‫בטאון שירות בתי הסוהר ■ גליון ‪ 32‬פסח תשע"ב ■ אפריל ‪2012‬‬
‫בית מעצר 'ניצן'‬
‫מפקד מכל הלב‬
‫בית סוהר 'עופר'‬
‫חג אביב שמח לכל משפחת שב"ס!‬
‫עמ' ‪6–3‬‬
‫עמ' ‪11–10‬‬
‫עמ' ‪15–12‬‬
‫דבר העורכת‬
‫שוב חלפה שנה ואנחנו עומדים לפני חג הפסח‪ ,‬חג של אביב ושל התחדשות‪.‬‬
‫הפעם‪ ,‬אנחנו מגיעים לאביב אחרי חורף אמיתי‪ ,‬עתיר גשמים‪ .‬הטבע מחדש‬
‫את עצמו‪ .‬זאת ההזדמנות להביט על מה שקורה בחוץ ולהתחדש גם אנחנו‪.‬‬
‫כל אחד עם עצמו‪ ,‬עם משפחתו‪ ,‬עם חבריו‪ ,‬בתוך הארגון‪ ,‬אישית ומקצועית‪.‬‬
‫בגיליון 'רואים שב"ס' הנוכחי כללנו כתבות המייצרות מחשבה ודיאלוג‬
‫פנימי‪ ,‬לצד תיאור השגרה המקצועית‪ ,‬המורכבת והלא פשוטה‪ .‬כך‪ ,‬תוכלו‬
‫לקרוא על בית מעצר 'ניצן' המיתולוגי‪ ,‬וגם על בית סוהר 'עופר'‪ ,‬מקום שקיבל‬
‫משמעות מרכזית בתהליך שחרורו של החייל גלעד שליט‪ ,‬נפרד מהאוהלים‬
‫והתחדש במבנים של כספת‪.‬‬
‫השירות‪ ,‬כמו הטבע‪ ,‬ממשיך להתחדש‪ ,‬ולהתאים עצמו לצרכים המשתנים‪,‬‬
‫לקדמה ולדרישות שעולות מן השטח‪ .‬תוכלו לקרוא על היחידות המחוזיות‬
‫החדשות ועל הצוותים המקצועיים שנותנים מענה מבצעי לכל אחד ממחוזות‬
‫שב"ס‪.‬‬
‫חג הפסח הוא גם חג החירות‪ .‬אין מקום בו עולות שאלות של חירות וחופש‬
‫יותר מאשר מאחורי החומות‪ .‬השירות חרת על דגלו את הסיסמה 'חומות של‬
‫ביטחון ‪ -‬מגדלים של תקווה'‪ ,‬כסמל לייעוד הבטחוני והחברתי של הארגון‪.‬‬
‫תקופת המאסר היא פעמים רבות הזדמנות לטפל באסיר‪ ,‬לשקמו ולהעניק לו‬
‫כלים שיסייעו לו לשוב לקהילה‪ ,‬בבוא היום‪.‬‬
‫בדיוק כמו הטבע‪ ,‬שמאפשר התחדשות וצמיחה מחדש‪ ,‬שירות בתי הסוהר‬
‫עורך מיזמים שיקומיים רבים וייחודיים לאוכלוסיית האסירים‪ .‬הפעם נציג‬
‫תוכן העניינים‬
‫‪6-3‬‬
‫בעיתון את תוכנית 'עלה נגב'‪ ,‬שזכתה בפרס בינלאומי בכנס ‪ ,ICPA‬ואת מיזם‬
‫התיאטרון הקהילתי‪ .‬שניהם מיזמים לשיקום אסירים‪ ,‬תוך מעורבות ותרומה‬
‫לקהילה‪.‬‬
‫אין מחלוקת על כך‪ ,‬שחוזקו של שירות בתי הסוהר נמדד בחוזק אנשיו‪.‬‬
‫מקצוע הסוהרות דורש תכונות אישיות ייחודיות‪ ,‬כוח נפשי ועולם ערכים רחב‪.‬‬
‫בגיליון הנוכחי תוכלו לפגוש את האנשים שמאחורי העשייה‪ :‬עינב שיבלי‪,‬‬
‫הסוהרת הבדואית הראשונה בשב"ס‪ .‬שיבלי‪ ,‬פורצת דרך‪ ,‬משתפת בקשיים‬
‫ובדילמות שחווה אישה אמיצה כמוה‪ .‬איאן דומניץ‪ ,‬שהיה ראש ענף ההסברה‬
‫וקשרי החוץ‪ ,‬נפרד משב"ס אחרי ‪ 20‬שנה‪ .‬תג"ד דבי שגיא וגנ"מ בני אבריאל‬
‫שפר מעלים סוגיות של מנהיגות אשר אנשי סגל שב"ס‪ ,‬מסוהר הביטחון ועד‬
‫אחרון המפקדים‪ ,‬מתמודדים עמן מדי יום‪ .‬באנשים אלה ואחרים בא לידי‬
‫ביטוי מה שעושה את שירות בתי הסוהר לארגון ערכי וייחודי כל כך‪.‬‬
‫בגיליון זה הקדשנו גם מקום לביקור המשמעותי והמרגש של חברי קורס‬
‫פו"ם במחנות המוות בפולין‪ .‬אין אפשרות להתחדש ולצמוח מחדש בלי לזכור‬
‫את העבר‪ ,‬ולצאת מתוכו וממנו‪ .‬העבר לעולם יהיה חלק מאתנו‪.‬‬
‫אני רוצה לאחל לכולנו חג של אביב והתחדשות פנימית‪ ,‬וחג חירות אישית‪.‬‬
‫החירות‪ ,‬כמו כל דבר‪ ,‬מתחילה בתוכנו‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫רעיונות‪ ,‬כתבות‪ ,‬צילומים ושאלות בנושאים המעניינים אתכם ניתן להפנות‬
‫לפקס‪ ,08-9193810/1 :‬לדואר אלקטרוני‪[email protected] :‬‬
‫או באינטראנט‪ :‬לשכת דובר ‪ -‬קצינת הסברה ארצית‬
‫‪24-22‬‬
‫ניצן בערוגות שב"ס‬
‫למה הם חוזרים לכלא?‬
‫‪9-7‬‬
‫‪27-25‬‬
‫‪11-10‬‬
‫‪29-28‬‬
‫פורצת דרך‬
‫מפקד מכל הלב‬
‫‪15-12‬‬
‫חג שמח‪,‬‬
‫רב‪-‬כלאי ניקול אנגלנדר‬
‫להיות אנשים טובים יותר‬
‫מדורים קבועים‪:‬‬
‫חדשות‪42-38.....................................‬‬
‫ברכות‪43.................................................‬‬
‫השופר של השירות‬
‫בטאון שירות בתי הסוהר‬
‫‪32-30‬‬
‫העין הפקוחה של 'עופר'‬
‫מסע לאדמת המוות‬
‫‪18-16‬‬
‫‪35-33‬‬
‫‪21-19‬‬
‫‪37-36‬‬
‫גליון ‪ - 32‬פסח תשע"ב ∞ אפריל ‪2012‬‬
‫עורכת‪:‬‬
‫‬
‫האחת והיחידה‬
‫משחק החיים‬
‫‪2‬‬
‫פורשים בשיא‬
‫קבילה ללא כבלים‬
‫ר‪/‬כ ניקול אנגלנדר‬
‫קצינת הסברה ארצית‬
‫עריכה לשונית‪:‬דפנה פיינס‪-‬שער‬
‫צילום‪:‬‬
‫משה שי ‪ /‬יחידת הפקות שב"ס‬
‫עיצוב גרפי‪:‬‬
‫סטודיו יונתן לון‬
‫הפקה‪:‬‬
‫לשכת הפרסום הממשלתית‬
‫ניצן בערוגות‬
‫שב"ס‬
‫יחידת ניצן היא יחידה גדולה ומורכבת הכוללת שלושה‬
‫מתקנים ‪ -‬בית המעצר ניצן‪ ,‬מג"ן ומר"ש ∞ ביחידה שוהות‬
‫אוכלוסיות שונות מאד‪ ,‬עובדה הדורשת מאנשי הסגל לתת‬
‫מענה ייחודי ומתאים לאסירים בכל אחד משלושת המתקנים‬
‫מאת‪ :‬נעמה תלם‬
‫בבוקר‪ ,‬כשגנ"מ פיסל מנדו‪ ,‬מפקד יחידת 'ניצן'‪,‬‬
‫נכנס לכלא‪ ,‬הוא מרגיש שהוא בא הביתה‪ .‬מנדו‬
‫הגיע לניצן בפעם הראשונה לפני ‪ 15‬שנה‪ ,‬כסגן‬
‫מפקד משמרת‪ .‬הוא השתחרר אז מצה"ל‪ ,‬קצין‬
‫צעיר שהחליט להתגייס לשירות בתי הסוהר והוצב‬
‫לשרת ב'ניצן'‪ .‬שם היה המפגש הראשון שלו עם‬
‫העולם שמאחורי החומות‪.‬‬
‫'נחיתה קשה'‪ ,‬הוא נזכר במה שחווה אז‪" .‬אפילו‬
‫היו לי מחשבות‪ ,‬בהתחלה‪ ,‬לעזוב‪ ,‬לחזור לצבא"‪,‬‬
‫הוא מודה‪" .‬אבל מהר מאד התעשּתי"‪.‬‬
‫חשבת שתחזור לכאן‪ ,‬שנים אחר כך‪ ,‬כמפקד?‬
‫"ממש לא‪ ,‬בשלב ההוא לא חשבתי שיום אחד‬
‫אני אסגור מעגל‪ .‬היום אני מסתובב ב'ניצן' ויש לי‬
‫'דז'ה וו'‪ .‬אני נזכר איך היה אז ואיך היום‪ .‬ההשוואה‬
‫רק גורמת לי להשקיע יותר‪ ,‬לעשות יותר"‪.‬‬
‫ב'ניצן' עבר מנדו את כל שרשרת הפיקוד‪ ,‬עד‬
‫שהגיע לתפקיד קצין אג"מ‪ .‬לפני עשר שנים עזב‬
‫את היחידה‪ ,‬וכיהן מאז‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כמפקד קורס‬
‫סוהרים וקורס קצינים בבית‪-‬ספר 'ניר'‪ ,‬כסגן מפקד‬
‫כלא 'אופק'‪ ,‬סגן מפקד כלא 'אשל' וסגן מפקד כלא‬
‫'עופר'‪ .‬היחידה הראשונה עליה פיקד היתה בית‬
‫מעצר 'אוהלי קידר'‪ .‬לפני כשנה וחצי חזר ל'ניצן'‪,‬‬
‫הפעם‪ ,‬כמפקד‪.‬‬
‫"אני מכיר חלק גדול מהסגל ב'ניצן' עוד מתחילת‬
‫דרכי בשב"ס"‪ ,‬מספר מנדו‪" .‬אני חב לאנשים האלה‬
‫את הצלחתי‪ .‬באופן כללי‪ ,‬אני מאמין שכל מפקד‬
‫תלוי קודם כל בסוהרים שלו‪ ,‬באנשים שרצים אתו‬
‫לאורך הדרך‪ .‬אלה שרצו אתי בהתחלה‪ ,‬כשהגעתי‬
‫ל'ניצן'‪ ,‬הם האנשים שרצים אתי גם היום"‪.‬‬
‫לפני כמה זמן‪ ,‬הוא מתאר‪ ,‬נשאל 'מהן נקודות‬
‫החוזק שלו ביחידה'‪" .‬עניתי בלי היסוס‪' :‬הנוף‬
‫גנ"מ פיסל מנדו‪" :‬אני מאמין שכל‬
‫מפקד תלוי קודם כל בסוהרים שלו‪,‬‬
‫באנשים שרצים אתו לאורך הדרך"‬
‫‪3‬‬
‫האנושי'"‪ ,‬הוא מחייך‪" .‬ב'ניצן' פועלים מיטב‬
‫הסוהרים והמפקדים‪ .‬יש כאן שילוב של אנשי‬
‫ביטחון‪ ,‬אנשי טיפול‪ ,‬אנשי מנהלה‪ ,‬ותיקים‬
‫וצעירים‪ ,‬אקדמאים ולא אקדמאים‪ .‬מי שעושה את‬
‫היחידה הם האנשים האלה‪ ,‬הסוהרים‪ .‬אני תמיד‬
‫אומר לסוהרים החדשים שמגיעים אלינו 'הנה‪ ,‬אני‬
‫התחלתי פה כמפקד זוטר‪ ,‬והיום אני מפקד יחידה‪.‬‬
‫זה אפשרי"‪.‬‬
‫"השהות כאן היא הרבה מעבר לענישה ולמאסר בלבד"‬
‫כמו שיט בים סוער‬
‫'ניצן' היא היום היחידה עם מספר האגפים‬
‫הגדול ביותר בשירות בתי הסוהר ‪ 19 -‬בסך‬
‫הכול‪ .‬בית הסוהר נוסד בשנת ‪ 1973‬כ'בית מעצר‬
‫רמלה'‪ .‬בהמשך הוסב שמו ל'ניצן'‪ ,‬על שם רוני‬
‫ניצן ז"ל‪ ,‬שהיה מפקד המתקן ונרצח בידי עבריין‪.‬‬
‫סגל בית הסוהר נמצא עד היום בקשרים הדוקים‬
‫עם בני משפחתו של ניצן המנוח ועם הבת שלו‪,‬‬
‫שגם היא משרתת בשב"ס‪ .‬בשנת ‪ 1991‬נפתח‬
‫מתקן מר"ש‪ ,‬בית החולים היחיד של שירות בתי‬
‫הסוהר‪ .‬כעבור עשר שנים נפתח גם מג"ן‪ ,‬מרכז גוף‬
‫ונפש של השירות (ראה מסגרת)‪ .‬לפני ארבע שנים‬
‫אוחדו שלושת המתקנים ‪ -‬בית המעצר 'ניצן'‪,‬‬
‫מג"ן ומר"ש‪ .‬היום 'ניצן' היא יחידה אחת‪ ,‬גדולה‬
‫ומורכבת‪.‬‬
‫רק בשנת ‪ 2011‬נרשמו במתקן ‪ 75‬אלף תנועות‪,‬‬
‫הרבה יותר מאשר במתקנים אחרים בשב"ס‪.‬‬
‫בית המעצר הגדול ביותר במחוז המרכז‬
‫‪4‬‬
‫"יש כאן שילוב של אנשי‬
‫ביטחון‪ ,‬אנשי טיפול‪,‬‬
‫אנשי מנהלה‪ ,‬ותיקים‬
‫וצעירים‪ ,‬אקדמאים‬
‫ולא אקדמאים‪.‬‬
‫מי שעושה את היחידה‬
‫הם האנשים‬
‫האלה‪ ,‬הסוהרים"‬
‫מאיישים את היחידה ‪ 376‬אנשי סגל‪ ,‬ועוד ‪70‬‬
‫עובדים של משרד הבריאות‪ ,‬אנשי מג"ן‪ .‬תקן‬
‫הכליאה לשלושת המתקנים הוא ‪ 968‬אסירים‪.‬‬
‫למעט קטינים ונשים (נשים יכולות לשהות למשך‬
‫לילה אחד במר"ש)‪ ,‬מאכלסת היחידה את כל סוגי‬
‫האסירים‪ :‬החל מעצורים‪ ,‬דרך שפוטים‪ ,‬אסירים‬
‫פליליים‪ ,‬בטחוניים‪ ,‬חולים וחולים פסיכיאטריים‪.‬‬
‫"קשה לרכז ולשלוט בכל"‪ ,‬מודה מנדו‪" .‬לתמרן‬
‫ולנווט בין כל סוגי העצורים והאסירים‪ ,‬משול‬
‫לניסיון להשיט ספינה בים סוער‪ ,‬אך יחד עם זאת‪,‬‬
‫זהו אתגר של ממש"‪.‬‬
‫מהו היחס לעצורים ולאסירים המפורסמים‬
‫שמגיעים אליכם?‬
‫"ה'מתוקשרים' הם שווים בין שווים‪ ,‬מרגע שהם‬
‫נכנסים לכלא‪ .‬זהו המסר שאני מעביר לאנשים‬
‫שלי‪ ,‬וזהו המסר שעובר לעצורים ולאסירים‪.‬‬
‫הבוקר‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ערכתי סיור באגף‪ ,‬ואחד‬
‫האסירים‪ ,‬בכיר ממשפחת פשע‪ ,‬לא היה מוכן‬
‫למסדר‪ .‬הוא 'חטף' ממני‪ ,‬וזה הוריד לו קצת את‬
‫האגו‪ .‬אין דבר כזה שמפקד בית סוהר נכנס לאגף‪,‬‬
‫ואסיר לא מוכן למסדר בוקר‪ .‬לא משנה מיהו וכמה‬
‫הוא 'מפורסם'"‪.‬‬
‫בית מעצר ללא הפסקה‬
‫'תחנת רכבת' ‪ -‬זה השם שניתן לבית מעצר‬
‫'ניצן'‪ ,‬בגלל הדינמיות שבו והעובדה שמדובר‬
‫במתקן הפעיל ‪ 24‬שעות ביממה‪ .‬אין יום ואין‬
‫לילה‪ ,‬לא שבת ולא חג‪ .‬זה בית המעצר הגדול‬
‫ביותר במחוז המרכז‪ .‬מתנקזים אליו עצורים בדרך‬
‫לבית המשפט וממנו‪ ,‬לפני ואחרי קבלת גזר‪-‬דין‪.‬‬
‫עצורים נקלטים ומשתחררים ממנו במשך כל‬
‫שעות היממה‪ .‬העובדה שבחסות 'ניצן' נמצאים‬
‫גם שני המתקנים שנותנים מענה ארצי לתחלואה‬
‫בשב"ס‪ ,‬רק מעצימה את גודל האחריות‪.‬‬
‫"מדובר למעשה בעבודה מול כל יחידות שב"ס‬
‫וגם מול גורמי חוץ"‪ ,‬מסביר רב‪-‬כלאי נחמן‬
‫שנקולבסקי‪ ,‬קצין האסירים ב'ניצן'‪" .‬לעיתים‬
‫קרובות מגיעות אל הרשם בבית המעצר‪ ,‬בשעות‬
‫אחר הצהריים‪ ,‬קרוב למאה החלטות שופטים‪.‬‬
‫הוא צריך לקרוא וליישם את ההחלטות ‪ -‬עבודה‬
‫קפדנית הדורשת דריכות וערנות‪ .‬אם שופט קבע‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬שאסיר זכאי לקבל שיחת טלפון‪ ,‬והדבר לא‬
‫נעשה‪ ,‬האסיר יפנה מיד לבית המשפט‪ ,‬ואז תגיע‬
‫בקשה מהשופט למפקד בית הסוהר‪ ,‬להסביר מדוע‬
‫העצור לא קיבל את מה שמגיע לו‪ .‬לכן הדיוק‬
‫וההקפדה"‪.‬‬
‫"מספר האסירים פה"‪ ,‬ממשיך שנקולבסקי‪,‬‬
‫"מטעה‪ .‬צריך לשים לב למספר התנועות דווקא‪.‬‬
‫צריך גם לזכור שבית מעצר תופס את האנשים‬
‫במצב מאד רגיש‪ .‬הם נמצאים בחוסר ודאות‪,‬‬
‫בפחד‪ .‬על אחת כמה וכמה כשמדובר באנשים‬
‫שזאת הפעם הראשונה שהם נעצרים‪ .‬במקרים של‬
‫אסירים ממג"ן ומר"ש‪ ,‬קיימת רגישות מסוג אחר‪.‬‬
‫לך תוציא אדם היושב על כסא גלגלים לשער‪,‬‬
‫ותשחרר אותו‪ ,‬רק כי הגיע מועד השחרור שלו‪.‬‬
‫מגוון מענים לכלל האוכלוסיות‬
‫העובדה ששלושת המתקנים (בית המעצר‪,‬‬
‫מג"ן ומר"ש)‪ ,‬כאמור‪ ,‬כוללים אוכלוסיות שונות‬
‫מאד מחייבת את אנשי הסגל לתת מענה שונה‬
‫לאסירים בכל אחד מהמתקנים‪ .‬אין דין עצור עד‬
‫תום ההליכים כדין אסיר טעון פיקוח‪ ,‬בעל רקע‬
‫פסיכיאטרי‪ ,‬לעיתים אפילו לוקה בפיגור‪ ,‬או כדין‬
‫חולה סיעודי‪ ,‬בדיוק כמו שאין דין אסיר טעון הגנה‬
‫כדין אסיר עבודה או 'תומך' (ראה מסגרת)‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬יש מרכז חינוך לאוכלוסיית בית‬
‫המעצר ומרכז חינוך נפרד לאוכלוסייה של מג"ן‪.‬‬
‫יש מדרשיות ומועדוניות‪ ,‬חוגים וסדנאות‪ ,‬טיפולים‬
‫קבוצתיים ופרטניים‪ ,‬המותאמים לאסיר ולצרכיו‪.‬‬
‫המטרה‪ ,‬אומרים ב'ניצן'‪ ,‬היא להעסיק את האסירים‬
‫והעצורים‪ ,‬כחלק מתפיסה של טיפול ושיקום‪.‬‬
‫"יש לנו הכול מהכול‪ ,‬והמענים שלנו ניתנים‬
‫לכלל האוכלוסיות"‪ ,‬מסבירה גלית בכר‪ ,‬ראש תחום‬
‫עובדים סוציאליים ביחידת 'ניצן'‪" .‬אנחנו צריכים‬
‫לספק את כל הטווח‪ .‬זה משהו ייחודי ל'ניצן'‪,‬‬
‫הוא חסר‪-‬בית‪ ,‬אין לו לאן ללכת‪ .‬אז ככה תשחרר?‬
‫זה לא יעלה על הדעת‪ ,‬אבל אלה הדברים שאנו‬
‫מתמודדים אתם‪ ,‬יום יום"‪.‬‬
‫מה אתם עושים במקרים כאלה‪ ,‬של חולים שאין‬
‫להם לאן ללכת?‬
‫"אנחנו מתקשרים למסגרות מתאימות בקהילה‪,‬‬
‫מחפשים הוסטל‪ ,‬בן‪-‬משפחה‪ ,‬מוסד‪ .‬זה הופך את‬
‫התפקיד שלנו למורכב מאד‪ .‬רק לא מזמן פנה‬
‫אלי ביום השחרור שלו אסיר שהיה אסיר‪-‬עבודה‬
‫"כשהאסירים טעוני‬
‫הפיקוח מגיעים אלינו‬
‫ זו הפעם הראשונה‬‫שהם מרגישים בית‪,‬‬
‫שייכות‪ ,‬שהם מצליחים‬
‫לתפקד ברמה‬
‫שמתאימה להם"‬
‫למען הקהילה ‪ -‬סגל ניצן‬
‫מאמץ את ילדי בית‪-‬אפל‬
‫בחודשים האחרונים אימץ סגל 'ניצן' את 'בית אפל'‪ ,‬פנימייה לילדים ולנוער בסיכון בגן יבנה‪.‬‬
‫"מדובר בפעילות מעבר לעבודה הקבועה בכלא"‪ ,‬מסבירה רס"ר פנינה לוי‪ ,‬קצינת חינוך בכלא‪,‬‬
‫שהיא היוזמת והמובילה של תוכנית האימוץ‪ ,‬ברוח המפקד גנ"מ מנדו‪" .‬התפיסה שלנו היא שכל‬
‫מפקד וסוהר יכול לתרום גם לקהילה שבחוץ"‪ ,‬היא ממשיכה‪" ,‬ויש לכך ערך מוסף רב"‪.‬‬
‫במסגרת המיזם נבנתה תוכנית שנתית‪ .‬הסגל מגיע לפנימייה בחגים ובאירועים שונים‪ ,‬ומעביר‬
‫לשוהים בה פעילויות שונות‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬העבירה רס"ר לוי לנערות בפנימייה סדנת דמיון מודרך‪.‬‬
‫בהזדמנויות אחרות ערכו לילדי הפנימייה פעילויות ספורט‪ .‬נערכה גם התרמה‪ ,‬ומהכספים שנאספו‬
‫רכשו לילדים צעצועים‪" .‬המטרה היא שזה לא יהיה עוד מיזם חד‪-‬פעמי"‪ ,‬מדגישה לוי‪" .‬אנחנו לא‬
‫רוצים 'לבוא‪ ,‬להצטלם וללכת'‪ ,‬אלא להישאר לאורך זמן ולהיות עם הילדים בקשר רצוף"‪.‬‬
‫רבים מהילדים בפנימייה הם ילדי אסירים‪ .‬המפגש עם סגל שב"ס במסגרת התוכנית הוא בשבילם‬
‫סוג של חוויה מתקנת‪" .‬פתאום הם רואים את הצד האנושי והחם של לובשי המדים"‪ ,‬מתארת לוי‪.‬‬
‫"גם בעבור הסוהרים זאת חוויה משמעותית‪ .‬יש כאלה שחוזרים ליחידה אחרי הפעילות בפנימייה‪,‬‬
‫ופשוט פורצים בבכי"‪.‬‬
‫במר"ש‪ ,‬בבית החולים‪ ,‬ואמר‪' :‬השנים שהייתי פה‬
‫היו השנים הכי משמעותיות בחיים שלי‪ ,‬במובן‬
‫החיובי של המילה'‪ .‬זאת אמירה משמעותית‪,‬‬
‫שמעידה רבות עליו‪ ,‬על חייו‪ ,‬אבל גם עלינו ועל‬
‫מה שאנחנו עושים כאן‪ .‬השהות במתקני שירות‬
‫בתי הסוהר‪ ,‬כפי שהיא באה לידי ביטוי במקרים‬
‫כגון זה‪ ,‬היא הרבה מעבר לענישה ולמאסר בלבד"‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫מג"ן ‪ -‬גישה רכה יותר לאסירים‬
‫משום שהאוכלוסייה כאן מאד מורכבת‪ ,‬וכוללת‬
‫גם עצורים‪ ,‬אסירים בעלי בעיות בריאותיות‬
‫ואסירים בעלי בעיות נפשיות"‪ .‬ב'ניצן' קיים גם‬
‫המספר הגדול ביותר של אסירי השגחה‪,216 ,‬‬
‫מתוכם כ‪ 70-‬נמצאים בהשגחה ברמה א' (סיכון‬
‫גבוה להתאבדות)‪ .‬לפני כשנה הוקם ביחידה 'אגף‬
‫מרחבים'‪ ,‬לאסירים הנמצאים בסיכון אובדני גבוה‪.‬‬
‫באגף הוקצה מקום לכ‪ 60-‬אסירי השגחה‪ ,‬רובם‬
‫ברמה א'‪ ,‬ולעוד ‪ 10‬אסירים תומכים שמסייעים‬
‫להם‪ .‬מדובר באחד המיזמים המרכזיים של 'ניצן'‪.‬‬
‫שב"ס השקיע באגף הזה משאבים רבים והוא‬
‫מצויד בכל פלאי הטכנולוגיה‪.‬‬
‫'ניצן' הוא בית הסוהר היחיד בכל שב"ס בו‬
‫נמצאים אסירים 'טעוני פיקוח'‪" .‬חלק מהאסירים‬
‫טעוני הפיקוח לא הצליח מעולם להשתלב במקום‬
‫כלשהו"‪ ,‬מציינת רב‪-‬כלאי בכר‪" .‬כשהם מגיעים‬
‫אלינו‪ ,‬זאת הפעם הראשונה שהם מרגישים בית‬
‫ומשפחה‪ ,‬שייכות‪ ,‬שמטפלים בהם‪ ,‬שהם מצליחים‬
‫לתפקד ברמה שמתאימה להם‪ .‬יש לנו אפילו‬
‫אסיר טעון פיקוח שהשתחרר‪ ,‬ואז התקשר אלינו‬
‫וביקש שנחזיר אותו לכאן‪ ...‬כשענינו לו שהדבר‬
‫בלתי אפשרי הוא פשוט הלך וביצע עבירה‪ ,‬רק כדי‬
‫שיעצרו אותו והוא יוכל לחזור"‪.‬‬
‫בכלא מתקיים גם מיזם בשם תל"ם‪ ,‬שעיקרו‬
‫גמילה לעצורים‪ .‬עד לפני זמן קצר זה היה המיזם‬
‫היחיד לגמילה מסמים בעבור עצורים בכל שירות‬
‫בתי הסוהר‪" .‬המיזם הזה הוא יחסית נדיר"‪ ,‬מדגישה‬
‫בכר‪" .‬אנחנו מאתגרים עצורים מכורים‪ ,‬דווקא על‬
‫רקע משבר המעצר‪ ,‬לעשות שינוי"‪.‬‬
‫העובדה שמדובר ביחידה שיש בה גם בית‬
‫מעצר‪ ,‬מחייבת נוכחות של עובד סוציאלי כל‬
‫שעות היממה‪" .‬העבודה היא דינמית‪ ,‬עם לחץ רב"‪,‬‬
‫מבהירה בכר‪" .‬מי שמחזיק פה את הצוות הם ‪15‬‬
‫עובדים סוציאליים בסך הכל‪ .‬אנחנו כמו משפחה‬
‫אחת"‪.‬‬
‫אווירה משפחתית‬
‫בסקר אקלים ארגוני לשנת ‪ ,2011‬נקבע שיש‬
‫עלייה בשביעות הרצון של סגל יחידת 'ניצן' בכל‬
‫התחומים‪ ,‬לעומת שנים קודמות‪ .‬מנדו‪ ,‬המפקד‪,‬‬
‫מבקש לא רק לשמר את הנתון הזה אלא גם‬
‫להעלותו‪ .‬כדוגמה‪ ,‬הוא מספר על סוהר חובה‪,‬‬
‫שאביו חלה לא מזמן‪ .‬יש בסך הכול חמישה סוהרי‬
‫חובה ב'ניצן'‪ ,‬כולם מטפלים באסירים הבטחוניים‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫מתקן מג"ן‪ ,‬מרכז גוף ונפש‪ ,‬הוא חלק מיחידת 'ניצן'‪ .‬במג"ן יש‬
‫חמישה אגפים ‪ -‬שני אגפים מיועדים לטעוני פיקוח‪ :‬אסירים בעלי‬
‫רקע פסיכיאטרי‪ ,‬שחלקם סובל מפיגור ורבים מהם בעלי 'תחלואה‬
‫כפולה' (בעיות נפשיות וכן התמכרות לסמים או לאלכוהול)‪.‬‬
‫שלושת האגפים הנוספים הם אגף רב‪-‬תכליתי‪ ,‬מחלקה סגורה‬
‫ופתוחה‪ ,‬בחסות משרד הבריאות‪ ,‬ואגף אסירי עבודה‪.‬‬
‫רבים מהאסירים שבית המשפט שולח ל'הסתכלות'‪ ,‬לבחון האם‬
‫יוכלו לעמוד לדין‪ ,‬שוהים בינתיים במג"ן‪ .‬חלק מהאסירים נמצא‬
‫במצב נפשי קשה‪ ,‬והם תוקפניים‪ .‬רבים מהם 'הומלסים'‪ ,‬חסרי‪-‬‬
‫בית ועריריים‪" .‬האוכלוסייה במג"ן היא ייחודית"‪ ,‬מציינת רב‪-‬‬
‫רב‪-‬כלאי אמיל ירון‬
‫כלאי אמיל ירון‪ ,‬מפקדת מג"ן‪" .‬אני משמשת כדמות סמכותית‪,‬‬
‫אבל גם דמות הורית‪ .‬האסירים במג"ן צריכים גישה יותר רכה‪ .‬הם זקוקים ליותר סבלנות‪ .‬הסוהרים‬
‫כאן גם עוברים הכשרה מיוחדת‪ ,‬בבית החולים הפסיכיאטרי באר‪-‬יעקב‪ ,‬כדי שיוכלו לעבוד עם‬
‫אוכלוסייה זו‪ .‬להוציא את אגף אסירי העבודה‪ ,‬יושבים כאן אנשים על עבירות מין‪ ,‬רצח‪ ,‬פדופיליה‪.‬‬
‫אנחנו עושים הפרדה מוחלטת‪ .‬ברור לנו‪ ,‬כאנשי מג"ן‪ ,‬שהאסירים פה במצוקה‪ .‬הם חולים‪ ,‬מסכנים‪.‬‬
‫חלקם מגיע אלינו במצב ירוד ביותר‪ ,‬עם פחדים‪ ,‬נטייה לאובדנות ולתוקפנות‪ .‬הסוהר כאן יודע‬
‫שאם אסיר צועק עליו‪ ,‬זהו לא אסיר רגיל‪ ,‬ולכן גם לא יעניש אותו בחומרה‪ .‬ברור לסוהר שחמש‬
‫דקות אחר כך האסיר יבכה ויבקש סליחה"‪.‬‬
‫לסגל מסייעים 'אסירים תומכים'‪ .‬התומכים נמצאים בעיקר באגפים של טעוני הפיקוח‪ ,‬אבל גם‬
‫באגף הרב‪-‬תכליתי‪ ,‬המיועד לאסירים מתקדמים‪" .‬הם מהווים נדבך חשוב בתפקוד האגף‪ ,‬בהוצאה‬
‫לפועל של סדר היום באגף ובכל דבר שצריך לעשות‪ ,‬כמו ניקיון החדרים ושמירה על ההיגיינה‬
‫האישית של האסיר"‪ ,‬מסבירה ירון‪.‬‬
‫כל התומכים הם אסירים שעומדים בקריטריונים שנקבעו מראש‪ .‬עבודת התומך מוגבלת מראש‬
‫לשנתיים‪" .‬התומכים מרימים את האסירים ממיטותיהם‪ ,‬מנקים אותם‪ ,‬מקלחים אותם‪ ,‬מלווים אותם‬
‫לתעסוקה ולחינוך"‪ ,‬מתארת ירון‪" .‬הם עושים עבודת קודש ממש‪ .‬אלה עבריינים‪ ,‬עם רקע פלילי‬
‫כבד‪ ,‬אבל בשביל האסיר שזקוק לתומך‪ ,‬מדובר ממש בדמות‪-‬אב‪ .‬גם בעבור התומך‪ ,‬יש לעבודה‬
‫הזו ערך טיפולי גדול מאד"‪.‬‬
‫איך הנתמכים מקבלים אותם?‬
‫"הנתמכים‪ ,‬בעיקר כשמדובר בטעוני פיקוח‪ ,‬לפעמים משפילים את התומכים‪ .‬קורה שטעון פיקוח‬
‫אומר לתומך ‪' -‬אתה בסך הכול אסיר‪ ,‬למה אתה חושב שאתה יכול לנהל לי את החיים"‪.‬‬
‫אופי האוכלוסייה מחייב טיפול והעסקה רצופה של האסירים‪" .‬יש פה פעילות מרבית"‪ ,‬מדגישה‬
‫ירון‪ .‬יש מדרשה‪ ,‬יש תעסוקה‪ ,‬יש מועדונית‪" .‬אי אפשר להשאיר אוכלוסייה כזאת בתאים"‪ ,‬היא‬
‫מסבירה‪" .‬השעמום יכול לגרום להם דברים לא טובים‪ .‬אלה אנשים בעלי נטייה לאובדנות וצריך‬
‫להשגיח עליהם‪ .‬בשבע בבוקר‪ ,‬כשרואים אותם עומדים למסדר‪ ,‬זה מרגש‪ .‬אלה אנשים שבעבר לא‬
‫תפקדו כלל"‪.‬‬
‫אמיל ירון הגיעה למג"ן לפני ארבע שנים‪ ,‬למרות שהיא עובדת בשב"ס כבר ‪ 23‬שנה‪" .‬אנחנו‬
‫משקיעים באסירים הרבה מאמץ‪ ,‬כדי שיתפקדו"‪ ,‬היא מבהירה‪" .‬קשה לראות איך כשהם‬
‫משתחררים‪ ,‬הם נפלטים החוצה ללא מענה לצרכים שלהם‪ .‬זאת 'דלת מסתובבת'‪ .‬האסירים האלה‬
‫חוזרים אלינו אחרי שבועיים‪-‬שלושה‪ ,‬מקסימום חודש‪ .‬חייבים למצוא להם מענה בקהילה"‪.‬‬
‫החלום הפרטי שלה הוא לפתוח מקום שיתאים לכל משוחררי מג"ן‪" .‬עד מעט אני פורשת‬
‫לגמלאות"‪ ,‬היא מספרת‪" ,‬ואני רוצה לפתוח מקום שייתן מענה לכל האסירים המסכנים האלה‪,‬‬
‫שיוצאים ממג"ן החוצה ואין להם למי לפנות"‪.‬‬
‫"הסוהר התקשר אלי הביתה והודיע לי שאביו‬
‫התאשפז בבית החולים‪'" .‬היה לי חשוב לספר לך‬
‫את זה‪ ,‬כי בשבילי אתה כמו אבא'‪ ,‬הוא אמר לי‪,‬‬
‫ואני התרגשתי"‪ .‬אחר כך גם הלך מנדו לבקר את‬
‫האב החולה בבית החולים‪" .‬זה חלק מהעניין"‪ ,‬הוא‬
‫מסביר‪" .‬זה מראה שהתפיסה של הטיפול בסגל‬
‫כאן היא נכונה‪ ,‬וכך גם המדיניות שלנו"‪.‬‬
‫מנדו עצמו נשוי ואב לשלושה ילדים‪ .‬את‬
‫ההצלחה שלו הוא זוקף לזכותה של אשתו‪" .‬היא‬
‫הגב שלי"‪ ,‬הוא צוחק‪" ,‬בלעדיה לא הייתי מצליח"‪.‬‬
‫את יחידת 'ניצן' הוא רואה ממשיכה קדימה‬
‫ומתפתחת‪ ,‬בכל התחומים‪" .‬השמים הם הגבול‬
‫מבחינת היחידה הזאת"‪ ,‬הוא מסכם‪.‬‬
‫ומבחינתך?‬
‫"ברמה הפיקודית‪ ,‬אני מאלה שמסמנים מטרה‬
‫ומגיעים אליה‪ .‬אני מאמין שאצליח להגשים‬
‫את המטרה שסימנתי עכשיו‪ ,‬אבל לא אגלה מה‬
‫היא‪."...‬‬
‫רס"ר עינב שיבלי‪ ,‬עובדת‬
‫סוציאלית בכלא צלמון‪ ,‬היא‬
‫הסוהרת הבדווית הראשונה‬
‫בשירות בתי הסוהר ∞ הישג‬
‫מרשים למי שחיה בחברה‬
‫סגורה ושמרנית ועדיין כפופה‬
‫לקודים התרבותיים שלה ∞‬
‫כילדה וכנערה שחיה ולמדה‬
‫בסביבה יהודית‪ ,‬נאלצה‬
‫להתמודד עם שאלות לא‬
‫פשוטות לגבי זהותה ושייכותה‬
‫∞ היום‪ ,‬כאישה עצמאית‬
‫וכאמא‪ ,‬היא עסוקה בעתיד‬
‫ילדיה ובחינוכם‪ ,‬ובמעמדה של‬
‫האישה בחברה הבדווית בכלל‬
‫פורצת דרך‬
‫מאת‪ :‬נעמה תלם‬
‫"אני לא מודל ולא סמל"‪ ,‬מעידה על עצמה רס"ר‬
‫עינב שיבלי‪ ,‬עובדת סוציאלית בכלא 'צלמון'‪,‬‬
‫הסוהרת הבדווית הראשונה בשירות בתי הסוהר‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬לדבריה‪ ,‬היא אוהבת את המורכבות‬
‫והשוני שלה‪" .‬זה מציב אותי תמיד במרכז‪ ,‬אני‬
‫יודעת שאני עוף מוזר"‪.‬‬
‫עינב בוודאי לא באה לשנות את העולם‪ ,‬בקושי‬
‫את העולם הפרטי שלה‪ .‬היא מודעת לכך שהיא‬
‫עדיין חריגה בחברה בה גדלה‪" .‬זה כואב לי"‪ ,‬היא‬
‫מודה‪" .‬יש בזה המון צער‪ ,‬המון קושי‪ .‬אני רואה את‬
‫בת הדודה שלי‪ .‬היא נישאה לגבר כאישה שנייה‪,‬‬
‫בגיל ‪ ...15‬היא תראה אותו בפעם הראשונה רק‬
‫בליל הכלולות‪ .‬או בני דודים שלי‪ ,‬שמתחתנים עם‬
‫אישה שלישית‪ .‬אני מרגישה פספוס‪ ,‬תלישות‪ .‬אני‬
‫לא באמת מכירה אותם‪ .‬לפעמים אנחנו מבקרים‬
‫את המשפחה ואני שואלת את בת הדודה שלי‬
‫'תגידי‪ ,‬לא קשה לך להכיר אותו‪ ,‬את בעלך‪ ,‬רק‬
‫מהתמונה?' היא מסתכלת עלי ועונה‪' :‬מה אני‬
‫יכולה לעשות‪ ,‬עינב? אני לא יכולה לעשות כלום'‪.‬‬
‫היא לא יכולה להתנגד‪ .‬אני חושבת על האישה של‬
‫דוד שלי‪ ,‬שהיתה צריכה ללכת ולבקש את ידה של‬
‫אשתו השנייה‪ ,‬ואין לה מה לעשות נגד זה‪ .‬אין לה‬
‫ברירה‪ .‬זה או לחיות בשלום עם האישה השנייה או‬
‫להיות מנודה‪".‬‬
‫עינב ממשיכה‪" :‬בהתחלה לא הבנתי‪ ,‬קשה לי‬
‫מאד לראות אישה מקופחת או כזו שלא ממצה את‬
‫הפוטנציאל שבה‪ .‬היום אני מבינה שזאת התרבות‪.‬‬
‫יעבור עוד זמן רב עד שיחול שינוי בחברה שלנו‪.‬‬
‫הנה‪ ,‬אני הסוהרת הבדווית ואני הראשונה שעובדת‬
‫בשב"ס‪ ,‬אבל זה לא אומר על הכלל‪ .‬אני אחת‬
‫והשינוי שלי הוא פרטי‪ .‬אני עשיתי דרך‪ ,‬אך יש‬
‫עוד המון נשים שלא"‪.‬‬
‫עינב‪ ,32 ,‬היא בת בכורה ויש לה עוד שלושה‬
‫אחים צעירים ממנה‪ .‬עינב קראו לה‪ ,‬מפני שהוריה‬
‫חיפשו שם שתהיה לו משמעות בעברית ובערבית‪.‬‬
‫אמא שלה היא במקור מחברון ואביה מכסייפה‪.‬‬
‫הוריה הכירו דרך שידוך‪ .‬באו וסיפרו לאבא שלה‬
‫על 'מישהי ששרה ויש לה קול פעמונים'‪ .‬הוא‪,‬‬
‫מספרת עינב‪' ,‬בדק והתאהב'‪ .‬בגלל שאמהּ גדלה‬
‫בעיר ולא הכירה את ה'פזורה' ואת תנאי החיים‬
‫‪7‬‬
‫שבה‪ ,‬סוכם שיתגוררו בבאר שבע‪" .‬אמי למדה‬
‫עברית באולפן"‪ ,‬מספרת עינב‪" ,‬אבל היה לה קשה‪,‬‬
‫היא הרגישה זרה"‪.‬‬
‫את עינב שלחו לגן יהודי ואחר כך גם לבית‬
‫ספר יסודי יהודי‪ .‬המשפחה גרה בשכונה יהודית‬
‫וחגגה את החגים היהודיים‪ .‬בפורים‪ ,‬למשל‪ ,‬עינב‬
‫התחפשה ל'וונדר וומן'‪.‬‬
‫"אני זוכרת מתי הבנתי שאני שונה משאר‬
‫הילדים"‪ ,‬היא מתארת‪" .‬זה היה בקיץ‪ .‬כל הילדים‬
‫לבשו גופיות ומכנסיים קצרים ונעלו סנדלים‪,‬‬
‫ואילו אני באתי לגן בבגדים ארוכים"‪.‬‬
‫כשהיתה בכיתה ג' החליטו הוריה של עינב‬
‫לעבור לכסייפה‪ ,‬ל'פזורה'‪ .‬הם גרו שם עד שעינב‬
‫הגיעה לכיתה ח'‪ .‬אביה שימש כמנהל בית הספר‬
‫של אל‪-‬סייד (היום חורה)‪" .‬מסביבנו היה המדבר"‪,‬‬
‫משחזרת עינב‪" ,‬כולם גרו בצריפים ואילו לנו היה‬
‫בית בנוי"‪.‬‬
‫"פתאום‪ ,‬כשהגענו ל'פזורה'‪ ,‬לא היה שם חשמל‪.‬‬
‫הכול עבד על גנרטורים‪ ,‬וגם לא היו מים זורמים‪.‬‬
‫בשעות החשיכה היינו מאירים עם מנורות נפט‬
‫קטנות‪ ,‬מים שאבנו מהבאר ומקלחת עשינו בגיגית‪.‬‬
‫אמא שלי היתה מקלחת אותי"‪.‬‬
‫היום אני כבר לא שם‪ ,‬אני יותר שלמה עם עצמי‪.‬‬
‫אני יודעת שהמקום שלי הוא בתרבות הערבית ואני‬
‫לא מתנערת ממנה"‪.‬‬
‫קבוצות להעצמה נשית‬
‫"את תימניה?"‬
‫כשהיתה בת ‪ ,14‬החליטו הוריה לחזור לבאר‬
‫שבע‪" .‬כדי שתהיה לנו מסגרת לימודים טובה יותר‬
‫מאשר בבית ספר ערבי"‪ ,‬מסבירה עינב‪ .‬אחרי חמש‬
‫שנים בהן דיברה כמעט אך ורק ערבית‪ ,‬המעבר היה‬
‫קשה‪" .‬כשהגעתי לבית הספר בבאר שבע‪ ,‬שאלו‬
‫אותי אם אני תימנייה‪ .‬אמרתי 'לא'‪ ,‬שאלו 'הודית?'‬
‫'לא'‪' .‬אז מה את?' 'אני בדווית'‪ .‬לא האמינו לי‪' .‬לא‬
‫נכון‪ ,‬את צוחקת עלינו'‪' .‬בחיים לא היינו חושבים‬
‫על זה'"‪.‬‬
‫בתקופת התיכון‪ ,‬השוני שלה בלט‪ .‬העובדה‬
‫שהגיעה מחברה מסורתית‪ ,‬סגורה‪ ,‬היתה בעלת‬
‫משמעות‪" .‬כולם יצאו לבלות ורק אני לא"‪ ,‬היא‬
‫נזכרת‪" .‬אני ידעתי ש'אסור לי'‪ .‬הייתי יוצרת סביבי‬
‫מעין 'מחסום'‪ ,‬בונה 'חומה' סביבי‪ ,‬כדי שהדברים‬
‫לא יגעו בי ולא יכאיבו לי‪ ,‬אבל זה לא תמיד פשוט‪.‬‬
‫לפעמים הייתי מבקשת מאבא שלי‪ ,‬נגיד בימי‬
‫הולדת‪ ,‬לבלות עם חברות‪ .‬מיד החל לחקור אותי‬
‫ איפה‪ ,‬מתי‪ ,‬למה‪ ,‬עד איזו שעה‪ .‬הרגשתי שונה‬‫בקטע הזה‪ .‬אחי הקטן‪ ,‬למשל‪ ,‬היה יכול לצאת‬
‫עד מאוחר‪ ,‬ללכת למועדונים ולאן שבא לו‪ .‬אמנם‬
‫חקרו אותו אבל לא עשו מזה עניין‪ .‬לי לא היתה‬
‫אפשרות כזאת"‪.‬‬
‫היה גם עניין ה'בנים‪-‬בנות'‪" :‬היה אסור לי לדבר‬
‫עם בנים בבית ספר‪ ,‬אם הם לא היו מהכיתה שלי‪.‬‬
‫בהפסקות‪ ,‬אסור היה להסתובב עם בנים בכלל‪ ,‬גם‬
‫לא מהכיתה‪ ,‬או לשבת ליד בנים‪ .‬כל העניין של‬
‫התלהבות מבנים‪ ,‬שאופייני לגיל ההתבגרות‪ ,‬נעשה‬
‫אצלי בסתר‪ ,‬במכתבים מתחת לשולחן‪ ,‬כדי שאף‬
‫אחד לא יראה"‪.‬‬
‫"עניין הזהות שלי‪ ,‬היה קשה ומורכב"‪ ,‬היא‬
‫ממשיכה‪" ,‬הרגשתי שאני משתייכת גם לתרבות‬
‫הערבית וגם לתרבות היהודית‪ ,‬שיש לי משניהם‪.‬‬
‫רגל אחת פה ורגל אחת שם‪ .‬לא הייתי מגובשת‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫"קשה לי מאד לראות‬
‫אישה מקופחת או‬
‫כזו שלא ממצה את‬
‫הפוטנציאל שבה‪.‬‬
‫היום אני מבינה שזאת‬
‫התרבות‪ .‬יעבור עוד‬
‫זמן רב עד שיחול שינוי‬
‫בחברה שלנו"‬
‫עינב למדה עבודה סוציאלית באוניברסיטת בן‬
‫גוריון שבנגב‪ .‬אחר כך עבדה בשורה של תפקידים‪.‬‬
‫בין השאר‪ ,‬עבדה עם ילדים ונשים בבית החולים‬
‫'סורוקה' ובמקומות אחרים‪ ,‬כמו 'בית ספר לנשים'‪,‬‬
‫מרכז שנועד להעצמת נשים‪ .‬המרכז מטפל בנשים‬
‫חלשות‪ ,‬לאו דווקא בדוויות‪ .‬עינב עברה בין‬
‫הכפרים הבדווים וערכה לנשים 'קבוצות להעצמה‬
‫נשית'‪ .‬במפגשים עם הנשים הבדוויות נהגה לומר‬
‫להן‪" :‬אם אני יכולה‪ ,‬גם אתן יכולות"‪.‬‬
‫"אלה דברים שעוברים מאישה לרעותה גם בלי‬
‫מילים"‪ ,‬היא מדגישה‪" .‬פניתי אליהן והסברתי כי‬
‫אני רוצה לתת להן את הכלים והידע שברשותי‪,‬‬
‫כדי שהן יוכלו לעשות בהם שימוש בעצמן"‪.‬‬
‫בהמשך טיפלה באימהות לילדים עם נכויות‬
‫ולקויות התפתחותיות‪ .‬כאלה יש ב'פזורה' הרבה‪,‬‬
‫גם בגלל נישואי קרובים וגם בגלל מיעוט בדיקות‬
‫הריון והפלות‪" .‬יש המון כאב בקרב הנשים הללו"‪,‬‬
‫היא מספרת על המפגש עם האימהות‪" .‬התחושה‬
‫שלי היתה שגם אם אני אעשה שינוי לאישה אחת‪,‬‬
‫לבית אחד‪ ,‬הוא יהיה בעל משמעות"‪.‬‬
‫עינב שיבלי היא אישה פתוחה‪ ,‬בטוחה בעצמה‪,‬‬
‫שמספקת הצצה נדירה לעולם סגור וחסום‪ .‬לפני‬
‫שמונה שנים התחתנה‪ ,‬וגם מאחורי החתונה שלה‬
‫יש סיפור‪ .‬מגדי בעלה הוא בן הכפר שיבלי‪ ,‬סמוך‬
‫לתבור‪ .‬היום הם מתגוררים שם‪ .‬הוא הנדסאי‬
‫מכונות שעובד במוסך למשאיות‪ ,‬ולומד עכשיו‬
‫לתעודת הוראה‪ .‬החלום שלו הוא להיות מחנך‪ .‬גם‬
‫הם‪ ,‬כמו הוריה לפניה‪ ,‬הכירו דרך שידוך‪ .‬האחיות‬
‫של בעלה סיפרו לו עליה אבל העובדה שהוא‬
‫מהצפון והיא מהדרום‪ ,‬עוררה התנגדות‪ .‬נישואים‬
‫כאלה‪ ,‬מסבירה עינב‪ ,‬לא מקובלים‪" .‬אפילו בין‬
‫כסייפה לרהט לא מחתנים‪ ,‬בגלל שזה לא מאותה‬
‫חמולה של ה'עסלים' של הבדווים"‪.‬‬
‫הילד לומד בבית ספר יהודי‬
‫‪"w‬לא כל אחד היה רשאי לבוא ולבקש את ידי"‪,‬‬
‫היא מספרת‪ .‬הקדימות היתה שמורה לבני הדודים‬
‫שלה‪" .‬אבל אני ידעתי שעם הרקע והנתונים שלי‪,‬‬
‫אבא שלי לא ייתן לנישואין כאלה להתרחש"‪ .‬אחר‬
‫כך‪ ,‬כשהתאהבה‪ ,‬בני הדודים נזעקו‪" .‬הם אמרו‬
‫לאבי‪' ,‬מה פתאום? איך אתה נותן אותה למישהו‬
‫זר? בדווי מהצפון זה לא מקובל'"‪.‬‬
‫ובשיבלי‪ ,‬איך קיבלו אותך?‬
‫"אמרו לבעלי‪' ,‬מה פתאום הלכת עד סוף העולם‬
‫כדי להביא אישה?"‬
‫היום יש לשניים שני ילדים ‪ -‬ג'ימי‪ ,‬בן שש‪,‬‬
‫ואסיה‪ ,‬בת שנתיים וחצי‪ .‬כמו הוריה‪ ,‬גם היא‬
‫ובעלה נתנו לילדים שמות שאינם מעידים על‬
‫מוצאם‪ .‬ג'ימי‪ ,‬בכיתה א'‪ ,‬לומד כבר עכשיו בבית‬
‫ספר יהודי‪ .‬הוא גם היה בגן יהודי‪ ,‬בקיבוץ עין‬
‫דור‪ .‬אסיה‪ ,‬מסיבות כלכליות בלבד‪ ,‬מדגישה עינב‪,‬‬
‫הולכת עדיין לגן בדבוריה‪ .‬בעתיד‪ ,‬גם היא תלך‬
‫ללמוד במסגרת יהודית‪.‬‬
‫"אני שולחת את ג'ימי לבית ספר יהודי כי אני‬
‫יודעת מה הוא יכול לקבל שם‪ ,‬לעומת מה שהוא‬
‫יכול לקבל בכפר"‪ ,‬מציינת עינב‪" .‬זה נשמע‬
‫שיפוטי‪ ,‬אבל זאת המציאות"‪.‬‬
‫"ג'ימי יודע שהוא לא יהודי"‪ ,‬היא מחייכת‪ .‬זה‬
‫ההבדל בינה לבינו‪" .‬כשאני הייתי בבית ספר יהודי‪,‬‬
‫גרנו גם בשכונה יהודית‪ .‬ג'ימי גר בסביבה ערבית‪,‬‬
‫הוא מדבר ערבית‪ .‬הוא חי את השפה והתרבות‬
‫שלנו ויודע שיש אצלנו חגים שונים מאשר אלו של‬
‫החברים שלו‪ ,‬היהודים"‪.‬‬
‫לא קשה לו?‬
‫"לא‪ ,‬אני רואה איך הוא מתנהג"‪.‬‬
‫את לא חוששת שהוא יעבור מה שאת עברת‪ ,‬מה‬
‫שהאחים שלך עברו?‬
‫"אני לא מתעסקת בזה‪ .‬אני כן מקווה שהוא לא‬
‫יגיע לבית ספר ויקראו לו 'ערבי'‪ .‬אולי אני חיה‬
‫בהכחשה‪ ,‬בהדחקה‪ ,‬יכול להיות‪ .‬אבל אני גם‬
‫יודעת שאם יהיה לו קשה‪ ,‬אני אוכל לעזור לו‪ .‬אני‬
‫יכולה לומר שיש הרבה אנשים בכפר ששומעים‬
‫שג'ימי לומד בבית ספר יהודי‪ ,‬ואומרים שאם‬
‫היתה להם האפשרות‪ ,‬הם היו עושים בדיוק כמוני‪.‬‬
‫למרות שלבעלי ולי כן היו מחלוקות בנושא בית‬
‫הספר‪ .‬אני לא רוצה להגיע למצב שהבן שלי לא‬
‫יוכל ללמוד באוניברסיטה‪ ,‬וכדי שיהיה לו תואר‬
‫אני אצטרך לשלוח אותו ללמוד בירדן‪ ,‬באיטליה‬
‫או ברוסיה"‪.‬‬
‫לא מאמינים לי שאני בדווית‬
‫בספטמבר ‪ 2006‬התגייסה עינב שיבלי‪ ,‬כאמור‪,‬‬
‫לשירות בתי הסוהר והגיעה ישירות לבית סוהר‬
‫'צלמון'‪ .‬היא משרתת שם עד היום‪ .‬לשב"ס‬
‫הגיעה אחרי שסיימה לימודי תואר שני‪ ,‬הפעם‬
‫באוניברסיטת חיפה‪" .‬התייעצתי עם בעלי‪ ,‬עם‬
‫המשפחה שלו ועם המשפחה שלי"‪ ,‬היא מודה‪.‬‬
‫"בדקתי שאני לא עושה משהו שיגרום להם אי‬
‫נוחות‪ .‬אני זוכרת שחזרתי מלשכת הגיוס ברמלה‬
‫ודבר ראשון מדדתי את המדים‪ .‬יצאתי החוצה‬
‫והשווצתי‪ ,‬בפני בעלי ובפני המשפחה"‪.‬‬
‫איך הגיבו בכפר לגיוס שלך לשב"ס?‬
‫"ידענו שהעניין יעורר שאלות ותהיות‪ .‬לי באופן‬
‫אישי לא העירו‪ ,‬אבל את בעלי הזמינו ל'כוס קפה'‪.‬‬
‫פנו אליו בהאשמה‪' :‬מה פתאום אשתך לובשת‬
‫מדים?'‪ .‬מבחינת אנשים רבים בכפר‪ ,‬עבודה‬
‫בשב"ס היא עבודה של גברים‪ .‬הרי בשב"ס אני‬
‫מוקפת גברים ועובדת שעות רבות מחוץ לבית‪.‬‬
‫בעלי ענה למקטרגים‪' :‬היא עובדת‪ ,‬אני גאה בה‪,‬‬
‫אני סומך עליה'‪ .‬זה הכול"‪.‬‬
‫גם בכלא‪ ,‬היו שהרימו גבה‪ .‬דווקא האסירים‪,‬‬
‫יותר מהסגל‪ ,‬עינב מציינת‪" .‬עד היום יש לפעמים‬
‫התלחשויות‪' .‬זאת בדווית'‪' ,‬זאת ערביה'‪ .‬לאסירים‬
‫ערבים אני פונה בערבית‪ .‬קורה שאסירים יהודים‬
‫שומעים אותי מדברת ערבית‪ ,‬ושואלים איך אני‬
‫דוברת את השפה כל כך טוב‪ .‬אני לא מסתירה‪ ,‬אני‬
‫אומרת שאני בדווית‪ .‬ברוב המקרים‪ ,‬הם פשוט לא‬
‫מאמינים לי"‪...‬‬
‫באחת הפעמים הנחתה עינב‪ ,‬במסגרת תפקידה‪,‬‬
‫"יש המון כאב בקרב‬
‫הנשים ב'פזורה'‪.‬‬
‫התחושה שלי היתה‬
‫שגם אם אני אעשה‬
‫שינוי לאישה אחת‪,‬‬
‫לבית אחד‪ ,‬הוא יהיה‬
‫בעל משמעות"‬
‫קבוצה לגברים אלימים‪ .‬המשתתפים ידעו שהיא‬
‫בדווית‪" .‬הם שאלו אותי כל מיני שאלות שלא‬
‫היו שואלים עובדת סוציאלית יהודיה‪ .‬שאלות‬
‫שהן סוג של 'אצבע מאשימה' כלפי בעלי‪' :‬איך‬
‫בעלך מאפשר לך לצאת החוצה לעבוד'‪' ,‬מה קורה‬
‫כשהוא מתעצבן'‪' ,‬מה קורה כשאת לא מכינה לו‬
‫אוכל'‪ .‬אלו שאלות שמעידות על כך שהם חושבים‬
‫שאני צריכה להיות עבד‪ ,‬במקום אישה‪ .‬דיבורים‬
‫שמצביעים על קנאה ורכושנות כלפי האישה‪ ,‬חוסר‬
‫אמון וחוסר כבוד‪ .‬הסברתי להם כמיטב יכולתי מה‬
‫קורה אצלנו בבית‪ .‬היה לי חשוב להעביר להם את‬
‫המסר לפיו ברגע שיש אמון הדדי והבנה וכבוד‪,‬‬
‫הדברים מסתדרים ממקום אחר‪ ,‬לא מתוך שליטה"‪.‬‬
‫איך את מסתדרת עם הסגל בכלא?‬
‫"מהר מאד השתלבתי‪ .‬אני חושבת שהסוהרים‬
‫'נזהרים' לידי יותר‪ .‬הם מכבדים אותי‪ .‬היה למשל‬
‫מקרה של אסיר שביצע מעשה מגונה מול עובדת‬
‫סוציאלית‪ .‬בעקבות כך‪ ,‬היו סוהרים שנלחצו‪ .‬היה‬
‫להם חשש שאירוע כזה יקרה שוב ובמיוחד דאגו‬
‫מה יהיה אם זה יקרה מולי‪ .‬הם יודעים שכל העניין‬
‫של מין‪ ,‬במקום שאני באה ממנו‪ ,‬הוא טאבו‪ .‬לא‬
‫מדברים על כך בחברה שלנו"‪.‬‬
‫"כשיש בן‪ ,‬זה פחות מורכב"‬
‫יש לה‪ ,‬כאמור‪ ,‬בת קטנה‪ .‬תהיתי‪ ,‬איך עינב‬
‫תגדל אותה בכפר‪ ,‬כאישה עצמאית שחיה בחברה‬
‫סגורה ושמרנית‪ ,‬ועדיין כפופה לקודים שלה‪.‬‬
‫"בגלל זה רציתי שיהיו לי רק בנים"‪ ,‬ענתה לי‬
‫עינב בכנות רבה‪" .‬כל הזמן חשבתי‪ ,‬כשהייתי‬
‫בהריון‪' ,‬יהיה לי בן'‪ .‬דווקא‪ ,‬כדי לא להיכנס‬
‫לכל המורכבות הזאת‪ ,‬כדי שלא אצטרך להגביל‬
‫את הבת בכל מיני דברים ‪ -‬בעניין של לבוש או‬
‫של לימודים‪ .‬כשיש בן‪ ,‬זה פחות מורכב‪ .‬בן יכול‬
‫להסתדר בכל מקום"‪.‬‬
‫אלא שנולדה אסיה‪" .‬ילדה שהיא קצת 'פה‬
‫ושם'"‪ ,‬עינב מעידה עליה‪ .‬היא מדברת ערבית‪,‬‬
‫אבל 'מתה על יובל המבולבל'‪" .‬אני רוצה שהיא‬
‫תלמד בבית הספר עם ג'ימי"‪ ,‬מודה עינב‪" ,‬אז‬
‫לפחות שניהם יהיו יחד‪ .‬היא לא תהיה ילדה‬
‫בדווית ולבד"‪.‬‬
‫עינב יודעת שהיא לא 'הבחורה הבדווית‬
‫הממוצעת'‪ ,‬זה ברור לה‪ .‬לאחרונה‪ ,‬הגיעה אליה‬
‫אישה בדווית שסיימה לימודי עבודה סוציאלית‪,‬‬
‫יחד עם בעלה‪ .‬הם התעניינו בקשר לעבודה בכלא‪.‬‬
‫'אישה עם מטפחת ואמא טרייה'‪ ,‬היא מתארת‪.‬‬
‫עינב סיפרה להם על העבודה מאחורי החומות‪ ,‬על‬
‫קורס הסוהרים שעברה ועל התורנויות שנמשכות‬
‫עד שעות מאוחרות‪ .‬בסוף השיחה‪ ,‬בעלה של‬
‫האישה הודיע לעינב ש'זה לא בשבילנו'‪.‬‬
‫"הפתיחות צריכה להיות לא רק אצל הנשים"‪,‬‬
‫מדגישה עינב‪" ,‬צריך פתיחות אצל 'הצד האחר'‪.‬‬
‫בעיקר אלה שמנהלים את התא המשפחתי ‪-‬‬
‫הבעלים‪ ,‬האבות‪ ,‬האחים‪ .‬הם אלה שצריכים להיות‬
‫פתוחים"‪.‬‬
‫"זאת עדיין חברה שנשלטת על ידי הגברים"‪,‬‬
‫היא מבהירה‪" ,‬ייקח זמן‪ .‬צריך אורך נשימה‪ ,‬לאט‬
‫לאט"‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫מפקד‬
‫מכל הלב‬
‫בראשית השנה הסתיימו בשב"ס שני קורסים יוקרתיים ‪ -‬קורס‬
‫פיקוד ומטה (פו"מ) וקורס פיקוד וניהול בכיר‪ ,‬ראשון מסוגו ∞‬
‫שני הקורסים עסקו בנושאי פיקוד וניהול‪ ,‬מנהיגות ומנהיגות‬
‫ערכית ∞ הקו המנחה בשניהם ‪ -‬הצורך של הארגון במנהיגות‬
‫שמהותה ערכית‪ ,‬ולא כזו שנובעת מכוח הדרגות או התפקיד‬
‫מאת‪ :‬נעמה תלם‬
‫בכיס חולצתו‪ ,‬מחזיק גנ"מ בני אבריאל שפר‬
‫כרטיס‪ ,‬עליו כתובים ערכי שירות בתי הסוהר‪.‬‬
‫שפר‪ ,‬מפקד קורס פו"מ האחרון וסגן מפקד כלא‬
‫'מעשיהו'‪ ,‬התגייס לשירות לפני יותר מ‪ 20-‬שנה‪.‬‬
‫"מאז שקיבלתי את הכרטיס‪ ,‬לפני מספר שנים‪,‬‬
‫הוא מונח אצלי בכיס כל הזמן"‪ ,‬הוא מכריז‪" .‬אני‬
‫מאמין בערכים האלה‪ ,‬ונוח לי להוציא את הכרטיס‬
‫מדי פעם‪ ,‬להסתכל ולקרוא‪ .‬ברשימת הערכים של‬
‫שב"ס יש כמעט הכול‪ .‬יש מי שקורא פרקי תהילים‬
‫כל יום? אז אני מסתכל על זה"‪.‬‬
‫"כל ערב"‪ ,‬הוא ממשיך‪" ,‬כשאני מכין את חליפת‬
‫המדים ליום המחרת‪ ,‬אני מוציא את הכרטיס‬
‫מהחולצה המשומשת ומעביר אותו לחולצה‬
‫החדשה‪ .‬אנשים אוהבים להגדיר ולומר על מישהו‬
‫כי הוא 'אדם ערכי'‪ .‬בעיניי אין דבר כזה‪ .‬אני לא‬
‫אגיד שבסוף כל יום אני נותן לעצמי דין וחשבון‪,‬‬
‫האם פעלתי נכון או לא נכון‪ ,‬אבל ברקע אני חושב‬
‫על כך כל הזמן ובוחן כל יום מחדש את הערכים‬
‫לאורם אני פועל"‪.‬‬
‫סיפרת לחניכים שלך בפו"מ מה אתה מחזיק‬
‫בכיס?‬
‫"בוודאי‪ .‬הסברתי להם‪' :‬זה פק"ל הכיסים שלי‪,‬‬
‫ערכי שב"ס‪ .‬כפי שאני נושא עמי תמיד פנקס ועט‬
‫כדי לרשום על הדרך דברים שאני רואה‪ ,‬כי אני לא‬
‫זוכר הכול‪ ,‬כך אני מחזיק את כרטיס ערכי שב"ס‬
‫בכיס'‪ .‬אני מקווה שהם יאמצו את המנהג הזה"‪.‬‬
‫בראשית השנה הסתיימו בשב"ס שני קורסים‬
‫בכירים‪ :‬קורס פיקוד ומטה (פו"מ)‪ ,‬בפיקודו של‬
‫שפר‪ ,‬לסוהרים בדרגת רב‪-‬כלאי שמיועדים לקידום‬
‫‪10‬‬
‫"בכל אדם קיים 'ניצוץ'‪.‬‬
‫מה שאני יכול לעשות‪,‬‬
‫הוא 'לגרד' את זה‪,‬‬
‫להראות שזה קיים"‬
‫(‪ 26‬חניכים)‪ ,‬וקורס פיקוד וניהול בכיר‪ ,‬ראשון‬
‫מסוגו‪ ,‬שיועד לקצינים ותיקים בדרגות גנ"מ‬
‫(‪ 15‬משתתפים בסך הכול)‪ ,‬בפיקודה של תג"ד‬
‫דבי שגיא‪ ,‬רמ"ל הדרכה‪ .‬מדובר בשני קורסים‬
‫יוקרתיים‪ .‬הקורס שיועד לקצינים בדרגת גנ"מ‬
‫נערך ביוזמת הנציב‪ ,‬כחלק מהשלמת רצף ההדרכה‬
‫של סגל השירות והחיבור בין אנשי המטה לשטח‪.‬‬
‫הקורס יתקיים מעכשיו פעם בשנה‪.‬‬
‫שני הקורסים מטפלים במגוון נושאים‪ :‬פיקוד‬
‫וניהול‪ ,‬מנהיגות ומנהיגות ערכית‪ .‬בקורס לפיקוד‬
‫ומטה‪ ,‬כמו גם בקורס הניהול הבכיר‪ ,‬מושם דגש‬
‫על ה'ערך' ‪ -‬קו מנחה שמוביל היום בכל הקורסים‬
‫בשב"ס‪ ,‬החל מקורס הסוהרים הבסיסי‪ .‬הצורך‬
‫במנהיגות שמהותה ערכית‪ ,‬לא מכוח הדרגות או‬
‫התפקיד‪ ,‬בולט על רקע העובדה שבסופו של דבר‪,‬‬
‫הארגון הוא מערכת היררכית‪.‬‬
‫"הסוהרים והקצינים שהשתתפו בקורס פו"מ‬
‫ובקורס הניהול הבכיר הם אנשים עתירי‪-‬ניסיון‬
‫ובעלי דרגות"‪ ,‬מסבירה תג"ד דבי שגיא‪" .‬למרות‬
‫זאת‪ ,‬כשמבקשים מהם לבדוק מה הם עושים‬
‫כשהם מצליחים במשהו‪ ,‬או מה גרם להם להצליח‪,‬‬
‫התשובה שלהם לעולם אינה נעוצה בדרגה‬
‫ובמשקלה"‪.‬‬
‫"המסקנה אליה הגענו כבר בשיחת הפתיחה‬
‫של הקורס"‪ ,‬מבהירה שגיא‪" ,‬היתה שמה שמנהל‬
‫אותנו זה ה'ערך'‪ .‬הערך הוא ה'זרקור'‪ ,‬המצפון‬
‫והמצפן‪ .‬מצד אחד אנחנו נוטלים את חירותו של‬
‫אדם‪ ,‬ומצד שני אני נותנת אלה בידו של הסוהר‪.‬‬
‫איך משתמשים בכוח הזה בצורה נכונה? הערכים‬
‫נותנים לנו את התשובה"‪.‬‬
‫מיהו מנהיג‬
‫לפני פחות מעשור‪ ,‬הוחלט בשירות בתי הסוהר‬
‫לעשות שינוי‪ .‬התואר 'מנהל' הוחלף ב'מפקד'‪.‬‬
‫בעקבות זאת‪ ,‬החלו להתעורר סוגיות של מנהיגות‬
‫והנהגה‪ .‬מיהו מנהיג ומה משמעות השינוי המושגי‬
‫בהקשר של עבודת הסוהר‪ ,‬אם בכלל‪.‬‬
‫"בפועל‪ ,‬מי שהיו מנהיגים נשארו מנהיגים"‪,‬‬
‫אומר שפר בחיוך‪" .‬מי שלא מנהיג‪ ,‬אין מה לעשות‬
‫התואר לא ישנה לו"‪ .‬שגיא מסכימה רק חלקית‪.‬‬
‫בהרצאה שלה‪ ,‬שכותרתה 'הפער בין הצהרה‬
‫למחויבות'‪ ,‬גם היא נוגעת בנושא‪" .‬לא משנה אם‬
‫קוראים לי לוחם או סוהר"‪ ,‬היא טוענת‪" ,‬אני יודע‬
‫מי אני ומה אני"‪.‬‬
‫שפר‪" :‬בניגוד למקומות אחרים‪ ,‬מפקד בית סוהר‬
‫הוא גם מפקד וגם מנהל‪ .‬נכון שהוא מפקד על‬
‫האנשים שלו‪ ,‬הסוהרים‪ ,‬אבל לגבי האסירים‪ ,‬הוא‬
‫מנהל‪ .‬כלומר‪ ,‬מפקד בית סוהר או אפילו מפקד‬
‫משמרת‪ ,‬אינו יכול להורות לאסירים באגף שלו‬
‫"התפקיד שלנו הוא‬
‫לחנך את כלל האנשים‬
‫שלנו‪ ,‬להבין את‬
‫התפקיד של שב"ס‬
‫במובן רחב וגדול‪ :‬אנחנו‬
‫ארגון שיש לו שליחות‬
‫חברתית"‬
‫גנ"מ בני אבריאל שפר‬
‫'לכו אחרי'‪ .‬עם זאת‪ ,‬הן מפקד והן מנהל יכולים‬
‫להיות מנהיגים"‪.‬‬
‫האם מנהיגות היא משהו שנולדים איתו? שגיא‬
‫ושפר‪ ,‬מתוקף תפקידם‪ ,‬מתמודדים עם הסוגיה הזו‬
‫בכל פעם מחדש‪" .‬על פי התפיסה שלי"‪ ,‬מסביר‬
‫שפר‪" ,‬בכל אדם קיים 'ניצוץ'‪ .‬מה שאני יכול‬
‫לעשות‪ ,‬כמפקד קורס‪ ,‬הוא 'לגרד' את זה‪ ,‬להראות‬
‫לאיש שזה קיים‪ ,‬להדליק‪ ,‬ואז להעביר לו את‬
‫השרביט ‪' -‬עכשיו זה שלך'‪ .‬זה גם מה שאני מנסה‬
‫לעשות‪ .‬אני מראה את הדרך‪ .‬לדוגמה‪ ,‬יכול לקרות‬
‫מצב בו אני עומד עם מנהלת אגף‪ ,‬בכלא‪ ,‬מול אסיר‬
‫שרוצה להגיש עתירה‪ .‬אני מקשיב לאסיר אבל היא‬
‫מתווכחת אתו‪ .‬אני לא אפסיק אותה בצורה בוטה‪,‬‬
‫אולי ארמוז לה קלות‪ ,‬בתנועת‪-‬יד‪ ,‬כדי שתבין שאני‬
‫רוצה שהיא תפסיק לדבר‪ .‬רק אחר כך‪ ,‬כשהאסיר‬
‫כבר לא לידנו‪ ,‬אני אסביר לה במה שגתה‪ ,‬ומדוע‬
‫צריך לאפשר לאסיר 'להוציא קיטור'‪ .‬אילו הייתי‬
‫פונה אליה בנימה פיקודית ומורה לה 'אל תתערבי'‪,‬‬
‫זה היה נובע מהמקום של הדרגות‪ ,‬מכך שדרגתי‬
‫גבוהה מדרגתה‪ .‬אבל אני מנסה להסביר‪ ,‬לדבר‪,‬‬
‫ומצפה שבפעם הבאה‪ ,‬אותה מפקדת אגף תפנים‬
‫מה שהסברתי לה לגבי התנהלות עם אסירים"‪.‬‬
‫שפר ממשיך‪" :‬לדעתי‪ ,‬מעבר לדברים המובנים‬
‫מאליהם‪ ,‬הקשורים ל'מנהיגות'‪ ,‬כמו לקיחת אחריות‬
‫או הובלה‪ ,‬יש גם עניין של 'מוטת כתפיים'‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫עד כמה אני יכול להכיל את הטעויות של הפקודים‬
‫שלי‪ .‬אני לא מחפה עליהם‪ ,‬אבל אני כן מגבה‬
‫אותם‪ .‬המנהיגות שלי באה לידי ביטוי בכך שהם‬
‫יכולים להיכנס אלי ולשוחח אתי בגובה העיניים"‪.‬‬
‫גיבוש תפיסת מנהיגות‬
‫"ללמד מנהיגות"‪ ,‬טוענת שגיא‪" ,‬אינו דבר‬
‫מופרך"‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬היא רואה זאת כחלק מאחריות‬
‫המפקדים‪ ,‬כחלק מהכלים שצריך לתת לכל סגל‬
‫הארגון‪" .‬אני מאמינה שהייעוד של שב"ס‪ ,‬לצד‬
‫הייעוד הבטחוני‪ ,‬הוא גם חברתי"‪ ,‬מסבירה שגיא‪.‬‬
‫"כולנו עובדים מול אסירים ומעבירים אותם‬
‫תהליך של שינוי‪ ,‬ומכאן נובע גם ההיבט הערכי‬
‫תג"ד דבי שגיא‬
‫אליו אני מכוונת‪ .‬התפקיד שלנו הוא לחנך את כלל‬
‫האנשים שלנו‪ ,‬גם בהקשר הזה‪ .‬להבין את התפקיד‬
‫של שב"ס במובן רחב וגדול‪ :‬אנחנו ארגון שיש לו‬
‫שליחות חברתית"‪.‬‬
‫שפר‪" :‬אני סולד מפתרון בית‪-‬ספר‪ ,‬מלהסביר‬
‫לאנשים 'איך צריך להיות מנהיג'‪ .‬ברור שהמנהיגות‬
‫צריכה להיות מושתתת על ערכים‪ ,‬אבל זה עדיין‬
‫לא אומר איך מנחילים את הערכים האלה"‪.‬‬
‫הוא עצמו‪ ,‬הוא מודה‪ ,‬התלבט לפחות בשליש‬
‫הראשון של הקורס‪ ,‬האם הוא 'מפקד' או רק‬
‫'מלווה' של הקורס לפיקוד ומטה‪ ,‬למרות שעל‬
‫פי הכותרת הרשמית שניתנה לו היו בינו לבין‬
‫החניכים יחסים של מפקד ופקודים‪" .‬בסופו של‬
‫דבר‪ ,‬החלטתי שאני מפקד"‪ ,‬הוא מספר‪" ,‬אבל‬
‫מפקד על פי האינטואיציה שלי"‪.‬‬
‫למה הכוונה?‬
‫"הכוונה היא שאני לא נותן פתרונות‪ ,‬או‬
‫תשובות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אני מעלה שאלות‪ ,‬אני‬
‫מכוון את התפיסה‪ ,‬את הכיוון הכללי‪ ,‬אבל כל אחד‬
‫אמור לגבש לעצמו את תפיסת המנהיגות הפרטית‬
‫שלו‪ .‬כמובן שאני מקווה כי החניכים שלי יאמצו‬
‫את התפיסה שאני מאמין בה‪ ,‬של פיקוד לא מכוח‬
‫הדרגות‪ ,‬אלא מהלב ומהנשמה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כאשר‬
‫שואלים אותי 'איך לקרוא לך' בבית הסוהר‪ ,‬אני‬
‫עונה‪' :‬יש שלוש אפשרויות‪ :‬אפשר 'המפקד'‪ ,‬אפשר‬
‫'הסגן' ואפשר 'בני'‪ .‬אני יודע שאני סגן מפקד בית‬
‫סוהר‪ ,‬את השם בני כדאי להזכיר לי מדי פעם'‪ .‬לפי‬
‫אותה גישה‪ ,‬אני גם נוהג לשבת עם הסוהרים שלי‪,‬‬
‫לשוחח איתם‪ .‬זאת תפיסת הפיקוד שאני מאמין‬
‫בה‪' .‬אל תדבר על דברים‪ ,‬תעשה אותם'‪ .‬אני יודע‬
‫שאני המפקד‪ ,‬הסגן‪ ,‬לא צריך להזכיר לי את זה‬
‫ללא הרף"‪.‬‬
‫מה לגבי האסירים?‬
‫"זה יישמע שחוק‪ ,‬אבל לתפיסתי‪ ,‬האסיר הוא בן‬
‫אדם‪ ,‬ואני צריך לטפל בו‪ .‬אני יכול לאהוב או לא‬
‫לאהוב את מה שהוא עשה‪ ,‬אבל זה ממש לא משנה‪.‬‬
‫זה חלק מהתפקיד שלי‪ ,‬מהשליחות‪ ,‬מהעולם‬
‫הערכי שלנו כשב"ס‪ .‬לא חשוב אם האסיר שדד‬
‫זקנה או אנס ילדה בת עשר‪ .‬זה לא משנה לגבי‬
‫תפיסת העבודה שלי‪ .‬הוא צריך לקבל את הטיפול‬
‫הראוי לו‪ ,‬בצורה המתקדמת ביותר‪ ,‬כשאני מנתק‬
‫את הרגשות האישיים שלי ממילוי המשימה"‪.‬‬
‫בכל גיל אפשר ללמוד‬
‫לפני שהחל קורס המפקדים הבכירים‪ ,‬הביעו‬
‫חלק מהמשתתפים בו הסתייגות‪ .‬כולם מנוסים‬
‫מאד‪ ,‬מרביתם עברו כבר את גיל חמישים‪ .‬כעבור‬
‫שעות בודדות בקורס‪ ,‬התרצו‪' .‬אנחנו שמחים‬
‫שהגענו לכאן'‪ ,‬הסכימו כולם‪.‬‬
‫"אני חושבת שהאתגר הראשון שעמד בפנינו היה‬
‫התובנה‪ ,‬שבכל גיל אפשר ללמוד"‪ ,‬מציינת שגיא‪.‬‬
‫"גם אם כבר הנהגת אנשים וצוותים ומערכות‪,‬‬
‫יש תמיד גישות חדשות וחידושים בתחום שאתה‬
‫צריך להכיר‪ .‬מנהיג אמיתי מסוגל להקשיב‪ ,‬ללמוד‪,‬‬
‫להפנים ולהוביל שינוי"‪.‬‬
‫שפר מספר כי הוא הבחין בשינוי אצל חלק‬
‫מהמשתתפים בקורס פיקוד ומטה‪ ,‬כבר במהלך‬
‫הקורס‪" .‬הענקנו להם את הסביבה האיכותית‬
‫ביותר כדי לבצע שינוי עצמי בתחום‪ ,‬בהתפתחות‬
‫האישית שלהם"‪ ,‬הוא מכריז ‪ -‬ומתכוון גם לשני‬
‫סגניו בקורס‪.‬‬
‫"זה לא אני ששיניתי אותם"‪ ,‬הוא מדגיש‪" .‬אני‬
‫לא מכונה וגם הם לא מכונות‪ .‬הם התחילו תהליך‪,‬‬
‫וזה משהו שיכול להימשך הרבה שנים‪ .‬כל אחד‬
‫מהם ימשיך אותו עם עצמו"‪.‬‬
‫בקורס הגנ"מים הקפידה שגיא שמדי פעם‪,‬‬
‫החניכים יבואו על אזרחי‪" .‬רציתי להדגיש את‬
‫המחויבות לחשיבה 'מחוץ לקופסה'"‪ ,‬היא מבהירה‪.‬‬
‫"הבגדים האזרחיים היו רק אמצעי‪ .‬להוריד את‬
‫הדרגות‪ ,‬לעשות את הדברים בדרך האישית שלך‪,‬‬
‫ולפתח את ה'אני מאמין' הייחודי של כל אחד‬
‫ואחד"‪.‬‬
‫שפר‪" :‬אני פניתי לחניכים שלי בשיחת הסיכום‬
‫ואמרתי להם‪' :‬תזכרו לפקד מהלב ומהנשמה‪ ,‬לא‬
‫מהדרגות'‪ .‬זה המוטו‪ .‬נדמה לי שגם האסירים‬
‫מרגישים אותו‪."...‬‬
‫‪11‬‬
‫העין הפקוחה‬
‫של עופר‬
‫בכלא עופר‪ ,‬הממוקם בשטחי יהודה ושומרון‪ ,‬בתוך מחנה עופר הצבאי‪ ,‬פועלת יחידה מגובשת הדומה‬
‫במהותה ליחידה קרבית ∞ 'מורעלים על היחידה' ‪ -‬כך מעידים אנשי סגל הכלא על עצמם ∞ 'דרוכים‬
‫ומוכנים לכל תרחיש' ‪ -‬מדגיש מפקדם‬
‫מאת‪ :‬נעמה תלם‬
‫זה היה האירוע של השנה‪ .‬שחרור החייל גלעד‬
‫שליט משבי החמאס בעזה‪ .‬בכלא 'עופר' כולם היו‬
‫ערוכים‪" .‬פעלנו 'בדיוק של שעון'"‪ ,‬יתאר אחרי‬
‫שהכול יסתיים בהצלחה מפקד הכלא‪ ,‬גנ"מ מנשה‬
‫גניש‪.‬‬
‫סביב בית הסוהר התרכזו אינספור נציגי‬
‫כלי תקשורת‪ ,‬מכל העולם‪ .‬הם ביקשו לעקוב‬
‫אחרי תהליך השחרור של האסירים הפלשתינים‬
‫שהתרכזו ב'עופר'‪ ,‬אל תוך שטחי יהודה ושומרון‪.‬‬
‫עוד שלב בדרך של גלעד הביתה‪ .‬השר לבטחון‬
‫הפנים‪ ,‬אהרונוביץ'‪ ,‬הגיע גם הוא לכלא‪ ,‬כדי‬
‫לעקוב מקרוב אחרי המבצע‪ .‬המתח היה גדול‪ ,‬אבל‬
‫סגל הכלא עבד בשקט מופתי‪.‬‬
‫"באותן שעות של יום שלישי בבוקר‪ ,‬ה‪18-‬‬
‫‪12‬‬
‫באוקטובר ‪ ,2011‬כלא 'עופר' ייצג את שירות‬
‫בתי הסוהר כולו"‪ ,‬מדגיש גניש‪" ,‬אולי אפילו את‬
‫המדינה כולה"‪.‬‬
‫המבצע‪ ,‬שזכה לכינוי 'בית השואבה'‪ ,‬היה‬
‫מורכב ודרש שיתוף פעולה עם גורמים שונים‪,‬‬
‫בתוכם צה"ל‪" .‬סבלנות ואורך נשימה"‪ ,‬מפרט גניש‬
‫לגבי מה שנדרש מהסגל שלו באותן שעות‪" ,‬לצד‬
‫מקצועיות רבה וניסיון רב"‪.‬‬
‫אחר כך באו התמונות על מסכי הטלוויזיה‪ :‬גלעד‬
‫שליט‪ ,‬כחוש וחלש‪ ,‬חי‪" .‬התחושה היתה לא קלה‪,‬‬
‫לשחרר רוצחים"‪ ,‬מסביר גניש‪" .‬אבל ברגע שראינו‬
‫את גלעד עובר לצד הישראלי‪ ,‬כולנו התרגשנו‪ .‬אי‬
‫אפשר בכלל לתאר את זה‪ .‬דווקא בגלל העבודה‬
‫שלנו‪ .‬כל אנשי 'עופר' וכל מי שהיה כאן‪ ,‬ביחידה‪,‬‬
‫החסיר פעימה"‪.‬‬
‫גם בחלק השני של עסקת שליט‪ ,‬שהתרחש כמה‬
‫שבועות אחר כך‪ ,‬היה ל'עופר' תפקיד מרכזי‪ .‬הכלא‬
‫ריכז אז במשך כמה ימים ‪ 435‬אסירים בטחוניים‬
‫שעמדו להשתחרר‪ .‬מבחינת 'עופר'‪ ,‬מציין גניש‪ ,‬זה‬
‫היה 'המופע המרכזי'‪.‬‬
‫"בשני שלבי העסקה"‪ ,‬מסכם מפקד בית הסוהר‪,‬‬
‫"הכלא היה ערוך בצורה מיטבית‪ .‬הסגל נתן את‬
‫נשמתו‪ .‬הרגשנו שיש לנו חלק במשימה החשובה‬
‫הזאת ‪ -‬להחזיר את גלעד הביתה"‪.‬‬
‫יותר לוחמנות ומבצעיות‬
‫כלא 'עופר' הוא בית הסוהר היחיד במדינת‬
‫ישראל שנמצא מעבר לקו הירוק‪ ,‬בשטחי יהודה‬
‫ושומרון‪ .‬הכלא‪ ,‬שמיועד לעצורים ולאסירים‬
‫בטחוניים‪ ,‬נמצא בתוך מחנה עופר‪ ,‬מצפון לכביש‬
‫‪ ,443‬סמוך לעיר רמאללה‪ .‬מבודד‪ ,‬רחוק מכל יחידה‬
‫אחרת של שירות בתי הסוהר ומוקף כפרים עוינים‪.‬‬
‫"שב"ס לא לוקח סיכון‪ .‬אף אחד לא רוצה שאסיר בטחוני יברח וייעלם בשטחי יהודה ושומרון"‬
‫"אני שומע את קול המואזין מהכפרים‪ ,‬בבוקר‪,‬‬
‫בצהריים ובערב"‪ ,‬מתאר גניש‪ .‬הוא משרת כבר ‪29‬‬
‫שנים בשב"ס‪ ,‬וברוב שנותיו עסק בתחום המודיעין‬
‫(מסגן קמ"ן עד סגן קמנ"ר)‪ ,‬מה שהכשיר אותו‬
‫היטב לתפקידו הנוכחי‪ ,‬אותו הוא ממלא כבר קרוב‬
‫לשלוש שנים‪.‬‬
‫"זה מזכיר לי שאנחנו באזור עוין"‪ ,‬הוא מגיב‬
‫לקולו המסתלסל של המואזין‪" .‬ברור לי שאני לא‬
‫יכול לישון בשקט‪ ,‬לא כאן‪ .‬כל אירוע הכי קטן‬
‫יכול להבעיר פה את השטח ואת היחידה‪ .‬אני חייב‬
‫להיות כל הזמן ערני ודרוך"‪.‬‬
‫למה הכוונה?‬
‫"המיקום הגיאוגרפי משפיע על האסירים‬
‫ועל הסוהרים‪ ,‬מבחינת ההיערכות שלנו כמתקן‬
‫כליאה‪ .‬הכול פה הרבה יותר נפיץ מאשר בבית‬
‫סוהר אחר"‪.‬‬
‫"אני תמיד מזכיר לעצמי"‪ ,‬ממשיך גניש‪" ,‬ששני‬
‫החיילים שעשו בהם את הלינץ' הנורא ברמאללה‪,‬‬
‫לפני כעשר שנים‪ ,‬היו בדרכם למחנה עופר‪ .‬זהו‬
‫תמרור האזהרה שלי‪ ,‬ששומר על הערנות שלי‪.‬‬
‫הם פשוט טעו בדרך והמשיכו קצת למעלה מכאן‪.‬‬
‫זה משהו שיכול לקרות מחר‪ ,‬חלילה‪ ,‬גם לאחד‬
‫מהאנשים שלי‪ .‬אלה דברים שאני לא שוכח‪ ,‬אני‬
‫מזכיר אותם לסגל שלי ולעצמי ללא הרף"‪.‬‬
‫רב‪-‬כלאי סלים ספדי‪ ,‬קצין הביטחון של 'עופר'‪,‬‬
‫מבהיר כי כל תפיסת הביטחון של היחידה מושפעת‬
‫מהמיקום שלה‪" .‬יש איום חיצוני על היחידה‪,‬‬
‫כלומר סכנה של תקיפת המתקן מבחוץ ‪ -‬הרי‬
‫העצורים והאסירים פה רואים את הבתים שלהם‬
‫מעבר לחומות‪ .‬ויש גם סכנה של פיגועים על ידי‬
‫הנחת מטענים על כביש ‪ 443‬הסמוך‪ ,‬בו נוסעים‬
‫אנשי הסגל בדרך לכלא וממנו‪ .‬אסור לשכוח שעל‬
‫כביש ‪ 443‬כבר נרצחו שישה אזרחים ישראלים‬
‫בעבר"‪.‬‬
‫"אנחנו"‪ ,‬מדגיש ספדי‪" ,‬מתייחסים ב'עופר'‬
‫לפן המבצעי‪-‬הקרבי בצורה משמעותית‪ .‬נוסף על‬
‫הקריטריונים הרגילים שקיימים בכל כלא בטחוני‪,‬‬
‫ב'עופר' יש גם פן אחר ‪ -‬הרבה יותר לוחמנות‬
‫ומבצעיות שאנחנו משכללים אצל הסוהרים שלנו‪.‬‬
‫כל זה‪ ,‬כדי שנוכל לתת מענה הולם במקרה של‬
‫אירוע‪ .‬אפשר לומר שאנחנו מקפידים מבחינה‬
‫מבצעית ברמות‪-‬על‪".‬‬
‫שיתוף‪-‬פעולה הדוק עם הצבא‬
‫כלא 'עופר' נקרא על שם סא"ל צבי עופר‪,‬‬
‫קצין צה"ל ומפקד סיירת חרוב שנהרג בשנת‬
‫‪ .1968‬מתקן הכליאה נפתח לראשונה בתקופת‬
‫האינתיפאדה הראשונה‪ ,‬לפני כמעט ‪ 25‬שנה‪ ,‬ויועד‬
‫בתחילה לעצורים ואסירים‪ ,‬שרובם הוגדרו כזורקי‬
‫אבנים ובקבוקי תבערה‪.‬‬
‫המתקן היה כפוף באותם ימים למשטרה‬
‫הצבאית ולפיקוד המרכז‪ .‬הוא נסגר ונפתח שוב‪,‬‬
‫בתקופת מתקפת הטרור השנייה‪ ,‬עדיין בחסות‬
‫המשטרה הצבאית וצה"ל‪ .‬באוקטובר ‪ ,2006‬עם‬
‫הפיכת שב"ס לארגון כליאה לאומי והעברת מתקני‬
‫הכליאה הצבאיים לחסות שירות בתי הסוהר‪,‬‬
‫הועבר גם מחנה 'עופר' לידי השירות‪ .‬אז היה‬
‫מדובר במחנה אוהלים‪ ,‬אבל עם השנים ועד היום‬
‫בוצע במתקן מהפך משמעותי‪.‬‬
‫היום כולל כלא 'עופר' ‪ 700‬מקומות כליאה‪,‬‬
‫המיועדים לעצורים (עצורים מנהליים‪ ,‬עצורים‬
‫במעצר ימים ושפוטים) ולאסירים בטחוניים‪.‬‬
‫כולם נמצאים באגפים 'קשיחים'‪ .‬אחרון האוהלים‬
‫סולק לפני כשנה‪ .‬בעקבות השינוי הזה‪ ,‬שונתה גם‬
‫‪13‬‬
‫הגדרת בית הסוהר‪ ,‬מיחידה ברמת ביטחון בינונית‬
‫ליחידה ברמת ביטחון מרבי‪ .‬עדיין‪ ,‬השפוטים הם‬
‫כאלה אשר להם יתרת מאסר של שבע שנים בלבד‪.‬‬
‫אין בכלא 'עופר' אסירים עם 'דם על הידיים'‪.‬‬
‫גילם הממוצע של העצורים והאסירים הוא ‪.25‬‬
‫לאחרונה נבנה במתקן מכלול קליטה חדש והוקמה‬
‫גדר התרעה‪ ,‬עם מערך כלבים וכלבייה שגניש‬
‫מעיד שהיא 'הכי טובה בארץ'‪.‬‬
‫"כשהגעתי לכאן‪ ,‬לפני שנה ושמונה חודשים‪,‬‬
‫שהו פה עדיין ‪ 900‬אסירים באוהלים"‪ ,‬הוא מספר‪.‬‬
‫"רק ‪ 240‬אסירים היו באגפים‪ .‬בסך הכול ‪1,100‬‬
‫אסירים‪ .‬שב"ס השקיע פה עשרות מיליונים וביצע‬
‫מהפכה של ממש במתקן‪ ,‬פיזית ורעיונית‪ .‬השיקול‬
‫שלנו ‪ -‬לא להביא לכאן אסירים השפוטים למאסר‬
‫עולם‪ ,‬גם עכשיו‪ ,‬אחרי ששונתה רמת הביטחון‪,‬‬
‫נובע מכך שאסיר שיברח מכאן נמצא צעד וחצי‬
‫מרמאללה ומהבית‪ .‬ברגע שהוא מצליח לברוח‪,‬‬
‫הסיכוי למצוא אותו קטן‪ .‬שב"ס לא לוקח סיכון‬
‫כזה‪ .‬אף אחד לא רוצה שאסיר בטחוני יברח וייעלם‬
‫בשטחי יהודה ושומרון"‪.‬‬
‫כמו ביחידה קרבית‬
‫בשל מיקומו הייחודי של בית הסוהר‪ ,‬אין בו‬
‫אסירים פליליים‪ ,‬גם לא 'אסירי עבודה'‪ .‬במקומם‪,‬‬
‫בהסכם מיוחד עם הצבא‪ ,‬יש 'חבושים' ‪ -‬חיילים‬
‫שנשפטו בצבא לתקופות מאסר של עד חודשיים‬
‫(מרביתם על נפקדות ועריקות)‪ ,‬המגיעים למתקן‬
‫מכלא שש הצבאי ועוסקים בכל מה שקשור‬
‫לתחזוקת הכלא‪ .‬במצבי חירום‪ ,‬ה'חבושים'‬
‫משמשים גם כ'אלונקאים'‪.‬‬
‫מכיוון שהכלא ממוקם בתוך בסיס מחנה עופר‪,‬‬
‫ישנה אינטראקציה רבה עם החיילים ונעשית‬
‫עבודה משותפת עם הצבא‪ .‬כך למשל‪ ,‬חלק מאנשי‬
‫הסגל הצה"לי סועד בחדר האוכל של בית הסוהר‪.‬‬
‫לאחרים מביאים את הארוחות לבסיס‪ .‬במצבי‬
‫חירום‪ ,‬חוברים יחד אנשי היחידה של שב"ס ואנשי‬
‫היחידה הצבאית‪ ,‬לצורך עזרה וסיוע‪.‬‬
‫יחידת עופר מתנהלת גם כ'יחידת בית משפט'‪,‬‬
‫בדומה ליחידת 'נחשון'‪ .‬בית המשפט נמצא‬
‫בסמיכות‪ ,‬וסגל 'עופר' מעביר אליו מדי יום כ‪100-‬‬
‫עצורים ואף יותר‪ ,‬למשפטים בשלוש ערכאות‬
‫שונות‪ .‬רוב המשפטים של עצורי צה"ל באיו"ש‬
‫מתנהלים בבית המשפט הזה‪ ,‬וכן של נאשמים‬
‫ברצח‪ .‬רוצחי בני משפחת פוגל‪ ,‬למשל‪ ,‬לא הוחזקו‬
‫בכלא 'עופר'‪ ,‬אבל נשפטו בבית המשפט של‬
‫היחידה‪.‬‬
‫"זה היה מחזה קשה"‪ ,‬מתוודה גניש‪" .‬כאדם‬
‫וכאבא‪ ,‬קשה להתנתק ולא לחשוב על המראות‬
‫הנוראים של בית המשפחה אחרי הרצח‪ .‬זה דבר‬
‫שאינו מניח לאנשי הסגל‪ .‬אבל אנחנו אנשי מקצוע‪,‬‬
‫אנחנו לא בית משפט ולא שופטים‪ .‬אנחנו מנסים‬
‫לעשות את העבודה שלנו בצורה הכי מקצועית‬
‫שיש"‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬יש מתקן חקירות שב"כ בבסיס‬
‫מחנה עופר‪ ,‬ויחידת 'עופר' אחראית גם שם על‬
‫האבטחה ועל הובלת העצורים‪" .‬השירות ב'עופר'‬
‫דומה לשירות ביחידה קרבית"‪ ,‬מסביר קצין‬
‫הביטחון ספדי‪" .‬במידה מסוימת אפשר לומר‬
‫שאנחנו ה'חזית' של שירות בתי הסוהר"‪.‬‬
‫כור היתוך‬
‫‪ 51‬אחוזים מכלל הסגל ב'עופר' הם סוהרי חובה‪.‬‬
‫מדובר באחוז סוהרי החובה הגבוה ביותר בתוך‬
‫מתקני שב"ס‪ .‬במשמרות עצמן‪ ,‬מדובר באחוזים‬
‫גבוהים הרבה יותר‪" .‬העבודה עם סוהרי החובה‬
‫היא מאתגרת"‪ ,‬מסביר גניש‪" .‬אם בעבר התקיימה‬
‫הפרדה גמורה בין סוהרי החובה לסוהרי הקבע‪,‬‬
‫הרי היום זה עניין שעבר מן העולם‪ .‬סוהרי החובה‬
‫מתערבבים בין סוהרי הקבע ובהחלט נוצר 'כור‬
‫היתוך'"‪.‬‬
‫רק לא מזמן‪ ,‬מספרים בכלא‪ ,‬הציע סוהר קבע‬
‫נישואים לחברתו‪ ,‬סוהרת חובה‪ .‬לפחות עשרה‬
‫סוהרי קבע שמשרתים היום ביחידה היו סוהרי‬
‫חובה בכלא בשנתיים האחרונות‪ .‬יש עוד עשרות‬
‫שמשרתים ביחידות אחרות‪ .‬היות שמדובר ביחידת‬
‫קצה‪ ,‬שהמשרתים בה מקבלים גם תוספת שכר‪,‬‬
‫ב'עופר' נשארים 'האיכותיים ביותר'‪" .‬אני שירתתי‬
‫בצבא עם חיילים כאלה"‪ ,‬נזכר ספדי‪ .‬קצין הביטחון‬
‫הגיע לשב"ס אחרי ששירת כקצין ביחידה קרבית‪.‬‬
‫באחת ההיתקלויות בצבא הוא נפצע‪" .‬חיילים בני‬
‫‪ 18‬היו אלה שסחבו אותי מתוך טווח האש החוצה"‪,‬‬
‫"במידה מסוימת אפשר לומר שאנחנו ה'חזית' של שירות בתי הסוהר"‬
‫‪14‬‬
‫מלך המטבח של עופר‬
‫רס"ר גלעד אליהו הוא מלך המטבח של 'עופר' וממונה על האכלתם של ‪ 500‬אנשי‬
‫יחידת 'עופר'‪ ,‬סוהרי קבע‪ ,‬סוהרי חובה וחיילים וקצינים ממחנה 'עופר' הסמוך‪ ,‬מדי‬
‫יום‪ .‬על אליהו אומרים כולם שהמטבח שלו‪ ,‬כמו הלב‪ ,‬תמיד פתוח‪ .‬אף אחד לא‬
‫נשאר אצלו רעב‪.‬‬
‫הסיפור הבא ממחיש זאת היטב‪ :‬אליהו מכין כמה סוגים של שניצלים‪" .‬אני יודע מה‬
‫כל אחד אוהב"‪ ,‬הוא מפרט‪" .‬יש כאלה שאוהבים שניצל עם שומשום‪ ,‬יש עם קצח‪ ,‬יש‬
‫בלי זה ובלי זה"‪ .‬הוא מכין שניצלים "בהתאם לבקשות שאני מקבל"‪.‬‬
‫"אני אוהב לפנק"‪ ,‬הוא מתוודה‪" ,‬אני רוצה שכל אחד מאנשי הסגל יהיה שבע‬
‫ומרוצה"‪.‬‬
‫הוא משחזר‪" .‬אני רואה אותם בתוך האגפים‪,‬‬
‫עובדים מול האסירים הבטחוניים‪ ,‬ואני יודע שיש‬
‫על מי לסמוך"‪.‬‬
‫אימוץ סוהרי החובה‬
‫רס"ל מלי דאבוש‪ ,‬בת ‪ ,24‬היום סמלת משמרת‪,‬‬
‫החלה את דרכה כסוהרת חובה ב'עופר'‪ .‬אנשי הסגל‬
‫הוותיקים זוכרים אותה עומדת בחגור מלא‪ ,‬בקור‪,‬‬
‫מסתובבת בין האוהלים שהיו אז מלאים באסירים‬
‫בטחוניים‪ .‬בימים אלה היא מסיימת לימודים‬
‫לתואר ראשון במדעי החברה ובקרימינולוגיה‪,‬‬
‫ובקרוב תעבור הסבה ללימודי עבודה סוציאלית‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬היא מיועדת לקורס קצינים‪ .‬את העתיד‬
‫המקצועי שלה היא רואה בשב"ס‪.‬‬
‫"התעקשתי להגיע ל'עופר'"‪ ,‬דאבוש מספרת‪,‬‬
‫"משום שזאת בעיני המהות של שב"ס‪ .‬כאן אני‬
‫מרגישה את האדרנלין‪ ,‬את הקצב‪ ,‬את תחושת‬
‫השליחות"‪.‬‬
‫היום דאבוש עובדת בעיקר עם הסוהרים‪ ,‬אבל היא‬
‫זוכרת היטב את התקופה בה עבדה עם האסירים‪,‬‬
‫ביניהם גם בכירים מהחמאס‪" .‬פעמים רבות האסירים‬
‫'חטפו שוק' כשראו אותי"‪ ,‬היא מחייכת‪" .‬אצל‬
‫האסירים הבטחוניים‪ ,‬מעמד האישה מאד נחות‪.‬‬
‫בבית האישה רוחצת להם את הרגליים‪ .‬פתאום‬
‫נעמדת מולם בחורה‪ ,‬רזה‪ ,‬קטנה‪ ,‬לא נראית חזקה‬
‫במיוחד‪ ,‬ואומרת להם מה לעשות‪ ...‬אבל בסופו של‬
‫דבר‪ ,‬דווקא בשל כך‪ ,‬הם נתנו לי המון כבוד"‪.‬‬
‫ההשתלבות של סוהרי החובה בקרב סוהרי הקבע‬
‫אינה מובנת מאליה‪ .‬רס"ר דני ענתבי נחשב ל'אבא‬
‫של סוהרי החובה'‪" .‬כל הסוהרים מקבלים ממני‬
‫שירות‪ ,‬אבל סוהרי החובה הם קבוצה שצריך לטפל‬
‫בה אחרת"‪ ,‬הוא מסביר‪" .‬לפעמים צריך לתת להם‬
‫יחס אבהי‪ ,‬כאילו מדובר בנערים‪ ,‬בילדים"‪.‬‬
‫לאור מגמה זו‪ ,‬מתקיים בכלא 'יום הורים'‪ ,‬יום‬
‫פתוח להורים של חיילי החובה‪ .‬כמו כן שומרים‬
‫על קשר טלפוני עם ההורים‪" .‬זה לוקח שנה בערך‬
‫עד שאפשר לומר שסוהר החובה מתפקד בדיוק‬
‫כמו סוהר הקבע"‪ ,‬מסביר ענתבי‪" .‬אם אנחנו‪ ,‬סגל‬
‫הקבע ביחידה‪ ,‬לא נלווה את סוהר החובה מקרוב‪,‬‬
‫כשקר לו‪ ,‬כשחם לו‪ ,‬כשהוא שמח‪ ,‬כשהוא עצוב ‪-‬‬
‫זה לא יצליח"‪.‬‬
‫הוא עצמו אימץ את אחד מסוהרי החובה מיד‬
‫אחרי שהשתחרר‪ ,‬כשגילה שאין לו בית‪ .‬בימי שישי‬
‫הוא מקפיד לעשות 'סיור טרמפיאדות'‪ ,‬כדי לוודא‬
‫שאף אחד מסוהרי החובה לא נוסע בטרמפים‪ .‬יש‬
‫לו קשר רציף עם האגודה למען החייל‪ ,‬המסייעת‬
‫במקרה הצורך‪" .‬אני מכור לטיפול באנשים ולדאגה‬
‫לסוהרי החובה"‪ ,‬הוא מספר‪" .‬אני מרגיש שיש לי‬
‫אחריות על הילדים האלה"‪.‬‬
‫כוח הכת"ר מוביל‬
‫'מורעלים על היחידה'‪ ,‬מעידים אנשי סגל 'עופר'‬
‫על עצמם‪ .‬הם יחידה מגובשת‪ .‬הגיבוש נובע הן‬
‫מהמיקום של הכלא והן מהעובדה שאפילו עובדי‬
‫היום נדרשים ללון ביחידה לפחות יומיים בשבוע‪.‬‬
‫עיקר גאוותם הוא על כוח הכת"ר (כוח תגובה‬
‫ראשוני)‪ .‬הבידוד של בית הסוהר‪ ,‬הרחק מכל‬
‫יחידה אחרת של השירות‪ ,‬מחייב יכולת תגובה‬
‫מיידית של היחידה בזמן אירוע‪ .‬אמנם היחידה‬
‫מגובה בכוחות משטרה וצבא שאמורים לסייע‬
‫לה במצבי חירום‪ ,‬אך ב'עופר' לא מסתפקים בכך‪.‬‬
‫כוח הכתר שודרג מאד בשנים האחרונות‪ ,‬מאז‬
‫הגיע גניש לפקד על היחידה‪" .‬המטרה היא שנוכל‬
‫להשתמש בכוח בצורה הכי מיידית וראשונית"‪,‬‬
‫הוא מסביר‪.‬‬
‫רס"ר אבי אבודרם‪ ,‬איש יחידת 'מצדה' במקור‪,‬‬
‫בעברו קצין צה"ל ביחידה קרבית‪ ,‬הוא האחראי על‬
‫כוח הכת"ר‪" .‬מדובר בכוח החשוב ביותר בארגון"‪,‬‬
‫הוא מפרט‪ 60% .‬מאנשי כוח כת"ר הם סוהרי קבע‪,‬‬
‫והשאר סוהרי חובה‪.‬‬
‫"עם כל הכבוד ליחידות כמו מצדה ודרור‪ ,‬להם‬
‫יש נוהל קרב וזמן התארגנות‪ .‬לנו אין את זה‪.‬‬
‫אנחנו דרוכים ומוכנים לכל מצב ותרחיש‪ ,‬בכל רגע‬
‫נתון‪ .‬מבחינת תפיסת האבטחה של בית הסוהר‪,‬‬
‫לוחם כת"ר מוכן לכל אירוע‪ ,‬בכל רגע וללא צורך‬
‫בהיערכות מראש"‪.‬‬
‫"החיים ב'עופר'"‪ ,‬מסכם גניש המפקד‪" ,‬קשורים‬
‫קשר הדוק לאקטואליה‪ .‬יותר מכל מתקני שב"ס‪,‬‬
‫כאן החדשות משפיעות על סדר היום‪ .‬הנוף‬
‫פסטורלי‪ ,‬אבל אסור לטעות"‪ ,‬הוא חוזר ואומר‪.‬‬
‫"אנחנו דרוכים‪ ,‬ומוכנים לכל תרחיש"‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫האחת‬
‫והיחידה‬
‫היחידות המחוזיות (ימ"ז) הן חוד החנית של מחוזות שירות‬
‫בתי הסוהר ∞ פעילותן מתמקדת בחיפושים בשגרה ובחירום‪,‬‬
‫השתתפות בכל המבצעים הרגישים‪ ,‬וכשיש כוננויות או אירועים של‬
‫הפרות סדר ‪ -‬הן הכוח המחוזי הראשון שמגיע‬
‫מאת‪ :‬נעמה תלם‬
‫האסירים קוראים להם 'היחידה'‪ ,‬בדיוק כמו‬
‫הכינוי לו זכתה סיירת מטכ"ל האגדית‪ .‬כשהם‬
‫נכנסים לאגף‪ ,‬נשמעות קריאות מהתאים 'יחידה‬
‫באגף'‪.‬‬
‫לוחמי הימ"ז‪ ,‬היחידות המחוזיות‪ ,‬הם חוד‬
‫החנית של מחוזות שב"ס‪ .‬הם מכירים כל פינה וכל‬
‫תא בבתי הסוהר‪ .‬הם מהירים‪ ,‬הם יצירתיים‪ ,‬הם‬
‫חדי‪-‬מחשבה‪ .‬הם זמינים בכל עת וערוכים לכל‬
‫משימה‪ .‬פריצה שלהם לתא אורכת שניות בודדות‪,‬‬
‫הרף‪-‬עין‪.‬‬
‫"אף אחד לא יודע מאיפה אנחנו מגיעים ומתי"‪,‬‬
‫אומר נחרצות כלאי חיים אבוטבול‪ ,‬מפקד ימ"ז‬
‫צפון בשנה האחרונה‪" .‬אין לנו שעות‪ ,‬לא ימים‪.‬‬
‫אנחנו מקבלים מידע ודוהרים קדימה‪ .‬סוהר פותח‬
‫דלת ולפני שהוא מספיק למצמץ‪ ,‬אנחנו כבר‬
‫בפנים"‪.‬‬
‫"אם צריך‪ ,‬אנחנו מרוקנים תא עד רמה של‬
‫'שלד'"‪ ,‬הוא ממשיך‪" .‬האסירים כבר מתחילים‬
‫'להבין'‪ .‬כשאנחנו מגיעים‪ ,‬הם מנסים לזרוק החוצה‬
‫כל מה שיש להם‪ :‬סמים‪ ,‬דוקרנים‪ .‬הם לא יודעים‬
‫איך 'לאכול' אותנו"‪.‬‬
‫מחשב‪ ,‬של שמונה ג'יגה"‪ ,‬מתאר אבוטבול‪" .‬ויש‬
‫לי גם סיפור על אסירות בטחוניות‪ ,‬שהצהירו‬
‫שהן שובתות רעב‪ .‬זה היה לפני עסקת השחרור‬
‫של גלעד שליט‪ .‬בסוף מצאנו אצלן‪ ,‬בתוך מיכל‬
‫ההדחה של השירותים בתא‪ ,‬אוצר של ממתקים‪,‬‬
‫סוכר‪ ,‬מלח ומים מינרליים שהן החביאו"‪.‬‬
‫איך ההרגשה לתפקד כלוחם ימ"ז?‬
‫"יש בזה המון לחץ‪ .‬כל פריצה לתא מלווה‬
‫במתח‪ .‬אתה לא יודע מה מחכה לך בתא‪ .‬מכל‬
‫מקום יכולים לתקוף אותך‪ .‬אנחנו מנסים להיות‬
‫ערוכים‪ ,‬אוספים מידע על התא‪ ,‬על האסירים‪,‬‬
‫מנסים להעריך התנגדויות אפשריות‪ .‬מעבר לזה‪,‬‬
‫יש סיפוק אדיר‪ .‬העבודה קשה אבל משתלמת"‪.‬‬
‫גונדר נזים סביתי‪ ,‬היום ממ"ז דרום‪ ,‬הוא האיש‬
‫שהגה ויזם את הימ"ז‪ ,‬יחידות המחוז‪" .‬אני מרגיש‬
‫אבא של הדבר הזה"‪ ,‬הוא מודה‪.‬‬
‫דוקרן בתוך חלה‬
‫זאת מלחמת מוחות‪ ,‬מדגיש אבוטבול‪ .‬הם‪,‬‬
‫כלומר האסירים‪ ,‬כל הזמן מחפשים רעיונות‬
‫חדשים‪ ,‬איפה 'להסליק' דברים‪" .‬לא מזמן מצאנו‬
‫דוקרן בתוך חלה של שבת"‪ ,‬הוא מספר‪" .‬דחפו‬
‫דוקרן לכל אורך החלה‪ .‬הרטיבו את החלה‪ ,‬אחר כך‬
‫ייבשו אותה והיא נראתה רגילה לכל דבר"‪.‬‬
‫'אל תאמין למראה עיניך‪ .‬הן מראות לך רק גבול‪.‬‬
‫האמן בתבונתך ותגיע רחוק'‪ .‬זאת תפיסת העולם‬
‫של לוחמי הימ"ז‪ .‬אין אבן שהם לא הופכים כשיש‬
‫להם מידע‪ ,‬במהלך חיפושים‪" .‬למשל‪ ,‬מאחורי‬
‫חתיכה של סרט דביק‪ ,‬מצאתי כרטיס זיכרון של‬
‫‪16‬‬
‫גונדר נזים סביתי‬
‫תחילת הדרך היתה לפני שבע שנים‪ .‬אל סביתי‪,‬‬
‫אז מפקד גוש שרון‪ ,‬הגיע באותם ימים מידע‬
‫מודיעיני‪ ,‬שהצריך התערבות מיידית‪" .‬באותו רגע‬
‫הבנתי שלהיות מפקד מחוז‪ ,‬בלי כוח מבצעי זמין‬
‫שאפשר להפעיל בכל רגע ובכל זמן נתון‪ ,‬זה בלתי‬
‫אפשרי"‪ ,‬הוא מבהיר‪" .‬הימ"ז היום‪ ,‬נותן מענה‬
‫למפקד המחוז‪ .‬הוא בעצם הזרוע המבצעית שלו‪.‬‬
‫במקום לחכות לכוחות מהנציבות שיגיעו‪ ,‬שלא‬
‫בטוח שיהיו זמינים‪ ,‬או כנראה לא יהיו זמינים לכל‬
‫המחוזות בו‪-‬זמנית ‪ -‬הימ"ז הוא זרוע מבצעית‬
‫שמפקד המחוז יכול להשתמש בה מתי שהוא רוצה‬
‫ואיך שהוא רוצה"‪.‬‬
‫סביתי גיבש את הרעיון להקמת ימ"ג (אז גוש‬
‫במקום מחוז)‪ ,‬יחידה מבצעית גושית‪ .‬מכיוון שלא‬
‫היו לו תקנים‪ ,‬נאלץ להסתמך על סוהרים שכבר‬
‫מילאו תפקיד בבתי הסוהר בגוש (עוד לפני המעבר‬
‫למחוזות‪ ,‬כאמור)‪ ,‬והתפקיד בימ"ג היה בעבורם‬
‫'תפקיד מקביל'‪.‬‬
‫הוא התחיל בבחינה ובמיון של סוהרים‪ .‬בין‬
‫הדרישות שהעמיד‪ :‬יכולת מבצעית טובה‪ ,‬כושר‬
‫גופני וכל מה שמצופה מלוחם ביחידה מיוחדת‪.‬‬
‫כוח הימ"ג הראשוני שבנה כלל ‪ 60‬איש‪ ,‬שפעלו‬
‫בשלוש משמרות‪ .‬הלוחמים הוכשרו לבצע‬
‫חיפושים קפדניים‪ ,‬לטפל בהפרות‪-‬סדר ולבצע‬
‫פעילות בשילוב כלבים‪ .‬סביתי התאים להם מדים‬
‫מיוחדים‪ ,‬שכללו ערכת ציוד‪ ,‬סמל ודגלון‪ .‬זמן קצר‬
‫אחרי שהיחידה יצאה לדרך‪ ,‬עמד סביתי מול מטה‬
‫הנציבות‪ ,‬והציג להם את היחידה החדשה שהקים‪.‬‬
‫"אף אחד לא ידע על כך מלבד האנשים בגוש"‪ ,‬הוא‬
‫משחזר‪" .‬באותה שנה כתבו את תורת הביטחון של‬
‫שב"ס‪ .‬הציפייה היתה שכל הגושים יקימו ימ"זים‪,‬‬
‫אבל זה לא קרה"‪.‬‬
‫סביתי המשיך לפתח את הימ"ג בגוש שרון‪.‬‬
‫הלוחמים התמקצעו‪ ,‬עברו הכשרות‪ .‬גם היעילות‬
‫שלהם הפכה מוכחת‪ .‬חצי שעה מרגע שהתקבל‬
‫מידע‪ ,‬נזכר סביתי עכשיו‪ ,‬כבר היו מתחילים‬
‫בביצוע המשימה‪ .‬עיקר הפעילות היתה בלילה‬
‫‪17‬‬
‫ובמהלכה נמצאו עשרות אשגרים‪ ,‬טלפונים ניידים‬
‫ואמל"ח‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬כשסביתי הפך להיות מפקד מחוז‬
‫המרכז‪ ,‬הוא בנה את הימ"ז הראשון‪ .‬אז‪ ,‬כבר‬
‫ימ"ז ולא ימ"ג‪ .‬שוב‪ ,‬עיקר הפעילות היתה‬
‫ב'חיפושים'‪ .‬את הממצאים‪ ,‬כעבור חצי שנה‪,‬‬
‫הציג לנציב הקודם‪" .‬היה ברור שיחידה כזאת היא‬
‫מחויבת המציאות"‪ ,‬הוא מסביר‪" .‬מצאנו בתאים‬
‫סמים‪ ,‬רעלים‪ ,‬אמצעים שיכולים לשמש אסירים‬
‫לבריחות‪ ,‬כמו חבלים‪ .‬מצאנו אינספור סליקים‪.‬‬
‫מתחת למרצפות‪ ,‬בקירות"‪.‬‬
‫אחרי הנציב‪ ,‬סביתי הציג את הממצאים גם‬
‫לפני הספ"כ‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬לפני שלוש שנים‪,‬‬
‫התקבלה ההחלטה להקים ימ"ז לכל מחוז‪ .‬הפעם‪,‬‬
‫הוחלט‪ ,‬ההשתייכות לימ"ז תהיה התפקיד היחיד‬
‫והעיקרי של הלוחמים ביחידה‪ .‬היום יש שלוש‬
‫יחידות מחוזיות ‪ -‬למחוז המרכז‪ ,‬למחוז צפון‬
‫ולמחוז דרום‪ .‬כל ימ"ז מורכב מ‪ 13-‬לוחמים‪,‬‬
‫ביניהם מפקד וסגן מפקד של היחידה‪.‬‬
‫גורם מרתיע ומרגיע‬
‫"הם יושבים במחוז‪ ,‬אבל עוברים כל הזמן‬
‫ממקום למקום"‪ ,‬מדגיש סביתי‪" .‬עושים חיפושים‬
‫בשגרה ובחירום‪ ,‬משתתפים בכל המבצעים‬
‫הרגישים של השירות‪ .‬כשיש כוננויות או אירועים‬
‫של הפרות סדר‪ ,‬הם הכוח המחוזי הראשון שמגיע‪,‬‬
‫ומהווה את הבסיס לפעולות"‪.‬‬
‫"הם מקצוענים‪ ,‬הם מנוסים"‪ ,‬חשוב לו לציין‬
‫שוב ושוב‪" .‬צוות ימ"ז יכול להיכנס לתא‪ ,‬לשהות‬
‫שם שש שעות‪ ,‬לפעמים שמונה שעות‪ .‬עד שהם לא‬
‫עוברים כל מילימטר בתא‪ ,‬הם לא עוזבים אותו‪.‬‬
‫העוצמה של הימ"זים אדירה‪ .‬אין חיפוש של הימ"ז‬
‫שלא תופסים בו משהו‪ ,‬בקרב אסירים פליליים‬
‫ובטחוניים כאחד"‪.‬‬
‫כלאי חיים אבוטבול מסכים עם כל מילה‪.‬‬
‫"העבודה של הימ"זים משפיעה על הסוהרים‬
‫לטובה‪ .‬היא מרגיעה‪ ,‬נותנת ביטחון‪ ,‬גורמת‬
‫להרתעה באגף‪ .‬אנחנו פורצים לכל מקום שצריך‪,‬‬
‫גם לאסירי הפרדה‪ .‬עושים חיפוש‪ ,‬יתהפך העולם‪.‬‬
‫זה מרגיע"‪.‬‬
‫תפקידי הימ"ז בשגרה כוללים‪ ,‬בין השאר‪,‬‬
‫ביצוע חיפושים יזומים ושיתוף פעולה עם יחידת‬
‫'דרור' ועם גורמי מודיעין‪ .‬בחירום‪ ,‬הימ"זים‬
‫מהווים‪ ,‬כאמור‪ ,‬כוח השתלטות זמין‪ .‬נוסף על‬
‫כך הם מהווים עתודה מחוזית למשימות אבטחה‬
‫מיוחדות‪ ,‬תגבורים ופעולות מיוחדות אחרות‪,‬‬
‫בהתאם להחלטת קצין האג"מ במחוז‪ .‬הלוחמים‬
‫עוברים הכשרות בנושא קרב‪-‬מגע‪ ,‬אבל גם‬
‫לומדים על סוגי סמים‪ ,‬מנתחים סוגיות משפטיות‬
‫ומתאמנים בירי‪.‬‬
‫"לפעמים אנחנו מוציאים ארבע וחמש משימות‬
‫ביום"‪ ,‬מוסיף אבוטבול‪" .‬קרה כבר שהלוחמים לא‬
‫ישנו יומיים רצוף‪ .‬אחרים צוחקים עלינו 'מה‪ ,‬אין‬
‫לכם בית?'"‬
‫לפני כל פריצה לתא‪ ,‬מתבצע תדריך‪ .‬התדריך‬
‫מתחיל במחוז‪ ,‬במקום בו יושבת היחידה‪ .‬הכוח‬
‫הפורץ מצויד באפודים‪ ,‬בקסדות‪ ,‬במגנים ובציוד‬
‫‪18‬‬
‫רס"ר אלינור קריקסמן‪" :‬תמיד היה‬
‫טבוע בי התחום הבטחוני"‬
‫אישי מיוחד‪ .‬כל אחד מהלוחמים בכוח מקבל‬
‫מספר ברזל טרם הפריצה לתא‪ .‬בסיום המבצע‪,‬‬
‫נעשית ספירה של הכוח‪.‬‬
‫"עם הכניסה מעמידים את האסירים בשורה"‪,‬‬
‫מפרט אבוטבול‪" .‬השאיפה היא שמול כל אסיר‬
‫יעמוד סוהר‪ ,‬לוחם ימ"ז‪ .‬לא מנהלים שום שיחות‬
‫עם האסירים‪ .‬לאחר מכן האסירים יוצאים מהתא‪.‬‬
‫נציג אחד שלהם נשאר כדי לצפות בחיפוש ולאשר‬
‫שהכוח לא בזז דבר‪ .‬החיפוש כולל בדיקה לאיתור‬
‫סליקים‪ ,‬מקומות הסתר של אמל"ח‪ ,‬סמים וכל ציוד‬
‫אחר שאסור בהחזקה אצל האסירים"‪.‬‬
‫"אנחנו מוכנים לכל תגובה מצד האסירים‪,‬‬
‫גם לתקיפה"‪ ,‬הוא מוסיף לפרט‪" .‬למשל‪ ,‬בכלא‬
‫'שיטה' היה אסיר שניסה לתקוף סוהר שעשה עליו‬
‫חיפוש‪ .‬השתלטנו על האסיר‪ ,‬כבלנו אותו‪ ,‬והוצאנו‬
‫אותו החוצה‪ .‬אחר כך התברר שהיו לו סמים בפה‪,‬‬
‫אותם ניסה להסתיר‪ .‬כמובן שנפתח נגדו תיק"‪.‬‬
‫יחידת הימ"ז היא יחידה מבצעית לכל דבר‪.‬‬
‫בהתאם‪ ,‬מדגיש אבוטבול‪ ,‬הוא דורש מהלוחמים‬
‫שלו להיות זמינים בטלפון ‪ 24‬שעות ביממה‪ ,‬לא‬
‫משנה היכן הם‪" .‬זה עניין שאנחנו מעלים כבר‬
‫בראיונות הקבלה"‪ ,‬הוא מציין‪" .‬הנה‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬
‫אחד הבחורים אצלנו התחתן‪ .‬אמנם חגגנו עמו‬
‫בשמחתו‪ ,‬אבל היה ברור שאם יקרה משהו ויזעיקו‬
‫אותנו‪ ,‬נהיה ערוכים‪ .‬הגענו עם תיק כוננות ברכב‪.‬‬
‫ברור לי כי אם היו צריכים אותנו‪ ,‬היינו מתקפלים‬
‫ויוצאים"‪.‬‬
‫אוהבת את האקשן‬
‫רס"ר אלינור קריקסמן היא לוחמת בימ"ז מרכז‪.‬‬
‫כרגע‪ ,‬היא האישה היחידה בכל הימ"זים‪ .‬היא‬
‫בת ‪ ,28‬גדלה ביישוב רימונים‪ .‬לשב"ס התגייסה‬
‫לפני חמש שנים‪ ,‬ושירתה בבית מעצר תל אביב‬
‫כסוהרת וכסמלת אגף‪ .‬שם גם הצטרפה לימ"ז‪ .‬זה‬
‫היה עדיין בתקופה בה העבודה של לוחמי הימ"ז‬
‫נעשתה במקביל לתפקיד שמילאו בבתי הכלא‪.‬‬
‫אלינור נבחנה לימ"ז אחרי שכולם אמרו לה שהיא‬
‫'פייטרית' ושהיא 'חייבת להיות בימ"ז'‪ .‬בעבר‪,‬‬
‫היתה לוחמת בגדוד ה'קרקל' של צה"ל‪.‬‬
‫"תמיד היה טבוע בי התחום הבטחוני"‪ ,‬היא‬
‫מודה‪" .‬אני מאלה שבגיל עשר כבר התחפשו‬
‫לחייל‪ .‬נולדתי לוחמת"‪ .‬לדבריה‪ ,‬החברים שלה‬
‫צוחקים ואומרים כי הם כבר מדמיינים אותה בגיל‬
‫‪ 60‬מדליקה משואה ביום העצמאות‪ ,‬עם רובה‬
‫אם‪ 16-‬ואקדח עליה‪...‬‬
‫"אני מאד אוהבת את האקשן שיש בימ"ז"‪ ,‬היא‬
‫מחייכת‪.‬‬
‫איזו משמעות יש לעובדה שאת אישה‪ ,‬במסגרת‬
‫התפקיד שלך?‬
‫"הדבר היחיד שמבדיל אותי‪ ,‬גם מול האסירים‪,‬‬
‫זה הנושא של 'חיפוש עירום'‪ .‬בגדול‪ ,‬העבודה‬
‫שלנו‪ ,‬ברוב המקרים‪ ,‬היא עם אסירים גברים‪ ,‬ואני‬
‫לא מבצעת חיפוש גופני על גבר‪ .‬אבל כל השאר‬
‫ כבילה‪ ,‬טיפול בהפרות סדר‪ ,‬כל משימה אחרת‬‫שיש ‪ -‬אני עושה בדיוק כמו כולם"‪.‬‬
‫איך האסירים מגיבים?‬
‫"היתה פעם אחת שאסיר שרק לי בסוף פעילות‪.‬‬
‫נכנסנו‪ ,‬שמנו עליו אזיקים‪ ,‬ומשם כבר טיפלו בו‬
‫משמעתית"‪.‬‬
‫סיפוק אדיר‬
‫בין היתר‪ ,‬אלינור לקחה חלק בחיפושים שנעשו‬
‫כשהמשט התורכי הגיע לארץ‪ ,‬אבל גם בחיפושים‬
‫רבים אחרים‪" .‬כשמוצאים פריט אסור ומוסלק‪,‬‬
‫זה מעלה חיוך"‪ ,‬היא מתארת את תחושתה‪" .‬כבר‬
‫מצאתי טלפונים ניידים אצל אסירים בטחוניים‪,‬‬
‫דוקרנים‪ .‬האסירים מתוחכמים‪ ,‬הם מחביאים את‬
‫החפצים במקומות מקוריים‪ .‬הצוות שלי כבר מצא‬
‫דוקרן בתוך שקית במבה‪ ,‬שנראתה סגורה‪ ,‬או בקפה‪.‬‬
‫אני מצאתי פעם סמים אפילו בדף עיתון‪ .‬הכינו‬
‫מהדף מעין 'כיס'‪ ,‬ובתוכו החביאו את הדוקרן"‪.‬‬
‫"כל תפיסה"‪ ,‬היא ממשיכה‪" ,‬מלווה באנחת‬
‫רווחה‪ .‬ברור לי שמנעתי את הקטטה הבאה‪ ,‬או‬
‫פגיעה באיש סגל ואפילו פגיעה עצמית‪ .‬זהו סיפוק‬
‫אדיר‪ .‬אני יודעת שאנחנו עושים משהו חשוב‪.‬‬
‫אנחנו ממגרים את תופעת האלימות בבתי הסוהר‬
‫ושומרים על חיי אדם"‪.‬‬
‫נזים סביתי‪ ,‬כאמור‪ ,‬הוגה רעיון הימ"זים‪ ,‬הוא‬
‫היום מפקד מחוז הדרום‪ .‬הקשר שלו לימ"זים‬
‫מתמצה בימ"ז דרום‪ ,‬היחידה של המחוז עליו הוא‬
‫מפקד‪ .‬לעיתים הוא נזכר בדרך שעשו היחידות‬
‫האלה מיום שהחלו לפעול‪ ,‬כיחידה קטנה בגוש‬
‫שרון‪ ,‬עד עכשיו‪.‬‬
‫"ההרגשה היא טובה"‪ ,‬הוא מתאר‪" .‬טוב לדעת‬
‫שהצלחנו ליצור משהו חדש‪ ,‬לצאת מהקופסה‪,‬‬
‫לחשוב אחרת‪ .‬גם היום אני עדיין מנסה לשדרג‪,‬‬
‫לחשוב צעד קדימה‪ ,‬ליזום גם דברים אחרים"‪.‬‬
‫"כשאני מביט אחורה"‪ ,‬הוא מסכם‪" ,‬על הדרך‬
‫שעשינו מאז‪ ,‬אני יודע שאם אדם הוא עקבי ויודע‬
‫מה הוא רוצה ‪ -‬הכול פתוח‪ ,‬אין גבולות"‪.‬‬
‫קורס יחודי וראשון מסוגו בעולם‬
‫שנערך בשירות בתי הסוהר‬
‫מכשיר אסירים לשמש מדריכי‬
‫תיאטרון קהילתי ∞ בשלב‬
‫ההתמחות של הקורס נוצר מפגש‬
‫בין האסירים‪ ,‬עבריינים קשים‪,‬‬
‫לבני נוער בסיכון‪ ,‬המועדים‬
‫להידרדר לפשע ∞ חוויה טעונה‬
‫ולא פשוטה‪ ,‬בלשון המעטה‬
‫משחק החיים‬
‫מאת‪ :‬עין‪-‬יה זיו‪-‬טל‬
‫"ואז אני פונה לג‪ ,.‬למרות שאני יודע שהוא לא‬
‫שומע אותי‪ ,‬ומדבר איתו בלי לעצור‪ ,‬ושטף מילים‬
‫יוצא מפי ללא הפסקה‪ .‬התחלתי לבכות ואני נאנח‬
‫ללא הרף‪ .‬מבקש ממנו לסלוח לי על שהכאבתי לו‪,‬‬
‫על שגרמתי כאב לאימו ולמשפחתו‪ ...‬אני תוהה‪,‬‬
‫האם זה ייגמר? ומתי?‪ ...‬אני לא יכול להחזיר את‬
‫הגלגל אחורה"‪...‬‬
‫השורות האלה לקוחות ממונולוג ארוך וכואב‬
‫שכתב האסיר ד‪ ,.‬המרצה עונש מאסר בן תשע‬
‫שנים בגין רצח על כבוד המשפחה‪ .‬המונולוג נכתב‬
‫במסגרת קורס "במה" של שירות בתי הסוהר‪,‬‬
‫המכשיר אסירים להיות מדריכי תיאטרון קהילתי‪.‬‬
‫מיזם התיאטרון הקהילתי הוא ייחודי וראשון‬
‫מסוגו בעולם‪ ,‬וכדי להבין את תרומתו ועוצמתו‬
‫צריך לחזור עשר שנים אחורה‪ ,‬אל הזמן בו‬
‫החלו להפעיל בשב"ס תיאטרון קהילתי במסגרת‬
‫התוכניות החינוכיות לאסירים‪ .‬הדגם שהתגבש‬
‫ופעל באותה תקופה התבסס על מפגשים קבועים‬
‫בין סטודנטים מהמגמה לתיאטרון קהילתי בחוג‬
‫לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬לאסירים בבתי‬
‫הכלא 'אילון'‪' ,‬נווה תרצה'‪' ,‬רימונים'‪' ,‬גבעון'‪,‬‬
‫'מעשיהו' ועוד‪ .‬במהלך השנים הועלו במסגרת זו‬
‫עשרות הצגות‪ ,‬להן קדם תהליך עבודה בעל ערך‬
‫טיפולי ושיקומי‪ .‬תיאטרון קהילתי פעל גם בכלא‬
‫'אופק'‪ ,‬המיועד לבני נוער‪ ,‬וההצגות שהעלה זכו‬
‫במקומות הראשונים בתחרויות ארציות לתיאטרון‬
‫נוער וילדים‪ .‬מיזם "במה" נולד כהמשך ישיר‬
‫לעשייה זו‪ ,‬בשיתוף פעולה של סג"ד לבנה לוי‪-‬‬
‫שי‪ ,‬ראש ענף חינוך והשכלה‪ ,‬ופיטר הריס‪ ,‬מרצה‬
‫לתיאטרון קהילתי‪ ,‬משחק ובימוי בחוג לתיאטרון‬
‫באוניברסיטת תל אביב ובמכללה האקדמית גליל‬
‫מערבי‪.‬‬
‫"תיאטרון קהילתי" הוא תיאטרון ששחקניו‬
‫אינם שחקנים מקצועיים‪ ,‬אך הם חולקים מכנה‬
‫משותף אשר סביבו‪ ,‬ובהנחיית הבמאי‪ ,‬נבנה תהליך‬
‫קבוצתי‪.‬‬
‫התהליך הזה צומח ומתפתח מתוך הטקסטים‬
‫שכותבים חברי הקבוצה‪ ,‬המתבססים‪ ,‬בדרך כלל‪,‬‬
‫על החוויות האישיות של כל אחד מהם‪ .‬אלה‬
‫מתחדדים ומעמיקים במהלך העבודה התיאטרלית‬
‫ובסדנאות דינמיקה קבוצתית שנערכות כתמיכה‪,‬‬
‫במקביל‪ .‬בשלב האחרון מומחזים הטקסטים‬
‫שכתבו חברי הקבוצה‪ ,‬ומועלים כהצגה בפני‬
‫הקהילה המקומית‪ .‬כמעט בכל רשות בארץ פועל‬
‫כיום תיאטרון קהילתי‪.‬‬
‫קשר בין אמנות‪ ,‬שיקום וקהילה‬
‫פיטר הריס‬
‫"קורס ארוך‪ ,‬תובעני‬
‫מאוד מבחינת האסיר‪,‬‬
‫שכולל תהליך פנימי‬
‫עמוק‪ ,‬לא קיים בשום‬
‫מקום‪ ,‬רק כאן ‪ -‬בשירות‬
‫בתי הסוהר בישראל"‬
‫המשחק התיאטרלי ידוע כבעל השפעה‬
‫טיפולית‪ ,‬כעיסוק מזכך ומטהר‪ ,‬המשמש ככלי‬
‫להבנת המשחק החברתי ולהפנמת יסודותיה‬
‫ועקרונותיה של הקהילה‪ .‬מכאן גם החיבור של‬
‫התיאטרון הקהילתי לחינוך ולשיקום אסירים‪.‬‬
‫לפני שנתיים‪ ,‬ב‪ ,2010-‬בעת ששקד על עבודת‬
‫הדוקטורט שלו‪ ,‬נחשף פיטר הריס לתיאוריות‬
‫חדשניות בקרימינולוגיה‪ ,‬הנוגעות לשיקום מוצלח‬
‫של אסירים באמצעות שינוי הדימוי העצמי ויצירת‬
‫מחויבות לחברה ולקהילה‪ .‬כמעט במקביל‪ ,‬הוזמן‬
‫הסופר רם אורן לאחת מהצגות האסירים‪ .‬מספרת‬
‫לבנה לוי‪-‬שי‪" :‬הוא התפעל מההצגה והחמיא לנו‪,‬‬
‫אבל שאל‪ :‬ומה קורה בהמשך? הנה‪ ,‬הם עבדו כל‬
‫השנה ומה יהיה כשיצאו מהכלא? אני נשארתי עם‬
‫תחושה שצריך לחשוב איך ממנפים את התיאטרון‬
‫הלאה והופכים אותו לכלי שיקומי בעבור האסיר‬
‫גם כשהוא משתחרר וחוזר לקהילה"‪ .‬אחרי כמה‬
‫ימים נפגשו פיטר ולבנה‪ ,‬כדי לסכם את שנת‬
‫העבודה המשותפת‪ .‬לשמחתם‪ ,‬התברר להם‬
‫‪19‬‬
‫ששניהם חושבים על 'הדבר הבא'‪.‬‬
‫לבנה‪" :‬חשבנו איך מצליחים לקחת את חוויית‬
‫התיאטרון הלאה‪ ,‬כדי שתשמור על האסירים גם‬
‫בחוץ"‪ .‬פיטר מוסיף‪" :‬הצעתי ללבנה לערוך קורס‬
‫להכשרת אסירים כמדריכי תיאטרון בקהילה‪,‬‬
‫המיועד מראש לאסירים בתהליך שיקום‪ ,‬בשלב‬
‫שהם עובדים כבר מחוץ לבית הסוהר‪ .‬חשבנו‬
‫על קורס שיקנה לא רק כלים מתחום התיאטרון‪,‬‬
‫המסייעים לאסיר בהיבט הטיפולי‪-‬האישי‪ ,‬אלא גם‬
‫כלים שיסייעו לו להחזיר את חובו לקהילה"‪.‬‬
‫מבתי הסוהר‪ .‬לאחר שלושה חודשים‪ ,‬בשיתוף עם‬
‫פיטר הריס‪ ,‬שעבד ב'מעשיהו' וחן אלון‪ ,‬מדריך‬
‫תיאטרון נוסף ב'השרון' וכמובן קצינות החינוך‬
‫והשיקום‪ ,‬ביררנו האם האסירים מוכנים להתחייב‬
‫לקורס של שנתיים‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬בחרנו ‪17‬‬
‫אסירים מ'מעשיהו' ושישה אסירים מכלא 'השרון'‪.‬‬
‫ניסינו ליצור קבוצה אחת‪ ,‬אבל הדבר היה קשה‬
‫לביצוע‪ ,‬וכך נשארנו עם ‪ 15‬אסירים ב'מעשיהו'"‪.‬‬
‫פיטר ממשיך‪" :‬האסירים האלה בחרו בדרך‬
‫שהיא אמנם מקצוע לחיים‪ ,‬כי הם זכו בתעודה‬
‫קצינות החינוך הדר סלע וסיוון כהן‪.‬‬
‫האסירים שהשתתפו בקורס יועדו‪ ,‬בשלב‬
‫ההתמחות‪ ,‬לעבודה עם בני נוער בסיכון‪ ,‬כדי ליצור‬
‫דו‪-‬שיח עם הקהילה בה הם חיים‪ ,‬בנושאים של‬
‫מניעת אלימות‪ ,‬אחריות אישית‪ ,‬סטיגמה חברתית‬
‫ועוד‪ .‬במגע עם בני נוער‪ ,‬האסיר מתפקד כאיש‬
‫מקצוע‪ ,‬ההופך שותף לטיפול ולשיקום שלהם‪.‬‬
‫נערים בסיכון הם כאלה הסובלים מעזובה רגשית‪,‬‬
‫מגיעים מרקע של אלימות‪ ,‬מצב סוציו‪-‬אקונומי‬
‫נמוך‪ ,‬שוטטות וכדומה‪ .‬חלקם כבר בעל תיק‬
‫"נוצר מעין פרדוקס‪:‬‬
‫האם אנשים כאלה‬
‫יכולים להראות את‬
‫הדרך הנכונה לנערים?‬
‫האם נכון לתת לרוצח‬
‫מקום עוצמתי כזה?"‬
‫סג"ד לבנה לוי‪-‬שי‬
‫בכל הכנסים המקצועיים בחו"ל בהם הוא‬
‫משתתף דרך קבע‪ ,‬ובכל המאמרים המתפרסמים‬
‫בתחום‪ ,‬לא גילה הריס‪ ,‬לדבריו‪ ,‬מיזם כל כך מתקדם‬
‫שקושר בין אמנות‪ ,‬שיקום וקהילה‪" .‬נעשית עבודה‬
‫עם אסירים בתחום החווייתי‪ ,‬יש עבודות על‬
‫תרומה לקהילה‪ ,‬אבל קורס ארוך‪ ,‬יסודי ותובעני‬
‫מאוד מבחינת האסיר‪ ,‬שכולל תהליך פנימי עמוק‪,‬‬
‫לא קיים בשום מקום‪ ,‬רק כאן ‪ -‬בשירות בתי הסוהר‬
‫בישראל"‪.‬‬
‫מקצוע לחיים ותעודה אקדמית‬
‫תוכנית הקורס למדריכי תיאטרון קהילתי נבנתה‬
‫בשיתוף פעולה עם עמותת "בית חם" בשיתוף‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬המעניקה את 'המטריה'‬
‫האקדמית לבוגרים‪ .‬הקורס בן ‪ 600‬שעות לימוד‪,‬‬
‫שמונה שעות שבועיות על פני ארבעה סמסטרים‪,‬‬
‫והתקיים במהלך השנתיים האחרונות‪ .‬בתוכנית‬
‫הלימודים אפשר למצוא קורסים תיאורטיים‬
‫ומעשיים‪ ,‬בין היתר בפסיכולוגיה חינוכית‪ ,‬מבוא‬
‫לחינוך וגיל ההתבגרות‪ ,‬בימוי תיאטרון קהילתי‪,‬‬
‫כתיבה יוצרת‪ ,‬משחק ועוד‪.‬‬
‫החשיפה הראשונה למיזם נעשתה בשני אגפי‬
‫השיקום במחוז מרכז‪ ,‬בכלא 'השרון' וב'מעשיהו'‪.‬‬
‫לבנה מספרת‪" :‬הצלחנו לגייס כ‪ 30-‬אסירים‬
‫והתחלנו בסדנאות תיאטרון קהילתי בכל אחד‬
‫‪20‬‬
‫רב‪-‬כלאי שירלי דהן רוזין‬
‫מקצועית‪ ,‬אבל הקורס לא היה קל‪ ,‬בלשון המעטה‪.‬‬
‫התיאטרון הקהילתי מעמת את האסיר עם עצמו‪,‬‬
‫עם עברו ומעשיו‪ ,‬כי הוא עובד על חומרים אישיים‬
‫שלו‪ .‬הוא נדרש להתמודד עם שאלות כמו 'מי אני‬
‫ביחס לחברה'‪' ,‬מי הייתי לפני‪ ,‬מי אני כיום'"‪.‬‬
‫לבנה‪" :‬בסמסטר השלישי הפגשנו את האסירים‬
‫עם אנשי תיאטרון 'תמונע'‪ ,‬שפשוט אימצו אותנו‪.‬‬
‫הם אפשרו לנו לקיים חזרות באולם התיאטרון‬
‫בתל אביב‪ ,‬וכולנו חווינו את האווירה של תיאטרון‬
‫אמיתי"‪ .‬למפגשי הערב בתיאטרון "תמונע"‬
‫הוזמן גם קהל‪ ,‬והאסירים זכו לתשואות‪ .‬בסיום‬
‫הסמסטר התקיים ערב מונולוגים‪ ,‬שכתבו והציגו‬
‫האסירים‪ .‬הם הופיעו גם בכנס בוגרים של המכון‬
‫לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית ובאירוע‬
‫למתנדבי שב"ס‪ .‬בין לבין נפגשו גם עם יוסי אלפי‪,‬‬
‫אבי התיאטרון הקהילתי בישראל‪.‬‬
‫התמחות מול נוער בסיכון‬
‫לשם ביצוע תהליך העבודה המורכב הזה הוקמה‬
‫ועדת היגוי בשב"ס‪ ,‬בהשתתפות קצינת החינוך‬
‫המחוזית‪ ,‬רב‪-‬כלאי אורית רבינוביץ‪ ,‬ראש תחום‬
‫חינוך בכלא 'מעשיהו' (אז‪ ,‬והיום ב'נווה תרצה')‪,‬‬
‫רב‪-‬כלאי שירלי דהן רוזין‪ ,‬ד"ר יוסי חקלאי‬
‫ואוריאל בן שבת מעמותת "בית חם" וקצינת‬
‫השיקום מיה קזז‪ .‬את העשייה הרצופה בשטח ליוו‬
‫פלילי‪ .‬הם למעשה נמצאים באותו מקום שהאסיר‬
‫היה בו‪ ,‬כשהיה בגילם והפך לעבריין‪.‬‬
‫"בשלב הזה"‪ ,‬משחזרת לבנה‪" ,‬חיפשנו מקום‬
‫לערוך בו את ההתמחות‪ .‬בסופו של דבר רתמנו‬
‫לעניין את מנהל המרכז הקהילתי 'בית לזרוס'‬
‫בשכונת ג'סי כהן בחולון‪ ,‬יוסי זיידה‪ .‬אני חייבת‬
‫לציין כי העבודה המעשית עם נוער בסיכון המחכה‬
‫להם‪ ,‬גרמה לאסירים חששות לא מעטים‪ .‬הם‬
‫חששו מסטיגמה‪ ,‬מאיך יסתכלו עליהם הנערים‪ ,‬מה‬
‫יגידו למי שהוא אסיר לשעבר‪ ...‬אבל בסופו של‬
‫דבר‪ ,‬ובזכות המענה הלימודי וההכשרתי שקיבלו‪,‬‬
‫החששות שלהם התפוגגו"‪.‬‬
‫שירלי ממשיכה‪" :‬צריך לזכור שמדובר באסירים‬
‫השפוטים על עבירות קשות לטווחי מאסר ארוכים‪,‬‬
‫בין שמונה ל‪ 20-‬שנה‪ ,‬חלקם עם 'דם על הידיים'‪.‬‬
‫נוצר מעין פרדוקס ‪ -‬האם אנשים כאלה יכולים‬
‫להראות את הדרך הנכונה לנערים? האם נכון לתת‬
‫לרוצח מקום עוצמתי כזה?"‬
‫היא מוסיפה‪" :‬לפני המפגש הראשון עם בני‬
‫הנוער‪ ,‬עלו דילמות אצל האסירים‪ ,‬כמו למשל האם‬
‫לספר על העבירות שביצעו‪ .‬היה ברור שהנערים‬
‫יהיו סקרנים במיוחד‪ .‬הרי חלק מהאסירים נראה‬
‫טוב‪ ,‬בעל יכולת מילולית טובה‪ ,‬לבוש היטב‪ .‬אז‬
‫מה זה אומר לנער‪ ,‬שגם הוא יכול להפוך לאסיר?‬
‫שזה בסדר? איפה הגבולות? על מה מקפידים? זה‬
‫היה שלב בתהליך שהדיר שינה מעינינו‪ ,‬במלוא‬
‫מובן המילה"‪.‬‬
‫חוזר לכלא בשביל ללמוד‬
‫המפגש שהתקיים לבסוף עם נוער בסיכון ב"בית‬
‫לזרוס" היה מורכב‪ ,‬טעון אך גם מרגש‪ .‬מספר יוסי‬
‫זיידה‪ ,‬מנהל המרכז‪" :‬צריך להגיד באופן ברור‬
‫שמדובר בבני נוער שאנחנו לא מציעים להם‬
‫"בשבוע הראשון לאחר השחרור‪ ,‬לא הגעתי לחזרות להצגה‪ .‬אמרתי לעצמי‪ :‬אני מחוץ לכל זה‪ ,‬לא‬
‫כפוף לשום סוהר‪ ,‬רק למשפחה'‪ ,‬למה אני צריך לחזור לשם"‪...‬‬
‫כך מתאר ר‪ .‬את חוויית השחרור שלו‪ ,‬שהתרחשה על רקע מאוד לא שגרתי‪ .‬מצד אחד היה ר‪ .‬אסיר‬
‫משוחרר‪ ,‬שריצה תשע שנות מאסר‪ ,‬ומצד שני‪ ,‬עדיין לא סיים את הכשרתו בקורס למדריכי תיאטרון‬
‫קהילתי‪ .‬ר‪ .‬היה אחד משלושה אסירים משוחררים שצריכים היו לחזור לכלא‪ ,‬וללמוד פעמיים‬
‫בשבוע במשך חודשיים‪ ,‬כדי לזכות בתעודת הסיום של הקורס‪.‬‬
‫"מי רוצה לחזור לכלא? אפילו רק לחזרות‪ ,‬זה לא נעים‪ .‬היו לי התלבטויות‪ ,‬הייתי במתח‪ ,‬איך אני‬
‫אהיה מסוגל בעצם לחזור ולהיכנס לכלא"‪ ,‬הוא משחזר‪ ,‬אך בשבוע השני לשחרורו‪ ,‬ר‪ .‬אסף את‬
‫עצמו‪ ,‬עלה על אוטובוס והגיע‪.‬‬
‫"כבר מרחוק‪ ,‬כשראיתי את החומות‪ ,‬הרגשתי ממש התנגדות פיזית‪ ,‬בכל הגוף‪ .‬ירדתי מהאוטובוס‬
‫ולא חשתי בטוב‪ .‬ואז‪ ,‬הזכרתי לעצמי שההגעה שלי היא מרצון‪ ,‬שזו באמת הקרבה‪ ,‬כי כל דקה בתוך‬
‫הכלא מחזירה אחורה‪ ,‬לתחושות הקשות שליוו אותי במשך שנים מאחורי הסורגים‪ .‬אז למה אני‬
‫צריך את זה?‪ ...‬התשובה היתה ברורה"‪.‬‬
‫ר‪ .‬ממשיך‪" :‬מאותו רגע ועד לסיום הקורס לא התייחסתי כלל לגדרות ולחומות‪ ,‬התרכזתי בכך‬
‫שבשבילי מעתה‪ ,‬זהו מקום של לימודים‪ ,‬של מסגרת חינוכית"‪.‬‬
‫הנחישות של ר‪ .‬להמשיך ולסיים את קורס מדריכי התיאטרון הקהילתי‪ ,‬לא תמיד זכתה לעידוד‪,‬‬
‫בלשון המעטה‪ ,‬מהאסירים הכלואים‪" .‬לא ייחסתי חשיבות לשאלות שלהם ולא נתתי משקל לכל‬
‫מיני הערות שקיבלתי‪ .‬ממש לא עניין אותי‪ .‬עברתי תהליך כל כך ארוך בבתי הסוהר‪ ,‬שהיום ברור‬
‫לי שהגעתי למקום הכי גרוע‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הפקתי ממנו את הדבר הכי טוב‪ .‬המחשבה הזו ליוותה‬
‫אותי בכל הפעמים שחזרתי לכלא‪ ,‬והפעם‪ ,‬כדי ללמוד‪ .‬בעבר‪ ,‬זה היה המקום שניתק אותי מהעולם‪,‬‬
‫שהזכיר לי את העבירה שלי ושם עברתי ימים שחורים במאסר‪ ,‬אבל היום ‪ -‬זה גם המקום שיעניק‬
‫לי תעודה‪ ,‬שאני כל כך גאה בה"‪.‬‬
‫ר‪ .‬מסכם‪" :‬בסופו של דבר התמודדתי עם החזרה לכלא פעמיים בשבוע‪ ,‬כפי שלמדתי להתמודד עם‬
‫העבירה שלי ‪ -‬לגעת במקום הכי קשה‪ ,‬כי משם ידעתי שאני צומח למקום הכי גבוה"‪.‬‬
‫מונולוגים מרגשים‬
‫"היה קשה אבל זו היתה‬
‫חוויה מאוד מעצימה‬
‫לאסירים‪ ,‬שהנה ‪ -‬הם‬
‫יכולים ומתמודדים‬
‫למרות הקשיים"‬
‫פעילויות במרכז הקהילתי‪ .‬אנחנו עובדים קשה‬
‫מאוד כדי למצב את המרכז כמקום נורמטיבי‬
‫לכלל הציבור‪ ,‬ונוער הקצה הזה שמגיע‪ ,‬בדרך‬
‫כלל עושה בלגן‪ .‬זו נורמת ההתנהגות שלהם‪ .‬בכל‬
‫זאת‪ ,‬אפשרנו את המיזם המיוחד הזה‪ ,‬בשל הקשר‬
‫האמיץ שלנו עם שב"ס‪ ,‬ופתחנו את הדלת לנערים‬
‫ולנערות האלה"‪.‬‬
‫זיידה מתאר את השבועות הראשונים כזמן‬
‫הסתגלות לא פשוט‪ ,‬שכלל השקעת מאמצים‬
‫אדירים מצד המדריכים החברתיים לצד‬
‫המדריכים‪-‬אסירים בבני הנוער‪ .‬הנערים לא ממש‬
‫שיתפו פעולה ולא פעם נהגו בהתלהמות ובבוטות‪.‬‬
‫"האמנתי לפיטר שאמר כי בסוף זה יקרה"‪ ,‬מודה‬
‫יוסי בחיוך‪" ,‬והאמת שהופתעתי לשמוע את‬
‫המונולוגים המרגשים של אותם בני נוער שהגיעו‬
‫לערב הסיום"‪.‬‬
‫לבנה‪" :‬היה קשה‪ ,‬אבל זו היתה חוויה מאוד‬
‫מעצימה לאסירים שהנה‪ ,‬הם יכולים ומתמודדים‬
‫למרות הקשיים‪ .‬למשל‪ ,‬האסיר מ‪ ,.‬שנשפט על‬
‫רצח נערה‪ ,‬עבד עם חבורה של נערות בסיכון‬
‫בעלות דפוסי התנהגות קיצוניים‪ .‬דווקא כאן‪,‬‬
‫כשהיה מוכרח ליצור קשר עם הבנות‪ ,‬הוא עבר‬
‫חוויה מתקנת"‪.‬‬
‫שירלי‪" :‬היה מדריך‪-‬אסיר שביצע רצח כשהיה‬
‫בגילם של הנערים‪ .‬עכשיו הוא היה צריך לשמש‬
‫"לפני המפגש הראשון עם בני הנוער‪ ,‬עלו‬
‫דילמות אצל האסירים‪ ,‬כמו למשל האם‬
‫לספר על העבירות שביצעו"‬
‫להם דגם לחיקוי לבחירות חיוביות‪ .‬כל זה אילץ‬
‫את האסירים להתמודד עם ה'שדים' שלהם"‪.‬‬
‫פיטר‪" :‬צריך להבין כי בשביל נערים כאלה‪,‬‬
‫האסיר הוא גיבור תרבות‪ .‬חלק ניכר מהעבודה‬
‫של המדריכים כוון לשלילת דפוס חשיבה זה‪,‬‬
‫ולהסברים עד כמה הוא שגוי ופסול‪ .‬עם הזמן נוצר‬
‫קשר חזק בין האסירים לנערים ואפשר היה לראות‬
‫שהאסירים‪ ,‬שבעצמם חוו חוויות ילדות קשות‬
‫וקשרים לא בריאים‪ ,‬הצליחו להתקרב ולהבין את‬
‫הנערים אפילו טוב יותר מאתנו‪ .‬בשלב מסוים‬
‫הם הציעו לנערים להעלות הצגה לכבוד חנוכה‪,‬‬
‫שתהיה מבוססת על הסיפורים האישיים שלהם‪,‬‬
‫וכך החלו הסיפורים להתאסף"‪.‬‬
‫ארבע קבוצות הדריכו האסירים ב"בית לזרוס" ‪-‬‬
‫שתיים לנערים ושתיים לנערות ‪ -‬אחת מהן יועדה‬
‫לנערות בנות העדה האתיופית‪ .‬הם נעזרו ברכזי‬
‫נוער‪ ,‬בצוות הדרכה של "השומר הצעיר" ובמדריכי‬
‫נוער מנותק‪ .‬פיטר‪" :‬הבנים לא הגיעו בעקביות‪,‬‬
‫השחיתו רכוש והתפרעו‪ ,‬אבל חלק מהם נקשרו‬
‫למדריכים‪ .‬עזרנו להם לכתוב את הסיפורים שלהם‬
‫והצלחנו להגיע למצב שהיו לנו ארבעה קטעי‬
‫תיאטרון‪ ,‬כאשר כל אחת מארבע הקבוצות העלתה‬
‫'מיני‪-‬הצגה' בת עשר דקות‪ .‬בערב הסיום האולם‬
‫היה מלא מפה לפה באנשי השכונה‪ ,‬ועל הבמה עלו‬
‫כ‪ 20-‬בני נוער‪ ,‬שקיבלו בסוף הערב תעודות סיום‪.‬‬
‫מחיאות הכפיים הסוערות של הקהל‪ ,‬היו התמורה‬
‫לעבודה הקשה"‪...‬‬
‫‪21‬‬
‫למה הם‬
‫חוזרים לכלא?‬
‫מחקר בנושא הרצידיביזם שנערך ביחידת המחקר בשב"ס בדק את חזרתם לכלא של האסירים הפליליים‬
‫שהשתחררו בשנה אחת ∞ נמצא כי מבין האסירים שחזרו למאסר בתוך חמש שנים‪ ,‬יותר משליש חזרו‬
‫במהלך השנה הראשונה לשחרורם ∞ מחקר חדש מצביע על תוכניות תקון אשר הוכח כי הן תורמות‬
‫לצמצום התופעה‬
‫מאת‪ :‬עין‪-‬יה זיו‪-‬טל‬
‫היתה זו שעת ערב בכלא 'נווה‪-‬תרצה'‪ .‬תשע‬
‫אסירות התכנסו בחדר המחשב והאזינו להרצאה‬
‫בנושא תקשורת‪ ,‬כאשר נפתחה הדלת והאסירה‬
‫מ'‪ .‬עמדה בפתח קצרת‪-‬נשימה‪" .‬ראיתי עכשיו את‬
‫ש'‪ ,".‬היא אמרה בהתרגשות‪ .‬רחש עבר בין האסירות‬
‫וההרצאה נעצרה לרגע‪' .‬מה‪ ,‬היא חזרה? ש' חזרה?‬
‫מתי חזרה?' לשנייה אחת השתררה איזו תחושה של‬
‫שמחה בחדר‪ ,‬אבל מיד לאחר מכן נמחקו החיוכים‬
‫ועננה ירדה וכיסתה את פני האסירות‪" .‬יא‪ ,‬חזרה"‪,‬‬
‫לחשה מישהי‪ ,‬לעצמה‪ .‬בשקט שהשתרר מחדש‪,‬‬
‫בעיניים המושפלות לדקות ארוכות‪ ,‬אפשר היה‬
‫לחוש את אי הוודאות שהידיעה הזו הציפה אצל‬
‫האסירות‪" .‬למה היא חזרה?" שאלה מישהי‪ ,‬ולא‬
‫ממש רצתה לשמוע את התשובה‪.‬‬
‫האסירה ש' היא אחת מבין ‪ 43.3%‬מהאסירים‬
‫החוזרים לכלא במהלך חמש שנים מיום שחרורם‪.‬‬
‫הנתונים הללו עולים מתוצאות מחקר שערכו גנ"מ‬
‫ד"ר דרור ולק‪ ,‬ראש יחידת המחקר בשב"ס‪ ,‬ור"כ‬
‫קתרין בן‪-‬צבי ור"כ תומר כרמל‪ ,‬קציני מחקר‬
‫ביחידה‪.‬‬
‫המחקר בדק את תופעת הרצידיביזם של כלל‬
‫‪ 5,958‬האסירים הפליליים שהשתחררו מבתי הכלא‬
‫של שב"ס בשנת ‪ .2004‬מבין האסירים שחזרו‬
‫למאסר בתוך חמש שנים‪ ,‬יותר משליש חזרו‬
‫במהלך השנה הראשונה לשחרורם‪.‬‬
‫במחקר‪ ,‬הוגדר 'רצידיביזם' כחזרה של אסיר‬
‫למאסר במעמד של שפוט במהלך חמש שנים‬
‫מיום השחרור‪ .‬מדידת הרצידיביזם חיונית לאיתור‬
‫הדרכים לצמצום העבריינות‪ ,‬והיא הפכה להיות‬
‫שם נרדף ליעילותן של מערכות אכיפת החוק וכלי‬
‫להערכתן של תוכניות התקון‪.‬‬
‫בשירות בתי הסוהר‪ ,‬ארגון המגדיר את עצמו‬
‫ארגון בטחוני בעל ייעוד חברתי וזרוע במערכת‬
‫אכיפת החוק‪ ,‬נמצא הרצידיביזם על סדר היום‪,‬‬
‫‪22‬‬
‫בעיקר בהיבט של בחינה וחיפוש דרכים ואמצעים‬
‫להפחתתו‪ .‬לכן‪ ,‬מצד אחד עוסק שב"ס בהחזקת‬
‫אסירים במשמורת בטוחה ובהתמודדות עם‬
‫גורמי פשיעה בבתי הסוהר‪ ,‬אך מצד שני‪ ,‬משקיע‬
‫הארגון רבות במתן כלים לאסירים כדי להגדיל את‬
‫סיכוייהם להשתלבות מחודשת בחברה‪ ,‬כאזרחים‬
‫שומרי חוק וכבני משפחה מתפקדים‪ .‬במסגרת זו‬
‫מפותחות ומופעלות תוכניות תקון‪ ,‬שהן למעשה‬
‫תוכניות לשיקום אסירים (ראו מסגרת)‪.‬‬
‫מדד חדש ושפה אחידה‬
‫גנ"מ ד"ר דרור ולק‬
‫"מדידת הרצידיביזם‬
‫חיונית לאיתור הדרכים‬
‫לצמצום העבריינות‬
‫והיא הפכה להיות שם‬
‫נרדף ליעילותן של‬
‫מערכות אכיפת החוק"‬
‫מאמצים אלה משמעותיים מאוד על רקע‬
‫המספרים המטרידים של אסירים משוחררים‬
‫שחוזרים למאסר‪ .‬על פי המשרד לבטחון הפנים‪,‬‬
‫הנזק הכלכלי שנגרם מפשיעה בשנת ‪ 2010‬נאמד‬
‫בכ‪ 14.7-‬מיליארד שקל‪ ,‬המקבילים לכשני אחוזים‬
‫מהתוצר המקומי הגולמי ולהכנסות המדינה ממסים‬
‫במשך חודש לערך‪ .‬לפיכך‪ ,‬מיצוי האפשרויות‬
‫הקיימות להפחתת הרצידיביזם הוא מטרה עליונה‬
‫של החברה בכלל ושל שב"ס בפרט‪.‬‬
‫בשב"ס מתקיימים כיום שני תהליכים‬
‫הרלוונטיים להשגת מטרה זו‪ .‬האחד‪ ,‬מיפוי‬
‫הצרכים הטיפוליים של כלל האסירים‪ ,‬כדי למצות‬
‫את פוטנציאל השיקום של כל אסיר ואסיר ולפתח‬
‫מסגרות טיפול לפי הנדרש‪ ,‬והאחר‪ ,‬מחקר בשיתוף‬
‫המכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים‪ ,‬להערכת האפקטיביות הטיפולית‬
‫והיעילות הכלכלית של כ‪ 30-‬תוכניות טיפול‬
‫מרכזיות בשב"ס בכל ענפי התקון‪ :‬הטיפול‬
‫הפסיכו‪-‬סוציאלי‪ ,‬החינוך וההשכלה‪ ,‬התעסוקה‬
‫והדת‪" .‬שב"ס מתאפיין ביוזמות יצירתיות של‬
‫אנשי תקון‪ ,‬המפעילים מקצועיות ואינטואיציה‬
‫טיפולית‪ .‬באמצעות המחקר אנחנו מנסים לכוון את‬
‫הארגון לתוכניות שנמצאו מועילות יותר מאחרות‪.‬‬
‫אנו מודעים למתח המתעורר כאשר מחקר נדרש‬
‫להעריך תפוקות טיפוליות‪ ,‬ומנסים להפיג חששות‬
‫בנושא‪ .‬יש לציין כי אנו זוכים לשיתוף פעולה יוצא‬
‫מן הכלל"‪ ,‬מציין ד"ר ולק‪.‬‬
‫במקביל לתהליכים אלה‪ ,‬יזמה יחידת המחקר‬
‫בשב"ס בנייה של מדד חדש לרצידיביזם‪" .‬יחידת‬
‫המחקר היא גוף חדש יחסית"‪ ,‬מסביר ד"ר ולק‪" .‬היא‬
‫הוקמה לפני שלוש שנים בלבד ואחד התפקידים‬
‫שקיבלנו על עצמנו הוא לבסס שפה ארגונית‬
‫בנושא כליאה ותקון‪ ,‬ואשר מעוגנת בספרות‬
‫המדעית הבינלאומית‪ .‬המונח 'רצידיביזם'‪ ,‬שנחשב‬
‫"באמצעות המחקר‬
‫אנחנו מנסים לכוון‬
‫את הארגון לתוכניות‬
‫שנמצאו מועילות יותר‬
‫מהאחרות"‬
‫ל'מדד זהב' להערכת הצלחה שיקומית‪ ,‬היה על‬
‫סדר היום של היחידה מרגע הקמתה‪ .‬המשמעות‬
‫של מדד זה הרי ברורה‪ :‬ככל שחוזרים יותר אסירים‬
‫לכלא‪ ,‬פירוש הדבר ששב"ס מצליח פחות"‪.‬‬
‫הנשואים חוזרים פחות לכלא‬
‫אולם יש לסייג את הקביעה האחרונה‪ ,‬משום‬
‫שקשה לייחס לשב"ס באופן בלעדי את שיקומו‬
‫של האסיר‪ .‬המבחן האמיתי הוא ההסתגלות לחיים‬
‫מחוץ לחומות‪ ,‬במסגרת הקהילה‪ .‬עם שחרורו‪,‬‬
‫מצפות לאסיר תוכניות שיקום דלות‪-‬תקציב‪,‬‬
‫המתקשות להתחרות בפיתויים שמציעה הקהילה‪,‬‬
‫שבצילה הוא הידרדר לפשיעה‪ .‬היעדר הרצף‬
‫הטיפולי‪ ,‬החיוני לשיקום אסירים‪ ,‬בולט במערכת‬
‫הישראלית‪ ,‬שכן לרשות לשיקום האסיר (רש"א)‬
‫מוקצים משאבים מועטים לטיפול‪.‬‬
‫לצורך השוואה‪ :‬תקציב התקון השנתי בשב"ס‬
‫הוא כ‪ 200-‬מיליון שקל‪ ,‬בעוד תקציב רש"א‬
‫השנתי לשיקום אסירים משוחררים עומד על ‪14‬‬
‫מיליון שקל בלבד! האסיר שמקבל טיפול והעצמה‬
‫בשב"ס באמצעות פעולות תקון‪ ,‬לא תמיד זוכה‬
‫לשמר את ההישגים שאליהם הגיע ולטפחם לאחר‬
‫שחרורו‪.‬‬
‫דוח יחידת המחקר* הוא הפרסום הראשון‬
‫שמפורט בו מידע בסיסי על שיעור הרצידיביזם‬
‫בישראל‪ ,‬בפילוחים מגוונים‪ .‬בדוח נותחו שיעורי‬
‫"לנצל את תקופת המאסר"‬
‫ממליצה תג"ד מיכל ברק‪ ,‬ראש חטיבת תקון בשב"ס‬
‫"מתן כלים לאסיר כדי שיוכל לשוב‬
‫ולהשתלב עם שחרורו כאזרח מתפקד‬
‫בחברה הוא אחת המטרות של שירות בתי‬
‫הסוהר‪ .‬אסיר המגיע למאסר בשל פגיעה‬
‫בחברה‪ ,‬נושא עמו חסכים רבים ולא מעט‬
‫בעיות‪ .‬אם השהייה במאסר אינה מנוצלת‬
‫לקידומו של האסיר במישורים שונים‪ ,‬היא‬
‫עלולה אף להרע את מצבו ו'לציידו' בתום‬
‫המאסר במטענים שליליים נוספים‪.‬‬
‫"על כן‪ ,‬מנצל שב"ס את שהותו של האסיר‬
‫בבית הסוהר כדי לגשר על פערים ולהשלים‬
‫חסכים בהתמודדות עם חזרתו לקהילה‪,‬‬
‫וכדי שלא יחזור לדפוסים עברייניים‪.‬‬
‫"עם כניסתו לכלא‪ ,‬עובר האסיר תהליך‬
‫אבחון הכולל זיהוי מדדים אישיים‪ ,‬סוציו‪-‬‬
‫אקונומיים ואישיותיים וכן מאפיינים‬
‫קרימינוגמיים ‪ -‬מאפיינים היוצרים את‬
‫העבירות‪ .‬כל אלה מהווים תשתית להמשך‬
‫אבחון והערכה‪ ,‬לצורך מיונו ושיבוצו של‬
‫תג"ד מיכל ברק‬
‫האסיר בכלא מסוים‪ .‬בכלא עצמו‪ ,‬המטפלים‬
‫וגורמי החינוך ממשיכים בתהליך האבחון‬
‫וזיהוי הצרכים לצורך שיבוצו של האסיר במסגרות תקון רלוונטיות‪ ,‬בהן מסגרות השכלה‪ ,‬חינוך‪,‬‬
‫הכשרה מקצועית‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬מסגרות דת ומסגרות טיפול‪ .‬במהלך השנים נבנו מסגרות לגמילה‬
‫מסמים‪ ,‬גמילה מאלכוהול‪ ,‬מסגרות הנותנות מענה לאלימות במשפחה‪ ,‬לעבריינות מין ועוד‪.‬‬
‫התאמת התוכנית האישית עבור האסיר נבחנת אחת לתקופה‪.‬‬
‫"בשנתיים האחרונות שיפרנו את מיסוד השילוב בין כל תחומי התקון‪ ,‬ואנו שואפים לסינרגיה בין‬
‫כל תחומי התקון‪ ,‬אבל גם בהתאמה לצרכיו וליכולותיו של כל אסיר‪ .‬צורך בלימוד קרוא וכתוב‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬מקבל תמיד עדיפות על פני תחומי טיפול אחרים‪ ,‬בהיותו כלי לשיפור משמעותי של‬
‫הדימוי העצמי והבסיס לתוכניות טיפול או הכשרה מקצועית‪.‬‬
‫"המעורבות והאכפתיות של גורמי התקון מייצרות‪ ,‬מאז ומתמיד‪ ,‬פתרונות מקומיים לצרכים‬
‫שמזוהים על ידיהם‪ .‬מדובר ביוזמות של מטפלים ואנשי חינוך‪ ,‬שמטרתן ליצור שינוי אצל‬
‫האוכלוסייה המטופלת‪ .‬ככלל‪ ,‬הוכח שתוכניות התקון השונות תורמות לצמצום הסיכון לחזרה‬
‫למאסר‪ ,‬ביניהן תוכניות המחלקות לטיפול במתמכרים‪ ,‬המצליחות להפחית עד לשליש משיעור‬
‫הרצידיביזם המקובל‪ .‬במחלקת האלימות במשפחה‪ ,‬החזרה למאסר עומדת על קרוב לרבע מהשיעור‬
‫המקובל‪ .‬כמו כן‪ ,‬זכאות לבגרות בקרב נערים אסירים היא נקודה המשפיעה באופן משמעותי על‬
‫הפחתת הרצידיביזם בקרב אוכלוסייה זו"‪.‬‬
‫הרצידיביזם של משוחררי ‪ 2004‬לפי שני סוגי‬
‫מאפיינים‪ :‬מאפיינים סוציו‪-‬דמוגרפיים ומאפייני‬
‫העבירה והמאסר‪ .‬כמו כן נמדד גם קצב הרצידיביזם‬
‫ שיעור האסירים החוזרים למאסר במהלך השנה‬‫הראשונה לשחרורם‪ ,‬מתוך כלל החוזרים למאסר‬
‫בתום חמש שנים‪ .‬כך למשל עולה מן הדוח כי‬
‫הסיכון היחסי של גברים לחזור למאסר גבוה פי‬
‫‪ 1.25‬מזה של הנשים (‪ 43.5%‬ו‪ 34.8%-‬בהתאמה)‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬קצב החזרה של נשים למאסר גבוה‬
‫מזה של הגברים‪ :‬בשנה הראשונה שבות למאסר‬
‫כמעט מחצית מכלל הנשים הרצידיביסטיות‪,‬‬
‫לעומת קצת יותר משליש מהגברים‪.‬‬
‫ניתוח הרצידיביזם לפי קבוצות גיל מעלה‬
‫תוצאות העולות בקנה אחד עם נתונים המוכרים‬
‫מן הספרות‪ .‬ככל שהאסיר צעיר יותר בעת שחרורו‬
‫ממאסר‪ ,‬כך שיעור הרצידיביזם שלו גבוה יותר‪.‬‬
‫שיעור הרצידיביזם של קבוצת הגיל הצעירה‬
‫ביותר‪ ,‬אלו שבעת שחרורם היו צעירים מגיל‬
‫‪ ,18‬הוא כ‪ ,70%-‬בעוד שיעור הרצידיביזם של‬
‫משוחררים בני ‪ 50-25‬הוא כ‪ .40%-‬גם קצב החזרה‬
‫למאסר נמצא גבוה במיוחד בקבוצת הרצידיביסטים‬
‫הצעירים‪ 42% :‬מהם חזרו למאסר כבר בתום השנה‬
‫הראשונה לשחרורם‪.‬‬
‫גם למצב המשפחתי של האסיר יש השפעה‬
‫באשר לסיכון לרצידיביזם‪ .‬פילוח האסירים‬
‫המשוחררים לפי מאפיין זה מלמד כי יותר מ‪60%-‬‬
‫* הדוח פורסם בגליון ‪ )2011( 14‬של כתב העת "צוהר לבית הסוהר"‬
‫‪23‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪30%‬‬
‫אלמן‬
‫רווק‬
‫גרוש‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫אופן השחרור‬
‫‪50 %‬‬
‫‪40 %‬‬
‫‪30 %‬‬
‫‪20 %‬‬
‫שחרור מלא‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫שנים לאחר שחרור‬
‫קטגורית עבירה‬
‫כלכליות‬
‫כלפי המוסר‬
‫מין‬
‫כלפי חיי אדם‬
‫ביטחון המדינה‬
‫מרמה‬
‫רישוי ותעבורה‬
‫אלימות‬
‫הסדר ציבורי‬
‫סמים‬
‫שוד‬
‫רכוש‬
‫‪20.0‬‬
‫‪37.3‬‬
‫‪40.6‬‬
‫‪45.9‬‬
‫‪46.0‬‬
‫‪47.1‬‬
‫‪50.0‬‬
‫‪51.8‬‬
‫‪57.4‬‬
‫‪24‬‬
‫‪10 %‬‬
‫שחרור מוקדם‬
‫‪19.3‬‬
‫אלה דומים לממצאים בארצות הברית‪ .‬קצב החזרה‬
‫למאסר נמצא אף הוא גבוה יותר בקרב עברייני‬
‫הרכוש (כ‪ 50%-‬בשנה הראשונה)‪ ,‬לעומת עבריינים‬
‫כלכליים ועברייני מין (כ‪ 25%-‬בשנה הראשונה)‪.‬‬
‫נתוני המחקר מאפשרים לערוך השוואה עם‬
‫המצב במדינות אחרות‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬באנגליה‬
‫ובווילס חזרו למאסר בתוך חמש שנים מהשחרור‬
‫‪1‬‬
‫‪60 %‬‬
‫‪18.2‬‬
‫‪60.0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫שנים לאחר שחרור‬
‫‪9.2‬‬
‫‪45.0‬‬
‫‪10%‬‬
‫נשוי‬
‫שיעור רצידיביזם בחלוף חמש שנים‬
‫‪30.0‬‬
‫‪20%‬‬
‫שיעור רצידיביזם‬
‫‪40%‬‬
‫שיעור רצידיביזם‬
‫מהאסירים אינם נשואים (רווקים‪ ,‬גרושים או‬
‫אלמנים) והסיכון היחסי שלהם לחזור למאסר גבוה‬
‫פי ‪ 1.4‬מזה של האסירים הנשואים (‪ 35%‬לעומת‬
‫כ‪ 50%-‬בהתאמה)‪ .‬גם קצב החזרה למאסר נמוך‬
‫יותר בקרב הנשואים‪ ,‬לעומת הלא‪-‬נשואים‪ .‬נראה‬
‫כי יחסים זוגיים יציבים ובריאים ממלאים תפקיד‬
‫חשוב במיתון הפעילות העבריינית‪ .‬למסקנה זו‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬יכולה להיות השלכה על פיתוח תוכנית‬
‫שתקנה דווקא לאסירים הלא‪-‬נשואים כלים לבניית‬
‫יחסים זוגיים לאחר שחרורם‪ ,‬שכן אלו עשויים‬
‫לבלום הידרדרות לפשיעה‪.‬‬
‫קרוב ל‪ 60%-‬מהאסירים ששוחררו בשנת ‪2004‬‬
‫היו יהודים‪ ,‬קצת יותר משליש היו מוסלמים‬
‫והשאר נוצרים או דרוזים‪ .‬שיעור הרצידיביזם של‬
‫היהודים והמוסלמים זהה ועומד על ‪ .43.3%‬שיעור‬
‫הרצידיביזם של הנוצרים גבוה יותר ושל הדרוזים‬
‫נמוך יותר‪.‬‬
‫מחקר הרצידיביזם מצא כי סיכוייהם של אסירים‬
‫המרצים את מלוא עונשם לחזור למאסר גבוהים פי‬
‫‪ 1.45‬מסיכוייהם של אסירים שעונשם קוצר על ידי‬
‫ועדת השחרורים (‪ 48.1%‬לעומת ‪" .)33.1%‬ייתכן‬
‫שהפיקוח על אסירים בשחרור מוקדם משפיע‬
‫לטובה על הרצידיביזם שלהם"‪ ,‬מבהיר ד"ר ולק‪,‬‬
‫"אך אפשר שזוהי קבוצה בעלת פוטנציאל שיקומי‬
‫גבוה יותר מאשר זו הכוללת את האסירים שנדחים‬
‫בוועדה"‪.‬‬
‫בניתוח שיעורי הרצידיביזם לפי קטגוריית‬
‫העבירה‪ ,‬נמצאו שיעורים גבוהים במיוחד בקרב‬
‫אסירים שהעבירה הראשית שלהם היא עבירת‬
‫רכוש (‪ )57.4%‬וסמים (‪ .)50.0%‬שיעורים נמוכים‬
‫נמצאו בקרב אסירים שהעבירה הראשית שלהם היא‬
‫עבירת מין (‪ )19.3%‬או כלכלית (‪ .)9.2%‬ממצאים‬
‫מצב משפחתי‬
‫‪60%‬‬
‫‪15.0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ 46.9%‬מהאסירים‪ .‬בארצות הברית חזרו למאסר‬
‫בתוך שלוש שנים מהשחרור ‪ 39.2%‬מהאסירים‬
‫(בישראל ‪ ;)35.8%‬באוסטרליה חזרו למאסר בתוך‬
‫שנתיים מהשחרור ‪ 38%‬מהאסירים‪ ,‬ובסקוטלנד‬
‫‪( 48%‬בישראל ‪.)27.7%‬‬
‫אף שיש לסייג ולומר שבמדינות שונות נמדדות‬
‫התנהגויות שונות‪ ,‬כמו מעצרים או הרשעות‪,‬‬
‫נראה שנתונים אלה רומזים כי שיעור הרצידיביזם‬
‫בישראל אינו גבוה מאשר בארצות המערב ואולי‬
‫אף נמוך מעט יותר‪.‬‬
‫נדבך נוסף למחקר הרצידיביזם הוא פיתוח‬
‫מודל לחיזוי שיעור החזרה למאסר‪ .‬בהיותו גוף‬
‫ביצועי‪ ,‬חשוב לשב"ס לקבל החלטות בזמן אמת‪.‬‬
‫השימוש במדד הרצידיביזם בחלוף חמש שנים‬
‫משחרור האסיר יוצר עיכוב בלתי נסבל בקבלת‬
‫החלטות אסטרטגיות הנוגעות לטיפול באסיר‬
‫ועלול להפוך את עבודת המחקר לבלתי רלוונטית‪.‬‬
‫תומר כרמל‪ ,‬מיחידת המחקר‪ ,‬עשה שימוש‬
‫בעבודה נשכחת של מייקל מאלץ מאוניברסיטת‬
‫שיקגו‪ ,‬ובנה מודל מעריכי‪-‬חלקי שמאפשר חיזוי‬
‫מדויק למדי של שיעור הרצידיביזם‪ ,‬כבר בחלוף‬
‫שנתיים מהשחרור‪.‬‬
‫ד"ר ולק‪" :‬המחקר הזה נועד לשמש תשתית‪,‬‬
‫ועליה נפרסם בעתיד ניתוחים מורכבים ומתקדמים‬
‫יותר‪ ,‬שיתרמו להבנת השינויים שעוברים אסירים‬
‫בעלי מאפיינים שונים במהלך מאסרם ולהערכת‬
‫השפעתן של תוכניות התקון‪ .‬שילוב של מודל‬
‫החיזוי יאפשר תגובה מהירה של קובעי מדיניות‬
‫השיקום לממצאי המחקר‪ ,‬ובחירה מושכלת‬
‫של התוכניות שהשפעתן תימצא אפקטיבית‬
‫ויעילה‪.‬‬
‫להיות אנשים‬
‫טובים יותר‬
‫שירות בתי הסוהר זכה ביוקרה יוצאת‪-‬דופן‪ :‬זכייה בפרס הצטיינות על מיזם "עלה נגב" מטעם האיגוד‬
‫הבינלאומי לתקון ‪ ∞ ICPA‬במסגרת המיזם‪ ,‬הפועל כבר חמש שנים‪ ,‬מתנדבים אסירים בכפר השיקומי‬
‫"עלה נגב ‪ -‬נחלת ערן" ומסייעים בטיפול בחוסים‪ ,‬פגועי‪-‬מוחין קשים ביותר‬
‫מאת‪ :‬עין‪-‬יה זיו‪-‬טל‬
‫היה זה רגע מרגש ומלא גאווה לשירות בתי‬
‫הסוהר הישראלי ולמערך התקון‪ ,‬כאשר על‬
‫במת הכנס ה‪ 13-‬של ארגון ‪ICPA (International‬‬
‫‪ ,)Correction and Prison Association‬עלו הנציגים‬
‫גונדר אבי וקנין ותג"ד דבי שגיא‪ ,‬כדי לקבל את‬
‫פרס ההצטיינות לשב"ס על מיזם "עלה נגב"‪.‬‬
‫הפרס ניתן בקטגוריית "ניהול אסירים ותוכנית‬
‫לשילוב האסיר בקהילה"‪.‬‬
‫‪ ICPA‬הוא כיום הגוף הבינלאומי הגדול והמרכזי‬
‫בתחום התקון‪ ,‬המאגד את בתי הסוהר‪ ,‬וארגונים‬
‫נוספים בעולם שעוסקים בטיפול באסירים בעת‬
‫המאסר ולאחר השחרור‪ .‬לארגון מעמד מייעץ‬
‫במוסדות האו"ם ובמועצת האיחוד האירופי והוא‬
‫הקובע את התקנים העולמיים בתחום התקון‪.‬‬
‫במהלך הכנס‪ ,‬שהתקיים בספטמבר ‪2011‬‬
‫בסינגפור‪ ,‬הציגו נציגי שב"ס את המיזם המיוחד‬
‫במינו‪ ,‬שהחל לפני חמש שנים בכפר השיקומי‬
‫"עלה נגב ‪ -‬נחלת ערן"‪ .‬במסגרת המיזם מגיעים‬
‫אסירים מחמישה בתי סוהר ('שקמה'‪' ,‬אלה‪' ,‬דקל'‪,‬‬
‫'אשל' ו'אוהלי קידר') אל הכפר‪ ,‬פעמיים בשבוע‪,‬‬
‫כדי לעזור בטיפול ב‪ 115-‬דיירי הכפר‪ ,‬כולם בעלי‬
‫צרכים מיוחדים‪ ,‬בכל קשת הגילאים‪.‬‬
‫בכנס בסינגפור הקריאה תג"ד שגיא את מכתב‬
‫התודה של יו"ר עלה נגב‪ ,‬האלוף (מיל') דורון‬
‫אלמוג‪ ,‬שכתב בין היתר‪"... :‬ההתנדבות של‬
‫האסירים בכפר עוזרת לכולנו להיות אנשים יותר‬
‫טובים‪ ,‬בעולם יותר טוב"‪( ...‬ראה מסגרת)‪.‬‬
‫"התאהבנו במקום ובאנשים"‬
‫"התנדבות האסירים‬
‫בכפר עוזרת לכולנו‬
‫להיות אנשים יותר‬
‫טובים‪ ,‬בעולם יותר טוב"‬
‫הכפר השיקומי "עלה נגב ‪ -‬נחלת ערן"‪ ,‬שהוקם‬
‫על ידי רשת "עלה"‪ ,‬ממוקם בצפון הנגב ומשתרע‬
‫על שטח של יותר מ‪ 100-‬דונם‪ .‬הכפר קנה לו‬
‫שם בזכות הפתרונות השיקומיים והטיפוליים‬
‫שמוענקים לדייריו ‪ -‬ילדים‪ ,‬בני נוער ובוגרים‬
‫בעלי צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫התנאים הפיזיים של המקום הם יוצאי‪-‬דופן בכל‬
‫קנה מידה‪ .‬הכפר השיקומי תוכנן כסביבת מגורים‬
‫ביתית וחמה‪ ,‬שמעניקה לדיירים את כל צורכיהם‬
‫הפיזיים והנפשיים‪ .‬הוא משמש כ"בית לחיים"‬
‫לחוסים הסובלים מפיגור בינוני‪ ,‬קשה או עמוק‪.‬‬
‫התפיסה והחזון העומדים בבסיס הפעילות של‬
‫הכפר הם שכל אדם‪ ,‬חלש וחריג ככל שיהיה‪ ,‬ראוי‬
‫לקבל את הטיפול המקצועי ביותר ולחיות חיים‬
‫טובים ומכובדים‪.‬‬
‫עד לפני חמש שנים אפשר היה רק לדמיין‬
‫שיכול להיווצר קשר בין אסירים‪ ,‬שפגעו בחברה‬
‫‪25‬‬
‫ומורחקים ממנה‪ ,‬לבין החוסים בכפר‪ ,‬שמעצם‬
‫מצבם הם חסרי‪-‬ישע וזקוקים ללב אוהב‪ ,‬לסבלנות‬
‫אין קץ‪ ,‬לנתינה אדירה ולכבוד‪ .‬אולם‪ ,‬בערב‬
‫אחד במאי ‪ ,2007‬צפתה רב‪-‬כלאי מזל יפרח‪,‬‬
‫קצינת חינוך מחוז דרום‪ ,‬בראיון עם דורון אלמוג‬
‫בטלוויזיה‪ ,‬ושמעה על היוזמה שלו להקמת‬
‫הכפר‪ ,‬לאחר שבנו ערן ז"ל הגיע בשעתו לגיל ‪21‬‬
‫ולא נמצאה לו מסגרת מתאימה‪ .‬יפרח התרגשה‪.‬‬
‫"הסיפור נגע לי מאוד‪ .‬הבנתי שמחפשים מתנדבים‪,‬‬
‫שצוות הכפר עושה עבודת קודש‪ ,‬אבל הם זקוקים‬
‫לעזרה נוספת‪ .‬תיאמתי פגישה עם מנהלת הכפר‪,‬‬
‫והגעתי לביקור יחד עם שלושה ראשי תחומים‬
‫במחוז דרום‪ .‬ערכנו סיור בכפר‪ ,‬קיבלנו הסברים‬
‫על הפעילות ובסוף הסיור היה ברור לנו שפשוט‬
‫התאהבנו במקום ובאנשים"‪.‬‬
‫האסירים נבחרים בקפידה‬
‫מכאן התגלגלו הדברים מהר‪ .‬הארבעה העלו‬
‫בפניו של מפקד מחוז דרום דאז‪ ,‬גונדר אלי גביזון‪,‬‬
‫את הרעיון של שיקום אסירים בקהילה באמצעות‬
‫התנדבות ב"עלה נגב"‪ .‬גביזון נתן מיד את ברכתו‪.‬‬
‫ביולי ‪ 2007‬כבר הגיעו האסירים הראשונים לכפר‪.‬‬
‫כדאי להדגיש כי מכיוון שהיה מדובר במיזם‬
‫ראשון מסוגו בעולם‪ ,‬לא ניתן היה להתבסס על‬
‫תיקון חברתי עמוק‬
‫מכתבו של דורון אלמוג לרגל הענקת פרס ‪ ICPA‬‬
‫הכפר השיקומי "עלה נגב ‪ -‬נחלת ערן" הוא כפר של אנשים‬
‫פגועי‪-‬מוחין קשים ביותר‪ ,‬שמוגדרים כסובלים ממאה אחוז‬
‫נכות פיזית וקוגניטיבית‪ .‬הכפר נושא היום את שמו של ערן בני‪,‬‬
‫שהיה מראשוני דייריו ונפטר בגיל ‪ .23‬ערן היה נער שמעולם‬
‫לא דיבר‪ ,‬מעולם לא קרא לי אבא ולא יצר עמי קשר‪-‬עין‪ .‬למרות‬
‫זאת‪ ,‬הוא היה המורה הגדול של חיי‪ ,‬והעניק לעולם מסר ענק‬
‫ביחס למקומו ולשילובו של אדם עם צרכים מיוחדים בעולמנו‪,‬‬
‫וביחס לתפקידנו אנו‪ ,‬הבריאים והחזקים‪ ,‬ולמחויבותנו כלפי‬
‫החלשים ביותר בחברה‪.‬‬
‫מיזם שיקום אסירים בעבודה משותפת עם דיירי הכפר "עלה‬
‫נגב‪-‬נחלת ערן"‪ ,‬החל לפני כארבע שנים‪ ,‬אחרי שהתבקשתי להרצות בכלא 'באר שבע' על הקמת‬
‫הכפר‪ .‬טענתי שאין טעם להרצות על נושא כזה‪ ,‬צריך לחוות אותו‪ .‬ביקשתי להביא אסיר אחד עם‬
‫סוהר אחד לעבודה בכפר‪ ,‬במשך יום אחד‪ ,‬עם דייר פגוע‪-‬מוחין קשה‪ .‬שירות בתי הסוהר נענה‬
‫לאתגר‪ .‬מהדיווחים שקיבלתי‪ ,‬אותו אסיר‪ ,‬לאחר חזרתו לכלא‪ ,‬מירר בבכי כל הלילה וביקש לחזור‬
‫למחרת ולהמשיך את העבודה בכפר עם ילדים פגועי‪-‬מוחין‪.‬‬
‫מעדויות של אסירים בפני בעת ביקורי בכפר‪ ,‬אני שומע לא אחת על החוויה המטלטלת שעוברים‬
‫האסירים הבאים במגע עם דיירינו‪ .‬אני שומע מהם אמירות כמו‪" :‬אני גנבתי ופשעתי מתוך בחירה‪,‬‬
‫ועל כך נשפטתי ונכלאתי לזמן ממושך‪ .‬כשהגעתי לכפר‪ ,‬מצאתי אנשים שבעל כורחם ושלא מתוך‬
‫בחירה נתונים בתוך גוף שבור‪ ,‬שהוא מעין כלא לכל החיים‪ .‬הטיפול בהם כמו נתן לי פרופורציות‬
‫אחרות לחיים‪ ,‬והעניק לי את הזכות לתת להם ולעצמי‪ .‬הנתינה החיובית‪ ,‬התחושה של סיוע ועזרה‬
‫למישהו שהתודה ממנו באה לידי ביטוי רק בחיוך קטן על השפתיים ‪ -‬כל אלה נותנים לי המון כוח‪.‬‬
‫אני מרגיש שזה ייעוד לפעול למען מישהו שהוא טהור וצדיק ממני‪ ,‬ובכל זאת קיבל בחייו עונש‬
‫גדול בהרבה מהעונש שאני קיבלתי"‪.‬‬
‫בשם ילדי "עלה נגב ‪ -‬נחלת ערן" ובשם שירות בתי הסוהר בישראל‪ ,‬אני מבקש להודות לארגון‬
‫‪ ICPA‬על הבחירה יוצאת הדופן במיזם‪ .‬בשם ילדים ואנשים כבני ערן ז"ל‪ ,‬אני מבקש לומר‬
‫שההתמסרות ליצירת עתיד של תקווה לאנשים פגועי‪-‬מוחין‪ ,‬יש בה פוטנציאל גדול לתיקון חברתי‬
‫עמוק ולהפיכתנו לחברה טובה יותר ‪ -‬חברה המבינה שהמבחן שלה הוא ביחס שהיא נותנת לחוליה‬
‫החלשה ביותר בשרשרת האנושית‪ .‬עשייה זו חשובה מאד בעבור החלשים ביותר בחברה‪ ,‬אבל עוד‬
‫יותר חשובה בעבורנו‪ .‬אני מאמין שפיתוח המיזם והרחבתו למקומות נוספים בעולם‪ ,‬יהיה חלק‬
‫מאותו תיקון חברתי גדול‪ ,‬שיגרום לנו להפוך לאנשים טובים יותר ולחברה טובה יותר‪.‬‬
‫בברכה ובתודה‪,‬‬
‫דורון אלמוג‪ ,‬אלוף מיל'‪ ,‬יו"ר "עלה נגב ‪ -‬נחלת ערן"‬
‫ניסיון קודם‪ ,‬תבנית של תוכנית עבודה מוכרת או‬
‫מסקנות קיימות‪ .‬בדומה לרעיונות יצירתיים אחרים‬
‫שהעלו אנשי התקון‪ ,‬החלו גם כאן בבניית דגם‬
‫העבודה מאל"ף ועד תי"ו‪.‬‬
‫מספרת יפרח‪" :‬ראשית‪ ,‬החלטנו על‬
‫קריטריונים קפדניים לבחירת האסירים‪ .‬האסירים‬
‫שנבחרו הם כאלה שנמצאים בסבב חופשות‪,‬‬
‫ואינם עברייני מין‪ ,‬נרקומנים או שפוטים על‬
‫אלימות במשפחה‪ .‬האסירים הראשונים הגיעו‬
‫משלושה בתי כלא במחוז דרום‪' :‬אוהלי קידר'‪,‬‬
‫'אשל' ו'דקל'‪ .‬התחלנו עם ‪ 12‬אסירים ובנינו להם‬
‫סדנאות הכשרה‪' :‬סדנת ערכים' ו'מיזם עלה נגב'‪.‬‬
‫הסדנאות מתקיימות גם היום וכוללות חמישה‬
‫מפגשים‪ .‬התחלנו עם המושג 'ערכים' ודנו בערך‬
‫ההתנדבות ובמשמעותו לאדם ולחברה‪ .‬קשה‬
‫לי לתאר עד כמה הערך הזה היה זר לאסירים‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫בסדנה השנייה למדו המשתתפים על הכפר‪,‬‬
‫על האוכלוסייה המיוחדת שבו‪ ,‬אופי העשייה‬
‫וההתנדבות הנדרשת‪ .‬במסגרת זו‪ ,‬עד היום‪ ,‬מוקרן‬
‫סרט על הכפר"‪.‬‬
‫לאחר המפגשים אפשר היה‪ ,‬לדברי יפרח‪,‬‬
‫לזהות מי מהאסירים אינו מתאים לתוכנית‪ ,‬וכך זה‬
‫עד היום‪" .‬אם אסיר פונה אלינו ואומר 'קשה לי‪,‬‬
‫ניסיתי‪ ,‬אבל אני לא יכול'‪ ,‬אנחנו לא מכריחים אף‬
‫אחד‪ .‬זו גישתנו‪ ,‬גם כשמדובר באסיר שכבר החל‬
‫את ההתנדבות בכפר‪".‬‬
‫מה זאת נתינה‬
‫לאחר ההכנה שעברו בסדנה‪ ,‬מתחילים האסירים‬
‫בעבודתם ב"עלה נגב"‪ ,‬וכך קורה זו השנה החמישית‬
‫ברציפות‪ .‬הם מגיעים בשעות הבוקר ומתחילים‬
‫בעזרה לדיירים בסדנאות התעסוקה בכפר‪ .‬לכל‬
‫שיעור בחיים‬
‫אסיר מוצמד דייר קבוע‪ ,‬שבדרך כלל מתקשה‬
‫מוטורית‪ ,‬והאסיר מסייע לו בעבודות יצירה‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬משמשים האסירים כוח‪-‬עזר בהעברה‬
‫של הדיירים מכיסאות הגלגלים למכשור הרפואי‪,‬‬
‫לצורך קבלת טיפולים פיזיותרפיים ונשימתיים‪,‬‬
‫ובכך הם חוסכים זמן יקר לצוות המטפל‪ .‬בשעות‬
‫הצהריים מסייעים האסירים בהחזרת הדיירים‬
‫לדירות המגורים שלהם ונפרדים מהם‪ .‬עם השנים‪,‬‬
‫הפכו האסירים לחלק מנוף הכפר והם נוטלים חלק‬
‫גם בחגי הכפר ובאירועים חברתיים‪.‬‬
‫יפרח מתארת את החוויה המכוננת שעוברים‬
‫בעוד חודשים ספורים עומד האסיר ע‪ .‬להשתחרר מכלא 'אלה'‪ ,‬אבל בחודש האחרון‪ ,‬מאז החל את‬
‫עבודתו ב"עלה נגב"‪ ,‬הוא כולו מלא בחוויה‪ ,‬שלדבריו גורמת לו להאמין שימשיך בהתנדבות גם‬
‫אחרי השחרור‪.‬‬
‫ע‪ .‬מספר‪" :‬הדבר המשמעותי ביותר הוא קנה המידה שקיבלתי‪ ,‬כבר בפעם הראשונה שהגעתי לכפר‪.‬‬
‫פתאום הרגשתי רע עם עצמי‪ ,‬עם זה שאני בריא ולפעמים עוד מתלונן‪ .‬חשבתי שאני אמנם בבית‬
‫סוהר‪ ,‬אבל אצא ממנו‪ ,‬בניגוד לאנשים האלה‪ ,‬שגופם הוא הכלא שלהם לעולם‪...‬פשוט התביישתי"‪.‬‬
‫ע‪ .‬מעיד שלמד די מהר איך לעזור בטיפול‪" .‬המטפלות לימדו אותי איך להרים ולהוריד בעדינות‬
‫את המטופל מכיסא הגלגלים‪ ,‬איך ללוות את אלה שמסוגלים ללכת‪ ,‬איך להאכיל ‪ -‬יש כאלה‬
‫שמקבלים אוכל טחון ויש כאלה שאוכלים אוכל רגיל"‪ .‬נראה שאחרי כמה שבועות בסך הכול‪,‬‬
‫יש כבר לע‪ .‬לא מעט ניסיון‪" .‬אנחנו מאכילים את האנשים שם כמו תינוקות‪ .‬צריך להתייחס לכל‬
‫תנועה שלהם‪ ,‬כי הם יכולים להפוך צלחת‪ ,‬לא בכוונה‪ ,‬ולפעמים הם פשוט לא רוצים לאכול‪.‬‬
‫במצב כזה אני מרגיע בעיסוי על הגב‪ ,‬לאט אט‪ ,‬מדבר‪ ,‬משדל לאכול‪ ,‬וככה ארוחה רגילה אורכת‬
‫לפעמים כמעט שעה"‪.‬‬
‫בשבוע הראשון‪ ,‬הוא מודה‪ ,‬היה לו קשה‪" .‬יש שם אנשים אחרי תאונות‪ ,‬וחשבתי לעצמי‪ ,‬הנה‪ ,‬גם‬
‫אני יכול להגיע למצב כזה‪ ,‬שום דבר אינו בטוח‪ .‬זה מפחיד‪ .‬היו אסירים שבאו‪ ,‬ראו ועזבו ‪ -‬לא היו‬
‫מסוגלים להתמודד‪ .‬אבל אני הרגשתי שאני מוכן לתרום"‪.‬‬
‫קשר מיוחד נרקם בין ע‪ .‬לאחד הדיירים‪" .‬הוא איש מבוגר‪ ,‬לא מדבר‪ .‬כשהוא רואה אותי‪ ,‬הוא שם‬
‫יד על הלב‪ .‬ככה הוא מראה לי רגשות‪ .‬לפעמים הוא תופס לי את היד ומחזיק הרבה זמן‪ ,‬נותן לי‬
‫להבין שהוא מודה לי‪ .‬לפעמים הוא מביא לבד כדור ומראה לי שהוא רוצה לשחק‪ .‬אני ממש אוהב‬
‫אותו‪ ,‬מחבק אותו הרבה"‪...‬‬
‫לא כל האסירים מבינים את האהבה של ע‪ .‬לעבודה הזו‪" .‬יש אנשים באגף שמתפלאים‪ ,‬איך אני‬
‫יכול‪ ,‬ויש כאלה שאומרים 'כל הכבוד'‪ .‬הרוב לא מבינים שזה שיעור בחיים‪ ,‬זה מה שזה"‪.‬‬
‫ע‪ .‬גילה שיש לו סבלנות רבה כשמדובר בדיירי הכפר‪" .‬למדתי בחודש וחצי כל כך הרבה‪ .‬אני מסוגל‬
‫לשחק עם האנשים בכפר במשחקים עם מכשור מיוחד‪ ,‬שמלמד אותם‪ ,‬למשל‪ ,‬ללחוץ או להתאים‬
‫בין שני חלקים‪ ,‬ואני כבר יודע מתי הדייר שלי יכול לבד ומתי הוא זקוק לעזרה‪ .‬גם בציור‪ ,‬אני מכוון‬
‫אותו‪ ,‬שומר עליו שלא סתם יתלכלך‪ .‬יש לי באמת המון סבלנות"‪ .‬הוא קשור היום לכפר ולדיירים‬
‫באופן שלא פילל‪" .‬אני בטוח שגם אם יקצרו לי שליש‪ ,‬גם מבחוץ אני מוכן לבוא‪ ,‬מכל הלב"‪.‬‬
‫האסירים במפגש עם דיירי הכפר‪" .‬הם מגלים‪,‬‬
‫לראשונה בחייהם‪ ,‬את משמעות המילה 'נתינה'‪.‬‬
‫הם‪ ,‬שבחיים לא נתנו‪ ,‬רק לקחו‪ ,‬מגלים לפתע את‬
‫היכולת האישית שלהם לתרום ולהעניק"‪ .‬המיזם‪,‬‬
‫לדבריה‪ ,‬התרחב במהלך השנים ומיום התנדבות‬
‫בשבוע גדל לשלושה ימים‪ .‬כיום פעילים בו ‪25‬‬
‫אסירים‪" .‬הגענו למצב שלא צריך לבקש מאסירים‬
‫להתנדב‪ ,‬ובמקום כל אסיר שמשתחרר ועוזב את‬
‫התוכנית יש רשימת המתנה ארוכה של אסירים‬
‫חדשים‪ ,‬המבקשים להשתלב בעבודה בכפר"‪.‬‬
‫העשייה המיוחדת הזו נתונה כולה בידיהם‬
‫האמונות של קציני החינוך בבתי הסוהר בדרום‪,‬‬
‫ושותפים לה גם סוהרי הביטחון‪ ,‬המעורבים אף הם‬
‫בכל המתרחש בכפר‪" .‬גם הצוות המלווה הוא חלק‬
‫מהמיזם וגם הם נקשרו רגשית לדיירים‪ .‬הם נוהגים‬
‫לשוחח עמם‪ ,‬מכירים כל אחד בשמו‪ ,‬מלטפים‪,‬‬
‫מחבקים‪ ,‬נותנים את הנשמה"‪ .‬יפרח מצידה‬
‫מצהירה‪" :‬גם אחרי חמש שנים‪ ,‬אני עדיין קנאית‬
‫לתוכנית המופלאה הזו‪ .‬קציני החינוך יודעים‬
‫שבכל חודש אני רוצה לראות שמות חדשים של‬
‫אסירים שמעוניינים להתנדב‪ .‬זהו אחד המיזמים‬
‫המובילים בעבודה החינוכית של שב"ס‪ ,‬והזכייה‬
‫שלנו בכנס בסינגפור מעידה על חשיבותו ותרומתו‬
‫לקהילה ולשיקום האסיר"‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫השופר של‬
‫השירות‬
‫סג"ד איאן דומניץ‪ ,‬ראש ענף ההסברה וקשרי החוץ‪ ,‬היה "הפנים המחייכות של שירות בתי הסוהר"‬
‫במשך ‪ 16‬שנים ∞ בראיון מיוחד לרגל פרישתו הוא מתאר את עשייתו הענפה במסגרת תפקידו‪ ,‬ומתגאה‬
‫כי בעולם מעריכים את שב"ס כאחד הארגונים הטובים‪ ,‬אם לא הטוב מכולם‪ ,‬בתחום הכליאה‬
‫מאת‪ :‬נעמה תלם‬
‫"‪ 16‬שנה הייתי השופר של שב"ס ושל מדינת‬
‫ישראל"‪ ,‬אומר סג"ד איאן דומניץ‪ ,‬ראש ענף‬
‫ההסברה וקשרי החוץ של שירות בתי הסוהר‪.‬‬
‫בימים אלה נמצא דומניץ בחופשת פרישה‪ ,‬אחרי‬
‫שכיהן בתפקידו יותר מ‪ 15-‬שנה‪" .‬שופר של‬
‫עשייה"‪ ,‬הוא מוסיף ומתכוון לעשייה הארגונית‪,‬‬
‫לא הפרטית‪ ,‬שלו‪" .‬תקשרתי עם העולם בשם‬
‫שירות בתי הסוהר‪ ,‬אבל גם בשם המדינה"‪ ,‬הוא‬
‫מסביר‪" .‬שירות בתי הסוהר הוא חלק ממדינת‬
‫ישראל‪ .‬רואים בך נציג של המדינה‪ .‬אחד הדברים‬
‫החשובים בקשרי‪-‬חוץ הוא להציג פנים מחייכות‪,‬‬
‫למרות שאנחנו במערכת כליאה‪ .‬להביע נכונות‬
‫לשמוע‪ ,‬להקשיב‪ ,‬לקבל ביקורת‪ .‬מצד שני‪ ,‬גם‬
‫להעביר לעולם את המסר שלאורו אנו פועלים‪:‬‬
‫הדאגה לאדם באשר הוא אדם‪ .‬היום ניתן לומר כי‬
‫הצלחנו להעביר למדינות העולם את התמונה של‬
‫מערכת הכליאה בישראל‪ :‬שב"ס הוא ארגון יעיל‪,‬‬
‫מקצועי‪ ,‬אנושי‪ ,‬אבל גם בטחוני‪ .‬לפחות כלפי חוץ‬
‫‪28‬‬
‫ברור שאנחנו ארגון בטחוני וחברתי‪ .‬אנחנו לא‬
‫סוגרים אדם בתא‪ ,‬לוקחים את המפתח וזורקים‬
‫אותו לים‪."...‬‬
‫ענף ההסברה וקשרי החוץ אמון על שורה ארוכה‬
‫של תפקידים‪ ,‬בהם קשר עם ארגוני כליאה זרים‬
‫במדינות אחרות; משלחות מקצועיות שיוצאות‬
‫מטעם שב"ס לבקר בארגוני כליאה בחו"ל; משלחות‬
‫מחו"ל שמגיעות לסיורים בארץ‪ ,‬בין השאר כדי‬
‫ללמוד מהניסיון הרב שנצבר בישראל בתחום‪ .‬על‬
‫כל אלה יש להוסיף את הנושא של העברת אסירים‬
‫לארץ ולחו"ל וכמובן נושאי דוברות והסברה‪,‬‬
‫בעיקר בעולם ובתקשורת הזרה‪.‬‬
‫‪ 16‬שנה אחרי שנכנס לתפקיד‪ ,‬דומניץ מרבה‬
‫לדבר על 'גשר'‪ ,‬בהקשר של קשרי החוץ‪ ,‬ועל‬
‫המשמעות שיש לגשרים שבונה שירות בתי הסוהר‬
‫בעולם‪ ,‬גם במסגרת יחסי החוץ הכלליים של‬
‫מדינת ישראל‪" .‬מישהו שמבין אותך‪ ,‬גם אם הוא‬
‫נמצא בקצה העולם ‪ -‬הוא כמו השכן שלך"‪ ,‬איאן‬
‫מצטט פתגם סיני עתיק‪.‬‬
‫"החשיבות של קשרי‪-‬חוץ"‪ ,‬הוא מציין‪" ,‬היא‬
‫לא רק בבניית הקשר הארגוני‪ .‬אי אפשר להתעלם‬
‫מקשר אישי בין בני אדם‪ .‬שירות בתי הסוהר‪,‬‬
‫באמצעות קשרי החוץ‪ ,‬מאזן את הביקורת שיש‬
‫עלינו בעולם‪ ,‬ופעמים רבות גם מפריך אותה‪.‬‬
‫בחלק מהמדינות שוררת תפיסה סטריאוטיפית של‬
‫ישראל‪ .‬אנחנו צריכים להוכיח שיש לנו אנשים‬
‫שעושים את עבודתם באופן המקצועי ביותר"‪.‬‬
‫תאר לי רגע קשה שעברת במסגרת תפקידך?‬
‫"התקופה היתה ראשית שנות האלפיים ואצלנו‬
‫פרצה שביתת הרעב הארוכה של האסירים‬
‫הבטחוניים‪ .‬הוזמנתי להתראיין בנושא ברשת‬
‫הטלוויזיה הערבית 'אלג'זירה'‪ .‬היה ברור לי שמהצד‬
‫השני של המצלמה נמצא ציבור שחלקו עוין את‬
‫ישראל‪ ,‬ואילו אני‪ ,‬במדים‪ ,‬הייתי צריך להגיע למצב‬
‫שהם יקבלו ממני את המידע האמין ביותר‪ ,‬גם אם‬
‫הוא לא 'טוב' להם‪ .‬זאת היתה אחריות גדולה מאד‪.‬‬
‫היה ברור לי באותם רגעים שאני ניצב מול ה'נשק'‬
‫האולטימטיבי של האסירים ‪ -‬התקשורת‪ .‬גם היה‬
‫ברור לי שזאת מלחמה‪ .‬זאת התדמית של שב"ס‪ ,‬זה‬
‫מה שהעולם יראה וידע על ישראל"‪.‬‬
‫קריז מעל האוקיינוס‬
‫איאן דומניץ‪ ,‬נולד במנצ'סטר‪ ,‬בריטניה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1980‬החליט לעלות לישראל‪ ,‬בגפו‪ .‬זה‬
‫היה אחרי שכבר סיים לימודי משפטים‪ .‬במהלך‬
‫לימודי התואר השני שלו‪ ,‬בקרימינולוגיה‪ ,‬התגייס‬
‫לצה"ל‪ .‬הוא שירת בצבא שש שנים וחצי‪ ,‬במהלכן‬
‫גם התחתן‪ .‬עד היום הוא זוכר את חבלי הקליטה‬
‫שלו באותם ימים‪ ,‬כצעיר בריטי מאופק שמנסה‬
‫להשתלב בחברה הישראלית‪ .‬זוהי תחושה שליוותה‬
‫אותו גם בתפקידו‪ ,‬כשעסק בהעברה לארץ של‬
‫אסירים מחו"ל‪" .‬היום אני מרגיש ישראלי"‪ ,‬הוא‬
‫מספר‪" ,‬אבל אני זוכר שכעולה חדש‪ ,‬ידעתי כי‬
‫מי שלא דובר את השפה המקומית‪ ,‬תמיד יזדקק‬
‫לעזרה‪ .‬אסיר שצריך לרצות עונש מאסר בחו"ל‪,‬‬
‫במדינה בעלת תרבות זרה לו‪ ,‬לפעמים ללא יכולת‬
‫להבין את השפה ‪ -‬יחווה קשיים נוספים מעבר‬
‫לכליאה‪ .‬גם אם מדובר במדינות כמו שבדיה‪,‬‬
‫שבהן התנאים כביכול נוחים מבחינת האסיר‪,‬‬
‫פעמים רבות עדיין מדובר בתרבות שונה‪ ,‬ומכאן‬
‫גם ב'כלוב של זהב'‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬אסירים מעדיפים‬
‫לרצות מאסר בסביבה מוכרת"‪.‬‬
‫במסגרת תפקידו‪ ,‬היה דומניץ אמון על ‪193‬‬
‫העברות של אסירים‪ ,‬מישראל החוצה וההפך‪.‬‬
‫ההעברה הראשונה‪ ,‬שהיתה דווקא מישראל‬
‫לשווייץ‪ ,‬התבצעה לפני ‪ 13‬שנה‪ ,‬בשנת ‪.1998‬‬
‫מדובר בהעברות שנעשות מכוח אמנה וחוק‬
‫ושנדרשת במסגרתן הסכמה של המדינה המוסרת‪,‬‬
‫של המדינה המקבלת ושל האסיר עצמו‪ .‬לצורך‬
‫ההעברות נדרש שיתוף פעולה‪ ,‬בעיקר עם משרד‬
‫החוץ ונציגי ישראל בעולם‪ .‬מרבית ההעברות הן‬
‫מארצות הברית ואליה‪ ,‬אבל היו גם העברות מיפן‪,‬‬
‫מאוסטרליה‪ ,‬מתורכיה וממדינות רבות אחרות‪.‬‬
‫"באחת הפעמים היינו צריכים להעביר אסיר‬
‫ישראלי מתאילנד לכאן"‪ ,‬נזכר דומניץ‪ .‬האסיר‬
‫נשפט למאות שנים בכלא‪ ,‬אלא שאז חטף שבץ‬
‫והפך למשותק בכל גופו‪" .‬שלחנו כמובן צוות‬
‫רפואי‪ ,‬כדי לוודא שהוא אכן מסוגל לעבור בשלום‬
‫טיסה עד ישראל"‪ ,‬מסביר דומניץ‪.‬‬
‫היה גם מקרה אחר‪ ,‬של אסיר נרקומן‪ ,‬שהיה‬
‫צריך להטיס לארץ‪" .‬מיד עלו שאלות‪ ,‬כגון‪ :‬איך‬
‫מעלים אדם כזה למטוס? מה יקרה אם הוא יקבל‬
‫'קריז' מעל האוקיינוס האטלנטי? מה נעשה אז?"‬
‫"לפי החוק הבינלאומי"‪ ,‬ממשיך דומניץ‪" ,‬אנחנו‬
‫מקבלים אחריות על האסיר רק כשהוא כבר צועד‬
‫על כבש המטוס‪ .‬בפועל אנחנו עוסקים בטיפול בו‬
‫הרבה קודם‪ .‬זה ממש מבצע‪ ,‬לפעמים מבצע רגיש‬
‫מאד‪ .‬אנחנו צריכים לגלות‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬רגישות רבה‬
‫לאסירים‪ ,‬ומצד שני להבהיר לאסיר שהוא אסיר‬
‫לכל דבר‪ .‬אנחנו לא מנהלים איתו משא ומתן ולא‬
‫מעניקים לו הקלות"‪.‬‬
‫"אנחנו מהמובילים בעולם"‬
‫דומניץ התגייס לשירות בתי הסוהר לפני ‪20‬‬
‫שנה בדיוק‪ .‬הוא מילא שורה של תפקידים בארגון‪,‬‬
‫בין השאר בלשכת היועץ המשפטי ולאחר מכן‬
‫כעוזר סגן הנציב‪ .‬בהמשך‪ ,‬מונה להיות הממונה‬
‫על קשרי החוץ וההסברה‪ .‬הוא מודע לשאיפה‬
‫להפוך את שירות בתי הסוהר של ישראל לארגון‬
‫כליאה מהמובילים בעולם‪" .‬העדות להצלחה שלנו‬
‫היא ההערכה שרוחשים כלפינו"‪ ,‬הוא מדגיש‪.‬‬
‫בין השאר‪ ,‬דומניץ מציין את הפרסים שקיבל‬
‫שב"ס מה‪ ,ICPA-‬ארגון הכליאה הבינלאומי‪,‬‬
‫במהלך השנים האחרונות‪ :‬פרס על מיזם 'בית‬
‫התקווה' בכלא 'חרמון'‪ ,‬פרס על מיזם 'אדלר'‬
‫בבתי הסוהר ועל הדרכה וחונכות‪" .‬הזכיות האלה‬
‫בהחלט מעידות על כך שאנחנו כבר ארגון כליאה‬
‫"כותבים המשתתפים דו"חות‪ ,‬מהם אפשר ללמוד‬
‫ואפילו ליישם רעיונות מוצלחים"‪.‬‬
‫תוכל לתת דוגמה?‬
‫"בהחלט‪ .‬באחד הביקורים בחו"ל ראינו על‬
‫חומות הכלא בו ביקרנו חצי עיגול מפח‪ .‬הסבירו‬
‫לנו כי צורת חצי העיגול לא מאפשרת תפיסה‬
‫של וו או חבל‪ ,‬וכך עוזרת למנוע בריחות‪ .‬אם גם‬
‫מורחים גריז על הפח‪ ,‬הדבר מקשה על הטיפוס‪.‬‬
‫הבאנו את הרעיון לכאן והוא יושם כבר בבתי‬
‫הכלא 'גלבוע' ו'רמון'"‪.‬‬
‫אילו דברים ארגוני כליאה אחרים לומדים‬
‫מאיתנו?‬
‫"יש לנו הרבה מה להציע‪ .‬לפני כמה חודשים‬
‫יצאו שני קצינים בכירים משב"ס לאורוגוואי‪.‬‬
‫מקימים שם מערכת של בתי סוהר לנוער והם רצו‬
‫שנייעץ להם לגביה‪ .‬יש כאלה שמבקשים להגיע‬
‫ליחידות 'מצדה' ו'נחשון' כדי ללמוד מדרכי‬
‫פעולתן"‪.‬‬
‫פטרול על גב סוסים‬
‫סג"ד דומניץ‪" :‬אנחנו צריכים להוכיח שיש לנו‬
‫אנשים שעושים את עבודתם באופן המקצועי‬
‫ביותר"‬
‫מהמובילים בעולם"‪ ,‬הוא חוזר ואומר‪" .‬העולם‬
‫רוחש לשירות בתי הסוהר הישראלי כבוד רב‬
‫והוקרה‪ .‬אנחנו חלק מהקהילה של מערכת הכליאה‬
‫הבינלאומית‪ .‬אנחנו משתדלים להיות הכי טובים‪,‬‬
‫ויש שחושבים שאנחנו כבר כאלה"‪.‬‬
‫במסגרת יחסי הגומלין עם ארגוני כליאה בעולם‪,‬‬
‫מתקיימים‪ ,‬כאמור‪ ,‬ביקורי חוץ של משלחות מטעם‬
‫שב"ס בחו"ל ומשלחות מחו"ל מגיעות אלינו‪.‬‬
‫יש משלחות שנוסעות לסיורים לימודיים בבתי‬
‫הסוהר‪ .‬רק לא מזמן חזרה משלחת כזאת‪ ,‬של‬
‫סוהרים מצטיינים‪ ,‬מברצלונה‪ ,‬ספרד‪ .‬יש משלחות‬
‫מקצועיות שלוקחות חלק בכנסים‪ ,‬כמו כנס ארגון‬
‫בתי הסוהר הבינלאומי; כנס תקון אמריקאי; כנס‬
‫של הגורמים שאמונים על מערך החינוך בבתי‬
‫הסוהר באירופה; כנסים בנושא סמים ועוד ועוד‪.‬‬
‫הכנסים המקצועיים משמשים גם את היחידות‬
‫המיוחדות של שב"ס‪ ,‬ביניהן 'מצדה' ו'נחשון'‪.‬‬
‫משלחות אחרות כוללות מפקדים של בתי סוהר‪.‬‬
‫המפקדים יוצאים לסיורים לימודיים כדי לבחון‬
‫ולהתרשם כיצד מנהלים בתי סוהר בחו"ל‪.‬‬
‫משלחות כאלה ביקרו למשל בקנדה‪ ,‬בפורטוגל‬
‫ובסקוטלנד‪" .‬אחרי כל ביקור כזה"‪ ,‬מסביר דומניץ‪,‬‬
‫"נושא בוער בעולם היום הוא נושא האסירים‬
‫הבטחוניים‪ .‬הטרור הרי מכה בכל מקום‪ .‬מדינות‬
‫רבות רוצות ללמוד מהניסיון ומהמומחיות שלנו‬
‫בתחום‪ .‬גם שגרירים באים לבקר אצלנו‪ ,‬כדי ללמוד‬
‫כיצד מנהלים אוכלוסייה של אסירים בטחוניים‪.‬‬
‫אני חייב לציין כי בהקשר הזה‪ ,‬התראיינתי לא מעט‬
‫בתקשורת העולמית‪ .‬בכל הזדמנות כזו‪ ,‬אני תמיד‬
‫מדגיש כי הסוהר הישראלי הוא מקצועי‪ .‬אנחנו‬
‫בשב"ס יודעים להפריד בין הרגשות הפרטיים לבין‬
‫העבודה"‪.‬‬
‫אחד הדברים שלמד במסגרת התפקיד‪ ,‬מבהיר‬
‫דומניץ‪ ,‬הוא לא לערוך השוואה בין ארגוני הכליאה‬
‫השונים‪ .‬יש יותר מדי משתנים שעומדים מאחורי‬
‫כל ארגון‪ ,‬הוא מנמק‪ .‬בין השאר‪ ,‬גורמים מקומיים‬
‫כמו תקציב‪ ,‬תרבות‪ ,‬מטרות הכליאה ועוד‪.‬‬
‫מדי בוקר‪ ,‬עד שפרש‪ ,‬נהג להעביר סקירה‬
‫על המתרחש בבתי הסוהר בעולם לדרג הפיקוד‬
‫הבכיר בארגון‪" .‬באחת הפעמים‪ ,‬אחרי שדיווחתי‬
‫על השימוש שעושים בסוסים בבתי כלא במלזיה‪,‬‬
‫כדי לפטרל באזור בית הסוהר‪ ,‬הוחלט להשתמש‬
‫בפטרול כזה גם בכלא 'מגידו'"‪.‬‬
‫"זאת הסיבה"‪ ,‬הוא מחייך‪" ,‬שאני תמיד אומר‬
‫לכל מי שיוצא‪ ,‬גם במשלחות שמגיעות למדינות‬
‫לא כל כך מפותחות‪ ,‬כי יש מה ללמוד מאחרים‪.‬‬
‫אפילו ממדינות נחשלות‪ ,‬כמו מלזיה‪ ,‬לומדים"‪.‬‬
‫מיד אחרי שהודיע על פרישתו‪ ,‬קיבל סג"ד איאן‬
‫דומניץ שורה ארוכה של תגובות‪ ,‬מאנשי שב"ס‬
‫הישראלי אך גם מעמיתים שלו מכל רחבי העולם‪.‬‬
‫'נתגעגע אליך'‪ ,‬כתבו לו‪ .‬הוא עצמו‪ ,‬מודה שגם‬
‫הוא יתגעגע‪.‬‬
‫"בדרך כלל מי שפורש 'הולך לנוח'"‪ ,‬הוא‬
‫מסכם‪" ,‬אבל אני לא מחפש מנוחה‪ .‬אני רוצה‬
‫להמשיך ולתרום במערך של קשרי החוץ‪ ,‬בעשייה‪,‬‬
‫אולי אפילו בהתנדבות"‪.‬‬
‫תרצה להמשיך לייצג את המדינה?‬
‫"כן‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬אם אקרא לייצג את מדינת‬
‫ישראל ב'מילואים'‪ ,‬אני אתייצב מיד"‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫מסע‬
‫לאדמת‬
‫המוות‬
‫חוויות משלחת פו"ם מטעם שירות בתי הסוהר שיצאה לפולין‪ ,‬לביקור במחנות ההשמדה ∞ כעס‪ ,‬עצב‬
‫וכאב רב מול מוראות השואה‪ ,‬לצד גאווה על נצחון העם היהודי ותקומתו‬
‫מאת‪ :‬נעמה תלם‬
‫על פסי הברזל של מסילת הרכבת בבירקנאו‪-‬‬
‫אושוויץ‪ ,‬פולין‪ ,‬בקור העז‪ ,‬הוביל גונדר טאפש‬
‫מקבל משלחת מרשימה‪ :‬משתתפי קורס פיקוד‬
‫ומטה‪ 15 ,‬סוהרים וקצינים נוספים‪ ,‬שני נציגים‬
‫מהמשרד לבטחון הפנים ונציגת המשפחות‬
‫השכולות של שירות בתי הסוהר‪ .‬עוטה חליפה‬
‫‪30‬‬
‫ייצוגית של השירות‪ ,‬אוחז בדגל מדינת ישראל‬
‫ובדגל שב"ס‪ ,‬עצר גונדר מקבל מול צבי מולדובן‪,‬‬
‫ניצול שואה מאושוויץ‪ ,‬שהצטרף למשלחת‬
‫הקצינים כדי למסור עדות‪ .‬מקבל הצדיע למולדובן‪,‬‬
‫ניצול השואה‪' .‬שירות בתי הסוהר מצדיע לך' פנה‬
‫אליו בקול‪ .‬בין חברי המשלחת לא נשארה עין אחת‬
‫יבשה‪.‬‬
‫אחר כך המשיך‪" :‬סליחה על שהגענו באיחור כה‬
‫רב‪ .‬אני‪ ,‬גונדר טאפש מקבל ומשלחת שירות בתי‬
‫הסוהר‪ ,‬מצדיעים לכם על גבורתכם‪ ,‬אומץ לבכם‬
‫ואמונתכם בנצח ישראל‪ .‬בזכותכם הגענו להיות‬
‫עם חופשי בארצנו‪ ,‬ארץ ציון וירושלים"‪.‬‬
‫גונדר טאפש מקבל‪ ,‬מפקד מחוז המרכז של‬
‫שירות בתי הסוהר‪ ,‬עמד השנה בראש משלחת‬
‫פו"ם שיצאה לפולין‪ .‬החל מהשנה הנוכחית‪ ,‬יוציא‬
‫שירות בתי הסוהר שתי משלחות בכל שנה לסיור‬
‫על אדמת המוות‪ .‬עד היום‪ ,‬יצאה בכל שנה רק‬
‫משלחת אחת‪.‬‬
‫"צעדתי על מסילת הרכבת"‪ ,‬משחזר מקבל‪.‬‬
‫"לא היה קל לצעוד שם‪ ,‬אבל אני התעקשתי‪ .‬רציתי‬
‫שהמשלחת תצעד על המסילה עצמה‪ ,‬עם דגל‬
‫הלאום ועם דגל שב"ס‪ ,‬במקום שבו קרה הנורא‬
‫מכל‪ .‬הצדעתי בשם הארגון והמדינה‪ ,‬אבל גם בשם‬
‫כל בני האנוש באשר הם"‪.‬‬
‫"העם היהודי אחרי השואה קם ואסף את עצמו"‪,‬‬
‫הוא ממשיך‪" .‬שלוש שנים אחרי השואה כבר‬
‫הוקמה מדינת ישראל‪ .‬כמעט נכחדנו על אדמת‬
‫פולין‪ ,‬הגענו לשפל המדרגה‪ ,‬וחזרנו אליה זקופים‬
‫וגאים‪ ,‬במדים"‪.‬‬
‫מה היה הרגע הכי קשה שלך במהלך המסע‬
‫לפולין?‬
‫"הביקור בבורות המוות‪ ,‬של הילדים שנספו‪ .‬אני‬
‫זוכר שהסתכלתי על חברי המשלחת שעמדו סביבי‪.‬‬
‫כראש המשלחת‪ .‬ניסיתי כל הזמן להתאפק‪ ,‬להחזיק‬
‫את עצמי‪ ,‬לתפוס את הדברים דרך השכל ולא רק‬
‫דרך הלב‪ .‬אלא שליד בורות הילדים‪ ,‬הרגשתי חסר‪-‬‬
‫אונים‪ .‬ראיתי מה חשו האמהות שהיו במשלחת‪,‬‬
‫וחברי המשלחת בכלל‪ .‬רציתי לחזק אותם‪ ,‬אבל‬
‫גם אני התקשיתי בכך‪ .‬בשלב מסוים פשוט הלכתי‬
‫הצידה‪ ,‬לא יכולתי יותר‪ .‬עמדתי בצד ובכיתי"‪.‬‬
‫מסע המשלחת בפולין כלל ביקור במחנות‬
‫ההשמדה טרבלינקה‪ ,‬מיידנק ובירקנאו‪-‬אושוויץ‪.‬‬
‫קדמו למסע שני ימי הכנה‪ ,‬בקיבוץ לוחמי הגטאות‪.‬‬
‫"רציתי שכל אחד יחווה את המסע לפולין גם כמסע‬
‫אישי"‪ ,‬מסביר מקבל‪" .‬אני חושב שכל אחד מאתנו‬
‫הפנים את העובדה שאם יש רצון ואמונה ביכולות‬
‫האדם‪ ,‬אז אפשר לא רק לשרוד‪ ,‬אלא גם לצבור‬
‫כוחות ולהמשיך קדימה‪ .‬זה דבר שהוא נכון לעם‬
‫והמדינה‪ ,‬אבל גם‬
‫דעתי בשם הארגון‬
‫"הצ‬
‫האנוש באשר הם"‬
‫בשם כל בני‬
‫משאלת הלב של הבן שנספה‬
‫למסע לפולין הצטרפה גם יפה לוי‪ ,‬אמו של מישר מוריץ לוי זכרונו לברכה‪ ,‬שנספה באסון‬
‫הכרמל‪ .‬גם בשבילה היה המסע לפולין סוג של 'סגירת מעגל'‪" .‬מוריץ"‪ ,‬היא מספרת‪" ,‬שיתף‬
‫אותי לפני שנספה בחלום שלו ‪ -‬לצאת במסגרת משלחת של שירות בתי הסוהר לפולין‪ ,‬לבוש‬
‫מדים‪ ,‬ולהצדיע שם‪ ,‬על האדמה הארורה‪ ,‬כששירת‬
‫'התקווה' מתנגנת ברקע"‪.‬‬
‫"זאת היתה משאלת לב שלו‪ ,‬ואני מימשתי אותה‬
‫בשבילו"‪ ,‬היא ממשיכה‪" .‬למרות שלא הייתי בטוחה‬
‫שכוחותי יעמדו לי‪ ,‬הרגשתי חובה ורצון להגשים את‬
‫מה שנבצר מבני"‪.‬‬
‫דווקא בפולין‪ ,‬היא מודה‪ ,‬הרשתה לעצמה לבכות‬
‫ולהתפרק‪" .‬במחנות ההשמדה נפתח סכר הדמעות‬
‫שאצרתי בתוכי שנה שלמה‪ .‬בכיתי על ששת המיליונים‬
‫שנרצחו באכזריות‪ ,‬בכיתי על בני שנספה‪ ,‬ואולי גם‬
‫הרשיתי לעצמי לבכות עלי"‪ ,‬היא אומרת בתוגה‪.‬‬
‫יפה לוי מודה לשירות בתי הסוהר ולחברי המשלחת‬
‫שנסעו אתה‪" .‬הם הרעיפו עלי אהבה כאילו הייתי‬
‫האמא של כולם‪ .‬הרגשתי שכולם ילדיי‪ .‬שאבתי מהם‬
‫תעצומות וכוחות‪-‬נפש לעבור את המסע"‪.‬‬
‫יפה לוי‬
‫היהודי"‪ ,‬הוא מדגיש‪" ,‬אבל גם לכולם"‪.‬‬
‫מקבל מספר כי היה לו חשוב שאנשים ירגישו‬
‫משהו מעבר לכעס‪ ,‬לצער ולכאב‪ .‬הוא רצה‬
‫שישאלו שאלות‪ .‬בסוף כל יום‪ ,‬בשעות הערב‪,‬‬
‫ישבו חברי המשלחת יחד וסיכמו את חוויות אותו‬
‫היום‪ .‬ערב אחד‪ ,‬סיפרה אחת הקצינות כמה קשה‬
‫גונדר‬
‫לה‪" .‬הרגשתי בקול שלה כמעט ייאוש"‪ ,‬מתאר‬
‫מקבל‪" .‬אמרתי לה שאני לא שותף להרגשתה‪.‬‬
‫'כל מה שהיה כאן'‪ ,‬פניתי אליה‪' ,‬כל מה שאנחנו‬
‫רואים במחנות ההשמדה‪ ,‬צריך רק לחזק אותנו‪.‬‬
‫העם היהודי יכול היה להמשיך ולהתאבל‪ ,‬ולא‬
‫להתאושש ממה שקרה לו‪ .‬לא היה אירוע חמור‬
‫טאפש מקבל‬
‫‪31‬‬
‫ונורא יותר מהשואה‪ .‬במקום זאת‪ ,‬הפכנו למעצמה‬
‫עולמית'"‪.‬‬
‫לטאפש מקבל היה זה ביקור ראשון בפולין‪" .‬כל‬
‫אדם צריך לעבור את חוויית האימה הזאת פעם‬
‫אחת לפחות בחייו"‪ ,‬הוא מציין‪" .‬חשוב שכמה‬
‫שיותר אנשים‪ ,‬בעיקר אנשים בעלי השפעה ‪-‬‬
‫מפקדים‪ ,‬מנהיגים ‪ -‬יגיעו‪ ,‬יתרשמו וייקחו איתם‬
‫"התפקיד שקיבלתי‪,‬‬
‫לייצג משלחת של‬
‫שב"ס על אדמת פולין‪,‬‬
‫לייצג למעשה את‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬רק‬
‫המחיש לי ביתר שאת‬
‫את החיבור בין העם‬
‫היהודי לדרוזים"‬
‫בפולין סגרתי מעגל‬
‫על אדמת פולין‪ ,‬עורכת הדין רב‪-‬כלאי אתי גבאי‪ ,‬דור שני לשואה‪ ,‬סגרה מעגל‪" .‬עמדתי‬
‫ובידי דגל ישראל ובכיתי"‪ ,‬היא מודה‪" .‬הבכי היה מרוב גאווה‪ .‬הרגשתי שאני מייצגת בכבוד‬
‫את מדינת ישראל ואת ההורים שלי‪ ,‬אבא ואמא‪ .‬ראיתי בכך שליחות"‪.‬‬
‫אמה של אתי היתה בת ‪ 14‬כשפרצה המלחמה‪ .‬את השנים הנוראות ההן עברה בעבודות‬
‫כפייה‪ ,‬בחפירות ובמחנות עבודה‪ .‬את הפרטים הקטנים מעולם לא סיפרה לאתי‪" .‬לא מספרים‬
‫סיפורי זוועה לילדים"‪ ,‬נהגה לומר‪ .‬אביה של אתי היה בן ‪ 18‬בסך הכול‪ .‬הוא הצטרף לצבא‬
‫הרוסי ולחם בנאצים‪ .‬במהלך הקרבות נפצע אנושות ועבר שורה של ניתוחים‪ ,‬ללא הרדמה‪.‬‬
‫סיפור האהבה בין הורי‪ ,‬מספרת אתי‪ ,‬החל אחרי המלחמה‪ ,‬כשהתארגנו לעלות לארץ‪.‬‬
‫הבריטים תפסו את האונייה עליה הפליגו והעבירו אותם למחנה בקפריסין‪ ,‬שם שהו שנתיים‬
‫ושם גם התחתנו‪.‬‬
‫אמא של אתי נפטרה לפני תשע שנים ואביה לפני שנה‪ .‬הוא היה אמן‪ ,‬צייר וכותב שירים‪ .‬אתי‬
‫הקריאה משיריו על אדמת פולין‪" .‬שניהם לא היו מוכנים לחזור לפולין"‪ ,‬היא מדגישה‪" .‬מיום‬
‫שהסתיימה המלחמה והם עזבו את האדמה הארורה הזאת‪ ,‬הם גם הפסיקו לדבר פולנית"‪.‬‬
‫בגלל כל אלה‪ ,‬היא יצאה למסע ברגשות מעורבים‪" .‬בדיעבד"‪ ,‬היא משחזרת‪" ,‬אני מרגישה‬
‫שזכיתי‪ .‬אבא שלי אמר לפחות פעם בשבוע‪ ,‬מאז שאני זוכרת את עצמי‪ ,‬ש'הניצחון שלו ושל‬
‫אמא על הנאצים הוא בכך שהם הקימו משפחה'‪ .‬אני בטוחה שההורים שלי מסתכלים עלי‬
‫מלמעלה‪ ,‬ויודעים שסוף סוף סגרתי מעגל"‪.‬‬
‫משהו מזיכרון השואה‪ ,‬כדי שהדברים האלה לא‬
‫יתרחשו שוב‪ .‬לא היה מנגנון יותר מסודר ויותר‬
‫שיטתי מהמנגנון הנאצי‪ .‬אנחנו חייבים לזכור מה‬
‫יכולה להיות המשמעות של שימוש לרעה בכוח‪,‬‬
‫בשררה"‪.‬‬
‫"אם יש לך כוח‪ ,‬אל תנצל אותו"‬
‫גונדר טאפש מקבל‪ ,52 ,‬הוא בן העדה הדרוזית‪,‬‬
‫תושב בית ג'אן‪ .‬הוא שימש כאיש שירותי הביטחון‬
‫מאז התגייס לצה"ל‪ ,‬לפני יותר מ‪ 30-‬שנה‪ .‬כבן‬
‫רב‪-‬כלאי אתי גבאי‬
‫העדה הדרוזית‪ ,‬הוא אומר בהתרגשות‪ ,‬הפיקוד‬
‫על המסע אל לב התופת קיבל בעיניו משמעות‬
‫מיוחדת במינה‪.‬‬
‫"אני חי בשני העולמות‪ ,‬הדרוזי והיהודי"‪ ,‬הוא‬
‫מסביר‪" ,‬בכל המובנים‪ .‬מבחינת התרבות‪ ,‬אורח‬
‫החיים‪ ,‬השפה‪ ,‬ההתנהגות‪ .‬התפקיד שקיבלתי‪,‬‬
‫לייצג משלחת של שירות בתי הסוהר על אדמת‬
‫פולין‪ ,‬לייצג למעשה את מדינת ישראל‪ ,‬רק‬
‫המחיש לי ביתר שאת את החיבור בין העם היהודי‬
‫לדרוזים"‪.‬‬
‫למרות שהוא מפקד מנוסה‪ ,‬מבהיר מקבל‪,‬‬
‫חלק מהתובנות שלו התעצמו והתחדדו על רקע‬
‫הביקור בפולין‪" .‬למשל‪ ,‬תובנה לגבי דרגות וכוח‪.‬‬
‫אם יש לך כוח‪ ,‬אל תנצל אותו‪ .‬זה דבר נכון בכל‬
‫הרמות‪ :‬בבית‪ ,‬במשפחה‪ ,‬בעבודה‪ ,‬ובטח בעבודה‬
‫בארגון כמו שלנו‪ .‬אם אני צריך להוביל אנשים‪ ,‬הם‬
‫‪32‬‬
‫צריכים להאמין בי וביכולות שלי‪ .‬אני צריך לתת‬
‫להם דוגמה אישית‪ .‬אין לי עניין שיצייתו לי רק‬
‫מכוח הדרגות על הכתפיים או מתוך פחד‪ .‬מפקד‬
‫צריך להיות אנושי‪ ,‬הוגן‪ ,‬הגון וענייני‪ ,‬והוא צריך‬
‫לדעת לשלב בין הרגש לשכל"‪.‬‬
‫כששבה המשלחת הביתה‪ ,‬ביקש טאפש‬
‫מהקצינים 'לפעול על פי לקחי השואה בכל מקום'‪.‬‬
‫"תתגאו" חזר ואמר להם‪ ,‬והתכוון לקיומה של‬
‫מדינת ישראל ולארגון לו הם משתייכים‪.‬‬
‫"זה לא מובן מאליו"‪ ,‬הוא מסכם‪" .‬אתה חוזר‬
‫מאדמת המוות לישראל‪ .‬אתה טס מעל תל אביב‬
‫ורואה את הבניינים והעצים‪ ,‬את העוצמה של נמל‬
‫התעופה‪ .‬אתה מרגיש את הכוח שיש למדינה‪ .‬אחרי‬
‫שהמטוס נחת‪ ,‬חשבתי לעצמי 'אולי נחתנו‪ ,‬אבל‬
‫ההרגשה היא הפוכה‪ .‬הלב פשוט עולה על גדותיו‬
‫מגאווה'"‪.‬‬
‫פורשים בשיא‬
‫גיל הפרישה של סוהרי שירות בתי הסוהר הוא צעיר יחסית‪ ,57 ,‬ועובדה זו יכולה לשמש קרש קפיצה‬
‫לקריירה שנייה ולחיים חדשים‪ ,‬עם שפע אפשרויות של תעסוקה‪ ,‬לימודים‪ ,‬בילוי ופנאי ∞ מסגרת מיוחדת‬
‫להכנה לפרישה שנבנתה בארגון כוללת ליווי אישי‪ ,‬מתן מידע בתחומים רבים‪ ,‬הקניית כלים והכנה למעבר‬
‫משירות בטחוני לחיים אזרחיים ∞ בשעה טובה!‬
‫מאת‪ :‬עין‪-‬יה זיו‪-‬טל‬
‫עיסוקנו ותחום התמחותנו‪ ,‬ולפרוש כנפיים אל‬
‫המחוזות עליהם חלמנו‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬היה מעניין‬
‫לשמוע מה מתכננים פורשים אחרים לעשות‬
‫ולהחליף רעיונות‪ .‬אין ספק שכולנו יצאנו עם 'ארגז‬
‫כלים' בסיסי לתקופה החדשה"‪.‬‬
‫‪"...‬לכל פרידה אני קוצבת מסגרת זמן מדויקת‪,‬‬
‫כזו שלא תהיה ארוכה‪ ,‬מכבידה וממושכת מדי ויחד‬
‫עם זאת שלא תהיה מהירה וחטופה‪( "...‬רוני קארו‪/‬‬
‫מלכת פטגוניה‪/‬הוצאת סטימצקי‪)2011 ,‬‬
‫ציטוט זה‪ ,‬הלקוח מתוך ספרה של רוני קארו‬
‫"מלכת פטגוניה" ומהסיפור "הפשמינות"‪ ,‬מבטא‬
‫את עמדתה לגבי פרידות‪ ,‬אבל בדרך מיוחדת‬
‫קארו שימשה בעברה ככתבת צבאית בצה"ל‪,‬‬
‫ומספרת כי תמיד כתבה‪ .‬בשגרת החיים העמוסה‬
‫הוא משקף גם את תפיסת העולם של שירות בתי‬
‫הסוהר‪ ,‬לגבי זמן הפרישה מהארגון‪ ,‬אותו מגדירים‬
‫כ'תהליך פרידה' (ראה מסגרת)‪.‬‬
‫רוני קארו‪ ,‬נשואה לאמיר ואם לשלושה‪ ,‬היא‬
‫כיום סופרת שזהו ספר הביכורים הראשון שלה‪.‬‬
‫היום גם הגיטרה והמצלמה הם חלק בלתי נפרד‬
‫מחייה‪" .‬אני אף פעם לא לבד"‪ ,‬היא מחייכת‪" ,‬יש‬
‫לי גיטרה‪ ,‬מצלמה ומחשב למילים"‪.‬‬
‫קארו שירתה עד לפני חצי שנה כקצינת משאבי‬
‫אנוש של מחוז מרכז ופרשה לגמלאות בדרגת‬
‫סג"ד‪" .‬חשוב לציין‪ ,‬כי הגעתי לתהליך הפרישה‬
‫כבר עם הרעיון להוציא ספר‪ ,‬ועם הידיעה שאעסוק‬
‫גם הלאה בכתיבה‪ .‬תרמה לכך ההשתתפות שלי‬
‫בסדנת האימון המצוינת של רפי פלד‪ ,‬שכותרתה‬
‫היתה 'להמציא את עצמך מחדש דרך הדברים‬
‫שאתה הולך לעשות'‪ .‬אני חושבת שעם הפרישה‪,‬‬
‫כל אחד יכול לבחור לצאת מתחום הביטחון‪ ,‬שהיה‬
‫שכללה גידול ילדים‪ ,‬טיפוח משפחה והתמסרות‬
‫לתפקידים התובעניים בשב"ס‪ ,‬לא מצאה את הזמן‬
‫להוציא את הספר עליו חלמה‪.‬‬
‫"בשנה האחרונה‪ ,‬עם הפרישה‪ ,‬סוף סוף היה לי‬
‫זמן ויכולתי להתפנות לכתיבה גם בצורה רגשית‪.‬‬
‫בשנה הזו מצאתי את עצמי חוזרת לחומרים ישנים‪,‬‬
‫'מלטפת' אותם‪ ,‬עורכת אותם‪ ,‬משדרגת אותם‪,‬‬
‫מתפנה להתעסק עם המילים‪ .‬פתאום‪ ,‬ביום אחד‬
‫ביוני ‪ ,2011‬גיליתי שיש לי ספר ביד‪ .‬בדיוק אז‬
‫יצאה הוצאת סטימצקי במבצע 'חממה ספרותית'‪.‬‬
‫פניתי אליהם ותוך שלושה ימים היה לי חוזה חתום‬
‫איתם‪ .‬בספטמבר ‪ 2011‬יצא הספר לחנויות‪.‬‬
‫בספרה של קארו ‪ 14‬סיפורים קצרים‪ ,‬וגיבוריהם‬
‫הם ברובם נשים שחוששות משינוי בחייהן‪ ,‬חוות‬
‫שינוי כזה ואף יוזמות אותו‪" .‬השינוי נמצא ברקע‬
‫כל הזמן‪ ,‬וזה טבעי לחוויה האישית שלי‪ ,‬כי נפרדתי‬
‫מהבית שהיה שלי במשך ‪ 25‬שנים ‪ -‬משב"ס‪ ,‬שהיה‬
‫סיפורן האמיתי של "הפשמינות"‬
‫בית חם"‪ ,‬מסבירה קארו‪.‬‬
‫הסיפור "הפשמינות" מתאר קשר מיוחד שנרקם‬
‫בין חמש נשים המשרתות בבית סוהר‪ .‬הסיפור‬
‫מבוסס על מקרה אמיתי של חברות מדהימה‬
‫בין סוהרות בכלא 'נווה תרצה'‪ ,‬הנוצרת למרות‬
‫הקושי לתפקד במקום כזה‪ ,‬ותחושות העצב והכאב‬
‫המרחפות באוויר‪.‬‬
‫קארו נאותה לגלות כי גיבורות הסיפור‪ ,‬שאינן‬
‫נזכרות בשמותיהן האמיתיים כמובן‪ ,‬הן גנ"מ רינה‬
‫רוני קארו‬
‫הראל‪ ,‬לשעבר מפקדת כלא 'אשל'‪ ,‬סג"ד מיקי‬
‫וולקון‪ ,‬לשעבר מפקדת כלא 'נווה תרצה'‪ ,‬סג"ד‬
‫ירונה לינהרד‪ ,‬קצינת משאבי אנוש של יחידת‬
‫'נחשון' ורב‪-‬כלאי יעל לנזיני‪ ,‬שהיתה אחראית‬
‫מרפאה בכלא 'אילון'‪.‬‬
‫"אני שירתּי כראש תחום חינוך בכלא 'נווה‬
‫תרצה'‪ ,‬ובזכות חברות הנפש הזו‪ ,‬הקיימת עד היום‪,‬‬
‫אני חשה שקיבלתי מתנה לחיים מ'נווה תרצה'‪.‬‬
‫אגב‪ ,‬את הכינוי 'הפשמינות'‪ ,‬העניק לנו בעלי‪,‬‬
‫אמיר"‪ .‬בשבוע הבא‪ ,‬לדבריה‪ ,‬הן נוסעות‪ ,‬כל‬
‫החמש‪ ,‬לחופשה יחדיו‪.‬‬
‫"לפני חודש וחצי"‪ ,‬היא מספרת‪" ,‬התקשרה‬
‫אלי מישהי ושאלה האם אני מזהה את קולה‪ ,‬ואז‬
‫אמרה 'אני הייתי אסירה בנווה‪-‬תרצה' והזכירה לי‬
‫מי היא‪ .‬אותה אסירה התקשרה כדי לספר לי כי‬
‫ראתה את שמי כמחברת הספר בחנות‪ ,‬ומיד רכשה‬
‫אותו‪ .‬התרגשתי מאוד‪ .‬לא בכל יום מגיעה אסירה‬
‫‪33‬‬
‫תהליך הפרישה בשירות בתי הסוהר ‪-‬‬
‫שלב אחר שלב‬
‫סוהרי שב"ס זוכים לפרוש בגיל צעיר יחסית‪ ,57 ,‬ואת העובדה הזו מאמץ‬
‫כיום הארגון כנקודת זינוק של הפורשים לחיים חדשים‪ ,‬תוססים ומעניינים‬
‫עם שפע אפשרויות הפתוחות בפניהם‪ .‬בשב"ס נבנתה מסגרת מיוחדת‬
‫להכנה לפרישה‪ ,‬המתחילה לפעול כשנה וחצי לפני פרישתו המתוכננת‬
‫של הסוהר‪ .‬זו כוללת ליווי אישי‪ ,‬מתן מידע בתחומים רבים‪ ,‬הקניית כלים‬
‫והכנה למעבר משירות בטחוני לחיים אזרחיים‪.‬‬
‫לפורשים‪" .‬במסגרת יום העיון‪ ,‬מקבלים הפורשים מידע רחב על כל תחומי‬
‫הפרישה‪ .‬שרון ואני פותחות את היום בהסברים על התהליך‪ ,‬ועל הליווי‬
‫והתמיכה של קצינת הרווחה ומפקדי היחידה‪ .‬כמו כן אנחנו מפרטות‬
‫מושגים בסיסיים בחוק הגמלאות ובחישובי הפנסיה‪ .‬בהמשך‪ ,‬יש הרצאה‬
‫על ניהול פיננסי ומיסוי‪ ,‬הרצאה קצרה של נשיא איגוד גמלאי המשטרה‬
‫ושב"ס‪ ,‬מנכ"ל קרנות סוהרים‪ ,‬מפגש עם יועץ תעסוקתי‪ ,‬ולבסוף הרצאה‬
‫מרתקת של יועץ פרישה‪ ,‬העוסקת בדילמות בפרישה‪ ,‬קריירה שנייה‪ ,‬מה‬
‫נכון ומה לא נכון לעשות לפני ואחרי הפרישה‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מקסימום הזכויות לטובת הסוהר‬
‫סג"ד מירב אופנהיים‬
‫רב‪-‬כלאי שרון ליאני‬
‫סג"ד מירב אופנהיים‪ ,‬כחלק מתפקידה כראש יחידת הרווחה‪ ,‬אמונה‬
‫גם על הטיפול בפורשים משב"ס‪ .‬רב‪-‬כלאי שרון ליאני‪ ,‬קצינת פרישה‬
‫וגמלאות מנהלת ומרכזת את תהליך הפרישה בשב"ס על כל חלקיו כולל‬
‫טיפול והכנת תיק הפורש‪ ,‬הבניית תהליך הפרישה המתחיל ביום עיון‬
‫"קפה מאפה ופרישה"‪ ,‬ממשיך במרכז פרישה שבסיומו מוזמנים הפורשים‬
‫לסדנת פרישה בת שלושה ימים במימון מלא של שב"ס‪ .‬אופנהיים מדברת‬
‫על "תהליך פרידה"‪ ,‬תהליך מנטלי שמצריך זמן‪" .‬בשלב הראשון"‪ ,‬היא‬
‫מסבירה‪" ,‬מוזמן הסוהר לשיחה עם מפקד בית הסוהר‪ ,‬בנוכחות קצינת‬
‫הרווחה של היחידה וקצינת משאבי אנוש‪ .‬הם מיידעים אותו רשמית כי‬
‫בתאריך יום ההולדת ה‪ 57-‬שלו הוא פורש מהשירות"‪.‬‬
‫זוהי סיטואציה לא פשוטה‪ ,‬לדבריה‪ ,‬אפילו דרמטית‪ ,‬ותמיד יש בה אלמנט‬
‫של הפתעה‪ ,‬אפילו הלם‪" .‬לכן‪ ,‬בשב"ס כיום אנחנו עושים הכול כדי להקל‬
‫ולרכך את הפרידה‪ ,‬שהיא לא רק פרידה מהארגון‪ ,‬אלא גם מהקריירה‬
‫הבטחונית‪ ,‬מסדר היום הקבוע‪ ,‬מהחיים המקצועיים הפעילים"‪ .‬המטרה‬
‫היא לראות בפרישה מהשירות נקודת זינוק והזדמנות חדשה להתפתחות‬
‫ולצמיחה אישית‪ ,‬לעיתים גם מקצועית‪ ,‬ולגילוי אפשרויות תעסוקה ותחומי‬
‫עניין חדשים‪ ,‬מאתגרים ומשמעותיים‪.‬‬
‫על כוס קפה‬
‫כשנה לפני פרישה מקבל הסוהר הודעה רשמית על הגעתו לגיל פרישה‪.‬‬
‫אחרי ההודעה הרשמית מוזמן הפורש ל"קפה מאפה ופרישה" ‪ -‬יום עיון‬
‫לסטימצקי וקונה ספר"‪.‬‬
‫כישרון אחר של קארו‪ ,‬שפרץ לאחר הפרישה‪,‬‬
‫הוא הצילום‪ .‬תערוכת הצילומים שלה "נגב‬
‫שתי וערב"‪ ,‬הוצגה במגדלי זיו ובבית הרופאים‬
‫בתל אביב ובימים אלה היא מוצגת ביקב "בזלת‬
‫הגולן" ברמת הגולן‪" .‬ממש השבוע הודיעו לי‬
‫ששני צילומים התקבלו לתערוכה 'רגעי פרידה'‪,‬‬
‫שתתקיים במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב"‪.‬‬
‫גם צילום עטיפת הספר שהוציאה הוא שלה‪ .‬כך‪,‬‬
‫לדבריה‪ ,‬היא משלבת בין שתי אהבותיה ‪ -‬הכתיבה‬
‫והצילום‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫"הפורשים יוצאים עם ערכה מאוד מפורטת ו'טופס טיולים'"‪ ,‬ממשיכה‬
‫אופנהיים לפרט‪" ,‬ובעיקר יודעים מעתה מה הם צריכים לעשות ומתי‪ .‬שרון‬
‫ואני דואגות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לבדיקת זכאויות השכר של הפורש ‪ -‬האם מיצה‬
‫אותן בזמן שירותו או שחסרות לו שנים כדי להשלימן‪ .‬אם‪ ,‬נניח‪ ,‬הפורש‬
‫עבד בארגון אחר לפני שב"ס‪ ,‬אנחנו בודקות האם התקופה ההיא מוכרת‬
‫לו לצורך זכויות פרישה‪ .‬אם חסרות לו שנים לקבלת מענק יובל‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫מתכנסת ועדת הארכת שירות‪ ,‬בראשות רמ"ל מש"א‪ ,‬תג"ד הלנה ביבי‪,‬‬
‫כדי להמליץ לנציב להאריך את שירותו של אותו פורש‪ .‬הליך כזה לא‬
‫קיים כמעט באף ארגון‪ .‬מה שמנחה אותנו הוא הרצון להעניק את מקסימום‬
‫הזכויות‪ ,‬לטובת הסוהר"‪.‬‬
‫הליווי של שב"ס במהלך שנה וחצי כולל‪ ,‬כאמור‪ ,‬סדנאות להתארגנות‬
‫מחדש בכל מעגלי החיים ‪ -‬בניית המעמד החדש‪ ,‬המשפחתי והמקצועי‪,‬‬
‫של הפורש‪ .‬גולת הכותרת שלהן הוא "מרכז הפרישה"‪ ,‬יום מיוחד המתקיים‬
‫כחודשיים לפני תום השירות של הסוהר‪.‬‬
‫"ביום הזה משתתפים נציגת משאבי אנוש‪ ,‬רס"ר אליס מג'ר‪ ,‬ראש צוות‬
‫גמלאות ושכר‪ ,‬רב‪-‬כלאי דפנה מדינה‪ ,‬שרון ליאני ואני וכן גורמים‬
‫חיצוניים כמו יועץ‪-‬מס ופסיכולוג‪ ,‬שהוא גם יועץ תעסוקתי‪ .‬מדובר‬
‫בפגישות העוסקות במתן מידע לגבי זכויותיו הכלכליות של כל פורש‪.‬‬
‫הסוהר עובר בין כל אנשי המקצוע ונתוניו נבדקים שוב‪ ,‬כדי לוודא שלא‬
‫החמצנו משהו לגביו‪ .‬בדרך כלל הוא מביא עמו עוד מסמכים שהתבקש‬
‫להמציא לנו‪ .‬אנחנו מבצעים את כל ההשלמות הסופיות‪ ,‬כדי להציגן בפני‬
‫אגף הגמלאות באוצר‪ ,‬כך שאת המשכורת הבאה שלו יקבל אותו סוהר כבר‬
‫כגמלאי‪ .‬בהמשך‪ ,‬היועץ התעסוקתי מציג בפני המשתתפים את האפשרות‬
‫להגיע למפגשים אישיים‪ ,‬על פי הזכאות לסיוע לימודי"‪.‬‬
‫תהליך הפרישה הוא לא רק ניירת וטפסים אלא גם 'פאן'‪" .‬אולגה על הים"‬
‫הוא שם האירוע המפנק הנערך לפורשים במשך שלושה ימים בתנאי בית‬
‫מלון‪ ,‬במימון מלא של שב"ס‪ .‬הסדנה שבו היא אינטנסיבית מאד וכוללת‬
‫דינמיקה קבוצתית‪ ,‬ויש גם בילויים כמו פגישה עם סטייליסטית כדי ללמוד‬
‫את קוד הלבוש באזרחות‪ ,‬יציאה להצגה ופינוקים רבים נוספים‪.‬‬
‫מירב אופנהיים לא שוכחת לציין את מסיבת הפרידה ביחידה‪ ,‬קבלת שי‬
‫מהארגון ומקרנות הסוהרים והמשך הטיפול בפורש‪ ,‬מעתה כגמלאי שב"ס‪.‬‬
‫בשעה טובה ומוצלחת!‬
‫קארו מדגישה‪" :‬פרישה בשנות החמישים לחיים‪,‬‬
‫בגיל צעיר יחסית‪ ,‬היא הזדמנות לפרוץ לתחומים‬
‫נוספים‪ .‬כשמתקשרת ספרנית ממושב בערבה‬
‫ואומרת לי ששנים חיכתה לספר כזה‪ ,‬או כשרוויטל‬
‫ויטלזון מ'סטימצקי' ממליצה עליו בתכנית הבוקר‬
‫בערוץ ‪ ,2‬אני אומרת לעצמי 'טוב שהעזתי'‪ ,‬וזה מה‬
‫שאני ממליצה לכל מי שפורש"‪.‬‬
‫לקחת את הזמן‬
‫"אכן‪ ,‬צריך להעז"‪ ,‬מסכים קובי ברוך‪ ,‬לשעבר‬
‫גנ"מ בשירות בתי הסוהר‪ ,‬שפרש לפני שלוש שנים‪.‬‬
‫"לא צריך לחשוב 'טוב‪ ,‬עבדתי כל כך הרבה שנים‪,‬‬
‫זה מספיק'‪ .‬להפך‪ ,‬בגיל ‪ 57‬אנחנו בשיא כוחנו‪,‬‬
‫אנחנו רק מתחילים"‪...‬‬
‫בדומה לרוני קארו‪ ,‬גם אותו לא תתפסו בלי‬
‫מצלמה על הכתף אך גם עם מפת דרכים ביד ‪-‬‬
‫בקרוב הוא מסיים קורס מורי דרך‪ .‬שני אלה‪,‬‬
‫לדבריו‪ ,‬לא אירעו מיד‪" .‬היה לי ברור שקודם כל‬
‫אני הולך לנוח קצת‪ ,‬ליהנות‪ ,‬לשתות קפה בנחת‬
‫בבוקר‪ ,‬להקפיץ את הילד לבית הספר ‪ -‬משהו‬
‫שלא הספקתי לעשות אף פעם‪ ,‬לבשל ארוחת‬
‫צהריים ולקבל את פני האישה‪ .‬חגגתי את השנה‬
‫הראשונה לפרישה בטיולים בארץ ובחו"ל‪ ,‬פשוט‬
‫נהניתי‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬זו היתה גם שנה של חשיבה‪,‬‬
‫זמן להתלבט ולהחליט מה אני רוצה לעשות‪ .‬זה‬
‫גם מה שאני ממליץ לכל פורש לעשות‪ .‬חלק גדול‬
‫מהפורשים מחפש ישר להמשיך‪ ,‬ואחד המסרים‬
‫החשובים שעלה בסדנאות בהן השתתפתי היה‪' :‬אל‬
‫תרוצו'‪' ,‬אל תקפצו על העגלה הראשונה'‪' ,‬קחו‬
‫פסק זמן'‪' ,‬תנוחו' ובעיקר‪' :‬חישבו מה באמת אתם‬
‫רוצים לעשות'"‪.‬‬
‫צלם ומורה‪-‬דרך‬
‫ברוך מספר על הדרך שהוא עשה‪" :‬המחשבה‬
‫הראשונה שלי היתה על צילום‪ .‬תמיד עסקתי בכך‪,‬‬
‫ועכשיו היתה לי הזדמנות לפתח את העיסוק שלי‬
‫בצורה מקצועית‪ .‬התחלתי בצילום אירועים‪ ,‬אבל‬
‫קובי ברוך בקורס מורי דרך‬
‫מבוגרים והדרכת תיירים‪ ,‬ובינתיים ממשיך לצלם‪.‬‬
‫המצלמה תמיד עלי‪ .‬בסיורים‪ ,‬בנופש‪ ,‬בכל מקום"‪.‬‬
‫חשוב להפנים את השינוי‬
‫תמונות מתוך תערוכת הצילומים של קובי ברוך‬
‫מהר מאוד גיליתי שזה דורש מחויבות והשקעה רבה‬
‫של זמן‪ ,‬ולא רציתי להתחייב בשלב כל כך מוקדם‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בספטמבר ‪ 2010‬הצגתי תערוכת‬
‫צילומים תיעודיים בשב"ס‪ ,‬פרי שיטוט של שמונה‬
‫חודשים בבתי סוהר במרכז ובדרום‪ .‬בסיום היו בידי‬
‫‪ 1,500‬צילומים של אסירים וסוהרים‪ ,‬המאירים את‬
‫הארגון באור אחר‪ ,‬בסיטואציות אנושיות ורגישות‪.‬‬
‫התערוכה‪ ,‬שכללה בסופו של דבר ‪ 25‬צילומים‪,‬‬
‫הוצגה גם בבית הברון במזכרת‪-‬בתיה ובאירוע‬
‫הפתיחה נכחו‪ ,‬לשמחתי‪ ,‬נציגי השירות"‪.‬‬
‫בתום שנה לפרישה‪ ,‬הלכה והתגבשה אצל ברוך‬
‫ההחלטה להירשם לקורס מורי‪-‬דרך של בית הספר‬
‫לתיירות באוניברסיטת חיפה‪ .‬הוא לומד בסניף‬
‫הירושלמי בגבעת‪-‬רם ומודה‪" :‬התאהבתי בנושא‬
‫במהלך הקורס‪ .‬אני לומד עם חבר'ה בני ‪ 20‬פלוס‪,‬‬
‫מבלה בחברה צעירה ומרגיש צעיר‪ .‬כבר יצא לי‬
‫להדריך ברמת הגולן‪ ,‬בים המלח ובמצדה‪ .‬כרגע‬
‫אני בודק שני כיוונים אפשריים‪ :‬הדרכת אנשים‬
‫ברוך מתאר את השפעת תהליך הפרישה שעבר‬
‫בשב"ס על הבחירות שעשה במהלך שלוש השנים‬
‫האחרונות‪ .‬לדבריו‪ ,‬הדבר החשוב והמשמעותי‬
‫הוא עצם יצירת המסגרת בעבור הפורשים‪ ,‬אשר‬
‫ממקדת וגורמת להם לחשוב ולתכנן את השינוי‬
‫הגדול בחיים שכל אחד מהם עומד לעבור‪.‬‬
‫ברוך‪" :‬הכרתי אנשים שהחלו לחשוב על‬
‫הפרישה רק אחרי שהשתתפו בסדנאות‪ .‬אני חושב‬
‫כי ההיערכות לפרישה מההיבט הכלכלי חשובה‬
‫מאוד‪ ,‬ובהחלט קיבלנו מענה לנושא הזה תוך כדי‬
‫התהליך‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬השתתפתי בסדנה צה"לית‬
‫בה הרצו ראש אכ"א ומרצים מתחומים שונים‪ .‬מה‬
‫שלקחתי משם היה התובנה שאני כבר לא מפקד‬
‫אלא יכול להיות מנוהל על ידי מישהו אחר‪,‬‬
‫שהדרגה נשארת מאחור ואני ממשיך בלעדיה‪ ,‬וכי‬
‫ההקפדה מעתה על הופעה אזרחית היא משמעותית‬
‫ אנחנו כבר לא במדים‪ .‬כל אלה הוטמעו היטב"‪.‬‬‫"התהליך היה מעניין מאוד מכיוון שהוא פתח‬
‫אצל המשתתפים כיווני חשיבה חדשים ואפשרויות‬
‫חדשות‪ .‬איש שב"ס‪ ,‬שהיה עסוק בעבודתו ‪24‬‬
‫שעות ביממה‪ ,‬עלול למצוא את עצמו בריק אחד‬
‫גדול‪ ,‬אם לא יעבור ויפנים את התהליך המתרחש‬
‫עם הפרישה‪ .‬חייבים להסתגל לשני דברים‪ :‬האחד‪,‬‬
‫שכבר אין מסגרת זמן‪ ,‬והאחר ‪ -‬שצריך לבנות‬
‫מסגרת יומיומית כזו‪ .‬מעבר לסדנאות נחוצה גם‬
‫עבודה עצמית‪ .‬כל פורש חייב ליטול אחריות‬
‫אישית על המשך דרכו"‪.‬‬
‫מתברר כי בכירי שב"ס הפורשים התארגנו‬
‫בעצמם‪ ,‬באופן ספונטני‪ ,‬בשתי קבוצות ‪ -‬האחת‬
‫בירושלים והאחרת בהוד השרון‪ .‬הם מקיימים‬
‫מפגשים חודשיים כדי לדון בענייני תעסוקה ויוצאים‬
‫יחד לסיורים מודרכים ברחבי הארץ‪" .‬העובדה שיש‬
‫התארגנות כזו מעידה על הצורך להמשיך להיפגש‬
‫ולהתייעץ עם אנשים שיש להם רקע והיסטוריה‬
‫דומים לשלך‪ ,‬אנשים שעבדו כמוך שנים רבות‬
‫בשירות בתי הסוהר"‪ ,‬מסכם קובי ברוך בחיוך‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫קבילה ללא כבלים‬
‫נציבות קבילות שוטרים וסוהרים מטפלת בפניות שעניינן עוול שנעשה לשוטר או לסוהר כתוצאה מאי‪-‬‬
‫מילוי הוראה או חוק‪ ,‬מינהל בלתי תקין‪ ,‬אפליה‪ ,‬חוסר צדק בולט וכד' ∞ היא 'האוזן הקשבת' של השירות‬
‫ותפקידה לנסות ולהבין מצוקה‪ ,‬ולבצע תיקונים מערכתיים במקרים שבהם נמצאה הקבילה מוצדקת ∞‬
‫הנציבה‪ ,‬חנה קלר (בתצלום מימין)‪ ,‬מניחה כעת את דו"ח ‪2011‬‬
‫מאת‪ :‬עין‪-‬יה זיו‪-‬טל‬
‫בחודש מרץ הגישה ניצב בדימוס חנה קלר‬
‫(אורנשטיין)‪ ,‬נציבת קבילות שוטרים וסוהרים‪ ,‬את‬
‫דו"ח הנציבות לשנת ‪ 2011‬לשר לבטחון הפנים‬
‫ולוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת‪ .‬הדו"ח‬
‫הזה סוגר‪ ,‬מבחינתה של קלר‪ ,‬כהונה בת שבע‬
‫שנים בתפקיד‪ .‬כך‪ ,‬מעבר להיבטים המקצועיים‪,‬‬
‫להישגים ולשיקולים המכריעים‪ ,‬המאפיינים את‬
‫קבלת ההחלטות בתחום מיוחד זה ‪ -‬מלווה אותה‬
‫בפעם הזו גם לא מעט התרגשות‪ .‬חלק ממנה‬
‫קשור גם בעבודה המשותפת עם גופים שונים ועם‬
‫יחידות בשירות בתי הסוהר‪.‬‬
‫"אני מוכרחה לציין שעד למינוי שלי כנציבה‪ ,‬לא‬
‫ממש הכרתי את שב"ס‪ ,‬אבל במהלך השנים בהן אני‬
‫מכהנת בתפקיד‪ ,‬למדתי להעריך ולהוקיר את עבודת‬
‫הארגון ואת הקשר המקצועי ושיתוף הפעולה לעילא‬
‫ולעילא של אנשי שב"ס עם הנציבות"‪.‬‬
‫‪ 2010‬הוארכה כהונתה בשנתיים נוספות‪ .‬קלר‬
‫עמדה כעשר שנים בראש ועדת האתיקה הרפואית‬
‫של שב"ס‪ ,‬לפי חוק זכויות החולים‪.‬‬
‫ממרומי הידע והניסיון הרב שצברה‪ ,‬קלר‬
‫מדברת על השמירה על כבודם ועל זכויותיהם של‬
‫בעלי הדרגות הנמוכות מבין הסוהרים והשוטרים‪,‬‬
‫שהם אלה המופקדים בסופו של דבר על שמירת‬
‫הביטחון של אזרחי המדינה‪" .‬אלה אנשים שלא‬
‫תמיד זוכרים או יודעים עליהם מספיק‪ .‬החוויה‬
‫שאני נושאת עמי בסיום התפקיד היא היכולת‬
‫לעזור לאנשים הללו‪ ,‬לאיש הפשוט שכותב לי‬
‫בכתב‪-‬יד ושוטח בפני את מה שמעיק עליו‪.‬‬
‫התפקיד הזה לימד אותי לפעול‪ ,‬קודם כל‪ ,‬ברמה‬
‫האנושית‪ ,‬להגיע אל האנשים ולתת להם אפשרות‬
‫לפרוק את מה שיש להם בבטן‪ .‬התפקיד הזה פתח‬
‫לי צוהר לחיים המורכבים של הסוהרים בבתי‬
‫הכלא‪ ,‬לעבודה הקשה שלהם‪ ,‬עבודה שלא כל אחד‬
‫מסוגל לבצע"‪.‬‬
‫לעזור לאדם הפשוט‬
‫חיפוש בתיק הסוהר שלא בנוכחותו‬
‫חנה קלר נולדה בקיבוץ בית יהושע וגדלה‬
‫בירושלים‪ ,‬בבית דתי‪-‬ציוני‪ .‬היא סיימה לימודי‬
‫משפטים באוניברסיטה העברית והתגייסה ליחידה‬
‫לייעוץ משפטי של המשטרה‪ .‬בהמשך מונתה‬
‫ליועצת המשפטית של המשרד לבטחון הפנים‬
‫בדרגת ניצב‪ .‬בתפקידה זה שירתה ‪ 11‬שנים‪,‬‬
‫תחת שישה שרים‪ .‬בשנת ‪ 2001‬מונתה‪ ,‬נוסף על‬
‫כך‪ ,‬גם לנשיאת בית הדין המשטרתי לערעורים‪.‬‬
‫עם פרישתה מהמשטרה‪ ,‬לאחר ‪ 30‬שנות שירות‪,‬‬
‫מונתה לנציבת קבילות שוטרים וסוהרים ובשנת‬
‫קלר מספרת על סוהר‪ ,‬זקיף במגדל שמירה‪,‬‬
‫שפנה אליה והתלונן על קצין מיחידתו אשר‬
‫פתח לביקורת את תיקו האישי של הסוהר‪ ,‬שלא‬
‫בנוכחותו‪" .‬בדיקת תיקי הסוהרים המשמשים‬
‫כזקיפים במגדלי השמירה‪ ,‬נעשית בהתאם להנחיות‬
‫פיקוד בית הסוהר‪ ,‬כדי לוודא כי הסוהר מביא עמו‬
‫למגדל רק מזון ואינו לוקח ציוד אחר‪ ,‬שיכול להסיח‬
‫את דעתו מהשמירה‪ ,‬כמו טלפון נייד למשל‪ .‬הקצין‬
‫טען כי ביצע את ההנחיות כלשונן‪ .‬אנחנו בנציבות‬
‫הקבילות סברנו כי אין זה נכון וסביר להתיר חיפוש‬
‫‪36‬‬
‫בתיקי סוהרים שלא בנוכחותם‪ .‬פנינו לשב"ס‪ ,‬ואכן‬
‫הוצאה הבהרה לפיה אסור לבצע חיפוש בציוד של‬
‫סוהר בתחומי בית הסוהר שלא בנוכחותו‪ .‬במקרה‬
‫של ספק‪ ,‬יש להתייעץ עם המפקד הממונה או עם‬
‫אנשי הייעוץ המשפטי‪ .‬זו דוגמה לקבילה שנמצאה‬
‫מוצדקת ובעקבותיה בוצע תיקון מערכתי"‪.‬‬
‫עיון בדו"חות הנציבות המתפרסמים באתר‬
‫המשרד לבטחון הפנים‪ ,‬מלמד על לא מעט תיקונים‬
‫מערכתיים שנעשו בשב"ס בעקבות הגשת קבילות‬
‫של סוהרים‪ ,‬כמו זו של סוהרת המתגוררת ברמת‬
‫הגולן‪ ,‬במקום בו אין תחבורה ציבורית‪" .‬הסוהרת‬
‫הלינה על ההחלטה לאשר לה החזר הוצאות‬
‫נסיעה בשיעור של ‪ 150‬שקל בלבד בחודש‪,‬‬
‫בעוד שבפועל הוצאותיה גבוהות בהרבה‪ .‬פנינו‬
‫לרמ"ל מש"א בעניין‪ ,‬ובדיון שהתקיים הוחלט‬
‫על הקמת ועדת חריגים שתדון מעתה במקרים‬
‫דומים‪ .‬סוהרת אחרת הלינה על כי לא מאפשרים‬
‫לה שעת הנקה על פי חוק‪ ,‬וגם העניין הזה תוקן‬
‫מערכתית בעקבות הקבילה‪ .‬פנייה אחרת היתה של‬
‫סוהר בן העדה הדרוזית‪ ,‬שהלין על אפליה בחישוב‬
‫ימי החופשה בחגים‪ ,‬בין סוהרים יהודים לסוהרים‬
‫שאינם יהודים‪ .‬לטענתו‪ ,‬לגבי יהודים נחשבת‬
‫היעדרות בערב חג כחצי יום חופשה ואילו לגבי‬
‫בני העדה הדרוזית‪ ,‬אותה היעדרות נחשבת כיום‬
‫חופשה מלא‪ .‬גם קבילה זו נמצאה מוצדקת ותוקנה‬
‫מערכתית"‪.‬‬
‫רוב הקבילות ‪ -‬בענייני שכר‬
‫מן הדו"חות עולה גם המחויבות האישית ולא רק‬
‫המקצועית‪ ,‬שקלר‪ ,‬האמונה על הניסוח המשפטי‬
‫המדויק‪ ,‬מבטאת במילים פשוטות‪" :‬גדלתי בבית‬
‫שחינך אותי לערכים של כבוד לזולת ובעיקר כבוד‬
‫ל'אחר'‪ .‬ערכים אלה הולכים עמי כל השנים‪ ,‬והם‬
‫שהנחו אותי גם בתפקיד הנציבה‪ ,‬בו אני רואה‬
‫שליחות של ממש"‪.‬‬
‫חשוב לקלר להזכיר‪ ,‬כי נציבות קבילות‬
‫השוטרים והסוהרים היא בעצם הגוף שהמחוקק‬
‫הקים כדי לתת מענה לשלילת החירות להתאגד‬
‫בקרב לובשי המדים במשטרה ובשירות בתי הסוהר‪.‬‬
‫"הכוונה היתה לאפשר פניה ישירה‪ ,‬שלא באמצעות‬
‫הפיקוד‪ ,‬לגוף עצמאי‪ ,‬בעל סמכות חקירה כשל‬
‫ועדת חקירה‪ ,‬הפועל מתוך חופש ועצמאות כשל‬
‫שופט‪ .‬אנחנו צריכים לתת מענה לפניות שעניינן‬
‫עוול שנעשה לשוטר או לסוהר כתוצאה מאי‪-‬‬
‫מילוי הוראה‪ ,‬אי‪-‬מילוי חוק‪ ,‬או מינהל בלתי תקין‪,‬‬
‫אפליה‪ ,‬חוסר צדק בולט וכדומה"‪ .‬‬
‫יחסי מפקד‪-‬פקוד הוא נושא עליו דיברה וכתבה‬
‫קלר לא מעט‪" .‬עם זאת"‪ ,‬היא מציינת בחיוך‪" ,‬רוב‬
‫הקבילות עניינן הוא שכר‪ .‬אבל צריך לזכור כי‬
‫נוח יותר להתלונן על שכר מאשר על המפקד‪."...‬‬
‫וכך‪ ,‬גם אם מספר הקבילות בכל הנושאים הולך‬
‫ופוחת עם השנים (בשנת ‪ 2011‬הוגשו ‪ 1,184‬פניות‪,‬‬
‫בהשוואה ל‪ 1,256-‬פניות בשנת ‪ - 2010‬ירידה של‬
‫‪ ,)5.8%‬קלר עדיין רואה חשיבות רבה בהצפת מערך‬
‫היחסים המורכב הזה בשני הארגונים הבטחוניים‪.‬‬
‫היא מיד מביאה דוגמה בנושא‪" :‬הוגשה לנו‬
‫קבילה של סוהר‪ ,‬שהלין על יחס המפקד וטען כי‬
‫במהלך ריאיון שנערך לו התבטא כלפיו המפקד‬
‫במילים‪' :‬למה אתה מדבר כמו עבריין'‪ .‬המפקד‬
‫מצדו טען‪ ,‬כי במהלך הריאיון התנהג הקובל‬
‫בבוטות‪ ,‬באופן שהקרין זלזול וחוסר כבוד‪ .‬במקביל‬
‫הודה המפקד כי אכן התבטא בדרך שיוחסה לו‪ ,‬אך‬
‫ציין כי דבריו נאמרו בתגובה לסירובו של הקובל‬
‫לחתום ולאשר את סיכום הריאיון שנערך עמו‪.‬‬
‫"הקבילה הזו נמצאה מוצדקת‪ .‬גם אם פקוד‬
‫מתבטא בדרך שאינה הולמת‪ ,‬אין המפקד רשאי‬
‫להיגרר ולנקוט בלשון בלתי ראויה‪ .‬מצופה ממפקד‬
‫ונדרש ממנו לתת דוגמה לפקודיו‪ .‬גם הערה‬
‫מוצדקת לפקוד‪ ,‬צריך שתינתן בלשון נקייה שאין‬
‫עמה פגיעה והשפלה‪ .‬כך קיבל המפקד הערה על‬
‫אופן התבטאותו"‪.‬‬
‫גישור כפתרון חלופי‬
‫הגם שאין הדבר כלול בהגדרת תפקידי הנציבות‪,‬‬
‫מתברר שבשנות נציבותה דאגה קלר לכך שאנשי‬
‫הנציבות יעברו קורס בגישור‪" .‬אני מאמינה כי‬
‫יש לפרוק ולפרק את התסכול שנוצר בעת סכסוך‬
‫בין אנשים‪ ,‬בעיקר אצל זה שנמצא כי אינו צודק‪.‬‬
‫חשוב שהצד הנפגע לא יישאר עם 'בטן מלאה'‪.‬‬
‫עסקנו‪ ,‬למשל‪ ,‬בקבילה של פקוד‪ ,‬שהלין על‬
‫המפקדת שלו‪ .‬זה התפתח לריב ברמת ה'כאסח'‪,‬‬
‫טעון רגשית בצורה קיצונית‪ .‬לכן החלטנו במקרה‬
‫זה לפנות‪ ,‬קודם כל‪ ,‬לגישור‪ .‬בעת תהליך הגישור‬
‫הבינה המפקדת ממה נעלב הפקוד וגילתה כי בלי‬
‫כוונה‪ ,‬היא מעדה בלשונה ופגעה בו‪ .‬התברר שיש‬
‫לה דווקא הערכה רבה אל הפקוד והוא הודה שגם‬
‫הוא מעריך אותה מאוד‪ .‬כך פתרנו סכסוך שנראה‬
‫נציבות קבילות שוטרים‬
‫וסוהרים ‪ -‬עובדות ונתונים‬
‫הנציבות היא גורם מערכתי בלתי תלוי‪ ,‬המאפשר לשוטרים ולסוהרים לפנות באופן ישיר ולהגיש‬
‫קבילה‪ ‬בכל טענה כנגד המערכת במקרים של קיפוח‪ ,‬אי‪-‬צדק או עוולה בשירות‪.‬‬
‫נוסף על פעילותו זו‪ ,‬מגיש מוסד הנציבות לשר לבטחון הפנים ולוועדת הפנים ואיכות הסביבה של‬
‫הכנסת‪ ,‬דין‪-‬וחשבון שנתי על פעילויותיו וכן מפרסם ידיעון בשם "קבל‪-‬עם"‪.‬‬
‫דו"ח הנציבות מסכם את פעילותה במהלך שנת עבודה והוא כולל‪ ,‬נוסף על הנתונים לגבי היקף‬
‫העשייה ותיאור הטיפול במבחר קבילות‪ ,‬גם זיהוי מגמות‪ ,‬אשר נלמד מתוך ההיקף והתוכן של‬
‫הפניות וכן מן הפעילות שנעשתה בעקבותיהן‪.‬‬
‫נציבות קבילות השוטרים והסוהרים הוקמה בשנת ‪ ,1980‬על פי מודל נציב קבילות החיילים בצה"ל‪.‬‬
‫בראש המוסד עומד נציב תלונות שוטרים וסוהרים‪ ,‬הפועל לפי חוק פקודת המשטרה ופקודת בתי‬
‫הסוהר‪ ,‬והוא ממונה לתפקיד על ידי השר לבטחון הפנים‪ ,‬בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור‬
‫ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת‪.‬‬
‫הנציב אינו כפוף למרות מפכ"ל המשטרה או נציב שב"ס‪ ,‬וזאת כדי לשמור על עצמאותו‪.‬‬
‫בין תפקידיו של נציב הקבילות‪ :‬קביעת עמדה בכל קבילה‪ ,‬מתן הודעה מנומקת בכתב על תוצאות‬
‫הבירור לכל קובל ונקבל‪ ,‬גיבוש דרכים ומתן המלצות לתיקונים בעקבות קבילות צודקות ולשם‬
‫מניעה של הישנות עוולות במערכת‪.‬‬
‫כדאי לדעת שבשנת ‪ 2011‬הוגשו ‪ 524‬קבילות של שוטרים ו‪ 161-‬קבילות של סוהרים‪ ,‬סך הכול‬
‫‪ 685‬פניות בהן נפתח תיק קבילה‪ 499 .‬פניות אחרות טופלו כהתייעצות מקדמית‪ 38% .‬מקבילות‬
‫הסוהרים נמצאו מוצדקות ו‪ 54%-‬נמצאו בלתי מוצדקות‪ 8% .‬מהפניות לא התבררו עד תום‪.‬‬
‫דו"ח הנציבות מתפרסם באתר המשרד לבטחון הפנים‪www.mops.gov.il :‬‬
‫לבירורים בנושאי קבילות‪ ,‬התקשרו לטל' ‪ ,02-5429933‬בימים א'‪-‬ה' בין השעות ‪11.00-09.00‬‬
‫כמעט אבוד‪ ,‬ללא צורך בהגשת קבילה"‪.‬‬
‫במאמריה "קצין וג'נטלמן" (אסופת מאמרים‬
‫"צוהר לבית הסוהר"‪ ,‬גיליון מס' ‪)2010 ,13‬‬
‫ו"המפקד כמנהיג" (דו"ח הנציבות ‪ ,)2011‬כותבת‬
‫קלר על מנהיגותם של מפקדים בשורות המשטרה‬
‫ובבתי הסוהר‪ ,‬על תכונות המפקד‪-‬המנהיג ועל‬
‫דפוסי התנהגות לא מנהיגותיים כפי שעלו‬
‫בקבילות‪" .‬לדוגמה‪ ,‬אנו שומעים על יחס בלתי‬
‫הולם של מפקדים בעקבות הגשת תלונה של פקוד‪,‬‬
‫למרות שזוהי זכותו הסטטוטורית‪ .‬יש גם קבילות‬
‫על אפליה בקידום‪ ,‬בעקבות חוסר הכנות של‬
‫מפקדים בעת מתן ההערכה לפקודיהם"‪.‬‬
‫נושא נוסף שזכה לטיפול בנציבות היה קבילות‬
‫על פגיעה בגין תהליך הרוטציה‪ .‬קלר‪" :‬סוהר‬
‫הועבר מבית סוהר אחד למשנהו במסגרת תהליך‬
‫הרוטציה‪ ,‬עליו החליט נציב שב"ס בשעתו‪ .‬הסוהר‬
‫הלין על פגיעה במעמדו ובקידומו‪ .‬בבית הסוהר‬
‫החדש הוא הוצב בתפקיד זוטר‪ ,‬בהשוואה לתפקידו‬
‫הקודם‪ .‬כאשר פנינו אל אותו בית סוהר‪ ,‬מפקדיו‬
‫החדשים של הסוהר טענו כי היה עליהם לבדוק את‬
‫מידת התאמתו לתפקיד‪ ,‬וכי בכל מקרה יש קדימות‬
‫למועמדים לתפקיד מקרב הסגל הוותיק‪.‬‬
‫"קבילה זו הציפה שאלה עקרונית‪-‬רוחבית‬
‫לגבי אופן יישום הליך הרוטציה‪ ,‬שהוא הליך ראוי‬
‫בהיבט של רענון השורות‪ .‬עם זאת‪ ,‬יישומו צריך‬
‫להיעשות תוך מתן הדעת על עקרון הרציפות‬
‫והשוויון‪ .‬רוטציה צריכה להתבצע על בסיס העברה‬
‫לתקן הולם‪ ,‬מקביל‪ ,‬שלא יביא לפגיעה במעמדו‬
‫או בסיכויי קידומו של הסוהר‪ .‬הקבילה נמצאה‬
‫מוצדקת ובעקבותיה בוצע תיקון מערכתי"‪.‬‬
‫סבר פנים יפות‬
‫אנשי הנציבות‪ ,‬כולל סג"ד שאולה הרמן‪,‬‬
‫קצינת הבירור מטעם שירות בתי הסוהר‪ ,‬מגיעים‬
‫גם לביקורים בשטח‪ ,‬כדי להתוודע באופן קרוב‬
‫יותר לאנשי היחידות וכך להבין טוב יותר את‬
‫הרקע לקבילות‪" .‬אנחנו מתאמים את הביקורים‬
‫עם מינהל משאבי אנוש ופעמים רבות מפקד‬
‫היחידה אף מפרסם את דבר הביקור‪ .‬לא פעם‬
‫אנחנו מקבלים סוהרים לשיחה ומבצעים בדיקה‬
‫ראשונית של עניינם כבר בשטח"‪ .‬מעבר לכך‪,‬‬
‫מקיימים אנשי הנציבות פגישות עם שדרת הפיקוד‬
‫במשטרה ובשב"ס וכן עורכים הרצאות לשוטרים‬
‫ולסוהרים‪.‬‬
‫"בהרצאות שלי אני מצטטת את המדרש מאבות‬
‫דרבי נתן שהוא נר לרגלי‪' :‬המקבל את חברו בסבר‬
‫פנים יפות‪ ,‬אפילו לא נתן לו כלום‪ ,‬כאילו נתן לו‬
‫את כל המתנות הטובות שבעולם'‪ .‬לדעתי‪ ,‬האוזן‬
‫הקשבת עושה את ההבדל‪ .‬במקום לכעוס או‬
‫לצעוק צריך פשוט להקשיב‪ ,‬לנסות ולהבין מצוקה‪,‬‬
‫ובמקרים המתאימים להסביר לפקוד מדוע נענתה‬
‫בקשתו בשלילה או מדוע אין אפשרות למלאה‪.‬‬
‫"די בזה כדי לסלק תחושות של מרירות‬
‫ותסכול‪ ,‬שיש להן השפעה עצומה‪ ,‬ולא חיובית‪,‬‬
‫על יכולתו של פקוד להזדהות עם יעדי הארגון‬
‫ומטרותיו"‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫חדשות שב"ס‬
‫יום המעשים הטובים ב'דקל'‬
‫ב"יום המעשים הטובים"‪ ,‬החברה הישראלית על גווניה השונים‪ ,‬מתגייסת‬
‫לעשיית טוב למען הזולת‪ .‬הערך האנושי שמניע את כל הפעילות הוא‬
‫"ואהבת לרעך כמוך"‪ ,‬הערך הנעלה מכולם ומצווה שמקורה בתורה‪ .‬סגל‬
‫כלא 'דקל' לקח על עצמו‪' :‬בחיי היומיום נהיה אדיבים איש כלפי רעהו‪ ,‬נכבד‬
‫את הזולת‪ ,‬נתרום לחלשים בעזרה‪ ,‬בביגוד‪ ,‬במזון ובהכוונה‪ ,‬כדי לחלצם‬
‫ממצוקתם עד כמה שנוכל‪ .‬נתנדב לפעילויות צדקה למען החברה‪ ,‬כי כל‬
‫ישראל ערבים זה לזה!'‬
‫במסגרת "יום המעשים הטובים" שחל השנה ב‪ 20-‬במרס‪ ,‬נרתמו עובדי היום‬
‫והמשמרות של סגל הכלא לטובת שתי תוכניות‪:‬‬
‫● ●חידוש גינה וצביעת פנים וחוץ של מעון לילדים חרשים (מכון מיח"א)‬
‫בבאר שבע‪.‬‬
‫● ●חידוש גינה וצביעת פנים וחוץ של מעון יום למבוגרים מוגבלים בקרית גת‪.‬‬
‫גם בעתיד מתכוון הסגל בכלא 'דקל' להתנדב למען תוכניות ארוכות‪-‬טווח‬
‫לטובת הקהילה‪.‬‬
‫גינון טיפולי ב'שיטה'‬
‫כחלק מהתוכנית השנתית של מחוז צפון‪ ,‬שעוסקת בגינון טיפולי‪ ,‬משתמשים‬
‫בכלא 'שיטה' בצמחים ובפעילויות הקשורות בגינון‪ ,‬במטרה לקדם תהליכים‬
‫שמיטיבים עם האדם ‪ -‬מבחינה גופנית‪ ,‬נפשית‪ ,‬התנהגותית‪ ,‬חברתית‬
‫וקוגניטיבית‪ .‬זהר נאיר‪ ,‬מטפלת באמצעות גינון‪ ,‬ואורטל שוקרון‪ ,‬קצינת‬
‫חינוך‪ ,‬הן שאמונות על התוכנית‪.‬‬
‫התוכנית מיועדת לאסירים מושגחים‬
‫ולתומכים‪ .‬המפגש עם חלקת הגינה‪ ,‬בתוך‬
‫הכלא‪ ,‬המגע עם האדמה והעיסוק בצמחים‪,‬‬
‫מחזיר את האנשים למקומות נשכחים ומקרב‬
‫אותם לרגשות עמוקים שאצורים בתוכם זמן‬
‫רב‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬נוצרת הקבלה בין תהליכים‬
‫שמתקיימים בגינה לבין תהליכים אישיים‬
‫שעוברים על האסירים‪ ,‬חברי הקבוצה‪.‬‬
‫מפקד ביס"ר 'שיטה'‪,‬‬
‫אחד האסירים שמשתתף בתוכנית מספר‪:‬‬
‫נוטע‬
‫גנ"מ נזייה להיאני‬
‫"אני קשור לעץ הדקל‪ .‬גידלנו שבעה עצי‬
‫עץ לימון‪ ,‬בחצר‬
‫תמר‪ ,‬וטיפלתי בהם כמו בתינוקות‪ .‬הייתי‬
‫מטפס לראש העץ‪ ,‬כדי לראות את הפרחים‪.‬‬
‫מרכז החינוך‬
‫לפעמים הייתי נופל מגובה רב‪ ,‬אבל קם‬
‫ושוב מטפס‪ .‬הדקל מסמל אותי ‪ -‬גם אני נופל וקם ולא מתייאש"‪.‬‬
‫מלהטטים ב'צלמון'‬
‫בחודש נובמבר ‪ 2011‬החל בכלא 'צלמון' מיזם להטוטנות (ג'אגלינג) טיפולי‪,‬‬
‫כחלק ממיזם מחוזי‪ ,‬בהנחיית קצינת החינוך‪ ,‬לנה כברה גרבק‪ ,‬ומדריך‬
‫הג'אגלינג‪ ,‬אורן יוסף‪.‬‬
‫במיזם לקחו חלק ‪ 15‬אסירים‪ ,‬מכל האגפים בבית הסוהר‪ .‬דרך השימוש‬
‫באביזרי להטוטנות שונים‪ ,‬עסקו האסירים בנושאים של דימוי עצמי‪ ,‬העצמה‬
‫אישית‪ ,‬תקשורת‪ ,‬שיתוף פעולה ועבודה צוות‪ ,‬חוקים וגבולות ועוד‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬דרך עבודה‬
‫עם כדורי ג'אגלינג‪,‬‬
‫הבינו חברי הקבוצה‬
‫כמה חשובה הדרך‬
‫בה אנחנו זורקים את‬
‫הכדור‪ .‬מכאן הסיקו עד‬
‫כמה משמעותית היא‬
‫הדרך בה אנחנו מנסים‬
‫להעביר מסר‪ .‬בהזדמנות אחרת‪ ,‬בעבודה עם 'צלחות סיניות'‪ ,‬עסקו האסירים‬
‫בנושא ההעצמה אישית‪.‬‬
‫בשיחת הסיכום סיפרו האסירים כי התרגול סייע להם להתרכז וכי הם גילו‬
‫יכולות שלא ידעו שיש להם‪ .‬לדברי אחד מהם‪" :‬אנשים פוחדים להגשים‬
‫חלום‪ ,‬מפחד הכישלון"‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫קורס אמנות הבישול ב'צלמון'‬
‫בסוף שנת העבודה ‪ ,2011‬נפתח לראשונה בכלא 'צלמון' קורס 'אמנות‬
‫הבישול'‪ .‬הקורס‪ ,‬המיועד לאסירי הכלא‪ ,‬נערך במסגרת פעילות מערך‬
‫התעסוקה וההכשרה המקצועית של שירות בתי הסוהר‪ .‬הוא כלל ‪1,700‬‬
‫שעות לימוד‪ ,‬שהועברו על ידי השפים המובילים של 'דן גורמה'‪ .‬מבין ‪25‬‬
‫האסירים שהחלו את הקורס‪,‬‬
‫‪ 13‬סיימו אותו בהצלחה‪.‬‬
‫לפתיחת הקורס קדמה הכנה‬
‫ארוכה‪ ,‬שכללה השקעה של‬
‫יותר ממיליון וחצי שקלים‬
‫ בתשתיות‪ ,‬ברכש ובציוד‬‫מקצועי ‪ -‬הכול לפי דרישות‬
‫משרד התמ"ת‪.‬‬
‫בסוף חודש ינואר השנה‬
‫התקיים טקס הסיום של הקורס‪.‬‬
‫נכחו בו בין השאר נציגי משרד התמ"ת ‪ -‬האגף להכשרה מקצועית‪ ,‬נציגי‬
‫'דן גורמה' ובכירי השפים בארץ‪ ,‬בהם השף צחי בוקשתתר‪ ,‬השף מיכאל כץ‪,‬‬
‫השף גיא פרץ ואחרים‪ .‬השפים שהוזמנו לטקס הופתעו מהמקצועיות הרבה‬
‫ומהרמה הגבוהה של עבודת האסירים‪ ,‬בוגרי הקורס‪ ,‬ואף הבטיחו להם מקום‬
‫עבודה עם שחרורם מן הכלא‪ .‬כל בוגרי הקורס קיבלו תעודות הסמכה מטעם‬
‫משרד התמ"ת‪.‬‬
‫תעשיות שב"ס למען בטחון ישראל‬
‫מנכ"ל לב"י (הקרן למען בטחון ישראל) נתן לאחרונה את ברכתו לשיתוף‬
‫פעולה בין תעשיות שירות בתי הסוהר לקרן לב"י‪ .‬בין השאר סוכם על ייצור‬
‫מוצר ייעודי בתעשיות שב"ס בשביל קרן לב"י‪.‬‬
‫המוצר ‪ -‬פינת ישיבה‬
‫ייחודית לחיילי צה"ל‬
‫('הפינה שבליבי')‪ ,‬שתוצב‬
‫בבסיסי צה"ל השונים‪,‬‬
‫ועומדת במדדים גבוהים‬
‫של איכות ובטיחות‪.‬‬
‫היא פותחה על ידי אנשי‬
‫השיווק של תעשיות שב"ס‪,‬‬
‫צוות התפ"י ומנהל מפעל‬
‫העץ בבית סוהר 'אשל'‪,‬‬
‫בשיתוף נציגי קרן 'לב"י'‪.‬‬
‫עד כה התקבלה הזמנה על‬
‫סך ‪ 400‬אלף שקל לייצור‬
‫ולאספקה של פינות הישיבה‪ .‬כעת מתנהל תהליך רישום הדגם אצל רשם‬
‫הפטנטים במשרד המשפטים‪.‬‬
‫יום משפחות ב'אופק'‬
‫במסגרת תוכנית לעידוד מעורבותם של הורי האסירים בבית הסוהר לנערים‪,‬‬
‫'אופק'‪ ,‬נערך בכלא בפברואר‬
‫'יום משפחות'‪.‬‬
‫יום המשפחות כלל התכנסות‪,‬‬
‫הרצאה של נציגות מכון‬
‫אדלר‪ ,‬שמנחות סדנאות‬
‫בכלא‪ ,‬ומפגש ושיחה של‬
‫האסירים עם בני משפחותיהם‬
‫בהנחיית אנשי המקצוע בכלא‪.‬‬
‫המשפחות המבקרות וגם‬
‫האסירים קיבלו בתום המפגש‬
‫תמונות משותפות‪ ,‬שעוררו התרגשות ושמחה רבים‪ .‬בהמשך יתקיימו ימי‬
‫משפחות דומים‪ ,‬שיאפשרו להורים להיות מעורבים במה שעובר על ילדיהם‬
‫במהלך המאסר‪.‬‬
‫חדשות שב"ס‬
‫יום עיון בנושא מניעת הטרדה מינית‬
‫כחלק ממדיניות שב"ס‪ ,‬מקפיד מחוז המרכז בנושא מניעת הטרדה מינית‪,‬‬
‫האסורה על פי חוק‪ .‬לאור חשיבות העניין‪ ,‬קיים המחוז במהלך ינואר יום עיון‬
‫בנושא‪ .‬המפגש כלל את ההצגה 'גבול'‪ ,‬שעוסקת בגבולות היחסים בין עובד‬
‫'יום מעשים טובים' בלוד‬
‫כ‪ 40-‬בנות השירות הלאומי המשרתות בשב"ס השתתפו ב'יום מעשים‬
‫טובים' שנערך בחמישה גני ילדים בלוד מטעם 'האגודה להתנדבות'‪ .‬מטרת‬
‫היום לחזק את העשייה החברתית של בנות השירות הלאומי ושל שב"ס בעיר‬
‫לוד‪ ,‬ולתרום לקהילה‪.‬‬
‫בנות השירות הלאומי לקחו חלק בפעילויות הקשורות לבריאות ילדים‪ ,‬נושא‬
‫שנבחר על ידי משרד החינוך‪ .‬במסגרת הפעילות הכינו עם הילדים ארוחת‬
‫בריאות וערכו אתם שיחה בנושא היגיינה‪ .‬בסוף היום הודו הבנות ש'רק מי‬
‫שתורם‪ ,‬מבין עד כמה הוא נתרם בעצמו'‪.‬‬
‫למעביד‪ ,‬למידת החוק למניעת הטרדה מינית על מרכיביו השונים‪ .‬לסיום‪,‬‬
‫התקיים שיח פתוח עם עורך הדין דורון ויינריך‪.‬‬
‫ביום העיון המיוחד נכחו כ‪ 250-‬אנשי סגל‪ ,‬מכלל המגזרים‪.‬‬
‫כנס מחוז מרכז לסיכום שנת העבודה ‪2011‬‬
‫בראשית חודש מרס ערך מחוז המרכז כנס לסיכום שנת העבודה ‪.2011‬‬
‫בכנס‪ ,‬שנערך בהיכל התרבות במודיעין‪ ,‬השתתפו כ‪ 600-‬קצינים וסוהרים‪,‬‬
‫מכל יחידת המחוז‪ .‬נציב שב"ס‪ ,‬רב‪-‬גונדר אהרון פרנקו‪ ,‬וסגל הפיקוד הבכיר‬
‫כיבדו את הכנס בנוכחותם‪ .‬השנה התקיים כנס הסיכום בסימן אמירתו של‬
‫ראש הממשלה המנוח‪ ,‬מנחם בגין‪ ,‬לפיה 'גם המובן מאליו צריך להיאמר'‪.‬‬
‫"אנו נושאים בעול הטיפול באזרחים ובתושבים המאותגרים ביותר‬
‫בישראל"‪ ,‬אמרה בפתיחת הטקס המנחה רב‪-‬כלאי אורית רבינוביץ‪" .‬משימה‬
‫זו מחייבת אותנו למצוינות והיא דורשת משאבים רבים‪ ,‬בראש ובראשונה‬
‫המשאב האנושי‪ .‬טיפוחו היא ההשקעה הטובה ביותר לארגון"‪.‬‬
‫במהלך הכנס הוענקו תעודות הצטיינות לשמונה סוהרים מצטיינים מידי‬
‫מפקד המחוז‪ ,‬גונדר טאפש מקבל‪ .‬ואלה הסוהרים המצטיינים‪:‬‬
‫כלאי אתי ישי‪..........................‬מכלא 'תל אביב'‬
‫רס"ר וג'די ג'מולי‪.....................‬מכלא 'רימונים'‬
‫רס"ר יניב ביטן ‪........................‬מכלא 'אילון'‬
‫כלאי מירב כהן‪-‬גבאי‪................‬מכלא 'השרון' ‪ -‬מתקן מת"ן‬
‫כלאי שרון ציוני הרשברג‪...........‬מכלא 'נווה‪-‬תרצה'‬
‫רס"ר מואייד אבו חלא ‪..............‬מכלא 'אופק'‬
‫רס"ר ירון סוגאוקר ‪...................‬מכלא 'גבעון'‬
‫רס"ר ודים גנטמן ‪.....................‬מכלא מג"ן‪-‬ניצן‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬זכה בית מעצר 'הדרים' בפרס היחידה המצטיינת‪ ,‬ומשרד‬
‫הרישום ב'מעשיהו' זכה בפרס משרד הרישום המצטיין‪.‬‬
‫בית מעצר 'הדרים' זוכה בפרס היחידה המצטיינת‬
‫סגל 'נווה תרצה' מתנדב בבית אבות‬
‫במהלך פברואר יצאה משמרת של בית סוהר 'נווה תרצה' לפעילות‬
‫התנדבותית בבית‪-‬אבות 'נווה שבא' בלוד‪ .‬המקום נבחר על ידי אנשי‬
‫המשמרת במהלך שיחת צוות‪,‬‬
‫בה הוחלט להגיע לאוכלוסיית‬
‫גיל הזהב אשר עקב סיבות‬
‫בריאותיות שוהה במוסד‬
‫סיעודי‪.‬‬
‫הנה סיפור ההתנדבות בגוף‬
‫ראשון‪" :‬ביום חורפי‪ ,‬אפור‬
‫וגשום‪ ,‬הגענו לבית האבות‪.‬‬
‫הבאנו אתנו בלונים צבעוניים‪,‬‬
‫משחקים שונים ו‪...‬לקים‬
‫צבעוניים‪ .‬בהמשך התברר שדיירות בית האבות התלהבו מאוד מהצבעים‬
‫הזוהרים‪ ,‬וכולן רצו לעשות מניקור חדש אצלנו‪ ...‬הדיירים השתתפו במשחק‬
‫קבוצתי עם הבלונים ובמשחק בינגו‪.‬‬
‫"לא הרגשנו איך הזמן עבר‪ .‬זכינו להמון מילים חמות מהדיירים ומצוות‬
‫המקום‪ ,‬אך הדבר הכי חשוב בשבילנו היה החום שראינו בעיני הקשישים‪,‬‬
‫האהבה וההתעניינות האמיתית שלהם בכל הפעילויות שביצענו יחד"‪.‬‬
‫תחרות מאסטר‪-‬שף בשב"ס‬
‫תוכנית "מאסטר שף"‪ ,‬שמטרתה איתור השף הטוב ביותר מבין אגפי שב"ס‪,‬‬
‫יוצאת לדרך באגפי הכליאה של בית סוהר 'דקל' ובמרכז החינוך בכלא‪.‬‬
‫התוכנית‪ ,‬בהשראת תוכנית הטלוויזיה המצליחה 'מאסטר שף' בערוץ ‪2‬‬
‫ובעקבות העובדה שאסיר לשעבר ניצח בתוכנית‪ ,‬מנוהלת על ידי מ"מ רת"ח‬
‫אביב טפר‪ ,‬בריכוזה של קצינת חינוך‪ ,‬רס"ר אורית לביא‪.‬‬
‫אסירים רבים נעזרים בכיריים חשמליות ובמוצרים שהם רוכשים בקנטינה‬
‫כדי להכין אוכל‪ ,‬תוספת לארוחות ששב"ס מספק‪ .‬בדרך זו יוצרים האסירים‬
‫מתכונים חדשים ומגוונים‪ ,‬בבחינת 'ארוחות מלכים'‪ .‬תוכנית 'מאסטר שף'‬
‫תביא לביטוי את תרבות הבישול בבתי הסוהר‪ ,‬את דרכי הקיצור וההתאמות‬
‫למציאות הקיימת בהן משתמשים האסירים המבשלים‪.‬‬
‫התוכנית כוללת שלושה שלבים‪ ,‬כדי לאפשר לכל האסירים לקחת בה חלק‪:‬‬
‫שלב המוקדמות‪ ,‬שלב סינון ושלב הגמר‪ ,‬שייערך ביוני השנה‪ .‬התחרות‬
‫תתקיים במתכונת צוותית‪ ,‬וכל צוות יימנה שניים‪-‬ארבעה אנשים בלבד‪.‬‬
‫לרשות כלל הצוותים יעמוד סל מוצרים‪ ,‬שיאושר מבעוד‪-‬מועד ויסופק‬
‫באמצעות מטבח אסירים‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫חדשות שב"ס‬
‫משלוח מנות מ'חרמון' לבית אבות בטבעון‬
‫בבית סוהר 'חרמון' מתקיימות לאורך השנה מספר פעילויות בעלות אופי של‬
‫מעורבות חברתית ועשייה למען הקהילה‪ .‬כמיטב המסורת‪ ,‬גם השנה נרתם‬
‫הכלא לעשייה ערכית המאפיינת את חג הפורים‪ ,‬שעיקרה נתינה ושמחה‪ .‬סגל‬
‫'חרמון' תרם כסף לטובת‬
‫משלוח מנות לבית‪-‬אבות‬
‫בטבעון‪ ,‬שנארז על ידי‬
‫אסירים במסגרת פעילות‬
‫יצירה‪.‬‬
‫במפגש ייחודי ומרגש‬
‫במיוחד עם דיירי בית‬
‫האבות‪ ,‬תיאר אחד‬
‫האסירים (במסגרת תוכנית‬
‫'שלהבת') את תהליך‬
‫ההידרדרות שלו לסמים‪ :‬החל בילדות‪ ,‬דרך הנגיעה הראשונה בסמים ועד‬
‫ההחלטה שלו להיגמל והקשיים הכרוכים בתהליך הגמילה‪.‬‬
‫מנהלת בית האבות ציינה כי הקשישים נהנו מתשומת הלב שניתנה להם‪ ,‬וכי‬
‫סיפורו של האסיר ריגש אותם עד דמעות והותיר בהם רושם עמוק‪ .‬בסיום‬
‫המפגש העניקו סגל הכלא והאסירים את משלוח המנות לדיירים‪ ,‬להמתיק‬
‫את חגם‪.‬‬
‫במכתב תודה לאחר המפגש שלחו דיירי המוסד את תפילתם לשיקומו המהיר‬
‫של האסיר ואת תודתם לבית סוהר 'חרמון' על משלוח המנות‪.‬‬
‫לימוד בחברותא של בני ישיבות ואסירים‬
‫תוכנית יוצאת דופן מתקיימת בבית סוהר 'אלה'‪ ,‬בה אסירים מן המניין‬
‫הופכים לבני ישיבות ליום אחד‪.‬‬
‫כמדי רבעון‪ ,‬תלמידי ישיבות ההסדר ובוגריה‪ ,‬הלומדים הוראה‪ ,‬מגיעים‬
‫לסיור בבית סוהר כדי לעמוד וללמוד מקרוב‬
‫על מאפייני האסירים‪ ,‬תוך שימת דגש על‬
‫נושא השיקום וחשיבות השתלבותם של‬
‫האסירים אחרי השחרור בחיים בחוץ‪ .‬גולת‬
‫הכותרת בסיורים היא הלמידה בחברותא של‬
‫בני הישיבה עם האסירים‪ ,‬על פי דפי מקורות‬
‫שמוכנים מבעוד מועד‪.‬‬
‫יש לציין כי לימוד זה שונה מהלימוד‬
‫במדרשה‪ .‬בעוד שבמדרשה‪ ‬לומדים מפי רב‪,‬‬
‫בדומה להרצאה‪ ,‬הרי שבמסגרת זו הלימוד‬
‫הוא פרטני ויסודי‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬נפתח בפני‬
‫האסירים צוהר לעולמם של בני הישיבות‪,‬‬
‫והביטוי 'חברותא' מקבל משמעות ותוקף‬
‫לאחר לימוד כזה‪ .‬בסיום‪ ,‬מועבר שיעור מסכם לכולם ושרים שירי רגש‬
‫בצוותא‪ ,‬כנהוג בישיבות‪.‬‬
‫מטרת התוכנית היא לקרב את האסירים ללימוד חווייתי בחברותא ולחזק‬
‫את הקשר עם הקהילה‪ .‬במקביל‪ ,‬העובדה כי מחנכי דור העתיד מקיימים‬
‫דיון מעמיק לגבי המשמעות וההשלכות של מאסר בבית כלא‪ ,‬תוסיף ערך‬
‫לעבודתם בעתיד‪ .‬ממשוב שנערך בקרב האסירים עולה‪ ,‬כי הם מאוד נהנים‬
‫והאירוע נותן להם חומר למחשבה לגבי העתיד‪ .‬חלקם אף הביע רצון‬
‫להתקבל לתוכנית שיקום רש"א תורנית‪.‬‬
‫תלמידי הישיבות שהגיעו לכלא היו מישיבת ההסדר 'ירוחם'‪ ,‬מישיבת 'עלי'‪,‬‬
‫מ'נחת רוח' ועוד היד נטויה‪...‬‬
‫עבודות אריגה של אסירים בכלא השרון‬
‫במסגרת תוכנית אמנות שהתקיימה באגפי בית סוהר 'השרון'‪ ,‬ארגו האסירים‬
‫שטיחים מחומרים שונים‪ ,‬תחת הסיסמה 'איך אני הורג (מעביר‪' ,‬אורג') את‬
‫הזמן שנשאר לי בין הסורגים'‪ .‬השטיחים הוצגו בתערוכה במרכז החינוך‬
‫בכלא‪ ,‬לצד לוח‪-‬עד יפהפה‪ ,‬מעשה ידי האסירים אף הוא‪ ,‬שחולק לסגל‬
‫'השרון' ולקצינים בכירים בשב"ס לקראת תחילת שנת העבודה ‪.2012‬‬
‫‪40‬‬
‫רשתות אריגה במבחר גדלים שימשו כבסיס לעבודה האמנותית‪ ,‬כמטפורה‬
‫לרשתות הסורגים בתאים בבית הסוהר‪ .‬לחומרי אריגה שימשו חומרים‬
‫שמסמלים את מציאות החיים בבתי הסוהר‪ :‬ניילונים‪ ,‬סמרטוטי רצפה‪,‬‬
‫ג'ינסים‪ ,‬פקקים ועוד‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬כתב אסיר שארג בסמרטוט רצפה‪' :‬אני‬
‫כאדם מרגיש כמו סמרטוט רצפה‪ .‬אמא שלי‪ ,‬חסרת ההשכלה‪ ,‬ניקתה בתים‬
‫לפרנסתנו'‪.‬‬
‫תוכנית האריגה הפכה בעבור האסירים מסע להכרה עצמית‪ .‬אסירים‬
‫ומבקרים שצפו בתערוכה התרשמו כי היא 'מאפשרת לחוות כיצד נראים‬
‫החיים בכלא מבעד לחורים הקטנים של הסורגים'‪.‬‬
‫קבוצת ביבליותרפיה במג"ן‬
‫במשך ארבעה חודשים התקיימה במג"ן‪ ,‬מרכז גוף ונפש‪ ,‬קבוצת ביבליותרפיה‬
‫לאסירים טעוני‪-‬פיקוח‪ .‬פירוש המושג 'ביבליותרפיה' הוא 'טיפול ועזרה‬
‫באמצעות המילה הכתובה'‪ .‬הקבוצה נועדה למלא את שעות הפנאי של‬
‫האסירים טעוני הפיקוח‪ ,‬להפיג אצלם את תחושות הבדידות והשעמום‬
‫ולסייע להם לשפר מיומנויות שיחה‪ ,‬לפתח קשרים ונורמות חברתיות ולעורר‬
‫בהם עניין חדש‪.‬‬
‫אסירים טעוני‪-‬פיקוח סובלים פעמים רבות מליקויים קוגניטיביים‪ ,‬קשיי‪-‬‬
‫ריכוז או קשיים בהבנת השפה‪ .‬ספרים יכולים לתת לאסירים כאלה כוח‪,‬‬
‫לגרום להם לבכות או לצחוק‪ ,‬להעשיר אותם מבחינה רגשית ולתת להם‬
‫הרגשה שהם לא לבד‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬הספרים מעשירים את אוצר המילים‪,‬‬
‫מלמדים להתבטא טוב יותר ומרחיבים את עולם המחשבה והדמיון‪.‬‬
‫מנחות הקבוצה בחרו להקריא לאסירים המשתתפים בסדנה דווקה סיפורי‬
‫ילדים‪ ,‬משום היותם כתובים בצורה בהירה ומובנת‪ .‬כל ספר נבחר בקפידה‪,‬‬
‫על פי המסרים החברתיים הגלומים בו‪ ,‬כדי לסייע לאסירים ככל האפשר‪.‬‬
‫במהלך הפגישות‪ ,‬הופתעו מנחות הקבוצה לא פעם מהבעת רגשות והצפת‬
‫חוויות אישיות עוד מתקופת הילדות מצד האסירים‪ .‬הם הביעו נכונות‬
‫לחלוק מעולמם הפנימי וגילו יכולות של הקשבה‪ ,‬אמפתיה ומתן תמיכה‬
‫וחיזוקים לחבריהם‪.‬‬
‫פורים במחלקת קש"ת ב'רימונים'‬
‫מחלקת קש"ת‪ ,‬מחלקה טיפולית בכלא 'רימונים'‪ ,‬מאכלסת כ‪ 30-‬אסירים‪,‬‬
‫השפוטים בגין עבירות של אלימות במשפחה‪ .‬התהליך הטיפולי בה אורך‬
‫כשנה ומעלה‪ ,‬והמחלקה עצמה קיימת זה שנתיים‪ .‬לרגל חג הפורים‪ ,‬בחרו‬
‫אנשי הטיפול של המחלקה לערוך אירוע ייחודי‪ ,‬שחלקו הראשון הוקדש‬
‫למפגש טיפולי ועסק בעולם הרגש‪ ,‬וחלקו האחר היה מסיבת פורים עליזה‪.‬‬
‫במסגרת המפגש הטיפולי‪ ,‬התבקשו חברי המחלקה ליצור באמצעות חומרי‬
‫יצירה שונים את 'המסכה' הדומיננטית אותה הם נוטים לחבוש בחיי היומיום‬
‫במחלקה‪ ,‬ולהציגה בפורום הקבוצתי‪ .‬המסכות הפגינו חוזק‪ ,‬ביטחון‪ ,‬שליטה‪,‬‬
‫"הכול בסדר"‪ ,‬שמחה ועליצות‪ ,‬אך למעשה הן מסתירות כאב‪ ,‬בדידות‪,‬‬
‫סבל‪ ,‬בלבול ועוד‪ .‬חברי המחלקה התייחסו‪ ,‬מחד‪ ,‬לקושי המתלווה לחבישת‬
‫המסכה ולאנרגיה המושקעת בכך‪ ,‬ומאידך‪ ,‬לרווח המושג מכך‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬במסיבת הפורים ההיתולית‪ ,‬שררה אווירה נעימה ומשוחררת‪.‬‬
‫האסירים התחפשו‪ ,‬שרו‪ ,‬רקדו ונכנסו לאווירת החג‪.‬‬
‫חדשות שב"ס‬
‫חדשות מינהל מש"א ‪-‬‬
‫כנס מצוינות‬
‫בפברואר ‪ 2012‬נערך כנס 'בוחרים מצוינות ‪ -‬יוצרים מצוינות'‪ ,‬לציון ארבע‬
‫שנות פעילות של תוכנית "תלפיות‪-‬להב" בשירות בתי הסוהר‪ .‬בכנס‪ ,‬שנועד‬
‫לשתף בידע שנצבר במסגרת התוכנית‪ ,‬לקחו חלק בין השאר חברי הספ"כ‬
‫הבכיר‪ ,‬מפקדי יחידות‪ ,‬חונכי תלפיות‪ ,‬תלפיונים ואנשי מש"א‪.‬‬
‫במהלך הכנס הושקה חוברת 'קידום מצוינות בשב"ס'‪ ,‬שמציגה את רציונל‬
‫הפיתוח של תוכנית "תלפיות להב"‪ ,‬עיקרי הלמידה והעשייה ומיזמים‬
‫נבחרים שנעשו במסגרת התוכנית‪.‬‬
‫ראש התוכנית‪ ,‬רב‪-‬כלאי קרן גנות‪ ,‬דיברה על כך ש'מצוינות היא דרך'‪.‬‬
‫'עלינו לחרוט על דגלנו‪ ,‬לצד שאר הערכים‪ ,‬גם את ערך המצוינות'‪ ,‬הדגישה‬
‫גנות‪.‬‬
‫נציב שב"ס‪ ,‬רב‪-‬גונדר אהרון פרנקו‪ ,‬התייחס למשמעות שיש לתוכנית‪,‬‬
‫המגדלת את הדור הבא בשירות בתי הסוהר ומפגינה ראייה ארוכת‪-‬טווח‪.‬‬
‫הנציב ציטט מדבריו של יאנוש קורצ'ק‪' :‬הזורע חיטה ‪ -‬דואג לשנה‪ .‬הנוטע‬
‫עצים ‪ -‬דואג לשנים והמחנך נפשות ‪ -‬דואג לדורות'‪.‬‬
‫חדשות ממד"ה‪ :‬גיבושון חדשני ‪ -‬בוחרים‬
‫ל'דרור'‬
‫בפברואר נערך גיבושון ייחודי‪ ,‬ראשון מסוגו‪ ,‬ליחידת 'דרור'‪ .‬הגיבושון‪,‬‬
‫שנבנה על ידי צוות אבחון ומיון בממד"ה‪ ,‬בראשות כלאי אורית אפל‬
‫ובשיתוף עם יחידת 'דרור'‪ ,‬הותאם מקצועית לצרכים הייחודיים של היחידה‪.‬‬
‫בין השאר כלל הגיבושון משימות ייחודיות של עיקוב‪ ,‬תשאול ותפקוד תחת‬
‫תנאים פיזיים לא שגרתיים‪.‬‬
‫מתוך ‪ 17‬מועמדים שניגשו לגיבושון וביקשו להגיע ליחידת 'דרור'‪ ,‬התקבלו‬
‫לבסוף רק שלושה‪.‬‬
‫חדשות קב"ן‪ :‬מרחיבים את התמיכה בסגל‬
‫קצינת בריאות הנפש לסגל‪ ,‬רב‪-‬כלאי קרן כהן‪ ,‬הרחיבה את ההתקשרות עם‬
‫מכון תל"ם ‪ -‬מכון לטיפול ולתמיכה פסיכולוגיים‪ ,‬בעבור אנשי סגל שב"ס‪.‬‬
‫המכון פועל בפריסה ארצית וניתן לפנות אליו באמצעות הקב"ן (במימון‬
‫מלא של השירות‪ ,‬על פי קריטריונים קבועים מראש)‪ ,‬או באופן עצמאי‬
‫(הטיפול מסובסד)‪ .‬כמו כן‪ ,‬מכון 'גרין' בתל אביב מעניק אף הוא הנחה‬
‫לסוהרים שיפנו אליו‪ .‬לפרטים נוספים‪ ,‬ניתן לפנות לקב"ן רב‪-‬כלאי קרן כהן‬
‫בטלפון ‪.050-6279587‬‬
‫תוכנית מנוף יוצאת לדרך‬
‫תוכניות לקידום מנהיגות‪ ,‬עבודת צוות ותקשורת פותחו לאחרונה ביחידות‬
‫השונות והן ייושמו במהלך שנת ‪ ,2012‬בליווי יעוץ ארגוני וסדנאות לסגל‪.‬‬
‫התוכניות נערכות במסגרת 'מנוף'‪ ,‬תוכנית שמועברת על ידי מפקדי‬
‫המחוזות‪ ,‬בהובלה מקצועית של הייעוץ הארגוני בממד"ה ובראשות רב‪-‬‬
‫כלאי אלה לביא‪.‬‬
‫על עניינים שברוח‪ ,‬בחומר ומה שביניהם‬
‫חדשות רווחה‪ :‬מכבדים את הפורשים‬
‫כחלק מתהליך הפרישה הקיים היום בשירות ומעצם החשיבות שרואה הארגון‬
‫בשמירת קשר עם הגמלאים‪ ,‬גם אחרי פרישתם‪ ,‬נערכו לאחרונה מספר‬
‫אירועים‪ .‬בין השאר נערך אירוע פרידה מקצינים שפרשו‪ ,‬בראשות נציב‬
‫שב"ס‪ ,‬סגל הספ"כ הבכיר ומפקדי היחידות‪ .‬במסגרת האירוע‪ ,‬הגמלאים‬
‫יצאו לטיול וזכו להסבר אודות זכויותיהם‪.‬‬
‫במקביל נפתח תהליך הפרישה של שנת ‪ ,2013‬כאשר אנשי הסגל שנמצאים‬
‫על סף פרישה קיבלו סקירה ראשונה אודות זכויותיהם‪ ,‬המשמעות הכלכלית‬
‫של הפרישה וההתמודדות עם השינוי הצפוי‪ .‬בהמשך יוזמנו העתידים‬
‫לפרוש גם לפגישות אישיות ולסדנת 'מעבר בין קריירה לקריירה'‪ ,‬שתעסוק‬
‫בהתמודדות עם השינוי ובהתארגנות מחדש‪ ,‬לאחר הפרישה‪.‬‬
‫שכר הסוהר המתחיל‬
‫לאחרונה חלו שינויים בשכר הסוהר המתחיל‪ .‬החל מספטמבר ‪ ,2011‬זכאי כל‬
‫סוהר מרגע שהתגייס לשכר בגובה ‪ 5,500‬שקל‪ ,‬כולל החזר הוצאות‪ .‬חודש‬
‫לאחר הגיוס (במהלך קורס הסוהרים) ואחרי שהסוהר חותם על התחייבות‬
‫לשירות במסלול הנגדים‪ ,‬הוא זכאי למענק חצי‪-‬שנתי בגובה של ‪ 45%‬משכר‬
‫הברוטו שלו‪.‬‬
‫בסיום קורס הסוהרים (לאחר כחצי שנה) זכאי הסוהר לתוספת גמול‬
‫השתלמות‪ ,‬שמעלה את שכרו ל‪ 6,800-‬שקל (ללא מענקים)‪ .‬הנושא מעלה‬
‫את חשיבות סיום קורס הסוהרים בהצלחה‪.‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫ציר זמן‬
‫בעת הגיוס חודש לאחר‬
‫הגיוס‬
‫‪₪ 5,915 ₪ 5,500‬‬
‫שכר ברוטו‬
‫(ממוצע)‬
‫עלייה בשכר ‪0%‬‬
‫באחוזים‬
‫‪7.5%+‬‬
‫בסיום קורס סה"כ עלייה‬
‫בשכר‬
‫סוהרים‬
‫‪₪ 1,810‬‬
‫‪₪ 7,310‬‬
‫‪23.5%+‬‬
‫‪31%+‬‬
‫* שכר ממוצע ‪ -‬מייצג את פריסת המענקים בשכר‪.‬‬
‫משובים לדגם השירות‬
‫בסוף שנת ‪ 2011‬נערכו בפעם הראשונה משובים לדגם השירות למגויסי‬
‫שנתון ‪ .2009‬המשובים התבססו על נתונים שנאספו על ידי ממד"ה‪ ,‬וכללו‬
‫את כלל נתוני ההערכה שיש לגבי כל אחד מהמועמדים‪ .‬כמו כן הציגו‬
‫המשובים את מיקומם היחסי של המגויסים ביחס לשנתון‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫חדשות שב"ס‬
‫חדשות מינהל הדרכה‬
‫שולחן עגול בנושא חיישנות‬
‫נושא החיישנות הוא אחד המרכיבים המרכזיים בתפקיד סוהרי הביטחון‬
‫הלוחמים ביחידות המיוחדות‪ ,‬ובקרב אנשי המטה האמונים על איסוף וניתוח‬
‫ידיעות‪.‬‬
‫בינואר ‪ 2012‬נערך 'שולחן עגול' בנושא חיישנות בראשות סגן הנציב‬
‫ובהשתתפות נציגים מהשטח ומהמטה‪ ,‬מתחומי הביטחון‪ ,‬המודיעין והטיפול‪,‬‬
‫לצד שני גורמי ביטחון חיצוניים‪ :‬מ"י והיחידה לאבטחת אישים‪ .‬כל זאת‬
‫במטרה להעלות את הנושא על סדר היום‪ ,‬תוך למידה מגופים מקבילים‪.‬‬
‫'השולחן העגול' פשר עיסוק ממוקד בנושא מרכזי וחשוב‪ ,‬והשתתפות‬
‫הגורמים השונים מהארגון ומחוצה לו‪ ,‬פשרה שיח פורה והצגה של תפיסות‪,‬‬
‫עמדות ונקודות מבט שונות ביחס לסוגיית החיישנות‪.‬‬
‫סדנה לגמילה מעישון‬
‫לראשונה בשירות‪ ,‬הוביל מינהל ההדרכה יחד עם מפקד מא"ם מרכז‪ ,‬רב‪-‬‬
‫כלאי אבי כהן‪ ,‬סדנה לגמילה מעישון‪ ,‬שנערכה על ידי המרכז למיזמים‬
‫בתחום הבריאות‪ ,‬בראשות איילת שבתאי‪ .‬הסדנה כללה שבעה מפגשים‬
‫ונערכה בכלא 'אילון'‪ .‬הודות לסדנה נגמלו מרבית המשתתפים בה מעישון‪.‬‬
‫מדמה‪-‬אגף בכלא מגידו‬
‫בינואר נחנך מדמה‪-‬אגף בבית סוהר 'מגידו'‪ ,‬שכולל שבעה תאים וחדר קרב‪-‬‬
‫מגע (בהמשך יוקם מדמה‪-‬תא מרופד‪ ,‬לאימון קרב‪-‬מגע במתאר צר)‪ .‬יחידות‬
‫מחוז צפון וגדוד מחוז צפון מתאמנים במדמה האגף מאז הקמתו‪ .‬האימון‬
‫במדמה‪-‬אגף הינו חלק מהכשרת הסוהר ומהשמירה על כשירותו‪ ,‬תוך דימוי‬
‫מרבי לתנאי השטח‪ .‬תפעולו של מדמה האגף מתבצע בהובלת מרכז אימונים‬
‫צפון‪ ,‬רב‪-‬כלאי מוטי מאטסאטס‪ ,‬וצוותו‪.‬‬
‫ערכת איכות הסביבה למפקד‬
‫לאחרונה הושלם פיתוח מערך שיעור בנושא איכות הסביבה‪ .‬מערך השיעור‬
‫מהווה כלי חינוכי הסברתי‪ ,‬כחלק ממאמץ כלל‪-‬עולמי לפיתוח מודעות‬
‫לסביבה ולבעיות הקשורות בה‪ ,‬כמו גם לפיתוח אחריות ומחויבות סביבתית‪,‬‬
‫כנכס הנמצא בידינו למשמורת לדורות הבאים‪.‬‬
‫גרף הכשרות לשנת ‪2012‬‬
‫מינהל ההדרכה פרסם בפברואר את גרף ההכשרות ומופעי ההדרכה לשנת‬
‫העבודה ‪ .2012‬גרף ההכשרות מרכז את כלל תוכניות ההדרכה בארגון ‪-‬‬
‫ביחידות המיוחדות‪ ,‬בבית‪-‬ספר 'ניר' ובמרכזי האימונים המחוזיים‪.‬‬
‫גרף ההדרכות השנתי מאפשר להיערך ולתכנן קדימה‪ ,‬מתוך מגמה לווסת‬
‫עומסים ארגוניים בתחום ההדרכה‪.‬‬
‫לומדה בנושא רעידות אדמה‬
‫שב"ס הציב לעצמו יעד לקראת שנת ‪ ,2012‬לתת מענה ארגוני כולל לתרחיש‬
‫עתידי של רעידת אדמה‪ .‬כחלק מהמענה פיתח מינהל ההדרכה לומדה בנושא‬
‫רעידות אדמה‪ .‬הלומדה מדגימה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬את ההתנהלות האישית הנכונה‬
‫במהלך רעש אדמה ומנסחת את נוהלי שב"ס בתוך מתקני הכליאה בעת‬
‫אירוע כזה‪ .‬מדובר בפעילות אחת מתוך קשת של פעולות הדרכה בנושא‪,‬‬
‫שייערכו במהלך השנה הקרובה‪.‬‬
‫פיתוח ערכת חיפושים‬
‫ערכת חיפושים שנותנת מענה חדשני וידידותי מאד למשתמש פותחה על‬
‫ידי מחלקת ההדרכה של שב"ס‪ ,‬יחידת 'דרור'‪ ,‬מחלקת הביטחון ובסיועה‬
‫של חברת ג'ון ברייס‪ .‬הערכה נועדה להקנות ידע וכלים בכל הנוגע לעולם‬
‫החיפושים בשב"ס והיא כוללת את תפיסת העולם בנושא החיפושים‪,‬‬
‫חשיבות החיפוש‪ ,‬חיישנות וביצוע החיפוש הלכה למעשה‪ .‬הערכה מותאמת‬
‫לשימוש למדריכים‪ ,‬למפקדים בשטח ולסוהרים שמעוניינים ללמוד באופן‬
‫עצמאי‪ .‬היא בנויה כך שניתן להשתמש רק בחלקים ממנה‪ ,‬לפי הצורך‪.‬‬
‫מחזור ראשון של קורס כלאים מתקדם‬
‫מחזור ראשון של קורס כלאים מתקדם‪ ,‬המסמיך לקצונה כאלה שהינם‬
‫בדרגת כלאי מעל ארבע שנים‪ ,‬יצא לדרך בנובמבר ‪ .2011‬מטרת הקורס‬
‫לצייד את החניכים בכלים ניהוליים‪ ,‬מקצועיים ואישיים‪ ,‬שיסייעו להם‬
‫להעצים את עצמם ואת סביבתם‪ .‬הקורס מתקיים בבית הספר 'ניר' ונמשך‬
‫שלושה שבועות‪ .‬במסגרת הקורס נערכים סיורים וסדנאות‪ ,‬ועל החניכים‬
‫לבצע מטלות בנושאי העצמה אישית‪ ,‬הנהגה עצמית ומנהיגות בכלל‪ .‬מאז‬
‫יצא הקורס לדרך התקיימו כבר שלושה מחזורים‪ .‬על הקורסים מפקדת רב‪-‬‬
‫כלאי שרון גוטמן‪-‬טפר‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫הכשרה לסגל העוסק בהחזקת מסתננים‬
‫לקראת איוש המתחמים בכלא 'קציעות'‪ ,‬המיועדים להחזקת אוכלוסיות‬
‫מסתננים‪ ,‬פותחו הכשרות ייחודיות לאנשי סגל מתחום הביטחון ולאנשי‬
‫הטיפול והמנהלה‪.‬‬
‫ההכשרות‪ ,‬בנות שבוע‪ ,‬מתקיימות חלקן במא"מ דרום וחלקן ‪ -‬במכללת‬
‫ספיר‪ .‬בין השאר עוסקים במסגרת ההכשרה בהטמעת השינוי‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫המעבר מ'כליאה' ל'החזקה'‪ ,‬וכן בכל הנוגע לטיפול באוכלוסייה הייחודית‬
‫של המסתננים ובהכרת הרקע התרבותי‪ ,‬הפוליטי‪ ,‬המשפטי והכלכלי‪-‬חברתי‬
‫של אוכלוסייה זו‪ ,‬תוך מתן דגש על הטרוגניות‪ ,‬מאפיינים פוסט‪-‬טראומתיים‬
‫ועוד‪.‬‬
‫פיתוח קורס פיקוד וניהול בכיר‬
‫לראשונה פותח קורס פיקוד וניהול בכיר בעבור הקצונה הבכירה בשב"ס‪,‬‬
‫כחלק מפיתוח הרצף ההדרכתי‪ .‬מטרת הקורס היא פיתוח ושיפור תפיסות‬
‫וכישורי פיקוד וניהול של קציני שב"ס‪ ,‬הממלאים תפקידי פיקוד ומטה‬
‫בכירים בדרגת גנ"מ‪ .‬ההכשרה מעמיקה את הידע של סגל הפיקוד הבכיר‪,‬‬
‫בכל הנוגע לתוכן ולאתגרים פנים‪-‬ארגוניים וחוץ‪-‬ארגוניים‪ ,‬ומשמשת‬
‫מסגרת ללמידה ולהתפתחות בסוגיות מרכזיות המעסיקות את הארגון כולו‪.‬‬
‫הקורס הראשון‪ ,‬בפיקודן של תג"ד דבי שגיא וסגניתה גנ"מ רונית מצליח‪,‬‬
‫יצא לדרך בפברואר השנה‪ ,‬והשתתפו בו ‪ 15‬מפקדים‪.‬‬
‫ברכות סוהרי שב"ס לחג הפסח‬
‫רב כלאי רביד צברי‪ ,‬איזוק אלקטרוני‬
‫רס"ל רומן חודדטוב‪ ,‬ביס"ר מעשיהו‬
‫רס"ר יפית שלמה‪ ,‬יחידת נחשון‬
‫אין מי שיכול להבין את משמעות המילה‬
‫'חירות' יותר מאנשי סגל שירות בתי‬
‫הסוהר‪ .‬כמי שצועדים יום יום אל בין‬
‫החומות‪ ,‬ופוגשים באלה שניטלה מהם‬
‫חירותם‪ ,‬אנחנו מבינים עד כמה החופש‬
‫חשוב לאדם‪ .‬חג חירות שמח!‬
‫בכל ימות השנה אנחנו נעים ממשמרת‬
‫למשמרת‪ ,‬עסוקים בשמירה על בטחון‬
‫המדינה‪ .‬החג הזה אנו מסובין עם‬
‫המשפחות שלנו‪ ,‬הנושאות בעול לא‬
‫פחות מאתנו‪ .‬חג שמח להן ולכולנו!‬
‫חג הפסח הוא גם חג האביב‪ ,‬סימן‬
‫להתחדשות ולפריחה‪ .‬מי ייתן שתהיה‬
‫לכולנו שנה 'אביבית'‪ ,‬עם צמיחה אישית‬
‫וארגונית‪ ,‬כל אחד בתחומו‪.‬‬
‫רס"מ אשר צברי‪ ,‬ביס"ר אופק‬
‫רב סוהר עמיר ג'ורן‪ ,‬ביס"ר אילון‬
‫רס"ב רפי סער‪ ,‬ביס"ר עופר‬
‫חג שמח‪ ,‬משפחתי וחם‪ .‬שירות בתי‬
‫הסוהר הוא המשפחה הגדולה של כולנו‪.‬‬
‫הלוואי והמשפחה הזאת תדע רק טוב‪,‬‬
‫צמיחה ופריחה‪ ,‬בכל אשר תלך‪.‬‬
‫חג אביב שמח‪ ,‬מלא פריחה‪ ,‬צמיחה‪,‬‬
‫התחדשות ובשורות טובות‪.‬‬
‫חג פסח כשר ושמח‪ ,‬לאלה שישבו בבית‬
‫ויחגגו‪ ,‬ולמי שיישארו על משמרתם‪ ,‬כדי‬
‫להבטיח שמלאכתנו‪ ,‬אנשי שירות בתי‬
‫הסוהר‪ ,‬תמשיך להיעשות‪.‬‬