פ! עלה כל! קחשיניס יקו[ ודררר תחגית! יספ! ואל תיןחר תינו אוכל קליפתו‬
‫י(וריק כי אתריתה חרה כלענה וראשיתה כתרכ פיית‪'.‬‬
‫או אפשר החשך פסיקים ‪ 11:‬יבאו על נכין כעניין תטא ארם הראשין והכי‬
‫פירושי אס ישיך הנחש אס הנחש הקדחיני נלך יפתה ונס יניצ‬
‫לה כי צפי הראוי <הרא‪:‬תלא היה כי כחלכס חה להריחה א‪ 0‬לא היתה חוס‬
‫מפרדת אח שכלה ולפחה ח׳ינרה יחלהשכיל כתושנלוח והיה לה להכ־ט ‪ t‬פיעל‬
‫היוחעשה ידיו ואס ככה היתה עישה לא היה כ! כת לש ך אלא נשכיל שכס ת‬
‫לעתה שהיה לה להיית לוחשת ושפתיהנפית לשכת לפאר לייניה וכשכיל ‪rr‬‬
‫יזהו פירוש ואי( יתריןלכעל הלשין אתר שהכה כראס‬
‫גתכתתה אחר הנחש‬
‫כלשונה ינתן להככודע! כל הכת חה לך כ! אס להלל ויש^ח חת הבורא ילפי‬
‫שלא היתה לה ׳תרין דעת נשכה הנתנ^רכרי פי תכס תן יקרא הקיכה תכס שהוא‬
‫חכם הרדם והיא כיה חפן הרעת לא תאכל! !שפחית כסיל שהוא הנתש י‪ .‬ס‬
‫משחית דיכורו של חקיסתחנתדכרי פיהו סכלית שהיהיף תלעתי אף צי אחל‬
‫להם לא תאכלו מכל ע[ הנן לא אחר לא תאכלו ונידע חה שאח‪1‬צ שאחר הנחש‬
‫כשם שאין חיתה על הנניעה כך אין אתם חתיס על האכילה ואחרית פיה! הילנית‬
‫למה הייני דכריס האחריניס כ׳ יידע אלהיס וכויינסקחו *יניכם ובו' והנה ה׳ס‬
‫זההולליחוהרעהשאחרכלאוחןשנאלחכריהוכויכיפייזלווהו והסכל ירכם‬
‫לברים רעה ה׳־ה שהוא הנחש הרכה תדעתי רכריס לא ירע האדם ארס חמש אדם‬
‫כראשון חה הרעה הגדולה הנחשנח ל! חוה ונחק יקל העולם וחלואה וגרס חיחם‬
‫לכל הבאים אחרי! ואיחר חי יגיד לו בלומר איחר שלחה חי יתן שהיה שם חגיו‬
‫איש יגיד ל! כמה רעה היא גירש לעילם ויתרה! אולי לא היה ס!עה!ראיה לוה פ»‬
‫מלח חי יניד הוא נפרד כי כחלח חאחריו ישוקף קטן שהוא חפסוק נחגא מל<|‬
‫או ירצח צי ננסוינ! חסי ח‪1‬ל שאסיל‬
‫חי יגיד נפרד וריחן לחה שפירשי ג‬
‫‪1‬א תתיס תהיה עם ה׳אלהין־‬
‫לאלם להרהר תה לפכיס מה לאחול‬
‫י־ו‬
‫נ<*‬
‫צב‬
‫גןהאן‬
‫לכן אחר שלחה פה לכרי פי חכם חן כל לבלון אין בהם יפתל ועקש ושפתיי*‬
‫יאחריח פיהו לחקור מק שיהית‬
‫קבשיל תכלענו לחקיר חה לפנים חה לאחור‬
‫כאחרית היחים הוא הוללות רפה םיתשך ח׳ה רפה גלולה ולסכל ירנה לנרי ‪n‬‬
‫ולמ ה (ר‪ 0‬חה יהיה חי שהוא כסיל חלנה לכלום כעניינים אלו וחקו‪ 0‬שאחרו‬
‫לקבר אין שום כריה רשאי להאריך ימן אם קיו יחיו של אלם אלוכי והיה לו תקיס‬
‫לראות העניינים ההם היה ראוי לחקיר אכל אחר שכל זה רחוק מ חן אין לן עשק‬
‫בגסתיית חי יוכל לו לאלם להניד דבריו אשר יהיו תאיזי" ‪ W 1‬נאסר‬
‫והוא לרן נאה לפי פשסן של פסוקים ן לברי פי חכם חן חרביט‬
‫תולה בישראל לפעמים לורשיםהשכר והעונש שיחנא לאלם אחר חוחו כל אחל‬
‫ואחד לפי חעשיו ויש נאה רורש לעלתישראלאשרין ישראל חי כמון חה טחון לכם‬
‫מהנפין לכם ואפשר שיחנאושם כני אדם רפויה כאחונס כי בעוונות אין לן ליי‬
‫שלא יחנאולינני כני ישראל כלחי חאחיכי׳ולכם לא נכון עמם ולא יאחינו לייעוד״‬
‫סתורה יכשפתוחיםם חכלע‪-‬ם כחלת ה׳בני ישראל עם קרובו וחלע‪-‬כים בחלחכו‬
‫אלהים שהם חח וחחעחעיס אח דבליהם וכל דבריהם כלסכפירו׳ חוחלסו והסכל‬
‫ילבה לברים להלעינ על דברי חבתים וחה אומרים לא ידע האדם חה שיהיה אין‬
‫אתם גם אתם ללכח חלחידבם תדרוש! !חנידו בפיכם לסם ה׳ תה שלא לאיחם‬
‫א!‪ ,‬א } י אין תגיל‬
‫‪} , , , ,‬א‬
‫‪,‬־‬
‫^‬
‫לן קא׳זלית נל שכן עניין הכללית שכר וסוכש ו‬
‫ו ל ע‬
‫? ‪?p1pp1 f1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪p‬‬
‫ן א ם ב ע י כ‬
‫נ ו הח ס ‪ p7‬ת‬
‫‪,‬‬
‫מג‬
‫)‬
‫כ‬
‫)ח)כ‬
‫צ ת‬
‫‪S‬‬
‫‪g X ^ z z‬‬
‫ע ״ י[״״ ״ * ע ״ יי‬
‫*»‪\1‬ר ל א ירע ללכי"־* של מעלה אלא שלחו אותם לגהיגם}‬
‫הסכל הזה הוא וחכיריו חי‬
‫אן ו‬
‫א ל עיר ‪:‬‬
‫הביאם להלעיגלחעכ לבמ‬
‫וובמים הייתס חתיחקיס חבתי כנפיזח וכחי מדרשית ואס הי! חתח‪-‬לים ללכת‬
‫אחריהם לש־ווע דבר ה׳אןלי היה מתחדש עליהם יראחשחים !חחחלש כשכצש‬
‫וזכרות אתתיית ולא כן משי אלא כמי שלח היה נמנא כעיר ללכת צבתי כנסיית‬
‫וכתי חילשית ואם גאולי יעלה בלעתו כאי זה פעם ללכת לסליועלכרי חבחים‬
‫ות־רותס ינר הרע יעשה מנת! סין> ויגע וצא יירא אלהים יהעחל ההיא תיגענו‬
‫בפי מה שפירש! בחדלש‬
‫כאופן כ׳ נתעכל ללכת אל י‬
‫השבעתי אתנ נכות ירושתם‬
‫הנפלם נפרשת ת״ שלה על פסיק‬
‫כירישו על הנשי״ת העולות ככל לילה ואין כל הנשמות יכולות לעלית נית א; ני‬
‫נפי המנוה והתירה שעשק גיוס כנ? יהיה ?ןעצ״ס כי כל חמ? וענוה עושה כנן‬
‫‪6‬תליאסעשה‬
‫א ט ר‬
‫מ‬
‫ר‬
‫;‬
‫‪w‬‬
‫י ר צ ח‬
‫‪7‬‬
‫‪s‬‬
‫‪i‬‬
‫‪t‬‬
‫קהלח‬
‫&י‬
‫ייצ;ת הרכה יש לס ככפים הרכה לעוף השתים ויש כסתות של רשעים שעסקי בייש‬
‫בהכל׳ העילהיכשחתחלת לעליח ינסה איתרת לתכחתיה שנקראת כנוי; ירושלם‬
‫אס תייצא! את מרי תה חצירו לו שחולת אהכה אני כלימר איני יורע שאולי נס‬
‫אתם ליכא ן לסיף אלפים אתה לא הוקלו לעכור אכל אם תכו לעניר יליינוא את‬
‫יורי שתבחרו יתגירו שחולת חהכה אני והייתי אני חולת אהכה לשתיע כקול‬
‫דכרו אלאי^שא־ר שכעסה תעככ אותי ואיני יכול לעלית יהי^רין שם ולדריש ה!ה‬
‫תכן הכתוב עתל הנסיל האין יהעחל שעסק הכסיל כיוס תיגעני כליי ה שאין לס‬
‫יכולת לעיות אל עיר העליונה ולא ידע כי נעלם חלונה הדרן אכר הילנות באו‬
‫הנשתית אל ירוש‪.‬יס עיר הקרש של תעלה ולא ידע ללכת הל פיר‪:‬‬
‫‪ 3‬ט ש‬
‫ך‬
‫״‬
‫עם מה שטאי ' ל?לעל» ו‬
‫‪2‬‬
‫לועו‬
‫הכסילים אשר חסיל׳ס‬
‫ברכריחכחיס וחירותם והאנשים‬
‫הללי חייטס אנשי העיר לכערם חן העילס‬
‫וכשישחלךכחשפטיעחידארןניחן לרש״‬
‫רע כרשעתו יתחו חסאיס חן הארז ורשעים‬
‫ה‬
‫‪ ) 9‬ר א < נ ס‬
‫א ב ל כ ש ה ח‬
‫ן‬
‫ך‬
‫הה‬
‫פ‬
‫‪, /‬י‬
‫אנ‬
‫י‬
‫ר‬
‫ש‬
‫ע‬
‫‪.‬‬
‫ס‬
‫‪ ) 0‬ט ה‬
‫אי לך ארץ שנלכד נטר‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫\‬
‫ושריך בנקר י><כל־ו‪:‬‬
‫אשריך ‪:‬ייהרץ שכלנך‬
‫מהוריו ושריד כטו־ת‬
‫י‬
‫ו י‬
‫י‬
‫י ‪.‬‬
‫יאנלובנכורהוראכשתי‬
‫וכל הנהנתי חוסל על השרים הישכייראשינט‬
‫כחלכיח וכחקזס החשפט שחה הרשע שב! חפצם ורצונם הוא כאכילה ישתיה אן‬
‫דחדינה ההיא חייכת יאי יתרכי הרשעים הכסילים התלעיניס כצכיאיס וכתת‬
‫אכל כשהעיר ההיא תאישרת כהיית כתוכה חלך כן חורין כחי כארצית ידועית‬
‫‪0‬יש חלכיס קטנים חחנה מיחי קרס ואס ירצה החלך להימס אין לי יפילת אין‬
‫וה חלך כן חירין אלא נער יאז אי לך אק שחלכך נער אכל כשידו תקפה או הוא‬
‫בן חורין אשר הנהגתו היא על ידו שריה וחנהיניה אינם רודפים אחר תאית‬
‫האכילה והשתים כי אס כעת אכילת החלכיס וכשעה שראוי לאכול כסעודה ולא‬
‫כשחי כלוחר כנכירת חכחה ידעת להיניא משפט דלים ואכיוניס חשפםס לאורה‬
‫ואינם מוסקים לעשית את כל יחיהס כחניס וח‪1‬עדיס כי אס לעת ויראת ס׳ ואן‬
‫לא ידכרו הכסילים דכרי חיתל יען כי יש אלהיס שיפטיס כארן‪:‬‬
‫ובזוהר פרשת לך לך סימן כיו פתח רכי אבא ואחר אשרך ארן שחלכך בן‬
‫חורין וכתיכ אי לך ארן שח;כך נער ישריך ככקר יאכל! הני קראו‬
‫ןשיין אהלל! ולא קשייןהאי לכתיכ אשליך איז לא אי( ללעילא רשלםא סל‬
‫איכון חיין ללעילא וכניכי כך אקרי ארן החיים טלה כחיכ אל( אשר ה׳ אללין‬
‫אלץ אישר צא ‪ pro‬מ ו * תאכל;‪ 9‬לחש צא תחשל כל‬
‫יילש אותה תתיר‬
‫כה‬
‫ני*‬
‫‪1‬נ‬
‫קהלח‬
‫‪1‬‬
‫נה לא תחשר כלנה ריק ‪ f‬זכי‪ .‬כן לחהמשיכ לנחיב שמלכך כן חיו [ לא קיר׳שא‬
‫נלין היא כלא כני ככולי ישלאצ כן ח;ליןחהי כן ‪ p‬לין כדיא ייכנ היא קרש‬
‫תהיה להס יכח׳כיקלאתס דליל כאל[ להא כל חיל! חיונצא קא אתי כנין כך כן‬
‫ה ל ן ואי חמא כן חולין ולא כחיכ בן חירות הכי היא ולאי כן ח כיתחבעי ל ה‬
‫&לא כייתכיתא םתיחאה לילן תנייני‪,‬כלחתחבלאן יוליאבהיא כלי! כת־כ ונהר‬
‫•ונא חעלן להםקית את הנן ולאתיחא כל חתחנלאן)לאי יבנני כך כן חולין‬
‫נתיב וע לא אשריך אל[ שחלכך כן תולין ישליך כעת יאכיו כחלוותא כשליח!‬
‫נרעוא א׳ יין ארן שחלכך נעל האי לנתתא לתניא כל שאל ארעי לשאל עחיס‬
‫עוכר עי א׳תיהנו לרכלכן תריםן לחחנין עלייה! ועילא חכלהו ההוא רנתיכ כיה‬
‫נער הייתי נס זקנתי ותאנא האי קרא שלו של עולש אחלו ועל לא כת כ אי לך‬
‫אל[ שמלכך נעל ווילעלחא רמססרילא ינקא ונךישראלננ!!תא ינקין כי׳ה ליני'‬
‫מרשיחא חתלא ושלך ככקל יאכלו ולא ככל י!מא נכקר ולא כןמנימחיא ליית'‬
‫דתניא נשעתא רחמה זורחת ואתיין וםצלין ליה לשלזשא רינא תלי בע}ח'כשעמא י‬
‫ליזכחא רונ׳א תלי כעלחא חאן גרים האי חשןס דחלכך נער ההוא לאיקרי נער‬
‫והכווגה על הנהגת המת שהוא כ\חורין יהא! אשר ך אכל כשההנלגה עיי נער‬
‫'א י ובפרי תרומה סי׳קעה‬
‫ה 'ל י ' ‪' 1‬‬
‫מטשיי! יי' אי לך איז‬
‫אשריך ארן‬
‫אמלןליש האי קלא לעילא בהיכלא קלישא היא תאנא‬
‫מאי אלן אל[ סתם לתניא מהו לכתיב השליך משחים אל [ אלא האי אל[ היא‬
‫לזא בגי כתלי מלכא קלישא רכתיככיה כיוס עשות היאלהיס א! [והא אל[ כל‬
‫מה לינ׳ק ואת׳ן מההויאתר לאקלי שמיס ולא אתזכת אלעא לא אלא משלימותא‬
‫קדישא ראיקלי שחיס!כשעתא לבעא קידשא כליך הוא לאחרכא כיתיה ללתתא‬
‫וחלעא קלישא איעבל להאי יילעא קלישא ללעילא גקרחיתא ונחתי ליה חההיא‬
‫לונא דהיהינקא חשמייקדישיולכתרחר־כ להאי ללתתא ההיל השליך חשחי' ארן‬
‫כקלמיתא ולבתר מיא זכר הליס וגליו לתניא לא אולחוי דקיכה כד כעי לחילן‬
‫»^א בקדחיתא עכיל דינא לעילא ולנתר אתקיים לתתא לכתיב יפקיר ה' על‬
‫‪1‬בא החרוס בחרום כקדחיתא ולבתר ולחלכי האדחה על הארחה אחר לכי שחעין‬
‫*שריך אק שמלכך בן תירי ן לזן ליה כסגיאוחא בלא לחילו!חההזא עלחא עלאס‬
‫‪#‬תין כולא ישליך כעת יאכלו כלח כעחיאחל ליעקכ ולישלאל יוה כעל אלא׳ לך‬
‫ו(רן שתינך נונר כמה לאת אחל ונתתי נפלים סליהם לווי לארעא כל ינקא חן‬
‫‪0‬יזאלא ושריך נכקר יאכלו נההיא קדליחא ועד לא נהיר ולא שלטא תה לשלשא ן‬
‫ראית פה קדוש ־זלנר ושפתיתיו חבנית כקכר ואחר עקכי רגליהם‬
‫‪3‬בד‬
‫נונל נוחר שהיא חשל צחלס נפה‪ 1‬אשליך אלן זה מפו של ארם‬
‫[‪<3‬אעולםחסןוכלפיכתקינןעצלאכןסלתאינעית לאתרכי פלחאה״נ•‬
‫‪ 7 9‬א‬
‫‪1‬‬
‫ש א ז‬
‫ע‬
‫כ כ‬
‫השוט ה‬
‫‪1‬י' קהלת‬
‫הינן> למלן הוא השכל השלום אל! האיברים!כשהשכל הנלנתו בשבלות היללות‬
‫א! לן אלן אוי לנון* או• לנשמה ושלין כבקר •אכלו הו! חשכיחי בנקר שכל •לחשו‬
‫כל מלוצתס הס לאכול ולשתות א; האר\ ההיא תשא את עונה אכ) כשהגיף הוא‬
‫בןחירין אינו חשומכל לעכל לאלון חחת סיעת סמאל והיא כת חורין שאין לס‬
‫הס בעלי‬
‫טין אשר חטא אשריך וטוב לך אחר שהנהגותיו וכחחיו של ארם‬
‫ההנהגה שאין חרונתן אחר האכילה כי אס כד»ק אוכל לשובע נפשו אשר סעודתי‬
‫יאכל כעת! אחר שגמר קכ׳עות! חגחת! לעסוק כתורה שנקראת גכורה שנקרא־!‬
‫גבורה ועחלו כתורה כרחח איכרי! ושסיה גידיו ולא כשתי תרגם החתרנינגכורת‬
‫אורייתא ולא כחלישות וסחיית עינא ולפי תרמחי הס שני פירושים האחד כשתי‬
‫כחו כתשי מר ילדך תשי תשישות כח כיח כבש או כשב!השני סמיות עינו כמו‬
‫סחוס העין ‪1‬‬
‫הריאכרהס אחי נרו פירשו בעניין אקר יהנאני ופירוש! היא לדרך‬
‫והחבס‬
‫שפירש רני שחעון כריש פרש׳חשפטים כסוד הגלנוליס ונהקדר»ס‬
‫נ׳קיל מהחכם ה׳‪1‬הי הרחק זלהה והעניין ני יש ב‪/‬זיני נשחה האחד כשהי׳חכטלא‬
‫מחרא דנחיחידא חנל האכילות והשני חנד מטטרין איחה שהיא חנד האנילית‬
‫כלוחראיןחסא כא על ירו םכשחשתעכד כאיזה ניף לקי׳ם‬
‫ליתבהשענול‬
‫ולהסלים אי זו חנוה שחסר לה גם אות! הניף רונה לעביר על אי זה עבירה מנחת‬
‫איתו לבדו ‪1‬אןיל לה כי כיון שהיא בת חורין חסטרא דאנילוח אינה חשופכית‬
‫לעבדות העין אחב כשהיא חםטרא דעכד חטטרון יש לה שעבוד שאחר ‪0‬נחמכ‪9‬יס‬
‫כניף זה אחר שיש בו נשחה חסטרא דעכד אס יודחן לידו עבירה אין לאל ילה‬
‫להנ חם אלא חשועבלת לעבדו אוחו עין שהיא חצר העבד החשועבד תחת יד‬
‫אדוציו ואין לאל ידו לברוח וזה! חשל שמשלי כחסכת ייחאכליישמפאלחשל לחנוני‬
‫טחוכראפרסחן ונפט כא לחד!ד אפרסחן אמר אחדור אני ‪1‬אתה כי הייני‬
‫לנתכסס אני וחתה בא לחדור נפט איחר לו חדור אתה לעצחן והיא חשל נפלא‬
‫אפרסחון לחצות ונפט לעכורות וכהקדמה זו יאחר אי לן ארן רחז לניף שנשמח!‬
‫לפי שהיא חעיתללחטיח!חשועכד‬
‫החילכת עליו היא חסטלא דנפר חטטרון‬
‫לשעבוד עון באחור ושרין כבקר יאכלו השרים הם רחז לכ חלאכיס לחחוניס על‬
‫מאדם חיו הורתו אי להם לסי שאיכ' חקכליס השסעחם כי אם ככקר כבקר כ‪/‬חן‬
‫יניקת הנער דהיינו תינוק יונק משדי אחו כאור בקר יזרח אכל הבריק בשנשי־יתו‬
‫קיח חססלא לאצילות אשליך חרן שחלכן דהיינו הנשמה המולנחמלין היא‪.‬כן‬
‫יווריןמסטרא דכתיתילא וסרין כעת יאכלו בכל עת יאנלו השרים והשמים‬
‫בי;‪0‬שניהחגאכיסבאח‪:‬רכנכ)רה ולא כשתי אל! הצריקיידחסנרא לכת יחידה‬
‫בהייתס‬
‫חוהיהין בכל ‪ OP‬כת וגבירה כממציא של ל‪/‬עלס‬
‫?‬
‫‪J‬‬
‫‪!a‬‬
‫צר‬
‫קהלת‬
‫שייוחס ע סקי'כת‪1‬וה יבחציח!לא כשתי כחלישות חיל כודאי <?שריך ארץ‪,‬־׳י*‬
‫בן חוריןיייסגורא דשכיכחא נכל‪.‬י׳ חנל חטא <ע<ן דלית כה שיעביל כאיזו' תשיזם‬
‫תכין מעצמך המ‪:‬זחל ה׳ה שש כמקומו כחיןחולזרעיכ לכלי) והדברים עתיקים‬
‫ומיי שכיס על אדני פו ומחוקיס ן‬
‫נ י כהיית הארס עצל כדרכיו‬
‫בע־נלתים י מ ך ה ט ק ר ^ ז‬
‫ובמעשיו הטיבים יח^יסכן‬
‫ז_‬
‫‪L‬‬
‫!בנז^וו־־ז י ר י ^ י י ל ^ ‪,.‬חך ויעני החלק המ‪,‬ומן לי לעילם הבא ילס‪,‬ן‬
‫חקרה מלשין קירח רוח )איש אתר יקח‪:‬ו‬
‫חבית ‪J‬‬
‫ויחגלניכי לא כצהללכח כלקט יוצרי יאמר‬
‫כשצלחיס ימן לא איור כעצ יח בראה שיש שני חיני ענלוח כקיץ זנתיילף כקץ‬
‫חפני החמה ובחורף מפני הכנה‪:‬‬
‫שהדירה •של העילס הכא יקרא מקרה יכעצלית ידים ויון‬
‫אן א‪£‬שר‬
‫הרירי; הה א יילליף הכיח דירה ההיא כי לא יוכל לדור‬
‫שמה •הייך יע ונד כארץ לשב אל מקילו זיאשן יעניין הקירוי היא משלל‪ .‬לחלון‬
‫המדור ומי שלא הנליית הן כקיץ ה! כיחרף וכתענל ללכת כדרכי יונח תפני צכיי‬
‫נם קיס אז ימך התקרה ויהיה ייוך חלשון שפלית ישפל מדורו ככל יום וייס לאמ‬
‫לאט ישפ־לנה ישנילש עד אפס חי ום ונאכד הענל ההיא כעניין רע יכשעלית‬
‫ידים הכ׳יצה אפשר בעניין הי‪-‬דקה ש^היר)אדם שלח להיות עצל ובהיתי כחדר‬
‫קדרים •ע‪.‬זה חציה כנין חצ;ת הנ־קה שבאים את העציים לפתחו יאס הכיח םצר‬
‫דזשפיל ידו לחי‪1.‬ה אז ידליף הכית דלף טרד ביים סגריר יסיף הדלף להיות רפש‬
‫וטיט שחה תרד בנודו ימחומה לא ישאר לנבל ז‪,‬‬
‫ויהיה המקרא כינוי להקנה הנקרא מקרה כמישה המקרה כמים‬
‫אן יאשף‬
‫סלייתיו ויהיה ס רושו ‪•p‬כשישראלמישים רנונו של מקים חושיפין‬
‫נח יחיזק בפמליא שלמעלה ינקראתחז חקרהככעל הביתשמח׳ק ביתו מפני‬
‫ללף ןחפכי ה־׳פילת כך הקיבה ככל יום וייס שרואה כני ישראל חוסיפיןכת יחווק‬
‫בפ־זלית של מעלה אז היא מתייק העולם כהשפ‪1‬ה חרוכה וככל יום וייס ברכתו‬
‫מדוכה חחכרז וחחויק !ולמן כל יח!ט כעולם אכלכשישראלאינם עושים מונו‬
‫ל ק ' י או אפשר‬
‫'‬
‫ל ל ׳'״ו ק י‬
‫*תישין‬
‫•יהיה ביכ» לבית המקדש שהיה כנוי לתלפיות יכנוי כנין‬
‫*ולס וכשפל׳יליס ידליף הכיח אחר שנתענ;ו להקריב קרכנויווכחיס ענ המזבח‬
‫וכשהשפילו ידיהם נדלף הכית דלף טירד כך כית קדשנו וחפארחנו היחה לשמחה‬
‫גליד חת‪/‬יק בלק הטתו;?! ילליף הכית ואחל ת;י(תי בתרלש קר!כ לוה אכל‬
‫כ‬
‫בל‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ן‬
‫ן‬
‫ג‬
‫ה‬
‫‪1‬‬
‫(‬
‫כ י ן יש‬
‫ח ע‬
‫ה‬
‫ה ח‬
‫ה כ י ת‬
‫כ כ י כ ‪,‬‬
‫ה‬
‫כה‬
‫‪<B‬׳ קוזלח‬
‫אבל לא כסגנון אחז חל כעצלתים!מן התקרה עישנתענל! יעראל ‪PX91P‬‬
‫תשובה ביתי ירתיה! כמבול;ה י חן התקרה ‪<1‬גצ חת מסן ״הילה ן‬
‫! ^ י • לחהשביאלכ! למיל על חייכן לשחוק עושים לחם ויין‬
‫' " ‪ " P‬י׳‪,‬י " ' ‪ °‬ישטח חיים והכסמ יענח‬
‫ב‬
‫ת ?‬
‫כ ש ה‬
‫א‬
‫‪h‬‬
‫‪,‬‬
‫את הכל ‪J‬‬
‫*‬
‫י‬
‫ששים ישתחים חשמק‪-‬ם יחמג• חדיכ השמחה‬
‫בהיה איש חחת גסמ ׳תחת תאנתו זנית‬
‫הקרכנית היתה עיחדח להם!נקראת הקיכן‬
‫לח ‪ c‬כי כן קרא! התירה את קיבכי לחמי‬
‫והנו״נה צכיךק כדי שיוכלו לה»תכשח‪1‬ק ושמחה ינרין לקיים חנית הקרבנו*‬
‫וה‪ Ifo ::‬אתרו לא לן ארם כיוישים ועכירה ביר! הח כינר תתיר של סחר מכפר‬
‫ע! ענית של שחר תת ל ש! כין הערכים גס כן!יין ישמח חייס היא גס כן לנס ך‬
‫רמז לשמחח כ־תהשואכה ונסין החים בחב‬
‫אי ג ע ו‬
‫היין ינשכו!כיי!‬
‫ענןחהוכאיתהשתחה לא היו משחקים‬
‫*"‬
‫שהיתה או השמחה‬
‫וחלקלים הה־תס ס אלא הנליקים הנקרא חיים כגין לכן גחליי! והצל הוקן!כי׳נא‬
‫כשישלאל עישים לחם ויין שהיא התירה לכו לחמו כנתחי!שתו‬
‫^ <ך ךן‬
‫כיין חשכתי או יתלא שחיק פינו!והו לשח׳ק כדי שיהיה לעילם‬
‫*‬
‫טח ק עישים לחם צריך להחויק התולה שנקרח לחס ואו ישמחו חיים שהם ישראל‬
‫מם קריכי כי האימות נקראים מתים והכסן* יענה את הכל הכוינה הכוסף שיש‬
‫לי לחרס כעיסק התילההיא יענה את הכל!כתישה תחת אשל לא עכלת את ס'‬
‫אלטיך כשמתה כי המניה כשמחה יככישף וכת וק יענה חת הכל כת! אענה! את‬
‫האר ן והס יענו אתיזרעאלואפשר לפלש כעניין תחל לשחיק עישי' לחם ויין העניין‬
‫ולוע קי כמתת! ש! אלם ניכר אס נדיק א‪ 0‬רשע חת תת ן שחק סיתן טיכ לו חת‬
‫מתוך בכי סיחן רפ לו יען כה שמתא חראין לאלם חקיחי יללת‪ /‬ומראין לי רירו‬
‫יוהי לשחיק עישים נחם אס חתוך שח‪ :‬ק הולז חתוקן לסעודה החיןחנית כנו יחי©‬
‫ויין המשוחד כעככיו שהוא סל ירוע ליודעי חן ןמי גולם כל זה והכסף יענה י!ת‬
‫בכל הנלקה שעשה כחית יענה הלחש והיין והעידיניסכ־ם ‪i‬‬
‫צ‬
‫ןקן‪-‬ןוךנו‬
‫שלחהפהכינרי׳האל׳להיהל נכםבכרעך פלך‬
‫• ‪ °‬״ ? ׳ ‪ 1? °‬״! י־־וקלל וכחררי פשכנך‬
‫^ ל‬
‫‪i f i‬‬
‫‪3‬א‬
‫‪ c‬כ ש‬
‫ו*‬
‫יזוש! או כח חן הכחית העליונים ואפ! לסיז׳ן‬
‫ליתר נידח כעיני רסטנא וכמי שכת־ הלש‪0‬‬
‫י ! ״*״י‬
‫‪ ;1‬בפלשת איש איש י יקלל‬
‫נס‬
‫כ‬
‫לכ‬
‫ו‬
‫‪,‬ך‬
‫‪1‬‬
‫אל תקלל עשיר כי עיף‬
‫השמים יוליך את ר־זקיל‬
‫‪,‬מןלכ״״״־יני ־‬
‫‪S‬‬
‫^‬
‫^‬
‫‪T‬‬
‫^‬
‫‪r‬‬
‫מלן ולא שרים ט עיף השמים יוליך הקי‪3‬‬
‫מיונה כי יש כס אמד ששילם מל הדינמי היונא מכני אדם וכן כתני הפשטנים‬
‫*ל פשיק יאמר מלמא לעבדך יפשריה נמוי כלומר אל מגיד לנו שום מטי‪/‬כי אס‬
‫התיניא דיבורך מהכת לפעללאחרים ואנמנו נביתינו בשדיה נמוה ילבן ‪ k‬תקצצ‬
‫•חשןמוה היוקנדיל וכעל כנבייכפל המניין כנגד כיולמך שהיא כתיךממשכתן‬
‫כאעלו ן}ן‪1‬ל וקילה דרך מחשכה אחר פין• השמים יוליך הקול יכננד קללת משיר‬
‫שר׳מו לשרי האיתות שהם עת ז כעשר! ש‪ :‬עולם והם מכדי הכירא ית והיא נתן‬
‫להם ממשלה שיתן כל אמר יאמר לאומה שלן יאמר וכעל ככפים יניד לכר ‪J‬‬
‫כאידרא של האזינו האי קרא קשיא השתא מאןקיל דהא רישא‬
‫ורזורר‬
‫דקרא כתיכ נםנמרעך ח׳ךאל חקללנתינונמדרמשננךמאי‬
‫טעתא כי פוף השמים וגליך הקיל והא ליכא אלא ודאי כל חה דחשיכ נר נש וכצ‬
‫מט לאשתכ; נלנוי לא מכיר חלה מל דאפיק ליה כשפוותיהןהיא לא אחנונן ‪9b‬‬
‫וההיא חלה לאפיק מתכקע באוירא ואז׳ית וסלקת וטסא במלחא ואתעבר תיטה‬
‫קלא וההוא קלא נטלן ליה מארי גדפין ושלקין ליה לחלכא ועייל כאודניי הה ר‬
‫וישמע ה׳אח קיל דכליהס וכנין כך בל נלותא וכעותא דכמי כר נש מקמה קנה‬
‫בעילאפוקי מליןבשפיתיהדאילאאפקלהיןלאינלותיהנלותאולא כעותיה‬
‫כפיתא וכיון דמילין דנפקין מחפקען כתוירא •<ס'קין וטסין ואתעבידו כיה קלא‬
‫»כסן להין חאן דנטיל יאתידא להין לאתרא קדישא הנה זה הכרת לחה שכיארנו‬
‫שאין מניאית לשים כח לשמומ שים מני‪ ,‬אס לא בהייזוך החלה מפיו בין לרעה‬
‫או ירצח נם בחדעך חיך חאן חלבי רבנן הנם ט חין נכין‬
‫ביןלט־כה‪:‬‬
‫אל תבזה את אחלים כחנמתם כי סף סי‪1‬‬
‫יחנסכמוך‬
‫כך סדרו שצ‬
‫במשלם למלך ובחו שכעניין החלבים כל לחד ואחד נכוה חחכרו‬
‫»‪;,‬תים ושל םיפרים ולא חשום שחלק לך החכמה יתבונה יותר מהם תבזה לעי‬
‫»הי‪.‬א קטן מחך הוהל בני וזהו נם כמלעך הגדולה כהיות שאתה ‪.‬מכיל עיןל‬
‫וחדעך פכ?אלתקלל שים חלך ויהיה עניינו חילופי! ינידיפיןכמי והוא קללני קללה‬
‫נמרנת ולא חלך כלכד אלא אפילו חי שיש לו חלק כתירה שנקרא עשיר לאפיקי‬
‫•ם הארץ שהוא עני בדעת אף בי לא יה ה צו ממון רב ושתא תאמר בפני אחרים‬
‫לא אקלל ביני וכינו שאין שומע בינותינו דבר מותר הזהירנ! כי אפילו כחלי״‬
‫»שכ‪:‬ך לא תקלל עשר כי סוף השתים שהיא הרוח שלך שכן הרוח נמשך משיל‬
‫•מים הוא חכריס כנתים יוליך החעשים שעשית כיויייהיה לן למכשול יכעצ כנפים‬
‫שזיא סנשתז ש?יא עשה כנכים כעשיית הל‪/‬טתכל מנגה וחנוה כנף אחד ינ׳י‬
‫}‬
‫כד‬
‫ג‬
‫מ\‬
‫קהלו‪1‬‬
‫יזלו ער משוכנת חיקך שהיא הנשמה שמיר פתח כין כדפירש ‪) M‬יש יןקייזית‬
‫כזוהר שראה שאלי עין> השתים ינעל הכנכיס הס מט!סיכ אחל נקרח י׳חרי‬
‫ללונפיןחיט שר הפנים)אחר נקרא חארי לנרפין ‪1‬ש!ל נעייםינדיכיןאין יה חקותנ‬
‫כז היח פחליח ן‬
‫ללקלק שהיה לו לזמר השלך לחיין שלח ל ח ‪ 0‬ך ע ל פג*‬
‫ן‪#‬‬
‫הםיםםכיכתכהיביט‬
‫פלפניהמישחאישלחיהניינ״יא‬
‫על עסק הנדקה אס אתה עישה נדקה עשה י‪^.‬׳‪^»~-‬‬
‫כאופן שלא יתנייש החקכלה כי יחכייש חכצאנו ;‬
‫לקחת חילן וזהו שלח כפתיח ילא אחר שלח‬
‫כשכיח )איחר לחחך ולא של גיל כי היא ית שונא נול כעולה על פני החים ‪1‬ם כן‬
‫י?יה הנרקה שלן למי שיש לו חלק כת‪1‬רה כרי שיהיה ׳ייעשה בנלקה חקוכ ת ייתר‬
‫וייתר שנן התירה נמשלה לחים ולכן אחר שלח גם אפשר שהי׳קכל לא ילע חתי‬
‫קקכלה וזהי על פני המים אנשים חהינניס יכמי שאמרו ח‪1‬ל ׳היי חיכשלים לפנין‬
‫ינויהוחן לפניהם אנשים שאינם מהוגנים כלי שלא תקיכל נלקתס כ• נריכ הימים‬
‫יןחנאני הם ימים ננח ים וליק כי אחל כליכ היחיס כי כחיים של מולם היה הם‬
‫מעט)רעים יהס לילית אכל עולם הכא הס יחים טיכיס ילא לילית וכן הס רכים‬
‫או ירצח אלתעש נלקס‬
‫ל‪:‬ן אזרהיחיםכהיא הידיעה שם תחנאני ז‬
‫פני המי שאונן‬
‫טל מנת לקכל פלס אלא[כח! שמשלין איתי על‬
‫מנפה שיחזיר עליי עיל לע לס ועלן‬
‫‪J1‬‬
‫היא שהזהיר שלמה פה שחי־׳כ הן חלק לשבער־ז ע ט‬
‫האלסלעסק כפרה ירכיה דיר״ו״ן‪.1, -,.‬״‬
‫ן‪-‬מ »»‬
‫נ‬
‫ד י‬
‫ע ר ‪D‬‬
‫‪, ,‬‬
‫‪p‬‬
‫‪ p‬ל) ב ן | כ ת ) י י ) ן‬
‫ו‬
‫ענו‪1‬ן ׳ ה‬
‫ל ש כ ע ה‬
‫לשכו‪-‬ח כי לא הרע כר‪,‬‬
‫יו‪7‬ח רעה על הארץ‬
‫סהיא ככגל הכת אשר היא שוחרת שכעהולן<‬
‫נלס יגם לשמינה שהיא הכן כחנית החילם‬
‫)כהיות ששניהם סמיכים כמקרא וטחההשכעת יחים יכייס לשחיני יחיל כשי‬
‫'טרלחו כאופן שאתה חייכ להניח כרכה ככיתן כי לא תלע אס לא חניח זרש‬
‫אחריך חה יהיה רפה על האר[ יהיה חלת חה חורה רינוי נחז חה רנ סודך‬
‫יהכוונה אין קץ לרעה שחגעת לאיש הוה שהילך כלא כטס וכנה האדם לאון‬
‫או יאםר‬
‫ק ל׳ יי י* י י ' י *‬
‫י^ו ^‬
‫י ^'‪^ ' P‬‬
‫אס תת( שככחך לעסיק כפריה ירכיה כאשר ציך היאלהיך‬
‫וכלל לל)*‬
‫כשיטיל! אותך נקנר יניל!ך נניך שנשארי אחריך נקדיש וככרכ!‬
‫שנקדיש? ואס לא! ואחייך יחי עוני הקליפיתהלעות אשר ישונכיך ייאמר! לך‬
‫ט ת מ פ‬
‫‪P‬‬
‫ה‬
‫י ש הה‬
‫י‬
‫כ כ י ס‬
‫ש ה‬
‫ח‬
‫נ‬
‫{‬
‫‪3.‬״‪»f‬‬
‫‪t‬‬
‫‪ r f c n p‬י‬
‫‪1‬‬
‫ארעי אתה מהי מה יהיה רפה מל הארץ ואמר יהיה ולא אייר תהיה רמס כלותל‬
‫תמורת הכן והכת אשר היה לן לפסיק להשאירם אחריך במקום מנוה יהיה לך‬
‫ליליןשירין וכדין ונקכויוזהו יהיה רעה מל הארן ‪1‬כרפי'‬
‫הלופיהסכלי גולם לוחי ‪f‬‬
‫תן חלק וכו׳ כלימר הזהר כבי‬
‫כזיהל ל תא' ל'‪ 1‬י ע ה { או ירצך‪,‬‬
‫חי שהוא זהיר על הנרה יהיו‬
‫לשחור מת הנרהכראוי לך שכל‬
‫ל ו כניס וכרים ווהו אס תתן חלק לשבעה ימי הנירס תוכה נס כן לשמונה ימו‬
‫החילה׳• אל ירצח תן חלק לשכעיס שנים אם תוכה לחיית יא ס תיכ י*‬
‫שמכים תן חלק חשנותךלנמה ולא יהיו כל‬
‫לגלוית‬
‫וחיך להוטים אחר הכלי הע‪1‬לם הוה אחר התאמת הגשמיות כי לא תרע מה יהיה‬
‫רעה אין כח כך לרעת הרעות שכאן עליך אחר החות!תנאיך גלות רכות ורעות‬
‫ונחסך פירושו של פסוק הוה עם פסוק הכא אחריו ‪I‬‬
‫נה א‬
‫א‬
‫אם ימלאו העכיס ג שפם ירצח אם יירא אלהים אתה ותת? חלק‬
‫לשכעה ולשחנה כנז כי לא ח ו‬
‫י‬
‫!‬
‫על ח^רץ יריקו ו א מ אם יגורו בית דין של מעלה אי זה רעה מל‬
‫יפויע־\כררוט ו א ט הארןאשראתה שיככ עליה נדיק חושל‬
‫כצפ וז םקום שיפןל ךן״ץ ניראת׳!סוס ותבטלה אם יענור את השמים‬
‫י ולא יהיה חטר לא ילכו העבים כמו שאחירו‬
‫יי‪,‬‬
‫כתענית כחעשה רכ שאח פנו כלים כי!לדו‬
‫שם הוא »‬
‫נשחים ואחר כך ראה כי הלכו להם כי היני‬
‫דחשקרי ככלאי משקרי ענני אכל ימיך לא יארע זה אלא אס ימלאו העכים נשם‬
‫על היןרץ יריק! ברכתם עלי כלי די!אפילי אחר חיחחך ככל מקים שתפטר יהיו‬
‫אנשי המקים ההוא נינילים כוכותך כמעשה כלכיאלעזל כלבי שמעון בעכברא‬
‫ז‬
‫או ירצךן סלמז למה שא!ל‬
‫ל קי י ל ‪ 1' 1‬י י ' י ‪ ,‬י ו‬
‫יללס את השכינה‬
‫מעולם לא עלה משה למעלה מעשלה ולא‬
‫לחסה מעשלה ומנינו כמה נליקיישעלו ללקיע כנון חנ!ך ואליהו וכן מנינו כמלאכו‬
‫השרת יורדים לנשמות הטה? וח!זרי' לעולם והשתא אין יתכן נשס לעלות לחמלה‬
‫טאפילו טפת חרדל לא יוכלו הרקיעים לסכלס כלפירזש כוןהר ולנן אחר אם‬
‫לאס תראה עלית נשם כשמי חרוחיס דרך העכיס כסערה משחים ‪ k‬ימצה כדמחן‬
‫כי סחה יעלי כגיףהנשחי שלהם חלילה כי על הארץ יריקו כי כעילם הנלנליייניחו‬
‫נופם ולבושם להתלבש שם כעת הנורן כחן שאמרו ןל כאליהו יחטך ו״שה וכן‬
‫המלאכים נמשלו לעץ שכן ימיהם אין להם קנכה כיחי העץ ופירוש הפסיח כן‬
‫אס יפוצ עץ אם יונלח למלאן לבא כשציחות בנון מצאטם‬
‫הוא צפי לרבנו‬
‫כ ל י י‬
‫‪3‬‬
‫ז י כ‬
‫ח‬
‫ככ‬
‫ןמ‬
‫‪05‬‬
‫חנ‬
‫ע‬
‫י‬
‫ג»׳ קהלת‬
‫ואנלהס אניני עיה ככל פינותהסולס מקום טיפול ‪0‬ס יי‪/‬המה אליי מלכיש כפי‬
‫העניין יהרה חזשה על תשלים ענולת של!חם יוה! ‪0‬ס יה!א איינם לנופים הפכים‬
‫כשרונם לעלות ולהסתלק נלפי מעלה נשם על נאק ה‪/‬את יניח! את חוחלס ואין‬
‫לנישס נאמיר לעיל ‪I‬‬
‫לכי אברהם אחי נריו פירש אם תלדיף אחר משחיית יהדכרים‬
‫ורחכס‬
‫העניס נעה? על האל[ יריקו סייה נקבר עקע נריסן ויאמרו י ן‬
‫י‬
‫‪ ho‬חה שנחרת אמנם אס עשקת נמ‪1‬שנלות נתירה יניינית או תהיה נעין אשר‬
‫<׳ריי יתן בעתו וכמו שפ'כז!הר פרשת בצק נפסוק צא תשתית את מצה לח יית‬
‫שנה )אם סף סיף יכא הח!ת כ&כילן כי חי נכר יחיה ולא ילאה חות ייקוישיפיל‬
‫ונע[ ננל מקים שיניע וימית או ננפין או נררוס ככל מקוס שיה־ה שמה מנמוין‬
‫ימליכו)לא ישלוש כן לחה)תולעה אצא כהייתן תעחול עד מחק\‪ :‬ענלנליו ‪:‬‬
‫חיסיף נ‪1‬פן משלי על פי דרך וה שחלת יהיא עמה כ כ לחו לכיכ‬
‫איתיות התורה שעסק כה כשננך נקבל תשתול על־ך שנדרש על התולה‬
‫כרפילשו!ל י‬
‫הודיע לנואת סדר עלילת‬
‫" ' ' ' ' י‬
‫•ולעבוד האלהיםולאקול‪,‬לא‬
‫ולא חורף כי מי שרודף אמיהנש׳הניף"הננו׳‬
‫הוה כח! שכיאלני כי על האל[ ״ליקי ל‬
‫ו ז כ ן ן ג ח‬
‫תכ‬
‫נ י נ‬
‫ל א‬
‫ע כ‬
‫ח י ס‬
‫נ ‪,‬‬
‫ה נ ש ם‬
‫< ל א‬
‫א‬
‫הב‬
‫‪6‬‬
‫יעכול את ' י ׳ ׳"' י‬
‫מ פ נ‬
‫ה‬
‫א‬
‫' ?י ׳‬
‫מ פ ‪:‬‬
‫'‬
‫שומר ח ח לא יזרע ורואת‬
‫יכ־‪¥‬ור •‬
‫ד דריח‬
‫בעכסראיקצור‪.‬‬
‫כאשר ^ י נ ך יורע ‪lD‬־‪r‬‬
‫ררך הרוח כעצמים בבנ\\‬
‫הםלאה ככה לא ר־ןדע‬
‫ת‬
‫‪¥‬‬
‫ו‬
‫אח פעשר־־ו הארהיבש‬
‫אשר יעשה את הכל ‪I‬‬
‫סננה או מפני הק•[ והחום וזהי שוחר י ׳‬
‫ני לפעמים כזמן הקין יתעככ כעבודת ית׳‬
‫מפני החום וכאית נפשו ישח!ל לשאוף לוח‬
‫כתנים אס כה יעשה לא י‪/‬רע מעשים סוכים‬
‫כנין מלכת אל נית אבל או לקנול מתים‬
‫ורואה נענים ויירך לננו פן ירד המסר מליו לא יקצור כלי תליאת כמציס‬
‫הראשונה כי פרי ושכר הממה הראשוצה שיורע הוא נקצור אחרמ שיקיים אמרים‬
‫כמי שאתרו ?ל חצוי‪ .‬ניררת חצ ה כאופן כי שתים הנה קיראתיך ‪ It‬נכי לא תשחס‬
‫ולא תאנה כ׳ נל חה שחעלן החומר העכור הוה כל כ ן יהיה המינש שלך לכן‬
‫•שה ואת א פה כיני והננל אל ילך לככך מפני זננ׳ת ?טענות הנ־וסת ?‪rk‬‬
‫‪P1‬‬
‫ם הענות של ינל הלע צא תשמע ולא תאנה ‪1‬‬
‫?‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬י'‬
‫זז‬
‫קחלית‬
‫שיחר רוח לא יזרמ הזהירנו שלמה מיי! השלום מה שאסרו לכי‬
‫‪ m‬ז«‬
‫מזל לא!שא אלם מינקת חכרו ‪,‬מעובלח חכרו שמא !מות הולל‬
‫‪, ,‬ל חנ ‪ if‬או כתורה א‪ ,‬בנביאים או‬
‫‪,‬‬
‫ככתובים ו׳הו שומר ר‪ ,‬לא יורע כלומר מ׳ שש‪-‬מל הקש ההיא דהיינו הו ד כנ‪/.‬‬
‫מת‪-‬כ ח א‪ ,‬מינקת לא ״רמלא יהי‪ ,‬לשים כה שאשור לישא אותה ורואה כמכים‬
‫לללר זה מי שרואה בעביות האשה כשה׳א מלאה שיהיה חושש כשאשת‪ ,‬הרה שלא‬
‫״ הו ל הנם כי אמלו ‪ If‬האידנא שמד פתא־ם ה׳ עם כל זה האלם צייד לחוש‬
‫‪,‬א ק׳דס זמנה והפשוק ה*• יוב‪-‬ח ללכנו כאשל אינך‬
‫‪ ,.‬לשיחה לרן הל‪,‬חכעגתים ככהן התלאה נכה צא תדע את מעש האלהים‬
‫אשל יעשה וכוי;‬
‫ח י‬
‫א‬
‫‪u‬‬
‫ח ח‬
‫ל כ ר‬
‫ה ק י ש‬
‫נד‬
‫ו ר מ‬
‫ח‬
‫י‬
‫| | א ב ל‬
‫‪ r W P‬הה‬
‫‪1‬‬
‫ה‬
‫‪.‬ר*‬
‫י‬
‫צ‬
‫ה ח‬
‫אס יקשה לן אין החילו לזווג אזם עם אשתי כהיותהמע־ללת כשם‬
‫שאס? צ־שא אותה נהייתה חעיברת א‪ .‬מינקת שלא תתענר התלכ‬
‫א‬
‫‪p‬‬
‫‪V‬‬
‫‪W‬‬
‫‪P‬‬
‫י א‬
‫?‬
‫" ‪ ft ^ 1‬פשר‬
‫'‬
‫‪T ' ^ °‬‬
‫או שחא יח‪-‬ת הילל » ״ '‬
‫החשמיש נם כן הש‪-‬כ ואמר אינן רשא‪ ,‬לחריר על עניין זה כי כשם שא‪ .‬א פשר‬
‫לאדם ניש‪-‬נ מתח הלוח ‪. 30‬לד חעי אמ‪ .‬שפיו םח־ם ושיכור! פחוח כמשאזל‬
‫ס " ‪ ,‬סג ל * אפשר לן להשג מעשה האלה; אשל יעשה את הכל כ ‪,‬מר‬
‫יעשהש הס‪,:‬ל אף כי יזלס‬
‫הרוחת יהה‪,‬א שלא‬
‫מש כלם שהיא *מר פתאים ושומר‬
‫שלא ת י מ הא‬
‫" ‪^ Z Z " ,‬‬
‫׳‬
‫ולאחר אסיר שמא יהרגני'ל^ ה ‪ ,‬ה י ו‬
‫?י־דנים מחם‬
‫' י‬
‫י־‬
‫־‬
‫״כיי ׳ ' "‬
‫‪,‬״‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫ופיה על לכ כנ׳ אדם לאמר אחי‬
‫כפיי האב ‪-‬מתים ״מניס ילנה לעככ ענמ‪ ,‬מלפל‪-‬ת וללכותכלי שלא ימוחו כ יו‬
‫כ‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫ה‬
‫‪ 5‬כ‬
‫ל‬
‫ת ז י ע כ‬
‫ל א‬
‫א י‬
‫‪P P i p‬‬
‫צ‬
‫א‬
‫ח‬
‫דע־ולים וחושש אם יהיה ‪. ,5‬״גיל אותם במי‪ .‬הזהילני שלמה שלא יעשה חש‬
‫הבורא יח׳כאשל אין אני משיגיי הולל במעי אמי‪L‬‬
‫‪ Z0‬כן שאין אנ‪ ,‬מש־ג־ן‬
‫כשה‪-‬א כממי אמ־‪,‬כאשר יבא ה‪,‬לל לחיז מתקשים שאם לא ‪, p‬יק את אמי ולא‬
‫‪,,‬י״״‪?,‬‬
‫'‬
‫־‪°‬‬
‫" ב י שא » כן לא תיעאיי ״ ״ ־‬
‫‪tZ\^l''V‬‬
‫‪ °‬״‪£‬‬
‫‪,‬‬
‫‪S‬כלהכנםימתים««‪1‬‬
‫לחה לו נא‪,‬למד דרוש זה מחז״יה‪ ,‬מלן יהודה שלא הה רונה לישא כשכיל שראם‬
‫דנפ״ מיני^ ב ים ללא מעל‪ ,‬ביח‪ ,‬שאחל‪\\,‬בברכות »ה שאחר לי ישעיה בהדי‬
‫ובחכמתם ה ‪, ,‬עניינים‬
‫‪ £ 2‬ו ‪ £‬״ מ ה לאית במ־טך אנשים גל‪,‬ל׳ס ימל‪ .‬בחחשבתם‬
‫מה ננ‪,‬ם‬
‫ך‬
‫‪ £‬צ ; א; בשכ׳צסיתית! א‪ ,‬בסניצ ש׳נאן *‪ « w‬י ‪< °‬א׳נ‪' °‬‬
‫ת‬
‫‪pc‬האלה‬
‫א‬
‫ז‬
‫‪,‬‬
‫מ‬
‫ת‬
‫א כ ׳ ה ם ה ח י‬
‫נ ח‬
‫‪1‬‬
‫א‬
‫ת‬
‫ל‬
‫י‬
‫‪P‬‬
‫לכן היהירצו המלך שלייה לכל נכשל חיי כעניין ןה ן‬
‫ב אה‬
‫יתשכח בפשוקיס ש י י׳ ש־ ו‬
‫חק‬
‫‪1‬‬
‫‪M‬‬
‫פ‬
‫ט‬
‫חה שניארנו נמשך זה אחר '‬
‫‪W‬‬
‫ב‬
‫ן ל ע ז ו ע ך ) ל ע ל‬
‫י‬
‫‪ 3‬אל ת כ ח‬
‫בנקר זרע‬
‫ט‬
‫זחזד ובערב‬
‫‪^ m , J k .‬‬
‫אל ר־זנח ירך כי ^ י נ ף‬
‫יורע אי זו־־ז יכשר הזר־ן‬
‫או זה ואם שניהם כאחר‬
‫טובים•‬
‫י ל י ך‬
‫כליתר כבקר אל חעככ מצחך בבחרוחיך‬
‫מ ״ ש‬
‫יןלעריתילרכית ל יל אל ל ל י ף‬
‫א?‪1‬כב‬
‫שחתונניךננחרותיך אל‬
‫״‬
‫מצתימלפלות ולרמת פן יחיח ג‪ 0‬הוא‬
‫כאחיו השחר פן ואל לפככ ‪ k‬תצח •דין צא‬
‫ולחד חכיען כי היה לו ל׳בני׳ולנשו׳היה צו אחר ונצה את כית ישל& לחת זקניתו!‬
‫הגם כי ככחורתן יגעתכתירה יכחצות ייחר חי אי אל תאמר‬
‫א‪.‬י יר^ךן‬
‫לעת וקנותן דייכנ חה ש־נענ! אלא החחיק ועחול חל עמלן‬
‫כי איכך מרפ אי וס יכשר אס החניה)התעה שעסקת‬
‫יעל חשמיתך תעמוד‬
‫איחה שעוהקת לעת ערכ לעת‬
‫ככחירתך יעמיד לך כעת יציאת כשחחן‬
‫זקנחך כי אולי ככחולתך אםעשיחאיזה חצוה ואחר כך נכ&לת כעכירה עברס‬
‫מנכה חניה אכל הזירה יהייצית לעת הוקנה כי כשל כח הסכל יעס כל וה יגעת‬
‫בחייה יכשר כעיני אלהים וכן אפשר שכל מה שיגע ככחריתי קכל שכרו נעה!‬
‫וחיני יודע אם ישתתפו יחד גירסא דיגקית׳א גגירסא דקשישית־ז!יאירו שניהש‬
‫יחד ‪ to‬זח‪:‬רם יחד ׳תחלא הכית כלו חורה יייכןאצחנח יד ך מלעשות {‬
‫ן י י ן ׳ ן ף פרשת יישב שיח׳קפח ר׳חייא פתח בנקר ורע זלטךתחכחה אתחוי‬
‫ליה לכר נש לאזדהרא מחוכוי ולאןדהרא בעיכדוי קח ה קי כה בנין‬
‫רנ‪-‬׳וה שלימין וכמה ממנן כעלמא דאינלן אולין ושייטין ותמאן ית עוכדיהין דכני‬
‫נש‪: f‬ס‪:‬דין עלוי וכלא כספרא כתיכיןותיח ככל איכון חוכין די אסתאכ בר נש‬
‫יתיר בהאי עלמא ובעלמא דאתי מאן דאושיד זרעיה בריקניא ואפיק זלעא לחננא‬
‫כירי או ברגליה!אסחאכ כיסכדיא כי לא אל חפן רשע אתה לא ינורך רע ובתי'‬
‫ויהי סד ככור יהודה רס!בגין כך ידכם דמים מלא! ובאה חילקיה לבר נש דדחיל‬
‫למאריה)יהא נטר מארח כישא וירכי גרחיי; לאשתללא כלאיל! לחאלייתיח ככקר‬
‫זרע ול‪,‬גך הא< קרא אוקייו־ כבקר דא הוא נזחבא דבר נש אחקיי כחיליה ויהא‬
‫ע‬
‫ם‬
‫א‬
‫ע)‬
‫ס‬
‫א‬
‫ת א ח ר‬
‫‪U‬‬
‫‪%‬‬
‫‪M m n m* m‬‬
‫!•‪IIM‬‬
‫;‬
‫‪^ IV‬‬
‫‪I‬‬
‫‪J‬‬
‫‪u‬‬
‫^ ^ ‪1M‬‬
‫‪1‬ו>‬
‫למי‬
‫‪^ M ^ f M ^ f‬‬
‫‪Mmm‬‬
‫סלמא בזחנא לחאריסין דדינא ״תין לקטרגא ע<׳ דלית לך אגרא טנא בכהוא‬
‫?ולתא כסהוא לאוליף ליה לקלי? לתיל; לתאליה כאולתו׳ לאורייתא תת מה כתיב‬
‫*‬
‫•י ‪rkr-p‬‬
‫‪h‬‬
‫‪ t t f s h‬לכתיב כי!למתיו לחמן אשר יציה חת נצי‪!1‬כייועל דא ההוא ובר קיית‬
‫ליה בההוא עלמא יגבה כל מאר‪-‬הון ללינא כג‪.‬ן כך כבקר ורע זרחן יצערב ‪f<1‬׳‬
‫כיימ;י לזת‪:‬ה לאיה! ומנא לש׳ב כר נש לא ייחא ככר אשתדצית ולי צי אי בכי‬
‫אשתדצ׳ת ילא יכלכ א והשתא לאכא סיכ לית אנא כע׳ה ימס כל לא מה כת׳כ ‪k‬‬
‫״‪,‬י לא י י‪,‬״ «א‪ «,‬א בהאי ע‪:‬תא מאי טעח כנין ללא חלמאי ״ יכשר‬
‫ה׳ה א‪ ,‬יה לפני ה(]‪ 0‬בטן ליקימן כההוא מצמא ועלדא כתינ‪-‬הנה נחלח ה‬
‫‪ 1‬לעלי‪/‬א לאתיולהא׳ נחלה חאן זכי ציה לכל נש‬
‫א ״ א‬
‫לאעיאכההא נחלת ה׳ כניס א ינון כנ׳׳׳באן ליה לנחלח ה הראות אחי כמה גלול‬
‫טינש עין ה׳ה מאד מאל רחמנא לישזכן ואפשר שלכךהקךמוזהלמנייןהכנים‬
‫‪ , ,‬הי לי יח׳יל ‪,‬ייקי׳מ בכשר!‬
‫‪,,y‬‬
‫‪- * . .‬‬
‫]פש‪,‬סן של לבליס מחש בבקי• זלמ זלעך ללמוד וללמרמהטיתשנמג‬
‫‪j‬‬
‫^ לשביצ מיל התילה והעיולה אבל לעת עלב הוא דין שניבה לבל‬
‫‪,‬אין מוהל עליו חייב הלמול והתניה לכך אמר ה׳הל כני בין בנקר בין בערב כ»‬
‫איו רבה של תירה אלא עלילה כ׳ אינך יודע איזה»כ א‪ ,‬למורך ועשיית מציה‬
‫ב׳ ם או בלילה שעין לא תש‪:‬רך ט אפשר שעסק התורה בלילה יכשר יותר כי היא‬
‫בעת הדין ובעסק התירה מ״תיק הלין וכמי שפירשו בזוהר פרשת ויחי ע^פ^ק‬
‫!ששכר חתור נרם וכג׳ואם כאתל שניהס טיביס‪:‬טובים השכים מן האח‪. ,‬‬
‫ש‬
‫נ ‪ /‬נ ח‬
‫ל א‬
‫נל‪1‬ל‬
‫ל‬
‫מ‬
‫ש ז ת‬
‫ל‬
‫ששר‬
‫ב ׳ ה ‪ 0‬ה ל נ א ת ככ‪wtr‬‬
‫ש‬
‫‪3‬‬
‫חש‬
‫י ר ג ח‬
‫‪W‬‬
‫שר‬
‫‪m‬‬
‫נ‬
‫‪1‬מתיקי‪.‬אייייטי־א' '‪°‬‬
‫‪:‬‬
‫היא אור העהכ ׳החסך הוא העהו ותי היא‬
‫לראות את ה ש מ ש‬
‫שיכיר לפרו'חןהחשךולירכקכאירוכשתזר'‬
‫כנחל ונסרב יה‪ ?.‬הזרימה כחקו׳אול הכהיל וכאור נקר יזרח שמש הי׳ תתיקית‬
‫‪ ,‬ל״ינ‪-‬ס ללאות את השיוש בדיך להלה‪-‬ק בעיני השנחח‪ ,‬בהמתו‬
‫^‬
‫יעיז כלי ש׳ונל לראות אתה שחש נש־פטר חן העילם שיאירו לנשמתו כצנתה‬
‫‪ If‬״ א ‪ c‬הנכיד והאור וצח• שתי שרוצה לראות את ע ן השמש יכהו עיניו‬
‫" י יגול לבא ‪1‬ל תכונת‪ ,‬כך האור של הלהב אין בל נשתה יכולה •‪:‬שכול מאיר‬
‫הפניתי אלא חי שעוסק בתירש יכתנית בעהי ‪1‬‬
‫י‬
‫ש ) ב‬
‫‪ 0‬ה)‬
‫‪D‬‬
‫גיאטמנעוחרטז״״מים‬
‫ם ‪,‬‬
‫ח‬
‫בבלם ישםח ויןכור את '‬
‫כ׳ חרכה יחיו כ ל שנא הכל»‬
‫ח‬
‫ש‬
‫־‬
‫‪m‬‬
‫ו ואפל? מ‬
‫ל‪,‬ל״ס‬
‫™‪]t"X‬‬
‫נ ) ד ת‬
‫אם כן אין לאדם‬
‫*‬
‫כס‬
‫קהלת‬
‫נ! עקר יהיה כאכל כלל ישכ לכן אחר כ< תוכל לזטח לכישולחנית לשמוח בחלקן‬
‫כעולם הזה כתנאי שיהיה ננר עיניך חתיד חס החיתה שהיא חסך ואן השחחם‬
‫ההיא יהיה רצויה לשמיס ולא יחטא כשחחת לכו ושתא יאמר כלכו ישחח !אגיל‬
‫כעולם הזה אכל כשר ושתה יין אכול ושחה כי מחר ׳חוח וחה יוכל להיוח אתר‬
‫החוח נילככי שכסה להספד שלשים וכויואס הוא רשע נחור כ חרשים משפם‬
‫רשעים כנהינס יכ חרשים לנן אחר השחר פן ואל נכי כי הרכה יהי) וכל חס‬
‫סכא עליך חששוןלשחחס לחוצה יהפך)אין קצכה ערן ועלצין יחלפון מלך כנ‪1‬‬
‫כזוהל כלשח נשא ה! עיכשין שיעכול על האלם כחה וכחה חיני עונשים ומכרו‬
‫סליו כי הנס שהא חתכי אחר שיכנס לנהינס אין לו אלא שנים משל חדש חס‬
‫קודם שיכנס הולכת נשחתו נע ינדכארן וחן חה כלי רשעחי ולא חצאה חנו*‬
‫לכף רנלה ‪t‬‬
‫כנגד ישועתן של ישראל אס תזכה ותעשה כימי נלוחך חה שאפשר‬
‫)ך‬
‫לעשות תזכה כוחן שיכא חתיקית האור וחתיקיישתש גלקה וחרפא‬
‫יזרקה לכס יראי שמי שתש נדקה ומלפא ני אינו רומה!חי הגלוילערך יחי הגא‪1‬לס‬
‫טס חשיח נדקני ני או לא ינטער ולא ידאג נל יחי חייו ויזכור יחי החשך שנם‬
‫יחי מלית הכוונה כרי שיזנה ליחי שמחה נריך לסנול יחי הנליח שהם יחי החשך‬
‫קורם שיורח כקר חי נר אחך כעניוחך סליך יפילליחי החשיח יאחר כי הרכס‬
‫יהייכי כעונותינו הרכים הנלות החל הוה המר והנמהר אינו כנלות חנריס ינלית‬
‫ככל כי ארכו לנו היחייוכל הטב והעיננ שצקכל עתה כגלותינו איני נחשכ‪ -‬לערך‬
‫העתיד כי כלו הכל ולא נשאר לנ! כי אס חלף מצות ומעשים טוניס עסק התורה ‪I‬‬
‫ז‬
‫צ ח‬
‫‪,‬‬
‫כי צריך לאדם‬
‫ר צ ח‬
‫להיי‪1‬‬
‫‪fc‬‬
‫ד‬
‫נפשז‬
‫כי חי נעלית! שמח כחור בילרורהר‬
‫כ‬
‫י י !? ויטיבךלבךבימי‬
‫‪7 3‬‬
‫ט)כ‬
‫י‬
‫כי נסכן אחר כך יחשך כיחי זקנותי כגיל‬
‫כילאת שחים אכל אס ככערוחו לא ילדיך כחזחר־‪/‬יך והלך כררמ‬
‫נס כי יזקין לא ׳סול חחנ׳ הייו ה ר ע הה "* לכך וכמראה עיגיך ודע‬
‫‪17 V‬יי‪ 1‬י ‪ "? ° 1‬ל ' ל ‪" ,‬י ‪ P M‬כי על הכל יביאך אלהיס‬
‫כחורותיך עוד ראיי לדקדק כפל המנון במשפט ‪:‬‬
‫»יס־נךלנך והלך נדרס לכך הילל והלך אחרי‬
‫יזראה עיניך ונוכל לוחיחיגרס לך כתר כי רם לככך ושכחי אח היאלהיך ילחתין‬
‫‪3‬׳ נא הדרכת ענייך לעב!לת הלןצ שאו צא היה כן כי אס שתחת חרעות ועתה‬
‫היסנת‬
‫‪n b‬‬
‫ל‬
‫המ‬
‫רא‬
‫י י י י־‬
‫היטבת לכך כאכילה ישתים שתוקף הבתרית היא ייתר חהילל!ת וסתם סוכ לכ‬
‫וכן רכיס מה רמה גורס זכות‬
‫משתה תתיר כטוכ לכ הת^ך כיין וייטב לבו‬
‫‪ 1‬ין!תירוש יקת לב תלך אתר מראה עיניך ממה וזכות ודע כ! על כל אלה יביאך‬
‫אלהיס בחשפט להוניא מלכס של נדיקיס כי עד עשריס שנה אין לו משפע ולי(‬
‫כקבר ולתתצאציצלן מהאי דמתא כי אפילו תינזק כן יומו ם!בל את מוגש! כ»‬
‫כיודע הנשמות הוא יודע מנשם ותיניק בן יומו הוא כתתן שלם כשנודמ כי הוא‬
‫כן תשעה וכל שכן בילדות ובנמרות וראיה מההוא ינוקא דשלת לך לדרש והיה‬
‫כיוס ההוא ינאן מיס תייס חירישלס ולסיף סוף אפילו שם כגן עדן הוה אסתס*‬
‫ככאכ סגי וזהו ודע כי על כל אלה הזמנים ילדות ושמדות וכחרות יכיאך ה&סימ‬
‫כמשפט עינש היללית ועינש הכתרות ולכן אמל שמת כקול כיללותך ללמול כי‬
‫‪ ,‬״‬
‫יתדיי למשפט יקרבי{‬
‫שחח כחור כבל ירעת איד מה שאחול שבשמחת בית השואכהימ‬
‫‪.‬״‪,‬״ין־ף‬
‫חי שהיו אומרים אשרי ילדותינו שלא כ־שה על זקנותינו ואתרי•‬
‫אותריס אשר! זקנתינו שבפרה על ילדתיה! אמר שלמה שתת כתיר כלומר תזין‬
‫והתחזק לעבוד האל וכשתתת התירה והמנות פקידי ה׳ ישרים משמחי לכ א«‬
‫בהיותךב׳תן הילדות!היה עתלך כשמתה וכטוב יבכ ככתיר כעל כת ודיק ש‪.‬א‬
‫אתר לככך שהם שני ינריס כי אס אתר לב טוב שהוא היצר החוב !במראה עיניך‬
‫יהיה נגד עיניך תתיר העולם הכא ששם צריך שיה! עיני השגתותיך עד החכם‬
‫מיני! כראש! כי על כל אלה יכיאך האלהיס כמשפט ודע כי על כל אלה אל יעלה‬
‫על דעחך כי כל כך שכר יש לח! שככתחת! וכזקנוח! הצליח למי שלא הצליח אלא‬
‫כי חשפט ה»א רחמים‬
‫כזקנ<ת! וידעתי שלא נעלם ממך חה שכתכ הרשכי זל‬
‫*מו‪:‬ני'ותדת!!הייהוא חולה לין כאופן‪,‬שכדין!בלחחייהכל יעלה לזכלון לפניו»ל«‬
‫ב‬
‫ס‬
‫ע ‪^°‬‬
‫יי־םי‬
‫‪,‬‬
‫״!׳יי‬
‫ה‬
‫ח‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ט‬
‫י‬
‫נ‬
‫ה‬
‫״ ; ‪S ' x s‬‬
‫כ׳ ה׳הרתיך שלא תשמת כל ימיך שמחת‬
‫' י‬
‫רעיזםכשרךכ‬
‫הגיף כי עתיל אתה ליתן דין ותשכון )אל‬
‫והשחתת הבל ‪:‬‬
‫תאתל אהיה כל ימי כאבל כפנים עצבות‬
‫וכועשית אל בני אלא הסל כעס תלכך ‪1‬‬
‫הסל כעס מלכך שהוא הכולא ית נול לבכי הסל כעס מהקדוש‬
‫ןןי)״‬
‫ברון היא שאס תחטא תרגיז בולאן ׳אל תחשכ חם !של)»‬
‫‪#‬תע!‪ 0‬או תגלוס לעה שם כי לך לבלן תשא בעונש והרסה מבשרך דויקא ואין‬
‫כה ‪a‬‬
‫ם ף‬
‫קהלת‬
‫ני‬
‫לן ביתמנוס ‪!5‬מו לס היללות והנחחת ליתח ייחיייב לבא לילי חגז )‪ DM‬אין‬
‫כפילון‬
‫או יאכר‬
‫טמנתךנולקת ט טענת היללימ ׳השחרית ל‬
‫כנילע‬
‫^‬
‫‪ ifn‬שיוסף חתייכ את ?כחולים המתגאים ביו כייס‬
‫לנןהזהל חהכפש והמגז ומהזמס כי פון פלילי !מה הזחה ללעה חבשרן סלא‬
‫תסמא כריתן ואין לן בית חנוט כי הח!ס ה טבעי הוא ריתח כי שעגה ‪ »r‬הכל‬
‫ולוח ט לא אחר ה־ללית והבחרות אלא השחרות כלוחר בה ותן יפה תאל כחן‬
‫השה כושית על שגי נהיל ווה! כתלות הכל התה חעשה תעתועים ‪:‬‬
‫ורחכס רבי אברהם אחי נרו פירש הסר כעס כל הנכס בא מהקנאה ואפ‬
‫שבכלין בקנאו את קנאתי בקנפי את נקנף וכייוחי שישלו קנאי*‬
‫מנחותי! מלקיכיט וזהו שאחר והסר כעס חל‪-‬ך יהעכר רעה שהויה׳יקבין יבשון‬
‫ואל חחישלבזיינית שבזין יתאחר הא ש הבחור כמ׳בי י זלזלני הרק יפוחו הים‬
‫לא תח!ש כי היללות יהשתרות דהיינו נח‪:‬ר יפה תאר אשר בעלותי! שקולית הכל‬
‫ה כ‬
‫‪:‬‬
‫ככל‪:‬‬
‫נעלשממךאחימהשאמוו חצמיצי זכור אר־־ז כור‪<4‬ך בים‬
‫י ־ ח ־ ' ״ ' ^ כהורוחיך ער אשר ל א‬
‫‪.‬‬
‫״‬
‫‪1‬כ!ס דרשם לכי עחיכא מתון חיבה אחת‬
‫אח בירן כארן כוראן כארן ״ לח־ קר‪.‬חס יבאו יבי היעה וו־־זן‪-‬־עו‬
‫השני• אשר האםר אי{‬
‫כורן זו ריחה ותולעה בוראן חלן חיה‬
‫זל ע לח ‪ 0‬נ ת‬
‫י‬
‫ב‬
‫ע‬
‫ב א‬
‫‪1‬‬
‫ה ב ה‬
‫‪jL‬‬
‫וללעתי כי חנא לבי עקיבא בלבלי שלחה ><ל‬
‫שאם הוא אזהרה שיוביל‬
‫יוחת חיותרת‬
‫כארס מהבורא ית׳למה כתב ביראין ב׳יור‬
‫*!ל ריבוי מלת את ריבה לכך פירש ׳ עקינא ואתר בראן כלא ^ל הוא הניל‪$‬‬
‫•תיוהימ׳ מרכה הטפה שהוא כמין י ואת לינה הריחה ן‬
‫כ ך ז ס‬
‫י‬
‫ך פ‬
‫״ ‪.‬‬
‫»‬
‫ר‬
‫דוק שלא אחי‬
‫כנא לפרש פשוט! של מקרא יזכיר את כיראיך‬
‫‪fmm‬‬
‫;כיר את כיראין אלא וזכיר ח!ת הוא! הוא לשח־ך הכסוק הזה‬
‫כחה שלחמלה ה׳חנ! לילד !לכחיר)אמר מה חקוה יש להם להסיר הנמס והר׳נו‬
‫ולהשיר הרעה חבשרך שת׳כיר את ניראך וסרן ונארך וכתשאחזל כגמ כן מנוול‬
‫‪1‬ה מסכה! ונזיואם לאו תוכור ל! <יום המיתה וזכיל מאין כאת מטיפה כרותה‬
‫ואיש אשר אלה לו איך יתכן לכעס סל חכירו ואחר בחורותיך ולא בחרותך לרמו!‬
‫וחן היללית והשחחת ער אשר לא יכא! יחי הרעה הס יחי הזקנה שכהס אפיסת‬
‫*חי‪.‬ת וקל&ות ?כת שיום תתאוה לע&ות תשוב? איך נ ן נח צהנול וכל זסאמ‬
‫ה‪/‬כס‬
‫מ‬
‫מ ש‬
‫ל דא כ‬
‫א ס י נ‬
‫ל‬
‫י‬
‫‪3‬‬
‫י ‪5‬‬
‫' ! ? ?י‪,‬״?•'«‬
‫""‬
‫ת ‪ ,‬י ‪,3‬חן ה׳קפיז י ' ״ » ״‬
‫י‪.‬כיה*‬
‫עליך עצ הכרכים וחל סשיקיס <כצאיבריך כסצים לכן במול כחך כך ה׳‬
‫ס‬
‫*לאש למשות סיצבת<לה)כשמתו‬
‫‪8‬‬
‫‪0‬‬
‫‪7‬‬
‫‪D‬‬
‫״׳־'ו‬
‫»חתי ש כ‬
‫חכי ‪ ,‬ו א ״‬
‫כלין ת ג‬
‫שלמה‪ ,‬על ‪,‬אשי לא‪ , . , , ,‬״" ״ ׳ י ״ ! ^בלפ ? ‪, L‬‬
‫‪,‬על ילא אחר ‪,‬‬
‫״‬
‫א‬
‫ל ס ו ב מ ת‬
‫ת כ ל | א )‬
‫ת‬
‫יאיה ‪ £ J‬י ‪ £‬י ל " ‪, £‬‬
‫א מ‬
‫ל‬
‫‪,‬‬
‫ל ‪ 5‬מ ה‬
‫אי‪,,‬א ‪ , ,‬לע‪.‬מי למ‪,‬לאי )י‪/‬א‬
‫נ‬
‫ח‬
‫סש‪:‬י א‪,‬תי‪,‬ת כאיס כאחר כלאיתא כסכר יכירה ‪J‬‬
‫ע ד ^ ו ^ ד ת ח ״ ר‬
‫ד ־ ן ‪ £‬ם מ והאור ו י ~ ז י י‬
‫וח^בייםושט‬
‫*‬
‫‪.‬‬
‫‪^ , J‬‬
‫״‬
‫א‬
‫ח‬
‫י‬
‫ה‬
‫ג‬
‫מ‬
‫נ‬
‫ח‬
‫ם‬
‫א י‬
‫*אתהככגיס ותפס ‪,‬אורם « ן‪,‬‬
‫^‬
‫‪K|f!0‬‬
‫‪;3‬צ חש צכית‬
‫א פ י ‪3‬‬
‫עןצת׳‬
‫א ) ל ס כ מ ״ ‪0‬‬
‫ט ת‬
‫י־ '‬
‫ה‪/‬ה חללגה אחר מלרנה‪,‬מנים מוחלפים ני‬
‫כשיש שחש כס‪,‬לם הוא האור הענום אחר‬
‫שקיעת‪ ,‬קר‪,‬כ לשעה ורניע השמש הלך ל»‬
‫והתור נש?ור‪,‬כשמםתלק האור יראה היר׳־ו‬
‫ויאיר הכככיס שהיא פח‪:‬תחהאיר א חר כך‬
‫ל ב נ ה‬
‫נ ש א ל‬
‫‪M‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪W‬‬
‫‪E‬‬
‫‪u‬‬
‫‪° ,,‬‬
‫כ‪/‬ה^האלם‪h‬ה׳צך‬
‫ש ן ן‪ r‬א' ס!ל ״ה סכתשצ‬
‫*‬
‫‪4‬‬
‫>‪ a‬קהלת‬
‫ונז‪5‬תז זהנלן)מתקרב יום מתתו)בהי‪1‬תי בח!ר ה!א כשחש בתקפו )כגבירתו‬
‫כגיע לתחלת הןקנה יסער לכן גל‪/‬ח בז ה!א לונמא לאוד הגיע עירומתהפך קנחו‬
‫ללוכן הוא דינמא לירח )כשהגיע לזמן היסישות היא כא<ר הילננים ושב) הסכים‬
‫אחר הגשש היא יוס החיתה אור חשך כעדו ואחר שחת וכטל חן האיש כאם‬
‫‪0‬וחרי הבית שהם המלאכים שננראיס עש בארס אחד לימינ! ואחד לשי‪-‬אלו‬
‫ושוחרים אותי ואינס מניחים אות! עד יוס החיתה שיחורהו לעויס העליון לפני‬
‫יזלכו של מולם כדאיתא כזוהר פרש כראשית כפםוק חוגא האדן נפש ח׳ה נעיף‬
‫ועופן> יכיוס המיתה נתפרדה והס יזועו איש ממקומו ומונים למעלה להגר לפכי‬
‫כמקום מעשו שלא!ת! האיש שמחד! עתו!התמות! אנשי הח־ל הס המלאכים‬
‫העומדים עלי! כקיר והס מרננים כל ענתיתיו כתאוס ונקראו אנשי התיל כי נתן‬
‫להם כתורשנתללכת אליו כשלשלאגתשלאש׳‪,‬‬
‫ןב‬
‫‪£‬לן‬
‫ח ע ש‬
‫כ‬
‫ה ו‬
‫ה ע ;‬
‫אכ‬
‫י ביום שיזעו אזוטרי המת‬
‫י ״ז‬
‫הםוחנות '‬
‫יש מלאכים טוחנים חן לנליקים‬
‫‪3‬דא)ר׳א בחנינה‬
‫‪.‬״‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬חי[יס ‪0‬‬
‫י‬
‫חן‬
‫וו‪-‬ו־י‪-‬וו־־חו<^ימ‪1‬ירחיל‬
‫וההעור־זו ^ נ ש י ההיר‬
‫ובטלו הטוחנות כי בעטו‬
‫וחשבו הרואית כאיכות‬
‫וכי' והכוונה שמתקיים לכל אחד ואחד נפי‬
‫?‪1‬‬
‫מעשי! דמיון השחקים ששיחקיס‬
‫החאכל אכל לרשעיסלאין להם ש!ס תקן ושום‬
‫הכנה כי כשכילו נתכטלי הטוחנ ת כי לא עשה פעילות כדי שיטחנו כעבור׳ ‪I‬‬
‫וחשכן הי)א!תכארוכות העניין כי יש לנו הקדמה חהרצג׳יזלכי הנדיק־ם‬
‫מלכד העוננ שלהם הס חכיטיס כ‪.‬פי חעלס‬
‫שכגן מרן של חטה‬
‫כע׳תים ידועים!משיגים דרך חלונ‪1‬ת השגה גדולה ככל טת שיעמדו כגן מדן של‬
‫מטה ווה! סוד לחוות כנועם ה׳יכויאכל הרשעים חשכו עיניהם טח עיניהם להבע‬
‫השגה שלהם כי לא זכ!כעילס הוה כריכוי עינם ושגר! דלתיס כשוק סינרים לי‬
‫שערי גן עדן זה השער לה׳ונמשל לשיק כי כחו שהשוק לשם הולכים לקכות מאכלי'‬
‫ותענוגים כי הכל נמנא שם כמו כן הוא גן עדן ן‬
‫ה ת נ ‪ 1‬ה ל ת‬
‫כשפל‬
‫ה ט ח כ ה‬
‫שרוחיסאות‬
‫י‬
‫ל ח ט ה‬
‫כמקום שנימקיסמרוכ עונשם כמו‬
‫וסגרו דלר־זיבם בשוש‬
‫ו‬
‫ו‬
‫״‬
‫כשפל קוד הטהנהויקום‬
‫״‪,‬‬
‫י ‪,‬‬
‫‪j‬‬
‫יחש! ואס זכי להניח כן כעולם הזה כשעה ל ק ו ר ד־זצפור וישהו כל‬
‫*יאחרקליש וכלכיוכללכלשנקלןשה '‪ ""P‬כנותהשיר*‬
‫״‬
‫אות! התקיתנ כסכיל קול מההוא נפול יישיקו‬
‫?‬
‫כ ט ת נ הכ ל ה‬
‫)ס‬
‫הל)לה ת‬
‫ד לא‬
‫‪"»8‬‬
‫כ‬
‫ז‬
‫‪ P‬יי*‬
‫‪tfvnp‬‬
‫נ מ ת השיר כל נשמה שהלכה אחל התאיות ‪1‬כ‪ 5‬ימיהם פתייםזמועזיס ככת!‬
‫משתאות וכת׳ רנכ׳ת שם כנהיכס ישומו כמעונות של נהינס ״ ס ינעקו חכאכ צכ‬
‫נ‬
‫טגנו״‪-‬ראו‪,‬חתחתים‬
‫נררך ו י נ ^ ץ ד־־זמקד‬
‫ןיסר־חבל החגב ור־־זפר‬
‫‪ 4‬פ‬
‫‪1‬‬
‫‪-‬‬
‫א‬
‫ב‬
‫‪,‬‬
‫ן‬
‫נ‬
‫ח‬
‫כ‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ן‬
‫'‬
‫‪V‬‬
‫ר‬
‫ך‬
‫ה‬
‫א‬
‫ד‬
‫ם‬
‫האכיוגח‬
‫^ ‪ 6‬ל ביו־־ז עולפו וסככי‬
‫כשוק הסופרים ‪*.‬‬
‫מ ג נ י ח‬
‫?‬
‫להיקיתו ילהפנישי שהם מישים ככמירתם‬
‫וחהשריני׳לעשיתעישיס חלילה לאל מרשע כ י‬
‫נ ס חגכיהייראייהחחח ש בדרך כלומר כצ‬
‫מה שממתיס מלשין ממ תת רזון הם כלרך‬
‫המלך ה ׳ נ נ א ו ת לרך ישרה ו י א נ ן השקד‬
‫הכיונה על הנפש שה! א שקילה עם הניף יכל‬
‫מי שהוא שקר עם הגיף ככל עת הוא חוומן‬
‫י‬
‫לתלאות ויהיה היא ראשונה לקבל היסורין ויקרא הנפש הכהמ־ת שקר שטועחת‬
‫א ג ל ‪ .‬א כצ‬
‫מתאוית מפניות כהמיית ייתר מהרימ יהרומ נס כ ן סיכלית ע!כש‬
‫כ ך יתפר האכיונה אותה התאוה שמתאוה לעלות לכית אל ליהנות מזיו השכינה‬
‫צלית למקומה אל כית אביה מכטליס התאוה ההיא כצ זה אימתי כיוס שהולך‬
‫קאלס אל בית עולמו ומלת כי הוא מלשין כזמן במי שפירש רשי זצ כפסיק כ י כ א‬
‫םיש פרמה שריל אז ישיר ישראל את השירה הזאת ואימתי בזמן שבא פרעה וכמו‬
‫כ ן כ י הולך הארס ואותר האלם כלותל הוא לכדו הולך ואין כ ן ואח ולא כסף וזהכ‬
‫‪.,‬‬
‫שילוהו ‪J‬‬
‫״ ‪ • ^ u ! ,‬כיוס שיזומו זכיר תזכיר מהימים יחי בכירי הרמ ואלו הס שוחרי‬
‫הכיתהסלנל׳ושלאלסשמממיליסאותיכרגלסכיככיטולסישאר‬
‫כאלם כ ס ! שהם כיממיליס שהכית נכון עליהם וכיום שהאלס מסל למשככ ו כ כ ר‬
‫עלי! את ח״ל׳ו החעווחו אנשי החיל שהש הזחט־ישהס עושייהחיל וכתליו כח המשיש‬
‫ח‪ >;':‬הלך לו ונטלו הטוחנות נ י מעטו איבו יכול לשיש כת!ך פיו כ י מאש א ת‬
‫המאכל ואין נ ח ללע ש נ י אט חעט חיה חמש מזער וחשנו הרואות הוא סנילת‬
‫סעיניש כשפת נשישה ישנרו דלתיה כשוק הה דלתי הפה כשפל קול הטחנה הוא‬
‫קיל הנרין שעושה בשעת נשיםה ואמר כשפל שהוא קול נמוך ויקים לכל הגפיר‬
‫לפעמים כ י יגימ ייאטף אל עמיו וכמעט קנן תיזר ופיתת עיניי הקימה הזאת היא‬
‫חיל הנסיר שהוא הכרוז שקורים אות! ותתפורר וישוחו כל בנית השיר שהם כצי‬
‫הגרון והחיך והשפחיס!הלשון שחים והסכלין חאליהס כ׳ איתס האיכרים בחיים‬
‫חחשוכ שאחר שנתפרדה החכילם‬
‫יזיית! הס תתעורריס ימשירריס ו‬
‫לתעלה כל» פתל אל כ נ י נ ס למלן‬
‫ומנא! הנפש והל;ת ע י נ נ לעלות‬
‫ן‬
‫א‬
‫פ‬
‫נו‬
‫א‬
‫וי* קהלת‬
‫‪5‬מע‪5‬ה יייאי לע!ימ פן יהרסו מחיה כללן אשל הוא הולן ויכא־ץ השקר מתחילים‬
‫מהנוף שהיא הזמירות כקכל ואינו כמו הרוק שהולך ועל שס ועל ש• על אשר‬
‫יחני חנוק לכף רגלו שהיא פ‪1‬רחת כאויר כחנכ ווה! ויסתכל החגכ נם כן הרות‬
‫חוורים אוחו צקכר וחתלכשים כגופו וחוור הרוח לשכול עונשו סס הגוף ותפל‬
‫כ א כ ‪ 1‬נ ז ‪ 11‬היא הנשחה שחוזרת לנית אניה ווהו אכי יונה ושככו כשויקיס הנפש‬
‫והו <ח הוככ סיככ הו‪.‬ין הריח והם חתאכלים וסופרי על הנוף נפשו עליו תאכל ‪J‬‬
‫לפלששהםעלאלכעיסילית‬
‫עד אשר לא ירתק חבל‬
‫™‪ ^5'™*}""*"*.‬הכסף ותרוץ גלתהזכופ‬
‫*‬
‫י ‪,‬‬
‫י‬
‫אוהכיס זה את והיכלם כקשר אחל האלם‬
‫»אשל יל« למלוך וה סל יה ותשבר כר על ו־־זםכוע‬
‫וחי נהם‬
‫!נתפררההחכולהוהכלכרנין המלא ית' וגרת הגלגל אל הבור ‪:‬‬
‫וככגל יסיר האויר שהוא נמשל לכסף זן אחר‬
‫חכלהכסף ותרן גלת הזהב נגד יסוד האש‬
‫כ;׳ על התנוע מנר יסוד החים ונר ן הגלנל אל הכול ננל יסול העפר ‪1‬‬
‫קנל הנםף לשון כישף וקיא החנלה והשיתוף ההם כאהבה‬
‫או נאייף‬
‫זה עם זה וגלת הזהב הוא יסול האש והמביע ••היל החים‬
‫נלגל אל הכור יס‪1‬ל הלוח וישיב העכל יסול העפר וכשיתפלל! איש מעל אחיו‬
‫כריס תשוב אל האלןיס אשר נתנה ‪1‬‬
‫!‪ pvn‬בי יש כחניאית כני ארם שלשה תיני תאות נשחיות תאוות הממון‬
‫תאות המאכל תאית המשנל ייהיה הכסף לשון מסף אמר סלחה‬
‫י‬
‫חייל אם יש לן א< זה מרה מנינה בגין תאית ממין חזור כ ן וזהו גולת הזהב ואם‬
‫לאו תאית הממיןינרום לן ריבוי החאכל וזהי יחשכר כד על המביס יאחר תאות‬
‫המשיל ויהיה שלשלת לגרנרותין וזהו ונרוץ הנלנל אל הכור והבונה לומר שיכא‬
‫וחן שהתאוס תרתק ותאכד וכזה יתרן נילת הזהכ לשון כי רנן עוכ דלים תליגן‬
‫גולת ה;הכ וכספו נחיניי״שליכו וכנגד ונרו[ הגלגל רמז לאמה המתנלנלתככיחס‬
‫חלון אל הכור זה הקנר וישוב העפר אל הארץ ונו׳ אנילה ושתיה תשנר נד‬
‫ט־גוא הכרה מלא נואש על החכוע ויזלו פלש על הכין גיכ ירו \ שהוא ננד האמה‪:‬‬
‫כ‬
‫״‬
‫הניף • לני של‬
‫תה מ ה‬
‫‪°‬‬
‫א ז ל ב‬
‫'‬
‫וישוב העפר אל הארץ כשר־־ייה‬
‫‪M^^M«3,‬‬
‫{ ‪p i ,‬‬
‫אני ו ז א * ״ « י י ״ י‬
‫נתטז‪:‬‬
‫‪nnnm‬‬
‫«״‬
‫קב‬
‫קהלת‬
‫‪$‬של!ת למעיה אבל אחר שכבר נתפכל הבשר עולה)אונס יורלת)זהו)ישוב המפר‬
‫אל האר[ כשהיה בלומר שיחזור הגוף עפר אז הרוח תשוב מעצמו ‪) !eta t‬היימ‬
‫יכילזשלוחרכיכי״ןאלזליןהתחישכיאחרשעכרעלהמת שכעה דינים יחוור‬
‫ספפר ההיא להכנות וכתישה ואדם על עפר תשוב כלפי׳ בתיקוני‪ /‬ולוק כי לא אמ‪5‬‬
‫כעפר באר[ לא על האר[ שהוא זמן התחיה !הרוח תשוכ למעלה ליטול רשות‬
‫•והבורא אם תחזור להתלנש בניף ההיא אם לאו כי כך אחר הנכ׳א כפתח׳ את‬
‫וזכריתיהם אנ! )לא אחר אכי)לא שליח כיי‪ 1,‬פן כי כוונת תשוכ היא ל׳ט‪1‬ל רשף נ‬
‫כי מי שהוא עניו ושפל ואינו חחשיכ ענחו אלא כעפר לח‪5‬‬
‫ן‪0‬‬
‫אז תשוב הרוח אל האלהם אשר נתנה{‬
‫ם ף‬
‫לדעת כי ככר אמרו כריש המנליז‬
‫!‪!-‬בלד־זבליבש ^ פ ר‬
‫הכל הכלים ולחה חזר לשנותו פעכ‬
‫‪,‬‬
‫•‬
‫!‬
‫‪/‬‬
‫י‬
‫הקהלרת הכל חבל • אחרת כשוף שפח עוד שלא אחרו כסננין‬
‫האחור כי לעיל אחר שבעה הבלים והנא‬
‫אחר ריפוד מאי הקהלת כהיא ‪1‬‬
‫! ״ ! ‪ -‬ל לתר[ הכל כי ארבע טבלים הם ארכע יסודות ונמשך אחר הפסיקים‬
‫הקידחים שאחר שישוכ העפר אל האק הרי הד׳הבלי׳ארבשיסידות‬
‫נמש) הכל)אמר הקהלת רמז כי אף שלפי שאמרתי כתחלת הספר שהם ד׳ הבלים‬
‫אני הוא המדכר הקהלת כשנמו והינרבתי ללמדך םיפס של ארכע יסודות כ»‬
‫נשאל) הכל זההכלים הללי אינש הכ! לעיל כתחצת הספר כי למעלה הש שכעס‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪, ,‬‬
‫ירמזו למה שכיארני לעיל ‪1‬‬
‫לעיל כריש השפר אחר הכל הכלים כי רצה לההביל ענייני העולם‬
‫ועתה א ואמר הנל ונו׳כליתר הראית הכרחתי כראיות כדורית‬
‫ני הכל הכל כמו מאמרתי ולכן עתה כחתימת השפר אמר הקהלת נלוחר עתס‬
‫•הבטיח לנלות ערות האק ואת תחלואיה והכליה כן עשה ו‪/‬הו הקהלת הנוד*‬
‫ס!א המבטיח הנס ח ועשה ‪J‬‬
‫ר א ן ו‬
‫י ר ץ ח‬
‫ב‬
‫ע ״ ן שאין לך רכר מסיו!‬
‫ויותר שהיה קהלת חכם עור לטר‬
‫והנחנה ונהיות‬
‫י‬
‫״‪,‬‬
‫‪1‬״‬
‫‪.‬‬
‫דעת את העם ואיזן והקר ‪»1‬־‪ 1pr‬ששית‪ :‬נראשית השפר יכשין‪.‬‬
‫החתיש את העטין כהנלי הע לם‬
‫משלי• הרכה ‪I‬‬
‫אמר מי יאחר לי שהניד האחת‬
‫נרבליס נאמנים לכן אמר ייותל‬
‫?‬
‫כ)‬
‫ה‬
‫‪1‬‬
‫ג‬
‫‪1‬‬
‫‪ '<B‬קהלת‬
‫‪0‬ה»ה קהלת חכם ילאו׳ ‪5‬שמזך על לכלי< שהס לפרי נכויז; זרוח הקלש יען כחן‬
‫ל) האל קנחה)לעת עיר לחל לשת את העם לא נתקרלס לעתו פר שהועיל לעם‬
‫קדש פס כני ישראל להכיל תשחת ולהליס מכשול תזין עחו סקל החשלה משלת‬
‫התורה ללתור לעח אח העם ואין וחקר יחקן חשליס הרכה כלוחכ העש א זנו‬
‫לשח ע חכל מלחריז ואחרי שחעיאחהרכרהיה חוקרוחפשפש על העניק כלו‬
‫ללחיו לעס כתחק לשונו ולהעחיק הללושיס לחשל משלים‪:‬‬
‫אף מל פי שהוא כן לפח וחכם נחל לא היה נוונחי להתנאית‬
‫ןף^ך•‬
‫לןחל אני ואפשי עיל אלא היה עניו ושפל להטות אוניו לשמוע‬
‫לכרי תורה והיה חוקל על כל לכל ולכל לה!ניא לבל לאחת) ולעשול חשלים כל*‬
‫שיתנו לכ לשת!ע את ספל תשלי יספל שיל השילים ‪1‬‬
‫ה‪,‬‬
‫כי חיק קושיא אחת י א‬
‫״ן‬
‫‪.‬‬
‫אחרשההכיל על פניי‪*:‬‬
‫‪ ,‬לא‬
‫‪,‬י‬
‫יה׳היר שלא ללכת אחריהם היה לאוי נס כן‬
‫לכשר לנו כ שולות העולם הכא מלל חעלת‬
‫הנשחה כשעולה לרך חעל!ת כית ‪ t‬והיה לכו‬
‫להשנים השפר נתיני ויעורים ועידוניס ועיניניס החשוקד לנשייחס של נני־אלס‬
‫שחהכליסחענגיהעולם הזהוהשיכ כקשקהלמלחנוא רכרי חק־ן כלוסרהיה‬
‫אכל לאס‬
‫כרעת! לנלוחברעת! יפור׳ העולם הבא שי וא חפנישלכניחלם‬
‫והתקין נורת ותוכן תורת ה תחימה שהיעודין של העולם הבא הס נומ! יכל‬
‫כיעולס הס נתעטגי העולם הזה ווה! וכתוכ חשל לכלי חחח שהוא תורת ס‬
‫תחיחה וישלם ללכי ס' וכן כיון לעשות גס הוא ואס לנינך ללעת את עקרם‬
‫כלןחל לףאל חכחיס תחנס‬
‫ולעמול כליהם לכר! חכמים כ־רכונות ונו׳‬
‫<תלע חת עונג)אושר העולם קנא)לכריהס לכלי אתתועליהם תסחון ן‬
‫ה ע נ‬
‫ה ע י ל ש ה ‪ 1‬ה‬
‫א כ ז ת ר ר ב ר‬
‫נ‬
‫שלחה להזהיר את‬
‫כא‬
‫העם על תורה שכעצ‬
‫פס כי נחסר לחכמים שתילה‬
‫משר כעל פה מרליך את העם‬
‫לינאתה' כלרנן?זה שמלרין‬
‫קשור‬
‫?‬
‫‪w‬‬
‫‪j‬‬
‫כק ש קהלת למצוא רבר»‬
‫י‪ ,‬י ‪ ,‬״ ״‪ ..-‬״ ‪• .‬‬
‫ה פ ץ וכר־זוכ עשר דברי‬
‫א‪2‬ת ;‬
‫רכחהכמ\ כדרבונות וכמסמרות‬
‫נטועיכש בעלי אויסעוו—‪ j‬גר־זנ!‬
‫טרו עה אחר ‪J‬‬
‫פיי‬
‫‪D‬‬
‫נ ט ז ע‬
‫‪n‬‬
‫קהלת‬
‫ס ‪ 3‬ל ח י נ ‪,‬‬
‫א‬
‫'‬
‫י־ש‪-‬י מ! פתלם ™ " "‬
‫אלמלא תורה שבעל פה שבסס שהיזש^י הזה‬
‫במקומם ‪,‬לא ‪.‬״״ בן קורס שכעלפס ‪ p r‬׳ ‪.‬‬
‫׳‬
‫»< כה היא שאסילעינ הל " י‬
‫י י ים כרוב הליכים זה א‪:‬סר ווה מתל‬
‫‪ °‬י ‪ T‬״ ״ ‪ ,‬ד ! ? 'יל״ם‬
‫‪ E ^ A T‬אספות‬
‫" ‪ ^ ; ,‬א א ח ל ב׳ ם‬
‫״י‬
‫וה ממ׳יב ווה פיטר הנס ב׳ פשקי‬
‫‪P W P‬‬
‫‪P‬‬
‫)ענ‬
‫‪P‬נ‬
‫ע ל ל כ י‬
‫י‬
‫ח נ י ן ‪ ,‬ס ל‬
‫השלום ואתל! לכיס להסות)טמא אן לטהר י‬
‫ד ח ז ח ד‬
‫כ מ‬
‫)יותר מהמרי‬
‫עשותםפרים י ׳ י‬
‫רז׳ו ולהג חרכה י‪4‬יעו־־‪1‬‬
‫כ ח‬
‫‪P‬‬
‫*‬
‫כ ע ז ר‬
‫אי‬
‫‪1‬‬
‫ח‬
‫*‬
‫‪0‬‬
‫‪:‬‬
‫י ס‬
‫נב‪5‬ל‬
‫‪Tl‬‬
‫ר ב ל ‪ ,‬׳‬
‫׳?‪ *V‬ו לכ^אמל ככי‬
‫י ‪ '1‬״ ‪, ' s‬ל‪11,1‬ר תנם‬
‫״ ' ‪,1‬נים ינלת הג«‬
‫חמול צמה לא נכתב‬
‫מי התיל לני לכ״' '‬
‫י"‬
‫'־‬
‫יש לך י » " ל " '‬
‫‪11‬‬
‫י'‬
‫י‬
‫ככתב ונוחן טפס לשבח יפן היות טיל ׳‬
‫לתכל^לפה‪,‬אלו צא היה רשות חש ‪ pi'ci‬תורה היתה משתכחת מן ישראל כי‬
‫טת צעשות צה‪.‬‬
‫ככ‬
‫‪3‬‬
‫*‬
‫אתה תמשה סיינ לעצמן‬
‫‪-,‬ייייית‬
‫י ‪ ,‬נ ״‬
‫יותר ממה שעשו הס כי‬
‫כך הי‪ ,‬עושים משילים הראשונים היו‬
‫מל יק ם פגמם במותר כל! שלא לבא לילי‬
‫אי ‪,‬ל מאה שפרים‪,‬לכן אמר ויותר מהמס‬
‫כני הוהל‪,‬הוקשה לו אחל שאתה מוה׳ל את‬
‫העם על לכלי חכמים לא יחנמ חם כל כך‬
‫ל ב‬
‫י־‬
‫‪ ) 3‬ל ע ש ‪ 1‬ת ס‬
‫ס‬
‫א‬
‫ש נ כ ת נ‬
‫[‬
‫י‬
‫ל ע‬
‫ר י ם‬
‫‪7‬‬
‫נ‬
‫ל‬
‫‪,‬‬
‫ג‬
‫י‬
‫;‬
‫ת‬
‫א ת‬
‫^‪teS‬‬
‫‪ q*.‬דני ״מינ״םע את ‪VP‬‬
‫י לכר כלוחר באשל הוא סיף כל האלם כשעת‬
‫חאלהיס ירא י‬
‫ששור ‪ Q‬זח כל הארס ‪ J‬פטילתך תשמע לבל מאחריך לאחל הסיכ‬
‫א‬
‫ת ט ג י ת ‪,‬‬
‫והלע שמשית‪,‬באים מלמל' זטת וחוכס‬
‫ת ןין שצ מעלה ולכן בני את‬
‫‪1‬‬
‫מכ‬
‫‪ P P W‬כ ט‬
‫בו ב‬
‫קהלת‬
‫*‬
‫את האלהיס ילאומ‪5‬יתיו שתול ילא כנגר י!נ!ת לא חעשה‪-‬וגנגל מצות עשה אמא‬
‫ואח חניתיו שחול כי זה בל האלס יינה ככל ייעח הששה חנות עשה כנגד‬
‫כסיה גילין יכננל לחח אכלים לסיח חנית לא תעשה נחנא שיפיל קימת בתולה‬
‫כננל שיעיר קומת האלם ‪1‬‬
‫ב‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫ת‬
‫מ‬
‫״‬
‫ע‬
‫ז‬
‫ח‬
‫וכי' אמלני הין״יס‬
‫כ י א ה מעשה האלהיבש‬
‫•נ״ףבמ״מ‬
‫‪V‬‬
‫‪ S‬״י‬
‫כי חי שלא קייס את התירה כלס י יא ‪,‬‬
‫כאלהיס כמשפט נחנאת אוחל כי החולה‬
‫כפגחה תוכעת לין על האלם לחי שלא קייחה יתיכעח שנל גס בן למי שקיימה‬
‫טאילף ועל חייו תהו אתלקאחל נאחל על כל נעלם להוה־לנו כי נוהל על השננית‬
‫‪ 16‬על הנשכחות חן האלם שכחה חעשים שונים יש לו לאלם והוא שכחם ואינו‬
‫ןוכלס ‪1‬כן גם כן מוכות וחםאוח נשכחות מחנו על הכל ׳כיא התורה את האל©‬
‫‪1‬חשפס לפני בורא עולם ואשריו לחי שמלמל עליו זכות! • סליק‬
‫כ‬
‫ה‬
‫נערם אם טוב ואם רע ‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ותשלם בל המלאכה יום ר עשרה לחרש ^יהני} רודי‬
‫ח־ורי לי שגת הנני שלח לבם את >ייד‪ .‬הנביא לפגי בא‬
‫יום ה הנרול והנורא והשיב לב אבות על כגיכשולב‬
‫בניםעלאבור־זם!‬
‫אביר‬
‫נדפס ע ל י ח הנכון הר אברהם כר יצהק אעכגח‬
‫ו ע ל ירי אליעור כר יצהק וציל אשכנו»‬