‫ישיבות ההסדר‪ -‬חידוש רעיוני באמצעים אדריכלים‬ ‫דניאל קופל‬ ‫פתיחה‬ ‫ישיבות ההסדר נולדו מתוך קרע עמוק בציבור הדתי‪ -‬לאומי‪ .‬בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים הצבא‬ ‫נתפס בציבור הדתי לא רק כהכרח המציאות אלא כאידיאל של ממש‪ ,‬במקרים מסויימים השירות בצה"ל‬ ‫קיבל מעמד משיחי וקדוש‪ .‬מנגד‪ ,‬הגיוס מיד עם סיום הלימודים בתיכון לתקופה של ‪ 3‬שנים מנע מהבחור‬ ‫הדתי את היכולת לגדול בתורה או חשוב מכך‪ ,‬מהיכולת של הציבור הדתי לייצר מנהיגים מהדור הצעיר‪ .‬ראשי‬ ‫הציבור הדתי היו בבעייה כאשר מצד אחד הרגישו צורך לצודד בשירות הצבאי ובהשתתפות בהגנה על הארץ‪,‬‬ ‫ומאידך‪ ,‬הרגישו מאויימים מהעולם החרדי על היכולת להתחרות ברמת לימוד התורה‪ .‬העולם החרדי תמיד‬ ‫טען שהשירות בצה"ל מונע את היכולת של התלמיד לגדול בעולם התורה ועל מנת להוציא מנהיגים של הדור‬ ‫הבא יש לוותר על השירות בצבא ‪ .1‬ישיבות ההסדר קמו כמענה לבעיה זו‪ .‬ישיבת ההסדר היה הכרזה של‬ ‫הציבור הדתי – לאומי שניתן לשרת בצה"ל ועדיין לא לוותר על עיצוב החיים הדתיים ע"י לימוד תורה‬ ‫‪2‬‬ ‫מעמיקה במשך תקופה רצינית‪.‬‬ ‫‪F0‬‬ ‫‪F1‬‬ ‫הוגי רעיון ישיבות ההסדר חשו שלא מספיק למכור את הרעיון כאילוץ ופשרה בין שני הכרחים אלא שישיבת‬ ‫ההסדר צריכה להיות פיתרון אידאלי ולכתחילה המתחשבת במדינה וצרכיה ‪ .3‬ישיבות ההסדר היוו פוטנציאל‬ ‫חדש לצקת תוכן חדש לעולם הישיבות‪ ,‬עולם שעד אז היה המשך טבעי של ישיבות הגלות והתפוצות ולא עבר‬ ‫רפורמות רציניות מאז‪ .‬ייסוד ישיבת ההסדר היוה פתח לערער את שיטות הלימוד המסורתיות שהיו נהוגות‬ ‫בישיבות באירופה ולהציע אלטרנטיבה חדשנית המתאימה עצמה למציאות הציונית במדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪F2‬‬ ‫ישיבת הר עציון‬ ‫ראשון הישיבות שקם מראשיתה כישיבת הסדר היה ישיבת הר עציון‪ .‬הוגי הרעיון‪ ,‬משה מושקוביץ וחנן פורת‪,‬‬ ‫נמנו עם מתיישבי גוש עציון המקורית שנחרבה ב‪ 1948‬במלחמת העצמאות‪ .‬לאחר כיבושה מחדש של הגוש‬ ‫וההתישבות המחודשת בכפר עציון ראו בישיבה הזדמנות טובה כדי ליישב מחדש את האיזור‪ .‬מושקוביץ‬ ‫ופורת הזמינו את הרב יהודה עמיטל לעמוד בראש הישיבה ולהקימה‪ .‬הר' עמיטל היה ניצול שואה שהגיע‬ ‫לארץ לפני קום המדינה והשתתף בהגנה ומאוחר יותר בצה"ל בזמן מלחמת העצמאות‪ .‬עמיטל התחנך בישיבת‬ ‫חברון החרדית אך היה מעורב תמיד בחברה הישראלית וראה עצמו כציוני וכחלוץ‪.‬‬ ‫הישיבה החלה את דרכה ב‪ 1968‬בקיבוץ כפר עציון עם קבוצת תלמידים קטנה שמנתה כ‪ 20‬איש‪ .‬בשנים‬ ‫הראשונות של הישיבה נוצק תוכנה של ישיבת ההסדר החדשה‪ .‬בתחילת שנות ה‪ 70‬עבר הישיבה לגבעה חדשה‬ ‫בגוש עציון ועזר לייסד את היישוב אלון שבות שנבנתה סביב הישיבה‪ .‬בסמוך למעבר לאלון שבות החלה תכנון‬ ‫בית המדרש הקבוע והקמפוס של הישיבה‪ .‬עיצוב דמותה של הישיבה נעשה בד בבד עם עיצוב המבנה הפיזי של‬ ‫הישיבה וניתן לראות כיצד האידאולוגיה החדשה של הישיבה וצורת הלימוד הייחודית באו לידיי ביטוי גם‬ ‫במאפיינים הפיזיים שלה ובמקרים מסויימים המהפך האידאולוגי בא לידי ביטוי אף יותר באדריכלות מאשר‬ ‫בתוכן עצמו‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫עמיטל‪2000 ,‬‬ ‫ליכטנשטיין‪1983 ,‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ibid‬‬ ‫‪2‬‬ ‫בהמשך ננסה לעמוד על השוואות אלו בין עולם האידיאות של ישיבת ההסדר ובין הביטויים הגשמיים שהם‬ ‫קיבלו בישיבת הר עציון בפרט ובעולם ישיבות ההסדר בכלל‪.‬‬ ‫משכן הישיבה הראשו ן בקיבוץ כפר עציון ‪ .‬מקור ‪ :‬ארכיון ישיבת הר עציון‬ ‫מבנה הישיבה בבנייה‪ ,‬אלון שבות ‪ 1974‬לערך‪ .‬מקור‪ :‬ארכיון ישיבת הר עציון‪.‬‬ ‫התינוק הבוכה‬ ‫אחד מעמודי הטווח שעליהם מושט הישיבה היה סיפור שנהג הרב עמיטל לספר לעיתים קרובות על התינוק‬ ‫הבוכה‪ .‬בסיפור יש סבא השומע את נכדו בוכה בחדר הסמוך‪ .‬כשהסבא ניגש לתינוק להרגיעו הוא רואה את‬ ‫בנו‪ ,‬אביו של הילד יושב לידו ולומד‪ .‬כשהסבא שואל את בנו מדוע לא פנה אל הילד הבן עונה שלא שמע את בכי‬ ‫התינוק מתוך שהיה שקוע בלימודו‪ .‬הרב עמיטל חזר והדגיש שיש לשמוע את קול התינוק הבוכה וכי הלימוד‬ ‫בישיבה אסור שתהה מנותקת ממה שקורה בעולם בחוץ‪ .‬על הלומדים בישיבה תמיד להיות מודעים למתרחש‬ ‫‪4‬‬ ‫בעולם ולהיות קשובים לצרכי העם‪.‬‬ ‫‪F3‬‬ ‫עקרון זה קיבל ביטוים שונים בישיבה‪ ,‬ברמה הסימבולית וברמה הערכית‪ .‬בהצעה המקורית של אדריכלית‬ ‫הישיבה‪ ,‬ריטה דונסקי – פוירשטיין‪ ,‬לבית המדרש לא היה מתוכנן חלונות בגובה העיניים‪ .‬הר' עמיטל התעקש‬ ‫על כך שלא יתכן שלא יהיה ניתן להסתכל החוצה מבית המדרש‪ .‬ברמה הרעיונית צריך להיות ברור שבית‬ ‫המדרש הוא מקום שתמיד מסתכלים ממנו החוצה ואסור להתנתק משאר העולם אל תוך ‪ 4‬כותלי הישיבה‪.‬‬ ‫מעורבות הישיבה בתוך החברה הישראלית תמוהה לתוך מבנה הישיבה‪ .‬בצמוד לבית המדרש של ישיבת‬ ‫ההסדר פועל מכללת הרצוג‪ -‬מכון להכשרת מורים‪ .‬הישיבה רואה בחינוך את הדרך לתרום חזרה לחברה‪.‬‬ ‫להחלטה למקם מכללה בתוך הקמפוס של הישיבה היו השלכות רבות‪ .‬ישיבת הר עציון נאלץ לעבור תהליך‬ ‫אקדמיזציה כדי להתאים עצמה לרמה אקדמית ראויה עבור המכללה‪ .‬תהליך זה כולל פתיחת ספריה פדגוגית‪,‬‬ ‫מחקרית‪ ,‬אשר מכיל בתוכו כתבים כללים מעולם הספרות הכללית‪ .‬שיעורי המכללה הפתוחים גם לתלמידי‬ ‫הישיבה כוללים נושאים מגוונים בעולם הרוח והמחקר‪ ,‬דבר שלא היה מקובל בעולם הישיבות קודם לכן ואף‬ ‫ספג ביקורת רבה מבפנים ומחוץ לחברה הדתית‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הישיבה ראתה לנכון להשקיע משאבים רבים בתיפוח המראה הכללי של הקמפוס‪ .‬סביב מבנה בית‬ ‫המדרש משתרע בריכת דגים גדולה‪ .‬מעבר לפנימיות ולשירותים ההכרחים הקמפוס של הישיבה מכילה בתוכה‬ ‫מדשאות גדולים‪ ,‬עצי פרי ופיתוח נופי מהודר‪ .‬שבילי הישיבה והשטחים הציבוריים והירוקים משמש את כלל‬ ‫הישוב במהלך השבוע ובמיוחד בשבתות‪ .‬הקפוס משדר פתיחות כלפי היישוב ואין לו גבולות ברורים היכן הוא‬ ‫מתחיל והיכן נגמר‪.‬‬ ‫עמיטל‪2005 ,‬‬ ‫‪4‬‬ ‫חזית בית המדרש‪ .‬קוביות הזכוכית בחלק העליון אשר תוכננו עבור כל החזית והחלונות הגדולים ע"פ דרישת הר' עמיטל‪.‬‬ ‫צילום‪:‬דניאל קופל‬ ‫מפת הקמפוס‪ .‬מכללת הרצוג בצמוד לבניין הישיבה ובניין הספריה המחבר בין השניים‪ .‬החיבור בין הקמפוס לשאר היישוב‪ .‬מקור‪:‬‬ ‫משרד ישיבת הר עציון‬ ‫שבילי הישיבה בקמפוס והגנים המתופחים‪ .‬צילום‪ :‬דניאל קופל‬ ‫ספרא וסייפא‬ ‫למעשה קיים הפרדה ברורה בין התקופה שבה התלמיד נמצא בישיבה‪ ,‬שאז הוא בן ישיבה לכל דבר‪ ,‬ובין הזמן‬ ‫בו הוא משרת בצבא‪ ,‬שאז הוא חייל לכל דבר‪ .‬אך ההפרדה הזאת קשה לישיבת ההסדר מבחינה תדמיתית‪.‬‬ ‫הישיבה תמיד חיפשה דרכים לנסות לשלב את השניים ולטשטש את המעבר מאחד לשני‪ .‬במקום לראות את‬ ‫מסלול ההסדר כתקופה של ישיבה ולאחר מכן תקופת הצבא ולבסוף חזרה לישיבה‪ ,‬הישיבות חיפשו דרך‬ ‫לקשר בין השניים ולראות את הכל כמסלול אחד ארוך המכיל בתוכו את שני המרכיבים‪.‬‬ ‫קשר זה בא לידי ביטוי בעלון שבועי שנשלח לחיילים המשרתים בשטח‪ ,‬בביקורים תקופתיים של רבני הישיבה‬ ‫בבסיסים הצבאיים ועוד פעילויות משותפות כאלה ואחרים‪ .‬בנוסף לזה‪ ,‬הישיבה במודע או שלא במודע מצאה‬ ‫דרכים להחדיר את רוח הצבא חזרה לתוך עולם בית המדרש‪ .‬דוגמא מובהקת לכך היא האייקון של ישיבות‬ ‫ההסדר‪ ,‬תלמיד היושב ולומד גמרא בזמן שהוא שומר עם העוזי בפתח בית המדרש‪ .‬עמדת השמירה שהייתה‬ ‫נחוצה למען בטחונם של האנשים בישיבה‪ ,‬בהתחשב בעובדה שמדובר בישוב חדש וקטן בצמוד לכפרים ערביים‬ ‫עוינים‪ ,‬נהפך לסמל אידאולוגי שבו נהגו להתפאר אנשי ההסדר‪.‬‬ ‫בישיבת הר עציון צפציפית היה עוד מאפיין בולט המראה את הקשר בין עולם התורה לעולם הצה"לי‪ .‬בית‬ ‫המדרש הקבוע של הישיבה נחנך רק ב‪ .1977‬היה זה כבר אחרי מלחמת יום הכיפורים בו נהרגו תלמידים רבים‬ ‫מבית המדרש‪ .‬ההלם ממותם של התלמידים השאיר חותם עמוק על רבני הישיבה והיה חשוב להם להנציח את‬ ‫זכרונם בצורה בולטת‪ .‬לזכרם הוקם פינת זיכרון בצמוד לכניסה לבית המדרש באופן הניכר שיש קשר הדוק‬ ‫בין החיילים הנמצאים בקרב לבין מי שמקדיש את זמנו ללימוד‪.‬‬ ‫קשר נוסף‪ ,‬פרקטי יותר‪ ,‬בין השניים הוא התכווצות בית המדרש‪ .‬בשונה מהישיבות הליטאיות החרדיות שבו‬ ‫יש זמני לימוד מוגדים בשנה וכל התלמידים מתחילים את שנת הלימודים באותו התאריך‪ ,‬ישיבות ההסדר‬ ‫נאלצו להתמודד עם מצב שבו בתקופות שונות של השנה ישנם מספר שונה של תלמידים היות והגיוס לצבא‬ ‫אינו מתאים ללוח השנה הישיבתית ‪ .5‬בהר עציון מצאו פיתרון אדריכלי לבעיה‪ .‬בית המדרש יודע להתקווץ‬ ‫ולהתרחב בהתאם לכמות התלמידים בכל זמן נתון‪ .‬היכל הישיבה בנוי מאולם מרכזי גדול ו"רמפה" מוגבהת‬ ‫אשר יכולה להוות חלק אינטגרלי מבית המדרש בעת בצורך אך ניתן גם לפנות את האיזור בזמן שיש פחות‬ ‫תלמידים וכך בית המדרש אך פעם אינו מרגיש ריק‪.‬‬ ‫‪F4‬‬ ‫עמדת השמירה ואייקון ישיבות ההסדר‪ ,‬בחור לומד עם עוזי בצד‪ .‬מקור‪ :‬חוברת י"ג שנים לישיבת הר עציון‬ ‫פימת זיכרון עם שמות הנופלים בכניסה לבית המדרש‪ .‬מקור‪ :‬ארכיון הישיבה‬ ‫חרל"פ‪1984 ,‬‬ ‫‪5‬‬ ‫"רמפה"‬ ‫בית‬ ‫המדרש‬ ‫חתך‪ .‬בית המדרש מתקווץ ומתרחב בהתאם לכמות התלמידים‪ .‬מקןר‪ :‬חרל"פ‪ ,‬בתי כנסת בארץ ישראל‪.‬‬ ‫בן תורה – דמות התלמיד‬ ‫באירופה‪ ,‬בשונה אולי מהמקובל לחשוב‪ ,‬רק בודדים זכו ללמוד תורה בישיבה‪ .‬בעיירה או ה"שטייטל" רק‬ ‫יחידי הסגולה‪ ,‬העילויים‪ ,‬נשלחו להמשיך ללמוד בישיבה ואילו כל השאר הלכו ללמוד מקצוע ולעבוד‪ .‬נגזרת‬ ‫מכך שהאווירה בבית המדרש הליטאי היה תמיד זו של תחרות ומצויינות אשר כל אחד נדרש להקדיש את חייו‬ ‫לתורה‪ .‬קו מחשבה זו המשיך בצורה מסויימת גם לישיבות החרדיות בארץ‪ .‬גישת הישיבה הייתה תמיד שעל‬ ‫התלמידים לשאוף להישאר בישיבה כמה שיותר ושהטובים ביותר יהפכו לרבנים‪.‬‬ ‫מסלול ההסדר ייצג עולם ערכים שונה לגמרי‪ .‬האפשרות לשלב צבא עם ישיבה פתח את דלתי בית המדרש‬ ‫לציבור הרבה יותר גדול של תלמידים‪ .‬אנשים רבים אשר לא עלה על דעתם קודם לכן להשקיע את זמנם‬ ‫בלימוד בישיבה פתאום מצאו בזה עניין‪ .‬בהר עציון גדל מספר התלמידים מ‪ 20‬בשנה הראשונה לכ‪500‬‬ ‫תלמידים בכלל הישיבה תוך מספר שנים מועט ‪ .6‬הישיבה משכה אליו תלמידים ישראלים רבים וגם בני חו"ל‬ ‫שבאו לישראל ללמוד במשך שנה לפני שחזרו לארצם ללימודים אקדאמיים‪.‬‬ ‫‪F5‬‬ ‫תלמידים רבים הגיעו לישיבה מתוך ראייה ברורה כי בכוונתם להמשיך ללימודים אקדמיים בתום המסלול‬ ‫ושאין בכוונתם להמשיך לרבנות‪ .‬המגוון הגדול בין התלמידים הוליד צורך בשינוי תכני הישיבה והתאמתו‬ ‫לציבור הרחב יותר וגם בשינוי גישה ביחס בין הרב לתלמיד‪ .‬הישיבות הסדר החלו להוסיף מגוון נושאים‬ ‫בלימוד כגון שיעורי מחשבה‪ ,‬אמונה‪ ,‬הגות יהודית‪ ,‬הלכה ותנ"ך‪ .‬הפריצה החוצה מלימוד אך ורק של התלמוד‬ ‫הבבלי אף הוא נחשב למהפכני בעולם הישיבתי ‪.7‬‬ ‫‪F6‬‬ ‫התמורות בתכני הלימוד הובילו גם לשינוי בתפיסת מקום ראש הישיבה והרבנים‪ .‬ראש הישיבה כבר לא היה‬ ‫בהכרח האחראי להעביר את השיעור המרכזי בגמרא אלא הרחיב את היריעה גם לנושאים אחרים‪ .‬היחס בין‬ ‫הרב והתלמיד השתנה מאוד בהתאם‪ .‬הרב הפך מדמות מוערצת ורחוקה לאדם שניתן להתייעץ איתו כמעט‬ ‫כשווה בין שווים‪ .‬הגיבוש בין התלמידים קיבל חשיבות נוספת‪ .‬דיבוק החברים בלימוד כמו גם בצבא אפיין את‬ ‫האווירה בבית המדרש‪ .‬אולי סימן לזה ניתן לראות במעבר מלימוד באמצאות שטנדרים‪ ,‬מעמד אישי עבור‬ ‫הספר‪ ,‬לישיבה בצמוד לשולחנות‪ .‬התלמיד אינו יושב יותר בעולם של עצמו אלא מסובב תמיד בחברים לספסל‬ ‫הלימוד ‪.8‬‬ ‫‪F7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫אדריכלות ישראלית‪1987 ,‬‬ ‫שרלו‪2003 ,‬‬ ‫‪8‬‬ ‫עמיטל‪2000 ,‬‬ ‫‪7‬‬ ‫בהר עציון נשבר הדיסטנס בין התלמידים לרבנים בעוד מובן‪ .‬השורות הארוכות של השולחנות טישטשו את‬ ‫ההירכיה בבית המדרש‪ .‬הרבנים יושבים באותם השורות יחד עם התלמידים ומה שמבדיל בינם הוא רק הגיל‬ ‫והניסיון ולא הסטטוס והמעמד‪ .‬ראשי הישיבה עוד זוכים ליחס מיוחד אך מקומם אינו בולט ומתנשא אלא‬ ‫מוסתר בקידמת בית המדרש‪ .‬בכלל‪ ,‬בית המדרש בהר עציון תוכנן כשלושה גושים גאומטריים החופפים‬ ‫ביניהם ויוצרים חלל לימוד גדול ‪ .9‬הגאומטריה הנוצרת מטשטשת את ההירכיה בבית מידרש וקשה להצביע על‬ ‫איזור אחד חשוב יותר מאיזור אחר‪.‬‬ ‫‪F8‬‬ ‫הישיבה גם האמינה בקידמה וטכנולוגיה ככלי ללימוד‪ .‬הנוחות של התלמידים והגישה הנוחה למקורות מקילה‬ ‫על התלמיד בלימודו ‪ .10‬כיום ניתן למצוא עמדות מחשב רבות בבית המדרש ורשת אל‪-‬חוטית בתוך בית המדרש‬ ‫המאפשר עיון במאגרי מידע רבים‪ .‬בניגוד גמור לישיבות החרדיות שבו ראו בטכנולוגיה קלקול ומקור הפרעה‬ ‫ללימוד‪ ,‬בישיבות ההסדר ראו בקידמה פוטנציאל חיובי שיש לנטב אותו לצרכי הלימוד‪.‬‬ ‫‪F9‬‬ ‫שינוי אחרון שנעשה באופן הלימוד הוא יצירת מגוון מקומות לימוד‪ .‬מעבר למקום האישי בבית המדרש‬ ‫הישיבה ראתה לנכון להציע מגוון כיתות לימוד‪ ,‬שולחנות גדולים ללימוד בחבורה ושולחנות קטנים יותר‬ ‫ללימוד בחברותא‪ .‬האדריכלית הוסיפה גם מרפסות גדולים היוצאים מהיכל בית המדרש על מנת לאפשר‬ ‫לתלמידים ללמוד גם בחוץ ולהוציא כיסאות החוצה אם ירצו‪ .‬האווירה הפתוחה שנוצר בישיבה נובעת‬ ‫מאידאולוגיה חדשה אך נתמכה בצורה מאוד קונקרטית בשינוי הפיזי‪ ,‬האדריכלי של בית המדרש‪.‬‬ ‫בית המדרש בראשית דרכו של הישיבה‪ ,‬לימוד באמצעות שטנדרים‪ .‬בית המדרש הקבוע‪ ,‬לימוד על שולחנות‪ .‬מקור‪:‬ארכיון הישיבה‬ ‫חרל"פ‪1984 ,‬‬ ‫מושקוביץ‪1981 ,‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫תוכנית בית המדרש‪ .‬מרפסות גדולים בבית המדרש המאפשרים ללמוד גם בחוץ‪ .‬מקור‪ :‬משרד הישיבה‬ ‫סמלים וסימבוליות‬ ‫המסורת בישיבה הוא שהבניין בנוי בצורת נשר‪ .‬גרסאות אחרים טוענים שהצורה היא "כמעטפת הבאה‬ ‫להפריד בין שמים והר‪ ,‬ברוח מיסלעות הרי ירושלים" ‪ .11‬הגרסאות השונים נובעים מכך שנעשה הפשטה של‬ ‫הרעיון ע"י האדריכלית והשאירה בכך מקום לפרשנויות שונות‪.‬‬ ‫‪F10‬‬ ‫המבנה המודרניסטי‪ ,‬ההפשטה והמינימליזם שניתן למצוא בבניין הישיבה מסמלים שינוי גישתי כלפי העולם‬ ‫הכללי‪ .‬הפאר של הישיבה נובעת דווקא מהשפה האדריכלית בן זמנו ולא מתרפק על סגנונות העבר‪ .‬בתוך בית‬ ‫המדרש האייקונים של בית המדרש‪ ,‬הבימה וארון הקודש‪ ,‬נשארו כאלמנטים מינמליסטים‪ .‬הבימה אשר ממנו‬ ‫קוראים בתורה במהלך התפילה הוא תיבה ניידת המונח על אחד השולחנות במרכז החדר‪ .‬הארון על אף היותו‬ ‫קבוע בחדר הוא בנוי כקופסא פשוטה ללא עיטורים ובמידות צנועות‪.‬‬ ‫סימבוליזם נוסף קיים במבנה מעצם התנועה דרכה‪ ,‬מחניית הישיבה‪ ,‬מקום הגעת מבקרים‪ ,‬ועד להיכל‬ ‫הישיבה‪ .‬המעבר אל בית המדרש נעשה דרך רחבה גדולה המשמשת את הישיבה לאירועים מיוחדים‪ .‬משם‬ ‫ממשיך המבקר לתוך המבואה של הישיבה שבו הוא נחשף לעמדת השומר ופינת הזיכרון‪ .‬על מנת להיכנס אל‬ ‫ההיכל של בית המדרש הוא ממשיך לתפס במעלה המדרגות שמתעקלות וכשמגיע לפסגת גרם המדרגות הוא‬ ‫מוצא את עצמו במרכז בית המדרש‪ ,‬מול ארון הקודש ומסובב ע"י תלמידים לומדים‪ .‬החוויה של ביקור‬ ‫בישיבה היא זו של רוממות הנפש הנועד להעניק למבקר תחושה של קדושה מבפנים ולא רק כמתבונן מבחוץ‪.‬‬ ‫אדריכלות ישראלית‪1988 ,‬‬ ‫‪11‬‬ ‫נשר? צורת המבנה כהפשטה של רעיון‪ .‬מקור‪ :‬ארכיון הישיבה‬ ‫ארון הקודש בבית המדרש‪ -‬תיבה פשוטה בפרופורציות צנועות‪ .‬צילום‪ :‬דניאל קופל‪.‬‬ ‫הכניסה לישיבה דרך הרחבה‪ .‬מקור‪ :‬ארכיון הישיבה‬ ‫התיישבות חלוצית‬ ‫ישיבת הר עציון שיחקה תפקיד חלוצי חשוב עבור גוש עציון‪ .‬אלון שבות‪ ,‬אחד הישובים הגדולים היום בגוש‬ ‫החל מהישיבה והפך ליישוב‪ .‬בזמן שבו התחילו לבנות את הישיבה אלון שבות הייתה גבעה ריקה לחלוטין‪.‬‬ ‫החזון של הרב עמיטל שבמקום הזה יכול לצמוח יישוב המבוסס על ישיבה היה ראייה ייחודית לראש ישיבה‬ ‫באותה העת‪.‬‬ ‫אלון שבות עבר מספר הרחבות ובכל זאת האופי המיוחד של הישיבה בולט מאוד ברוח המקום‪ .‬בוגרי ישיבה‬ ‫רבים בחרו להישאר בקרבת מקום גם אם כבר אין להם קשר רשמי עם הישיבה‪.‬‬ ‫מגרש הישיבה‪ .‬קיבוץ כפר עציון ברקע‪ .‬מקור‪ :‬ארכיון הישיבה‬ ‫הישיבה ואלון שבות סביבה‪ .‬צילום משנות ה‪ .80‬מקור‪ :‬משרד הישיבה‬ ‫סיכום‬ ‫בשנים האחרונות עולות ביקורות כלפי הישיבות הסדר‪ ,‬הן על סוגיית קיצור השירות הצבאי של תלמידיו והן‬ ‫על תוכן הלימוד בבית המדרש שנשאר למרות הכל מיושן ודבק בשיטות הלימוד ובחשיבות במקורות‬ ‫המסורתיים‪ .‬למרות המהפך הגדול שאותו בישר ישיבות ההסדר לפני קרוב ל‪ 50‬שנה נשאר ארון הספרים‬ ‫היהודי מסורתי במהותו‪.‬‬ ‫ישיבת הר עציון שדגלה בפתיחות וליברליות סבלה מההצלחה שלה עצמה ונתפסה בשנים האחרונות‬ ‫כאלטיסטית מבין ישיבות ההסדר‪ .‬מהסיבה הזאת השינוי התדמיתי והרפורמות בסמבוליות של הישיבה כפי‬ ‫שבאים לידי ביטוי במבנה ובקמפוס הפיזיים היו להם השפעה אולי גדולה אף יותר בקרב הציבור הכללי אשר‬ ‫לא מכירים את ערכי הישיבה מקרוב‪.‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫חרל"פ ‪,‬אמירם ‪.‬ישיבת הר עציון ‪,‬אלון שבות "‪.‬בתי כנסת בארץ ישראל‪. 1984.‬‬ ‫ליכטנשטיין ‪,‬אהרן‪" .‬זאת תורת ההסדר "‪.‬עלון שבות ‪, 1983. #100‬‬ ‫מושקוביץ ‪,‬משה‪" .‬תורה מפוארת בכלי מפואר ‪." In‬עלון לכבוד ציון ‪13‬שנה להקמת הישיבה ‪.‬אלון שבות‪, 1981.‬‬ ‫נבון ‪,‬חיים‪" .‬דרכה של ישיבת הר עציון "‪ .‬אתר ישיבת הר עציון‪, 2013.‬‬ ‫עמיטל ‪,‬יהודה‪ .‬והארץ נתן לבני אדם ‪ .‬אלון שבות ‪:‬הוצאת תבונות‪, 2005.‬‬ ‫עמיטל ‪,‬יהודה‪" .‬רעיון ישיבת ההסדר והגשמתו "‪ .‬דף קשר ישיבת הר עציון‪2000. # 770,‬‬ ‫שרלו ‪,‬יובל‪" .‬תלמוד תורה בישיבות ההסדר "‪ .‬דעת ‪-‬לימודי יהדות ורוח‪, 2003.‬‬