חדשות שב"ס - שרות בתי הסוהר
בטאון שירות בתי הסוהר ■ גליון 32פסח תשע"ב ■ אפריל 2012 בית מעצר 'ניצן' מפקד מכל הלב בית סוהר 'עופר' חג אביב שמח לכל משפחת שב"ס! עמ' 6–3 עמ' 11–10 עמ' 15–12 דבר העורכת שוב חלפה שנה ואנחנו עומדים לפני חג הפסח ,חג של אביב ושל התחדשות. הפעם ,אנחנו מגיעים לאביב אחרי חורף אמיתי ,עתיר גשמים .הטבע מחדש את עצמו .זאת ההזדמנות להביט על מה שקורה בחוץ ולהתחדש גם אנחנו. כל אחד עם עצמו ,עם משפחתו ,עם חבריו ,בתוך הארגון ,אישית ומקצועית. בגיליון 'רואים שב"ס' הנוכחי כללנו כתבות המייצרות מחשבה ודיאלוג פנימי ,לצד תיאור השגרה המקצועית ,המורכבת והלא פשוטה .כך ,תוכלו לקרוא על בית מעצר 'ניצן' המיתולוגי ,וגם על בית סוהר 'עופר' ,מקום שקיבל משמעות מרכזית בתהליך שחרורו של החייל גלעד שליט ,נפרד מהאוהלים והתחדש במבנים של כספת. השירות ,כמו הטבע ,ממשיך להתחדש ,ולהתאים עצמו לצרכים המשתנים, לקדמה ולדרישות שעולות מן השטח .תוכלו לקרוא על היחידות המחוזיות החדשות ועל הצוותים המקצועיים שנותנים מענה מבצעי לכל אחד ממחוזות שב"ס. חג הפסח הוא גם חג החירות .אין מקום בו עולות שאלות של חירות וחופש יותר מאשר מאחורי החומות .השירות חרת על דגלו את הסיסמה 'חומות של ביטחון -מגדלים של תקווה' ,כסמל לייעוד הבטחוני והחברתי של הארגון. תקופת המאסר היא פעמים רבות הזדמנות לטפל באסיר ,לשקמו ולהעניק לו כלים שיסייעו לו לשוב לקהילה ,בבוא היום. בדיוק כמו הטבע ,שמאפשר התחדשות וצמיחה מחדש ,שירות בתי הסוהר עורך מיזמים שיקומיים רבים וייחודיים לאוכלוסיית האסירים .הפעם נציג תוכן העניינים 6-3 בעיתון את תוכנית 'עלה נגב' ,שזכתה בפרס בינלאומי בכנס ,ICPAואת מיזם התיאטרון הקהילתי .שניהם מיזמים לשיקום אסירים ,תוך מעורבות ותרומה לקהילה. אין מחלוקת על כך ,שחוזקו של שירות בתי הסוהר נמדד בחוזק אנשיו. מקצוע הסוהרות דורש תכונות אישיות ייחודיות ,כוח נפשי ועולם ערכים רחב. בגיליון הנוכחי תוכלו לפגוש את האנשים שמאחורי העשייה :עינב שיבלי, הסוהרת הבדואית הראשונה בשב"ס .שיבלי ,פורצת דרך ,משתפת בקשיים ובדילמות שחווה אישה אמיצה כמוה .איאן דומניץ ,שהיה ראש ענף ההסברה וקשרי החוץ ,נפרד משב"ס אחרי 20שנה .תג"ד דבי שגיא וגנ"מ בני אבריאל שפר מעלים סוגיות של מנהיגות אשר אנשי סגל שב"ס ,מסוהר הביטחון ועד אחרון המפקדים ,מתמודדים עמן מדי יום .באנשים אלה ואחרים בא לידי ביטוי מה שעושה את שירות בתי הסוהר לארגון ערכי וייחודי כל כך. בגיליון זה הקדשנו גם מקום לביקור המשמעותי והמרגש של חברי קורס פו"ם במחנות המוות בפולין .אין אפשרות להתחדש ולצמוח מחדש בלי לזכור את העבר ,ולצאת מתוכו וממנו .העבר לעולם יהיה חלק מאתנו. אני רוצה לאחל לכולנו חג של אביב והתחדשות פנימית ,וחג חירות אישית. החירות ,כמו כל דבר ,מתחילה בתוכנו. רעיונות ,כתבות ,צילומים ושאלות בנושאים המעניינים אתכם ניתן להפנות לפקס ,08-9193810/1 :לדואר אלקטרוני[email protected] : או באינטראנט :לשכת דובר -קצינת הסברה ארצית 24-22 ניצן בערוגות שב"ס למה הם חוזרים לכלא? 9-7 27-25 11-10 29-28 פורצת דרך מפקד מכל הלב 15-12 חג שמח, רב-כלאי ניקול אנגלנדר להיות אנשים טובים יותר מדורים קבועים: חדשות42-38..................................... ברכות43................................................. השופר של השירות בטאון שירות בתי הסוהר 32-30 העין הפקוחה של 'עופר' מסע לאדמת המוות 18-16 35-33 21-19 37-36 גליון - 32פסח תשע"ב ∞ אפריל 2012 עורכת: האחת והיחידה משחק החיים 2 פורשים בשיא קבילה ללא כבלים ר/כ ניקול אנגלנדר קצינת הסברה ארצית עריכה לשונית:דפנה פיינס-שער צילום: משה שי /יחידת הפקות שב"ס עיצוב גרפי: סטודיו יונתן לון הפקה: לשכת הפרסום הממשלתית ניצן בערוגות שב"ס יחידת ניצן היא יחידה גדולה ומורכבת הכוללת שלושה מתקנים -בית המעצר ניצן ,מג"ן ומר"ש ∞ ביחידה שוהות אוכלוסיות שונות מאד ,עובדה הדורשת מאנשי הסגל לתת מענה ייחודי ומתאים לאסירים בכל אחד משלושת המתקנים מאת :נעמה תלם בבוקר ,כשגנ"מ פיסל מנדו ,מפקד יחידת 'ניצן', נכנס לכלא ,הוא מרגיש שהוא בא הביתה .מנדו הגיע לניצן בפעם הראשונה לפני 15שנה ,כסגן מפקד משמרת .הוא השתחרר אז מצה"ל ,קצין צעיר שהחליט להתגייס לשירות בתי הסוהר והוצב לשרת ב'ניצן' .שם היה המפגש הראשון שלו עם העולם שמאחורי החומות. 'נחיתה קשה' ,הוא נזכר במה שחווה אז" .אפילו היו לי מחשבות ,בהתחלה ,לעזוב ,לחזור לצבא", הוא מודה" .אבל מהר מאד התעשּתי". חשבת שתחזור לכאן ,שנים אחר כך ,כמפקד? "ממש לא ,בשלב ההוא לא חשבתי שיום אחד אני אסגור מעגל .היום אני מסתובב ב'ניצן' ויש לי 'דז'ה וו' .אני נזכר איך היה אז ואיך היום .ההשוואה רק גורמת לי להשקיע יותר ,לעשות יותר". ב'ניצן' עבר מנדו את כל שרשרת הפיקוד ,עד שהגיע לתפקיד קצין אג"מ .לפני עשר שנים עזב את היחידה ,וכיהן מאז ,בין השאר ,כמפקד קורס סוהרים וקורס קצינים בבית-ספר 'ניר' ,כסגן מפקד כלא 'אופק' ,סגן מפקד כלא 'אשל' וסגן מפקד כלא 'עופר' .היחידה הראשונה עליה פיקד היתה בית מעצר 'אוהלי קידר' .לפני כשנה וחצי חזר ל'ניצן', הפעם ,כמפקד. "אני מכיר חלק גדול מהסגל ב'ניצן' עוד מתחילת דרכי בשב"ס" ,מספר מנדו" .אני חב לאנשים האלה את הצלחתי .באופן כללי ,אני מאמין שכל מפקד תלוי קודם כל בסוהרים שלו ,באנשים שרצים אתו לאורך הדרך .אלה שרצו אתי בהתחלה ,כשהגעתי ל'ניצן' ,הם האנשים שרצים אתי גם היום". לפני כמה זמן ,הוא מתאר ,נשאל 'מהן נקודות החוזק שלו ביחידה'" .עניתי בלי היסוס' :הנוף גנ"מ פיסל מנדו" :אני מאמין שכל מפקד תלוי קודם כל בסוהרים שלו, באנשים שרצים אתו לאורך הדרך" 3 האנושי'" ,הוא מחייך" .ב'ניצן' פועלים מיטב הסוהרים והמפקדים .יש כאן שילוב של אנשי ביטחון ,אנשי טיפול ,אנשי מנהלה ,ותיקים וצעירים ,אקדמאים ולא אקדמאים .מי שעושה את היחידה הם האנשים האלה ,הסוהרים .אני תמיד אומר לסוהרים החדשים שמגיעים אלינו 'הנה ,אני התחלתי פה כמפקד זוטר ,והיום אני מפקד יחידה. זה אפשרי". "השהות כאן היא הרבה מעבר לענישה ולמאסר בלבד" כמו שיט בים סוער 'ניצן' היא היום היחידה עם מספר האגפים הגדול ביותר בשירות בתי הסוהר 19 -בסך הכול .בית הסוהר נוסד בשנת 1973כ'בית מעצר רמלה' .בהמשך הוסב שמו ל'ניצן' ,על שם רוני ניצן ז"ל ,שהיה מפקד המתקן ונרצח בידי עבריין. סגל בית הסוהר נמצא עד היום בקשרים הדוקים עם בני משפחתו של ניצן המנוח ועם הבת שלו, שגם היא משרתת בשב"ס .בשנת 1991נפתח מתקן מר"ש ,בית החולים היחיד של שירות בתי הסוהר .כעבור עשר שנים נפתח גם מג"ן ,מרכז גוף ונפש של השירות (ראה מסגרת) .לפני ארבע שנים אוחדו שלושת המתקנים -בית המעצר 'ניצן', מג"ן ומר"ש .היום 'ניצן' היא יחידה אחת ,גדולה ומורכבת. רק בשנת 2011נרשמו במתקן 75אלף תנועות, הרבה יותר מאשר במתקנים אחרים בשב"ס. בית המעצר הגדול ביותר במחוז המרכז 4 "יש כאן שילוב של אנשי ביטחון ,אנשי טיפול, אנשי מנהלה ,ותיקים וצעירים ,אקדמאים ולא אקדמאים. מי שעושה את היחידה הם האנשים האלה ,הסוהרים" מאיישים את היחידה 376אנשי סגל ,ועוד 70 עובדים של משרד הבריאות ,אנשי מג"ן .תקן הכליאה לשלושת המתקנים הוא 968אסירים. למעט קטינים ונשים (נשים יכולות לשהות למשך לילה אחד במר"ש) ,מאכלסת היחידה את כל סוגי האסירים :החל מעצורים ,דרך שפוטים ,אסירים פליליים ,בטחוניים ,חולים וחולים פסיכיאטריים. "קשה לרכז ולשלוט בכל" ,מודה מנדו" .לתמרן ולנווט בין כל סוגי העצורים והאסירים ,משול לניסיון להשיט ספינה בים סוער ,אך יחד עם זאת, זהו אתגר של ממש". מהו היחס לעצורים ולאסירים המפורסמים שמגיעים אליכם? "ה'מתוקשרים' הם שווים בין שווים ,מרגע שהם נכנסים לכלא .זהו המסר שאני מעביר לאנשים שלי ,וזהו המסר שעובר לעצורים ולאסירים. הבוקר ,לדוגמה ,ערכתי סיור באגף ,ואחד האסירים ,בכיר ממשפחת פשע ,לא היה מוכן למסדר .הוא 'חטף' ממני ,וזה הוריד לו קצת את האגו .אין דבר כזה שמפקד בית סוהר נכנס לאגף, ואסיר לא מוכן למסדר בוקר .לא משנה מיהו וכמה הוא 'מפורסם'". בית מעצר ללא הפסקה 'תחנת רכבת' -זה השם שניתן לבית מעצר 'ניצן' ,בגלל הדינמיות שבו והעובדה שמדובר במתקן הפעיל 24שעות ביממה .אין יום ואין לילה ,לא שבת ולא חג .זה בית המעצר הגדול ביותר במחוז המרכז .מתנקזים אליו עצורים בדרך לבית המשפט וממנו ,לפני ואחרי קבלת גזר-דין. עצורים נקלטים ומשתחררים ממנו במשך כל שעות היממה .העובדה שבחסות 'ניצן' נמצאים גם שני המתקנים שנותנים מענה ארצי לתחלואה בשב"ס ,רק מעצימה את גודל האחריות. "מדובר למעשה בעבודה מול כל יחידות שב"ס וגם מול גורמי חוץ" ,מסביר רב-כלאי נחמן שנקולבסקי ,קצין האסירים ב'ניצן'" .לעיתים קרובות מגיעות אל הרשם בבית המעצר ,בשעות אחר הצהריים ,קרוב למאה החלטות שופטים. הוא צריך לקרוא וליישם את ההחלטות -עבודה קפדנית הדורשת דריכות וערנות .אם שופט קבע, למשל ,שאסיר זכאי לקבל שיחת טלפון ,והדבר לא נעשה ,האסיר יפנה מיד לבית המשפט ,ואז תגיע בקשה מהשופט למפקד בית הסוהר ,להסביר מדוע העצור לא קיבל את מה שמגיע לו .לכן הדיוק וההקפדה". "מספר האסירים פה" ,ממשיך שנקולבסקי, "מטעה .צריך לשים לב למספר התנועות דווקא. צריך גם לזכור שבית מעצר תופס את האנשים במצב מאד רגיש .הם נמצאים בחוסר ודאות, בפחד .על אחת כמה וכמה כשמדובר באנשים שזאת הפעם הראשונה שהם נעצרים .במקרים של אסירים ממג"ן ומר"ש ,קיימת רגישות מסוג אחר. לך תוציא אדם היושב על כסא גלגלים לשער, ותשחרר אותו ,רק כי הגיע מועד השחרור שלו. מגוון מענים לכלל האוכלוסיות העובדה ששלושת המתקנים (בית המעצר, מג"ן ומר"ש) ,כאמור ,כוללים אוכלוסיות שונות מאד מחייבת את אנשי הסגל לתת מענה שונה לאסירים בכל אחד מהמתקנים .אין דין עצור עד תום ההליכים כדין אסיר טעון פיקוח ,בעל רקע פסיכיאטרי ,לעיתים אפילו לוקה בפיגור ,או כדין חולה סיעודי ,בדיוק כמו שאין דין אסיר טעון הגנה כדין אסיר עבודה או 'תומך' (ראה מסגרת). כך ,למשל ,יש מרכז חינוך לאוכלוסיית בית המעצר ומרכז חינוך נפרד לאוכלוסייה של מג"ן. יש מדרשיות ומועדוניות ,חוגים וסדנאות ,טיפולים קבוצתיים ופרטניים ,המותאמים לאסיר ולצרכיו. המטרה ,אומרים ב'ניצן' ,היא להעסיק את האסירים והעצורים ,כחלק מתפיסה של טיפול ושיקום. "יש לנו הכול מהכול ,והמענים שלנו ניתנים לכלל האוכלוסיות" ,מסבירה גלית בכר ,ראש תחום עובדים סוציאליים ביחידת 'ניצן'" .אנחנו צריכים לספק את כל הטווח .זה משהו ייחודי ל'ניצן', הוא חסר-בית ,אין לו לאן ללכת .אז ככה תשחרר? זה לא יעלה על הדעת ,אבל אלה הדברים שאנו מתמודדים אתם ,יום יום". מה אתם עושים במקרים כאלה ,של חולים שאין להם לאן ללכת? "אנחנו מתקשרים למסגרות מתאימות בקהילה, מחפשים הוסטל ,בן-משפחה ,מוסד .זה הופך את התפקיד שלנו למורכב מאד .רק לא מזמן פנה אלי ביום השחרור שלו אסיר שהיה אסיר-עבודה "כשהאסירים טעוני הפיקוח מגיעים אלינו זו הפעם הראשונהשהם מרגישים בית, שייכות ,שהם מצליחים לתפקד ברמה שמתאימה להם" למען הקהילה -סגל ניצן מאמץ את ילדי בית-אפל בחודשים האחרונים אימץ סגל 'ניצן' את 'בית אפל' ,פנימייה לילדים ולנוער בסיכון בגן יבנה. "מדובר בפעילות מעבר לעבודה הקבועה בכלא" ,מסבירה רס"ר פנינה לוי ,קצינת חינוך בכלא, שהיא היוזמת והמובילה של תוכנית האימוץ ,ברוח המפקד גנ"מ מנדו" .התפיסה שלנו היא שכל מפקד וסוהר יכול לתרום גם לקהילה שבחוץ" ,היא ממשיכה" ,ויש לכך ערך מוסף רב". במסגרת המיזם נבנתה תוכנית שנתית .הסגל מגיע לפנימייה בחגים ובאירועים שונים ,ומעביר לשוהים בה פעילויות שונות .כך ,למשל ,העבירה רס"ר לוי לנערות בפנימייה סדנת דמיון מודרך. בהזדמנויות אחרות ערכו לילדי הפנימייה פעילויות ספורט .נערכה גם התרמה ,ומהכספים שנאספו רכשו לילדים צעצועים" .המטרה היא שזה לא יהיה עוד מיזם חד-פעמי" ,מדגישה לוי" .אנחנו לא רוצים 'לבוא ,להצטלם וללכת' ,אלא להישאר לאורך זמן ולהיות עם הילדים בקשר רצוף". רבים מהילדים בפנימייה הם ילדי אסירים .המפגש עם סגל שב"ס במסגרת התוכנית הוא בשבילם סוג של חוויה מתקנת" .פתאום הם רואים את הצד האנושי והחם של לובשי המדים" ,מתארת לוי. "גם בעבור הסוהרים זאת חוויה משמעותית .יש כאלה שחוזרים ליחידה אחרי הפעילות בפנימייה, ופשוט פורצים בבכי". במר"ש ,בבית החולים ,ואמר' :השנים שהייתי פה היו השנים הכי משמעותיות בחיים שלי ,במובן החיובי של המילה' .זאת אמירה משמעותית, שמעידה רבות עליו ,על חייו ,אבל גם עלינו ועל מה שאנחנו עושים כאן .השהות במתקני שירות בתי הסוהר ,כפי שהיא באה לידי ביטוי במקרים כגון זה ,היא הרבה מעבר לענישה ולמאסר בלבד". 5 מג"ן -גישה רכה יותר לאסירים משום שהאוכלוסייה כאן מאד מורכבת ,וכוללת גם עצורים ,אסירים בעלי בעיות בריאותיות ואסירים בעלי בעיות נפשיות" .ב'ניצן' קיים גם המספר הגדול ביותר של אסירי השגחה,216 , מתוכם כ 70-נמצאים בהשגחה ברמה א' (סיכון גבוה להתאבדות) .לפני כשנה הוקם ביחידה 'אגף מרחבים' ,לאסירים הנמצאים בסיכון אובדני גבוה. באגף הוקצה מקום לכ 60-אסירי השגחה ,רובם ברמה א' ,ולעוד 10אסירים תומכים שמסייעים להם .מדובר באחד המיזמים המרכזיים של 'ניצן'. שב"ס השקיע באגף הזה משאבים רבים והוא מצויד בכל פלאי הטכנולוגיה. 'ניצן' הוא בית הסוהר היחיד בכל שב"ס בו נמצאים אסירים 'טעוני פיקוח'" .חלק מהאסירים טעוני הפיקוח לא הצליח מעולם להשתלב במקום כלשהו" ,מציינת רב-כלאי בכר" .כשהם מגיעים אלינו ,זאת הפעם הראשונה שהם מרגישים בית ומשפחה ,שייכות ,שמטפלים בהם ,שהם מצליחים לתפקד ברמה שמתאימה להם .יש לנו אפילו אסיר טעון פיקוח שהשתחרר ,ואז התקשר אלינו וביקש שנחזיר אותו לכאן ...כשענינו לו שהדבר בלתי אפשרי הוא פשוט הלך וביצע עבירה ,רק כדי שיעצרו אותו והוא יוכל לחזור". בכלא מתקיים גם מיזם בשם תל"ם ,שעיקרו גמילה לעצורים .עד לפני זמן קצר זה היה המיזם היחיד לגמילה מסמים בעבור עצורים בכל שירות בתי הסוהר" .המיזם הזה הוא יחסית נדיר" ,מדגישה בכר" .אנחנו מאתגרים עצורים מכורים ,דווקא על רקע משבר המעצר ,לעשות שינוי". העובדה שמדובר ביחידה שיש בה גם בית מעצר ,מחייבת נוכחות של עובד סוציאלי כל שעות היממה" .העבודה היא דינמית ,עם לחץ רב", מבהירה בכר" .מי שמחזיק פה את הצוות הם 15 עובדים סוציאליים בסך הכל .אנחנו כמו משפחה אחת". אווירה משפחתית בסקר אקלים ארגוני לשנת ,2011נקבע שיש עלייה בשביעות הרצון של סגל יחידת 'ניצן' בכל התחומים ,לעומת שנים קודמות .מנדו ,המפקד, מבקש לא רק לשמר את הנתון הזה אלא גם להעלותו .כדוגמה ,הוא מספר על סוהר חובה, שאביו חלה לא מזמן .יש בסך הכול חמישה סוהרי חובה ב'ניצן' ,כולם מטפלים באסירים הבטחוניים. 6 מתקן מג"ן ,מרכז גוף ונפש ,הוא חלק מיחידת 'ניצן' .במג"ן יש חמישה אגפים -שני אגפים מיועדים לטעוני פיקוח :אסירים בעלי רקע פסיכיאטרי ,שחלקם סובל מפיגור ורבים מהם בעלי 'תחלואה כפולה' (בעיות נפשיות וכן התמכרות לסמים או לאלכוהול). שלושת האגפים הנוספים הם אגף רב-תכליתי ,מחלקה סגורה ופתוחה ,בחסות משרד הבריאות ,ואגף אסירי עבודה. רבים מהאסירים שבית המשפט שולח ל'הסתכלות' ,לבחון האם יוכלו לעמוד לדין ,שוהים בינתיים במג"ן .חלק מהאסירים נמצא במצב נפשי קשה ,והם תוקפניים .רבים מהם 'הומלסים' ,חסרי- בית ועריריים" .האוכלוסייה במג"ן היא ייחודית" ,מציינת רב- רב-כלאי אמיל ירון כלאי אמיל ירון ,מפקדת מג"ן" .אני משמשת כדמות סמכותית, אבל גם דמות הורית .האסירים במג"ן צריכים גישה יותר רכה .הם זקוקים ליותר סבלנות .הסוהרים כאן גם עוברים הכשרה מיוחדת ,בבית החולים הפסיכיאטרי באר-יעקב ,כדי שיוכלו לעבוד עם אוכלוסייה זו .להוציא את אגף אסירי העבודה ,יושבים כאן אנשים על עבירות מין ,רצח ,פדופיליה. אנחנו עושים הפרדה מוחלטת .ברור לנו ,כאנשי מג"ן ,שהאסירים פה במצוקה .הם חולים ,מסכנים. חלקם מגיע אלינו במצב ירוד ביותר ,עם פחדים ,נטייה לאובדנות ולתוקפנות .הסוהר כאן יודע שאם אסיר צועק עליו ,זהו לא אסיר רגיל ,ולכן גם לא יעניש אותו בחומרה .ברור לסוהר שחמש דקות אחר כך האסיר יבכה ויבקש סליחה". לסגל מסייעים 'אסירים תומכים' .התומכים נמצאים בעיקר באגפים של טעוני הפיקוח ,אבל גם באגף הרב-תכליתי ,המיועד לאסירים מתקדמים" .הם מהווים נדבך חשוב בתפקוד האגף ,בהוצאה לפועל של סדר היום באגף ובכל דבר שצריך לעשות ,כמו ניקיון החדרים ושמירה על ההיגיינה האישית של האסיר" ,מסבירה ירון. כל התומכים הם אסירים שעומדים בקריטריונים שנקבעו מראש .עבודת התומך מוגבלת מראש לשנתיים" .התומכים מרימים את האסירים ממיטותיהם ,מנקים אותם ,מקלחים אותם ,מלווים אותם לתעסוקה ולחינוך" ,מתארת ירון" .הם עושים עבודת קודש ממש .אלה עבריינים ,עם רקע פלילי כבד ,אבל בשביל האסיר שזקוק לתומך ,מדובר ממש בדמות-אב .גם בעבור התומך ,יש לעבודה הזו ערך טיפולי גדול מאד". איך הנתמכים מקבלים אותם? "הנתמכים ,בעיקר כשמדובר בטעוני פיקוח ,לפעמים משפילים את התומכים .קורה שטעון פיקוח אומר לתומך ' -אתה בסך הכול אסיר ,למה אתה חושב שאתה יכול לנהל לי את החיים". אופי האוכלוסייה מחייב טיפול והעסקה רצופה של האסירים" .יש פה פעילות מרבית" ,מדגישה ירון .יש מדרשה ,יש תעסוקה ,יש מועדונית" .אי אפשר להשאיר אוכלוסייה כזאת בתאים" ,היא מסבירה" .השעמום יכול לגרום להם דברים לא טובים .אלה אנשים בעלי נטייה לאובדנות וצריך להשגיח עליהם .בשבע בבוקר ,כשרואים אותם עומדים למסדר ,זה מרגש .אלה אנשים שבעבר לא תפקדו כלל". אמיל ירון הגיעה למג"ן לפני ארבע שנים ,למרות שהיא עובדת בשב"ס כבר 23שנה" .אנחנו משקיעים באסירים הרבה מאמץ ,כדי שיתפקדו" ,היא מבהירה" .קשה לראות איך כשהם משתחררים ,הם נפלטים החוצה ללא מענה לצרכים שלהם .זאת 'דלת מסתובבת' .האסירים האלה חוזרים אלינו אחרי שבועיים-שלושה ,מקסימום חודש .חייבים למצוא להם מענה בקהילה". החלום הפרטי שלה הוא לפתוח מקום שיתאים לכל משוחררי מג"ן" .עד מעט אני פורשת לגמלאות" ,היא מספרת" ,ואני רוצה לפתוח מקום שייתן מענה לכל האסירים המסכנים האלה, שיוצאים ממג"ן החוצה ואין להם למי לפנות". "הסוהר התקשר אלי הביתה והודיע לי שאביו התאשפז בבית החולים'" .היה לי חשוב לספר לך את זה ,כי בשבילי אתה כמו אבא' ,הוא אמר לי, ואני התרגשתי" .אחר כך גם הלך מנדו לבקר את האב החולה בבית החולים" .זה חלק מהעניין" ,הוא מסביר" .זה מראה שהתפיסה של הטיפול בסגל כאן היא נכונה ,וכך גם המדיניות שלנו". מנדו עצמו נשוי ואב לשלושה ילדים .את ההצלחה שלו הוא זוקף לזכותה של אשתו" .היא הגב שלי" ,הוא צוחק" ,בלעדיה לא הייתי מצליח". את יחידת 'ניצן' הוא רואה ממשיכה קדימה ומתפתחת ,בכל התחומים" .השמים הם הגבול מבחינת היחידה הזאת" ,הוא מסכם. ומבחינתך? "ברמה הפיקודית ,אני מאלה שמסמנים מטרה ומגיעים אליה .אני מאמין שאצליח להגשים את המטרה שסימנתי עכשיו ,אבל לא אגלה מה היא."... רס"ר עינב שיבלי ,עובדת סוציאלית בכלא צלמון ,היא הסוהרת הבדווית הראשונה בשירות בתי הסוהר ∞ הישג מרשים למי שחיה בחברה סגורה ושמרנית ועדיין כפופה לקודים התרבותיים שלה ∞ כילדה וכנערה שחיה ולמדה בסביבה יהודית ,נאלצה להתמודד עם שאלות לא פשוטות לגבי זהותה ושייכותה ∞ היום ,כאישה עצמאית וכאמא ,היא עסוקה בעתיד ילדיה ובחינוכם ,ובמעמדה של האישה בחברה הבדווית בכלל פורצת דרך מאת :נעמה תלם "אני לא מודל ולא סמל" ,מעידה על עצמה רס"ר עינב שיבלי ,עובדת סוציאלית בכלא 'צלמון', הסוהרת הבדווית הראשונה בשירות בתי הסוהר. עם זאת ,לדבריה ,היא אוהבת את המורכבות והשוני שלה" .זה מציב אותי תמיד במרכז ,אני יודעת שאני עוף מוזר". עינב בוודאי לא באה לשנות את העולם ,בקושי את העולם הפרטי שלה .היא מודעת לכך שהיא עדיין חריגה בחברה בה גדלה" .זה כואב לי" ,היא מודה" .יש בזה המון צער ,המון קושי .אני רואה את בת הדודה שלי .היא נישאה לגבר כאישה שנייה, בגיל ...15היא תראה אותו בפעם הראשונה רק בליל הכלולות .או בני דודים שלי ,שמתחתנים עם אישה שלישית .אני מרגישה פספוס ,תלישות .אני לא באמת מכירה אותם .לפעמים אנחנו מבקרים את המשפחה ואני שואלת את בת הדודה שלי 'תגידי ,לא קשה לך להכיר אותו ,את בעלך ,רק מהתמונה?' היא מסתכלת עלי ועונה' :מה אני יכולה לעשות ,עינב? אני לא יכולה לעשות כלום'. היא לא יכולה להתנגד .אני חושבת על האישה של דוד שלי ,שהיתה צריכה ללכת ולבקש את ידה של אשתו השנייה ,ואין לה מה לעשות נגד זה .אין לה ברירה .זה או לחיות בשלום עם האישה השנייה או להיות מנודה". עינב ממשיכה" :בהתחלה לא הבנתי ,קשה לי מאד לראות אישה מקופחת או כזו שלא ממצה את הפוטנציאל שבה .היום אני מבינה שזאת התרבות. יעבור עוד זמן רב עד שיחול שינוי בחברה שלנו. הנה ,אני הסוהרת הבדווית ואני הראשונה שעובדת בשב"ס ,אבל זה לא אומר על הכלל .אני אחת והשינוי שלי הוא פרטי .אני עשיתי דרך ,אך יש עוד המון נשים שלא". עינב ,32 ,היא בת בכורה ויש לה עוד שלושה אחים צעירים ממנה .עינב קראו לה ,מפני שהוריה חיפשו שם שתהיה לו משמעות בעברית ובערבית. אמא שלה היא במקור מחברון ואביה מכסייפה. הוריה הכירו דרך שידוך .באו וסיפרו לאבא שלה על 'מישהי ששרה ויש לה קול פעמונים' .הוא, מספרת עינב' ,בדק והתאהב' .בגלל שאמהּ גדלה בעיר ולא הכירה את ה'פזורה' ואת תנאי החיים 7 שבה ,סוכם שיתגוררו בבאר שבע" .אמי למדה עברית באולפן" ,מספרת עינב" ,אבל היה לה קשה, היא הרגישה זרה". את עינב שלחו לגן יהודי ואחר כך גם לבית ספר יסודי יהודי .המשפחה גרה בשכונה יהודית וחגגה את החגים היהודיים .בפורים ,למשל ,עינב התחפשה ל'וונדר וומן'. "אני זוכרת מתי הבנתי שאני שונה משאר הילדים" ,היא מתארת" .זה היה בקיץ .כל הילדים לבשו גופיות ומכנסיים קצרים ונעלו סנדלים, ואילו אני באתי לגן בבגדים ארוכים". כשהיתה בכיתה ג' החליטו הוריה של עינב לעבור לכסייפה ,ל'פזורה' .הם גרו שם עד שעינב הגיעה לכיתה ח' .אביה שימש כמנהל בית הספר של אל-סייד (היום חורה)" .מסביבנו היה המדבר", משחזרת עינב" ,כולם גרו בצריפים ואילו לנו היה בית בנוי". "פתאום ,כשהגענו ל'פזורה' ,לא היה שם חשמל. הכול עבד על גנרטורים ,וגם לא היו מים זורמים. בשעות החשיכה היינו מאירים עם מנורות נפט קטנות ,מים שאבנו מהבאר ומקלחת עשינו בגיגית. אמא שלי היתה מקלחת אותי". היום אני כבר לא שם ,אני יותר שלמה עם עצמי. אני יודעת שהמקום שלי הוא בתרבות הערבית ואני לא מתנערת ממנה". קבוצות להעצמה נשית "את תימניה?" כשהיתה בת ,14החליטו הוריה לחזור לבאר שבע" .כדי שתהיה לנו מסגרת לימודים טובה יותר מאשר בבית ספר ערבי" ,מסבירה עינב .אחרי חמש שנים בהן דיברה כמעט אך ורק ערבית ,המעבר היה קשה" .כשהגעתי לבית הספר בבאר שבע ,שאלו אותי אם אני תימנייה .אמרתי 'לא' ,שאלו 'הודית?' 'לא'' .אז מה את?' 'אני בדווית' .לא האמינו לי' .לא נכון ,את צוחקת עלינו'' .בחיים לא היינו חושבים על זה'". בתקופת התיכון ,השוני שלה בלט .העובדה שהגיעה מחברה מסורתית ,סגורה ,היתה בעלת משמעות" .כולם יצאו לבלות ורק אני לא" ,היא נזכרת" .אני ידעתי ש'אסור לי' .הייתי יוצרת סביבי מעין 'מחסום' ,בונה 'חומה' סביבי ,כדי שהדברים לא יגעו בי ולא יכאיבו לי ,אבל זה לא תמיד פשוט. לפעמים הייתי מבקשת מאבא שלי ,נגיד בימי הולדת ,לבלות עם חברות .מיד החל לחקור אותי איפה ,מתי ,למה ,עד איזו שעה .הרגשתי שונהבקטע הזה .אחי הקטן ,למשל ,היה יכול לצאת עד מאוחר ,ללכת למועדונים ולאן שבא לו .אמנם חקרו אותו אבל לא עשו מזה עניין .לי לא היתה אפשרות כזאת". היה גם עניין ה'בנים-בנות'" :היה אסור לי לדבר עם בנים בבית ספר ,אם הם לא היו מהכיתה שלי. בהפסקות ,אסור היה להסתובב עם בנים בכלל ,גם לא מהכיתה ,או לשבת ליד בנים .כל העניין של התלהבות מבנים ,שאופייני לגיל ההתבגרות ,נעשה אצלי בסתר ,במכתבים מתחת לשולחן ,כדי שאף אחד לא יראה". "עניין הזהות שלי ,היה קשה ומורכב" ,היא ממשיכה" ,הרגשתי שאני משתייכת גם לתרבות הערבית וגם לתרבות היהודית ,שיש לי משניהם. רגל אחת פה ורגל אחת שם .לא הייתי מגובשת. 8 "קשה לי מאד לראות אישה מקופחת או כזו שלא ממצה את הפוטנציאל שבה. היום אני מבינה שזאת התרבות .יעבור עוד זמן רב עד שיחול שינוי בחברה שלנו" עינב למדה עבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון שבנגב .אחר כך עבדה בשורה של תפקידים. בין השאר ,עבדה עם ילדים ונשים בבית החולים 'סורוקה' ובמקומות אחרים ,כמו 'בית ספר לנשים', מרכז שנועד להעצמת נשים .המרכז מטפל בנשים חלשות ,לאו דווקא בדוויות .עינב עברה בין הכפרים הבדווים וערכה לנשים 'קבוצות להעצמה נשית' .במפגשים עם הנשים הבדוויות נהגה לומר להן" :אם אני יכולה ,גם אתן יכולות". "אלה דברים שעוברים מאישה לרעותה גם בלי מילים" ,היא מדגישה" .פניתי אליהן והסברתי כי אני רוצה לתת להן את הכלים והידע שברשותי, כדי שהן יוכלו לעשות בהם שימוש בעצמן". בהמשך טיפלה באימהות לילדים עם נכויות ולקויות התפתחותיות .כאלה יש ב'פזורה' הרבה, גם בגלל נישואי קרובים וגם בגלל מיעוט בדיקות הריון והפלות" .יש המון כאב בקרב הנשים הללו", היא מספרת על המפגש עם האימהות" .התחושה שלי היתה שגם אם אני אעשה שינוי לאישה אחת, לבית אחד ,הוא יהיה בעל משמעות". עינב שיבלי היא אישה פתוחה ,בטוחה בעצמה, שמספקת הצצה נדירה לעולם סגור וחסום .לפני שמונה שנים התחתנה ,וגם מאחורי החתונה שלה יש סיפור .מגדי בעלה הוא בן הכפר שיבלי ,סמוך לתבור .היום הם מתגוררים שם .הוא הנדסאי מכונות שעובד במוסך למשאיות ,ולומד עכשיו לתעודת הוראה .החלום שלו הוא להיות מחנך .גם הם ,כמו הוריה לפניה ,הכירו דרך שידוך .האחיות של בעלה סיפרו לו עליה אבל העובדה שהוא מהצפון והיא מהדרום ,עוררה התנגדות .נישואים כאלה ,מסבירה עינב ,לא מקובלים" .אפילו בין כסייפה לרהט לא מחתנים ,בגלל שזה לא מאותה חמולה של ה'עסלים' של הבדווים". הילד לומד בבית ספר יהודי "wלא כל אחד היה רשאי לבוא ולבקש את ידי", היא מספרת .הקדימות היתה שמורה לבני הדודים שלה" .אבל אני ידעתי שעם הרקע והנתונים שלי, אבא שלי לא ייתן לנישואין כאלה להתרחש" .אחר כך ,כשהתאהבה ,בני הדודים נזעקו" .הם אמרו לאבי' ,מה פתאום? איך אתה נותן אותה למישהו זר? בדווי מהצפון זה לא מקובל'". ובשיבלי ,איך קיבלו אותך? "אמרו לבעלי' ,מה פתאום הלכת עד סוף העולם כדי להביא אישה?" היום יש לשניים שני ילדים -ג'ימי ,בן שש, ואסיה ,בת שנתיים וחצי .כמו הוריה ,גם היא ובעלה נתנו לילדים שמות שאינם מעידים על מוצאם .ג'ימי ,בכיתה א' ,לומד כבר עכשיו בבית ספר יהודי .הוא גם היה בגן יהודי ,בקיבוץ עין דור .אסיה ,מסיבות כלכליות בלבד ,מדגישה עינב, הולכת עדיין לגן בדבוריה .בעתיד ,גם היא תלך ללמוד במסגרת יהודית. "אני שולחת את ג'ימי לבית ספר יהודי כי אני יודעת מה הוא יכול לקבל שם ,לעומת מה שהוא יכול לקבל בכפר" ,מציינת עינב" .זה נשמע שיפוטי ,אבל זאת המציאות". "ג'ימי יודע שהוא לא יהודי" ,היא מחייכת .זה ההבדל בינה לבינו" .כשאני הייתי בבית ספר יהודי, גרנו גם בשכונה יהודית .ג'ימי גר בסביבה ערבית, הוא מדבר ערבית .הוא חי את השפה והתרבות שלנו ויודע שיש אצלנו חגים שונים מאשר אלו של החברים שלו ,היהודים". לא קשה לו? "לא ,אני רואה איך הוא מתנהג". את לא חוששת שהוא יעבור מה שאת עברת ,מה שהאחים שלך עברו? "אני לא מתעסקת בזה .אני כן מקווה שהוא לא יגיע לבית ספר ויקראו לו 'ערבי' .אולי אני חיה בהכחשה ,בהדחקה ,יכול להיות .אבל אני גם יודעת שאם יהיה לו קשה ,אני אוכל לעזור לו .אני יכולה לומר שיש הרבה אנשים בכפר ששומעים שג'ימי לומד בבית ספר יהודי ,ואומרים שאם היתה להם האפשרות ,הם היו עושים בדיוק כמוני. למרות שלבעלי ולי כן היו מחלוקות בנושא בית הספר .אני לא רוצה להגיע למצב שהבן שלי לא יוכל ללמוד באוניברסיטה ,וכדי שיהיה לו תואר אני אצטרך לשלוח אותו ללמוד בירדן ,באיטליה או ברוסיה". לא מאמינים לי שאני בדווית בספטמבר 2006התגייסה עינב שיבלי ,כאמור, לשירות בתי הסוהר והגיעה ישירות לבית סוהר 'צלמון' .היא משרתת שם עד היום .לשב"ס הגיעה אחרי שסיימה לימודי תואר שני ,הפעם באוניברסיטת חיפה" .התייעצתי עם בעלי ,עם המשפחה שלו ועם המשפחה שלי" ,היא מודה. "בדקתי שאני לא עושה משהו שיגרום להם אי נוחות .אני זוכרת שחזרתי מלשכת הגיוס ברמלה ודבר ראשון מדדתי את המדים .יצאתי החוצה והשווצתי ,בפני בעלי ובפני המשפחה". איך הגיבו בכפר לגיוס שלך לשב"ס? "ידענו שהעניין יעורר שאלות ותהיות .לי באופן אישי לא העירו ,אבל את בעלי הזמינו ל'כוס קפה'. פנו אליו בהאשמה' :מה פתאום אשתך לובשת מדים?' .מבחינת אנשים רבים בכפר ,עבודה בשב"ס היא עבודה של גברים .הרי בשב"ס אני מוקפת גברים ועובדת שעות רבות מחוץ לבית. בעלי ענה למקטרגים' :היא עובדת ,אני גאה בה, אני סומך עליה' .זה הכול". גם בכלא ,היו שהרימו גבה .דווקא האסירים, יותר מהסגל ,עינב מציינת" .עד היום יש לפעמים התלחשויות' .זאת בדווית'' ,זאת ערביה' .לאסירים ערבים אני פונה בערבית .קורה שאסירים יהודים שומעים אותי מדברת ערבית ,ושואלים איך אני דוברת את השפה כל כך טוב .אני לא מסתירה ,אני אומרת שאני בדווית .ברוב המקרים ,הם פשוט לא מאמינים לי"... באחת הפעמים הנחתה עינב ,במסגרת תפקידה, "יש המון כאב בקרב הנשים ב'פזורה'. התחושה שלי היתה שגם אם אני אעשה שינוי לאישה אחת, לבית אחד ,הוא יהיה בעל משמעות" קבוצה לגברים אלימים .המשתתפים ידעו שהיא בדווית" .הם שאלו אותי כל מיני שאלות שלא היו שואלים עובדת סוציאלית יהודיה .שאלות שהן סוג של 'אצבע מאשימה' כלפי בעלי' :איך בעלך מאפשר לך לצאת החוצה לעבוד'' ,מה קורה כשהוא מתעצבן'' ,מה קורה כשאת לא מכינה לו אוכל' .אלו שאלות שמעידות על כך שהם חושבים שאני צריכה להיות עבד ,במקום אישה .דיבורים שמצביעים על קנאה ורכושנות כלפי האישה ,חוסר אמון וחוסר כבוד .הסברתי להם כמיטב יכולתי מה קורה אצלנו בבית .היה לי חשוב להעביר להם את המסר לפיו ברגע שיש אמון הדדי והבנה וכבוד, הדברים מסתדרים ממקום אחר ,לא מתוך שליטה". איך את מסתדרת עם הסגל בכלא? "מהר מאד השתלבתי .אני חושבת שהסוהרים 'נזהרים' לידי יותר .הם מכבדים אותי .היה למשל מקרה של אסיר שביצע מעשה מגונה מול עובדת סוציאלית .בעקבות כך ,היו סוהרים שנלחצו .היה להם חשש שאירוע כזה יקרה שוב ובמיוחד דאגו מה יהיה אם זה יקרה מולי .הם יודעים שכל העניין של מין ,במקום שאני באה ממנו ,הוא טאבו .לא מדברים על כך בחברה שלנו". "כשיש בן ,זה פחות מורכב" יש לה ,כאמור ,בת קטנה .תהיתי ,איך עינב תגדל אותה בכפר ,כאישה עצמאית שחיה בחברה סגורה ושמרנית ,ועדיין כפופה לקודים שלה. "בגלל זה רציתי שיהיו לי רק בנים" ,ענתה לי עינב בכנות רבה" .כל הזמן חשבתי ,כשהייתי בהריון' ,יהיה לי בן' .דווקא ,כדי לא להיכנס לכל המורכבות הזאת ,כדי שלא אצטרך להגביל את הבת בכל מיני דברים -בעניין של לבוש או של לימודים .כשיש בן ,זה פחות מורכב .בן יכול להסתדר בכל מקום". אלא שנולדה אסיה" .ילדה שהיא קצת 'פה ושם'" ,עינב מעידה עליה .היא מדברת ערבית, אבל 'מתה על יובל המבולבל'" .אני רוצה שהיא תלמד בבית הספר עם ג'ימי" ,מודה עינב" ,אז לפחות שניהם יהיו יחד .היא לא תהיה ילדה בדווית ולבד". עינב יודעת שהיא לא 'הבחורה הבדווית הממוצעת' ,זה ברור לה .לאחרונה ,הגיעה אליה אישה בדווית שסיימה לימודי עבודה סוציאלית, יחד עם בעלה .הם התעניינו בקשר לעבודה בכלא. 'אישה עם מטפחת ואמא טרייה' ,היא מתארת. עינב סיפרה להם על העבודה מאחורי החומות ,על קורס הסוהרים שעברה ועל התורנויות שנמשכות עד שעות מאוחרות .בסוף השיחה ,בעלה של האישה הודיע לעינב ש'זה לא בשבילנו'. "הפתיחות צריכה להיות לא רק אצל הנשים", מדגישה עינב" ,צריך פתיחות אצל 'הצד האחר'. בעיקר אלה שמנהלים את התא המשפחתי - הבעלים ,האבות ,האחים .הם אלה שצריכים להיות פתוחים". "זאת עדיין חברה שנשלטת על ידי הגברים", היא מבהירה" ,ייקח זמן .צריך אורך נשימה ,לאט לאט". 9 מפקד מכל הלב בראשית השנה הסתיימו בשב"ס שני קורסים יוקרתיים -קורס פיקוד ומטה (פו"מ) וקורס פיקוד וניהול בכיר ,ראשון מסוגו ∞ שני הקורסים עסקו בנושאי פיקוד וניהול ,מנהיגות ומנהיגות ערכית ∞ הקו המנחה בשניהם -הצורך של הארגון במנהיגות שמהותה ערכית ,ולא כזו שנובעת מכוח הדרגות או התפקיד מאת :נעמה תלם בכיס חולצתו ,מחזיק גנ"מ בני אבריאל שפר כרטיס ,עליו כתובים ערכי שירות בתי הסוהר. שפר ,מפקד קורס פו"מ האחרון וסגן מפקד כלא 'מעשיהו' ,התגייס לשירות לפני יותר מ 20-שנה. "מאז שקיבלתי את הכרטיס ,לפני מספר שנים, הוא מונח אצלי בכיס כל הזמן" ,הוא מכריז" .אני מאמין בערכים האלה ,ונוח לי להוציא את הכרטיס מדי פעם ,להסתכל ולקרוא .ברשימת הערכים של שב"ס יש כמעט הכול .יש מי שקורא פרקי תהילים כל יום? אז אני מסתכל על זה". "כל ערב" ,הוא ממשיך" ,כשאני מכין את חליפת המדים ליום המחרת ,אני מוציא את הכרטיס מהחולצה המשומשת ומעביר אותו לחולצה החדשה .אנשים אוהבים להגדיר ולומר על מישהו כי הוא 'אדם ערכי' .בעיניי אין דבר כזה .אני לא אגיד שבסוף כל יום אני נותן לעצמי דין וחשבון, האם פעלתי נכון או לא נכון ,אבל ברקע אני חושב על כך כל הזמן ובוחן כל יום מחדש את הערכים לאורם אני פועל". סיפרת לחניכים שלך בפו"מ מה אתה מחזיק בכיס? "בוודאי .הסברתי להם' :זה פק"ל הכיסים שלי, ערכי שב"ס .כפי שאני נושא עמי תמיד פנקס ועט כדי לרשום על הדרך דברים שאני רואה ,כי אני לא זוכר הכול ,כך אני מחזיק את כרטיס ערכי שב"ס בכיס' .אני מקווה שהם יאמצו את המנהג הזה". בראשית השנה הסתיימו בשב"ס שני קורסים בכירים :קורס פיקוד ומטה (פו"מ) ,בפיקודו של שפר ,לסוהרים בדרגת רב-כלאי שמיועדים לקידום 10 "בכל אדם קיים 'ניצוץ'. מה שאני יכול לעשות, הוא 'לגרד' את זה, להראות שזה קיים" ( 26חניכים) ,וקורס פיקוד וניהול בכיר ,ראשון מסוגו ,שיועד לקצינים ותיקים בדרגות גנ"מ ( 15משתתפים בסך הכול) ,בפיקודה של תג"ד דבי שגיא ,רמ"ל הדרכה .מדובר בשני קורסים יוקרתיים .הקורס שיועד לקצינים בדרגת גנ"מ נערך ביוזמת הנציב ,כחלק מהשלמת רצף ההדרכה של סגל השירות והחיבור בין אנשי המטה לשטח. הקורס יתקיים מעכשיו פעם בשנה. שני הקורסים מטפלים במגוון נושאים :פיקוד וניהול ,מנהיגות ומנהיגות ערכית .בקורס לפיקוד ומטה ,כמו גם בקורס הניהול הבכיר ,מושם דגש על ה'ערך' -קו מנחה שמוביל היום בכל הקורסים בשב"ס ,החל מקורס הסוהרים הבסיסי .הצורך במנהיגות שמהותה ערכית ,לא מכוח הדרגות או התפקיד ,בולט על רקע העובדה שבסופו של דבר, הארגון הוא מערכת היררכית. "הסוהרים והקצינים שהשתתפו בקורס פו"מ ובקורס הניהול הבכיר הם אנשים עתירי-ניסיון ובעלי דרגות" ,מסבירה תג"ד דבי שגיא" .למרות זאת ,כשמבקשים מהם לבדוק מה הם עושים כשהם מצליחים במשהו ,או מה גרם להם להצליח, התשובה שלהם לעולם אינה נעוצה בדרגה ובמשקלה". "המסקנה אליה הגענו כבר בשיחת הפתיחה של הקורס" ,מבהירה שגיא" ,היתה שמה שמנהל אותנו זה ה'ערך' .הערך הוא ה'זרקור' ,המצפון והמצפן .מצד אחד אנחנו נוטלים את חירותו של אדם ,ומצד שני אני נותנת אלה בידו של הסוהר. איך משתמשים בכוח הזה בצורה נכונה? הערכים נותנים לנו את התשובה". מיהו מנהיג לפני פחות מעשור ,הוחלט בשירות בתי הסוהר לעשות שינוי .התואר 'מנהל' הוחלף ב'מפקד'. בעקבות זאת ,החלו להתעורר סוגיות של מנהיגות והנהגה .מיהו מנהיג ומה משמעות השינוי המושגי בהקשר של עבודת הסוהר ,אם בכלל. "בפועל ,מי שהיו מנהיגים נשארו מנהיגים", אומר שפר בחיוך" .מי שלא מנהיג ,אין מה לעשות התואר לא ישנה לו" .שגיא מסכימה רק חלקית. בהרצאה שלה ,שכותרתה 'הפער בין הצהרה למחויבות' ,גם היא נוגעת בנושא" .לא משנה אם קוראים לי לוחם או סוהר" ,היא טוענת" ,אני יודע מי אני ומה אני". שפר" :בניגוד למקומות אחרים ,מפקד בית סוהר הוא גם מפקד וגם מנהל .נכון שהוא מפקד על האנשים שלו ,הסוהרים ,אבל לגבי האסירים ,הוא מנהל .כלומר ,מפקד בית סוהר או אפילו מפקד משמרת ,אינו יכול להורות לאסירים באגף שלו "התפקיד שלנו הוא לחנך את כלל האנשים שלנו ,להבין את התפקיד של שב"ס במובן רחב וגדול :אנחנו ארגון שיש לו שליחות חברתית" גנ"מ בני אבריאל שפר 'לכו אחרי' .עם זאת ,הן מפקד והן מנהל יכולים להיות מנהיגים". האם מנהיגות היא משהו שנולדים איתו? שגיא ושפר ,מתוקף תפקידם ,מתמודדים עם הסוגיה הזו בכל פעם מחדש" .על פי התפיסה שלי" ,מסביר שפר" ,בכל אדם קיים 'ניצוץ' .מה שאני יכול לעשות ,כמפקד קורס ,הוא 'לגרד' את זה ,להראות לאיש שזה קיים ,להדליק ,ואז להעביר לו את השרביט ' -עכשיו זה שלך' .זה גם מה שאני מנסה לעשות .אני מראה את הדרך .לדוגמה ,יכול לקרות מצב בו אני עומד עם מנהלת אגף ,בכלא ,מול אסיר שרוצה להגיש עתירה .אני מקשיב לאסיר אבל היא מתווכחת אתו .אני לא אפסיק אותה בצורה בוטה, אולי ארמוז לה קלות ,בתנועת-יד ,כדי שתבין שאני רוצה שהיא תפסיק לדבר .רק אחר כך ,כשהאסיר כבר לא לידנו ,אני אסביר לה במה שגתה ,ומדוע צריך לאפשר לאסיר 'להוציא קיטור' .אילו הייתי פונה אליה בנימה פיקודית ומורה לה 'אל תתערבי', זה היה נובע מהמקום של הדרגות ,מכך שדרגתי גבוהה מדרגתה .אבל אני מנסה להסביר ,לדבר, ומצפה שבפעם הבאה ,אותה מפקדת אגף תפנים מה שהסברתי לה לגבי התנהלות עם אסירים". שפר ממשיך" :לדעתי ,מעבר לדברים המובנים מאליהם ,הקשורים ל'מנהיגות' ,כמו לקיחת אחריות או הובלה ,יש גם עניין של 'מוטת כתפיים' .כלומר, עד כמה אני יכול להכיל את הטעויות של הפקודים שלי .אני לא מחפה עליהם ,אבל אני כן מגבה אותם .המנהיגות שלי באה לידי ביטוי בכך שהם יכולים להיכנס אלי ולשוחח אתי בגובה העיניים". גיבוש תפיסת מנהיגות "ללמד מנהיגות" ,טוענת שגיא" ,אינו דבר מופרך" .יתרה מכך ,היא רואה זאת כחלק מאחריות המפקדים ,כחלק מהכלים שצריך לתת לכל סגל הארגון" .אני מאמינה שהייעוד של שב"ס ,לצד הייעוד הבטחוני ,הוא גם חברתי" ,מסבירה שגיא. "כולנו עובדים מול אסירים ומעבירים אותם תהליך של שינוי ,ומכאן נובע גם ההיבט הערכי תג"ד דבי שגיא אליו אני מכוונת .התפקיד שלנו הוא לחנך את כלל האנשים שלנו ,גם בהקשר הזה .להבין את התפקיד של שב"ס במובן רחב וגדול :אנחנו ארגון שיש לו שליחות חברתית". שפר" :אני סולד מפתרון בית-ספר ,מלהסביר לאנשים 'איך צריך להיות מנהיג' .ברור שהמנהיגות צריכה להיות מושתתת על ערכים ,אבל זה עדיין לא אומר איך מנחילים את הערכים האלה". הוא עצמו ,הוא מודה ,התלבט לפחות בשליש הראשון של הקורס ,האם הוא 'מפקד' או רק 'מלווה' של הקורס לפיקוד ומטה ,למרות שעל פי הכותרת הרשמית שניתנה לו היו בינו לבין החניכים יחסים של מפקד ופקודים" .בסופו של דבר ,החלטתי שאני מפקד" ,הוא מספר" ,אבל מפקד על פי האינטואיציה שלי". למה הכוונה? "הכוונה היא שאני לא נותן פתרונות ,או תשובות .לעומת זאת ,אני מעלה שאלות ,אני מכוון את התפיסה ,את הכיוון הכללי ,אבל כל אחד אמור לגבש לעצמו את תפיסת המנהיגות הפרטית שלו .כמובן שאני מקווה כי החניכים שלי יאמצו את התפיסה שאני מאמין בה ,של פיקוד לא מכוח הדרגות ,אלא מהלב ומהנשמה .לדוגמה ,כאשר שואלים אותי 'איך לקרוא לך' בבית הסוהר ,אני עונה' :יש שלוש אפשרויות :אפשר 'המפקד' ,אפשר 'הסגן' ואפשר 'בני' .אני יודע שאני סגן מפקד בית סוהר ,את השם בני כדאי להזכיר לי מדי פעם' .לפי אותה גישה ,אני גם נוהג לשבת עם הסוהרים שלי, לשוחח איתם .זאת תפיסת הפיקוד שאני מאמין בה' .אל תדבר על דברים ,תעשה אותם' .אני יודע שאני המפקד ,הסגן ,לא צריך להזכיר לי את זה ללא הרף". מה לגבי האסירים? "זה יישמע שחוק ,אבל לתפיסתי ,האסיר הוא בן אדם ,ואני צריך לטפל בו .אני יכול לאהוב או לא לאהוב את מה שהוא עשה ,אבל זה ממש לא משנה. זה חלק מהתפקיד שלי ,מהשליחות ,מהעולם הערכי שלנו כשב"ס .לא חשוב אם האסיר שדד זקנה או אנס ילדה בת עשר .זה לא משנה לגבי תפיסת העבודה שלי .הוא צריך לקבל את הטיפול הראוי לו ,בצורה המתקדמת ביותר ,כשאני מנתק את הרגשות האישיים שלי ממילוי המשימה". בכל גיל אפשר ללמוד לפני שהחל קורס המפקדים הבכירים ,הביעו חלק מהמשתתפים בו הסתייגות .כולם מנוסים מאד ,מרביתם עברו כבר את גיל חמישים .כעבור שעות בודדות בקורס ,התרצו' .אנחנו שמחים שהגענו לכאן' ,הסכימו כולם. "אני חושבת שהאתגר הראשון שעמד בפנינו היה התובנה ,שבכל גיל אפשר ללמוד" ,מציינת שגיא. "גם אם כבר הנהגת אנשים וצוותים ומערכות, יש תמיד גישות חדשות וחידושים בתחום שאתה צריך להכיר .מנהיג אמיתי מסוגל להקשיב ,ללמוד, להפנים ולהוביל שינוי". שפר מספר כי הוא הבחין בשינוי אצל חלק מהמשתתפים בקורס פיקוד ומטה ,כבר במהלך הקורס" .הענקנו להם את הסביבה האיכותית ביותר כדי לבצע שינוי עצמי בתחום ,בהתפתחות האישית שלהם" ,הוא מכריז -ומתכוון גם לשני סגניו בקורס. "זה לא אני ששיניתי אותם" ,הוא מדגיש" .אני לא מכונה וגם הם לא מכונות .הם התחילו תהליך, וזה משהו שיכול להימשך הרבה שנים .כל אחד מהם ימשיך אותו עם עצמו". בקורס הגנ"מים הקפידה שגיא שמדי פעם, החניכים יבואו על אזרחי" .רציתי להדגיש את המחויבות לחשיבה 'מחוץ לקופסה'" ,היא מבהירה. "הבגדים האזרחיים היו רק אמצעי .להוריד את הדרגות ,לעשות את הדברים בדרך האישית שלך, ולפתח את ה'אני מאמין' הייחודי של כל אחד ואחד". שפר" :אני פניתי לחניכים שלי בשיחת הסיכום ואמרתי להם' :תזכרו לפקד מהלב ומהנשמה ,לא מהדרגות' .זה המוטו .נדמה לי שגם האסירים מרגישים אותו."... 11 העין הפקוחה של עופר בכלא עופר ,הממוקם בשטחי יהודה ושומרון ,בתוך מחנה עופר הצבאי ,פועלת יחידה מגובשת הדומה במהותה ליחידה קרבית ∞ 'מורעלים על היחידה' -כך מעידים אנשי סגל הכלא על עצמם ∞ 'דרוכים ומוכנים לכל תרחיש' -מדגיש מפקדם מאת :נעמה תלם זה היה האירוע של השנה .שחרור החייל גלעד שליט משבי החמאס בעזה .בכלא 'עופר' כולם היו ערוכים" .פעלנו 'בדיוק של שעון'" ,יתאר אחרי שהכול יסתיים בהצלחה מפקד הכלא ,גנ"מ מנשה גניש. סביב בית הסוהר התרכזו אינספור נציגי כלי תקשורת ,מכל העולם .הם ביקשו לעקוב אחרי תהליך השחרור של האסירים הפלשתינים שהתרכזו ב'עופר' ,אל תוך שטחי יהודה ושומרון. עוד שלב בדרך של גלעד הביתה .השר לבטחון הפנים ,אהרונוביץ' ,הגיע גם הוא לכלא ,כדי לעקוב מקרוב אחרי המבצע .המתח היה גדול ,אבל סגל הכלא עבד בשקט מופתי. "באותן שעות של יום שלישי בבוקר ,ה18- 12 באוקטובר ,2011כלא 'עופר' ייצג את שירות בתי הסוהר כולו" ,מדגיש גניש" ,אולי אפילו את המדינה כולה". המבצע ,שזכה לכינוי 'בית השואבה' ,היה מורכב ודרש שיתוף פעולה עם גורמים שונים, בתוכם צה"ל" .סבלנות ואורך נשימה" ,מפרט גניש לגבי מה שנדרש מהסגל שלו באותן שעות" ,לצד מקצועיות רבה וניסיון רב". אחר כך באו התמונות על מסכי הטלוויזיה :גלעד שליט ,כחוש וחלש ,חי" .התחושה היתה לא קלה, לשחרר רוצחים" ,מסביר גניש" .אבל ברגע שראינו את גלעד עובר לצד הישראלי ,כולנו התרגשנו .אי אפשר בכלל לתאר את זה .דווקא בגלל העבודה שלנו .כל אנשי 'עופר' וכל מי שהיה כאן ,ביחידה, החסיר פעימה". גם בחלק השני של עסקת שליט ,שהתרחש כמה שבועות אחר כך ,היה ל'עופר' תפקיד מרכזי .הכלא ריכז אז במשך כמה ימים 435אסירים בטחוניים שעמדו להשתחרר .מבחינת 'עופר' ,מציין גניש ,זה היה 'המופע המרכזי'. "בשני שלבי העסקה" ,מסכם מפקד בית הסוהר, "הכלא היה ערוך בצורה מיטבית .הסגל נתן את נשמתו .הרגשנו שיש לנו חלק במשימה החשובה הזאת -להחזיר את גלעד הביתה". יותר לוחמנות ומבצעיות כלא 'עופר' הוא בית הסוהר היחיד במדינת ישראל שנמצא מעבר לקו הירוק ,בשטחי יהודה ושומרון .הכלא ,שמיועד לעצורים ולאסירים בטחוניים ,נמצא בתוך מחנה עופר ,מצפון לכביש ,443סמוך לעיר רמאללה .מבודד ,רחוק מכל יחידה אחרת של שירות בתי הסוהר ומוקף כפרים עוינים. "שב"ס לא לוקח סיכון .אף אחד לא רוצה שאסיר בטחוני יברח וייעלם בשטחי יהודה ושומרון" "אני שומע את קול המואזין מהכפרים ,בבוקר, בצהריים ובערב" ,מתאר גניש .הוא משרת כבר 29 שנים בשב"ס ,וברוב שנותיו עסק בתחום המודיעין (מסגן קמ"ן עד סגן קמנ"ר) ,מה שהכשיר אותו היטב לתפקידו הנוכחי ,אותו הוא ממלא כבר קרוב לשלוש שנים. "זה מזכיר לי שאנחנו באזור עוין" ,הוא מגיב לקולו המסתלסל של המואזין" .ברור לי שאני לא יכול לישון בשקט ,לא כאן .כל אירוע הכי קטן יכול להבעיר פה את השטח ואת היחידה .אני חייב להיות כל הזמן ערני ודרוך". למה הכוונה? "המיקום הגיאוגרפי משפיע על האסירים ועל הסוהרים ,מבחינת ההיערכות שלנו כמתקן כליאה .הכול פה הרבה יותר נפיץ מאשר בבית סוהר אחר". "אני תמיד מזכיר לעצמי" ,ממשיך גניש" ,ששני החיילים שעשו בהם את הלינץ' הנורא ברמאללה, לפני כעשר שנים ,היו בדרכם למחנה עופר .זהו תמרור האזהרה שלי ,ששומר על הערנות שלי. הם פשוט טעו בדרך והמשיכו קצת למעלה מכאן. זה משהו שיכול לקרות מחר ,חלילה ,גם לאחד מהאנשים שלי .אלה דברים שאני לא שוכח ,אני מזכיר אותם לסגל שלי ולעצמי ללא הרף". רב-כלאי סלים ספדי ,קצין הביטחון של 'עופר', מבהיר כי כל תפיסת הביטחון של היחידה מושפעת מהמיקום שלה" .יש איום חיצוני על היחידה, כלומר סכנה של תקיפת המתקן מבחוץ -הרי העצורים והאסירים פה רואים את הבתים שלהם מעבר לחומות .ויש גם סכנה של פיגועים על ידי הנחת מטענים על כביש 443הסמוך ,בו נוסעים אנשי הסגל בדרך לכלא וממנו .אסור לשכוח שעל כביש 443כבר נרצחו שישה אזרחים ישראלים בעבר". "אנחנו" ,מדגיש ספדי" ,מתייחסים ב'עופר' לפן המבצעי-הקרבי בצורה משמעותית .נוסף על הקריטריונים הרגילים שקיימים בכל כלא בטחוני, ב'עופר' יש גם פן אחר -הרבה יותר לוחמנות ומבצעיות שאנחנו משכללים אצל הסוהרים שלנו. כל זה ,כדי שנוכל לתת מענה הולם במקרה של אירוע .אפשר לומר שאנחנו מקפידים מבחינה מבצעית ברמות-על". שיתוף-פעולה הדוק עם הצבא כלא 'עופר' נקרא על שם סא"ל צבי עופר, קצין צה"ל ומפקד סיירת חרוב שנהרג בשנת .1968מתקן הכליאה נפתח לראשונה בתקופת האינתיפאדה הראשונה ,לפני כמעט 25שנה ,ויועד בתחילה לעצורים ואסירים ,שרובם הוגדרו כזורקי אבנים ובקבוקי תבערה. המתקן היה כפוף באותם ימים למשטרה הצבאית ולפיקוד המרכז .הוא נסגר ונפתח שוב, בתקופת מתקפת הטרור השנייה ,עדיין בחסות המשטרה הצבאית וצה"ל .באוקטובר ,2006עם הפיכת שב"ס לארגון כליאה לאומי והעברת מתקני הכליאה הצבאיים לחסות שירות בתי הסוהר, הועבר גם מחנה 'עופר' לידי השירות .אז היה מדובר במחנה אוהלים ,אבל עם השנים ועד היום בוצע במתקן מהפך משמעותי. היום כולל כלא 'עופר' 700מקומות כליאה, המיועדים לעצורים (עצורים מנהליים ,עצורים במעצר ימים ושפוטים) ולאסירים בטחוניים. כולם נמצאים באגפים 'קשיחים' .אחרון האוהלים סולק לפני כשנה .בעקבות השינוי הזה ,שונתה גם 13 הגדרת בית הסוהר ,מיחידה ברמת ביטחון בינונית ליחידה ברמת ביטחון מרבי .עדיין ,השפוטים הם כאלה אשר להם יתרת מאסר של שבע שנים בלבד. אין בכלא 'עופר' אסירים עם 'דם על הידיים'. גילם הממוצע של העצורים והאסירים הוא .25 לאחרונה נבנה במתקן מכלול קליטה חדש והוקמה גדר התרעה ,עם מערך כלבים וכלבייה שגניש מעיד שהיא 'הכי טובה בארץ'. "כשהגעתי לכאן ,לפני שנה ושמונה חודשים, שהו פה עדיין 900אסירים באוהלים" ,הוא מספר. "רק 240אסירים היו באגפים .בסך הכול 1,100 אסירים .שב"ס השקיע פה עשרות מיליונים וביצע מהפכה של ממש במתקן ,פיזית ורעיונית .השיקול שלנו -לא להביא לכאן אסירים השפוטים למאסר עולם ,גם עכשיו ,אחרי ששונתה רמת הביטחון, נובע מכך שאסיר שיברח מכאן נמצא צעד וחצי מרמאללה ומהבית .ברגע שהוא מצליח לברוח, הסיכוי למצוא אותו קטן .שב"ס לא לוקח סיכון כזה .אף אחד לא רוצה שאסיר בטחוני יברח וייעלם בשטחי יהודה ושומרון". כמו ביחידה קרבית בשל מיקומו הייחודי של בית הסוהר ,אין בו אסירים פליליים ,גם לא 'אסירי עבודה' .במקומם, בהסכם מיוחד עם הצבא ,יש 'חבושים' -חיילים שנשפטו בצבא לתקופות מאסר של עד חודשיים (מרביתם על נפקדות ועריקות) ,המגיעים למתקן מכלא שש הצבאי ועוסקים בכל מה שקשור לתחזוקת הכלא .במצבי חירום ,ה'חבושים' משמשים גם כ'אלונקאים'. מכיוון שהכלא ממוקם בתוך בסיס מחנה עופר, ישנה אינטראקציה רבה עם החיילים ונעשית עבודה משותפת עם הצבא .כך למשל ,חלק מאנשי הסגל הצה"לי סועד בחדר האוכל של בית הסוהר. לאחרים מביאים את הארוחות לבסיס .במצבי חירום ,חוברים יחד אנשי היחידה של שב"ס ואנשי היחידה הצבאית ,לצורך עזרה וסיוע. יחידת עופר מתנהלת גם כ'יחידת בית משפט', בדומה ליחידת 'נחשון' .בית המשפט נמצא בסמיכות ,וסגל 'עופר' מעביר אליו מדי יום כ100- עצורים ואף יותר ,למשפטים בשלוש ערכאות שונות .רוב המשפטים של עצורי צה"ל באיו"ש מתנהלים בבית המשפט הזה ,וכן של נאשמים ברצח .רוצחי בני משפחת פוגל ,למשל ,לא הוחזקו בכלא 'עופר' ,אבל נשפטו בבית המשפט של היחידה. "זה היה מחזה קשה" ,מתוודה גניש" .כאדם וכאבא ,קשה להתנתק ולא לחשוב על המראות הנוראים של בית המשפחה אחרי הרצח .זה דבר שאינו מניח לאנשי הסגל .אבל אנחנו אנשי מקצוע, אנחנו לא בית משפט ולא שופטים .אנחנו מנסים לעשות את העבודה שלנו בצורה הכי מקצועית שיש". נוסף על כך ,יש מתקן חקירות שב"כ בבסיס מחנה עופר ,ויחידת 'עופר' אחראית גם שם על האבטחה ועל הובלת העצורים" .השירות ב'עופר' דומה לשירות ביחידה קרבית" ,מסביר קצין הביטחון ספדי" .במידה מסוימת אפשר לומר שאנחנו ה'חזית' של שירות בתי הסוהר". כור היתוך 51אחוזים מכלל הסגל ב'עופר' הם סוהרי חובה. מדובר באחוז סוהרי החובה הגבוה ביותר בתוך מתקני שב"ס .במשמרות עצמן ,מדובר באחוזים גבוהים הרבה יותר" .העבודה עם סוהרי החובה היא מאתגרת" ,מסביר גניש" .אם בעבר התקיימה הפרדה גמורה בין סוהרי החובה לסוהרי הקבע, הרי היום זה עניין שעבר מן העולם .סוהרי החובה מתערבבים בין סוהרי הקבע ובהחלט נוצר 'כור היתוך'". רק לא מזמן ,מספרים בכלא ,הציע סוהר קבע נישואים לחברתו ,סוהרת חובה .לפחות עשרה סוהרי קבע שמשרתים היום ביחידה היו סוהרי חובה בכלא בשנתיים האחרונות .יש עוד עשרות שמשרתים ביחידות אחרות .היות שמדובר ביחידת קצה ,שהמשרתים בה מקבלים גם תוספת שכר, ב'עופר' נשארים 'האיכותיים ביותר'" .אני שירתתי בצבא עם חיילים כאלה" ,נזכר ספדי .קצין הביטחון הגיע לשב"ס אחרי ששירת כקצין ביחידה קרבית. באחת ההיתקלויות בצבא הוא נפצע" .חיילים בני 18היו אלה שסחבו אותי מתוך טווח האש החוצה", "במידה מסוימת אפשר לומר שאנחנו ה'חזית' של שירות בתי הסוהר" 14 מלך המטבח של עופר רס"ר גלעד אליהו הוא מלך המטבח של 'עופר' וממונה על האכלתם של 500אנשי יחידת 'עופר' ,סוהרי קבע ,סוהרי חובה וחיילים וקצינים ממחנה 'עופר' הסמוך ,מדי יום .על אליהו אומרים כולם שהמטבח שלו ,כמו הלב ,תמיד פתוח .אף אחד לא נשאר אצלו רעב. הסיפור הבא ממחיש זאת היטב :אליהו מכין כמה סוגים של שניצלים" .אני יודע מה כל אחד אוהב" ,הוא מפרט" .יש כאלה שאוהבים שניצל עם שומשום ,יש עם קצח ,יש בלי זה ובלי זה" .הוא מכין שניצלים "בהתאם לבקשות שאני מקבל". "אני אוהב לפנק" ,הוא מתוודה" ,אני רוצה שכל אחד מאנשי הסגל יהיה שבע ומרוצה". הוא משחזר" .אני רואה אותם בתוך האגפים, עובדים מול האסירים הבטחוניים ,ואני יודע שיש על מי לסמוך". אימוץ סוהרי החובה רס"ל מלי דאבוש ,בת ,24היום סמלת משמרת, החלה את דרכה כסוהרת חובה ב'עופר' .אנשי הסגל הוותיקים זוכרים אותה עומדת בחגור מלא ,בקור, מסתובבת בין האוהלים שהיו אז מלאים באסירים בטחוניים .בימים אלה היא מסיימת לימודים לתואר ראשון במדעי החברה ובקרימינולוגיה, ובקרוב תעבור הסבה ללימודי עבודה סוציאלית. במקביל ,היא מיועדת לקורס קצינים .את העתיד המקצועי שלה היא רואה בשב"ס. "התעקשתי להגיע ל'עופר'" ,דאבוש מספרת, "משום שזאת בעיני המהות של שב"ס .כאן אני מרגישה את האדרנלין ,את הקצב ,את תחושת השליחות". היום דאבוש עובדת בעיקר עם הסוהרים ,אבל היא זוכרת היטב את התקופה בה עבדה עם האסירים, ביניהם גם בכירים מהחמאס" .פעמים רבות האסירים 'חטפו שוק' כשראו אותי" ,היא מחייכת" .אצל האסירים הבטחוניים ,מעמד האישה מאד נחות. בבית האישה רוחצת להם את הרגליים .פתאום נעמדת מולם בחורה ,רזה ,קטנה ,לא נראית חזקה במיוחד ,ואומרת להם מה לעשות ...אבל בסופו של דבר ,דווקא בשל כך ,הם נתנו לי המון כבוד". ההשתלבות של סוהרי החובה בקרב סוהרי הקבע אינה מובנת מאליה .רס"ר דני ענתבי נחשב ל'אבא של סוהרי החובה'" .כל הסוהרים מקבלים ממני שירות ,אבל סוהרי החובה הם קבוצה שצריך לטפל בה אחרת" ,הוא מסביר" .לפעמים צריך לתת להם יחס אבהי ,כאילו מדובר בנערים ,בילדים". לאור מגמה זו ,מתקיים בכלא 'יום הורים' ,יום פתוח להורים של חיילי החובה .כמו כן שומרים על קשר טלפוני עם ההורים" .זה לוקח שנה בערך עד שאפשר לומר שסוהר החובה מתפקד בדיוק כמו סוהר הקבע" ,מסביר ענתבי" .אם אנחנו ,סגל הקבע ביחידה ,לא נלווה את סוהר החובה מקרוב, כשקר לו ,כשחם לו ,כשהוא שמח ,כשהוא עצוב - זה לא יצליח". הוא עצמו אימץ את אחד מסוהרי החובה מיד אחרי שהשתחרר ,כשגילה שאין לו בית .בימי שישי הוא מקפיד לעשות 'סיור טרמפיאדות' ,כדי לוודא שאף אחד מסוהרי החובה לא נוסע בטרמפים .יש לו קשר רציף עם האגודה למען החייל ,המסייעת במקרה הצורך" .אני מכור לטיפול באנשים ולדאגה לסוהרי החובה" ,הוא מספר" .אני מרגיש שיש לי אחריות על הילדים האלה". כוח הכת"ר מוביל 'מורעלים על היחידה' ,מעידים אנשי סגל 'עופר' על עצמם .הם יחידה מגובשת .הגיבוש נובע הן מהמיקום של הכלא והן מהעובדה שאפילו עובדי היום נדרשים ללון ביחידה לפחות יומיים בשבוע. עיקר גאוותם הוא על כוח הכת"ר (כוח תגובה ראשוני) .הבידוד של בית הסוהר ,הרחק מכל יחידה אחרת של השירות ,מחייב יכולת תגובה מיידית של היחידה בזמן אירוע .אמנם היחידה מגובה בכוחות משטרה וצבא שאמורים לסייע לה במצבי חירום ,אך ב'עופר' לא מסתפקים בכך. כוח הכתר שודרג מאד בשנים האחרונות ,מאז הגיע גניש לפקד על היחידה" .המטרה היא שנוכל להשתמש בכוח בצורה הכי מיידית וראשונית", הוא מסביר. רס"ר אבי אבודרם ,איש יחידת 'מצדה' במקור, בעברו קצין צה"ל ביחידה קרבית ,הוא האחראי על כוח הכת"ר" .מדובר בכוח החשוב ביותר בארגון", הוא מפרט 60% .מאנשי כוח כת"ר הם סוהרי קבע, והשאר סוהרי חובה. "עם כל הכבוד ליחידות כמו מצדה ודרור ,להם יש נוהל קרב וזמן התארגנות .לנו אין את זה. אנחנו דרוכים ומוכנים לכל מצב ותרחיש ,בכל רגע נתון .מבחינת תפיסת האבטחה של בית הסוהר, לוחם כת"ר מוכן לכל אירוע ,בכל רגע וללא צורך בהיערכות מראש". "החיים ב'עופר'" ,מסכם גניש המפקד" ,קשורים קשר הדוק לאקטואליה .יותר מכל מתקני שב"ס, כאן החדשות משפיעות על סדר היום .הנוף פסטורלי ,אבל אסור לטעות" ,הוא חוזר ואומר. "אנחנו דרוכים ,ומוכנים לכל תרחיש". 15 האחת והיחידה היחידות המחוזיות (ימ"ז) הן חוד החנית של מחוזות שירות בתי הסוהר ∞ פעילותן מתמקדת בחיפושים בשגרה ובחירום, השתתפות בכל המבצעים הרגישים ,וכשיש כוננויות או אירועים של הפרות סדר -הן הכוח המחוזי הראשון שמגיע מאת :נעמה תלם האסירים קוראים להם 'היחידה' ,בדיוק כמו הכינוי לו זכתה סיירת מטכ"ל האגדית .כשהם נכנסים לאגף ,נשמעות קריאות מהתאים 'יחידה באגף'. לוחמי הימ"ז ,היחידות המחוזיות ,הם חוד החנית של מחוזות שב"ס .הם מכירים כל פינה וכל תא בבתי הסוהר .הם מהירים ,הם יצירתיים ,הם חדי-מחשבה .הם זמינים בכל עת וערוכים לכל משימה .פריצה שלהם לתא אורכת שניות בודדות, הרף-עין. "אף אחד לא יודע מאיפה אנחנו מגיעים ומתי", אומר נחרצות כלאי חיים אבוטבול ,מפקד ימ"ז צפון בשנה האחרונה" .אין לנו שעות ,לא ימים. אנחנו מקבלים מידע ודוהרים קדימה .סוהר פותח דלת ולפני שהוא מספיק למצמץ ,אנחנו כבר בפנים". "אם צריך ,אנחנו מרוקנים תא עד רמה של 'שלד'" ,הוא ממשיך" .האסירים כבר מתחילים 'להבין' .כשאנחנו מגיעים ,הם מנסים לזרוק החוצה כל מה שיש להם :סמים ,דוקרנים .הם לא יודעים איך 'לאכול' אותנו". מחשב ,של שמונה ג'יגה" ,מתאר אבוטבול" .ויש לי גם סיפור על אסירות בטחוניות ,שהצהירו שהן שובתות רעב .זה היה לפני עסקת השחרור של גלעד שליט .בסוף מצאנו אצלן ,בתוך מיכל ההדחה של השירותים בתא ,אוצר של ממתקים, סוכר ,מלח ומים מינרליים שהן החביאו". איך ההרגשה לתפקד כלוחם ימ"ז? "יש בזה המון לחץ .כל פריצה לתא מלווה במתח .אתה לא יודע מה מחכה לך בתא .מכל מקום יכולים לתקוף אותך .אנחנו מנסים להיות ערוכים ,אוספים מידע על התא ,על האסירים, מנסים להעריך התנגדויות אפשריות .מעבר לזה, יש סיפוק אדיר .העבודה קשה אבל משתלמת". גונדר נזים סביתי ,היום ממ"ז דרום ,הוא האיש שהגה ויזם את הימ"ז ,יחידות המחוז" .אני מרגיש אבא של הדבר הזה" ,הוא מודה. דוקרן בתוך חלה זאת מלחמת מוחות ,מדגיש אבוטבול .הם, כלומר האסירים ,כל הזמן מחפשים רעיונות חדשים ,איפה 'להסליק' דברים" .לא מזמן מצאנו דוקרן בתוך חלה של שבת" ,הוא מספר" .דחפו דוקרן לכל אורך החלה .הרטיבו את החלה ,אחר כך ייבשו אותה והיא נראתה רגילה לכל דבר". 'אל תאמין למראה עיניך .הן מראות לך רק גבול. האמן בתבונתך ותגיע רחוק' .זאת תפיסת העולם של לוחמי הימ"ז .אין אבן שהם לא הופכים כשיש להם מידע ,במהלך חיפושים" .למשל ,מאחורי חתיכה של סרט דביק ,מצאתי כרטיס זיכרון של 16 גונדר נזים סביתי תחילת הדרך היתה לפני שבע שנים .אל סביתי, אז מפקד גוש שרון ,הגיע באותם ימים מידע מודיעיני ,שהצריך התערבות מיידית" .באותו רגע הבנתי שלהיות מפקד מחוז ,בלי כוח מבצעי זמין שאפשר להפעיל בכל רגע ובכל זמן נתון ,זה בלתי אפשרי" ,הוא מבהיר" .הימ"ז היום ,נותן מענה למפקד המחוז .הוא בעצם הזרוע המבצעית שלו. במקום לחכות לכוחות מהנציבות שיגיעו ,שלא בטוח שיהיו זמינים ,או כנראה לא יהיו זמינים לכל המחוזות בו-זמנית -הימ"ז הוא זרוע מבצעית שמפקד המחוז יכול להשתמש בה מתי שהוא רוצה ואיך שהוא רוצה". סביתי גיבש את הרעיון להקמת ימ"ג (אז גוש במקום מחוז) ,יחידה מבצעית גושית .מכיוון שלא היו לו תקנים ,נאלץ להסתמך על סוהרים שכבר מילאו תפקיד בבתי הסוהר בגוש (עוד לפני המעבר למחוזות ,כאמור) ,והתפקיד בימ"ג היה בעבורם 'תפקיד מקביל'. הוא התחיל בבחינה ובמיון של סוהרים .בין הדרישות שהעמיד :יכולת מבצעית טובה ,כושר גופני וכל מה שמצופה מלוחם ביחידה מיוחדת. כוח הימ"ג הראשוני שבנה כלל 60איש ,שפעלו בשלוש משמרות .הלוחמים הוכשרו לבצע חיפושים קפדניים ,לטפל בהפרות-סדר ולבצע פעילות בשילוב כלבים .סביתי התאים להם מדים מיוחדים ,שכללו ערכת ציוד ,סמל ודגלון .זמן קצר אחרי שהיחידה יצאה לדרך ,עמד סביתי מול מטה הנציבות ,והציג להם את היחידה החדשה שהקים. "אף אחד לא ידע על כך מלבד האנשים בגוש" ,הוא משחזר" .באותה שנה כתבו את תורת הביטחון של שב"ס .הציפייה היתה שכל הגושים יקימו ימ"זים, אבל זה לא קרה". סביתי המשיך לפתח את הימ"ג בגוש שרון. הלוחמים התמקצעו ,עברו הכשרות .גם היעילות שלהם הפכה מוכחת .חצי שעה מרגע שהתקבל מידע ,נזכר סביתי עכשיו ,כבר היו מתחילים בביצוע המשימה .עיקר הפעילות היתה בלילה 17 ובמהלכה נמצאו עשרות אשגרים ,טלפונים ניידים ואמל"ח. בהמשך ,כשסביתי הפך להיות מפקד מחוז המרכז ,הוא בנה את הימ"ז הראשון .אז ,כבר ימ"ז ולא ימ"ג .שוב ,עיקר הפעילות היתה ב'חיפושים' .את הממצאים ,כעבור חצי שנה, הציג לנציב הקודם" .היה ברור שיחידה כזאת היא מחויבת המציאות" ,הוא מסביר" .מצאנו בתאים סמים ,רעלים ,אמצעים שיכולים לשמש אסירים לבריחות ,כמו חבלים .מצאנו אינספור סליקים. מתחת למרצפות ,בקירות". אחרי הנציב ,סביתי הציג את הממצאים גם לפני הספ"כ .בסופו של דבר ,לפני שלוש שנים, התקבלה ההחלטה להקים ימ"ז לכל מחוז .הפעם, הוחלט ,ההשתייכות לימ"ז תהיה התפקיד היחיד והעיקרי של הלוחמים ביחידה .היום יש שלוש יחידות מחוזיות -למחוז המרכז ,למחוז צפון ולמחוז דרום .כל ימ"ז מורכב מ 13-לוחמים, ביניהם מפקד וסגן מפקד של היחידה. גורם מרתיע ומרגיע "הם יושבים במחוז ,אבל עוברים כל הזמן ממקום למקום" ,מדגיש סביתי" .עושים חיפושים בשגרה ובחירום ,משתתפים בכל המבצעים הרגישים של השירות .כשיש כוננויות או אירועים של הפרות סדר ,הם הכוח המחוזי הראשון שמגיע, ומהווה את הבסיס לפעולות". "הם מקצוענים ,הם מנוסים" ,חשוב לו לציין שוב ושוב" .צוות ימ"ז יכול להיכנס לתא ,לשהות שם שש שעות ,לפעמים שמונה שעות .עד שהם לא עוברים כל מילימטר בתא ,הם לא עוזבים אותו. העוצמה של הימ"זים אדירה .אין חיפוש של הימ"ז שלא תופסים בו משהו ,בקרב אסירים פליליים ובטחוניים כאחד". כלאי חיים אבוטבול מסכים עם כל מילה. "העבודה של הימ"זים משפיעה על הסוהרים לטובה .היא מרגיעה ,נותנת ביטחון ,גורמת להרתעה באגף .אנחנו פורצים לכל מקום שצריך, גם לאסירי הפרדה .עושים חיפוש ,יתהפך העולם. זה מרגיע". תפקידי הימ"ז בשגרה כוללים ,בין השאר, ביצוע חיפושים יזומים ושיתוף פעולה עם יחידת 'דרור' ועם גורמי מודיעין .בחירום ,הימ"זים מהווים ,כאמור ,כוח השתלטות זמין .נוסף על כך הם מהווים עתודה מחוזית למשימות אבטחה מיוחדות ,תגבורים ופעולות מיוחדות אחרות, בהתאם להחלטת קצין האג"מ במחוז .הלוחמים עוברים הכשרות בנושא קרב-מגע ,אבל גם לומדים על סוגי סמים ,מנתחים סוגיות משפטיות ומתאמנים בירי. "לפעמים אנחנו מוציאים ארבע וחמש משימות ביום" ,מוסיף אבוטבול" .קרה כבר שהלוחמים לא ישנו יומיים רצוף .אחרים צוחקים עלינו 'מה ,אין לכם בית?'" לפני כל פריצה לתא ,מתבצע תדריך .התדריך מתחיל במחוז ,במקום בו יושבת היחידה .הכוח הפורץ מצויד באפודים ,בקסדות ,במגנים ובציוד 18 רס"ר אלינור קריקסמן" :תמיד היה טבוע בי התחום הבטחוני" אישי מיוחד .כל אחד מהלוחמים בכוח מקבל מספר ברזל טרם הפריצה לתא .בסיום המבצע, נעשית ספירה של הכוח. "עם הכניסה מעמידים את האסירים בשורה", מפרט אבוטבול" .השאיפה היא שמול כל אסיר יעמוד סוהר ,לוחם ימ"ז .לא מנהלים שום שיחות עם האסירים .לאחר מכן האסירים יוצאים מהתא. נציג אחד שלהם נשאר כדי לצפות בחיפוש ולאשר שהכוח לא בזז דבר .החיפוש כולל בדיקה לאיתור סליקים ,מקומות הסתר של אמל"ח ,סמים וכל ציוד אחר שאסור בהחזקה אצל האסירים". "אנחנו מוכנים לכל תגובה מצד האסירים, גם לתקיפה" ,הוא מוסיף לפרט" .למשל ,בכלא 'שיטה' היה אסיר שניסה לתקוף סוהר שעשה עליו חיפוש .השתלטנו על האסיר ,כבלנו אותו ,והוצאנו אותו החוצה .אחר כך התברר שהיו לו סמים בפה, אותם ניסה להסתיר .כמובן שנפתח נגדו תיק". יחידת הימ"ז היא יחידה מבצעית לכל דבר. בהתאם ,מדגיש אבוטבול ,הוא דורש מהלוחמים שלו להיות זמינים בטלפון 24שעות ביממה ,לא משנה היכן הם" .זה עניין שאנחנו מעלים כבר בראיונות הקבלה" ,הוא מציין" .הנה ,לדוגמה, אחד הבחורים אצלנו התחתן .אמנם חגגנו עמו בשמחתו ,אבל היה ברור שאם יקרה משהו ויזעיקו אותנו ,נהיה ערוכים .הגענו עם תיק כוננות ברכב. ברור לי כי אם היו צריכים אותנו ,היינו מתקפלים ויוצאים". אוהבת את האקשן רס"ר אלינור קריקסמן היא לוחמת בימ"ז מרכז. כרגע ,היא האישה היחידה בכל הימ"זים .היא בת ,28גדלה ביישוב רימונים .לשב"ס התגייסה לפני חמש שנים ,ושירתה בבית מעצר תל אביב כסוהרת וכסמלת אגף .שם גם הצטרפה לימ"ז .זה היה עדיין בתקופה בה העבודה של לוחמי הימ"ז נעשתה במקביל לתפקיד שמילאו בבתי הכלא. אלינור נבחנה לימ"ז אחרי שכולם אמרו לה שהיא 'פייטרית' ושהיא 'חייבת להיות בימ"ז' .בעבר, היתה לוחמת בגדוד ה'קרקל' של צה"ל. "תמיד היה טבוע בי התחום הבטחוני" ,היא מודה" .אני מאלה שבגיל עשר כבר התחפשו לחייל .נולדתי לוחמת" .לדבריה ,החברים שלה צוחקים ואומרים כי הם כבר מדמיינים אותה בגיל 60מדליקה משואה ביום העצמאות ,עם רובה אם 16-ואקדח עליה... "אני מאד אוהבת את האקשן שיש בימ"ז" ,היא מחייכת. איזו משמעות יש לעובדה שאת אישה ,במסגרת התפקיד שלך? "הדבר היחיד שמבדיל אותי ,גם מול האסירים, זה הנושא של 'חיפוש עירום' .בגדול ,העבודה שלנו ,ברוב המקרים ,היא עם אסירים גברים ,ואני לא מבצעת חיפוש גופני על גבר .אבל כל השאר כבילה ,טיפול בהפרות סדר ,כל משימה אחרתשיש -אני עושה בדיוק כמו כולם". איך האסירים מגיבים? "היתה פעם אחת שאסיר שרק לי בסוף פעילות. נכנסנו ,שמנו עליו אזיקים ,ומשם כבר טיפלו בו משמעתית". סיפוק אדיר בין היתר ,אלינור לקחה חלק בחיפושים שנעשו כשהמשט התורכי הגיע לארץ ,אבל גם בחיפושים רבים אחרים" .כשמוצאים פריט אסור ומוסלק, זה מעלה חיוך" ,היא מתארת את תחושתה" .כבר מצאתי טלפונים ניידים אצל אסירים בטחוניים, דוקרנים .האסירים מתוחכמים ,הם מחביאים את החפצים במקומות מקוריים .הצוות שלי כבר מצא דוקרן בתוך שקית במבה ,שנראתה סגורה ,או בקפה. אני מצאתי פעם סמים אפילו בדף עיתון .הכינו מהדף מעין 'כיס' ,ובתוכו החביאו את הדוקרן". "כל תפיסה" ,היא ממשיכה" ,מלווה באנחת רווחה .ברור לי שמנעתי את הקטטה הבאה ,או פגיעה באיש סגל ואפילו פגיעה עצמית .זהו סיפוק אדיר .אני יודעת שאנחנו עושים משהו חשוב. אנחנו ממגרים את תופעת האלימות בבתי הסוהר ושומרים על חיי אדם". נזים סביתי ,כאמור ,הוגה רעיון הימ"זים ,הוא היום מפקד מחוז הדרום .הקשר שלו לימ"זים מתמצה בימ"ז דרום ,היחידה של המחוז עליו הוא מפקד .לעיתים הוא נזכר בדרך שעשו היחידות האלה מיום שהחלו לפעול ,כיחידה קטנה בגוש שרון ,עד עכשיו. "ההרגשה היא טובה" ,הוא מתאר" .טוב לדעת שהצלחנו ליצור משהו חדש ,לצאת מהקופסה, לחשוב אחרת .גם היום אני עדיין מנסה לשדרג, לחשוב צעד קדימה ,ליזום גם דברים אחרים". "כשאני מביט אחורה" ,הוא מסכם" ,על הדרך שעשינו מאז ,אני יודע שאם אדם הוא עקבי ויודע מה הוא רוצה -הכול פתוח ,אין גבולות". קורס יחודי וראשון מסוגו בעולם שנערך בשירות בתי הסוהר מכשיר אסירים לשמש מדריכי תיאטרון קהילתי ∞ בשלב ההתמחות של הקורס נוצר מפגש בין האסירים ,עבריינים קשים, לבני נוער בסיכון ,המועדים להידרדר לפשע ∞ חוויה טעונה ולא פשוטה ,בלשון המעטה משחק החיים מאת :עין-יה זיו-טל "ואז אני פונה לג ,.למרות שאני יודע שהוא לא שומע אותי ,ומדבר איתו בלי לעצור ,ושטף מילים יוצא מפי ללא הפסקה .התחלתי לבכות ואני נאנח ללא הרף .מבקש ממנו לסלוח לי על שהכאבתי לו, על שגרמתי כאב לאימו ולמשפחתו ...אני תוהה, האם זה ייגמר? ומתי? ...אני לא יכול להחזיר את הגלגל אחורה"... השורות האלה לקוחות ממונולוג ארוך וכואב שכתב האסיר ד ,.המרצה עונש מאסר בן תשע שנים בגין רצח על כבוד המשפחה .המונולוג נכתב במסגרת קורס "במה" של שירות בתי הסוהר, המכשיר אסירים להיות מדריכי תיאטרון קהילתי. מיזם התיאטרון הקהילתי הוא ייחודי וראשון מסוגו בעולם ,וכדי להבין את תרומתו ועוצמתו צריך לחזור עשר שנים אחורה ,אל הזמן בו החלו להפעיל בשב"ס תיאטרון קהילתי במסגרת התוכניות החינוכיות לאסירים .הדגם שהתגבש ופעל באותה תקופה התבסס על מפגשים קבועים בין סטודנטים מהמגמה לתיאטרון קהילתי בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב ,לאסירים בבתי הכלא 'אילון'' ,נווה תרצה'' ,רימונים'' ,גבעון', 'מעשיהו' ועוד .במהלך השנים הועלו במסגרת זו עשרות הצגות ,להן קדם תהליך עבודה בעל ערך טיפולי ושיקומי .תיאטרון קהילתי פעל גם בכלא 'אופק' ,המיועד לבני נוער ,וההצגות שהעלה זכו במקומות הראשונים בתחרויות ארציות לתיאטרון נוער וילדים .מיזם "במה" נולד כהמשך ישיר לעשייה זו ,בשיתוף פעולה של סג"ד לבנה לוי- שי ,ראש ענף חינוך והשכלה ,ופיטר הריס ,מרצה לתיאטרון קהילתי ,משחק ובימוי בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב ובמכללה האקדמית גליל מערבי. "תיאטרון קהילתי" הוא תיאטרון ששחקניו אינם שחקנים מקצועיים ,אך הם חולקים מכנה משותף אשר סביבו ,ובהנחיית הבמאי ,נבנה תהליך קבוצתי. התהליך הזה צומח ומתפתח מתוך הטקסטים שכותבים חברי הקבוצה ,המתבססים ,בדרך כלל, על החוויות האישיות של כל אחד מהם .אלה מתחדדים ומעמיקים במהלך העבודה התיאטרלית ובסדנאות דינמיקה קבוצתית שנערכות כתמיכה, במקביל .בשלב האחרון מומחזים הטקסטים שכתבו חברי הקבוצה ,ומועלים כהצגה בפני הקהילה המקומית .כמעט בכל רשות בארץ פועל כיום תיאטרון קהילתי. קשר בין אמנות ,שיקום וקהילה פיטר הריס "קורס ארוך ,תובעני מאוד מבחינת האסיר, שכולל תהליך פנימי עמוק ,לא קיים בשום מקום ,רק כאן -בשירות בתי הסוהר בישראל" המשחק התיאטרלי ידוע כבעל השפעה טיפולית ,כעיסוק מזכך ומטהר ,המשמש ככלי להבנת המשחק החברתי ולהפנמת יסודותיה ועקרונותיה של הקהילה .מכאן גם החיבור של התיאטרון הקהילתי לחינוך ולשיקום אסירים. לפני שנתיים ,ב ,2010-בעת ששקד על עבודת הדוקטורט שלו ,נחשף פיטר הריס לתיאוריות חדשניות בקרימינולוגיה ,הנוגעות לשיקום מוצלח של אסירים באמצעות שינוי הדימוי העצמי ויצירת מחויבות לחברה ולקהילה .כמעט במקביל ,הוזמן הסופר רם אורן לאחת מהצגות האסירים .מספרת לבנה לוי-שי" :הוא התפעל מההצגה והחמיא לנו, אבל שאל :ומה קורה בהמשך? הנה ,הם עבדו כל השנה ומה יהיה כשיצאו מהכלא? אני נשארתי עם תחושה שצריך לחשוב איך ממנפים את התיאטרון הלאה והופכים אותו לכלי שיקומי בעבור האסיר גם כשהוא משתחרר וחוזר לקהילה" .אחרי כמה ימים נפגשו פיטר ולבנה ,כדי לסכם את שנת העבודה המשותפת .לשמחתם ,התברר להם 19 ששניהם חושבים על 'הדבר הבא'. לבנה" :חשבנו איך מצליחים לקחת את חוויית התיאטרון הלאה ,כדי שתשמור על האסירים גם בחוץ" .פיטר מוסיף" :הצעתי ללבנה לערוך קורס להכשרת אסירים כמדריכי תיאטרון בקהילה, המיועד מראש לאסירים בתהליך שיקום ,בשלב שהם עובדים כבר מחוץ לבית הסוהר .חשבנו על קורס שיקנה לא רק כלים מתחום התיאטרון, המסייעים לאסיר בהיבט הטיפולי-האישי ,אלא גם כלים שיסייעו לו להחזיר את חובו לקהילה". מבתי הסוהר .לאחר שלושה חודשים ,בשיתוף עם פיטר הריס ,שעבד ב'מעשיהו' וחן אלון ,מדריך תיאטרון נוסף ב'השרון' וכמובן קצינות החינוך והשיקום ,ביררנו האם האסירים מוכנים להתחייב לקורס של שנתיים .בסופו של דבר ,בחרנו 17 אסירים מ'מעשיהו' ושישה אסירים מכלא 'השרון'. ניסינו ליצור קבוצה אחת ,אבל הדבר היה קשה לביצוע ,וכך נשארנו עם 15אסירים ב'מעשיהו'". פיטר ממשיך" :האסירים האלה בחרו בדרך שהיא אמנם מקצוע לחיים ,כי הם זכו בתעודה קצינות החינוך הדר סלע וסיוון כהן. האסירים שהשתתפו בקורס יועדו ,בשלב ההתמחות ,לעבודה עם בני נוער בסיכון ,כדי ליצור דו-שיח עם הקהילה בה הם חיים ,בנושאים של מניעת אלימות ,אחריות אישית ,סטיגמה חברתית ועוד .במגע עם בני נוער ,האסיר מתפקד כאיש מקצוע ,ההופך שותף לטיפול ולשיקום שלהם. נערים בסיכון הם כאלה הסובלים מעזובה רגשית, מגיעים מרקע של אלימות ,מצב סוציו-אקונומי נמוך ,שוטטות וכדומה .חלקם כבר בעל תיק "נוצר מעין פרדוקס: האם אנשים כאלה יכולים להראות את הדרך הנכונה לנערים? האם נכון לתת לרוצח מקום עוצמתי כזה?" סג"ד לבנה לוי-שי בכל הכנסים המקצועיים בחו"ל בהם הוא משתתף דרך קבע ,ובכל המאמרים המתפרסמים בתחום ,לא גילה הריס ,לדבריו ,מיזם כל כך מתקדם שקושר בין אמנות ,שיקום וקהילה" .נעשית עבודה עם אסירים בתחום החווייתי ,יש עבודות על תרומה לקהילה ,אבל קורס ארוך ,יסודי ותובעני מאוד מבחינת האסיר ,שכולל תהליך פנימי עמוק, לא קיים בשום מקום ,רק כאן -בשירות בתי הסוהר בישראל". מקצוע לחיים ותעודה אקדמית תוכנית הקורס למדריכי תיאטרון קהילתי נבנתה בשיתוף פעולה עם עמותת "בית חם" בשיתוף האוניברסיטה הפתוחה ,המעניקה את 'המטריה' האקדמית לבוגרים .הקורס בן 600שעות לימוד, שמונה שעות שבועיות על פני ארבעה סמסטרים, והתקיים במהלך השנתיים האחרונות .בתוכנית הלימודים אפשר למצוא קורסים תיאורטיים ומעשיים ,בין היתר בפסיכולוגיה חינוכית ,מבוא לחינוך וגיל ההתבגרות ,בימוי תיאטרון קהילתי, כתיבה יוצרת ,משחק ועוד. החשיפה הראשונה למיזם נעשתה בשני אגפי השיקום במחוז מרכז ,בכלא 'השרון' וב'מעשיהו'. לבנה מספרת" :הצלחנו לגייס כ 30-אסירים והתחלנו בסדנאות תיאטרון קהילתי בכל אחד 20 רב-כלאי שירלי דהן רוזין מקצועית ,אבל הקורס לא היה קל ,בלשון המעטה. התיאטרון הקהילתי מעמת את האסיר עם עצמו, עם עברו ומעשיו ,כי הוא עובד על חומרים אישיים שלו .הוא נדרש להתמודד עם שאלות כמו 'מי אני ביחס לחברה'' ,מי הייתי לפני ,מי אני כיום'". לבנה" :בסמסטר השלישי הפגשנו את האסירים עם אנשי תיאטרון 'תמונע' ,שפשוט אימצו אותנו. הם אפשרו לנו לקיים חזרות באולם התיאטרון בתל אביב ,וכולנו חווינו את האווירה של תיאטרון אמיתי" .למפגשי הערב בתיאטרון "תמונע" הוזמן גם קהל ,והאסירים זכו לתשואות .בסיום הסמסטר התקיים ערב מונולוגים ,שכתבו והציגו האסירים .הם הופיעו גם בכנס בוגרים של המכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית ובאירוע למתנדבי שב"ס .בין לבין נפגשו גם עם יוסי אלפי, אבי התיאטרון הקהילתי בישראל. התמחות מול נוער בסיכון לשם ביצוע תהליך העבודה המורכב הזה הוקמה ועדת היגוי בשב"ס ,בהשתתפות קצינת החינוך המחוזית ,רב-כלאי אורית רבינוביץ ,ראש תחום חינוך בכלא 'מעשיהו' (אז ,והיום ב'נווה תרצה'), רב-כלאי שירלי דהן רוזין ,ד"ר יוסי חקלאי ואוריאל בן שבת מעמותת "בית חם" וקצינת השיקום מיה קזז .את העשייה הרצופה בשטח ליוו פלילי .הם למעשה נמצאים באותו מקום שהאסיר היה בו ,כשהיה בגילם והפך לעבריין. "בשלב הזה" ,משחזרת לבנה" ,חיפשנו מקום לערוך בו את ההתמחות .בסופו של דבר רתמנו לעניין את מנהל המרכז הקהילתי 'בית לזרוס' בשכונת ג'סי כהן בחולון ,יוסי זיידה .אני חייבת לציין כי העבודה המעשית עם נוער בסיכון המחכה להם ,גרמה לאסירים חששות לא מעטים .הם חששו מסטיגמה ,מאיך יסתכלו עליהם הנערים ,מה יגידו למי שהוא אסיר לשעבר ...אבל בסופו של דבר ,ובזכות המענה הלימודי וההכשרתי שקיבלו, החששות שלהם התפוגגו". שירלי ממשיכה" :צריך לזכור שמדובר באסירים השפוטים על עבירות קשות לטווחי מאסר ארוכים, בין שמונה ל 20-שנה ,חלקם עם 'דם על הידיים'. נוצר מעין פרדוקס -האם אנשים כאלה יכולים להראות את הדרך הנכונה לנערים? האם נכון לתת לרוצח מקום עוצמתי כזה?" היא מוסיפה" :לפני המפגש הראשון עם בני הנוער ,עלו דילמות אצל האסירים ,כמו למשל האם לספר על העבירות שביצעו .היה ברור שהנערים יהיו סקרנים במיוחד .הרי חלק מהאסירים נראה טוב ,בעל יכולת מילולית טובה ,לבוש היטב .אז מה זה אומר לנער ,שגם הוא יכול להפוך לאסיר? שזה בסדר? איפה הגבולות? על מה מקפידים? זה היה שלב בתהליך שהדיר שינה מעינינו ,במלוא מובן המילה". חוזר לכלא בשביל ללמוד המפגש שהתקיים לבסוף עם נוער בסיכון ב"בית לזרוס" היה מורכב ,טעון אך גם מרגש .מספר יוסי זיידה ,מנהל המרכז" :צריך להגיד באופן ברור שמדובר בבני נוער שאנחנו לא מציעים להם "בשבוע הראשון לאחר השחרור ,לא הגעתי לחזרות להצגה .אמרתי לעצמי :אני מחוץ לכל זה ,לא כפוף לשום סוהר ,רק למשפחה' ,למה אני צריך לחזור לשם"... כך מתאר ר .את חוויית השחרור שלו ,שהתרחשה על רקע מאוד לא שגרתי .מצד אחד היה ר .אסיר משוחרר ,שריצה תשע שנות מאסר ,ומצד שני ,עדיין לא סיים את הכשרתו בקורס למדריכי תיאטרון קהילתי .ר .היה אחד משלושה אסירים משוחררים שצריכים היו לחזור לכלא ,וללמוד פעמיים בשבוע במשך חודשיים ,כדי לזכות בתעודת הסיום של הקורס. "מי רוצה לחזור לכלא? אפילו רק לחזרות ,זה לא נעים .היו לי התלבטויות ,הייתי במתח ,איך אני אהיה מסוגל בעצם לחזור ולהיכנס לכלא" ,הוא משחזר ,אך בשבוע השני לשחרורו ,ר .אסף את עצמו ,עלה על אוטובוס והגיע. "כבר מרחוק ,כשראיתי את החומות ,הרגשתי ממש התנגדות פיזית ,בכל הגוף .ירדתי מהאוטובוס ולא חשתי בטוב .ואז ,הזכרתי לעצמי שההגעה שלי היא מרצון ,שזו באמת הקרבה ,כי כל דקה בתוך הכלא מחזירה אחורה ,לתחושות הקשות שליוו אותי במשך שנים מאחורי הסורגים .אז למה אני צריך את זה? ...התשובה היתה ברורה". ר .ממשיך" :מאותו רגע ועד לסיום הקורס לא התייחסתי כלל לגדרות ולחומות ,התרכזתי בכך שבשבילי מעתה ,זהו מקום של לימודים ,של מסגרת חינוכית". הנחישות של ר .להמשיך ולסיים את קורס מדריכי התיאטרון הקהילתי ,לא תמיד זכתה לעידוד, בלשון המעטה ,מהאסירים הכלואים" .לא ייחסתי חשיבות לשאלות שלהם ולא נתתי משקל לכל מיני הערות שקיבלתי .ממש לא עניין אותי .עברתי תהליך כל כך ארוך בבתי הסוהר ,שהיום ברור לי שהגעתי למקום הכי גרוע .יחד עם זאת ,הפקתי ממנו את הדבר הכי טוב .המחשבה הזו ליוותה אותי בכל הפעמים שחזרתי לכלא ,והפעם ,כדי ללמוד .בעבר ,זה היה המקום שניתק אותי מהעולם, שהזכיר לי את העבירה שלי ושם עברתי ימים שחורים במאסר ,אבל היום -זה גם המקום שיעניק לי תעודה ,שאני כל כך גאה בה". ר .מסכם" :בסופו של דבר התמודדתי עם החזרה לכלא פעמיים בשבוע ,כפי שלמדתי להתמודד עם העבירה שלי -לגעת במקום הכי קשה ,כי משם ידעתי שאני צומח למקום הכי גבוה". מונולוגים מרגשים "היה קשה אבל זו היתה חוויה מאוד מעצימה לאסירים ,שהנה -הם יכולים ומתמודדים למרות הקשיים" פעילויות במרכז הקהילתי .אנחנו עובדים קשה מאוד כדי למצב את המרכז כמקום נורמטיבי לכלל הציבור ,ונוער הקצה הזה שמגיע ,בדרך כלל עושה בלגן .זו נורמת ההתנהגות שלהם .בכל זאת ,אפשרנו את המיזם המיוחד הזה ,בשל הקשר האמיץ שלנו עם שב"ס ,ופתחנו את הדלת לנערים ולנערות האלה". זיידה מתאר את השבועות הראשונים כזמן הסתגלות לא פשוט ,שכלל השקעת מאמצים אדירים מצד המדריכים החברתיים לצד המדריכים-אסירים בבני הנוער .הנערים לא ממש שיתפו פעולה ולא פעם נהגו בהתלהמות ובבוטות. "האמנתי לפיטר שאמר כי בסוף זה יקרה" ,מודה יוסי בחיוך" ,והאמת שהופתעתי לשמוע את המונולוגים המרגשים של אותם בני נוער שהגיעו לערב הסיום". לבנה" :היה קשה ,אבל זו היתה חוויה מאוד מעצימה לאסירים שהנה ,הם יכולים ומתמודדים למרות הקשיים .למשל ,האסיר מ ,.שנשפט על רצח נערה ,עבד עם חבורה של נערות בסיכון בעלות דפוסי התנהגות קיצוניים .דווקא כאן, כשהיה מוכרח ליצור קשר עם הבנות ,הוא עבר חוויה מתקנת". שירלי" :היה מדריך-אסיר שביצע רצח כשהיה בגילם של הנערים .עכשיו הוא היה צריך לשמש "לפני המפגש הראשון עם בני הנוער ,עלו דילמות אצל האסירים ,כמו למשל האם לספר על העבירות שביצעו" להם דגם לחיקוי לבחירות חיוביות .כל זה אילץ את האסירים להתמודד עם ה'שדים' שלהם". פיטר" :צריך להבין כי בשביל נערים כאלה, האסיר הוא גיבור תרבות .חלק ניכר מהעבודה של המדריכים כוון לשלילת דפוס חשיבה זה, ולהסברים עד כמה הוא שגוי ופסול .עם הזמן נוצר קשר חזק בין האסירים לנערים ואפשר היה לראות שהאסירים ,שבעצמם חוו חוויות ילדות קשות וקשרים לא בריאים ,הצליחו להתקרב ולהבין את הנערים אפילו טוב יותר מאתנו .בשלב מסוים הם הציעו לנערים להעלות הצגה לכבוד חנוכה, שתהיה מבוססת על הסיפורים האישיים שלהם, וכך החלו הסיפורים להתאסף". ארבע קבוצות הדריכו האסירים ב"בית לזרוס" - שתיים לנערים ושתיים לנערות -אחת מהן יועדה לנערות בנות העדה האתיופית .הם נעזרו ברכזי נוער ,בצוות הדרכה של "השומר הצעיר" ובמדריכי נוער מנותק .פיטר" :הבנים לא הגיעו בעקביות, השחיתו רכוש והתפרעו ,אבל חלק מהם נקשרו למדריכים .עזרנו להם לכתוב את הסיפורים שלהם והצלחנו להגיע למצב שהיו לנו ארבעה קטעי תיאטרון ,כאשר כל אחת מארבע הקבוצות העלתה 'מיני-הצגה' בת עשר דקות .בערב הסיום האולם היה מלא מפה לפה באנשי השכונה ,ועל הבמה עלו כ 20-בני נוער ,שקיבלו בסוף הערב תעודות סיום. מחיאות הכפיים הסוערות של הקהל ,היו התמורה לעבודה הקשה"... 21 למה הם חוזרים לכלא? מחקר בנושא הרצידיביזם שנערך ביחידת המחקר בשב"ס בדק את חזרתם לכלא של האסירים הפליליים שהשתחררו בשנה אחת ∞ נמצא כי מבין האסירים שחזרו למאסר בתוך חמש שנים ,יותר משליש חזרו במהלך השנה הראשונה לשחרורם ∞ מחקר חדש מצביע על תוכניות תקון אשר הוכח כי הן תורמות לצמצום התופעה מאת :עין-יה זיו-טל היתה זו שעת ערב בכלא 'נווה-תרצה' .תשע אסירות התכנסו בחדר המחשב והאזינו להרצאה בנושא תקשורת ,כאשר נפתחה הדלת והאסירה מ' .עמדה בפתח קצרת-נשימה" .ראיתי עכשיו את ש' ,".היא אמרה בהתרגשות .רחש עבר בין האסירות וההרצאה נעצרה לרגע' .מה ,היא חזרה? ש' חזרה? מתי חזרה?' לשנייה אחת השתררה איזו תחושה של שמחה בחדר ,אבל מיד לאחר מכן נמחקו החיוכים ועננה ירדה וכיסתה את פני האסירות" .יא ,חזרה", לחשה מישהי ,לעצמה .בשקט שהשתרר מחדש, בעיניים המושפלות לדקות ארוכות ,אפשר היה לחוש את אי הוודאות שהידיעה הזו הציפה אצל האסירות" .למה היא חזרה?" שאלה מישהי ,ולא ממש רצתה לשמוע את התשובה. האסירה ש' היא אחת מבין 43.3%מהאסירים החוזרים לכלא במהלך חמש שנים מיום שחרורם. הנתונים הללו עולים מתוצאות מחקר שערכו גנ"מ ד"ר דרור ולק ,ראש יחידת המחקר בשב"ס ,ור"כ קתרין בן-צבי ור"כ תומר כרמל ,קציני מחקר ביחידה. המחקר בדק את תופעת הרצידיביזם של כלל 5,958האסירים הפליליים שהשתחררו מבתי הכלא של שב"ס בשנת .2004מבין האסירים שחזרו למאסר בתוך חמש שנים ,יותר משליש חזרו במהלך השנה הראשונה לשחרורם. במחקר ,הוגדר 'רצידיביזם' כחזרה של אסיר למאסר במעמד של שפוט במהלך חמש שנים מיום השחרור .מדידת הרצידיביזם חיונית לאיתור הדרכים לצמצום העבריינות ,והיא הפכה להיות שם נרדף ליעילותן של מערכות אכיפת החוק וכלי להערכתן של תוכניות התקון. בשירות בתי הסוהר ,ארגון המגדיר את עצמו ארגון בטחוני בעל ייעוד חברתי וזרוע במערכת אכיפת החוק ,נמצא הרצידיביזם על סדר היום, 22 בעיקר בהיבט של בחינה וחיפוש דרכים ואמצעים להפחתתו .לכן ,מצד אחד עוסק שב"ס בהחזקת אסירים במשמורת בטוחה ובהתמודדות עם גורמי פשיעה בבתי הסוהר ,אך מצד שני ,משקיע הארגון רבות במתן כלים לאסירים כדי להגדיל את סיכוייהם להשתלבות מחודשת בחברה ,כאזרחים שומרי חוק וכבני משפחה מתפקדים .במסגרת זו מפותחות ומופעלות תוכניות תקון ,שהן למעשה תוכניות לשיקום אסירים (ראו מסגרת). מדד חדש ושפה אחידה גנ"מ ד"ר דרור ולק "מדידת הרצידיביזם חיונית לאיתור הדרכים לצמצום העבריינות והיא הפכה להיות שם נרדף ליעילותן של מערכות אכיפת החוק" מאמצים אלה משמעותיים מאוד על רקע המספרים המטרידים של אסירים משוחררים שחוזרים למאסר .על פי המשרד לבטחון הפנים, הנזק הכלכלי שנגרם מפשיעה בשנת 2010נאמד בכ 14.7-מיליארד שקל ,המקבילים לכשני אחוזים מהתוצר המקומי הגולמי ולהכנסות המדינה ממסים במשך חודש לערך .לפיכך ,מיצוי האפשרויות הקיימות להפחתת הרצידיביזם הוא מטרה עליונה של החברה בכלל ושל שב"ס בפרט. בשב"ס מתקיימים כיום שני תהליכים הרלוונטיים להשגת מטרה זו .האחד ,מיפוי הצרכים הטיפוליים של כלל האסירים ,כדי למצות את פוטנציאל השיקום של כל אסיר ואסיר ולפתח מסגרות טיפול לפי הנדרש ,והאחר ,מחקר בשיתוף המכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ,להערכת האפקטיביות הטיפולית והיעילות הכלכלית של כ 30-תוכניות טיפול מרכזיות בשב"ס בכל ענפי התקון :הטיפול הפסיכו-סוציאלי ,החינוך וההשכלה ,התעסוקה והדת" .שב"ס מתאפיין ביוזמות יצירתיות של אנשי תקון ,המפעילים מקצועיות ואינטואיציה טיפולית .באמצעות המחקר אנחנו מנסים לכוון את הארגון לתוכניות שנמצאו מועילות יותר מאחרות. אנו מודעים למתח המתעורר כאשר מחקר נדרש להעריך תפוקות טיפוליות ,ומנסים להפיג חששות בנושא .יש לציין כי אנו זוכים לשיתוף פעולה יוצא מן הכלל" ,מציין ד"ר ולק. במקביל לתהליכים אלה ,יזמה יחידת המחקר בשב"ס בנייה של מדד חדש לרצידיביזם" .יחידת המחקר היא גוף חדש יחסית" ,מסביר ד"ר ולק" .היא הוקמה לפני שלוש שנים בלבד ואחד התפקידים שקיבלנו על עצמנו הוא לבסס שפה ארגונית בנושא כליאה ותקון ,ואשר מעוגנת בספרות המדעית הבינלאומית .המונח 'רצידיביזם' ,שנחשב "באמצעות המחקר אנחנו מנסים לכוון את הארגון לתוכניות שנמצאו מועילות יותר מהאחרות" ל'מדד זהב' להערכת הצלחה שיקומית ,היה על סדר היום של היחידה מרגע הקמתה .המשמעות של מדד זה הרי ברורה :ככל שחוזרים יותר אסירים לכלא ,פירוש הדבר ששב"ס מצליח פחות". הנשואים חוזרים פחות לכלא אולם יש לסייג את הקביעה האחרונה ,משום שקשה לייחס לשב"ס באופן בלעדי את שיקומו של האסיר .המבחן האמיתי הוא ההסתגלות לחיים מחוץ לחומות ,במסגרת הקהילה .עם שחרורו, מצפות לאסיר תוכניות שיקום דלות-תקציב, המתקשות להתחרות בפיתויים שמציעה הקהילה, שבצילה הוא הידרדר לפשיעה .היעדר הרצף הטיפולי ,החיוני לשיקום אסירים ,בולט במערכת הישראלית ,שכן לרשות לשיקום האסיר (רש"א) מוקצים משאבים מועטים לטיפול. לצורך השוואה :תקציב התקון השנתי בשב"ס הוא כ 200-מיליון שקל ,בעוד תקציב רש"א השנתי לשיקום אסירים משוחררים עומד על 14 מיליון שקל בלבד! האסיר שמקבל טיפול והעצמה בשב"ס באמצעות פעולות תקון ,לא תמיד זוכה לשמר את ההישגים שאליהם הגיע ולטפחם לאחר שחרורו. דוח יחידת המחקר* הוא הפרסום הראשון שמפורט בו מידע בסיסי על שיעור הרצידיביזם בישראל ,בפילוחים מגוונים .בדוח נותחו שיעורי "לנצל את תקופת המאסר" ממליצה תג"ד מיכל ברק ,ראש חטיבת תקון בשב"ס "מתן כלים לאסיר כדי שיוכל לשוב ולהשתלב עם שחרורו כאזרח מתפקד בחברה הוא אחת המטרות של שירות בתי הסוהר .אסיר המגיע למאסר בשל פגיעה בחברה ,נושא עמו חסכים רבים ולא מעט בעיות .אם השהייה במאסר אינה מנוצלת לקידומו של האסיר במישורים שונים ,היא עלולה אף להרע את מצבו ו'לציידו' בתום המאסר במטענים שליליים נוספים. "על כן ,מנצל שב"ס את שהותו של האסיר בבית הסוהר כדי לגשר על פערים ולהשלים חסכים בהתמודדות עם חזרתו לקהילה, וכדי שלא יחזור לדפוסים עברייניים. "עם כניסתו לכלא ,עובר האסיר תהליך אבחון הכולל זיהוי מדדים אישיים ,סוציו- אקונומיים ואישיותיים וכן מאפיינים קרימינוגמיים -מאפיינים היוצרים את העבירות .כל אלה מהווים תשתית להמשך אבחון והערכה ,לצורך מיונו ושיבוצו של תג"ד מיכל ברק האסיר בכלא מסוים .בכלא עצמו ,המטפלים וגורמי החינוך ממשיכים בתהליך האבחון וזיהוי הצרכים לצורך שיבוצו של האסיר במסגרות תקון רלוונטיות ,בהן מסגרות השכלה ,חינוך, הכשרה מקצועית ,תעסוקה ,מסגרות דת ומסגרות טיפול .במהלך השנים נבנו מסגרות לגמילה מסמים ,גמילה מאלכוהול ,מסגרות הנותנות מענה לאלימות במשפחה ,לעבריינות מין ועוד. התאמת התוכנית האישית עבור האסיר נבחנת אחת לתקופה. "בשנתיים האחרונות שיפרנו את מיסוד השילוב בין כל תחומי התקון ,ואנו שואפים לסינרגיה בין כל תחומי התקון ,אבל גם בהתאמה לצרכיו וליכולותיו של כל אסיר .צורך בלימוד קרוא וכתוב, למשל ,מקבל תמיד עדיפות על פני תחומי טיפול אחרים ,בהיותו כלי לשיפור משמעותי של הדימוי העצמי והבסיס לתוכניות טיפול או הכשרה מקצועית. "המעורבות והאכפתיות של גורמי התקון מייצרות ,מאז ומתמיד ,פתרונות מקומיים לצרכים שמזוהים על ידיהם .מדובר ביוזמות של מטפלים ואנשי חינוך ,שמטרתן ליצור שינוי אצל האוכלוסייה המטופלת .ככלל ,הוכח שתוכניות התקון השונות תורמות לצמצום הסיכון לחזרה למאסר ,ביניהן תוכניות המחלקות לטיפול במתמכרים ,המצליחות להפחית עד לשליש משיעור הרצידיביזם המקובל .במחלקת האלימות במשפחה ,החזרה למאסר עומדת על קרוב לרבע מהשיעור המקובל .כמו כן ,זכאות לבגרות בקרב נערים אסירים היא נקודה המשפיעה באופן משמעותי על הפחתת הרצידיביזם בקרב אוכלוסייה זו". הרצידיביזם של משוחררי 2004לפי שני סוגי מאפיינים :מאפיינים סוציו-דמוגרפיים ומאפייני העבירה והמאסר .כמו כן נמדד גם קצב הרצידיביזם שיעור האסירים החוזרים למאסר במהלך השנההראשונה לשחרורם ,מתוך כלל החוזרים למאסר בתום חמש שנים .כך למשל עולה מן הדוח כי הסיכון היחסי של גברים לחזור למאסר גבוה פי 1.25מזה של הנשים ( 43.5%ו 34.8%-בהתאמה). לעומת זאת ,קצב החזרה של נשים למאסר גבוה מזה של הגברים :בשנה הראשונה שבות למאסר כמעט מחצית מכלל הנשים הרצידיביסטיות, לעומת קצת יותר משליש מהגברים. ניתוח הרצידיביזם לפי קבוצות גיל מעלה תוצאות העולות בקנה אחד עם נתונים המוכרים מן הספרות .ככל שהאסיר צעיר יותר בעת שחרורו ממאסר ,כך שיעור הרצידיביזם שלו גבוה יותר. שיעור הרצידיביזם של קבוצת הגיל הצעירה ביותר ,אלו שבעת שחרורם היו צעירים מגיל ,18הוא כ ,70%-בעוד שיעור הרצידיביזם של משוחררים בני 50-25הוא כ .40%-גם קצב החזרה למאסר נמצא גבוה במיוחד בקבוצת הרצידיביסטים הצעירים 42% :מהם חזרו למאסר כבר בתום השנה הראשונה לשחרורם. גם למצב המשפחתי של האסיר יש השפעה באשר לסיכון לרצידיביזם .פילוח האסירים המשוחררים לפי מאפיין זה מלמד כי יותר מ60%- * הדוח פורסם בגליון )2011( 14של כתב העת "צוהר לבית הסוהר" 23 50% 30% אלמן רווק גרוש 5 3 4 אופן השחרור 50 % 40 % 30 % 20 % שחרור מלא 4 5 2 3 1 0 שנים לאחר שחרור קטגורית עבירה כלכליות כלפי המוסר מין כלפי חיי אדם ביטחון המדינה מרמה רישוי ותעבורה אלימות הסדר ציבורי סמים שוד רכוש 20.0 37.3 40.6 45.9 46.0 47.1 50.0 51.8 57.4 24 10 % שחרור מוקדם 19.3 אלה דומים לממצאים בארצות הברית .קצב החזרה למאסר נמצא אף הוא גבוה יותר בקרב עברייני הרכוש (כ 50%-בשנה הראשונה) ,לעומת עבריינים כלכליים ועברייני מין (כ 25%-בשנה הראשונה). נתוני המחקר מאפשרים לערוך השוואה עם המצב במדינות אחרות .כך ,למשל ,באנגליה ובווילס חזרו למאסר בתוך חמש שנים מהשחרור 1 60 % 18.2 60.0 2 0 שנים לאחר שחרור 9.2 45.0 10% נשוי שיעור רצידיביזם בחלוף חמש שנים 30.0 20% שיעור רצידיביזם 40% שיעור רצידיביזם מהאסירים אינם נשואים (רווקים ,גרושים או אלמנים) והסיכון היחסי שלהם לחזור למאסר גבוה פי 1.4מזה של האסירים הנשואים ( 35%לעומת כ 50%-בהתאמה) .גם קצב החזרה למאסר נמוך יותר בקרב הנשואים ,לעומת הלא-נשואים .נראה כי יחסים זוגיים יציבים ובריאים ממלאים תפקיד חשוב במיתון הפעילות העבריינית .למסקנה זו, למשל ,יכולה להיות השלכה על פיתוח תוכנית שתקנה דווקא לאסירים הלא-נשואים כלים לבניית יחסים זוגיים לאחר שחרורם ,שכן אלו עשויים לבלום הידרדרות לפשיעה. קרוב ל 60%-מהאסירים ששוחררו בשנת 2004 היו יהודים ,קצת יותר משליש היו מוסלמים והשאר נוצרים או דרוזים .שיעור הרצידיביזם של היהודים והמוסלמים זהה ועומד על .43.3%שיעור הרצידיביזם של הנוצרים גבוה יותר ושל הדרוזים נמוך יותר. מחקר הרצידיביזם מצא כי סיכוייהם של אסירים המרצים את מלוא עונשם לחזור למאסר גבוהים פי 1.45מסיכוייהם של אסירים שעונשם קוצר על ידי ועדת השחרורים ( 48.1%לעומת " .)33.1%ייתכן שהפיקוח על אסירים בשחרור מוקדם משפיע לטובה על הרצידיביזם שלהם" ,מבהיר ד"ר ולק, "אך אפשר שזוהי קבוצה בעלת פוטנציאל שיקומי גבוה יותר מאשר זו הכוללת את האסירים שנדחים בוועדה". בניתוח שיעורי הרצידיביזם לפי קטגוריית העבירה ,נמצאו שיעורים גבוהים במיוחד בקרב אסירים שהעבירה הראשית שלהם היא עבירת רכוש ( )57.4%וסמים ( .)50.0%שיעורים נמוכים נמצאו בקרב אסירים שהעבירה הראשית שלהם היא עבירת מין ( )19.3%או כלכלית ( .)9.2%ממצאים מצב משפחתי 60% 15.0 0 46.9%מהאסירים .בארצות הברית חזרו למאסר בתוך שלוש שנים מהשחרור 39.2%מהאסירים (בישראל ;)35.8%באוסטרליה חזרו למאסר בתוך שנתיים מהשחרור 38%מהאסירים ,ובסקוטלנד ( 48%בישראל .)27.7% אף שיש לסייג ולומר שבמדינות שונות נמדדות התנהגויות שונות ,כמו מעצרים או הרשעות, נראה שנתונים אלה רומזים כי שיעור הרצידיביזם בישראל אינו גבוה מאשר בארצות המערב ואולי אף נמוך מעט יותר. נדבך נוסף למחקר הרצידיביזם הוא פיתוח מודל לחיזוי שיעור החזרה למאסר .בהיותו גוף ביצועי ,חשוב לשב"ס לקבל החלטות בזמן אמת. השימוש במדד הרצידיביזם בחלוף חמש שנים משחרור האסיר יוצר עיכוב בלתי נסבל בקבלת החלטות אסטרטגיות הנוגעות לטיפול באסיר ועלול להפוך את עבודת המחקר לבלתי רלוונטית. תומר כרמל ,מיחידת המחקר ,עשה שימוש בעבודה נשכחת של מייקל מאלץ מאוניברסיטת שיקגו ,ובנה מודל מעריכי-חלקי שמאפשר חיזוי מדויק למדי של שיעור הרצידיביזם ,כבר בחלוף שנתיים מהשחרור. ד"ר ולק" :המחקר הזה נועד לשמש תשתית, ועליה נפרסם בעתיד ניתוחים מורכבים ומתקדמים יותר ,שיתרמו להבנת השינויים שעוברים אסירים בעלי מאפיינים שונים במהלך מאסרם ולהערכת השפעתן של תוכניות התקון .שילוב של מודל החיזוי יאפשר תגובה מהירה של קובעי מדיניות השיקום לממצאי המחקר ,ובחירה מושכלת של התוכניות שהשפעתן תימצא אפקטיבית ויעילה. להיות אנשים טובים יותר שירות בתי הסוהר זכה ביוקרה יוצאת-דופן :זכייה בפרס הצטיינות על מיזם "עלה נגב" מטעם האיגוד הבינלאומי לתקון ∞ ICPAבמסגרת המיזם ,הפועל כבר חמש שנים ,מתנדבים אסירים בכפר השיקומי "עלה נגב -נחלת ערן" ומסייעים בטיפול בחוסים ,פגועי-מוחין קשים ביותר מאת :עין-יה זיו-טל היה זה רגע מרגש ומלא גאווה לשירות בתי הסוהר הישראלי ולמערך התקון ,כאשר על במת הכנס ה 13-של ארגון ICPA (International ,)Correction and Prison Associationעלו הנציגים גונדר אבי וקנין ותג"ד דבי שגיא ,כדי לקבל את פרס ההצטיינות לשב"ס על מיזם "עלה נגב". הפרס ניתן בקטגוריית "ניהול אסירים ותוכנית לשילוב האסיר בקהילה". ICPAהוא כיום הגוף הבינלאומי הגדול והמרכזי בתחום התקון ,המאגד את בתי הסוהר ,וארגונים נוספים בעולם שעוסקים בטיפול באסירים בעת המאסר ולאחר השחרור .לארגון מעמד מייעץ במוסדות האו"ם ובמועצת האיחוד האירופי והוא הקובע את התקנים העולמיים בתחום התקון. במהלך הכנס ,שהתקיים בספטמבר 2011 בסינגפור ,הציגו נציגי שב"ס את המיזם המיוחד במינו ,שהחל לפני חמש שנים בכפר השיקומי "עלה נגב -נחלת ערן" .במסגרת המיזם מגיעים אסירים מחמישה בתי סוהר ('שקמה'' ,אלה' ,דקל', 'אשל' ו'אוהלי קידר') אל הכפר ,פעמיים בשבוע, כדי לעזור בטיפול ב 115-דיירי הכפר ,כולם בעלי צרכים מיוחדים ,בכל קשת הגילאים. בכנס בסינגפור הקריאה תג"ד שגיא את מכתב התודה של יו"ר עלה נגב ,האלוף (מיל') דורון אלמוג ,שכתב בין היתר"... :ההתנדבות של האסירים בכפר עוזרת לכולנו להיות אנשים יותר טובים ,בעולם יותר טוב"( ...ראה מסגרת). "התאהבנו במקום ובאנשים" "התנדבות האסירים בכפר עוזרת לכולנו להיות אנשים יותר טובים ,בעולם יותר טוב" הכפר השיקומי "עלה נגב -נחלת ערן" ,שהוקם על ידי רשת "עלה" ,ממוקם בצפון הנגב ומשתרע על שטח של יותר מ 100-דונם .הכפר קנה לו שם בזכות הפתרונות השיקומיים והטיפוליים שמוענקים לדייריו -ילדים ,בני נוער ובוגרים בעלי צרכים מיוחדים. התנאים הפיזיים של המקום הם יוצאי-דופן בכל קנה מידה .הכפר השיקומי תוכנן כסביבת מגורים ביתית וחמה ,שמעניקה לדיירים את כל צורכיהם הפיזיים והנפשיים .הוא משמש כ"בית לחיים" לחוסים הסובלים מפיגור בינוני ,קשה או עמוק. התפיסה והחזון העומדים בבסיס הפעילות של הכפר הם שכל אדם ,חלש וחריג ככל שיהיה ,ראוי לקבל את הטיפול המקצועי ביותר ולחיות חיים טובים ומכובדים. עד לפני חמש שנים אפשר היה רק לדמיין שיכול להיווצר קשר בין אסירים ,שפגעו בחברה 25 ומורחקים ממנה ,לבין החוסים בכפר ,שמעצם מצבם הם חסרי-ישע וזקוקים ללב אוהב ,לסבלנות אין קץ ,לנתינה אדירה ולכבוד .אולם ,בערב אחד במאי ,2007צפתה רב-כלאי מזל יפרח, קצינת חינוך מחוז דרום ,בראיון עם דורון אלמוג בטלוויזיה ,ושמעה על היוזמה שלו להקמת הכפר ,לאחר שבנו ערן ז"ל הגיע בשעתו לגיל 21 ולא נמצאה לו מסגרת מתאימה .יפרח התרגשה. "הסיפור נגע לי מאוד .הבנתי שמחפשים מתנדבים, שצוות הכפר עושה עבודת קודש ,אבל הם זקוקים לעזרה נוספת .תיאמתי פגישה עם מנהלת הכפר, והגעתי לביקור יחד עם שלושה ראשי תחומים במחוז דרום .ערכנו סיור בכפר ,קיבלנו הסברים על הפעילות ובסוף הסיור היה ברור לנו שפשוט התאהבנו במקום ובאנשים". האסירים נבחרים בקפידה מכאן התגלגלו הדברים מהר .הארבעה העלו בפניו של מפקד מחוז דרום דאז ,גונדר אלי גביזון, את הרעיון של שיקום אסירים בקהילה באמצעות התנדבות ב"עלה נגב" .גביזון נתן מיד את ברכתו. ביולי 2007כבר הגיעו האסירים הראשונים לכפר. כדאי להדגיש כי מכיוון שהיה מדובר במיזם ראשון מסוגו בעולם ,לא ניתן היה להתבסס על תיקון חברתי עמוק מכתבו של דורון אלמוג לרגל הענקת פרס ICPA הכפר השיקומי "עלה נגב -נחלת ערן" הוא כפר של אנשים פגועי-מוחין קשים ביותר ,שמוגדרים כסובלים ממאה אחוז נכות פיזית וקוגניטיבית .הכפר נושא היום את שמו של ערן בני, שהיה מראשוני דייריו ונפטר בגיל .23ערן היה נער שמעולם לא דיבר ,מעולם לא קרא לי אבא ולא יצר עמי קשר-עין .למרות זאת ,הוא היה המורה הגדול של חיי ,והעניק לעולם מסר ענק ביחס למקומו ולשילובו של אדם עם צרכים מיוחדים בעולמנו, וביחס לתפקידנו אנו ,הבריאים והחזקים ,ולמחויבותנו כלפי החלשים ביותר בחברה. מיזם שיקום אסירים בעבודה משותפת עם דיירי הכפר "עלה נגב-נחלת ערן" ,החל לפני כארבע שנים ,אחרי שהתבקשתי להרצות בכלא 'באר שבע' על הקמת הכפר .טענתי שאין טעם להרצות על נושא כזה ,צריך לחוות אותו .ביקשתי להביא אסיר אחד עם סוהר אחד לעבודה בכפר ,במשך יום אחד ,עם דייר פגוע-מוחין קשה .שירות בתי הסוהר נענה לאתגר .מהדיווחים שקיבלתי ,אותו אסיר ,לאחר חזרתו לכלא ,מירר בבכי כל הלילה וביקש לחזור למחרת ולהמשיך את העבודה בכפר עם ילדים פגועי-מוחין. מעדויות של אסירים בפני בעת ביקורי בכפר ,אני שומע לא אחת על החוויה המטלטלת שעוברים האסירים הבאים במגע עם דיירינו .אני שומע מהם אמירות כמו" :אני גנבתי ופשעתי מתוך בחירה, ועל כך נשפטתי ונכלאתי לזמן ממושך .כשהגעתי לכפר ,מצאתי אנשים שבעל כורחם ושלא מתוך בחירה נתונים בתוך גוף שבור ,שהוא מעין כלא לכל החיים .הטיפול בהם כמו נתן לי פרופורציות אחרות לחיים ,והעניק לי את הזכות לתת להם ולעצמי .הנתינה החיובית ,התחושה של סיוע ועזרה למישהו שהתודה ממנו באה לידי ביטוי רק בחיוך קטן על השפתיים -כל אלה נותנים לי המון כוח. אני מרגיש שזה ייעוד לפעול למען מישהו שהוא טהור וצדיק ממני ,ובכל זאת קיבל בחייו עונש גדול בהרבה מהעונש שאני קיבלתי". בשם ילדי "עלה נגב -נחלת ערן" ובשם שירות בתי הסוהר בישראל ,אני מבקש להודות לארגון ICPAעל הבחירה יוצאת הדופן במיזם .בשם ילדים ואנשים כבני ערן ז"ל ,אני מבקש לומר שההתמסרות ליצירת עתיד של תקווה לאנשים פגועי-מוחין ,יש בה פוטנציאל גדול לתיקון חברתי עמוק ולהפיכתנו לחברה טובה יותר -חברה המבינה שהמבחן שלה הוא ביחס שהיא נותנת לחוליה החלשה ביותר בשרשרת האנושית .עשייה זו חשובה מאד בעבור החלשים ביותר בחברה ,אבל עוד יותר חשובה בעבורנו .אני מאמין שפיתוח המיזם והרחבתו למקומות נוספים בעולם ,יהיה חלק מאותו תיקון חברתי גדול ,שיגרום לנו להפוך לאנשים טובים יותר ולחברה טובה יותר. בברכה ובתודה, דורון אלמוג ,אלוף מיל' ,יו"ר "עלה נגב -נחלת ערן" ניסיון קודם ,תבנית של תוכנית עבודה מוכרת או מסקנות קיימות .בדומה לרעיונות יצירתיים אחרים שהעלו אנשי התקון ,החלו גם כאן בבניית דגם העבודה מאל"ף ועד תי"ו. מספרת יפרח" :ראשית ,החלטנו על קריטריונים קפדניים לבחירת האסירים .האסירים שנבחרו הם כאלה שנמצאים בסבב חופשות, ואינם עברייני מין ,נרקומנים או שפוטים על אלימות במשפחה .האסירים הראשונים הגיעו משלושה בתי כלא במחוז דרום' :אוהלי קידר', 'אשל' ו'דקל' .התחלנו עם 12אסירים ובנינו להם סדנאות הכשרה' :סדנת ערכים' ו'מיזם עלה נגב'. הסדנאות מתקיימות גם היום וכוללות חמישה מפגשים .התחלנו עם המושג 'ערכים' ודנו בערך ההתנדבות ובמשמעותו לאדם ולחברה .קשה לי לתאר עד כמה הערך הזה היה זר לאסירים. 26 בסדנה השנייה למדו המשתתפים על הכפר, על האוכלוסייה המיוחדת שבו ,אופי העשייה וההתנדבות הנדרשת .במסגרת זו ,עד היום ,מוקרן סרט על הכפר". לאחר המפגשים אפשר היה ,לדברי יפרח, לזהות מי מהאסירים אינו מתאים לתוכנית ,וכך זה עד היום" .אם אסיר פונה אלינו ואומר 'קשה לי, ניסיתי ,אבל אני לא יכול' ,אנחנו לא מכריחים אף אחד .זו גישתנו ,גם כשמדובר באסיר שכבר החל את ההתנדבות בכפר". מה זאת נתינה לאחר ההכנה שעברו בסדנה ,מתחילים האסירים בעבודתם ב"עלה נגב" ,וכך קורה זו השנה החמישית ברציפות .הם מגיעים בשעות הבוקר ומתחילים בעזרה לדיירים בסדנאות התעסוקה בכפר .לכל שיעור בחיים אסיר מוצמד דייר קבוע ,שבדרך כלל מתקשה מוטורית ,והאסיר מסייע לו בעבודות יצירה. בהמשך ,משמשים האסירים כוח-עזר בהעברה של הדיירים מכיסאות הגלגלים למכשור הרפואי, לצורך קבלת טיפולים פיזיותרפיים ונשימתיים, ובכך הם חוסכים זמן יקר לצוות המטפל .בשעות הצהריים מסייעים האסירים בהחזרת הדיירים לדירות המגורים שלהם ונפרדים מהם .עם השנים, הפכו האסירים לחלק מנוף הכפר והם נוטלים חלק גם בחגי הכפר ובאירועים חברתיים. יפרח מתארת את החוויה המכוננת שעוברים בעוד חודשים ספורים עומד האסיר ע .להשתחרר מכלא 'אלה' ,אבל בחודש האחרון ,מאז החל את עבודתו ב"עלה נגב" ,הוא כולו מלא בחוויה ,שלדבריו גורמת לו להאמין שימשיך בהתנדבות גם אחרי השחרור. ע .מספר" :הדבר המשמעותי ביותר הוא קנה המידה שקיבלתי ,כבר בפעם הראשונה שהגעתי לכפר. פתאום הרגשתי רע עם עצמי ,עם זה שאני בריא ולפעמים עוד מתלונן .חשבתי שאני אמנם בבית סוהר ,אבל אצא ממנו ,בניגוד לאנשים האלה ,שגופם הוא הכלא שלהם לעולם...פשוט התביישתי". ע .מעיד שלמד די מהר איך לעזור בטיפול" .המטפלות לימדו אותי איך להרים ולהוריד בעדינות את המטופל מכיסא הגלגלים ,איך ללוות את אלה שמסוגלים ללכת ,איך להאכיל -יש כאלה שמקבלים אוכל טחון ויש כאלה שאוכלים אוכל רגיל" .נראה שאחרי כמה שבועות בסך הכול, יש כבר לע .לא מעט ניסיון" .אנחנו מאכילים את האנשים שם כמו תינוקות .צריך להתייחס לכל תנועה שלהם ,כי הם יכולים להפוך צלחת ,לא בכוונה ,ולפעמים הם פשוט לא רוצים לאכול. במצב כזה אני מרגיע בעיסוי על הגב ,לאט אט ,מדבר ,משדל לאכול ,וככה ארוחה רגילה אורכת לפעמים כמעט שעה". בשבוע הראשון ,הוא מודה ,היה לו קשה" .יש שם אנשים אחרי תאונות ,וחשבתי לעצמי ,הנה ,גם אני יכול להגיע למצב כזה ,שום דבר אינו בטוח .זה מפחיד .היו אסירים שבאו ,ראו ועזבו -לא היו מסוגלים להתמודד .אבל אני הרגשתי שאני מוכן לתרום". קשר מיוחד נרקם בין ע .לאחד הדיירים" .הוא איש מבוגר ,לא מדבר .כשהוא רואה אותי ,הוא שם יד על הלב .ככה הוא מראה לי רגשות .לפעמים הוא תופס לי את היד ומחזיק הרבה זמן ,נותן לי להבין שהוא מודה לי .לפעמים הוא מביא לבד כדור ומראה לי שהוא רוצה לשחק .אני ממש אוהב אותו ,מחבק אותו הרבה"... לא כל האסירים מבינים את האהבה של ע .לעבודה הזו" .יש אנשים באגף שמתפלאים ,איך אני יכול ,ויש כאלה שאומרים 'כל הכבוד' .הרוב לא מבינים שזה שיעור בחיים ,זה מה שזה". ע .גילה שיש לו סבלנות רבה כשמדובר בדיירי הכפר" .למדתי בחודש וחצי כל כך הרבה .אני מסוגל לשחק עם האנשים בכפר במשחקים עם מכשור מיוחד ,שמלמד אותם ,למשל ,ללחוץ או להתאים בין שני חלקים ,ואני כבר יודע מתי הדייר שלי יכול לבד ומתי הוא זקוק לעזרה .גם בציור ,אני מכוון אותו ,שומר עליו שלא סתם יתלכלך .יש לי באמת המון סבלנות" .הוא קשור היום לכפר ולדיירים באופן שלא פילל" .אני בטוח שגם אם יקצרו לי שליש ,גם מבחוץ אני מוכן לבוא ,מכל הלב". האסירים במפגש עם דיירי הכפר" .הם מגלים, לראשונה בחייהם ,את משמעות המילה 'נתינה'. הם ,שבחיים לא נתנו ,רק לקחו ,מגלים לפתע את היכולת האישית שלהם לתרום ולהעניק" .המיזם, לדבריה ,התרחב במהלך השנים ומיום התנדבות בשבוע גדל לשלושה ימים .כיום פעילים בו 25 אסירים" .הגענו למצב שלא צריך לבקש מאסירים להתנדב ,ובמקום כל אסיר שמשתחרר ועוזב את התוכנית יש רשימת המתנה ארוכה של אסירים חדשים ,המבקשים להשתלב בעבודה בכפר". העשייה המיוחדת הזו נתונה כולה בידיהם האמונות של קציני החינוך בבתי הסוהר בדרום, ושותפים לה גם סוהרי הביטחון ,המעורבים אף הם בכל המתרחש בכפר" .גם הצוות המלווה הוא חלק מהמיזם וגם הם נקשרו רגשית לדיירים .הם נוהגים לשוחח עמם ,מכירים כל אחד בשמו ,מלטפים, מחבקים ,נותנים את הנשמה" .יפרח מצידה מצהירה" :גם אחרי חמש שנים ,אני עדיין קנאית לתוכנית המופלאה הזו .קציני החינוך יודעים שבכל חודש אני רוצה לראות שמות חדשים של אסירים שמעוניינים להתנדב .זהו אחד המיזמים המובילים בעבודה החינוכית של שב"ס ,והזכייה שלנו בכנס בסינגפור מעידה על חשיבותו ותרומתו לקהילה ולשיקום האסיר". 27 השופר של השירות סג"ד איאן דומניץ ,ראש ענף ההסברה וקשרי החוץ ,היה "הפנים המחייכות של שירות בתי הסוהר" במשך 16שנים ∞ בראיון מיוחד לרגל פרישתו הוא מתאר את עשייתו הענפה במסגרת תפקידו ,ומתגאה כי בעולם מעריכים את שב"ס כאחד הארגונים הטובים ,אם לא הטוב מכולם ,בתחום הכליאה מאת :נעמה תלם " 16שנה הייתי השופר של שב"ס ושל מדינת ישראל" ,אומר סג"ד איאן דומניץ ,ראש ענף ההסברה וקשרי החוץ של שירות בתי הסוהר. בימים אלה נמצא דומניץ בחופשת פרישה ,אחרי שכיהן בתפקידו יותר מ 15-שנה" .שופר של עשייה" ,הוא מוסיף ומתכוון לעשייה הארגונית, לא הפרטית ,שלו" .תקשרתי עם העולם בשם שירות בתי הסוהר ,אבל גם בשם המדינה" ,הוא מסביר" .שירות בתי הסוהר הוא חלק ממדינת ישראל .רואים בך נציג של המדינה .אחד הדברים החשובים בקשרי-חוץ הוא להציג פנים מחייכות, למרות שאנחנו במערכת כליאה .להביע נכונות לשמוע ,להקשיב ,לקבל ביקורת .מצד שני ,גם להעביר לעולם את המסר שלאורו אנו פועלים: הדאגה לאדם באשר הוא אדם .היום ניתן לומר כי הצלחנו להעביר למדינות העולם את התמונה של מערכת הכליאה בישראל :שב"ס הוא ארגון יעיל, מקצועי ,אנושי ,אבל גם בטחוני .לפחות כלפי חוץ 28 ברור שאנחנו ארגון בטחוני וחברתי .אנחנו לא סוגרים אדם בתא ,לוקחים את המפתח וזורקים אותו לים."... ענף ההסברה וקשרי החוץ אמון על שורה ארוכה של תפקידים ,בהם קשר עם ארגוני כליאה זרים במדינות אחרות; משלחות מקצועיות שיוצאות מטעם שב"ס לבקר בארגוני כליאה בחו"ל; משלחות מחו"ל שמגיעות לסיורים בארץ ,בין השאר כדי ללמוד מהניסיון הרב שנצבר בישראל בתחום .על כל אלה יש להוסיף את הנושא של העברת אסירים לארץ ולחו"ל וכמובן נושאי דוברות והסברה, בעיקר בעולם ובתקשורת הזרה. 16שנה אחרי שנכנס לתפקיד ,דומניץ מרבה לדבר על 'גשר' ,בהקשר של קשרי החוץ ,ועל המשמעות שיש לגשרים שבונה שירות בתי הסוהר בעולם ,גם במסגרת יחסי החוץ הכלליים של מדינת ישראל" .מישהו שמבין אותך ,גם אם הוא נמצא בקצה העולם -הוא כמו השכן שלך" ,איאן מצטט פתגם סיני עתיק. "החשיבות של קשרי-חוץ" ,הוא מציין" ,היא לא רק בבניית הקשר הארגוני .אי אפשר להתעלם מקשר אישי בין בני אדם .שירות בתי הסוהר, באמצעות קשרי החוץ ,מאזן את הביקורת שיש עלינו בעולם ,ופעמים רבות גם מפריך אותה. בחלק מהמדינות שוררת תפיסה סטריאוטיפית של ישראל .אנחנו צריכים להוכיח שיש לנו אנשים שעושים את עבודתם באופן המקצועי ביותר". תאר לי רגע קשה שעברת במסגרת תפקידך? "התקופה היתה ראשית שנות האלפיים ואצלנו פרצה שביתת הרעב הארוכה של האסירים הבטחוניים .הוזמנתי להתראיין בנושא ברשת הטלוויזיה הערבית 'אלג'זירה' .היה ברור לי שמהצד השני של המצלמה נמצא ציבור שחלקו עוין את ישראל ,ואילו אני ,במדים ,הייתי צריך להגיע למצב שהם יקבלו ממני את המידע האמין ביותר ,גם אם הוא לא 'טוב' להם .זאת היתה אחריות גדולה מאד. היה ברור לי באותם רגעים שאני ניצב מול ה'נשק' האולטימטיבי של האסירים -התקשורת .גם היה ברור לי שזאת מלחמה .זאת התדמית של שב"ס ,זה מה שהעולם יראה וידע על ישראל". קריז מעל האוקיינוס איאן דומניץ ,נולד במנצ'סטר ,בריטניה. בשנת 1980החליט לעלות לישראל ,בגפו .זה היה אחרי שכבר סיים לימודי משפטים .במהלך לימודי התואר השני שלו ,בקרימינולוגיה ,התגייס לצה"ל .הוא שירת בצבא שש שנים וחצי ,במהלכן גם התחתן .עד היום הוא זוכר את חבלי הקליטה שלו באותם ימים ,כצעיר בריטי מאופק שמנסה להשתלב בחברה הישראלית .זוהי תחושה שליוותה אותו גם בתפקידו ,כשעסק בהעברה לארץ של אסירים מחו"ל" .היום אני מרגיש ישראלי" ,הוא מספר" ,אבל אני זוכר שכעולה חדש ,ידעתי כי מי שלא דובר את השפה המקומית ,תמיד יזדקק לעזרה .אסיר שצריך לרצות עונש מאסר בחו"ל, במדינה בעלת תרבות זרה לו ,לפעמים ללא יכולת להבין את השפה -יחווה קשיים נוספים מעבר לכליאה .גם אם מדובר במדינות כמו שבדיה, שבהן התנאים כביכול נוחים מבחינת האסיר, פעמים רבות עדיין מדובר בתרבות שונה ,ומכאן גם ב'כלוב של זהב' .בכל מקרה ,אסירים מעדיפים לרצות מאסר בסביבה מוכרת". במסגרת תפקידו ,היה דומניץ אמון על 193 העברות של אסירים ,מישראל החוצה וההפך. ההעברה הראשונה ,שהיתה דווקא מישראל לשווייץ ,התבצעה לפני 13שנה ,בשנת .1998 מדובר בהעברות שנעשות מכוח אמנה וחוק ושנדרשת במסגרתן הסכמה של המדינה המוסרת, של המדינה המקבלת ושל האסיר עצמו .לצורך ההעברות נדרש שיתוף פעולה ,בעיקר עם משרד החוץ ונציגי ישראל בעולם .מרבית ההעברות הן מארצות הברית ואליה ,אבל היו גם העברות מיפן, מאוסטרליה ,מתורכיה וממדינות רבות אחרות. "באחת הפעמים היינו צריכים להעביר אסיר ישראלי מתאילנד לכאן" ,נזכר דומניץ .האסיר נשפט למאות שנים בכלא ,אלא שאז חטף שבץ והפך למשותק בכל גופו" .שלחנו כמובן צוות רפואי ,כדי לוודא שהוא אכן מסוגל לעבור בשלום טיסה עד ישראל" ,מסביר דומניץ. היה גם מקרה אחר ,של אסיר נרקומן ,שהיה צריך להטיס לארץ" .מיד עלו שאלות ,כגון :איך מעלים אדם כזה למטוס? מה יקרה אם הוא יקבל 'קריז' מעל האוקיינוס האטלנטי? מה נעשה אז?" "לפי החוק הבינלאומי" ,ממשיך דומניץ" ,אנחנו מקבלים אחריות על האסיר רק כשהוא כבר צועד על כבש המטוס .בפועל אנחנו עוסקים בטיפול בו הרבה קודם .זה ממש מבצע ,לפעמים מבצע רגיש מאד .אנחנו צריכים לגלות ,מצד אחד ,רגישות רבה לאסירים ,ומצד שני להבהיר לאסיר שהוא אסיר לכל דבר .אנחנו לא מנהלים איתו משא ומתן ולא מעניקים לו הקלות". "אנחנו מהמובילים בעולם" דומניץ התגייס לשירות בתי הסוהר לפני 20 שנה בדיוק .הוא מילא שורה של תפקידים בארגון, בין השאר בלשכת היועץ המשפטי ולאחר מכן כעוזר סגן הנציב .בהמשך ,מונה להיות הממונה על קשרי החוץ וההסברה .הוא מודע לשאיפה להפוך את שירות בתי הסוהר של ישראל לארגון כליאה מהמובילים בעולם" .העדות להצלחה שלנו היא ההערכה שרוחשים כלפינו" ,הוא מדגיש. בין השאר ,דומניץ מציין את הפרסים שקיבל שב"ס מה ,ICPA-ארגון הכליאה הבינלאומי, במהלך השנים האחרונות :פרס על מיזם 'בית התקווה' בכלא 'חרמון' ,פרס על מיזם 'אדלר' בבתי הסוהר ועל הדרכה וחונכות" .הזכיות האלה בהחלט מעידות על כך שאנחנו כבר ארגון כליאה "כותבים המשתתפים דו"חות ,מהם אפשר ללמוד ואפילו ליישם רעיונות מוצלחים". תוכל לתת דוגמה? "בהחלט .באחד הביקורים בחו"ל ראינו על חומות הכלא בו ביקרנו חצי עיגול מפח .הסבירו לנו כי צורת חצי העיגול לא מאפשרת תפיסה של וו או חבל ,וכך עוזרת למנוע בריחות .אם גם מורחים גריז על הפח ,הדבר מקשה על הטיפוס. הבאנו את הרעיון לכאן והוא יושם כבר בבתי הכלא 'גלבוע' ו'רמון'". אילו דברים ארגוני כליאה אחרים לומדים מאיתנו? "יש לנו הרבה מה להציע .לפני כמה חודשים יצאו שני קצינים בכירים משב"ס לאורוגוואי. מקימים שם מערכת של בתי סוהר לנוער והם רצו שנייעץ להם לגביה .יש כאלה שמבקשים להגיע ליחידות 'מצדה' ו'נחשון' כדי ללמוד מדרכי פעולתן". פטרול על גב סוסים סג"ד דומניץ" :אנחנו צריכים להוכיח שיש לנו אנשים שעושים את עבודתם באופן המקצועי ביותר" מהמובילים בעולם" ,הוא חוזר ואומר" .העולם רוחש לשירות בתי הסוהר הישראלי כבוד רב והוקרה .אנחנו חלק מהקהילה של מערכת הכליאה הבינלאומית .אנחנו משתדלים להיות הכי טובים, ויש שחושבים שאנחנו כבר כאלה". במסגרת יחסי הגומלין עם ארגוני כליאה בעולם, מתקיימים ,כאמור ,ביקורי חוץ של משלחות מטעם שב"ס בחו"ל ומשלחות מחו"ל מגיעות אלינו. יש משלחות שנוסעות לסיורים לימודיים בבתי הסוהר .רק לא מזמן חזרה משלחת כזאת ,של סוהרים מצטיינים ,מברצלונה ,ספרד .יש משלחות מקצועיות שלוקחות חלק בכנסים ,כמו כנס ארגון בתי הסוהר הבינלאומי; כנס תקון אמריקאי; כנס של הגורמים שאמונים על מערך החינוך בבתי הסוהר באירופה; כנסים בנושא סמים ועוד ועוד. הכנסים המקצועיים משמשים גם את היחידות המיוחדות של שב"ס ,ביניהן 'מצדה' ו'נחשון'. משלחות אחרות כוללות מפקדים של בתי סוהר. המפקדים יוצאים לסיורים לימודיים כדי לבחון ולהתרשם כיצד מנהלים בתי סוהר בחו"ל. משלחות כאלה ביקרו למשל בקנדה ,בפורטוגל ובסקוטלנד" .אחרי כל ביקור כזה" ,מסביר דומניץ, "נושא בוער בעולם היום הוא נושא האסירים הבטחוניים .הטרור הרי מכה בכל מקום .מדינות רבות רוצות ללמוד מהניסיון ומהמומחיות שלנו בתחום .גם שגרירים באים לבקר אצלנו ,כדי ללמוד כיצד מנהלים אוכלוסייה של אסירים בטחוניים. אני חייב לציין כי בהקשר הזה ,התראיינתי לא מעט בתקשורת העולמית .בכל הזדמנות כזו ,אני תמיד מדגיש כי הסוהר הישראלי הוא מקצועי .אנחנו בשב"ס יודעים להפריד בין הרגשות הפרטיים לבין העבודה". אחד הדברים שלמד במסגרת התפקיד ,מבהיר דומניץ ,הוא לא לערוך השוואה בין ארגוני הכליאה השונים .יש יותר מדי משתנים שעומדים מאחורי כל ארגון ,הוא מנמק .בין השאר ,גורמים מקומיים כמו תקציב ,תרבות ,מטרות הכליאה ועוד. מדי בוקר ,עד שפרש ,נהג להעביר סקירה על המתרחש בבתי הסוהר בעולם לדרג הפיקוד הבכיר בארגון" .באחת הפעמים ,אחרי שדיווחתי על השימוש שעושים בסוסים בבתי כלא במלזיה, כדי לפטרל באזור בית הסוהר ,הוחלט להשתמש בפטרול כזה גם בכלא 'מגידו'". "זאת הסיבה" ,הוא מחייך" ,שאני תמיד אומר לכל מי שיוצא ,גם במשלחות שמגיעות למדינות לא כל כך מפותחות ,כי יש מה ללמוד מאחרים. אפילו ממדינות נחשלות ,כמו מלזיה ,לומדים". מיד אחרי שהודיע על פרישתו ,קיבל סג"ד איאן דומניץ שורה ארוכה של תגובות ,מאנשי שב"ס הישראלי אך גם מעמיתים שלו מכל רחבי העולם. 'נתגעגע אליך' ,כתבו לו .הוא עצמו ,מודה שגם הוא יתגעגע. "בדרך כלל מי שפורש 'הולך לנוח'" ,הוא מסכם" ,אבל אני לא מחפש מנוחה .אני רוצה להמשיך ולתרום במערך של קשרי החוץ ,בעשייה, אולי אפילו בהתנדבות". תרצה להמשיך לייצג את המדינה? "כן .בכל מקרה ,אם אקרא לייצג את מדינת ישראל ב'מילואים' ,אני אתייצב מיד". 29 מסע לאדמת המוות חוויות משלחת פו"ם מטעם שירות בתי הסוהר שיצאה לפולין ,לביקור במחנות ההשמדה ∞ כעס ,עצב וכאב רב מול מוראות השואה ,לצד גאווה על נצחון העם היהודי ותקומתו מאת :נעמה תלם על פסי הברזל של מסילת הרכבת בבירקנאו- אושוויץ ,פולין ,בקור העז ,הוביל גונדר טאפש מקבל משלחת מרשימה :משתתפי קורס פיקוד ומטה 15 ,סוהרים וקצינים נוספים ,שני נציגים מהמשרד לבטחון הפנים ונציגת המשפחות השכולות של שירות בתי הסוהר .עוטה חליפה 30 ייצוגית של השירות ,אוחז בדגל מדינת ישראל ובדגל שב"ס ,עצר גונדר מקבל מול צבי מולדובן, ניצול שואה מאושוויץ ,שהצטרף למשלחת הקצינים כדי למסור עדות .מקבל הצדיע למולדובן, ניצול השואה' .שירות בתי הסוהר מצדיע לך' פנה אליו בקול .בין חברי המשלחת לא נשארה עין אחת יבשה. אחר כך המשיך" :סליחה על שהגענו באיחור כה רב .אני ,גונדר טאפש מקבל ומשלחת שירות בתי הסוהר ,מצדיעים לכם על גבורתכם ,אומץ לבכם ואמונתכם בנצח ישראל .בזכותכם הגענו להיות עם חופשי בארצנו ,ארץ ציון וירושלים". גונדר טאפש מקבל ,מפקד מחוז המרכז של שירות בתי הסוהר ,עמד השנה בראש משלחת פו"ם שיצאה לפולין .החל מהשנה הנוכחית ,יוציא שירות בתי הסוהר שתי משלחות בכל שנה לסיור על אדמת המוות .עד היום ,יצאה בכל שנה רק משלחת אחת. "צעדתי על מסילת הרכבת" ,משחזר מקבל. "לא היה קל לצעוד שם ,אבל אני התעקשתי .רציתי שהמשלחת תצעד על המסילה עצמה ,עם דגל הלאום ועם דגל שב"ס ,במקום שבו קרה הנורא מכל .הצדעתי בשם הארגון והמדינה ,אבל גם בשם כל בני האנוש באשר הם". "העם היהודי אחרי השואה קם ואסף את עצמו", הוא ממשיך" .שלוש שנים אחרי השואה כבר הוקמה מדינת ישראל .כמעט נכחדנו על אדמת פולין ,הגענו לשפל המדרגה ,וחזרנו אליה זקופים וגאים ,במדים". מה היה הרגע הכי קשה שלך במהלך המסע לפולין? "הביקור בבורות המוות ,של הילדים שנספו .אני זוכר שהסתכלתי על חברי המשלחת שעמדו סביבי. כראש המשלחת .ניסיתי כל הזמן להתאפק ,להחזיק את עצמי ,לתפוס את הדברים דרך השכל ולא רק דרך הלב .אלא שליד בורות הילדים ,הרגשתי חסר- אונים .ראיתי מה חשו האמהות שהיו במשלחת, וחברי המשלחת בכלל .רציתי לחזק אותם ,אבל גם אני התקשיתי בכך .בשלב מסוים פשוט הלכתי הצידה ,לא יכולתי יותר .עמדתי בצד ובכיתי". מסע המשלחת בפולין כלל ביקור במחנות ההשמדה טרבלינקה ,מיידנק ובירקנאו-אושוויץ. קדמו למסע שני ימי הכנה ,בקיבוץ לוחמי הגטאות. "רציתי שכל אחד יחווה את המסע לפולין גם כמסע אישי" ,מסביר מקבל" .אני חושב שכל אחד מאתנו הפנים את העובדה שאם יש רצון ואמונה ביכולות האדם ,אז אפשר לא רק לשרוד ,אלא גם לצבור כוחות ולהמשיך קדימה .זה דבר שהוא נכון לעם והמדינה ,אבל גם דעתי בשם הארגון "הצ האנוש באשר הם" בשם כל בני משאלת הלב של הבן שנספה למסע לפולין הצטרפה גם יפה לוי ,אמו של מישר מוריץ לוי זכרונו לברכה ,שנספה באסון הכרמל .גם בשבילה היה המסע לפולין סוג של 'סגירת מעגל'" .מוריץ" ,היא מספרת" ,שיתף אותי לפני שנספה בחלום שלו -לצאת במסגרת משלחת של שירות בתי הסוהר לפולין ,לבוש מדים ,ולהצדיע שם ,על האדמה הארורה ,כששירת 'התקווה' מתנגנת ברקע". "זאת היתה משאלת לב שלו ,ואני מימשתי אותה בשבילו" ,היא ממשיכה" .למרות שלא הייתי בטוחה שכוחותי יעמדו לי ,הרגשתי חובה ורצון להגשים את מה שנבצר מבני". דווקא בפולין ,היא מודה ,הרשתה לעצמה לבכות ולהתפרק" .במחנות ההשמדה נפתח סכר הדמעות שאצרתי בתוכי שנה שלמה .בכיתי על ששת המיליונים שנרצחו באכזריות ,בכיתי על בני שנספה ,ואולי גם הרשיתי לעצמי לבכות עלי" ,היא אומרת בתוגה. יפה לוי מודה לשירות בתי הסוהר ולחברי המשלחת שנסעו אתה" .הם הרעיפו עלי אהבה כאילו הייתי האמא של כולם .הרגשתי שכולם ילדיי .שאבתי מהם תעצומות וכוחות-נפש לעבור את המסע". יפה לוי היהודי" ,הוא מדגיש" ,אבל גם לכולם". מקבל מספר כי היה לו חשוב שאנשים ירגישו משהו מעבר לכעס ,לצער ולכאב .הוא רצה שישאלו שאלות .בסוף כל יום ,בשעות הערב, ישבו חברי המשלחת יחד וסיכמו את חוויות אותו היום .ערב אחד ,סיפרה אחת הקצינות כמה קשה גונדר לה" .הרגשתי בקול שלה כמעט ייאוש" ,מתאר מקבל" .אמרתי לה שאני לא שותף להרגשתה. 'כל מה שהיה כאן' ,פניתי אליה' ,כל מה שאנחנו רואים במחנות ההשמדה ,צריך רק לחזק אותנו. העם היהודי יכול היה להמשיך ולהתאבל ,ולא להתאושש ממה שקרה לו .לא היה אירוע חמור טאפש מקבל 31 ונורא יותר מהשואה .במקום זאת ,הפכנו למעצמה עולמית'". לטאפש מקבל היה זה ביקור ראשון בפולין" .כל אדם צריך לעבור את חוויית האימה הזאת פעם אחת לפחות בחייו" ,הוא מציין" .חשוב שכמה שיותר אנשים ,בעיקר אנשים בעלי השפעה - מפקדים ,מנהיגים -יגיעו ,יתרשמו וייקחו איתם "התפקיד שקיבלתי, לייצג משלחת של שב"ס על אדמת פולין, לייצג למעשה את מדינת ישראל ,רק המחיש לי ביתר שאת את החיבור בין העם היהודי לדרוזים" בפולין סגרתי מעגל על אדמת פולין ,עורכת הדין רב-כלאי אתי גבאי ,דור שני לשואה ,סגרה מעגל" .עמדתי ובידי דגל ישראל ובכיתי" ,היא מודה" .הבכי היה מרוב גאווה .הרגשתי שאני מייצגת בכבוד את מדינת ישראל ואת ההורים שלי ,אבא ואמא .ראיתי בכך שליחות". אמה של אתי היתה בת 14כשפרצה המלחמה .את השנים הנוראות ההן עברה בעבודות כפייה ,בחפירות ובמחנות עבודה .את הפרטים הקטנים מעולם לא סיפרה לאתי" .לא מספרים סיפורי זוועה לילדים" ,נהגה לומר .אביה של אתי היה בן 18בסך הכול .הוא הצטרף לצבא הרוסי ולחם בנאצים .במהלך הקרבות נפצע אנושות ועבר שורה של ניתוחים ,ללא הרדמה. סיפור האהבה בין הורי ,מספרת אתי ,החל אחרי המלחמה ,כשהתארגנו לעלות לארץ. הבריטים תפסו את האונייה עליה הפליגו והעבירו אותם למחנה בקפריסין ,שם שהו שנתיים ושם גם התחתנו. אמא של אתי נפטרה לפני תשע שנים ואביה לפני שנה .הוא היה אמן ,צייר וכותב שירים .אתי הקריאה משיריו על אדמת פולין" .שניהם לא היו מוכנים לחזור לפולין" ,היא מדגישה" .מיום שהסתיימה המלחמה והם עזבו את האדמה הארורה הזאת ,הם גם הפסיקו לדבר פולנית". בגלל כל אלה ,היא יצאה למסע ברגשות מעורבים" .בדיעבד" ,היא משחזרת" ,אני מרגישה שזכיתי .אבא שלי אמר לפחות פעם בשבוע ,מאז שאני זוכרת את עצמי ,ש'הניצחון שלו ושל אמא על הנאצים הוא בכך שהם הקימו משפחה' .אני בטוחה שההורים שלי מסתכלים עלי מלמעלה ,ויודעים שסוף סוף סגרתי מעגל". משהו מזיכרון השואה ,כדי שהדברים האלה לא יתרחשו שוב .לא היה מנגנון יותר מסודר ויותר שיטתי מהמנגנון הנאצי .אנחנו חייבים לזכור מה יכולה להיות המשמעות של שימוש לרעה בכוח, בשררה". "אם יש לך כוח ,אל תנצל אותו" גונדר טאפש מקבל ,52 ,הוא בן העדה הדרוזית, תושב בית ג'אן .הוא שימש כאיש שירותי הביטחון מאז התגייס לצה"ל ,לפני יותר מ 30-שנה .כבן רב-כלאי אתי גבאי העדה הדרוזית ,הוא אומר בהתרגשות ,הפיקוד על המסע אל לב התופת קיבל בעיניו משמעות מיוחדת במינה. "אני חי בשני העולמות ,הדרוזי והיהודי" ,הוא מסביר" ,בכל המובנים .מבחינת התרבות ,אורח החיים ,השפה ,ההתנהגות .התפקיד שקיבלתי, לייצג משלחת של שירות בתי הסוהר על אדמת פולין ,לייצג למעשה את מדינת ישראל ,רק המחיש לי ביתר שאת את החיבור בין העם היהודי לדרוזים". למרות שהוא מפקד מנוסה ,מבהיר מקבל, חלק מהתובנות שלו התעצמו והתחדדו על רקע הביקור בפולין" .למשל ,תובנה לגבי דרגות וכוח. אם יש לך כוח ,אל תנצל אותו .זה דבר נכון בכל הרמות :בבית ,במשפחה ,בעבודה ,ובטח בעבודה בארגון כמו שלנו .אם אני צריך להוביל אנשים ,הם 32 צריכים להאמין בי וביכולות שלי .אני צריך לתת להם דוגמה אישית .אין לי עניין שיצייתו לי רק מכוח הדרגות על הכתפיים או מתוך פחד .מפקד צריך להיות אנושי ,הוגן ,הגון וענייני ,והוא צריך לדעת לשלב בין הרגש לשכל". כששבה המשלחת הביתה ,ביקש טאפש מהקצינים 'לפעול על פי לקחי השואה בכל מקום'. "תתגאו" חזר ואמר להם ,והתכוון לקיומה של מדינת ישראל ולארגון לו הם משתייכים. "זה לא מובן מאליו" ,הוא מסכם" .אתה חוזר מאדמת המוות לישראל .אתה טס מעל תל אביב ורואה את הבניינים והעצים ,את העוצמה של נמל התעופה .אתה מרגיש את הכוח שיש למדינה .אחרי שהמטוס נחת ,חשבתי לעצמי 'אולי נחתנו ,אבל ההרגשה היא הפוכה .הלב פשוט עולה על גדותיו מגאווה'". פורשים בשיא גיל הפרישה של סוהרי שירות בתי הסוהר הוא צעיר יחסית ,57 ,ועובדה זו יכולה לשמש קרש קפיצה לקריירה שנייה ולחיים חדשים ,עם שפע אפשרויות של תעסוקה ,לימודים ,בילוי ופנאי ∞ מסגרת מיוחדת להכנה לפרישה שנבנתה בארגון כוללת ליווי אישי ,מתן מידע בתחומים רבים ,הקניית כלים והכנה למעבר משירות בטחוני לחיים אזרחיים ∞ בשעה טובה! מאת :עין-יה זיו-טל עיסוקנו ותחום התמחותנו ,ולפרוש כנפיים אל המחוזות עליהם חלמנו .מעבר לכך ,היה מעניין לשמוע מה מתכננים פורשים אחרים לעשות ולהחליף רעיונות .אין ספק שכולנו יצאנו עם 'ארגז כלים' בסיסי לתקופה החדשה". "...לכל פרידה אני קוצבת מסגרת זמן מדויקת, כזו שלא תהיה ארוכה ,מכבידה וממושכת מדי ויחד עם זאת שלא תהיה מהירה וחטופה( "...רוני קארו/ מלכת פטגוניה/הוצאת סטימצקי)2011 , ציטוט זה ,הלקוח מתוך ספרה של רוני קארו "מלכת פטגוניה" ומהסיפור "הפשמינות" ,מבטא את עמדתה לגבי פרידות ,אבל בדרך מיוחדת קארו שימשה בעברה ככתבת צבאית בצה"ל, ומספרת כי תמיד כתבה .בשגרת החיים העמוסה הוא משקף גם את תפיסת העולם של שירות בתי הסוהר ,לגבי זמן הפרישה מהארגון ,אותו מגדירים כ'תהליך פרידה' (ראה מסגרת). רוני קארו ,נשואה לאמיר ואם לשלושה ,היא כיום סופרת שזהו ספר הביכורים הראשון שלה. היום גם הגיטרה והמצלמה הם חלק בלתי נפרד מחייה" .אני אף פעם לא לבד" ,היא מחייכת" ,יש לי גיטרה ,מצלמה ומחשב למילים". קארו שירתה עד לפני חצי שנה כקצינת משאבי אנוש של מחוז מרכז ופרשה לגמלאות בדרגת סג"ד" .חשוב לציין ,כי הגעתי לתהליך הפרישה כבר עם הרעיון להוציא ספר ,ועם הידיעה שאעסוק גם הלאה בכתיבה .תרמה לכך ההשתתפות שלי בסדנת האימון המצוינת של רפי פלד ,שכותרתה היתה 'להמציא את עצמך מחדש דרך הדברים שאתה הולך לעשות' .אני חושבת שעם הפרישה, כל אחד יכול לבחור לצאת מתחום הביטחון ,שהיה שכללה גידול ילדים ,טיפוח משפחה והתמסרות לתפקידים התובעניים בשב"ס ,לא מצאה את הזמן להוציא את הספר עליו חלמה. "בשנה האחרונה ,עם הפרישה ,סוף סוף היה לי זמן ויכולתי להתפנות לכתיבה גם בצורה רגשית. בשנה הזו מצאתי את עצמי חוזרת לחומרים ישנים, 'מלטפת' אותם ,עורכת אותם ,משדרגת אותם, מתפנה להתעסק עם המילים .פתאום ,ביום אחד ביוני ,2011גיליתי שיש לי ספר ביד .בדיוק אז יצאה הוצאת סטימצקי במבצע 'חממה ספרותית'. פניתי אליהם ותוך שלושה ימים היה לי חוזה חתום איתם .בספטמבר 2011יצא הספר לחנויות. בספרה של קארו 14סיפורים קצרים ,וגיבוריהם הם ברובם נשים שחוששות משינוי בחייהן ,חוות שינוי כזה ואף יוזמות אותו" .השינוי נמצא ברקע כל הזמן ,וזה טבעי לחוויה האישית שלי ,כי נפרדתי מהבית שהיה שלי במשך 25שנים -משב"ס ,שהיה סיפורן האמיתי של "הפשמינות" בית חם" ,מסבירה קארו. הסיפור "הפשמינות" מתאר קשר מיוחד שנרקם בין חמש נשים המשרתות בבית סוהר .הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי של חברות מדהימה בין סוהרות בכלא 'נווה תרצה' ,הנוצרת למרות הקושי לתפקד במקום כזה ,ותחושות העצב והכאב המרחפות באוויר. קארו נאותה לגלות כי גיבורות הסיפור ,שאינן נזכרות בשמותיהן האמיתיים כמובן ,הן גנ"מ רינה רוני קארו הראל ,לשעבר מפקדת כלא 'אשל' ,סג"ד מיקי וולקון ,לשעבר מפקדת כלא 'נווה תרצה' ,סג"ד ירונה לינהרד ,קצינת משאבי אנוש של יחידת 'נחשון' ורב-כלאי יעל לנזיני ,שהיתה אחראית מרפאה בכלא 'אילון'. "אני שירתּי כראש תחום חינוך בכלא 'נווה תרצה' ,ובזכות חברות הנפש הזו ,הקיימת עד היום, אני חשה שקיבלתי מתנה לחיים מ'נווה תרצה'. אגב ,את הכינוי 'הפשמינות' ,העניק לנו בעלי, אמיר" .בשבוע הבא ,לדבריה ,הן נוסעות ,כל החמש ,לחופשה יחדיו. "לפני חודש וחצי" ,היא מספרת" ,התקשרה אלי מישהי ושאלה האם אני מזהה את קולה ,ואז אמרה 'אני הייתי אסירה בנווה-תרצה' והזכירה לי מי היא .אותה אסירה התקשרה כדי לספר לי כי ראתה את שמי כמחברת הספר בחנות ,ומיד רכשה אותו .התרגשתי מאוד .לא בכל יום מגיעה אסירה 33 תהליך הפרישה בשירות בתי הסוהר - שלב אחר שלב סוהרי שב"ס זוכים לפרוש בגיל צעיר יחסית ,57 ,ואת העובדה הזו מאמץ כיום הארגון כנקודת זינוק של הפורשים לחיים חדשים ,תוססים ומעניינים עם שפע אפשרויות הפתוחות בפניהם .בשב"ס נבנתה מסגרת מיוחדת להכנה לפרישה ,המתחילה לפעול כשנה וחצי לפני פרישתו המתוכננת של הסוהר .זו כוללת ליווי אישי ,מתן מידע בתחומים רבים ,הקניית כלים והכנה למעבר משירות בטחוני לחיים אזרחיים. לפורשים" .במסגרת יום העיון ,מקבלים הפורשים מידע רחב על כל תחומי הפרישה .שרון ואני פותחות את היום בהסברים על התהליך ,ועל הליווי והתמיכה של קצינת הרווחה ומפקדי היחידה .כמו כן אנחנו מפרטות מושגים בסיסיים בחוק הגמלאות ובחישובי הפנסיה .בהמשך ,יש הרצאה על ניהול פיננסי ומיסוי ,הרצאה קצרה של נשיא איגוד גמלאי המשטרה ושב"ס ,מנכ"ל קרנות סוהרים ,מפגש עם יועץ תעסוקתי ,ולבסוף הרצאה מרתקת של יועץ פרישה ,העוסקת בדילמות בפרישה ,קריירה שנייה ,מה נכון ומה לא נכון לעשות לפני ואחרי הפרישה ,ועוד. מקסימום הזכויות לטובת הסוהר סג"ד מירב אופנהיים רב-כלאי שרון ליאני סג"ד מירב אופנהיים ,כחלק מתפקידה כראש יחידת הרווחה ,אמונה גם על הטיפול בפורשים משב"ס .רב-כלאי שרון ליאני ,קצינת פרישה וגמלאות מנהלת ומרכזת את תהליך הפרישה בשב"ס על כל חלקיו כולל טיפול והכנת תיק הפורש ,הבניית תהליך הפרישה המתחיל ביום עיון "קפה מאפה ופרישה" ,ממשיך במרכז פרישה שבסיומו מוזמנים הפורשים לסדנת פרישה בת שלושה ימים במימון מלא של שב"ס .אופנהיים מדברת על "תהליך פרידה" ,תהליך מנטלי שמצריך זמן" .בשלב הראשון" ,היא מסבירה" ,מוזמן הסוהר לשיחה עם מפקד בית הסוהר ,בנוכחות קצינת הרווחה של היחידה וקצינת משאבי אנוש .הם מיידעים אותו רשמית כי בתאריך יום ההולדת ה 57-שלו הוא פורש מהשירות". זוהי סיטואציה לא פשוטה ,לדבריה ,אפילו דרמטית ,ותמיד יש בה אלמנט של הפתעה ,אפילו הלם" .לכן ,בשב"ס כיום אנחנו עושים הכול כדי להקל ולרכך את הפרידה ,שהיא לא רק פרידה מהארגון ,אלא גם מהקריירה הבטחונית ,מסדר היום הקבוע ,מהחיים המקצועיים הפעילים" .המטרה היא לראות בפרישה מהשירות נקודת זינוק והזדמנות חדשה להתפתחות ולצמיחה אישית ,לעיתים גם מקצועית ,ולגילוי אפשרויות תעסוקה ותחומי עניין חדשים ,מאתגרים ומשמעותיים. על כוס קפה כשנה לפני פרישה מקבל הסוהר הודעה רשמית על הגעתו לגיל פרישה. אחרי ההודעה הרשמית מוזמן הפורש ל"קפה מאפה ופרישה" -יום עיון לסטימצקי וקונה ספר". כישרון אחר של קארו ,שפרץ לאחר הפרישה, הוא הצילום .תערוכת הצילומים שלה "נגב שתי וערב" ,הוצגה במגדלי זיו ובבית הרופאים בתל אביב ובימים אלה היא מוצגת ביקב "בזלת הגולן" ברמת הגולן" .ממש השבוע הודיעו לי ששני צילומים התקבלו לתערוכה 'רגעי פרידה', שתתקיים במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב". גם צילום עטיפת הספר שהוציאה הוא שלה .כך, לדבריה ,היא משלבת בין שתי אהבותיה -הכתיבה והצילום. 34 "הפורשים יוצאים עם ערכה מאוד מפורטת ו'טופס טיולים'" ,ממשיכה אופנהיים לפרט" ,ובעיקר יודעים מעתה מה הם צריכים לעשות ומתי .שרון ואני דואגות ,בין היתר ,לבדיקת זכאויות השכר של הפורש -האם מיצה אותן בזמן שירותו או שחסרות לו שנים כדי להשלימן .אם ,נניח ,הפורש עבד בארגון אחר לפני שב"ס ,אנחנו בודקות האם התקופה ההיא מוכרת לו לצורך זכויות פרישה .אם חסרות לו שנים לקבלת מענק יובל ,למשל, מתכנסת ועדת הארכת שירות ,בראשות רמ"ל מש"א ,תג"ד הלנה ביבי, כדי להמליץ לנציב להאריך את שירותו של אותו פורש .הליך כזה לא קיים כמעט באף ארגון .מה שמנחה אותנו הוא הרצון להעניק את מקסימום הזכויות ,לטובת הסוהר". הליווי של שב"ס במהלך שנה וחצי כולל ,כאמור ,סדנאות להתארגנות מחדש בכל מעגלי החיים -בניית המעמד החדש ,המשפחתי והמקצועי, של הפורש .גולת הכותרת שלהן הוא "מרכז הפרישה" ,יום מיוחד המתקיים כחודשיים לפני תום השירות של הסוהר. "ביום הזה משתתפים נציגת משאבי אנוש ,רס"ר אליס מג'ר ,ראש צוות גמלאות ושכר ,רב-כלאי דפנה מדינה ,שרון ליאני ואני וכן גורמים חיצוניים כמו יועץ-מס ופסיכולוג ,שהוא גם יועץ תעסוקתי .מדובר בפגישות העוסקות במתן מידע לגבי זכויותיו הכלכליות של כל פורש. הסוהר עובר בין כל אנשי המקצוע ונתוניו נבדקים שוב ,כדי לוודא שלא החמצנו משהו לגביו .בדרך כלל הוא מביא עמו עוד מסמכים שהתבקש להמציא לנו .אנחנו מבצעים את כל ההשלמות הסופיות ,כדי להציגן בפני אגף הגמלאות באוצר ,כך שאת המשכורת הבאה שלו יקבל אותו סוהר כבר כגמלאי .בהמשך ,היועץ התעסוקתי מציג בפני המשתתפים את האפשרות להגיע למפגשים אישיים ,על פי הזכאות לסיוע לימודי". תהליך הפרישה הוא לא רק ניירת וטפסים אלא גם 'פאן'" .אולגה על הים" הוא שם האירוע המפנק הנערך לפורשים במשך שלושה ימים בתנאי בית מלון ,במימון מלא של שב"ס .הסדנה שבו היא אינטנסיבית מאד וכוללת דינמיקה קבוצתית ,ויש גם בילויים כמו פגישה עם סטייליסטית כדי ללמוד את קוד הלבוש באזרחות ,יציאה להצגה ופינוקים רבים נוספים. מירב אופנהיים לא שוכחת לציין את מסיבת הפרידה ביחידה ,קבלת שי מהארגון ומקרנות הסוהרים והמשך הטיפול בפורש ,מעתה כגמלאי שב"ס. בשעה טובה ומוצלחת! קארו מדגישה" :פרישה בשנות החמישים לחיים, בגיל צעיר יחסית ,היא הזדמנות לפרוץ לתחומים נוספים .כשמתקשרת ספרנית ממושב בערבה ואומרת לי ששנים חיכתה לספר כזה ,או כשרוויטל ויטלזון מ'סטימצקי' ממליצה עליו בתכנית הבוקר בערוץ ,2אני אומרת לעצמי 'טוב שהעזתי' ,וזה מה שאני ממליצה לכל מי שפורש". לקחת את הזמן "אכן ,צריך להעז" ,מסכים קובי ברוך ,לשעבר גנ"מ בשירות בתי הסוהר ,שפרש לפני שלוש שנים. "לא צריך לחשוב 'טוב ,עבדתי כל כך הרבה שנים, זה מספיק' .להפך ,בגיל 57אנחנו בשיא כוחנו, אנחנו רק מתחילים"... בדומה לרוני קארו ,גם אותו לא תתפסו בלי מצלמה על הכתף אך גם עם מפת דרכים ביד - בקרוב הוא מסיים קורס מורי דרך .שני אלה, לדבריו ,לא אירעו מיד" .היה לי ברור שקודם כל אני הולך לנוח קצת ,ליהנות ,לשתות קפה בנחת בבוקר ,להקפיץ את הילד לבית הספר -משהו שלא הספקתי לעשות אף פעם ,לבשל ארוחת צהריים ולקבל את פני האישה .חגגתי את השנה הראשונה לפרישה בטיולים בארץ ובחו"ל ,פשוט נהניתי .נוסף על כך ,זו היתה גם שנה של חשיבה, זמן להתלבט ולהחליט מה אני רוצה לעשות .זה גם מה שאני ממליץ לכל פורש לעשות .חלק גדול מהפורשים מחפש ישר להמשיך ,ואחד המסרים החשובים שעלה בסדנאות בהן השתתפתי היה' :אל תרוצו'' ,אל תקפצו על העגלה הראשונה'' ,קחו פסק זמן'' ,תנוחו' ובעיקר' :חישבו מה באמת אתם רוצים לעשות'". צלם ומורה-דרך ברוך מספר על הדרך שהוא עשה" :המחשבה הראשונה שלי היתה על צילום .תמיד עסקתי בכך, ועכשיו היתה לי הזדמנות לפתח את העיסוק שלי בצורה מקצועית .התחלתי בצילום אירועים ,אבל קובי ברוך בקורס מורי דרך מבוגרים והדרכת תיירים ,ובינתיים ממשיך לצלם. המצלמה תמיד עלי .בסיורים ,בנופש ,בכל מקום". חשוב להפנים את השינוי תמונות מתוך תערוכת הצילומים של קובי ברוך מהר מאוד גיליתי שזה דורש מחויבות והשקעה רבה של זמן ,ולא רציתי להתחייב בשלב כל כך מוקדם. לעומת זאת ,בספטמבר 2010הצגתי תערוכת צילומים תיעודיים בשב"ס ,פרי שיטוט של שמונה חודשים בבתי סוהר במרכז ובדרום .בסיום היו בידי 1,500צילומים של אסירים וסוהרים ,המאירים את הארגון באור אחר ,בסיטואציות אנושיות ורגישות. התערוכה ,שכללה בסופו של דבר 25צילומים, הוצגה גם בבית הברון במזכרת-בתיה ובאירוע הפתיחה נכחו ,לשמחתי ,נציגי השירות". בתום שנה לפרישה ,הלכה והתגבשה אצל ברוך ההחלטה להירשם לקורס מורי-דרך של בית הספר לתיירות באוניברסיטת חיפה .הוא לומד בסניף הירושלמי בגבעת-רם ומודה" :התאהבתי בנושא במהלך הקורס .אני לומד עם חבר'ה בני 20פלוס, מבלה בחברה צעירה ומרגיש צעיר .כבר יצא לי להדריך ברמת הגולן ,בים המלח ובמצדה .כרגע אני בודק שני כיוונים אפשריים :הדרכת אנשים ברוך מתאר את השפעת תהליך הפרישה שעבר בשב"ס על הבחירות שעשה במהלך שלוש השנים האחרונות .לדבריו ,הדבר החשוב והמשמעותי הוא עצם יצירת המסגרת בעבור הפורשים ,אשר ממקדת וגורמת להם לחשוב ולתכנן את השינוי הגדול בחיים שכל אחד מהם עומד לעבור. ברוך" :הכרתי אנשים שהחלו לחשוב על הפרישה רק אחרי שהשתתפו בסדנאות .אני חושב כי ההיערכות לפרישה מההיבט הכלכלי חשובה מאוד ,ובהחלט קיבלנו מענה לנושא הזה תוך כדי התהליך .מעבר לכך ,השתתפתי בסדנה צה"לית בה הרצו ראש אכ"א ומרצים מתחומים שונים .מה שלקחתי משם היה התובנה שאני כבר לא מפקד אלא יכול להיות מנוהל על ידי מישהו אחר, שהדרגה נשארת מאחור ואני ממשיך בלעדיה ,וכי ההקפדה מעתה על הופעה אזרחית היא משמעותית אנחנו כבר לא במדים .כל אלה הוטמעו היטב"."התהליך היה מעניין מאוד מכיוון שהוא פתח אצל המשתתפים כיווני חשיבה חדשים ואפשרויות חדשות .איש שב"ס ,שהיה עסוק בעבודתו 24 שעות ביממה ,עלול למצוא את עצמו בריק אחד גדול ,אם לא יעבור ויפנים את התהליך המתרחש עם הפרישה .חייבים להסתגל לשני דברים :האחד, שכבר אין מסגרת זמן ,והאחר -שצריך לבנות מסגרת יומיומית כזו .מעבר לסדנאות נחוצה גם עבודה עצמית .כל פורש חייב ליטול אחריות אישית על המשך דרכו". מתברר כי בכירי שב"ס הפורשים התארגנו בעצמם ,באופן ספונטני ,בשתי קבוצות -האחת בירושלים והאחרת בהוד השרון .הם מקיימים מפגשים חודשיים כדי לדון בענייני תעסוקה ויוצאים יחד לסיורים מודרכים ברחבי הארץ" .העובדה שיש התארגנות כזו מעידה על הצורך להמשיך להיפגש ולהתייעץ עם אנשים שיש להם רקע והיסטוריה דומים לשלך ,אנשים שעבדו כמוך שנים רבות בשירות בתי הסוהר" ,מסכם קובי ברוך בחיוך. 35 קבילה ללא כבלים נציבות קבילות שוטרים וסוהרים מטפלת בפניות שעניינן עוול שנעשה לשוטר או לסוהר כתוצאה מאי- מילוי הוראה או חוק ,מינהל בלתי תקין ,אפליה ,חוסר צדק בולט וכד' ∞ היא 'האוזן הקשבת' של השירות ותפקידה לנסות ולהבין מצוקה ,ולבצע תיקונים מערכתיים במקרים שבהם נמצאה הקבילה מוצדקת ∞ הנציבה ,חנה קלר (בתצלום מימין) ,מניחה כעת את דו"ח 2011 מאת :עין-יה זיו-טל בחודש מרץ הגישה ניצב בדימוס חנה קלר (אורנשטיין) ,נציבת קבילות שוטרים וסוהרים ,את דו"ח הנציבות לשנת 2011לשר לבטחון הפנים ולוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת .הדו"ח הזה סוגר ,מבחינתה של קלר ,כהונה בת שבע שנים בתפקיד .כך ,מעבר להיבטים המקצועיים, להישגים ולשיקולים המכריעים ,המאפיינים את קבלת ההחלטות בתחום מיוחד זה -מלווה אותה בפעם הזו גם לא מעט התרגשות .חלק ממנה קשור גם בעבודה המשותפת עם גופים שונים ועם יחידות בשירות בתי הסוהר. "אני מוכרחה לציין שעד למינוי שלי כנציבה ,לא ממש הכרתי את שב"ס ,אבל במהלך השנים בהן אני מכהנת בתפקיד ,למדתי להעריך ולהוקיר את עבודת הארגון ואת הקשר המקצועי ושיתוף הפעולה לעילא ולעילא של אנשי שב"ס עם הנציבות". 2010הוארכה כהונתה בשנתיים נוספות .קלר עמדה כעשר שנים בראש ועדת האתיקה הרפואית של שב"ס ,לפי חוק זכויות החולים. ממרומי הידע והניסיון הרב שצברה ,קלר מדברת על השמירה על כבודם ועל זכויותיהם של בעלי הדרגות הנמוכות מבין הסוהרים והשוטרים, שהם אלה המופקדים בסופו של דבר על שמירת הביטחון של אזרחי המדינה" .אלה אנשים שלא תמיד זוכרים או יודעים עליהם מספיק .החוויה שאני נושאת עמי בסיום התפקיד היא היכולת לעזור לאנשים הללו ,לאיש הפשוט שכותב לי בכתב-יד ושוטח בפני את מה שמעיק עליו. התפקיד הזה לימד אותי לפעול ,קודם כל ,ברמה האנושית ,להגיע אל האנשים ולתת להם אפשרות לפרוק את מה שיש להם בבטן .התפקיד הזה פתח לי צוהר לחיים המורכבים של הסוהרים בבתי הכלא ,לעבודה הקשה שלהם ,עבודה שלא כל אחד מסוגל לבצע". לעזור לאדם הפשוט חיפוש בתיק הסוהר שלא בנוכחותו חנה קלר נולדה בקיבוץ בית יהושע וגדלה בירושלים ,בבית דתי-ציוני .היא סיימה לימודי משפטים באוניברסיטה העברית והתגייסה ליחידה לייעוץ משפטי של המשטרה .בהמשך מונתה ליועצת המשפטית של המשרד לבטחון הפנים בדרגת ניצב .בתפקידה זה שירתה 11שנים, תחת שישה שרים .בשנת 2001מונתה ,נוסף על כך ,גם לנשיאת בית הדין המשטרתי לערעורים. עם פרישתה מהמשטרה ,לאחר 30שנות שירות, מונתה לנציבת קבילות שוטרים וסוהרים ובשנת קלר מספרת על סוהר ,זקיף במגדל שמירה, שפנה אליה והתלונן על קצין מיחידתו אשר פתח לביקורת את תיקו האישי של הסוהר ,שלא בנוכחותו" .בדיקת תיקי הסוהרים המשמשים כזקיפים במגדלי השמירה ,נעשית בהתאם להנחיות פיקוד בית הסוהר ,כדי לוודא כי הסוהר מביא עמו למגדל רק מזון ואינו לוקח ציוד אחר ,שיכול להסיח את דעתו מהשמירה ,כמו טלפון נייד למשל .הקצין טען כי ביצע את ההנחיות כלשונן .אנחנו בנציבות הקבילות סברנו כי אין זה נכון וסביר להתיר חיפוש 36 בתיקי סוהרים שלא בנוכחותם .פנינו לשב"ס ,ואכן הוצאה הבהרה לפיה אסור לבצע חיפוש בציוד של סוהר בתחומי בית הסוהר שלא בנוכחותו .במקרה של ספק ,יש להתייעץ עם המפקד הממונה או עם אנשי הייעוץ המשפטי .זו דוגמה לקבילה שנמצאה מוצדקת ובעקבותיה בוצע תיקון מערכתי". עיון בדו"חות הנציבות המתפרסמים באתר המשרד לבטחון הפנים ,מלמד על לא מעט תיקונים מערכתיים שנעשו בשב"ס בעקבות הגשת קבילות של סוהרים ,כמו זו של סוהרת המתגוררת ברמת הגולן ,במקום בו אין תחבורה ציבורית" .הסוהרת הלינה על ההחלטה לאשר לה החזר הוצאות נסיעה בשיעור של 150שקל בלבד בחודש, בעוד שבפועל הוצאותיה גבוהות בהרבה .פנינו לרמ"ל מש"א בעניין ,ובדיון שהתקיים הוחלט על הקמת ועדת חריגים שתדון מעתה במקרים דומים .סוהרת אחרת הלינה על כי לא מאפשרים לה שעת הנקה על פי חוק ,וגם העניין הזה תוקן מערכתית בעקבות הקבילה .פנייה אחרת היתה של סוהר בן העדה הדרוזית ,שהלין על אפליה בחישוב ימי החופשה בחגים ,בין סוהרים יהודים לסוהרים שאינם יהודים .לטענתו ,לגבי יהודים נחשבת היעדרות בערב חג כחצי יום חופשה ואילו לגבי בני העדה הדרוזית ,אותה היעדרות נחשבת כיום חופשה מלא .גם קבילה זו נמצאה מוצדקת ותוקנה מערכתית". רוב הקבילות -בענייני שכר מן הדו"חות עולה גם המחויבות האישית ולא רק המקצועית ,שקלר ,האמונה על הניסוח המשפטי המדויק ,מבטאת במילים פשוטות" :גדלתי בבית שחינך אותי לערכים של כבוד לזולת ובעיקר כבוד ל'אחר' .ערכים אלה הולכים עמי כל השנים ,והם שהנחו אותי גם בתפקיד הנציבה ,בו אני רואה שליחות של ממש". חשוב לקלר להזכיר ,כי נציבות קבילות השוטרים והסוהרים היא בעצם הגוף שהמחוקק הקים כדי לתת מענה לשלילת החירות להתאגד בקרב לובשי המדים במשטרה ובשירות בתי הסוהר. "הכוונה היתה לאפשר פניה ישירה ,שלא באמצעות הפיקוד ,לגוף עצמאי ,בעל סמכות חקירה כשל ועדת חקירה ,הפועל מתוך חופש ועצמאות כשל שופט .אנחנו צריכים לתת מענה לפניות שעניינן עוול שנעשה לשוטר או לסוהר כתוצאה מאי- מילוי הוראה ,אי-מילוי חוק ,או מינהל בלתי תקין, אפליה ,חוסר צדק בולט וכדומה" . יחסי מפקד-פקוד הוא נושא עליו דיברה וכתבה קלר לא מעט" .עם זאת" ,היא מציינת בחיוך" ,רוב הקבילות עניינן הוא שכר .אבל צריך לזכור כי נוח יותר להתלונן על שכר מאשר על המפקד."... וכך ,גם אם מספר הקבילות בכל הנושאים הולך ופוחת עם השנים (בשנת 2011הוגשו 1,184פניות, בהשוואה ל 1,256-פניות בשנת - 2010ירידה של ,)5.8%קלר עדיין רואה חשיבות רבה בהצפת מערך היחסים המורכב הזה בשני הארגונים הבטחוניים. היא מיד מביאה דוגמה בנושא" :הוגשה לנו קבילה של סוהר ,שהלין על יחס המפקד וטען כי במהלך ריאיון שנערך לו התבטא כלפיו המפקד במילים' :למה אתה מדבר כמו עבריין' .המפקד מצדו טען ,כי במהלך הריאיון התנהג הקובל בבוטות ,באופן שהקרין זלזול וחוסר כבוד .במקביל הודה המפקד כי אכן התבטא בדרך שיוחסה לו ,אך ציין כי דבריו נאמרו בתגובה לסירובו של הקובל לחתום ולאשר את סיכום הריאיון שנערך עמו. "הקבילה הזו נמצאה מוצדקת .גם אם פקוד מתבטא בדרך שאינה הולמת ,אין המפקד רשאי להיגרר ולנקוט בלשון בלתי ראויה .מצופה ממפקד ונדרש ממנו לתת דוגמה לפקודיו .גם הערה מוצדקת לפקוד ,צריך שתינתן בלשון נקייה שאין עמה פגיעה והשפלה .כך קיבל המפקד הערה על אופן התבטאותו". גישור כפתרון חלופי הגם שאין הדבר כלול בהגדרת תפקידי הנציבות, מתברר שבשנות נציבותה דאגה קלר לכך שאנשי הנציבות יעברו קורס בגישור" .אני מאמינה כי יש לפרוק ולפרק את התסכול שנוצר בעת סכסוך בין אנשים ,בעיקר אצל זה שנמצא כי אינו צודק. חשוב שהצד הנפגע לא יישאר עם 'בטן מלאה'. עסקנו ,למשל ,בקבילה של פקוד ,שהלין על המפקדת שלו .זה התפתח לריב ברמת ה'כאסח', טעון רגשית בצורה קיצונית .לכן החלטנו במקרה זה לפנות ,קודם כל ,לגישור .בעת תהליך הגישור הבינה המפקדת ממה נעלב הפקוד וגילתה כי בלי כוונה ,היא מעדה בלשונה ופגעה בו .התברר שיש לה דווקא הערכה רבה אל הפקוד והוא הודה שגם הוא מעריך אותה מאוד .כך פתרנו סכסוך שנראה נציבות קבילות שוטרים וסוהרים -עובדות ונתונים הנציבות היא גורם מערכתי בלתי תלוי ,המאפשר לשוטרים ולסוהרים לפנות באופן ישיר ולהגיש קבילה בכל טענה כנגד המערכת במקרים של קיפוח ,אי-צדק או עוולה בשירות. נוסף על פעילותו זו ,מגיש מוסד הנציבות לשר לבטחון הפנים ולוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת ,דין-וחשבון שנתי על פעילויותיו וכן מפרסם ידיעון בשם "קבל-עם". דו"ח הנציבות מסכם את פעילותה במהלך שנת עבודה והוא כולל ,נוסף על הנתונים לגבי היקף העשייה ותיאור הטיפול במבחר קבילות ,גם זיהוי מגמות ,אשר נלמד מתוך ההיקף והתוכן של הפניות וכן מן הפעילות שנעשתה בעקבותיהן. נציבות קבילות השוטרים והסוהרים הוקמה בשנת ,1980על פי מודל נציב קבילות החיילים בצה"ל. בראש המוסד עומד נציב תלונות שוטרים וסוהרים ,הפועל לפי חוק פקודת המשטרה ופקודת בתי הסוהר ,והוא ממונה לתפקיד על ידי השר לבטחון הפנים ,בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת. הנציב אינו כפוף למרות מפכ"ל המשטרה או נציב שב"ס ,וזאת כדי לשמור על עצמאותו. בין תפקידיו של נציב הקבילות :קביעת עמדה בכל קבילה ,מתן הודעה מנומקת בכתב על תוצאות הבירור לכל קובל ונקבל ,גיבוש דרכים ומתן המלצות לתיקונים בעקבות קבילות צודקות ולשם מניעה של הישנות עוולות במערכת. כדאי לדעת שבשנת 2011הוגשו 524קבילות של שוטרים ו 161-קבילות של סוהרים ,סך הכול 685פניות בהן נפתח תיק קבילה 499 .פניות אחרות טופלו כהתייעצות מקדמית 38% .מקבילות הסוהרים נמצאו מוצדקות ו 54%-נמצאו בלתי מוצדקות 8% .מהפניות לא התבררו עד תום. דו"ח הנציבות מתפרסם באתר המשרד לבטחון הפניםwww.mops.gov.il : לבירורים בנושאי קבילות ,התקשרו לטל' ,02-5429933בימים א'-ה' בין השעות 11.00-09.00 כמעט אבוד ,ללא צורך בהגשת קבילה". במאמריה "קצין וג'נטלמן" (אסופת מאמרים "צוהר לבית הסוהר" ,גיליון מס' )2010 ,13 ו"המפקד כמנהיג" (דו"ח הנציבות ,)2011כותבת קלר על מנהיגותם של מפקדים בשורות המשטרה ובבתי הסוהר ,על תכונות המפקד-המנהיג ועל דפוסי התנהגות לא מנהיגותיים כפי שעלו בקבילות" .לדוגמה ,אנו שומעים על יחס בלתי הולם של מפקדים בעקבות הגשת תלונה של פקוד, למרות שזוהי זכותו הסטטוטורית .יש גם קבילות על אפליה בקידום ,בעקבות חוסר הכנות של מפקדים בעת מתן ההערכה לפקודיהם". נושא נוסף שזכה לטיפול בנציבות היה קבילות על פגיעה בגין תהליך הרוטציה .קלר" :סוהר הועבר מבית סוהר אחד למשנהו במסגרת תהליך הרוטציה ,עליו החליט נציב שב"ס בשעתו .הסוהר הלין על פגיעה במעמדו ובקידומו .בבית הסוהר החדש הוא הוצב בתפקיד זוטר ,בהשוואה לתפקידו הקודם .כאשר פנינו אל אותו בית סוהר ,מפקדיו החדשים של הסוהר טענו כי היה עליהם לבדוק את מידת התאמתו לתפקיד ,וכי בכל מקרה יש קדימות למועמדים לתפקיד מקרב הסגל הוותיק. "קבילה זו הציפה שאלה עקרונית-רוחבית לגבי אופן יישום הליך הרוטציה ,שהוא הליך ראוי בהיבט של רענון השורות .עם זאת ,יישומו צריך להיעשות תוך מתן הדעת על עקרון הרציפות והשוויון .רוטציה צריכה להתבצע על בסיס העברה לתקן הולם ,מקביל ,שלא יביא לפגיעה במעמדו או בסיכויי קידומו של הסוהר .הקבילה נמצאה מוצדקת ובעקבותיה בוצע תיקון מערכתי". סבר פנים יפות אנשי הנציבות ,כולל סג"ד שאולה הרמן, קצינת הבירור מטעם שירות בתי הסוהר ,מגיעים גם לביקורים בשטח ,כדי להתוודע באופן קרוב יותר לאנשי היחידות וכך להבין טוב יותר את הרקע לקבילות" .אנחנו מתאמים את הביקורים עם מינהל משאבי אנוש ופעמים רבות מפקד היחידה אף מפרסם את דבר הביקור .לא פעם אנחנו מקבלים סוהרים לשיחה ומבצעים בדיקה ראשונית של עניינם כבר בשטח" .מעבר לכך, מקיימים אנשי הנציבות פגישות עם שדרת הפיקוד במשטרה ובשב"ס וכן עורכים הרצאות לשוטרים ולסוהרים. "בהרצאות שלי אני מצטטת את המדרש מאבות דרבי נתן שהוא נר לרגלי' :המקבל את חברו בסבר פנים יפות ,אפילו לא נתן לו כלום ,כאילו נתן לו את כל המתנות הטובות שבעולם' .לדעתי ,האוזן הקשבת עושה את ההבדל .במקום לכעוס או לצעוק צריך פשוט להקשיב ,לנסות ולהבין מצוקה, ובמקרים המתאימים להסביר לפקוד מדוע נענתה בקשתו בשלילה או מדוע אין אפשרות למלאה. "די בזה כדי לסלק תחושות של מרירות ותסכול ,שיש להן השפעה עצומה ,ולא חיובית, על יכולתו של פקוד להזדהות עם יעדי הארגון ומטרותיו". 37 חדשות שב"ס יום המעשים הטובים ב'דקל' ב"יום המעשים הטובים" ,החברה הישראלית על גווניה השונים ,מתגייסת לעשיית טוב למען הזולת .הערך האנושי שמניע את כל הפעילות הוא "ואהבת לרעך כמוך" ,הערך הנעלה מכולם ומצווה שמקורה בתורה .סגל כלא 'דקל' לקח על עצמו' :בחיי היומיום נהיה אדיבים איש כלפי רעהו ,נכבד את הזולת ,נתרום לחלשים בעזרה ,בביגוד ,במזון ובהכוונה ,כדי לחלצם ממצוקתם עד כמה שנוכל .נתנדב לפעילויות צדקה למען החברה ,כי כל ישראל ערבים זה לזה!' במסגרת "יום המעשים הטובים" שחל השנה ב 20-במרס ,נרתמו עובדי היום והמשמרות של סגל הכלא לטובת שתי תוכניות: ● ●חידוש גינה וצביעת פנים וחוץ של מעון לילדים חרשים (מכון מיח"א) בבאר שבע. ● ●חידוש גינה וצביעת פנים וחוץ של מעון יום למבוגרים מוגבלים בקרית גת. גם בעתיד מתכוון הסגל בכלא 'דקל' להתנדב למען תוכניות ארוכות-טווח לטובת הקהילה. גינון טיפולי ב'שיטה' כחלק מהתוכנית השנתית של מחוז צפון ,שעוסקת בגינון טיפולי ,משתמשים בכלא 'שיטה' בצמחים ובפעילויות הקשורות בגינון ,במטרה לקדם תהליכים שמיטיבים עם האדם -מבחינה גופנית ,נפשית ,התנהגותית ,חברתית וקוגניטיבית .זהר נאיר ,מטפלת באמצעות גינון ,ואורטל שוקרון ,קצינת חינוך ,הן שאמונות על התוכנית. התוכנית מיועדת לאסירים מושגחים ולתומכים .המפגש עם חלקת הגינה ,בתוך הכלא ,המגע עם האדמה והעיסוק בצמחים, מחזיר את האנשים למקומות נשכחים ומקרב אותם לרגשות עמוקים שאצורים בתוכם זמן רב .נוסף על כך ,נוצרת הקבלה בין תהליכים שמתקיימים בגינה לבין תהליכים אישיים שעוברים על האסירים ,חברי הקבוצה. מפקד ביס"ר 'שיטה', אחד האסירים שמשתתף בתוכנית מספר: נוטע גנ"מ נזייה להיאני "אני קשור לעץ הדקל .גידלנו שבעה עצי עץ לימון ,בחצר תמר ,וטיפלתי בהם כמו בתינוקות .הייתי מטפס לראש העץ ,כדי לראות את הפרחים. מרכז החינוך לפעמים הייתי נופל מגובה רב ,אבל קם ושוב מטפס .הדקל מסמל אותי -גם אני נופל וקם ולא מתייאש". מלהטטים ב'צלמון' בחודש נובמבר 2011החל בכלא 'צלמון' מיזם להטוטנות (ג'אגלינג) טיפולי, כחלק ממיזם מחוזי ,בהנחיית קצינת החינוך ,לנה כברה גרבק ,ומדריך הג'אגלינג ,אורן יוסף. במיזם לקחו חלק 15אסירים ,מכל האגפים בבית הסוהר .דרך השימוש באביזרי להטוטנות שונים ,עסקו האסירים בנושאים של דימוי עצמי ,העצמה אישית ,תקשורת ,שיתוף פעולה ועבודה צוות ,חוקים וגבולות ועוד. כך למשל ,דרך עבודה עם כדורי ג'אגלינג, הבינו חברי הקבוצה כמה חשובה הדרך בה אנחנו זורקים את הכדור .מכאן הסיקו עד כמה משמעותית היא הדרך בה אנחנו מנסים להעביר מסר .בהזדמנות אחרת ,בעבודה עם 'צלחות סיניות' ,עסקו האסירים בנושא ההעצמה אישית. בשיחת הסיכום סיפרו האסירים כי התרגול סייע להם להתרכז וכי הם גילו יכולות שלא ידעו שיש להם .לדברי אחד מהם" :אנשים פוחדים להגשים חלום ,מפחד הכישלון". 38 קורס אמנות הבישול ב'צלמון' בסוף שנת העבודה ,2011נפתח לראשונה בכלא 'צלמון' קורס 'אמנות הבישול' .הקורס ,המיועד לאסירי הכלא ,נערך במסגרת פעילות מערך התעסוקה וההכשרה המקצועית של שירות בתי הסוהר .הוא כלל 1,700 שעות לימוד ,שהועברו על ידי השפים המובילים של 'דן גורמה' .מבין 25 האסירים שהחלו את הקורס, 13סיימו אותו בהצלחה. לפתיחת הקורס קדמה הכנה ארוכה ,שכללה השקעה של יותר ממיליון וחצי שקלים בתשתיות ,ברכש ובציודמקצועי -הכול לפי דרישות משרד התמ"ת. בסוף חודש ינואר השנה התקיים טקס הסיום של הקורס. נכחו בו בין השאר נציגי משרד התמ"ת -האגף להכשרה מקצועית ,נציגי 'דן גורמה' ובכירי השפים בארץ ,בהם השף צחי בוקשתתר ,השף מיכאל כץ, השף גיא פרץ ואחרים .השפים שהוזמנו לטקס הופתעו מהמקצועיות הרבה ומהרמה הגבוהה של עבודת האסירים ,בוגרי הקורס ,ואף הבטיחו להם מקום עבודה עם שחרורם מן הכלא .כל בוגרי הקורס קיבלו תעודות הסמכה מטעם משרד התמ"ת. תעשיות שב"ס למען בטחון ישראל מנכ"ל לב"י (הקרן למען בטחון ישראל) נתן לאחרונה את ברכתו לשיתוף פעולה בין תעשיות שירות בתי הסוהר לקרן לב"י .בין השאר סוכם על ייצור מוצר ייעודי בתעשיות שב"ס בשביל קרן לב"י. המוצר -פינת ישיבה ייחודית לחיילי צה"ל ('הפינה שבליבי') ,שתוצב בבסיסי צה"ל השונים, ועומדת במדדים גבוהים של איכות ובטיחות. היא פותחה על ידי אנשי השיווק של תעשיות שב"ס, צוות התפ"י ומנהל מפעל העץ בבית סוהר 'אשל', בשיתוף נציגי קרן 'לב"י'. עד כה התקבלה הזמנה על סך 400אלף שקל לייצור ולאספקה של פינות הישיבה .כעת מתנהל תהליך רישום הדגם אצל רשם הפטנטים במשרד המשפטים. יום משפחות ב'אופק' במסגרת תוכנית לעידוד מעורבותם של הורי האסירים בבית הסוהר לנערים, 'אופק' ,נערך בכלא בפברואר 'יום משפחות'. יום המשפחות כלל התכנסות, הרצאה של נציגות מכון אדלר ,שמנחות סדנאות בכלא ,ומפגש ושיחה של האסירים עם בני משפחותיהם בהנחיית אנשי המקצוע בכלא. המשפחות המבקרות וגם האסירים קיבלו בתום המפגש תמונות משותפות ,שעוררו התרגשות ושמחה רבים .בהמשך יתקיימו ימי משפחות דומים ,שיאפשרו להורים להיות מעורבים במה שעובר על ילדיהם במהלך המאסר. חדשות שב"ס יום עיון בנושא מניעת הטרדה מינית כחלק ממדיניות שב"ס ,מקפיד מחוז המרכז בנושא מניעת הטרדה מינית, האסורה על פי חוק .לאור חשיבות העניין ,קיים המחוז במהלך ינואר יום עיון בנושא .המפגש כלל את ההצגה 'גבול' ,שעוסקת בגבולות היחסים בין עובד 'יום מעשים טובים' בלוד כ 40-בנות השירות הלאומי המשרתות בשב"ס השתתפו ב'יום מעשים טובים' שנערך בחמישה גני ילדים בלוד מטעם 'האגודה להתנדבות' .מטרת היום לחזק את העשייה החברתית של בנות השירות הלאומי ושל שב"ס בעיר לוד ,ולתרום לקהילה. בנות השירות הלאומי לקחו חלק בפעילויות הקשורות לבריאות ילדים ,נושא שנבחר על ידי משרד החינוך .במסגרת הפעילות הכינו עם הילדים ארוחת בריאות וערכו אתם שיחה בנושא היגיינה .בסוף היום הודו הבנות ש'רק מי שתורם ,מבין עד כמה הוא נתרם בעצמו'. למעביד ,למידת החוק למניעת הטרדה מינית על מרכיביו השונים .לסיום, התקיים שיח פתוח עם עורך הדין דורון ויינריך. ביום העיון המיוחד נכחו כ 250-אנשי סגל ,מכלל המגזרים. כנס מחוז מרכז לסיכום שנת העבודה 2011 בראשית חודש מרס ערך מחוז המרכז כנס לסיכום שנת העבודה .2011 בכנס ,שנערך בהיכל התרבות במודיעין ,השתתפו כ 600-קצינים וסוהרים, מכל יחידת המחוז .נציב שב"ס ,רב-גונדר אהרון פרנקו ,וסגל הפיקוד הבכיר כיבדו את הכנס בנוכחותם .השנה התקיים כנס הסיכום בסימן אמירתו של ראש הממשלה המנוח ,מנחם בגין ,לפיה 'גם המובן מאליו צריך להיאמר'. "אנו נושאים בעול הטיפול באזרחים ובתושבים המאותגרים ביותר בישראל" ,אמרה בפתיחת הטקס המנחה רב-כלאי אורית רבינוביץ" .משימה זו מחייבת אותנו למצוינות והיא דורשת משאבים רבים ,בראש ובראשונה המשאב האנושי .טיפוחו היא ההשקעה הטובה ביותר לארגון". במהלך הכנס הוענקו תעודות הצטיינות לשמונה סוהרים מצטיינים מידי מפקד המחוז ,גונדר טאפש מקבל .ואלה הסוהרים המצטיינים: כלאי אתי ישי..........................מכלא 'תל אביב' רס"ר וג'די ג'מולי.....................מכלא 'רימונים' רס"ר יניב ביטן ........................מכלא 'אילון' כלאי מירב כהן-גבאי................מכלא 'השרון' -מתקן מת"ן כלאי שרון ציוני הרשברג...........מכלא 'נווה-תרצה' רס"ר מואייד אבו חלא ..............מכלא 'אופק' רס"ר ירון סוגאוקר ...................מכלא 'גבעון' רס"ר ודים גנטמן .....................מכלא מג"ן-ניצן. נוסף על כך ,זכה בית מעצר 'הדרים' בפרס היחידה המצטיינת ,ומשרד הרישום ב'מעשיהו' זכה בפרס משרד הרישום המצטיין. בית מעצר 'הדרים' זוכה בפרס היחידה המצטיינת סגל 'נווה תרצה' מתנדב בבית אבות במהלך פברואר יצאה משמרת של בית סוהר 'נווה תרצה' לפעילות התנדבותית בבית-אבות 'נווה שבא' בלוד .המקום נבחר על ידי אנשי המשמרת במהלך שיחת צוות, בה הוחלט להגיע לאוכלוסיית גיל הזהב אשר עקב סיבות בריאותיות שוהה במוסד סיעודי. הנה סיפור ההתנדבות בגוף ראשון" :ביום חורפי ,אפור וגשום ,הגענו לבית האבות. הבאנו אתנו בלונים צבעוניים, משחקים שונים ו...לקים צבעוניים .בהמשך התברר שדיירות בית האבות התלהבו מאוד מהצבעים הזוהרים ,וכולן רצו לעשות מניקור חדש אצלנו ...הדיירים השתתפו במשחק קבוצתי עם הבלונים ובמשחק בינגו. "לא הרגשנו איך הזמן עבר .זכינו להמון מילים חמות מהדיירים ומצוות המקום ,אך הדבר הכי חשוב בשבילנו היה החום שראינו בעיני הקשישים, האהבה וההתעניינות האמיתית שלהם בכל הפעילויות שביצענו יחד". תחרות מאסטר-שף בשב"ס תוכנית "מאסטר שף" ,שמטרתה איתור השף הטוב ביותר מבין אגפי שב"ס, יוצאת לדרך באגפי הכליאה של בית סוהר 'דקל' ובמרכז החינוך בכלא. התוכנית ,בהשראת תוכנית הטלוויזיה המצליחה 'מאסטר שף' בערוץ 2 ובעקבות העובדה שאסיר לשעבר ניצח בתוכנית ,מנוהלת על ידי מ"מ רת"ח אביב טפר ,בריכוזה של קצינת חינוך ,רס"ר אורית לביא. אסירים רבים נעזרים בכיריים חשמליות ובמוצרים שהם רוכשים בקנטינה כדי להכין אוכל ,תוספת לארוחות ששב"ס מספק .בדרך זו יוצרים האסירים מתכונים חדשים ומגוונים ,בבחינת 'ארוחות מלכים' .תוכנית 'מאסטר שף' תביא לביטוי את תרבות הבישול בבתי הסוהר ,את דרכי הקיצור וההתאמות למציאות הקיימת בהן משתמשים האסירים המבשלים. התוכנית כוללת שלושה שלבים ,כדי לאפשר לכל האסירים לקחת בה חלק: שלב המוקדמות ,שלב סינון ושלב הגמר ,שייערך ביוני השנה .התחרות תתקיים במתכונת צוותית ,וכל צוות יימנה שניים-ארבעה אנשים בלבד. לרשות כלל הצוותים יעמוד סל מוצרים ,שיאושר מבעוד-מועד ויסופק באמצעות מטבח אסירים. 39 חדשות שב"ס משלוח מנות מ'חרמון' לבית אבות בטבעון בבית סוהר 'חרמון' מתקיימות לאורך השנה מספר פעילויות בעלות אופי של מעורבות חברתית ועשייה למען הקהילה .כמיטב המסורת ,גם השנה נרתם הכלא לעשייה ערכית המאפיינת את חג הפורים ,שעיקרה נתינה ושמחה .סגל 'חרמון' תרם כסף לטובת משלוח מנות לבית-אבות בטבעון ,שנארז על ידי אסירים במסגרת פעילות יצירה. במפגש ייחודי ומרגש במיוחד עם דיירי בית האבות ,תיאר אחד האסירים (במסגרת תוכנית 'שלהבת') את תהליך ההידרדרות שלו לסמים :החל בילדות ,דרך הנגיעה הראשונה בסמים ועד ההחלטה שלו להיגמל והקשיים הכרוכים בתהליך הגמילה. מנהלת בית האבות ציינה כי הקשישים נהנו מתשומת הלב שניתנה להם ,וכי סיפורו של האסיר ריגש אותם עד דמעות והותיר בהם רושם עמוק .בסיום המפגש העניקו סגל הכלא והאסירים את משלוח המנות לדיירים ,להמתיק את חגם. במכתב תודה לאחר המפגש שלחו דיירי המוסד את תפילתם לשיקומו המהיר של האסיר ואת תודתם לבית סוהר 'חרמון' על משלוח המנות. לימוד בחברותא של בני ישיבות ואסירים תוכנית יוצאת דופן מתקיימת בבית סוהר 'אלה' ,בה אסירים מן המניין הופכים לבני ישיבות ליום אחד. כמדי רבעון ,תלמידי ישיבות ההסדר ובוגריה ,הלומדים הוראה ,מגיעים לסיור בבית סוהר כדי לעמוד וללמוד מקרוב על מאפייני האסירים ,תוך שימת דגש על נושא השיקום וחשיבות השתלבותם של האסירים אחרי השחרור בחיים בחוץ .גולת הכותרת בסיורים היא הלמידה בחברותא של בני הישיבה עם האסירים ,על פי דפי מקורות שמוכנים מבעוד מועד. יש לציין כי לימוד זה שונה מהלימוד במדרשה .בעוד שבמדרשה לומדים מפי רב, בדומה להרצאה ,הרי שבמסגרת זו הלימוד הוא פרטני ויסודי .מעבר לכך ,נפתח בפני האסירים צוהר לעולמם של בני הישיבות, והביטוי 'חברותא' מקבל משמעות ותוקף לאחר לימוד כזה .בסיום ,מועבר שיעור מסכם לכולם ושרים שירי רגש בצוותא ,כנהוג בישיבות. מטרת התוכנית היא לקרב את האסירים ללימוד חווייתי בחברותא ולחזק את הקשר עם הקהילה .במקביל ,העובדה כי מחנכי דור העתיד מקיימים דיון מעמיק לגבי המשמעות וההשלכות של מאסר בבית כלא ,תוסיף ערך לעבודתם בעתיד .ממשוב שנערך בקרב האסירים עולה ,כי הם מאוד נהנים והאירוע נותן להם חומר למחשבה לגבי העתיד .חלקם אף הביע רצון להתקבל לתוכנית שיקום רש"א תורנית. תלמידי הישיבות שהגיעו לכלא היו מישיבת ההסדר 'ירוחם' ,מישיבת 'עלי', מ'נחת רוח' ועוד היד נטויה... עבודות אריגה של אסירים בכלא השרון במסגרת תוכנית אמנות שהתקיימה באגפי בית סוהר 'השרון' ,ארגו האסירים שטיחים מחומרים שונים ,תחת הסיסמה 'איך אני הורג (מעביר' ,אורג') את הזמן שנשאר לי בין הסורגים' .השטיחים הוצגו בתערוכה במרכז החינוך בכלא ,לצד לוח-עד יפהפה ,מעשה ידי האסירים אף הוא ,שחולק לסגל 'השרון' ולקצינים בכירים בשב"ס לקראת תחילת שנת העבודה .2012 40 רשתות אריגה במבחר גדלים שימשו כבסיס לעבודה האמנותית ,כמטפורה לרשתות הסורגים בתאים בבית הסוהר .לחומרי אריגה שימשו חומרים שמסמלים את מציאות החיים בבתי הסוהר :ניילונים ,סמרטוטי רצפה, ג'ינסים ,פקקים ועוד .כך ,למשל ,כתב אסיר שארג בסמרטוט רצפה' :אני כאדם מרגיש כמו סמרטוט רצפה .אמא שלי ,חסרת ההשכלה ,ניקתה בתים לפרנסתנו'. תוכנית האריגה הפכה בעבור האסירים מסע להכרה עצמית .אסירים ומבקרים שצפו בתערוכה התרשמו כי היא 'מאפשרת לחוות כיצד נראים החיים בכלא מבעד לחורים הקטנים של הסורגים'. קבוצת ביבליותרפיה במג"ן במשך ארבעה חודשים התקיימה במג"ן ,מרכז גוף ונפש ,קבוצת ביבליותרפיה לאסירים טעוני-פיקוח .פירוש המושג 'ביבליותרפיה' הוא 'טיפול ועזרה באמצעות המילה הכתובה' .הקבוצה נועדה למלא את שעות הפנאי של האסירים טעוני הפיקוח ,להפיג אצלם את תחושות הבדידות והשעמום ולסייע להם לשפר מיומנויות שיחה ,לפתח קשרים ונורמות חברתיות ולעורר בהם עניין חדש. אסירים טעוני-פיקוח סובלים פעמים רבות מליקויים קוגניטיביים ,קשיי- ריכוז או קשיים בהבנת השפה .ספרים יכולים לתת לאסירים כאלה כוח, לגרום להם לבכות או לצחוק ,להעשיר אותם מבחינה רגשית ולתת להם הרגשה שהם לא לבד .נוסף על כך ,הספרים מעשירים את אוצר המילים, מלמדים להתבטא טוב יותר ומרחיבים את עולם המחשבה והדמיון. מנחות הקבוצה בחרו להקריא לאסירים המשתתפים בסדנה דווקה סיפורי ילדים ,משום היותם כתובים בצורה בהירה ומובנת .כל ספר נבחר בקפידה, על פי המסרים החברתיים הגלומים בו ,כדי לסייע לאסירים ככל האפשר. במהלך הפגישות ,הופתעו מנחות הקבוצה לא פעם מהבעת רגשות והצפת חוויות אישיות עוד מתקופת הילדות מצד האסירים .הם הביעו נכונות לחלוק מעולמם הפנימי וגילו יכולות של הקשבה ,אמפתיה ומתן תמיכה וחיזוקים לחבריהם. פורים במחלקת קש"ת ב'רימונים' מחלקת קש"ת ,מחלקה טיפולית בכלא 'רימונים' ,מאכלסת כ 30-אסירים, השפוטים בגין עבירות של אלימות במשפחה .התהליך הטיפולי בה אורך כשנה ומעלה ,והמחלקה עצמה קיימת זה שנתיים .לרגל חג הפורים ,בחרו אנשי הטיפול של המחלקה לערוך אירוע ייחודי ,שחלקו הראשון הוקדש למפגש טיפולי ועסק בעולם הרגש ,וחלקו האחר היה מסיבת פורים עליזה. במסגרת המפגש הטיפולי ,התבקשו חברי המחלקה ליצור באמצעות חומרי יצירה שונים את 'המסכה' הדומיננטית אותה הם נוטים לחבוש בחיי היומיום במחלקה ,ולהציגה בפורום הקבוצתי .המסכות הפגינו חוזק ,ביטחון ,שליטה, "הכול בסדר" ,שמחה ועליצות ,אך למעשה הן מסתירות כאב ,בדידות, סבל ,בלבול ועוד .חברי המחלקה התייחסו ,מחד ,לקושי המתלווה לחבישת המסכה ולאנרגיה המושקעת בכך ,ומאידך ,לרווח המושג מכך. בהמשך ,במסיבת הפורים ההיתולית ,שררה אווירה נעימה ומשוחררת. האסירים התחפשו ,שרו ,רקדו ונכנסו לאווירת החג. חדשות שב"ס חדשות מינהל מש"א - כנס מצוינות בפברואר 2012נערך כנס 'בוחרים מצוינות -יוצרים מצוינות' ,לציון ארבע שנות פעילות של תוכנית "תלפיות-להב" בשירות בתי הסוהר .בכנס ,שנועד לשתף בידע שנצבר במסגרת התוכנית ,לקחו חלק בין השאר חברי הספ"כ הבכיר ,מפקדי יחידות ,חונכי תלפיות ,תלפיונים ואנשי מש"א. במהלך הכנס הושקה חוברת 'קידום מצוינות בשב"ס' ,שמציגה את רציונל הפיתוח של תוכנית "תלפיות להב" ,עיקרי הלמידה והעשייה ומיזמים נבחרים שנעשו במסגרת התוכנית. ראש התוכנית ,רב-כלאי קרן גנות ,דיברה על כך ש'מצוינות היא דרך'. 'עלינו לחרוט על דגלנו ,לצד שאר הערכים ,גם את ערך המצוינות' ,הדגישה גנות. נציב שב"ס ,רב-גונדר אהרון פרנקו ,התייחס למשמעות שיש לתוכנית, המגדלת את הדור הבא בשירות בתי הסוהר ומפגינה ראייה ארוכת-טווח. הנציב ציטט מדבריו של יאנוש קורצ'ק' :הזורע חיטה -דואג לשנה .הנוטע עצים -דואג לשנים והמחנך נפשות -דואג לדורות'. חדשות ממד"ה :גיבושון חדשני -בוחרים ל'דרור' בפברואר נערך גיבושון ייחודי ,ראשון מסוגו ,ליחידת 'דרור' .הגיבושון, שנבנה על ידי צוות אבחון ומיון בממד"ה ,בראשות כלאי אורית אפל ובשיתוף עם יחידת 'דרור' ,הותאם מקצועית לצרכים הייחודיים של היחידה. בין השאר כלל הגיבושון משימות ייחודיות של עיקוב ,תשאול ותפקוד תחת תנאים פיזיים לא שגרתיים. מתוך 17מועמדים שניגשו לגיבושון וביקשו להגיע ליחידת 'דרור' ,התקבלו לבסוף רק שלושה. חדשות קב"ן :מרחיבים את התמיכה בסגל קצינת בריאות הנפש לסגל ,רב-כלאי קרן כהן ,הרחיבה את ההתקשרות עם מכון תל"ם -מכון לטיפול ולתמיכה פסיכולוגיים ,בעבור אנשי סגל שב"ס. המכון פועל בפריסה ארצית וניתן לפנות אליו באמצעות הקב"ן (במימון מלא של השירות ,על פי קריטריונים קבועים מראש) ,או באופן עצמאי (הטיפול מסובסד) .כמו כן ,מכון 'גרין' בתל אביב מעניק אף הוא הנחה לסוהרים שיפנו אליו .לפרטים נוספים ,ניתן לפנות לקב"ן רב-כלאי קרן כהן בטלפון .050-6279587 תוכנית מנוף יוצאת לדרך תוכניות לקידום מנהיגות ,עבודת צוות ותקשורת פותחו לאחרונה ביחידות השונות והן ייושמו במהלך שנת ,2012בליווי יעוץ ארגוני וסדנאות לסגל. התוכניות נערכות במסגרת 'מנוף' ,תוכנית שמועברת על ידי מפקדי המחוזות ,בהובלה מקצועית של הייעוץ הארגוני בממד"ה ובראשות רב- כלאי אלה לביא. על עניינים שברוח ,בחומר ומה שביניהם חדשות רווחה :מכבדים את הפורשים כחלק מתהליך הפרישה הקיים היום בשירות ומעצם החשיבות שרואה הארגון בשמירת קשר עם הגמלאים ,גם אחרי פרישתם ,נערכו לאחרונה מספר אירועים .בין השאר נערך אירוע פרידה מקצינים שפרשו ,בראשות נציב שב"ס ,סגל הספ"כ הבכיר ומפקדי היחידות .במסגרת האירוע ,הגמלאים יצאו לטיול וזכו להסבר אודות זכויותיהם. במקביל נפתח תהליך הפרישה של שנת ,2013כאשר אנשי הסגל שנמצאים על סף פרישה קיבלו סקירה ראשונה אודות זכויותיהם ,המשמעות הכלכלית של הפרישה וההתמודדות עם השינוי הצפוי .בהמשך יוזמנו העתידים לפרוש גם לפגישות אישיות ולסדנת 'מעבר בין קריירה לקריירה' ,שתעסוק בהתמודדות עם השינוי ובהתארגנות מחדש ,לאחר הפרישה. שכר הסוהר המתחיל לאחרונה חלו שינויים בשכר הסוהר המתחיל .החל מספטמבר ,2011זכאי כל סוהר מרגע שהתגייס לשכר בגובה 5,500שקל ,כולל החזר הוצאות .חודש לאחר הגיוס (במהלך קורס הסוהרים) ואחרי שהסוהר חותם על התחייבות לשירות במסלול הנגדים ,הוא זכאי למענק חצי-שנתי בגובה של 45%משכר הברוטו שלו. בסיום קורס הסוהרים (לאחר כחצי שנה) זכאי הסוהר לתוספת גמול השתלמות ,שמעלה את שכרו ל 6,800-שקל (ללא מענקים) .הנושא מעלה את חשיבות סיום קורס הסוהרים בהצלחה. סיכום: ציר זמן בעת הגיוס חודש לאחר הגיוס ₪ 5,915 ₪ 5,500 שכר ברוטו (ממוצע) עלייה בשכר 0% באחוזים 7.5%+ בסיום קורס סה"כ עלייה בשכר סוהרים ₪ 1,810 ₪ 7,310 23.5%+ 31%+ * שכר ממוצע -מייצג את פריסת המענקים בשכר. משובים לדגם השירות בסוף שנת 2011נערכו בפעם הראשונה משובים לדגם השירות למגויסי שנתון .2009המשובים התבססו על נתונים שנאספו על ידי ממד"ה ,וכללו את כלל נתוני ההערכה שיש לגבי כל אחד מהמועמדים .כמו כן הציגו המשובים את מיקומם היחסי של המגויסים ביחס לשנתון. 41 חדשות שב"ס חדשות מינהל הדרכה שולחן עגול בנושא חיישנות נושא החיישנות הוא אחד המרכיבים המרכזיים בתפקיד סוהרי הביטחון הלוחמים ביחידות המיוחדות ,ובקרב אנשי המטה האמונים על איסוף וניתוח ידיעות. בינואר 2012נערך 'שולחן עגול' בנושא חיישנות בראשות סגן הנציב ובהשתתפות נציגים מהשטח ומהמטה ,מתחומי הביטחון ,המודיעין והטיפול, לצד שני גורמי ביטחון חיצוניים :מ"י והיחידה לאבטחת אישים .כל זאת במטרה להעלות את הנושא על סדר היום ,תוך למידה מגופים מקבילים. 'השולחן העגול' פשר עיסוק ממוקד בנושא מרכזי וחשוב ,והשתתפות הגורמים השונים מהארגון ומחוצה לו ,פשרה שיח פורה והצגה של תפיסות, עמדות ונקודות מבט שונות ביחס לסוגיית החיישנות. סדנה לגמילה מעישון לראשונה בשירות ,הוביל מינהל ההדרכה יחד עם מפקד מא"ם מרכז ,רב- כלאי אבי כהן ,סדנה לגמילה מעישון ,שנערכה על ידי המרכז למיזמים בתחום הבריאות ,בראשות איילת שבתאי .הסדנה כללה שבעה מפגשים ונערכה בכלא 'אילון' .הודות לסדנה נגמלו מרבית המשתתפים בה מעישון. מדמה-אגף בכלא מגידו בינואר נחנך מדמה-אגף בבית סוהר 'מגידו' ,שכולל שבעה תאים וחדר קרב- מגע (בהמשך יוקם מדמה-תא מרופד ,לאימון קרב-מגע במתאר צר) .יחידות מחוז צפון וגדוד מחוז צפון מתאמנים במדמה האגף מאז הקמתו .האימון במדמה-אגף הינו חלק מהכשרת הסוהר ומהשמירה על כשירותו ,תוך דימוי מרבי לתנאי השטח .תפעולו של מדמה האגף מתבצע בהובלת מרכז אימונים צפון ,רב-כלאי מוטי מאטסאטס ,וצוותו. ערכת איכות הסביבה למפקד לאחרונה הושלם פיתוח מערך שיעור בנושא איכות הסביבה .מערך השיעור מהווה כלי חינוכי הסברתי ,כחלק ממאמץ כלל-עולמי לפיתוח מודעות לסביבה ולבעיות הקשורות בה ,כמו גם לפיתוח אחריות ומחויבות סביבתית, כנכס הנמצא בידינו למשמורת לדורות הבאים. גרף הכשרות לשנת 2012 מינהל ההדרכה פרסם בפברואר את גרף ההכשרות ומופעי ההדרכה לשנת העבודה .2012גרף ההכשרות מרכז את כלל תוכניות ההדרכה בארגון - ביחידות המיוחדות ,בבית-ספר 'ניר' ובמרכזי האימונים המחוזיים. גרף ההדרכות השנתי מאפשר להיערך ולתכנן קדימה ,מתוך מגמה לווסת עומסים ארגוניים בתחום ההדרכה. לומדה בנושא רעידות אדמה שב"ס הציב לעצמו יעד לקראת שנת ,2012לתת מענה ארגוני כולל לתרחיש עתידי של רעידת אדמה .כחלק מהמענה פיתח מינהל ההדרכה לומדה בנושא רעידות אדמה .הלומדה מדגימה ,בין השאר ,את ההתנהלות האישית הנכונה במהלך רעש אדמה ומנסחת את נוהלי שב"ס בתוך מתקני הכליאה בעת אירוע כזה .מדובר בפעילות אחת מתוך קשת של פעולות הדרכה בנושא, שייערכו במהלך השנה הקרובה. פיתוח ערכת חיפושים ערכת חיפושים שנותנת מענה חדשני וידידותי מאד למשתמש פותחה על ידי מחלקת ההדרכה של שב"ס ,יחידת 'דרור' ,מחלקת הביטחון ובסיועה של חברת ג'ון ברייס .הערכה נועדה להקנות ידע וכלים בכל הנוגע לעולם החיפושים בשב"ס והיא כוללת את תפיסת העולם בנושא החיפושים, חשיבות החיפוש ,חיישנות וביצוע החיפוש הלכה למעשה .הערכה מותאמת לשימוש למדריכים ,למפקדים בשטח ולסוהרים שמעוניינים ללמוד באופן עצמאי .היא בנויה כך שניתן להשתמש רק בחלקים ממנה ,לפי הצורך. מחזור ראשון של קורס כלאים מתקדם מחזור ראשון של קורס כלאים מתקדם ,המסמיך לקצונה כאלה שהינם בדרגת כלאי מעל ארבע שנים ,יצא לדרך בנובמבר .2011מטרת הקורס לצייד את החניכים בכלים ניהוליים ,מקצועיים ואישיים ,שיסייעו להם להעצים את עצמם ואת סביבתם .הקורס מתקיים בבית הספר 'ניר' ונמשך שלושה שבועות .במסגרת הקורס נערכים סיורים וסדנאות ,ועל החניכים לבצע מטלות בנושאי העצמה אישית ,הנהגה עצמית ומנהיגות בכלל .מאז יצא הקורס לדרך התקיימו כבר שלושה מחזורים .על הקורסים מפקדת רב- כלאי שרון גוטמן-טפר. 42 הכשרה לסגל העוסק בהחזקת מסתננים לקראת איוש המתחמים בכלא 'קציעות' ,המיועדים להחזקת אוכלוסיות מסתננים ,פותחו הכשרות ייחודיות לאנשי סגל מתחום הביטחון ולאנשי הטיפול והמנהלה. ההכשרות ,בנות שבוע ,מתקיימות חלקן במא"מ דרום וחלקן -במכללת ספיר .בין השאר עוסקים במסגרת ההכשרה בהטמעת השינוי ,כלומר, המעבר מ'כליאה' ל'החזקה' ,וכן בכל הנוגע לטיפול באוכלוסייה הייחודית של המסתננים ובהכרת הרקע התרבותי ,הפוליטי ,המשפטי והכלכלי-חברתי של אוכלוסייה זו ,תוך מתן דגש על הטרוגניות ,מאפיינים פוסט-טראומתיים ועוד. פיתוח קורס פיקוד וניהול בכיר לראשונה פותח קורס פיקוד וניהול בכיר בעבור הקצונה הבכירה בשב"ס, כחלק מפיתוח הרצף ההדרכתי .מטרת הקורס היא פיתוח ושיפור תפיסות וכישורי פיקוד וניהול של קציני שב"ס ,הממלאים תפקידי פיקוד ומטה בכירים בדרגת גנ"מ .ההכשרה מעמיקה את הידע של סגל הפיקוד הבכיר, בכל הנוגע לתוכן ולאתגרים פנים-ארגוניים וחוץ-ארגוניים ,ומשמשת מסגרת ללמידה ולהתפתחות בסוגיות מרכזיות המעסיקות את הארגון כולו. הקורס הראשון ,בפיקודן של תג"ד דבי שגיא וסגניתה גנ"מ רונית מצליח, יצא לדרך בפברואר השנה ,והשתתפו בו 15מפקדים. ברכות סוהרי שב"ס לחג הפסח רב כלאי רביד צברי ,איזוק אלקטרוני רס"ל רומן חודדטוב ,ביס"ר מעשיהו רס"ר יפית שלמה ,יחידת נחשון אין מי שיכול להבין את משמעות המילה 'חירות' יותר מאנשי סגל שירות בתי הסוהר .כמי שצועדים יום יום אל בין החומות ,ופוגשים באלה שניטלה מהם חירותם ,אנחנו מבינים עד כמה החופש חשוב לאדם .חג חירות שמח! בכל ימות השנה אנחנו נעים ממשמרת למשמרת ,עסוקים בשמירה על בטחון המדינה .החג הזה אנו מסובין עם המשפחות שלנו ,הנושאות בעול לא פחות מאתנו .חג שמח להן ולכולנו! חג הפסח הוא גם חג האביב ,סימן להתחדשות ולפריחה .מי ייתן שתהיה לכולנו שנה 'אביבית' ,עם צמיחה אישית וארגונית ,כל אחד בתחומו. רס"מ אשר צברי ,ביס"ר אופק רב סוהר עמיר ג'ורן ,ביס"ר אילון רס"ב רפי סער ,ביס"ר עופר חג שמח ,משפחתי וחם .שירות בתי הסוהר הוא המשפחה הגדולה של כולנו. הלוואי והמשפחה הזאת תדע רק טוב, צמיחה ופריחה ,בכל אשר תלך. חג אביב שמח ,מלא פריחה ,צמיחה, התחדשות ובשורות טובות. חג פסח כשר ושמח ,לאלה שישבו בבית ויחגגו ,ולמי שיישארו על משמרתם ,כדי להבטיח שמלאכתנו ,אנשי שירות בתי הסוהר ,תמשיך להיעשות.
© Copyright 2024