‫דושה‬
‫ק מקה‬
‫העפנמה‬
‫ה‬
‫משנה א‬
‫נושא המשנה‪:‬‬
‫ממתי מזכירים "גבורות גשמים" בתפילת שמונה עשרה?‬
‫הקדמה‪:‬‬
‫שלוש פעמים בכל יום אנו מתפללים את תפילת "שמונה עשרה" ‪ -‬בתפילת שחרית‪ ,‬בתפילת מנחה ובתפילת‬
‫ערבית‪.‬‬
‫הברכה השניה בתפילת "שמונה עשרה" נקראת ברכת "גבורות"‪ ,‬מפני שהיא מספרת על גדולת ה' וגבורתו‪,‬‬
‫ומוזכרים בה חסדים שונים שה' עושה למעננו‪.‬‬
‫"מ ִּׁשיב הרוח ומוריד הגשם"‪ .‬הזכרת מילים אלו בתפילה נקראת בלשון המשנה‬
‫בימי החורף אנו מציינים שה' ַ‬
‫'הזכרת גבורות גשמים'‪ .‬במילים אלו אנו מזכירים את שבחיו של ה' הטוב‪ ,‬הגורם לרוח לנשוב ומוריד גשמי ברכה‬
‫בגבורה‪.‬‬
‫התנאים במשנתנו‪ ,‬רבי אליעזר ורבי יהושע‪ ,‬נחלקו בשאלה ‪ -‬ממתי צריך לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם"‬
‫בתפילה‪.‬‬
‫גבורות‬
‫הֹוׁש ַיע‪.‬‬
‫עֹולם ֲאדֹ נָ י‪ְ .‬מ ַחּיֶ ה ֵמ ִתים ַא ָּתה‪ַ .‬רב ְל ִ‬
‫ַא ָּתה ּגִ ּבֹור ְל ָ‬
‫בקיץ‬
‫מֹוריד ַה ָּטל‪| .‬‬
‫ִ‬
‫בחורף‬
‫ּומֹוריד ַהּגֶ ֶׁשם‪.‬‬
‫רּוח ִ‬
‫ַמ ִּׁשיב ָה ַ‬
‫סֹומְך‬
‫ְמ ַכ ְל ֵּכל ַחּיִ ים ְּב ֶח ֶסד‪ְ ,‬מ ַחּיֶ ה ֵמ ִתים ְּב ַר ֲח ִמים ַר ִּבים‪ֵ ,‬‬
‫ּומ ַקּיֵ ם ֱאמּונָ תֹו‬
‫סּורים‪ְ ,‬‬
‫ּומ ִּתיר ֲא ִ‬
‫חֹולים‪ַ ,‬‬
‫רֹופא ִ‬
‫נֹופ ִלים‪ ,‬וְ ֵ‬
‫ְ‬
‫ּדֹומה ָלְך‪ֶ .‬מ ֶלְך‬
‫ּומי ֶ‬
‫יׁשנֵ י ָע ָפר‪ִ .‬מי ָכמֹוָך ַּב ַעל ּגְ בּורות ִ‬
‫ִל ֵ‬
‫ׁשּועה‪.‬‬
‫ּומ ְצ ִמ ַיח יְ ָ‬
‫ּומ ַחּיֶ ה ַ‬
‫ֵמ ִמית ְ‬
‫וְ נֶ ֱא ָמן ַא ָּתה ְל ַה ֲחיֹות ֵמ ִתים‪ָּ .‬ברּוְך ַא ָּתה יְ יָ ‪ְ ,‬מ ַחּיֶ ה ַה ֵּמ ִתים‬
‫מקור‪ :‬ויקיפדיה‬
‫משניותמשמחות ‬
‫‪3‬‬
‫לשון המשנה‬
‫ֵמ ֵא ָימ ַתי ַמזְ ּכִ ִירין ּגְ בּורֹות ּגְ ָׁש ִמים?‬
‫אֹומר‪:‬‬
‫ַרּבִ י ֱאלִ ֶיעזֶ ר ֵ‬
‫ִמּיֹום טֹוב ָה ִראׁשֹון ֶׁשל ָחג‪.‬‬
‫פירוש‬
‫מתי מתחילים לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" בתפילת‬
‫"שמונה עשרה"?‬
‫הכוונה היא לחג סוכות‪ .‬כבר ביום טוב ראשון של סוכות‬
‫מתחילים להזכיר שה' בגבורתו "משיב הרוח ומוריד הגשם"‪,‬‬
‫כי בחג הסוכות קובע ה' מהי כמות הגשמים שיֵ רדו במהלך‬
‫השנה ‪" -‬בחג נידונין על המים"‪.‬‬
‫אֹומר‪:‬‬
‫הֹוׁש ַע ֵ‬
‫ַרּבִ י יְ ֻ‬
‫מתפילת שחרית ביום טוב האחרון של חג סוכות‪.‬‬
‫ִמּיֹום טֹוב ָה ַא ֲחרֹון ֶׁשל ָחג‪.‬‬
‫הֹוׁש ַע‪:‬‬
‫ָא ַמר לֹו ַרּבִ י יְ ֻ‬
‫הֹואיל וְ ֵאין ַהּגְ ָׁש ִמים ֶאּלָ א ִס ַימן‬
‫ִ‬
‫ְקלָ לָ ה ּבֶ ָחג‪ ,‬לָ ָמה ַמזְ ּכִ יר?‬
‫גשם היורד במהלך חג‪-‬הסוכות‪ ,‬יש בו סימן קללה‪ ,‬כי הוא‬
‫מונע אותנו מלישב בסוכה‪ ,‬אז מדוע לשיטתך‪ ,‬רבי אליעזר‪,‬‬
‫מתחילים להזכיר גשמים כבר בתחילת חג סוכות?‬
‫ָא ַמר לֹו ַרּבִ י ֱאלִ ֶיעזֶ ר‪:‬‬
‫השיב רבי אליעזר לרבי יהושע‪:‬‬
‫ַאף ֲאנִ י ֹלא ָא ַמ ְר ִּתי לִ ְׁשאֹל‪ֶ ,‬אּלָ א‬
‫ּומֹוריד ַהּגֶ ֶׁשם‬
‫רּוח ִ‬
‫לְ ַהזְ ּכִ יר‪ַ ,‬מ ִּׁשיב ָה ַ‬
‫ּבְ עֹונָ תֹו‪.‬‬
‫לא אמרתי שצריך "לשאול"‪ ,‬כלומר לבקש מאת ה' שיוריד‬
‫גשם כבר מיום טוב הראשון של חג הסוכות‪ ,‬אלא רק‬
‫"להזכיר" את שבחיו של ה' שהוא משיב הרוח ומוריד‬
‫הגשם‪.‬‬
‫ָא ַמר לֹו‪:‬‬
‫ענה רבי יהושע לרבי אליעזר‪:‬‬
‫ִאם ּכֵ ן‪ ,‬לְ עֹולָ ם יְ ֵהא ַמזְ ּכִ יר‪.‬‬
‫לפי דבריך‪ ,‬מדוע לא יזכירו את שבחי ה'‪" ,‬משיב הרוח‬
‫ומוריד הגשם"‪ ,‬גם בקיץ?‬
‫אני סבור שצריך להזכיר את שבחיו של ה'‪" ,‬משיב הרוח‬
‫ומוריד הגשם"‪ ,‬סמוך לזמן שבו אנו זקוקים לגשם‪ ,‬לכן‬
‫לדעתי צריך להתחיל לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" רק‬
‫ביום טוב האחרון של חג סוכות ‪ -‬בשמיני עצרת (שמחת‬
‫תורה)‪ .‬להלכה נפסק כמו רבי יהושע‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫משניותמשמחות‬
‫ארגון המשנה‬
‫ממתי צריך להתחיל לומר‪" :‬משיב הרוח ומוריד הגשם"‬
‫בתפילת "שמונה עשרה"?‬
‫דעת רבי אליעזר‪:‬‬
‫מיום טוב ראשון של‬
‫חג סוכות‬
‫מזכירים את שבחיו‬
‫של ה’‪ ,‬שהוא “משיב‬
‫הרוח ומוריד הגשם”‪,‬‬
‫כבר ביום טוב ראשון‬
‫של סוכות‪ ,‬מפני שאז‬
‫נידונים על המים‪.‬‬
‫דעת רבי יהושע‪:‬‬
‫מיום טוב אחרון‬
‫של חג סוכות ‪-‬‬
‫שמחת תורה‪.‬‬
‫כשיורד גשם בחג סוכות‪ ,‬יש בכך‬
‫סימן קללה‪ ,‬לכן מתחילים להזכיר‬
‫"משיב הרוח ומוריד הגשם”‬
‫רק ביום טוב אחרון של סוכות‬
‫(שמחת תורה)‪ ,‬כשישראל כבר‬
‫אינם יושבים בסוכות‪.‬‬
‫משניותמשמחות ‬
‫‪5‬‬
‫קוראים ולומדים את המשנה‬
‫‪ .1‬רבי אליעזר ורבי יהושע יושבים בבית המדרש ומתדיינים‪ ,‬המשנה מביאה את סיכום הדיון‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫באיזה נושא הם דנים?‬
‫ב‪.‬‬
‫עיינו במשנה ובפירוש‪ ,‬העתיקו למחברתכם את דו‪-‬השיח בין רבי אליעזר ורבי יהושע‪ ,‬והשלימו‬
‫את החסר‪.‬‬
‫אני סובר שיש להתחיל להזכיר את‬
‫שבח הקב"ה ‪" ,‬משיב הרוח ומוריד הגשם"‪,‬‬
‫ביום ה___________ של ____________‪ .‬כי‬
‫_________________‬
‫אני חולק עליך‪ ,‬לדעתי יש להזכיר גשמים ביום _________ של‬
‫_____________‪ -‬שהוא חג ____________ ‪ .‬שזה זמן שאנו אכן זקוקים‬
‫לגשם והוא יהיה בשבילנו גשם של ברכה‪ .‬כי לפי הדעה שלך‪ ,‬אם‬
‫ה' יענה מיד לתפילותינו ויתחיל לרדת גשם במהלך החג‪ ,‬זה סימן‬
‫_____ כי זה מונע מאיתנו לקיים בשמחה את מצוות החג‪_________ -‬‬
‫יש לדייק בדבריי‪ ,‬לא אמרתי שצריך לשאול‬
‫גשמים‪ ,‬כלומר‪ _________:‬אלא רק ___________‬
‫אם כך‪ ,‬למה שלא נזכיר "גבורות גשמים"‬
‫גם ב __________________?‬
‫רבי אליעזר‬
‫‪ .2‬ביאורי מילים‬
‫באר את המילים או הביטויים הבאים‪:‬‬
‫‪6‬‬
‫א‪.‬‬
‫הזכרת גבורות גשמים‬
‫ב‪.‬‬
‫חג‬
‫ג‪.‬‬
‫לשאול‬
‫ד‪.‬‬
‫להזכיר‬
‫משניותמשמחות‬
‫רבי יהושע‬
‫מעיינים ומעמיקים במשנה‬
‫‪ .3‬אם השיחה בין רבי אליעזר לרבי יהושע (כפי שמופיע בשאלה ‪ )1‬הייתה נמשכת‪ ,‬מה לדעתכם היה עונה רבי‬
‫אליעזר לרבי יהושע?‬
‫‪ .4‬הבחינו בין המושגים "להזכיר" ו"לשאול"‪.‬‬
‫לפניכם משפטים המתארים שבח ("להזכיר" ) או בקשה ("לשאול")‪ .‬זהו את המשפטים המתאימים למושג‬
‫"להזכיר" ורשמו במחברתכם את האותיות המופיעות ליד המשפטים הללו לפי הסדר‪.‬‬
‫גדי‬
‫‪.1‬‬
‫אמרתי לאמא שאני רוצה שהיא תספר לי סיפור לפני השינה‬
‫גבו‬
‫‪.2‬‬
‫אמרתי לאמא שאני אוהב לשמוע את הסיפורים שלה‪ ,‬כי היא מספרת מאוד יפה‬
‫מיל‬
‫‪.3‬‬
‫אמרנו למורה שאנחנו רוצים לצאת לטיול‬
‫רות‬
‫‪.4‬‬
‫אמרנו למורה שאנחנו אוהבים לצאת איתה לטיול‪ ,‬כי היא מעשירה את הידע שלנו‪.‬‬
‫גש‬
‫‪.5‬‬
‫החמאתי לחברתי שהיא מציירת יפה‬
‫טל‬
‫‪.6‬‬
‫בקשתי מחברתי שתצייר לי את עמוד השער במחברת‪ ,‬כי היא מציירת יפה‬
‫מים‬
‫‪.7‬‬
‫סיפרתי לבן דודי בהתלהבות שאבא שלי סיים כבר ‪ 15‬מסכתות בש"ס‬
‫חושבים עם מה ואה‬
‫אני לא מבין‪ ,‬למה ר' יהושע אומר שגשם זה‬
‫"סימן קללה"‪ ,‬הרי גשם זה ברכה‪ ,‬זה משהו שאנו‬
‫מבקשים מה' ומחכים לו?‬
‫זה הכל ענין של זמן‪ ,‬מתי הגשם יורד? אם‬
‫הגשם יורד בזמן שיכול לפגוע בשמחת החג או‬
‫בקיץ ולפגוע בתבואה הוא נהפך לקללה‬
‫משניותמשמחות ‬
‫‪7‬‬
‫דברים חכמים לחיים ‪ -‬שלמדנו מחכמים‬
‫גם דברים טובים יכולים להיות ‪ -‬לא טובים‬
‫כשהם לא נעשים בזמן המתאים‪.‬‬
‫קראו את האירוע הבא וענו על השאלה‪:‬‬
‫אמא מעירה את רותי בבוקר וקוראת לה להזדרז ולהגיע למטבח לאכול ארוחת בוקר‪.‬‬
‫רותי מתמהמהת‪ ,‬ואמא שואלת בפליאה‪ :‬מה קרה? למה את מתעכבת כל כך הרבה זמן?‬
‫רותי עונה‪ :‬אני מכינה שיעורי בית בחשבון‪.‬‬
‫אמא‪ :‬אני ממש כועסת‪.‬‬
‫רותי‪ :‬אבל את תמיד אומרת שלהכין שעורי בית זה חשוב‪ ,‬ושצריך להיות ילדה חרוצה!‬
‫•>>> הסבירו לרותי למה אמא כעסה?‬
‫בעקבות התנאים ‪ -‬מעשה שהיה‬
‫הקיסר שרצה לראות את ה'‬
‫[על פי חולין ס ע"א]‬
‫במשנה למדנו שרבי יהושע בן חנניה סובר‪ ,‬שמתחילים להזכיר גבורות גשמים ביום טוב‬
‫האחרון של חג סוכות‪.‬‬
‫מסופר על רבי יהושע בן חנניה‪ ,‬שהיה חכם גדול ביותר‪ ,‬וחכמי הגויים היו נהנים להתווכח איתו‬
‫ולבחון את חכמתו‪.‬‬
‫פעם אחת‪ ,‬פנה הקיסר לרבי יהושע ואמר לו‪ :‬אם אתם היהודים אומרים שה’ יתברך קיים‬
‫בעולם‪ ,‬אני רוצה שתראה לי אותו‪.‬‬
‫השיב לו רבי יהושע‪ :‬בשמחה רבה! מחר בצהריים ניפגש מחוץ לבית ואראה לך את ה’ יתברך‪.‬‬
‫למחרת נפגשו רבי יהושע והקיסר בחוץ‪ .‬אמר רבי יהושע בן חנניה לקיסר‪“ :‬לפני שאני מראה‬
‫לך את ה’‪ ,‬אבקש ממך בקשה קטנה‪ .‬אנא‪ ,‬הבט בשמש במשך כמה דקות”‪ .‬הביט הקיסר בשמש‪,‬‬
‫הסתנוור‪ ,‬ומיד הסיר את מבטו‪.‬‬
‫אמר רבי יהושע לקיסר‪ :‬אם על השמש‪ ,‬שהיא רק אחד ממשרתיו של הקדוש ברוך הוא‪ ,‬אינך‬
‫יכול להסתכל‪ ,‬כיצד אוכל להראות לך את האדון שלה‪ ,‬הלא הוא הקדוש ברוך הוא בעצמו?‬
‫בכך הוכיח רבי יהושע בן חנניה לקיסר‪ ,‬כי אי אפשר לראות את ה’‪ ,‬כפי שנאמר‪“ :‬כי לא יראני‬
‫האדם וחי”‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫משניותמשמחות‬
‫משנה ב‬
‫הנושאים במשנה‪:‬‬
‫א‪ .‬ממתי ועד מתי מזכירים גבורות גשמים בתפילה?‬
‫ב‪ .‬עד מתי מבקשים גשמים ("ותן טל ומטר") בברכת "ברך עלינו"?‬
‫הקדמה‪:‬‬
‫כשמגיע החורף‪ ,‬אנו מתחילים להתפלל על הגשמים‪ .‬תחילה‪ ,‬אנו מזכירים את שבחו של ה'‪ ,‬שהוא "משיב הרוח‬
‫ומוריד הגשם" ולאחר מספר שבועות‪ ,‬אנחנו מבקשים מה'‪" :‬תן טל ומטר לברכה על פני האדמה"‪.‬‬
‫משנתנו עוסקת בשני נושאים‪:‬‬
‫א‪ .‬זמן הזכרת גבורות גשמים ‪ -‬מהו הזמן המדוייק בו מתחילים להזכיר שבחו של ה' שהוא "משיב הרוח ומוריד‬
‫הגשם" ומתי מפסיקים לומר זאת?‬
‫ב‪ .‬זמן שאלת גשמים ‪ -‬עד מתי מבקשים גשמים בברכת "ותן טל ומטר לברכה" שבתפילת שמונה עשרה?‬
‫מקור‪ :‬ויקיפדיה‬
‫משניותמשמחות ‬
‫‪9‬‬
‫פירוש‬
‫לשון המשנה‬
‫א‪ .‬זמן הזכרת גבורות גשמים‬
‫אין מזכירים בתפילה שה' "משיב הרוח ומוריד הגשם"‪,‬‬
‫ׁשֹואלִ ין ֶאת ַהּגְ ָׁש ִמים ֶאּלָ א ָסמּוְך‬
‫ֵאין ֲ‬
‫אלא סמוך לזמן שבו אנו זקוקים לגשם‪.‬‬
‫לַ ּגְ ָׁש ִמים‪.‬‬
‫אֹומר‪:‬‬
‫הּודה ֵ‬
‫ַרּבִ י יְ ָ‬
‫רבי יהודה מבאר ממתי מזכירים "משיב הרוח ומוריד‬
‫הגשם" ועד מתי‪:‬‬
‫עֹובר לִ ְפנֵ י ַה ֵּת ָבה ּבְ יֹום טֹוב ָה ַא ֲחרֹון‬
‫ָה ֵ‬
‫ֶׁשל ָחג‪,‬‬
‫ָה ַא ֲחרֹון ַמזְ ּכִ יר‪ָ ,‬ה ִראׁשֹון ֵאינֹו ַמזְ ּכִ יר‪.‬‬
‫שמּנָ ה לשמש כחזן ביום טוב האחרון של חג סוכות‬
‫מי ֻ‬
‫(שמיני עצרת‪ ,‬שמחת תורה)‪,‬‬
‫החזן שעובר לפני התיבה בתפילת שחרית לא מתחיל‬
‫באמירת "משיב הרוח ומוריד הגשם"‪ ,‬רק החזן שעובר‬
‫לפני התבה בתפילת מוסף מתחיל באמירת "משיב הרוח‬
‫ומוריד הגשם"‪ .‬מתפילה זו ואילך ממשיכים להזכיר גבורות‬
‫גשמים במשך כל תקופת החורף‪.‬‬
‫ּבְ יֹום טֹוב ָה ִראׁשֹון ֶׁשל ֶּפ ַסח‪ָ ,‬ה ִראׁשֹון‬
‫ַמזְ ּכִ יר‪ָ ,‬ה ַא ֲחרֹון ֵאינֹו ַמזְ ּכִ יר‪.‬‬
‫עד מתי אומרים "משיב הרוח ומוריד הגשם"? החזן שעובר‬
‫לפני התיבה בתפילת שחרית של יום טוב הראשון של‬
‫פסח‪ ,‬עדיין אומר "משיב הרוח ומוריד הגשם"‪ ,‬אולם החזן‬
‫שעובר לפני התיבה בתפילת מוסף‪ ,‬מפסיק לומר "משיב‬
‫הרוח ומוריד הגשם"‪.‬‬
‫ב‪ .‬זמן שאילת גשמים‬
‫ׁשֹואלִ ין ֶאת ַהּגְ ָׁש ִמים?‬
‫ַעד ֵא ָימ ַתי ֲ‬
‫עד מתי מבקשים מה' "תן טל ומטר לברכה על פני‬
‫האדמה"?‬
‫אֹומר‪ַ :‬עד ֶׁשּיַ ֲעבֹור ַה ֶּפ ַסח‪.‬‬
‫הּודה ֵ‬
‫ַרּבִ י יְ ָ‬
‫לדעת רבי יהודה‪ ,‬מבקשים גשמים עד סוף חג הפסח‬
‫(כ"ג בניסן)‪.‬‬
‫אֹומר‪ַ :‬עד ֶׁשּיֵ צֵ א נִ ָיסן‪,‬‬
‫ַרּבִ י ֵמ ִאיר ֵ‬
‫רבי מאיר חולק על רבי יהודה וסובר שממשיכים לבקש‬
‫גשמים עד סוף חודש ניסן‪.‬‬
‫מֹורה‬
‫ֶׁשּנֶ ֱא ַמר‪" :‬וַ ֶּיֹורד לָ כֶ ם ּגֶ ֶׁשם‪ֶ ,‬‬
‫ַּומלְ קֹוׁש‬
‫כסיוע לשיטתו הוא מביא פסוק מספר יואל‪ ,‬בו מסופר‬
‫על נס גדול שארע בתקופתו ‪ -‬בימי יואל התרחשה בצורת‬
‫קשה ובא הנביא יואל ובישר לעם ֶׁשּיָ ֵחּלּו לרדת גשמים‬
‫("מורה" ‪ -‬הגשם הראשון‪" ,‬מלקוש" ‪ -‬הגשם האחרון)‬
‫ּבָ ִראׁשֹון" (יואל ב‪ ,‬כג)‪.‬‬
‫בשורת הנביא היתה‪ ,‬שהגשמים ירדו במהלך חודש ניסן ‪-‬‬
‫החודש הראשון בשנה‪ .‬מכך למד רבי מאיר שצריך לבקש‬
‫על הגשם עד סוף חודש ניסן‪.‬‬
‫‪1 0‬‬
‫משניותמשמחות‬
‫ארגון המשנה‬
‫במשנה ב' שני נושאים מרכזיים‬
‫ממתי מזכירים בתפלה "משיב הרוח‬
‫ומוריד הגשם" ועד מתי?‬
‫בנושא זה מובאת דעה אחת‪:‬‬
‫עד מתי מבקשים בתפילה‬
‫"ותן טל ומטר לברכה"?‬
‫בנושא זה מובאות שתי דעות‪:‬‬
‫דעת רבי יהודה‬
‫דעת רבי יהודה‬
‫דעת רבי מאיר‬
‫מתפילת מוסף של יום טוב אחרון‬
‫של סוכות‬
‫עד סוף‬
‫חג הפסח‬
‫(כ"ג בניסן)‬
‫עד סוף‬
‫חודש ניסן‬
‫עד תפילת שחרית של יום טוב ראשון‬
‫של פסח‬
‫משניותמשמחות ‬
‫‪11‬‬
‫קוראים ולומדים את המשנה‬
‫ׁשֹואלִ ין ֶאת ַהּגְ ָׁש ִמים‪ֶ ,‬אּלָ א ָסמּוְך לַ ּגְ ָׁש ִמים"‪.‬‬
‫"אין ֲ‬
‫‪ֵ .1‬‬
‫ׁשֹואלִ ין ֶאת ַהּגְ ָׁש ִמים"?‬
‫ֲ‬
‫"אין‬
‫מה כוונת המשנה באמרּה ֵ‬
‫א‪.‬‬
‫אין אומרים "ותן טל ומטר לברכה"‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫אין אומרים "משיב הרוח ומוריד הגשם"‪.‬‬
‫ומצאו‪:‬‬
‫‪ .2‬עיינו בסידור בתפילת שמונה עשרה ִ‬
‫א‪.‬‬
‫באיזו ברכה אנו מוסיפים "משיב הרוח ומוריד הגשם"? ציינו את מספר הברכה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫באיזו ברכה אנו מוסיפים "ותן טל ומטר לברכה"? ציינו את מספר הברכה‪.‬‬
‫‪ .3‬דני‪ :‬ממש קשה לי לזכור ממתי ועד מתי יש לומר בתפילה את "משיב הרוח ומוריד הגשם"‪.‬‬
‫יוסי‪ :‬זה ממש פשוט! תקופת החורף היא מסוכות ועד פסח‪ .‬אתן לך סימן שיעזור לך לזכור את הזמן‪" :‬מאחרון‬
‫שבאחרון עד הראשון שבראשון"‪.‬‬
‫דני‪??? :‬‬
‫עזרו לדני להבין את הסימן‪ .‬בחרו את המילה המתאימה בכל אפשרות‪:‬‬
‫מאחרון שבאחרון ‪ -‬תפילת שחרית ‪ /‬מוסף של יום טוב האחרון של חג הסוכות ‪ /‬הפסח‪.‬‬
‫עד הראשון שבראשון ‪ -‬עד תפילת שחרית ‪ /‬מוסף של יום טוב ראשון של חג הסוכות ‪ /‬פסח‪.‬‬
‫העתיקו למחברת את הזמן שבו אומרים משיב הרוח ומוריד הגשם‪.‬‬
‫‪ .4‬על איזו שאלה יש מחלוקת במשנה?‬
‫א‪.‬‬
‫עד מתי מזכירים בתפילה‪" :‬משיב הרוח ומוריד הגשם"?‬
‫ב‪.‬‬
‫עד מתי מבקשים בתפילה‪" :‬ותן טל ומטר לברכה"?‬
‫‪ .5‬א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪1 2‬‬
‫מיהם התנאים שחולקים‪ ,‬ומה דעתו של כל אחד מהם?‬
‫לפי דעתו של איזה תנא יש לומר "ותן טל ומטר לברכה" עד תאריך מאוחר יותר?‬
‫משניותמשמחות‬
‫מעשה שהיה‬
‫הנס שאירע בתום שנות הבצורת‬
‫[על פי תענית ה ע"א]‬
‫במשנה למדנו על הנס שנעשה בימי יואל‪ .‬הסיפור מובא בהרחבה בגמרא‪ ,‬במסכת תענית‪.‬‬
‫בימי הנביא יואל והנביא אלישע‪ ,‬היו שבע שנות בצורת רצופות וכתוצאה מכך היה רעב גדול‪.‬‬
‫בנוסף לשנות הבצורת ולרעב‪ ,‬הייתה גם מכת ארבה קשה‪ ,‬שהקשתה עוד יותר למצוא מזון‪.‬‬
‫בשנה האחרונה לבצורת כבר עברו כל חדשי החורף‪ ,‬חודש ניסן עמד להגיע ועדיין לא ירד‬
‫גשם‪ .‬אז הופיע הנביא יואל בפני עם ישראל ואמר‪ ,‬כי ה' יוריד להם "גשם מורה ומלקוש‬
‫בראשון" (בחודש ניסן‪ ,‬הוא החודש הראשון)‪.‬‬
‫באותה שנה אכן ירד הגשם הראשון – היורה – באחד בניסן‪ .‬לאחר הגשם‪ ,‬הנביא אמר להם‬
‫שיֵ צאו ויזרעו בחודש ניסן את מעט זרעי החיטים והשעורים שנותרו להם‪ ,‬והם אכן הלכו וזרעו‬
‫בשניים‪ ,‬בשלושה ובארבעה בניסן‪ ,‬ובחמישה בניסן ירדו גשמים‪.‬‬
‫אחד עשר יום לאחר הגשם השני‪ ,‬שירד בחמישה בניסן‪ ,‬התבואה גדלה‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬נדרשים‬
‫לתבואה שישה חודשים לגדול ולהבשיל‪ ,‬אך בימי יואל קרה נס והתבואה גדלה באחד עשר‬
‫יום‪ ,‬ובששה עשר בניסן העם קצר את התבואה הבשלה‪.‬‬
‫מעיינים ומעמיקים במשנה‬
‫‪ .6‬ר' מאיר מוכיח את דעתו שיש לבקש גשמים עד סוף חודש ניסן‪ ,‬מדברי יואל הנביא לעם על סיום הבצורת‬
‫הקשה שהיתה בימיו‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫עיינו במשנה וצטטו את הפסוק המביא את דברי יואל לעם‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מאיזו מילה בפסוק לומד רבי מאיר שהזמן הראוי לירידת גשמים הוא כל חודש ניסן?‬
‫ג‪.‬‬
‫עיינו בסיפור מהגמרא‪ .‬תארו את הנס של הפסקת הבצורת‪ .‬כתבו‪ :‬מתי ירדו הגשמים בפועל?‬
‫ד‪.‬‬
‫בסיפור מתואר נס נוסף של צמיחת התבואה‪ .‬מה היה הנס?‬
‫‪ .7‬ישנו הבדל בין הסידורים של העדות השונות‪:‬‬
‫בסידורים של עדות אשכנז‪ ,‬הברכה התשיעית זהה בקיץ ובחורף‪ ,‬אולם בקיץ מבקשים "ותן ברכה" ואילו בחורף‬
‫מבקשים "ותן טל ומטר לברכה"‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בסידורים של בני עדות המזרח ישנן שתי ברכות שונות‪ :‬בקיץ מברכים "ברכנו"‪ ,‬ומבקשים טללי‬
‫רצון‪ ,‬ואילו בחורף מברכים "ברך עלינו"‪ ,‬ומבקשים "ותן טל ומטר לברכה"‪.‬‬
‫בדקו‪ :‬מהו הנוסח בסידור שלכם?‬
‫משניותמשמחות ‬
‫‪13‬‬
‫חושבים עם מה ואה‬
‫אני לא מבין‪ ,‬למה ר' מאיר אומר שמדברי יואל‬
‫הנביא ניתן ללמוד שכל חודש ניסן ראוי לבקש בו על‬
‫הגשמים‪ ,‬הרי בפועל ירדו הגשמים בתחילת החודש?‬
‫אה‪,‬יש לדייק‪ ,‬הנביא לא אמר לעם מתי ירדו‬
‫בפועל גשמים‪ ,‬אלא מהו הזמן המתאים לירידת‬
‫גשמים‪ ,‬זמן החורף ‪ -‬וזה עד סוף חודש ניסן‬
‫דברים חכמים לחיים ‪ -‬שלמדנו מחכמים‬
‫לכל דבר יש את מסגרת הזמן המתאים‬
‫ואפשר לפעול גם בחלק מהזמן‬
‫קראו את האירוע הבא וענו על השאלה‪:‬‬
‫בשעה עשר נשמע הצלצול על סיום השיעור ותחילת ההפסקה‪.‬‬
‫רותי החליטה להישאר בהפסקה בכיתה ולהכין את שיעורי הבית שהמורה נתנה‪ ,‬כדי שלא‬
‫תישאר לה עבודה כשתגיע הבייתה‪ .‬רותי סיימה את העבודה ‪ 2‬דקות לפני סיום ההפסקה‪,‬‬
‫כשהמורה נכנסה לשיעור הבא‪ ,‬רותי התלוננה‪" :‬אוף‪ ,‬איזו הפסקה קצרה‪ ,‬רק ‪ 2‬דקות"!‬
‫•>>> המורה ענתה לרותי שהיא טועה‪ .‬רשמו את דברי ההסבר של המורה לרותי‪ ,‬מדוע היא טעתה?‬
‫‪1 4‬‬
‫משניותמשמחות‬
‫משנה ג‬
‫נושא המשנה‬
‫מתי מתחילים לבקש גשמים בברכת "ברך עלינו"?‬
‫הקדמה‬
‫משנתנו עוסקת בשאלה‪ ,‬מתי צריך להתחיל לבקש גשמים בתפילת שמונה עשרה ולומר "ותן טל ומטר לברכה"‪.‬‬
‫המשנה מביאה שתי דעות‪.‬‬
‫לשון המשנה‬
‫ׁשֹואלִ ין ֶאת‬
‫לׁשה ּבְ ַמ ְר ֶח ְׁשוָ ן ֲ‬
‫ּבִ ְׁש ָ‬
‫ַהּגְ ָׁש ִמים‪.‬‬
‫פירוש‬
‫לפי תנא קמא (החכם הראשון במשנה)‪ :‬בשלושה‬
‫במרחשוון מתחילים לבקש גשמים ולומר "ותן טל ומטר‬
‫לברכה" בברכת "ברך עלינו"‪ .‬הסיבה לכך היא שהיורה ‪-‬‬
‫הגשם הראשון ‪ -‬מתחיל לרדת בשלושה במרחשוון‪.‬‬
‫אֹומר ּבְ ִׁש ְב ָעה בֹו‪,‬‬
‫ַרּבָ ן ּגַ ְמלִ ֵיאל ֵ‬
‫רבן גמליאל חולק על תנא קמא וסובר שצריך להתחיל‬
‫לבקש גשם בשבעה במרחשוון‪,‬‬
‫ֲח ִמ ָּׁשה ָע ָׂשר יֹום ַא ַחר ֶה ָחג‪,‬‬
‫חמישה עשר יום אחרי חג סוכות‪ .‬הסיבה לדבר היא‪:‬‬
‫ּכְ ֵדי ֶׁשּיַ ּגִ ַיע ַא ֲחרֹון ֶׁשּבְ יִ ְׂש ָר ֵאל לִ נְ ַהר‬
‫ְּפ ָרת‬
‫בזמן שבית המקדש היה קיים‪ ,‬היו באים עולי הרגל מכל‬
‫קצות הארץ לחגוג את חג הסוכות בירושלים‪ .‬כשהסתיים‬
‫החג היו עולי הרגל שבים לבתיהם‪ .‬בין העולים היו כאלה‬
‫שגרים רחוק מאוד מירושלים‪ ,‬באזור נהר פרת‪ ,‬אשר להם‬
‫ארך המסע כחמישה עשר יום‪.‬‬
‫לדעת רבן גמליאל‪ ,‬אין מתחילים להתפלל על הגשמים‬
‫מיד לאחר חג הסוכות‪ ,‬שמא יעכבו הגשמים את עולי‬
‫הרגל שגרים במקומות מרוחקים מלשוב לבתיהם‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫גשמים רבים עלולים למלא את נהר פרת ולהקשות על‬
‫עולי הרגל לעברו בדרכם לבתיהם‪.‬‬
‫משניותמשמחות ‬
‫‪15‬‬
‫ארגון המשנה‬
‫מתי מתחילים לבקש גשמים בתפלה?‬
‫נחלקו הדעות‪:‬‬
‫‪1 6‬‬
‫דעת תנא קמא (החכם הראשון)‬
‫דעת רבן גמליאל‬
‫בשלושה במרחשוון‬
‫בשבעה במרחשוון‬
‫מפני שאז מתחיל לרדת הגשם הראשון‬
‫כדי שיספיקו אחרוני עולי הרגל‬
‫לחזור לבתיהם‬
‫משניותמשמחות‬
‫קוראים ולומדים את המשנה‬
‫‪ .1‬נכון או לא נכון? בחרו באפשרות המתאימה‪ .‬תקנו את המשפטים הלא נכונים‬
‫א‪ .‬שאלת גשמים המופיעה במשנה היא אמירת "משיב הרוח ומוריד הגשם"‬
‫נכון ‪ /‬לא נכון‬
‫ב‪' .‬תנא קמא'‪ ,‬פירושו "החכם הראשון המוזכר במשנה"‬
‫נכון ‪ /‬לא נכון‬
‫ג‪ .‬לדעת רבן גמליאל צריך להתחיל לבקש גשמים בשלושה במרחשוון‪.‬‬
‫נכון ‪ /‬לא נכון‬
‫ד‪ .‬לדעת תנא קמא צריך להתחיל לבקש גשמים בשבעה במרחשוון‪.‬‬
‫נכון ‪ /‬לא נכון‬
‫ה‪ .‬בתאריך ג' חשוון מתחיל בדרך כלל לרדת גשם‬
‫נכון ‪ /‬לא נכון‬
‫ו‪ .‬עולי הרגל שגרו במקומות מרוחקים חזרו מירושלים לבתיהם עד תאריך ג' חשוון‬
‫נכון ‪ /‬לא נכון‬
‫מקור‪ :‬ויקיפדיה‬
‫נהר פרת בימינו‬
‫‪ .2‬לאיזו דעה במשנה מתאים האיור שלפניכם?‬
‫משניותמשמחות ‬
‫‪17‬‬
‫מעיינים ומעמיקים במשנה‬
‫‪ .3‬עיינו בקטע וענו על השאלות‪:‬‬
‫בשבעה ימים בחשוון מתחילין בארץ ישראל להתפלל על הגשמים‪ ...‬משמיני עצרת‬
‫ועד ז' חשוון עדיין אין אנו שואלים גשמים‪ ,‬אלא רק מזכירין גבורות גשמים‪ ,‬דרך שבח‬
‫למקום‪ ,‬שהוא משיב הרוח ומוריד הגשם‪ .‬ובז' בחשוון לאחר שכבר הספיק להגיע‬
‫"האחרון בישראל (מעולי הרגל) לנהר פרת" מתחילין גם לשאול‪ ,‬כלומר‪ ,‬להתפלל‬
‫ולבקש על הגשמים בלשון "ותן טל ומטר לברכה"‬
‫(ספר התודעה עמ' קנז)‬
‫א‪.‬‬
‫מתי מתחילים לומר "ותן טל ומטר" לפי ההלכה?‬
‫ב‪.‬‬
‫לפי דעתו של איזה תנא נפסקה ההלכה?‬
‫‪ .4‬עיינו במשניות א'‪-‬ג' וסכמו את הדעות השונות בדיני הזכרת ושאלת גשמים‪.‬‬
‫העתיקו את הטבלה הבאה למחברתכם ומלאו את החסר‪.‬‬
‫מתי מתחילים מתי מפסיקים מתי מתחילים מתי מפסיקים‬
‫להזכיר גשמים? להזכיר גשמים? לבקש גשמים לבקש גשמים‬
‫(משנה א')‬
‫כמה דעות נאמרו בזה?‬
‫של מי הדעות?‬
‫מהן הדעות?‬
‫‪1 8‬‬
‫משניותמשמחות‬
‫(משנה ב')‬
‫(משנה ג')‬
‫(משנה ב')‬
‫חושבים עם מה ואה‬
‫אה‪ ,‬בהחלט‪ .‬ההלכה לגבי הזמן שבו מתחילים‬
‫מה אתה אומר‪,‬‬
‫לשאול גשמים נקבעה מתוך התחשבות בעולי‬
‫ההלכה מתחשבת‬
‫הרגל שצריכים לחזור לבתיהם‪ ,‬שהגשם לא יקשה‬
‫בקשיים שלנו כבני‬
‫עליהם בדרכם הארוכה הביתה‪.‬‬
‫אדם?‬
‫דברים חכמים לחיים ‪ -‬שלמדנו מחכמים‬
‫כשפוסקים הלכה או מקבלים החלטה בחברה‬
‫יש להתחשב בקשיים של אחרים‬
‫קראו את האירוע הבא וענו על השאלה‪:‬‬
‫תלמידי כיתה ג' מארגנים מסיבת הפתעה למורה לכבוד יום הולדתה‪ .‬הם מנסים לקבל החלטה‬
‫באיזו שעה לקיים את המסיבה‪ .‬חלק מהתלמידים טוענים שיש לקיים את המסיבה בערב‪ ,‬כי‬
‫האווירה תהיה מיוחדת וחגיגית יותר‪ .‬לעומתם מספר תלמידים הגרים מחוץ לעיר טענו שזה‬
‫יקשה עליהם מאוד להגיע למסיבה ולכן הם מעדיפים לקיימה בשעות הלימודים‪.‬‬
‫•>>> עזרו לילדי הכיתה לקבל החלטה נבונה‪ .‬רשמו את תשובתכם במחברת‬
‫משניותמשמחות ‬
‫‪19‬‬
‫משניות ד‪-‬ה‬
‫נושא המשניות‪:‬‬
‫תעניות שנהגו בשל מניעת גשמים‬
‫‪7B5‬‬
‫הקדמה‬
‫במשניות הקודמות למדנו על זמן הזכרת גשמים ובקשתם‪ .‬אם בקשת הגשמים לא הועילה‪ ,‬ולא ירדו גשמים עד‬
‫שבעה עשר בחודש מרחשוון‪ ,‬תלמידי החכמים שבישראל היו מקבלים על עצמם שלושה ימי תענית‪.‬‬
‫אם הגיע חודש כיסלו ועדיין לא ירדו גשמים‪ ,‬דייני בית הדין היו גוזרים שלוש תעניות על הציבור כולו‪.‬‬
‫משנה ד‬
‫לשון המשנה‬
‫ִהּגִ ַיע ִׁש ְב ָעה ָע ָׂשר ּבְ ַמ ְר ֶח ְׁשוָ ן‬
‫וְ ֹלא יָ ְרדּו גְ ָׁש ִמים‬
‫ִה ְת ִחילּו ַהּיְ ִח ִידים ִמ ְת ַעּנִ ין‬
‫ָׁשלׁש ַּת ֲענִ ּיֹות‪.‬‬
‫פירוש‬
‫אם הגיע שבעה עשר במרחשוון‪ ,‬זמן שבו הגשמים ודאי כבר אמורים‬
‫היו לרדת‪ ,‬ועדיין לא ירדו גשמים‪,‬‬
‫תלמידי החכמים היו צמים שלוש פעמים (ביום שני‪ ,‬ביום חמישי וביום‬
‫שני שאחריו)‪ .‬מכיון שהעיכוב בגשמים רק החל‪ ,‬ימי הצום היו קלים‬
‫יחסית‪.‬‬
‫וכך היו היחידים נוהגים בצום‪:‬‬
‫ׁשֹותין ִמ ֶּׁש ָח ֵׁשכָ ה‪,‬‬
‫אֹוכְ לִ ין וְ ִ‬
‫בערב הצום היו אוכלים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אם קיבלו על עצמם לצום ביום שני‪,‬‬
‫מותר היה להם לאכול ביום ראשון בערב‪ ,‬ורק בעלות השחר של יום‬
‫שני היו מתחילים לצום‪.‬‬
‫ֻּומ ָּת ִרין ּבִ ְמלָ אכָ ה ִּוב ְר ִחיצָ ה‬
‫ְּוב ִסיכָ ה ִּובנְ ִעילַ ת ַה ַּסנְ ָּדל‬
‫ְּוב ַת ְׁש ִמיׁש ַה ִּמ ָּטה‪:‬‬
‫‪2 0‬‬
‫משניותמשמחות‬
‫בצום זה לא נהגו מנהגי אבלות ‪ -‬מותר היה להם לעשות מלאכה‪ ,‬לרחוץ‬
‫את גופם‪ ,‬לסוך את גופם בשמן‪ ,‬לנעול נעלי עור ולישון עם נשותיהם‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫לשון המשנה‬
‫ִהּגִ ַיע רֹאׁש ח ֶֹדׁש ּכִ ְסלֵ ו וְ ֹלא‬
‫יָ ְרדּו גְ ָׁש ִמים‪,‬‬
‫ּבֵ ית ִּדין ּגֹוזְ ִרין ָׁשלׁש‬
‫ַּת ֲענִ יֹות ַעל ַהּצִ ּבּור‪ .‬אֹוכְ לִ ין‬
‫ׁשֹותין ִמ ֶּׁש ָח ֵׁשכָ ה‪ֻּ ,‬ומ ָּת ִרין‬
‫וְ ִ‬
‫ּבִ ְמלָ אכָ ה ִּוב ְר ִחיצָ ה ְּוב ִסיכָ ה‬
‫ִּובנְ ִעילַ ת ַה ַּסנְ ָּדל ְּוב ַת ְׁש ִמיׁש‬
‫ַה ִּמ ָּטה‪:‬‬
‫פירוש‬
‫אם למרות שלש התעניות שצמו תלמידי החכמים‪ ,‬עדין לא ירדו‬
‫גשמים‪ ,‬וכבר הגיע ראש חדש כסלו‪,‬‬
‫דיני בית הדין גוזרים‪ ,‬שכל הצבור (ולא רק תלמידי החכמים) יתענו‬
‫שלש תעניות נוספות (בימי שני‪ ,‬חמישי ושני)‪ ,‬ובדומה לתעניות‬
‫שהתענו תלמידי החכמים‪ ,‬אף הצבור אינו נוהג מנהגי אבלות‪.‬‬
‫ארגון המשנה‬
‫משניות ד'‪-‬ה' מבארות מה היו עושים‬
‫במקרה שהגיע זמן ירידת הגשמים ועדיין לא ירדו גשמים‬
‫משנה ד' מבארת‪:‬‬
‫משנה ה' מבארת‪:‬‬
‫אם הגיע שבעה עשר במרחשוון ולא ירדו גשמים‬
‫אם הגיע ראש חדש כסלו ולא ירדו גשמים‬
‫היחידים – תלמידי החכמים – היו מתענים שלוש‬
‫תעניות בימים שני‪ ,‬חמישי ושני‪.‬‬
‫בית הדין היה גוזר על כל הצבור שלוש תעניות‬
‫בימים שני‪ ,‬חמישי ושני‪.‬‬
‫אוכלים ושותים בערב הצום‪ ,‬ומתחילים את הצום רק בתחילת היום‪.‬‬
‫בתעניות אלו מותרים היחידים והציבור בעשיית מלאכה‪ ,‬רחיצת‬
‫הגוף‪ ,‬סיכת הגוף בשמן‪ ,‬נעילת נעלי עור‪ ,‬ושינה עם נשותיהם‪.‬‬
‫משניותמשמחות ‬
‫‪21‬‬
‫קוראים ולומדים את המשנה‬
‫‪ .1‬התבונן באיור שלפניך וענה על השאלות הבאות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫לאיזו משנה מתיחס האיור ‪ -‬למשנה ג' או למשנה ד' ?‬
‫ב‪.‬‬
‫מדוע‪ ,‬לדעתך‪ ,‬האבא לא מספר לבני משפחתו שהוא מתענה?‬
‫‪" .2‬התחילו היחידים מתענין" ‪ -‬מי הם "היחידים"?‬
‫‪ .3‬מדוע היחידים או הציבור קבלו על עצמם להתענות?‬
‫‪ .4‬העתק את הטבלה למחברת ומלא את החסר‪:‬‬
‫לא ירדו גשמים‬
‫עד שבעה עשר במרחשון‬
‫מי היה מתענה?‬
‫כמה תעניות?‬
‫באילו ימים?‬
‫מתי היו מתחילים‬
‫להתענות?‬
‫במה היו מותרים בעת‬
‫התענית?‬
‫‪2 2‬‬
‫משניותמשמחות‬
‫לא ירדו גשמים‬
‫עד ראש חדש כסלו‬