1. No category

‫ל"ב ‪21‬‬
‫לקראת בגרות ‪21‬‬
‫מטרת התוכנית – טיפוח מרבי של האוטונומיה של היחיד על מנת שיוכל‬
‫לקיים חיים של איכות {רווחה אישית ‪ ,‬חומרית ‪ ,‬זכויות וכו'}‬
‫מטרת משנה – טיפוח מודעות עצמית ‪ ,‬טיפוח תפיסת עולם המבוססת על‬
‫הכרה בזכות ובחובה להכוונה עצמית ‪ ,‬לבחירה חופשית ‪ ,‬להצבת מטרות‬
‫למימוש מטרות ולהערכת תוצאות‪.‬‬
‫טיפוח מוטיבציה להמשך למידה ומעורבות בחיים החברתיים ובחיי העבודה‬
‫לאחר היציאה מבית הספר‪.‬‬
‫פיתוח מרבי של מיומנויות לחיים עצמאיים כמרכיב מרכזי באוטונומיה של‬
‫היחיד ‪ .‬פיתוח היכולת והפתיחות ליצירת יחסים בין אישיים משמעותיים ‪.‬‬
‫מעבר מהמושג שילוב למושג השתלבות‬
‫שאלה לחברי הפאנל‪ :‬מה ההבדל בין שילוב להשתלבות‬
‫שילוב – ילד פאסיבי מתאימים אותו משלבים אותו ‪.‬‬
‫השתלבות – תהליך הדדי שדורש הן מהילד והן מן הסביבה‬
‫איכות חיים –‬
‫" איכות חיים היא תפיסה המשפיעה על רצונו של האדם לתנאי החיים‬
‫ההולמים את סגנונו ומבוססים על שמונה מוקדים בחייו‪:‬‬
‫‪ .1‬רווחה רגשית ‪ -‬ביטחון ‪ ,‬אושר ‪ ,‬שחרור מלחצים תפיסת אני‪...‬‬
‫‪ .2‬יחסים בינאישיים – אינטמיות ‪ ,‬רגשות ‪ ,‬משפחה ‪ ,‬אינטראקציות‪...‬‬
‫‪ .3‬רווחה חומרית‪ -‬כבוד ‪ ,‬מצב כלכלי ‪ ,‬ביטחון ‪ ,‬מעמד סוציו אקונומי‪...‬‬
‫‪ .4‬התפתחות אישית – השכלה ‪ ,‬מיומנויות ‪ ,‬הגשמה ‪ ,‬יכולות אישיות ‪...‬‬
‫‪ .5‬רווחה פיזית – בריאות ‪ ,‬תזונה ‪ ,‬בילוי ניידות ‪ ,‬בילוי בשעות הפנאי‪...‬‬
‫‪ .6‬נחישות עצמית – אוטונומיה ‪ ,‬בחירה‪ ,‬הכוונה עצמית ‪ ,‬קבלת החלטות‪.‬‬
‫‪ .7‬שילוב חברתי‪ -‬קבלה ‪ ,‬מעמד ‪ ,‬תמיכה ‪ ,‬סביבת עבודה‪ ,‬חוקים‪...‬‬
‫‪ .8‬זכויות – פרטיות ‪ ,‬הצבעה ‪ ,‬גישה ‪ ,‬כבוד ‪ ,‬אחריות ‪ ,‬אזרחות‪...‬‬
‫המימדים הללו צריכים להיות מוערכים ע"פ שני מדדים‪ :‬מדד סוביקטיבי‬
‫– הערכה אישית של האדם‪ ,‬מדד אובייקטיבי – הערכה תפקודית‪.‬‬
‫{שאלוק ‪} 2000,‬‬
‫בתוכניות ההכנה לחיים נתמקד בכמה נושאים‪:‬‬
‫‪ .1‬טיפוח עצמי ‪ /‬עצמאות אישית – אכילה ‪ ,‬לבוש ‪ ,‬ניקיון אישי‪ ,‬היגיינה‪.‬‬
‫‪ .2‬קשר בין אישי חברתי – יחסי גומלין חברתיים ‪ ,‬נורמות וערכים‬
‫חברתיים ‪ ,‬תקשורת הולמת ‪ ,‬ביטוי אישי‪.‬‬
‫‪ .3‬שימוש במשאבים קהילתיים‪ -‬מעורבות בקהילה ‪ ,‬ניעות בקהילה ‪,‬‬
‫מתקנים בקהילה ‪ ,‬גישה לשירותי חירום‪ ,‬גישה לשרותים פרטיים ‪...‬‬
‫‪ .4‬בריאות וביטחון – תזונה נכונה ‪ ,‬בריאות גופנית ‪ ,‬בריאות נפשית ‪,‬‬
‫מילוי צרכים בסיסיים‪.‬‬
‫‪ .5‬ידע והשכלה – רכישת מיומנויות אקדמיות ומעשיות במושגים של‬
‫חיים עצמאיים והשכלה‪.‬‬
‫‪ .6‬עולם העבודה – מיומנויות וכישורים תוך אישיים ובין אישיים‬
‫הקשורים לעולם העבודה‪{ .‬לדוגמא – יחסי עובד מעביד ‪ ,‬תגמול שכר‪.‬‬
‫‪ .7‬נחישות עצמאית וסנגור עצמי – בחירה ‪ ,‬הצבת מטרות וביצוען ‪,‬‬
‫עמידה על הזכויות ‪ ,‬לימוד וביצוע לו"ז ‪ ,‬פניה לעזרה בעת הצורך ‪...‬‬
‫‪ .8‬פנאי – תרבות וצפייה בטלביזיה ‪ ,‬מקומות בילוי ‪ ,‬מרכזים קהילתיים ‪,‬‬
‫יחסים עם חברים ‪ ,‬תרבות קריאה‪.‬‬
‫‪ .9‬חינוך מיני חברתי – פרוט בהתאם לתוכנית הלימודים של האגף‬
‫לתוכניות לימודים והאגף לחינוך מיוחד‪.‬‬
‫הבסיס לעבודה – מודל הומנסטי חינוכי כיסוד לתוכנית הוראה מילדות‬
‫לבגרות‪{ .‬התוכנית מבוססת על הומנסטיות התוכנית היא לא טיפולית‬
‫אלא חינוכית}‬
‫אישיות‬
‫ערכים‬
‫נורמליזציה ואיכות חיים‬
‫מוכנות ולמידה‬
‫פסיכו' הומניסטית‬
‫{צרכים אישיים}‬
‫בתוכנית זו התלמיד נמצא במרכז ‪ ,‬על מנת ליישם את התוכנית יש‬
‫לצאת מאירוע משמעותי עבור התלמיד אנו כמורים מתחברים לאותו‬
‫אירוע משמעותי וכך מגיעים לתוכניות חינוכיות לימודיות‪.‬‬
‫זהות של אדם נחלקת לכמה שלבים הילדים עם הצרכים המיוחדים לא‬
‫עוברים תהליכים שאנו עושים באופן טבעי ‪ ,‬בתוכנית זו לוקחים בחשבון גם‬
‫את אישיותו של הילד ‪ ,‬מסתכלים מעבר ללקות שלו‪.‬‬
‫בחירת התכנים – מתבססת על אישיות התלמיד אך גם על מאגר תוכניות‬
‫הלימודים הקיימות‪.‬‬
‫דרך ההוראה המרכזית – מודל "מעגל ההפנמה" {למידה לא מטפל ומטופל‬
‫אלא למידה בקבוצה אשר יוצרת משמעות‪ .‬דרך אינטראקציות עם אנשים‬
‫בקבוצה עוברים התלמידים תהליכים של שינוי‪.‬‬
‫אחד מתוצרי התוכנית ‪ -‬עבודה מקצועית בצוות רב מקצועי ‪ ,‬כל אנשי‬
‫המקצוע לוקחים חלק בתוכנית‪.‬‬
‫שאלה לדיון ‪ :‬מה ההבדל בין נורמליזציה לאיכות חיים ?‬
‫נורמליזציה ‪ -‬מלשון לנרמל ‪ ,‬הדגש הוא על הנורמה להפוך את‬
‫בעלי הצרכים המיוחדים לנורמאליים‪.‬‬
‫איכות חיים – היתמקדות בפרט {‪ 8‬הנושאים עליהם דיברנו} ‪.‬‬
‫מה השוני ?‬
‫מה השוני‬
‫נורמליזציה‬
‫איכות חיים‬
‫הנורמה היא ערך מרכזי‬
‫יש לאפשר לאדם עם‬
‫הליקוי להיות כמו כולם‪.‬‬
‫הזכות להיות שונה היא‬
‫ערך מרכזי‬
‫יש לאפשר לאדם עם‬
‫הליקוי לנהל אורח חיים‬
‫קרוב ככל האפשר לנורמלי‪.‬‬
‫יש לאפשר לאדם עם‬
‫הליקוי לנהל אורח חיים‬
‫על פי צרכיו וסגנונו‬
‫האישי‬
‫יש לאפשר לאדם עם‬
‫הליקוי להיות מצמאי‪.‬‬
‫יש לאפשר לאדם עם‬
‫הליקוי להיות אוטונומי‬
‫כיצד נשיג זאת‬
‫הקניית מיומנויות בחיי‬
‫היום יום הקרובות‬
‫לנורמה‪.‬‬
‫מערכת ערכים מגובשת‬
‫שהאדם עם הליקוי‬
‫הפנים‪.‬‬
‫מה תפקיד מערכת החינוך‬
‫באמצעות אימון במיומנויות‬
‫הקשורות לתפקוד עצמאי‪.‬‬
‫באמצעות בחירה‬
‫ועיקרון של כבוד הדדי‪.‬‬
‫מה הגישה לאדם עם הליקוי‬
‫נצפה מהאדם עם הליקוי את‬
‫המצופה מהנורמה‪.‬‬
‫נזמן לו התנסויות בבחירה ויכולת‬
‫לשלוט בחייו‬
‫נקנה לו ידע על חוקים ונורמות‪.‬‬
‫נפתח בו תובנה לגבי כישוריו‪,‬‬
‫מגבלותיו ורצונותיו באמצעות‬
‫דיונים בקבוצת השווים‪.‬‬
‫הכלי המרכזי של התוכנית ל"ב ‪ 21‬הוא ‪ -‬מודל מעגל ההפנמה‪.‬‬
‫מודל מעגל ההפנמה הוא סדרה של דיונים בין חברי הקבוצה‬
‫שמתחילים מהתנסות‪ /‬חוויה‪ .‬בעבר ההתנסות הייתה יותר‬
‫תאורתית היום ההתנסות והחוויה הם המקור ללמידה ‪ ,‬מזמנים‬
‫חוויה או יוצאים מחוויה שקרתה וממנה יוצאים ללמידה‪.‬‬
‫החוויות שנבחר יגיעו משני מקורות – או מהתלמיד עצמו או‬
‫מתוכנית הלימודים הבית ספרית‪.‬‬
‫הדגש בתוכנית הוא האוטונומיה של המורה אם יש התרחשות‬
‫מסוימת שניתן לדבר עליה יש למורה אפשרות לעצור הכל ולדבר על‬
‫אותה התרחשות‪.‬‬
‫לדוגמא – נעילת דלת ע"י תלמיד – מתי נועלים‪ ,‬משמעות של להיות נעול ‪,‬‬
‫מודעות לפתיחת הדלת ‪ ,‬זימון התרחשויות נוספות‪.‬‬
‫•האירועים הנבחרים צריכים להתאים לגיל ההתפתחותי של התלמיד ולכלל‬
‫הקבוצה‪.‬‬
‫במעגל ההפנמה הופכים את החוויה מפרטית לקבוצתית מעגל הלמידה‬
‫מתרחב – הרחבה לעוד סיטואציות במקרים שונים ‪ ,‬עם אנשים שונים ‪,‬‬
‫בזמנים שונים‪ .‬כך מתרחשת הפנמה ‪{ .‬דוגמא אלי}‬
‫ברגע שהאירוע הוא חוויה קולקטיבית מתרחשת למידה משמעותית יותר‪.‬‬
‫‪ .1‬שלב הפתיחה – חוויה אישית‬
‫• בירור מידת ההתחברות של‬
‫התלמיד אל החוויה והמשמעות‬
‫שיש לו בעיניו‪.‬‬
‫•‬
‫תפקיד המורה – לאפשר לכל‬
‫תלמיד ותלמיד להעלות בפני‬
‫הקבוצה חוויה פרטית ‪ ,‬ולהזמין‬
‫את הקבוצה להגיב לדבריהם‬
‫‪ .2‬שלב הדיון – בידוד המרכיבים‬
‫הקוגניטיביים‬
‫• קביעת המושגים והנורמות‬
‫החברתיות שצריך ללמד ‪,‬‬
‫והעלאת פתרונות ליישום‪.‬‬
‫•‬
‫תפקיד המורה – להקנות ידע‬
‫חדש ‪ ,‬להבהיר מושגים חדשים ‪,‬‬
‫לאמן בביצוע פתרונות וללמד‬
‫נורמות וערכים מקובלים‬
‫‪ .3‬שלב השיחה הפתוחה‬
‫• מהו השוני שחל בהתייחסותו של התלמיד לחוויה לאחר בידוד המרכיבים‬
‫הקוגניטיביים? האם בזמן השיח ניצלו התלמידים ידע שלמדו? אלו רצונות‬
‫הביעו‪ ,‬מהן הפתרונות שהעלתה הקבוצה? באיזה מידה הפתרונות‬
‫רלוונטיים? האם ראוי להוסיף פתרון שלא הועלה? איזו אינטראקציה‬
‫התרחשה בקבוצה?‬
‫•‬
‫תפקיד המורה – להנחות דיון ולהזמין את הקבוצה להגיב על דברי‬
‫התלמידים ‪ ,‬ליצור אינטראקציה בתוך הקבוצה‪ ,‬להדגיש את בחירתו של‬
‫התלמיד‪.‬‬
‫‪ .4‬שלב ההתנסות החוזרת –‬
‫• איזו התנסות חוזרת צריך לתכנן‬
‫? מה ראוי להיות מוקד‬
‫ההתנסות? האם ההתנסות‬
‫תאפשר ת יישום הפתרון הנבחר‪.‬‬
‫•‬
‫תפקיד המורה – לצפות ביישום‬
‫הפתרון ולבדוק את מידת‬
‫התאמתו לתלמיד‪.‬‬
‫‪ .5‬שלב הדיון החוזר –‬
‫• האם יש שוני בין החוויה לבין ההתנסות החוזרת ?‬
‫האם התלמיד חש בשוני? האם מסוגל לנסח‬
‫במילים? האם נוצרה אינטראקציה בתוך הקבוצה‪.‬‬
‫•‬
‫תפקיד המורה – להנחות תהליך רפלקטיבי ‪,‬‬
‫שימוש בשפה המאפשרת השוואה ‪ ,‬לעזור בשחזור‬
‫מצבים לצורך תיאור ההשתנות ‪ ,‬לאפשר לתלמיד‬
‫להבין את שאירע ולזמן תקשורת בין התלמידים‬
‫בקבוצה‪.‬‬
‫‪ .6‬שלב התוצר‪.‬‬
‫• במשך הזמן יבדוק המורה באיזו מידה יוזמים תלמידיו פתרונות‬
‫חלופיים ‪ ,‬האם התלמידים מיישמים את שרכשו בתהליך הלמידה‬
‫כאשר הם מתייחסים לאירועים שהשתתפו בהם‪.‬‬
‫•‬
‫תפקיד המורה – לצפות בהתנהגות התלמיד ולציין את מידת‬
‫האוטונומיה ואת שיקולי הדעת שהתלמיד מפעיל‪.‬‬
‫דוגמא של השלבים במודל מעגל ההפנמה ע"י תיאור מקרה‪.‬‬
‫תיאור המקרה‪ -‬ארז אירגן מסיבה בביתו השקיע מאוד ‪ ,‬הגיעו הרבה ילדים‪ .‬דני לא‬
‫אהב את הכיבוד ונדנד להזמין פיצה ‪ .‬כולם נהנו אך ארז נפגע ונעלב מכך‪ .‬הילדים‬
‫האשימו את דני וגם דני נעלב מכך‪.‬‬
‫יישום ע"פ מודל מעגל ההפנמה‪:‬‬
‫‪ .1‬שלב הפתיחה – ניתוח אירוע‪ :‬שלב חשוב מאוד ליישור קו בין ילדים כי ילדים‬
‫תופסים את המציאות באופן שונה‪.‬‬
‫בניתוח אירוע מתייחסים לכמה מרכיבים‪ :‬רקע ‪ ,‬התרחשות ‪ ,‬סיום‪.‬‬
‫רקע‪ -‬מי? ‪ ,‬מתי?‪ ,‬איפה? – מי השתתף במסיבה ‪ ,‬מתי היא הייתה ואיפה היא הייתה ‪.‬‬
‫התרחשות – מהלך הדברים ‪ ,‬מה קרה?‬
‫סיום ‪ -‬מה קרה בסוף ההתרחשות‪ .‬באירוע זה גם דני וגם ארז יצאו פגועים‪.‬‬
‫• בשלב זה מתחילים לחבר את יתר חברי הקבוצה למשל – משהו היה בעוד מסיבת‬
‫יום הולדת ? איך הרגישו שם?‬
‫אפשר לעשות את ניתוח האירוע דרך סימולציות ‪ ,‬אפשר להתחיל בצילומי וידאו ‪,‬‬
‫תיאטרון בובות ‪ ,‬סיפורים‪.‬‬
‫‪ .2‬שלב הדיון – חידוד מושגים ‪ ,‬הוספת ידע שקשור לאותה חוויה ‪ ,‬זהו חלק של למידה‬
‫קוגניטיבית‪ .‬אפשר לדבר על התנהגות נורמטיבית – איך מתנהגים במסיבה ‪ ,‬איך‬
‫מתנהגים כאשר נמצאים אצל משהו אחר‪ ,‬ניתן לעשות טבלה מארח – אורח ‪ ,‬בבית שלי‬
‫– בבית של אחרים ‪ .‬מי שלא נכח במסיבה יכול לשתף איך מרגיש למרות שלא היה איך‬
‫היה מרגיש אם כן היה – זוהי התנסות בחשיבה היפוטתית‪.‬‬
‫שלב ‪ 3‬שיחה פתוחה – חזרה לחוויה הראשונה‪ .‬סביר להניח שתהיה התייחסות אחרת כיוון‬
‫שנעשה תהליך למידה‪ .‬זהו השלב להעלאת פתרונות אפשריים – מה הייתה הבעיה והמם‬
‫הפתרונות האפשריים ‪ ,‬באופן קבוצתי מחליטים על האפשרות הטובה ביותר‪.‬‬
‫שלב ‪ 4‬התנסות חוזרת‪ -‬לארגן שוב מסיבה וליישם את מה שנלמד בתהליך‪ .‬התנסות‬
‫חוזרת יכולה להיות גם בכיתה במשחק סימולציה {פחות טוב}‪.‬‬
‫שלב ‪ 5‬דיון חוזר‪ -‬השוואה בין התנסות ראשונה לשנייה‪ .‬זהו שלב התובנה והוא מאוד חשוב‬
‫‪ .‬מה קרה בפעם הראשונה ומה הביא לשינוי ומה קרה בפעם השנייה‪.‬‬
‫כך נוצרים ידע חדש ותובנה‪.‬‬
‫שלב ‪ 6‬התוצר‪ -‬שיח ‪ ,‬דיאלוג ‪ ,‬הפנמה ‪ ,‬הכללה והעברה למצב אחר שלי ‪ ,‬נורמות ‪ ,‬ערכים‪.‬‬
‫אירוע מספר ‪ – 1‬שי התקבל לעבודה כגנן‪ .‬ביום הראשון לעבודתו לימד‬
‫אותו המעסיק לגרף שטחים ולהקפיד לא לפגוע בצמחים בזמן ביצוע‬
‫הגירוף‪ .‬שי תרגל את העבודה עם המעסיק פעמיים והתחיל לעבוד‬
‫באופן עצמאי‪ .‬לאחר שעבד כשעתיים המעסיק בדק את עבודתו והעיר‬
‫לשי הערות המכוונות לאופן הביצוע של העבודה‪ .‬שי נעלב ולמחרת לא‬
‫הגיע לעבודה ולא הודיע למעסיק‪.‬‬
‫אירוע מספר ‪ - 2‬תלמידי כיתה ז' לומדים את השירותים אשר ניתן‬
‫לקבל ברשות המקומית‪ .‬במסגרת זו הם יצאו לרשות כדי ללמוד מהן‬
‫המחלקות הקיימות‪ .‬כדי להגיע לרשות המקומית הם צריכים לנסוע‬
‫באוטובוס‪ .‬בכוונת המורה היה ללכת ברגל עד התחנה הקרובה ו"לקחת"‬
‫שם את האוטובוס‪ .‬הם יצאו מחצר בית הספר ‪ ,‬בדרכם לתחנה הקרובה ‪,‬‬
‫המורה הלכה מאחור כאשר התקרבו לתחנה אף אחד מהתלמידים לא‬
‫ציין זאת הם המשיכו ללכת וחלפו על פני תחנת האוטובוס מבלי לעצור‪.‬‬
‫שאלה לדיון‪ :‬שינוי שעשיתי שהשפיע על איכות החיים שלי?‬
‫דוגמא לשינוי – עשיתי דיאטה וירדתי ‪ 28‬ק"ג – אני אוכלת אוכל‬
‫בריא "אני במרכז ‪ ,‬אני דואגת יותר לעצמי"‪.‬‬
‫מושגים‪ :‬שינוי ממעלה ראשונה ‪ ,‬שינוי ממעלה שנייה‪.‬‬
‫דוגמא ‪ :‬מפעל בגרמניה שמכין מכונות כתיבה מצויינות אך‬
‫המכונות לא רלוונטיות להיום‪ .‬אומנם המוצר באיכות גבוהה‬
‫{הוא ממעלה ראשונה } אך הוא אינו רלוונטי {אינו ממעלה‬
‫שנייה}‪.‬‬
‫התחלקו לקבוצות של ‪ 3‬ובחרו מתוך הדף ‪ 5‬פעולות מרכזיות שרכז‬
‫ל"ב ‪ 21‬צריך לעשות כדי לקדם את התוכנית והשינוי‪.‬‬
‫לאילו תובנות הגעתם מהפעילות?‬
‫מה אנו למדים מן המיפוי?‬
‫תודה על‬
‫ההקשבה‬
‫ותשומת הלב‬
‫רוזי‬