‫להרוג את הכעס‬
‫על פי הפרק על "אורך‪-‬רוח" מתוך המדריך ללוחם הרוח מאת מאסטר שנטידווה‬
‫תרגום‪ ,‬עריכה והגשה‬
‫לאמה דבורה‪-‬הלה‬
‫רמת גן‪ ,‬אפריל ‪7002‬‬
‫שיעור ‪ ,1‬חלק ב'‬
‫חוכמתו של הארייה‬
‫הפאק‪-‬פה‪ ,‬החוכמה שלו היא כל‪-‬כך גדולה‪ ,‬שהוא מבין איך ליצור את המציאות שלו‪ .‬הוא מבין איך היא‬
‫נוצרת‪.‬‬
‫לא רק שהוא מבין שהיא נוצרת על‪-‬ידו‪ ,‬הוא גם מבין איך היא‬
‫נוצרת על‪-‬ידו‪ .‬ואז הוא נהיה אדון לגורלו‪ .‬לגמרי‪.‬‬
‫הוא כבר לא בשליטת איזה שליט משוגע שמחליט לזרוק פצצות‪ .‬הוא אדון לגורלו‪ .‬כי הוא מבין שהשליט‬
‫הזה בא ממנו‪ ,‬והוא מבין איך לחסל את השליט הזה‪ .‬הוא מבין שהבוס הצורח בא ממנו‪ ,‬והוא מחסל את‬
‫הבוס הזה‪.‬‬
‫איך הוא מחסל אותו? באמצעות החוכמה שלו‪ ,‬והאהבה שלו‪.‬‬
‫מה קורה אז לבוס כזה שמחסלים אותו?‬
‫‪ ‬או שהוא הולך לעולמו‪,‬‬
‫‪ ‬או שהוא עובר לעבוד במקום אחר‪.‬‬
‫‪ ‬או שהוא משתנה‪ .‬פתאום קרה לו משהו‪ .‬לא יודעים מה ‪ -‬פתאום קרה לו משהו‪.‬‬
‫האריי ה הוא כמו קוסם‪ .‬בגלל החוכמה שלו ובגלל ההבנה שלו של איך המציאות עובדת‪ ,‬הוא מייצר את‬
‫המציאות‪ .‬הוא קוסם שמייצר את המציאות‪ .‬הוא מבין שהמציאות היא כולה תוצרת ידיו‪ .‬מה שיש ‪ -‬הוא‬
‫יצר‪ ,‬או היא יצרה‪ .‬הכל שלהם‪ .‬הם מבינים את המנגנון‪ ,‬ואז הם מתחילים לעבוד‪ .‬כמו קוסם‪ .‬ואז הם‬
‫מתחילים לייצר מציאות אחרת‪.‬‬
‫מהקהל‪ :‬קצת מזה יש אולי בשפה היומיומית שלנו כשאנחנו אומרים שהיופי בעיני המתבונן‪.‬‬
‫המורה‪ :‬כן‪ .‬אנחנו נדבר על עיני המתבונן‪ .‬אנחנו נדבר על איך ההתבוננות שלנו בעולם מייצרת את‬
‫העולם‪ .‬עוד מעט‪.‬‬
‫וזאת דרך מאד מדעית‪ .‬השיטה של המדע זה לחפש סיבות‪ ,‬סיבות לדברים‪ .‬נכון? זה מה שהמדע עושה‪.‬‬
‫המדע מתבונן ומחפש סיבות לדברים‪ .‬זאת בדיוק הדרך הזאת‪.‬‬
‫הדרך הזאת אומרת אם דברים קורים‪ ,‬הם לא קורים במקרה‪.‬‬
‫יש כאלה שאומרים 'זה רצון השם'‪,‬‬
‫ויש כאלו שאומרים‪' ,‬מקרה'‪' ,‬מקריות'‪.‬‬
‫בשני המקרים זה בא אלינו‪ ,‬זה בא אלינו מבחוץ‪.‬‬
‫הארייה מבין שהוא ייצר את זה והוא גם מבין איך הוא ייצר את זה‪ ,‬ושזה תמיד בעבר‪ ,‬ושיש‬
‫סיבות‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫הוא מבין סיבתיות ברמה העמוקה ביותר שלה‪ ,‬ומתחיל לעבוד איתה‪.‬‬
‫ועד שלא נבין אנחנו את הסיבתיות הזאת‪ ,‬נגזר עלינו להמשיך לסבול‪,‬‬
‫ברמה כזאת או אחרת‪.‬‬
‫מי יותר מי פחות‪ .‬מי זה יותר קרוב אליו‪ ,‬מי זה יותר רחוק ממנו‪.‬‬
‫וזה כל צורות הסבל‪:‬‬
‫אם זה מחסור‪,‬‬
‫אם זה מחלה‪,‬‬
‫אם זה בדידות‪,‬‬
‫אם זה קושי כספי‪,‬‬
‫אם זה רעב‪,‬‬
‫מלחמות‪.‬‬
‫כל צורה של מצוקה‪ .‬כל צורה של מצוקה ‪ -‬הכול מעשה ידינו‪.‬‬
‫גם כל צורה של טוב היא מעשה ידינו‪ .‬גם כל מה שטוב בחיים שלנו‪ ,‬גם מעשה ידינו‪ .‬אבל מה? כל עוד לא‬
‫מבינים איך אנחנו מייצרים את זה‪ ,‬אנחנו לא יודעים איך להמשיך את זה‪ .‬ואז זה כיד המקרה‪ .‬לפעמים‬
‫טוב לנו ולפעמים רע לנו‪ .‬לפעמים אנחנו בריאים ולפעמים אנחנו שוברים את הרגל‪ .‬כי אנחנו עוד לא‬
‫הבנו‪ .‬המדע הזה עדיין נסתר מאיתנו‪.‬‬
‫הוא לא נסתר‪ .‬הישויות המוארות מלמדות אותו מאז ומתמיד‪ .‬הוא ישנו‪ .‬רק האחריות היא עלינו‬
‫ללכת וללמוד‪ ,‬ולמצוא את המורים‪ ,‬לאפשר להם את הלימוד‪ ,‬ולבוא וללמוד‪ ,‬ולפתוח את ליבנו‬
‫ללימוד‪ .‬ולהמשיך ללמד אותו הלאה ברגע שכבר הבנו אותו‪ ,‬כי זה מה שבסופו של דבר עוזר‬
‫לאנשים בצורה האולטימטיבית; אתם לא צריכים להאכיל אותם יותר‪ .‬אתם מלמדים אותם איך‬
‫לייצר כמה אוכל שהם צריכים‪ ,‬לעצמם‪.‬‬
‫סיבות אמיתיות והיפוכן‬
‫המורה שלי‪ ,‬גשה מייקל‪ ,‬הוא אמריקאי שהפך לנזיר טיבטי‪ .‬ובמשך הרבה שנים הוא חי עם הלאמה‬
‫שלו‪ ,‬שגם הוא היה הלאמה שלי‪ ,‬בשם קן רינפוצ'ה‪ ,‬בניו‪-‬ג'רסי‪.‬‬
‫קן רינפוצ'ה היה מורה טיבטי‪ ,‬מדור הענקים‪ .‬הוא היה ענק ענק רוחני‪ .‬מאסטר טנטרי ממדרגה‬
‫ראשונה‪ ,‬נזיר‪ .‬וגשה מייקל‪ ,‬כשהיה בחור צעיר‪ ,‬בא ללמוד אצלו ובא לגור איתו‪ .‬היה מאד מסור‬
‫למורה שלו‪ .‬ורק ככה אפשר לרכוש חוכמה‪ ,‬על‪-‬ידי ההתמסרות הזאת‪.‬‬
‫והמורה אמר לו יום אחד‪":‬תבנה לי בית"‪ .‬היה שם בית קטן שבו הם גרו‪ ,‬אבל יותר ויותר תלמידים‬
‫באו‪ ,‬והמורה אמר תוסיף אגף לבית‪ .‬פה אנחנו נגור ופה יהיו התלמידים‪ ,‬פה תהיה הכיתה‪.‬‬
‫וגשה מייקל אף פעם לא בנה בתים‪ .‬אבל הלאמה אומר‪ ,‬אז הוא בונה בתים‪ .‬אז הוא הלך ובנה‪ ,‬במו‬
‫ידיו‪ .‬פחות או יותר בשתי ידיים בנה את התוספת לבית‪ .‬והוא בנה תוספת שהיתה יותר גבוהה‪ .‬פה‬
‫היה החדר של קן רינפוצ'ה‪ ,‬פה היה מטבח‪ ,‬ובקיר הזה הייתה נזילה של מים‪ .‬והבתים עשויים שם‬
‫מעץ‪ ,‬ונזילה של מים זה ריקבון‪ ,‬וזה עובש‪ ,‬וזה ריח‪ ,‬וזה לא נעים‪.‬‬
‫זפת‬
‫המקור‬
‫האמיתי‬
‫לנזילה‬
‫מטבח‬
‫רטיבות‬
‫‪2‬‬
‫אז אמר לו קן רינפוצ'ה‪".‬לך תתקן את הנזילה‪".‬‬
‫עלה גשה מייקל על הגג‪ ,‬הסתכל הסתכל‪ ,‬לא ראה שום בעיה‪ ,‬אבל יש נזילה‪ .‬לקח דלי עם זפת‪.‬‬
‫מרח על החיבור הזה הרבה זפת‪ .‬מריחה טובה‪ .‬מרח את הכול‪ .‬בא לרינפוצ'ה אמר‪' :‬זהו‪ ,‬פתרתי את‬
‫הבעיה‪ .‬מרחתי שם את הזפת‪ .‬לא יהיה יותר'‪ .‬אמר קן רינפוצ'ה‪":‬נראה‪".‬‬
‫הגיע הגשם‪ ,‬הגיע השלג‪ .‬יש נזילה‪ .‬גשה מייקל לוקח עכשיו חבית‪ ,‬לא דלי‪ .‬עולה על הסולם‪.‬‬
‫מבקש עזרה‪ ,‬עכשיו זה משהו רציני יותר‪ .‬צריך להרים את כל החבית הזאת‪ .‬שופך שמה טונה של‬
‫זפת‪ .‬בא לרינפוצ'ה ואומר‪' :‬לא יכול לחדור עכשיו יותר כלום'‪.‬‬
‫אומר לו רינפוצ'ה ‪' :‬נראה'‪.‬‬
‫שוב יש רטיבות‪ ,‬יש נזילה‪.‬‬
‫לוקח עוד זפת‪ .‬עולה והולך ומורח גם פה וגם פה וגם פה‪ .‬מורח הרבה זפת‪ .‬בא לרינפוצ'ה ואומר‪:‬‬
‫' מרחתי הכל‪ .‬עכשיו לא תהיה יותר נזילה'‪.‬‬
‫אומר רינפוצ'ה‪' :‬נראה'‪.‬‬
‫יש נזילה‪.‬‬
‫וזה לקח שש שנים‪ .‬שש שנים של זפת וסולמות וכבר נואשו‪ ,‬והתברר שאיפה שהוא פה מתחת לגג‬
‫היה איזה שהוא חור קטן‪ ,‬והמים מאיזה מרזב‪ ,‬נכנסו‪ .‬והייתה שם איזה קורה בפנים‪ .‬והם נזלו‬
‫לאורך הקורה‪ .‬ואני לא יודעת את כל הפרטים‪ ,‬אבל פה זה היה מקום שהיה להם נוח להתנקז ומפה‬
‫הם נזלו‪.‬‬
‫אז למה הסיפור? הסיפור הוא שאתה יכול לטפל לנצח‪ ,‬אך‬
‫כל עוד אתה לא מבין את הסיבה ‪ -‬הטיפול לא יכול לעזור‪.‬‬
‫כל עוד אתה לא מבין את הסיבה‪ ,‬הטיפול לא יעזור‪.‬‬
‫אי אפשר לפתור בעיה אם לא מבינים את סיבותיה!‬
‫הנה‪ ,‬במדינה הזאת אנחנו מטפלים בסכסוך עם השכנים‪ .‬כמה שנים כבר? עוד לא פתרנו‪ .‬נכון? עוד לא‬
‫פתרנו‪ .‬סימן שאנחנו לא מבינים את הסיבות‪ .‬אנחנו מנסים פעולות תגמול‪ ,‬אנחנו מנסים הסכמי אוסלו‪.‬‬
‫אנחנו מנסים בטוב‪ .‬אנחנו מנסים ברע‪ .‬עוד לא השגנו‪ .‬להיפך‪ .‬יש יותר ויותר‪ .‬יש מחנות שמאמנים‬
‫טרוריסטים‪ ,‬נכון? צומחים כל פעם יותר ויותר‪.‬‬
‫עכשיו קראתי כותרת בניו יורק טיימס שיש דור חדש של מנהיגים ל‪-‬אל קאידה‪ .‬ויהיה דור חדש‪ ,‬כל עוד‬
‫ל א נבין מאיפה זה בא‪ .‬עד שלא נבין מאיפה זה בא זה לא משנה מה נעשה‪ ,‬בטוב או ברע‪ .‬כי כבר ניסינו‪.‬‬
‫ניסינו שיטות של להתקיף חזרה וניסינו שיטות של פייסנות‪ .‬ושל שלום‪ .‬ושל להושיט יד לשלום‪ .‬נכון? יש‬
‫את התמונה של לחיצת היד ופרסי נובל‪ .‬ועדיין יש פה תוקפנות ואלימות באזור‪ .‬אז עוד לא הבנו‪.‬‬
‫זה במישור הציבורי‪ ,‬המדיני‪ .‬אותו דבר בחיים האישיים‪ .‬בדיוק אותו דבר‪.‬‬
‫במידה שאני עדיין מתכעסת‪ ,‬במידה שעדיין באים אנשים ואני שומעת דברים לא נעימים שנאמרים לי או‬
‫עלבונות או פגיעות או דברים לא צודקים ‪ -‬אני עוד לא הבנתי מאיפה הם באו‪ .‬אני עוד לא הבנתי‪ .‬ואני‬
‫יכולה ללמוד איך להבליג ואיך להתייחס אליהם‪ .‬ואנחנו נלמד‪ .‬אבל זה עוד לא מחסל אותם‪.‬‬
‫נזקיו הגלויים והסמויים של הכעס‬
‫אז עכשיו הייתי רוצה שנפתח בעמוד הראשון‪.‬‬
‫אז בתחילת הפרק‪ ,‬עוד לפני שמאסטר שנטידווה מתחיל להסביר לנו מה לעשות עם כעס‪ ,‬הוא מתחיל‬
‫לתאר לנו את הזוועה של כעס‪ .‬הוא מתחיל לתת לנו מוטיבציה למה כדאי להתחיל להתמודד עם הכעס‪ ,‬או‬
‫ללמוד לחסל את הסיבות שלו‪ .‬הוא בא להסביר לנו למה כעס הוא רע‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫והפסוק הראשון‪ ,‬בואו נקרא אותו ביחד‪.‬‬
‫חסדים שצברנו באלפי עידנים –‬
‫בהתקף יחידי של זעם כלים‪,‬‬
‫ועמם כל הטוב של מעשי נדיבות‪,‬‬
‫וברכה ממתן של מנחה לנאורים‪.‬‬
‫ועכשיו יבואו עוד פסוקים שיתארו את הנזקים של כעס‪ .‬ואת הנזקים באופן כללי של כעס אפשר לחלק‬
‫לשני סוגים‪:‬‬
‫א‪ .‬יש נזקים שאנחנו יכולים לראות אותם‪ ,‬לחוות אותם‪.‬‬
‫ב‪ .‬ויש נזקים שהם סמויים מאיתנו‪ .‬שאנחנו לא רואים אותם‪ .‬ועד שלא נפתח את עיני החוכמה שלנו‬
‫גם לא נראה אותם‪.‬‬
‫והוא מתחיל דווקא מאלו שאנחנו לא יכולים לראות אותם‪ .‬והוא מדבר על אותו מתרגל שהולך ונותן‬
‫מנחה לנאורים‪ .‬זה יכול להיות לנאורים‪ ,‬זה יכול להיות מתן צדקה‪ .‬זה יכול להיות לתת תהילה לאל‪ ,‬או‬
‫איזה צורה של נתינה שאנשים עושים כדי לצבור חסד‪ ,‬או שיש בה חסד‪ ,‬שיש בה טוב‪.‬‬
‫אז נגיד שאדם הולך ונותן הרבה‪ .‬נותן הרבה שבח לאל אם הוא דתי‪ ,‬או נותן הרבה מינחה לבודהות אם‬
‫הוא בודהיסט‪ .‬כל הדברים האלה באים לצבור חסד‪ .‬יש בהם חסד‪ .‬יש בהם טוב‪ .‬מעשה נדיבות למיניהם‬
‫שאנשים עושים‪.‬‬
‫וכל אחד מאתנו צבר המון חסד‪ ,‬אחרת בכלל לא היינו כאן‪ .‬החסד הזה הוא שבכלל מביא אותנו לשמוע‬
‫את הדברים האלה‪ ,‬או להתעניין בכלל בדברים האלה‪.‬‬
‫שנייה אחת של כעס המופנה כלפי בודהיסטווה‬
‫אומר לנו מאסטר שנטידווה‪ ' :‬התקף אחד רציני של כעס כלפי האדם הלא נכון‪ ,‬מוחק עידנים של חסד‬
‫שצברנו ושעשינו ואנחנו אפילו לא יודעים את זה'‪.‬‬
‫זה מה שגורם לנו להזדקן ולחלות ולמות‪.‬‬
‫זה מה שהוא אומר לנו‪.‬‬
‫הפרשן שלנו אומר‪:‬‬
‫‪ Jangchub sempa‬זה בודהיסטווה‬
‫‪ - la mikpay‬ממוקד ב‪-‬‬
‫‪ - Kongtro‬כעס‬
‫‪ - chik gi‬רגע יחיד‬
‫‪ - ge-tsa‬שורש החסד‬
‫‪ - Tsawa ne‬מן השורש‬
‫‪ - jompar jepa‬להשמיד‬
‫כלומר‪ :‬שנייה אח ת של כעס המופנה כלפי בודהיסטווה עוקרת מן השורש את שורש החסד‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫כל מה שצברנו בכל העידנים‪ .‬ולפי הבודהיזם יש ג לגולים‪ ,‬זאת אומרת היו לי חיים לפני החיים האלה‬
‫וימשיכו להיות לי חיים אחרי החיים האלה‪ .‬לכל אחד מאיתנו‪ .‬אז כל החסד שצברתי בכל הגלגולים האלה‪,‬‬
‫אם אני מתכעסת על בודהיסטווה גדול זה נמחק‪.‬‬
‫אז אם זה נכון‪ ,‬הרי שכדאי להיזהר‪ ,‬נכון? אם זה נכון אז כדאי להיזהר‪ .‬אז איך אני אדע מי בודהיסטווה?‬
‫איך נדע מיהו בודהיסטווה? איזה דרך יש להבחין?' אמר רינפוצ'ה‪' :‬אין דרך‪ .‬אתה לא יודע'‪ ,‬כי‬
‫הבודהיסטוות פועלים בסתר‪ .‬בדיוק כמו ששמה מאסטר שנטידווה במנזר‪ .‬הבודהיסטוות הם ככה‪ ,‬הם‬
‫פועלים בסתר‪ .‬אתם לא יודעים‪ .‬אתם לא יודעים על יד מי אתם יושבים‪ .‬אין לכם מושג‪ .‬אז עכשיו צריך‬
‫ללכת בזהירות‪.‬‬
‫הגוף הפנימי ‪ -‬הקשר בין הגוף והתודעה‬
‫ואנחנו אומרים שכל המצבים המנטא ליים שיש לנו כמו‪ :‬כעס‪ ,‬אהבה‪ ,‬חמלה ‪ -‬לכל אלה יש ביטוי גופני‬
‫ויש מה שמקשר בין הגוף והמיינד‪ .‬אנחנו יודעים שכשאדם כועס אפשר למדוד את את זה‪ .‬נכון? הדופק‬
‫שלו אחר‪ .‬הנשימה שלו אחרת‪ .‬הבעת הפנים שלו אחרת‪ .‬זרימת הדם שלו אחרת‪ .‬אם מישהו זועם אפשר‬
‫לראות את זה עליהם בגוף שלהם‪ ,‬והם יכולים להרגיש את זה‪ .‬ואם הם חולים יכול להיגרם נזק ללב וכך‬
‫הלאה‪ .‬אז יש קשר בין הרגש‪ ,‬בין המיינד והגוף‪ ,‬על זה אין ויכוח נכון?‬
‫מה שמתווך בין המיינד והגוף‪ ,‬זה הגוף האנרגטי שלנו‪.‬‬
‫יש לנו גוף של הערוצים‪ .‬יש לנו ערוץ אנרגטי מרכזי שמתחיל בנקודה שבין הגבות‪ ,‬עולה למעלה לקדקד‬
‫ויורד לכוון עצם הזנב‪ ,‬לאורך הגב‪ ,‬ויש ערוצים צדדיים שמתחילים פה‪ ,‬באזור הנחיריים‪ ,‬וזה למה יש לנו‬
‫נחיריים‪ .‬זה למה התינוק מפתח נחיריים ברחם‪ .‬קודם יש ערוצים‪ ,‬אחר כך הגוף נוצר סביב הערוצים‪ ,‬כמו‬
‫קרח סביב ענף ביום קר‪.‬‬
‫אז יש לנו שני ערוצים צדדיים שמתחילים בנחיריים‪ .‬הולכים לאורך הערוץ המרכזי‪ .‬עולים למעלה וגם כן‬
‫יורדים‪ .‬והערוצים הצדדיים הולכים במקביל לערוץ המרכזי‪ ,‬קצת לפני עמוד השדרה‪ .‬ויש להם מקומות‬
‫מפגש‪ ,‬יש מקומות שהצדדיים מלפפים את המרכזי‪ .‬המקומות האלה זה מה שקוראים צ'אקרות‪ .‬יש לנו‬
‫כאן צ'אקרה (בקדקוד)‪ ,‬יש לנו כאן צ'קרה (בין הגבות) יש לנו בגרון צ'אקרה‪ ,‬יש לנו בלב צ'אקרה‪ .‬לא‬
‫בלב הפיזי ‪ -‬בקו של הלב‪ ,‬במרכז לכוון הגב‪ .‬באזור הטבור‪ ,‬באזור שמתחת לטבור‪ ,‬באזור המין ‪ ...‬יש לנו‬
‫צ'אקרות‪ .‬הצ'אקרות האלה יש להן תאור מלא תהילה‪ ,‬ואתם יכולים לראות ולמצוא באינטרנט‪ ,‬ובספרים‬
‫וכך הלאה‪.‬‬
‫למעשה הן מקומות של חנק‪ .‬פרט לישויות שהן או מוארות‪ ,‬או מאד קרובות להארה‪ ,‬אצל כל האחרים‬
‫זה מקומות של חנק‪.‬‬
‫כי מה שקורה‪ :‬אנרגיה כמו כעס ‪ -‬כעס זה אנרגיה‪ ,‬שיש לה ביטוי מנטאלי ויש לה ביטוי אנרגטי‪ ,‬זורם‬
‫בערוץ הימני‪ .‬תחשבו כאילו זה אוויר‪ .‬זה לא אוויר‪ ,‬אבל תחשבו במונחים לרגע של אוויר‪ .‬עכשיו הערוץ‬
‫הזה הולך ומלפף סביב ה[ערוץ] המרכזי‪ .‬וכשהוא מתמלא באנרגיה‪ ,‬אז זה חונק את [הערוץ] האמצעי‪.‬‬
‫התקף של כעס גדול פשוט חונק אותנו‪ .‬גומר את החיים שלנו‪ .‬ולהיפך‪ .‬אדם שמתחיל ללמוד איך להתגבר‬
‫על הכעס‪ ,‬פותח את הערוץ הזה‪ .‬ואתם רואים אנשים‪ ,‬במיוחד אם אתם מלווים אותם לאורך שנים‪ .‬יש‬
‫הבדל בין אדם שמזדקן כשהוא רתחן‪ ,‬ואדם שהוא לא רתחן‪ ,‬שהוא נעים סבר‪ .‬אלה מזדקנים אחרת מאלה‪.‬‬
‫והכל זה פונקציה של הערוץ המרכזי‪ .‬של כמה הוא פתוח וכמה הוא סגור‪.‬‬
‫ואצל רובנו ככולנו‪ ,‬רוב הזמן הוא פחות או יותר חנוק לגמרי‪.‬‬
‫כשיש מחשבה של אהבה‪ ,‬כשיש מחשבה של חמלה‪ ,‬כשיש מחשבה שמתחילה להבין את הקטע הזה‪ ,‬טיפ‬
‫טיפה אויר (זה בעצם פ ְַּראנָה‪ ,‬זה לא אויר)‪ ,‬טיפ טיפה פראנה‪ 1‬נכנסת לערוץ המרכזי‪ .‬וכל מטרת התרגול‪,‬‬
‫כל הספרים הקדושים‪ ,‬באים ללמד אותנו איך להכניס פראנה לערוץ המרכזי‪ .‬וזה מה שמפסיק את הסבל‪.‬‬
‫ואת זה אנחנו לא רואים‪ .‬אנחנו לא רואים מה קורה בתוך הגוף האנרגטי שלנו כשאנחנו מתכעסים‪.‬‬
‫‪ 1‬פרנה הוא השם הכולל לאנרגיה הרוחנית שזורמת בערוצים‪ .‬היא זו שאחראית על כל התפקוד שלנו‪ ,‬והיא גם אמצעי לעבוד‬
‫אתו בתרגול הרוחני‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫כל הכוח חיים שלנו‪ ,‬כל האהבה שלנו‪ ,‬החמלה שלנו‪ ,‬החוכמה שלנו ‪ -‬כל אלה הם בערוץ המרכזי‪ .‬במידה‬
‫שהוא חנוק אז יש לנו מעט מאלה‪ .‬במידה שאנחנו לא מבינים את המציאות שלנו‪ ,‬זה בגלל שהוא חנוק‪.‬‬
‫זה הסיבה שאנחנו חולים מזדקנים ומתים‪ ,‬זה שאנחנו חונקים את הערוץ המרכזי‬
‫הזה מבלי שאנחנו יודעים איך‪.‬‬
‫ולהיפך‪ ,‬אנשים שלומדים לפתוח אותו‪ ,‬הופכים את תהליך ההזדקנות‪.‬‬
‫אתם יכולים להגיד‪' :‬לא פגשנו כאלה'‪ .‬אם לא פגשתם כאלה‪ ,‬סימן שאתם עוד רחוקים משמה‪ .‬ככל שאדם‬
‫מתקרב לשמה בעצמו הוא מתחיל לפגוש אותם‪ .‬זה ביטוי לתרגול של אדם‪ .‬אז אם לא קראתם עליהם‬
‫בעתון זה לא בגלל שהעיתונאים לא בסדר‪ .‬יכול להיות שאתם פוגשים אותם ואתם לא יודעים לזהות‬
‫אותם‪.‬‬
‫הכעס מביא לנו סבל רב‬
‫והוא עובר הלאה‪ ,‬ואומר‪:‬‬
‫גם נגידים‪ ,‬אם שטופים בשנאה‪,‬‬
‫עלולים הם למצא את עצמם מותקפים‪,‬‬
‫ואף נשחטים בידי נתינים‬
‫אשר למחייה עליהם נסמכים‪.‬‬
‫"גם נגידים" ‪ -‬נגיד זה אדם עשיר שיש לו אולי משרתים‪ ,‬עבדים‪ ,‬שהוא משלם להם שכר ושתלויים בו‬
‫לפרנסתם‪ .‬אז הוא אומר‪":‬גם נגידים‪ ,‬אם שטופים בשנאה‪ ",‬מי שטוף בשנאה? הנגידים‪ .‬הנגידים‪,‬‬
‫"עלולים הם למצוא את עצמם מו תקפים ואף נשחטים בידי נתינים אשר למחיה עליהם נסמכים"‪.‬‬
‫זאת אומרת‪ ,‬הוא משלם להם שכר‪ ,‬הם תלויים בו למחייתם‪ .‬אבל אם הוא שטוף שנאה הם יכולים לקום‬
‫עליו ולהרוג אותו למרות שהם תלויים בו‪ .‬זאת אומרת זה יכול לחזור אליו‪.‬‬
‫ואז הוא אומר ‪ -‬וכולנו מכירים את זה ‪" -‬אין חדווה בליבו של מי שכועס"‪ .‬אין חדווה בליבו‪ .‬הוא עכור‪,‬‬
‫הוא שלילי‪ .‬ואף אחד לא רוצה להיות על יד אדם כזה‪ .‬אדם כעסן‪ ,‬אנשים מתרחקים ממנו‪ .‬בהדרגה‬
‫בהדרגה הוא מוצא את עצמו לבד‪ .‬הוא מוצא את עצמו בודד‪ .‬גם בני המשפחה התרחקו‪ ,‬וידידים יתרחקו‪.‬‬
‫כולנו מכירים את זה‪.‬‬
‫אין חדווה בלבו של מי שכועס!‬
‫מוקע על ידי ידידים וקרובים‪,‬‬
‫נדחה על ידי מי שעושרו הם חומדים‪,‬‬
‫כל שמחה ושלווה מלבו רחוקים‪.‬‬
‫זאת אומרת אנשים‪ ,‬בדרך כלל כאשר הם חומדים את עושרו של מישהו‪ ,‬באים ומתחנפים אליו‪ ,‬באים‬
‫ומנסים להתקרב אליו‪ ,‬ולעשות לו שרותים בתקווה שאולי הוא יוריש להם איזה נתח‪ .‬אם הוא רתחן‬
‫וכעסן ‪ -‬אפילו החנפנים בורחים‪.‬‬
‫ואז הוא אומר‪:‬‬
‫כל צרה מעין אלו – מן הכעס תבוא‪,‬‬
‫אויב מר הזורע מכאוב‪.‬‬
‫אך מי שהכניע עצמת כעסו –‬
‫בחיי הווה ועתיד תרבה שמחתו‪.‬‬
‫'אויב מר' הוא אומר‪ .‬הוא מתחיל עכשיו להיכנס לשפה של 'אויב' ‪ .‬עכשיו הוא מתחיל להיכנס איתנו לשפה‬
‫של אויבים‪" ,‬אני כנגד הכעס שלי" ‪ -‬ולשפה של מלחמה וקרב‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫והוא עכשיו לוקח את כל השפה הזאת של 'להילחם' ו'לחסל' ו'להרוג' ‪ ,‬ומפנה אותה אל האויב של הכעס‪.‬‬
‫וזה נותן משמעות חדשה לגמרי ל"שפוך חמתך" למשל‪ .‬ולכן גם קראנו לסדנה "להרוג את הכעס"‪ .‬והוא‬
‫יסביר לנו את זה גם הרבה יותר בהמשך‪ .‬ופה הוא מתחיל את המינוח הזה‪.‬‬
‫הוא אומר‪ ' :‬כשאנחנו כועסים כעס גדול על מישהו‪ ,‬אנחנו חונקים את החיים שלנו‪ .‬אנחנו גומרים את‬
‫החיים שלנו בצורה כזו' ‪ .‬ומי שרגיל להתכעס הרבה‪ ,‬מחיש את מותו‪ ,‬אין ספק‪ ,‬והוא יספר לנו עוד מעט‬
‫שזה גם לא יהיה נעים בדרך‪ .‬עד המוות‪.‬‬
‫לא רק זה‪ ,‬אלא שגם תלוי על מי מתכעסים‪ .‬ואם מתכעסים על בודהיסטווה גודעים את שורש החסד‪.‬‬
‫אז זה הפסוק הפותח שלו‪ .‬הפסוק הפותח שלו זה 'אתם יכולים להיות נורא טובים במשך הרבה עידנים‪.‬‬
‫התקף אחד של כעס יכול לגמור את כל זה‪ .‬תצטרכו עכשיו להתחיל מחדש את כל העידנים'‪.‬‬
‫אין עוולה שתשווה לשנאה‬
‫פסוק שני‪ ,‬וזה פסוק נורא מפורסם; כולם מצטטים אותו‪ :‬בואו תחזרו יחד איתי‪.‬‬
‫אין עוולה שתשווה לשנאה‪,‬‬
‫אין תרגול שדומה לפיתוח אורך רוח‪.‬‬
‫לכן בפיתוח אורך רוח השקע עצמך ידידי‪,‬‬
‫ברוב מרץ‪ ,‬עכשיו‪ ,‬בכל דרך שהיא‪.‬‬
‫טווח שלם של רגשות‬
‫והוא משתמש בהרבה מילים לכעס‪ :‬שנאה‪ ,‬חימה‪ ,‬ריתחה‪ ,‬הרבה מילים‪ .‬בשבילנו זה הכול באותה מחלקה‪.‬‬
‫למעשה מאסטר שנטידווה כולל בפרק טווח רחב מאוד של רגשות שליליים‪ ,‬מצבי תודעה שהם לעיתים‬
‫נסתרים מן העין – אך תמיד הרי אסון‪ ,‬זה כולל‬
‫‪-‬‬
‫להיות נוח לכעוס או להתעצבן על מישהו‪,‬‬
‫‪-‬‬
‫נטירת טינה‪ ,‬או חוסר היכולת לשחרר רגשות של כעס;‬
‫‪-‬‬
‫תחושות של קנאה;‬
‫‪-‬‬
‫כל טווח הרגשות של שמחה במפלת הזולת‪ :‬כמו למשל שאנחנו מביטים בסקרנות בתאונת‬
‫דרכים‪ ,‬כשאנחנו נהנים לקרוא בעיתון על הבעיות של פוליטיקאים ושחקני קולנוע‪ ,‬וזה כולל‬
‫אפילו תחושה של שביעות רצון חבויה כאשר מישהו שאיננו אוהבים מסתבך בצרות‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫ואפילו סתם להיות "במצב רוח לא טוב"‪.‬‬
‫הוא אומר‪" :‬אין עוול יותר גדול‪ ,‬לא לזולת‪ ,‬ולא לי‪ ,‬כשליבי מלא שנאה‪".‬‬
‫אין נזק יותר גדול מזה שאת יכולה לעשות לעצמך מאשר להתהלך‬
‫עם לב מלא כעס‪ ,‬או שנאה או רתחה או טינה‪ .‬אין יותר גדול‪.‬‬
‫התרגול הכי קשה‪.‬‬
‫ולמעשה‪ ,‬זה התרגול אולי הכי קשה‪.‬‬
‫כשבא לכם להתרתח על מישהו‪ ,‬מישהו שממש מרתיח את דמכם עושה את זה שוב ושוב; לחלוטין‬
‫לא צודק‪ ,‬לא בסדר – ללכת במצב הזה ו לא להגיב בכעס זה תרגול מאד קשה‪ .‬אולי הכי קשה‪ .‬אולי‬
‫הכי קשה‪ .‬זה מה שהוא אומר לנו‪.‬‬
‫אין עוולה שתשווה לשנאה‪ ,‬זה מצד אחד‪ ,‬מצד שני אין תרגול שדומה לפיתוח אורך רוח‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫אם אתם עומדים במצב הזה שבו באופן רגיל אולי הייתם מתרתחים‪ ,‬ואתם נמנעים‪ ,‬או לרגע עוצרים את‬
‫התגובה‪ ,‬אולי אתם לא יכולים לגמרי לעצור אותה‪ ,‬אבל אולי אתם יכולים להשהות אותה קצת‪ .‬ההשהיה‬
‫הזאת‪ ,‬היא תרגול נפלא; היא תרגול שצובר המון חסד‪ .‬כי אם עכשיו אתם יכולים להשהות לחמש שניות‪,‬‬
‫בפעם הבאה אולי תשהו שבע שניות‪ ,‬ואין גבול לאן שתוכלו להגיע עם ההשהיה‪ .‬ויכול להיות שלא‬
‫תתפוצצו בכלל‪ .‬וזה תרגול נפלא‪ ,‬מי שמסוגל לעשות את זה‪ .‬אז הוא אומר 'אין תרגול שדומה לפתוח‬
‫אורך רוח‪ ,‬ולכן חייבים להשקיע את עצמנו בזה'‬
‫עוד מנזקיו של הכעס‬
‫פסוק ‪ .3‬בואו נקרא ביחד‪.‬‬
‫מי שכאב השנאה מענה את רוחם‪,‬‬
‫לעולם לא תשכון השלווה בלבם‪.‬‬
‫תנדוד לה שנתם‪ ,‬ותרחק מנוחתם‪,‬‬
‫וכל עונג שהוא להם יהיה זר‪.‬‬
‫אז עכשיו הוא מדבר איתנו על נזקים שאנחנו יכולים לראות; נזקים שאנחנו יכולים לראות אצל אנשים‬
‫שכועסים‪ ,‬או שאנחנו מכירים על עצמנו‪ .‬בעוד שקודם הוא דיבר על דברים שהיו חבויים‪ ,‬אנחנו לא‬
‫רואים‪ ,‬אנחנו לא רואים איך החסד הזה נמחק‪ ,‬ואיך הערוצים שלנו נחנקים והחיות שלנו אוזלת‪.‬‬
‫להתגברות על הכעס יש ברכה גם בחיי הווה וגם בחיי עתיד‬
‫בפסוק ‪ 6‬הוא אומר ‪:‬‬
‫כל צרה מעין אלו‪ -‬מן הכעס תבוא‪,‬‬
‫אויב מר הזורע מכאוב‪.‬‬
‫אך מי שהכניע את עצמת כעסו ‪-‬‬
‫בחיי הווה ועתיד תרבה שמחתו‪.‬‬
‫הוא אומר‪ :‬מצד אחד זה אויב איום ונורא‪ ,‬ואין צרה גדולה מלהיות נגוע בשנאה או בכעס‪ .‬אבל מי שכבר‬
‫הצליח‪ ,‬מי שהתגבר על הכעס ‪ -‬והוא מתכוון לא חד פעמי‪ ,‬מישהו שהכניע את כל העוצמה הזאת‪ ,‬שזה‬
‫כבר לא שולט בו‪ ,‬שהוא כבר לא רתחן ‪" -‬בחיי הווה ועתיד תרבה שמחתו‪".‬‬
‫א‪ .‬גם בחיים האלה יהיה לו הרבה יותר כיף‪ :‬ניסיונות קטנים אך עקביים להילחם בנטייה שלנו‬
‫להתכעס ישנו את הקארמה שלנו‪ ,‬ויביאו לנו ימים טובים ונעימים עוד בחיים אלו‪.‬‬
‫ב‪ .‬וגם יש לזה השלכות בחיי עתיד‪ :‬מכיוון שאנו מכלים מידה פוחתת והולכת של קארמה טובה‪ ,‬ואז‬
‫עולמנו מתחיל להשתנות בקצב הרבה יותר מהיר‪ .‬ואפילו אם יהיה עלינו לשוב ולהתגלגל לתוך‬
‫חיים סובלים בעתיד‪ ,‬נחווה אותם כחיים משמעותיים ונעימים‪.‬‬
‫כיצד מתעורר הכעס?‬
‫עכשיו‪ ,‬בפסוק ‪ 7‬הוא מתחיל לתאר איך הכעס מתחיל להתעורר‪.‬‬
‫הוא אומר ככה‪:‬‬
‫כל דבר שאפגוש‪ ,‬ושבו לא אחפוץ‪,‬‬
‫או מכשול המעכב מילוי תשוקתי‪,‬‬
‫מזון הוא לאש של הנגע בלב‪,‬‬
‫שרוחי מדכא וכעסי מלבה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫הוא אומר איך מתעורר הכעס‪ -‬אני פוגשת משהו שאני לא רוצה; אני פוגשת משהו שמאוס עלי; מישהו‬
‫בא ואני לא אוהבת אותם‪ ,‬או שהם נודניקים‪ ,‬או שהם מציקים לי‪ ,‬או שהם פוגעים בי‪ ,‬או שהם תוקפנים‪,‬‬
‫או שהם‪ ,‬כמו שגולדה הייתה אומרת‪" ,‬לא נחמדים"‪.‬‬
‫אני פוגשת מישהו לא נחמד‪ .‬מה קורה? מתחילה‪ ...‬להתעורר איזו שפיטה‪ ,‬או איזו ביקורת או איזו אי‬
‫נחת‪ .‬אני מתחילה קצת לצאת מהשמחה שלי‪ .‬משהו לא נעים‪ .‬לא נחמד‪ .‬זה דבר אחד שקורה‪.‬‬
‫צורה אחרת שזה קורית‪ :‬זה כשאני רוצה מאד משהו ובא איזה מכשול‪ .‬מישהו מפריע לי‪ .‬אני רוצה להשיג‬
‫את הדבר הזה ובא מישהו ו חוטף לי את זה‪ .‬מישהו או משהו‪ .‬אני רוצה להשיג בן‪-‬אדם או חפץ‪ ,‬ובא‬
‫מישהו וחוטף לי את זה‪ ,‬או בא לפני‪ ,‬או מפריע לי‪ ,‬או שם לי רגל‪ .‬או משהו כזה קורה‪ .‬אז‬
‫או שבא משהו שאני לא רוצה‪.‬‬
‫או שמשהו מפריע לי להשיג את מה שאני כן רוצה‪.‬‬
‫אז בשני המצבים מתחיל הכעס לעלות‪.‬‬
‫אז הוא קודם כל מאיר לנו ככה עם האור‪ :‬שימו לב‪ ,‬שימו לב‪ .‬אתם רוצים לנצח את הכעס? תתחילו לפתח‬
‫מודעות למתי קורים המצבים האלו‪ .‬שימו לב‪ ,‬אתם רוצים משהו? אה אה‪ .‬זהירות‪ .‬שימו לב‪ .‬מישהו יכול‬
‫לבוא ולקחת‪ .‬עכשיו מה יהיה? עכשיו מה תעשו?‬
‫או להיפך‪ .‬מופיע מישהו שאתם לא כל‪-‬כך שמחים בו‪ ,‬או שנראה לכם עדיף שהוא לא יהיה לידכם ‪-‬‬
‫עכשיו סכנה‪ ,‬כאילו פעמון האזעקה‪ .‬אתם צריכים עכשיו להיזהר‪ .‬כי מעכשיו אם לא תיזהרו‪ ,‬אתם עלולים‬
‫ליפול‪.‬‬
‫בפסוק זה מאסטר שנטידווה משתמש בביטוי "להזין את האש" ‪ ,‬ובכך הוא מתחיל בעצם את ההאנשה של‬
‫הכעס‪ ,‬כאילו הכעס הוא אדם שאנו מזינים אותו‪ .‬מיהו אדם זה?‬
‫האויב הנורא של הכעס‬
‫בפסוק הבא‪ ,‬הוא מוציא את המרצע מן השק‪ .‬אולי ביחד‪,‬‬
‫יריב כה נורא‪ ,‬אשר כל מטרתו‬
‫רוב כאב ויגון להביא אל קרבי‪.‬‬
‫על כן אחסל ואשמיד לחלוטין‬
‫כל דבר שתומך באויב זה שלי!‬
‫מי זה ה‪"-‬יריב הנורא"? הכעס והשנאה‪.‬‬
‫עכשיו אנחנו כבר קצת מתחילים להבין למה זה יריב כל כך נורא‪ :‬כי הוא מחסל אותי‪ ,‬הוא גומר את חיי‪,‬‬
‫הוא חונק אותי‪ .‬בגללו אני מזדקנת חולה ומתה‪ .‬בגללו אני לא ישנה בשקט‪ ,‬ואין חדווה בליבי‪ ,‬ואנשים‬
‫מתרחקים ממני‪ ,‬וכל הדברים שהוא תאר לנו קודם‪.‬‬
‫והוא אומר‪ :‬היריב הזה רק מחפש רוב כאב ויגון להביא אליי‪ .‬זה כל מה שהוא מחפש‪ .‬הוא לא חבר שלי‪,‬‬
‫הוא לא מחפש את טובתי‪ .‬הוא עושה פה האנשה (בא')‪ .‬זה איזה מן אויב נורא שרק מחפש להתאנות לי‬
‫ולהציק לי ולהכאיב לי‪.‬‬
‫והוא אומר‪' :‬עם אויב כזה אנחנו לא הולכים יותר לשחק משחקים'‪.‬‬
‫אנחנו לא הולכים להיות פייסנים עם האויב הזה‪ .‬כי האויב הזה‪ ,‬הוא כבר השמיד‬
‫אותי והציק לי והרג אותי וגרם לי סבל באין ספור עידנים‪.‬‬
‫אז אין לי מה לשחק משחקים עם האויב הזה‪ ,‬עליו אני צריכה לקום ואותו להשמיד‪,‬‬
‫עליו אני צריכה לשפוך חמתי‪ .‬לא על האדם שמרגיז אותי‪,‬‬
‫אלא על הכעס שלי‪ ,‬על התגובה שלי למה שקורה שמה‪.‬‬
‫כי זה מה שהורג אותי‪ .‬לא הם‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫להרוג את הכעס‬
‫אם נחזור לרגע לפסוק הראשון של הפרק על אורך רוח ‪ ,‬הוא אומר‬
‫חסדים שצברנו באלפי עידנים –‬
‫בהתקף יחידי של זעם כלים ‪,‬‬
‫ועמם כל הטוב של מעשי נדיבות ‪,‬‬
‫וברכה ממתן של מנחה לנאורים ‪.‬‬
‫בגרסה הסנסקריט יש כאן משחק מילים שאינו בא לידי ביטוי בתרגום הטיבטי וגם לא עובר טוב לעברית‪.‬‬
‫המילה בסנסקריט ל"כעס" שבה הוא משתמש בפסוק היא ‪ ,pratigha‬והמילה ל"להשמיד" או "לכלות"‬
‫היא ‪ .pratihanti‬שתי המילים באות מאותו שורש‪ ,√han ,‬שפירושו "להכות"‪ ,‬ושורש זה נמצא גם‬
‫בבסיס המילה ‪ ahinsa .a-hinsa‬זה "אי אלימות" בסנסקריט‪.‬‬
‫מכאן שהמילה המופיעה בפסוק בסנסקריט לכעס היא "המשמיד" – הכעס הוא גורם המשמיד ומכלה שנים‬
‫ארוכות של מאמצים שעשינו בכדי לצבור קארמה טובה‪.‬‬
‫נושא זה‪ ,‬ואותו השורש ל "הרס"‪ ,‬מופיע לאורך כל הפרק על אורך הרוח‪:‬‬
‫מאסטר שנטידווה מפציר בנו‬
‫להפנות את הכעס המשמיד חזרה אל הכעס עצמו‪ ,‬ולהשמיד אותו‪.‬‬
‫הביאור שבו אנחנו משתמשים מציין שמשחק מילים זה מקורו בהסבר על המילה "כעס" הנמצא בסוטרה‬
‫הנקראת "המשחק של מנג'ושרי"‪.‬‬
‫החלק ‪ prati‬של המילה‪ ,‬פירושו "אישי"‪ .‬וזה מציין ש‪-‬כל מקרה אישי של כעס חמור הורס מסות עצומות‬
‫של קארמה טובה‪ ,‬אישית‪ ,‬שנעשתה בעבר‪.‬‬
‫*******‬
‫אז עדיין‪ ,‬עד עכשיו מה שקראנו‪ ,‬אלו לא שיטות אולטימטיביות‪ ,‬עוד לא הגענו‪ .‬אבל הוא מתחיל לפתוח‬
‫את הפאזל‪ .‬מתחיל לעשות לנו הכרה עם מה שקורה‪.‬‬
‫אתם מתחילים להרגיש את העוצמה שלו‪ .‬הוא לא משחק משחקים‪ .‬הוא אומר‪:‬‬
‫הכעס זה יריב נורא‪ ,‬ואתם לא הולכים איתו בעדינות‪ .‬אתם הולכים איתו בתבונה‪,‬‬
‫אבל לא משחקים איתו משחקים‪ .‬אתם לא רוצים לתת לו קיום‪.‬‬
‫(תפילת המנדלה)‬
‫‪11‬‬