‫ֶע ְצ יֹונָ ה‬ ‫עלון מס’ ‪ | 3‬פרשת בא | ג' בשבט תשע“ד‬ ‫בהוצאת בית ספר שדה כפר עציון (ע“ר)‬ ‫י‪-‬חּזַ ק‪ְּ ,‬ב ִר ֵיחי ְׁש ָע ָריִ ְך; ֵּב ַרְך ָּבנַ יִ ְך ְּב ִק ְר ֵּבְך‪.‬‬ ‫רּוׁש ִַלם‪ֶ ,‬את‪-‬ה'; ַהלְ לִ י ֱא‪ֹ-‬לקיִ ְך ִצּיֹון‪ּ .‬כִ ִ‬ ‫ַׁש ְּב ִחי יְ ָ‬ ‫ד‪-‬מ ֵה ָרה‪ ,‬יָ רּוץ ְּד ָברֹו‪.‬‬ ‫ַה ָּשׂם‪ּ-‬גְ בּולֵ ְך ָׁשלֹום; ֵחלֶ ב ִח ִּטים‪ ,‬יַ ְׂש ִּב ֵיעְך‪ַ .‬הּשֹׁלֵ ַח ִא ְמ ָרתֹו ָא ֶרץ; ַע ְ‬ ‫ַהּנ ֵֹתן ֶׁשלֶ ג ּכַ ָּצ ֶמר; ּכְ פֹור‪ּ ,‬כָ ֵא ֶפר יְ ַפּזֵ ר‪ַ .‬מ ְׁשלִ יְך ַק ְרחֹו כְ ִפ ִּתים; לִ ְפנֵ י ָק ָרתֹו‪ִ ,‬מי יַ ֲעמֹד‪.‬‬ ‫ּומ ְׁש ָּפ ָטיו‪ ,‬לְ יִ ְׂש ָר ֵאל‪.‬‬ ‫לּו‪-‬מיִ ם‪ַ .‬מּגִ יד ְּד ָב ָרו לְ יַ ֲעקֹב; ֻח ָּקיו ִ‬ ‫ָ‬ ‫יִ ְׁשלַ ח ְּד ָברֹו וְ יַ ְמ ֵסם; יַ ֵּשׁב רּוחֹו‪ ,‬יִ ּזְ‬ ‫(תהילים קמ"ז)‬ ‫‪2‬‬ ‫מהנעשה בבית ספר שדה ירון רוזנטל |‬ ‫מנהל בית ספר שדה כפר עציון‬ ‫שיטפונות מרהיבים בצפון מדבר יהודה‪.‬‬ ‫פטרה – הסלע האדום‬ ‫במהלך הטיולים תפסו המטיילים "גל‬ ‫ראשון" (את השיטפון מגיע!) בשיטפון שהיה‬ ‫בנחל אוג‪.‬‬ ‫אנו מצרפים לעלון תקציר של כתבה‬ ‫שפורסמה במגזין דיוקן של מקור ראשון‪,‬‬ ‫על טיולי שיטפונות‪ .‬הכתבת‪ ,‬שירה רוזנק‪,‬‬ ‫משרתת כמורה חיילת בבית ספר שדה כפר‬ ‫עציון ולמרות גילה הצעיר קשה לפספס את‬ ‫הכישרון‪....‬‬ ‫האוכף שלנו מושלג‬ ‫אוכף המוכתר הוא המקום שלנו‪ .‬של ילדי‬ ‫כפר עציון‪.‬‬ ‫לכל אחד יש את נוף ילדותו‪" .‬האוכף"‬ ‫אשר מתנשא ממערב לכפר עציון הוא נוף‬ ‫ילדותנו‪.‬‬ ‫המעוניינים לקבל התראה על טיולי שיטפונות‬ ‫ולהצטרף אלינו לצוד שיטפונות מוזמנים‬ ‫ליצור קשר עם משרדי בית ספר שדה‪.‬‬ ‫‪ 66‬שנה לנפילת הל"ה‬ ‫כמו יתר בני ההתיישבות העובדת‪ ,‬גם אנו‬ ‫בכפר עציון חונכנו לאור דמותם המופלאה‬ ‫של ההולכים לפטרה בשנות ה‪ ,50-‬בימיה‬ ‫הראשונים של המדינה‪.‬‬ ‫עליו טפסנו עם בית הילדים בקיץ ובחורף‬ ‫לגלות איזה פרחים כבר פורחים‪ ,‬שם קטפנו‬ ‫נקטרינות ב"גיוסים" שהיו בקיבוץ לפני בא‬ ‫התיאלנדים‪ ,‬משם צפינו באניות מפליגות‬ ‫מנמל אשדוד אל לב ים‪ ,‬הוא גם היה היעד‬ ‫המועדף עלינו בטיולי השבת‪ ,‬ואליו הלכנו‬ ‫בתקופת התיכון לתפוס טיפת שלווה ונוף‪.‬‬ ‫הצועדים לפטרה אשר חזרו בחיים והצעירים‬ ‫אשר מצאו את מותם בדרך אל "סלע אדום"‬ ‫או "הסלע האדום" כפי שהוא נקרא לאחר‬ ‫חיבור השיר של חיים חפר‪ ,‬היוו עבורנו מודל‬ ‫כיצד אוהבים את המולדת עד כלות‪.‬‬ ‫מאוחר יותר‪ ,‬פרצנו עליו שבילי מטיילים‬ ‫ונאבקנו נגד גדר ההפרדה שהייתה אמורה‬ ‫להיבנות עליו‪.‬‬ ‫בשלג האחרון‪ ,‬בשעת שקיעה‪ ,‬כשהשמש‬ ‫נגעה בים‪ ,‬והאוויר היה צלול כיין‪ ,‬האוכף‬ ‫שלנו היה יפה מתמיד‪ .‬רגע מתוק‪ ,‬רגע של‬ ‫אושר וגעגוע‪.‬‬ ‫טיולי שיטפונות בבית ספר שדה‬ ‫כפר עציון‬ ‫"איני יודע אם הייתה בצבא‪-‬הגנה‪-‬לישראל‬ ‫או באיזה צבא שהוא בעולם מחלקה שרכזה‬ ‫בתוכה יותר תפארת‪-‬אדם וגבורת תום‬ ‫ועושר נפשי ממחלקה זו‪ ,‬שתעמוד לעד‬ ‫בתולדות עמנו בשם ל"ה‪ ".‬כתב דוד בן גוריון‬ ‫על הל"ה‪.‬‬ ‫מייסדי בית ספר שדה כפר עציון חקרו את‬ ‫פרשת הל"ה בשנות ה‪ ,60-‬ואנו ממשיכי‬ ‫דרכם‪ ,‬מנסים להמשיך ולטפח את המורשת‬ ‫והזיכרון כחלק מחוב מוסרי עמוק‪ ,‬שיש לנו‬ ‫החיים בהרי עציון‪ ,‬ללוחמים שהקריבו את‬ ‫חייהם בניסיון לסייע לגוש הנצור‪.‬‬ ‫במהלך הסערה האחרונה אשר פקדה את‬ ‫ארצנו הצליחו המטיילים שיצאו ל"טיולי‬ ‫השיטפונות" של בית ספר שדה לצוד‬ ‫ֶע ְצ יֹונָ ה‬ ‫בית הארחה כפר עציון‬ ‫ביום הזיכרון הקרוב שיחול ב‪-‬ה' בשבט‪,‬‬ ‫בנוסף לצעדה הלילית‪ ,‬אנו מקיימים‬ ‫הרצאות לתלמידים וחיילים‪ ,‬טיולי יום וטיול‬ ‫אופניים בנתיב הל"ה‪.‬‬ ‫האהבה היוקדת למרחבי הארץ כפי‬ ‫שהשתקפה ביומנו המונומנטאלי של‬ ‫מאיר הר ציון ובספר עד סלע‪ ,‬שנכתב לזכר‬ ‫החמישה שנפלו בדרכם לפטרה בשנת ‪1953‬‬ ‫הציבו את דור הפלמ"ח וראשית המדינה‬ ‫כמודל לחיקוי עבורנו גם בחלוף עשרות‬ ‫שנים‪.‬‬ ‫לפני כחודש קיימנו כנס לרגל ‪ 60‬שנה‬ ‫ליחידה ‪ 101‬ובו עסקנו בהיבטים הצבאיים‬ ‫של שנות ה‪.50-‬‬ ‫בכ"ט בשבט (‪ )30/1‬נקיים כנס לרגל הוצאת‬ ‫הספר "הסלע האדום – המסעות האסורים‬ ‫לפטרה"‪ .‬הספר משרטט את דיוקנם של‬ ‫ההולכים לפטרה‪ ,‬התפתחותו של המיתוס‬ ‫סביב הסלע האדום וסוקר את התפתחותה‬ ‫של הטיילות בתנועה הציונית‪.‬‬ ‫כנס זה אשר יעסוק בעיקר בחברה האזרחית‪,‬‬ ‫יהווה מעין השלמת התמונה של העשור‬ ‫הראשון למדינה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ירחון בהוצאת בית ספר שדה כפר עציון (ע“ר) | עיצוב והפקה‪ :‬אשחר&ותקין‬ ‫עורך‪ :‬נדב פרנקל | לתגובות‪ ,‬הארות והערות ניתן לפנות בדוא“ל‪[email protected] :‬‬ ‫תמונת שער‪ :‬ירון רוזנטל‬ ‫בית הארחה ממוקם בקיבוץ כפר עציון‪ ,‬השוכן בלב גוש עציון‪.‬‬ ‫מתחם בית ההארחה מוקף דשאים וצופה אל הנוף עוצר הנשימה של הרי חברון‬ ‫ונהנה מן השקט והרוגע המאפיינים את הקיבוץ‪.‬‬ ‫במקום נערכות שבתות משפחתיות‪ ,‬שמחות (בר‪/‬בת מצווה‪ ,‬שבתות חתן) ואירוח לבני נוער‪.‬‬ ‫המבנה כולל ‪ 51‬חדרים המחולקים לחדרי אירוח ולצימרים מפוארים‪.‬‬ ‫הצימרים כוללים מיטה זוגית וספה‪-‬מיטה‪ ,‬טלוויזיה‪ ,‬קומקום‪ ,‬מקרר‪ ,‬אמבטיה‪-‬ג'קוזי‬ ‫לרשות האורחים‬ ‫‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‬ ‫‪‬‬ ‫‬ ‫‪‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‬ ‫בית כנסת המכיל מקום למאה איש ומשמש גם‬ ‫כחדר הרצאות‪.‬‬ ‫חדר אוכל גדול ומרווח המכיל כחמש מאות‬ ‫איש ברווח ומתאים גם לאירועים‪.‬‬ ‫מגוון מנות ותפריטים לבחירתכם במחירים‬ ‫השווים לכל נפש ובאיכות גבוהה ללא פשרות‪.‬‬ ‫יחס אישי וגמישות מרבית לבקשות מיוחדות‪.‬‬ ‫‪ 13‬חדרי פעילות כולל בית כנסת ואולמות‬ ‫כינוסים עד ‪ 400‬איש‪.‬‬ ‫מאהל בדואי מפואר כולל חימום בחורף‪,‬‬ ‫שירותים ומקלחות צמודים מתאים ללינה‬ ‫ל‪ 250-‬איש‪.‬‬ ‫במקום אפשרויות נוספות‬ ‫לפעילות תיירותית חינוכית וערכית‪:‬‬ ‫‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‬ ‫‪‬‬ ‫‬ ‫‪‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‬ ‫סיורים קצרים המתאימים גם לטיולי שבת‬ ‫(בתחום שבת)‪.‬‬ ‫טיולים רגליים בין מעיינות ואתרי תיירות בהם‬ ‫ניתן לטייל במהלך השבוע או ביום ו’‪.‬‬ ‫חיזיון אור קולי לתולדות ההתיישבות והמלחמה‬ ‫בגוש עציון בעת החדשה‪.‬‬ ‫מוזיאון לתולדות כפר עציון‪.‬‬ ‫מוזיאון “האדם בהר” לתולדות החקלאות‬ ‫הקדומה בהר חברון‪.‬‬ ‫חבילות נופש לקבוצות מאורגנות בהרי יהודה‪,‬‬ ‫שפלת יהודה‪ ,‬גוש עציון‪ ,‬מדבר יהודה וירושלים‪.‬‬ ‫לפרטים והרשמה‪[email protected] | 02-9935162 :‬‬ ‫‪4‬‬ ‫בפרשה‬ ‫מקום המדור‬ ‫שם‬ ‫‪5‬‬ ‫אליצור‬ ‫יואלהכותב‬ ‫שם‬ ‫גושן בארץ ישראל‬ ‫פרשת בא‬ ‫היכן ארץ גושן?‬ ‫"והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה‪...‬‬ ‫למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ"‪( .‬שמות ח'‪ ,‬י"ח)‬ ‫ב‬ ‫ארץ גושן ישבו בני ישראל מזמן‬ ‫שירדו למצרים ועד שיצאו‬ ‫ממנה‪ .‬מייד לאחר שהתוודע‬ ‫יוסף אל אחיו הזמין את אביו‬ ‫ואת כל המשפחה אל ארץ גושן‪" :‬וישבת‬ ‫בארץ גשן והיית קרוב אלי‪ ,‬אתה ובניך ובני‬ ‫בניך וצאנך ובקרך וכל אשר לך" (בראשית‬ ‫מה‪ ,‬י)‪ ,‬ואכן עוד בהיותם בדרך למצרים‬ ‫נשלח יהודה בכיר האחים להכין למשפחה‬ ‫מקום בארץ גושן‪" :‬ואת יהודה שלח לפניו‬ ‫אל יוסף להורת לפניו גשנה ויבאו ארצה‬ ‫גשן" (בראשית מו‪ ,‬כח)‪.‬‬ ‫היכן היא ארץ גושן שבה שכנו בני ישראל?‬ ‫מתוך דברי יוסף השולח אל אביו‪" :‬וישבת‬ ‫בארץ גשן והיית קרוב אלי"‪ ,‬יש ללמוד‬ ‫שהיה זה קרוב למרכזי השלטון המצרי‪.‬‬ ‫בספר שמות נאמר שהמקום שבו הניחה‬ ‫יוכבד את התבה שבה שכב משה התינוק‬ ‫בתוך הסוף על שפת היאור היתה קרובה‬ ‫לארמונו של פרעה‪ ,‬במקום שבו ירדה בת‬ ‫פרעה לרחוץ‪ .‬גם במכות מצרים שומעים‬ ‫אנו על קשר בלתי אמצעי בין משה לפרעה‪,‬‬ ‫שמגיע לשיאו במכת בכורות‪" :‬ויקרא למשה‬ ‫ולאהרו לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי"‬ ‫(יב‪ ,‬לא); מצב דברים זה מלמד שוב שבני‬ ‫ישראל ישבו די קרוב למקומו של פרעה‪.‬‬ ‫את ארץ גשן מלווה שם נוסף ‪ -‬רעמסס‪.‬‬ ‫הכתוב מעיד כבר בספר בראשית שיוסף‬ ‫הושיב את אביו ואת אחיו "במיטב הארץ‬ ‫בארץ רעמסס" (בראשית מז‪ ,‬יא)‪ .‬כשהתחיל‬ ‫השעבוד בנו בני ישראל "ערי מסכנות‬ ‫לפרעה‪ ,‬את פיתום ואת רעמסס" (שמות א‪,‬‬ ‫יא)‪ ,‬וגם יציאת מצרים המתוארת בפרשתנו‬ ‫החלה ברעמסס‪" :‬ויסעו בני ישראל‬ ‫מרעמסס סכותה" (יב‪ ,‬לז)‪.‬‬ ‫ארץ מצרים הקדומה היתה מין 'נקניק' ארוך‬ ‫שליווה את הנילוס מהדרום הגבוה ועד הים‬ ‫התיכון בצפון‪ .‬על יד אֹון בסביבות קהיר של‬ ‫היום‪ ,‬מתפצל הנילוס לזרועות היוצרות‬ ‫מבנה של משולש שנקרא בפי היוונים‬ ‫ֶ'דלתה' על שם צורתו הדומה לאות היוונית‬ ‫דלתה‪ .‬אזור הדלתה הוא 'מצרים התחתונה'‬ ‫שסימנה בכתב החרטומים המצרי היה‬ ‫דמות של צרעה או דבורה‪ .‬פיתום ורעמסס‬ ‫לא זוהו בוודאות‪ ,‬אבל מסתבר ששכנו בתוך‬ ‫הדלתה‪ ,‬כנראה בחלקה המזרחי‪.‬‬ ‫מה ידוע מבחינה לשונית על השם ג ֶֹשן?‬ ‫נסיונות לפרש את השם על פי המצרית‬ ‫או על פי השפות השמיות לא עלו יפה‪.‬‬ ‫אך יש לציין שבספר יהושע מוצאים את‬ ‫השם הזה בארץ ישראל שלוש פעמים‬ ‫בהקשר לא מצרי‪ ,‬וככל הנראה היו בארץ‬ ‫ישראל שני גושן שונים‪ ,‬ושניהם בארץ‬ ‫יהודה ‪ -‬אחד ֵשם עיר ואחד ‪' -‬ארץ'‪ ,‬בדומה‬ ‫לגושן שבמצרים‪ .‬העיר גושן מנויה בקבוצה‬ ‫הדרום‪-‬מערבית של ערי דרום הר חברון‬ ‫יחד עם יתיר ודביר‪ ,‬ענב‪ ,‬אשתמה וענים‬ ‫(טו‪ ,‬נא)‪ .‬לעומתה‪ ,‬ארץ גושן נזכרת גם‬ ‫בגירסה מיודעת 'ארץ הגושן'‪ ,‬היא שמו של‬ ‫אזור בארץ‪ .‬בסיכום כיבושי יהושע בחלקה‬ ‫הדרומי של הארץ בפרק י' נאמר‪" :‬ויכה‬ ‫יהושע את כל הארץ ההר והנגב והשפלה‬ ‫והאשדות‪ ...‬ויכם יהושע מקדש ברנע ועד‬ ‫עזה ואת כל ארץ גשן ועד גבעון"‪ ,‬ובסיכום‬ ‫הכיבושים הכללי בפרק י"א נאמר‪" :‬ויקח‬ ‫יהושע את כל הארץ הזאת ההר ואת כל‬ ‫הנגב ואת כל ארץ הגשן ואת השפלה ואת‬ ‫הערבה ואת הר ישראל ושפלתֹה"‪.‬‬ ‫הרב ישראל אריאל באטלס שלו לגבולות‬ ‫ארץ ישראל (בעקבות 'דעת זקנים' מבעלי‬ ‫התוספות לבראשית מו‪ ,‬כט ו'דרש' שציטט‬ ‫רד"ק בהסתייגות בפירושו ליהושע יא‪,‬‬ ‫טז) כולל את ארץ גשן שבתוך מצרים‬ ‫בגבולות ארץ ישראל ומותח את נחלתו‬ ‫של שבט יהודה עד הדלתה של הנילוס!‬ ‫פרט זה הוא אולי הקיצוני ביותר בשיטתו‬ ‫המקסימליסטית בדרך כלל לגבי גבולות‬ ‫הארץ‪ .‬לדעתי השקפה כזאת היא בלתי‬ ‫אפשרית בעליל‪ .‬המחשבה שיהושע כבש‬ ‫מהכנענים את מזרח הדלתה היא תמוהה‪.‬‬ ‫כפי שיוסבר בעיוננו לפרשת משפטים‪,‬‬ ‫גבולות השבטים שייכים לגבול המצומצם‬ ‫של הארץ‪ .‬גבול זה מגיע בדרום מערב עד‬ ‫נחל מצרים שזיהויו עם ואדי אל‪-‬עריש הוא‬ ‫הסביר והמקובל‪.‬‬ ‫רוב הפרשנים המודרניים וחוקרי‬ ‫הגיאוגרפיה המקראית סוברים שארץ‬ ‫גשן הנזכרת ביהושע י ויא היא התחום‬ ‫הטריטוריאלי של העיר גושן שבפרק טו‪.‬‬ ‫דעתם אינה מסתברת‪ ,‬מכמה טעמים‪:‬‬ ‫‪ .‬אהעיר גושן היתה עיר קטנה הנזכרת רק‬ ‫פעם אחת‪ ,‬והתחום הטריטוריאלי שלה‬ ‫בודאי לא עלה על קילומטרים ספורים‪.‬‬ ‫באזור הקרוב אליה שכנו הערים‬ ‫הידועות דביר‪ ,‬ענב ואשתמוע‪ .‬המרחב‬ ‫של דרום הר חברון בודאי נקרא על‬ ‫שמם ולא על שמה‪.‬‬ ‫‪ .‬בארץ גשן שבסיכומי הכיבוש היא ארץ‬ ‫רחבת ידיים המוזכרת במקביל לאזורי‬ ‫והא ֵשדות‪.‬‬ ‫ההר‪ ,‬השפלה‪ ,‬הערבה‪ ,‬הנגב ֲ‬ ‫"ההר" הוא האזור הגבוה‪" ,‬השפלה"‬ ‫היא מה שקוראים היום 'השפלה‬ ‫הפנימית'‪" ,‬הערבה" היא בקעת הירדן‬ ‫וים המלח‪" ,‬הנגב" הוא הנגב הצפוני‬ ‫של היום‪ ,‬ו"האשדות" הם המדרונות‬ ‫המזרחיים התלולים והמצוקיים‪ .‬האזור‬ ‫שנותר למקם בו את ארץ גשן הוא‬ ‫אזור המורדות המערביים שבין ההרים‬ ‫והשפלה‪ ,‬והכתוב מציין שהוא משתרע‬ ‫בצפונו עד גבעון‪.‬‬ ‫‪ .‬גשיקול לשוני חשוב הוא הצורה‬ ‫המיודעת ארץ הגשן‪ .‬כלל הוא בלשון‬ ‫המקרא ובמידה רבה גם בלשוננו היום‪,‬‬ ‫שאזורי הארץ השונים באים תמיד‬ ‫ביידוע‪ :‬הנגב‪ ,‬השרון‪ ,‬הגליל‪ ,‬הלבנון‪,‬‬ ‫הכרמל‪ ,‬הבשן‪ ,‬הגלעד‪ .‬הדבר מלמד‬ ‫שגשן שייך לאותה משפחה וכמו‬ ‫הפריטים האחרים שברשימה זו אף‬ ‫הוא כנראה שם שמי קדום של מרחב‬ ‫גיאוגרפי גדול‪ .‬יש לו שלוש אותיות‬ ‫שורש‪ ,‬והוא גזור במשקל שכיח‪.‬‬ ‫על אף שאין בידינו קצה חוט להבין‬ ‫את פירוש השורש (הצעות שהועלו‬ ‫במחקר לקשר את גשן לשורש גו"ש‬ ‫או לשם 'הגשורי' אינן סבירות)‪ ,‬ניתן‬ ‫לשער שהוא הביע משהו הקשור‬ ‫לנוף הטופוגרפי או החקלאי של‬ ‫האזור‪ ,‬ואולי לאופן הגידול של בהמות‬ ‫ומסתבר שאותו אפיון היה קיים גם‬ ‫בחלק המזרחי של הדלתה‪.‬‬ ‫מצריים (במקרא מוזכרים למשל נא אמון‪,‬‬ ‫תחפנחס‪ ,‬און‪ ,‬מֹף‪ְ ,‬סוֵ נֵ ה)‪ ,‬הרי שבצפון‬ ‫מזרחה של מצרים מוצאים אנו כמה שמות‬ ‫עבריים או כנעניים נוספים‪ :‬סוכות‪ ,‬מגדול‪,‬‬ ‫בעל צפון‪ ,‬וכנראה גם איתם‪ .‬במדבר שגובל‬ ‫במצרים ממזרח פוגשים אנו את השמות‬ ‫השמיים מרה ואילים‪ ,‬כשם שבאתר צרביט‬ ‫אל‪-‬ח'אדם שבמערב חצי האי סיני התגלה‬ ‫האלף‪-‬בית העברי הקדום ביותר (מתקופת‬ ‫האבות)‪ .‬מסתבר שבאיזור זה שממנו‬ ‫יוצאות הדרכים לארץ כנען שהיא או חלק‬ ‫ממנה כונו בספר בראשית "ארץ העברים"‪,‬‬ ‫הטביעו העברים והכנענים את חותמם כבר‬ ‫בזמן קדום גם על שמות המקומות‪.‬‬ ‫לחבל הארץ שבו ישבו בני ישראל במצרים‬ ‫היו אם כן שני שמות‪ ,‬אחד מצרי – רעמסס‪,‬‬ ‫ואחד עברי ‪ -‬גושן‪ .‬היה זה בודאי בגלל‬ ‫מיקומו‪ :‬בין מרכזה של מצרים התחתונה‬ ‫לבין הגבול המזרחי שבינה לבין הארצות‬ ‫השמיות‪.‬‬ ‫אפשר לראות משהו סמלי בלשון הכתוב‬ ‫"ויסעו בני ישראל מרעמסס סוכותה"‪.‬‬ ‫'רעמסס' הוא שם מאוד מצרי‪ ,‬פירושו‬ ‫"ילד האל רע"‪ ,‬אל השמש‪' .‬סוכות' הוא‬ ‫שם מאוד עברי‪ .‬נסיעה ראשונה זו של‬ ‫בני ישראל‪ ,‬מסמלת את היציאה מהוויה‬ ‫מצרית אל הוויה ישראלית‪" ,‬לא תוסיפו‬ ‫לראותם עוד עד עולם"‪ ,‬מעכשיו גם מבחינה‬ ‫לשונית אתם כבר בעולם עברי‪ ,‬צעד ראשון‬ ‫בדרך לקראת "בהוציאך את העם ממצרים‬ ‫תעבדון את הא‪-‬להים על ההר הזה"‪.‬‬ ‫אין להתפלא על קיומו של שם עברי‪-‬כנעני‬ ‫במזרחה של מצרים התחתונה‪ .‬בניגוד‬ ‫לגופה של מצרים שבה השמות הם תמיד‬ ‫מאמר זה הוא פרק מספרו של פרופ’‬ ‫יואל אליצור‪ ,‬חוקר ומרצה בתחום‬ ‫הגאוגרפיה המקראית שיצא לאחרונה‬ ‫לאור בהוצאת 'ידיעות אחרונות'‪.‬‬ ‫שם עברי במצרים?‬ ‫‪‬‬ ‫‪6‬‬ ‫“עלו ההרה“ | פרקי התיישבות בגוש עציון‬ ‫ישראל רוזנסון ויוסי שפנייר‬ ‫יוחנן בן יעקב‬ ‫‪7‬‬ ‫זיכרון בנוף‬ ‫ט"ז בטבת תשע"ד‪19.12.2013 ,‬‬ ‫ימים‬ ‫ו נ ו ר א י ם‬ ‫ר‬ ‫הל"ה – זיכרון בשטח‬ ‫ביום חמישי‪ ,‬ח' בשבט (‪)9.1.14‬‬ ‫נקיים בשיתוף המועצה האזורית גוש עציון‬ ‫צעדה לילית בעקבות שיירת הל"ה‬ ‫בים מהנופלים בקרב "מחלקת‬ ‫ההר" ‪ -‬הל"ה‪ ,‬ביום ה' בשבט‬ ‫תש"ח‪ ,16.1.1948 ,‬הותירו‬ ‫אחריהם עיזבון מרתק‪ .‬אנדה‬ ‫עמיר (פינקרפלד)‪ ,‬ליקטה את הדברים עלי‬ ‫ספר‪" :‬הל"ה אשר נפלו בהרי חברון בחושם‬ ‫לעזרת גוש עציון הנצור ביום חמישה בשבט‬ ‫שנת ה'תש"ח" (ירושלים‪ ,‬תש"י)‪ .‬תמונה‬ ‫מרתקת של ההוויה הישראלית באותם‬ ‫ימים גדולים ונוראים עולה מדפי הספר‪.‬‬ ‫ימים בהם ניצב העם היהודי בפני אתגר‬ ‫הקמת מדינה‪ ,‬שיקום האומה מתוצאות‬ ‫השואה‪ ,‬והצבת בסיס מוצק לעם יושב‬ ‫בארצו אחרי שנות גלות ארוכה ומיוסרת‪.‬‬ ‫אלכסנדר (אברהם) לוסטיג הי"ד‪ ,‬נולד‬ ‫בהונגריה‪ ,‬כ"ג באלול תרפ"ד‪,26.9.1024 ,‬‬ ‫שרד את השואה ועלה ארצה בתש"ו‪.1946 ,‬‬ ‫היה ברוך כישרון וצייר רבים מבולי הקרן‬ ‫הקיימת לישראל‪ .‬ביום ג' בשבט תש"ח‪,‬‬ ‫‪ - 14.1.1948‬בו התחוללה ההתקפה‬ ‫הגדולה על גוש עציון שכתוצאה ממנה‬ ‫שוגרה "מחלקת ההר" כתגבורת לגוש‬ ‫עציון ‪ -‬כתב אלכסנדר את מכתבו האחרון‪,‬‬ ‫בין השאר רשם‪" :‬לסבול? ‪ -‬אין דבר‪ .‬למות?‬ ‫ אין דבר אם אך יודעים בשביל מה ומדוע"‬‫(ספר הל"ה‪ ,‬עמ' ‪ .)165‬ניסוח קצר ומדויק‬ ‫לתחושה שלוותה רבים מלוחמי תש"ח‪,‬‬ ‫הבעת נכונות למסירות נפש למען העם‬ ‫והארץ‪ .‬דוד בן גוריון שילב משפט זה במכתב‬ ‫הוקרה ותנחומים ששיגר להורים השכולים‪,‬‬ ‫ביום ג' בשבט תשי"א‪ ,10.1.1951 ,‬לקראת‬ ‫העלייה לקיבוץ "נתיב הל"ה"‪ ,‬ביום הזיכרון‬ ‫השלישי לנופלם בקרב‪.‬‬ ‫לא כל בני הדור הצעיר חשו כך ונהגו כמוהם‪.‬‬ ‫ביטוי לפער עמוק זה ניכר ממכתבו של‬ ‫מפקד מחלקת הל"ה‪ ,‬דני מס‪ .‬דני הי"ד‪ ,‬נולד‬ ‫דני מס‬ ‫בברלין ביום ט' בחשוון תרפ"ד‪,19.10.1923 ,‬‬ ‫בהיותו ילד עלתה המשפחה לארץ‪ .‬ב‪1941-‬‬ ‫הצטרף לפלמ"ח ושירת עד נופלו בקרב‪ .‬ביום‬ ‫‪ - 30.3.1945‬שבוע ימים לפני כניעת גרמניה‬ ‫במלחמת העולם השנייה‪ ,‬שלוש שנים לפני‬ ‫מאורעות מלחמת העצמאות ‪ -‬כתב דני מס‬ ‫מכתב אישי‪" :‬אתמול סחבו אותי כמה חברה‬ ‫בערב לנשף‪ .‬בדרך כלל אינני נוהג לבקר בכגון‬ ‫זה ‪ ...‬רקדו שם כל הזמן ריקודים סאלוניים‪.‬‬ ‫היות ואינני רוקד‪ ,‬גם בריקודים עממיים אינני‬ ‫אמן‪ ,‬ישבתי לי בנחת כל הזמן מן הצד‪ ,‬אבל לא‬ ‫השתעממתי אלא כעסתי ורתחתי‪ .‬הסתכלתי‬ ‫בבחורים ובבחורות‪ ,‬ראיתי את הריקנות‪,‬‬ ‫הציניות וחוסר כל דאגה אלא לחיים הפרטיים‪,‬‬ ‫לקריירה משרדית וכיוצא באלה‪ .‬אני לא אבוא‬ ‫לקטרג על הנוער העירוני‪ ,‬האדיש והמשתמט‪,‬‬ ‫וכו'‪ .‬כי אני יודע שיש גם אחרים‪ .‬אולם אני‬ ‫יודע שיש הרבה והרבה כאלה‪ .‬וזה מעורר תמיד‬ ‫כל מיני מחשבות‪ ,‬נוגות על הווי חיינו וחינוכנו‬ ‫כאן ובכלל‪ .‬תחילה נתעורר בי החשק לקלקל‬ ‫להם את הערב‪ ,‬להתחיל פתאום בוויכוחים‬ ‫על הגיוס [למלחמה נגד הנאצים באירופה ‪-‬‬ ‫יוחנן]‪ ,‬לשאול בתמימות כביכול אם אינם‬ ‫יודעים על הנעשה בארץ‪ ,‬לא קראו במקרה את‬ ‫הספר 'בשבי ובמחתרת'‪ ,‬או 'פרשת השואה'‪,‬‬ ‫אם לא גונב אליהם במקרה שמץ דבר על‬ ‫איזו בריגדה יהודית שנלחמת באיטליה‪ .‬אלא‬ ‫שחזרתי בי‪ .‬לא זו הדרך‪ .‬סוף סוף אינני שולל‬ ‫מאיש את הזכות לשמוח ואפילו בזמנים אלה‬ ‫‪ ...‬קלקול השמחה שלהם עשוי היה לקלקל‬ ‫ולהשניא את המפעל שלנו כולו‪ ,‬את עצם‬ ‫הדבר שרוצה הייתי שיחשבו עליו‪ .‬יש למצוא‬ ‫דרכים אחרות להגיע‪ ,‬אלא שזה דורש מאמצים‬ ‫רבים‪ ,‬סבלנות‪ ,‬ומפעם לפעם גם לחשוף את‬ ‫מקל החובלים הטמון בכיס‪( " ...‬שם‪ ,‬עמ'‬ ‫‪.)184-183‬‬ ‫אלה מול אלה ניצבו צעירים והגיבו‬ ‫לאתגר הגדול שאפף את חייהם‪ .‬לאורך כל‬ ‫תולדותינו מעטים נטלו על כתפם את משא‬ ‫האומה‪ ,‬לרוב היו הם צעירים‪ ,‬עּולי ימים‪,‬‬ ‫ששלמו בדמם על נכונותם‪ ,‬והיו "מגש הכסף"‬ ‫ִ‬ ‫של האומה‪ .‬תמיד היו רבים שעמדו מנגד‪,‬‬ ‫התבוננו מהצד‪ .‬בימים אלו‪ ,‬בהם נדרשים‬ ‫אנו להמשיך ולנהל את מאבק הקיום‬ ‫וההישרדות‪ ,‬את אתגר הבניין וההתיישבות‪,‬‬ ‫ראוי לשוב ולהתבונן אל העבר‪ ,‬ולהתרשם כי‬ ‫דורנו אינו נופל מדור תש"ח האגדי‪ ,‬שנתן לנו‬ ‫את מדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יוחנן בן יעקב‪ ,‬מנהל את עמותת בני גוש‬ ‫עציון‪ ,‬ובעבר ניהל את בית ספר שדה‬ ‫כפר עציון‪.‬‬ ‫ה‬ ‫נצחת מחלקת ההר נעשתה‬ ‫לאורך שנים באפיקי זיכרון‬ ‫שונים‪ ,‬ברשימה קצרה זו נציג‬ ‫את ההנצחה בשם המשק‬ ‫הצעיר שנאחז בעמק האלה בשנות‬ ‫החמישים בנתיב ההולכים לגוש עציון‪.‬‬ ‫מפל"ד לל"ה‬ ‫על טקס קריאת השם לקיבוץ מספר שמעון‬ ‫קושניר‪ ,‬סופר ועסקן בן העלייה השלישית‪,‬‬ ‫אביו של הבוטנאי טוביה מנופלי הל"ה‪]...[" :‬‬ ‫ביום השנה השלישי לנפילת הל"ה התכנסו‬ ‫הורי וקרובי הל"ה‪ ,‬לטקס קריאת היישוב על‬ ‫שם הל"ה על רמת ההר המשקיפה על כל‬ ‫הסביבה‪ .‬על עמק האלה מזה‪ ,‬ועל הרי חברון‬ ‫וגוש עציון מזה‪ .‬הישוב נקרא 'נתיב הלמד הא'‪.‬‬ ‫בחדר האוכל החדש נתקיימה אזכרה רבת‬ ‫רושם‪ .‬על תמונות הל"ה התנוססה כתובת‬ ‫'בנתיב הענות הולכת הפדות'" (האיריסים‬ ‫עוד פורחים‪ ,‬עמ' ‪ .)197‬כשנתיים וחצי קודם‬ ‫לכן (קיץ ‪ )1949‬הוקם הקיבוץ המדובר‪ ,‬בידי‬ ‫יוצאי הכשרות של הנוער העובד שהתגייסו‬ ‫לפני פרוץ המלחמה (קיץ ‪ )1947‬לפלמ"ח‪,‬‬ ‫לחמו בשורות חטיבת 'יפתח'‪ ,‬ונענו לקריאה‬ ‫ליישב את חבלי הארץ הריקים באזור עמק‬ ‫האלה‪ .‬על בחירת המקום‪ ,‬הקמתו ומתן השם‪,‬‬ ‫מספר אלון שרמן חבר בקבוצת המייסדים‬ ‫(‪ ,)www.netiv.org.il‬בשנת ‪ .2004‬הם‬ ‫פתחו בסיור ב'זכרייה'‪ ,‬אך הכפר הערבי היה‬ ‫עדיין מאוכלס למחצה; משם עברו ל'בית‬ ‫נטיף'‪ .‬נעיר כי בשנת ‪ 1949‬ייחסו לתושבי‬ ‫הכפר הזה חלק נכבד בגילוי ובהריגת הל"ה‪,‬‬ ‫וכשהגיעו לשם לוחמי חטיבת 'הראל' במבצע‬ ‫'אל ההר' נקמו בכפר והוא ננטש כליל‪ .‬אחרי‬ ‫שהשתכנו במקום החליטו על השם 'קבוצת‬ ‫פלד' ששימר בראשי תיבות את כינוי פלוגתם‬ ‫ב'יפתח' (פל"ד = פלוגה ד)‪ ,‬ולמותר לציין‪,‬‬ ‫שידר גם את עוצמתה של הפלדה‪ .‬ומכיוון‪,‬‬ ‫ככל הנראה‪ ,‬שהשם נתפס כתלוש משהו‪,‬‬ ‫הוסיפו לו את שם הכפר הערבי 'פלד – בית‬ ‫נטיף'‪ ,‬שהצטלצל‪ ,‬לדברי אלון שרמן‪ ,‬כן נעים‬ ‫למדיי‪ .‬ביום השנה הראשון לל"ה‪ ,‬התכנסו‬ ‫בני המשפחות וחבריהם בקיבוץ שבקושי‬ ‫עמד על תילו‪ ,‬ולמרות שלוחמי פלוגה ד‬ ‫ב'יפתח' שספגו קורבנות רבים והיו מודעים‬ ‫היטב לשכול‪ ,‬הותירה עליהם הפגישה רושם‬ ‫עז; כותב אלון שרמן‪ ]...[" :‬זו הייתה פגישה‬ ‫עם אבל קשה וכואב של ציבור גדול העומד‬ ‫ומייבב ביגונו הרב‪ .‬לא ידענו כיצד לנחם את‬ ‫האבות והאימהות ומה לעשות כדי להקל‬ ‫מכאבם הרב‪ .‬אחרי ההתאוששות ולאחר‬ ‫שהוגש להורים כיבוד קל‪ ,‬עלתה ההצעה‬ ‫שהיישוב אותו הקמנו ייקרא על שם ‪35‬‬ ‫הבחורים"‪ .‬מכאן‪ ,‬צמח הרעיון שהתגלגל‬ ‫לטקס הרשמי שנתיים מאוחר יותר‪ ,‬שאותו‬ ‫תיאר שמעון קושניר‪.‬‬ ‫בנתיב הענות‬ ‫מדוע כונה המקום דווקא 'נתיב‪ ?'...‬אנו‬ ‫חושדים שגם למשחק המצלול 'נטיף‪-‬‬ ‫נתיב' היה חלק בכך‪ ,‬אך מובן כי פעלה כאן‬ ‫התחושה (ספק אם היא מדויקת מבחינה‬ ‫גיאוגרפית‪ ,‬הן במקום עצמו שכן כפר ערבי)‪,‬‬ ‫שגובתה בתצפית‪ ,‬כי המקום ניצב בנתיבם‬ ‫של הל"ה בואכה הרי חברון‪ .‬בנקודה זו‬ ‫נרחיב מעט את התיאור שקושניר קימץ בו‬ ‫במילים‪ .‬השורה שנתלתה בטקס 'בנתיב‬ ‫הענות הולכת הפדות' עשויה להצטייר‬ ‫לקורא דהיום מסתורית במקצת; מה טיבה?‬ ‫מדובר בשורה מהשיר 'אל ספוד' שכתב‬ ‫המשורר דוד שמעונוביץ (שמעוני)‪ ,‬ב‪,1921-‬‬ ‫מיד אחרי מאורעות תרפ"א‪ ,‬שבהם נרצח‬ ‫ידידו ברנר‪ .‬לדידו של שמעוני הלקח ברור‬ ‫עבודה וכיבוש הארץ ברוח הציונות הם‬ ‫התחליף למספד! השורות 'בנתיב הענות ‪/‬‬ ‫הולכה הפדות ‪ /‬וזועק הדם ‪ /‬לנשמת העם‬ ‫האנדרטה בנתיב הל"ה‪,‬‬ ‫מתוך אוסף משפ' מס‬ ‫[‪ "]...‬המסיימות את השיר‪ ,‬שהפך בלחנו‬ ‫של יוסף מילט לשיר מקהלה נפוץ ביותר‪,‬‬ ‫התקבלו מן הסתם כסיסמת יום‪-‬מתן‪-‬השם‪,‬‬ ‫לא רק בגלל הרעיון שבניית יישוב חדש היא‬ ‫התחליף למספד‪ ,‬אלא גם בגלל מילת 'נתיב'‬ ‫הפותחת‪ .‬השיר מבוסס על מוטיב 'הדרך';‬ ‫הכשרת הקרקע‪ ,‬הסיקול הופכים (בעקבות‬ ‫פסוק בישעיהו) לסלילה‪ ]...[" :‬ופלס וסלול‬ ‫‪ /‬מסילת הדרור ‪ /‬ליום האור" ‪ .‬הנתיב‬ ‫והמסילה‪ ,‬כך הבינו ביום מתן השם‪ ,‬הם נתיב‬ ‫הל"ה האמתי‪ .‬הנתיב הגיאוגרפי‪ ,‬הפך לנתיב‬ ‫סמלי לדרכה של הציונות‪.‬‬ ‫חלפו שנתיים‪ ,‬ב‪ 1955-‬לשם הקיבוץ כגורם‬ ‫מנציח‪ ,‬נוספה אנדרטה שעוצבה על‪-‬ידי‬ ‫האדריכל הנודע יעקב פינקלפלד; היא‬ ‫הייתה פשוטה במבנה‪ ,‬ונשאה את שמות‬ ‫הנופלים‪ .‬בעיתונות התקופה הקפידו לציין‬ ‫כי נבנתה מ'אבן ירושלמית'! אבן המסמלת‬ ‫את המטרה הגדולה של המאבק על הגוש‪.‬‬ ‫ב‪ 2003-‬פיסל יוסי בראל אנדרטה נוספת‪.‬‬ ‫את ספרו שהוזכר פותח שמעון קושניר‬ ‫בתיאור מסע עצוב‪ .‬טקס הזיכרון השנתי‬ ‫לל"ה התנהל כמעין עלייה לרגל‪ .‬התחנה‬ ‫הראשונה – חלקת הקברים בהר הרצל‪,‬‬ ‫משם לקיבוץ ולאנדרטה‪ ,‬ולתצפית‪ .‬אחרי‬ ‫מלחמת ששת הימים נוספה גבעת הקרב‪.‬‬ ‫אחר כך החלו עליות לרגל לגבעת הקרב‪,‬‬ ‫כשאת החברים אנשי הפלמ"ח והחי"ש‪,‬‬ ‫מחליפים במידה רבה בני נוער דתיים‪' .‬עלייה‬ ‫לרגל' משום ששם במקום‪ ,‬אם נשתמש‬ ‫בלשון השיר‪' ,‬בין הרי חברון‪ ,‬לא נדם עוד‪,‬‬ ‫צעדם עוד‪ ,‬אל ליל קרב אחרון'‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פרופ' ישראל רוזנסון – מחנך וחוקר‬ ‫תנ"ך‪ ,‬ראש מכללת אפרתה‬ ‫ד"ר יוסי שפנייר – מחנך וחוקר הייבטים‬ ‫היסטוריים בסביבות ירושלים‪ ,‬מכללת‬ ‫אפרתה והרצוג‪.‬‬ ‫טיולים קרובים‬ ‫יום שני‪ ,‬ה' בשבט (‪)6/1‬‬ ‫שביל הדסה "מהחולה להוזה ולחוזה"‪-‬‬ ‫סיור איכות עם אוטובוס | בהדרכת חיליק אברג'יל‬ ‫בהרי ירושלים הנהדרים נקיים את סיורנו‪.‬‬ ‫נתחיל בבית חולים הדסה עין כרם ונעסוק‬ ‫על רקע הנוף בנסיבות להקמת בית החולים‬ ‫במיקומו המיוחד‪ .‬נרד משם ברגל בשביל בין‬ ‫בוסתנים עתיקים ‪,‬מעיינות קטנים ומדרגות‬ ‫חקלאיות נטושות‪ .‬נבקר במאגר בית זית ונכיר‬ ‫את תכנית תשעת המאגרים השאפתניים ומה‬ ‫היה בסופם‪ .‬נתקדם באפיקו של נחל שורק‬ ‫למוצא העתיקה ונשמע על העתיקות שהתגלו‬ ‫באחרונה במקום וכן נכיר את החולמים‪ ,‬החוזים‬ ‫וההוזים של האזור‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫יום רביעי‪ ,‬ז' בשבט (‪)8/1‬‬ ‫עצמאות! מימי שמעון בן מתתיהו ועד הכיבוש‬ ‫הרומי ‪ -‬יום עיון בבית ספר שדה כפר עציון‬ ‫‪ 08:30‬עד ‪ 09:45‬בתי כנסת מתקופת בית שני‪-‬‬ ‫ד"ר‪ .‬עוזי ליבנר‬ ‫‪ 10:00‬עד ‪ 11:30‬החשמונאים בעיני חז"ל‪-‬‬ ‫פרופסור ישעיהו גפני‬ ‫‪ 11:40‬עד ‪ 13:00‬מקוואות מתקופת בית שני‪-‬‬ ‫הרב ד"ר‪ .‬יונתן אדלר‬ ‫‪ 13:20‬עד ‪ 14:40‬היסטוריה‪ :‬עלייתה ונפילתה‬ ‫של המדינה החשמונאית‪-‬אריה רוטנברג‬ ‫‪ ‬‬ ‫יום חמישי‪ ,‬ח' בשבט (‪)9/1‬‬ ‫מסע לילי בעקבות ה‪-‬ל"ה‬ ‫לקראת יום נפילת מחלקת הל"ה במלחמת‬ ‫השחרור נצא בשעת לילה מאוחרת ונצעד‬ ‫בעקבות לוחמי מחלקת ההר בדרכם לגוש‬ ‫עציון‪ ,‬נסיים עם בוקר בטיפוס על גבעת הקרב‪ .‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫יום שישי‪ ,‬ט' בשבט (‪)10/1‬‬ ‫שפלת החוף ‪ -‬סיור צפרות ברכבים פרטיים‬ ‫בהדרכת ערן בנקר‬ ‫הפעם‪ ,‬קצת קרוב יותר ללב המדינה‪ ,‬נסייר‬ ‫במאגרי מים וסביבתם‪ ,‬בעקבות המגוון העצום‬ ‫של ברווזים‪ ,‬דורסים ואוכלי זרעים למיניהם‪,‬‬ ‫המבלים את החורף באזור זה‪ .‬ייתכן כי נצטרך‬ ‫לצעוד מעט בסביבה בוצית‪ .‬אנא בואו בלבוש‬ ‫מתאים – ולא תתחרטו על כך!!‬ ‫‪ ‬‬ ‫מבקעות לנחל תרצה ‪ -‬טיול למיטיבי לכת‬ ‫במכוניות פרטיות‬ ‫בהדרכת דביר רביב‬ ‫נצא לטיול ממושב בקעות ונצעד במורד דרך‬ ‫עתיקה אל עבר נחל תרצה‪ .‬בסמוך לכפר בב‬ ‫א‪-‬נקב נתחבר לנחל תרצה ונצעד במורד הערוץ‬ ‫הזורם בינות לטחנות קמח עתיקות עד לצומת‬ ‫חמרה‪ .‬נבקר במצודה המקראית במרח אל ענב‬ ‫ונסיים במחסום בקעות‪.‬‬ ‫בבית ספר שדה כפר עציון‬ ‫רוכבים בעקבות הל'ה‪ -‬טיול אופניים‬ ‫בהדרכת גדי חיימוב‬ ‫בשבוע בו יצאה מחלקת הל"ה לעזרת גוש‬ ‫עציון במלחמת העצמאות ולא שבה נצא אנחנו‬ ‫בעקבותיהם ‪.‬‬ ‫נתחיל במושב נחם‪ ,‬שם שכן המושב הר טוב‪,‬‬ ‫ממנו יצאה המחלקה‪ ,‬נקיף את מבנה המשטרה‬ ‫הבריטי‪ ,‬נעצור לארוחה קלה בעינות דקלים‬ ‫נעפיל לבית ג'ימאל ונראה את התפשטותה של‬ ‫העיר בית שמש לכוון הפארק המתוכנן ‪ .‬נשמע‬ ‫על פרויקט פצלי השמן ונסיים בקיבוץ נתיב‬ ‫הל'ה באנדרטה לזכר הנופלים‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫יום ראשון‪ ,‬י"א בשבט (‪)12/1‬‬ ‫הרצאה ‪ -‬לכל מקום שאני הולך אני הולך רק‬ ‫לארץ ישראל" – מסעו של ר' נחמן מברסלב‬ ‫הרצאות ערב בבית ספר שדה כפר עציון‬‫בהדרכת אוריאל פיינרמן‬ ‫‪ ‬‬ ‫יום רביעי‪ ,‬י"ד בשבט (‪)15/1‬‬ ‫סרטבה‪-‬מבצר אלכסנדריון ‪-‬‬ ‫סיור איכות עם אוטובוס | בהדרכת אריה רוטנברג‬ ‫ב"דרך יריחו" ניסע מירושלים עד היישוב‬ ‫אלון ושם נערוך תצפית על הנוף הנפלא של‬ ‫המדבר‪ .‬נשמע על מבצרי המדבר שהוקמו על‬ ‫ידי השליטים החשמונאים השונים וששימשו‬ ‫כסמל לעצמאותם‪ .‬נמשיך בדרכנו בבקעה עד‬ ‫לרגלי המבצר החשמונאי הצפוני אלכסנדריון‬ ‫(סרטבה)‪ .‬בקצב לא מהיר‪ ,‬נעפיל עד לבורות‬ ‫המים ומשם עד לפסגה‪-‬קרן סרטבה‪ .‬נתרשם‬ ‫שם מהנוף הנשקף מאחת התצפיות היפות‬ ‫ביותר בארץ‪ ,‬וכן מהשרידים החשמונאיים‬ ‫שהתגלו בחפירה הארכיאולוגית במקום‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫יום רביע וחמישי י"ד‪-‬ט"ו בשבט (‪)15-16/1/14‬‬ ‫מפארק ערד למצד תמר ‪-‬‬ ‫טיול במסגרת שביל ישראל‬ ‫‪ ‬‬ ‫יום שישי‪ ,‬ט"ז בשבט (‪)17/1‬‬ ‫בעקבות הגולים למצרים והשבים לציון‪"-‬קול‬ ‫ברמה נשמע‪...‬ושבו בנים לגבלם"‪ -‬סיור איכות‬ ‫עם אוטובוס צמוד בשיתוף עם ארץ נהדרת‬ ‫בהדרכת אריה רוטנברג‬ ‫נעלה להר גילה למסלול קצר ולתצפית נפלאה‬ ‫על ירושלים ועל בית לחם הסמוכה‪ .‬נלמד על‬ ‫רקע נוף זה את אחד הסיפורים המרתקים על‬ ‫ירמיהו הנביא ערב יציאתו למצרים לגולה‪.‬‬ ‫מאזור גרות כמהם נמשיך לקבר רחל המסורתי‬ ‫ונבהיר את דברי המדרש על רחל המבכה‬ ‫על בניה‪ .‬נדרים ליישוב כרמי צור ונשמע‬ ‫על הצהרת כורש ושובם של יהודים מבבל‬ ‫למקומות כמו בית צור הסמוכה‪ .‬נערוך תצפית‬ ‫על גבולה הדרומי של פחוות יהודה ונחזור‬ ‫צפונה דרך תקוע‪-‬יישוב נוסף מימי שיבת ציון‪-‬‬ ‫לרמת רחל‪ .‬נבקר שם באתר הארכיאולוגי בו‬ ‫התגלו חותמות ומטבעות מתקופת שיבת ציון‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫בעקבות פריחת השקדיות בנחל קטלב ‪-‬‬ ‫טיולי משפחות ברכבים פרטיים‬ ‫לכבוד ט"ו בשבט נצא לטיול בנחל קטלב‪,‬‬ ‫להריח את ריח האדמה ולחזות בפריחת‬ ‫השקדיות העוטפת את הנחל‪ .‬נטייל בין מעיינות‬ ‫פועמים וחורש ים תיכוני מלבלב‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫אל רכס הראש במערב בנימין – טיול איכות‬ ‫במכוניות פרטיות בהדרכת מדריך בכיר‬ ‫נצא לסיור רכוב ברכס הראש ‪ -‬פינה ייחודית‬ ‫במורדות הרי בנימין סמוך ליישוב בית חורון‪.‬‬ ‫נבקר באתרי עתיקות שנחפרו בשנים באחרונות‬ ‫אך סיפורם ההיסטורי עלום‪ .‬נראה מקוואות‬ ‫טהרה מרשימים מימי הבית השני‪ ,‬בתי בד‬ ‫ענקיים כנסיות חרבות‪ .‬ונשמע את סיפור הקמת‬ ‫גדר ההפרדה שכלאה את האזור ושמרה עליו‬ ‫מפני פיתוח‪ .‬נסיים בתצפית מרהיבה אל מרכז‬ ‫הארץ‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫סולמות וחבלים בנחל אוג ‪-‬‬ ‫טיול משפחות ברכבים פרטיים‬ ‫מה מסתתר מעבר להר? טיול אל נחל אוג‬ ‫אשר בצפון מדבר‪-‬יהודה (בקרבת היישוב‬ ‫קליה)‪ .‬נצעד בקניון אטרקטיבי ומרהיב החבוי‬ ‫בין מצוקי המדבר‪ ,‬נשמע על אופיו המיוחד של‬ ‫מדבר יהודה‪ ,‬היווצרותו ונחליו‪ ,‬ונקנח בסיפורים‬ ‫ואגדות מהווי המדבר‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫יום שני‪ ,‬י"ט בשבט (‪)20/1‬‬ ‫תל עירא ותל משוש‪ -‬סיור איכות עם אוטובוס‬ ‫בהדרכת ד"ר דורון שר‪-‬אבי‬ ‫"עלו זה בנגב" (במדבר יג‪:‬יז) ‪ -‬לאזור מאד‬ ‫מיוחד ומעט מטוייל נערוך את סיורנו על תפר‬ ‫הנגבים של נחלת יהודה‪,‬בין נגב קיני לנגב‬ ‫ירחמאל ובין נגב כלב לנגב יהודה‪ .‬נלך בנופים‬ ‫המובהקים של הנגב המקראי ונעפיל מתל‬ ‫משוש אל מרומי תל עירא בעומק השטח‪.‬‬ ‫נצעד בין ערי הנגב המקראיות‪-‬מולדה‪ ,‬רמות‬ ‫נגב‪ ,‬קינה ו"עיר עמלק"‪ .‬נשקיף מזווית בלתי‬ ‫שגרתית אל מורדותיו הדרומיים של גב ההר‪.‬‬ ‫נבקר בחפירות עיר המנהל הממלכתית הגדולה‬ ‫ביותר בנגב הצפוני מתקופת סוף מלכי יהודה‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫יום חמישי‪ ,‬כ"ב בשבט (‪)23/1‬‬ ‫סיור בעיר יריחו‬ ‫במהלך הסיור נבקר באתרים הבאים‪ :‬ארמונות‬ ‫החשמונאים והורדוס וההיפודרום של יריחו‬ ‫(תל סאמראת)‪ ,‬ארמון הישאם (ח'רבת אל‬ ‫מפג'ר)‪ ,‬תל יריחו ומעיין אלישע‪.‬‬ ‫יום שישי‪ ,‬כ"ג בשבט (‪)24/1‬‬ ‫'בין ישראל לעמים'‪ :‬מתל צפית לתל עזקה‪-‬‬ ‫טיול למטיבי לכת במכוניות פרטיות‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫בהדרכת בנימין טרופר‬ ‫נצא לטיול בעקבות המאבק בין ישראל לפלשתים‬ ‫בתקופת ההתנחלות‪ .‬את היום נפתח בתל צפית‪ -‬עירו‬ ‫של המלך הפלשתי היחיד‪ .‬משם נצעד לאורך הדרך‬ ‫הקדומה שעברה לאורך נחל האלה ונטפס אל תל עזקה‬ ‫אשר היתה בעבר עדה לקרבות גדולים בין ישראל‬ ‫לפלשתים‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫הר‪ ,‬מנזר ומדבר‬ ‫ריצה מאתגרת במרחבי צפון מדבר יהודה‪ ,‬שתצא‬ ‫מקידר הישנה‪ ,‬תעפיל אל התצפית המרהיבה במונטאר‪,‬‬ ‫תמשיך למחזה המרהיב על מנזר המרסבא‪ ,‬תרד אל‬ ‫נחל הקדרון ובחזרה‪.‬‬ ‫אורך הריצה‪ 12 :‬ק"מ‬ ‫שעת מפגש בכניסה ליישוב קידר‪6:30 :‬‬ ‫(למעוניינים תפילת שחרית בשעה ‪)6:15‬‬ ‫שעת סיום‪10:00 :‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫אל מעבי האדמה ברכס הר גילה ‪-‬‬ ‫טיול במכוניות פרטיות בהדרכת מדריך בכיר‬ ‫נצא מנחל רפאים מתחת ליישוב הר גילה במרומי‬ ‫רכס ראס בית ג'לה נעפיל אל עבר ח'רבת אבו‪-‬שוואן‪,‬‬ ‫מצודה רומית שחלשה על העיר ביתר‪ .‬נלך בין הטרסות‬ ‫החקלאות אל עין ג'וויזה‪ -‬מעיין הנקבה הארוך בארץ‬ ‫ונלך בנקבה תת קרקעית באורך של למעלה מ‪200-‬‬ ‫מטר‪.‬‬ ‫דרגת קושי‪ :‬קשה (תוואי השטח קשה להליכה)‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫נחל תקוע ומערת חריטון ‪-‬‬ ‫טיולי משפחות ברכבים פרטיים‬ ‫טיול בעקבות נזירים ונביאים בנחל תקוע‪ ,‬נופים‬ ‫מדבריים מרהיבים וזחילה במערה הארוכה בארץ!!!‬ ‫נשמע על אופיו המיוחד של ספר מדבר יהודה‪ ,‬על‬ ‫התפתחות הנצרות ותחילתה של תנועת הנזירות בארץ‪,‬‬ ‫על הנביא עמוס אשר מוצאו בתקוע‪ ,‬ונקנח באחד‬ ‫מפלאי הטבע הגדולים בארצנו‪ -‬מערת חריטון!!‬ ‫‪ ‬‬ ‫יום רביעי‪ ,‬כ"ח בשבט (‪)29/1‬‬ ‫מצדה‪ -‬סיור איכות עם אוטובוס | בהדרכת אריה רוטנברג‬ ‫בדרכנו לסיור במצדה‪ ,‬נחצה את אדומיה שבדרום הר‬ ‫חברון ונמשיך דרך ערד לנקודת תצפית מיוחדת על‬ ‫מצדה וסביבתה‪ .‬לאחר שיחת מבוא בתצפית‪ ,‬נרד לרגלי‬ ‫הסוללה ונעלה בשביל נוח אל בורות המים המרשימים‬ ‫שנחצבו במצוק הצפוני‪ .‬נמשיך בטיפוס לא ארוך דרך‬ ‫הסוללה אל פסגת ההר‪ .‬נקיים סיור יסודי מהקצה‬ ‫הדרומי של ההר ועד לקצהו הצפוני ונבקר בביצורים‬ ‫ובארמונות ובשרידים השונים של המבנים הנוספים‬ ‫שנבנו במקום בימי הבית השני ועד לתקופה הביזנטית‪.‬‬ ‫נסיים את היום בירידה בשביל הנחש לאזור המחנות‬ ‫הרומיים לרגלי ההר‪ .‬המעוניינים יוכלו לרדת ברכבל‬ ‫בתשלום במקום‪.‬‬ ‫בית ספר שדה כפר עציון | ‪www.k-etzion.co.il | 02-9935325‬‬ ‫‪10‬‬ ‫במבט שני‬ ‫עמיחי נועם‬ ‫על‬ ‫שיירה‬ ‫נשכחת‬ ‫שלא‬ ‫הגיעה‬ ‫למושבה‬ ‫צילום‪ :‬יואב צור‬ ‫על שייירת הל"ה שיצאה מהר‬ ‫טוב כולם יודעים לספר‪ .‬אך‬ ‫שיירה אחרת לא הצליחה‬ ‫להגיע לאותה מושבה עצמה‬ ‫ואותה כולם שכחו‪ .‬זכרה עלה‬ ‫מחדש בשנה האחרונה מכיוון‬ ‫לא צפוי‪.‬‬ ‫תוך ביצוע חפירות הצלה במקביל לכביש‬ ‫שער הגיא‪ -‬בית שמש לקראת הרחבתו‬ ‫המתוכננת‪ ,‬נתגלו לפתע רימונים חיים בתוך‬ ‫מעגל אבן בנוי בסמוך למחלף שער הגיא‬ ‫ולמושב מסילת ציון‪ .‬החפירה הופסקה‬ ‫מחשש לפיצוץ וחבלנים נקראו למקום‪.‬‬ ‫לפני פיצוץ הרימונים הכביש נסגר וצולמו‬ ‫תמונותיהם‪ .‬הסתבר שאחד מהם יוצר ע"י‬ ‫ההגנה ואילו השני בידי הבריטים‪.‬‬ ‫ברור היה שהרימונים הללו שימשו יהודים‪-‬‬ ‫בריטי או ערבי לא היה מחזיק רימון של‬ ‫ההגנה לצד רימון בריטי‪.‬‬ ‫אך מה הסיפור איש לא ידע‪.‬‬ ‫מנהל החפירה‪ ,‬הארכיאולוג יואב צור‪ ,‬פנה‬ ‫אלי לאחר עבודה משותפת שלנו בחפירה‬ ‫מסוג אחר בתל שכה‪ ,‬הוא חשב שאולי‬ ‫אוכל לסייע לו באיתור סיפורם‪ .‬עניתי לו‬ ‫שמדובר באחד המרחבים המרובים ביותר‬ ‫באירועים קרביים במלחמת העצמאות‬ ‫ושגם אם נצליח להסיק מאיזה קרב זה‬ ‫הסיכוי שנבין מה הם עושים שם ומדוע‬ ‫לא נעשה בהם שימוש‪ -‬קלוש ביותר‪.‬‬ ‫מאהל‬ ‫האירועים‬ ‫של‬ ‫כפר‬ ‫עציון‬ ‫חוקרים בעלי שם עמם התייעצתי לא ידעו‬ ‫לומר יותר וחזרו על הסיכוי הנמוך לפתרון‬ ‫סיפורם‪.‬‬ ‫אלא שהרימונים לא נתנו לי מנוחה ועברתי‬ ‫על מקורות מידע שונים בספריות ובשיחות‪.‬‬ ‫ממש לפני שגם אני הרמתי ידיים‪ ,‬מצאתי‬ ‫עדות משיירה שיצאה למושבה הרטוב‬ ‫(ע"י בית שמש של היום) שכתבה מלוות‬ ‫השיירות ורדה שמיר‪ .‬הסיפור מדהים‬ ‫כשלעצמו ובסופו‪ -‬תיאור הטמנת‬ ‫הרימונים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עוד‬ ‫ישמע‬ ‫בהרי‬ ‫יהודה‪...‬‬ ‫ובמקלות‪ .‬הבחורים זרקו את הרימון היחיד‬ ‫שהיה ברשותם‪ ,‬אך הרימון היה חלוד ולא‬ ‫התפוצץ‪ .‬הם המשיכו לרוץ עד המחנה‬ ‫הבריטי בלטרון והפצירו בבריטים שיצאו‬ ‫להציל את האנשים הלכודים‪...‬‬ ‫במלאת ארבעים וחמש שנים לנפילתם של‬ ‫השלושה‪ -‬שמואל תשבי‪ ,‬אלדד קישוני‬ ‫ודוב שיינבלום‪ ,‬הנצחנו את זכרם באנדרטה‬ ‫שהקמנו במקום בו עמד הגשר ליד הכביש‬ ‫העובר ממזרח למושב מסילת ציון‪ ,‬בדרך‬ ‫לבית שמש‪.‬‬ ‫זה הסיפור אותו היא מספרת‪:‬‬ ‫ביום שישי‪ 26 ,‬בדצמבר ‪ ,1947‬נשלחנו‬ ‫ליישוב המבודד הר‪-‬טוב‪ ,‬שהיה ליד בית‬ ‫שמש של היום‪ ...‬יצאנו מירושלים מערבה‪,‬‬ ‫ובהגיענו לבאב אל ואד פנינו דרומה לכיוון‬ ‫הר‪ -‬טוב‪ ...‬לאחר נסיעה של כקילומטר‬ ‫אחד בערך נתכה עלינו אש‪ .‬הנהג נפצע‬ ‫בידו‪ ,‬והאוטובוס נפגע ולא יכולנו להמשיך‬ ‫בנסיעה‪ .‬טנדר הנוטרים שנסע לפנינו‪,‬‬ ‫נעצר מול מחסום האבנים‪ .‬לנו נתנה‬ ‫פקודה לקפוץ מהרכב‪ .‬מסרתי את האקדח‬ ‫והכדורים שהוסתרו על גופי למ"כ‪ ,‬אברהם‬ ‫שער‪ ,‬שישב לידי‪ .‬אחד הבחורים‪ ,‬שמואל‬ ‫תשבי‪ ,‬שקפץ ראשון‪ ,‬נפגע בכדור בראשו‬ ‫ומת במקום‪...‬‬ ‫ובכן‪ -‬מצאנו עדות שחור על גבי לבן‬ ‫להטמנת הרימונים! כנגד כל הסיכויים‪...‬‬ ‫והעלנו סיפור שמשום מה לא הכרנו‪.‬‬ ‫הסתבר שאת סיפורה של השיירה לא‬ ‫מספרים מדריכי הטיולים והיא איננה‬ ‫נלמדת בשיעורים על מלחמת השחרור‪-‬‬ ‫כאילו נשכחה מלב‪ .‬נדמה לי שיש לכך‬ ‫שני טעמים‪ -‬ה ראשון הוא פשוט שטף‬ ‫אירועי האש בדרכים בתחילת מלחמת‬ ‫העצמאות כשאירוע רודף אירוע ואין‬ ‫פנאי לעכל ולכתוב‪ .‬השני מעט קשה יותר‬ ‫לעיכול‪ -‬ההיסטוריה שנכתבה היתה בעיקר‬ ‫ההיסטוריה של הפלמח וכאן לחמו לוחמי‬ ‫גדוד מוריה‪.‬‬ ‫המ"כ אברהם ביחד עם שישה בחורים‬ ‫קפצו מהאוטובוס ופתחו בריצה כדי להגיע‬ ‫אל הכביש הראשי ולהזעיק עזרה‪ .‬הם רצו‬ ‫בהרים לעבר מחנה לטרון‪ ,‬וכפריים ערבים‬ ‫רדפו אחריהם‪ .‬בדרך אפסו כוחותיו של‬ ‫אלדד קישוני והוא נפל ונרצח בדם קר בידי‬ ‫הכפריים הרודפים‪ ,‬שהשתמשו בסכינים‬ ‫מציאת הרימונים "דרשה" לספר את‬ ‫סיפורה של השיירה הנשכחת בבחינת‬ ‫"אמת מארץ תצמח"‪ .‬יהי רצון שכתיבת‬ ‫שורות אלה ופרסומן סמוך למועד נפילת‬ ‫השיירה יהיו נר להנצחת הנופלים בקרב‪.‬‬ ‫עמיחי נועם‪ ,‬רכז פרוייקטים ומדריך‬ ‫בבית ספר שדה כפר עציון‬ ‫‪‬‬ ‫בית ספר שדה כפר עציון שמח להציע לציבור‬ ‫מאהל אירועים באווירה הכפרית‬ ‫של קיבוץ כפר עציון‬ ‫במחירים שווים לכל נפש‪.‬‬ ‫מתאים לחתונות‪ ,‬בר‪/‬בת מצוות‪ ,‬בריתות‪,‬‬ ‫כנסים‪ ,‬טקסי סיום ועוד‪...‬‬ ‫המאהל שוכן אל מול נופו עוצר הנשימה של עמק הברכה‪.‬‬ ‫מתאים ל‪ 500-‬איש | מחירי מבצע לבריתות!‬ ‫מחיר מיוחד – החל מ‪ ₪ 80-‬למנה‬ ‫חדש>‬ ‫רחבת ריקודים מקורה!!‬ ‫ניתן לקיים אירועי חורף‬ ‫לפרטים והזמנות‪ 02-9935162 :‬או ‪[email protected]‬‬ ‫‪12‬‬ ‫מדד המעוף‬ ‫גלעד פרידמן ממעוף הציפור‬ ‫אריק הר זהב‬ ‫‪13‬‬ ‫על מעופפים מיוחדים‬ ‫ל‬ ‫ועל הקשר בין האדם לסביבה‬ ‫קראת ט"ו בשבט נעסוק‬ ‫בפינתנו בקשר שבין היהדות‬ ‫לבין הסביבה‪ ,‬אך לא נקפח‬ ‫את הנושא הקבוע‪ ,‬ונכתוב על‬ ‫מעופפים למיניהם‪ .‬לא יצורים ממחלקת‬ ‫העופות באמתחתנו‪ ,‬אלא הארבה‪ ,‬המכה‬ ‫הנזכרת בתחילת פרשתנו‪.‬‬ ‫הארבה‪ ,‬בהתלהקותו‪ ,‬בנדודיו‪ ,‬בנזקיו‪,‬‬ ‫בהעלמותו ובהדברתו מוכיח לאדם עד‬ ‫כמה שברירי העולם המאוזן שבו אנו חיים‪.‬‬ ‫מסביבנו מתקיימות מערכות אקולוגיות‬ ‫רבות‪ ,‬המורכבות מגורמים שונים‪ ,‬ביוטים‬ ‫(כמו ארבה) ואביוטיים (כמו החשכה‪ :‬אם‬ ‫בשל הארבה‪ ,‬ואם בשל הלילה‪ .)...‬מערכות‬ ‫הללו יצורים רבים הקשורים באין ספור‬ ‫שרשרות מזון‪ ,‬ומקיימים ביניהם יחסי‬ ‫גומלין הדדים או פוגעניים‪ .‬לנו האדם‪,‬‬ ‫מספקות המערכות הללו מזון‪ ,‬לבוש‪,‬‬ ‫תרופות‪ ,‬כלים‪ ,‬ומיחזור חומרים ויסודות‬ ‫הכרחיים לקיומנו‪ .‬גם מקור להנאה שואב‬ ‫האדם מהנופים המגוונים ומהתרבות‬ ‫הנוצרת במערכות הללו‪.‬‬ ‫המערכות הללו פועלות היטב‪ ,‬ונדמה שמה‬ ‫בעולם הטבע שם הקב"ה חוקים שפועלים‬ ‫גם במצבי חוסר יציבות‪ ,‬ובסופו של דבר‬ ‫שיווי המשקל העדין שב לטבע‪ .‬אך המדרש‬ ‫מזכיר לנו "שאם קלקלת ‪ -‬אין מי שיתקן‬ ‫אחריך"!‬ ‫עלינו ללמוד שלא לעבור את הגבול שניתן‬ ‫לנו‪ ,‬ולא ליצור מצבים בלתי הפיכים שיקשו‬ ‫על המערכות האקולוגיות לחזור לעצמן‬ ‫ולהוות‪ ,‬לאסוננו‪ ,‬כמו במצרים הקדומה‪,‬‬ ‫אוסף של מכות לטבע ולאדם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אריק הר זהב‪ ,‬משמש כמורה ומרצה‬ ‫בנושאי ארץ ישראל ואקולוגיה‪ .‬בעבר‬ ‫ניהל את בית ספר שדה כפר עציון‬ ‫חידת מקום‬ ‫‪ ‬מי הם האנשים בתמונה?‬ ‫‪ ‬היכן היא צולמה?‬ ‫‪ ‬מה היה מטרת הסיור?‬ ‫תשובות ניתן לשלוח לכתובת‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫בין הפותרים נכונה יוגרל פרס‬ ‫שם הזוכה‪ :‬יהונתן ליזרסון‪ ,‬חיפה‪.‬‬ ‫פתרון החידה מהגליון הקודם‪ .‬המבנה בתמונה הינו‬ ‫'מנזר המרסבא' שהוקם ע"י הנזיר סבאס‪ ,‬מעל מצוקי נחל הקידרון‬ ‫שריפות‬ ‫על‬ ‫וגוזלי עופות דורסים‬ ‫מ‬ ‫די שנה‪ ,‬משתוללות שריפות‬ ‫גדולות בשטחים הפתוחים‬ ‫וביערות ברחבי ישראל‪ .‬רוב‬ ‫השריפות נגרמות עקב הצתות‬ ‫מכוונות‪ ,‬רשלנות מטיילים ואימוני צה"ל‪.‬‬ ‫גם שפלת יהודה חווה מדי שנה שריפות‬ ‫קשות המכלות ומשמידות את עולם‬ ‫החי העשיר שכל כך מאפיין אותה‪ .‬יתרה‬ ‫מזאת‪ ,‬בעונת הקינון האחרונה אחת מאותן‬ ‫שריפות הגיעה לממדים מפלצתיים במיוחד‬ ‫כאשר יצאה משליטה‪ ,‬והפכה במהרה‬ ‫לאסון נוראי עבור כל הנקרה בדרכה‪.‬‬ ‫השריפה החלה בשטחי האש של אחד‬ ‫מבסיסי צה"ל באזור‪ ,‬ומהר מאוד התפשטה‬ ‫דרומה אל בית גידול ייחודי בעושר ובמגוון‬ ‫המינים שבו‪ ,‬המהווה גם מרחב קינון צפוף‬ ‫של עופות דורסים גדולים כמו העקבים‬ ‫העיטים (‪ )Buteo rufinus‬והחיוויאים‬ ‫(‪ .)Circaetus gallicus‬לפחות ‪ 10‬קינים‬ ‫של דורסים מרשימים אלו נשרפו על‬ ‫גוזליהם‪ .‬כל השטח עלה בלהבות‪ ,‬כולל‬ ‫העצים שעליהם נבנו הקינים‪ .‬במהלך‬ ‫ניסיונות ההצלה נותרנו חסרי אונים‪ ,‬כאשר‬ ‫צפינו בגוזלי העקבים נשרפים חיים ובקיני‬ ‫החיוויאים אשר קורסים ונשרפים‪ .‬באותו‬ ‫יום צפינו גם בבעלי חיים אחרים הנסים‬ ‫על נפשם מפני השריפה (יונקים וזוחלים)‪,‬‬ ‫אשר רובם לא היו מהירים מספיק והאש‬ ‫השיגה אותם ואחזה בהם‪.‬‬ ‫לאחר השריפה מצאנו מספר קינים בודדים‪,‬‬ ‫שלמרבה הפלא הצליחו לשרוד את התופת‪.‬‬ ‫אחד מהם היה קן קטן של עקב עיטי‪ ,‬אשר‬ ‫הצליח לשרוד כנגד כל הסיכויים‪ .‬בתוך הקן‬ ‫שהו באותה העת שלושה גוזלים קטנים‪,‬‬ ‫וכעבור חודשיים שניים מהם הצליחו לפרוח‬ ‫בהצלחה‪ .‬הקן השני ששרד את השריפה‪,‬‬ ‫היה קן של חיוויאי זכר שהכרנו אישית‪,‬‬ ‫כשבשנת ‪ 2011‬התקנו על גבו של משדר‬ ‫‪ GPS‬מיוחד וקראנו לו "‪ E‬ירוק" (על שם‬ ‫הטבעת הצבעונית אותה ענדנו על רגלו)‪,‬‬ ‫להפתעתנו‪ ,‬מצאנו כי העץ כולו קרס‪ ,‬אך‬ ‫הענף עליו נבנה הקן צנח מטה כ‪ 3-‬מטר‬ ‫והתיישב על גדם שרוף של עץ סמוך‪ .‬הקן‬ ‫צנח בצורה כזו שהביצה לא נפגעה ואף‬ ‫מרכז הקן עדיין פנה אל השמיים בצורתו‬ ‫המקורית‪ .‬כך יכולנו להבחין כי לאחר‬ ‫שהלהבות שחכו‪ ,‬החיוויאי הממושדר "‪E‬‬ ‫ירוק"‪ ,‬ובת זוגו‪ ,‬חזרו לדגור על הביצה ולא‬ ‫התייאשו מהשינוי שחל בקנם שכה אהבו‪.‬‬ ‫לאחר הבקיעה‪ ,‬זוג החיוויאים המשיכו‬ ‫לטפל בגוזלם בקן שקרס ונותר בגובה של‬ ‫מטר וחצי מעל הקרקע‪ ,‬וכך‪ ,‬לאחר שלושה‬ ‫חודשים של טיפול מסור הגוזל אף פרח‬ ‫בהצלחה מהקן‪.‬‬ ‫אנו מאמינים‪ ,‬כי בעזרת תכנון נכון‪,‬‬ ‫הירתמות מהירה ושיתוף פעולה בין צה"ל‪,‬‬ ‫רשות הטבע והגנים‪ ,‬קרן קיימת לישראל‪,‬‬ ‫החברה להגנת הטבע ואוניברסיטת תל‪-‬‬ ‫אביב‪ ,‬נוכל לצמצם את השריפות ובכך‬ ‫לשמור על המגוון הביולוגי המרשים‬ ‫והרגיש שעוד נותר במדינתנו הקטנטונת‪.‬‬ ‫בימים אלו הקמנו צוות היגוי ותכנון‬ ‫בהשתתפות הגופים האמורים לעיל‪,‬‬ ‫אשר מנסחים כללים ופעולות מחייבות‬ ‫צילום‪ :‬גלעד פרידמן וליאור הורטמן‬ ‫בפרשתנו לא פחות מתמיהה הקלות‪ ,‬שבה‬ ‫"המוות הזה"‪ ,‬כלשונו של פרעה‪ ,‬נעלם ונגוז‬ ‫ברוח הים‪-‬סופית‪ .‬אלפי שנים חלפו ורוח‬ ‫כזו הביאה אל מדינת ישראל באביב האחרון‬ ‫להקות ענק מכיוון סודן ומצרים‪ ,‬והמראות‬ ‫הבלתי אמצעיים כמו גם התמונות‬ ‫והסרטים עדיין טריים בזכרוננו‪ .‬אכן‪ ,‬לא‬ ‫רק בימי פרעה סבל האדם מנחת זרועם‬ ‫של החגבים הללו‪ ,‬ורק בעשרות השנים‬ ‫האחרונות למד האדם להדביר את הלהקות‬ ‫הללו בשען מנוחתן ולחסלן כדי למנוע (או‬ ‫להמעיט) את הנזק לחקלאות‪.‬‬ ‫בחודש שבט אנו מציינים את ראש השנה‬ ‫לאילן‪ ,‬והתרגלנו במדינת ישראל לתור אחר‬ ‫הקשר בין האדם לסביבתו‪.‬‬ ‫שהיה הוא שיהיה‪ ,‬עד ש‪ ...‬משהו מפר את‬ ‫האיזון‪ .‬זה יכול להיות גורם "טבעי"‪ :‬תופעת‬ ‫ארבה‪ ,‬או התפרצות הר געש‪ ,‬אבל גם יכול‬ ‫להיגרם מהתערבות אנושית כמו הרעלה‪ ,‬או‬ ‫צמצום שטחים פתוחים‪.‬‬ ‫שיצמצמו שריפות כאלו בעתיד‪.‬‬ ‫המחקר שלנו‪ ,‬העוסק באפשרות שנוצרה‬ ‫תחרות בין מינית חדשה בין העקבים לבין‬ ‫החיוויאים‪ ,‬נערך כחלק מהתואר השלישי‬ ‫במחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל‬ ‫אביב תחת הנחייתם של פרופ' עדו יצחקי‬ ‫ופרופ' יוסי לשם‪ ,‬וממומן על ידי הקרן‬ ‫הקיימת לישראל וקרן סמולר‪-‬ויניקוב‪,‬‬ ‫רשות הטבע והגנים‪ ,‬קרן הדוכיפת ובית‬ ‫ספר שדה כפר עציון‪.‬‬ ‫מדי שנה‪ ,‬אנו מבקרים בכ‪ 100-‬קינים‬ ‫שונים (בהיתר מיוחד הניתן לנו ע"י רט"ג)‬ ‫על מנת לאסוף מידע רב‪ .‬אולם‪ ,‬השיטה‬ ‫המרכזית של המחקר הינה התקנת משדרי‬ ‫‪ GPS‬סולאריים חדשניים על גבם של שני‬ ‫המינים‪ .‬עד היום‪ ,‬התקננו ‪ 24‬משדרים על‬ ‫‪ 24‬בוגרים מקננים (‪ 13‬עקבים עיטים ו‪11-‬‬ ‫חיוויאים)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫גלעד פרידמן הינו חוקר עופות דורסים‬ ‫ודוקטורנט במחלקה לזואולוגיה‪,‬‬ ‫אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫גדר ההפרדה‬ ‫ירון רוזנטל‬ ‫כל תושבי ההר נגד גדר ההפרדה‬ ‫בקרוב מתכוננים במערכת הביטחון‬ ‫להמשיך את בניית גדר ההפרדה בנחל‬ ‫רפאים‪.‬‬ ‫מדובר בפרויקט שהחל לפני כעשר שנים‬ ‫ולמרות השינוי הדרמטי במצב הבטחוני לא‬ ‫נערך כל דיון מחודש על נחיצותו‪.‬‬ ‫היבט סביבתי‬ ‫הנזק הסביבתי של גדר ההפרדה הוא הגדול‬ ‫ביותר בכל ההיסטוריה של מדינת ישראל‬ ‫מאחר ואורכה של הגדר ורוחבה העצום‬ ‫יוצר שטח עצום של בטון וברזל‪.‬‬ ‫בנוסף ל"מדבר הבטון" העצום מהווה הגדר‬ ‫חיץ אקולוגי וקוטעת בתי גידול בכל רחבי‬ ‫הארץ‪.‬‬ ‫הגדר המערבית באזור גן לאומי נחל רפאים‬ ‫תהרוס את נוף הטרסות הייחודי של הרי‬ ‫יהודה‪ ,‬תפגע בזיתים ובאלונים העתיקים‬ ‫ותייבש את מעיינות וואדי פוקין ונחל‬ ‫המעיינות‪.‬‬ ‫לפני שש שנים הצלחנו לבלום את בניית‬ ‫הגדר בגוש עציון ובכך מנענו מהדחפורים‬ ‫לכלות כ‪ 45-‬קילומטר של נוף ארץ ישראלי‬ ‫ההרי טיפוסי‪.‬‬ ‫דו קיום‬ ‫בנית הגדר תפר את הסכם רודוס אשר נחתם‬ ‫במרס ‪ 1949‬בין ישראל לירדן ובמסגרתו‬ ‫התחייבו הערבים בכפר בתיר לשמור על‬ ‫שקט בטחוני סביב הרכבת לירושלים‬ ‫והיהודים התחייבו לאפשר לכפריי בתיר‬ ‫להמשיך לעבד את שדותיהם מעבר לגבול‬ ‫מדרום לפסי הרכבת‪.‬‬ ‫‪ 64‬שנה נמשך השקט בעקבות הסכם זה‬ ‫בו כל צד קיים את מחוייבותו ואנו תושבי‬ ‫האזור רוצים לשמור עליו‪ .‬הפקעת אדמות‬ ‫וניתוק החקלאים הערבים מאדמתם תעורר‬ ‫קרוב לוודאי מהומות נוסח בילעין ותיצור‬ ‫כאוס כללי באחד האזורים השקטים ביהודה‬ ‫ושומרון‪.‬‬ ‫גדר סביב בירתו של בר כוכבא‬ ‫בניית הגדר תנתק את ביתר אשר היתה‬ ‫בירת מרד בר כוכבא מנחל רפאים וירושלים‬ ‫ותהרוס את סביבתו של היישוב העתיק‬ ‫החשוב הזה‪.‬‬ ‫לאחרונה ביקש אבו מאזן להכיר באגן נחל‬ ‫רפאים כאתר מורשת עולמי של אונסקו‪.‬‬ ‫האם לא ראוי שמדינת ישראל תכבד את‬ ‫עברו של עמינו לפחות כמו מנהיג הרשות‬ ‫הפלסטינאית?‬ ‫במערכת הבטחון שוב נלחמים את‬ ‫המלחמה הקודמת?‬ ‫בתודעה הישראלית הגדר שיפרה את בטחון‬ ‫אזרחי ישראל בשנות האנתיפאדה הקשות‪.‬‬ ‫אולם מי שעקב אחר התקדמות הגדר וירידת‬ ‫הפיגועים יודע שהפיגועים פסקו כשנתיים‬ ‫לאחר מבצע חומת מגן בו עצרו כוחות צה"ל‬ ‫את המבוקשים בערים הפלסטינאיות‪.‬‬ ‫בזמן זה רוב הגדר עדיין לא נבנתה‪.‬‬ ‫ביטול הגדר ‪ -‬הפתרון לתקציב המדינה!‬ ‫בעוד המצוקה התקציבית במערכת הבטחון‬ ‫מחריפה אנו תובעים לוותר על בניית הגדר‬ ‫בגוש עציון ולהפנות את התקציב לטובת‬ ‫איומים נוכחיים כגון מיגון העורף מפני‬ ‫התקפת טילים‪.‬‬ ‫עלות בניית קילומטר של גדר באזור גוש‬ ‫עציון היא למעלה ממיליארד ‪. ₪‬‬ ‫ממשיכים‬ ‫במאבק‬ ‫לעצירת‬ ‫בניית הגדר‬ ‫לא ברור מה מוביל את קברניטי מערכת‬ ‫הביטחון לאחר ‪ 7‬שנים של שקט בטחוני‬ ‫להבעיר את אזור יהודה‪ ,‬להפקיע קרקעות‬ ‫מיהודים וערבים ולפגוע בטבע ובסביבה‪.‬‬ ‫לשמחתנו הרבה בשנים האחרונות רשות‬ ‫הטבע והגנים בראשותו של שאול גולדשטיין‬ ‫מובילה את ההתנגדות לגדר בנחל רפאים‬ ‫ואנו עושים הכול כדי לסייע להם‪.‬‬ ‫במרחב‬ ‫נחל רפאים‬ ‫‪‬‬ ‫בימים אלה עדיין מרחף איום בניית גדר ההפרדה‬ ‫במרחב הרגיש של אגן נחל רפאים‪.‬‬ ‫מדובר במרחב עשיר בממצא ארכיאולוגי‪ ,‬במורשת‬ ‫היסטורית ובקיום מגוון יוצא דופן של צומח וחי‪.‬‬ ‫במרחב זה נמצאה כותרת פרוטו איולית המעידה על‬ ‫קיומו של מרחב מלכותי באגן הנחל‬ ‫ומוסיפה גם היא על רגישות המרחב‪.‬‬ ‫שירה רוזנק מיומנה של מדריכת טיולים‬ ‫ציד שטפונות‬ ‫להיות ישראלי זה מחייב‪ .‬וכאחת כזאת אני‬ ‫כותבת אליכם היום‪ ,‬לא מתוך התנצלות‬ ‫אלא מתוך חובה עמוקה להסביר את מעשיי‬ ‫התמוהים‪ .‬על אף הפצרות המבוגרים לא‬ ‫לצאת מהבית "שלא תתקררי חלילה"‪ ,‬יצאתי‬ ‫בגאון‪.‬‬ ‫כי ישראלים כמו ישראלים יוצאים לחגוג‬ ‫אחרי הגשמים הקטנים ביותר‪ ,‬כי אין לנו מים‬ ‫לבזבז ותיכף ישראל מתייבשת‪ .‬אז יצאתי‪ ,‬אך‬ ‫הפעם עם עוד ‪ 40‬אנשים זרים שנאספו ובאו‬ ‫לך‪ -‬ציידים להוטים אחרי הגשמים שיהפכו‬ ‫תוך שעות ספורות לשיטפון אדיר בנחלי‬ ‫מדבר יהודה‪.‬‬ ‫שיגעון הצייד מסוג זה לא חולף אחרי גיל‬ ‫שמונה עשרה עם המעבר לכרטיסיית מבוגר‪.‬‬ ‫‪ 40‬המתאספים יצאו מכותלי המשרד‪,‬‬ ‫מהאוניברסיטאות‪ ,‬וויתרו על ימי עבודה‬ ‫ולקחו את הילדים‪ .‬הכול נעשה מתוך קרקור‬ ‫הציבור מוזמן לערב עיון בנושא מורשת האדם והנוף של נחל רפאים‬ ‫יום חמישי‪ ,‬מוצאי ט"ו בשבט (‪)16.1.14‬‬ ‫בטן בליתי פוסק ‪ -‬תנו לנו לחזות בנחשול‬ ‫האדיר שהופך נחל מוכר ויבש לנחל שוצף‬ ‫בגאון‪.‬‬ ‫ירדנו למדבר‪ ,‬לשתות ממראות ארצנו היותר‬ ‫ייחודים‪ .‬בנקודת האפס לא הייתה לנו ברירה‬ ‫וחזרנו על בדיחת הקרש האהובה מבית סבא‪:‬‬ ‫"אנחנו מתחת לפני הים‪ ,‬נא לסגור חלונות"‪,‬‬ ‫אך הפעם הייתה לנו סיבה מוצדקת‪ .‬הגשם‬ ‫המשיך לדפוק בחלון‪ ,‬מבטיח לנו יום עם‬ ‫טרף‪.‬‬ ‫המדבר לבש לבושים חגיגיים לאירוע זה‪,‬‬ ‫הנדיר במיוחד‪ -‬קשת בענן מרהיבה ביופייה‬ ‫כאילו צפה על ים המלח‪ .‬גמל בצדי הכביש‬ ‫עטוף ניילון‪ ,‬מתגעגע לקיץ שלו‪.‬‬ ‫כשהגענו לנחל אוג נפל לנו האסימון כי‬ ‫שיטפון הוא סיפור של ציפייה‪ .‬תקווה‬ ‫ועקשנות דרושים לצייד טוב כי השעון‬ ‫מתקתק והגל ממאן להופיע‪" .‬גשם גשם בוא"‬ ‫אנחנו שרים לו והוא ממאן‪ ,‬ורק כעבור שעות‬ ‫אחדות הוא מתרצה לנו ומגיע‪:‬‬ ‫קולות של עדר‪ ,‬של רגליים זזות‪ ,‬של שקשוק‬ ‫אבנים‪ .‬סוף סוף אחרי שעות של ירידה גל‬ ‫ראשון מציף את הנחל‪ .‬בתחילה הוא הססן‪,‬‬ ‫כמו מופתע לגלות שכל אלו באו לכבודו‪,‬‬ ‫אחר כך כבר תופס לו ביטחון ומציף את‬ ‫הנחל כולו‪ .‬המים חומים כקפה בהיר‪ ,‬נושאים‬ ‫איתם מזכרות מהדרך הארוכה‪ .‬בקבוק‪ ,‬חבית‪,‬‬ ‫ענפים‪ ,‬אבנים‪ -‬מספרים לנו על ההר שם‬ ‫טיפה התאספה לטיפה‪ ,‬אחר כך על המורדות‬ ‫מהר הצופים דרך הכפרים הבדואיים‪ ,‬עוד‬ ‫ועוד למטה‪ ,‬דרך כל היובלים שהתאחדו לנחל‬ ‫גדול ומשם אחרי מעוקי הסלע נפתחו למרחב‬ ‫כחול‪ -‬אל ים המוות‪ ,‬גם לו מגיע להתחדש‪.‬‬ ‫מי השיטפון כמו הגיעו אל מנוחתם‪.‬‬ ‫שירה רוזנק‪,‬‬ ‫מורה חיילת בבית ספר שדה כפר עציון‬ ‫בתוכנית‪:‬‬ ‫‪1 9:30‬‬ ‫‪20:00‬‬ ‫‬ ‫‪20:15‬‬ ‫‬ ‫‪20:35‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪20:55‬‬ ‫‬ ‫‪21:15‬‬ ‫‬ ‫‪21:35‬‬ ‫‬ ‫‪21:50‬‬ ‫‬ ‫התכנסות‪ ,‬קפה ועוגה‪.‬‬ ‫ד"ר צבי רון‪ ,‬החוג לגאוגרפיה ולסביבת אדם‪ ,‬אוניברסיטת‬ ‫תל אביב‪ :‬ארץ השומרות והמדרגות החקלאיות‬ ‫גידי בשן‪ ,‬מנהל אתר סטף‪ :‬סטף כדגם לשחזור‬ ‫ושימור חקלאות ההר‬ ‫בנימין טרופר‪ ,‬רכז הדרכה בבית ספר שדה כפר עציון‪:‬‬ ‫"אל גינת אגוז ירדתי" מי הוא מלך המעיין? על כותרת‬ ‫יחודית בעין ג'וויזה‪.‬‬ ‫ד"ר גבי ברקאי‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪:‬‬ ‫הכותרות הפרוטו איוליות לאור הממצא בעין ג'וויזה‪.‬‬ ‫זיאד סבטין‪ ,‬תושב הכפר חוסאן‪:‬‬ ‫איך תשפיע הגדר על חקלאות הכפרים בתיר וחוסאן‪.‬‬ ‫ירון רוזנטל‪ ,‬מנהל בית ספר שדה כפר עציון‪ :‬על המאבק‬ ‫בגדר ההפרדה בגוש עציון‪.‬‬ ‫זאב הכהן‪ ,‬מתכנן מרחבי ירושלים והרי יהודה ברשות‬ ‫הטבע והגנים‪ :‬רשות הטבע והגנים ונחל רפאים‬ ‫מנחה הכנס‪ :‬עמיחי נעם‪.‬‬ ‫יום סיורים ללא תשלום וטקס נטיעות סמוך לתוואי הגדר‬ ‫יתקיים למחרת ביום שישי‪17.1.14 ,‬‬ ‫בתוכנית‪:‬‬ ‫‪ 8:30‬מפגש בתחנת הרכבת של מלחה ומשם נסיעה ברכבים‬ ‫פרטיים‬ ‫‪ 9:00‬טקס נטיעות סמוך לתוואי גדר ההפרדה בנחל רפאים‬ ‫‪ 9:30-12:30‬יציאה לעין גוויזה בעקבות הכותרת והמעיין‬ ‫בהדרכת בנימין טרופר‪ .‬מיטיבי לכת‪ ,‬כולל זחילה‪.‬‬ ‫‪ 9:30-14:00‬יציאה לסיור למרחב הכפר בתיר‬ ‫בהדרכת עמיחי נעם‪ .‬טיול מיטיבי לכת‪.‬‬ ‫‪ 9:30-12:00‬יציאה לסיור במרחב נחל רפאים בין מעיינות‬ ‫ובוסתנים‪ ,‬בהדרכת סתיו שץ‪ ,‬טיול בדרגת קושי קלה‪.‬‬ ‫‪www.k-etzion.co.il | 02-9935325‬‬ ‫יש להרשם לטיולים במשרדי בית ספר שדה‪ ,‬מספר המקומות מוגבל‬ ‫האירוע יתקיים בבית ספר שדה כפר עציון | כיבוד קל יוגש במקום | הכניסה חופשית‬ ‫בעקבות המסעות‬ ‫האסורים לפטרה‬ ‫כנס וטיול לרגל הוצאת הספר "הסלע האדום"‬ ‫יום חמישי‪ ,‬כ"ט בשבט (‪)30.1.14‬‬ ‫בעשרים שנותיה הראשונות של המדינה נתפסה פטרה‬ ‫('הסלע האדום') בתודעה הישראלית כמקום המרוחק‪ ,‬המדברי‪,‬‬ ‫הנועז והמסוכן ביותר שאליו אפשר היה להגיע‪.‬‬ ‫כשהם חמושים בתודעה זו חצו חמישה עשר צעירים וצעירות את‬ ‫הגבול הירדני במטרה להגיע אל היעד הנכסף‪,‬‬ ‫אולם רק שלושה מהם חזרו‪.‬‬ ‫בספר זה מסורטטת לידתו והיווצרותו של מיתוס 'הסלע האדום'‬ ‫בקרב בני דור הפלמ"ח‪ ,‬ואת אימוצו בידי בני הדור שבא אחריו‪,‬‬ ‫שתודעתו עוצבה גם בהקשר לפעולות התגמול של הצנחנים‪.‬‬ ‫תופעת המסעות לפטרה מוצבת על רצף מסורת המסעות הארץ‪-‬‬ ‫ישראלית‪ ,‬שעוצבה במהלך מאה השנים האחרונות‪ :‬החל בצמיחתו‬ ‫ובעיצובו הייחודי של אתוס הטיילות המקומי בתקופת היישוב‪,‬‬ ‫וכלה במסעות התרמילאיים של העשורים האחרונים‪.‬‬ ‫תוכנית הכנס‪:‬‬ ‫‪1 9:30‬‬ ‫‪19:50‬‬ ‫‪2 0:00‬‬ ‫‬ ‫‪2 0:10‬‬ ‫‬ ‫‪20:30‬‬ ‫‬ ‫‪21:00‬‬ ‫‬ ‫‪21:30‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪2 1:50‬‬ ‫‬ ‫הכנס יתקיים‬ ‫בבית ספר שדה כפר עציון‬ ‫התכנסות וכיבוד קל‬ ‫פתיחה בקטע מסרטו של מיכה שגריר על המסעות לפטרה‪.‬‬ ‫‬ ‫ד"ר ראובן גפני ‪ -‬המכון לחקר א"י ויישובה‪ ,‬יד בן‪-‬צבי‪:‬‬ ‫בין חקר הארץ למסעות מחוצה לה‪.‬‬ ‫שי בייטנר‪" :‬אומרות האגדות‪ ,‬ישנו מקום"‬ ‫אז מה בעצם יש בה‪ ,‬בפטרה? הרצאה בליווי שקופיות‪.‬‬ ‫רחל סבוראי‪" :‬והם נושמים אבק מדבר וחם"‬ ‫על ההליכה לפטרה‪ ,‬זווית אישית‪.‬‬ ‫הבמאי מיכה שגריר‪" :‬חלום ישן‪ ,‬מפה ומימיה" הקרנת ‬ ‫קטעים מן הסרט על ההולכים לפטרה בליווי הסברים‪.‬‬ ‫העתונאי אמנון לורד‪ ,‬מחבר הספר 'הדור האבוד'‬ ‫על מלחמת יום הכיפורים‪" :‬מעבר להרים ולמדבר"‪-‬‬ ‫הסלע האדום כמוקד זהות וכפריזמה תרבותית של שנות ה‪.50-‬‬ ‫נסיה שפרן‪ ,‬מחברת הספר‪" :‬הו‪ ,‬הסלע האדום ‪ -‬האדום"‪ -‬‬ ‫על ההליכה בדרך ההולכים‪.‬‬ ‫מנחה הכנס‪ :‬זיו כרמל‪ ,‬מנהל מחלקת החינוך‪ ,‬הקיבוץ הדתי‪,‬‬ ‫איש בית ספר שדה שדה בוקר‪.‬‬ ‫בתאריכים‪:‬‬ ‫‪17-18.3.14‬‬ ‫ט"ו‪-‬ט"ז באדר ב'‬ ‫(שושן פורים ולמחרתו)‬ ‫נצא לטיול דו יומי בירדן בהדרכתו של שי‬ ‫בייטנר בליווי אוטובוס צמוד‪.‬‬ ‫במהלך הסיור נתפצל לקבוצת מיטיבי לכת‬ ‫וקבוצת מיטיבי קשב‪.‬‬ ‫מספר המקומות באוטובוס מוגבל‪.‬‬