שייכות לאומית מה חלקי ומה צופן העתיד למבנה הפוליטי-חברתי-כלכלי של מדינת הלאום? עבודת גמר לסמינר תיכון ולדורף תש"ע מורה ומנחה :קובי טוך מגיש :עמרי כפיר 1 תוכן העניינים תוכ הענייני 1 ........................................................................................................................ חלק א' :מבוא מה השאלה? 3 ................................................................................................... חלק ב' :התבוננות בתופעה 6 ..................................................................................................... ב .1הלאומיות כחלק מתהלי התפתחות התודעה באד6 ...................................................... ב .2המודל הלאומי של שטיינר :הגו החברתי התלת אברי 13 ................................................ חלק ג :מחשבות על העתיד לא פנינו? לא פני? 15 ..................................................................... ג 1 .לא פני מדינת הלאו?15 ........................................................................................... ג 2 .לא פני? 17 ................................................................................................................ חלק ד' :מחשבות על העבודה – מה עברתי כא? 18 ..................................................................... תודות 19 ............................................................................................................................. מקורות 20 ............................................................................................................................... 2 חלק א' :מבוא -מה השאלה? השאלה שלי מתחילה בנו הררי ירוק ,ירוק עד .ההרי ש היו גבוהי ומחודדי ,מעי בליטות מתו האדמה לא מעוגלות וסדורות כמו ההרי אית גדלתי .רעש של משאית ודר בוצית ע בורות מטלטלי .תא מטע של משאית .אני לא זוכר מה המשאית נשאה אבל אני זוכר שהיו איתי ש נבות מקיבו ,פלמחי ובחורה שוויצרית כחולת עיניי שאת שמה אינני זוכר .טיילתי אית כמה שבועות בלאוס ועכשיו היינו בדר חזרה לבנגקוק ,השער האווירי לדרו מזרח אסיה .אני תכננתי להמשי לסי ,לנבות כבר היה כרטיס טיסה חזרה ארצה והבחורה השוויצרית ,ובכ ,אני לא זוכר ,אני רק זוכר שהיא היתה ישנה ע נבות בלילות ובבקרי ה היו יוצאי מהמיטה ע לחיי סמוקות. הייתי מוטרד .אפילו לא ידעתי להגיד למה אבל משהו לא הסתדר לי עמוק בתו הבט. מזה כמה חודשי טיילתי בהודו ,הייתי ג בפיליפיני ,בנפאל ואפילו תקופה של כמה שבועות ע אבא שלי בבורמה .ניסיתי להבי ,ש בתא המטע של המשאית ,מה מסתתר לי בבט ,מה מטריד אותי – הא אלה געגועי? לא .אחרי חודש הרחק מהבית אתה כבר שוכח למה אתה מתגעגע .אהבה רחוקה? השארתי מאחורי בחורה שאהבתי – יעלי – אבל בליבי ידעתי שזה לא באמת זה .בדידות? אולי משו שהמילה הזו התחברה לי מיד ע המילה שייכות ומתו מערבולת השאלות הצלחתי לדלות קו בהיר של חשיבה ששב וצ בי במהל הטיול – שאלת השייכות. מילדות ,בבית אבי גדלתי וחונכתי לקשר חזק ע המדינה בה נולדתי .יותר מזה ,גדלתי ע התחושה שכל מי ששיי למדינה הזו וג נושא את התואר יהודי הוא מיוחד וכשהוא יוצא החוצה ל"חו ,לאר ",הוא צרי להיזהר ,לשמור על עצמו פ יתערה ,שכ הוא נושא בתוכו מחויבות לשושלת אבות ארוכת דורות ,שאת זהותו הוא חב לה וא רק יתערה יגדע אותה. כשיצאתי להסתובב בעול אחרי הצבא ,ההבנה האמיתית החזקה ביותר שאחזה בי היתה ,שבמקו העמוק ביותר אי שו שוני בי בני האד באשר ה .קלישאה אבל אמיתי .הבנתי את זה ג כילד אבל בטיול הזה חוויתי את זה בפע הראשונה באמת, חוויה משחררת ומעירה .במש כמה חודשי הייתי כל מה שרציתי להיות .כשההודי היו שואלי אותי מאיפה אני ,הייתי אומר ספרד או אוסטרליה או כל מה שהייתי רוצה ומכיוו שהסתובבתי לבד ה האמינו לי ולי לא היתה בעיה לשחק את המשחק .חו ,מזה, בהודו זה לא כבוד גדול כל כ להיות ישראלי... אבל ההבנה הלכה רחוק יותר :ההבדלי בי בני האד ה הרי שיוצרי את המלחמות, הלא ד נשפ לאור ההיסטוריה כולה על מאבקי על שייכות דתית ואתנית ,על מאבקי של כוח בי עמי שוני .אז מדוע להדגיש את השונות? מדוע לנפנ בישראליות שלי? מה זה משנה לא אני שיי בכלל? מצד שני ,ההתחמקות מהישראליות שלי ,הבושה אפילו ,מחקו אצלי משהו .כשאתה מסתובב בעול והכל פתוח ,הכל אפשרי ואתה יכול להיות הכל צומח בתוכ איזשהו פחד ,אולי הרגשה שדומה קצת לאסטרונאוט שהכבל ,המחבר אותו בטבור לחללית הא 3 ניתק או לפחות רופ .וזה בדיוק מה שדקר אצלי בבט ש במשאית באותו יו בלאוס. השאלה לא אני שיי ? כשחזרתי לבנגקוק ,החלטתי שאני מוותר על הביקור בסי ,הרמתי טלפו לאחי ,קניתי כרטיס טיסה וכמה ימי אחר כ ,בשעת לילה מאוחרת ,דפקתי על דלת בית אבי ברמת השרו. חל עוד זמ מה עד שהמשכתי להתעסק בשאלת השייכות הלאומית א הגורל כמוב הולי אותי חזרה אליה .כסטודנט מצאתי עבודה נהדרת לקייצי – הדרכה של קבוצות בני נוער מאנגליה טיול באר ,במסגרת החוויה הישראלית מטע הסוכנות וכמוב שבמסגרת סמינר ההכנה של המדריכי ,כשחולקו המשימות ,קיבלתי אני את המשימה להכי פעולה על "זהות יהודית" ליתר המדריכי .את הפעולה התחלתי ע השיר :Imagine Imagine there's no countries It isn't hard to do Nothing to kill or die for And no religion too Imagine all the people Living life in peace ובאמת ,מדוע לא למחוק את ההבדלי כדי ליצור הרמוניה? ההבנה שאחזה בי אז ,אחרי שחזרתי לאר ,ואותה ג ניסיתי להעביר בפעולה ,היא שהשיר שלנו כתב ,הוא לא רק אוטופי ,יש בו אפילו יסוד הרסני ,מכיוו שהרמוניה בי עמי ואנשי יכולה להיווצר לא מתו מחיקת זהות ,אלא מתו הבנה והכרה עמוקה של הזהות שלי .רק מתו תחושה של נוכחיות ע זהותי שלי אוכל להרגיש בטוח יותר להיות פתוח ג לזהותו של האחר .על המשקל הזה אנחנו כישראלייהודי לא צריכי למחוק את זהותנו ,להיפ אנחנו צריכי להכיר אותה היטב ומתו המקו הזה לפעול ולקבל. א בפרק הזה לא הסתיימו שאלותי בנושא השייכות הלאומית .באותו שלב סטודנטיאלי של חיי התבהר לי שאני רוצה לחיות את חיי ולקשור את גורלי למדינה הזו ,מה שלא היה ברור ,כאמור ,אחרי הצבא .א שאלת הגורל הזו עמדה בפני כמה פעמי במהל החיי ובעיקר בכל פע שנקראתי לשירות מילואי .הא שירות בצבא היו הוא הדבר הדרוש למדינה שלנו? ללאו שלנו? אולי דווקא פעילות הפוכה ,פעילות מחאה היא הנכונה? מה התפקיד שלי בתו הדבר הזה שנקרא מדינה ,לאו? ומדוע אני חוזר שוב ושוב לשרת בכל זאת במילואי? מה קושר אותי כל כ חזק למדינה הזו? שוב הולי אותי הגורל הלאה והציב אותי מול שאלת הלאומיות מכיוו אחר .כמורה להיסטוריה בכיתות ח' ,ט' עמדה בפני המשימה ללמד את הנושא כחלק מלימודי ההיסטוריה של העת החדשה .כיצד צמחו מדינות הלאו? איזה צורות חברתיות ה החליפו? הא היתה תכלית כלשהי בהקמת מדינות הלאו? מה היא היתה? לכל השאלות האלו הייתי צרי להתייחס בהוראה וכדי להביא אות נעזרתי בספרי הלימוד ובתשובות של חוקרי שוני שמביאות גווני ודעות שונות א ה העירו אצלי ג את 4 השאלות לא פניו של המבנה החברתיכלכליפוליטי הזה ומה יחלי את מדינת הלאו ,א בכלל? המסע שתיארתי למעלה הוא שהוביל אותי אל ההתמודדות ע שאלת השייכות הלאומית בעבודת הגמר של הסמינר .בעבודה אנסה להתייחס לשאלת הלאומיות בשתי רמות. ברמה הפנימית האישית אנסה להשיב על השאלות מה מקומי בתו הלאו הזה ומה קושר אותי כל כ חזק למדינה? ברמה החיצוניתהיסטורית אנסה להתייחס בזהירות לשאלה לא פניה של מדינות הלאו? 5 חלק ב' :התבוננות בתופעה ב .1הלאומיות כחלק מתהליך התפתחות התודעה באדם אחד המרצי להיסטוריה שהשפיעו עלי ביותר בלימודי האקדמיי אמר פע בשיעור, שהנחת המוצא של חקר ההיסטוריה היא ,ש"האנשי מ העבר עליה אנחנו לומדי דומי לנו במהות האנושית ".בעצ ההנחה הזו היא הנחת המוצא של חקר ההיסטוריה ב זמננו ,שאומר כי האנשי בתקופות היסטוריות עתיקות דומי לנו במהות א פחות מפותחי בידע ובחשיבה שלה .אפשר לומר ,כי שטיינר בעצ מסכי ע הנחה זו .א הוא אומר שהאנשי בעבר דומי לנו ,אלא שהוא מוסי נדב אחד משמעותי" .בעצ", כ אומר שטיינר בפרפראזה" ,אנשי העבר ה יותר מ'דומי לנו' ,ה בעצ אנחנו בשלבי התפתחות קודמי שלנו" .לאמירה הזו כמוב יש את המוב הפשוט האנשי עליה אנחנו לומדי בתקופות ההיסטוריות ה בעצ אנחנו באינקרנציות קודמות .אבל המוב העמוק יותר שלה הוא ,שבעצ ההיסטוריה של האנושות היא ציר תנועה התפתחותי, אותו אפשר לחלק לתקופות בה הנפש והתודעה מתפתחות ומה שעבר על האנושות כתהלי של התפתחות בתקופות השונות עובר על האד כתהלי התפתחות בתקופת חיי אחת מלידה ועד מוות. להסתכלות הזו יש השלכות מהפכניות על האופ בו אנו לומדי או מלמדי את ההיסטוריה .חקר ההיסטוריה הופ מעבודת איסו ראיות על התרחשויות תרבותיות חיצוניות לתהלי התבוננות על התפתחותנו הפנימית .וא ניקח את דבריו של שטיינר כדי לתקו את השאלות העולות מעבודה זו אז נסיק ,כי כדי להבי מאיפה התפתחה השייכות הלאומית ולא פניה ,יש לעשות תהלי מקביל של התבוננות על האד בשלבי התפתחות שוני שלו בתקופת חיי אחת ,יחד ע התבוננות בהתפתחות לאור תקופות ההיסטוריות החיצוניות. 1 הפרק הקרוב יוקדש להתבוננות זו .בתו כל שביעו אנסה לאפיי את התפתחות הילד במספר תחומי שוני ומול אנסה להציב את ההתפתחות בהיסטוריה החיצונית, בתקופות ההיסטוריה המקבילות .אעשה זאת בעזרת התבוננות בארבעה תחומי שוני בכל שביעו :מצב התודעה ,הקשר של האד לעולמות הרוח )בי א זה לאלי, לאלוהי( המבני החברתיי )הקשר לאחר( והחוויה הפנימית .בכל נושא ,כאמור, אשזור את ההתבוננות באד היחיד בהתבוננות בתקופה היסטורית. השביעו הראשו ותקופת נפש התחושה על פי הגישה ההתפתחותית של שטיינר נולדי באד גופי שוני בעשרי ואחת שנותיו הראשונות בכל שבע שני )שביעו( ,עד שבגיל עשרי ואחד מתייצב האד ע ה"אני" שלו .לכול אחד מ הגופי הללו איכויות שונות ,המהוות שלב בהתפתחות האד .אל 1שביעו – שבע שני .על פי שטיינר מהל התפתחותי מלא חל באד בשבע שני ולכ הוא מחלק את תקופות ההתפתחות של האד לשבע שני. 6 השביעו הראשו מגיחי הילדי מתו הלידה .ה מגיעי ע גו פיסי בלתי מעוצב. במהל השביעו כוחות ההתפתחות והצמיחה של הילדי מופני לעיצוב הגו הפיזי – ה לומדי לשבת ,לזחול ,ללכת ,לרו ,,לקפו ,ובקיצור לנוע כבני אד. אפשר לומר כי ילדי נולדי אל העול מתו אחדות .חווית הלידה הפיסית היא בעצ אחת החוויות הראשוניות של היפרדות ,שה חווי ,א עדייו אפשר לומר כי במהל השביעו הראשו ,ובעיקר בשני הראשונות ,התודעה של הילד היא מה ששטיינר מכנה "תודעת חלו" .כלומר הילד עדיי איננו ערני להפרדה שלו מ העול .במהל השביעו הזה הוא חווה רק שלבי ראשוניי מאוד של צמיחת תודעה אינדיבידואלית 2.למעשה הוא חווה אותה בעיקר מבחינה פיסית .התודעה של ילדי בגיל הזה כלל לא מסוגלת לתפוס דבר גדול יותר מהמשפחה .מושגי כמו קהילה ,ע או לאו בכלל לא מדברי אליה .אפשר לומר שהילדי בגיל הזה נמצאי ביחד בג למשל א בגלל התודעה ההיקפית שלה ה בעצ נמצאי ג לחוד. החוויה הפנימית של הילד היא של אחדות בלתי אמצעית לסביבה ובעיקר לאמו ואביו, שה במוב מסוי חלק בלתי נפרד ממנו .חווית הטשטוש בי הפני והחו ,משתקפת בקשר של הילד ע הרוח .בעצ אפשר לומר שכתינוק עדיי חווה הילד קשר פנימי בלתי אמצעי חסר תודעה ע עולמות הרוח ,קשר שכפי שנראה בהמש ,הול ומשתנה. מתו כ נובע ג המבנה החברתי אליו הוא שיי .אי לו ,לילד ,כלל שאלות של שייכות. הוא חלק ממשפחתו וזהו .השייכות היא בעצ תוצר של ד ותורשה .תחושת השייכות קשורה ג באופ מובהק למרחב אליו הילד שיי ,כלומר לבית. בתקופה ההיסטורית אותה נקביל לתקופת השביעו הראשו – תקופת נפש התחושה, תקופה בה על פי שטיינר התרבות המצרית היא התרבות המובילה – אפשר לראות מצב דומה למתרחש אצל ילדי בשביעו הראשו בנוגע לשאלת השייכות החברתית .למצרי הקדמוני לא היתה כלל שאלה של שייכות .ה נולדו ,חיו ומתו ,כמו אבותיה לצד הנילוס .ה בעצ לא היו שייכי לע אלא לאלי .האלי היו שייכי למקו פיזי ובגלל באופ הבלתי אמצעי בו הקדמוני חוו את האלי ,ה עצמ היו בעצ שייכי למקו .מעניי לראות שלבני ישראל יש בתקופה הזו תפקיד חשוב בתהלי התפתחות מה שנקרא "שבט" או "קבוצה" .אפשר לומר שאברה ,שיוצא ע משפחתו למסע נדודי לאר ,כנע ,הוא אולי הראשו שמגלה את "האני" של הקבוצה .אפשר אולי להקביל את זה )בזהירות( לגיל שלוש בהתפתחות תחושת השייכות למבני החברתיי של האד. אחריו עובר התהלי קפיצה ע יעקב שנודד למצרי בראש שבט גדול ואחריו יוצא משה ממצרי בראש "ע רב" .מעניי לציי שבמקרא ע ישראל בשלב הזה כמעט לא מכונה "ע" ,אלא נקרא "בני ישראל" ,מושג שאולי קשור יותר לקשרי משפחתיי או שבטיי .יש בכ אולי רמז לעובדה שלמרות ההתפתחות בתודעת ההשתייכות ,ע ישראל היה בעצ שבט אחד גדול ע הגדרה אתנית ברורה ובלי שאלת שייכות אמיתית .לא היה שו מצרי ,למשל ,שחשב שהוא שיי לבני ישראל .יציאת מצריי היא אולי רמז לגיל שבע ,לראשית ההשתייכות לקבוצות שהתורשה ובחירות ההורי מזמנות. 2מקובל להצביע ,למשל ,על גיל שלוש פחות או יותר ,בו הילד אומר בפע הראשונה "אני" כחוויית פרידה או התעוררות ראשונית של האינדיבידואל. 7 את הקשר לאלי חוו המצרי ,ג כ כמו ילדי בשביעו הראשו ,באופ בלתי אמצעי. לא היתה לה שאלה באשר לקיומ או אי קיומ של האלי .עול הרוח היה בשביל חוויה בלתי אמצעית .ברור היה לה שעול הרוח קיי ושה עצמ בתקופת חייה על האדמה נמצאי בספירה אחרת .מכיוו שכ לא היה לה צור בהוכחות חושיות או אחרות בקיו האלי וה לא עסקו בשאלות על אודות שאלת ההפרדה בי העולמות. השביעו השני ותקופת הנפש השכליתרגשית בשביעו השני נולד אצל הילדי ,מה שמכונה גו האתר או גו החיי .שטיינר טוע שהרגלי החיי וג יסודות המוסר מוטבעי אצל הילדי בשביעו הזה .הכוחות שבמהל השביעו הראשו היו מכווני לבניית הגו הפיסי משתחררי ומופני עתה אצל הילדי להתפתחות הנפש והתודעה .הרגשות מתחילי להגיע ממקו אחר ,ממקו יותר אישי ,אצל הילדי ,א התודעה עדיי לא מדביקה את הקצב .מצד אחד נפש של הילדי חווה ניתוק ,לראשונה ה מסוגלי להסתכל על ההורי שלה לא כעל "אלי", אלא כבני אד לכל דבר ע המגרעות והמעלות .מצד שני ה לא יכולי ליצור קשר ע הסביבה כאינדיבידואלי ,משו שהתודעה שלה עדיי לא בשלה לתפוס את עצמ ככאלה .אפשר לומר כי התודעה העצמית מגלה את ניצניה א הילדי עדיי לא מסוגלי לבצע בחירות אמיתיות. מתו מצב התודעה הזה נוצרי המבני החברתיי החדשי .הילדי מתחילי לחפש קבוצות השתייכות נוספות מעבר לשייכות המשפחתית שלה .אומנ בשלב זה עדיי לא שואלי את עצמ הילדי הא ה שייכי למקו בו ה גדלו א ה ניצבי מול אתגרי חדשי בעול החברתי שמחו ,למעגל המשפחה .התודעה כבר יכולה לתפוס קהילה בדמותה של כיתה ואחר כ בית ספר .בתו הסביבה הקרובה– הכיתה ,החוגי אחרי הצהריי – מתחילות להיווצר קבוצות ,חבורות .הילדי מתחילי לשאול את עצמ לאיזה קבוצה אני שיי או שייכת? בדר כלל תהליכי של חיבור ופיצול מתרחשי בכיתות האמצע של בית הספר היסודי .החבורות נבנות על מכנה משות גס כלשהו למשל ,הבני שאוהבי לשחק כדורגל או קבוצה של בנות שעוסקות בבלט )במהל השביעו הזה יש בדר כלל חי ,בי בני לבנות( .המכנה המשות שיש לחבורות האלה יוצר מתוכו מערכת של חוקי ונורמות .מי שלא עומד בה ,זוכה לעמוד מול כוחות חברתיי של חרמות ונידויי שמופעלי לראשונה .אפשר לומר ,כי אלה ה כוחות חברתיי שמזכירי חרמות ונידויי בקהילות ימי ביניימיות שהופעלו ,למשל נגד המכשפות או חריגי אחרי .אפשר ג לראות שבשביעו הזה יש להורי עדיי השפעה חזקה על הילדי באופ כללי ובי היתר ג על קבוצות ההשתייכות שלה. לאור מה שנכתב למעלה אפשר לומר כי מחד חווי הילדי חוויה פנימית קשה של ניתוק שגורמת לה לחוש לעיתי קרובות ממש בדידות .מאיד הבדידות הזו מופגת על ידי השייכות לקבוצה שמנסה בתוכה ליצור הומוגניות כלשהי. בתקופת הנפש השכלית – רגשית התרבות היוונית תופסת את מקומ של התרבות המצרית והעברית ואחריה עולה האימפריה הרומית .התודעה של העמי הללו מביאה הכרות ע האינדיבידואל וכוחות של חשיבה .ביטוי לכ אפשר למצוא בצמיחת 8 הפילוסופיה היוונית ובכ שהתרבות היוונית הכירה באינדיבידואלי סוקרטס, אפלטו ,אריסטו ודומיה כנושאי הפילוסופיה. הקשר ע האלי עובר תהלי מעניי במהל תקופת הנפש השכלית רגשית .בראשית התקופה ,כשהתרבות העברית היא הדומיננטית האל מתגלה לע באותות ובמופתי, כלומר באמצעי הנגלי לחושי .את המגמה הזו ,שהאלי נגלי לאד באמצעות החושי ,ממשיכי הפילוסופי היווני הראשוני שמתבונני בטבע על מנת לגלות בתו התופעות הטבעיות את האיזוטריקה .אריסטו ,בעצ ,הוא שמביא את היכולת להתבונ בטבע ולגלות דרכו את מהות הדברי לשיא .בתו הטבע מוצאי היווני את החוקיות בה מסתתרת ,מבחינת היווני ,השלמות האלוהית .תפיסת הרוח )האל( הזו, שממשיכה ג בתקופת האימפריה הרומית ,מגיעה בעצ לשיאה לפני ההתגלות של כריסטוס .במילי אחרות האד ממשי לרדת דר החושי אל החומר לאור תקופת ההגמוניה של רומא ,עד שעמנואל )כריסטוס( ,ישות רוחית גבוהה ,מקריבה עצמה ויורדת כדי שהאד יחווה את האל בשר וד .אירוע המיסתורי של גולגלתא בעצ מטה את הקשר הרוחני של האד ע אלוהיו מאותה התרחשות ועד ימינו .ירידתו של ישוע בעצ מהווה נקודת מפנה" .בקשר של האד ע אלוהי" .עמנואל קורא לאד לחפש את האלוהי שבתוכו א הוא עושה זאת מתו התגשמות כאד בשר וד ,מה שיוצר בעקבות ההתגלות הזו התמסדות והתמצקות של ממסד דתי וכמעט אלפיי שנה של מלחמות דת. לתפיסת האלי הזו ולשלב התודעה הזה יש כמוב ביטוי במבני החברתיי שנוצרו בתקופה המתוארת למעלה .בתקופת יוו הקלאסית נוצרו ערי המדינה היווניות .בערי המדינה היווניות היתה בעצ הגדרה של חוקי חברתיי ברורי שמגדירי את שייכות האד לקבוצה .יש בחוקי האלה ,משהו שמעבר לקשר ד או קשר למקו ,יש בה הגדרה של כללי ונורמות .מי שלא כיבד את חוקיה של העיר או יצא נגד הוקע ממנה. הסיפור המפורס ביותר הוא על סוקרטס שהוצא להורג באשמת כפירה באלי והשחתת מידותיו של הנוער .את התארגנות ערי המדינה היווניות אפשר להקביל לחבורות הילדי שמתארגנות בשביעו השני. האימפריה הרומית המשיכה בעצ את התרבות היוונית ,בכ שהגדירה וחידדה א יותר את החוקי כמגדירי שייכות .רומא אומנ שלטה על שטחי נרחבי א היא הכילה בתוכה קבוצות אתניות שונות ומובחנות אחת מהשנייה .מה שאיחד או הפריד ביניה היה החוק הרומי .בהמש ,בימי הביניי ,נשבר מבנה האימפריה של רומא שאיחד את הקבוצות האתניות ,ה התפזרו לנסיכויות או ממלכות קטנות שהתגבשו על בסיס שושלות שבטיות ויצרו לעצמ סמלי ,דגלי וסיפורי מורשת היסטוריי .בעצ התרחש במבני החברתיי תהלי מקביל לתפיסת האל שהתרחש מאירוע המיסתורי של גולגולתא .אות ממלכות ימי ביניימיות לא הסתפקו עוד בקביעת חוקי ה יצרו לעצמ זהות פנימית שנולדה מסיפורי המורשת ההיסטוריי ,הסמלי והדגלי ולא פחות חשוב מכ – מתו השייכות הדתית שלה .כא בעצ מונחי הזרעי של ה"הלאומי", שנובטי מאוחר יותר בתקופה המודרנית. 9 שביעו שלישי ותקופת נפש התודעה )ע הצצה לשביעו הרביעי( בשביעו השלישי מתרחש תהלי לידת הגו האסטרלי .הגו הנושא בתוכו את הרגש. בעצ נפש של הילדי נולדת במהל השביעו הזה .הכוחות שהיו מופני בשביעו הקוד להתייצבות של הרגלי וכוחות חיי מופני כעת פנימה ,לעול הרגשי של הילדי ולחשיבה. ג בהתפתחות התודעה של הילדי חל שלב נוס .עכשיו ה בעצ כבר נערי ונערות. ה כבר אינדיבידואלי חושבי ופועלי בזכות עצמ .יש בכוח לחשוב בהיגיו ובעצמאות א מכיוו שהגו האסטרלי נולד בתנופה בגיל הזה התודעה מוסחת ומתנדנדת בתו סערות של סימפטיות ואנטיפטיות .בני הנוער שואלי את עצמ בעצ ללא הר מי ה .החוויה הפנימית ,כתוצאה מכ ,היא של י סוער בו חוויות פיצול ובדידות הולכות ומתחזקות מצד אחד .מצד שני הנער או הנערה חשי צור עז להמשי ולהטיל את עצמ לתו הסערה כדי להמשי ולעצב את שעתיד להפו להיות האינדיבידואל החופשי שלה. מתו הצור של בני הנוער לברור לתו נפש הסוערת את יסודותיה ,ה כמהי אחר אידיאלי וערכי גבוהי עבור ה מוכני "ללכת עד הסו " .בדר כלל ההתמסרות הזו לאידיאלי אינה נעשית בתודעה בהירה ,אלא נוצרת מתו חיפוש אחר סמל או אישיות שפשוט יתוו את הדר בחוויית הבלבול של הנערי והנערות או לחילופי מתו הנחמה שבני הנוער ,החשי בליב כאמור בדידות ופיצול ,מוצאי כשה "חלק ממשהו גדול באמת". לאופ בו בני הנוער מבני את השייכות החברתית יש שני יסודות מנחי .ראשית ,מכיוו שתהלי הגדרת "העצמי" נעשה בעזרת ניסיונות ,חבטות והתנגשויות ע העול החיצוני, בני הנוער מעמידי עצמ בניסיונות ג ביצירת קשרי חדשי .הקרוב והמוכר כבר לא אטרקטיבי .דווקא הרחוק והמסתורי נראה מוש ולכ ה עושי ניסיונות לקשור קשרי וחברויות דווקא ע בני גיל )או מבוגרי מה במקרה של הבנות( מבתי ספר אחרי או אפילו ממקומות מרוחקי .שנית ,מכיוו שהנער או הנערה ה כבר אינדיבידואלי שזהות מובחנת יותר מזו שהיתה בשביעו השני הקבוצות ,החבורות שנוצרו בשיאו של השביעו הקוד הולכות ומתפרקות ונותרות חברויות של זוגות או קבוצות קטנות .בתו כ ,דעת של ההורי על החברי או על קבוצות ההשתייכות כבר לא קובעת .לפעמי דווקא להיפ. א נחזור לשאלת השייכות העומדת בבסיס עבודה זו אפשר לסכ ולומר ,כי בעצ בשביעו הראשו לחייו השייכות של אד נקבעת על פי תורשתו ,בשביעו השני נכנס לראשונה אלמנט של בחירה ובשביעו השלישי הבחירה מתחזקת ,אלא שהיא נעה ונדה פעמי רבות מתו הסימפטיות והאנטיפטיות. רק בשביעו הרביעי ,בשנות העשרי לחייו ,האד בעצ פותח באמת את שאלת השייכות הלאומית מתו תודעה .המשתחרר הישראלי המצוי ,כדוגמא ,יוצא מ הצבא בגיל ,21מצויד בערכי הלאומיי שספג בשנותיו האחרונות ותר את העול .עתה ,במש שנות העשרי לחייו הוא מתעמת ע שאלת השייכות הלאומית בפע הראשונה מתו תודעה .השייכות שהוא מחפש לעצמו כבר לא מובנת מעליה .הוא מחפש קשרי ושייכות על בסיס של עניי ,על בסיס מקצועי או על בסיס של אינטרסי כלכליי .לעיתי הדר 10 מובילה בכיוו הפו לחלוטי מהכיוו אליו הוליכה ילדותו בשלושת השביעוני הראשוני ולעיתי היא מובילה בכיוו הגל שממשי לשאת אותו מתו הקשרי האנושיי וההבנות שנבנו אצלו בעשרי ואחד שנותיו הראשונות. א נמשי ונל בעקבות קו ההתפתחות שמתווה שטיינר ,הרי שבתקופתנו ,תקופת נפש התודעה ,אנחנו למעשה בני טיפש עשרה .מצב התודעה שלנו אכ רוב הזמ נע בי סימפטיות לאנטיפטיות .כוחה של האנטיפטיה רק גדל והול ,משו שאנחנו ,ממש כמו בני טיפש עשרה עומלי על הגדרת זהותנו. הקשר לעול הרוח )לאלוהי( הופ להיות יותר ויותר חמקמק .בעצ ,על פי שטיינר הקשר היחיד לעולמות הרוח שהאד יכול לרכוש היו הוא קשר פנימי מתו תודעה ערה פעילה .מצד אחד זה מאפשר לכל אחד מאיתנו לשאת את אלוהי בתוכו .מצד שני ,יש כא סכנה לנפילה לשני קטבי קיצוניי :הראשו ,א אלוהי נמצא בי אז רק אנוכי קיי ואי בלתי וכ נולדת האנוכיות המודרנית .השני ,א אלוהי נמצא באד והאד הוא בעצ סכו כולל של תאי אורגניי ואותות עצביי חשמליי בלבד ,הרי שאי כלל רוח ואי אלוהי .וכ הלכה והתבססה התפיסה הרווחת בעול היו כי "אי אלוהי" או במילותיו של ניטשה "אלוהי מת". בתהלי ההיסטורי החיצוני מאז ימי הביניי אפשר לראות שיקו של התפתחות התודעה המופרדת ,האינדיבידואלית וההתרחקות מאלוהי חיצוני .במאה ה ,15המאה עליה מצביע שטיינר כמאה בה מתרחש המעבר ,מתחיל תהלי "גילוי האד והעול" .במילי אחרות ,האד נכנס יותר לעצמו ובמקביל מגלה תגליות גיאוגרפיות ומדעיות על העול. ההתרחשות הזו מובילה לתחילת של שלושה תהליכי עומק שהאד חווה בתקופת נפש התודעה כאינדיבידואל ובאי לידי ביטוי ג בתופעות חברתיות רחבות :חירות ,חיפוש, "מות האלוהי" ובדידות בתו תרבות המוני. דוגמא לחיפוש אפשר למצוא באימפריאליז .האימפריאליז הוא תהלי בו השתלטו מדינות אירופה על העול ה מבחינה כלכלית וה מבחינה תרבותית .אפשר לדמות את זה לאות ניסיונות חברתיי שעושי בני נוער במעגלי רחוקי מסתורי ,מנסי לפגוש באנשי שבעזרת יוכלו להגדיר את עצמ .החיפוש כמוב הוא ג פנימי והוא, כפי שנראה עוד מעט ,ג אחד הדברי שמובילי את האד אל הלאומיות. החיפוש נולד ג כתוצאה מכניסת אלוהי פנימה או ,יש יגידו מ"מותו" .תופעה הממחישה את "מות האלוהי" אפשר למצוא בהתפתחות הפילוסופיה המערבית, שבתשתיתה בעצ מנסה לפתור את חידת מהות הקיו האנושי .לא פחות מכ אפשר לראות את היווצרות האידיאות החברתיות כמו הקומוניז ,הפאשיז והנאציז ,כביטוי של "מות האלוהי" .מכיוו שהאל הפ להיות חמקמק יותר בעולמו הפנימי של האד נותרנו בלי סיבה מהותית לקיו .כ נותר לו האד חלול ,ריק ובודד .האידיאולוגיות החברתיות הללו בעצ ניסו למלא את החלל הריק .מרבית פשוט ניסו להסביר או להסדיר את הקשר של האד למבני חברתיי בי א זה המדינה ובי א הקיבו ,או הקומונה .את התופעה הזו אפשר לראות ג אצל בני הנוער ,שבשיא נעוריה נאחזי יותר מכל תקופה אחרת בחייה באידיאות. 11 תרבות ההמוני היא תופעה שלישית שממחישה את תהלי הפיצול והפרוד שעובר האד בתקופתנו .מצד אחד הניכור והריחוק הולכי וגדלי .מצד שני אנחנו קשורי באמצעי תקשורת אחד לשני יותר מאי פע .מצד אחד לכל אחד יש את האפשרות להיות מה שהוא רוצה א מצד שני אנחנו מרגישי בבית כשאנחנו רואי בסי מק'דונלד וג'ינס לובשי ג בדרו אפריקה וג באיסלנד .כמו שראינו אצל בני נוער מצד אחד יש הקלה משחררת בשייכות "למה שכול עושי" ומצד שני מאמ ,בלתי פוסק להוכיח ולמצוא את הייחוד. החירות ,שניצבת א היא במהות הנעורי ,היא התבלי וג היסוד של המתרחש במאות האחרונות .מצד אחד יש לנו את האפשרות להיות חופשיי .מצד שני החירות הזו היא בדיוק אותה חירות מפחידה ,שחשתי ש בתא המטע של המשאית בלאוס .חירות שמצד אחד מאפשרת ל לעשות הכל א מצד שני מותירה אות תלוי בלי זהות ובלי קשר ,פשוט כ בודד בעול. הלאומיות נולדה בעצ במהפכה הצרפתית בסו המאה ה .18היא ישבה על סיפורי, סמלי וזיכרונות קולקטיביי מימיי הביניי ,כפי שראינו .היא היתה אמורה בעצ להיות מזור ומענה למחלות העת המודרנית ,שסקרנו למעלה .היא היתה אמורה לתת לאד את השייכות והזהות יחד ע החירות שהאד זקוק לה .א התקווה הגדולה שתלו העמי בלאומיות התפוררה ממלחמת העול הראשונה ועד שנות התשעי של המאה ה .20התהליכי ,שהחלו כבר ע מגלי העול במאה ה ,15הגיעו לשיא .מצד אחד האד "גילה את עצמו" עד לעומקי האינדיווידואליות ומצד שני העול הפ ל"כפר גלובאלי". מתו כ תחושת השייכות הלאומית ,המבוססת על קשר ד ,על היסטוריה משותפת ,על שפה ,על מנהגי ,על סמלי ועל ערכי משותפי – הלכה ודעכה וכ מוצאי עצמ הפרטי הבודדי בתו המדינות שואלי את השאלה לא אנחנו בעצ שייכי? מול נבוכות המדינות אל מול השאלה מהו בעצ תפקיד? 12 ב .2המודל הלאומי של שטיינר :הגוף החברתי התלת אברי שטיינר ,שחזה בעצ את העובדה כי הרעיו הלאומי לא יחזיק מעמד ,טע כי התמוטטות הלאומיות נעוצה כבר בשורשי צמיחתה .סיסמתה של המהפכה הצרפתית היא "חירות, שוויו ,אחווה" .על בסיס הערכי האלו הוקמו מדינות הלאו .המבנה המוסדיפוליטי שלה היה אמור ליצור מצב שבו כל אד זוכה בשלושת הערכי הללו מעצ היותו אד. א טענתו של שטיינר היא שהערכי האלה עלולי להגביל האחד את השני .שוויו עלול לפגוע בחירותו של אד וחירותו עלולה לעמוד מול אחווה .האופ בו הופרדו הרשויות במדינות הלאו המודרניות ,לדעת שטיינר ,לא פתר את הסתירה הזו והוא מציע אלטרנטיבה .על פי הצעתו של שטיינר המבנה החברתי צרי להיות גו תלת אברי דינאמי ,שיכיל בתוכו שלושה מרחבי נפרדי ,המאפשרי ל"חירות ,אחווה ושוויו" לעמוד בפני עצמ ,כאשר האד עצמו הוא החוליה המקשרת ביניה: המער הכלכלי קשור בכל מה שדרוש לאד כדי לקיי את עצמו במוב החומרי. בספירה הכלכלית היחסי בי בני האד מושתתי על קשרי של ייצור ,מסחר וצריכה .כוחות השוק הכלכליי הללו מונעי על ידי אינטרסי .האינטרסי צריכי להיות מונעי על ידי הכישורי של האינדיבידואל והצרכי של השוק .כדי שהמערכת הכלכלית תפעל בחירות מלאה עליה להיות מוגנת ומעוגנת על ידי המערכת החוקיתמשפטית .המדינה היא שצריכה ליצור את המערכת הזו א מבלי שיהיו לה אינטרסי כלכליי ,שעלולי להטות את התנועה הטבעית של הספירה הכלכלית .במרחב הכלכלי ער השוויו בא לידי ביטוי. המער המשפטיחוקי מופקד על מה שמסדיר את היחסי בי אד לאד .המער הזה נות את המסגרת המגינה על זכויות האד הכלכליות מחד ועל חירותו הרוחנית מאיד .במילי אחרות ,ש מתרחשת עשיית הצדק או השמירה על האחווה. המדינה ,כפי ששטיינר מתאר אותה ,היא האחראית על המסגרת החוקית. המער של חיי הרוח קשור לכל מה שנובע מתו האד היחיד כאינדיבידואל .על פי תפיסתו של שטיינר ,למבנה הפיסי והצרכי החומריי של כל בני האד יש חוקיות זהה .מה שמייחד את האד הוא הספירה הרוחית בה נמצאות מחשבותיו ,רעיונותיו ודעותיו .מכא אפשר להבי ,כי המער הרוחני עליו מדבר שטיינר ,אמור לאפשר את החירות לאד. לדוגמא אד יכול להיות שיי לקואופרטיב כלכלי כלשהו ,מעי קיבו ,רק בלי המוסדות החברתיי ,ש לכל צרכיו החומריי יהיה מענה והוא יוכל לבטא את כישוריו בעול החומר .הקואופרטיב הזה יכול להיות חלק מהמסגרת החוקית של מדינת ישראל, שמפקחת על הקשר שלו ע גופי אחרי ועל היחסי בי חברי הקואופרטיב ויחד ע זאת הוא יכול לשלוח את ילדיו לחינו שהוא בוחר ,בלי שהמדינה יכולה להכתיב לו לא ומבלי שתהיה לו איזושהי מחויבות כלפי הקואופרטיב הכלכלי אליו הוא שיי. 13 על א שהמדינה ששטיינר מציע בגו החברתי התלת איברי איננה מדינה ע גוו לאומי, שטיינר איננו מתעל מהמציאות הלאומית .הוא מודע לכ שלכל ע יש "תודעת ע" משלו א מציע דר לתקשורת בי לאומית אחרת .הוא טוע שהגו התלת איברי יכול למנוע סכסוכי ,משו ששלושת האיברי פועלי בנפרד .החירות של חיי הרוח יכולה לאפשר דווקא שיתופי פעולה תרבותיי ,הגופי הכלכליי יכולי ליצור קשרי על בסיס של אינטרסי משותפי וכ אי שו סיבה שע אחד ירצה להיכנס לידי "סכסו חסר היגיו" ע ע אחר ,א אי ברצונו לנצל את מערכת המדינה או את כוח הזרוע הכלכלית כדי לכפות את תרבותו על אחר .תפקידה של המדינה – של מערכת החוק והמשפט במער כזה הוא לשמור על כבוד האד של אזרחיה מפגיעה במקרה של הסגת גבול. הגו החברתי התלת אברי אמור ,אפוא ,ליצור דינאמיקה שתאפשר בדיוק את מה שזקוק לו האד בתקופת נפש התודעה ,תקופת גיל ההתבגרות – גו חי ודינאמי שיאפשר לאד מצד אחד לגלות ולבטא את האינדיבידואליות שלו ומצד שני תאפשר לו ליצור שתו פעולה חופשי בספירות של הרוח ,החומר והמוסר. 14 חלק ג :מחשבות על העתיד -לאן פנינו? לאן פני? בתהלי התפתחות התודעה ,כפי ששטיינר מצביע עליו ,ראינו כי המבני החברתיי עוברי תהלי מאחדות לפיצול ופירוד שמעמידי את האד בתקופתנו בבדידות קשה. מצד אחד יש בכ כאב גדול ,משו ששטיינר מציג תמונה על פיה הבדידות ,שאנחנו חווי היא בלתי נמנעת .מצד שני יש בכ תקווה גדולה ,משו שהבדידות הזו היא בעצ רק שלב בתהלי ההתפתחות של האנושות .א נסתכל קדימה ,טמונות אפשרויות רבות במקו בו התהלי נמצא ג לגבי האנושות וג לגבי עתידי האישי. בהקשר הרחב של האנושות נראה כי תהלי התחזקות האינדיבידואליות רק יל ויתחזק, ככול שנתקרב לתקופה הבאה ,משו שהאני של כל אחד מאיתנו רק הול ומתחזק .מצד שני האני הוא ג הרכיב שקושר את האד אל הרוח והתחזקותו יכולה לאפשר לאד ליצור גופי וקשרי חברתיי יותר ויותר מגווני ,או במילי אחרות ,תאפשר לנו לבנות קשרי חברתיי מתו תודעה. במוב האישי נדמה לי כי סיפור הביוגרפיה הגנרי מאפשר ג הוא ירידה אל תו עומק הבדידות וממנה עליה אל בניית קשרי מתו תודעה .אפשר אולי לומר שאי ש במשאית ,בראשית השביעו הרביעי של חיי הייתי בעומק הבדידות האינדיבידואלית שלי. הייתי בנקודה שהאנושות אפילו טר הגיעה אליה עדיי .מש אפשר לראות ג במגמת החיי שלי שהאפשרות לקשרי חברתיי מתו תודעה רק הולכת ומתחזקת .השביעו הרביעי הוא הזדמנות למצוא ב/בת זוג והשביעוני שאחריו מאפשרי לאד )ויאפשרו לי באופ אישי( ליצור שייכות למסגרות חברתיות וקבוצות חברתיות. ג 1 .לאן פני מדינת הלאום? כפי שראינו קשר הד ,ההיסטוריה המשותפת ,הסמלי המשותפי ,אינ מצליחי להחזיק יותר את מדינת הלאו מול המתחי שצוינו למעלה .כוחות הדבק הלאומי, שנולדו בימיי הביניי יתפרקו קרוב לודאי .המתחי במציאות של ימינו לא יאפשרו למבנה הזה להמשי להתקיי ולכ ,לדעתי ,נית להערי התפתחות אפשרית לשני קטבי. אפשרות אחת היא /,שהמדינה תמשי להתעקש על צביונה הריכוזי ,כלומר ,תמשי לנסות לאחוז בשלושת המערכות – החוק והמשפט ,חיי הרוח והכלכלה .באופ הזה היא תיצור התנגדויות קשות משני צדדי .מכיוו אחד תגיע ההתנגדות מהקהילות המסורתיות )כדוגמת הקהילות החרדיות( ,שלא יאפשרו למדינה להתערב בחיי הרוח שלה ומהכיוו השני מהכוחות של איילי ההו ,שלא יאפשרו למדינה לגעת בנכסי שלה ויפעילו את כוח על מנת למוטט את המבנה הכלכלי שלה .בתוו בי שני אלה יתחילו להיווצר קהילות נוספות )כפי שכבר קורה באר (,המגדירות באופ עצמאי ה את חיי הרוח שלה ,ה את חלוקת המשאבי וה את החוקי הפנימיי שלה .המדינה תמצא את עצמה כגו ריק ,חסר כוח כלכלי וחוקי וג בלי שו השפעה מוסרית או רוחנית. במקרה כזה ייתכ מאוד כי הקהילות יצליחו ליצור בתוכ סדרי א בי הגופי השוני יווצרו מאבקי על "האמת הרוחנית" ועל חלוקת המשאבי ,המדינה תתמוטט וכאוס 15 מפורר יתפוס את מקומה .בתו הכאוס הזה יתקיימו תאגידי ענק כלכליי ,קהילות שמרניות סגורות וקהילות אחרות שהצליחו ליצור לעצמ סדרי פנימיי. האפשרות השנייה ,האופטימית יותר ,לדעתי ,היא שהמדינה תמצא את הדר לאפשר לאינדיבידואלי שבתוכה חירות רוחנית וכ תיצור אצל מחויבות פנימית כלפי הגו הגדול שמכיל אות .אינני יודע בדיוק כיצד זה יקרה .יתכ שזה יקרה מתו חוסר ברירה של המדינה ,שתתעורר ותאפשר את הפירוק לקהילות עצמאיות בתהלי מסודר ,שבו תפקידה יהיה ליצור סביבה חוקיתמשפטית לתהלי וכללי כלכליי .ייתכ שזה יקרה מתו תהלי חקיקה מסודר שינבע מתו הבנת התמונה העתידית. א להיות ריאליי ,נראה כי במדינתנו הקטנה האפשרות הראשונה סבירה יותר... כ או כ ,כתמונה כללית אפשר להניח ,כי בגלל היותנו )כאנושות( בני 16 15סביר להניח שנגיע לקצה כלשהו של התפרקות לפני שנקפו ,בשלב התפתחות אל תו הבנייה... 16 ג 2 .לאן פני? בעוד האנושות נמצאת כרגע בשביעו השלישי להתפתחותה ,פתחתי אני את העבודה בתמונה שלי מתו השביעו הרביעי .בשביעו הרביעי ,כאמור ,מתחיל האד לבחור את השייכות שלו מתו תודעה ומוצא אותה מתו שיו לתחומי עניי ,אינטרסי כלכלי ומקצועיי .בעצ בפע הראשונה מול זר התורשה ,שקנה לו את השיו הלאומי, מתעורר האד לבחירה שיש לו .אפשר לומר כי כא נמצאת ראשית הבחירה של האד שתוצאותיה יבואו לידי ביטוי באיניקרנציה הבאה שלו. השביעו הרביעי ,על התלבטויותיי ,בתחילתו הביא אצלי בחירה ברורה של שייכות. בחרתי בתודעה בהירה לגבי ההשתייכות הלאומית שלי .החלטתי שאני חלק מהמדינה, שגורלי קשור בה ושאני לא עוזב לשו מקו .מהו הכוח שהחזיק אותי קשה לי להסביר. אני חושב שאפשר להסביר את זה בקשר שלי למשפחה ,לאדמה ,לשפה ,לשירי ברדיו, לחברי ואפילו למשחקי של מכבי תל אביב .א אני מעלה את זה מהרגש למחשבה, אפשר ג לומר שאני קשור למקו הזה דווקא בגלל שהוא מביא את שאלות השייכות ושאלות המבנה החברתי לקצה .יש כא ג'ונגל חברתי ע אי ספור מיני אנדמיי .הדבר יכול להוביל ,כאמור לשני קצוות – התפוררות כאוטית או הפריה ועושר נדירי .אני לא יודע לא זה יל אבל אני יודע שאני רוצה להיות חלק מזה .כ או כ ,בשביעו החמישי לחיי כבר לא התלבטתי בשייכות שלי אלא רק בדר שבה אני רוצה להיות שיי ,למקו הכאוטי הזה מהו חלקי? מה תפקידי? אני כותב את השורות האלה בערב יו הזיכרו תש"ע .ושוב כנראה שאי מקריות בעניי. האמת צריכה להיכתב .התחלתי את העבודה הזו ע שאלת שייכות לאומית אבל בשעה שאני כותב שורות אלה נדמה לי שהמעגל הלאומי הוא בומבסטי ורחוק מדי עבורי .אני מבי בהבנה צלולה כרגע ,שכל מה שיש לי לעשות זה לעשות את הטוב ביותר בחלקת האלוהי הקטנה שלי .השאלות הגדולות של הלאומיות נראות לי גדולות .כל שאני מבקש הוא למצוא את הקהילה בה אוכל להפיג את בדידותי ובדידות משפחתי ולהוסי קצת טוב ואהבה לעול .לפחות כפי שאני מבי כרגע ,יש בכ די והותר לי ,למדינה בה אני חי ולעולמנו. " ....א רק תשאירו לי גינה לגדל כמה עצי, להרגיש את הירוק את האישה והילדי"... מיקי גבריאלוב 17 חלק ד' :מחשבות על העבודה – מה עברתי כאן? בחירת הנושא לעבודה היתה לא קלה .אי ש בראשית החור בזמני בה החשיבה אמורה להיות מחודדת חשתי אני בערפילי וסערות .יש לי נטייה לברוח לנושאי פילוסופיי מדי ,שאינ נוגעי בחיי .חיפשתי ,חיפשתי ,התבלבלתי ובסו בחרתי בלאומיות .קיוויתי שאני מוצא בכ את שביל הזהב שבי נושא שאני מכיר ,עוסק בהוראתו ואוכל להתמודד איתו לבי נושא ,שבאמת אוכל ללמוד ממנו משהו ולהעמיק בו .לא ידעתי עדיי לא העבודה תולי ומהי השאלה .כמה פעמי ניסיתי לשנות את הנושא ושאלת המחקר א היא שונתה עוד לפני שהצגתי את הנושא לפני הכיתה וג לאחריו. תקופה ארוכה היה לי קשה לפנות את עצמי לשלב המחקרי של העבודה .היה לי עומס של עיסוקי השנה אבל מעבר לזה ,הרגשתי ג שאני מתמודד ע כל כ הרבה דברי חדשי ,שאני לא יכול לגייס כוחות לתו תהלי של מחקר .לנגד עיני עמדה תמונה של מאבק ע כתבי שטיינר ומסע ייסורי עד שאני מוצא את המאמר המתאי .מה ששינה את התמונה היתה התמיכה של החברי מהקבוצה וג העובדה שראיתי שג היתר ,על א הקשיי ,מצליחי להתמודד ע המשימה. למעשה עד תחילת כתיבת העבודה היו בי חששות לגבי היכולת שלי להתמודד שוב ע מחקר מהסוג האקדמי א תחילת הכתיבה שיחררה אצלי את הכוחות שנשאו אותי עד הסו .התחלתי מתו עולמי הפנימי ,ניסיתי להתבונ על עצמי ומש הכל זר .זר עד כדי כ שכשעברתי להתבוננות ההיסטורית העדפתי להישאר במקומות שאני מכיר ולא יצאתי לחפש דברי חדשי .דחיפה של קובי אפשרה לי להיכנס לתו האיזוטריקה ההתפתחותית של שטיינר והשלימה מבחינתי את התמונה. בסופו של דבר הבנתי במהל העבודה ,כי השאלה המרכזית שעומדת בתוכי היו היא שאלה של שייכות .ג אני ,ממש כמו נער ובעצ כמו האנושות כולה כיו ,שואל את עצמי לא אני שיי? עד כמה אני מוכ להתמסר ולהיות מגו חברתי ולחילופי עד כמה אני שומר על המרחב האינדיווידואלי שלי? מה המעגלי בה אני בוחר להיות מעורב? מתי אני נעצרבמשפחה? בקהילה? במדינה? בעול? המענה שאני יכול לתת לשאלות האלה בעקבות העבודה הוא מעט בנאלי אבל הוא אמיתי .אני חושב שבעזרת עבודה משמעותית בקהילה הדברי מחלחלי עד הפלנטות הרחוקות ביותר .במוב הרחב יותר ,במקו שהשאלה פוגשת את המבני החברתיי הגדולי ,את מדינות הלאו ,קשה לי מאוד להכיל את התמונות .ה מעט גדולות עבורי. העבודה "הכריחה" אותי להתמודד ע תכני ומושגי שפגשתי בארבעת השני של הסמינר בכוחות עצמי .לא פע מצאתי את עצמי הול לקלסר בו תייקתי את השיעורי מארבעת השני ,מנסה שוב להבי "התפתחות התודעה"" ,קארמה" או "תהליכי החיי" ואחר כ חוצב בתוכי את הבנת התמונות והמושגי האלה מחדש. 18 אני חושב שלא גיליתי לעול משהו חדש בעבודה אבל הרווחתי התבוננות על תהלי התפתחותי ,על תהלי היווצרות של מבני חברתיי אצל האד .ההתבוננות הזו הביאה בשבילי משהו מרגיע ,עשיר ,משהו שהיתה בו נשימה ע הרבה חמצ .היתה לי הזדמנות להסתכל על החיי שלי ולראות אי בעצ במקומות שהרגשתי מתוסכל או חסר ישע ולחילופי שיכור מכוח או מהברקות רגעיות ,בעצ פעלו עלי כוחות שפועלי על האד כחלק מתהלי התפתחות .אני חושב שמה שהרווחתי בעיקר זה את השאיפה לנסות להיות ערני ולזהות את הכוחות האלה בעול כדי שאוכל להיעזר בה ולא להתנגד לה, כמו גולש גלי מנוסה ,שיודע לזהות את הגל שיוכל לשאת אותו בכוחות המדויקי ביותר. בעצ כתבתי את העבודה מחדש שלוש פעמי בכל פע הרגשתי שהעמקתי עוד .עכשיו, ברגעי אלה של סיו ,נדמה לי כי לא ממש משנה הנושא אותו הייתי בוחר בתחילת הדר ,משו שבסופו של דבר הייתי מגיע לאותו המקו ,שהרי ההסתכלות פנימה מובילה אל השל והשל הוא אחד ג א הוא מפוצל להרבה חלקי נפרדי. תודות אני שמח שהצלחתי בסו של דבר להגיש את העבודה. אני מודה לחברי )צביקה –על הספר ועל סגנו החיי ,ניקול – על הטירו ,שלי – על העקביות והדחיפה ,עדי – על האמונה והצחוק ,ירו – על זה שהוא כזה מדהי ,אילנה – על המרכז ועל הכוחות בכל עת( אני מודה לקובי ,שאני חב לו כל כ הרבה שעות בהקשר של העבודה הזו וג מעבר ואי לי בכלל דר להודות לו. אני מודה לרונ על שהקי את הסמינר. אני מודה לרינה האהובה שהתחתנה ע מישהו קצת מטור . ואני מודה לכוחות שנשאו אותי עד לכא. 19 מקורות שטיינר ר .עיקרי הבעיה החברתית ופתרונה :הגו החברתי התלת אברי ,תרגו :ב ציו בננו וולקובי.1919 ,Dornach Schwiz1992 , קורס התפתחות ,קובי טו ,סמינר תיכו ולדור ר"ג ,תש"ע Steiner R. "The Karma of Untruthfulness Volume Two", lecture 16, Dornach 1917. 20
© Copyright 2024