‫ב‬ ‫שית‬ ‫ו‬ ‫ףמ‬ ‫י‬ ‫תרים‬ ‫קשת מזכרת בתיה‬ ‫לחיות ולחנך ביחד‬ ‫ודברת בם‬ ‫חג‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ח!‬ ‫לתגובות‪[email protected] :‬‬ ‫פרשת וישב גיליון מס’‬ ‫‪261‬‬ ‫י”‬ ‫ט בכסלו תשע‬ ‫”‬ ‫ד‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ובמ‬ ‫בר ‪2013‬‬ ‫הדמות שלי ֶפ ֶרנץ הופמן‪,‬‬ ‫או כמו שפקיד העלייה החליט ‪ -‬אפרים קישון‬ ‫צילום‪ :‬יח"צ ברשת‬ ‫התחלתי לקרוא את קישון בכיתה ג’ בערך בספר “אלף‬ ‫גדיא וגדיא”‪ ,‬שקיבץ טורים שכתב קישון ב”מעריב”‬ ‫ו”נגנבתי” (אז היו אומרים “מגניב” בהטיות שונות)‪ .‬נגנבתי‬ ‫איך קישון מצליח להיות אקטואלי בספר ולא בעיתון‬ ‫של אתמול‪ ,‬אם כי הפריע לי שלפעמים הוא כותב על‬ ‫פוליטיקאים שכבר אז לא היו רלוונטיים‪ .‬מה שהתברר‬ ‫לי אחר כך הוא שהספר יצא לאור בשנת ‪ 1954‬ולמרות‬ ‫זאת נראה עכשווי בעיניו של ילד בשנת ‪ ;1986‬וגם היום‬ ‫ב‪( 2013-‬כמעט ‪ ,)2014‬מצליח קישון להיות נכון ומדויק‬ ‫כאילו כתב את הטור שלו על פקיד שפגשתי אתמול‬ ‫במס הכנסה‪.‬‬ ‫הרשימה המלאה של הספרים‪ ,‬הסרטים‪ ,‬המחזות‪,‬‬ ‫המערכונים וחידושי הלשון שיצר קישון‪ ,‬ארוכה מכדי שנרשום אותה‬ ‫כאן‪ .‬נזכיר רק את “תעלת בלאומליך”‪“ ,‬השוטר אזולאי”‪“ ,‬סלאח‬ ‫שבתי”‪“ ,‬שעיר לעזאזל”‪“ ,‬ארבינקה”‪“ ,‬פרטצ’יה אהובתי”‪ ,‬ועוד לא‬ ‫הזכרנו את התרגומים לעשרות שפות‪.‬‬ ‫פרשת השבוע למשפחה‬ ‫הלוואי שהכול היה קורה‪ ,‬אבל אחרת‪.‬‬ ‫שלא הייתי חולם‪ ,‬ולא הייתי מספר‪ ,‬ולא‬ ‫הייתי הולך לחפש את האחים שלי‪.‬‬ ‫הלוואי שהם לא היו מפשיטים אותי‬ ‫מהכּותונת שהכין לי אבא‪ ,‬שהייתה ממש‬ ‫יקרה לי‪ ,‬כי מאימא לא נשאר לי דבר‪.‬‬ ‫הלוואי שהם לא היו זורקים אותי‬ ‫לבור הזה‪ ,‬מתלבטים מה לעשות בי‪.‬‬ ‫בבור הזה‪ ,‬בנקודה שאיך שלא תסתכלו‬ ‫על זה‪ ,‬היא הכי נמוכה בחיי‪ ,‬אני יושב קפוא‬ ‫וכואב‪ .‬כן‪ ,‬גם פיזית‪ ,‬אבל זה כלום לעומת‬ ‫הכאב החותך הזה שמתלווה להכרה‬ ‫שהאחים שלי פשוט שונאים אותי‪ .‬שנאה‬ ‫שאין לה גבול כמעט‪.‬‬ ‫לא הייתי “אח השנה”‪ ,‬אני יודע‪ .‬הייתי בלתי‬ ‫נסבל יותר מפעם אחת‪ .‬ובכל זאת תמיד‬ ‫האמנתי שקרע בין אחים יכול להגיע רק‬ ‫לעומק מסוים‪ ,‬אבל זה פשוט לא נכון‪ .‬משהו‬ ‫השתבש לחלוטין ואיבדתי אותם‪ ,‬את כל‬ ‫משפחתי‪.‬‬ ‫ככל שהזמן עובר כאן אני מרגיש את‬ ‫ככל שהתעמקתי וקראתי את ספריו של קישון‪,‬‬ ‫גיליתי שהוא יודע לזהות את הרגעים האנושיים‬ ‫הקטנים ולהאיר אותם בזווית חדשה ומקורית‪ ,‬בכדי‬ ‫שנוכל לראות את המצחיק‪ ,‬את הכואב ואת האמת‬ ‫לאמיתה‪.‬‬ ‫גם היום אני לוקח מדי פעם ספר של קישון מהמדף‬ ‫וקורא על מה שהיינו פעם‪ ,‬מה שאנחנו עכשיו ומה‬ ‫שנהיה בעתיד‪.‬‬ ‫לסיום‪ ,‬אביא את סיום הרשימה שנקראת “המדינה‬ ‫שלי”‪:‬‬ ‫“זוהי ארץ בה לא מצפים לניסים אלא מתחשבים‬ ‫בהם‪.‬‬ ‫זוהי ארץ שקיומה בסכנה מתמדת אך תושביה מקבלים אולקוס‬ ‫דווקא מן השכנים למעלה‪.‬‬ ‫זוהי הארץ היחידה שאני יכול לחיות בה‪,‬‬ ‫זוהי הארץ שלי”‪.‬‬ ‫יובל תלם‬ ‫פרשת “וישב”‬ ‫החשיכה חודרת פנימה; כמו אור שמש‬ ‫שנכנס דרך עפעפיים עצומים וממלא את כל‬ ‫הגוף‪ ,‬רק שזה חושך‪ .‬הבור שמקיף אותי הוא‬ ‫עכשיו בור בתוכי‪ ,‬בנקודה עמוקה וקמאית כל‬ ‫כך שעד שהיא לא נפרצה לא הרגשתי בה‪.‬‬ ‫בנקודה העמוקה הזאת‪ ,‬שבה לכל אחד צריך‬ ‫להיות רשום שהמשפחה שלו אוהבת אותו‪ ,‬לי‬ ‫יש עכשיו חור‪ .‬והחלל הזה שנפער שם עכשיו‪,‬‬ ‫יישאר איתי כבר כל חיי‪ ,‬לא משנה כמה‬ ‫אנסה למלא אותו‪ .‬לא משנה שאשרוד את‬ ‫הבור הזה‪ ,‬לא משנה שאשרוד את העבדות‬ ‫ואת הכלא‪ .‬אני יודע‪ ,‬עוד רגע אגיע לצמרת‬ ‫במצרים‪ ,‬כולם יעריצו אותי‪ ,‬את החוכמה‬ ‫שלי ואת הכול‪ .‬כל זה לא משנה לי עכשיו‪.‬‬ ‫אני לא רוצה שום דבר מזה‪ .‬אני רק רוצה את‬ ‫המשפחה שלי בחזרה‪.‬‬ ‫אני רוצה לבלות את השנים האלה ליד‬ ‫אבא שלי‪ ,‬אני רוצה ללמד את בנימין את‬ ‫המשחקים שהמצאתי בשדה‪ ,‬אני לא רוצה‬ ‫להתגעגע ולכאוב ולבכות כל כך הרבה‪ .‬ואני‬ ‫מבין‪ ,‬אני מבין שזה הכרחי‪ ,‬שלא היה באמת‬ ‫משנה אם הייתי עושה את הדברים אחרת‪,‬‬ ‫ואני מבין שזה לא אשמתם בסופו של דבר‪.‬‬ ‫אבל הם האחים שלי‪ ,‬ואני כואב על עצמי‪ ,‬על‬ ‫כל השנים האלה‪ ,‬ועל כל הלבד הזה‪ ,‬וכואב‬ ‫עליהם‪ ,‬על האשמה שתכרסם בהם כל הזמן‪,‬‬ ‫ועל אבא שלי‪ ,‬שמתאבל עליי‪ ,‬ואני עוד חי‪ .‬ואין‬ ‫בי כלום‪ .‬רק אהבה וכאב ומשאלה שלעולם‬ ‫לא תתגשם‪ ,‬שהכול יקרה שוב אבל אחרת‪.‬‬ ‫זה נכון מה שאומרים‪ ,‬אתם יודעים‪ ,‬שצריך‬ ‫להיזהר מחלומות‪ ,‬שבסוף הם עלולים‬ ‫להתגשם‪ .‬הינה‪ ,‬עוד מעט החלומות‬ ‫המפוארים שלי עומדים להתגשם‪ ,‬ואני הולך‬ ‫לסבול כל הדרך לשם‪.‬‬ ‫אבל הם יתגשמו‪ ,‬ממש כמו שאמרתי‪ .‬אמנם‬ ‫עם הרבה כאב וצער וחרטה וייסורים‪ ,‬אבל‬ ‫הם יתגשמו‪ .‬אולי זה גורלו של חלום גדול‪,‬‬ ‫חלום של עם‪ .‬ואולי לא‪ .‬אולי זה כן יכול היה‬ ‫להיות אחרת ואז הייתי מרוויח את האחים‬ ‫שלי ואת אבא שלי‪ ,‬שנים יקרות שלא יחזרו‪.‬‬ ‫אבל כל זה כבר מאחוריי‪ ,‬ואת הנעשה אין‬ ‫להשיב‪ ,‬רק לבכות ולהתגעגע ולחלום על‬ ‫ההשלמה והחיבוק של הפגישה‪.‬‬ ‫ליאת אקרמן‬ ‫משמעותו של חג החנוכה‬ ‫בתקופת החשמונאים‬ ‫מהי משמעותו של חג החנוכה? האם‬ ‫זה חג המציין את ניצחונה של היהדות‬ ‫במלחמת התרבות מול זו היוונית‪-‬‬ ‫מערבית? האם זה חג של גבורה ‪ -‬חגו‬ ‫של יהודה המקבי‪ ,‬או שמא של הקרב?‬ ‫חגה של חנה ושבעת בניה? האם זה‬ ‫חג שמציין את יכולתו של המיעוט‬ ‫והמוחלשים לעמוד מול הכוחות‬ ‫ההגמוניים ותרבות הרוב? או אולי זה‬ ‫חגו של ניצחון “האור” על “החושך”?‬ ‫דומה שבחברה הישראלית כיום יהיה מי‬ ‫שיאמץ לפחות אחת מכל האפשרויות‬ ‫הללו‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬אנו חיים בתקופה בה המשמעות של‬ ‫אירועים היסטוריים חשובים נתונה לוויכוח‬ ‫בעודם בהתהוותם‪ ,‬כאשר הפרשנות‬ ‫שקבוצות שונות נותנות לאותם אירועים‬ ‫מבטאת את ההבדלים בתפיסות הדתיות‪,‬‬ ‫הלאומיות והחברתיות הקיימות בחברה‬ ‫הישראלית‪ .‬כך למשל‪ ,‬לשאלה מה קרה‬ ‫במלחמת העצמאות‪( ,‬ובדומה לכך במלחמת‬ ‫ששת הימים)‪ ,‬ניתנו תשובות שונות‪ :‬התנועה‬ ‫הציונית ראתה במלחמה ביטוי לגבורה ולכך‬ ‫שלאחר אלפיים שנות גלות וגלותיות העם‬ ‫היהודי נטל את גורלו בידיו‪ ,‬והשיג באמצעות‬ ‫תושייה וגבורה ניצחון צבאי מזהיר‪ .‬הציונות‬ ‫הדתית‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬ראתה במלחמה זו‬ ‫“נס”‪ ,‬ניצחון של מעטים מול רבים‪ ,‬המבטא‬ ‫את מהותה של מדינת ישראל כ”אתחלתא‬ ‫דגאולה”‪ .‬בפלגים החרדיים האנטי ציוניים‬ ‫כמו “סאטמר”‪ ,‬ראו בניצחון הצבאי “מעשה‬ ‫שטן”‪ ,‬שנועד להעמיד בניסיון את אלו‬ ‫המתפתים להצטרף לעגלה הציונית‪ .‬ואילו‬ ‫לפחות באופן רשמי‪ ,‬היהדות החרדית טענה‬ ‫כי תקומתה של מדינת ישראל היא אירוע‬ ‫“ארצי” נטול משמעות ערכית או דתית‪.‬‬ ‫כאשר אנו פונים למשמעותו של חג החנוכה‪,‬‬ ‫אין ֵת ַמּה שלאורך הדורות יוחסו לו משמעויות‬ ‫שונות בהתאם לנסיבות ההיסטוריות‪ .‬אך‬ ‫מה שאולי מפתיע לגלות הוא שגם בימים‬ ‫הרחוקים ההם‪ ,‬בקרב היהודים שהיו עדים‬ ‫לניצחון החשמונאי וראו בו נס והצלה‪,‬‬ ‫התקיימו תפיסות שונות מאוד באשר‬ ‫למשמעות הניצחון הצבאי ולטיהור המקדש‪.‬‬ ‫כדי להדגים זאת אנו פונים לשני ספרי‬ ‫המקבים שנשתמרו על ידי הכנסייה בשפה‬ ‫היוונית‪ ,‬מקבים א’ ומקבים ב’‪ .‬בניגוד‬ ‫אולי למה שמשתמע מהשם שניתן להם‪,‬‬ ‫מדובר בשני ספרים שונים ולא בספר‬ ‫בעל שני חלקים‪ .‬שני ספרים אלו מתארים‬ ‫את המאורעות ההיסטוריים המרכזיים‬ ‫בתחילתה של התקופה החשמונאית‪ .‬על‬ ‫פי הדעה הרווחת במחקר‪ ,‬מקבים א’ נכתב‬ ‫במקור בעברית על ידי יהודי בן ארץ ישראל‬ ‫ואילו מקבים ב’ נכתב במקור ביוונית על ידי‬ ‫בן הפזורה היהודית דוברת היוונית בצפון‬ ‫אפריקה‪.‬‬ ‫על פי מגילת תענית ‪ -‬חיבור ארצישראלי מן‬ ‫המאה הראשונה ‪ -‬בנוסף לחג החנוכה צוינו‬ ‫בארץ ישראל לא פחות משמונה תאריכים‬ ‫בשנה (ואפילו עד שלושה‪-‬עשר)‪ ,‬כימי חג‬ ‫לזכר אירועים שונים הקשורים לחשמונאים‪.‬‬ ‫החשוב שבהם אולי‪ ,‬למעט חג החנוכה‪ ,‬הוא‬ ‫“יום ניקנור” שחל בי”ג באדר (כאן המקום‬ ‫לציין שהמנהג של צום תענית אסתר בתאריך‬ ‫זה קיים ככל הנראה רק מתקופת הגאונים)‪.‬‬ ‫ביום זה ציינו ניצחון של החשמונאים על‬ ‫ניקנור‪ ,‬שהיה שר צבא של מלכי יוון‪ .‬אירוע‬ ‫זה חותם את ספר מקבים ב’‪ ,‬פרט המעיד על‬ ‫חשיבותו‪ .‬קריאת גרסתם של שני הספרים‬ ‫לקרב ההיסטורי מדגימה בפנינו כיצד‬ ‫סמוך מאוד לזמן בו התרחשו האירועים‬ ‫הם פורשו באופן שונה אפילו בקרב יהודים‬ ‫שאהדו מאוד את החשמונאים‪ .‬כך לדוגמה‬ ‫מקבים א’‪ ,‬המתמקד בגבורתם ובתושייתם‬ ‫של החשמונאים‪ ,‬מתאר בפירוט את מהלכי‬ ‫הקרב‪“ :‬ויאסרו המחנות מלחמה‪ ...‬וירדפו‬ ‫דרך יום אחד‪ ...‬ויריעו אחריהם ‪ ...‬ויצאו ‪...‬‬ ‫ויאגפו אותם ויִקחו את השלל והביזה‪ ...‬ואת‬ ‫ראש ניקנור הסירו‪( ”...‬מק”א ז נה‪-‬נז)‪ .‬ספר‬ ‫מקבים ב’‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מדגיש את הפן הדתי‬ ‫והניסי של תולדות החשמונאים‪ ,‬ממעט‬ ‫בפרטים הצבאיים של הקרב ובמקום זאת‬ ‫מספר ש”אנשי ניקנור מצד אחד‪ ,‬התקדמו‬ ‫בחצוצרות ובשירי קרב‪ ,‬אך אנשי יהודה‬ ‫מכאן‪ ,‬התנגשו באויבים בקריאה (לאלוהים)‬ ‫ובתפילות כשהם נאבקים בידיהם אך‬ ‫מתפללים לאלוהים בלבם‪( ”...‬מק”ב טו‬ ‫כה‪-‬כז)‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬תיאור אוהד אחד של החשמונאים מתאר‬ ‫את לוחמיו של יהודה כלוחמים עזים ורבי‬ ‫תושייה שניצחונם הוא ניצחון הגבורה‪ ,‬ואילו‬ ‫תיאור אוהד אחר מתאר אותם כמי שכוחם‬ ‫העיקרי בתפילה ובדבקות באל‪ ,‬שבכוחן‬ ‫לעורר את האל להביא ניצחון ונס‪.‬‬ ‫חג הגבורה‪ ,‬האור‪ ,‬ההקרבה והנס ‪ -‬שמח!‬ ‫ידידיה עציון‬ ‫המביא דבר בשם אומרו‬ ‫“ חושך לא מגרשים במקלות‪”.‬‬ ‫(פתגם חסידי)‬ ‫ממטבחה של אימא‬ ‫גרנולה תוצרת בית‬ ‫מי לא מכיר את הרצון הזה לנשנש משהו‬ ‫אחרי ארוחת הערב? אני חייבת להודות שאני‬ ‫מכורה לשוקולד ובעיקר לחטיף “מארס”‪.‬‬ ‫לצערי‪ ,‬הילדים גילו את המחבוא שלי והם‬ ‫מחסלים את החטיפים שלי בצורה יסודית‪.‬‬ ‫מאז שהתחלתי להכין גרנולה בעצמי‪ ,‬אני‬ ‫לוקחת חופן של גרנולה מלאה כל טוב‬ ‫במקום שוקולד בכל פעם שמתחשק לי‬ ‫משהו טעים ומפנק‪ .‬את המתכון הזה לימדה‬ ‫אותי חברה טובה‪ ,‬שאמרה לי‪“ :‬זה כל כך‬ ‫פשוט לעשות גרנולה בבית‪ ,‬חבל לקנות! זה‬ ‫כמו שתקני סלט”‪ .‬ואכן היא צדקה‪ ,‬זה מה זה‬ ‫פשוט‪ .‬וכך אני מוצאת את עצמי אחת לחודש‬ ‫פוקדת את “גרעיני עפולה” וקונה מלוא השק‬ ‫שיבולת שועל מלאה ואגוזים מסוגים שונים‬ ‫ומשונים‪ .‬הגרנולה הזו נהדרת ופשוטה מאוד‬ ‫להכנה‪ .‬מומלץ לערבב את הגרנולה יחד עם‬ ‫יוגורט ופירות טריים‪ .‬זו ארוחת בוקר מזינה‬ ‫ומשביעה ופתרון מצוין גם לארוחת ערב‪.‬‬ ‫חומרים‪:‬‬ ‫‪ 1/2‬קילו שיבולת שועל מלאה‪.‬‬ ‫‪ 250‬גר’ אגוזים מכל המינים לפי הטעם (אני‬ ‫שמתי אגוזי ברזיל‪ ,‬פקאן‪ ,‬קשיו‪ ,‬שקדים ולוז)‪.‬‬ ‫‪ 4‬כפות שמן קנולה‪.‬‬ ‫‪ 6-8‬כפות סילאן טבעי‪ ,‬עדיף ללא תוספת‬ ‫סוכר‪.‬‬ ‫‪ 50‬גר’ צימוקים‪.‬‬ ‫אופן הכנה‪:‬‬ ‫מחממים תנור ל‪ 150-‬מעלות‪.‬‬ ‫מערבבים היטב את שיבולת השועל‪ ,‬האגוזים‪,‬‬ ‫השמן והסילאן ביחד‪.‬‬ ‫מכניסים לתנור ומערבבים כל ‪ 8‬דקות את‬ ‫התערובת‪ .‬חוזרים על הפעולה ‪ 3‬פעמים‪.‬‬ ‫מעלים את הטמפרטורה ל‪ 180-‬מעלות‪.‬‬ ‫מוסיפים צימוקים ואופים ‪ 5-8‬דקות נוספות‬ ‫עד שהגרנולה מזהיבה‪.‬‬ ‫מצננים ומפוררים בידיים‪.‬‬ ‫שומרים בצנצנת או בקופסה אטומה‪.‬‬ ‫בתיאבון!‬ ‫אפי בלה‬ ‫אלף‪-‬בית של פלורליזם יהודי‬ ‫האות ֵמ”ם מוקדשת כולה לתנועות‬ ‫וארגונים שעוסקים בחינוך משלב בין‬ ‫דתיים‪ ,‬מסורתיים וחילונים‪ .‬אפשר‬ ‫להקדיש כמה גיליונות לאות הזו‪ .‬ניתן‬ ‫להתחיל במרק”ם – רשת הקהילות‬ ‫המשלבות‪ ,‬דרך מכון הרטמן ומרכז‬ ‫יעקב הרצוג ועוד ועוד‪ .‬אולם הפעם‬ ‫נתמקד ונפגוש כמה רשתות של בתי‬ ‫ספר משלבים‪ ,‬לצד פעילות של חינוך‬ ‫בלתי פורמאלי‪ .‬לכולם חזון משותף‬ ‫של קירוב לבבות ליהדות והפיכתה‬ ‫משמעותית לחיי הלומד‪ .‬יהודים מכל‬ ‫קצות הקשת שותפים למשימה זו‪ ,‬כל‬ ‫עמותה בדרכה היא‪.‬‬ ‫“המדרשה באורנים” – בירת העשייה‬ ‫היהודית‪-‬חילונית פלורליסטית של צפון‬ ‫הארץ השולחת את תוכניותיה לכל הארץ‪.‬‬ ‫“המדרשה” הוקמה בשנת ‪ 1989‬במקביל‬ ‫להקמת “אלול” (ראו גיליון ‪ 192‬שנת ‪2011‬‬ ‫ האות אל”ף) ושוכנת במכללה האקדמית‬‫לחינוך “אורנים”‪ .‬בין פעילויותיה המרובות‪,‬‬ ‫התוכנית “ניגון נשים” ‪ -‬אשר מטרתה שילוב‬ ‫נשים בתרבות היהודית באמצעות לימוד‪,‬‬ ‫מפגש‪ ,‬שיח וטקס‪” .‬נפגשים בשביל ישראל” –‬ ‫חגיגה ישראלית במסלולי שביל ישראל‪ ,‬לזכר‬ ‫הנופלים באסון המסוקים ובכל מערכות‬ ‫ישראל ופיגועי הטרור‪ .‬וכמובן‪ ,‬תוכנית בנות‬ ‫מצווה הסובבת סביב דמויות מפתח נשיות‬ ‫בעולם היהודי‪-‬ציוני‪ .‬כמו כן‪ ,‬המדרשה‬ ‫מפעילה מכינה קדם צבאית‪.‬‬ ‫”מיתרים” ‪ -‬שמה המלא של העמותה הוא‬ ‫“מיתרים ‪ -‬רשת לחינוך יהודי דמוקרטי”‪.‬‬ ‫מטרת “מיתרים” ליצור שיח חינוכי במסגרות‬ ‫העמותה ובחברה הישראלית‪ ,‬שיגדיר את‬ ‫הזהות היהודית‪ ,‬יהפוך אותה לרלוונטית‪,‬‬ ‫יאפשר לכל אחד לזהות את דרכי הביטוי‬ ‫היהודיות ויבטיח המשכיות משמעותית‬ ‫מודעת של היחיד כחבר‪ ‬מזדהה ומזוהה עם‬ ‫העם היהודי ‪ -‬יחד עם משפחתו וקהילתו‪.‬‬ ‫העמותה מלווה את פעילות בית הספר שלנו‬ ‫מזה שנתיים‪ .‬הליווי כולל הדרכה של צוות‬ ‫ההוראה‪ ,‬ופיתוח תוכניות לימודים ייחודיות‬ ‫למזכרת בתיה‪ .‬רשת החינוך של “מיתרים”‬ ‫פועלת בלמעלה משלושים וחמישה מקומות‪,‬‬ ‫בהם גני ילדים‪ ,‬בתי ספר יסודיים וחטיבות‬ ‫ביניים‪ .‬לפני כשבע שנים הוקמה המכינה‬ ‫הקדם‪-‬צבאית “לכיש” הממוקמת בבית‪-‬‬ ‫גוברין‪ .‬במכינה נפגשים נערים דתיים וחילונים‬ ‫המעוניינים למצוא את דרכם וזהותם טרם‬ ‫גיוסם לצה”ל‪ .‬נפלה בחלקי הזכות להימנות‬ ‫עם סגל המרצים של המכינה‪.‬‬ ‫את עמותת “מיתרים” ייסד הרב מיכאל‬ ‫מלכיאור‪ ,‬דמות רבת פעלים העושה ימים‬ ‫כלילות למען חברה ישראלית פלורליסטית‬ ‫היודעת לכבד את האחר‪ ,‬לחזק את החלש‪,‬‬ ‫ולקידום החינוך המשלב‪ .‬הרב מלכיאור‬ ‫שימש חבר כנסת בכנסות ה‪ ,15-‬ה‪16-‬‬ ‫וה‪ .17-‬עם פעליו הרבים של הרב מלכיאור‬ ‫נמנים אישור החוק לחינוך חובה עד ‪12‬שנים‪,‬‬ ‫חוק הספריות הציבוריות‪ ,‬תקצוב הספרייה‬ ‫הלאומית‪ ,‬פעילות בנושאי איכות הסביבה‬ ‫ מעורבות במאבק למיסוי רווחי הגז‪ ,‬ועוד‬‫ועוד‪ ...‬בשנת ‪ 2008‬הצליח הרב לגייס את‬ ‫הסכמת רוב חברי הכנסת מכל קצות‬ ‫הקשת הפוליטית ולחוקק את “חוק החינוך‬ ‫המשלב”‪ ,‬המגדיר את הזרם השלישי של‬ ‫החינוך בישראל (אליו משתייך גם בית הספר‬ ‫“קשת”)‪.‬‬ ‫האות מ’‬ ‫“מורשה” ‪ -‬רשת החינוך “מורשה ‪ -‬למורשת‬ ‫היהדות ולמעורבות חברתית”‪ ,‬היא אולי‬ ‫הרשת הגדולה ביותר של חינוך המתמחה‬ ‫בשילוב העולמות ובנתינת כבוד ליהדות‬ ‫המסורתית‪ .‬ברשת חברים למעלה משלושים‬ ‫בתי ספר‪“ .‬מורשה” הוא ארגון חינוכי של‬ ‫ארגון כי”ח ‪“ -‬כל ישראל חברים”‪“ .‬מורשה”‬ ‫צומח לצד וביחד עם ארגון “ממזרח שמש”‬ ‫ לפיתוח מנהיגות בעיקר בקרב יוצאי עדות‬‫המזרח‪ .‬העמותה מציעה מענה לציבור רחב‬ ‫בחברה הישראלית‪ ,‬אשר שואף לנהל את‬ ‫חייו על פי מורשת היהדות ולהקנות לילדיו‬ ‫חינוך יהודי‪-‬ערכי; ציבור אשר אינו מוצא‬ ‫מענה במערכת החינוך הקיימת המתפצלת‬ ‫באופן קוטבי לדתיים וחילונים‪ .‬אחד הכלים‬ ‫החינוכיים הבולטים הוא החיבור הרגשי‬ ‫למסורת מבית אימא ואבא‪ .‬עולם הפיוט‬ ‫מוטמע בתוכנית הלימודים החל מכיתות‬ ‫היסוד‪ .‬מקסים לשמוע את בני כיתות אל”ף‬ ‫מזמרים את אותן מנגינות שנכתבו בתפוצות‬ ‫יהדות המזרח לפני מאות בשנים‪.‬‬ ‫ליאת יוספסברג בן יהושע‬ ‫מת”ן ‪ -‬מכון תורני לנשים‪ .‬אחד הארגונים‬ ‫הוותיקים שהוקם ב‪ ,1988-‬ועושה למען‬ ‫הגברת לימוד התורה של נשים‪ .‬אחד‬ ‫הפרויקטים המדווחים יותר של העמותה היה‬ ‫לימוד הדף היומי על ידי נשים‪ .‬בפרויקט זה‬ ‫שהחל בשנת ‪ ,2005‬נפגשו הלומדות למשך‬ ‫‪ 50‬דקות בימות השבוע ולמדו את הדף‬ ‫היומי של הגמרא‪ .‬המסע נמשך כשבע וחצי‬ ‫שנים והסתיים בחגיגות גדולות בשנת ‪.2012‬‬ ‫יוזמת התוכנית‪ ,‬ירדנה קופ‪-‬יוסף‪ ,‬מציינת כי‬ ‫החשיבות של המסע הגדול היא בהרחבת‬ ‫דעת והפנמת מבנה החשיבה התלמודי ויופיין‬ ‫של אגדות חז”ל‪ .‬היקף הפעילות של עמותת‬ ‫מת”ן רחב ביותר וכולל מספר סניפים באזור‬ ‫המרכז והפריפריה‪ .‬התוכניות כוללות לימוד‬ ‫בית מדרשי‪ ,‬לימוד מיוחד לעולות חדשות‬ ‫בשפתן‪ ,‬כמו בית מדרש המנוהל ברוסית‬ ‫עבור עולות מרוסיה‪ ,‬ותוכנית מנהיגות‬ ‫המיועדת לנערות בנות העדה האתיופית‬ ‫במהלך שירותן הצבאי או הלאומי‪ .‬בנות‬ ‫קהילת “קשת” מזכרת בתיה נפגשו עם‬ ‫עמותת מת”ן בתוכנית בת המצווה‪ ,‬בה נפגשו‬ ‫הבנות והאימהות ללימוד משותף על האישה‬ ‫היהודית לדורותיה‪ .‬תוכנית זו מופעלת‬ ‫לקהל יעד חילוני ודתי כאחד‪ ,‬אם כי לרוב לא‬ ‫במשותף‪.‬‬ ‫משחקים בגפרורים‬ ‫עליך להזיז ‪ 3‬גפרורים‬ ‫כך שיווצרו ‪ 4‬ריבועים זהים‬ ‫עליך להזיז ‪ 3‬גפרורים‬ ‫כדי לקבל ‪ 2‬ריבועים‬ ‫“על ביצה ותרנגולת”‬ ‫מדור להורים על ילדים ומשפחה‬ ‫בידינו אור ואש‪...‬‬ ‫חנוכה‪ ,‬חג יפה כל כך! חנוכה תמיד היה‬ ‫עבורי חג חמים ומשפחתי‪ :‬סופגניות‪ ,‬לביבות‪,‬‬ ‫הדלקת חנוכייה ואור שהולך ומתעצם מיום‬ ‫ליום‪ .‬בחוץ כבר מחשיך מוקדם‪ ,‬נהיה קריר‬ ‫וחורפי ויש באוויר הזמנה לחזור הביתה‪,‬‬ ‫להתכרבלות משותפת‪ ,‬לשוקו חם‪ ,‬לביבות‬ ‫ומרקים מפנקים‪.‬‬ ‫חנוכה הוא חג מלא ניסים ואור‪ ,‬מלא צבעוניות‬ ‫והרגשה עילאית של ניצחון המעטים על‬ ‫הרּבים‪ ,‬נס פח השמן‪ ,‬תחושה של קסם‬ ‫באוויר‪.‬‬ ‫חשוב להדגיש ולהיזכר שלפני שקרו כל‬ ‫הניסים הייתה גם השתדלות גדולה‪ .‬האור לא‬ ‫הופיע פתאום מעצמו‪ .‬חבורה איכותית של‬ ‫מכבים הנהיגה בגבורה‪ ,‬באמונה ובכישרון רב‬ ‫את עמנו והובילה אותו לעצמאותו‪ ,‬אל בית‬ ‫מקדשו‪ ,‬טיהרה‪ ,‬חיפשה‪ ,‬הדליקה ואז קרה‬ ‫הנס הגדול ואור גדול האיר לנו‪.‬‬ ‫גם בהורות הניסים‪ ,‬האושר והנחת אינם‬ ‫מגיעים פתאום מעצמם‪.‬‬ ‫פעמים רבות בשגרה היומיומית אנחנו‬ ‫שוכחים את המטרה שלנו כהורים‪,‬‬ ‫מתבלבלים‪ ,‬זורמים‪ ,‬מוותרים‪ ,‬מחפשים‬ ‫חוקים ‪ -‬כללים שישפיעו‪ ,‬ירגיעו ויתקנו‪.‬‬ ‫אז בואו נגרש קצת חושך‪ ...‬ונאיר את בתינו‪.‬‬ ‫מטרתנו בהורות‬ ‫ניזכר במטרה שלשמה התכנסנו‪ .‬מהו הרצון‬ ‫העמוק ביותר שלנו לגבי ילדינו?‬ ‫שיגדלו להיות עצמאיים‪ ,‬שימצו את‬ ‫הפוטנציאל האנושי הייחודי שלהם ויהיו‬ ‫מאושרים‪.‬‬ ‫ועוד הרבה לפני שהם גדלים‪ ,‬היינו רוצים‬ ‫שיהיו נינוחים‪ ,‬מלאי ביטחון עצמי‪ ,‬שיסמכו‬ ‫עלינו ויבואו להתייעץ איתנו‪ ,‬שיספרו לנו את‬ ‫אשר על ליבם ולא יסתירו סודות מפנינו‪,‬‬ ‫שירגישו בבית וייהנו מחברתנו‪ ,‬שיאהבו‬ ‫אותנו‪ ,‬שיסכימו שנדריך ונחנך אותם ונוביל‬ ‫אותם אל עצמאותם‪.‬‬ ‫לא מספיק לאהוב את ילדינו‪ ,‬עלינו לגרום‬ ‫להם לאהוב אותנו בחזרה‪ ,‬לרכוש את ליבם‪.‬‬ ‫אם ילדינו יחושו קרובים אלינו‪ ,‬באופן טבעי‬ ‫הם ירצו ללכת אחרינו‪ ,‬להידמות לנו בדיוק‬ ‫כמו האפרוחים שהולכים בעקבות אימא‬ ‫ברווזה‪.‬‬ ‫ילדים לומדים מהדמויות המשמעותיות להם‪,‬‬ ‫שדואגות להם‪ ,‬מזינות ומטפלות בהם‪.‬‬ ‫הדמות שתהיה המשמעותית ביותר עבור‬ ‫ילדכם תהיה זו שתשפיע עליו יותר מכול‪.‬‬ ‫הורות היא מערכת יחסים בין מבוגרים‬ ‫אחראים לילדים‪ ,‬וככל שהיחסים יהיו טובים‬ ‫יותר הדברים יזרמו ביתר קלות וטבעיות‪.‬‬ ‫כדי שילד יהפוך לישות עצמאית ונפרדת‬ ‫עלינו להזמין אותו להישען עלינו‪ ,‬להיות רחם‬ ‫מדומה עד שהוא יחליט שהוא רוצה להיוולד‬ ‫ֶ‬ ‫כאדם בוגר‪ .‬אי אפשר לדחוף אותו לשם‪.‬‬ ‫עלינו לתת לו בית‪ .‬כל ילד זקוק למקום בו‬ ‫הוא ירגיש שאוהבים ומקבלים אותו כמו‬ ‫שהוא‪ ,‬סבלניים לתהליכים שהוא עובר‬ ‫בחיים ומכילים את הקושי‪ ,‬את השמחה ואת‬ ‫ההצלחות כמו גם את הכישלונות ‪ -‬בית‪.‬‬ ‫מי לה’ אליי‬ ‫ביחסי הורים וילדים חשובה מאוד ההיררכיה‪.‬‬ ‫ההורים הם המבוגרים האחראים‪ ,‬המובילים‪.‬‬ ‫לצערנו‪ ,‬המצב היום הוא לא כך‪ ,‬והורים רבים‬ ‫עומדים חסרי אונים מול ילדיהם‪ ,‬מבולבלים‬ ‫ולא יודעים כיצד להתמודד אל מול דור ילדים‬ ‫שאומרים להם מה לעשות‪.‬‬ ‫ילדים זקוקים למערכת יחסים נכונה‬ ‫בהיררכיה נכונה; לא רק להיות קשורים‬ ‫להוריהם אלא גם שיוכלו לסמוך עליהם‪.‬‬ ‫למרות שפעמים רבות אנו אבודים בהורות‬ ‫ולא יודעים מה לעשות‪ ,‬עלינו לשדר לילדינו‬ ‫שהם בידיים טובות ובטוחות ויש תמיד מי‬ ‫שדואג להם‪ ,‬למצוא בתוכנו את המקום שייתן‬ ‫להם ביטחון לבטוח בנו‪ ,‬למצוא את המנהיג‬ ‫שבנו‪.‬‬ ‫רק אור יגרש את החושך‬ ‫עלינו למצוא את הדרך להשיב אלינו את‬ ‫יקירינו‪ .‬בתור התחלה עלינו לרצות ‪ -‬לרצות‬ ‫להתאהב בהם מחדש‪ .‬לעתים ההתרחקות‬ ‫היא כה גדולה עד שההורה חש סלידה‪,‬‬ ‫כעס ואכזבה מילדו‪ .‬עלינו לנסות למצוא‬ ‫את האור‪,‬ומיום ליום להוסיף לו עוד ועוד עד‬ ‫שיהפוך לאור גדול‪ .‬אם ניזכר בתינוק ונכין‬ ‫אלבום ילדות שלו בליבנו‪ ,‬נוכל למצוא את‬ ‫נקודות החוזק שלו ולהתמקד רק בהן‪ .‬נוכל‬ ‫להזמין אותו לשוב ולהישען עלינו‪ .‬לאט לאט‬ ‫ וזה דורש סבלנות ‪ -‬נגלה שביתנו הפך‬‫למקום מואר שנעים לחיות בו‪.‬‬ ‫הכול עניין של השקפה‬ ‫כל הדברים שכתבתי עד כה אינם פשוטים‬ ‫כלל וכלל‪ .‬במרוץ החיים קשה מאוד להעניק‬ ‫את כל אלה לילדינו‪ ,‬כשבנוסף יש עבודה‪,‬‬ ‫בישולים‪ ,‬סידורים‪ ,‬חברים וזוגיות‪.‬‬ ‫בואו ננסה להסתכל על זה אחרת‪ ,‬כי בסופו‬ ‫של דבר הכול בראש‪...‬‬ ‫זה לא בהכרח דורש יותר זמן אבל זה‬ ‫בהחלט דורש איכות אחרת‪.‬‬ ‫איכות של הנהגה ‪ -‬לומר פה מילה טובה‪ ,‬שם‬ ‫חיוך ופה להושיט עזרה‪ .‬לנשום ולחייך הרבה‬ ‫ולהרגיש כמו מנהיגים שמובילים לשינוי‪.‬‬ ‫אז מה עדיף? להסתובב בבית כמו קורבן או‬ ‫כמו ראש המשפחה‪ ,‬עם גב זקוף ועוצמה?‬ ‫כשאין לי סבלנות ואני מגיבה מהחושך‪,‬‬ ‫מהקורבנּות ומהעייפות‪ ,‬אני יודעת שיהיו‬ ‫לזה מחירים‪ .‬הרבה יותר קל לגדל ילד אם‬ ‫מגייסים רגע סבלנות‪ ,‬זה ממש משתלם‬ ‫להמשך‪.‬‬ ‫הכול עניין של השקפה‪ ,‬לכן עדיף להשקיף‬ ‫דרך משקפיים של בחירה ועוצמה‪.‬‬ ‫זוהי דרך האור בהורות‪ ,‬בעיניי‪ .‬הורות מתוך‬ ‫ִקרבה‪ .‬הורות שבה הגבולות מגיעים ללא כוח‪,‬‬ ‫כפייה וענישה ולא ממקום של חרדה וחוסר‬ ‫שליטה על ילדינו‪ ,‬אלא ממקום של עוצמה‪,‬‬ ‫של מנהיגות‪.‬‬ ‫מי ייתן ונמצא עוצמה זו בתוכנו להוביל את‬ ‫ילדינו לעצמאותם‪.‬‬ ‫המדור נכתב בהשראת ד”ר גורדון ניופלד‪,‬‬ ‫“א ֱחזּו בילדכם”‪.‬‬ ‫מחבר הספר ֶ‬ ‫רחלי ליבר‬ ‫שיני חלב‬ ‫לא בטוח שזה קשור לחגים הרבים בהם‬ ‫ילדינו שומעים על מריבות ומלחמות‪ ,‬אבל‬ ‫הם יכולים לריב‪ ,‬והרבה‪ ...‬הפעם המדור‬ ‫בסימן מריבות‪:‬‬ ‫הילדים רבים‪ ,‬ואני אומרת‪“ :‬מי שרב‪ ,‬לא‬ ‫יקבל הפתעה!”‬ ‫יואב בפרצוף נעלב‪“ :‬אבל אני בכלל לא‬ ‫רוצה להיות רב!”‬ ‫ובמריבה אחרת אסף מרביץ ליואב‪.‬‬ ‫אבא שואל‪“ :‬למה אתה מרביץ?”‬ ‫אסף מנסה למצוא תשובה‪“ :‬בגלל‪...‬‬ ‫בגלל‪”...‬‬ ‫אבא מאבד סבלנות‪“ :‬בגלל המוזיקה?”‬ ‫שני הילדים שרים במקהלה‪“ :‬גלגלגלגלצ!”‬ ‫נעמי רביע‬ ‫אימא של אסף ליאון (גן “אולגה”)‬ ‫ויואב ליאון (גן “ארז”)‬