‫שייכות לאומית‬ ‫מה חלקי ומה צופן העתיד למבנה‬ ‫הפוליטי‪-‬חברתי‪-‬כלכלי של מדינת‬ ‫הלאום?‬ ‫עבודת גמר לסמינר תיכון ולדורף תש"ע‬ ‫מורה ומנחה‪ :‬קובי טוך‬ ‫מגיש‪ :‬עמרי כפיר‬ ‫‪1‬‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫תוכ הענייני ‪1 ........................................................................................................................‬‬ ‫חלק א'‪ :‬מבוא מה השאלה? ‪3 ...................................................................................................‬‬ ‫חלק ב'‪ :‬התבוננות בתופעה ‪6 .....................................................................................................‬‬ ‫ב ‪ .1‬הלאומיות כחלק מתהלי התפתחות התודעה באד‪6 ......................................................‬‬ ‫ב ‪ .2‬המודל הלאומי של שטיינר‪ :‬הגו החברתי התלת אברי ‪13 ................................................‬‬ ‫חלק ג‪ :‬מחשבות על העתיד לא פנינו? לא פני? ‪15 .....................................................................‬‬ ‫ג‪ 1 .‬לא פני מדינת הלאו?‪15 ...........................................................................................‬‬ ‫ג‪ 2 .‬לא פני? ‪17 ................................................................................................................‬‬ ‫חלק ד'‪ :‬מחשבות על העבודה – מה עברתי כא? ‪18 .....................................................................‬‬ ‫תודות ‪19 .............................................................................................................................‬‬ ‫מקורות ‪20 ...............................................................................................................................‬‬ ‫‪2‬‬ ‫חלק א'‪ :‬מבוא‪ -‬מה השאלה?‬ ‫השאלה שלי מתחילה בנו הררי ירוק‪ ,‬ירוק עד‪ .‬ההרי ש היו גבוהי ומחודדי‪ ,‬מעי‬ ‫בליטות מתו האדמה לא מעוגלות וסדורות כמו ההרי אית גדלתי‪ .‬רעש של משאית‬ ‫ודר בוצית ע בורות מטלטלי‪ .‬תא מטע של משאית‪ .‬אני לא זוכר מה המשאית נשאה‬ ‫אבל אני זוכר שהיו איתי ש נבות מקיבו‪ ,‬פלמחי ובחורה שוויצרית כחולת עיניי‬ ‫שאת שמה אינני זוכר‪ .‬טיילתי אית כמה שבועות בלאוס ועכשיו היינו בדר חזרה‬ ‫לבנגקוק‪ ,‬השער האווירי לדרו מזרח אסיה‪ .‬אני תכננתי להמשי לסי‪ ,‬לנבות כבר היה‬ ‫כרטיס טיסה חזרה ארצה והבחורה השוויצרית‪ ,‬ובכ‪ ,‬אני לא זוכר‪ ,‬אני רק זוכר שהיא‬ ‫היתה ישנה ע נבות בלילות ובבקרי ה היו יוצאי מהמיטה ע לחיי סמוקות‪.‬‬ ‫הייתי מוטרד‪ .‬אפילו לא ידעתי להגיד למה אבל משהו לא הסתדר לי עמוק בתו הבט‪.‬‬ ‫מזה כמה חודשי טיילתי בהודו‪ ,‬הייתי ג בפיליפיני‪ ,‬בנפאל ואפילו תקופה של כמה‬ ‫שבועות ע אבא שלי בבורמה‪ .‬ניסיתי להבי‪ ,‬ש בתא המטע של המשאית‪ ,‬מה מסתתר‬ ‫לי בבט‪ ,‬מה מטריד אותי – הא אלה געגועי? לא‪ .‬אחרי חודש הרחק מהבית אתה כבר‬ ‫שוכח למה אתה מתגעגע‪ .‬אהבה רחוקה? השארתי מאחורי בחורה שאהבתי – יעלי – אבל‬ ‫בליבי ידעתי שזה לא באמת זה‪ .‬בדידות? אולי משו שהמילה הזו התחברה לי מיד ע‬ ‫המילה שייכות ומתו מערבולת השאלות הצלחתי לדלות קו בהיר של חשיבה ששב וצ‬ ‫בי במהל הטיול – שאלת השייכות‪.‬‬ ‫מילדות‪ ,‬בבית אבי גדלתי וחונכתי לקשר חזק ע המדינה בה נולדתי‪ .‬יותר מזה‪ ,‬גדלתי‬ ‫ע התחושה שכל מי ששיי למדינה הזו וג נושא את התואר יהודי הוא מיוחד וכשהוא‬ ‫יוצא החוצה ל"חו‪ ,‬לאר‪ ",‬הוא צרי להיזהר‪ ,‬לשמור על עצמו פ יתערה‪ ,‬שכ הוא נושא‬ ‫בתוכו מחויבות לשושלת אבות ארוכת דורות‪ ,‬שאת זהותו הוא חב לה וא רק יתערה‬ ‫יגדע אותה‪.‬‬ ‫כשיצאתי להסתובב בעול אחרי הצבא‪ ,‬ההבנה האמיתית החזקה ביותר שאחזה בי‬ ‫היתה‪ ,‬שבמקו העמוק ביותר אי שו שוני בי בני האד באשר ה‪ .‬קלישאה אבל‬ ‫אמיתי‪ .‬הבנתי את זה ג כילד אבל בטיול הזה חוויתי את זה בפע הראשונה באמת‪,‬‬ ‫חוויה משחררת ומעירה‪ .‬במש כמה חודשי הייתי כל מה שרציתי להיות‪ .‬כשההודי‬ ‫היו שואלי אותי מאיפה אני‪ ,‬הייתי אומר ספרד או אוסטרליה או כל מה שהייתי רוצה‬ ‫ומכיוו שהסתובבתי לבד ה האמינו לי ולי לא היתה בעיה לשחק את המשחק‪ .‬חו‪ ,‬מזה‪,‬‬ ‫בהודו זה לא כבוד גדול כל כ להיות ישראלי‪...‬‬ ‫אבל ההבנה הלכה רחוק יותר‪ :‬ההבדלי בי בני האד ה הרי שיוצרי את המלחמות‪,‬‬ ‫הלא ד נשפ לאור ההיסטוריה כולה על מאבקי על שייכות דתית ואתנית‪ ,‬על‬ ‫מאבקי של כוח בי עמי שוני‪ .‬אז מדוע להדגיש את השונות? מדוע לנפנ בישראליות‬ ‫שלי? מה זה משנה לא אני שיי בכלל?‬ ‫מצד שני‪ ,‬ההתחמקות מהישראליות שלי‪ ,‬הבושה אפילו‪ ,‬מחקו אצלי משהו‪ .‬כשאתה‬ ‫מסתובב בעול והכל פתוח‪ ,‬הכל אפשרי ואתה יכול להיות הכל צומח בתוכ איזשהו‬ ‫פחד‪ ,‬אולי הרגשה שדומה קצת לאסטרונאוט שהכבל‪ ,‬המחבר אותו בטבור לחללית הא‬ ‫‪3‬‬ ‫ניתק או לפחות רופ ‪ .‬וזה בדיוק מה שדקר אצלי בבט ש במשאית באותו יו בלאוס‪.‬‬ ‫השאלה לא אני שיי ?‬ ‫כשחזרתי לבנגקוק‪ ,‬החלטתי שאני מוותר על הביקור בסי‪ ,‬הרמתי טלפו לאחי‪ ,‬קניתי‬ ‫כרטיס טיסה וכמה ימי אחר כ‪ ,‬בשעת לילה מאוחרת‪ ,‬דפקתי על דלת בית אבי ברמת‬ ‫השרו‪.‬‬ ‫חל עוד זמ מה עד שהמשכתי להתעסק בשאלת השייכות הלאומית א הגורל כמוב‬ ‫הולי אותי חזרה אליה‪ .‬כסטודנט מצאתי עבודה נהדרת לקייצי – הדרכה של קבוצות‬ ‫בני נוער מאנגליה טיול באר‪ ,‬במסגרת החוויה הישראלית מטע הסוכנות וכמוב‬ ‫שבמסגרת סמינר ההכנה של המדריכי‪ ,‬כשחולקו המשימות‪ ,‬קיבלתי אני את המשימה‬ ‫להכי פעולה על "זהות יהודית" ליתר המדריכי‪ .‬את הפעולה התחלתי ע השיר‬ ‫‪:Imagine‬‬ ‫‪Imagine there's no countries‬‬ ‫‪It isn't hard to do‬‬ ‫‪Nothing to kill or die for‬‬ ‫‪And no religion too‬‬ ‫‪Imagine all the people‬‬ ‫‪Living life in peace‬‬ ‫ובאמת‪ ,‬מדוע לא למחוק את ההבדלי כדי ליצור הרמוניה? ההבנה שאחזה בי אז‪ ,‬אחרי‬ ‫שחזרתי לאר‪ ,‬ואותה ג ניסיתי להעביר בפעולה‪ ,‬היא שהשיר שלנו כתב‪ ,‬הוא לא רק‬ ‫אוטופי‪ ,‬יש בו אפילו יסוד הרסני‪ ,‬מכיוו שהרמוניה בי עמי ואנשי יכולה להיווצר לא‬ ‫מתו מחיקת זהות‪ ,‬אלא מתו הבנה והכרה עמוקה של הזהות שלי‪ .‬רק מתו תחושה של‬ ‫נוכחיות ע זהותי שלי אוכל להרגיש בטוח יותר להיות פתוח ג לזהותו של האחר‪ .‬על‬ ‫המשקל הזה אנחנו כישראלייהודי לא צריכי למחוק את זהותנו‪ ,‬להיפ אנחנו‬ ‫צריכי להכיר אותה היטב ומתו המקו הזה לפעול ולקבל‪.‬‬ ‫א בפרק הזה לא הסתיימו שאלותי בנושא השייכות הלאומית‪ .‬באותו שלב סטודנטיאלי‬ ‫של חיי התבהר לי שאני רוצה לחיות את חיי ולקשור את גורלי למדינה הזו‪ ,‬מה שלא היה‬ ‫ברור‪ ,‬כאמור‪ ,‬אחרי הצבא‪ .‬א שאלת הגורל הזו עמדה בפני כמה פעמי במהל החיי‬ ‫ובעיקר בכל פע שנקראתי לשירות מילואי‪ .‬הא שירות בצבא היו הוא הדבר הדרוש‬ ‫למדינה שלנו? ללאו שלנו? אולי דווקא פעילות הפוכה‪ ,‬פעילות מחאה היא הנכונה? מה‬ ‫התפקיד שלי בתו הדבר הזה שנקרא מדינה‪ ,‬לאו? ומדוע אני חוזר שוב ושוב לשרת‬ ‫בכל זאת במילואי? מה קושר אותי כל כ חזק למדינה הזו?‬ ‫שוב הולי אותי הגורל הלאה והציב אותי מול שאלת הלאומיות מכיוו אחר‪ .‬כמורה‬ ‫להיסטוריה בכיתות ח'‪ ,‬ט' עמדה בפני המשימה ללמד את הנושא כחלק מלימודי‬ ‫ההיסטוריה של העת החדשה‪ .‬כיצד צמחו מדינות הלאו? איזה צורות חברתיות ה‬ ‫החליפו? הא היתה תכלית כלשהי בהקמת מדינות הלאו? מה היא היתה? לכל‬ ‫השאלות האלו הייתי צרי להתייחס בהוראה וכדי להביא אות נעזרתי בספרי הלימוד‬ ‫ובתשובות של חוקרי שוני שמביאות גווני ודעות שונות א ה העירו אצלי ג את‬ ‫‪4‬‬ ‫השאלות לא פניו של המבנה החברתיכלכליפוליטי הזה ומה יחלי את מדינת‬ ‫הלאו‪ ,‬א בכלל?‬ ‫המסע שתיארתי למעלה הוא שהוביל אותי אל ההתמודדות ע שאלת השייכות הלאומית‬ ‫בעבודת הגמר של הסמינר‪ .‬בעבודה אנסה להתייחס לשאלת הלאומיות בשתי רמות‪.‬‬ ‫ברמה הפנימית האישית אנסה להשיב על השאלות מה מקומי בתו הלאו הזה ומה‬ ‫קושר אותי כל כ חזק למדינה? ברמה החיצוניתהיסטורית אנסה להתייחס בזהירות‬ ‫לשאלה לא פניה של מדינות הלאו?‬ ‫‪5‬‬ ‫חלק ב'‪ :‬התבוננות בתופעה‬ ‫ב ‪ .1‬הלאומיות כחלק מתהליך התפתחות התודעה באדם‬ ‫אחד המרצי להיסטוריה שהשפיעו עלי ביותר בלימודי האקדמיי אמר פע בשיעור‪,‬‬ ‫שהנחת המוצא של חקר ההיסטוריה היא‪ ,‬ש"האנשי מ העבר עליה אנחנו לומדי‬ ‫דומי לנו במהות האנושית‪ ".‬בעצ ההנחה הזו היא הנחת המוצא של חקר ההיסטוריה‬ ‫ב זמננו‪ ,‬שאומר כי האנשי בתקופות היסטוריות עתיקות דומי לנו במהות א פחות‬ ‫מפותחי בידע ובחשיבה שלה‪ .‬אפשר לומר‪ ,‬כי שטיינר בעצ מסכי ע הנחה זו‪ .‬א‬ ‫הוא אומר שהאנשי בעבר דומי לנו‪ ,‬אלא שהוא מוסי נדב אחד משמעותי‪" .‬בעצ"‪,‬‬ ‫כ אומר שטיינר בפרפראזה‪" ,‬אנשי העבר ה יותר מ'דומי לנו'‪ ,‬ה בעצ אנחנו בשלבי‬ ‫התפתחות קודמי שלנו"‪ .‬לאמירה הזו כמוב יש את המוב הפשוט האנשי עליה‬ ‫אנחנו לומדי בתקופות ההיסטוריות ה בעצ אנחנו באינקרנציות קודמות‪ .‬אבל המוב‬ ‫העמוק יותר שלה הוא‪ ,‬שבעצ ההיסטוריה של האנושות היא ציר תנועה התפתחותי‪,‬‬ ‫אותו אפשר לחלק לתקופות בה הנפש והתודעה מתפתחות ומה שעבר על האנושות‬ ‫כתהלי של התפתחות בתקופות השונות עובר על האד כתהלי התפתחות בתקופת‬ ‫חיי אחת מלידה ועד מוות‪.‬‬ ‫להסתכלות הזו יש השלכות מהפכניות על האופ בו אנו לומדי או מלמדי את‬ ‫ההיסטוריה‪ .‬חקר ההיסטוריה הופ מעבודת איסו ראיות על התרחשויות תרבותיות‬ ‫חיצוניות לתהלי התבוננות על התפתחותנו הפנימית‪ .‬וא ניקח את דבריו של שטיינר‬ ‫כדי לתקו את השאלות העולות מעבודה זו אז נסיק‪ ,‬כי כדי להבי מאיפה התפתחה‬ ‫השייכות הלאומית ולא פניה‪ ,‬יש לעשות תהלי מקביל של התבוננות על האד בשלבי‬ ‫התפתחות שוני שלו בתקופת חיי אחת‪ ,‬יחד ע התבוננות בהתפתחות לאור תקופות‬ ‫ההיסטוריות החיצוניות‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫הפרק הקרוב יוקדש להתבוננות זו‪ .‬בתו כל שביעו אנסה לאפיי את התפתחות הילד‬ ‫במספר תחומי שוני ומול אנסה להציב את ההתפתחות בהיסטוריה החיצונית‪,‬‬ ‫בתקופות ההיסטוריה המקבילות‪ .‬אעשה זאת בעזרת התבוננות בארבעה תחומי שוני‬ ‫בכל שביעו‪ :‬מצב התודעה‪ ,‬הקשר של האד לעולמות הרוח )בי א זה לאלי‪,‬‬ ‫לאלוהי( המבני החברתיי )הקשר לאחר( והחוויה הפנימית‪ .‬בכל נושא‪ ,‬כאמור‪,‬‬ ‫אשזור את ההתבוננות באד היחיד בהתבוננות בתקופה היסטורית‪.‬‬ ‫השביעו הראשו ותקופת נפש התחושה‬ ‫על פי הגישה ההתפתחותית של שטיינר נולדי באד גופי שוני בעשרי ואחת שנותיו‬ ‫הראשונות בכל שבע שני )שביעו(‪ ,‬עד שבגיל עשרי ואחד מתייצב האד ע ה"אני"‬ ‫שלו‪ .‬לכול אחד מ הגופי הללו איכויות שונות‪ ,‬המהוות שלב בהתפתחות האד‪ .‬אל‬ ‫‪ 1‬שביעו – שבע שני‪ .‬על פי שטיינר מהל התפתחותי מלא חל באד בשבע שני ולכ הוא מחלק את‬ ‫תקופות ההתפתחות של האד לשבע שני‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫השביעו הראשו מגיחי הילדי מתו הלידה‪ .‬ה מגיעי ע גו פיסי בלתי מעוצב‪.‬‬ ‫במהל השביעו כוחות ההתפתחות והצמיחה של הילדי מופני לעיצוב הגו הפיזי –‬ ‫ה לומדי לשבת‪ ,‬לזחול‪ ,‬ללכת‪ ,‬לרו‪ ,,‬לקפו‪ ,‬ובקיצור לנוע כבני אד‪.‬‬ ‫אפשר לומר כי ילדי נולדי אל העול מתו אחדות‪ .‬חווית הלידה הפיסית היא בעצ‬ ‫אחת החוויות הראשוניות של היפרדות‪ ,‬שה חווי‪ ,‬א עדייו אפשר לומר כי במהל‬ ‫השביעו הראשו‪ ,‬ובעיקר בשני הראשונות‪ ,‬התודעה של הילד היא מה ששטיינר מכנה‬ ‫"תודעת חלו"‪ .‬כלומר הילד עדיי איננו ערני להפרדה שלו מ העול‪ .‬במהל השביעו‬ ‫הזה הוא חווה רק שלבי ראשוניי מאוד של צמיחת תודעה אינדיבידואלית‪ 2.‬למעשה‬ ‫הוא חווה אותה בעיקר מבחינה פיסית‪ .‬התודעה של ילדי בגיל הזה כלל לא מסוגלת‬ ‫לתפוס דבר גדול יותר מהמשפחה‪ .‬מושגי כמו קהילה‪ ,‬ע או לאו בכלל לא מדברי‬ ‫אליה‪ .‬אפשר לומר שהילדי בגיל הזה נמצאי ביחד בג למשל א בגלל התודעה‬ ‫ההיקפית שלה ה בעצ נמצאי ג לחוד‪.‬‬ ‫החוויה הפנימית של הילד היא של אחדות בלתי אמצעית לסביבה ובעיקר לאמו ואביו‪,‬‬ ‫שה במוב מסוי חלק בלתי נפרד ממנו‪ .‬חווית הטשטוש בי הפני והחו‪ ,‬משתקפת‬ ‫בקשר של הילד ע הרוח‪ .‬בעצ אפשר לומר שכתינוק עדיי חווה הילד קשר פנימי בלתי‬ ‫אמצעי חסר תודעה ע עולמות הרוח‪ ,‬קשר שכפי שנראה בהמש‪ ,‬הול ומשתנה‪.‬‬ ‫מתו כ נובע ג המבנה החברתי אליו הוא שיי‪ .‬אי לו‪ ,‬לילד‪ ,‬כלל שאלות של שייכות‪.‬‬ ‫הוא חלק ממשפחתו וזהו‪ .‬השייכות היא בעצ תוצר של ד ותורשה‪ .‬תחושת השייכות‬ ‫קשורה ג באופ מובהק למרחב אליו הילד שיי‪ ,‬כלומר לבית‪.‬‬ ‫בתקופה ההיסטורית אותה נקביל לתקופת השביעו הראשו – תקופת נפש התחושה‪,‬‬ ‫תקופה בה על פי שטיינר התרבות המצרית היא התרבות המובילה – אפשר לראות מצב‬ ‫דומה למתרחש אצל ילדי בשביעו הראשו בנוגע לשאלת השייכות החברתית‪ .‬למצרי‬ ‫הקדמוני לא היתה כלל שאלה של שייכות‪ .‬ה נולדו‪ ,‬חיו ומתו‪ ,‬כמו אבותיה לצד‬ ‫הנילוס‪ .‬ה בעצ לא היו שייכי לע אלא לאלי‪ .‬האלי היו שייכי למקו פיזי‬ ‫ובגלל באופ הבלתי אמצעי בו הקדמוני חוו את האלי‪ ,‬ה עצמ היו בעצ שייכי‬ ‫למקו‪ .‬מעניי לראות שלבני ישראל יש בתקופה הזו תפקיד חשוב בתהלי התפתחות מה‬ ‫שנקרא "שבט" או "קבוצה"‪ .‬אפשר לומר שאברה‪ ,‬שיוצא ע משפחתו למסע נדודי‬ ‫לאר‪ ,‬כנע‪ ,‬הוא אולי הראשו שמגלה את "האני" של הקבוצה‪ .‬אפשר אולי להקביל את‬ ‫זה )בזהירות( לגיל שלוש בהתפתחות תחושת השייכות למבני החברתיי של האד‪.‬‬ ‫אחריו עובר התהלי קפיצה ע יעקב שנודד למצרי בראש שבט גדול ואחריו יוצא משה‬ ‫ממצרי בראש "ע רב"‪ .‬מעניי לציי שבמקרא ע ישראל בשלב הזה כמעט לא מכונה‬ ‫"ע"‪ ,‬אלא נקרא "בני ישראל"‪ ,‬מושג שאולי קשור יותר לקשרי משפחתיי או‬ ‫שבטיי‪ .‬יש בכ אולי רמז לעובדה שלמרות ההתפתחות בתודעת ההשתייכות‪ ,‬ע ישראל‬ ‫היה בעצ שבט אחד גדול ע הגדרה אתנית ברורה ובלי שאלת שייכות אמיתית‪ .‬לא היה‬ ‫שו מצרי‪ ,‬למשל‪ ,‬שחשב שהוא שיי לבני ישראל‪ .‬יציאת מצריי היא אולי רמז לגיל‬ ‫שבע‪ ,‬לראשית ההשתייכות לקבוצות שהתורשה ובחירות ההורי מזמנות‪.‬‬ ‫‪ 2‬מקובל להצביע‪ ,‬למשל‪ ,‬על גיל שלוש פחות או יותר‪ ,‬בו הילד אומר בפע הראשונה "אני" כחוויית פרידה‬ ‫או התעוררות ראשונית של האינדיבידואל‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫את הקשר לאלי חוו המצרי‪ ,‬ג כ כמו ילדי בשביעו הראשו‪ ,‬באופ בלתי אמצעי‪.‬‬ ‫לא היתה לה שאלה באשר לקיומ או אי קיומ של האלי‪ .‬עול הרוח היה בשביל‬ ‫חוויה בלתי אמצעית‪ .‬ברור היה לה שעול הרוח קיי ושה עצמ בתקופת חייה על‬ ‫האדמה נמצאי בספירה אחרת‪ .‬מכיוו שכ לא היה לה צור בהוכחות חושיות או‬ ‫אחרות בקיו האלי וה לא עסקו בשאלות על אודות שאלת ההפרדה בי העולמות‪.‬‬ ‫השביעו השני ותקופת הנפש השכליתרגשית‬ ‫בשביעו השני נולד אצל הילדי‪ ,‬מה שמכונה גו האתר או גו החיי‪ .‬שטיינר טוע‬ ‫שהרגלי החיי וג יסודות המוסר מוטבעי אצל הילדי בשביעו הזה‪ .‬הכוחות‬ ‫שבמהל השביעו הראשו היו מכווני לבניית הגו הפיסי משתחררי ומופני עתה‬ ‫אצל הילדי להתפתחות הנפש והתודעה‪ .‬הרגשות מתחילי להגיע ממקו אחר‪ ,‬ממקו‬ ‫יותר אישי‪ ,‬אצל הילדי‪ ,‬א התודעה עדיי לא מדביקה את הקצב‪ .‬מצד אחד נפש של‬ ‫הילדי חווה ניתוק‪ ,‬לראשונה ה מסוגלי להסתכל על ההורי שלה לא כעל "אלי"‪,‬‬ ‫אלא כבני אד לכל דבר ע המגרעות והמעלות‪ .‬מצד שני ה לא יכולי ליצור קשר ע‬ ‫הסביבה כאינדיבידואלי‪ ,‬משו שהתודעה שלה עדיי לא בשלה לתפוס את עצמ‬ ‫ככאלה‪ .‬אפשר לומר כי התודעה העצמית מגלה את ניצניה א הילדי עדיי לא מסוגלי‬ ‫לבצע בחירות אמיתיות‪.‬‬ ‫מתו מצב התודעה הזה נוצרי המבני החברתיי החדשי‪ .‬הילדי מתחילי לחפש‬ ‫קבוצות השתייכות נוספות מעבר לשייכות המשפחתית שלה‪ .‬אומנ בשלב זה עדיי לא‬ ‫שואלי את עצמ הילדי הא ה שייכי למקו בו ה גדלו א ה ניצבי מול‬ ‫אתגרי חדשי בעול החברתי שמחו‪ ,‬למעגל המשפחה‪ .‬התודעה כבר יכולה לתפוס‬ ‫קהילה בדמותה של כיתה ואחר כ בית ספר‪ .‬בתו הסביבה הקרובה– הכיתה‪ ,‬החוגי‬ ‫אחרי הצהריי – מתחילות להיווצר קבוצות‪ ,‬חבורות‪ .‬הילדי מתחילי לשאול את‬ ‫עצמ לאיזה קבוצה אני שיי או שייכת? בדר כלל תהליכי של חיבור ופיצול‬ ‫מתרחשי בכיתות האמצע של בית הספר היסודי‪ .‬החבורות נבנות על מכנה משות גס‬ ‫כלשהו למשל‪ ,‬הבני שאוהבי לשחק כדורגל או קבוצה של בנות שעוסקות בבלט‬ ‫)במהל השביעו הזה יש בדר כלל חי‪ ,‬בי בני לבנות(‪ .‬המכנה המשות שיש לחבורות‬ ‫האלה יוצר מתוכו מערכת של חוקי ונורמות‪ .‬מי שלא עומד בה‪ ,‬זוכה לעמוד מול כוחות‬ ‫חברתיי של חרמות ונידויי שמופעלי לראשונה‪ .‬אפשר לומר‪ ,‬כי אלה ה כוחות‬ ‫חברתיי שמזכירי חרמות ונידויי בקהילות ימי ביניימיות שהופעלו‪ ,‬למשל נגד‬ ‫המכשפות או חריגי אחרי‪ .‬אפשר ג לראות שבשביעו הזה יש להורי עדיי השפעה‬ ‫חזקה על הילדי באופ כללי ובי היתר ג על קבוצות ההשתייכות שלה‪.‬‬ ‫לאור מה שנכתב למעלה אפשר לומר כי מחד חווי הילדי חוויה פנימית קשה של ניתוק‬ ‫שגורמת לה לחוש לעיתי קרובות ממש בדידות‪ .‬מאיד הבדידות הזו מופגת על ידי‬ ‫השייכות לקבוצה שמנסה בתוכה ליצור הומוגניות כלשהי‪.‬‬ ‫בתקופת הנפש השכלית – רגשית התרבות היוונית תופסת את מקומ של התרבות‬ ‫המצרית והעברית ואחריה עולה האימפריה הרומית‪ .‬התודעה של העמי הללו מביאה‬ ‫הכרות ע האינדיבידואל וכוחות של חשיבה‪ .‬ביטוי לכ אפשר למצוא בצמיחת‬ ‫‪8‬‬ ‫הפילוסופיה היוונית ובכ שהתרבות היוונית הכירה באינדיבידואלי סוקרטס‪,‬‬ ‫אפלטו‪ ,‬אריסטו ודומיה כנושאי הפילוסופיה‪.‬‬ ‫הקשר ע האלי עובר תהלי מעניי במהל תקופת הנפש השכלית רגשית‪ .‬בראשית‬ ‫התקופה‪ ,‬כשהתרבות העברית היא הדומיננטית האל מתגלה לע באותות ובמופתי‪,‬‬ ‫כלומר באמצעי הנגלי לחושי‪ .‬את המגמה הזו‪ ,‬שהאלי נגלי לאד באמצעות‬ ‫החושי‪ ,‬ממשיכי הפילוסופי היווני הראשוני שמתבונני בטבע על מנת לגלות‬ ‫בתו התופעות הטבעיות את האיזוטריקה‪ .‬אריסטו‪ ,‬בעצ‪ ,‬הוא שמביא את היכולת‬ ‫להתבונ בטבע ולגלות דרכו את מהות הדברי לשיא‪ .‬בתו הטבע מוצאי היווני את‬ ‫החוקיות בה מסתתרת‪ ,‬מבחינת היווני‪ ,‬השלמות האלוהית‪ .‬תפיסת הרוח )האל( הזו‪,‬‬ ‫שממשיכה ג בתקופת האימפריה הרומית‪ ,‬מגיעה בעצ לשיאה לפני ההתגלות של‬ ‫כריסטוס‪ .‬במילי אחרות האד ממשי לרדת דר החושי אל החומר לאור תקופת‬ ‫ההגמוניה של רומא‪ ,‬עד שעמנואל )כריסטוס(‪ ,‬ישות רוחית גבוהה‪ ,‬מקריבה עצמה ויורדת‬ ‫כדי שהאד יחווה את האל בשר וד‪ .‬אירוע המיסתורי של גולגלתא בעצ מטה את‬ ‫הקשר הרוחני של האד ע אלוהיו מאותה התרחשות ועד ימינו‪ .‬ירידתו של ישוע בעצ‬ ‫מהווה נקודת מפנה‪" .‬בקשר של האד ע אלוהי"‪ .‬עמנואל קורא לאד לחפש את‬ ‫האלוהי שבתוכו א הוא עושה זאת מתו התגשמות כאד בשר וד‪ ,‬מה שיוצר בעקבות‬ ‫ההתגלות הזו התמסדות והתמצקות של ממסד דתי וכמעט אלפיי שנה של מלחמות דת‪.‬‬ ‫לתפיסת האלי הזו ולשלב התודעה הזה יש כמוב ביטוי במבני החברתיי שנוצרו‬ ‫בתקופה המתוארת למעלה‪ .‬בתקופת יוו הקלאסית נוצרו ערי המדינה היווניות‪ .‬בערי‬ ‫המדינה היווניות היתה בעצ הגדרה של חוקי חברתיי ברורי שמגדירי את שייכות‬ ‫האד לקבוצה‪ .‬יש בחוקי האלה‪ ,‬משהו שמעבר לקשר ד או קשר למקו‪ ,‬יש בה‬ ‫הגדרה של כללי ונורמות‪ .‬מי שלא כיבד את חוקיה של העיר או יצא נגד הוקע ממנה‪.‬‬ ‫הסיפור המפורס ביותר הוא על סוקרטס שהוצא להורג באשמת כפירה באלי והשחתת‬ ‫מידותיו של הנוער‪ .‬את התארגנות ערי המדינה היווניות אפשר להקביל לחבורות הילדי‬ ‫שמתארגנות בשביעו השני‪.‬‬ ‫האימפריה הרומית המשיכה בעצ את התרבות היוונית‪ ,‬בכ שהגדירה וחידדה א יותר‬ ‫את החוקי כמגדירי שייכות‪ .‬רומא אומנ שלטה על שטחי נרחבי א היא הכילה‬ ‫בתוכה קבוצות אתניות שונות ומובחנות אחת מהשנייה‪ .‬מה שאיחד או הפריד ביניה היה‬ ‫החוק הרומי‪ .‬בהמש‪ ,‬בימי הביניי‪ ,‬נשבר מבנה האימפריה של רומא שאיחד את‬ ‫הקבוצות האתניות‪ ,‬ה התפזרו לנסיכויות או ממלכות קטנות שהתגבשו על בסיס‬ ‫שושלות שבטיות ויצרו לעצמ סמלי‪ ,‬דגלי וסיפורי מורשת היסטוריי‪ .‬בעצ התרחש‬ ‫במבני החברתיי תהלי מקביל לתפיסת האל שהתרחש מאירוע המיסתורי של‬ ‫גולגולתא‪ .‬אות ממלכות ימי ביניימיות לא הסתפקו עוד בקביעת חוקי ה יצרו לעצמ‬ ‫זהות פנימית שנולדה מסיפורי המורשת ההיסטוריי‪ ,‬הסמלי והדגלי ולא פחות חשוב‬ ‫מכ – מתו השייכות הדתית שלה‪ .‬כא בעצ מונחי הזרעי של ה"הלאומי"‪,‬‬ ‫שנובטי מאוחר יותר בתקופה המודרנית‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫שביעו שלישי ותקופת נפש התודעה )ע הצצה לשביעו הרביעי(‬ ‫בשביעו השלישי מתרחש תהלי לידת הגו האסטרלי‪ .‬הגו הנושא בתוכו את הרגש‪.‬‬ ‫בעצ נפש של הילדי נולדת במהל השביעו הזה‪ .‬הכוחות שהיו מופני בשביעו‬ ‫הקוד להתייצבות של הרגלי וכוחות חיי מופני כעת פנימה‪ ,‬לעול הרגשי של‬ ‫הילדי ולחשיבה‪.‬‬ ‫ג בהתפתחות התודעה של הילדי חל שלב נוס ‪ .‬עכשיו ה בעצ כבר נערי ונערות‪.‬‬ ‫ה כבר אינדיבידואלי חושבי ופועלי בזכות עצמ‪ .‬יש בכוח לחשוב בהיגיו‬ ‫ובעצמאות א מכיוו שהגו האסטרלי נולד בתנופה בגיל הזה התודעה מוסחת‬ ‫ומתנדנדת בתו סערות של סימפטיות ואנטיפטיות‪ .‬בני הנוער שואלי את עצמ בעצ‬ ‫ללא הר מי ה‪ .‬החוויה הפנימית‪ ,‬כתוצאה מכ‪ ,‬היא של י סוער בו חוויות פיצול‬ ‫ובדידות הולכות ומתחזקות מצד אחד‪ .‬מצד שני הנער או הנערה חשי צור עז להמשי‬ ‫ולהטיל את עצמ לתו הסערה כדי להמשי ולעצב את שעתיד להפו להיות‬ ‫האינדיבידואל החופשי שלה‪.‬‬ ‫מתו הצור של בני הנוער לברור לתו נפש הסוערת את יסודותיה‪ ,‬ה כמהי אחר‬ ‫אידיאלי וערכי גבוהי עבור ה מוכני "ללכת עד הסו "‪ .‬בדר כלל ההתמסרות‬ ‫הזו לאידיאלי אינה נעשית בתודעה בהירה‪ ,‬אלא נוצרת מתו חיפוש אחר סמל או‬ ‫אישיות שפשוט יתוו את הדר בחוויית הבלבול של הנערי והנערות או לחילופי מתו‬ ‫הנחמה שבני הנוער‪ ,‬החשי בליב כאמור בדידות ופיצול‪ ,‬מוצאי כשה "חלק ממשהו‬ ‫גדול באמת"‪.‬‬ ‫לאופ בו בני הנוער מבני את השייכות החברתית יש שני יסודות מנחי‪ .‬ראשית‪ ,‬מכיוו‬ ‫שתהלי הגדרת "העצמי" נעשה בעזרת ניסיונות‪ ,‬חבטות והתנגשויות ע העול החיצוני‪,‬‬ ‫בני הנוער מעמידי עצמ בניסיונות ג ביצירת קשרי חדשי‪ .‬הקרוב והמוכר כבר לא‬ ‫אטרקטיבי‪ .‬דווקא הרחוק והמסתורי נראה מוש ולכ ה עושי ניסיונות לקשור‬ ‫קשרי וחברויות דווקא ע בני גיל )או מבוגרי מה במקרה של הבנות( מבתי ספר‬ ‫אחרי או אפילו ממקומות מרוחקי‪ .‬שנית‪ ,‬מכיוו שהנער או הנערה ה כבר‬ ‫אינדיבידואלי שזהות מובחנת יותר מזו שהיתה בשביעו השני הקבוצות‪ ,‬החבורות‬ ‫שנוצרו בשיאו של השביעו הקוד הולכות ומתפרקות ונותרות חברויות של זוגות או‬ ‫קבוצות קטנות‪ .‬בתו כ‪ ,‬דעת של ההורי על החברי או על קבוצות ההשתייכות כבר‬ ‫לא קובעת‪ .‬לפעמי דווקא להיפ‪.‬‬ ‫א נחזור לשאלת השייכות העומדת בבסיס עבודה זו אפשר לסכ ולומר‪ ,‬כי בעצ‬ ‫בשביעו הראשו לחייו השייכות של אד נקבעת על פי תורשתו‪ ,‬בשביעו השני נכנס‬ ‫לראשונה אלמנט של בחירה ובשביעו השלישי הבחירה מתחזקת‪ ,‬אלא שהיא נעה ונדה‬ ‫פעמי רבות מתו הסימפטיות והאנטיפטיות‪.‬‬ ‫רק בשביעו הרביעי‪ ,‬בשנות העשרי לחייו‪ ,‬האד בעצ פותח באמת את שאלת‬ ‫השייכות הלאומית מתו תודעה‪ .‬המשתחרר הישראלי המצוי‪ ,‬כדוגמא‪ ,‬יוצא מ הצבא‬ ‫בגיל ‪ ,21‬מצויד בערכי הלאומיי שספג בשנותיו האחרונות ותר את העול‪ .‬עתה‪ ,‬במש‬ ‫שנות העשרי לחייו הוא מתעמת ע שאלת השייכות הלאומית בפע הראשונה מתו‬ ‫תודעה‪ .‬השייכות שהוא מחפש לעצמו כבר לא מובנת מעליה‪ .‬הוא מחפש קשרי ושייכות‬ ‫על בסיס של עניי‪ ,‬על בסיס מקצועי או על בסיס של אינטרסי כלכליי‪ .‬לעיתי הדר‬ ‫‪10‬‬ ‫מובילה בכיוו הפו לחלוטי מהכיוו אליו הוליכה ילדותו בשלושת השביעוני‬ ‫הראשוני ולעיתי היא מובילה בכיוו הגל שממשי לשאת אותו מתו הקשרי‬ ‫האנושיי וההבנות שנבנו אצלו בעשרי ואחד שנותיו הראשונות‪.‬‬ ‫א נמשי ונל בעקבות קו ההתפתחות שמתווה שטיינר‪ ,‬הרי שבתקופתנו‪ ,‬תקופת נפש‬ ‫התודעה‪ ,‬אנחנו למעשה בני טיפש עשרה‪ .‬מצב התודעה שלנו אכ רוב הזמ נע בי‬ ‫סימפטיות לאנטיפטיות‪ .‬כוחה של האנטיפטיה רק גדל והול‪ ,‬משו שאנחנו‪ ,‬ממש כמו‬ ‫בני טיפש עשרה עומלי על הגדרת זהותנו‪.‬‬ ‫הקשר לעול הרוח )לאלוהי( הופ להיות יותר ויותר חמקמק‪ .‬בעצ‪ ,‬על פי שטיינר‬ ‫הקשר היחיד לעולמות הרוח שהאד יכול לרכוש היו הוא קשר פנימי מתו תודעה ערה‬ ‫פעילה‪ .‬מצד אחד זה מאפשר לכל אחד מאיתנו לשאת את אלוהי בתוכו‪ .‬מצד שני‪ ,‬יש‬ ‫כא סכנה לנפילה לשני קטבי קיצוניי‪ :‬הראשו‪ ,‬א אלוהי נמצא בי אז רק אנוכי‬ ‫קיי ואי בלתי וכ נולדת האנוכיות המודרנית‪ .‬השני‪ ,‬א אלוהי נמצא באד והאד‬ ‫הוא בעצ סכו כולל של תאי אורגניי ואותות עצביי חשמליי בלבד‪ ,‬הרי שאי כלל‬ ‫רוח ואי אלוהי‪ .‬וכ הלכה והתבססה התפיסה הרווחת בעול היו כי "אי אלוהי"‬ ‫או במילותיו של ניטשה "אלוהי מת"‪.‬‬ ‫בתהלי ההיסטורי החיצוני מאז ימי הביניי אפשר לראות שיקו של התפתחות התודעה‬ ‫המופרדת‪ ,‬האינדיבידואלית וההתרחקות מאלוהי חיצוני‪ .‬במאה ה ‪ ,15‬המאה עליה‬ ‫מצביע שטיינר כמאה בה מתרחש המעבר‪ ,‬מתחיל תהלי "גילוי האד והעול"‪ .‬במילי‬ ‫אחרות‪ ,‬האד נכנס יותר לעצמו ובמקביל מגלה תגליות גיאוגרפיות ומדעיות על העול‪.‬‬ ‫ההתרחשות הזו מובילה לתחילת של שלושה תהליכי עומק שהאד חווה בתקופת נפש‬ ‫התודעה כאינדיבידואל ובאי לידי ביטוי ג בתופעות חברתיות רחבות‪ :‬חירות‪ ,‬חיפוש‪,‬‬ ‫"מות האלוהי" ובדידות בתו תרבות המוני‪.‬‬ ‫דוגמא לחיפוש אפשר למצוא באימפריאליז‪ .‬האימפריאליז הוא תהלי בו השתלטו‬ ‫מדינות אירופה על העול ה מבחינה כלכלית וה מבחינה תרבותית‪ .‬אפשר לדמות את‬ ‫זה לאות ניסיונות חברתיי שעושי בני נוער במעגלי רחוקי מסתורי‪ ,‬מנסי‬ ‫לפגוש באנשי שבעזרת יוכלו להגדיר את עצמ‪ .‬החיפוש כמוב הוא ג פנימי והוא‪,‬‬ ‫כפי שנראה עוד מעט‪ ,‬ג אחד הדברי שמובילי את האד אל הלאומיות‪.‬‬ ‫החיפוש נולד ג כתוצאה מכניסת אלוהי פנימה או‪ ,‬יש יגידו מ"מותו"‪ .‬תופעה‬ ‫הממחישה את "מות האלוהי" אפשר למצוא בהתפתחות הפילוסופיה המערבית‪,‬‬ ‫שבתשתיתה בעצ מנסה לפתור את חידת מהות הקיו האנושי‪ .‬לא פחות מכ אפשר‬ ‫לראות את היווצרות האידיאות החברתיות כמו הקומוניז‪ ,‬הפאשיז והנאציז‪ ,‬כביטוי‬ ‫של "מות האלוהי"‪ .‬מכיוו שהאל הפ להיות חמקמק יותר בעולמו הפנימי של האד‬ ‫נותרנו בלי סיבה מהותית לקיו‪ .‬כ נותר לו האד חלול‪ ,‬ריק ובודד‪ .‬האידיאולוגיות‬ ‫החברתיות הללו בעצ ניסו למלא את החלל הריק‪ .‬מרבית פשוט ניסו להסביר או‬ ‫להסדיר את הקשר של האד למבני חברתיי בי א זה המדינה ובי א הקיבו‪ ,‬או‬ ‫הקומונה‪ .‬את התופעה הזו אפשר לראות ג אצל בני הנוער‪ ,‬שבשיא נעוריה נאחזי‬ ‫יותר מכל תקופה אחרת בחייה באידיאות‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫תרבות ההמוני היא תופעה שלישית שממחישה את תהלי הפיצול והפרוד שעובר‬ ‫האד בתקופתנו‪ .‬מצד אחד הניכור והריחוק הולכי וגדלי‪ .‬מצד שני אנחנו קשורי‬ ‫באמצעי תקשורת אחד לשני יותר מאי פע‪ .‬מצד אחד לכל אחד יש את האפשרות להיות‬ ‫מה שהוא רוצה א מצד שני אנחנו מרגישי בבית כשאנחנו רואי בסי מק'דונלד וג'ינס‬ ‫לובשי ג בדרו אפריקה וג באיסלנד‪ .‬כמו שראינו אצל בני נוער מצד אחד יש הקלה‬ ‫משחררת בשייכות "למה שכול עושי" ומצד שני מאמ‪ ,‬בלתי פוסק להוכיח ולמצוא את‬ ‫הייחוד‪.‬‬ ‫החירות‪ ,‬שניצבת א היא במהות הנעורי‪ ,‬היא התבלי וג היסוד של המתרחש במאות‬ ‫האחרונות‪ .‬מצד אחד יש לנו את האפשרות להיות חופשיי‪ .‬מצד שני החירות הזו היא‬ ‫בדיוק אותה חירות מפחידה‪ ,‬שחשתי ש בתא המטע של המשאית בלאוס‪ .‬חירות שמצד‬ ‫אחד מאפשרת ל לעשות הכל א מצד שני מותירה אות תלוי בלי זהות ובלי קשר‪ ,‬פשוט‬ ‫כ בודד בעול‪.‬‬ ‫הלאומיות נולדה בעצ במהפכה הצרפתית בסו המאה ה ‪ .18‬היא ישבה על סיפורי‪,‬‬ ‫סמלי וזיכרונות קולקטיביי מימיי הביניי‪ ,‬כפי שראינו‪ .‬היא היתה אמורה בעצ‬ ‫להיות מזור ומענה למחלות העת המודרנית‪ ,‬שסקרנו למעלה‪ .‬היא היתה אמורה לתת‬ ‫לאד את השייכות והזהות יחד ע החירות שהאד זקוק לה‪ .‬א התקווה הגדולה שתלו‬ ‫העמי בלאומיות התפוררה ממלחמת העול הראשונה ועד שנות התשעי של המאה ה‬ ‫‪ .20‬התהליכי‪ ,‬שהחלו כבר ע מגלי העול במאה ה‪ ,15‬הגיעו לשיא‪ .‬מצד אחד האד‬ ‫"גילה את עצמו" עד לעומקי האינדיווידואליות ומצד שני העול הפ ל"כפר גלובאלי"‪.‬‬ ‫מתו כ תחושת השייכות הלאומית‪ ,‬המבוססת על קשר ד‪ ,‬על היסטוריה משותפת‪ ,‬על‬ ‫שפה‪ ,‬על מנהגי‪ ,‬על סמלי ועל ערכי משותפי – הלכה ודעכה וכ מוצאי עצמ‬ ‫הפרטי הבודדי בתו המדינות שואלי את השאלה לא אנחנו בעצ שייכי? מול‬ ‫נבוכות המדינות אל מול השאלה מהו בעצ תפקיד?‬ ‫‪12‬‬ ‫ב ‪ .2‬המודל הלאומי של שטיינר‪ :‬הגוף החברתי התלת אברי‬ ‫שטיינר‪ ,‬שחזה בעצ את העובדה כי הרעיו הלאומי לא יחזיק מעמד‪ ,‬טע כי התמוטטות‬ ‫הלאומיות נעוצה כבר בשורשי צמיחתה‪ .‬סיסמתה של המהפכה הצרפתית היא "חירות‪,‬‬ ‫שוויו‪ ,‬אחווה"‪ .‬על בסיס הערכי האלו הוקמו מדינות הלאו‪ .‬המבנה המוסדיפוליטי‬ ‫שלה היה אמור ליצור מצב שבו כל אד זוכה בשלושת הערכי הללו מעצ היותו אד‪.‬‬ ‫א טענתו של שטיינר היא שהערכי האלה עלולי להגביל האחד את השני‪ .‬שוויו עלול‬ ‫לפגוע בחירותו של אד וחירותו עלולה לעמוד מול אחווה‪ .‬האופ בו הופרדו הרשויות‬ ‫במדינות הלאו המודרניות‪ ,‬לדעת שטיינר‪ ,‬לא פתר את הסתירה הזו והוא מציע‬ ‫אלטרנטיבה‪ .‬על פי הצעתו של שטיינר המבנה החברתי צרי להיות גו תלת אברי‬ ‫דינאמי‪ ,‬שיכיל בתוכו שלושה מרחבי נפרדי‪ ,‬המאפשרי ל"חירות‪ ,‬אחווה ושוויו"‬ ‫לעמוד בפני עצמ‪ ,‬כאשר האד עצמו הוא החוליה המקשרת ביניה‪:‬‬ ‫‬ ‫המער הכלכלי קשור בכל מה שדרוש לאד כדי לקיי את עצמו במוב החומרי‪.‬‬ ‫בספירה הכלכלית היחסי בי בני האד מושתתי על קשרי של ייצור‪ ,‬מסחר‬ ‫וצריכה‪ .‬כוחות השוק הכלכליי הללו מונעי על ידי אינטרסי‪ .‬האינטרסי‬ ‫צריכי להיות מונעי על ידי הכישורי של האינדיבידואל והצרכי של השוק‪ .‬כדי‬ ‫שהמערכת הכלכלית תפעל בחירות מלאה עליה להיות מוגנת ומעוגנת על ידי‬ ‫המערכת החוקיתמשפטית‪ .‬המדינה היא שצריכה ליצור את המערכת הזו א מבלי‬ ‫שיהיו לה אינטרסי כלכליי‪ ,‬שעלולי להטות את התנועה הטבעית של הספירה‬ ‫הכלכלית‪ .‬במרחב הכלכלי ער השוויו בא לידי ביטוי‪.‬‬ ‫‬ ‫המער המשפטיחוקי מופקד על מה שמסדיר את היחסי בי אד לאד‪ .‬המער‬ ‫הזה נות את המסגרת המגינה על זכויות האד הכלכליות מחד ועל חירותו הרוחנית‬ ‫מאיד‪ .‬במילי אחרות‪ ,‬ש מתרחשת עשיית הצדק או השמירה על האחווה‪.‬‬ ‫המדינה‪ ,‬כפי ששטיינר מתאר אותה‪ ,‬היא האחראית על המסגרת החוקית‪.‬‬ ‫‬ ‫המער של חיי הרוח קשור לכל מה שנובע מתו האד היחיד כאינדיבידואל‪ .‬על פי‬ ‫תפיסתו של שטיינר‪ ,‬למבנה הפיסי והצרכי החומריי של כל בני האד יש חוקיות‬ ‫זהה‪ .‬מה שמייחד את האד הוא הספירה הרוחית בה נמצאות מחשבותיו‪ ,‬רעיונותיו‬ ‫ודעותיו‪ .‬מכא אפשר להבי‪ ,‬כי המער הרוחני עליו מדבר שטיינר‪ ,‬אמור לאפשר את‬ ‫החירות לאד‪.‬‬ ‫לדוגמא אד יכול להיות שיי לקואופרטיב כלכלי כלשהו‪ ,‬מעי קיבו‪ ,‬רק בלי המוסדות‬ ‫החברתיי‪ ,‬ש לכל צרכיו החומריי יהיה מענה והוא יוכל לבטא את כישוריו בעול‬ ‫החומר‪ .‬הקואופרטיב הזה יכול להיות חלק מהמסגרת החוקית של מדינת ישראל‪,‬‬ ‫שמפקחת על הקשר שלו ע גופי אחרי ועל היחסי בי חברי הקואופרטיב ויחד ע‬ ‫זאת הוא יכול לשלוח את ילדיו לחינו שהוא בוחר‪ ,‬בלי שהמדינה יכולה להכתיב לו לא‬ ‫ומבלי שתהיה לו איזושהי מחויבות כלפי הקואופרטיב הכלכלי אליו הוא שיי‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫על א שהמדינה ששטיינר מציע בגו החברתי התלת איברי איננה מדינה ע גוו לאומי‪,‬‬ ‫שטיינר איננו מתעל מהמציאות הלאומית‪ .‬הוא מודע לכ שלכל ע יש "תודעת ע"‬ ‫משלו א מציע דר לתקשורת בי לאומית אחרת‪ .‬הוא טוע שהגו התלת איברי יכול‬ ‫למנוע סכסוכי‪ ,‬משו ששלושת האיברי פועלי בנפרד‪ .‬החירות של חיי הרוח יכולה‬ ‫לאפשר דווקא שיתופי פעולה תרבותיי‪ ,‬הגופי הכלכליי יכולי ליצור קשרי על‬ ‫בסיס של אינטרסי משותפי וכ אי שו סיבה שע אחד ירצה להיכנס לידי "סכסו‬ ‫חסר היגיו" ע ע אחר‪ ,‬א אי ברצונו לנצל את מערכת המדינה או את כוח הזרוע‬ ‫הכלכלית כדי לכפות את תרבותו על אחר‪ .‬תפקידה של המדינה – של מערכת החוק‬ ‫והמשפט במער כזה הוא לשמור על כבוד האד של אזרחיה מפגיעה במקרה של הסגת‬ ‫גבול‪.‬‬ ‫הגו החברתי התלת אברי אמור‪ ,‬אפוא‪ ,‬ליצור דינאמיקה שתאפשר בדיוק את מה שזקוק‬ ‫לו האד בתקופת נפש התודעה‪ ,‬תקופת גיל ההתבגרות – גו חי ודינאמי שיאפשר לאד‬ ‫מצד אחד לגלות ולבטא את האינדיבידואליות שלו ומצד שני תאפשר לו ליצור שתו‬ ‫פעולה חופשי בספירות של הרוח‪ ,‬החומר והמוסר‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫חלק ג‪ :‬מחשבות על העתיד‪ -‬לאן פנינו? לאן פני?‬ ‫בתהלי התפתחות התודעה‪ ,‬כפי ששטיינר מצביע עליו‪ ,‬ראינו כי המבני החברתיי‬ ‫עוברי תהלי מאחדות לפיצול ופירוד שמעמידי את האד בתקופתנו בבדידות קשה‪.‬‬ ‫מצד אחד יש בכ כאב גדול‪ ,‬משו ששטיינר מציג תמונה על פיה הבדידות‪ ,‬שאנחנו חווי‬ ‫היא בלתי נמנעת‪ .‬מצד שני יש בכ תקווה גדולה‪ ,‬משו שהבדידות הזו היא בעצ רק‬ ‫שלב בתהלי ההתפתחות של האנושות‪ .‬א נסתכל קדימה‪ ,‬טמונות אפשרויות רבות‬ ‫במקו בו התהלי נמצא ג לגבי האנושות וג לגבי עתידי האישי‪.‬‬ ‫בהקשר הרחב של האנושות נראה כי תהלי התחזקות האינדיבידואליות רק יל ויתחזק‪,‬‬ ‫ככול שנתקרב לתקופה הבאה‪ ,‬משו שהאני של כל אחד מאיתנו רק הול ומתחזק‪ .‬מצד‬ ‫שני האני הוא ג הרכיב שקושר את האד אל הרוח והתחזקותו יכולה לאפשר לאד‬ ‫ליצור גופי וקשרי חברתיי יותר ויותר מגווני‪ ,‬או במילי אחרות‪ ,‬תאפשר לנו‬ ‫לבנות קשרי חברתיי מתו תודעה‪.‬‬ ‫במוב האישי נדמה לי כי סיפור הביוגרפיה הגנרי מאפשר ג הוא ירידה אל תו עומק‬ ‫הבדידות וממנה עליה אל בניית קשרי מתו תודעה‪ .‬אפשר אולי לומר שאי ש‬ ‫במשאית‪ ,‬בראשית השביעו הרביעי של חיי הייתי בעומק הבדידות האינדיבידואלית שלי‪.‬‬ ‫הייתי בנקודה שהאנושות אפילו טר הגיעה אליה עדיי‪ .‬מש אפשר לראות ג במגמת‬ ‫החיי שלי שהאפשרות לקשרי חברתיי מתו תודעה רק הולכת ומתחזקת‪ .‬השביעו‬ ‫הרביעי הוא הזדמנות למצוא ב‪/‬בת זוג והשביעוני שאחריו מאפשרי לאד )ויאפשרו‬ ‫לי באופ אישי( ליצור שייכות למסגרות חברתיות וקבוצות חברתיות‪.‬‬ ‫ג‪ 1 .‬לאן פני מדינת הלאום?‬ ‫כפי שראינו קשר הד‪ ,‬ההיסטוריה המשותפת‪ ,‬הסמלי המשותפי‪ ,‬אינ מצליחי‬ ‫להחזיק יותר את מדינת הלאו מול המתחי שצוינו למעלה‪ .‬כוחות הדבק הלאומי‪,‬‬ ‫שנולדו בימיי הביניי יתפרקו קרוב לודאי‪ .‬המתחי במציאות של ימינו לא יאפשרו‬ ‫למבנה הזה להמשי להתקיי ולכ‪ ,‬לדעתי‪ ,‬נית להערי התפתחות אפשרית לשני‬ ‫קטבי‪.‬‬ ‫אפשרות אחת היא‪ /,‬שהמדינה תמשי להתעקש על צביונה הריכוזי‪ ,‬כלומר‪ ,‬תמשי‬ ‫לנסות לאחוז בשלושת המערכות – החוק והמשפט‪ ,‬חיי הרוח והכלכלה‪ .‬באופ הזה היא‬ ‫תיצור התנגדויות קשות משני צדדי‪ .‬מכיוו אחד תגיע ההתנגדות מהקהילות‬ ‫המסורתיות )כדוגמת הקהילות החרדיות(‪ ,‬שלא יאפשרו למדינה להתערב בחיי הרוח‬ ‫שלה ומהכיוו השני מהכוחות של איילי ההו‪ ,‬שלא יאפשרו למדינה לגעת בנכסי שלה‬ ‫ויפעילו את כוח על מנת למוטט את המבנה הכלכלי שלה‪ .‬בתוו בי שני אלה יתחילו‬ ‫להיווצר קהילות נוספות )כפי שכבר קורה באר‪ (,‬המגדירות באופ עצמאי ה את חיי‬ ‫הרוח שלה‪ ,‬ה את חלוקת המשאבי וה את החוקי הפנימיי שלה‪ .‬המדינה תמצא‬ ‫את עצמה כגו ריק‪ ,‬חסר כוח כלכלי וחוקי וג בלי שו השפעה מוסרית או רוחנית‪.‬‬ ‫במקרה כזה ייתכ מאוד כי הקהילות יצליחו ליצור בתוכ סדרי א בי הגופי השוני‬ ‫יווצרו מאבקי על "האמת הרוחנית" ועל חלוקת המשאבי‪ ,‬המדינה תתמוטט וכאוס‬ ‫‪15‬‬ ‫מפורר יתפוס את מקומה‪ .‬בתו הכאוס הזה יתקיימו תאגידי ענק כלכליי‪ ,‬קהילות‬ ‫שמרניות סגורות וקהילות אחרות שהצליחו ליצור לעצמ סדרי פנימיי‪.‬‬ ‫האפשרות השנייה‪ ,‬האופטימית יותר‪ ,‬לדעתי‪ ,‬היא שהמדינה תמצא את הדר לאפשר‬ ‫לאינדיבידואלי שבתוכה חירות רוחנית וכ תיצור אצל מחויבות פנימית כלפי הגו‬ ‫הגדול שמכיל אות‪ .‬אינני יודע בדיוק כיצד זה יקרה‪ .‬יתכ שזה יקרה מתו חוסר ברירה‬ ‫של המדינה‪ ,‬שתתעורר ותאפשר את הפירוק לקהילות עצמאיות בתהלי מסודר‪ ,‬שבו‬ ‫תפקידה יהיה ליצור סביבה חוקיתמשפטית לתהלי וכללי כלכליי‪ .‬ייתכ שזה יקרה‬ ‫מתו תהלי חקיקה מסודר שינבע מתו הבנת התמונה העתידית‪.‬‬ ‫א להיות ריאליי‪ ,‬נראה כי במדינתנו הקטנה האפשרות הראשונה סבירה יותר‪...‬‬ ‫כ או כ‪ ,‬כתמונה כללית אפשר להניח‪ ,‬כי בגלל היותנו )כאנושות( בני ‪ 16 15‬סביר להניח‬ ‫שנגיע לקצה כלשהו של התפרקות לפני שנקפו‪ ,‬בשלב התפתחות אל תו הבנייה‪...‬‬ ‫‪16‬‬ ‫ג‪ 2 .‬לאן פני?‬ ‫בעוד האנושות נמצאת כרגע בשביעו השלישי להתפתחותה‪ ,‬פתחתי אני את העבודה‬ ‫בתמונה שלי מתו השביעו הרביעי‪ .‬בשביעו הרביעי‪ ,‬כאמור‪ ,‬מתחיל האד לבחור את‬ ‫השייכות שלו מתו תודעה ומוצא אותה מתו שיו לתחומי עניי‪ ,‬אינטרסי כלכלי‬ ‫ומקצועיי‪ .‬בעצ בפע הראשונה מול זר התורשה‪ ,‬שקנה לו את השיו הלאומי‪,‬‬ ‫מתעורר האד לבחירה שיש לו‪ .‬אפשר לומר כי כא נמצאת ראשית הבחירה של האד‬ ‫שתוצאותיה יבואו לידי ביטוי באיניקרנציה הבאה שלו‪.‬‬ ‫השביעו הרביעי‪ ,‬על התלבטויותיי‪ ,‬בתחילתו הביא אצלי בחירה ברורה של שייכות‪.‬‬ ‫בחרתי בתודעה בהירה לגבי ההשתייכות הלאומית שלי‪ .‬החלטתי שאני חלק מהמדינה‪,‬‬ ‫שגורלי קשור בה ושאני לא עוזב לשו מקו‪ .‬מהו הכוח שהחזיק אותי קשה לי להסביר‪.‬‬ ‫אני חושב שאפשר להסביר את זה בקשר שלי למשפחה‪ ,‬לאדמה‪ ,‬לשפה‪ ,‬לשירי ברדיו‪,‬‬ ‫לחברי ואפילו למשחקי של מכבי תל אביב‪ .‬א אני מעלה את זה מהרגש למחשבה‪,‬‬ ‫אפשר ג לומר שאני קשור למקו הזה דווקא בגלל שהוא מביא את שאלות השייכות‬ ‫ושאלות המבנה החברתי לקצה‪ .‬יש כא ג'ונגל חברתי ע אי ספור מיני אנדמיי‪ .‬הדבר‬ ‫יכול להוביל‪ ,‬כאמור לשני קצוות – התפוררות כאוטית או הפריה ועושר נדירי‪ .‬אני לא‬ ‫יודע לא זה יל אבל אני יודע שאני רוצה להיות חלק מזה‪ .‬כ או כ‪ ,‬בשביעו החמישי‬ ‫לחיי כבר לא התלבטתי בשייכות שלי אלא רק בדר שבה אני רוצה להיות שיי‪ ,‬למקו‬ ‫הכאוטי הזה מהו חלקי? מה תפקידי?‬ ‫אני כותב את השורות האלה בערב יו הזיכרו תש"ע‪ .‬ושוב כנראה שאי מקריות בעניי‪.‬‬ ‫האמת צריכה להיכתב‪ .‬התחלתי את העבודה הזו ע שאלת שייכות לאומית אבל בשעה‬ ‫שאני כותב שורות אלה נדמה לי שהמעגל הלאומי הוא בומבסטי ורחוק מדי עבורי‪ .‬אני‬ ‫מבי בהבנה צלולה כרגע‪ ,‬שכל מה שיש לי לעשות זה לעשות את הטוב ביותר בחלקת‬ ‫האלוהי הקטנה שלי‪ .‬השאלות הגדולות של הלאומיות נראות לי גדולות‪ .‬כל שאני מבקש‬ ‫הוא למצוא את הקהילה בה אוכל להפיג את בדידותי ובדידות משפחתי ולהוסי קצת‬ ‫טוב ואהבה לעול‪ .‬לפחות כפי שאני מבי כרגע‪ ,‬יש בכ די והותר לי‪ ,‬למדינה בה אני חי‬ ‫ולעולמנו‪.‬‬ ‫" ‪....‬א רק תשאירו לי גינה‬ ‫לגדל כמה עצי‪,‬‬ ‫להרגיש את הירוק‬ ‫את האישה והילדי‪"...‬‬ ‫מיקי גבריאלוב‬ ‫‪17‬‬ ‫חלק ד'‪ :‬מחשבות על העבודה – מה עברתי כאן?‬ ‫בחירת הנושא לעבודה היתה לא קלה‪ .‬אי ש בראשית החור בזמני בה החשיבה‬ ‫אמורה להיות מחודדת חשתי אני בערפילי וסערות‪ .‬יש לי נטייה לברוח לנושאי‬ ‫פילוסופיי מדי‪ ,‬שאינ נוגעי בחיי‪ .‬חיפשתי‪ ,‬חיפשתי‪ ,‬התבלבלתי ובסו בחרתי‬ ‫בלאומיות‪ .‬קיוויתי שאני מוצא בכ את שביל הזהב שבי נושא שאני מכיר‪ ,‬עוסק‬ ‫בהוראתו ואוכל להתמודד איתו לבי נושא‪ ,‬שבאמת אוכל ללמוד ממנו משהו ולהעמיק‬ ‫בו‪ .‬לא ידעתי עדיי לא העבודה תולי ומהי השאלה‪ .‬כמה פעמי ניסיתי לשנות את‬ ‫הנושא ושאלת המחקר א היא שונתה עוד לפני שהצגתי את הנושא לפני הכיתה וג‬ ‫לאחריו‪.‬‬ ‫תקופה ארוכה היה לי קשה לפנות את עצמי לשלב המחקרי של העבודה‪ .‬היה לי עומס של‬ ‫עיסוקי השנה אבל מעבר לזה‪ ,‬הרגשתי ג שאני מתמודד ע כל כ הרבה דברי‬ ‫חדשי‪ ,‬שאני לא יכול לגייס כוחות לתו תהלי של מחקר‪ .‬לנגד עיני עמדה תמונה של‬ ‫מאבק ע כתבי שטיינר ומסע ייסורי עד שאני מוצא את המאמר המתאי‪ .‬מה ששינה‬ ‫את התמונה היתה התמיכה של החברי מהקבוצה וג העובדה שראיתי שג היתר‪ ,‬על‬ ‫א הקשיי‪ ,‬מצליחי להתמודד ע המשימה‪.‬‬ ‫למעשה עד תחילת כתיבת העבודה היו בי חששות לגבי היכולת שלי להתמודד שוב ע‬ ‫מחקר מהסוג האקדמי א תחילת הכתיבה שיחררה אצלי את הכוחות שנשאו אותי עד‬ ‫הסו ‪ .‬התחלתי מתו עולמי הפנימי‪ ,‬ניסיתי להתבונ על עצמי ומש הכל זר‪ .‬זר עד‬ ‫כדי כ שכשעברתי להתבוננות ההיסטורית העדפתי להישאר במקומות שאני מכיר ולא‬ ‫יצאתי לחפש דברי חדשי‪ .‬דחיפה של קובי אפשרה לי להיכנס לתו האיזוטריקה‬ ‫ההתפתחותית של שטיינר והשלימה מבחינתי את התמונה‪.‬‬ ‫בסופו של דבר הבנתי במהל העבודה‪ ,‬כי השאלה המרכזית שעומדת בתוכי היו היא‬ ‫שאלה של שייכות‪ .‬ג אני‪ ,‬ממש כמו נער ובעצ כמו האנושות כולה כיו‪ ,‬שואל את‬ ‫עצמי לא אני שיי? עד כמה אני מוכ להתמסר ולהיות מגו חברתי ולחילופי עד כמה‬ ‫אני שומר על המרחב האינדיווידואלי שלי? מה המעגלי בה אני בוחר להיות מעורב?‬ ‫מתי אני נעצרבמשפחה? בקהילה? במדינה? בעול?‬ ‫המענה שאני יכול לתת לשאלות האלה בעקבות העבודה הוא מעט בנאלי אבל הוא‬ ‫אמיתי‪ .‬אני חושב שבעזרת עבודה משמעותית בקהילה הדברי מחלחלי עד הפלנטות‬ ‫הרחוקות ביותר‪ .‬במוב הרחב יותר‪ ,‬במקו שהשאלה פוגשת את המבני החברתיי‬ ‫הגדולי‪ ,‬את מדינות הלאו‪ ,‬קשה לי מאוד להכיל את התמונות‪ .‬ה מעט גדולות עבורי‪.‬‬ ‫העבודה "הכריחה" אותי להתמודד ע תכני ומושגי שפגשתי בארבעת השני של‬ ‫הסמינר בכוחות עצמי‪ .‬לא פע מצאתי את עצמי הול לקלסר בו תייקתי את השיעורי‬ ‫מארבעת השני‪ ,‬מנסה שוב להבי "התפתחות התודעה"‪" ,‬קארמה" או "תהליכי החיי"‬ ‫ואחר כ חוצב בתוכי את הבנת התמונות והמושגי האלה מחדש‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫אני חושב שלא גיליתי לעול משהו חדש בעבודה אבל הרווחתי התבוננות על תהלי‬ ‫התפתחותי‪ ,‬על תהלי היווצרות של מבני חברתיי אצל האד‪ .‬ההתבוננות הזו הביאה‬ ‫בשבילי משהו מרגיע‪ ,‬עשיר‪ ,‬משהו שהיתה בו נשימה ע הרבה חמצ‪ .‬היתה לי הזדמנות‬ ‫להסתכל על החיי שלי ולראות אי בעצ במקומות שהרגשתי מתוסכל או חסר ישע‬ ‫ולחילופי שיכור מכוח או מהברקות רגעיות‪ ,‬בעצ פעלו עלי כוחות שפועלי על האד‬ ‫כחלק מתהלי התפתחות‪ .‬אני חושב שמה שהרווחתי בעיקר זה את השאיפה לנסות‬ ‫להיות ערני ולזהות את הכוחות האלה בעול כדי שאוכל להיעזר בה ולא להתנגד לה‪,‬‬ ‫כמו גולש גלי מנוסה‪ ,‬שיודע לזהות את הגל שיוכל לשאת אותו בכוחות המדויקי‬ ‫ביותר‪.‬‬ ‫בעצ כתבתי את העבודה מחדש שלוש פעמי בכל פע הרגשתי שהעמקתי עוד‪ .‬עכשיו‪,‬‬ ‫ברגעי אלה של סיו‪ ,‬נדמה לי כי לא ממש משנה הנושא אותו הייתי בוחר בתחילת‬ ‫הדר‪ ,‬משו שבסופו של דבר הייתי מגיע לאותו המקו‪ ,‬שהרי ההסתכלות פנימה‬ ‫מובילה אל השל והשל הוא אחד ג א הוא מפוצל להרבה חלקי נפרדי‪.‬‬ ‫תודות‬ ‫אני שמח שהצלחתי בסו של דבר להגיש את העבודה‪.‬‬ ‫אני מודה לחברי )צביקה –על הספר ועל סגנו החיי‪ ,‬ניקול – על הטירו ‪ ,‬שלי – על‬ ‫העקביות והדחיפה‪ ,‬עדי – על האמונה והצחוק‪ ,‬ירו – על זה שהוא כזה מדהי‪ ,‬אילנה –‬ ‫על המרכז ועל הכוחות בכל עת(‬ ‫אני מודה לקובי‪ ,‬שאני חב לו כל כ הרבה שעות בהקשר של העבודה הזו וג מעבר ואי‬ ‫לי בכלל דר להודות לו‪.‬‬ ‫אני מודה לרונ על שהקי את הסמינר‪.‬‬ ‫אני מודה לרינה האהובה שהתחתנה ע מישהו קצת מטור ‪.‬‬ ‫ואני מודה לכוחות שנשאו אותי עד לכא‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫מקורות‬ ‫שטיינר ר‪ .‬עיקרי הבעיה החברתית ופתרונה‪ :‬הגו החברתי התלת אברי‪ ,‬תרגו‪ :‬ב ציו‬ ‫בננו וולקובי‪.1919 ,Dornach Schwiz1992 ,‬‬ ‫קורס התפתחות‪ ,‬קובי טו‪ ,‬סמינר תיכו ולדור ר"ג‪ ,‬תש"ע‬ ‫‪Steiner R. "The Karma of Untruthfulness Volume Two", lecture 16, Dornach‬‬ ‫‪1917.‬‬ ‫‪20‬‬