‫מתה‬ ‫כמו‬ ‫מלכה‬ ‫זו הייתה אמורה להיות השנה הטובה ביותר‬ ‫בחייה של שוש מייזל‪ ,‬מורה מיתולוגית לחינוך‬ ‫גופני בגדרה‪ ,‬שפרשה מהוראה כדי לחגוג את‬ ‫החיים החדשים שאחרי הפנסיה‪ .‬התוכניות‬ ‫הגדולות נקטעו בחודש שעבר‪ ,‬כשנהרגה‬ ‫בתאונה בעיצומו של מסע "מלכת המדבר"‬ ‫בהרי ההימלאיה‪ .‬עכשיו מדברת משפחתה‬ ‫על החלומות שלא יתגשמו לעולם‬ ‫סמדר שיר‬ ‫צילומים‪ :‬רמי זרנגר‬ ‫במשך חודשיים דיברה וחשבה שוש מייזל רק על הגשמת החלום שלה‪ :‬עשרה‬ ‫ימים של מסע אתגרי‪" ,‬מלכת המדבר"‪ ,‬בהודו‪ ,‬באזור ההימלאיה‪ .‬ב־‪ 25‬באוגוסט‪,‬‬ ‫ארבעה ימים בלבד לאחר שיצאה למסע‪ ,‬תם החלום ואיתו הסתיימו חייה‪ .‬הג'יפ‬ ‫שעשה את דרכו בכביש צר המחבר בין עמק לאהול לעמק ספיטי‪ ,‬באזור הצפוני‬ ‫של ההרים‪ ,‬סטה בעיקול‪ ,‬נפל לתהום והתגלגל פעמיים לפני שנעצר‪ ,‬עומד על‬ ‫גחונו‪ .‬שבע שעות היטלטלה מייזל ברכב הפינוי‪ ,‬בדרך משובשת‪ ,‬והספיקה לשוחח‬ ‫בטלפון עם איתמר בעלה ועם סהר בנה הבכור עד שהגיעה לבית־החולים בעיר‬ ‫קולו‪ ,‬שם הידרדר מצבה ונקבע מותה‪.‬‬ ‫"הנהגת סיפרה לי שאמא שלי פחדה מאוד מהדרך"‪ ,‬מספרת הילה רווח‪ ,‬בתה של‬ ‫שוש‪" .‬יום לפני התאונה היא ואמא שלי ישבו בספסל האחורי של הג'יפ‪ .‬הנהגת‬ ‫אמרה 'עד עכשיו יש לי סימן בכתף מהיד של אמא שלך‪ .‬מרוב פחד היא החזיקה‬ ‫אותי חזק‪ .‬כדי להרגיע אותה ביקשתי לשמוע על משפחתה‪ .‬שוש אמרה לי‪ :‬לא‬ ‫הייתי צריכה את המסע הזה כדי להרגיש כמו מלכה‪ .‬איתמר והילדים גורמים‬ ‫לי להרגיש כמו מלכת הבית במשך כל השנה'‪ .‬חברותיה למסע תיארו את אמא‬ ‫כ'אישה עם אור בעיניים'‪ .‬סיפרו שהיא נהנתה מאוד מההווי‪ ,‬מהשיחות אל תוך‬ ‫הלילה ומאחורי ההגה‪ ,‬והדגישו שהדרך הפחידה אותה מאוד"‪.‬‬ ‫‬ ‫שמחת תורה תשע"ג‬ ‫‪7.10.2012‬‬ ‫עורך‪ :‬איתי סגל | עורכי משנה‪ :‬ליאורה כוחלני‪ ,‬נעם עינב | עיצוב‪ :‬אורנה אושרי | הפקה‪ :‬ארין הלל | עריכה לשונית‪ :‬בשמת בר־עקיבא | גרפיקה‪ :‬מירי קליינברג‬ ‫הילה‪ ,‬גל רז וסהר רווח ‪" .‬כל אישה‬ ‫שיוצאת למסע של העצמה והגשמה‬ ‫משאירה מאחוריה משפחה"‬ ‫על הקיר למעלה מימין‪ :‬הצילום‬ ‫האחרון של שוש מייזל עם חולצת‬ ‫המסע שצילמה הילה בתה‪.‬‬ ‫הבת הילה‪" :‬הנהגת אמרה 'עד עכשיו יש לי סימן בכתף‬ ‫מהיד של אמא שלך‪ .‬מרוב פחד היא החזיקה אותי חזק'‪ .‬כדי‬ ‫להרגיע אותה ביקשתי לשמוע על משפחתה‪ .‬שוש אמרה‬ ‫'לא הייתי צריכה את המסע הזה כדי להרגיש כמו מלכה'"‬ ‫איתמר‪" :‬הייתי שוכב במיטה‪ ,‬מסתכל עליה‬ ‫והדמעות זולגות על הלחיים שלי‪ .‬שוש שאלה 'דובי‬ ‫חמודי שלי‪ ,‬למה אתה בוכה?' ואני‪ ,‬כמה שאני נראה גדול‬ ‫וחזק‪ ,‬לחשתי 'מאהבה‪ ,‬מרוב אהבה'"‬ ‫כשאושרה בקשתה לצאת לפנסיה‪ ,‬מספר איתמר‪,‬‬ ‫היו בעננים‪" .‬הרגשנו שסוף–סוף נוכל להגשים את החלום‬ ‫שלנו ‪ -‬לקרוע את העולם ולהזדקן ביחד‪ .‬או לקרוע את‬ ‫העולם עם לבבות צעירים"‬ ‫הילה‪" :‬את אמא שלנו שום דבר לא יחזיר‪ ,‬אבל אם‬ ‫יפיקו מסקנות מהאירוע אולי נציל חיים‪ .‬אני בטוחה שאמא‬ ‫לא הייתה יוצאת לדרך‪ ,‬לו ידעה כמה המסלול מסוכן‪ .‬היה‬ ‫לה הרבה יותר חשוב לחזור הביתה בחיים"‬ ‫הפעם האחרונה שילדיה סהר והילה ראו את שוש הייתה לפני הנסיעה‪ ,‬כשקפצו‬ ‫הביתה לומר לה שלום‪ .‬הילה צילמה את התמונה האחרונה שלה בישראל‪ ,‬עם חולצת‬ ‫המסע הכתומה‪ .‬אחר כך איתמר בעלה הסיע אותה לנמל התעופה‪ ,‬ולמחרת שוש ציל־‬ ‫צלה מהודו להילה וביקשה שתארגן לה חבילת שיחות‪ .‬יום לאחר מכן חל יום ההולדת‬ ‫של הילה והיא חיכתה לאס־אם־אס מאמה‪" .‬כשקיבלנו את התיק שלה‪ ,‬פתחתי את‬ ‫הטלפון וראיתי שאמא באמת שלחה לי ברכה‪ ,‬אבל היה כתוב שהשליחה נכשלה"‪.‬‬ ‫בטלפון הסלולרי שלה וגם במצלמה נמצאו תמונות ששוש צילמה‪" ,‬אבל היא לא‬ ‫הספיקה לצלם הרבה"‪ ,‬אמרה הילה‪" .‬ראינו אותה מחליפה פנצ'ר"‪.‬‬ ‫אהבה בחמישה עותקים‬ ‫שוש הכירה את איתמר מייזל (‪ ,)66‬בעלה השני‪ ,‬לפני ‪ 12‬שנים — חודש אחרי‬ ‫שקיבלה את הגט וחודש לאחר שהתאלמן‪ .‬שוש אזרה אומץ לסיים ‪ 30‬שנות נישואים‪,‬‬ ‫ואיתמר נאלץ לטמון באדמה את רעייתו זה ‪ 30‬שנה‪" .‬בדייט הראשון"‪ ,‬הוא נזכר‪,‬‬ ‫"שנינו הרגשנו כמו ניצולים‪ .‬ליקקנו את הפצעים‪ .‬עשינו החלפות‪ .‬היא סיפרה לי את‬ ‫הסיפור הכואב שלה‪ ,‬ואני סיפרתי לה את הסיפור הכואב שלי"‪.‬‬ ‫ואחר כך?‬ ‫"אני לא זוכר מתי ואיך זה קרה‪ ,‬אבל קיבלנו החלטה משותפת — לחיות‪ .‬פשוט‬ ‫לעשות חיים וליהנות מהחיים‪.‬‬ ‫"לא רק החיים שלה נגמרו"‪ ,‬מקונן איתמר‪ ,‬איש גדול ורחב אשר מאז נישואיהם‬ ‫העניק לעצמו את התואר "הצ'יוואווה של שוש"‪" .‬אני פשוט לא יודע איך אמשיך‬ ‫בלעדיה‪ .‬כל יום‪ ,‬תוך כדי הכנת ארוחת הבוקר‪ ,‬כתבתי לה מכתב אהבה בחמישה‬ ‫עותקים‪ .‬אחד תליתי על ארון המטבח או על המקרר‪ ,‬כדי שזה יהיה הדבר הראשון‬ ‫שהיא תראה‪ ,‬ואת העותקים החבאתי בכל מיני מקומות בבית‪ .‬ככה שיחקנו ב'חפש‬ ‫את המטמון'‪ .‬אמרתי לה‪' :‬מהר‪ ,‬תמצאי‪ ,‬לפני שהילדים מגיעים‪ ,‬שלא יחשבו שאנחנו‬ ‫משוגעים'‪ .‬לא כולם הבינו את האהבה המשוגעת שלנו"‪.‬‬ ‫"שוש מתה כמו מלכה‪ ,‬בדרך טראגית שמטלטלת את המדינה"‪ ,‬סיפרה ח"כ גילה‬ ‫גמליאל שגדלה‪ ,‬כמו שוש‪ ,‬בשיכון העיוורים ("אבי קיבל את הדיור שם כצ'ופר על כך‬ ‫שהיה חייל בודד מצטיין") ובגיל ‪ 14‬הרבתה לבקר בבית מורתה לחינוך גופני וראתה‬ ‫בה מנטורית‪ ,‬מודל להערצה‪" .‬גם עשיתי לה פן‪ ,‬להשלמת הכנסה‪ ,‬ותוך כדי סידור‬ ‫השיער אהבנו לדבר‪ .‬שוש הייתה אישה אופטימית וחזקה‪ ,‬בעלת כריזמה נדירה‪,‬‬ ‫וכנראה שהיא זיהתה בי נתונים שדמו לביוגרפיה שלה‪ .‬היא עודדה אותי ללמוד‪,‬‬ ‫להתקדם‪ ,‬לסמן מטרות ולעשות הכל כדי להגשימן"‪.‬‬ ‫שוש סודמי־רווח־מייזל נהרגה כשהיא בת ‪"( 62‬ושלושה חודשים וחמישה ימים"‪,‬‬ ‫מדייק גל‪ ,‬בנה השני)‪ ,‬אם לארבעה‪ ,‬סבתא לשבעה‪ ,‬מאבני היסוד של גדרה שבה‬ ‫העמידה דורות של תלמידים והריצה אותם מסביב למגרש‪ .‬עכשיו היא הופכת לסמל‪:‬‬ ‫אישה שלא נולדה עם כפית של שמנת‪ ,‬שרק אחרי צאתה לגמלאות פירגנה לעצמה‬ ‫את הלוקסוס של מסע אתגרי‪ ,‬ולא חזרה ממנו בשלום משום שהטיול — לטענת מש־‬ ‫פחתה ועורכי הדין שלה — אורגן לכאורה בצורה רשלנית‪.‬‬ ‫"ברור לי שאת אמא שלנו שום דבר לא יחזיר"‪ ,‬אומרת הילה‪" ,‬אבל אם יפיקו מס־‬ ‫קנות מהאירוע אולי נציל חיים‪ .‬אני בטוחה שאמא שלי לא הייתה יוצאת לדרך אילו‬ ‫ידעה עד כמה המסלול מסוכן‪ .‬עם כל הרצון שלה לעשות חיים‪ ,‬היה לה הרבה יותר‬ ‫חשוב לחזור הביתה בחיים‪ ,‬וזה המסר שלנו למארגני הטיולים‪ .‬אחריות‪ ,‬מידע‪ ,‬אל‬ ‫תשכחו שכל אישה שיוצאת למסע של העצמה והגשמה משאירה מאחוריה משפחה"‪.‬‬ ‫‬ ‫שמחת תורה תשע"ג‬ ‫‪7.10.2012‬‬ ‫המשפחה הראשונה‪:‬‬ ‫הבכורה שבעשרה‬ ‫שוש נולדה במעברת ראש־העין וכשהייתה בת שנתיים עברה עם הוריה לגדרה‪.‬‬ ‫אביה‪ ,‬אברהם סודמי‪ ,‬שבגיל ‪ 16‬התעוור בתימן‪ ,‬קיבל דיור בכפר אוריאל אשר‬ ‫לימים כונה "שיכון העיוורים"‪ ,‬משום שכמעט כל תושביו היו בעלי לקויות ראייה‬ ‫ועבדו במפעל לייצור מטאטאי קש שהוקם למענם‪" .‬הלן קלר באה לבקר בשיכון‬ ‫איתמר מייזל‪" .‬לא כולם הבינו את האהבה המשוגעת שלנו"‬ ‫ובמפעל וגם אלינור רוזוולט‪ ,‬וההתרגשות הייתה גדולה"‪ ,‬מספרת אחותה הקטנה‬ ‫של שוש‪ ,‬איילת עוצמי (‪ ,47‬גרפיקאית‪ ,‬נשואה פלוס שלושה)‪" .‬כל יום‪ ,‬אחרי‬ ‫הלימודים‪ ,‬הלכנו למפעל ושיחקנו עם המטאטאים‪ .‬זה היה גן השעשועים שלנו‪.‬‬ ‫כילדים‪ ,‬זה נראה לנו טבעי לגמרי שבכל משפחה יש עיוור או עיוורת‪ .‬כשגדלתי‬ ‫ועזבתי את השיכון הופתעתי לראות שיש משפחות שבהן כולם רואים"‪.‬‬ ‫אביה של שוש הסתייע במקל נחייה והלך בעצמו מהבית למפעל וגם לבנק‪ .‬כשהיה‬ ‫עליו לנסוע באוטובוס נהגה שוש‪ ,‬הבכורה בעשרת ילדיו‪ ,‬ללוות אותו לתחנה‪ .‬לימים‬ ‫תספר שוש לילדיה שלמרות היותה בת למשפחה ברוכת ילדים מעולם לא חסר לה‬ ‫דבר משום שאמה ידעה לחלק את תשומת הלב שלה בין כולם‪ ,‬ותנסה ללכת בדרכה‪.‬‬ ‫אמה‪ ,‬בדרה־דבורה‪ ,‬בת ‪ ,90‬עדיין גרה שם‪ ,‬אבל "היא לא מבינה מה קרה"‪ ,‬מספרים‬ ‫הילדים‪" .‬כששואלים אותה איפה שוש היא אומרת 'נסעה‪ ,‬תבוא מחר'‪ .‬הבאנו אותה‬ ‫לשבעה‪ ,‬היא ראתה שהבית מלא אורחים והיא שמחה‪ ,‬אורחים זה מסיבה"‪.‬‬ ‫את לימודיה התיכוניים עשתה שוש בפנימייה דתית בבני־ברק‪ .‬לדברי אחותה‬ ‫איילת‪" ,‬אמרו לאבא שבפנימייה יש חינוך טוב ושהיא תלמד שם גם בישול ותפירה‪.‬‬ ‫בפועל‪ ,‬דווקא שם גילו שהיא טובה בספורט‪ ,‬וזה לזכותם"‪.‬‬ ‫"היום כבר מותר להודות שאמא סבלה שם"‪ ,‬מעיר בנה רז‪" .‬נכון"‪ ,‬מאשרת הילה‪,‬‬ ‫"גם לי היא סיפרה על המסגרת הנוקשה‪ .‬אמא לא העזה להתלונן כדי לא לעשות‬ ‫בעיות לסבתא וסבא שיש להם עוד תשעה ילדים לגדל‪ ,‬והיא עמדה בזה בגבורה"‪.‬‬ ‫"אנחנו לא משפחה דתית"‪ ,‬מוסיף בנה הבכור סהר‪" ,‬אבל שומרים על המסורת‪,‬‬ ‫בעיקר בשביל הדור הבא‪ .‬הייתה תקופה שהנהגנו את ברכת המזון‪ ,‬הבאנו לשולחן‬ ‫ברכונים‪ ,‬ואמא הפתיעה כששרה הכל בעל פה‪ ,‬בזכות השנים בפנימייה"‪.‬‬ ‫המשפחה השנייה‪:‬‬ ‫שיטת המיטה החמה‬ ‫התחנה הבאה של שוש הייתה בסמינר למורים לחינוך גופני בגבעת וושינגטון‪.‬‬ ‫בגיל ‪ 20‬הכירה את שמעון רווח מבני־עי"ש‪ ,‬המבוגר ממנה בשנה‪.‬‬ ‫"מוזר"‪ ,‬מהרהרת הילה‪" ,‬שבועיים לפני האסון שאלתי את אבא איך הוא הכיר‬ ‫את אמא‪ .‬הוא סיפר שפעם נסע באוטובוס ופגש מישהי בשם שושנה שלמדה בגבעת‬ ‫וושינגטון‪ .‬כעבור זמן מה חבר שלו הציע לו לצאת ברביעייה‪ .‬אבא צילצל לטלפון‬ ‫הציבורי של הפנימייה‪ ,‬ביקש לדבר עם שושנה‪ ,‬והתלמידה שענתה קראה לאמא שלי‪.‬‬ ‫זו הייתה טעות‪ ,‬אבל הוא הרוויח"‪.‬‬ ‫"בתור מרוקאי‪ ,‬הוא לא התקבל בכבוד מלכים במשפחה של תימנים"‪ ,‬מצחקקת‬ ‫איילת אחותה‪" .‬אבא שלנו עשה לו חיים קשים‪ ,‬ושוש התחננה‪' :‬תן לו הזדמנות‪ ,‬דבר‬ ‫איתו‪ ,‬תראה שהוא בחור טוב'‪ .‬כששמעון בא לבית שלנו לעשות שבת‪ ,‬אבא לא הסכים‬ ‫שהוא ושוש יישנו באותה המיטה ועשה להם ביקורת פתע‪ .‬לשמע הצעדים של אבא‬ ‫שמעון קפץ ונצמד לקיר‪ ,‬הוא חשב שאם אבא עיוור אפשר לעבוד עליו‪ .‬אבל אבא היה‬ ‫מתקרב למיטה‪ ,‬נוגע בסדין ובודק אם שני הצדדים של המזרן חמים באותה המידה‪.‬‬ ‫אף אחד לא סובב אותו על האצבע הקטנה"‪.‬‬ ‫לאחר נישואיהם עבדה שוש כמורה לחינוך גופני‪ ,‬ושמעון עבד כעצמאי‪ .‬שניים‬ ‫מבניהם — סהר (‪ ,40‬נשוי פלוס שניים) וגל (‪ ,38‬נשוי פלוס שלושה) — עובדים יחד‬ ‫בעסק המשפחתי למסחר בעץ‪ .‬רז (‪ ,33‬נשוי פלוס שניים) הוא רואה חשבון‪" .‬אחרי‬ ‫רז שוש ילדה עוד בן עם מום קשה בלב‪ ,‬ובגיל שלושה שבועות הוא נפטר"‪ ,‬מספרת‬ ‫אחותה‪ .‬ארבע שנים לאחר מכן נולדה הילה (‪ ,26‬סטודנטית למשפטים במכללת‬ ‫ספיר)‪ ,‬שזכתה במעמד "הבייבי של אמא" ו"נסיכה אמיתית"‪.‬‬ ‫יותר מ־‪ 3,000‬איש הגיעו ללוויה של שוש‪ ,‬רבים מהם היו תלמידיה‪" .‬היא הייתה‬ ‫מורה לספורט וספורטאית בנשמה"‪ ,‬מספרת הילה‪" .‬לא אחת שזורקת כדור ואומרת‬ ‫לתלמידים 'תשחקו'‪ .‬בשנים האחרונות היא הייתה גם מחנכת בתיכון‪ ,‬הכינה לנערות‬ ‫שיעורי חיטוב ועיצוב ודיברה איתן על הפרעות אכילה"‪.‬‬ ‫בגיל ‪ ,50‬אחרי ‪ 30‬שנות נישואים‪ ,‬החליטה שוש להתגרש‪ .‬למה? ארבעת הילדים‬ ‫מחליפים ביניהם מבטים נבוכים‪ .‬איתמר‪ ,‬שמבחינה רשמית מוגדר אביהם החורג‪,‬‬ ‫מתנדב לנמק‪" :‬הילדים גדלו וגם הפערים ביניהם התרחבו"‪.‬‬ ‫"הייתי אז בת ‪ 14‬ולקחתי את זה הכי קשה מכולם"‪ ,‬נחנקת הילה‪" .‬אני זוכרת‬ ‫שהם הלכו לייעוץ והיו בתקופת ניסיון ואחריה הודיעו לי שזה לא עובד ושהם רוצים‬ ‫להיפרד‪ .‬כיום אני מבינה למה אנשים התפעלו מהאומץ של אמא‪ ,‬אבל באותה תקופה‬ ‫לא רציתי שאמא שלי תהיה פורצת דרך‪ .‬רציתי שנמשיך להיות משפחה"‪.‬‬ ‫"אני ערכתי את הסכם הגירושים שלהם"‪ ,‬מסגיר סהר‪ ,‬הבכור‪" .‬ישבנו סביב השו־‬ ‫לחן‪ ,‬לקחתי דף ורשמתי 'זה הולך לאמא‪ ,‬זה הולך לאבא'‪ .‬למה לפרנס עורכי דין שרק‬ ‫מחרחרים מריבה?"‬ ‫אחרי הגירושים עקרה שוש לבית שכור‪" .‬הכל היה מוזר‪ .‬מכונת הכביסה‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬ ‫עמדה במטבח"‪ ,‬הילה מעקמת את אפה‪" .‬סהר פתח עסק לג'חנון‪ ,‬וכל השבוע עמדנו‪,‬‬ ‫אמא ואני וחברות‪ ,‬וגילגלנו ‪ 10‬קילו ג'חנון כדי שיהיה לשבת‪ .‬ואז הגיע מפעל הפיס"‪,‬‬ ‫היא מצביעה על איתמר‪.‬‬ ‫המשפחה של איתמר‪:‬‬ ‫הרוסייה עשתה ממני בן אדם‬ ‫איתמר מייזל נולד בחיפה‪ ,‬גדל בבנימינה ("ליד המחצבה שאהוד מנור כתב עליה")‬ ‫ובגיל ‪ ,23‬כשעבד במחצבה ובקידוחים‪ ,‬התחתן עם בלה‪" .‬ביום שבו הצעתי לה ניש‬ ‫שואים היא לקחה אותי לרופא שלה"‪ ,‬הוא משחזר‪" .‬בלה אמרה 'אני רוצה שתשמע‬ ‫את כל האמת ואז תחליט אם אתה רוצה להתחתן'‪ .‬ישבתי ושמעתי שבלה היפה שלי‬ ‫קיבלה אנגינה כשהייתה בת ‪ 16‬ובגלל חוסר טיפול מתאים פיתחה אי־ספיקת כליות‬ ‫והיה ברור שביום מן הימים היא תגיע לדיאליזה‪ .‬שמעתי את כל המעשייה ושאלתי‬ ‫'אז מה?' הרוסייה‪ ,‬שהייתה גם יפה וגם חכמה‪ ,‬בייתה אותי‪ ,‬עשתה ממני בן אדם‪ .‬איך?‬ ‫במקום לתת לי פקודות כמו 'תנקה‪ ,‬תבשל' היא הזמינה אותי לשחק‪' .‬בוא נבשל ביחד‪,‬‬ ‫בוא נעשה ספונג'ה ביחד' והכל בשעשוע ובצחוק"‪.‬‬ ‫הם הולידו שלושה בנים‪ :‬בועז‪ ,‬איתן ועופר‪" .‬לפני ‪ 19‬שנה הידרדר מצבה‪ ,‬והתב‬ ‫ברר שהיא זקוקה להשתלה"‪ ,‬מספר איתמר‪" .‬נסענו לאירופה לחפש תורמים‪ .‬כשלא‬ ‫מצאנו התנדבתי לתרום לה כליה שלי‪ .‬בשביל מה יש לי שתיים אם לא כדי להציל‬ ‫את אשתי? הוציאו כליה‪ ,‬בדקו אותה ומצאו בה גוש סרטני‪ ,‬אז ניקו והחזירו אותה‬ ‫לגוף שלי‪ .‬ההשתלה הראשונה שעשינו בדרום־אפריקה נכשלה‪ .‬את השנייה עשינו‬ ‫בגיאורגיה ובהתחלה היינו אופטימיים‪ ,‬אבל כשחזרנו ארצה הכל נדפק"‪.‬‬ ‫עשר שנים טיפל בה בכפפות של משי‪" .‬ידעתי שהתרופה הכי טובה זה להמשיך‬ ‫את החיים‪ ,‬אז המשכנו לטוס לחו"ל בטיולים מאורגנים‪ ,‬ונסעתי ברכב שכור בעקבות‬ ‫האוטובוס כדי שאוכל להחזיר את בלה למלון‪ ,‬לעשות דיאליזה‪ .‬בוקר אחד בלה קמה‪,‬‬ ‫הסתכלה בראי‪ ,‬ראתה מה נשאר מהאישה היפהפייה‪ ,‬וקראתי על הפנים שלה את‬ ‫הכאב‪ .‬כשהגשתי לה שתייה היא לא הצליחה לכוון את הקש לעבר הפה‪ .‬זה היה הסימן‬ ‫הראשון של אירוע מוחי‪ .‬היא נכנסה לקומה‪ ,‬למשך חודש‪ ,‬וזו הייתה הפעם הראשונה‬ ‫בחיי שנשברתי‪ .‬התפללתי בשבילה שתמות‪ .‬הגיע לה לנוח‪ ,‬להפסיק לסבול"‪.‬‬ ‫בקומו מהשבעה החליט איתמר "להתחיל לחיות"‪ ,‬כהגדרתו‪" .‬הרי עשר שנים יש־‬ ‫נתי בסלון‪ .‬התחלתי להיפגש עם נשים‪ ,‬וכל דייט היה יותר גרוע מהשני‪ .‬זו משוויצה‬ ‫בעסקים הגדולים שלה‪ ,‬כאילו שמזיז לי כמה שהיא עשירה‪ ,‬וזו מזמינה אותי לגלגל‪.‬‬ ‫אחרי חודש באה אליי ידידה‪ ,‬ענת סודמי‪ ,‬ואמרה לי בדחילו ורחימו 'גיסתי התגרשה‬ ‫לפני חודש‪ ,‬אתה חייב להכיר אותה‪ ,‬בחורה טובה ושווה'‪ .‬לקחתי את הפתק עם מספר‬ ‫הטלפון והכנסתי לכיס‪ .‬מה יש לי להפסיד?"‬ ‫המשפחה הנוכחית‪:‬‬ ‫התימנייה והדובי הרומני‬ ‫בשיחת הטלפון הראשונה הם קבעו להיפגש בשישי בערב בתחנת אגד בגדרה‪.‬‬ ‫"זה המקום היחיד שהכרתי בגדרה"‪ ,‬הוא מחייך‪" ,‬ופתאום מתקרבת אל האוטו ילדה‬ ‫עם שיער קופץ‪ .‬שאלתי אותה 'איפה שוש‪ ,‬אמא שלך?' והיא ענתה 'זאת אני'‪ .‬ישבנו‬ ‫בבית־קפה ומרגע לרגע הרגשתי שהאישה־ילדה הזאת יודעת גם לדבר וגם להק־‬ ‫שיב‪ .‬השיחה קלחה בינינו כאילו שאנחנו מכרים ותיקים‪ .‬כל כך התלהבתי עד שכבר‬ ‫למחרת צילצלתי אליה‪ ,‬אבל לטלפון ענתה המכשפה"‪ ,‬הוא מצביע על הילה ושניהם‬ ‫פורצים בצחוק מתגלגל‪" .‬המכשפה התחילה לחקור 'מי אתה? מה אתה? מה אתה‬ ‫רוצה?' אולי היא חשבה שתבהיל אותי‪ ,‬אבל לא פחדתי להסתבך"‪.‬‬ ‫לפני שיצא המסע לדרך התבקש איתמר‪ ,‬כמו בני המשפחה האחרים‪ ,‬להכין מכתב‬ ‫שיוגש לה רק בערב האחרון‪ .‬במכתבו לשוש ("לתימנייה מלכת המדבר החמודה שלי")‬ ‫הוא תיאר את "הרב מחלוף מאשדוד"‪ ,‬דמות דמיונית שהיוותה עבורם כר בלתי נדלה‬ ‫לצחוק‪" :‬אני יודע שאחרי הפגישה הראשונה דהרת לרב מחלוף באשדוד וביקשת‬ ‫שיעשה עליי שחור של אהבה כדי שתוכלי לקבל שם משפחה אשכנזי"‪.‬‬ ‫המציאות הייתה קצת שונה‪" .‬אחרי שבועיים של פגישות אינטנסיביות שוש הלכה‬ ‫לחברה שלה והתלוננה שמשהו לא בסדר"‪ ,‬הוא נזכר‪" .‬שוש אמרה 'אין נשיקות‪ ,‬אין‬ ‫חיבוקים'‪ .‬החברה פסקה 'או שהוא מכבד אותך או שהוא הומו‪ ,‬מה את מעדיפה?' עבר‬ ‫עוד שבוע ושוש אזרה אומץ ושאלה אותי למה אני לא מתנהג כמו כל הגברים‪ .‬ביק־‬ ‫שתי ממנה שלא תכניס אותי להכללה מפני שאני אחר‪ .‬הסברתי לה שאישה‪ ,‬בעיניי‪,‬‬ ‫היא פרח נדיר שצריך להשקות ולטפח ולכבד"‪.‬‬ ‫איתמר יצא לעבוד בגאנה ("כדי לכסות את החובות של ההשתלות")‪ ,‬ושוש‪,‬‬ ‫שהייתה בשנת שבתון‪ ,‬הצטרפה אליו‪" .‬איזה אושר"‪ ,‬הוא מתמוגג‪" .‬היא ניהלה את‬ ‫נבחרת הכדורעף של התיירים ואימנה את הפועלים המקומיים בכדורגל‪ .‬כל בוקר‬ ‫התעוררתי וצבטתי את עצמי כדי להיות בטוח שאני לא חולם‪ .‬העברתי לה כסף ושל־‬ ‫חתי אותה ארצה כדי שתקנה לנו בית‪ .‬כשחזרתי‪ ,‬התיישבתי לארוחה עם הילדים ותוך‬ ‫כדי שיחה הנחתי שתי טבעות יהלומים על השולחן‪ .‬שוש המשיכה לדבר עד שסהר‬ ‫אמר לה 'אמא‪ ,‬את לא רואה שהוא הביא לך טבעת?' היא שאלה למה שתיים‪ ,‬אז אמרתי‬ ‫'אחת בשרית ואחת חלבית'‪ .‬שוש קפצה וקראה 'מצוין‪ ,‬לפני שאנחנו מתחתנים אתה‬ ‫חייב ללמוד על כשרות' ולימדה אותי‪ ,‬האתאיסט הרומני‪ ,‬לנעוץ סכינים באדמה"‪.‬‬ ‫גם הילה למדה לקבל אותו‪" .‬ראיתי איך הוא משמח את אמא שלי"‪ ,‬היא מסבירה‪.‬‬ ‫"זה לא קרה כל כך מהר!" הוא מרענן את זיכרונה‪" .‬בשלב הראשון הלכת לכל מיני‬ ‫מכשפים בתקווה ללמוד איך להחביא לי רעל בקפה‪ .‬זה לא עזר‪ .‬אחר כך לקחתי אותך‬ ‫לקניון ברחובות‪ ,‬קניתי לך בגדים ואמרתי לך 'אם את נהנית לשנוא אותי — בבקשה‪,‬‬ ‫‬ ‫שמחת תורה תשע"ג‬ ‫‪7.10.2012‬‬ ‫מימין‪ :‬שוש עם איתמר בטיול בוי‬ ‫לנה‪ ,‬משמאל‪ :‬עם הצ'יף בטוקורדי‪ ,‬גאנה‬ ‫אבל לאמא שלך תתייחסי כמו למלכה'"‪.‬‬ ‫"מה עזר?" הילה מגחכת‪" ,‬הסבלנות שלו‪ .‬ההתמדה‪ .‬כשאיתמר היה בגאנה ואמא‬ ‫ניסתה לתקשר איתו באינטרנט או באיי־סי־קיו‪ ,‬ראיתי שבלעדיו היא חצי בן אדם"‪.‬‬ ‫הם התחתנו ב־‪ 24‬באוקטובר לפני עשר שנים‪ ,‬בחצר ביתם החדש‪ ,‬מתחת לפרגולה‬ ‫שסהר הקים‪" .‬הנשמות הטובות ציקצקו‪ ,‬בשביל מה להתחתן? למה לא להסתפק בה־‬ ‫סכם ממון?" מספר איתמר‪" .‬לא הבנתי על מה הם מדברים‪ .‬שוש לא לחצה על חתונה‪,‬‬ ‫אני לחצתי‪ .‬רציתי שנהיה מעוגנים בתור זוג‪ .‬חשבתי שאם תהיה לנו חותמת‪ ,‬זה יהיה‬ ‫עד מאה ועשרים"‪.‬‬ ‫בינואר השנה אושרה בקשתה של שוש לצאת לפנסיה בגלל בעיות צרידות‪ .‬שניהם‪,‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬היו בעננים‪" .‬הרגשנו שסוף־סוף נוכל להגשים את החלום שלנו — לקרוע את‬ ‫העולם ולהזדקן ביחד‪ .‬או לקרוע את העולם עם לבבות צעירים‪ .‬פעם שוש הייתה טסה‬ ‫לעשר מדינות בשלושה ימים‪ .‬אני לקחתי אותה לטיולים יותר רציניים וכבר התחלתי‬ ‫לתכנן טיול גדול לארצות־הברית לרגל עשר שנות נישואים"‪.‬‬ ‫חלק מהשבוע הוא שהה באילת‪ ,‬שם הוא מנהל סניף של חברה להשכרת טרקטורים‬ ‫וציוד כבד‪ ,‬והפרידות הקצרות איפשרו להם לשמור על מתח של זוג טרי‪" .‬האהבה‬ ‫שלי אליה פשוט לא ידעה גבולות‪ .‬לדעתי היא הרבה יותר חזקה מזו של בני ‪.20‬‬ ‫כשאתה צעיר ומאוהב יש לך על הראש גם משכנתה וילדים‪ .‬בגילנו כבר לא היו לנו‬ ‫שום בעיות והתחייבויות‪ .‬רק הנאות‪ .‬בשבת בבוקר ארזתי צידנית ויצאנו לפיקניק‬ ‫בחיק הטבע או להליכה בשפת הים‪ .‬ביחד יש לנו ‪ 16‬נכדים‪ ,‬והיא הכינה להם חוברות‬ ‫למידה ומשחקי קלפים‪ .‬הכי אהבתי להפתיע אותה‪ 8 .‬בבוקר‪ ,‬שני סבלים דופקים‬ ‫בדלת‪ ,‬מביאים טלוויזיה‪ ,‬ושוש מתווכחת איתם וטוענת שהיא לא הזמינה ולא קנתה‪,‬‬ ‫עד שנופל לה האסימון והיא מצלצלת אליי 'איתמר? זה אתה? אני אהרוג אותך'‪ .‬הייתי‬ ‫שוכב במיטה‪ ,‬מסתכל עליה והדמעות זולגות על הלחיים שלי‪ .‬שוש שאלה 'דובי‬ ‫חמודי שלי‪ ,‬למה אתה בוכה?' ואני‪ ,‬כמה שאני נראה גדול וחזק‪ ,‬לחשתי 'מאהבה‪ ,‬מרוב‬ ‫אהבה'‪ .‬אני יודע שזה נשמע לא נורמלי‪ ,‬אבל כזאת הייתה האהבה שלנו"‪.‬‬ ‫מה היא לא אהבה בך?‬ ‫"את העישון ואת זה שאני אוכל יותר מדי"‪.‬‬ ‫הטיול האחרון‬ ‫עו"ד אביתר קציר‬ ‫עו"ד גיורא אבן צור‬ ‫‪8‬‬ ‫שמחת תורה תשע"ג‬ ‫‪7.10.2012‬‬ ‫לפני שנתיים שוש טסה להודו עם חברות‪" .‬כשחזרה‪ ,‬סיפרה שזה פתח לה את‬ ‫התיאבון"‪ ,‬מספר איתמר‪" .‬אמרתי לה שאני מקווה מאוד שהתיאבון לא נפתח מפט־‬ ‫ריות הזיה‪ .‬כשנרשמה ל'מלכת המדבר' שמחתי בשבילה"‪.‬‬ ‫"במשך חודשים שוש דיברה רק על המסע"‪ ,‬מעידה אחותה‪" .‬טיולים מהסוג הזה‬ ‫לא מלהיבים אותי‪ ,‬אבל ראיתי כמה היא נרגשת ושמחה"‪ .‬המטוס המריא ביום שני‪,‬‬ ‫ובמהלך שישי־שבת כל קרובי המשפחה באו להיפרד ממנה‪" .‬לא להיפרד"‪ ,‬מקפידה‬ ‫הילה לתקן‪" ,‬לאחל לה בילוי נעים ולתת חיבוק ונשיקה"‪.‬‬ ‫התאונה אירעה בשמונה ועשרה בבוקר‪ ,‬שעון ישראל‪ ,‬אבל הילה קיבלה את ההוד־‬ ‫עה מ"החברה הגיאוגרפית" רק בשלוש ועשרים אחר הצהריים‪ .‬המטלפן הודיע לה‬ ‫שאמה נפצעה ומובלת באמבולנס לבית־החולים‪" .‬דרשנו לדבר איתה"‪ ,‬משחזר סהר‪.‬‬ ‫"עבר זמן עד שקישרו אותנו לסלולרי שבאמבולנס‪ .‬אמרתי לה שאני אוהב אותה‬ ‫ושאיתמר ואני נטוס אליה מחר‪ .‬אמא אמרה שהיא לא זוכרת מה קרה‪ ,‬ואז השיחה‬ ‫התנתקה"‪.‬‬ ‫כבר במהלך השבעה איתרה הילה‪ ,‬דרך פייסבוק‪ ,‬את נהגת הג'יפ‪ ,‬ששברה בתאונה‬ ‫כמה צלעות‪ ,‬וכל החמישה נסעו לקיבוץ שלה‪ ,‬בצפון הארץ‪" .‬היא איבדה לא מזמן‬ ‫קרוב משפחה מדרגה ראשונה בתאונת דרכים והיא עדיין במצב נפשי קשה"‪ ,‬מספרת‬ ‫הילה‪" .‬נסענו אליה כדי לחבק אותה ולומר לה שאנחנו לא מאשימים אותה‪ .‬הכעס‬ ‫שלנו מופנה אך ורק ל'חברה הגיאוגרפית'"‪.‬‬ ‫עורכי הדין אביתר קציר וגיורא אבן צור המייצגים את המשפחה סבורים כי "את‬ ‫התאונה הטראגית אפשר היה‪ ,‬קרוב לוודאי‪ ,‬למנוע‪ .‬חלק מן הסיבות שהם מונים‬ ‫הן כשלים לכאורה בהתנהלות מארגני המסע; הכנה שטחית לנהיגה בתנאים לא‬ ‫פשוטים‪ ,‬בחירת מסלול אומללה ואי־לקיחת כל תנאי בחשבון‪ .‬מהעדויות המצטברות‬ ‫אצלנו‪ ,‬לרבות ממסעות קודמים‪ ,‬עולה שבאריזה המבהיקה ומושכת הלב של 'העצמה‬ ‫נשית' חבוי גם סיכון"‪.‬‬ ‫ילדיה של שוש מחפשים סגירת מעגל‪ .‬הם חושבים אולי לטוס לכביש המפותל‬ ‫ההוא‪ ,‬בין עמק לאהול לעמק ספיטי‪ ,‬כדי לראות את הנופים האחרונים שאמם צילמה‬ ‫בעיניה‪.‬‬ ‫איתמר‪ ,‬הבעל האבל‪ ,‬אומר בצער עמוק‪" :‬כבר תיכננתי איך אקבל אותה כשתחזור‬ ‫הביתה"‪.‬‬ ‫איך?‬ ‫"איך מקבלים מלכה? בכבוד מלכים‪ .‬פרחים‪ ,‬בלונים‪ ,‬תזמורת מכבי האש ונשיקה‬ ‫גדולה‪ .‬במקום זה אני צריך להוריד את מכתבי האהבה מהקירות"‪† .‬‬ ‫"מלכת המדבר"‪ :‬המסע מתנהל תוך‬ ‫שמירה על האיזון בין האופי האתגרי‬ ‫של הטיול וכללי הבטיחות הנדרשים‬ ‫עורכת הדין דפנה רוזן זינגר‪ ,‬בשם "מלכת המדבר"‪ ,‬מסרה בתגובה‪:‬‬ ‫"החברה הגיאוגרפית" ו"מלכת המדבר" מביעים צער עמוק על פטירתה‬ ‫של שוש רווח־מייזל ז"ל כתוצאה מתאונת דרכים בעת המסע‪ .‬מעולם לא‬ ‫חווינו תאונה עם תוצאה טראגית שכזאת‪.‬‬ ‫"מלכת המדבר" הוא מסע שטח אתגרי בנהיגה עצמית‪ .‬במהלך ‪ 14‬שנים‬ ‫הוצאנו אלפי נשים בצורה אחראית ובטוחה ליעדים אתגריים שונים‪ ,‬כולל‬ ‫ארבע מדינות שבהן הנהיגה בצד שמאל‪ .‬אופי המסע משלב בין חוויה‬ ‫אתגרית לחוויה קבוצתית ואישית עתירת פעילויות‪.‬‬ ‫המסעות נערכים תמיד בטבע‪ ,‬במקומות מיוחדים‪ .‬כל המשתתפות המ־‬ ‫גיעות למסע מודעות למהותו‪ ,‬ורבות מהן מגיעות בהמלצת בוגרות של‬ ‫מסעות קודמים‪.‬‬ ‫מסע "מלכת המדבר" משתמש בצוות מומחים ישראלים ומקומיים לק־‬ ‫ביעת המסלול ומצרף רופאה וצוות מוביל מורחב‪ .‬הג'יפים במסע מתנה־‬ ‫לים תמיד בשיירה‪ ,‬תוך שמירה על האיזון בין האופי האתגרי של הטיול‬ ‫וכללי הבטיחות הנדרשים‪.‬‬ ‫האופן שבו מתוארות הנסיבות והעובדות של התאונה‪ ,‬כמו גם הטענה‬ ‫של עורכי הדין המצוטטים בכתבה על הכנה שטחית של המסלול‪ ,‬הינו‬ ‫ללא ספק תיאור מגמתי וככל הנראה נובע משיקולים של ניסיון לבסס‬ ‫תביעה משפטית‪.‬‬ ‫מסלול המסע בהימלאיה הגבוהה התנהל באזור יבש‪ ,‬בדרך עפר רא־‬ ‫שית‪ ,‬שבה התנועה דלה‪ .‬בחלקים לאורך המסלול תוכנן מראש לשלב נה־‬ ‫גים מקומיים‪ ,‬דבר שהתבצע בפועל בכל המסעות שהתקיימו השנה‪ ,‬כמו‬ ‫גם במסלול הנוכחי‪.‬‬ ‫כל המטיילות ידעו כי הן נוסעות להודו‪ ,‬להימלאיה הגבוהה‪ ,‬למסע‬ ‫בנהיגה עצמית על כלי רכב עם הילוכים בצד שמאל — על כך ניתן למ־‬ ‫צוא מידע רב באינטרנט ובתקנון "מלכת המדבר"‪ .‬כל משתתפות המסע‬ ‫מחויבות לעשות ביטוח אתגרי‪ ,‬כולל הטסה‪ ,‬באחת מחברות הביטוח על‬ ‫פי בחירתן האישית‪ .‬בעת הפינוי הספציפי סייעו שתי חברות חילוץ מקו־‬ ‫מיות‪ ,‬שגרירות ישראל וחברת הביטוח האישי של גב' מייזל בארץ‪ .‬עם‬ ‫ההגעה של האמבולנסים למנחת המסוקים נאמר לנו כי אין אפשרות המ־‬ ‫ראה למסוק החילוץ ואף לא למסוק של צבא הודו‪ ,‬ולכן הפצועות הוסעו‬ ‫באמבולנס עד לבית־החולים‪.‬‬