התקני שבת במקררי מורנו הרב יצחק מרדכי הכהן רובין שליט"א דרשת שבת הגדול תשע"ב החששות בשימוש במקררי בשבת א .בשני האחרונות נעשה השימוש במקררי יותר יותר מורכב ,ישנ מאווררי שמפסיקי את פעולת ,תריסי שנפתחי ונסגרי ,מערכות דיגטליות שמושפעות מפתיחת הדלת וסגירתה, וגורמות לכל מיני פעולות שיבוארו בהמש .וכדי לברר נידוני אלו עלינו לעסוק מעט בדיני גאמא ודבר שאינו מתכוי ,בדיני פ"ר לשעבר ועוד נידוני. והנה במש שני רבות בעת שהמקררי היו מכניי ,הנידו היה שפתיחת הדלת וכניסת אויר ח גרמה לתרמוסטאט להתרחב או להתכוו ,וזה גר להפעלת המנוע של המקרר .וידוע שדעת הרבה מגדולי ההוראה היתה שאי להשתמש במקרר בשעה שהמנוע איננו פועל .1ורק בשעה שפועל אי חשש כיו שאז הכנסת אויר ח רק תמשי את פעילותו ולא תגרו להפעלתו מחדש .ודעת החזו איש היתה שאי להשתמש במקרר כלל ג בשעה שהמנוע פועל ,כיו שחשש שבכלי כזה שיש לו שני מצבי ואפשר להיכשל בו בקל לא ראוי להשתמש ג בשעה שפועל.2 ודעת הגרש"ז אויערבא זצ"ל 3היתה שמותר לפתוח את הדלת בכל עת ובכל שעה ,וכפי שהרחיב בדבריו הנדפסי בספרו מנחת שלמה ,ושורש ההיתר בנוי על כ שכניסת אויר ח והשפעתו על התרמוסטאט הינה בגדר גרמא ,ועצ פעולת הכנסת האויר הח מוגדרת כאינו מתכוי שהרי כוונתו לפתוח את הדלת ,ויש כא מצב של פ"ר בגרמא ,ודעתו היתה שאפשר להתיר בכה"ג והביא סימוכי לדבריו. נידו זה שיי בכל מכשירי החשמל בה מותק טרמוסטאט, וה תנורי אפיה ,מיחמי לשבת ,מזגני ומכשירי מי עד למיניה. התק שבת ב .כדי לפתור חששות אלו שיהיו כשרי בלי חששות כלל. שקדו רבני ואנשי מעשה למציאת פתרו שיהיה טוב לכולי עלמא ושפעולות האד לא ישפיעו כלל על מערכת המקרר ,ושהאד יוכל לפתוח את המקרר בעל עת .והרעיו שלה מבוסס על כ שהמקרר מתנתק למש עשרי דקות ,ואז פעולות האד במש אות עשרי דקות לא משפיעות כלל ,ואחרי עשרי דקות מתחיל המנוע לעבוד למש שלש דקות ,ובסו" השלש דקות יש גלאי ממוחשב שקורא את מידת החו ב"רגש" ,ועל פי מצב הטמפרטורה מחליט א להמשי לקרר או להפסיק את הקירור .ונמצא שפעולת האד בפתיחת הדלת וסגירתה אינ יכולי להשפיע כלל וכלל על הפעלת 1 שו"ת אגרות משה ח"ב סי' ס"ט ושו"ת מנחת יצחק ח"א סי' י' אות ו'. 2 אמנ כתב לנו הגר"ח קניבסקי שליט"א שפע אחת אירע ששכחו לנתק מקרר והורה החזו איש לפותחו בשעה שהמנוע פועל ,וכמדומה שהתיר זאת א" לגדולי ,עכ"ד. 3 מנחת שלמה ח"א סי' י' אות ו'. המנוע ,שהרי משעה שמתחיל המנוע לעבוד אי כל השפעה של מעשה האד על המנוע ,אלא רק להמשי פעולה קיימת ולא לחדש פעולה ,ובזה אי חשש שהרי זה כמי שסוגר חלו בפני רוח מנשבת ועל ידי זה גור שהנרות ממשיכי לדלוק. החששות בהתק זה ג .אלא שעוררו בשער בת רבי על פיתרו זה שיש בו בעיה, שאה"נ לאד אי השפעה על המנוע אבל יש לו השפעה על המערכות הדיגיטליות שנותנות את ההוראה למנוע לפעול או לחדול מלפעול .וזאת היות והמערכות הדיגיטליות מורכבות מ"רגש" שמושפע מהחו והקור ,והוא משדר את מצב החו למכשיר אחר שמתרג את מידת החו לאותות בינאריי ,ואותות אלו ה בסופו של דבר יהוו את ההחלטה של המנוע הא להמשי בפעולתו ,ולכ א" את"ל שאי לאד השפעה כלל על הפעלת המנוע ,אבל יש לו השפעה בדר גרמא על הפעלת מערכת המחשב שנמצאת במקרר ,שהרי על ידי כניסת אויר ח ה"רגש" משנה את תכונתו ועל ידי כ משתני האותות הבינאריי ,4וזה גופא פעולה אסורה שנעשית בדר גרמא.5 ד .והנה אות שסמכו על הוראת הגדולי שהתירו להשתמש במקרר בשבת ג בשעה שאינו פועל ,הרי שג במקררי אלו קייימות סברות ההיתר דהוי דבר שאינו מתכוו ופ"ר .וכל הנידו הוא לאות שלא השתמשו במקרר בשעה ששבת מפעולה ,וחששו לגרמא של הפעלת המנוע .מה יעשו במקררי החדשי שבה יש השפעה לפעולת האד על המכשור הדיגיטלי ,בכניסת האויר הח. חששות ג בשעה שהמנוע פועל ה .ויש להדגיש שא אכ יש בנידו זה בעיה הרי שאי הבדל בי בשעה שהמנוע פועל לשעה שהוא שובת שבכל גוונא פעולת הכנסת החו משנה את האותות הבינאריי ,והמש יבואר שיתכ שעיקר הבעיה היא בשעה שהמנוע פועל ולא בשעה שהמנוע שובת. מו"מ בנידו חששות אלו ו .אלא שיש לדו הא פעולות אלו אכ אסורות וזאת היות וסדר פעולת ה"רגש" והמכשיר הקורא אותו שהדבר נעשה כמה פעמי בשניה ,וכל שינוי חו של עשירית המעלה משנה את האותות הבינאריי ,6נמצא שא פתחו את דלת המקרר בשעה תשע 4 לגבי שינו אותות הבינאריי ,יש בזה אריכות דברי והסברא נותנת שיש בזה איסור בונה או מכה בפטיש. 5 ובעקבות הערה זו יצא מכשיר אחר לפיקוד שבת ,והוא מיוש כעת במקררי אמקור ,ועקרו פעולתו הוא כעי שעו שבת ,שיש זמני קצובי לפעולת המנוע וזמני קצובי שבה הוא שובת מפעולה ,ונמצא שאי האד בפתיחת הדלת משפיע כלל על שו מערכת .אלא שלדעת מומחי אי זה נכו לפעולת המקרר כיו שבמצב זה המאכלי עלולי לקפוא ,כיו שהתרמוסטאט מנוטרל מפעולתו. 6 כ נמסר לי ממהנדס מומחה ויר"ש ,א אמר זאת בהשערה ולא בבדיקה ודאית. יכנס אויר ח שישפיע בעוד מספר דקות על הרגש וישנה את האותות הבינארי ,אבל א בתשע ודקה יפתח אד אחר את המקרר הוא יגרו לשינוי נוס" באותות הבינאריי ,ונמצא שהמצב שיהיה בסו" התהלי יהיה המצב הקובע ,משל למה הדבר דומה למי שמניח חפ על משקל דיגיטאלי ונרש מספר ואח"כ הוסי" אד אחר חפ נוס" ונרש מספר אחר ,שזה לכאורה פשוט שלגבי המספר השני אי לראשו שו שייכות ,והנה א המספר הראשו שנרש לא תהיה בו נפק"מ כלל ,שאי הוא נקרא כלל מסתבר שאי בזה משו גר מלאכה ,שהרי אינו משפיע ואי חשיבות במעשיו כלל] .וכעי מצב שיש לאד שעו דיגיטאלי ויש לו מצב שמודד ג את הטמפרטורה בחדר ,וא מעבירי אותו מחדר לחדר הוא משנה את הצג ,הא מותר להניח עליו מדבקה מערב שבת ,ולא לראות את השינוי ,או שמא כיו שנעשה שינוי הרי שיש כא גרמא של איסור, והדעת נותנת שכיו שאי לו נפק"מ כלל ממה שנעשה ממילא אי חשיבות לפעולתו כלל[. ז .אלא שעדיי פעולת האד האחרו משפיעה על המידע שיגיע ויתורג לאותות הבינאריי ,אלא שזה אינו ,כיו שבשעה שהמקרר שובת אי בכלל השפעה כלל לא" אחד ,שהרי המנוע יתחיל לפעול אחרי עשרי דקות שהמנוע שבת והוא יזרי אויר קר שישנה את הרגש ואת האותות הבינאריי ,ונמצא שאת השינוי האחרו יעשה המנוע ,וא" א מא דהו יפתח את המקרר באות שלש דקות שהמנוע התחיל לעבוד ,הרי שהוא לא יהיה המשפיע היחיד על המערכת כיו שתמיד יש כא אויר קר שנכנס ומשנה את המצב ואת התוצאה. ח .ונמצא שהאד שפותח את הדלת בשעה שהמקרר שובת אי לו השפעה כלל .ובשעה שהמקרר פועל ואז כל חלקיק שנייה נקרי פעולות האד ,ג בזה המציאות היא שאי נפק"מ לפעולת האד כיו שכאשר הוא מתחיל לפעול הוא צרי להגיע לטמפרטורה מסויימת ,וכל עוד שלא הגיע אליה אי נפק"מ בפתיחת הדלת כיו שאי לה משמעות כעת כלל ,ועל זמ מאוחר יותר בי כ תשתנה האות הבינארית .נמצא שאי שו אחשביה למעשה האד. חששות נוספי ט .אלא שעוררו שתתכ בעיה נוספת והיא – שבשעה שאד גור יצירת אות דיגיטלית ,המציאות היא שא האות הזאת לא תהיה קיימת המכשיר לא יעבוד כלל כיו שהוא ישדר תקלה ,ונמצא שבגרמתו המכשיר פועל כעת ,שא" שא לא היה פותח את הדלת היתה אות דיגיטלית אחרת ,וא"כ לכאורה מה הוסי" השני ,אבל כיו שבלעדי מעשהו כעת יתכ והמכשיר לא היה פועל כלל ,נמצא שיש במעשהו חשש מלאכה. י .וחשש זה קיי בשעה שהמנוע פועל ולא בשעה שאיננו פועל ,כיו שבשעה שאיננו פועל אי בכלל חשיבות למעשיו כיו שהגלאי לא קורא כלל את המצב ,וא"כ לפי טענה זו נמצא שהאיסור בפתיחת מקרר מעי זה הוא דוקא בשעה שהמנוע פועל ולא בשעה ששובת. יא .ושאלה זו יש לדו בה בתרי אנפי – הא בכלל מעשה כזה שבעצ לא נצר כלל יכול להיות מיוחס אלי ,שהרי ג בלעדי היה מצב זה קיי ,ומה אהנו מעשיו .וג יש לדו א" את"ל שחשיב מעשה ,הא הוי פ"ר דניחא ליה או דלא איכפת ליה כלל .ולכאורה הסברא נותנת שג אי למעשהו חשיבות מלאכה כלל וג הוי פ"ר דלא איכפת ליה. ודבר זה דומה ועדי" טפי מהנידו המפורס אודות המעלית, שבשעת ירידתה מפעילה מתגי ,ובשעה שהאד עומד בתוכה כובדו משפיע על הפעולות הנעשות ,אבל ג בלעדיו תיעשה אותה פעולה .שהגרשז"א זצ"ל צידד בסברא שאי כא חשיבות מעשה, וכא עדי" טפי ,שאי צור במה שעושה והדבר נעשה בדר גרמא 7 ואינו מתכוי. יב .עוד יש לדו סברא להיתר והיא שכיו שהמנוע מחדיר אויר קר והוא אמור לקרר את ה"רגש" והאויר הח שנכנס מתנגד לו ומונע ממנו את השפעתו על ה"רגש" ,אי זה נחשב שהאד משפיע על הרגש כלל אלא מעשהו הוא רק בגדר מבריח אירי של פעולת המנוע ,8והרי זה כמי שסוגר דלת בפני הרוח נושבת שזה מעשה מותר.9 ההבדל בי מזג למקרר יג .והנה יש לעיי שכל המחזה המדובר במקרר אנו מוצאי במזגני ,ולמה במזגני לא דיברו מאומה לא להשתמש וכו'. והטע בזה דשאני מזג שפעולת האד אינה ניכרת להדיא שהיא גורמת לפעילות המזג ,משא"כ מקרר שהוא סמו ונראה .ועוד שהאויר הנמצא ליד דלת המקרר הרי הוא כביכול כמי הנשפכי מיד ע פתיחת הדלת ,ולכ הרי זה מתייחס טפי לפעולת האד. העולה מכל הנ"ל: יד .בודאי מ הנכו לדאוג לייצר מנגנוני פיקוד שבת שלא תהיה לאד השפעה כלל וכלל ,אבל כל זמ שעדיי לא סודר כדבר הזה ,ויש לאד צור במקרר מסויי או שכבר רכש מקרר ע פיקוד כזה ,שסודר באופ של מהדרי ,הרי שלפי המיצות והמידע שיש לנו כהיו נית להשתמש בזה ,א" לכתחילה. 7 נידו עירבוב המי לגבי מעשה שבת יש לעיי לעניי מעשה שבת במי שיש לו מי חמי והל אד וערבב לו מי קרי בתוכ ,וכעת יש לפניו תערובת של מי חמי שהיו מבושלי קוד השבת ועוד מי אחרי שנתבשלו בשבת .ולכאורה המי המעורבי ה מי אסורי שנתבשלו בשבת ,וא"כ יש כא תערובת של מאכלות אסורות. אלא שיש לדו ולומר שכיו שכל התערובת היחא מי במי ואי לאד נפק"מ בי מי אלו למי אחרי ,נמצא דלא אהנו מעשיו ,וכיו שהאיסור המעשה שבת הוא קנס על הנאה שהתווספה לאד בשבת ,יש מקו לומר שאי זה נחשב הנאה כלל .והגרשז"א זצ"ל ד להביא ראיה לנידו מעי זה מהסוגיא של מוסי" שמ בנר שחייב משו מבעיר ,ודנו הראשוני מה ההבערה הנוספת ולמה לא אמרו בפשיטות שהשמ החדש שנכנס בנר נשר" ויש בזה משו מבעיר .אלא מוכח שכיו שהיה שמ בלא"ה א"כ אי תועלת בשמ החדש] .ורק א ירצה להתמש ג במי הנוספי או השמ הנוס" בזה יש איסור ,כיו שנהנה כעת מהמותר[. 8 כ נמסר לנו ממהנדס מומחה ויר"ש. 9 וא" את"ל שלא ברור א הרוח הקרה שהמנוע מספק גוברת על החו הנכנס, מ"מ אי זה פ"ר שהפעלת האד גורמת לשינוי כלל .ואי זה פ"ר לשעבר אלא פ"ר לעתיד. נידו מזגני אינוורטר לאחרונה התחילו לשווק מזגני הפועלי בשיטה שונה מהמזגני שפעלו בעבר וה מכוני "מזגני אינוורטר" שעקרו הפעולה שלה שאי בה טרמוסטאט שמפעיל ומכבה את המזג מחדש .אלא המזג ממשי לעבוד ותוספת חו בחדר ע"י כניסת בני אד או פתיחת חלונות ודלתות גורמת להגברת זרמי שמוסיפה קירור בחדר .ונתפרסמו ברבי דעות לכא ולכא בנוגע להיתר השימוש בה בשבת .וראינו לנכו להציע את הדברי בקצירת אמרי בדר מו"מ כדרכה של תורה למע יידע הציבור את שורשי הנידו .ולעניי הלכה הדבר מסור לגדולי ההוראה שליט"א. השוני בי מזג רגיל למזג אינוורטר א .כדי לעמוד על השאלה הא השימוש במזגני אלו מותר בשבת או אסור ,יש לברר את מהות השינויי במזגני אלו .והנה מזג רגיל פועל על עקרו של טרמוסטאט אשר הוא רגש שמרגיש את מידת החו וסוגר מעגל חשמלי הגור להפעלת המנוע .והנה יש לשאול אמאי הדבר מותר והרי פ"ר שידלק המזג .ומה זה שונה מהמבואר מסי' רע"ז ס"ב שאסור לפתוח דלת כנגד המדורה מפני שהרוח מנשב וגור להבעיר את המדורה יותר .וא" שאינו מכוי לכ מ"מ פ"ר הוא ואסור. פסיק רישא בגרמא ב .אלא שמצינו בפוסקי שדנו שכאשר הפעולה היא בגדר של אינו מתכוי וג גרמא יש להקל טפי ,ועיי באריכות בספר מנחת שלמה אודות פתיחת המקרר בשבת שביסס את התירו בכ שכל פתיחת דלת הוי דשא"מ ופ"ר בגרמא. ובמזגני יש סברא נוספת שכל פעולת האד נעשית שלא כדר בשונה ממקרר שפתיחת הדלת נעשית כדר .ולכ נהגו העול להקל להשתמש במזגני ובמוצרי חימו הבית הבנויי על טרמוסטאט והכל מטע הנ"ל. הולדת זר והגברת זר ג .ידועי הדעות בעניי הולדת זר חשמל בשבת ושדעת החזו"א שיש בזה איסור או משו בונה או משו מכה בפטיש .אמנ בעניי הגברת זר קיי יש מבוכה אי להתייחס לדבר ,הא דינו כהולדת זר חדש או שמא דינו קיל טפי .ויש בזה שמועות בש מר החזו"א שאסר בזה וג דעת הגרי"ש אלישיב שליט"א לחוש בזה לאיסור תורה .ודעת הגרשז"א זצ"ל היתה להקל בזה בשעת הצור. ובספר ארחות שבת פרק כ"ו סעי" ל"ז ,הבאנו שבגוונא שהשינויי בזר ניכרי ע"י זמזו והדלקת נורה וכגו בשערי החשמליי שנעשו לבדיקת מתכות שהגברת הזרמי מפעילה מד וכדומה ,יש לחוש לאיסור מלאכה. ויש שדנו בזה לדמות את העניי לדברי המשנ"ב בסי' תקי"א ס"ק כ"ו אודות מוליד ריח ביו"ט ושבת גבי החזרת אתרוג לבגד ביו"ט שיש לחוש בזה למוליד ריח ורק א מחזיר לאותו בגד כיו שאינו מריח יותר בגלל ההחזרה, ומשמע שא היה מריח יותר א" שהוא תוספת הולדה מאותו המי הדבר היה אסור .וא"כ ה"נ הגברת זר הוי הולדה נוספת מאותו המי ויש לאסור .אמנ דעת הגר"ז ש ס"ז להקל בזה, וכ דעת החיי אד הלכות יו"ט כלל צג די ד' ,וסברת שרק תוספת הולדה ממי אחר אסורה ולא מאותו המי. ויש לדו עוד שהגברת זר חמירא טפי מהולדה ויש לאסור אותה א" באותו המי ,כיו שיש לדו בזה בתוספת זו שיש בה משו בונה או מכה בפטיש א" שהזר כבר קיי ואינו פותח וסוגר מעגל אלא עצ הוספת חיות יתרה למערכת יש בה איסור תורה ועכ"פ מדרבנ. העולה מהנ"ל: ד .א כני הדברי יש בזה נידו בי הפוסקי ויש לחוש לאיסור ,אמנ כל זה רק א הגברת הזרמי פועלת את פעולתה מיד ובזה היא דומה לפתיחת דלת הסמוכה לנר דולק שאסורה .אבל א המציאות היא שפתיחת הדלת או החלו או כניסת האד אינ משפיעות באופ מיידי ,אזי א" א ננקוט שהגברת זרמי אסורה מ"מ הדבר דינו כדי מזג ע טרמוסטאט ,דהוי פ"ר בגרמא ומותר. וא כ לדינא הדבר תלוי במציאות ויש לברר בכל חברה את סדר פעולת המזג ,ולפי מה ששמעתי הרי שבמזגני המצויי המכוני אינוורטר אי השפעה ישירה להגברת הפעולה וא כ הרי מי שהשתמש במזג עד היו יכול להשתמש ג במזגני אלו. ויש לוודא שלא תהיה במזג שו עינית או גלאי תנועה שמשפיעי באופ ישיר על הפעולה.
© Copyright 2024